התוכן אנו נמצאים כעת בזמן שבו מתכוננים לקריאת שמע שעל המטה שבו יערכו חשבון-צדק בנוגע לפעולות שנעשו בזאת-חנוכה ושל כל ימי החנוכה (שנכללים בזאת-חנוכה). ואשר לכן, יש לנצל את השעות הספורות שנשארו עד אמירת קריאת שמע שעל המטה להשלים בפועל כל ענינים אלו ולהעלות בקודש ככל האפשרי, ועכ"פ לקבל על עצמם החלטות טובות להשלים את כל הענינים שהיו צריכים לעשות במשך ימי החנוכה, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ולעשות את זה מתוך שמחה ש"פורצת גדר" ועל ידי זה יוכלו גם בשעות ספורות אלו להוסיף שלימות בריבוי השעות (בערך לזה) של כל ימי החנוכה! משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 Synopsis In a few hours, in the bedtime Kerias Shema,an honest accounting willbe made of what one has done on Zos Chanukah and on all the days of Chanukah (which are included within Zos Chanukah). These hours should be used to complete and perfect all matters of Chanukah and to ascend in holiness as much as possible; at the very least, one should resolve to complete everything that should have been done during Chanukah, and “The Holy One, blessed be He, links a good thought action.” And this should be done with joy, which breaks barriers; in this way, even in these few short hours remaining, one can complete and perfect the many hours of the entire Chanukah. Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 לזכות חי'ה מושקא שתחי' אלטיין לרגל היכנסה לגיל המצוות ג' טבת ה'תשפ"ו נדבת זקני'ה הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת רביעי דפ' ויגש, שיעקב, לאחרי שראה את "העגלות אשר שלח יוסף" ‏–‏ את הסימן "במה היו עוסק כשפירש ממנו – בפרשת עגלה ערופה", אמר "עוד יוסף בני חי": שגם בגלות נמצא כל יהודי במצב של "יוסף בני חי" בתורת חיים ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", וכפירוש המגיד בזה שע"י שיהודי מקיים מצוה ה"ה מחי' את המצוה! ובפשטות: אפי' תפילין כשירות שיש בהם שם הוי' כו"כ פעמים, והם בקדושתן גם כשמונחות על השולחן וכו', אי"ז מגיע לקדושת וחיות התפילין כאשר יהודי מקיים בהם בפועל מצות תפילין! וזוהי גם ההוראה ממ"ש בסיום השיעור ש"ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" התאפשר רק לאחר שיוכבד נולדה "בין החומות": אפי' תינוקת קטנה של בנ"י משלימה את המספר "שבעים נפש" כדי שבנ"י יוכלו להיכנס למצרים, כי ברגע שנולדה יורשת את כל התומ"צ, כולל את הכח להיות "יוסף בני חי" גם במצרים, וכבר בכניסה למצרים דאג הקב"ה שתוולד יוכבד שממנה יצאה בתי כהונה לוי ומלכות ("ויתן להם בתים") בזכות זה ש"ותחיין את הילדים" גם במצרים וכו'. משיחת יום ד' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025 Synopsis The beginning of revi’i of parashas Vayigash states that when Yaakov saw the wagons Yosef had sent (an allusion to the eglah arufah, the subject Yaakov and Yosef had last studied together before Yosef's disappearance), he said, “My son Yosef is still alive.” Even in exile, it is true of every Jew that “Yosef my son is alive,” with the Torah of life and its mitzvos, of which it says, “and you shall live by them”; as the Maggid explains, when a Jew does a mitzvah, he makes the mitzvah come alive. For example, even kosher tefillin, which contain Hashem’s Name many times and which are holy even when they are lying on the table etc., do not possess the holinessand vitality that tefillin attain when a Jew actually puts them on and does the mitzvah of tefillin with them. This is also the lesson from the conclusion of this aliyah: Yaakov and all his offspring were only able to come to Egypt after Yocheved was born “between the walls.” Meaning, a baby Jewish girl,simply by being born, completes the count of “seventy souls,” making it possible for the Jewish people to enter Egypt, because the moment sheis born, she inherits the entire Torah and its mitzvos, including this power that “Yosef my son is alive” even in Egypt. Already at the moment the Jewish people entered Egypt, Hashem ensured the birth of Yocheved, from whom emerged the houses of the Kohanim, Levi’im, and the kings (“He made houses for them”), in the merit of having “kept the boys alive” in Egypt etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025

התוכן ההוראה המיוחדת מיום הח' דחנוכה – עפמ"ש בגמ' שמדליקין נרות חנוכה "כנגד ימים היוצאין", נמצא שביום הח' מדליקין גם כנגד הז' ימי חנוכה שעברו: לא רק שבכחו להאיר את היום, אלא אם רוצה באמת יכול הוא להוסיף אור גם בכל הז' ימים – שכל יום בשבוע יש את עבודתו המיוחדת – שכבר עברו. ולא רק אם החסיר משהו בז' הימים שלפנ"ז יכול הוא להשלימו ע"י תשובה, אלא אפי' בימים או ענינים שכן עשה באופן הטוב ביותר – יכול הוא להוסיף אור. והנר והיום הח' דחנוכה מלמד שלא להבהל מזה שהיום הוא רק יום א' ואיך יוכל להאיר את ז' הימים שלפנ"ז? כי אע"פ שהוא מתחיל בנר א' כנגד יום הח', אבל אח"כ הרי ממשיך להדליק עוד ז' נרות ו(עי"ז) הימים שעברו, ועל ידם מאירים את כל הבית והסביבה, עד שמאירים את חשכת הגלות כהכנה ל"אור עולם" בגאולה השלימה. א' השיחות לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו, בביהכנ"ס אחרי תפלת מנחה והדלקת נ"ח – יום א', בדר"ח טבת, אור לח' דחנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025 Synopsis The Gemara says that the Chanukah candles are lit “corresponding to the outgoing days.” It follows that on the eighth day the candles are lit not only for the day itself, but also for previous seven days.The lesson is that if one truly desires, he has the power to illuminate not only the present day, but also all the days of the past. And this doesn’t just mean one can compensate now for what was lacking in the past by doing teshuvah; rather, even if one did everything properly in the days of the past, now he can illuminate them even more. In this way, one illuminates his entire home and all his surroundings, until even the darkness of exile is illuminated, as a preparation for the everlasting light of the complete Redemption. Sichah of 1 Teves 5739, after Menorah lighting – to the children’s Chanukah rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025

התוכן א' הלימודים מחנוכה: למרות שילדי ישראל הם "מעטים" ו"חלשים" ביחס לילדי אוה"ע – ה"ז רק מצד הגוף, אבל לכל א' מהם יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל", שעל ידה הנה "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'" – שלא רק שאין לאוה"ע השפעה על הנהגת הילד היהודי אלא אדרבה – הם לומדים ממנו איך להתנהג בצדק ויושר. וכמו שמתתיהו ובניו לא נבהלו מה"גבורים" וה"רבים" שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ויצאו ללחום נגדם, וכתבו על דגליהם "מכב"י – "מי כמכה בא-לים ה'", ובכח זה נצחום והיתה "תשועה גדולה". עתה אין נסיונות קשים כאלו אלא הנסיון לעמוד במס"נ נגד היצר שמנסה "להשכיחם תורתך" ולנצל את הזמן למשחקים וכיו"ב, ו"להעבירם מחוקי רצונך" כמו לא להקפיד כ"כ על כשרות. וה' מראה "נסיך" "נפלאותיך" ו"ישועתיך" ומנצחים את היצר. א' השיחות, בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת – לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 Synopsis One of the lessons from Chanukah is that although Jewish children may be “few” and “weak” compared to the gentile children of the world, that applies only to the body. But because every Jewish child possesses a soul that is “a portion of Hashem from above,” Hashem “delivers the mighty into the hands of the weak…” meaning, not only do the nations of the world have no influence over a Jewish child’s behavior, but on the contrary, they learn from the Jewish child how to behave with justice and integrity. Mattisyahu and his sons were not deterred by the “mighty” and the “many” who sought “to make them forget Your Torah and transgress the decrees of Your will,” and they went out to fight against them, holding banners inscribed with the word “Maccabi” (an acronym for “Who is like You among the mighty ones, Hashem”), and with that strength they were victorious and saw “great salvation.” Today, we no longer face such harsh tests. Instead, the challenge is to stand with mesiras nefesh against the yetzer hara who tries “to make them forget Your Torah” by getting them to waste time on games etc., and “to make them transgress the decrees of Your will” by not being so careful about kashrus etc. But they are shown “Your miracles,” “Your wonders,” and “Your salvations,” and they successfully defeat the yetzer hara. Sichah of 1 Teves, 7th day of Chanukah 5738, after Mincha – Chanukah children’s rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

התוכן 1) [המשך] וההוראה: כאשר א' רואה במדבר הגלות "נחש שרף ועקרב" – צריך לזכור שה"גדול ונורא", ה', נותן לו כוח זה! (וכמ"ש בשיעור חומש דיום זה ששייך להיות "ושכחת את ה' אלקיך" עד כדי כך שאינו רואה ש"הוא הנותן לך כח לעשות חיל"). ואז יוכל לפעול שה"נחש שרף ועקרב" הזה לא רק ש"לא ירעו ולא ישחיתו" אלא עוד יסייע לכל א' בקיום תומ"צ וכו'. וזה גם מה שדובר לעיל אודות הפצת המעיינות עצמן, ש"מקור מים חיים" הוא הרי ה"גדול ונורא", הקב"ה – בתוך ה"חוצה" עצמו. 2) בפ' עקב כתוב ענין נפלא ש"לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה' אלקיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו'". ואם רואים שה"רשעת הגויים האלה" קיים ותקיף והולף ומוסיף, הרי עאכו"כ שכ"ה בנוגע "למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' וגו'". ועל כל יהודי להכריז בגלוי שארץ ישראל ניתן לישראל ע"י ה', ויש לאחוז בו בתוקף של "גדול ונורא", ועי"ז יתהפכו ה"נחש שרף ועקרב" לסייע לבנ"י להביאם לארצנו הק'. ב' חלקים משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025 Synopsis (Continued.) (1) The lesson is that when a person sees “snakes, vipers, and scorpions” in the desert of exile, he must remember that Hashem, who is “great and awesome,” gives him the power to overcome them. (As it says in today’s Chumash, it is possible to “forget Hashem your G-d” to the extent that one doesn’t recognize that it is “He who gives you the strength to make wealth.”) And thus he will be able to cause the “snakes, vipers, and scorpions” to not only “neither harm nor destroy,” but even to assist every Jew in their fulfillment of Torah and mitzvos etc. This is also what was discussed earlier about spreading the wellsprings themselves; the “source of living waters,” Hashem, is “great and awesome” within the “outside” itself. (2) Parashas Eikev contains a wondrous idea: “You are coming to take possession of their land neither because of your righteousness nor because of the integrity of your heart. Rather, it is because of the wickedness of these nations that Hashem your G-d is driving them out from before you, and in order to fulfill the promise that Hashem swore to your forefathers….” – if one sees that the “wickedness of these nations” still exists and continues to intensify, then certainly that is the case regarding “in order to fulfill the promise that Hashem swore….” Every Jew must openly declare that Eretz Yisroel was given by Hashem to the Jewish people, and must hold onto it with the strength of the “great and awesome” one, and in this way the “snakes, vipers, and scorpions” will be transformed so that they will assist in bringing the Jewish people to our Holy Land. 2 excerpts from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025

התוכן [המשך] והראי' שהגאולה ותחיית המתים אכן תהי' בפועל באופן דאתהפכא ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"), אף שאין הכרח בדבר, היא "עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי'" ש"ציון שדה תחרש": אף שבחורבן בית שני לא נשאר כלום מהבית כ"א העצים והאבנים (דלא כבחורבן בית ראשון) –"ציון שדה נחרש", אבל רק על ידי זה, שלא נשאר אפי' היסוד של אבנים אלא זה נחרש, נעשה זה מקום ראוי לזריעה ולצמיחה. ומזה הוכיח שהגאולה הולכת בכיוון של אתהפכא. ואע"פ שזה מובן מהנבואה של "עוד ישבו זקנים וגו'" כשלעצמה, אבל מצינו שמצד סיבות (כמו הענין ש"הי' בידיהם למחות ולא מיחו", כמו שהי' בתקופת חורבן בית ראשון) יכולה לא להתקיים גם נבואה לטובה, משא"כ כשקיום הנבואה מתחיל בפועל. וכיון שישעי', שאמר "ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו", עשה מב' הנבואות – נבואה אחת (כמו ב' עדים שמעידים על ענין א'), ו"ציון שדה תחרש" התקיים בפועל, מוכח שגם יתקיים המשך הנבואה – "עוד ישבו זקנים וגו'" – גאולה באופן של אתהפכא. וזה בא ע"י שגאולה הפרטית דכאו"א בעבודתו היא באופן של "אתהפכא". ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 Synopsis (Continued.) The proof that the Redemption and Techias Hameisim will indeed take place in a manner of transformation (“There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim”), even though it doesn’t necessarily have to happen that way, lies in the fact that “the prophecy of Uriyah has been fulfilled,” that “Tzion was plowed like a field”: In the destruction of the second Beis Hamikdash, nothing remained of the structure except wood and stones (unlike the destruction of the first Beis Hamikdash), but it was only because it was razed to the foundation and plowed that the place became fit for sowing and growth. Fron this Rabbi Akiva proved that the Redemption will take place in a manner of transformation. Although the prophecy itself also alludes to transformation (“There will yet be elderly men and elderly women…”), however, we find that due to certain causes (such as the fact that “it was in their power to protest and they did not protest” at the time of the destruction of the first Beis Hamikdash) it is possible for even a positive prophecy to potentially not be fulfilled. But this doesn’t apply when the fulfillment of the prophecy has already begun physically. Therefore, since Yeshayahu, who said “And I will take to Me faithful witnesses: Uriyah the Kohen and Zecharyah the son of Yevarechyahu” combined the two prophecies into one (like two witnesses whose testimony become one), when Rabbi Akiva saw that “Tzion was plowed like a field” in actuality, he knew that the continuation of the prophecy, “There will yet be elderly men and elderly women...” would be fulfilled – Redemption in a manner of transformation. This comes about as a result of every individual’s redemption in their personal divine service being in a manner of transformation. 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

התוכן בהמשך למ"ש בגמ' שבחמשה-עשר באב פסקו לכרות העצים למערכה מוסיף הגמ' ש"מכאן ואילך מאן דמוסיף יוסף", ופרש"י "מט"ו באב ואילך, דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו", והיינו שבט"ו באב מתחיל ההוספה בלימוד התורה בלילה, ולכן מוסיפים לו חיים גם על חייו שיש לו מצ"ע. וענין זה דט"ו באב, שבא בהמשך לתשעה-אב, בעבודה: אחד שנמצא במצב של חושך ו"לילה" של "תשעה-באב" ‏–‏ הבהמ"ק שבו ("ושכנתי בתוכם") חרוב ואין לו שום חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, ובכל זאת הרי הוא מוסיף בלימוד התורה ‏–‏ מבטיחים לו ד"מאן דמוסיף יוסף" שמוסיפין לו חיים על חייו, זאת אומרת, לא רק שיקבל את החיות שהי' לו לפני המצב של "לילה", אלא עוד יותר ‏–‏ יהי' לו יתרון האור הבא מתוך החושך! ולכן "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב" דוקא. ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 Synopsis After stating that on the fifteenth of Av they stopped chopping down trees for the wood arrangement, the Gemara adds, “From the fifteenth of Av onward…one who adds will be added to.” Rashi explains: “From the fifteenth of Av onward, one who adds nights to the days to engage in Torah study will have life added to his life,” meaning that from the fifteenth of Av one begins to increase in Torah study at night, and therefore he is granted additional life beyond the life he already possesses. In terms of Divine service: one who finds himself in a state of darkness and in the state of the “night” of “Tishah b’Av,” meaning the Beis Hamikdash within him is destroyed – he has no vitality in Torah study and mitzvah observance – but nevertheless he adds in Torah study, is promised that “one who adds will be added to”: he will be granted additional life, meaning not only will he regain the vitality he had before the state of “night,” but even more – he will gain the advantage of light that comes from the darkness. And therefore, “There were no days as happy for the Jewish people as the fifteenth of Av” (which follows Tisha B’Av) specifically. 3 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו * לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן הטעם ש"מצוה להרבות בשמחה" בחג הסוכות יותר משאר יו"ט מבואר בילקוט כי בחה"ס נאמר "ושמחת" ג' פעמים. ומבאר כי דוקא בחה"ס, חג האסיף, שהאדם אסף את הפירות לבית ורואה את ברכת ה', שמחתו היא בשלימות, משא"כ בחה"פ, התחלת הקצירה, ואפי' בחה"ש (חג הקציר) שנשלמה הקצירה אבל עוד לא אספה לבית וכו'. וכ"ה ברוחניות: חה"פ הוא רק התחלה העבודה עוד קודם מ"ת וכו' ובמילא עדיין אין בטחון מה יהי' בהמשך, ואפי' בחה"ש, שהקדימו נעשה לנשמע וקיבלו את התורה, עדיין אין הבטחון והשמחה בשלימות, כי אף שלכאו' האדם הוא כעת בתיקונו אבל אולי זהו בגלל שרק עכשיו קיבל את התורה ולא יודעים מה יקרה כשיעבור עוד יום-יומיים וכו'. אבל כשעוברים כמה חדשים מאז קבלת התורה עם כל הנסיונות והשינויים שבתקופה זו, כולל גם הירידה דחטא העגל, ובכ"ז נשארים שלימים בתומ"צ וחוזרים בתשובה (מאהבה) עד שביוה"כ אמר ה' "סלחתי כדבריך" - זהו הסימן שהתומ"צ, ה"פירות", נאספו ל"רשות האדם" והם שייכים לו והשמחה היא בשלימות. משיחת אור לב' דחוה"מ סוכות ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025 Synopsis Yalkut explains that the reason “It is a mitzvah to increase in joy” on Sukkos more than on other Yomim Tovim is because the Torah states Vesamachta (“and you must rejoice”) three times in connection with Sukkos. It is specifically on Sukkos, the Festival of Ingathering, when a person has brought the fruits into his house and sees Hashem’s blessing, that his joy is complete, unlike Pesach, which marks only the beginning of the harvest, and unlike Shavuos (the Festival of the Harvest), where, although the harvest is complete, the produce hasn’t yet been gathered into the house etc. The same applies spiritually: Pesach is only the beginning of Divine service, before the Giving of the Torah, etc., and therefore there is no guarantee as to what will follow. Even on Shavuos, when the Jewish people said, “We will do and we will hear” etc. and received the Torah – still, the sense of security and joy are not complete because although the person is now seemingly in his proper state, perhaps it is only because he just received the Torah; we don’t know what’s going to be in a day or two etc. But when several months have passed since receiving the Torah, with all the challenges and changes that occur during this time, including the downfall of the sin of the golden calf – and nevertheless, one remains complete in Torah and mitzvos and returns in teshuvah (out of love), to the point that on Yom Kippur Hashem says, “I have forgiven as you have spoken” – this shows that the Torah and mitzvos, the “fruits,” have been gathered into “the person’s domain,” and they truly belong to him, and therefore the joy is complete. Excerpt from sichah of the 2nd night of Chol Hamoed Sukkos, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025

התוכן ישנם יהודים אשר מבלי הבט על מעמדם ומצבם במשך כל השנה, באים הם (במיוחד) ביוהכ"פ לביהכנ"ס לערוך "הזכרות נשמות" עבור הוריהם וכיו"ב. היינו, שנשמותיהם של הוריהם אשר בעולם האמת פועלים עליהם להתעורר ולבוא לביהכנ"ס ולהתפלל עם עוד רבים מישראל, וכבר משך זמן לפני יוהכ"פ דואגים "לקנות" מקום בביהכנ"ס וכו'. ובאמת, נפעלת התעוררות מיוחדת זו שע"י "הזכרת נשמות" אצל כאו"א – גם אצל אלו שבאים לביהכנ"ס במשך כל השנה, וגם אצל אלו שיוצאים מביהכנ"ס בעת "הזכרת נשמות" – מצד הידיעה שבשעה זו מתאחדים עם כל הנשמות שבעולם האמת שנמצאים בשעה זו בביהכנ"ס... ועפ"ז מובן גודל העילוי באחדותם של ישראל, "כולנו כאחד", על ידי וביחד עם הנשמות שבעולם האמת – שהאחדות היא עם כל נש"י שבמשך כל הדורות! ומזה מובן גודל העילוי של ה"הן א-ל כביר לא ימאס" בנוגע לציבור כזה! ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025 Synopsis There are Jews who, regardless of their spiritual state throughout the year, come to shul (especially) on Yom Kippur to recite Yizkor for their parents etc. That is, the souls of their parents in the World of Truth influence them to awaken and come to shul to daven together with many other Jews, and for this purpose they are occupied well in advance of Yom Kippur with making sure to “purchase” their seats in shul, etc. And the truth is that this special awakening resulting from Yizkor happens for every Jew, includingthose who come to shul all year, and those who step out of shul during Yizkor – due to the awareness that they are now being united with all the souls in the World of Truth who are present in the shul at this moment….Based on this, we can understand the tremendous quality of this Jewish unity when we are united “all as one” through and together with all Jewish souls throughout all generations. Certainly “‘G-d is great and will not despise’ the tefillah of a congregation” such as this…. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025

התוכן בנוגע ללולב ש"יש בו טעם", לפי שעושה פירות, ונק' "כפות תמרים", הדין הוא שלא מספיק שהוא ממין האילנות שמצמיחים תמרים, אלא הלולב צ"ל ממין אילן שהוא עצמו מצמיח תמרים. וההוראה: אין להסתפק בעובדת המצאו במוסד שבו לומדים תורה ולחשוב שבכך שייך הוא למין שעושה פירות (שקאי על לימוד התורה), אלא הוא בעצמו צ"ל אילן שעושה פירות – ללמוד תורה בפועל ממש! והרי הכלל הוא ש"לא יגעת ומצאת אל תאמין" – חייבים פשוט לשבת וללמוד בפועל ממש! ובאופן ד"כך היא דרכה של תורה .. חיי צער תחי'": כאשר הוא בעצמו יתנזר מדברים שמתחשק בהם בעוה"ז וישקיע את הכח ואת החשק שלו בלימוד התורה מתוך יגיעת נפש ובשר – כך היא הדרך להיות בן תורה! וכדי להצליח בזה עוד יותר ה"ז ע"י הקדמת נתינת הצדקה, והקב"ה ישלם ויתן לו הצלחה כמ"פ ככה לפי ערך היגיעה שלו. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025 Synopsis Regarding the lulav, which “has taste” (because it produces fruit and is called “branches of date palms”) the halachah is that it is not enough for it to be from the species of trees that produce dates, rather the lulav must be from a tree that itself produces dates. The lesson is that one should not be satisfied merely with being enrolled in an institution where Torah is studied, and think that this makes him part of the species that produces fruit (which represents Torah study); rather he himself must be a tree that produces fruit – he must actually learn Torah in practice. And the rule is that if one says he “did not labor and he found success – do not believe it” – one must actually sit and learn. As the Mishna says, “Such is the way of Torah…live a life of deprivation”: when he personally refrains from the pleasures of the world and invests his energy and passion into Torah study with body and soul – this is the way to become a Torah scholar. And to be even more successful in one’s studies, one should first give tzedakah (whether financially or otherwise), and Hashem will repay him and grant him success many times more than the degree of effort he invested. Sichah from Simchas Beis Hashoeivah farbrengen 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025