Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1157 episodes

Name

Release Date

Duration

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 23, 2025

8:30

התוכן אנו נמצאים כעת בזמן שבו מתכוננים לקריאת שמע שעל המטה שבו יערכו חשבון-צדק בנוגע לפעולות שנעשו בזאת-חנוכה ושל כל ימי החנוכה (שנכללים בזאת-חנוכה). ואשר לכן, יש לנצל את השעות הספורות שנשארו עד אמירת קריאת שמע שעל המטה להשלים בפועל כל ענינים אלו ולהעלות בקודש ככל האפשרי, ועכ"פ לקבל על עצמם החלטות טובות להשלים את כל הענינים שהיו צריכים לעשות במשך ימי החנוכה, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ולעשות את זה מתוך שמחה ש"פורצת גדר" ועל ידי זה יוכלו גם בשעות ספורות אלו להוסיף שלימות בריבוי השעות (בערך לזה) של כל ימי החנוכה! משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 Synopsis In a few hours, in the bedtime Kerias Shema,an honest accounting willbe made of what one has done on Zos Chanukah and on all the days of Chanukah (which are included within Zos Chanukah). These hours should be used to complete and perfect all matters of Chanukah and to ascend in holiness as much as possible; at the very least, one should resolve to complete everything that should have been done during Chanukah, and “The Holy One, blessed be He, links a good thought action.” And this should be done with joy, which breaks barriers; in this way, even in these few short hours remaining, one can complete and perfect the many hours of the entire Chanukah. Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 לזכות חי'ה מושקא שתחי' אלטיין לרגל היכנסה לגיל המצוות ג' טבת ה'תשפ"ו נדבת זקני'ה הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 24, 2025

10:54

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת רביעי דפ' ויגש, שיעקב, לאחרי שראה את "העגלות אשר שלח יוסף" ‏–‏ את הסימן "במה היו עוסק כשפירש ממנו – בפרשת עגלה ערופה", אמר "עוד יוסף בני חי": שגם בגלות נמצא כל יהודי במצב של "יוסף בני חי" בתורת חיים ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", וכפירוש המגיד בזה שע"י שיהודי מקיים מצוה ה"ה מחי' את המצוה! ובפשטות: אפי' תפילין כשירות שיש בהם שם הוי' כו"כ פעמים, והם בקדושתן גם כשמונחות על השולחן וכו', אי"ז מגיע לקדושת וחיות התפילין כאשר יהודי מקיים בהם בפועל מצות תפילין! וזוהי גם ההוראה ממ"ש בסיום השיעור ש"ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" התאפשר רק לאחר שיוכבד נולדה "בין החומות": אפי' תינוקת קטנה של בנ"י משלימה את המספר "שבעים נפש" כדי שבנ"י יוכלו להיכנס למצרים, כי ברגע שנולדה יורשת את כל התומ"צ, כולל את הכח להיות "יוסף בני חי" גם במצרים, וכבר בכניסה למצרים דאג הקב"ה שתוולד יוכבד שממנה יצאה בתי כהונה לוי ומלכות ("ויתן להם בתים") בזכות זה ש"ותחיין את הילדים" גם במצרים וכו'. משיחת יום ד' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025 Synopsis The beginning of revi’i of parashas Vayigash states that when Yaakov saw the wagons Yosef had sent (an allusion to the eglah arufah, the subject Yaakov and Yosef had last studied together before Yosef's disappearance), he said, “My son Yosef is still alive.” Even in exile, it is true of every Jew that “Yosef my son is alive,” with the Torah of life and its mitzvos, of which it says, “and you shall live by them”; as the Maggid explains, when a Jew does a mitzvah, he makes the mitzvah come alive. For example, even kosher tefillin, which contain Hashem’s Name many times and which are holy even when they are lying on the table etc., do not possess the holinessand vitality that tefillin attain when a Jew actually puts them on and does the mitzvah of tefillin with them. This is also the lesson from the conclusion of this aliyah: Yaakov and all his offspring were only able to come to Egypt after Yocheved was born “between the walls.” Meaning, a baby Jewish girl,simply by being born, completes the count of “seventy souls,” making it possible for the Jewish people to enter Egypt, because the moment sheis born, she inherits the entire Torah and its mitzvos, including this power that “Yosef my son is alive” even in Egypt. Already at the moment the Jewish people entered Egypt, Hashem ensured the birth of Yocheved, from whom emerged the houses of the Kohanim, Levi’im, and the kings (“He made houses for them”), in the merit of having “kept the boys alive” in Egypt etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת, ‏זאת חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 22, 2025

9:57

התוכן ההוראה המיוחדת מיום הח' דחנוכה – עפמ"ש בגמ' שמדליקין נרות חנוכה "כנגד ימים היוצאין", נמצא שביום הח' מדליקין גם כנגד הז' ימי חנוכה שעברו: לא רק שבכחו להאיר את היום, אלא אם רוצה באמת יכול הוא להוסיף אור גם בכל הז' ימים – שכל יום בשבוע יש את עבודתו המיוחדת – שכבר עברו. ולא רק אם החסיר משהו בז' הימים שלפנ"ז יכול הוא להשלימו ע"י תשובה, אלא אפי' בימים או ענינים שכן עשה באופן הטוב ביותר – יכול הוא להוסיף אור. והנר והיום הח' דחנוכה מלמד שלא להבהל מזה שהיום הוא רק יום א' ואיך יוכל להאיר את ז' הימים שלפנ"ז? כי אע"פ שהוא מתחיל בנר א' כנגד יום הח', אבל אח"כ הרי ממשיך להדליק עוד ז' נרות ו(עי"ז) הימים שעברו, ועל ידם מאירים את כל הבית והסביבה, עד שמאירים את חשכת הגלות כהכנה ל"אור עולם" בגאולה השלימה. א' השיחות לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו, בביהכנ"ס אחרי תפלת מנחה והדלקת נ"ח – יום א', בדר"ח טבת, אור לח' דחנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025 Synopsis The Gemara says that the Chanukah candles are lit “corresponding to the outgoing days.” It follows that on the eighth day the candles are lit not only for the day itself, but also for previous seven days.The lesson is that if one truly desires, he has the power to illuminate not only the present day, but also all the days of the past. And this doesn’t just mean one can compensate now for what was lacking in the past by doing teshuvah; rather, even if one did everything properly in the days of the past, now he can illuminate them even more. In this way, one illuminates his entire home and all his surroundings, until even the darkness of exile is illuminated, as a preparation for the everlasting light of the complete Redemption. Sichah of 1 Teves 5739, after Menorah lighting – to the children’s Chanukah rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025

יום א' פ' ויגש, ר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 21, 2025

9:57

התוכן א' הלימודים מחנוכה: למרות שילדי ישראל הם "מעטים" ו"חלשים" ביחס לילדי אוה"ע – ה"ז רק מצד הגוף, אבל לכל א' מהם יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל", שעל ידה הנה "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'" – שלא רק שאין לאוה"ע השפעה על הנהגת הילד היהודי אלא אדרבה – הם לומדים ממנו איך להתנהג בצדק ויושר. וכמו שמתתיהו ובניו לא נבהלו מה"גבורים" וה"רבים" שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ויצאו ללחום נגדם, וכתבו על דגליהם "מכב"י – "מי כמכה בא-לים ה'", ובכח זה נצחום והיתה "תשועה גדולה". עתה אין נסיונות קשים כאלו אלא הנסיון לעמוד במס"נ נגד היצר שמנסה "להשכיחם תורתך" ולנצל את הזמן למשחקים וכיו"ב, ו"להעבירם מחוקי רצונך" כמו לא להקפיד כ"כ על כשרות. וה' מראה "נסיך" "נפלאותיך" ו"ישועתיך" ומנצחים את היצר. א' השיחות, בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת – לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 Synopsis One of the lessons from Chanukah is that although Jewish children may be “few” and “weak” compared to the gentile children of the world, that applies only to the body. But because every Jewish child possesses a soul that is “a portion of Hashem from above,” Hashem “delivers the mighty into the hands of the weak…” meaning, not only do the nations of the world have no influence over a Jewish child’s behavior, but on the contrary, they learn from the Jewish child how to behave with justice and integrity. Mattisyahu and his sons were not deterred by the “mighty” and the “many” who sought “to make them forget Your Torah and transgress the decrees of Your will,” and they went out to fight against them, holding banners inscribed with the word “Maccabi” (an acronym for “Who is like You among the mighty ones, Hashem”), and with that strength they were victorious and saw “great salvation.” Today, we no longer face such harsh tests. Instead, the challenge is to stand with mesiras nefesh against the yetzer hara who tries “to make them forget Your Torah” by getting them to waste time on games etc., and “to make them transgress the decrees of Your will” by not being so careful about kashrus etc. But they are shown “Your miracles,” “Your wonders,” and “Your salvations,” and they successfully defeat the yetzer hara. Sichah of 1 Teves, 7th day of Chanukah 5738, after Mincha – Chanukah children’s rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

יום ג' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 12, 2025

9:19

התוכן 1) [המשך] וההוראה: כאשר א' רואה במדבר הגלות "נחש שרף ועקרב" – צריך לזכור שה"גדול ונורא", ה', נותן לו כוח זה! (וכמ"ש בשיעור חומש דיום זה ששייך להיות "ושכחת את ה' אלקיך" עד כדי כך שאינו רואה ש"הוא הנותן לך כח לעשות חיל"). ואז יוכל לפעול שה"נחש שרף ועקרב" הזה לא רק ש"לא ירעו ולא ישחיתו" אלא עוד יסייע לכל א' בקיום תומ"צ וכו'. וזה גם מה שדובר לעיל אודות הפצת המעיינות עצמן, ש"מקור מים חיים" הוא הרי ה"גדול ונורא", הקב"ה – בתוך ה"חוצה" עצמו. 2) בפ' עקב כתוב ענין נפלא ש"לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה' אלקיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו'". ואם רואים שה"רשעת הגויים האלה" קיים ותקיף והולף ומוסיף, הרי עאכו"כ שכ"ה בנוגע "למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' וגו'". ועל כל יהודי להכריז בגלוי שארץ ישראל ניתן לישראל ע"י ה', ויש לאחוז בו בתוקף של "גדול ונורא", ועי"ז יתהפכו ה"נחש שרף ועקרב" לסייע לבנ"י להביאם לארצנו הק'. ב' חלקים משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025 Synopsis (Continued.) (1) The lesson is that when a person sees “snakes, vipers, and scorpions” in the desert of exile, he must remember that Hashem, who is “great and awesome,” gives him the power to overcome them. (As it says in today’s Chumash, it is possible to “forget Hashem your G-d” to the extent that one doesn’t recognize that it is “He who gives you the strength to make wealth.”) And thus he will be able to cause the “snakes, vipers, and scorpions” to not only “neither harm nor destroy,” but even to assist every Jew in their fulfillment of Torah and mitzvos etc. This is also what was discussed earlier about spreading the wellsprings themselves; the “source of living waters,” Hashem, is “great and awesome” within the “outside” itself. (2) Parashas Eikev contains a wondrous idea: “You are coming to take possession of their land neither because of your righteousness nor because of the integrity of your heart. Rather, it is because of the wickedness of these nations that Hashem your G-d is driving them out from before you, and in order to fulfill the promise that Hashem swore to your forefathers….” – if one sees that the “wickedness of these nations” still exists and continues to intensify, then certainly that is the case regarding “in order to fulfill the promise that Hashem swore….” Every Jew must openly declare that Eretz Yisroel was given by Hashem to the Jewish people, and must hold onto it with the strength of the “great and awesome” one, and in this way the “snakes, vipers, and scorpions” will be transformed so that they will assist in bringing the Jewish people to our Holy Land. 2 excerpts from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025

יום א' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 10, 2025

11:39

התוכן בהמשך למ"ש בגמ' שבחמשה-עשר באב פסקו לכרות העצים למערכה מוסיף הגמ' ש"מכאן ואילך מאן דמוסיף יוסף", ופרש"י "מט"ו באב ואילך, דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו", והיינו שבט"ו באב מתחיל ההוספה בלימוד התורה בלילה, ולכן מוסיפים לו חיים גם על חייו שיש לו מצ"ע. וענין זה דט"ו באב, שבא בהמשך לתשעה-אב, בעבודה: אחד שנמצא במצב של חושך ו"לילה" של "תשעה-באב" ‏–‏ הבהמ"ק שבו ("ושכנתי בתוכם") חרוב ואין לו שום חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, ובכל זאת הרי הוא מוסיף בלימוד התורה ‏–‏ מבטיחים לו ד"מאן דמוסיף יוסף" שמוסיפין לו חיים על חייו, זאת אומרת, לא רק שיקבל את החיות שהי' לו לפני המצב של "לילה", אלא עוד יותר ‏–‏ יהי' לו יתרון האור הבא מתוך החושך! ולכן "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב" דוקא. ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 Synopsis After stating that on the fifteenth of Av they stopped chopping down trees for the wood arrangement, the Gemara adds, “From the fifteenth of Av onward…one who adds will be added to.” Rashi explains: “From the fifteenth of Av onward, one who adds nights to the days to engage in Torah study will have life added to his life,” meaning that from the fifteenth of Av one begins to increase in Torah study at night, and therefore he is granted additional life beyond the life he already possesses. In terms of Divine service: one who finds himself in a state of darkness and in the state of the “night” of “Tishah b’Av,” meaning the Beis Hamikdash within him is destroyed – he has no vitality in Torah study and mitzvah observance – but nevertheless he adds in Torah study, is promised that “one who adds will be added to”: he will be granted additional life, meaning not only will he regain the vitality he had before the state of “night,” but even more – he will gain the advantage of light that comes from the darkness. And therefore, “There were no days as happy for the Jewish people as the fifteenth of Av” (which follows Tisha B’Av) specifically. 3 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו * לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 7, 2025

10:06

התוכן [המשך] והראי' שהגאולה ותחיית המתים אכן תהי' בפועל באופן דאתהפכא ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"), אף שאין הכרח בדבר, היא "עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי'" ש"ציון שדה תחרש": אף שבחורבן בית שני לא נשאר כלום מהבית כ"א העצים והאבנים (דלא כבחורבן בית ראשון) –"ציון שדה נחרש", אבל רק על ידי זה, שלא נשאר אפי' היסוד של אבנים אלא זה נחרש, נעשה זה מקום ראוי לזריעה ולצמיחה. ומזה הוכיח שהגאולה הולכת בכיוון של אתהפכא. ואע"פ שזה מובן מהנבואה של "עוד ישבו זקנים וגו'" כשלעצמה, אבל מצינו שמצד סיבות (כמו הענין ש"הי' בידיהם למחות ולא מיחו", כמו שהי' בתקופת חורבן בית ראשון) יכולה לא להתקיים גם נבואה לטובה, משא"כ כשקיום הנבואה מתחיל בפועל. וכיון שישעי', שאמר "ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו", עשה מב' הנבואות – נבואה אחת (כמו ב' עדים שמעידים על ענין א'), ו"ציון שדה תחרש" התקיים בפועל, מוכח שגם יתקיים המשך הנבואה – "עוד ישבו זקנים וגו'" – גאולה באופן של אתהפכא. וזה בא ע"י שגאולה הפרטית דכאו"א בעבודתו היא באופן של "אתהפכא". ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 Synopsis (Continued.) The proof that the Redemption and Techias Hameisim will indeed take place in a manner of transformation (“There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim”), even though it doesn’t necessarily have to happen that way, lies in the fact that “the prophecy of Uriyah has been fulfilled,” that “Tzion was plowed like a field”: In the destruction of the second Beis Hamikdash, nothing remained of the structure except wood and stones (unlike the destruction of the first Beis Hamikdash), but it was only because it was razed to the foundation and plowed that the place became fit for sowing and growth. Fron this Rabbi Akiva proved that the Redemption will take place in a manner of transformation. Although the prophecy itself also alludes to transformation (“There will yet be elderly men and elderly women…”), however, we find that due to certain causes (such as the fact that “it was in their power to protest and they did not protest” at the time of the destruction of the first Beis Hamikdash) it is possible for even a positive prophecy to potentially not be fulfilled. But this doesn’t apply when the fulfillment of the prophecy has already begun physically. Therefore, since Yeshayahu, who said “And I will take to Me faithful witnesses: Uriyah the Kohen and Zecharyah the son of Yevarechyahu” combined the two prophecies into one (like two witnesses whose testimony become one), when Rabbi Akiva saw that “Tzion was plowed like a field” in actuality, he knew that the continuation of the prophecy, “There will yet be elderly men and elderly women...” would be fulfilled – Redemption in a manner of transformation. This comes about as a result of every individual’s redemption in their personal divine service being in a manner of transformation. 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

יום ה', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 9, 2025

11:47

התוכן הטעם ש"מצוה להרבות בשמחה" בחג הסוכות יותר משאר יו"ט מבואר בילקוט כי בחה"ס נאמר "ושמחת" ג' פעמים. ומבאר כי דוקא בחה"ס, חג האסיף, שהאדם אסף את הפירות לבית ורואה את ברכת ה', שמחתו היא בשלימות, משא"כ בחה"פ, התחלת הקצירה, ואפי' בחה"ש (חג הקציר) שנשלמה הקצירה אבל עוד לא אספה לבית וכו'. וכ"ה ברוחניות: חה"פ הוא רק התחלה העבודה עוד קודם מ"ת וכו' ובמילא עדיין אין בטחון מה יהי' בהמשך, ואפי' בחה"ש, שהקדימו נעשה לנשמע וקיבלו את התורה, עדיין אין הבטחון והשמחה בשלימות, כי אף שלכאו' האדם הוא כעת בתיקונו אבל אולי זהו בגלל שרק עכשיו קיבל את התורה ולא יודעים מה יקרה כשיעבור עוד יום-יומיים וכו'. אבל כשעוברים כמה חדשים מאז קבלת התורה עם כל הנסיונות והשינויים שבתקופה זו, כולל גם הירידה דחטא העגל, ובכ"ז נשארים שלימים בתומ"צ וחוזרים בתשובה (מאהבה) עד שביוה"כ אמר ה' "סלחתי כדבריך" - זהו הסימן שהתומ"צ, ה"פירות", נאספו ל"רשות האדם" והם שייכים לו והשמחה היא בשלימות. משיחת אור לב' דחוה"מ סוכות ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025 Synopsis Yalkut explains that the reason “It is a mitzvah to increase in joy” on Sukkos more than on other Yomim Tovim is because the Torah states Vesamachta (“and you must rejoice”) three times in connection with Sukkos. It is specifically on Sukkos, the Festival of Ingathering, when a person has brought the fruits into his house and sees Hashem’s blessing, that his joy is complete, unlike Pesach, which marks only the beginning of the harvest, and unlike Shavuos (the Festival of the Harvest), where, although the harvest is complete, the produce hasn’t yet been gathered into the house etc. The same applies spiritually: Pesach is only the beginning of Divine service, before the Giving of the Torah, etc., and therefore there is no guarantee as to what will follow. Even on Shavuos, when the Jewish people said, “We will do and we will hear” etc. and received the Torah – still, the sense of security and joy are not complete because although the person is now seemingly in his proper state, perhaps it is only because he just received the Torah; we don’t know what’s going to be in a day or two etc. But when several months have passed since receiving the Torah, with all the challenges and changes that occur during this time, including the downfall of the sin of the golden calf – and nevertheless, one remains complete in Torah and mitzvos and returns in teshuvah (out of love), to the point that on Yom Kippur Hashem says, “I have forgiven as you have spoken” – this shows that the Torah and mitzvos, the “fruits,” have been gathered into “the person’s domain,” and they truly belong to him, and therefore the joy is complete. Excerpt from sichah of the 2nd night of Chol Hamoed Sukkos, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025

יום ב', כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ו

Oct 13, 2025

9:58

התוכן האושפיזין העיקריים דיום הושענא רבה הם דוד המלך ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע. הקשר ביניהם: ידועה שיחת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", שתכלית ומטרת התייסדות הישיבה היא להעמיד חיילי בית דוד שיהיו "נרות להאיר" בכל העולם כולו ויצאו ל"מלחמת בית דוד" וילחמו נגד אלו "אשר חרפו אויבך ה'", וגם נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך", דוד מלכא משיחא, שלא רוצים שיצעקו "משיח נאו!". ומכיון ש"דברי צדיקים קיימים לעד", שהדברים עצמם הם באופן של "פעולה נמשכת", מובן, שההוראה ד"כל היוצא למלחמת בית דוד וכו'" היא בתקפה גם בימים אלה. כדי לפעול ביאת המשיח בגלוי ה"ז ע"י לימוד פנימיות ונגלה דתורה (שזהו עיקר חידושו של ישיבת תו"ת – חיבור נגלה ופנימיות התורה באופן שנעשים "תורה אחת"). ויש להשפיע על כל יהודי שיהי' בכלל אלו היוצאים ל"מלחמת בית דוד", ע"י ש"כותב גט כריתות" לעניני הגוף וגשמיות, ובודאי שיצליח במלחמה זו וחוזר לביתו בשלום – שלם בגופו, בנפשו ואפי' בממונו. וזהו הקשר לשישי דפ' וזאת הברכה שמתחיל עם "מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם", ומפרש רש"י "מתחת מעונותו (של "אלקי קדם") כל בעלי זרוע שוכנים.. לעולם אימת הגבוה על הנמוך", ומסיים "והוא שהכח והגבורה שלו – בעזרך" של כל יהודי. ובמילא מובן שכל יהודי יוצא למלחמת בית דוד. ב' חלקים משיחת יום ה', אור להושענא רבה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 Synopsis The primary Ushpizin for Hoshana Rabah are Dovid Hamelech and the Rebbe Rashab. The connection between them lies in the famous sichah on the teaching of our Sages, “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid writes a bill of divorce for his wife,” where the Rebbe Rashab explains that the reason he founded Yeshivas Tomchei Temimim was to raise soldiers of the House of Dovid who will illuminate the entire world, and who will go out to the “battle of the House of David” to fight against “Your enemies, Hashem, who have abused” and against those who “have abused the footsteps of Your Moshiach,” Dovid, King Moshiach, those who wish to prevent people from crying out, “Moshiach Now!” Since “the words of tzaddikim endure forever,” it is understood that the lesson from “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid…” remains in full force even today: The revelation of the coming of Moshiach requires studying the inner and revealed dimensions of Torah (and fusing them into “one Torah,” which is the main novelty of Yeshivas Tomchei Temimim). One must influence every Jew to be among those who go out to the “battle of the House of Dovid,” by “writing a bill of divorce” to bodily and physical matters, and they will surely succeed in this battle, and return home in peace, intact in body and soul, and intact financially as well. This is the connection to shishi of V’Zos HaBrachah, which begins, “The abode for the G-d Who precedes all, and below are the mighty ones of the world…”: As Rashi explains, “all the strong people live below His abode…the fear of the higher one is always upon the lower one,” and as he concludes, “thus, He, to whom power and might belong, is the One Who comes to your aid” – to the aid of every Jew. Thus, it is understood that every Jew goes out to the battle of the House of Dovid. 2 excerpts from sichah of Leil Hoshana Rabah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' וילך, כ"ח אלול, ה'תשפ"ה

Sep 21, 2025

13:36

התוכן [מסרו לכ"ק אד"ש שטענדער מ"בית ספר למלאכה – כפר חב"ד"] פעם שאל אדה"ז את בנו אדה"א "במה התפללת בר"ה העבר", וענה ש"התבונן במאמר וכל קומה לפניך תשתחוה, בהביטול של הקומה דא"ק". והביאור: "א"ק" הוא ר"ת "אדם קדמון" שקאי על כל סדר השתלשלות, ומכיון שבר"ה מתחדשת הבריאה דכל סדהשת"ל, ולכן התבונן איך שכל סדהשת"ל מתבטלת בתכלית – "לך תשתחוה". וזה פועל שה' מקבל את בקשת בנ"י בר"ה "מלוך על העולם כולו". אח"כ שאל אדה"א את אדה"ז "במה התפללת", וענה "מיט דעם שטענדער". והביאור: למרות שה"שטענדער" אינו אלא "דומם", ה"ה מסייע לאדם בעבודת התפילה (וכד'), ההתחברות של המתפלל עם ה', ע"י שמניח עליו את הסידור וכד', וכן ברוחניות – הביטול שע"י ההתבוננות בזה ש"אין עוד מלבדו" גם ב"שטענדער" הוא יותר מע"י ההתבוננות של "בעל ציור" בהשכל ש"וכל קומה לפניך תשתחוה"! ההוראה: גם לאחרי העבודה של חודש אלול, אי"ז מגיע לנקודה העיקרית – הקב"ע של ר"ה שהיא ביטול והנחת עצמותו לגמרי שלא לפ"ע השכל ומדות, אלא ע"ד ה"שטענדער"! ג' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשכ"ב, ער"ה ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2025 Synopsis [At the farbrengen, the Rebbe was presented with a shtender produced at the vocational school in Kfar Chabad.] The Alter Rebbe once asked his son, the Mitteler Rebbe, “With what did you daven last Rosh Hashanah?” The Mitteler Rebbe replied that he had meditated on the words, “And every being of stature shall prostrate itself before You” – the bitul of the komah of Adam Kadmon, which refers to the entire Seder Hishtalshelus; since on Rosh Hashanah the creation of the entire Seder Hishtalshelus is renewed, he meditated on how the entire Seder Hishtalshelus is completely nullified, it “shall prostrate itself before You,” which causes Hashem to accept the request of the Jewish people on Rosh Hashanah to “Reign over the entire world.” The Mitteler Rebbe then asked the Alter Rebbe, “With what did you daven?” and he replied, “With the shtender (lectern).” The explanation is as follows: Although the shtender is only an inanimate object, it assists a person in his service of tefillah, connecting the person to Hashem by holding the siddur etc. Similarly, in the spiritual sense, the bitul attained by meditating on the idea that “There is nothing besides Him” even in a shtender is greater than the bitul attained by a person’s intellectual meditation on the idea that “every being of stature shall prostrate itself before You.” The lesson is that even after the service of the month of Elul, one has not yet reached the essential point – the kabbolas ol of Rosh Hashanah, which is absolute bitul and setting oneself aside, not in accordance with the intellect and emotions, but like the shtender. 3 excerpts from sichah of Thursday night, 29 Elul 5722, Erev Rosh Hashanah 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2025 לזכות דבורה לאה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט – שלוחו של הרבי למדינת הולנד – ליום היארצייט שלו כ"ח אלול. תנצב"ה.

יום ב' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ה, ערב ראש השנה ה'תשפ"ו

Sep 22, 2025

5:31

התוכן ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ח, ערב ראש השנה ה'תשמ"ט. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2025 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5748, Erev Rosh Hashanah 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2025 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

יום ה' פ' וילך, ג' תשרי, צום גדלי' – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Sep 25, 2025

10:23

התוכן יום תענית בכלל הוא עת רצון עבור האדם להתבונן ולפשפש במעשיו ולהטיב את דרכו וכו' (במיוחד) בנוגע לאותם הענינים שבעבורם נקבע התענית. ובמיוחד תענית "צום גדלי'" שהוא בימי עשי"ת שעליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"‏ – ‏"עת רצון" ב"עת רצון". הענין שבעבורו נקבע תענית זו הוא שבו "נהרג גדלי'" ע"י "ישמעאל בן נתני'" וכו', שתמורת אהבת ישראל‏ – ‏הי' ענין ההפכי ממש. והיינו, שהענין דהיפך אהבת ישראל היא עצמה הסיבה בגלוי שהביאה לתענית. ובמילא מובן ש"צום גדלי'" הוא זמן מתאים ו"עת רצון" במיוחד לקבלת החלטות טובות בנוגע לאהבת ישראל. משיחת יום ה' דפ' וילך, צום גדלי' ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2025 Synopsis A public fast day in general is an auspicious time for a person to examine his deeds and to improve himself (particularly) with respect to the kind of behavior that led to the events that are commemorated by the fast day. This is particularly true of Tzom Gedaliah, which falls during the days of Aseres Yemei Teshuvah of which it says, “Seek Hashem when He is found, call Him when He is near” – it is an auspicious time within an auspicious time. Tzom Gedaliah was instituted because of the killing of Gedaliah by Yishmael ben Nesanyah etc. – the extreme opposite of Ahavas Yisroel. Thus, it is understood that Tzom Gedaliah is a particularly fitting and auspicious time tomake positive resolutions regarding Ahavas Yisroel. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayelech, Tzom Gedaliah 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

יום ועש"ק פ' וילך, ד' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 26, 2025

7:15

התוכן גם תשובה צ"ל מתוך שמחה. וכמדובר בארוכה בשמחת תורה [ה'תשכ"ט] שאפי' תשובה תתאה, שענינה "עזיבת החטא בלבד", צ"ל מתוך "שמחה של מצוה". וכמ"ש ברמב"ם בענין "שמחה של מצוה", שההתבוננות בתוכן של המצוה ומי ציווה על המצוות – תביא לשמחה גדולה ביותר עד ש"מפזר ומכרכר בכל עוז"! ואם זה כך בכל מצוה, עאכו"כ שזהו כך בנוגע למצוה התשובה. מצד תוכן של המצוה: ברגע א' יכול להשתנות מלהיות רשע גמור להיות צדיק גמור! מצד מצווה המצוה: ממה"מ הקב"ה יורד לאיש שהוא במצב של מורד ר"ל בממה"מ הקב"ה, ואומר לו: אם רק תעשה תשובה – תהי' מרוצה וחביב כמו קודם החטא! וא"כ עאכו"כ שזה צ"ל בשמחה גדולה ביותר! וזה אפי' בתשובה תתאה, דרגא הכי תחתונה בתשובה, ועאכו"כ בנוגע לתשובה עילאה, שבנוגע לתשובה זו נאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם". וע"י התשובה נפעל הסליחה והכפרה "בלי שום ספק וספיק ספיקא" וכו' משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2025 Synopsis Teshuvah, too, must be done with joy. As discussed at length on Simchas Torah [5729], even teshuvah tata’ah (lower-teshuvah) – which is merely “abandoning the sin” etc. – must be done with the joy of a mitzvah. As the Rambam writes regarding the joy of a mitzvah: when one contemplates the meaning of the mitzvah and Who commanded the mitzvos, he feels the greatest joy, to the point of “leaping and dancing with all his might.” If this is true of every mitzvah, how much more so when it comes to the mitzvah of teshuvah: In terms of the meaning of mitzvah, teshuvah transforms a person from a complete rasha to a complete tzaddik. And in terms of Who commanded the mitzvah – the King of kings, the Holy One, blessed be He Himself, descends to a person who has rebelled against the King, and tells him, if you will only do teshuvah, you will become desired and cherished as you were before the sin. If so, how much more so must teshuvah be done with the greatest joy. This applies even to teshuvah tata’ah, the lowest level of teshuvah, and all the more so to teshuvah ila’ah (higher-teshuvah), of which it says, “In the place where baalei teshuvah stand, even the perfectly righteous cannot stand.” And teshuvah brings about forgiveness and atonement “without any doubt or trace of a doubt” etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2025

יום א', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ו

Sep 28, 2025

11:09

התוכן הזכות המיוחדת של בעלת היאצ"ט שהודות לה נתגלו ונדפסו הכתבים ד"תורת לוי יצחק" ו"לקוטי לוי"צ" ועד היום לומדים בכל תפוצות ישראל בספרים אלו. חלקה המיוחד בעסקנות בעלה הרב נ"ע לפני גלותו בחיזוק היהדות במדינתם, שלא רק שהיא לא פחדה מזה אלא אדרבה – היא עודדה אותו בכל פעולותיו שהיו בהם משום סכנת נפשות ממש, לדוגמא בנוגע לנתינת ההכשר לפסח על טחנות הקמח הגדולות באזור העיר יקטרינוסלב, שנסע בעצמו למוסקבה לשם כך ונפגש עם "סטאלינין" עצמו ופעל עליו להוציא צו לכל הפקידים שלא יתערבו בסדרי טחינת הקמח ולשמוע לכל הוראותיו של הרב שניאורסאהן וכו'. שכ"ז אופשר רק בגלל ה"מצב רוח" שהי' אז בבית וכו'. משיחת ו' תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2025 Synopsis My mother has the unique merit of making possible the writing and publication of Toras Levi Yitzchok and Likkutei Levi Yitzchok, which are studied to this day in Jewish communities around the world. She also played a special role in her husband’s activities of strengthening Yiddishkeit in that country; not only was she unafraid of the government, but she actively encouraged him, despite the mortal danger involved. For example, he was steadfast in providing proper certification of flour in the large mills in the region of Yekaterinoslav as kosher for Pesach. For this purpose he traveled to Moscow and met with Kalinin himself, influencing him to issue a decree to all the government officials not to interfere with the milling and to heed all of Rabbi Schneerson’s instructions without question etc. All of this was possible only due to the spirit that prevailed in their home etc. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2025

יום ב' פ' האזינו, ז' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 29, 2025

11:48

התוכן הביאור במ"ש בגמ' שהעושה תשובה מאהבה "זדונות נעשו לו כזכיות": מצינו כו"כ חילוקי דרגות בחשיבות ההכנה לאיזה פעולה וביחסה להפעולה עצמה. לדוגמא: "מכשירי מצוה", ולדעת ר"א גם הם דוחים שבת (כמו המצוה). למעלה מזה – "עבודה שאינה תמה" בהיותה הכנה לעבודה שלאחרי' (כמו הולכת דם למזבח), ומ"מ יש לה גדר של "עבודה". ולאידך – סוג של הכנה שאין אפי' בגדר "מכשירי מצוה" (ואדרבה), כמו כללות הענין ד"ואספת דגנך וגו'". ורצה ה' שיהי' גם סוג של הכנה למצוה מענין ההפכי – ענין ה"נסיונות" שע"י דוקא מגיע למעלת בעל-תשובה ושכר גדול ביותר (אלא שאסור לאדם להעמיד א"ע בנסיון. וזהו מה שהגמ' צריכה להזהיר (גם) את הצדיק לא לומר "אחטא ואשוב" כדי להגיע למעלת בעל-תשובה...). ואם וכאשר ע"י ה"זדונות" דוקא – שכבר נפל בהם – בא למעלת תשובה מאהבה (כמבואר בתניא פ"ז), הרי ה"זדונות" עצמן בגדר "מכשרי מצוה" ועד "עבודה שאינה תמה" וכו' [ראה לקו"ש חי"ז ע' 183 ואילך] ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2025 Synopsis To explain the Gemara’s statement that when one does teshuvah out of love, “His willful transgressions become like merits”: when it comes to preparation for a mitzvah, there are different levels. For example, machshirei mitzvah (actions that facilitate a mitzvah), which according to Rabbi Eliezer override Shabbos, just like the mitzvah itself. Above that is the level of an “incomplete service” that serves as a preparation for the subsequent service (such as bringing the blood of an offering to the Mizbeach), but is still classified as “service.” On the other hand, there is a kind of preparation that is not even considered machshirei mitzvah, such as “gathering your grain” etc. (although this is a necessary step for keeping the mitzvos of terumos, challos and maasros etc.), and moreover, Hashem desired that there should also be a kind of preparation for a mitzvah that comes through the opposite of a mitzvah – namely, a test,which is precisely the way one attains the level of a baal teshuvah and receives the greatest possible reward. (Though it is forbidden for a person to bring himself in a test, which is why the Gemara must warn even the tzaddik not to say, “I will sin and then do teshuvah” – lest the tzaddik think of sinning in order to subsequently attain the level of a baal teshuvah.) And if and when one’s willful transgressions – which he has already committed – become the agent by which he comes to the level of teshuvah out of love (as explained in chapter 7 of Tanya), then the willful transgressions themselves attain the status of machshirei mitzvah, and even the status of “incomplete service”etc. [See Likkutei Sichos, vol. 17, p. 183 and onward]. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2025

יום ג' פ' האזינו, ח' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 30, 2025

11:31

התוכן ישנם יהודים אשר מבלי הבט על מעמדם ומצבם במשך כל השנה, באים הם (במיוחד) ביוהכ"פ לביהכנ"ס לערוך "הזכרות נשמות" עבור הוריהם וכיו"ב. היינו, שנשמותיהם של הוריהם אשר בעולם האמת פועלים עליהם להתעורר ולבוא לביהכנ"ס ולהתפלל עם עוד רבים מישראל, וכבר משך זמן לפני יוהכ"פ דואגים "לקנות" מקום בביהכנ"ס וכו'. ובאמת, נפעלת התעוררות מיוחדת זו שע"י "הזכרת נשמות" אצל כאו"א – גם אצל אלו שבאים לביהכנ"ס במשך כל השנה, וגם אצל אלו שיוצאים מביהכנ"ס בעת "הזכרת נשמות" – מצד הידיעה שבשעה זו מתאחדים עם כל הנשמות שבעולם האמת שנמצאים בשעה זו בביהכנ"ס... ועפ"ז מובן גודל העילוי באחדותם של ישראל, "כולנו כאחד", על ידי וביחד עם הנשמות שבעולם האמת – שהאחדות היא עם כל נש"י שבמשך כל הדורות! ומזה מובן גודל העילוי של ה"הן א-ל כביר לא ימאס" בנוגע לציבור כזה! ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025 Synopsis There are Jews who, regardless of their spiritual state throughout the year, come to shul (especially) on Yom Kippur to recite Yizkor for their parents etc. That is, the souls of their parents in the World of Truth influence them to awaken and come to shul to daven together with many other Jews, and for this purpose they are occupied well in advance of Yom Kippur with making sure to “purchase” their seats in shul, etc. And the truth is that this special awakening resulting from Yizkor happens for every Jew, includingthose who come to shul all year, and those who step out of shul during Yizkor – due to the awareness that they are now being united with all the souls in the World of Truth who are present in the shul at this moment….Based on this, we can understand the tremendous quality of this Jewish unity when we are united “all as one” through and together with all Jewish souls throughout all generations. Certainly “‘G-d is great and will not despise’ the tefillah of a congregation” such as this…. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025

יום ד' פ' האזינו, ט' תשרי, ערב יום הכיפורים, ה'תשפ"ו

Oct 1, 2025

9:00

התוכן ברכות כ"ק אד"ש יום ג' פ' האזינו, ערב יוהכ"פ ה'תשל"ט: 1) בבית הכנסת אחר תפילת מנחה. 2) להתלמידים שיחיו, לפני "כל נדרי". ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2025 Synopsis The Rebbe’s brachos on Erev Yom Kippur 5739 (1) in the shul after Mincha and (2) to the yeshivah students before Kol Nidrei. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2025

יום ועש"ק פ' האזינו, י"א תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 3, 2025

7:59

התוכן א) הוראות בענין שהזמן גרמא: לעשות את ההכנות לזכות את בנ"י במצוות סוכה וד' מינים, להוסיף בנתינת הצדקה בערב חג הסוכות ב) מעלת שירת האזינו - בכל שבת ושבת היו הלויים שרים חלק משירת האזינו! ג) הקשר בין שירת האזינו לענין התשובה עפמ"ש הרמב"ם "ולמה פוסקין בה [בשירת האזינו] בענינות אלו מפני שהן תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה", והרי ימים אלו קשורים עם תשובה ע"פ מה שאמר כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע למחרת יוהכ"פ "אז איצטער דארף מען ערשט תשובה טאן!", וד' ימים שבין יוהכ"פ וסוכות הם כנגד הד' אותיות שבשם הוי' (- תשובה עילאה שהיא מתוך שמחה וכו'). א' השיחות דהתוועדות י"ג תשרי תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2025 Synopsis (a) This is the time to make the necessary preparations for Mivtza Sukkah and Mivtza Lulav, and to increase in tzedakah on Erev Sukkos. (b) The special quality of Shiras Haazinu is expressed in the fact that the Levi’im would sing a section of Shiras Haazinu every Shabbos in the Beis Hamikdash. (c) The connection between Shiras Haazinu and teshuvah can be understood based on the Rambam’s statement, “And why do we interrupt with these? Because they are [verses of] rebuke, so that the people will return in teshuvah”; the days between Yom Kippur and Sukkos are days of teshuvah, as the Rebbe Rashab said following Yom Kippur: “Now one must begin to do teshuvah.” The four days between Yom Kippur and Sukkos correspond to the four letters of the Name Havayah (teshuvah ila’ah, which is characterized by joy etc.). Sichah of 13 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2025 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער * לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א', י"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ו

Oct 5, 2025

11:32

התוכן ידוע שהנהגת אדמו"ר מהר"ש היתה "בעל-שם'סקע הנהגה" – הנהגה באופן של "מופתים" בנוגע לעניני עוה"ז הגשמי. שזה מתבטא גם בפתגם והוראת אדמו"ר מהר"ש "מלכתחילה אַריבער" – שיהודי מתברך בעשירות ובבנים וכיו"ב באופן של "אַריבער", שאין לה אחיזה בדרכי הטבע, ו"מלכתחילה"!; גם התשובה בנוגע להחיוב של "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" – שקודם יש לגדול בתורה ויראת שמים וכו' – היא, שההנהגה צ"ל באופן של "מלכתחילה אַריבער" ו"מצוה הבאה לידך אל תחמצינה"!; הענין ד"פרו ורבו" בעבודת האדם עם עצמו – שהענינים לא ישארו ב"מוחין" (ה"אִמות")‏ אלא יבאו גם למדות שבלב (ה"תולדות") עד למעשה בפועל, ובעבודה עם הזולת – כמו שענה נשיא דורנו לא': "עשה לי חסיד ובכך תהי' מקושר"; ביחד גם עם ה"לישועתך קוינו כל היום", העדר המנוחה וכו', צ"ל העונג של "טועמי' חיים זכו" ע"י לימוד החסידות, תורתו של משיח, שעי"ז ימהרו את ביאת משיח צדקנו בפשטות. ד' חלקים מהתוועדות אור ליום ג' פ' ברכה, י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2025 Synopsis We know that the Rebbe Maharash conducted himself in the manner of the Baal Shem Tov – characterized by physical wonders. This is also expressed in the saying and directive of the Rebbe Maharash, “M’lechatchilah ariber” (going “above in the first place”) – where a Jew is blessed with wealth and children etc. in a manner of “over,” beyond the bounds of nature from the outset. Similarly, while some argue that they cannot fulfill the mitzvah to “Be fruitful and multiply and fill the earth and master it” until after they grow in Torah and fear of Heaven, etc. – the response is that one must go m’lechatchilah ariber; “When a mitzvah comes to your hands, do not delay it.” The mitzvah of “be fruitful and multiply” in terms of one’s inner spiritual service is to make sure that one’s knowledge and understanding don’t remain only in the mind (the “mothers”), but extend to the emotions of the heart (the “children”) and to actual deed. And in one’s work with others: As the Nasi of our generation once replied to someone, “Make a chossid for me, and with that, you’ll be connected.”Along with “hoping for Your deliverance every day,” the tireless pursuit of Moshiach, one must also delight in the study of Chassidus, the Torah of Moshiach which hastens his coming – “Those who taste it, merit life.” 4 excerpts from farbrengen of Monday night, 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2025 לזכות ר׳ משה הכהן וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו כהן ליום הנישואים שלהם י"ג תשרי להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות ורוב נחת מכל יו"ח * לזכות שטערנא שרה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ב', י"ד תשרי, ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 6, 2025

12:04

התוכן לבקר בחוהמ"ס בקהילות ישראל בעיירות הסמוכות ולהביא להם את שמחת החג. לצרף יהודי מאה"ק – שיסביר שהנציגים האמיתיים של אה"ק הם "גוי קדוש", ויהודי ממדינה בחו"ל – להראות שגם במדינתו הנה היהודי הוא הבעה"ב האמיתי; בחגה"ס יש הענין דהקרבת הע' פרים כנגד ע' האומות, וגם אומרים הלל עם הפסוק "הללו את ה' כל גוים . . כי גבר עלינו חסדו", כי הרי בחגה"ס מתגלה בכל העולם שבנ"י "ניצחו" בדין בר"ה ויוהכ"פ. ובכן, שנציגים מכל המדינות בעולם הנמצאים כאן יאמרו "לחיים" ויכריזו בשם מדינתם ש"עוצו עצה ותופר וגו'" באופן ד"גבר עלינו חסדו", ושצ"ל "ונתתי שלום בארץ" וכו'. וזה חייב לפעול בחוץ שעוד בסוף זמן הגלות יסייעו הגוים במדינתם לבנ"י בכל עניניהם בגו"ר. ויש לנציגים אלו היפוי-כח לעשות זאת, כי בכ"מ שנמצא יהודי הממלא תפקידו לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ה"ה הבעה"ב האמיתי על המדינה! ג' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2025 Synopsis Groups should visit nearby communities during Chol Hamoed Sukkos to bring them the joy of the holiday, and they should include a Jew from the Holy Land – who will explain that the true representatives of the Holy Land are the Holy Nation, as well as a Jew from a country in the diaspora – to show that even in his country, the Jew is the one who is really in charge. On Sukkos, seventy bulls are offered in the Beis Hamikdash, corresponding to the seventy nations, and we also recite Hallel, including the verse, “Praise Hashem, all nations... for His kindness has overwhelmed us,” because on Sukkos it is revealed to the world that the Jewish people were victorious in judgment on Rosh Hashanah and Yom Kippur. Therefore, representatives from all the countries of the world who are present here should say l’chaim and proclaim on behalf of their country that “They contrive a scheme, but it will be foiled; they talk of a plot, but it will not materialize, because G-d is with us,” in such a way that “His kindness has overwhelmed us,” and that “I will grant peace in the land,” etc. And this must have an effect on the world outside, so that already in the final days of exile, the non-Jews in their respective countries will assist the Jewish people in all their affairs, physically and spiritually. And these representatives have the authority to do so, because wherever there is a Jew fulfilling his role of making a dwelling place for Hashem in the lower realms, he is the true master of that country! 3 excerpts from sichah of 13 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2025

יום ו', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 10, 2025

10:20

התוכן כנס זה של ילדי "צבאות ה'" קשור במיוחד עם חג הסוכות, שהרי בחירת הקב"ה בעם ישראל כ"צבאות ה'" היתה בצאתם ממצרים ש"בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים". וכדי להנציח עובדה זו לזכרון עולם, נקבע חג מיוחד ביום ט"ו בתשרי שבו נצטוינו לשבת בסוכות. בין ענין ה"סוכות" ל"צבאות ה'" יש גם קשר תוכני: כמו בצבא כפשוטו בונים מבנים וצריפים מיוחדים לאנשי הצבא שעל ידם קל יותר לבצע תפקידם וכו', וזה משתלשל מזה שבשעה שהקים את "צבאות ה'", הושיב הקב"ה אותם ב"סוכות"! וענין זה נמשך ומשתקף בישיבה בסוכות בחה"ס. וכשם שאז הגין הקב"ה על בנ"י מכל ענינים הבלתי-רצויים ע"י ענני הכבוד, ה"סוכות", כן הוא בכל דור ודור ש"ה' שומרך ה' צלך" – למרות שלא רואים בעיני בשר את ה"ענני הכבוד" – עד שנזכה בקרוב ממש ל"סוכות עורו של לויתן". משיחת יום ג', י"ח תשרי ה'תשמ"ג ל"צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025 Synopsis This gathering of Tzivos Hashem has a special connection to Sukkos, because Hashem chose the Jewish people as His army when they left Egypt, as the verse states, “I had the Jewish people live in booths (sukkos) when I took them out of the land of Egypt.” And to eternalize this forever, Hashem established a special Yom Tov on the 15th of Tishrei, when we are commanded to dwell in sukkos. There is also an inner connection between sukkos and Tzivos Hashem: a physical army also builds special structures and barracks for its soldiers, which make it easier for them to carry out their duties etc. – which is a reflection of the fact that when Hashem established His army, He had them live in booths. This concept continues and is reflected in our sitting in sukkos during the holiday of Sukkos. And just as back then Hashem protected the Jewish people from all undesirable matters with the Clouds of Glory (the sukkos), so too, in every generation, “Hashem is your Guardian; Hashem is your shadow,” until the coming of Moshiach and the “sukkah of the skin of the Livyasan.” Excerpt from sichah of Tuesday, 18 Tishrei, 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025

יום א', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 12, 2025

9:06

התוכן בנוגע ללולב ש"יש בו טעם", לפי שעושה פירות, ונק' "כפות תמרים", הדין הוא שלא מספיק שהוא ממין האילנות שמצמיחים תמרים, אלא הלולב צ"ל ממין אילן שהוא עצמו מצמיח תמרים. וההוראה: אין להסתפק בעובדת המצאו במוסד שבו לומדים תורה ולחשוב שבכך שייך הוא למין שעושה פירות (שקאי על לימוד התורה), אלא הוא בעצמו צ"ל אילן שעושה פירות – ללמוד תורה בפועל ממש! והרי הכלל הוא ש"לא יגעת ומצאת אל תאמין" – חייבים פשוט לשבת וללמוד בפועל ממש! ובאופן ד"כך היא דרכה של תורה .. חיי צער תחי'": כאשר הוא בעצמו יתנזר מדברים שמתחשק בהם בעוה"ז וישקיע את הכח ואת החשק שלו בלימוד התורה מתוך יגיעת נפש ובשר – כך היא הדרך להיות בן תורה! וכדי להצליח בזה עוד יותר ה"ז ע"י הקדמת נתינת הצדקה, והקב"ה ישלם ויתן לו הצלחה כמ"פ ככה לפי ערך היגיעה שלו. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025 Synopsis Regarding the lulav, which “has taste” (because it produces fruit and is called “branches of date palms”) the halachah is that it is not enough for it to be from the species of trees that produce dates, rather the lulav must be from a tree that itself produces dates. The lesson is that one should not be satisfied merely with being enrolled in an institution where Torah is studied, and think that this makes him part of the species that produces fruit (which represents Torah study); rather he himself must be a tree that produces fruit – he must actually learn Torah in practice. And the rule is that if one says he “did not labor and he found success – do not believe it” – one must actually sit and learn. As the Mishna says, “Such is the way of Torah…live a life of deprivation”: when he personally refrains from the pleasures of the world and invests his energy and passion into Torah study with body and soul – this is the way to become a Torah scholar. And to be even more successful in one’s studies, one should first give tzedakah (whether financially or otherwise), and Hashem will repay him and grant him success many times more than the degree of effort he invested. Sichah from Simchas Beis Hashoeivah farbrengen 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025

יום ועש"ק פ' נצבים, כ"ו אלול, ה'תשפ"ה

Sep 19, 2025

10:11

התוכן בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום גו' לא בשמים היא גו' ולא מעבר היא וגו'". וצ"ל מהו החידוש בזה? הרי במשך כל המ' שנה דיברו אליהם ודרשו מהם קיום תומ"צ במעמד ומצב של נשמות בגופים?! והביאור: החידוש ב"לא בשמים היא", הוא, שהתורה, אף שבעצם היא "בשמים" וב"ים" (ברוחניות) ולמעלה מזה, הנה כפי שהיא "בשמים" וכו' נמשכה למטה וניתנה לכ"א באופן ש"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבך לעשותו"! וזהו מה שדוקא תשובה מכפרת, כי ענינה הוא למעלה מ"שמים וים", למע' אפי' מחכמה ותורה וכו', ולכן אמיתית ענינה הוא, ובפרט בזמן זה, היא לא שעי"ז "אין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין", דמאי קמ"ל?! אלא – תשובה עילאה!; החידוש בדורנו שזכה להוולד בזמנו של נשיא דורנו. ואפי' אלו שלידתם כפשוטה היתה לפנ"ז – ההה כשמגיע הזמן שבו "נולד" ונתגלה הנשיא, נולדים הם מחדש! ד' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2025 Synopsis Shishi of parashas Nitzavim states, “For this mitzvah about which I am commanding you today… It is not in heaven…It is not beyond the sea…” But what is the novelty of this verse; after all, they had been instructed for forty years about keeping Torah and mitzvos as souls in bodies? The novelty in the fact that “It is not in heaven” is that although in essence the Torah is “in heavens” and “beyond the sea” (spiritually) and even beyond that – nevertheless it came down as is to every Jew and in such a way that “the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, to do it.” This is why teshuvah in particular causes atonement, because its essence is above the “heaven and the sea,” even higher than wisdom and the Torah etc. Therefore, true teshuvah, especially these days, is not merely that “no charge or part of a charge is mentioned against him on the day of judgment” (because then what would be the novelty?) but rather higher-level teshuvah.The novelty in our generation is that we have merited to be born in the time of the Nasi of our generation, and even those who were born before that, with the birth and revelation of the Nasi, they were born anew. 4 excerpts from sichah of Thursday night, Erev Shabbos parashas Nitzavim, 27 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2025 לזכות מרים בת רבקה מאטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 16, 2025

11:26

התוכן כאשר יהודים עומדין ליפרד איש מרעהו אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם". וזה מודגש שבסיום חודש תשרי – החודש שבו מודגש ענין האחדות, החל מראש השנה ("אתם נצבים היום כולכם"), ומיום ליום מתעלים בזה מדרגא לדרגא, עד שזה בא בגלוי ובפרטיות במשך ז' ימי הסוכות (ע"ד כללות הבריאה מאין ליש ברגע הא' של הבריאה נתפרטה במשך ז' ימי בראשית) – בא היו"ט דשמע"צ שסיבתו הוא הענין ד"קשה עלי פרידתכם". הענין ד"קשה עלי פרידתכם" הוא (ע"ד המבואר בענין "קשה כו' כקריעת ים סוף") כי זה שינוי ברצונו ית' שכל בנ"י יהיו במעמד ומצב של אחדות, ורק שהענין ד"פרידתכם" הוא "הכרחי" להבאת התורה ויהדות בכל קצוי תבל. וע"י היו"ט דשמע"צ, שבו מודגש ענין האחדות ("פר אחד איל אחד") נפעל שגם במצב של "פרידתכם" יומשך ענין האחדות. וזהו מה שלפני שנפרדים איש מרעהו – מתכנסים יחד, שעי"ז "מקשרים" את מה שלקחו במשך חודש תשרי במצב של כולם יחד – עם "מקומו" הפרטי של כ"א ובימי חול דחודש חשון וכו', שזהו"ע ד"ויעקב הלך לדרכו". משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 Synopsis When Jews part from one another, Hashem says, “It is difficult for Me to part with you,” which is emphasized particularly at the conclusion of the month of Tishrei –a month of Jewish unity, beginning from Rosh Hashanah (“You are all standing today together”), and increasing step by step until it is revealed openly and in detailed form throughout the seven days of Sukkos (similar to the creation of the world, which took place in one moment but was then developed into details over the course of seven days). Then comes the Yom Tov of Shemini Atzeres, which was established because “It is difficult for Me to part with you.” The reason it is “difficult” (as explained regarding the teaching, “as difficult as the splitting of the Sea of Reeds”) is because when Jews part, it is a departure from Hashem’s will, which is that all Jews should be together. It is just that the parting necessary in order to bring Torah and Yiddishkeit to all corners of the world. And through the Yom Tov of Shemini Atzeres, which emphasizes Jewish unity (“one bull, one ram”), the unity continues ever after they part. This is why we hold a gathering before parting – to tie everything that was gained during Tishrei (when everyone was together) to every individual’s place during the days of Cheshvan etc. when “Yaakov goes on his way.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 17, 2025

13:00

התוכן עפ"י הפתגם ש"מ'דאַרף לעב'ן מיט'ן צייט (פ' השבוע)", יש לחיות עם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וע"פ פרש"י עה"פ שהוא הרי רבן של ישראל וכו'. ולכן כדאי ללמוד עכשיו את פרש"י הראשון על פסוק הראשון של חומש הראשון דחמשה חומשי תורה ‏–‏ כפשוטו: "אמר רבי יצחק, לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" ‏–‏ אומר רש"י ליהודי "בלי פשט'לעך", שהקב"ה שינה את הסדר בתורה מכפי שהי' צריך להיות, כדי שהיהודי ידע, ושהוא יספר את זה גם לאוה"ע והם יקבלו את זה (בלי צורך בתוספת הסברה!), ש"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"! ב' חלקים משיחת מוצאי שבת קודש פ' בראשית ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025 Synopsis In accordance with the dictum to “live with the times” (with the weekly parashah), we must live with the very first verse of the very first Chumash in the Torah, “In the beginning of Hashem’s creation of heaven and earth…” and with the explanation of Rashi (Rabban Shel Yisroel – the teacher of the Jewish people) on the verse: “Rabbi Yitzchok said: The Torah need only have begun with: ‘This month must be for you…’, which is the first commandment given to the Jewish people. Why then does it begin with Bereishis? Because ‘He has declared the power of His deeds to His people, to give them the heritage of the nations’ – for if the nations of the world were to say to the Jewish people, ‘You are robbers because you conquered the lands of the seven nations,’ they would answer them, ‘The entire world belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He saw fit. When He wanted, He gave it to them, and when He wanted, He took it away from them and gave it to us.’” Rashi tells a Jew unambiguously that Hashem changed the order of the Torah from how it should have been, in order for the Jew to know, and to tell the nations of the world – who will accept it (with no need for additional explanation!) – that “He has declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations”! 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025

יום א' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 19, 2025

10:20

התוכן בחלק הפרשה דיום שני דפ' נח מדובר על המבול, מתחילתו ועד סופו: התחלת השיעור – "ויהי המבול ארבעים יום גו'", וסיום השיעור – ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ", וכפרש"י "נעשה גריד כהלכתה". אע"פ שהמבול הי' דבר חד-פעמי, ועד שהקב"ה נשבע שלא יוסיף להביא מבול לעולם, אעפ"כ גם המבול הוא הוראה נצחית. ובהקדם, הרי אחז"ל שהתורה קדמה לעולם, ועאכו"כ שקדמה לעולם במצב של חסרון וחטאים, וכיצד יתכן שיהי' בתורה ענין בלתי רצוי כמו המבול?! אלא, כל הענינים כפי שהם בתורה הם תכלית הטוב. ובפנימיות התורה מבואר ענין הטוב שבמבול: ענין המבול הוא – לטהר את העולם, שזהו מה שירידת הגשמים היתה במשך מ' יום כנגד המ' סאה שבמקוה טהרה. והרי ענין הטהרה הוא גם ביחס למצב של טהרה גופא, טהרה למעלה מטהרה, כדמוכח מזה שביוהכ"פ טובל הכהן-גדול חמש טבילות! ובמילא מובן שיש ענין של "מבול" בקדושה [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025 Synopsis Shelishi of parashas Noach discusses the Flood from beginning to end, starting with, “The Flood was upon the earth for 40 days…” and concluding with “By the 27th day of the second month, the earth was completely dry” (Rashi: “it hardened to its normal condition”). Although the Flood was a one-time event, and Hashem swore never again to bring a flood upon the world, nevertheless, it contains an eternal lesson. We know that “The Torah preceded the world,” and certainly it preceded the world’s state of sin and deficiency; how then is it possible for something undesirable like the Flood exist within Torah? This can be understood based on the explanation in Chassidus of the positive dimension of the Flood – which is its inner purpose of purifying the world. This is why the rains fell for forty days, corresponding to the forty se’ah of a mikveh. Accordingly, it is understood that there is such a thing as a “Flood” in holiness, because purification exists even for something that is already pure, as seen from the fact that the Kohen Gadol immerses five times on Yom Kippur. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025

יום ב' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 20, 2025

6:27

התוכן [המשך] את הענין בטוב וקדושה שבסיום הענין – "יבשה הארץ" – מובן בפשטות": זה איפשר את ה"לשבת יצרה", שזוהי כוונת הבריאה שהיא "בשביל התורה כו' ובשביל ישראל". שגם לאחרי שלימות התורה וישראל כשלעצמם, לפני בריאת העולם, ישנה שלימות נעלית יותר – מה שישראל פועלים בעולם ע"י התורה. וזהו מה שלמרות גודל העילוי שבענין המבול, ע"ד העילוי ד"הי' העולם מים במים" שבהתחלת הבריאה – הנה תכלית הכוונה היא "לשבת יצרה", הפעולה בעולם, שלזה יש צורך ב"יבשה הארץ". וזהו הרמז בפרש"י "נעשה גריד כהלכתה" – שבשביל הפעולה העולם יש צורך בחלק ההלכה שבתורה. וזהו הביאור איך בתורה, ש"קדמה לעולם", מסופר ענין המבול: 1. המבול הו"ע הטהרה כמו המקוה, 2. אבל (לא נשארים במקוה... צריך לצאת מהמקוה ללבוש טלית קטן ולהניח תפילין וכו' –) הכוונה היא – הפעולה בעולם ע"י קיום המצוות! [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 Synopsis (Continued.) The positive and holy dimension of the story of the Flood – “the earth became dry” –is understood straightforwardly: the earth becoming dry is what made it possible to “inhabit the world,” which is the purpose of creation, “for the sake of the Torah and for the sake of the Jewish people.” Although the Torah and the Jewish people already existed in a state of perfection before the creation of the world, a higher level of perfection is achieved when the Jewish people – through the Torah – have an impact on the world. Therefore, despite the lofty spiritual quality of the Flood, when the world was covered with water like at the beginning of creation, ultimately the world was created for inhabitation, and this requires that the “the earth became dry.”And this is the hint in Rashi’s words, “it hardened kehilchasa (“according to its halacha”)”: the Jew’s fulfillment of his mission in the world requires halacha. This explains how the story of the Flood can exist within the Torah which preceded the world: (1) On the one hand, the Flood represents purification, withthe 40 days corresponding to the 40 se’ah of a mikveh. (2) On the other hand, one must not remain “in the mikveh”; he must go out and put on a tallis katan and tefillin, etc. and have an impact on the world by keeping the mitzvos within it. (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh MarChashvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 21, 2025

10:00

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר, ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו כ"א למקומו – צריך לדעת ש"קדושה לא זזה ממקומה"! נוסעים עם הכחות שקיבלו במשך חודש תשרי ש"מושבע" בכל ברכות ה', "באור פני מלך חיים", בבני חיי ומזוני רוויחא – להשלים שליחותו של ה', "מה' מצעדי גבר כוננו", לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ויה"ר שכאו"א יקיים את כל ההחלטות שקיבל ע"ע במשך חודש תשרי, ובלשון הידוע "פאַנאַנדערפּאַקן די פעקלעך", וכל המרבה, המקדים והזריז – ה"ז משובח! משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025 Synopsis (Continued.)The lesson is that one should not be alarmed by the transition from the month of Tishrei, which is “filled with many festivals” to the month of Cheshvan, during which begins the “Flood of many waters” (in accordance with the two explanations of the verse “Many waters cannot extinguish the love” – referring to the waters of holiness or the opposite). Just as “The world was created in its complete state,” and yet the ultimate purpose is to bring the world to an even higher level of completeness, so too, when one transitions to the month of Cheshvan and heads home from the shul and beis midrash of the Rebbe, the Nasi of our generation, one must remember that “holiness does not move from its place.” One travels with the strength he received during the month of Tishrei, which is saturated with all the blessings of Hashem, “in the light of the King’s face there is life,” in children, life, and abundant sustenance, to fulfill Hashem’s mission of making a dwelling place for Hashem wherever he goes. And may it be Hashem’s will that everyone will “unpack the bundles” and fulfill all the resolutions they made during the month of Tishrei, and whoever does so in abundance, quickly, and with enthusiasm – he is praiseworthy. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025

יום ד' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 22, 2025

11:01

התוכן בנקודה העיקרית של חיוב לימוד התורה משתווים כל ישראל משא"כ באופן קיום המצוות (אין חילוק בין לימוד הדין ד"שויתי ה' לנגדי תמיד" שבתחלת שו"ע ודיני נזקי הגוף שבסוף שו"ע – ה"ז באותו כח השכל וכח הדיבור, משא"כ בקיום מצוות אלו יש חילוק מן הקצה אל הקצה). ולכן הענין דאחדות ישראל נפעל ע"י התורה. ולכן גם המעבר בין העבודה דחודש תשרי ל"ויעקב הלך לדרכו" הוא ע"י הממוצע וההכנה של שמחת תורה דוקא (ולא שמחה של מצוה שבחגה"ס), שזה פועל הענין דאחדות ישראל גם במצב של "פרידתכם". וזהו מה שעוררו ע"ד ההוספה בקביעות עתים לתורה – ללמוד ע"מ לקבל סמיכה לרבנות, "יורה יורה" ו/או "ידין ידין". ושהנהלות הישיבות והכוללים יקבעו זה כחלק מסדרי הלימוד. וגם יו"ל קובצי חידושי תורה פעמיים השנה – לקראת חה"פ ור"ה. וגם בעלי עסק יוסיפו בקביעות עתים לתורה, גם בלימוד שו"ע, ובקיום המצוות. משיחת יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 Synopsis Unlike with mitzvos, all Jews are equal in the core obligation to study Torah. (Whether one learns the law, “I have placed Hashem before me always” at the beginning of Shulchan Aruch or the laws of bodily damages at the end of Shulchan Aruch, he uses the same faculty of intellect and the same faculty of speech. But when it comes to keeping these mitzvos, they are extremely different). Thus, Torah expresses Jewish unity, and this is why the link and preparation between the month of Tishrei and the month when “Yaakov goes on his way” is (not the “joy of a mitzvah” of Sukkos, but ) Simchas Torah – because Torah causes the people to be united even in their “parting.” This is why there was a call to increase in fixed times for Torah study, with the goal of receiving semicha, and a call for the administrations of the yeshivos and kollelim to make this part of the study curriculum. They should also publish collections of novel Torah insights twice a year, before Pesach and before Rosh Hashanah. Businesspeople, too, should increase in their fixed times for Torah study, including study of Shulchan Aruch, as well as in their mitzvah observance. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Noach, 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 23, 2025

10:56

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י. [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית, שזו אינה רק על בנ"י, אלא על כל דבר, אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש! – הענין דהשג"פ על אוה"ע]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה", שזה מגיע גם לאוה"ע. וכמו שראו הנהגות רבותינו נשיאינו שלקחו מזמנם לפעול גם על אוה"ע שיטיבו דרכם. ובדורנו מובן גם עפ"י שכל עד כמה נחוצה ההשפעה על אוה"ע שיקיימו הז' מצות דב"נ, מפני שכך צוה משה מפי הגבורה, ובזה תלוי כל חיותם (שגוי שאינו מקיים א' מהז' מצוות ה"ה חייב מיתה)! ומי שנמצא בהשג"פ במשרה כזו שפוגש אוה"ע, הרי בודאי שיכול להשפיע עליהם. וזהו פרט בקיום תומ"צ שלו כיהודי! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 Synopsis The Rambam writes: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almighty to compel all the inhabitants of the world to accept the commandments given to Noach’s descendants.” Thus it is understood that the completeness of the Jewish people themselves depends upon influencing the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnai Noach. (Here we see that the Baal Shem Tov’s teaching that Hashgacha Pratis applies not only to Jews but to everything in the world,was not a new idea, chas v’shalom, but an explicit teaching of the Rambam.) We see that recently, the “spreading of the wellsprings outward” has begun to reach even non-Jews, and we also find that our Rebbeim took the time to influence even non-Jews to improve their ways. These days, we can also understand logically how necessary it is to influence the nations of the world to keep the Sheva Mitzvos, because this is what “Moshe was commanded by the Almighty,” and their very existence depends on it (for a gentile who transgresses even one of the Sheva Mitzvos is liable to receive the death penalty). When, by Hashgacha Pratis, someone finds himself in a position where he interacts with non-Jews, he surely has the ability to influence them – and this is part of his own fulfillment of Torah and mitzvos as a Jew. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 24, 2025

10:36

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכו" של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח. כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, "בכח", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר "בפועל" במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' בפועל, אעפ"כ ישנה מעלה כאשר הדבר אכן בא לפועל. וכמו שמצינו בענינים הכלליים: 1) ירידת הנשמה בגוף: שהמשל בזה הוא ממלך ששלח בנו למדינה רחוקה לגלות ולהוציא את כחותיו מן הכוח אל הפועל, דאע"פ שה"מלך" יודע עתידות ש"בל ידח ממנו נדח", מ"מ, כדי שלבנו יהי' טוב בשלימות, עליו לרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי שמעלותיו יצאו אל הפועל. 2) בריאת העולמות: מהטעמים ע"ז הוא כדי שיכירו בכוחותיו וגדלותו ית' וכו', שלא מספיק את הוודאות גמורה שכך יהי' בפועל, אלא צריך שהדבר יבוא בפועל. משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 Synopsis Although “Yaakov going on his way” begins on Motzaei Simchas Torah, and then on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis, when the “way” of Yaakov (mundane matters) begins – nevertheless there is a unique quality when “Yaakov goes on his way” on Motzaei Shabbos Parashas Noach. This is because whereas on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there was only a resolution, by Motzaei Shabbos Parashas Noach, it has been kept in practice for an entire week. While it is true that “All Jews are presumed to be upright,” and after the firm resolution on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there is a presumption (and in fact there is no doubt at all) that they will carry out the resolution, nevertheless, there is a superior quality when it is actually carried out. We similarly find this in a global sense: (1) Theanalogy given for the soul’s descent into the body is a king who sends his son to a distant land in order to bring out and actualize the prince’s capabilities. That is, although the King knows that the prince’s talents are there, and He knows that they will be actualized (because “none who is banished will remain banished”), nevertheless, for his son to be truly attain perfection, he must bring these qualities from their potential state to actuality by undergoing the descent “from a high rooftop to a deep pit.” (2) One of the reasons given for the creation of the worlds is so that Hashem’s powers and greatness will be recognized, etc. – it is not enough that there is absolute certainty that this will happen; rather it must actually be done in practice. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 26, 2025

10:44

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בענינים נעלים ביותר, יש דין קדימה לעזור לישיבות כאלו שמחנכים את הילדים ליהדות אמיתית עפ"י תורת אמת, שיוכלו לקלוט מה שיותר תלמידים ש"בוכים", וכ"ש אלו שלא יודעים אפי' שעליהם "לבכות", לחנכם באופן הנכון עד "שיפסיקו לבכות". וזוהי תפקידה של ישיבת תו"ת ליובאוויטש. ועד"ז במובן הרחב יותר: לאחרונה ההנהגה בין אומות העולם בכלל היא כ"תינוק שנפל מהעריסה", "ירד מהפסים" של צדק ויושר, וכ"א יכול וצריך לעשות חלקו לשפר את המצב ע"י הוספה בצדק ויושר ובמיוחד בחיזוק החינוך וכו'. משיחת יום ה' פ' נח, ד' מרחשון ה'תשכ"ג, לעסקני ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 Synopsis Once, when the Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe were living in the same house, a child of the Mitteler Rebbe fell out of the cradle in the middle of the night and began to cry. The Mitteler Rebbe was so deeply engrossed in his learning that he did not hear the child crying, but the Alter Rebbe, who lived upstairs, heard the crying and came downstairs to return the child to their cradle and calm them down. The Alter Rebbe told the Mitteler Rebbe that even if one is deeply immersed in Torah and davening, etc., he must always hear the cry of a Jewish child and stop what he is doing to calm the child down. Recently there has been an awakening among the Jewish youth, who are “crying” and searching for Yiddishkeit. The lesson from this story is that even if one is busy with very important and lofty things, priority must be given to assisting yeshivos that educate children with authentic Yiddishkeit according to the Torah of Truth – to enable these institutions to accept as many “crying” children as possible. Moreover, there are children who don’t even know that they should be crying because they don’t know what they are lacking – and priority must be given to providing them with a proper Torah education. This is the mission of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch. The same applies in a broader sense: lately, the state of the world is such that nations and people are like a child who has “fallen from their cradle” – having gone off the track of righteousness and justness. Every person can and must do their part to improve the situation by adding in righteousness and justness, and especially by strengthening education etc. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5723 – to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ב' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 27, 2025

12:43

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו "מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית" (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד", וכמו שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים". ונמצא דאברהם קישר את בניית מזבח [שבזה בא לידי ביטוי כללות עבודת אברהם אבינו, שהרי כללות ענין העבודה היא עבודת הקרבנות על מזבח] השלישי [סיום וחותם עבודתו] עם משיח צדקנו! וזוהי ההוראה הנפלאה: כל עניני העבודה בזמן הגלות צריכים להיות קשורים וחדורים עם תוכן הענין דמלכות בית דוד, דוד מלכא משיחא! ב' חלקים משיחת אור לז' מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 Synopsis Shelishi of Lech Lecha concludes with the verse, “Avram set up tents, and came and settled in Elonei Mamre which is in Chevron, and he built a mizbeach to Hashem there.” The Midrash says that he built this mizbeach (the third mizbeach he built) because Chevron is “the place where they crowned Dovid as king, and they established a covenant there” (Midrash HaGadol). Dovid’s kingship is eternal, with the force of a covenant made the entire Jewish people united in Chevron until the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, who will be from the House of Dovid. And as we say in Kiddush Levanah, “Dovid, king of the Jewish people, lives and endures.” Thus, Avraham linked the building of his third mizbeach (which represents the culmination of Avraham’s entire divine service) to Moshiach Tzidkeinu. The wondrous lesson is that all aspects of our divine service during the exile must be bound up with and permeated by the theme of the House of Dovid – Dovid, King Moshiach. 2 excerpts from sichah of Monday night, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ג' פ' לך לך, ו' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 28, 2025

9:02

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון, ט"ו יום אחר החג, "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל: שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו הגשם" אינו אלא ענין של נוחיות בלבד, ואעפ"כ מתאחדים כל בנ"י בא"י ומאחרים את שאלת הגשמים ט"ו יום כדי שה"אחרון שבישראל" יוכל להגיע לביתו בנוחיות! אע"פ שמצות עשה מן התורה לבקש צרכיו מה', וכמו"כ "אין לאדם רשות על גופו כלל . . לצערו בשום צער", כי "אין נפשו של אדם קנינו אלא קנין הקב"ה"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 Synopsis Although Eretz Yisroel needs rain immediately after Sukkos, the inhabitants of the land do not begin asking for rain until 7 Marcheshvan – fifteen days after Sukkos ends, “so that the last of the Jews who made their way up [to Yerushalayim] for the pilgrimage could return to their homes on the Euphrates River – the most distant settlement from Yerushalayim – without being impeded by rain” (Alter Rebbe’s Shulchan Aruch). This emphasizes Jewish unity, because although asking rain is a vital necessity, whereas the concern of “the last of the Jews” being impeded by rain is merely a matter of convenience, nevertheless, all the Jews in Eretz Yisroel unite in delaying their request for rain by fifteen days, so that the last of the Jews could reach his home with ease. And this is despite the fact that it is a positive mitzvah of the Torah to request one’s needs from Hashem, and moreover, “A person has no authority over his body at all…to cause it any pain,” because “a person’s soul is not his own possession but the possession of the Holy One, blessed be He.” (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ד' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 29, 2025

9:13

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון! משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 Synopsis (Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan. Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ה' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 30, 2025

10:38

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)... ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 Synopsis A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such). 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ועש"ק פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 31, 2025

11:49

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש עלפסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך. ‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 Synopsis The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey:Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ד' פ' כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ה

Sep 3, 2025

10:51

התוכן על איש צבא, ובפרט כאשר הוא על הגבול כדי להגן מאלו שנמצאים מחוץ לגבול, ניכר תמיד שהוא איש צבא – "צבא" כראוי, ש"ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך וגו'" [רביעי דפ' כי תצא]. ואז די (ברוב פעמים) בעצם העובדה שנמצא על הגבול להגן מפני השונא שיודע שנמצא שם איש צבא, ובכך ממלא את תפקידו גם בשעת האכילה ושתי' ושינה. אך בזה גופא יש צורך בעמידה בתוקף, שאע"פ שהצבא הוא רק "מעט" מהצבא של כל העמים – ה"ז כמו הענין ד"אתם המעט מכל העמים" בנוגע לעם ישראל בכלל שזה רק בכמות משא"כ באיכות, שהרי יש בהם נפש אלקית ואת הקב"ה – "והייתי לכם לאלקים", ועד ש"ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך . . והי' מחניך קדוש", ועם "איכות" זו מבטלים את ריבוי הכמות (וענין זה משתקף גם בעולם שנצחון מלחמה תלוי באיכות הנשק והאנשים שמשתמשים בו). וענין זה נוגע גם לכל אחד מישראל שנמצא "על הגבול" שבין רוחניות לחומריות וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2025 Synopsis When one is a solder, especially when he is stationed on the border to protect from those outside the border, it is always evident that he is a soldier, in a proper army of which the verse states (in revi’i of parashas Ki Seitzei), “Hashem, your G-d, goes in the midst of your camp….” And then (in most cases), the soldier’s very presence on the border to defend against the enemy, who knows that there is a soldier stationed there, already fulfills his role, even when the solder is eating, drinking, or sleeping. Nevertheless, this, too, requires standing strong: the army may be only a small force compared to the armies of other nations, but as with the fact that “You are the fewest of all the nations,” this applies only in quantity, not quality, because the Jewish people possess a G-dly soul, and “I will be your G-d,” to the extent that “Hashem, your G-d goes in the midst of your camp… and your camp will be holy.” With this quality, they can overcome the numerical superiority of others (and this concept is reflected even in the world at large, where the outcome of a war depends on the quality of the weapons and the people using them rather than the quantity). This also applies to every Jew who finds himself “on the border” between spirituality and materiality etc. 2 excerpts from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2025

יום ב' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב‏, ה'תשפ"ה

Aug 18, 2025

7:34

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר ע"ד "קרבן יולדת" [שבראשון דפ' תזריע]. בקרבן זה מודגש הענין ד"אחדות ישראל": "קרבן" ענינו שע"י מתקרב האדם לאלקות שבזה נכלל כללות עבודת האדם, ובקרבנות יחיד [שעיקר ההדגשה באחדות ישראל הוא בנוגע כל יחיד ויחיד) ישנם כמה סוגים, אבל בכל הסוגים כמו חטאת ואשם, נדרים ונדבות וקרבן תודה יתכן מציאות שהאדם לא יתחייב בהן ולא יקריבן כל ימי חייו, מלבד סוג א' של קרבן – קרבן יולדת: כל יהודי הוא ילוד אשה ויש לו שייכות לקרבן יולדת שהקריבו על הלידה שלו!, ובקרבן יולדת גופא – מעלה מיוחדת בקרבן העוף (הקרבן חטאת, ו"אם אין ידה משגת" – גם הקרבן עולה), עפמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים הטעם שהקב"ה צוה שיהא הקרבן גם מן העוף כי העוף מצוי ביותר בא"י ויד הכל משגת! משיחת ליל ו' דחג הסוכות, אור לכ' תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 Synopsis Today’s Rambam discusses the korban brought by a woman who gave birth, which highlights Jewish unity:most of the korbanos offered by individuals are brought only under certain circumstances which might never apply to a person in their life (the sin offering, guilt offering, vow and gift offerings, thanksgiving offering). The only individual offering brought for every Jew no matter who they are or what they’ve done is the korban brought by the woman who gave birth, because every Jew is born. And the bird (which is used for her sin-offering component, and if she is poor, for the ascent offering as well) in particular emphasizes Jewish unity, as the Rambam writes in Moreh Nevuchim: the reason Hashem commanded to bring korbanos from birds is because they are widely available and everyone can afford them. Excerpt from sichah of sixth night of Sukkos, 20 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 19, 2025

9:16

התוכן השם של כל הפרשה הוא "ראה", והיינו שכל הענינים של הפרשה צריכים שיהיו מונחים אצלו בוודאות כמו ענין שרואים. ועפי"ז צ"ע במ"ש בפרשה [בשלישי דפ' ראה] "כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך [ה""חביבין לך". רש"י) בסתר לאמר נלכה ונעבדה.. לא תאבה לו.. ולא תחמול.. ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"‏ – ‏איך יכול להיות מונח אצלו באופן של "ראי'" לא רק לא לשמוע לאלו ה"חביבין לך" אלא "ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"?! אלא כיון שה"ראה" נמשך מ"אנכי" שלמעלה מ"הוי'" ו"אלקים" וכו', ה"ז מעמיד גם את האדם למעלה ממדידות והגבלות של עולם! ‏משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 Synopsis The name of the entire parashah is “Re’eh” (“See”), meaning that everything in the parashah must be internalized with the same certainty as something one sees with his own eyes. But this raises a question arises on the verse [in shelishi]: “If your brother, the son of your mother; your son; your daughter; the wife of your embrace; or your friend who is like your own soul [those who are especially“dear to you,” as Rashi explains], incites you in secret, saying, ‘Let us go and worship…’ … you must do not love him…you must not have mercy…Your hand must be the first against him to put him to death….” Seemingly, how is it possible for a person to reach such a state of “seeing,” that not only does he not listen those who are “dear to him,” but also puts his hand “first against him to put him to death”?! The answer is that since the “Seeing”) comes from Anochi (“I”) which transcends the names Havayah and Elokim etc., therefore, the person is empowered to rise above the confines and limitations of the world. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

יום ד' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 20, 2025

10:54

התוכן מנהג ישראל שכאשר רוצים לברך יהודי, מקשרים זאת עם נתינת צדקה ולימוד התורה לזכותו (כמ"ש בשו"ע שלפני הלימוד מותר להתנות שלאחר יהי' חלק בתורה שלומד). ולכן, ה"ז דבר טוב ונכון וכו' לתקן שמכאן ולהבא, כאשר מתאספים לאחל ולתת מתנות לבן/בת מצוה, לחתן-כלה וכיו"ב – שיקשרו זאת עם נתינת הצדקה ולימוד התורה לזכותם. ומצוה לפרסם. וכ"ז שייך גם לנשים: בנוגע לצדקה – הרי אדרבה, בזמננו הבעלים אכן מכניסים את הכסף אבל הכסף מונח אצל הנשים והן אחריות על ההוצאות... (הן נותנות לבעל מהכסף עבור הוצאותיו וכו'...). בנוגע ללימוד התורה: כמ"ש בשו"ע ב' הטעמים שהן מברכות ברכות התורה – 1) יש להן חלק בלימוד התורה של הבעל והילדים. 2) הן עצמן חייבות בלימוד כל ההלכות הצריכות להן. ונוסף לזה ה"ה מחוייבות בלימוד החסידות בכל פרטי', שזהו ה"דרך ארוכה וקצרה" ל"כי קרוב אליך הדבר מאוד וכו'", ועי"ז באים לאהבת ויראת ה' וכו', שגם הן מחוייבות בזה. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025 Synopsis It is a Jewish custom, when blessing another Jew, to tie it to tzedakah and Torah study on their behalf (as it says in the Shulchan Aruch: before studying Torah, it is permitted to stipulate that the study will be in someone else’s merit). Therefore, it is a good and proper practice to establish that from now on, when Jews gather to offer blessings and give gifts to a Bar or Bas Mitzvah, a Chosson and Kallah etc. – it should be tied to giving tzedakah and studying Torah in their merit. It is a mitzvah to publicize this. And this applies to women too: Regarding tzedakah, we find that these days, while the husbands may be the ones who bring in the money, the spending is in the hands of the wives (in fact, their husbands come to them for money for their personal expenses etc.). Regarding Torah study: The Shulchan Aruch states two reasons why women recite the blessings over Torah study: (1) They have a share in the Torah study of their husbands and children, and (2) they themselves are obligated to learn all the halachos pertaining to the mitzvos that apply to them. In addition, women are also fully obligated in the study of Chassidus, which is the path to love and fear of Hashem etc., obligations that apply to women just as they apply to men. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025

