Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
1357 episodes
#
Name
Release Date
Duration
201
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ו
Jul 9, 2026
10:03
התוכן בהמשך למ"ש בפ' מסעי [בשני דפ' מסעי] ע"ד מיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד וגו'", ופרש"י: "למדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל". הטעם שרש"י לא מפרש מתי חזרו ענני הכבוד, וכמו בנוגע לבארה של מרים מובא בתורה שלאחרי מיתתה "לא הי' מים לעדה" וחזרו ע"י הכאת משה על הסלע וכו', כי אדרבה – מזה שהפסוק לא רומז בשום מקום שענני הכבוד חזרו לאחרי מיתת אהרן, ורש"י לא מביא מ"ש גמרא ש"כולם חזרו בזכות משה", מוכח שלפי פשש"מ אכן לא חזרו! והטעם שלא חזרו הוא כי לא הי' עוד צורך בהם! – לא להגן עליהם 1) מפני חום השמש מכיון שמיתת אהרן היתה בשנת הארבעים בר"ח אב, בסמיכות לזמן ש"תשש כחה של חמה"! 2) מפני אוה"ע מכיון שגם בלי העננים ייראו אוה"ע מפניהם. 3) מדברים המזיקים מכיון שכבר יצאו מן המדבר ועמדו ב"עבר הירדן מזרחה". 4) ובכלל, העננים "דאגו" גם לדברים שבעתיד "הענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים". ג' חלקים משיחת מוצש"פ מטו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026 Synopsis On the verse, “And the Canaanite king of Arad heard…,” Rashi explains: “This teaches you that what he heard about was the death of Aharon, for the Clouds of Glory departed, and he thought that permission had been granted to wage war against the Jewish people.” The reason Rashi doesn’t address the question of when the Clouds of Glory returned (unlike Miriam’s well, which returned after Moshe struck the rock etc.) is because here it is understood from the plain meaning of the verses that that the Clouds did not return. The reason they did not return is that they were no longer needed: (1) The people did not need protection from the sun’s heat, because Aharon’s passing occurred on Rosh Chodesh Av, when “the sun’s strength weakens.” (2) They did not need protection from the other nations because by now, after the defeat of the king of Arad and Sichon and Og etc., the nations feared the Jewish people even without the Clouds. (3) They did not need protection from the dangerous desert creatures because they had already left the desert, and were now on the eastern side of the Jordan river. (4) In general, the clouds also provided for their future needs (for example, by leveling the mountains ahead of them). 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026
202
יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ו
Jul 10, 2026
11:25
התוכן בהקדמה לספר החינוך מביא הפסוק [בשישי דבפ' מסעי] "שש ערי מקלט תהיינה לכם" כסימן לה"שש מצות תמידיות". וצ"ל למה בחר לזה פסוק המדבר אודות התיקון על "מכה נפש בשגגה" (ולא פסוק כמו "ששה משמותם על האבן וגו'" המדבר אודות אבני האפוד שהם "לזכרון.. לפני ה'" וכו')?! אלא שהיא הנותנת: ענין המיתה הוא ענין תמידי שבא לעולם "בעטיו של נחש" ויהי' עד הזמן ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ועד"ז ברוחניות: בעשיית חטא, שעי"ז נעשה חסרון ב"הדבקים בה'", נחסר בחיותו של עושה החטא – "מכה נפש", אלא שזה "בשגגה" – בגלל שהיצה"ר מפתה אותו כאילו אינו נעשה נפרד עי"ז מאלקות. ואח"כ "עולה היצה"ר ומסתין" וטוען שהוא "גואל הדם" וכו'. ומכיון שענין זה הוא ענין כללי בעבודת ה' שיהי' עד הזמן ד"מצוות בטלות לעת"ל", ולכן התיקון הזה הם ה"ששה מצוות תמידות" שעי"ז ניצולים מעונש של גואל הדם וכו'. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 Synopsis The introduction to the Sefer HaChinuch states that a mnemonic for the six perpetual mitzvos is the verse (in shishi of parashas Masei) “…they shall be six cities of refuge for you.” The reason the Chinuch choose a verse about the remedy for an unintentional killer rather than a verse discussing something more positive and holy (such as the verse, “…six of their names on one stone,” referring to the stones of the Ephod, which serve as “a remembrance before Hashem) is as follows: Death is a constant phenomenon that was introduced to the world “through the counsel of the serpent,” and will remain until Hashem removes the spirit of impurity from the earth. Similarly, in a spiritual sense, when a person commits a sin, his spiritual life force is diminished – it is a form of “killing.” However, it is an unintentional killing, because the person is tricked by the yetzer-hara who deceives him into thinking that the sin won’t separate him from G-dliness. Then, after the sin “The yetzer-hara rises up and accuses,” claiming to be the “blood avenger” and so on. Since this is a general and ongoing issue in Divine service, and one that will continue until the time when “the mitzvos will cease in the future era,” the appropriate remedy is the six perpetual mitzvos, which protect a person from the punishment of the blood avenger etc. 2 excerpts from sichah of Purim 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים
203
יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ו
יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ו
Jul 12, 2026
9:45
התוכן נשיא דורנו התעסק בענינים של פועל ממש – לכל לראש לעשות טובה, בגשמיות או ברוחניות, לכאו"א מישראל מבלי-הבט על מעמדו ומצבו בתומ"צ, בלי לתבוע ממנו תחילה לחזור בתשובה וכו'. פעם שאלוהו מדוע מקרב גם אותם יהודים עליהם נאמר בשו"ע ש"מורידין ולא מעלין"? וענה: דין זה כתוב בשו"ע בסוף ח"ד – כשילמדו ויקיימו את כל מ"ש ב-1,700 סימני שו"ע שלפנ"ז ניתן יהי' להסתפק אולי דרישתם זו אכן באה מצד הקדושה... ובפנימיות הענינים: בעשיית טובה ליהודי מקיימים מצות אהבת ישראל בלי שום ספק, משא"כ התנהגות כלפיו במדת הדין ישנו ספק אולי זו באה מאיזה פני'. וההוראה: לכל לראש יש לעשות טובה בפועל לכאו"א בלי לבדוק מעמדו ומצבו הרוחני, ורק לאח"ז לדבר אתו דברי תוכחות ומוסר וכו', ורק כך יתקבלו דברי-המוסר ויפעלו פעולתן. כמשארז"ל שדברי התוכחה של משה רבינו לבנ"י "אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" (כמ"ש בראשון דפ' דברים] באו "אחרי הכותו את סיחון וגו'" – אחרי עשיית טובה וחסד לבנ"י. משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 Synopsis The Nasi of our generation focused on matters of practical action – first and foremost, to do a favor for every Jew, materially or spiritually, regardless of their standing and spiritual condition in Torah and mitzvos, and without first demanding that they do teshuvah etc. He was once asked why he focused on drawing in even Jews whom the Shulchan Aruch states should be “lowered and not raised.” His response was that this halachah appears at the end of Choshen Mishpat, which is the last ofthe four sections of the Shulchan Aruch. When a person has learned and fulfilled everything it says in the previous 1,700 simanim of the Shulchan Aruch, only then one can even begin to think about administering rebuke and punishment, and even then he must question whether the desire to do so really comes from holiness…. On a deeper level: when one does a favor for a fellow Jew, he is certainly fulfilling the mitzvah of Ahavas Yisroel. By contrast, when he relates to another Jew harshly and with judgment, there is room for doubt; perhaps he is motivated by some personal desire or interest. The lesson is that, first and foremost, one must do an actual favor for every Jew, without examining their spiritual standing and condition. Only afterward can one speak words of rebuke and moral instruction, and only in this manner will those words be accepted and accomplish their purpose. As our Sages taught regarding Moshe’s words of rebuke to the Jewish people, “These are the words that Moshe spoke...” (as it says at the beginning of parashas Devarim): Moshe’s rebuke came only “after he had smitten Sichon...” – after first doing kindness and a favor for the Jewish people. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
204
יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ו
Jul 13, 2026
11:16
התוכן יש לנצל ימים אלו, עוד לפני ה"משנכנס אב" בפועל, להסביר לבנ"י שה"גלינו מארצנו" לא הי' כי הגוים היו יותר בכמות ולכן הי' להם שליטה על בנ"י – אלא "מפני חטאינו". ולכן אין ליהודי לפחד מזה שהוא מוקף מ"שבעים זאבים", עליו רק להזהיר שלא יהי' ה"מפני חטאינו", ולחיות באופן של "עם לבדד ישכון", כאילו אין עולם מסביבו, ולכן אינו מתפעל ש"בגוים לא יתחשב" – שהגוים לא מתחשבים בו. כאשר דברים אלו יצאו מן הלב, יכנסו אל הלב ויפעלו פעולתם – לחזק את הבטחון בה' ולהוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות. ואי"ז "הסברה" רק לשם הרגעה... אלא זהו המצב האמיתי שבנ"י הם למעלה מחוקי הטבע, "עם לבדד ישכון". וכאשר בנ"י עומדים על היסודות של עם ישראל – "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", האבות והאמהות – ילכו לבטח דרכם וכו'. כמו"כ יש לנצל ימים אלו להוסיף בצדקה, שכ"א יתן פרוטה או כמה פרוטות לצדקה כל בוקר, ובע"ש – לתת כפליים, גם בשביל יום השבת. א' השיחות דהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 Synopsis These days should be utilized, even before Av begins, to explain to Jews that the fact that “We were exiled from our land” was not because the nations were greater in number and therefore had dominion over the Jewish people, but “because of our sins.” Therefore, a Jew should not be intimidated by the fact that he is surrounded by “seventy wolves”; his only concern should be to ensure that there is no “our sins,” and to live as “a people that will dwell alone,” as though there were no world around him, and therefore being undisturbed by the fact that “he is not reckoned among the nations” i.e. that the nations do not take him into account. When these words come from the heart, they will enter the heart and accomplish their purpose – strengthening trust in Hashem and increasing Torah and mitzvos. And this is not just some explanation designed to calm people down; this is the reality: The Jewish people stand above the laws of nature, because they are “a people that will dwell alone.” And when the Jewish people stands firmly upon its foundation – “From their beginning I see them as mountain peaks, and I behold them as hills,” referring to the Avos and Imahos – they will proceed securely on their path etc. Likewise, these days should be utilized to increase in tzedakah, with every individual giving a coin or a few coins to tzedakah every morning, and giving double on Friday to account for Shabbos as well. Sichah of Thursday night, parashas Matos-Masei, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
205
יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 14, 2026
9:04
התוכן 1) בנוגע לכמה ענינים נחשב ר"ח ליום-טוב, ובמיוחד ר"ח של "חודש החמישי" שבו "צום החמישי" עפמ"ש "צום החמישי .. יהי' .. לששון ולשמחה ולמועדים טובים". וכיון שהירידה ד"צום החמישי" היא ירידה הכי גדולה מבין כל הד' צומות שנזכרו בפסוק זה, מובן שגם העלי' שעי"ז היא עלי' הכי גדולה – העלי' דבנין בהמ"ק השלישי. וכדי למהר א"ז יש להוסיף ב"מעשינו ועבודתינו" ובפרט בענינים הקשורים לט' הימים. 2) ר"ח מנ"א הוא יום ההסתלקות של אהרן הכהן שהאריך ימים יותר מ-120 שנה, ועפמ"ש "הוי מתלמידיו של אהרן" – יומשך לכאו"א אריכות ימים ושנים טובות כפשוטו, נשמות בגופים וכו', ויה"ר שע"י ההחלטות בענינים אלו תבוא הגאולה תיכף ומיד ממש! ועוד. ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 Synopsis (1) In a number of ways, Rosh Chodesh is considered like a Yom Tov, especially Rosh Chodesh of the fifth month, which contains the “Fast of the Fifth Month,” which will be transformed “into joy and gladness and happy festivals.” Since the descent associated with the Fast of the Fifth Month is the greatest descent among the four fasts mentioned in the verse, it is understood that the ascent resulting from it is likewise the greatest ascent – namely, the building of the third Beis Hamikdash. In order to hasten it, one should increase in “our deeds and our service,” especially in matters pertaining to the Nine Days. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av is the day of yom hilula of Aharon HaKohen, who lived more than 120 years. Since the Mishna says, “Be among the disciples of Aharon,” this should bring long life and good years for every Jew in the literal sense, as souls in bodies etc. May it be Hashem’s will that the positive resolutions taken in these matters bring the Redemption immediately, literally right now! 2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
206
יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 15, 2026
7:44
התוכן שיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם הוא – "שצוונו להביא כל הקרבנות המוטלין עליו ברגל הראשון שיפגע בנו משלשה הרגלים וכו'". הלימוד מזה בעבודת האדם, שהרי גם כאשר נמצאים בגלות ישנו "בית המקדש" באופן ד"מקדש מעט" בביתו של כאו"א מישראל, עליו אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם", וזה צ"ל ניכר בכל פרט ופרט של הבית – ובמיוחד בהבנים ובהבנות: התוכן ד"עלי' לרגל" הוא – "יראה כל זכורך אל פני האדון ה'" – ההתקשרות עם הקב"ה. ודוגמתו בחיי היום-יום הוא באמירת "מודה אני לפניך מלך חי וקיים" בהתחלת היום. וזוהי ההוראה משיעור היומי – שיש להביא את כל הנדרים ונדבות וכו' מיד ברגל הראשון: לא לחכות למלא את כל ההתחייבויות בעניני יהדות שמקבל ע"ע עד שמגיע יום מיוחד, אלא לעשות זאת תיכף ומיד בהזדמנות הראשונה ש"עולה לרגל", שזה אפי' ביום חול רגיל, בהתחלת היום באמירת מודה אני, כנ"ל. משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026 Synopsis Today’s Sefer Hamitzvos states that one is obligated to bring all his pledged offerings on the first festival following the undertaking of the pledge. The purpose of the festival pilgrimage is that “All your males shall appear before the Master, Hashem” – to connect with Hashem. Similarly, every Jew makes a minor “festival pilgrimage” every day when he connects to Hashem by saying Modeh Ani in the morning. And this is the lesson from this mitzvah: one must not wait to fulfill his commitments in matters of Yiddishkeit until some later time or special date; rather, one should do fulfill them immediately upon the very first “festival pilgrimage” – the Modeh Ani recited every day. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to N’shei u’Bnos Chabad. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026
207
יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 16, 2026
7:09
התוכן בחמישי דפ' דברים מדובר אודות מ"ש הקב"ה לבני ישראל (ע"י משה רבינו) שהוא לא יתן להם את ארצות שעיר עמון ומואב, ובמילא שלא יגעו בזה וכו', משא"כ את ארץ סיחון ועוג וכו'. ומזה התשובה לטענתם של ה"רגשו גויים" אשר בני ישראל גזלו מהם את ארץ ישראל והיא לא שייכת לבנ"י: עליהם לדעת שבזמן שהוריהם וזקניהם היו פראים ואוכלי בשר-אדם ללא הנהגה בצדק ויושר, הנה כבר אז לימדו את בני ישראל להתנהג עפ"י צדק ויושר ומה שלא שייך להם אלא לאוה"ע – לא לוקחים! ובמילא מובן שארץ ישראל שייכת לבנ"י עפ"י צדק ויושר ואלו שרוצים לקחת מהם חלק מ"שלימות הארץ" ה"ז גזל וכו'. משיחות ד' מנחם-אב ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026 Synopsis Chamishi of parashas Devarim states that Hashem told the Jewish people that He was not giving them the lands of Seir, Ammon, and Moav, and therefore they were not to interfere with them, in contrast to the lands of Sichon and Og, which were given to them. This serves as a response to the nations who claim that Eretz Yisroel does not belong to the Jewish people and that they stole it: The should know that at a time when their ancestors were still living as uncivilized cannibals, the Jewish people were already being taught to conduct themselves according to a system of justice and righteousness. Whatever did not belong to them, they did not take, and they took only what they were rightfully given by Hashem. Therefore, those who seek to take away any part of the Land from the Jewish people are engaging in theft and the opposite of righteousness etc. Excerpt from sichah of 4 Menachem-Av 5740 – to For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026
208
יום ועש"ק פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 17, 2026
10:16
התוכן א) הוראה לילדי ישראל ממ"ש בזהר בתחילת פ' דברים שפעם הלכו ר' יהודה ועוד כמה חכמים בדרך ופגעו בילד א', והילד למד אתם תורה ורזי תורה, ואמר ר"י "זכאה דרא" שבו לומדים גם ילדי ישראל תורה ורזי תורה וכו'. וע"י לימוד פנימיות התורה ש"לית תמן מחלוקת" מתחזקת האהבת ישראל, ועי"ז מתבטלת סיבת הגלות וכו'. ב) לימוד מהנהגות האריז"ל 1) זכה לרוח הקודש מפני ששמח מאד בעשיית המצוות. 2) הכניס בנוסח התפלה לומר קודם התפלה "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". 3) הי' מכניס ידו לכיס ומוציא משם כסף ע"מ לשלם עבור מצוה או לתת צדקה בלי לספור כמה כסף הי' שם. ג) הצעה ובקשה מילדי ישראל: שמיום זה עד ט"ו באב יוסיפו כל יום בתורה, מזמור תהלים ובצדקה. משיחות יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026 Synopsis (1) A lesson for children from the Zohar at the beginning of parashas Devarim: The Zohar states that Rabbi Yehudah and other Sages were once traveling when they encountered a certain child who taught them Torah, including secrets of the Torah. Rabbi Yehudah said: “Meritorious is the generation” in which even children study Torah and the secrets of the Torah etc. Studying the inner dimension of Torah, “where there is no dispute,” strengthens Ahavas Yisroel, thereby eliminating the cause of the exile. (2) A lesson from the Arizal: (a) The Arizal said that the reason he merited Ruach HaKodesh was because he took exceptional joy in doing mitzvos. (b) He introduced the practice of saying “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself’” before davening. (c) When he gave tzedakah and the like, he would put his hand into his pocket and take out money without counting how much it was. (3) A proposal and request to Jewish children: From now until Tu B’Av, children should add each day in Torah, Tehillim, and tzedakah. Excerpts from sichos of Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026
209
יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו
Jul 2, 2026
11:06
התוכן בהתחלת הסליחות דשבעה עשר בתמוז אומרים "חרבו שלף האויב .. להיות עוללים ויונקים מוכנים לטבח" (ר"ל). והענין ברוחניות: שבמקום לחנך עוללים ויונקים עם תורה שהיא "חיינו ואורך ימינו", ועם מצוות עליהם נאמר "וחי בהם" – מחנכים אותם לבטלם מלימוד התורה וכו'! ומזה ההוראה שעל כאו"א לעשות כל התלוי בו בכל התוקף שיהי' "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" שעי"ז יפעלו "להשבית אויב ומתנקם", ועוד ברגעי גלות האחרונים יהי' "ולכל בני ישראל הי' אור במושבתם", ויקויים היעוד ד"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך". והמעשה הוא העיקר: על כאו"א להשקיע א"ע בזה ולפעול ביתר שאת ויתר עז, לקשר כל "עולל", מיד ברגע שנולד, עם תורת חיים, ולנצל את ימי הקיץ לענין זה. שזוהי ה"נקודה" של "מבצע חינוך" עליו דובר בתוועדויות האחרונות, ומזה באים לשאר ה"מבצעים" וכו'. משיחת יום ג' פ' פנחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026 Synopsis At the beginning of Selichos for 17 Tammuz we say: “The enemy unsheathed his sword against us to exterminate us, infants and suckling babies to be prepared for slaughter” (Rachmana litzlan). In the spiritual sense, this means depriving Jewish children of an education in Torah (which is “our life and the length of our days”) and mitzvos (of which it says, “and live by them”). The lesson is that everyone must do everything in his power, and with the fullest force, to “Establish strength out of the mouths of infants and nursing babies,” and thereby “put an end to enemy and avenger.” And already in these final moments of exile, “There will be light for all the Jewish people in their dwelling places,” and the promise will be fulfilled: “Kings will be your nursing fathers and their princesses your nursing mothers.” And “Action is the main thing”: Everyone must devote themselves this task of bringing every Jewish child to the Torah of Life from the moment he is born, and thesummer days should be utilized for this purpose. This is the central point of Mivtza Chinuch that was discussed at recent farbrengens, and this leads to all the other mivtzoim etc. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026
210
יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 20, 2026
9:44
התוכן גם גאולה של דבר וענין פרטי – הרי "כיון דשם גאולה עלה" יש לה שייכות עם כללות ענין הגאולה. תוכן ופירוש השם "גאולה" הוא – לגאול את הדבר ממקום הגלות ולהשיבו אל מקומו האמיתי. השם של היפך הגאולה הוא "גולה", וע"י הוספת אות אל"ף שרומז ל"אלופו של עולם", דהיינו המשכת הגילוי ד"אלופו של עולם" באמצע מקום וזמן הגלות ובכל פעולה ופעולה שבחיי יום-יום – עושים מ"גולה" – "גאולה". תחלה "גאולה" במובן הפרטי בנוגע לאדם פרטי זה, וכאשר מצטרפים כו"כ גאולות פרטיות פועלים עי"ז את הגאולה הכללית דכלל ישראל. ומכאן למדים אשר כל פעולה של יהודי בעניני תורה ויהדות במעשה דבור ומחשבה, לעשות מ"גולה" "גאולה" – חשובה לזירוז הגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט עפ"י פס"ד הרמב"ם ש"לעולם" יראה עצמו וכל העולם כולו שקול, וע"י "מצוה אחת" בלבד "הכריע . . כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 Synopsis Even a personal redemption has a connection to the true and completeRedemption, “because it bears the name geulah.” The name for the opposite of redemption is golah (exile); by revealing the letter alef (which alludes to the Master of the Universe – Alufo shel Olam) within every deed in exile, one transforms golah into geulah. First one experiences his own personal redemption, and then, when many individual redemptions are combined, the Redemption of the entire Jewish people occurs. From this we learn that everything a Jew does in thought, speech, and action, to transform the golah into geulah plays an important role in hastening the true and complete Redemption. This is especially so in light of the Rambam’s ruling that a person should always view himself and the entire world as equally balanced, and with just one mitzvah, he “tips the balance...of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and to them.” Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז
211
יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 21, 2026
11:02
התוכן איתא בגמ' "בשבעה (באב) נכנסו נכרים להיכל", ומובן שהכוונה אינה לצער ח"ו אלא לעורר ע"ד ההשתדלות למהר את הגאולה ובנין ביהמ"ק, וכמ"ש במדרש ש"עלה ארי' כו' והחריב.. על-מנת שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל" – זה שרואים שלא רק ש"עדיין לא בא!" אלא עוד ניתוסף יום כזה שמיוחד בענין בלתי-רצוי, ה"ז ע"מ ליתן לבנ"י תוספת-כח לתביעה הנפשית שתבוא כבר בפועל הגאולה! הקשר בין שבעה במנחם-אב לגאולה; ובפרט שמקשרים א"ז עם ענין הצדקה, ואע"פ שמצינו שלילה בכלל אינו זמן לנתינת הצדקה אבל בשעה שהעני עצמו נמצא במקום ופושט יד לצדקה פשוט שצריכים לתת לו מיד, "ובפרט אַז דער פשיטת יד און דער תביעה פון דעם "עני".. איז דאָך שוין אַ מעשה.. פון ניינצן הונדערט יאָר, איז דאָך פאַרשטאַנדיק בפשטות.. אַז תיכף ומיד ממש דאַרף זיין .. די נתינה פון גאולה האמיתית והשלימה!". משיחת אור ליום ג' פ' ואתחנן, ליל ז' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 Synopsis The Gemara says: “On the seventh (of Av) gentiles entered the Heichal.” Obviously, the point is not to cause pain, chas v’shalom, but to awaken us in our efforts to hasten the Redemption and the building of the Beis Hamikdash. As the Midrash states, “A lion arose…and destroyed… in order that a lion should come… and build Ariel.” Thus, when one sees that not only has Moshiach still not come, but that there has been another of exile, it is in order to give the Jewish people additional strength in their heartfelt demand that the Redemption come immediately and literally. The connection between 7 Menachem-Av and the Redemption is especially emphasized when it is tied to giving tzedakah. Although we find that nighttime is not generally the time designated for giving tzedakah, nevertheless, when the poor person himself is standing before you and he stretches out his hand, it is obvious that one must give him immediately – and especially since the outstretched hand and the plea of this “poor person” has already been ongoing for nineteen hundred years. It is obvious that the true and complete Redemption must come literally right now without any delay whatsoever! Excerpt from sichah of Monday night, parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
212
יום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ערב תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ערב תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו
Jul 22, 2026
5:41
התוכן בכל ענין בתורה יש את פירושו הפשוט ופירוש עמוק יותר. ולדוגמא בב' הדברות הראשונות של עשה"ד [כמ"ש בשישי דפ' יתרו, וברביעי דפ' ואתחנן]: "אנכי ה' אלקיך וגו'" – לא רק להאמין במציאות ה' ושהוציא בנ"י ממצרים וכו' כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר: להאמין ש"אנכי ה' אלקיך" – כחך וחיותך – ה' הוא הנותן לאדם את הכחות, השכל והרגש וכל האפשרויות, להצליח בעניניו ע"י יגיעה וכו'. "לא יהי' לך אלקים אחרים וגו'" – לא רק לא לעשות "אלקי כסף ואלקי זהב" כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר – לא לעשות "עבודה זרה" מכסף זהב וכבוד, ואפי' לא מכחותיו, כי הכל אינו אלא כ"גרזן ביד החוצב"! משיחת י"ג סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026 Synopsis Everything in Torah has a simple meaning and a deeper meaning. For example, the first two of the Aseres Hadibros (in revi’i of parashas Va’eschanan): (1) “I am Hashem your G-d…” doesn’t only mean that one must believe in the existence of Hashem and that He took the Jewish people out of Egypt, etc. but also that one must believe that “I am Hashem your G-d” – “your strength and your life-force” – meaning that, while a person is obligated to put in his own effort, it is Hashem who gives him all his faculties, intellect, emotions, and the ability to succeed. (2) “You shall have no other gods….” Doesn’t only mean that one mut not make “gods of silver and gods of gold” etc. in the physical sense, but also that one must not to make an “idol” out of money, gold, or honor, and not even out of one’s own abilities – because all of these are nothing more than “an axe in the hand of the woodcutter.” Excerpt from sichah of 13 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026
213
יום ה' פ' ואתחנן, תשעה-באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' ואתחנן, תשעה-באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו
Jul 23, 2026
12:02
התוכן ההסברה היחידה לזה שלא נוצלו כראוי ברכות ה' ונשיא דורנו לאנ"ש שבכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד, היא, בגלל החסרון באהבת ישראל. "ואהבת לרעך כמוך" פירושו בפשטות: כמו ש"על כל פשעים", של עצמו, "תכסה אהבה", עאכו"כ שכן צ"ל ביחס לזולת. לא משנה מה הן "ההסברות" שבגללן חסר באהבת ישראל - יש לדעת שבזה "נוגעים" בנשיא דורנו שרואה את האמת ורוצה אך ורק בטובתם האמיתית של כאו"א. בנוגע לפועל: יש לציית למרא דאתרא אפי' אם לא מסכימים אתו! ומה שעבר - עבר, ומכאן ולהבא ישכון השלום בתוכם. אם בכלל צ"ל "האמת והשלום אהבו", עאכו"כ שכן צ"ל במקומות שיש להם ברכה מיוחדת מנשיא דורנו, אלא שהוא מתחנן: "עמדו הכן כולכם" לקבל את הברכות בטוב הנראה והנגלה, והכלי לזה היא "אהבת חנם"! ובאמת האהבה ביניהם אינה "חנם" ח"ו אלא מוצדקת במאה אחוזים! ואין הדבר תלוי אלא ברצון, ולהתכונן לקבלת פני משיח צדקנו שמחכה שיסיימו את ההכנות, שכוללת, לכל לראש, אהבה אמיתית בין איש לרעהו! ג' חלקים משיחת כ"ו תשרי ה'תשד"מ, בעת ה"יחידות" לאנ"ש שי' מכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד שבאה"ק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026 Synopsis The only explanation for why Hashem’s blessings and the blessings of the Nasi of our generation have not been properly utilized by Anash in Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad is the lack of Ahavas Yisroel. “You shall love your fellow like yourself” is meant literally: just as “Love covers all transgressions” regarding one’s own faults, that must certainly be the case when it comes to another person. No matter what the “explanations” may be for the lack of Ahavas Yisroel, one must know that the lack of Ahavas Yisroel affects the Nasi of our generation, who sees the truth and desires only the genuine good of every individual. What this means practically is that one must listen to the mara d’asra, even if one does not agree with him, and from now onward, peace should dwell among them. If in general we are obligated to “love truth and peace,” then all the more so in places that have received a special blessing from the Nasi of our generation. But he is pleading: “Stand ready, all of you,” to receive the blessings in a visible, revealed manner, the vessel for which is ahavas chinam. And the truth is that love for another Jew is not “chinam” at all, chas v’shalom, but one hundred percent justified. The matter depends only on one’s will and on preparing to welcome Moshiach Tzidkeinu, who is waiting for the Jewish people to complete the preparations for the Redemption, which include, first and foremost, genuine love between Jews. 3 excerpts from sichah of 26 Tishrei 5744, in Yechidus for residents of Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026
214
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י' מנחםאב, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י' מנחםאב, ה'תשפ"ו
Jul 24, 2026
11:44
התוכן הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'" נפעל ע"י ה"ואני אבטח בך" (תהלים נה). ההוראה הברורה לזמנים אלו: ישנם בעלי מרה-שחורה" שעושים חשבון עפ"י הטבע שהנה מה שהסתמכו על פלוני וכו' התברר ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. יש לדעת שאם יש את ה"ואני אבטח בך", אזי בודאי שיהי' "פדי'" ובאופן ד"שלום". עד ש"ברבים היו עמדי" – שגם "אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד". ובעבודת האדם: "דוד" קאי על יצה"ט, ו"אנשי אבשלום" קאי על (אלו שיש להם עסק עם) היצה"ר. הנה ע"י ה"ואני אבטח בך" פועלים תחילה "בפנים" שעניני היצה"ר מתהפכים לטוב, ואח"כ גם "בחוץ" ממנו ומעם ישראל – שמתפטרים מכל הדאגות, בלבולים, טרדות ואיומים של השבעים אומות וכל אביזרייהו, והכל מתהפך באופן של "פדי' בשלום", עד שזה בא באופן של שמחה גלוי' שרואים בעיני בשר (וכהדין בשמחת יו"ט שצ"ל דוקא באופן שגם הגוף הגשמי והחומרי ישמח). משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 Synopsis Kapitel 55 of Tehillim states: “He redeemed my soul with peace from the battle that came upon me, because of the many who were with me…but I will trust in You” – it is when one places his trust in Hashem that his soul is redeemed in peace. The clear lesson for the present era is as follows: there are pessimists who make calculations based on the natural order and conclude that relying on this person or that person has failed and shown that “the kindness of the nations is sin” etc. But one must know that when “I trust in You,” then there will certainly be redemption, and it will be “with peace,” to the extent that “the many were with me” – even “Avshalom’s men davened for Dovid’s victory.” In a person’s Divine service: “Dovid” refers to the yetzer tov, while “Avshalom’s men” refers to the yetzer hara (and those struggling with it). When one trusts in Hashem, he first undergoes an inner transformation, so that the yetzer-hara etc. is transformed to good. Then, this also affects what is outside oneself and the Jewish people – thereby freeing them from all worries, distractions, and threats from the seventy nations and everything associated with them, so that everything is “redeemed with peace” to the point of visible, tangible joy.(Like the law regarding the joy of a festival, which must be experienced even by the physical body). Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ישראל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
215
יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 26, 2026
9:49
התוכן נת' בהתוועדות קודמת בשיטת רש"י בפשש"מ, שענני הכבוד שהיו בזכות אהרן לא חזרו אחר הסתלקותו, כי יכלו להסתדר בלעדיהם. (משא"כ העננים שהיו הכרחיים להריגת נחשים ועקרבים וכיו"ב). ושאלו ע"ז הרי (גם) ענני הכבוד היו הכרחיים, וכמ"ש [בראשון דפ' עקב] "שמלתך לא בלתה וגו'" ופרש"י: "שמלתך לא בלתה, ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים הי' גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו"?! הנה "גיהוץ השמלות" ע"י העננים לא הי' הכרחי אלא ענין של כבוד: 1) כמו שהאשה יכלה לתפור כפתור שנפל, יכלה לגהץ את השמלות! 2) הרי יצאו ממצרים עם כמות עצומה של "שמלות", ויכלו להחליף את השמלות שבלאו. 3) יכלו לקנות בגדים כשעברו במסעם במקומות ישוב. ובנוגע להענין ש"גדל לבושן עמהם", הרי לא העננים פעלו זה אלא "כלבוש הזה של חומט שגדל עמו" מצ"ע! ב' חלקים משיחת ליל חמשה עשר באב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 Synopsis It was discussed during the previous farbrengen that according to Rashi, according to the plain meaning of Chumash, the Clouds of Glory (which came in Aharon’s merit and which served to honor the Jewish people) did not return after Aharon’s passing because they were not essential. (Unlike the clouds that killed the snakes and scorpions etc., which were essential.) The question was asked: Seemingly, the Clouds of Glory also served an essential purpose, as the verse states (at the beginning of parashas Ekev), “Your garment did not wear out…,” on which Rashi explains: “The Clouds of Glory would rub their clothes and press them as is done with laundered clothes,and even their young, as they grew, their clothes grew with them like a turtle’s ‘clothing’ [i.e. its shell] which grows with it.” The obvious answer is that wearing pressed garments was not essential, but merely a matter of honor, for the following reasons: (1) After the clouds departed, the women had the option of pressing the garments themselves if they wished. (2) We know that the Jewish people took an enormous quantity of clothing with them when the left Egypt. Therefore, if any clothing became worn out after the departure of the Clouds of Glory, they could be replaced by those additional clothes taken from Egypt. (3) The Jewish people had the option of buying new clothing from the inhabited areas they passed by on their journey. As for the issue of the clothing growing with the children, Rashi states clearly that it was like the growth of a turtle’s shell, which happens on its own – it had nothing to do with clouds. 2 excerpts from sichah of Tuesday night, 15 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו * לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים
216
יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 27, 2026
8:26
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' עקב "והי' עקב תשמעון . . ושמר ה' אלקיך וגו'": הברכה ד"ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'" באה בגלל העבודה ד"עקב תשמעון" – קבלת-עול. דאע"פ שצ"ל "תמים תהי' עם הוי' אלקיך", שיש לעבוד את ה' עם כל האיברים כולל השכל שבמוח והרגש שבלב, אבל השכל והרגש מצ"ע הם מוגבלים, ובכדי שעבודת ה' תהי' בלתי-מוגבלת ה"ז דוקא כשהאדם חדור עם קבלת-עול שעי"ז הוא דבוק בה' שהוא א"ס. ועבודה זו נוגע בעיקר ב"עקבתא דמשיחא", דבכדי להתגבר על העקביים דגלות ה"ז ע"י העבודה דבחי' עקב בקדושה. ועוד. א' השיחות דהתוועדות כ' מנ"א ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026 Synopsis The beginning of parashas Ekev states: “If you will heed (Ekev tishme’un)…Hashem your G-d will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers.” The blessing that “He will keep for you…” comes as a result of the service of eikev tishme‘un – kabbalas ol – which is represented by the heel (“akev”). Because although one must “Be wholehearted with Hashem your G-d,” meaning one must serve Hashem with all one’s faculties, including the intellect in the head and the emotions in the heart, nevertheless intellect and emotion are inherently limited. Divine service can only be unlimited when one is permeated with kabbolas ol, through which he becomes attached to Hashem, Who is Infinite. This form of service is especially important in the era of the Footsteps of Moshiach” (ikvesa d’Meshicha), because in order to overcome the exile, which is called “heels,” one must serve Hashem with the “heel” of holiness. Sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026
217
יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 28, 2026
11:39
התוכן [בסיום תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך ביופי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל וכו'". ובגמ' בבלי: "ת"ר ד' משפחות היו בא"י, יפיפיות שבהן אומרות תנו עיניכם ביופי שאין אשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן אומרות תנו עיניכם במשפחה . . עשירות שבהן אומרות תנו עיניכם בבעלי ממון . . מכוערות שבהן אומרות קחו מקחם לשם שמים". אבל בירושלמי הובאו רק ב' משפחות – "כעורות" ו"נאות", והג' המשפחות יפיפיות, מיוחסות ועשירות – נכללים בסוג הכללי של "נאות" שאומרות "תן עיניך במשפחה"]. בת ישראל שנמצאת בעונת השידוכין אין לה עשירות מצ"ע, כי "כל כבודה בת מלך פנימה" ולא היתה כזאת בישראל שבנות ישראל יוצאות לפני החתונה לעבוד ולהרויח כסף! כ"א מצד שמשפחתה עשירה; הקדמה הכללית בדבריהם של כל הבנות לבחורים היא – "בחור שא נא עיניך וראה": להביט למעלה, ואז לא יחשוב על ענינים חיצוניים כ"א על העיקר, ועי"ז יזכה לשידוך המתאים. ועפי"ז מובן איך מתאים כל הנ"ל גם ליוהכ"פ! ושגם בדבריהם של ה"מכוערות" יש ענין חיובי וכו'. ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026 Synopsis The final Mishna in Taanis states: “There were no days as joyous for the Jewish people as the fifteenth of Av and as Yom Kippur, as on them…the daughters of Jerusalem would go out and dance in the vineyards. And what would they say? Young man, please lift up your eyes and see what you choose for yourself. Do not set your eyes on beauty; set your eyes on family. ‘Grace is deceitful and beauty is vain, but a woman who fears Hashem, she shall be praised’….” On this Mishna the Gemara Bavli (Ein Yaakov) states: “The Sages taught: There were four groups in the Land of Israel. The beautiful among them would say, ‘Set your eyes on beauty, for a wife is only for beauty.’ Those of distinguished lineage among them would say, ‘Set your eyes on family’…The wealthy among them would say, ‘Set your eyes on those who possess wealth’…The ugly among them would say, ‘Take your acquisition for the sake of Heaven.’” (The Gemara Yerushalmi mentions only two groups: the beautiful (which includes the beautiful, those of distinguished lineage, and the wealthy), and the ugly.) Regarding “the wealthy”: A young woman at the age of shidduchim had no wealth of her own.Since “All the honor of the king’s daughter is within,” Jewish girls did not go out to earn money before marriage; rather they were “wealthy” because their family was wealthy. The general introduction given by all of the groups was: “Young man, please lift up your eyes and see,” meaning, look upward and focus not on what is superficial but on what is fundamental, and then you will merit the match suited for you. Based on this we can also understand how this was appropriate for the day of Yom Kippur. We can also understand why there was a group who considered themselves “ugly”: In their humility, they felt they had nothing of their own. Rather, they attributed everything they had to Hashem. 2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Ekev, 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026
218
יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ו
Jul 29, 2026
11:33
התוכן אודות חמשה עשר באב איתא במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'". ונקודת הביאור בזה: ט"ו באב הוא יום שבו "קיימא סיהרא באשלומתא", שזה מורה על שלימות בנ"י הדומין ומונין ללבנה. והעילוי בט"ו באב על ט"ו בניסן ותשרי: חודש ניסן קשור עם עבודת הצדיקים וחודש תשרי קשור עם עבודת התשובה, ולכן ט"ו תשרי יש בו עילוי על ט"ו ניסן, כי ענין התשובה באה לאחרי הירידה וכו'. ומזה מובן שט"ו באב שבא לאחרי ירידה הכי גדולה, חורבן ביהמ"ק וקודש הקדשים, הנה העלי' שלאח"ז היא גדולה ביותר. בקשר לט"ו באב איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף" ופרש"י "מט"ו באב דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו", ובמילא יש לקבל החלטות טובות להוסיף בלימוד התורה (בלילות) ועריכת התוועדויות בקשר לט"ו באב ובשבת שלאח"ז. ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 Synopsis The Mishnah states: “There were no festivals for the Jewish people like the Fifteenth of Av...” The reason is because the Fifteenth of Av is the day on which “The moon is in its full state,” an expression of the completeness of the Jewish people, who are likened to the moon and whose calendar is based on the moon etc. The advantage of the 15th of Av over the 15th of Nissan and Tishrei is as follows: Nissan is associated with the service of tzaddikim, while Tishrei is associated with the service of teshuvah. Therefore, the 15th of Tishrei possesses an advantage over the 15th of Nissan, because teshuvah possesses the advantage of an ascent that follows a descent. Similarly, it is understood that the 15th of Av, which follows the greatest descent of all – the destruction of the Beis Hamikdash and the Holy of Holies – is the greatest ascent. In connection with the 15th of Av, the Gemara states: “From this point onward, one who adds will add,” meaning that from the 15th of Av onward, one who increases his nighttime Torah study addslife to his life (Rashi). Accordingly, one should resolve to increase in Torah study (at night) and to arrange farbrengens in connection with the 15th of Av and the Shabbos that follows it. 2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Ekev, 15 Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר * לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים ליום היארצייט שלה חמשה עשר באב ת.נ.צ.ב.ה.
219
יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 30, 2026
10:50
התוכן החילוק בין הפסוק "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כפי שנאמר בפ' ראשונה של ק"ש [שבשישי דפ' ואתחנן] לכפי שנאמר בפ' שני' של ק"ש [שבשישי דפ' עקב] הוא: פסוק זה בפ' הראשונה בא בהמשך ל"ודברת בם" – שהוא ילמד תורה כך, אבל בפ' שני' זה בא בהמשך ל"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך וגו'" – שגם הילדים ידברו בתורה באופן זה!, והיינו שגם א' שפעל על עצמו ללמוד תורה באופן כזה והוא דוגמא חי' וכו', עליו להתעסק במיוחד לפעול כך גם על הילדים – "משהתינוק מתחיל לדבר" – שגם כשחוזרים הביתה מבי"ס – "בשבתך בביתך" – ידברו "בם ולא בדברים בטלים". וזה, הזהירות מדברים בטלים, נוגע גם לבנות – אם רוצים שהבת תישאר יהודי' כשרה שיובילו לחופה כדת משה וישראל! ועוד: אפי' א' שעוד צריך לפעול ע"ע לא להיות "וסרתם ועבדתם וגו'", תובעים ממנו – באותה פרשה – שיתעסק בבת-אחת גם עם "בניכם" כנ"ל! משיחת כ' מנחם אב ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 Synopsis The words “…when you sit in your house and when you walk on the road, when you lie down and when you rise,” appear in in both the first paragraph of Shema (taken from shishi of parashas Va’eschanan) and the second paragraph (taken from shishi of parashas Ekev). The difference is that the first paragraph says “You shall speak of them when you sit in your house…”, meaning that aperson himself must “speak of them,” while the second paragraph says, “You shall teach them to your children to speak of them when you sit in your house…” meaning you must teachthe children to “speak of them.” In other words, even if someone has already trained himself to study Torah, and he serves as a living example for his children, nevertheless he must devote special effort to bringing his children to do the same: “From when the child begins to speak,” he should be taught “to speak of them and not of idle matters,” not only in school, but also “when you sit in your house….” This caution against idle talk applies to girls as well, if one wants his daughter to remain a faithful daughter of the Jewish people etc. And even someone who is on such a level that he still needs to be cautioned to “Take care lest…you turn astray and serve alien gods” is told, in that very same paragraph, to occupy himself with educating his children in this fashion. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו * לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
220
יום ועש"ק פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Jul 31, 2026
11:34
התוכן איתא במדרש: רבי הי' שולח ר' אמי ור' אסי שיצאו ויבדקו ערים בישראל. כאשר היו נכנסים לעיר, היו מבקשים לקרוא ל"נטורי קרתא" (שומרי העיר), והיו מביאים את אנשי החיל וכו'. אמרו להם ר' אמי ור אסי "אלו הם שומרי העיר? אלא הם מחריבי העיר!" שומרי העיר הם ה"סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה וכו'"! וההוראה, וגם בנוגע ל"עיר קטנה זה הגוף": אע"פ שעפ"י תורה "אין סומכים על הנס" וצ"ל שומרי העיר כפשוטו וצ"ל שמירת בריאות הגוף כפשוטו באכילה ושתי' וכו' – בדרכי הטבע, אבל, מודיעים ר' אמי ור' אסי בשליחות רבי יהודה הנשיא, אם התשובה הראשונה על השאלה מי הם שומרי העיר היא – חוקי הטבע (ורק לאח"ז באים עניני תומ"צ), הנה גישה זאת מחריבה את העיר ואת ה"עיר קטנה זה הגוף"! היום ו"שמירת העיר" צ"ל מיוסד ומונהג לפי ה"נטורי קרתא" של משנה וגמ' ושו"ע, ורק אז לא יהיו הענינים שעושים בדרכי הטבע – מחריבים, אלא בונים ושומרים! משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026 Synopsis The Midrash relates that Rabbi Yehudah HaNasi would send Rabbi Ami and Rabbi Asi to inspect Jewish towns. When they came to a town, they would ask to be introduced to the guardians of the city, and the townspeople would call for the soldiers and others responsible for maintaining order and security. Rabbi Ami and Rabbi Asi would say to them, “These are the guardians of the city? On the contrary – they are the destroyers of the city!” The guardians of the city are the “scholars and students who study, review, and preserve the Torah day and night…” Although the Torah teaches that “We do not rely on a miracle,” and therefore a city must have guards etc., nevertheless, Rabbi Ami and Rabbi Asi, as the emissaries of Rabbi Yehudah HaNasi, teach that if the first answer to the question, “Who are the guardians of the city?” is the watchmen who operate under the laws of nature etc.,this approach destroys thecity. Rather, the protection of the city must be based upon and guided by the true guardians – the teachings of the Mishnah, Gemara, and Shulchan Aruch. Only then will the natural measures build and protect rather than destroy. The same applies to the “small city” (the physical body): Although one must safeguard one’s physical health by eating, drinking, and the other natural measures prescribed by the Torah, nevertheless, a person’s day must be founded upon and guidedby Torah. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026
221
יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ו
יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ו
Aug 2, 2026
9:34
התוכן כיצד יתכן שלאחרי גודל העילוי של ט"ו באב שבו "קיימא סיהרא באשלמותא" – יתחיל מצב דחסרון הלבנה, הלוך וחסור?! אלא שבאמת זהו"ע דהלוך ומוסיף בענין הביטול, עד לתכלית הביטול ברגע שלפני המולד ("ונפקדת"), כהכנה למולד וחידוש הלבנה ("כי יפקד מושבך"); יש נוהגין לברך איש את חבירו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה החל מט"ו באב ואילך. הרי שמלבד אזהרה הברורה ד"ואברכך מברכיך" בכלל – ישנה הדגשה יתירה בזה בימים אלו בסמיכות לחודש אלול. ומה שבחודש אלול יש צורך לדבר עם יהודים דברי התעוררות לתשובה – הרי זה יכול וצריך להיות בדרך התורה ש"דרכיך דרכי נועם וגו'" – לדבר ענינים של טוב וברכה וכו', שעי"ז פועלים יותר; כ' באב הוא א' הימים שהביאו "קרבן העצים", שנדבו עצים לביהמ"ק והיו מניחים ב"לשכת העצים" שממנו היו לוקחים העצים למי שלא הי' לו משלו, דבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 Synopsis Seemingly, after the tremendous ascent of the 15th of Av (when “The moon is in its full state”), it is impossible for the moon to wane again. But the waning in fact represents an increase in bittul, culminating in the ultimate bittul just before the new moon (“venifkadta”), which is followed by the moon’s rebirth and renewal (“ki yipaked moshavecha”). There is a custom to begin wishing one another to be inscribed and sealed for a good and sweet year beginning on the 15th of Av. Meaning, aside from the fact that “I will bless those who bless you” in general, there is a special emphasis in this regard during this time of year. When speaking to other Jews during the month of Elul about teshuvah, it must be done in way of Torah, “whose ways are pleasant ways” – one must speak of positive things and of blessing etc., and one accomplishes more this way. 20 Av is one of the days on which the Wood Offering was brought in the Beis Hamikdash. The wood was placed in the Wood Chamber to be used by those who did not have wood of their own – an expression of Ahavas Yisroel. Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס
222
יום ב' פ' ראה, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ויום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע
יום ב' פ' ראה, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ויום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע
Aug 3, 2026
10:57
התוכן רואים דברים מבהילים שקורים דוקא לאחרונה, כמו ההנהגה פראית בין אדם לחבירו אצל בני-נח, ולפעמים - גם אצל יהודים - היפך שכל האנושי, ועאכו"כ היפך השכל דנפה"א. ונשאלת השאלה: למה עשה הוי' ככה?! אלא זהו עוד סימן שכבר הגיע הזמן דביאת המשיח, כמ"ש בדניאל שבבוא הקץ, באחרית הימים, "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו הרשעים ולא יבינו.. והמשכילים יבינו" - יהי' "עולם ברור" ויתברר לכל מי הם ה"רשעים" ומי - ה"משכילים". וזהו גם טובת ה"רשעים", כי כל זמן שיש להם ספק אולי לא עשו דבר בלתי-רצוי לא יעשו תשובה, נמצא שזהו הדרך היחידה לפעול עליהם שיעשו תשובה. ועוד: ישנם יהודים שאין להם "ספק" בזה, ואדרבה - ממשיכים בדרכם מתוך עקשנות, ועוד מוסיפים להסית עוד יהודים שממנו יראו וכן יעשו, אבל הרי "לא ידח ממנו נדח", והעצה היחידה שגם א' כזה, וההולכים בדרכיו, יעשה תשובה, הוא - "יתבררו ויתלבנו", כאשר מתברר האמת וכולם רואים מי הוא, ואז יתחוור גם לו מצבו האמיתי וישוב בתשובה. משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 Synopsis Lately we have witnessed shocking things in the world, in the barbaric ways people treat one another (including at times among Jews) etc. This is yet another sign that the time for the coming of Moshiach has already arrived, as the verse states in Daniel regarding the end of days, “Many will be clarified, whitened, and purified, and the wicked will pervert, and all the wicked will not understand, but the wise will understand”: At that time all will see who is wicked and who is “wise,” and this clarity will benefit the wicked, because as long as they have doubts as to whether they have in fact done something wrong, they will not do teshuvah. (Moreover, some Jews have no “doubts” at all– to the contrary, they stubbornly persist in their behavior and encourage other Jews to follow suit.) But because “None will remain banished from Him,” the truth of their behavior will be made clear to all, and when everyone sees who they really are (“They will be clarified and whitened…”), they, too, will see their true state, and this will inspire them to do teshuvah. Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 לזכות מנחם מענדל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
223
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 16, 2026
8:49
התוכן השם "תמוז" מוזכר בתנ"ך כשם ע"ז הקשורה עם החמה – "הנשים .. מבכות את התמוז" [כי חשבו שההשפעה שלהם באה מהחמה, ולכן כשהיתה עוברת תקופת תמוז היו מבכות אותה וכו']. בגלל שהנשים פטורות מלימוד התורה וכיו"ב ובמילא עסוקות יותר בענינים גשמיים וזה גורם להן לתת חשיבות יתר לענינים גשמיים, והן גם אחראיות על הוצאות הבית בפועל, ולכן אִתָּן צ"ל השתדלות מיוחדת שיכירו שעל האדם לעשות רק את הכלי לפרנסה, אבל את הברכה וההצלחה באה אך ורק מאת ה' "ברכת ה' היא תעשיר", והקב"ה הוא המנהיג את העולם בכלל ובית זה בפרט, ובמילא מה שחשוב הוא לא כמה כסף מכניס הבעל, העיקר הוא שירוויח את זה בדרך כשירה וע"פ התורה, ובמילא תהי' ברכה והצלחה בדברים שיעשו עם הכסף. והתיקון על הענין של "הנשים.. מבכות את התמוז" הוא ע"י הנשים בזמננו! א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 Synopsis The name Tammuz is mentioned in Tanach as the name of an idol associated with the sun, as the verse states, “…the women were…weeping for Tammuz.” (They believed that their blessing came from the sun, they wept when the summer was over). Because women are exempt from Torah study and the like, and therefore they are the ones who manage the household expenses and who are more involved in material matters, this can cause them to ascribe more importance to physical concerns than is really due. Particular effort is required to show them that a person only needs to make a vessel for livelihood, but the blessing and success come only from Hashem – “It is the blessing of Hashem that brings wealth.” Hashem runsthe world as a whole, and this home in particular. Accordingly, what is important is not how much money the husband earns, but that he earn it in a proper manner and according to Torah. This will automatically result in blessing and success in the way the money is used. In this way, the women of our times can correct the behavior of “the women weeping for Tammuz” thousands of years ago. Sichah of 12 Tammuz 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר * לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות
224
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון, ה'תשפ"ו
Jun 1, 2026
13:00
התוכן במס' ברכות: "בשאלה שאני" (שהשואל שואל כעני על פתח שאינו מרים ראש לשאול שאלה גדולה), ופריך, "בשאלה נמי הכתיב [בשיעור תהלים דיום ט"ז בחודש] הרחב פיך ואמלאהו", ומשני, "ההוא בדברי תורה הכתוב כתיב", משא"כ בשאלת צרכיו. וצ"ל: 1) הרי אם אדם מרגיש ש"מרובים צרכי עמך", מ"ע מן התורה שיתפלל ויבקש מה' שימלא לו את כל צרכיו?! 2) בירושלמי מס' תענית איתא "רשב"ל אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פיך (לשאול כל צרכיך...) ואמלאהו"?! והביאור: אף שכאשר מרגיש ש"מרובים צרכי עמך" חל עליו חיוב לבקש זאת מה', אבל אין "ציווי" שיהי' האדם במצב ד"דעתם קצרה" ובמילא ידמה ש"מרובים צרכי עמך", ולכן אא"פ לפרש מ"ש "הרחב פיך" שקאי על דברים גשמיים, כי כיצד אפשר לצוות למי ששמח בחלקו "הרחב פיך"?! וע"ז מוסיף ר"ל: "אם סדרתה תפילה", כאשר עבודתו היא בדרגא נעלית ביותר עד שעושה גם מדבריו הגשמיים כלים לאלקות, אזי "הרחב פיך" גם בנוגע לדברים גשמיים ואסור לו לוותר עליהם. ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 Synopsis The Gemara says in Brachos that the verse (in today’s Tehillim) “Open your mouth wide, and I will fill it” applies only to words of Torah, whereas for one’s personal needs, one should ask for little. But seemingly, it is a positive mitzvah of the Torah to ask Hashem for all of one’s needs, even when one feels that “the needs of Your people are many”? Also, the Yerushalmi says in Taanis: Rabbi Shimon ben Lakish said: If you have set forth your tefillah, you should not constrain your mouth; rather, “Open your mouth wide (to ask for all your needs) and I will fill it”? The explanation is as follows: It is true that when one feels that “the needs of Your people are many,” he is obligated to ask Hashem for all his needs, even though the reason he feels his needs are many is because he is “of limited understanding.” But there is no obligation to be “of limited understanding.” Therefore, you cannot say that the verse “Open your mouth wide” refers to material matters, because if someone is not of limited understanding, and therefore is happy with his lot, how can he be commanded to “Open your mouth wide” and ask excessively? To this, Reish Lakish adds: “If you have ordered your tefillah,” meaning, when one’s service is on such a high level that he turns his physical affairs into channels for G-dliness, then one must “Open your mouth wide” regarding material matters as well, and he is not permitted to forgo them. 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
225
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון, ה'תשפ"ו
Jun 2, 2026
9:28
התוכן לנשים ובנות ניתנה שליחות מיוחדת בענין החינוך מפני התכונה של קירוב ורוך שבהן שנדרש לעבודת החינוך שצריכה להיות מתוך קירוב – "ימין מקרבת" (ורק לאחר מכן אפשר לחשוב אודות הגישה של "שמאל דוחה", כדי לשחרר את המחונך מתכונות בלתי-רצויות ש"נדבק" מבחוץ, כדבר זמני). מכיון שבודאי יש לכל בת בישראל רגש נשמתי-פנימי לזכות לבנות בית משלה מבורך בבנים ובנות – הרי בעודה ילדה, ועאכו"כ כשהיא מתבגרת, עלי' לחנך את עצמה, כך שבבוא הזמן תהי' "דוגמא חי'" ומאירה לילדי'; הזדמנות מיוחדת להתעסק בחינוך הוא בימי הקיץ כאשר ילדים מקבלים הרבה זמן פנוי – שאין להניח את הילד במצב של זמן ריק מכל תוכן, אלא יש למלא זמן זה בתוכן אמיתי, וניתן לעשות זאת (גם כאשר אי"ז זמן של לימודים מתוך ספרי לימוד וכו') ע"י סיפורים עם תוכן חסידי או משחקים שבהם מדגישים את ענין העזרה לזולת וכיו"ב. ולעשות כ"ז בדרכי נועם, מתוך קירוב ורוך. משיחת יום ג' פ' בהעלותך, טו"ב סיון ה'תשמ"ו, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולמדריכות דמחנות קייץ תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 Synopsis Women and girls have been given a special mission in the field of education, because it is their nature to be gentle and to draw near, are essential qualities for education (which must be conducted primarily with “the right hand that draws near”; only after using the right hand may one consider using “the left hand that pushes away” in order to rid the student of undesirable traits). Because every Jewish girl desires to merit to build her own home and to be blessed with children of her own whom she will educate etc., it follows that even from a young age (and all the more so when she grows older), she must educate herself so that when the time comes, she will be a living, shining example for her children. A special educational opportunity arises during the summer, when children have a great deal of free time. One must make sure that a child’s time is not left empty; rather, the time must be filled with meaning which can be accomplished (even during the summer, when the children are not studying from textbooks in school etc.) through Chassidic stories, or games that emphasize helping others and the like. All of this should be done in a pleasant way and with warmth and gentleness. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behaalosecha, 16 Sivan 5746, to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים
226
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון, ה'תשפ"ו
Jun 3, 2026
10:05
התוכן מכיון שכל פרט שבעולם נברא ע"י ה' – מובן שבכל פרט צ"ל ניכר הקשר שלו עם ה', ומכיון שה' הוא אין-סוף – צ"ל בכל פרט ענין של אין-סוף. ובכחו של ה', שהוא "נמנע הנמנעות", להכניס ענין של אין-סוף בדבר הכי מוגבל וקטן. וככל הענינים – ענין זה מתחיל בתורה, ומזה נשתלשל כן גם במציאות העולם. ענין זה מתבטא גם במוחש במציאות העולם, ובמיוחד בתקופתנו, שאמנם זו תקופה רבת-מהומות וטשטוש הגבולים, אבל לאידך, ככל שמתקרבים לזמן דימות המשיח מתגלים ענינים ופרטים חדשים בעוה"ז הגשמי (וגם ענין זה מתחיל בתורה – גילוי פנימיות התורה וכו') – שבכמות הכי קטנה של חומר גשמי יש בה ריבוי חלקים פרטים, ובצירוף כולם נעשה כח הכי אדיר שעל ידו יכולים לפעול גדולות ונצורות בתיקון העולם לטובת האנושות כולה. גם בכל מאורע בעולם ישנם ריבוי ענינים ופרטים, וכידוע המשל מהשתקפות כדור השמש בטיפת מים! משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026 Synopsis Because Hashemcreated every detail of the world, it follows that every detail must have a visible connection to Hashem. Moreover, because Hashem is infinite, there must be an element of infinity within every detail. Like everything in the world, this concept begins in the Torah, and then extends from there to the physical world, as seen particularly in this generation: Although this is a time of great upheaval etc., on the other hand, as we draw closer to the time of Moshiach, new things are being revealed in the world, including the discovery that even the tiniest quantity of physical matter contains subparts which, if channeled properly, can create an extremely powerful force for the benefit all of humanity. (The recent scientific advances also stem from Torah, particularly the revelation of the inner dimension of Torah etc.) Similarly, in every event in the world there are many elements and details, as illustrated by the analogy of a tiny drop of water reflecting the image of the entire sun. Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5756 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
227
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון, ה'תשפ"ו
Jun 4, 2026
12:43
התוכן לקט שיחות בענין החיוב לסיים בדבר טוב: 1) מבואר בשער הכולל שסיום פרק ה' דמס' אבות הוא באמת ב"בן מאה כאילו מת וכו'", וזה שמסיימים במשנה שלפנ"ז "לפום צערא אגרא" הוא בגלל החיוב לסיים בדבר טוב. אבל בסדור אדה"ז הסיום הוא ב"בן מאה וכו'", כי הרי לא מסיימים בזה אלא באמירת "רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו'". 2) זה שבהתוועדות הקודמת כשדובר ע"ד החיוב לסיים בדבר טוב בקשר למשנה "לפום צערא אגרא", לא הזכירו את המשנה בסיום מס' כלים "אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה?" – כי שם יכלו לומר שזה רק 1) ענין של "אשריך" ולא חיוב, 2) כדי לתקן את ה"נכנסת בטומאה". ולכן הביאו אז מד' פסוקים שונים בתושב"כ כדי להוכיח שזה חיוב בכל מקום. 3) כל ענין בתורה הוא "תורה", אעפ"כ הדין הוא שיש לסיים בדבר טוב, ובשביל זה לפעמים חוזרים על פסוק שלפנ"ז בין הקריאה (של מפטיר) והברכה וכו'. 4) סיום מס' כתובות (לאחרי שמביא כמה ענינים בלתי רצויים שיהיו ב"דור שבן דוד בא") הוא "עתידין אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות וכו'", ואי' בתוס' שזהו "לפי שרוצה לסיים בדבר טוב"; יש לסיים איזה ענין שיהי' בדבר טוב – "אין טוב אלא תורה", וה' בעצמו, ש"מגיד דבריו ליעקב וגו'", יסיים את הגלות בדבר טוב – בגאולה האמיתית והשלימה, וגם בגלות גופא – כמו שכל דבר ומסכתא צריך לסיים בדבר טוב – יסתיים כל "מסכתא" ויום של כל יהודי – בטוב כפשוטו! 1) משיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ט. 2) ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט. 3) משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב. 4) ג' חלקים משיחת אור ליום ו' פ' מצורע, י"א ניסן ה'תשל"ג. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2026 Synopsis A collection of sichos regarding the obligation to conclude with something good: (1) In Mishnayos, Chapter 5 of Pirkei Avos concludes with, “According to the pain is the reward,” whereas in the Alter Rebbe’s Siddur, it concludes with “…Five years is the age for the study of Scripture…A hundred-year-old is as one who has died…” The Shaar Hakollel explains that the way it appears in the Alter Rebbe’s Siddur is correct, but it appears differently in Mishnayos is in order to conclude with something good (whereas in the Siddur that concern is not present because in any case one follows Pirkei Avos with “Rabbi Chananya ben Akashya says…” (2) In the previous farbrengen, when discussing the obligation to conclude with something good (in connection with the Mishnah “According to the pain is the reward”), I did not mention the Mishnah at the end of Masechta Keilim (“Fortunate are you, Keilim, that you entered in impurity and exited in purity”) because in that Mishna it could be argued that (a) the expression “Fortunate are you” does not connote an obligation, and (b) perhaps it was only necessary there to conclude with something good (“exited in purity”) in order to correct the negative (“entered in impurity”). Instead, I cited four different verses from the Written Torah, to prove that concluding with something good is an obligation that applies everywhere. (3) The rule is that in Torah one must conclude with something good, despite the fact thatwhatever the conclusion would be, it would be part of Torah. For this reason, we find that sometimes a verse is repeated (even between the reading of Maftir and the bracha) in order to conclude with something good. (4) (After describing the undesirable conditions that will prevail before Moshiach’s coming), Masechta Kesubos concludes: “In the future all barren trees in Eretz Yisroel will bear fruit, as it is stated: ‘For the tree bears its fruit, the fig tree and the vine yield their strength.’” Tosafos explains that this is because the Gemara “wishes to conclude with something good.” From this we learn that everything should be concluded with something good (and “There is no good except Torah”). Because Hashem keeps His own commandments etc., He will surely conclude the exile with something good – the true and complete Redemption – and even during exile, every “Masechta” and every day of every Jew’s life will conclude with good in the literal sense. (1) Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Beshalach, 10 Shevat 5739. (2) Two excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 13 Shevat 5739. (3) Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Noach, 30 Tishrei, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5742. (4) Three excerpts from sichah of Thursday night, parashas Metzora, 11 Nissan 5733. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2026 לזכות החתן הת׳ ר' לוי יצחק והכלה מרת יהודית שיחיו פעלדמאן לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת י"ט סיון ה'תשפ"ו נדבת משפחתם שיחיו
228
יום ועש"ק פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], כ' סיון, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], כ' סיון, ה'תשפ"ו
Jun 5, 2026
11:43
התוכן ביאור בפרק שני דפרקי-אבות משנה ג' "הוי זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן וכו'" כ"מילתא דחסידותא": "רשות" קאי על ה"שליטין" של ה"עיר קטנה" שבכ"א, השכל שבראש והרגש שבלב וכו'. ובזה גופא ב' אופנים: א) אדם שה"רשות" ששולט בו הוא היצה"ר, ונראה כ"אוהבו", כי אומר לו דברים שהוא אוהב לעשות - ללכת אחר נטיית לבו.., ומ"מ אין לחשוב שעם "רשות" כזה אין צריך להתעסק כלל, כי העבודה צ"ל "בכל לבבך - בשני יצריך", אלא צ"ל "זהירין ברשות"". ב) אחד שה"רשות" ששולט בו הוא היצ"ט, ונראה "כ"אוהבו", כי הוא מתמיד בלמודו ואוהב את ה' וכו' בטבעו, ומ"מ מכיון שגם ליצ"ט ישנם מדוה"ג וחשבונות דקדושה, ונראה כ"אוהבו" רק בענינים ש"לצורך עצמן" - לימוד התורה או יד המחלקת צדקה וכו', ולכן עבור העבודה של מסנ"פ, שהוא טוב לעצמותו של יהודי שלמעלה ממדוה"ג וחשבונות, צ"ל "זהירין ברשות"! ג' חלקים משיחת מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2026 Synopsis Pirke Avos [3:2] states: “Be careful with the government, for they befriend a person only for their own needs. They appear to be friends when it is beneficial to them…” “Government” refers to the “rulers” of the “small city” within every person, i.e. the intellect and the emotions etc. Here there are two categories: (1) One kind of person is governed by the yetzer-hara,which appears as his friend because it tells him to do things he enjoys. Nevertheless, the correct approach is not to avoid this “government” entirely, because one must serve Hashem “with all your heart – with both your inclinations.” Rather, one must engage with it, but “Be careful” with it.” (2) Another kind of person is governed by his yetzer-tov, which appears as his friend because he is naturally studious and loves Hashem etc. Even so, the yetzer-tov has its own limitations and calculations (of holiness), and it too appears as his friend only when it is “for its own need,” i.e. learning Torah or giving tzedakah, etc.; it will not however agree to the service of mesiras nefesh (which is for the benefit of the Jew’s essence which transcends all such calculations). Therefore, one must be careful even with this “government.” 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2026 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. * לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת הרה"ח התמים ר' יצחק הי''ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתה שיחיו
229
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון, ה'תשפ"ו
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון, ה'תשפ"ו
Jun 7, 2026
7:23
התוכן 1) כאשר יהודי רואה שמשיח לא בא, הנה אף שבנוגע לעבר מבין שבודאי יש טעם לזה, אבל בנוגע לעתיד צריך לצעוק ולתבוע "עד מתי?!" רוצים לצעוק "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בתור "גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" לשון עבר, כפי שאומרים במזמור ק"ז שבתהלים, מזמור השייך לשנת הק"ז. ומכיון שנשיא דורנו מתחיל כעת לומר מזמור זה, עליו לעורר רחמים למעלה או על ב"ד של מטה שצ"ל "אשר גאלם" לשון עבר! ביאת המשיח בעגלא דידן! 2) לאחרי מזמור ק"ז שבתהלים, שענינו "יודו לה' חסדו וגו'" על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, וכמ"ש שההודאה צ"ל בפני "עשרה מישראל ותרי מינייהו רבנן", בא מזמור ק"ח שבו מדובר שהישועה של הקב"ה לבנ"י – "למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני" – נראית בגלוי גם בעיני בשר של אומות העולם – "אודך בעמים ה' ואזמרך בלאומים"! 1) משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ו 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 Synopsis (1) When a Jew sees that Moshiach still has not come, although regarding the past he understands that it is for a purpose etc., nevertheless regarding the future he must cry out and demand, “Until when?!” When we cry out, “Give thanks to Hashem for He is good; His kindness is everlasting,” we want to do it “those redeemed by Hashem, whom He redeemed from the hand of an oppressor” (redeemed in the past tense), as it says in Kapitel 107 of Tehillim.Since the Nasi Hador is now beginning to recite this kapitel, he must arouse mercy in heaven, and moreover, mercy down here, so that we will become those “whom He redeemed” in the past tense, with the coming of Moshiach speedily in our time. (2) After Kapitel 107 (which states, “They shall give thanks to Hashem for His kindness…,” regarding the “Four who are obligated to give thanks,” who must do so in the presence of “ten Jews, two of whom must be rabbis”), comes Kapitel 108, in which Hashem’s salvation (“Save with Your right hand and answer me”) is openly visible even to the nations of the world (“I will give thanks to You, Hashem, among the peoples; I will sing Your praise among the nations”). Excerpts from sichos of (1) 15 Tammuz 5746, and (2) 12 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 לזכות ר' דוד שמעון ישראל בן שלומית שי' ליום ההולדת שלו כ"ב סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
230
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון, ה'תשפ"ו
Jun 8, 2026
7:43
התוכן מזמור ק"ט בתהלים הוא מזמור קשה, "אַ שטריינגער". ובמילא ה"ז חל על הענינים שיכולים לנגוע ח"ו בהפצת עניניו של בעל יום ההולדת והגאולה. אמנם בודאי שיש במזמור זה גם עניני טובה וברכה. בפסוק ל' נאמר "אודה ה' בפי ובתוך רבים אהללנו": "אודה ה'" – הודאה וברכה לה' מכיון שנותן לכאו"א מישראל טוב הנראה והנגלה בגו"ר, ובאופן של "מאוד". "בפי" – ההודאה באה לידי ביטוי בדיבור, בפה, שמנצל כח הדיבור להודות לה'. "ובתוך רבים אהללנו" – ההודאה היא במעמד רבים מישראל, ובאופן של "בתוך" וביחד עם הרבים. ומצד מעלת הרבים, ובפרט כשנמצאים בביהכנ"ס וביהמ"ד, מיתוסף בהילול לה'. ועוד ענין בזה – ההילול נמשך וחודר בעניני העולם שנק' "רשות הרבים" וכו'. ויה"ר שבקרוב ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכולנו יחד נכנס לארצנו הק' ואז יתקיים ה"אודה לה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו". ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2026 Synopsis Although chapter 109 of Tehillim is a harsh one (applying to anything that could chas v’shalom detract from spreading the teachings of the baal hageulah), it also contains blessing and goodness. As it says in verse 30: “I will give abundant thanks to Hashem with my mouth, and in the midst of the multitudes I will praise Him.” “I will give thanks to Hashem” – for giving every Jew visible and revealed good, materially and spiritually, and “abundantly.” “With my mouth” – the thanksgiving is expressed in verbally, utilizing the power of speech to thank Hashem. “And in the midst of the multitudes I will praise Him” – the thanksgiving takes place in the presence of many Jews, “in the midst of” and together with the multitudes; Hashem’s praise is magnified with the power of the community, especially when they gather in a shul and beis midrash etc. Moreover, the praise permeates the world, which is called the “public domain,” etc. May it be Hashem’s will that we merit very soon the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, when we will all go to our Holy Land, and there the verse will be fulfilled: “I will give abundant thanks Hashem with my mouth, and in the midst of the multitudes I will praise Him.” 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
231
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ה'תשפ"ו
Jun 9, 2026
8:35
התוכן הרמב"ם, בשיעור היומי (תרומות רפ"ה), כותב: "אין תורמין אלא מן היפה שנאמר בהרימכם את חלבו ממנו". וזה קשור עם הענין דאהבת ישראל שהרי נתינת תרומה לכהן היא כדי לספק לכהן את כל המצטרך לו ויש לתת לו "מן היפה" דוקא (וענין זה מהווה גם לימוד כללי לכללות המצוות (שהרי כל עניני התומ"צ כלולים זב"ז) כמ"ש הרמב"ם ש"כל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב וכו'"). ועד"ז מודגש הענין דאחדות ישראל בזה שיכול להרים תרומה גם ע"י יהודי אחר שנעשה שלוחו ו"שלוחו של אדם כמותו"! ולימוד נוסף מהמשך ההלכה "ואם אין שם כהן תורם מן המתקיים אע"פ שיש שם יפה שאינו מתקיים וכו'": פעולה חד-פעמית בעניני תומ"צ ע"י יהודי יש לה קיום נצחי - "דבר המתקיים"! ועוד. משיחת כ' מנ"א ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2026 Synopsis Today’s Rambam states(Hilchos Terumos, beginning of chapter 5): “We separate terumah only from the finest, as it is stated: ‘When you separate its choicest portion from it.’” This requirement embodies Ahavas Yisroel, because the purpose of terumah is to provide the kohen with his needs, and it must be given specifically from the finest. This also serves as a general lesson for all mitzvos (all matters of Torah and mitzvos are interconnected), as the Rambam writes: “…everything given for the sake of G-d who is good should be of the most attractive and the highest quality.” Similarly, this requirement emphasizes Jewish unity, in that one may separate terumah even through another Jew serving as his agent, because “A person’s agent is considered like himself.” There is another lesson from the next part of the halacha, which states, “If there is no Kohen there, one should separate from produce that will last, even though there is finer produce that will not last…”: A one-time act of Torah and mitzvos performed by a Jew is something that “will last” forever. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2026 לע"נ ר' חיים דוב ב"ר אברהם משה ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלו כ"ד סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
232
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון, ה'תשפ"ו
Jun 10, 2026
11:52
התוכן חדשים אלו הוא הזמן שבו מתקיימים כל מיני כנסים בענינים שונים ומקבלים החלטות וכו'. אבל לצערנו הגדול, כפי שהי' גם בעבר, הנה גם בעבור שנה מאז כנס פלוני וקבלת החלטות וכו', עדיין לא ניכר שום שינוי בנוגע למעשה בפועל, ש"הוא העיקר"! ולכן הי' כדאי שבכנס הבא, הנה לפני קבלת החלטות חדשות יערכו חשבון צדק כמה ניתוסף במעשה בפועל במשך השנה מאז קבלת החלטות (דומות) בכנס האחרון, ואם יתברר שחסר בזה – יש למצוא את הסיבה לזה ולמלא את החסרון (נוסף על מה שצריך להוסיף בזה מצד כנס החדש). ויהי רצון שיקויים מ"ש "קבל את האמת ממי שאמרו", שהרי אי"ז החידוש שלי – זה כבר כתוב בספרים של הדורות שלפנ"ז עד למשנה וכו' ש"המעשה הוא העיקר"! וכדאי כל היגיעה וההשתדלות לתקן הדבר שמכאן ולהבא ידאגו שההחלטות אכן יבואו לידי מעשה בפועל – כיון שזה נוגע לרבים ו(במילא) לכלל ישראל! [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2026 Synopsis These are the months of the year when various conferences and conventions are held and when resolutions are adopted, etc. But to our great sorrow, as in the past, although a year has passed since a certain meeting was held and resolutions were adopted, etc. don’t yet see any change in practice, which is the main thing. Therefore, it would be worthwhile that at the next conference, before adopting new resolutions, an honest accounting should first be made as to how much has actually been added in practice since the (similar) resolutions were adopted at the previous conference. And if it becomes clear that something is lacking, the reason should by identified and it should be corrected (in addition to what must be added during the new conference). May it be Hashem’s will that people will “Accept the truth from whoever says it,” because this is not my own invention; it is already known from sefarim of previous generations, going back to the Mishnah, etc. which states that “Action is the main thing.”All the toil and effort are worthwhile in order to correct things so that from now on the resolutions will be put into practice, because it concerns the public, and therefore it concerns the entire Jewish people. (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2026 לזכות חי'ה מושקא בת חנה שתחי' לרמן ליום הולדת שלה כ"ה סיון – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'
233
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, ה'תשפ"ו
Jun 11, 2026
8:39
התוכן [המשך] עוררו לפנ"ז שלפני קבלת החלטה חדשה יש לעשות חשבון צדק אם קיימו בפועל ההחלטה שלפנ"ז. ואי"ז "חשד" בעלמא, אלא הי' בזה "מעשה מבהיל" בפועל! באה"ק: לפני כמה שנים הגיעו כמה רבנים מארה"ב לביקור באה"ק בכ"מ וכו' ופירסמו החלטה לדאוג להתקנת מזוזות במקומות המחוייבים וכו'. כבר עברו כמה שנים מאז שחזרו לארה"ב ועד היום הזה לא ניתוסף אפי' מזוזה א' על יסוד החלטה זו! בחו"ל: לפני כמה שנים פירסם ועד מסויים החלטה לבנות מקוואות לנשים וכו'. כששאלתי בעבור שנתיים איפה המקוואות? – הצביעו על מקווה א' שהתחילו לבנות ועדיין לא סיימו! וכאמר, לא רוצים לפגוע באף א' ח"ו, אלא רק לעורר על מה שכבר כתוב בספרים וכו', וכולי האי ואולי יתקנו הדבר, ומכאן ולהבא ידאגו שההחלטות יבואו לידי מעשה בפועל, עד ל"חוצה", ובפרט שעכשיו רואים שה"חוצה" כבר אינו מנגד ח"ו למזוזות ולמקוואות וכו'. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2026 Synopsis (Continued.) The issue was previously raised that before adopting a new resolution, an honest accounting should be made to see whether the previous resolution was actually carried out in practice. This concern is evident from two incidents that happened: Several years ago a number of rabbonim from the United States were on a visit to Eretz Yisroel, and they publicly announced a decision to affix mezuzos in places obligated to have them etc. Several years have passed since then, and to this day not a single mezuzah was added as a result of that decision. In another incident, a committee was formed and it was publicly announced that they were going to build mikvaos for women. Two years later when I asked about the status of the mikvaos, they could point to only one mikveh – whose construction had begun before the committee was established, and which still had not been completed.Asmentioned, the intention is not hurt anyone chas v’shalom, but only to bring attention to something that already appears in seforim. Maybe in this way the issue will be corrected, and from now on people will make sure the resolutions are carried out in practice, andin a way that extends even to the “outside” – especially being that nowadays we see that the “outside” no longer opposes mezuzos and mikvaos etc. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
234
יום ועש"ק פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ז סיון, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ז סיון, ה'תשפ"ו
Jun 12, 2026
11:09
התוכן אדה"ז כותב באגה"ק: "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך א' עומד במעמד עשרה מישראל יחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי"! הינו שעצם מציאותם של עשרה מישראל יחד, ממשיך גילוי שכינה באופן גדול כ"כ, שלמע' גם מדרגת האלקות שמהווה "עלמא דאתכסיא" (מלאכים)! ולאידך גיסא: גדלה עוד יותר מעלת "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" [אבות פ"ג, שלומדים בשבת זו], שעי"ז נמשך גילוי נעלה עוד יותר שלא בערך כלל – גילוי עצומ"ה א"ס ב"ה, שבשביל זה הי' כללות הענין ד"וירד ה' על הר סיני" וכו'. ומזה מובן גם עד כמה צריכים להתייגע ולהשתדל שיתווסף עוד יהודי ועוד יהודי שיתקשר בתורה – כיון שעי"ז ניתוסף עוד מציאות בעולם שהוא חד עם עצמו"ה! וזהו גם הביאור בהנהגת רבותינו נשיאנו, שגם כאשר היו הרבה יותר מעשרה מישראל שנתפרסמו ביניהם המעיינות, מסרו א"ע עד כדי מס"נ ממש שהתורה תגיע לעוד יהודי. וזוהי גם הוראה אלינו. ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026 Synopsis The Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh: “I heard from my teachers that if there were an angel standing in the presence of a gathering of ten Jews, even if they are not speaking words of Torah, an unlimited and infinite fear and awe would befall it from the Shechinah that rests upon them, to the extent that it would become completely nullified out of existence.” That is, when Jews gather, their very presence draws down a tremendous revelation of the Shechinah that transcends even the level of G-dliness which gives existence to the hidden world (the level of the angels). On the other hand, when there are“Ten who sit and occupy themselves with Torah” (as it says in chapter 3 of Pirkei Avos, which is this week’s chapter), there is an incomparably higher revelation – the revelation of the Divine Essence and Being.It was for this that “Hashem descended upon Mount Sinai” etc. and gave the Torah. From this we can also understand how much toil and effort must be invested to connect another Jew and another Jew to Torah, because each Jew engaged in Torah and mitzvos is another being in the world that is one with the Divine Essence and Being. This also explains why, even after the wellsprings of Chassidus had spread to many more than ten Jews, neverthelessour Rebbeim devoted themselves to the point of actual mesiras nefeshto bring the wellsprings to yet another Jew and another Jew. Which serves as a directive for us aswell. 2 excerpts from farbrengen of 12 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
235
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון, ה'תשפ"ו
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון, ה'תשפ"ו
Jun 14, 2026
11:09
התוכן אחז"ל "לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך" שכל א' מישראל הוא "עולם מלא": ה' שינה את אופן בריאת האדם כדי שכל יהודי, אפי' בעקבתא דמשיחא ובחו"ל, ידע שכל יהודי הוא "עולם מלא"! ו"עולם מלא" במעמד ומצב בעת בריאת אדם "בגן עדן מקדם" – שבזה נכלל כל סדר השתלשלות שנברא "בשביל ישראל"! וזה מחזק עוד יותר המדובר כמ"פ אודות מצות "פרו ורבו" – שגם לאחרי הולדת בן ובת יש להשתדל בהולדת ילדים נוספים. ופשיטא שאין מקום לדאגת ההורים כיצד יוכלו לספק לילד הנוסף כל צרכיו, כמו שאין מקום לשאלה כזו בנוגע לבריאת אדם "בגן עדן מקדם"! בודאי נותן להם ה' הכחות הדרושים לספק לילד צרכיו הגשמיים והרוחניים; יש גם הענין ד"פרו ורבו" ברוחניות ששייך אצל כאו"א כל ימי חייו, כמאחז"ל "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", שזה כללות ענין החינוך. משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ב, ערב ר"ה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2026 Synopsis Our Sages taught: “Therefore man was created alone, to teach you…” that every Jew is “an entire world.” Meaning: Hashem changed the manner of man’s creation so that every Jew, even in the era of the footsteps of Moshiach and even in the diaspora, should know that every Jew is an entire world. And an “entire world” in same state as when Adam Harishon was created “in Gan Eden of old,” which encompasses the entire seder hishtalshelus all of which was created “for the sake of the Jewish people.” This further strengthens what we’ve discussed many times regarding the mitzvah to be fruitful and multiply: Even after one has a son and a daughter, he should strive to bring more children into the world. And there is no room for parents to worry about how they will provide for the child, just as there is no room for such a question regarding the creation of man “in Gan Eden of old: Hashem will surely give them everything they need to provide for the child both physically and spiritually. There is also an obligation to “be fruitful and multiply” in the spiritual sense, which applies to every person no matter what stage of life they are in. As our Sages taught: “Anyone who teaches the son of his fellow Torah, Scripture considers it as if he fathered him”; this is the whole concept of chinuch. Excerpt from sichah of the night of 29 Elul 5742, Erev Rosh Hashanah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
236
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 15, 2026
11:24
התוכן סיפור ע"ד המאסר של אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שיום הולדתו חל בחודש זה) בילדותו בגלל שצעק על שוטר שהכה יהודי וכו', ובהיותו במאסר שמע גניחות (שלאח"ז התברר שזה הי' מהעגל שהשוטר גנב מהיהודי וכו') ונבהל, ונזכר שה' שומר עליו וכו' והתחיל לחזור משניות בע"פ, וכשחזר הביתה אמר לו אביו, שבזה שחזר שם משניות בע"פ ראו את החילוק שבינו לבין העגל שגם ישב שם, וההוראה: על כל ילד יהודי לדעת פסוקים ומשניות בע"פ ולחזור אותם בכ"מ, ועי"ז יהי' ניכר החילוק שבינם לשאר הילדים שבעולם, ולא להתפעל מחשכת הגלות. משיחת אדר"ח תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 Synopsis Once, when the Previous Rebbe (whose birthday is in Tammuz) was a child, he was arrested after he shouted at a policeman who was hitting a Jew. When he was in jail, in a dark room, he heard groaning sounds (which turned out to be from a calf that the policeman had stolen from the Jew), and he became frightened, but then he remembered that Hashem is protecting him, and he decided to review Mishnayos from memory. When he was released, his father told him that by reviewing Mishnayos in the jail, he demonstrated the difference between him and the calf. The lesson is as follows: Every Jewish child should know Pesukim and Mishnayos by heart, and review them wherever he may be; this demonstrates the difference between a Jewish child and other children, and there is no reason to be deterred by the darkness of the exile. Excerpt from sichah of 30 Sivan, first day of Rosh Chodesh Tammuz, 5741 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. * לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
237
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ו
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ו
May 31, 2026
13:17
התוכן א' הסיפורים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר מה שקרה כשהמאסר הי' עוד בתקפו: מיד כשנכנס למאסר החליט בתוקף לא להתפעל מהם כלל ולהחשיב אותם לאין ואפס! ביום ה', אדר"ח תמוז, בשעה 11:00 בבוקר, נכנסו אליו ג' שוטרים וציוו עליו לקום! (לקבל הודעה) כיון שזה הי' סימן לקבלת מרותם, אמר באידיש, שלא יקום! אמר לו א' מהם (שהבין אידיש) שיכו אותו! ענה: נו..., עשו כך והלכו. נכנסה עוד קבוצת שוטרים וביניהם לולאוו (שהי' מגזע חסידים ומאלו שאסרו אותו) שאמר: רבי! הרי רוצים למסור לך הקלה! לא ענה. אמר: הרי יכו אותך! לא ענה. הכו אותו והלכו, וכך קרה פעם שלישית, בסוף קראו והודיעו לו שהוא משתחרר ושולחים אותו בלילה לקאסטראמא לג' שנים ויגיע לשם בשבת, אמר: בשבת הוא לא נוסע בשום אופן! נשאר א"כ בכלא עד יום א' (ג' תמוז) ואז שחררו אותו ונסע לקאסטראמא. וסיפר שר' מיכאל דווארקין הגיע שם לפניו ומיד יסד שם חדר! ההוראה: כשיהודי מחליט שכל המונעים ומעכבים הם אין ואפס, והחלטה זו לא משתנית גם כשמכים אותו כמ"פ - פועל שגם יהודי שהי' בלעו"ז מכיר בו כ"רבי", וסוכ"ס ממלא תפקידו! ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 Synopsis My father-in-law related that when he was arrested, he resolved from the outset not to be intimidated at all, and to regard his oppressors as absolute nothingness. On Thursday, the first day of Rosh Chodesh Tammuz, at 11:00 in the morning, three officers entered his cell and ordered him to stand. Since standing was a sign of accepting their authority, he replied in Yiddish that he would not get up. When one of the officers told him that if he refused they would beat him, he said, “Nu…,” and they beat him and left. Then another group of officers entered, among them Lulav (one of the individuals who arrested the Rebbe, and who came from a Chassidic background). He said: “Rebbe! They want to inform you of a leniency!” When the Rebbe did not reply, he warned the Rebbe that he would be beaten, but still the Rebbe said nothing. Again, they beat him and left. This happened a third time. Finally, they summoned the Rebbe to the office and informed him that he was being released and exiled to Kostroma for three years. When they told him that he would have to leave that night and arrive in Kostroma on Shabbos, he said that under no circumstances would he travel on Shabbos, and therefore he remained in prison until Sunday (3 Tammuz). He also related that the Chassid Reb Michoel Dvorkin traveled to Kostroma before the Rebbe’s arrival, and immediately established a cheder and repaired the mikveh there. The lesson is that when a Jew resolves firmly that all obstacles are absolute nothingness, and he does not depart from this resolution even when he is hit several times, the result is that even a Jew who was on the opposing side recognizes him as “Rebbe,” and ultimately fulfills his mission. 2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
238
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז..., ה'תשפ"ו
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז..., ה'תשפ"ו
Jun 17, 2026
12:28
התוכן 1) כאשר הרבי מתעלה בעלי' שלא בערך צ"ל שינוי שלא בערך גם מצדנו. ואפי' אם ה"פתחו לי" הוא רק "כחודה של מחט", אבל זהו מתוך רצון וקבלה בלב שיהי' מה שיהי', הרי הוא הולך עם הרבי – אז לוקחו הרבי עמו בכל עליותיו. ועפ"י תורת המגיד "דע מה למעלה – (הכל הוא) ממך" מובן שה"הזזה" אצלו פועלת למעלה עלי' שלא בערך, ועי"ז מעמידים גם אותו בעלי' שלא בערך. 2) ממ"ש "אז ישיר משה וגו'" (ולא "אז שר") דרשו חז"ל "מכאן לתחיית המתים מן התורה". הנה אף שיש ענין דתחיית המתים ברוחניות – "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ובפרט ע"י לימוד תורתו, אבל מובן שצ"ל גם כפשוטו, ולזה צ"ל "אז ישיר משה" – שה"משה" שבדורנו, כש"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם ובראשם, יוליכנו קוממיות לארצנו עם "שיר חדש". 3) עיקר ענינו של "נשיא" אינו להיות "מורם מעם" אלא להיות קשור עם העם ולרומם אותו, כמו "גופא – בתר רישא אזיל" (אע"פ שהראש הוא למעלה מהגוף). דכמו בנוגע לה', שאין לשום נמצא דמיון אליו כלל, ובכ"ז ישנו הציווי והנתינת-כח להיות "והלכת בדרכיו", כ"ה בנוגע לאלו המביאים רצון ודבר ה' לכל ישראל – שצ"ל "גופא בתר רישא אזיל" – ללכת בדרכיהם. 1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב 2) משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 Synopsis (1) When the Rebbe ascends in an immeasurable ascent, there must likewise be an immeasurable change on our part. And even if one merely “opens for me like the eye of a needle,” nevertheless, if it comes from a sincere desire and decision that no matter what, one will go with the Rebbe, then the Rebbe takes him along in all of his ascents. And based on the teaching of the Maggid, “Know that what is above is from you,” it is understood that this shift below causes an immeasurable ascent above, through which the person also attains an immeasurable ascent. (2) From the wording of the verse “Az yashir” (lit. “Then Moshe will sing…” rather than “Then Moshe sang”) the Sages derived, “From here is the source for the resurrection of the dead from the Torah.” Although there is also a concept of resurrection in a spiritual sense (“Just as his descendants are alive, so too is he alive,” especially by studying his Torah), nevertheless, it is understood that we also need the resurrection in the literal sense. And this requires that “Then Moshe will sing,” meaning that when “those who dwell in the dust awaken and sing,” the Moshe of our generation will be at their head, and he will lead us upright to our land with a “new song.” (3) The main role of a Nasi is not just to be “elevated above the people,” but to be connected with the people and uplift them, just as “the body follows the head” even though the head is above the body. Because just as with regard to Hashem, although no created being bears any comparison to Him whatsoever, we are nevertheless commanded and empowered to “walk in His ways,” so too regarding those who convey Hashem’s will and Hashem’s word to the entire Jewish people: “The body must follow the head,” meaning one must walk in their ways. Excerpts from sichos of (1) 10 Shevat 5712; (2) 10 Shevat 5720; (3) 10 Shevat 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
239
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז..., ה'תשפ"ו
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז..., ה'תשפ"ו
Jun 18, 2026
13:04
התוכן 1. א) גם אלו שלא זכו לראות את הרבי, הנה ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו ה"ה "מקושרים", ועד באופן של דביקות! ב) כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שעם היותו בעל יסורים, הי' מקבל כ"א בשמחה וחיוך (אמיתי) על פניו, ועד"ז הי' אצל נשיא דורנו ש"את חלינו הוא נשא וגו'", ומ"מ קיבל את כולם בשמחה. ועוד. 2. גם לאחרי שאלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו' אינה מתחרטת מקביעותה ש"יעקב אבינו לא מת" אלא מסבירה שישנו לימוד מפסוק ש"מה זרעו בחיים אף – באותו אופן (ולא "כאילו") – הוא בחיים"! 3. א) הפירוש בלשון הגמ' "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" אינו ש"זרעו בחיים" פועל ש"אף הוא בחיים" אלא ש"זרעו בחיים" הוא ראי' ובירור ש"אף הוא בחיים"! ב) נסיים עם הניגון "שיבנה ביהמ"ק וכו'", ושינגנו יחד גם בכל המקומות ששומעים את ההתוועדות ע"י הטלפון, ומסתבר אצלי בפשטות, שביחד עמנו מנגנים בג"ע העליון ובג"ע התחתון – בכל הדרגות ששם נמצא בעל הגאולה ונהנה בראותו ש"זרעו בחיים"! 4. תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! 1. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב. 2. משיחת י' שבט ה'תשכ"ו. 3. ב' חלקים משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה. 4. משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 Synopsis (1) (a) Although those who merited to see the Rebbe when he was alive in this world were impacted by it, the way to become mekushar to him, to the point of deveikus, is by learning his Torah. (b) My father-in-law the Rebbe related that although his grandfather the Rebbe Maharash suffered greatly, he received everyone happily and with a genuine smile. And the same applies to my father-in-law the Rebbe himself. (2). When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he, too is alive,” it is not just “as though” he is alive; rather, he is actually alive. (3) (a) When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he too is alive,” it is not that “his offspring being alive” causes him to be alive; rather the fact that his offspring is alive is the proof that he is alive. (b) Those listening by telephone should join us in singing Sheyibaneh Beis Hamikdash. And it is clear to me that they are also singing along with us in the higher Gan Eden and the lower Gan Eden – in all the levels in which the baal hageulah is present and from where he takes pleasure in seeing how his offspring is alive.(4) It is the most puzzling thing: how is it possible that Moshiach still hasn’t come?! We must cry out Ad mosai in earnest…“Do everything in your power to actually bring Moshiach literally right now!” (1) 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5722; (2) excerpt from sichah of 10 Shevat 5726; (3) 2 excerpts from sichah of 15 Tammuz 5745; (4) excerpt from sichah of 27 Nissan 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
240
יום ועש"ק פ' קרח [באה"ק: חוקת], ד' תמוז, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' קרח [באה"ק: חוקת], ד' תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 19, 2026
12:10
התוכן דוקא באותם דורות שבהם הי' מצב של יאוש וכו' נתגלו רזין דרזין דאורייתא (בתורת החסידות) עד לאנשים פשוטים. כי – היא הנותנת: מצד גודל אהבת הקב"ה לכאו"א מישראל – כידוע מאמר הבעש"ט שאהבת הקב"ה לכאו"א מישראל היא שלא בערך יותר מאהבת הורים זקנים לבנם יחידם שנולד להם לעת זקנותם – נותן ה' את ה"אבן יקרה" שבכתר המלך, רזין דרזין דאורייתא, כדי להציל על ידה את "בן המלך". וזה מתגלה ע"י תורת הבעש"ט והולך ומיתוסף מדור לדור. ומכיון שביאת המשיח תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", הרי ככל שמתקרבים לביאת המשיח צריך להוסיף בזה ולהציל בכך בנו של הקב"ה ממות לחיים ממש. זהו רצון ה'! והכלי לזה הוא אהבה לכאו"א מישראל בלי הבדל, שהרי בכאו"א מהם ישנה נשמה שהיא חלק מאותו עצם, ודוקא עי"ז בנקל יותר לעורר את עצם הנשמה שלו ועד שזה יפעל על המחדו"מ שלו וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ [שנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026 Synopsis The fact that the Jewish people were in a state of despair in later generations etc. is precisely why the deepest secrets of the Torah were revealed in this era (through the teachings of Chassidus), and even to simplest people: Out of His immense love for every single Jew (which is like the love of parents to an only child born to them in their old age, as the Baal Shem Tov taught), Hashem gives up the “precious stone from the royal crown” (the deepest secrets of the Torah) in order to save His child (the Jewish people). The precious gem is revealed through the teachings of the Baal Shem Tov, and continues to increase from generation to generation. Since the coming of Moshiach depends upon “your wellsprings spreading outward,” therefore, the closer we get to the coming of Moshiach, the more we must add in spreading the wellsprings, which literally rescues Hashem’s child from death to life. The vessel for this is to love every Jew without distinction, because all Jewish souls share the same essence, and loving another Jew makes it easier to awaken the essence of one’s own soul, in a way that impacts him practically in thought, speech, and action. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026
241
יום א' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ו' תמוז, ה'תשפ"ו
יום א' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ו' תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 21, 2026
12:08
התוכן בנוגע למאורע שקרה לאחרונה שזעזע את העולם ["מבצע אנטבה"] ישנם כמה נקודות: רואים שכאן ניצח האיכות את הכמות, שהרי בכמות היו החיילים וכלי-נשק שבידם במיעוט. ועוד ועיקר – אצל החיילים עצמם ניצח האיכות – הרוחניות, את הכמות – החשבונות שמצד הגוף מצדם לא הי' מקום שיכניסו א"ע לזה. הנצחון הי' מכיון ששללו החשבונות של מקום וזמן, ושל "מה יאמרו 'חברים הטובים'"... וזהו מפני שהנשמה, הקשורה עם ה', ניצחה את הגוף. ולכן, ההוראה הראשונה היא שכאן ראו ש"יש בעה"ב לבירה זו", ויש להכריז זאת בכל העולם עי"ז שמראים בזה "דוגמא חי'". ולחיילים שע"י המס"נ שלהם באה ההצלה: נוסף על נתינת להם תודה ע"ז, הנה "תבוא עליהם ברכה" אם יראו פנימיות הכוונה והלימוד מזה וימשיכו להגביר את הנשמה על הגוף ולגלות את הכחות הנפלאים שבהם (שלכן נבחרו הם להיות שלוחי ההצלה). [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2026 Synopsis A few points regarding the event that recently shook the world (the Entebbe rescue): Here we see openly how quality triumphed over quantity: A small rescue force with minimal weaponry overcame forces of a far larger size (particularly when factoring in the armed forces in the territories over which they traveled), because the rescue force was greater in quality. More importantly, within the soldiers themselves, the quality (i.e. the spiritual force) overcame the quantity (i.e. the many physical considerations that weighed in favor of not undertaking the mission). The victory came because they ignored calculations of time and place and ignored what the “good friends” among the nations would say etc.; they decided to undertake the mission because the soul prevailed over the body. As a result the world saw openly that there is a Master of the Universe,and thismust be announced throughout the world by setting a living example. Regarding the soldiers, whose mesiras nefesh facilitated the miraculous rescue: In addition to the thanks due to them, may they come to recognize the inner purpose and the lesson here, and continue to strengthen the soul over the body and to reveal the wondrous powers within them (which is the reason they were chosen as the agents to carry out this mission). (To be continued.) Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2026 Sponsored by Creswell inc Pharmaceutical Logistics Consultants
242
יום ב' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ז' תמוז, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ז' תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 22, 2026
13:02
התוכן [המשך] לכאו' הי' לימוד הזה יכול לבוא לא בדרך שד' יהודים ייהרגו ר"ל, שאפי' א' מהם הוא "עולם מלא"! [ואיתא במשנה בנוגע לאיסור ללון הנתלה על העץ ש"המקום מצטער [אפי'] על דמם של רשעים [כאלו] שנשפך", והגמ' מוסיפה עוד ש(גם) יהודי הזה ה"ה "תאום" של ה'! כי מה שעשה הי' נגד רצונו האמיתי ורק "יצרו אנסו"], וללא הצער הגדול במשך שבוע שלם?! אלא רואים שדוקא מאורע הנורא הזה זעזע את כולם והסיקו שיש לחזק מיד את עניני הבטחון ואמצעי השמירה בכ"מ שיהודים נוסעים דרכם, ולתבוע זאת מכל העולם. ועוד ועיקר – מכיון שהשמירה האמיתית באה מה' ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל", ואת השמירה צריכים בחיי היום-יום, הרי המאורע צריך לזעזע את כולם להתנהג בפועל כרצונו ית' גם בחיי היום-יום. ואם הלה טוען מדוע מדברים אתו על דברים שלא שמע עד עתה? הרי עד עתה גם לא שמע על מאורע מזעזע כזה כאשר העולם כולו מסתכל ושותק במשך שבוע שלם! והרי ראו בפועל אצל החיילים שבמצב בלתי-רגיל לא נכנסו לחשבונות מה עשו הסבא או האבא אלא עשו את רצון הנשמה! [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2026 Synopsis (Continued.) Seemingly, this lesson could have been conveyed without four Jews being killed Rachmana litzlan, each of whom is “an entire world, and without the anguish lasting an entire week? (And we know that Hashem is pained when a Jew is in pain, and even “over the blood of the wicked that is spilled,” and as the Gemara adds, even a Jew who sins is compared to a twin brother of Hashem, because the sin was forced upon him by the yetzer hara against his true will). But we see that it was specifically this frightful even that shook everyone to immediately bolster security in places where Jews travel etc., and this must be demanded around the world. And most importantly, because true protection comes from Hashem, the Guardian of Israel who “neither slumbers nor sleeps,” this occurrence should shake everyone to conduct themselves according to Hashem’s will in actual practice, and because Hashem’s protection is needed in everyday life, one should likewise conduct himself according to Hashem’s will in everyday life. And if one argues: why are you talking to him about things he never heard about before, the answer is that he also never heard about such a shocking incident before, where the entire world looks on and remains silent for an entire week. And here we see how under these extraordinary circumstances, the soldiers didn’t stop to calculate what their fathers or grandfathers did; rather, they did what soul wanted. (To be continued.) Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2026 Sponsored by Creswell inc Pharmaceutical Logistics Consultants
243
יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 23, 2026
8:42
התוכן [המשך] זה שראה המאורע המזעזע בודאי אינו "לבטלה" אלא הוא יכול וצריך ללמוד מזה הוראה עיקרית, ובכו"כ פרטים: כאשר טוען בשביל מה מתערבים לו בחייו הפרטיים שעליו להניח תפילין ולאכול כשר וכיו"ב – הוא יבחר בעצמו איך להתנהג! הנה רואים שכאשר דרשו משאר מדינות העולם להגביר את אמצעי הבטחון וכו' – לא טענו שאין להתערב בעניניהם הפרטיים אלא הבינו וקיבלו את הדרישה! ועד"ז אומרים ליהודי: בתור חלק מה"גוי קדוש" ו"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי החסרון ב"אמצעי הבטחון" – הנחת תפילין, שמירת שבת וכיו"ב – בחייך האישיים נוגע לעניני הבטחון של כל היהודים בכל מקום ובאיזה מצב שהם נמצאים! ואם טוען הרי עד עתה התנהג כך והעולם "לא נחרב"... – הרי בפועל קרה מאורע כזה כתוצאה מחסרון בעניני בטחון, וכאשר רואים זאת, יש לעשות הכל כדי להבטיח שזה לא יחזור על עצמו (היל"ת) [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 Synopsis (Continued.) The fact that one witnessed this shocking incident was surely not for nothing; rather, one can and must learn from it a fundamental lesson. When someone argues: why are you interfering in my personal life and telling me to put on tefillin, to eat kosher, and the like; let me choose for himself how to conduct my life – here we see that when other countries were called upon to increase their security, they complied, without complaining about interference in their internal affairs. Similarly, a Jew should be told: you are part of the Holy Nation, and “all the Jewish people are responsible for one another.” Therefore, your “security measures” – putting on tefillin, keeping Shabbos etc. – affect not only your own life, but the lives of all Jews in the world. And if he argues: look, I didn’t keep these things until and the world survived – here we see that a lack of security actually resulted in this incident, and therefore everything possible must be done to ensure it doesn’t happen again chas v’shalom. (To be continued.) Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 לזכות ר' לוי יצחק בן חי' שרה שי' טענענבוים ליום ההולדת שלו ח' תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
244
יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 24, 2026
10:14
התוכן [המשך] יהודי אינו יכול לשנות אופני השמירה שלו! כמו הדג בטבעו אינו יכול לחיות מחוץ למים, כך חיים יהודים, שהם "המעט מכל העמים", תלויים עפ"י טבע בזה שמגבירים את האיכות על הכמות ואינם יכולים לחיות ללא תומ"צ ש"היא חיינו ואורך ימינו"! [הדיוק ב"אורך ימינו" הוא שכל יום כשלעצמו הוא "ארוך": כשהכ"ד שעות עוברים רק באכילה ושתי' וכיו"ב ללא תוכן אמיתי – אין זה "יום" של אדם כלל. כשמתנהג עפ"י התורה במשך היום – זה "יום" סתם. וכשלומד תורה בשעה אחת בחיות והתלהבות כזו שלאחר זה לוקח כ"ד שעות – זה יום "ארוך"]. מי שטוען שאנו חיים עפ"י דמוקרטי' ואסור להכריח וכו' – הרי זה בדוגמת העושה חור בספינה בלב ים סוער בחדרו בטענה שזהו "דמוקרטי'"... לא רק שאסור לך להתנהג כך אלא עליך "לכוף כל ישראל" בדרכי נועם ובדרכי שלום להשאיר את ה"ספינה" בשלימות ויגיע בשלום למחוז חפצו. וכמ"ש "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי שלום בארץ וגו'", עד לקיום היעוד "ואולך אתכם קוממיות" לקבל פני משיח צדקנו. משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 Synopsis (Continued.) Just as a fish cannot live outside water, so too the Jewish people, by its very nature, cannot survive without prioritizing quantity over quality and without keeping Torah and mitzvos, which are “our life and the length of our days.” (As the Alter Rebbe explains, “length of our days means an individual day itself becomes “long”: A day spent only on physical activities such as eating and drinking is not a considered a “day” for a human being at all. When one conducts himself according to Torah throughout the day, that is an ordinary day. And when one learns Torah for one hour with such vitality and enthusiasm that would take someone else twenty-four hours to achieve the same thing – that is a “long day.”) And if one argues: we live in a democracy where coercion is forbidden etc. –the answer is that we are all like people on one ship. One cannot say that since he paid for his cabin he is free to drill a hole in it cabin because he paid for his ticket so he can do whatever he wants. Not only must he not drill a hole in the ship; rather, he must also “compel all the Jewish people,” in pleasant ways and peaceful ways, to keep the ship intact by keeping Torah and mitzvos, as the verse states, “If you walk in My statutes…I will grant peace in the land, etc.,” and “I will lead you upright” to greet Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק הלוי ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל
245
יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 25, 2026
11:43
התוכן הפירוש הפשוט במ"ש ברביעי דפ' בלק "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" הוא האבות ואמהות, אבל מזה שכל אחד נק' "בן אברהם יצחק ויעקב", וכל אחת נק' "בת שרה רבקה רחל ולאה", מוכח שבכאו"א נמצאים ה"אבות ואמהות"! ואדרבא - זהו העצם והפנימיות שלהם, וחכם, שלא מסתכל על חיצוניות הדברים, רואה זאת. והרי יהודי הוא למעלה מזמן ומקום, שלכן תובעים ממנו לא להתפעל מזמן ומקום - "עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" - עד שהגוים מברכים אותו, כמ"ש בפ' בלק. וההוראה: יש לדעת שגם יהודי בזמננו, ה'תשל"ב, קשור, עד שזהו החוזק שלו, עם ה"אבות ואמהות"! ומזה, שיהודי הוא בעצם למעלה מן הטבע, מובן גם שזוהי שטות שאין כמוה שבשר-ודם יחליט שכחות אלו שלמע' מן הטבע ילכו לגוי! ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026 Synopsis According to its simple meaning, the verse (in revi’i of parashas Balak), “From the mountain peaks I see him, and from the hills I behold him,” refers to the Avos and Imahos. But the Avos and Imahos exist within every Jew, each of whom is called a son of Avraham, Yitzchok, and Yaakov or a daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah (as is evident to any wise person who looks beyond the surface of things). And since a Jew is above time and place, therefore he is expected to not be affected by time and place, and to be “a people that dwells alone and is not reckoned among the nations,” to the extent that even the nations of the world bless him, as it says in parashas Balak. The lesson is as follows: One must know that even a Jew in our times, in the year 5732, is connected to the Avos and Imahos to the point that they are his strength and power. And since a Jew is inherently above nature, it is also obvious that it is utter foolishness for human beings to try and decide that these powers, which are above nature, should be granted to a gentile. 2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026
246
יום ועש"ק פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י"א תמוז, ה'תשפ"וערב י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"ץ נ"ע
יום ועש"ק פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י"א תמוז, ה'תשפ"וערב י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"ץ נ"ע
Jun 26, 2026
11:25
התוכן כשרואים בעיני בשר תוצאה מאיזה מאורע שקרה בעבר ה"ז מקל להזכר על המאורע באופן ש"יהיו בעיניך חדשים". וזהו מה שעיקר הזמן לזכירת יצי"מ הוא בליל פסח "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", ו"הא לחמא עניא די אכלא אבהתנא בארעא דמצרים". ובנוגע לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז: רואים בעיני בשר דורות של יהודים שומרי תומ"צ שאינם אלא פירות של מס"נ בעל הגאולה לפני 49 שנה במדינה ההיא, שנעמד מול ממשלה אדירה והקים חדרים, ישיבות ומקוואות וכו'. זה נותן כח וחיות להזכר על הגאולה שלו לא כדבר שקרה בעבר אלא כדבר שקורה עכשיו. זה גם נותן כח וחיות לכל א' בחייו הפרטיים, להתגבר על הקשיים בנוגע למעשה דבור ומחשבה, שכמו שה' הי' עם "אבותינו" יהי' גם "עמנו . . אל יעזבנו ואל יטשנו", כי עושה כל התלוי בו "ללכת בדרכיו אשר הורנו". וכך "חיים" היום את הגאולה שלו, ומזה לוקחים חיות על כל השנה. ג' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 Synopsis It is easier to remember an event from the past in a way that is “new in your eyes” when you see a physical outcome of the event, which is why the primary time for remembering the Exodus from Egypt is on the night of Pesach, “when matzah and maror are placed before you,” and when we say “This is the bread of affliction that our forefathers ate in the land of Egypt.” The same is true of the liberation of 12 and 13 Tammuz: We now physically see generations of Jews who keep Torah and mitzvos, who are the fruits of the baal hageulah’s mesiras nefesh in that country 49 years ago, when he stood up against a powerful government and established chadorim, yeshivos, and mikvaos, etc. This gives us the ability and the energy to remember the liberation not as something that happened in the past, but as something taking place in the present. This also gives every individual the ability and energy to overcome the difficulties in deed, speech, and thought in their own life. Just as Hashem was with “our forefathers,” so He will be “with us... may He not forsake us nor abandon us,” when we do everything in our power “to walk in his ways that he showed us,” and in this way we experience his liberation today, drawing energy for the entire year. 3 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
247
יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז, ה'תשפ"ו
יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 28, 2026
10:27
התוכן אודות י"ג תמוז ישנם כבר בדפוס "דברי הרב", וכבר דובר ע"ז ריבוי פעמים "ותן לחכם ויחכם עוד" ובאופן שזה יביא לידי מעשה בהתאם להוראות בעל הגאולה. וכחסיד שהוא "נר להאיר", הנה ההוספה בעבודתו תביא בודאי שיתוסף גם בעבודתו של אלו בסביבתו. כדאי ונכון להוסיף ולהמשיך בהתוועדויות דימי הגאולה במשך ג' ימים אלו, י"ג, י"ד וט"ו תמוז – "חוט המשולש", שהם ג' ימי חול ויכולים להוסיף גם בענינים שאא"פ לעשותם בשבת. ומה טוב – שבכל א' מג' הימים יקבל כאו"א ע"ע ג' ענינים, ג' פעמים ג', ש"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; סיום בשליחות מצוה לצדקה, ושייך לגאולה די"ב-תמוז כמו שהגאולה די"ט כסלו קשורה במיוחד לענין הצדקה וכו'; הקשר למ"ש בהתחלת הפרשה שלפינחס ניתנה ענין הכהונה לו ולזרעו אחריו, וזה שייך לכאו"א מישראל כמ"ש ברמב"ם "לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש כו' ה"ז נתקדש קודש קדשים". ועוד. משיחת יום א' דפ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 Synopsis Much has already been said and published about 13 Tammuz, and “Give to a wise person and he will become wiser still” – in a way that leads to actual practice in accordance with the directives of the baal hageulah. And since a chossid is “a lamp to illuminate,” any increase in one’s own service will certainly lead to an increase in the service of those around him as well. It is worthwhile and proper to continue and expand the farbrengens of the days of liberation through 13, 14, and 15 Tammuz (which are weekdays, on which means not allowed on Shabbos may be used, forming a “threefold cord.” And even better would be for every individual to accept upon himself threethingsfor each of the three days (three times three) because “A threefold cord is not quickly severed.” We conclude with appointing everyone as a shliach for tzedakah, which is associated with the redemption of 12 Tammuz, just as the redemption of 19 Kislev has a particular connection to tzedakah. This also relates to the beginning of parashah, where Pinchas was granted the Kehuna for himself and for his descendants after him; this is something attainable for every Jew, as the Rambam writes: “Not the tribe of Levi alone, but every person…is sanctified as holy of holies.” Excerpt from sichah of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
248
יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 29, 2026
10:54
התוכן עמ"ש [בשני דפ' פינחס] "משפחת החנכי" פרש"י "לפי שהיו האומות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתייחסין על שבטיהם סבורין הן שלא שלטו המצריים באמותיהן .. לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וכו'". שהקב"ה בעצמו העיד (ע"י הוספת ב' אותיות הראשונות של שמו) שכל ה-210 שנה שבנ"י היו בגלות קשה של מצרים בתור עבדים והיו שם המיעוט, ומ"מ שמרו על צניעות ו"לא שינו את לבושם" ולא הסתכלו על האופי של המצריים שמסביב וכו' אלא התנהגו כמו שלימדו אותן שרה רבקה רחל ולאה!, וההוראה לנשי ישראל, ובמיוחד בהתחלת ימי הקיץ: על כל אחת החיוב באופן שווה (כמו חומש הפקודים – כ"א נמנה בשווה) לא לשנות כלל את הלבושים ואת ההנהגה בכלל, אע"פ שנמצאים בגלות וכו', כדי שגם לפני כניסתנו לא"י בגאולה האמיתית והשלימה בדורנו זה יוכל הקב"ה להחתים שמו על ההנהגה הרצוי' של נשי ישראל! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשכ"ח ל"נשי חב"ד" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Pinchas), “…The descendants of Reuven…the family of Chanoch (משפחת החנכי)...,” Rashi explains: “Since the nations were denigrating them and saying: Why are these people tracing their lineage to their tribes? Do they think that the Egyptians did not have control over their mothers…Therefore the Holy One, blessed be He, affixed His name to them – a hei on one side and a yud on the other to say – to say: I attest to the fact that they are the sons of their fathers….” That is, Hashem Himself attests (using the first two letters of His Name) that throughout all 210 years of exile in Egypt, where they were the minority and where they were slaves, they nevertheless preserved their modesty; instead of changing their clothing and trying to imitate the Egyptians around them, they conducted themselves as Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah had taught them. The lesson for Jewish women, especially at the beginning of the summer, is that there is an equal obligation upon every woman (just as when the Jewish people were counted, each person counted as one) not to alter their mode of dress or their conduct at all, despite being in exile etc., and this way, even before the Redemption, Hashem will attest by His Name to the proper conduct of Jewish women. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 28 Iyar 5728, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר
249
יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ו
Jun 30, 2026
11:19
התוכן בשלישי דפ' פינחס מסופר שבנות צלפחד תבעו ממשה "תנה לנו אחוזה וגו'", ואז, בזכותן, נאמרה פרשת נחלות "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו וגו'". ובעבודה: איתא בגמ' ש"האיש דרכו לכבוש והאשה אין דרכה לכבוש" – כדי למלא תפקידו "לכבוש" את חלקו בעולם שיתנהג כרצון ה', צריך הוא תוקף הדעת של "בן". אבל גם מי שלא גידל דור של "בנים" רק "בנות", אינו פטור מ"כיבוש הארץ" אלא "והעברתם את נחלתו לבתו" – זה סימן שהעבודה שהיתה צ"ל ע"י הבנים יכולה להעשות ע"י הבנות. ומי זוכה לבנות כאלו – צלפחד שמסר נפשו להיות "מקושש עצים בשבת" "כדי שיהרג ויראו אחרים" שעי"ז יתברר הדין של מחלל שבת (אע"פ אשר, כמבואר באחרונים, באמת לא חילל את השבת עי"ז, אבל כלפי העדים והקהל הי' זה חילול שבת וכו') – מס"נ עבור יהודי מחלל שבת! ולכן לא הפסיד חלקו בארץ וזכה שע"י בנותיו ניתוספה פרשת ירושת הארץ בתורה. וזוהי ההוראה לנשי ישראל שידעו את היכולת הגדולה, האחריות והזכות שיש להן לפעול בחיזוק היהדות! משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 Synopsis Shelishi of parashas Pinchas describes how Tzelofchad’s daughters demanded of Moshe, “Give us an estate along with our father’s brothers,” and it was in their merit that the section dealing with inheritances was added to the Torah: “If a man dies and has no son, you must transfer his inheritance to his daughter….” In terms of spiritual service: The Gemara says that “A man’s way is to conquer, while a woman’s way is not to conquer.” To fulfill one’s task of “conquering” his portion of the world so that it will be conducted according to Hashem’s will, a person needs the strength of mind of a “son.” But even one who did not raise a generation of “sons” but only “daughters” is not exempt from the task of “conquering the Land.” Rather, “you must transfer his inheritance to his daughter,” which indicates that the work that was to be carried out by sons can be accomplished by daughters. And who merits such daughters? Tzelofchad – who sacrificed himself by becoming “the one who gathered wood on Shabbos” “so that he would be put to death and others would see,” thereby clarifying the law of one who desecrates Shabbos – an act of mesiras-nefesh for the sake of a Jew who desecrates Shabbos! (Although, as the Acharonim explain, he did not actually desecrate Shabbos, nevertheless, in the eyes of the witnesses and the community it appeared to be a desecration of Shabbos etc.) Therefore, he did not lose his portion in the Land, and he merited that because of his daughters the section dealing with inheritance of the Land was added to the Torah. The lesson for Jewish women in our generation is that they must recognize the great ability, responsibility, and privilege they have been given, to strengthen and spread Yiddishkeit. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' מנחם מענדל שי' ליפש
250
יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשפ"ו
Jul 1, 2026
7:19
התוכן נמצאים אנו בערב "ג' השבועות", וההכנה הראוי' לתקופה זו היא בדוגמת הנהגת הקב"ה ש"מקדים רפואה למכה" – להתעסק ב"רפואה" של תקופה זו עוד לפני שמתחילה, וכיון ש"רפואתו" של הקב"ה היא באופן ש"כל המחלה . . לא אשים עליך" מלכתחילה, הרי גם כאו"א מבנ"י שהוא שלוחו של הקב"ה יכול לפעול שה"רפואה" של תקופה זו תהי' באופן שתמנע אותה מלכתחילה! וה"רפואה" היא ע"י "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" – להוסיף – ומה טוב ברבים – בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכיון ש"על שלשה דברים העולם עומד וכו'" – גם בתפלה, ולעשות כ"ז בשמחה! משיחת ט"ז תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026 Synopsis The proper way to prepare for the Three Weeks can be inferred from the conduct of Hashem, who “brings the cure before the affliction” and who says, “All the illness.. I will not place upon you” from the outset: Because every Jew is an agent of Hashem (and therefore is like Hashem Himself), they, too, can bring about the healing for this time of year in a way that prevents the illness from happening in the first place. And the way to bring healing is set forth in the verse, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with righteousness” – by increasing (particularly in public and with the participation of many) in Torah study and in giving tzedakah. And since “The world stands upon three things,” we should increase in tefillah as well, and all of this should be done with joy. Excerpt from sichah of 16 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026
251
יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר, ה'תשפ"ו
May 13, 2026
11:34
התוכן פ' במדבר קוראים תמיד לפני מ"ת. וההוראה: שלב הראשון בענין החינוך, הן של עצמו והן של קטן כפשוטו, הוא לדעת שלפני ובלי תורה, הנה כל הענינים, אפי' הכשרים והמותרים, הם בבחי' "מדבר" – מקום שמם ובלתי רצוי! דלא כאלו הטוענים שישנם ג' ענינים בעולם: עניני מצוה, ענינים האסורים, ועניני הרשות שבהם יכול כ"א להתענג מהם כרצונו... וטוענים האם אין "מצוה גדולה" לגרום תענוג לבריאה של הקב"ה, ועאכו"כ ליהודי?!... והרי כאשר גורם תענוג והרחבה בגשמיות לזולת ה"ה מקיים בזה מצות "ואהבת לרעך כמוך", ובמילא צ"ל שגם "כמוך" יתענג בכל תענוגים אלו...! אומרים לו – זה לא כך! גם עניני הרשות ניתנו לו רק כדי שהוא יבחר להשתמש בהם באופן ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכאשר עניני העולם הם בלי תורה, ה"ז "מדבר", מקום "אשר אין שם מים", ש"אין מים אלא תורה", ובמילא נעשה מקום של "נחש שרף ועקרב", ההיפך לגמרי של "עיר" ו"שדה". ודוקא ע"י התורה נעשה "נשא" של כל עניני העולם. ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026 Synopsis Parashas Bamidbar is always read before Matan Torah. The lesson is as follows: The first stage in chinuch (chinuch of a child as well as chinuch of oneself) is to know that before and without Torah, everything (even things that are kosher and permitted) are in the category of “midbar” – a desolate, undesirable desert. It is not like some claim, that there are three categories in the world: things that are a mitzvah, things that are forbidden, and optional things, from which a person may derive pleasure as he wishes (they argue: is it not a great mitzvah to bring pleasure to a creation of Hashem, and certainly to a fellow Jew? And since by giving another person physical enjoyment, one fulfills the mitzvah of “loving your fellow like yourself,” it would follow that one should also enjoy these pleasures himself). Rather, even optional things were given only so that one choose to use them in such a way that “All your deeds are for the sake of Heaven” and in order to “Know Him in all your ways.” When worldly matters exist without Torah, they are a desert, a place “where there is no water” – “Water refers only to Torah” – and automatically it becomes a place of “snakes, vipers, and scorpions,” the complete opposite of a “city” and a “field.” It is specifically through Torah that everything in the world is elevated (“Naso”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Naso 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
252
יום ג' פ' אמור, י"א אייר, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' אמור, י"א אייר, ה'תשפ"ו
Apr 28, 2026
10:27
התוכן בנוגע למצות ספירת העומר [שבפ' אמור] נשאלת השאלה: מהי ענינה של הספירה אם לא נעשה עי"ז לכאו' שום שינוי בהיום?! והביאור: ענינה של ספירה היא למנות דבר בעל-חשיבות. ובעניננו, חשיבות ימים אלו היא שבהם יצאו בנ"י ממצרים ונעשו בני חורין וכו'. וע"י שסופרים את היום מוסיפים בו עוד חשיבות. ועפ"ז מובן למה מברכים ברכת ספירת העומר בכל יום (ודלא כברכת "שהחיינו" שמברכים רק ביום הראשון של החג, או בפעם הראשונה שנהנים מפרי חדש או בגד חדש), כי יהודי מבין שכל יום נוסף אינו רק המשך ליום שלפנ"ז, אלא בכל יום צריך להתווסף ענין של חיות הקשורה עם "תורת חיים". והדגשה מיוחדת בזה בנוגע ל"עקרת הבית" הקובעת את ההנהגה בבית שתהי' קשורה עם ה"עיקר" - תורת חיים וכו'. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשמ"ט, בהכינוס של אגודת נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2026 Synopsis Regarding the mitzvah of Sefiras Ha’Omer (in parashas Emor), the question is asked: What is the purpose of counting days, which seemingly doesn’t change the day in any way? The explanation is as follows: People count things that have importance. In this case, the importance of these days is that they are the days during which the Jewish people left Egypt and became free etc., and by counting each day, one adds even greater importance and significance to it. This also explains why the bracha on Sefiras Ha’Omer is made every day (unlike the bracha Shehechiyanu, which is recited only on the first day of a Yom Tov, or the first time one benefits from a new fruit or a new garment): A Jew understands that every new day is not merely a continuation of the day before. Rather, every day must be infused with additional vitality from the Toras of life. And there is a special emphasis here on the Jewish woman, the Akeres Habayis (mainstay of the home), who sets the home’s conduct in a way that aligns with the Ikar (the main focus of things), which is the Torah of life etc. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 23 Iyar 5749 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2026 לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
253
יום ד' פ' אמור, י"ב אייר, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' אמור, י"ב אייר, ה'תשפ"ו
Apr 29, 2026
11:44
התוכן איתא במשנה: "העומר מתיר במדינה (לאכול החדש בכל מקום) ושתי הלחם במקדש (שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה) [כמ"ש ברביעי דפ' אמור]. אין מביאין מנחות קודם העומר כו' אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא, אם הביא כשר". ישנה סברא שהאיסור להקריב במקדש מתבואה חדשה קודם שתי הלחם אינו על התבואה וה"שתי הלחם" מתירו (כמו איסור "חדש" במדינה שה"עומר" מתירו), אלא מצות שתי הלחם היא שתהי' "מנחה חדשה". ולכן מובן למה כאן דוקא אם הביא כשר. אבל מלשון המשנה "העומר מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש" מוכח שגם "שתי הלחם" מתיר את התבואה במקדש כמו העומר במדינה. [אלא שהאיסור "חדש" במקדש (קודם שתי הלחם) כשר בדיעבד, אף שהאיסור "חדש" שלפני העומר – פסול, כי אינו איסור בפ"ע אלא חלק מאותו איסור "חדש" במדינה, ומכיון שע"י העומר "הותר מכללו אצל ההדיוט" "נגרע כחו של איסור" ולכן "גם לגבוה אם הביא כשר"]. והיינו ש"שתי הלחם" מתיר ו"פועל" גם על ענינים שבמקדש! ובעבודה – לימוד התורה ("שתי הלחם") באופן של "חדשים", פועלת גם על מעשה המצוות (- "קרבנות במקדש") שיהיו בחיות ובהידור "חלב להוי'". ובלימוד התורה גופא – פועלת פנימיות התורה (נשמה) על נגלה דתורה (גוף) כו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2026 Synopsis Regarding the Omer and Shtei Halechem (discussed in revi’i of parashas Emor), the Mishna states: “The Omer [offered on the second day of Pesach] permits [consumption of the new crop] in the rest of the country, and the Shtei Halechem [permits bringing meal offerings from the new grain] in the Mikdash. One may not bring meal offerings…before the Omer, and if he brought, they are invalid. Before the Shtei Halechem one may not bring [offerings from the new crop, but] if he brought, they are valid.” There is an opinion that the reason an offering brough from the new grain before the Shtei Halechem is valid after the fact is because the prohibition is not a prohibition on the new grain itself (with the Shtei Halechem changing its status to permitted, as is thecase with the Omer, which permits grain for consumption in the rest of the country), but because the Shtei Halechem must be a “new meal offering,” and therefore, no other offering should be brought from the new grain before it. But from the wording of the Mishnah, “The Omer permits in the rest of the country and the Shtei Halechem in the Mikdash” indicates that just as the Omer permits the new grain in the rest of the country, so does the Shtei Halechem permit the new grain in the Beis Hamikdash. [And the reason a meal offering brought from the new grain in the Beis Hamikdash before the Shtei Halechem is valid after the fact is because it is not an independent prohibition, but part of that same prohibition as consuming new grain in the rest of the country. Since the Omer already permitted the general category of new grain for ordinary use, “the force of the prohibition is weakened,” such that a meal offering brought from the new grain before the Shtei Halechem is valid after the fact.) The lesson in Divine service is as follows: Just as the Shtei Halechem affects the status of the meal offerings in the Beis Hamikdash, so does studying Torah (which is compared to the Shtei Halechem), in a way that it is “new,” affect one’s performance of mitzvos (“offerings in the Beis Hamikdash”) by infusing them with life and beauty, “the best for Hashem.” And within Torah study itself, the inner dimension of Torah (the soul) affects the revealed dimension of Torah (the body) etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2026 לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. * לזכות מושקא בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
254
יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, ערב פסח שני, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, ערב פסח שני, ה'תשפ"ו
Apr 30, 2026
10:52
התוכן ביאור תביעת "האנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" ממשה רבינו – "אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בנ"י" (וכתוצאה מזה – ניתנה פסח שני): קרבן פסח, אף שמצד אחד הוצרך כאו"א להקריבו, אבל כולם היו צריכים להקריבו ביחד באותו זמן ומקום (קרבן ציבור), ומכיון שהקב"ה הטביע בעולם שחייב להיות שמבין מליוני בנ"י באותו יום יהיו אלו שיסתלקו מן העולם ויהיו אנשים שיהיו מוכרחים להטמא להם – איך יכול הוא לתבוע מהם להקריב קרבן בשעה שאסור להם, ויחסר להם קיום מצוה זו?! וטענתם התקבלה. וההוראה: אפי' אם נדמה ליהודי שקיימת סתירה בין מה שה' תובע לקיים מצוות ולהתמסר לחינוך הילדים וכו' להמציאות עפ"י טבע שהרבה שעות ביום חייב ללכת לענינים אחרים וכו' – הנה אם יהודי רוצה באמת לקיים את המצוות "בתוך בנ"י" וכו', נותן לו ה' את האפשריות. משיחת יום א' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשכ"ה, להמשתתפות בהכינוס של אגודת נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2026 Synopsis To explain the argument of the men who were impure and said “Why should we be excluded from offering up Hashem’s sacrifice in its appointment time among the Jewish people”: The korban Pesach is unique in that, on the one hand it was brought by every individual, but on the other hand, all the people brought it together at the same time and in the same place, like a communal offering. Being that Hashem made the world in such a way that, among the millions of Jews, there would inevitably be some deaths, and therefore there would inevitably be at least some individuals who would be required to be impure that day as a result of tending to the dead – how can Hashem require the Korban to be brought at a time when it is forbidden for those individuals, such that they would be lacking this mitzvah? And their claim was accepted, resulting in the mitzvah of Pesach Sheini. The lesson is as follows: Even if it appears that there is a contradiction between what Hashem demands (to keep the mitzvos, to dedicate oneself to children’s education etc.) and the nature of the world (where one must spend many hours each day on other things etc.), nevertheless, if a Jew really desires to keep the mitzvos “among the Jewish people” – Hashem grants him the ability to do so. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5725 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
255
יום ועש"ק פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשפ"ו
May 1, 2026
11:43
התוכן תוכנו של "פסח שני" ברוחניות שייך לכאו"א: אפי' מי שה"ביהמ"ק" וה"ושכנתי בתוכם" קיים אצלו וכל הענינים של "פסח ראשון" היו אצלו בתכלית השלימות – חל עליו הציווי להעלות בקודש ולהגיע ל"ביהמ"ק" נעלית יותר שלגבי דרגת הקדושה הזאת הוא בגדר "טמא", וע"ד הדין "טבל לחולין הוחזק לחולין ואסור במעשר.. טבל לתרומה.. אסור לקודש.. לקודש, אסור לחטאת". וזוהי ההוראה מ"פסח שני": אין להסתפק במעמדו ומצבו אפי' אם עבודתו היא בתכלית השלימות ("קודש") ובאופן של "דילוג" (פסח) למעלה ממדידות והגבלות, אלא אפשר וצריך להתעלות ולהגיע ל"דילוג" שני ועוד. משיחת מוצש"פ אמור, אור לפסח שני ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2026 Synopsis Even one whose personal Beis Hamikdash is intact, and in whom Hashem dwells etc., must nevertheless ascend in holiness and reach a higher level of “Beis Hamikdash,” such that relative to this new, higher level of holiness, he is considered “impure” (similar to the law: “If one immersed for Chulin, he is presumed [pure] for Chulin and prohibited from Maasar…If he immersed for Terumah…he is forbidden from Kodesh…”). And this is the lesson from Pesach Sheini: Even if one has attained the ultimate perfection in his service (“Kodesh”), and in a manner of “Pesach” (“leaping” beyond all measure and limitation), nevertheless it is possible and necessary to rise even higher, and to attain a higher level of “Pesach” and beyond. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Emor, night of Pesach Sheini 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
256
יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר, ה'תשפ"ו
יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר, ה'תשפ"ו
May 3, 2026
9:06
התוכן הוראה יסודית בהתחלת פ' בהר: ידועה השאלה כיון שהסדר הוא "שש שנים תזרע שדך גו' (ואח"כ) ובשנה השביעית שבת לה'" – למה נאמר "כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמעו שמיד כשנכנסים לארץ צ"ל שביתת הארץ?! אלא מזה למדים שהמטרה והתכלית דהכניסה לארץ היא בשביל ה"שנה השביעית שבת שבתון", "שתהי' כל השנה הבטלה מעבודת האדמה מוכנה לעבודתו ית'". ועד"ז צ"ל בכל בית פרטי בישראל, שהוא בדוגמת "ארץ ישראל", "מקדש מעט": מיד כשנכנסים לבית יהודי, ובפרט כשמתחילים לבנות בית בישראל בעת הנישואין, צ"ל נרגש שהמטרה והתכלית היא אופן ההנהגה דיום השבת – יום מנוחה מכל הבלבולים ודאגות הפרנסה. כלומר, שכללות ההנהגה במשך כל ימי השבוע מיוסד על האמונה ובטחון שה' נותן לו כל צרכיו בגו"ר באופן ד"בשר שמן ויין ישן", ובמילא התעסקותו בעניני פרנסה היא ללא בלבולים ודאגות. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"נ, בהכנס דנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2026 Synopsis On the verse (at the beginning of parashas Behar), “When you enter the land…the land must rest a Shabbos for Hashem. You may sow your field for six years…and in the seventh year the land must be given a complete rest…” the question is asked: why does the verse imply that Shemitah must be observed immediately upon entering the land (“When you enter the land”), if the seventh year doesn’t come until after the first six? From this we learn that the ultimate purpose of entering the land is for the “seventh year…a Shabbos for Hashem” – the year when the people are free from working the land and therefore fully available to serve Hashem. The same applies to every Jewish home: Immediately upon entering a Jewish home, and especially when a couple marries and starts a Jewish home, it must be with the sense that the ultimate purpose of everything done in the home is the state of Shabbos, the day of rest from the distractions and worries about earning a livelihood etc. Meaning, their entire conduct throughout the week must be founded upon true trust in Hashem, who provides everyone’s needs generously (“fatty meat and aged wine” as appropriate for Shabbos), and therefore they have no worries. Excerpt from sicha of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5750 – to the N’shei U’bnos Chabad convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2026 לע"נ ר' אליהו ב"ר יוסף מנחם מענדל ע"ה טענענבוים ליום היארצייט שלו ט"ז אייר. תנצב"ה. נדבת בנו ר' לוי יצחק שי' טענענבוים ומשפחתו שי'
257
יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, ה'תשפ"ו
May 4, 2026
12:08
התוכן גאולת ישראל מן גלות זה היתה יכולה להיות באופן שהקב"ה נמצא כביכול במקומו וב"ארמונו", מצב של חירות, ומ"שם" להנהיג את בנ"י ולהגן עליהם בזמן הגלות ולהוציאם מן הגלות בבוא הזמן. אומר רבי שמעון בן יוחאי שזה לא כך! – "כל מקום שגלו שכינה עמהן"! – הקב"ה החליט שאא"פ שהוא יהי' ב"חירות" בשעה שבנ"י נמצאים בגלות, כי "בכל צרתם לו צר"! ולכן הולך הקב"ה לכל מקום שיהודי הולך, ונשאר שם ביחד אתו עד רגע האחרון של הגלות, ורק אז "ושב ה"א את שבותך" – כשהיהודי יוצא מהגלות יוצא גם הקב"ה אתו מהגלות לגאולה האמיתית והשלימה! וההוראה: אם יהודי טוען הרי "אתם המעט מכל העמים", ובפרט בזמן הגלות, ואיך תובעים ממנו לא להתפעל מכל הקשיים וללמוד תורה ולקיים מצוות? וע"ז בא התשובה ש"בכל מקום שגלו" – בכל מקום שנמצא שם אפי' יהודי אחד, "שכינה עמהן" – נמצא שם הקב"ה אתו! ומובן א"כ, שאם רק יחליט ללכת בדרך ה' – שום דבר לא יוכל למנעו מזה! משיחת ל"ג בעומר ה'תש"מ בעת התהלוכה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2026 Synopsis The Redemption of the Jewish people from exile could have been in such a way that Hashem remains in His palace, as it were, in a state of freedom, and lead, protect, and redeem the Jewish people from there at the proper time. But Rabbi Shimon ben Yochai says, “In every place to which they were exiled, the Shechinah is with them”: Hashem determined that it is impossible for Him to be in a state of freedom while the Jewish people are in exile, because “in all their suffering, He suffers.” Therefore, wherever a Jew goes, Hashem goes with him, and remains together with him until the very last moment of the exile. Only then does “Hashem your G-d return [with] your captivity” – when the Jew leaves the exile, Hashem leaves exile together with him. The lesson is: If a Jew argues, since the Jewish people are “the fewest of all the nations,” especially during exile, how can we be expected to keep Torah and mitzvos without being affected by all the challenges? The answer is that “In every place to which they were exiled” – wherever even a single Jew is found, “the Shechinah is with them” – Hashem is there with him. Obviously, then, if only a Jew resolves to follow the path of Hashem, nothing can stop him from doing so. Excerpt from Lag B’Omer parade 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
258
יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר – ל"ג בעומר, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר – ל"ג בעומר, ה'תשפ"ו
May 5, 2026
8:38
התוכן ימי הספירה בכלל ול"ג בעומר בפרט קשורים ברבי עקיבא ותלמידיו. הוראה מרבי עקיבא: בראשית דרכו, כאשר הי' מסופק אם יכול להצליח בלימוד התורה וגם היו לו קשיים בחיים שהי' עני גדול וכו', ראה טיפין טיפין של מים נופלות על אבן בהתמדה וחוקקין בו, ולמד ק"ו לעצמו שאם הוא יחליט ללמוד תורה בכל רצונו ויתמיד בזה – בודאי יצליח למרות כל הקשיים, וכן עשה, ונעשה גדול בתורה וגם התברך בעשירות. כך כל תלמיד העומד בראשית דרכו בלימוד התורה וחושש האם יצליח וכו' – עליו לדעת, שאם יחליט בתוקף ללמוד תורה, ברור שיצליח בזה ובעניניו האחרים. הוראה מתלמידי ר"ע, שרק אלו שהיו לאחרי ל"ג בעומר הצליחו וזכורים לעד: כאשר עמלים בתורה ברוח אהבת ישראל – מצליחים; שהשי"ת יצליח אתכם שיהי' לכם רצון העז ללמוד תורה כדבעי כרצון מייסד הישיבה שנתן כחות לזה, ויוכלו להתפאר בכם ולומר "ראו גידולים שגדלנו" – אלו ה"פירות" של הישיבה! שיחת יום א' פ' בהו"ב, ל"ג בעומר ה'תשי"ג בעת ה"פאראד", לכינוס התלמידים הצעירים של ישיבת תו"ת דניו-יארק ותלמידי אחי-תמימים, ליובאוויטש, מערי השדה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2026 Synopsis The days of Sefirah in general, and Lag B’Omer in particular, are associated with Rabbi Akiva and his students. A lesson from Rabbi Akiva: At the beginning of his journey (when he was unsure whether he could succeed in Torah study, and he was also extremely poor etc.) he saw drops of water falling on a rock, and he said to himself: If drops of water can break through a rock by constantly falling on it day after day, week after week, and month and month, then certainly I can succeed in Torah study if I learn with determination and perseverance. Thus he became great in Torah, and eventually he was blessed with physical wealth, too. So too, every student at the beginning of his path in Torah study, who wonders whether he will succeed, must know that if he firmly resolves to learn Torah, he will surely succeed in learning, and in life in general. A lesson from Rabbi Akiva’s students: Only those who came after Lag B’Omer succeeded and are remembered forever. For one’s toil in Torah to succeed, one must study with a spirit of Ahavas Yisroel. May Hashem grant you success, with a strong desire to learn Torah properly, in accordance with the will of my father-in-law, the founder of the yeshiva, who blessed every one of his students to succeed in his path, so that we will be able to take pride in you and say, “See the seedlings we have grown” – this is the fruit of the yeshiva. Sichah to the younger grades of Tomchei Temimim and Achei Temimim during the Lag B’Omer rally of 5713. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2026 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים * לזכות אריה ליב בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ביום ל"ג בעומר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
259
יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר, ה'תשפ"ו
May 6, 2026
10:40
התוכן בשיעור רמב"ם היומי – כותב הרמב"ם: "איזהו כהן מיוחס (שיכול לאכול אפי' תרומה של תורה וכיו"ב) – כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן בן פלוני הכהן, עד איש שאינו צריך בדיקה, הווא הכהן ששימש על גבי המזבח .. אין בודקין מן המזבח ולמעלה". ומזה לימוד נפלא אודות מעלתם של ישראל: המושג ד"כהן ששימש על גבי המזבח" שייך גם לאחרי החורבן, שהרי "תפלות כנגד תמידין תקנום", וע"י כאו"א מישראל (לא רק כהן), שהרי כאו"א מישראל אם חסר לו משהו יש לו ציווי להתפלל להקב"ה. ואפי' נשים מתפללות בשם ומלכות עפ"י ציווי התורה. וזהו מ"ש הרמב"ם: כאו"א מישראל, יהי' מי שיהי', מכיון ששייך למצות התפלה, ה"ה בבחי' "כהן ששימש ע"ג המזבח" ומשמש לפני ממה"מ הקב"ה, ובמילא "אין צריך בדיקה"! וענין זה מודגש ביותר בזמן הגלות, ובפרט בעקבתא דמשיחא, שאז ה"אמונה פשוטה" אצל כאו"א מישראל היא בתוקף גדול. משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026 Synopsis Todays’ Rambam states: “Who is a Kohen whose lineage is established? Anyone concerning whom two witnesses testify that he is a Kohen, the son of so-and-so the Kohen, the son of so-and-so extending back until a Kohen who served on the Mizbeach…We do not investigate [a Kohen’s lineage] beyond the Mizbeach.” The concept of a “Kohen who served upon the Mizbeach” applies even after the destruction of the Beis Hamikdash, because “Tefillos were instituted in place of the daily offerings,” and every Jew is fit and commanded to daven to Hashem, even non-Kohanim, and even women. This is the meaning of the Rambam’s statement: By virtue of tefillah, every Jew, whoever he may be, now has the status of a “Kohen who served upon the Mizbeach,” and therefore, “requires no investigation.” This idea is particularly emphasized in the time of exile, and particularly in the time of Ikvesa d’Meshicha, when the simple faith of every Jew is at its greatest force. Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
260
יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ו
May 7, 2026
9:40
התוכן מביאור ה"חינוך" בענין ה"חרמים" [בשישי-שביעי דפ' בחוקותי] יוצא דבר נפלא בנוגע מעלתן של בנ"י: אצל יהודי, כמי ששייך כולו לה' מקור הברכות, לא שייך ענין של "חרם" – היפך-הברכה. ואפי' כשהוא בוחר ואומר לשון של "חרם" – מחרים שדהו, מתמלא רצונו רק בזה שרצה להפרד משדהו, אבל למי נותנים שדהו – לה', לבדק הבית וכיו"ב! והיינו, שלא רק שהיהודי קשור עם מקור הברכות, אלא גם בממונו של יהודי לא שייך היפך-הברכה מכיון שזה "נכסיו של ה'"! ובמילא מובן עד כמה צ"ל הזהירות ביחס לנכסיו הגשמיים של יהודי שלא להזיקם וכו', ועאכו"כ שצ"ל כן בנוגע לילדים שה' נתן להורים כ"פקדון", שצ"ל זהירות מיוחדת בחינוכם, שלא יגעו ושלא יכנס בהם או בלשונם ענין של היפך-הברכה ח"ו, ולגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2026 Synopsis Regarding the laws of charamim (in shishi and shevi’i of parashas Bechukosai), the Chinuch explains that the reason for the mitzvah is because in truth, a Jew and his property belong entirely to Hashem. Therefore, a Jew’s property can never really become cherem (which connotes the opposite of blessing). If a Jew does declare his field cherem, it is effective only in the sense that he relinquishes ownership of the field, but to whom is the field given – to Hashem, for the upkeep of the Beis Hamikdash and the like. Meaning, not only is a Jew connected to the source of blessings, but even a Jew’s possessions cannot enter the realm of the opposite of blessing, because they are Hashem’s property. Accordingly, we can understand how careful one must be not to damage or waste a Jew’s physical possessions etc. And how much more so when it comes to children, whom Hashem entrusts to parents as a “deposit”: special care must be taken in their upbringing to ensure that they do not come into contact with anything that is the opposite of blessing G-d forbid (even verbally), and to raise them to Torah, marriage, and good deeds. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
261
יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ו
May 8, 2026
9:58
התוכן לא שייך להשיג שלום אמיתי בא"י, "ונתתי שלום בארץ" [כמ"ש בשני דבפ' בחוקותי], ע"י ענינים של היפך התורה! ח"ו "לדון" האם לקיים פס"ד ברור בשו"ע או"ח הל' שבת סי' שכט: "עכו"ם שצרו על עיירות ישראל . . בעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת" להגן על בנ"י! ובענין זה לא משנה אם זה א"י או חו"ל."התורה לא תהי' מוחלפת" ואף א' לא יכול לשנות פס"ד בשו"ע! וכאשר "בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" ויקיימו פס"ד זה – זוהי הדרך היחידה והבטוחה ש"ונתתי שלום בארץ" – בא"י (לגבולותי', שלימות הארץ, ביחד עם שלימות התורה ושלימות העם) ובכל מקום שיהודי נמצא, "ואולך אתכם קוממיות" – שלא נבהלים מגויים ומגוי'שקייט. וכאשר יהודי נעמד בתוקף להגן על יהודים ויהדות, יתקיים בו שגם בזמן הגלות כאשר "החושך יכסה ארץ" עדיין, הנה "עליך יזרח ה'"! משיחה לילדי מחנות קיץ "גן ישראל" ו"אמונה" שיחיו – בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה – יום ג' פ' תבוא, י"ד אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026 Synopsis It is impossible to achieve true peace in Eretz Yisroel (as the verse states in sheini of parashas Bechukosai, “I will grant peace in the land”) with any approach that runs contrary to the Torah. Chas v’shalom to “deliberate” whether to fulfill a clear ruling in the Laws of Shabbos (Orach Chaim 329) which states: “If gentiles besiege Jewish cities…in a city near the border, even if they have come only for matters of straw and stubble, Shabbos is desecrated against them” to defend the Jewish people. In this regard, it makes no difference whether it is Eretz Yisroel or the diaspora. And “The Torah will never be changed” – no one can change a ruling in the Shulchan Aruch. The only path, and the guaranteed path, to achieve true peace in Eretz Yisroel (according to its borders – completeness of the land, together with completeness of the Torah and completeness of the people), and true peace wherever a Jew is found, is to “walk in My statutes and keep My commandments and perform them,” including this halacha in the Laws of Shabbos. “And I will lead you upright” – we must not be intimidated by goyim or by goyishkeit, and when a Jew stands firmly to defend Jews and Yiddishkeit, then, even when “darkness covers the earth,” even when we are still in exile, “Hashem will shine upon you.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 14 Elul 5740 – to the campers of Camp Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
262
יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר, ה'תשפ"ו
יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר, ה'תשפ"ו
May 10, 2026
10:50
התוכן הוראה משם פ' במדבר "במדבר סיני": גלות נק' ל"מדבר" (שאינו מקום ישוב אדם), כי מושבו הקבוע שיהודי חי וצריך לחיות בו הוא ארץ ישראל, ובזמן שביהמ"ק קיים, ולא בגלות ובחו"ל! אלא שתפקיד בנ"י, וניתנו להם הכחות ע"ז, הוא, לעשות ממקומם במדבר הגלות – "ארץ ישראל" ומשכן לו ית' עליו אומר ה' "ושכנתי בתוכם" – "סיני". ועד"ז הנה ביחס להנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" (א"י), הנה הגוף הוא "מדבר". וכוונת ירידת נשמתו לגוף היא, שהנשמה תהפוף את מדבר הגוף – ל"סיני", שקשור עם התורה שניתנה בסיני לכאו"א בתור ירושה וכו'. ואסור לחשוב מה יכול כבר מעשה טוב א' שלו לפעול בעולם של בליוני בני-אדם?! כי ביכולת כאו"א, איש או אשה, ע"י מעשה א', דיבור א' או אפי' מחשבה א' שלו – להכריע את הכף ולהביא לכל העולם ישועה והצלה! ומזה מובן עד כמה יש לייקר כל רגע שיכול לנצלו למעשה, דיבור או מחשבה א'! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשמ"ב, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026 Synopsis A lesson from the name of parashas “Bamidbar Sinai”: Exile is called a “desert,” i.e., a place unfit for human settlement, because the true, permanent place for a Jew to live is in Eretz Yisroel with the Beis Hamikdash standing, not in exile in the diaspora. But the task of the Jewish people is to transform their place in the desert of exile into “Eretz Yisroel” and into a dwelling place for Hashem such that “I will dwell among them” (“Sinai”). Similarly, the body is called a “desert” in relation to the soul, which is “an actual part of G-d from above” (Eretz Yisroel). The purpose of the soul’s descent into the body is to transform the desert of the body into “Sinai,” which is connected to the Torah that was given at Sinai to every Jew as an inheritance etc. And one must not think: In a world of billions of people, what can I possibly accomplish with just one deed etc. – because every Jew,man or woman, has the ability, with one deed, word, or even thought, to tip the scale and bring salvation and deliverance to the entire world. From this we understand how much we must cherish every moment, which can be used for one positive deed, word, or thought. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 23 Iyar 5742 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
263
יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר, ה'תשפ"ו
May 11, 2026
10:21
התוכן א' הענינים שבהם תלוי קיום עם ישראל הוא קיום המשפחה! וחשיבות הענין רואים ממנין בנ"י "למשפחותם לבית אבותם" [כמ"ש בשני דפ' במדבר]. וחבל שמזניחים לגמרי ענין זה! ואפי' במשפחות שומרי תומ"צ רואים ר"ל מה קורה כאשר האב, האם, הבן והבת חיים בד' "עולמות" אחרים ולא מתנהגים כמשפחה אחת – ע"י ששמים דגש על "כבד את אביך ואת אמך" ו"ושננתם לבניך" שעי"ז נעשים ההורים והילדים חשובים א' בעיני השני וכו'. וכ"ש במשפחות שבניהם "איבדו דרכם" ומסתובבים כ"נבוכים.. בארץ" וכו', שכ"ז הוא בגלל שההורים עסוקים לעצמם בענינם והשאירו את הילדים "שיטפסו על הקיר" לבד בחושך הגלות! א' העצות לקיום המשפחה: לפחות בשבת קודש, ובמיוחד בסעודת שבת, יתאספו כל בני המשפחה יחד וידברו בענין השבת וכו'. ו"משפחה בריאה" ביום השבת יעזור שיהי' כך במשך ימי השבוע שלאח"ז. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026 Synopsis One of the things that the existence of the Jewish people depends upon is the preservation of the Jewish family, the importance of which is seen in the way the Jewish people were counted: “according to their families, according to their fathers’ houses” (as it says in sheini of parashas Bamidbar). But unfortunately, the emphasis on the family unit has been completely neglected, even in families that keep Torah and mitzvos. We see what happens, Rachmana litzlan, when the father, mother, son, and daughter live in four separate worlds instead of operating as a single family unit, by placing an emphasis on the children honoring their parents and theparents “teaching them to your children,” which causes the parents and children become important in each another’s eyes etc. All the more so in families where the children have lost their way from Yiddishkeit and wander about “confused in the land,” which results from parents being preoccupied with their own concerns and leaving the children to find their way alone in the darkness of exile. One practical suggestion for preserving the family unit is that at least on Shabbos, and especially during the Shabbos meal, the entire family should sit together and talk about Shabbos etc. And when a family is healthy on Shabbos, that causes it to be healthy during the week as well. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026 לזכות מושקא בת חנה חי' שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
264
יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תשפ"ו
May 12, 2026
10:57
התוכן בשלישי דפ' במדבר מסופר אודות סידור מחנה ישראל במדבר: "איש על דגלו גו' יחנו בני ישראל ... סביב לאוהל מועד", כלומר, אוהל מועד באמצע וד' הדגלים מקיפים וסובבים אותו, שזה מורה על הזכות שהקב"ה נתן לבנ"י "לשמור ולהגן" (כביכול) על "אוהל-מועד" ועל הארון והלוחות שבו. וההוראה: יהודי צריך לשמור ולהגן על התורה והמשכן שבלבו פנימה. וכמו שסידור בנ"י כך הי' הן בעת חנייתם והן בעת מסעם, עד"ז תפקידם של בנ"י בשמירת התורה הוא בכל זמן ובכל מקום – הן במצב של מנוחה והן במצב של העדר המנוחה, ואפי' כשנמצאים ב"מדבר העמים" – בזמן ומצב הגלות. משיחת יום ג' פ' במדבר, ר"ח סיון ה'תשמ"ה – ל"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026 Synopsis Shelishi of parashas Bamidbar describes how the Jewish people’s camp was positioned in the desert: “Each man by his banner…the Jewish people must encamp… around the Ohel Moed.” That is, the Ohel Moed stood in the center, surrounded by the four banners, which signifies the merit Hashem granted the Jewish people of guarding and protecting (as it were)the Ohel Moed and the Aron and Luchos within it. The lesson is that a Jew must guard and protect the Torah and the Mishkan within his own heart. And just as this is how the Jewish people were positioned both when they encamped and when they traveled, so too the role of the Jewish people in safeguarding the Torah applies at all times and in all places – when they are in a state of tranquility and even when they are in the “desert of the nations” in the time of exile. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Bamidbar, Rosh Chodesh Sivan 5745 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026 לזכות מנוחה רחל בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ה אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
265
יום ב' פ' אמור, י' אייר, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' אמור, י' אייר, ה'תשפ"ו
Apr 27, 2026
7:32
התוכן א) גם מי שטוען שטוב לו בגלות.. או מה כבר יוסיף לו משיח?.., אדרבה – עכשיו בידו לעשות מה שעולה על רוחו אבל אז... – אבל כשעומד כעבדא קמי מרי' ומתפלל "לישועתך קוינו כל היום" – בודאי לא יסכים לעיכוב הגאולה אפי' רגע א'! ב) על תיבת "אמור" פרש"י "אמור ואמרת. להזהיר גדולים על הקטנים", וזה בא בהמשך למ"ש בפ' שלפנ"ז "קדושים תהיו" ופרש"י "הוי פרושים וכו' מן העבירה" (ומביא פסוקים מפ' אמור), והיינו שיש להזהיר את הקטנים שיהיו פרושים ומובדלים לגמרי אפי' מאיזה שייכות לעבירה (ולא רק העבירה עצמה), ועי"ז נעשה אצל הגדולים ("להזהיר גדולים" – מלשון) זוהר ואור. ועוד. ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' אמור, ל"ג בעומר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2026 Synopsis (a) One may say, I am comfortable in exile, and what more would Moshiach add for me (on the contrary, in exile he can do whatever he wishes, whereas when Moshiach comes…). But when he says the words, “We hope for Your salvation all day” in Shemoneh Esrei, and contemplates the meaning of the words, and he says it like a servant before his Master – then surely he would not agree to delay the Redemption for even a single moment. (b) On the words “Emorel haKohanim” (“Say to the Kohanim…”), Rashi says: “[The verse uses a double expression,] Emor (‘Say’) and V’amarta (‘you must say’), to admonish adults regarding minors [to ensure they don’t become impure either].” This follows the verse in the previous parashah, “You must be holy” on which Rashi says: “Be separate…from sin” (citing verses from parashas Emor), meaning that the children must be cautioned to be completely separate and distinct even from any association with sin (not only from sin itself). By fulfilling this admonishment (“lehazhir”), the adults will come to shine (“zehirus”). 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Emor, Lag B’Omer 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2026 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.
266
יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ו
May 14, 2026
9:56
התוכן שבט לוי לא נמנה ביחד עם שאר השבטים להיותו "לגיונו של מלך" ו"שומרי משמרת הקודש", כמ"ש בפ' במדבר. אלא דצ"ל למה נמנו "מבן חודש ומעלה"! ולכאו' אדרבה – אם כל בנ"י נמנו "מבן עשרים שנה" כי רק אז מתאימים להיות "יוצאי צבא בישראל", הרי עאכו"כ שכן הי' צ"ל בנוגע לעבודה ד"שומרי משמרת הקודש" (וכמו שרואים שאת העבודה בפועל התחילו בני לוי מבן שלושים שנה), ואעפ"כ נמנו מיד כשנולדו (כשיצאו מכלל נפלים)?! וההוראה: אע"פ שעבור העבודה לצאת לחוץ, ולהפוך את העולם למשכן לו ית', צריכים הכנה של "עשרים שנה" וכו', אבל את העבודה "לשמור" על המשכן והנשמה שבו, עבודת ה"לוי" ברוחניות שבכ"א, היא בכחו של כאו"א מישראל משעה שנולד והקב"ה "סומך" עליו! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשל"ג בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026 Synopsis Parashas Bamidbar states that unlike the rest of the Jewish people, who were counted from age twenty, the tribe of Levi,as the “King’s legion” and “keepers of the charge of the Sanctuary,” was counted from one month old (i.e. from birth, once the child is no longer in the category of possibly being unviable). And this is despite the fact that seemingly the opposite should be true: The reason the other tribes were counted from age twenty is because they had to wait until they were fit to serve in the army of the Jewish people etc.; surely then, those responsible for the awesome task of keeping the charge of the Sanctuary – which only began from age thirty – should have had to wait at least as long before being counted). The lesson is that although the service of going out and conquering the world (“going out to the army”) and transforming it into a dwelling place for Hashem requires much preparation (“twenty years”), nevertheless, the service of guarding the Mishkan and the soul within it (the spiritual service of the Levi within every individual) is present within a Jew from the moment he is born, and already then Hashem relies on him for that task. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5733 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
267
יום ועש"ק פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ו
May 15, 2026
12:30
התוכן השבעה שבועות שבין חגה"פ לחגה"ש הם ימי ההכנה להיות ראויים לקבלת התורה במ"ת, עד שהתורה תהי' המורה-דרך בחיי היום-יומית. מכיון שהתורה היא מורה-דרך בכל פרטי חיי היום-יומית, שנחלקים בכלל לב' חלקים – ענינים שחוזרים ע"ע ורגילים להם וענינים מיוחדים, וכמו באופן הנהגת ה' עם כל יהודי ועם כלל ישראל ישנה הנהגה טבעית והנהגה ניסית – לכן גם בתורה ישנן מצוות שמזכירות על הנהגה טבעית של ה' וישנן מצוות שמזכירות על ההנהגה ניסית של ה'. במצות שבת ישנם ב' הענינים: 1) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' יתרו הוא "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי". שזה מחזק את האמונה שהעולם והענינים שבו שנראים טבעיים אינם דבר בפ"ע ח"ו אלא הקב"ה בראו. 2) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' ואתחנן הוא "וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך ה"א משם ביד חזקה וגו'" ומאז ה"ה עבדים לה'. שהיהודי יזכור, שלא רק אז, אלא גם היום משחרר אותו ה' מלהיות עבד לחוקי הטבע הנוגדים לתומ"צ, אלא הוא עבד ה'! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשכ"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026 Synopsis The seven weeks between Pesach and Shavuos are days of preparation for receiving the Torah, such that the Torah becomes one’s guide for daily life. Because the Torah is a guide for all aspects of daily life, which are generally divided into two categories – routine occurrences, and unique occurrences (and similarly, in the way Hashem conducts Himself with every Jew and with the Jewish people as a whole, there is a natural mode of conduct and a miraculous mode of conduct) – therefore, in the Torah there are also mitzvos that recall Hashem’s natural conduct, and mitzvos that recall His miraculous conduct. Both aspects are present in the mitzvah of Shabbos: (1) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Yisro is “for in six days Hashem made the heavens and the earth, and He rested on the seventh day.” This strengthens one’s belief that the world and all its seemingly natural happenings are not independent entities, chas v’shalom, but were created by Hashem. (2) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Va’eschanan is that “You must remember that you were a slave in the land of Egypt, and Hashem your G-d took you out from there with a strong hand…,” and since then, we are servants of Hashem. A Jew must remember that not only then, but also today, Hashem frees him from being enslaved to the laws of nature when they conflict with Torah and mitzvos; one is not a servant to them, but a servant to Hashem. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5726 – to N’shei u’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026 לזכות רחל בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
268
יום א', ר"ח סיון, ה'תשפ"ו
יום א', ר"ח סיון, ה'תשפ"ו
May 17, 2026
11:20
התוכן השנה מתקיים הכנס בר"ח סיון, שנק' בתורה "חודש השלישי". וכמו שמודגש בגמ' [שבת פח] בקשר למ"ת: "דיהב אוריאן תליתאי [תנ"ך] לעם תליתאי [כהנים לויים וישראלים] על ידי תליתאי [משה] . . בירחא תליתאי". היינו שענין נתינת התורה קשורה עם מספר שלישי דוקא. והלימוד וההוראה: במצב של "אחד" אין מקום למחלוקת. במצב של "שנים" ישנה אפשרות לפירוד ומחלוקת. התפקיד של ה"שלישי" הוא לפעול שה"שנים" לא רק שלא תהי' מחלוקת ביניהם אלא יתאחדו למציאות אחת – "שלישי". אלא שלכאורה מצב של "אחד", שאין מקום לכתחילה להיפך האחדות, עדיף על "שלישי"? אלא זוהי כל כוונת ירידת הנשמה "מאיגרא רמה", מעולם האחדות, ל"בירא עמיקתא", מקום של "שנים" וריבוי, עם השליחות שהיהודי – בכח התורה – יפעול שם וביניהם אחדות – מצב "שלישי" [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026 Synopsis This year’s convention is taking place on Rosh Chodesh Sivan, which the Torah calls “the third month.” Regarding the Giving of the Torah, the Gemara [Shabbos 88] emphasizes that “He gave the threefold Torah [the Tanach] to the threefold people [Kohanim, Levi’im, and Yisraelim] through the third one [Moshe]…in the third month.” The lesson from the focus on the number three is as follows: When there is only one entity, there is no room for disagreement, which becomes possible when there are two. The role of the third entity is to not only remove any conflict from the two, but to turn them into a single being. Although it might seem that number one (where there is no possibility of dispute in the first place) is preferable to the number three, this is the whole purpose of the soul’s descent “from a high rooftop” (from a world of oneness) toa “deep pit” (a world of multiplicity): for the Jew, through the power of the Torah, to bring true unity (“the third”) to the world. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026 לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות נתן בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו ר"ח סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
269
יום ב', ב' סיון, ה'תשפ"ו
יום ב', ב' סיון, ה'תשפ"ו
May 18, 2026
11:43
התוכן [המשך] כאשר כמה מבנ"י מתאספים יחד, יכול היצה"ר לשכנע את היהודי שיש כאן "שנים" – הוא וצרכיו האישייים ושאר הנאספים. ואף שכולם מתדברים ביניהם ואין כאן מחלוקת אבל זה לא מציאות א', שלום אמיתי. יש לדעת שלבנ"י ניתנו כחות עצומים לא רק לשלילת מחלוקת בין א' לשני, ולא רק לשלילת ענין של "פירוד" – מצב של "שלי שלי ושלך שלך" שע"ז אומר ה' [במשנה במסקנא] שזהו היפך רצונו ית' ["זו מדת סדום"], ואפי' אם עוזרים א' לשני הרי אי"ז החידוש של עם ישראל – אלא שכל בנ"י יהיו מציאות א'. ועד"ז בנוגע למשה רבינו, ה"שלישי" אחרי אהרן ומרים, שאע"פ שלכ"א מהם היתה שליחות מיוחדת – ענני הכבוד בזכות אהרן, המים בזכות מרים והמן בזכות משה – פעל משה, ה"שלישי", אחדות ביניהם. ועד"ז בנוגע לכ"א, שלמרות שלכ"א מס' רבוא בנ"י ישנה שליחות מיוחדת בעולם – שבו "רבו מעשיך" – נותנת התורה – שניתנה "בחודש השלישי" – הכח לעשות מכולם מציאות א'. משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026 Synopsis [Continued.] When many Jews gather together, the yetzer hara may try to convince a Jew that there are two entities here – himself and his personal needs, and the others. And although they all get along and there is no argument between them, they are not one being. But one must know that the Jewish people are given the tremendous power not only to avoid strife between them; not only to avoid separation between them (“What is mine is mine and what is yours is yours,” which Hashem calls “the trait of Sodom”); and not only to help one another – but to become one being. Similarly, although Aharon, Miriam, and Moshe each had a unique mission (the Clouds of Glory in Aharon’s merit, the water in Miriam’s merit, and the man in Moshe’s merit) – Moshe, who was the third, brought about true unity among them. Similarly regarding every individual: although each of the six hundred thousand Jewish souls has its unique mission in the world, the Torah, which was given “in the third month,” grants them the power to all become one being. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026 לזכות הת' שלום שי' ליפסקער לרגל היכנסו לגיל המצוות ב' סיון ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין
270
יום ג', ג' סיון, ה'תשפ"ו
יום ג', ג' סיון, ה'תשפ"ו
May 19, 2026
8:17
התוכן ענין מיוחד הקשור לחה"ש השייך לילדות – הדלקת נרות יו"ט. זו מצוה גדולה לדאוג לזה שגם בנות ישראל הקטנות ביותר תדליקו נרות שבת ויו"ט (ושתדליקו לפני האמא וכו') [וכמנהג ישראל, שגם נרות יו"ט (הראשון) מדליקים בערב יו"ט]. ובחה"ש ה"ז בא יחד עם ברכת "שהחיינו", ומסבירים לילדה פירושה הפשוט, שבכך היא מודה להקב"ה שהיא הגיעה לזמן זה שהיא יכולה לקיים מצוה כזאת שהיא מאירה את הסביבה לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, עד שגם אינו-יהודי רואה זאת וכו', וה"ברכה" שלה מהדהדת בכל הבית, וכל בני הבית עונים אחרי' "אמן", עד שגם הקב"ה בעצמו עונה "אמן", כמו לאחרי אמירת ברכה של כל יהודי (שהרי "מגיד דבריו ליעקב וגו'") [המשך יבוא]. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026 Synopsis A special Shavuos-related mitzvah pertaining to Jewish girls is lighting Yom-Tov candles. It is a great mitzvah to ensure that even very young girls should light Shabbos and Yom-Tov candles. (They should light before their mother, etc. Additionally, it is the Jewish custom that for the first night of Yom-Tov, the candles are lit before Yom-Tov.) On Shavuos, the lighting is accompanied by the bracha Shehechiyanu, and the simple meaning of it should be explained to the girl: thanking Hashem for having reached this time when she is able to fulfill such a mitzvah by which she illuminates her surroundings, not only spiritually but also physically, to the extent that even a non-Jew sees etc. And her bracha echoes throughout the entire house, with the whole family responding Amen after her, and Hashem Himself responds Amen as well, as He does every time a Jew makes a bracha (because Hashem keeps His own commandments, as the verse states, “He relates His word to Yaakov” etc.) (To be continued.) Excerpt from sichah of the night of Erev Shavuos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
271
יום ד', ד' סיון, ה'תשפ"ו
יום ד', ד' סיון, ה'תשפ"ו
May 20, 2026
10:30
התוכן [המשך] ענין המיוחד הקשור עם ילדי ישראל – לבישת טלית קטן מבן ג' שנים. יש להסביר לילד שלבוש זה הוא לבוש יהודי, שמזכיר לו את כל המצות ("ציצית" בגימ' ת"ר, ויחד עם הח' חוטין וה' קשרים ה"ז תרי"ג), והוא מברך ע"ז וכולם עונים "אמן" וכו'. וכאשר הילדה טוענת היתכן שהיא אינה לובשת טלית-קטן?! עונים לה שהנה תהי' לך מצוה מיוחדת שגם לאבא ולדודיך אין – ה' בחר בך להאיר את הבית ע"י הדלקת נרות יו"ט! ומה טוב – לאחרי הקדמת נתינת צדקה. כ"ז הוא הכנה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות בחה"ש, מתחיל בשמיעת "עשרת הדברות" בביהכנ"ס "באימה ביראה ברתת ובזיעה" – אצל כל ילד "לפום שיעורא דילי'", שבהתאם לזה תהי' ההנהגה בעת קריאת ושמיעת כל התורה במשך כל השנה. ויקויים היעוד "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" יחד עם ביאת אלי' הנביא בפשטות ש"מבשר ואומר" הנה משיח צדקנו בא, ו"אתם תלוקטו לאחד אחד" – שה' לוקח כאו"א בידו ו"שב" יחד אתו לארצנו הק' בגאולה האמיתית והשלימה וכו'. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2026 Synopsis [Continued.] Jewish boys have the special mitzvah of wearing of a tallis katan from the age of three. It should be explained to the child that this is a Jewish garment, which reminds him of all the mitzvos (the numerical value of ציצית (600) plus the 8 strings and 5 knots equals 613), and when he recites a bracha over it everyone responds Amen etc. And when a girl asks why it is that she doesn’t wear a tallis katan, the answer is that she will have a special mitzvah that even her father and uncles do not have: Hashem has chosen her to illuminate the home by lighting the Yom-Tov candles. And it is especially proper that she give tzedakah before lighting. All this is a preparation for receiving the Torah with joy and inwardness on Shavuos, beginning with hearing the Aseres HaDibros in shul “with reverence, fear, quaking and trembling,” each child according to their own level, and their conduct during the reading and hearing of the entire Torah all year round will follow accordingly.And as the verse states, “The heart of the fathers will turn to the sons, and the heart of the sons to the fathers,” together with the coming of Eliyahu HaNavi who will announce that Moshiach Tzidkeinu is coming, and “You will be gathered one by one” – Hashem will take every Jew individually by the hand, and He will return together with every Jew to our Holy Land upon the true and complete Redemption etc. Excerpt from sichah of the night of Erev Shavuos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2026 לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
272
יום ה', ערב חג השבועות, ה'תשפ"ו
יום ה', ערב חג השבועות, ה'תשפ"ו
May 21, 2026
13:20
התוכן "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא מלאכי השרת לכאו"א מישראל וקשרו להן ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע". וצ"ל: 1) מתחילת המאמר משמע שמעלתם היתה בזה שהקדימו נעשה לנשמע, ומהסיום משמע שקשרו להם ב' הכתרים כנגד נעשה ונשמע עצמם? 2) מדוע באמת לא קשרו להם כתר שלישי כנגד הקדמת נעשה לנשמע? והביאור: ההקדמה למ"ת היא ענין הקב"ע והביטול, שזהו הענין דהקדמת נעשה לנשמע. ונוסף לזה הנה גם ענינם של "נעשה" ו"נשמע" כשלעצמם הוא קב"ע. וכמו בהענין דהקדמת פ' הראשונה של ק"ש לשני' אמרז"ל "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ עול מצוות", דיש בזה ג' ענינים: 1) קב"ע מלכות שמים, 2) קב"ע מצוות, 3) והקדמת קבלת עומ"ש לעומ"צ. "נשמע", הבנה והשגה, הוא ע"ד הענין דקבעומ"צ, שהוא הביטול לרצונות הפרטים שבכל מצוה. "נעשה" הוא ע"ד הענין דקבעומ"ש, הביטול לרצון הכללי, ה"צונו", שבכל המצוות בשווה. אלא שמכיון שגם ביטול זה הוא בקשר לציווי המלך, מובן שבביטול זה ישנו איזה ציור לפי הרצון שבטל אליו – חוקים עדות או משפטים. והקדמת נעשה לנשמע הוא הביטול עצום לבעל הרצון, שבביטול זה אין שום התחלקות וציור וכו'. והנה "משכרה נדע מהותה", ולכן, ה"שכר" על ה"ביטול" שבאמירת "נעשה" ו"נשמע" הוא ענין ה"כתר", ענין של מקיף. אבל גם ה"מקיף" שב"כתר" יש לו שייכות ו"מתאים" להראש, ולכן לא שייך לקשר ביטול העצום לבעל הרצון שבהקדמת נעשה לנשמע, שלמעלה מכל הגבלות, לענין של "כתר". ב' חלקים ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו, אור ליום ועש"ק פ' במדבר, ד' סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 Synopsis “When the Jewish people placed ‘We will do’ before ‘We will hear,’ 600,000 ministering angels came to each and every Jew and tied two crowns to them, one corresponding to ‘We will do’ and one corresponding to ‘We will hear.’” However: (1) The beginning of this statement indicates that the greatness lay in placing “We will do” before “We will hear,” whereas the end indicates that the two crowns corresponded to “We will do” and “We will hear” themselves. (2) Why indeed were they not given a third crown, corresponding independently to the fact that they placed “We will do” before “We will hear”? The explanation is as follows: The preparation for Matan Torah is kabbalas ol and bitul, which is the meaning of placing “We will do” before “We will hear.” In addition, “We will do” and “We will hear” are themselves expressions of kabbalas ol. Our Sages taught that the reason the first paragraph of Kerias Shema comes before the second is “so that one should first accept upon himself the yoke of the Kingdom of Heaven, and afterward the yoke of the mitzvos.” Here there are three elements: (a) acceptance of the yoke of the Kingdom of Heaven; (b) acceptance of the yoke of mitzvos; and (c) placing acceptance of the yoke of Heaven before acceptance of the yoke of mitzvos. “We will hear,” which means understanding and comprehension, corresponds to acceptance of the yoke of mitzvos, which involves bitul to the specific aspects of the Divine Will contained within each individual mitzvah. “We will do” corresponds to acceptance of the yoke of Heaven, which involves bitul to the general Divine will (the fact that “He commanded us” etc.), which is equal in all mitzvos. But since even this bitul is associated with the King’s command, this bitul still maintains some form and definition shaped by the will to which one is batel (whether Eidos, Chukim, or Mishpatim). But placing “We will do” before “We will hear” is the tremendous bitul to the One Who desires, and in this bitul there is division or form at all. And “from its reward we know its essence”; therefore, the reward for the bitul of saying “We will do” and “We will hear” is a crown (Kesser) which represents Makif. But even the Makif of Kesser still has a connection to and “fits” the head. Therefore, it is impossible to associate the tremendous bitul to the One Who desires that lies in placing “We will do” before “We will hear” (which transcends all limitations) with a “crown.” 2 excerpts from Maamar Besha’ah Shehikdimu, Thursday night, parashas Bamidbar, 4 Sivan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 לזכות חיים עזריאל בן חיה ריסה שי' ונגר ליום הולדת שלו יום א' דחג השבועות - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
273
יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון, ה'תשפ"ו
יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון, ה'תשפ"ו
May 24, 2026
9:11
התוכן עפ"י המבואר בתקו"ז ובפרדס מובן שסדר הנכון בציור הנקודות הוא שהשורק בא לפני הקבוץ. ולהבא יש לתקן את הדברים (ומה שיש עוד סדר בציור הנקודות – הרי כ"ה בריבוי ענינים בש"ס שיש בהם מחלוקת, שב' הדעות נאמרו למשה מסיני אבל להלכה יש להתנהג כדעה א' בלבד) . נוסף על קיום הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפ"ע, לימוד הנקודות בפ"ע, ולאח"ז לחברם יחד. ולדוגמא בנוגע לאות אל"ף: לכל לראש מלמדים צורת אל"ף ללא ניקוד, וכפי שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר לומדים עם הילד "קמץ אל"ף אָ", ה"ז קשור עם האל"ף ד"אָנכי ה' אלקיך"! ואמחז"ל ש"אנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית", ו"אנא" קאי על עצמותו ומהותו ית', ועפ"ז מובן שעצם ופשיטות הענין דאל"ף – אלופו של עולם – מתבטא באות אל"ף בלי ניקוד (שמורה על איזה ציור)! ודוקא כך משרישים בלב הילד כבר מקטנותו הענין דאלופו של עולם. משיחת א' דר"ח אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 Synopsis Based on what is explained in Tikkunei Zohar and Pardes, it is understood that in the correct order of the nekudos, shuruk comes before kubutz. Going forward, this should be corrected. (As for the fact that there is another order in nekudos, it is like the many disagreements in Shas, where both opinions were given to Moshe at Sinai, but the practical halacha follows only one.) Additionally, our Rebbeim instructed specifically to teach the letters separately, the nekudos separately, and only then join the two together. For example,, one should first teach the form of the letter Alef without any vowelization. As my father-in-law, the Rebbe, explained, when one teaches a child “kamatz Alef, uh,” it is linked to the Alef of “Anochi Hashem Elokecha,” and our Sages taught that Anochi is an acronym for “Ana Nafshi Kesovis Yehovis” (“I wrote and gave Myself”), where Ana refers to Hashem’s Essence and Being. Accordingly, it is understood that the pure, simple essence of Alef – the Alufo shel Olam – is expressed specifically in the letter Alef without vowelization (whereas a vowel already imparts a particular form). It is precisely in this way that the Alufo shel Olam is implanted in a child’s heart from a very young age. Excerpt from sichah of 30 Menachem-Av 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
274
יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון, ה'תשפ"ו
May 25, 2026
11:39
התוכן סיום הש"ס הוא: "אמר ריב'ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אמר רשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". מאמר רשב"ח אודות "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" הוא התירוץ כיצד יהי' בכחו של הצדיק לקבל ה"ש"י עולמות"! וזוהי גם המענה ליהודי ששואל מאיפה יקח את הזמן ואת הכח להוסיף בלימוד התורה כאשר גם עד עתה למד בכל רגע פנוי – "ה' עוז לעמו יתן וגו'"! המענה לזה ל"בעל נגלה" הוא – שיוסיף בנתינת הצדקה! עפ"י מ"ש אדה"ז שע"י קיום מצות הצדקה "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה" כפשוטו! ובכן, אמנם צ"ל היגיעה בתורה, אבל ע"י נתינת הצדקה מ"יגיע כפיו" יצליח להשיג ע"י היגיעה בשעה א' מה שע"ד הרגיל זקוק לאלף שעות, ובמילא יישאר לו עוד 999 שעות להוסיף בלימוד התורה! ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 Synopsis The Shas concludes with the Mishna: “Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the future, the Holy One, Blessed be He, will give every tzaddik 310 worlds, as it is stated: ‘To bequeath to those who love Me substance (יש), and I will fil their treasuries.’ Rabbi Shimon ben Chalafta said: The Holy One, blessed be He, found no vessel capable of containing blessing for the Jewish people but peace, as it is stated: ‘Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace.’” Rabbi Shimon ben Chalafta’s teaching on the verse “Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace” is the explanation of how tzaddikim will have the ability to receive the 310 worlds. This is also the answer to a Jew who asks: Where will I find the time and strength to add in Torah study, when I already study during every free moment? The answer – for a person focused on Nigleh – is to add in giving tzedakah. As the Alter Rebbe writes: By giving tzedakah, “his mind and heart become refined a thousandfold” – in the literal sense. Therefore, while it is true that one must toil in Torah, nevertheless, by giving tzedakah from the “labor of his hands,” he will succeed in achieving through one hour of effort what would ordinarily require a thousand hours, leaving him another 999 hours to add in Torah study. 3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
275
יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון, ה'תשפ"ו
May 26, 2026
7:17
התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא הל' נזירות, שענינו הוא כמו ענין ה"נדרים" (שמו של אאמו"ר ז"ל "לוי יצחק" בגימ' "נדר"). בענין הנדרים בא לידי ביטוי כחו של יהודי לקחת דבר חולין ולפעול בו קדושה ע"י דיבורו בלבד. ועד"ז ענין ה"נזירות": כאשר יהודי לוקח ע"ע התחייבות מסויימת לכבודו של הקב"ה, אפי' בדבר קל ופשוט, ולדוגמא שלא יגלח שערותיו במשך ל' יום – ניתוספה אצלו קדושה יתירה ["קדוש יהי'"], וגורם עי"ז נח"ר ותענוג מיוחד להקב"ה. ובמילא זהו גם טובתו של האדם – שהרי זהו זכות הכי גדול לגרום נח"ר להקב"ה, וגם מכיון שבשכר זה נותן לו הקב"ה שפע ברכות. משיחת כ"ג מנחם-אב ה'תשד"מ, לחברי כולל "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 Synopsis Today’s Rambam is in the Laws of Nezirus, which is a form of vow (neder – which has the same Gematria as Levi Yitzchok, the name of the Rebbe’s father). A neder demonstrates a Jew’s power to take something ordinary and mundane and sanctify eventhrough his speech alone. Similarly regarding nezirus: When a Jew undertakes a certain commitment in honor of Hashem, even if it something easy and simple (for example refraining from cutting his hair for thirty days like a Nazir), he becomes holier and brings particular satisfaction and pleasure to Hashem. It follows that this also benefits the person himself, because to cause Hashem pleasure is the greatest merit, and because Hasheem rewards him for it. Excerpt from sichah of 23 Menachem-Av 5744, to members Kollel Tiferes Zekeinim and Beis Chochmas Nashim For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 לזכות החתן הרה"ת שמחה בנימין הלוי והכלה מרת חיה מושקא שיחיו פיש לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ביום ד' סיון ה'תשפ"ו
276
יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון, ה'תשפ"ו
May 27, 2026
8:48
התוכן הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי, מזמור ששים, "נתת ליראיך נס להתנוסס וגו'" בקשר עם ימי התשלומין דחה"ש: כאשר ה"יצר" בא לבנ"י וטוען כיצד יכולים להיות בטוחים שיוכלו למלאות תפקידם כראוי, ובעניננו - לעסוק בעניני תשלומין דחה"ש, והרי "אתם המעט מכל העמים"?! וע"ז באה ההוראה שהקב"ה נותן ליראיו "דגל" ("נס") שיוכלו להניפו לכל רוח ("להתנוסס") ולהראות לכל העמים שהוא משתייך לדגלו של הקב"ה! ועוד יותר: הקב"ה נותן את הכח לכל יהודי שיוכל להתנהג באופן נסי בלי להתחשב בעניני מדידה והגבלה! וממשיך בכתוב: "למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני": מכיון שכאו"א הוא "ידיד"של ה' (ע"י ההנהגה באופן המתאים לכך), מושיט לו הקב"ה ואוחזו בימינו ונותן לו ביד ימין את כל צרכיו - מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה וכו'! א' השיחות יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 Synopsis A lesson from the verse in today’s Tehillim, “You have given those who fear You a banner (nes) to wave…”: When the yetzer comes and argues, “You are the fewest among the nations,” so how can you be so certain that you can fulfill your mission properly (in this case, regarding the tashlumin following Shavuos) etc., the answer is that Hashem gives those who fear Him a banner, which they can raise in all directions to show the nations that the Jewish people stand under the banner of Hashem. Furthermore: Hashem gives every Jew the power to conduct himself in a miraculous (“nes”) fashion, without taking into account the apparent limitations and constraints of the world around him. And the next verse continues, “So that Your beloved ones will be saved; deliver us with Your right hand and answer me”: Since every Jew is a beloved one of Hashem (by acting appropriately), Hashem extends His hand to every Jew and holds him with His right hand, and with His right hand provides all his needs, from His full, open, holy, and generous hand etc. Sichah of Monday, parashas Behalosecha, 11 Sivan 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
277
יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון, ה'תשפ"ו
May 28, 2026
10:07
התוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות. ענין ה"תשלומין בעבודה: "תשלומין" פירושו הן השלמת החסרון, והן מלשון "שלימות" – אפי' כאשר לא חסר מאומה בעצם העבודה, אעפ"כ, שייך תמיד להוסיף בשלימות העבודה. וההוראה: אע"פ שבודאי היתה אצל כאו"א מישראל העבודה דזמן מ"ת בשלימות, אבל מפני שהוא ממשיך להתעלות בעבודתו מיום ליום דימי התשלומין עד לרגע האחרון של י"ב סיון – עליו להמשיך ולהוסיף שלימות בכל הענינים הקשורים לזמן מ"ת בהתאם למעמדו ומצבו אז. ובמילא יש לנצל כל רגע מיום זה כדי שכל הענינים דזמן מ"ת יהיו בתכלית השלימות! ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 Synopsis 12 Sivan is the conclusion of the days of Tashlumin for Shavuos. In terms of Divine service: Tashlumin has two meanings: (1) making up for what is lacking, and (2) adding perfection (sheleimus), even when nothing was lacking in one’s service – because there is always room for further perfection. Thus, although every Jew surely performed the service of the Giving of the Torah fully, nevertheless, since one constantly advances in his service from day to day and from moment to moment, always rising higher and higher, one must therefore continue to add more and more perfection up until the final moment of 12 Sivan, relative to his new, higher state. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Naso, 12 Sivan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
278
יום ועש"ק פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ג סיון, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ג סיון, ה'תשפ"ו
May 29, 2026
10:21
התוכן ענינו המיוחד של יום י"ג סיון – היום שלאחרי סיום ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו: לאחרי שנסתיימה עבודת הקרבנות דזמן מ"ת, שענינה ברוחניות (שזה שייך גם בזמן הגלות) הוא הקרבת החיות והעונג בלימוד התורה, התבוננות ויגיעה בתורה מתוך חיות ועונג, הנה בי"ג סיון מתחילה העבודה שלאח"ז, שעיקרה – "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", שעניני התורה שלמד במשך הימים שלפנ"ז באים לידי מעשה בפועל בחיי היום יומית. ואדרבה: ההוכחה שכללות הענין דקבלת התורה היתה אצלו כדבעי ה"ז דוקא כאשר זה בא לידי מעשה, שגם כאשר באים ימי המעשה (שאינם יו"ט) הוא עוסק ב"שטורעם" חדש בכל עניני יהדות – לימוד וקביעות עתים לתורה, קיום המצוות ומעש"ט בכלל. משיחת י"ג סיון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026 Synopsis The unique theme of 13 Sivan, the day afterthe Tashlumin for Shavuos, is as follows: After the korbanos of Matan Torah (meaning, in spiritual terms, devoting one’s vitality and pleasure to Torah by toiling in Torah etc.) comes the next stage of service (on 13 Sivan), which is putting one’s Torah learning into actual practice in everyday life. This is the proof that one has accepted the Torah properly: when it leads to action, such that even on an ordinary day, he engages in all matters of Yiddishkeit with renewed vigor. Excerpt from sichah of 13 Sivan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026 לזכות מרת חנה בת נחמה דינה שתחי' ליום הולדת שלה י"ד סיון – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'
279
יום ועש"ק פ' שמיני, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' שמיני, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ו
Apr 10, 2026
9:24
התוכן אם בכל יום, הן ביום (כשאצלו "אור") והן בלילה (כש"חושך" אצלו), צ"ל "יציאת מצרים" – היציאה ממיצרים וגבולים, ובאופן של "דילוג" – מהו החידוש בזה כשמגיע שבת הגדול וחג הפסח? אלא שבמשך חגה"פ הנה בכל רגע ורגע חדור הכל ובגלוי עם יצי"מ, הן בענין החיובי שבזה והן בשלילת ההיפך מזה – "בל יראה ובל ימצא". ועד"ז בשבת הגדול נוהגים בגלוי בכמה ענינים שקשורים עם יצי"מ, ועד שנק' "שבת הגדול" ע"ש ה"נס גדול" וכו'. אלא שעפי"ז מה מוסיף בזה – מקור ויסוד הענין בחגה"פ – הענין דיצי"מ בכל יום במשך השנה? אלא שהענין דיצי"מ בחגה"פ הוא שלא בערך יותר כאשר זה בא לאחרי ההכנה לזה בזכירת יצי"מ במשך השנה. וכמו שרואים בפועל שכאשר העבודה של יצי"מ אצלו הוא בתמידיות ובחיות בכל יום במשך כל השנה, הנה כאשר מגיע שבת הגדול קל לו יותר לעמוד בהתעוררות גדולה, ועאכו"כ בחגה"פ. ד' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, שבת הגדול, אור לי"א ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026 Synopsis If one is obligated to remember the Exodus from Egypt (leaving one’s constraints and limitations) every day, both by day (when it is light for a person) and by night (when it is dark) – what is added on Shabbos Hagadol and Pesach? The answer is that on Pesach, every single moment is permeated openly with the Exodus, both in terms of proactively leaving Egypt, and in terms of avoiding chametz. Similarly, on Shabbos Hagadol there are a number of customs that are openly linked to the Exodus from Egypt, to the extent that it is called “Shabbos Hagadol” on account of the “great miracle” that occurred etc. But if so, the question can be asked in the reverse: what is added by remembering the Exodus every day? The answer is that the Exodus from Egypt on Pesach is incomparably greater when it comes after preparing for it by remembering the Exodus from Egypt during the year. And as is seen in practice: when one experiences the Exodus every day, constantly and with vitality, then when Shabbos Hagadol arrives, it is easier for him to be awakened, and all the more so on Pesach. 4 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Hagadol, 11 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
280
יום א' פ' צו, ד' ניסן, ה'תשפ"ו
יום א' פ' צו, ד' ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 22, 2026
9:57
התוכן א) "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות". ההוראה מזה – בשתים: 1) העבודה בכל עניני תומ"צ צ"ל בזריזות, וכמ"ש אדה"ז (באגה"ק) גודל מעלת הזריזות וכו' 2) הפעולה של עבודתו בכל עניני תומ"צ צ"ל לא רק על כל בנ"י שבדורו אלא גם "ולדורות"!. ב) בטעם מצות חביתי כה"ג [שבהתחלת שני דפ' צו], מבאר בספר החינוך שמצד יחודו של הכה"ג וכו' ראוי שיהי' לו קרבן מיוחד תמיד בכל יום כמו תמידי הצבור וכו', ובעבודה: כה"ג הוא בחי' היחידה של כלל ישראל, ועד"ז ישנה בחי' היחידה בנשמת כ"א שפועלת בו תמיד במשך כל היום, אבל זוהי בבחי' מקיף, וכדי שתפעל פעולתה גם באופן פנימי ה"ז ע"י שממשיכים אותה בפרטים וכו' – "זאת תורת החטאת" זאת תורת האשם" שבהמשך השיעור חומש. משיחת יום ב' דפ' צו, תענית אסתר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2026 Synopsis (a) On the opening verse of parashas Tzav, Rashi writes: “Tzav always connotes urging, immediately and for future generations.” The lesson is twofold: (1) All aspects of Torah and mitzvos must be done with alacrity, in line with the Alter Rebbe’s discussion in Iggeres HaKodesh about the tremendous quality of alacrity etc. (2) One’s service must affect not only all the Jewish people of his generation, but also future generations.(b) Sefer HaChinuch explains that the reason for the Chavitei Kohen Gadol (discussed in sheini of parashas Tzav) is because due to the unique status of the Kohen Gadol, it is fitting that he offer a special korban every day, similar to the Tamid offered every day on behalf of the public. In terms of divine service: The Kohen Gadol represents the level of Yechidah of the entire Jewish people. Similarly, there is the Yechidah within every Jew, which constantly affects a Jew throughout the entire day. But the Yechidah exists in a manner of makif, and for it to be internalized, it must expressed in the details etc., as the parashah goes on to describe: “This is the law of the Chatas”; “This is the law of the Asham” etc. Excerpt from sichah of Monday, parashas Tzav, Taanis Esther 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
281
יום ב' פ' צו, ה' ניסן, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' צו, ה' ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 23, 2026
11:37
התוכן כמו שצריכים לדבר להורים על כמה הם מקבלים מהילדים, "והשיב לב אבות על – ידי – בנים", כמו"כ צריכים לדבר לילדים עצמם על גודל אחריותם על הנהגת ההורים ושל כל המשפחה (ועד שבהם תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה!)! ובכן, פונים בזה להילדים: גם כשילדים מברכים עוד יהודי מתקיים בהם "ואברכה מברכיך" – שה' מברך אותם להיות מקור של נחת להורים ע"י הנהגה ראוי' ומילוי שליחותם בעולם, שהוא: הנוער הם העתיד של המשפחה ושל העם! ביחד עם קיום מצוות כיבוד אב ואם, עליהם לדעת שיש עוד תרי"ב מצוות שיהודי צריך לקיים, ורק כך יהיו ילדים טובים ויתנו להורים כבוד ונחת אמיתי. והזמן להתחיל זאת, שיבטיח ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה", הוא, כמ"ש בתורה, "משהתינוק מתחיל לדבר" צריך לומר לו "תורה צוה לנו משה וגו'" (ורק לאחרונה "גילוי" בני-אדם ההשפעה העמוקה שיש למה שתינוק (דוקא) רואה או שומע על כל ימי חייו). והנהגתם הראוי' תביא חיות ואור לכל הבית! זוהי זכותם אחריותם ושליחותם! [המשך יבוא] משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2026 Synopsis Just as parents must be spoken to about how much they receive from their children (“He will return the heart of the fathers through the children”), so must the children be spoken to about the great responsibility they bear for the conduct of their parents and of the entire family (to the point that the true and complete Redemption depends on them). Therefore, we turn to the children: The verse “I will bless those who bless you” applies even when children bless another Jew – Hashem blesses them to be a source of nachas to their parents by behaving properly and fulfilling their mission in the world, which is to be the future of the family and of the Jewish nation. Along with the mitzvah of honoring one’s father and mother, children must know that there are another 612 mitzvos, and only by keeping them will they fulfill their mission and give their parents true honor and true nachas. This must begin from a very young age, as the Torah teaches, “From when a child begins to speak,” one must say to him, “The Torah that Moshe commanded us…”; this ensures that “even when he grows old he will not depart from it” (scientists have only recently begun to discover the profound impact on a child’s entire life from what they see or hear as an infant). The children’s proper behavior brings vitality and light to the entire home; this is their privilege, their responsibility, and their mission. (To be continued.) Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
282
יום ג' פ' צו, ו' ניסן, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' צו, ו' ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 24, 2026
9:35
התוכן [המשך] קל יותר לילדים למלא את שליחותם הנ"ל להשפיע על הוריהם משההורים ימלאו את שליחותם... כי כדי שההורים יפעלו על הילדים צריכים לפעמים לומר מילה או לעשות תנועה קפדנית, אבל כדי שהילדים יפעלו על הוריהם לא צריכים לזה אף פעם, מצד האהבה הגדולה של ההורים לילדים. אם הילדים רק ידברו להורים בדברים לבביים היוצאים מן הלב ומתוך כבוד, ויסבירו להם שרוצים שהבית יתנהל כבית יהודי בכל המובנים, כולל להתכונן לימי הפסח באופן שחג הפסח יהי' כשר ושמח – ברור שהדברים יכנסו ללב הוריהם ויפעלו פעולתם וימלאו את בקשת הילדים בשמחה! ובכן, הילדים שכבר עשו זאת – שימשיכו, ואלו שעדיין לא – שיתחילו: על כל בן או בת לגשת להורים ולדבר אתם על יהדות בכלל ועל ההכנות לפסח בפרט, ולהבטיח ולהראות דוגמא חי' שהם מתכוונים לזה באמת עי"ז שלוקחים חלק בזה בעצמם, ובודאי יפעלו פעולתם! משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2026 Synopsis (Continued.) It is easier for children to fulfill this abovementioned mission of influencing their parents than it is for parents to fulfill their mission toward their children. Because for parents to influence their children, they sometimes need to use a sharp word or gesture etc., but that is never necessary when it comes to children influencing parents, due to the parents’ great love for their children. If children simply speak to their parents with respect and with words that come from the heart, explaining that they want the home to be conducted as a Jewish home in every respect, including preparing for Pesach in such a way that it will be a kosher and happy Pesach – it is certain that the parents will gladly fulfill their children’s request. Children who have already done so should continue, and those who have not yet done so should begin: every boy and girl should approach their parents and speak to them about Yiddishkeit in general, and about preparing for Pesach in particular, and they should promise, and demonstrate that they truly mean it, by personally taking part in the preparations – and then their words will surely have their desired effect. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2026 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר
283
יום ד' פ' צו, ז' ניסן, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' צו, ז' ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 25, 2026
9:30
התוכן 1) ההוראה מיום הרביעי בשבוע – שבו נבראו "שני המאורות ". אור הלבנה, "המאור הקטן", משתנה מיום ליום, ואפי' כשהיא במילואה אין האור מאיר בתוקף, שהרי עדיין נמצאים בחשכת הלילה – בדוגמת זמן הגלות כאשר שורר חושך בעולם מכיון שישנו יצה"ר שרוצה להחשיך שלא יראו את הוראות התורה וכו' (אלא שבזה ישנם שינויים בין ימי החול וימי שבת ויו"ט), משא"כ אור החמה, "המאור הגדול", אין בה שינויים, ותמיד היא מאירה בתוקף גדול – מצב שבו מאיר אור התורה בתכלית הגילוי ובאופן תמידי, זמן הגאולה. וההוראה: גם בזמן הגלות, כאשר מאיר רק "מאור הקטן", צריך יהודי לעשות כל התלוי בו לבטל את חשכת הגלות ע"י ההוספה ב"תורה אור". 2) ההוראה מרביעי דפ' צו שבו מסופר אודות התחלת ימי המילואים כאשר הכל הי' מוכן כבר להקמת המשכן והקרבת הקרבנות וכו': יש לדעת שאנו נמצאים כבר בסוף ליל הגלות והכל מוכן להקמת ביהמ"ק השלישי! ולא נותר כ"א "קלייניקייטן" בלבד שכ"א צריך להשלים! משיחת יום ד' פ' צו, יו"ד אדר שני ה'תשד"מ, להילדים והילדות "צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2026 Synopsis (1) The lesson from the fourth day of the week, on which the “two luminaries” were created, is as follows: The light of the moon, “the lesser luminary,” changes from day to day, and even when it is full, it remains nighttime, because its light does not shine with full strength. Thus, the moon represents the time of exile, when darkness prevails in the world due to the yetzer hara darkening the instruction of the Torah etc. (though there are differences between weekdays and Shabbos and Yom Tov etc.) In contrast, the light of the sun, “the greater luminary,” never changes; it always shines with great intensity, representing the time of Redemption, when the light of Torah shines fully and constantly. But even during the exile, when only the lesser luminary shines, a Jew must do everything within his power to dispel the darkness by increasing in the Torah of light. (2) The lesson from revi’i of parashas Tzav, which discusses the beginning of the miluim, at which time the entire Mishkan was prepared and ready etc., is as follows: We must know that we have already reached the end of the night of exile, and everything is prepared for the building of the third Beis HaMikdash. Nothing remains except the small finishing touches that everyone must complete. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Tzav, 10 Adar Sheini 5744, to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
284
יום ה' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 26, 2026
8:09
התוכן ברביעי דפ' צו מדובר אודות הכנת אהרן ובניו להקרבת הקרבנות, והשיעור דיום חמישי מתחיל ב"ויגש את פר החטאת וגו'" – הקרבת הקרבנות בפועל, שזוהי התכלית דבית המקדש והמשכן. ובלשון הרמב"ם בספר יד החזקה "בית מוכן להקריב בו קרבנות". ובעבודת ה': במשכן ובמקדש עצמם לא ניכר הפעולה היום-יומית על העולם, משא"כ ע"י ענין הקרבנות, כמו קרבן התמיד שבכ"י, שלוקחים דברים כמו בהמה ומלח שע"ע היו בחלק ה"רשות" של העולם, ועושים מהם קרבן, ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס"! וההוראה גם בזמן הגלות: אין להסתפק בכך שביתו הוא כבר "משכן לו ית'", אלא כל יום חדש שמגיע, הוא מתחיל אותו בהקרבת "תמיד של שחר" – הוא לוקח עוד ענין מעוה"ז הגשמי ועושה מזה קרבן לה'! וזהו המענה להטוענים מדוע תובעים ממנו ענין המבצעים? הלא יש לו כבר "משכן" ש"מוכן להקריב בו קרבנות"? – לא מספיק שיש לו "בית מוכן", כי "המעשה הוא העיקר" – צא ומצוא "מן הבהמה מן הבקר וגו'" לעשות מהם קרבן לה'! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2026 Synopsis Revi’i of Parashas Tzav discusses how Moshe prepared Aharon and his sons for offering the korbanos, while Chamishi begins with the verse, “He brought the sin-offering bull...” – the actual bringing of the korbanos, which is the ultimate purpose of the Beis Hamikdash and the Mishkan, as the Rambam writes in Sefer Yad HaChazakah, “A House… prepared for sacrifices to be offered within it.” In terms of man’s divine service: In the Mishkan and Mikdash themselves, you don’t see the day-to-day effect upon the world, in contrast to the korbanos, where every single day, physical things like animals and salt, which previously belonged to the realm of the mundane, are transformed into korbanos, where “the secret of the korban ascends to the secret of the Ein Sof.” This also serves as a lesson for the time of exile: it is not enough that one’s home is already a Mishkan for Hashem. Rather, one must begin every new day by offering a “morning tamid” – taking yet another aspect of this physical world and turning it into a korban for Hashem. This is also the response to those who argue, why am I being asked to get involved in Mivtzoim and the like; after all, haven’t I already built a “house…prepared for korbanos to offered within it”? The answer is that it is not enough to have a “house prepared,” because “action is the main thing” – one must go out and find the “animals, cattle and flocks” etc. and turn them into a korban for Hashem. 2 excerpts from sichah of Purim 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2026 לע"נ ר' צבי אבא ב"ר חיים דובער ע"ה לרמן ליום היארצייט שלו ט' ניסן. תנצב"ה. נדבת נכדו ר' מענדל שי' לרמן
285
יום ועש"ק פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 27, 2026
11:17
התוכן בהערות אאמו"ר על הזהר פ' צו מביא מ"ש בגמ' [זבחים יט.]: א"ר אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמי' דאיזגדר מלכא (מלך פרס הי'), והוה מדלי לי המיינאי ותיתי ניהלי' (אבנטו הי' גבוה חגור מלמעלה מכנגד אצילי ידיו, והפשיטו למטה כדי לנאותו) ואמר לי "ממלכת כהנים וגוי קדוש" כתיב בכו (וצריכים אתם לנהוג עצמכם בתפארת כהנים דכתיב בהו לא יחגרו ביזע), כי אתא קמי' דאמימר א"ל אקיים בך "והיו מלכים אומניך". וההוראה (דאף שמדובר אודות סיפור עם מלך פרס וכו', אבל זה משתלשל מלמעלה): "זיעה" מורה על ענין הגבורות, וזהו הענין ד"לא יחגרו ביזע", שהעבודה צ"ל מתוך חסד ורחמים למע' ממדידות וההגבלות דגבורות. ועוד ענין: מטרת החגורה היא להפריד בין "פלגך דלעילא" שבו האיברים הדקים יותר ל"פלגך דלתתא" שבו איברי העיכול וכו'. וזהו "לא יחגרו ביזע" – להוריד החגורה כדי למעט בכל מה דאפשר את ה"פלגך דלתתא". (ולכן בני ישמעאל לובשים ה"חגורה" על ראשם, וזה משתלשל ממצנפת כה"ג וכו'). וההוראה: אע"פ שצ"ל גם הענינים ד"פלגך דלתתא", אבל יש לדעת שהם "תתא" וצ"ל תחת ממשלת ה"לעילא", "כל מעשיך לשם שמים". משיחת מוצאי ש"ק פ' צו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2026 Synopsis In my father’s notes to the Zohar on Parashas Tzav, he cites the story from the Gemara in Zevachim (19a): “Rav Ashi said: Huna bar Noson told me: Once, I was standing before King Izgadar (of Persia), and my belt (hemyani) was too high, and he lowered it and said to me: It is written about you, ‘A kingdom of priests and a holy nation’ (i.e., you must be glorified like a Kohen, of whom it says, “They shall not gird themselves in a place of sweat.”). When I came before Ameimar, he said to me: With regard to you, [the verse] ‘And kings will be your foster fathers’ was fulfilled.” The lesson is as follows: Sweat represents gevuros; thus the verse states, “They shall not gird themselves in a place of sweat,” because the service must be carried out with kindness and mercy,beyond the measure and limitation stemming from gevurah. Another point: The purpose of a belt is to separate between the upper half of the body, where the more refined organs are located, and the lower half, where the digestive organs etc. are located. This is also the meaning of “They shall not gird themselves in a place of sweat” (e.g., near the elbows), rather, one should lower the belt in order to minimize the space of the lower half as much as possible. (This is why the Bnei Yishmael wear a belt on the head, and it stems from the Mitznefes of the Kohen Gadol etc.) The lesson is that although matters relating to the “bottom half” are necessary in a person’s life, he should know that they are the “bottom,” and they must remain under the control of the upper half – “All your deeds should be for the sake of heaven.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2026 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
286
יום א', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ה'תשפ"ו
יום א', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ה'תשפ"ו
Mar 29, 2026
12:36
התוכן התוועדות זו אינה קשורה עם איש פרטי אלא עם ה"קבוצה" כולה – תנועת חסידות חב"ד. ולא נוגע (כ"כ) ענינם של האנשים העומדים בראש התנועה כ"א ענינה של התנועה. אלא שכדי ליישם את כל הענינים דתורת החסידות בפועל ממש, ובפרטיות יותר, כדי שתומשך ברכה והצלחה בכל עניני עבודתם של ישראל שכללותם – לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ובמיוחד ע"י העבודה דהפצת המעיינות חוצה – צ"ל העבודה באופן של "כולנו כאחד", וכדי לפעול את זה צ"ל אחד שתפקידו הוא להשתדל לפעול את ענין האחדות וכו'. ועפי"ז מובן שה"עילה" להתוועדות הקשורה עם יום הולדת של איש פרטי ה"ז סיבה חיצוניות" לבד, רק כדי לגרום לכך שיתאספו כו"כ יהודים (שלא היו מתאספים בל"ז) כדי להתחזק בהפצת המעיינות חוצה. ולאידך, אם לא היו מנצלים עילה זו מפני "ענוה", הי' זה בא על חשבון שיחסר בעניני העבודה דהפצת המעיינות חוצה. ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2026 Synopsis This farbrengen is not about a private individual, but about the movement of Chabad Chassidus. What is relevant is not so much the people who have stood at the head of the movement, but the movement itself. Just that, in order to implement the teachings of Chabad Chassidus in practice, and more specifically, to bring blessing and success to all aspects of the Jewish peoples’ service, which is to make a dwelling place for Hashem in the lower realms, especially by spreading the wellsprings of Chassidus outward – the work must be carried out in an orderly fashion, and by “all of us as one.” And for this, there must be an individual whose role is to strive to bring unity to the Jewish people etc. Therefore, it is understood that this excuse – that the farbrengen is linked to the birthday of a private individual – is only an external factor, and only in order to bring as many Jews as possible to gather and to strengthen themselves in spreading the wellsprings outward. On the other hand, had this opportunity not been utilized because of humility, it would have come at the expense of less being done to spread the wellsprings outward. 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2026 לזכות מנחם מענדל הלוי בן מרישה מרים שי' פייזקוב ליום ההולדת שלו י"א ניסן ולזכות לוי הלוי בן מרישה מרים שי' פייזקוב ליום ההולדת שלו י"ח ניסן לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
287
יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ה'תשפ"ו
יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ה'תשפ"ו
Mar 30, 2026
11:27
התוכן זה עתה הגיעה אלי בשורה משמחת שלפני מספר שעות דברו (בטלפון) עם אנ"ש שבבריה"מ (רוסיא), ומצאו אותם עומדים בסיום התוועדות. על השאלה "מה פתאום התוועדות" היתה התשובה בפשטות – ה"ז יום ההילולא של הצ"צ! אם הדברים כך מעבר למסך הברזל – מובן כיצד צ"ל כאן! לכן מן הראוי שימשיכו עכשיו בהתוועדות זו וכו'. א' החידושים של הצ"צ הוא שאצלו ישנו ריבוי מופלג של חידושי תורה, הן בנגלה והן בחסידות (שלא מצינו ריבוי מופלג כזה אצל כל שאר רבותינו נשיאינו). ומכך עלינו ללמוד בנוגע למעשה בפועל ביום ההילולא שלו וכו'. ובהמשך להאמור: היות שבהשג"פ הגיעה אלי הבשו"ט אודות ההתוועדות הנ"ל ברוסיא, ואם יהודים במצב שהם נמצאים נתעוררו מעצמם שבי"ג בניסן יש להתוועד, עאכו"כ כאשר מדובר ביהודים במדינות שלא קיימות הגבלות וכו'. ויה"ר שההכנות לזה תהיו באופן המתאים ובזריזות, ומבלי לגרוע מקיום בדיקת חמץ כהלכה ינצלו הזמן בנוגע להתוועדות האמורה. משיחת יום ב', אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2026 Synopsis I just received the happy news that a few hours ago there was a telephone conversation with Anash in Russia, who were about to conclude a farbrengen. Asked what prompted them to hold a farbrengen, they replied that it was obvious: it is the yom hahilula of the Tzemach Tzedek. If it is so obvious to Jews there, behind the Iron Curtain, that one must farbreng on 13 Nissan – how much more so must Jews continue the farbrengen in places where there are no such restrictions etc. One of the unique qualities of the Tzemach Tzedek is the extraordinary abundance of his Torah insights on all areas of Torah, from which everyone must take a lesson and publish their own Torah insights. And may it be Hashem’s will that the continued farbrengen, and the preparations for all the activities discussed during the farbrengen, be done properly and with alacrity, and without detracting from doing bedikas chometz properly in accordance with halacha. Excerpt from sichah of Monday night, 13 Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2026 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
288
יום ג', י"ג ניסן, ה'תשפ"ו
יום ג', י"ג ניסן, ה'תשפ"ו
Mar 31, 2026
9:59
התוכן א) יחידי סגולה, כמו רבותינו נשיאינו, פועלים ע"י אמירת "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קושיות" שגם אביו הנמצא בעולם האמת נוכח בשולחן הסדר ופונה אליו כך! אבל אמירת נוסח זה שייכת לכאו"א. ב) בזה שמכריזים בתחלת הסדר "כל דכפין ייתי ויכול וכו'" מודגש ביותר ענין הצדקה: אדם זר נכנס לבית לאחרי ששמע הכרזה זו מבעד החלון ומשתתף בסעודת החג ויש לו הכל מן המוכן! וזאת לאחרי שבעלת הבית עמלה כ"כ שיוכלו לחגוג את חג הפסח "כשר ושמח", וכ"ז נעשה מתוך שמחה וכו'. ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2026 Synopsis (a) To actually bring one’s father to one’s Seder from the World of Truth by saying “Father, I will ask you the Four Questions” is only possible for unique individuals, like our Rebbeim. But saying the words is for everyone. (b) The proclamation at the beginning of the Seder, “Whoever is hungry, let him come and eat…” uniquely emphasizes the greatest form of tzedakah: Upon hearing this proclamation through the window, a stranger enters the home and is given everything for the Seder without having to put in any effort of his own. And this is after the woman of the house has worked so hard to prepare for a Pesach, and the poor person is welcomed happily etc. 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
289
יום ד', י"ד ניסן, ערב חג הפסח, ה'תשפ"ו
יום ד', י"ד ניסן, ערב חג הפסח, ה'תשפ"ו
Apr 1, 2026
11:01
התוכן בכל (א' ובפרט) יהודי יש ב' ענינים: זה שהוא יחיד וזה שהוא חלק מהכלל והציבור. ולכן גם בקרבן פסח שהי' הכנה ליציאת מצרים שאז הי' לידת עם ישראל יש בו ב' הנקודות: שהוא קרבן יחיד שנעשה ע"י רוב הציבור. וההוראה: ישנם משטרים שמתנהגים באופן של"יחיד" אין שום חשיבות והוא רק חלק מה"ציבור" ונבלע בו. שיטת התורה היא שהיחיד הוא מציאות בפ"ע ו"עולם מלא", שתמיד מתחשבים בזה ועד שלפעמים זה מכריע את ענין ה"ציבור". וזוהי גם מעלת מדינה זו שאלי' הגרו יהודים "מעבר מסך הברזל" וביניהם כ"ק מו"ח אדמו"ר שהכריז מיד בבואו שבא כדי להראות ש"אמריקה אינה שונה" וגם כאן אפשר להתנהג עפ"י תומ"צ – שכ"ז הוא הודות לזה שה"ציבור" וה"משטר" של מדינה זו התמסרו להצלת היחיד. ומביעים בזה את הכרת הטוב למשטר המדינה והעומד בראשם שעושים כמיטב יכלתם לשמור על זכויות היחיד, גם בנוגע ליהדות. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2026 Synopsis In every person, especially a Jew, there are two aspects: the individual identity, and the fact that one is a part of the collective whole. Therefore, these two aspects are also found in the Korban Pesach, which was the preparation for the Exodus from Egypt, at which time the Jewish people were born: On the one hand, it is an individual offering, but on the other hand, it was brought by the majority of the community. The lesson is as follows: There are governments where the individual has no importance at all, and is totally absorbed within the collective. But the Torah approach is that the individual is an independent entity and a “complete world,” which is always taken into consideration, and which sometimes outweighs the interest of the collective. This is also the virtue of the United States, a country to which many Jews escaped from behind the Iron Curtain, including my father-in-law, the Rebbe, who, immediately upon arrival, announced that he had come to demonstrate that “America is no different,” and that even here it is possible to conduct oneself in accordance with Torah and mitzvos – all of which was made possible because the community and the government of this country devoted themselves to saving an individual. For this we express gratitude to the government and to those who stand at its helm, who do their utmost to safeguard the rights of the individual, including the ability to keep Yiddishkeit freely. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
290
יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ו
יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ו
Apr 5, 2026
9:01
התוכן איתא במכילתא: "יום ה' נסעו ממצרים ובאו עד רעמסס .. ובא' בשבת שהוא רביעי לנסיעתם .. אמרו להם האקטורין הגיע פרותמיזא שלכם לחזור למצרים שנאמר דרך שלשת ימים, אמרו להם, כשיצאנו ברשות פרעה יצאנו?! .. אמרו להם האקטורין, רוצים ולא רוצים סופכם לקיים דברי מלכות, עמדו עליהם ישראל הכו מהם הרגו מהם .. אמרו להם משה (לישראל) חזרו לאחוריכם שלא יאמר פרעה שאתם בורחים...". וההוראה: כשהיצה"ר מנסה להלעיט את הילד עם עניני "טפשות", יש להראות לו שלא מתפעלים ממנו כלל! משיחת יום ג', ד' דחג הפסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ה, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2026 Synopsis Mechilta states: “On the fifth day they journeyed from Egypt and came as far as Raamses…and on the first day of the week, which was the fourth day of their journey…the emissaries [sent by Pharaoh] said to them: Your time has arrived to return to Egypt, as it says, ‘We will travel for three days…’ They said to them: When we left, did we leave with Pharaoh’s permission?…The emissaries said to them: Whether you wish to or not, in the end you will fulfill the word of the king. The Jewish people rose up against them; they struck some, they killed some…Moshe said to [the Jewish people]: Turn back, so that Pharaoh will not say that you are fleeing…”The lesson isthat when the yetzer-hara tries to push foolishness on a Jewish child, the child must show that he is not affected by it at all. Excerpt from sichah of the 4th day of Pesach, 18 Nissan 5745 – to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2026 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'
291
יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ו
Apr 6, 2026
10:52
התוכן בכינוס זה שמתקיים בימי הפסח אין צורך להסביר תוכנו של היום: 1) מצד המתכנסים, שהרי ילדי ישראל תופסים מקום עיקרי בכל עניני הפסח, שכן התחלת ה"סדר" היא בענין ד"הבן שואל", וכל המשך ההגדה הוא תשובה לשאלותיהם של הילדים. וההוראה – שהילדים צריכים להתבונן בנעשה מסביבם, ואם עדיין לא למדו – עליהם לשאול מיד, ובודאי יקבלו הסבר מההורים והמחנכים וכו'. 2) מצד התוכן דחג הפסח, שהרי נצטווינו שבכל יום יהי' "זכר ליציאת מצרים", ובעת הכנס הקשור ביצי"מ ה"ז בתוקף עוד יותר; התפקיד הכללי של ילדי ישראל לבטל את היצה"ר ולחזק את היצ"ט – מודגש ביותר בחג הפסח: ביעור ושריפת חמץ מורה על ביטול היצ"ר, "סור מרע", ואכילת מצה ("מיכלא דמהימנותא), מורה על חיזוק היצ"ט, "עשה טוב". וזוהי "פקודת היום" שלוקחים מחג הפסח על כל השנה כולה – "זכר ליציאת מצרים". משיחת יום ב', ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2026 Synopsis At this gathering, which is taking place during Pesach, there is no need to explain the significance of the day, both because of the those assembled and because of the nature of Pesach: (1) Jewish children occupy a primary place in all matters of Pesach; indeed, the whole Seder begins with the child asking questions, and the rest of it is devoted to answering the children’s questions. The lesson is that children must reflect upon what is taking place around them, and if there is something they have not yet learned, they must immediately ask about it,and they will surely receive an explanation from their parents and educators etc. (2) We are commanded to remember the Exodus from Egypt every day, which is emphasized in particular at a gathering connected Pesach. The task of Jewish children is to nullify the yetzer hara and to strengthen the yetzer tov,which is also emphasized particularly on Pesach, where the removal and burning of chametz represents nullifying the yetzer hara (“Turn away from evil)” and eating matzah (“the bread of faith”) represents strengthening the yetzer tov (“Do good”). And this is the “order of the day” taken from Pesach for the entire year – “in a remembrance of the Exodus from Egypt.” Excerpt from sichah of Monday, 3rd day of Chol Hamoed Pesach, 19 Nissan 5746 – to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2026 לע"נ הרבנית מרת רחל דוואשא בת הרה"ג הרה"ח ר' ישראל ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלה י"ט ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.
292
יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן, יום ו' דחג הפסח, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן, יום ו' דחג הפסח, ה'תשפ"ו
Apr 7, 2026
8:27
התוכן החיוב להזכיר יציאת מצרים פעמיים בכל יום מדגיש עד כמה זה "יסוד ועמוד" באמונתנו שצריך לחדור את כל פעולות במשך היום. כי קיום תומ"צ, ש"היא חיינו ואורך ימינו", קשור עם יציאת מצרים. וכמ"ש בתניא שע"י העסק בתומ"צ כדבעי נעשה "צווותא וחיבור" עם הקב"ה שזהו יציאה מכל המיצרים וגבולים, וזה דורש גם הכנה מצדו – לצאת ממיצרים וגבולים שלו. ואף ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" – הנה א) הרי יש לו את "הקב"ה עוזרו" (כמו שיציאת מצרים כפשוטו היתה ע"י הקב"ה), ובהיותו הבורא של כל המציאות של "מצרים" ו"גלות", וה"גוזר" שיהיו במצרים וכו' – פשוט שה"בית אסורים" אינו פועל בו שום גרעון ח"ו. ב) גם ביהודי עצמו שצריך לצאת ממצרים יש את נקודת היהדות ועצם הנשמה שמלכתחילה לא הלך בגלות, וזה פועל על כחותיו הגלויים ועד למחשבה דיבור ומעשה לעמוד במצב של "בן חורין" אמיתי. משיחת מוצאי ש"פ צו, שבת הגדול, אור לי"א ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2026 Synopsis The obligation to recall the Exodus from Egypt twice every day emphasizes how much the Exodus is a “foundation and pillar” of our faith, which must permeate all of one’s deeds the day. Because keeping all of Torah and mitzvos –“our life and the length of our days” – is tied to the Exodus, as explained in Tanya: when one properly engages in Torah and mitzvos, he forges a connection and bond (tzavsa v’chibur) with Hashem, which constitutes an exodus from all constraints and limitations. This also requires preparation on one’s own part, to leave his own constraints and limitations. And although “A prisoner cannot free himself from prison” nevertheless: (a) “The Holy One, blessed be He, helps him” (just as Hashem redeemed the Jewish people from Egypt). Obviously, since it is Hashem who created the whole existence of Egypt and exile, He is not subject to their restrictions chas v’shalom. (b) Even within the Jew himself, there is the pintele Yid and the essence of his soul, which never went into exile to begin with. This spark empowers his revealed faculties, down to his thought, speech, and action, so that he can be a truly free person. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Hagado, 11 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2026 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס
293
יום ועש"ק פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ויום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
יום ועש"ק פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ויום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
Mar 20, 2026
10:56
התוכן [המשך] וזהו הטעם מדוע החל אז כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב ולפרסם זכרונותיו בשפות שונות. דלכאו', בכדי לקרב יהודי ליהדות מדוע שולחים אליו "זכרונות" במקום לשלוח אליו מאמר חסידות קל בשפה המובנת לו וכו'?! אלא מכיון שראו שישנם יהודים שלא יכניסו לבתיהם ענין שאין להם משיכה לנפש-הבהמית, ולכן, מכיון שהרי התוכן צ"ל של תומ"צ, שינו עכ"פ את הצורה החיצונית של הדברים – לצורה של סיפורים וזכרונות, ולבסוף – ימשכו גם לתוכן הדברים. דעפ"י שכל דקדושה אין מקום לכתיבת זכרונות על חשבון כתיבת מאמרי חסידות וכו', אלא כאשר מדובר אודות הצלת יהודי רגע לפני הטביעה בנהר ר"ל – אין מקום לחשבונות, ואם אא"פ להציל אותו בדרך אחרת "מושכים" אותו ע"י סיפור [אבל] עם תוכן כזה שיעמיד אותו בסוף בקרן אורה. וכך מעמידים "זרעו בחיים" אפי' בארמ"צ, ועי"ז "הוא בחיים". אלא שעפ"י דין, אין אדם מקיים מצות פרי' ורבי' אא"כ לילדים עצמם יש ילדים, ולכן לא מספיק ש"זרעו" בחיים, אלא ה"זרעו" עצמם צריכים לדאוג להחיות אחרים. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026 Synopsis (Continued.) And this is the reason why my father-in-law, the Rebbe, began writing and publishing his memoirs at the time, and in different languages. Seemingly, if the goal is draw a Jew closer to Yiddishkeit, why would he send a book of memoirs rather than a maamar Chassidus that he can understand etc.? The answer is that there were Jews who were so focused on the wants of the animal soul that they wouldn’t even allow a maamar into their home; therefore, he put material whose content is Torah and mitzvos in the external form of stories and memoirs, so that they would read it and ultimately be drawn to the inner content as well. This explains how he could devote his time to writing memoirs at the expense of composing maamarim (which seemingly is totally illogical): when it comes to saving a Jew from drowning in the sea of ignorance Rachmana litzlan, there is no room for logical calculations – if one cannot be pulled out of the water with a maamar etc., then he must be pulled out with a story whose content will eventually place him in a place of light. In this way it is possible to raise “offspring who are alive” even in Egypt, and thereby “he, too is alive.” But according to halacha, a person does not fulfill the mitzvah of pru u’rvu unless one’s children have children of their own. Therefore, it is not enough that “his offspring is alive”; rather, those offspring must themselves make sure to give life to others. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026 לזכות חוה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה ג' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
294
יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ו
יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ו
Apr 12, 2026
8:21
התוכן קרבנו של מצורע הוא "קרבן עולה ויורד" [כמ"ש בראשון דפ' מצורע] שבזה מודגש הענין ד"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" שלכן תובעים מכאו"א כפי הישג ידו בלבד. ואעפ"כ ישנו דין ש"עני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והי' המצורע עשיר ה"ז מביא על ידו קרבנות עשיר וכו'"! ולכאו' איך תובעים ממנו להביא קרבנות עשיר שלא כפי הישג ידו?! אלא מזה גופא שישנו פס"ד והלכה שחייב להביא קרבן עשיר מוכרח לומר שהקב"ה יתן לו את האפשרות להביא מממונו קרבנות עשיר. והוראה נפלאה מזה: כאשר יהודי מחליט במס"נ לעשות ליהודי שני דבר טוב כזה שהוא למעלה מכחותיו ה"ז דבר ברור שהקב"ה יתן לו את האפשרות לקיים החלטתו! וכפי שראו הנהגה כזו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולדוגמא הסיפור על היהודי שלקח ע"ע הדפסת ספרי הצ"צ שזה הי' למע' מכחותיו ובירכו הרבי ונעשה עשיר וקיים הבטחתו! ועוד. משיחת אור ליום ועש"ק פ' בראשית, כ"ו תשרי ה'תשמ"ו ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026 Synopsis The metzora’s offering is a sliding-scale offering (as it says at the beginning of parashas Metzora), which is offered only according to his means, emphasizing that “I request only … according to their ability.” Nevertheless, there is law stating that, “If a poor person said, ‘The offering of this metzora is upon me,’ and the metzora was wealthy, [the poor person] must bring a wealthy person’s offering on his behalf...” Seemingly, how can the poor person be required to bring the offering of a wealthy person, which is beyond his means? From the very fact that there is a halacha obligating him to do so, we must say that Hashem will grant him the ability to bring a wealthy person’s offering,and from his own funds. And this is the wondrous lesson: When a Jew resolves with mesiras-nefesh to do a favor for another Jew, even when it is beyond his natural capacity, it is clear that Hashem will grant him the ability to fulfill his resolution. As we saw with my father-in-law, the Rebbe, including the well-known story of the Jew who undertook to fund the printing of the Tzemach Tzedek’s seforim: at the time of his commitment, it was beyond his capacity, but with the Rebbe’s bracha he became wealthy and fulfilled his pledge. Excerpt from sichah of Thursday night, 26 Tishrei 5746 –Yechidus Klalis for Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
295
יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן, ה'תשפ"ו
יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן, ה'תשפ"ו
Apr 13, 2026
10:09
התוכן ידוע המנהג שפירסם נשיא דורנו והולך ומתפרסם "ללמוד ב[כל יום ממ"ט] ימי הספירה [א' ממ"ט דפים של] מסכת סוטה .. דף ליום דף ליום". ע"י שהוא מקיים זאת בעצמו, ובפרט כאשר גם מצרף אחרים, ואפי' אם רק מחליט כן – הנה "הכריע עצמו את כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה גדולה". ענין ספיה"ע הוא ע"ד העבודה דבירור ענין הסוטה ונפה"ב. שעבודה זו שבספיה"ע היתה גם בפעם הראשונה בעת יצי"מ, שהתחילו מיד לאחרי יצי"מ במצב של "כי ברח העם", ועבדו עבודתם בזה עד שביום המ"ט אמרו והקדימו נעשה ונשמע. ע"י העבודה דספיה"ע נפעל ענין ה"תמימות" אצל כאו"א מישראל, וזה פועל המשכת "יום החמישים", דשני ענינים בזה: א) זה שקשור עם עבודתם של ישראל דספיה"ע. ב) זה שנמשך מלמעלמ"ט ביום מ"ת. ועד"ז בכל יום ויום של ימי הספירה ישנם ב' ענינים: א) כל יום מברכים בפ"ע על ספה"ע. ב) חלק מכללות מימי הספירה וגם – מ(ב' הענינים שב)יום החמישים. ומכ"ז מובן גם המעלה של זמן זה, לאחרי סיום העבודה דספירת כל המ"ט יום וכו'. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026 Synopsis As known, the Nasi of our generation publicized the custom of studying one daf of Masechta Sotah every day during Sefiras HaOmer. When one does so himself, and especially when includes others in doing so, and even when one merely resolves to do so, he “tips the balance for himself and the entire world to the side of merit and causes great salvation for himself and for them.” Sefiras HaOmer is compared to the service of purifying the Sotah and the animal soul; Sefiras HaOmer took place the first time when the Jewish people left Egypt, when their state was such that “the people fled,” and they worked on this service until the forty-ninth day, when they said “We will do” before “We will hear.” The service of Sefiras HaOmer brings “completeness”to every Jew, and draws down the level of the fiftieth day, in which there are two aspects: (a) The aspect linked to the Jewish people’s service of Sefiras HaOmer; and (b) the aspect that comes down from above during Mattan Torah. Similarly, these two aspects apply to every day of Sefira: (a) One makes an independent bracha on each day’s counting, and (b) each day is part of the totality of the entire count and of (the two aspects within) the fiftieth day. From all this we can understand the special quality of the current day, after we have completed the service of counting all forty-nine days etc. Excerpt from sichah of Wednesday night, Erev Shavuos 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026 לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו * לזכות מנוחה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
296
יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן, ה'תשפ"ו
יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן, ה'תשפ"ו
Apr 14, 2026
10:33
התוכן הגמרא (בזמנה) קבעה ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". במשך הדורות אמנם למדו ענין זה, אבל רק מזמן לזמן. במשך הדורות, גם בזמן אדה"ז וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכו', גם נתפרסמו "קיצין" וכו'. עד שבא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו והכריז ב"שטורעם" – "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ואז גם פרסם "קץ" (וזה נדפס) וכו'. ולאחרי שגם מאז כבר עברו עשרות שנים, מתחזקת השאלה "עד מתי"?! הביאור היחיד שמצאתי (לאחרי היגיעה) הוא – מעתה הענין עבר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל". מעתה מוטלת האחריות לזירוז הגאולה על כאו"א מישראל! אנשים נשים וטף. וזה יכול להיות אפי' ע"י מעשה דיבור או אפי' מחשבה א', כפס"ד הרמב"ם ש"עשה מצוה א' הרי הכריע א"ע ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". עתה כבר אא"פ להסתפק בלימוד הלכה זו אלא יש לקיימה בפועל! [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026 Synopsis The Gemara says that (already back then,) “All the kitzin [designated end-times by which the Redemption must come] have passed, and the matter depends only upon teshuvah.” Throughout the generations, various kitzin were publicized, including in the time of the Alter Rebbe and of the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden etc., until my father-in-law, the Rebbe, the Nasi of our generation, came and proclaimed with a shturem: “Immediate teshuvah – immediately Redemption,” at which time he also publicized a ketz (and had it printed) etc. Being that decades have already passed since then, the question has only grown stronger: Ad mosai?!The only explanation I have found (and after much toil) is that from now on, the responsibility has passed from “the Nasi who is everything” to “everyone.” The responsibility for hastening the Redemption now rests upon every Jew,man, woman, and child. And it can be caused by even a single deed, word, or even thought, as the Rambam states as a matter of halacha: “If one performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and others.” It is no longer possible to suffice with merely studying this halacha; rather, it must be fulfilled in practice. (To be continued.) Excerpt from sichah of Purim 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי'
297
יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן, ה'תשפ"ו
יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן, ה'תשפ"ו
Apr 15, 2026
10:18
התוכן [המשך] אין מקום לשאלה על הטלת השליחות לזרז את הגאולה על כאו"א מישראל – ממ"ש בגמ' שכתוצאה מזה שהושע בן אלה ביטל כל ההגבלות שהעמידו מלכי ישראל לעלות לרגל והכריז "כל הרוצה לעלות יעלה", נענש הוא וכל עשרת השבטים, מכיון שהחובה הוטלה עליהם "הואיל שאין מוחה בידם והן לא עלו" – כי לא מדובר כאן על "הטלת הקולר" שאם לא יעשו זאת אזי... אלא זירוז בלבד, ומודיעים רק את הכתוב בספרים שאין הדבר תלוי אלא בדבר א', תנועה א', וברור הדבר שישנם אלו שיכולים לעשות זאת! ומסוגיית הגמ' בסיום מס' סוטה רואים שהכוונה במ"ש "כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" היא לרגעים אלו, ואין מקום לדחות את הקץ יותר. ומכיון שלא יודעים מה בדיוק מעכב את הגאולה – יש לעשות כל ענין ששייך לזרז הגאולה. וזהו גם ההסבר על ריבוי הדיבור לאחרונה אודות הגאולה – כדי לעורר את כאו"א על זה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026 Synopsis (Continued.) With respect to placing the responsibility for hastening the Redemption upon every Jew, there is no difficulty from the story of Hoshea ben Elah. The Gemara states that although Hoshea ben Elah removed the restrictions that previously prevented the ten tribes from making the trip to Yerushalayim, he was punished, “inasmuch as there was no one preventing them, and [still] they did not go up,” that is, he “removed the chain of culpability” from himself and placed it upon the people. But here, we are not talking about “placing a chain of culpability,” but simply urging andbringing attention to the concept that the coming of the Redemption depends only upon one deed, word, or thought; this isa concept that appears in seforim anditis clear that there are people who are able to do it. From the Gemara’s discussion at the conclusion of Masechta Sotah, it is clear that when it says that “All the kitzin have passed, and the matter depends only upon teshuvah,” it is referring to these moments, and we cannot postpone the ketz any longer. And since we do not know exactly what is holding back the Redemption, we must do everything that is described as a cause for Redemption, which is also why we have been discussing the Redemption so much lately – to awaken everyone in this regard. 2 excerpts from sichah of Purim 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו
298
יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ו
יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ו
Apr 16, 2026
9:18
התוכן כללות הענין דספיה"ע, דענינו בפשטות הוא הכנה למתן תורה, הוא בדוגמת ענין החינוך – שמחנכים את הילד ומכינים אותו לזמן שיהי' מחוייב במצוות. וי"ל שהנתינת-כח ע"ז הי' בר"ח ניסן, יום השמיני למילואים, שבו נשלם חינוך אהרן ובניו לעבודת המשכן. וזה בא בהמשך להמדובר כמ"פ במשך חודש ניסן אודות גודל והכרח ענין החינוך. וזהו תוכן הענין דכל המבצעים – מבצע תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, נש"ק, כשרות וטהרת-המשפחה – להסביר ולחנך עוד יהודים לקיים המצוות. וכן לחנך א"ע בענינים אלו, כי גם מי שהוא במעמד ומצב נעלה ביותר צריך לחנך א"ע להעלות בקודש. והיינו, שבכל אחד יש את ענין ה"מחנך" ואת ענין "המחונך". והמעשה הוא העיקר: להשתדל שכל יהודי שהוא קטן בשנים או בידיעות שיקבל חינוך יהודי מתאים, ובענין שהזמ"ג, ימי הקיץ – לרשום ילדי ישראל במחנה-קיץ מתאים, וגם להוסיף בחינוכם של אלו שהם כבר "מחונכים", כנ"ל. משיחת יום ה' דפ' קדושים, אור לאדר"ח אייר ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2026 Synopsis The general concept of Sefiras HaOmer, which serves as a preparation for Matan Torah,relates to education,whereby a child is educatedand prepared for the time when he will become obligated to keep the mitzvos. It can be said that the empowerment for this was given on Rosh Chodesh Nissan, the eighth day of the Miluim, when the trainingof Aharon and his sons for the service of the Mishkan was completed. This follows what we discussed numerous times during the month of Nissan about the tremendous importance and necessity of Jewish education,which is also the underlying point of all the Mivtzoim – to educate more Jews to keep mitzvos. Similarly, one must educate oneself in these matters, because one can always learn more and ascend higher in holiness; within every person there is both the educator and the one being educated. And “Action is the main thing”: we must strive to ensure that every young Jew – whether young in years or “young” in knowledge – receive a proper Jewish education. And what is especially timely as summer approaches is to ensure that every Jewish child be enrolled in a proper Jewish summer camp etc. Excerpt from sichah of the first night of Rosh Chodesh Iyar 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2026 לע"נ הרב שלמה ב"ר אלטער בצלאל ע"ה קופצ'יק ליום היארצייט שלו כ"ט ניסן ת.נ.צ.ב.ה.
299
יום ועש"ק פ' תזריע-מצורע, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ו
יום ועש"ק פ' תזריע-מצורע, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ו
Apr 17, 2026
12:30
התוכן מצות טהרת המשפחה הוא ענין עיקרי ויסודי וחיוני לכללות חיי האיש והאשה וילדיהם וכלל ישראל עד סוף כל הדורות! אין סיבה אמיתית מדוע אין הרבנים ובעלי-מוסר רועשים ע"ז. בזמננו אין לסמוך שבהגיע הזמן לזה ישמעו וילמדו בבית (ע"ז, ובודאי לא) כל פרטי הדינים, ואין ברירה אלא שהרבנים ירעישו בציבור ובפומבי בכל הזדמנות אודות נחיצת שמירת טהרת המשפחה, בכללות, ולהודיע מיד ע"ד ייסודם של שיעורים בפרטי הדינים שבהם יוכלו לענות על שאלות וכו'. וזוהי השליחות הראשונה של הנשים – לתבוע זאת (באופן מכובד) מהרבנים, ולא לנוח עד שהדברים יצאו לפועל, שיתייסדו שיעורים בזה בכל ביהכנ"ס ובית-ספר לבנות וכיו"ב. וגם בזמן הקיץ יכולים וחייבים להתעסק בזה. ואפשר לעשות כ"ז באופן של צניעות וכו'. משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2026 Synopsis The mitzvah of family purity is a primary, foundational, and vital mitzvah that affects the entire life of the husband and wife, their children, their children’s children, and the entirety of the Jewish people until the end of all generations. There is no real reason for the fact that rabbonim have not discussed it publicly, and these days, one cannot rely on the assumption that when the time comes, young women will learn about it at home (and certainly not about) all the detailed laws; therefore, there is no alternative but for rabbonim to speak loudly and publicly and at every opportunity about the importance of family purity in general, and to immediately announce the establishment of classes on the detailed laws where they can answer questions etc. And this is the first mission incumbent upon the women – to demand from the rabbonim (in a respectful manner) to establish classes on the subject in shuls and girls’ schools etc., and not to rest until they are implemented in practice. Even during the summer, it is possible and obligatory to arrange such classes – and it can all be done in a modest manner etc. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Shelach, 17 Sivan 5740, during the N’shei U’bnos Chabad convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2026 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.
300
יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ו
יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ו
Apr 19, 2026
10:56
התוכן הענין ד"מלכתחילה אריבער" (ההוראה והנתינת-כח של בעל ההולדת) מודגש – בהתחלת התורה: התורה מתחלת עם "בראשית" ר"ת ברכה, ברא – בכח העצמות דוקא, "ורוח אלקים מרחפת וגו' – זה רוחו של משיח", האור שנברא ביום הראשון הי' אדה"ר מביט בו מסוף העולם עד סופו. בסיום התורה: "לכל האותות והמופתים גו' לעיני כל ישראל". בהתחלת תושבע"פ – מס' ברכות: "מאימתי" דקאי על יראה עילאה. בסיום הש"ס: ה' עוז גו' את עמו בשלום". בהתחלת ספר התניא: "משביעין אותו" גם מלשון שובע. בסיום חלק א' דתניא: "יתברך ויתעלה". בהתחלת שו"ע: "שויתי הוי' לנגדי תמיד". וזוהו גם תוכן תפקיד האדם ד"יפוצו מעיינותיך חוצה": שכ"א מג' ענינים אלו (יפוצו, מעיינותיך, חוצה) הוא הענין ד"מלכתחילה אריבער". ג' חלקים משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, "תפארת שבתפארת", ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2026 Synopsis The concept of m’lechatchilah ariber (as shown and empowered by the Rebbe Maharash, whose birthday it is) is emphasized in: (1) The beginning of the Torah – Bereishis (which starts with a beis,the first letter of the word bracha) bara (which connotes creation by the power of Hashem’s Essence); additionally, as the Midrash says, the verse“and the spirit of G-d hovered over…” refers to the spirit of Moshiach, and moreover, with the light created on the first day of Creation, Adam HaRishon was able to gaze from one end of the world to the other. (2) The conclusion of the Torah –“…with regard to all the signs and wonders…in view of the entire Jewish people.” (3) The beginning of Shas –“Me’eimasai…,” which alludes to the higher level of awe of Hashem. (4) Theconclusion of Shas – “Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace.” (5) The beginning of Tanya –“Mashbi’in oso,” which also connotes sova(satiety). (6) The conclusion of Part I of Tanya – “…May He be blessed and exalted.” (7) The beginning of the Shulchan Aruch –“I have set Hashem before me constantly.” Similarly, in a Jew’s task of spreading the wellsprings outward, each of the three elements (“spreading,” “your wellsprings,” and “outward”) embodies the concept of m’lechatchilah ariber. 3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Emor, 2 Iyar 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2026 לזכות שמואל בן שושנה שי' ליום ההולדת שלו ב' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן