Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary

1

יום ד' פ' תולדות, בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ז

Nov 11, 2026

9:51

התוכן [המשך] אלא, ממשיך אדנ"ע, שה"פנסאי" יודע שהאש אינו שלו אלא של הפנס, ופעולת הפנסאי אינה אלא לעורר ולגלות את נקודת היהדות שיש בו בהעלם מצ"ע. וכשהפנסאי יודע זאת – אינו בא לידי ישות מעבודתו וכו'. והמשיך החסיד ושאל: 'ואם הפנס נמצא במדבר שמם?', שהוא יהודי כזה שאין בו שום מעלה, "עני בדעת" בקצה הכי אחרון, ואפי' כאשר מדברים עמו פעם אחר פעם אינו רוצה לשמוע – האם גם אז ישנו חיוב להדליק את ה"פנס"? והשיב אדנ"ע: 'גם אז צריך להדליק הפנס', כדי 'שיראו שזהו מדבר שמם', ומישהו אחר לא ירצה להתנהג כמוהו. 'וגם שהמדבר השמם יתבייש מפני הפנס', שכאשר ישתדלו ויצליחו סוכ"ס להדליק את ה"פנס" שלו, הנפה"א, יתחיל להתבונן ולהסתכל ע"ע ויתבייש בהנהגתו. משיחת י"ג תמוז, ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2026 Synopsis [Continued.] …But the Rebbe Nishmaso Eden went on to say that the lamplighter knows that the fire is not his own, but belongs to the lamp; the lamplighter’s effect is merely to awaken and reveal the essential point of Yiddishkeit that is already hidden within the other person. When the lamplighter knows this, he does not develop a sense of self-importance from his serviceetc. The Chassid then asked: What if the lamp is located in a desolate wilderness, meaning, it is a Jew who possesses no virtues, who is “poor in knowledge” to the lowest extreme, and even when one speaks to him time and again he doesn’t want to listen – is there still an obligation to kindle the lamp? The Rebbe answered that even then one must kindle the lamp, so that it should be apparent that this is a desolate wilderness, and others will see it and not conduct themselves that way, and also so that “the desolate wilderness should be ashamed before the lamp”: when one strives and ultimately succeeds in kindling his lamp (the G-dly soul), he will begin to contemplate and examine himself, and will become ashamed of his conduct. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2026 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

2

יום ג' פ' תולדות, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ז

Nov 10, 2026

11:32

התוכן א' החסידים שאל פעם את אדנ"ע: 'מהו חסיד?' והשיב אדנ"ע: 'חסיד הוא "לאַמטערנטשיק" (פנסאי) – האיש שהולך ברחובות להדליק פנסי העיר, וזהו חסיד שמתהלך עם מקל ארוך שבראשו דולקת אש, ויודע שהאש אינו שלו, אלא שתפקידו להדליק ע"י האש את כל הפנסים' [החסיד המשיך ושאל שאלות ואדנ"ע השיב עליהן, כדלקמן]. הלימוד מפרטי השקו"ט בסיפור זה: "פנס" קאי על נשמת ישראל כמ"ש "נר ה' נשמת אדם", אמנם יכול להיות שה"נר" אינו דולק ומאיר – שאינו ממלא תפקידו בעולם שע"י יהי' אור גם אצל הזולת (אף שב"כח" יש בו את כל הענינים). וזהו תפקידו של חסיד להדליק את הפנסים. דאף שיודע שדבר ודאי שיש לו עוד מה לעשות עם עצמו במלחמתו עם היצה"ר ויצליח בזה, ובנוגע לזולת ספק אם ישמע אליו (כי ה"ה בעל בחירה), בכל זאת ה"ה מוותר על (ודאי) טובת עצמו בשביל (ספק) טובת הזולת. וזהו גדרו של חסיד. משיחת י"ג תמוז, ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2026 Synopsis A Chassid once asked the Rebbe Rashab: What is a Chassid? The Rebbe replied: “A Chassid is a lamplighter”: he goes about with a long stick, with a flame burning at the end, and he knows that the fire is not his own; rather, his task is to use the fire to kindle all the lamps. The “lamp” is the Jewish soul, as it is written, “The soul of man is a lamp of Hashem.” But it is possible that a lamp is unlit, meaning, it is not fulfilling its function in the world of bringing light to another person. This is the task of a Chassid – to kindle the lamps. Although he knows that he certainly has more work to do with himself (and he is assured that he will succeed), whereas regarding another person there is a doubt whether the person will listen to him – nevertheless, he forgoes the (certain) benefit to himself for the sake of the (uncertain) benefit of another. This is the definition of a Chassid. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2026 לע"נ ר' יהודה בן משה יעקב ע"ה ביסטאן ליום היארצייט שלו אדר"ח כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

3

יום ב' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 9, 2026

9:57

התוכן [המשך] ועפ"י הנ"ל יובן מ"ש [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" – "ויברכהו ה'" בסוף, אף שלכאו' זוהי הסיבה ל"וימצא .. מאה שערים"? כי העבודה, "ויזרע יצחק וגו'", צ"ל באתערותא דלתתא ובכח עצמו. ולכן כאשר מגיע מקום קשה כמו "ארץ ההיא", או זמן קשה כמו "שנה ההיא", או שניהם יחד, אין להתייאש ולומר שאין בכחו לפעול וכו', כי מכיון שבהשג"פ נמצא הוא במצב זה ויש לו את הידיעות "לזרוע" וכיו"ב, מוכח שעליו להתייגע ולהתעסק בזה. ואז, כאשר רואים מלמעלה שהוא מתייגע בכל כוחו, הנה "ויברכהו ה'" – נותנים לו מלמעלה שלא בערך יגיעתו. וכמשנת"ל בהענין ד"יפוצו מעיינותיך חוצה": שגם בעניני "חוצה" בהם הוא מתעסק כמו עניני מסחר ומאכל ומשקה – "זורע דגן", צ"ל ניכר שכל ענינם אינם אלא כלי ל"מעיין" עצמו, עד ש"ח"ו דגן זרע". ואז "ויברכהו ה'" בגו"ר. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2026 Synopsis (Continued.) Based on the above, we can understand why in the verse (in sheini of parashas Toldos), “Yitzchak sowed in that land, and in that year he found a hundredfold, and Hashem blessed him,” the words “and Hashem blessed him” come at the end of the verse, even though this was the reason “he found... a hundredfold.” Because the service of “sowing” must come from an awakening from below and through one’s own efforts. Therefore, when one encounters a difficult place like “that land,” or a difficult time like “that year,” or both together, he must not despair and say he lacks the ability to accomplish anything, etc. The very fact that by Hashgacha Protis he finds himself in this situation and he possesses the knowledge of how to sow etc. demonstrates that he must toil in this service. Then, when Heaven sees that he is toiling with all his might, “Hashem blesses him” – he receives a blessing totally disproportionate with his toil. As explained earlier regarding “your wellsprings spreading outward”: even in the “outside” such as food and drink and business etc. (“sowing grain”), it must be evident that their entire purpose is merely to serve as a vessel for the wellspring itself, to the point that, “chas v’shalom [to say that] he sowed grain.” And then “Hashem blesses him,” both spiritually and materially. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2026

4

יום ג' פ' תולדות, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ז

Nov 10, 2026

11:32

התוכן א' החסידים שאל פעם את אדנ"ע: 'מהו חסיד?' והשיב אדנ"ע: 'חסיד הוא "לאַמטערנטשיק" (פנסאי) – האיש שהולך ברחובות להדליק פנסי העיר, וזהו חסיד שמתהלך עם מקל ארוך שבראשו דולקת אש, ויודע שהאש אינו שלו, אלא שתפקידו להדליק ע"י האש את כל הפנסים' [החסיד המשיך ושאל שאלות ואדנ"ע השיב עליהן, כדלקמן]. הלימוד מפרטי השקו"ט בסיפור זה: "פנס" קאי על נשמת ישראל כמ"ש "נר ה' נשמת אדם", אמנם יכול להיות שה"נר" אינו דולק ומאיר – שאינו ממלא תפקידו בעולם שע"י יהי' אור גם אצל הזולת (אף שב"כח" יש בו את כל הענינים). וזהו תפקידו של חסיד להדליק את הפנסים. דאף שיודע שדבר ודאי שיש לו עוד מה לעשות עם עצמו במלחמתו עם היצה"ר ויצליח בזה, ובנוגע לזולת ספק אם ישמע אליו (כי ה"ה בעל בחירה), בכל זאת ה"ה מוותר על (ודאי) טובת עצמו בשביל (ספק) טובת הזולת. וזהו גדרו של חסיד. משיחת י"ג תמוז, ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2026 Synopsis A Chassid once asked the Rebbe Rashab: What is a Chassid? The Rebbe replied: “A Chassid is a lamplighter”: he goes about with a long stick, with a flame burning at the end, and he knows that the fire is not his own; rather, his task is to use the fire to kindle all the lamps. The “lamp” is the Jewish soul, as it is written, “The soul of man is a lamp of Hashem.” But it is possible that a lamp is unlit, meaning, it is not fulfilling its function in the world of bringing light to another person. This is the task of a Chassid – to kindle the lamps. Although he knows that he certainly has more work to do with himself (and he is assured that he will succeed), whereas regarding another person there is a doubt whether the person will listen to him – nevertheless, he forgoes the (certain) benefit to himself for the sake of the (uncertain) benefit of another. This is the definition of a Chassid. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2026 לע"נ ר' יהודה בן משה יעקב ע"ה ביסטאן ליום היארצייט שלו אדר"ח כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

5

יום ה' פ' תולדות, ב' כסלו, ה'תשפ"ז

Nov 12, 2026

10:43

התוכן [המשך] והמשיך החסיד ושאל: 'ומה אם הפנס נמצא בים?', שהוא מלא תורה, "מים", כים, "עשיר בדעת" באופן הכי נעלה, ואעפ"כ אין בו יראת-שמים, ונשאר באותו אופן של גסות כמו קודם שלמד – כיצד אפשר "להדליק את הפנס" הזה שיהי' בו יראת-שמים?! והשיב אדנ"ע: 'צריכים להפשיט את הלבושים, לקפוץ לים ולהדליק את הפנס'. הגישה אל "בן תורה" צ"ל לא ע"י לבושי השכל וכיו"ב אלא ע"י אהבה פנימית שיש ליהודי א' לחבירו ומתוך מסנ"פ, ואז יפעל עליו ע"י עצם הנשמה. ומכיון שעבודה זו היא קשה ביותר וספק אם יצליח בזה, ולכן (דוקא) לאחר מענה זו חזר החסיד ושאל עוה"פ: 'האם זהו אכן חסיד?' והרהר אדנ"ע, והשיב: 'כן, זהו חסיד'. כי אעפ"כ צריך לעשות זאת כי מדובר בפיקוח נפש. בסיום הענין שאל החסיד: 'האם יכולים לתפוס את הזולת בגרונו?', לפעול מס"נ בזולת ולהכריח אותו וכו'. והשיב אדנ"ע: 'בגרונו – לא!', מס"נ צריך בנוגע לעצמו ולא בנוגע לזולת, 'אבל בכנף העליון של הבגד – כן', שלא נוגעים בגופו ובנשמתו של הזולת. משיחת י"ג תמוז, ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2026 Synopsis (Continued.) The Chassid continued: “But what if the lamp is in the sea?” Meaning, one who is filled with Torah (“water”), who is “rich in knowledge” but nevertheless lacks fear of Heaven and remains just as coarse as he was before his studies – how does one light such a lamp? The Rebbe Nishmaso Eden replied: “One must remove one’s garments, jump into the sea, and light the lamp.” When it comes to a Torah scholar, the approach must be not with intellect etc., but with the deep, inner love one Jew has for another and with mesiras nefesh, which will affect him through the essence of the soul. Since this is an extremely difficult task, and it is uncertain whether one will succeed, the Chassid repeated his earlier question: “Is this indeed a Chassid?” The Rebbe Nishmaso Eden thought for a while and replied: “Yes, this is a Chassid” – one must make this effort despite the difficulty, because it is a matter of pikuach nefesh. The Chassid then asked: “May one seize the other person by the throat?” That is, may one demand mesiras nefesh of another person and force him etc.? The Rebbe Rashab replied: “By the throat, no” – mesiras nefesh must be demanded of oneself, not of another person – “but by the lapel, yes” – because in that case one is not touching the other person’s body or soul. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2026

6

יום ב' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 9, 2026

9:57

התוכן [המשך] ועפ"י הנ"ל יובן מ"ש [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" – "ויברכהו ה'" בסוף, אף שלכאו' זוהי הסיבה ל"וימצא .. מאה שערים"? כי העבודה, "ויזרע יצחק וגו'", צ"ל באתערותא דלתתא ובכח עצמו. ולכן כאשר מגיע מקום קשה כמו "ארץ ההיא", או זמן קשה כמו "שנה ההיא", או שניהם יחד, אין להתייאש ולומר שאין בכחו לפעול וכו', כי מכיון שבהשג"פ נמצא הוא במצב זה ויש לו את הידיעות "לזרוע" וכיו"ב, מוכח שעליו להתייגע ולהתעסק בזה. ואז, כאשר רואים מלמעלה שהוא מתייגע בכל כוחו, הנה "ויברכהו ה'" – נותנים לו מלמעלה שלא בערך יגיעתו. וכמשנת"ל בהענין ד"יפוצו מעיינותיך חוצה": שגם בעניני "חוצה" בהם הוא מתעסק כמו עניני מסחר ומאכל ומשקה – "זורע דגן", צ"ל ניכר שכל ענינם אינם אלא כלי ל"מעיין" עצמו, עד ש"ח"ו דגן זרע". ואז "ויברכהו ה'" בגו"ר. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2026 Synopsis (Continued.) Based on the above, we can understand why in the verse (in sheini of parashas Toldos), “Yitzchak sowed in that land, and in that year he found a hundredfold, and Hashem blessed him,” the words “and Hashem blessed him” come at the end of the verse, even though this was the reason “he found... a hundredfold.” Because the service of “sowing” must come from an awakening from below and through one’s own efforts. Therefore, when one encounters a difficult place like “that land,” or a difficult time like “that year,” or both together, he must not despair and say he lacks the ability to accomplish anything, etc. The very fact that by Hashgacha Protis he finds himself in this situation and he possesses the knowledge of how to sow etc. demonstrates that he must toil in this service. Then, when Heaven sees that he is toiling with all his might, “Hashem blesses him” – he receives a blessing totally disproportionate with his toil. As explained earlier regarding “your wellsprings spreading outward”: even in the “outside” such as food and drink and business etc. (“sowing grain”), it must be evident that their entire purpose is merely to serve as a vessel for the wellspring itself, to the point that, “chas v’shalom [to say that] he sowed grain.” And then “Hashem blesses him,” both spiritually and materially. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2026

7

יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 8, 2026

10:20

התוכן עה"פ [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" מצינו לכאו' ב' פירושים הפכיים מן הקצה אל הקצה: 1) יצחק זרע דגן כפשוטו ומצא "מאה שערים" - "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות הי'" (רש"י ממדרשים) 2) מ"ש בפרקי דר"א "וכי יצחק אבינו דגן זרע חס ושלום?!" אלא הכוונה ש"זרע (מצות) מעשרות" (ע"ד "זורע צדקות") - הוא הפריש מעשר מממונו. וי"ל שבזריעת דגן ישנם ב' אופנים: ש(רק) העיקר אצלו הוא המעשרות, אבל את השאר קיים אצלו עכ"פ כמציאות של "טפל" ("כל מעשיך לשם שמים"), וזהו ה"זריעת דגן" של יצחק עפ"י נגלה, וע"ז בא הפדר"א ואומר ש"חס ושלום" לומר שיצחק, א' מהאבות ש"הן הן המרכבה" שאין לו שום מציאות לעצמו, "דגן זרע" באופן כזה! אלא כל מציאותו של ה"זריעת דגן" ("דרכיך") שלו היתה רק "כלי" ל"דעהו"! ע"ד עטיפת הטלית הוא רק ה"כלי" לקבלת עומ"ש במעשה וכיו"ב. ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Toldos), “Yitzchak sowed in that land, and in that year he found a hundredfold, and Hashem blessed him,” we find two interpretations that are seeming diametrically opposed from another: (1) Rashi, based on Midrashim, explains that Yitzchak sowed grain in the literal sense, and he found a hundredfold: “They estimated how much it ought to produce, and it produced one hundred times the amount they had estimated. And our Sages said that this estimation was for tithes.” (2) Pirkei D’Rabbi Eliezer states: “Did Yitzchak Avinu sow grain chas v’shalom?!” Rather, it means that he “sowed [the mitzvah of] tithes” (similar to the verse “He sows tzedakos”) – he separated tithes from his wealth. It can be explained that there are two ways of sowing grain: One is that one’s tithes are his primary concern, but he still views the rest as something secondary (“All your deeds should be for the sake of Heaven”). This is Yitzchak’s “sowing grain” according to Nigleh. To this, Pirkei D’Rabbi Eliezer comes and says: “Chas v’shalom” to say that Yitzchak, one of the Avos (who “are the Divine chariot” and who had no independent existence whatsoever) sowed grain in such a manner. Rather, the whole existence of his sowing grain (his “ways”) was only a means to “know Him.” Similar to wrapping oneself in a tallis, which is merely the vessel for accepting the yoke of the Kingdom of Heaven in practice etc. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026

8

יום א' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 1, 2026

9:38

התוכן צ"ל מהי ההוראה לכאו"א ממ"ש רש"י עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "שני חיי שרה"‏ – ‏"כולן שוין לטובה"? כיצד אפשר לתבוע מכאו"א, גם מי שעברו רוב שנותיו וחלק מהם היו במעמד בלתי-רצוי, שכל שנותיו יהיו שוין לטובה?! והביאור: בכח כאו"א לתקן גם את העבר ע"י עבודת התשובה! ובזה יובן גם מ"ש בתניא ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך"‏ – ‏והרי ענינו של בינוני הוא "שלא עבר עבירה מימיו"?! מכיון שע"י עבודת התשובה (מאהבה) יכול להפוך גם את הזדונות לזכיות ממש. וזוהי ההוראה הנצחית מ"שני חיי שרה": בכחו של כאו"א להיות במעמד ומצב של "כולן שוין לטובה" ע"י עבודת התשובה! וככל מצוה‏ – ‏יש לעשותה מתוך שמחה. ובפרט השמחה ע"ז שה' נתן לו את היכולת לתקן את העבר. חלק ממאמר ד"ה ויהיו חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2026 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Chayei Sarah), “…the years of Sarah’s life,” Rashi states: “All were equally good”? Seemingly, what is the lesson for everyone –how can it be expected of every individual (even one for whom the majority of his years have already passed, and with some of them spent doing undesirable things), that all his years should be equally good? The answer is that everyone can correct the past through teshuvah. This also explains the statement in Tanya that “The level of the beinoni is the level attainable by every person, and every person should strive after it”: Seemingly, a beinoni is one who “has never committed a sin in his life”? The answer is that teshuvah (out of love) can transform even intentional sins into actual merits. This is the eternal lesson from “the years of Sarah’s life”: through teshuvah every Jew has the power to attain a state in which “all his days are equally good.” And as with every mitzvah, this must be done with joy – particularly the joy of knowing that Hashem has given him the ability to correct the past. Excerpt from maamar Vayiyhu Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2026

9

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏ – ‏אור ליו"ד שבט

Jan 11, 2022

0

התוכן זה שמקשרים הענין דהפצת היהדות עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר דוקא – אף שכ"א הצטווה "ואהבת לרעך כמוך" שזה כולל במכ"ש העזר להגיע "לחיי העוה"ב" – כי נדרש להתעסק בזה באופן דמס"נ, ולזה צריכים ה"דוגמא חי'" שהוא הי' בזה המהווה הנתינת-כח והבטחון שיכולים להצליח בזה למרות הקשיים. ואע"פ שהוא הי' נשיא בישראל ושחונך מנעוריו לחיים של מס"נ, ואיך ניתן לדרוש זאת מכל יהודי בכל מקום ובכל זמן? כי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נדרש מס"נ לעמוד מול ממלכה אדירה, וגם להעמיד חייהם של אחרים בסכנת-נפשות ממש, אבל כעת לא נדרש מס"נ כזאת אלא רק לעמוד מול טענותיו של היצה"ר... וכאשר רואים ה"מעשה רב" של יהודי שהתנהג כך בעצמו והעמיד תלמידים ושלוחים שמתנהגים כך – ה"ז ה"דוגמא חי'" הטובה ביותר שמעורר ומעודד כ"א לא להתרשם מהקשיים ולסמוך על הפס"ד בזה של נשיא בישראל! ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו לזכות שמעון בן ציון שיחי' אייזנבך לרגל הכנסו לגיל המצוות ט' שבט ה'תשפ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2022

10

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט

Jan 13, 2022

0

התוכן את הענין של "הוא בחיים" פועלים מחדש עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים", שזהו כללות הענין של "אתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ובעיקר אותם הענינים שבהם "חי" בעל ההילולא – עשרת המבצעים; זה שעושים עכשיו "התוועדות" אע"פ שבזמן זה היו יכולים לשבת וללמוד תורתו של בעל ההילולא וכו', ותמוה במיוחד איך נותנים לתלמידי הישיבה להשתתף בה וכו' – הוא, כי כך ראו אצל בעל ההילולא וכו'. אלא שצ"ל "בכן" ותוצאות טובות מההתוועדות: להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו" כנ"ל, מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, עפ"י הפתגם של אדמו"ר הרש"ב לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך" – שע"י ה"כתבים" נמשך הוא למטה גם כפי שהוא נמצא "אין הימל" (ע"ד מ"ש בפ"ט של ההמשך "באתי לגני" בענין ה"עמודים" שמחברים את הגג והרצפה). משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2022

11

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט

Jan 10, 2022

0

התוכן [המשך] ההוראה לכ"א מענין הד' כתות: א' טוען "ניפול לים", מכיון שלא יכול לחמם את כל העולם, ה"ה מסתגר מהעולם בכלל ומפיל א"ע ל"ים" התומ"צ וכו', ודואג רק לעצמו. א' "חזר למצרים", הוא אכן מקיים תומ"צ אבל בלי חיות ומרץ. א' מנצל מרצו לבנות בעצמו אסטרגי' של מלחמה עם פרעה במקום ה"ויסעו". וא' רצונו לרומם את העולם למעלה מעשרה טפחים (ולא להמשיך אלקות בעולם). והנה מהבחינות אם ענין מסויים הוא כפי אמיתית רצון העליון הוא כששומע אודות אופן העבודה שלא עלה בדעתו, ואדרבה, זהו היפך טבעו ורצונו (וזה גם הסימן שהאדם יוכל לדעת במה צ"ל עיקר עבודתו – הדבר שרואה שקשה לו לפעול בעצמו). ובנדו"ד – זהו "ויסעו" – להתקדם לקי"ס, לגלות בעולם עצמו את ה"ים", הכח אלקי שנסתר בו, "הפך ים ליבשה"! ודוקא ע"י קי"ס, שלא נכשלים אפי' בטעות של ד' הכתות דקדושה, ועושים את העבודה שלא עלה בדעת – "ויסעו", מתקדמים עוד יותר למ"ת וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2022

12

יום א' פ' בשלח, ז' שבט

Jan 9, 2022

0

התוכן איתא במדרש: "ארבע כתות נעשו ישראל על הים": אחת אומרת נפול לים, ולהם אמר משה "התיצבו וראו וגו'". אחת אומרת נחזור למצרים, ולהם אמר "כי אשר ראיתם וגו'". אחת אומרת "נעשה מלחמה כנגדן", ולהם אמר "ה' ילחם לכם". ואחת אומרת "נצווח כנגדן", ולהם אמר "ואתם תחרישון". ביאור סברות ד' הכתות בעבודה: 1. לא רוצה כלל להתעסק עם העולם שמלא רשעים אלא טוען "ניפול לים" של תומ"צ ושהקב"ה "יתעסק" עם העולם... 2. "לשוב למצרים": הוא אכן מתעסק עם העולם, אבל הוא בתנועה של יאוש שבין כך לא יפעול כלום, ועושה זאת רק מתוך קבלת-עול ובאופן של "עבודת פרך" ללא חיות ושמחה. 3. "נעשה מלחמה כנגדן", ואף שזה דבר נכון אבל אסור לסמוך בזה על שכלו, אלא יש לברר תחילה אם זה רצונו ית'. 4. "נצווח כנגדן" – להתפלל לה' ולסמוך עליו שיעשה הטוב בעיניו! הנה אף שענין הבטחון בה', שיהי' טוב בטוב הנראה והנגלה, הוא מעיקרי יסודי האמונה, אבל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" – בזה אין "לסמוך" על ה' [אלא לקיים בפועל רצונו ית'. ונוסף לזה], אם הי' לו יר"ש לא הי' מביע דעה בכלל אלא הי' מברר אצל משה מה לעשות! ואמיתת היראת-שמים, זה הי' חסר בכל הד' כתות. ההוראה הכללית: מה שצ"ל הוא – לעשות בעצמו לכל הפחות "ויסעו"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2022

13

יום ה' פ' בא, ד' שבט

Jan 6, 2022

0

התוכן במצות תפילין ישנם כל ג' הענינים שנאמר בגמ' בקשר למ"ש "אדם לעמל יולד" ("עמל מלאכה" – מעשה, "עמל שיחה" – דיבור, "עמל תורה" (שיש להבינה) – מחשבה): הנחת תפילין – מעשה, הברכה – דיבור, הכוונה דשעבוד המוח והלב – מחשבה. אבל באמת במעשה של הנחת תפלין כשלעצמו אין כ"כ הענין ד"עמל מלאכה" – הפיכת עניני העולם לקדושה. וכאן מצינו חידוש גדול בשו"ע אדה"ז שכותב (ומוסיף עמ"ש בשו"ע המחבר) "יכוון בהנחת תפילין שצוונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו .. וצונו להניחן וכו'", היינו שנוסף על מעשה הנחת תפילין של כל אחד הרי גם כתיבת הד' פרשיות (ע"י הסופר), שעי"ז נהפך הקלף גשמי לתשמיש מצוה וכו' – ה"ז (חיוב) שלו! והנה בכל ג' ענינים הנ"ל "עמל". והרי מה שהוא בעצמו מניח תפילין, או אם קל לו להשפיע על אחרים להניח תפילין אי"ז "עמל"! אבל אם קשה לו להשפיע על אחרים ומ"מ משפיע, ועל הרבה אנשים להניח תפילין – הרי עי"ז יש לו בבת-אחת כל ג' הענינים ד"עמל מלאכה", "עמל שיחה", ו"עמל תורה"! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2022

14

יום ד' פ' בא, ג' שבט

Jan 5, 2022

0

התוכן נת"ל ענין הפנימי של "ואח"כ יצאו ברכוש גדול", שמטרת גלות מצרים היתה כדי שיוציאו משם את כל הניצוצי קדושה שבעניני מצרים. ועאכו"כ שכ"ה בנוגע לבנ"י עצמם – שכל ה"שש מאות אלף רגלי" יצאו ממצרים. וזהו השבח שבנ"י יצאו ממצרים "על צבאותם" – ה"צבאות ה'" שהעמידו במצרים עצמו באופן ד"וירבו ויעצמו במאד מאד"! וכ"ז הי' בעיקר בזכות הנשים שגידלו את הילדים במצרים עד ש"הם [הילדים] הכירוהו תחילה" והם פתחו את השירה באמרם "זה א-לי ואנוהו". ועד"ז תהי' בגאולה האמיתית והשלימה שאף יהודי לא תישאר בגלות, עד ש"אין בן דוד בא עד שתכלו כל הנשמות שבגוף". ועפי"ז מובן חומר הענין ד"תכנון משפחה", שהרי בלידת ילדים תלוי' גאולתן של כל ישראל! ושליחות זו תלוי' בעיקר בנשי ישראל, ולהן ניתנו כל הדרוש לגדל הילדים לתורה ולחופה ולמעשים טובים", עד שבגאולה האמיתית והשלימה, הנה דוקא ילדים אלו "וואָס מ'האָט מגדל געווען, און מגדל געווען לתורה ולחופה ולמעשים טובים, מתוך מיצר הגלות – וועלן זיי זיין די מתחילים אין "זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו"! א' השיחות דהתוועדות מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2022

15

יום ג' פ' בא, ב' שבט

Jan 4, 2022

0

התוכן מצד א' מודגש בקרבן פסח [כמ"ש ברביעי דפ בא] ענין הציבור: כל הציבור צריך להיות נוכח בהקרבת הקרבן "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכאו"א מהציבור צריך לאכול (לפחות זית) מהקרבן. אבל מצד שני ה"ה קרבן יחיד, שלכן "אינו נאכל אלא למנויו" – לאותם יחידים שהתחלקו משאר הציבור ונתמנו על שה זה דוקא. וביותר מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח בפסח מצרים (אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד), שאפי' ה"מזבח" של הקרבן, "המשקוף ושתי המזוזות", הי' של הבית פרטי של כל חבורה וחבורה. ועוד ענין שבו מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח (בכל הדורות) אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד הוא בשחיטת הקרבן: בשאר הקרבנות אין את ההדגשה שמביא הקרבן הוא, או שלוחו, צריך לשחוט את הקרבן, משא"כ בקרבן פסח נאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל" "מכאן ששלוחו של אדם כמותו" – ההדגשה שהוא, או שלוחו, צריך לשחוט הקרבן. והנפק"מ: אם אינו רוצה שההוא ישחט עבורו או שהוא מודר הנאה ממנו – בשאר הקרבנות יכול ההוא לשחוט הקרבן משא"כ בקרבן פסח. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2022

16

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט

Jan 3, 2022

0

התוכן הוראה משני דפ' בא: התחלת השיעור‏ – ‏"ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים ויעל וגו'"‏ – ‏גם בזמנו של פרעה שהי' "מושל בכפה" ומשה עדיין נמצא בארמ"צ מספיקה נטיית יד של משה לפעול על כל ארץ מצרים! סיום השיעור‏ – ‏"ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם"‏ – ‏גם כאשר בנ"י נמצאים בארמ"צ ה"ה במעמד ומצב של אור! שיעור תהלים היומי: התחלת התהלים ב"אשרי האיש וגו'" קשורה עם ר"ח שבט עפ"י מאחז"ל "במה חתם משה (את ספר דברים)‏ – ‏'אשריך ישראל', ואף דוד.. ממקום שפסק משה משם התחיל‏ – ‏'אשרי האיש וגו''", והרי ב"עשתי עשר באחד לחודש דבר משה אל כל בני ישראל"‏ – ‏התחיל ללמוד עם בנ"י את ספר דברים! שיעור תניא היומי (חצי השני של פי"ח): מבאר את ענין החכמה שבכ"א שמצד זה ישנו ענין האמונה ומס"נ אצל כאו"א ואפי' בקל שבקלים וכו', שבזה מודגשת אחדותם של בנ"י. משיחת יום ב' דפ' בא, ר"ח שבט ה'תשמ"ב לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2022

17

יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ערב ר"ח שבט

Jan 2, 2022

0

התוכן בראש חודש שבט, שכולל כל ימי החודש ובמיוחד ימיו העיקריים, כלול יום "עשירי בשבט", והזמן מתאים לעורר אודות הפעולה ביתר שאת בכל עניני תומ"צ, ובענין [שהתחיל בר"ח שבט] "הואיל משה באר את התורה" "בשבעים לשון", להביא את כ"א לתומ"צ "לפי דרכו", ע"י ההתעסקות במבצעים הכלליים, וכמו שראינו התעסקותו של נשיא דורנו לפעול על אלו שלא הי' להם שייכות לקיום תומ"צ שיתחילו לקיים מצוה אחת ועי"ז "מצוה גוררת מצוה" וכו', ולהתחיל בכ"ז עוד הלילה! משיחת אור ליום ה' דפ' וארא, ר"ח שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2022

18

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט

Dec 30, 2021

0

התוכן כשדבר כואב באמת, צועקים באמת! מסופר כאשר המשלחת שהלכה כדי לפעול לביטול גזירה נגד היהודים חזרה ודווחה ל"חפץ חיים" שלא הצליחה – אמר להם: האם מישהו ממכם התעלף?! ובנדו"ד: נעמד לו יהודי ומדבר אודות אלפיים שנות גלות נוספים – האם מי מהשומעים התעלף?!; החידוש של אדה"ז [בעל יום ההילולא דכ"ד טבת] הי' בנוגע לעשיית בעלי-תשובה [דלא כמו יהודי פלוני שגירש אשה בעלת תשובה מחדרו! סיפור זה לא התפרסם בעיתונות, אבל "כלפי שמיא גליא"! כוונת הדברים היא לעורר שצ"ל אהבת ישראל, וכהוראת יום השלישי בשבוע "שהוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות"]; התחלת פ' וארא (לאחרי הסיום בפ' שמות ב"ביד חזקה יגרשם מארצו") היא מה שאמר ה' למשה: "וארא [בגלוי] אל אברהם . . לכן אמור לבנ"י אני הוי'", "הי' הוה ויהי' כאחד", ובמילא יכול כל יהודי לפעול מיד את ה"והוצאתי אתכם וגו'". ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2021

19

יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת

Dec 29, 2021

0

התוכן [המשך] ולאחרי ההקדמה ש"ביד חזקה גרשם מארצו" בסוף פ' שמות, מתחילה פ' וארא, שמדבר על גאולתן של ישראל, עם הודעת ה' למשה: "וארא את אברהם אל יצחק ואל יעקב", ש"הן הן המרכבה", ואעפ"כ "ושמי הוי' לא נודעתי להם", ורק עתה יתגלה שם הוי' לישראל – "לכן אמור לבנ"י אני הוי'", ולכן – "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו'", "ולקחתי אתכם לי לעם וגו'", ואע"פ ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", אבל "והבאתי אתכם אל הארץ גו' ונתתי אותה לכם מורשה"! ואז "אמת מארץ תצמח"! ויתברר שיהודי ומציאות הגלות הם הפכים, ו"שטרי קודם", ואחז"ל בנוגע לגלות "או להם לבנים שגלו מעל שולחם אביהם", אבל "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה . . ומיד הן נגאלין" ואין צורך לחכות מאות ועשרות שנה... אלא "לישועתך קוינו כל היום"! משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2021

20

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Dec 28, 2021

0

התוכן 1) במכתב אדה"ז אודות הגאולה שלו בי"ט כסלו – מהשמחות הכי גדולות של אדה"ז, עד שנק' "חג החגים" – כותב שזה הי' "ביום י"ט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הילולא רבא של רבינו הקדוש נ"ע". כלומר, אף שבכלל ענינו של יארצייט הוא היפך השמחה, פסק אדה"ז בנוגע לרבו הרב המגיד שהוא מאלו שיום ההילולא שלהם הוא ענין של שמחה. ועפ"י תורת הבעש"ט עמ"ש המשנה "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו", מובן שעד"ז הוא בנוגע ליום ההילולא של אדה"ז עצמו שזה קשור עם שמחה גדולה ביותר, "הילולא רבא" כפשוטו. ו"המעשה הוא העיקר" – להוסיף בלימוד נגלה ופנימיות התורה ובקיום מצוות ובאופן של יפוצו מעיינותך חוצה". 2) הצעה: ללמוד פרק משניות שמתחיל עם אות א' משמו הק', סעיף בשו"ע שלו, פרק בתניא וענין מדרושי חסידות שלו, ומה טוב – בתו"א פ' וארא. וכ"ז יזרז את "זכותו יגן עלינו" ועל כל בנ"י בכ"מ. ב' שיחות דהתווועדות יום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשל"ח לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2021

21

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת

Dec 27, 2021

0

התוכן [המשך] בסיום פ' שמות נאמר "כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו", ופרש"י "על כרחם של ישראל יגרשם", היינו שהיו יהודים שלא רצו לצאת מגלות מצרים, אלא שזה לא עזר להם, כי הגוים גרשו אותם מגלות!! נעמד לו יהודי ומכריז: עם ישראל התקיים אלפיים שנה ללא רמת הגולן ויתקיים עוד אלפיים שנה ללא רמת הגולן!! אנשי כנה"ג תיקנו לומר ג"פ ביום בתפלה "לישועתך קוינו כל היום", אומרים "אחכה לו בכל יום שיבוא", התורה אומרת ש"שיתא אלפי שנין הוי עלמא" ואז "חד חרוב" – ימות המשיח, ובלשון הרמב"ם "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" – והוא מכריז שהעולם יתקיים עוד אלפיים שנות גלות ללא רמת הגולן, היל"ת!! אלא שכ"ז לא יעכב את הגאולה! "רבות מחשבות בלב איש ועצת הוי' היא תקום", "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל"! [המשך יבוא] משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2021

22

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת

Dec 26, 2021

0

התוכן בראשון דפ' וארא נאמר "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי ("להשבע") לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה וגו'", שעוד קודם מ"ת נשבע ה' להאבות שא"י תהי' "מורשה" לבנ"י עד סוף כל הדורות! ומזה מובן שאין ביכולת אף א' לעשות איזה פעולה בניגוד לענין זה. ועאכו"כ לא לגרות את האומות (בכלל, עאכו"כ בזמן שבנ"י נמצאים במצור ובשבי') ע"י שאומרים שיש קס"ד לתת לגוי בעלות על חלק מא"י שה' נשבע ונתן זאת לבנ"י באופן ד"מורשה"! ח"ו להוציא מהפה דברים כאלה! "אל תגידו בגת"! "אל תפתח פה כו'"! ועוד: ישנו "סרט-הקלטה" מדבריו וזה הגיע לידי אוה"ע והדברים תורגמו לאנגלית ומצטטים דבריו באו"ם! אין לך התגרות באומות יותר מזה! ועל השאלה מהי התועלת שמדברים עתה אודות ענינים אלו, הרי "אין צועקין על העבר" – כאשר הדבר כואב באמת, צועקים באמת! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2021

23

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת, ערב כ' טבת‏ – ‏יום ההילולא דהרמב"ם ז"ל

Dec 23, 2021

0

התוכן עשרים בטבת הוא יום ההילולא דהרמב"ם. ביום זה מודגש ענין השלימות: עשרים ‏–‏ פעמיים עשר (שהוא מספר השלם) מורה על תכלית השלימות, חודש טבת ‏–‏ מלשון טוב, והוא "ירח שהגוף [דלמעלה, יש האמיתי] נהנה מן הגוף [דלמטה, יש הנברא]", שנת העיבור ‏–‏ "שנה תמימה", וענין השלימות התבטא גם במספר שנות חיי הרמב"ם ‏–‏ שבעים שנה גם בגשמיות (וכמ"ש "ימי שנותינו בהם שבעים שנה"), אע"פ ששלימות העבודה אינה תלוי' ב"שבעים שנה" בגשמיות, כמו שרואים אצל אחרים, החל מהאבות, שחיו יותר משבעים שנה וכו'. וההוראה לפועל: להצטרף ללימוד ספרו העיקרי של הרמב"ם, ספר "משנה תורה", בא' מג' המסלולים וכו', ואלו שכבר הצטרפו ‏–‏ ללמוד באופן נעלה יותר וכו'. משיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, כ"ף טבת ה'תשמ"ט לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2021

24

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת

Dec 22, 2021

0

התוכן [המשך] הענין ד"תמן אתיליד ותמן אתרבי ותמן אסתליק לנהורא עלאה" בעבודה: דוקא ב"מצרים" שמתנגד לענינו של משה – שם נולד מושיען של ישראל, נתגדל ועלה לגדולה! וע"ד מ"ש בתניא שה"מחשבות זרות" שנופלות לאדם באמצע התפלה הן בעצמן מביאות את האדם להתפלל עם יותר התלהבות וכו'. ועד"ז רואים גם בגשמיות שהתחזקות השרירים היא דוקא ע"י אימון הידים והרגלים ועובדים אתם ומתעייפים וכו'. וזהו גם השמחה הגדולה וה"פּאַראַד" בלידת תינוק, אע"פ שבהיותו במעי אמו קיבל הכל מן המוכן ו"מלמדין אותו כל התורה כולה" – כי דוקא כשנולד "תמן", בעוה"ז הגשמי, כמציאות בפ"ע ומתחיל למלא תפקידו בלי להתפעל מהעולם – זהו האושר האמיתי, ועי"ז מגיע לשלימותו. וזהו גם המענה לשאלה, אם הקב"ה רוצה שנקיים תומ"צ מדוע הכניס אותנו לגלות עם קשיים וכו'?! – דוקא עי"ז שנמצא ב"מצרים" ומתגבר על קשיים ועושה שם דירה לו ית' גודל עד ש"עלה לגדולה" – הוא נעשה בעה"ב על המקום (ולא להיפך ח"ו)! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2021

25

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת

Dec 21, 2021

0

התוכן בקשר למ"ש [בשלישי דפ' שמות] "ותאמרנה איש מצרי הצילנו וגו'" כתוב בזהר "תמן אתיליד ותמן אתרבי ותמן אסתליק לנהורא עלאה" ((משה רבינו נולד, נתגדל ועלה לגדולה שם (במצרים)). דבזה מתרץ הזהר מדוע מעתיקה התורה את כל הלשון של בנות יתרו בתיאורם את משה רבינו "איש מצרי הצילנו"?! – כי כל עניני גדלות של משה קשורים באמת עם מצרים. אאמו"ר מציין על הגליון של ספר הזהר שלו שג' לשונות אלו "אתיליד", "אתרבי" ו"אסתלק לנהורא" הם כנגד ג' הענינים "עיבור", "יניקה" ו"מוחין", שהם (באותיות פשוטות) ג' תקופות בחיי האדם מרגע שנולד. "עיבור" – הרגע שנולד. "יניקה" – התקופה שבה הוא עיקר הגדילה שלו. "מוחין" – כאשר הוא כבר עומד "על רגליו" עד שמגיע לשלימותו. [גם בעת הגאולה (שנמשל ל"גלות") מגלות מצרים (שנמשל ל"עיבור") היו ג' ענינים אלו (אף שלא לפי הסדר): "עיבור" – רגע ביטול הגלות. "יניקה" – הקרבת ואכילת קרבן פסח וכו'. "מוחין" – גילוי השכינה]. ועד"ז במשה, שעל ידו היתה הגאולה, ונולד ע"מ כן, היו ג' ענינים אלו [המשך יבוא]. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום הולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2021

26

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת

Dec 20, 2021

0

התוכן אלו שיצאו לאחרונה "מאחורי מסך הברזל", שם עמדו במס"נ לקיום תומ"צ בהידור, יכולים לחשוב שכבר "יצאו ידי חובתם" בענין המס"נ, וכאן, בארצות הרווחה, תספיק להם העבודה במדידה והגבלה, ועוד יותר: כיון שכאן אפשר להתפרנס בכשרות בקלות ובלי צורך למס"נ – צריכים להתנהג כה"רוב" שהעיקר אצלם הוא הפרנסה, שלכן יש להכניס את הילדים (לא לישיבה, אלא) ל"קאָלעדש" עם כל הסכנות רוחניות שבדבר [כגזירת פרעה [כמ"ש בשני דפ' שמות] "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" – להשליך את הילדים לתוך הנילוס ממנו התפרנס ארץ מצרים], והרי כאן, טוענים הם, יוכלו להשאר "מניחי תפילין" ו"אוכלי כשר" גם כשילכו שם.... הנה עליהם לדעת שהנהגה כזו יכולה להביא סכנה ל-3,000,000 היהודים שעדיין נמצאים שם (ברוסיא), כי [אנשי הממשל שם] יאמרו שאין אמת בטענה שישנם כאלו שרוצים כ"כ לקיים תומ"צ בהידור וכו' ורודפים אותם, והראי' – תראו מה קורה עם יהודים אלו כשמגיעים למקום "שאפשר לעשות מה שרוצים"... משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2021

27

יום א' פ' שמות, ט"ו טבת

Dec 19, 2021

0

התוכן בגלות מצרים היו צריכים את הענין ד"חומר ולבנים" כפשוטו, אבל בגלות הנוכחי מספיק הענין ד"חומר – דא קל וחומר, ולבנים – דא ליבון הלכתא" – היגיעה בתורה. וכמסופר על האריז"ל שהי' מתייגע בתורה עד ש"הי' מזיע", עד כדי כך שתלמידו הרח"ו שאל אותו מה הענין בזה, וענהו – שזה כדי לשבור הענינים המבלבלים ומסתירים וכו'. וזהו גם הביאור להמסופר אודות כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, שאף שבכלל לא הי' ניכר עליו מבחוץ שום התרגשות והתפעלות וכו', הנה כתוצאה מעומק ההתבוננות והתעמקות הי' ניגר זיע מראש כובעו! ועד"ז בעניננו: כאשר יהודי ישקיע את עצמו בלימוד התורה באופן דיגיעה – ייצא ידי חובת כל הגלות! כהכנה ללימוד התורה מפי משיח צדקנו, ועוד בזמן הגלות נעשה הענין ד"וירם קרן משיחו" (בחי' משיח שבכ"א). משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"א לזכות רפו"ש וקרובה ליהודית שפרה בת ברוכה תחי' ליום ההולדת שלה י"ד טבת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2021

28

יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת

Dec 16, 2021

0

התוכן התחלת חמישי דפ' ויחי היא "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב" ומפרש"י ש"כולם לשון גדוד הם.. גדודים יגודו הימנו שיעברו הירדן יחד עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. והוא יגוד עקב – כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם בעבר הירדן ולא יפקד ממנו איש"! וההוראה מזה לכאו"א בנוגע לשליחותו לכבוש את "ארץ כנען", ארץ הלזו הגשמית, ולעשותה ארץ ישראל – לגלות את הטוב וקדושה שבכל דבר שבעולם: שיש לו את הברכה והנתינת-כח שע"י שמצטרף עם עוד יהודים, "גדוד" שלם, ה"ה ממלא את השליחות וחוזר בשלימות לעניניו. וזהו הקשר לסיום השיעור "ולקדקד נזיר אחיו" שנאמר על יוסף, ומפרש התרגום "זהיר ביקרא דאחיו", שהי' זהיר בכבוד אחיו (שמכרו אותו)!: הצלחת "כיבוש הארץ" ברוחניות תלוי בהקדמה דאהבת ישראל, וכשיש ה"כולנו כאחד" פועלים ה"ברכנו .. באור פניך", עד שאפי' אלו שעברו על ציווי הראשון דעשה"ד "היו יוצאין ונוצחים" מפני מעלת האחדות שהיתה בהם, ועאכו"כ כש"ועמך כולם צדיקים" הם במצב של אחדות. משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ה לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום הולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2021

29

יום ד' פ' ויחי, י"א טבת

Dec 15, 2021

0

התוכן 1) עה"פ "חכלילי עינים מיין וגו'" [ברביעי דפ' ויחי] מבאר אדה"ז דקאי על "האהבה בתענוגים המתגלית בשבת", מצד גילוי בחי' היין – יינה של תורה, פנימיות התורה. והתכלית השלימות שבזה – בימות המשיח, כמ"ש לפנ"ז "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים". וענין זה נפעל אצל כאו"א באופן של "כל מלאכתך עשוי'", וכפי שמעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאו"א סיים כל הענינים ועומד מוכן לגאולה ע"י משיח צדקנו, בחי' יחידה הכללית. ומכיון שבכאו"א ישנו ניצוץ של משיח אין פלא איך בכוחו לפעול ביאת המשיח ע"י מחדו"מ שלו, כי "עצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו", ואין צריך אלא להביא ולגלות את עצמו! הפלא הוא כיצד יתכן שעדיין לא בא משיח?! 2) נמצאים אנו תוך השלושים יום ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויש להתכונן לזה וכו'. ויש לזה את הנתינת-כח מפ' השבוע שמתחיל עם "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'", שיעקב נותן חיות אמיתי לכאו"א מישראל גם בהיותו עדיין בגלות, ע"ד שהי' אצל יעקב שאת הטו"ב שנה במצרים התחילו מיד כשהגיע לשם. 1) ב' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ז 2) משיחת אור ליום ו' עש"ק פ' ויחי, ט"ו טבת ה'תש"נ לעילוי נשמת ר' מתתיהו ב"ר יצחק יעקב ע"ה חאריטאן ליום היארצייט שלו י"א טבת. תנצב"ה נדבת בנו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2021

30

יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת‏ – ‏יהפך לשמחה

Dec 14, 2021

0

התוכן ביאור הלשון "סמך מלך בבל על ירושלים" (ולא לשון של מצור), כי לא יתכן שגוי יטיל מצור על ירושלים ועל בנ"י שכל אחד מהם, מבלי הבט על צורתו בחיצוניות, הוא בדרגת "ירושלים", וכל המאורע הי' רק כדי לעורר את ענין התשובה שעי"ז מתהפכים הזדונות לזכיות. וזהו הלשון "סמך" מלשון סמיכה ותמיכה ליהודי ירושלים שיגיעו לשמירת המצוות בשלימות וכו'. ועוד ["וואָס די גמ' איז מעיד אַז ס'איז עד מתי?! און ס'ניטאָ קיין טעם אויף דעם . . האָט קיין אָרט ניט אויף זאָגן אַז מ'קען האַלטן אַ אידן אין גלות ובפרט אין דעם איצטיקן גלות . . וכמדובר די פסקי דינים אויך פון רבנים בזמן הכי אחרון אַז "כלו כל הקצין" "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", און נאָכמערער, ווי זיי בריינגען אַראָפּ, אַז איצטער דאַרף מען שוין ניט אָנקומען צו תשובה דערפאַר וואָס מ'האָט שוין געטאָן תשובה, איז ניט געבליבן קיינע שיריים פון עוונות"]. משיחת עשרה בטבת ‏–‏ יהפך לשמחה ‏–‏ ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2021

31

יום ב' פ' ויחי, ט' טבת

Dec 13, 2021

0

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר אודות מצות הקהל. יש שכתבו שהמצוה מוטלת על כאו"א מישראל לבוא ולשמוע את המלך קורא בתורה, אבל הרמב"ם כותב "מ"ע להקהיל את ישראל", שהמצוה הוא (גם) עצם הענין ד"הקהל את העם", כמודגש בשם המצוה - "הקהל". החידוש במצוות הקהל הוא שיש להקהיל אנשים נשים וטף! וכולם נעשים מציאות אחת של "קהל"! ובזה מודגש הענין דאהבת ואחדות ישראל בתכלית השלימות. בהמשך השיעור, בהתחלת הל' בכורות, כותב "מ"ע להפריש כל פטר רחם הזכרים בין באדם בין בבהמה", ומוסיף "בין ממין החמור" - מקיימים מצוה ע"י בהמה לא-טהורה! והקשר לגאולה: 1) קדושת הבכורות באה כתוצאה מגאולת בנ"י ממצרים וכו'. 2) כדברי המדרש "וחמור - זה מלך המשיח". ב' חלקים משיחת ליל ג' דחג הסוכות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2021

32

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט

Jan 27, 2022

11:20

התוכן "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" חייב מיתה, כי כל מציאות העם תלוי' במלך. והקשר בין העם למלך הוא דוקא ע"י שהעם מקיים את גזירותיו, והיסוד לזה הוא קבלת-עול‏ – ‏"קבלו מלכותי ואח"כ אגזור עליכם גזירות", הקדמת נעשה לנשמע,כמו שהי' בשעת מ"ת [כמ"ש בשביעי דפ' משפטים]. הסדר שקודם רוצה האדם להבין למה עליו להתנהג כמו שכתוב בשו"ע, נשמע, ורק אח"ז יעשה כן בפועל, נעשה‏ – ‏זו הנהגה של "צדוקי" ("ההוא צדוקי.. א"ל (לרבא) עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו וכו'"): בעצם הוא רוצה למלאות תאוותו וכו', ומצדיק א"ע בזה, שהוא, כ"בעל-שכל", רוצה קודם להבין את ציווי ה' ואח"ז יעשה זאת...! הנהגתו של יהודי היא שמיד כאשר מתחייב במצוה עושה זאת בפועל ממש, "נעשה", ואח"ז יבוא גם ל"ונשמע". כדי לזכות להבנת התורה מוכרחים להתחיל עם עשיית המצוות! (כפתגם בעל הגאולה). ‏משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2022

33

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר א'

Feb 10, 2022

8:44

התוכן לגמרי לא מובן המאורע של קידוש השם שאירע כאן!, והרי גודל הענין דקידוש ה' מובן ממה שמסופר בנוגע על הבית יוסף שבגלל מאורע מסויים ניטלה ממנו ה"זכות" של קידוש ה' אף שלאח"ז כתב את השולחן ערוך וכו', ועאכו"כ כשמדובר בנוגע אם צעירה שהשאירה ילדים קטנים שעוד יתגעגעו לאמם וכו', ואמא שצריכה להשאיר את חינוך ילדי' בידי אחרים ה"ז מסנ"פ שלמע' ממסנ"פ!!, ונשאלת השאלה האמורה ביתר שאת!!, והרי בשביל הנחת רוח להקב"ה ממסנ"פ מספיק המסנ"פ של יהודי הנמצא בגלות שנמשך כבר למעלה מ-1900 שנה – ועדיין לא בא!!; אין להאריך בדברים אלו כמ"ש "על כן יהיו דבריך מועטים" כי "ברוב דברים וגו'", ועוד. שיחת ט' אדר ראשון ה'תשנ"ב [בקשר לסיום השבעה לפטירת האשה מרת לאפיין הי"ד שנהרגה על קידוש ה' בשכונת "קראון הייטס"] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2022

34

יום ד' פ' תצוה, ח' אדר א'

Feb 9, 2022

8:49

התוכן ידוע פירוש הפנימי במארז"ל ש"אשה כשירה עושה רצון בעלה", שכאשר היא שומעת מפי "מרדכי" שבדור שהדין הוא באופן שונה מהנהגת בעלה – הרי היא פועלת ועושה את רצון בעלה שיהי' באופן המתאים. ולדוגמא: כאשר הבעל מוטרד ומבולבל ביותר מדאגות הפרנסה "פן יחסר לחמו" – למרות שהוא בעצמו אומר ב"ברכת המזון" שהקב"ה "זן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים", והרי א"כ מובן גם בשכל של נפש הבהמית שאין מקום לדאגות, ומי שכן מכניס את עצמו במצב של דאגות וטרדות וכו' ה"ז סימן שחסר אצלו לא רק בבריאות הנשמה אלא גם בבריאות נפש הבהמית (כבהמה הקופצת לתוך האש)... – הנה אז תפקידה של האשה לפעול עליו – בדרכי נועם מתוך "שלום בית", שאז "שכינה שרוי' ביניהם" – שמכאן ולהבא ירצה (גם בגלוי) להתנהג עפ"י הוראת היצ"ט (שזהו באמת רצונו האמיתי של כל יהודי). משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2022

35

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר א'

Feb 8, 2022

8:44

התוכן בכל שנה בז' אדר, יום הולדת משה רבינו, מיתוסף לגבי השנים שלפנ"ז. ובמיוחד בחודש אדר ש"בריא מזלי'" דכאו"א מישראל, ועאכו"כ דנשיא הדור שכל עניני הדור מושפעים על ידו, ובמיוחד בשנת העיבור שישנם ב' חדשי אדר. ובשנה כזו, שיש ששים יום בחודש אדר, התשוקה והציפי' לחודש ניסן, ש"בניסן עתידין להגאל", היא יותר משנה פשוטה; מעלת יום השביעי בחודש כמאחז"ל "כל השביעין חביבין", ושייך במיוחד למשרע"ה שעליו נאמר "שהוא השביעי וכל השביעין חביבין", וההוראה – עבודת בנ"י צ"ל בשלימות; בכדי שהגאולה תבוא מוקדם יותר נוגע במיוחד הענין ד"בריא מזלי'"; גאולה אמיתית והשלימה שייכת במיוחד למרע"ה שביקש "שלח נא ביד תשלח" ובקשתו מתקיימת בפועל כי "גואל ראשון הוא גואל אחרון" . שיחת ז' אדר ראשון ה'תשנ"ב לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2022

36

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר א', שנת השמיטה

Feb 7, 2022

8:48

התוכן חידוש נפלא בשנת השמיטה שאין בשבת: 1) שהאדם החי' והבהמה משתווין! שאם כלה לחי' מן השדה אז צריך לבער מן הבית וכו'. אשר בשבת צריך להיות הבדל בין האדם והבהמה וכו'. 2) "אפקעתא דמלכא" – הקרקע נעשה הפקר (מצ"ע, "כי לי כל הארץ"). אשר בשבת לא רק שאין חיוב להפקיר נכסיו, אלא זה אסור כי "התורה חסה על ממונם של ישראל". ובעבודת האדם: 1) בנוגע לעצמו: פועל בעצמו להיות ביטול בתכלית עד שהוא שווה לבהמה וחי' (וזה מתבטא אפי' באכילה, שזהו חלק של נפה"ב שבו "דומה לבהמה"). 2) בנוגע לנכסיו, שעיקרו – קרקע שיש לו בארץ הקודש [שארץ ישראל שייך לעולם ועד לכל אחד מישראל ויש לכ"א שטח של אמה על אמהבא"י, שלכן יכול כ"א לעשות פרוזבול (שלזה צריכים קרקע)]: שפועל הענין ד"אפקעתא דמלכא" אפי' בנכסיו! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ב, ערב ר"ה ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2022

37

יום א' פ' תצוה, ה' אדר א'

Feb 6, 2022

10:56

התוכן "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן . . למאור להעלות נר תמיד, באהל מועד. . יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר וגו'". וצ"ל: א) כיון שאהרן ערך את הנרות למה "ויקחו אליך [למשה] וגו'"? ב) למה נאמר כאן "ואתה תצוה וגו'"? ג) למה בפסוק הא' נאמר "תמיד" ובפסוק הב' - "מערב עד בוקר"? והביאור: בפסוק הא' "ואתה תצוה וגו'" מדובר בפעולת משה בנש"י - "שושבינא דמלכא" - הוא ממשיך את הקב"ה ("חתן") למטה לנשמות ישראל, ענין התורה ("מאור") שענינה המשכה מלמעלה למטה, שבזה אין שינויים - "תמיד", ובפסוק הב' מדובר בפעולת אהרן בנשמות ישראל - "שושבינא דמטרוניתא" - הוא מעלה את נשמות ישראל ("כלה") להקב"ה, "בהעלותך את הנרות" - נר ה' נשמת אדם", עבודת התפלה שענינה העלאה מלמטה למעלה, שבזה ישנם חילוקי דרגות וכו' - "מערב עד בוקר". [ועוד]. חלק ממאמר ד"ה ואתה תצוה, ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2022

38

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר א'

Feb 3, 2022

9:29

התוכן א) פ' תרומה מדגישה שלכל יהודי צ"ל עשירות בפשטות! כמו שרואים שבענין נדבת המשכן מתחיל הפסוק עם "זהב וכסף ונחושת וגו'". והוראה נצחית מזה שיהודי צריך להשתדל לעשות כל התלוי בו שתהי' לו עשירות בפשטות! כדי שיוכל לתת יותר צדקה שלא בערך ולהדר בקיום המצוות. ב) הדגשת ענין הגאולה (שה"זמן גרמא") בפ' תרומה ובפ' משפטים. ג) חודש אדר "בריא מזלי'", ופירושו בפשטות, שהמזל של כאו"א מישראל יהי' בריא וחזק, ובמילא מובן שהוא צ"ל "סמוך על שולחן אביו", ו"תיכף ומיד ממש, בלי שום הפסק בנתיים, נאָר תיכף ומיד, הנה זה בא, מראה באצבעו, ס'קומט משיח צדקנו...". [ועוד]. שיחת יום ה' פ' תרומה, ב' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2022

39

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר א'

Feb 2, 2022

12:03

התוכן דוד המלך הודיע: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולכן "אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק", כי תנאי בבניית ביהמ"ק הוא "והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך", והרי ה"להשבית אויב ומתנקם" נפעל "מפי עוללים ויונקים". וזהו תפקידם הראשי של מחנכים בישראל. ובזמן הזה צריך כל א' להיות מחנך, וממאחז"ל "איזהו חכם הלומד מכל האדם" מוכח שכל א' יכול להיות מלמד ומחנך, ובפרט שאנו כ"ננס העומד ע"ג הענק" – רבותינו נשיאנו מסרו לנו כללים הדרכות הוראות ונתינת-כח לפעול בענין החינוך. ומובן גודל ה"רעש" שה"עוללים ויונקים" יעשו כאשר יסבירו להם את גודל הזכות והאחריות שרק הם יכולים להוציא את השכינה, עם ישראל והוריהם מהגלות! עד שנזכה ל"ירחיב ה"א את גבולך", ובלי מלחמות [ילד לא שייך למלחמות... ענינו הוא לעשות ברכה!]. ו"הם הכירוהו תחלה" – עם ילדים אלו שנולדו בעקבתא דעקבתא דמשיחא יקימו את ה"קהל גדול" שיצא לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2022

40

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר א'

Feb 1, 2022

11:35

התוכן סיום מס' מדות: "לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה .. יושבת ודנה את הכהונה .. ויו"ט היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן, וכך היו אומרים: ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן, וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד ולשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים". נת' לעיל דזה שנוסח הברכה הוא "בבית קדשי הקדשים", אף שעיקר עבודת הכהנים היתה "בקודש", ה"ז מתאים לשיטת הרמב"ן דעיקר ענין המקדש, ובמילא גם העבודה בו בכל מקום שהוא, הוא ה"ושכנתי בתוכם" שהי' "בבית קדשי הקדשים". ואדרבה: לא מתאים לברך ברכה מיוחדת על עבודת הכהנים ב"קודש", דבר המוכרח לקיום הציווי להקריב קרבנות והקטורת וכו', אלא על החידוש הנפלא שעבודת הכהנים בכ"מ שהוא (אף שהיא בקודש, ה"ה) פועלת השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים". ומצד סיבה זו לא נאמרה ברכה זו ביוהכ"פ כשהעבודה היתה בקדה"ק – כי אז ה"ז דבר הכרחי לקיום הציווי בהקבת הקטורת, כ"א בימות החול (כשהסנהדרין ישבו בלשכת הגזית) כשהעבודה היא "בקודש". וההוראה: גם עכשיו בזמן הגלות, הנה ע"י התפלה (ש"במקום קרבנות תקנום") או מחשבה דבור ומעשה א', (אפי') בברוקלין או במלבורן – פועלים השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים" ועושים דירה לו ית'! ג' חלקים משיחות יו"ד שבט וט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2022

41

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Jan 31, 2022

9:37

התוכן הרמב"ם ס"ל דהציווי על עשיית כלי המקדש נכלל במצוות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כי "כולם מחלקי המקדש", אבל הרמב"ן ס"ל שאינם חלק מ(מצות בנין )הבית, וזה שאינם נמנים כמצוה בפ"ע כי השולחן והמנורה הם רק "הכשר העבודה" של הלחם והדלקת הנרות וכו'. וי"ל דזה תלוי בשיטתם מהו העיקר במצות בנין המקדש: הרמב"ם ס"ל שהעיקר הוא "לעשות בית מוכן להיות מקריבים בו קרבנות", ולכן לדעתו כלי המקדש הם "מחלקי המקדש", כי רק בכך נעשה המקדש מוכן להקריב בו קרבנות וכו', אבל הרמב"ן ס"ל שהעיקר הוא שיהי' "בית מקודש לשמו" "מקום השראת השכינה", ועפ"ז הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" קאי על בניית הבית, ולא נכלל בזה הציווי על הכלים שעיקרם הוא לענין הקרבנות והעבודה שבמשכן, ולכן, הוצרך לבאר הטעם שלא נמנו כמצוה בפ"ע כי הם רק "הכשר העבודה" וכו'. ועשיית הארון והכפורת, שהוא "עיקר החפץ" במקדש (שענינו‏ – ‏מקום השראת השכינה,ומהארון והכפורת דיבר ה'), הוא מונה כמצוה בפ"ע [וזה שהארון אינו חלק במצות בנין המקדש (לדעתו), כי הבית הוא "מקודש" גם בלי הארון]. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2022

42

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Jan 30, 2022

11:01

התוכן הארון הי' העיקר במשכן (ולכן מעשה המשכן מתחיל בעשיית הארון [וכמ"ש בפ' תרומה]). אף שהארון הוא נצחי אבל רק במשכן ובבית השלישי הוא בגלוי כל הזמן (בסוף זמן בית ראשון גנזו יאשיהו, ובבית שני זה חסר). גם ב"משכן" של כ"א ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוך כאו"א מישראל") שיש בזה כו"כ דרגות ומדורים, הנה ה"ארון" הוא בחי' פנימיות דפנימיות שבלב, שהוא נצחי בכ"א, ואפי' "בשעת החטא היתה באמנה אתו", אלא שלפעמים (בדרגת "דור דעה" או לעת"ל כאשר יהי' "ומל ה"א את לבבך וכו'") זה בגלוי ולפעמים זה במצב של "גניזה". גילוי בחי' זו הוא ב"מדבר" ("מקדש המדבר"): בחי' "מדבר" שבנשמה היא בחי' מס"נ ו"בכל מאדך" שלמעלה מבחי' הציור וה"סדר" של "אדם" – שמתחיל עם "מחשבה", אות הא', אח"כ דבור ואח"כ מעשה. "מדבר" מתחיל עם "מעשה", כי גילוי בחי' מס"נ וה"ארון" הוא במעשה דוקא. משיחת אור ליום ג', ער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2022

43

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Jan 12, 2022

0

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי לכלה, שנאמר בהתוועדות של יו"ד שבט ה'תשמ"ב. המאמר מיוסד (בעיקרו) על פרק י"ב של המשך באתי לגני ה'תש"י. לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבט לשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2022

44

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Jan 26, 2022

8:59

התוכן הדין ד"אזלינן בתר רובא" יש לפרש בב' אופנים: 1) התורה קובעת שדבר ברור הוא שגם נדון זה הוא כמו הרוב. 2) התורה פוסקת שבענין של ספק יש לילך אחר הרוב, אבל אעפ"כ מידי ספק לא יצא. והנה ישנם ענינים שבהם לא מספיק רוב אלא צ"ל "כולו" דוקא. ולדוגמא בהכלל ש"אחרי רבים להטות" [כמ"ש ברביעי דפ' משפטים] גופא, שרק כאשר כל הע"א חברי הסנהדרין ישנם במציאותם במקומם דוקא ויש את עצם ענין הסנהדרין, אז הולכים אחרי דעת הרוב. וההוראה: אע"פ שהכלל ד"אחרי רבים להטות" מתקבלת עפ"י שכל, צריך לדעת שלא בכל פעם יכולים לקבל כלל זה. כמו כאשר בא היצה"ר ליהודי שומר תומ"צ ואומר לו שעפ"י תורה צריך לילך אחר הרוב..., הנה לכל לראש צריך לידע שכיון שטענה זו בא מהיצה"ר ה"ז היפך דעת תורה, וזה שיש לו רוב – הנה כאשר מדובר אודות עצם מציאות הענין אם צריך לשמוע להקב"ה, אין מקום לחשבון מהי דעת הרוב ומהי דעת המיעוט! משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2022

45

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Jan 25, 2022

9:38

התוכן אע"פ שמפורש בגמ' עמ"ש [בשלישי דפ' משפטים] "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" שמיתורא דקרא דרשינן ש"גמ"ח (הוא) בין לעניים בין לעשירים", מ"מ כותב הרמב"ם ש"מ"ע להלוות לעני שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני..", כי הרמב"ם לשיטתו שדבר שאינו מפורש בקרא אינו בכלל "מ"ע מה"ת" אלא מד"ס, ובקרא מפורש "את העני". והנפק"מ לפי הרמב"ם, שאם באים עני ועשיר ומבקשים הלואה – העני קודם כי לו מ"ע מה"ת להלוות משא"כ לעשיר; המעלה במצות גמ"ח שבו מפורש בתורה שעי"ז מתאחדים עם הקב"ה – כמ"ש עה"פ "אם כסף תלוה את עמי, אמר הקב"ה אם כסף תלוה – אתה עִמִי"!; הוראה לפועל: יש להלוות גם לעשיר כי באותה שעה שהוא זקוק להלואה נחשב לעני, ואצל יהודי גם עניני הרחבה, באם נתרגל לזה, אינם "מותרות" כ"א "צרכיו" ממש, וגם אדם שרוצה הלואה כזו – יש ליתן לו! ב' חלקים משיחת י' כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2022

46

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט – יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Jan 24, 2022

10:40

התוכן ביאור משנה הראשונה של ב' פרקי משניות שלומדים ביום היארצייט: "שלשה תריסין הן, תריס הכפוף (שמטרתו להגן במלחמה מכל הצדדים) טמא מדרס, ושמשחקין בו בקונפון (שמשתמשים בו בשעת משחק של קרב בשדה, ואין דרך לישב או לשכב עליו) טמא מת, ודיצת הערבין (שהערבין היו עושים אותו לדיצה ולמשחקים שלהם ואינו כלי לתשמיש כלל) טהורה מכלום. ככל שהדבר נוגע יותר לחיי האדם יש יותר אחיזה לטומאה וללעו"ז. ובעבודה: בעבודת הנשמה לעשות לו ית' דירה בתחתונים - כמה אופנים: א) כדבר הנוגע לחייו, ולכן הוא "איגאנצן פארקאכט" בזה בכל האופנים (ישיבה, שכיבה), וזה נותן מקום לאחיזה גדולה ללעו"ז - "טמא מדרס". ב) מלחמה זו לא נוגע לו כ"כ, ומרגיש שהוא בעצם למעלה מעוה"ז, ועבודתו הוא כדי למלאות התענוג שלמעלה בזה ("נורא עלילה על בני אדם") - "משחקין בו בקונפון", ולכן זה רק טמא מת (שה' הכניס בטבע העולם). ג) לא מרגיש כלל את עבודתו רק את התענוג שלמעלה בזה, בדוגמת ה"קניגי'" ש"עתיד הקב"ה לעשות לצדיקים". ו"טהורה מכלום", למע' מכל ענין המיתה וטומאה, כפי שיהי' בגלוי לעת"ל. ב' חלקים משיחת כ"ד תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2022

47

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט

Jan 23, 2022

11:36

התוכן הוראה ממ"ש הצ"צ לכלתו [הרבנית רבקה נ"ע] "גלייכער עסן צוליב'ן דאוונען, ווי דאוונען צוליב'ן עסן": חיי האדם נחלקים בכלל לשתים: החלק שנותן להקב"ה - תורה, תפילה וקיום המצוות - "דאוונען", והחלק שמשתמש בו לצרכיו שלו - "עסן". ובזה יכול להיות כמה סוגים בבנ"י: 1) אלו שה"דאוונען" וה"עסן" הם "ב' עולמות" - בשעת ה"אכילה" לא ניכר כלל שזה יהודי ש"התפלל", ועד"ז להיפך וכו'. אבל "ברשיעי לא עסקינן". 2) אלו שה"דאוונען" הוא "צוליב'ן עסן" - מכיון שרוצים שה' יתן את כל צרכיהם "אין ברירה" אלא לקיים תומ"צ מכיון שרק "אם בחוקותי תלכו .. ונתתי גשמיכם בעתם וגו'". 3) תכלית העבודה: לא רק שה"תפילה" צ"ל כי כך צוה ה' ולא "ע"מ לקבל פרס" - "צוליב'ן עסן", אלא עוד יותר: ה"עסן" צ"ל "צוליב'ן דאוונען" - כל כוונתו ב"אכילתו" ובמסחר וכו' היא כדי שעי"ז יוכל ללמוד ולהתפלל במנוחה וכו' - "בכל דרכיך דעהו". משיחת י' שבט ה’תשי"ט לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2022

48

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט

Jan 20, 2022

11:17

התוכן ישנה תורת אדה"ז עה"פ [בסיום פ' יתרו] "לא תעשון אתי . . מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך", דזה שזוהי מצווה הראשונה לאחר מ"ת הוא מפני ש"העדר" בא קודם המציאות (ע"ד רקבון הגרעין בא לפני הצמיחה), ולכן מתחילים עם שלילה ‏–‏ "לא תעשון אתי", ואח"ז בא החיוב ‏–‏ "מזבח אדמה תעשה לי", ז.א. מזבח של "ביטול" (כמו אדמה שהכל דשין עלי'), ועל מזבח הזה צ"ל ה"זביחה" של כל ה"עליות" וה"שלימויות". והביאור: היסוד הוא ביטול לגמרי ‏–‏ "לא תעשון אתי", להכיר שאין שום מציאות מלבדו ואפי' לא מציאות שטפילה לו "אתי", ואח"ז בא הצמיחה של "מזבח אדמה", אבל כיון שזהו כבר "ציור" של ביטול ("מזבח אדמה" באורך ורוחב מסויים וכו'), ועד שיכול להרגיש א"ע כמציאות בגלל ה"עליות" וה"שלימויות" שלו שמצד הקדושה, ולכן צ"ל ה"וזבחת עליו וגו'" ‏–‏ שהביטול יחדור גם את ה"ציור" שלו, וזהו תכלית העבודה. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2022

49

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט

Jan 19, 2022

8:15

התוכן בעבודת האדם צריכה להיות העבודה בעשי' בפועל ממש! [וכנ"ל, שאע"פ שימי הפורים פועלים על כל השנה ש"ליהודים היתה אורה", המקור דתורה אור, מ"מ מסיים הפסוק "ויקר" אלו תפילין, שתכלית הכוונה היא שזה יומשך בדיו גשמי על קלף גשמי של בהמה, וברוחניות, שעבוד הלב והמוח (גם) של נפה"ב]. ובפשטות: הבחינה אם הנהגתו היא כדבעי היא – הבפועל ממש! בגמר וסיום יום הא' בשבוע שואלים אותו האם ביכלתו לרשום על הנייר מה פעל בפועל ממש במשך יום זה? ועד"ז בכל יום ויום! ישנם המתרצים את העדר העשי' באמרם שיוצאים ידי חובתם בזה שאינם עושים דבר בלתי-רצוי... והמענה לזה: אילו לא הי' נברא כל סדר ההשתלשלות הנה גם אז לא הי' ענין של רע! תכלית בריאת כל סדהשת"ל וירידת הנשמה בגוף היא (בעיקר) בשביל ענינים של עשי' בפועל! ישנם המתרצים את העדר העשי' באמרם שחוששים שהן עלולים להכשל בפעולה בלתי-רצוי' וכו' – עליהם לדעת שזוהי עצת היצר שרוצה למנוע אותם מעשי' והתעסקות בעניני תומ"צ! (כמענה אדמו"ר האמצעי לא' שהתאונן שיש לו שביעות-רצון ורגש של ישות בחזרת חסידות – "אַ ציבעלע זאָל פון דיר ווערן, אָבער חסידות זאָלסטו חזר'ן"!). משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2022

50

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט

Jan 18, 2022

11:18

התוכן ביאור מדוע נאמר "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא "אשר בראתי שמים וארץ": כי זה מורה על חיבור הפכים – "אנכי ה' אלקיך" ו"ארץ מצרים" (בהיותה במעמד ומצב שצ"ל "הוצאתיך מארץ מצרים") – מקולקלת שבאומות. ונפעל ביניהם ענין ה"שלום" – שהם לא "נלחמים" זב"ז עד שרק א' מביניהם מנצח, אלא שהענין ד"אנכי ה' אלקיך" חודרת בארמ"צ גופא ונעשה ענין שלישי ונעלה יותר – "שלום" גם מלשון "שלימות". וזהו הקשר עם הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'". וזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה למטה מ"איגרא רמה לבירא עמיקתא", "ארץ מצרים" – כי עי"ז דוקא מתגלה הענין ד"אנכי ה' אלקיך" בתכלית השלימות. וזהו גם מה שלא הי' "בת קול" בקול דעשה"ד, שזה מורה שהקול חדר ונקלט בגשמיות העולם. משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2022

51

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות

Jan 17, 2022

0

התוכן יתכן שיהודי יתענג בלימוד החסידות עד כדי כך שישכח אודות המעשה בפועל – להשפיע על יהודי נוסף ללמוד חסידות! ועל זה באה ההוראה מט"ו בשבט, שתוכנו שעבודת ה' תהי' מתוך תענוג – שאעפ"כ צ"ל אכילת פירות במעשה בפועל! וכמו שאדמור המהר"ש נענה כאשר הצ"צ אמר בקשר להדפסת ה"לקוטי תורה" שזהו ענין ה"קץ": אנו צריכים משיח למטה בפשטות! הצ"צ רצה לשמוע זאת מבנו ותלמידו, ועל ידו יומשך הענין לחסידים, ועל ידם לכל ישראל – שכולם רוצים "משיח נאַו"! ודוקא ע"י "קול גדיא" מתבטלים הגזירות, כולל שהגזירה דמדידות והגבלות דזמן ומקום מתבטלת ב"רגע כמימרא". וכסיפור במדרש אודות א' שרצה להעלות אבן לירושלים וזימן לו ה' מלאכים "ונתן ידו עמהם, ונמצאו עומדים בירושלים"! וההוראה: כל יהודי מקבל את ברכת ה' באופן של תענוג בגשמיות, וכהבטחה "ואח"כ יצאו ברכוש גדול" כדי שיוכלו לעשות מזה ""מקדש ושכנתי בתוכם". משיחת ליל חמשה עשר בשבט ה'תשמ"ב לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2022

52

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט

Jan 16, 2022

0

התוכן 1) בהתחלת פ' יתרו מסופר שיתרו שמע אודות הנסים ונפלאות שעשה הקב"ה ביצי"מ וכו' וזה גרם שיבוא וכו', ובהמשך הפרשה מסופר אודות כללות הענין דמ"ת, שעל מנת זה הוציא הקב"ה את בנ"י ממצרים. מידי שנה בשנה בש"פ יתרו חוזר ונשנה כללות הענין דמ"ת, כאשר כולם מתאספים כדי לשמוע את קריאת "עשרת הדברות" ומקבלים את התורה באופן מחודש. ויש להתכונן לזה במשך שבוע זה. ועוד ענין: הקריאה בפ' יתרו אודות הנסים ונפלאות שהיו ביצ"מ באופן גלוי, עד שגם יתרו שמע זאת, מזכיר ליהודי שגם כאשר נמצאים בגלות נמצא הקב"ה ביחד עם כאו"א מישראל, "הנה ה' נצב עליו", וממתין עד שיסיימו את העבודה, ושוב יוצאים מהגלות ע"י נסים ונפלאות גלויים. וממהרים זאת ע"י קיום הוראות האמורות. 2) בעת שמיעת עשה"ד בזמן מ"ת, עמדו אז כל בנ"י לפני הקב"ה כמו חיילים שעומדים ב"מצעד" לפני הרמטכ"ל. וזה חוזר ונשנה בכל שנה בש"פ יתרו. וההכנה לזה – ע"י הוספה בתומ"צ. ב' חלקים מהשיחות דיום ב' פ' יתרו, י"ז שבט ה'תשמ"ג לילדי "צבאות ה'" לע”נ מרת שמחה בת ר' אלי'הו ע"ה ליום היארצייט שלה י"ד שבט. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2022

53

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת

Dec 8, 2021

0

התוכן ברביעי דפ' ויגשמסופר אודות ירידת יעקב למצרים (התחלת גלות מצרים) בפועל, שבמקום להיות "בשלשלאות של ברזל", בפועל היא היתה בכבוד מלכים של יוסף ה"משנה למלך" [ועוד יותר: אפי' פרעה לא עשה שום דבר בפועל בעצמו בלי יוסף! עד שיוסף עשה משהו בניגוד לענינו של פרעה ‏–‏ הוא צוה למצריים למול את עצמם! (כי המצריים, כעבדים של יוסף, היו מחוייבים במילה כדין עבדו של ישראל ‏–‏ נכסיו של ישראל וכו') ופרעה צוה שישמעו בקולו!] ושל פרעה . ובזה התגלה בפועל שכוונת הירידה היתה בשביל העלי' שעי"ז. וההוראה: בנוגע לכל גלות צריך יהודי לדעת שהירידה היא רק בשביל העלי' שעי"ז! משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2021

54

יום ה' פ' וירא, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 29, 2026

11:10

התוכן ספר תהלים הו"ע של שירה ושמחה, ומודגש הדבר במזמורים שבהם נאמר הלשון "מזמור" או "שיר". ומזה מובן גם בנוגע לשיעור תהלים היומי, מזמורים פ"ח ופ"ט. אע"פ שלפי פשטות הכתובים מדובר בענינים בלתי-רצויים (ועד כדי כך שבנוגע למזמור פ"ט כותב האבן-עזרא ש"הי' בספרד חכם גדול וחסיד וזה המזמור הי' קשה עליו ולא הי' קורא אותו וכו'") אבל מכיון שכל הענינים באים מהקב"ה והקב"ה הוא "עצם הטוב ומטבע הטוב להטיב" (כמו שנת' בשיחה שלפנ"ז בענין "באו גוים בנחלתך") – צריך לומר שגם ענינים אלו פנימיותם הוא טוב, ואדרבה, כאשר מגלים את הפנימיות של ענינים אלו – ניתוסף עוד יותר בעניני טוב כיתרון האור מן החושך. ולדוגמא, מיד בתחלת מזמור פ"ח – "שיר מזמור גו' על מחלת לענות" שפירושו הפשוט הוא לשון חולי ועינוי, הרי יש לפרש להיפך – "מחלת" מלשון "מחול", ו"לענות" – מלשון "וענו הלויים וגו' קול רם". ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ז, לאחרי תפילת ערבית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2026 Synopsis The Book of Tehillim is a book of song and joy, as emphasized in the chapters beginning with the words mizmor or shir etc. Accordingly, it is understood that the same applies to today’s Tehillim (chapters 88 and 89): Although according to the plain meaning of the verses, they speak of undesirable things (to the point that regarding chapter 89, Ibn Ezra writes: “There was a great sage and pious man in Spain for whom this psalm was difficult, and he would not read it…” – nevertheless, since everything comes from Hashem, Who is “the Essence of Good, and it is the nature of the good to do good” (as explained in the sichah on the verse “Nations have entered Your inheritance”), we must say that deep down these are expressions of goodness. On the contrary, when the inner dimension of these is revealed, the increase in goodness is like the superiority of light that comes from darkness etc. For example, although the plain meaning of the beginning of chapter 88 is, “A song, a mizmor…about the sick and afflicted one (machalas le’anos), it can be interpreted in the opposite sense: machalas in the sense of a dance (machol) and le’anos in the sense answering (as in “The Levi’im shall respond (v’anu)…with a loud voice”). 2 excerpts from sichah of the 4th night of Sukkos 5747 – after Maariv. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2026 לע"נ הרה"ת הרה"ח ר' שמעון בה"ר אליהו ע"ה דהאן ליום היארצייט שלו כ' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מיכאל שי' דהאן

55

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו

Nov 9, 2021

0

התוכן הוראות משיעור רמב"ם היומי [הל' ביהב"ח פ' ה-ז] בנוגע לבהמ"ק הפרטי שבכ"א: 1) "הר הבית והוא הר המורי' וכו'": עניני יהדות תופסים את המקום הגבוה והחשוב ביותר בחייו, והנהגתו הוא מתוך "גאון יעקב". 2) "המקדש כולו לא הי' במישור אלא במעלות ההר": אינו נשאר על עמדו אלא עולה תמיד במעלות בעילוי אחר עילוי. 3) "מ"ע לירא מן המקדש.. ממי שצוה על יראתו": אע"פ שה' בחר ביהודי שיהי' "שותף" במעשה בראשית והטיל עליו התפקיד לבנות ביהמ"ק, אין זה אומר, א"כ, שמותר לו לעשות פשרות ח"ו בעניני יהדות - צריך "לירא מן המקדש וכו'', להיות ירא ה', ולמלאות תפקידו תוך כדי הקפדה על כל הפרטים. ועד"ז בנוגע למצות "פרו ורבו": אע"פ ש"ג' שותפים באדם, ה' אביו ואמו", ויכולים לטעון, א"כ, שיש להתחשב בשיקול דעתם ל"תכנון המשפחה" בהתאם לנוחיותם - באה ההוראה הנ"ל שבנין הבית והמשפחה צריך להתנהל בהתאם לציווי ד"מורא המקדש", יראת ה', ויש לסמוך לחלוטין על ה"שותף העיקרי", ה', שיברכם בבנים ובנות לאיוש"ט וכו'. משיחת כ"ז אלול ה'תשד"מ, לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2021

56

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו

Nov 8, 2021

0

התוכן 1) השבועה "משביעין אותו תהי' צדיק וכו'" הוא לולד קודם שנולד. ומכיון שלא שייך ענין של ציווי לולד, ולכן השבועה היא (גם) להורי הולד, שהם צריכים להתנהג באופן כזה שאצל הולד תהי' תשוקה להיות צדיק ולא רשע. והרי זה תלוי בעיקר באשה. ומכיון שעבודתה בזה היא קשה יותר ולכן גם המשכת הסיוע והברכה לזה, "משביעין" מלשון "שובע", אצלה היא יותר. וזהו גם מה שמצינו שבענין הנביאות הי' "אברהם טפל לשרה", ולכן נצטווה "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה". כי יותר קשה לאשה להגיע ל"הפשטת הגשמיות", ולכן "לפום צערא – אגרא". 2) השבועה "משביעין אותו תהי' צדיק וכו'" היא להורי הולד, שיעשו כל התלוי בהם להבטיח שכשיגדל – יהי' צדיק ולא רשע, שזהו כללות הענין ד"חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". וישנה גם ההשפעה של הנהגת ההורים עוד לפני לידת הילד – הן ע"י שמירת טהרת המשפחה, והן ע"י הקידוש בשעת כו'. וענינים אלו נמסרו בידי נשי ישראל, כמו בנוגע לכשרות האוכל (שגם זה נוגע להנהגת הילד) וטהרת המשפחה שסומכים לגמרי על נאמנות האשה וכו'. וזהו גם מה שמצינו אצל כל הג' אבות – מעלת האמהות וכו'. 1) משיחת י"ט כסלו ה'תש"כ 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2021

57

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו

Nov 7, 2021

0

התוכן המשפיע בתו"ת ר' מיכאל דער אלטער (עליו אמר אדמו"ר הרש"ב שכדאי לשלם לו משכורת רק כדי שיסתובב בישיבה והתלמידים יוכלו להסתכל על פניו!) הי' נותן משל לתלמידיו שידעו האופן בו צריכים ללמוד חסידות: פעם קיבל "ישוב'ניק" מכתב, והיות שלא ידע לקרוא הביאו ל"מלמד" שיקרא א"ז עבורו, וכשהמלמד קרא את הכתוב בו שאביו של ה"ישוב'ניק" נפטר ל"ע התעלף ה"ישוב'ניק". ולכאו' הרי המלמד שקרא בעצמו את המכתב הי' צריך להתעלף? אלא, סיים ר' מיכאל, זה לא הי' אביו! ועד"ז לא מספיק שיקרא ויבין חסידות אלא עליו לדעת שזה "אביו שבשמים", ורק אז יתעלף הוא...! ועד"ז שייך להיות א' שיודע חשיבות הענין דהפצת המעיינות חוצה שזה מביא משיח, אלא שחושב שאין הכוונה שהוא יפיץ המעיינות אלא השני... יש לדעת: כל דבר שקורה בד' אמות של יהודי שייך לו וצריך ללמוד מזה בנוגע לעצמו (כתורת הבעש"ט). הבעי' היא שזה עצמו, משל ונמשל זה שיש לקחת את הדברים כענין שלו, קוראים כמו שזה "אביו של השני"... ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2021

58

יום ה' תולדות, כ"ט מרחשון, ערב יום הבהיר ר"ח כסלו

Nov 4, 2021

0

התוכן עה"פ "אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק" איתא במדרש דאע"פ שאין ה' מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, כי גם בהם לא בטוח "שלא יטעה אותן היצר הרע", אעפ"כ ייחד כאן שמו על יצחק "הואיל ונתייסם בעיניו [כמ"ש בחמישי דפ' תולדות "ותכהין עיניו מראות"] כאילו הוא מת.. ויצה"ר פסק ממנו". וצ"ל: הן אמת ש"סומא חשוב כמת" אבל איך אומרים ש"יצה"ר פסק ממנו"‏ – ‏רואים במוחש שסומא יכול לחטוא?! והביאור: זה שיצחק הי' "סומא" בא כתוצאה מיראת שמים בתכלית, כמ"ש רש"י ש"ותכהינן עיניו" בעשנן של נשי עשו שהיו מעשנות ומקטירות לע"ז: הוא לא הי' יכול לסבול ענין של ע"ז עד כדי כך ש"נתייסם בעיניו"! ומ"סומא" כזה נלקח כל מציאות הרע "יצה"ר פסק ממנו". וזה הי' גם שמחת ר' יוסף בהגיעו לבן ששים כיון ש"נפקי לי מכרת" אף שעדיין לא יצא מ"כרת דיומי" [ראה מו"ק כח.]: מובא בראשונים שר' יוסף לא הי' יכול לפעול על עצמו לא להסתכל חוץ מד' אמות ולכן הביא על עצמו להיות "סגי נהור"! ולכן יכול הוא להיות בטוח שה"יצה"ר נלקח ממנו". משיחת י"א ניסן ה'תשכ"ב נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2021

59

יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 8, 2026

10:20

התוכן עה"פ [בשני דפ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" מצינו לכאו' ב' פירושים הפכיים מן הקצה אל הקצה: 1) יצחק זרע דגן כפשוטו ומצא "מאה שערים" - "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות הי'" (רש"י ממדרשים) 2) מ"ש בפרקי דר"א "וכי יצחק אבינו דגן זרע חס ושלום?!" אלא הכוונה ש"זרע (מצות) מעשרות" (ע"ד "זורע צדקות") - הוא הפריש מעשר מממונו. וי"ל שבזריעת דגן ישנם ב' אופנים: ש(רק) העיקר אצלו הוא המעשרות, אבל את השאר קיים אצלו עכ"פ כמציאות של "טפל" ("כל מעשיך לשם שמים"), וזהו ה"זריעת דגן" של יצחק עפ"י נגלה, וע"ז בא הפדר"א ואומר ש"חס ושלום" לומר שיצחק, א' מהאבות ש"הן הן המרכבה" שאין לו שום מציאות לעצמו, "דגן זרע" באופן כזה! אלא כל מציאותו של ה"זריעת דגן" ("דרכיך") שלו היתה רק "כלי" ל"דעהו"! ע"ד עטיפת הטלית הוא רק ה"כלי" לקבלת עומ"ש במעשה וכיו"ב. ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Toldos), “Yitzchak sowed in that land, and in that year he found a hundredfold, and Hashem blessed him,” we find two interpretations that are seeming diametrically opposed from another: (1) Rashi, based on Midrashim, explains that Yitzchak sowed grain in the literal sense, and he found a hundredfold: “They estimated how much it ought to produce, and it produced one hundred times the amount they had estimated. And our Sages said that this estimation was for tithes.” (2) Pirkei D’Rabbi Eliezer states: “Did Yitzchak Avinu sow grain chas v’shalom?!” Rather, it means that he “sowed [the mitzvah of] tithes” (similar to the verse “He sows tzedakos”) – he separated tithes from his wealth. It can be explained that there are two ways of sowing grain: One is that one’s tithes are his primary concern, but he still views the rest as something secondary (“All your deeds should be for the sake of Heaven”). This is Yitzchak’s “sowing grain” according to Nigleh. To this, Pirkei D’Rabbi Eliezer comes and says: “Chas v’shalom” to say that Yitzchak, one of the Avos (who “are the Divine chariot” and who had no independent existence whatsoever) sowed grain in such a manner. Rather, the whole existence of his sowing grain (his “ways”) was only a means to “know Him.” Similar to wrapping oneself in a tallis, which is merely the vessel for accepting the yoke of the Kingdom of Heaven in practice etc. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2026

60

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 6, 2026

9:04

התוכן מסופר בתנ"ך [הפטורת פ' חיי שרה] שדוד המליך את שלמה בנו עוד בחייו. ולכאו' עפ"י תורה אין שני מלכים משתמשים בכתר א' וכו'?! והביאור בזה עפ"י מ"ש הרגצ'ובי שה"יורש הוא הוא עצם המוריש", ומזה מובן גם בנוגע בנוגע לענין המלוכה, "שהמלכות ירושה", דבן מלך הראוי לירש המלכות יש בו כח המלוכה עוד טרם שנעשה מלך בפועל. ובכחו של המלך לגלות ענין זה עוד בחייו. אלא שכל זמן שאביו המלך עוד בחיים הנה ה"מלוכה" של הבן היא חלק בלתי נפרד ממציאותו של אביו המלך. [וע"ד ענין השליחות: אע"פ שהשליח הוא בר-דעת בפ"ע וכו', אבל כל כחו ותוקפו של השליח אינו אלא תוקפו של המשלח "כמותו ממש" (ולא נתבטל מציאותו של המשלח)]. ועד"ז דוד המלך לא המליך את שלמה בתור מלך בפ"ע, כ"א רק שגילה אצלו כח עצמי של מלוכה שנמצא בו בהעלם; אמנם תוקפו של שלמה בחיי דוד אינו אלא תוקף מלכותו של דוד אביו! וזהו גם מה שנשלח כ"ק מו"ח אדמו"ר ע"י אביו, עוד בחיי אביו, לענינים שהיו דרושים תקיפות ומס"נ של נשיא בישראל! משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2026 Synopsis The Tanach states (in the haftarah of parashas Chayei Sarah) that Dovid crowned his son Shlomo during his lifetime, though seemingly according to Torah law two kings cannot reign at the same time. This can be understood based on the Rogatchover’s statement that “An heir is the essence of the one who bequeaths.” Accordingly, since “kingship is inherited,” it is understood that a son of a king who is fit to inherit the kingship possesses the power of kingship even before he becomes king in practice. And the king has the power to reveal this quality during his own lifetime. However, as long as the father is still alive, the son’s kingship is an inseparable part of his father’s existence. (It is similar to the concept of shlichus: although the shliach possesses independent daas etc., nevertheless, all the power and authority the shliach has is only that of the meshaleach (“One’s shliach is literally like himself”), and the existence of the meshaleach is not nullified.) Similarly, Dovid HaMelech did not crown Shlomo as an independent king; he only revealed within him the inherent power of kingship that was already within him. Nevertheless, Shlomo’s authority during Dovid’s lifetime was nothing other than the authority of the kingship of Dovid. This also explains how my father-in-law, the Rebbe, was sent by his father, during his father’s lifetime, to carry out tasks that required the force and mesirus nefesh of a Nasi of the Jewish people. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2026

61

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 5, 2026

12:08

התוכן תוצאות בפועל של הפעולות ב"מבצע נש"ק" מוכיחות על גודל הענין. ב' דוגמאות: 1) ילדה בת 5-6 שהשפיעו עלי' להדליק נש"ק ביקשה רשות מאמה לעשות זאת, ורק לאחר הפצרות ובכיות של הבת הסכימה. הבת הדליקה נש"ק בשמחה גדולה, העמידה הנר על השולחן וציוותה על בני הבית לא לגעת וכו'. כ"ז השפיע על בני הבית ואחר כמה שבתות הפסיקו להסתכל בטלויזי' כ"ז שהנר דלק, אח"ז התחילה האם להדליק נש"ק, הפסיקה לבשל בשבת, התחילה לעשות "טשולנט" ע"ש, עד שלבסוף נעשתה כל המשפחה בעלי-תשובה גמורים!! 2) היתה אשה שהיתה מחכה כל ערב שבת להדליק נש"ק עד שבעלה חזר מעבודה – בשש בערב, לא משנה קיץ או חורף..., כשהשפיעו על הבת שלה להדליק נש"ק, באה הביתה ואמרה לאמה שגם היא רוצה להדליק, אבל אותה לימדו שאסור להדליק נש"ק לאחרי השקיעה! ובמילא הדליקה הבת לפני השקיעה. כשחזר הבעל מעבודה טען מה זאת? שהבת תדליק לפני האם?! בסוף השפיעה הבת על האם שגם היא תזהר להדליק נש"ק לפני השקיעה! ב' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2026 Synopsis The importance of the Shabbos Candle Campaign can be seen in the results, including the following two examples: (1) There was a girl of five or six years old who, because of the campaign, pleaded and cried with her mother until her mother allowed her to light a Shabbos candle. When the girl excitedly put the candle on the table, lit it, and told her family members not to touch it etc., it affected the whole family; after a few weeks they stopped watching television as long as the candle was burning etc. Eventually, the mother began lighting Shabbos candles, and she stopped cooking on Shabbos, began making a cholent before Shabbos etc. until ultimately the entire family became complete baalei teshuvah. (2) There was a woman who would wait every Friday to light Shabbos candles until her husband returned from work at six in the evening, regardless of whether it was summer or winter.... As a result of the campaign, her daughter came home and said she also wanted to light Shabbos candles, but she had been taught that it is forbidden to light after sunset. So the daughter lit before sunset. When the husband returned from work, he wanted to know why the daughter lit before her mother and there was a discussion etc., and ultimately the mother began making sure to light before sunset as well. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2026 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

62

יום פ' חיי שרה, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 4, 2026

11:59

התוכן [המשך] ועוד ענין: גם מי שלאחרי עשיית חשבון צדק בא למסקנא שבעולמו הפרטי כבר פעל בשלימות הענין ד"אלקי השמים ואלקי הארץ", הנה [נוסף לזה שבכל יום ישנם בעולמו ענינים חדשים שעליו לברר, כמו הלחם שאוכל, הנה] בכל מצב ישנם בכל אחד עניני "שמים" ועניני "ארץ". וגם יהודי שכבר פעל שגם בעניני "ארץ" שלו ניכר שה' הוא "אלקי הארץ", אבל עדיין יש אצלו חילוק בין איך שה"אלקי" ניכר בעניני "ארץ", כמו אכילה ושתי', לעניני "שמים" – כמו לימוד התורה וקיום המצוות. כדי שיבין וירגיש בלבו את ה"אלקי הארץ" – בכל נשימה, באכילה ושתי', בדומם, אפי' בדבר איסור שבידו, וכיו"ב – כמו ובהמשך אחד עם "אלקי שמים" – בעת עמדו בפני ה"אלקי" בתפלה – צריך התבוננות גדולה ועבודה מיוחדת! ובכל יום צריך לבחון מחדש האם ההתבוננות ותוצאתי' שביום שלפנ"ז עדיין בתקפה. אבל גם את הטף צריכים להסביר את הענין ד"אלקי הארץ" ושגם הם יכולים לפעול בזה בכח עצמם. משיחת מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2026 Synopsis (Continued.) Another point: Even someone who, after making an honest accounting, concludes that he has already completely made Hashem “G-d of heaven and G-d of the earth” in his personal word, nevertheless (in addition to the fact that every day there are new things in his world that he must refine, like the food he eats), every person in every statehas matters of “heaven” and matters of “earth” in his life. Even if one has already made it evident that Hashem is “G-d of” his “earth,” there is still a difference between the way Hashem is evident in his “earth” (when he eats and drinks etc.) and the way He is evident in his “heaven” (when he studies Torah and performs mitzvos etc.) In order for him to understand and feel in his heart that Hashem “G-d of the earth” with every breath, when it comes to eating and drinking, inanimate objects, or even a forbidden object that he is holding, the same way Hashem “G-d of heaven” when he stands and davens before Hashem – this requires great contemplation and a particular form of service. And every day one must examine anew whether the effect of yesterday’s contemplation still remains. But even young children must be taught the concept of “G-d of the earth,” and that they, too, can accomplish this on their own. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2026 לזכות הבחור משה אליהו בן מרים שי' ליום ההולדת שלו כ"ה מרחשון – לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

63

יום ג' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 3, 2026

9:13

התוכן [המשך] הביאור מהו זה שדורשים מיהודי היום – לאחרי שאברהם אבינו כבר פעל הענין ד"אלקי הארץ" בזמנו, ועוד ניתוסף אח"כ הענין דמ"ת, והעבודה של הדורות עד עתה – שהוא יתחיל את העבודה לפעול שיהי' "אלקי הארץ": כל יהודי הוא "עולם מלא", ובנוגע לעולמו הפרטי עליו להתחיל העבודה מתחלתו. דכמו בלימוד התורה אינו יכול להתחיל מאיפה שאביו סיים... אלא הוא צריך להתחיל מלימוד א"ב וכו', ועד"ז בנוגע לעבודתו בעולם. ואף שלאחרי שהאבות כבר סללו את הדרך הנה עבודתו לפעול הענין ד"אלקי הארץ" קלה יותר, אבל מ"מ הוא בעצמו צריך להתחיל את עבודתו בזה מתחלתו, ולהמשיך ללכת מדרגא לדרגא וכו'. ובימינו אלו, במעמד ומצב של ה"תחתונים" היום, רואים בפשטות איך יש עדיין עבודה לפעול הענין ד"אלקי הארץ". ה"אבן מקיר" תובע וזועק שצריך [עוד] לגלות שה' הוא "אלקי הארץ". [המשך יבוא] ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2026 Synopsis (Continued.) To explain what it means that a Jew today must begin the service of making Hashem “G-d of the earth,” after Avraham Avinu already accomplished this in his time, and after Matan Torah and the service of all the generations until now: Every Jew is a “full world,” and with regard to one’s individual world, he must begin this service from the beginning, just as with Torah study one cannot begin from where his father left off, but must begin by learning the Alef-Beis himself etc. And although it is easier after the Avos have paved the way, one must still start this service from the beginning and proceed from level to level etc. And these days, given the present state of the “lower realms,” we see plainly that there is still work to be done in terms of making Hashem “G-d of the earth.” The “stone from the wall” demands and cries out that it is necessary to (further) reveal that Hashem is “G-d of the earth.” (To be continued.) 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2026 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

64

יום ב' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ז

Nov 2, 2026

11:24

התוכן כל ענין בתורה הוא הוראה, ועאכו"כ הענין בפ' חיי שרה שאברהם אבינו מספר בעצמו אודות כללות עבודתו ב"לשמש את קונו" לעשות את העולם דירה לו ית' – תכלית עבודת האדם. וכמ"ש רש"י, כפשוטו של מקרא ממש, עה"פ "ה' אלקי השמים וגו'" ש"עכשיו הוא אלקי השמים ואלקי הארץ – שהרגלתיו בפי הבריות, אבל כשלקחני מבית אבי הי' אלקי השמים ולא אלקי הארץ וכו'". ו"מעשה אבות סימן לבנים"! ואע"פ שאברהם כבר פעל הענין ד"אלקי הארץ" בזמנו, אבל עפ"י מאחז"ל "לפיכך נברא האדם יחידי" להורות שכאו"א צ"ל בדוגמת אדה"ר ועבודתו, מובן שעד"ז הוא בנוגע לעבודת האבות שזה צ"ל בכאו"א – לפעול שיהי' גם "אלקי הארץ". והחידוש שבזה הוא לא רק שניתוסף עוד ענין על הענין ד"אלקי השמים" שהי' גם לפנ"ז, אלא שגם הענין ד"אלקי השמים" גופא "מתרומם" עי"ז ביתר שאת ויתר אז [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2026 Synopsis On the verse (in parashas Chayei Sarah), “The G-d of heaven, who took me away from my father’s house in Charan…”, Rashi states (as the plain meaning of the verse): “Now He is ‘G-d of heaven and G-d of the earth,’ because I have made Him familiar among humanity. But when He took me from my father’s house, He was ‘G-d of heaven,’ but not ‘G-d of the earth’ etc.” Everything in Torah serves as a lesson, and certainly this verse where Avraham Avinu himself describes the overall nature of his service of making the world a dwelling place for Hashem (and “The deeds of the fathers are a sign for the children”): Although Avraham already brought about that Hashem was “G-d of the earth” in his time, nevertheless (based on the teaching of our Sages that “man was created alone” to teach us that everyone must emulate Adam HaRishon and his service, which similarly applies to the service of the Avos and the obligation of every Jew to emulate them), every Jew must continue to cause Hashem to be “G-d of the earth.” And the novelty here is not merely that now, in addition to being “G-d of heaven” as before, He is also “G-d of the earth”; rather, when Hashem becomes “G-d of the earth,” now the concept of “G‑d of heaven” (i.e. that He is known in the heavens) is transformed to an incomparably higher degree. (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2026

65

יום ועש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 30, 2026

8:45

התוכן 1) ביום כ' מרחשון "גובר מזלו" של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בכל שנה ושנה באופן של "מעלין בקודש". 2) השייכות דמזמורי תהלים למספר השנים נמשכת גם לאחרי ההסתלקות מעלמא דין, "יש בגר בקבר", וכיודע הסיפור ע"ד המאמר שאמר בעל יום ההולדת בג"ע על פסוק בתהלים המכוון למספר שנותיו כמה שנים לאחרי הסתלקותו. 3) הוספה בציפי' לגאולה, שהיא מהענינים העיקריים של בעל יום ההולדת, כמבואר בשיחה הידועה דשמח"ת [כל היוצא למלחמת בית דוד וכו']. 4) הוראה ממ"ש השני דפ' חיי שרה "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל": "מעשה אבות סימן לבנים" – שעושה ופועל את הדבר אצל הבנים, שאצל כאו"א ישנו הענין ד"בא בימים", שלימות העבודה בכל יום ויום, ו"ה' ברך גו' בכל", שכולל את כל הברכות, ולא נותר אלא לפעול השידוך והנישואין דיצחק ורבקה (יחוד מ"ה וב"ן) – הגאולה, שזירוזה – ע"י ענין הצדקה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2026 Synopsis (1) On 20 Marcheshvan the Rebbe Rashab’s “mazal prevails,” ascending in holiness from year to year. (2) The connection between his age and the corresponding chapter of Tehillim continues even after his histalkus (“There is aging in the grave”), as demonstrated in the well-known story about the maamar delivered by the Rebbe Rashab in Gan Eden on a verse in Tehillim corresponding to his age, several years after his histalkus. (3) One of the Rebbe Rashabs’s main focuses was to increase the yearning for the Redemption, as explained in the well-known sichah of Simchas Torah (Kol Hayotzei L’milchemes Beis David). (4) A lesson from the verse (in sheini of parashas Chayei Sarah), “Avraham was old, coming in days, and Hashem had blessed Avraham with everything”: “The deeds of the fathers are a sign for the children” – they bring about a similar effect in the children. Every Jew possesses the quality of “coming in days” meaning the complete fulfillment of every day’s service, and Hashem blesses them “with everything,” which encompasses all the blessings. Nothing remains but to bring about the shidduch and marriage of Yitzchak and Rivkah (the union of Mah and Ban), which represents the final Redemption, which is hastened through tzedakah etc. 2 excerpts from sichah of Monday, parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2026

66

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו

Nov 10, 2021

0

התוכן בפ' ויצא מדובר באריכות גדולה אודות עבודתו של יעקב עם צאן לבן. וצ"ל מהי ההוראה וה"סימן לבנים" מ"מעשה אבות" זה? אלא דמעלת הצאן הוא בגודל הביטול שבהם (להרועה) אפי' ביחס לביטול שבבהמות אחרות. וזוהי תכלית השלימות בעבודת ה'. וכמשנת"ל [בהמאמר] דישנו אופן בעבודת ה' שעובד את ה' מצד הבנה והשגה, מצד אהבה ויראה וכיו"ב, אבל תכלית השלימות בעבודה היא – ביטול בתכלית. וכמו בשלבי התפילה, שתכלית השלימות בזה היא תפילה העמידה שאז עומד בביטול גמור "כעבדא קמי' מרי'", שכל מציאות העבד הוא מציאות האדון. וביטול כזה הוא דוקא בנשמות ישראל (ואפי' לא במלאכים). וזוהי גם המעלה בלימוד התורה שלאחרי התפילה, שעי"ז גם לימוד התורה שלו הוא בביטול, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן וכו'", כי בעת לימוד התורה שלו הקב"ה "נותן התורה" מחדש [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2021

67

יום ד' פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 28, 2026

6:13

התוכן קריה"ת של יום א' דר"ה מתחיל ב"וה' פקד את שרה וגו'" [רביעי דפ' וירא], שה' בירך את שרה בבן (שע"י הי' המשך לעם ישראל) וקיים הבטחתו בפועל ממש. ועד"ז מברך ה' כאו"א בבנים שייקראו בני אברהם יצחק ויעקב ובבנות שייקראו בנות שרה רבקה רחל ולאה, ומקיים הבטחותיו. ובהמשך מסופר ע"ד החינוך שיצחק קיבל, עד כדי מס"נ (עקידת יצחק), ואיך שדוקא שרה התמסרה במיוחד לחינוך שלו, שעם היותו ילד יהודי היחיד בכל דורו, והיא היתה גומלת חסד בטבעה ואפי' לערביים - לא התחשבה בכ"ז ושמרה עליו שלא יהי' לו עסק עם גויים וגוי'שקייט, ודוקא כך זוכים שהילד גודל באופן ד"הרבה ארבה את זרעך" ורואים ממנו נחת אמיתי! משיחת כ"ז אלול ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2026 Synopsis The Torah reading of the first day of Rosh Hashanah begins with “Hashem remembered Sarah…” (in revi’i of parashas Vayeira), when Hashem blessed Sarah with a son through whom the Jewish people would continue, and He fulfilled His promise in actuality. Similarly, Hashem blesses every Jew with children who will be called sons of Avraham, Yitzchak, and Yaakov and daughters who will be called daughters of Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah, and He fulfills His promises. The Torah then describes the education Yitzchak received, to the point of mesiras-nefesh (at the Akeidah), and how Sarah in particular devoted herself to his education. Although he was the only Jewish child in his entire generation, and although she was by nature a kind person, even toward Arabs, she did not allow any of this to enter into consideration, and she protected him from any involvement with non-Jews and non-Jewish influences. It is specifically in this way that one merits that the child grows up in such a way that “I will abundantly increase your offspring” and that he brings true nachas his parents and to the entire Jewish people. Excerpt from sichah of 27 Elul 5740 – to N’shei u’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2026

68

יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 27, 2026

10:46

התוכן נת"ל שגדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה מציאות אחת, וענין זה שייך בעצם רק בקדושה ובבני ישראל מצד נשמתם שמקושרת עם ה' אחד וכו', אלא שמצד ענין ה"בחירה" יש מציאות כזו גם בצד ההפכי - ע"ז, אבל גם שם ה"ז רק בגלל שמדובר בבנ"י. וזה שמובא בירושלמי שמשפט סדום [שברביעי דפ' וירא] הי' בדוגמת עיר הנדחת, אע"פ שלא מדובר בבנ"י, שלכן "ממונו של לוט יוכיח" שגם ממונם של צדיקים שבעיר הנדחת אבד, הוא מפני שכל הענין ד"ונפלינו אני ועמך וגו'" התחיל במ"ת דוקא, ולפנ"ז היו כולם בשווה. ואף ש"אין למדין מלפני הדיבור", הנה כאן אין למדין דין אלא מציאות: שממונם של צדיקים אינו מציאות בפ"ע אלא חלק ממציאות העיר (ובמילא בא הדין שממונם אבד). וההוראה: גם לצדיק אסור להתבודד ולהשאיר את "חלקו בעולם" בסביבה של "ערי הנדחת", אלא עליו להוציאו משם לבררו ולהעלותו לקדושה. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2026 Synopsis The defining characteristic of an ir hanidachas (city that has been led astray) is that the many become one entity, something possible only in holiness and among the Jewish people, because their souls are connected to Hashem Who is One etc. In order for free will to exist, this phenomenon of becoming one entity is allowed to exist in the opposite of holiness, in the context of idolatry, but even then, it is possible only because it concerns Jews. When the Yerushalmi says that the judgment of Sodom (in the revi’i of parashas Vayera) was similar to the law of an ir hanidachas, (which is why “the property of Lot proves” that even the property of the righteous in an ir hanidachas is destroyed), even though the inhabitants were not Jews – it is because the concept that “I and Your people will be distinguished etc.” began only at Matan Torah. And although “We do not derive (a halachah) from what preceded the Giving of the Torah,” here the Yerushalmi is not deriving a law, but clarifying a reality – that the property of the righteous is not an independent entity, but part of the property of the city, and therefore the law follows that their property is destroyed. The lesson is that a tzaddik may not isolate himself and leave his portion of the world within an environment of an “ir hanidachas”; rather, he must remove it from there, refine it, and elevate it to holiness. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2026

69

יום ב' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 26, 2026

11:46

התוכן סיום בנין ביהמ"ק הראשון ע"י שלמה הי' בחודש חשון. ומכאן ההוראה עד כמה יש לייקר ולהעריך חודש זה שיש בו ברכה מיוחדת זו. וזה שייך לכל בנ"י, שהרי כל בנ"י השתתפו בבנין ביהמ"ק. ומזה מובן גם שחודש חשון מסוגל ביותר לבנין ביהמ"ק השלישי, וכאו"א יכול להשתתף בזה ע"י שמוסיף בתומ"צ ואהבת ישראל. בחודש חשון עצמו ישנם ימים מיוחדים שהם מסוגלים ביותר: שבעה בחשון: היום שבו הי' מגיע ה"אחרון שבישראל לנהר פרת", בלכתו מירושלים (לאחרי שעלה לרגל) לשוב לביתו. ובעבודה – זהו היום שבו מתחילים לפרק את ה"מטען" הרוחני שנאסף בחודש תשרי על כל השנה כולה. ט"ו בחשון שבו "קיימא סיהרא באשלמותא", דכללות הענין דחידוש הלבנה, שמיום ליום נוסף באור הלבנה עד מילואה בשלימותה בט"ו בחודש, נותן עידוד לבנ"י, "שהם – בנ"י – עתידים להתחדש כמותה", שגם בזמן הגלות יש להתנהג כרצונו ית', ועי"ז זוכים "להתחדש כמותה" בגאולה עתידה. ג ' חלקים משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2026 Synopsis The month of Cheshvan possesses a special quality and blessing, as demonstrated by the fact that it is the month in which Shlomo HaMelech completed the construction of the First Beis Hamikdash. This is relevant to every Jew, because every Jew participated in the building of the Beis Hamikdash. It is therefore also understood that the month of Cheshvan is particularly auspicious for the building of the Third Beis Hamikdash, in which every individual can take part by increasing in Torah and mitzvos and in Ahavas Yisroel. Within the month of Cheshvan itself there are special days that are particularly auspicious: The 7th of Cheshvan – when “the last Jew would reach the Euphrates River” on his journey home from Yerushalayim after the Festvial Pilgrimage. In terms of our divine service, this is the day on which we begin to unpack the spiritual luggage amassed during the month of Tishrei and to apply it throughout the entire year. The 15th of Cheshvan – when “the moon is in its full state.” The moon’s renewal gives encouragement to the Jewish people, who “are destined to be renewed like it.”Even during the time of exile, one must conduct oneself according to Hashem’s will, and in this way we merit “to be renewed like it” in the future Redemption. 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 2 Marcheshvan 5743 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2026 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

70

יום א' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 25, 2026

10:49

התוכן גם אלו שהם בבחינת "זבולון", "עסוק בפרקמטיא", ותכליתם היא נתינת הצדקה, עליהם להכליל בה גם ענין התורה: 1) שיתמכו בלומדי תורה, ועי"ז מקבלים הם חלק בלימוד התורה (אם מתנים א"ז קודם הלימוד, כמבואר בשו"ע). 2) כשנותנים צדקה לעני, הנה (אע"פ שיש לעזור לו בלי שום תנאי, אבל) אם הוא מחי' את גופו, עאכו"כ שעליו להחיות גם את נשמתו ולהביאו גם "לחיי עוה"ב". ואפי' אם הלה לא ביקש את עזרתו בזה, הרי אדרבה, זה מוכיח שהוא "חולה" מסוכן עוד יותר! וע"ד שמצינו באברהם אבינו, מכניס אורח שאין כמוהו, שלאחרי שהביא אכילה ושתי' אפי' לערביים, לימד אותם שיש לברך לה' ע"ז, שהבנת דבר זה, שהעולם שייך להקב"ה וכו', באה דוקא ע"י לימוד התורה. ועד"ז כשמזכים אחרים במצות הצדקה יש 1) לפעול עליהם שיהיו מ"תמכין דאורייתא", 2) ללמוד אתם קצת תורה! ‏משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2026 Synopsis Even those who are in the category of Zevulun (whose primary role is giving tzedakah) must incorporate Torah in their tzedakah: (1) Theyshould support Torah scholars, in which case they receive a share in the Torah study (provided that this arrangement is stipulated before the Torah is studied, as explained in Shulchan Aruch). (2) When giving tzedakah, they must pay attention not only to the recipient’s physical needs, but also his spiritual needs, which are even more important because they bring a person to life in the World to Come. (And if the recipient didn’t ask for spiritual help, that only demonstrates that his spiritual problems are even deeper). As we find with Avraham Avinu (whose hachnosas orachim was unparalleled):After providing food and drink to his guests (even Arabs), he taught them that they must bless Hashem for it – and this concept that (the world belongs to Hashem etc.) is understood specifically through Torah. Similarly, when bringing the merit of giving tzedakah to others, one should influence them to be among the supporters of Torah, and one should also set up a shiur with them. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2026 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ מרת שרה מרים בת ר׳ חיים בנימן ע"ה טייטלבוים ליום היארצייט שלה י"ד מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

71

יום ועש"ק פ' לך לך, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 23, 2026

8:55

התוכן ב' אופנים בפירוש הפסוק "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'" [שבתחילת פ' לך לך]: א) מלמעלה למטה: "אברם" - אב רם - בחי' "שכל הנעלם מכל רעיון", וממקום זה הי' צ"ל ירידת נשמת אברם עד לארץ הלזו התחתונה. והסדר הוא: "מארצך" - בחי' הרצון, ואח"ז "וממולדתך" - מדות הנולדים מן המוחין, ואח"ז "מבית אביך" דרגא שלמטה יותר (כמבואר בכ"מ), ואח"ז "אל הארץ" - בחי' המלכות. ועד"ז הוא בירידת כל נשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אבל ע"י הירידה נעשה "אשר אראך" - מתגלה מעלות הנשמה וכו'. ב) מלמטה למעלה: כבפשטות הענין שאברם עלה מחרן לארץ ישראל. וברוחניות ה"ז העלי' (מתחיל) ממקום שהוא "חרון אף של עולם" ולמעלה. והסדר הוא: "מארצך" - רצון בלתי רצוי, ואח"ז "וממולדתך" - רגיליות, ואח"ז "מבית אביך" - מוחין ומדות, וכו' עד שהוא מתעלה "אל הארץ אשר אראך" - רצון האמיתי, רצון קונו. חלק מהמאמר ד"ה לך לך מארצך וגו', אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2026 Synopsis There are two explanations of the verse, “Hashem said to Avram: Lech lecha (‘Go forth’)…” (1) From above downward: “Avram” means Av Ram (Lofty Father), which represents the level of “intellect hidden from any perception.” Avraham’s soul had to descend from this level down to this lowest world. And the order is: “from your land” (one’s will); then “from your birthplace” (the middos born from the intellect); then “from your father’s house” (an even lower level); and then “to the land” (Malchus). The same applies to the descent of every soul. But as a result of this descent, “I will show you” (the revelation of the soul’s qualities etc.). (2) From below upward: Avram went up from Charan to Eretz Yisroel. In spiritual terms, this is an ascent beginning from Charan (“the fury of the world”) and proceeding upward. And the order is: “from your land” (an undesirable will); then “from your birthplace” (one’s habits); then “from your father’s house” (the intellectual faculties and the middos) etc. until one reaches “the land that I will show you” (his true will, which is the will of one’s Creator. Excerpt from Maamar Lech Lecha Me’artzecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2026

72

יום ה' פ' לך לך, י"א מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 22, 2026

12:16

התוכן [המשך] יש להנהיג בכל בתי-הספר בתחילת היום, עכ"פ רגע אחד, להחדרת האמונה בבורא העולם בנוסח השוה לכל נפש, ועכ"פ "רגע של שתיקה" – רגע של התבוננות ותפלה ב"דממה" לבורא עולם ומנהיגו; חבל על כל יום שעובר ללא תיקון הדרוש; כמה שידברו בענין זה אי"ז מספיק בהתחשב עם רצינות הדבר; כל השקו"ט והפלפול אם ענין זה הוא בהתאם ל"חוקת-היסוד" אינו רלוונטי, כי ב"חוקת-היסוד" עצמה נאמר ש"חוקה" זו נקבעה על ידי האומה לטובתה של האומה, ואם טובתה של האומה בהוה היא שונה ממה שהי' לפני 200 שנה – יש להתנהג בהתאם לזה: ה"סטטיסטיקה" מראה שאחוז ההנהגה היפך הדרך הישרה אצל אלו שנתחנכו בבתי ספר שבהם לא מזכירים שמו של בורא העולם – הוא שלא בערך כלל בהשוואה לאלו שנתחנכו בבתי ספר פרטיים שבהם ישנו חופש הדת. ולכן, בהכרח לשנות המצב הקיים ולקבוע בחוק שבכל בתי ספר הממשלתיים יזכירו אודות מציאותו של בורא העולם, "עין רואה ואוזן שומעת"! משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2026 Synopsis (Continued.) At the beginning of the school day, at least a moment should be devoted to instilling faith in the Creator of the world, in words equally appropriate for everyone, and at the very least a moment of silence and silent prayr to contemplate the Creator and Ruler of the world. Every day that passes without this necessary correction being made is a pity, and no matter how much is said about the matter, it is not enough due to how serious it is. And the whole discussion as to whether this is consistent with the Constitution is irrelevant: The Constitution itself states that it was established by the people for the benefit of the people, and if the benefit of the people in the present is different from what it was 200 years ago, things must be changed accordingly. The statistics show that the percentage of people educated in schools where G-d is not allowed to be mentioned who do not follow the proper path is beyond any comparison to that among those educated in private schools where they are allowed to learn about religion. It is therefore imperative to change the current situation and establish by law that in every public school the existence of the Creator of the world should be mentioned – “an eye that sees and ear that hears”! Excerpt from sichah of 10 Shevat 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2026 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

73

יום ד' פ' לך לך, י' מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 21, 2026

11:26

התוכן [המשך] בכמה מדינות מקבל הנוער עיקר החינוך בבית-ספר, ולכן נחוץ ביותר להחדיר בבבי"ס (ולהקדיש לכך את התחלת היום) את תודעת האמונה בבורא עולם ומנהיגו ושצריכים להתנהג בהתאם לרצונו של הבורא ושאי אפשר לרמותו וכו' – "עין רואה ואוזן שומעת"; ישנם כאלו שמנהלים תעמולה כדי לאסור להכניס עניני דת (אמונה בבורא עולם) בתחומם של בתי ספר ממשלתיים בטענה שב"חוקת-היסוד" ישנה פיסקה המדברת אודות הפרדת דת ממדינה. טענה מושללת בהתחשב עם ה"רוח" של החוק: "חוקת-היסוד" נקבעה ע"י מייסדי המדינה כדי לייסד מדינה שבה יוכלו לחיות מתוך חופש הדת (לא כמו במדינות שמהם ברחו), ולכן קבעו בה פיסקה זו שלממשלה אסור להפריע לתושבי המדינה להתנהג בהתאם לדתם. ומופרך ביותר לנצל פיסקה זו כדי לשלול את חופש הדת מאותם הורים שרוצים שילדיהם יהיו חדורים בידיעה על בורא העולם ומנהיגו. ועוד מענישים הורים אלו לשלם מס כפול: להחזיק בתי-ספר הממשלתיים וגם לממן בעצמם את בתי ספר הפרטיים שבהם לומדים ילדיהם מתוך חופש הדת! [המשך יבוא] משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2026 Synopsis (Continued.) In many countries children receive their education primarily in school, and therefore it is of utmost importance that in school they be instilled (and at the beginning of the day) with an awareness of faith in the Creator and Ruler of the world, and that one must conduct oneself in accordance with His will and that He cannot be deceived, etc. – “an eye sees and an ear hears.” There are those who fight to prohibit any mention of G-d in public schools, on the basis that the Constitution requires separation of religion and state. But this argument falls apart when you consider the spirit of the law: The founders of the country designed the Constitution so that people could enjoy freedom of religion (unlike the countries from which they had fled etc.); this is why they included a clause prohibiting the government from interfering with the people’s ability to exercise their religion as they see fit. It therefore makes no sense to use this clause to deny freedom of religion to those parents who want their children to be imbued with the knowledge of G-d. Moreover, these parents are penalized, because in addition to paying taxes to support the public schools, they also have to finance at their own expense the private schools where their children can learn about religion. (To be continued.) Excerpt from sichah of 10 Shevat 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2026

74

יום ג' פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 20, 2026

11:26

התוכן יסוד האיתן והאמיתי של חינוך הנוער להנהגה של צדק ויושר, הוא – הידיעה ש"יש בעה"ב לבירה זו", שהקב"ה הוא בורא העולם ומנהיגו ההשגחה פרטית. דהנה הקב"ה ברא את האדם גם עם יצה"ר, ויתכן שאיום בעונשים בלבד לא יצליח להרתיע את האדם מעשיית דבר בלתי-רצוי, כי יהי' מוכן לסבול העונש וכיו"ב. העצה היחידה להבטיח שהיצה"ר לא יתגבר עליו, ואת קיומם של כל הציווים העיקריים הנוגעים לעצם קיומה של האנושות כולה כמו "לא תרצח" ו"לא תגנוב", היא – להחדיר לתודעת הילד מצעירותו, "חנוך לנער", ש"יש בעה"ב לבירה זו", שהקב"ה, שהוא "למעלה" מכל דבר וכל א', הוא אלוק האישי שלו, ו"עין רואה ואוזן שומעת" הנהגתו (וכמדובר כמ"פ ההוכחה מאותה מדינה שבה התפתחה ביותר חכמת המדע וממנה באה ההנהגה באופן דהיפך האנושות לגמרי..., כי חכמתם לא היתה מבוססת על הידיעה ש"יש בעה"ב לבירה זו") [המשך יבוא] משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2026 Synopsis The firm and true foundation for educating young people to conduct themselves with justice and integrity etc. is the knowledge that “This palace has an Owner” – that Hashem is the Creator of the world and that He runs the world with Hashgacha Protis. Hashem created man with a yetzer hara, and it is possible that the threat of punishment alone will not deter a person from doing something he shouldn’t (because he may be prepared to suffer the punishment, or he may try to evade the punishment etc.). Therefore, the only way to ensure that the yetzer hara does not overcome him, and to preserve the observance of the fundamental commandments that affect the very existence of humanity (such as the prohibitions against muder and theft etc.) is to instill in the child from his earliest years that Hashem, the One Above who is above every thing and every person, is his personal G-d, and that there is an “eye that sees and an ear that hears” his behavior. (As discussed many times, this is proven by the fact that the country which was most adavanced in scientific knowledge and ethics etc. produced the most inhumane behavior –because their wisdom was not founded upon the knowledge that G-d runs the world etc. (To be continued.) Excerpt from sichah of 10 Shevat 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2026

75

יום ב' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 19, 2026

10:55

התוכן 1) פ' לך לך בא לאחרי פ' נח. והביאור: כדי להגיע להליכה אמיתית שלא בערך, "לך לך" – לעצמיות הנשמה, ה"ז דוקא מכח המנגד – קשיים ונסיונות, "מים רבים", ונעמדים נגדם. ועי"ז – "ואגדלה שמך וגו'". וזוהי השליחות דכאו"א: "ללכת" ולעזוב את "ארצך" – רצונות האישיים, "מולדתך" – הרגיליות, ו"בית אביך" – "באַלעבאַטישע" הנחות שכליות, ואז מובטחים שלא רק שה"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה", ואדרבה – "והי' ברכה". 2) המקום והזמן משפיע על האדם, ולכן עבודתו צ"ל בהתאם למעמד ומצב של אותו מקום וזמן. א' ההוכחות לזה היא ממ"ש [בראשון דפ' לך לך] שכאשר אברהם הגיע למצרים אמר לשרה "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את", ו"עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות וכו'". והקשו, דא"כ מה גרם לו להסתכל בה אז?! אלא מכיון שזו היתה הקליפה של מצרים, ה"ז השפיע אפי' על אברהם! וכידוע הסיפור שאדה"ז הבטיח לנכדו אחרי חתונתו שאם יוריד את ה"קאָלנער" (צאורון) מה"קאַטינקע" שלו ה"ה מבטיח לו "אתי עמי במחיצתו"! מפני שבמדינה ההיא היתה אז התגברות הקליפה של לבושים ואדה"ז רצה לשבור אותה בעניו זה. 1) ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2026 Synopsis (1) Parashas Lech Lecha comes after parashas Noach: In order to truly advance in a manner beyond all proportion – “Lech lecha” – to the essence of the soul – one must face the “mighty waters” (opposition, challenges and tests etc.) and stand firm against thim. Then, as a result, “I will make your name great...” This is the mission of every individual: to “go forth” and leave “your land” (one’s personal desires), “your birthplace” (one’s habits), and “your father’s house” (conventional balebatishe norms). Then one is assured not only that the “mighty waters cannot extinguish the love,” but on the contrary, “you will be a blessing.” (2) Because a person is affected by the time and place, one’s service must be tailored to the circumstances of that particular place and time. One of the proofs for this is from the verse (in rishon of parashas Lech Lecha) stating that when Avraham arrived in Egypt he said to Sarah, “Behold, now I know that you are a woman of beautiful appearance” (“until then he did not recognize this about her because of modesty…”). The question is asked: Why did he look at her now? The explanation given is that this was the kelipah of Egypt, and it had an effect even on Avraham. This is also seen in a story of the Alter Rebbe: After the Mitteler Rebbe’s son got married, his grandfather the Alter Rebbe promised him that if he would agree to remove the fancy collar from his fur coat, he would merit to be together with the Alter Rebbe in the World to Come. Because in that country at that time there was a particular intensification of the kelipah associated with clothing, and the Alter Rebbe wanted to break it from the outset. (1) 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach, 7 Marcheshvan 5740; (2) excerpt from sichah of 19 Kislev 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2026

76

יום א' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 18, 2026

8:35

התוכן ההוראה [הנ"ל בהתוועדות] שיש להוסיף בענין דאהבת ואחדות ישראל נוגע במיוחד לאחרי חודש תשרי. כי בחודש תשרי ה"מרובה במועדות" ישנם ריבוי הזדמנויות שבהם נפגשים רבים מישראל בביהכנ"ס וכיו"ב, אבל לאחרי חודש תשרי, כאשר כאו"א חוזר למקומו ולעסקיו, יש צורך לעורר במיוחד להמשיך גם אז ו"לחיות" עם אווירת האחדות והשמחה דחודש תשרי. איתא בש"ך, שגם בימינו אלו כשכותבים בשטרות "אחר הרגל" פירושו ז' מרחשון! היינו, שגם בזמן הגלות נמשך ה"רגל" עד ו' מרחשון, וא"כ עד ו' מרחשון אין חידוש שעדיין נמשכת אווירת האחדות דחודש תשרי, ואין צורך עדיין "להזכר" על זה – זה "מונח" לנגד עיניו..., החידוש הוא, שגם "אחר הרגל", ז' מרחשון, יודעים שאי"ז באופן שעוזבים את הרגל אלא אדרבה, באים בהמשך ל"רגל", וניכר שזה "אחר הרגל" דשמחת תורה, וממשיכים באווירת האחדות והשמחה ובתומ"צ בימים שלאח"ז. משיחת אור ליום ג' פ' לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2026 Synopsis This lesson, that one must increase in Ahavas Yisroel and Jewish unity, is particularly relevant after the month of Tishrei. Because during Tishrei (which is “abundant in festivals”) Jews constantly meet each in other in shul etc., but after Tishrei, when everyone returns home to their own affairs, there is a particular need to inspire people to continue live with the atmosphere of unity and joy of the month of Tishrei. The Shach states that even nowadays, when one writes “after the festival” in a legal document, it means 7 Cheshvan. Meaning: Even during the time of exile, the festival continues through 6 Cheshvan. So until 6 Cheshvan there is nothing novel about the fact that the atmosphere of unity and joy of the month of Tishrei continues, and it is not necessary to remind oneself of that feeling, because it is still before his eyes. The novelty is that even “after the festival,” on 7 Cheshvan, one knows that he is not leaving the festival behind. On the contrary, he continues to live throughout the rest of the year in a way that is “after the festival” – with the atmosphere and under the influence of the joy and unity of Sicmhas Torah. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2026 לזכות אלעזר מאיר הלוי בן זהבה שי' פיש ליום ההולדת שלו ה' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת שמחה בנימין הלוי וחיה מושקא שיחיו פיש

77

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו

Nov 25, 2021

0

התוכן בנסיון יוסף עם אשת פוטיפר כמ"ש בשישי פ' וישב, הי' מקום לשקו"ט האם יוסף (שדינו כ"בן נח") חייב למסור נפשו בענין זה, ובמילא יכול להיות שהי' אסור לו, אבל כש"נראית לו דמות דיוקנו של אביו", שהי' "מעין שופרי' דאדם הראשון" כי ענינו של יעקב, כבחיר האבות, הוא תיקון בשלימות את ה"שופרי' דאדה"ר" שנפגם ע"י חטא עה"ד שרש כל החטאים וכו', הבין יוסף שתיקון כ"ז תלוי בעמידתו בנסיון פרטי זה, וזה מה שמנע אותו מליכנס לשקו"ט וכו' אלא "וינס ויצא החוצה" - מחוץ לכל עניני והגבלות ושקו"ט ועמד בנסיון!, ועד"ז כשמזדמן לא' מעשה פרטי, עליו להזכר על "דמות דיוקנו של אביו", היותו "יצור כפיו של הקב"ה", ולדעת שבמעשה פרטי זה תלוי' הכרעת כל העולם לכף זכות או להיפך ח"ו (כמ"ש הרמב"ם)! ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"א לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלו לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2021

78

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח

Dec 9, 2021

0

התוכן עמ"ש בסיום שלישי דפ' ויגש "וירא את העגלות אשר שלח יוסף ותחי רוח יעקב אביהם" פרש"י "סימן מסר להם במה היו עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה", וההוראה: התוכן דפרשת עגלה ערופה הוא ש"כי ימצא חלל.. נופל בשדה.. ויצאו זקניך.. ומדדו אל הערים וגו'". והטעם לזה הוא שעי"ז יתפרסם המאורע וימצאו את ההורג, ועוד ועיקר: כדי ש"ישמעו וייראו" ולשלול מלכתחילה את האפשרות ד"חלל.. בשדה". וזהו שליחותו של "יוסף", נשיא דורנו: לשלול מציאות של יהודים הנמצאים במעמד ומצב של "שדה", שם נמצא "עשו.. איש שדה" ומתנכל בהם לנתק או להחליש את דביקותם ב"אלקים חיים", ע"י מילוי השליחות דנשיא דורנו בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה. ועי"ז "ותחי רוח יעקב אביהם", דע"י ש"זרעו בחיים", שכ"א מהם עושה מביתו - בית חב"ד שבו "מגדלין" תורה עבודה וגמ"ח, אז "אף הוא בחיים"! משיחת יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פ' ויגש, ה' טבת ה'תשמ"ז– היום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליואַוויטש * לזכות מרת צלחה חנה בת רבקה גיטל שתחי' עמאר ליום הולדת שלה ו' טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2021

79

יום ועש"ק פ' נח, ה' מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 16, 2026

7:08

התוכן עה"פ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" מבאר בזה אדה"ז [ראה תו"א פ' נח], עפמ"ש במדרש, שהקב"ה מבטיח ו"הקב"ה עוזרו" שה"מים רבים", שקאי על עניני עוה"ז "מים הזידונים", לא יוכלו לכבות את ה"אהבה" המסותרת בלב כאו"א ישראל שיש לו בירושה מאברהם אבינו! שענינו הי' לפרסם אלקות בעולם ועד"ז צוה "את בניו ואת ביתו אחריו". ומצד השני, ה"מים רבים" של קדושה, ה"אהבה רבה" להקב"ה, כן מכבים ושוטפים את ה"אהבה" של קליפה, האהבות והתשוקה לעניני עוה"ז. וזה הי' ענין ה"מבול" ששטף את ה"ומלאה הארץ חמס" ע"ד מקוה טהרה וכו'. משיחת י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026 Synopsis On the verse, “Many waters cannot extinguish the love, and rivers cannot wash it away,” the Alter Rebbe explains (see Torah Or, Parashas Noach), based on the Midrash, that Hashem promises (“Hashem helps him”) that the “many waters,” referring to worldly matters (which can become “wicked waters”) cannot extinguish the hidden love in the heart of every Jew, which he possesses as an inheritance from Avraham Avinu, whose publicized G-dliness throughout the world and similarly “commanded his children and his household after him.” On the other hand, the “many waters” of holiness (the “great love” for Hashem) do extinguish and wash away the love of kelipah – the loves and desires for worldly matters. This was the purpose of the Mabul, which cleansed the world (which had been “filled with robbery”) like a purifying mikveh etc. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

80

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת

Dec 7, 2021

0

התוכן מהפסוק בתחילת פ' ויגש "ויגש אליו יהודה" לומדים שאסור להפסיק בין גאולה (יוסף) לתפלה (יהודה). ויה"ר שיקויים בנו שלא יהא הפסק בין התפלה שהתפללנו עכשיו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" וכיו"ב, לגאולה האמיתית והשלימה, וממשיכים תיכף ומיד למעמד ומצב דחיים נצחיים (פ' ויחי), שלא בערך יותר מקכ"ז שנה של יעקב‏ – ‏שכאו"א, אנשים נשים וטף, של דורנו זה, דור האחרון של גלות ודור הראשון של גאולה, זוכה תיכף ומיד להמשיך את חייו בחיים נצחיים! ועוד. משיחת זאת חנוכה ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2021

81

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת‏ – ‏זאת חנוכה

Dec 6, 2021

0

התוכן הבחינה האם "חנוכה" פעל שינוי באדם היא במוצאי ואחרי ימי החנוכה, כשכבר לא מדליקים נרות חנוכה ולא אומרים "על הנסים" בתפלה וברהמ"ז ומ"מ ה"ה ממשיך באותו "שטורעם" של ימי החנוכה. וזאת גם אם בכל יום ויום של ימי החנוכה הוסיף והדליק עוד נר אחד (וזה הי' ניכר בעיני בשר) ‏–‏ "מעלין בקודש", והי' יכול לחשוב שכעת, לאחרי שהדליק כבר את כל השמונה נרות חנוכה, אפשר לו "לנוח" כבר..., ובפועל גם כשמגיע מוצאי זאת חנוכה ניכר בעיני בשר שממשיך להעלות בקודש ומתחיל עבודה נעלית עוד יותר. משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשל"ד לע"נ ר' אשר ב"ר חיים דוד ע"ה וילהלם ליום היארצייט שלו א' טבת ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2021

82

יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת

Dec 5, 2021

0

התוכן הלשון בנוגע לנרות חנוכה הוא ש"אין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד", והיינו ש"לראותו" הוא ה"שימוש" היחיד שכן מותר. וכפתגם הידוע מרבותינו נשיאינו "אז מ'דארף זיך צוהערן, (או) צוקוקן, וואס די ליכטעלאַך דערציילען"! ואין לך "שימוש" בהן גדול מזה - הוא לומד מהן ענינים נפלאים! (אלא שזהו שימוש לנשמה, ואח"ז זה פועל גם על הגוף): שה"חלשים" לא צריכים להתפעל מה"גיבורים" וכד' כי כאו"א מהם הם "עוסקי תורתך" "טהורים" ו"צדיקים" ("ועמך כולם צדיקים"); אפי' בזמן של "משתשקע החמה" והעבודה היא קשה ביותר הנה "הקב"ה עוזרו"; הוראה מזה ש"פשט המנהג" לקיים מצות נר חנוכה באופן של "מהדרין מן המהדרין" - לקיים מצוות בהידור וכו'. ואת הוראות האלו יש לקחת על כל השנה כולה, מתחיל מהוספה בלימוד התורה, צדקה ועבודת התפלה. משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2021

83

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏ – ‏ יום ד' דחנוכה, ערב נר חמישי דחנוכה

Dec 2, 2021

0

התוכן 1) מבואר בדא"ח שבחנוכה היו האהבה והמסנ"פ מצד המקבל, מלמטלמ"ע. וכ"ה גם בנוגע לאלו שנק' "נרות להאיר", שעבודתם היא בבירור וזיכוך המטה – לפעול בכאו"א מבנ"י שיקויים בו "ושכנתי בתוכם", ע"י שמדליקים בו את ה"נר הוי' נשמת אדם", ובאופן ד"מוסיף והולך" מלמטלמ"ע, עד שנעשה מואר כולו ב"נר מצוה ותורה אור", וב"מאור שבתורה" – פנימיות התורה. והעיקר – שההנהגה בפועל תהי' כפי שיהודי חייב להתנהג. 2) נר ה' דחנוכה הוא פעם הא' שלשיטת ב"ה, "מוסיף והולך", מדליקים יותר נרות מלשיטת ב"ש, "פוחת והולך". וההוראה: בעבודת ה' – ב' סוגים: "סור מרע" ו"עשה טוב". והנה כשעיקר העבודה היא "סור מרע", שלילת דברים בלתי-רצויים, הנה ככל שעוברים הימים נחלש ונפחת המשיכה לענינים אלו, ולכן דרוש פחות מאמץ, "נרות", לבטל המנגד. אבל כשעיקר העבודה היא "עשה טוב", הנה מיום ליום הולך וגדל ה"תאבון" לעניני תומ"צ, ובמילא יש צורך להוסיף באור. ובנר ה' דחנוכה מודגש העבודה ד"מוסיף והולך" – להוסיף באור. 1) שיחת נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז לתלמידי התמימים שיחיו 2) משיחת אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2021

84

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏ – ‏ יום ג' דחנוכה

Dec 1, 2021

0

התוכן חנוכה הוא הזמן לבטל את הענין ד"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ע"י ההתחזקות בתומ"צ בכלל, ובהדגשה שלימוד התורה צ"ל בגלל שזהו "תורתך" - חדור עם יראת ה'. ועד"ז קיום המצוות, גם מצוות שכליות, צ"ל בגלל שזהו "רצונך" [ולכן התחלת הש"ס הוא במס' ברכות אע"פ שאין לו שייכות לסדר זרעים, כי "ראשית חכמה יראת ה'", ובאמירת ברכות מודגשת הענין דיראת ה' איך שזה נמשך בעניני העולם (ברכות הנהנין וכיו"ב)]. ונוסף לזה יש לחנך בזה גם את הילדים ולכנס אותם בימי החנוכה (מלשון חינוך) לפחות פעם אחת, ולספר להם את תוכן החג וגם לדאוג שיוכלו לתת צדקה, ע"י שיתנו להם "דמי חנוכה" וחלק מזה יתנו לצדקה, וחלק מזה ישאר אצלם כדי לקיים מנהג רבותינו בפרהסיא לתת "דמי חנוכה" לבני-ביתם, ועד"ז ע"י ש"מלמד את בן חבירו תורה" ויתן לו "דמי חנוכה" ה"ה מקיים מנהג זה בבנו! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2021

85

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏ – ‏ יום ב' דחנוכה

Nov 30, 2021

0

התוכן בד"ה ואתה ברחמיך הרבים תש"א מבאר את כל פרטי הלשונות בנוסח ועל הנסים דחנוכה – "מסרת גבורים ביד חלשים.. וזדים ביד עוסקי תורתיך", אבל משמיט ואינו מבאר "רשעים ביד צדיקים"?! והנה מובן מזה גודל ה"זכות" של דורנו, שמאז הדפסת מאמר זה עברו 48 שנה ואף א' "לא חלי ולא מרגיש" ענין בלתי-מובן זה, ו"שכבת וערבה שנתיך".... מזכירים זאת כעת כדי שמכאן ולהבא יתייגעו בלימוד החסידות, כך שדבר כזה לא יעבור חלק. והטענה היא בעיקר לתלמידים [כי למשפיע יש "תירוץ" שהוא עסוק מידי עם התלמידים...]: במקום להיות שקוע מגיל הבר-מצוה במה יפרנס את משפחתו כאשר יגיע לגיל כ"ב-כ"ג שנה, ומה קורה בוושינגטון... – תשקיע א"ע בלימוד התורה בשקידה ובהתמדה! דיבורים אלו צריכים "להגיע" מלשון נגיעה, "אָנרירן", שיפעלו "הזזה", ויתחילו ללמוד נגלה וחסידות באופן כזה שיתעכבו על דבר בלתי-מובן, עד שיבינו לאשורו. משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2021

86

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏ – ‏יום א' דחנוכה

Nov 29, 2021

0

התוכן מבואר באחרונים שבימי חנוכה צריכים להרבות בנתינת הצדקה. ועד"ז מבואר בדרושי רבותינו נשיאנו שישנה שייכות בין מצות צדקה לכללות הענין דחנוכה. וענין זה מובן בפשטות, עפ"י מאחז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", גאולה נצחית, בדוגמת הנצחיות דנרות חנוכה ש"אינן בטלין לעולם". ולכן, כאן המקום לעורר שבכל שמונת ימי החנוכה תהי' הוספה במצות צדקה. ואע"פ שלא ראינו אצל רבותינו נשיאנו הדגשה מיוחדת אודות הוספה בנתינת צדקה בימי החנוכה, הנה הלואי שלא יהיו טענות נוספות מלבד טענה זו... (ובפרט שיש לבאר שאצלם זה התבטא בצדקה רוחנית – אמירת דא"ח בימי החנוכה בהוספה לגבי שאר ימי השנה). ועוד ענין בזה: מנהג רבותינו לערוך מגבית בי"ט כסלו, ובהתוועדות י"ט כסלו לא הוכרז עד"ז (מתוך תקוה שיבינו מעצמם), ועד היום ישנם כאלו שעוד לא השתתפו בזה. וכל המרבה ה"ז משובח. משיחת ליל ב' דחנוכה ה'תשמ"ב לזכות נטע זאב שיחי' אייזנבך ליום ההולדת שלו כ"ה כסלו לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2021

87

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏ – ‏ערב חנוכה

Nov 28, 2021

0

התוכן יש להתעסק ב"מבצע חנוכה" מתוך שמחה, וכמ"ש "עבדו את ה' בשמחה", ושהשמחה תהי' גלוי'. כי אף שהמעשה הוא העיקר ‏–‏ שבכל בית יהודי ידליקו בפועל נרות חנוכה וכו', אבל השני צריך לראות איך ששמחים לעזור לו מתוך אהבת ישראל אמיתית, ולא שעושים א"ז מתוך "הכרח" ועם "פנים זועפות" וכו'. וכשעוסקים בזה בשמחה מצליחים עי"ז שלא בערך הרבה יותר. וזה חשוב במיוחד כשהולכים לבתי רפואה ובתי אסורים, שלאלו הנמצאים שם ישנו צורך מיוחד לתוספת שמחה (ואפשר למצוא דרך והסברה איך לפעול בהם ענין השמחה), וכשמשמחים את "בניו" של הקב"ה פועלים עי"ז שמחה גדולה גם למעלה. משיחת מוצש"ק פ' וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2021

88

יום א' פ' ויחי, ח' טבת

Dec 12, 2021

0

התוכן חיותו (מציאותו) של יעקב, "ויחי יעקב", קשורה עם כאו"א מישראל, כידוע שנשמתו כלולה מכל הנשמות שבישראל, היינו, שכל נשמה היא ניצוץ מנשמת יעקב. וע"ד שבנשמת כל ישראל ישנו ניצוץ מנשמת משיח, (שלכן ממ"ש "דרך כוכב מיעקב", דקאי על מלך המשיח, למדו חז"ל שכל יהודי נמשל ל"כוכב"), ומבלי הבט על מעמדו ומצבו בקיום תומ"צ. וכהסדר שנקבע בתפלה (בסיום נפילת אפים), שקודם אומרים "פדה אלקים את ישראל מכל צרותיו", לכל לראש מהצרה הכי גדולה דהגלות, ואח"כ אומרים "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו", היינו, שיפדה את ישראל אפי' לפני שיעשו תשובה. ומכ"ז מובן עד כמה מושלל הענין של דיבור בסגנון של הפחדות ואיומים ר"ל כלפי בנ"י וכו' – היפך דרכיו של הקב"ה שהוא "בעל הרחמים". וכמו שקראו עכשיו בתורה הענין די"ג מדות הרחמים ש"אינן חוזרות ריקם", וקראו זאת בצבור וכו'. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תנש"א לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקע ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2021

89

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו

Nov 24, 2021

0

התוכן פעם ראה אדה"א בחלומו ג' אנשים הולכים ליד נהר שבו מים שקטים וזכים, ואח"ז עברו ליד נהר עם מים בצבעים שונים זורמים גלים ע"ג גלים. כשהתקרבו לנהר זה, הורה האיש שהלך באמצע לזה שמימינו ללכת על הקרש ששכב על הנהר, הוא הלך עד קצה הקרש וכו'. ואדה"ז פתר לו החלום: האיש שבאמצע הי' הבעש"ט. זה שמשמאלו הי' המגיד. וזה שמימינו הי' אדה"ז. נהר השקט מסמל לומדי תורה. נהר הזורם עם הגלים וכו' מסמל בעלי-תשובה. זה שאדה"ז עבר את הנהר על הקרש בשלום ה"ז מכיון שבמשך 25 האחרונות התעסק בעשיית בעלי-תשובה. וזה התחיל כאשר שמע מהמגיד ע"ד גודל הענין של בעלי-תשובה, עפ"י משל מבן מלך שחזר לדרכי אביו לאחרי שהתרחק, שאז אהבת המלך לבנו שהתרחק הוא בגלוי ובמורגש יותר מבנו שלא התרחק מעולם. רבותינו נשיאינו הוסיפו על סיפור זה שכעת יכול כל חסיד, אפי' מי שנולד חסיד, ומכ"ש מי שנהי' חסיד ביגיעתו, לעשות בעלי-תשובה. ומובן גודל ה"תודה" והברכות שמקבלים מה"מלך" כשמחזירים אליו "בנו יחידו"! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2021

90

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Nov 23, 2021

0

התוכן ממ"ש "פדה בשלום נפשי . . כי ברבים היו עמדי" לומד הגמ' הענין ד"מתפלל עם הצבור". תפלת דוד נחשב "תפלת הרבים" כיון ש"רבים צריכים לו". ועד"ז בנוגע ל(תפלת ו)גאולת אדה"ז בי"ט כסלו, שיציאתו לחירות נגע למאות אלפי ישראל (שהלכו בדרכו) בימיו, ובדורות שלאח"ז (ובמכ"ש מגאולת היחיד ממש שהיא בדוגמת "גאולה כללית" וכו'). גאולה כללית קשורה עם תורה וצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ועד"ז בנוגע לי"ט כסלו כותב אדה"ז שהצדקה עבור א"י "היא שעמדה לנו וכו'", ועד"ז בנוגע לתורה – תיקן (בקשר לי"ט כסלו) ש"רבים" ילמדו ויסיימו יחד את הש"ס בכל שנה. ולהעיר ממ"ש בגמ' ש"פדה בשלום" קאי על "העוסק בתורה". ולכאו' איפה רואים שהתורה (לא רק מביאה לשלום, אלא היא) עצמה "שלום"?! אלא שכאשר "רבים" ש"אין דעותיהם שוות" מצטרפים יחד ללמוד את הש"ס באותו "כלל" ולכוונה א' – שהמסכתא שהוא למד ייחשב שגם האחרים למדוה, ועי"ז ייחשב שכל א' סיים את כל הש"ס – הרי בזה רואים בגלוי שלימוד התורה הוא "שלום". משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2021

91

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Nov 22, 2021

0

התוכן מאסר אדה"ז בא כתוצאה מרצונו שיהי' "יפוצו מעיינותיך חוצה" - שלכאו"א מישראל, גם אלו שהם בדרגת "חוצה", יגיע, ובאופן של "הפצה", לא רק עניני המעשה של תומ"צ (אע"פ ש"המעשה הוא העיקר"), אלא גם "מעיינות" התורה. ו"מעיינות" אלו יחדרו לא רק את כחות החיצוניים, אלא גם בחי' ה"מעיין", יחידה שבנפש. וכיון שמנהיג ישראל תבע א"ז, מובן, שבכח כ"א לגלות את בחי' המעיין, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה בפועל. וכמ"ש הבעש"ט שכל יהודי נק' "ארץ חפץ" ובו נמצאים דברים יקרי ערך, והחילוק בין א' לשני הוא רק כמה צריכים "לחפור" לגלות א"ז. וזוהי הכוונה בהתוועדות זו שבו "נזכרים" על ימי קדם, אע"פ שבזמן זה יכלו ללמוד תורה, כדי שמזיכרון הדברים יתוסף אצל המשתתפים בהפצת המעיינות חוצה. א' השיחות דהתוועדות ג' דפ' וישב, י"ט כסלו ה'תשל"ה לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלו לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2021

92

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו

Nov 21, 2021

0

התוכן הענין ד"מאלמים אלומים בתוך השדה .. תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי" [כמ"ש בראשון דפ' וישב] בעבודה: תכלית ירידת הנשמה למטה היא לתקן הגוף ונפה"ב וחלקו בעולם – "שדה". יש "לעקור" את ריבוי עניני העולם מ"מקום גידולם" – חומריותם, ולזככם, ועי"ז מתאחדים ל"אלומה" א'. אבל זה לא מספיק, וכדי להכניסם ל"בית", לעשותם דירה לו ית', צריך לפעול בהם ביטול נעלה יותר – "ותשתחוין לאלומתי", להיות בבחי' "מרכבה" גם בעת העסק בעניני העולם – עבודתו של יוסף. ההוראה לאיגוד ה"אַלומנאַי" של ישיבת תו"ת: זה לא מספיק שכולם "מתאגדים" למטרה אחת, העיקר הוא שהמטרה אחת תהי' "ותשתחוין לאלומתי" – הביטול לעולם נעלה יותר. לשכוח על הציור של עצמם ולהזכר במצב כפי שהיו בין כתלי הישיבה, שאז היו (צריכים להיות) במצב שענינים חיצוניים לא תפסו מקום והיו שקועים בלימוד התורה וקיום המצוות חדורים ב"אור וחיות" של תורת החסידות לאחרי עבודת התפלה בהתחלת היום! ועי"ז יפעלו שאפי' כאשר לאח"ז חוזרים ל"בתוך השדה" ימלאו את הכוונה האמיתית לעשות לו ית' דירה בתחתונים. משיחת מוצאי ש"פ וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2021

93

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו – יום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Nov 18, 2021

0

התוכן כ"ק אדמו"ר המהריי"צ סיפר שבעת החתונה שלו הנה לפני שהביאו לחתן-כלה את החדר החדש שהוסיפו לבית עבורם, הכניסו לתוכו תשב"ר, שלמדו בתלמוד תורה (ילדי עניים), עם המלמד שלמד שם אתם א"ב וכו'. וכך מתחנך "בית חדש" של נשיא בישראל! וההוראה: הדרך לחינוך בית חדש הוא דוקא ע"י שמכניסים לתוכו ילדי עניים עם המלמד שלהם ללמוד שם א"ב! ועד"ז בנוגע ל"חתונה" בין הנשמה והגוף (שהם ע"ד איש ואשה) שמתחדשת בכל יום‏ – ‏"שהחזרת בי נשמתי" [דלא כבחתונה כפשוטה שיש ספק וחקירה (של הרגצו'בי) האם היא מתחדשת בכל יום]‏ – ‏המבחן הראשון הוא כשמכניס ילדי עניים לתוך ביתו!‏ ‏משיחת י' שבט ה'תשכ"ד לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2021

94

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו

Nov 17, 2021

0

התוכן ממעלות ההשתטחות על קברי צדיקים: ידוע ש"לפני נשמות גבוהות .. לא נחרב הבית כלל", ומ"מ, מבלי הבט ע"ז שבעצמם מוכנים כבר למשיח, דואגים נשיאי ישראל לצאן מרעיתם, וכמו משה רבינו שנשאר במדבר כדי שיוכל לקחת אתו סו"ס גם את צאן מרעיתו, דור המדבר, וליכנס עמהם לא"י! (ועד"ז מצינו בפרשתנו אצל יעקב וכו'). ועד"ז נשיאי הדור בכל דור, שמו את הכל בצד, ונשארו "ליגן" בגלות כו"כ שנים כדי לשמש "צינור" ואמצעי המחבר שע"י יוכלו צאן מרעיתם להתחבר עם עצומ"ה! וזוהי גם המעלה בתפלה על קבר הצדיק עפ"י נגלה: כי תפלה, התקשרות עם עצומ"ה, צ"ל קשורה עם ארץ ישראל (מקום שלא שייך שליטה לע' שרים וכו'), וקבר הצדיק דינו כ("פתוח", ע"י המחילות", ל)א"י וכו'. ועוד יותר: במעלת א"י עצמו נעשה ירידה ע"י החורבן, (אף שעצם קדושת א"י נשאר בשלימות), אבל קברי צדיקים שאצלם לא שייך ענין החורבן כלל, ניכרת אצלם גם בגילוי מעלת העצמית של א"י! ובמילא המקום מסוגל שהבקשות יתקבלו וכו'. משיחת י' שבט ה'תשי"ד לע”נ ר' דוד יונה ב"ר יצחק פינחס ע"ה ריווען ליום היארצייט שלו י"ז כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2021

95

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו

Nov 16, 2021

0

התוכן "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב" [מובא בפרש"י ברביעי דפ' וישלח], לפי שעשו מרגיש שיעקב שונה ממנו. וכ"ה באמת ש"אתה בחרתנו מכל העמים" וזה נקבע ונטבע בטבע כל איש ישראל, ואי-אפשר להסתיר זאת! וגם כאשר יהודי ("יעקב") נדמה לו שלא ניכר עליו שהוא יהודי, ואפי' כאשר חושב שזה כבר כמה דורות שיצא מכלל ישראל – מרגיש בכך עשו (כפי שראינו זאת בגזירות בדורות האחרונים ל"ע). דמכיון שהמציאות היא ש"ישראל – אע"פ שחטא ישראל הוא", ואף א' לא יכול "להשמיד" את נקודת היהדות כי זהו העצם של יהודי, הנה סוכ"ס מרגיש זאת הגוי ואי-אפשר להסתיר זאת. (ואדרבה – הנסיון להסתיר את היהדות ולהידמות לגויים, מוסיף בהשנאה ליהודים). וסוכ"ס תתגלה נקודת היהדות ותחדור את כל העשר כחות של הנפש האלקית ושל הבהמית וכו'! ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2021

96

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו

Nov 15, 2021

0

התוכן במאמר שאדה"ז אמר בסעודת הודאה הראשונה י"ט כסלו תקס"ב ביאר הפסוק [בשני דפ' וישלח] "ויאבק איש עמו וגו'" שזהו הענין דהתאבקות הלעו"ז עם יעקב, וע"י מלחמה זו נתברר הלעו"ז עד "שהעלו – שניהם, גם הלעו"ז – אבק עד כסא הכבוד"!, ע"ד שע"י תשובה "זדונות נעשו לו כזכיות". וזהו ע"ד כללות הוראת הבעש"ט עה"פ [בסיום רביעי דפ' משפטים] "כי תראה חמור שונאך . . עזוב תעזוב עמו" שכשמתבוננים ב"חומר הגוף" ורואים שהוא "שונאך", אין "לשבור" אותו אלא "עזב תעזוב עמו" – יש לעבוד את ה' עם הגוף. וזהו גם הענין דהפצת המעיינות חוצה, שעי"ז קא אתי מר, מלכא משיחא! א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2021

97

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע

Nov 14, 2021

0

התוכן ה"ערב" של חג הגאולה דכ"ק אדמו"ר האמצעי הוא יום ההולדת ויום ההילולא שלו. נשיאותו התחילה [בשנת ה'תקע"ג] מיד לאחרי המלחמה הגדולה שהביאה להירוס וחורבן נורא היל"ת, בגו"ר, בקהילות ישראל במדינות ההם, ואעפ"כ התחיל מיד בהתחלת נשיאותו בהפצת עניני תורה ע"י התחלת הדפסת שו"ע אדה"ז בשנת תקע"ד, וקרוב לודאי שההכנות לזה התחילו כבר בשנת תקע"ג, ועד"ז התחיל מיד בהדפסת מאמרי חסידות וכו'. וההוראה: אע"פ שאנחנו נמצאים עדיין תחת הרושם של החורבן שקרה בדורנו וכו', אסור שהדבר יביא לחלישות בהפצת נגלה ופנימיות התורה ובעזר גשמי לזולת וכו'. ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ויצא, ט' אור ליו"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2021

98

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו

Nov 11, 2021

0

התוכן [המשך] עיקר עבודת יעקב היתה עם "צאן לבן" [כמשנת"ל], וכן רכושו העיקרי הי' "צאן", אלא שהחליף חלק מהצאן ב"שור וחמור ועבד ושפחה". ובעבודה: "צאן" הוא ענין הביטול, וזוהי עבודה הכי נעלית, אבל אעפ"כ אא"פ להיות כל הזמן בביטול (בגילוי), כי צריך לנצל לעבודת ה' גם את ה"מציאות" שלו וכל כחות נפשו "כשור לעול וכחמור למשאוי" (ולדוגמא בלימוד התורה: צריך להבין את התורה בשכלו, כדי לחדש בתורה צריך שיהי' בו תקיפות), אלא שכ"ז צ"ל מיוסד על ביטול. וזהו הטעם שהתחלת שו"ע אדה"ז (מהדו"ת) הוא ב"יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו'": "יהודה" הוא מלשון "הפעם אודה את הוי'" [כמ"ש בשלישי דפ' ויצא] - ביטול והודאה לה', וזהו יסוד העבודה, אלא שצ"ל גם העבודה ד"עז כנמר גבור כארי וכו'", יש להבין "שולחן ערוך" כדי לדעת לפסוק דינים וכו', אבל כ"ז צ"ל מיוסד על "יהודה" - ביטול! משיחת י' כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2021

99

יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב‏ – ‏יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ו

Jul 19, 2026

10:32

התוכן ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים של צדיקים, ו"עמך כולם צדיקים", הם מצד דביקותם בהקב"ה, וכמ"ש [בראשון דפ' ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא נצחי למע' משינויים, לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה, "עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זהו שינוי החוזר לברייתו ואינו שינוי בעצם. משא"כ רשעים, אינם-יהודים, ניתנו להם חיים לכתחילה רק למשך זמן קבוע, ומצד זה, לא רק שלאח"ז מתבטלים החיים לגמרי אלא גם החיים עצמם אינם אמיתיים (ע"ד נהרות המכזבין וכו'). ואע"פ שעל שניהם, יהודים ואינם-יהודים, חלה הגזירה ד"אל עפר תשוב", הנה כ"ז הוא מצד הצורך בענין הבחירה, ובמילא זהו רק בנוגע לירידה בעוה"ז הגשמי ששם ישנה העבודה דקיום המצוות וכו', אבל בג"ע ששם לא שייך ענין הבחירה, מתגלה האמת ש"קרויין חיים" לעולם מצד דביקותם בהקב"ה. ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 Synopsis Our Sages taught that “The righteous, in their death are called alive, while the wicked, in their lifetime are called dead.” The reason is as follows: The life of the righteous (“And your people are all righteous”) stems from their attachment to Hashem, as the verse states (at the beginning of parashas Va’eschanan), “You who cleave to Hashem your G-d are all alive today.” Since Hashem is eternal and beyond change, there can be no true interruption to this life, chas v’shalom; it is only an external factor (the “lion crouching upon it”) that causes a temporary interruption, as the verse states, “Your sins were separating between you and between Hashem your G-d.” But this is a reversible change, not a change in essence. By contrast, because non-Jews were given life only for a limited period of time, not only do their lives ultimately come to an end, but even the life itself is not true life (like a “deceiving river” that is not a true river because it stops flowing even once in seven years). Although the decree that “to dust you will return” applies to both Jews and non-Jews alike, that is only because of the need for free choice; therefore, it applies only to the soul’s descent into this physical world. But in Gan Eden, the truth is revealed: that they are alive forever because of their attachment to Hashem. 2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 לזכות הת' אליעזר שי' סקורדער לרגל היכנסו לגיל המצוות ה' מנחם-אב ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

100

יום ועש"ק פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 3, 2026

10:18

התוכן אבות פ"ו מ"ח: "הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים ונאה לעולם . . אלו שבע מדות . . כולם נתקיימו ברבי ובניו". וצ"ל: 1) הרי "מאי דהוה הוה"! 2) איך יכול כל א' ללמוד מזה ש"נתקיימו ברבי ובניו" ש"מי ידמה לו"?! אלא זהו הדיוק שנק' כאן לא "רבי יהודה הנשיא" או "רבינו הקדוש" אלא "רבי ובניו", שמזה מובן שכל א' שהולך באורחותיו אשר הורנו והוא "רבי" שלו, הרי הוא מ"בניו" ("בניך אלו התלמידים") ויכול להתקיים בו שבע מדות אלו! וההוראה לכל א' מזה ש"כולם נתקיימו ברבי ובניו": בנוגע להפצת התורה והיהדות צריך כל א' הראוי להוראה – ובפרט עפ"י הוראת נשיא דורנו להפיץ התורה והיהדות גם לאלו שלא מבינים לה"ק ואידיש, ואפי' לקטנים שבקטנים – להיות "רבי" ולעסוק בהפצת היהדות! ואז מובטח שכל השבע מדות אלו ש"נאה לצדיקים ונאה לעולם" יתקיימו בו כ"רבי" (מי שבדרגא זו) או כ"בניו" (מי שבדרגא זו). ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 Synopsis The Mishna states in Pirkei Avos states (6:8): “Beauty, strength, wealth, honor, wisdom, sageness, old age and children are becoming to the righteous and becoming to the world…These seven qualities enumerated by the Sages for the righteous were all fulfilled in Rebbi and his sons.” But seemingly, (1) “What happened, happened”; how is it relevant that these qualities were fulfilled in Rebbi and his sons? Moreover, (2) What is the lesson for an ordinary person from the fact that “they were fulfilled in Rebbi and his sons,” when an ordinary person cannot compare to Rebbi and his sons? The explanation lies in the Mishna’s choice of title here – “in Rebbi and his sons” (rather than “in Rabbi Yehudah HaNasi and his sons” or “in Rabbeinu HaKadosh and his sons”) – which teaches us that anyone whose “Rebbi” is a Rabbeinu Hakadosh (by virtue of following in his ways) is included among “his sons” (“‘Your sons’ – this refers to students”), and therefore these seven qualities can be fulfilled in him as well. Additionally: anyone who is fit to teach others must be a “Rebbi” and involve himself in spreading Torah and Yiddishkeit (especially in light of the directive of the Nasi of our generation to spread Torah and Yiddishkeit even to those who do not understand Hebrew or Yiddish etc.). Then one is assured that all seven qualities, which are “becoming for the righteous and becoming for the world,” will be fulfilled in him, whether as a “Rebbi” or as “his sons,” depending on one’s level. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Nitzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 לזכות צבי אבא בן חנה שי' לרמן ליום הולדת שלו י"ט תמוז – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי'

Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה