Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1140 episodes

Name

Release Date

Duration

201

יום ג' פ' פקודי, כ"ה אדר – יום ההולדת של הרבנית הצדנית מרת חי' מושקא נ"ע, ה'תשפ"ה

Mar 25, 2025

11:38

התוכן [המשך] אף שענין זה, ההתבוננות בגודל העילוי להיות מציאות בפ"ע, מודגש ביום הולדת, אבל יש ללמוד מזה לכל השנה כולה: בכל בוקר, ובכל רגע (כתורת הבעש"ט), נעשה האדם "ברי' חדשה". ולכן, ביחס לחידוש מציאותו ביום זה, אינו יכול להסתפק בכללות עבודתו ופעולתו בעניני תומ"צ בימים שלפנ"ז, כיון שביום זה ניתנו לו כל ענינים אלו מן המוכן, וביחס לחידוש מציאותו ביום זה, אי"ז עבודה בכח עצמו. ומכיון ש"אדם לעמל יולד", עליו להתייגע ולהוסיף בעבודתו ביום זה כדי לעבוד את עבודתו בכח עצמו. והוראה זו נכונה אפי' לבן שבעים וכו' והוא "עשיר" בידיעות התורה וכו' – עליו לדעת שכ"ז אינם פעולות שלו שפעל היום! והיום עליו להיות "מציאות בפ"ע" ומובדל ממציאותו דאתמול, ולא להסתפק בלחזור מה שהוא כבר יודע אלא להתייגע לחדש בתורה היום! כהלימוד מה"שטורעם" דיום הולדת, שיכול להיות "מלמדים אותו כל התורה כולה" ושלם בגופו וכו' – אי"ז מגיע לגודל העילוי כשנעשה ברי' חדשה ומתחיל להתייגע מחדש בכח עצמו! ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2025 Synopsis (Continuation.) Although this focus on the tremendous quality of becoming independent is emphasized on one’s birthday, one must take a lesson from it for the entire year. Just like we learn from a birthday, that although one is taught the entire Torah in the womb and his body is complete etc., it doesn’t even remotely compare to the quality of becoming a new being upon birth and serving Hashem through his own effort, the same applies to every morning and every moment (as the Baal Shem Tov taught), when a person becomes a new creation. Therefore, in his new reality of today, he cannot suffice with the accomplishments in Torah and mitzvos he has accumulated from before, because as far as today’s reality is concerned, whatever he has from before is handed to him, and it’s not service through his own effort. Since “man is born to toil,” he must toil and increase in his service today with his own effort based on who he is now. This lesson applies even if someone is seventy years old, etc. and has acquired a wealth of Torah and mitzvos etc.: Today, he must be an independent entity distinct from who he was yesterday, and therefore he must not suffice with merely reviewing what he already knows, but rather must toil and innovate in Torah today. 2 excerpt from sichah of 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2025

202

יום א' פ' בשלח, ד' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 2, 2025

11:09

התוכן בתחילת פ' בשלחנאמר "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שפרעה הי' צריך לשלח את בנ"י בעל כרחם! ומצ"ע לא רצו לצאת ממצרים! דמכיון שכבר "בר"ה בטלה עבודה מאבותינו" העדיפו להישאר בארץ מצרים בין המצריים מללכת ל"מדבר" לקבל את התורה..., ועד כדי כך, שבנוגע למכת בכורות פרש"י "הרי שהי' ישראל בביתו של מצרי וכו'", והיינו, שגם לאחרי הט' מכות הראשונות שפעלו על המצריים עד שהם הודו ש"אצבע אלקים היא" וכו', וגם לאחרי שבנ"י אכלו את הקרבן פסח, "התעקשו" בנ"י להתיישב בביתו של מצרי! ואעפ"כ מרחם ה' גם עליהם ופרעה מכריח אותם לצאת ממצרים! וזה שהתורה מספרת א"ז, הגם שאפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב", כי זה נוגע לפועל: שאם יבוא תקופה בחושך הגלות שיהיו (מ)בנ"י שיטענו למה צריכים את ה"לכתך אחרי המדבר"?!, כבר עדיף להיות "ככל הגוים בית ישראל"! מודיעה התורה שליהודי אין ברירה אחרת - ה' "הוא מחוקקנו"! ו"הוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב"! וסכ"ס יהי' "ובנ"י יוצאים ביד רמה"! משיחת י' שבט ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2025 Synopsis The beginning of Parashas Beshalach states, “When Pharaoh sent out the people…,” meaning there were Jews who didn’t want to leave Egypt, whom Pharaoh had to send out against their will. Since “On Rosh Hashana, the labor ceased from our forefathers in Egypt,” they preferred to remain in Egypt rather than venturing out into the desert and receiving the Torah etc. To the extent that at the time of the plague of the death of the firstborn, there were Jews in Egyptian homes, as Rashi say, meaning that even after nine plagues, which by now even when the Egyptians agreed were “the finger of G-d etc., and even after the Jewish people ate the Korban Pesach, these Jews insisted on remaining in the Egyptians’ homes, and still Hashem had mercy even on them, and Pharaoh forced them to leave Egypt. The reason the Torah tells us this – even though the Torah doesn’t even speak disparagingly of an animal – is because it has a practical takeaway: The Torah tells us that if there comes a time in the darkness of exile where there are Jews claiming that it’s better not to leave Egypt and that it’s better for “the house of Israel to be like all the nations” etc. –a Jew has no other choice – “He is our lawgiver,” and “He will save us and redeem us once more very soon,” and ultimately, “the Jewish people will leave triumphantly.” Excerpt from sichah of 10 Shevat 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2025

203

יום ה' פ' שמות, ט"ז טבת, ה'תשפ"ה

Jan 16, 2025

10:25

התוכן לפני יצי"מ ציווה ה' [בחמישי דפ' שמות] "ושאלה אשה משכנתה .. כלי כסף וכלי זהב וגו'". וצ"ל: הלא את כל צרכיהם במדבר קיבלו בנ"י מוכנים וכו', ולשם מה היו צריכים כסף וזהב? (ואם כדי לקיים ההבטחה ד"ואח"כ יצאו ברכוש גדול" – הרי מדוע הבטיח זאת לכתחילה?!), אלא ה' רצה שבנ"י יַראו שהם מנצלים כספם וזהבם לבנות משכן לו ית' אפי' במדבר! וההוראה: גם כאשר חיים בסביבה שהיא "דשאָנגעל" יש לעמוד בתוקף ובגאון בכל עניני יהדות, ובאופן גלוי! וכאשר הגוי שואל אותו מדוע סוגר החנות בשבת, עונה לו בגאון שהוא מאמין שבשבת "כל מלאכתך עשוי'", ואם הכסף מגיע לו – יזמין לו ה' א"ז לפני או אחרי שבת! (כסף מחילול שבת אינו שייך ליהודי, וילך בסוף לרופאים ר"ל וכיו"ב). ואף שה' רוצה שיהי' ליהודי טוב גם בגשמיות, אבל המטרה היא שינצלו זאת לעניני קדושה. ולדוגמא – ה' נותן לו כסף כדי שהוא יהי' שלוחו לתת א"ז לצדקה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025 Synopsis Before the Jewish people left Egypt, Hashem commanded (in chamishi of Parashas Shemos): “Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor and from the woman in whose house she lodges….” The question is, being that Hashem provided all their needs in the desert, why did they need silver and gold? (If it was merely to fulfill the promise that “and afterward they will leave with great wealth,” why did He promise them great wealth in the first place?) The answer is that Hashem wanted the Jewish people to demonstrate that they would use their silver and gold to build a Mishkan for Him, and in the middle of the desert. The lesson is that even when living in an environment that’s like a jungle, one must stand firmly and proudly in their Yiddishkeit, and in a visible way. When a non-Jew asks why he closes his store for Shabbos, the Jew answers proudly that he believes that on Shabbos, “all your work is done.” If a certain amount of money is meant for him, Hashem will provide it either before Shabbos or after Shabbos; money earned through chilul Shabbos Rachmana litzlan does not belong to a Jew (and will ultimately go to doctors, chas v’shalom etc.) And although Hashem wants every Jew to be well-off even physically, the purpose is that he utilize these blessings for holiness. For example, Hashem grants him wealth so that he can serve as His shliach to give it to tzedakah. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025

204

יום ועש"ק פ' שמות, י"ז טבת, ה'תשפ"ה

Jan 17, 2025

12:08

התוכן אמחז"ל ד"שבטו של לוי פנוי הי' מעבודת פרך" במצרים, וזהו מה שאמר פרעה למשה ואהרן [בשביעי דפ' שמות] "לכו לסבלותיכם" – למלאכתכם בלימוד התורה ולהיות מורי תורתם של בנ"י, ואל תתערבו בסדר החיים של בנ"י שצריכים להתנהג עפ"י ציווי וסדר המדינה. ואע"פ שיש מקום לטענה זו עפ"י שכל, ויתירה מזו, זהו גם סדר ההנהגה מלמעלה שצ"ל שעבוד מצרים ד' מאות שנה, אבל באמת זוהי טענת פרעה. ואם היו מקבלים טענתו והגאולה היתה נדחית עי"ז אפי' "הרף עין" א'. היו מפסידים לגמרי את הגאולה וכו', כי בנ"י הם למע' מהגבלות השכל וטבע העולם, שלכן באה הגאולה באופן של "דילג על הקץ" לפני הד' מאות שנה. וההוראה: יהודי יכול לחשוב שמספיק שהוא לומד תורה ומקיים מצוות, ומה איכפת לו מה שקורה עם הזולת?! יש לדעת שזוהי טענת פרעה. וכמו שכ"א עושה כל התלוי בו להציל את חיי חבירו בגשמיות עאכו"כ שצ"ל כן בהצלת חייו הרוחניים. ואין לדחות א"ז אפי' "הרף עין" א', כי יכול להיות שבזה תלוי אם ישאר בגלות ח"ו או שתבוא הגאולה! משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 Synopsis Our sages tell us that “The tribe of Levi was exempt from the hard labor” in Egypt, which is why Pharaoh told Moshe and Aharon [in shevi’i of Parashas Shemos], “Go to your burdens,” referring to their work of Torah study and teaching Torah to the Jewish people. He told them not to mix themselves into the lives of the rest of the Jewish people, who were required to act according to the laws and ways of the land. Although this argument might have some logical basis, and moreover, the decree from Above was that the slavery last four hundred years – but the truth is it was Pharaoh’s argument, and if they had accepted this argument, and the redemption had been delayed even like the blink of an eye, the Jewish people would have lost the redemption completely, because the Jewish people transcend the limits of human reason and the natural order, which is why the redemption came in a manner of “skipping to the end time” before the completion of the four hundred years. The lesson is that while a Jew might think it suffices to learn Torah and keep mitzvos himself; why should he care about what happens with others – one must know that this is Pharaoh’s argument. And just as everyone does everything necessary to save the physical life of a fellow Jew, how much more so when it comes to saving their spiritual life. And this must not be delayed even for one “blink of an eye,” because that moment can be the one that determines whether we remain in exile chas v’shalom, or whether Redemption comes. Excerpt from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

205

יום א' פ' וארא, י"ט טבת, ה'תשפ"ה

Jan 19, 2025

10:06

התוכן בדוגמת שאלת משה רבינו מהקב"ה "למה הרעותה לעם הזה.. ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה..?!" יכול להיות גם בזמננו: לאחרי הנסים גלויים ועניני השג"פ שכ"א ראה בחייו הפרטיים והכלליים וכו' וריבוי ההפצה דתורת הנגלה וחסידות וגילוי הכתבי-יד וכו', הי' כ"ז צריך לעורר "אַ שטורעמ'דיקן טאָן" בלימוד התורה וקיום המצוות - למה עשה הוי' ככה שבפועל זה לא כך?! וה"ז יכול להביא לידי ספיקות וחלישות וכו'. והמענה ע"ז, בדוגמת המענה [בתחילת פ' וארא] על שאלת משה "וארא אל אברהם וגו'", שכ"ז הוא כדי שעי"ז יבואו לעלי' גדולה יותר. וע"ד מ"ש בתניא משל מ"אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו עו"ג.. ומדבר עמו כדי לבלבלו" שאסור להתרשם ולהתפעל כלל, ויש להתבונן שזה גופא בא מאת ה', "אני הכבדתי את לבו", כדי שעי"ז יתגלו כחותיו שה' נתן לו להפוך את החושך לאור. ועד"ז, ה' הוא זה שהעמיד את "בנו יחידו" בחשכת הגלות של דורנו, וזה מוכיח שנתן לנו את הכחות לא להתפעל מזה, ואדרבה - לעבוד ה' בתכלית השלימות ולהפוך החושך לאור וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם וגו', מוצש"פ וארא ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 Synopsis A similar question to Moshe Rabbeinu’s question, “Why have You mistreated this people…since I went to Pharaoh to speak in Your name, he has made things worse for this people…” can be asked nowadays: After all the open miracles and Hashgacha Pratis that everyone has seen in their own lives and in the lives of the Jewish people as a whole etc., and the abundance of spreading Nigleh and Chassidus, and after the revelationofthe manuscripts that weren’t available in previous generations etc. – seemingly, this all should have inspired vigorous activity in Torah and mitzvos. So one might ask: why has Hashem done this,that the reality is otherwise? This question in turn can lead to doubts and a weakening in one’s divine service etc. But the response is like Hashem’s answer to Moshe (at the beginning of Parashas Va’eira), “I appeared to Avraham, etc.” – it is all in order to bring us to an even higher level. Like the analogy in Tanya of “a person davening with intent, and an idolater stands before him...and talks to him to distract him,” where one must not be affected or deterred by it at all. Rather, one should consider the fact that this itself comes from Hashem, “I have hardened his heart,” so that as a result, the Jew will reveal the abilities Hashem has given him to transform darkness into light. Similarly, it is Hashem Himself who placed His only son, every Jew, in the darkness of exile in this generation, which proves that He has given us the strength not to be affected by it, and on the contrary, to serve Hashem with the utmost perfection and to transform the darkness into light etc. 2 excerpts from Maamar (k’ein sichah) Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos Parashas Va’eira 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ * לע"נ מרת לאה בת ר' יעקב ע"ה ליום היארצייט שלה ח"י טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

206

יום ב' פ' וארא, כ' טבת – יום ההילולא של הרמב"ם, ה'תשפ"ה

Jan 20, 2025

7:29

התוכן יום הילולא של צדיק, ועאכו"כ של הרמב"ם, צריך להביא לידי הוספה בעניני תומ"צ אצל כל בנ"י. ולכל לראש בנוגע ללימוד חיבורו "משנה תורה" שבו לומדים ההלכות דכל התורה כולה וכו'. ובמילא ה"ז הזמן מתאים לעורר עוה"פ אודות המנהג שהונהג לאחרונה ללמוד רמב"ם בכל יום, ומה טוב - שלשה פרקים בכל יום ע"מ לסיימו בכל שנה (לערך). ויה"ר שבקרוב לקויים היעוד שבסיום ספר הרמב"ם שלא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.. שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ואז יראו בגלוי בכל העולם (מ"ש בהתחלת הרמב"ם) ש"מאמתת המצאו נמצאו כל הנמצאים וכו'". ב' חלקים משיחת כ' טבת ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 Synopsis The hilula of a tzaddik, all the more so of the Rambam, must lead to an increase in Torah and mitzvos among all Jews, first and foremost in the study of his Mishneh Torah which includes the halachos of the entire Torah. Therefore, this is the time to once again encourage the daily study of Rambam, especially three chapters per day, to finish the entire Mishneh Torah within (about) one year. May it be Hashem’s will that we very soon merit the fulfillment of the promise at the end of the Rambam that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” and, “The world will be filled with the knowledge of Hashem as the waters cover the sea.” At that time, the entire world will see openly that (as it says at the beginning of the Rambam), “From the truth of His being, all existence comes into being.” 2 excerpts from sichah of 20 Teves 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

207

יום ג' פ' וארא, כ"א טבת, ה'תשפ"ה

Jan 21, 2025

9:35

התוכן החידוש של יום השלישי בעיני בשר הוא שאז הי' "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו" – ההולדה הראשונה מאז בריאת העולם, באופן שה"עשב מזריע זרע", וה"עץ פרי עושה פרי". וההוראה: כללות ימי חיי האדם נחלקים לד' תקופות בדוגמת דומם, צומח, חי ומדבר. מיד כשנולד ה"ה כ"דומם", אח"ז מתחיל בו ענין ה"צמיחה", כשמתחיל ללכת ממקום למקום בכחות עצמו ה"ה בדוגמת "חי", עד שמגיע לשלימות של "מדבר". ונמצא דעיקר ענין ה"צומח" הוא בגיל הילדות לפני בר-בת מצוה (ורק אז מתחיל החיוב לקיום תומ"צ – "הם חיינו" – מה"ת). וזוהי ההוראה לילדי ישראל מיום השלישי השבוע: ילדי ישראל הם ה"עשב" ו"עץ פרי" שצומחים מה"ארץ חפץ", וה' נותן לכל אחד מהם את הכח להיות "מזריע זרע" ו"עושה פרי" – "והשיב לב אבות על (ידי) בנים"! ובפרט ש"בנים עורבים אותנו" וכו'. משיחת אור ליום ג', י"ב סיון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2025 Synopsis The third day of the week, when Hashem said, “Let the earth sprout vegetation, seed-bearing plants and fruit-bearing trees that produce fruits according to their species…,” marks the introduction of procreation in the world. A person’s life is divided into four stages, corresponding to the four realms of inanimate matter, plant life, animal life, and human life: When a child is born, he is on the level of inanimate matter. When he begins to grow, he is on the level of plant life. When he begins to move about on his own, he is on the level of animal life. Then, when he becomes an adult, he reaches his fullest state, the level of the human being. We see that a person’s primary growth (plant life) occurs during childhood (it is not until the age of Bar or Bas Mitzvah that one becomes Biblically obligated to follow Torah and mitzvos, which are called “chayeinu” – corresponding to the level of chai/animal life). And this is the lesson for Jewish children from the third day of the week: Jewish children are the “plants” and “fruit trees” that grow from the “land of desire,” and Hashem gives every one of them the power to be a “seed-bearing plant” and “fruit-bearing tree” – “turning the hearts of the fathers back through the children”! Especially because “Our children are our guarantors” etc. Excerpt from sichah of Monday night, 12 Sivan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2025 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

208

יום ד' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ה

Jan 22, 2025

11:07

התוכן עה"פ [בשיעור תהלים היומי, מזמור קז] יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים", מפרש הבעש"ט שהכוונה ב"יורדי הים" היא לירידת הנשמה לעוה"ז ("מים רבים"), בגוף – "באניות". ויכול להיות שהגוף הוא כמו "אני'" כפשוטה (שמגין מהמים, ואדרבה – ע"י עובר את המים למחוז חפצו), שהגוף עוזר לו למלאות שליחותו בעוה"ז, ויכול להיות להיפך – "אניות" מלשון "תאני' ואני'" – שיש לו צרות מהגוף. ו"עושי מלאכה במים רבים" הם אלו העוזרים ל"יורדי הים" שלא ייטבעו. נמצא, שמדובר כאן אודות ג' סוגי בבנ"י: 1) מי שמסתדר בעצמו. 2) מי שאינו מסתדר בעצמו. 3) מי שעוזר לאחרים. וההוראה מזה שבפסוק א' מדובר על כל הג' סוגים – כל יהודי שייך לכל הג' סוגים: גם מי שמסתדר ב"אני'" שלו חייב לדאוג גם לזולת, ואפי' מי שאינו מסתדר בעצמו, יכול וחייב לעזור לזולת! וגם מי שעוזר לאחרים ועסוק ב"הצלת העולם", עליו לדאוג גם לעצמו, ל"אני'" שלו, להניח תפילין וכיו"ב, ולבני-ביתו או לבני-קהילתו הנמצאים ב"אני' שלו (שלא יעשו חור במקום מושבם...). ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2025 Synopsis On the verse (in today’s Tehillim, Kapitel 107), “Those who go down to the sea in ships (aniyos), who perform tasks in mighty waters,” the Baal Shem Tov explains that “those who go down to the sea” refers to the soul’s descent into this world (“mighty waters”). The soul descends within the body, which is an Aniyah, which has two meanings: the body can either function as an aniyah meaning a “ship,” protecting from the water, and moreover – enabling the soul to reach its destination of fulfilling its mission in this world. But alternatively, for some people the body functions as an aniyah in the sense of t’aniyah v’aniyah (“pain and lamenting”) – the person struggles because of the body. The next part of the verse, “who perform tasks in mighty waters” refers to those who assist “those who go down to the sea” so they do not drown. Thus, the verse addresses three types of Jews: (1) Those who manage on their own. (2) Those who don’t manage on their own. (3) Those who help others. The fact that all three appear in the same verse teaches us that all three categories apply to every Jew: Even one who manages on their own “ship” must also help others, and even one who doesn’t manage on their own can and must help others. Similarly, one who helps others and is preoccupied with “saving the world” must also take care of their own “ship,” by doing mitzvos and putting on tefillin etc., and ensuring the well-being of his own family and community within his ship (so they don’t make a hole in their part of the ship, which would endanger the whole ship…). 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2025

209

יום ה' פ' וארא, ערב כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה

Jan 23, 2025

11:09

התוכן בחיבור השו"ע והתניא ניכר עד כמה התמסר רבינו הזקן לענין החינוך. וענין זה התחיל כבר מהבעש"ט, שכאשר הי' בן י"ח (ח"י שנה לפני התגלותו) הציע לחבורת הצדיקים נסתרים לדאוג ולהשתדל בענין החינוך בכל משובות ישראל, והוא עצמו קיים זאת ונעשה עוזר למלמד וכו'. ועד"ז בנוגע לרבינו הזקן כידוע שהתמסר לעבודת החינוך. הדגשת ענין החינוך בספר התניא: התחלת התניא (כפי שעלה במחשבה שזה יתחיל בשער היחוה"א) הוא ב"חנוך לנער על פי דרכו". וכן הוא בפועל בעבודת האדם, שענין החינוך הוא התחלת העבודה בכח עצמו. ובענין זה מוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר שתורת החסידות מבארת את ענין החינוך גם בנוגע לגדולים (ובאמת רואים זה במוחש). (וזה משתקף גם בנגלה דתורה (במס' קידושין) שלאמיתו של דבר שייכת המציאות דחינוך גם מעבר לגיל כ"ד שנה, אלא שאין ציווי לזה כיון שיתכן שלא יקבל). [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"ק פ' שמות, אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג, יום ההילולא של אדה"ז שנת הק"ן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch and Tanya demonstrate how devoted the Alter Rebbe was to education. The focus on education began with the Baal Shem Tov, who, at the age of eighteen (eighteen years before he revealed himself), proposed to the society of hidden tzaddikim to take responsibility for the Jewish education in all Jewish communities, and the Baal Shem Tov personally carried out this task by becoming a teacher’s assistant etc. Similarly, the Alter Rebbe devoted himself to education, as seen with the Tanya: The Alter Rebbe originally intended to begin the Tanya with Shaar HaYichud V'ha’Emunah, whose introduction is Chaoch L’naar – “Educate the child according to his way.” And this also applies practically to a Jew’s divine service: education is the starting point of one’s service with their own effort. My father-in-law the Rebbe adds here that Chassidus explains how education applies not only to children, but even adults (as we in fact see clearly). (This is also reflected in Nigleh (in Masechta Kiddushin), where we see that the concept of education really applies even beyond the age of chinuch, just that there’s no obligation, due to the concern that at a later age the person might not listen. (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2025

210

יום ועש"ק פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה

Jan 24, 2025

9:31

התוכן [המשך] כמו בהתחלת התניא, הנה גם בסיומו (שדובר שיסיימוהו עד כ"ד טבת, ובודאי קיימו זאת) מודגש ענין החינוך – "הוכח תוכיח את עמיתך". כלומר, אפילו לאחרי לימוד כל החלקים בתניא עדיין ישנה כל המציאות של "הוכח תוכיח", ומוסיף "אפי' מאה פעמים"! וזהו תוכן הפתגם בפירוש המשנה "כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקודש", שגם מי שחושב שהוא "כלי שנגמר בטהרה" (וכן הוא באמת) – צריך עדיין "טבילה לקודש", ענין הביטול. ועי"ז מגיעים לבחי' פנימיות השבת (שבזה מסיים אדה"ז אגה"ק "הוכח תוכיח"), בחי' "ישראל סבא", מוחין שלמעלה ממדות (למע' מבחי' שבת כפי שנמשכת בימות החול, מוחין השייכים למדות). שזהו העלי' למעלה מעלה עד לפנימיות עתיק – בחי' רעוא דרעוין (וזה נמשך אח"כ לתוך "סעודתא דדוד מלכא", ש"הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"). משיחת מוצאי ש"ק פ' שמות, אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג, יום ההילולא של אדה"ז שנת הק"ן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2025 Synopsis (Continued): Like the beginning of Tanya, education is also emphasized at the end of Tanya, which concludes with the essay, “You shall surely rebuke your fellow.” That is, even after learning all five sections of Tanya, there is still need for “rebuke,” and he adds, “even one hundred times.” This relates to the explanation given on the Mishna, “Vessels completed in purity require immersion for sacred use”: it is explained that even someone who considers himself (and one who really is) a “vessel completed in purity,” still requires “immersion for sacred use” – bitul. That is how one reaches the inner aspect of Shabbos (which is discussed at the end of the essay), the level of Yisroel Saba – intellect that transcends emotions (higher than the level of Shabbos as it is drawn into the days of the week, which is intellect as it relates to emotions). This is the ascent to the level of the inner aspect of Atik – the level of Raava Draavin (which is followed by the “meal of King Dovid,” “the first redeemer who is also the final redeemer”). Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2025 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

211

יום א', פ' בא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ה

Jan 26, 2025

11:07

התוכן בשיעור היומי מבאר הרמב"ם את פרטי החילוקים שבין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שאינן עשויין להשאיל ולהשכיר, ומוסיף "אל תטעה בין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שדרכן להשאיל ולהשכיר". ובסיום הענין כותב: "ודבר זה עיקר גדול בדין, והוא דבר של טעם שראוי לסמוך עליו ולדון בו, וברור הוא למוצאי דעת, וראוי לדיין לשום לנגד עיניו ולא ילוז". ד' ענינים אלו הם ד' שלבים בהשגת השכל: 1) "עיקר גדול בדין": קאי על ההנחה הראשונה שלפני ההתבוננות, היינו, שמונח אצלו שזהו "עיקר גדול". 2) "דבר של טעם": קאי על ההתבוננות שכלית בריבוי שקו"ט וסברות לכאן ולכאן. 3) "ברור הוא למוצאי דעת": קאי על מסקנת הענין (לאחרי ההתבוננות שכלית) ע"י כח הדעת. 4) "ולא ילוז": קאי על התוקף דמסקנת השכל, עד ששום דבר שבעולם לא יזיזנו ממקומו. וכוונת הרמב"ם שדין זה נתקבל אצלו בכל התוקף הזה. ועפי"ז מתורצת קושיית נו"כ הרמב"ם מהו המקור לדברי הרמב"ם שם וכו' – כי לרמב"ם מונח הדבר ופשוט כ"כ עד שאין צורך במקור. ולאידך, כל השאלות והקושיות שבעולם לא ישנו אותו מהנחה וסברא פשוטה זו שהתאמתה בשכלו. משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2025 Synopsis Today’s Rambam discusses the differences between objects that are typically borrowed and rented versus objects that are not. He then adds: “Do not err and interpret the phrase ‘entities made to lend out or rent out’ as meaning ‘entities that are wont to be lent out or rented out’…”, before concluding at the end of the chapter: “This concept is a fundamental principle of law and a point of logic that may be relied upon in judgment. It is clear to those who give forth knowledge. It is appropriate for a judge to keep it in mind at all times and not to sway from it.” These four expressions represent four stages in comprehension: (1) “A fundamental principle of law”refers to one’s first impression of something, before he contemplates it. Meaning, it is obvious to him that this is a fundamental principle. (2) “A point of reason” refers to the next stage, his rational analysis of the matter, with arguments on both sides. (3) “It is clear to those who give forth knowledge” refers to his conclusion following the analysis, with the faculty of Daas. (4) “And not to sway from it” refers to the firmness of his conclusion, which is so strong that nothing can move him from it. By writing these four expressions, the Rambam is telling us that this law was so obvious to him that he didn’t have to find a source for it (which also resolves the question asked by the commentaries as to the Rambam’s source in the previous halacha). Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2025

212

יום ב' פ' בא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ה

Jan 27, 2025

11:17

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בא "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו . . למען שתי אותתי אלה בקרבו וגו'": ענינים המבלבלים שמקשים על האדם לעבוד את קונו באים ברצונו של הקב"ה, כי עי"ז שמתגברים עליהם מתגלים ויוצאים מן הכח אל הפועל הכחות המיוחדים שהקב"ה נתן לבנ"י, ועד"ז בנוגע לחושך הגלות, ועד"ז בנוגע ה"פרעה מלך מצרים" שבימינו, שזה ש"כבד לב פרעה" ה"ז בגלל ש"אני הכבדתי את לבו", ואי"ז אלא נסיון ויש לעמוד מולו בתוקף וללכת בדרך אור התורה ‏–‏ "באור פניך יהלכון", ואז יהי' "אשרי העם יודעי תרועה" ‏–‏ של תכסיסי מלחמה ‏–‏ יטילו פחד עליהם וכו'. משיחת מוצאי ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2025 Synopsis A lesson from the verse at the beginning of Parasha Bo, “Come to Pharaoh, for I have hardened his heart… so that I may demonstrate these signs of Mine in his midst…”: the distractions a Jew faces in his divine service come from Hashem, so that by overcoming them, he will reveal the hidden powers Hashem has given him. This applies in one’s personal divine service as well as generally to the “Pharaoh” of our times”: the fact that “Pharaoh’s heart is hardened” is only because “I have hardened his heart,” and it is only a test, which one should confront firmly by following the light of Torah – “walking in the light of Your countenance.” Then, “Fortunate is the people that know the blasting of the horn,” the horn sounded in battle will instill fear and dread in the opposition etc. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Va’eira, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2025

213

יום ג' פ' בא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ה

Jan 28, 2025

11:33

התוכן בפרשיות התורה דשבועות אלה (וארא, בא ובשלח) מסופר אודות הגאולה ממצרים. מבואר בתו"א בענין "בשלח פרעה את העם", שפרעה בעצמו שלח עם בנ"י את ניצוצות הקדושה דמצרים. וההוראה: ע"י כל פעולה שיהודי עושה בכל יום בגלות ה"ה מאיר עוד חלק בעוה"ז הגשמי, שעי"ז פועלים את תכלית השלימות דימות המשיח שהוא גילוי אוא"ס בעוה"ז הגשמי, ולכן צריכים להסתכל על כל רגע של גלות כמו רגע של הכנה לגאולה. וכשיודעים זאת, נקל יותר להתמודד עם קשיי הגלות. ובאמת יהודי הוא בעצם למעלה מכללות ענין הגלות ויכול לעבוד עבודתו בלי להתחשב כלל במיצרים וגבולים שמצד הגלות. ובזה יובן מאמר רבי פנחס בן יאיר לגינאי נהרא, שלא רצה לחלוק מימיו בפניו בטענה שזהו תפקידו, ש"אם אי אתה חולק כו' גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", כי תפקידו של יהודי הוא למעלה מתפקידו של גינאי נהרא. ולכן תובעים צדיקי הדור לעשות דברים שאין להם מקום בטבע, כיון שיהודי הוא בטבעו למעלה מהגלות וכו'. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2025 Synopsis On the verse “When Pharaoh sent the people...,” Torah Or explains that Pharaoh himself sent the sparks of holiness along with the Jewish people when they left Egypt. The lesson is that a Jew’s every deed illuminates another part of this physical world, and thereby brings about the ultimate revelation with the coming of Moshiach. Therefore, one must view every moment of exile as a moment of preparation for Redemption. When one knows this, it becomes easier to cope with the hardships of exile. And the truth is that a Jew inherently transcends the whole existence of exile,and can perform his divine service without consideration at all of the limitations and constraints the exile imposes. As Rabbi Pinchas ben Yair told the Ginai River when it refused to split (claiming that doing so was not its purpose): “If you do not split… I decree upon you that no water shall ever flow through you again” – because the role of a Jew is higher than the role of the Ginai River. For this reason, the Tzaddikim of the generation demand things that defy nature, because a Jew is naturally higher than exile etc. 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2025 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

214

יום ד' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ה

Jan 29, 2025

12:41

התוכן [בקשר למצות פדיון הבן שבסיום פ' בא] בסיום מס' פסחים איתא: ר' שמלאי איקלע לפדיון הבן, בעו מיני': פשיטא על פדיון הבן "אשר קדשנו.. וצוונו על פדיון הבן" אבי הבן מברך. "ברוך שהחיינו.. לזמן הזה".. כהן מברך דקמטי הנאה לידי', או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה? .. והלכתא אבי הבן מברך שתים. והענין ברוחניות: הקב"ה "אקלע לפדיון הבן" - הגיע הזמן שהוא עומד לפדות בנו בכורו מהגלות. הנה פשיטא שעצם "הפדיון" והגאולה באה מבחי' "אב" שלמע' מסדר השתלשלות, כי עליו המצוה (כביכול) דפדיון הבן. השאלה היא בנוגע לאופן המשכת הגאולה בפועל למטה בזמן ומקום ("שהחיינו.. לזמן הזה") שזה בא ע"י משיח שהוא בשר ודם "והוגה בתורה וכו'": האם זה תהי' ע"י בחי' "כהן" (שהוא איש החסד), בדרך סדר השתלשלות, ובמילא זה יהי' באופן של "קמעה קמעה" וכו', או גם זה תהי' ע"י בחי' "אב" שלמע' מסדר השתלשלות (מכיון שגם ביאת משיח הוא מצוה ו"עיקר" בתומ"צ), ובמילא זה יהי' באופן של "נגאלין מיד",? "והלכתא אבי הבן מברך שתים"!: הן עצם הפדיון והן כפי שזה נמשך למטה ע"י משיח צדקנו תהי' מבחי "אב", בלי חבלי משיח ובטוב הנראה והנגלה בקרוב ממש! משיחת י"א ניסן ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2025 Synopsis (In connection with the mitzvah of Pidyon Haben at the end of Parashas Bo) – the end of Masechta Pesachim states: “Rabbi Simlai attended a Pidyon Haben. They asked him: it is obvious that…the blessing, “Who sanctified us with His mitzvos and commanded us regarding Pidyon Haben” is recited by the father of the son. Regarding [the bracha] shehechiyanu…does the Kohen recite it, as he benefits from [the money given for the Pidyon Haben], or does the father of the son recite it, as he is the one who performs the mitzva…And the halacha is that the father of the son recites both brachos.” In spiritual terms: Hashem “attends a Pidyon Haben” – the time has come for Him to redeem His firstborn son from exile. And it is obvious that the Redemption itself comes from the divine level of “Father,” which transcends seder hishtalshelus, because the mitzvah to redeem the son is His obligation, as it were. The question concerns the method of drawing down the redemption practically, within time and space (“Who has given us life, sustained us, and brought us to this time…”), through Moshiach who is a person of flesh and blood and “contemplates Torah” etc.: Will it come from the level of “Kohen” (the man of kindness), by way of seder histalshelus, and as a result it will happen “bit by bit” etc. or will this too come from the level of “Father,” which transcends seder histalshelus (being that the coming of Moshiach is also a mitzvah, and a “principle” of Torah and mitzvos), and as a result, “they will be redeemed immediately”? And the halacha is that the father of the son recites two blessings: The Redemption itself, as well as its practical expression below through Moshiach Tzidkeinu,will come from the level of “Father,” without the birth pangs of Moshiach and with open and revealed good very soon. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2025

215

יום ה' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ה

Jan 30, 2025

11:23

התוכן 1) גאולת מצרים היתה "בחפזון" אבל בנוגע לגאולה דלע"ל נאמר "לא בחפזון תצאו", כי בעת יצי"מ היו בנ"י שקועים במ"ט שערי טומאה ולכן הי' צ"ל "כי ברח העם", חפזון דישראל, וזה גרם ענין החפזון דשכינה ו(להבדיל) מצרים, אבל מצב דבנ"י לע"ל יהי' ש"לא בחפזון תצאו", ולכן יהי' כך גם מצב השכינה והעולם. ועוד: גלות מצרים היתה צ"ל ד' מאות שנה, ולכן לולי החפזון היו נשארים בגלות, משא"כ בנוגע לע"ל הרי "כלו כל הקצין", ולכן אפשר ללכת "בשובה ונחת". אבל לפי"ז, בגלות מצרים שהי' להם ד' מאות שנה לא הי' הזמן יקר כ"כ, משא"כ עתה ש"כלו כל הקצין" ומיד יכול להגיע ה"ימים אשר אין בהם חפץ", יש לייקר כל רגע ולמלאותו עם תומ"צ. 2) שיטת פולין היא שהצדיק הוא זה ש"מחי'" את המקושרים אליו, אבל שיטת חב"ד היא שעל כ"א להתייגע בעצמו. אלא שהעזר לזה בא מנשיא הדור, והוא הקובע את צורת העבודה הנדרשת בתקופת דורו. ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025 Synopsis (1) Whereas the redemption from Egypt took place “in haste,” regarding the future redemption it says, “For not with haste will you go out….” The reason is because when the Jewish people left Egypt they were stuck in the 49 gates of impurity, so they had to “flee,” haste for the Jewish people, which also resulted in the haste of the Shechinah and lehavdil haste for Egypt. But upon the future redemption, when the Jewish people will be in a state where it is not necessary to flee, that will also be the state of the Shechinah and the state of the world. Moreover: the exile in Egypt was supposed to last four hundred years; therefore, had they not fled in haste, they would have gotten stuck there, whereas now, since “all the end-times have passed,” we can go “with tranquility and restfulness.” Accordingly, in Egypt, where they had four hundred years, every moment wasn’t as precious as it is now, when all the end-times have passed, and the “days without desire” can come immediately – so every moment must be cherished and filled with Torah and mitzvos. (2) The approach of Polish Chassidism was that the tzaddik is the one who “gives life” to those connected to him, whereas in the Chabad approach, everyone must toil on his own. But everyone is assisted by the Nasi, who establishes the form of service necessary for his generation. 2 excerpts from farbrengenof 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

216

יום ועש"ק פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ה

Jan 31, 2025

11:49

התוכן רוב הצרות והבלבולים היום נובעים מכך שאין קשר בין המוח והלב. שאע"פ שהאדם מבין בשכלו שאסור לגזול וכיו"ב, אבל "העין רואה והלב חומד", והמוח אינו שליט על הלב לשעבד את הלב למה שמבין בשכלו. ועוד יותר: הלב שליט על המוח – הוא מנצל את שכלו למלאות תאוות לבו! ואפי' אם זה מתחיל עם דברים קלים אבל מזה משתלשל ענינים חמורים יותר. [תעי'ה בעומק היער מתחילה עם סטי' קלה מ"דרך המלך"]. ובמילא מובן שהעצה לאדם כזה אינו ע"י שיתקנו את הלבושים שלו ויוסיפו לו עוד ידיעות ב(חיצוניות ה)שכל, אלא ע"י שיגיעו לפנימיות נפשו (פנימיות השכל) – שיאמרו לו את האמת שיש לו חלק אלוקה ממעל, ויש לו כחות להתנהג כדרוש ולהתקשר עם "אלוקה ממעל". רק כך יצליחו להוציא שכלו מן הגלות שנמצא בתוך תאוות הלב. וזהו תוכן מצות תפילין – שקושרים את הלב והמוח ברצועה של קדושה. ורק כך עושים אותו לבעל-תשובה. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2025 Synopsis The majority of the troubles and confusion in the world today stem from a disconnect between the mind and the heart. Although a person understands intellectually that he shouldn’t steal etc., “The eye sees and the heart desires,” and instead of the mind ruling over the heart so that the heart does the mind’s bidding, the heart rules over the mind – using the intellect to fulfill its desires. Though it begins with small things, it can lead to severe sins; when a person ends up lost in the depths of the forest, it starts with only a slight deviation from the right path. Thus, the solution for such a person is not to correct their external behavior or give them more external knowledge, but rather to reach the inner core of their soul (the inner intellect) – by telling them the truth: that they possess an “actual portion of Hashem from Above,” and they have the ability to behave properly and connect with Hashem Above. Only in this way can their intellect be redeemed from its exile within the desires of the heart. This is the idea of the mitzvah of Tefillin – to bind the heart and mind with the strap of holiness. Only in this way can one be turned into a baal teshuvah. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5728. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2025

217

יום ד' פ' שמות, ט"ו טבת, ה'תשפ"ה

Jan 15, 2025

10:55

התוכן עה"פ "ומשה הי' רועה וגו'" [ברביעי דפ' שמות] מסופר במדרש שגדי א' מעדרו של משה ברח, ומשה רדף אחריו ודאג לתת לו מים ומזון וכו', והגדי הוביל אותו להר סיני, ובהמשך לזה, ובגלל זה, הי' "וירא אליו מלאך ה' בלבש אש וגו'". וההוראה: כדי לזכות לגילוי אלקות גם מתוך הסנה, גשמיות העולם, ה"ז דוקא ע"י ההתמסרות והדאגה ל"צאנו של הקב"ה" – בנ"י! וכמסופר אודות הצ"צ שלאחרי הסתלקות אדה"ז הי' משך זמן שאדה"ז לא נגלה אליו וכו', ורק לאחרי שנתן פעם גמ"ח לקצב עבור קניית עגל (לפני התפלה), נגלה אליו אדה"ז! וההוראה: אף שישנם ענינים בתורה שניתן להגיע אליהם ע"י יגיעה בתורה (שענינים גשמיים והדאגה לזולת מבלבלים לזה), שעי"ז "יגעתי ומצאתי", אבל כדי לזכות לענינים הכי נעלים שבתורה, בחי' "מתנה" שבתורה שלמע' מבחי' "מציאה", ה"ז דוקא ע"י שעושים "נייחא לנפשי'" – דואגים לבנו של הקב"ה! א' השיחות דהתוועדות אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2025 Synopsis On the verse, “Moshe was tending the flocks” (in revi’i of Parashas Shemos), the Midrash states that there was a kid goat that ran away from Moshe’s flock, and when Moshe ran after it to make sure it had water and food etc., the goat led him to Har Sinai. It was because of this that “An angel of Hashem appeared to him in the flame of fire from the midst of the thornbush….” The lesson is that to merit the revelation of Hashem “in the midst of the thornbush” – within the physicality of the world – one must specifically devote himself to the “flock of Hashem,” the Jewish people. This is like the story of the Tzemach Tzedek: after the histalkus of the Alter Rebbe, there was a period when the Alter Rebbe didn’t reveal himself to the Tzemach Tzedek etc.; it was only after the Tzemach Tzedek went out of his way (before davening) one day to help a butcher with a loan so he could buy a calf etc., that the Alter Rebbe again revealed himself. Some parts of Torah can be reached through toiling in Torah (where worrying about someone’s physical needs can be a distraction), and “if you toil you will find success” – the level of a found object. But to reach the highest levels in Torah, the level of the “gift” of Torah, which is even higher than “finding” – that comes specifically by “benefitting Him” – by worrying about Hashem’s children’s needs. Sichah from farbrengen of 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2025

218

יום ב' פ' בשלח, ה' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 3, 2025

8:42

התוכן מענת משיח על שאלת הבעש"ט "אימתי קאתי מר" היתה "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". ומזה מוכח אשר כמו הגאולה, גם מעיינות החסידות שייך לכאו"א מישראל. ואת זה ראו בעיקר אצל הבעש"ט שהסתובב מעיר לעיר ומכפר לכפר וסיפר סיפורים לאנשים הפשוטים שבהם הי' מוסתר מעיינות החסידות, וכן אצל אדמו"ר מוהריי"צ שהשתדל בכל כחות נפשו ש(גם) תורת החסידות יגיע לכאו"א מישראל, ללא הבדל. אלא שאצלו הי' זה באופן שגם המקבל הרגיש בגלוי שזהו פנימיות התורה והבין אפס קצהו. וכ"ז מרומז במ"ש בפ' בשלח "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ות"א "בריש גלי" – האופן בו תהי' (גם) הגאולה שלימה ע"י משיח. ו"בריש" ר"ת ר' שמעון בר יוחאי – ש"בהאי ספרא דילך דאיהו ספר הזהר יפקון בי' מן גלותא ברחמים", ור"ת "ר' ישראל בעל שם" או "ר' ישראל בן שרה", ור"ת "ר' יוסף יצחק בן שטרנא שרה" או "ר' יוסף יצחק בן שלום דוב בער"! משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2025 Synopsis When the Baal Shem Tov asked Moshiach, “When will the Master come?” the reply was, “When your wellsprings will spread outward.” This indicates that just like the Redemption, the wellsprings of Chassidus are for every single Jew. This was seen primarily in the Baal Shem Tov, who traveled from city to city and village to village telling simple people stories in which the wellsprings of Chassidus were concealed. Similarly, the Rebbe my father-in-law strove with all his strength to bring the teachings of Chassidus to every single Jew without distinction. But in his case, it was in such a way that the recipient openly felt that it was the inner dimension of the Torah, and he was able to grasp a small measure of its depth. This is alluded to in the verse in Parashas Beshalach, “The Jewish people were leaving triumphantly” (“b’reish glei” in the Targum), like the complete Redemption through Moshiach. B’reish glei is an acronym for (1) R’ Shimon ben Yochai, of whom it is said, “With this sefer of yours, which is the Sefer Hazohar, they will go out of exile with mercy”; (2) “R’ Yisrael Baal Shem” or “R’ Yisrael ben Sarah”; (3) “R’ Yosef Yitzchak ben Shterna Sarah” or “R’ Yosef Yitzchak ben Shalom Dov Ber.” Excerpt from sichah of Yud Shevat 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2025

219

יום ג' פ' בשלח, ו' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 4, 2025

12:52

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ע"ד המאמר שנאמר ע"י הבעש"ט, ובהוספות של הרב המגיד וכו', עה"פ [רביעי דפ' בשלח] "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" "אל תיקרי לאיתנו אלא לתנאו" – שבשעה שאמר הקב"ה המאמר (לבריאת הים) התנה שיקרע הים לישראל, ואם לאו "לא היו נמצאים הימים ולא נבראו במקום הזה, כי יתבטלו ממציאות הבריאה וכו'". ובזה יובן מארז"ל צדיקים עושים רצונו של מקום וכו'. ובזה יובן גם מ"ש רבי פינחס בן יאיר לגינאי נהרא "פלוג מימיך שאני הולך לדבר מצוה וכו' אם אין אתה חולק מימיך גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שיעשו רצון הצדיקים אף שאינם בטבעם וכו'. וההוראה: יש לדעת שישנו תנאי משי"ב שבנוגע לעניני תומ"צ צריך ההעלם וההסתר שבעולם להבקע! אלא שהבקיעה בפועל היא ע"י מס"נ (קפיצת נחשון לים). וכמו בסיפור של רפב"י נבקע הנהר בפועל גם עבור בני לוי' שלו וגם עבור חמורו, ועד"ז בנוגע אלינו שמבלי הבט על המעמד ומצב שלנו, הרי "בני לוי'" אנו, שהולכים יחד עם נשיא הדור, ונבקעים כל ההעלמות וההסתרים גם עבורנו! ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe once told a story regarding the maamar of the Baal Shem Tov, with the additions of the Maggid etc., on the verse (in revi’i of Parashas Beshalach), “The sea reverted to its former strength,” and the teaching of our Sages, “ “Do not read it as ‘to its former strength (l’eisano)’ but as ‘to its condition(l’tna’o),’” because when Hashem created the sea, He stipulated with it that it would split for the Jewish people – the Baal Shem Tov explains that if the sea would not split, “the seas would not exist and would not have been created in this place, for they will cease to exist in creation etc.” Based on this, we can understand the expression of our Sages that the Tzaddikim “perform the will of the Omnipresent etc.” This also explains what Rabbi Pinchas ben Yair told the Ginai River, “Ginai, part your water for me” for I am going to do a mitzvah, and “If you do not part, I decree upon you that water will never flow through you again” – because Hashem stipulated with the created beings that they would fulfill the will of the Tzaddikim, even if it defies their nature etc. The lesson is that one must know that all the hiddenness and concealment in the world is subject to a condition since the Six Days of Creation that it must split for the sake of Torah and mitzvos. Just that for the actual splitting to occur, one must jump into the sea with mesiras-nefesh like Nachshon. And just like in the story of Rabbi Pinchas ben Yair, the river split not only for him, but also for those accompanying him and even for his donkey – so, too, the hiddenness and concealment must split for us, regardless of our personal state, because we are accompanying the Nasi of the generation. Two excerpts from sichah of 10 Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2025

220

יום ד' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 5, 2025

10:25

התוכן התחלת חמישי דפ' בשלח היא "ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים". עה"פ בפ' מסעי "ויסעו ממרה ויבואו אלימה" מבאר הרב המגיד "דאותיות אלימה הוא אותיות א-להים [בחי' גבורה], רק הצירוף הוא כך אלימה – א-לי מ"ה, נקרא דבר שהחסד שבו אינו מושג. וזהו א-לי, הוא החסד, ומ"ה לשון שאינו מושג..." – שמ"מרה" "באו" ונכנסו לבחי' חסד שאין למע' ממנו. והצ"צ באוה"ת מבאר ש"שתים עשרה עינות מים" הם כנגד הי"ב שבטים ו"שבעים תמרים" הם כנגד הע' נפש שבאו מצרימה או ע' זקנים – כללות ישראל. וההוראה: גם בחושך הגלות, הנה ע"י "נר מצוה ותורה אור" הופכים את ה"מה" – ענין שאינו מובן – לחסד שנמשך למטה בכללות ישראל, ובהתיישבות – "ויחנו שם על המים", וכמו שהי' במצרים שעוד בהיותם במצרים במצב של "וימש חושך", הנה "לכל בנ"י הי' אור במושבותם" [המשך יבוא] משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Beshalach begins, “They came to Eilim, where there were twelve springs of water and seventy date palms. They camped there by the water.” In Parashas Masei, on the verse, “They journeyed from Marah and arrived at Eilim,” the Magid explains that Eilimah (“to Eilim”) is comprised of the letters of the Divine Elokim (associated with Gevurah), but the letters take the form of “E-ili mah” – (“My G-d, what”) because the Divine Chessed is hidden and cannot be comprehended (“what”). And from “Marah” they “came” and entered the highest, hidden level of Chesed. The Tzemach Tzedek explains in Or HaTorah that the twelve springs of water correspond to the twelve Shevatim, while the seventy date palms correspond to the seventy souls that went down to Egypt, or the seventy elders – representing the entire Jewish people. The lesson is that even in the darkness of exile, through the “lamp of a mitzvah and light of Torah,” we transform the “what” – that which we cannot comprehend – into revealed expressed kindness below for the entire Jewish people, and in a settled fashion – “They encamped there by the water” – just like in Egypt, where, even when there was “tangible darkness,” nevertheless, “there was light for the all the Jewish people in their dwellings.” (To be continued.) Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 10 Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2025

221

יום ה' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 6, 2025

9:46

התוכן [המשך] וזהו מה שלומדים בשיעור חומש דיום ההילולא: אכן אומרים בו קדיש לעילוי הנשמה וכו' אבל בשעת מעשה מובטחים שכל ישראל שב"מדבר העמים" אבל מתנהגים עפ"י הוראות הע' זקנים עד "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" – הנה "ויבאו אלימה" – בחי' חסד מרובה שלמע' מהבנה, "מה", ובאופן ד"ויחנו שם על המים" (אין מים אלא תורה) – בהתיישבות. לכל לראש צריך יהודי לדעת שהקב"ה מכין לו בחי' חסד שלמע' מהשתלשלות, וזה נמשך למטה באופן דמן (כמ"ש בהמשך השיעור) – שכ"א הי' טועם בו מה שרוצה. ומ"מדבר העמים" גופא שבו ניתנה התורה הולכים לקבל פני משיח צדקנו ש"ילמד תורה את כל העם כולו" (אע"פ שגם "תורה" זו ניתנה במ"ת אלא שהיתה בהעלם. וכמדובר פעם, שמה שהי' בגלוי במ"ת הי' דוקא הרזי תורה ובחי' המרכבה וכו'. ו"התורה היא נצחית" – כל יהודי שייך ל"רזי תורה" ועד למהו"ע ית'!) ג' חלקים משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2025 Synopsis [Continuation] This is what we learn in the daily Chumash on the day of the yom heilula: While it’s true that we say Kaddish to elevate the soul, etc., but at the same time we are guaranteed that all Jews, who are in the “desert of the nations,” but conduct themselves according to the directives of the seventy elders and “the extension of Moshe in every generation” – they “come to Eilim” (Eilimah) – a state of abundant Chessed which transcends understanding (“what”), and in such a way that “they encamp there by the water” in a settled fashion (and “There is no water but Torah”). First and foremost, a Jew must know that Hashem prepares Chessed for him that transcends the natural order, and it comes down like the man(as subsequently described in today’s Chumash), where everyone tasted in it whatever they desired. And from the “desert of the nations” itself, where the Torah was given, we proceed to welcome Moshiach Tzidkeinu, who will “teach Torah to the entire people.” (This Torah was also given at Matan Torah, but it was since concealed. As explained on a previous occasion, at Matan Torah it was the secrets of Torah and the Divine Chariot that were revealed etc. And the Torah is eternal – every Jew can relate to the secrets of Torah, and even the Divine Essence and Core.) 3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 10 Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2025 לזכות רבקה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות התמימים שיחיו דישיבת תות"ל 770 ההולכים מידי שבוע להשתתף בשיעורי של"ה - "מיטוואָך שעה"

222

יום ועש"ק פ' בשלח, ט' שבט, ה'תשפ"ה– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום קבלת הנשיאות של הרבי –

Feb 7, 2025

12:22

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשכ"ה. המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ו של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2025 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’gani, 10 Shevat 5725. The maamar is based primarily on chapter 15 of the hemshech Basi L’gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2025 לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

223

יום א', פ' יתרו, י"א שבט, ה'תשפ"ה

Feb 9, 2025

10:57

התוכן התוועדות זו קשורה עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר. עפ"י הידוע אשר ביום ההסתלקות "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו .. מתגלה ומאיר .. למטה", וענינם של נשיאי חב"ד הוא גילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה, מובן זה שהמאמר שניתן ע"י בעל ההילולא ללמוד ביו"ד שבט מתחיל בזה שאיך שענין הצדיקים הוא המשכת אלקות למטה. וזוהי גם כוונת ירידת הנשמה למטה (מרגע שנולד). ובסיום המאמר מביא הענין ד"מי הוא היודע עתו וזמנו" כאשר הנשמה חוזרת לג"ע, ואשר על כן יש לנצל כל יום במילואו. והיינו, שבהמאמר כולל את כל מהלך חיי האדם עלי אדמות. שהתכלית בזה היא – עשיית דירה לו ית' בתחתונים, המשכת אור הסוכ"ע שלמע' ממדידה והגבלה בגילוי למטה, ואשר על כן, גם עבודת האדם שפועלת המשכה זו, היא למע' ממדידה והגבלה – "שטות דקדושה". ובכח כאו"א לפעול זאת ע"י ה"אתפשטותא דמשה (ש)בכל דרא ודרא" שבו. שזהו מ"ש בהתחלת המאמר, כנ"ל, שלאחרי הסתלקות השכינה שהיתה בתחתונים עמדו הצדיקים וחזרו והמשיכוה למטה. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2025 Synopsis This farbrengen is in connection with the hilula of my father-in-law the Rebbe. Since on the day of one’s passing, “all man’s toil that his soul toiled throughout his life...is revealed and illuminates... below”, and since the role of the Chabad Nesi’im is to reveal the inner dimension of Torah in a way that can be understood and grasped, we can understand why the maamar the Rebbe published to be studied on Yud Shevat, begins with a discussion of tzaddikim drawing down G‑dliness into this world, which is also the purpose of the soul’s descent into this world (from the moment of birth). And at the end of the maamar he cites the teaching of our Sages, “Who knows his moment and time…”when the soul returns to Gan Eden. The maamar thus encompasses the entire cycle of a person’s life on earth, the purpose of which is to create a dwelling place for Hashem in the lower realms and bringing about the revelation below of light of Sovev Kol Almin, which transcends all measure and limitation. Therefore, man’s service, which also brings about this revelation, also transcends all measure and limitation – the “folly of holiness.” Every individual has the power to do this, through the “extension of Moshe in every generation” that exists within him. As it says at the beginning of the maamar, that after the Shechinah departed from this world, the tzaddikim arose and brought the Shechinah back down below. 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2025 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

224

יום ב' פ' יתרו, י"ב שבט, ה'תשפ"ה

Feb 10, 2025

10:01

התוכן א) בשם פ' יתרו מרומז ענין ההוספה, כי יתרו נק' יתר "ע"ש שיתר פרשה אחת בתורה", ונוסף לזה, הי' גר ‏–‏ ענין ההוספה, שמהפכים מציאות שהיא היפך היהדות לענין של יהדות וכו'. וזה מודגש גם בשני דפ' יתרו שמתחיל "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם וגו'", ומפרש"י שקאי על "מחרת יוהכ"פ", וידוע מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" ‏–‏ ש"איצטער דארף מען ערשט תשובה טאן", והיינו, שאין להסתפק עם מעמדו ומצבו בהווה, אפי' כמו שהוא עומד ביוהכ"פ וכו', אלא יש להוסיף בזה עוד יותר ‏–‏ גם "ויהי ממחרת" יוהכ"פ נדרשת העבודה ד"לשפוט את העם" וכו' ‏–‏ וזוהי תכלית השלימות בעבודה, וכסיום השיעור "כל העם יבוא על מקומו בשלום" ‏–‏ ש"אם שלום כאן הכל כאן", ב) כללות הענין דפ' "ואתה תחזה וגו'" שבשני דפ' יתרו הוא שמשה לוקח איש פשוט "און גיט אויף אים א קוק" ועי"ז עושה אותו ל"שרי אלפים וגו'" ‏–‏ נר להאיר. וגם בענין זה מודגש ענין ההוספה שלמרות גדלותו של משה נותן לו יתרו עצה להוסיף בעבודתו שיהי' "ואתה תחזה וגו'. ב' חלקים משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2025 Synopsis (1) The name of Parashas Yisro connotes an addition, as Yisro was called “Yeser” because “he caused a section to be added (yiter) to the Torah.” Additionally, Yisro was a convert, which itself represents addition –the transformation of something that was the opposite of Jewish into Jewish etc. This is also emphasized in sheini of Parashas Yisro, which begins, “It was on the next day that Moshe sat to judge the people,” referring to the day after Yom Kippur, as Rashi explains. When my father-in-law the Rebbe asked his father, on the day after Yom Kippur, “Nu, and what now?” – he replied that “Now we must begin to do teshuvah.” Meaning, one must not suffice with their current state, even his state on Yom Kippur, but must add and more and more; even on “the day after” Yom Kippur one must perform the service “judging the people” etc. And this is the ultimate perfection in divine service, as it says at the end of today’s Chumash, “the entire people will come to its place in peace” – “If peace is here, everything is here.” (2) The general concept of Moshe “seeking out…leaders of thousands, leaders of hundreds etc.” is that Moshe takes a simple person and takes a look at him, and thereby turns him into a “leader of thousands etc.” – a shining lamp. This also emphasizes addition, in that despite Moshe’s greatness, Yisro advised him to add to his service by “seeking out…” etc. 2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2025 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

225

יום ג' פ' יתרו, י"ג שבט, ה'תשפ"ה

Feb 11, 2025

9:51

התוכן קבלת התורה היתה דוקא לאחרי ש"וישמע יתרו .. ויבא .. אל משה .. ויאמר .. עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלקים וגו'" [כמ"ש בראשון דפ' יתרו], ז.א. הגם שרק עכשיו יצאו מגלות קשה ומיהרו לקבלת התורה ‏–‏ לא קיבלו את התורה עד שפעלו שגם יתרו, שלא נולד יהודי, והי' כהן און במדין, בא לידי הכרה ש"גדול הוי' מכל אלקים"! וההוראה: אין ליהודי להסתפק בזה שמאיר את ביתו ומחנך את ילדיו בדרך התומ"צ ‏–‏ כדי שהוא ובני ביתו יזכו לקבל את התורה, עליו לקרב גם אחרים ואפי' אלו שנמצאים ב"מדין" ולסחוב גם אותם לקבלת התורה, וכולם ביחד זוכים לשמוע בלשון יחיד "אנכי ה' אלקיך וגו'". משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2025 Synopsis The Jewish people could only receive the Torah after “Yisro heard…and he came…to Moshe…and said…Now I know that Hashem is greater than all the deities etc.” (as it says in rishon of Parashas Yisro). Meaning, even though they had just left a harsh exile and were running to receive the Torah – they didn’t receive the Torah until they had an impact so that even Yisro, who wasn’t born a Jew, and who was a “priest of Midyan” who had served every idolatry, came to recognize that Hashem is greater than all the deities. The lesson is that a Jew must not suffice with illuminating his own home and educating his own children in the path of Torah and mitzvos – in order for him and his family to merit to receive the Torah, he must also draw others near, even those who are in “Midyan,” and bring them to receive the Torah too. Then all of them together will merit to here Hashem say “I am Hashem your G-d,” in the singular, to every Jew individually. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2025 לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

226

יום ד' פ' יתרו, י"ד שבט, ה'תשפ"ה

Feb 12, 2025

10:20

התוכן בשיעור רביעי דפ' יתרו, שמתחיל ב"בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני . . ויחן שם ישראל נגד ההר", "ויחן" לשון יחיד – "כאיש אחד בלב אחד", ומסתיים ב"אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" וכפרש"י "לא פחות ולא יותר" – ב' קצוות: הענין ד"לא פחות ולא יותר" הוא צמצום בתכלית, וביחד עם זה דוקא אחדותם של ששים רבוא דבנ"י, ריבוי בתכלית השלימות, "כאיש אחד בלב אחד", היתה ההכנה ונעשו עי"ז ראויים לקבלת התורה; ביאור הענין ד"ביום הזה": כמבואר החילוק שבין שאר הנביאים שנתנבאו ב"כה", שראו רק את ה"דמות", למשה שנתנבא ב"זה" – ראיית הדבר ממש [ומה שמשה אמר "כה אמר ה' כחצות הלילה וגו'" הוא כי מה שאמר לפרעה ("כחצות הלילה") לא הי' דברי ה' ("בחצות הלילה") ממש], וזהו מה שלעת"ל "כל אחד מראה באצבעו שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה וגו'". וזהו שהתורה היא בחי' "זה", כי ע"י לימוד התורה ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד" – "אותי אתם לוקחים". ב' חלקים משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2025 Synopsis Revi’i of Parashas Yisro begins with the verse, “In the third month...on this day they came to the Sinai desert...Israel camped there facing the mountain,” with the word “camped” in the singular – “like one man with one heart.” And it concludes with “These are the words that you must speak to the Jewish people…” as Rashi explains, “no more and no less.” This conveys two extremes: the concept of “no more and no less” signifies the ultimate tzimtzum and limitation, and at the same time, it is specifically the unity of the 600,000 Jews, the ultimate multitude united “like one man with one heart,” that made the giving of the Torah possible. Regarding the concept of “on this day”: The difference between Moshe and all other prophets is that the prophets prophesied using the term “So” (Koh), because they saw only an image, whereas Moshe, who prophesied with the term “This” (Zeh) – had a direct vision of the matter itself. (When Moshe said “So said Hashem: About midnight...” – that’s because what he said to Pharaoh – “about midnight” – was not Hashem’s exact words, as Hashem had said “at midnight” precisely.) This is also why in the future era, “Every individual will point with their finger as it says, ‘And it shall be said on that day: Behold, this is our G-d….” And the Torah itself is on the level of “This,” because through studying Torah, which is “entirely one” with Hashem, one connects with Hashem – “It is Me that you are taking.” 2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2025

227

יום ה' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ה

Feb 13, 2025

10:56

התוכן גם בזמן הזה שנמצאים בגלות, מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל! ומכאן הוכחה שהגשמי של הדבר הוא רק לבוש לעיקר - פנימיות הדבר, ולדוגמא בנוגע בהמ"ק, דאע"פ שבהמ"ק הגשמי נחרב, אבל גם כעת קיים ברוחניות בהמ"ק ועבודת הקרבנות - עבודת התפלה ש"במקום קרבנות תקנום", ועד"ז אע"פ שהגוים נגעו בגשמיות של א"י ועשו "שממה" וכו', אבל זהו בחיצוניות, אבל בנוגע הרוחניות, גם היום, כשמגיע ר"ה לאילנות מתעורר האדם ואומר הברכה על הפרי (בכוונת פירוש המלות) ואוכל את הפרי (עם הכוונה וכו') [מחשבה דבור ומעשה] שבדוגמתו נשתבחה א"י!, ומה טוב לקשר זה גם עם לימוד ענין בתורה הקשור עם זה וכו', וע"י קיום מנהג ישראל זה מזרזים את הגאולה. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2025 Synopsis Even in exile, the Jewish custom is to eat the fruits for which Eretz Yisroel is praised on Tu B’Shevat. This proves that the physical dimension of something is only a garment and secondary to its inner, spiritual dimension. For example, the Beis Hamidash: although the physical Beis Hamikdash was destroyed, the Beis Hamikdash continues to exist spiritually in every Jew, and the service of Korbanos continues to exist spiritually in tefillah. Similarly, the gentiles were only able to destroy the physicality of Eretz Yisrael, but spiritually, even today, on the Rosh Hashana for Trees a Jew is inspired, and eats the fruits for which Eretz Yisrael is praised, saying the bracha on it, and thinking the meaning of the words etc. (thought, speech, and action). And even better is to associate it with learning something connected to the day as well. Observing this custom hastens the Redemption. 2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2025

228

יום ועש"ק פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ה

Feb 14, 2025

10:59

התוכן זה עתה יצא לאור מאמר של אדה"ז ד"ה תורת ה' תמימה משיבת נפש [מאורע זה, הו"ל של מאמר אחד, גורם שמחה הכי גדולה, ובשנים כתיקונן היו עורכים לכבוד זה התוועדות מיוחדת ועושים "אַ גאַנצן שטורעם" ואומרים "חסידות" באופן ד"גיסן ווי וואַסער", ובודאי בימינו אלו כאשר "מען גיסט חסידות ווי וואַסער"]. תוכן המאמר: כדי שהתורה תהי' "תמימה" צ"ל תחלה הענין ד"משיבת נפש" – שיהודי ישיב את נפשו לה'. ועפ"ז מבאר מאמר רב יהודה "לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" – שבכך נתן "עצה לתלמידיו . . שיעסקו תחילה שלא לשמה", היינו, "לקרב נפשו אל ה'", ובכך נעשה האדם הלומד תורה אדם השלם, ועי"ז "יכול אח"כ לעסוק לשמה" – "לשם התורה, להעלותה לשרשה", שתהי' "תמימה". וזהו גם מעלת לימוד התורה שלאחרי התפלה – כי לאחרי התפלה, שענינה התקשרות לאלקות וגילוי הנשמה בכל האדם, לימוד התורה הוא בשלימות ע"י אדם השלם. משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s recently published maamar (in past times, the publication of a single maamar was cause for the greatest celebration, and certainly these days when Chassidus pours like water) on the verse, “Hashem’s Torah is perfect, restoring the soul” explains that in order for the Torah to be “perfect,” a Jew must first “restore his soul” – bringing his soul back to Hashem. Based on this he explains that’s Rav Yehuda’s statement, “A person should always study Torah not for its sake, because from doing it not for its sake he will come to do it for its sake” was “advice to his students…that they should first toil not for its sake,” but rather to draw their souls near to Hashem. In this way, the person studying becomes a whole person, so that “afterwards he can toil for its sake” – “for the sake of Torah, to elevate it to its root” and make it “perfect.” This is also the advantage of the Torah study that comes after davening: Because davening connects a Jew to G-dliness and reveals the Jew’s soul, after davening the Torah study is whole since it is being done by a person who is whole. Excerpt from sichah of 15 Shevat 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2025 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

229

יום א' פ' משפטים, י"ח שבט, ה'תשפ"ה

Feb 16, 2025

10:40

התוכן מ"ש [בתחלת פ' משפטים] "כי תקנה עבד עברי" לשון יחיד קאי על משה רבינו, שהוא עושה "קנין" בכל יהודי, וע"י שממשיך בו ענין הדעת פועל שה"אמונה" חודרת בכל כחות נפשו עד שזו נעשה "קנין" (גם) בנפשו, גם בנפשו הבהמית שנכנעת לנפשו האלקית, ועי"ז עושים לו ית' דירה בתחתונים. וזה נמשך במעשה שהוא העיקר – "ואלה המשפטים". כאשר יהודי, גם במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן", נעמד בתוקף של "לא יכרע ולא ישתחווה", שגם בענינים של "משפטים" שמובנים עפ"י שכל עד ש"דינא דמלכותא דינא" הרי הוא מקיימם מכיון "אשר תשים לפניהם" – נפעל הענין ד"החודש אשר נהפך וגו'" כבר מתחלת החודש, עוד לפני הנס פורים בפועל; הזהירות מהשגת גבול וכיו"ב אינו פוגע בפרנסה, ואדרבה – עי"ז הולכים הרווחים לדברים טובים. דוקא ע"י שמירת ה"הלכות" פועלים "הליכות עולם לו" – שנעשה בעה"ב על ה"עולם" (מלשון העלם והסתר). משיחת מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון – בחדרו – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2025 Synopsis The verse states (at the beginning of Parashas Mishpatim), “If you buy a Hebrew servant” – “If you buy” in the singular, referring to Moshe Rabbeinu, who “buys” every Jew: by imparting da’as into a Jew, Moshe enables the emunah to permeate all aspects of a Jew’s soul, to the extent that it becomes an “acquisition” within his soul, as well as his animal soul, which becomes subjugated to the G-dly soul, thereby creating a dwelling place for Hashem in the lower worlds. This is expressed in action (the main thing) – “These are the laws that you must set before them.” When a Jew, even at a time when, “we are still servants of Achashverosh,” stands firm and “neither kneels nor prostrates himself,” such that even when it comes to “Mishpatim” – laws that make sense reationally – he fulfills them only because they have been “set before them” by Moshe – that causes “the month to be transformed etc.” already at the start of the month, even before Purim. Not encroaching on others etc. doesn’t harm one’s livelihood; to the contrary – adhering to these laws ensures that one’s earnings will be used for good things. It is specifically through keeping the halachos that“the ways (halichos) of the world are his” – hebecomes a master over the “world” (from the expression helem v’hester – concealment). Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Mishpatim, Mevarchim Adar Rishon 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2025 לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

230

יום ב' פ' משפטים, י"ט שבט, ה'תשפ"ה

Feb 17, 2025

11:26

התוכן 1) הענין דחזרת חסידות בבתי-כנסת צ"ל גם ע"י אברכים, שגם אם חושבים שאינם צריכים את זה לתועלת עצמם – יעשו זאת לתועלת הבעה"ב שבבית-הכנסת. ועד"ז הענין ד"נרות להאיר" בכלל צ"ל גם אצל אברכים שיצאו מכותלי הישיבה, כי גם הם בגדר "בהמות בייתיות" ("הלנות בעיר"), כיון שכאשר נעשה "חושך" חוזרים הם אל הבית... 2) על כאו"א (ובמיוחד הבעה"ב העוסקים בהוויית עוה"ז) לפעול על עצמו את ההכרה שאין שום מציאות מלבד הקב"ה וליובאַוויטש (תורת החסידות, ותורה בכלל), שענין זה יתגלה לעת"ל. 3) ע"ד לימוד לקבלת "סמיכה" להוראה: על הבחורים להשתדל לקבלה קודם חתונתם (כמנהג בית הרב שגילה אדמו"ר מוהריי"צ), ועד"ז אברכים הנשואים – הראויים לזה. ולכל הפחות "סמיכה" באופן כזה שידעו את המעשה אשר יעשון לכה"פ בשו"ע או"ח ויו"ד והל' שבת (וקצת באבן העזר). ב' חלקים מהתוועדות כ"ד טבת ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2025 Synopsis (1) Reviewing Chassidus in shuls isn’t just for the bochurim, also for the young married men; even if they think they don’t need it for themselves, they should do it for the benefit of the people who daven in the shul. Similarly, being a “shining lamp” in general applies even to married peoplewho have left the confines of the yeshiva; now they are considered “domesticated animals” (“who sleep in the city”), because when it gets “dark,” they return home… (2) Everyone (especially the married people, who are involved in worldly matters) must work to instill within themselves the recognition that nothing exists other than Hashem and Lubavitch (the teachings of Chassidus, and Torah in general), a reality that will be revealed in the future. (3) With regards to studying for semicha: The bochurim should obtain semicha before marriage (following the custom of the Beis HaRav as revealed by the Rebbe Rayatz). Similarly, married people who are suited for it should pursue semicha as well. At the very least, they should obtain a level of semicha where they are knowledgeable in practical matters of halachah in Shulchan Aruch Orach Chaim, Yoreh Deiah, the laws of Shabbos, and some of Even Haezer. 2 excerpts from farbrengen of 24 Teves 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2025

231

יום ג' פ' משפטים, כ' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 18, 2025

11:35

התוכן [בקשר לאסיפת הרבנים שהתקיימה כמה שבועות לפנ"ז שבה הופיע רב מסויים מרוסיא ובו הראה תמונות של בנין ישיבה ומקוה משם וכו':] ישנה הלכה "עניי עירך קודמין" [מובא בפרש"י עה"פ בשלישי דפ' משפטים "אם כסף תלוה את עמי וגו'"]. וא"כ פשוט שיש לנצל כל אסיפה של כו"כ מבנ"י, לכל לראש, לחיזוק היהדות של אנשי המקום. ועכ"ז לא עלה על דעת אף א' מהנאספים לנצל האסיפה לחיזוק היהדות בעיר ניו-יארק! אף שבנוגע לזה בטוח שיכולים לעזור משא"כ בנוגע לבנ"י ש"מרחוק". ועוד: כאשר יהודי זה, שלכבודו התקיימה האסיפה, נעמד והראה תמונות של ישיבה ומקווה שם, נשאל ע"י א': 'מה קורה מצד השני של הדלת?...'. והרי הי' ידוע, גם לשואל, שההוא אינו יכול לענות על השאלה, וא"כ לא הי' שום סיבה ותועלת משאלה זו, אלא שזה הי' סימן גלוי מן השמים לנאספים: השאלה לא היתה בנוגע הישיבה והמקווה שם אלא של ניו-יארק! בזה שאלו מלמעלה אותו [השואל]: מה קורה מאחורי דלתי הישיבות כאן? כמה ילדים לא הולכים לישיבות?! עם כמה משפחות דיברתם בנוגע לטהרת המשפחה?!...! וגם לאחרי סימן גלוי זה לא ניצלו את האסיפה לדאוג ל"עניי עירך"! ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2025 Synopsis [Regarding the recent rabbinic meeting where a rabbi from Russia spoke and showed pictures of a yeshivah building and mikveh there, etc.:] The halacha is that “The poor of your city take precedence” [as Rashi explains on the verse in Parashas Mishpatim, “When you lend money to My people…”]. Therefore, it is obvious that any gathering of many Jews should be utilized first and foremost to strengthen Yiddishkeit among the local community. Yet it didn’t occur to anyone at the meeting to use it as an opportunity to strengthen Yiddishkeit in New York! This, despite the fact that it is doubtful whether they could help those faraway, but it is certain that they could help locally. Moreover, when this individual in whose honor the meeting was held got up showed pictures of the yeshivah and mikveh there, someone asked him: “What’s happening on the other side of the door?” The one asking the question knew that he couldn’t answer it; thus, asking such a question could have no benefit. Rather, this was a clear sign from Heaven to those assembled: The question wasn’t about the yeshivah and mikveh there, but about the state of affairs of Jewish life here! The one asking the question was in fact himself being asked from above: What’s happening behind the doors of the yeshivos here? How many children aren’t attending yeshivah? With how many families have you discussed the importance of Taharas Hamishpacha?! 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2025

232

יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ד

Aug 1, 2024

11:02

התוכן [המשך] יש צורך להבהיר פרט חשוב: מכיון שישנם חילוקי דעות בעניני אמונה ודת – יש להבטיח שהחדרת האמונה בבורא העולם ומנהיגו תהי' ללא כל קשר עם דת כלשהי. והעצה לזה היא – להנהיג בבתי-ספר "רגע של שתיקה" שיהי' מיוחד למחשבה והתבוננות אודות בורא העולם ומנהיגו, ללא ענין של תפילה בדיבור וכו' שיכול לעורר חילוקי דעות מצד המנהל או התלמידים וכו'. ומה לחשוב באותו "רגע של שתיקה" אודות בורא העולם ומנהיגו – יאמרו זאת ההורים לילדיהם; יש להחדיר זאת גם בבתי-ספר הגבוהים, באוניברסיטאות וכיו"ב. וגודל ההכרח שבדבר מודגש ביותר בזמן האחרון – כפי שרואים בפועל את המצב השורר שם כיום...; לדאבוננו, ישנם גם בתי-ספר דתיים שבהם הדגש הוא להעניק לתלמידים ידיעות בעניני תומ"צ ללא תשומת-לב מיוחדת לענינים הקשורים עם אמונה אהבה ויראת ה', ויש להנהיג שיתחילו את היום בענין של תפלה והתבוננות בגדולת ה'; אשרי חלקם וגדול זכותם של כל אלו שיתעסקו בענין זה, ובפרט אלו שהם בעלי-השפעה בשטח מסויים וכו'. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2024 Synopsis [Continued.] There’s a caveat: being that there are differences of opinion regarding faith and religion, instilling the belief in the Creator and Ruler of the world must be done in a way that isn’t associated with any specific religion. This can be done by instituting a moment of silence in schools, dedicated to thought and reflection about the Creator and Ruler of the world, but without a verbal prayer or anything that could cause disagreements among the administration or students – and the parents will tell the children what to think about during the moment of silence. It should be instituted in the universities etc. as well, especially considering the current situation in the universities. Unfortunately, even in some religious schools, the focus is on providing students with knowledge of Torah and mitzvos, but without attention to faith, love, and fear of Hashem. It’s important that the day begin with davening and contemplation of Hashem’s greatness. Fortunate is the lot and great is the merit of those working toward this end, and those who have any influence in this regard should utilize it to the fullest etc. Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Balak, 12 Tammuz 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2024 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

233

יום ב' פ' בלק, ט' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 15, 2024

11:14

התוכן עה"פ [בשישי דפ' בלק] "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" איתא במדרש די"א דקאי על הזמן "מצדקיהו עד מלך המשיח" – זמן הגלות, שאפי' בזמן הגלות ש"כרע שכב" – בנ"י הם תמיד "כארי וכלביא" ואף א' אינו בעה"ב עליהם. ואי"ז אלא ש"אנוס עפ"י הדיבור" עד הזמן ש"מי" – דקאי על הקב"ה – "יקימנו". ובמילא מובן שבנוגע לתומ"צ לא שייך כללות ענין הגלות. וכדי שלא נתרגל לענין הגלות ולחשוב שהעולם ו"גלות" הוא בעה"ב על ה"ארי" וה"לביא", מראים מזמן לזמן גם בזמן הגלות נסים גלויים (בדוגמת הנס דגאולת י"ב-י"ג תמוז), להזכיר שגם בזמן הגלות "אין עוד מלבדו". וזוהי ההוראה מהנס די"ב-י"ג תמוז: יהודי צריך לדעת שבכ"מ ובכל זמן ה"ה "כארי וכלביא" ו"בן חורין" בכל הקשור לתומ"צ ואין להתחשב בהגבלות דזמן ומקום. א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2024 Synopsis On the verse [in Shishi of Parashas Balak], “He crouches and lies down like a lion and like a lioness, who will rouse him,” the Midrash states an opinion that this refers to the time “from Tzidkiyahu until King Moshiach” – the time of exile. Meaning, even during the exile, when the Jewish people “crouches and lies down,” they are still “like a lion and like a lioness”; nobody has control over them because exile is only “forced by Divine decree,” until the time when “Who” – Hashem – “will rouse him.” Therefore, the whole concept of exile doesn’t apply to Torah and mitzvos. To ensure that we don’t become accustomed to exile and begin to think otherwise, from time to time we are shown open miracles even in exile (like the miracle of the liberation of 12-13 Tammuz), which remind us that “there is none else besides Him.” This is the lesson from the miracle of 12-13 Tammuz: a Jew must know that in every place and time, he is “like a lion and like a lioness,” a free person in everything related to Torah and mitzvos, and the limitations of time and space are of no consequence. Sichah from farbrengen of 12 Tammuz 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2024 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

234

יום ג' פ' בלק, י' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 16, 2024

9:41

התוכן א) הוראה לתלמידים הנוסעים בקיץ לשליחות, שבכ"מ בואם ישמעו מהם ענין בנגלה ואח"כ ענין בתורת החסידות (ע"ד הנהגת אדה"ז ברכישת חסידים). ב) לאחרונה נהייתה חולשה במ"ש כמ"פ ש"עד ארבעין שנין" יש להגביל א"ע בעת התוועדויות לג' כוסיות לכל היותר, וביחד‏ – ‏פחות מרביעית, הן בשבת ויו"ט, י"ב תמוז, י"ט כסלו, שמח"ת, פורים ובכל זמן שאפשר להורות היתר. (כוס של קידוש אינו בחשבון). הדברים בתוקף כעת ועל ימים שיבואו ובלי פשט'לעך! ג) התעוררות בנוגע לענין הצניעות גם בזמן הקיץ ובמקום ה"קאָנטרי", וזה קשור עם מ"ש [בשישי דפ' בלק] "מה טובו אהליך יעקב וגו'" וכפרש"י "ראה פתחיהן שאין מכוונין זה מול זה"‏ – ‏ענין הצניעות. ולזכור שה' נמצא עם כ"א בכ"מ שהוא ויש להתנהג בהתאם!‏ ‏ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2024 Synopsis (1) A directive for the students traveling on summer shlichus: wherever they go, they should first share a thought in Nigleh, and then in Chassidus (similar to the Alter Rebbe’s method of acquiring Chassidim). (2) Recently there’s been a weakening in terms of limiting oneself before age forty to three cups of l’chaim at most, and not less than a revi’is in total, whether on Shabbos or Yom Tov, 12 Tammuz, 19 Kislev, Simchas Torah, Purim, or any other time when one might think to be lenient. (The cup for Kiddush is not included). This is in force now and for the coming days, without any “explanations”! (3) Modesty is necessary even during the summer, and even in the “country,” and it relates to the verse [in Shishi of Parashas Balak], “How goodly are your tents, O Yaakov” etc.; on which Rashi explains, “he saw that the openings of their tents did not face each other” – the matter of modesty. One should remember that Hashem is with everyone wherever he is, and one should behave accordingly! 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2024

235

יום ד' פ' בלק, י"א תמוז, אור לחג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 17, 2024

11:50

התוכן בי"ב תמוז ה'תרפ"ז, בהיותו בגלות בקאַסטראַמאַ, הלך כ"ק מו"ח אדמו"ר (עם החסיד ר' אלי' חיים אלטהויז) למשרד כדי להרשם, אלא שבגלל איזה "חגא" הי' המשרד סגור, אבל מי שהי' שם הודיע לו שהתקבלה פקודה לשחררו. כשחזר לאכסניא שלו (שם כבר שמעו את הבשורה), מצאו את החסיד ר' מיכאל דווארקין רוקד מסביב לבית עם בקבוק משקה ושר "ניעט ניעט ניקאווא וכו'" שתוכנו – "אין עוד מלבדו". ולכן מהנכון שכעת, כש"הימים האלה נזכרים ונעשים", ישירו את הניגון הזה. ועד"ז מסופר על החסיד ר' אלי' חיים הנ"ל שכאשר שמע את בשורת הגאולה נשתנו צבעי פניו עד כדי סכנה... וכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' צריך להרגיעו וכו'. ועד"ז מסופר על הילד שהסתובב שם בבית, שכאשר שמע את הבשורה, טיפס על גדר הבית והסתובב סביבו עם ראשו למטה ורגליו למעלה... וההוראה: שמחת הגאולה צריכה לפעול אצל כאו"א – הן כאשר הוא במצב של "ילד", או "מבוגר", או "זקן" – לצאת מהגבלותיו – "מאודך", וזה ימשיך את ה"מאד" שלמעלה – בלי גבול האמיתי וכו'. ב' שיחות הראשונות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2024 Synopsis On 12 of Tammuz 5687 (1927) in exile in Kostroma, the Rebbe, my father-in-law (accompanied by the Chassid R’ Eliyahu Chaim Althaus) went to register at the local government office. The office was closed due to some holiday, but the officer on duty informed the Rebbe that an order had been received from Moscow to release him. When he returned to his lodging (where they had already heard the news), they found the Chassid R’ Michoel Dvorkin dancing around the house with a bottle of mashkeh and singing “nyet nyet nikavo,” etc., which means “there is none else besides Him.” Therefore, it is appropriate now, when “these days are remembered and observed,” that this niggun should be sung. Similarly, it is told that when the abovementioned Chassid R’ Eliyahu Chaim heard the news, his face changed colors, to the point that the Rebbe, my father-in-law, was concerned for his health, and sought to calm him down. There was also a child in the house, who, upon seeing the excitement, climbed up on the fence and made his way around the fence a few times with his head down and his feet up. The lesson is: the joy of the liberation should affect everyone – whether he’s on the level of a “child,” an “adult,” or an “elder” – to break free of his limitations – “your very,” and this will draw down the “very” from above – true boundlessness etc. First two sichos of the farbrengen of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2024 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

236

יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשפ"ד– יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע –

Jul 18, 2024

9:22

התוכן נשאלה השאלה איך אפשר לתבוע "לחיות" עכשיו את הגאולה [של כ"ק מו"ח אדמו"ר] באותו תוקף כאילו זה הי' הפעם הראשונה בשנת ה'תרפ"ז?! והביאור בזה עפ"י מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר מספרים סיפור בשימת לב ומתבוננים בתוכנו, אפשר "להתייצב" באותו מעמד ומצב שעליו מספרים, ובמילא "לחיות" א"ז מחדש באותו תוקף (וע"ד שמצינו בנוגע לגאולה הראשונה, שה"זכר ליציאת מצרים" בליל ט"ו בניסן בכל שנה צ"ל באופן שאדם מרגיש שהוא עצמו יוצא עכשיו ממצרים), ובאופן שזה יביא להחלטות אמיתיות. ובנוגע לעניננו – המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר כתוצאה מהרדיפות על דת ישראל בכלל ועל חינוך הילדים במיוחד – החלטות בכל השייך ללימוד התורה וקיום המצוות ולחינוך בני ובנות ישראל בדרך התורה והמצוה. וכאשר מחליטים על כך ברוב עם, מקבלים ע"ז סיוע גדול יותר מלמעלה. ולעשות כ"ז מתוך שמחה ש"פורצת גדר" וכו'. ב' חלקים משיחת חג הגאולה י"ב תמוז ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2024 Synopsis The question is asked, how can you experience the celebration of [the Rebbe’s liberation] now, with the same intensity as the first time in 5687 (1927)?! This can be explained based on what my father-in-law, the Rebbe, related, that when a story is told intently, and one focuses on and contemplates its content, one can put himself in the same situation as the situation being described, and thereby experience it anew with the same intensity – and in way that produces practical results. (We similarly find regarding the obligation to remember the exodus from Egypt on the night of 15 Nissan: one must feel as though he is currently leaving Egypt himself). The imprisonment of the Rebbe, my father-in-law, as a result of the persecution against the Jewish religion in general, and against educating children in the way of Torah and mitzvos in particular, should inspire positive resolutions with regards to Torah study and mitzvah observance, and educating Jewish children. When this is resolved publicly, extra assistance is provided from above – and all this should be done with joy, which breaks barriers etc. Two excerpts from sichah of 12 Tammuz 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2024 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

237

יום ועש"ק פ' בלק, י"ג תמוז – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ד

