Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1140 episodes

Name

Release Date

Duration

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 2, 2025

11:04

התוכן ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל" (כקושיית המפרשים): "פניא-ל" בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות דאלקות, וזהו ראיית אלקים "פנים אל פנים"‏ – ‏פנימיות דאלקות ופנימיות הלב. וכדי שההתקשרות תהי' עם הפנימיות דלמע' ה"ז ע"י הביטול‏ – ‏נקודה, "יו"ד" ("פניא-ל"), אבל התכלית היא שזה יומשך גם בשש המדות (ו', "פנוא-ל") וכו'. ‏משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 Synopsis The commentators note that the verse states (in shelishi of parashas Vayishlach) that, “Yaakov named the place Peniel,” and then says that “The sun rose for him as he passed Penuel.” The Tzemach Tzedek explains that “Peniel” relates to the verse, “For You my heart says, ‘Seek My presence.’ Your presence, Hashem, I will seek”: A Jew’s Divine service must permeate the inside of the heart, (“seek My presence”), which is accomplished when one does not suffice with finding the exterior of G-dliness, by contemplating Hashem’s greatness as manifest in creation etc., but seeks the inner core of G‑dliness (“Your presence, Hashem, I will seek”). In this way, one sees Hashem “face to face” – the inner core of G‑dliness meeting the inside of the heart. The way to connect to the inner core of G-dliness is bitul, represented by the letter yud in Peniel (פניא-ל), but the ultimate purpose is to incorporate it into the six emotional attributes, represented by the letter vov in Penuel (פנוא-ל) etc. Excerpt from sichah of Monday night, 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 לזכות שיינא מירל בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ויום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Dec 4, 2025

10:12

התוכן [במענה על הברכות וכו' בשם אנ"ש:] יה"ר שתקויים הבטחת ה' ש"כל המברך מתברך" בברכתו של ה' ש"תוספתו מרובה על העיקר"; מסופר בתחלת פ' וישלח ש"וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו וגו'", לפי שיעקב הי' כבר לאחרי הבירור ומוכן למצב של גאולה, אלא שאז נתעכב הדבר לפי שעשו (והעולם) לא הי' מוכן עדיין, משא"כ בזמננו, שכבר נגמרה העבודה של "צחצוח הכפתורים" וכו', ודאי שגם העולם מוכן לכך, וכאו"א שולח ל"בירורים" שלו והולכים כולם יחד לארצנו הק'. ובפרט בעמדנו בסמיכות לט"ו בחודש, "קיימא סיהרא – של חודש כסלו (שסיומו בימי החנוכה) – באשלמותא". ובמיוחד ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה הקשורה עם חודש כסלו וכו'. הוספה: סידור קידושין ואמירת "שבע ברכות" ע"י כ"ק אד"ש. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025 Synopsis (1) In response to the blessing delivered on behalf of Anash to the Rebbe on the occasion of the Rebbe’s sixtieth wedding anniversary: May it be Hashem’s will that Hashem fulfill the promise, “Whoever blesses will be blessed,” with the blessing of Hashem, where “the bonus exceeds the principal.” Parashas Vayishlach begins, “Yaakov sent angels to his brother Esav….” For his part, Yaakov had already completed his birur, and he was ready for the Redemption, but it was delayed because Esav (and the world) was not yet ready for it. But today, when we have already “polished the buttons,” the world is surely ready for the Redemption, with everyone sending and summoning his own birurim and proceeding together to our Holy Land. Especially as we stand in proximity to the 15th of the month, when the moon of the month of Kislev (which concludes during the days of Chanukah) is “in its complete state,” and particularly by increasing in the study of Chassidus relating to the month of Kislev etc. (2) Recording of the Rebbe being mesader kiddushin and reciting the Sheva Brachos. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Vayishlach, 14 Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 3, 2025

11:02

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד"חת"ת": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע, 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה, ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד"חת"ת" בכל יהודי. 2) זה שמזכירים ע"ד התקנה דשיעורי חת"ת בתשכ"ה בטח יעזור שגם אלו שכבר לומדים שיעורים אלו – ילמדו אותם כדבר חדש ובחיות נוספת. 3) בנוגע לשיעורי חת"ת הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מ"ש הצ"צ לאדמו"ר מהר"ש: "ויסעו, ויהי חתת אלקים וגו'", שהי' זה סיוע עבורו בכו"כ ענינים. 4) בשיעורי חת"ת היומיים יש הוראה השייכת במיוחד לעבודה המיוחדת של אותו יום; מ"ש הצ"צ בקשר לפסוק "ויסעו, ויהי תתת אלקים וגו''. 5). התעוררות ע"ד התקנה דשיעורי חומש תהלים תניא שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם הכריז והדגיש כמ"פ; ע"י אמירת חת"ת נפעל הענין ד"חתת" כפשוטו על כל אלו שמסביב, ואצל בנ"י ניתוסף בענין ד"ויסעו", עד הכניסה לארצנו הק' בביאת משיח צדקנו. 1) משיחת י"ב תמוז, ה'תשט"ז. 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה. 3) משיחת פורים ה'תשכ"ו. 4) משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"ב. 5) משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) One of the takanos that my father-in-law, the Rebbe, strove to publicize everywhere was the study of Chitas every day – the weekly parashah with Rashi as divided according to the days of the week, the daily Tehillim as divided according to the days of the month, and the daily Tanya as the Rebbe divided according to the days of the year. (2) Although Chitas is not a new thing, by mentioning the takanah again, even those who already keep it will now do so with renewed vitality, and they will learn it as something new. (3) Every day’s Chitas contains a lesson relevant specifically to the service of that day. (4) The verse states, “They traveled; the dread (‘chitas’) of G-d was upon the cities…” – as the Rebbe emphasized, the study of Chitas helps and supports a Jew in many ways. (5) Through the study of Chitas we will travel to our Holy Land with the coming of Moshiach Tzidkeinu. Excerpts from sichos of (1) 12 Tammuz 5716; (2) 12 Tammuz 5725; (3) Purim 5726; (4) Rosh Chodesh Shevat 5742; (5) 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 1, 2025

11:29

התוכן כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – "אלקים", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון "עקב", ושייך רק לקב"ע, מבטיח לו הקב"ה ש"לא הביט און ביעקב", שבכוחו לנצח את המלחמה ולהיות נקי מ"און", אבל הדבר כרוך ב"עמל" ויגיעה לעמוד נגד ההעלמות והסתרים וכו'. אבל מדרגת "ישראל", שנק' כך ע"ש "כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל" [כמ"ש בשני דפ' וישלח], שכבר ניצח את ההעלמות והסתרים ושולט עליהם, עד שהם מסייעים לעבודתו, אינו צריך כבר ל"עמל" ויגיעה ללחום נגד היצה"ר ועם ההעלמות והסתרים, ועבודתו היא עליות בקדושה גופא, חיים של עונג וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025 Synopsis On the verse, “He has not beheld evil in Yaakov, and has seen no perversity (lit “toil”) in Yisroel….” Likutei Torah explains that in “Yaakov,” there is no “evil” but there is “toil,” whereas in “Yisroel” there is not even toil. In terms of a person’s divine service: to fulfill one’s mission in this world, one must battle “with Elokim and with men,” meaning with the concealment and obscuration of this world (“Elokim”), and with people who mock and oppose him. This is the level of “Yaakov” (from the word akev, “heel”), which represents Divine service that lacks intellect and emotion and is based only on kabbolas ol. Hashem promises that “He has not beheld evil in Yaakov” – even a person on the level of “Yaakov” has the power to win the battle and remain free from evil, but it requires “toil” and effort to withstand the struggles etc. In contrast, the level of “Yisroel” (the name given because “you have striven with Elokim and with men and have prevailed,” as it says in sheini of parashas Vayishlach), refers to someone who has already triumphed over the forces that conceal and obscure, to the point that he now rules over them and they in fact assist him in his service. Such a person no longer requires toil to battle the yetzer hara or the concealment; his service is to ascend from level to level within holiness itself, a life of delight etc. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

יום א' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 26, 2025

10:44

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בענינים נעלים ביותר, יש דין קדימה לעזור לישיבות כאלו שמחנכים את הילדים ליהדות אמיתית עפ"י תורת אמת, שיוכלו לקלוט מה שיותר תלמידים ש"בוכים", וכ"ש אלו שלא יודעים אפי' שעליהם "לבכות", לחנכם באופן הנכון עד "שיפסיקו לבכות". וזוהי תפקידה של ישיבת תו"ת ליובאוויטש. ועד"ז במובן הרחב יותר: לאחרונה ההנהגה בין אומות העולם בכלל היא כ"תינוק שנפל מהעריסה", "ירד מהפסים" של צדק ויושר, וכ"א יכול וצריך לעשות חלקו לשפר את המצב ע"י הוספה בצדק ויושר ובמיוחד בחיזוק החינוך וכו'. משיחת יום ה' פ' נח, ד' מרחשון ה'תשכ"ג, לעסקני ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 Synopsis Once, when the Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe were living in the same house, a child of the Mitteler Rebbe fell out of the cradle in the middle of the night and began to cry. The Mitteler Rebbe was so deeply engrossed in his learning that he did not hear the child crying, but the Alter Rebbe, who lived upstairs, heard the crying and came downstairs to return the child to their cradle and calm them down. The Alter Rebbe told the Mitteler Rebbe that even if one is deeply immersed in Torah and davening, etc., he must always hear the cry of a Jewish child and stop what he is doing to calm the child down. Recently there has been an awakening among the Jewish youth, who are “crying” and searching for Yiddishkeit. The lesson from this story is that even if one is busy with very important and lofty things, priority must be given to assisting yeshivos that educate children with authentic Yiddishkeit according to the Torah of Truth – to enable these institutions to accept as many “crying” children as possible. Moreover, there are children who don’t even know that they should be crying because they don’t know what they are lacking – and priority must be given to providing them with a proper Torah education. This is the mission of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch. The same applies in a broader sense: lately, the state of the world is such that nations and people are like a child who has “fallen from their cradle” – having gone off the track of righteousness and justness. Every person can and must do their part to improve the situation by adding in righteousness and justness, and especially by strengthening education etc. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5723 – to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ועש"ק פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 24, 2025

10:36

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכו" של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח. כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, "בכח", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר "בפועל" במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' בפועל, אעפ"כ ישנה מעלה כאשר הדבר אכן בא לפועל. וכמו שמצינו בענינים הכלליים: 1) ירידת הנשמה בגוף: שהמשל בזה הוא ממלך ששלח בנו למדינה רחוקה לגלות ולהוציא את כחותיו מן הכוח אל הפועל, דאע"פ שה"מלך" יודע עתידות ש"בל ידח ממנו נדח", מ"מ, כדי שלבנו יהי' טוב בשלימות, עליו לרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי שמעלותיו יצאו אל הפועל. 2) בריאת העולמות: מהטעמים ע"ז הוא כדי שיכירו בכוחותיו וגדלותו ית' וכו', שלא מספיק את הוודאות גמורה שכך יהי' בפועל, אלא צריך שהדבר יבוא בפועל. משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 Synopsis Although “Yaakov going on his way” begins on Motzaei Simchas Torah, and then on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis, when the “way” of Yaakov (mundane matters) begins – nevertheless there is a unique quality when “Yaakov goes on his way” on Motzaei Shabbos Parashas Noach. This is because whereas on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there was only a resolution, by Motzaei Shabbos Parashas Noach, it has been kept in practice for an entire week. While it is true that “All Jews are presumed to be upright,” and after the firm resolution on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there is a presumption (and in fact there is no doubt at all) that they will carry out the resolution, nevertheless, there is a superior quality when it is actually carried out. We similarly find this in a global sense: (1) Theanalogy given for the soul’s descent into the body is a king who sends his son to a distant land in order to bring out and actualize the prince’s capabilities. That is, although the King knows that the prince’s talents are there, and He knows that they will be actualized (because “none who is banished will remain banished”), nevertheless, for his son to be truly attain perfection, he must bring these qualities from their potential state to actuality by undergoing the descent “from a high rooftop to a deep pit.” (2) One of the reasons given for the creation of the worlds is so that Hashem’s powers and greatness will be recognized, etc. – it is not enough that there is absolute certainty that this will happen; rather it must actually be done in practice. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 23, 2025

10:56

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י. [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית, שזו אינה רק על בנ"י, אלא על כל דבר, אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש! – הענין דהשג"פ על אוה"ע]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה", שזה מגיע גם לאוה"ע. וכמו שראו הנהגות רבותינו נשיאינו שלקחו מזמנם לפעול גם על אוה"ע שיטיבו דרכם. ובדורנו מובן גם עפ"י שכל עד כמה נחוצה ההשפעה על אוה"ע שיקיימו הז' מצות דב"נ, מפני שכך צוה משה מפי הגבורה, ובזה תלוי כל חיותם (שגוי שאינו מקיים א' מהז' מצוות ה"ה חייב מיתה)! ומי שנמצא בהשג"פ במשרה כזו שפוגש אוה"ע, הרי בודאי שיכול להשפיע עליהם. וזהו פרט בקיום תומ"צ שלו כיהודי! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 Synopsis The Rambam writes: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almighty to compel all the inhabitants of the world to accept the commandments given to Noach’s descendants.” Thus it is understood that the completeness of the Jewish people themselves depends upon influencing the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnai Noach. (Here we see that the Baal Shem Tov’s teaching that Hashgacha Pratis applies not only to Jews but to everything in the world,was not a new idea, chas v’shalom, but an explicit teaching of the Rambam.) We see that recently, the “spreading of the wellsprings outward” has begun to reach even non-Jews, and we also find that our Rebbeim took the time to influence even non-Jews to improve their ways. These days, we can also understand logically how necessary it is to influence the nations of the world to keep the Sheva Mitzvos, because this is what “Moshe was commanded by the Almighty,” and their very existence depends on it (for a gentile who transgresses even one of the Sheva Mitzvos is liable to receive the death penalty). When, by Hashgacha Pratis, someone finds himself in a position where he interacts with non-Jews, he surely has the ability to influence them – and this is part of his own fulfillment of Torah and mitzvos as a Jew. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 21, 2025

10:00

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר, ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו כ"א למקומו – צריך לדעת ש"קדושה לא זזה ממקומה"! נוסעים עם הכחות שקיבלו במשך חודש תשרי ש"מושבע" בכל ברכות ה', "באור פני מלך חיים", בבני חיי ומזוני רוויחא – להשלים שליחותו של ה', "מה' מצעדי גבר כוננו", לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ויה"ר שכאו"א יקיים את כל ההחלטות שקיבל ע"ע במשך חודש תשרי, ובלשון הידוע "פאַנאַנדערפּאַקן די פעקלעך", וכל המרבה, המקדים והזריז – ה"ז משובח! משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025 Synopsis (Continued.)The lesson is that one should not be alarmed by the transition from the month of Tishrei, which is “filled with many festivals” to the month of Cheshvan, during which begins the “Flood of many waters” (in accordance with the two explanations of the verse “Many waters cannot extinguish the love” – referring to the waters of holiness or the opposite). Just as “The world was created in its complete state,” and yet the ultimate purpose is to bring the world to an even higher level of completeness, so too, when one transitions to the month of Cheshvan and heads home from the shul and beis midrash of the Rebbe, the Nasi of our generation, one must remember that “holiness does not move from its place.” One travels with the strength he received during the month of Tishrei, which is saturated with all the blessings of Hashem, “in the light of the King’s face there is life,” in children, life, and abundant sustenance, to fulfill Hashem’s mission of making a dwelling place for Hashem wherever he goes. And may it be Hashem’s will that everyone will “unpack the bundles” and fulfill all the resolutions they made during the month of Tishrei, and whoever does so in abundance, quickly, and with enthusiasm – he is praiseworthy. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025

יום ב' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 20, 2025

6:27

התוכן [המשך] את הענין בטוב וקדושה שבסיום הענין – "יבשה הארץ" – מובן בפשטות": זה איפשר את ה"לשבת יצרה", שזוהי כוונת הבריאה שהיא "בשביל התורה כו' ובשביל ישראל". שגם לאחרי שלימות התורה וישראל כשלעצמם, לפני בריאת העולם, ישנה שלימות נעלית יותר – מה שישראל פועלים בעולם ע"י התורה. וזהו מה שלמרות גודל העילוי שבענין המבול, ע"ד העילוי ד"הי' העולם מים במים" שבהתחלת הבריאה – הנה תכלית הכוונה היא "לשבת יצרה", הפעולה בעולם, שלזה יש צורך ב"יבשה הארץ". וזהו הרמז בפרש"י "נעשה גריד כהלכתה" – שבשביל הפעולה העולם יש צורך בחלק ההלכה שבתורה. וזהו הביאור איך בתורה, ש"קדמה לעולם", מסופר ענין המבול: 1. המבול הו"ע הטהרה כמו המקוה, 2. אבל (לא נשארים במקוה... צריך לצאת מהמקוה ללבוש טלית קטן ולהניח תפילין וכו' –) הכוונה היא – הפעולה בעולם ע"י קיום המצוות! [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 Synopsis (Continued.) The positive and holy dimension of the story of the Flood – “the earth became dry” –is understood straightforwardly: the earth becoming dry is what made it possible to “inhabit the world,” which is the purpose of creation, “for the sake of the Torah and for the sake of the Jewish people.” Although the Torah and the Jewish people already existed in a state of perfection before the creation of the world, a higher level of perfection is achieved when the Jewish people – through the Torah – have an impact on the world. Therefore, despite the lofty spiritual quality of the Flood, when the world was covered with water like at the beginning of creation, ultimately the world was created for inhabitation, and this requires that the “the earth became dry.”And this is the hint in Rashi’s words, “it hardened kehilchasa (“according to its halacha”)”: the Jew’s fulfillment of his mission in the world requires halacha. This explains how the story of the Flood can exist within the Torah which preceded the world: (1) On the one hand, the Flood represents purification, withthe 40 days corresponding to the 40 se’ah of a mikveh. (2) On the other hand, one must not remain “in the mikveh”; he must go out and put on a tallis katan and tefillin, etc. and have an impact on the world by keeping the mitzvos within it. (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh MarChashvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 19, 2025

10:20

התוכן בחלק הפרשה דיום שני דפ' נח מדובר על המבול, מתחילתו ועד סופו: התחלת השיעור – "ויהי המבול ארבעים יום גו'", וסיום השיעור – ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ", וכפרש"י "נעשה גריד כהלכתה". אע"פ שהמבול הי' דבר חד-פעמי, ועד שהקב"ה נשבע שלא יוסיף להביא מבול לעולם, אעפ"כ גם המבול הוא הוראה נצחית. ובהקדם, הרי אחז"ל שהתורה קדמה לעולם, ועאכו"כ שקדמה לעולם במצב של חסרון וחטאים, וכיצד יתכן שיהי' בתורה ענין בלתי רצוי כמו המבול?! אלא, כל הענינים כפי שהם בתורה הם תכלית הטוב. ובפנימיות התורה מבואר ענין הטוב שבמבול: ענין המבול הוא – לטהר את העולם, שזהו מה שירידת הגשמים היתה במשך מ' יום כנגד המ' סאה שבמקוה טהרה. והרי ענין הטהרה הוא גם ביחס למצב של טהרה גופא, טהרה למעלה מטהרה, כדמוכח מזה שביוהכ"פ טובל הכהן-גדול חמש טבילות! ובמילא מובן שיש ענין של "מבול" בקדושה [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025 Synopsis Shelishi of parashas Noach discusses the Flood from beginning to end, starting with, “The Flood was upon the earth for 40 days…” and concluding with “By the 27th day of the second month, the earth was completely dry” (Rashi: “it hardened to its normal condition”). Although the Flood was a one-time event, and Hashem swore never again to bring a flood upon the world, nevertheless, it contains an eternal lesson. We know that “The Torah preceded the world,” and certainly it preceded the world’s state of sin and deficiency; how then is it possible for something undesirable like the Flood exist within Torah? This can be understood based on the explanation in Chassidus of the positive dimension of the Flood – which is its inner purpose of purifying the world. This is why the rains fell for forty days, corresponding to the forty se’ah of a mikveh. Accordingly, it is understood that there is such a thing as a “Flood” in holiness, because purification exists even for something that is already pure, as seen from the fact that the Kohen Gadol immerses five times on Yom Kippur. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025

יום ועש"ק פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 31, 2025

11:49

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש עלפסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך. ‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 Synopsis The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey:Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ה', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 9, 2025

11:47

התוכן הטעם ש"מצוה להרבות בשמחה" בחג הסוכות יותר משאר יו"ט מבואר בילקוט כי בחה"ס נאמר "ושמחת" ג' פעמים. ומבאר כי דוקא בחה"ס, חג האסיף, שהאדם אסף את הפירות לבית ורואה את ברכת ה', שמחתו היא בשלימות, משא"כ בחה"פ, התחלת הקצירה, ואפי' בחה"ש (חג הקציר) שנשלמה הקצירה אבל עוד לא אספה לבית וכו'. וכ"ה ברוחניות: חה"פ הוא רק התחלה העבודה עוד קודם מ"ת וכו' ובמילא עדיין אין בטחון מה יהי' בהמשך, ואפי' בחה"ש, שהקדימו נעשה לנשמע וקיבלו את התורה, עדיין אין הבטחון והשמחה בשלימות, כי אף שלכאו' האדם הוא כעת בתיקונו אבל אולי זהו בגלל שרק עכשיו קיבל את התורה ולא יודעים מה יקרה כשיעבור עוד יום-יומיים וכו'. אבל כשעוברים כמה חדשים מאז קבלת התורה עם כל הנסיונות והשינויים שבתקופה זו, כולל גם הירידה דחטא העגל, ובכ"ז נשארים שלימים בתומ"צ וחוזרים בתשובה (מאהבה) עד שביוה"כ אמר ה' "סלחתי כדבריך" - זהו הסימן שהתומ"צ, ה"פירות", נאספו ל"רשות האדם" והם שייכים לו והשמחה היא בשלימות. משיחת אור לב' דחוה"מ סוכות ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025 Synopsis Yalkut explains that the reason “It is a mitzvah to increase in joy” on Sukkos more than on other Yomim Tovim is because the Torah states Vesamachta (“and you must rejoice”) three times in connection with Sukkos. It is specifically on Sukkos, the Festival of Ingathering, when a person has brought the fruits into his house and sees Hashem’s blessing, that his joy is complete, unlike Pesach, which marks only the beginning of the harvest, and unlike Shavuos (the Festival of the Harvest), where, although the harvest is complete, the produce hasn’t yet been gathered into the house etc. The same applies spiritually: Pesach is only the beginning of Divine service, before the Giving of the Torah, etc., and therefore there is no guarantee as to what will follow. Even on Shavuos, when the Jewish people said, “We will do and we will hear” etc. and received the Torah – still, the sense of security and joy are not complete because although the person is now seemingly in his proper state, perhaps it is only because he just received the Torah; we don’t know what’s going to be in a day or two etc. But when several months have passed since receiving the Torah, with all the challenges and changes that occur during this time, including the downfall of the sin of the golden calf – and nevertheless, one remains complete in Torah and mitzvos and returns in teshuvah (out of love), to the point that on Yom Kippur Hashem says, “I have forgiven as you have spoken” – this shows that the Torah and mitzvos, the “fruits,” have been gathered into “the person’s domain,” and they truly belong to him, and therefore the joy is complete. Excerpt from sichah of the 2nd night of Chol Hamoed Sukkos, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025

יום ו', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 10, 2025

10:20

התוכן כנס זה של ילדי "צבאות ה'" קשור במיוחד עם חג הסוכות, שהרי בחירת הקב"ה בעם ישראל כ"צבאות ה'" היתה בצאתם ממצרים ש"בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים". וכדי להנציח עובדה זו לזכרון עולם, נקבע חג מיוחד ביום ט"ו בתשרי שבו נצטוינו לשבת בסוכות. בין ענין ה"סוכות" ל"צבאות ה'" יש גם קשר תוכני: כמו בצבא כפשוטו בונים מבנים וצריפים מיוחדים לאנשי הצבא שעל ידם קל יותר לבצע תפקידם וכו', וזה משתלשל מזה שבשעה שהקים את "צבאות ה'", הושיב הקב"ה אותם ב"סוכות"! וענין זה נמשך ומשתקף בישיבה בסוכות בחה"ס. וכשם שאז הגין הקב"ה על בנ"י מכל ענינים הבלתי-רצויים ע"י ענני הכבוד, ה"סוכות", כן הוא בכל דור ודור ש"ה' שומרך ה' צלך" – למרות שלא רואים בעיני בשר את ה"ענני הכבוד" – עד שנזכה בקרוב ממש ל"סוכות עורו של לויתן". משיחת יום ג', י"ח תשרי ה'תשמ"ג ל"צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025 Synopsis This gathering of Tzivos Hashem has a special connection to Sukkos, because Hashem chose the Jewish people as His army when they left Egypt, as the verse states, “I had the Jewish people live in booths (sukkos) when I took them out of the land of Egypt.” And to eternalize this forever, Hashem established a special Yom Tov on the 15th of Tishrei, when we are commanded to dwell in sukkos. There is also an inner connection between sukkos and Tzivos Hashem: a physical army also builds special structures and barracks for its soldiers, which make it easier for them to carry out their duties etc. – which is a reflection of the fact that when Hashem established His army, He had them live in booths. This concept continues and is reflected in our sitting in sukkos during the holiday of Sukkos. And just as back then Hashem protected the Jewish people from all undesirable matters with the Clouds of Glory (the sukkos), so too, in every generation, “Hashem is your Guardian; Hashem is your shadow,” until the coming of Moshiach and the “sukkah of the skin of the Livyasan.” Excerpt from sichah of Tuesday, 18 Tishrei, 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025