יום ה' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 21, 2025

12:01

התוכן בנוסף על מה שדובר לפני כמה ימים לילדי מחנות-קיץ שכמובן הכוונה גם אליכן, ידברו כעת מה ששייך במיוחד לילדות ישראל. ידועה תורת הבעש"ט שמכל דבר שרואים או שומעים יש ללמוד הוראה בעבודת ה': א' ממשחקים העיקריים של ילדה קטנה – בזמן שמכינים אותה שתדע איך להתנהג כשתגדל – הוא "בובה" בצורת ילד קטן ש"מטפלת" בה וכו', וכך מחנכים אותה כבר מקטנותה איך לטפל בילדים שכשתגדל תדע לחנך את הילדים שלה (שה' יברך אותה בהם) כרצונו ית'; ההכנה לענינים שמתחילים לאחרי החתונה הולכת לאט, אבל ההכנה להענינים שמתחילים לפני החתונה היא קודמת ומהירה יותר. וכמו הדלקת נש"ק שכל בת מתחייבת בזה בגיל בת-מצוה, ולכן החינוך לזה מתחיל בקטנותה. וכמדובר כמ"פ. שזה מדגיש החשיבות גם של ילדה קטנה, שלה ניתנה השליחות להכניס את אור השבת ויו"ט בכל הבית יחד עם אמה ואחיותי' הגדולות! כמה חלקים מהשיחות יום ד' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשל"ח, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" – בביהכנ"ס, אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025 Synopsis In addition to the talk given for boys a few days ago (which obviously was also directed toward you), I will also speak a few words directed to Jewish girls in particular. We find that one of the main toys that little girls play with is a doll, in the form of a small child whom the girl pretends to take care of etc. In this way, the girl is preparing from a very young age for the time when she will grow up and Hashem will bless her with her own children, whom she will raise the way Hashem wants. When preparing for things that begin after marriage, the preparation is done gradually, but when it comes to things that begin earlier in life, the preparation begins even earlier and goes more quickly. For example, lighting Shabbos and Yom Tov candles, which becomes obligatory upon a girl at the age of Bas Mitzvah,andtherefore, she starts practicing it when she is very young, as discussed many times. This emphasizes the importance of even a young girl, who is entrusted with the mission of bringing the light of Shabbos and Yom Tov into the entire home, together with her mother and older sisters. Excerpts from sichos of Wednesday, parashas Re’eh, 27 Menachem-Av 5738 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025

יום ועש"ק פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 22, 2025

10:36

התוכן דוקא בקשר לחג השבועות נאמר [בפ' ראה] "מסת נדבת ידך אשר תתן". והביאור – בהקדם הדיוק במ"ש "נדבת ידך" ולא "נדבת לבך"? אלא מצד גודל הביטול ד"הקדמת נעשה לנשמע" שבחג השבועות, נפעל שהגוף נעשה "מרכבה" לה', עד שהיד נותן צדקה מעצמה! ומחה"ש זה נמשך לשאר היו"ט ולימים שביניהם. ועפי"ז יובן גודל הענין ד"נדבת ידך", הביטול דכח העשי', ("נעשה"), אף שלכאו' אין הבדל בכח העשי' בין יהודי לשאר הנבראים, כי במ"ת נפעל בחירת הקב"ה דוקא בגוף יהודי שנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע. ולכן, אף שלכאו' בנתינת הצדקה חשוב רק שהעני יקבלה, ומה משנה מי הנותן (יהודי או לא), אבל באמת "נדבת ידך" של יהודי אינו דומה ל"נדבת ידך" של אינו-יהודי! כי "יד" של יהודי המחלקת צדקה, ה"ה מרכבה לה'! ובמילא מקבל העני את הצדקה מה'! וזה יחי' אותו שלא בערך יותר! [ומזה מובן גדול השטות בכללות הענין ד"מיהו יהודי", עכ"כ שיש יהודי חרדי שעומד לפרסם שחוק זה ה"ז "הישג דתי" וכו' – היפך דעת 32 רבנים שחתמו שהחוק הוא גזירה איומה!]. משיחת אור לערב חה"ש ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 Synopsis It is specifically in connection with the holiday of Shavuos thatthe verse states (in parashas Re’eh): “The extent of the donation of your hand that you give should be in accordance with the extent to which Hashem your G-d will bless you.” Here it says, “donation of your hand” (rather than “donation of your heart” as it usually says) because the tremendous bitul on Shavuos of giving precedence to “We will do” before “We will hear” causes the physical body to become a “chariot” for Hashem, to the point that the hand gives tzedakah on its own. And from Shavuos, this flows to the other Yomim Tovim and the rest of the year. Based on this we can understand the greatness of action (“We will do”): while it might seem that there’s no difference between the action of a Jew that action of any other being –nevertheless, at Matan Torah Hashem chose specifically the body of a Jew, which physically appears similar to the body of a gentile. Therefore, when it comes to tzedakah, although it might seem that what matters is not who gives the tzedakah but that the poor person receives it, the truth is that “the donation your hand” from a Jew is totally incomparable that of a non-Jew: since the Jewish hand giving tzedakah is a chariot for Hashem, the poor person is receiving tzedakah from Hashem, which will sustain him in an infinitely greater manner. (And from this one can understand the great foolishness surrounding the “Who is a Jew” issue in general, and particularly the notion of a religious Jew planning to announce that the law is a “religious achievement” etc. – in direct contradiction to the view of 32 rabbonim who signed a statement saying that the law is a terrible decree.) Excerpt from sichah of the night before Shavuos 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

יום א' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ה

Aug 24, 2025

10:18

התוכן ידוע המשל של אדה"ז על חודש אלול: "משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין [ומוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר: ויכולים] כל מי שרוצה להקביל פניו וכו'" [וזה מתחיל מליל א' דר"ח אלול]. מובן שצ"ל "כלי" לזה. מה טוב שכל הג' לבושים, מחשבה דיבור ומעשה, יהיו בשלימות. "בכל לבבך" - מחשבה, "בכל נפשך" - דבור, "בכל מאודך" - מעשה. [וג' ענינים אלו מודגשים גם במ"ש הרמב"ם אודות מעלת שבט לוי, ואשר "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש.. אשר נדבה רוחו.. ה"ז נתקדש קודש קדשים"]. אבל המעשה "הוא העיקר". וזה קשור עם חודש אלול כאשר "אנשי העיר" נמצאים "בשדה", שעיקר העבודה שם הוא במעשה וכו', ולשם מגיע ה"מלך", ובאופן ש"מלך לשדה נעבד" - למעליותא. ויה"ר שתיכף ומיד ממש נלך עם ה"מלך" לאה"ק, ולירושלים עיר הקודש, ולביהמ"ק, בגאולה האמיתית והשלימה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ה' דפ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2025 Synopsis The Alter Rebbe famously compares the month of Elul to the “Analogy of a king who, before coming to the city, the people of the city go out to greet him and they receive him in the field, and then whoever wishes is permitted (and the Rebbe, my father-in-law adds: and able) to greet him etc.” (And this begins from the first night of Rosh Chodesh Elul.) Obviously, one must be a proper “vessel” for this, and especially by perfecting all three garments of thought, speech, and action: “With all your heart (thought), with all your soul (speech) and with all your might (action).” (All three are also emphasized in the Rambam’s statement about the special status of the tribe of Levi, and how “not only the tribe of Levi, but every single individual…whose spirit generously moves him… is sanctified as holy of holies.”) But action is the main thing. And this is connected to the month of Elul, when the “people of the city” are in the field, where the primary focus is on action, etc., and the “King” comes there – in such a way that “a king is subservient to the field,” in the positive sense. May it be Hashem’s will that we go immediately together with the “king” to Eretz Yisroel, to Yerushalayim, the holy city, and to the Beis Hamikdash, with the true and complete Redemption. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Shoftim, first night of Rosh Chodesh Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2025 לזכות ר' מנחם מענדל בן רחל יהודית שי' חאריטאן ליום הולדת שלו החמישים ביום אדר"ח אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, אריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

יום ב' פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ה

Aug 25, 2025

8:12

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'": "בכל שעריך" – בכל עניני האדם, מחשבה דיבור ומעשה, עליו להעמיד "שופט" ו"שוטר" – לשפוט בשכלו מה מותר לו ומה אסור לו, ואח"ז צריך שיהי' לו את החוזק להביא את החלטת ה"שופט" לידי פועל. וע"י שכ"א יעמיד שופטים ושוטרים בכל שעריו נזכה בקרוב ממש לקיום מצוה זו בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. א' השיחות דיום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשל"ח, לתלמידי מחנה קיץ "גן ישראל" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2025 Synopsis A lesson from the opening verse of parashas Shoftim, “You must appoint judges and officers for yourselves in all your gates…”: “In all your gates,” meaning in all aspects of a person’s life – thought, speech, and action – one must appoint a “judge” and an “officer,” meaning one must judge with his intellect what is permitted and what is forbidden, and then he must have the force to carry out the judge’s decision in practice. By every Jew appointing judges and officers in all his gates, we will very soon merit the fulfillment of this mitzvah in the literal sense, with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Sichah from Sunday, parashas Shoftim, second day of Rosh Chodesh Elul 5738 – to the campers of Camp Gan Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2025

יום ג' פ' שופטים, ב' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 26, 2025

9:12

התוכן יחד עם כל ההחלטות טובות יש להתחיל מיד עם ענין של מעשה בפועל: א. שלכל ילד וילדה יהי': 1) סידור משלהם, ולכתוב על דף הראשון "לה' הארץ ומלואה" בצירוף שם היהודי של הילד/ילדה, והרי נוסף על ענין התפלה יש בסידור גם פסוקים מתורה. 2) קופת צדקה משלהם ושיכניסו בו מטבע בכל יום חול. ב. להחליט שהמחשבה, דבור ומעשה הראשון של היום יהיו לה'. ג. שכל ילד ישפיע על לפחות עוד ילד א' להתחיל ללבוש טלית-קטן, וכל ילדה תשפיע על לפחות עוד ילדה א' להתחיל להדליק נש"ק ויו"ט. שזה יאיר את העולם, שיהי' "קץ שם לחושך" בגאולה ע"י משיח צדקנו, שתבוא מהר יותר ע"י שכאו"א מכם יוסיפו בעניני יהדות. ושעוד בימים האחרונים של הגלות יהי' כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מכם, ההורים וכל עם ישראל. א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול, אחר תפלת מנחה, ה'תשל"ז – להילדים דמחנות קיץ יומיים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2025 Synopsis Together with all the good resolutions, one should start right away with something practical: (1) Every Jewish boy and girl should have their own siddur, with the world לה' הארץ ומלואה (“The earth and everything in it belongs to Hashem”) and the child’s Jewish name inscribed on the front page (a siddur contains tefillah as well as verses from the Torah), and also their own tzedakah box, into which they should place a coin every weekday. (2) One should resolve that the first thought, word, and action of the day will be for Hashem. (3) Every boy should influence at least one other boy to begin wearing a tallis katan, and every girl should influence at least one other girl to begin lighting Shabbos and Yom Tov candles. This will illuminate the world and bring about “an end to darkness” through the coming of Moshiach Tzidkeinu, which will be hastened by every one of you adding in matters of Yiddishkeit. And even during these last days of exile, every one of you, your parents, and the entire Jewish people will be inscribed and sealed for a good and sweet year. Sichah from Tuesday of parashas Shoftim, 2 Elul, 5737 – to day camp campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2025

יום ד' פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 27, 2025

10:23

התוכן 1) הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": כל יהודי צריך להעמיד ולמנות לעצמו "שופט", "יצר הטוב", שמורה לו כיצד להתנהג, ו"שוטרים" שדואגים ליישם את הוראותיו של ה"שופט". ואז לא יוכל היצה"ר לגשת ולבלבלו שיתנהג כרצונו מכיון "שברגע זה אין איש רואה את הנהגתו"..., ויש לעשות זאת מתוך שמחה כמ"ש "ישמח ישראל בעושיו", ששמחים "בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים". 2) סיום רביעי דפ' שופטים הוא "תמים תהי' עם ה' אלקיך". ובפרש"י: "התהלך עמו בתמימות .. ואז תהי' עמו וחלקו". הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של תמימות, בלי להכנס כלל לדיונים וכו' עם היצה"ר. ומכיון ש"תהי' עמו וחלקו", "חלק אלוקה ממעל ממש" – בודאי שבכחו ויכלתו להתגבר על כל הנסיונות ולמלא את תפקידו בשלימות. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' שופטים, ד' אלול ה'תשמ"ה לילדי מחנה קיץ "גן ישראל" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2025 Synopsis (1) A directive from the opening verse of parashas Shoftim, “You must appoint for yourselves judges and officers in all your cities”: every Jew must appoint his yetzer-tov as a “judge” to show him how to behave properly, and “officers” to ensure that the directives of the judge are carried out. Then the yetzer-hara will not be able to come to a Jew and confuse him by telling him that nobody is watching etc., and this should be done with joy, as it is written: “The Jewish people should rejoice in its Maker” – rejoicing in “the joy of Hashem, Who rejoices and is happy in His dwelling place in this world.” (2) Revi’i of parashas Shoftim concludes, “Be wholehearted with Hashem, your G-d.” Rashi explains, “Follow Him with simple faith…and then you will be with Him and be His portion.” Since “you will be with Him and be His portion” – “an actual portion of Hashem from above” – therefore one surely possesses the strength and ability to overcome all challenges and to fulfill his mission completely. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Shoftim, 4 Elul 5745 – the campers of Camp Gan Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2025 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

יום ה' פ' שופטים, ד' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 28, 2025

9:47

התוכן "פלא הכי גדול" במ"ש בחמישי דפ' שופטים ע"ד הוספת ג' ערי מקלט לעת"ל - כיצד יתכן שלאחרי עבודתם של ישראל בתכלית השלימות, שלכן בא משיח צדקנו, יצטרכו להוסיף עוד ג' ערי מקלט כדי "לנוס שמה כל רוצח"?! ומבואר בכתבי האריז"ל שע"י חטאו של הבל נגזרה מיתה עליו (ע"י קין) "ועל כל זרעיתיו", וזהו הענין שאנשים נהרגים במשך הדורות, ואם יבוא משיח באופן ד"אחישנה" לפני הזמן ו"עדיין לא נתקן זרעו של הבל, והתיקון להם הוא זה שיֵהרגו אחר ביאת המשיח.. ועי"כ יתרבו הרוצחים בשוגג, ובפרט שצריך למהר תיקון זרעיתיו במהירות גדול ולכן צריך שלעת"ל תוסיף ג' ערי מקלט". והנה ביאור כזה מובן גם לבן חמש למקרא, עפמ"ש רש"י עה"פ בנוגע לערי מקלט "והאלקים אנה לידו", שזה שאלו נהרגים בשוגג והורגיהם גולים הוא מפני שהתחייבו בזה (במיתה או בגלות) בעבר ולא קיבלו את תיקונם, ועד"ז מובן בנוגע ערי מקלט לעת"ל, שהם עבור אלו שהתחייבו מיתה וגלות בעבר במשך כל הדורות ועדיין לא קיבלו תיקונם. משיחת אדר"ח אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2025 Synopsis How is it that when Moshiach comes and the spirit of impurity will be removed from the earth, there will be a need for three more cities of refuge (as it says in chamishi of parashas Shoftim),“for any murderer to flee there”? It is explained in Kisvei Ha’Arizal that the reason killings occur throughout the generations is because death was decree uponHevel (at the hands of Kayin) “and upon all his descendants,” and if Moshiach will come by Hashem “hastening it” – before the appointed time – and the seed of Hevel will not yet have been fully remedied, their remedy will be to be killed after the coming of Moshiach, resulting in a rise in the number of accidental killers (especially being that the remedy will have to occur quickly), and therefore three additional cities of refuge will be required. Such an explanation is understandable even to a five-year-old studying Scripture based on Rashi’s earlier explanation on the verse, “and G-d brought it about into his hand”: Rashi explains that when one person kills another accidentally, it is because the victim deserved the death penalty for a past sin, while the killer deserved to be exiled for a past sin; it is similarly understood that the cities of refuge in the future are intended for anyone throughout all generations who required atonement through death or exile but hasn’t yet received it. Excerpt from sichah of first day of Rosh Chodesh Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2025 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' פ' שופטים, ה' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 29, 2025

11:39

התוכן 1) התורה אומרת על "הירא ורך הלבב" ש"ילך וישוב לביתו"! (כי עד שישפיעו עליו שלא יהא "ירא ורך הלבב" הוא עלול להזיק...). נניח שכוונתו רצוי', אבל הרי יש פס"ד בשו"ע [סי' שכט], וכבר ראו בפועל הצרות כתוצאה מ"נסיגות" השונות, ועפ"י טבע אין דרך אחרת לבטל הלחץ מצד הגויים כ"א ע"י שיראו שהלחץ לא עוזר ומיישבים את כל השטחים! 2) בהתוועדות דפורים, כשדובר בנוגע ל"איש הירא ורך הלבב", הוזכר מ"ש "ילך וישוב לביתו ואל ירך את לבב אחיו כלבבו". ו"טענו" הרי לשון הפסוק הוא "ולא ימס"? הנה זה הי' בדוקא: 1) כדי לא להכנס לשקו"ט האם יש בזה משום "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ". 2) משום "אל תפתח פה וכו'", כי "ימס" הוא חמור יותר מ"ירך". 3) הפסוק מדבר על מי שנמצא "בקשרי המלחמה" עצמו, שאז שייך הענין ד"ימס", משא"כ לפני שיוצאים למלחמה ועד"ז בנדו"ד שייך רק הענין ד"ירך". ועל הטענה על מ"ש אז שאלו ש"מרעישים" שיש להחזיר שטחים וכו' ה"ז מפני שלא רוצים לעזוב את ה"כסא" [בממשלה] – לא אמרתי שזה אצל כולם. אצל חלק חשוב מהם ה"ז מפני שהם "הירא ורך הלבב". בכל אופן יש לפעול עליהם להפסיק להרעיש... ולעמוד בתוקף וליישב בפועל את כל השטחים שעל הגבול, וכפס"ד בשו"ע. 1) משיחת פורים ה'תשל"ח 2) משיחת מוצאי ש"פ צו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2025 Synopsis (1) The Torah says that “anyone who is fearful and fainthearted” “must go and return to his house” (because even if it’s possible to work with him so that he ceases to be fearful and fainthearted, by the time that happens he is liable to cause harm). Even assuming that the people urging to return land have good intentions, nevertheless there is a clear ruling in Shulchan Aruch (Siman 329), and we have already seen in practice the great troubles that have resulted from the various withdrawals. According to nature, there is no other way to eliminate the pressure from the nations except by showing that the pressure doesn’t help – by settling all the territories. (2) Some people complained that during the Purim farbrengen, when discussing those who are “fearful and fainthearted,” I used the expression, “so as not to cause the heart of his brothers to become faint,” whereas the verse’s wording is, “so as not to cause the heart of his brothers to melt like his heart.” My wording was deliberate, for several reasons: (i) To avoid the issue of, “Matters that were written, you may not say them by heart”; (ii) because of the concept of “not opening one’s mouth [to the Satan],” being that “melting” is more severe than becoming “faint”; (iii) the verse is talking about someone who is already in actual combat, in which case the concern is that his heart will “melt,” whereas before going to war – and similarly in this case – the concern is only that his heart will become “faint.” And in response to those who complained about my statement that those who are clamoring for the return of the territories etc. are doing so because they don’t want to give up their seat in the government – I didn’t say that this applies to all of them; many of them are doing so because they are “fearful and fainthearted.” In any case, it is necessary to get them to stop clamoring for it…and to stand firmly and actually settle all the territories in the border areas, in accordance with the ruling of the Shulchan Aruch. (1) Excerpt from sichahof Purim 5738; (2) excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Tzav 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2025 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 31, 2025

11:27

התוכן כאשר ילד יהודי שואל: מנין לוקחים את הכוח הדרוש שלא להתפעל מהגויים הרבים? ויתירה מזו: ישנו גם "אויביך", היצה"ר, ששליחותו הוא להפריע לתומ"צ, ובאופן שמראה עצמו ל"אוהב" וכך מנסה לפתות את האדם – כיצד יוכל לא לשמוע בעצת היצר? – על כך בא המענה בפ' כי תצא [ראשון דפ' כי תצא] "כי תצא למלחמה על אויביך וגו'": הקב"ה אומר לבנ"י שאמנם יש מלחמה עם היצה"ר, אבל ביחד עם זה באה ההודעה שבו ברגע שהיהודי מחליט לצאת למלחמה אתו – "כי תצא למלחמה", נמצא הוא כבר "על אויביך", מעל האויב, ובמצב כזה קל לנצחו. ועוד – "ושבית שביו": גם אותם ענינים שבהם הצליח כבר היצה"ר – חוזרים לבנ"י, ועד"ז בנוגע בהמ"ק, שבקרוב ממש ה"ה חוזר מה"שבי'" בה הוא נמצא ע"ע. משיחת יום ג' פ' תצא, ז' אלול ה'תש"נ, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025 Synopsis When a Jewish child asks, how can I find the strength to not be intimidated by the nations and by “your enemies,” meaning the yetzer-hara, whose mission is to deter a Jew from Torah and mitzvos, which it does by presenting itself as a friend etc. – the answer appears at the beginning of parashas Ki Seitzei, “When you go out to war against your enemies…”: Hashem tells the Jewish people that although there is a war against the yetzer hara, nevertheless the moment a Jew decides to go out to war against it (“When you go out to war”), he is already “al oivecha” (“above your enemies”), such that the Jew has the upper hand and it is easy to defeat the yetzer. Moreover, “you will take captives”: anything the yetzer-hara has conquered will be returned to the Jewish people, and similarly regarding the Beis Hamikdash, which very soon will return from its “captivity.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 7 Elul 5750 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025

יום ב' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ה

Sep 1, 2025

12:04

התוכן ישנם הטוענים כאילו עפ"י תורה קיים חוסר שוויון בין הגברים לנשים, והקימו תנועה שלימה שמטרתה "שחרור האשה". האמת היא, דוקא תנועה זו יצרה אצל הנשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר. כי הדבר המשפיל ביותר הוא כשאומרים לאדם שאסור לו לחיות ולפעול בהתאם לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות, אלא עליו לחקות את מישהו אחר! התורה קבעה [בשני דפ' כי תצא] "לא ילבש גבר שמלת אשה" וכן "לא יהי' כלי גבר על אשה" – שלכ"א חשיבות ושליחות מיוחדת, ומגיע לשלימותו כשממלא שליחותו. ובעניננו: התורה העניקה לאשה השליחות העליונה ביותר – להוליד ולגדל דור חדש שיהווה המשך לדור של מ"ת! דוקא כשהיא עושה זאת – ה"ה ממלאת את תפקידה העיקרי ומשיגה את שלימותה העצמית. אמנם, גם "סדין עשתה ותמכור וגו'", העסק במסחר, הוא בין הפעולות של ה"אשת חיל" – אך (רק אם עושה זאת כדי לאפשר לבעלה ללמוד תורה, וגם זה) לא על חשבון תפקידה העיקרי – "עקרת הבית", הולדת וחינוך ילדים. ולכך יש לחנך את הבנות [המשך יבוא]. משיחות וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2025 Synopsis There are those who claim that there is inequality in the Torah between men and women, and therefore they’ve established an entire movement for “women’s liberation.” But the truth is that specifically this movement has caused the deepest feelings of inferiority among women, because the most demeaning thing is to tell a person that they are not allowed to live and act in accordance with their unique personality and traits, but must instead imitate someone else. The Torah establishes [in sheini of parashas Ki Seitzei]: “A many may not wear a woman’s garment,” and similarly, “A man’s attire must not be worn by a woman” – everyone has their own importance and unique mission, and attains their completion by fulfilling their mission. The Torah has granted the woman the loftiest mission – to give birth to children and raise a new generation that will serve as a continuation of the generation of Matan Torah; it is precisely when she does this that she fulfills her primary role and achieves her personal completeness. True, engaging in business is one of the activities of the Eishes Chayil – “She makes garments and sells...” – but (only if she does so in order to enable her husband to study Torah, and even then), it must not come at the expense of her main role as the mainstay of the home, giving birth to and educating children. And this is what girls must be educated for. (To be continued.) Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2025 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים * לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

יום ג' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ה

Sep 2, 2025

9:58

התוכן [המשך] הם טוענים שצריך לתת "עלי' לתורה" גם לנשים ובנות... – אמנם עלי' לתורה היא דבר גדול ביותר, אעפ"כ אומר הקב"ה שלנשים זה אסור. ואדרבה – העלי' שלהן היא כשלא יעלו לתורה אלא יענו אמן אחרי ברכות התורה של הגברים!; לא רק שאין לאשה להרגיש נחותה מבעלה, אדרבה – התורה קבעה שהבעל צריך את עזרתה, בכלל – האשה היא זו שלוקחת את החטים שהבעל מביא הביתה ועושה מהם לחם הראוי לאכול, ובפרט בחינוך הילדים; לעת"ל "נקבה תסובב גבר", וכדברי רבי עקיבא "שלי ושלכם שלה היא"!; הגיע הזמן שהנשים ובנות יצאו בקריאה: היתכן שמגדלים במדינה זו מליוני ילדים בבתי הספר באופן שאינם יודעים כלל אודות ה"עין רואה ואוזן שומעת"?! ולתבוע בתוקף שיונהג בבתי-הספר "רגע של שתיקה" בתחילת הלימודים וההורים יאמרו לילדים לחשוב אז על בורא העולם ועל זה שיש "עין רואה ואוזן שומעת". משיחות וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2025 Synopsis (Continued.) They claim that women and girls, too, should receive an aliyah to the Torah etc. But while it’s true that receiving an aliyah is a very great thing, Hashem says it is not for women; to the contrary, they receive their aliyah (“ascendence”) precisely when they don’t get called up the Torah but rather respond Amen to the blessings over the Torah recited by the men. And not only should a woman not feel inferior to her husband, but to the contrary – the Torah established that the husband needs her assistance. In general, it is the woman who takes the wheat brought home by the husband and turns it to bread that is fit to eat, and this is especially true when it comes to raising and educating the children; in the future, “the woman will court the man,” and as Rabbi Akiva said, “Mine and yours are hers!” The time has come for women and girls to protest: How can it be that millions of children in this country are educated in schools without even knowing about Hashem’s “seeing eye and listening ear”?! They should firmly demand that a moment of silence be instituted at the start of every school day, and parents should tell their children to use that moment to think about the Creator of the world and about the fact that there is a “seeing eye and listening ear.” Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2025

יום א' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 17, 2025

11:56

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' ראה "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה .. וישבתם בארץ .. והניח לכם מכל אויביכם מסביב": "מנוחה" מורה ששייך מצב של מלחמה אלא שכעת יש לו מנוחה מזה, משא"כ "נחלה" אין לה הפסק. והתכלית היא שגם המנוחה מאויבים תהי' לעולם ע"י שמהפכים את כל האויבים לאוהבים - "והניח לכם מכל אויביכם". ובעבודה: עוה"ז מצ"ע הוא "עלמא דפרודא" ו"נעשה אדם" לשון רבים – שישנו קס"ד שקיימות ב' מחנות - א' שעוסק בלימוד התורה ולא בבירור העולם, כמו דור המדבר, וא' שעוסק בעניני מסחר והעולם ואינו עוסק בעצמו בתורה אלא נותן צדקה שמישהו אחר ילמד תורה. מצב זה, אף שלא נלחמים זב"ז ואפי' אם מסייעים זל"ז, אי"ז מנוחה אמיתית. תכלית ירידת הנשמה למטה היא להגיע למנוחה אמיתית שהיא כשאין "אויבים" כלל וכולם במחנה אחד: דור המדבר עצמו כובש את א"י ועושה שם משכן לו ית' והבעל-עסק עצמו קובע עתים לתורה. וזהו הענין ד"גוי אחד בארץ", להמשיך את "ה' אחד" גם בענינים ארציים. ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 Synopsis A lesson from the verse (in rishon of parashas Re’eh), “Because you have not yet come to the resting place nor to the inheritance…you must settle in the land…He will grant you respite from all your surrounding enemies”: “Resting” implies that there is a possibility of war, just that at present there is rest from it. “Inheritance,” by contrast, has no end. And the ultimate goal is that even the rest from enemies should be eternal, by transforming all the enemies into friends – “He will grant you respite from all your…enemies.” In terms of Divine service: This world by nature is the “world of separation,” and the verse states, “Let us make man…” in the plural, allowing for the mistaken notion that there are two separate camps, one camp is involved in Torah study without engaging in refining the world (like the generation of the desert), while the other is involved in business and worldly matters and does not occupy itself with Torah study (but gives tzedakah so that someone else can study Torah). Even if the two camps are not fighting one another, and even assist one another, this is still not true rest. The purpose of the soul’s descent below is to attain true rest, which is when there are no enemies at all and all belong to one camp: the generation of the desert itself conquers Eretz Yisroel and builds a Mishkan there for Hashem, and the businessman himself sets fixed times for Torah study. This is the meaning of “One nation in the land” – to draw down the reality that “Hashem is One” into even earthly matters. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ה' פ' כי תצא, י"א אלול, ה'תשפ"ה

Sep 4, 2025

11:08

התוכן א) סיום הכנס בהכרזה בקול רם: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מישראל", ולא להוציא ח"ו אף אחד מישראל מן הכלל! על אלו שחושבים לומר "מילה קשה" על יהודי, לדעת: כל יהודי הוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, והמלך מבקש לקרב אותו ע"י שמראים לו "פנים שוחקות" וכו', ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה" ועומד ליד אומר הדברים ובוחן האם הוא ראוי לומר דברים כאלו על בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! אם רוצה שה' יראה לו "פנים שוחקות" אע"פ שיש לו ענינים לתקן, עליו להתנהג כך כלפי חבירו!. ב) הצעה ובקשה בקשר לשנת הקהל הבעל"ט: לסדר ג' כינוסי "הקהל" לילדי ישראל 1) לפני ר"ה 2) בעשי"ת 3) בחוה"מ סוכות, כאן ובאה"ק, ובמיוחד בכותל המערבי, במערת המכפלה ובקבר רחל. ‏משיחות י"ד אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2025 Synopsis (1) We conclude the gathering by wishing every Jew to be inscribed and sealed for a good and sweet year, and without excluding a single Jew from the blessing chas v’shalom. Anyone consider saying a harsh word about another Jew must know that every Jew is an only child to Hashem, the King of Kings, whom the King desires to draw near by showing him a “smiling countenance” etc. – especially during the month of Elul, when “the King is in the field,” and He stands beside the one speaking these words and judges whether he is worthy of speaking such things about the only child of the King of Kings. If one wishes for Hashem to show him a “smiling countenance” despite his own flaws that need correcting, he must behave that way toward his fellow Jew. (2) In connection with the upcoming Hakhel year, Hakhel gatherings should be arranged for Jewish children on three occasions: (i) before Rosh Hashanah, (ii) during the Ten Days of Teshuvah, and (iii) on Chol HaMoed Sukkos – here and in the Holy Land, and especially at the Kosel Hamaaravi, at Me’aras Hamachpelah, and at Kever Rochel. Excerpt from sichos of 14 Elul 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2025

יום ועש"ק פ' כי תצא, י"ב אלול, ה'תשפ"ה

Sep 5, 2025

11:38

התוכן ביאור חומר האיסור דמשקלות "לא יהי' לך בביתך איפה ואיפה וגו'" שבשביעי דפ' כי תצא, עד שעוון זה הביא את הענין דמלחמת עמלק (וכמו שנלמד במדרש מסמיכות ענינים אלו בפ' כי תצא): כשיש לאדם שתי גישות – "משקלות" – שונות: [לא כמו שצריך להיות, עפ"י הכלל "כל מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותי'", שצרכי הנשמה, שהיא המחי' את הגוף, יהיו אצלו העיקר, ועניני הגוף רק טפלים, אלא] הגישה שלו לצרכי הגוף היא שיש לעשות בזה מה שיותר, אף פעם לא מסתפק במה שיש לו כבר ושום דבר לא קשה לו כדי להשיג מבוקשו וכו', אבל הגישה לעניני קדושה היא לגמרי אחרת... (וזה מתבטא גם בחינוך, ולדוגמא: נותנים נדבות גדולות יותר לבתי-ספר שם לומדים לימודי חול (או עכ"פ גם לימודי חול) מלישיבות שם לומדים על טהרת הקודש...) – דרך זו היא פתיחת הפתח לעמלק שעומד בדרך ולא נותן שיקבלו את התורה! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2025 Synopsis The midrash states (based on the juxtaposition of the two matters in shevi’i of parashas Ki Seitzei) that the war with Amalek came about because the people were not careful with the prohibition, “You must not keep two different ephah-measures in your house….” The reason this prohibition is so severe is because when a person has one “measure” and standard for the soul and one for the body – when it comes to the body, nothing is enough and he is willing to pay any price to attain more, whereas when it comes to the soul he suffices with even a little – this path opens the door to Amalek, who stands in the way and prevents the Jewish people from receiving the Torah. We also find this when it comes to education, where people give larger donations to schools where secular studies are (also) taught than to yeshivos where only holy subjects are taught. But based on the rule that “Anything the Merciful One prohibited to us, He permitted to us something similar,” it should be the opposite: the soul, which is eternal and gives life to the body, should be primary to a person, while matters of the body should only be secondary. 2 excerpts from sichah of Purim 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2025 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ה

Sep 7, 2025

12:36

התוכן הצעה להביא לידי פועל את הרעיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר העלה בתחלת בואו לאמריקא (שמח"ת תש"א) – לייסד "איגוד תלמידי הישיבות": ההתחלה – "פון זיך", בתלמידי מוסדות הקשורים ושייכים אל הרבי ואל ליובאוויטש (הן ישיבות והן מוסדות לבנות), ותקותי שבמשך הזמן יכנסו באיגוד גם תלמידי כל שאר הישיבות; כל התלמידים זכאים להרשם (לאחרי שיקבלו ע"ע – לא בדרך כפי' – את הזכויות ואת ההתחייבויות). אלא שישנם "חברים פועלים" על אחרים (מגיל מצוות ומעלה) ו"חברים מקבלים" (שנה לפנ"ז); הפעילות צ"ל מאורגנת ע"י הנהלת המוסד, כדי שזה לא יגרם לחלישות בסדרי הלימוד, ופעילות של התלמידים תהי' בזמנם הפנוי; כדי להדגיש חשיבות הדבר צ"ל תשלום מס חבר, בשיעור "פרוטה" – פרטי הדברים יקבעו ע"י מנהלי המוסדות; הרמז בשם "את"ה" – תואר המורה על עצמותו ומהותו ית' שרק הוא נמצא בכל מקום, "נוכח". וע"י ההתאחדות האמיתית עם הקב"ה ע"י תומ"צ, נעשים גם בנ"י במצב ששייך עליהם התואר "אתה" האמיתי וכו'. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 Synopsis It is my suggestion to implement the idea raised by father-in-law, the Rebbe, upon arriving in America (Simchas Torah 5701) to establish an Iggud Talmidei Hayeshivos (“איגוד תלמידי הישיבות” – Association of Yeshiva Students). It should start from within – with students of institutions affiliated with the Rebbe and with Lubavitch (yeshivos as well as girls’ schools), and it is my hope that with time students from all other yeshivos will join as well. Any student is eligible to register, provided that (without being forced) they willingly accept the privileges and responsibilities that come along with it. But there will be active members who influence others (from the age of bar and bas mitzvah and up), and passive members (starting one year before that). To ensure that the organization’s activities do not interfere with the students’ studies, the organization’s activities should be organized by the schools’ administration, and the activities should take place during the students’ free time. And there should be a token membership fee, to be determined by the administrators, so that members will value their membership. The Iggud’s acronym את"ה (“You”) alludes to Hashem’s Essence and Core – the only being that is present everywhere. And by uniting with Hashem through Torah and mitzvos, the Jewish people, too, come to a state where the title “You” applies to them as well etc. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

יום ב' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ה

Sep 8, 2025

7:35

התוכן בהמשך להאמור לעיל אודות "איגוד תלמידי הישיבות" – כדאי ונכון שיהי' גם איגוד של התלמידים שלמדו במוסדות בעבר. ובפרט שגם אלו שכבר יצאו מהמוסדות נשאר שמם של המוסדות עליהם, ורישומה של פעולת המוסדות הקשורים עם הרבי – הסרת הענינים הקשורים עם גשמיות וחומריות – ישאר תמיד, אפי' אם א' יתעקש בכל כחותיו לבטלו – לא תהי' ההנאה שלו בגשמיות שלימה! מצד "דמות דיוקנו של אביו נראית לו" בשעת מעשה... ובנוגע לעניננו: נכון לצרף גם תלמידים שבעבר לאיגוד, אבל באיגוד בפ"ע. ובודאי יהי' כ"ז בהצלחה רבה, ובפרט בזמנינו שהמעמד ומצב הוא ש"הלא כל הארץ הוא לפניך", ובמילא, "צא וכבוש"... לסיים את ה"פכים קטנים" שנשאר כדי לפעול את ענין הגאולה. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 Synopsis In connection with the earlier discussion about the Igud Talmidei Hayeshivos (association of Chabad yeshiva students) – it is fitting and proper to also make an association of former students of the Lubavitch institutions. This is especially true considering that the imprint of the Rebbe’s institutions – the removal of one’s connection to materialism and physicality – remains forever; even if a former student tried with all his might to rid himself of that impression, his enjoyment of physical pleasure will never be complete, because “the visage of his father’s likeness will appear to him” etc. Former students should be included in the association, but it should be through a separate organization. And surely this will all be met with tremendous success, especially in our times when, “The entire land is before you,” and one must only “Go and conquer” – finishing the “small vessels” remaining and thus bringing about the Redemption. Sichah of 10 Shevat 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏ * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

יום ג' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 9, 2025

11:24

התוכן להרבות בחודש אלול בנתינת הצדקה – כפשוטו, ובמובן הרחב – ברוחניות. לדאוג לזה שבבוא ר"ה וחגה"ס יוכלו לבקר בבתי–רופאים בקשר למבצע תקיעת-שופר וד' מינים וכו' [חבל שזה נק' בעולם "בית-חולים", הרי "בריא" יותר לקראו "בית-הרופאים". והלואי שיתקבלו דברי]. בודאי ימשיכו באה"ק את המנהג הטוב לבקר בחודש אלול מחנות צבא לתקוע בשופר ולהניח-תפילין וכו', ובודאי יבקרו גם במקומות שלא ביקרו ע"ע, ולהסביר את אלו שעדיין לא יודעים, שזוהי ההגנה האמיתית – וכמ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך", ולעשות כ"ז מתוך חיות שמקבלים מהבעש"ט שאצלו הי' כל יהודי יקר מאוד (וכמו שנדפס לאחרונה בקונטרס "אהבת ישראל" שבודאי יפיצו באופן הכי גדול ויתנהגו לפיו). כן יבקרו במחנות צבא בשאר המדינות, ולהסבירם שאם מילוי פקודה של מפקד בשר-ודם הוא באופן של "הקדמת נעשה ונשמע" (וזה לא משנה אם בחייו האשיים לא מגיע המפקד לקרסוליו...) – הרי עאכו"כ שכן צ"ל בנוגע לפקודת ממה"מ הקב"ה! משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 Synopsis The month of Elul is a time to increase in tzedakah – in both the literal and spiritual sense. This is the time to arrange for hospital visitations to perform mivtza shofar on Rosh Hashana and mivtza lulav on Sukkos etc. (It’s unfortunate that people still call it a beis cholim (place for sick people) which makes people hesitant to be admitted; it would be healthier to call it a beis harofim (place of doctors), which emphasizes that it’s a place of healing. If only this suggestion would be accepted….) Surely the good practice of visiting army bases in the Holy Land during the month of Elul to blow shofar and put on tefillin etc. will continue, in addition to visiting places that have not yet been visited. It should be explained to anyone who doesn’t yet know it that this is the true protection, as the verse states, “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” And all of this should be done with the vitality drawn from the Baal Shem Tov, who had exceptional love for every Jew (as recently published in Kuntres Ahavas Yisroel, which will surely be disseminated as widely as possible, and whose teachings will surely be incorporated into practice). The same should be done in any country where there are Jews in the military, and it should be explained to the soldiers that just as “We will do” must come before “We will hear” when it comes to an order received from their human commander, and they must carry out the order even if they don’t yet fully understand it (even if in civilian life they are more qualified than the commander) – all the more so when it comes to a command of the King of kings, the Holy One, blessed be He. Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

יום ד' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 10, 2025

10:48

התוכן יסוד הבנין צ"ל כמו שהקב"ה עשה עם יסוד העולם (אבן השתי') – מונח ב"קודש הקדשים", עפ"י הוראות התורה, ועי"ז נעשה כל הבנין ענין של קדושה; לפני הבני' צ"ל "שבירת הקרקע" – ענין הביטול, כדי להראות שאי"ז ב"כוחי ועוצם ידי" אלא בכוחו של ה'; הקשר למ"ש ברביעי דפ' כי תבוא: "ובנית שם מזבח לה' אלקיך גו' והעלת עליו עולות גו' וזבחת שלמים וגו'" – כ"א צריך לבנות מנכסיו "מזבח" לה', מקום מוכן שבו יקריב את "חלבו ודמו" לה'. ובב' האופנים: "קרבן עולה" – עבודת התפילה, ו"קרבן שלמים" שחלקו לבעלים – שהנהגתו בעניני העולם הוא באופן של שלמים "שמטילים שלום" בין האדם ובין ה', וכן מודגש בקרבן שלמים הענין דאהבת ישראל, ועוד. שיחת יום ג' דפ' כי תבוא, י"ז אלול ה'תשמ"ח – בעת מעמד הנחת אבן הפינה לבית רבינו שבבבל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 Synopsis Just as Hashem placed the foundation stone of the entire world in the Holy of Holies, so must any building or initiative be founded upon the Torah’s instructions, thereby making the entire edifice a holy one. Before construction can begin, there must be a “groundbreaking,” an act of bitul (self-nullification) showing that the success comes not from “my strength and the power of my hand,” but from Hashem. This relates to revi’i of parashas Ki Savo which states, “You shall build there an altar to Hashem your G-d...and offer up ascent-offerings on it...And you shall slaughter peace-offerings...”: Every person must use his possessions to build an “altar” for Hashem, meaning a place designated for him to offer his “fat and blood” to Hashem, in one of two ways: the ascent-offering, corresponding to the service of tefillah, and the peace-offering, from which “a portion goes to the owner,” meaning one’s conduct in worldly matters “brings peace” between man and Hashem and foster love and unity between Jews etc. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 17 Elul 5748 – at the groundbreaking of the expansion of 770. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי * לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו

יום ה' פ' כי תבוא, יום הבהיר ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ה

Sep 11, 2025

12:24

התוכן ההוראה מיום ההולדת של "שני מאורות הגדולים": החידוש שנעשה ברגע שיוצא הולד לאויר העולם הוא שאז נעשה כח פעיל בעולם. והנה אע"פ שתפקידו של כאו"א מישראל בעולם הוא לפעול בעולם לעשותו דירה לו ית', מובן שבבנ"י גופא ישנו חילוקי דרגות בזה, ועאכו"כ "נשמה חדשה" – שממנה תובעים עבודה מיוחדת במינה – לפעול חידוש בעולם כולו! וחידוש זה מתחיל כבר ברגע שהיא יוצאת לאויר העולם. וע"ד מ"ש גבי משה שברגע שנולד "נתמלא הבית כולו אורה"! (אלא שפעולת ה"אור" אינו גורמת חידוש דבר כ"א שיוכלו לראות מה שישנו כבר מקודם, ואילו העבודה הנדרשת מיהודי היא לפעול חידוש והוספה במעשה בראשית. ומכיון שמדובר ע"ד "שני מאורות הגדולים", שענינם להאיר – הנה רצונם שגם תלמידיהם יהיו "נרות להאיר" בכל הקשור להפצת האור דתורת החסידות. וכאו"א שייך ל"שמץ מנהו" מעבודתם מצד כחם שנמצא בו. וזוהי ההוראה מיום הולדת של "שני מאורות הגדולים": להאיר את העולם כולו [באור החסידות] כי אינו הולך בכחות עצמו אלא בכחם של הבעש"ט ואדה"ז שבו! ובפרט כאשר דברי תורה שלהם חקוקים במוחו. ג' חלקים משיחת יום ב' דפ' נצו"י, ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 Synopsis The lesson from the birthday of the two great luminaries, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe: The unique effect of the moment of birth is that the child becomes an active force in the world. Although every Jew’s mission is to have an impact on the world and to make it a dwelling place for Hashem, there are obviously different levels, and certainly when a new soul comes down into the world, a unique form of service is demanded of it – to bring about something new in the entire world. And this new contribution begins from the very moment the soul enters the world, as it says about Moshe’s birth, “the entire house became filled with light.” (Just that the effect of light is not to create something new, but to reveal what was already there beforehand, whereas the task demanded of a Jew is to bring about something new in the work of Creation.) And since we are speaking about the two great luminaries whose role is to illuminate, it follows that they desire that their students also become “shining lamps” in all matters of spreading the light of Chassidus. This, then is the lesson from the birthday of the two great luminaries – to illuminate the entire world (with the light of Chassidus) which is possible because one operates not with his own power, but with the power of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe within him. Especially when their teachings are engraved in one’s mind. 3 excerpts from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

יום ועש"ק פ' כי תבוא, י"ט אלול, ה'תשפ"ה

Sep 12, 2025

7:11

התוכן במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" צריכים את הסיוע של "חסד לאומים". א' מ"לבושים הטבעיים" לזה הוא לדאוג שיהי' לגוי יחס של כבוד ליהודי, ולגרום לקידוש ה' גם בעיניו ע"י שנזהרים מאיסור אונאה וכיו"ב. וישנם הטועים וטוענים שכדי לא לעורר קנאה ושנאה בין האומות אין להתבלט ברחוב כא' ששומר תומ"צ. וע"ז באה ההוראה מהמגילה שההיפך הוא הנכון – "ויקר אלו תפילין", וכמ"ש בגמ' "וכ"ה אומר [בשישי פ' כי תבוא] וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך – ויראו ממך .. אלו תפילין שבראש", היינו, דוקא ע"י שהגוי רואה עליו ש"שם ה' נק' עליך", זה מביא ל"ויראו ממך" באופן שמלכתחילה אינו הולך ללחום אתו, עד ש"יקר" – הגוי מכבד אותו. ויה"ר שיהי' "תפול עליהם אימתה ופחד" גם על ה"א-ל זר אשר בקרבך" – היצה"ר. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 Synopsis In a situation where “We are still servants of Achashverosh,” we still require the assistance of “the kindness of nations,” and among the natural means of attaining it is by ensuring that a non-Jew has a respectful attitude towards Jews and causing a Kiddush Hashem, by being careful to avoid the probation of ona’ah (exploitation) etc. There are some who mistakenly claim that, in order not to provoke the jealousy or hatred of the nations, a Jew must not stand out inthe street as someone who keeps Torah and mitzvos. But the Megillah teaches that the opposite is true – “‘And honor’ – this refers to tefillin,” and asthe Gemara says, “And the similarly the verse states [in shishi of parashas Ki Savo], ‘And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you’ – this refers to the head tefillin.”Meaning, it is specifically when the non-Jew sees that “the name of Hashem is called upon you”that “he will fear you,” insuch a way that from the outset he will not seek to fight with you, and in fact will comes to “honor”and respect you. And may it be Hashem’s will that “fear and dread fall upon them,”includingupon the “foreign god that is within you” – the yetzer hara. Excerpt from sichahof Purim5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

יום א' פ' נצבים, כ"א אלול, ה'תשפ"ה

Sep 14, 2025

11:37

התוכן כל פעם שיהודים מתאספים ומתאחדים יחד למרות החילוקים שביניהם, ובמיוחד בחודש אלול – חודש החשבון, החודש שבו משלימים את מה שצריך משנה שעברה, וזוהי גם הכנה לשנה החדשה – ה"ז דבר טוב, ומרחיב עוד יותר את הכלי שברכות ה' יהיו במדה גדולה עוד יותר. וזה קשור גם עם פ' נצבים, שמתחילה ב"אתם נצבים וגו'" – שלמרות החילוקים שבין "ראשי שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב ממיך" – נצבים כולם לפני ה' באופן ד"לאחדים כאחד". וכאשר יהודי יודע שתמיד עומד הוא לפני ה' ה"ז נותן בו הבטחון ששום דבר לא יכול לפגוע בו ושיוכל למצוא בקלות את הדרך הנכון ללכת בו. וזהו הטעם שקוראין פ' זו לפני ר"ה. הבעש"ט אמר שכאשר ה' רואה שכבר בתחלת חודש אלול רוצים ומתחילים "לשלם את החובות" של השנה, הנה בהגיע ימי הסליחות – סולח הוא על השאר, ונותן כתיבה וחתימה טובה כבר בראש השנה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשל"ד, להעסקניות דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 Synopsis It is always a positive thing when Jews gather and unite (despite the difference between them), especially during the month of Elul, the month of accounting and perfecting the outgoing year, and the month of preparing for the new year, and this unity serves as a vessel for even greater blessings from Hashem. This also relates to parashas Nitzavim, which begins with the verse, “You are all standing today….”: despite the distinctions between “your heads of your tribes” and “your woodcutter and water-drawer,” all stand together united as one before Hashem. And when a Jew knows that he is always standing before Hashem, he knows for certain that nothing can harm him, and that he will be able to easily find the correct path. This is why this parashah is read before Rosh Hashanah. The Baal Shem Tov taught that when Hashem sees that already at the beginning of the month of Elul that the Jewish people want to repay and begin repaying the “debts” of the outgoing year, then He forgives the rest of the “debt” during the days of Selichos, and already on Rosh Hashanah, even before they implement their decision to improve, He inscribes and seals them for a good and sweet year etc. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5734, to women involved in supporting Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

יום ב' פ' נצבים, כ"ב אלול, ה'תשפ"ה

Sep 15, 2025

12:02

התוכן ענינו המיוחד של יום ג' דסליחות הי' בגדר "סוד". ביום זה הי' אדה"ז אומר מאמר דא"ח, אבל רק בפני ממלאי מקומו כ"ק אדהאמ"צ והצ"צ. וכך נהגו שאר הרביים. והודיעו שלא יגלו זאת. וצ"ל היתכן שכ"ק מו"ח אדמו"ר גילה ענין זה לכולם?! ויובן עפ"י מה שמצינו דוגמתו בכל עניני התורה, שדוקא בדורות האחרונים נתחדשו ענינים בתורה שלא היו בדורות הקודמים, דורות נעלים יותר! המשל שנותנים ע"ז הוא מ"ננס ע"ג ענק" שרואה רחוק יותר מה"ענק". אבל צריך להבין היתכן שנשמות נמוכות יותר יראו "רחוק יותר" בעניני התורה?! והביאור: דוקא בגלל שהיא נשמה נמוכה, הנה כדי שגם היא תוכל למלא תפקידה בעולם וכו', צריכה היא לידיעות ו"אמצעי לחימה" יותר! ועד"ז מצד גודל היוקר הענין של ג' דסליחות לא גילו זה ע"ע. ודוקא מצד התגברות החושך בדורות האחרונות גילו ענין זה כדי שיהי' במה להתגבר על החושך. ומכיון שכ"ק מו"ח גילה ענין זה, שזה קשור עם אמירת דא"ח וכו', מוכח שעל כאו"א לנצל ענין זה כדי למלא שליחותו בעולם ע"י פנימיות התורה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב', כ"ה אלול, ליל ג' דסליחות, ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 Synopsis My father-in-law revealed that the third day of Selichos is a special day, on which the Alter Rebbe would deliver a maamar, but only in the presence of those who would become his successors, the Mitteler Rebbe and the Tzemach Tzedek. The subsequent Rebbeim did the same, and they instructed that it be kept a secret. How then could my father-in-law reveal it to everyone? This can be understood based on the answer to a similar question: we find that regarding Torah study in general, there are greater innovations in Torah in later generations, even though the souls of previous generations were greater. It is explained that this is like a dwarf situated upon on a giant’s shoulders, where the dwarf, while smaller than the giant, sees farther than the giant. But the question remains – why did Hashem make it that the lower souls would be able to see further in Torah than the greater souls? The answer is that specifically because it is a lower soul, it needs greater knowledge and better “ammunition” to fulfill its mission of transforming and lighting up the world. Similarly, because the third day of Selichos is so previous, its quality was not revealed in earlier times, but it was revealed specifically in later generations to equip us so that we can overcome the intensified darkness of these times. And since my father-in-law the Rebbe revealed this to us, and it has to do with delivering a maamar etc. – it is clear that everyone must use this information and the special quality of the day to fulfill his mission in the world through the inner dimension of the Torah etc. 2 excerpts from sichah of Monday, 25 Elul, 5735. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

יום ג' פ' נצבים, כ"ג אלול, ה'תשפ"ה

Sep 16, 2025

11:19

התוכן "נצבים" פירושו עמידה בתוקף של "נצב מלך", כמ"ש "אתם נצבים.. לפני ה' אלקיכם". וכאשר עומדים בתוקף כזו, בודאי שלא שמים לב לדברי היצה"ר, ומשתדלים לפעול כך גם על אחרים. [בשנה שפ' נצבים אינה מחוברת עם פ' וילך ישנו שבוע מיוחד להתרכז בעבודה ד"נצבים" בפ"ע. ובמילא גם ההחלטות טובות בנוגע להעבודה ד"וילך" – ההליכה "מחיל אל חיל", נעשים מתוך התוקף ד"נצבים"]. וכ"ז ממשיך ברכות ה' לזכות בכתיבה וחתימה טובה, וזוכים ללכת לארצנו הק' במהרה בימינו ממש. הוראה ממ"ש בשלישי דפ' נצבים: 1) "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים": יש לזכור תמיד שבנ"י היו במצרים וה' הוציאנו משם, ומאז צ"ל כל יהודי במצב של חירות ולא "עבד" לענינים בלתי-רצויים. 2) "והנגלות לנו ולבננו", "לנו ולבננו לבער הרע מקרבנו" מכיון ש"נעשו ערבים זה לזה" (רש"י): כל יהודי "אחראי" לכל שאר בנ"י, ועליו לפעול שגם הם יתנהגו כדבעי. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 Synopsis In the verse Atem Nitzavim (“You are all standing…before Hashem your G-d”), the word nitzavim means standing firmly (nitzav melech, “the deputy serving as king”). When one stands with such firmness, he surely pays no heed to the yetzer-hara, and strives to influence others to do the same. (In a year when parashas Nitzavim is not combined with Vayelech, the week is designated to focusing on the service of Nitzavim alone, and as a result, even the positive resolutions regarding the service of Vayelech – progression from strength to strength – are undertaken with the firmness of Nitzavim. And all this draws down Hashem’s blessings for a good and sweet year, and to merit “going” (vayelech) to our Holy Land speedily in our days, literally. A lesson from shelishi of parashas Nitzavim: (1) “For you know how we dwelt in the land of Egypt”: One must always remember that the Jewish people were in Egypt and Hashem redeemed us from there, and ever since, every Jew must be in a state of freedom and not a slave to undesirable things. (2) “The revealed matters are for us and for our children” – Rashi explains: “for us and for our children to remove evil from among us” because “they became responsible for one another for one another” – every Jew is responsible for all other Jews, and must ensure that they, too, behave properly. 2 excerpts from Tuesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5745, to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ * לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול, ה'תשפ"ה

Sep 17, 2025

6:55

התוכן הטעם שבכל שנה קוראים פ' נצבים בשבת שלפני ר"ה, מבאר אדה"ז, כי תוכן הפסוק "אתם נצבים וגו'" הוא שכל בנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "שואב מימך", נצבים ביחד לפני ה"א. וזהו ברכתו של הקב"ה, שבראש השנה יעמדו כל בנ"י ביחד באופן של "נצבים" – "קיימים ועומדים.. זוכין בדין". ואע"פ שישנם כו"כ חילוקים בין בנ"י וכו' אבל יש נקודה שמאחדת את כולם: כאו"א מבנ"י הוא חלק מעם הנבחר "אתה בחרתנו מכל העמים"! ובמיוחד בנוגע לאלו התומכים במוסדות תורה, שכולם, ביחד עם אלו הלומדים במוסדות אלו, מתאחדים בכוונה אחת – לחנך את ילדי ישראל שילכו בדרך התומ"צ. שיחת כ"ד אור לכ"ה אלול ה'תשכ"ח, לה"ליידיס אָקזילערי" ד"תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025 Synopsis The Alter Rebbe explains that the reason parashas Nitzavim is read every year before Rosh Hashanah is because the verse, “You are all standing…” describes all the Jewish people, from “your heads of your tribes” to “your water-drawers,” standing together before Hashem. And this is Hashem’s blessing, that on Rosh Hashanah the entire Jewish people stand together in a manner of Nitzavim – “enduring and standing…meritorious in judgment.” Although there are many distinctions between Jews, there is something that unites them all: every Jew is a part of the chosen nation, “You have chosen us from all the nations.” This is especially true of those who support Torah institutions, who, together with the staff and students of these institutions, are united with one purpose: to educate Jewish children to follow the path of Torah and mitzvos. Sichah of Tuesday night, 25 Elul 5728, to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025

יום ה' פ' נצבים, כ"ה אלול, ה'תשפ"ה

Sep 18, 2025

9:08

התוכן כ"ה אלול הוא היום שבו נברא העולם, וגם ר"ה הוא "זה היום תחלת מעשיך". והתיווך: הכוונה והתכלית של העולם היא בשביל האדם שע"י נעשה גילוי אלקות בעולם, וזה התחיל בר"ה, יום ברוא אדה"ר. ומזה מובן גם בנוגע לכ"ה אלול בכל שנה, שבכ"ה באלול מודגשת מעלתם של ישראל שהתהוות הבריאה כולה הוא בשבילם. וביאור הענין דכ"ה באלול ור"ה יובן עפ"י החילוק בין "כ"ה אלול" ו"זה היום תחלת מעשיך", ש"זה" מורה על גילוי הדבר עצמו, משא"כ "כה" אינו אלא באופן של דמיון, וב' ענינים אלו היו גם בבריאת האדם שנברא "בצלמנו" (זה) ו"כדמותנו" (כה). ובעבודה היינו ההתאחדות עם הקב"ה בב' האופנים של "כצלמנו" ו"כדמותנו" ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי ההכנה להעבודה ד"צלמנו" ו"כדמותנו" כפי שתהי' בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש. שיחת יום א' פ' האזינו, אור לכ"ה אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 Synopsis Although the world was created on 25 Elul, it is Rosh Hashanah, on 1 Tishrei that marks “the day of the beginning of Your works,” because on that day Hashem created man, who fulfils the purpose of creation. Thus we see that 25 Elul also emphasizes the quality of the Jewish people, for whose sake the world was created. The connection between Rosh Hashanah and 25 Elul can be understood based on the difference between “This” (“This day… – Rosh Hashanah) and “So” (כ"ה=25 Elul)”: The term “this” indicates the revelation of a thing itself, while “so” indicates only a similarity to it. We also find these two levels in the creation of man, who was created, “in our image” (“This”) and “according to our likeness” (“So”). In divine service these represent two modes of unity with Hashem through Torah study and performing mitzvos, and this is the way to prepare for the modes of “in our image” and “according to our likeness” as they will exist upon the true and complete Redemption very soon. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Haazinu, night of 25 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 לזכות ארי' צבי בן מרים שי' ליום ההולדת שלו כ"ה אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' ויגש, כ"ח כסלו, יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 29, 2024

10:21

התוכן מעלת נר חמישי דחנוכה: ידוע ב' הדעות בנוגע לנרות חנוכה, שבית שמאי אומרים שביום הא' מדליקים שמונה נרות ו"מכאן ואילך פוחת והולך", ובית הלל אומרים שביום הא' מדליקים נר א' ו"מכאן ואילך מוסיף והולך" [לב"ש העיקר הוא ה"בכח" ו"עולם המחשבה" וביום הא' יש לו את המחשבה ואת ההחלטה על כל הענינים של ח' ימי החנוכה ולכן מדליק אז ח' נרות, משא"כ לב"ה וכו'], וחנוכה ר"ת "ח' נרות והלכה כבית הלל". ועפ"ז נמצא דבנר החמישי דחנוכה הוא הפעם הראשונה שמדליקים יותר נרות לב"ה מלב"ש, והיינו שרואים בעיני בשר, גם בעיני אוה"ע, יותר אור בעוה"ז התחתון ששם צריכים להאיר ע"י נרות חנוכה!; ביחד עם ההתעסקות במבצעים, ובמבצע חנוכה, בכלל‏ – ‏יש לדבר עם בנ"י עד"ז שנשמתם לא הלכה אף פעם לגלות! ‏משיחת אור לנר ה' דחנוכה ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 Synopsis Beis Shamai holds that we light eight candles on the first night, and decrease one every night, while Beis Hillel holds that we light one candle on the first night and add one every night. (Beis Shamai focuses on the potential: on the first night one has in mind and decides everything for all the “days to come”; in contrast to Beis Hillel etc.). Chanukah is an acronym for ח' נרות והלכה כבית הלל (“Eight candles and the halacha follows Beis Hillel”). And this is the unique feature of the fifth candle of Chanukah: it is the first night that more candles are lit according to Beis Hillel than according to Beis Shamai, meaning it is visible to the physical eye, and even the gentiles can see, that there is more light in this physical world. When going out on mivtza Chanukah – Jews should be reminded that their soul never went into exile. Excerpt from sichah of the fifth candle of Chanukah 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 12, 2024

12:12

התוכן ביאור החידוש של רבינו הזקן בתורת חסידות חב"ד מצינו במאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מי"ט כסלו עטר"ת. ונקודת הדברים: התגלות פנימיות התורה בהתלבשות בהשגה, שיוכלו להבין בשכל אנושי. ודוקא ע"י הירידה הזו למטה נמשך בחי' העצם. ועי"ז נשלמת כוונה העליונה בבריאת העולם – הענין שהי' אדה"ר צריך להשלים בעבודתו, ולא אסתייע מילתא, ונשלם במ"ת. אלא שבמ"ת הי' זה בנוגע להעצם דנגלה דתורה, וע"י תורת חסידות חב"ד נעשה זה בנוגע להעצם דפנימיות התורה. וזהו החידוש בהמשכהפנימית דטיפה הגשמית שבנישואין, שבו נמשך העצם, לגבי אירוסין. ועפי"ז יובן גם שענין זה הוא בעיקר בהמשכת פנימיות התורה, בחי' החיות שבתורה – "אבר חי" וכו'. וכיון שענין חסידות חב"ד הוא המשכת העצם שבהטיפה, ולכן נוגע בזה בעיקר (לא כ"כ ההבנה, אלא) הקליטה, ואז תהי' הולדת אהוי"ר וכו'. וכ"ז שייך לכאו"א מאתנו. התנאי היחידי שניתן לנו – "אַז מ'דאַרף זיך אָנהאַלטן אָן דעם רבי'נס קליאַמקע", שאינה אפי' הדלת עצמה כ"א הידית בלבד, וענינה – גם כאשר עדיין אינו "בפנים" יודע הוא שיהי' מה שיהי' "וועט ער זיך אָנהאַלטן אָן דעם קליאַמקע", ואז יוציא אותו הרבי ויעלה אותו למעלה מעלה וכו'. כמה חלקים מהתוועדות י"ט כסלו, ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024 Synopsis In a maamar of 19 Kislev 5679, the Rebbe Rashab explains that the Alter Rebbe’s contribution through Chassidus Chabad was the revelation of the inner dimension of Torah in a way that can be grasped by human intellect. It is specifically through this descent below that the essence is revealed, thus fulfilling the ultimate purpose of creation – the task that Adam Harishon was supposed to accomplish but didn’t, and that was completed at Matan Torah. Just that Matan Torah was primarily the revelation of the revealed dimension of Torah, whereas Chassidus Chabad reveals the inner dimension of Torah. This is akin to the effect of nisuin, where the father’s essence is conveyed through a physical drop, as opposed to erusin. Accordingly, it is also understood that drawing down the Divine essence occurs primarily through the inner dimension of Torah, the life of Torah – a “living organ” etc. Since Chassidus Chabad draws down the essence in the “drop,” it is understood that the main thing here is (not so much the understanding,but) absorbing it, which makes possible the “birth” of love and fear etc. And all this is possible for every one of us. The only condition is to “hold on to the Rebbe’s door handle,” that is, not even the door itself – so that even when one isn’t “inside,” he knows that come what may, he will hold on to the handle, and then the Rebbe will extricate him and uplift him high above etc. Excerpts from farbrengen of 19 Kislev 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024

יום ועש"ק פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 13, 2024

11:14

התוכן הביאור במ"ש אדה"ז באגה"ק סי' ב' ד"ה קטנתי מכל החסדים "...מפני היות קטן יעקב במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו' [פסוק בראשון דפ' וישלח]...", ואינו מביא את המשך הפסוק ש"ועתה הייתי לשתי מחנות" אף שזהו החסד לכאו'?! ‏–‏ עפמ"ש הצ"צ (מהשל"ה) ש"כי במקלי" ר"ת "ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י'", ומבאר שזהו ע"ד מ"ש "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית", שאצל יעקב היו ב' הענינים: הי' יכול לתבוע להנצל כיון שמגיע לו עפ"י דין ומשפט (וגם לא הי' צריך לחשוש שמא יגרום החטא כי כבר עברו רוב שנותיו וכו'), ואעפ"כ, מצד תכלית הביטול שלו, "קטנתי", ביקש א"ז בתור צדקה. ואז, כשאפשר לתבוע בתור משפט ואעפ"כ מבקשים בתור צדקה, נותנים מלמע' בלי מדידות והגבלות, וזהו ב' הענינים של הר"ת "כי במקלי": "לישועתך קויתי ה' ‏–‏ שמבקש בתור צדקה, ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" ‏–‏ המשכה בלי גבולית מ"מקומו" ‏–‏ מקום האמיתי של כבוד ה' ‏–‏ למטה מטה, ועוד. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024 Synopsis In Siman 2 of Iggeres HaKodesh, which begins with “I have become small from all the kindnesses,” the Alter Rebbe explains, “...because Yaakov considered himself very, very small on account of the multitude of kindnesses, ‘for with my staff etc.’ [a verse in rishon of Parashas Vayishlach]...”, but the Alter Rebbe doesn’t quote the rest of the verse, “and now I have become two camps,” which seemingly is the main point? This can be explained according to the Tzemach Tzedek’s explanation (based on the Shaloh), that “for with my staff” (כי במקלי) is an acronym for “Blessed is the Glory of Hashem from His Place, for Your Salvation I Hope, Hashem” (ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י). The Tzemach Tzedek explains that this is like the verse, “…Tzedakah and Mishpat You made in Yaakov” – Yaakov was able to ask for Hashem’s salvation because he deserved it by law and justice (Mishpat), but nevertheless, due to his complete bittul (“I have become small”), he requested it as an act of Tzedakah. And when one has the ability to demand out of Mishpat, but nevertheless chooses to ask out of Tzedakah, he is given from above without measure or limitation. These are the two aspects expressed in the acronym: “for Your salvation I hope, Hashem” is a request for Tzedakah, while “Blessed is the Glory of Hashem from His Place” is an unlimited blessing from “His place” – the true place of Hashem’s glory, reaching down to the lowest level. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024

יום א' פ' וישב, יום הבהיר י"ד כסלו – יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 15, 2024

10:18

התוכן להקים בכל עיר, ומה טוב בכל שכונה וחוג, "חבורת נשים" למטרת הפצת היהדות בכלל ובפרט את ענין טהרת המשפחה בקרב נשים נשואות ואלו שמתכוננות לחיי הנישואין – לארגן מקום בו יוכלו ללמוד הדינים באופן מושלם, להדפיס חוברות בנושא זה בשפת המדינה (ולהגיה את החוברות שכבר נדפסו מהטעויות שנפלו בהם) – ע"י מומחה, הן בידיעת הדינים והן בתרגום נכון ובלשון יפה, באופן שהנשים יהיו נמשכות לקרוא בהן וישפיע עליהן לקיים את הדינים בפועל (ולכלול בחוברות אלו הכתובות של כל מקואות-טהרה בעיר), ולהפיץ חוברות אלו. וכן להיות בקשר עם מסדרי-קידושין בעיר לדעת מי עומדות להתחתן ולמצוא את הדרך להשפיע עליהן לבנות את ביתן על יסודי התורה והמצוה. ומכיון ש"לב ישראל ער הוא" בודאי יצליחו בזה. והזמן גרמא לדבר על כל המצוות התלויות בעיקר ב"עקרת הבית". משיחת אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024 Synopsis In every city – and ideally in every neighborhood and community – a women’s organization should be established for the purpose of spreading Yiddishkeit in general, and specifically for promoting Taharas Hamishpacha among married women and those preparing for marriage. They should arrange a place where women can learn the laws and customs properly, and print publications in the local language, which should be compiled by those who are experts in both the laws and in their ability to translate them properly and accurately. They should be well written, in a way that will engage the readers and inspire them to keep the laws in practice. They should also include the addresses of all the kosher mikvahs in the city. The organization should also maintain contact with the rabbis officiating marriages in the city, to find out who is getting married, and to find ways to encourage them to build their homes upon the foundations of Torah and mitzvahs. Since “The heart of the Jewish people is awake,” they will certainly find success, and also use the opportunity to discuss all the mitzvos that depend primarily on the woman of the home. Excerpt from sichah of 14 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024

יום ב' פ' וישב, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 16, 2024

7:32

התוכן איתא בגמ' שלעת"ל "כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" (שגם אז יהי' לכל צדיק "ש"י עולמות" בפ"ע, ועד ש"נכוה" משל חבירו). ויש לבאר ענין זה "למעליותא" עפ"י מ"ש בפ' השבוע (פ' וישב) "ויקנאו בו אחיו". דלכאו' כיצד יתכן בבני יעקב ענין של קנאה?! אלא שזהו ע"ד הענין ד"ותקנא רחל באחותה" ופרש"י "קנאה במעשי' הטובים, אמרה אילולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים", וכפי שמבאר הצ"צ שקנאה זו ענינה "קנאת סופרים תרבה חכמה", וע"ד הענין שהתורה נקנית ע"י "פלפול התלמידים", שזהו"ע של "קנאה" – הלה אומר סברא והוא מפריכה ונותן תירוץ אחר וכו' עד שמגיעים לתירוץ האמיתי, ועי"ז דוקא "תרבה חכמה"; יחס המיוחד של הרב המגיד לתלמידו אדה"ז הי' באופן ד"ויקנאו בו אחיו" עד ש"אביו שמר את הדבר" וכו', שהרב המגיד אמר לו "י"ט כסלו איז אונזער יו"ט" [כמו שהתברר שי"ט כסלו הוא יום ההילולא של הרב המגיד ויום הגאולה של אדה"ז]. משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 Synopsis The Gemara says that in the future era, “Each and every one will be burned by the canopy of his fellow” (even then, every tzaddik will have “310 worlds” of their own, to the point that they will be “burned” by their fellow’s). This can be explained in a positive sense based on the verse in Parashas Vayeishev, “His brothers were jealous of him….” Seemingly, how is it possible that sons of Yaakov could feel jealousy? Rather, it is similar to Rachel’s being “jealous of her sister”; as Rashi explains, she was “jealous of her good deeds. She said, ‘Were it not that she is more righteous than I, she would not have merited children.’” As the Tzemach Tzedek explains, this is like “the jealousy of scholars, which increases wisdom,” akin to the idea that Torah is acquired through the “debate of the students” – a form of “jealousy” where one presents an idea, another refutes it and offers an alternative explanation, and so forth until they arrive at the true resolution. It is specifically through this process that “wisdom is increased.” This dynamic was also reflected in the special relationship between the Maggid of Mezritch and his disciple, the Alter Rebbe, which was in the manner of “And his brothers were jealous of him,” to the point that “his father awaited the matter” etc.: the Maggid told the Alter Rebbe: “Yud-Tes Kislev is our Yom Tov” (and it later emerged that Yud-Tes Kislev was the yahrtzeit of the Maggid and the day of liberation of the Alter Rebbe). Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

יום ג' פ' וישב, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 17, 2024

9:52

התוכן איתא בירושלמי בקשר לענין דמכירת יוסף [כמ"ש בשלישי דפ' וישב] "אמר ה' לשבטים אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהי' כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת.. הה"ד בקע לגולגולת מחצית השקל". וכמ"ש במפרשים, כי במכירת יוסף היו עשרה שבטים (בנימין לא הי' שם) ונמצא מחצית השקל לכל שבט (עשרים כסף = 5 שקלים). ולכאו' הרי גם ראובן לא הי' שם?! והביאור: א) ע"פ מ"ש בפרדר"א שכשנודע לראובן על המעשה שתק ולא מיחה, ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה השבטים" וצריך לתת "מחציתהשקל". וההוראה: צריך לאהוב כל יהודי גם אם שמע עליו ענין בלתי-רצוי, כי עצם הדבר שהוא שמע ע"ז ה"ז סימן שזה שייך לו, ע"ד שכשנודע לראובן על ענין הבלתי-רצוי של אחיו הי' צריך לתקן א"ז וכו'. ב) יוסף בעצמו גרם למכירתו ע"י מעשיו (סיפור חלומותיו וכו'), ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה שבטים" וצריך לתת "מחצית השקל". וההוראה: יש לאהוב אפי' יהודי כזה שציער אותו, כמו יוסף ששהשתתף בעצמו עם אחיו שמכרו אותו למצרים בזמן שהיו צריכים לתקן הדבר. ב' חלקים משיחת י"ג ניסן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024 Synopsis Regarding the sale of Yosef [in shelishi of Parashas Vayeshev], the Yerushalmi states: “Hashem said to the shevatim: You sold the son of Rachel for twenty pieces of silver; therefore, each one of you will be required to give one bekka per head...thus it is written, “one bekka per head, half a shekel.” As the commentaries explain, there were ten shevatim present when of Yosef was sold (because Binyamin wasn’t there), so the “twenty pieces of silver” (5 shekels) amounts to half a shekel for each shevet. The question is, we also know that Reuven wasn’t there when Yosef was sold, so why is the amount divided into ten? This can be answered in two ways: (1) Pirkei d’Rabbi Eliezer states that when Reuven learned of what had happened, he remained silent and did not protest. Therefore, he is also considered part of the transaction, and he is also required to give a half-shekel. The lesson is that one must love every Jew, even if you heard something negative about another Jew, the very fact that you heard about it shows that the negative aspect exists within you to some degree – similar to Reuven, who had to participate in the atonement for the sale by virtue of having heard about it. (2) Yosef brought about his own sale by continuing to talk about his dreams etc.; therefore he is also included in the atonement and he also must give half a shekel. The lesson is that one must love every Jew, even a Jew who has caused you pain, similar to Yosef who had to atone for the brothers’ sin of selling him to Egypt. Excerpt from sichah of 13 Nissan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024

יום ד' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 18, 2024

10:37

התוכן תוכן שיעור חומש היומי (חמישי דפ' וישב) הוא אודות מעלתו של יוסף בהיותו במצב של ירידה בגלות בבית אדוניו המצרי, עד ש"ויהי איש מצליח", ומפרש במדרש – "גבר קפוז" (איש מקפיץ, קופץ ודולג). והענין בעבודת ה': עבודה באופן של "דילוג" (שהוא ברגל א', ורגל א' על הארץ) הוא כאשר עובד את ה' (ומוגבה מעניני ארציות) רק בקו אחד, ימין או שמאל, שאז יתכן שעבודתו היא רק מצד טבע נפשו, קו הימין או שמאל. אבל עבודה באופן של "קפיצה", שהיא באופן שב' רגליו מוגבהים מן הארץ, הוא כאשר עובד את ה' בב' הקוין, ואז יודעים שעבודתו היא מצד רצון הבורא בלבד. וזה קשור עם מ"ש בסיום השיעור "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" – שלימות במ"ע, קו הימין, ובמל"ת, קו השמאל; כאן המקום להזכיר ע"ד ה"מבצעים", החל ממבצע חנוכה, ושאר המבצעים – מבצע אהבת ואחדות ישראל, חינוך (את עצמו ואת הזולת) וכו'; עריכת חלוקת הש"ס ומגבית די"ט כסלו. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 Synopsis Today’s Chumash (Thursday of Parashas Vayeishev) discusses Yosef’s greatness in that even in exile in the house of his Egyptian master, he became a “successful man.” On this verse, the Midrash explains that Yosef was a “jumping person” – which refers to the Divine service of “jumping,” where “both feet are off the ground”: When one serves Hashem with only kindness or only restraint, it could mean that his service is motivated only by his natural inclination toward kindness (right) or restraint (left), and thus one “foot” is “on the ground” and one is not. But “jumping”means both feet are off the ground – both sides serve Hashem and are elevated above materiality. This shows that he is not motivated by his own nature, but only by the will of His Creator. And when he does so, “Yosef had handsome features and a beautiful appearance” – perfection in the positive mitzvos (the right side) as well as the negative mitzvos (the left side). This is an appropriate time to mention the importance of the Mivtzoim, starting with Mivtza Chanukah, as well as the other Mivtzoim: Ahavas and Achdus Yisrael, Chinuch etc. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב חג הגאולה י"ט כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 19, 2024

10:09

התוכן כאשר מרחיבים את הדיבור אודות ענינים הנוגעים לעולם כולו, לפעול על כל בנ"י וגם על בני נח שיקיימו את המצוות שלהם, עלול לקרות שהאדם ישכח על עצמו... ובכן, עה"פ "פדה בשלום נפשי" אמחז"ל "אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם". ובענין צ"ל עבודת כאו"א בנוגע לעצמו. א) "העוסק בתורה": אדם שיש לו "עסק" אינו ממתין בביתו לקונים אלא הוא מתרוצץ לחפש קונים עד שפועל שיקנו את סחורתו, וגם אינו מסתכל על ה"שעון" – לא איכפת לו שגם לאחרי השעות בהם פתוח העסק יבואו לקנות את סחורתו, וגם בעת אכילתו ושתייתו מהרהר בעניני העסק (ואפילו חולם ע"ז). ועד"ז צ"ל אופן לימוד התורה – לא מתוך הכרח ועד כמה שמוכרח אלא "באהבתה תשגה תמיד". ב) "ובגמילות חסדים": 1) גם גמ"ח צ"ל באופן של "עסק" – אינו ממתין עד שהעני בא ולבקש ממנו גמ"ח אלא מצבו של הזולת נוגע לו כמו מצבו האישי [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 Synopsis When a Jew is involved in such broad things like impacting not only the entire Jewish people, but even the non-Jews, to keep their mitzvos, he might forget about making sure his own conduct is in order. Here we have a lesson from the verse, “He redeemed my soul in peace…”, on which the Sages said: “The Holy One, blessed be He, said: Whoever toils in Torah and acts of kindness and davens with the congregation – I consider it as if they redeemed Me and My children from among the nations of the world.” (1) “Toiling in Torah” means toiling the same way as someone who owns a business: he doesn’t wait at home for customers to come to him, but proactively goes out to find the customers and does everything he can to convince them to buy his goods. Moreover, the owner doesn’t pay attention to the clock – he doesn’t mind if customers come even after business hours. And he is so preoccupied with his business that he thinks about it even when eating and drinking, and even in his sleep. Similarly, this must be the approach to Torah study – not just “learning,” and not just like someone forced to do it, who does only the minimum required, but rather “toiling” in it – “he is always obsessed with its love.” (2) “And in acts of kindness”: Acts of kindness must also be conducted like a business – without waiting for the poor person to come and beg for tzedakah, but rather feeling the other person’s situation as if it were his own and proactively seeking to alleviate it. [To be continued.] 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

יום ועש"ק פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ה

Dec 20, 2024

9:45

התוכן [המשך] 2) העסק בגמ"ח צ"ל ע"פ תורה ("העוסק בתורה ובגמ"ח"). וכפי שראו בגרמני' שהיו אגודות של "צערי בעלי חיים" שלא יכלו לסבול שמצערים "חתול" או "כלב" ובאותה שעה התנהגו עם בני-אדם באופן הפכי לגמרי ר"ל, ועשו זאת באופן של "עסק" – כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות. ועוד דוגמאות: נתינת מאכל מתוק למי שהדבר מזיק לו; בנוגע לחינוך הבנים צ"ל לפעמים ה"שמאל דוחה" ואם אז "חושך שבטו [הרי הוא] שונא בנו" וכו'. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהי' בנוי על שכל אנושי אלא על התורה. ג) "ומתפלל עם בציבור": כפשוטו, וגם בפירוש החסידי – שאוסף את כל עשר כחות נפשו שיהיו במעמד ומצב "כעבדא קמי מרי'". וזוהי ההוראה מי"ט כסלו בנוגע לעצמו: תוספות חיות בהעבודה ד"עוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור". וזה מביא את ה"מסמך גאולה לגאולה" – מהגאולה די"ט כסלו לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024 Synopsis (Continued.) (2) Toiling “in acts of kindness” comes after “toiling in Torah,” and it must be done according to Torah: As we saw in Germany, where there were many groups advocating against cruelty to animals, who were unable to bear see a cat or dog suffer, but at the same time they treated human beings with utter cruelty Rachmana litzlan. And they “toiled” in it like a business – spending their whole day thinking of ways to cause suffering to other people. Another example is giving a candy to a child for whom it is dangerous; when it comes to educating a child, sometimes you need the “the left hand pushing away,” as the verse says, “He who holds back the rod hates his son” etc. From this we see how crucial it is that acts of kindness not be based on human intellect but rather on Torah. (3) “And one who davens with the congregation”: this means in the literal sense, and also in a deeper sense as explained in Chassidus: gathering all the ten faculties of the soul so that they all stand “like a servant before his master.” This is the directive of Yud-Tes Kislev regarding oneself: to add vitality to one’s service of “Toiling in Torah and acts of kindness and davening with the congregation.” And in this way, we “juxtapose one redemption to another redemption” – from the redemption of Yud-Tes Kislev to the true and complete Redemption with the coming of Moshiach. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024

יום א' פ' מקץ, כ"א כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 22, 2024

11:20

התוכן י"ט כסלו הוא ר"ה לחסידות ולכן יש לעשות בו ענין מיוחד בנוגע לחסידות: ידוע תקנת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע שבכ"מ שנמצאים שם חסידים, או יהודים בכלל (ויש לקוות שגם הם יתחילו בקרוב ללמוד חסידות), יהי' א' שיקבל ע"ע את התפקיד "משפיע" - להפיץ תורת החסידות ולהראות את הדרך בעבודת ה' ושיוכלו לגלות בפניו נגעי הלב וכד'. ולכן, מיד לאחרי התוועדות זו יבחרו, או יתנדבו, א' או כמה, הראוי/ים לתפקיד זה ולהתחיל מיד בהדרכה לתורה, עבודה או גמ"ח. ומי שכן ראוי לזה, או אפי' אם יש לו ספק בזה, עליו להתעסק בזה ולא להתנהג ב"שפלות של שקר" ח"ו! ולהתנות לפנ"ז שזהו לנסיון בלבד ואם במשך הזמן ימצאו מי שמסוגל לזה יותר, ימסור לו את התפקיד ובשמחה וכו'. ולעשות כך בכל מקום ומקום ששומעים עתה, או שיגיע לשם, את הבקשה, ההפצרה וההתחננות זו! משיחת יום א' דפ' וישב, כ' כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 Synopsis Being that 19 Kislev is the Rosh Hashanah of Chassidus – we must do something that relates particularly to Chassidus: the Rebbe Rashab instituted that wherever there are Chassidim, or Jews in general (whom we must hope will soon start learning Chassidus), there should be someone who takes upon himself the role of mashpia – to spread Chassidus, show people a path in Divine service, and be there for people to share their struggles etc. Therefore, immediately after this farbrengen, suitable individuals should be chosen for this role, or volunteer for it, and they should begin serving in this capacity immediately, whether in the realm of Torah, Service, Acts of Kindness, or all three. This applies to anyone who is suitable, or even if he isn’t sure if he’s suitable, and nobody should have false humility chas v’shalom. It should be with the condition that it’s on a trial basis; if it turns out that there is someone else more suitable for the role, he should willingly hand it over to them etc. And this should be done whereverthis request and plea is being heard now, and wherever it will be communicated later. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

יום ב' פ' מקץ, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 23, 2024

11:41

התוכן מבואר בדרושי הצ"צ בפירוש הענין ד"משביעין אותו תהי צדיק וכו'" [מובא בריש פ"א דספר התניא], ש"משביעין" מלשון שובע, שזהו נתינת-כח באופן של "שובע", וגם מלשון שבועה, שמקורה ושרשה – "בי נשבעתי", בחי' פנימיות עתיק, על כללות העבודה עם היצ"ט ("תהי צדיק") ויצה"ר ("ואל תהי רשע"). שלכן יכול כל א' לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב", שבנוגע למעשה בפועל ("מעשי") מתוך קבלת עול ואמונה פשוטה – שווים כל בנ"י. ואדרבה – ידוע הפתגם שפשיטות העצמות דעצמות אוא"ס מתגלה דוקא בפשיטותו של איש פשוט! וכאשר התורה מגלה ענין מסויים, הרי כן היא המציאות! ומה שישנם "סוסים" החושבים רק אודות ה"תבן" – אין זה משנה את המציאות!; אלו ש"תואנה הם מבקשים" היתכן לכנות מישהו בשם "סוס", ובפרט ערב ר"ה – הנה האמת היא שזהו"ע של לימוד זכות עבור היהודי שאומר דברים מסויימים – שענין זה אמר ה"סוס" שבו, ול"סוס" אא"פ לבוא בטענה "מדוע הנך סוס"... כמה חלקים מהתוועדות אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ג, ערב ר"ה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 Synopsis On the phrase (cited at the beginning of Tanya), “an oath is administered to him (mashbi’in oiso) to be righteous…,” the Tzemach Tzedek explains that mashbi’in is related to the word sova (satiation), as well as the word shvua (oath), because it empowers a person – in a way that satiates him, and with the quality of an oath, which comes from the inner dimension of Atik – for his general service with his yetzer tov (“be righteous”) and the yetzer hara (“do not be wicked”). Therefore, every Jew can rightfully say, “When will my deeds reach the deeds of my forefathers, Avraham, Yitzchak, and Yaakov?” – because when it comes to practical action (“my deeds”) performed with kabbolas ol and simple faith, all Jews are equal. Moreover, the pure simplicity of the Divine Essence is revealed specifically in the pure simplicity of a simple Jew. When the Torah reveals something, that means that is the reality; the fact that there are “horses” who think only about the “straw” doesn’t change that reality. And for those who protest, how can you call someone a horse, especially on Erev Rosh Hashanah – the truth is that this is a matter of judging Jews favorably: when a Jew says certain things, we say it wasn’t him who said it, but the horse inside him, and you can’t complain against a horse for being a horse. Excerpts from farbrengen of 29 Elul 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' מקץ, כ"ג כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 24, 2024

9:25

התוכן טעם האריכות בתורה בסיפור מכירת יוסף הוא כי ירידת יוסף למצרים היתה הנתינת כח לבנ"י לא לשקוע בגלות מצרים וכו'. ומבאר הצ"צ שזה ע"י ב' ענינים: א) כמ"ש בשם מהרמ"א שהשכינה ירדה למצרים עם יוסף. ב) יוסף הי' השליט במצרים. ובזה גופא מוסיף הצ"צ ומביא בשם מהרמ"א דבר נפלא, שע"י שליטת יוסף במצרים לא הי' השפע של ז' ימי השובע ע"י השר של מצרים אלא ע"י השכינה באמצעות יוסף! די"ל שהכוונה לא רק השפע לבנ"י אלא גם למצרים וכל העולם! וי"ל דמ"ש פרעה ליוסף "רק הכסא אגדל ממך" קאי על פרעה דקדושה ד"מיני' אתפריעו כל נהורין", היינו מדריגה בקדושה שלמעלה מכל מדידה והגבלה, ודוקא מצד דרגא זו אפ"ל ההשפעה למצרים ללא חשש וכו', ואפ"ל הנתינת-כח לפעול ה"ונצלתם את מצרים" וכו'. ועד"ז, דוקא בגלות זה האחרון נתגלה פנימיות התורה, שהיא "טעימה" מתורתו של משיח (שזהו הנתינת-כח וכו'), וע"י הלימוד בו – באים לגילוי טעמי תורה מפי משיח וכו'. חלק מהמאמר (כעין שיחה) ד"ה רני ושמחי בת ציון, נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 Synopsis The Torah describes Yosef’s descent to Egypt in great detail, because his descent there is what empowered the Jewish people not to get stuck in Egypt etc. The Tzemach Tzedek explains that this is (1) because the Shechinah descended to Egypt with Yosef, and (2) because Yosef was the ruler in Egypt. And the Tzemach Tzedek adds a wondrous aspect in the name of the Rem”a – that as a result of Yosef’s rulership over Egypt, the sustenance during the seven years of plenty was channeled not through Egypt’s heavenly minister, but through the Shechinah via Yosef – and it could be said that this refers not only to the sustenance of the Jewish people, but also the sustenance of the Egyptians and the entire world. Additionally, it could be said that when Pharaoh told Yosef, “Only by the throne will I be greater than you,” it refers to Pharaoh in the spiritual sense, “the uncovering of all lights,” a level of holiness that transcends all measure and limitation. It is specifically from this high level that the sustenance could come to Egypt without concern etc. and this is what gave the people the ability to “empty out Egypt.” Similarly, it is specifically in this final exile that the inner dimension of Torah is revealed, which is a taste of the Torah of Moshiach, and by studying it – we come to the revelation of the reasons of the Torah through Moshiach etc. Excerpt from Maamar (k’ein sichah) Rani V;simcha Bas Tzion, 5th night of Chanukah 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 25, 2024

9:01

התוכן ענינו המיוחד של ערב חנוכה: אע"פ שכל המצוות הם "נר מצוה", הרי דוקא במצות נר חנוכה רואים בגלוי, גם לעיני בשר, שהיא מאירה את העולם, עד שזה נראה גם לעיני הגוי. וזה עוזר ונותן כח ליהודי להתגבר על בלבולים וטענות הגוי מה טעם יש לקיום המצוות בזמן הגלות וכו' – דהרי גם הגוי רואה במוחש את השפעת המצוה. וזהו העילוי בערב חנוכה, שענינו ההכנה לימי החנוכה. ויתירה מזו: עפ"י דין מדליקים את נר הראשון דחנוכה בביהכנ"ס כבר בערב חנוכה, כמה שעות לפני כניסת החג, ובמעמד עשרה וכו'. ואף שההדלקה עצמה נעשית ע"י אדם א', הרי האור של הנר מאיר לכולם, ויתירה מזו: מכיון ש"גדול העונה אמן מן המברך", נמצא שכאו"א מהעונים "אמן" אחרי הברכה שייכים לפעולת ההדלקה ובאופן ד"גדול"! משיחת אור ליום ג' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה ה'תשמ"ח ב"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024 Synopsis The unique quality of Erev Chanukah is that although all mitzvos are a “lamp of a mitzvah,” it is specifically in the mitzvah of Chanukah candles that it can be seen openly, even by the physical eye, that the mitzvah illuminates the world, to the extent that even a goy sees it. This gives a Jew the strength to overcome the confusion and the goy’s argument about the purpose of fulfilling mitzvos during the time of exile, etc. – because even the goy sees clearly the impact of the mitzvah. And this is the advantage of Erev Chanukah, when we prepare for the days of Chanukah. Moreover: the law is that the first candle is lit in shul already on Erev Chanukah, hours before Chanukah begins, and in the presence of a minyan etc. And although only one person is doing the lighting, it illuminates for everyone. Additionally, since “The one who responds Amen is greater than the one who makes the bracha,” it follows that everyone responding “Amen” after the bracha has a connection to the lighting, and in a manner of “greater.” Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Mikeitz, 24 Kislev, Erev Chanukah 5748 – in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024

יום ה' פ' מקץ, כ"ה כסלו, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 26, 2024

11:16

התוכן הקשר בין חנוכה לי"ט כסלו: דהנה נרות שבת קודש הם מפני "שלום בית", וכן נרות המקדש הי' עיקר אורם לבפנים (אלא שבמקדש היו חלונות "שקופים אטומים" שהפיצו את האור שבפנים לחוץ), אבל ענין נרות חנוכה הוא להדליקן "על פתח, ביתו, מבחוץ". וזהו גם הענין של הפצת, המעיינות (שהולכין בצנעא, שלכן נקראות בנות ישראל הצנועות "מעיין חתום"), חוצה ‏ – ‏שהתחיל בעיקר לאחרי י"ט כסלו. וזה שזה התחיל דוקא בתקופה של "משתשקע החמה" כי לפנ"ז לא היו צריכים א"ז, וזהו הכוונה במ"ש בגמ' שבעקבתא דמשיחא "אין לך יום שאין.. מרובה מחבירו"‏ – ‏בזה מתבאר הצורך לחומרות וסייגים חדשים כל הזמן, כי מכיון שהחושך מתגבר כל הזמן אא"פ להסתפק עם ה"כלים" והאור שבהם נלחמו בחושך דאתמול! ‏ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2024 Synopsis The connection between Chanukah and Yud-Tes Kislev: Shabbos candles are for the purpose of shalom bayis – peace inside the home. Similarly, the Menorah in the Beis Hamikdash primarily illuminated the inside (although the windows in the Beis Hamikdash were “narrow on the inside and wide on the outside,” allowing the light to spread to the outside as well). But Chanukah candles are lit specifically “at the entrance to one’s house on the outside.” This parallels the spreading of the wellsprings of Chassidus outward, which began primarily after the liberation of Yud-Tes Kislev. The fact that Chanukah candles are lit specifically “from sunset”is becausebefore dark, the candles aren’t needed. This is the meaning of the Gemara’s statement that before Moshiach comes, “there will be no day whose troubles are not greater than the day before” – the Gemara is explaining why, as time goes one, we need new stringencies and safeguards: since the darkness continually intensifies, you can’t suffice with yesterday’s degree of light to combat today’s darkness. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2024 לזכות רפאל יהודה בן ברורי' גיטל שי' טענענבוים ליום ההולדת שלו כ"ה כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' מקץ, כ"ו כסלו, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 27, 2024

12:15

התוכן 1) הוראה מנס חנוכה – גודל אהבת הקב"ה לישראל שעושה להם נס כשצריכים את זה. 2) זה ש"עמו אנכי בצרה" מהוה טעם נוסף לביאת הגאולה תיכף ומיד שאז מוציא הקב"ה את עצמו מגלות ביחד עם כאו"א מישראל. 3) פרסום ע"ד ביאת המשיח בעיתונים – תיכף ומיד! "אָט די נייעס, אַז משיח – איז ניט נאָר אַז ער געפינט זיך אויפ'ן וועג און געפינט זיך שוין גאָר נאָנט צו דער שול און צו יעדערן פון אונז – נאָר תיכף ומיד עפענט זיך אויף דער טיר פון דעם ביהכנ"ס וביהמ"ד ובית פון מעשים טובים, וואָס דאָס איז דאָך דער שול פון דעם רבי'ן נשיא דורנו, וואָס דאָרט האָט ער געלערנט תורה און געדאַווענט תפלות צו דעם אויבערשטן און געטאָן מעשים טובים, און האָט אזוי אויך געלערנט די אַלע וואָס וועלן קומען אין שול...". [הידיעה, שמשיח – לא רק שנמצא בדרך ונמצא כבר סמוך מאוד לביהכנ"ס ולכא"א מאתנו, אלא תיכף ומיד נפתחת הדלת של ביהכנ"ס וביהמ"ד ובית של מעשים טובים, שזהו הרי הביכנ"ס של הרבי נשיא דורנו...] משיחת יום ג', כ"ו כסלו ה'תשנ"ב, אחרי הדלקת נר ג' דחנוכה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2024 Synopsis (1) The miracle of Chanukah emphasizes Hashem’s great love for the Jewish people, for which reasons He performs miracles for them when needed. (2) The fact that Hashem goes into exile with the Jewish people – “I am with him in distress” – is yet another reason for Hashem to bring the Redemption, when He will take Himself along with every Jew out of exile. (3) Very soon the newspapers should be able to publish the news that not only is Moshiach on his way, and not only is he very near, but that he is about to open up the door to this shul and beis midrash where the Rebbe, my father-in-law, the Nasi of our generation, learned and davened and did mitzvos etc. Excerpt from sichah of Tuesday, 26 Kislev 5752, after Menorah lighting For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2024

יום ד' פ' וישלח, יו"ד כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 11, 2024

9:12

התוכן גאולת אדהאמ"צ קשורה עם גאולה האמיתית והשלימה עפ"י פרש"י (במגילה) "דשם גאולה עלה"‏ – ‏דכל עניני גאולה שייכים זל"ז. ובדורנו ש"כלו כל הקצין" וכבר נגמרו בשלימות כל "מעשינו ועבודתינו" וכו' הנה מיד ממש באה הגאולה. וזהו הקשר עם מ"ש בסיום פ' ויצא שיעקב עומד מוכן לגאולה האמיתית והשלימה ולכן מיד לאח"ז נאמר בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו" כי "חשב שעשו נתברר כבר" וגם הוא מוכן לגאולה [ורצה להמשיך אורות דתהו (עשו) בכלים דתקון (יעקב), ע"ד המבואר שענין הגאולה הוא שמ"ה (תקון) גואל ב"ן (תהו) וכו'], אלא שאז לא נתקיימה מחשבתו בפועל, אבל היום, שכבר עברו מאז אלפי שנים של מעשינו ועבודתינו, דבר ברור שגם "עשו" מוכן לגאולה! ‏שיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 Synopsis The redemption of the Alter Rebbe is connected to the true and complete Redemption, as Rashi explains (in Masechta Megillah), because “it has the name redemption” – all aspects of redemption are interconnected. And in our generation, when “all the end times have passed” and all of “our deeds and our service” have already been completed, the Redemption is coming truly imminently. This is the connection to the end of Parashas Vayeitzei, where Yaakov is ready for the true and complete Redemption, which is it is immediately followed at the beginning of the next parashah with “Yaakov sending angels before him to Esav, his brother,” because “he thought that Esav had already been elevated” and that Esav, too, was ready for the Redemption. (Yaakov wanted to draw down the lights of Tohu (Esav) into the vessels of Tikkun (Yaakov), similar to how it is explained that the concept of Redemption is that Ma”h (Tikkun) redeems Ba”n (Tohu), etc.) Although it didn’t come about in practice at that time, today, after thousands of years of our deeds and service, it is clear that even “Esav” is ready for the Redemption! Sichah of Thursday night, Parasha Vayeitzei, 10 Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ מרת נעכא רבקה ע"ה בת ר' חיים הי"ד נפ' יו"ד כסליו ה'תשס"ד. תנצב"ה. נדבת בנה ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

יום ב' פ' ויגש, כ"ט כסלו, יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 30, 2024

12:31

התוכן איתא בספרים ש"חנוכה" הוא מלשון חינוך (שאז חינכו את המקדש). ענין החינוך הוא שכדי להבטיח ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה" ויוכל לעמוד מול הנסיונות וכו', צריך להתחיל את החינוך כבר "חנוך לנער". ולכן השתדלו חכמי ישראל ביותר והשקיעו כחות גדולים ביותר על חינוך בני ובנות ישראל שיהי' על טהרת הקודש, ונאבקו שלא לוותר על שום פרט! וככל שגוברת ההתנגדות והמלחמה נגד יהדות, כך צריכים לחזק את המלחמה, לא רק שלא לוותר ולהסכים ל"פשרה", אלא אדרבה – להלחם במסנ"פ אפ' על פרטים כאלו שאינם נוגעים כ"כ לכאו', "חוט השערה", שבשעת שלום אולי לא היו נלחמים עליהם, כי יתכן שזהו חוט השערה שעליו אמחז"ל שממנו צומחת כל מציאותו של היצה"ר! ובפרט כאשר רוצים לחנך את הדור הצעיר על פשרות, הנה מ"שריטה" קטנה זו שעושים בנשמתם בצעירותם עלול לגדול יהודי בעל-מום ר"ל! רואים עכשיו במוחש שההליכה בדרך הפשרות גרמה לאיבוד הנוער וכו'. ולכן חוב קדוש שלא לוותר בזה אפי' כחוט השערה, ולחזק החינוך על טהרת הקודש. ב' חלקים משיחת ליל נר ג' דחנוכה, ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024 Synopsis It says in sefarim that Chanukah comes from the word chinuch. Chinuch (which also means education) means to initiate and train; when you “Educate the child to child according to his way,” that ensures that “even when he grows old, he will not depart from it,” and he will be able to withstand the challenges and trials he will face for the rest of his life. But this must begin early, when he is “a child.” This is why our Sages invested so much effort into Jewish education, to imbue Jewish boys and girls with purity and holiness, equipping them with the tools to fight all opposition and to not compromise on any detail.As the battle against Yiddishkeit intensifies, we must strengthen the fight – and fight with mesiras-nefesh even over what might otherwise seem like something minor. During ordinary times, such issues might not have warranted fighting over, but in these circumstances, it is possible that this “strand of hair” is the one the Sages referred to, from which the entire existence of the yetzer hara grows. This is particularly critical when it comes to educating the youth, because education is like planting a tree: even a tiny scratch on the seed can end up impairing the whole tree when it gets bigger, chas v’shalom. We now see that the path of compromise has led to many young people leaving the path, Rachmana litzlan; therefore it is a sacred duty not to yield even to the slightest degree, and to strengthen pure Jewish education. 2 excerpts from sichah of the third night of Chanukah 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024

יום ג' פ' ויגש, אדר"ח טבת, יום ו' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 31, 2024

13:19

התוכן בסיום מס' סוכה: "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה [של כל המשמרת] וסתמו את חלונה" "משום .. אוי לרשע אוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו". גודל שבחן של ישראל שבזה שלכן מפרסמת התורה את שמה, ודוקא ממנה לומדים ד"טוב לצדיק טוב לשכינו": 1) בנוגע לכל ישראל – אע"פ שאז היו רדיפות איומות על עניני הדת, היתה היא היחידה מבנות ישראל שהתקלקלה! 2) בנוגע אלי' – אע"פ ש"המירה דתה", ו"נשאת לסרדיוט", תובעים ממנה ונענשת (אפי') ע"ז שביעטה בסנדלה על המזבח! וי"ל שזה המקור למ"ש הרמב"ם שירבעם בן נבט, שהי' "חוטא ומחטיא את ישראל", נענש גם על שלא עשה עירוב תבשילין! שבזה רואים עד כמה חביב כאו"א מישראל, אפי' זה שחוטא ומחטיא, שכל פרט שבו נוגע לעצומ"ה! ועוד: מה כואב לילדה מישראל ש"המירה דתה" ו"נשאת לסרדיוט" – מדוע אין המזבח מגין על יהודי בעת צרתו?! משיחת ו' תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024 Synopsis The Gemara says at the end of Maseches Sukkah: “There was an incident involving Miriam bas Bilgah, who renounced her faith and married a soldier of the Greek kings. When the Greeks entered the Heichal (in the days of Mattisyahu ben Yochanan), she was kicking with her sandal on the Mizbeach and said: ‘Wolf, wolf! Until when will you consume the property of the Jewish people, and yet you do not stand with them when they face exigent circumstances?’ When the Sages heard about this, they fixed the ring [of all the mishmaros]and sealed its niche…” because of the principle, “Woe unto the wicked, woe unto his neighbor. Good for the righteous, good for his neighbor.” The fact that the Torah tells us her name, and derives specifically from her the principle of “Good for the righteous, good for his neighbor,” demonstrates the greatness of the Jewish people: (1) Although the Jewish people were suffering severe persecution, she was the only one among the daughters of the Jewish people who strayed. (2) Despite having “renounced her faith” and “married a soldier,” she is held accountable (even) for kicking the Mizbeach with her sandal. It can be said that this is the source of the Rambam’s statement in Iggeres Teiman, that although Yeravam ben Nevat was “a sinner who caused the Jewish people to sin,” he was still held accountable even for failing to keep eruv tavshilin. From this we see how cherished every Jew is, even one who sins and causes others to sin – every detail of their behavior matters to Hashem Himself! Moreover: What pained this Jewish girl, who “renounced her faith and married a Greek soldier? – she was bothered that the Mizbeach wasn’t protecting the Jews in their time of distress. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024

יום ד' פ' ויגש, בדר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Jan 1, 2025

12:08

התוכן לא רק המדות שבלב אלא גם ענינים שבשכל צ"ל קשור עם מקור האמת והטוב, שזהו הקב"ה. כי כשמקורו של השכל אינו בקדושה – אין לסמוך ע"ז שהשכל כשלעצמו ינהיג אותו באופן המתאים, אלא התוצאות יכולים להיות להיות בלתי רצויים, וכדמצינו בנוגע לחכמת יון, שאף שהיא בסמיכות להיכל הקדושה, מ"מ נקראים היוונים "טמאים" "רשעים" ו"זדים", וידוע שהם היו מושחתים במדותיהם, עד שהתנהגו היפך שכל האנושי! והביאור בזה, מכיון שכל דבר שהאדם משכיל בשכלו, אף שהוא עפ"י כללי ההגיון וההשכלה וכו' אבל הוא מיוסד על "הנחות" ו"הקדמות" (מושכל ראשון) שנקבעים ע"י האדם עצמו, ולכן בהכרח שהיסוד ומקור שלהם יהי' בתורת אמת. וזהו ענינו של היו"ט חנוכה – ההצלה מחכמת יוון, שהסכנה בזה היא לא רק שלא יהיו בשלימות הראוי' אלא זוהי דרך שמביאה למעמד ומצב של "טמאים" וכו', כנ"ל. וזהו משארז"ל "אורה זו תורה": תורה אין ענינה שכל וחכמה, אלא מלשון הוראה לאדם שדרכו בחיים יהי' של חיים אמיתיים. משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 Synopsis Not only the emotions in the heart, but also intellect, must be connected to the source of truth and goodness, which is Hashem. Because when the source of intellect is not in holiness, one cannot rely that the intellect itself will be an appropriate guide, as we see in the case of Greek wisdom: although it was considered close to the realm of holiness, the Greeks are nonetheless referred to as “impure,” “wicked,” and “wanton sinners,” and as we know, they were particularly corrupt and inhumane ways. The reason is because even if something accords with the principles of logic and reason etc., those principles established by man himself. Therefore, the intellect must be based in the Torah of Truth. And this is the theme of Chanukah – the Jewish people were saved from Greek wisdom, which posed the danger of becoming “impure” etc. And this is also the meaning of our Sages’ statement, “‘Light’ refers to Torah”: Torah is not just intellect and wisdom, rather, it is a hora’ah (instruction) to guide a person to true life. Excerpt from sichah of Purim 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

יום ה' פ' ויגש, ב' טבת, זאת חנוכה, ה'תשפ"ה

Jan 2, 2025

11:17

התוכן ישנם מצוות ששייכותם לענין ה"נר" ("נר מצוה") היא באופן שנמשך גם בנר גשמי – כמו נרות ביהמ"ק, שבת וביהכנ"ס. והעולה על כולנה הוא מצות נרות חנוכה שקשורה עם נס שלמעלה מהטבע, ועלי' מברכים "שעשה נסים לאבותינו", ובאופן של "פרסומי ניסא". כלומר, אע"פ שצריך להיות נר גשמי – טמון בזה ענין הנס, אבל באופן שזה בא בגלוי שלכן מברכים ע"ז "שהחיינו" (שמברכים רק על דבר שבגלוי). וההוראה לכל השנה: גם כאשר יהודי חי בדרכי הטבע ועוסק בעניני העולם – מלובש בתוך הטבע ענין של נס. וכמ"ש אדמו"ר מהר"ש שבזמן הזה הפרנסה היא בדוגמת "מן", ועד"ז הוא בנוגע לפרנסה רוחנית – מלחמת היצר, שלכן בטוחים שיצליחו בזה; הוראה מדברי יוסף (בסיום שני דפ' ויגש) "כי למחי' שלחני אלקים לפניכם . . להחיות לכם לפליטה גדולה": בזמן הגלות כל א' הוא כ"יוסף" ששליחותו הוא "להחיות עם רב" – כל בנ"י, וכפס"ד הרמב"ם שכל א' צריך לראות כאילו הוא וכל העולם כולו שקול, וע"י מעשה א' שלו מביא "לו ולהם תשועה והצלה". כמה חלקים מהתוועדות יום ב' פ' ויגש, מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025 Synopsis Although every mitzvah is a “lamp” (a “lamp is a mitzvah”), some mitzvos express it physically as well, such as the lamps of the Beis Hamikdash, Shabbos candles, the candles lit in a shul, and above all, the mitzvah of Chanukah candles, which is associated with a miracle that transcends nature, and upon which we recite the bracha, “…Who performed miracles for our forefathers,” and in a manner of publicizing the miracle. That is, although we must use a physical candle, it contains a miracle, and in a revealed fashion (Shehechiyanu is only recited over something visible). The lesson for the entire year: even when a Jew lives according to the ways of nature and engages with worldly matters, there is a miracle embedded within nature; as the Rebbe Maharash writes, parnassah these days is miraculous, akin to the man that sustained the Jewish people in the desert. The same applies to spiritual sustenance – the battle against the yetzer hara; therefore one can be certain that he will succeed in the battle. Yosef said to his brothers (at the end of sheini of Parashas Vayigash), “It was for sustenance that Hashem sent me before you… and to preserve for you for a great deliverance”: during exile, every Jew is like Yosef, whose mission is to “keep a great populace alive” – the entire Jewish people, and as the Rambam states as a matter of law, every individual must view himself as though he and the entire world are equally balanced, and through one single deed, he can bring “salvation and deliverance” for himself and the entire world. Excerpts from farbrengen of Monday, Parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025

יום ועש"ק פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 3, 2025

9:09

התוכן כדי שיהודי יוכל למלא שליחותו בגלות צ"ל הענין (מ"ש בשישי דפ' ויגש) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה": יסוד העבודה צ"ל "יהודה" ‏–‏ הודאה וביטול, "שלח" ‏–‏ לשלוח א"ע, לצאת מעצמו, טבעו ורגילותו וכו', "אל יוסף" ‏–‏ ע"ד ויגש אליו יהודה" (סמיכת גאולה לתפלה) ‏–‏ עבודת התפלה, "להורות" ‏–‏ "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה וכו', עד לסיום הענין "ויברך יעקב את פרעה" ‏–‏ שגם בזמן הגלות ניכר בגלוי שהשפעת החיות בעולם כולו היא בזכותו של יהודי! ובזה מרומז מה שדובר לאחרונה שכ"א יעשה מביתו הפרטי ‏–‏ בית תורה, תפלה וגמ"ח וכו'. ג' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק פ' ויגש, ח' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025 Synopsis For a Jew to fulfill his mission in exile, he must follow the verse (in shishi of Parashas Vayigash), “And he sent Yehuda before him to Yosef, to show the way before him to Goshen”: The foundation of one’s service must be “Yehuda” – acknowledgment (hoda’ah) and self-nullification. And it says, “he sent” – one must “send” himself, going beyond his nature and habits etc., “to Yosef” (“Yehudah approached him” – “juxtaposing redemption to tefillah) – the service of tefillah; “to show the way” (to “prepare a house of study for him”) – Torah study; and culminating with, “And Yaakov blessed Pharaoh” – meaning that even during exile, it becomes openly recognized that the vitality and sustenance of the entire world comes about in the merit of a Jew. This also alludes to what we’ve been emphasizing recently, that everyone should transform their own home into a house of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc. 3 excerpts from sichah of Thursday night, Parashas Vayigash, 8 Teves 5747. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025

יום א' פ' ויחי, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח, ה'תשפ"ה

Jan 5, 2025

8:19

התוכן עפ"י דבר המשנה בנוגע לכל מצוה ש"מצוה גוררת מצוה", ועאכו"כ שכן הוא כשמדובר ע"ד ה"מצוה רבה" ד"פדיון שבויים", מובן עד"ז בנוגע המצוה וענין "פדיון שבויים" של הספרים וכו' שהתחיל בה' טבת, שזה מביא גם את פדיון הספרים וכת"י שעדיין לא הוחזרו לבעה"ב שלהם האמיתי, לד' אמות של נשיא דורנו ב"בית רבינו שבבבל". ובפרט שהמדובר בנוגע לספרי חכמה שע"י כל ספר מיתוסף בידיעות שלמדו בספרים עד עתה; הקשר למ"ש בזהר עה"פ [בתחילת פ' ויגש] "ויגש אליו יהודה" שזהו הענין ד"סמיכת גאולה (יוסף) לתפלה (יהודה)" וכו'. ועוד. שיחת יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח – ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 Synopsis The Mishnah’s statement that “A mitzvah brings another mitzvah” certainly applies to the “great mitzvah” of “redeeming captives.” Thus, it is understood that the same applies to redeeming the captive sefarim and manuscripts, etc. The redemption began on 5 Teves, and that will bring about the redemption of the sefarim and manuscripts that have not yet been returned to their true owner – to the four cubits of the Nasi of our generation, to Beis Rabeinu Sheb’bavel. Especially because these are sefarim containing the Torah’s wisdom, where every sefer enhances and adds to the knowledge acquired from all the other sefarim until now. This relates to the Zohar’s statement (at the beginning of Parashas Vayigash) that “And Judah approached him” represents “juxtaposing redemption (Yosef) to tefillah (Yehudah)” etc. Sichah of 5 Teves 5752. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ב' פ' ויחי, ו' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 6, 2025

11:45

התוכן גדול זכותם של ה"טנקיסטים" ואשרי חלקם. בנוגע לטענת המלעיגים שעדיף שיתעסקו בלימוד התורה ועבודת התפלה וכיו"ב, ומה להם להתעסק לחפש בעלי-תשובה, להניח תפילין עם יהודי וכו' – הרי מדובר אודות הצלת הנפש והנשמה של הזולת! אלא שבנוגע לתלמיד-ישיבה עליו לשאול אצל הנהלת הישיבה האם לנצל הזמנים העומדים לרשותו (מחוץ לסדרי הישיבה) לשלימות עצמו או להצלת נפשות של הזולת, ואם ניתנת לו ההוראה לנצל זמנים אלו להיות "טנקיסט" – לעשות כן בשמחה ולדעת שבזה דוקא היא שלימותו; יישר כח גדול ולבבי ביותר לכל אלו שהתעסקו במבצע פורים ולכל אלו שמתעסקים בכל המבצעים ובפרט מבצע נש"ק (שיש בזה גם "סגולה" לאריכות ימים), והרי בלידת בת ישראל מברכים שתהי' "כשרה רבקה רחל ולאה" ונר של שרה הי' דולק מערב שבת לערב שבת, וכמו"כ הנר שמדליקה כל בת ישראל בערב שבת – דולקת ברוחניות ומאירה את כל הבית עד לערב שבת הבאה שמדליקה נר חדש! כמה חלקים מהתוועדות יום ג' פ' תשא, פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025 Synopsis Great is the merit of the tankistim and fortunate is their lot. While some criticize and argue that it would be better for them to engage in Torah and tefillah etc., and question why they involve themselves in seeking out baalei teshuvah and putting tefillin on another Jew, etc. – the answer is that we are dealing with saving the nefesh and neshamah of another Jew! But in the case of yeshiva students, they must consult the yeshiva administration on whether to devote their free time (outside the yeshiva schedule) for personal growth, or for this task of saving the lives of others. If one is instructed to use his time to be a tankist, he should do so with joy, and understand that this is precisely where he will find his fulfillment. I express my heartfelt gratitude to all those who participated in Mivtza Purim and all those involved in all the Mivtzoim, especially the Shabbos Candles Campaign (which also carries a segulah for long life). When a Jewish girl is born, we bless her to be “like Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah”; we know that Sarah’s candle would burn from one Erev Shabbos to the next, and the same applies to the Shabbos candle lit by every Jewish girl: it burns spiritually and illuminates the entire home until the next Erev Shabbos, when a new candle is lit. 3 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parashas Ki Sisa, Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025

יום ג' פ' ויחי, ז' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 7, 2025

12:28

התוכן בתניא פ"ח [שיעור היומי] כ' אדה"ז שהיות ש"מכל מאכל ומשקה [שאדם אוכל לשם תאוה] נעשה תיכף דם ובשר כבשרו, ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עוה"ז .. אא"כ מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש". הטעם שאדה"ז מוסיף "כרבינו הקדוש" יובן בהקדם הדיוק במ"ש כאן "מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו", היינו שיכול להיות שאכל אלא שלא נהנה מעוה"ז. וכדוגמא לזה מביא "רבינו הקדוש". ויובן עפמ"ש בגמ' ש"בשעת פטירתו של רבי זקף י' אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע .. לא נהניתי אפילו באצבע קטנה", והקשו בתוס' מזה עמ"ש בגמ' עה"פ "שני גיים בבטנך" שקאי על רבי ואנטנינוס "שלא פסקו לא צנון ולא חזרת משולחנם"?! ותרצו שהוא לא אכל אלא "אוכלי שולחנו היו רבים". וקשה: האין זה גופא הנאה וכבוד ש"אוכלי שולחנו" אוכלים צנון וחזרת וכו'?! אלא זהו החידוש: אפי' כאשר מדובר על מותרות כאלו שאחרים נהנים מהם, הנה "רבינו הקדוש" לא נהנה מזה! ומזה נלמד שאפי' מי שאוכל מותרות כמו צנון וחזרת שאין בנמצא בכל העולם, הנה אם אינו נהנה מזה, ה"ה פטור מחיבוט הקבר. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in todays’ Tanya that since “from every food and drink [a person eats for the sake of enjoyment] it immediately becomes blood and flesh like his flesh, therefore the body requires chibut hakever to cleanse and purify it from the impurity it absorbed through the enjoyment of this world…except for one who did not derive enjoyment from this world all his days, like Rabbeinu HaKadosh.” The reason the Alter Rebbe adds the words “like Rabbeinu HaKadosh” can be understood from the Alter Rebbe’s choice of words, “one who did not derive enjoyment from this world all his days” (and not “one who did not eat”): this indicates that it’s possible for someone to eat, yet not to derive enjoyment from this world. As an example, the Alter Rebbe mentions Rabbeinu HaKadosh, of whom the Gemara says, “At the time of Rabbeinu HaKadosh’s passing, he raised his ten fingers toward Heaven and said, ‘Master of the Universe…I did not derive any benefit even with my small finger.’” Tosafos asks: this appears to contradict the Gemara’s statement that Rabbeinu HaKadosh and Antoninus were so wealthy “that radishes and lettuce never ceased from their table”? Tosafos answers that he didn’t personally eat them; rather, “there were many eating from his table.” But seemingly, doesn’t one derive tremendous enjoyment from the very fact that so many people are eating such luxurious food from his table? But this is the point: Rabbeinu HaKadosh didn’t derive enjoyment even from that. We learn from here that even if one does eat luxuries like radish and lettuce, that are unavailable anywhere else in the world – if he doesn’t derive enjoyment from them, he is exempt from chibut hakever. 2 excerpts from sichah of Purim 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ד' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 8, 2025

8:27

התוכן איתא בגמ' ש"בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים". העילוי בברכה לדגים עפ"י מאחז"ל עה"פ [בשני דפ' ויחי] "וידגו לרוב בקרב הארץ" דכיון שהם מכוסים במים "אין עין הרע שולטת בהם", ובמילא הברכה שורה תמיד. ובעבודה: כאשר האדם הוא בטל במציאות אז עבודתו היא למעלה ממדוה"ג! וההוראה:כאשר תובעים עבודה כמו הפצת המעיינות וכו'למע' ממדוה"ג, אין מה לפחד מ"עינא בישא", כי "אנן מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא בי' עינא בישא"! ולאחרי הענינים של "כאשר יענו אותו" שעברו על "יוסף" ועל "זרעו", הרי בודאי שצ"ל הענין ד"כן ירבה וכן יפרוץ" ‏–‏ "וידגו לרוב" בענינים גשמיים ובענינים ש"יוסף קאָכט זיך" ‏–‏ הפצת היהדות והמעיינות! משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, אור לכ"ף מרחשון, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 Synopsis The Gemara says: “A maiden is married on Wednesday and consummates the marriage on Thursday, because the blessing for the fish was stated on that day.” Regarding the unique quality of the blessing for the fish: on the verse (in sheini of Parashas Vayechi), “and they shall multiply abundantly like fish in the midst of the earth,” our Sages explain that since fish are covered by water, “the evil eye has no power over them,” and therefore the blessing always rests upon them. In terms of divine service: When a person is completely nullified, their service transcends the limitations of the natural order. Therefore, when one is called upon to perform a service like spreading the wellsprings, and in a manner that is beyond the natural order, there is no need to fear the “evil eye,” because “We are from the descendants of Yosef, upon whom the evil eye has no power.”And after the challenges experienced by “Yosef” and “his descendants” – it is certain that “as they afflicted them, so they will increase and so they will spread” – “they will multiply abundantly like fish” in material matters, as well is the activities to which Yosef invested himself – spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings. Excerpt from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה. * לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

יום ה' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 9, 2025

11:27

התוכן על קביעת הגמ' "יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] מקשה הגמ' "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? ומתרצת ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ולכאו' שני דברים אלו הם דבר והיפוכו?! אלא ע"י ש"זרעו בחיים" משתנה המציאות שהיתה בעבר. משל למה הדבר דומה למי שמחליף את לבושיו מכלי כסף לכלי זהב, הנה אף שבאותו רגע שלא הי' עליו שום לבוש הי' לו חסרון, אבל כשמתלבש בכלי הזהב, הנה אדרבה – עי"ז ניתוסף עילוי בו. ועד"ז חיי יעקב הוא נשמתו, שבה מקיים את שליחותו בעוה"ז להעמיד את העם היהודי, והגוף שלו הי' רק בבחי' לבוש וטפל לנשמתו. ולכן אע"פ שכשנלקח ממנו גופו, ה"לבוש", הי' "חנטו חנטייא וכו'", כי באותו זמן לא הי' לו את האפשרות לקיים את שליחותו, אבל לאח"ז כש"זרעו בחיים", תכליתהעילוי של עבודת חיי יעקב, נשמתו – הרי עי"ז "הוא בחיים"! ג' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025 Synopsis Regarding the fact that “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of Parashas Vayechi), the Gemara asks, “Was it for nothing that the eulogizers eulogized and the embalmers embalmed…?” The Gemara answers, “Just as his seed is alive, he too is alive.” This tells us that when “his seed is alive”it changes the reality of the past. This can be compared to someone who changes his clothing from silver to gold: in the interim, before putting on the new clothing, he is lacking, but when he puts on the new clothing, he has gained. Similarly, Yaakov’s life was his soul, with which he fulfilled his mission in this world of establishing the Jewish people, while his body was merely a garment for and secondary to his soul. Therefore, while it’s true that when his body (the garment) departed from this world it was embalmed etc., because in the interim he wasn’t able to fulfill his mission, but afterwards, when “his seed is alive” – which is the pinnacle of the service of Yaakov’s life –the result is that he is alive. 3 excerpts from sichah of 10 Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025

יום ועש"ק פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה

Jan 10, 2025

9:50

התוכן המנהג דאמירת "דברי כבושין" ביום התענית קשור עם זה שענין התענית הוא "מדרכי התשובה", שזה צ"ל באופן שפועלים זאת גם על הזולת ועל הרבים; ענינו המיוחד של עשרה בטבת: בנוגע למאורע שבגללו נקבע הצום נאמר "סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה" כמו ביום הכפורים, דבזה מתבטא שייכותו ל"עיצומו של היום" דיוהכ"פ, ומזה למדים שאילו הי' עשרה בטבת חל בשבת לא היו יכולים לדחות הצום. סיבת יחודו של עשרה בטבת משאר הצומות מובן בפשטות: כל השתלשלות המאורעות דד' הצומות התחיל במאורע דעשרה בטבת שבו "סמך מלך בבל אל ירושלים" (מתוך תקוה שזה יעורר אותם לעשות תשובה ולמנוע את המאורע ד"הובקעה העיר" שלאח"ז וכו'). וכמו שמבין גם פשוט שבפשוטים עד כמה נוגע התחלת הענין, ואם לא מונעים זאת – ה"ז כולל כבר כל השתלשלות המאורעות שיבאו מזה בדרך הטבע. ומזה מובן גם גודל הענין דביטול צום זה והפיכת ה"גולה" ל"גאולה". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ה, בבית הכנסת, לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 Synopsis The custom of giving “words of reproof” on a fast day is connected to the fact that a fast day is “among the ways of repentance,” which must be done in a manner that impacts not only oneself, but others and the entire community as well. The unique significance of Asarah B’Teves is expressed in the verse, “The king of Bavel has laid siege to Yerushalayim on this very day” – the same expression used in connection with Yom Kippur, emphasizing the day’s connection to “the essence of the day,” of Yom Kippur (from which we derive that if Asarah B’Teves were to fall on Shabbos, we would fast on Shabbos just like we do when Yom Kippur falls on Shabbos). The reason that Asarah B’Teves is unique in this way can be understood simply: because the entire sequence of events leading to all four fasts began with siege on Asarah B’Teves (with the hope that the siege would awaken the people to do teshuvah, thereby preventing the subsequent events). Even the simplest person understands how important it is to stop a problem at the beginning, and that if you don’t, the beginning already encompasses all the consequences that naturally result from it. Conversely, from this we also understand the greatness of Asarah B’Teves being nullified and transformed from exile to redemption. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayechi 5745, after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 לעילוי נשמת ר' מתתיהו ב"ר יצחק יעקב ע"ה, נפטר י"א טבת ה'תשמ"ח. תנצב"ה. נדבת בנו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

יום א' פ' שמות, י"ב טבת, ה'תשפ"ה

Jan 12, 2025

12:27

התוכן הגמ' במס' סוטה אומרת בנוגע לעצת פרעה "הבה נתחכמה לו" [בראשון דפ' שמות] "ג' היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח (מכיון שאמר נגד פרעה) זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית". וי"ל בתור "פורים-תורה" [כנראה בקשר לההצבעה ב"כנסת" בענין "חוק השבות"]: לכאו' ישנו "לימוד זכות" על בלעם – הלא בתור "יועצו של פרעה" הי' חייב לייעץ לפרעה מהו טובתו של מצרים?! אלא מכיון שהוא הי' "יודע מחזה א-ל", וידע ש"הנוגע בכם כנוגע בבת עינו", הרי ידע שבאמת אי"ז טובת מצרים, והי' חייב לומר זאת למלך מצרים, אלא שפחד "להתחיל עם גוי"! וכ"ה בנוגע לאיוב: הטענה כלפיו אינה מדוע לא השתדל לבטל את הגזירה, אלא מדוע "שתק". וע"ז, לכאו', ישנו "לימוד זכות" – מדוע יביע דיעה ובכך "לעצבן" צד א', מוטב שישתוק ובכך ימצוא חן בעיני ב' הצדדים כי כל צד יחשוב שהוא ידידו! אומרת תורה שזה ש"שתק" גרוע יותר מזה שלא השתדל לבטל את הגזירה – מדוע שתקת?! בהשג"פ עשו אותך ל"יועץ" – תביע דיעה! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025 Synopsis Regarding the verse (at the beginning of Parashas Shemos), “Come, let us deal wisely with them…”, the Gemara says in Sotah, “Three were involved in that counsel, Bilam, Iyov, and Yisro. Bilam, who advised [to kill all sons born to the Jewish people], was killed. Iyov, who was silent, was punished with suffering. Yisro, who fled (because he spoke against Pharaoh), merited that his descendants sat in the Lishkas HaGazis.” It could be said as a “Purim-Torah” [apparently in connection with the recent vote in the Knesset regarding the Law of Return] that seemingly, there’s a defense for Bilam in that his obligation as Pharaoh’s adviser was to tell him what was in Egypt’s best interest, not what was in the Jews’ best interest. But since he was one who “knew the vision of G-d,” and understood that “One who touches them is like one who touches the apple of His eye,” he knew that ultimately, the decree was not in Egypt’s best interest. Therefore, he should have told Pharaoh not to pass the decree, but he didn’t want to provoke the king. Similarly, regarding Iyov: The charge against him isn’t that he didn’t try to annul the decree, but the fact that he was silent. This, too, seems to have a defense – why should he express an opinion on the matter and thereby raise the ire of one side? Better to remain silent and make both sides happy, so that everyone thinks he is their friend! But the Torah says that the fact that he remained silent is even worse than failing to try and stop the decree – why were you silent?! By Divine Providence you were appointed as an adviser – so state your opinion! [To be continued.] 2 excerpts from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025

יום ב' פ' שמות, י"ג טבת, ה'תשפ"ה

Jan 13, 2025

12:16

התוכן [המשך] אבל על יתרו שאמר שיש לבטל את הגזירה של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ישנה "קושיא גדולה": הרי ראה שמתוך ג' היועצים הצביע בלעם בעדה ואיוב שתק, והוא במיעוט, וכיון ש"בין כך" לא הי' מצליח לבטלה, מדוע הצביע נגדה ועי"ז הצטרך לברוח ובכך "להפקיר" את בנ"י במצרים – הרי "עדיף" שהוא יצביע בעדה (ועכ"פ לשתוק) ובכך יוכל להמשיך להיות "יועצו של פרעה" ולדאוג לפחות לחינוך כשר וכשרות של הבנות?! אלא יתרו, שהי' גוי ישר, אמר את האמת אף שידע שהוא במיעוט ויצטרך לברוח! וההוראה: כאשר באים לא' מ"וועדת השכונה" ואומרים לו "וותר" על חלק מהתורה ובכך לישאר שם כ"יועצו של פרעה", יש לזה ג' אופנים: א' מפחד "להתחיל עם פרעה" ולבסוף נותן עצה שמהרסת את מצרים! הב' לא רוצה "להתחיל" עם אף א' ויושב ושותק. ואז בא היצה"ר לג' וטוען שמכיון שבין כך אינו יכול להציל את הבנים, עדיף "להתפשר" עליהם, ובכך להשאר "בפנים" ולהציל לכה"פ את הבנות. אומרת תורה: ה"יועץ" אחראי לומר האמת עפ"י תורה, ולא ליכנס ל"חשבונות" שהם נגד התורה. ולדעת ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים", ורק שלו יש הזכות שזה יכול לעבור דרכו! משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 Synopsis [Continued.] Regarding Yisro, who spoke against the decree that “Every boy that is born you shall cast into the river,” a “big question” arises: among the three advisors, Bilaam voted in favor of the decree, and Iyov was silent, leaving Yisro in the minority – meaning that he wouldn’t be able to annul the decree in any case. If so, why did he vote against the decree, forcing himself to flee, and effectively abandoning the Jewish people in Egypt? Wouldn’t it have been better for him to vote in favor of the decree (or at least to remain silent), so that at least he could remain “Pharaoh’s advisor” and be able to ensure that the girls could receive a kosher education and live Jewish lives? The answer is that Yisro, who was a non-Jew but an upright person, spoke the truth, even though he knew it wouldn’t change the decree and that he would have to flee. The lesson is that when someone is a member of a community council and the like, and it is suggested that he should compromise on one part of the Torah so that he can at least remain in his position as “Pharaoh’s advisor,” there are three possible responses: (1) to give Pharaoh advice that ultimately ruins Egypt, out of fear of starting up with Pharaoh; (2) to remain silent, out of fear of starting up with anyone; (3) to compromise, in the belief that since he can’t save the boys anyway, at least he should retain his position so that he can save the girls. The Torah says that an advisor is obligated to speak the truth of the Torah, without getting entangled in calculations that are contrary to the Torah. He must know that “relief and salvation will arise for the Jews,” and he simply has the privilege that it might come through him. Excerpt from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ג' פ' שמות, י"ד טבת, ה'תשפ"ה

Jan 14, 2025

11:29

התוכן גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות] בעבודת ה': כשנולד ילד יהודי ו"פרעה" בא לאם הילד וטוען שיש להשליך אותו מיד לתוך ה"יאור" ממנו מתפרנסת המדינה (כמו "נילוס" במצרים) כדי שבבוא הזמן יוכל לפרנס בני ביתו וכו', ובנוגע לחינוך היהודי שלו מספיק ה"סאָנדיי סקול"... ‏–‏ צריך להיות ה"חכמות נשים בנתה ביתה". היא צריכה לדעת שזוהי גזירת פרעה (והכי קשה מכל הגזירות), דבאמת החינוך לתורה ומצוות צריך להתחיל מיד כשנולד, וזהו הדרך להבטיח הפרנסה. כי "נילוס" הוא הפרנסה של גוים, אבל פרנסתו של יהודי הוא רק ע"י "אתם הדבקים בה' אלקיכם ‏–‏ ההליכה בדרכיו של ה', ואז ‏–‏ חיים", ו"מאן דיהיב חיי יהיב מזונא". משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 Synopsis Pharaohs’ decree that “Every boy who is born you shall cast into the river” (as it says in sheini of Parashas Shemos) in terms of Divine service: When a Jewish child is born, and “Pharaoh” comes to the child’s mother and argues that she must throw the child into the “river,” because the river sustains the entire country (like the Nile in Egypt), so that when the time comes he’ll be able to provide for his family, and as far as Jewish education, it’s enough to send the child to Sunday school – we need the “wisest of women that builds her house” – she must know that this is a decree from Pharaoh, (and the harshest decree of all), because the truth is that is that the child must be educated in the path of Torah and mitzvos from birth. And this is how they will receive sustenance, because the Nile is the sustenance for non-Jews, whereas a Jew’s sustenance comes only through “cleaving to Hashem your G-d” – following Hashem’s path, and then you will be “alive” – “The One who provides life provides sustenance.” Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 לעילוי נשמת הילד חייל בצבאות ה' שלום דובער ע"ה בן – יבלחט"א – ר' זלמן יוסף הלוי שליט"א ליום היארצייט שלו י"ד טבת תנצב"ה

יום א' פ' תולדות, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 24, 2024

9:01

התוכן הוראה ממ"ש [בראשון דפ' תולדות] בהתחלת הפרשה "ואלה תולדות יצחק" עפ"י מ"ש רש"י "יעקב ועשו האמורים בפרשה": בעצם ובשרש – אין מציאותו של עשו, אלא כל מציאותו הוא זה שהוא "אמור בפרשה" כ"תולדות יצחק" – שענינו לפעול צחוק למעלה שזהו ע"י העבודה דאתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא, ועי"ז נשלם הכוונה דדירה בתחתונים וכו'. ואפילו כאשר הנשמה (יעקב) יורדת למטה למצב של "תולדות", ונמצאת בעולם, "בפרשה" מלשון הפרשה – מופרש משרשה, ושם נראה שישנה מציאות של עשו – בכוחה לפעול ע"י לימוד התורה ("בפרשה") ש"עס זאל זיך אָנהערן" אצלו וגם בעשו ואוה"ע עצמם, בגילוי, שכל מציאותו של עשו הוא בשביל "תולדות יצחק" ו"אמור הפרשה", עד שהם מסייעים לבנ"י בעבודתם בכלל ועאכו"כ באה"ק. משיחת מוצש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 Synopsis On the verse, “These are the descendants of Yitzchak,” Rashi says, “Yaakov and Esav who are mentioned in the parashah.” In essence, Esav has no existence other than being “mentioned in the parashah,” just like the “descendants of Yitzchak” – who causes laughter by transforming darkness to light and making a dwelling for Hashem in this world. Even when the soul (Yaakov) descends to the level of “descendants,” to this world where it finds itself in a “parashah” in the sense of hafrashah – separated from its root, and where it seems that Esav does exist – it has the ability, through Torah study (“in the parashah”) to perceive openly that Esav’s entire existence is only for the “descendants of Yitzchak,” and to be “mentioned in the parashah,” and for Esav and the nations themselves to perceive this, to the point that they assist the Jewish people in their service in general, and all the more so in the Holy Land. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Shabbos Mevarchim Kislev 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

יום ה' פ' לך לך, ו' מרחשון, אור לז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 7, 2024

10:39

התוכן ענין ז' חשון – שבו היו העולים לרגל של חג הסוכות – שהשמחה בחג זה, "חג האסיף", היתה הגדולה ביותר מבין ג' הרגלים – יוצאים מא"י לחו"ל (ולכן לא היו שואלים גשמים עד יום זה. וגם בזמן שאין ביהמ"ק הנציחו זאת: בא"י נשאר הדין שמתחילים לשאול גשמים בז' חשון, וכן בענין שנוגע לסוחרים – שכאשר כותבים בשטר התאריך "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון), הוא – לחבר את הקדושה והשמחה שהיתה בביהמ"ק, שכל זמן שהיו בא"י היו עדיין תחת רושם זה, עם החולין. ובזמננו: עד ז' חשון עומדים עדיין תחת הרושם של קדושת ימי חודש תשרי ובמיוחד שמח"ת, אבל גם למחרת, בחיי היום-יומיים ובעניני החולין של כאו"א, צ"ל ניכר החילוק שנעשה בהם כתוצאה מרושם זה. עיקר הקדושה בביהמ"ק הי' בקדה"ק מקום הארון – ענין הלוחות וספר תורה. וזהו תפקיד הישיבות בכלל וישיבת תומכי-תמימים בפרט – החדרת ענין התורה, מתוך חיות ושמחה, בכל בית יהודי. משיחת אור ליום ד' פ' לך לך, מוצאי ז' מרחשון ה'תשכ"ב, לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024 Synopsis 7 Cheshvan marks the day when the pilgrims would reach the border of Eretz Yisrael on their way home from the pilgrimage for Sukkos. This is why they would wait until this day to start asking for rain, a law that remains in practice even today. Additionally, in business transactions, when a document sets a time of “after the festival,” without providing a specific date, the default date is 7 Cheshvan. The role of this day, which marks the boundary between the inspiration of Simchas Torah and the beginning of mundane life, is to merge the two, such that the impact of Simchas Torah can be seen in how one lives his daily life. The holiest part of the Beis Hamikdash was the Holy of Holies, the place of the Aron – which housed the Luchos and the Sefer Torah. And this is the function of a yeshiva, especially Tomchei Temimim – to make Torah permeate every Jewish home, with joy and passion. Excerpt from sichah of Tuesday night, Parashas Lech Lecha, Motzaei 7 Cheshvan 5722, to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024

יום ועש"ק פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 8, 2024

10:29

התוכן עה"פ "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וגו'" איתא בגמ' "ששון זו מילה" שנאמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" שאמר דוד המלך בנוגע למצות מילה. מובא ברמב"ם שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות עוה"ז. וזהו החילוק בין ענין המילה כפי שהוא אצל אוה"ע וכפי שהוא אצל בנ"י: אצל אוה"ע ה"ז ענין של צער וכאב, ועושים זאת רק כדי להמנע עי"ז מענין של סכנה וצער גדול יותר, אבל אצל בנ"י ענין המילה הו"ע של שמחה, הוא שמח "כמוצא שלל רב", שלחם עם אויב גדול וניצח אותו באופן כזה שהוא לקח ממנו "שלל רב". ובפרטיות יותר: אופן הנהגת היהודי בעוה"ז הגשמי היא לא שהנשמה תיבדל מהגוף והעולם ולא תתעסק עמהם, אלא אדרבה - להתקשר עם נפה"ב והגוף וחלקו בעולם, ושם תהי' הנהגתו באופן ד"בכל דרכיך דעהו" – לקחת מעניני עוה"ז "שלל רב", ע"י שמשתמש בהם לעניני קדושה. וזוהי המעלה בבעלי עסק שעסוקים רוב ימיהם בעניני עוה"ז (על יושבי אוהל), שה"שלל" מעניני עוה"ז שלהם הוא "שלל רב" לאמיתתו. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy, and gladness and honor,” the Gemara states, “Gladness refers to circumcision,” as it says, “I am glad over Your word like one who finds great spoil” – a verse about the mitzvah of bris milah. The Rambam states that circumcision weakens the newborn’s desire for this world. And this is the difference between the circumcision performed by gentiles, and the mitzvah of bris milah performed by Jews: for a gentile, circumcision is something painful, which they do only to avoid an even greater pain. But for a Jew, it is a cause for gladness and rejoicing, “like one who finds great spoil.” One obtains “great spoil” by conquering a powerful enemy so decisively that not only does the enemy no longer pose a threat, but the conqueror takes for himself that which previously belonged to the enemy. Similarly, Hashem didn’t create the soul to remain in heaven; rather, He sent it into a body a body and animal soul in this world to engage the world and conquer it, and thereby to take physicality as “great spoil” for holiness by “Knowing Him in all your ways” etc. This is the advantage of working people (over scholars): because they spend the majority of their time engaged in the world, they are the ones who truly take “great spoil” from the world and use it for holiness. Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024

100

יום א' פ' וירא, ט' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 10, 2024

10:36

התוכן [הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024 Synopsis [The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?! 2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024