Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
1305 episodes
#
Name
Release Date
Duration
201
יום ועש"ק פ' ויקהל-פקודי, כ"ד אדר, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' ויקהל-פקודי, כ"ד אדר, ה'תשפ"ו
Mar 13, 2026
6:20
התוכן [המשך] וזוהי ההוראה הכללית והעיקרית לכאו"א: בכל יום צ"ל לימוד התורה באופן "כאשר צוה ה' את משה" – באותה "אימה יראה רתת וזיע" כמי ששומע זאת בעצמו מפי הקב"ה! וזה שהאוזן הגשמי לא שומע זאת – לא משנה את המציאות! [וכסיום המשל הידוע ממרכבה שבה יושבים יהודים הנוסעים לאיזה מקום למלאות שם שליחות ה' ומתפלפלים בתורה – שזה שהסוס חושב על התבן שיקבל בהגיע לשם, לא משנה את האמיתיות של התורה בה עוסקים...]. ובמילא כאשר "תופס" שזוהי המציאות הרי ברור שהלימוד צ"ל "באימה ויראה ברתת ובזיע". וכך צ"ל גם אח"כ כאשר "מקהיל קהילות" ומוסר את דבר ה' להם, ועד"ז בעריכת החשבון צדק וכו'. וכך מקיימים כוונתו ית' כדבעי. ומכיון ש"איני מבקש . . אלא לפי כחן" – בודאי יש לכל אחד הכח לכל זה. משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2026 Synopsis (Continued.) And this is the general, wide-ranging, and fundamental lesson for everyone: Every day one must study Torah “as Hashem commanded Moshe” – with the same “reverence, fear, quaking and trembling” as someone who hears it directly from the mouth of Hashem. And the fact that the physical ear doesn’t hear it doesn’t change the reality (like the well-known parable of Jews sitting in a wagon discussing Torah as they travel on their way to fulfill a Divine mission. The fact that the horse is thinking about the straw it will receive when they get there doesn’t change the reality and truth of the Torah they are learning). Therefore, when one realizes that this is the reality, it is obvious that his learning will be “with reverence, fear, quaking and trembling.” And so it must be when he later “assembles communities” and conveys to them the word of Hashem, and so too when he makes an honest accounting etc. In this way Hashem’s intent is fulfilled properly. And since Hashem “requests only according to their ability,” it is certain that everyone has the ability to do it. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2026 לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרבנית מרת חוה ע"ה בת הרה"צ הרב אברהם יהושע העשיל זצוק"ל גורארי'ליום היארצייט שלה כ"ד אדר ת.נ.צ.ב.ה.
202
יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר, ה'תשפ"ו
יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר, ה'תשפ"ו
Mar 15, 2026
9:58
התוכן "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן וגו' [ריש פ' ויקרא]. בכל אדם יש בחי' זרע אדם וזרע בהמה, שהוא נפה"א ונפה"ב, ופי' אדם כי יקריב וגו' הוא, שבחי' "אדם", נפה"א, מקריב ומעלה את בחי' ה"בהמה", נפה"ב. ועוד זאת, שקרבן זה פועל עילוי גם בבחי' אדם עצמו. ויש לקשר זה עם מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', דתוכן מלחמה זו היא מלחמת נפה"א עם נפה"ב, שנפה"א "תקרב" את נפה"ב. וגם האדם עצמו מתעלה עי"ז – "פדה בשלום נפשי". ובאופן של "שלום" דקאי על לימוד (פנימיות) התורה. "מן הבקר" – בחי' שמאל וגבורה, העבודה ד"לעולם ירגיז אדם וכו'". "מן הצאן" – התעוררות רחמים רבים לפני ה' על נפשו וכו' ע"י ההתבוננות במעמדו ומצבו הפרטי. "מן העוף", ששרש העופות הוא מ"פני נשר" שהוא רחמני, מדת הרחמים שאינה מתעוררת ע"י התבוננות (כב"צאן") אלא מצד העצם שבו. חלק ממאמר אור ליו"ד כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), “When a person brings from you a korban to Hashem…from animals, from cattle or from the flock …”: The “person” inside a Jew (the G-dly soul) brings and elevates the “animal” (the animal soul), and this elevates not only the animal, but also the person (the G‑dly soul) itself. This relates to maamarim of our Rebbeim on the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me…”: The “battle” is the struggle between the G-dly soul and the animal soul, where the G-dly soul brings the animal soul as an offering. As a result, the “soul is “redeemed in peace,” meaning the G-dly soul itself is elevated, and in a manner of peace, which refers to the study of (the inner dimension of) Torah. “From cattle” represents the attribute of gevurah, the service “inciting the good inclination against the evil inclination.” “From the flock” represents awakening abundant compassion before Hashem upon one’s soul, by contemplating one’s state and condition. “From birds” (which are derived from “the face of the eagle,” which is compassionate) represents the compassion that is not awakened through contemplation, but which stems from one’s very essence. Excerpt from maamar (k’ein sicha) of 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
203
יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר, ה'תשפ"ו
Mar 16, 2026
9:54
התוכן הוראה ממ"ש בגמ' "כל מקום שגלו שכינה עמהן": מי שטוען שהוא "מוותר" על העבודה לזרז הגאולה רגע א' קודם... - אחרי יותר מ-1900 שנה בגלות שיתנו לו "לנוח" וליהנות עוד קצת מהרחבות בארה"ב ולהרוויח עוד כמה דולרים..., וכששואלים אותו: 'לשם מה הנך צריך כ"כ כסף?', 'הרי אינך יכול לאכול או להתלבש בלבושים יותר משיעור מסויים!'... 'ולצדקה בין כך אתה לא נותן יותר'...?! הוא טוען שרוצה ליהנות מהתואר "גביר"... ומכיון שבימות המשיח לא יהי' חשיבות לכסף שיתנו לו ליהנות עוד קצת מכספו בגלות... - עליו לדעת שכ"ז שהוא נמצא בגלות ועוסק בדברים של מה-בכך נמצא שם גם ה'! ואם יש בו קצת אנושיות, ירחם על ה' ויוותר על שינתו העריבה ויעשה כל התלוי בו לזירוז הגאולה אפי' רגע א' קודם! ב' חלקים משיחת ל"ג בעומר ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 Synopsis The Gemara says, “Every place they were exiled, the Shechinah was with them.” The lesson is as follows: A person may argue that after more than 1900 years in exile, he is willing to forego the task of bringing the Redemption a moment sooner, so that he can rest a bit more and enjoy the comforts of America and earn a few more dollars. (Even though there’s only so much money he needs, because there’s only so much he can eat and only so much he’s going to give to tzedakah, and even though the money isn’t going to have any value after Moshiach comes, this is what he wants – to be called a gvir.) But he must know that so long as he remains in exile, Hashem is in exile as well. And if he possesses even a bit of mentchlichkeit, he will have compassion on Hashem, forgo his sleep, and do everything in his power to make the Redemption come even a moment sooner. 2 excerpt from sichah of Lag B’Omer 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
204
יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר, ה'תשפ"ו
Mar 17, 2026
10:10
התוכן עבודת התפלה, התחלת וסיום עבודת היום, היא במקום הקרבנות – "תפלות כנגד תמידין תקנום", תמיד של שחר ושל בין הערביים וכו'. וכאן רואים דבר פלא: בעבודת הקרבנות הי' חלק מסויים שנעשה ע"י הכהנים, חלק שנעשה ע"י הלויים וחלק שנעשה ע"י ישראל ("כהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם"), משא"כ בתפלה לא תקנו כנה"ג שהכהנים יאמרו תפלה מיוחדת שתהי' כנגד העבודה שנעשה ע"י, ועד"ז לויים וישראל, אלא תיקנו נוסח שווה לכל בנ"י! והיינו "קלקלתנו זוהי תקנתנו": ה"קלקלה" שאין ביהמ"ק קיים הביאה שכאו"א, ולא רק כהן, יוכל לפעול בעצמו ע"י תפלתו את עבודת הקרבנות! (כי מה שפועלים היום ע"י עבודת התפלה היא רק עבודת הקרבנות ברוחניות, וזה יכול להיות ע"י כ"א). משיחת כ' מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 Synopsis Although tefillah was instituted in the place of the tamid offerings, wefind that unlike the korbanos, where there is a part performed by the Kohanim, a part performed by the Levi’im, and a part performed the Yisraelim, in tefillah the Anshei Knesses Hagedolah instituted one uniform text for all Jews. Thus: “Their problem is their solution:” Because the Beis Hamikdash is no longer standing, every Jew,not just a Kohen, can now accomplish through his own tefillah what used to be achieved through the korbanos (because today we accomplish only the spiritual equivalent of the korbanos, which can be done by anyone). Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
205
יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 18, 2026
10:40
התוכן מענינים המיוחדים של ר"ח ניסן: 1) מה שמפורש בקרא בפ' פקודי "בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן", והרי "מעשה ידי משה נצחיים", ועד"ז המשכן נגנז ויתגלה לעת"ל בשלימותו. 2) "הנשיא המקריב" ביום זה הי' נחשון בן עמינדב שע"י הי' הענין דקי"ס, שחייבים לזכור כל יום כמו יציאת מצרים. 3) ראש חודש (בכלל, ור"ח) ניסן ש"ראשון הוא לכל חדשי השנה". 4) בכלל: "אותו היום נטל עשר (ענין השלימות, ובאופן של) עטרות". 5) ראש השנה למלכי ישראל. ומכ"ז מובן ה"שטורעם" של יום זכאי זה במיוחד, ויש לנצל כל זה במעשה בפועל ש"הוא העיקר". משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 Synopsis Some of the unique aspects of Rosh Chodesh Nissan include: (1) As the verse states in Parashas Pekudei: “In the first month of the second year, on the first of the month, the Mishkan was erected.” And since “Moshe’s handiwork is eternal,” the Mishkan was hidden away, and it will be revealed in the future in its entirety. (2) The Nasi who brought the offering on this day was Nachshon ben Aminadav, who caused the Splitting of the Sea of Reeds, which we are obligated to remember every day, just like the Exodus from Egypt. (3) It is the head of the month of Nissan, which is “the first of the months of the year.” (4) In general, “That day took ten crowns,” which represents completeness. (5) It isthe Rosh Hashanah for Jewish kings. From all this we can understand the greatness of this uniquely meritorious day – and it should be utilized in actual deed, “Action is the main thing.” Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
206
יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"וערב יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ויום התחלת הנשיאות דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"וערב יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ויום התחלת הנשיאות דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
Mar 19, 2026
8:48
התוכן בהשתדלות כ"ק מו"ח אדמו"ר שיהי' "זרעו בחיים" מצינו ב' קצוות מן הקצה אל הקצה: הוא תבע בתוקף (מאלו השייכים) דרגות נעלות ביותר בעבודת ה', ובאותו זמן פעל עם אלו שלא היו שייכים לשום דבר רק להזכירם על היותם יהודים; ולכן ראו "במדינה ההיא" שפעל בבת-אחת, ובאותה התלהבות ומסירות נפש, שיהודי בפינה נדחת ידע קריאת א"ב ובפינה אחרת ילמדו חסידות במשך כל הלילה דליל שישי! ועד"ז כאשר הגיע לארצות-הברית היתה העבודה בב' הקצוות: באתו זמן שייסד ישיבה שבה ילמדו חסידות וכו' דאג שילמדו א"ב עם אותם ילדים מבתי-ספר עממיים שאינם מקבלים שום חינוך דתי וכו'! והיא הנותנת: מכיון שהעבודה והרגש הזולת שיהי' "זרעו בחיים" הי' חדור עם עצם הנפש, שמסר חייו על זה, לא יכול להיות בזה שום חשבון דשכל, ולכן זה לא הי' משנה מה היו צריכים לפעול על הזולת, דבר נעלה ביותר או פשוט ביותר – ברגע שמדובר אודות יהודי, נמשך "העצם אל העצם" והתמסר לזה במס"נ ו"מצוה – בגדול" [המשך יבוא]. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 Synopsis In the efforts of my father-in-law, the Rebbe, to ensure that his “offspring is alive,” we find two opposite extremes: On the one hand, he firmly demanded from those connected to him the highest levels of Divine service, and at the same time, he worked with those who had to even be reminded that they are Jews. This is why we saw in Russia that he worked on sending a melamed to one faraway place to teach Alef-Beis at the same time and with the same enthusiasm and mesiras nefesh as his work to ensure that Chassidim in a different community would study Chassidus the entire Thursday night. Similarly, when he arrived in the United States, the work was in both extremes: He founded a yeshivah where Chassidus would be studied in depth etc., and at the same time, he worked to ensure that public school children who had received no Jewish education at all would be taught Alef-Beis. And they both go together: Since his work and concern for others was imbued with the essence of his soul and he gave his life for it, there was no room for making logical calculations. Therefore, it didn’t matter what needed to be done for another Jew; as long as it involved another Jew, the “essence was drawn to the essence” and he devoted himself to it with mesiras nefesh (and when it comes to saving a life, it is a mitzvah for it to be done by a leader of the Jewish people). (To be continued.) Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
207
יום ג' פ' בשלח, ט' שבט, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' בשלח, ט' שבט, ה'תשפ"ו
Jan 27, 2026
11:33
התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) גם מי שיש לו שיעורים בנגלה ובחסידות וכו' – עליו לשמור על שיעורי חת"ת, ויש בהם ענינים מיוחדים וסגולות מיוחדות. 2) לימוד שיעורי חת"ת הוא סגולה לכמה ענינים; אם לא הספיקו ללמוד במשך היום – אפשר להשלים בלילה (בנוגע לחומש ותהלים יש שקו"ט אם מותר בלילה). 3) כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שהתקנה דשיעורי חת"ת היתה קיימת מכבר אלא שהוא פרסם, צוה וביקש לקיימה; אמירת תהלים לפני התפלה הוא ענין בפ"ע, כאן מדובר על אמירת שיעור חדשי בתהלים אחרי התפלה. 4) שיעורי חת"ת מיועדים לכולם – חסידים, לא-חסידים, ואפילו מי שרק "בשם ישראל יכונה"! 5) הבטחה גמורה ששמירת התקנה דשיעורי חת"ת לא תפגע בפרנסה, ואדרבה! 6) התעוררות ע"ד שמירת התקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר – נשיא בישראל שמסר את נפשו עבור כאו"א מכלל ישראל – פירסם והשתדל שיתקבל בכל תפוצות ישראל – שיעורי חת"ת; הוא תבע זאת, ביקש והציע, והבטיח – שאם רק ירצו, יוכלו לעשות זאת מתוך שמחה! 7) על שיעורי חת"ת שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם וצווה להפיץ – אמר, שזו תקנת הבעש"ט! ע"י שמירת תקנה זו "ממשיכים" את הבעש"ט ו'בעש"ט'סקע ענינים והנהגות! 8) גם מי שלא שמר על שיעורי חת"ת עד עתה – "אין דבר העומד בפני התשובה" ויכול להתחיל מכאן ולהבא, ולפעול כך גם על אחרים. 1) משיחת כ' כסלו ה'תשי"ז. 2) ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ט. 3) משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט. 4) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ח. 5) משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"א. 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ. 7) משיחת י"ח תמוז ה'תשמ"ה. 8) אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ט. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) Even one who has regular studies in Nigleh and Chassidus etc. must also study Chitas, which contains special qualities and segulos. (2) Studying Chitas is a segulah for a number of things. If one didn’t finish during the day, he can make it up at night (though there is a discussion as to whether Chumash and Tehillim may be said at night). (3) My father-in-law, the Rebbe, said that the takanah of Chitas existed even before he introduced it, but it wasn’t publicized. Saying Tehillim before davening is not the same as Chitas; here we are talking about reciting the Tehillim for the day of the month, and after davening. (4) Chitas is for everyone: Chassidim, non-Chassidim, and even one who is “called by the name Yisroel.” (5) There is an absolute promise that studying Chitas will not detract from one’s livelihood; to the contrary, it will increase it. (6) My father-in-law – a Nasi of the Jewish people who gave up his life for every Jew – publicized the takanah of Chitas and strove to spread it to all Jewish communities; this is what he demanded and requested and recommended, and he promised that if only a person wants to, he will be able to keep the takanah with joy. (7) My father-in-law the Rebbe said that Chitas is a takanah from the Baal Shem Tov – and by keeping it, one draws down the Baal Shem Tovand Baal-Shemske things. (8) Even if one has not kept the takanah of Chitas until now, “Nothing stands in the way of teshuvah”: he can start now, and influence others to do the same. Excerpts from sichos of (1) 20 Kislev 5717; (2) 10 Shevat 5729; (3) 13 Tammuz 5729; (4) 10 Shevat 5738; (5) 10 Shevat 5741; (6) 12 Tammuz 5744; (7) 18 Tammuz 5745; (8) 17 Tishrei 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
208
יום א' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ו
יום א' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ו
Jan 11, 2026
12:41
התוכן "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו'" [תחילת פ' וארא], ומביא אדה"ז בתו"א ש"וארא" הוא גם לשון הוה, שגם בזמן הגלות, שנמשל לזמן העיבור שאז יש לולד כל חיתוך האיברים אלא שאינם פועלים פעולתם, ועד"ז העיניים ואזניים הרוחניים של בנ"י בזמן הגלות אינם פועלים פעולתם – לראות את הדבר הוי' שבכל דבר וש"אין עוד מלבדו" ועד"ז בנוגע לשמיעה ונשימה כו', ולכן קיום המצוות הוא באופן ד"מצות אנשים מלומדה" כו' – הנה "בחסד הוי' עלינו" נותן לנו כח לעורר את העבודה ד"אברהם" (אהבה) "יצחק" (יראה) ו"יעקב" (רחמים) גם בזמן הגלות. אלא שאי"ז שלימות העבודה מכיון שהוא עדיין בבחי' "יש מי שאוהב" ועד"ז ביראה וכו' – "ושמי הוי' לא נודעתי להם". תכלית שלימות העבודה היא, כהמשך הכתוב, "לכן אמור לבנ"י אני הוי'" – שמשה רבינו, שענינו ביטול, וכל מציאותו הוא בחי' "אני הוי'", ממשיך א"ז לבנ"י. ובפרטיות זוהי העבודה דלימוד התורה. ועיכ"ז באים לשלימות הגילוי ד"אני הוי'" לעת"ל. ג' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם מוצש"פ וארא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 Synopsis (The verse states at the beginning of parashas Va’eira:) “I appeared to Avraham, to Yitzchok, and to Yaakov….” The Alter Rebbe states in Torah Or that “Va’eira” is also meant in the present tense, meaning that although the exile is likened to the state of pregnancy, because just as the fetus’s limbs have formed but do not yet function, so too, during exile the spiritual eyes and ears of the Jewish people exist but do not function properly: they don’t see the word of Hashem within everything and the reality that “There is nothing besides Him” etc. – nevertheless, “by Hashem’s kindness upon us,” He gives us the strength to awaken within ourselves the service of Avraham (love), Yitzchok (fear), and Yaakov (compassion) even during the exile. But this is not the ultimate form of service, because there is still “an entity who loves” etc., as the verse says: “I was not manifest to them by My Name Havayah.” The ultimate form of service is expressed in the verse, “Therefore, say to the Jewish people: I am Havayah” – meaning that Moshe Rabbeinu, whose essence is bitul, and whose entire being is that of “I am Havayah,” transmits this level to the Jewish people. In particular, this means the service of Torah study. In this way we come to the ultimate revelation of “I am Havayah,” with the coming of Moshiach. 3 excerpts from maamar Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ארי שי' דבורקן
209
יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת, ה'תשפ"ו
Jan 12, 2026
10:47
התוכן אדה"ז ייסד את שיטת חב"ד שמראה איך אפשר לפעול שכל כחות הנפש, וגם הגוף, יהיו חדורים בעבודת ה' (באופן של "פדה בשלום נפשי"), ולכן אצלו רואים זאת בגלוי ובהדגשה במעשה בפועל. ולכן דוקא אצלו רואים כמה דברים שבאו במעשה בפועל מה שלא רואים אצל שאר רבותינו נשיאנו. ולדוגמא – בתורה: הוא בעצמו הי' הבעל-קורא בפועל! הוא הי' מודד בעצמו את שיעורים ומדות השונים של התורה! בגמילות חסדים: את כל הנדוניא שלו שקיבל לאחרי החתונה ניצל כדי לעזור ליהודים לבסס א"ע במלאכה המפרנסת את בעלי' וכו' – "ואהבת לרעך כמוך" למע' ממדידה והגבלה במעשה בפועל! [המשך יבוא] משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe founded the Chabad approach, which demonstrates how all the soul faculties, as well as the body, can be imbued with the service of Hashem (in the manner expressed by the verse, “He redeemed my soul in peace”). Therefore we find that this trait was embodied openly in the way the Alter Rebbe lived his life in practice, in a number of ways that were not seen openly in the conduct of the other Rebbeim. For example, in Torah, the Alter Rebbe actually served as the baal korei, and he actually took measurements to determine the precise amounts of the Torah measurements. In gemilus chassadim, he actually took his entire wedding dowry and used it to help Jews establish themselves financially etc., fulfilling the mitzvah to “Love your fellow like yourself” in a matter that surpassed all measure and limitation. (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026
210
יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ו
Jan 13, 2026
9:24
התוכן [המשך] ועד"ז מצינו הדגשה מיוחדת במעשה בפועל אצל אדה"ז בתפילה: כידוע גדול ההפלאה בעבודת התפילה של אדה"ז וכו'. ב"ואהבת לרעך כמוך" ברוחניות: בהוראת הרב המגיד כתב את השו"ע (אע"פ שחשש מהאחריות וכו') שממנו הוראה יוצאה לכאו"א מישראל בחיי היום יום (ואף שמצינו גם שו"ת בהלכה משאר רבותינו נשיאינו, אבל זה לא נתפשט בכל תפוצות ישראל כ"שו"ע הרב"). בפנימיות התורה: כתיבת ספר התניא, "ספר של בינונים", ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך". ומכ"ז רואים איך שאדה"ז הוריד את כללות שיטתו ופרטי' במעשה בחייו האישיים. וההוראה: אע"פ ש"מי ידמה לו ומי ישוה לו" לאדה"ז, אבל מכיון שהוא "רועה נאמן", ושיטתו שייכת לכל ישראל – ה"ז מוכיח שכל אחד יכול ללמוד מזה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 Synopsis (Continued.) Similarly, we find a special emphasis on actual practice in the Alter Rebbe’s conduct in tefillah, as known regarding the Alter Rebbe’s extraordinary avodas hatefillah etc. And with regards to Ahavas Yisroel in the spiritual sense, as seen in the fact that, at the Magid’s request, and despite his concern about taking such a responsibility, the Alter Rebbe authored the Shulchan Aruch, which provides halachic rulings for every Jew’s daily life. (Although the other Rebbeim also authored halachic responsa, they did not become as widespread among all Jewish communities as the Shulchan Aruch HaRav.) And with regards to the inner dimension of Torah, the Alter Rebbe authored the Sefer HaTanya, the “Sefer for Beinonim,” which “is the level of every person, and every person should strive for it.” From all of this we see how the Alter Rebbe embodied his approach, generally and specifically, practically in his personal life. And while “who can be likened to him and who is equal to” the Alter Rebbe, nevertheless, since he is a “faithful shepherd,” and his approach is relevant to every Jew – that proves that everyone can learn from it. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 לזכות שטערנא שרה בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ד-כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
211
יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת, ה'תשפ"ו
Jan 14, 2026
11:01
התוכן אדה"ז כותב בעצמו באגה"ק דביום ההילולא "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ". ומפרש רש"י [דהוא מפרש "פשוטו של מקרא", והרי דוקא על פשוטו של מקרא נאמר ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו", משא"כ רמז דרוש וסוד, אף שבודאי הם אמת, אבל יכולים להיות בגדר של "יוצא" מידי מקרא] בסיום חמישי דפ' וארא עה"פ "כי אני ה' בקרב הארץ": "אע"פ ששכינתי בשמים – גזרתי מתקיימת בתחתונים". והיינו – מן הקצה אל הקצה: "שכינתי בשמים" כולל גם דרגא הכי נעלית בשמים, ומ"מ "גזרתי מתקיימת בתחתונים", דהכוונה כאן היא למצרים – ערות הארץ! דדוקא "כל הגבוה גבוה יותר – יורד למטה מטה יותר". והנה בין "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" של אדה"ז הנה "הנפש אשר עשו" הוא העיקר. דהגם שהוא כתב את התניא ושו"ע וכו', הרי עפ"י מאחז"ל "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", כולל לתורה, היינו שהקשר בין הקב"ה וישראל הוא נעלה יותר מהקשר עם התורה, ועד"ז בנוגע לאדה"ז ש"דומין לבוראן", שאע"פ שהכניס את עצמו גם בתורתו, אבל אי"ז מגיע לפעולתו עם בנ"י – "הנפש אשר עשו" [המשך יבוא]. משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe himself writes in Iggeres HaKodesh that on the day of a tzaddik’s hilulah “all his deeds, his Torah, and his service that he worked all the days of his life…are revealed and shine…and work salvations in the midst of the land.” On the words (at the end of chamishi of parashas Va’iera), “that I am Hashem in the midst of the land,” Rashi (who explains the “simple meaning of the verse,” from which “a verse never departs,” in contrast to remez, derush, and sod, which are certainly true, but from which a verse may still “depart”) states, “Though My presence is in heaven, My decree takes effect in the lower realm.” Meaning, it goes from one extreme to the other: “My presence is in heaven” includes even the loftiest levels of heaven, but nevertheless, “My decree takes effect in the lower realm,” which refers to Egypt, the lowliest place on earth. Because “the higher something is, the lower it descends.” Regarding the Alter Rebbe, his primary “deeds, Torah, and service that he worked all the days of his life” is “the souls that he acquired.” Although he wrote the Tanya and the Shulchan Aruch etc., the Sages taught, “the thought of the Jewish people preceded everything,” including Torah, meaning that the bond between Hashem and the Jewish people is higher than His bond with Torah, and the same is true of the Alter Rebbe (because “Tzaddikim are similar to their Creator”): although he certainly invested himself in his Torah teachings, that doesn’t reach the level of his influence on the Jewish people, “the souls that he acquired.” (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
212
יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ו
Jan 15, 2026
11:04
התוכן [המשך] בהתחשב עם העובדה שאין דבר יקר יותר כענין הזמן, וכאשר אינם מנצלים אותו כדרוש ה"ז אבידה שאא"פ להחזירה, ובכל זאת, כאשר מגיע יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן, לוקחים משך זמן כדי להתוועד ולהתבונן ב"כל עמלו אשר עמל בו במשך כל ימי חייו", מובן, שזהו ע"מ שזה יביא לידי מעשה בפועל ש"הוא העיקר". ואופן העשי' צ"ל שזה יפעול גם "בקרב הארץ": שגם כאשר נמצאים בחושך כפול ומכופל של עקבתא דמשיחא, לא נבהלים, אלא פועלים בהפצת היהדות בכלל והפצת המייענות במיוחד באופן של "גזירתי בתחתונים" ובשמחה ובטוב לבב! וזוהי המסקנא הראשונה ש"מצדיקה" את הזמן שלוקחים עבור ההתוועדות, שעי"ז יתווסף שלא בערך ב"עמלו אשר עמל בו", שהעיקר בזה הוא את "הנפש אשר עשו", באופן ש"פועל ישועות בקרב הארץ". ומ"ישועות" הפרטיים אלו בהפצת היהדות והמייענות, יבואו לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026 Synopsis [Continued] Although there is nothing more precious than time, we take time on the Alter Rebbe’s yom hilulah to farbreng and to reflect upon “all the work that he toiled throughout all the days of his life,” in a way that results in action. And the action must be done in a way that has an effect even “in the midst of the land,” meaning: even when one finds himself in the doubled and redoubled darkness of the time of the footsteps of Moshiach, one is not deterred, but rather engages in spreading Yiddishkeit in general, and the wellsprings of Chassidus in particular, in such a way that “My decree is kept in the lower realm,” and with joy and gladness of heart. This is the first takeaway that justifies the time spent on this farbrengen: the fact that it will lead to an immeasurable increase in “the work in which he toiled,” which primarily is “the souls he amassed,” and in a way that “works salvations in the midst of the land.” And from these individual “salvations” in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus, we will come to the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026
213
יום ועש"ק פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ו
Jan 16, 2026
9:20
התוכן התוועדות זו קשורה עם שבת מבה"ח שבט. בדורנו זה ניתוסף בו ענין מיוחד – יום ההילולא של עשירי בשבט. בנוגע ליום ההילולא כותב אדה"ז שאז עולה "פעולתו אשר עבד בה", וזה פסוק בהפטורת פ' וארא שבו מדובר אודות ענינים דלעו"ז והפיכתם לעניני קדושה, שזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה בגוף בכלל, ובגלות בפרט. וזוהי ההכנה ל"אנכי אעלך גם עלה" בגאולה אמיתית והשלימה. ובשבת זו מברכים את החודש בשש הענינים "לששון ולשמחה וכו'" ומסיימים "ונאמר אמן" – שזה באופן נצחי גם בעוה"ז, ובמילא ההכנה לזה צ"ל עבודה באופן של תקיפות והחלטיות ש"לא ישוב לכסלה עוד". והדרך לעבודה זו כבר סלולה ע"י נשיאי ישראל עד לשלשת האבות – "וארא אל אברהם וגו'", וכמ"ש כמ"פ הכוונה בפרש"י על פסוק זה "אל האבות" – להדגיש שהיותם ה"אבות" דכ"א – הצד השווה ביניהם – זה מה שנוגע ליצי"מ ולגאולה העתידה וכו'. משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026 Synopsis This farbrengen is in connection with the Shabbos preceding the month of Shevat, which has many unique themes, including, in our generation, the yom hilula of my father-in-law, the Rebbe, on 10 Shevat. The Alter Rebbe writes that on a tzaddik’s yom hilula, “the work in which he worked” ascends above etc.; citing a verse from the haftorah of Parashas Va’eira, which discusses the transformation ofkelipah to holiness, which is the general purpose of the soul’s decent into the body in general, and its decent into exile in particular. And this what prepares for the time when “I will also bring you up again,” upon the true and complete Redemption. On this Shabbos we bless the new month with the six expressions, “for gladness and for joy…,” and we conclude with “and let us say Amen,” which confirms it an eternal reality even in this world; therefore, the way to prepare for this is also to decide firmly and resolutely to “never to return to foolishness again.” The path for this service has already been paved by the Nesi’im of the Jewish people, going all the way back to the three Avos – “I appeared to Avraham, etc.”; meaning, as Rashi explains, “to the Avos,” emphasizing that what is relevant to the Exodus from Egypt and the future Redemption is the quality shared equally by Avraham, Yitzchak, and Yaakov – the fact that they are the Avos of every Jew. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026
214
יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ו
יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ו
Jan 18, 2026
10:45
התוכן 1) הצורך בחכמות חיצוניות אינו אלא בשביל התועלת בעבודת ה'. ולכן, האפשרות לקושיא מצד חכמות חיצוניות אינה אלא במקום שיש תירוץ ע"ז בחכמה דקדושה. אמנם, התכלית היא לנצל את החכמות החיצוניות עצמם שעל ידם תתורץ קושיא על קדושה. (מובן ופשוט שאין זה הכשר ח"ו ללימוד חכמות חיצוניות.... כוונת הדברים היא רק לאלה שמאיזו סיבה למדו כבר חכמות חיצוניות, שעליהם לנצלן להחזקת היהדות). 2) יש עסק "ביטוח חיים". במקום לילך ולהכריז "מי האיש החפץ חיים", שיש לו עצה לאריכות ימים (כמסופר בגמ'), הוא (כיון שזקוק לפרנסה) הולך ומכריז להיפך – שצריך לדאוג ולהסדיר עכשיו מה יקרה אם ח"ו לא יאריך ימים, ובמילא כדאי לשלם סכום מסויים בכל שנה שבבוא הזמן ח"ו תשלם חברת הביטוח עבורו וכו'. אבל באמת, אפי' חברת הביטוח עצמה רוצה שלקוחותי' יאריכו ימים...! הלימוד בעבודת ה': רצונה האמיתית של הנשמה היא לא להמית את הגוף ונפה"ב. ענין "הזכרת יום המיתה" צ"ל רק בלית ברירה כיש צורך להפחיד את הגוף ונפה"ב. ועיקרה של הפחדה זו אינה אלא כדי להוציא מהגוף את ה"תשלום" שצריכים לשלם להקב"ה מידי יום ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך שמירת בריאות הגוף לאויוש"ט. 1) משיחת פורים ה'תשי"א 2) א' השיחות דהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026 Synopsis (1) The need for secular wisdom is only to be used for Divine service. Therefore, a question rising from secular wisdom can exist only when there is an answer to it in holy wisdom. But the ultimate purpose of secular wisdom is to utilize the wisdom itself for holiness. (Obviously, this isn’t chas v’shalom a stamp of approval for the study of secular wisdom; the intent is only that those who, for whatever reason, have already studied secular wisdom should use it to strengthen Yiddishkeit.) (2) These days there is a business of selling “life insurance.” Instead of going around and proclaiming, “Who is the man who desires life” and offering advice for long life (like the story in the Gemara), a person goes around (because he needs a livelihood) and proclaims the opposite: that one must make arrangements in case chas v’shalom he doesn’t live a long life, by paying a certain amount every year so that if chas v’shalom something happens, the insurance company will make a payout etc. But the truth is that even the insurance company itself wants its clients to live long lives….The lesson for Divine service: The true desire of the soul is not to cause the death of the body and the animal soul. The practice of “reminding oneself of the day of death” is only to be used as a last resort, when there is a need to frighten the body and the animal soul. And the primary purpose of frightening the body this way is only to extract the “payment” it must pay to Hashem every day by studying Torah and keeping mitzvos, while preserving the health of the body for many long and good years. (1) Excerpt from sichah of Purim 5711; (2) sichah of 12 Tammuz 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
215
יום ב' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ו
Jan 19, 2026
10:32
התוכן בקשר למ"ש "החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'" [ברביעי דפ' בא] ארז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" – דהתורה, שענינה הוראה לבנ"י, היתה צריכה להתחיל עם ציווי לבנ"י, "ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'". והיינו, שהענין ד"כח מעשיו הגיד לעמו וגו'" הוא נעלה עוד יותר שלכן זהו התחלת ופתיחת התורה! והביאור: הענין ד"החודש הזה לכם" הוא עבודת הצדיקים, והענין ד"לתת להם נחלת גוים" הוא עבודת הבעלי-תשובה. ועד"ז בחיי היום-יום של כאו"א: ישנו הזמן שבו נמצא בביהכנ"ס וביהמ"ד, והזמן שבו מתעסק בעניני העולם ומברר הניצוצות שבו – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ועפ"י הסדר בא תחלה הענין דביהכנ"ס וביהמ"ד ואח"כ "מנהג דרך ארץ", "לימוד מביא לידי מעשה". וע"ז אומרים ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ונתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ולכן לע"ל תהי' "מעשה גדול". ולכן גם בתורה יש הענין ד"מעשה גדול" ומתחילים עם "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". ג' חלקים מהמאמר ד"ה החודש הזה לכם, ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026 Synopsis Regarding the verse (in revi’i of parashas Bo), “This month shall be for you the head of months…” our Sages said: “The Torah need only have begun from ‘This month shall be for you…’” which is a mitzvah,because the purpose of the Torah is to instruct the Jewish people. “And for what reason did it begin with Bereishis? Because ‘He declared the power of His works to His people, to give them the inheritance of nations…’” That is, “declaring the power of His works to His people” is so great that it is the beginning of the Torah. The reason is because the mitzvah of “This month shall be for you” corresponds to the service of tzaddikim, while “giving them the inheritance of nations” corresponds to the service of the baalei teshuvah. The same applies to everyone’s daily life: Every day there is the time one spends in shul and in the beis midrash, and the time one spends “conducting himself in the way of the world,” engaging with and refining physicality. The order is that first comes the shul and beis midrash, and then comes worldly matters – “Study leads to action.” But of this it says, “Last in creation, first in thought”: Hashem desired a dwelling place in the lower realms, and therefore in the future “action will be greater.” This is why the Torah begins with “He declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations.” 3 excerpts from Maamar Hachodesh Hazeh Lachem 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל
216
יום ג' פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ו
Jan 20, 2026
8:34
התוכן בשלישי דפ' בא מדובר אודות ציווי ה' ש"ישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (לקיים מ"ש "ואח"כ יצאו ברכוש גדול"). בפ' שמות מצינו בזה יתרון בנוגע לנשים דוקא "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'" (ולא מוזכר כלל אנשים). וההוראה בנוגע לקיום מצוות "פרו ורבו" ושלילת הענין של "תכנון משפחה": את הספיקות בזה ש"נדבקו" מה"שכנתה וגו'" ניתן "לשטוף" ע"י הסברה פשוטה שמובנת גם בשכל של נפה"ב ואפשר להסבירה גם ל"שכנתה": אע"פ שבנוגע לכללות הנהגת האדם נתן לו ה' בחירה חפשית לבחור בין דרך החיים לבין ההיפך ח"ו, הרי בנוגע למצוות "פרו ורבו" הנה (אע"פ שגם ההורים "שותפים" בזה, אבל) כדי שייוולד הולד בפועל ה"ז תלוי רק ב"שותף" הג' – כח הא"ס – ברכת ה' ש"היא תעשיר", ופשוט שהקב"ה יודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה בגשמיות וברוחניות הן להורים והן לילדים! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026 Synopsis Shelishi of parashas Bo states, “Please speak to the people and let them ask to borrow, each man from his friend and every woman from her friend, items of silver and gold,” to fulfill Hashem’s promise that “afterwards they will leave with great wealth.” In parashas Shemos we find a particular advantage regarding the women, as the verse states, “A woman will request from her neighbor and from the woman in whose house she lodges etc.” without mentioning the men at all. The lesson is as follows: any doubts a Jew has regarding the mitzvah to be fruitful and multiply (due to the influence from “her neighbor” etc.) can be removed with a simple explanation that can be understood even by the animal soul and even by “her neighbor”: While Hashem gives a person free choice to decide how to conduct himself and whether to choose the path of life or chas v’shalom the opposite, nevertheless, when it comes to the mitzvah to be fruitful and multiply, while the parents are partners in the birth of their children, for a child to actually be born depends only on the third Partner, Hashem – “It is the blessing of Hashem that enriches….” And Hashem obviously knows the best time forit to happen – the best time materially and spiritually, and the best time for both the parents and the children. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026
217
יום ד' פ' בא, ג' שבט, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' בא, ג' שבט, ה'תשפ"ו
Jan 21, 2026
12:10
התוכן [המשך] איתא בגמ' סיפור נפלא בנוגע לתשובת ה' למשה רבינו (שביקש "הראני נא את כבודך") "ויאמר לא תוכל לראות את פני" – "כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה". דבזה יש הוראה לעניננו: אמנם, כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא" רוצה ה' שליהודי יהי' חלק ו"שותפות" בברכות שמקבל מלמעלה כמו הברכה בבנים ובנות – אבל צריך לסמוך לגמרי על רצונו ית', השותף הג', שיודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה, וכשמערבים בזה את רצון האישי, "כשרציתי – לא רצית", חסר אז ה"כלי" לברכת ה' ש"היא תעשיר" [ובודאי שגם אז ה' "מאריך אף", ובפרט שהכוונה בההתערבות היתה לטובה וכו']. ואין להתפעל מה"מלעיגים" וגם לא מה"שכנתה" – את ה"שכנתה" יש לנצל לקיים על ידה ציווי ה', כמ"ש בשיעור חומש היומי – כי כמאמינים בה' ה"זן ומפרנס לכל" "בחן ובחסד וברחמים", יודעים שאין לזה בסיס! ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026 Synopsis (Continued.) The Gemara states that when Moshe Rabbeinu asked Hashem, “Please show me Your glory,” “The Holy One, blessed be He, said to Moshe: When I wanted [to appoint you as My messenger] you did not want. And now that you want, I do not want,” and therefore “you will see My back, but My face will not be seen.” The lesson is that while it is true that Hashem wants a father and mother to have a share and a partnership in Hashem’s blessings for children (so that it won’t be “bread of shame”), nevertheless, they must rely completely on the will of Hashem – the third partner – Who knows the best time for the blessing to come. If they mix their personal feelings into the matter (“when I wanted, you did not want”), that detracts from the vessel for Hashem’s blessing. (Although Hashem is certainly “slow to anger” etc., especially because they have good intentions etc.) Nor should one be deterred by the “scoffers” or by “her neighbor” etc.; rather, the “neighbor” should be put to use to fulfill Hashem’s command, as described in today’s Chumash (“Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor…and you will thus empty out Egypt”) – because one who believes that Hashem “nourishes and sustains all…with grace, kindness, and mercy” knows that there is no basis to their arguments. 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026 לזכות ר' שלום ישעי'ה בן רחל לאה שי' שוסטערמאן ליום ההולדת שלו ג' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
218
יום ה' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ו
Jan 22, 2026
11:36
התוכן מצוה יש לקיים בגלל שכך צוה ה', מבלי לצפות לקבלת טובה. ובאמת, עצם ההתקשרות עם ה' שע"י קיום רצונו ה"ז השכר הכי גדול שיכול להיות – "שכר מצוה מצוה" – שמתקשר עם ה', אין סוף אמיתי. אבל אעפ"כ אי"ז מבטל את הסגולה והשכר שיש לכל מצוה בעניני עוה"ז ועוה"ב. סגולת מצות תפילין היא – קשירת ושיעבוד המוח והלב והיד להוראות הפרשיות שבתפילין: "שמע ישראל .. ה' אחד", "ואהבת את ה' אלקיך וגו'", שהסימן ע"ז הוא כשזה מביא לקיום מצוות מעשיות – "וקשרתם .. וכתבתם וגו'", והעיקר – ושננתם לבניך וגו'" – שמחנך גם את הילד באופן שמתחיל ומסיים את היום בקריאת-שמע וכו'. וזוהי הסגולה שבמצות תפילין – שמסייעת ליהודי להיות מושל ושולט על התאות שבלב ועל השכל שבראש. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026 Synopsis A mitzvah must be fulfilled because Hashem commanded so, without anticipating reward for it. And the truth is that the greatest possible “reward for a mitzvah is the mitzvah itself” – the connection to the truly Infinite One that results from the mitzvah. Still, this does not negate the unique segulah and reward every mitzvah brings, both in this world and the World to Come. The mitzvah of tefillin involves binding and subjugating the mind, heart, and hand to the directives of the passages contained within the tefillin, “Listen,Yisroel…Hashem is One,” “You shall love Hashem your G-d….” One’s love of Hashem is confirmed when he actually fulfills Hashem’s mitzvos practically,and most of all, when “You teach them to your children…” – when one educates his children to likewise begin and end their day with Kerias Shema etc. This, then, is the segulah of the mitzvah of tefillin: it helps a Jew to rule over and control the desires of the heart and the intellect of the mind. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026 לזכות הת' שמואל הכהן שי' ראזענפעלד לרגל היכנסו לגיל המצוות ד' שבט ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין
219
יום ועש"ק פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ו
Jan 23, 2026
9:10
התוכן [בקשר למצות תפילין שבסיום פ' בא] במענה לשאלת רבים: דעתי ברורה שכעת על כ"א להניח גם תפילין דר"ת! וכמ"ש בכתבי האריז"ל שמצד התגברות החושך בעקבתא דמשיחא וכו' ה"ז חיוב ולא רק מנהג, ועד"ז היא מסקנת כו"כ מבעלי נגלה. ובפרט שניתוסף לאחרונה בהתפשטות חכמות חיצוניות שמטמאות את המוח ובמילא צריכים תוספת מיוחדת בעבודת המוחין שזהו ענינם של תפילין – לשעבד הלב והמוח (וכוונה זו שבמצוות תפילין היא חלק מהמצווה). אלא שכדי לא להכשל, יש להשיג לפנ"ז תפילין דר"ת או עכ"פ להיות בטוח לפ"ז שלא יהיו לו קשיים להניח תפילין דר"ת כל יום. ויש לפרסם את זה! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2026 Synopsis [In connection with the mitzvah of tefillin discussed at the end of parashas Bo:] In response to the question asked by many, my opinion is clear: at present, everyone must also don Rabbeinu Tam’s tefillin. As it says in Kisvei Ha’Arizal, due to the intensification of the darkness in the era of the approach of Moshiach etc., donning Rabbeinu Tam’s tefillin is an obligation, not merely a custom, and a similar conclusion has been reached in many seforim according to Nigleh as well. This is especially true considering the widespread increase in recent times of secular studies: because the study of secular wisdom defiles the mind, it must be countered by an increase in the service of the mind, which is the function of tefillin – to subjugate the heart and the mind. (And this intent in the mitzvah of tefillin is an integral part of the mitzvah.) However, to avoid stumbling, one must first obtain his own pair of Rabbeinu Tam’s tefillin, or at least be certain that he will not have a problem donning them on every day. And this should be publicized. 2 excerpts from sichah of Purim 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2026
220
יום א' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ו
יום א' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ו
Jan 25, 2026
9:49
התוכן בתחילת פ' בשלח מסופר ע"ד הענין ד"ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שבזמן הכי קטן, "כהרף עין", נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה – ממצב של גלות ועבדים לפרעה במשך מאות שנה למצב של גאולה "ביד רמה", עד ש"בשלח פרעה את העם" - פרעה בעצמו דאג לכך שיצאו מהגלות. וההוראה מזה לימינו אלו בנוגע לגאולה העתידה, ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": הן אמת שעברו ריבוי שנים בהם נמצאים בנ"י במצב של גלות, וכן בנוגע לאוה"ע, שישנם רבים שרצונם להתנהג באופן הרצוי, אלא שנמצאים במצב של גלות תחת שלטון אי-הצדק – הנה במשך זמן של "הרף עין" יכול להיות שינוי מן הקצה אל הקצה! א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2026 Synopsis The beginning of parashas Beshalach describes how “When Pharaoh sent the people out…,” they experienced a complete transformation from one extreme to the other, from hundreds of years of exile and slavery to leaving “triumphantly” to freedom, in such a way that that “Pharaoh sent the people out,” meaning Pharaoh himself made sure they left – and this happened in “the blink of an eye.” The lesson for our times regarding the future Redemption (of which it says, “Like the days of your leaving the land of Egypt, I will show them wonders”): while it is true that the Jewish people have been in exile for many years, and among the non-Jews, too, there are many who wish to act properly, but are in a state of exile under the rule of injustice – nevertheless,, in the “blink of an eye” there can be a total transformation from one extreme to the other. Sichah, Yud Shevat farbrengen, 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2026 לזכות ר' ליפא מרדכי בן חוה שושנה ומשפחתו שיחיו בויארסקי ליום ההולדת שלו ו' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
221
יום ב' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ו
Jan 26, 2026
7:32
התוכן ברביעי דפ' בשלח מסופר אודות קריעת ים סוף. מסופר במדרש דזה מ"ש הקב"ה "דבר אל בנ"י ויסעו" הוא כי רצה הקב"ה שיהודי יקפוץ לים רק בגלל שכך צוה הקב"ה, ורק לאחר שנחשון בן עמינדב קפץ לים – נבקע הים, ובנ"י ניצלו ממצרים והלכו לקבלת התורה וכו' עד לכניסתם לא"י. וההוראה: גם אם רואים מסביב מניעות ועיכובים ללימוד התורה בהתמדה ושקידה ולקיום רצונו ית' בהידור, הנה כאשר מראים שמ"מ מוסרים נפש כדי לקיים את רצונו ית', אז מתבטלים בדרך ממילא כל המניעות ועיכובים. ובפרט בנוגע לתלמידי הישיבה, שכל ענינם הוא לימוד התורה וקיום מצוותי', ולפעמים נדמה להם שיש להם מניעות קשים ביותר (ובפרט מצד חבריהם הלא-טובים), ועאכו"כ לנצל גם את זמנם הפנוי מסדרי הישיבה ללימוד התורה – הנה כאשר הבחור לא נבהל מכל המניעות אלא "קופץ לים" – "נקרע הים" ומתבטלות המניעות ועיכובים, ולא עוד – אלא שרואה הצלחה בכל עניניו. משיחת אור ליום ד' פ' בשלח, י"ב שבט ה'תשכ"ו, ב"יחידות" להתלמידים שיחיו דישיבת תות"ל במאָנטרעאַל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2026 Synopsis Revi’i of parashas Beshalach recounts the events of Kerias Yam Suf. The Midrash says that when Hashem says, “Speak to the Jewish people and let them travel,” it is because Hashem wanted a Jew to jump into the sea simply because that is what Hashem commanded. It was only after Nachshon ben Aminadav jumped into the sea that the sea split, saving the Jewish people from Egypt and enabling them to receive the Torah and build the Mishkan etc., and eventually to enter Eretz Yisroel. The lesson is that even if one sees that there are obstacles to learning Torah constantly and diligently, and to fulfilling Hashem’s will behidur, when one demonstrates that he is nevertheless prepared to have mesiras nefesh to fulfill Hashem’s will, all the obstacles and hindrances fall away automatically. This is especially true for yeshivah students, whose entire function is Torah study and doing mitzvos. While it may sometimes seem to them that they face very difficult obstacles (particularly from not-good friends), and even more so when it comes to using even their free time for Torah study – nevertheless, when a bochur is not fazed by the obstacles and instead “jumps into the sea,” then “the sea splits” – the obstacles will cease to exist, and he will see success in all his endeavors. Sichah of Tuesday night, parashas Beshalach, 12 Shevat 5726 – in Yechidus for the students of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch Montreal For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2026 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות רבקה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
222
יום ועש"ק פ' שמות, כ' טבת, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' שמות, כ' טבת, ה'תשפ"ו
Jan 9, 2026
11:38
התוכן "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה" [הפטורת פ' שמות]. ומדייק אדה"ז בתו"א מהי השייכות בין "הבאים [מצרימה]" להמשך הכתוב "ישרש יעקב וגו'". וממשיך שם "הנה כתיב כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל", וצלה"ב מה שדוקא ביעקב נאמר בריאה, אף ששם ישראל הוא נעלה יותר ובו נאמר יצירה? ולהבין זה מקדים דכוונת ירידת הנשמה בגוף היא – לצורך עלי' שלא בערך ע"י עבודתה בעוה"ז התחתון. וזהו מה ש"מצוות" נמשלו ל"פירות", דכשם שצמיחת הפירי הוא ע"י השרשת הגרעין במקום הראוי לזריעה – בארץ דוקא, עד"ז צמיחת המצוות הוא דוקא כאשר הן נזרעות ומתקיימות בבני ישראל – "כי תהיו אתם ארץ חפץ", ודוקא בארץ הלזו התחתונה ע"י נשמה בגוף, בחי' יעקב – יו"ד עקב. וזוהי ההוראה והנתינת-כח מלימוד הפסוק "הבאים ישרש וגו'" בתורה: צריכים לדעת שתכלית ירידת נשמתו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – הבאים עכשיו למיצרים וגבולים דסדר השתלשלות ודגלות וכו' – היא "ישרש", "ער זאָל דורכנעמן דעם ארץ" עד שיתגלה שהיא "ארץ חפץ", ע"י שהוא בבחי' הביטול ד"יעקב", עד ש"יציץ ופרח ישראל וגו'". והלימוד מביא לידי מעשה – שלא מתפעלים מ"מצרים", ואדרבה – דוקא מהחושך כפול ומכופל שנמצאים בו – נעשה העלי' שלא בערך בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים ממאמר ד"ה הבאים ישרש יעקב, כ"ד טבת ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 Synopsis (The haftorah of parashas Shemos begins:) “Those who came, whom Yaakov caused to take root; Yisroel budded and blossomed, and the face of the earth was filled with produce.” In Torah Or, addressing the connection between “those who came [to Egypt – Rashi]” and “Yaakov taking root,” the Alter Rebbe quotes the verse “So says Hashem: Your Creator, Yaakov, and the One Who formed you, Yisroel,” and asks why the verse associates Yaakov with the world of Beriah (בוראך – “Your Creator”) and Yisroel with the world of Yetzirah (יוצרך – “the One Who formed You”), if the name Yisroel is higher? To answer this, the Alter Rebbe explains that the purpose of the soul’s descent into the body is to achieve an incomparably greater ascent through its service in this lowest world. This is why mitzvos are likened to “fruit”: just as fruits grow when a seed takes root, and only in fertile ground, so too mitzvos can only “grow” when they are sown in and performed by the Jewish people (the “land of desire”) – only in this lowest physical world, where the soul is clothed in the body, the level of “Yaakov” – “yud-akev” (“heel”). This is the message and empowerment from the verse “Those who came etc.”: One must know that the ultimate purpose of the soul’s descent “from a high rooftop to a deep pit” (“coming to Egypt,” meaning the confines and limitations of the world and exile, etc.) is to “take root” – to permeate the land until it is revealed that it is a “land of desire” – through the bittul of “Yaakov,” which cause “Yisroel to bud and blossom” etc. And study leads to action, such that one is not deterred by Egypt; on the contrary, it is specifically through the doubled and redoubled darkness of exile that we will come to the ultimate ascent very soon, with the coming Moshiach Tzidkeinu. 2 excerpts from maamar Haba’im Yashresh Yaakov, 24 Teves 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים
223
יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשפ"ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשפ"ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
Jan 28, 2026
14:41
התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשכ"ו. המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ז של המשך באתי לגני ה'תש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 Synopsis 2 excerpts from Maamar Basi L’gani, 10 Shevat 5726 – based on ch. 16 of Basi L’gani 5710 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 לזכות התמימים שיחיו דישיבת תות"ל 770 ההולכים מידי שבוע להשתתף בשיעורי של"ה - "מיטוואָך שעה"
224
יום ה' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ו
Jan 29, 2026
11:57
התוכן תוכן התחלת המאמר "באתי לגני" הוא דקודם החטא "עיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן נק' עולם הזה התחתון וכל פרט אשר בו נק' "גני", מקום המביא תענוג להקב"ה. ואע"פ שמאז אירעו כו"כ ענינים בלתי-רצויים שגרמו שע"י נשתנה מצב העולם, הנה זהו העבודה עכשיו לעשות לו ית' דירה באופן של "גן" בתחתונים – להחזיר את העולם לקדמותו ולעשות מכל פרט של העולם ענין שמביא תענוג להקב"ה. ומכיון שכבר הי' לעולמים נקל יותר לפעול זאת, ובלשון הגמ' "דלא הוו – חיי, דהוי – לא כ"ש". ולכן גם אין מקום לטענה האם במצב של העולם היום או במצבו האישי קיימת אפשרות לתקן את העולם – כי האמת היא שמציאותו האמיתית של העולם, כולל אותו, הוא "טוב מאד", ואין צורך אלא להחזיר את הדברים לקדמותם! וזוהי ההוראה מהתוועדות שמתקיימת ביום זה – לקבל ע"ע החלטות טובות בענין זה, לעשות לו ית' דירה בתחתונים, וכל אחד, אפי' ע"י מעשה א' שלו, יכול להצליח בזה ולהביא "ישועה והצלה" לכל העולם! ד' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2026 Synopsis The beginning of the maamar Basi L’gani states that before the sin of the tree of knowledge, “the essence of the Shechinah was in the lower realms,” which is why this lowly world and every detail within it is called “My garden” – a place that brings pleasure to Hashem. Although since then there have been many undesirable events that have caused a change in the state of the world, our mission now is to once again make the world a dwelling place for Him in the lower realms – a place where every corner and detail is a garden that brings pleasure to Hashem. And since the world has already been this way in the past, it is easier to do it, as the Gemara says, “If those who never existed before come to life, does it not follow all the more so that those who did exist before will [come to life]?” Therefore, there is also no room to wonder whether, given the state of the world today, or given one’s personal state, it is really possible to fix the world, because the true state of the world, including the person himself, is “very good”; all that is needed is to restore things to their original state. This is the lesson from the farbrengen held on this day: to accept upon oneself positive resolutions in this regard – to make a dwelling place for Hashem in the lower realms, and everyone, with even one deed, can succeed in this, and bring “salvation and deliverance” to the entire world. 4 excerpts from sichah of 10 Shevat 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2026 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר
225
יום ועש"ק פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ו
Jan 30, 2026
11:05
התוכן עה"פ בחמישי דפ' בשלח "הנני ממטיר לכם מן מן השמים.. למען אנסנו הילך בתורתי או לא", איתא במדרש "מכאן שלא ניתנה תורה [לידרוש] אלא לאוכלי המן"! וצ"ל: הענין ד"אוכלי המן" בזמננו קאי על אלו שאין להם טירדת הפרנסה, בדוגמת אוכלי המן שראו כל יום איך שה' ממלא צרכיהם וכו', והרי כאו"א מחוייב בתלמוד תורה?! ויובן זה עפמ"ש בגמ' [ע"ז יט.] עה"פ "בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" - "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו". והיינו, שלימוד התורה יכול להיות באופן שלומדים תורתו של ה' או באופן, נעלה יותר, שהתורה נעשית "תורתו" של האדם. וזהו דיוק הלשון "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן": למי ניתנת התורה (כי "נותן התורה" לשון הווה - כל פעם שלומד תורה ה"ז נתינת התורה כבתחילה) באופן שתקרא "על שמו", "ובתורתו יהגה", ה"ז דוקא ל"אוכלי המן" - למי שבשעה שמתיישב ללמוד תורה אין לו שום מחשבות המבלבלות (גם לא מחשבות בנוגע לפרנסה שמחוייב בזה)! וזהו לימוד התורה בשלימותו! ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2026 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Beshalach), “…I am going to rain down bread for you from the sky…to test them as to whether or not they will follow My Torah,” the Midrash states: “From here we learn that the Torah was given (to be expounded) only to those who ate the mann.” Seemingly, “those who eat the mann” these days refers to those who are free from worries about earning a livelihood (similar to those who ate the mann in the desert, who saw clearly that Hashem fulfilled their needs every day etc.). But seemingly, everyone is obligated in the mitzvah of Torah study? This can be understood based on the Gemara’s explanation of the verse, “His desire is in Hashem’s Torah, and in his Torah he meditates day and night” – “At first it is called by the name of the Holy One, blessed be He, but in the end it is called by one’s own name.” Meaning, one can learn Torah as Hashem’s Torah, or in a higher manner, where it becomes the person’s Torah – “his Torah.” This is why it says, “The Torah was given only to those who ate the mann”: to whom is the Torah “given” (and every time one learns Torah, it is given anew, which is why we call Hashem the “Giver of the Torah” in the present tense), in such a way that it becomes his – only to those who “eat the mann” – those who sit down to learn without any distracting thoughts (not even thoughts about earning a livelihood, which is an obligation of the Torah). This is the ultimate form of Torah study. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2026 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
226
יום א' פ' יתרו, י"ד שבט, ערב חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילנות, ה'תשפ"ו
יום א' פ' יתרו, י"ד שבט, ערב חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילנות, ה'תשפ"ו
Feb 1, 2026
11:27
התוכן איתא במשנה "ארבעה ראשי שנים הם" וט"ו בשבט הוא א' מהם. ומזה מובן שהיום צריכים להתבונן – בנוסף להענין המיוחד ד"ראש השנה לאילן" – גם בהענין ד"ראש-השנה" שזהו הצד השווה שביניהם. תוכן ענין ה"ראש" הוא שהוא כולל את החיות של האיברים, וגם הוא המנהיג וה"מלך" על כל האיברים – גם כפי שכל א' מהם הוא במקומו. כמבואר בדא"ח בקשר לראש השנה (א' בתשרי). וזה קשור גם עם זה שבר"ה הוא הזמן ד"תמליכוני עליכם". ובנוגע לר"ה לאילן: איתא בגמ' עה"פ "כי האדם עץ השדה" שזה קאי על ת"ח, ובעצם – כל יהודי הוא "אות" וחלק בתורה, ובמילא "תופס בכולו" – הוא כל התורה. ומזה מובן שבר"ה לאילן הוא הזמן לקבל החלטות טובות על כל השנה להתקשר לתורה ביתר שאת ויתר עז, ולגדול בזה מיום ליום, שזהו הסימן של "צומח" ו"אילן" וכו'. וזה קשור במיוחד עם פ' יתרו (שקורין השבוע), פ' מתן תורה וכו'. משיחת אור ליום ו' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2026 Synopsis The Mishnah states: “There are four Rosh Hashanas,”one of which is the 15th of Shevat. Since all four are called “Rosh Hashana,” it is understood that they all share the central theme of being a “Rosh Hashana,” a “Head of the year,” and therefore, 15 Shevat is a time a time to reflect not only on the specific theme of the Rosh Hashanah for trees, but also on the concept of Rosh Hashanah in general: The function of the head is that it contains the life-force of all the limbs, and serves as the leader and “king” of the entire body (as also explained in Chassidus in connection with Rosh Hashanah (1 Tishrei), when the Jewish people crown Hashem as King). Regarding the Rosh Hashanah for trees: The Gemara says that the verse “Man is a tree of the field” refers to Torah scholars. And the truth is that because every Jew is a “letter” in the Torah, and “When you grasp part of something’s essence, you grasp its entirety,” every Jew is the entire Torah. From this it is understood that the Rosh Hashanah for trees is a time to take upon oneself positive resolutions for the entire year, to strengthen one’s connection with Torah and to grow from day to day (which is the defining trait of plant-life and trees etc.). This relates particularly to parashas Yisro, in which we read about Matan Torah etc. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Yisro, 15 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2026 * לזכות ר' שמואל וזוגתו מרת רבקה שיחיו סלונים ליום החתונה שלהם י"ד שבט להצלחה רבה בכל הענינים
227
יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט, ה'תשפ"ויום סיום לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ה ג"פ ליום, ומחזור הט"ו פ"א ליום
יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט, ה'תשפ"ויום סיום לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ה ג"פ ליום, ומחזור הט"ו פ"א ליום
Feb 2, 2026
10:12
התוכן סיום הרמב"ם וביאור הלכה האחרונה ברמב"ם: "ובאותו הזמן [שתהי' מציאות הזמן וגדרי העולם, וביחד עם זה יהיו חדורים בהגילויים דימות המשיח], לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה [גם לא בנוגע לאכילה ושתי' רוחניים ומלחמה דקדושה] ולא קנאה ותחרות [גם של קדושה – חידוש גדול, כי הרי מצינו שלעת"ל "כאו"א נכוה מחופתו של חבירו", שזהו"ע הקשור לכאו' עם קנאה דקדושה], שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ["טובה" ו"מעדנים" כפשוטם בריבוי מופלג, ועד"ז ברוחניות], ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד [אע"פ שישנו "עולם" מלשון "העלם והסתר", שלכן יש צורך ב"עסק" ומסחר, כי ע"י הירידה למטה נעשית עלי' גדולה ביותר, אעפ"כ תהי' הידעה בהוי', בלבד], ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים [מכיון שיהיו פנויים בתורה וחכמתה, ואז יקבלו שכר על עבודתם בזמן הגלות] וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם [הדרגא ד"בורא", דרגת האלקות דעולם הבריאה, נעשית בהישג-יד (ע"י ההשגה) דה"אדם", מכיון שהוא "אדמה לעליון" שלמע' מזה וכו'], שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' [ומוסיף גם סיום הפסוק – דלא כבהל' תשובה] כמים לים מכסים" [שמורה על ביטול לגמרי]. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2026 Synopsis The final halacha in Rambam states: “In that era (meaning the world and the boundaries of the time and space will still exist, but they will be permeated with the revelation of the days of Moshiach) there will be neither hunger nor war (not even spiritual hunger or thirst, nor wars of holiness), neither envy nor competition (not even envy of holiness, which is a novelty because we know that in the future, “each one will be burned by the canopy of his fellow,” which seemingly relates to envy of holiness), for good will flow in abundance and all the delights will be freely available as dust (abundant good and delights in both physical and spiritual matters). The occupation of the entire world will be solely to know Hashem (although there will still be a “world,” meaning concealment and hiddenness, which is why there will be a need for “occupation” and commerce, nevertheless the only pursuit will be knowledge of Hashem). Therefore, the Jews will be great sages (because they will be free to focus on the Torah and its wisdom, and they will receive the reward for their service during the time of exile) and know the (most) hidden matters, grasping the knowledge of their Creator according to the full extent of human potential (the level of the world of Beriah will be grasped by “man,” because man emulates the Supernal Man) as the verse states: ‘The world will be filled with the knowledge of Hashem (and the Rambam adds the end of the verse, unlike in the Laws of Teshuvah) as the waters cover the ocean bed’ (total bitul).” Excerpt from sichah of 10 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2026
228
יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ויום התחלת לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ו ג"פ ליום, ומחזור הט"ז פ"א ליום
יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ויום התחלת לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ו ג"פ ליום, ומחזור הט"ז פ"א ליום
Feb 3, 2026
7:44
התוכן הוצע לאחרונה לאחד את כל בנ"י עי"ז שכולם ילמדו ענין אחד בתורה, ובזה גופא – דבר השווה לכל, שזהו הענין דהלכות פסוקות – לימוד ספר הלכות – ספר היד להרמב"ם, שענינו "הלכות הלכות" ללא טעמי ההלכות (שבלימוד הטעמים ישנם חילוקים מן הקצה אל הקצה). ואע"פ שגם השו"ע של ה"בית יוסף" ענינו הלכות פסוקות, הרי לפעמים הובאו ב' דעות בלי לדעת פס"ד ברור, משא"כ בספר היד להרמב"ם. ועי"ז, האחדות בין בנ"י תהי' בענין עיקרי – תורה, וזה מהווה גם הכנה לגאולה האמיתית והשלימה עפ"י מאחז"ל "אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות" – הלכות פסוקות. אופן לימוד הרמב"ם צ"ל לכל לראש להבין את ההלכות כפשוטן, וללמדן על הסדר, ורק אח"כ באופן של "לאפשא לה". ויה"ר שיתוספו אלו שיקבלו על עצמם קביעות עתים – בזמן ובנפש – בלימוד ספר הרמב"ם, ולהשפיע כך עם על אחרים. ג' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' שלח, י"ב סיון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2026 Synopsis It was recently proposed to unite the entire Jewish people through the study of a single part of Torah – something that is equal to all – the Rambam’s Sefer HaYad, a sefer of “individual halachos” without the reasons behind them (because when it comes to the reasons, there are differences between one Jew and another, and from one extreme to the other). This way, the Jewish people will be united in something fundamental – Torah – and this also serves as a preparation for the true and complete Redemption, as our Sages taught, “The exiles will be gathered only in the merit of the Mishnayos” (i.e., halachic rulings). Rambam should be studied first and foremost in such a way as to understand the plain meaning of the halachos, and in order; only afterwards should one study it in a manner of “increasing in it.” May it be Hashem’s will that more people join in accepting this upon themselves, to set fixed times – fixed in time and fixed in the soul – for the study of Rambam, and to influence others to do the same. 3 excerpts from sichah of Monday night, parashas Shelach, 12 Sivan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2026 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.
229
יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט, ה'תשפ"ו
Feb 4, 2026
11:17
התוכן הוראות בקשר למ"ש [ברביעי פ' יתרו] "ויחן - לשון יחיד - שם ישראל נגד ההר": 1) הדבר היחיד שיכול לאחד את כל בנ"י שלא יהי' פירוד הלבבות וכו' אע"פ ש"אין דעותיהם שוות", הוא, כשכולם מתאחדים "נגד ההר" - מרגישים שעומדים ליד הר סיני ומקבלים את התורה. כי אחדות אמיתית באה רק מאחדות הפשוטה של "אנא נפשי כתבית יהבית" - הקב"ה הכניס א"ע בתומ"צ. 2) זה ששייך הענין ד"ויחן לשון יחיד" בנוגע לתורה, שיש בה (גם) ענינים שצ"ל בהבנה ובהשגה ו"אין דעותיהם שוות", ענינים שהם שנויים במחלוקת וכו', הוא, מפני שבשעת מ"ת היו בנ"י במעמד ומצב של מסנ"פ, הקדמת נעשה לנשמע - קיבלו את כל עניני התורה לא עפ"י ההבנה וההשגה שלהם, אלא כפי שהיא מצד נותן התורה, ולכן "על כל דבור ודבור - מ"אנכי" עד "וכל אשר לרעך" - פרחה נשמתן" של כאו"א בשווה! ועד"ז צ"ל אופן לימוד התורה במשך כל הדורות כו'. ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2026 Synopsis Regarding the verse (in revi’i of parashas Yisro), “Yisroel camped (vayichan, in the singular) there facing the mountain”: (1) The only thing that can unite the entire Jewish people to the point that there is no discord or division among them etc. (despite the fact that “Their minds are not alike”) is when they unite “facing the mountain” – when they have the sense that they are standing at Har Sinai and receiving the Torah. Because true unity comes only from the absolute unity of Hashem, Who placed Himself within Torah and mitzvos, “Ana nafshi kesavis yahavis” (I have written and given Myself”). (2) The reason “Vayichan in the singular” is possible in Torah (despite the fact “their minds are not alike” and therefore there are differences of opinion in Torah) is because at Matan Torah the Jewish people were in a state of mesiras nefesh, giving precedence to “We will do” before “We will listen,” meaning, they received the entire Torah not according to their understanding, but in the way the Torah exists from the perspective of the Giver of the Torah. This is why “With every utterance” – from “I am Hashem your G-d” down to “…all that belongs to your fellow” – “their souls took flight,” for every Jew equally. Similarly, Torah must be studied this way in every generation etc. 2 excerpts from farbrengenof Purim 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2026 לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות
230
יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ו
Feb 5, 2026
9:56
התוכן בחמישי דפ' יתרו מסופר אודות ההכנות למ"ת שלפני ששה בסיון, ואודות מעמדם ומצב של בנ"י "ביום השלישי" (ששה בסיון) לאחרי סיום ההכנות, איך שעמדו בנ"י בזמן ומקום מ"ת, "והר סיני עשן כולו" - שכבר נפעל שינוי בעולם "מפני אשר ירד עליו ה'", ועד לסיום השיעור "משה ידבר והאלקים יעננו בקול". וההוראה: יהודי צריך לדעת שבכל מקום ובכל זמן עליו להיות במעמד ומצב הנ"ל ד"ביום השלישי", וכדאיתא בגמ' "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן וכו'", ומבאר אדה"ז כי זהו מפני ש"גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"! ועתה: כאשר יהודי מתבונן בכל הנ"ל ולוקח את הדברים לתשומת לבו - הרי נקל לתאר כיצד ענין זה יפעל עליו בנוגע למעשה בפועל! משיחת אור ליום ה' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2026 Synopsis Chamishi of parashas Yisro recounts the preparations for the Giving of the Torah and the state of the Jewish people “on the third day” (the sixth of Sivan). At this time the Jewish people were already standing at the mountain, and “Har Sinai was smoking in its entirety,” meaning, a transformation had already taken place in the world because “Hashem had descended upon it,” to the point that “Moshe would speak, and G-d would answer him with a voice.” The lesson is that in every time and place, a Jew must be in the state of “the third day,” as the Gemara says, “Just as below [at Sinai] it was with reverence, fear, quaking and trembling, so too here…” As the Alter Rebbe explains, this is because “The Torah toil of every person and in every time is literally the word of Hashem that was spoken to Moshe at Sinai.” And when a Jew reflects on all this and takes it to heart, it is easy to imagine how this can impact him in terms of actual practice. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Yisro, 15 Shevat 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2026
231
יום ועש"ק פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ו
Feb 6, 2026
8:03
התוכן הגמ' פוסקת הלכה למעשה "מה להלן [בשעת מתן תורה] באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן [בשעת לימוד התורה] באימה וביראה וברתת ובזיע". ושואל כ"ק אדה"ז: איך אפשר לתבוע זאת? הרי בשעת מתן תורה הי' "וירד ה' על הסיני" ביחד עם כל המרכבה וכו' משא"כ בעת לימוד התורה היום אין את כל ה"רעש" הזה? ומתרץ: דזה שבני ישראל (משא"כ הערב רב), שהעיקר אצלם הוא הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש, היו בשעת מ"ת "באימה וביראה וברתת ובזיע", לא הי' זה מחמת ה"רעש" של המרכבה והמלאכים וכו', אלא מחמת גילוי עצומ"ה – "אנכי ה' אלקיך וגו'" (ומזה נשתלשל גם ה"רעש" של הגוף מהמלאכים וכו'). וזה חוזר על עצמו כל פעם שיהודי לומד תורה ש"הקב"ה קורא ושונה כנגדו"! ולכן גם צריך להיות הלימוד התורה באופן של "(כ)חדשים". משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2026 Synopsis The Gemara states as a practical halacha that “Just as below [at Sinai] it was with reverence, fear, quaking and trembling, so too here [any time one studies Torah] it must be with reverence, fear, quaking and trembling.” The Alter Rebbe asks: seemingly, when the Torah was given, “Hashem descended upon Mount Sinai” with the Divine Chariot and the angels etc., whereas when one studies Torah today, this whole experience is lacking. How then can a Jew be expected to study Torah in the same manner? He explains that the reason theJewish people stood at Sinai “with reverence, fear, quaking and trembling” was not because of the experience of the Chariot and the angels, etc., but because of the revelation of Hashem’s very Essence, “I am Hashem your G-d….” (The revelation also resulted in the experience felt by the body due to the Chariot and the angels, etc., but that was secondary.) And this revelation of Hashemoccurs every time a Jew studies Torah, because “the Holy One, blessed be He, reads and studies along with him.” This is why one must study Torah in a way that it is “new.” Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2026
232
יום א' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ו
יום א' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ו
Feb 8, 2026
9:17
התוכן זה שרבינו גרשום נק' "מאור הגולה" קשור עם ב' תקנותיו שאין לגרש אשה בע"כ ושאין לישא ב' נשים. דבזה "האיר" את בנ"י בגלות, שהרי "אסור" לה' לגרש ח"ו את "אשתו" (בנ"י) בע"כ, והרי יהודי "אינו רוצה להיות נפרד מאלקות", ו"אסור" לו גם לישא "אשה" אחרת על "אשתו" הא'. אלא שאין להסתפק רק בזה שאין "גירושין" ח"ו, אלא צ"ל "חיי הנישואין" באופן ש"שארה כסותה ועונתה לא יגרע" [כמ"ש בראשון דפ' משפטים]. וזה נפעל ע"י תוספת שלום בין איש ואשתו למטה, עי"ז שהבית בנוי על תומ"צ. ואף ששלימות הנישואין תהי' לעת"ל, אבל גם לפני החתונה צריך ה"חתן" לתת מתנות ל"כלה", ובפרט אם עיכוב החתונה הוא "באשמתו" (והיצה"ר הוא א' הדברים שה' "מתחרט עליהם"), ה"ה צריך לזונה כפי יכולתו ומתאים ליחוסה. וזה גופא שהוא צריך לשלם כ"כ "תמיכה" "ידחוף" אותו שיהי' כבר הנישואין בגאולה האמיתית והשלימה מיד ממש. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2026 Synopsis It is explained in sefarim that the reason Rabbeinu Gershom is called Maor HaGolah (the “Light of the Exile”) is because of his two takanos – that one may not divorce a woman against her will, and that one may not marry two women. With these he illuminated the Jewish people in exile because they forbid Hashem from chas v’shalom “divorcing His wife” (the Jewish people) against her will (and a Jew “does not wish to be separated from G-dliness”), and from “marrying another wife.” However, it is not enough for Hashem to merely not divorce the Jewish people; He must also keep the requirements of marriage: “He shall not diminish her sustenance, her clothing, or her relations” (as the verse states at the beginning of parashas Mishpatim). And this is brought about by the Jewish people increasing in marital harmony down here, by building their homes upon the foundations of Torah and Mitzvos. Although the Nisuin (wedding) will be completed in the future, nevertheless, the groom is obligated even before the wedding to provide the bride with gifts, especially where the wedding is delayed due to his fault” (and the yetzer hara is one of the things for which Hashem is “at fault” and which He “regrets”). Hashem must therefore sustain the Jewish people according to His ability and in a manner fitting for “her lineage,” and the very fact that He must pay so much “support” will compel Him to make the wedding immediately, with the coming of the true and complete Redemption right now. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2026
233
יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ויום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע
יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ויום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע
Feb 9, 2026
9:13
התוכן 1) מיום כ"ב בחודש – "בך יברך ישראל" – נמשך ברכה מיוחדת בכאו"א מישראל. 2) ביום היאָרצייט נעשה עלי' והסתלקות הנשמה מחדש, והעלי' היא שלא בערך לכל העליות שלפנ"ז. וזוהי השייכות לפ' יתרו שבו מדובר בענין מתן תורה שאז "פרחה נשמתן". וכמו שבמ"ת הנה מיד לאח"ז "החזירה להן הקב"ה בטל תחי'", עד"ז בענין זה יהי רצון שתיכף ומיד תהי' עלי' הכי גדולה – תחיית המתים וכו'. 3) ענין המיוחד של נשי ובנות ישראל שבדורנו, ובפרט אלו שזכו שכו"כ מבנות ישראל נק' על שמן. ["ובפרט אַזוינע וואָס האָבן זוכה געווען אַז כו"כ מבנות ישראל נקראות על שמן, און זיי באַווייזן אַ לעבעדיגע ביישפיל . . ווי אַזוי זיי ווערן נתחנך אין איר רוח און לויט אירע אָנווייזונגען און לויט איר ביישפיל, וואָס זי איז דאָך נתחנך געוואָרן ע"י נשיא דורנו, דעם רבי'ן דעם שווער"]. ועוד. שיחת אור לכ"ב שבט, ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2026 Synopsis (1) From the 22nd day of the month (“With you (בך) Yisroel will bless”) there is a special blessing for every Jew. (2) On a yartzeit the soul once again experiences an ascent, and it is incomparably greater than all previous ascents. This is the connection to parashah Yisro, which discusses the Giving of the Torah, when “their souls took flight.” And just as at the Giving of the Torah Hashem immediately “restored it to them with the dew of resurrection,” so, too, may He immediately bring about theResurrection of the Dead etc. (3) The Redemption will come particularly in the merit of “the righteous women of our generation,” especially one who has the merit that so many Jewish girls have been named after her, girls who are being educated in her spirit and living by her example etc. Sichah of 22 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2026
234
יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ו
Feb 10, 2026
9:52
התוכן דובר לעיל אודות הזירוז בעניני הפורים ל' יום לפני החג. המענה לשואלים היכן הוא המקור לכך?! ובפרט שאדה"ז בשו"ע בריש הל' פסח כשכותב אודות תקנת חכמים לדרוש ברבים הלכות החג ל' יום לפני החג – אינו מזכיר מאומה אודות ל' יום לפני הפורים! – המציאות היא שלאחרי כל ה"שטורעם" בעניני הפורים בשנים שעברו, ואכן פעלו "עולם ומלואו" – יכלו "להרעיש" עוד יותר, אפילו לגבי השנים והדורות שלפנ"ז! ועל השאלה מהו ההכרח לזה, ומה לא טוב אם יפעלו באותה מדה כבשנה שעברה?! ובפרט שלזה צריך להנהיג דברים חדשים – להרעיש אודות הפעולות דימי הפורים ל' יום לפנ"ז...?! – כיון שמשנה שעברה ניתוספו ענינים בלתי רצויים, הרי לא רק שמותר אלא מצווים עפ"י תורה להוסיף בעניני קדושה על מנת לבטל ענינים אלו (וכמו שזה היפך התורה לא להשתמש בתרופות חדשות שלא היו בזמן אבותינו, ומה גם שבימינו ניתוספו מחלות חדשות ר"ל)! [המשך יבוא] משיחת יום א' פ' תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2026 Synopsis Some have asked: what is the source for the practice of starting to campaign about Purim thirty days before the holiday? Especially considering that in his Shulchan Aruch, where the Alter Rebbe talks about the Rabbinic requirement of publicly expounding the laws of the festival thirty days before the festival, he doesn’t mention anything about doing so thirty days before Purim? But the reality is that even with all the noise made about Purim in previous years, and although it is true that a great deal was accomplished – the fact is that more could still have been done. And as for the question of why it is necessary to introduce new practices, when we could simply continue doing what we’ve been doing until now – the answer is that when there is a new illness in the world, chas v’shalom, you have to introduce a new cure for it. Nobody would suggest that the Torah forbids using new types of medicine (with respect to the laws of overriding Shabbos etc.) just because those medicines didn’t exist in the time of our ancestors; indeed, forbidding the use of such medicine would be contrary to Torah. Similarly, since there has been an increase over the past year in undesirable things in the world, therefore, to counter that negative increase, it is not only permissible, but an obligation according to Torah, to increase in holiness. (To be continued.) Excerpt from sichah of Sunday, parashas Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2026
235
יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט, ה'תשפ"ו
Feb 11, 2026
11:25
התוכן [המשך] מקור לדבר ע"ד התועלת להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפני פורים – הוא משנה: "באחד באדר משמיעין(שפירושו "מכריזין") על השקלים", "כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן . . באחד בניסן". ומה שאדה"ז בשו"ע אינו מזכיר – על יסוד משנה זו – גם אודות ל' יום לפני הפורים הוא – כי החיוב ד"ל' יום לפני הרגל" אינו אלא בענינים מיוחדים (כמו בנוגע לחיוב להביא ג' קרבנות ברגלים, ו"תקנה זו לא נתבטלה אף לאחר חורבן ביהמ"ק"), אבל אא"פ לקבוע חיוב כזה בנוגע לכל ענין של יהדות! אבל כדי לתקן ולהשלים את מה שחסרו בהפעולות דימי הפורים בשנה שעברה – בודאי אין "עוולה" להשתמש ב"עצה" המיוסדת על משנה זו – להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפנ"ז! לא אדה"ז, לא נשיא דורנו ולא יצרו הטוב יבואו אליו ב"טענות", רק ה"א-ל זר אשר בקרבך"... ועוד ענין: מדובר ע"ד לעורר יהודי להוסיף בענין של שמחה – הרי אפילו אם יתברר שאין זה בגדר מצוה ומנהג וכו' מהי ה"עוולה" שבדבר?! משיחת יום א' פ' תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2026 Synopsis (Continued). Regarding the benefit of beginning to make a tumult about Purim thirty days before Purim,there is a source for it a Mishnah: “On the first of Adar, an announcement is made regarding the shekalim” so that the people will bring their shekalim by the first of Nissan. The reason the Alter Rebbe doesn’t mention anything about thirty days before Purim in his Shulchan Aruch is because the obligation of preparing thirty days before applies only to certain things (such as the obligation upon every individual to bring three korbanos on the Festivals); it would be is impossible to make it an obligation to prepare for every aspect ofYiddishkeit thirty days beforehand! However, when we see that last year we were lacking in terms of the activities related to Purim, there is certainly nothing wrong with applying this advice from the Mishna and beginning to campaign about Purim thirty days in advance. Neither the Alter Rebbe, nor the Nasi of our generation, nor one’s yetzer tov, will come with any complaints; the complaints will come only from the “foreign god who is within you”… Additionally: we are talking about inspiring another Jew to increase in something joyous. So even if it turns out that it is not exactly a mitzvah or custom etc., what is the wrongdoing in that?! Excerpt from sichah of Sunday, parashas Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2026
236
יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ו
Feb 12, 2026
9:28
התוכן בהמשך למ"ת מתחילה התורה דוקא עם "משפטים" – דברים המובנים עפ"י שכל, כיון שבשעת מ"ת היתה קבלת התורה באופן ד"חוקים" – למע' מגדרי השכל והעולם, והחידוש לאח"ז הוא משפטים – להביא את הענינים גם בגדרי השכל והעולם. ולכן גם בענין האחדות ישראל שהי' במ"ת לא הי' חידוש, דבענין ה"חוקים" כולם שווים ומלכתחילה לא שייך ענין של היפך השלום, ותכלית השלימות באחדות ישראל היא, כשגם בעניני שכל – "משפטים", ש"אין דעותיהם שוות", מתאחדים! משיחת מוצש"פ משפטים ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2026 Synopsis At Matan Torah the Jewish people accepted the Torah in a manner of Chukim (which transcend the bounds of intellect and the bounds of the world), but immediately afterward comes the Mishpatim, which are understood logically,because the novelty is to incorporate the Torah within the framework of intellect and the framework of the world. Therefore, it is no wonder that the Jewish people were united at Matan Torah, because when it comes to Chukim, all are equal, so there is no room for the absence of peace to begin with. But the ultimate perfection of Jewish unity is when the Jewish people are united even in their intellect (Mishpatim), where “their minds are not alike.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mishpatim 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2026
237
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, ה'תשפ"ו
Jun 11, 2026
8:39
התוכן [המשך] עוררו לפנ"ז שלפני קבלת החלטה חדשה יש לעשות חשבון צדק אם קיימו בפועל ההחלטה שלפנ"ז. ואי"ז "חשד" בעלמא, אלא הי' בזה "מעשה מבהיל" בפועל! באה"ק: לפני כמה שנים הגיעו כמה רבנים מארה"ב לביקור באה"ק בכ"מ וכו' ופירסמו החלטה לדאוג להתקנת מזוזות במקומות המחוייבים וכו'. כבר עברו כמה שנים מאז שחזרו לארה"ב ועד היום הזה לא ניתוסף אפי' מזוזה א' על יסוד החלטה זו! בחו"ל: לפני כמה שנים פירסם ועד מסויים החלטה לבנות מקוואות לנשים וכו'. כששאלתי בעבור שנתיים איפה המקוואות? – הצביעו על מקווה א' שהתחילו לבנות ועדיין לא סיימו! וכאמר, לא רוצים לפגוע באף א' ח"ו, אלא רק לעורר על מה שכבר כתוב בספרים וכו', וכולי האי ואולי יתקנו הדבר, ומכאן ולהבא ידאגו שההחלטות יבואו לידי מעשה בפועל, עד ל"חוצה", ובפרט שעכשיו רואים שה"חוצה" כבר אינו מנגד ח"ו למזוזות ולמקוואות וכו'. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2026 Synopsis (Continued.) The issue was previously raised that before adopting a new resolution, an honest accounting should be made to see whether the previous resolution was actually carried out in practice. This concern is evident from two incidents that happened: Several years ago a number of rabbonim from the United States were on a visit to Eretz Yisroel, and they publicly announced a decision to affix mezuzos in places obligated to have them etc. Several years have passed since then, and to this day not a single mezuzah was added as a result of that decision. In another incident, a committee was formed and it was publicly announced that they were going to build mikvaos for women. Two years later when I asked about the status of the mikvaos, they could point to only one mikveh – whose construction had begun before the committee was established, and which still had not been completed.Asmentioned, the intention is not hurt anyone chas v’shalom, but only to bring attention to something that already appears in seforim. Maybe in this way the issue will be corrected, and from now on people will make sure the resolutions are carried out in practice, andin a way that extends even to the “outside” – especially being that nowadays we see that the “outside” no longer opposes mezuzos and mikvaos etc. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
238
יום ועש"ק פ' קרח [באה"ק: חוקת], ד' תמוז, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' קרח [באה"ק: חוקת], ד' תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 19, 2026
12:10
התוכן דוקא באותם דורות שבהם הי' מצב של יאוש וכו' נתגלו רזין דרזין דאורייתא (בתורת החסידות) עד לאנשים פשוטים. כי – היא הנותנת: מצד גודל אהבת הקב"ה לכאו"א מישראל – כידוע מאמר הבעש"ט שאהבת הקב"ה לכאו"א מישראל היא שלא בערך יותר מאהבת הורים זקנים לבנם יחידם שנולד להם לעת זקנותם – נותן ה' את ה"אבן יקרה" שבכתר המלך, רזין דרזין דאורייתא, כדי להציל על ידה את "בן המלך". וזה מתגלה ע"י תורת הבעש"ט והולך ומיתוסף מדור לדור. ומכיון שביאת המשיח תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", הרי ככל שמתקרבים לביאת המשיח צריך להוסיף בזה ולהציל בכך בנו של הקב"ה ממות לחיים ממש. זהו רצון ה'! והכלי לזה הוא אהבה לכאו"א מישראל בלי הבדל, שהרי בכאו"א מהם ישנה נשמה שהיא חלק מאותו עצם, ודוקא עי"ז בנקל יותר לעורר את עצם הנשמה שלו ועד שזה יפעל על המחדו"מ שלו וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ [שנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026 Synopsis The fact that the Jewish people were in a state of despair in later generations etc. is precisely why the deepest secrets of the Torah were revealed in this era (through the teachings of Chassidus), and even to simplest people: Out of His immense love for every single Jew (which is like the love of parents to an only child born to them in their old age, as the Baal Shem Tov taught), Hashem gives up the “precious stone from the royal crown” (the deepest secrets of the Torah) in order to save His child (the Jewish people). The precious gem is revealed through the teachings of the Baal Shem Tov, and continues to increase from generation to generation. Since the coming of Moshiach depends upon “your wellsprings spreading outward,” therefore, the closer we get to the coming of Moshiach, the more we must add in spreading the wellsprings, which literally rescues Hashem’s child from death to life. The vessel for this is to love every Jew without distinction, because all Jewish souls share the same essence, and loving another Jew makes it easier to awaken the essence of one’s own soul, in a way that impacts him practically in thought, speech, and action. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026
239
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז..., ה'תשפ"ו
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז..., ה'תשפ"ו
Jun 18, 2026
13:04
התוכן 1. א) גם אלו שלא זכו לראות את הרבי, הנה ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו ה"ה "מקושרים", ועד באופן של דביקות! ב) כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שעם היותו בעל יסורים, הי' מקבל כ"א בשמחה וחיוך (אמיתי) על פניו, ועד"ז הי' אצל נשיא דורנו ש"את חלינו הוא נשא וגו'", ומ"מ קיבל את כולם בשמחה. ועוד. 2. גם לאחרי שאלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו' אינה מתחרטת מקביעותה ש"יעקב אבינו לא מת" אלא מסבירה שישנו לימוד מפסוק ש"מה זרעו בחיים אף – באותו אופן (ולא "כאילו") – הוא בחיים"! 3. א) הפירוש בלשון הגמ' "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" אינו ש"זרעו בחיים" פועל ש"אף הוא בחיים" אלא ש"זרעו בחיים" הוא ראי' ובירור ש"אף הוא בחיים"! ב) נסיים עם הניגון "שיבנה ביהמ"ק וכו'", ושינגנו יחד גם בכל המקומות ששומעים את ההתוועדות ע"י הטלפון, ומסתבר אצלי בפשטות, שביחד עמנו מנגנים בג"ע העליון ובג"ע התחתון – בכל הדרגות ששם נמצא בעל הגאולה ונהנה בראותו ש"זרעו בחיים"! 4. תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! 1. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב. 2. משיחת י' שבט ה'תשכ"ו. 3. ב' חלקים משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה. 4. משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 Synopsis (1) (a) Although those who merited to see the Rebbe when he was alive in this world were impacted by it, the way to become mekushar to him, to the point of deveikus, is by learning his Torah. (b) My father-in-law the Rebbe related that although his grandfather the Rebbe Maharash suffered greatly, he received everyone happily and with a genuine smile. And the same applies to my father-in-law the Rebbe himself. (2). When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he, too is alive,” it is not just “as though” he is alive; rather, he is actually alive. (3) (a) When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he too is alive,” it is not that “his offspring being alive” causes him to be alive; rather the fact that his offspring is alive is the proof that he is alive. (b) Those listening by telephone should join us in singing Sheyibaneh Beis Hamikdash. And it is clear to me that they are also singing along with us in the higher Gan Eden and the lower Gan Eden – in all the levels in which the baal hageulah is present and from where he takes pleasure in seeing how his offspring is alive.(4) It is the most puzzling thing: how is it possible that Moshiach still hasn’t come?! We must cry out Ad mosai in earnest…“Do everything in your power to actually bring Moshiach literally right now!” (1) 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5722; (2) excerpt from sichah of 10 Shevat 5726; (3) 2 excerpts from sichah of 15 Tammuz 5745; (4) excerpt from sichah of 27 Nissan 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
240
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז..., ה'תשפ"ו
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז..., ה'תשפ"ו
Jun 17, 2026
12:28
התוכן 1) כאשר הרבי מתעלה בעלי' שלא בערך צ"ל שינוי שלא בערך גם מצדנו. ואפי' אם ה"פתחו לי" הוא רק "כחודה של מחט", אבל זהו מתוך רצון וקבלה בלב שיהי' מה שיהי', הרי הוא הולך עם הרבי – אז לוקחו הרבי עמו בכל עליותיו. ועפ"י תורת המגיד "דע מה למעלה – (הכל הוא) ממך" מובן שה"הזזה" אצלו פועלת למעלה עלי' שלא בערך, ועי"ז מעמידים גם אותו בעלי' שלא בערך. 2) ממ"ש "אז ישיר משה וגו'" (ולא "אז שר") דרשו חז"ל "מכאן לתחיית המתים מן התורה". הנה אף שיש ענין דתחיית המתים ברוחניות – "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ובפרט ע"י לימוד תורתו, אבל מובן שצ"ל גם כפשוטו, ולזה צ"ל "אז ישיר משה" – שה"משה" שבדורנו, כש"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם ובראשם, יוליכנו קוממיות לארצנו עם "שיר חדש". 3) עיקר ענינו של "נשיא" אינו להיות "מורם מעם" אלא להיות קשור עם העם ולרומם אותו, כמו "גופא – בתר רישא אזיל" (אע"פ שהראש הוא למעלה מהגוף). דכמו בנוגע לה', שאין לשום נמצא דמיון אליו כלל, ובכ"ז ישנו הציווי והנתינת-כח להיות "והלכת בדרכיו", כ"ה בנוגע לאלו המביאים רצון ודבר ה' לכל ישראל – שצ"ל "גופא בתר רישא אזיל" – ללכת בדרכיהם. 1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב 2) משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 Synopsis (1) When the Rebbe ascends in an immeasurable ascent, there must likewise be an immeasurable change on our part. And even if one merely “opens for me like the eye of a needle,” nevertheless, if it comes from a sincere desire and decision that no matter what, one will go with the Rebbe, then the Rebbe takes him along in all of his ascents. And based on the teaching of the Maggid, “Know that what is above is from you,” it is understood that this shift below causes an immeasurable ascent above, through which the person also attains an immeasurable ascent. (2) From the wording of the verse “Az yashir” (lit. “Then Moshe will sing…” rather than “Then Moshe sang”) the Sages derived, “From here is the source for the resurrection of the dead from the Torah.” Although there is also a concept of resurrection in a spiritual sense (“Just as his descendants are alive, so too is he alive,” especially by studying his Torah), nevertheless, it is understood that we also need the resurrection in the literal sense. And this requires that “Then Moshe will sing,” meaning that when “those who dwell in the dust awaken and sing,” the Moshe of our generation will be at their head, and he will lead us upright to our land with a “new song.” (3) The main role of a Nasi is not just to be “elevated above the people,” but to be connected with the people and uplift them, just as “the body follows the head” even though the head is above the body. Because just as with regard to Hashem, although no created being bears any comparison to Him whatsoever, we are nevertheless commanded and empowered to “walk in His ways,” so too regarding those who convey Hashem’s will and Hashem’s word to the entire Jewish people: “The body must follow the head,” meaning one must walk in their ways. Excerpts from sichos of (1) 10 Shevat 5712; (2) 10 Shevat 5720; (3) 10 Shevat 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
241
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 16, 2026
8:49
התוכן השם "תמוז" מוזכר בתנ"ך כשם ע"ז הקשורה עם החמה – "הנשים .. מבכות את התמוז" [כי חשבו שההשפעה שלהם באה מהחמה, ולכן כשהיתה עוברת תקופת תמוז היו מבכות אותה וכו']. בגלל שהנשים פטורות מלימוד התורה וכיו"ב ובמילא עסוקות יותר בענינים גשמיים וזה גורם להן לתת חשיבות יתר לענינים גשמיים, והן גם אחראיות על הוצאות הבית בפועל, ולכן אִתָּן צ"ל השתדלות מיוחדת שיכירו שעל האדם לעשות רק את הכלי לפרנסה, אבל את הברכה וההצלחה באה אך ורק מאת ה' "ברכת ה' היא תעשיר", והקב"ה הוא המנהיג את העולם בכלל ובית זה בפרט, ובמילא מה שחשוב הוא לא כמה כסף מכניס הבעל, העיקר הוא שירוויח את זה בדרך כשירה וע"פ התורה, ובמילא תהי' ברכה והצלחה בדברים שיעשו עם הכסף. והתיקון על הענין של "הנשים.. מבכות את התמוז" הוא ע"י הנשים בזמננו! א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 Synopsis The name Tammuz is mentioned in Tanach as the name of an idol associated with the sun, as the verse states, “…the women were…weeping for Tammuz.” (They believed that their blessing came from the sun, they wept when the summer was over). Because women are exempt from Torah study and the like, and therefore they are the ones who manage the household expenses and who are more involved in material matters, this can cause them to ascribe more importance to physical concerns than is really due. Particular effort is required to show them that a person only needs to make a vessel for livelihood, but the blessing and success come only from Hashem – “It is the blessing of Hashem that brings wealth.” Hashem runsthe world as a whole, and this home in particular. Accordingly, what is important is not how much money the husband earns, but that he earn it in a proper manner and according to Torah. This will automatically result in blessing and success in the way the money is used. In this way, the women of our times can correct the behavior of “the women weeping for Tammuz” thousands of years ago. Sichah of 12 Tammuz 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר * לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות
242
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 15, 2026
11:24
התוכן סיפור ע"ד המאסר של אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שיום הולדתו חל בחודש זה) בילדותו בגלל שצעק על שוטר שהכה יהודי וכו', ובהיותו במאסר שמע גניחות (שלאח"ז התברר שזה הי' מהעגל שהשוטר גנב מהיהודי וכו') ונבהל, ונזכר שה' שומר עליו וכו' והתחיל לחזור משניות בע"פ, וכשחזר הביתה אמר לו אביו, שבזה שחזר שם משניות בע"פ ראו את החילוק שבינו לבין העגל שגם ישב שם, וההוראה: על כל ילד יהודי לדעת פסוקים ומשניות בע"פ ולחזור אותם בכ"מ, ועי"ז יהי' ניכר החילוק שבינם לשאר הילדים שבעולם, ולא להתפעל מחשכת הגלות. משיחת אדר"ח תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 Synopsis Once, when the Previous Rebbe (whose birthday is in Tammuz) was a child, he was arrested after he shouted at a policeman who was hitting a Jew. When he was in jail, in a dark room, he heard groaning sounds (which turned out to be from a calf that the policeman had stolen from the Jew), and he became frightened, but then he remembered that Hashem is protecting him, and he decided to review Mishnayos from memory. When he was released, his father told him that by reviewing Mishnayos in the jail, he demonstrated the difference between him and the calf. The lesson is as follows: Every Jewish child should know Pesukim and Mishnayos by heart, and review them wherever he may be; this demonstrates the difference between a Jewish child and other children, and there is no reason to be deterred by the darkness of the exile. Excerpt from sichah of 30 Sivan, first day of Rosh Chodesh Tammuz, 5741 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. * לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
243
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון, ה'תשפ"ו
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון, ה'תשפ"ו
Jun 14, 2026
11:09
התוכן אחז"ל "לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך" שכל א' מישראל הוא "עולם מלא": ה' שינה את אופן בריאת האדם כדי שכל יהודי, אפי' בעקבתא דמשיחא ובחו"ל, ידע שכל יהודי הוא "עולם מלא"! ו"עולם מלא" במעמד ומצב בעת בריאת אדם "בגן עדן מקדם" – שבזה נכלל כל סדר השתלשלות שנברא "בשביל ישראל"! וזה מחזק עוד יותר המדובר כמ"פ אודות מצות "פרו ורבו" – שגם לאחרי הולדת בן ובת יש להשתדל בהולדת ילדים נוספים. ופשיטא שאין מקום לדאגת ההורים כיצד יוכלו לספק לילד הנוסף כל צרכיו, כמו שאין מקום לשאלה כזו בנוגע לבריאת אדם "בגן עדן מקדם"! בודאי נותן להם ה' הכחות הדרושים לספק לילד צרכיו הגשמיים והרוחניים; יש גם הענין ד"פרו ורבו" ברוחניות ששייך אצל כאו"א כל ימי חייו, כמאחז"ל "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", שזה כללות ענין החינוך. משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ב, ערב ר"ה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2026 Synopsis Our Sages taught: “Therefore man was created alone, to teach you…” that every Jew is “an entire world.” Meaning: Hashem changed the manner of man’s creation so that every Jew, even in the era of the footsteps of Moshiach and even in the diaspora, should know that every Jew is an entire world. And an “entire world” in same state as when Adam Harishon was created “in Gan Eden of old,” which encompasses the entire seder hishtalshelus all of which was created “for the sake of the Jewish people.” This further strengthens what we’ve discussed many times regarding the mitzvah to be fruitful and multiply: Even after one has a son and a daughter, he should strive to bring more children into the world. And there is no room for parents to worry about how they will provide for the child, just as there is no room for such a question regarding the creation of man “in Gan Eden of old: Hashem will surely give them everything they need to provide for the child both physically and spiritually. There is also an obligation to “be fruitful and multiply” in the spiritual sense, which applies to every person no matter what stage of life they are in. As our Sages taught: “Anyone who teaches the son of his fellow Torah, Scripture considers it as if he fathered him”; this is the whole concept of chinuch. Excerpt from sichah of the night of 29 Elul 5742, Erev Rosh Hashanah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
244
יום ועש"ק פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ז סיון, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ז סיון, ה'תשפ"ו
Jun 12, 2026
11:09
התוכן אדה"ז כותב באגה"ק: "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך א' עומד במעמד עשרה מישראל יחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי"! הינו שעצם מציאותם של עשרה מישראל יחד, ממשיך גילוי שכינה באופן גדול כ"כ, שלמע' גם מדרגת האלקות שמהווה "עלמא דאתכסיא" (מלאכים)! ולאידך גיסא: גדלה עוד יותר מעלת "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" [אבות פ"ג, שלומדים בשבת זו], שעי"ז נמשך גילוי נעלה עוד יותר שלא בערך כלל – גילוי עצומ"ה א"ס ב"ה, שבשביל זה הי' כללות הענין ד"וירד ה' על הר סיני" וכו'. ומזה מובן גם עד כמה צריכים להתייגע ולהשתדל שיתווסף עוד יהודי ועוד יהודי שיתקשר בתורה – כיון שעי"ז ניתוסף עוד מציאות בעולם שהוא חד עם עצמו"ה! וזהו גם הביאור בהנהגת רבותינו נשיאנו, שגם כאשר היו הרבה יותר מעשרה מישראל שנתפרסמו ביניהם המעיינות, מסרו א"ע עד כדי מס"נ ממש שהתורה תגיע לעוד יהודי. וזוהי גם הוראה אלינו. ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026 Synopsis The Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh: “I heard from my teachers that if there were an angel standing in the presence of a gathering of ten Jews, even if they are not speaking words of Torah, an unlimited and infinite fear and awe would befall it from the Shechinah that rests upon them, to the extent that it would become completely nullified out of existence.” That is, when Jews gather, their very presence draws down a tremendous revelation of the Shechinah that transcends even the level of G-dliness which gives existence to the hidden world (the level of the angels). On the other hand, when there are“Ten who sit and occupy themselves with Torah” (as it says in chapter 3 of Pirkei Avos, which is this week’s chapter), there is an incomparably higher revelation – the revelation of the Divine Essence and Being.It was for this that “Hashem descended upon Mount Sinai” etc. and gave the Torah. From this we can also understand how much toil and effort must be invested to connect another Jew and another Jew to Torah, because each Jew engaged in Torah and mitzvos is another being in the world that is one with the Divine Essence and Being. This also explains why, even after the wellsprings of Chassidus had spread to many more than ten Jews, neverthelessour Rebbeim devoted themselves to the point of actual mesiras nefeshto bring the wellsprings to yet another Jew and another Jew. Which serves as a directive for us aswell. 2 excerpts from farbrengen of 12 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
245
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ו
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ו
May 31, 2026
13:17
התוכן א' הסיפורים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר מה שקרה כשהמאסר הי' עוד בתקפו: מיד כשנכנס למאסר החליט בתוקף לא להתפעל מהם כלל ולהחשיב אותם לאין ואפס! ביום ה', אדר"ח תמוז, בשעה 11:00 בבוקר, נכנסו אליו ג' שוטרים וציוו עליו לקום! (לקבל הודעה) כיון שזה הי' סימן לקבלת מרותם, אמר באידיש, שלא יקום! אמר לו א' מהם (שהבין אידיש) שיכו אותו! ענה: נו..., עשו כך והלכו. נכנסה עוד קבוצת שוטרים וביניהם לולאוו (שהי' מגזע חסידים ומאלו שאסרו אותו) שאמר: רבי! הרי רוצים למסור לך הקלה! לא ענה. אמר: הרי יכו אותך! לא ענה. הכו אותו והלכו, וכך קרה פעם שלישית, בסוף קראו והודיעו לו שהוא משתחרר ושולחים אותו בלילה לקאסטראמא לג' שנים ויגיע לשם בשבת, אמר: בשבת הוא לא נוסע בשום אופן! נשאר א"כ בכלא עד יום א' (ג' תמוז) ואז שחררו אותו ונסע לקאסטראמא. וסיפר שר' מיכאל דווארקין הגיע שם לפניו ומיד יסד שם חדר! ההוראה: כשיהודי מחליט שכל המונעים ומעכבים הם אין ואפס, והחלטה זו לא משתנית גם כשמכים אותו כמ"פ - פועל שגם יהודי שהי' בלעו"ז מכיר בו כ"רבי", וסוכ"ס ממלא תפקידו! ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 Synopsis My father-in-law related that when he was arrested, he resolved from the outset not to be intimidated at all, and to regard his oppressors as absolute nothingness. On Thursday, the first day of Rosh Chodesh Tammuz, at 11:00 in the morning, three officers entered his cell and ordered him to stand. Since standing was a sign of accepting their authority, he replied in Yiddish that he would not get up. When one of the officers told him that if he refused they would beat him, he said, “Nu…,” and they beat him and left. Then another group of officers entered, among them Lulav (one of the individuals who arrested the Rebbe, and who came from a Chassidic background). He said: “Rebbe! They want to inform you of a leniency!” When the Rebbe did not reply, he warned the Rebbe that he would be beaten, but still the Rebbe said nothing. Again, they beat him and left. This happened a third time. Finally, they summoned the Rebbe to the office and informed him that he was being released and exiled to Kostroma for three years. When they told him that he would have to leave that night and arrive in Kostroma on Shabbos, he said that under no circumstances would he travel on Shabbos, and therefore he remained in prison until Sunday (3 Tammuz). He also related that the Chassid Reb Michoel Dvorkin traveled to Kostroma before the Rebbe’s arrival, and immediately established a cheder and repaired the mikveh there. The lesson is that when a Jew resolves firmly that all obstacles are absolute nothingness, and he does not depart from this resolution even when he is hit several times, the result is that even a Jew who was on the opposing side recognizes him as “Rebbe,” and ultimately fulfills his mission. 2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
246
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון, ה'תשפ"ו
Jun 10, 2026
11:52
התוכן חדשים אלו הוא הזמן שבו מתקיימים כל מיני כנסים בענינים שונים ומקבלים החלטות וכו'. אבל לצערנו הגדול, כפי שהי' גם בעבר, הנה גם בעבור שנה מאז כנס פלוני וקבלת החלטות וכו', עדיין לא ניכר שום שינוי בנוגע למעשה בפועל, ש"הוא העיקר"! ולכן הי' כדאי שבכנס הבא, הנה לפני קבלת החלטות חדשות יערכו חשבון צדק כמה ניתוסף במעשה בפועל במשך השנה מאז קבלת החלטות (דומות) בכנס האחרון, ואם יתברר שחסר בזה – יש למצוא את הסיבה לזה ולמלא את החסרון (נוסף על מה שצריך להוסיף בזה מצד כנס החדש). ויהי רצון שיקויים מ"ש "קבל את האמת ממי שאמרו", שהרי אי"ז החידוש שלי – זה כבר כתוב בספרים של הדורות שלפנ"ז עד למשנה וכו' ש"המעשה הוא העיקר"! וכדאי כל היגיעה וההשתדלות לתקן הדבר שמכאן ולהבא ידאגו שההחלטות אכן יבואו לידי מעשה בפועל – כיון שזה נוגע לרבים ו(במילא) לכלל ישראל! [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2026 Synopsis These are the months of the year when various conferences and conventions are held and when resolutions are adopted, etc. But to our great sorrow, as in the past, although a year has passed since a certain meeting was held and resolutions were adopted, etc. don’t yet see any change in practice, which is the main thing. Therefore, it would be worthwhile that at the next conference, before adopting new resolutions, an honest accounting should first be made as to how much has actually been added in practice since the (similar) resolutions were adopted at the previous conference. And if it becomes clear that something is lacking, the reason should by identified and it should be corrected (in addition to what must be added during the new conference). May it be Hashem’s will that people will “Accept the truth from whoever says it,” because this is not my own invention; it is already known from sefarim of previous generations, going back to the Mishnah, etc. which states that “Action is the main thing.”All the toil and effort are worthwhile in order to correct things so that from now on the resolutions will be put into practice, because it concerns the public, and therefore it concerns the entire Jewish people. (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2026 לזכות חי'ה מושקא בת חנה שתחי' לרמן ליום הולדת שלה כ"ה סיון – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'
247
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ה'תשפ"ו
Jun 9, 2026
8:35
התוכן הרמב"ם, בשיעור היומי (תרומות רפ"ה), כותב: "אין תורמין אלא מן היפה שנאמר בהרימכם את חלבו ממנו". וזה קשור עם הענין דאהבת ישראל שהרי נתינת תרומה לכהן היא כדי לספק לכהן את כל המצטרך לו ויש לתת לו "מן היפה" דוקא (וענין זה מהווה גם לימוד כללי לכללות המצוות (שהרי כל עניני התומ"צ כלולים זב"ז) כמ"ש הרמב"ם ש"כל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב וכו'"). ועד"ז מודגש הענין דאחדות ישראל בזה שיכול להרים תרומה גם ע"י יהודי אחר שנעשה שלוחו ו"שלוחו של אדם כמותו"! ולימוד נוסף מהמשך ההלכה "ואם אין שם כהן תורם מן המתקיים אע"פ שיש שם יפה שאינו מתקיים וכו'": פעולה חד-פעמית בעניני תומ"צ ע"י יהודי יש לה קיום נצחי - "דבר המתקיים"! ועוד. משיחת כ' מנ"א ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2026 Synopsis Today’s Rambam states(Hilchos Terumos, beginning of chapter 5): “We separate terumah only from the finest, as it is stated: ‘When you separate its choicest portion from it.’” This requirement embodies Ahavas Yisroel, because the purpose of terumah is to provide the kohen with his needs, and it must be given specifically from the finest. This also serves as a general lesson for all mitzvos (all matters of Torah and mitzvos are interconnected), as the Rambam writes: “…everything given for the sake of G-d who is good should be of the most attractive and the highest quality.” Similarly, this requirement emphasizes Jewish unity, in that one may separate terumah even through another Jew serving as his agent, because “A person’s agent is considered like himself.” There is another lesson from the next part of the halacha, which states, “If there is no Kohen there, one should separate from produce that will last, even though there is finer produce that will not last…”: A one-time act of Torah and mitzvos performed by a Jew is something that “will last” forever. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2026 לע"נ ר' חיים דוב ב"ר אברהם משה ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלו כ"ד סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
248
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון, ה'תשפ"ו
Jun 8, 2026
7:43
התוכן מזמור ק"ט בתהלים הוא מזמור קשה, "אַ שטריינגער". ובמילא ה"ז חל על הענינים שיכולים לנגוע ח"ו בהפצת עניניו של בעל יום ההולדת והגאולה. אמנם בודאי שיש במזמור זה גם עניני טובה וברכה. בפסוק ל' נאמר "אודה ה' בפי ובתוך רבים אהללנו": "אודה ה'" – הודאה וברכה לה' מכיון שנותן לכאו"א מישראל טוב הנראה והנגלה בגו"ר, ובאופן של "מאוד". "בפי" – ההודאה באה לידי ביטוי בדיבור, בפה, שמנצל כח הדיבור להודות לה'. "ובתוך רבים אהללנו" – ההודאה היא במעמד רבים מישראל, ובאופן של "בתוך" וביחד עם הרבים. ומצד מעלת הרבים, ובפרט כשנמצאים בביהכנ"ס וביהמ"ד, מיתוסף בהילול לה'. ועוד ענין בזה – ההילול נמשך וחודר בעניני העולם שנק' "רשות הרבים" וכו'. ויה"ר שבקרוב ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכולנו יחד נכנס לארצנו הק' ואז יתקיים ה"אודה לה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו". ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2026 Synopsis Although chapter 109 of Tehillim is a harsh one (applying to anything that could chas v’shalom detract from spreading the teachings of the baal hageulah), it also contains blessing and goodness. As it says in verse 30: “I will give abundant thanks to Hashem with my mouth, and in the midst of the multitudes I will praise Him.” “I will give thanks to Hashem” – for giving every Jew visible and revealed good, materially and spiritually, and “abundantly.” “With my mouth” – the thanksgiving is expressed in verbally, utilizing the power of speech to thank Hashem. “And in the midst of the multitudes I will praise Him” – the thanksgiving takes place in the presence of many Jews, “in the midst of” and together with the multitudes; Hashem’s praise is magnified with the power of the community, especially when they gather in a shul and beis midrash etc. Moreover, the praise permeates the world, which is called the “public domain,” etc. May it be Hashem’s will that we merit very soon the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, when we will all go to our Holy Land, and there the verse will be fulfilled: “I will give abundant thanks Hashem with my mouth, and in the midst of the multitudes I will praise Him.” 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
249
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון, ה'תשפ"ו
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון, ה'תשפ"ו
Jun 7, 2026
7:23
התוכן 1) כאשר יהודי רואה שמשיח לא בא, הנה אף שבנוגע לעבר מבין שבודאי יש טעם לזה, אבל בנוגע לעתיד צריך לצעוק ולתבוע "עד מתי?!" רוצים לצעוק "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בתור "גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" לשון עבר, כפי שאומרים במזמור ק"ז שבתהלים, מזמור השייך לשנת הק"ז. ומכיון שנשיא דורנו מתחיל כעת לומר מזמור זה, עליו לעורר רחמים למעלה או על ב"ד של מטה שצ"ל "אשר גאלם" לשון עבר! ביאת המשיח בעגלא דידן! 2) לאחרי מזמור ק"ז שבתהלים, שענינו "יודו לה' חסדו וגו'" על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, וכמ"ש שההודאה צ"ל בפני "עשרה מישראל ותרי מינייהו רבנן", בא מזמור ק"ח שבו מדובר שהישועה של הקב"ה לבנ"י – "למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני" – נראית בגלוי גם בעיני בשר של אומות העולם – "אודך בעמים ה' ואזמרך בלאומים"! 1) משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ו 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 Synopsis (1) When a Jew sees that Moshiach still has not come, although regarding the past he understands that it is for a purpose etc., nevertheless regarding the future he must cry out and demand, “Until when?!” When we cry out, “Give thanks to Hashem for He is good; His kindness is everlasting,” we want to do it “those redeemed by Hashem, whom He redeemed from the hand of an oppressor” (redeemed in the past tense), as it says in Kapitel 107 of Tehillim.Since the Nasi Hador is now beginning to recite this kapitel, he must arouse mercy in heaven, and moreover, mercy down here, so that we will become those “whom He redeemed” in the past tense, with the coming of Moshiach speedily in our time. (2) After Kapitel 107 (which states, “They shall give thanks to Hashem for His kindness…,” regarding the “Four who are obligated to give thanks,” who must do so in the presence of “ten Jews, two of whom must be rabbis”), comes Kapitel 108, in which Hashem’s salvation (“Save with Your right hand and answer me”) is openly visible even to the nations of the world (“I will give thanks to You, Hashem, among the peoples; I will sing Your praise among the nations”). Excerpts from sichos of (1) 15 Tammuz 5746, and (2) 12 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 לזכות ר' דוד שמעון ישראל בן שלומית שי' ליום ההולדת שלו כ"ב סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
250
יום ועש"ק פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], כ' סיון, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], כ' סיון, ה'תשפ"ו
Jun 5, 2026
11:43
התוכן ביאור בפרק שני דפרקי-אבות משנה ג' "הוי זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן וכו'" כ"מילתא דחסידותא": "רשות" קאי על ה"שליטין" של ה"עיר קטנה" שבכ"א, השכל שבראש והרגש שבלב וכו'. ובזה גופא ב' אופנים: א) אדם שה"רשות" ששולט בו הוא היצה"ר, ונראה כ"אוהבו", כי אומר לו דברים שהוא אוהב לעשות - ללכת אחר נטיית לבו.., ומ"מ אין לחשוב שעם "רשות" כזה אין צריך להתעסק כלל, כי העבודה צ"ל "בכל לבבך - בשני יצריך", אלא צ"ל "זהירין ברשות"". ב) אחד שה"רשות" ששולט בו הוא היצ"ט, ונראה "כ"אוהבו", כי הוא מתמיד בלמודו ואוהב את ה' וכו' בטבעו, ומ"מ מכיון שגם ליצ"ט ישנם מדוה"ג וחשבונות דקדושה, ונראה כ"אוהבו" רק בענינים ש"לצורך עצמן" - לימוד התורה או יד המחלקת צדקה וכו', ולכן עבור העבודה של מסנ"פ, שהוא טוב לעצמותו של יהודי שלמעלה ממדוה"ג וחשבונות, צ"ל "זהירין ברשות"! ג' חלקים משיחת מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2026 Synopsis Pirke Avos [3:2] states: “Be careful with the government, for they befriend a person only for their own needs. They appear to be friends when it is beneficial to them…” “Government” refers to the “rulers” of the “small city” within every person, i.e. the intellect and the emotions etc. Here there are two categories: (1) One kind of person is governed by the yetzer-hara,which appears as his friend because it tells him to do things he enjoys. Nevertheless, the correct approach is not to avoid this “government” entirely, because one must serve Hashem “with all your heart – with both your inclinations.” Rather, one must engage with it, but “Be careful” with it.” (2) Another kind of person is governed by his yetzer-tov, which appears as his friend because he is naturally studious and loves Hashem etc. Even so, the yetzer-tov has its own limitations and calculations (of holiness), and it too appears as his friend only when it is “for its own need,” i.e. learning Torah or giving tzedakah, etc.; it will not however agree to the service of mesiras nefesh (which is for the benefit of the Jew’s essence which transcends all such calculations). Therefore, one must be careful even with this “government.” 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2026 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. * לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת הרה"ח התמים ר' יצחק הי''ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתה שיחיו
251
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון, ה'תשפ"ו
Jun 4, 2026
12:43
התוכן לקט שיחות בענין החיוב לסיים בדבר טוב: 1) מבואר בשער הכולל שסיום פרק ה' דמס' אבות הוא באמת ב"בן מאה כאילו מת וכו'", וזה שמסיימים במשנה שלפנ"ז "לפום צערא אגרא" הוא בגלל החיוב לסיים בדבר טוב. אבל בסדור אדה"ז הסיום הוא ב"בן מאה וכו'", כי הרי לא מסיימים בזה אלא באמירת "רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו'". 2) זה שבהתוועדות הקודמת כשדובר ע"ד החיוב לסיים בדבר טוב בקשר למשנה "לפום צערא אגרא", לא הזכירו את המשנה בסיום מס' כלים "אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה?" – כי שם יכלו לומר שזה רק 1) ענין של "אשריך" ולא חיוב, 2) כדי לתקן את ה"נכנסת בטומאה". ולכן הביאו אז מד' פסוקים שונים בתושב"כ כדי להוכיח שזה חיוב בכל מקום. 3) כל ענין בתורה הוא "תורה", אעפ"כ הדין הוא שיש לסיים בדבר טוב, ובשביל זה לפעמים חוזרים על פסוק שלפנ"ז בין הקריאה (של מפטיר) והברכה וכו'. 4) סיום מס' כתובות (לאחרי שמביא כמה ענינים בלתי רצויים שיהיו ב"דור שבן דוד בא") הוא "עתידין אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות וכו'", ואי' בתוס' שזהו "לפי שרוצה לסיים בדבר טוב"; יש לסיים איזה ענין שיהי' בדבר טוב – "אין טוב אלא תורה", וה' בעצמו, ש"מגיד דבריו ליעקב וגו'", יסיים את הגלות בדבר טוב – בגאולה האמיתית והשלימה, וגם בגלות גופא – כמו שכל דבר ומסכתא צריך לסיים בדבר טוב – יסתיים כל "מסכתא" ויום של כל יהודי – בטוב כפשוטו! 1) משיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ט. 2) ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט. 3) משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב. 4) ג' חלקים משיחת אור ליום ו' פ' מצורע, י"א ניסן ה'תשל"ג. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2026 Synopsis A collection of sichos regarding the obligation to conclude with something good: (1) In Mishnayos, Chapter 5 of Pirkei Avos concludes with, “According to the pain is the reward,” whereas in the Alter Rebbe’s Siddur, it concludes with “…Five years is the age for the study of Scripture…A hundred-year-old is as one who has died…” The Shaar Hakollel explains that the way it appears in the Alter Rebbe’s Siddur is correct, but it appears differently in Mishnayos is in order to conclude with something good (whereas in the Siddur that concern is not present because in any case one follows Pirkei Avos with “Rabbi Chananya ben Akashya says…” (2) In the previous farbrengen, when discussing the obligation to conclude with something good (in connection with the Mishnah “According to the pain is the reward”), I did not mention the Mishnah at the end of Masechta Keilim (“Fortunate are you, Keilim, that you entered in impurity and exited in purity”) because in that Mishna it could be argued that (a) the expression “Fortunate are you” does not connote an obligation, and (b) perhaps it was only necessary there to conclude with something good (“exited in purity”) in order to correct the negative (“entered in impurity”). Instead, I cited four different verses from the Written Torah, to prove that concluding with something good is an obligation that applies everywhere. (3) The rule is that in Torah one must conclude with something good, despite the fact thatwhatever the conclusion would be, it would be part of Torah. For this reason, we find that sometimes a verse is repeated (even between the reading of Maftir and the bracha) in order to conclude with something good. (4) (After describing the undesirable conditions that will prevail before Moshiach’s coming), Masechta Kesubos concludes: “In the future all barren trees in Eretz Yisroel will bear fruit, as it is stated: ‘For the tree bears its fruit, the fig tree and the vine yield their strength.’” Tosafos explains that this is because the Gemara “wishes to conclude with something good.” From this we learn that everything should be concluded with something good (and “There is no good except Torah”). Because Hashem keeps His own commandments etc., He will surely conclude the exile with something good – the true and complete Redemption – and even during exile, every “Masechta” and every day of every Jew’s life will conclude with good in the literal sense. (1) Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Beshalach, 10 Shevat 5739. (2) Two excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 13 Shevat 5739. (3) Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Noach, 30 Tishrei, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5742. (4) Three excerpts from sichah of Thursday night, parashas Metzora, 11 Nissan 5733. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2026 לזכות החתן הת׳ ר' לוי יצחק והכלה מרת יהודית שיחיו פעלדמאן לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת י"ט סיון ה'תשפ"ו נדבת משפחתם שיחיו
252
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון, ה'תשפ"ו
Jun 3, 2026
10:05
התוכן מכיון שכל פרט שבעולם נברא ע"י ה' – מובן שבכל פרט צ"ל ניכר הקשר שלו עם ה', ומכיון שה' הוא אין-סוף – צ"ל בכל פרט ענין של אין-סוף. ובכחו של ה', שהוא "נמנע הנמנעות", להכניס ענין של אין-סוף בדבר הכי מוגבל וקטן. וככל הענינים – ענין זה מתחיל בתורה, ומזה נשתלשל כן גם במציאות העולם. ענין זה מתבטא גם במוחש במציאות העולם, ובמיוחד בתקופתנו, שאמנם זו תקופה רבת-מהומות וטשטוש הגבולים, אבל לאידך, ככל שמתקרבים לזמן דימות המשיח מתגלים ענינים ופרטים חדשים בעוה"ז הגשמי (וגם ענין זה מתחיל בתורה – גילוי פנימיות התורה וכו') – שבכמות הכי קטנה של חומר גשמי יש בה ריבוי חלקים פרטים, ובצירוף כולם נעשה כח הכי אדיר שעל ידו יכולים לפעול גדולות ונצורות בתיקון העולם לטובת האנושות כולה. גם בכל מאורע בעולם ישנם ריבוי ענינים ופרטים, וכידוע המשל מהשתקפות כדור השמש בטיפת מים! משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026 Synopsis Because Hashemcreated every detail of the world, it follows that every detail must have a visible connection to Hashem. Moreover, because Hashem is infinite, there must be an element of infinity within every detail. Like everything in the world, this concept begins in the Torah, and then extends from there to the physical world, as seen particularly in this generation: Although this is a time of great upheaval etc., on the other hand, as we draw closer to the time of Moshiach, new things are being revealed in the world, including the discovery that even the tiniest quantity of physical matter contains subparts which, if channeled properly, can create an extremely powerful force for the benefit all of humanity. (The recent scientific advances also stem from Torah, particularly the revelation of the inner dimension of Torah etc.) Similarly, in every event in the world there are many elements and details, as illustrated by the analogy of a tiny drop of water reflecting the image of the entire sun. Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5756 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
253
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון, ה'תשפ"ו
Jun 2, 2026
9:28
התוכן לנשים ובנות ניתנה שליחות מיוחדת בענין החינוך מפני התכונה של קירוב ורוך שבהן שנדרש לעבודת החינוך שצריכה להיות מתוך קירוב – "ימין מקרבת" (ורק לאחר מכן אפשר לחשוב אודות הגישה של "שמאל דוחה", כדי לשחרר את המחונך מתכונות בלתי-רצויות ש"נדבק" מבחוץ, כדבר זמני). מכיון שבודאי יש לכל בת בישראל רגש נשמתי-פנימי לזכות לבנות בית משלה מבורך בבנים ובנות – הרי בעודה ילדה, ועאכו"כ כשהיא מתבגרת, עלי' לחנך את עצמה, כך שבבוא הזמן תהי' "דוגמא חי'" ומאירה לילדי'; הזדמנות מיוחדת להתעסק בחינוך הוא בימי הקיץ כאשר ילדים מקבלים הרבה זמן פנוי – שאין להניח את הילד במצב של זמן ריק מכל תוכן, אלא יש למלא זמן זה בתוכן אמיתי, וניתן לעשות זאת (גם כאשר אי"ז זמן של לימודים מתוך ספרי לימוד וכו') ע"י סיפורים עם תוכן חסידי או משחקים שבהם מדגישים את ענין העזרה לזולת וכיו"ב. ולעשות כ"ז בדרכי נועם, מתוך קירוב ורוך. משיחת יום ג' פ' בהעלותך, טו"ב סיון ה'תשמ"ו, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולמדריכות דמחנות קייץ תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 Synopsis Women and girls have been given a special mission in the field of education, because it is their nature to be gentle and to draw near, are essential qualities for education (which must be conducted primarily with “the right hand that draws near”; only after using the right hand may one consider using “the left hand that pushes away” in order to rid the student of undesirable traits). Because every Jewish girl desires to merit to build her own home and to be blessed with children of her own whom she will educate etc., it follows that even from a young age (and all the more so when she grows older), she must educate herself so that when the time comes, she will be a living, shining example for her children. A special educational opportunity arises during the summer, when children have a great deal of free time. One must make sure that a child’s time is not left empty; rather, the time must be filled with meaning which can be accomplished (even during the summer, when the children are not studying from textbooks in school etc.) through Chassidic stories, or games that emphasize helping others and the like. All of this should be done in a pleasant way and with warmth and gentleness. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behaalosecha, 16 Sivan 5746, to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים
254
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון, ה'תשפ"ו
Jun 1, 2026
13:00
התוכן במס' ברכות: "בשאלה שאני" (שהשואל שואל כעני על פתח שאינו מרים ראש לשאול שאלה גדולה), ופריך, "בשאלה נמי הכתיב [בשיעור תהלים דיום ט"ז בחודש] הרחב פיך ואמלאהו", ומשני, "ההוא בדברי תורה הכתוב כתיב", משא"כ בשאלת צרכיו. וצ"ל: 1) הרי אם אדם מרגיש ש"מרובים צרכי עמך", מ"ע מן התורה שיתפלל ויבקש מה' שימלא לו את כל צרכיו?! 2) בירושלמי מס' תענית איתא "רשב"ל אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פיך (לשאול כל צרכיך...) ואמלאהו"?! והביאור: אף שכאשר מרגיש ש"מרובים צרכי עמך" חל עליו חיוב לבקש זאת מה', אבל אין "ציווי" שיהי' האדם במצב ד"דעתם קצרה" ובמילא ידמה ש"מרובים צרכי עמך", ולכן אא"פ לפרש מ"ש "הרחב פיך" שקאי על דברים גשמיים, כי כיצד אפשר לצוות למי ששמח בחלקו "הרחב פיך"?! וע"ז מוסיף ר"ל: "אם סדרתה תפילה", כאשר עבודתו היא בדרגא נעלית ביותר עד שעושה גם מדבריו הגשמיים כלים לאלקות, אזי "הרחב פיך" גם בנוגע לדברים גשמיים ואסור לו לוותר עליהם. ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 Synopsis The Gemara says in Brachos that the verse (in today’s Tehillim) “Open your mouth wide, and I will fill it” applies only to words of Torah, whereas for one’s personal needs, one should ask for little. But seemingly, it is a positive mitzvah of the Torah to ask Hashem for all of one’s needs, even when one feels that “the needs of Your people are many”? Also, the Yerushalmi says in Taanis: Rabbi Shimon ben Lakish said: If you have set forth your tefillah, you should not constrain your mouth; rather, “Open your mouth wide (to ask for all your needs) and I will fill it”? The explanation is as follows: It is true that when one feels that “the needs of Your people are many,” he is obligated to ask Hashem for all his needs, even though the reason he feels his needs are many is because he is “of limited understanding.” But there is no obligation to be “of limited understanding.” Therefore, you cannot say that the verse “Open your mouth wide” refers to material matters, because if someone is not of limited understanding, and therefore is happy with his lot, how can he be commanded to “Open your mouth wide” and ask excessively? To this, Reish Lakish adds: “If you have ordered your tefillah,” meaning, when one’s service is on such a high level that he turns his physical affairs into channels for G-dliness, then one must “Open your mouth wide” regarding material matters as well, and he is not permitted to forgo them. 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
255
יום ה' פ' דברים, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' דברים, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 31, 2025
10:17
התוכן מסופר בגמ' (גיטין נו) שלאחרי שראה שאת הגזירה מלמעלה ש"הלבנון [ביהמ"ק] באדיר יפול" לא תתבטל, ביקש ר' יוחנן בן זכאי מאספסינוס "תן לי יבנה וחכמי'" – כ"תחליף" לביהמ"ק, וכמאחז"ל "משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה", ויתירה מזו – זה מזרז את בנין ביהמ"ק. ונמצא שעוד לפני החורבן בפועל, הסכים הצד-שכנגד לביטול החורבן. דהנה, אע"פ שצריך לזכור שכללות ענין הגלות הוא עונש וצרה ומצוקה שאין כמוה ואי"ז מעמד-ומצב טבעי לבנ"י ח"ו, וצ"ל תמיד במצב של "נתאוו . . [ל]ימות המשיח" כאשר כל ישראל "ישיגו דעת בוראם" – אבל לא מספיק לקונן על הגלות בלבד אלא צריך לעשות הכל כדי לבטל את חושך הגלות, ע"י לימוד התורה וקיום המצוות. החידוש של ר' יוחנן בן זכאי הי' שהקדים ה"רפואה" ל"מכה", ע"י שקיבל את "יבנה וחכמי'", ה"ד' אמות של הלכה". ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2025 Synopsis The Gemara states (Gittin 56b) that after Rabban Yochanan ben Zakai saw that the heavenly decree that, “the Levanon [the Beis Hamikdash] will fall by a mighty one” was going to be fulfilled, he asked Vespasian, “Give me Yavne and its Sages,” as a substitute for the Beis Hamikdash, as our Sages said, “Since the Beis Hamikdash was destroyed, the Holy One, blessed be He, has only the four cubits of halachah.” Since “Yavne and its Sages” hasten the rebuilding of the Beis Hamikdash, it emerges that even before the actual destruction, the opposing side had already agreed to the undoing of the destruction. Although one must always remember that the whole concept of exile is a punishment and unparalleled suffering and distress, and certainly exile is not the natural state of the Jewish people chas v’shalom and one must constantly “yearn… for the days of Moshiach,” when the entire Jewish people will “attain knowledge of their Creator” – but it is not enough to merely lament the exile: one must do everything in their power to nullify the darkness of the exile by studying Torah and performing mitzvos. Rabban Yochanan ben Zakkai’s unique contribution was that he arranged the “remedy before the blow” by securing “Yavneh and its Sages,” the four cubits of halachah. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2025 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז
256
יום ג' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 15, 2025
11:08
התוכן 1) ההוראה לבנות ישראל בזמננו מהסיפור בפ' פינחס אודות בנות צלפחד שממנו למדו חז"ל שאצל בנות ישראל היתה חיבת הארץ יותר מאשר אצל בני ישראל: כאשר "מפני חטאינו גלינו מארצנו" ורואים את חורבן ביהמ"ק גם בא"י – העבודה היא שתהי' תשוקה שיחזור להיות מעמד ומצב של גילוי אלקות, ענינה של א"י אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", דהיינו, לפעול בכל פרט ובכל ענין שיהי' ניכר ש"הנה ה' נצב . . ומביט וכו'". 2) כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג שבזמן הקיץ נוסעים הבחורים וכמה אברכים לבקר במקומות שונים לדבר אודות עניני יהדות וכו', והרבי נשיא הדור מעורר רחמים שיצליחו גם באופן שישארו אח"כ פירות ופירי-פירות. כאשר התחלת הנסיעה היא מתוך התוועדות חסידית ומתוך המרחב של נשיא ישראל – מתנהלת הנסיעה כולה באופן של הרחבה. ולכן יאמרו הנוסעים "לחיים" ותהי' נסיעתם באופן ש"בשמחה תצאו . . ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה, וכל עצי השדה ימחאו כף". ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025 Synopsis (1) Our Sages derive from the story (in Parshas Pinchas) of Tzelofchad’s daughters that the Jewish women of that time had greater love for Eretz Yisroel than the men. The lesson for Jewish women in our times is that during exile, when one sees the destruction of the Beis Hamikdash, even within Eretz Yisroel itself – the task is to feel a longing to return to the state of revelation of G-dliness, which is the special quality of Eretz Yisroel, the land that “the eyes of Hashem your G-d are upon it from the beginning of the year to the end of the year.” This means that it should be visible in every aspect of her home that “ “Behold, Hashem stands… and watches” etc. (2) The Rebbe, my father-in-law, the Rebbe, instituted that during the summer months, the bochurim and young married men should travel to various places to speak about Yiddishkeit, etc., and the Rebbe, the Nasi of the generation, arouses mercy that they should succeed, and in such a way that will also leave behind fruits and fruits of fruits. When the journey begins with a chassidishe farbrengen and from within the expansiveness of the Nasi of the Jewish people Israel—the entire journey is conducted in a manner of expansiveness. Therefore, those traveling should say l’chaim, and their journey should be in the manner of “For with joy shall you go forth…the mountains and the hills shall burst into song before you, and all the trees of the field shall clap hands. 2 sichos from farbrengen of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025 לע"נ ר' פייוויל ב"ר יצחק ע"ה ליום היארצייט שלו י"ט תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' חיים שי' טאני
257
יום ד' פ' פינחס, כ' תמוז, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' פינחס, כ' תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 16, 2025
11:25
התוכן הוראות ממ"ש בשלישי דפ' פינחס בנוגע לחלוקת הארץ: 1) מצד א' "לרב תרבה נחלתו ומעט תמעיט נחלתו" – הנהגה עפ"י שכל, ומצד שני "אך בגורל יחלק את הארץ" – הנהגה שלמעלה מן השכל. וההוראה: מצד אחד דורשת התורה שהנהגתו של יהודי תהי' ע"פ טבע, אבל ביחד עם זה צריך יהודי לדעת ולגלות את האמת, שהטבע עצמו הוא למעלה מן הטבע – אלקות. 2) הענין ד"חלוקת הארץ" כפשוטו הוא שכל א"י לגבולותי' ניתנה לכאו"א מישראל, כפי שכבר הובטח ב"ברית בין הבתרים", "ברית" שאי-אפשר לשנותה! והדגשה מיוחדת בנוגע לנשי ישראל, ש"היו מחבבות את הארץ" שלכן באו (בנות צלפחד) אל משה ותבעו חלק בארץ ישראל, והבקשה התמלאה! ועד"ז בכל דור ובכל זמן צריכות הנשים לגשת לנשיא דורנו, ולמסור "פדיון" שרצונן ותביעתן לקבל חלק בארץ! ואז עונה להן נשיא הדור שיביא את טענתן ותביעתן לפני הקב"ה, והקב"ה מקבל את הבקשה! וזוכים תיכף ומיד לבואו של "פנחס זה אלי'" שיבשר על בואו של משיח צדקנו. ג' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו, ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025 Synopsis (1) The verse states (in shelishi of parashas Pinchas), “You must give a larger inheritance to the large [tribe] and you must give a smaller inheritance to a smaller one,” an approach based on reason. But at the same time, it says, “Nonetheless, the land must be divided by lot,” an approach that transcends reason. The lesson is that while the Torah requires a Jew to conduct himself according to nature, at the same time a Jew must know and reveal the truth – that nature itself comes from Hashem. (2) When the land was dividedup(in fulfilment of Hashem’s promise during the Bris Bein Habesarim – a covenant that cannot be altered), we find that the Jewish women had an even greater love for Eretz Yisroel than the men, and therefore Tzelofchad’s daughters came to Moshe to demand and request a portion in the land, and their request was fulfilled. Similarly, in every generation and every era, the women must approach the Nasi of the generation with a pidyon stating that their desire and demand is to receive a portion in the land. Then, the Nasi of the generation will bring their demand to Hashem, and Hashem will accept it. Thus we will immediately merit the coming of “Pinchas, who is Eliyahu,” to herald the coming of Moshiach Tzidkeinu. 3 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף * לזכות שמעיה אבטליון בן שרה שי'
258
יום ה' פ' פינחס, כ"א תמוז, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' פינחס, כ"א תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 17, 2025
9:44
התוכן א' מהחמשה דברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז הוא ש"בוטל התמיד", וזה קשור עם חמישי דפ' פינחס שמדובר שם על הציווי של הקרבן תמיד וכו'. וי"ל שבקריאת פ' התמיד, ש"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה", מרומז התיקון לביטול התמיד וכו'. ויש לקשר זה גם עם המאורע של "הובקעה העיר", כי הנקודה התיכונה והנשמה של כל העיר – ירושלים – היא ביהמ"ק, והנקודה של ביהמ"ק היא הקרבת הקרבנות, אשר, התחלת וסיום הקרבנות הוא עם קרבן תמיד של בוקר ושל צהריים! (ע"ד ענין ה"חומה" שסובבת ומקיפה את הענינים שבתוך העיר וכו'). ועוד. משיחת יום ה' דפ' פנחס, י"ז בתמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025 Synopsis One of the five events that occurred on 17 Tammuz is the cessation of the Tamid offering. This has a special connection to chamishi of parashas Pinchas, which discusses the commandment of the Tamid offering, and being that “Whoever engages in studying the law of the Olah offering is considered as though he brought an Olah offering,” reading the Parashas HaTamid in the Torah also contributes to the undoing of cessation of the Tamid offering. This can also be connected to the fact that on 17 Tammuz the city was breached: the essential point and soul of the entire city of Yerushalayim is the Beis Hamikdash, and the essential point of the Beis Hamikdash is the bringing of the korbanos, which begin and end every daywith the Tamid offering in the morning and afternoon (similar to a wall that surrounds and encompasses everything in the city etc.). Excerpt from sichah of Thursday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
259
יום ועש"ק פ' פינחס, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' פינחס, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 18, 2025
9:35
התוכן בכל מעמד ומצב, בגשמיות ו/או ברוחניות, יכול כל יהודי להתנהג באופן של חיות בעצמו ו"להחיות" את הסביבה, ומתוך שמחה! למרות הענינים הבלתי-רצויים שרואה אצל אחרים. כי אף שבנוגע להתנהגות בלתי-רצוי' שלו אינו יכול לטעות, אם רק עושה חשבון-צדק וכו', אבל בנוגע לאחרים הרי "אין אדם יודע מה שבלבו של חבירו", ושייך שמה שנראה לו בזולת התנהגות כבלתי-רצוי' ה"ז מפני שלא יודע מה הלה חשב בשעת מעשה, ואולי היתה לו מחשבה כזו שמבטלת את חומר המעשה (והרי רק לדיין "אין [לו] אלא מה שעיניו רואות" ועליו לפסוק את הדין ולהעניש וכו' עפ"י מה שעיניו רואות). ומכיון שהדבר בספק – הרי מוטל עליו החיוב (מדרבנן עכ"פ) "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ובמילא ברור שלמרות התנהגות הזולת עליו להיות בשמחה גדולה. ובדאי שכן צ"ל אם גישה זו תגרום לו לעזור לזולת, מתחיל מטובה בגשמיות. משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025 Synopsis No matter one’s physical or spiritual state, every Jew has the ability conduct himself in an enlivened manner and to bring vitality to his surroundings, and to do it with joy. This applies even when one sees undesirable conduct in those around him, because, while one can make no mistake regarding his own failings (provided that he makes an honest accounting etc.), when it comes to someone else, “A person does not know what is in his fellow’s heart.” Thus, even when he sees undesirable conduct in another Jew, he doesn’t know what that Jew is thinking in the moment, and perhaps his thought nullified the severity of the deed. (It is only a judge who “has only what his eyes see,” and who must render judgment and administer punishment etc. according to what his eyes see.) And since there is doubt as to the other Jew’s deed, one is obligated to “judge every person favorably.” Accordingly, it is clear that despite the other Jew’s conduct, one must be in a state of great joy, and this is certainly the case when such an approach will lead him to help the other person, beginning with helping him physically. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
260
יום א' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ה
יום א' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 20, 2025
9:55
התוכן הוראה מהציווי שבשני דפ' מטות "החלצו מאתכם אנשים.. לתת נקמת ה' במדין וגו'"" אדה"ז מבאר ש"מדין" הוא מלשון "ריב ומדון" – היפך האחדות ח"ו בין בנ"י, וקליפה זו היא "מקור התהוות הרע" – התחלת האפשרות למצב של חסרון ח"ו בעניני תומ"צ. וזהו תוכן הציווי "החלצו מאתכם וגו'" – שכאו"א מישראל צריך לעשות כל התלוי בו כדי לבטל את הענין ד"מדין" ולהביא לידי אהבת ישראל, וזוהי "נקמת ה'" – זה ענין שנוגע להקב"ה עצמו! ועוד ענין בזה: במלחמת מדין "לא נפקד ממנו איש" – כל בנ"י חזרו ממלחמה זו בשלימות!, ועד"ז כאשר יהודי הולך לעסוק במלחמת מדין ברוחניות מובטח לו שישוב בשלימות בגופו ובנשמתו ואפי' בממונו! וע"י ההוספה באהבת ישראל מזרזים את הגאולה. משיחת יום ב' פ' מטות, ט"ז תמוז ה'תשד"מ, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו שהגיעו לי"ב-י"ג תמוז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025 Synopsis The verse states in sheini of parashas Matos, “Arm from among you men…to wreak Hashem’s vengeance on Midian...”; the Alter Rebbe explains that “Midian” comes from the word riv u’madon (strife and discord), the opposite of unity, chas v’shalom, among the Jewish people. This kelipah is the “source of the existence of evil” – the beginning of the possibility for a deficiency, chas v’shalom, in Torah and mitzvos. This is the meaning of the command to “Arm from among you…”: every Jew must do everything in their power to nullify “Midian” and to bring about Ahavas Yisroel and Achdus Yisroel. And this is “Hashem’s vengeance” – it concerns Hashem Himself. Another aspect here is that in the war against Midian, “not one man was missing from us,” they all returned intact from the war; similarly, when a Jew wages the spiritual war against Midian, he is guaranteed to return with his body, soul, and property intact.And by increasing in Ahvas Yisroel, we hasten the coming of the Redemption. Excerpt from sichah of Monday, parashah Matos, 16 Tammuz 5744 – Yechidus Klalis for the visitors to the Rebbe for 12-13 Tammuz For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025
261
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 21, 2025
10:10
התוכן 1) כתיב "פקודי ה' ישרים משמחי לב", וקאי על לימוד הלכות שבתורה בכלל. ומ"מ ישנם ענינים שבהם מודגשת ענין השמחה. דאע"פ ש"שמחה של מצוה" היא מצד קיום רצונו ית', שזה שווה בכל המצוות, אבל השמחה צריכה לחדור גם את השכל, וזה בא בעיקר ע"י שזה ענין של שמחה גלוי' גם עפ"י הבנת השכל. מבין ענינים של שמחה גלוי' שבתורה, מתאים בימים אלו, בין המצרים, לימוד הלכות גאולה, ובמיוחד, מכיון שמדובר בימי חורבן ביהמ"ק – הלכות בנין המקדש, וגם ירושלים – העיר הנבחר לבנין המקדש, "ציון (ירושלים) במשפט תפדה". דהנה אע"פ שדובר על הצעה זו בשנה מסויימת, אבל היא עדיין קיימת כ"ז שטעם ההצעה קיים. 2) ה"צריך עיון גדול" איך מתאים מ"ש אדמו"ר האמצעי בקשר למאורעות של ימי הביניים ש"לא תקום פעמיים צרה" ר"ל עם מה שעבר דורנו – אסור שזה יפגע ח"ו בבטחון בה', ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (גם) הנמצאים באה"ק, שנתן ה' לכאו"א מישראל, ובביאת המשיח – יקבל כ"א את חלקו. ומזרזים א"ז ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך בטחון עצום בהקב"ה, ואז יראו בנחמת ציון וירושלים מיד. ב' חלקים משיחת מוצש"פ פינחס מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025 Synopsis (1) The verse says in Tehillim, “The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice,” referring generally to the study of halacha.Nevertheless, there are some areas where joy is particularly emphasized, because although the joy of a mitzvah derives from fulfilling Hashem’s will, which is equal in all mitzvos, the joy must also permeate the intellect, and this occurs primarily when it comes to Torah topics that openly involve joy. One such topic is the halachos of the Redemption, which is particularly appropriate during the Three Weeks, especially the laws pertaining to the building of the Beis Hamikdash and those pertaining to Yerushalayim, the city chosen for building the Beis Hamikdash – “Tzion (Yerushalayim) will be redeemed through justice.” Although the suggestion to study these laws during the Three Weeks was made in a certain year, the suggestion remains in force as long as the reason behind it remains in place. (2) Much examination is required to explain how the Mitteler Rebbe’s statement that after the persecution of the Middle Ages, “the trouble will not rise twice” accords with the events endured by this generation. Nevertheless, this must not chas v’shalom diminish one’s trust in Hashem, Who is the “Guardian of the Jewish people Who neither slumbers nor sleeps, including for those in the Holy Land, which Hashem gave to every Jew, each of whom will receive their portion of the Land with the coming of Moshiach. This will be hastened by studying Torah and doing mitzvos with tremendous trust in Hashem, and then the Jewish people will witness the consolation of Tzion and Yerushalayim immediately. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Pinchas, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025
262
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 22, 2025
10:38
התוכן הוראה ממאמר המשנה "הוי גולה למקום תורה": במשך ימי הקיץ ישנם רבבות מבני ישראל שנוסעים "מארצך וממולדת ומבית אביך", מקום מגורם הקבוע עם כל הנוחיות וכו', וגולים ל"קאָנטרי" שאין שם כלל את כל הנוחיות שבבית ומ"מ קוראים לזה "מנוחה"!..., וכאן רואים כחו של רצון - ע"י שמשתכנעים שייהנו מזה - הופכים ענין של גלות וצער לענין של תענוג! אבל לאחכ"ז אי"ז הבית הקבוע שלהם ובמילא זהו ענין של "הוי גולה", ואשר לכן עליהם לדאוג לעשות את המקום "מקום תורה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע למחנות קיץ, שכמו שעל האחראים לדאוג לבריאות גופם של הילדים (ואדרבה - בריאות ילדים חשובה עוד יותר משל מבוגרים), כמו"כ עליהם לדאוג שהמחנה קיץ תהי' "מקום תורה"!, וזה מתחיל ע"י שהם מראים בזה דוגמא חי'! ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025 Synopsis The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah”: During the summer, thousands of Jews travel “from your land and from your birthplace and from your father’s house” – from their homes where they are settled and have all the comforts, they exile themselves to the “country,” where they lack all those comforts, and yet they call it relaxing…Here we see the power of will: by convincing themselves to enjoy it, they transform a matter of exile and discomfort into something enjoyable. However, since being in the country is not the same as being at home, it still constitutes “exiling yourself,” and therefore they must ensure that it is to a “place of Torah.” And all the more so in the summer camps: just as the staff must take care of the children’s physical health (and children’s health is even more important that of adults), they must also make sure that the summer camp is a “place of Torah,” and it begins by showing the children a living example. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Korach, 3 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים * לע"נ מרת רחל בת ר' אהרן ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. תנצב"ה
263
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 23, 2025
10:31
התוכן שם הפרשה מטות-מסעי. "מטות" מורה תוקף וחיזוק, ו"מסעי" מורה על ההילוך והנסיעה בעילוי אחר עילוי, ועד שדרגה הקודמת נחשבת כמו "מצרים". וז"ש "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים", שכ"ז שלא הגיעו עדיין לא"י לא יכלו לנוח ולהשאר במקומם, ועד שהרגישו דעדיין צריכים לצאת "מארץ מצרים"! וההוראה: ביחד עם העמידה בתוקף בנוגע לעניני תומ"צ, צריך להוסיף בעבודתו בעילוי אחר עילוי, עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיו כל העליות בקדושה גופא, כולל גם מצד העבודה דקו השמאל, מדת הגבורה, שעי"ז העלי' בקדושה היא בהתגברות הכי גדולה. ובזמן הגלות – זוהי עבודת התשובה שהיא העבודה עם קו השמאל, שמתבטא גם בזה שכל עבודתו הוא באופן ד"כפליים לתושי'", שהיא הכנה לגאולה, וזהו הקשר לשם החודש "מנחם-אב", שעיקר ה"שטורעם" וההתחלה הוא "מנחם" (אף שניתוסף לאח"ז), שבגימ' צמח דקאי על משיח. וע"י ההחלטות טובות בענינים אלו זוכים ל"מיד הן נגאלין", ומתחיל ה"מסע" "עם ענני שמיא" לעבר הירדן המערבי. משיחת אור לר"ח מנ"א ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025 Synopsis The name Matos signifies strength and firmness, while Masei signifies journeying and advancing from level to level, to the point that the previous level is considered like “Egypt.” This is why the verse says, “These are the journeys (in the plural)ofthe Jewish people who left the land of Egypt” –becauseas long as they hadn’t yet reached Eretz Yisroel, they could not rest or remain in place, to the extent that they felt they still needed to leave “the land of Egypt.” The lesson is that alongside standing firmly in matters of Torah and mitzvos, one must also increase inhis divine service, rising from level to level until meriting the true and complete Redemption, at which time all the elevations will be within holiness itself, including through the service associated with the left side,the attribute of Gevurah,which brings the utmost intensity to the elevation within holiness. During the time of exile, this is the service of teshuvah, the service of the left side,which isalso expressed in the fact that all one’s efforts are in a manner of “a double portion of wisdom,” which prepares for the Redemption. This is the connection to the name of the month, Menachem-Av, where the beginning and main focus ison the word “Menachem” (despite the fact that this part of the name was added later) whose numerical value “Tzemach,”whichrefers to Moshiach. And by making firm positive resolutions in these matters, we will merit that “they are immediately redeemed,” and the “journey” will begin “with heavenly clouds” toward the western side of the Jordan. Excerpt from sichahof Rosh Chodesh Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
264
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 24, 2025
8:37
התוכן בענין גבולות א"י [כמ"ש בשלישי דפ' מסעי] פרש"י בכ"מ את המלה "גבול" – "מיצר". כמו בפרק לד פסוק ב' "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ . . הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב וכו'". ולכאו', הרי מצינו הלשון "גבול" בפסוקים לפנ"ז ורש"י אינו מפרש ע"ז כלום, וכן בפ' יתרו נאמר "והגבלת את ההר" ושם לא הוצרך לפרש שפירושו "מיצר"? והביאור: פירוש העיקרי ב"גבול" בכ"מ אינו רק המיצר, אלא את כל השטח שנמצא בתוך מיצר זה, ולכן, באותם מקומות שבפ' דברים שאא"פ לפרש "גבול" לכל השטח, פרש"י ש"גבול" הוא רק ה"מיצר". כמו עה"פ "וגבול ים" פרש"י "מיצר מערבי" כי אא"פ לפרשו על כל השטח מכיון שהים עצמו אינו חלק מא"י. "ענינים המופלאים" שבפרש"י הנ"ל שענין המצוות קשור עם "מצרני גבולי רוחותי'": הרי גשמיות משתלשל מרוחניות, ולפי"ז אינו מובן, מכיון שהקב"ה הוא בלי גבול, מאיפה נשתלשל כל המדידות והגבלות שבעוה"ז? אלא זה נשתלשל מהמדידות והגבלות שמצוות – "לא תוסיפו ולא תגרעו" – ד' פרשיות של תפלין וכו'. ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025 Synopsis Regarding the borders of Eretz Yisroel (as discussed in shelishi of parashas Masei), Rashi in many places interprets the word gevulto mean meitzar (“limit”), such as in Bamidbar 34:2, where Rashi writes, “Since many mitzvos apply inside the Land and not outside the Land, it was necessary to write the boundaries (מצרני) of its surrounding borders on all sides etc.” Seemingly, we already find the term gevul in earlier verses, and Rashi offers no explanation. Similarly, parashas Yisro states, “Vehigbalta” (commanding the Jewish people to make a boundary around the mountain), yet Rashi doesn’t see a need there to explain that it means “a boundary”? The explanation is as follows: In general, the primary meaning of gevul is not only the boundary, but the entire area contained within the boundary. Therefore, in the places in Devarim where you can’t say that gevul refers to the whole area, Rashi explains that it refers only to the boundary itself. For example, on the verse, u’gevul yam (“and the sea boundary”), Rashi explains, “the western boundary,” because since the sea itself isn’t part of Eretz Yisroel, you can’t say that it refers to the entire area. Among the wondrous things contained in this Rashi: Rashi states that the mitzvos are tied to “the boundaries of its surrounding borders on all sides”: being that everything in the physical world descends from the spiritual realm, the question arises: if Hashem is unlimited, where do the limitations and boundaries in the world come from? The answer is that they come from the limits and boundaries of the mitzvos, as the Torah commands, “You shall not add nor diminish,” the fact that there are only four passages in the tefillin etc. 3 excerpts from sichahof Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025 לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
265
יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ט תמוז, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ט תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 25, 2025
9:36
התוכן אע"פ שכללות התומ"צ "קולטין", "מגינא ומצלא", ובלשון מ"ש [בשישי דפ' מסעי] "ערי מקלט תהיינה לכם", אבל בעיקר ה"ז בנוגע לתורה – "דברי תורה קולטין", ש"מגינא ומצלא אפי' בעידנא דלא עסיק בה". ועד"ז ישנן כמה מצוות שהענין ד"מגינא ומצלא" שבהן הוא ביתר שאת וביתר עז, כמו מזוזה – שנועל את הבית שלא יכנס בו זר, ועאכו"כ – היצה"ר, ה"גואל הדם". תפילין – שעי"ז "יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך". צדקה – כדאיתא בתנחומא וכו'. וביתר שאת במבצע בית מלא ספרים – שכל מציאותו של הבית אינו אלא כלי לספרים בתוכו. ולכן כאן המקום לעורר עוה"פ אודות ההתעסקות בחמשת "מבצעים" אלו וכו'. ג' חלקים משיחת כ"ח תמוז, אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025 Synopsis While Torah and mitzvos in general “provide refuge,” as it says (in shishi of parashas Masei), “…they will serve as cities of refuge for you,” nevertheless, this applies primarily to Torah – “Words of Torah provide refuge,” and they “protect and save even when one is not engaged in them.” Similarly, in mitzvos, there are some mitzvos where the quality “protecting and saving” is expressed to a greater extent than others: The Mezuzah seals the home and prevents any stranger from entering, and certainly preventing the yetzer-hara, the “blood avenger” from entering. Tefillin causes “all the peoples of the earth to see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” Tzedakah – as it says in Midrash Tanchuma etc. And even more so in the Mivtza of Bayis Malei Sefarim, where the entire essence of the home is only a vessel for the sefarim within it. Therefore, this is the appropriate place to once again bring up the importance of engaging in the these five Mivtzoim etc. 3 excerpts from sichah of Thursday night, 28 Tammuz, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
266
יום א' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום א' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 27, 2025
9:27
התוכן 1) זירוז אודות עריכת "סיומים" בכל יום מתשעת הימים. ובנוגע לתשעה באב - כדאי לעשות סיום, נוסף על מוצאי ת"ב, גם בת"ב עצמו [אף שזה יהי' בלי סעודה וכו']. 2) ר"ח הוא יום הסתלקות אהרן הכהן שענינו לברך את כל ישראל, ועד"ז זרע אהרן - "הוי מתלמידיו של אהרן.. ומקרבן לתורה". 3) הקשר בין ימים אלו למ"ש בהתחלת מס' תמיד [עליו נערך "סיום"] ומס' מדות: "בשלשה מקומות הכהנים שומרים וכו'" - שלשה השבועות, והלוים בעשרים ואחד מקום וכו'" - כ"א יום מי"ז בתמוז עד ת"ב. 4) הסיום בנתינת הצדקה שמקרבת את הגאולה, ויה"ר שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש ["ס'שוין לאחרי ר"ח מנחם אב, וואָס הויבט זיך אָן מיט'ן וואָרט "מנחם".. האָט מען גלייך דעם "מנחם שמו", וואָס גייט דאָך אויף משיח צדקנו, האָט מען גלייך "מראה באצבעו ואומר זה" אָט איז מנחם משיח צדקנו, מלך בן דוד, וואָס קומט א בשר ודם.."]. ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025 Synopsis (1) Siyumim should be held every day during the Nine Days, including on the day of Tishah B’Av itself (even though it will be without a meal etc.), in addition to the siyum held on the night after Tishah B’Av. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av marks the passing of Aharon HaKohen, whose role was to bless the entire Jewish people, and this is similarly the role of his descendants and of every Jew, as the Mishna says, “Be among the students of Aharon…and draws them close to Torah.” (3) The connection between this time of year and the beginning of Masechta Tamid (on which the siyum was made) and the beginning of Masechta Middos: The Mishna states, “The Kohanim keep watch in three places…,” corresponding to the Three Weeks, “and the Levi’im in twenty-one places,” corresponding to the twenty-one days from 17 Tammuz until 9Av. (4) We conclude with giving tzedakah, which hastens the Redemption. It is already after Rosh Chodesh Menachem-Av, which begins with the word “Menachem” (console); may we merit the coming of the true and complete Redemption literally right now, and to “point with the finger and say, ‘This’” is Moshiach Tzidkeinu – “Menachem is his name.” 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025 לע"נ התמים מיכאל ארי' לייב ע"ה בן – יבלחט"א – ר' דובער שי' הכהן ליום היארצייט שלו ביום ב' מנחם-אב תנצב"ה.
267
יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 28, 2025
6:07
התוכן בשני דפ' דברים נאמר (בהמשך לדברי משה רבינו "איכה אשא לבדי וגו'", שע"ז אמר לו הקב"ה שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'"): "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט וגו' והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו". וההוראה: כאשר יהודי צריך לשפוט את עצמו ולהחליט כיצד עליו לפעול בפועל, מצווה עליו התורה שהמשפט צריך להיות [לא עפ"י רצונותיו, אלא] "צדק" – עפ"י תורה! וכאשר ישנו ענין קשה שאינו יודע להחליט בעצמו – אינו סומך על עצמו אלא הולך לשאול אצל הראש-ישיבה וכיו"ב ומתנהג עפ"י הוראתו. משיחת ג' מנחם-אב ה'תשמ"א לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025 Synopsis The verse states in sheini of parashas Devarim (following Moshe Rabbeinu’s words “How can I bear alone...,” in response to which Hashem instructed Moshe to appoint “officers of thousands, officers of hundreds, etc.”): “You shall judge justly between a man and his fellow, and between his litigant. You must not favor anyone in judgment…Bring to me any case that is too difficult for you and I will hear it.” The lesson is that when a Jew finds himself in a situation where he needs to judge himself and determine how to act, the Torah commands that he judge himself not based on his own desires, but with a just judgement according to Torah. And if the matter is difficult and he cannot decide on his own, he should not rely on himself but rather ask his rosh-yeshiva and the like, and follow their guidance. Excerpt from sichah of 3 Menachem-Av 5741, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025
268
יום ג' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 29, 2025
10:50
התוכן 1. נמצאים אנו ב"תשעת הימים" בתחלת חודש "מנחם-אב", שנק' כך כי הובטחנו מה' ש"והפכתי אבלם לששון". שע"י עשיית התשובה, שעי"ז מתבטלת סיבת הגלות ש"מפני חטאנו גלינו מארצנו", יקויים היעוד "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים" בגאולה האמיתית והשלימה – ימים טובים ושמחים יותר מהרגיל כ"יתרון האור מן החושך וגו'". ולכן יש להוסיף בימים אלו בלימוד התורה ובקיום המצוות, ובמצוה התפלה ובקשה מה' לברכותיו וכו'. 2. עפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הלא הוא דכתיב 'עוללי'ה הלכו שבי לפני צר' מיד 'ויצא מבת ציון כל הדרה'" – מובן שביטול סיבת הגלות וההשבה לארצנו הק' תלוי בראש ולראשונה בתורה, תפלה וצדקה של ילדי ישראל. ב' שיחות להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה, יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025 Synopsis (1) We are now in the Nine Days, at the beginning of the month of Menachem-Av, which is called by that name because Hashem has promised us that “I will transform their mourning into gladness.” By doing teshuvah, which nullifies the cause of the exile (“Because of our sins we were exiled from our land”), we will merit the fulfillment of the promise, “These days will be transformed into joy and gladness and happy festivals” with the true and complete Redemption – even greater and more joyous than ordinary festivals, because there will be the “advantage of light from the darkness” etc. Therefore during this time of year, one should increase in Torah and mitzvos, and in the mitzvah of davening and asking Hashem for His blessings etc. (2) The Midrash states: “Come and see how beloved children are before the Holy One, blessed be He. The Sanhedrin was exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. The priestly watches were exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. But when the children were exiled, the Divine Presence went into exile with them, as it is written: ‘Her young children went into captivity before the enemy…’ and then immediately, ‘Gone from the daughter of Tzion is all her splendor.’” Based on this, it is understood that the nullification of the cause of the exile and the return to our Holy Land depends first and foremost on the Torah, tefillah, and tzedakah of Jewish children. 2 sichos delivered to children, Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025
269
יום ד' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ה
Jul 30, 2025
10:09
התוכן ענינו המיוחד של האריז"ל הוא גילוי פנימיות התורה, ובפרט כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד, שחלק הנסתר דתורה עד ל"רזין דרזין" נמשך ונתגלה למטה למטה ביותר, עד שגם השכל דנפה"ב יכול להבין את זה, וכתוצאה מזה נעשה גם שינוי בחומר המוח הגשמי שע"י ריבוי העסק במושכלות ניתוסף בשרטוטים וחריצים שבו, עד שזה נמשך ויורד למעשה בפועל. ומזה שע"י תורת חסידות חב"ד נמשך "רזין דרזין" למטה ביותר, מובן שזה ע"י ההמשכה ממקום נעלה יותר (אפי' מבחי' "רזין דרזין"). וההוראה: להוסיף ביתר שאת הגילוי והפצת פנימיות התורה ובפרט כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד. משיחת יום ג', ה' מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025 Synopsis The unique contribution of the Arizal was the revelation the inner dimension of Torah, especially as it was later revealed in the teachings of Chabad Chassidus, where even the most hidden parts of the Torah (the “secrets of the secrets”) are expressed and revealed to the very lowest levels of existence, such that even the intellect of the animal soul can comprehend it, in a way that results in additional creases in the physical brain and that extends into practical action. And the fact that the teachings of Chabad Chassidus draw down the innermost secrets to the lowest levels indicates that they come from an even higher source (even higher than the level of the secrets of the secrets). The lesson is to increase even more in revealing and disseminating the inner dimension of the Torah, especially as they are explained in the teachings of Chabad Chassidus. Excerpt from sichah of Tuesday, 5 Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025
270
יום ב' פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 14, 2025
10:16
התוכן 1) אסור ליהודי ליפול ברוחו מחושך הגלות! עליו לזכור תמיד אשר "בני בכורי ישראל"! ומה שרואה דבר בלתי-רצוי, הרי זה גופא מדגיש גודל חיבתן של ישראל אצל ה', "כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו". אף שטוב נעלה זה צריך לבוא גם בגילוי לעיני בשר, ע"י שמתגלית גם בחי' "החסיד" (תואר שאא"פ לתאר אפי' ביחס לה' כאשר מעניש וכו'), עד שבנ"י מהללים ומשבחים את ה' על היותו "חסיד", כי הרי [כמ"ש בספר "נעים זמירות ישראל" של דוד מלך ישראל" אשר "חי וקיים"] "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", ש"מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות", ובמזמור שלאח"ז נאמר "וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו", שאצל בנ"י בחי "חסיד" הוא בגילוי. 2) בשם פ' "פינחס" מודגש הקשר עם הגאולה העתידה, שהרי "פינחס זה אלי'" מבשר הגאולה. והוראה נוספת ממ"ש בראשון פ' פינחס שצ"ל "צרור את המדינים וגו'", ללחום בכל התוקף נגד "ריב ומדון", שנאת חינם – סיבת החורבן. וישנה ההבטחה ש"לא נפקד ממנו איש"! ב' חלקים משיחת יום א' פ' פינחס, ח"י תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2025 Synopsis (1) A Jew must never lose heart because of the darkness of exile; he must always remember that the Jewish people are “My firstborn son,” and when he sees something undesirable, this itself emphasizes how great Hashem’s love of the Jewish people is, “like the analogy of a great and awesome king who personally in his glory washes the filth of his only son out of his great love.” However, this lofty goodness must also be revealed to the physical eye, by revealing the level of “Chasid” (a title which cannot really be used even regarding Hashem when He exacts punishment etc.), to the point that the Jewish people praise Hashem for being “Chasid,” because (as it says in Tehillim, written by Dovid Hamelech, the Sweet Singer of Israel, who “lives and endures”), “He tells His word to Yaakov, His statutes and His judgments to the Jewish people” – “What He does, He tells the Jewish people to do,” and the following kapitel states, “He raised up a horn for His people, praise to all His pious ones,” meaning the quality of “Chasid” is openly revealed among the Jewish people. (2) The name of parashah “Pinchas” emphasizes the connection to the future Redemption, for “Pinchas is Eliyahu,” who will herald the Redemption. And an additional lesson is derived from the verse (in rishon of parashas Pinchas), “Distress the Midianites, etc.” – to fight with the utmost force against all “strife and discord,” baseless hatred, which was the cause of the destruction of the Beis Hamikdash. And we are promised that “not a man among us will be missing.” 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Pinchas, 18 Tammuz (17 Tammuz nidche) 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2025
271
יום ועש"ק פ' דברים, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' דברים, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 1, 2025
11:07
התוכן איתא במדרש "בשבעה בחודש . . נכנסו נכרים להיכל ואכלו ושתו וקלקלו בו". התורה מספרת זאת כדי שזכרון הדברים יביא לתיקון סיבת החורבן ובדרך ממילא ייבטל המסובב. ועפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה . . כיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהן", מובן, שכשילדי ישראל יתנהגו באופן כזה ש"לא מגיע" להם להיות בגלות, ייצאו ביחד עם כל בנ"י מהגלות ושכינה עמהם. 2) הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "אבואה אל מזבח אלקים . . מה תהמי עלי הוחילי לאלקים וגו'" – כשיהודי מתחיל "לתמוה" איך אפשר שלאחרי מאות שנה בגלות יבוא משיח צדקנו ברגע א' – אומרים לו "הוחילי לאלקים" – ברור שע"י הבטחון בה' "אבואה אל מזבח אלקים וגו'" תיכף ומיד! ב' חלקים מהשיחות יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב ה'תש"מ, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2025 Synopsis The Midrash states, “On the seventh of the month…gentiles entered the Sanctuary, and they ate and drank and desecrated in it.” The Torah tells us this so that by remembering these events, we will correct the cause of the destruction, and then automatically the destruction will be undone. When Jewish children conduct themselves in such a way that they don’t deserve to be in exile, they will leave the exile, together with the entire Jewish people and together with the Shechinah, as the Midrash states, “Come and see how beloved children are before the Holy One, blessed be He…when the children were exiled, the Shechinah was exiled with them.” (2) Today’s Tehillim states, “And I will come to the altar of G-d…Why are you downcast, my soul, and why are you perturbed within me? Hope to G-d…” – when a Jew is perturbed and wonders how it’s possible that after hundreds of years in exile Moshiach Tzidkeinu will arrive in a single moment, he is told, “Hope to G-d” – it is clear that by trusting in Hashem, “I will come to the altar of G-d…” literally right now. 2 excerpts from Sunday, parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2025 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
272
יום א' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
יום א' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
Aug 3, 2025
11:41
התוכן המשימה המיוחדת בזמננו זה היא לבטל את כללות ענין הגלות ע"י ביטול סיבת הגלות. והנה סיבת חורבן בית הראשון היא – עון ביטול תורה – "שלא ברכו בתורה תחילה", שברכת התורה "ונתן לנו את תורתו .. נותן התורה", מדגיש שלימוד התורה אינו באופן של "כחי ועוצם ידי" אלא היא חכמתו של הקב"ה. וביטול סיבת הגלות הוא ע"י לימוד התורה באופן שמודגש בו הענין ד"נותן התורה". סיבת חורבן בית השני היא – שנאת חנם. וביטול סיבה זו היא – אהבת ישראל. יש לדעת שהענין דפירוד הלבבות הוא עצת היצה"ר שרוצה להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים ע"י שיגרום פירוד בעם ישראל, וצריכים להלחם ע"ז, ולדעת ש"התורה ניתנה לעשות שלום בעולם וכו'", וחותמו של הקב"ה הוא "אמת", ו"מותר (רק) לשנות מפני דרכי שלום" ולא "לשקר"! כמו אהרן הכהן שהי' "אוהב שלום ורודף שלום אוהב (אפי') את הבריות וכו'", שהי' הולך לכ"א מהב' בני-אדם שהיתה ביניהם מריבה ואומר שהשני מתחרט וכו', שגילה את האמת מה שכל א' רוצה בפנימיותו לקיים רצונו ית', ונק' "שינוי" מפני שחבירו חשב שכוונתו שכ"ה גם בחיצוניותו, אבל אי"ז שקר ח"ו. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2025 Synopsis The mission of our times is to abolish the exile by undoing the cause of the exile. The cause of the destruction of the first Beis Hamikdash was the sin of neglecting Torah study – “they did not first recite a blessing on the Torah” – because the bracha on Torah (“Who has given us His Torah…the Giver of the Torah”) emphasizes that Torah study is not a matter of “my strength and the might of my hand” but Hashem’s wisdom. Thus, we can undo the cause of the exile by studying Torah in a way that emphasizes the Giver of the Torah. The cause of the destruction of the second Beis Hamikdash was baseless hatred, which is counted with Ahavas Yisroel. One must know that discord between Jews is a scheme of the yetzer hara to sow discord between the Jewish people and their Father in Heaven. We must therefore fight discord, remembering that “The Torah was given to bring peace to the world.” One must also remember that “the seal of Hashem is truth,” and it is only permitted to “depart” from the truth for the sake of peace, but not to lie. Thus we find that Aharon HaKohen, who “loved peace and pursued peace” would go to each of the two people involved in a dispute and tell them that the other had remorse and wanted to make peace: Aharon HaKohen was merely revealing the truth, because deep down both sides really did wish to make peace (because every Jew wishes to fulfill the desire of Hashem). It is only called a “departure” from the truth because Aharon told each side that peace was the other’s outward desire too, which was not yet the case, but it was not a lie chas v’shalom. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2025
273
יום ב' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 4, 2025
8:35
התוכן בשיעור היומי ברמב"ם נתבארו פרטי דינים באיסורי המזבח, וכותב שם: "נמצאו כל האסורים למזבח הרי הן י"ד, ואלן הן, בעל מום וכו'". א' התירוצים על השאלה שלכאו' ישנם עוד ג' איסורי מזבח שלא נימנו בי"ד הנ"ל – הוא, שאיסורי מזבח אלו נכללו באלו הי"ד שכן נימנו. אלא שלכאו' הי' עדיף שימנה אותם בפירוש ולכתוב שיש י"ז איסורי מזבח? וי"ל כי ענין המספר הוא בעיקר לתועלת זכרון הדבר ואינו משנה מאומה להלכה. והרמב"ם ויתר על הפירוט בפרטי פרטיות וכלל כמה פרטים יחד כדי שיוכל לתת סימן במספר י"ד דוקא, שיש בו תוכן ומשמעות – "יד", שזה מועיל לזכרון הדבר. ולהעיר, שמצינו אצל הרמב"ם חשיבות מיוחדת למספר י"ד שחילק את חיבורו לי"ד ספרים וכו'; תיבת יד קשור עם התורה – "כתב יד ימינו", ועם המצוות שנחלקים למ"ע – "יד ימין", ומל"ת – "יד שמאל". ע"י הזהירות ברוחניות מי"ד הדברים של איסורי המזבח מבטלים את "היד שנשתלחה במקדשך" ו"מיד הן נגאלין". ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2025 Synopsis Today’s Rambam describes the laws of what is prohibited to be offered on the Mizbeach. The Rambam writes, “Thus, there are fourteen types of animals that are forbidden as sacrifices for the altar: a blemished animal, one that is not choice etc.” The commentators ask: why doesn’t the Rambam include in the list three other types of animals that he previously stated were forbidden for the altar? One answer is that those three types of animals are included within the fourteen categories listed, but the questions remains: why didn’t the Rambam simply list them all individually and write that there are seventeen types of animals forbidden as sacrifices? The answer is that when the Rambam writes the number of items in a list, the purpose is to help the student remember the material, and therefore he chooses a number with a special significance, to make it easier to remember. Therefore, here he combines some types into a single category because he wanted the number to be fourteen, which spells yad (hand), a number with special significance, as seen in the fact that the Rambam divided his Yad Hachazakah into fourteen books, and the fact that the word “hand” is associated with Torah (which was “Given by His right hand”) and mitzvos (which are divided into positive mitzvos and negative mitzvos (the right hand the left hand). By avoiding these fourteen forbidden categories in the spiritual sense, we abolish “the hand that was sent forth against Your sanctuary,” and thus “immediately (mi’yad) they will be redeemed.” 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2025
274
יום ג' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 5, 2025
10:27
התוכן עשרת הדברות [שברביעי דפ' ואתחנן], שהתחלתן היא ב"אנכי ה' אלקיך" וסיומן ב"לא תתאווה .. וכל אשר לרעך", נאמרו בפרטיות ובאופן ברור דוקא – בשש מאות ועשרים אותיות, כנגד תרי"ג מצוות בתורה וז' מצוות דרבנן. וההוראה הברורה: כשם שצריכים להיות זהיר בקיום ציווי הקב"ה ש"בין אדם ומקום" – "אנכי ה' אלקיך", כך באותה מדה צריכים להיות זהיר בכל הענינים שבהמשך העשה"ד, גם הענינים שהם לכאו' שייכים רק לחבירו, "בין אדם לחבירו", ואפי' אם מדובר לא בנשמתו וגופו של חבירו אלא בנכסיו, ואפי' נכסים לא יקרים – "וכל אשר לרעך". וע"י ההוספה בקיום הוראה זו, ממהרים ומזרזים קיום בקשת משה להכנס לארץ ישראל, "ואתחנן וגו'", בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. א' השיחות יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2025 Synopsis The Aseres HaDibros (in revi’i of parashas Va’eschanan) begin with “I am Hashem your G-d” and conclude with “You shall not desire…anything that belongs to your fellow,” and they are specifically stated in detail and clearly, in six hundred and twenty letters, corresponding to the 613 Biblical mitzvos and the seven Rabbinic mitzvos. The clear lesson is that just as one must be careful to fulfill Hashem’s command in matters that are between man and G-d (“I am Hashem your G-d”), so must one be equally careful with all of the Aseres HaDibros, including those that are seemingly matters between man and his fellow. This applies not only when it comes to another Jew’s soul or body, but even when it comes to his possessions, and even unvaluable possessions – “…and anything that belongs to your fellow.” By increasing in our fulfillment of this directive, we hasten the fulfillment of Moshe’s request to enter Eretz Yisroel, “Va’eschanan (‘I entreated Hashem at that time’)…,” with the true and complete Redemption literally right now. Sichah from Wednesday, parashas Va’eschanan, 13 Menachem-Av 5751. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2025 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו * לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים
275
יום ד' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 6, 2025
11:30
התוכן איתא בסיום מס' מכות: "כבר הי' ר"ג וראב"ע ור"י ור"ע מהלכין בדרך .. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע מצחק .. אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשו שועלים הלכו בו ולא נבכה, אמר להן לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו, וכי מה ענין אורי' אצל זכרי' .. אלא תלה הכתוב נבואתו של זכרי' בנבואתו של אורי', באורי' כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש בזכרי' כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, עד שלא נתקיימה נבואתו של אורי' הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכרי', עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי' בידוע שנבואתו של זכרי' מתקיימת בלשון הזה. אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו". ראי' זו שהביא ר"ע אינה על עצם ענין הגאולה ותחיית המתים, שה"ז מפורש בתושב"כ, אלא על אופנה: שהרי תחיית המתים כשלעצמו הי' יכול להיות באופן (רק) כמו שהי' בג"ע לפני החטא – ביטול ענין המיתה, ו(במילא) יקומו מלכתחילה בריאים וחזקים. אבל מנבואת זכרי' "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" מוכח שאז יהי' חידוש נעלה יותר שאינו מוכרח – הענין דאתהפכא, שיקומו באופן של "זקנים וזקנות" והם יהיו חזקים עד ש"ישבו .. ברחובות ירושלים" (לא כדרך זקנים)! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2025 Synopsis The conclusion of Masechta Makkos states: “It once was that Rabban Gamliel, Rabbi Elazar ben Azarya, Rabbi Yehoshua, and Rabbi Akiva were walking along the road…When they arrived at the Temple Mount, they saw a fox that emerged from the site of the Holy of Holies. They began weeping, and Rabbi Akiva was laughing…They said to him: This is the place of which it is written: “And the layman who approaches shall die,” and now foxes walk in it; and shall we not weep? He said to them: That is why I am laughing, as it is written: “And I will take to Me faithful witnesses to attest: Uriah the Kohen, and Zechariah ben Yevarchiyahu.” Now, what is the connection between Uriah and Zechariah…Rather, the verse hinged the fulfillment of the prophecy of Zechariah on the fulfillment of the prophecy of Uriah. In the prophecy of Uriah it is written: “Therefore, for your sake Tzion will be plowed as a field.” In Zechariah it is written: “There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim.” Until the prophecy of Uriah was fulfilled, I was afraid that the prophecy of Zechariah would not be fulfilled. Now that the prophecy of Uriah was fulfilled, it is evident that the prophecy of Zechariah remains valid. They said to him: Akiva, you have comforted us; Akiva, you have comforted us.” Rabbi Akiva here is not bringing proof for the Redemption and Techias Hameisim themselves, because they are stated explicitly in the Written Torah. Rather, he is bringing proof as to the manner in which they will occur: Conceptually, Techias Hameisim could occur in a manner similar to the state of Gan Eden before the sin, meaning, the abolition of death, as a result of which the dead would be resurrected in a state of optimum strength and health. But since Zechariah’s prophecy states that “There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim,” that proves that there will be an even greater novelty – the fact that they will arise as “elderly men and elderly women,” and yet they will become strong enough to be “sitting in the streets of Yerushalayim” like young people. (To be continued). 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2025 לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
276
יום ה' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 7, 2025
10:06
התוכן [המשך] והראי' שהגאולה ותחיית המתים אכן תהי' בפועל באופן דאתהפכא ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"), אף שאין הכרח בדבר, היא "עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי'" ש"ציון שדה תחרש": אף שבחורבן בית שני לא נשאר כלום מהבית כ"א העצים והאבנים (דלא כבחורבן בית ראשון) –"ציון שדה נחרש", אבל רק על ידי זה, שלא נשאר אפי' היסוד של אבנים אלא זה נחרש, נעשה זה מקום ראוי לזריעה ולצמיחה. ומזה הוכיח שהגאולה הולכת בכיוון של אתהפכא. ואע"פ שזה מובן מהנבואה של "עוד ישבו זקנים וגו'" כשלעצמה, אבל מצינו שמצד סיבות (כמו הענין ש"הי' בידיהם למחות ולא מיחו", כמו שהי' בתקופת חורבן בית ראשון) יכולה לא להתקיים גם נבואה לטובה, משא"כ כשקיום הנבואה מתחיל בפועל. וכיון שישעי', שאמר "ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו", עשה מב' הנבואות – נבואה אחת (כמו ב' עדים שמעידים על ענין א'), ו"ציון שדה תחרש" התקיים בפועל, מוכח שגם יתקיים המשך הנבואה – "עוד ישבו זקנים וגו'" – גאולה באופן של אתהפכא. וזה בא ע"י שגאולה הפרטית דכאו"א בעבודתו היא באופן של "אתהפכא". ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 Synopsis (Continued.) The proof that the Redemption and Techias Hameisim will indeed take place in a manner of transformation (“There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim”), even though it doesn’t necessarily have to happen that way, lies in the fact that “the prophecy of Uriyah has been fulfilled,” that “Tzion was plowed like a field”: In the destruction of the second Beis Hamikdash, nothing remained of the structure except wood and stones (unlike the destruction of the first Beis Hamikdash), but it was only because it was razed to the foundation and plowed that the place became fit for sowing and growth. Fron this Rabbi Akiva proved that the Redemption will take place in a manner of transformation. Although the prophecy itself also alludes to transformation (“There will yet be elderly men and elderly women…”), however, we find that due to certain causes (such as the fact that “it was in their power to protest and they did not protest” at the time of the destruction of the first Beis Hamikdash) it is possible for even a positive prophecy to potentially not be fulfilled. But this doesn’t apply when the fulfillment of the prophecy has already begun physically. Therefore, since Yeshayahu, who said “And I will take to Me faithful witnesses: Uriyah the Kohen and Zecharyah the son of Yevarechyahu” combined the two prophecies into one (like two witnesses whose testimony become one), when Rabbi Akiva saw that “Tzion was plowed like a field” in actuality, he knew that the continuation of the prophecy, “There will yet be elderly men and elderly women...” would be fulfilled – Redemption in a manner of transformation. This comes about as a result of every individual’s redemption in their personal divine service being in a manner of transformation. 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
277
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 8, 2025
10:40
התוכן על השאלה מדוע מתחלת המשנה ב"מאימתי קורין את שמע בערבין" ולא בשחרית, מתרצת הגמ' ד"יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". אבל מדוע היתה בריאת העולם כך? אלא זוהי הוראה: כאשר האדם מסתכל ורואה את חושך העולם, ושואל א"ע: מה יכול הוא, איש א', לפעול בעולם כזה?! אומרת התורה שזהו הסדר שה' קבע כבר בתחלת הבריאה – ש"ערב" ו"חושך" בא לפני "בוקר" ו"אור", ושיהודי ע"י עבודתו יאיר את החושך. והתחלת עבודתו (ב"תורה שבע"פ") בזה הוא – ק"ש! שפסוק הא' הוא – "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד": ה' נותן את הכח לכל יהודי לפעול שבכל דבר יהא ניכר שנברא ע"י ה' – "ה' אחד", ופועל זאת ב-ח' וב-ד'. וזה נותן לו את התוקף לא לפחד מהעולם, אלא להסתכל עליו כמקום שבו יש לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ועד"ז בנוגע ה"ערבין" של ירידת הנשמה בגוף, שאי"ז ח"ו כדי לצער את הנשמה, אלא כדי לפעול עי"ז ענין ה"קריאת-שמע" ב"ערבין"! משיחת מוצאי ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2025 Synopsis On the Mishnah “From when does one recite Shema in the evenings,” the Gemara asks why the Mishna starts with the evening rather than morning, and the answer is that it is based on the order in creation, as the verse states, “There was evening and there was morning, one day.” But the question remains: why was the world created that way? This teaches us that when a person looks around and sees the darkness in the world, and he wonders, what can one individual accomplish in the face of such darkness – the answer from the Torah is that this is the order that Hashem established from the very beginning of creation, that “evening” and “darkness” come before “morning” and “light,” and that a Jew, through his service, must illuminate the darkness. The beginning of this service (in the “Oral Torah”) is reciting Kerias-Shema, which begins with the verse, “Hear, O Israel: Hashem is our G-d, Hashem is One” – Hashem gives every Jew the power to make it evident that everything is created by Hashem (Hashem is One), and to express it in the ches(the seven heavens and the earth) and the daled (the four directions). This gives a Jew the strength not to fear the world, but to see it as a place where one is to make a dwelling for Hashem in the lower realms. And similarly with regard to the “evenings” of the soul’s descent into the body: it is not chas v’shalom in order to afflict the soul, but to bring about “Kerias-Shema” within “the evenings.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2025 לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים לרגל היארצהייט ביום הש"ק חמשה עשר מנחם-אב הוקדש ע"י בנה ר' אהרן ומשפחתו שי' סלונים
278
יום א' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום א' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 10, 2025
11:39
התוכן בהמשך למ"ש בגמ' שבחמשה-עשר באב פסקו לכרות העצים למערכה מוסיף הגמ' ש"מכאן ואילך מאן דמוסיף יוסף", ופרש"י "מט"ו באב ואילך, דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו", והיינו שבט"ו באב מתחיל ההוספה בלימוד התורה בלילה, ולכן מוסיפים לו חיים גם על חייו שיש לו מצ"ע. וענין זה דט"ו באב, שבא בהמשך לתשעה-אב, בעבודה: אחד שנמצא במצב של חושך ו"לילה" של "תשעה-באב" – הבהמ"ק שבו ("ושכנתי בתוכם") חרוב ואין לו שום חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, ובכל זאת הרי הוא מוסיף בלימוד התורה – מבטיחים לו ד"מאן דמוסיף יוסף" שמוסיפין לו חיים על חייו, זאת אומרת, לא רק שיקבל את החיות שהי' לו לפני המצב של "לילה", אלא עוד יותר – יהי' לו יתרון האור הבא מתוך החושך! ולכן "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב" דוקא. ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 Synopsis After stating that on the fifteenth of Av they stopped chopping down trees for the wood arrangement, the Gemara adds, “From the fifteenth of Av onward…one who adds will be added to.” Rashi explains: “From the fifteenth of Av onward, one who adds nights to the days to engage in Torah study will have life added to his life,” meaning that from the fifteenth of Av one begins to increase in Torah study at night, and therefore he is granted additional life beyond the life he already possesses. In terms of Divine service: one who finds himself in a state of darkness and in the state of the “night” of “Tishah b’Av,” meaning the Beis Hamikdash within him is destroyed – he has no vitality in Torah study and mitzvah observance – but nevertheless he adds in Torah study, is promised that “one who adds will be added to”: he will be granted additional life, meaning not only will he regain the vitality he had before the state of “night,” but even more – he will gain the advantage of light that comes from the darkness. And therefore, “There were no days as happy for the Jewish people as the fifteenth of Av” (which follows Tisha B’Av) specifically. 3 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו * לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
279
יום ב' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 11, 2025
12:15
התוכן ישנם ב' פירושים (במדרש) בפסוק שבשני דפ' עקב "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'": 1) כפשוטו – זה קאי על המדבר. 2) זה קאי על הקב"ה. והתיווך: דוקא בזה שבנ"י הלכו במדבר במקום "נחש שרף ועקרב" ובכ"ז לא ניזוקו, מתבטא ה"הגדול והנורא" של הקב"ה. וזוהי התשובה להטוענים שנמצאים בחושך כפול ומכופל "במדבר הגדול והנורא" כפשוטו, והראי', שדוקא בדורות האחרונות נעשה ההכרח ללמוד פנימית התורה כדי להתגבר על החושך, ומדור לדור מתגבר החושך, שלכן הוצרך להיות הוספה בהפצת המעיינות בהתייסדות ישיבת תו"ת ע"י כ"ק אדנ"ע, ובביאור פנימיות התורה ב"שבעים לשון" ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר וכו' – עליהם לדעת פירוש השני בפסוק זה – ש"הגדול והנורא" קאי על ה', כי דוקא כשיש "נחש שרף ועקרב", ואעפ"כ, לא רק שאין מזיקים אלא מסייעים לבנ"י – בזה מתבטא גדלות ה'! [המשך יבוא] משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2025 Synopsis There are two interpretations in the Midrash on the verse (in sheini of parashas Ekev): “Who led you through the great and awesome desert, snakes, vipers, scorpions etc.” One is that “great and awesome” refers tothe desert, and the other is that it refers to Hashem. The connection between them is as follows: That Hashem is “great and awesome” is expressed specifically in the fact that the Jewish people traveled through the desert, a place of “snakes, vipers and scorpions” without being harmed. Some argue: we find themselves in a double and redoubled darkness, literally in a “great and awesome desert,” the proof being that specifically in recent generations it has become necessary to study the inner dimension of Torah in order to overcome the darkness, and the darkness intensifies from generation to generation, which is why it was necessary to increase in the spreading of the wellsprings by the Rebbe Nishmaso Eden establishing Yeshivas Tomchei Temimim and by my father-in-law the Rebbe translating the inner dimension of Torah into the seventy languages etc. But the response is that they must know the second interpretation of the verse, that “great and awesome” refers to Hashem: it is precisely whenthere are “snakes, vipers, and scorpions,” and nevertheless, not only do they not cause harm, but they assist the Jewish people, that Hashem’s greatness is expressed. (To be continued.) Excerpt from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2025
280
יום ג' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 12, 2025
9:19
התוכן 1) [המשך] וההוראה: כאשר א' רואה במדבר הגלות "נחש שרף ועקרב" – צריך לזכור שה"גדול ונורא", ה', נותן לו כוח זה! (וכמ"ש בשיעור חומש דיום זה ששייך להיות "ושכחת את ה' אלקיך" עד כדי כך שאינו רואה ש"הוא הנותן לך כח לעשות חיל"). ואז יוכל לפעול שה"נחש שרף ועקרב" הזה לא רק ש"לא ירעו ולא ישחיתו" אלא עוד יסייע לכל א' בקיום תומ"צ וכו'. וזה גם מה שדובר לעיל אודות הפצת המעיינות עצמן, ש"מקור מים חיים" הוא הרי ה"גדול ונורא", הקב"ה – בתוך ה"חוצה" עצמו. 2) בפ' עקב כתוב ענין נפלא ש"לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה' אלקיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו'". ואם רואים שה"רשעת הגויים האלה" קיים ותקיף והולף ומוסיף, הרי עאכו"כ שכ"ה בנוגע "למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' וגו'". ועל כל יהודי להכריז בגלוי שארץ ישראל ניתן לישראל ע"י ה', ויש לאחוז בו בתוקף של "גדול ונורא", ועי"ז יתהפכו ה"נחש שרף ועקרב" לסייע לבנ"י להביאם לארצנו הק'. ב' חלקים משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025 Synopsis (Continued.) (1) The lesson is that when a person sees “snakes, vipers, and scorpions” in the desert of exile, he must remember that Hashem, who is “great and awesome,” gives him the power to overcome them. (As it says in today’s Chumash, it is possible to “forget Hashem your G-d” to the extent that one doesn’t recognize that it is “He who gives you the strength to make wealth.”) And thus he will be able to cause the “snakes, vipers, and scorpions” to not only “neither harm nor destroy,” but even to assist every Jew in their fulfillment of Torah and mitzvos etc. This is also what was discussed earlier about spreading the wellsprings themselves; the “source of living waters,” Hashem, is “great and awesome” within the “outside” itself. (2) Parashas Eikev contains a wondrous idea: “You are coming to take possession of their land neither because of your righteousness nor because of the integrity of your heart. Rather, it is because of the wickedness of these nations that Hashem your G-d is driving them out from before you, and in order to fulfill the promise that Hashem swore to your forefathers….” – if one sees that the “wickedness of these nations” still exists and continues to intensify, then certainly that is the case regarding “in order to fulfill the promise that Hashem swore….” Every Jew must openly declare that Eretz Yisroel was given by Hashem to the Jewish people, and must hold onto it with the strength of the “great and awesome” one, and in this way the “snakes, vipers, and scorpions” will be transformed so that they will assist in bringing the Jewish people to our Holy Land. 2 excerpts from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025
281
יום ד' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 13, 2025
8:48
התוכן ברביעי דפ' עקב מדובר אודות הסתלקות אהרן [ביאור השייכות בין ענין זה, שקרה בסוף ארבעים שנה במדבר, למ"ש לפנ"ז "פסל לך שני לוחות אבנים וגו'", מפרש"י "סמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות לומר לך שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות"], ובקשר להסתלקות אהרן כתוב ש"ויבכו את אהרן גו' כל בני ישראל" - "לפי שהי' אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה וכו'". וההוראה: "הוי מתלמידיו של אהרן וכו'" - כל הענינים בהפצת היהדות צריכים להיות מתוך אהבה - "אוהב את הבריות", ועי"ז יצליחו לקרבן לתורה. ועי"ז נפעלת ברכתו של אהרן הכהן שממשיך לכאו"א מישראל "באהבה" - "יברכך ה' גו' יאר גו' ישא וגו'" וכו'. א' השיחות דהתוועדות יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2025 Synopsis Revi’i of parashas Ekev discusses the passing of Aharon (which follows the discussion of the breaking of the Luchos, as Rashi explains: “Moshe juxtaposed this rebuke with the breaking of the Luchos to teach you that the passing of the righteous is as grievous to the Holy One, blessed be He, as the day the Luchos were broken.”). In connection with Aharon’s passing the verse states, “And all the Jewish people wept for Aharon…” – “because Aharon would pursue peace and instill love between people in conflict” etc. The lesson is to “Be among the students of Aharon” etc.; all matters of spreading Yiddishkeit must be done with love – “loving the creatures,” and in this way one will succeed in “drawing them close to the Torah.” And then Aharon’s Priestly Blessing (which he bestows upon the Jewish people with love) will be fulfilled. Sichah from farbrengen of Wednesday, parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2025 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס
282
יום ה' פ' עקב, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע –
יום ה' פ' עקב, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע –
Aug 14, 2025
11:40
התוכן בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] כותב ברשימה איך שכל הפרטים הקשורים עם המאסר שלו התאימו עפ"י קבלה! והביאור, דלכאו' איך מתאים שיכתוב כך בקשר לעצמו עם ענין הענווה, כותב הוא בעצמו – כי הכל הוא בהשגחה פרטית! ומזה ישנה "הוראה עיקרית" ו"הוראה נפלאה": כל דבר הוא בהשגחה פרטית ורק צ"ל את ה"שאו מרום עיניכם" ואז יראו "מי ברא אלה", ובמילא כשיהודי מתבונן במעמדו ומצבו איך ש"אתם המעט מכל העמים" ושרוב זמנו הולך לענינים שלא שייכים לרוחניות וכו' – עליו לדעת שה"עולם" שהוא רואה אינו אלא "קליפה חיצונית", אבל באמת "לעולם ה' דברך נצב בשמים", ואפי' מה שגוי מחליט כך וכך ה"ז עפ"י סודות התורה! וכשיהי' חדור עם "הנחה" זו לא יתפעל מ"העולם הגדול". משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנ"א ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2025 Synopsis Thebaal haheilula[the Rebbe’s father whose yahrzeit is on 20 Menachem-Av]writes how every detail of his imprisonment was aligned according to Kabbalah. Seemingly, in light of the trait of humility, how is it appropriate for him to write this about himself – but he himself writes that everything is by Hashgacha Protis. And this serves as a fundamental lesson and a wondrous lesson that everything is by Hashgacha Protis; one must only “Lift your eyes up high,” and then he will see “Who created these.” Therefore, when a Jew reflects on his state and condition, and sees that “you are the fewest of all the peoples” and that most of his time is spent on matters unrelated to spirituality, etc., he must know that the world that he sees is nothing more than an outer shell, and the truth is that “Forever, Hashem, Your word stands in the heavens”; even a decision made by a non-Jew to is in accordance with the secrets of the Torah. When a person is imbued with this perspective, he will not be intimidated by “the big world.” Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2025
283
יום ועש"ק פ' עקב, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' עקב, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 15, 2025
12:43
התוכן איתא בגמ' [בבא בתרא כא.] "זכור אותו איש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שמתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא הי' למד תורה.. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים.. ועדיין מי שיש לו אב הי' מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא הי' עולה ולמד.. התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע". והיינו, שהגם שתקנת ר' יהושע בן גמלא היתה חשובה רק לילדים מ"בן שש ובן שבע", ורק עבור אלו שלא הי' להם אב ר"ל (מיעוטא דמיעוטא דבנ"י), ומ"מ "אלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל"! ומכאן רואים עד כמה החינוך של כמה קטנים מישראל נוגע לכלל ישראל! וההוראה: על כ"א לעשות את כל התלוי בו להקים חדרים לילדי ישראל בסביבתו ובכל עיר ועיר, ולא לסמוך על הישיבות לגיל ט"ז-י"ז, או שהאבא ילמד עם הילד וכו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 Synopsis The Gemara states (Bava Basra 21a): “That man is remembered for the good, and his name is Yehoshua be Gamla. If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people. Initially, whoever had a father, [his father] would teach him Torah. Whoever did not have a father would not learn Torah…they instituted that teachers of children should be established in Yerushalayim…But still, whoever had a father, [his father] ascended with him [to Jerusalem] and had him taught, but whoever did not have a father, he did not ascend and learn. They instituted that they should be established in each and every region, and they brought [the students] in at age the age of sixteen and at the age of seventeen. Until Yehoshua ben Gamla came and instituted that teachers of children should be established in each and every province and in each and every town, and they would bring them in at the age of six and at the age of seven.” Meaning, although Yehoshua ben Gamla’s ordinance only applied to children from age six or seven, and only those who had no father Rachmana litzlan (a small minority of Jews), nevertheless, “If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people.” Here we see how much the education of a small number of Jewish children affects the entire Jewish people. The lesson is that everyone must do everything in their power to establish chadarim for Jewish children in every city, and not to rely on the yeshivos for older students or on the assumption that the father will teach the child etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט * לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי
284
יום ועש"ק פ' קרח, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' קרח, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ה
Jun 27, 2025
11:13
התוכן הוראה ממ"ש בסיום פ' קרח "מכל מתנותכים תרימו גו' בהרימכם את חלבו ממנו וגו'": בכחו של שבט לוי לפעול הרמה ("בהרימכם")בדבר גשמי בעולם, וגם אם הדבר כבר טוב ומשובח ומעמדו ומצבו הרוחני הוא נעלה ביותר ("חלבו"). ובודאי ניתן הכח לזה, עפ"י הכלל ד"איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן", וגם אם כבר ניצל את כחותיו בפועל, הרי "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים וכו'. ואע"פ שכינוס זה הוא של קבוצה מוסיימת בעם ישראל (מדריכות ומסיימות) ומהי שייכותן להוראה הנ"ל ששייכת לכאו' רק לשבט לוי? הנה כבר כתב הרמב"ם בנוגע לענינים המיוחדים של שבט לוי ש"לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו והבינו מדעו להבדל [מהבלי העולם שאין להם שייכות ליהדות] לעמוד לפני ה' לשרתו" באופן של "לוי" (ע"ש "ילוה אישי אלי") – שמתחבר עם עניני תומ"צ – הנה גם אליו שייכים הענינים שנאמרו בקשר לשבט לוי, וזוכים לברכה מיוחדת ש"אני חלקך ונחלתך", שהקב"ה מבטיח שלא יהי' לו שום דאגות ובאופן של"נחלה" שניתנה בגורל וכו'. ב' חלקים משיחת ב' דר"ח תמוז ה'תשמ"ח למדריכות והמסיימות תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2025 Synopsis The Torah states at the end of parashas Korach, “You must set aside up from all your gifts…after you lift up its choicest part from it…,” meaning the tribe of Levi has the power to lift up physical objects in the world, and even if an object is already good and lofty (“its choicest part”), they have the ability to lift it up even more. Although the Torah is seemingly talking about the tribe of Levi, this applies to every Jew, as the Rambam writes, “Not only the tribe of Levi, but any one of the inhabitants of the world whose spirit generously motivates him and he understands with his wisdom to set himself aside” from the vanities of the world and “to stand before Hashem and serve Him” can serve Hashem as a Levi, attaching (Levi from the expression yilaveh ishi eilai – “my husband will become attached to me”) himself to Torah and mitzvos. And then Hashem will be “your portion and your inheritance,” so that he will have no struggles and no worries, and Hashem will provide everything as an inheritance given by lot etc. 2 excerpts from sichah of 1 Tammuz 5748 – to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2025 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר * לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות
285
יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון, ה'תשפ"ה– יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע בשנת ה'תרפ"ז –
יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון, ה'תשפ"ה– יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע בשנת ה'תרפ"ז –
Jun 11, 2025
10:36
התוכן בנוסף לנסים שהיו לפני מאסרו של בעל הגאולה ועאכו"כ נס הגאולה עצמו – הי' נס גלוי בעת המאסר גופא שלא שמים לב לזה. בדרך כלל כאשר חושדים במישהו ורוצים להושיבו במאסר – מבטיחים לכל לראש שלא יוכל לדבר עם אחרים ללא שמירה וכו', אבל כאן, אלו שבאו לאסרו (שביניהם הי' גם יהודי שהוא בעל-בחירה וקשה יותר להתמודד עמו) ביקשו ממנו שילך עם אמו לחדר לדבר עמה ביחידות (להרגיעה)! שאין לזה שום מקום בטבע! וההוראה: כל אחד שמתבונן בחייו רואה שהוא מסובב בנסים. ובכן, כאשר יהודי עושה חשבון ומגיע למסקנא שאינו צריך להתעסק בהפצת התורה והיהדות כי עפ"י טבע לא יכול להצליח בזה – אומרים לו שכל החשבונות אין להם כל תפיסת מקום בנוגע לבנ"י שכל ההנהגה איתם אין לה מקום בחשבון עפ"י טבע! ובודאי שאין לערוך חשבון "על חשבונו" של הזולת... כל אחד שייך לפעול על הזולת, ורואים שכל אלו שעשו זאת – הצליחו במשך הזמן. א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2025 Synopsis In addition to the miracles that occurred before the baal hageulah’s imprisonment, and of course the miracle of the liberation itself, an open miracle took place during the arrest itself, that people overlook. Generally, when the authorities want to arrest a suspect, the first thing they do is prevent him from talking to anyone else without supervision etc., but in this case, the officers who came to arrest him (which included a Jew, who, as a person with free will, is even harder to deal with) asked him to go to another room to talk to his mother privately (to calm her). This is something that defied nature completely. The lesson is that anyone who reflects on their life will see that they are surrounded by miracles, and therefore, when a Jew makes a calculation and concludes that he shouldn’t be involved in spreading Torah and Yiddishkeit because he has no chance of success according to nature, the response is that none of these calculations have any place for a Jew, whose behavior is not bound by nature at all. And certainly one should not make such calculations at someone else’s expense. Everyone can have an impact on others, and we see that in the course of time, all who have had done so have succeeded. Sichah from farbrengen of 12 Tammuz 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2025 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
286
יום ה' פ' בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשפ"ה
Jun 12, 2025
11:34
התוכן הרמב"ם נק' בתואר "מורה הנבוכים" ע"ש שזכה והצליח להורות ל"נבוכים" את הדרך הישרה, ואת הוראות אלו אפשר למצוא בספר ה"רמב"ם". בסיום שיעור רמב"ם היומי מבאר שכבודן של מצוות הוא "למי שצוה בהן ברוך הוא והצילנו מלמשש בחושך, וערך אותם נר ליישר המעקשים, ואור להורות נתיבות היושר, וכן הוא אומר נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי". והענין: בריאת העולם מלכתחילה היתה באופן ש"ברא אלקים לעשות" – "לתקן" – שיהיו "מעקשים", ושכאו"א יתייגע בעבודתו "ליישר המעקשים" ע"י קיום המצוות שהם בבחי' "נר מצוה ותורה אור". וביאור פרטי הלשונות "נר לרגלי (לא "ראש") דבריך ואור לנתיבתי" (לא "דרך" שהוא רחב), הוא, מפני ששליחותו של יהודי לעשות לו ית' דירה בתחתונים, הוא לא רק בנוגע לדברים חשובים אלא גם בנוגע לכל פרט ופרט של הבריאה. וכ"ז נעשה ע"י "דבריך" של הקב"ה שמורה על הגילוי (ביחס למחשבה) וכו'. ב' חלקים משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשמ"ז, לשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2025 Synopsis The Rambam is called by the title Moreh Nevuchim (“Guide for the Perplexed”) because he merited to guide the perplexed to the straight path. We find this at the conclusion of today’s daily Rambam, where he explains that the honor of the mitzvos is “due to the One who commanded them, blessed be He, and saved us from groping in the darkness, and thus granted us a lamp to straighten crooked paths and a light to illumine the upright paths, as it is written, ‘Your words are a lamp to my feet and a light for my path.’” Hashem created the world in a way that it requires fixing, as it says, “‘that G-d created to do – to perfect’” – that is, Hashem intended that there be “crooked paths,” and that every individual should strive through his service to “straighten crooked paths” by fulfilling the mitzvos, “a lamp is a mitzvah and the Torah is light.” The reason it says, “a lamp to my feet” (rather than the head), and “a light for my paths” (rather than “ways,” which connotes a broad path) is because a Jew’s mission to make a dwelling place for Hashem in the lower realms applies not only to matters of global importance, but to every detail of creation. And this is accomplished through the “Your words,” meaning through Hashem’s speech, which signifies revelation etc. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5747 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2025
287
יום ועש"ק פ' בהעלותך, י"ז סיון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' בהעלותך, י"ז סיון, ה'תשפ"ה
Jun 13, 2025
9:45
התוכן המן הי' "לחם מן השמים" שלא הי' בו פסולת, ואעפ"כ – כאו"א מישראל אכלו אותו. ואפי' הרשעים שבהם, שהיו צריכים לטרוח להכינו לאכילה [כמ"ש בגמ' בקשר למ"ש בשישי דפ' בהעלותך "שטו העם ולקטו וטחנו בריחים וגו'"], אכלו אותו. אף שזה לא פעל עליהם שיעשו תשובה בפועל, אבל בודאי שזה גרם להם "דחיפה" לזה. וההוראה: גם "לחם מן השמים", דקאי על קיום המצוות שמגיע לאדם בנקל בלי יגיעה (דלא כ"לחם מן הארץ" דקאי על מצוות שבאים ע"י יגיעה), נותנים לכאו"א מישראל, אפי' לרשעים, כדי להקל עליו עשיית התשובה. ועד"ז בנוגע ל"לחם מן השמים" בתורה דקאי על פנימיות התורה "דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת", שאין למנוע זאת מאף יהודי, ועאכו"כ לא לנתקו מזה, כי הלימוד עצמו יעזור לו שיעשה תשובה (ובפרט שיכול להיות שהאדם שאותו הוא דוחה מלימוד פנימיות התורה, נעלה יותר ממנו..). משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2025 Synopsis Although the man was “bread from Heaven” that contained no waste, nevertheless every Jew was able to eat it, even the wicked (though they had to put in effort to prepare [as the Gemara says in connection with the verse in shishi of parashas Behaaloscha, “The people could walk about and gather it. They ground it in a mill…”]). Although eating the man didn’t immediately cause them to do teshuvah, it certainly gave them a push in that direction. The lesson is that even “bread from heaven,” which refers to mitzvos that come easily to a person (as opposed to “bread from the earth,” which refers to mitzvos attained through effort), is given to every Jew, even to the wicked, to make it easier for them to do teshuvah. The same applies to “bread from heaven” in Torah – the inner dimension of Torah (“where there are no difficulties or disputes”): the inner dimension of Torah should not be withheld from any Jew, and certainly one should not tear a Jew away from it, because the very study of the inner dimension of Torah will assist them in doing teshuvah (especially considering that the person being pushed away might actually be on a higher level than the one pushing him away…). Excerpt from sichah of 10 Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2025 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים
288
יום א' פ' שלח, י"ט סיון, ה'תשפ"ה
יום א' פ' שלח, י"ט סיון, ה'תשפ"ה
Jun 15, 2025
10:57
התוכן בסיפור המרגלים שמשה שלח לתור את א"י מתעוררת השאלה – משה, בתור מנהיג אמיתי של בנ"י (ונולד לכך), ובפרט באותה תקופה, הכיר היטב את בנ"י, ואיך יתכן שלא יכיר ח"ו שאלו שנבחרו אינם מתאימים לשליחות זו?! רש"י מבאר ש"אותה שעה כשרים היו". אך לפי"ז מתעוררת השאלה מה גרם לכך שלאחרי ש"ויעלו ויתורו את הארץ" נבהלו והניאו את בנ"י מלילך לא"י?! והרי כבר ידעו לפנ"ז על הל"א מלכים שנמצאים בא"י וכו'? ויובן עפ"י מ"ש אדה"ז בלקו"ת שדוקא מצד היותם "אנשים כשרים" סברו שמוטב לישאר במדבר פרושים ומובדלים מהעולם ויוכלו ללמוד תורה ולקיים מצוות ללא הפרעות, ולא לילך לא"י ששם יצטרכו להתעסק בעניני העולם, חרישת שדות וניהול מסחר וכו' (חטאם הי' שלא היו חדורים בהכרה שאם הקב"ה מצווה לילך לא"י – צריך ללכת!) ואף שמ"מ היו מוכנים לכך, שלכן בחר בהם משה – אבל כאשר באו לא"י וראו במו עיניהם את הנסיונות הצפויים ו"אינה דומה שמיעה לראי׳" – נרתעו [המשך יבוא]. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ף סיון ה'תשכ"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2025 Synopsis The question arises in the story of the spies: As a true leader of the Jewish people (who was born to lead them, and who by this time had already lived with them and led them in practice), Moshe surely knew the characteristics and thought processes of the Jewish people; how then is it possible that he failed to recognize, G-d forbid, that the spies he chose were unfit for the mission? While Rashi explains that “at that time, they were virtuous,” that raises another question: After they “went up and scouted the land,” what caused them to become frightened, and to dissuade the people from going to Eretz Yisroel? After all, they already knew about the thirty-one kings etc. beforehand? We can understand this based on the Alter Rebbe’s explanation in Likkutei Torah that precisely because they were “virtuous,” they thought it was preferable to remain in the desert, separated and removed from the world, so they could learn Torah and do mitzvos without disturbance, rather than go to Eretz Yisroel where they would have to be involved in worldly matters like plowing fields and running businesses etc. Although they were initially prepared to do it – which is why Moshe chose them – when they came to Eretz Yisroel and actually saw the challenges that lay ahead with their own eyes, they were deterred, because “Hearing is not like seeing.” (To be continued.) Excerpt from sichah of Sunday, parashas Shelach, 20 Sivan 5725, to the graduating students of Bais Rivkah and counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2025
289
יום ב' פ' שלח, כ' סיון, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' שלח, כ' סיון, ה'תשפ"ה
Jun 16, 2025
10:12
התוכן [המשך] וההוראה: לפעמים מחליטים בתוקף לקיים רצון ה' ולא להתפעל מהעולם, אך כשהדברים באים בפועל ורואים הקושי שבדבר – מרגישים חלישות ורוצים "לברוח". צריכים לדעת שאין ליהודי ליפול ברוחו אלא להאחז ברצון ה', ובודאי ישלימו כל המלחמות בנצחון גדול; פעולת המרגלים שיתחרטו ולא ירצו לילך לא"י – לא היתה על הנשים שאמרו שאינן פוחדות, ועוד תבעו ודרשו "תנה לנו אחוזה"! כי אם ה' רוצה שילכו למקום נסיונות – צריך לעשותו! וההוראה: ישנם גברים שבצאתם "לרחוב" כדי לפעול שאלקות תהי' ניכרת שם ורואים את הנסיונות הכרוכות בזה, נרתעים ו"בורחים". על הנשים להראות את הדוגמא שלא נרתעים אלא מחליטים לקיים שליחות ה'. וזהו גם הוראה וחיזוק לאלו שעומדות להתמסר להדרכת ילדי ישראל במשך הקיץ, שתכליתה היא "כיבוש" עוד סביבה ועוד ילד יהודי לעשותם "ארץ ישראל" – שבודאי יעמדו בכל הנסיונות, ושליחות זו עוד תרומם אותן ואת המודרכים/כות. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ף סיון ה'תשכ"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2025 Synopsis (Continued.) Sometimes a person firmly resolves to fulfill Hashem’s will and to not be deterred by the world, but when it comes to actuality they feel weakened and want to run away from it. The lesson from the story of the spies is that a Jew should not lose heart, but should rather cling to Hashem’s will, and then he will surely emerge from all the battles with a great victory. Additionally: the spies’ report only impacted the men, in contrast to the women, who were still willing to go to Eretz Yisroel, and who asked and demanded, “Give us a portion.” The lesson is that it is up the women to set an example, by not being deterred, and by resolving to fulfill Hashem’s mission to transform the land, making Hashem visible even there. This is also a lesson and source of encouragement for those preparing to spend their summer as counselors guiding Jewish children: the goal is to “conquer” yet another Jewish child and another environment, and transform it into “Eretz Yisroel.” Not only will this not bring them down, but to the contrary: they, and those under their guidance, will be lifted up. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Shelach, 20 Sivan 5725, to the graduating students of Bais Rivkah and counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2025 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
290
יום ג' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תשפ"ה
Jun 17, 2025
11:51
התוכן התחלת שלישי דפ' שלח "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת וגו'" באה בהמשך למ"ש בסיום שני דפ' שלח "טובה הארץ מאד מאד" כמובן בפשטות וכ"ה בלקו"ת בפ' שלח (שפסוקים אלו הם ד"ה א'). והקשר ביניהם עפ"י המבואר שם: דוקא "אם חפץ בנו וגו'" – בחי' פנימיות הרצון (פנימיות הכתר) שהיא למעלה מהגבלה לגמרי – "מאד מאד" ב"פ, נמשך ונתגלה בארץ דוקא "טובה הארץ מאד מאד .. אל הארץ וגו'". והביאור: המרגלים רצו לישאר במדבר ולקיים המצוות ברוחניות (בעולם המחשבה או גם בעולם הדבור וכו') ולא ליכנס לא"י ולקיים מצוות מעשיות (בעולם המעשה), וכנגד דעה זו הכריזו יהושע וכלב "טובה הארץ מאד מאד" – שעיקר הכוונה הוא קיום מצוות מעשיות ועי"ז דוקא נמשך בחי' "מאד מאד" ולכן יש ליכנס לא"י; אין להסתפק ב"והביא אותנו אל הארץ וגו'" בעבודה רוחנית – העיקר הוא גאולה האמיתית והשלימה ו"ארץ זבת חלב ודבש" בפועל ממש כפשוטו! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' שלח, י"ב סיון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2025 Synopsis The beginning of shelishi of parashas Shelach, “If Hashem desires us, He will bring us to this land…” is a direct continuation of the end of sheini, “The land is very, very good.” This is evident from the plain reading of the verses, as well as from the explanation in Likkutei Torah (where both verses form a single dibur hamaschil). As explained there, the connection between the two verses is that it is specifically “If Hashem desires us,” the inner desire (the inner dimension of Kesser) which totally transcends limitation (the level of “very, very”) that is revealed in the land. Thus, whereas the spies wanted to remain in the desert and to fulfill mitzvos in a spiritual sense (in the realm of thought or the realm of speech etc.), Yehoshua and Kalev proclaimed, “The land is very, very good” – the main goal is to fulfill the mitzvos practically, and this requires actually entering the land. Similarly, nowadays it is not enough to “enter the land” in a spiritual sense; the main thing is the coming of the true and complete Redemption, and the “land flowing with milk and honey” literally. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashah Shelach, 12 Sivan 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2025 לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת הרה"ח התמים ר' יצחק הי''ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתה שיחיו
291
יום ד' פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשפ"ה
Jun 18, 2025
10:16
התוכן אף אם בנוגע לשקו"ט יש לעיין האם יהושע וכלב נשארו שלוחים של משה רבינו גם לאחרי ששאר המרגלים לא מילאו את השליחות, וזה תלוי האם זו היתה שליחות אחת או שהוא שלח אותם כי"ב שלוחים וכו', אבל בנוגע לפועל צ"ל שיהושע וכלב נשארו שלוחיו של משה, וכמפורש בפסוק [ברביעי דפ' שלח ש"יהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם". ועוד – ע"פ פרש"י ש"נטלו חלקם של המרגלים" משמע שהם השלימו גם את חלק השליחות של שאר המרגלים, כי ע"י שיהושע וכלב גרמו לבנ"י להתחרט עד שהיו מוכנים לעלות לא"י מיד וכו' התמלאה השליחות וכו'. וההוראה: יש להשתדל "אפי' מאה פעמים" לקרב יהודי שלא מתנהג כדבעי, ואפי' אם לא רואים מיד התוצאות ואפי' אם אחרים שהתעסקו אתו בזה בהתחלה כבר התייאשו בגלל זה ועזבו אותו – אין להתפעל אלא עליו להמשיך לקרבו וכו'. משיחת מוצש"ק פ' שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2025 Synopsis There’s a discussion as to whether Yehoshua and Kaleiv remained shluchim of Moshe Rabbeinu even after the other spies failed to fulfill the shilchus (depending on whether Moshe sent the spies on one mission or twelve separate missions etc.). At any rate, in practice we must conclude that Yehoshua and Kalev did remain Moshe’s shluchim, as the verse states (in revi’i of parashas Shelach) “Of those men, Yehoshua and Kalev remained alive….” Moreover, as Rashi states, Yehoshua and Kalev were given the portion of the other spies in Eretz Yisroel, implying that they completed the other spies’ portion of the mission as well. This is because by bringing the Jewish people to regret their actions, the mission was completed etc. The lesson is that one must persist in drawing a Jew near “even a hundred times”; even if one doesn’t immediately see results, and even if others who initially tried have already given up – one must not be discouraged, but must continue to draw him near etc. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Shelach, Mevorchim Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2025 לזכות ר' דוד שמעון ישראל בן שלומית שי' ליום ההולדת שלו כ"ב סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
292
יום ה' פ' שלח, כ"ג סיון, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' שלח, כ"ג סיון, ה'תשפ"ה
Jun 19, 2025
10:13
התוכן [הגיעה טענה מכיוון המפלגות הדתיות נגד הרבי, שבמלחמתו בעד גיור כהלכה – עי"ז גורם הוא ח"ו, כהמרגלים בשעתם, ש"יהודים" לא יעלו לארץ הקודש! וע"ז נסב הדיבור:] הרי הראי' מסיפור המרגלים היא להיפך! – המרגלים היו אלו שאמרו "ונהי בעינינו כחגבים", הם הרגישו א"ע כ"חגבים" לעומת הגויים ה"אנשי מדות", ובמילא אמרו שיש להתנהג כ"חגב" לגבי הגוי הגדול ו"לא נוכל לעלות" וכו' [כמ"ש בפ' שלח]! ועד"ז בנדו"ד: 'למה אין לך את האומץ לקום ולומר שהיום קראת "שמע ישראל וגו'" ושאסור להשתחוות לע"ז ואשר לכן אתה לא חותם על דבר שהוא בניגוד להלכה – לתת למישהו פיסת נייר שכתוב בו שהוא יהודי ובמילא חל עליו מ"ש בברית בין הבתרים ש"לך ולזרעך נתתי את הארץ הזאת", ועי"ז יבוא יהודי, אפי' אם הוא רחוק מיהדות אבל "ישראל הוא", להתחתן עם אינו-יהודי?!' – זה הי' חטא המרגלים שהי' "בכי' לדורות" ר"ל עד הדור הזה! אלא העצה היא – "אל תיראו" כי "לחמנו הם" מכיון ש"ה' אתנו"! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2025 Synopsis (In response to a claim by some of the religious parties that by fighting for conversion according to halacha, the Rebbe was causing Jews not to go to Eretz Yisroel, like the spies chas v’shalom): The proof from the story of the spies is the opposite: it was the spies who said, “We seemed like grasshoppers”; they saw themselves as “grasshoppers” compared to the gentiles, the “men of great size”; therefore they claimed that one must act like a grasshopper in relation to a non-Jew, and argued that that “We cannot go up.” Similarly: Why don’t you have the courage to stand up and say that today you recited Shema Yisroel, and that it’s forbidden to bow to avodah zarah, and that you will not sign something that goes against halacha, namely, giving a non-Jew a paper saying he is Jewish, which will lead to a Jew (any Jew, even if he is far from Yiddishkeit, is still a Jew) to stumble and marry a non-Jew?! This was the sin of the spies, which was caused “weeping for generations” until this very generation Rachmana litzlan. Rather, the solution is, “Do not fear…they are our bread” because “Hashem is with us.” 2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2025
293
יום ועש"ק פ' שלח, כ"ד סיון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' שלח, כ"ד סיון, ה'תשפ"ה
Jun 20, 2025
12:15
התוכן הרמז בעבודה ממצות חלה [כמ"ש בשישי דפ' שלח] כפשוטה שהיא הפרשת חלה מעיסה שנילושה מקמח ומים (כשיעור): קמח עושים ע"י שלוקחים חטים (לדוגמא) שלימים וטוחנים אותם לפירורים דקים, ואח"ז מערבבים בו מים וכו'. ובעבודה: לכל לראש על האדם "לטחון" את ה"מציאות" שלו, הגוף ונפה"ב עם כל הרצונות שלו, לפירורים דקים, שלא לתפוס מקום בעיני עצמו – "ונפשי כעפר" וכו'. אבל מזה עדיין לא יכול להיות "לחם" ש"לבב אנוש יסעד", אלא עליו לחבר את כל הפירורים האלו למציאות אחת ע"י שמערבב בהם "מים", שענינם – "מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך" – אינם חושבים על עצמם והתעלותם אלא מחפשים איפה יש "מקום נמוך", "מקבל", שיוכלו להשפיע בו – לעשות "טובה" למישהו. וכשאופים "עיסה" זאת בחמימות של "תנור אחד" – ה' אחד, אז נעשה מזה "לחם לבב אנוש יסעד" וכו'. ב' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2025 Synopsis The hint in the mitzvah of Challah (as described in shishi of parashas Shelach): Flour is made by taking whole kernels of grain and grinding them into fine particles, then mixing them with water and kneading them into dough. Similarly, in one’s Divine service one must first “grind” his own personal identity – his body and animal soul with all its desires – into fine particles, meaning they take up no space in his own eyes, “and my soul will be like dust” etc. However, this isn’t yet sufficient to make “bread that sustains man’s heart.” Rather, one must bind all the pieces into one by mixing them with “water,” whose nature is to flow “from a high place and to a low place” – not thinking about oneself and his own personal advancement, but looking for a “low place” where there is something he can accomplish by impacting someone else. And when this dough is baked with the warmth of “one oven” – the warmth of Hashem Who is One – then it becomes “bread that sustains man’s heart” etc. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2025 לע"נ ר' חיים דוב ב"ר אברהם משה ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלו כ"ד סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
294
יום א' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשפ"ה
יום א' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשפ"ה
Jun 22, 2025
9:08
התוכן טענת קרח [בראשון דפ' קרח] "מדוע תתנשאו על קהל ה'" (אף שהוא בעצמו ביקש שימנו אותו במקום אליצפן בן עוזיאל) היתה, שענין ה"התנשאות" של הכהן לא צ"ל באותם ענינים שבהם שווה הכהן לשאר בנ"י, אבל האמת היא, כמו שמשה אמר לו, שמעלתו של הכהן פועלת על כל עניניו. וע"ד המעלה של האדם "שנברא בצלם", הנה אצל בנ"י ה"ז באופן נעלה יותר מאשר אצל שאר אוה"ע, וע"ד בנוגע לקרבן תמיד של שבת ויו"ט ויוהכ"פ, שקדושת היום פועלת עילוי גם בקרבן תמיד, וההוראה: מעלתו של יהודי צריכה להתבטא לא רק כשעוסק בעניני תומ"צ אלא בכל עניניו, גם כשעוסק בעניני רשות, וכמ"ש ברמב"ם וכו' שה"חכם ניכר במעשיו באכילתו ושתייתו". ועד"ז בבנ"י גופא, הנה מי שהוא במדרגה נעלית יותר, שיודע ללמוד יותר וכיו"ב, ה"ז צריך להתבטא גם בעניני הרשות שלו, ועד"ז מעשה המצוות שלו צ"ל "מאירים" יותר ממי שאינו במדרגתו. [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2025 Synopsis Although Korach understood that there are distinctions between Jews (and he himself wished to be appointed in place of Elitzafan ben Uziel), nevertheless, he argued (in rishon of parashas Korach), “Why do you raise yourselves above the assembly of Hashem?” meaning, why must your being “raised above” be expressed in the areas where the Kohen is equal to other Jews? But the truth is that the Kohen’s special quality changes every part of him. Similarly, while man is created in the Divine image and possesses a quality superior to other beings, for a Jew, this quality is even loftier than it is among the nations of the world. We find a similar concept regarding the korban tamid: although the tamid is a daily offering, when it is offered on Shabbos and Yom Tov etc., the holiness of the day imbues it with even greater sanctity. The lesson is that the special quality of a Jew must be expressed not only when he engages in Torah and mitzvos, but even when he engages in mundane matters, as the Rambam writes, “The wise man is recognizable in his actions, in his eating and drinking.” Similarly, among the Jewish people itself, when someone has is on a loftier spiritual level than others, this quality must be expressed even in his mundane affairs, and his Torah and mitzvos must also shine more than that of someone not on his level. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2025
295
יום ב' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשפ"ה
Jun 23, 2025
7:41
התוכן [המשך] כמקור לענין כללי הנ"ל, שה"חכם" (יהודי) צ"ל ניכר גם "במעשיו באכילתו ושתייתו", מובאים ב' מאמרים: 1) "כל מעשיך יהיו לשם שמים". דפירושו, שהוא אוכל ושותה (לדוגמא) בכוונה שלאחר וע"י האכילה ושתי' יוכל ללמוד יותר טוב. אבל ה"מעשה" עצמו אינו עבודת ה'. 2) "בכל דרכיך דעהו", שזהו עבודה נעלית יותר: ש"בכל דרכיך" גופא "דעהו" – שמתקשר ע"י זה להקב"ה ע"י בירור הניצוצות שבמאכל וכיו"ב. ועד"ז אופן העסק במשא-ומתן של יהודי הלומד נגלה וחסידות אינו רק כדי שעי"ז יוכל אח"כ לתת צדקה, אלא מרגיש אלקות בעת עסקיו גופא – "דעהו". והנהגה זו שייכת לכל ישראל, אלא כדי להגיע לזה ה"ז "מן הקל אל הכבד", עי"ז שמתחיל את יומו עם ההכרה ש"שויתי ה' לנגדי תמיד", וזה נותן לו את הכוח שכל היום (לא רק בעת התורה והתפלה, אלא) גם "בכל דרכיך", יהי' "שויתי ה' לנגדי תמיד". משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2025 Synopsis (Continued.) Two teachings are cited as a source for the idea that “A wise man” (a Jew) must be recognizable even “in his actions, in his eating and drinking”: (1) “All your deeds should be for the sake of Heaven,” which means that one eats and drinks etc. with the intention that afterwards he will be able to learn better etc., but the deed itself is not part of his service of Hashem. (2) “Know Him in all your ways,” which refers to a loftier form of service where one “knows Him” within “all your ways” themselves,meaningoneconnects to Hashem while eating and drinking by elevating the sparks of holiness in the food and drink etc., and similarly one does business not merely to be able to give tzedakah later, but rather he senses G-dliness within his business itself. This service is attainable for every Jew, but one must go “from the easier to the more difficult”; beginning one’s day with, “I have set Hashem before me always,” gives a person the strength to “have set Hashem before me always,” not just during Torah study and davening, but “in all your ways.” Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2025
296
יום ג' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ה– יום בוא הרבי והרבנית הצדקנית נ"ע ("איש וביתו") לארה"ב –
יום ג' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ה– יום בוא הרבי והרבנית הצדקנית נ"ע ("איש וביתו") לארה"ב –
Jun 24, 2025
9:50
התוכן עיקר ופנימיות התורה הוא – שהיא חכמתו ורצונו ית', "ואהי' אצלו גו' שעשועים גו'", ולשם זה צ"ל לימוד התורה. אבל כאשר לימוד התורה הוא באופן שמערב בו פניות ומציאות עצמו, כגון על מנת שיקרא רב או באופן של "קרדום לחפור בו" בנוגע לעניני פרנסה, ה"ז בחי' "אחוריים" דתורה. לכל א' צ"ל משך זמן בכל יום שבו ילמד תורה "לשמה" ללא שום תכלית חיצונית. ואלו שביכלתם – יקדישו לכך משך זמן של כמה שבועות, חדשים ושנים. ישנם כאלה אשר עם היותם שמגדלים זקן שלם (שהו"ע י"ג תיקוני תיקנא, שכנגדם הם י"ג התיבות שבפסוק והוא רחום יכפר עון וגו') ומ"מ קשה להם לעמוד בנסיון זה... [אם דברים אלו יפעלו עליהם מכאן ולהבא – אינני יודע, אבל אני צריך לומר את שלי]; ואלו שלא יכולים לעשות זאת תמיד בעצמם – ישנו על זה הענין ד"תומכי' מאושר", "תמכין דאורייתא" – שיתנדבו מממונם להחזקת אלו שלומדים בתורה באופן האמור. משיחת יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2025 Synopsis The core and inner dimension of Torah is that it is Hashem’s wisdom and will, “I was...His delight,” and one must study Torah for that purpose. In contrast, when one studies Torah with ulterior motives and his own existence in mind, such as studying “in order to be called ‘Rabbi’” or as a “spade to dig with” – that is the external dimension of Torah. Everyone must designate time each day to study Torah for its own sake, without any external purpose, and those who are able to, should dedicate an extended period of several weeks, months, or years for this purpose. There are those who, despite having a full beard (which represents the Thirteen Attributes of Mercy, corresponding to the thirteen words in the verse “And He, being compassionate, pardons iniquity...”), nonetheless find it difficult to withstand this test...(I don’t know whether these words will have an effect on them from now on, but I have to say what I have to say); those who cannot always do it themselves should contribute to support those who study Torah in the abovementioned manner – “those who support it are fortunate.” Excerpt from sichah of 10 Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2025
297
יום ד' פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ה
Jun 25, 2025
10:24
התוכן הוראה ממ"ש בחמישי דפ' קרח "דבר אל בנ"י וקח מאתם מטה מטה.. מאת כל נשיאיהם.. והנחתם באוהל מועד.. והנה פרח מטה אהרן.. ויגמול שקדים (הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות. רש"י)": לכל יהודי, מאיזה שבט שיהי', נותן הקב"ה "מטה" (מקל) לסמוך עליו - נתינת-כח מיוחדת לעבודתו לקונו. ובזה גופא ישנה הוראה מיוחדת ממטה של שבט לוי, מטה אהרן ש"ויוצא פרח וגו'": הנתינת-כח לעשות מכל דבר שבעולם, גם דבר הדומם ("מטה") - "פרח", דבר של יופי - קשור עם עניני יהדות וכו', ולעשות את זה בזריזות ("שקדים"). ואף שזה הי' רק במטה אהרן, שבט לוי, אבל אהרן הוא כהן הגדול של כל ישראל, ובמילא ההוראה מ"מטה אהרן" הנ"ל שייכת לכאו"א מישראל! משיחת כ"ח סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2025 Synopsis A lesson from chamishi of Parashas Korach, “Speak to the Jewish people and take from them a staff…from each of their princes…and place them in the Tent of Meeting…and behold, Aharon’s staff for the House of Levi had blossomed…and produced ripe almonds” (the fastest ripening fruit, as Rashi explains): Hashem gives every Jew from every tribe a “staff” to lean upon – a special empowerment to serve his Creator. And there’s a special lesson from the staff of the tribe of Levi, Aharon’s staff, which “gave forth blossoms” etc.: We are empowered to cause anything in the world, even something inanimate (a “staff”) to “blossom,” to turn it into something beautiful – connected with Yiddishkeit etc. – and to do it quickly (like almonds). And although this only happened to the staff of Aharon, nevertheless, Aharon is the Kohen Gadol of all Jews, and therefore this lesson from Aharon’s staffapplies to every Jew. Excerpt from sichah of 28 Sivan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2025
298
יום ה' פ' קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ה
Jun 26, 2025
9:29
התוכן 1) ראש חודש הוא יום טוב לנשים שבו נוהגות להמנע ממלאכות מסויימות, וזה השכר שלהן על שלא רצו לקחת חלק בעשיית ה"עבודה זרה" של העגל וכו'. וההוראה: יש לנשים את הכח לחזק את האנשים בזמן הגלות שלא יהי' להם שייכות לענינים ש"זרים" לבנ"י. 2) גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו בי"ב תמוז פעלה חיזוק בהפצת היהדות במדינה ההיא. באמת ב(אד)ר"ח תמוז הודיעו לכ"ק מו"ח אדמו"ר שיכול להשתחרר [ושעליו לנסוע לקאַסטראַמאַ] אלא שסירב להשתחרר אז כי זה הי' קשור עם חילול שבת וכו'. וההוראה: כשהיצה"ר מנסה לשכנעו שמותר לעבור על ציווי ה' על מנת להשתחרר מ"בית האסורים" – אין לשמוע בקולו אלא לסמוך על ה' שבודאי ינחה אותו בדרך הטוב וכו'. יום ג' פ' חוקת, בדר"ח תמוז ה'תשל"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2025 Synopsis (1) Rosh Chodesh is a special Yom Tov for women, on which women customarily refrain from certain forms of work, in reward for their refusal to take part in the avodah-zarah (“foreign service”) of the golden calf etc. The lesson is that during the exile, women have the power to strengthen the men to have no association with anything foreign to the Jewish people. (2) The liberation of my father-in-law the Rebbe from prison on 12 Tammuz effected a strengthening in the spreading of Yiddishkeit in that country. The truth is that the Rebbe was informed of his release on Rosh Chodesh Tammuz, but he refused to leave because the trip (to exile in Kostroma) would continue into Shabbos; instead he chose to remain in prison until after Shabbos. The lesson is that when the yetzer hara tries to convince a person that it’s permissible to transgress Hashem’s command in order to be released from “prison” – one must not listen, and must trust in Hashem Who will surely guide him on the good path etc. Excerpt from sichah of Tuesday, second day of Rosh Chodesh Tammuz 5735 – to the graduating students of Bais Rivkah and the counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2025 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. * לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
299
יום ג' פ' בהעלותך, י"ד סיון, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' בהעלותך, י"ד סיון, ה'תשפ"ה
Jun 10, 2025
8:20
התוכן 1) אודות ה"אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" (נשיאת ארון יוסף או ההתעסקות בנדב ואביהוא) שטענו למשה בי"ד ניסן "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו", [כמסופר בשלישי דפ' בהעלותך], איתא בגמ' ש"חל שביעי שלהן להיות בערב פסח". זה שחיכו עד לרגע האחרון, י"ד ניסן, ולא פנו למשה בטענת "למה נגרע" כמה ימים לפנ"ז, וגם לא ביררו אצל משה קודם המעשה האם דבר זה לא יהא בסתירה להקרבת הפסח במועדו, הוא, דמכיון שהי' מדובר אודות ענין של גמ"ח של אמת, לא הי' אצלם ספק האם צריכים להתעסק בזה והיו בטוחים שבודאי ימצא פתרון לשאלה זו, ולא הוצרכו לשאול ולברר וכו' עד שבא הדבר לידי פועל. ומכאן למדים הוראה נפלאה בגודל הענין דאהבת ישראל, גמ"ח עם החיים, בגשמיות, ועד"ז בנוגע ל"עני" ברוחניות, שאין לדחות ההתעסקות בזה, ועאכו"כ בעקבתא דמשיחא וכו'. 2) להשתדל לרשום את ילדי ישראל למחנה קיץ שבו יקבלו חינוך ליר"ש, אהבת ישראל, התמדה ושקידה בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור. ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2025 Synopsis (1) Regarding the men (in shelishi of parashas Behaalosecha) who were unable to bring the korban Pesach because of their impurity (whether due to carrying the Yosef’s coffin or handling the bodies of Nadav and Avihu), the Gemara states that “their seventh day fell on Erev Pesach,” which is the day they approached Moshe with their question, “Why should we be excluded”. Seemingly, if they already knew beforehand that they were impure, why did they wait until the last moment, the 14th of Nissan, to approach Moshe with their question? Moreover, why didn’t they ask Moshe before becoming impure whether it would conflict with bringing the Pesach in its appointed time? The answer is that since they were involved with an act of true kindness,they had no doubt that they were obligated to complete the task at hand, and they were certain that a solution would be found to their question. Therefore, they saw no need to inquire until it came time to actually bring the korban. From this we learn a wondrous lesson: one should never delay an act of Ahavas Yisroel (helping a poor person physically, or helping someone who is spiritually poor) – and especially in the time of the footsteps of Moshiach etc. (2) Every effort should be made to ensure that Jewish children are enrolled in Jewish summer camps where they will be infused with fear of Heaven, Ahavas Yisrael, diligent Torah study, and the meticulous observance of mitzvos. 2 excerpts from farbrengenof Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2025
300
יום א' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ה
יום א' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ה
Jun 29, 2025
13:08
התוכן בעניני קדושה צ"ל "מעלין בקודש". ועאכו"כ בעניני כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא בישראל [אשר "הוא בחיים" עד ביאת המשיח! וגם אז נלך אנו עם הרבי שלנו, נשיא דורנו], והיות אשר ה"נשיא הוא הכל" – זה צ"ל באופן של פרסום. ובכן: כל מה שכ"ק מו"ח אדמו"ר רצה – מתמלא! (כמו כאשר הממשלה רצתה לאסור עליו לקחת איתו (בצאתו מהמדינה) חלק מהספרים והכתבים, ואמר שהוא יסע רק עם כל הספרים וכתבים – כך הי'!) בנין זה נתן כ"ק מו"ח אדמו"ר ל"אגודת חסידי חב"ד" – ובאסיפה של "אגודת חסידי חב"ד" לאחרונה הוחלט לפרסם זאת – ורצונו הי' שזה יהי' מקום תפילה, גם בחלק הבנין בו היתה דירתו הפרטית [אף שפשוט, שגם העיקר בדירתו הפרטית (של כל יהודי, וכ"ש של צדיק) הוא הלימוד והתפילה הספרים והכתבים, ועניני אכילה ושתי' ושינה וכו' הם בגדר טפל דטפל, ובפרט שאצל נשיא – הרי הוא גם אוכל שותה וישן וכו' כנשיא] ובאסיפה זו הוחלט שאכן ימשיכו להתפלל שם. ויה"ר שנזכה בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה, כאשר כל הבתי-כנסת ובתי-מדרשות שבחו"ל, עאכו"כ בנין "770", יעברו בשלימותם לארצנו הקדושה. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2025 Synopsis We must always ascend in holiness, and all the more so when it comes to something relating to my father-in-law, the Rebbe, a Nasi of the Jewish people. And since “the Nasi is everything” – this must be done in a public fashion. Everything that the Rebbe, my father-in-law, wanted, will be fulfilled (as we saw when the Russian government wanted to prohibit him from taking some of his sefarim and manuscripts with him upon leaving the country, but he declared that he would travel only with all of them, and so it was). The Rebbe gave this building to Agudas Chassidei Chabad – and at a recent meeting of Agudas Chassidei Chabad, it was decided to publicize this – and he wanted it to be a place for davening, including the part of the building that ostensibly served as his private residence (though it is obvious that even a Jew’s private residence is primarily used for Torah study, davening, sefarim and manuscripts etc., while eating, drinking, sleeping, etc., are totally secondary, and certainly the home of a Nasi, who eats, drinks and sleeps as a Nasi). Therefore, it was decided at the meeting to keep using the private residence for davening. May it be Hashem’s will that we merit very soon the true and complete Redemption, when all shuls and study halls in the Diaspora, and certainly the building of 770, will be transferred in their entirety to our Holy Land. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2025 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.