יום א', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 12, 2025

9:06

התוכן בנוגע ללולב ש"יש בו טעם", לפי שעושה פירות, ונק' "כפות תמרים", הדין הוא שלא מספיק שהוא ממין האילנות שמצמיחים תמרים, אלא הלולב צ"ל ממין אילן שהוא עצמו מצמיח תמרים. וההוראה: אין להסתפק בעובדת המצאו במוסד שבו לומדים תורה ולחשוב שבכך שייך הוא למין שעושה פירות (שקאי על לימוד התורה), אלא הוא בעצמו צ"ל אילן שעושה פירות – ללמוד תורה בפועל ממש! והרי הכלל הוא ש"לא יגעת ומצאת אל תאמין" – חייבים פשוט לשבת וללמוד בפועל ממש! ובאופן ד"כך היא דרכה של תורה .. חיי צער תחי'": כאשר הוא בעצמו יתנזר מדברים שמתחשק בהם בעוה"ז וישקיע את הכח ואת החשק שלו בלימוד התורה מתוך יגיעת נפש ובשר – כך היא הדרך להיות בן תורה! וכדי להצליח בזה עוד יותר ה"ז ע"י הקדמת נתינת הצדקה, והקב"ה ישלם ויתן לו הצלחה כמ"פ ככה לפי ערך היגיעה שלו. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025 Synopsis Regarding the lulav, which “has taste” (because it produces fruit and is called “branches of date palms”) the halachah is that it is not enough for it to be from the species of trees that produce dates, rather the lulav must be from a tree that itself produces dates. The lesson is that one should not be satisfied merely with being enrolled in an institution where Torah is studied, and think that this makes him part of the species that produces fruit (which represents Torah study); rather he himself must be a tree that produces fruit – he must actually learn Torah in practice. And the rule is that if one says he “did not labor and he found success – do not believe it” – one must actually sit and learn. As the Mishna says, “Such is the way of Torah…live a life of deprivation”: when he personally refrains from the pleasures of the world and invests his energy and passion into Torah study with body and soul – this is the way to become a Torah scholar. And to be even more successful in one’s studies, one should first give tzedakah (whether financially or otherwise), and Hashem will repay him and grant him success many times more than the degree of effort he invested. Sichah from Simchas Beis Hashoeivah farbrengen 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025

יום ב', כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ו

Oct 13, 2025

9:58

התוכן האושפיזין העיקריים דיום הושענא רבה הם דוד המלך ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע. הקשר ביניהם: ידועה שיחת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", שתכלית ומטרת התייסדות הישיבה היא להעמיד חיילי בית דוד שיהיו "נרות להאיר" בכל העולם כולו ויצאו ל"מלחמת בית דוד" וילחמו נגד אלו "אשר חרפו אויבך ה'", וגם נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך", דוד מלכא משיחא, שלא רוצים שיצעקו "משיח נאו!". ומכיון ש"דברי צדיקים קיימים לעד", שהדברים עצמם הם באופן של "פעולה נמשכת", מובן, שההוראה ד"כל היוצא למלחמת בית דוד וכו'" היא בתקפה גם בימים אלה. כדי לפעול ביאת המשיח בגלוי ה"ז ע"י לימוד פנימיות ונגלה דתורה (שזהו עיקר חידושו של ישיבת תו"ת – חיבור נגלה ופנימיות התורה באופן שנעשים "תורה אחת"). ויש להשפיע על כל יהודי שיהי' בכלל אלו היוצאים ל"מלחמת בית דוד", ע"י ש"כותב גט כריתות" לעניני הגוף וגשמיות, ובודאי שיצליח במלחמה זו וחוזר לביתו בשלום – שלם בגופו, בנפשו ואפי' בממונו. וזהו הקשר לשישי דפ' וזאת הברכה שמתחיל עם "מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם", ומפרש רש"י "מתחת מעונותו (של "אלקי קדם") כל בעלי זרוע שוכנים.. לעולם אימת הגבוה על הנמוך", ומסיים "והוא שהכח והגבורה שלו – בעזרך" של כל יהודי. ובמילא מובן שכל יהודי יוצא למלחמת בית דוד. ב' חלקים משיחת יום ה', אור להושענא רבה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 Synopsis The primary Ushpizin for Hoshana Rabah are Dovid Hamelech and the Rebbe Rashab. The connection between them lies in the famous sichah on the teaching of our Sages, “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid writes a bill of divorce for his wife,” where the Rebbe Rashab explains that the reason he founded Yeshivas Tomchei Temimim was to raise soldiers of the House of Dovid who will illuminate the entire world, and who will go out to the “battle of the House of David” to fight against “Your enemies, Hashem, who have abused” and against those who “have abused the footsteps of Your Moshiach,” Dovid, King Moshiach, those who wish to prevent people from crying out, “Moshiach Now!” Since “the words of tzaddikim endure forever,” it is understood that the lesson from “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid…” remains in full force even today: The revelation of the coming of Moshiach requires studying the inner and revealed dimensions of Torah (and fusing them into “one Torah,” which is the main novelty of Yeshivas Tomchei Temimim). One must influence every Jew to be among those who go out to the “battle of the House of Dovid,” by “writing a bill of divorce” to bodily and physical matters, and they will surely succeed in this battle, and return home in peace, intact in body and soul, and intact financially as well. This is the connection to shishi of V’Zos HaBrachah, which begins, “The abode for the G-d Who precedes all, and below are the mighty ones of the world…”: As Rashi explains, “all the strong people live below His abode…the fear of the higher one is always upon the lower one,” and as he concludes, “thus, He, to whom power and might belong, is the One Who comes to your aid” – to the aid of every Jew. Thus, it is understood that every Jew goes out to the battle of the House of Dovid. 2 excerpts from sichah of Leil Hoshana Rabah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 16, 2025

11:26

התוכן כאשר יהודים עומדין ליפרד איש מרעהו אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם". וזה מודגש שבסיום חודש תשרי – החודש שבו מודגש ענין האחדות, החל מראש השנה ("אתם נצבים היום כולכם"), ומיום ליום מתעלים בזה מדרגא לדרגא, עד שזה בא בגלוי ובפרטיות במשך ז' ימי הסוכות (ע"ד כללות הבריאה מאין ליש ברגע הא' של הבריאה נתפרטה במשך ז' ימי בראשית) – בא היו"ט דשמע"צ שסיבתו הוא הענין ד"קשה עלי פרידתכם". הענין ד"קשה עלי פרידתכם" הוא (ע"ד המבואר בענין "קשה כו' כקריעת ים סוף") כי זה שינוי ברצונו ית' שכל בנ"י יהיו במעמד ומצב של אחדות, ורק שהענין ד"פרידתכם" הוא "הכרחי" להבאת התורה ויהדות בכל קצוי תבל. וע"י היו"ט דשמע"צ, שבו מודגש ענין האחדות ("פר אחד איל אחד") נפעל שגם במצב של "פרידתכם" יומשך ענין האחדות. וזהו מה שלפני שנפרדים איש מרעהו – מתכנסים יחד, שעי"ז "מקשרים" את מה שלקחו במשך חודש תשרי במצב של כולם יחד – עם "מקומו" הפרטי של כ"א ובימי חול דחודש חשון וכו', שזהו"ע ד"ויעקב הלך לדרכו". משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 Synopsis When Jews part from one another, Hashem says, “It is difficult for Me to part with you,” which is emphasized particularly at the conclusion of the month of Tishrei –a month of Jewish unity, beginning from Rosh Hashanah (“You are all standing today together”), and increasing step by step until it is revealed openly and in detailed form throughout the seven days of Sukkos (similar to the creation of the world, which took place in one moment but was then developed into details over the course of seven days). Then comes the Yom Tov of Shemini Atzeres, which was established because “It is difficult for Me to part with you.” The reason it is “difficult” (as explained regarding the teaching, “as difficult as the splitting of the Sea of Reeds”) is because when Jews part, it is a departure from Hashem’s will, which is that all Jews should be together. It is just that the parting necessary in order to bring Torah and Yiddishkeit to all corners of the world. And through the Yom Tov of Shemini Atzeres, which emphasizes Jewish unity (“one bull, one ram”), the unity continues ever after they part. This is why we hold a gathering before parting – to tie everything that was gained during Tishrei (when everyone was together) to every individual’s place during the days of Cheshvan etc. when “Yaakov goes on his way.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 17, 2025

13:00

התוכן עפ"י הפתגם ש"מ'דאַרף לעב'ן מיט'ן צייט (פ' השבוע)", יש לחיות עם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וע"פ פרש"י עה"פ שהוא הרי רבן של ישראל וכו'. ולכן כדאי ללמוד עכשיו את פרש"י הראשון על פסוק הראשון של חומש הראשון דחמשה חומשי תורה ‏–‏ כפשוטו: "אמר רבי יצחק, לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" ‏–‏ אומר רש"י ליהודי "בלי פשט'לעך", שהקב"ה שינה את הסדר בתורה מכפי שהי' צריך להיות, כדי שהיהודי ידע, ושהוא יספר את זה גם לאוה"ע והם יקבלו את זה (בלי צורך בתוספת הסברה!), ש"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"! ב' חלקים משיחת מוצאי שבת קודש פ' בראשית ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025 Synopsis In accordance with the dictum to “live with the times” (with the weekly parashah), we must live with the very first verse of the very first Chumash in the Torah, “In the beginning of Hashem’s creation of heaven and earth…” and with the explanation of Rashi (Rabban Shel Yisroel – the teacher of the Jewish people) on the verse: “Rabbi Yitzchok said: The Torah need only have begun with: ‘This month must be for you…’, which is the first commandment given to the Jewish people. Why then does it begin with Bereishis? Because ‘He has declared the power of His deeds to His people, to give them the heritage of the nations’ – for if the nations of the world were to say to the Jewish people, ‘You are robbers because you conquered the lands of the seven nations,’ they would answer them, ‘The entire world belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He saw fit. When He wanted, He gave it to them, and when He wanted, He took it away from them and gave it to us.’” Rashi tells a Jew unambiguously that Hashem changed the order of the Torah from how it should have been, in order for the Jew to know, and to tell the nations of the world – who will accept it (with no need for additional explanation!) – that “He has declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations”! 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025

יום ב' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 27, 2025

12:43

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו "מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית" (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד", וכמו שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים". ונמצא דאברהם קישר את בניית מזבח [שבזה בא לידי ביטוי כללות עבודת אברהם אבינו, שהרי כללות ענין העבודה היא עבודת הקרבנות על מזבח] השלישי [סיום וחותם עבודתו] עם משיח צדקנו! וזוהי ההוראה הנפלאה: כל עניני העבודה בזמן הגלות צריכים להיות קשורים וחדורים עם תוכן הענין דמלכות בית דוד, דוד מלכא משיחא! ב' חלקים משיחת אור לז' מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 Synopsis Shelishi of Lech Lecha concludes with the verse, “Avram set up tents, and came and settled in Elonei Mamre which is in Chevron, and he built a mizbeach to Hashem there.” The Midrash says that he built this mizbeach (the third mizbeach he built) because Chevron is “the place where they crowned Dovid as king, and they established a covenant there” (Midrash HaGadol). Dovid’s kingship is eternal, with the force of a covenant made the entire Jewish people united in Chevron until the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, who will be from the House of Dovid. And as we say in Kiddush Levanah, “Dovid, king of the Jewish people, lives and endures.” Thus, Avraham linked the building of his third mizbeach (which represents the culmination of Avraham’s entire divine service) to Moshiach Tzidkeinu. The wondrous lesson is that all aspects of our divine service during the exile must be bound up with and permeated by the theme of the House of Dovid – Dovid, King Moshiach. 2 excerpts from sichah of Monday night, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ג' פ' לך לך, ו' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 28, 2025

9:02

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון, ט"ו יום אחר החג, "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל: שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו הגשם" אינו אלא ענין של נוחיות בלבד, ואעפ"כ מתאחדים כל בנ"י בא"י ומאחרים את שאלת הגשמים ט"ו יום כדי שה"אחרון שבישראל" יוכל להגיע לביתו בנוחיות! אע"פ שמצות עשה מן התורה לבקש צרכיו מה', וכמו"כ "אין לאדם רשות על גופו כלל . . לצערו בשום צער", כי "אין נפשו של אדם קנינו אלא קנין הקב"ה"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 Synopsis Although Eretz Yisroel needs rain immediately after Sukkos, the inhabitants of the land do not begin asking for rain until 7 Marcheshvan – fifteen days after Sukkos ends, “so that the last of the Jews who made their way up [to Yerushalayim] for the pilgrimage could return to their homes on the Euphrates River – the most distant settlement from Yerushalayim – without being impeded by rain” (Alter Rebbe’s Shulchan Aruch). This emphasizes Jewish unity, because although asking rain is a vital necessity, whereas the concern of “the last of the Jews” being impeded by rain is merely a matter of convenience, nevertheless, all the Jews in Eretz Yisroel unite in delaying their request for rain by fifteen days, so that the last of the Jews could reach his home with ease. And this is despite the fact that it is a positive mitzvah of the Torah to request one’s needs from Hashem, and moreover, “A person has no authority over his body at all…to cause it any pain,” because “a person’s soul is not his own possession but the possession of the Holy One, blessed be He.” (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ד' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 29, 2025

9:13

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון! משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 Synopsis (Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan. Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ה' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 30, 2025

10:38

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)... ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 Synopsis A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such). 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום א' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 31, 2025

11:27

התוכן כאשר ילד יהודי שואל: מנין לוקחים את הכוח הדרוש שלא להתפעל מהגויים הרבים? ויתירה מזו: ישנו גם "אויביך", היצה"ר, ששליחותו הוא להפריע לתומ"צ, ובאופן שמראה עצמו ל"אוהב" וכך מנסה לפתות את האדם – כיצד יוכל לא לשמוע בעצת היצר? – על כך בא המענה בפ' כי תצא [ראשון דפ' כי תצא] "כי תצא למלחמה על אויביך וגו'": הקב"ה אומר לבנ"י שאמנם יש מלחמה עם היצה"ר, אבל ביחד עם זה באה ההודעה שבו ברגע שהיהודי מחליט לצאת למלחמה אתו – "כי תצא למלחמה", נמצא הוא כבר "על אויביך", מעל האויב, ובמצב כזה קל לנצחו. ועוד – "ושבית שביו": גם אותם ענינים שבהם הצליח כבר היצה"ר – חוזרים לבנ"י, ועד"ז בנוגע בהמ"ק, שבקרוב ממש ה"ה חוזר מה"שבי'" בה הוא נמצא ע"ע. משיחת יום ג' פ' תצא, ז' אלול ה'תש"נ, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025 Synopsis When a Jewish child asks, how can I find the strength to not be intimidated by the nations and by “your enemies,” meaning the yetzer-hara, whose mission is to deter a Jew from Torah and mitzvos, which it does by presenting itself as a friend etc. – the answer appears at the beginning of parashas Ki Seitzei, “When you go out to war against your enemies…”: Hashem tells the Jewish people that although there is a war against the yetzer hara, nevertheless the moment a Jew decides to go out to war against it (“When you go out to war”), he is already “al oivecha” (“above your enemies”), such that the Jew has the upper hand and it is easy to defeat the yetzer. Moreover, “you will take captives”: anything the yetzer-hara has conquered will be returned to the Jewish people, and similarly regarding the Beis Hamikdash, which very soon will return from its “captivity.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 7 Elul 5750 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025

יום ב' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 3, 2025

11:10

התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל, ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש"דרכם להזיק") "לעשות צדקה ומשפט"?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כסלו (שנאסר בגלל חשד מרידה במלכות ולא הי' מקום בטבע שינצח אותם, ובפועל הסכימו לשחררו "בשלום") – שזה הי' באופן ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ וכו'". "הגדיל" פירושו שאע"פ שזהו דבר גדול אבל זה מובן ע"פ שכל. משא"כ "הפליא" פירושו שזהו דבר פלאי שלא מובן, ומ"מ חייבים לקבלו. וכמסופר שעל רוב השאלות ששאלו את אדה"ז בעת מאסרו ענה בהבנה והסברה – "הגדיל". אבל על שאלה א' לא ענה אלא פרץ בצחוק. היינו שביטל את השאלה כאילו לא הי' מקום לזה מלכתחילה, ללא הבנה והסברה – "הפליא" [המשך יבוא]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 Synopsis Some people ask: How can a small minority of people spread the wellsprings to all Jews,and influence millions of people throughout the world (including those whose “way is to cause harm”) to “do righteousness and justice”?! The answer is, if one believes that Hashem, the Creator and Ruler of the world, Who watches over every individual with Hashgacha Pratis, commanded him to do so, then he certainly has the capability to succeed. This can also be understood according to reason, based on the two expressions the Alter Rebbe uses regarding his liberation on 19 Kislev: “Hashem has done great thing and wondrous things in the land etc.” –“great things”means something that is extraordinary, but can be understood logically. “Wondrous things”meanssomething miraculous that cannot be understood logically, yet one sees that this is the reality. In this vein, when the Alter Rebbe was interrogated during his imprisonment, he responded with logical explanations (“great things”), but there was one question that he did not answer at all, and instead he started laughing, meaning, he resolved the question in such a way that the question had no place to begin with, without logical explanation (“wondrous things”). (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

יום ג' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 4, 2025

12:08

התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – "הגדיל" ו"הפליא". "הגדיל" – מסבירים להם עפ"י שכל: מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – שרצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם. אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה'", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא מפני שזהו תועלת אישית), ע"ז צ"ל ה"הפליא": כ"א צריך להכיר בנפלאות והשג"פ שרואה בחייו האישיים, ובכללות העולם (כמו זה שמליוני אנשים השתחררו פתאום מעבודת פרך ללא שום מלחמה מצדם אלא מבחוץ וכו'), וחייב להודות שזהו בכח הקב"ה, שהוא הבעה"ב לא רק של איש פרטי אלא של כללות העולם. ובמילא צריכים לציית לו. [ובי"ט כסלו בכל שנה, מתחדש ענין זה ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ"]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025 Synopsis (Continued.) Similarly, regarding the question of how it makes sense logically that one can influence the entire world “to do righteousness and justice,” there are two approaches, “great things” and “wondrous things.” “Great things” means to explain rationally to those who do not yet conduct themselves with righteousness and justice that deep down they desire righteousness and justice in the world, because otherwise, they are liable to get harmed themselves. But for the righteousness and justice to be founded upon “keeping the way of Hashem,” meaning (not for personal benefit but) because this is Hashem’s will, which must be obeyed – this requires “wondrous things”: every person must recognize the wonders and the Hashgacha Pratis he experiences in his own life and in the world at large (such as the miracle of millions of people suddenly being freed from slavery without any effort on their own part, entirely due to forces outside them etc.). One must acknowledge that these wonders are performed by Hashem, who is Master not only of the individual but of the entire world, and therefore one must obey Him. (And the idea that “Hashem has done great and wondrous things in the land” is renewed every year on 19 Kislev.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

יום ד' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 5, 2025

10:35

התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה, והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל"זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו, כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם "זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע. ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא' משאר המדות כמו "פחד יצחק", אבל גם אצלם זה בא מצד מדת החסד וכו'. וכמו שאצל אברהם, הנה גם היראה שלו ("עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה") היתה מצד האהבה, ועד"ז הוא גם אצל ה"זרע" שלו, שגם אם לפעמים צ"ל ההנהגה הגלוי' עם השני לא בקו החסד אבל זה צ"ל מצד האהבה אליו, וכל זמןשהוא לא בטוח שזהו מצד האהבה אלא מצד איזה פני' ‏–‏ ימנע מזה! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 Synopsis Avraham Avinu’s service of Hashem embodied the trait of love, as the Gemara derives from the verse, “the descendants of Avraham who loved Me.” When the Mitteler Rebbe was a child, he explained why the proof comes specifically from a verse about “the descendants of Avraham” and not from Avraham himself: the fact that Avraham Avinu served Hashem with love does not prove that Avraham’s very nature was love, because anyone spoken to directly by Hashem would serve Hashem with love. But the fact that even “the descendants of Avraham” are called those “who love Me” proves that Avraham’s love was rooted in the very nature of his soul. While it is true that “the descendants of Avraham” included generations whose conduct embodied attributes other than love, such “the Fear of Yitzchok,” nevertheless, even then, the fear etc. stemmed from the attribute of kindness. Just as even Avraham’s fear (“Now I know that you are G-d-fearing”) was rooted in love, the same must be true of his descendants: even if at times one must treat another person with what seems to be the opposite of kindness, it must be rooted in his love for that person. As long as one is not certain that this action stems from love and not some other motive, he should refrain from it. 3 excerpts from farbrengen of 10 Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 6, 2025

11:15

התוכן במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות "נפלאותיו אשר עשה" בארץ מצרים, והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גודל הענין דסיפור נפלאות יצ"מ, ע"י אמירת מזמור תהלים זה, עד שזהו "יסוד ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו", שבזה קשור כל ענין שבתורה – "ויקם עדות ביעקב וגו'", ועד שבזה תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה! כמ"ש בהמשך המזמור. ומזה עידוד לקיום הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאמירת תהילים בכלל, וגודל הענין דאמירת תהלים ע"י היהודים הפשוטים, ה"תהילים אידן", או ע"י כו"כ מנשי ישראל המצטיינות באמירת תהילים (ודוד המלך ביקש ופעל שאמירת תהילים תפעל אותו דבר מה שנפעל ע"י לימוד נגעים ואהלות). ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025 Synopsis We find a seemingly wondrous thing in chapter 78 of Tehillim: The beginning of the chapter (which indicates its underlying theme and purpose) states, “Listen, my people, to my Torah,” and in that vein it goes on to discuss the importance of studying Torah and keeping mitzvos, “He established a testimony in Yaakov and He set down a Torah in Yisroel” etc. But then it ties this to a detailed account of “His wonders which He performed” in the land of Egypt, such that many passages in the Haggadah are derived from the verses in this chapter of Tehillim. Thus, even in the Written Torah we find an emphasis on the importance of telling the story of the wonders of the Exodus from Egypt, which is “a foundation and strong pillar in our Torah and of our faith,” which even the Redemption depends on, as it says later in the chapter. This also encourages us to fulfill the directive of my father-in-law, the Rebbe, about saying of Tehillim in general, and the significance of the Tehillim recited by the “Tehillim Yidden” and by Jewish women etc. (and Dovid HaMelech requested and brought about that saying Tehillim should have the same effect as studying even the deepest parts of Torah). 2 excerpts from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025

יום ועש"ק פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 7, 2025

12:19

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי. התחלת העבודה צ"ל ב"מתנים" (קבלת עול). וצריך ל"חגרם" ב"עוז" – מסירות נפש! ומהו מס"נ – "אַזוי און נישט אַנדערש!". וזהו ענין ה"עקידה" [וסיים האגה"ק]. זה שכ"ק מו"ח סיפר לנו אודות פרטי המאורע של ההכנה דכניסה שלו לעסקנות ציבורית, הוא כדי להורות שכדי שהעבודה דהפצת היהדות והמעיינות שלנו, שנמסרה לנו ע"י רבותינו נשיאנו, תהי' כפי הרצוי וכפי הרצון, ה"ז דוקא ע"י ההכנה דמס"נ ש"אַזוי און נישט אַנדערש"! וכמו המס"נ של אאע"ה שלא הי' באופן ש"חיפש" מס"נ אלא ידע שעליו לפרסם אלקות בעולם באופן של אַזוי און נישט אַנדערש" ובמילא לא משנה אם בדרך יש נסיון של אור כשדים וכיו"ב. משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that on Yud Beis Tammuz 5655 (1895), his father took him to the Ohel in Lubavitch. When they arrived, his father opened the aron kodesh and read the first half of the Iggeres HaKodesh beginning, “She girds her loins with might.” Afterwards, the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden told my father-in-law that in the presence of his holy forebears, he was entering into a covenant with him and entrusting him with the leadership of communal matters both physical and spiritual; he explained that was hereby bringing him to an “Akeidah,” and that in an Akeidah, there must be both one who binds and one who is bound, in order for the sacrifice to be as it should be. The work must begin with the “loins” (kabbolas ol), which must be “girded” with “might” (mesiras-nefesh). And what is mesiras-nefesh? The conviction that it must be this way and no other; this was the Akeidah. (He then finished reading the Iggeres HaKodesh.) The fact that my father-in-law the Rebbe told us the details of this event that marked the preparation for his entry into work on behalf of the public is to teach us that for us to properly carry out the mission entrusted to us by the Rebbeim – our work of spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings of Chassidus – it must be done specifically through the preparation of mesiras-nefesh and the conviction that it must be this way and no other. It must be like the mesiras-nefesh of Avraham Avinu: Avraham didn’t seek out mesiras-nefesh; rather, he was focused on his mission of publicizing G-dliness in the world. And since he had the conviction that it must be done this way and no other, therefore, he was undeterred even when he encountered trials like the furnace in Ur Kasdim etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5720. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025

יום א' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 9, 2025

12:02

התוכן מובא במדרש שמערת המכפלה הוא א' מג' מקומות "שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם הסיבה לזה שישנם כאלו הרוצים לחנך את הילדים גם עם לימודי חול ולא חינוך על טהרת הקודש, כסיפור עם א' שנכנס אלי וביקש ממני לשכנע את בנו ללמוד גם לימודי חול בהסבירו "ער דאַרף דאָך זיין אַ 'מענטש'"... ועוד סיפור בקשר לזה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025 Synopsis The Midrash says that Me’aras HaMachpeilah is one of three places where “the nations of the world cannot antagonize the Jewish people by saying, ‘You stole them’ and they are: Me’aras HaMachpeilah, the Beis Hamikdash, and Yosef’s burial place. Me’aras HaMachpeilah as it is written [in rishon of parashas Chayei Sarah], ‘Avraham listened to Ephron, and Avraham weighed out for Ephron…’” Nevertheless, today we see a strange thing: the strongest opposition from the gentiles is to Jews coming specifically to these three places. This stems from a sense of inferiority toward the nations and a desire to be like them etc.; this is also why there are those who wish for their children to study secular subjects, like a father who came to me and asked me to convince his son to study secular subjects, explaining that “He needs to be a mentch”…. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025

יום ב' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 10, 2025

10:31

התוכן כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואברהם זקן": וההוראה ע"פ מ"ש "זקן ‏–‏ זה שקנה חכמה", שדבר חכמה שלומד צ"ל קנינו ‏–‏ "דם ובשר כבשרו". 4) שליחות אליעזר בקשר לשידוכי יצחק ורבקה, שבזה מתבטא ענין הכללי שבכל המצוות ‏–‏ יחוד מ"ה וב"ן, נשמה וגוף, כוונת ומעשה המצוות. משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025 Synopsis Some lessons from sheini of Chayei Sarah: (1) On the verse, “Ephron’s field was confirmed,” Rashi states, “It had a rise, because it passed from the hands of an ordinary person to the hands of a king”: When a Jew takes a physical object into his possession and uses it for holy purposes, such as items used for a mitzvah, this causes it to “rise,” meaning to leave the category of the mundane and to become something holy under the domain of Hashem, the King of the universe. (2) On the verse, “Avraham was old, advanced in days,” the Zohar states that all his days were filled with Torah and mitzvos. The lesson is that not a single moment of the day should be left unused for Torah and mitzvos. (3) “Avraham was old”: The Sages teach that “An ‘elder’ is one who has acquired wisdom”; the wisdom one learns must become his own acquisition, “blood and flesh like his flesh.” (4) Eliezer’s mission of making the shidduch between Yitzchok and Rivkah represents the general theme underlying all mitzvos: the union of Ma”h and Ba”n, of soul and body,of the intent of the mitzvah and the act of the mitzvah. Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025

יום א' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 2, 2025

10:13

התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש"ומלאו את הארץ וכבשוה"! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא"! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא "עולם מלא" (במכ"ש וק"ו מהשגח"פ אפי' על עלה שנפלה מאילן וכו'), ואין להתערב בזה ח"ו (אא"כ ישנו פס"ד ברור בתורה). 2) על רחל נאמר שבשעת הגאולה היא תתבשר עלי' – "מנעי קולך מבכי .. ושבו בנים לגבולם", כשכר ע"ז שבדרכם לגלות עברו בנ"י את קברה והיא נתנה להם את הכח לעבור את הגלות ולהישאר בריאים ושלימים ברוחניות, והיא זו שממשיכה ומבקשת מהקב"ה על הגאולה שלימה במהרה בימינו ממש. ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 Synopsis (1) The Torah describes the mesiras-nefesh Rochel had in order to have a son; as discussed many times, even if one has already fulfilled the mitzvah of peru u’revu, there is no room for debate as to whether they should have more children: the first mitzvah in the Torah is to “Be fruitful and multiply,” and to the point of “filling the earth and subduing it.” And it is a ruling in halacha that every child is a complete world.Even where there is a legitimate reason to delay it, one must rely on Hashem, Who is the essence of good and Who oversees every person, each of whom is a “complete world,” with Hashgacha Pratis (as is obvious from the fact that Hashem oversees even the way a leaf rolls over in the street etc.), and one must not interfere chas v’shalom (unless there is a clear halachic ruling permitting it). (2) It says that Rochel will be informed of the Redemption (“Restrain your voice from weeping … and your children will return to their borders”) as a reward for giving the Jewish people the strength, on their way into exile, to endure and to remain spiritually healthy and whole; she is the one who continues to plead with Hashem for the complete Redemption to come speedily in our days, literally. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei, 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ד' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 19, 2025

9:36

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: פעם בעת התוועדות אביו כ"ק אדמור (מוהרש"ב) נ"ע, נכחו חסידים בעלי צורה, ועל השולחן היתה מונחת "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת), וא' המסובים אכל בינתיים ה"קאַשע" מתוך תענוג. ואמר לו כ"ק אדנ"ע: שכחתם שהנכם אוכלים "קאַשע"?!... וההסברה בזה: באותה התוועדות דובר בעניני אלקות עד שחסיד זה נתעורר מזה ברגש של תענוג מוחשי, ובהיותו במצב של "התפשטות התענוג", נמשך מזה התענוג באכילת ה"קאַשע". וההוראה: גם כאשר נמצאים בשלימות העבודה, כמו אותם חסידים שישבו בהתוועדות חסידים עם נשיא בישראל, צ"ל ענין של שמירה שהתענוג לא יתפשט ויומשך בתענוג גשמי, כמו תענוג באכילת "גריקענע קאַשע" כפשוטו, עאכו"כ שצריכה להיות שמירה וזהירות יתירה כאשר עניני המעלה הנ"ל חסרים, ואילו הענינים הקשורים עם עוה"ז הם בתקפם. ולאחרי שכ"ק אדנ"ע עצר את החסיד הנ"ל, ונמסר הדבר לדורותיו, יכול כאו"א להזכיר זאת לעצמו. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that once, during a 19 Kislev farbrengen with his father, when there was grikene kashe (buckwheat porridge) on the table (as customary on 19 Kislev), one of the chassidim – who was a person of stature – began eating the kashe with noticeable enjoyment. The Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said to him, “You’ve forgotten that you’re eating kashe...” The explanation is as follows: At that farbrengen the Rebbe had been discussing lofty matters of G‑dliness and kelos hanefesh, to the extent that this chassid was aroused to tangible feelings of delight. And in the midst of this expression of spiritual pleasure, the spiritual pleasure expanded and became clothed in the physical pleasure of eating the kashe. The lesson is that even when one has attained proper avodah (like the chassidim sitting at that farbrengen with a Nasi of the Jewish people), he must ensure that the spiritual pleasure does not descend into ordinary physical pleasure. And this is even more true when the spiritual state is not as lofty as it was back then, and worldly matters are in full force. Since the Rebbe Nishmaso Eden stopped that chassid in the story, and the story was passed down to his descendants, everyone can use it as a reminder for himself as well. Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 27, 2025

9:41

התוכן הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ברשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ "באמונה"... כמו שה"משא ומתן" דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור דהשגת גבול... ושאר מיני "היתרים" (כמו שמצינו שישנם ענינים שלא' ה"ז איסור גמור ולשני ה"ז מותר לכתחילה כמו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'" משא"כ עם הארץ) ‏–‏ הנה עליהם לדעת שתכלית שליחותם להתעסק בענינים אלו היא כדי שיהי' "ויפרץ האיש מאד מאד", לעבוד את ה' בשלימות לא רק בהיותם יושב אוהל, אלא גם בעמדם בשוק עם "חמורים וגמלים". ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Vayeitzei states, “The man became exceedingly prosperous; he owned many flocks, maidservants and servants, and camels and donkeys”: Some people think that only “those who dwell in the tents,” meaning those who are fully immersed in Torah and holy matters, are required to increase in Torah study and hidur in mitzvos, etc., while businesspeople, who are involved with “flocks, servants and maidservants” in “Paddan Aram” etc., are permitted to “do what is done in our place” such as compromising “a little” when it comes to encroaching on another’s livelihood and other so-called “leniencies.” (As we find, sometimes something is totally prohibited for one person, while it is totally permissible for another, such as a “stain on a garment” which for a Torah scholar is a chilul Hashem, but not for an unlearned person.) But they must know that the ultimate purpose of their mission in being business is so that “the man become exceedingly prosperous” – to serve Hashem completely, not only while in the tent of Torah and davening, but even while standing in the marketplace among “camels and donkeys.” 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 26, 2025

10:09

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

יום ג' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 18, 2025

10:02

התוכן כ"ז מרחשון, שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת, ובנדו"ד בכ"ז מרחשון, כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום החמישים ואחת מכיון שמשה הוסיף יום א' מדעתו), או ביום שהיתה הברית בפועל, ובנדו"ד ביום ב' דחנוכה (כמו הדין ש"נסרים רחבים ד'" פסולים לסכך הסוכה אפילו אם מניחן בצד שאינם רחבים כ"כ ואין את טעם הפסול)? בפועל: יותר "נעים" לומר כסברא הא' ולחגוג יום הברית היום, כ"ז מרחשון, ולא לדחותו ליום ב' דחנוכה..., ובפרט בנדו"ד, שלפי המסופר לא אמרו אז תחנון בכ"ז מרחשון, כי עד סוף היום ציפו שהברית תתקיים בזמן, וגם היתה אז סעודה ואמירת דא"ח. ולכן בפשטות יש ענין מיוחד גם בשנים שלאח"ז ביום כ"ז מרחשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 Synopsis 27 Marcheshvan, which falls on Shabbos this year, is the eighth day from the birth of the Rebbe Rashab. Because the bris was postponed to the second day of Chanukah, the question arises: when should “these days be remembered and observed” in subsequent years? Should it be on 27 Marcheshvan, because the reasons for the postponement no longer apply (just as nowadays we celebrate Matan Torah on the fiftieth day of the Omer, even though the first time it occurred on the fifty-first day, as a result of Moshe adding a day on his own initiative), or should it be on the second day of Chanukah, when the bris actually took place (similar to the halacha that boards four handbreadths wide are invalid for use as schach, even if laid on their narrow side, in which case the reason for invalidating them no longer applies)? As a practical matter, it is more geshmak to follow the first opinion and to celebrate today, rather than postponing it to the second day of Chanukah – and especially in this case, considering that Tachanun was not recited on the eight day (because they anticipated that the bris would take place on time), and there was a seudah and a maamar etc. Therefore, it is clear that there is a special significance to 27 Marcheshvan even in subsequent years. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah, 28 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

יום ב' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 17, 2025

7:32

התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה"ויברכהו ה'" היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא "מאה שערים"! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע, כמו שרואים ביצחק: 1) לידתו היתה בדרך נס. 2) זה שנימול בן שמונת ימים, אף הסכנה הגדולה שבדבר, הי' ענין של נס. 3) הי' "עולה תמימה" ש"כולה לה'" – עבודה באופן שלמע' ממציאות העולם! ב' חלקים מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א יום ב' דפ' תולדות, כ"ד מר-חשון ה'תשמ"ה בעת ביקור בני האדמו"ר מלעלוב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025 Synopsis (1) Sheini of parashas Toldos concludes, “Yitzchak sowed in that land and he found in that year one hundredfold, and Hashem blessed him.” Seemingly, “and Hashem blessed him” is the reason “he found in that year one hundredfold”; why then does it come after the words “and he found…” rather than before? The answer is that when a Jew fulfills Hashem’s command that “Six years you shall sow your field,” despite seeing that “the land is difficult and the year is difficult” (as Rashi explains), he already deserves to find “one hundredfold,” and then “Hashem blesses him” – an additional blessing that is of a totally different order than the degree of effort he invested. (2) A Jew’s very existence is supernatural, as we see regarding Yitzchak: (a) His was born through a miracle; (b) he was circumcised at eight days old, despite the great danger involved, which was itself a miracle; (c) he was a “perfect olah,” “entirely for Hashem,” which represents a form of divine service that transcends the reality of the world. 2 excerpts from 24 Marcheshvan 5745 (in conversation with the sons of the Lelover Rebbe) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025

יום א' פ' תולדות, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 16, 2025

11:25

התוכן במענה על שאלת רבים איך אלו שיכלו לשבת וללמוד תורה באופן של "יגדיל תורה ויאדיר" – נוסעים למקומות רחוקים לעסוק ב"ופרצת"?!: מסופר בכתובות (קג:) אודות ר' חייא שהי' בעצמו צד צביים ופושט עורם וכותב על הקלף את הה' חומשי תורה ומלמדם לה' ילדים, ואת הו' סדרי משנה ומלמדם לו' ילדים, וכ"א מהם הי' מלמד להאחרים את מה שהוא למד וכו'. ר' חייא בעצמו עשה כל זה ולא סמך על אחרים (אף שהשאלה "תורתו מתי נעשית" היתה ידועה גם לו...)! ובכך פעל "שלא תשתכח תורה מישראל" מלכתחילה, שלכן "כמה גדולים מעשה חייא" מר' חנינא שאמר שאם ח"ו נשתכחה תורה מישראל הי' מחזירה ע"י הפלפול וכו'. ובמכ"ש בזמננו, שאנו צריכים לפעול באחרים שבכלל ירצו לשמוע ענין בתורה..., שההנהגה האמורה היא "מצוה שהזמן גרמא" שאא"פ לעשותה ע"י אחרים שדוחה תלמוד תורה. ויש לעשותה מתוך חיות והתלהבות ורגש, ובכך יצליחו עוד יותר לקרב את הנוער (במיוחד) לתומ"צ וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 Synopsis Some have asked, how is it that people capable of sitting and learning Torah are traveling to distant places to engage in spreading the wellsprings outward? The answer can be understood based on the Gemara (Kesubos 103b) describing how Rabbi Chiya would personally trap deer, skin them, and write the Five Books of the Torah on their parchment, and then teach each Chumash to one child in such a way that each child would then teach the other four children the Chumash he had learned. And he did the same with the Six Orders of the Mishna. Rabbi Chiya did all this himself, without relying on others (even though the question “When will his Torah learning be done” surely could be asked of him, too). They said, “How great are the deeds of Chiya” – greater than the approach of Rabbi Chanina, who said that if chas v’shalom the Torah were forgotten from the Jewish people, then he would restore it through pilpul etc. – because in this way Rabbi Chiya ensured that the Torah would not be forgotten from the Jewish people in the first place. This applies even more so these days, when we it is necessary to influence people to even want to hear words of Torah; today this is a “time-sensitive mitzvah” that “cannot be done by others” and therefore overrides the obligation of Torah study. It must be done with vitality, passion, and feeling, and in this way, one will be even more successful in drawing close (especially) the youth to Torah and mitzvos etc. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 14, 2025

10:20

התוכן בקשר לענין ה"מבצעים" ישנם הטוענים איך מעמידים את התורה על 5-6 מצוות בלבד? הנה: א) ע"ד מ"ש בגמ' מכות "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה . . בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", שהפירוש הוא שמצות אמונה היא יסוד שתביא לקיום כל המצוות, ועד"ז בנוגע ל"מבצעים". ב) המענה כלפי טוען הטענה – 'אני מדבר על מצוות אלו, דבר אתה על שאר המצוות'! במקום למנוע מבנות ישראל להדליק נש"ק ולהאיר בכך את הבית! טוענים שאם הבת תדליק נש"ק בעצמה זה יפגע בכבוד-אם שלה – הרי בלאו הכי אינה מכבדת אותה! ולהיפך – כשתתחיל להדליק נש"ק תתחיל גם לציית להאם! [ועל הטענה איך אפשר להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם נש"ק – הרי כבר נהגו הנשים להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם החשמל. והעיקר – זה הי' המנהג בכו"כ קהילות וחוגים שגם הבנות לפני בת-מצווה הדליקו נש"ק בברכה. וכנראה שזה הפסיק בזמן המלחמות והמחסור בנרות]. יש לנצל את הענין ד"בת קמה באמה כלה בחמותה" בתקופה זו לצד הקדושה – להשפיע עליהן להדליק נש"ק. והרי רואים שזה מוסיף בעונג וקדושת שבת אצל כל המשפחה. משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 Synopsis Regarding the mivtzoim, there are those who argue: how can you reduce the Torah to just five or six mitzvos? But (1) Just as when the Gemara says in Makkos that “613 mitzvos were given to Moshe…Chavakuk came and established them upon one, as it says: ‘The righteous person will live by his faith,’” it simply means that the mitzvah of faith is a foundation that leads to the fulfillment of all the mitzvos, the same is true of the mivtzoim. (2) The response to the one making this argument is, I am talking about these mitzvos; if you want to talk about the rest of the mitzvos, that’s fine too. But you should not be preventing Jewish girls from lighting Shabbos candles and bringing more light into their homes. They argue that if a girl lights Shabbos candles herself, it will detract from her mother’s honor, but the truth is girls aren’t honoring their mothers anyway. On the contrary: when a girl begins lighting Shabbos candles, she will begin listening to her mother more. (As for the argument: how can one light Shabbos candles in a room where candles are already lit – the fact is that women have already become accustomed to lighting Shabbos candles when the electric lights are already on. And more importantly, historically it was in fact the custom in many communities for girls to light Shabbos candles before the age of Bas Mitzvah, and specifically with a bracha. It seems that the custom ceased during wartime when there was a shortage of candles.) In this era, one must make use of the phenomenon of “a daughter rising up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law” for holiness – by influencing them to light Shabbos candles. And we see clearly that it adds to the delight and sanctity of Shabbos for the entire family. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 13, 2025

11:09

התוכן בקשר למה שעורר לאחרונה שכל בת שהגיעה לחינוך תדליק נש"ק: 1) אף שאדה"ז פוסק בנוגע לנש"ק "פשוט דבני ביתו א"צ נר לכל אחד ואחד", ידוע שבבית אדה"ז עצמו הדליקו משהגיעו לחינוך! ויש לנהוג בפועל לפי ה"מעשה רב". 2) טענו שהפעילות בזה יכולות לגרום שנשים תדליקו נש"ק לאחרי השקיעה – הנה ב' סיפורים במעשה בפועל: 1. התקבל מכתב מאשה שכותבת שהיא היתה מדליקה נש"ק בכל ע"ש של השנה באותה שעה – 6:00 בערב, וכתוצאה מה"שטורעם" במבצע נש"ק, ומה שציינו במפורש שאסור להדליק נש"ק אחרי השקיעה, החליטה שמכאן ולהבא תדליק לפני השקיעה! 2. לאשה מסויימת נודעה שבתה היתה עושה "עבודת בית" בחדרה אחרי הדלקת נש"ק, והחליטה שגם הבת תדליק נרות, והברכה ".. נר של שבת קודש" גרמה שתבין שזו לא הנהגה ראוי'. 3) טענו ש"אין לשנות מנהג אבותינו" – הנה: א) הרי "אבותינו" לא היו קוראים עתונים כל בוקר... ו"מנהג" זה כן השתנה אף שזה ביטול תורה... ב) "מנהג אבותינו" שלא היו שולחים הבנות לבתי-ספר מצד "כל כבודה בת מלך פנימה", וכעת שולחים כולם אותן לבת"ס. והטעם פשוט – כיון שראו שהיום זוהי הדרך היחידה להציל אותן וכו'. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 Synopsis Regarding the recent campaign encouraging every girl upon reaching the age of chinuch to begin lighting Shabbos candles: (1) Althoughthe Alter Rebbe rules that “it is obvious that members of a household do not each need their own candle,” it is well known that in the Alter Rebbe’s own home, the girls did begin lighting from the age of chinuch. (2) Some have argued that this campaign might cause women to light Shabbos candles after sunset. But here are two real-life stories that demonstrate the practical results of the campaign: (a) A woman wrote that she used to light Shabbos candles every Friday at 6:00 PM, no matter the time of year. As a result of the awareness generated by the Shabbos candles campaign, and the clear message that it is forbidden to light candles after sunset, she decided to start lighting before sunset. (b) Another woman, whose daughter attended public school, discovered that after candle lighting on Friday, the girl would go to her room and do her homework. She decided to have her daughter start lighting candles too, and she explained to her daughter the meaning of the bracha “…lehadlik ner shel Shabbos kodesh,” which helped the girl understand that such behavior is not appropriate for Shabbos. (3) Some argue that we should not “depart from the custom of our forefathers.” But: (a) Our “forefathers” also didn’t read newspapers every morning… yet that “custom” has certainly changed, even though it comes at the cost of bitul Torah…; (b) The “custom of our forefathers” used to be to not send girls to school, based on the verse, “All the glory of the princess is within.” Yet today, everyone sends their daughters to school, and the reason is obvious – because it became clear that today, this is the only way to protect them etc. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

יום ד' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 12, 2025

10:34

התוכן בחסידות מבואר (בביאור מאחז"ל "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [בשלישי ורביעי דפ' חיי-שרה], והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה") שהענין דשידוך יצחק ורבקה הוא הענין ד"יחוד מ"ה וב"ן" ("מיין עילאין" ו"מיין תתאין"), וזהו כללות הענין דעבודת האדם: "מ"ה" קאי על התורה – בחי' "שמים", ו"מן השמים השמיעך את קולו" – המשכה מלמעלמ"ט, ו"ב"ן" קאי על המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים וע"י קיום המצווה מעלים את הדבר גשמי – העלאה מלמטלמ"ע, וצ"ל חיבור תורה ומצוות וכו'; הנשמה – בחי' "מ"ה", והגוף – בחי' "ב"ן", וירידת הנשמה למטה (שדוקא עי"ז אפ"ל קיום תומ"צ) הוא ענין יחוד מ"ה וב"ן וכו', ועוד. משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 Synopsis The Sages tells us that “The talks of the servants of the forefathers’ households is more pleasing than the Torah of their descendants, for the passage concerning Eliezer [in shelishi and rev’i of parashas Chayei Sarah] is repeated in the Torah, while many principles of the Torah are only given by allusion.” Chassidus explains that the shidduch of Yitzchok and Rivkah reflects the union of Ma”h and Ba”n (the “higher waters” and the “lower waters”), which represents man’s service in general: Ma”h represents Torah (“From the heavens, He let you hear His voice,” from Above to below), while Ba”n represents mitzvos (which are clothed in physical objects that are elevated by being used for a mitzvah). And there must be a union of Torah and mitzvos etc. The descent of the soul (Ma”h) into the body (Ba”n) represents the union of Ma”h and Ba”n etc. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 לזכות מרת מנוחה רחל בת פרומה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מרחשוןולזכות ילדי'ה שמואל, מנחם מענדל ושלום דובער שיחיו מאיעסקי להצלחה וברכה בגו"ר בכל מכל כל

יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 11, 2025

11:42

התוכן ידוע פתגם של בעל יום ההולדת לפני הסתלקותו: "איך גיי אין הימל און די כתבים לאָז איך אייך". שהכוונה בזה היא – שע"י הלימוד בכתבי החסידות שלו, שבהם הכניס את עצמותו, יש לנו אותו עצמו כפי שנמצא במצב של עלי' השמימה; גם החידוש שנפעל ביום ההולדת שלו בכל שנה שייך ונפעל גם אצל כל ההולכים באורחותיו כו', ובפרט הלומדים כתביו באופן של "יתפרנסון", בהבנה והשגה דוקא, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו"; את הכחות לכל זה "השאיר לנו" – לרשותנו, ורק צריכים לגלותו; ע"י הפצת המעיינות חוצה "קאתי מר דא מלכא משיחא", כפתגם ה"בעל שם טוב". כמו שע"י קריאה ב"שם", שהוא לכאו' ענין חיצוני, נפנה האדם לקוראו בכל עצמותו (וזה גם מעורר בו כחותיו הנעלמים וכו'), ומזה מובן שגם כאשר התפיסא בתורתו של בעל יום ההולדת אינה אלא במקצת, כמו קריאה ב"שמות" – תופסים את העצם כולו, ולכן יכול כאו"א לבוא למצב של "יחוד נפלא" עם הענינים הכי עמוקים של בעל יום ההולדת! ג' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 Synopsis Before his histalkus, the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said, “I am going to Heaven, and I leave the writings to you,” meaning: by studying his writings of Chassidus, in which he invested his very essence, we have the Rebbe himself, as he exists in the state of ascent to Heaven. The renewal of his life’s work that occurs every year on his birthday year is relevant and has an effect on everyone who follows his ways, particularly those who study his writings in such a way that they are “sustained by them” meaning with understanding and comprehension, which forms a “wondrous union that is unmatched by any other union.” He “left us” the abilities for all this and put them at our disposal; we need only to reveal it. The Baal Shem Tov said that “the master, king Moshiach, will come” as a result of spreading his wellsprings; just as a name is seemingly an external aspect of a person, but calling someone by their name arouses their entire essence, so too it understood that even if one only has a partial connection to the teachings of the Rebbe Nishmaso Eden (like “reading names”), he grasps the entire essence. Therefore, everyone can achieve a “wondrous union” with his deepest teachings. 3 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 20, 2025

11:29

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה, שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב, החידוש דתורת החסידות בכלל, תהי' קשורה עם חב"ד. בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל" – מובן מה שהי' אצלם המספר ט"ו (והפלא הוא שכאו"א מזכיר בבהמ"ז "כמו שברך את אבותנו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כו'"!) ועד"ז י"ל בנוגע לג' אבות החסידות בנוגע לגילוי פנימיות התורה; לא רק עבודת אברהם היתה קשורה עם צדקה אלא גם יצחק ועאכו"כ יעקב, קו האמצעי, שכל עניניו הם באופן ד"נחלה בלי מצרים". ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025 Synopsis The lives of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov in this world overlapped for a period of fifteen years, and the same is true of the Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe. The number fifteen corresponds to letters Yud-Keiof the Name Havayah, which represent Chochmah and Binah (which is the unique contribution of Chassidus Chabad: linking the service of the heart (which is the contribution of Chassidus in general) to the intellect). Concerning the future era it says, “on that day will be (יהיה)” – Yud-Kei twice – indicating that at that time the letters Vov-Kei will be like the letters Yud-Kei. And based on the Gemara’s statement, “Three were given in this world a taste of the World to Come…Avrohom, of whom it is written bakol (“with everything”); Yitzchok, of whom it is written mikol (“from everything”); and Yaakov, of whom it is written kol (“everything”),” we can understand why they overlapped for fifteen years. (The amazing thing is that everyone says in Birkas Hamazon, “As He blessed our forefathers Avrohom, Yitzchok, and Yaakov bakol, mikol, kol – so may He bless us….”) Similarly, it could be said about the three Avos of Chassidus and the revelation of the inner dimension of Torah. Not only did Avrohom’s service involve tzedakah, but also that of Yitzchok, and all the more so Yaakov – the middle path, who merited “a boundless portion.” 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025

יום ועש"ק פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 21, 2025

9:41

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'. משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 Synopsis The unique quality of the month of Kislev is that it is the third of the winter months, during which the emphasis is on man’s own service (winter is the season of rain, which comes after and as a result of the “mist rising up from the earth,” meaning, a Jew’s tefillah – an awakening from below), in contrast to the summer months (where the emphasis is on the awakening from above). The timing of Rosh Chodesh Kislev this year in particular emphasizes the approach of m’lechatchilah ariber: (1) The acronym for this year (תש"נ – 5750) is תהא שנת נסים – “May it be a year of miracles.” (2) Rosh Hashanah occurred on Shabbos. (3) Rosh Chodesh Kislev falls on Tuesday, when “‘It was good’ was said twice.” (4) The weekly parashah is “These are the descendants of Yitzchok…” whose birth was miraculous, and moreover, this parashah contains the blessing “And may Hashem give you…” – “May He give and give again.” Because of all these special qualities, the task at hand now – bringing Moshiach – can be carried out in the loftiest manner, and therefore the Redemption will come immediately. And the Redemption must take place in the literal sense:it cannotbe substituted even by something as lofty as the spreading of the wellsprings outward by the Alter Rebbe etc. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Toldos, 1st day of Rosh Chodesh Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 23, 2025

11:03

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל "יורדים" ואח"ז "עולים"? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל, אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של "שינה", (כמו שהי' אצל יעקב, מצד היות נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל וכו'), כי גם הוא יכול ברגע לצאת מהגבלותיו. וזוהי גם התשובה לאלו הטוענים מנין יש להם את הכחות להפיץ המעיינות חוצה וכו', כי לכל אחד יש בלי גבול כחות להלחם עם ה"חוצה", "שרו של עשו", ואין ממה להתפעל! א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 Synopsis The verse states (in rishon of Parashas Vayeitzei), “…Angels of G-d were ascending and descending it.” Seemingly, as Rashi asks, it should have said “descending” and then “ascending”? (When the Ruzhiner was a child studying Chumash, he was known to always come up with Rashi’s question on the verse. But he didn’t ask this question on this verse. When his teacherasked why, the Ruzhiner replied, “On a dream, there are no questions….”) The explanation according to the inner dimension of Torah is that when an angel comes down to a Jew, it is in fact an ascent for the angel, because an angel is limited, whereas a soul in this world is connected to the Hashem’s Essence and Being, which is infinite. And this is true even if the Jew is“sleeping” (as was Yaakov, whose soul encompassed the souls of all Jews etc.), because even then, in a single moment, a Jew can break free from his limitations. This is also the response to those who ask how we have the power to spread the wellsprings outward etc.: Every Jew has unlimited strength to combat the “outside” and to combat “Esav’s guardian angel,” and there is nothing to be intimidated by. Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 24, 2025

9:48

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being.Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” 2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 25, 2025

11:46

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are nottransformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

יום ועש"ק פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 28, 2025

10:43

התוכן בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב]י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה: התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן – בין במצב של "ויצא" – הוא עומד לצאת למקום "חרון אף של עולם", וטוען שקודם כל עליו לדאוג להכין א"ע ואינו יכול להתעסק עכשיו עם הזולת..., ובין במצב של "וישלח" – רק עכשיו גמר "עשרים שנה" בבית לבן, וסוף סוף "האט ער דערלעבט" שיכול לחזור לביהכנ"ס וביהמ"ד, וטוען שרוצה קצת זמן "לנוח" וליהנות מ"שכר מצוה מצוה"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025 Synopsis This year (like the first year), 9 Kislev (the birthday and yahrtzeit of the Mitteler Rebbe) falls on Shabbos Parashas Vayeitzei, which discusses Yaakov’s journey from Eretz Yisroel to the diaspora (corresponding to the birthday, when the soul descends to the body), and 10 Kislev (his day of liberation) falls on Sunday of Parashas Vayishlach, which discusses Yaakov’s journey from the diaspora to Eretz Yisroel (corresponding to the yahrtzeit, when the soul’s mission is completed). The lesson is thatone must be involved in spreading the wellsprings of Chassidus outward, as the Mitteler Rebbe demanded, at all times – whether in a state of “Vayeitzei” (when one is about to enter “Charan,” the “anger of the world,” and he might think that he must first take care of himself before dealing with others), or in a state of “Vayishlach” (when one has just completed “twenty years in the house of Lavan” and he might think now is the time to return to the shul and beis midrash torest and enjoy the “reward of the mitzvah”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 30, 2025

10:39

התוכן ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה, הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות, והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – "רחובות הנהר" וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע לנגלה דתורה). וכן להפיץ המעיינות חוצה באופן של הרחבה, ולכ"א יש את הכח, שליחות, זכות ותפקיד הזה. ואין להסתפק בשמיעת וחזרת הדברים אלא להביא את הדברים למעשה בפועל שהוא העיקר! משיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 Synopsis The unique characteristic of the Mitteler Rebbe was the study of Chassidus with great abundance. This is seen in his delivery of Chassidus in great abundance and without limitation, and in the large number of maamarim he printed during his lifetime, incomparably more than the number printed in the time of the Alter Rebbe before him and the Tzemach Tzedek after him. (And as known, the Alter Rebbe corresponds to Chochmah, which is a seminal point, while the Mitteler Rebbe corresponds to Binah, “the expanses of the river” etc.) The lesson from this is simple: to study Chassidus (and so too, Nigleh) in an expansive manner, and to spread the wellsprings of Chassidus outward in an expansive manner. Everyone has the ability, the mission, the merit, and the job of doing so, and one should not suffice with merely hearing and reviewing the words; rather, one must incorporate them in practical action, which is the main thing. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Vayetzei, 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 5, 2025

8:36

התוכן עמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י "גרתי בגמטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גם בהיות יעקב "גר" ב"גלות" ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו, ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"מ שמר את כל התרי"ג מצוות! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכל "לסחור" אתה "ולמכור" מצווה א' כדי להרויח שלא יעברו עבירה וכו'! (זה ש"פיקוח נפש דוחה שבת" או "עשה דוחה לא-תעשה" וכיו"ב ה"ז גופא דין בתורה!). כדי להיות בטוח שייצאו מ"בית לבן" שלם בכל הענינים, בנפש וברכוש (שאפי' על ה"ממון" אין לוותר, כי זה "ממונם של ישראל", ובמילא יש בו את קדושת "גוי קדוש"), באופן של "מאד מאד", ה"ז דוקא כאשר גם ב"בית לבן" מקיימים את כל התרי"ג מצוות! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Vayishlach), “I have been residing with Lavan…,” Rashi explains: “‘I have been residing (גרתי)’ has the same numerical value as 613 (תרי"ג), meaning: “I lived with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos….” Even when Yaakov lived as a “ger” (stranger) in exile, surrounded by people who stood with Lavan against him, he did not compromise and try “selling out” one mitzvah in order to keep another, rather, he kept all 613 mitzvos, and therefore he was able to survive in Lavan’s house. The lesson is that even when one finds himself in exile, nobody has the right to “make deals” or to “sell” one mitzvah in exchange for not committing a transgression etc. (When the Torah says that saving a life overrides Shabbos or that a positive mitzvah overrides a negative mitzvah etc., it’s not some kind of a “deal”; rather, this is the ruling of Torah itself.) To ensure that one will emerge from Lavan’s house intact and with even his possessions intact (because a Jew has no right to forego his money, since it is the “money of the Jewish people,” the “holy nation,” and must be used for holiness), one must keep all 613 mitzvos even in the house of Lavan. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

יום א' פ' ויגש, כ"ח כסלו, יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 29, 2024

10:21

התוכן מעלת נר חמישי דחנוכה: ידוע ב' הדעות בנוגע לנרות חנוכה, שבית שמאי אומרים שביום הא' מדליקים שמונה נרות ו"מכאן ואילך פוחת והולך", ובית הלל אומרים שביום הא' מדליקים נר א' ו"מכאן ואילך מוסיף והולך" [לב"ש העיקר הוא ה"בכח" ו"עולם המחשבה" וביום הא' יש לו את המחשבה ואת ההחלטה על כל הענינים של ח' ימי החנוכה ולכן מדליק אז ח' נרות, משא"כ לב"ה וכו'], וחנוכה ר"ת "ח' נרות והלכה כבית הלל". ועפ"ז נמצא דבנר החמישי דחנוכה הוא הפעם הראשונה שמדליקים יותר נרות לב"ה מלב"ש, והיינו שרואים בעיני בשר, גם בעיני אוה"ע, יותר אור בעוה"ז התחתון ששם צריכים להאיר ע"י נרות חנוכה!; ביחד עם ההתעסקות במבצעים, ובמבצע חנוכה, בכלל‏ – ‏יש לדבר עם בנ"י עד"ז שנשמתם לא הלכה אף פעם לגלות! ‏משיחת אור לנר ה' דחנוכה ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 Synopsis Beis Shamai holds that we light eight candles on the first night, and decrease one every night, while Beis Hillel holds that we light one candle on the first night and add one every night. (Beis Shamai focuses on the potential: on the first night one has in mind and decides everything for all the “days to come”; in contrast to Beis Hillel etc.). Chanukah is an acronym for ח' נרות והלכה כבית הלל (“Eight candles and the halacha follows Beis Hillel”). And this is the unique feature of the fifth candle of Chanukah: it is the first night that more candles are lit according to Beis Hillel than according to Beis Shamai, meaning it is visible to the physical eye, and even the gentiles can see, that there is more light in this physical world. When going out on mivtza Chanukah – Jews should be reminded that their soul never went into exile. Excerpt from sichah of the fifth candle of Chanukah 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 12, 2024

12:12

התוכן ביאור החידוש של רבינו הזקן בתורת חסידות חב"ד מצינו במאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מי"ט כסלו עטר"ת. ונקודת הדברים: התגלות פנימיות התורה בהתלבשות בהשגה, שיוכלו להבין בשכל אנושי. ודוקא ע"י הירידה הזו למטה נמשך בחי' העצם. ועי"ז נשלמת כוונה העליונה בבריאת העולם – הענין שהי' אדה"ר צריך להשלים בעבודתו, ולא אסתייע מילתא, ונשלם במ"ת. אלא שבמ"ת הי' זה בנוגע להעצם דנגלה דתורה, וע"י תורת חסידות חב"ד נעשה זה בנוגע להעצם דפנימיות התורה. וזהו החידוש בהמשכהפנימית דטיפה הגשמית שבנישואין, שבו נמשך העצם, לגבי אירוסין. ועפי"ז יובן גם שענין זה הוא בעיקר בהמשכת פנימיות התורה, בחי' החיות שבתורה – "אבר חי" וכו'. וכיון שענין חסידות חב"ד הוא המשכת העצם שבהטיפה, ולכן נוגע בזה בעיקר (לא כ"כ ההבנה, אלא) הקליטה, ואז תהי' הולדת אהוי"ר וכו'. וכ"ז שייך לכאו"א מאתנו. התנאי היחידי שניתן לנו – "אַז מ'דאַרף זיך אָנהאַלטן אָן דעם רבי'נס קליאַמקע", שאינה אפי' הדלת עצמה כ"א הידית בלבד, וענינה – גם כאשר עדיין אינו "בפנים" יודע הוא שיהי' מה שיהי' "וועט ער זיך אָנהאַלטן אָן דעם קליאַמקע", ואז יוציא אותו הרבי ויעלה אותו למעלה מעלה וכו'. כמה חלקים מהתוועדות י"ט כסלו, ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024 Synopsis In a maamar of 19 Kislev 5679, the Rebbe Rashab explains that the Alter Rebbe’s contribution through Chassidus Chabad was the revelation of the inner dimension of Torah in a way that can be grasped by human intellect. It is specifically through this descent below that the essence is revealed, thus fulfilling the ultimate purpose of creation – the task that Adam Harishon was supposed to accomplish but didn’t, and that was completed at Matan Torah. Just that Matan Torah was primarily the revelation of the revealed dimension of Torah, whereas Chassidus Chabad reveals the inner dimension of Torah. This is akin to the effect of nisuin, where the father’s essence is conveyed through a physical drop, as opposed to erusin. Accordingly, it is also understood that drawing down the Divine essence occurs primarily through the inner dimension of Torah, the life of Torah – a “living organ” etc. Since Chassidus Chabad draws down the essence in the “drop,” it is understood that the main thing here is (not so much the understanding,but) absorbing it, which makes possible the “birth” of love and fear etc. And all this is possible for every one of us. The only condition is to “hold on to the Rebbe’s door handle,” that is, not even the door itself – so that even when one isn’t “inside,” he knows that come what may, he will hold on to the handle, and then the Rebbe will extricate him and uplift him high above etc. Excerpts from farbrengen of 19 Kislev 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024

יום ועש"ק פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 13, 2024

11:14

התוכן הביאור במ"ש אדה"ז באגה"ק סי' ב' ד"ה קטנתי מכל החסדים "...מפני היות קטן יעקב במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו' [פסוק בראשון דפ' וישלח]...", ואינו מביא את המשך הפסוק ש"ועתה הייתי לשתי מחנות" אף שזהו החסד לכאו'?! ‏–‏ עפמ"ש הצ"צ (מהשל"ה) ש"כי במקלי" ר"ת "ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י'", ומבאר שזהו ע"ד מ"ש "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית", שאצל יעקב היו ב' הענינים: הי' יכול לתבוע להנצל כיון שמגיע לו עפ"י דין ומשפט (וגם לא הי' צריך לחשוש שמא יגרום החטא כי כבר עברו רוב שנותיו וכו'), ואעפ"כ, מצד תכלית הביטול שלו, "קטנתי", ביקש א"ז בתור צדקה. ואז, כשאפשר לתבוע בתור משפט ואעפ"כ מבקשים בתור צדקה, נותנים מלמע' בלי מדידות והגבלות, וזהו ב' הענינים של הר"ת "כי במקלי": "לישועתך קויתי ה' ‏–‏ שמבקש בתור צדקה, ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" ‏–‏ המשכה בלי גבולית מ"מקומו" ‏–‏ מקום האמיתי של כבוד ה' ‏–‏ למטה מטה, ועוד. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024 Synopsis In Siman 2 of Iggeres HaKodesh, which begins with “I have become small from all the kindnesses,” the Alter Rebbe explains, “...because Yaakov considered himself very, very small on account of the multitude of kindnesses, ‘for with my staff etc.’ [a verse in rishon of Parashas Vayishlach]...”, but the Alter Rebbe doesn’t quote the rest of the verse, “and now I have become two camps,” which seemingly is the main point? This can be explained according to the Tzemach Tzedek’s explanation (based on the Shaloh), that “for with my staff” (כי במקלי) is an acronym for “Blessed is the Glory of Hashem from His Place, for Your Salvation I Hope, Hashem” (ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י). The Tzemach Tzedek explains that this is like the verse, “…Tzedakah and Mishpat You made in Yaakov” – Yaakov was able to ask for Hashem’s salvation because he deserved it by law and justice (Mishpat), but nevertheless, due to his complete bittul (“I have become small”), he requested it as an act of Tzedakah. And when one has the ability to demand out of Mishpat, but nevertheless chooses to ask out of Tzedakah, he is given from above without measure or limitation. These are the two aspects expressed in the acronym: “for Your salvation I hope, Hashem” is a request for Tzedakah, while “Blessed is the Glory of Hashem from His Place” is an unlimited blessing from “His place” – the true place of Hashem’s glory, reaching down to the lowest level. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024

יום א' פ' וישב, יום הבהיר י"ד כסלו – יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 15, 2024

10:18

התוכן להקים בכל עיר, ומה טוב בכל שכונה וחוג, "חבורת נשים" למטרת הפצת היהדות בכלל ובפרט את ענין טהרת המשפחה בקרב נשים נשואות ואלו שמתכוננות לחיי הנישואין – לארגן מקום בו יוכלו ללמוד הדינים באופן מושלם, להדפיס חוברות בנושא זה בשפת המדינה (ולהגיה את החוברות שכבר נדפסו מהטעויות שנפלו בהם) – ע"י מומחה, הן בידיעת הדינים והן בתרגום נכון ובלשון יפה, באופן שהנשים יהיו נמשכות לקרוא בהן וישפיע עליהן לקיים את הדינים בפועל (ולכלול בחוברות אלו הכתובות של כל מקואות-טהרה בעיר), ולהפיץ חוברות אלו. וכן להיות בקשר עם מסדרי-קידושין בעיר לדעת מי עומדות להתחתן ולמצוא את הדרך להשפיע עליהן לבנות את ביתן על יסודי התורה והמצוה. ומכיון ש"לב ישראל ער הוא" בודאי יצליחו בזה. והזמן גרמא לדבר על כל המצוות התלויות בעיקר ב"עקרת הבית". משיחת אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024 Synopsis In every city – and ideally in every neighborhood and community – a women’s organization should be established for the purpose of spreading Yiddishkeit in general, and specifically for promoting Taharas Hamishpacha among married women and those preparing for marriage. They should arrange a place where women can learn the laws and customs properly, and print publications in the local language, which should be compiled by those who are experts in both the laws and in their ability to translate them properly and accurately. They should be well written, in a way that will engage the readers and inspire them to keep the laws in practice. They should also include the addresses of all the kosher mikvahs in the city. The organization should also maintain contact with the rabbis officiating marriages in the city, to find out who is getting married, and to find ways to encourage them to build their homes upon the foundations of Torah and mitzvahs. Since “The heart of the Jewish people is awake,” they will certainly find success, and also use the opportunity to discuss all the mitzvos that depend primarily on the woman of the home. Excerpt from sichah of 14 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024

יום ב' פ' וישב, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 16, 2024

7:32

התוכן איתא בגמ' שלעת"ל "כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" (שגם אז יהי' לכל צדיק "ש"י עולמות" בפ"ע, ועד ש"נכוה" משל חבירו). ויש לבאר ענין זה "למעליותא" עפ"י מ"ש בפ' השבוע (פ' וישב) "ויקנאו בו אחיו". דלכאו' כיצד יתכן בבני יעקב ענין של קנאה?! אלא שזהו ע"ד הענין ד"ותקנא רחל באחותה" ופרש"י "קנאה במעשי' הטובים, אמרה אילולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים", וכפי שמבאר הצ"צ שקנאה זו ענינה "קנאת סופרים תרבה חכמה", וע"ד הענין שהתורה נקנית ע"י "פלפול התלמידים", שזהו"ע של "קנאה" – הלה אומר סברא והוא מפריכה ונותן תירוץ אחר וכו' עד שמגיעים לתירוץ האמיתי, ועי"ז דוקא "תרבה חכמה"; יחס המיוחד של הרב המגיד לתלמידו אדה"ז הי' באופן ד"ויקנאו בו אחיו" עד ש"אביו שמר את הדבר" וכו', שהרב המגיד אמר לו "י"ט כסלו איז אונזער יו"ט" [כמו שהתברר שי"ט כסלו הוא יום ההילולא של הרב המגיד ויום הגאולה של אדה"ז]. משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 Synopsis The Gemara says that in the future era, “Each and every one will be burned by the canopy of his fellow” (even then, every tzaddik will have “310 worlds” of their own, to the point that they will be “burned” by their fellow’s). This can be explained in a positive sense based on the verse in Parashas Vayeishev, “His brothers were jealous of him….” Seemingly, how is it possible that sons of Yaakov could feel jealousy? Rather, it is similar to Rachel’s being “jealous of her sister”; as Rashi explains, she was “jealous of her good deeds. She said, ‘Were it not that she is more righteous than I, she would not have merited children.’” As the Tzemach Tzedek explains, this is like “the jealousy of scholars, which increases wisdom,” akin to the idea that Torah is acquired through the “debate of the students” – a form of “jealousy” where one presents an idea, another refutes it and offers an alternative explanation, and so forth until they arrive at the true resolution. It is specifically through this process that “wisdom is increased.” This dynamic was also reflected in the special relationship between the Maggid of Mezritch and his disciple, the Alter Rebbe, which was in the manner of “And his brothers were jealous of him,” to the point that “his father awaited the matter” etc.: the Maggid told the Alter Rebbe: “Yud-Tes Kislev is our Yom Tov” (and it later emerged that Yud-Tes Kislev was the yahrtzeit of the Maggid and the day of liberation of the Alter Rebbe). Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

יום ג' פ' וישב, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 17, 2024

9:52

התוכן איתא בירושלמי בקשר לענין דמכירת יוסף [כמ"ש בשלישי דפ' וישב] "אמר ה' לשבטים אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהי' כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת.. הה"ד בקע לגולגולת מחצית השקל". וכמ"ש במפרשים, כי במכירת יוסף היו עשרה שבטים (בנימין לא הי' שם) ונמצא מחצית השקל לכל שבט (עשרים כסף = 5 שקלים). ולכאו' הרי גם ראובן לא הי' שם?! והביאור: א) ע"פ מ"ש בפרדר"א שכשנודע לראובן על המעשה שתק ולא מיחה, ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה השבטים" וצריך לתת "מחציתהשקל". וההוראה: צריך לאהוב כל יהודי גם אם שמע עליו ענין בלתי-רצוי, כי עצם הדבר שהוא שמע ע"ז ה"ז סימן שזה שייך לו, ע"ד שכשנודע לראובן על ענין הבלתי-רצוי של אחיו הי' צריך לתקן א"ז וכו'. ב) יוסף בעצמו גרם למכירתו ע"י מעשיו (סיפור חלומותיו וכו'), ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה שבטים" וצריך לתת "מחצית השקל". וההוראה: יש לאהוב אפי' יהודי כזה שציער אותו, כמו יוסף ששהשתתף בעצמו עם אחיו שמכרו אותו למצרים בזמן שהיו צריכים לתקן הדבר. ב' חלקים משיחת י"ג ניסן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024 Synopsis Regarding the sale of Yosef [in shelishi of Parashas Vayeshev], the Yerushalmi states: “Hashem said to the shevatim: You sold the son of Rachel for twenty pieces of silver; therefore, each one of you will be required to give one bekka per head...thus it is written, “one bekka per head, half a shekel.” As the commentaries explain, there were ten shevatim present when of Yosef was sold (because Binyamin wasn’t there), so the “twenty pieces of silver” (5 shekels) amounts to half a shekel for each shevet. The question is, we also know that Reuven wasn’t there when Yosef was sold, so why is the amount divided into ten? This can be answered in two ways: (1) Pirkei d’Rabbi Eliezer states that when Reuven learned of what had happened, he remained silent and did not protest. Therefore, he is also considered part of the transaction, and he is also required to give a half-shekel. The lesson is that one must love every Jew, even if you heard something negative about another Jew, the very fact that you heard about it shows that the negative aspect exists within you to some degree – similar to Reuven, who had to participate in the atonement for the sale by virtue of having heard about it. (2) Yosef brought about his own sale by continuing to talk about his dreams etc.; therefore he is also included in the atonement and he also must give half a shekel. The lesson is that one must love every Jew, even a Jew who has caused you pain, similar to Yosef who had to atone for the brothers’ sin of selling him to Egypt. Excerpt from sichah of 13 Nissan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024

יום ד' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 18, 2024

10:37

התוכן תוכן שיעור חומש היומי (חמישי דפ' וישב) הוא אודות מעלתו של יוסף בהיותו במצב של ירידה בגלות בבית אדוניו המצרי, עד ש"ויהי איש מצליח", ומפרש במדרש – "גבר קפוז" (איש מקפיץ, קופץ ודולג). והענין בעבודת ה': עבודה באופן של "דילוג" (שהוא ברגל א', ורגל א' על הארץ) הוא כאשר עובד את ה' (ומוגבה מעניני ארציות) רק בקו אחד, ימין או שמאל, שאז יתכן שעבודתו היא רק מצד טבע נפשו, קו הימין או שמאל. אבל עבודה באופן של "קפיצה", שהיא באופן שב' רגליו מוגבהים מן הארץ, הוא כאשר עובד את ה' בב' הקוין, ואז יודעים שעבודתו היא מצד רצון הבורא בלבד. וזה קשור עם מ"ש בסיום השיעור "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" – שלימות במ"ע, קו הימין, ובמל"ת, קו השמאל; כאן המקום להזכיר ע"ד ה"מבצעים", החל ממבצע חנוכה, ושאר המבצעים – מבצע אהבת ואחדות ישראל, חינוך (את עצמו ואת הזולת) וכו'; עריכת חלוקת הש"ס ומגבית די"ט כסלו. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 Synopsis Today’s Chumash (Thursday of Parashas Vayeishev) discusses Yosef’s greatness in that even in exile in the house of his Egyptian master, he became a “successful man.” On this verse, the Midrash explains that Yosef was a “jumping person” – which refers to the Divine service of “jumping,” where “both feet are off the ground”: When one serves Hashem with only kindness or only restraint, it could mean that his service is motivated only by his natural inclination toward kindness (right) or restraint (left), and thus one “foot” is “on the ground” and one is not. But “jumping”means both feet are off the ground – both sides serve Hashem and are elevated above materiality. This shows that he is not motivated by his own nature, but only by the will of His Creator. And when he does so, “Yosef had handsome features and a beautiful appearance” – perfection in the positive mitzvos (the right side) as well as the negative mitzvos (the left side). This is an appropriate time to mention the importance of the Mivtzoim, starting with Mivtza Chanukah, as well as the other Mivtzoim: Ahavas and Achdus Yisrael, Chinuch etc. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב חג הגאולה י"ט כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 19, 2024

10:09

התוכן כאשר מרחיבים את הדיבור אודות ענינים הנוגעים לעולם כולו, לפעול על כל בנ"י וגם על בני נח שיקיימו את המצוות שלהם, עלול לקרות שהאדם ישכח על עצמו... ובכן, עה"פ "פדה בשלום נפשי" אמחז"ל "אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם". ובענין צ"ל עבודת כאו"א בנוגע לעצמו. א) "העוסק בתורה": אדם שיש לו "עסק" אינו ממתין בביתו לקונים אלא הוא מתרוצץ לחפש קונים עד שפועל שיקנו את סחורתו, וגם אינו מסתכל על ה"שעון" – לא איכפת לו שגם לאחרי השעות בהם פתוח העסק יבואו לקנות את סחורתו, וגם בעת אכילתו ושתייתו מהרהר בעניני העסק (ואפילו חולם ע"ז). ועד"ז צ"ל אופן לימוד התורה – לא מתוך הכרח ועד כמה שמוכרח אלא "באהבתה תשגה תמיד". ב) "ובגמילות חסדים": 1) גם גמ"ח צ"ל באופן של "עסק" – אינו ממתין עד שהעני בא ולבקש ממנו גמ"ח אלא מצבו של הזולת נוגע לו כמו מצבו האישי [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 Synopsis When a Jew is involved in such broad things like impacting not only the entire Jewish people, but even the non-Jews, to keep their mitzvos, he might forget about making sure his own conduct is in order. Here we have a lesson from the verse, “He redeemed my soul in peace…”, on which the Sages said: “The Holy One, blessed be He, said: Whoever toils in Torah and acts of kindness and davens with the congregation – I consider it as if they redeemed Me and My children from among the nations of the world.” (1) “Toiling in Torah” means toiling the same way as someone who owns a business: he doesn’t wait at home for customers to come to him, but proactively goes out to find the customers and does everything he can to convince them to buy his goods. Moreover, the owner doesn’t pay attention to the clock – he doesn’t mind if customers come even after business hours. And he is so preoccupied with his business that he thinks about it even when eating and drinking, and even in his sleep. Similarly, this must be the approach to Torah study – not just “learning,” and not just like someone forced to do it, who does only the minimum required, but rather “toiling” in it – “he is always obsessed with its love.” (2) “And in acts of kindness”: Acts of kindness must also be conducted like a business – without waiting for the poor person to come and beg for tzedakah, but rather feeling the other person’s situation as if it were his own and proactively seeking to alleviate it. [To be continued.] 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

יום ועש"ק פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ה

Dec 20, 2024

9:45

התוכן [המשך] 2) העסק בגמ"ח צ"ל ע"פ תורה ("העוסק בתורה ובגמ"ח"). וכפי שראו בגרמני' שהיו אגודות של "צערי בעלי חיים" שלא יכלו לסבול שמצערים "חתול" או "כלב" ובאותה שעה התנהגו עם בני-אדם באופן הפכי לגמרי ר"ל, ועשו זאת באופן של "עסק" – כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות. ועוד דוגמאות: נתינת מאכל מתוק למי שהדבר מזיק לו; בנוגע לחינוך הבנים צ"ל לפעמים ה"שמאל דוחה" ואם אז "חושך שבטו [הרי הוא] שונא בנו" וכו'. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהי' בנוי על שכל אנושי אלא על התורה. ג) "ומתפלל עם בציבור": כפשוטו, וגם בפירוש החסידי – שאוסף את כל עשר כחות נפשו שיהיו במעמד ומצב "כעבדא קמי מרי'". וזוהי ההוראה מי"ט כסלו בנוגע לעצמו: תוספות חיות בהעבודה ד"עוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור". וזה מביא את ה"מסמך גאולה לגאולה" – מהגאולה די"ט כסלו לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024 Synopsis (Continued.) (2) Toiling “in acts of kindness” comes after “toiling in Torah,” and it must be done according to Torah: As we saw in Germany, where there were many groups advocating against cruelty to animals, who were unable to bear see a cat or dog suffer, but at the same time they treated human beings with utter cruelty Rachmana litzlan. And they “toiled” in it like a business – spending their whole day thinking of ways to cause suffering to other people. Another example is giving a candy to a child for whom it is dangerous; when it comes to educating a child, sometimes you need the “the left hand pushing away,” as the verse says, “He who holds back the rod hates his son” etc. From this we see how crucial it is that acts of kindness not be based on human intellect but rather on Torah. (3) “And one who davens with the congregation”: this means in the literal sense, and also in a deeper sense as explained in Chassidus: gathering all the ten faculties of the soul so that they all stand “like a servant before his master.” This is the directive of Yud-Tes Kislev regarding oneself: to add vitality to one’s service of “Toiling in Torah and acts of kindness and davening with the congregation.” And in this way, we “juxtapose one redemption to another redemption” – from the redemption of Yud-Tes Kislev to the true and complete Redemption with the coming of Moshiach. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024

יום א' פ' מקץ, כ"א כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 22, 2024

11:20

התוכן י"ט כסלו הוא ר"ה לחסידות ולכן יש לעשות בו ענין מיוחד בנוגע לחסידות: ידוע תקנת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע שבכ"מ שנמצאים שם חסידים, או יהודים בכלל (ויש לקוות שגם הם יתחילו בקרוב ללמוד חסידות), יהי' א' שיקבל ע"ע את התפקיד "משפיע" - להפיץ תורת החסידות ולהראות את הדרך בעבודת ה' ושיוכלו לגלות בפניו נגעי הלב וכד'. ולכן, מיד לאחרי התוועדות זו יבחרו, או יתנדבו, א' או כמה, הראוי/ים לתפקיד זה ולהתחיל מיד בהדרכה לתורה, עבודה או גמ"ח. ומי שכן ראוי לזה, או אפי' אם יש לו ספק בזה, עליו להתעסק בזה ולא להתנהג ב"שפלות של שקר" ח"ו! ולהתנות לפנ"ז שזהו לנסיון בלבד ואם במשך הזמן ימצאו מי שמסוגל לזה יותר, ימסור לו את התפקיד ובשמחה וכו'. ולעשות כך בכל מקום ומקום ששומעים עתה, או שיגיע לשם, את הבקשה, ההפצרה וההתחננות זו! משיחת יום א' דפ' וישב, כ' כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 Synopsis Being that 19 Kislev is the Rosh Hashanah of Chassidus – we must do something that relates particularly to Chassidus: the Rebbe Rashab instituted that wherever there are Chassidim, or Jews in general (whom we must hope will soon start learning Chassidus), there should be someone who takes upon himself the role of mashpia – to spread Chassidus, show people a path in Divine service, and be there for people to share their struggles etc. Therefore, immediately after this farbrengen, suitable individuals should be chosen for this role, or volunteer for it, and they should begin serving in this capacity immediately, whether in the realm of Torah, Service, Acts of Kindness, or all three. This applies to anyone who is suitable, or even if he isn’t sure if he’s suitable, and nobody should have false humility chas v’shalom. It should be with the condition that it’s on a trial basis; if it turns out that there is someone else more suitable for the role, he should willingly hand it over to them etc. And this should be done whereverthis request and plea is being heard now, and wherever it will be communicated later. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

יום ב' פ' מקץ, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 23, 2024

11:41

התוכן מבואר בדרושי הצ"צ בפירוש הענין ד"משביעין אותו תהי צדיק וכו'" [מובא בריש פ"א דספר התניא], ש"משביעין" מלשון שובע, שזהו נתינת-כח באופן של "שובע", וגם מלשון שבועה, שמקורה ושרשה – "בי נשבעתי", בחי' פנימיות עתיק, על כללות העבודה עם היצ"ט ("תהי צדיק") ויצה"ר ("ואל תהי רשע"). שלכן יכול כל א' לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב", שבנוגע למעשה בפועל ("מעשי") מתוך קבלת עול ואמונה פשוטה – שווים כל בנ"י. ואדרבה – ידוע הפתגם שפשיטות העצמות דעצמות אוא"ס מתגלה דוקא בפשיטותו של איש פשוט! וכאשר התורה מגלה ענין מסויים, הרי כן היא המציאות! ומה שישנם "סוסים" החושבים רק אודות ה"תבן" – אין זה משנה את המציאות!; אלו ש"תואנה הם מבקשים" היתכן לכנות מישהו בשם "סוס", ובפרט ערב ר"ה – הנה האמת היא שזהו"ע של לימוד זכות עבור היהודי שאומר דברים מסויימים – שענין זה אמר ה"סוס" שבו, ול"סוס" אא"פ לבוא בטענה "מדוע הנך סוס"... כמה חלקים מהתוועדות אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ג, ערב ר"ה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 Synopsis On the phrase (cited at the beginning of Tanya), “an oath is administered to him (mashbi’in oiso) to be righteous…,” the Tzemach Tzedek explains that mashbi’in is related to the word sova (satiation), as well as the word shvua (oath), because it empowers a person – in a way that satiates him, and with the quality of an oath, which comes from the inner dimension of Atik – for his general service with his yetzer tov (“be righteous”) and the yetzer hara (“do not be wicked”). Therefore, every Jew can rightfully say, “When will my deeds reach the deeds of my forefathers, Avraham, Yitzchak, and Yaakov?” – because when it comes to practical action (“my deeds”) performed with kabbolas ol and simple faith, all Jews are equal. Moreover, the pure simplicity of the Divine Essence is revealed specifically in the pure simplicity of a simple Jew. When the Torah reveals something, that means that is the reality; the fact that there are “horses” who think only about the “straw” doesn’t change that reality. And for those who protest, how can you call someone a horse, especially on Erev Rosh Hashanah – the truth is that this is a matter of judging Jews favorably: when a Jew says certain things, we say it wasn’t him who said it, but the horse inside him, and you can’t complain against a horse for being a horse. Excerpts from farbrengen of 29 Elul 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' מקץ, כ"ג כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 24, 2024

9:25

התוכן טעם האריכות בתורה בסיפור מכירת יוסף הוא כי ירידת יוסף למצרים היתה הנתינת כח לבנ"י לא לשקוע בגלות מצרים וכו'. ומבאר הצ"צ שזה ע"י ב' ענינים: א) כמ"ש בשם מהרמ"א שהשכינה ירדה למצרים עם יוסף. ב) יוסף הי' השליט במצרים. ובזה גופא מוסיף הצ"צ ומביא בשם מהרמ"א דבר נפלא, שע"י שליטת יוסף במצרים לא הי' השפע של ז' ימי השובע ע"י השר של מצרים אלא ע"י השכינה באמצעות יוסף! די"ל שהכוונה לא רק השפע לבנ"י אלא גם למצרים וכל העולם! וי"ל דמ"ש פרעה ליוסף "רק הכסא אגדל ממך" קאי על פרעה דקדושה ד"מיני' אתפריעו כל נהורין", היינו מדריגה בקדושה שלמעלה מכל מדידה והגבלה, ודוקא מצד דרגא זו אפ"ל ההשפעה למצרים ללא חשש וכו', ואפ"ל הנתינת-כח לפעול ה"ונצלתם את מצרים" וכו'. ועד"ז, דוקא בגלות זה האחרון נתגלה פנימיות התורה, שהיא "טעימה" מתורתו של משיח (שזהו הנתינת-כח וכו'), וע"י הלימוד בו – באים לגילוי טעמי תורה מפי משיח וכו'. חלק מהמאמר (כעין שיחה) ד"ה רני ושמחי בת ציון, נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 Synopsis The Torah describes Yosef’s descent to Egypt in great detail, because his descent there is what empowered the Jewish people not to get stuck in Egypt etc. The Tzemach Tzedek explains that this is (1) because the Shechinah descended to Egypt with Yosef, and (2) because Yosef was the ruler in Egypt. And the Tzemach Tzedek adds a wondrous aspect in the name of the Rem”a – that as a result of Yosef’s rulership over Egypt, the sustenance during the seven years of plenty was channeled not through Egypt’s heavenly minister, but through the Shechinah via Yosef – and it could be said that this refers not only to the sustenance of the Jewish people, but also the sustenance of the Egyptians and the entire world. Additionally, it could be said that when Pharaoh told Yosef, “Only by the throne will I be greater than you,” it refers to Pharaoh in the spiritual sense, “the uncovering of all lights,” a level of holiness that transcends all measure and limitation. It is specifically from this high level that the sustenance could come to Egypt without concern etc. and this is what gave the people the ability to “empty out Egypt.” Similarly, it is specifically in this final exile that the inner dimension of Torah is revealed, which is a taste of the Torah of Moshiach, and by studying it – we come to the revelation of the reasons of the Torah through Moshiach etc. Excerpt from Maamar (k’ein sichah) Rani V;simcha Bas Tzion, 5th night of Chanukah 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 25, 2024

9:01

התוכן ענינו המיוחד של ערב חנוכה: אע"פ שכל המצוות הם "נר מצוה", הרי דוקא במצות נר חנוכה רואים בגלוי, גם לעיני בשר, שהיא מאירה את העולם, עד שזה נראה גם לעיני הגוי. וזה עוזר ונותן כח ליהודי להתגבר על בלבולים וטענות הגוי מה טעם יש לקיום המצוות בזמן הגלות וכו' – דהרי גם הגוי רואה במוחש את השפעת המצוה. וזהו העילוי בערב חנוכה, שענינו ההכנה לימי החנוכה. ויתירה מזו: עפ"י דין מדליקים את נר הראשון דחנוכה בביהכנ"ס כבר בערב חנוכה, כמה שעות לפני כניסת החג, ובמעמד עשרה וכו'. ואף שההדלקה עצמה נעשית ע"י אדם א', הרי האור של הנר מאיר לכולם, ויתירה מזו: מכיון ש"גדול העונה אמן מן המברך", נמצא שכאו"א מהעונים "אמן" אחרי הברכה שייכים לפעולת ההדלקה ובאופן ד"גדול"! משיחת אור ליום ג' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה ה'תשמ"ח ב"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024 Synopsis The unique quality of Erev Chanukah is that although all mitzvos are a “lamp of a mitzvah,” it is specifically in the mitzvah of Chanukah candles that it can be seen openly, even by the physical eye, that the mitzvah illuminates the world, to the extent that even a goy sees it. This gives a Jew the strength to overcome the confusion and the goy’s argument about the purpose of fulfilling mitzvos during the time of exile, etc. – because even the goy sees clearly the impact of the mitzvah. And this is the advantage of Erev Chanukah, when we prepare for the days of Chanukah. Moreover: the law is that the first candle is lit in shul already on Erev Chanukah, hours before Chanukah begins, and in the presence of a minyan etc. And although only one person is doing the lighting, it illuminates for everyone. Additionally, since “The one who responds Amen is greater than the one who makes the bracha,” it follows that everyone responding “Amen” after the bracha has a connection to the lighting, and in a manner of “greater.” Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Mikeitz, 24 Kislev, Erev Chanukah 5748 – in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024

יום ה' פ' מקץ, כ"ה כסלו, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 26, 2024

11:16

התוכן הקשר בין חנוכה לי"ט כסלו: דהנה נרות שבת קודש הם מפני "שלום בית", וכן נרות המקדש הי' עיקר אורם לבפנים (אלא שבמקדש היו חלונות "שקופים אטומים" שהפיצו את האור שבפנים לחוץ), אבל ענין נרות חנוכה הוא להדליקן "על פתח, ביתו, מבחוץ". וזהו גם הענין של הפצת, המעיינות (שהולכין בצנעא, שלכן נקראות בנות ישראל הצנועות "מעיין חתום"), חוצה ‏ – ‏שהתחיל בעיקר לאחרי י"ט כסלו. וזה שזה התחיל דוקא בתקופה של "משתשקע החמה" כי לפנ"ז לא היו צריכים א"ז, וזהו הכוונה במ"ש בגמ' שבעקבתא דמשיחא "אין לך יום שאין.. מרובה מחבירו"‏ – ‏בזה מתבאר הצורך לחומרות וסייגים חדשים כל הזמן, כי מכיון שהחושך מתגבר כל הזמן אא"פ להסתפק עם ה"כלים" והאור שבהם נלחמו בחושך דאתמול! ‏ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2024 Synopsis The connection between Chanukah and Yud-Tes Kislev: Shabbos candles are for the purpose of shalom bayis – peace inside the home. Similarly, the Menorah in the Beis Hamikdash primarily illuminated the inside (although the windows in the Beis Hamikdash were “narrow on the inside and wide on the outside,” allowing the light to spread to the outside as well). But Chanukah candles are lit specifically “at the entrance to one’s house on the outside.” This parallels the spreading of the wellsprings of Chassidus outward, which began primarily after the liberation of Yud-Tes Kislev. The fact that Chanukah candles are lit specifically “from sunset”is becausebefore dark, the candles aren’t needed. This is the meaning of the Gemara’s statement that before Moshiach comes, “there will be no day whose troubles are not greater than the day before” – the Gemara is explaining why, as time goes one, we need new stringencies and safeguards: since the darkness continually intensifies, you can’t suffice with yesterday’s degree of light to combat today’s darkness. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2024 לזכות רפאל יהודה בן ברורי' גיטל שי' טענענבוים ליום ההולדת שלו כ"ה כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' מקץ, כ"ו כסלו, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 27, 2024

12:15

התוכן 1) הוראה מנס חנוכה – גודל אהבת הקב"ה לישראל שעושה להם נס כשצריכים את זה. 2) זה ש"עמו אנכי בצרה" מהוה טעם נוסף לביאת הגאולה תיכף ומיד שאז מוציא הקב"ה את עצמו מגלות ביחד עם כאו"א מישראל. 3) פרסום ע"ד ביאת המשיח בעיתונים – תיכף ומיד! "אָט די נייעס, אַז משיח – איז ניט נאָר אַז ער געפינט זיך אויפ'ן וועג און געפינט זיך שוין גאָר נאָנט צו דער שול און צו יעדערן פון אונז – נאָר תיכף ומיד עפענט זיך אויף דער טיר פון דעם ביהכנ"ס וביהמ"ד ובית פון מעשים טובים, וואָס דאָס איז דאָך דער שול פון דעם רבי'ן נשיא דורנו, וואָס דאָרט האָט ער געלערנט תורה און געדאַווענט תפלות צו דעם אויבערשטן און געטאָן מעשים טובים, און האָט אזוי אויך געלערנט די אַלע וואָס וועלן קומען אין שול...". [הידיעה, שמשיח – לא רק שנמצא בדרך ונמצא כבר סמוך מאוד לביהכנ"ס ולכא"א מאתנו, אלא תיכף ומיד נפתחת הדלת של ביהכנ"ס וביהמ"ד ובית של מעשים טובים, שזהו הרי הביכנ"ס של הרבי נשיא דורנו...] משיחת יום ג', כ"ו כסלו ה'תשנ"ב, אחרי הדלקת נר ג' דחנוכה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2024 Synopsis (1) The miracle of Chanukah emphasizes Hashem’s great love for the Jewish people, for which reasons He performs miracles for them when needed. (2) The fact that Hashem goes into exile with the Jewish people – “I am with him in distress” – is yet another reason for Hashem to bring the Redemption, when He will take Himself along with every Jew out of exile. (3) Very soon the newspapers should be able to publish the news that not only is Moshiach on his way, and not only is he very near, but that he is about to open up the door to this shul and beis midrash where the Rebbe, my father-in-law, the Nasi of our generation, learned and davened and did mitzvos etc. Excerpt from sichah of Tuesday, 26 Kislev 5752, after Menorah lighting For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2024

יום ד' פ' וישלח, יו"ד כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 11, 2024

9:12

התוכן גאולת אדהאמ"צ קשורה עם גאולה האמיתית והשלימה עפ"י פרש"י (במגילה) "דשם גאולה עלה"‏ – ‏דכל עניני גאולה שייכים זל"ז. ובדורנו ש"כלו כל הקצין" וכבר נגמרו בשלימות כל "מעשינו ועבודתינו" וכו' הנה מיד ממש באה הגאולה. וזהו הקשר עם מ"ש בסיום פ' ויצא שיעקב עומד מוכן לגאולה האמיתית והשלימה ולכן מיד לאח"ז נאמר בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו" כי "חשב שעשו נתברר כבר" וגם הוא מוכן לגאולה [ורצה להמשיך אורות דתהו (עשו) בכלים דתקון (יעקב), ע"ד המבואר שענין הגאולה הוא שמ"ה (תקון) גואל ב"ן (תהו) וכו'], אלא שאז לא נתקיימה מחשבתו בפועל, אבל היום, שכבר עברו מאז אלפי שנים של מעשינו ועבודתינו, דבר ברור שגם "עשו" מוכן לגאולה! ‏שיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 Synopsis The redemption of the Alter Rebbe is connected to the true and complete Redemption, as Rashi explains (in Masechta Megillah), because “it has the name redemption” – all aspects of redemption are interconnected. And in our generation, when “all the end times have passed” and all of “our deeds and our service” have already been completed, the Redemption is coming truly imminently. This is the connection to the end of Parashas Vayeitzei, where Yaakov is ready for the true and complete Redemption, which is it is immediately followed at the beginning of the next parashah with “Yaakov sending angels before him to Esav, his brother,” because “he thought that Esav had already been elevated” and that Esav, too, was ready for the Redemption. (Yaakov wanted to draw down the lights of Tohu (Esav) into the vessels of Tikkun (Yaakov), similar to how it is explained that the concept of Redemption is that Ma”h (Tikkun) redeems Ba”n (Tohu), etc.) Although it didn’t come about in practice at that time, today, after thousands of years of our deeds and service, it is clear that even “Esav” is ready for the Redemption! Sichah of Thursday night, Parasha Vayeitzei, 10 Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ מרת נעכא רבקה ע"ה בת ר' חיים הי"ד נפ' יו"ד כסליו ה'תשס"ד. תנצב"ה. נדבת בנה ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

יום ב' פ' ויגש, כ"ט כסלו, יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 30, 2024

12:31

התוכן איתא בספרים ש"חנוכה" הוא מלשון חינוך (שאז חינכו את המקדש). ענין החינוך הוא שכדי להבטיח ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה" ויוכל לעמוד מול הנסיונות וכו', צריך להתחיל את החינוך כבר "חנוך לנער". ולכן השתדלו חכמי ישראל ביותר והשקיעו כחות גדולים ביותר על חינוך בני ובנות ישראל שיהי' על טהרת הקודש, ונאבקו שלא לוותר על שום פרט! וככל שגוברת ההתנגדות והמלחמה נגד יהדות, כך צריכים לחזק את המלחמה, לא רק שלא לוותר ולהסכים ל"פשרה", אלא אדרבה – להלחם במסנ"פ אפ' על פרטים כאלו שאינם נוגעים כ"כ לכאו', "חוט השערה", שבשעת שלום אולי לא היו נלחמים עליהם, כי יתכן שזהו חוט השערה שעליו אמחז"ל שממנו צומחת כל מציאותו של היצה"ר! ובפרט כאשר רוצים לחנך את הדור הצעיר על פשרות, הנה מ"שריטה" קטנה זו שעושים בנשמתם בצעירותם עלול לגדול יהודי בעל-מום ר"ל! רואים עכשיו במוחש שההליכה בדרך הפשרות גרמה לאיבוד הנוער וכו'. ולכן חוב קדוש שלא לוותר בזה אפי' כחוט השערה, ולחזק החינוך על טהרת הקודש. ב' חלקים משיחת ליל נר ג' דחנוכה, ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024 Synopsis It says in sefarim that Chanukah comes from the word chinuch. Chinuch (which also means education) means to initiate and train; when you “Educate the child to child according to his way,” that ensures that “even when he grows old, he will not depart from it,” and he will be able to withstand the challenges and trials he will face for the rest of his life. But this must begin early, when he is “a child.” This is why our Sages invested so much effort into Jewish education, to imbue Jewish boys and girls with purity and holiness, equipping them with the tools to fight all opposition and to not compromise on any detail.As the battle against Yiddishkeit intensifies, we must strengthen the fight – and fight with mesiras-nefesh even over what might otherwise seem like something minor. During ordinary times, such issues might not have warranted fighting over, but in these circumstances, it is possible that this “strand of hair” is the one the Sages referred to, from which the entire existence of the yetzer hara grows. This is particularly critical when it comes to educating the youth, because education is like planting a tree: even a tiny scratch on the seed can end up impairing the whole tree when it gets bigger, chas v’shalom. We now see that the path of compromise has led to many young people leaving the path, Rachmana litzlan; therefore it is a sacred duty not to yield even to the slightest degree, and to strengthen pure Jewish education. 2 excerpts from sichah of the third night of Chanukah 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024

יום ג' פ' ויגש, אדר"ח טבת, יום ו' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 31, 2024

13:19

התוכן בסיום מס' סוכה: "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה [של כל המשמרת] וסתמו את חלונה" "משום .. אוי לרשע אוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו". גודל שבחן של ישראל שבזה שלכן מפרסמת התורה את שמה, ודוקא ממנה לומדים ד"טוב לצדיק טוב לשכינו": 1) בנוגע לכל ישראל – אע"פ שאז היו רדיפות איומות על עניני הדת, היתה היא היחידה מבנות ישראל שהתקלקלה! 2) בנוגע אלי' – אע"פ ש"המירה דתה", ו"נשאת לסרדיוט", תובעים ממנה ונענשת (אפי') ע"ז שביעטה בסנדלה על המזבח! וי"ל שזה המקור למ"ש הרמב"ם שירבעם בן נבט, שהי' "חוטא ומחטיא את ישראל", נענש גם על שלא עשה עירוב תבשילין! שבזה רואים עד כמה חביב כאו"א מישראל, אפי' זה שחוטא ומחטיא, שכל פרט שבו נוגע לעצומ"ה! ועוד: מה כואב לילדה מישראל ש"המירה דתה" ו"נשאת לסרדיוט" – מדוע אין המזבח מגין על יהודי בעת צרתו?! משיחת ו' תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024 Synopsis The Gemara says at the end of Maseches Sukkah: “There was an incident involving Miriam bas Bilgah, who renounced her faith and married a soldier of the Greek kings. When the Greeks entered the Heichal (in the days of Mattisyahu ben Yochanan), she was kicking with her sandal on the Mizbeach and said: ‘Wolf, wolf! Until when will you consume the property of the Jewish people, and yet you do not stand with them when they face exigent circumstances?’ When the Sages heard about this, they fixed the ring [of all the mishmaros]and sealed its niche…” because of the principle, “Woe unto the wicked, woe unto his neighbor. Good for the righteous, good for his neighbor.” The fact that the Torah tells us her name, and derives specifically from her the principle of “Good for the righteous, good for his neighbor,” demonstrates the greatness of the Jewish people: (1) Although the Jewish people were suffering severe persecution, she was the only one among the daughters of the Jewish people who strayed. (2) Despite having “renounced her faith” and “married a soldier,” she is held accountable (even) for kicking the Mizbeach with her sandal. It can be said that this is the source of the Rambam’s statement in Iggeres Teiman, that although Yeravam ben Nevat was “a sinner who caused the Jewish people to sin,” he was still held accountable even for failing to keep eruv tavshilin. From this we see how cherished every Jew is, even one who sins and causes others to sin – every detail of their behavior matters to Hashem Himself! Moreover: What pained this Jewish girl, who “renounced her faith and married a Greek soldier? – she was bothered that the Mizbeach wasn’t protecting the Jews in their time of distress. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024

יום ד' פ' ויגש, בדר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Jan 1, 2025

12:08

התוכן לא רק המדות שבלב אלא גם ענינים שבשכל צ"ל קשור עם מקור האמת והטוב, שזהו הקב"ה. כי כשמקורו של השכל אינו בקדושה – אין לסמוך ע"ז שהשכל כשלעצמו ינהיג אותו באופן המתאים, אלא התוצאות יכולים להיות להיות בלתי רצויים, וכדמצינו בנוגע לחכמת יון, שאף שהיא בסמיכות להיכל הקדושה, מ"מ נקראים היוונים "טמאים" "רשעים" ו"זדים", וידוע שהם היו מושחתים במדותיהם, עד שהתנהגו היפך שכל האנושי! והביאור בזה, מכיון שכל דבר שהאדם משכיל בשכלו, אף שהוא עפ"י כללי ההגיון וההשכלה וכו' אבל הוא מיוסד על "הנחות" ו"הקדמות" (מושכל ראשון) שנקבעים ע"י האדם עצמו, ולכן בהכרח שהיסוד ומקור שלהם יהי' בתורת אמת. וזהו ענינו של היו"ט חנוכה – ההצלה מחכמת יוון, שהסכנה בזה היא לא רק שלא יהיו בשלימות הראוי' אלא זוהי דרך שמביאה למעמד ומצב של "טמאים" וכו', כנ"ל. וזהו משארז"ל "אורה זו תורה": תורה אין ענינה שכל וחכמה, אלא מלשון הוראה לאדם שדרכו בחיים יהי' של חיים אמיתיים. משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 Synopsis Not only the emotions in the heart, but also intellect, must be connected to the source of truth and goodness, which is Hashem. Because when the source of intellect is not in holiness, one cannot rely that the intellect itself will be an appropriate guide, as we see in the case of Greek wisdom: although it was considered close to the realm of holiness, the Greeks are nonetheless referred to as “impure,” “wicked,” and “wanton sinners,” and as we know, they were particularly corrupt and inhumane ways. The reason is because even if something accords with the principles of logic and reason etc., those principles established by man himself. Therefore, the intellect must be based in the Torah of Truth. And this is the theme of Chanukah – the Jewish people were saved from Greek wisdom, which posed the danger of becoming “impure” etc. And this is also the meaning of our Sages’ statement, “‘Light’ refers to Torah”: Torah is not just intellect and wisdom, rather, it is a hora’ah (instruction) to guide a person to true life. Excerpt from sichah of Purim 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

יום ה' פ' ויגש, ב' טבת, זאת חנוכה, ה'תשפ"ה

Jan 2, 2025

11:17

התוכן ישנם מצוות ששייכותם לענין ה"נר" ("נר מצוה") היא באופן שנמשך גם בנר גשמי – כמו נרות ביהמ"ק, שבת וביהכנ"ס. והעולה על כולנה הוא מצות נרות חנוכה שקשורה עם נס שלמעלה מהטבע, ועלי' מברכים "שעשה נסים לאבותינו", ובאופן של "פרסומי ניסא". כלומר, אע"פ שצריך להיות נר גשמי – טמון בזה ענין הנס, אבל באופן שזה בא בגלוי שלכן מברכים ע"ז "שהחיינו" (שמברכים רק על דבר שבגלוי). וההוראה לכל השנה: גם כאשר יהודי חי בדרכי הטבע ועוסק בעניני העולם – מלובש בתוך הטבע ענין של נס. וכמ"ש אדמו"ר מהר"ש שבזמן הזה הפרנסה היא בדוגמת "מן", ועד"ז הוא בנוגע לפרנסה רוחנית – מלחמת היצר, שלכן בטוחים שיצליחו בזה; הוראה מדברי יוסף (בסיום שני דפ' ויגש) "כי למחי' שלחני אלקים לפניכם . . להחיות לכם לפליטה גדולה": בזמן הגלות כל א' הוא כ"יוסף" ששליחותו הוא "להחיות עם רב" – כל בנ"י, וכפס"ד הרמב"ם שכל א' צריך לראות כאילו הוא וכל העולם כולו שקול, וע"י מעשה א' שלו מביא "לו ולהם תשועה והצלה". כמה חלקים מהתוועדות יום ב' פ' ויגש, מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025 Synopsis Although every mitzvah is a “lamp” (a “lamp is a mitzvah”), some mitzvos express it physically as well, such as the lamps of the Beis Hamikdash, Shabbos candles, the candles lit in a shul, and above all, the mitzvah of Chanukah candles, which is associated with a miracle that transcends nature, and upon which we recite the bracha, “…Who performed miracles for our forefathers,” and in a manner of publicizing the miracle. That is, although we must use a physical candle, it contains a miracle, and in a revealed fashion (Shehechiyanu is only recited over something visible). The lesson for the entire year: even when a Jew lives according to the ways of nature and engages with worldly matters, there is a miracle embedded within nature; as the Rebbe Maharash writes, parnassah these days is miraculous, akin to the man that sustained the Jewish people in the desert. The same applies to spiritual sustenance – the battle against the yetzer hara; therefore one can be certain that he will succeed in the battle. Yosef said to his brothers (at the end of sheini of Parashas Vayigash), “It was for sustenance that Hashem sent me before you… and to preserve for you for a great deliverance”: during exile, every Jew is like Yosef, whose mission is to “keep a great populace alive” – the entire Jewish people, and as the Rambam states as a matter of law, every individual must view himself as though he and the entire world are equally balanced, and through one single deed, he can bring “salvation and deliverance” for himself and the entire world. Excerpts from farbrengen of Monday, Parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025

יום ועש"ק פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 3, 2025

9:09

התוכן כדי שיהודי יוכל למלא שליחותו בגלות צ"ל הענין (מ"ש בשישי דפ' ויגש) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה": יסוד העבודה צ"ל "יהודה" ‏–‏ הודאה וביטול, "שלח" ‏–‏ לשלוח א"ע, לצאת מעצמו, טבעו ורגילותו וכו', "אל יוסף" ‏–‏ ע"ד ויגש אליו יהודה" (סמיכת גאולה לתפלה) ‏–‏ עבודת התפלה, "להורות" ‏–‏ "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה וכו', עד לסיום הענין "ויברך יעקב את פרעה" ‏–‏ שגם בזמן הגלות ניכר בגלוי שהשפעת החיות בעולם כולו היא בזכותו של יהודי! ובזה מרומז מה שדובר לאחרונה שכ"א יעשה מביתו הפרטי ‏–‏ בית תורה, תפלה וגמ"ח וכו'. ג' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק פ' ויגש, ח' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025 Synopsis For a Jew to fulfill his mission in exile, he must follow the verse (in shishi of Parashas Vayigash), “And he sent Yehuda before him to Yosef, to show the way before him to Goshen”: The foundation of one’s service must be “Yehuda” – acknowledgment (hoda’ah) and self-nullification. And it says, “he sent” – one must “send” himself, going beyond his nature and habits etc., “to Yosef” (“Yehudah approached him” – “juxtaposing redemption to tefillah) – the service of tefillah; “to show the way” (to “prepare a house of study for him”) – Torah study; and culminating with, “And Yaakov blessed Pharaoh” – meaning that even during exile, it becomes openly recognized that the vitality and sustenance of the entire world comes about in the merit of a Jew. This also alludes to what we’ve been emphasizing recently, that everyone should transform their own home into a house of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc. 3 excerpts from sichah of Thursday night, Parashas Vayigash, 8 Teves 5747. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025

יום א' פ' ויחי, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח, ה'תשפ"ה

Jan 5, 2025

8:19

התוכן עפ"י דבר המשנה בנוגע לכל מצוה ש"מצוה גוררת מצוה", ועאכו"כ שכן הוא כשמדובר ע"ד ה"מצוה רבה" ד"פדיון שבויים", מובן עד"ז בנוגע המצוה וענין "פדיון שבויים" של הספרים וכו' שהתחיל בה' טבת, שזה מביא גם את פדיון הספרים וכת"י שעדיין לא הוחזרו לבעה"ב שלהם האמיתי, לד' אמות של נשיא דורנו ב"בית רבינו שבבבל". ובפרט שהמדובר בנוגע לספרי חכמה שע"י כל ספר מיתוסף בידיעות שלמדו בספרים עד עתה; הקשר למ"ש בזהר עה"פ [בתחילת פ' ויגש] "ויגש אליו יהודה" שזהו הענין ד"סמיכת גאולה (יוסף) לתפלה (יהודה)" וכו'. ועוד. שיחת יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח – ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 Synopsis The Mishnah’s statement that “A mitzvah brings another mitzvah” certainly applies to the “great mitzvah” of “redeeming captives.” Thus, it is understood that the same applies to redeeming the captive sefarim and manuscripts, etc. The redemption began on 5 Teves, and that will bring about the redemption of the sefarim and manuscripts that have not yet been returned to their true owner – to the four cubits of the Nasi of our generation, to Beis Rabeinu Sheb’bavel. Especially because these are sefarim containing the Torah’s wisdom, where every sefer enhances and adds to the knowledge acquired from all the other sefarim until now. This relates to the Zohar’s statement (at the beginning of Parashas Vayigash) that “And Judah approached him” represents “juxtaposing redemption (Yosef) to tefillah (Yehudah)” etc. Sichah of 5 Teves 5752. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ב' פ' ויחי, ו' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 6, 2025

11:45

התוכן גדול זכותם של ה"טנקיסטים" ואשרי חלקם. בנוגע לטענת המלעיגים שעדיף שיתעסקו בלימוד התורה ועבודת התפלה וכיו"ב, ומה להם להתעסק לחפש בעלי-תשובה, להניח תפילין עם יהודי וכו' – הרי מדובר אודות הצלת הנפש והנשמה של הזולת! אלא שבנוגע לתלמיד-ישיבה עליו לשאול אצל הנהלת הישיבה האם לנצל הזמנים העומדים לרשותו (מחוץ לסדרי הישיבה) לשלימות עצמו או להצלת נפשות של הזולת, ואם ניתנת לו ההוראה לנצל זמנים אלו להיות "טנקיסט" – לעשות כן בשמחה ולדעת שבזה דוקא היא שלימותו; יישר כח גדול ולבבי ביותר לכל אלו שהתעסקו במבצע פורים ולכל אלו שמתעסקים בכל המבצעים ובפרט מבצע נש"ק (שיש בזה גם "סגולה" לאריכות ימים), והרי בלידת בת ישראל מברכים שתהי' "כשרה רבקה רחל ולאה" ונר של שרה הי' דולק מערב שבת לערב שבת, וכמו"כ הנר שמדליקה כל בת ישראל בערב שבת – דולקת ברוחניות ומאירה את כל הבית עד לערב שבת הבאה שמדליקה נר חדש! כמה חלקים מהתוועדות יום ג' פ' תשא, פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025 Synopsis Great is the merit of the tankistim and fortunate is their lot. While some criticize and argue that it would be better for them to engage in Torah and tefillah etc., and question why they involve themselves in seeking out baalei teshuvah and putting tefillin on another Jew, etc. – the answer is that we are dealing with saving the nefesh and neshamah of another Jew! But in the case of yeshiva students, they must consult the yeshiva administration on whether to devote their free time (outside the yeshiva schedule) for personal growth, or for this task of saving the lives of others. If one is instructed to use his time to be a tankist, he should do so with joy, and understand that this is precisely where he will find his fulfillment. I express my heartfelt gratitude to all those who participated in Mivtza Purim and all those involved in all the Mivtzoim, especially the Shabbos Candles Campaign (which also carries a segulah for long life). When a Jewish girl is born, we bless her to be “like Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah”; we know that Sarah’s candle would burn from one Erev Shabbos to the next, and the same applies to the Shabbos candle lit by every Jewish girl: it burns spiritually and illuminates the entire home until the next Erev Shabbos, when a new candle is lit. 3 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parashas Ki Sisa, Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025

יום ג' פ' ויחי, ז' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 7, 2025

12:28

התוכן בתניא פ"ח [שיעור היומי] כ' אדה"ז שהיות ש"מכל מאכל ומשקה [שאדם אוכל לשם תאוה] נעשה תיכף דם ובשר כבשרו, ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עוה"ז .. אא"כ מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש". הטעם שאדה"ז מוסיף "כרבינו הקדוש" יובן בהקדם הדיוק במ"ש כאן "מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו", היינו שיכול להיות שאכל אלא שלא נהנה מעוה"ז. וכדוגמא לזה מביא "רבינו הקדוש". ויובן עפמ"ש בגמ' ש"בשעת פטירתו של רבי זקף י' אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע .. לא נהניתי אפילו באצבע קטנה", והקשו בתוס' מזה עמ"ש בגמ' עה"פ "שני גיים בבטנך" שקאי על רבי ואנטנינוס "שלא פסקו לא צנון ולא חזרת משולחנם"?! ותרצו שהוא לא אכל אלא "אוכלי שולחנו היו רבים". וקשה: האין זה גופא הנאה וכבוד ש"אוכלי שולחנו" אוכלים צנון וחזרת וכו'?! אלא זהו החידוש: אפי' כאשר מדובר על מותרות כאלו שאחרים נהנים מהם, הנה "רבינו הקדוש" לא נהנה מזה! ומזה נלמד שאפי' מי שאוכל מותרות כמו צנון וחזרת שאין בנמצא בכל העולם, הנה אם אינו נהנה מזה, ה"ה פטור מחיבוט הקבר. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in todays’ Tanya that since “from every food and drink [a person eats for the sake of enjoyment] it immediately becomes blood and flesh like his flesh, therefore the body requires chibut hakever to cleanse and purify it from the impurity it absorbed through the enjoyment of this world…except for one who did not derive enjoyment from this world all his days, like Rabbeinu HaKadosh.” The reason the Alter Rebbe adds the words “like Rabbeinu HaKadosh” can be understood from the Alter Rebbe’s choice of words, “one who did not derive enjoyment from this world all his days” (and not “one who did not eat”): this indicates that it’s possible for someone to eat, yet not to derive enjoyment from this world. As an example, the Alter Rebbe mentions Rabbeinu HaKadosh, of whom the Gemara says, “At the time of Rabbeinu HaKadosh’s passing, he raised his ten fingers toward Heaven and said, ‘Master of the Universe…I did not derive any benefit even with my small finger.’” Tosafos asks: this appears to contradict the Gemara’s statement that Rabbeinu HaKadosh and Antoninus were so wealthy “that radishes and lettuce never ceased from their table”? Tosafos answers that he didn’t personally eat them; rather, “there were many eating from his table.” But seemingly, doesn’t one derive tremendous enjoyment from the very fact that so many people are eating such luxurious food from his table? But this is the point: Rabbeinu HaKadosh didn’t derive enjoyment even from that. We learn from here that even if one does eat luxuries like radish and lettuce, that are unavailable anywhere else in the world – if he doesn’t derive enjoyment from them, he is exempt from chibut hakever. 2 excerpts from sichah of Purim 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ד' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 8, 2025

8:27

התוכן איתא בגמ' ש"בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים". העילוי בברכה לדגים עפ"י מאחז"ל עה"פ [בשני דפ' ויחי] "וידגו לרוב בקרב הארץ" דכיון שהם מכוסים במים "אין עין הרע שולטת בהם", ובמילא הברכה שורה תמיד. ובעבודה: כאשר האדם הוא בטל במציאות אז עבודתו היא למעלה ממדוה"ג! וההוראה:כאשר תובעים עבודה כמו הפצת המעיינות וכו'למע' ממדוה"ג, אין מה לפחד מ"עינא בישא", כי "אנן מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא בי' עינא בישא"! ולאחרי הענינים של "כאשר יענו אותו" שעברו על "יוסף" ועל "זרעו", הרי בודאי שצ"ל הענין ד"כן ירבה וכן יפרוץ" ‏–‏ "וידגו לרוב" בענינים גשמיים ובענינים ש"יוסף קאָכט זיך" ‏–‏ הפצת היהדות והמעיינות! משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, אור לכ"ף מרחשון, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 Synopsis The Gemara says: “A maiden is married on Wednesday and consummates the marriage on Thursday, because the blessing for the fish was stated on that day.” Regarding the unique quality of the blessing for the fish: on the verse (in sheini of Parashas Vayechi), “and they shall multiply abundantly like fish in the midst of the earth,” our Sages explain that since fish are covered by water, “the evil eye has no power over them,” and therefore the blessing always rests upon them. In terms of divine service: When a person is completely nullified, their service transcends the limitations of the natural order. Therefore, when one is called upon to perform a service like spreading the wellsprings, and in a manner that is beyond the natural order, there is no need to fear the “evil eye,” because “We are from the descendants of Yosef, upon whom the evil eye has no power.”And after the challenges experienced by “Yosef” and “his descendants” – it is certain that “as they afflicted them, so they will increase and so they will spread” – “they will multiply abundantly like fish” in material matters, as well is the activities to which Yosef invested himself – spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings. Excerpt from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה. * לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

יום ה' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 9, 2025

11:27

התוכן על קביעת הגמ' "יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] מקשה הגמ' "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? ומתרצת ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ולכאו' שני דברים אלו הם דבר והיפוכו?! אלא ע"י ש"זרעו בחיים" משתנה המציאות שהיתה בעבר. משל למה הדבר דומה למי שמחליף את לבושיו מכלי כסף לכלי זהב, הנה אף שבאותו רגע שלא הי' עליו שום לבוש הי' לו חסרון, אבל כשמתלבש בכלי הזהב, הנה אדרבה – עי"ז ניתוסף עילוי בו. ועד"ז חיי יעקב הוא נשמתו, שבה מקיים את שליחותו בעוה"ז להעמיד את העם היהודי, והגוף שלו הי' רק בבחי' לבוש וטפל לנשמתו. ולכן אע"פ שכשנלקח ממנו גופו, ה"לבוש", הי' "חנטו חנטייא וכו'", כי באותו זמן לא הי' לו את האפשרות לקיים את שליחותו, אבל לאח"ז כש"זרעו בחיים", תכליתהעילוי של עבודת חיי יעקב, נשמתו – הרי עי"ז "הוא בחיים"! ג' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025 Synopsis Regarding the fact that “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of Parashas Vayechi), the Gemara asks, “Was it for nothing that the eulogizers eulogized and the embalmers embalmed…?” The Gemara answers, “Just as his seed is alive, he too is alive.” This tells us that when “his seed is alive”it changes the reality of the past. This can be compared to someone who changes his clothing from silver to gold: in the interim, before putting on the new clothing, he is lacking, but when he puts on the new clothing, he has gained. Similarly, Yaakov’s life was his soul, with which he fulfilled his mission in this world of establishing the Jewish people, while his body was merely a garment for and secondary to his soul. Therefore, while it’s true that when his body (the garment) departed from this world it was embalmed etc., because in the interim he wasn’t able to fulfill his mission, but afterwards, when “his seed is alive” – which is the pinnacle of the service of Yaakov’s life –the result is that he is alive. 3 excerpts from sichah of 10 Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025

יום ועש"ק פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה

Jan 10, 2025

9:50

התוכן המנהג דאמירת "דברי כבושין" ביום התענית קשור עם זה שענין התענית הוא "מדרכי התשובה", שזה צ"ל באופן שפועלים זאת גם על הזולת ועל הרבים; ענינו המיוחד של עשרה בטבת: בנוגע למאורע שבגללו נקבע הצום נאמר "סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה" כמו ביום הכפורים, דבזה מתבטא שייכותו ל"עיצומו של היום" דיוהכ"פ, ומזה למדים שאילו הי' עשרה בטבת חל בשבת לא היו יכולים לדחות הצום. סיבת יחודו של עשרה בטבת משאר הצומות מובן בפשטות: כל השתלשלות המאורעות דד' הצומות התחיל במאורע דעשרה בטבת שבו "סמך מלך בבל אל ירושלים" (מתוך תקוה שזה יעורר אותם לעשות תשובה ולמנוע את המאורע ד"הובקעה העיר" שלאח"ז וכו'). וכמו שמבין גם פשוט שבפשוטים עד כמה נוגע התחלת הענין, ואם לא מונעים זאת – ה"ז כולל כבר כל השתלשלות המאורעות שיבאו מזה בדרך הטבע. ומזה מובן גם גודל הענין דביטול צום זה והפיכת ה"גולה" ל"גאולה". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ה, בבית הכנסת, לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 Synopsis The custom of giving “words of reproof” on a fast day is connected to the fact that a fast day is “among the ways of repentance,” which must be done in a manner that impacts not only oneself, but others and the entire community as well. The unique significance of Asarah B’Teves is expressed in the verse, “The king of Bavel has laid siege to Yerushalayim on this very day” – the same expression used in connection with Yom Kippur, emphasizing the day’s connection to “the essence of the day,” of Yom Kippur (from which we derive that if Asarah B’Teves were to fall on Shabbos, we would fast on Shabbos just like we do when Yom Kippur falls on Shabbos). The reason that Asarah B’Teves is unique in this way can be understood simply: because the entire sequence of events leading to all four fasts began with siege on Asarah B’Teves (with the hope that the siege would awaken the people to do teshuvah, thereby preventing the subsequent events). Even the simplest person understands how important it is to stop a problem at the beginning, and that if you don’t, the beginning already encompasses all the consequences that naturally result from it. Conversely, from this we also understand the greatness of Asarah B’Teves being nullified and transformed from exile to redemption. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayechi 5745, after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 לעילוי נשמת ר' מתתיהו ב"ר יצחק יעקב ע"ה, נפטר י"א טבת ה'תשמ"ח. תנצב"ה. נדבת בנו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

יום א' פ' שמות, י"ב טבת, ה'תשפ"ה

Jan 12, 2025

12:27

התוכן הגמ' במס' סוטה אומרת בנוגע לעצת פרעה "הבה נתחכמה לו" [בראשון דפ' שמות] "ג' היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח (מכיון שאמר נגד פרעה) זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית". וי"ל בתור "פורים-תורה" [כנראה בקשר לההצבעה ב"כנסת" בענין "חוק השבות"]: לכאו' ישנו "לימוד זכות" על בלעם – הלא בתור "יועצו של פרעה" הי' חייב לייעץ לפרעה מהו טובתו של מצרים?! אלא מכיון שהוא הי' "יודע מחזה א-ל", וידע ש"הנוגע בכם כנוגע בבת עינו", הרי ידע שבאמת אי"ז טובת מצרים, והי' חייב לומר זאת למלך מצרים, אלא שפחד "להתחיל עם גוי"! וכ"ה בנוגע לאיוב: הטענה כלפיו אינה מדוע לא השתדל לבטל את הגזירה, אלא מדוע "שתק". וע"ז, לכאו', ישנו "לימוד זכות" – מדוע יביע דיעה ובכך "לעצבן" צד א', מוטב שישתוק ובכך ימצוא חן בעיני ב' הצדדים כי כל צד יחשוב שהוא ידידו! אומרת תורה שזה ש"שתק" גרוע יותר מזה שלא השתדל לבטל את הגזירה – מדוע שתקת?! בהשג"פ עשו אותך ל"יועץ" – תביע דיעה! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025 Synopsis Regarding the verse (at the beginning of Parashas Shemos), “Come, let us deal wisely with them…”, the Gemara says in Sotah, “Three were involved in that counsel, Bilam, Iyov, and Yisro. Bilam, who advised [to kill all sons born to the Jewish people], was killed. Iyov, who was silent, was punished with suffering. Yisro, who fled (because he spoke against Pharaoh), merited that his descendants sat in the Lishkas HaGazis.” It could be said as a “Purim-Torah” [apparently in connection with the recent vote in the Knesset regarding the Law of Return] that seemingly, there’s a defense for Bilam in that his obligation as Pharaoh’s adviser was to tell him what was in Egypt’s best interest, not what was in the Jews’ best interest. But since he was one who “knew the vision of G-d,” and understood that “One who touches them is like one who touches the apple of His eye,” he knew that ultimately, the decree was not in Egypt’s best interest. Therefore, he should have told Pharaoh not to pass the decree, but he didn’t want to provoke the king. Similarly, regarding Iyov: The charge against him isn’t that he didn’t try to annul the decree, but the fact that he was silent. This, too, seems to have a defense – why should he express an opinion on the matter and thereby raise the ire of one side? Better to remain silent and make both sides happy, so that everyone thinks he is their friend! But the Torah says that the fact that he remained silent is even worse than failing to try and stop the decree – why were you silent?! By Divine Providence you were appointed as an adviser – so state your opinion! [To be continued.] 2 excerpts from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025

יום ב' פ' שמות, י"ג טבת, ה'תשפ"ה

Jan 13, 2025

12:16

התוכן [המשך] אבל על יתרו שאמר שיש לבטל את הגזירה של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ישנה "קושיא גדולה": הרי ראה שמתוך ג' היועצים הצביע בלעם בעדה ואיוב שתק, והוא במיעוט, וכיון ש"בין כך" לא הי' מצליח לבטלה, מדוע הצביע נגדה ועי"ז הצטרך לברוח ובכך "להפקיר" את בנ"י במצרים – הרי "עדיף" שהוא יצביע בעדה (ועכ"פ לשתוק) ובכך יוכל להמשיך להיות "יועצו של פרעה" ולדאוג לפחות לחינוך כשר וכשרות של הבנות?! אלא יתרו, שהי' גוי ישר, אמר את האמת אף שידע שהוא במיעוט ויצטרך לברוח! וההוראה: כאשר באים לא' מ"וועדת השכונה" ואומרים לו "וותר" על חלק מהתורה ובכך לישאר שם כ"יועצו של פרעה", יש לזה ג' אופנים: א' מפחד "להתחיל עם פרעה" ולבסוף נותן עצה שמהרסת את מצרים! הב' לא רוצה "להתחיל" עם אף א' ויושב ושותק. ואז בא היצה"ר לג' וטוען שמכיון שבין כך אינו יכול להציל את הבנים, עדיף "להתפשר" עליהם, ובכך להשאר "בפנים" ולהציל לכה"פ את הבנות. אומרת תורה: ה"יועץ" אחראי לומר האמת עפ"י תורה, ולא ליכנס ל"חשבונות" שהם נגד התורה. ולדעת ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים", ורק שלו יש הזכות שזה יכול לעבור דרכו! משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 Synopsis [Continued.] Regarding Yisro, who spoke against the decree that “Every boy that is born you shall cast into the river,” a “big question” arises: among the three advisors, Bilaam voted in favor of the decree, and Iyov was silent, leaving Yisro in the minority – meaning that he wouldn’t be able to annul the decree in any case. If so, why did he vote against the decree, forcing himself to flee, and effectively abandoning the Jewish people in Egypt? Wouldn’t it have been better for him to vote in favor of the decree (or at least to remain silent), so that at least he could remain “Pharaoh’s advisor” and be able to ensure that the girls could receive a kosher education and live Jewish lives? The answer is that Yisro, who was a non-Jew but an upright person, spoke the truth, even though he knew it wouldn’t change the decree and that he would have to flee. The lesson is that when someone is a member of a community council and the like, and it is suggested that he should compromise on one part of the Torah so that he can at least remain in his position as “Pharaoh’s advisor,” there are three possible responses: (1) to give Pharaoh advice that ultimately ruins Egypt, out of fear of starting up with Pharaoh; (2) to remain silent, out of fear of starting up with anyone; (3) to compromise, in the belief that since he can’t save the boys anyway, at least he should retain his position so that he can save the girls. The Torah says that an advisor is obligated to speak the truth of the Torah, without getting entangled in calculations that are contrary to the Torah. He must know that “relief and salvation will arise for the Jews,” and he simply has the privilege that it might come through him. Excerpt from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' שמות, י"ד טבת, ה'תשפ"ה

Jan 14, 2025

11:29

התוכן גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות] בעבודת ה': כשנולד ילד יהודי ו"פרעה" בא לאם הילד וטוען שיש להשליך אותו מיד לתוך ה"יאור" ממנו מתפרנסת המדינה (כמו "נילוס" במצרים) כדי שבבוא הזמן יוכל לפרנס בני ביתו וכו', ובנוגע לחינוך היהודי שלו מספיק ה"סאָנדיי סקול"... ‏–‏ צריך להיות ה"חכמות נשים בנתה ביתה". היא צריכה לדעת שזוהי גזירת פרעה (והכי קשה מכל הגזירות), דבאמת החינוך לתורה ומצוות צריך להתחיל מיד כשנולד, וזהו הדרך להבטיח הפרנסה. כי "נילוס" הוא הפרנסה של גוים, אבל פרנסתו של יהודי הוא רק ע"י "אתם הדבקים בה' אלקיכם ‏–‏ ההליכה בדרכיו של ה', ואז ‏–‏ חיים", ו"מאן דיהיב חיי יהיב מזונא". משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 Synopsis Pharaohs’ decree that “Every boy who is born you shall cast into the river” (as it says in sheini of Parashas Shemos) in terms of Divine service: When a Jewish child is born, and “Pharaoh” comes to the child’s mother and argues that she must throw the child into the “river,” because the river sustains the entire country (like the Nile in Egypt), so that when the time comes he’ll be able to provide for his family, and as far as Jewish education, it’s enough to send the child to Sunday school – we need the “wisest of women that builds her house” – she must know that this is a decree from Pharaoh, (and the harshest decree of all), because the truth is that is that the child must be educated in the path of Torah and mitzvos from birth. And this is how they will receive sustenance, because the Nile is the sustenance for non-Jews, whereas a Jew’s sustenance comes only through “cleaving to Hashem your G-d” – following Hashem’s path, and then you will be “alive” – “The One who provides life provides sustenance.” Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 לעילוי נשמת הילד חייל בצבאות ה' שלום דובער ע"ה בן – יבלחט"א – ר' זלמן יוסף הלוי שליט"א ליום היארצייט שלו י"ד טבת תנצב"ה

יום א' פ' תולדות, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 24, 2024

9:01

התוכן הוראה ממ"ש [בראשון דפ' תולדות] בהתחלת הפרשה "ואלה תולדות יצחק" עפ"י מ"ש רש"י "יעקב ועשו האמורים בפרשה": בעצם ובשרש – אין מציאותו של עשו, אלא כל מציאותו הוא זה שהוא "אמור בפרשה" כ"תולדות יצחק" – שענינו לפעול צחוק למעלה שזהו ע"י העבודה דאתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא, ועי"ז נשלם הכוונה דדירה בתחתונים וכו'. ואפילו כאשר הנשמה (יעקב) יורדת למטה למצב של "תולדות", ונמצאת בעולם, "בפרשה" מלשון הפרשה – מופרש משרשה, ושם נראה שישנה מציאות של עשו – בכוחה לפעול ע"י לימוד התורה ("בפרשה") ש"עס זאל זיך אָנהערן" אצלו וגם בעשו ואוה"ע עצמם, בגילוי, שכל מציאותו של עשו הוא בשביל "תולדות יצחק" ו"אמור הפרשה", עד שהם מסייעים לבנ"י בעבודתם בכלל ועאכו"כ באה"ק. משיחת מוצש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 Synopsis On the verse, “These are the descendants of Yitzchak,” Rashi says, “Yaakov and Esav who are mentioned in the parashah.” In essence, Esav has no existence other than being “mentioned in the parashah,” just like the “descendants of Yitzchak” – who causes laughter by transforming darkness to light and making a dwelling for Hashem in this world. Even when the soul (Yaakov) descends to the level of “descendants,” to this world where it finds itself in a “parashah” in the sense of hafrashah – separated from its root, and where it seems that Esav does exist – it has the ability, through Torah study (“in the parashah”) to perceive openly that Esav’s entire existence is only for the “descendants of Yitzchak,” and to be “mentioned in the parashah,” and for Esav and the nations themselves to perceive this, to the point that they assist the Jewish people in their service in general, and all the more so in the Holy Land. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Shabbos Mevarchim Kislev 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

יום ה' פ' לך לך, ו' מרחשון, אור לז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 7, 2024

10:39

התוכן ענין ז' חשון – שבו היו העולים לרגל של חג הסוכות – שהשמחה בחג זה, "חג האסיף", היתה הגדולה ביותר מבין ג' הרגלים – יוצאים מא"י לחו"ל (ולכן לא היו שואלים גשמים עד יום זה. וגם בזמן שאין ביהמ"ק הנציחו זאת: בא"י נשאר הדין שמתחילים לשאול גשמים בז' חשון, וכן בענין שנוגע לסוחרים – שכאשר כותבים בשטר התאריך "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון), הוא – לחבר את הקדושה והשמחה שהיתה בביהמ"ק, שכל זמן שהיו בא"י היו עדיין תחת רושם זה, עם החולין. ובזמננו: עד ז' חשון עומדים עדיין תחת הרושם של קדושת ימי חודש תשרי ובמיוחד שמח"ת, אבל גם למחרת, בחיי היום-יומיים ובעניני החולין של כאו"א, צ"ל ניכר החילוק שנעשה בהם כתוצאה מרושם זה. עיקר הקדושה בביהמ"ק הי' בקדה"ק מקום הארון – ענין הלוחות וספר תורה. וזהו תפקיד הישיבות בכלל וישיבת תומכי-תמימים בפרט – החדרת ענין התורה, מתוך חיות ושמחה, בכל בית יהודי. משיחת אור ליום ד' פ' לך לך, מוצאי ז' מרחשון ה'תשכ"ב, לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024 Synopsis 7 Cheshvan marks the day when the pilgrims would reach the border of Eretz Yisrael on their way home from the pilgrimage for Sukkos. This is why they would wait until this day to start asking for rain, a law that remains in practice even today. Additionally, in business transactions, when a document sets a time of “after the festival,” without providing a specific date, the default date is 7 Cheshvan. The role of this day, which marks the boundary between the inspiration of Simchas Torah and the beginning of mundane life, is to merge the two, such that the impact of Simchas Torah can be seen in how one lives his daily life. The holiest part of the Beis Hamikdash was the Holy of Holies, the place of the Aron – which housed the Luchos and the Sefer Torah. And this is the function of a yeshiva, especially Tomchei Temimim – to make Torah permeate every Jewish home, with joy and passion. Excerpt from sichah of Tuesday night, Parashas Lech Lecha, Motzaei 7 Cheshvan 5722, to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024

יום ועש"ק פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 8, 2024

10:29

התוכן עה"פ "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וגו'" איתא בגמ' "ששון זו מילה" שנאמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" שאמר דוד המלך בנוגע למצות מילה. מובא ברמב"ם שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות עוה"ז. וזהו החילוק בין ענין המילה כפי שהוא אצל אוה"ע וכפי שהוא אצל בנ"י: אצל אוה"ע ה"ז ענין של צער וכאב, ועושים זאת רק כדי להמנע עי"ז מענין של סכנה וצער גדול יותר, אבל אצל בנ"י ענין המילה הו"ע של שמחה, הוא שמח "כמוצא שלל רב", שלחם עם אויב גדול וניצח אותו באופן כזה שהוא לקח ממנו "שלל רב". ובפרטיות יותר: אופן הנהגת היהודי בעוה"ז הגשמי היא לא שהנשמה תיבדל מהגוף והעולם ולא תתעסק עמהם, אלא אדרבה - להתקשר עם נפה"ב והגוף וחלקו בעולם, ושם תהי' הנהגתו באופן ד"בכל דרכיך דעהו" – לקחת מעניני עוה"ז "שלל רב", ע"י שמשתמש בהם לעניני קדושה. וזוהי המעלה בבעלי עסק שעסוקים רוב ימיהם בעניני עוה"ז (על יושבי אוהל), שה"שלל" מעניני עוה"ז שלהם הוא "שלל רב" לאמיתתו. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy, and gladness and honor,” the Gemara states, “Gladness refers to circumcision,” as it says, “I am glad over Your word like one who finds great spoil” – a verse about the mitzvah of bris milah. The Rambam states that circumcision weakens the newborn’s desire for this world. And this is the difference between the circumcision performed by gentiles, and the mitzvah of bris milah performed by Jews: for a gentile, circumcision is something painful, which they do only to avoid an even greater pain. But for a Jew, it is a cause for gladness and rejoicing, “like one who finds great spoil.” One obtains “great spoil” by conquering a powerful enemy so decisively that not only does the enemy no longer pose a threat, but the conqueror takes for himself that which previously belonged to the enemy. Similarly, Hashem didn’t create the soul to remain in heaven; rather, He sent it into a body a body and animal soul in this world to engage the world and conquer it, and thereby to take physicality as “great spoil” for holiness by “Knowing Him in all your ways” etc. This is the advantage of working people (over scholars): because they spend the majority of their time engaged in the world, they are the ones who truly take “great spoil” from the world and use it for holiness. Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024

יום א' פ' וירא, ט' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 10, 2024

10:36

התוכן [הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024 Synopsis [The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?! 2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024

יום ב' פ' וירא, י' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 11, 2024

12:44

התוכן אחז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". ומזה מובן שכמו שהעבודה עם עצמו צ"ל באופן של "עזוב תעזוב עמו" – שמשתף גם את גופו בעבודת ה' של הנשמה "לעשות צדקה ומשפט" [כמ"ש בשני דפ' וירא], וכמו"כ צ"ל בנוגע להשפעה על העולם כולו, שהתכלית היא שזה יהי' באופן של ""פדה בשלום נפשי" (וכמו שכתב אדה"ז בקשר לגאולתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ"). והדרך לזה הוא ע"י שנותן דוגמא פשוטה מהגוף – טובת הרגל (אע"פ שהוא גדול יותר בכמות) לא להתנהג כפי שהוא רוצה אלא לפי רצון השכל שבראש (לפי שהוא גדול יותר באיכות). ובנמשל – כאשר מתבוננים בזה רואים שבאמת זהו טובת הגוף לא למלאות את תאוותו ורצונו אלא להתנהג לפי רצון הנשמה. זה שתובעים ממנו להתאפק מלמלאות תאוותו, אי"ז בשביל "טובה" לאחרים, אלא טובתו האישית! ע"י הסבר זה אפשר בקלות "לעשות בארץ" באופן של "שלום". ואשרי אלו שזכו וזיכו את הרבים! ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024 Synopsis Our Sages taught, “A person is obligated to say, ‘The world was created for me.’” This indicates that just as one’s service with himself requires that “You shall surely help along with him” – getting the body to participate in the soul’s service “to do righteousness and justice” (as it says in sheini of Parashas Vayera), the same applies to one’s service of impacting the whole world. This can be done by way of example from the body: just as it is in the best interest of the foot (which is greater in quantity) not to do what it wants, but to listen to the head (which is greater in quality) – so, too, you can explain to a person that it is in the body’s best interest not to fulfill its own desires, but to follow the desire of the soul. When it is demanded of a person to restrain himself from fulfilling his desires, he’s not doing a “favor” for someone else, but doing something for his own bodily benefit. With this explanation it’s possible easily “to do in the world” in a manner of “peace.” 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024

יום ג' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 12, 2024

11:25

התוכן ביאור הבטחת הקב"ה ע"י ירמיהו [לרחל אמנו, בהמשך למ"ש לפנ"ז: "רחל מבכה על בני'. . כי איננו. ."] "יש שכר לפעולתך גו' ושבו בנים לגבולם": "ירמיהו" הנביא, שאמר ריבוי נבואות אודות מרירת הגלות, אומר, שלמרות שנמצאים במצב של גלות שהיא דבר המר ביותר, יש לדעת שבכחם של בנ"י להפוך מצב זה לטוב, וזוהי הכוונה בגלות המרה - להוכיח עי"ז את מעלתן של בנ"י, כי ע"י העבודה ב"עולם המזדעזע" והפיכתו לטוב, מתגלים כחות הנעלמים של בנ"י הנדרשים כדי להפך את חושך הגלות לטוב. והעבודה היא "פעולתך" - פעולה שאינה שליחות ישירה מאת ה' כ"א עבודה שבוחרים בה, ע"ד "כל מעשיך לשם שמים", והיינו, שלא מסתגרים בבית ומתעסקים עם חינוך בני הבית, אלא יוצאים מן הבית כדי לפעול ולהשפיע גם בחוץ. וירמיהו מבטיח ש"יש שכר לפעולתך" - "ושבו בנים מארץ אויב . . ושבו בנים לגבולם". ב' חלקים משיחת ר"ח סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 Synopsis Yirmiyahu Hanavi prophesied Hashem’s promise (to Rochel Imeinu, following the previous verse, “Rachel weeping for her children…for they are not”) that “there is reward for your work…and the children shall return to their own border.” Yirmiyahu, whose name connotes bitterness, and who said many prophecies about the bitterness of exile, says that although we are in exile, which is the most bitter thing possible, one should know that a Jew has the ability to transform it to good. And this is the purpose of the bitter exile – to bring out the deep power of the Jewish people to transform darkness to light. This task is called “your work” – it’s not a direct instruction from Hashem, but something chooses on their own, akin to “all your deeds being for the sake of heaven.” Meaning, one doesn’t confine themself in their own home focusing only on their own self and family, but goes out to impact the world as well. And Yirmiyahu promises that “there is reward for your work” – “and they shall come back from the land of the enemy…and the children shall return to their own border.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Sivan 5746. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 לזכות שמעי'ה אבטליון בן שרה שי'

יום ד' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 13, 2024

10:22

התוכן בכל מקום ובכל זמן ישנה התגברות הקליפה בענין מסויים. ובמדינה זו – בזבוז יתר על ענינים חיצוניים של יופי וקישוט הבית, מבלי להתחשב אפי' בהיכולת והאפשריות הכספית, ובלבד שיוכלו להתחרות ולהתעלות על השכן או השכנתה... – לא בנוגע להוצאת בניו לתלמוד תורה או לשלחם לישיבה טובה יותר אלא בנוגע לענינים חיצוניים של מה בכך. בדוגמת המנהג בה"קאָלאָניעס" (המושבות) להתחרות מי יכול לירוק למרחוק יותר..., וזה בא מצד זה שמונחים ב"הנחות העולם". כתוצאה מהנהגה זו בל ימלט שלא יחסר בכל הדרוש להוצאות בעניני קדושה; תיקון הדבר – שה"עקרת הבית" תערוך סדר באופן ניהול הוצאות הבית, לחשב את הדרוש לעניני קדושה, וגם במה שנשאר – לזכור הפתגם שגם מה שמותר – לא צריך. משיחת מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 Synopsis Every time and place has its area in which the kelipah is especially dominant. In this country, it is excessive spending on externalities like home decorations and furniture, out of a desire to outdo the neighbors, even if one can’t afford it and has to borrow money, Not to outdo them in to spending on one’s children’s Torah education or sending them to a better yeshiva, but on trivialities. It brings to mind how in the shul of a Russian farming colony, in order to choose who would be the gabbai, they would have a contest to see who could spit the farthest…Inevitably, this problem will result in a family lacking money for true needs, i.e., matters of holiness. The remedy is for the woman of the house to manage household expenses in an orderly fashion, by calculating what is available and what is needed for matters of holiness – and then, even if money remains, to remember the saying that “what is permissible is unnecessary.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

יום ה' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 14, 2024

11:34

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש עה"פ [בפ' בלק] "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" ש"כבר קדמוך זריזותי' דאברהם שנאמר [בפ' וירא] וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": מצד החושך כפול ומכופל של הגלות אפ"ל "הצדקה" להחסרון לפעמים בעניני תומ"צ וכו', כי ה"מלמד זכות" על בנ"י טוען, היות ש"כל ישראל בני מלכים הם", הנה כשלוקחים "בן מלך" ומשליכים אותו בין פחותים אין פלא ש"נטרפה דעתו" ובמילא ה"ה פטור מן המצות! אבל אז נעמד כנגדו "צד השמאל" וטוען, אם כך, איך יש לו דעת כשמגיע לעניני מסחר וכיו"ב... – למה אין לו את הזריזות ד"וישכם אברהם בבוקר" אבל את הזריזות ד"ויקם בלעם בבוקר" יש לו?!..., וע"ז עונים לו שבפועל "כבר קדמוך אברהם", והוא מוריש זריזות זו לכל בניו אחריו, וזריזות זו, אף אם היא בהעלם, מבטלת את (הענינים שיכולים לצאת מ)הזריזות דבלעם! ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024 Synopsis On the verse (in Parashas Balak), “Bilaam got up early in the morning and saddled his she-donkey,” the Midrash says, “You have already been preceded by the alacrity of Avraham, as it says, ‘Avraham got up early in the morning and saddled his donkey.’” In the double and redoubled darkness of the exile, one can justify the fact that he is sometimes deficient in Torah and mitzvos on the basis that “All the Jewish people are sons of kings,” and when you put the prince among lowly people, it is no wonder that he “loses his mind,” in which case he is exempt from mitzvos. But then the opposing side argues that if so, how does he have a head when it comes to doing business etc.…why does he not have the alacrity of “Avraham getting up early in the morning,” but he does have the alacrity of “Bilaam getting up early in the morning?! The response to this argument is that “You have already been preceded by Avraham,” and Avraham bequeaths his alacrity to all his descendants after him. Although it may be concealed, this alacrity nullifies (any potential consequence of) the alacrity of Bilaam. 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024

יום ועש"ק פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 15, 2024

9:04

התוכן "ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'" [הפטורת פ' וירא]. ומבאר אדה"ז במאמרו: ד"ואשה" קאי על כאו"א מישראל. "צעקה אל אלישע" – זה הקב"ה. "עבדך אישי מת", פי' אישי הוא אש יו"ד, בחי' יו"ד ונקודת הנפש שהי' בבחי' אהבה כרשפי אש – "מת". ובמילא הנושה, היצה"ר, "בא לקחת את שני ילדיי – אהבה ויראה הנולדים מהמוחין – לו לעבדים". "ויאמר אלי' אלישע מה יש לך בבית, ותאמר אין לי כ"א אסוך שמן" – נקודת היהדות. "ויאמר לה כו' כלים רקים אל תמעיטי", דאף שהכלים היו רקים, כנ"ל, מ"מ צריך למלאותם מנקודת היהדות. ועי"ז "ואת ובניך תחיו בנותר" – החיות שלו תהי' בעבודה מבחי' "ונותר" – סוכ"ע. וההוראה: כאשר יהודי הוא במצב של "מאן דנפל מדרגי' אקרי מת", אל לו ליפול ברוחו, כי הירידה היא צורך עלי'. ומגיעים לזה ע"י "כלים רקים" – ענין התשובה. [מאמר זה קשור עם א' ממאמרי אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שמכינים עתה לדפוס והיתה התקוה שיהיו מוכנים לקראת יום ההולדת שלו בכ' מרחשון, ובפועל הספר עדיין לא מוכן...] חלק מהאמר אור לכ' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 Synopsis On the Haftorah, “A woman of the wives of the disciples of the prophets…” the Alter Rebbe explains in a maamar: The “woman” refers to every Jew. “Elisha” refers to Hashem. “Your servant, my husband (ishi) has died” – refers to the level of eish-yud, where the yud (the inner core of the soul) being expressed in fiery love. But this level “has died,” and therefore the “creditor” – the yetzer hara, “has come to take my two children” – the love and awe, which are born from the the intellect – “for himself as slaves.” “And Elisha said to her…’what do you have in the house?’ And she said…nothing but a jug of oil.’” The oil is the soul’s inner core; Elisha told her to borrow “empty vessels,” and “not a few,” meaning, although the vessels are empty, as above, nevertheless you must fill them from the inner core, and in this way, “You and your sons will live with the remainder” – the service stemming from the level of Sovev Kol Almin. The lesson is that when a Jew has fallen from his previous level – “one who falls from their level is considered dead” – he shouldn’t become discouraged, because the purpose of the fall is to later rise up to an even higher level. And this happens through the “empty vessels” – the service of teshuvah. (There’s a related maamar of the Rebbe Rashab, which is included in the sefer currently being prepared for print; I hoped it would be ready in time for the birthday on 20 Cheshvan, but the sefer hasn’t yet been completed…) Excerpt from maamar (k’ein sichah) of 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' חיי שרה, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 17, 2024

12:18

התוכן א) עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון וגו'" פרש"י: "ע"י בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה". בהוספת רש"י "פרחה נשמתה ממנה" מתרץ שאלת ה"בן חמש" למה נגרמה עי"ז מיתת שרה והרי יודע על מקרים של מיתה ולא נגרמה עי"ז מיתת האם ר"ל?! וע"ז פרש"י שכאן הי' זה באופן של דבר והיפוכו – בתחילה סיפרו לה ש"נזדמן בנה לשחיטה" ומיד לאח"ז – ההיפך – "וכמעט שלא נשחט", וזה הביא שיהי' "פרחה נשמתה" – פריחה הלוך ושוב בנשמתה ולכן "מתה". ב) מבואר בזהר ש"קרית ארבע היא חברון" קאי על הד' יסודות כפי שהם מחוברים יחד וכו', ומכאן התשובה לטוענים שמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת שכל דבר מורכב מד' יסודות, לקח א"ז מספרי אוה"ע – (דנוסף על האיסור לומר כך על מ"ש הרמב"ם ביד החזקה – ) זה מובא בזהר! ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי-שרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024 Synopsis (1) On the verse (in rishon of Parashas Chayei Sarah), “Sarah died in Kiryas Arba, which is Chevron…”, Rashi says: As a result of the news of the Akeidah, that her son had been designated to be slaughtered and was almost slaughtered, her soul flew out of her and she died.” Rashi adds the words “her soul flew out of her” to address the question of the five-year-old beginning to study Scripture: a child knows that many people have died whose mothers didn’t die upon hearing about it Rachmana litzlan, so why did Sarah die upon hearing that Yitzchak had almost been slaughtered? Rashi addresses this by indicating that the issue was the back and forth: first she was told that “her son had been designated for slaughter,” and immediately afterwards she was told that he wasn’t slaughtered. This caused “her soul to fly out of her” – flying back and forth – and therefore “she died.” (2) The Zohar says that “Kiryas Arba, which is Chevron” refers to the four elements as they are combined together etc. This is the answer to those who argue that when the Rambam says in Hilchos Yesodei HaTorah that everything is comprised of four elements, he took it from non-Jewish sources chas v’shalom: (In addition to the fact that you can’t say such a thing about something the Rambam writes in Yad Hachazakah) – it’s obviously not from non-Jewish sources because it is stated in the Zohar. 2 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024

יום ב' פ' חיי שרה, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 18, 2024

10:04

התוכן זה לא מספיק להיות "זקן - זה שקנה חכמה" שלומד תורה לעצמו, אלא צ"ל גם הענין (שחז"ל למדו ממ"ש [בשני דפ' חיי שרה] "ואברהם זקן", שאברהם הי') "זקן ויושב בישיבה": למסור שיעורי תורה ברבים, או, אם בינתיים אינו שייך לזה, לדאוג שתהי' "ישיבה" במקומו בה יוכלו ללמוד תורה ברבים. וכמ"ש לאחרונה בענין "תן לי יבנה וחכמי'", שיש להשתדל שבמקום שקיימת ישיבה - שיתוסף בזה בכמות ובאיכות, ובמקום שאין ישיבה - להקים ישיבה! ונחיצות ההשתדלות בזה בתקופה זו במיוחד מובן עפ"י מאחז"ל "אני חומה זו תורה" שתורה מגינה על בנ"י, ומכיון שכל ישראל הם "קומה אחת שלימה", הנה ע"י לימוד התורה שלו בכ"מ שהוא, נפעל עי"ז הגנה על כל בנ"י בכל מקום שהם. ועי"ז זוכים למ"ש בהמשך לזה "וה' ברך את אברהם בכל", עד שזוכים ל"עולמך תראה בחייך" ע"ד מאחז"ל עה"פ בנוגע לאברהם. א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024 Synopsis It’s not enough to be an “elder – this is one who has acquired wisdom” who learns Torah for oneself. Rather, one must emulate Avraham, who was “an elder and would sit in yeshiva,” as our Sages derive from the verse “Avraham was old” (in sheini of Parashas Chayei Sarah). That is, one must give Torah classes for the public, and if one isn’t holding there yet, he must make sure there’s a yeshivah in his city where Torah can be studied publicly. As discussed lately regarding Rabban Yochanan ben Zakai’s request to “Give me Yavneh and its Sages” – one must see to it that wherever there is a yeshivah, it should be expanded in quality and quantity, and wherever there is no yeshiva – one should be established. This is especially important now, as our Sages taught, “I am a wall – this refers to Torah” – Torah protects the Jewish people. Since all Jews are one body, one Jew studying Torah wherever he is brings protection to all Jews everywhere. And in this way, we merit the next part of the verse, “and Hashem had blessed Avraham with everything,” and we merit to “see your world in your lifetime” as the Sages said regarding Avraham. Sichah from farbrengen of Tuesday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024

יום ג' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 19, 2024

10:24

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' חיי שרהבנוגע לאליעזר עבד אברהם ש"ויהי הוא טרם כלה לדבר וגו'" כבר נתקיים בקשתו בפועל: לא זו בלבד שאין ליהודי להתפעל מכללות הירידה בגלות, בידעו שכאשר מתפלל להקב"ה הרי הוא נענה תיכף ומיד, אלא יתירה מזו - בהיותו יורשו של אברהם הרי הוא נענה באופן של "טרם כלה לדבר"! וזה שאי"ז באופן של "טרם יקראו ואני אענה", הוא, כי בכדי שלא יהי' באופן של "נהמא דכיסופא" צריכים עכ"פ את ה"אצבע קטנה" שלו - להתחיל את התפלה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 Synopsis Shelishi of Parashas Chayei Sarah states that Eliezer’s request was already fulfilled “before he had finished speaking.” The lesson is that a Jew has no reason to be deterred by the exile, because when he davens to Hashem he is answered not only immediately, but – as a descendent of Avraham Avinu – before he even finishes speaking. And the only reason it’s not the case that “when they have not yet called, I will respond” is so that the fulfillment of one’s needs doesn’t come as “bread of shame”: one must at least put in the minimal effort of his “little finger” – at least beginning to daven. 2 excerpts from sichah Monday night, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 לזכות התמים מנחם מענדל שי' מאצקין לרגל הכנסו לגיל המצוות ביום ח"י מרחשון ה'תשפ"הנדבת הוריו ר' פרץ וחי'ה מושקא שיחיו מאצקין

יום ד' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 20, 2024

11:17

התוכן תובעים מכל אחד שמזמן לזמן, ובפרט עכשיו בשעה שיושב בהתוועדות, להתנתק מכל עניניו ולהתקשר לנשיא דורנו! ובנוגע לעניננו: אע"פ שהתוועדות זו קשורה עם מאורע שאירע לפני 120 שנה [בשנת כתר"א] באיזה עיירה ברוסיא, צ"ל "נזכרים"‏ – ‏תובעים ממנו שיתנתק מכל הענינים שמסביבו ולחיות ענין זה מחדש, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה‏ – ‏"ונעשים". ["זאָלסטו פועל זיין ביי זיך אַז איצטער.. ביסטו אַ חסיד פון דעם רבי'ן נשיא דורנו וואָס ער איז ממלא מקומו פון בעל יום ההולדת.. און אַלס אַ חסיד דאַרפסטו ביי זיך פועל זיין אַז דו ווערסט אויס מציאות פאַר זיך!!! .. איצטער ביסטו ניט פב"פ.. דו ביסט מער ניט ווי אַ חסיד פון נשיא דורנו!!.. ער זאָל זיך אָפּרייסן פון זיך און פון דעם גאַנצן אַרום, און זיך אַוועקשטעלן אין אַ מעמד ומצב אַז אָט איז ער און אָט איז דער רבי נ"ע..."]. ובאמת זה צ"ל לא רק בנוגע ליום-ההולדת אלא בכלל, כדאי שמזמן לזמן, ומה טוב‏ – ‏בכל יום ויום, להתבודד לכמה רגעים ולפעול ע"ע שירגיש כמו שהוא עומד עכשיו ליד הר סיני ומקבל את התורה מחדש! ובאופן של "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן..." ["ביז אַז ער הייבט אָן שוויצן בפועל!"]. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024 Synopsis It is demanded of every individual, from time to time, and especially now when sitting at a farbrengen, to disconnect from everything and connect to the nasi of our generation. In this case: even though this farbrengen is in connection with an event that occurred 120 years ago in some Russian town, it must be “remembered” – a person must disconnect from his surrounding and relive it anew, and in such a way that leads to action – “and observed”: as a chasid of the Nasi of our generation, you must bring himself to the feeling that your only identity is that of being a chasid of the Nasi of our generation! And the truth is, this applies not just to a day like this; in general, it is appropriate from time to time – and even better, every day – to spend a few moments alone and bring oneself to the feeling that he is standing now at Har Sinai and receiving the Torah anew! And “Just as there, it was in reverence, fear, and trembling, and sweat, so too here” – to the point that one actually begins to sweat. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024

יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ה

Nov 21, 2024

11:00

התוכן לכל יהודי צ"ל הרחבה בענינים גשמיים בטוב הנראה והנגלה (וכמסופר על הצ"צ שכאשר חסיד הביא לו מתנה (רהיט צבוע), אמר לו שהוא לא צריך א"ז, אבל שיתן א"ז לבנו, המהר"ש...), אבל ביחד עם זה – לא בזה צ"ל השיקוע והתענוג. וכמו שחסידים מספרים על הרה"צ ר"י מרוזין, שסדר הנהגתו הי' בהרחבה עד שהי' הולך עם (סוג) נעליים של זהב, אבל בלי סולי'ה... ובמילא הי' מתענה בהליכתו!). לפחות פעם ביום/בשבוע, עליו לההתבודד ולצייר לעצמו הנהגת אבי-זקנו שכל חיותו הי' בעניני תומ"צ, ולפעול כך גם בעצמו לפחות באותם רגעים, וזה ישפיע על הנהגתו במשך היום כולו; אע"פ ש"החושך יכסה ארץ וגו'" וכ"א רואה איך ש"מלכיות מתגרות זו בזו", יודע כל א' שגם בזמן הגלות בעוה"ז הגשמי הנה "מ[בחי'] אין יבוא עזרי" ו"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ו"הנה" הוא לשון שמחה – שעוסק בעבודת ה' מתוך שמחה שפורצת גדר וכו'. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 Synopsis Every Jew must have physical abundance and open and revealed good (like the story of the Tzemach Tzedek – when a chasid brought him a gift of painted furniture, the Tzemach Tzedek said that he doesn’t need it, but that the chasid should give it to his son, the Rebbe Maharash). But at the same time, physical abundance shouldn’t be one’s passion and focus in life. As Chassidim said of the Ruzhiner, he conducted himself opulently, to the point that he wore golden slippers, but without soles – so it hurt when he walked! At least once a day or once a week, one must take time alone to picture the image of his great-grandfather, whose whole vitality in life was Torah and mitzvos, and to bring about the same in his own life, at least during those moments. This will impact his behavior throughout the entire day; although “darkness covers the other etc.,” and everyone sees the “nations provoking one another,” still everyone knows that even during exile in this physical world, “from where will my help come” (from the level of Ayin), and “Behold the Guardian of the Jewish people will neither sleep nor slumber” – “Behold” is an expression of joy – serving Hashem with joy, which breaks through boundaries etc. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 22, 2024

8:19

התוכן עה"פ בחמישי דפ' חיי שרה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו'" מפרש רש"י: " . . שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצוי' בעיסה וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו". ועפי"ז מרומז כאן ג' המצוות שנשי ישראל במיוחד נצטוו עליהם (כמדובר לאחרונה): א) נרות שבת ויו"ט ב) כשרות האכילה ושתי' ג) טהרת המשפחה ("ענן קשור על האהל" הוא ענין הצניעות וכמ"ש "גן נעול אחותי כלה"). ועפ"י המבואר שרבקה היתה אז בת שלש, מובן שאין לחכות בכ"ז עד לאחרי החתונה וכיו"ב אלא להתחיל בזה כבר מגיל שלש. ועוד: הרי לאחרי הסתלקות שרה הדליק אברהם נש"ק, ובכ"ז, הענין ד"נר דלוק מערב שבת עד ערב שבת" הי' דוקא אצל הנש"ק של ילדה בת שלש!‏ ‏משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 Synopsis On the verse in chamishi of Parashas Chayei Sarah, “And Yitzchak brought her to the tent of Sarah his mother etc.,” Rashi states, “…for as long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos, a blessing was found in the dough, and a cloud was attached to the tent. When she died, these things ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This alludes to the three mivtzoim that apply particularly to women (as we’ve been discussing lately): (1) Shabbos candles; (2) Kashrus; (3) Taharas Hamishpacha (“a cloud attached to the tent” refers to modesty, as it says, “a locked garden is my sister my bride”). At the time, Rivkah was three years old; this indicates that there’s no need to wait until marriage, rather this can begin at age three. Moreover, although after Sarah’s passing, Avraham lit Shabbos candles, nevertheless, the fact that “a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos” happened only as a result of the Shabbos candles lit by Rivkah, a three-year-old girl. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

יום ד' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 6, 2024

9:14

התוכן אברהם אבינו הי' "מלך" ואעפ"כ אמר לו הקב"ה [בראשון דפ' לך לך] "לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך". ואע"פ שהדרך גורמת למיעוט פרי' ורבי' ממון ושם, מ"מ הובטח לו "ואעשך לגוי גדול (בנים) ואברכך (בממון) ואגדלה שמך". וההוראה: מי שחושב שמוטב לו לישב בביתו ובעירו במקום של כבוד שאז יוכל לפעול יותר בעניני יהדות משא"כ כאשר ילך בדרך שממעטת בפרי' ורבי' בממון ובשם וכו' – עליו לדעת שדוקא כאשר מקיים את ה"לך לך מארצך וגו'" והולך בשליחות הקב"ה, נעשה עי"ז "ואגדלה שמך" בגו"ר! וכהלימוד מהנהגת הסנהדרין, "חכמים נבונים מופלגים בחכמת התורה", שעבודתם עפ"י תורה התבטאה בזה – לחגור המתנים בחבלים ולחזור בעיירות ישראל ללמד תורה ולשמור ולהציל יהודי מאיסור מיתה [ואם הם לא התנהגו כך וכתוצאה מזה יהי' יהודי שיצטרכו לשפוט משפט מוות הרי הם אשמים בכך ונק' סנהדרין "חובלנית"!], עד לאיסור קל של ד"ס! משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 Synopsis Hashem told him [in Rishon of Parashas Lech Lecha], “Go forth from you land and from your birthplace and from your father’s house, to the land that I will show you” – even though beforehand Avraham was settled and established and respected as a king. And although “traveling diminishes procreation, it diminishes money, and it diminishes one’s name,” nevertheless Hashem promised Avraham that “I will make you into a great nation (children) and I will bless you (with money) and I will aggrandize your name…” The lesson is this: one may think that he can accomplish more for Yiddishkeit by remaining in his current place and position of honor, whereas traveling will diminish him etc. But he should know that it is specifically when “you go forth from your land” etc., on a mission of Hashem, that “your name will be aggrandized” physically and spiritually. As we similarly learn from the Sanhedrin: although the members of the Sanhedrin were “exceptionally wise and understanding in the wisdom of the Torah” – nevertheless their job required them to go out and travel among the Jewish cities, to teach the Jewish people and prevent them from committing any sins, ranging from the most severe (if, because of their failure to educate a Jew properly, he ended up sinning and being sentenced to death, they are at fault, and they are called a “destructive Sanhedrin”) to even a minor Rabbinic requirement. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ב' פ' תולדות, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 25, 2024

10:57

התוכן בקשר לדיני שור תם ושור מועד [בשני דפ' משפטים]כותב הרמב"ם:"בהמה שהועדה וחזרה בה מדבר שהועדה בו חזרה לתמותה" ואפי' אם השינוי הוא בדבר הכי קטן וכו': גם מי ש"יצרו תקפו" והתרגל בהנהגה בלתי-רצוי' שע"י "נפש הבהמית" (שור) ונעשה "מועד" ר"ל, יכול לחזור לתמותו ע"י שינוי הכי קל ‏–‏ הרהור תשובה, ואז ה"ה נעלה יותר אפי' מצדיק גמור ("תם" מעיקרא). וא' ממעלות הבעלי-תשובה היא ש"צועקין ונענין מיד", ולכן, בזמננו ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" והעבודה היא של בעלי-תשובה, צריכים לצעוק שרוצים משיח ‏–‏ "במילא מאַכט מען אַ "געוואַלד": היתכן עדיין לא בא?! עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא בא! . . מ'מאָנט תכלית! און דער תכלית איז אַז יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו בעגלא דידן ממש!". ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024 Synopsis Regarding the laws of a shor tam and shor muad [derived from sheini of Parshas Mishpatim], the Rambam writes: “When an animal was classified as muad, and then it changes its conduct, it reverts to its tam status.” This applies even in cases where the change in the animal’s behavior was very minor. Similarly, even one whose yetzer overtakes him, causing him to become a “muad” Rachmana litzlan – he can revert to his “tam” status even with the most minor positive change – even a thought of teshuvah etc. And he then attains a level even higher than that of a comlete tzaddik (i.e., one who remained a “tam” from the outset). One of the advantages of baalei teshuvah is that “They cry out and are answered immediately”; therefore, in our time, when “Because of our sins we have been exiled from our land,” and our service is that of baalei teshuvah, we must cry out for Moshiach and demand: How is it possible that he still has not come?! We demand tachlis – and the tachlis is that Moshiach come and redeem us and lead us upright to our land, in our time literally. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024

יום ג' פ' תולדות, כ"ה מרחשון – "דידן נצח", ה'תשפ"ה

Nov 26, 2024

10:27

התוכן החיד"א מביא ממדרש, שג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, היו ביחד 15 שנה, [תקופה בפ' תולדות], שהרי אברהם נסתלק כשיעקב הי' בן 15 שנה. והרי גם ג' אבות החסידות, הבעש"ט המגיד ואדה"ז היו ביחד 15 שנה, שהרי אדה"ז נולד בשנת קה"ת והבעש"ט נסתלק בשנת תק"כ! וזה מ"ש שם שבאותו זמן למדו ביחד (רק) 15 שעה ביום, ה"ז כיון ששאר היום הי' בשביל צרכי הגוף, ואי"ז זמן מתאים ללימוד התורה שצ"ל "באימה ביראה ברתת ובזיעה", אבל פשוט שכל היום, גם בעניניהם הגשמיים, היו בבחי' "מרכבה" לאלקות. וזהו גם מה שחסידות תובעת שצ"ל העבודה גם עם ענינים הגשמיים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 Synopsis The Chida cites the Midrash stating that there were fifteen years when all three Avos were alive at the same time (Avraham passed away when Yaakov was 15 years old). Similarly, there were fifteen years when the three Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe – were alive at the same time. (The Alter Rebbe was born in 5505 (1745), and the Baal Shem Tov passed away in 5520 (1760).) It further says that during that time, the Avos spent (only) 15 hours a day learning Torah together, with the remaining hours of the day designated for their physical needs. (The time used for physical needs wasn’t suitable for Torah study, which must be done “with reverence and fear and trembling and sweat.”) But obviously, they still served as a “chariot” for G-dliness the entire day, even when they were involved in physical matters. Likewise, Chassidus demands that a Jew serve Hashem with his physical matters as well. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ד' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 27, 2024

11:10

התוכן זה עצמו שבנ"י נמצאים בגלות ובמעמד ומצב ד"אתם המעט מכל העמים" – צריך לפעול בהם רגש של תוקף וגאון, וכאשר למרות כל הקשיים והנסיונות, עומדים בתוקף ומתנהגים עפ"י התורה בחיי היום-יומיים, וזה ניכר עליהם גם כשהולכים ברחוב – זוכים עי"ז לכבוד והערצה בעיני העמים, והעיקר – להוספה בברכות ה'; הוראה מסיום שיעור תהלים היומי "תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי": "שה" קאי על בנ"י, וכמ"ש "שה פזורה ישראל". כאשר יהודי עושה "חשבון" משנה החולפת ומגיע למסקנא ש"תעה" לרגע אחד מדרך התורה (כתוצאה מזה גופא שנמצאים בגלות, "שה פזורה ישראל") – אין לו ליפול ברוחו, כי בודאי שהקב"ה, בהיותו "רועה נאמן", "בקש עבדך" – יבקש ויחפש את ה"שה" עד שיחזירנה למקומה! כי האמת היא שגם אז "מצותיך לא שכחתי" (ומה שלא קיים מצוה מסויימת כדרוש הוא רק מפני ש"תעה" וחשב שאינו יכול). וזה מתבטא בזה ש"אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", כבהתחלת השיעור: שאפי' כאשר אינו עוסק בתורה – שיחתו היא ע"ד יוקר מעלת התורה. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה - לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024 Synopsis The very fact that the Jewish people are in exile and “the least numerous of all the peoples” must evoke in them a feeling of strength and pride, in that despite all the difficulties and challenges, they stand strong and conduct themselves according the Torah in their daily lives, and in a way that is recognizable even when they walk in the street.This brings them respect and honor in the eyes of the nations, and most importantly – it brings increased blessings from Hashem. The end of today’s daily Tehillim states, “I went astray like a lost lamb; seek Your servant, for I did not forget Your commandments.” The lamb refers to the Jewish people, “a scattered lamb is the Jewish people.” When a Jew makes an accounting of the outgoing year, and reaches the conclusion that he strayed momentarily from the path of Torah (as a result of being in exile, “scattered”) – he should not feel dejected, because it is certain thatHashem, the “Faithful Shepherd” is “seeking His servant” – looking and searching for the lamb to return it to its place. And the truth is that even when a Jew strays, “I did not forget Your commandments” (the fact that he didn’t keep a certain mitzvah properly is only because he strayed and thought he didn’t have the ability to do it). This is expressed in the fact that “I love Your Torah! All day it is my conversation, as it says at the beginning of today’s Tehillim: even when one isn’t engaged in Torah – his conversation is about the Torah’s preciousness. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to Nshei Ubnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024

יום ה' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 28, 2024

10:52

התוכן ביום כ"ז מר-חשון נצטווה נח "צא מן התיבה וגו'" [כמ"ש ברביעי דפ' נח]. ולכאורה הרי ידוע שהענין ד"תיבת נח" קאי על "תיבות התורה והתפילה", ושהמצב ב"תיבת נח" הי' ע"ד ימות המשיח ש"וגר זאב עם כבש" וכו', וא"כ למה צווהו הקב"ה "צא מן התיבה"?! והביאור‏ – ‏"נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים", וזה נעשה דוקא ע"י העבודה בענינים הארציים שמחוץ ל"תיבה". ולכן: התחלת העבודה צ"ל ב"בא אל התיבה"‏ – ‏תיבות התפילה, ואח"כ "מביהכנ"ס לביהמ"ד"‏ – ‏תיבות התורה, אבל לאח"ז, ועם ה"נתינת-כח" מזה, צ"ל העבודה של "הנהג בהם מנהג דרך ארץ": לעשות מענינים הארציים‏ – ‏"דרך ארץ", ע"י ש"ושמרו דרך הוי'". ולכן צ"ל "הנהג בהם וכו'"‏ – ‏שהיהודי יהי' המנהיג של העולם ולא להיפך ח"ו. וזוהי ההוראה מיום כ"ז מר-חשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 Synopsis On 27 Marcheshvan Noach was commanded to “Leave the Teivah etc.” (as it says in revi’i of Parashas Noach). Seemingly, being that Noach’s Teivah represents the words (“teivos”) of Torah and Tefillah, and the state in the Teivah was a taste of the days of Moshiach when “the wolf will live with the lamb” etc.; why was Noach commanded to leave the Teivah? The answer is that “the Holy One, blessed be He, desired to have a dwelling place for Him in the lower realms,” which is accomplished specifically by a Jew’s service with the physical reality outside the Teivah. Therefore, while the first step of one’s service is to “enter the Teivah” – the words of Tefillah, and then “from the synagogue to the study hall” – the words of Torah – but afterwards, once he has been empowered by the words of Torah and Tefillah, he must “conduct himself with them according to the way of the world”: to infuse “the world” with “the way of the world” – by “keeping the way of Hashem.” Therefore, one must “conduct himself with them etc.” – a Jew must be a leader of the world, and not the reverse, chas v’shalom. This is the lesson from 27 Marcheshvan. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

יום ועש"ק פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 29, 2024

8:49

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! אלא שבזה מרומז גודל מעלתם של בנ"י: "תולדות" מורה על כללות שליחות בנ"י לעולם להוליד "תולדות" ‏–‏ "תולדותיהם של צדיקים ‏–‏ "ועמך כולם צדיקים" ‏–‏ מעשים טובים", ולפני קיום שליחותו מקדים הקב"ה ונותן לו "נח נח" ‏–‏ "נייחא בעליונים (עניני הנשמה) ונייחא בתחתונים (עניני הגוף)! ב) מעלת הגוף של יהודי ביחס לנשמתו, שדוקא בו, שהוא יש הגשמי, ניכר שמתהווה מעצומ"ה ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין וכו'", ונמצא דגופו של יהודי הוא למע' מכל סדר ההשתלשלות! ועוד. משיחת אור לכ"ח מרחשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 Synopsis A Jew should not wonder how he can have an effect on the entire world – because the conduct of all the countries in the world is determined on Rosh Hashana, as we say on Rosh Hashana, “Concerning countries, [judgment] is pronounced on [this day],” in accordance with the degree of feeling with which the Jewish people say U’nesaneh Tokef, and after that they accept His kingship during Keser, and they say that “He is our G-d . . . He will save us and He will redeem us . . . I am Hashem your G-d!” The fact that during the exile the Jewish people require the help of the non-Jewish nations is only because Hashem wants it to be that way; a Jew should not feel down because of it, and certainly he shouldn’t be embarrassed of his Yiddishkeit or sacrifice any part of Yiddishkeit G-d forbid, but to the contrary – one should be proud of it! And we should show the world that “There is one nation,” that even in exile, “their laws differ from [those] of every nation,” just like Mordechai who “neither kneeled nor prostrated himself!” This must be expressed in every detail of daily life, and we must educate our children in this fashion. This is the only way in which the non-Jews will respect the Jewish people, and they will be happy that they have the privilege to help them. Excerpt from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5743 – to women and girls. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

100

יום א' פ' ויצא, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 1, 2024

9:59

התוכן "ראש חודש", חידוש הלבנה לאחרי וע"י מיעוטה שקודם לכן, מורה על מעלת ענין העבודה, ובלשון חז"ל "לכי ומעטי עצמך", שע"י עבודת הלבנה במיעוט עצמה נעשה בה "לכי"‏ – ‏עלי' לדרגא נעלית יותר. ועד"ז ע"י ה"יפקד מושבך"‏ – ‏מלשון חסרון ומיעוט, נעשה ה"ונפקדת" (מלשון זכרון). ועד"ז ע"י ירידת הנשמה למטה ה"ה מתעלית לבחי' "מהלך". וזהו גם ענינו של "כסלו" שמורכב מב' חלקים‏ – ‏"כס" "לו": ע"י "כס" מלשון כיסוי והעלם, באים לשלימות הגילוי‏ – ‏"לו" 1) ו' פעמים ו' (כ"א מהשש מדות כפי שכלולה משש) בגימ' ל"ו 2) "אלה" (גילוי)‏ – ‏בגימ' ל"ו; בחודש כסלו כו"כ ימים מיוחדים: ט', י', י"ט כסלו, ימי החנוכה, שנמשכים גם לתוך חודש טבת‏ – ‏"ירח שהגוף נהנה מן הגוף", כל בנ"י קוראים חודש זה "חודש הגאולה". ועוד. ב' חלקים משיחת אור לר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 Synopsis Rosh Chodesh, when the moon is renewed after previously being diminished, signifies the quality of Divine service, in the words of our Sages, [Hashem told the moon to], “Go and diminish yourself”: the moon’s service diminishing itself enables it to “go” – to reach a higher level. Similarly, through “your seat being empty (yipaked)”, you are “remembered” (“v’nifkadeta”). And similarly, as a result of the soul’s descent below, it is later elevated to become a mehalech. This is also the significance of the month of Kislev, whose name is comprised of “kes” and “36”: as a result of kes, which means covered and hidden, we reach the ultimate revelation, represented by the number 36, which is 6 times 6 (each of the six attributes comprised of all six). Moreover, 36 is the gematria of the word Eileh(“These”), which connotes revelation. The month of Kislev is full of special days: 9 Kislev, 10 Kislev, 19 Kislev, the days of Chanukah, which also extend into Teves – “the month when the body takes pleasure in another body,” and the entire Jewish people call this month “the month of redemption.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Kislev, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 לע"נ ר' יהודה בן משה יעקב ע"ה ביסטאן ליום היארצייט שלו אדר"ח כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.