Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1205 episodes

Name

Release Date

Duration

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר, ה'תשפ"ו

Feb 19, 2026

10:48

התוכן בשנים האחרונות נתחדש חידוש מהפכני, שע"י כמות הכי קטנה, "אטום", ניתן לפעול ברגע כמימרא שינוי עיקרי, עד לשינוי שיפעל בכל העולם כולו! וזה יכול להעשות ע"י אדם אחד, אפי' "נער קטן", בלחיצת כפתור אחד! אלא כדי שיוכל להיות ענין הבחירה, קיימת אפשרות לנצל כח זה לדברים בלתי-רצויים ר"ל, ועל האדם להשתמש בשכלו ולהתבונן ולבחור לנצל כח עצום ונפלא זה לטובת העולם והאנושות. וההוראה: הרמב"ם [בשיעור היומי] פוסק במפורש "צריך כל אדם שיראה עצמו.. וכן כל העולם חציו זכאי כו', עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". עד עתה הי' זה בבחי' "אמונה" שזהו המציאות, אבל בימינו אלו רואים דבר זה במוחש: אדם אחד יכול בפעולה אחת לפעול שינוי בכל העולם כולו! ויה"ר שבקרוב ממש יקרה המאורע שיכריע את העולם כולו לכף זכות וכו'. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2026 Synopsis In recent years a revolutionary phenomenon has emerged: with a tiny quantity of matter (an atom) it is possible to fundamentally change the entire world in a single instant. And this can be accomplished by a single person, even a “young child,” with the push of a single button. But in order to preserve free choice, the possibility also exists to use this power for undesirable things, Rachmana litzlan, and a person must use his intellect and choose to utilize this tremendous and wondrous power for the good of the world and humanity. The lesson is as follows: The Rambam rules explicitly (in today’sshiur) that “A person must see himself...and likewise the entire world, as equally balanced…If he performs one mitzvah he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and to them.” Until now, it had to be taken on faith thatthis is the reality. But nowadays we see tangibly how one person, with a single act, can change the entire world. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2026 לזכות ר' חיים שמריהו בן לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו ב' אדר - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר, ה'תשפ"ו

Feb 18, 2026

12:09

התוכן בנתינת "מחצית השקל" הי' צ"ל "ימסרנה יפה יפה" כדי שה"מחצית השקל" שלו ייעשה חלק של ממון צבור וקרבנות צבור. ועד"ז בעבודת התפלה (שכנגד עבודת הקרבנות), שלפני התפלה יש להתאחד עם הצבור ולקבל ע"ע מצות אהבת ישראל. ובא' באדר, שאז "משמיעין על השקלים", יש נתינת-כח מיוחדת לזה, והזמן מסוגל להתעורר בענין מחצית השקל כפשוטו ‏–‏ נתינת הצדקה. ב) ע"י נתינת (רק) מחצית השקל מקבלים חלק בכל קרבנות הצבור של כל השנה! וההוראה: אע"פ שעל האדם להתייגע ביותר למסור את עשר כחות נפשו לה' ("תרומה לה'"), אבל במה נחשב כל היגיעה וכו' לעומת התוצאה ‏–‏ הרי עי"ז, וע"י שמתבונן שהוא רק "מחצית השקל" ומתאחד עם יהודי נוסף‏ כדי להיות "שלם", הרי הוא בונה את ביהמ"ק הפרטי והכללי ומקריב בו את כל הקרבנות! ב' חלקים מהתוועדות אור לאדר"ח אדר-שני ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2026 Synopsis (1) The half-shekel had to be “given wholeheartedly,” so that one’s half-shekel would become part of the communal fund and the communal offerings. The same applies to the service of tefillah (which corresponds to the service of the offerings): before davening one must unite with the entire community of the Jewish people and accept upon himself the mitzvah of Ahavas Yisroel. On the first of Adar, when “a proclamation is made concerning the shekels” we are especially empowered to do this, and this is also a time of awakening regarding the function of the half-shekel in the literal sense – giving tzedakah. (2) By giving a half-shekel, one acquires a portion in all the communal offerings of the entire year. The lesson is that although it takes effort for a person to devote his “ten geirah” (i.e. the ten soul-faculties) to Hashem (“a terumah for Hashem”), the outcome is incomparably greater: when one makes this offering, and in so doing he recognizes that he is only a “half-shekel,” and that he must unite with another Jew in order to be “whole,” he builds both his personal Beis Hamikdash and the communal Beis Hamikdash, and brings all the offerings within it. 2 excerpts from farbrengen of the first night of Rosh Chodesh Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2026 לזכות ר' גרשון הכהן בן דינה שי' בארענשטיין ליום ההולדת שלו בדר"ח אדר – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי' * לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר, ה'תשפ"ו

Feb 17, 2026

10:09

התוכן הקביעות בש.ז. היא שאדר"ח אדר ועד"ז יום הפורים, הוא ביום השלישי, ש"הוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות". הקשר עם פורים: אף שגם בשאר המועדים מצינו גם הענין ד"טוב לבריות" – הכנסת אורחים, "אושפיזין" וכיו"ב, אבל אינה מ"מצוות היום". משא"כ בפורים, נוסף על המצוות של מקרא מגילה וכיו"ב – "טוב לשמים", הנה חלק מ"מצוות היום", ודוקא במצוות אלו "יש להרבות" (כמ"ש הרמב"ם), היא מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים – "טוב לבריות". ולכן, כאן המקום עורר ע"ד ענין ה"מבצעים" בכלל ועאכו"כ מבצע פורים, שענינם בגלוי הוא "טוב לשמים וטוב לבריות" – הוא מדבר אודות מצוות של ה' עם הזולת. ו"אין מזרזין אלא למזורזין". וכאן המקום להבהיר, דשלא כדעת המטעים ומבלבלים כאלו הענין של "מבצעים" ו"מיהו יהודי" וכיו"ב – הם ענינם של ליובאוויטש בלבד, והאמת היא שזה שייך לכלל ישראל! ואדרבה – הלואי שהם יקנאו ו"ירעשו" עוד יותר בענינים אלו וכו'. משיחת יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר, ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2026 Synopsis This year the first day of Rosh Chodesh Adar, as well as Purim, fall on Tuesday, when “‘it was good’ was said twice” – “good for Heaven and good for people.” The connection to Purim is as follows: Although we find an element of “good for people” in all Yomim Tovim (such as welcoming guests, the Ushpizin on Sukkos and the like), the only Yom Tov where it is “the mitzvah of the day” is Purim where, in addition to the obligations like reading the Megillah (which are “good for Heaven”), an integral part of the mitzvos of the day (and the ones that are subject to no limit, and it is “good to increase” as the Rambam writes) are the mitzvos of mishloachmanos and matanosl’evyonim (“good for people”). Therefore, this is the appropriate time to once again mention the Mivtzoim in general, and particularly Mivtza Purim, all of which are “good for Heaven and good for people” – mitzvos of Hashem that are observed between one person and another. And “One urges only those who are already vigilant.” It must also be reiterated that unlike some mistakenly think and mislead others, the Mivtzoim (as well as issues like Who is a Jew etc.) are exclusively a Lubavitch concern; the truth is that they are a concern of the entire Jewish people. On the contrary: if only they would envy Lubavitch and make an even bigger ruckus about these things… Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Terumah, first day of Rosh Chodesh Adar 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2026

יום ב' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 3, 2025

11:10

התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל, ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש"דרכם להזיק") "לעשות צדקה ומשפט"?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כסלו (שנאסר בגלל חשד מרידה במלכות ולא הי' מקום בטבע שינצח אותם, ובפועל הסכימו לשחררו "בשלום") – שזה הי' באופן ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ וכו'". "הגדיל" פירושו שאע"פ שזהו דבר גדול אבל זה מובן ע"פ שכל. משא"כ "הפליא" פירושו שזהו דבר פלאי שלא מובן, ומ"מ חייבים לקבלו. וכמסופר שעל רוב השאלות ששאלו את אדה"ז בעת מאסרו ענה בהבנה והסברה – "הגדיל". אבל על שאלה א' לא ענה אלא פרץ בצחוק. היינו שביטל את השאלה כאילו לא הי' מקום לזה מלכתחילה, ללא הבנה והסברה – "הפליא" [המשך יבוא]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 Synopsis Some people ask: How can a small minority of people spread the wellsprings to all Jews,and influence millions of people throughout the world (including those whose “way is to cause harm”) to “do righteousness and justice”?! The answer is, if one believes that Hashem, the Creator and Ruler of the world, Who watches over every individual with Hashgacha Pratis, commanded him to do so, then he certainly has the capability to succeed. This can also be understood according to reason, based on the two expressions the Alter Rebbe uses regarding his liberation on 19 Kislev: “Hashem has done great thing and wondrous things in the land etc.” –“great things”means something that is extraordinary, but can be understood logically. “Wondrous things”meanssomething miraculous that cannot be understood logically, yet one sees that this is the reality. In this vein, when the Alter Rebbe was interrogated during his imprisonment, he responded with logical explanations (“great things”), but there was one question that he did not answer at all, and instead he started laughing, meaning, he resolved the question in such a way that the question had no place to begin with, without logical explanation (“wondrous things”). (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

יום א' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 2, 2025

10:13

התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש"ומלאו את הארץ וכבשוה"! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא"! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא "עולם מלא" (במכ"ש וק"ו מהשגח"פ אפי' על עלה שנפלה מאילן וכו'), ואין להתערב בזה ח"ו (אא"כ ישנו פס"ד ברור בתורה). 2) על רחל נאמר שבשעת הגאולה היא תתבשר עלי' – "מנעי קולך מבכי .. ושבו בנים לגבולם", כשכר ע"ז שבדרכם לגלות עברו בנ"י את קברה והיא נתנה להם את הכח לעבור את הגלות ולהישאר בריאים ושלימים ברוחניות, והיא זו שממשיכה ומבקשת מהקב"ה על הגאולה שלימה במהרה בימינו ממש. ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 Synopsis (1) The Torah describes the mesiras-nefesh Rochel had in order to have a son; as discussed many times, even if one has already fulfilled the mitzvah of peru u’revu, there is no room for debate as to whether they should have more children: the first mitzvah in the Torah is to “Be fruitful and multiply,” and to the point of “filling the earth and subduing it.” And it is a ruling in halacha that every child is a complete world.Even where there is a legitimate reason to delay it, one must rely on Hashem, Who is the essence of good and Who oversees every person, each of whom is a “complete world,” with Hashgacha Pratis (as is obvious from the fact that Hashem oversees even the way a leaf rolls over in the street etc.), and one must not interfere chas v’shalom (unless there is a clear halachic ruling permitting it). (2) It says that Rochel will be informed of the Redemption (“Restrain your voice from weeping … and your children will return to their borders”) as a reward for giving the Jewish people the strength, on their way into exile, to endure and to remain spiritually healthy and whole; she is the one who continues to plead with Hashem for the complete Redemption to come speedily in our days, literally. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei, 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ועש"ק פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 31, 2025

11:49

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש עלפסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך. ‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 Synopsis The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey:Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ה', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 9, 2025

11:47

התוכן הטעם ש"מצוה להרבות בשמחה" בחג הסוכות יותר משאר יו"ט מבואר בילקוט כי בחה"ס נאמר "ושמחת" ג' פעמים. ומבאר כי דוקא בחה"ס, חג האסיף, שהאדם אסף את הפירות לבית ורואה את ברכת ה', שמחתו היא בשלימות, משא"כ בחה"פ, התחלת הקצירה, ואפי' בחה"ש (חג הקציר) שנשלמה הקצירה אבל עוד לא אספה לבית וכו'. וכ"ה ברוחניות: חה"פ הוא רק התחלה העבודה עוד קודם מ"ת וכו' ובמילא עדיין אין בטחון מה יהי' בהמשך, ואפי' בחה"ש, שהקדימו נעשה לנשמע וקיבלו את התורה, עדיין אין הבטחון והשמחה בשלימות, כי אף שלכאו' האדם הוא כעת בתיקונו אבל אולי זהו בגלל שרק עכשיו קיבל את התורה ולא יודעים מה יקרה כשיעבור עוד יום-יומיים וכו'. אבל כשעוברים כמה חדשים מאז קבלת התורה עם כל הנסיונות והשינויים שבתקופה זו, כולל גם הירידה דחטא העגל, ובכ"ז נשארים שלימים בתומ"צ וחוזרים בתשובה (מאהבה) עד שביוה"כ אמר ה' "סלחתי כדבריך" - זהו הסימן שהתומ"צ, ה"פירות", נאספו ל"רשות האדם" והם שייכים לו והשמחה היא בשלימות. משיחת אור לב' דחוה"מ סוכות ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025 Synopsis Yalkut explains that the reason “It is a mitzvah to increase in joy” on Sukkos more than on other Yomim Tovim is because the Torah states Vesamachta (“and you must rejoice”) three times in connection with Sukkos. It is specifically on Sukkos, the Festival of Ingathering, when a person has brought the fruits into his house and sees Hashem’s blessing, that his joy is complete, unlike Pesach, which marks only the beginning of the harvest, and unlike Shavuos (the Festival of the Harvest), where, although the harvest is complete, the produce hasn’t yet been gathered into the house etc. The same applies spiritually: Pesach is only the beginning of Divine service, before the Giving of the Torah, etc., and therefore there is no guarantee as to what will follow. Even on Shavuos, when the Jewish people said, “We will do and we will hear” etc. and received the Torah – still, the sense of security and joy are not complete because although the person is now seemingly in his proper state, perhaps it is only because he just received the Torah; we don’t know what’s going to be in a day or two etc. But when several months have passed since receiving the Torah, with all the challenges and changes that occur during this time, including the downfall of the sin of the golden calf – and nevertheless, one remains complete in Torah and mitzvos and returns in teshuvah (out of love), to the point that on Yom Kippur Hashem says, “I have forgiven as you have spoken” – this shows that the Torah and mitzvos, the “fruits,” have been gathered into “the person’s domain,” and they truly belong to him, and therefore the joy is complete. Excerpt from sichah of the 2nd night of Chol Hamoed Sukkos, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025

יום א', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 12, 2025

9:06

התוכן בנוגע ללולב ש"יש בו טעם", לפי שעושה פירות, ונק' "כפות תמרים", הדין הוא שלא מספיק שהוא ממין האילנות שמצמיחים תמרים, אלא הלולב צ"ל ממין אילן שהוא עצמו מצמיח תמרים. וההוראה: אין להסתפק בעובדת המצאו במוסד שבו לומדים תורה ולחשוב שבכך שייך הוא למין שעושה פירות (שקאי על לימוד התורה), אלא הוא בעצמו צ"ל אילן שעושה פירות – ללמוד תורה בפועל ממש! והרי הכלל הוא ש"לא יגעת ומצאת אל תאמין" – חייבים פשוט לשבת וללמוד בפועל ממש! ובאופן ד"כך היא דרכה של תורה .. חיי צער תחי'": כאשר הוא בעצמו יתנזר מדברים שמתחשק בהם בעוה"ז וישקיע את הכח ואת החשק שלו בלימוד התורה מתוך יגיעת נפש ובשר – כך היא הדרך להיות בן תורה! וכדי להצליח בזה עוד יותר ה"ז ע"י הקדמת נתינת הצדקה, והקב"ה ישלם ויתן לו הצלחה כמ"פ ככה לפי ערך היגיעה שלו. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025 Synopsis Regarding the lulav, which “has taste” (because it produces fruit and is called “branches of date palms”) the halachah is that it is not enough for it to be from the species of trees that produce dates, rather the lulav must be from a tree that itself produces dates. The lesson is that one should not be satisfied merely with being enrolled in an institution where Torah is studied, and think that this makes him part of the species that produces fruit (which represents Torah study); rather he himself must be a tree that produces fruit – he must actually learn Torah in practice. And the rule is that if one says he “did not labor and he found success – do not believe it” – one must actually sit and learn. As the Mishna says, “Such is the way of Torah…live a life of deprivation”: when he personally refrains from the pleasures of the world and invests his energy and passion into Torah study with body and soul – this is the way to become a Torah scholar. And to be even more successful in one’s studies, one should first give tzedakah (whether financially or otherwise), and Hashem will repay him and grant him success many times more than the degree of effort he invested. Sichah from Simchas Beis Hashoeivah farbrengen 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025

יום ב', כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ו

Oct 13, 2025

9:58

התוכן האושפיזין העיקריים דיום הושענא רבה הם דוד המלך ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע. הקשר ביניהם: ידועה שיחת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", שתכלית ומטרת התייסדות הישיבה היא להעמיד חיילי בית דוד שיהיו "נרות להאיר" בכל העולם כולו ויצאו ל"מלחמת בית דוד" וילחמו נגד אלו "אשר חרפו אויבך ה'", וגם נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך", דוד מלכא משיחא, שלא רוצים שיצעקו "משיח נאו!". ומכיון ש"דברי צדיקים קיימים לעד", שהדברים עצמם הם באופן של "פעולה נמשכת", מובן, שההוראה ד"כל היוצא למלחמת בית דוד וכו'" היא בתקפה גם בימים אלה. כדי לפעול ביאת המשיח בגלוי ה"ז ע"י לימוד פנימיות ונגלה דתורה (שזהו עיקר חידושו של ישיבת תו"ת – חיבור נגלה ופנימיות התורה באופן שנעשים "תורה אחת"). ויש להשפיע על כל יהודי שיהי' בכלל אלו היוצאים ל"מלחמת בית דוד", ע"י ש"כותב גט כריתות" לעניני הגוף וגשמיות, ובודאי שיצליח במלחמה זו וחוזר לביתו בשלום – שלם בגופו, בנפשו ואפי' בממונו. וזהו הקשר לשישי דפ' וזאת הברכה שמתחיל עם "מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם", ומפרש רש"י "מתחת מעונותו (של "אלקי קדם") כל בעלי זרוע שוכנים.. לעולם אימת הגבוה על הנמוך", ומסיים "והוא שהכח והגבורה שלו – בעזרך" של כל יהודי. ובמילא מובן שכל יהודי יוצא למלחמת בית דוד. ב' חלקים משיחת יום ה', אור להושענא רבה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 Synopsis The primary Ushpizin for Hoshana Rabah are Dovid Hamelech and the Rebbe Rashab. The connection between them lies in the famous sichah on the teaching of our Sages, “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid writes a bill of divorce for his wife,” where the Rebbe Rashab explains that the reason he founded Yeshivas Tomchei Temimim was to raise soldiers of the House of Dovid who will illuminate the entire world, and who will go out to the “battle of the House of David” to fight against “Your enemies, Hashem, who have abused” and against those who “have abused the footsteps of Your Moshiach,” Dovid, King Moshiach, those who wish to prevent people from crying out, “Moshiach Now!” Since “the words of tzaddikim endure forever,” it is understood that the lesson from “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid…” remains in full force even today: The revelation of the coming of Moshiach requires studying the inner and revealed dimensions of Torah (and fusing them into “one Torah,” which is the main novelty of Yeshivas Tomchei Temimim). One must influence every Jew to be among those who go out to the “battle of the House of Dovid,” by “writing a bill of divorce” to bodily and physical matters, and they will surely succeed in this battle, and return home in peace, intact in body and soul, and intact financially as well. This is the connection to shishi of V’Zos HaBrachah, which begins, “The abode for the G-d Who precedes all, and below are the mighty ones of the world…”: As Rashi explains, “all the strong people live below His abode…the fear of the higher one is always upon the lower one,” and as he concludes, “thus, He, to whom power and might belong, is the One Who comes to your aid” – to the aid of every Jew. Thus, it is understood that every Jew goes out to the battle of the House of Dovid. 2 excerpts from sichah of Leil Hoshana Rabah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 16, 2025

11:26

התוכן כאשר יהודים עומדין ליפרד איש מרעהו אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם". וזה מודגש שבסיום חודש תשרי – החודש שבו מודגש ענין האחדות, החל מראש השנה ("אתם נצבים היום כולכם"), ומיום ליום מתעלים בזה מדרגא לדרגא, עד שזה בא בגלוי ובפרטיות במשך ז' ימי הסוכות (ע"ד כללות הבריאה מאין ליש ברגע הא' של הבריאה נתפרטה במשך ז' ימי בראשית) – בא היו"ט דשמע"צ שסיבתו הוא הענין ד"קשה עלי פרידתכם". הענין ד"קשה עלי פרידתכם" הוא (ע"ד המבואר בענין "קשה כו' כקריעת ים סוף") כי זה שינוי ברצונו ית' שכל בנ"י יהיו במעמד ומצב של אחדות, ורק שהענין ד"פרידתכם" הוא "הכרחי" להבאת התורה ויהדות בכל קצוי תבל. וע"י היו"ט דשמע"צ, שבו מודגש ענין האחדות ("פר אחד איל אחד") נפעל שגם במצב של "פרידתכם" יומשך ענין האחדות. וזהו מה שלפני שנפרדים איש מרעהו – מתכנסים יחד, שעי"ז "מקשרים" את מה שלקחו במשך חודש תשרי במצב של כולם יחד – עם "מקומו" הפרטי של כ"א ובימי חול דחודש חשון וכו', שזהו"ע ד"ויעקב הלך לדרכו". משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 Synopsis When Jews part from one another, Hashem says, “It is difficult for Me to part with you,” which is emphasized particularly at the conclusion of the month of Tishrei –a month of Jewish unity, beginning from Rosh Hashanah (“You are all standing today together”), and increasing step by step until it is revealed openly and in detailed form throughout the seven days of Sukkos (similar to the creation of the world, which took place in one moment but was then developed into details over the course of seven days). Then comes the Yom Tov of Shemini Atzeres, which was established because “It is difficult for Me to part with you.” The reason it is “difficult” (as explained regarding the teaching, “as difficult as the splitting of the Sea of Reeds”) is because when Jews part, it is a departure from Hashem’s will, which is that all Jews should be together. It is just that the parting necessary in order to bring Torah and Yiddishkeit to all corners of the world. And through the Yom Tov of Shemini Atzeres, which emphasizes Jewish unity (“one bull, one ram”), the unity continues ever after they part. This is why we hold a gathering before parting – to tie everything that was gained during Tishrei (when everyone was together) to every individual’s place during the days of Cheshvan etc. when “Yaakov goes on his way.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 17, 2025

13:00

התוכן עפ"י הפתגם ש"מ'דאַרף לעב'ן מיט'ן צייט (פ' השבוע)", יש לחיות עם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וע"פ פרש"י עה"פ שהוא הרי רבן של ישראל וכו'. ולכן כדאי ללמוד עכשיו את פרש"י הראשון על פסוק הראשון של חומש הראשון דחמשה חומשי תורה ‏–‏ כפשוטו: "אמר רבי יצחק, לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" ‏–‏ אומר רש"י ליהודי "בלי פשט'לעך", שהקב"ה שינה את הסדר בתורה מכפי שהי' צריך להיות, כדי שהיהודי ידע, ושהוא יספר את זה גם לאוה"ע והם יקבלו את זה (בלי צורך בתוספת הסברה!), ש"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"! ב' חלקים משיחת מוצאי שבת קודש פ' בראשית ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025 Synopsis In accordance with the dictum to “live with the times” (with the weekly parashah), we must live with the very first verse of the very first Chumash in the Torah, “In the beginning of Hashem’s creation of heaven and earth…” and with the explanation of Rashi (Rabban Shel Yisroel – the teacher of the Jewish people) on the verse: “Rabbi Yitzchok said: The Torah need only have begun with: ‘This month must be for you…’, which is the first commandment given to the Jewish people. Why then does it begin with Bereishis? Because ‘He has declared the power of His deeds to His people, to give them the heritage of the nations’ – for if the nations of the world were to say to the Jewish people, ‘You are robbers because you conquered the lands of the seven nations,’ they would answer them, ‘The entire world belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He saw fit. When He wanted, He gave it to them, and when He wanted, He took it away from them and gave it to us.’” Rashi tells a Jew unambiguously that Hashem changed the order of the Torah from how it should have been, in order for the Jew to know, and to tell the nations of the world – who will accept it (with no need for additional explanation!) – that “He has declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations”! 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025

יום א' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 19, 2025

10:20

התוכן בחלק הפרשה דיום שני דפ' נח מדובר על המבול, מתחילתו ועד סופו: התחלת השיעור – "ויהי המבול ארבעים יום גו'", וסיום השיעור – ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ", וכפרש"י "נעשה גריד כהלכתה". אע"פ שהמבול הי' דבר חד-פעמי, ועד שהקב"ה נשבע שלא יוסיף להביא מבול לעולם, אעפ"כ גם המבול הוא הוראה נצחית. ובהקדם, הרי אחז"ל שהתורה קדמה לעולם, ועאכו"כ שקדמה לעולם במצב של חסרון וחטאים, וכיצד יתכן שיהי' בתורה ענין בלתי רצוי כמו המבול?! אלא, כל הענינים כפי שהם בתורה הם תכלית הטוב. ובפנימיות התורה מבואר ענין הטוב שבמבול: ענין המבול הוא – לטהר את העולם, שזהו מה שירידת הגשמים היתה במשך מ' יום כנגד המ' סאה שבמקוה טהרה. והרי ענין הטהרה הוא גם ביחס למצב של טהרה גופא, טהרה למעלה מטהרה, כדמוכח מזה שביוהכ"פ טובל הכהן-גדול חמש טבילות! ובמילא מובן שיש ענין של "מבול" בקדושה [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025 Synopsis Shelishi of parashas Noach discusses the Flood from beginning to end, starting with, “The Flood was upon the earth for 40 days…” and concluding with “By the 27th day of the second month, the earth was completely dry” (Rashi: “it hardened to its normal condition”). Although the Flood was a one-time event, and Hashem swore never again to bring a flood upon the world, nevertheless, it contains an eternal lesson. We know that “The Torah preceded the world,” and certainly it preceded the world’s state of sin and deficiency; how then is it possible for something undesirable like the Flood exist within Torah? This can be understood based on the explanation in Chassidus of the positive dimension of the Flood – which is its inner purpose of purifying the world. This is why the rains fell for forty days, corresponding to the forty se’ah of a mikveh. Accordingly, it is understood that there is such a thing as a “Flood” in holiness, because purification exists even for something that is already pure, as seen from the fact that the Kohen Gadol immerses five times on Yom Kippur. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025

יום ב' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 20, 2025

6:27

התוכן [המשך] את הענין בטוב וקדושה שבסיום הענין – "יבשה הארץ" – מובן בפשטות": זה איפשר את ה"לשבת יצרה", שזוהי כוונת הבריאה שהיא "בשביל התורה כו' ובשביל ישראל". שגם לאחרי שלימות התורה וישראל כשלעצמם, לפני בריאת העולם, ישנה שלימות נעלית יותר – מה שישראל פועלים בעולם ע"י התורה. וזהו מה שלמרות גודל העילוי שבענין המבול, ע"ד העילוי ד"הי' העולם מים במים" שבהתחלת הבריאה – הנה תכלית הכוונה היא "לשבת יצרה", הפעולה בעולם, שלזה יש צורך ב"יבשה הארץ". וזהו הרמז בפרש"י "נעשה גריד כהלכתה" – שבשביל הפעולה העולם יש צורך בחלק ההלכה שבתורה. וזהו הביאור איך בתורה, ש"קדמה לעולם", מסופר ענין המבול: 1. המבול הו"ע הטהרה כמו המקוה, 2. אבל (לא נשארים במקוה... צריך לצאת מהמקוה ללבוש טלית קטן ולהניח תפילין וכו' –) הכוונה היא – הפעולה בעולם ע"י קיום המצוות! [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 Synopsis (Continued.) The positive and holy dimension of the story of the Flood – “the earth became dry” –is understood straightforwardly: the earth becoming dry is what made it possible to “inhabit the world,” which is the purpose of creation, “for the sake of the Torah and for the sake of the Jewish people.” Although the Torah and the Jewish people already existed in a state of perfection before the creation of the world, a higher level of perfection is achieved when the Jewish people – through the Torah – have an impact on the world. Therefore, despite the lofty spiritual quality of the Flood, when the world was covered with water like at the beginning of creation, ultimately the world was created for inhabitation, and this requires that the “the earth became dry.”And this is the hint in Rashi’s words, “it hardened kehilchasa (“according to its halacha”)”: the Jew’s fulfillment of his mission in the world requires halacha. This explains how the story of the Flood can exist within the Torah which preceded the world: (1) On the one hand, the Flood represents purification, withthe 40 days corresponding to the 40 se’ah of a mikveh. (2) On the other hand, one must not remain “in the mikveh”; he must go out and put on a tallis katan and tefillin, etc. and have an impact on the world by keeping the mitzvos within it. (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh MarChashvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 21, 2025

10:00

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר, ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו כ"א למקומו – צריך לדעת ש"קדושה לא זזה ממקומה"! נוסעים עם הכחות שקיבלו במשך חודש תשרי ש"מושבע" בכל ברכות ה', "באור פני מלך חיים", בבני חיי ומזוני רוויחא – להשלים שליחותו של ה', "מה' מצעדי גבר כוננו", לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ויה"ר שכאו"א יקיים את כל ההחלטות שקיבל ע"ע במשך חודש תשרי, ובלשון הידוע "פאַנאַנדערפּאַקן די פעקלעך", וכל המרבה, המקדים והזריז – ה"ז משובח! משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025 Synopsis (Continued.)The lesson is that one should not be alarmed by the transition from the month of Tishrei, which is “filled with many festivals” to the month of Cheshvan, during which begins the “Flood of many waters” (in accordance with the two explanations of the verse “Many waters cannot extinguish the love” – referring to the waters of holiness or the opposite). Just as “The world was created in its complete state,” and yet the ultimate purpose is to bring the world to an even higher level of completeness, so too, when one transitions to the month of Cheshvan and heads home from the shul and beis midrash of the Rebbe, the Nasi of our generation, one must remember that “holiness does not move from its place.” One travels with the strength he received during the month of Tishrei, which is saturated with all the blessings of Hashem, “in the light of the King’s face there is life,” in children, life, and abundant sustenance, to fulfill Hashem’s mission of making a dwelling place for Hashem wherever he goes. And may it be Hashem’s will that everyone will “unpack the bundles” and fulfill all the resolutions they made during the month of Tishrei, and whoever does so in abundance, quickly, and with enthusiasm – he is praiseworthy. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025

יום ה' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 23, 2025

10:56

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י. [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית, שזו אינה רק על בנ"י, אלא על כל דבר, אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש! – הענין דהשג"פ על אוה"ע]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה", שזה מגיע גם לאוה"ע. וכמו שראו הנהגות רבותינו נשיאינו שלקחו מזמנם לפעול גם על אוה"ע שיטיבו דרכם. ובדורנו מובן גם עפ"י שכל עד כמה נחוצה ההשפעה על אוה"ע שיקיימו הז' מצות דב"נ, מפני שכך צוה משה מפי הגבורה, ובזה תלוי כל חיותם (שגוי שאינו מקיים א' מהז' מצוות ה"ה חייב מיתה)! ומי שנמצא בהשג"פ במשרה כזו שפוגש אוה"ע, הרי בודאי שיכול להשפיע עליהם. וזהו פרט בקיום תומ"צ שלו כיהודי! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 Synopsis The Rambam writes: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almighty to compel all the inhabitants of the world to accept the commandments given to Noach’s descendants.” Thus it is understood that the completeness of the Jewish people themselves depends upon influencing the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnai Noach. (Here we see that the Baal Shem Tov’s teaching that Hashgacha Pratis applies not only to Jews but to everything in the world,was not a new idea, chas v’shalom, but an explicit teaching of the Rambam.) We see that recently, the “spreading of the wellsprings outward” has begun to reach even non-Jews, and we also find that our Rebbeim took the time to influence even non-Jews to improve their ways. These days, we can also understand logically how necessary it is to influence the nations of the world to keep the Sheva Mitzvos, because this is what “Moshe was commanded by the Almighty,” and their very existence depends on it (for a gentile who transgresses even one of the Sheva Mitzvos is liable to receive the death penalty). When, by Hashgacha Pratis, someone finds himself in a position where he interacts with non-Jews, he surely has the ability to influence them – and this is part of his own fulfillment of Torah and mitzvos as a Jew. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 24, 2025

10:36

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכו" של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח. כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, "בכח", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר "בפועל" במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' בפועל, אעפ"כ ישנה מעלה כאשר הדבר אכן בא לפועל. וכמו שמצינו בענינים הכלליים: 1) ירידת הנשמה בגוף: שהמשל בזה הוא ממלך ששלח בנו למדינה רחוקה לגלות ולהוציא את כחותיו מן הכוח אל הפועל, דאע"פ שה"מלך" יודע עתידות ש"בל ידח ממנו נדח", מ"מ, כדי שלבנו יהי' טוב בשלימות, עליו לרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי שמעלותיו יצאו אל הפועל. 2) בריאת העולמות: מהטעמים ע"ז הוא כדי שיכירו בכוחותיו וגדלותו ית' וכו', שלא מספיק את הוודאות גמורה שכך יהי' בפועל, אלא צריך שהדבר יבוא בפועל. משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 Synopsis Although “Yaakov going on his way” begins on Motzaei Simchas Torah, and then on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis, when the “way” of Yaakov (mundane matters) begins – nevertheless there is a unique quality when “Yaakov goes on his way” on Motzaei Shabbos Parashas Noach. This is because whereas on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there was only a resolution, by Motzaei Shabbos Parashas Noach, it has been kept in practice for an entire week. While it is true that “All Jews are presumed to be upright,” and after the firm resolution on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there is a presumption (and in fact there is no doubt at all) that they will carry out the resolution, nevertheless, there is a superior quality when it is actually carried out. We similarly find this in a global sense: (1) Theanalogy given for the soul’s descent into the body is a king who sends his son to a distant land in order to bring out and actualize the prince’s capabilities. That is, although the King knows that the prince’s talents are there, and He knows that they will be actualized (because “none who is banished will remain banished”), nevertheless, for his son to be truly attain perfection, he must bring these qualities from their potential state to actuality by undergoing the descent “from a high rooftop to a deep pit.” (2) One of the reasons given for the creation of the worlds is so that Hashem’s powers and greatness will be recognized, etc. – it is not enough that there is absolute certainty that this will happen; rather it must actually be done in practice. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 26, 2025

10:44

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בענינים נעלים ביותר, יש דין קדימה לעזור לישיבות כאלו שמחנכים את הילדים ליהדות אמיתית עפ"י תורת אמת, שיוכלו לקלוט מה שיותר תלמידים ש"בוכים", וכ"ש אלו שלא יודעים אפי' שעליהם "לבכות", לחנכם באופן הנכון עד "שיפסיקו לבכות". וזוהי תפקידה של ישיבת תו"ת ליובאוויטש. ועד"ז במובן הרחב יותר: לאחרונה ההנהגה בין אומות העולם בכלל היא כ"תינוק שנפל מהעריסה", "ירד מהפסים" של צדק ויושר, וכ"א יכול וצריך לעשות חלקו לשפר את המצב ע"י הוספה בצדק ויושר ובמיוחד בחיזוק החינוך וכו'. משיחת יום ה' פ' נח, ד' מרחשון ה'תשכ"ג, לעסקני ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 Synopsis Once, when the Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe were living in the same house, a child of the Mitteler Rebbe fell out of the cradle in the middle of the night and began to cry. The Mitteler Rebbe was so deeply engrossed in his learning that he did not hear the child crying, but the Alter Rebbe, who lived upstairs, heard the crying and came downstairs to return the child to their cradle and calm them down. The Alter Rebbe told the Mitteler Rebbe that even if one is deeply immersed in Torah and davening, etc., he must always hear the cry of a Jewish child and stop what he is doing to calm the child down. Recently there has been an awakening among the Jewish youth, who are “crying” and searching for Yiddishkeit. The lesson from this story is that even if one is busy with very important and lofty things, priority must be given to assisting yeshivos that educate children with authentic Yiddishkeit according to the Torah of Truth – to enable these institutions to accept as many “crying” children as possible. Moreover, there are children who don’t even know that they should be crying because they don’t know what they are lacking – and priority must be given to providing them with a proper Torah education. This is the mission of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch. The same applies in a broader sense: lately, the state of the world is such that nations and people are like a child who has “fallen from their cradle” – having gone off the track of righteousness and justness. Every person can and must do their part to improve the situation by adding in righteousness and justness, and especially by strengthening education etc. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5723 – to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ב' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 27, 2025

12:43

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו "מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית" (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד", וכמו שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים". ונמצא דאברהם קישר את בניית מזבח [שבזה בא לידי ביטוי כללות עבודת אברהם אבינו, שהרי כללות ענין העבודה היא עבודת הקרבנות על מזבח] השלישי [סיום וחותם עבודתו] עם משיח צדקנו! וזוהי ההוראה הנפלאה: כל עניני העבודה בזמן הגלות צריכים להיות קשורים וחדורים עם תוכן הענין דמלכות בית דוד, דוד מלכא משיחא! ב' חלקים משיחת אור לז' מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 Synopsis Shelishi of Lech Lecha concludes with the verse, “Avram set up tents, and came and settled in Elonei Mamre which is in Chevron, and he built a mizbeach to Hashem there.” The Midrash says that he built this mizbeach (the third mizbeach he built) because Chevron is “the place where they crowned Dovid as king, and they established a covenant there” (Midrash HaGadol). Dovid’s kingship is eternal, with the force of a covenant made the entire Jewish people united in Chevron until the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, who will be from the House of Dovid. And as we say in Kiddush Levanah, “Dovid, king of the Jewish people, lives and endures.” Thus, Avraham linked the building of his third mizbeach (which represents the culmination of Avraham’s entire divine service) to Moshiach Tzidkeinu. The wondrous lesson is that all aspects of our divine service during the exile must be bound up with and permeated by the theme of the House of Dovid – Dovid, King Moshiach. 2 excerpts from sichah of Monday night, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ג' פ' לך לך, ו' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 28, 2025

9:02

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון, ט"ו יום אחר החג, "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל: שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו הגשם" אינו אלא ענין של נוחיות בלבד, ואעפ"כ מתאחדים כל בנ"י בא"י ומאחרים את שאלת הגשמים ט"ו יום כדי שה"אחרון שבישראל" יוכל להגיע לביתו בנוחיות! אע"פ שמצות עשה מן התורה לבקש צרכיו מה', וכמו"כ "אין לאדם רשות על גופו כלל . . לצערו בשום צער", כי "אין נפשו של אדם קנינו אלא קנין הקב"ה"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 Synopsis Although Eretz Yisroel needs rain immediately after Sukkos, the inhabitants of the land do not begin asking for rain until 7 Marcheshvan – fifteen days after Sukkos ends, “so that the last of the Jews who made their way up [to Yerushalayim] for the pilgrimage could return to their homes on the Euphrates River – the most distant settlement from Yerushalayim – without being impeded by rain” (Alter Rebbe’s Shulchan Aruch). This emphasizes Jewish unity, because although asking rain is a vital necessity, whereas the concern of “the last of the Jews” being impeded by rain is merely a matter of convenience, nevertheless, all the Jews in Eretz Yisroel unite in delaying their request for rain by fifteen days, so that the last of the Jews could reach his home with ease. And this is despite the fact that it is a positive mitzvah of the Torah to request one’s needs from Hashem, and moreover, “A person has no authority over his body at all…to cause it any pain,” because “a person’s soul is not his own possession but the possession of the Holy One, blessed be He.” (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ד' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 29, 2025

9:13

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון! משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 Synopsis (Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan. Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ה' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 30, 2025

10:38

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)... ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 Synopsis A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such). 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 11, 2025

11:42

התוכן ידוע פתגם של בעל יום ההולדת לפני הסתלקותו: "איך גיי אין הימל און די כתבים לאָז איך אייך". שהכוונה בזה היא – שע"י הלימוד בכתבי החסידות שלו, שבהם הכניס את עצמותו, יש לנו אותו עצמו כפי שנמצא במצב של עלי' השמימה; גם החידוש שנפעל ביום ההולדת שלו בכל שנה שייך ונפעל גם אצל כל ההולכים באורחותיו כו', ובפרט הלומדים כתביו באופן של "יתפרנסון", בהבנה והשגה דוקא, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו"; את הכחות לכל זה "השאיר לנו" – לרשותנו, ורק צריכים לגלותו; ע"י הפצת המעיינות חוצה "קאתי מר דא מלכא משיחא", כפתגם ה"בעל שם טוב". כמו שע"י קריאה ב"שם", שהוא לכאו' ענין חיצוני, נפנה האדם לקוראו בכל עצמותו (וזה גם מעורר בו כחותיו הנעלמים וכו'), ומזה מובן שגם כאשר התפיסא בתורתו של בעל יום ההולדת אינה אלא במקצת, כמו קריאה ב"שמות" – תופסים את העצם כולו, ולכן יכול כאו"א לבוא למצב של "יחוד נפלא" עם הענינים הכי עמוקים של בעל יום ההולדת! ג' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 Synopsis Before his histalkus, the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said, “I am going to Heaven, and I leave the writings to you,” meaning: by studying his writings of Chassidus, in which he invested his very essence, we have the Rebbe himself, as he exists in the state of ascent to Heaven. The renewal of his life’s work that occurs every year on his birthday year is relevant and has an effect on everyone who follows his ways, particularly those who study his writings in such a way that they are “sustained by them” meaning with understanding and comprehension, which forms a “wondrous union that is unmatched by any other union.” He “left us” the abilities for all this and put them at our disposal; we need only to reveal it. The Baal Shem Tov said that “the master, king Moshiach, will come” as a result of spreading his wellsprings; just as a name is seemingly an external aspect of a person, but calling someone by their name arouses their entire essence, so too it understood that even if one only has a partial connection to the teachings of the Rebbe Nishmaso Eden (like “reading names”), he grasps the entire essence. Therefore, everyone can achieve a “wondrous union” with his deepest teachings. 3 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' תולדות, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 16, 2025

11:25

התוכן במענה על שאלת רבים איך אלו שיכלו לשבת וללמוד תורה באופן של "יגדיל תורה ויאדיר" – נוסעים למקומות רחוקים לעסוק ב"ופרצת"?!: מסופר בכתובות (קג:) אודות ר' חייא שהי' בעצמו צד צביים ופושט עורם וכותב על הקלף את הה' חומשי תורה ומלמדם לה' ילדים, ואת הו' סדרי משנה ומלמדם לו' ילדים, וכ"א מהם הי' מלמד להאחרים את מה שהוא למד וכו'. ר' חייא בעצמו עשה כל זה ולא סמך על אחרים (אף שהשאלה "תורתו מתי נעשית" היתה ידועה גם לו...)! ובכך פעל "שלא תשתכח תורה מישראל" מלכתחילה, שלכן "כמה גדולים מעשה חייא" מר' חנינא שאמר שאם ח"ו נשתכחה תורה מישראל הי' מחזירה ע"י הפלפול וכו'. ובמכ"ש בזמננו, שאנו צריכים לפעול באחרים שבכלל ירצו לשמוע ענין בתורה..., שההנהגה האמורה היא "מצוה שהזמן גרמא" שאא"פ לעשותה ע"י אחרים שדוחה תלמוד תורה. ויש לעשותה מתוך חיות והתלהבות ורגש, ובכך יצליחו עוד יותר לקרב את הנוער (במיוחד) לתומ"צ וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 Synopsis Some have asked, how is it that people capable of sitting and learning Torah are traveling to distant places to engage in spreading the wellsprings outward? The answer can be understood based on the Gemara (Kesubos 103b) describing how Rabbi Chiya would personally trap deer, skin them, and write the Five Books of the Torah on their parchment, and then teach each Chumash to one child in such a way that each child would then teach the other four children the Chumash he had learned. And he did the same with the Six Orders of the Mishna. Rabbi Chiya did all this himself, without relying on others (even though the question “When will his Torah learning be done” surely could be asked of him, too). They said, “How great are the deeds of Chiya” – greater than the approach of Rabbi Chanina, who said that if chas v’shalom the Torah were forgotten from the Jewish people, then he would restore it through pilpul etc. – because in this way Rabbi Chiya ensured that the Torah would not be forgotten from the Jewish people in the first place. This applies even more so these days, when we it is necessary to influence people to even want to hear words of Torah; today this is a “time-sensitive mitzvah” that “cannot be done by others” and therefore overrides the obligation of Torah study. It must be done with vitality, passion, and feeling, and in this way, one will be even more successful in drawing close (especially) the youth to Torah and mitzvos etc. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 14, 2025

10:20

התוכן בקשר לענין ה"מבצעים" ישנם הטוענים איך מעמידים את התורה על 5-6 מצוות בלבד? הנה: א) ע"ד מ"ש בגמ' מכות "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה . . בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", שהפירוש הוא שמצות אמונה היא יסוד שתביא לקיום כל המצוות, ועד"ז בנוגע ל"מבצעים". ב) המענה כלפי טוען הטענה – 'אני מדבר על מצוות אלו, דבר אתה על שאר המצוות'! במקום למנוע מבנות ישראל להדליק נש"ק ולהאיר בכך את הבית! טוענים שאם הבת תדליק נש"ק בעצמה זה יפגע בכבוד-אם שלה – הרי בלאו הכי אינה מכבדת אותה! ולהיפך – כשתתחיל להדליק נש"ק תתחיל גם לציית להאם! [ועל הטענה איך אפשר להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם נש"ק – הרי כבר נהגו הנשים להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם החשמל. והעיקר – זה הי' המנהג בכו"כ קהילות וחוגים שגם הבנות לפני בת-מצווה הדליקו נש"ק בברכה. וכנראה שזה הפסיק בזמן המלחמות והמחסור בנרות]. יש לנצל את הענין ד"בת קמה באמה כלה בחמותה" בתקופה זו לצד הקדושה – להשפיע עליהן להדליק נש"ק. והרי רואים שזה מוסיף בעונג וקדושת שבת אצל כל המשפחה. משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 Synopsis Regarding the mivtzoim, there are those who argue: how can you reduce the Torah to just five or six mitzvos? But (1) Just as when the Gemara says in Makkos that “613 mitzvos were given to Moshe…Chavakuk came and established them upon one, as it says: ‘The righteous person will live by his faith,’” it simply means that the mitzvah of faith is a foundation that leads to the fulfillment of all the mitzvos, the same is true of the mivtzoim. (2) The response to the one making this argument is, I am talking about these mitzvos; if you want to talk about the rest of the mitzvos, that’s fine too. But you should not be preventing Jewish girls from lighting Shabbos candles and bringing more light into their homes. They argue that if a girl lights Shabbos candles herself, it will detract from her mother’s honor, but the truth is girls aren’t honoring their mothers anyway. On the contrary: when a girl begins lighting Shabbos candles, she will begin listening to her mother more. (As for the argument: how can one light Shabbos candles in a room where candles are already lit – the fact is that women have already become accustomed to lighting Shabbos candles when the electric lights are already on. And more importantly, historically it was in fact the custom in many communities for girls to light Shabbos candles before the age of Bas Mitzvah, and specifically with a bracha. It seems that the custom ceased during wartime when there was a shortage of candles.) In this era, one must make use of the phenomenon of “a daughter rising up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law” for holiness – by influencing them to light Shabbos candles. And we see clearly that it adds to the delight and sanctity of Shabbos for the entire family. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 13, 2025

11:09

התוכן בקשר למה שעורר לאחרונה שכל בת שהגיעה לחינוך תדליק נש"ק: 1) אף שאדה"ז פוסק בנוגע לנש"ק "פשוט דבני ביתו א"צ נר לכל אחד ואחד", ידוע שבבית אדה"ז עצמו הדליקו משהגיעו לחינוך! ויש לנהוג בפועל לפי ה"מעשה רב". 2) טענו שהפעילות בזה יכולות לגרום שנשים תדליקו נש"ק לאחרי השקיעה – הנה ב' סיפורים במעשה בפועל: 1. התקבל מכתב מאשה שכותבת שהיא היתה מדליקה נש"ק בכל ע"ש של השנה באותה שעה – 6:00 בערב, וכתוצאה מה"שטורעם" במבצע נש"ק, ומה שציינו במפורש שאסור להדליק נש"ק אחרי השקיעה, החליטה שמכאן ולהבא תדליק לפני השקיעה! 2. לאשה מסויימת נודעה שבתה היתה עושה "עבודת בית" בחדרה אחרי הדלקת נש"ק, והחליטה שגם הבת תדליק נרות, והברכה ".. נר של שבת קודש" גרמה שתבין שזו לא הנהגה ראוי'. 3) טענו ש"אין לשנות מנהג אבותינו" – הנה: א) הרי "אבותינו" לא היו קוראים עתונים כל בוקר... ו"מנהג" זה כן השתנה אף שזה ביטול תורה... ב) "מנהג אבותינו" שלא היו שולחים הבנות לבתי-ספר מצד "כל כבודה בת מלך פנימה", וכעת שולחים כולם אותן לבת"ס. והטעם פשוט – כיון שראו שהיום זוהי הדרך היחידה להציל אותן וכו'. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 Synopsis Regarding the recent campaign encouraging every girl upon reaching the age of chinuch to begin lighting Shabbos candles: (1) Althoughthe Alter Rebbe rules that “it is obvious that members of a household do not each need their own candle,” it is well known that in the Alter Rebbe’s own home, the girls did begin lighting from the age of chinuch. (2) Some have argued that this campaign might cause women to light Shabbos candles after sunset. But here are two real-life stories that demonstrate the practical results of the campaign: (a) A woman wrote that she used to light Shabbos candles every Friday at 6:00 PM, no matter the time of year. As a result of the awareness generated by the Shabbos candles campaign, and the clear message that it is forbidden to light candles after sunset, she decided to start lighting before sunset. (b) Another woman, whose daughter attended public school, discovered that after candle lighting on Friday, the girl would go to her room and do her homework. She decided to have her daughter start lighting candles too, and she explained to her daughter the meaning of the bracha “…lehadlik ner shel Shabbos kodesh,” which helped the girl understand that such behavior is not appropriate for Shabbos. (3) Some argue that we should not “depart from the custom of our forefathers.” But: (a) Our “forefathers” also didn’t read newspapers every morning… yet that “custom” has certainly changed, even though it comes at the cost of bitul Torah…; (b) The “custom of our forefathers” used to be to not send girls to school, based on the verse, “All the glory of the princess is within.” Yet today, everyone sends their daughters to school, and the reason is obvious – because it became clear that today, this is the only way to protect them etc. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

יום ד' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 12, 2025

10:34

התוכן בחסידות מבואר (בביאור מאחז"ל "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [בשלישי ורביעי דפ' חיי-שרה], והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה") שהענין דשידוך יצחק ורבקה הוא הענין ד"יחוד מ"ה וב"ן" ("מיין עילאין" ו"מיין תתאין"), וזהו כללות הענין דעבודת האדם: "מ"ה" קאי על התורה – בחי' "שמים", ו"מן השמים השמיעך את קולו" – המשכה מלמעלמ"ט, ו"ב"ן" קאי על המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים וע"י קיום המצווה מעלים את הדבר גשמי – העלאה מלמטלמ"ע, וצ"ל חיבור תורה ומצוות וכו'; הנשמה – בחי' "מ"ה", והגוף – בחי' "ב"ן", וירידת הנשמה למטה (שדוקא עי"ז אפ"ל קיום תומ"צ) הוא ענין יחוד מ"ה וב"ן וכו', ועוד. משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 Synopsis The Sages tells us that “The talks of the servants of the forefathers’ households is more pleasing than the Torah of their descendants, for the passage concerning Eliezer [in shelishi and rev’i of parashas Chayei Sarah] is repeated in the Torah, while many principles of the Torah are only given by allusion.” Chassidus explains that the shidduch of Yitzchok and Rivkah reflects the union of Ma”h and Ba”n (the “higher waters” and the “lower waters”), which represents man’s service in general: Ma”h represents Torah (“From the heavens, He let you hear His voice,” from Above to below), while Ba”n represents mitzvos (which are clothed in physical objects that are elevated by being used for a mitzvah). And there must be a union of Torah and mitzvos etc. The descent of the soul (Ma”h) into the body (Ba”n) represents the union of Ma”h and Ba”n etc. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 לזכות מרת מנוחה רחל בת פרומה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מרחשוןולזכות ילדי'ה שמואל, מנחם מענדל ושלום דובער שיחיו מאיעסקי להצלחה וברכה בגו"ר בכל מכל כל

יום ב' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 10, 2025

10:31

התוכן כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואברהם זקן": וההוראה ע"פ מ"ש "זקן ‏–‏ זה שקנה חכמה", שדבר חכמה שלומד צ"ל קנינו ‏–‏ "דם ובשר כבשרו". 4) שליחות אליעזר בקשר לשידוכי יצחק ורבקה, שבזה מתבטא ענין הכללי שבכל המצוות ‏–‏ יחוד מ"ה וב"ן, נשמה וגוף, כוונת ומעשה המצוות. משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025 Synopsis Some lessons from sheini of Chayei Sarah: (1) On the verse, “Ephron’s field was confirmed,” Rashi states, “It had a rise, because it passed from the hands of an ordinary person to the hands of a king”: When a Jew takes a physical object into his possession and uses it for holy purposes, such as items used for a mitzvah, this causes it to “rise,” meaning to leave the category of the mundane and to become something holy under the domain of Hashem, the King of the universe. (2) On the verse, “Avraham was old, advanced in days,” the Zohar states that all his days were filled with Torah and mitzvos. The lesson is that not a single moment of the day should be left unused for Torah and mitzvos. (3) “Avraham was old”: The Sages teach that “An ‘elder’ is one who has acquired wisdom”; the wisdom one learns must become his own acquisition, “blood and flesh like his flesh.” (4) Eliezer’s mission of making the shidduch between Yitzchok and Rivkah represents the general theme underlying all mitzvos: the union of Ma”h and Ba”n, of soul and body,of the intent of the mitzvah and the act of the mitzvah. Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025

יום א' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 9, 2025

12:02

התוכן מובא במדרש שמערת המכפלה הוא א' מג' מקומות "שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם הסיבה לזה שישנם כאלו הרוצים לחנך את הילדים גם עם לימודי חול ולא חינוך על טהרת הקודש, כסיפור עם א' שנכנס אלי וביקש ממני לשכנע את בנו ללמוד גם לימודי חול בהסבירו "ער דאַרף דאָך זיין אַ 'מענטש'"... ועוד סיפור בקשר לזה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025 Synopsis The Midrash says that Me’aras HaMachpeilah is one of three places where “the nations of the world cannot antagonize the Jewish people by saying, ‘You stole them’ and they are: Me’aras HaMachpeilah, the Beis Hamikdash, and Yosef’s burial place. Me’aras HaMachpeilah as it is written [in rishon of parashas Chayei Sarah], ‘Avraham listened to Ephron, and Avraham weighed out for Ephron…’” Nevertheless, today we see a strange thing: the strongest opposition from the gentiles is to Jews coming specifically to these three places. This stems from a sense of inferiority toward the nations and a desire to be like them etc.; this is also why there are those who wish for their children to study secular subjects, like a father who came to me and asked me to convince his son to study secular subjects, explaining that “He needs to be a mentch”…. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025

יום ועש"ק פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 7, 2025

12:19

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי. התחלת העבודה צ"ל ב"מתנים" (קבלת עול). וצריך ל"חגרם" ב"עוז" – מסירות נפש! ומהו מס"נ – "אַזוי און נישט אַנדערש!". וזהו ענין ה"עקידה" [וסיים האגה"ק]. זה שכ"ק מו"ח סיפר לנו אודות פרטי המאורע של ההכנה דכניסה שלו לעסקנות ציבורית, הוא כדי להורות שכדי שהעבודה דהפצת היהדות והמעיינות שלנו, שנמסרה לנו ע"י רבותינו נשיאנו, תהי' כפי הרצוי וכפי הרצון, ה"ז דוקא ע"י ההכנה דמס"נ ש"אַזוי און נישט אַנדערש"! וכמו המס"נ של אאע"ה שלא הי' באופן ש"חיפש" מס"נ אלא ידע שעליו לפרסם אלקות בעולם באופן של אַזוי און נישט אַנדערש" ובמילא לא משנה אם בדרך יש נסיון של אור כשדים וכיו"ב. משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that on Yud Beis Tammuz 5655 (1895), his father took him to the Ohel in Lubavitch. When they arrived, his father opened the aron kodesh and read the first half of the Iggeres HaKodesh beginning, “She girds her loins with might.” Afterwards, the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden told my father-in-law that in the presence of his holy forebears, he was entering into a covenant with him and entrusting him with the leadership of communal matters both physical and spiritual; he explained that was hereby bringing him to an “Akeidah,” and that in an Akeidah, there must be both one who binds and one who is bound, in order for the sacrifice to be as it should be. The work must begin with the “loins” (kabbolas ol), which must be “girded” with “might” (mesiras-nefesh). And what is mesiras-nefesh? The conviction that it must be this way and no other; this was the Akeidah. (He then finished reading the Iggeres HaKodesh.) The fact that my father-in-law the Rebbe told us the details of this event that marked the preparation for his entry into work on behalf of the public is to teach us that for us to properly carry out the mission entrusted to us by the Rebbeim – our work of spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings of Chassidus – it must be done specifically through the preparation of mesiras-nefesh and the conviction that it must be this way and no other. It must be like the mesiras-nefesh of Avraham Avinu: Avraham didn’t seek out mesiras-nefesh; rather, he was focused on his mission of publicizing G-dliness in the world. And since he had the conviction that it must be done this way and no other, therefore, he was undeterred even when he encountered trials like the furnace in Ur Kasdim etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5720. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025

יום ה' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 6, 2025

11:15

התוכן במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות "נפלאותיו אשר עשה" בארץ מצרים, והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גודל הענין דסיפור נפלאות יצ"מ, ע"י אמירת מזמור תהלים זה, עד שזהו "יסוד ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו", שבזה קשור כל ענין שבתורה – "ויקם עדות ביעקב וגו'", ועד שבזה תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה! כמ"ש בהמשך המזמור. ומזה עידוד לקיום הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאמירת תהילים בכלל, וגודל הענין דאמירת תהלים ע"י היהודים הפשוטים, ה"תהילים אידן", או ע"י כו"כ מנשי ישראל המצטיינות באמירת תהילים (ודוד המלך ביקש ופעל שאמירת תהילים תפעל אותו דבר מה שנפעל ע"י לימוד נגעים ואהלות). ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025 Synopsis We find a seemingly wondrous thing in chapter 78 of Tehillim: The beginning of the chapter (which indicates its underlying theme and purpose) states, “Listen, my people, to my Torah,” and in that vein it goes on to discuss the importance of studying Torah and keeping mitzvos, “He established a testimony in Yaakov and He set down a Torah in Yisroel” etc. But then it ties this to a detailed account of “His wonders which He performed” in the land of Egypt, such that many passages in the Haggadah are derived from the verses in this chapter of Tehillim. Thus, even in the Written Torah we find an emphasis on the importance of telling the story of the wonders of the Exodus from Egypt, which is “a foundation and strong pillar in our Torah and of our faith,” which even the Redemption depends on, as it says later in the chapter. This also encourages us to fulfill the directive of my father-in-law, the Rebbe, about saying of Tehillim in general, and the significance of the Tehillim recited by the “Tehillim Yidden” and by Jewish women etc. (and Dovid HaMelech requested and brought about that saying Tehillim should have the same effect as studying even the deepest parts of Torah). 2 excerpts from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025

יום ג' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 4, 2025

12:08

התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – "הגדיל" ו"הפליא". "הגדיל" – מסבירים להם עפ"י שכל: מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – שרצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם. אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה'", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא מפני שזהו תועלת אישית), ע"ז צ"ל ה"הפליא": כ"א צריך להכיר בנפלאות והשג"פ שרואה בחייו האישיים, ובכללות העולם (כמו זה שמליוני אנשים השתחררו פתאום מעבודת פרך ללא שום מלחמה מצדם אלא מבחוץ וכו'), וחייב להודות שזהו בכח הקב"ה, שהוא הבעה"ב לא רק של איש פרטי אלא של כללות העולם. ובמילא צריכים לציית לו. [ובי"ט כסלו בכל שנה, מתחדש ענין זה ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ"]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025 Synopsis (Continued.) Similarly, regarding the question of how it makes sense logically that one can influence the entire world “to do righteousness and justice,” there are two approaches, “great things” and “wondrous things.” “Great things” means to explain rationally to those who do not yet conduct themselves with righteousness and justice that deep down they desire righteousness and justice in the world, because otherwise, they are liable to get harmed themselves. But for the righteousness and justice to be founded upon “keeping the way of Hashem,” meaning (not for personal benefit but) because this is Hashem’s will, which must be obeyed – this requires “wondrous things”: every person must recognize the wonders and the Hashgacha Pratis he experiences in his own life and in the world at large (such as the miracle of millions of people suddenly being freed from slavery without any effort on their own part, entirely due to forces outside them etc.). One must acknowledge that these wonders are performed by Hashem, who is Master not only of the individual but of the entire world, and therefore one must obey Him. (And the idea that “Hashem has done great and wondrous things in the land” is renewed every year on 19 Kislev.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 25, 2025

11:46

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are nottransformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 9, 2025

11:48

התוכן החידוש של אדה"ז מרומז בשמו "שניאור" – "שני אור", שעל ידו נעשה ההתאחדות (שם אחד) בין ב' הענינים ב"תורה אור" – תורת הנגלה ופנימיות התורה, ועיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" התחיל לאחר הגאולה די"ט כסלו. בבוא י"ט כסלו בכל שנה חוזרים ונשנים כל הענינים שהיו בי"ט כסלו בפעם הראשונה, ומשנה לשנה ניתוסף בזה "אור חדש" – כמ"ש אדה"ז באגה"ק בנוגע ל"ראש השנה" שמידי שנה מיתוסף "אור חדש" שלא בערך אפילו לגבי "ראש השנה" בפעם הראשונה! דמזה מובן גם בנוגע לי"ט כסלו אשר הוא "ראש השנה" לתורת החסידות והנהגה בדרכי'. וכ"הנשיא (ש)הוא הכל" – נמשכים כל עניני אדה"ז ל"הכל", והם "כלים" לזה, אלא שכל א' צריך לעשות את ההכנה לפי כחו, ובאופן ד"עמדו הכן כולכם"; ע"י הענין ד"יפוצו מעיונותיך חוצה" – שזה גם מאחד את כל בנ"י, ובמיוחד בי"ט כסלו שהוא "יום זכאי", "יום סגולה", "חג החגים", חקוק כ"מועד קבוע" לכל הדורות! – "קאתי מר דא מלכא משיחא" בזריזות! משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur, means “Two lights” (“Shnei or”). This encapsulates the Alter Rebbe’s contribution to the world – he combined the two dimensions of the “Torah of light” (the revealed dimension and the inner dimension) into one (just like the words “Two lights” form one name). The “spreading of the wellsprings outward” began primarily after the liberation on 19 Kislev, the Rosh Hashanah of Chassidus; every year when this day arrives, everything that occurred the first year recurs and is renewed, and every year a new light is added that is incomparably greater than that of the year before, as the Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh about Rosh Hashanah. And just as “the Nasi is everything,” all of the Alter Rebbe’s work and teachings extend into “everything,” but every individual must make the proper preparation according to his ability, in the manner of “Standing ready, all of you.” By spreading the wellsprings outward (which also unites the entire Jewish people), especially on 19 Kislev, which is a “meritorious day,” a “treasured day,” the “festival of festivals,” and which is fixed as a “permanent festival” for all generations – “the Master will come – King Moshiach” speedily. Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 לזכות תניא מאירה בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה י"ט כסלו ולזכות אריאלה ראזא בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה כ' כסלו לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 26, 2025

10:09

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 24, 2025

9:48

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being.Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” 2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 23, 2025

11:03

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל "יורדים" ואח"ז "עולים"? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל, אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של "שינה", (כמו שהי' אצל יעקב, מצד היות נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל וכו'), כי גם הוא יכול ברגע לצאת מהגבלותיו. וזוהי גם התשובה לאלו הטוענים מנין יש להם את הכחות להפיץ המעיינות חוצה וכו', כי לכל אחד יש בלי גבול כחות להלחם עם ה"חוצה", "שרו של עשו", ואין ממה להתפעל! א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 Synopsis The verse states (in rishon of Parashas Vayeitzei), “…Angels of G-d were ascending and descending it.” Seemingly, as Rashi asks, it should have said “descending” and then “ascending”? (When the Ruzhiner was a child studying Chumash, he was known to always come up with Rashi’s question on the verse. But he didn’t ask this question on this verse. When his teacherasked why, the Ruzhiner replied, “On a dream, there are no questions….”) The explanation according to the inner dimension of Torah is that when an angel comes down to a Jew, it is in fact an ascent for the angel, because an angel is limited, whereas a soul in this world is connected to the Hashem’s Essence and Being, which is infinite. And this is true even if the Jew is“sleeping” (as was Yaakov, whose soul encompassed the souls of all Jews etc.), because even then, in a single moment, a Jew can break free from his limitations. This is also the response to those who ask how we have the power to spread the wellsprings outward etc.: Every Jew has unlimited strength to combat the “outside” and to combat “Esav’s guardian angel,” and there is nothing to be intimidated by. Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ה' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 20, 2025

11:29

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה, שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב, החידוש דתורת החסידות בכלל, תהי' קשורה עם חב"ד. בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל" – מובן מה שהי' אצלם המספר ט"ו (והפלא הוא שכאו"א מזכיר בבהמ"ז "כמו שברך את אבותנו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כו'"!) ועד"ז י"ל בנוגע לג' אבות החסידות בנוגע לגילוי פנימיות התורה; לא רק עבודת אברהם היתה קשורה עם צדקה אלא גם יצחק ועאכו"כ יעקב, קו האמצעי, שכל עניניו הם באופן ד"נחלה בלי מצרים". ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025 Synopsis The lives of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov in this world overlapped for a period of fifteen years, and the same is true of the Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe. The number fifteen corresponds to letters Yud-Keiof the Name Havayah, which represent Chochmah and Binah (which is the unique contribution of Chassidus Chabad: linking the service of the heart (which is the contribution of Chassidus in general) to the intellect). Concerning the future era it says, “on that day will be (יהיה)” – Yud-Kei twice – indicating that at that time the letters Vov-Kei will be like the letters Yud-Kei. And based on the Gemara’s statement, “Three were given in this world a taste of the World to Come…Avrohom, of whom it is written bakol (“with everything”); Yitzchok, of whom it is written mikol (“from everything”); and Yaakov, of whom it is written kol (“everything”),” we can understand why they overlapped for fifteen years. (The amazing thing is that everyone says in Birkas Hamazon, “As He blessed our forefathers Avrohom, Yitzchok, and Yaakov bakol, mikol, kol – so may He bless us….”) Similarly, it could be said about the three Avos of Chassidus and the revelation of the inner dimension of Torah. Not only did Avrohom’s service involve tzedakah, but also that of Yitzchok, and all the more so Yaakov – the middle path, who merited “a boundless portion.” 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025

יום ועש"ק פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 21, 2025

9:41

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'. משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 Synopsis The unique quality of the month of Kislev is that it is the third of the winter months, during which the emphasis is on man’s own service (winter is the season of rain, which comes after and as a result of the “mist rising up from the earth,” meaning, a Jew’s tefillah – an awakening from below), in contrast to the summer months (where the emphasis is on the awakening from above). The timing of Rosh Chodesh Kislev this year in particular emphasizes the approach of m’lechatchilah ariber: (1) The acronym for this year (תש"נ – 5750) is תהא שנת נסים – “May it be a year of miracles.” (2) Rosh Hashanah occurred on Shabbos. (3) Rosh Chodesh Kislev falls on Tuesday, when “‘It was good’ was said twice.” (4) The weekly parashah is “These are the descendants of Yitzchok…” whose birth was miraculous, and moreover, this parashah contains the blessing “And may Hashem give you…” – “May He give and give again.” Because of all these special qualities, the task at hand now – bringing Moshiach – can be carried out in the loftiest manner, and therefore the Redemption will come immediately. And the Redemption must take place in the literal sense:it cannotbe substituted even by something as lofty as the spreading of the wellsprings outward by the Alter Rebbe etc. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Toldos, 1st day of Rosh Chodesh Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

יום ג' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 18, 2025

10:02

התוכן כ"ז מרחשון, שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת, ובנדו"ד בכ"ז מרחשון, כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום החמישים ואחת מכיון שמשה הוסיף יום א' מדעתו), או ביום שהיתה הברית בפועל, ובנדו"ד ביום ב' דחנוכה (כמו הדין ש"נסרים רחבים ד'" פסולים לסכך הסוכה אפילו אם מניחן בצד שאינם רחבים כ"כ ואין את טעם הפסול)? בפועל: יותר "נעים" לומר כסברא הא' ולחגוג יום הברית היום, כ"ז מרחשון, ולא לדחותו ליום ב' דחנוכה..., ובפרט בנדו"ד, שלפי המסופר לא אמרו אז תחנון בכ"ז מרחשון, כי עד סוף היום ציפו שהברית תתקיים בזמן, וגם היתה אז סעודה ואמירת דא"ח. ולכן בפשטות יש ענין מיוחד גם בשנים שלאח"ז ביום כ"ז מרחשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 Synopsis 27 Marcheshvan, which falls on Shabbos this year, is the eighth day from the birth of the Rebbe Rashab. Because the bris was postponed to the second day of Chanukah, the question arises: when should “these days be remembered and observed” in subsequent years? Should it be on 27 Marcheshvan, because the reasons for the postponement no longer apply (just as nowadays we celebrate Matan Torah on the fiftieth day of the Omer, even though the first time it occurred on the fifty-first day, as a result of Moshe adding a day on his own initiative), or should it be on the second day of Chanukah, when the bris actually took place (similar to the halacha that boards four handbreadths wide are invalid for use as schach, even if laid on their narrow side, in which case the reason for invalidating them no longer applies)? As a practical matter, it is more geshmak to follow the first opinion and to celebrate today, rather than postponing it to the second day of Chanukah – and especially in this case, considering that Tachanun was not recited on the eight day (because they anticipated that the bris would take place on time), and there was a seudah and a maamar etc. Therefore, it is clear that there is a special significance to 27 Marcheshvan even in subsequent years. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah, 28 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

יום ב' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 17, 2025

7:32

התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה"ויברכהו ה'" היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא "מאה שערים"! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע, כמו שרואים ביצחק: 1) לידתו היתה בדרך נס. 2) זה שנימול בן שמונת ימים, אף הסכנה הגדולה שבדבר, הי' ענין של נס. 3) הי' "עולה תמימה" ש"כולה לה'" – עבודה באופן שלמע' ממציאות העולם! ב' חלקים מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א יום ב' דפ' תולדות, כ"ד מר-חשון ה'תשמ"ה בעת ביקור בני האדמו"ר מלעלוב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025 Synopsis (1) Sheini of parashas Toldos concludes, “Yitzchak sowed in that land and he found in that year one hundredfold, and Hashem blessed him.” Seemingly, “and Hashem blessed him” is the reason “he found in that year one hundredfold”; why then does it come after the words “and he found…” rather than before? The answer is that when a Jew fulfills Hashem’s command that “Six years you shall sow your field,” despite seeing that “the land is difficult and the year is difficult” (as Rashi explains), he already deserves to find “one hundredfold,” and then “Hashem blesses him” – an additional blessing that is of a totally different order than the degree of effort he invested. (2) A Jew’s very existence is supernatural, as we see regarding Yitzchak: (a) His was born through a miracle; (b) he was circumcised at eight days old, despite the great danger involved, which was itself a miracle; (c) he was a “perfect olah,” “entirely for Hashem,” which represents a form of divine service that transcends the reality of the world. 2 excerpts from 24 Marcheshvan 5745 (in conversation with the sons of the Lelover Rebbe) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט, ה'תשפ"ו

Feb 16, 2026

11:26

התוכן א) הוראה ממ"ש הרמב"ם בשיעור היומי "הנוטע אילן אצל המזבח.. אע"פ שעשאו לנוי למקדש ויופי לו ה"ז לוקה שנאמר לא תטע לך אשר כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך מפני שזה הי' דרך עובדי כוכבים וכו'"‏ – ‏כאשר בא ה"יצר" ואומר שהנה ישנו ענין מסויים שיש בו כדי לפעול נוי ויופי ביהדות ועי"ז לקרב את אלו התועים בדרכם וכו' ואע"פ שגם עכו"ם עושים א"ז אבל "רחמנא לבא בעי"... אומרים לו שלכל לראש עליו לברר האם בנדון זה ה"ז רצונו של הקב"ה, ואם לאו‏ – ‏אסור לעשותו! ההליכה בדרך היהדות עפ"י רצונו של הקב"ה היא היא המביאה יופי אמיתי! ב) לכאו"א מישראל מגיע שכר גדול ביותר עבור פעולותיו בקיום תומ"צ וכמ"ש בתורה אור "מצינו בנבוכדנצר בשביל שהלך ג' פסיעות לכבוד השי"ת פסקו לו מלוכה על כל העולם ולזרעו אחריו.. ואין לך אדם מישראל שלא כיבד את המקום בכך וכל טוב עוה"ז כדאי הוא לו"!‏ ‏משיחת כ"ה ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2026 Synopsis (1) Today’s Rambam states: “One who plants a tree near the Mizbeach…even if he did so to decorate the Mikdash and to beautify it, he is punished by lashes, as the verse states, ‘Do not plant for yourself an asheira or any tree near the Mizbeach of Hashem your G-d.’ Because this was the practice of idolaters…” The lesson is as follows: When the yetzer comes and claims that there is a certain idea that could bring decoration and beauty to Yiddishkeit, and attract those who have strayed etc. (and although it is done by non-Jews, it argues that “The Merciful One desires the heart” etc.), the response is: First and foremost, you must see whether this practice accords with Hashem’s will, and if it does not, it is forbidden to do it. What leads to true beauty is the path Yiddishkeit in accordance with Hashem’s will.(2) Every Jew is entitled to the greatest reward for his fulfillment of Torah and mitzvos. As it says Torah Or, “We find that Nevuchadnetzar, because he took three steps in honor of the Holy One, blessed be He, was granted kingship over the entire world for him and his descendants after him…There is no Jew who has not honored Hashem in this way, and one deserves all the good of this world.” Excerpt from sichah of 25 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2026 לזכות מרת סימא בת גיטא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ו

Feb 12, 2026

9:28

התוכן בהמשך למ"ת מתחילה התורה דוקא עם "משפטים" – דברים המובנים עפ"י שכל, כיון שבשעת מ"ת היתה קבלת התורה באופן ד"חוקים" – למע' מגדרי השכל והעולם, והחידוש לאח"ז הוא משפטים – להביא את הענינים גם בגדרי השכל והעולם. ולכן גם בענין האחדות ישראל שהי' במ"ת לא הי' חידוש, דבענין ה"חוקים" כולם שווים ומלכתחילה לא שייך ענין של היפך השלום, ותכלית השלימות באחדות ישראל היא, כשגם בעניני שכל – "משפטים", ש"אין דעותיהם שוות", מתאחדים! משיחת מוצש"פ משפטים ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2026 Synopsis At Matan Torah the Jewish people accepted the Torah in a manner of Chukim (which transcend the bounds of intellect and the bounds of the world), but immediately afterward comes the Mishpatim, which are understood logically,because the novelty is to incorporate the Torah within the framework of intellect and the framework of the world. Therefore, it is no wonder that the Jewish people were united at Matan Torah, because when it comes to Chukim, all are equal, so there is no room for the absence of peace to begin with. But the ultimate perfection of Jewish unity is when the Jewish people are united even in their intellect (Mishpatim), where “their minds are not alike.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mishpatim 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2026

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשפ"ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Jan 28, 2026

14:41

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשכ"ו. המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ז של המשך באתי לגני ה'תש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 Synopsis 2 excerpts from Maamar Basi L’gani, 10 Shevat 5726 – based on ch. 16 of Basi L’gani 5710 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 לזכות התמימים שיחיו דישיבת תות"ל 770 ההולכים מידי שבוע להשתתף בשיעורי של"ה - "מיטוואָך שעה"

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ו

Feb 5, 2026

9:56

התוכן בחמישי דפ' יתרו מסופר אודות ההכנות למ"ת שלפני ששה בסיון, ואודות מעמדם ומצב של בנ"י "ביום השלישי" (ששה בסיון) לאחרי סיום ההכנות, איך שעמדו בנ"י בזמן ומקום מ"ת, "והר סיני עשן כולו" - שכבר נפעל שינוי בעולם "מפני אשר ירד עליו ה'", ועד לסיום השיעור "משה ידבר והאלקים יעננו בקול". וההוראה: יהודי צריך לדעת שבכל מקום ובכל זמן עליו להיות במעמד ומצב הנ"ל ד"ביום השלישי", וכדאיתא בגמ' "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן וכו'", ומבאר אדה"ז כי זהו מפני ש"גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"! ועתה: כאשר יהודי מתבונן בכל הנ"ל ולוקח את הדברים לתשומת לבו - הרי נקל לתאר כיצד ענין זה יפעל עליו בנוגע למעשה בפועל! משיחת אור ליום ה' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2026 Synopsis Chamishi of parashas Yisro recounts the preparations for the Giving of the Torah and the state of the Jewish people “on the third day” (the sixth of Sivan). At this time the Jewish people were already standing at the mountain, and “Har Sinai was smoking in its entirety,” meaning, a transformation had already taken place in the world because “Hashem had descended upon it,” to the point that “Moshe would speak, and G-d would answer him with a voice.” The lesson is that in every time and place, a Jew must be in the state of “the third day,” as the Gemara says, “Just as below [at Sinai] it was with reverence, fear, quaking and trembling, so too here…” As the Alter Rebbe explains, this is because “The Torah toil of every person and in every time is literally the word of Hashem that was spoken to Moshe at Sinai.” And when a Jew reflects on all this and takes it to heart, it is easy to imagine how this can impact him in terms of actual practice. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Yisro, 15 Shevat 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2026

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט, ערב חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות, ה'תשפ"ו

Feb 1, 2026

11:27

התוכן איתא במשנה "ארבעה ראשי שנים הם" וט"ו בשבט הוא א' מהם. ומזה מובן שהיום צריכים להתבונן – בנוסף להענין המיוחד ד"ראש השנה לאילן" – גם בהענין ד"ראש-השנה" שזהו הצד השווה שביניהם. תוכן ענין ה"ראש" הוא שהוא כולל את החיות של האיברים, וגם הוא המנהיג וה"מלך" על כל האיברים – גם כפי שכל א' מהם הוא במקומו. כמבואר בדא"ח בקשר לראש השנה (א' בתשרי). וזה קשור גם עם זה שבר"ה הוא הזמן ד"תמליכוני עליכם". ובנוגע לר"ה לאילן: איתא בגמ' עה"פ "כי האדם עץ השדה" שזה קאי על ת"ח, ובעצם – כל יהודי הוא "אות" וחלק בתורה, ובמילא "תופס בכולו" – הוא כל התורה. ומזה מובן שבר"ה לאילן הוא הזמן לקבל החלטות טובות על כל השנה להתקשר לתורה ביתר שאת ויתר עז, ולגדול בזה מיום ליום, שזהו הסימן של "צומח" ו"אילן" וכו'. וזה קשור במיוחד עם פ' יתרו (שקורין השבוע), פ' מתן תורה וכו'. משיחת אור ליום ו' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2026 Synopsis The Mishnah states: “There are four Rosh Hashanas,”one of which is the 15th of Shevat. Since all four are called “Rosh Hashana,” it is understood that they all share the central theme of being a “Rosh Hashana,” a “Head of the year,” and therefore, 15 Shevat is a time a time to reflect not only on the specific theme of the Rosh Hashanah for trees, but also on the concept of Rosh Hashanah in general: The function of the head is that it contains the life-force of all the limbs, and serves as the leader and “king” of the entire body (as also explained in Chassidus in connection with Rosh Hashanah (1 Tishrei), when the Jewish people crown Hashem as King). Regarding the Rosh Hashanah for trees: The Gemara says that the verse “Man is a tree of the field” refers to Torah scholars. And the truth is that because every Jew is a “letter” in the Torah, and “When you grasp part of something’s essence, you grasp its entirety,” every Jew is the entire Torah. From this it is understood that the Rosh Hashanah for trees is a time to take upon oneself positive resolutions for the entire year, to strengthen one’s connection with Torah and to grow from day to day (which is the defining trait of plant-life and trees etc.). This relates particularly to parashas Yisro, in which we read about Matan Torah etc. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Yisro, 15 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2026 * לזכות ר' שמואל וזוגתו מרת רבקה שיחיו סלונים ליום החתונה שלהם י"ד שבט להצלחה רבה בכל הענינים

יום ועש"ק פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ו

Jan 30, 2026

11:05

התוכן עה"פ בחמישי דפ' בשלח "הנני ממטיר לכם מן מן השמים.. למען אנסנו הילך בתורתי או לא", איתא במדרש "מכאן שלא ניתנה תורה [לידרוש] אלא לאוכלי המן"! וצ"ל: הענין ד"אוכלי המן" בזמננו קאי על אלו שאין להם טירדת הפרנסה, בדוגמת אוכלי המן שראו כל יום איך שה' ממלא צרכיהם וכו', והרי כאו"א מחוייב בתלמוד תורה?! ויובן זה עפמ"ש בגמ' [ע"ז יט.] עה"פ "בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" - "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו". והיינו, שלימוד התורה יכול להיות באופן שלומדים תורתו של ה' או באופן, נעלה יותר, שהתורה נעשית "תורתו" של האדם. וזהו דיוק הלשון "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן": למי ניתנת התורה (כי "נותן התורה" לשון הווה - כל פעם שלומד תורה ה"ז נתינת התורה כבתחילה) באופן שתקרא "על שמו", "ובתורתו יהגה", ה"ז דוקא ל"אוכלי המן" - למי שבשעה שמתיישב ללמוד תורה אין לו שום מחשבות המבלבלות (גם לא מחשבות בנוגע לפרנסה שמחוייב בזה)! וזהו לימוד התורה בשלימותו! ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2026 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Beshalach), “…I am going to rain down bread for you from the sky…to test them as to whether or not they will follow My Torah,” the Midrash states: “From here we learn that the Torah was given (to be expounded) only to those who ate the mann.” Seemingly, “those who eat the mann” these days refers to those who are free from worries about earning a livelihood (similar to those who ate the mann in the desert, who saw clearly that Hashem fulfilled their needs every day etc.). But seemingly, everyone is obligated in the mitzvah of Torah study? This can be understood based on the Gemara’s explanation of the verse, “His desire is in Hashem’s Torah, and in his Torah he meditates day and night” – “At first it is called by the name of the Holy One, blessed be He, but in the end it is called by one’s own name.” Meaning, one can learn Torah as Hashem’s Torah, or in a higher manner, where it becomes the person’s Torah – “his Torah.” This is why it says, “The Torah was given only to those who ate the mann”: to whom is the Torah “given” (and every time one learns Torah, it is given anew, which is why we call Hashem the “Giver of the Torah” in the present tense), in such a way that it becomes his – only to those who “eat the mann” – those who sit down to learn without any distracting thoughts (not even thoughts about earning a livelihood, which is an obligation of the Torah). This is the ultimate form of Torah study. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2026 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט, ה'תשפ"ויום סיום לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ה ג"פ ליום, ומחזור הט"ו פ"א ליום

Feb 2, 2026

10:12

התוכן סיום הרמב"ם וביאור הלכה האחרונה ברמב"ם: "ובאותו הזמן [שתהי' מציאות הזמן וגדרי העולם, וביחד עם זה יהיו חדורים בהגילויים דימות המשיח], לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה [גם לא בנוגע לאכילה ושתי' רוחניים ומלחמה דקדושה] ולא קנאה ותחרות [גם של קדושה – חידוש גדול, כי הרי מצינו שלעת"ל "כאו"א נכוה מחופתו של חבירו", שזהו"ע הקשור לכאו' עם קנאה דקדושה], שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ["טובה" ו"מעדנים" כפשוטם בריבוי מופלג, ועד"ז ברוחניות], ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד [אע"פ שישנו "עולם" מלשון "העלם והסתר", שלכן יש צורך ב"עסק" ומסחר, כי ע"י הירידה למטה נעשית עלי' גדולה ביותר, אעפ"כ תהי' הידעה בהוי', בלבד], ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים [מכיון שיהיו פנויים בתורה וחכמתה, ואז יקבלו שכר על עבודתם בזמן הגלות] וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם [הדרגא ד"בורא", דרגת האלקות דעולם הבריאה, נעשית בהישג-יד (ע"י ההשגה) דה"אדם", מכיון שהוא "אדמה לעליון" שלמע' מזה וכו'], שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' [ומוסיף גם סיום הפסוק – דלא כבהל' תשובה] כמים לים מכסים" [שמורה על ביטול לגמרי]. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2026 Synopsis The final halacha in Rambam states: “In that era (meaning the world and the boundaries of the time and space will still exist, but they will be permeated with the revelation of the days of Moshiach) there will be neither hunger nor war (not even spiritual hunger or thirst, nor wars of holiness), neither envy nor competition (not even envy of holiness, which is a novelty because we know that in the future, “each one will be burned by the canopy of his fellow,” which seemingly relates to envy of holiness), for good will flow in abundance and all the delights will be freely available as dust (abundant good and delights in both physical and spiritual matters). The occupation of the entire world will be solely to know Hashem (although there will still be a “world,” meaning concealment and hiddenness, which is why there will be a need for “occupation” and commerce, nevertheless the only pursuit will be knowledge of Hashem). Therefore, the Jews will be great sages (because they will be free to focus on the Torah and its wisdom, and they will receive the reward for their service during the time of exile) and know the (most) hidden matters, grasping the knowledge of their Creator according to the full extent of human potential (the level of the world of Beriah will be grasped by “man,” because man emulates the Supernal Man) as the verse states: ‘The world will be filled with the knowledge of Hashem (and the Rambam adds the end of the verse, unlike in the Laws of Teshuvah) as the waters cover the ocean bed’ (total bitul).” Excerpt from sichah of 10 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2026

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ויום התחלת לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ו ג"פ ליום, ומחזור הט"ז פ"א ליום

Feb 3, 2026

7:44

התוכן הוצע לאחרונה לאחד את כל בנ"י עי"ז שכולם ילמדו ענין אחד בתורה, ובזה גופא – דבר השווה לכל, שזהו הענין דהלכות פסוקות – לימוד ספר הלכות – ספר היד להרמב"ם, שענינו "הלכות הלכות" ללא טעמי ההלכות (שבלימוד הטעמים ישנם חילוקים מן הקצה אל הקצה). ואע"פ שגם השו"ע של ה"בית יוסף" ענינו הלכות פסוקות, הרי לפעמים הובאו ב' דעות בלי לדעת פס"ד ברור, משא"כ בספר היד להרמב"ם. ועי"ז, האחדות בין בנ"י תהי' בענין עיקרי – תורה, וזה מהווה גם הכנה לגאולה האמיתית והשלימה עפ"י מאחז"ל "אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות" – הלכות פסוקות. אופן לימוד הרמב"ם צ"ל לכל לראש להבין את ההלכות כפשוטן, וללמדן על הסדר, ורק אח"כ באופן של "לאפשא לה". ויה"ר שיתוספו אלו שיקבלו על עצמם קביעות עתים – בזמן ובנפש – בלימוד ספר הרמב"ם, ולהשפיע כך עם על אחרים. ג' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' שלח, י"ב סיון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2026 Synopsis It was recently proposed to unite the entire Jewish people through the study of a single part of Torah – something that is equal to all – the Rambam’s Sefer HaYad, a sefer of “individual halachos” without the reasons behind them (because when it comes to the reasons, there are differences between one Jew and another, and from one extreme to the other). This way, the Jewish people will be united in something fundamental – Torah – and this also serves as a preparation for the true and complete Redemption, as our Sages taught, “The exiles will be gathered only in the merit of the Mishnayos” (i.e., halachic rulings). Rambam should be studied first and foremost in such a way as to understand the plain meaning of the halachos, and in order; only afterwards should one study it in a manner of “increasing in it.” May it be Hashem’s will that more people join in accepting this upon themselves, to set fixed times – fixed in time and fixed in the soul – for the study of Rambam, and to influence others to do the same. 3 excerpts from sichah of Monday night, parashas Shelach, 12 Sivan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2026 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט, ה'תשפ"ו

Feb 4, 2026

11:17

התוכן הוראות בקשר למ"ש [ברביעי פ' יתרו] "ויחן - לשון יחיד - שם ישראל נגד ההר": 1) הדבר היחיד שיכול לאחד את כל בנ"י שלא יהי' פירוד הלבבות וכו' אע"פ ש"אין דעותיהם שוות", הוא, כשכולם מתאחדים "נגד ההר" - מרגישים שעומדים ליד הר סיני ומקבלים את התורה. כי אחדות אמיתית באה רק מאחדות הפשוטה של "אנא נפשי כתבית יהבית" - הקב"ה הכניס א"ע בתומ"צ. 2) זה ששייך הענין ד"ויחן לשון יחיד" בנוגע לתורה, שיש בה (גם) ענינים שצ"ל בהבנה ובהשגה ו"אין דעותיהם שוות", ענינים שהם שנויים במחלוקת וכו', הוא, מפני שבשעת מ"ת היו בנ"י במעמד ומצב של מסנ"פ, הקדמת נעשה לנשמע - קיבלו את כל עניני התורה לא עפ"י ההבנה וההשגה שלהם, אלא כפי שהיא מצד נותן התורה, ולכן "על כל דבור ודבור - מ"אנכי" עד "וכל אשר לרעך" - פרחה נשמתן" של כאו"א בשווה! ועד"ז צ"ל אופן לימוד התורה במשך כל הדורות כו'. ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2026 Synopsis Regarding the verse (in revi’i of parashas Yisro), “Yisroel camped (vayichan, in the singular) there facing the mountain”: (1) The only thing that can unite the entire Jewish people to the point that there is no discord or division among them etc. (despite the fact that “Their minds are not alike”) is when they unite “facing the mountain” – when they have the sense that they are standing at Har Sinai and receiving the Torah. Because true unity comes only from the absolute unity of Hashem, Who placed Himself within Torah and mitzvos, “Ana nafshi kesavis yahavis” (I have written and given Myself”). (2) The reason “Vayichan in the singular” is possible in Torah (despite the fact “their minds are not alike” and therefore there are differences of opinion in Torah) is because at Matan Torah the Jewish people were in a state of mesiras nefesh, giving precedence to “We will do” before “We will listen,” meaning, they received the entire Torah not according to their understanding, but in the way the Torah exists from the perspective of the Giver of the Torah. This is why “With every utterance” – from “I am Hashem your G-d” down to “…all that belongs to your fellow” – “their souls took flight,” for every Jew equally. Similarly, Torah must be studied this way in every generation etc. 2 excerpts from farbrengenof Purim 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2026 לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

יום ועש"ק פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ו

Feb 6, 2026

8:03

התוכן הגמ' פוסקת הלכה למעשה "מה להלן [בשעת מתן תורה] באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן [בשעת לימוד התורה] באימה וביראה וברתת ובזיע". ושואל כ"ק אדה"ז: איך אפשר לתבוע זאת? הרי בשעת מתן תורה הי' "וירד ה' על הסיני" ביחד עם כל המרכבה וכו' משא"כ בעת לימוד התורה היום אין את כל ה"רעש" הזה? ומתרץ: דזה שבני ישראל (משא"כ הערב רב), שהעיקר אצלם הוא הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש, היו בשעת מ"ת "באימה וביראה וברתת ובזיע", לא הי' זה מחמת ה"רעש" של המרכבה והמלאכים וכו', אלא מחמת גילוי עצומ"ה – "אנכי ה' אלקיך וגו'" (ומזה נשתלשל גם ה"רעש" של הגוף מהמלאכים וכו'). וזה חוזר על עצמו כל פעם שיהודי לומד תורה ש"הקב"ה קורא ושונה כנגדו"! ולכן גם צריך להיות הלימוד התורה באופן של "(כ)חדשים". משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2026 Synopsis The Gemara states as a practical halacha that “Just as below [at Sinai] it was with reverence, fear, quaking and trembling, so too here [any time one studies Torah] it must be with reverence, fear, quaking and trembling.” The Alter Rebbe asks: seemingly, when the Torah was given, “Hashem descended upon Mount Sinai” with the Divine Chariot and the angels etc., whereas when one studies Torah today, this whole experience is lacking. How then can a Jew be expected to study Torah in the same manner? He explains that the reason theJewish people stood at Sinai “with reverence, fear, quaking and trembling” was not because of the experience of the Chariot and the angels, etc., but because of the revelation of Hashem’s very Essence, “I am Hashem your G-d….” (The revelation also resulted in the experience felt by the body due to the Chariot and the angels, etc., but that was secondary.) And this revelation of Hashemoccurs every time a Jew studies Torah, because “the Holy One, blessed be He, reads and studies along with him.” This is why one must study Torah in a way that it is “new.” Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2026

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ו

Feb 8, 2026

9:17

התוכן זה שרבינו גרשום נק' "מאור הגולה" קשור עם ב' תקנותיו שאין לגרש אשה בע"כ ושאין לישא ב' נשים. דבזה "האיר" את בנ"י בגלות, שהרי "אסור" לה' לגרש ח"ו את "אשתו" (בנ"י) בע"כ, והרי יהודי "אינו רוצה להיות נפרד מאלקות", ו"אסור" לו גם לישא "אשה" אחרת על "אשתו" הא'. אלא שאין להסתפק רק בזה שאין "גירושין" ח"ו, אלא צ"ל "חיי הנישואין" באופן ש"שארה כסותה ועונתה לא יגרע" [כמ"ש בראשון דפ' משפטים]. וזה נפעל ע"י תוספת שלום בין איש ואשתו למטה, עי"ז שהבית בנוי על תומ"צ. ואף ששלימות הנישואין תהי' לעת"ל, אבל גם לפני החתונה צריך ה"חתן" לתת מתנות ל"כלה", ובפרט אם עיכוב החתונה הוא "באשמתו" (והיצה"ר הוא א' הדברים שה' "מתחרט עליהם"), ה"ה צריך לזונה כפי יכולתו ומתאים ליחוסה. וזה גופא שהוא צריך לשלם כ"כ "תמיכה" "ידחוף" אותו שיהי' כבר הנישואין בגאולה האמיתית והשלימה מיד ממש. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2026 Synopsis It is explained in sefarim that the reason Rabbeinu Gershom is called Maor HaGolah (the “Light of the Exile”) is because of his two takanos – that one may not divorce a woman against her will, and that one may not marry two women. With these he illuminated the Jewish people in exile because they forbid Hashem from chas v’shalom “divorcing His wife” (the Jewish people) against her will (and a Jew “does not wish to be separated from G-dliness”), and from “marrying another wife.” However, it is not enough for Hashem to merely not divorce the Jewish people; He must also keep the requirements of marriage: “He shall not diminish her sustenance, her clothing, or her relations” (as the verse states at the beginning of parashas Mishpatim). And this is brought about by the Jewish people increasing in marital harmony down here, by building their homes upon the foundations of Torah and Mitzvos. Although the Nisuin (wedding) will be completed in the future, nevertheless, the groom is obligated even before the wedding to provide the bride with gifts, especially where the wedding is delayed due to his fault” (and the yetzer hara is one of the things for which Hashem is “at fault” and which He “regrets”). Hashem must therefore sustain the Jewish people according to His ability and in a manner fitting for “her lineage,” and the very fact that He must pay so much “support” will compel Him to make the wedding immediately, with the coming of the true and complete Redemption right now. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2026

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ויום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Feb 9, 2026

9:13

התוכן 1) מיום כ"ב בחודש ‏–‏ "בך יברך ישראל" ‏–‏ נמשך ברכה מיוחדת בכאו"א מישראל. 2) ביום היאָרצייט נעשה עלי' והסתלקות הנשמה מחדש, והעלי' היא שלא בערך לכל העליות שלפנ"ז. וזוהי השייכות לפ' יתרו שבו מדובר בענין מתן תורה שאז "פרחה נשמתן". וכמו שבמ"ת הנה מיד לאח"ז "החזירה להן הקב"ה בטל תחי'", עד"ז בענין זה יהי רצון שתיכף ומיד תהי' עלי' הכי גדולה ‏–‏ תחיית המתים וכו'. 3) ענין המיוחד של נשי ובנות ישראל שבדורנו, ובפרט אלו שזכו שכו"כ מבנות ישראל נק' על שמן. ["ובפרט אַזוינע וואָס האָבן זוכה געווען אַז כו"כ מבנות ישראל נקראות על שמן, און זיי באַווייזן אַ לעבעדיגע ביישפיל . . ווי אַזוי זיי ווערן נתחנך אין איר רוח און לויט אירע אָנווייזונגען און לויט איר ביישפיל, וואָס זי איז דאָך נתחנך געוואָרן ע"י נשיא דורנו, דעם רבי'ן דעם שווער"]. ועוד. שיחת אור לכ"ב שבט, ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2026 Synopsis (1) From the 22nd day of the month (“With you (בך) Yisroel will bless”) there is a special blessing for every Jew. (2) On a yartzeit the soul once again experiences an ascent, and it is incomparably greater than all previous ascents. This is the connection to parashah Yisro, which discusses the Giving of the Torah, when “their souls took flight.” And just as at the Giving of the Torah Hashem immediately “restored it to them with the dew of resurrection,” so, too, may He immediately bring about theResurrection of the Dead etc. (3) The Redemption will come particularly in the merit of “the righteous women of our generation,” especially one who has the merit that so many Jewish girls have been named after her, girls who are being educated in her spirit and living by her example etc. Sichah of 22 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2026

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ו

Feb 10, 2026

9:52

התוכן דובר לעיל אודות הזירוז בעניני הפורים ל' יום לפני החג. המענה לשואלים היכן הוא המקור לכך?! ובפרט שאדה"ז בשו"ע בריש הל' פסח כשכותב אודות תקנת חכמים לדרוש ברבים הלכות החג ל' יום לפני החג – אינו מזכיר מאומה אודות ל' יום לפני הפורים! – המציאות היא שלאחרי כל ה"שטורעם" בעניני הפורים בשנים שעברו, ואכן פעלו "עולם ומלואו" – יכלו "להרעיש" עוד יותר, אפילו לגבי השנים והדורות שלפנ"ז! ועל השאלה מהו ההכרח לזה, ומה לא טוב אם יפעלו באותה מדה כבשנה שעברה?! ובפרט שלזה צריך להנהיג דברים חדשים – להרעיש אודות הפעולות דימי הפורים ל' יום לפנ"ז...?! – כיון שמשנה שעברה ניתוספו ענינים בלתי רצויים, הרי לא רק שמותר אלא מצווים עפ"י תורה להוסיף בעניני קדושה על מנת לבטל ענינים אלו (וכמו שזה היפך התורה לא להשתמש בתרופות חדשות שלא היו בזמן אבותינו, ומה גם שבימינו ניתוספו מחלות חדשות ר"ל)! [המשך יבוא] משיחת יום א' פ' תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2026 Synopsis Some have asked: what is the source for the practice of starting to campaign about Purim thirty days before the holiday? Especially considering that in his Shulchan Aruch, where the Alter Rebbe talks about the Rabbinic requirement of publicly expounding the laws of the festival thirty days before the festival, he doesn’t mention anything about doing so thirty days before Purim? But the reality is that even with all the noise made about Purim in previous years, and although it is true that a great deal was accomplished – the fact is that more could still have been done. And as for the question of why it is necessary to introduce new practices, when we could simply continue doing what we’ve been doing until now – the answer is that when there is a new illness in the world, chas v’shalom, you have to introduce a new cure for it. Nobody would suggest that the Torah forbids using new types of medicine (with respect to the laws of overriding Shabbos etc.) just because those medicines didn’t exist in the time of our ancestors; indeed, forbidding the use of such medicine would be contrary to Torah. Similarly, since there has been an increase over the past year in undesirable things in the world, therefore, to counter that negative increase, it is not only permissible, but an obligation according to Torah, to increase in holiness. (To be continued.) Excerpt from sichah of Sunday, parashas Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2026

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט, ה'תשפ"ו

Feb 11, 2026

11:25

התוכן [המשך] מקור לדבר ע"ד התועלת להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפני פורים – הוא משנה: "באחד באדר משמיעין(שפירושו "מכריזין") על השקלים", "כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן . . באחד בניסן". ומה שאדה"ז בשו"ע אינו מזכיר – על יסוד משנה זו – גם אודות ל' יום לפני הפורים הוא – כי החיוב ד"ל' יום לפני הרגל" אינו אלא בענינים מיוחדים (כמו בנוגע לחיוב להביא ג' קרבנות ברגלים, ו"תקנה זו לא נתבטלה אף לאחר חורבן ביהמ"ק"), אבל אא"פ לקבוע חיוב כזה בנוגע לכל ענין של יהדות! אבל כדי לתקן ולהשלים את מה שחסרו בהפעולות דימי הפורים בשנה שעברה – בודאי אין "עוולה" להשתמש ב"עצה" המיוסדת על משנה זו – להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפנ"ז! לא אדה"ז, לא נשיא דורנו ולא יצרו הטוב יבואו אליו ב"טענות", רק ה"א-ל זר אשר בקרבך"... ועוד ענין: מדובר ע"ד לעורר יהודי להוסיף בענין של שמחה – הרי אפילו אם יתברר שאין זה בגדר מצוה ומנהג וכו' מהי ה"עוולה" שבדבר?! משיחת יום א' פ' תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2026 Synopsis (Continued). Regarding the benefit of beginning to make a tumult about Purim thirty days before Purim,there is a source for it a Mishnah: “On the first of Adar, an announcement is made regarding the shekalim” so that the people will bring their shekalim by the first of Nissan. The reason the Alter Rebbe doesn’t mention anything about thirty days before Purim in his Shulchan Aruch is because the obligation of preparing thirty days before applies only to certain things (such as the obligation upon every individual to bring three korbanos on the Festivals); it would be is impossible to make it an obligation to prepare for every aspect ofYiddishkeit thirty days beforehand! However, when we see that last year we were lacking in terms of the activities related to Purim, there is certainly nothing wrong with applying this advice from the Mishna and beginning to campaign about Purim thirty days in advance. Neither the Alter Rebbe, nor the Nasi of our generation, nor one’s yetzer tov, will come with any complaints; the complaints will come only from the “foreign god who is within you”… Additionally: we are talking about inspiring another Jew to increase in something joyous. So even if it turns out that it is not exactly a mitzvah or custom etc., what is the wrongdoing in that?! Excerpt from sichah of Sunday, parashas Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2026

יום ועש"ק פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ו

Feb 13, 2026

11:34

התוכן 1. הכח שאצל כל א', אפי' פשוט שבפשוטים, יתקבלו ה"משפטים" בשכלו כמו אצל הגדול שבגדולים (כפי שתורת אמת דורשת) – מבאר הפסוק בעצמו: "אשר תשים לפניהם", שקאי על משה רבינו, רעי' מהימנא. בכחו של משה יכול כל מחנך טוב שמתמסר לחינוך להצליח ולגלות את ה"עם חכם ונבון" שבכל יהודי, ובמילא יתקבלו ה"משפטים" בפנימיותו – "לפניהם". 2 . "מצוה גוררת מצוה" הוא גם במי שנמצא במקום החושך! המצוה הוא "נר מצוה" שמאיר עד שמושך עוד מצוה, ועאכו"כ אם הוא בגדר "תינוק שנשבה בין העכו"ם". לאחרונה ישנם הרוצים להוסיף קטעים חדשים בסידור התפילה (הלואי שיעשו משהו שיקיימו מצות תפלה כמו עד עתה...) ושגם נשים יהיו "רבנים"... ועד שלדעתם מי שחושב אחרת אינו ב"צורת-אדם" כי הרי אינו מתחשב בנשים ובנות... שכ"ז הוא מרידה ב"דבר הוי' זו הלכה", ואין כאן המקום להאריך בדבר המצער. ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2026 Synopsis (1)Even the simplest Jew has the ability to receive the “Mishpatim” intellectually just like the greatest (as the Torah of truth demands), as the verse states, “…that you must set before them (lifneihem),” which is addressed to Moshe Rabbeinu, the Faithful Shepherd. With the power of Moshe, any good educator who devotes himself to it can succeed in revealing the “wise and understanding people” within every Jew, and thus the “Mishpatim” will be ingrained in every Jew’s inner self (“lipnimiyusam”). (2) The fact that “One mitzvah leads to another mitzvah” applies even to a Jew who finds himself in a place of darkness, because a mitzvah is a lamp that illuminates for him until it leads to another mitzvah – and certainly this is true for a Jew who is a “child taken captive among the nations.” Lately there are those who wish to add new passages to the siddur and who believe that women should become “rabbis” etc., to the point that in their view no respectable person can think otherwise etc. All of this constitutes a rebellion against “the word of Hashem, which is halacha” (and this is not the place to elaborate on such a painful topic). 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos Parashas Mishpatim (Shekalim) 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2026 לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט, ה'תשפ"ו

Feb 15, 2026

11:06

התוכן גם קודם עשיית המשכן הגשמי למטה היו קיימים כל עניני המשכן ברוחניות (כמ"ש בפ' תרומה "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר"), ומ"מ נצטוו בני ישראל [בתחילת פ' תרומה] לקחת י"ג (ט"ו) דברים גשמיים דוקא "זהב וכסף ונחושת וגו'" (דברים אלו נלקחו מביזת מצרים!), ולבנות משכן בעוה"ז הגשמי דוקא, ודוקא עי"ז נפעל הענין ד"ושכנתי בתוכם" - המשכת עצמות ומהות למטה! וזהו גם הענין ד"המעשה הוא העיקר", שמבלי הבט על גודל העילוי שבכוונת המצוות וכו' נדרשת מיהודי העבודה דקיום המצוות במעשה בפועל! וכמו שאת המשכן עשו מכל סוגי דברים, מ"זהב" עד ל"נחושת" כו', עד"ז יש לעשות את הדירה לו ית' בכל חלקי הבריאה, וכן את ה"משכן" הפרטי שבכל אחד בכל עניניו וכחותיו. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2026 Synopsis Even before the physical Mishkan was built, all aspects of the Mishkan existed in spiritual form (as the verse states in parashas Terumah: “See and make in their form, as you are shown on the mountain”). Nevertheless, the Jewish people were commanded (at the beginning of the parashah) to specifically take thirteen (or fifteen) physical items, “gold, silver, and copper…” (which were taken from the spoils of Egypt) and to build with them a Mishkan specifically in this physical world. It is precisely in this way that Hashem “dwells among them,” meaning his Essence and Being are manifest down here. This also expresses the fact that “Action is the main thing”: however great and lofty one’s intentions in mitzvos might be, ultimately a Jew is required to actually do the mitzvos. And just as the Mishkan was made from all kinds of materials, from “gold” to “copper,” etc., so too the dwelling place for Hashem must be made with all aspects of creation. Likewise, the personal Mishkan within every Jew must be built from all of his faculties and every aspect of his life. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2026

יום ג' פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 20, 2026

8:34

התוכן בשלישי דפ' בא מדובר אודות ציווי ה' ש"ישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (לקיים מ"ש "ואח"כ יצאו ברכוש גדול"). בפ' שמות מצינו בזה יתרון בנוגע לנשים דוקא "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'" (ולא מוזכר כלל אנשים). וההוראה בנוגע לקיום מצוות "פרו ורבו" ושלילת הענין של "תכנון משפחה": את הספיקות בזה ש"נדבקו" מה"שכנתה וגו'" ניתן "לשטוף" ע"י הסברה פשוטה שמובנת גם בשכל של נפה"ב ואפשר להסבירה גם ל"שכנתה": אע"פ שבנוגע לכללות הנהגת האדם נתן לו ה' בחירה חפשית לבחור בין דרך החיים לבין ההיפך ח"ו, הרי בנוגע למצוות "פרו ורבו" הנה (אע"פ שגם ההורים "שותפים" בזה, אבל) כדי שייוולד הולד בפועל ה"ז תלוי רק ב"שותף" הג' – כח הא"ס – ברכת ה' ש"היא תעשיר", ופשוט שהקב"ה יודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה בגשמיות וברוחניות הן להורים והן לילדים! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026 Synopsis Shelishi of parashas Bo states, “Please speak to the people and let them ask to borrow, each man from his friend and every woman from her friend, items of silver and gold,” to fulfill Hashem’s promise that “afterwards they will leave with great wealth.” In parashas Shemos we find a particular advantage regarding the women, as the verse states, “A woman will request from her neighbor and from the woman in whose house she lodges etc.” without mentioning the men at all. The lesson is as follows: any doubts a Jew has regarding the mitzvah to be fruitful and multiply (due to the influence from “her neighbor” etc.) can be removed with a simple explanation that can be understood even by the animal soul and even by “her neighbor”: While Hashem gives a person free choice to decide how to conduct himself and whether to choose the path of life or chas v’shalom the opposite, nevertheless, when it comes to the mitzvah to be fruitful and multiply, while the parents are partners in the birth of their children, for a child to actually be born depends only on the third Partner, Hashem – “It is the blessing of Hashem that enriches….” And Hashem obviously knows the best time forit to happen – the best time materially and spiritually, and the best time for both the parents and the children. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ו

Jan 11, 2026

12:41

התוכן "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו'" [תחילת פ' וארא], ומביא אדה"ז בתו"א ש"וארא" הוא גם לשון הוה, שגם בזמן הגלות, שנמשל לזמן העיבור שאז יש לולד כל חיתוך האיברים אלא שאינם פועלים פעולתם, ועד"ז העיניים ואזניים הרוחניים של בנ"י בזמן הגלות אינם פועלים פעולתם – לראות את הדבר הוי' שבכל דבר וש"אין עוד מלבדו" ועד"ז בנוגע לשמיעה ונשימה כו', ולכן קיום המצוות הוא באופן ד"מצות אנשים מלומדה" כו' – הנה "בחסד הוי' עלינו" נותן לנו כח לעורר את העבודה ד"אברהם" (אהבה) "יצחק" (יראה) ו"יעקב" (רחמים) גם בזמן הגלות. אלא שאי"ז שלימות העבודה מכיון שהוא עדיין בבחי' "יש מי שאוהב" ועד"ז ביראה וכו' – "ושמי הוי' לא נודעתי להם". תכלית שלימות העבודה היא, כהמשך הכתוב, "לכן אמור לבנ"י אני הוי'" – שמשה רבינו, שענינו ביטול, וכל מציאותו הוא בחי' "אני הוי'", ממשיך א"ז לבנ"י. ובפרטיות זוהי העבודה דלימוד התורה. ועיכ"ז באים לשלימות הגילוי ד"אני הוי'" לעת"ל. ג' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם מוצש"פ וארא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 Synopsis (The verse states at the beginning of parashas Va’eira:) “I appeared to Avraham, to Yitzchok, and to Yaakov….” The Alter Rebbe states in Torah Or that “Va’eira” is also meant in the present tense, meaning that although the exile is likened to the state of pregnancy, because just as the fetus’s limbs have formed but do not yet function, so too, during exile the spiritual eyes and ears of the Jewish people exist but do not function properly: they don’t see the word of Hashem within everything and the reality that “There is nothing besides Him” etc. – nevertheless, “by Hashem’s kindness upon us,” He gives us the strength to awaken within ourselves the service of Avraham (love), Yitzchok (fear), and Yaakov (compassion) even during the exile. But this is not the ultimate form of service, because there is still “an entity who loves” etc., as the verse says: “I was not manifest to them by My Name Havayah.” The ultimate form of service is expressed in the verse, “Therefore, say to the Jewish people: I am Havayah” – meaning that Moshe Rabbeinu, whose essence is bitul, and whose entire being is that of “I am Havayah,” transmits this level to the Jewish people. In particular, this means the service of Torah study. In this way we come to the ultimate revelation of “I am Havayah,” with the coming of Moshiach. 3 excerpts from maamar Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת, ה'תשפ"ו

Jan 12, 2026

10:47

התוכן אדה"ז ייסד את שיטת חב"ד שמראה איך אפשר לפעול שכל כחות הנפש, וגם הגוף, יהיו חדורים בעבודת ה' (באופן של "פדה בשלום נפשי"), ולכן אצלו רואים זאת בגלוי ובהדגשה במעשה בפועל. ולכן דוקא אצלו רואים כמה דברים שבאו במעשה בפועל מה שלא רואים אצל שאר רבותינו נשיאנו. ולדוגמא – בתורה: הוא בעצמו הי' הבעל-קורא בפועל! הוא הי' מודד בעצמו את שיעורים ומדות השונים של התורה! בגמילות חסדים: את כל הנדוניא שלו שקיבל לאחרי החתונה ניצל כדי לעזור ליהודים לבסס א"ע במלאכה המפרנסת את בעלי' וכו' – "ואהבת לרעך כמוך" למע' ממדידה והגבלה במעשה בפועל! [המשך יבוא] משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe founded the Chabad approach, which demonstrates how all the soul faculties, as well as the body, can be imbued with the service of Hashem (in the manner expressed by the verse, “He redeemed my soul in peace”). Therefore we find that this trait was embodied openly in the way the Alter Rebbe lived his life in practice, in a number of ways that were not seen openly in the conduct of the other Rebbeim. For example, in Torah, the Alter Rebbe actually served as the baal korei, and he actually took measurements to determine the precise amounts of the Torah measurements. In gemilus chassadim, he actually took his entire wedding dowry and used it to help Jews establish themselves financially etc., fulfilling the mitzvah to “Love your fellow like yourself” in a matter that surpassed all measure and limitation. (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ו

Jan 13, 2026

9:24

התוכן [המשך] ועד"ז מצינו הדגשה מיוחדת במעשה בפועל אצל אדה"ז בתפילה: כידוע גדול ההפלאה בעבודת התפילה של אדה"ז וכו'. ב"ואהבת לרעך כמוך" ברוחניות: בהוראת הרב המגיד כתב את השו"ע (אע"פ שחשש מהאחריות וכו') שממנו הוראה יוצאה לכאו"א מישראל בחיי היום יום (ואף שמצינו גם שו"ת בהלכה משאר רבותינו נשיאינו, אבל זה לא נתפשט בכל תפוצות ישראל כ"שו"ע הרב"). בפנימיות התורה: כתיבת ספר התניא, "ספר של בינונים", ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך". ומכ"ז רואים איך שאדה"ז הוריד את כללות שיטתו ופרטי' במעשה בחייו האישיים. וההוראה: אע"פ ש"מי ידמה לו ומי ישוה לו" לאדה"ז, אבל מכיון שהוא "רועה נאמן", ושיטתו שייכת לכל ישראל – ה"ז מוכיח שכל אחד יכול ללמוד מזה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 Synopsis (Continued.) Similarly, we find a special emphasis on actual practice in the Alter Rebbe’s conduct in tefillah, as known regarding the Alter Rebbe’s extraordinary avodas hatefillah etc. And with regards to Ahavas Yisroel in the spiritual sense, as seen in the fact that, at the Magid’s request, and despite his concern about taking such a responsibility, the Alter Rebbe authored the Shulchan Aruch, which provides halachic rulings for every Jew’s daily life. (Although the other Rebbeim also authored halachic responsa, they did not become as widespread among all Jewish communities as the Shulchan Aruch HaRav.) And with regards to the inner dimension of Torah, the Alter Rebbe authored the Sefer HaTanya, the “Sefer for Beinonim,” which “is the level of every person, and every person should strive for it.” From all of this we see how the Alter Rebbe embodied his approach, generally and specifically, practically in his personal life. And while “who can be likened to him and who is equal to” the Alter Rebbe, nevertheless, since he is a “faithful shepherd,” and his approach is relevant to every Jew – that proves that everyone can learn from it. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 לזכות שטערנא שרה בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ד-כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת, ה'תשפ"ו

Jan 14, 2026

11:01

התוכן אדה"ז כותב בעצמו באגה"ק דביום ההילולא "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ". ומפרש רש"י [דהוא מפרש "פשוטו של מקרא", והרי דוקא על פשוטו של מקרא נאמר ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו", משא"כ רמז דרוש וסוד, אף שבודאי הם אמת, אבל יכולים להיות בגדר של "יוצא" מידי מקרא] בסיום חמישי דפ' וארא עה"פ "כי אני ה' בקרב הארץ": "אע"פ ששכינתי בשמים – גזרתי מתקיימת בתחתונים". והיינו – מן הקצה אל הקצה: "שכינתי בשמים" כולל גם דרגא הכי נעלית בשמים, ומ"מ "גזרתי מתקיימת בתחתונים", דהכוונה כאן היא למצרים – ערות הארץ! דדוקא "כל הגבוה גבוה יותר – יורד למטה מטה יותר". והנה בין "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" של אדה"ז הנה "הנפש אשר עשו" הוא העיקר. דהגם שהוא כתב את התניא ושו"ע וכו', הרי עפ"י מאחז"ל "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", כולל לתורה, היינו שהקשר בין הקב"ה וישראל הוא נעלה יותר מהקשר עם התורה, ועד"ז בנוגע לאדה"ז ש"דומין לבוראן", שאע"פ שהכניס את עצמו גם בתורתו, אבל אי"ז מגיע לפעולתו עם בנ"י – "הנפש אשר עשו" [המשך יבוא]. משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe himself writes in Iggeres HaKodesh that on the day of a tzaddik’s hilulah “all his deeds, his Torah, and his service that he worked all the days of his life…are revealed and shine…and work salvations in the midst of the land.” On the words (at the end of chamishi of parashas Va’iera), “that I am Hashem in the midst of the land,” Rashi (who explains the “simple meaning of the verse,” from which “a verse never departs,” in contrast to remez, derush, and sod, which are certainly true, but from which a verse may still “depart”) states, “Though My presence is in heaven, My decree takes effect in the lower realm.” Meaning, it goes from one extreme to the other: “My presence is in heaven” includes even the loftiest levels of heaven, but nevertheless, “My decree takes effect in the lower realm,” which refers to Egypt, the lowliest place on earth. Because “the higher something is, the lower it descends.” Regarding the Alter Rebbe, his primary “deeds, Torah, and service that he worked all the days of his life” is “the souls that he acquired.” Although he wrote the Tanya and the Shulchan Aruch etc., the Sages taught, “the thought of the Jewish people preceded everything,” including Torah, meaning that the bond between Hashem and the Jewish people is higher than His bond with Torah, and the same is true of the Alter Rebbe (because “Tzaddikim are similar to their Creator”): although he certainly invested himself in his Torah teachings, that doesn’t reach the level of his influence on the Jewish people, “the souls that he acquired.” (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ו

Jan 15, 2026

11:04

התוכן [המשך] בהתחשב עם העובדה שאין דבר יקר יותר כענין הזמן, וכאשר אינם מנצלים אותו כדרוש ה"ז אבידה שאא"פ להחזירה, ובכל זאת, כאשר מגיע יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן, לוקחים משך זמן כדי להתוועד ולהתבונן ב"כל עמלו אשר עמל בו במשך כל ימי חייו", מובן, שזהו ע"מ שזה יביא לידי מעשה בפועל ש"הוא העיקר". ואופן העשי' צ"ל שזה יפעול גם "בקרב הארץ": שגם כאשר נמצאים בחושך כפול ומכופל של עקבתא דמשיחא, לא נבהלים, אלא פועלים בהפצת היהדות בכלל והפצת המייענות במיוחד באופן של "גזירתי בתחתונים" ובשמחה ובטוב לבב! וזוהי המסקנא הראשונה ש"מצדיקה" את הזמן שלוקחים עבור ההתוועדות, שעי"ז יתווסף שלא בערך ב"עמלו אשר עמל בו", שהעיקר בזה הוא את "הנפש אשר עשו", באופן ש"פועל ישועות בקרב הארץ". ומ"ישועות" הפרטיים אלו בהפצת היהדות והמייענות, יבואו לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026 Synopsis [Continued] Although there is nothing more precious than time, we take time on the Alter Rebbe’s yom hilulah to farbreng and to reflect upon “all the work that he toiled throughout all the days of his life,” in a way that results in action. And the action must be done in a way that has an effect even “in the midst of the land,” meaning: even when one finds himself in the doubled and redoubled darkness of the time of the footsteps of Moshiach, one is not deterred, but rather engages in spreading Yiddishkeit in general, and the wellsprings of Chassidus in particular, in such a way that “My decree is kept in the lower realm,” and with joy and gladness of heart. This is the first takeaway that justifies the time spent on this farbrengen: the fact that it will lead to an immeasurable increase in “the work in which he toiled,” which primarily is “the souls he amassed,” and in a way that “works salvations in the midst of the land.” And from these individual “salvations” in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus, we will come to the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026

יום ועש"ק פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ו

Jan 16, 2026

9:20

התוכן התוועדות זו קשורה עם שבת מבה"ח שבט. בדורנו זה ניתוסף בו ענין מיוחד‏ – ‏יום ההילולא של עשירי בשבט. בנוגע ליום ההילולא כותב אדה"ז שאז עולה "פעולתו אשר עבד בה", וזה פסוק בהפטורת פ' וארא שבו מדובר אודות ענינים דלעו"ז והפיכתם לעניני קדושה, שזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה בגוף בכלל, ובגלות בפרט. וזוהי ההכנה ל"אנכי אעלך גם עלה" בגאולה אמיתית והשלימה. ובשבת זו מברכים את החודש בשש הענינים "לששון ולשמחה וכו'" ומסיימים "ונאמר אמן"‏ – ‏שזה באופן נצחי גם בעוה"ז, ובמילא ההכנה לזה צ"ל עבודה באופן של תקיפות והחלטיות ש"לא ישוב לכסלה עוד". והדרך לעבודה זו כבר סלולה ע"י נשיאי ישראל עד לשלשת האבות‏ – ‏"וארא אל אברהם וגו'", וכמ"ש כמ"פ הכוונה בפרש"י על פסוק זה "אל האבות"‏ – ‏להדגיש שהיותם ה"אבות" דכ"א‏ – ‏הצד השווה ביניהם‏ – ‏זה מה שנוגע ליצי"מ ולגאולה העתידה וכו'. משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026 Synopsis This farbrengen is in connection with the Shabbos preceding the month of Shevat, which has many unique themes, including, in our generation, the yom hilula of my father-in-law, the Rebbe, on 10 Shevat. The Alter Rebbe writes that on a tzaddik’s yom hilula, “the work in which he worked” ascends above etc.; citing a verse from the haftorah of Parashas Va’eira, which discusses the transformation ofkelipah to holiness, which is the general purpose of the soul’s decent into the body in general, and its decent into exile in particular. And this what prepares for the time when “I will also bring you up again,” upon the true and complete Redemption. On this Shabbos we bless the new month with the six expressions, “for gladness and for joy…,” and we conclude with “and let us say Amen,” which confirms it an eternal reality even in this world; therefore, the way to prepare for this is also to decide firmly and resolutely to “never to return to foolishness again.” The path for this service has already been paved by the Nesi’im of the Jewish people, going all the way back to the three Avos – “I appeared to Avraham, etc.”; meaning, as Rashi explains, “to the Avos,” emphasizing that what is relevant to the Exodus from Egypt and the future Redemption is the quality shared equally by Avraham, Yitzchak, and Yaakov – the fact that they are the Avos of every Jew. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026

יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ו

Jan 18, 2026

10:45

התוכן 1) הצורך בחכמות חיצוניות אינו אלא בשביל התועלת בעבודת ה'. ולכן, האפשרות לקושיא מצד חכמות חיצוניות אינה אלא במקום שיש תירוץ ע"ז בחכמה דקדושה. אמנם, התכלית היא לנצל את החכמות החיצוניות עצמם שעל ידם תתורץ קושיא על קדושה. (מובן ופשוט שאין זה הכשר ח"ו ללימוד חכמות חיצוניות.... כוונת הדברים היא רק לאלה שמאיזו סיבה למדו כבר חכמות חיצוניות, שעליהם לנצלן להחזקת היהדות). 2) יש עסק "ביטוח חיים". במקום לילך ולהכריז "מי האיש החפץ חיים", שיש לו עצה לאריכות ימים (כמסופר בגמ'), הוא (כיון שזקוק לפרנסה) הולך ומכריז להיפך – שצריך לדאוג ולהסדיר עכשיו מה יקרה אם ח"ו לא יאריך ימים, ובמילא כדאי לשלם סכום מסויים בכל שנה שבבוא הזמן ח"ו תשלם חברת הביטוח עבורו וכו'. אבל באמת, אפי' חברת הביטוח עצמה רוצה שלקוחותי' יאריכו ימים...! הלימוד בעבודת ה': רצונה האמיתית של הנשמה היא לא להמית את הגוף ונפה"ב. ענין "הזכרת יום המיתה" צ"ל רק בלית ברירה כיש צורך להפחיד את הגוף ונפה"ב. ועיקרה של הפחדה זו אינה אלא כדי להוציא מהגוף את ה"תשלום" שצריכים לשלם להקב"ה מידי יום ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך שמירת בריאות הגוף לאויוש"ט. 1) משיחת פורים ה'תשי"א 2) א' השיחות דהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026 Synopsis (1) The need for secular wisdom is only to be used for Divine service. Therefore, a question rising from secular wisdom can exist only when there is an answer to it in holy wisdom. But the ultimate purpose of secular wisdom is to utilize the wisdom itself for holiness. (Obviously, this isn’t chas v’shalom a stamp of approval for the study of secular wisdom; the intent is only that those who, for whatever reason, have already studied secular wisdom should use it to strengthen Yiddishkeit.) (2) These days there is a business of selling “life insurance.” Instead of going around and proclaiming, “Who is the man who desires life” and offering advice for long life (like the story in the Gemara), a person goes around (because he needs a livelihood) and proclaims the opposite: that one must make arrangements in case chas v’shalom he doesn’t live a long life, by paying a certain amount every year so that if chas v’shalom something happens, the insurance company will make a payout etc. But the truth is that even the insurance company itself wants its clients to live long lives….The lesson for Divine service: The true desire of the soul is not to cause the death of the body and the animal soul. The practice of “reminding oneself of the day of death” is only to be used as a last resort, when there is a need to frighten the body and the animal soul. And the primary purpose of frightening the body this way is only to extract the “payment” it must pay to Hashem every day by studying Torah and keeping mitzvos, while preserving the health of the body for many long and good years. (1) Excerpt from sichah of Purim 5711; (2) sichah of 12 Tammuz 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ו

Jan 19, 2026

10:32

התוכן בקשר למ"ש "החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'" [ברביעי דפ' בא] ארז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" – דהתורה, שענינה הוראה לבנ"י, היתה צריכה להתחיל עם ציווי לבנ"י, "ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'". והיינו, שהענין ד"כח מעשיו הגיד לעמו וגו'" הוא נעלה עוד יותר שלכן זהו התחלת ופתיחת התורה! והביאור: הענין ד"החודש הזה לכם" הוא עבודת הצדיקים, והענין ד"לתת להם נחלת גוים" הוא עבודת הבעלי-תשובה. ועד"ז בחיי היום-יום של כאו"א: ישנו הזמן שבו נמצא בביהכנ"ס וביהמ"ד, והזמן שבו מתעסק בעניני העולם ומברר הניצוצות שבו – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ועפ"י הסדר בא תחלה הענין דביהכנ"ס וביהמ"ד ואח"כ "מנהג דרך ארץ", "לימוד מביא לידי מעשה". וע"ז אומרים ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ונתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ולכן לע"ל תהי' "מעשה גדול". ולכן גם בתורה יש הענין ד"מעשה גדול" ומתחילים עם "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". ג' חלקים מהמאמר ד"ה החודש הזה לכם, ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026 Synopsis Regarding the verse (in revi’i of parashas Bo), “This month shall be for you the head of months…” our Sages said: “The Torah need only have begun from ‘This month shall be for you…’” which is a mitzvah,because the purpose of the Torah is to instruct the Jewish people. “And for what reason did it begin with Bereishis? Because ‘He declared the power of His works to His people, to give them the inheritance of nations…’” That is, “declaring the power of His works to His people” is so great that it is the beginning of the Torah. The reason is because the mitzvah of “This month shall be for you” corresponds to the service of tzaddikim, while “giving them the inheritance of nations” corresponds to the service of the baalei teshuvah. The same applies to everyone’s daily life: Every day there is the time one spends in shul and in the beis midrash, and the time one spends “conducting himself in the way of the world,” engaging with and refining physicality. The order is that first comes the shul and beis midrash, and then comes worldly matters – “Study leads to action.” But of this it says, “Last in creation, first in thought”: Hashem desired a dwelling place in the lower realms, and therefore in the future “action will be greater.” This is why the Torah begins with “He declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations.” 3 excerpts from Maamar Hachodesh Hazeh Lachem 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

יום ועש"ק פ' שמות, כ' טבת, ה'תשפ"ו

Jan 9, 2026

11:38

התוכן "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה" [הפטורת פ' שמות]. ומדייק אדה"ז בתו"א מהי השייכות בין "הבאים [מצרימה]" להמשך הכתוב "ישרש יעקב וגו'". וממשיך שם "הנה כתיב כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל", וצלה"ב מה שדוקא ביעקב נאמר בריאה, אף ששם ישראל הוא נעלה יותר ובו נאמר יצירה? ולהבין זה מקדים דכוונת ירידת הנשמה בגוף היא – לצורך עלי' שלא בערך ע"י עבודתה בעוה"ז התחתון. וזהו מה ש"מצוות" נמשלו ל"פירות", דכשם שצמיחת הפירי הוא ע"י השרשת הגרעין במקום הראוי לזריעה – בארץ דוקא, עד"ז צמיחת המצוות הוא דוקא כאשר הן נזרעות ומתקיימות בבני ישראל – "כי תהיו אתם ארץ חפץ", ודוקא בארץ הלזו התחתונה ע"י נשמה בגוף, בחי' יעקב – יו"ד עקב. וזוהי ההוראה והנתינת-כח מלימוד הפסוק "הבאים ישרש וגו'" בתורה: צריכים לדעת שתכלית ירידת נשמתו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – הבאים עכשיו למיצרים וגבולים דסדר השתלשלות ודגלות וכו' – היא "ישרש", "ער זאָל דורכנעמן דעם ארץ" עד שיתגלה שהיא "ארץ חפץ", ע"י שהוא בבחי' הביטול ד"יעקב", עד ש"יציץ ופרח ישראל וגו'". והלימוד מביא לידי מעשה – שלא מתפעלים מ"מצרים", ואדרבה – דוקא מהחושך כפול ומכופל שנמצאים בו – נעשה העלי' שלא בערך בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים ממאמר ד"ה הבאים ישרש יעקב, כ"ד טבת ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 Synopsis (The haftorah of parashas Shemos begins:) “Those who came, whom Yaakov caused to take root; Yisroel budded and blossomed, and the face of the earth was filled with produce.” In Torah Or, addressing the connection between “those who came [to Egypt – Rashi]” and “Yaakov taking root,” the Alter Rebbe quotes the verse “So says Hashem: Your Creator, Yaakov, and the One Who formed you, Yisroel,” and asks why the verse associates Yaakov with the world of Beriah (בוראך – “Your Creator”) and Yisroel with the world of Yetzirah (יוצרך – “the One Who formed You”), if the name Yisroel is higher? To answer this, the Alter Rebbe explains that the purpose of the soul’s descent into the body is to achieve an incomparably greater ascent through its service in this lowest world. This is why mitzvos are likened to “fruit”: just as fruits grow when a seed takes root, and only in fertile ground, so too mitzvos can only “grow” when they are sown in and performed by the Jewish people (the “land of desire”) – only in this lowest physical world, where the soul is clothed in the body, the level of “Yaakov” – “yud-akev” (“heel”). This is the message and empowerment from the verse “Those who came etc.”: One must know that the ultimate purpose of the soul’s descent “from a high rooftop to a deep pit” (“coming to Egypt,” meaning the confines and limitations of the world and exile, etc.) is to “take root” – to permeate the land until it is revealed that it is a “land of desire” – through the bittul of “Yaakov,” which cause “Yisroel to bud and blossom” etc. And study leads to action, such that one is not deterred by Egypt; on the contrary, it is specifically through the doubled and redoubled darkness of exile that we will come to the ultimate ascent very soon, with the coming Moshiach Tzidkeinu. 2 excerpts from maamar Haba’im Yashresh Yaakov, 24 Teves 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

יום ד' פ' בא, ג' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 21, 2026

12:10

התוכן [המשך] איתא בגמ' סיפור נפלא בנוגע לתשובת ה' למשה רבינו (שביקש "הראני נא את כבודך") "ויאמר לא תוכל לראות את פני" – "כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה". דבזה יש הוראה לעניננו: אמנם, כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא" רוצה ה' שליהודי יהי' חלק ו"שותפות" בברכות שמקבל מלמעלה כמו הברכה בבנים ובנות – אבל צריך לסמוך לגמרי על רצונו ית', השותף הג', שיודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה, וכשמערבים בזה את רצון האישי, "כשרציתי – לא רצית", חסר אז ה"כלי" לברכת ה' ש"היא תעשיר" [ובודאי שגם אז ה' "מאריך אף", ובפרט שהכוונה בההתערבות היתה לטובה וכו']. ואין להתפעל מה"מלעיגים" וגם לא מה"שכנתה" – את ה"שכנתה" יש לנצל לקיים על ידה ציווי ה', כמ"ש בשיעור חומש היומי – כי כמאמינים בה' ה"זן ומפרנס לכל" "בחן ובחסד וברחמים", יודעים שאין לזה בסיס! ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026 Synopsis (Continued.) The Gemara states that when Moshe Rabbeinu asked Hashem, “Please show me Your glory,” “The Holy One, blessed be He, said to Moshe: When I wanted [to appoint you as My messenger] you did not want. And now that you want, I do not want,” and therefore “you will see My back, but My face will not be seen.” The lesson is that while it is true that Hashem wants a father and mother to have a share and a partnership in Hashem’s blessings for children (so that it won’t be “bread of shame”), nevertheless, they must rely completely on the will of Hashem – the third partner – Who knows the best time for the blessing to come. If they mix their personal feelings into the matter (“when I wanted, you did not want”), that detracts from the vessel for Hashem’s blessing. (Although Hashem is certainly “slow to anger” etc., especially because they have good intentions etc.) Nor should one be deterred by the “scoffers” or by “her neighbor” etc.; rather, the “neighbor” should be put to use to fulfill Hashem’s command, as described in today’s Chumash (“Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor…and you will thus empty out Egypt”) – because one who believes that Hashem “nourishes and sustains all…with grace, kindness, and mercy” knows that there is no basis to their arguments. 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026 לזכות ר' שלום ישעי'ה בן רחל לאה שי' שוסטערמאן ליום ההולדת שלו ג' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 22, 2026

11:36

התוכן מצוה יש לקיים בגלל שכך צוה ה', מבלי לצפות לקבלת טובה. ובאמת, עצם ההתקשרות עם ה' שע"י קיום רצונו ה"ז השכר הכי גדול שיכול להיות – "שכר מצוה מצוה" – שמתקשר עם ה', אין סוף אמיתי. אבל אעפ"כ אי"ז מבטל את הסגולה והשכר שיש לכל מצוה בעניני עוה"ז ועוה"ב. סגולת מצות תפילין היא – קשירת ושיעבוד המוח והלב והיד להוראות הפרשיות שבתפילין: "שמע ישראל .. ה' אחד", "ואהבת את ה' אלקיך וגו'", שהסימן ע"ז הוא כשזה מביא לקיום מצוות מעשיות – "וקשרתם .. וכתבתם וגו'", והעיקר – ושננתם לבניך וגו'" – שמחנך גם את הילד באופן שמתחיל ומסיים את היום בקריאת-שמע וכו'. וזוהי הסגולה שבמצות תפילין – שמסייעת ליהודי להיות מושל ושולט על התאות שבלב ועל השכל שבראש. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026 Synopsis A mitzvah must be fulfilled because Hashem commanded so, without anticipating reward for it. And the truth is that the greatest possible “reward for a mitzvah is the mitzvah itself” – the connection to the truly Infinite One that results from the mitzvah. Still, this does not negate the unique segulah and reward every mitzvah brings, both in this world and the World to Come. The mitzvah of tefillin involves binding and subjugating the mind, heart, and hand to the directives of the passages contained within the tefillin, “Listen,Yisroel…Hashem is One,” “You shall love Hashem your G-d….” One’s love of Hashem is confirmed when he actually fulfills Hashem’s mitzvos practically,and most of all, when “You teach them to your children…” – when one educates his children to likewise begin and end their day with Kerias Shema etc. This, then, is the segulah of the mitzvah of tefillin: it helps a Jew to rule over and control the desires of the heart and the intellect of the mind. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026 לזכות הת' שמואל הכהן שי' ראזענפעלד לרגל היכנסו לגיל המצוות ד' שבט ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

יום ועש"ק פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 23, 2026

9:10

התוכן [בקשר למצות תפילין שבסיום פ' בא] במענה לשאלת רבים: דעתי ברורה שכעת על כ"א להניח גם תפילין דר"ת! וכמ"ש בכתבי האריז"ל שמצד התגברות החושך בעקבתא דמשיחא וכו' ה"ז חיוב ולא רק מנהג, ועד"ז היא מסקנת כו"כ מבעלי נגלה. ובפרט שניתוסף לאחרונה בהתפשטות חכמות חיצוניות שמטמאות את המוח ובמילא צריכים תוספת מיוחדת בעבודת המוחין שזהו ענינם של תפילין‏ – ‏לשעבד הלב והמוח (וכוונה זו שבמצוות תפילין היא חלק מהמצווה). אלא שכדי לא להכשל, יש להשיג לפנ"ז תפילין דר"ת או עכ"פ להיות בטוח לפ"ז שלא יהיו לו קשיים להניח תפילין דר"ת כל יום. ויש לפרסם את זה! ‏ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2026 Synopsis [In connection with the mitzvah of tefillin discussed at the end of parashas Bo:] In response to the question asked by many, my opinion is clear: at present, everyone must also don Rabbeinu Tam’s tefillin. As it says in Kisvei Ha’Arizal, due to the intensification of the darkness in the era of the approach of Moshiach etc., donning Rabbeinu Tam’s tefillin is an obligation, not merely a custom, and a similar conclusion has been reached in many seforim according to Nigleh as well. This is especially true considering the widespread increase in recent times of secular studies: because the study of secular wisdom defiles the mind, it must be countered by an increase in the service of the mind, which is the function of tefillin – to subjugate the heart and the mind. (And this intent in the mitzvah of tefillin is an integral part of the mitzvah.) However, to avoid stumbling, one must first obtain his own pair of Rabbeinu Tam’s tefillin, or at least be certain that he will not have a problem donning them on every day. And this should be publicized. 2 excerpts from sichah of Purim 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2026

יום א' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 25, 2026

9:49

התוכן בתחילת פ' בשלח מסופר ע"ד הענין ד"ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שבזמן הכי קטן, "כהרף עין", נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה – ממצב של גלות ועבדים לפרעה במשך מאות שנה למצב של גאולה "ביד רמה", עד ש"בשלח פרעה את העם" - פרעה בעצמו דאג לכך שיצאו מהגלות. וההוראה מזה לימינו אלו בנוגע לגאולה העתידה, ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": הן אמת שעברו ריבוי שנים בהם נמצאים בנ"י במצב של גלות, וכן בנוגע לאוה"ע, שישנם רבים שרצונם להתנהג באופן הרצוי, אלא שנמצאים במצב של גלות תחת שלטון אי-הצדק – הנה במשך זמן של "הרף עין" יכול להיות שינוי מן הקצה אל הקצה! א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2026 Synopsis The beginning of parashas Beshalach describes how “When Pharaoh sent the people out…,” they experienced a complete transformation from one extreme to the other, from hundreds of years of exile and slavery to leaving “triumphantly” to freedom, in such a way that that “Pharaoh sent the people out,” meaning Pharaoh himself made sure they left – and this happened in “the blink of an eye.” The lesson for our times regarding the future Redemption (of which it says, “Like the days of your leaving the land of Egypt, I will show them wonders”): while it is true that the Jewish people have been in exile for many years, and among the non-Jews, too, there are many who wish to act properly, but are in a state of exile under the rule of injustice – nevertheless,, in the “blink of an eye” there can be a total transformation from one extreme to the other. Sichah, Yud Shevat farbrengen, 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2026 לזכות ר' ליפא מרדכי בן חוה שושנה ומשפחתו שיחיו בויארסקי ליום ההולדת שלו ו' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 26, 2026

7:32

התוכן ברביעי דפ' בשלח מסופר אודות קריעת ים סוף. מסופר במדרש דזה מ"ש הקב"ה "דבר אל בנ"י ויסעו" הוא כי רצה הקב"ה שיהודי יקפוץ לים רק בגלל שכך צוה הקב"ה, ורק לאחר שנחשון בן עמינדב קפץ לים – נבקע הים, ובנ"י ניצלו ממצרים והלכו לקבלת התורה וכו' עד לכניסתם לא"י. וההוראה: גם אם רואים מסביב מניעות ועיכובים ללימוד התורה בהתמדה ושקידה ולקיום רצונו ית' בהידור, הנה כאשר מראים שמ"מ מוסרים נפש כדי לקיים את רצונו ית', אז מתבטלים בדרך ממילא כל המניעות ועיכובים. ובפרט בנוגע לתלמידי הישיבה, שכל ענינם הוא לימוד התורה וקיום מצוותי', ולפעמים נדמה להם שיש להם מניעות קשים ביותר (ובפרט מצד חבריהם הלא-טובים), ועאכו"כ לנצל גם את זמנם הפנוי מסדרי הישיבה ללימוד התורה – הנה כאשר הבחור לא נבהל מכל המניעות אלא "קופץ לים" – "נקרע הים" ומתבטלות המניעות ועיכובים, ולא עוד – אלא שרואה הצלחה בכל עניניו. משיחת אור ליום ד' פ' בשלח, י"ב שבט ה'תשכ"ו, ב"יחידות" להתלמידים שיחיו דישיבת תות"ל במאָנטרעאַל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2026 Synopsis Revi’i of parashas Beshalach recounts the events of Kerias Yam Suf. The Midrash says that when Hashem says, “Speak to the Jewish people and let them travel,” it is because Hashem wanted a Jew to jump into the sea simply because that is what Hashem commanded. It was only after Nachshon ben Aminadav jumped into the sea that the sea split, saving the Jewish people from Egypt and enabling them to receive the Torah and build the Mishkan etc., and eventually to enter Eretz Yisroel. The lesson is that even if one sees that there are obstacles to learning Torah constantly and diligently, and to fulfilling Hashem’s will behidur, when one demonstrates that he is nevertheless prepared to have mesiras nefesh to fulfill Hashem’s will, all the obstacles and hindrances fall away automatically. This is especially true for yeshivah students, whose entire function is Torah study and doing mitzvos. While it may sometimes seem to them that they face very difficult obstacles (particularly from not-good friends), and even more so when it comes to using even their free time for Torah study – nevertheless, when a bochur is not fazed by the obstacles and instead “jumps into the sea,” then “the sea splits” – the obstacles will cease to exist, and he will see success in all his endeavors. Sichah of Tuesday night, parashas Beshalach, 12 Shevat 5726 – in Yechidus for the students of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch Montreal For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2026 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות רבקה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏, ה'תשפ"ו

Jan 27, 2026

11:33

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) גם מי שיש לו שיעורים בנגלה ובחסידות וכו' – עליו לשמור על שיעורי חת"ת, ויש בהם ענינים מיוחדים וסגולות מיוחדות. 2) לימוד שיעורי חת"ת הוא סגולה לכמה ענינים; אם לא הספיקו ללמוד במשך היום – אפשר להשלים בלילה (בנוגע לחומש ותהלים יש שקו"ט אם מותר בלילה). 3) כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שהתקנה דשיעורי חת"ת היתה קיימת מכבר אלא שהוא פרסם, צוה וביקש לקיימה; אמירת תהלים לפני התפלה הוא ענין בפ"ע, כאן מדובר על אמירת שיעור חדשי בתהלים אחרי התפלה. 4) שיעורי חת"ת מיועדים לכולם – חסידים, לא-חסידים, ואפילו מי שרק "בשם ישראל יכונה"! 5) הבטחה גמורה ששמירת התקנה דשיעורי חת"ת לא תפגע בפרנסה, ואדרבה! 6) התעוררות ע"ד שמירת התקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר – נשיא בישראל שמסר את נפשו עבור כאו"א מכלל ישראל – פירסם והשתדל שיתקבל בכל תפוצות ישראל – שיעורי חת"ת; הוא תבע זאת, ביקש והציע, והבטיח – שאם רק ירצו, יוכלו לעשות זאת מתוך שמחה! 7) על שיעורי חת"ת שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם וצווה להפיץ – אמר, שזו תקנת הבעש"ט! ע"י שמירת תקנה זו "ממשיכים" את הבעש"ט ו'בעש"ט'סקע ענינים והנהגות! 8) גם מי שלא שמר על שיעורי חת"ת עד עתה – "אין דבר העומד בפני התשובה" ויכול להתחיל מכאן ולהבא, ולפעול כך גם על אחרים. 1) משיחת כ' כסלו ה'תשי"ז. 2) ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ט. 3) משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט. 4) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ח. 5) משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"א. 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ. 7) משיחת י"ח תמוז ה'תשמ"ה. 8) אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ט. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) Even one who has regular studies in Nigleh and Chassidus etc. must also study Chitas, which contains special qualities and segulos. (2) Studying Chitas is a segulah for a number of things. If one didn’t finish during the day, he can make it up at night (though there is a discussion as to whether Chumash and Tehillim may be said at night). (3) My father-in-law, the Rebbe, said that the takanah of Chitas existed even before he introduced it, but it wasn’t publicized. Saying Tehillim before davening is not the same as Chitas; here we are talking about reciting the Tehillim for the day of the month, and after davening. (4) Chitas is for everyone: Chassidim, non-Chassidim, and even one who is “called by the name Yisroel.” (5) There is an absolute promise that studying Chitas will not detract from one’s livelihood; to the contrary, it will increase it. (6) My father-in-law – a Nasi of the Jewish people who gave up his life for every Jew – publicized the takanah of Chitas and strove to spread it to all Jewish communities; this is what he demanded and requested and recommended, and he promised that if only a person wants to, he will be able to keep the takanah with joy. (7) My father-in-law the Rebbe said that Chitas is a takanah from the Baal Shem Tov – and by keeping it, one draws down the Baal Shem Tovand Baal-Shemske things. (8) Even if one has not kept the takanah of Chitas until now, “Nothing stands in the way of teshuvah”: he can start now, and influence others to do the same. Excerpts from sichos of (1) 20 Kislev 5717; (2) 10 Shevat 5729; (3) 13 Tammuz 5729; (4) 10 Shevat 5738; (5) 10 Shevat 5741; (6) 12 Tammuz 5744; (7) 18 Tammuz 5745; (8) 17 Tishrei 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ו

Jan 29, 2026

11:57

התוכן תוכן התחלת המאמר "באתי לגני" הוא דקודם החטא "עיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן נק' עולם הזה התחתון וכל פרט אשר בו נק' "גני", מקום המביא תענוג להקב"ה. ואע"פ שמאז אירעו כו"כ ענינים בלתי-רצויים שגרמו שע"י נשתנה מצב העולם, הנה זהו העבודה עכשיו לעשות לו ית' דירה באופן של "גן" בתחתונים – להחזיר את העולם לקדמותו ולעשות מכל פרט של העולם ענין שמביא תענוג להקב"ה. ומכיון שכבר הי' לעולמים נקל יותר לפעול זאת, ובלשון הגמ' "דלא הוו – חיי, דהוי – לא כ"ש". ולכן גם אין מקום לטענה האם במצב של העולם היום או במצבו האישי קיימת אפשרות לתקן את העולם – כי האמת היא שמציאותו האמיתית של העולם, כולל אותו, הוא "טוב מאד", ואין צורך אלא להחזיר את הדברים לקדמותם! וזוהי ההוראה מהתוועדות שמתקיימת ביום זה – לקבל ע"ע החלטות טובות בענין זה, לעשות לו ית' דירה בתחתונים, וכל אחד, אפי' ע"י מעשה א' שלו, יכול להצליח בזה ולהביא "ישועה והצלה" לכל העולם! ד' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2026 Synopsis The beginning of the maamar Basi L’gani states that before the sin of the tree of knowledge, “the essence of the Shechinah was in the lower realms,” which is why this lowly world and every detail within it is called “My garden” – a place that brings pleasure to Hashem. Although since then there have been many undesirable events that have caused a change in the state of the world, our mission now is to once again make the world a dwelling place for Him in the lower realms – a place where every corner and detail is a garden that brings pleasure to Hashem. And since the world has already been this way in the past, it is easier to do it, as the Gemara says, “If those who never existed before come to life, does it not follow all the more so that those who did exist before will [come to life]?” Therefore, there is also no room to wonder whether, given the state of the world today, or given one’s personal state, it is really possible to fix the world, because the true state of the world, including the person himself, is “very good”; all that is needed is to restore things to their original state. This is the lesson from the farbrengen held on this day: to accept upon oneself positive resolutions in this regard – to make a dwelling place for Hashem in the lower realms, and everyone, with even one deed, can succeed in this, and bring “salvation and deliverance” to the entire world. 4 excerpts from sichah of 10 Shevat 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2026 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

יום ג', י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשפ"ה

Oct 15, 2024

12:04

התוכן בקשר לזה שלאחרונה עלתה קס"ד לפגוע בשלימות התורה, העם והארץ – באתי בזה ב"הצעה נפשית", שבמשך חגה"ס – שאז בא בגלוי השליטה של בנ"י על ע' האומות, כמ"ש בהלל "הללו את ה' כל גויים . . כי גבר עלינו חסדו" (ועוד) – כאשר ילכו להביא את מצוות ושמחת החג לבנ"י במסגרת ה"מבצעים" – יצרפו עמם גם יהודי ממדינה אחרת, ולהציגו כך, וזה יחזק בעולם ועד להגוי, גם זה "אשר בקרבך", את הענין שכל יהודי, בכל מקום שהוא, המתעסק בעניני תומ"צ וב"תוקף" הרי הוא המושל והשולט. וגם לצרף עמם יהודי מאה"ק, ולהציגו כך – שזה יבליט עוד יותר שהיהודי הוא הבעה"ב על א"י, עד שגם הגוי רואה שהנה בא יהודי מאה"ק ולא מתפעל מן המלעיגים ורוקד בחה"ס! וזה ישלול בתכלית סברא של פגיעה באה"ק, ואדרבה – זה יהי' התחלת הענין ש"עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות". וכך יעשו גם בכל מקום ששומעים זאת ע"י הטלפון וכו' (אלא שלהזהר לעשות כ"ז באופן של שלום ו"אל תתגרה בגוי"). ב' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024 Synopsis In response to the talk lately of plans to infringe upon the completeness of the Torah, the people, and the land – I have a heartfelt suggestion: on Sukkos (when the control of the Jewish people over the seventy nations is manifest, as we say in Hallel, “Praise Hashem, all nations…for His kindness has overwhelmed us”), when going out on Mivtzaim, every group should include a Jew from another country, and he should be presented as such. This will bolster the notion, even for a goy, and including for the “goy within you,” that every Jew, wherever he is, who engages in Torah and mitzvos firmly, controls the world around him. They should also include a Jew from the Holy Land, which will further highlight how a Jew is the owner of Eretz Yisrael, to the extent that even a goy sees that here’s a Jew from Eretz Yisrael, and he isn’t deterred by the scoffers, and he’s dancing on Chol Hamoed Sukkos! This will totally negate any thought of infringing upon the Holy Land, and on the contrary – this will mark the beginning of the future era when “Eretz Yisrael will expand to all the lands.” The same should be done in other places where this is being heard by telephone etc. (but it should be done in a peaceful manner and “without provoking” the goy etc.). Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024

יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ד

Sep 25, 2024

11:15

התוכן למעלת כנס בנ"י בכלל מיתוסף עומק חום וחיות כאשר זה מתקיים בחודש אלול, שאז נמצא "המלך בשדה" "ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכו'", ובמצב כזה קל יותר לפעול שימלא ה' את הבקשות לכל השנה. וככל שמתקרבים לר"ה מרגישים יותר "קרובים" בפנימיות למלך, וזה מעורר עוד יותר את הרצון של המלך למלא הבקשות. ובזה מיתוסף כאשר הכנס הוא של נשי ישראל שהתמסרו לענין החינוך במשך החדשים האחרונים, ובודאי שזה יעורר בהן את הרצון, חום והתלהבות חסידי להמשיך בזה ביתר שאת. ובודאי יתברכו מאת ה' בכל בטוב הנראה והנגלה בגו"ר. ויש לקשר זה עם מ"ש בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם וגו'" – שכאשר כל בנ"י נמצאים במצב של "כולכם" יחד, אז "נצבים" – שלא מתפעלים מהעולם, ואדרבה – שולטים על העולם, ובפרט בקשר לענין החינוך וכו'. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשל"ג, להעסקניות דישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 Synopsis Any gathering of Jews is a good thing, and such a gathering has even greater depth, warmth, and vitality when it takes place during the month of Elul, when “the king is in the field,” and whoever wishes may approach him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., making it easier to achieve the fulfillment of one’s requests of Hashem for the entire year. The closer we get to Rosh Hashana, the closer we feel to Hashem, which evokes Hashem’s desire to fulfill their requests even more. Especially when it’s a gathering of Jewish women who have devoted themselves in recent months to Jewish education, which will certainly inspire within themselves the desire and Chassidishe warmth and vitality to continue in this vein to an even greater extent; certainly Hashem will bless them all the open and revealed good, physically and spiritually. This also relates to Parashas Nitzavim, “You are all standing this day…” – when the Jewish people are united, “You are all,” then they are “standing” – they stand upright in the face of the world, unfazed by what is happening around them, and to the contrary, they become in charge of the world etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 22 Elul 5733 – to Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשפ"ד

Sep 26, 2024

12:20

התוכן יש לעורר ע"ד המבצעים הקשורים במיוחד עם חודש אלול. החל מענין התשובה, שגם זה צ"ל בשמחה ובטוב לבב – שהרי אם קיום כל מצוה צ"ל בשמחה (וכפס"ד הרמב"ם סוף הל' לולב) הרי מצות התשובה שמתקנת ומשלימה את כל המצוות עאכו"כ. ומענין התשובה באים לג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח. ויש להשתדל לפעול כ"ז במיוחד על: 1) היהודים שהם בגדר "תינוקות שנשבו". 2) אלו הנמצאים בבתי-כלא – לעוררם ולעודדם שה' נמצא קרוב לכ"א ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה". 3) אלו שזכו ומגינים על ישראל בגופם וכו' – לעוררם ולעודדם להתקשר עם ה' ע"י קביעות עתים לתורה וקיום המצות, ובפרט מצות תפילין, ועניני חודש אלול בפרט. ומתכוננים ל"לא ינום ולא ישן שומר ישראל", "ושכבתם ואין מחריד", עד ל"ואולך אתכם קוממיות" בגאולה האמיתית והשלימה. [כ"ק אד"ש ניגן בעצמו (פעמיים) את הניגון "צמאה לך נפשי"]. א' השיחות דהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 Synopsis Special emphasis should be placed on the Mivtzaim associated with the month of Elul, beginning with teshuvah, which must also be done with joy and gladness of heart – because if all mitzvos must be done with joy (as the Rambam rules at the end of the laws of lulav) – how much more so the mitzvah of teshuvah, which repairs and perfects all the mitzvos. And also the Mivtzaim involving the three pillars of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim. In particular, efforts should be made toward (1) those Jews who are like “children taken captive among the nations,” who don’t know about Yiddishkeit; (2) Jews who are in prison – to awaken and encourage them by reminding them that Hashem is close to every Jew, especially during Elul when the King is in the field; (3) those who have the merit to be protecting the Jewish people physically with their bodies etc. – to awaken and encourage them to connect to Hashem by setting fixed times for Torah study and doing mitzvos, especially the mitzvah of tefillin and regarding the theme of Elul. We are preparing for Hashem, “the Guardian of Israel, who neither sleeps nor slumbers,” to bring about the time when “you will lie down with no one to frighten you,” and when “I will lead you upright” – with the true and complete Redemption. [The Rebbe sings the niggun Tzama Lecha Nafshi (twice).] Sichah from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ד אלול, ה'תשפ"ד

Sep 27, 2024

8:16

התוכן איתא במדרש ש"האור שברא ה' ביום ראשון [בכ"ה אלול] אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואור זה גנז ה' בתורה. ובכן, התייגעו בתורה ותראו ה"אור שנברא ביום הראשון"! פעם, באמצע מאמר, סיפר אדה"ז שפעם נכנס להבעש"ט סוחר שהתלונן שנאבדו לו שוורים, והסתכל הבעש"ט בזהר, ואמר שהשוורים נמצאים בהעיר ברעסלאָו! וביאר, שכשלומדים תורה כדרוש, רואים בה את האור שנברא ביום הראשון ש"מביט בו מסוף העולם ועד סופו". [המאמר עצמו נדפס בלקו"ת בהשמטת הסיפור ע"י הצ"צ (כנראה) שהכין את המאמרים לדפוס, אבל בהמאמר כפי שנדפס במ"א כן נמצא הסיפור]. ולכאו' פלא הדבר שהבעש"ט השתמש ב"אור הגנוז בתורה" לחפש שוורים בברעסלאָו! אלא הרי "לית אתר פנוי מיני'". וא"כ, אי"ז שור או ברעסלאָו – ענינם הוא רק הניצוץ אלקי שבהם, שלגביו אין ערך כלל אם הוא נמצא בשור או בעיר ברעסלאָו! משיחת אור לכ"ה אלול ה'תשל"ד – בקשר למבצע "נש"ק" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024 Synopsis The Zohar states, “With the light Hashem created on the first day (25 Elul), man can look and see from one end of the world to the other.” Being that Hashem hid this light in the Torah – if you toil in Torah you will be able to see with the light that was created on the first day. Once, in the middle of maamar, the Alter Rebbe related the story of a merchant who complained to the Baal Shem Tov that his oxen were missing. The Baal Shem Tov looked inside the Zohar and told him that the oxen were in the town of Breslau, explaining that when one learns Torah properly, he can find the light created on the first day, with which one can see from one end of the world to the other. (The maamar is printed in Likkutei Torah without the story, but elsewhere it is printed with the story). Seemingly, it is unusual that the Baal Shem Tov would utilize the “light hidden in the Torah” to find oxen in Breslau! But being that “There is no place devoid of Him,” it follows that it’s not a matter of an ox or Breslau – the point is the divine spark contained within them, and for that, it’s irrelevant whether it’s found in an ox or in Breslau. Excerpt from sichah of 25 Elul 5734 – regarding the Shabbos Candles Campaign For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024

יום א' פ' האזינו, כ"ו אלול, ה'תשפ"ד

Sep 29, 2024

10:21

התוכן נמצאים אנו אחרי השבת שלפני ר"ה שבו קוראים פ' "אתם נצבים היום כולכם.. טפכם וגו'", ולכן ה"ז זמן המתאים ביותר לערוך כנס של ילדי ישראל. ומטרת הכנס היא – "לעברך בברית ה"א וגו' – לחדש את ה"ברית עולם" שבין כ"א מ"צבאות ה'" עם "מפקד-העליון", למלא כל הוראותיו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ועושים זאת מתוך שמחה גדולה מצד גודל הזכות שנפלה בחלקם לעמוד לפני ה"מפקד-העליון" – "לפני ה' אלקיכם". וזוהי ההכנה המתאימה לקראת ר"ה שאז מכתירים בנ"י את הקב"ה למלך. ויש לנצל ימים אלו להתכונן לזה באופן המתאים ע"י שמוסיפים בלימוד התורה ובקיום המצוות, כולל לתקן ולהשלים (בימי הסליחות) מה שהיו יכולים להוסיף בזה במשך השנה ולא עשו בפועל. ועיכ"ז זוכה כאו"א לכוח"ט, כולל שה"מלך ישראל" נעשה "(מלך ישראל) וגואלו" – שגואל את בנ"י מהגלות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! משיחת יום ג' פ' האזינו, כ"ו אלול ה'תשמ"ב לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024 Synopsis As we are now in the time after the Shabbos before Rosh Hashana, when we read Parashas Nitzavim, “You are all standing this day before Hashem your G-d…your young children…”, it is appropriate to hold a gathering of Jewish children. The goal of the gathering is “that you may enter the covenant of Hashem your G-d…” – to renew the “eternal covenant” between every member of Tzivos Hashem and the Commander-in-Chief, to fulfill all His instructions regarding Torah and mitzvos. And we do it with great joy arising from the great privilege of standing near the Commander-in-Chief – “before Hashem your G-d.” This is the appropriate way to prepare for Rosh Hashana, when we crown Hashem as King. These days should be utilized to prepare appropriately for Rosh Hashana by increasing in Torah and mitzvos, including by fixing and perfecting (during the Days of Selichos) the areas of Torah and mitzvos that could have been better throughout the year. In this way everyone will merit to be inscribed and sealed for good, and that “the King of the Jewish people” will become “its Redeemer” – He will redeem the Jewish people from exile with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Sichah of Tuesday, Parashas Haazinu, 26 Elul 5742 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024

יום ב' פ' האזינו, כ"ז אלול, ה'תשפ"ד

Sep 30, 2024

10:50

התוכן א) הוראה ממ"ש בתחילת פ' האזינו "האזינו השמים ותשמע הארץ אמרי פי", שבנוגע ל"שמים" נאמר לשון האזנה שנופל על דבר הנמצא בקירוב ובנוגע ל"ארץ" נאמר לשון שמיעה שנופל על דבר הנמצא בריחוק: מציאות של יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ובמילא כל עניני "שמים" קרובים אליו וזוהי מציאותו האמיתית, וענינים גשמיים הם בריחוק ממנו, אלא שצריך להעלות גם אותם שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות וכו' ("ותשמע הארץ"). ב) הוראה ממ"ש בתחילת שני דפ' האזינו "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור": יש לחקור מקור מחצבתו של בנ"י שהם בני אברהם יצחק ויעקב ושרה רבקה רחל ולאה, וכשמתבוננים בזה ("בינו") מבינים שאי"ז ענין שהי' לפני כו"כ שנים אלא הם האב ואם ממש של כאו"א מישראל שעוזרים ומסייעים להם כדוגמת אב ואם בפשטות! משיחת יום ב' פ' האזינו, ז"ך אלול ה'תשד"מ לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024 Synopsis (1) The beginning of Parashas Haazinu states: “Listen (haazinu) heavens, and I will speak. And let the earth hear (v’sishma) the words of my mouth”: when addressing the “heavens” it uses the expression haazinu, which connotes listening to something close, and when addressing “the earth” it uses the expression v’sishma, which connotes listening to something from far away. A Jew’s true existence is that of “an actual portion of G-d from above”; therefore all matters of “heaven” are close to him, whereas physicality is far from him, just that he must elevate physicality so that G-dliness is recognizable even within it (“let the earth hear”) etc. (2) The beginning of sheini of Haazinu states: “Remember the days of old; reflect upon the years of [other] generations…”: one should look into the origins of the Jewish people, and then he will find that the Jewish people are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. When one thinks about this (“reflect”), he will understand that it’s not something that happened many years ago, rather, they are literally the father and mother of every Jew, helping them and assisting them in their lives like an actualfather and mother. Excerpt from sichah of Monday, Parashas Haazinu, 27 Elul 5744 – to women and girls For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024

יום ג' פ' האזינו, כ"ח אלול, ה'תשפ"ד

Oct 1, 2024

10:56

התוכן נתבאר לעיל במאמר תוכן הענין ד"זה היום תחלת מעשיך", שהאדם, שנברא בר"ה, ענינו הוא לפעול ב"מעשיך", כל הבריאה, הענין ד"זה היום" ‏–‏ להאיר אותם ולגלות בהם מציאותם האמיתית שהיא עצומ"ה ית', ו"אין עוד מלבדו"! והיינו, לא שהאדם צריך לחדש ולהוות משהו מחדש, כ"א להאיר את העולם ולגלות מציאותו האמיתית שהיא הדבר הוי' שמחדש אותו בכל רגע מאין ואפס המוחלט! כי יכול להיות שהוא מאמין ומבין שזה כך, אבל לפועל לפעמים שוכח א"ז וענינים גשמיים כן תופסים מקום אצלו וחושב שהם מנגדים לקדושה וכו'. וע"ז באה "תורה אור" ומגלה את האמת: רק עכשיו נתהווה העולם מחדש מאין ואפס ע"י ה'! ובמילא אין לעולם וענינים גשמיים מציאות מצ"ע ואין העולם מנגד לקדושה ‏–‏ אדרבה! וכשדבר זה מאיר אצלו, קל לו להשפיע כך גם על הזולת, ועד שגם "הלכו גוים לאורך"! וההכנה לעבודה זו, שמתחילה בר"ה כנ"ל, היא בחודש אלול, ובמיוחד בערב ר"ה, שכבר אז יש לו את הבטחון המוחלט ש"אין עוד"! ובמילא הולך לבטח דרכו לקבלת מלכות ית' בר"ה והליכה בדרך התומ"צ כל השנה הבעל"ט! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ר"ה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 Synopsis It was explained earlier in the maamar that “This day is the beginning of Your works,” that the role of man, who was created on Rosh Hashana, is to imbue “Your works,” all of creation, with “this day” – illuminating the world and revealing that it’s true identity is Hashem’s essence, and that “There is none else besides Him.” Meaning, man’s role isn’t to create something new, but to illuminate the world and show that it is created by Hashem anew at every moment from absolute nothingness. Even if one believes and understands that this is so, he may sometimes forget it, in which case he starts thinking that the world stands in the way of holiness etc.; to this comes the Torah of light and reveals the truth: that the world was just now created by Hashem. Therefore, the world has no existence of its own, and it cannot oppose holiness, but to the contrary. And when this knowledge shines for a person, he can easily influence others in this vein, to the point that even the “nations will go by your light.” And we prepare for this service – which is the service of Rosh Hashana – during the month of Elul, and especially on Erev Rosh Hashana, when we are already absolutely certain that “there is none else besides him.” Therefore, one can go securely on his way to accept Hashem’s kingship on Rosh Hashana, and to follow the path of Torah and mitzvos throughout the entire coming year. Excerpt from sichah of 29 Elul 5740, Erev Rosh Hashana 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 לעילוי נשמת הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט שלוחו של הרבי למדינת הולנד ליום היאָרצייט שלו כ"ח אלול ת.נ.צ.ב.ה.

יום ד' פ' האזינו, כ"ט אלול ה'תשפ"ד, ערב ראש השנה ה'תשפ"ה

Oct 2, 2024

1:13

התוכן ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשד"מ, ערב ראש השנה ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5744, Erev Rosh Hashana 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א', ד' תשרי – "צום גדלי'" (נדחה) – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה

Oct 6, 2024

11:42

התוכן 1) הוראה המיוחדת מ"צום גדלי'": הירידה דענין הגלות, "פיזרן לבין האומות", "גלו מעל שולחן אביהם", שהסיבה לזה היתה הנהגת בנ"י באופן של פיזור ופירוד, היפך הענין דאהבת ישראל – היא לצורך עלי', הקיבוץ והאחדות דכל בנ"י בגאולה העתידה שיהי' באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני ירידת הגלות [וכפי שמודגש במאחז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", שאע"פ שמובן ופשוט שענין הגלות הוא ירידה, אבל בזה גופא ישנו ענין למעליותא]. ומזה מובן, שככל שהירידה היא גדולה יותר, אזי העלי' שלאח"ז היא בתכלית העילוי. והנה בהריגת גדלי' היתה ירידת הגלות בתכלית, שאפי' אצל שארית הפליטה לאחרי חורבן ביהמ"ק נוצר מצב של היפך ענין האחדות, ומזה מובן שהעלי' שעל ידה היא באופן נעלה ביותר. עפי"ז מובן העילוי המיוחד דצום גדלי' לגבי שאר הצומות כאשר מהפכים אותו לטוב. 2) ידוע הפתגם בנוגע לצום נדחה: "הלואי זאל ער נדחה ווערן באמת", וזה מודגש בקביעות מום גדלי' ש.ז. – דחי' כפולה: מר"ה לג' תשרי (כבכל שנה), ומג' תשרי לד' תשרי. משיחת צום גדלי' (נדחה) – יהפך לשמחה – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 Synopsis (1) The descent of exile, when “He scattered them among the nations” and “they were exiled from their Father’s table” – was the result of the Jewish people acting in a manner of discord and disconnectedness, the opposite of Ahavas Yisroel. But the purpose of the exile is for the subsequent ascent, the ingathering and unity of the entire Jewish people that will occur with the coming of Moshiach, which will be an even higher level than before the exile (as the Sages taught, it was a “The Holy One, blessed be He, did tzedakah for the Jewish people by scattering them among the nations”). The murder of Gedalia marked the utmost descent of exile, because now, whatever semblance of unity there had been before was destroyed, thus setting the platform for the subsequent ascent. Accordingly, we can understand the special quality Tzom Gedaliah will have over other fast days when they will be transformed to joy etc. (2) Regarding a deferred fast, our Rebbe’im would say, “May it be truly ‘deferred’” i.e., may it be abolished completely. This is especially emphasized in a year like this when 3 Tishrei falls out on Shabbos, so that the fast is deferred twice: from Rosh Hashana to 3 Tishrei (like every year), and then from 3 Tishrei to 4 Tishrei. Excerpt from sichah of Tzom Gedaliah (nidche) 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

יום ב', ה' תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 7, 2024

9:43

התוכן 1) גם עבודת התשובה יכול וצריך להיות מתוך שמחה. ואדרבה – אם בעת קיום כל מצוה צ"ל בשמחה, ועד באופן ד"מפזז ומכרכר" (כפס"ד הרמב"ם בסוף הל' לולב), הרי עאכו"כ בנוגע למצות תשובה שהיא למע' מכל המצוות, שלכן ביכולתה למלא את החסרון של כל המצוות, עד ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ועוד, מכיון שעליו לפרוץ את הגדרים וההרגלים השליליים שעד עתה, הרי הוא צריך עוד יותר את ענין השמחה ש"פורץ גדר". 2) כרגיל בהתוועדות כזו שמנדבים ל"קרן חנה" שעוזר לבנות ישראל לקבל חינוך כשר וקדוש עד שבמשך הזמן ה"ה נעשות "עקרת הבית" וכו'. למנדב לקרן זה יש חלק בכל הפירות ופירי-פירות ש"יגדלו" מה"גרעין" של פרוטות אלו שמנדב. ובזכות זה ישפיע לו גם הקב"ה – "מדה כנגד מדה" – את הברכה ו"בסבר פנים יפות" וכו'. ג' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024 Synopsis (1) The service of teshuvah, too, can and must be done with joy. To the contrary: if every mitzvah must be done with joy, to the point of “leaping and dancing” like the Rambam’s ruling at the end of the Laws of Lulav – how much more the mitzvah of teshuvah, which is higher than all the mitzvos and therefore has the power to compensate where they are lacking, to the point that “In the place where baalei teshuvah stand, even complete tzaddikim cannot stand.” Moreover: since one must break through his boundaries and negative habits, it is even more important to experience joy, which “breaks through boundaries.” (2) It has been the practice at this farbrengen to contribute to Keren Chana, the fund established to helps Jewish girls receive a kosher and holy Jewish education. With time, when these girls grow up and become the “mainstay of the home” etc., and whoever donates to this fund will have a part in the fruits, and fruits of the fruits, that will grow from the seeds of the coins he donated. And Hashem will respond in kind, “measure for measure,” bestowing His blessings “with a pleasant countenance” etc. Three excerpts from farbrengenof 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024

יום ג', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ה

Oct 8, 2024

12:35

התוכן הלימוד בתורתו וספריו של אאמו"ר, שנדפסו בשנים האחרונות, הוא בזכות אמי מורתי בעלת ה"יאָרצייט": כאשר אאמו"ר נשלח לעיר גלותו היתה אמי יוצאת לשדה ואוספת עשבים ועשתה מהם כעין דיו שבו הי' אאמו"ר יכול לכתוב את חידושיו בתורה ע"ג גליונות הספרים שהיו ברשותו. ולאחרי הסתלקות אאמו"ר היא שמרה עליהם ולקחה אותם עמה, ולבסוף הוציאה אותם מעבר לגבול המדינה וכו', ומובן גודל הסכנה שבדבר, כי אם היו מוצאים זאת אצלה היו יכולים להושיבה מיד בבית האסורים בלי חקירה ודרישה, ובפרט היותה אשתו של מי שנגזר עליו עונש גלות, ושם משפחתה "שניאורסאהן" וכו'. ולמרות כ"ז – שמרה עליהם מתוך מסירות נפש וסוכ"ס הצליחה. וכתוצאה מהשתדלות זו הגיעו הכתבים לכאן ונדפסו באופן שכאו"א יכול ללמוד בהם. הלימוד מזה לכאו"א השומע סיפור זה: כאשר יהודי צריך, או מבקשים ממנו, לפעול בענין מסויים או שנודע לו בהשג"פ על ענין מסויים שצריך תיקון וכיו"ב, ורואה שע"פ טבע ה"ז בלתי אפשרי – אין להתפעל מזה כלל! כי כאשר יהודי מחליט באמיתית להתנהג עפ"י הוראות התורה מבלי להתפעל משום קשיים – הרי בודאי שסוכ"ס יצליח! משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024 Synopsis When my father’s teachings are studied, it is a merit for my mother, whose yahrtzeit is today. When my father was exiled, my mother would go out to the field and gather herbs, which she used to make a sort of ink. This enabled my father to transcribe his Torah insights in the margins of the sefarim he had in his possession. After my father’s passing, my mother kept his manuscripts in her possession, which involved great danger; had they been discovered she could have been jailed etc., especially as the wife of someone sentenced to exile, and with the last name Schneerson etc. Despite all this, she held on to the manuscripts with mesiras-nefesh and eventually managed to smuggle them out of Russia, enabling them to be published for all to learn. The lesson from this story for everyone: when a Jew is in a position where he must do something, or by Hashgacha Pratis he becomes aware of something that must be done, even if he sees that by nature it is impossible to do it – he should not be deterred at all. Because when a Jew decides in earnest to follow the instructions of the Torah without being deterred by any difficulties, in the end he will certainly succeed. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5742. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024

יום ד', ז' תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 9, 2024

11:31

התוכן ההוראה ממ"ש [ברביעי דפ' וזאת הברכה]"שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" לבעל-עסק, "זבולון": כאשר משאו ומתנו הוא עפ"י יושר דתורה (ובני-אדם), "ישככר באהליך", אזי "שמח זבולון בצאתך" גם מלשון הבטחה, שמצליח בעסקיו באופן המקסימלי ובלי עגמ"נ. ובפרט כאשר מקדיש בכל יום קצת מזמנו (עכ"פ) ללימוד התורה, ובימי השבת ויו"ט וכיו"ב מוסיף בזה עוד יותר, שזה יוסיף הצלחה בעסקיו. ובמיוחד כאשר מקיים הוראת התורה לתת "מעשר" מרווחיו (ובהוספה) ל"עסקיו" של ה' – תמיכה בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות. וה"ז גם תועלת לעסקיו, כי כך יש גם לו מקום שקט להיכנס ללמוד שיעוריו בתורה מתוך מנוחה, וגומרם בפחות זמן ונשאר לו יותר זמן לעסקיו. ואזי מתקיים מ"ש "אם בחוקותו תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתו וגו'", ומתקיימת הבקשה "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה" – שה"פרנסה" הולכת ל"כלכלה" – דברים טובים. משיחת יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי ה'תנש"א ל"ידידי ליובאוויטש" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024 Synopsis A lesson for businesspeople (“Zevulun”) from the verse [in revi’i of Parashas Vezos Habracha], “Rejoice Zevulun in your going out and Yissachar in your tents”: When one conducts his business according to Torah, (the “tents of Yissachar”), then “Zevulun will rejoice in your going out,” i.e., the Torah promises that he will see the maximum success in his business, and without aggravation etc. Especially when he devotes some time every day for Torah study, and even more on Shabbos and Yom Tov, which will bring even more success to his business. And especially when he fulfills the Torah’s instruction to give maasar from his profits to support Hashem’s “business,” i.e., to support shuls and study halls. This will also benefit his business, because when he contributes to a study hall etc., he will have a quiet place to study Torah, enabling him to complete his study in less time – and leaving more time for his business. And then the verse will be fulfilled, “If you follow My statutes… I will give your rains in their time” etc., and we will see the fulfilment of our plea, “Our Father, our King, inscribe us in the book of livelihood and sustenance” – the “livelihood” will be used for “sustenance,” meaning for good things. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Vezos Habracha, 7 Tishrei 5751 – to Friends of Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024

יום ה', ח' תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 10, 2024

12:58

התוכן הביאור בסיום מס' יומא: "אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל". בפסוק ד"וזרקתי וגו'" מדובר על הטהרה מעבירות חמורות שצריכים "הזאה" – שתחילה צ"ל הזאה ע"י ה', "וזרקתי עליכם מים טהורים", ולאח"ז באה הטבילה שהיא טהרה מלמטה, "וטהרתם". ולאח"ז מוסיף ומחדש "ואומר מקוה ישראל ה'" – שגם הטהרה מעבירות קלות שא"צ הזאה אלא "מקוה" בלבד, אינו אלא בכחו של ה' – ש"הקב"ה מטהר כו'". וזהו "אשריכם ישראל", ש"אביכם שבשמים" הוא זה שמטהר אותם, גם מעבירות קלות.וזהו ענין הטבילה דעיוהכ"פ, שהטעם (הב') לזה הוא "משום תשובה" – כי ענין התשובה הוא שעל ידה נעשה מציאות חדשה (כטבילת גר), ענין שבאין ערוך (ולכן גם צדיק גמור צריך לטבול עיוה"כ), וזהו רק בכחו של ה' – "הקב"ה מטהר את ישראל". משיחת וא"ו תשרי ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024 Synopsis The last Mishna of Masechta Yoma states: Rabbi Akiva said: Fortunate are you, Yisrael; before Whom are you purified, and Who purifies you? Your Father in Heaven, as it says, “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall purify yourselves.” And it says, “The mikveh of the Jewish people” is Hashem.” Just as a mikveh purifies the impure, so too the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” The verse, “And I will sprinkle…” refers to the purification from severe transgressions that require “sprinkling”: first Hashem “sprinkles purifying water upon you,” and then the person does his, “you shall purify yourselves,” by immersing. And then the Mishna adds an additional element, “And it says, ‘the mikveh of the Jewish people is Hashem’” – meaning that even the purification from minor transgressions (which require no sprinkling, only immersion) also happens only by the power of Hashem, “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” And thus “Fortunate are you, Yisroel” in that “Your Father in Heaven” is the one who purifies you, even from minor transgressions. This is also the (second) reason for immersing on Erev Yom Kippur, “because of teshuvah” – teshuvah causes a person to become a new entity (like the immersion of a convert), incomparable to his previous state (which is why even a complete tzadik must immerse on Erev Yom Kippur), and this is possible only by the power of Hashem – “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024

יום ו', ט' תשרי – ערב ש"ק יום הכיפורים, ה'תשפ"ה

Oct 11, 2024

1:30

התוכן ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א 1) לאנ"ש 2) לתמימים שיחיו, ערב שבת קודש וערב יום הכיפורים, ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024 Synopsis The Rebbe’s brachos to Anash and to the yeshiva students on Erev Shabbos, Erev Yom Kippur 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024

יום א', י"א תשרי – מחרת יום הכיפורים, "בשם השם", ה'תשפ"ה

Oct 13, 2024

11:12

התוכן א) מעלות היום: הוא בא בהמשך לה"עת רצון" הכללית של חודש אלול והתחלת חודש תשרי, היום מתחילה התקופה בה אין אומרים תחנון, נקרא "בשם השם", ועפ"י מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" ‏–‏ ש"איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן", מובן, שהתשובה של יום זה היא נעלית יותר אפי' מהתשובה של יוהכ"פ, ובמילא מובן שעבודת היום צ"ל מתוך שמחה הכי גדולה. 2) זה שבשו"ע אדה"ז נאמרה פעמיים ההלכה שיש להתחיל בעשיית הסוכה במוצאי יוהכ"פ (בסיום הל' יוהכ"פ ובהתחלת הל' סוכה) הוא כדי להדגיש שעניני "זמן שמחתנו" הם כפולים וכו'. ג) שיעור חומש דיום שלישי דפ' ברכה הוא הברכה ד"וליוסף אמר וגו'" שכתובה בפרשה בפ"ע (לא כברכת שאר כל השבטים), וזוהי ברכה נפלאה שכוללת מלמעלה מעלה "ממגד שמים מטל" עד למטה מטה "ומתהום רובצת תחת" ובפסוק אחד! ב' חלקים משיחת יום ג', מחרת יום הכיפורים ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024 Synopsis (1) Based on the unique qualities of the day (it follows the general auspicious time of the month of Elul, Rosh Hashana, the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur; from today until after the month of Tishrei, Tachanun is not recited; it is called “Hashem’s name”) and based on the well-known story that my father-in-law, the Rebbe, asked his father on the day after Yom Kippur “Nu, and what now,” and he replied, “Now we must begin to do teshuvah” – it is understood that the teshuvah of this day must be done with the greatest joy. (2) The law that we begin building the Sukkah on Motza’ei Yom Kippur appears twice in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (once at the end of the Hilchos Yom Kippur and then again at the beginning of Hilchos Sukkah); the reason is to emphasize that the joy of “The time of our rejoicing” is manifold etc. (3) The daily Chumash for Tuesday of Parashah V’Zos HaBracha consists of blessing, “And of Yosef he said…”: this is the only blessing of the shevatim that appears in its own aliyah and isn’t combined with the blessing of any other shevet, and it is an extraordinary blessing, encompassing from “the sweetness of the heaven” down to “the deep that lies below,” and all in one verse. 2 excerpts from sichah of Tuesday, the day after Yom Kippur 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024

יום ב', י"ב תשרי, אור לי"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה

Oct 14, 2024

11:27

התוכן ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שצ"ל "מלכתחילה אריבער". ביום ההילולא שלו ניתנים כחות מיוחדים לעסוק בכל הענינים בהם רוצה שיעסקו – באופן של "מלכתחילה אריבער"! ומה הם ענינים אלו – מובן בפשטות: לימוד נגלה ופנימיות התורה, נתינת הצדקה בגשמיות או ברוחניות וכיו"ב. ואף אם בנוגע לימוד התורה אינו יודע בדיוק איזה מאמר פרטי בדא"ח או ענין בנגלה דתורה רוצה אדמו"ר מהר"ש שילמוד בו, אבל בנוגע למעשה, נתינת הצדקה, אין ספק בדבר – יש לתת צדקה כפשוטו ובפרט צרכי החג לנצרכים. ויה"ר שכ"א ינצל כחות אלו, ולא להיות מונח ב"פערל" שבמרק (סוג קטניות) – ענינים של מה בכך, במקום להיות מונח ב"פערל" ממש (תכשיטי נשים שעל צווארן) – עניני תומ"צ. מענין לענין: הרבנית רבקה ע"ה, בזמן נסיעות בעלה כ"ק אדמו"ר מהר"ש, נהגה למשכן את התכשיטים שלה ולחלק את הכסף לנצרכים, וכאשר בעלה הי' חוזר הי' צריך לפדות אותם. וההוראה לנשי ישראל: אמנם צריך שיהי' להן תכשיטים, אבל כשמזדמן ענין של צדקה, צריכות לחטוף את ההזדמנות ולעשות זאת, ומובטחות, שהקב"ה, בעלה של כנס"י, יפדה את התכשיטים, גם הגשמיים, כפשוטו! ב' חלקים משיחת ליל י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 Synopsis The Rebbe Maharash would say that one must go m’lechatchilah ariber, “over the challenge in the first place.” On his yom heilulah we are given special abilities to engage in everything he would want us to be involved in, and in a manner of m’lechatchilah ariber. What would he want us to be involved in? It is obvious: to study Nigleh and Chassidus, and to give tzedakah physically or materially etc. Even if one doesn’t know exactly which maamar or topic in Nigleh the Rebbe Maharash would want him to learn, when it comes to action – giving tzedakah – there is no doubt: one should give tzedakah literally, to provide people with all they need for Yom Tov. May it be Hashem’s will that everyone utilize these abilities, and not get stuck in the “pearl barley” for the “soup,” but rather to be involved with actual pearls – matters of Torah and mitzvos. When the Rebbe Maharash would travel abroad, his Rebbetzin would pawn her jewelry and give the proceeds to tzedakah; when her husband would return he would have to redeem it. The lesson for Jewish women is: while they need to have jewelry, however when an opportunity for tzedakah comes, they must seize the opportunity, and they are promised that Hashem, the “Husband” of the Jewish people, will redeem the jewelry, including physical jewelry in the literal sense. Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער * לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ד

Sep 24, 2024

12:00

התוכן א) בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא גו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", ד"המצוה הזאת" קאי על מצות התשובה, וכיון שהיא מצוה נעלית כזו שמתקנת ומשלימה את כל המצוות קיים קס"ד שהיא "רחוקה" וכו' וקמ"ל הכתוב שאדרבה "קרוב אליך הדבר מאד וגו'". ב) הפסוק "כי קרוב וגו'" מובא ב"דף השער" של ספר התניא, וזלה"ק: "מיוסד על פסוק כי קרוב .. לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזהשי"ת", וצ"ל איך יתכן שזה "קרוב מאוד" לכאו"א אם הביאור בזה הוא "בדרך ארוכה"?! ואין לומר דכוונת אדה"ז ב"בדרך ארוכה וקצרה" היא ל"קפיצת הדרך" ובאופן שהולכים רק בחלק מדרך הארוכה – ב"קצרה" – ומדלגים את השאר, כי זהו פירוש עקום וכו'. אלא הכוונה היא לאופן ב"קפיצת הדרך" שהולכים את כל הדרך הארוכה אלא שהדרך מתקפלת יחד כך שבדרך קצר כלול כל השטח וההליכה בו בזמן קצר, ועד"ז בנמשל וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 Synopsis (1) It says in shishi of Parashas Nitzavim “For this mitzvah that I command you this day is not concealed from you, nor is it far away…Rather the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, that you may do it. “This mitzvah” refers to the mitzvah of teshuvah; since it is such a lofty mitzvah, capable of correcting and completing all the mitzvos, one might think that it is “concealed” and “far away” etc. Therefore, the verse teaches us that to the contrary, “the thing is very close to you etc.” (2) This verse is cited on the title page of the Tanya, as the Alter Rebbe writes, “to explain clearly how it is very close, in a long and short way…” Seemingly, if it is “very close,” why does it require a “long way”? And it would be distorted logic to say that Alter Rebbe refers to a “shortening of the journey” in the sense of skipping from the beginning to the end etc. Rather, this refers to a “shortening of the journey” in the sense that the entire length of the “long way” if folded up, such that one can travel the entire long way in a short amount of time. Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

יום ד', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ה

Oct 16, 2024

11:57

התוכן מבואר בכ"מ שה"סוכה", המקיפה ו"מגינה" את הנמצא בו, היא דוגמת הכיסוי וה"הגנה" של "ענן הקטורת" של יוהכ"פ. אלא שביוהכ"פ ה"ז בגלוי רק בקודה"ק, ובחה"ס מתגלה לעין כל שע"י מצות סוכה, שניתנה ע"י הקב"ה, "מוגנים" בנ"י וכל עניניהם (שנכנסים לסוכה) בכל מצב (בדוגמת "ענני הכבוד"). וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ס באופן ש"למען ידעו דורותיכם (לא רק אמונה), עד שזה ניכר גם לאוה"ע. ועי"ז ניכר גם לאוה"ע שהקב"ה הוא הבעה"ב היחיד של העולם, וזה מביא אותם גם להתנהג עם בנ"י ביחס של כבוד, עד ש"הללו ה' כל גוים .. כי גבר עלינו חסדו". וכמו שאומרים גם אחרי אמירת הלל עם הד' מינים [שע"י מודגש ענין האחדות בין הד' סוגי בנ"י] ו"הושענות" – "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד! משיחת אור ליום ב', ג' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2024 Synopsis It is explained in various places that the Sukkah, which surrounds and protects the person inside it, is akin to the covering and protection of the cloud of Ketores on Yom Kippur. However, whereas on Yom Kippur it can be seen only in the Holy of Holies, on Sukkos it is revealed for all tosee, that the mitzvah of Sukkah protects the Jewish people in every time and place (like the Clouds of Honor). This recurs every year on Sukkos, in such a way that “your generations will know” (not just taking it on faith), and in such a way that even the gentile nations can see it. In this fashion, the nations will come to recognize that Hashem is the Master of the Universe, and thus they will treat the Jewish people with honor, to the point that, as we say in Hallel, “All the nations will praise Hashem…for His kindness has overwhelmed us.” And as we then conclude after saying Hallel and Hoshaanos with the Daled Minim (which represents the unity between the four categories of Jews) – “So that all the peoples of the earth will know that Hashem is G-d: there is none else.” Excerpt from sichah of Sunday night, third night of Chol Hamoed Sukkos 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2024

יום א', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה

Oct 20, 2024

11:21

התוכן השמחה של "שמחת בית השואבה" קשורה עם שאיבת המים למצוות ניסוך המים‏ – ‏שמחה של מצוה. ולכן לא מודים הצדוקים ב"ניסוך המים" והשמחה שבזה, כי הם טוענים שאת התורה צריך להבין עם שכל, ולכן הם מודים רק ב"נסוך היין" (שיש בו תענוג) ושמחה הבאה בסיבה שכלית, כמו שמחת שבת ויו"ט שהם זכר ליציאת מצרים, אבל לא במצות "ניסוך המים" (שאין בו תענוג), והשמחה שבזה, שאינה מצד סיבה שכלית אלא מצד שזוהי מצוותו של הקב"ה. וכיון ששמחה זו לא באה מצד השכל אלא מצד מצוותו של הקב"ה, ה"ז שמחה בלתי מוגבלת, ודוקא על שמחה זו נאמר "מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו", כי רק שמחה זו מתאמתת אצלו כענין שרואים משא"כ בשמחה שמצד השכל יכול להיות שינויים‏. ‏ג' חלקים משיחה דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2024 Synopsis The joy of Simchas Beis Hashoevah was associated with drawing the water for the water libation on the mizbeach – the joy of a mitzvah. The Tzedukim, who argued that the Torah must be understood with intellect, agreed only to the libation of wine (which has an enjoyable taste), and joy resulting from understanding, like the joy of Shabbos and Yom Tov which are logical because they commemorate the exodus from Egypt. But they did not agree to the libation of water (which has no inherent pleasure or taste) or joy resulting solely from Hashem’s command. But it is precisely the joy that comes due to Hashem’s command that is unlimited, becauseit’s not restricted by the bounds of intellect. Regarding this joy it says, “One who did not see Simchas Beis Hashoevah never saw joy in his life,” because it is only this joy that becomes as real to him as something he sees, unlike the joy borne of intellect, which is subject to change. Three excerpts – sichah from Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2024

יום ב', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה

Oct 21, 2024

9:34

התוכן הד' מינים הם כנגד הד' סוגים בבני ישראל: אתרוג שיש בו טעם וריח הוא כנגד אלו שעוסקים בתורה (ש"היא חכמתכם ובינתכם" שמבינים אותה בשכל בפנימיות, ונעשה דם ובשר כבשרו - "טעם") וגם במצוות ("גזירה גזרתי", מקיימים אותם מצד קבלת עול, מקיף - "ריח"). לולב שיש בו טעם ולא ריח הוא כנגד אלו שעיקר עסקם הוא רק בתורה - "תורתם אומנתם". הדס שיש בו ריח ולא טעם הוא כנגד בעלי עסק, ועיקר ענינם הוא קיום המצוות בעולם, ומסתפקים עם קביעות עתים לתורה וכו'. ערבה שאין בו טעם וריח היא כנגד אלו שאין בהם תורה ומצוות. והנה מצות ד' מינים מקיימים רק כשכל הד' מינים, גם ה"ערבה", מתאגדים יחד! וזה שנוסח הברכה הוא "על נטילת לולב" ולא אתרוג (אף שיש בה טעם וגם ריח), כיון שהאתרוג אין עיקר ענינו תורה, ואת השנה צריך להתחיל עם לימוד התורה באופן ד"תורתם אומנתם". כמו בכל יום, הנה לפני שהולכים להתעסק עם עניני העולם צ"ל הענין ד"לימוד התורה" דוקא. משיחה דהתוועדות שמחת בית השואבה ה’תשי”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2024 Synopsis The Four Species correspond to the four types of Jews. (1) The esrog has both taste and fragrance – Jews who have Torah study (“your wisdom and understanding” – they understand and internalize Torah like tasty “food”) and mitzvos (“A decree I have decreed,” which they fulfill with kabbolas ol, an encompassing quality, like “fragrance”). (2) The lulav has taste but no fragrance – Jews whose “occupation is Torah. (3) The hadas has fragrance but no taste – working people, Jews whose primary focus is performing mitzvos in theworld (though they, too, have fixed times for Torah study as required). (4) The aravah has no fragrance and no taste – Jews without Torah or mitzvos. And the mitzvah is performed only when all four species, including the “aravah,” are combined. The reason the bracha mentions only the lulav (and not esrog, even though the esrog has taste and fragrance) is because the esrog’s focus isn’t primarily on Torah; we emphasize the lulav because the year must begin with Torah study in a manner of “one’s occupation.” The same applies every day: before going out to the world, one must specifically focus on Torah study. Excerpt from Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2024

יום ג', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה

Oct 22, 2024

10:14

התוכן האושפיזא העיקרי ביום זה הוא יוסף, והאושפיזא העיקרי מאושפיזין החסידיים של יום זה הוא אדמו"ר מהר"ש. הקשר ביניהם: ענינו המיוחד של אדמו"ר מהר"ש מתבטא בדרכו המיוחדת בהתאם לפתגמו הידוע "לכתחילה אריבער", דאע"פ שסדר ההנהגה בעולם עפ"י התורה הוא – הנהגה בסדר מסודר, אעפ"כ מכריז יהודי שהסדר שהנהיגה פנימיות התורה הוא "לכתחילה אריבער"! וזה מודגש גם ב"יוסף" מלשון הוספה, שמתחילים מיד עם ענין של הוספה. והטעם שנק' יוסף הוא ע"ש "יוסף לי ה' בן אחר", שעושים מ"אחר" – "בן", כלומר, שמתחילים מיד עם "בן" שנעשה מ"אחר" (שלא כפי סדר הרגיל שמתחילים עם "בן" סתם, ורק אח"כ בא ה"בן" שנעשה מ"אחר") – "לכתחילה אריבער". ולא שמבטלים הנהגת העולם, אלא אדרבה – מהפכים מציאות העולם שתהי' בתכלית השלימות והטוב, ומתוך שמחה וטוב לבב. ומוסיפים עוד יותר בשמחה דשמחת בה"ש דלילה זו לגבי הלילות הקודמות ושנים הקודמות, ומתכוננים להמשיך בעריכת שמבה"ש בביהמ"ק השלישי, תיכף ומיד ממש! משיחת ליל ו' דחג הסוכות, כ' תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2024 Synopsis Today’s main Ushpiz is Yosef, while the main Ushpiz of the Chassidishe Ushpizin is the Rebbe Maharash. The connection between them: The unique approach of the Rebbe Maharash was “l’chatchila ariber,” going “over in the first place.” Meaning, even though the way of the world (even according to Torah) is to follow a certainlogicalorder, nevertheless the Jew declares that the order of the inner dimension of Torah is l’chatchilah ariber. And this is also embodied by Yosef, whose name means “increase” – the idea of starting immediately with an increase. Similarly, Yosef’s name comes from the expression “Yosef li Hashem ben acher” (“May Hashem add for me another son”), that is, turning the “other” into a “son” – and doing so in the first place (unlike the usual order, where there is first a regular “son,” and then a “son” who was previously “other”) – l’chatchilah ariber. The idea is not to nullify the world’s conduct, but to the contrary – to transform the world’s existence to the ultimate perfection and goodness, and with joy and gladness of heart. And we increase even more in the joy of tonight’s Simchas Beis Hashoevah over the joy of the previous nights and previous years, as we prepare to continue with the Simchas Beis Hashoevah in the third Beis Hamikdash, literally right now. Excerpt from sichah of the sixth night of Sukkos, 20 Tishrei 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2024

יום ד', כ"א תשרי – הושענא רבה, ה'תשפ"ה

Oct 23, 2024

11:36

התוכן אודות היו"ט האחרון דחודש תשרי שמע"צ ושמח"ת דרשו חז"ל: "כבנים הנפטרים אביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם, עכבו עוד יום אחד". בין ה' ובנ"י לא שייך פירוד; דאגתו של ה' כאשר מגיע הזמן שכאו"א צריך לשוב לביתו הוא – (לא על "פרידתנו" אלא) מפני מצב של "פרידתכם", בין בנ"י, כתוצאה מריחוק מקום גשמי ביניהם. והעצה לזה היא – לעשות יו"ט נוסף. והיו"ט של שמע"צ ושמח"ת שאז מסיימים את התורה – כי אז רואים בגלוי שלמרות התחלקות שבתורה לריבוי פרשיות וענינים מ"מ היא "תורה אחת", ולכן זה פועל ענין האחדות דבנ"י שלמרות שכל יהודי הוא "פרשה" קדושה בפ"ע, מ"מ זקוק הוא לעזר של יהודי נוסף עד דכלל ישראל. וזהו מה שהתורה מדגישה הענין ד"קשה עלי פרידתכם" בסיומו של חגה"ס דוקא (אף שבנ"י עלו לרגל בכל היו"ט). ואף שמוטב הי' שישארו כולם במקום אחד לתמיד – הרי רצון ה' הוא שיהי' אלקות בכל העולם כולו, ולמטרה זו שולח את בנ"י ומפזר אותם בכל העולם כולו, וכאו"א, כשלוחו של ה' שהוא "כמותו", מביא גילוי אלקות במקום זה. משיחת אור ליום ג' פ' נח, ז"ך תשרי ה'תשמ"ה, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2024 Synopsis Regarding the last days of Sukkos the Midrash states: “It is analogous to children parting from their father, and he says to them: ‘Your parting is difficult for me; stay for one more day.’” Between Hashem and the Jewish people, no “parting” is possible; rather, Hashem’s concern is that after Yom Tov when everyone goes home, the physical distance between them might result in “your parting,” i.e., separation among themselves chas v’shalom. Hashem addresses this concern by making another Yom Tov – Shemini Atzeres and Simchas Torah. And this Yom Tov is specifically when we complete the Torah: when a person sees that although the Torah is divided into many topics and parashiyos, nevertheless it is one Torah, he remembers that although every Jew is his own holy “parashah,” nevertheless we are all one; ever Jew needs the assistance of another Jew, and of all Jews. Therefore it is specifically at the end of Sukkos (and not the end of the other Yomim Tovim) that the Torah emphasizes this idea that “your parting is difficult for me.” The reason that the Jewish people are dispersed in such a way that there is physical distance between them is because Hashem wants us, His agents, who are “like Himself,” to bring G-dliness everywhere in the world. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Noach, 27 Tishrei 5745, Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2024

יום א' פ' נח, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 27, 2024

11:26

התוכן בליובאַוויטש הי' המנהג להכריז במוצאי שמח"ת "ויעקב הלך לדרכו". והענין בזה: כמו שיעקב חזר מדרכו שלם בגו"ר, עד"ז מבטיח הקב"ה – "מעשה אבות סימן לבנים" – יהי' אצל ה"בנים" כשיוצאים לדרכם מחודש תשרי לימות החול של השנה. בסיום הפסוק "(ויעקב הלך לדרכו) ויפגעו בו מלאכי אלקים" ישנם ב' פירושים: 1) בתנחומא איתא שקאי על מלאכים, כמ"ש "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". 2) בזהר איתא שקאי על הקב"ה (אלא שזה נמשך למטה בעניני העולם ע"י המלאכים וכו'). וכמ"ש בתיקוני זהר (במ"א) החידוש בלשון "פגיעה" שנאמר ביעקב כאן "ויפגעו בו מלאכי אלקים" (הם פגעו בו), על מ"ש ביעקב לפנ"ז "ויפגע במקום" (הוא פגע במקום): לפני העבודה וכשיעקב הלך לבדו, צריך הוא להשתדל "לפגוע" במקום, אבל לאחרי העבודה וכשיעקב בא "עם אחיו" (בניו), שהעמיד עוד יהודים וכו' – אין הוא צריך "לחפש" ולהשתדל, אלא "מחפשים אותו".., האתעדל"ת ממשיך ומכריח כביכול את ההמשכה מלמעלה וכו'. ועד"ז בנוגע ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו וגו'" במוצאי שמח"ת: כשיוצאים ממעמד ומצב של "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" ו"נופלים" לתוך ימות החול, "לדרכו", יש לדעת ש"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ", ואין צורך "לחפש", אלא מלמעלה מציעים לו את העזר והסיוע הדרוש בכל צרכיו. ג' חלקים משיחת אור לה' מרחשון ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2024 Synopsis The custom in Lubavitch on Motza’ei Simchas Torah was to announce, “And Yaakov went on his way”: just like Yaakov came back from his journey spiritually and physically whole – “The deeds of the forefathers are a sign for the children” – so it will be for a Jew after the month of Tishrei when he embarks on the journey into mundane matters throughout the year. On the next part of the verse, “(And Yaakov went on his way) and angels of G-d encountered him” there are two interpretations: (1) Midrash Tanchuma states that it refers to angels, as it says, “For He will command His angels concerning you, to guard you in all your ways”; (2) the Zohar states that it refers to Hashem (just that it comes down into the world through the angels etc.). And as it says in Tikkunei Zohar, on Yaakov’s return it says, “and angels of G-d encountered him,” meaning they came to him, so to speak, whereas regarding his journey to Charan it says, “and he encountered the place,” meaning he had to seek out Hashem. The reason is because before “Yaakov went on his way,” i.e., before he had performed his service, he had to work hard to find Hashem, whereas afterwards, when Yaakov returned “with his brothers” (his sons), after having established more Jews etc., now it became much easier, and Hashem came to Him, so to speak. Because the “awakening from below” evokes, and compels,as it were, the “awakening from above.” In this vein, on Motzaei Simchas Torah we announce “And Yaakov went on his way”: when one departs from the lofty state of Tishrei (when “You alone shall have them, and strangers shall have nothing with you”) and experiences this descent of “going on his way,” one must know that “From Hashem a mighty man's steps are established, for He desires his way”: there is no need to search for Hashem, as it were; rather, He provides from above all the assistance needed. Three excerpts from sichah of 5 Marcheshvan 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2024 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ב' פ' נח, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 28, 2024

10:57

התוכן מבואר בפ' נח שבניית התיבה נמשכה 120 שנה. ולכאו' הרי ידוע מעלת ענין הזריזות לקיים ציווי ה'?! ואע"פ שבמשך זמן זה הזהיר נח את אנשי דורו שיחזרו בתשובה, אבל היו יכולים לבנות את התיבה מיד והוא הי' ממשיך להזהיר את אנשי דורו במשך 120?! והביאור – בפשטות: ציווי ה' היתה "עשה לך תיבת עצי גופר וגו'" – שבניית התיבה הי' צ"ל ע"י נח עצמו – לבד! ומובן בפשטות למה זה לקח כ"כ זמן! ובפרט שבאותו זמן הי' הוא צריך גם להזהיר את אנשי דורו וכו'. הנפק"מ להלכה: מסופר בגמ' שבנו של סנחריב מצא דף מתיבת נח ועשאו ע"ז, ולפי הנ"ל זה עדיין מותר בהנאה מכיון שהציווי לנח הי' "עשה לך" ו"אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" (וזה נוגע אם פעם ימצאו את התיבה וכו'). ההוראה: כאשר מדובר אודות הצלת כמה בני אדם, הנה אע"פ שהוא "מנהיג הדור" וטוען מה לו ולהתעסק בעצמו עם "בניית תיבה"?!..., עליו לדעת שאם יש לו ציווי "עשה לך וגו'" אסור לו למסרו ל"משרתים", אלא להתעסק בזה בעצמו!, ובודאי שזה לא יפגע בתפקידו להזהיר את אנשי דורו וכו'. משיחת אדר"ח מרחשון ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2024 Synopsis It took Noach 120 years to build the Teivah, which seems to conflict with the importance of fulfilling Hashem’s command with alacrity?! And although Noach spent this time warning the people to do teshuvah, seemingly he could have built the Teivah immediately, and then continued to warn them for 120 years? The explanation is straightforward: Hashem commanded Noach to “Make for yourself a Teivah” – meaning he had to build it by himself, which obviously took a very long time, especially considering that he also had to spend that time warning the people etc. Thepractical takeaway in halacha: The Gemara relates that Sancheriv’s son found a plank from Noach’s Teivah and made it into an idol; based on the above, if that plank was discovered, it would still permissible to derive benefit from that plank: because Noach was told to “Make for yourself a Teivah of gopher wood,” the Teivah belonged to Noach, and “A person cannot make forbidden that which does not belong to him.” The lesson: when it comes to saving people’s lives, someone who is a leader of his generation may argue that it’s not for him to personally deal with “building the Teivah,” and that he has to occupy himself with “warning the people of his generation.” But he must know that if he has been commanded to “Make for yourself etc.,” it is forbidden for him to delegate that job to others; rather he must do it himself. And then he can be sure that it won’t detract from his role of warning the people of his generation etc. Excerpt from sichah of the first day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2024

יום ג' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 29, 2024

9:01

התוכן באותו זמן שבעולם הי' "מבול", הנה אצל אלו שהיו בתוך תיבת נח יחד עם הבהמות והחיות וכו' הי' ע"ד המעמד ומצב של ימות המשיח! – ע"ד היעוד דלע"ל "וגר זאב עם כבש .. ונער קטן נוהג בם"! וההוראה: לאחרי שבת בראשית, כשתובעים מיהודי שהגיע הזמן ל"ויעקב הלך לדרכו" – לצאת מביהכנ"ס וביהמ"ד ומעמד ומצב שהי' במשך חודש תשרי, – ל"חוץ", לעשות שם דירה לו ית', וצועק הרי המצב בעולם הוא מצב מבהיל "מבול" ו"מיםרבים" וכו', עליו לדעת שמיד לאחרי שבת בראשית (בא פ' נח – ) יש לו את הנתינת-כח לעשות לעצמו "תיבה", ואם רק יעשה לעצמו "תיבה" ויכנס לתוכו, אין לו מה להתפעל מה"מים רבים", ועוד יותר: בכוחו להכניס בו את "כל העולם" באופן של "לא ירעו ולא ישחיתו", והוא נעשה הבעה"ב עליהם! ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024 Synopsis During the Mabul, for those inside Noach’s Teivah it was like the time of Moshiach; there was peace in the Teivah like the promise, “And a wolf shall live with a lamb…a small child shall lead them.” The lesson is that after Shabbos Bereishis, when “Yaakov goes on his way,” a Jew is expected to leave the shul and study hall, to leave the state of Tishrei, and go out into the world and make a dwelling for Hashem there. He may see that the world is in a shocking state (“bilbul” etc.), with the “many waters” of the Mabul etc. – but he must know that immediately after Shabbos Breishis [comes Parashas Noach] – he is given the power to make a Teivah for himself. So long as he makes the Teivah and enters it, he has no reason to fear the many waters. Moreover: he has the power to bring the entire world into the Teivah, such that “they will not hurt nor destroy,” and he becomes in charge of them. Three excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Bereishis 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024

יום ד' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 30, 2024

11:09

התוכן ההוראה לזמן זה ‏–‏ סיום חודש תשרי ותחלת חודש מרחשון ‏–‏ ממ"ש בתחלת רביעי דפ' נח הציווי לנח "צא מן התיבה אתה ואשתך גו' כל החי' אשר אתך גו' הוצא אתך", ופירש"י "אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה": חודש תשרי הוא בדוגמת המעמד ומצב הנפלא שהי' בתיבת נח וכו' ‏–‏ חודש מרובה במועדות וכו', ובהסתיים החודש ישנו הציווי והנתינת כח שיהי' "צא מן התיבה!" ולהתעסק בהפצת היהדות בעולם שרק עכשיו הי' בו "מבול" ולא היתה שם ההשפעה שהיתה לו בחודש תשרי וכו'. ובמילא טוענת אז ה"בהמה" שבו מדוע עליו לעזוב את הד' אמות של תורה ותפלה ולעסוק בעניני העולם וכו'? ‏–‏ הוא רוצה להשאר ב"תיבה"! יש לדעת שהקב"ה ברא את האדם כדי שהוא יעשה דירה לו ית' בתחתונים! ג' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' נח, ב' דר"ח מרחשון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 Synopsis Revi’i of Parashas Noach states, “Go out of the Teivah, you and your wife...every living thing that is with you... bring out with you.” Rashi explains, “If they do not wish to come out, you take them out.” This is a lesson for end of the month of Tishrei and beginning of the month of Marcheshvan: Tishrei, a month full of Yomim Tovim, is like the tremendous spiritual state that existed in the Teivah. But at the end of the month comes the command and empowerment to “Go out of the Teivah” and to spread Yiddishkeit throughout the world – the same world that just experienced a “flood” and that did not experience the spiritual state of Tishrei etc. The “animal” within a person argues: why should he leave the four cubits of Torah and tefillah, and engage in worldly matters, etc.; it desires to remain in the “Teivah.” But one must know that Hashem created man for him to make a dwelling place for Him in the lower realms! 3 excerpts from sichah of Tuesday night, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

100

יום ה' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 31, 2024

9:51

התוכן "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר גו' לא אוסיף גו' עוד גו' לא ישבותו", ולאח"ז ממשיך "ואני הנני מקים את בריתי גו'". ואיתא במדרש "וירח ה' את ריח הניחוח – ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש כו' ריח של חנני' מישאל ועזרי' עולין מכבשן האש כו' ריח דורו של שמד", ומסיק "הה"ד זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה". ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא דור כזה אשר (עם היותו דור של שמד, מ"מ) כל דרישתו הוא להיות "מבקשי פניך", ובאופן ד"יעקב סלה", שמורה על נצחיות. וצ"ל הרי גם ריח הניחוח דהקרבנות (שהקריב נח) הו"ע נעלה, ומדוע הי' הכריתות ברית עם נח על קיום (חיצוניות) העולם דוקא מצד זה שהריח את ריח מס"נ, עד להנסיונות ו(במילא) המס"נ דדור השמד, ועד גם לאחרונה – המאורע הבלתי-מובן לגמרי עם שלוחי מצוה, דוקא לאחרי העבודה דחודש אלול וכו' עד להשמחה והריקודים עם התורה בשמח"ת?! [המשך יבוא] חלק ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024 Synopsis The verse states, “And Hashem smelled the pleasant aroma, and Hashem said to Himself, ‘I will no longer curse the earth because of man’…seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, and day and night shall not cease.” Subsequently, it says, “And I, behold I am setting up My covenant with you…” The Midrash states: “‘And He smelled the pleasing aroma’ – the fragrance of Avraham Avinu rising from the fiery furnace…the aroma of Chanania, Mishael, and Azaria rising from the fiery furnace…the aroma of the persecuted generation,” and it concludes, “This is the meaning of the verse, ‘Such is the generation of those who search for Him, [the children of] Yaakov who seek Your countenance forever.’” My father-in-law the Rebbe explained that this refers to the generation that, despite the double and redoubled darkness of exile, still strives to be “those who seek Your countenance,” and in a manner of “forever.” Seemingly, Noach’s sacrifices were also very lofty; why then did the covenant made with Noach (concerning the existence of the world), have to be based on the mesiras-nefesh of such a generation, including most recently the totally inexplicable episode that occurred with those on a mission for a mitzvah, and specifically after the service of the month of Elul etc. and the rejoicing and dancing with the Torah on Simchas Torah?! [To be continued.] Excerpt from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024