Jul 19, 2024

13:11

התוכן יכול להיות א' שכשיאמרו לו שהקב"ה בחר בו כחלק מבנ"י ונתן לו את תורתו, ואשר לכן עליו לנצל כמה רגעים ביום ללימוד התורה, יענה: דוקא מפני שמוקיר את התורה ה"ה "שומר" עלי' ע"י שנותן אותה לתוך נרתיק מאחורי "זכוכית עבה" מעל מדף גבוה... יש לומר לו שרצונו ית' שיתיישב ללמוד תורה בפועל ממש! ואדרבה - הסימן לכבוד התורה הוא שזה נעשה הלחם יום-יומי לנשמתו ובכל רגע פנוי מוציא ספר ומעיין בו עד שנקרע מרוב שמוש! וזהו דיוק הלשון [במכתב בעל הגאולה לקראת חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח, שכותב שם שזהו חג גאולת עוסקי] "הרבצת התורה": מלשון "רובץ תחת משאו" - הסימן שמוקירים את התורה מתבטא בזה שלא משאירים אותה למעלה "שעשועים לפניו", אלא מורידים אותה ולומדים בה בפועל בכל רגע פנוי (כמובן ביחד עם שמירת כבוד התורה ע"י הקדמת ברכת התורה וכו'). משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2024 Synopsis Sometimes it happens that when you tell a Jew that Hashem has chosen him as part of the Jewish people and given him His Torah, and that he must therefore dedicate a few moments each day to studyingTorah, he responds: Specifically because he values Torah, he “protects” it by placing it in a case behind thick glass on a high shelf... It should be explained to him that Hashem wants him to sit down and actually study Torah! On the contrary – the true sign of respect for the Torah is that it becomes the daily nourishment for one’s soul and that in his every free moment he takes out a sefer and delves into so much that it tears from excessive use! Thus [the baal hageulah in his letter for the occasion of 12-13 Tammuz 5688] specifically uses the expression that [the redemption is one for all those engaged in] “harbatzas Torah” – from the phrase “rovetz tachas masa’o” “lying under its burden”: the sign of respect for Torah is when one doen’t leave it above as “delights before him,” but brings it down here and studies it at every free moment etc. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2024 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר

238

יום א' פ' פינחס, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 21, 2024

10:21

התוכן צריכים להתכונן ל"אותו הזמן" ש"לא יהי' שם .. קנאה ותחרות" ע"י ההשתדלות והיגיעה לבטל ולשלול קנאה ותחרות, ואדרבה – להוסיף באהבת ואחדות ישראל, כמו שדובר בארוכה בהתוועדות דש"ק. ועכ"פ שלא יהי' שום ענין של היפך אהבת-ישראל בנוגע לפועל ממש, במעשה או בכתיבה (לכתוב מכתב בלי חתימת השם ר"ל) וכיו"ב. וכיון שהיום איננו ש"ק, יש לדבר רק אודות ענין החיובי – להשתדל להוסיף בכל עניני אהבת ישראל, לתת צדקה בסבר פנים יפות וכיו"ב. וכ"ז יהי' הכנה שבקרוב ממש נזכה ל"אותו הזמן וכו'", שהבשורה ע"ז הוא ע"י "פנחס זה אלי'הו", אשר להיותו כהן, ו"כהנים זריזין הן", בודאי מזדרז לבשר בשורת הגאולה. וענין הזריזות מודגש אצל פינחס שזכה לכהונה מצד עבודתו (ולא מצד התולדה) – הרי בודאי שצריך להראות את תכונת הזריזות בפועל ובגלוי, וכמו שהי' בפשטות שפינחס הזדרז לקיים ההלכה ש"אין מורין כן", ועאכו"כ שיזדרז לבשר לבנ"י ש"עבדי צמח" בא תיכף ומיד בפועל ממש! ב' חלקים משיחת יום א' פ' פנחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2024 Synopsis To prepare for the time when “there will be no jealousy or competition,” we must strive to eliminate all jealousy and competition now, and to increase in Ahavas Yisroel and Jewish unity, as discussed at length at the Shabbos farbrengen. At the very least, there should be no outward expression of the opposite of Ahavas Yisrael, neither in deed nor in writing (nor by writing letters without signatures and the like chas v’shalom). Since today isn’t Shabbos, we should speak only about the positive: we must increase in all matters of Ahavas Yisroel, in giving tzedakah happily etc., which will prepare for the imminent arrival of Moshiach literally right now, which will be heralded by “Pinchas, who is Eliyahu,” who, as a Kohen, will certainly hasten to announce it. Pinchas in particular embodies alacrity, because he merited to become a Kohen (not by birth but) by his own effort etc., and surely he will demonstrate his alacrity by hastening to announce that Moshiach has come, literally right now. 2 excerpts from sichah of Sunday, Parashas Pinchas, 15 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2024 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש

239

יום ב' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 22, 2024

9:09

התוכן 1)בשני דפ' פינחס מדובר אודות המנין של בנ"י בפועל. ב"מנין" מודגשת אחדותם של ישראל, שכאו"א מהם נמנה באופן שווה. ויה"ר שתיכף ומיד ממש נזכה ל"פינחס זה אלי'הו", מבשר הגאולה, שיבוא ויקיים שליחותו לבשר על הגאולה. 2) סעודת הערב שאוכלים בליל י"ז בתמוז ממהרת ומזרזת את הגאולה: ע"י אמירת הברכות בסעודה, החל מברכה הכללית "שהכל נהי' בדברו", וכל העומדים מסביבו מאשרים זאת ע"י עניית "אמן", שעי"ז פועלים את הגאולה, כפס"ד הרמב"ם שע"י מעשה, דיבור או אפי' מחשבה א' גורם לו ולכל העולם תשועה והצלה. ויה"ר שבעמדנו בסיום יום ט"ז בתמוז, שבא בהמשך ליום א' ט"ו תמוז, ולפנ"ז – י"ד תמוז, ולפני זה – ימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שבימים אלה קיבל כ"א ע"ע החלטות טובות בעניני תומ"צ והפצת היהדות והמעיינות חוצה – הרי בודאי שעי"ז מזרזים תיכף ומיד את התשועה והצלה ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' פנחס, ט"ז תמוז ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2024 Synopsis (1) Sheini of Parashas Pinchas discusses the counting of the Jewish people, which emphasizes the unity of the Jewish people, each of whom is counted equally. May it be Hashem’s will that we immediately merit the heralding of the Redemption by “Pinchas, who is Eliyahu.” (2) The meal eaten on the night before the fast of 17 Tammuz hastens the Redemption: by saying the brachos at the meal, and by everyone affirming it by saying Amen, we bring about the Redemption, in accordance with the Rambam’s ruling that even one act, word, or thought tips the scale of the entire world and brings salvation and deliverance. May it be His will that standing on 16 Tammuz, on the heels of 15 Tammuz and 14 Tammuz, and before that, the liberation of 12 and 13 Tammuz, when positive resolutions were made regarding Torah and mitzvos and spreading Yiddishkeit and the wellsprings outward – that this will certainly hasten the salvation and deliverance through Moshiach Tzidkeinu. 2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Pinchas, 16 Tammuz 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2024

240

יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד

Jul 23, 2024

10:18

התוכן א) ע"י אמירת "דברי כבושין" מיתוסף בעילוי שישנו ביום התענית מצ"ע, ובפרט כשאמירת הדברים קשורה גם עם מחשבה (כדי שהדיבור תהי' כדבעי) וזה מביא לידי מעשה בפועל, ו"חוט המשולש לא במהרה ינתק". ב) כל תענית יש בו ענין מיוחד. מבין ה' הדברים שאירעו בי"ז בתמוז הוא הענין ד"הובקעה העיר". ובענין זה מודגש בגלוי הקשר וההמשך שלו לשאר הצומות – עשרה בטבת, ת"ב וצום גדלי'. ומובן שמאורע בלתי-רצוי שבא בהמשך למאורע בלתי-רצוי שלפניו והוא סיבה למאורע בלתי-רצוי שלאחריו יש בו חומר מיוחד. ומכיון שמרובה מדה טובה וכו', מובן שכ"ה גם בנוגע לענין ה"עת רצון" שבתעניות והפיכתם ל"ימים טובים", שענינים אלו הם ביתר שאת בענין י"ז בתמוז שבא בהמשך וקשור עם שאר הצומות וכו'. משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2024 Synopsis (1) The custom of saying “words of reproof” adds to the inherent quality of the fast day itself, especially when the words are connected to thought (which ensure the words will be as they should) and actual deed, forming a “three-fold cord that is not quickly severed.” (2) Every fast day has its unique theme. One of the events giving rise to the fast of 17 Tammuz was that “the city was breached”; this aspect of the fast day emphasizes how it comes as a result, and is connected to, the other fast days, 10 Teves, 9 Av, and Tzom Gedaliah. Obviously, when a negative event results from a prior negative event, and gives rise to a subsequent negative event, it is more severe. But being that the “measure of good is greater” etc., it is understood that the same applies in the positive aspects of the fast day, namely, its quality as an auspicious time that will be transformed to festivals: these aspects are emphasized with greater force on 17 Tammuz, which follows and is connected to the other fast days etc. Excerpt from sichah of 17 Tammus 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2024

241

יום ד' פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 24, 2024

11:00

התוכן כללות ענין "קרבן תמיד" [בחמישי דפ' פינחס], שהיתה קרבן עולה, בעבודה: "תפלות כנגד תמידין תקנום", כי "קרבן" הוא מלשון קירוב וע"י התפלה האדם מתקרב לה'. קירוב אמיתי הוא כשהעבודה הוא באופן של "קרבן עולה" (שאין לבעלים חלק בה) – "לא ע"מ לקבל פרס", שאינו חושב אודות התועלת שתצמח לו כתוצאה מקיום תומ"צ אלא כל רצונו הוא להתקרב לה'. ואם יחשוב האדם שהעבודה ד"קרבן עולה" שייכת דוקא "בבוקר" – כשהוא נמצא במצב של אור – טוב לו ברוחניות ובגשמיות, אבל כש(נדמה לו, או באמת, ש)הוא במצב של "בין הערביים" – כיצד יכול להתפנות מדאגותיו ולחשוב אודות קירוב לה' באופן של "קרבן עולה"?! וע"ז באה ההוראה שחיוב קרבן תמיד הוא הן בבוקר והן בין הערביים! משיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2024 Synopsis The kobran tamid (in Chamishi of Parashas Pinchas)was an olah offering. In terms of Divine service: “The tefillos were instituted corresponding to the tamid offerings”; and a korban means to come close to Hashem. True closeness is when one’s service is like an olah – without thinking about the benefit to oneself, but only about Hashem, “not for the sake of reward.” One may think that such service is possible only in the “morning,” when everything is bright (physically and spiritually), but how can he be expected to serve Hashem in this fashion when it seems (or in fact is) “dark” chas v’shalom? But the Torah teaches us that the obligation to bring the tamid applies “in the morning and toward evening”! Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Pinchas, 12 Tammuz 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2024

242

יום ה' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 25, 2024

10:46

התוכן [המשך] בנוגע לקרבן תמיד נאמר "את קרבני לחמי". ענינו של לחם הוא לחבר הנשמה עם הגוף. וכמו"כ ישנו ענין ה"לחם" שמחבר את ה"נשמה" של כל העולם, הקב"ה, עם העולם, היינו חיבור והמשכת אור האלקי בעולם (אמנם הקב"ה מצ"ע הוא למעלה משייכות אל העולמות, אבל לאחרי שנברא העולם צ"ל חיבור דאלקות עם העולם). והקב"ה בעצמו גילה לנו בתורה ש"לחם" זה הוא ענין הקרבנות, ובפרט קרבן תמיד שהוא קרבן עולה, ועכשיו זהו ענין התפלה באופן של "קרבן עולה" שהוא כולו לה'. האמור מודגש במיוחד בהתוועדות שמתקיימת ביום חול שבו עוסק יהודי ב"עובדין דחול" (משא"כ בשבתות ויו"ט, ועד"ז בחוה"מ ובר"ח (ביחס לימי החול וכו')), ואעפ"כ מתחיל ומסיים גם יום כזה עם "קרבן עולה" וענין התפלה, שעי"ז ממשיך ומגלה את ה"נשמה" של העולם גם ב"עובדין דחול", ועי"ז נמשכת ברכה בנוגע לכל עניניו ב"בני חיי ומזוני רוויחא". משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2024 Synopsis The verse calls the tamid offering “My offering, My bread.” Just as physical connects body and soul, there is also the “food” that connects the “soul” of the world – Hashem – to its “body.” (Although Hashem transcends any connection to the world, once He created the world, it is necessary to draw G-dliness into it.) The Torah tells us that His “bread” is the korbanos, particularly the tamid offering, and nowadays, it is davening in the manner of an olah offering, which is entirely for Hashem. This is emphasized particularly on a weekday, when, despite being involved in mundane matters, a Jew begins and concludes the day with this “olah offering” of davening, bringing the “soul” into the world and drawing down Hashem’s blessings for children, life, and sustenance in abundance. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2024

243

יום ועש"ק פ' פינחס, כ' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 26, 2024

8:46

התוכן פ' פינחס כוללת בתוכה גם פרשת המועדות, וממנה נלקחת הקריאה בתורה בכל מועד ומועד. וההוראה: ע"י ההכנה בשבוע פשוט שבהן לומדים פ' פינחס זוכים להימים הטובים במשך כל השנה. והרי ענין זה הוא ענין כללי – רצונו של הקב"ה הוא שיהודי יזכה לכל עניניו ע"י יגיעתו ולא יהי' "נהמא דכיסופא". ולכן אין ליהודי להתרעם על כך שישנם ענינים, כמו פרנסה, שבאים אצלו דוקא לאחרי ריבוי יגיעה והסרת העלמות והסתרים וכו'. אבל, גם אם יש צורך בהעלם והסתר – ה"ז ימשך רק עד שהיהודי יתעורר בעצמו ויחליט שמבלי-הבט על כל ההעלמות והסתרים ה"ה ממשיך לנהל את חייו הפרטים והציבוריים עפ"י דרישת התורה, בידעו שאי"ז אלא נסיון בלבד כי אין שום מציאות שיכולה להיות העלם והסתר אמיתי על האמת! וכאשר זה מונח אצלו באמת, אז "במדה שהאדם מודד בה מודדין לו" ומתבטל הנסיון ההעלם והסתר ורואה שאכן אין בהם ממש! א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2024 Synopsis Parashah Pinchas enumerates the korbanos of the Yomim Tovim, which in turn form the Torah readings for each Yom Tov etc.The lesson is that by preparing for it during an ordinary week by reading Parashah Pinchas, we merit Yomim Tovim throughout the entire year. In general, Hashem wants a Jew to earn what he has through his own toil, not as “bread of shame.” Therefore, a Jew shouldn’t be upset by the fact that things like earning a livelihood etc. involve tremendous effort and concealment and challenge etc., but should remember that it’s all only a test, and it will last only until the Jew resolves to live his life according to the Torah despite the challenge. When one truly lives his life this way, Hashem responds in kind and nullifies the tests, allowing the person to see that they truly have no substance. Sichah from farbrengen of 12 Tammuz 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2024 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף

244

יום א' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 28, 2024

10:31

התוכן 1) בהלכות נדרים (רפי"א) ברמב"ם מובא חידוש שמצינו רק בענין הנדרים [כמ"ש בתחילת פ' מטות]: למרות גודל הענין דנדרים (ע"י אפשר לפעול חלות קדושת קרבן על כל דבר גם אם אינו ראוי למזבח, ועוד) מצינו בזה דוקא שגם "מופלא הסמוך לאיש", קטן בן י"ב שנה וקטנה בת י"א שנה וכו', "נדרו נדר" מן התורה! 2) שקו"ט בנוגע המקור לפסק הרמב"ם (שם) שהקטן או הקטנה צריכים בדיקה כל השנה כולה אם יודעים לשם מי נדרו, ואפי' אם בתחלת השנה נדרו ונבדקו ונמצאו יודעים ואח"כ נדרו עוה"פ ובסוף השנה נבדקו ונמצאו לא יודעים - "אין בנדריהם ובדבריהם כלום", דה"ז חידוש, דבכל התורה סומכים על החזקה, וכאן, שמופלא הסמוך לאיש נדרו נדר מה"ת ו"ספיקא דאורייתא לחומרא", פוסק ש"אין בנדריהם.. כלום"! משיחת כ"א מנ"א ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2024 Synopsis (1) We find something unique in the Rambam’s laws of vows: despite the tremendous gravity of vows (through which one has the power to consecrate even things unfit for the mizbeach etc.), the law is that a vow taken by a twelve-year-old boy or eleven-year-old girl, before the age of majority, is binding by biblical law. (2) A discussion regarding the source for the Rambam’s ruling that if a boy took a vow at the beginning of his twelfth year, and was examined (as required – to see whether he understands the significance of a vow and to Whom he took the vow etc.), and he was found to possess the requisite awareness, but then he took a vow later in the year, he must be examined again (and if he was now found not to have the requisite awareness – “their vows and their statements are of no consequence”): This is a most unusual ruling, because in Torah we usually rely on a chazakah that once something is found to be in order, we presume it remains that way. Yet here, although the child’s vow is binding by Torah law (where we are usually stringent in a case of doubt), here the Rambam nevertheless rules that the vow is of no consequence. Excerpt from sichah of 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2024 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

245

יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 29, 2024

7:58

התוכן לאחרונה הונהג שבמשך ג' השבועות יוסיפו בלימוד התורה בענינים הקשורים עם ביהמ"ק, בתושב"כ ובתושבע"פ, ובעיקר‏ – ‏בהל' בית הבחירה להרמב"ם שבזה ישנו העילוי דהלכות פסוקות אשר מהם באים לבניית ביהמ"ק בפועל! וכאן המקום לבאר את ה"כותרת" דהלכות אלו ברמב"ם "הלכות בית הבחירה": דלכאו' הי' מתאים יותר לקרותן "הלכות בית המקדש" ע"ש הפסוק "ועשו לי מקדש"‏ – ‏מקור הציווי לבניית ביהמ"ק! והביאור: השם "בית הבחירה" מורה על הבחירה בבית זה מבין שאר הבתים. והיינו, ששם זה מדגיש את הצורך לעסוק עם שאר הבתים שבעולם כדי לפעול בהם ענין של קדושה עד שיהיו ראויים שייאמר עליהם שביהמ"ק נבחר מביניהם! ועד"ז בנוגע לבחירת בנ"י משאר אוה"ע‏. ‏ב' חלקים משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2024 Synopsis It has been the custom as of late to learn about the Beis Hamikdash during the three weeks, especially the Rambam’s Hilchos Beis Habechirah, which contains halachic rulings relevant to actually building the Beis Hamikdash. Seemingly, why is it called Hilchos Beis Habechirah (“Laws of the Chosen House”), and not “Hilchos Beis Hamikdash,” in accordance with the verse (the source of the obligation to build the Beis Hamikdash), “They shall make Me a Mikdash”? The answer is that “Beis Habechirah” emphasizes that Hashem chooses this house from all other houses, and that it is upon us to bring holiness into all other houses, to the point that it could be said that that the Beis Hamikdash is chosen from among them. The same applies to the choosing of the Jewish people from among the nations. 2 excerpts from sichah of 17 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2024

246

יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 30, 2024

11:09

התוכן הדרך היחידה להבטיח שהנהגת האדם תהי' עפ"י צדק ויושר ולא כחיות-בר שב"גו'נגל", היא – כאשר מחדירים ונוטעים בלבו כבר מקטנותו את ההכרה במציאות הבורא עולם ומנהיגו – "יש בעה"ב לבירה זו", והוא צוה לאדם להתנהג כך וממנו אא"פ להסתתר כי "עין רואה ואוזן שומעת"! [אבות פ"ב, שאומרים בשבת זו]. והנה לדאבוננו, המקום היחידי שבו לא מאפשרים לדבר אודות המושג של "עין רואה ואוזן שומעת" הוא בבתי-ספר הכלליים! הם עסוקים לעשות מהילדים "אנשים" – ולכן נותנים להם ידיעות שונות וכו', אבל אין לכל ענינים אלה השפעה כלל על הנהגת הילד בחיי היום-יום! ואפי' אם מדברים עם הילד אודות מדה מסויימת, מסבירים לו רק ש"אין זה הוגן" לא להתנהג בצדק ויושר, שזה לא מחייב את הילד להתנהג כך בפועל, ולא מקשרים זאת עם העובדה ש"יש בעה"ב לבירה זו" וש"עין רואה ואוזן שומעת", ושהקב"ה נמצא בכ"מ שהילד נמצא ומסתכל כיצד הוא מתנהג! והרי רק חינוך כזו מבטיח שהילדים יגדלו להיות "אנשים" ולא חיות-בר שב"גו'נגל! [המשך יבוא] משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2024 Synopsis The only way to ensure that a person’s behavior will righteous and just – not like that of wild animals in the jungle – is by instilling in a child’s heart from a young age the recognition of the existence of the Creator and Ruler of the world, that He commanded man to behave a certain way, and that it’s impossible to hide from Him because He has “a seeing eye and listening ear” [Pirkei Avos ch. 2, this week’s perek]. But inexplicably, the only place where it’s forbidden to speak about Hashem and the concept of a seeing eye and a listening ear etc. is in the public schools! They’re trying to raise children and they give them all kinds of knowledge about math and science etc., but none of it has any effect on the child’s practical daily conduct! Even if they do talk to a child about behaving a certain way, they do only by explaining that it’s in the child’s best interest to be a decent person, but not that the child is obligated to do so. They don’t tie it to the existence of Hashem, the Master and Ruler of the World, Who has a seeing eye and listening ear, and the fact that wherever the child is, Hashem is with him and watches how he behaves. But only such an education ensures that the child will grow up as a human being, not like a wild animal in the jungle. [To be continued.] Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2024

247

יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 31, 2024

10:45

התוכן [המשך] בדורות שלפנינו קיבל הנער החינוך לערכים בביתו ושלחו אותו לבית-ספר רק להוסיף לו ידיעות בעניני מדע וכיו"ב, אבל כיום (שלהורים "אין זמן" לחינוכו של הנער) חינוך הנער הוא תחת אחריותם של בתי-הספר! ודוקא שם מעמידים "מסך של ברזל" ולא נותנים להקב"ה "להיכנס"... בנוגע לטענה אודות "חוקת-היסוד" כו' – הנה החוקה נקבעה ע"י אלו שמטרת בואם למדינה זו היתה כדי שיוכלו לנהל את חייהם עפ"י דתם באין מפריע, ואין מקום לומר שכווונתם היתה שבבתי-ספר לא יתנו להזכיר אודות מציאות של בורא העולם!; בחוקה נאמר שהיא נקבעה "לטובתה של האומה", ואם מצב האומה השתנה – הילד כבר לא מקבל בביתו את התודעה ש"עין רואה ואוזן שומעת", ורואים שאחוז הפשיעה אצל הנוער הולך וגדל וכו' – הרי "טובתה של האומה" מחייבת לעשות משהו בנידון, ובפרט שבחוקה עצמה מפורש שניתן לעשות בו שינויים בהתאם לשינויי המצבים וכו'. יש לציין את ענין החיובי שנשיא המדינה הכריז שיש להכניס לבתי-ספר את ההכרה בבורא עולם ומנהיגו. [המשך יבוא] משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2024 Synopsis In previous generations, children learned values from their parents at home, and schools was meant to teach them about science etc. But today (when parents “don’t have time” to teach their children), the children’s education is the responsibility of the schools. Yet specifically in the schools, an “iron curtain” is erected, so as not to allow G-d in…. They argue that the Constitution requires etc., but the Constitution was established by people who came to this country to practice their religion without persecution. Thus, there is no basis for the notion that they intended to forbid in schools the mention of the Creator of the universe! Moreover, the Constitution was written “for the people,” and it expressly allows for amendment when circumstances change. Therefore, when the situation has changed, such that children are no longer taught at home that there’s a “seeing eye and listening ear,” and we see that the crime rate among the youth is rising etc., the good of the people requires doing something about it. A recent positive development is that the President of the United States has issued a call to allow the recognition of G-d to be taught in public schools. [To be continued.] Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Balak, 12 Tammuz 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2024

248

יום א' פ' בלק, ח' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 14, 2024

12:09

התוכן ברור שהיתה אצל בלעם מדרגת נבואה. ובכן, מדברי בלעם בנוגע לנבואתו יכולים ללמוד גם בנוגע לנבואת בנ"י. דהנה ענין הנבואה והציווים הקשורים לזה, כמו האיסור לכבוש נבואתו, אפשר ללמוד בב' אופנים: 1) זהו ענין מיוחד הנוגע לאיש פרטי זה, הנביא. 2) זהו חלק מכללות הענין דעבודת ה' כמו בנין ביהמ"ק ואמונה בה' – "מיסודי הדת". מדברי בלעם "את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור לדבר", שלא יכבוש נבואתו, מוכח שהאיסור לכבוש נבואתו אי"ז רק שאינו מקיים מצווה המיוחדת לנביא, שהרי לא מצינו שבן-נח מחוייב בזה, אלא זוהי מצוה שהיא סניף של מצות עבודת ה', ובמילא הפכה היא עבודה זרה, שגם בן-נח מצווה ע"ז. וההוראה: ההרהורי תשובה ש"נוזלים" בנשמה שבגוף מזמן לזמן מבחי' "מזל" שבנשמה הם ע"ד "נבואה קטנה" (ולא ענין פרטי שלו מכיון שהוא זקוק להתעוררות), והיתכן להיות בדוגמת "כובש נבואתו" ולא לנצלם?! ועד"ז בנוגע היחס לדברי נשיא הדור שזהו דבר ה' ש"גלה סודו ע"י עבדיו הנביאים"! ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2024 Synopsis It is clear that Bilam possessed the level of prophecy; therefore, from Bilam’s words we can also derive something regarding prophecy among the Jewish people. Prophecy and the guidelines surrounding it (such as the prohibition against suppressing one’s prophecy), can be understood in two ways: (1) as a particular matter concerning a particular person – the prophet; or (2) as a part of serving Hashem in general, like building the Beis Hamikdash and believing in Hashem, which are “among the foundations of faith.” Bilam’s expression, “What Hashem puts into my mouth, that I must take care to say,” implies that suppressing prophecy his wasn’t just a matter of his personal prohibition, because we find no such prohibition upon a non-Jew against suppressing prophecy. Rather, Bilam’s obligation was part of the general obligation to serve Hashem and not to serve idolatry, which applies even to Bnai Noach. The lesson is that when one experiences thoughts of teshuvah from time to time, from his soul’s “mazal,” they are akin to “minor prophecy” – and how could one not utilize it and thereby “suppress his prophecy”?! Similarly, the word of the Nasi of the generation is the word of Hashem, “His secret He revealed through His servants, the prophets”! 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Balak, 12 Tammuz 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2024

249

יום ועש"ק פ' מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ד

Aug 2, 2024

12:52

התוכן "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים וגו'". כמו בדור שיצא ממצרים, שהיו מ"ב מסעות מיציאת מצרים עד ירדן יריחו, עד"ז ישנו בחיי כאו"א. ועד"ז בעבודת כאו"א בלימוד התורה וקיום המצוות. וכמו שבענין המסעות בפעם הראשונה שרובם היו במדבר הגדול והנורא, הנה כמו"כ הוא בעבודת כאו"א. ולכן צ"ל "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם" – שמשה, שענינו הוא תורה, המשכה מלמעלמ"ט, ממשיך (מבחי' חקיקה לבחי' כתיבה) את בחי' "מוצאיהם" – המוצא והמקור דישראל, עצם הנשמה, לנשמות בגופים כפי שנמצאים במדבר העמים, שעי"ז יהי' להם הכח לעבור את המ"ב מסעות במדבר וכו'. אבל התכלית היא שתהי' ההעלאה מלמטלמ"ע. וזהו מה שמסיים "ואלה מסעיהם למוצאיהם", שע"י המסעות נתעלו עד לבחי' "מוצאיהם", ולמעלה יותר מה"מוצאיהם" שלפנ"ז שהרי "ירידה צורך עלי'". והעלי' היא ע"י עבודת התפילה. וזהו "אלה מסעי" לשון רבים, שגם לאחרי שיצאו מהמיצרים וגבולים דמסע הראשון, "ארץ מצרים", צריך להמשיך ולעלות מחיל אל חיל, עד שבאים לעבר הירדן וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה ואלה מסעי בני ישראל, אור לועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2024 Synopsis “These are the journeys of the Jewish people who left the land of Egypt, etc.” Just like in the generation that left Egypt there were forty-two journeys until they came to the Yarden at Yericho, so too in the life of every individual, and so too in every individual’s service of Torah and mitzvos. Just as the majority of the journeys took place in the “great and fearful desert,” so it is with everyone’s Divine service; therefore, it is necessary for “Moshe to write the starting points for their journeys” – Moshe’s essence is Torah (which comes from above to below), and he draws down (from the level of “engraving” to the level of “writing”) “their starting points” – the source and origin of every Jew, i.e., the essence of the soul, and brings it down into souls within bodies, as they stand in the “desert of the nations.” This gives them the strength to pass through the forty-two journeys in the desert, etc. But the ultimate purpose is the subsequent elevation from below to above, as the verse concludes, “and these were their journeys with their starting points”: as a result of the journeys, they are elevated to the level of “their starting points” and even higher than that, because the descent is for the sake of ascent. This ascent is achieved through the service of tefilah. This is why it says “these are the journeys” in the plural, because even after leaving constraints and limitations of the first journey from “the land of Egypt,” it’s necessary to continue to rise from strength to strength until reaching the other side of the Yarden etc. 2 excerpts from Maamar V’Eileh Masei Bnei Yisroel, Thursday night, Parashas Masei, 24 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2024 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

250

יום א' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 4, 2024

10:55

התוכן א) טוב ונכון שביום ההילולא דהאריז"ל יעלו על הציון שלו ו"ברוב עם הדרת מלך", וללמוד שם מתורתו כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד, ולהתפלל שם ולתת שם צדקה, ולעשות כ"ז בציבור. באה"ק‏ – ‏לעשות א"ז על הציון בגשמיות, אבל יש לעשות א"ז גם בכל מקום בה' מנחם-אב. כי כמו שה' הכניס א"ע בתורה ולכן ע"י התורה "אותי אתם לוקחים", עד"ז הוא בצדיקים ש"דומים לבוראם" בנוגע לתורתם. ב) לערוך סיומי מסכתות בכל ימי תשעת הימים, כולל בת"ב. ג) להתחזק במיוחד בימים אלו בהתעסקות בכל המבצעים, כולל מבצע נש"ק, ומובן גודל הענין דהדלקת נש"ק בערב שבת זו‏ – ‏ערב שבת חזון וכו'. ובכללות‏ – ‏הוספה בכל הג' קוין דתורה, עבודה ו(גמ"ח) מצוות, ומתוך שמחה שפורצת כל הגדרים וכו'‏. ‏משיחת אור לער"ח מנ"א ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2024 Synopsis (1) It is a good and proper thing to visit the resting place of the Arizal on his yahrzeit, 5 Av, and “The splendor of the King is in the multitude of the people,” and also to study his teachings as they are explained in Chabad Chassidus, to daven there and give tzedakah there, and to do it all communally. In the Holy Land it should be done at his physical resting place, but it should also be done everywhere; just as Hashem placed Himself in His Torah, such that by studying Torah, “you take Me,” so it is with tzaddikim who “resemble their Creator” and their teachings. (2) Siyumim should be conducted throughout the Nine Days, including on Tisha B’Av. (3) All the mivtzaim should be strengthened during the Nine Days in particular, especially the Shabbos Candles Campaign; we can understand the great importance of lighting Shabbos candles this week in particular, on ErevShabbosChazon. And in general, everyone should increase in the three aspects of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim (mitzvos) and with joy that breaks all boundaries, etc. Excerpt from sichah of Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2024 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

251

יום ב' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 5, 2024

11:22

התוכן יש לעורר אודות ענינים של מעשה בפועל שהזמ"ג – הדינים בשו"ע הנוגעים לתשעת הימים, ובפרט הדינים דשבוע שחל בו תשעה באב [ואע"פ שבנוגע לפועל בקביעות ש.ז. (תשמ"ח), שת"ב נדחה ליום א', יש שקו"ט אם כל השבוע שלפנ"ז דינו כשבוע שחל בו ת"ב, אבל בנוגע להוספה בלימוד התורה וצדקה אין מקום לשקו"ט]. ופשוט שבזה נכלל החיוב ללמוד הלכות אלו בשו"ע, ולפלא שכשעושים "שטורעם" בנוגע ההוספה בלימוד התורה בימים אלו, ובפרט עניני בית הבחירה, לא מזכירים אודות לימוד ההלכות דבין המצרים! ועפמ"ש "ציון במשפט (תורה) ושבי' בצדקה" יש לעורר ע"ד ההוספה בלימוד התורה, וכן בנתינת הצדקה ובפרט לפני התפילה. ואם בנוגע לזמנו כותב אדה"ז שעיקר העבודה היא בצדקה ש"אין ישראל נגאלין אלא בצדקה", ועאכו"כ בזמננו זה ש"כלו כל הקצין", ובפרט בימים אלו שבהם מתפללין לה' ביתר שאת לגאולה, ורוצים שהתפלות יתקבלו. כל השומעים את הדברים ישתדלו לא רק לקיימם בעצמם אלא לפרסמם – להביא את "אגרת" נשיא דורנו לכאו"א מבני הדור. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' מטו"מ, אור לר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2024 Synopsis It is appropriate to raise a timely issue: the halachos in Shulchan Aruch pertaining to the Nine Days, and particularly the laws of the week of Tisha B’Av. (Although Tisha B’Av this year is postponed to Sunday, and there’s a debate as to whether the entire preceding week is considered the week of Tisha B’Av, however, with regards to increasing in Torah study and tzedakah there’s no room for debate). Obviously this includes the obligation to learn these halachos, yet it’s astonishing that when a stir is made about increasing in Torah study during the Three Weeks, particularly Hilchos Beis Habechirah, no mention is made of studying the halachos of the Three Weeks! In accordance with the verse, “Tzion shall be redeemed through justice (Torah) and those who return to her with tzedakah” – there should be an increase in Torah study, as well as tzedakah, and particularly, giving tzedakah before davening. If the Alter Rebbe wrote that in his times the primary service was through tzedakah, because “The Jewish people are redeemed only through tzedakah,” how much more so nowadays when “all the end times have passed.” And especially at this time of year, when we daven to Hashem for the Redemption with even greater intensity. Whoever hears these words should endeavor not only to fulfill them on their own, but also to publicize them – to bring the “letter” of the Rebbe of our generation to each and every member of the generation. Two excerpts from sichah of Thursday night, Parashas Matos-Masei, Rosh Chodesh Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2024

252

יום ג' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 6, 2024

9:59

התוכן שמו של החודש הוא "מנחם אב", והיינו שבכל החודש, ומתחילתו, ישנו כבר ה"מנחם" של ענינים הבלתי-רצויים של חודש זה. וזה מודגש ביותר בזמננו "אַז ס'קרוב זמן הגאולה, ביז וואַנעט אַז מ'דאַרף דאָס זאָגן בדיבור, וואָס איז . . דאָך מגלה און מכריז און מודיע בכל מקום אַז ס'איז דער צייט וואָס ס'הויבט זיך אָן "מנחם""; מעלת קביעות שנה זו שהיא שנת העיבור, והיינו שניתוסף חודש שלם בעניני תומ"צ, שעי"ז, ביטול הסיבה ד"מפני חטאינו", מתבטל המסובב ד"גלינו מארצנו", ופועלים הענין ד"והפכתי אבלם לששון"; אע"פ שבזמן ד"בין המצרים" צריך למעט בשמחה אבל השמחה שע"י לימוד התורה ("פקודי ה' ישרים משמחי לב") הוא חיוב, ובפרט בזמן זה שיש "להתייגע" במיוחד בענין הגאולה, הרי "ציון במשפט (תורה) תפדה ושבי' בצדקה (שכולל כל המצוות)", ויש לעשותם מתוך שמחה. ב' חלקים משיחת מוצש"פ פנחס ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2024 Synopsis The name of the month is “Menachem-Av,” meaning that the entire month, fromits beginning, already offers the “Menachem” (consolation) for the undesirable aspects of the month. This is especially emphasized in our time, when the Redemption is near, to the point that it must be clearly verbalized, which reveals and proclaims and announces everywhere that the time of “Menachem” is beginning. This year is also a leap year, which brings an additional entire month of Torah and mitzvos, thus nullifying “our sins” and thereby nullifying the result of our sins, namely, the fact that “we were exiled from our land,” and thus turning “their mourning into gladness.” Although joy is supposed to be diminished during the Three Weeks, however the joy derived from Torah study (“The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice”) is a requirement, especially now when it’s necessary to exert special effort for the Redemption, as “Tzion shall be redeemed through justice (Torah) and those who return to it with tzedakah (which encompasses all the mitzvos)” and this should be done with joy. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Pinchas, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2024

253

יום ד' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 7, 2024

9:27

התוכן בנוגע לכללות היחס של בנ"י לאינם-יהודים מצינו שמצד א' מזהירה התורה מגזילת הגוי ועד שישנו גם חיוב לסייע להם וכו', אבל ביחד עם זה אומרת התורה שאין לסמוך עליהם שמהם תבוא הישועה, כי "חסד לאומים חטאת", ואינם אלא "משענת קנה רצוץ". ועד"ז מצינו באופן היחס של גדולי ישראל במשך הדורות, שעסקו בהשתדלות לפעול על אינם-יהודים גם ע"י תשלום ממון, למרות ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. והביאור: כיון ש"אין סומכין על הנס" יש להשתדל בדרכי הטבע לשכור "שומר" וכו', אבל יש לדעת שמצד הטבע עצמו הנה "חסד לאומים חטאת" ו"משענת קנה רצוץ", ו"אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר", ולכן לכל לראש יש להבטיח ש"ה' ישמר עיר". והבחינה שההשתדלות אצל האינו-יהודי הוא כדבעי היא – כאשר זה מביא לחיזוק בעניני תומ"צ והבטחון בה', ולפני זה מתפלל לה' שיצליח בזה, וכאשר מצליח – מודה לה'... משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2024 Synopsis Regarding the relationship between the Jewish people and non-Jews, we find on the one hand that the Torah prohibits stealing from a gentile and even requires helping him etc., but on the other hand, the Torah says not to rely upon them for salvation, because “the kindness of the kingdoms is sin” and they are only “the support of a splintered reed.” Similarly, we find that there were Jewish leaders throughout history who made efforts to influence the non-Jews by paying money etc., even though “the kindness of the kingdoms is sin.” The explanation is: since “one does not rely on a miracle,” one must take action via natural means and hire watchmen when necessary etc. But at the same time, one must also know that by nature itself, “the kindness of the kingdoms is sin,” and they are only “the support of a splintered reed” etc., and “if Hashem will not guard a city, its watcher keeps his vigil in vain.” Therefore, it is necessary first and foremost to make sure that “Hashem guards the city.” And the litmus test that the efforts toward the gentile are appropriate is when it leads to strengthening Torah and mitzvos and trust in Hashem, and when one davens to Hashem beforehand for success and thanks Hashem afterwards when he succeeds… Excerpt from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2024

254

יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 8, 2024

9:12

התוכן איתא בגמ' שבת (בסוגיא שבה מבואר הסגולה שבכל יום מימי השבוע בנוגע להנהגת האדם שנולד ביום זה) "האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים מ"ט משום דאיברו בי' דגים ועופות", וכמ"ש רש"י "אין טורחין לאוכלין אלא ניזונים בחסדו של הקב"ה". והביאור: כל הענינים דשבעת ימי בראשית חוזרים ונשנים בכל שבוע [וכמודגש גם ב"שיר של יום" שאומרים בכל יום מימי השבוע – "השיר שהיו אומרים בבית המקדש" (סוף מס' תמיד) – השייך עם הבריאה ביום זה בששת ימי בראשית (כמ"ש במס' ר"ה)], ומכיון שבבריאתו של הקב"ה ביום חמישי מודגש הענין של "גמילות חסדים" ולכן גם מי שנולד ביום חמישי "יהי' גבר גומל חסדים". וההוראה: ישנם אופנים שונים בהעסק בגמ"ח – לצאת ידי חובתו, "כדבעי למיעבד", "לפנים משורת הדין" וכו' – אבל ישנו אופן שעוסק בזה כדי "לדבקה בו . . במדותיו" – "חסדו של הקב"ה"! ב' חלקים ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2024 Synopsis The Gemara in Shabbos states, “One who was born on the fifth day of the week will be a person who performs acts of kindness. What is the reason? Because on that day the fish and birds were created” Rashi explains, “They do not toil for their sustenance, rather they are sustained by the kindness of the Holy One, blessed be He.” All aspects of the seven days of creation are repeated anew every week (as we see regarding the Shir Shel Yom, where we recite “the song they would sing in the Beis Hamikdash” – which is the song related to the acts of creation of that day); since Hashem’s creation on the fifth day of the week emphasizes “acts of kindness,” therefore anyone born on that day will be “a person who performs acts of kindness.” The lesson is that while acts of kindness can be performed on many levels (“to satisfy one’s obligation,” “as it should be done”; “beyond the letter of the law” etc.) – but they can also be done in such a way as to “cleave to Him” and “His attributes” – in a manner of “the kindness of the Holy One, blessed be He.” Two excerpts from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2024 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז

255

יום ועש"ק פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ד

Aug 9, 2024

9:56

התוכן האריז"ל נק' בכ"מ "האריז"ל החי", שמיד לאחרי "זכרונו לברכה", ההסתלקות, מוסיפים "החי", שנפעל אצלו הוספה וחוזק יותר, וכמ"ש אדה"ז שביום ההסתלקות "כל מעשיו ותורתו ועבודתו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ". ומידי שנה בשנה ביום ההילולא מיתוסף בזה באופן נראה ונגלה, שזה נוגע במיוחד בימים אלו. שמו השני של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא "יצחק", כמו שם של האריז"ל, שקשור (לא עם עבודת האדם, כהשם "יוסף", אלא) עם שכר העבודה ש"שכר מצוה מצוה", שמזה הוא עיקר השחוק. ונק' כך ע"ש "כל השומע יצחק לי" – שגם אצל השומע, ו"כל השומע", נעשה ענין השחוק והשמחה, ועי"ז מזדכך העולם עד שנעשה חדור באור הקדושה גם באופן של ראי', "והיו עיניך רואות את מוריך", וה"תשעת הימים" מתהפכים ל"מועדים טובים", ודוקא בגלוי למטה מעשרה טפחים! (כמו ש"רועשים" בשנים האחרונות). ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2024 Synopsis In some places the Arizal is called “Arizal Hachai” (the living Arizal), that is, immediately after saying “Za”l” (“May his memory be for a blessing”), the word “living” is added – adding to and strengthening his vitality, as the Alter Rebbe says, that on the day of a tzaddik’s passing, “All his deeds and teachings and service…are revealed and shine…and work salvations in the midst of the earth.” Every year on his yom hilula it is revealed more and more, and this is relevant especially. The second name of my father-in-law, the Rebbe, was Yitzchok, which was the Arizal’s name; this name is associated (not with man’s service, like the name Yosef, but rather) with the reward for the service, and “the reward for a mitzvah is a mitzvah,” which is the greatest cause for “laughter.” The name was given because “whoever hears will rejoice over me” – even someone who hears, and “whoever hears,” becomes full of joy and laughter, thus purifying the world until it becomes imbued with the light of holiness in a manner of seeing, “And your eyes shall see your Teacher,” and thus the Nine Days will be transformed to festivals, and it will be revealed specifically down here, in the physical sense. Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Devarim, 5 Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2024

256

יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 11, 2024

8:35

התוכן א) הוראה ממ"ש הרמב"ם בהל' בית הבחירה בנוגע לבנין ביהמ"ק "שמצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור וכו'": אם יש לא' כשרונות מיוחדים עליו לנצלם במילואן לעבודת ה' בביהמ"ק הרוחני שלו! ב) בנוגע למ"ש בהתחלת פ' ואתחנן שמשה רבינו אמר להקב"ה "אתה החילות להראות את עבדך את גדלך וגו'" – שרק בזמנו של משה התחיל הקב"ה להראות את גדולתו וכו' – מקשה הזהר הרי היו נסים גם בזמנם של האבות?! ומתרץ: שדוקא בזמן משה היו מצבם של בנ"י באופן של גדלות – ציבור שלם ואחד של מליוני אנשים (אנשים נשים וטף)! וזהו גדלותו האמיתית של הקב"ה. וההוראה: על כ"א לפעול שבנ"י יהיו באחדות ע"י אהבת ישראל ועי"ז נעשה ה"גדלך" האמיתי, וזה צריך להתחיל מילדים! משיחת א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב ה'תש"מ, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2024 Synopsis (1) The Rambam writes in Hilchos Beis Habechirah: “The most preferable way to fulfill the mitzvah [of building the Beis Hamikdash] is by strengthening the building and raising it according to the community’s ability etc.” The lesson is that if someone has special talents, they must fully utilize it for serving Hashem in their spiritual Beis Hamikdash. (2) At the beginning of Parashas Va’eschanan, Moshe Rabbeinu says to Hashem, “You have begun to show Your servant Your greatness etc.” – indicating that it was only in Moshe’s time that Hashem began to show His greatness etc. The Zohar asks: Weren’t there also miracles in the times of the Patriarchs?! And he answers: it was only in Moshe’s time that the Jewish people attained greatness – because that’s when they became a complete and united community of millions of people (men, women, and children), and that is the true greatness of Hashem. The lesson is that everyone should see to it that the entire Jewish people are united through Ahavas Yisrael, and this is “Your greatness.” And it has to start with the children. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2024

257

יום ב' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 12, 2024

12:13

התוכן הסבר פשוט על ה"קושיא" הידועה איך שייך לומר ש"יש דין ויש דיין" לאחרי מה שראו בתקופת מלחמת עולם השני' וכו'?: הרי הקושיא גופא מיוסדת על האמונה שקיימים גוף ונפש. והנה כל אחד מבין שהנשמה היא העיקר, והקשר בין א' לשני כמו לאביו ולאמו הוא לנשמה שלהם ולא לגוף. וכל בר-דעת מבין שהשריפות באושוויץ ר"ל יכלו להזיק רק את הגוף הגשמי ולא את הנשמה הרוחנית. וא"כ, גם לאחרי השריפות שבהן נספו הקדושים ר"ל נשארה הנשמה, שהיא העיקר, קיימת לעד! ולפי"ז, כמו שזו טפשות להוכיח ממה שרואים על השני ברגע א' של חייו, עצבות או שמחה, שכך זה כל ימי חייו, עד"ז בעניננו, הרי הוא ראה את השני עם יסורים אלו רק במשך זמן קצר שלחייו (- חיי נשמתו, העיקר) הנצחיים, וא"כ ה"ז טפשות להחליט עפי"ז שזהו ענין של יסורים! – אולי "רגע באפו" הזה הוא הכנה ל"חיים ברצונו" לאלפי שנה (והשכר על קידוש ה')?! משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2024 Synopsis A simple explanation regarding the well-known question as to how you can say that “There is justice and there is a Judge,” after what we witnessed during the Second World War, etc.: The question itself is based on the belief that there exists a soul and a body. Everyone understands that the soul is primary; similarly, one’s attachment to their father or mother etc. is to the father and mother’s soul, not their body. And every rational person understands that only the physical body, not the spiritual soul, was subject to the burning at Auschwitz etc. Rachmana litzlan, whereas the souls of the kedoshim, which are primary, continue to exist forever. Thus, just as it is foolish to try and prove from seeing a person suffering, or experiencing pleasure, for one moment, that the person’s entire life was that way – so, too here: the person was observed suffering only for a tiny moment of his eternal life (the soul’s life, which is primary), so it would be foolish to decide on that basis that the entire life was one of suffering. Perhaps this instance of “His wrath for a moment” was the preface to “life resulting from His favor” for thousands of years (and the reward for giving up one’s life in sanctification of Hashem’s name). Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2024

258

יום ג' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד

Aug 13, 2024

7:59

התוכן [המשך] הקושי בענין זה מתעורר דוקא אצל המאמין: מכיון שמאמין בנצחיות הנשמה ושכל יסורי הגוף אינם תופסים מקום כלל בערך כל התענוגים בעולם הנשמות, א"כ נשאלת השאלה איזה ערך יש לכל היעודים גשמיים המובטחים בתורה?! והמענה ע"ז הרי הוא (מ"ש לעיל) שכל פרט בעוה"ז הוא חלק מהכוונה הכללית בבריאת כל העולמות כולם, וכאשר עושה מצוה א' בעוה"ז דוקא הנה "יחוד זה למעלה הוא נצחי" עד אין סוף! אבל לפי"ז נמצא שע"י שגופו של יהודי, שהי' יכול לחיות עוד 30-70 שנה, נרצח באוישוויץ, חסרים למעלה עי"ז "יחודים נצחיים" עד אין סוף?! וע"ז אין את ההסברה שאח"כ יהיו לנשמה חיים נצחיים ותענוגים וכו' – שהרי את הנחת תפילין ושאר המצוות נלקחו ממנו?! אלא שהיהודי המאמין בענין ה"יחוד נצחי" שבמצוות לא שואל שאלות; הוא מאמין ש"יש דין" ו"יש דיין". והנה למרות שאצל רובא-דרובא התחזקה האמונה בה' בתקופת המלחמה, הרי אנו מדגישים בתפלה שיהי' "הטוב לנו" ו"טוב הנראה והנגלה" וכו', וזהו מה שבנ"י תובעים ומגיע להם! משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2024 Synopsis [Continued.] The question only arises for someone who does believe. Because he believes in the eternity of the soul and that all the body’s suffering holds no significance compared to all the pleasures in the world of souls, the question arises: what’s the value of all the physical promises described in the Torah?! The answer is that every detail in the world is a part ofHashem’s intention in all of creation, and when one performs a mitzvah specifically in this world,it cause an “eternal union above” that never ends! But if so, it turns out that if a Jew’s body was killed in Auschwitz, depriving him of doing mitzvos for thirty or fifty or seventy years, all those everlasting unions above are lacking?! And here you can’t answer that the soul continues afterwards to live forever and experience tremendous pleasure, because the fact is that he was deprived of those mitzvos?! But a Jew who believes in the eternal unity of the mitzvos doesn’t ask questions; he believes that “there is justice and there is a Judge.” Yet despite the fact that for vast majority of believers, their faith in Hashembecame stronger during the war, we constantly stress in davening that it should be “good for us” and with “visible, revealed good” etc., and this is what the Jewish people demand and deserve! Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2024

259

יום ד' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 14, 2024

9:53

התוכן כללות הענין דעשרת הדברות – שאודותם מסופר בחלק ברביעי דפ' ואתחנן – קשור במיוחד לילדי ישראל. שהרי רק כאשר בנ"י הציעו את ה"ערבות" של "בנינו עורבים אותנו" קיבל זאת הקב"ה ונתן את התורה לכל ישראל. ובפשטות: זה שעכשיו התורה היא אצלנו, ה"ז בזכותם של הילדים הקטנים שהיו בעת מ"ת בפעם הראשונה, שמהם נמסרה הערבות לילדי ישראל מדור לדור עד שבדורנו זה! ובזה מודגש עוד יותר גודל הזכות והואחריות המוטלת על כאו"א מילדי ישראל שבדורנו זה, להתאסף לקבל את התורה מחדש ביתר שאת ותוקף, עד שיזכו לגאולה האמיתית והשלימה שאז ישמעו וילמדו את התורה מהקב"ה בעצמו. וההכנה קרובה לזה היא ע"י שמתאספים יחד כדי להתפלל לה', ללמוד תורתו ולתת צדקה (כפי שנסיים כנס זה). ובקרוב ממש יקויים תפלתו של משה "ואתחנן אל ה' גו'" – שהוא ביחד עם כל ישראל באים לארצנו הקדושה וכו'. א' השיחות דיום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תנש"א – לילדים וילדות שיחיו דמחנות קיץ יומיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2024 Synopsis The Aseres Hadibros (in revi’i of Va’eschanan) has a special connection to Jewish children, because Hashem only agreed to give the Jewish people the Torah when the Jewish people said “Our children will be our guarantors.” In simple terms this means that the fact that we now have the Torah is in the merit of the young Jewish children. And this further emphasizes the great privilege and responsibility every Jewish child in our generation has, to gather and receive the Torah anew, and with greater vitality and excitement, until we merit the true and complete Redemption, when we will hear Torah from Hashem Himself. The way to prepare for the Redemption is by gathering together to daven to Hashem, to study his Torah and give tzedakah, as we will do at the end of this gathering. And very soon we will experience the fulfillment of Moshe’s tefillah as well, “And I entreated Hashem etc.,” to enter the Land with the entire Jewish people. Sichah of Wednesday, Parashas Va’eschanan, 13 Menachem-Av 5741 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2024 לזכות נחמה פייגל בת רחל שתחי' ליום ההולדת שלה י"א מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

260

יום ה' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 15, 2024

11:56

התוכן מבואר בדא"ח שכהקדמה להענינים ד"ושננתם .. וקשרתם" ו"ולמדתם .. וקשרתם" שבב' פרשיות דק"ש, ענין התורה ומצוות, בא הענין ד"ואהבת את ה' אלקיך" – עבודת התפילה, ולפנ"ז – הענין ד"שמע ישראל וגו'", ענין האמונה [וזה קשור עם מה שדובר לאחרונה שלילדים קטנים יהי' סידור משלהם, שזה יביא אותם לענין התורה וצדקה שהיא כללות כל המצוות. שהקשר בין "סידור" לתורה מובן מזה שלימוד התורה (גם של ילד אם כבר שייך לזה) צ"ל רק לאחרי אמירת ברכת התורה שכתוב דוקא בסידור, ועניני התורה באים שם רק לאחרי ברכת התורה]. וזהו סדר עבודת היום וסדר העבודה במשך החיים: אמונה, עבודת התפלה, לימוד התורה וקיום המצוות. וזה גם מה שהתחלת חודש אב, זמן ד"בין המצרים", צ"ל עם ענין האמונה כדי לא להתפעל מחושך הגלות, ועבודת התפלה שעי"ז "קשורים למעלה" ולא נופלים ע"י הגלות, ואח"כ באים לענין התורה וצדקה שעי"ז יוצאים מהגלות – "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". משיחת אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2024 Synopsis Chassidus explains that the “Veshinantam…Ukeshartam” and Ukeshartem…V’limadetem” in the two paragraphs of Shema, which represent Torah and mitzvos, must be preceded by the Ve’ahavta es Hashem Elokecha, loving Hashem your G-d, which represents the service of tefillah, which in turn must be preceded by the Shema Yisrael – faith. (We’ve been emphasizing lately that every Jewish child should have their own siddur, which will lead them to Torah and tzedakah etc. Seemingly, how does a siddur lead to Torah study? The answer is that Torah study must be preceded by the brachah on Torah, which appears specifically in the siddur etc.) And this is the order of man’s divine service every day, and in life in general: faith, then tefillah, then Torah study and mitzvos. This is also why the beginning of the month of Av requires faith, to not be deterred by the darkness of exile, and tefillah, which binds us above (so that we don’t fall down), and then Torah and tzedakah which will bring us out of exile – “Tzion will be redeemed with justice and those who return to her with tzedakah.” Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Va’eschanan, 15 Av 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2024 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

261

יום ועש"ק פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 16, 2024

10:40

התוכן מכיון ש"אתם המעט מכל העמים" [שביעי דפ' ואתחנן], ובעם ישראל גופא - אלו שנזהרים בקיום תומ"צ עד לדקדוק קל של ד"ס, הם המיעוט, ובכ"א מישראל גופא - עניניו הרוחניים הם במיעוט לגבי עניניו - נשאלת השאלה: מהי התועלת בכללות ה"מלחמה" על קיום תומ"צ בהידור וכו', והרי סוכ"ס נשארים במיעוט לגבי הרוב?! והתירוץ עפ"י החידוש שנתגלה לאחרונה בחכמות חיצוניות בנוגע לענין ה"אָטאָם", שלא ה"כמות" היא הקובעת, כ"א ניצול כל האיכות שיש אפי' בכמות קטנה ביותר, ע"י חלוקתו לחלקים קטנים ביותר - ענין הביטול. והמוסר השכל: אין להתפעל מהעובדה ש"אתם המעט וגו'", כי כשמגלים את הכחות הנעלמים שב"מעט", כח המס"נ, יש בכח של כמות קטנה ביותר, "אָטאָם" אחד, "להפוך" עיר שלימה ולכבוש עולם שלם. וע"ד ה"אחד הי' אברהם" - בהיותו אחד ויחידי כבש את העולם כולו עי"ז ש"ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם". ב' חלקים משיחת פורים תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2024 Synopsis Being that “You are the least of all the peoples” [as it says in shevi’i of Parashas Va’eschanan], and among Jews themselves – those who are meticulous to keep every minor Rabbinic requirement are the minority, and with every Jew individually, one’s spiritual matters are the minority compared to his physical matters – the question arises: what’s the point of this whole battle for keeping mitzvos etc., if ultimately they will still remain the minority? The answer can be found in recent the recent scientific discovery about the power of the atom: they discovered that what matters is not quantity, but to fully utilize the quality within it, which is done by splitting it – bittul. The lesson is that one must not be deterred by the fact that “you are the least.” Rather, when you reveal and utilize the powers hidden within that small quantity, you can overturn an entire city and conquer the entire world. As we see with “Avraham, who was one” – though he was just one person, he conquered the entire world and “called there in the name of Hashem, G-d of the world” – “he caused others to call.” 2 excerpts from sichah of Purim 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2024 לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

262

יום א' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 18, 2024

10:02

התוכן מענינים החיוביים של ט"ו באב הוא מ"ש בגמ' שאז מתחילה ההוספה בלימוד התורה – "מאן דמוסיף יוסיף", מכיון שביום זה "תשש כחו של חמה" ו"הלילות מתארכין", ו"לא איברי ליליא אלא לגירסא". ועפ"ז מובן מה שמשמע מגמ' ש"תשש כחה של חמה" הוא סיבה ליו"ט מצ"ע, כי ע"י לימוד התורה, "הקול קול יעקב", מחלישין כחו של אוה"ע שמונין לחמה. והמעשה הוא העיקר: כוונת התוועדות זו היא שעי"ז יתוסף, בכמות ובאיכות, בלימוד נגלה ופנימיות התורה, ולהוסיף בזה מלילה ללילה ומיום ליום. ואז ישנה ההבטחה ד"מאן דמוסיף יוסיף" וכו'. ונוסף לזה, מכיון שמתכוננים לגאולה האמיתית והשלימה, שאף יהודי לא יישאר בגלות, יש לכוון לזכות גם אחרים בלימוד התורה שלו (ומותר לעשות א"ז לפני הלימוד וכו'). משיחת יום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2024 Synopsis Regarding the fifteenth of Av, the Gemara says, “Whoever adds [in Torah study] will add [to his life]; from this day on, “The strength of the sun weakens” and “the nights get longer,” and “night was created only for study.” From this it’s understood that the weakening of the sun is itself a cause for a Yom Tov, because through Torah study, “the voice is the voice of Yaakov,” we weaken the strength of the nations of the world, who count by the sun. And action is the main thing: the point of this farbrengen is that it lead to an increase, in quantity and quality, in the study of Nigleh and Chassidus, and an increase from night to night and from day to day. And then we are promised that “Whoever adds [in Torah study] will add [to his life]” etc. Additionally, since we are preparing for the true and complete Redemption, when no Jew will remain in exile, one should have in mind to give others the merit of his Torah study. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 15 Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2024

263

יום ד' פ' שלח, כ' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 26, 2024

12:03

התוכן בפ' שלח מדובר ע"ד מצות חלה. בנבואת יחזקאל, שחושב שם מצוה זו מהמצוות הראשונות שיקיימו מיד בגאולה העתידה, נאמר שקיום מצוה זו מביא "להניח ברכה אל ביתך". ולכאו', הרי זוהי מצוה פשוטה ביותר? גם אחז"ל "כל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה וכל המבטל מצות חלה כאלו קיים ע"ז"! (וזה מרומז בסמיכות הפסוק "וכי תשגו ולא תעשו וגו'" (שקאי על ע"ז) למצות חלה). וצ"ל מהו הקשר בין קיום מצות חלה וביטול ע"ז (ולהיפך)? והביאור: כאשר האדם רואה שיום-יום הוא טורח לחרוש ולזרוע ולקצור ולדוש ולטחון וכו' כדי להביא לחם לביתו (אותם מלאכות שגם הגוי עושה), הנה עפ"י שכלו הטבעי יאמר שאת הלחם השיג בזכותו. וזהו תוכן מצות חלה: "ראשית עריסותיכם" נותן לה', ולא בתור "צדקה" אלא בתור "חוב", כי מכיר שהשגת הלחם אינו ב"כוחי ועוצם ידי" אלא ה' "הוא הנותן לך כח לעשות חיל" [המשך יבוא]. ג' חלקים משיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון ה'תשל"ו, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2024 Synopsis Parashas Shelach discusses the mitzvah of Challah; in Yechezkel, Challah is described as one of the first mitzvos to be fulfilled immediately upon the future Redemption, and as a mitzvah that “brings enduring blessing to your home.” Moreover, our Sages tell us that “Whoever fulfills the mitzvah of Challah is considered as if he nullified idolatry, and whoever neglects the mitzvah of Challah is considered as if he upheld idolatry.” (This idea is also alluded in Chumash by the juxtaposition of the verse “And if you should err and not do…” – which refers to idolatry – with the mitzvah of challah). Seemingly, what is the connection between the mitzvah of challah (which seems like a rather simple mitzvah), and idolatry, the most severe sin? The answer is that when a person sees that he toils every day, plowing, sowing, reaping, and grinding etc. to bring home bread (the very same labors his non-Jewish neighbor performs), it is natural to feel that the bread is the result of his own effort. But this is the meaning of the mitzva of challah: to give “the first portion of your dough” to Hashem – not as tzedakah but a debt one owes to Hashem, in recognition of the fact that the bread comes not by “my strength and the might of my hand” but rather “it is Hashem Who gives you strength to make wealth.” [To be continued.] 3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Shelach, 26 Sivan 5736, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2024 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

264

יום ועש"ק פ' במדבר, ר"ח סיון, ה'תשפ"ד

Jun 7, 2024

12:35

התוכן ב"היום יום" של ר"ח סיון מובא הפתגם ש"זרוק חוטרא לאוירא אעיקרי' קאי .. לפעמים העיקרי' מכוסה ונעלם .. וזאת היא עבודת החפץ חיים להסיר את הכיסוים וכו'". והנה אף שפתגם זה נאמר בנוגע לחסידים ותורת החסידות וכו', הרי, בימינו אלה, לאחרי השטורעם" דהפצת המעיינות חוצה במשך ה-45 שנה מאז הדפסת הפתגם ב"היום יום", הן בשנים שבהם הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין, והן בשנים לאחרי הסתלקותו שאז ניתוסף בזה ביתר שאת, פעלו שענין זה שייך לכאו"א מישראל: כאו"א מישראל צריך לידע שנשיא דורנו הגביהו מן הארץ, גשמיות העולם, אל האויר – אור י', שנקודת היהדות מאיר אצלו בגילוי, ומכיון שכן, בודאי שמתקיים "אעיקרי' קאי" במשך כל ימי חייו. וזה מהווה הוראה ונתינת-כח בכלל, ובמיוחד בעמדינו לאחרי ר"ח סיון שאז עמדו כל ישראל באופן של "כאיש אחד בלב אחד", שעי"ז נעשים כלי לקבלת התורה – חכמתו ורצונו של הקב"ה, וקרוב לסיום וחותם של העבודה דספיה"ע שעי"ז ממשיכים "שפע רב בכל העולמות" וכו'.. משיחת ב' סיון ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2024 Synopsis The Hayom Yom for Rosh Chodesh Sivan states: “‘Throw a stick into the air and it will land on its root-side’...Sometimes the root is covered and hidden...And this is the work of one who desires life, to remove the coverings….” Though this adage was said with regards to Chassidim and studying Chassidus etc., nowadays, after having been engaged in spreading the wellsprings outward during the forty-five years since this adage was published in Hayom Yom, during the years when the Rebbe, my father-in-law, was still alive physically in this world, as well as the years after his passing (when these activities increased greatly) – it now applies to every Jew: Every Jew must know that the nasi of our generation has elevated him above the materiality of the world to the air above (“avir” – comprised of or and yud), so that the Jewish spark within him shines openly. Therefore, every Jew will certainly “fall back on his root” throughout his entire life. This teaches us and empowers us in general, and especially as we stand after Rosh Chodesh Sivan, when the entire Jewish people stood “as one man with one heart,” thereby becoming vessels to receive the Torah – the wisdom and will of Hashem – as we approach the conclusion of the service of Sefiras Ha’Omer, through which we bring about “abundant bounty to all the worlds” etc. Excerpt from sichah of 2 Sivan 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2024 לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

265

יום א' פ' נשא, ג' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 9, 2024

12:07

התוכן דוקא כאשר בנ"י אמרו שה"בנים" יהיו ה"ערבים" שיקיימו תומ"צ – קיבל זאת הקב"ה ונתן לנו את התורה. ולכן בעמדנו בזמן ההכנה למ"ת, צריך לדעת ש"בנינו עורבים בעדינו!", וזה זמן מתאים לעורר ע"ד ענין החינוך דבני ובנות ישראל בלימוד התורה ובקיום המצוות: ישנם כאלו שחלק מהחינוך שילדיהם מקבלים במשך השנה הוא לימודי חול, ועליהם לנצל את "מנהג המדינה" שבימי החופש ("ימי החושך"), משחררים את הילדים מלימודי חול, להוספה בלימודי קודש – או לשלוח אותם למחנה קיץ שלומדים הרבה תורה בכמות ובאיכות, או למצוא מלמד טוב מבין אלפי המלמדים שמשוחררים מעבודתם בתקופה זו, ללמד בחדר. והגם שימי החופש רק מתחילים כמה שבועות לאחרי מ"ת, הנה, ככל דבר שדורש הכנה, יש להתכונן לזה מעכשיו. ב' חלקים משיחת אור לערב חה"ש ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2024 Synopsis It was only when the Jewish people said that their children would be their “guarantors” that Hashem agreed to give the Torah. Therefore, as we stand in the days of preparation for Shavuos, we must know that “our children are our guarantors!” This is therefore an appropriate time to discuss the importance of Jewish education in Torah and mitzvos: Some people give their children an education during the year that includes secular subjects. They should take advantage of this country’s practice of summer vacation, when the children are free from their secular studies, to increase in Torah study – either by sending them to a summer camp where Torah is studied in abundance (in quantity and quality), or finding them good teachers (from among the many teachers who likewise have vacation during this time of year) to teach them in a cheder. And although summer vacation doesn’t begin until a few weeks after Shavuos, as with all things that require preparation, efforts should be made in this regard starting now. Two excerpts from sichah of the night of Erev Shavuos 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2024

266

יום ב' פ' נשא, ד' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 10, 2024

11:25

התוכן ישנם ב' נקודות בקשר למ"ת: 1) שאז "בחר בנו מכל העמים". 2) ולכן "נתן לנו את תורתו" כדי שנלמד בה בתור "תורתו של הקב"ה". דאף ש"היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", הנה דוקא מי ש"וה' עמו", שאין בעולמו אלא הוא והקב"ה ו(במילא) אין לו שום פניות בלימוד התורה – "הלכה כמותו". כהכנה למ"ת יש להדגיש ב' נקודות אלו: 1) "בחר בנו מכל העמים". בשעת מ"ת לקח בורא ומנהיג העולם את עם ישראל ועשאו "סגולה מכל עמי הארץ". ומאותו רגע שָׂם גבול והבדלה "בין ישראל לעמים"! ומי שרוצה לעשות שינויים בזה ע"י "חוקים" שונים – ה"ז נגד ענינו של מ"ת ש"מה להלן . . אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"! 2) רק מי ש"ה' עמו", שנוגע לו רק מ"ש בתורתו של הקב"ה, בלי פניות, יכול לפסוק דינים. ויה"ר אשר כמו שבשעת מ"ת "כפה עליהם הר כגיגית", ה"יערה עלינו רוח ממרום", שהעמיד את בנ"י על טהרתם, הנה כן תהי' לנו אצל כאו"א בעניניו וכו'. ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2024 Synopsis There are two points regarding the Giving of the Torah: (1) When the Torah was given, “He chose us from all the nations”; (2) therefore, “He gave us His Torah” for us to study it as “the Torah of the Holy One, Blessed Be He,” meaning, although “it is your wisdom and understanding in the eyes of the nations,” it is only when someone has no ulterior motives and cares about nothing but Hashem (“Hashem is with him”) that the law can “be according to him.” To prepare for the Giving of the Torah, these two points must be emphasized. (1) “He chose us from all the nations”: At the time of the Giving of the Torah, the Creator and Ruler of the world took the Jewish people and made them “a treasure from all the peoples,” and from that moment He established a boundary and distinction “between the Jewish people and the nations”! Anyone who wishes to change this by trying to implement different “statutes” defies the Giving of the Torah,which must be accepted nowadays “with reverence, fear, quaking, and trembling” just as it was at Sinai. (2) Only someone who “Hashem is with him,” i.e., who is concerned solely with what it says in the Torah of the Holy One, Blessed Be He, without any other considerations or ulterior motives, can issue proper halachic rulings. May it be His will that just as when the Torah was given at Sinai “He overturned the mountain above them like a basin,” “Pouring a spirit for us from on high,” which put the Jewish people in their pure state, so, too, may it be for every Jew in his own life etc. Two excerpts from sichah of the night of Erev Shavuos 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2024 לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

267

יום ג' פ' נשא, ה' סיון – ערב חג השבועות, ה'תשפ"ד

Jun 11, 2024

12:21

התוכן 1) בחמישי בסיון אמרו ישראל "נעשה ונשמע" ובאופן שהקדימו נעשה לנשמע – אע"פ שזהו היפך הסדר ד"עם חכם ונבון", כי הביטול ד"נעשה" הוא מצד פנימיות הנפש, ואח"כ זה נמשך גם בכחות הנפש – בהבנה והשגה וכו', "נשמע". בנוגע לפועל: מכיון ש"הימים האלה נזכרים ונעשים", צ"ל בחמישי בסיון קבלה מחדש לקיים את כל פרטי המצוות באופן ד"הקדמת נעשה לנשמע". זוהי ההכנה לקבלת התורה בחה"ש, וזה נמשך באופן קיום המצוות במשך השנה כולה. 2) אמחז"ל "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו .. מלאכי השרת וקשרו לכאו"א מישראל ב' כתרים וכו'". וההוראה: לכל יהודי יש את הכח שכל הענינים שמקבל ע"ע בחה"ש יהיו באופן של "הקדמת נעשה לנשמע", ועי"ז מתגלה ה"כתר" שבכל א', עד שכ"א נעשה בבחי' "מלכים הם", ומתנהג בפועל באופן ש"אמר מלכא – עקר טורא", כולל היצה"ר ש"נדמה להם כהר" וכו'. החלטה זו בה' בסיון היא הכנה מתאימה לקבלת התורה וכו'. ד' חלקים מהתוועדות אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2024 Synopsis (1) On the fifth of Sivan, the Jewish people said, “We will do and we will hear,” putting “we will do” before “we will hear.” Though they are a “wise and understanding people” this self-abnegation to first “do” comes from the inner core of the soul; only afterwards is it expressed in the soul’s faculties, “we will hear.” In practical terms: Since “these days are remembered and observed,” on the fifth of Sivan one must accept upon himself anew to fulfill all the mitzvos in every detail, and in such a way that “we will do”comes before “we will hear”; this is the way to prepare for receiving the Torah on Shavuos, and for it to continue this way in in one’s performance of the mitzvos throughout the entire year. (2) Our sages said, “When the Jewish people put ‘we will do’ before ‘we will hear’…the ministering angels came and tied two crowns upon every Jew….” The lesson is that every Jew has the power to cause everything he accepts upon himself on Shavuos to be done in such a way that “we will do” comes before “we will hear,” and thereby to reveal the “crown” within himself, to the point that every Jew becomes a “king” (“They are kings”) – “At the kings word, a mountain is uprooted,” including the evil inclination that “appears to them like a mountain” etc. Making this resolution on the fifth of Sivan is an appropriate way to prepare for receiving the Torah etc. Four excerpts from farbrengen of the night of Erev Shavuos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2024 לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

268

יום ועש"ק פ' נשא, ח' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 14, 2024

8:30

התוכן "נשא את ראש", הנאמר בתחילת פ' נשא, מורה בפשטות על "הגבהת הראש" [ואף שזה נאמר לחלק משבט לוי, אעפ"כ ה"ז שייך לכאו"א מישראל, כפס"ד הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד" אלא כל יהודי ש"נדבה רוחו", נתנו לו את כל האפשרויות להגיע לכך, ועד לדרגת "קודש קדשים" וכו']‏ – ‏ועי"ז הגבהת כל האדם. כי על האדם להתנהג באופן כזה שכל עניניו מונהגים עפ"י שכל (שבראש) התורה, כך, שיהא ניכר, שהתורה היא "תורתנו"‏ – ‏בכל זמן, בימי החול ועאכו"כ בימי שבת ויו"ט, ובכל מקום ה"ה מתנהג לפי הוראות התורה. משיחת יום ב' פ' נשא, ט' סיון ה'תשמ"ט ב"יחידות" להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2024 Synopsis At the beginning of the parashah, the literal meaning of the words “Naso es rosh,” is to “lift up the heads,” through which the entire person is elevated. (Though the verse refers to a portion of the tribe of Levi, nevertheless, it applies to every Jew, as the Rambam rules, “not only the tribe of Levi” but everyJew whose “spirit inspires him” is given the full potential to attain even the level of the Kohen Gadol and the Holy of Holies etc.). For a person must conduct himself in such a way that everything he does is guided by the intellect (in the head) of the Torah, so that it is evident that the Torah is “our Torah” – by acting according to the directives of the Torah at all times, on weekdays and certainly on Shabbos and Yom Tov, and everywhere. Excerpt from sichah of Monday, Parashas Naso, 9 Sivan 5749 – Yechidus for visiting guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2024 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

269

יום א' פ' בהעלותך, י' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 16, 2024

6:16

התוכן בעמדנו בפ' בהעלותך, הנה כאן המקום להזכיר ולעודד אודות פירוש הפנימי של "בהעלותך את הנרות" – להדליק את "נר הוי' נשמת אדם" של כ"א, מבלי הבט לאיזה מהז' הסוגים של בנ"י הוא משתייך, "עד שתהא שלהבת עולה מאילי'", ובאופן של "אל מול פני המנורה שבעת הנרות" – לקשר את כ"א עם פנימיותו. זה קשור במיוחד עם מבצע נש"ק, כמ"ש במדרש "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" – "בהעלותך את הנרות" בפשטות, אבל באופן כללי ה"ז קשור עם הפצת היהדות בכלל, מתחיל עם המבצעים הכלליים: מבצע אהבת כל ישראל (שכ"א מהם הוא בדוגמת "כהן גדול"), וכאמור – מבלי הבט לאיזה מהז' סוגים הוא משתייך, ומזה באים לשאר המבצעים: חינוך (ובענין שהזמ"ג – לרשום ילדים במחנות-קיץ וכו'), תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, "בית מלא ספרים", נש"ק, כשרות, טהרת המשפחה. וכ"ז – באופן של "מלכתחילה אַריבער". א' השיחות דהתוועדות משיחת מוצש"ק פ' נשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2024 Synopsis The week of Parashah Behaalosecha is an appropriate time to call attention to and to emphasize and encourage with regards to the inner meaning of “When you kindle the lamps” – to kindle the “lamp of Hashem, the soul of man,” the soul of every Jew, regardless of which of the seven kinds of Jews he belongs to – to kindle it “until the flame rises by itself,” and in such a way that “the seven lamps shall shine toward the face of the menorah,” connecting a Jew to his inner core. This has a particular connection the Shabbos candles campaign, as the Midrash says, “If you keep the Shabbos, candles, I will show you the candles of Tzion” – the “kindling of the lamps” literally, with the coming of Moshiach. In a broader sense, the parashah relates to spreading Yiddishkeit in general, starting with the general Mitzvah Campaigns: the campaign to love every Jew (each of whom is like a “Kohen Gadol”), regardless of which of the seven types of Jews he belongs to – and from this comes the other campaigns: Jewish education (which is especially timely because people are now registering their children for summer and camp and school etc.), Torah study, tefillin, mezuzah, tzedakah, “a house full of sefarim,” Shabbos candles, kosher, and family purity – and all of this in a manner of m’lchatchilah ariber. Sichah from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Naso 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2024 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

270

יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון, ה'תשפ"ד

Jun 17, 2024

11:40

התוכן כ"ק אד"ש שר בעצמו את הניגון "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" [בשיעור תהילים היומי], ואח"כ: "עי טי דורין מאַרקאָ שטאָ טי יעדיש נאַ יאַרמאַרקאָ, ניע קאָפּלאַיעש ניע פּראָדאַיעש טאָלקאַ ראָביש סוואַרקאָ"... ואח"כ ביאר את תוכן הניגון: העולם הוא כמו "יריד", שהנשמה יורדת לעולם לצורך עלי' – כדי "להרויח" התאחדות עם הקב"ה בעצמו ע"י קיום תומ"צ ש"שכר מצוה – מצוה" (צוותא וחיבור עם הקב"ה). וכדי שהשגת הריוח לא תהי' "נהמא דכסופא" והאדם יתענג בעבודתו, ע"ז ישנו היצה"ר שמסית ומפתה את האדם, והאדם צריך להתייגע לבחור "בחיים". אלא שבאמת, רצון היצה"ר עצמו הוא שלא ישמעו אליו. וזוהי הטענה אליו: לאחרי שהוא כבר גרם שהאדם יגיע לדרגת "צמאה לך נפשי", ה"ה כבר עשה את שלו, ואז פעולתו אינה אלא "ראָביש סוואַרקא", ומדוע מוסיף להתערב?... (וטעם הדבר – לפי שהאדם מגרה את היצה"ר), הרי עכשיו צ"ל כבר ה"אתהפכא חשוכה לנהורא", "בשני יצריך". ואז זוכים ל"כן בחודש חזיתיך" וכו'. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024 Synopsis The Rebbe sings the niggun Tzamah lecha nafshi kamah lecha besari (“My soul thirsts for You, my flesh yearns for You” – from today’s Tehilim). Ei! Tee durin marku, shto tee yedish na yarmarku, nye kupilayesh, nye prodayesh, tolko robish svarku (“O, you foolish Mark, why travel to the market. You don’t buy, you don’t sell, you only cause strife”), and then explains the niggun’s meaning: The world is like a “marketplace,” to which the soul descends in order to “profit” by uniting with Hashem Himself through the Toah and mitzvos. In order for the person’s service not to be “bread of shame,” Hashem creates the yetzer hara to entice and tempt the person, so that the person must struggle to “choose life.” But even the yetzer hara wants the person not to obey it. And this is the argument against it: once it has brought the person to a state where “My soul thirsts for You,” it has already done its job, and anything it does further is merely “causing trouble”; why does it continue to interfere? (The reason is because the person himself provokes the yetzer hara, Rachmana litzlan, to go beyond what it would do on its own). Now ought to be the time when “darkness is transformed to light,” when one loves Hashem “with both of your inclinations,” at which time one merits that “So may I see You in holiness” etc. Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024

271

יום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון – סיום ימי התשלומין של חג השבועות, ה'תשפ"ד

Jun 18, 2024

10:42

התוכן זמן מ"ת קשור עם ענין האחדות דבנ"י כמ"ש במדרש ש"אילו היו ישראל חסרים אפי' א' לא היתה שכינה נגלית עליהן וכו'", וכן בימי ההכנה למ"ת הי' "ויחן שם ישראל" – לשון יחיד כו'. וזהו א' הטעמים לעריכת התוועדות – אסיפת כו"כ מבנ"י יחדיו – בסיום ימי התשלומין דזמן מ"ת; הפירוש ב"תשלומין" הוא לא רק מלשון "השלמת החסרון" אלא גם מלשון "שלימות", וענין זה ב"תשלומין" שייך: א) לכל אחד, כי גם מי שלא החסיר מאומה בזמן מ"ת ביכולתו להוסיף בזה שלימות נעלית יותר. ב) "כל שבעה" בפועל, כי בכל יום אפשר להוסיף עוד בענין ה"שלימות", ולפי"ז ב"י"ב סיון" – סיום ימי התשלומין, הוא הזמן המתאים להשלמת הענינים דמ"ת בשלימות הכי נעלית! משיחת אור ליום ה' דפ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2024 Synopsis Shavuos is associated with Jewish unity, as the Midrash states, “If the Jewish people lacked even one person, the Divine Presence would not have been revealed to them…”; similarly, in the days leading up to Shavuos, “Yisrael camped there” in the singular – “as one man with one heart.” This is one of the reasons for a farbrengen – gathering Jews together – on the last day of the Tashlumin for Shavuos. Tashlumin doesn’t only mean “filling in” what was lacking, but also “perfection.” This aspect of Tashlumin applies (a) to every Jew, because even if someone’s service on Shavuos wasn’t lacking, he can always achieve a higher level of perfection; and (b) for “all seven days” from the beginning of Shavuos until the 12th of Sivan, because one can become more perfect every day. Therefore, the 12th of Sivan, the final day of Tashlumin, is the appropriate time to complete all aspects of Shavuos with the utmost perfection! Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Naso, 12 Sivan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2024 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

272

יום ד' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשפ"ד

Jun 19, 2024

9:28

התוכן כשנשאל נשיא דורנו איך מתאים שמצד א' מודיע ש"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"‏ – ‏שהגאולה באה מיד, ומצד שני ה"ה מתכנן לבנות בנינים עבור ישיבות וחדרים וכו'?! ענה: "כבר הי' לעולמים"! בעת מסעות בנ"י במדבר העמידו את המשכן גם באותן חניות שהיו שם רק לילה או יום אחד! [ראה מ"ש ברביעי דפ' בהעלותך], ומזה ההוראה שכ"ז שיהודי נמצא בגלות, אפי' לעוד רגע אחד, עליו לעסוק בכל ה"שטורעם" וכו'. ואדרבה: זה גופא תזרז את הגאולה שתבוא מוקדם יותר ואפי' ברגע! ועל השאלה לאחרי כ"כ שנים בגלות מה משנה עוד רגע אחד?... הנה בהתחשב עם העובדה שכ"ז שבנ"י הם בגלות, הנה ה"שכינה" ועמו רבבות המלאכים, וכל נשמות בנ"י של כל הדורות‏ – ‏נמצאים גם בגלות, מובן שאפי' רגע אחד שהגאולה תבוא מוקדם יותר הוא זמן ארוך ביותר בכמות ובאיכות! ובאמת‏ – ‏ילדים לא ישאלו שאלה זו, הבעי' היא עם המבוגרים ה"בעלי שכל"... ‏משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2024 Synopsis The nasi of generation was asked how he was publicizing the idea of “L’Alter L’Teshuva, L’alter L’Geulah” on the one hand – i.e., that Moshiach is coming now – but on the other hand he was making plans for buildings and yeshivas etc. that would take years to complete? He explained that this has already been done long ago: When the Jewish people were in the desert, they set up the Mishkan every time they came to a new place, even if they were staying there for just one night or one day! [See revi’i of Behaalosecha]. The lesson is that as long as a Jew is in exile, even for just one more moment, he must work with the fullest energy to bring Moshiach, and this will cause Moshiach to come a moment sooner. And to the question, after so many years in exile, what difference does one more moment make?...When you consider the fact that as long as the Jewish people are in exile, the Shechinah, along with tens of thousands of angels, and all the souls of the Jewish people throughout all generations, all remain in exile, too, it is clear that even one moment is a very long time both in quantity and quality! This is a question that children wouldn’t ask; the problem is the adults and “intellectuals”.... Excerpt from sichah of Tu B’Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2024

273

יום ה' פ' בהעלותך, י"ד סיון, ה'תשפ"ד

Jun 20, 2024

10:13

התוכן 1) מבואר במאמרים בענין "והאיש משה עניו מאד מכל האדם שעל פני האדמה [כמ"ש בשביעי דפ' בהעלותך] שהוא הי' עניו (ובאמת) במיוחד מפני דרא דעקבתא דמשיחא כי העריך שלימוד התורה וכו' שלו ביחס למעמדו ומצבו אינו בערך ללימוד התורה וכו' בדרא דעקבתא דמשיחא במעמד ומצב העולם שיהי' אז וכו'. ולכן גם אין לזלזל אפי' בפעולה טובה קטנה שעושים בדורנו כי אין לדעת חשבונות של הקב"ה. וזהו גם ההסבר לכך שאע"פ ש"אכשור דרא בתמי'" ומ"מ הוטלה דוקא על דורנו התפקיד להביא בפועל את משיח צדקנו ו"המלאכה נק' ע"ש גומרה" ובמילא צ"ל בשמחה! 2) על משה רבינו אמר הקב"ה [בשביעי דפ' בהעלותך] "בכל ביתי נאמן הוא", כי הוא הי' עבד נאמן ובטל בתכלית לה' בלי שום מציאות לעצמו ולכן "סמך" עליו הקב"ה שבדרך ממילא יכוון לרצונו, ואת הביטול הזה מוריש משה רבינו לכאו"א שיעשה את כל דבר הקשור עם רצונו ית' בקבלת עול עד שזהו הטבע שלו ועושה א"ז בדרך ממילא! 1) משיחת כ' מנחם-אב ה'תשל"ז 2) משיחת פורים ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2024 Synopsis (1) On the verse, “And the man Moshe was very humble, more so than any person on the face of the earth” [in shevi’i of Behaalosecha], it is explained in maamarim that Moshe felt humble particularly compared to the generation of the footsteps of Moshiach, because he felt that for someone of his stature, and in his position, to study Torah etc., can’t compare to someone studying Torah etc. despite living in the conditions that will prevail in the time leading up to Moshiach etc. Therefore, one should not underestimate any deed done in our times, no matter how small it may seem, because we cannot know Hashem’s calculations. This also explains why, although “this generation – is it worthy?” – the task of finally bringing Moshiach was specifically given to our generation, and “the work is called by the name of the one who completes it.” (2) Hashem says regarding Moshe Rabbeinu, “In all My house, he is faithful;” Moshe was a faithful servant who was totally nullified to Hashem, without any separate identity of his own, and therefore Hashem trusted that Moshe’s will would align automatically with Hashem’s will. Moshe instills this degree of self-nullification to every Jew – the ability to do everything related to Hashem’s will with kabbolas ol, to the point that it becomes one’s nature and he does it automatically. Excerpts from (1) sichah of 20 Menachem-Av 5737; (2) Purim 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2024 לזכות ר' מאיר שמחה בן הינדא ומרת דבורה בת רבקה שיחיו ליום הנישואין שלהם י"ד סיון נדבת ר' ברוך ומרת טובה שיחיו חזנוב

274

יום ועש"ק פ' בהעלותך, ט"ו סיון, ה'תשפ"ד– יום התחלת המאסר של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –

Jun 21, 2024

8:09

התוכן 1) בעמדנו ב(סיום )ט"ו סיון, "קיימא סיהרא – של "ירחא תליתאי" – באשלמותא", ה"ז זמן המתאים לערוך חשבון וסך-הכל בנוגע להשלימות בכל עניני החודש, שענינו העיקרי הוא ענין התורה – עיקר כל העיקרים – שניתנה בזמן מ"ת, שאז נתבטלה ה"גזירה" בין ה"עליונים" ל"תחתונים" ומאז התורה "לא בשמים היא" אלא דוקא בעוה"ז התחתון. 2) בהתחלת פ' בהעלותך מדובר אודות המנורה, וידוע ש"מנורה" רומזת על כנסת ישראל, "מנורת זהב כולה", אשר שבעת נרותי' – ז' הסוגים בנש"י – הם באופן ד"מקשה אחת", מציאות אחת – אחדות ישראל. וזה קשור ובא בהמשך לאחדותם של ישראל בשעת מ"ת, החל מר"ח סיון, שכולם התאחדו באופן של "כאיש אחד בלב אחד" בשמיעת עשרת הדברות, ש"על כל דבור ודבור פרחה נשמתן והחזירה להם הקב"ה בטל תחי'". ויה"ר שבקרוב ממש יהי' ה"טל תחי'" ו"והיו עינך רואות את מוריך" בגלוי בגאולה האמיתית והשלימה. ב' חלקים משיחת יום א' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2024 Synopsis (1) As we stand (at the conclusion) of the 15th of Sivan, “the fullness of the moon” of the third month – it is a fitting time to make an accounting with regards to the completeness of all aspects of the month, the main aspect being Torah, which we received at Sinai, when the decree of separation between the higher and lower realms was abolished, and after which the Torah is “not in heaven” but specifically in this lowest world. (2) The beginning of Parashas Behaalosecha discusses the menorah, which represents the entire Jewish people (“a menorah of all gold”) whose seven branches (the seven categories of Jews) are “one hammered piece of pure gold” – one entity. This is relates to and follows the unity of the Jewish people at the time of the giving of the Torah, starting from Rosh Chodesh Sivan, when they were united “like one man with one heart” in hearing the Aseres Hadibros, and where “at each utterance their souls flew away and the Holy One, blessed be He, returned it to them with the dew of resurrection.” May it be His will that very soon the “dew of resurrection” be revealed, and “your eyes shall see your Teacher” openly, with the true and complete Redemption. Two excerpts from sichah of Sunday, Parashas Behaalosecha, 15 Sivan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2024 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏

275

יום א' פ' שלח, י"ז סיון, ה'תשפ"ד

Jun 23, 2024

9:49

התוכן הוראה מציווי ה' בתחילת פ' שלח "שלח לך אנשים ויתורו וגו'": כדי שהיהודי יוכל למלא תפקידו ולעשות כל מקום בו הוא נמצא – "ארץ ישראל", עי"ז שפועל שהמקום יהי' "ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה" – עליו לתור וללמוד בתורה, כי התורה מורה כיצד להתנהג בחיי היום-יומיים ע"פ רצונו ית'; מעלת נשי ישראל שעמדו ברצון תקיף להכנס לארץ גם כאשר שמעו (מפי המרגלים) שהדבר כרוך בקשיים גדולים; ע"י מעשינו ועבודתינו באופן של שלימות – שלימות התורה, שלימות העם ושלימות הארץ, וזה בא ע"י שחינוך הילדים הוא בשלימות, זוכים בקרוב ממש לכניסה לארץ בגאולה העתידה. משיחת יום א' דפ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ב, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2024 Synopsis (a) A lesson from Hashem’s command at the beginning of Parashah Shelach, “Send out for yourself men who will scout the Land...”: In order for a Jew to turn his environment into “Eretz Yisrael” (by making it a place that “desires to fulfill the will of its Maker”) – he must “scout” and explore Torah, because Torah teaches how to live daily life according to Hashem’s will. (2) We know that the women remained steadfast in their desire to enter the land, even when the spies warned that it was fraught with great difficulties; by performing our divine service completely – completeness of the Torah, completeness of the people, and completeness of the land – which comes through educating our children in a complete manner – we will merit very soon to enter the land with the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5742, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2024 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים

276

יום ב' פ' שלח, י"ח סיון, ה'תשפ"ד

Jun 24, 2024

8:17

התוכן כאשר שיהודי מסתכל מסביבו ורואה "ארץ" ש"אוכלת יושבי'" ויש בה "אנשי מדות" [כמ"ש בשני דפ' שלח] ‏–‏ הוא נמצא ב"ארץ" שבה ה"דולר" וה"תכלית" ד"זה פרי'" זהו העיקר, והיא "אוכלת" את אלו שצריכים לעשות מה"ארץ" שתהי' "ארץ נושבת" וכו', ובמילא טוען הוא איך יכול להתמודד עם כל זה? מוטב לו להסתגר בד' אמות של תורה וכו' ולא להתעסק עם "ארץ" כזו! או שטוען מאיפה יש לו את הכח לא להתפעל מכ"ז, ולהמשיך ללמוד תורה ולקיים מצוות ולחנך את בניו ובנותיו שלא יתחשבו עם "מנהג המדינה" זה? ‏–‏ באה ההוראה מסיפור שילוח המרגלים, שהכוונה היא כן ללכת ל"ארץ כנען" ולעשות ממנה "ארץ ישראל", ו"הקב"ה עוזרו", ויש בו את ה"יהושע וכלב" שע"י רואה ש"טובה הארץ מאד מאד". משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2024 Synopsis When a Jew looks around, he sees a “land” that “consumes its inhabitants” and contains “men of measure” [as it says in Sheini of Parashas Shelach]. Meaning, he finds himself in a “land” where everything is about earning money and “its fruit,” and the land thus “consumes” the person, who is supposed to transform it into an “inhabited land” etc. So he might argue, why should he deal with this; he’d rather seclude himself in the four cubits of Torah study, etc., and not get involved with such a “land”! Or he might argue, where can he find the strength not to be affected by all this, and to continue studying Torah and doing mitvzos, and educating his children not to conform to this “way of the land”? The story of the spies teaches us that in fact, Hashem does want usto go to “Eretz Canaan” and transform it into the “Eretz Yisrael.” And a Jew has the ability to do it because “the Holy One, blessed be He, assists him,” and he has the “Yehoshua and Calev” within himself, which empower him to see that “the land is very, very good.” Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shelach, Mevarchim Tammuz 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2024

277

יום ג' פ' שלח, י"ט סיון, ה'תשפ"ד

Jun 25, 2024

10:01

התוכן א) ביום שלישי דמעשה בראשית הוכפל בו "כי טוב", ופירשו חז"ל "טוב לשמים וטוב לבריות", וההוראה: עבודתו של ישראל הוא לחבר את "שמים" ‏–‏ עניני קדושה ונשמה, עם "בריות" ‏–‏ ענינים גשמיים וגוף, עד שנעשים מציאות אחת. ב) הוראה מדברי יהושע וכלב [בשלישידפ' שלח] "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת.. אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם.. וה' אתנו וגו': כללות הענין דכיבוש הארץ (שלצורך זה נשלחו המרגלים וכו') ברוחניות הוא כללות הענין דירידת הנשמה בגוף כדי לעשות מגשמיות העולם "ארץ כנען" ‏–‏ "ארץ ישראל", דירה לו ית', ובכל דור ישנם ה"יהושע וכלב" שבדור, ובדורנו ‏–‏ נשיא דורנו, שמכריזים שמכיון ש"חפץ בנו ה'" "וה' אתנו" וכו', בודאי יצליחו בשליחות זה! ועוד . ב' חלקים משיחת יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2024 Synopsis (a) On the third day of Creation, “It was good” was repeated twice; our Sages tell us that it was “good for Heaven and good for creatures.” The lesson is as follows: A Jew’s job is to connect “Heaven” – matters of the soul and holiness – to the “creatures,” matters of the body and materiality, and turn them into one entity. (b) A lesson from the words of Yehoshua and Calev [in Shelishi of Parashas Shelach], “If Hashem desires us He will bring us to this land... Do not fear the people of the land for they are our bread... and Hashem is with us…”: “Conquering the land” (the reason for which the spies were sent, etc.) in the spiritualsense is the descent of the soul into the body, to transform the physicality of the world (“Eretz Canaan”) into Eretz “Yisrael” – a dwelling place for Hashem. Every generation has its “Yehoshua and Calev” – in our generation it is the Nasi Hador – who declare that since “Hashem desires us” and “Hashem is with us” etc., we will certainly succeed in this mission. 2 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5745 – to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2024

278

יום ה' פ' במדבר, כ"ט אייר, ה'תשפ"ד

Jun 6, 2024

10:25

התוכן ישנה הלכה פסוקה ברמב"ם [בשיעור רמב"ם היומי] ובשו"ע "המקדש אשה.. על מנת שאני צדיק [גמור], אפילו רשע גמור ה"ז מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו". כלומר: יהודי שהי' כל ימיו רשע גמור ולא שמעו ממנו אף מילה של תשובה אף פעם, ואפילו אם בין העבירות שבידו הוא איסור גזל והגזילה עדיין בידו, הנה אם אמר "ע"מ שאני צדיק גמור" עדיין חוששים שמא הרהר תשובה והיא ספק מקודשת! ועד"ז בנוגע לעניננו: אלו המקשים שאם אכן היתה התעוררות תשובה [בהמשך למלחמת ששת הימים] למה לא רואים שבמשך הזמן שינו את חייהם?... הנה פס"ד ברור בשו"ע להיפך – אפי' אם הגזילה עדיין בידו ה"ה "ספק מקודשת"! והדין הוא שאפי' אם לאח"ז ה"ה צועק שהוא מתחרט – ה"ז כבר מאוחר וזה לא מבטל את הספק הרהור תשובה בשעת הקידושין! ובעניננו – יתירה מזו: אם א' ממאות אלפי יהודים אלו שנהי' "צעטרייסעלט" צועק "ע"מ שאני צדיק גמור" ה"ה ודאי מקודשת! כי אין כאן ספק "שמא הרהר תשובה בלבו" אלא היתה התעוררות תשובה ודאית! וה"ז לא תלוי בהנהגתו אח"כ. ובפרט שאצל כו"כ הביאה התעוררות התשובה לענינים של פועל, ובמילא "ילמד הסתום מן המפורש". ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2024 Synopsis There’s a clear halachic ruling in [today’s] Rambam and in the Shulchan Aruch, that “One who betroths a woman…on condition that I am completely righteous, even if he is completely wicked, her status is that of uncertain betrothal; perhaps he had thoughts of teshuvah in his heart.” Meaning: a Jew who was completely wicked all his life, and from whom we never heard any word of teshuvah, and even if his sins include stealing, and he still refuses to return what he sole – if he said “on condition that I am completely righteous,” we take into account that he might have had thoughts of teshuvah, and she is considered betrothed! Similarly: some ask, if it’s true that all these people had an awakening of teshuvah [following the Six-Day War], why don’t we see them changing their lives? But the ruling in the Shulchan Aruch is the opposite: even if one is still holding onto what he stole, nevertheless, “her status is that of uncertain betrothal.” And the law is that even if he later insists that he didn’t do teshuvah, it’s too late; he cannot undo the teshuvah from the time of the betrothal. How much more so in this case: if one of those hundreds of thousands of Jews who experienced this awakening cries out, “on condition that I am completely righteous,” “she is definitely betrothed”! Because here there is no doubt that “he had thoughts of teshuvah in his heart.” He certainly did, and his later conduct doesn’t change that, especially considering that many of them actually did change their ways, and therefore we should “learn that which is not explicit from that which is explicit.” Two excerpts from sichah of 19 Kislev 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2024

279

יום ה' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תשפ"ד

Jun 27, 2024

11:02

התוכן [המשך] דוקא ע"י ההכרה שכל ההצלחה באה מה' מביאים באמת "ברכה אל ביתך". בחיצוניות אמנם זה לא נראה כך, שהרי לגוי יש לחם בלי להפריש חלה, אבל מראה חיצוני זה הוא "עבודה-זרה", וזה נראה כך רק כדי שיהודי בבחירתו ידע ויגלה את ה"אמת ה' לעולם" – שה' הוא הבעה"ב על העולם ו"אין עוד מלבדו". טעות זו, כאילו הענינים הטבעיים לא נשלטים ע"י ה', מבטל היהודי לא כ"כ ע"י לימוד התורה וקיום המצוות אלא עי"ז שגם כאשר "עובד בשדה" וכיו"ב יודע שפרנסתו באה רק מה'. וזהו מ"ש "המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה" (שמזה משמע שלפני הביטול זה קיים), כי מצ"ע יש לעולם וחוקי הטבע מראה של "זרות" לאלקות, ו"זרות" זו מבטל היהודי ע"י ש"ראשית עריסותיכם" שהשיג בדרכי הטבע נותן לה' – ש"מכריז" ומגלה שגם האמת של עניני הטבע והחול אינו אלא אלקות (והמבטל מצות חלה ח"ו נותן קיום למראה "זרות" זה). ועיקר קיום מצוה זו נמסר לנשי ובנות ישראל! משיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון ה'תשל"ו, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2024 Synopsis [Continued.] It is specifically by recognizing that all success comes from Hashem that one truly brings “blessing into your home.” On the surface, it doesn’t seem that way, because a non-Jew has bread even without separating Challah; but this external appearance is avodah zarah (“foreign service”); it is foreign from the truth. It only appears this way so that a Jew, with his free choice, can recognize and reveal that Hashem is the Master of Universe and “there is none besides Him.” A Jew nullifies this mistaken appearance of the world not so much by studying Torah and performing mitzvos, but by recognizing, even when “working in the field” etc., that his livelihood comes only from Hashem. Therefore the Sages said, “One who fulfills the mitzvah of Challah is considered as though he nullified avodah zarah” (which implies that before he performed the mitzvah, there was avodah zarah): the world has its nature that appears “foreign” to G-dliness, and the Jew nullifies that “foreignness” by giving the “first portion of your dough” – which seems to come via natural means – to Hashem, thereby proclaiming and revealing that in really, the entire world, including the goyishkeit within it, all comes from Hashem. (Conversely, one who neglects the mitzvah of Challah chas v’shalom upholds this appearance of “foreignness”). And the mitzvah of Challah is primarily entrusted to Jewish women and girls. 3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Shelach, 26 Sivan 5736, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2024 לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת הרה"ח התמים ר' יצחק הי''ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתה שיחיו

280

יום ועש"ק פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשפ"ד

Jun 28, 2024

10:48

התוכן מזה שהמרגלים נבחרו ע"י משה רבינו ו"אותה שעה כשרים היו" [כמ"ש בפ' שלח] – מוכח שיש מקום לסברתם. ומבאר אדה"ז שהם סברו שבשביל ההתמסרות לעבודת ה' עדיף סדר החיים כפי שהי' במדבר, שקיבלו את כל צרכיהם מן המוכן וכו', על סדר החיים בארץ, שחלק מזמנם ומרצם יצטרך ללכת לדאוג לפרנסתם וכו'. וע"ז השיב להם משה "טובה הארץ מאוד מאוד" – שרצונו של ה' והתכלית של לימוד התורה וקיום המצוות היא, לעשות גם מ"ארציות" – "ארץ ישראל", חדור בתומ"צ. וההוראה ל"תלמידות המסיימות" וה"מדריכות": התכלית אינה התקופה בחיים שבה מקבלים הכל מן המוכן ומקיימים תומ"צ במנוחה וכו', אלא לנצל את מה שלמדו להיות עצמאים, פעילים ומשפיעים בעולם, שיהי' כפי רצונו ית', ולהדריך ולהשפיע כך גם על הילדים, ובזכות זה יתברכו בכל המצטרך. שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ד סיון ה'תשכ"ח, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2024 Synopsis The fact that the spies were chosen by Moshe Rabbeinu,and“at that time they were righteous” [as it says in Parashas Shelach] – shows that their argument had some merit. The Alter Rebbe explains that they believed that for a person to devote himself to Divine service, it was preferable to live the way they lived in the desert, where all their needs were provided for, rather than living in Eretz Yisrael, where they would have to spend time earning a livelihood. Moshe’s response was that, “The land is very, very good”: Hashem’s true will, and the ultimate purpose of studying Torah and performing mitzvos, is to transform even the mundane aspects of life into “Eretz Yisrael,” imbued with Torah and mitzvos. The lesson for graduating students and counselors is that the purpose of their learning is to take what they learned and stand on their own feet, to influence the world around them and to influence and guide those under their care etc. in accordance with what they have learned. And in this merit, they will be blessed with all that they need. Excerpt from sichah of Thursday, Parashah Shelach, 24 Sivan 5728, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2024

281

יום א' פ' קרח, כ"ד סיון, ה'תשפ"ד

Jun 30, 2024

9:22

התוכן טענת קרח למשה [כמ"ש בראשון דפ' קרח] "מדוע תתנשאו על קהל ה'" לא מובנת – הלא הוא בעצמו, בהיותו לוי, ושמירת המקדש נמסר ללוים דוקא וכיו"ב, "התנשא" על קהל ה'"? אלא שקרח ידע שיש ענינים שבהם א' קדוש יותר משני, אבל טען שבאותם ענינים ש"כל העדה כולם קדושים" – בהם לא צריך א' להתנשאות על השני. ומכיון ששמע ממשה שגם בענינים כאלו תובעים יותר ממי שהוא קדוש יותר, הביא ראי' שלמשה יש איזה פני' ח"ו. וההוראה הנפלאה: יכול יהודי לחשוב דזה שהוא שונה משאר אוה"ע וזה ש"ה' נצב עליו .. ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי", וכך יש לחנך את הילדים – הוא רק בעניני תומ"צ, אבל באותם ענינים שבהם בנ"י ואוה"ע שווים, כמו אכילה ושתי' ומסחר, מספיק שיתנהג כ"בן אדם" ולא לגנוב וכו', אבל לא יותר. וע"ז באה תשובת משה שגם בענינים כאלו צריכה להתבטאות קדושתו של יהודי ויש להתנהג בהם כ"יהודי"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום ה' פ' קרח, כ"ד סיון ה'תשל"ג, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2024 Synopsis Korach’s argument to Moshe [as it says in Rishon of Parashas Korach], “Why do you raise yourselves above Hashem’s assembly” is seemingly not understood: after all, he himself was a Levi, who “raised himself above Hashem’s assembly by taking part in the service of guarding the Mishkan, which was reserved only for the tribe of Levi? The answer is that Korach knew that in some respects, one person is holier than another, but he argued that in those matters where“the entire congregation are all holy” – one person ought not be raised over another. And since he heard from Moshe that even in those matters there are some people who are holier and from whom more is demanded, he argued that Moshe had his own ulterior motive here, chas v’shalom. The wondrous lesson here is as follows: A Jew might think that when is he different from all other nations, and when does “Hashem stand over him…and searches his reins and heart to see if he serves Him properly,” and when should he educate his children – only in matters of Torah and mitzvos, but in those matters where Jews and non-Jews are equal, like eating, drinking, and conducting business, it’s enough to behave like a human being and not steal, etc., but no more. And to this comes Moshe’s response, that even in such matters, a Jew’s holiness must be evident, and he must behave like a Jew. [To be continued.] Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Korach, 24 Sivan 5733, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2024 לע"נ ר' חיים דוב ב"ר אברהם משה ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלו כ"ד סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

282

יום ב' פ' קרח, כ"ה סיון, ה'תשפ"ד

Jul 1, 2024

10:31

התוכן [המשך] וההוראה מזה למחנכים/ות של ילדי ישראל (שכל א' מהם הוא כ"בן יחיד" של ה') ולמתכוננות להיות "עקרת הבית": אפשר לטעות ולחשוב שמספיק לחנך את הילד/ה ללמוד תורה ולקיים מצוות וכו', אבל אין תפקידן לחנך את הילד/ה שגם בשעת האכילה והשתי' או המשחק יהי' ניכר שהוא בן אברהם יצחק ויעקב או היא בת שרה רבקה רחל ולאה. ועל כך באה ההוראה מפרשתנו שבעיקר נוגע איך אוכלים וישנים ואיך מתנהגים בכלל במשך השעות שלא נמצאים בבית-ספר, שגם אז יהי' ניכר שהם חלק מ"גוי קדוש" ו"גוי אחד בארץ". ובודאי שה' נותן כחות שיצליחו בשליחות זו ובשמחה וטוב לבב. ויה"ר שתצליחו להשפיע על התלמידים/ות שיהיו "ילדים יהודים" במשך כל ה-24 שעות של היממה באופן ש"כל רואיהם יכירום כי זרע ברך ה' המה", דורות של "צבאות ה'" עמם יכבשו את העולם לעשותו דירה לו ית', וכ"ז יהי' הכנה קרובה לביאת המשיח. משיחת יום ה' פ' קרח, כ"ד סיון ה'תשל"ג, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2024 Synopsis [Continued.] The lesson from this for those involved in educating Jewish children (each of whom is an only child of Hashem), and for those preparing in due time to marry and become the “mainstay of the home”: One might mistakenly think that it’s enough to educate a child to study Torah and fulfill mitzvos, etc., but the truth is it goes further than that. Children must be educated in such a way that even when they are eating, drinking, or playing, it is evident that they are sons of Avraham, Yitzchak, and Yaakov and daughters of Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. The parashah teaches us that the main thing is how they eat, sleep, and behave in general, such that even when they are not in school, it is apparent they are part of a “holy nation” and the “One nation in the earth.” Certainly, Hashem provides the strength to succeed in this mission with joy and gladness of heart, and may it be His will that you succeed in influencing your students to behave like Jewish children throughout all 24 hours of the day, and that “all who see them shall recognize them that they are seed that Hashem has blessed” – generations of members of Hashem’s army, with whom we will conquer the world to make it a dwelling place for Hashem, which will bring Moshiach very soon. Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Korach, 24 Sivan 5733, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2024 לזכות החתן התמים הרב רפאל שי׳ והכלה המהוללה גולדא שתחי' וילימובסקי לרגל נשואיהם בשעטומ״צ ביום ב', כ״ה סיון תהא שנת פלאות דגולות

283

יום ג' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשפ"ד

Jul 2, 2024

10:04

התוכן טעם האמיתי שאדם לא מסתפק בכסף שכבר יש לו אלא רוצה עוד ועוד, הוא כדי שיוכל להוסיף בנתינת הצדקה. אלא שהיצה"ר מפתה את האדם: בשביל מה להביא את הכסף שהרוויח ב"כחי ועוצם ידי" לאיזה "בטלן" שלומד או מלמד תורה? – שישקיע א"ז ב"וואַל-סטריט"! וע"ז אומרים לו שעולם המסחר הוא דמיון ואילו התורה היא תורת אמת, והקב"ה נותן לאדם את הבחירה לנצל את הכסף שלו כרצונו. אבל יש לדעת שניצול העשירות לא כמו שצריך יכול להוביל לענינים בלתי-רצויים, וכמ"ש "עושר שמור לבעליו – לרעתו". וענין זה נאמר לראשונה על קרח, וההוראה: אין לחשוב שהיות שהוא "חכם" ובן תורה יכול הוא לסמוך על הבנתו שצריך להשתמש בכספו לצרכיו האישיים ולתת לצדקה רק חלק קטן ממנו, כי גם קרח "פקח הי'" ובכ"ז, מכיון ששכנע א"ע שהוא "בעליו" של הכסף, הי' זה "לרעתו". והאמת היא שהבעלים של הכסף הוא הקב"ה שבחר בו להיות שלוחו לתת אותו לצדקה וכיו"ב. (ועד"ז ה' הוא הבעה"ב של הילדים שבחר בהורים להיות שלוחיו לחנך אותם כרצונו). משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2024 Synopsis The true reason a person isn’t satisfied with the money they already have and wants more, is so that they can give more tzedakah. But the yetzer hara tells the person, why should give your hard-earned money to some “idler” who spends his time studying or teaching Torah instead of earning money? Why don’t you invest the money on Wall Street? The response to this is that the business world is an illusion, whereas Torah is the Torah of truth – and Hashem gives a person the free-will to decide how to use their money. But a person must know that not using wealth properly can lead to undesirable consequences, as it is written, “riches kept by their owner – to his detriment.” This was first said about Korach, and the lesson for us is: one shouldn’t think that because he’s smart and he's a Torah scholar, he can rely on his own understanding of things, and use his money for his personal needs, while giving only a small part to charity. Korach was also smart, but because he convinced himself that he was the “owner” of the money, the money ended up being “to his detriment.” The truth is that the owner of the money is Hashem, Who chose the person to be His shliach to give it to tzedakah and noble causes. (Similarly, parents do not own their children to do with them whatever they wish; the children are entrusted to the parents by Hashem, to be His shluchim to raise them according to His will). Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2024

284

יום ד' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשפ"ד

Jul 3, 2024

10:45

התוכן השם "קרח" מורכב מג' אותיות: ק' ר' ח'. שלהם צד השווה עם אות ה', אבל כולם באופן שונה מהאות ה'. אות ה' מורכב מג' קוין: קו מימין וקו מלמעלה – כנגד מחשבה ודיבור – שמחוברים, וקו משמאל – כנגד מעשה – שאינו מחובר להם. בנוגע לקיום מצוות התורה מדגישה התורה "לא תוסף עליו ולא תגרעו ממנו" [היא מתחילה עם החמור יותר – "לא תגרעו", כי בגלל חומרתו אין היצה"ר מתחיל עם זה, כי זה לא יתקבל, אלא מנסה קודם עם ה"להוסיף"]. ונוסף לזה, אין לעשות ה"מעשה" ב"חפזון", אלא צ"ל "הפסק" בין המחשבה והדיבור למעשה. וזוהי שהעבודה צ"ל באופן דה'. בק' – הקו השמאלי יורד למטה, הוספה בענין המעשה היפך הציווי "לא תוסיפו". בר' – הקו השמאלי חסר לגמרי, היפך הציווי "לא תגרעו". ובח' – הקו השמאלי אינו מופסק מב' הקוים דמחו"ד. משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2024 Synopsis The name “Korach” is composed of three letters:kuf, reish, andches. All of them resemble the letter hei,but each with a different variation: The letter hei consists of three lines: the line on the right side and the line on the top (corresponding to thought and speech) are connected, whereas the line on the left (corresponding) to action is disconnected from them. When it comes to action, the Torah says, “Do not add to it and do not diminish it” (“Do not add” comes first; since the yetzer hara knows a person won’t listen if it tells him to “diminish,” it first comes and tries to convince a person to “add”). Additionally, the action should not be done hastily, but rather with a pause between the thought/speech and action – like the disconnect between the left line and the other two lines in the letter hei– to ensure the action is done appropriately.But in the letter kuf, the left line (action) extends downward, (“adding”); in the letter reish, the left line is entirely missing (“diminishing”); and in the letter ches, the left line directly connected tothe two lines of thought and speech (“acting hastily”). Excerpt from sichah of 3 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2024

285

יום ה' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ד– יום בואם של הרבי והרבנית נ"ע – "איש וביתו" – לארצות הברית

Jul 4, 2024

8:41

התוכן בחמישי דפ' קרח מדובר אודות האופן שבו הסירו את תלונות בנ"י בנוגע לענין הכהונה – עי"ז ש"פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים", ופרש"י "שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות". וההוראה: כללות עבודת בנ"י בהפצת היהדות והמעיינות צ"ל באופן של שקידה ("שקדים") – מיד לאחרי שמחליט להתעסק בזה כבר אינו מוצא מנוחה לעצמו, אלא הולך לחפש יהודי נוסף שיוכל לפעול עליו. וכמו שכאן נהי' העניןד"ויגמול שקדים" בפועל, עד"ז צריך ההשפעה על הזולת להביא למעשה ש"הוא העיקר", ועד ש"ויגמול שקדים" – גם המושפע נעשה "שקדים" – "טופח ע"מ להטפיח". ועוד. משיחת אור ליום ה' פ' קרח, ג' תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2024 Synopsis Chamishi of Parashas Korach discusses how the complaints against the kehunah were put to rest when “Aharon's staff for the house of Levi had blossomed! It gave forth blossoms, sprouted buds, and produced ripe almonds.” Rashi explains that almonds are “the fruit that blossoms quicker than other fruits.” The lesson is as follows: the service of the Jewish people in spreading Yiddishkeit must be done with alacrity, meaning, as soon as one makes the decision to get involved in it, he can no longer rest, and feels that he must go out and find more Jews to reach. And just as the staff “produced ripe almonds” here in the literal sense, similarly, one’s influence on another Jew must result in practical results, to the point that one’s actions “produce ripe almonds,” meaning the person he has influenced then proceeds to influence others. Excerpt from sichah of Wednesday night, Parashas Korach, 3 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2024

286

יום ועש"ק פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ד

Jul 5, 2024

10:15

התוכן לאחרי המאורע בקשר לכהונת אהרן המסופר בפ' קרח, באה טענת בנ"י [בשישי דפ' קרח] "הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו, כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות וגו'". וע"ז בחר ה' מתוך בנ"י את שבט לוי שהם ישמרו "את משמרת הקודש וגו'", להודיע ולהזהיר בנ"י עד היכן מותר להם להתקרב ומהיכן מותר רק לכהן ולוי. וההוראה בנוגע ל"משכן הרוחני": חיי היהודי נחלקים בדרך כלל לעניני תומ"צ שבהם שונה לגמרי מאוה"ע, ועניני הרשות כמו אכילה ושתי' ומסחר שבהם דומה לאוה"ע, אלא שיהודי עושה גם מהם מקדש לו ית'. וכדי שידע עד מתי עליו להתעסק בתומ"צ ומתי מותר וצריך להתעסק בעניני הרשות לשם שמים, והרי בגלל אהבת עצמו אא"פ לסמוך ע"ע – בחר ה' מתוך בנ"י מדריכים ומחנכים שהם מורים את (ילדי) בנ"י ומחנכים אותם לדעת מהו הזמן השייך לעניני קדושה ומהו הזמן השייך לעניני הרשות לשם שמים. וה' נותן להם הכחות והברכות להצלחה, ואת השכר – "אני חלקך ונחלתך". יה"ר שתוכלו לומר בסיום הקיץ "ראו גידולים שגידלנו". שיחת יום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז ה'תשכ"ד, להמדריכות ד"מחנה אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2024 Synopsis [In Shishi of Parashas Korach], after the episode of Korach, the Jewish people complain, “Behold, we are dying, we will perish, we are all lost. Whoever comes close to the Mishkan of Hashem dies!” In response Hashem selects the tribe of Levi from among the Jewish people to keep “the charge of the Sanctuary,” to show the Jewish people where in the Sanctuary they may go and where they may not. This serves as a lesson for the spiritual Mishkan: Generally, a Jew’s life is divided into matters of Torah and mitzvos, in which they are completely different from non-Jews, and permissible matters like eating, drinking, and business, in which they are similar to non-Jews (except that a Jew turns that part of his life, too, into a Mishkan). How can a person, who is influenced by self-love, know until what point he must be involved in Torah and mitzvos, and when it is permissible and necessary to engage in permissible matters? For this Hashem appoints from among the Jewish people guides and educators who teach those around them and show them when it is time to be involved in holiness and when it is time to be involved in permissible matters for the sake of Heaven. Hashem grants these emissaries the strength and blessing they need to succeed, and their reward is that, “I am your portion and inheritance.” May it be His will that at the end of the summer you will be able to say, “See what we have brought up.” Sichah from Thursday of Parashas Korach, second day of Rosh Chodesh Tammuz 5724, to the counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2024 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה.

287

יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 7, 2024

9:37

התוכן התוועדות זו קשורה עם ג' תמוז שהוא הי' הקדמה לי"ב-י"ג תמוז. ואע"פ שבזמנו לא הי' ברור מהו הענין של ג' תמוז, אבל לאחרי הגאולה די"ב-י"ג תמוז – שזו היתה הכרזה גלוי' לעין-כל שיכול להמשיך בעבודתו בהרבצת התורה, ועוד יותר מלפנ"ז (וע"ד מ"ש בקשר לאופן הפצת המעיינות חוצה לאחרי הגאולה די"ט כסלו שהיא בדוגמת התוקף הנוסף בשטר שיצא עליו ערעור ו(לכן) נתקיים בבית-דין לגבי שטר שלא יצא עליו ערעור), עד ליציאתו ממדינה ההיא – התברר למפרע ומעיקרו שג' תמוז הו"ע שכולו טוב, עד שבו כלול החירות די"ב-י"ג תמוז, וגם החירות האמיתי של היציאה ממדינה ההיא, וגם – כיון שכל הגאולות קשורות זב"ז – הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! ה"בכן" בנוגע למעשה בפועל מג' תמוז: להוסיף בהפצת המעיינות חוצה ביתר שאת ויתר עז שלא בערך יותר לגבי מה שהי' לפנ"ז. משיחת מוצאי ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2024 Synopsis This farbrengen is associated with 3 Tammuz. Although it wasn’t clear that year what the significance of 3 Tammuz was, it later emerged that it was the prelude to, and beginning of, the redemption of 12-13 Tammuz – when it was affirmed publicly that the Rebbe’s work of spreading Torah could continue, and to an even greater degree than before. (As similarly explained regarding 19 Kislev, it is analogous to the additional force a document has after being contested and then certified in court.) Then, the freedom of 3 Tammuz and 12-13 Tammuz increased even more when the Rebbe left that country – and since all redemptions are interconnected – it emerges that 3 Tammuz encompasses the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. The practical takeaway from 3 Tammuz must be to increase in spreading the wellsprings outward, with incomparably greater strength and vigor than before. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Korach, 3 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2024 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

288

יום ב' פ' חוקת, ב' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 8, 2024

9:41

התוכן ענינו של נשיא בישראל, מלשון נשיאות, הוא – להעלות ולנשא את כל אנשי הדור, וכמו שנאמר למשה רבינו "נשא את ראש בני ישראל". היינו, שלא זו בלבד שתפקידו הוא "אשר יוצאים ואשר יביאם" – שנמצא ביחד עם העם ודואג לכל עניניהם בסבר פנים יפות וכו' – הנה עוד מעלה ומנשא אותם, עד גם את ה"ראש" שלהם, לדרגתו הוא. שזה דורש כחות מיוחדים ועד לענין של מסירת נפש. וכמ"ש בגמ' שעל משה רבינו נאמר "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל": הוא מתעסק בעצמו גם עם "דל" – דרגא הכי פחותה, ונותן לו – ו"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" – "מלחמו" – שבו תלוי קיום האדם, היינו שנותן לו מצרכיו ההכרחיים שבזה תלוי כל סדר ההשתלשלות! וככל עניני התורה יש ללמוד הוראה מהנהגה זו, ועאכו"כ כאשר מדובר אודות אתפשטותא דמשה שבכל דרא באופן נעלה עמוק ורחב יותר – נשיא הדור שאצלו ישנם כל הענינים ביתר שאת. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ברכה, י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2024 Synopsis The role of a Nasi of the Jewish people is to uplift the Jewish people of their generation, as Moshe was told, “Lift up (‘naso’) the head of the Jewish people.” Meaning, the nasi’s role is not just to care about the people and be invested in them, feeling their joy and their pain and doing it all “with a pleasant countenance”) – but also to elevate and uplift them, including their “heads,” to the nasi’s own level. This requires special abilities and even self-sacrifice. The Gemara explains that the verse, “He that has a generous eye shall be blessed, for he gives of his bread to the destitute” refers to Moshe Rabbeinu: he was personally involved with the people, even the spiritually “destitute,” and gave generously “of his bread” – that which his life and all of Seder Hishtalshelus depended on. Like everything in Torah, we must take a lesson from this, especially when it comes to the “extension of Moshe in every generation,” the Nasi Hador. 2 excerpts from sichah of Monday night, Parashas V’Zos Habracha,, 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2024 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

289

יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ד

Jul 9, 2024

12:35

התוכן 1) איתא בגמ' "יעקב אבינו לא מת.. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". מכיון שיעקב כלול מכל נשמות ישראל מובן שכ"ה בכאו"א מישראל, שע"י ש"זרעו בחיים", שעניני תומ"צ שלו ("מאי פירי.. מצוות") הם בחיים בעוה"ז הגשמי, מקום קיום המצוות, הנה "אף הוא בחיים" בעוה"ז. ועאכו"כ שכ"ה בנשמה כללית, כי "צבור לא מת", ואיתא בספרים ש"צבור ר"ת צדיקים בינונים ורשעים", והיינו, שצדיק ורועה ישראל שמתעסק עם כל ישראל, "צבור", לא שייך בו "מת" כלל, וכאמור, פשוט בעוה"ז הגשמי! (והא ד"חנטו חנטייא וכו'" ה"ז רק לעיני בשר). 2) לא ר"ל ש"הי'" נשיא בעבר... אלא הוא בחים ממש כאן למטה מעשרה טפחים"! 3) רחמנא ליצלן לומר [אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר] שכבר 35 שנה שאינו! זה שקר גמור! האמת ואמת לאמיתו הוא להיפך – שזה 35 שנה שמידי שנה הוא חי וחזק ופעיל עוד יותר! 4) ג' תמוז (נתברר לאח"ז -) הוא התחלת ופתיחת הגאולה (לגמרי) של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ופתיחה לסדר חדש בהפצת המעיינות חוצה. 1) משיחת י' שבט ה’תשי”ז 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 3) משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ה 4) משיחת ג' תמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024 Synopsis (1) The Gemara says, “Yaakov Avinu did not die...just as his seed is alive, he too is alive.” Being that Yaakov encompassed all Jewish souls, it emerges that the same principle applies to every Jew: by their seed being alive (through their Torah and mitzvos), they are alive in this physical world (which is the plac where mitzvos are performed). This applies all the more so to an encompassing soul, because “the community does not die”: it says in sefarim that “tzibbur” is an acronym for Tzaddikim, Beinonim, u’Resha’im – meaning that a tzaddik, a shepherd of all Jews, is a tzibbur who cannot die – and in this physical world. (And the fact that the “embalmers embalmed” etc. was only tothe physical eye). (2) The Rebbe was not the Nassi in the past; rather he is alive now literally in this world, below ten tefachim. (3) Rachmana litzlan to say that [my father-in-law, the Rebbe] hasn’t been here for 35 years; that’s a complete falsehood! The truth is the exact opposite – every year for 35 years, he has become more alive, stronger, and more vibrant. (4) 3 Tammuz (as it later became clear) was the beginning and opening of the (complete) redemption of my father-in-law, the Rebbe, and the opening of a new order in spreading the wellsprings outward. Excerpts from sichos of (1) Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5717; (2) 12 Tammuz 5745; (3) 15 Tammuz 5745; (4) 3 Tammuz 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024

290

יום ד' פ' חוקת, ד' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 10, 2024

11:23

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' חוקת] "דרך האתרים" פרש"י "דרך הנגב שהלכו בה מרגלים שנאמר ויעלו בנגב" (וענינם הי' "לתור את הארץ"). הטעם שלא כתוב בפירוש "דרך הנגב" הוא כי אז הי' קשה למה הלכו שם הרי "עמלק יושב בארץ הנגב"?! ולכן נאמר "דרך האתרים" – "שהלכו בה מרגלים" והמרגלים סללו את הדרך עבורם. ואע"פ שמענין המרגלים יצא ענין בלתי-רצוי, אבל: א) "אותה שעה כשרים היו". ב) הי' זה בכחו של משה כי הוא צוה אותם ללכת שם. וההוראה הנפלאה: ישנו קיום אפי' לפעולה אחת של יהודים כאלו שבגללם התעכבו בנ"י וכו' במדבר, עד שבדרכם לכבוש את א"י הלכו בנ"י בדרך "שהלכו בה מרגלים" לפני 39 שנה! ומזה רואים גודל מעלתו אפי' של יהודי שעשה רק פעולה טובה אחת, וכפתגם "אַז עס קומט אַראָפּ אַ נשמה אויף דער וועלט און לעבט אָפּ 70-80 יאָר צוליב טאָן אַ טובה אַ אידן". ועוד. ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חוקת, יו"ד תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2024 Synopsis On the words [in Chamishi of Parashas Chukas], “the route of the scouts,” Rashi explains: “The southern route, taken by the spies, as it says, ‘They went up in the south.’” The reason the verse doesn’t simply say “the southern route” is because then it would be difficult to understand why they went that way, being that “The Amalekites dwell in the south.” Instead the verse says, “the route of the scouts” – the route “taken by the spies,” who paved the way for them. Although the spies ended up acting undesirably, nonetheless: (a) “At that time they were righteous”; and (b) the reason they went that way is because they were commanded by Moshe to do so; it wasn’t their choice. This gives us a wondrous lesson: Even though the spies kept the Jewish people in the desert for forty years, their single act of “going up in the south” caused that later, when the Jewish people traveled on their way to conquer Eretz Yisrael, they went the same route paved by the spies thirty-nine years earlier. From this we see the tremendous power of a Jew’s single good deed, like the adage, “A soul comes down to the world and lives for 70-80 years just to do a favor for another Jew.” 3 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chukas, 10 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2024

291

יום ה' פ' חוקת, ה' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 11, 2024

8:18

התוכן בחמישי פ' חוקתמסופר שקודם כניסת בנ"י לארץ אירע מאורעות בלתי-רצויים וכו' והעצה לזה היתה "והביט אל נחש הנחושת וחי", ומבואר במדרז"ל "וכי נחש ממית או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים, היו מתרפאים". והיינו, אע"פ שהיו עדיין במדבר וקשורים עם ענינים בלתי-רצויים וכו', מ"מ "כאשר מסתכלין כלפי מעלה" ובקשו מהקב"ה שיעזור להם, הנה תיכף ומיד פעלו "וחי"! וההוראה: מבלי הבט שעדיין נמצאים בנ"י בגלות ועדיין צריכים לבקש ולתבוע "ווי וואָנט משיח נאו" ‏–‏ הנה גם קודם ביאת משיח צדקנו צריכים בנ"י להיות במעמד ומצב של "וחי" בנוגע לעניני תומ"צ ש"הם חיינו ואורך ימינו", וגם בזמם הגלות יכול עבודתו להיות מתוך חיות ושמחה. משיחת יום ה' פ' חוקת, ל' סיון, אדר"ח תמוז ה'תשמ"א להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2024 Synopsis Chamishi of Parashas Chukas relates how before the Jewish people entered Eretz Yisrael, certain undesirable events occurred, the solution to which was that “he would gaze upon the coper snake and live.” Our Sages explain; “Now, does a snake cause death or life? Rather, when the Jewish people looked upward and subjected their hearts to their Father in Heaven, they would be healed.” Meaning, even though they were still in the desert and associated with undesirable matters etc., nonetheless, “when they looked upward” and asked Hashem to help them, immediately, “they would live”! The lesson is that although we are still in exile and must still daven and demand that “We want Mashiach now” – even before Moshiach comes, the Jewish people must be “alive” in their Torah and mitzvos, which are “our life and the length of our days”; even during exile one’s divine service can be done with vitality and joy. Excerpt from sichah of Thursday Parashas Chukas, 30 Sivan, first day of Rosh Chodesh Tammuz 5741 to the members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2024

292

יום ועש"ק פ' חוקת, ו' תמוז, ה'תשפ"ד

Jul 12, 2024

11:29

התוכן מובא בפרש"י [בראשון דפ' חוקת] "למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת". 1) דמיון הכפרה שע"י מיתת צדיקים לכפרה של פרה אדומה ולא של קרבנות סתם, כי פרה אדומה מכפרת גם על ענינים שסתם קרבנות לא מכפרות (טומאת מת) ועד"ז מיתת צדיקים (וכמו שהכפרה שע"י קרבנות קשורה עם תשובה "שב מידיעתו", עד"ז בכפרה שע"י מיתת צדיקים). 2) מזה שמיתת מרים דוקא נסמכה לפרה אדומה מובן שגם בנוגע שאר הצדיקים יש למצוא בהם את העבודה המיוחדת שבה הצטיינה מרים: היא היתה מה"מילדות העבריות" שעמדו בראש לשמור על ילדי ישראל שיוולדו ויגדלו כיהודים גם בהיותם בגלות מצרים. ב' חלקים מהתוועדות כ' מנחם אב ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2024 Synopsis Rashi states [in Sheini of Chukas]: “Why is the passage relating Miriam’s death juxtaposed with the passage of the parah adumah? To teach you that just as sacrifices bring atonement, so the death of tzaddikim secures atonement.” (1) The reason the death of the righteous is compared to the atonement of the parah adumah, and not to korbanos in general, is because like the death of tzaddikim, the parah adumah atones even for impurity from death. (And just as the atonement through korbanos depends on teshuvah, so does the atonement brought about by the death of tzaddikim.) (2) From the fact that it is specifically the death of Miriam that is juxtaposed to the parah adumah, it is understood that regarding other tzaddikim, too, we should find in them the special service in which Miriam excelled: she was one of the “Hebrew midwives” who stood at the head of protecting the Jewish boys and ensuring they would be born and grow up as Jews, and speak like Jews (“Puah”), even in exile in Egypt. Two excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2024

293

יום ג', י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשפ"ה

Oct 15, 2024

12:04

התוכן בקשר לזה שלאחרונה עלתה קס"ד לפגוע בשלימות התורה, העם והארץ – באתי בזה ב"הצעה נפשית", שבמשך חגה"ס – שאז בא בגלוי השליטה של בנ"י על ע' האומות, כמ"ש בהלל "הללו את ה' כל גויים . . כי גבר עלינו חסדו" (ועוד) – כאשר ילכו להביא את מצוות ושמחת החג לבנ"י במסגרת ה"מבצעים" – יצרפו עמם גם יהודי ממדינה אחרת, ולהציגו כך, וזה יחזק בעולם ועד להגוי, גם זה "אשר בקרבך", את הענין שכל יהודי, בכל מקום שהוא, המתעסק בעניני תומ"צ וב"תוקף" הרי הוא המושל והשולט. וגם לצרף עמם יהודי מאה"ק, ולהציגו כך – שזה יבליט עוד יותר שהיהודי הוא הבעה"ב על א"י, עד שגם הגוי רואה שהנה בא יהודי מאה"ק ולא מתפעל מן המלעיגים ורוקד בחה"ס! וזה ישלול בתכלית סברא של פגיעה באה"ק, ואדרבה – זה יהי' התחלת הענין ש"עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות". וכך יעשו גם בכל מקום ששומעים זאת ע"י הטלפון וכו' (אלא שלהזהר לעשות כ"ז באופן של שלום ו"אל תתגרה בגוי"). ב' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024 Synopsis In response to the talk lately of plans to infringe upon the completeness of the Torah, the people, and the land – I have a heartfelt suggestion: on Sukkos (when the control of the Jewish people over the seventy nations is manifest, as we say in Hallel, “Praise Hashem, all nations…for His kindness has overwhelmed us”), when going out on Mivtzaim, every group should include a Jew from another country, and he should be presented as such. This will bolster the notion, even for a goy, and including for the “goy within you,” that every Jew, wherever he is, who engages in Torah and mitzvos firmly, controls the world around him. They should also include a Jew from the Holy Land, which will further highlight how a Jew is the owner of Eretz Yisrael, to the extent that even a goy sees that here’s a Jew from Eretz Yisrael, and he isn’t deterred by the scoffers, and he’s dancing on Chol Hamoed Sukkos! This will totally negate any thought of infringing upon the Holy Land, and on the contrary – this will mark the beginning of the future era when “Eretz Yisrael will expand to all the lands.” The same should be done in other places where this is being heard by telephone etc. (but it should be done in a peaceful manner and “without provoking” the goy etc.). Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024

294

יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ד

Sep 25, 2024

11:15

התוכן למעלת כנס בנ"י בכלל מיתוסף עומק חום וחיות כאשר זה מתקיים בחודש אלול, שאז נמצא "המלך בשדה" "ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכו'", ובמצב כזה קל יותר לפעול שימלא ה' את הבקשות לכל השנה. וככל שמתקרבים לר"ה מרגישים יותר "קרובים" בפנימיות למלך, וזה מעורר עוד יותר את הרצון של המלך למלא הבקשות. ובזה מיתוסף כאשר הכנס הוא של נשי ישראל שהתמסרו לענין החינוך במשך החדשים האחרונים, ובודאי שזה יעורר בהן את הרצון, חום והתלהבות חסידי להמשיך בזה ביתר שאת. ובודאי יתברכו מאת ה' בכל בטוב הנראה והנגלה בגו"ר. ויש לקשר זה עם מ"ש בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם וגו'" – שכאשר כל בנ"י נמצאים במצב של "כולכם" יחד, אז "נצבים" – שלא מתפעלים מהעולם, ואדרבה – שולטים על העולם, ובפרט בקשר לענין החינוך וכו'. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשל"ג, להעסקניות דישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 Synopsis Any gathering of Jews is a good thing, and such a gathering has even greater depth, warmth, and vitality when it takes place during the month of Elul, when “the king is in the field,” and whoever wishes may approach him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., making it easier to achieve the fulfillment of one’s requests of Hashem for the entire year. The closer we get to Rosh Hashana, the closer we feel to Hashem, which evokes Hashem’s desire to fulfill their requests even more. Especially when it’s a gathering of Jewish women who have devoted themselves in recent months to Jewish education, which will certainly inspire within themselves the desire and Chassidishe warmth and vitality to continue in this vein to an even greater extent; certainly Hashem will bless them all the open and revealed good, physically and spiritually. This also relates to Parashas Nitzavim, “You are all standing this day…” – when the Jewish people are united, “You are all,” then they are “standing” – they stand upright in the face of the world, unfazed by what is happening around them, and to the contrary, they become in charge of the world etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 22 Elul 5733 – to Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

295

יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשפ"ד

Sep 26, 2024

12:20

התוכן יש לעורר ע"ד המבצעים הקשורים במיוחד עם חודש אלול. החל מענין התשובה, שגם זה צ"ל בשמחה ובטוב לבב – שהרי אם קיום כל מצוה צ"ל בשמחה (וכפס"ד הרמב"ם סוף הל' לולב) הרי מצות התשובה שמתקנת ומשלימה את כל המצוות עאכו"כ. ומענין התשובה באים לג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח. ויש להשתדל לפעול כ"ז במיוחד על: 1) היהודים שהם בגדר "תינוקות שנשבו". 2) אלו הנמצאים בבתי-כלא – לעוררם ולעודדם שה' נמצא קרוב לכ"א ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה". 3) אלו שזכו ומגינים על ישראל בגופם וכו' – לעוררם ולעודדם להתקשר עם ה' ע"י קביעות עתים לתורה וקיום המצות, ובפרט מצות תפילין, ועניני חודש אלול בפרט. ומתכוננים ל"לא ינום ולא ישן שומר ישראל", "ושכבתם ואין מחריד", עד ל"ואולך אתכם קוממיות" בגאולה האמיתית והשלימה. [כ"ק אד"ש ניגן בעצמו (פעמיים) את הניגון "צמאה לך נפשי"]. א' השיחות דהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 Synopsis Special emphasis should be placed on the Mivtzaim associated with the month of Elul, beginning with teshuvah, which must also be done with joy and gladness of heart – because if all mitzvos must be done with joy (as the Rambam rules at the end of the laws of lulav) – how much more so the mitzvah of teshuvah, which repairs and perfects all the mitzvos. And also the Mivtzaim involving the three pillars of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim. In particular, efforts should be made toward (1) those Jews who are like “children taken captive among the nations,” who don’t know about Yiddishkeit; (2) Jews who are in prison – to awaken and encourage them by reminding them that Hashem is close to every Jew, especially during Elul when the King is in the field; (3) those who have the merit to be protecting the Jewish people physically with their bodies etc. – to awaken and encourage them to connect to Hashem by setting fixed times for Torah study and doing mitzvos, especially the mitzvah of tefillin and regarding the theme of Elul. We are preparing for Hashem, “the Guardian of Israel, who neither sleeps nor slumbers,” to bring about the time when “you will lie down with no one to frighten you,” and when “I will lead you upright” – with the true and complete Redemption. [The Rebbe sings the niggun Tzama Lecha Nafshi (twice).] Sichah from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

296

יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ד אלול, ה'תשפ"ד

Sep 27, 2024

8:16

התוכן איתא במדרש ש"האור שברא ה' ביום ראשון [בכ"ה אלול] אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואור זה גנז ה' בתורה. ובכן, התייגעו בתורה ותראו ה"אור שנברא ביום הראשון"! פעם, באמצע מאמר, סיפר אדה"ז שפעם נכנס להבעש"ט סוחר שהתלונן שנאבדו לו שוורים, והסתכל הבעש"ט בזהר, ואמר שהשוורים נמצאים בהעיר ברעסלאָו! וביאר, שכשלומדים תורה כדרוש, רואים בה את האור שנברא ביום הראשון ש"מביט בו מסוף העולם ועד סופו". [המאמר עצמו נדפס בלקו"ת בהשמטת הסיפור ע"י הצ"צ (כנראה) שהכין את המאמרים לדפוס, אבל בהמאמר כפי שנדפס במ"א כן נמצא הסיפור]. ולכאו' פלא הדבר שהבעש"ט השתמש ב"אור הגנוז בתורה" לחפש שוורים בברעסלאָו! אלא הרי "לית אתר פנוי מיני'". וא"כ, אי"ז שור או ברעסלאָו – ענינם הוא רק הניצוץ אלקי שבהם, שלגביו אין ערך כלל אם הוא נמצא בשור או בעיר ברעסלאָו! משיחת אור לכ"ה אלול ה'תשל"ד – בקשר למבצע "נש"ק" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024 Synopsis The Zohar states, “With the light Hashem created on the first day (25 Elul), man can look and see from one end of the world to the other.” Being that Hashem hid this light in the Torah – if you toil in Torah you will be able to see with the light that was created on the first day. Once, in the middle of maamar, the Alter Rebbe related the story of a merchant who complained to the Baal Shem Tov that his oxen were missing. The Baal Shem Tov looked inside the Zohar and told him that the oxen were in the town of Breslau, explaining that when one learns Torah properly, he can find the light created on the first day, with which one can see from one end of the world to the other. (The maamar is printed in Likkutei Torah without the story, but elsewhere it is printed with the story). Seemingly, it is unusual that the Baal Shem Tov would utilize the “light hidden in the Torah” to find oxen in Breslau! But being that “There is no place devoid of Him,” it follows that it’s not a matter of an ox or Breslau – the point is the divine spark contained within them, and for that, it’s irrelevant whether it’s found in an ox or in Breslau. Excerpt from sichah of 25 Elul 5734 – regarding the Shabbos Candles Campaign For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024

297

יום א' פ' האזינו, כ"ו אלול, ה'תשפ"ד

Sep 29, 2024

10:21

התוכן נמצאים אנו אחרי השבת שלפני ר"ה שבו קוראים פ' "אתם נצבים היום כולכם.. טפכם וגו'", ולכן ה"ז זמן המתאים ביותר לערוך כנס של ילדי ישראל. ומטרת הכנס היא – "לעברך בברית ה"א וגו' – לחדש את ה"ברית עולם" שבין כ"א מ"צבאות ה'" עם "מפקד-העליון", למלא כל הוראותיו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ועושים זאת מתוך שמחה גדולה מצד גודל הזכות שנפלה בחלקם לעמוד לפני ה"מפקד-העליון" – "לפני ה' אלקיכם". וזוהי ההכנה המתאימה לקראת ר"ה שאז מכתירים בנ"י את הקב"ה למלך. ויש לנצל ימים אלו להתכונן לזה באופן המתאים ע"י שמוסיפים בלימוד התורה ובקיום המצוות, כולל לתקן ולהשלים (בימי הסליחות) מה שהיו יכולים להוסיף בזה במשך השנה ולא עשו בפועל. ועיכ"ז זוכה כאו"א לכוח"ט, כולל שה"מלך ישראל" נעשה "(מלך ישראל) וגואלו" – שגואל את בנ"י מהגלות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! משיחת יום ג' פ' האזינו, כ"ו אלול ה'תשמ"ב לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024 Synopsis As we are now in the time after the Shabbos before Rosh Hashana, when we read Parashas Nitzavim, “You are all standing this day before Hashem your G-d…your young children…”, it is appropriate to hold a gathering of Jewish children. The goal of the gathering is “that you may enter the covenant of Hashem your G-d…” – to renew the “eternal covenant” between every member of Tzivos Hashem and the Commander-in-Chief, to fulfill all His instructions regarding Torah and mitzvos. And we do it with great joy arising from the great privilege of standing near the Commander-in-Chief – “before Hashem your G-d.” This is the appropriate way to prepare for Rosh Hashana, when we crown Hashem as King. These days should be utilized to prepare appropriately for Rosh Hashana by increasing in Torah and mitzvos, including by fixing and perfecting (during the Days of Selichos) the areas of Torah and mitzvos that could have been better throughout the year. In this way everyone will merit to be inscribed and sealed for good, and that “the King of the Jewish people” will become “its Redeemer” – He will redeem the Jewish people from exile with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Sichah of Tuesday, Parashas Haazinu, 26 Elul 5742 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024

298

יום ב' פ' האזינו, כ"ז אלול, ה'תשפ"ד

Sep 30, 2024

10:50

התוכן א) הוראה ממ"ש בתחילת פ' האזינו "האזינו השמים ותשמע הארץ אמרי פי", שבנוגע ל"שמים" נאמר לשון האזנה שנופל על דבר הנמצא בקירוב ובנוגע ל"ארץ" נאמר לשון שמיעה שנופל על דבר הנמצא בריחוק: מציאות של יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ובמילא כל עניני "שמים" קרובים אליו וזוהי מציאותו האמיתית, וענינים גשמיים הם בריחוק ממנו, אלא שצריך להעלות גם אותם שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות וכו' ("ותשמע הארץ"). ב) הוראה ממ"ש בתחילת שני דפ' האזינו "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור": יש לחקור מקור מחצבתו של בנ"י שהם בני אברהם יצחק ויעקב ושרה רבקה רחל ולאה, וכשמתבוננים בזה ("בינו") מבינים שאי"ז ענין שהי' לפני כו"כ שנים אלא הם האב ואם ממש של כאו"א מישראל שעוזרים ומסייעים להם כדוגמת אב ואם בפשטות! משיחת יום ב' פ' האזינו, ז"ך אלול ה'תשד"מ לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024 Synopsis (1) The beginning of Parashas Haazinu states: “Listen (haazinu) heavens, and I will speak. And let the earth hear (v’sishma) the words of my mouth”: when addressing the “heavens” it uses the expression haazinu, which connotes listening to something close, and when addressing “the earth” it uses the expression v’sishma, which connotes listening to something from far away. A Jew’s true existence is that of “an actual portion of G-d from above”; therefore all matters of “heaven” are close to him, whereas physicality is far from him, just that he must elevate physicality so that G-dliness is recognizable even within it (“let the earth hear”) etc. (2) The beginning of sheini of Haazinu states: “Remember the days of old; reflect upon the years of [other] generations…”: one should look into the origins of the Jewish people, and then he will find that the Jewish people are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. When one thinks about this (“reflect”), he will understand that it’s not something that happened many years ago, rather, they are literally the father and mother of every Jew, helping them and assisting them in their lives like an actualfather and mother. Excerpt from sichah of Monday, Parashas Haazinu, 27 Elul 5744 – to women and girls For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024

299

יום ג' פ' האזינו, כ"ח אלול, ה'תשפ"ד

Oct 1, 2024

10:56

התוכן נתבאר לעיל במאמר תוכן הענין ד"זה היום תחלת מעשיך", שהאדם, שנברא בר"ה, ענינו הוא לפעול ב"מעשיך", כל הבריאה, הענין ד"זה היום" ‏–‏ להאיר אותם ולגלות בהם מציאותם האמיתית שהיא עצומ"ה ית', ו"אין עוד מלבדו"! והיינו, לא שהאדם צריך לחדש ולהוות משהו מחדש, כ"א להאיר את העולם ולגלות מציאותו האמיתית שהיא הדבר הוי' שמחדש אותו בכל רגע מאין ואפס המוחלט! כי יכול להיות שהוא מאמין ומבין שזה כך, אבל לפועל לפעמים שוכח א"ז וענינים גשמיים כן תופסים מקום אצלו וחושב שהם מנגדים לקדושה וכו'. וע"ז באה "תורה אור" ומגלה את האמת: רק עכשיו נתהווה העולם מחדש מאין ואפס ע"י ה'! ובמילא אין לעולם וענינים גשמיים מציאות מצ"ע ואין העולם מנגד לקדושה ‏–‏ אדרבה! וכשדבר זה מאיר אצלו, קל לו להשפיע כך גם על הזולת, ועד שגם "הלכו גוים לאורך"! וההכנה לעבודה זו, שמתחילה בר"ה כנ"ל, היא בחודש אלול, ובמיוחד בערב ר"ה, שכבר אז יש לו את הבטחון המוחלט ש"אין עוד"! ובמילא הולך לבטח דרכו לקבלת מלכות ית' בר"ה והליכה בדרך התומ"צ כל השנה הבעל"ט! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ר"ה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 Synopsis It was explained earlier in the maamar that “This day is the beginning of Your works,” that the role of man, who was created on Rosh Hashana, is to imbue “Your works,” all of creation, with “this day” – illuminating the world and revealing that it’s true identity is Hashem’s essence, and that “There is none else besides Him.” Meaning, man’s role isn’t to create something new, but to illuminate the world and show that it is created by Hashem anew at every moment from absolute nothingness. Even if one believes and understands that this is so, he may sometimes forget it, in which case he starts thinking that the world stands in the way of holiness etc.; to this comes the Torah of light and reveals the truth: that the world was just now created by Hashem. Therefore, the world has no existence of its own, and it cannot oppose holiness, but to the contrary. And when this knowledge shines for a person, he can easily influence others in this vein, to the point that even the “nations will go by your light.” And we prepare for this service – which is the service of Rosh Hashana – during the month of Elul, and especially on Erev Rosh Hashana, when we are already absolutely certain that “there is none else besides him.” Therefore, one can go securely on his way to accept Hashem’s kingship on Rosh Hashana, and to follow the path of Torah and mitzvos throughout the entire coming year. Excerpt from sichah of 29 Elul 5740, Erev Rosh Hashana 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 לעילוי נשמת הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט שלוחו של הרבי למדינת הולנד ליום היאָרצייט שלו כ"ח אלול ת.נ.צ.ב.ה.

300

יום ד' פ' האזינו, כ"ט אלול ה'תשפ"ד, ערב ראש השנה ה'תשפ"ה

Oct 2, 2024

1:13

התוכן ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשד"מ, ערב ראש השנה ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5744, Erev Rosh Hashana 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות