Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1140 episodes

Name

Release Date

Duration

101

יום ב' פ' ויצא, יום הבהיר בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 2, 2024

10:02

התוכן פתיחה בברכת "א גוט חודש"; חודש כסלו הוא חודש חסידי, כמובן אפי' לילד שנתחנך בבית חסידי ‏–‏ בו יום הסתלקות של הרב המגיד, חג הגאולה י"ט כסלו, חנוכה הקשור עם נס השמן הקשור עם "פנימיות התורה" וכו'. הוראה למעשה בפועל ‏–‏ להוסיף בלימוד פנימיות התורה בכל ימי חודש כסלו, וכדאי שזה יכלול גם "אַ וואָרט" מתורתם של שלשה אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדה"ז, ומי שיש ביכלתו ‏–‏ ילמוד גם מתורתם של שאר הנשיאים, ותבוא עליו ברכה כשימסור לחבירו ויעוררו על הוספה זו, ולעשות כן בכל מקום ששומעים, או שימסרו, דברים אלו! ב' חלקים משיחת יום ד' פ' תולדות, אור לראש חודש כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 Synopsis Kislev is a Chassidishe month, as understood even to a child raised in a Chassidishe home; it contains the passing of the Maggid, the holiday of redemption 19 Kislev, Chanukah which is associated with the miracle of the oil,which is associated with the inner dimension of Torah etc. The practical lesson is to increase in studying the inner dimension of Torah throughout the month, and it is worthwhile to include something from each of the three Avos of Chassidus: the Baal Shem Tov, the Magid, and the Alter Rebbe, and whoever is able, should also learn something from the other Nesi’im as well. And one should inspire his friend to do the same. 2 excerpts from sichah of Wednesday, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות * לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

102

יום ג' פ' ויצא, ב' כסלו – דידן נצח, ה'תשפ"ה

Dec 3, 2024

10:18

התוכן עה"פ [א' דפ' ויצא] "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" פרש"י: "קיפל ה' כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו". השאלה בפסוק היא (לכאו') שממ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי'" משמע ששכב על כל א"י, ולכן צ"ל ש"קיפל ה' כל א"י תחתיו". ומשמעות ההבטחה היא, כמ"ש במפרשים, שכל הארץ תהא נוחה ליכבש לבניו כד' אמות (שטח שגוף אדם תופס). וצ"ל: 1) לפי"ז – חסר מפרש"י העיקר – הסיום "כד' אמות"? 2) רש"י אינו מעתיק מהפסוק המילה "הארץ", ומזה, שההכרח לפירושו הוא רק מהמלים "שוכב עלי'" שמעתיק. 3) מדוע גם עה"פ בפ' לך לך "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו'" לא מתרץ רש"י (כבזהר שם) איך שייך שאברהם יראה את "כל הארץ" (ת' על ת' פרסה)? 4) הלשון בגמ' הוא "מלמד שקיפל . . שתהא נוחה ליכבש לבניו", שהנס פעל "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו", אבל רש"י כותב "רמז לו שתהא נוחה וכו'", שהנס הגדול הזה לא פעל כלום ורק בא רק לרמז לו שכך יהי'?! [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024 Synopsis On the verse (in rishon of Parashas Vayetzei), “the land that you are lying upon I will give to you,” Rashi says: “The Holy One, blessed be He, folded the entire Eretz Yisrael under him. He hinted to him that it would be easy for his descendants to conquer it.” Seemingly, the difficulty in the verse is that it says, “the land that you are lying upon,” which implies that he was lying on the entire Eretz Yisrael, and therefore Rashi explains that the entire Eretz Yisrael was folded under him. As the commentaries on Rashi explain, the implication is that the entire Eretz Yisrael would be as easy for Yaakov’s descendants to conquer as an area of four cubits (the area taken up by a human body). However: (1) Based on this, the main point is missing from Rashi: Rashi only says it will be “easy to conquer,” without specifying that it will be “as easy as four cubits.” (2) In his heading to this comment, Rashi quotes only the words “lying upon,” but not “the land.” This indicates that Rashi’s explanation is derived not from “the land” but only from the words “lying upon.” (3) An earlier verse about Avraham states, “For the entire land that you see I will give to you etc.” Why doesn’t Rashi similarly address there (as the Zohar does) how it was possible for Avraham to see “the entire land” from one place? (4) The Gemara says, “This teaches that He folded…so that it would be easy for his descendants to conquer,” meaning the miraculous folding of the land caused it to be easy for them. But Rashi here says only that, “He hinted to him that it would be easy,” meaning this whole tremendous miracle didn’t actually effect anything, but only hinted to him what was going to happen? [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024

103

יום ד' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 4, 2024

11:04

התוכן [המשך] והביאור: מ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" עצמו לא מחייב לפרש ששכב על כל "הארץ", כי אפשר לפרש ששכב רק על חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר, וכן מ"ש "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" אפשר לפרש שראה בפועל רק חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר (ונוסף לזה ששם, בהמשך למ"ש לפנ"ז "שא נא עיניך וראה", אפשר לפרש שה' אמר לאברהם לעלות על הר גבוה שמשם אכן יוכל לראות את כל הארץ). השאלה בפסוק כאן היא מדוע כ' "שוכב עלי'" בכלל ולא "הארץ הזאת"? ובפרט – שענין ה"שכיבה" הוא היפך ענין הכיבוש?! ויתירה מזו: אברהם גופא הצטווה אח"כ "קום התהלך בארץ וגו'" ורק בזה הפגין בעלות. וע"ז מתרץ רש"י שה' עשה הנס של "שוכב עלי'" – על כל הארץ – כדי לרמז לו שכיבוש כל הארץ ע"י בניו תהי' להם נוח וקל בלי שום טירחא כמו "שכיבה"! (וזוהי ההוספה בהבטחה זו על של אברהם שהיתה קשורה עדיין באיזו טירחא של "קום התהלך בארץ וגו'"). [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 Synopsis [Continued.] The answer is: The expression, “the land that you are lying upon I will give to you” doesn’t necessarily imply that he was lying on the entire land, because you can explain that it merely indicates which land it means. Similarly, in the verse, “For the entire land that you see I will give to you etc.,” you can explain that this expression merely indicates which land. (Additionally, before that verse, it says, “Raise your eyes and see,” which could mean that Avraham was told to climb up a mountain from where he could in fact see the entire land). The question in this verse, then, is why does it say, “[the land that] you are lying upon” at all: why didn’t it simply say, “this land”? Especially considering that “lying down” connotes the opposite of conquering? Rashi addresses this by explaining that the miracle here was expressed specifically in the fact that he was “lying upon it” – upon the entire land – hinting to him that his descendants’ conquest of the land would be as easy and effortless as lying down. This is the advantage of the promise to Yaakov over the promise to Avraham who, to demonstrate his ownership of the land, had to put in effort, “Rise, walk in the land, along its length and breadth etc.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

104

יום ה' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 5, 2024

11:40

התוכן [המשך] וההוראה הנפלאה: לכיבוש א"י לא צריכים שום דבר רק ההתעקשות של "שוכב עלי'"! וכאשר אינם-יהודים באים וטוענים וכו' – לא צריכים מלחמות או להתווכח וכו' אלא להודיע שרוצים "לשכב" ו"לנוח" עלי' – על כל ת' על ת' פרסא של א"י ששוכב תחת כל יהודי כבן יעקב אבינו! זה שצריכים כלי-נשק וכו' ה"ז מכיון שבפועל נמצאים בגלות ויש דין מיוחד בהל' שבת שלא לפתוח הארץ לפניהם וכו', אבל בנוגע לדיון על עצם א"י, הנה אפי' "שעל א'" בהיותו חלק מהארץ עליו שכב יעקב ה"ז שייך ליהודי! ועליו רק להכריז ולהתעקש להיות "שוכב עלי'" – על כל א"י! ועי"ז פועלים שהארץ "תהא נוחה ליכבש" בפועל. ולפי"ז נמצא שמ"ש רש"י שהנס הי' "רמז לו שתהא הארץ נוחה ליכבש וכו'" הוא שלא בערך יותר ממ"ש הגמ': לפי הגמ' הנס פעל רק "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו" אם וכאשר ירצו ויעשו פעולתם בזה, אבל לפרש"י רמז הנסשכיבוש הארץ "תהא נוחה ליכבש לבניו" כ"שכיבה" בעלמא, והי' בזה גם הבשורה טובה שכן (ירצו ו)יהי' בפועל [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024 Synopsis The remarkable lesson from this miracle is that conquering Eretz Yisrael requires nothing more than insisting on “lying upon it”! When non-Jews come with claims etc., there’s no need to fight them or argue, but to simply declare that you desire “to lie down” and “rest” upon it – over the entire four hundred parsah by four hundred of Eretz Yisrael, which lies beneath every single Jew, as a descendant of Yaakov Avinu. The fact that weapons and the like are needed is because, practically speaking, we are in exile, and there is a separate law in Hilchos Shabbos not to “open the land to them,” etc. But regarding Eretz Yisrael itself, every single step of it is part of the land that Yaakov was “lying upon,” and it belongs to the Jewish people. The Jewish people must only declare and insist on “lying upon it” – upon the entire Eretz Yisrael. In this way, it will be “easy to conquer” in a practical sense. Thus, when Rashi says that the miracle of folding the land under Yaakov was a hint to him that the land would be easy to conquer, he is talking about an incomparably greater miracle than the Gemara, which states only that the miracle occurred “so that the land would be easy for his descendants to conquer for,” meaning if and when they decide to conquer it and take action toward that goal. But according to Rashi, the miracle hinted to Yaakov that (1) they will in fact desire to conquer it, and (2) when they do so, it will be as “easy for his descendants to conquer it” as simply as “lying upon it.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024

105

יום ועש"ק פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 6, 2024

9:55

התוכן [המשך] כאשר בנ"י רק מכריזים בתוקף שברצונם "לישכב" עלי' – על כל ת' על ת' פרסה של א"י – "ושכבתם ואין מחריד", שלזה צריכים "ונתתי שלום בארץ" – באים הגויים וצועקים שרצונם בשלום, ומהר! שהרי אז ישנה הבטחת ה' ש"תהא הארץ נוחה ליכבש" כד' אמות בלבד ש"שוכב עלי'" (שבהם מתפשט בחי' היחידה שבנפש של יהודי). ורק צריכים ללמוד ממ"ש בפ' השבוע שגם כאשר יהודי ישן (אבל) כיהודי – נעשים הד' אמות שלו – א"י, וה' "מקפל" תחתיו את כל א"י ונעשה עליו בעה"ב, ומביא שלום גם לבניו וכו'! ויה"ר שכבר לא יצטרכו לדבר ע"ד זה, ואחרי שבנ"י, בראותם שהגויים "סירבו לקחת", התפכחו ומסרבים לוותר יותר – שיתפסו שכל הסברא לוותר היתה טעות לכתחילה ולהודות בטעותם, והעיקר לעמוד בתוקף במעשה להיות "שוכב עלי'" על כל א"י! ואז יראו קיום ההבטחה ש"הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה ולזרעך וגו'" עד "והשיבותיך אל האדמה" בפשטות במהרה בימינו ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 Synopsis When the Jewish people firmly declare their desire to “lie upon it” – upon the entire 400 parsa by 400 parsa of Eretz Yisrael – “You will lie down and none will frighten you,” which requires that Hashem “grant peace in the land” – then the nations come crying out that they want peace, and quickly. Because then we have Hashem’s promise that “it will be easy to conquer” like four amos (the seat of the yechidah of the soul). We need only learn from this week’s parshah: even when a Jew sleeps (but as a Jew) – his four amos become Eretz Yisrael, and Hashem “folds” the entire Eretz Yisrael under him, making him owner of it, and bringing peace for his children as well. May it be Hashem’s will that we no longer need to discuss these issues, and that the Jews, having seen that the nations refuse to accept, and having come to their sensing and refusing to make any further concessions, realize that the entire notion of concessions was a mistake, and admit their mistake. And the main thing is to act firmly by “lying upon” the entire Eretz Yisrael. Then we will see the fulfillment of the promise, “The land that you are lying upon, I will give to you and to your descendants,” until “I will bring you back to the land” in the literal sense, speedily in our days. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 לזכות ר' זלמן מנחם מענדל בן בת שבע שי' פייגענסאהן ליום ההולדת שלו השישים – ה' כסלו ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

106

יום א' פ' וישלח, ז' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 8, 2024

10:57

התוכן ההוראה ממ"ש בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו .. כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי וגו'", וכפרש"י: "גרתי בגימט' תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'": ידוע שעשו הי' ישראל מומר, ומכאן רואים שהדרך לקרב יהודי עוד יותר ליהדות אינו כדעת הטועים ע"י שמוותרים ומתפשרים על כמה ענינים ועי"ז ימצאו חן בעיניו וכו', אלא להיפך – הוא מכריז ומודיע לו ש"תרי"ג מצוות שמרתי"! – הוא חלק מעם ישראל שכ"א מהם ירש את כל התרי"ג מצוות, בלי פשרות. ודוקא עי"ז, כאשר ההוא רואה שהוא אומר לו את כל האמת ואינו עושה "פשרות", הוא ישא חן בעיניו ויסמוך עליו וכו'. ודוקא בדרך זה מצליחים! משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024 Synopsis On the words “Yaakov sent angels ahead of him…Thus you shall say to my master, Esav…I have been sojourning with Lavan…”, Rashi says: “‘I have been sojourning’ (גרתי) has the numerical value of 613 (תרי"ג), indicating: I sojourned with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos etc.” Esav was considered an apostate Jew; from this, we see that the way to bring a Jew closer to Yiddishkeit is not, as some mistakenly think, by compromising on Yiddishkeit to try and find favor in his eyes, etc., but just the opposite: one should declare and make clear to him that “I have kept the 613 mitzvos!” – he is part of the Jewish people, each of whom has inherited all 613 mitzvos, without compromise. And specifically in this way, when the other Jew sees that he is being told the whole truth without compromise, he will trust him and listen to him etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024

107

יום ב' פ' וישלח, ח' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 9, 2024

11:01

התוכן אע"פ ש"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", ואין מעמד ומצב טוב יותר מלימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט אם גם משפיע על הסביבה שיהי' "תרי"ג מצוות שמרתי", ולכאו' נתקיים אצלו ה"אני נבראתי לשמש את קוני" – ישנו ציווי והוראה בתורה שעליו לדעת שכ"ז אינו אלא "גרתי", ענין של "גירות", ואין זה מקומו! מקומו הוא באה"ק כפשוטה! וכל המצוות שמקיימים בזמן הגלות הן רק "ציונים" ו"סימנים" למצוות דלעתיד לבוא ד"ושם נעשה לפניך כמצות רצונך", ועד"ז בנוגע לתורה, שאע"פ שהתורה היא "חמדה גנוזה", ו"כל הקורא ושונה בתורה – עכשיו – הקב"ה קורא ושונה כנגדו" – ה"ה "הבל" לגבי תורתו של משיח, ועליו לשאוף ולעשות כל התלוי בו להביאו בפועל! אלא שאסור ליפול ח"ו ביאוש ובעצבות מפני אריכות הגלות, כי צ"ל "עבדו את ה' בשמחה", ועבודת ה', שכוללת הציווי ד"בכל דרכיך דעהו", ה"ה 24 שעות ביום! משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024 Synopsis One might think that if “I have been sojourning with Lavan and I kept the 613 mitzvos” he has already fulfilled his Divine purpose, “to serve my Maker,” because there is nothing greater than learning Torah and doing mitzvos. Nevertheless the Torah commands and teaches thatone must know that all of this is merely “sojourning” – it’s only a “temporary residence,” not his true place. A Jew’s true place is in the Holy Land, in the literal sense. All the mitzvos observed during the exile are only “markers” and “signs” of the mitzvos as they will be performed in the future era, when “there we will do according to the command of Your will.” It is similar regarding Torah: although the Torah is a “hidden treasure,” and “whoever reads and studies Torah, the Holy One, blessed be He, reads and studies opposite him” even now – nevertheless it is merely “breath” compared to the Torah of Moshiach, and one must yearn and do everything in his power to bring about that time. But one must not chas v’shalom fall into despair or sadness due to the length of the exile, for one must “serve Hashem with joy,” and Divine service, including the obligation to “Know Him in all your ways” applies 24 hours a day. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5741. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024

108

יום ג' פ' וישלח, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 10, 2024

9:19

התוכן מהענינים המיוחדים שמצינו אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" ‏–‏ יום ההולדת ויום ההילולא שלו הם באותו יום בחודש ‏–‏ ט' כסלו, וכמו שהי' אצל משה רבינו (וצ"ב למה לא מצינו כך גם בשאר הצדיקים). וכיון ש"הנשיא הוא הכל" מובן שענין זה נמשך לכל ההולכים באורחותיו. יום ההילולא שלו, שאז כל "עבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי . . ופועל ישועות בקרב הארץ", מהווה נתינת-כח שההחלטות טובות שמקבלים ביום זה יבואו לידי מעשה בפועל. ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024 Synopsis One of the unique aspects we find regarding the Mitteler Rebbe is the concept that his birthday and yahrzeit are both on the same day, 9 Kislev – “The Holy One, blessed be He, completes the years of the righteous from day to day” – similar to Moshe Rabbeinu. (Further examination is required as to why we don’t find this with other tzaddikim.) Being that “the Nasi is everything”, it is understood that this quality extends to all who follow in his ways. His yahrzeit, when all the “service he worked throughout his entire life…is revealed and shines openly…and works salvations in the midst of the earth,” empowers us to bring the positive resolutions made on this day to fruition. 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024

109

יום א' פ' בהר, י"א אייר, ה'תשפ"ד

May 19, 2024

11:24

התוכן ידוע השאלה על מ"ש בתחלת פ' בהר "כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" – הרי ה"שש שנים תזרע שדך וגו'" באים לפני ה"שנה השביעית", "ושבתה הארץ שבת לה'"?! אלא שכאן באה ההוראה בקשר לענין החינוך, שזהו הרי פקוח נפש ממש להשתדל שכל ילד יהודי יקבל חינוך עפ"י תורה: ישנם הורים השואלים/הטוענים "וכי תאמרו מה נאכל"?! – במה יתפרנס הילד כאשר הוא יגדל?! והרי רואים שגם התורה [בפ' בהר] מתייחסת לשאלה זאת! והתשובה היא: נכון, עפ"י תורה יש מקום לשאלה זו, כי צ"ל עשי' בדרך הטבע – "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ומ"מ יש לדעת, שאי"ז אלא "כלי", והאמת היא ש"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", "ברכת ה' היא תעשיר", "וצויתי את ברכתי בשנה הששית" – הברכה וההשפעה וההצלחה באים מאת הקב"ה. ובמילא עיקר חינוך וחיות הילדים צ"ל בהליכה בדרכי ה' בתומ"צ כדי לזכות לברכת ה' ולא להיות מונחים יותר מדי ב"כלי"... משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 Synopsis The beginning of Parashas Behar states: “…When you come to the land…the land shall rest a Shabbos to Hashem. Six years you may sow your field….” The question is asked: why does the verse place “the land shall rest a Shabbos to Hashem” first, if the seventh year only comes after the “Six years you may sow etc.”? This teaches us a fundamental lesson regarding proper Jewish education (which is truly a matter of saving lives): Some parents say, “What will we eat’”?! – how will the child make a living when he grows up; they argue that even the Torah addresses this question (in Parashas Behar). The answer is that while this is indeed a valid question according to the Torah, because “One may not rely on a miracle,” and must earn a living via natural means (“And Hashem your G-d will bless you in all that you do”), nevertheless, one must know that the natural means is only a “vessel,” but it is the “blessing of Hashem that makes rich” – “I will command My blessing for you in the sixth year….” Therefore, the main focus of the child’s education and energy must be on following Hashem’s ways and keeping His Torah and mitzvos. In this way he will merit Hashem’s blessing; the focus must not be on the vessel. Excerpt from sichah of Lag B’Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

110

יום ד' פ' אחרי-מות, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ד

May 1, 2024

10:50

התוכן הענין של ספירת העומר [כמ"ש ברביעי דפ' אמור] הוא שסופרים ימים. ולכאו' מהו התועלת בזה?! אלא, מכיון שתכלית ימים אלו הוא - תוכנם, להזכר על ה"עומר", ואם אינו סופר היום "לעומר" - הפסיד היום! ומזה לימוד נפלא על הצורך לייקר הזמן -כי לכל רגע שניתן לאדם יש תכלית מסויימת - למלא את שליחותו של הקב"ה המוטלת עליו לקיים ברגע זה, ודוקא עי"ז נעשה רגע זה למציאות בעלת תוכן אמיתי, ואם עובר רגע ללא תוכן המתאים, הרי לא זו בלבד שחסר אצלו המעשה שהי' יכול לעשות ברגע זה, אלא גם כללות המציאות דרגע זה! וע"ד שהי' אצל אאע"ה שהי' "בא בימים" - ימיו היו שלמים, "מלאים" בתוכן אמיתי, וענין זה בא בירושה לכאו"א מישראל, ויש לו הכחות שכל רגע ורגע מהיום יהי' ממולא בתוכן אמיתי! ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024 Synopsis Seemingly, what is the point of counting days during Sefiras HaOmer [as described in the fourth Aliyah of Emor]? The point of the Omer is to remember the Omer offering (“to the Omer”), and if one fails to count a day, he loses that day. This teaches us a wondrous lesson about the importance of valuing time: every moment a person is given is for a specific purpose – to give the moment true meaning by using it to fulfill his Divine mission for that moment. If a moment passes without being properly filled with meaning, he not only loses the deed he could have done at that moment, rather, he also loses the very moment itself. It says that Avraham Avinu was “coming in days,” meaning, his days were complete, filled with true meaning. This ability is given to every Jew as an inheritance, to fill every moment of the day with true meaning. Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024

111

יום ה' פ' אחרי-מות, כ"ד ניסן, ה'תשפ"ד

May 2, 2024

10:26

התוכן "חכמה" (ללא קשר להנהגה בפועל) יש גם בגוים אבל לא ענין ה"תורה" (הוראה שמיישמים אותה בפועל). כי כדי לפעול עם האדם לוותר על כבודו, על הקנאה והתאוה וכדומה – אין הדבר אפשרי אא"כ זה מיוסד על קיום רצונו של בורא העולם ומנהיגו. ובדורנו זה, כאשר דוקא אצל אותו עם שהתפאר בענינים של חכמה ומדע חקירה ומוסר וכו' הי' היפך הענין דצדק ויושר באופן הכי מבהיל – הוכח זאת. וזהו גם מה שמסכת אבות, שבו מדובר בעניני מוסר ומדות טובות, מתחיל "משה קיבל תורה מסיני", שכן זוהי הערובה היחידה להנהגה עפ"י צדק ויושר בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת – "והעמידו תלמידים הרבה" (כהמשך המשנה). וכמדובר כמ"פ ש"הרבה" פירושו שלא שייך ריבוי גדול יותר! היינו שלא נשאר אפילו יהודי אחד שאינו בכלל זה. ועד"ז צ"ל ההשפעה על אוה"ע. וכאשר ה"דברים יוצאים מן הלב – נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם", ורואה "פרי טוב בעמלו". ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024 Synopsis “Wisdom” (unmoored from practical deed) can be found even among the nations, but “Torah” comes only from Sinai. Because to get a person to forego his own honor, jealousy, and desires etc. – is impossible unless built on the foundation of fulfilling the will of the Creator and Ruler of the world. This is especially proven in our generation, the nation which boasted of being the most advanced in wisdom, science, philosophy and morality etc. – stooped to the most horrifying evil. This is also why Pirkei Avos, which is about ethics and positive traits, begins with “Moshe received the Torah from Sinai.” Because that is the only guarantee for just and upright conduct with regards to oneself and others. The Mishna continues, “Raise many students.” “Many” means that not even one Jew remains unreached; similarly, we must influence the nations of the world as well. And “Words spoken from the heart enter the heart and have their effect,” allowing one to see “good fruits from his labor.” Two excerpts from sichah of 12 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024

112

יום ועש"ק פ' אחרי-מות, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ד

May 3, 2024

12:57

התוכן בסיום מס' יומא מביאה המשנה הפסוק "מקוה ישראל ה'" ואומרת ע"ז "מה מקוה מטהר את ישראל אף הקב"ה מטהר את ישראל". וצ"ע הראי' ממקוה שהקב"ה מטהר את ישראל?! אלא אם יאמר א' שאינו מאמין שהקב"ה בעצמו מתעסק לטהר את הטמאים שעשו נגד רצונוית', "רחץ הוי' את צואת בנות ציון" – הלא מתאים יותר שהוא ישלח לצורך זה מלאך, נביא, רב, שמש..., בשביל מה עליו בעצמו להתעסק בזה"?! ע"ז באה הראי' ממקוה: זה שמקוה מטהרת את הטמאים, וכמה טמאים שלא יטבלו בה הרי היא נשארת בטהרתה, ה"ז דוקא בגלל שהיא מציאות (היחידה שהקב"ה נתן בעולם) שאין לה שום שייכות לטומאה כלל, ואינה בגדר לקבל טומאה (וברוחניות ה"ז התורה ש"אינה מקבלת טומאה"). ועד"ז, דוקא הקב"ה בעצמו שהוא היחיד השלם בתכלית השלימות, ואינו בגדר לקבל טומאה ח"ו, יכול להתעסק עם הטמאים ולטהרם! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 Synopsis At the end of Masechta Yoma, the Mishnah cites the verse “The mikveh of the Jewish people is Hashem,” and says, “Just as a mikveh purifies the impure, so does the Holy One, Blessed be He, purify the Jewish people.” A person might say, he doesn’t believe that Hashem Himself deals with purifying the impure – i.e. someone who has transgressed His will. Seemingly it would be more fitting for Hashem to send a messenger, an angel, an navi, a rabbi to do it, rather than do it Himself?! But a mikveh proves Hashem does so Himself: the mikveh purifies the impure, and no matter how many impure people immerse in it, it remains pure, precisely because it is the one thing in the world that is entirely unsusceptible to impurity at all, and cannot become impure. (In spiritual terms: the Torah cannot become impure). Similarly, it is precisely Hashem Himself, the one perfect being, Who cannot become impure – Who can deal with purifying the impure. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

113

יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן, ה'תשפ"ד

May 5, 2024

10:08

התוכן הוראה מהתחלת פ' קדושים "קדושים תהיו כי קדוש אני": "קדושים תהיו" – לשון רבים – קאי על קדושת הנשמה וקדושת הגוף, וקדושתם של ישראל נפעלת מצד קדושתו של הקב"ה – "כי קדוש אני", לכן כשם שקדושתו של הקב"ה אינה משתנית מצד שינויי מקומות וזמנים, כן הוא גם בקדושתם של ישראל שלא שייך בה גרעון או חלישות, ויתירה מזו: מכיון שקדושתו של הקב"ה היא אין סופית ה"ז מתבטא גם בקדושתו של ישראל בזה ש(לא רק שאין בה גרעון ח"ו אלא) "מעלין בקודש" – מוסיפים בה תמיד בעילוי אחר עילוי עד אין סוף בבחי' "ילכו מחיל אל חיל וגו'". משיחת כ"ו ניסן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2024 Synopsis The verse states, “…Kedoshim tihyu ki Kadosh Ani…” (“You shall be holy, for I am holy”). The word Kedoshim(in the plural) refers to the holiness of the soul and the holiness of the soul, and the Jew’s holiness results from Hashem’s holiness – “for I am holy.” Therefore, just as Hashem’s holiness is unchanging and unaffected by time and place etc., so, too, the holiness of the Jewish people cannot be diminished or weakened. Moreover, since Hashem’s holiness is infinite, that quality is also expressed in the holiness of the Jewish people: not only is not diminished, rather, they “ascend in holiness,” constantly increasing without limit, “from strength to strength.” Excerpt from sichah of 26 Nissan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2024 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי' לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו

114

יום ב' פ' קדושים, כ"ח ניסן, ה'תשפ"ד

May 6, 2024

11:54

התוכן א) יום זכאי לענין הגאולה מצד כללות השנה, החודש, היום בחודש, וימי הספירה (שנת "נפלאות אראנו", חודש ניסן, כ"ז בחודש -זך, ג' פעמים ג' פעמים ג' – "חזקה" דחודש ניסן באופן דשילוש משולש, מזה באים לכ"ח – כח, ערב ר"ח, ר"ח, ב' אייר וכו', ימי הספירה – בין חג הפסח – זמן חירותינו למתן תורה – "תורה חדשה וגו'") ועוד. ב) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! ["במילא איז די איינציקע זאַך וואָס איך קאָן נאָך טאָן: איך גיב דאָס איבער יעדערן פון אייך, און טוט אַלץ וואָס איר קענט, און זעט אַראָפּבריינגען משיח תיכף ומיד ממש, אין ענינים טאַקע פון אורות דתוהו אָבער אין כלים דתיקון. . איך האָב אָגעטאָן אַלץ וואָס איך קען און מכאן ולהבא טוט אַלץ וואָס איר קענט און ויהי רצון. . אַז מ'זאָל אויספירן און ס'זאָל זיין תיכף ומיד ממש, און מתוך שמחה וטוב לבב!"]. שיחת זך ניסן, אור ליום ועש"ק, כח ניסן ה'תנש"א ("השיחה הידועה") ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2024 Synopsis (1) Today is an auspicious day for redemption, by virtue of the year, the month, the day of the month, and the day of the Omer (the year of “I will show him wonders,” the month of Nissan, the 27th (“pure”) of the month (three times three time three), followed by the 28th (“strength”), followed by Erev Rosh Chodesh, the two days of Rosh Chodesh, the 2nd of Iyar etc.). (2) The greatest question arises: how can it be that Moshiach still hasn’t come?! “What more I can do I don’t know…the only thing I can still do: I give it over to every one of you, and do everything you can to see to it to bring Moshiach literally right now… and may it be His will…that it happen literally right now, and with joy and gladness of heart!” Sichah of Thursday night, 28 Nissan 5751 (the famous sichah). For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2024

115

יום ג' פ' קדושים, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ד

May 7, 2024

9:05

התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם הוא (הל' שבת רפט"ו): "עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד כולה, ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר, ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות". וי"ל דבהלכה זו נתבאר התוכן דכללות עבודת האדם לקונו ע"י קיום תומ"צ "בלשון ברורה ודרך קצרה". "עומד אדם ברה"ר ומטלטל ברה"י כולה: "אדם", ע"ש אדמה לעליון, קאי על נשמה בגוף שנמצא "ברה"ר" – עלמא דפרודא, עוה"ז. ועבודתו שם הוא לטלטל ולפעול (ע"י עבודתו) ברשות היחיד – יחידו של עולם – כולה. כתורת המגיד – "דע מה למעלה ממך" – שכל מה שלמעלה ה"ז תלוי בך "ממך". וממשיך: "ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר, ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות": כבר בתחלת עבודתו בעוה"ז, שהוא ירידה גדולה ביותר, ישנו כבר ה"שכר", שגם בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז – ה"ה "עומד ברשות היחיד" ובכוחו לפעול ברה"ר וכו'. אלא שמכיון שעדיין לא הגיע הזמן ד"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שלימות הבירור, יש לו עדיין ההגבלה שלא יוציא חוץ לד' אמות, מחוץ לגבול הקדושה וכו'. משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2024 Synopsis Today’s Rambam begins (Hilchos Shabbos, ch. 15): “A person may stand in a public domain and move [objects] throughout an entire private domain, and stand in a private domain and move [objects] within a public domain, provided that he does not carry beyond four cubits.” It can be said that this law expresses the basic idea of a Jew’s Divine service: “A person may stand in a public domain and move [objects] throughout an entire private domain”: A “person” (Adam – “similar to the Most High”) refers to the soul within the body, which is in a “public domain” – this physical world, the “world of separation.” His role there is (through his divine service) to “move” and bring about advancement in the “private domain” – of the Unique One of the World – entirely. As the Maggid taught, “Know what is above you” – everything above depends on and comes “from you.” Then the Rambam continues: [A person may] “stand in a private domain and move [objects] within a public domain, provided that he does not carry beyond four cubits”: at the very beginning of one’s divine service in this world – which is a tremendous descent for the soul – he has the “reward,” meaning, even as a soul in a body in this world – he “stands in the private domain” and has the ability to influence the public domain etc. Just that since Moshiach hasn’t yet come, and the world hasn’t yet been completely refined, there is still the condition that he must not “carry beyond four cubits,” that is, beyond the boundary of holiness etc. Excerpt from sichah of 7 Adar 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2024

116

יום ד' פ' קדושים, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ד

May 8, 2024

10:31

התוכן למרות החילוקים בין בנ"י, הנה מצד עצם הנשמה של כאו"א שהיא העיקר, שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" ו"אב אחד לכולנה" – הרי כולם במעמד ומצב של אחדות. אבל האחדות שמצד עצם הנשמה צ"ל ניכרת גם בפרטי הכחות שבנשמה, ועד בנשמה כפי שמלובשת בגוף הגשמי. וזהו כללות הציווי ד"אהבת לרעך כמוך" – שהנהגת בנ"י במחשבה דבור ומעשה בפועל ממש צ"ל באופן דאהבת ישראל, ועד שהאהבה אל הזולת היא "כמוך", מאחר ששניהם מציאות אחת. וכמבואר בירושלמי שכל בנ"י הם בדוגמת איברים שונים מגוף אחד, שהחילוקים בין יד ימין ויד שמאל (לדוגמא) אינם תופסים מקום לגבי היותם חלק מגוף אחד. וכמודגש בזה ש"הדם שהוא הנפש" הולך בכל האיברים כולם. והציווי דאהבת ישראל הוא הוראה ב"תורת אמת" ו"תורת חיים" – הוראה בחיים, עד ש"זהו כל התורה כולה, ואידך פירושא הוא, [ואומרים לו:] זיל גמור"! ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2024 Synopsis Despite the differences between Jews, they are all one – by virtue of the essence of their soul, which is “literally a part of G-d from above” and which for a Jew is primary. But this soul-unity must also be expressed openly in the soul’s specific faculties, as well as in the physical body. This is the meaning of the commandment to “love your fellow like yourself”: a Jew’s conduct in thought, speech, and action must embody Ahavas Yisroel, and to the degree that one loves his fellow Jew “like yourself,” because they are really all one being. As explained in Yerushalmi, all Jews are like limbs of a single body; the distinctions between one limb and another have no bearing on the fact that they are all part of the same body. This is emphasized by the fact that the blood, which “is the soul,” circulates throughout all the limbs. The mitzvah of Ahavas Yisroel is an instruction of the Torah of truth and the Torah of life – a guide for life, to the extent that Ahavas Yisroel is “the entire Torah,”and “the rest is its interpretation.” [And then a Jew is told:] “Go study.”Top of Form Two excerpts from sichah of 6 Tishrei 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2024

117

יום ה' פ' קדושים, בדר"ח אייר, ה'תשפ"ד

May 9, 2024

9:59

התוכן כל יום ויום של חודש אייר קשור עם מצוה מיוחדת (נוסף על המצוות השייכות לכל ימי השנה)‏ – ‏מצות ספירת העומר. ומוסיפים בקיום מצוה זו מיום ליום‏ – ‏"מעלין בקודש". וההוראה: כאו"א צריך להשתדל להוסיף בקיום המצוות באופן ד"מעלין בקודש", כמו לנצל גם את זמנו הפנוי (מבי"ס) ללימוד התורה וכיו"ב. וזה נוגע במיוחד ל"צבאות ה'" שרוצים למצוא חן בעיני ה"מפקד העליון"‏ – ‏הקב"ה וכו'. ומדת הקב"ה היא "מדה כנגד מדה"‏ – ‏עי"ז יוסיף הקב"ה בברכותיו לכלל ישראל וכו'. משיחת ו' אייר ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2024 Synopsis Every day of the month of Iyar has a special mitzvah – Sefiras HaOmer – which involves a daily increase, “ascending in holiness.” The lesson is: every Jew must strive to increase in mitzvos, “ascending in holiness,” for example, a child devoting his free time to Torah study etc. This applies particularly to members of Tzivos Hashem, who wish to cause pleasure to Hashem, the “Commander-in-Chief.” And because Hashem’s attribute is “measure for measure,” Hashem will respond in kind, by giving increased blessing to the Jewish people etc. Excerpt from sichah of 6 Iyar 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2024 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה. לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן

118

יום ועש"ק פ' קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, התשפ"ד

May 10, 2024

11:59

התוכן לקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע: 1) מה שהצ"צ אמר אודותיו "וואָס איז דער פלא אַז "תפארת שבתפארת" האָט אַזאַ ענין". 2) בתחלת נשיאות הצ"צ התקשו החסידים להבין סגנון המאמרים. פעם שאלו את אדמו"ר מהר"ש, הוא הי' אז כבן 6-7, ובאמצע משחק, על מקור ופירוש של מדרש מסויים שהובא במאמר, וענה מיד! 3) היתה אצלו הרחבה גדולה בגשמיות, הכל הי' עשוי מזהב וכו'. אאזמו"ר לאחרי החתונה שלו הי' מה"יושבים" אצל אדמו"ר מהר"ש במשך כמה חדשים [לא כמו הסדר כאן שהזוג הצעיר נוסע ל"ירח-דבש" מיד לאחרי החתונה למרות כל המכשולים וכו'. והלואי היו מבטלים מנהג רע זה], כשחזר משם, שאלוהו א' מהו הענין בהנהגה זו, הרי ניתן לתת את הכסף לצדקה? וענהו: "פעטאַח פעטאַח, צוליב וועמען דען איז באַשאַפן די גאָלד"?!". עוד סיפור בקשר ל"רחבות" שלו: הי' לו סדר שכל בוקר הי' נוסע בעגלה רתומה ל-4-6 סוסים ליער למשך זמן. היו יכולים לחשוב שהוא הולך ל"טיול", עד אשר, לאחר לחץ של החסידים וכיו"ב, תיאר הבעל-עגלה הגוי את ה"הנהגה המוזרה" שהוא רואה: כאשר מגיעים ליער, מתיישב הרבי מתחת עץ ומתחיל לבכות, בעוד כל יתושי הסביבה רוחשים עליו וכו'...! לא "טיול" אלא סיגופים! ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2024 Synopsis A collection of stories about the Rebbe Maharash: (1) When the Rebbe Maharash’s teacher told his father, the Tzemach Tzedek, how well he was doing, his father replied, “Why are you surprised that Tiferes Sheb’Tiferes does well?” (2) The Chassidim once asked the Rebbe Maharash, who was six or seven years old at the time and in middle of playing, to provide the source for a certain Midrash the Tzemach Tzedek had cited in a maamar, and he answered them immediately. (3) The Rebbe Maharash lived an exceptionally wealthy lifestyle, with everything made of gold etc. After my grandfather’s wedding, he spent time as one of the “sitters” at the court of the Rebbe Maharash (unlike nowadays when young couples run off after the wedding to a “honeymoon,” subjecting themselves to numerous stumbling blocks etc.; would that this bad practice be abolished). When he returned from Lubavitch, someone asked him why the Rebbe Maharash lives so lavishly, when he could give the money to tzedakah etc.? He replied, “Fool, fool, for whom was the gold created?” Another story about the Rebbe Maharash’s lavish lifestyle: every morning his coachmen would drive him into the forest with a carriage harnessed to four or six horses etc. One day, the Chassidim got the coachman to divulge the “strange conduct” he observed on these daily trips: the Rebbe would sit under a tree and cry, with all the ants crawling on him etc. People might have thought it was a trip for leisure, but to the contrary, the Rebbe was afflicting himself. Stories of the Rebbe Maharash: (1) Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos, Parashas Tazria-Metzora, 5739; (2) excerpt from sichah of 13 Nissan 5726; (3) excerpt from sichah of Purim 5728. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2024

119

יום א' פ' אמור, ד' אייר, ה'תשפ"ד

May 12, 2024

11:32

התוכן הנקודה של חודש אדר היא – שמחה. חודש ניסן – גאולה. חודש אייר (שבכ"י ישנה המצוה דספיה"ע) – מצוה, צוותא וחיבור עם ה'. ביאור הסדר של ג' הענינים אלו מלמטה למעלה: אף שגדול מעלה השמחה עד ש"שמחה פורץ גדר", אבל הרי ידוע ששמחה אמיתית היא דוקא כשלפנ"ז הי' מעמד ומצב בלתי-רצוי ונפעל הענין ד"ונהפוך הוא", שזה עצמו מוכיח שאי"ז עדיין ענין ה"גאולה". ע"ד השמחה דחודש אדר שעדיין לא היתה גאולה בשלימותה אלא "אכתי עבדי אחשורוש אנן". אח"ז באה ענין הגאולה, שאמיתית ענין הגאולה היא גאולה בשלימותה, ע"ד הענין ד"יציאת מצרים" ש"אילו זכו" היתה זו הגאולה האמיתית והשלימה. וזה מודגש באי אמירת תחנון במשך כל החודש, ע"ד הענין ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לעת"ל וכו'. אח"ז באה הענין ד"מצוה" – צוותא וחיבור עם ה', הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" בקדושה עצמה. ע"ד העבודה דלעת"ל לאחרי קיום היעוד ד"ואת רוח הטומאה וגו'". וכמו הציווי ד"קדושים תהיו" אע"פ שכבר במ"ת היו בנ"י "גוי קדוש". ג' חלקים משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2024 Synopsis The themes of the months of Adar, Nissan, and Iyar respectively are joy, redemption, and the connection and bond forged through a mitzvah (as demonstrated by the fact that Sefiras Ha’Omer applies every single day of the month of Iyar, something we don’t find in any other mitzvah). Despite the tremendous quality of joy (“breaking through barriers”), true joy can only be experienced when one was first in an undesirable situation, and then “it was reversed.” This proves that there isn’t yet a state of true redemption, like the month of Adar, whose redemption is not complete because “We are still servants to Achashverosh.” Afterwards comes the month of redemption; true redemption is when the redemption is complete, like the Exodus from Egypt which, “had they merited,” would have been the true and complete Redemption. This is expressed in the fact that Tachanun is not recited throughout the entire month of Nissan, a semblance of the future era, when “I will remove the spirit of impurity from the earth.” Then comes the connection and bond with Hashem that results from a mitzvah; within this connection, one constantly advances from level to level within holiness itself. This is similar to the Divine service in the future era, when “I will remove the spirit of impurity etc.,” and to the command, “You shall be holy,” that is, constantly becoming holier, even though the Jewish people already became “a holy nation” when the Torah was given. Three excerpts from sichah of Monday, Parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2024 לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער

120

יום ב' פ' אמור, ה' אייר, ה'תשפ"ד

May 13, 2024

12:29

התוכן [המשך] ג' שלבים הנ"ל [שמחה, גאולה, מצוה] ישנם גם בענין הפצת המעיינות חוצה – "חוצה" כפשוטה, שזהו"ע שהזמ"ג, אבל גם בה"חוצה" של עצמו, שהרי כחות נפשו הם כבר בבחי' "חוצה" לגבי עצם הנפש: מכיון שה"כח" כפי שנמשך מהנפש הוא בבחי' "חוצה" ביחס לכפי שהי' כלול בעצם הנפש, הנה כדי שהוא יפעול כדבעי יש לכל לראש לשמחו ו"לומר לו" שדוקא עי"ז נפעל הענין ד"יחוד קוב"ה ושכינתי'" (בעולם העשי', אבל עי"ז עד) "הוא ושמו אחד"! ועי"ז הוא "נגאל" מ"נפילת-רוחו" ("נפל מדרגי'"), ואז הוא עושה את הפעולה עצמה – "מצוה". ועד"ז בהפעולה על הזולת: לכל לראש יש לעודדו ולשמחו שידע שיש בו "חלק אלוקה ממעל ממש" וכו', ועי"ז מתבטלים המדידות וההגבלות ו(גם) המחיצות בין א' לשני ["גאולה"], שהרי מצד הנשמה "כולן מתאימות ואב א' לכולנה"! ועד שבאים לעיקר – ה"נעשה" – "מצוה", שעי"ז נעשה ה"צוותא וחיבור". ד' חלקים משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2024 Synopsis [Continued.] These three stages mentioned earlier (joy, redemption, and mitzvah) also apply to spreading the wellsprings outward – “outward” in the literal sense (which is the call of the hour), as well as “outward” within oneself. Compared to the soul’s essence, the soul’s faculties are considered “outside.” Therefore, in order for a soul-faculty to operate properly, one must first bring it joy, by “telling it” that it is the means by which the “union of the Holy One blessed be He, and His Shechina” will come about etc. This joy “redeems” the soul-faculty from the sense that it has fallen from its higher level, after which comes the action itself – “mitzvah.” The same applies to spreading the wellsprings to others: first, one must give the other Jew the encouragement and joy that comes with the knowledge that he is an “actual portion of Hashem from above” etc. This then nullifiesall boundaries and limitations (“redemption”), including the barriers between one Jew and another, because in truth, “they are all equal and they all have one father.” Then comes the main thing – action which brings about the bond and connection (“mitzvah”) to Hashem. Four excerpts from sichah of Monday, Parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2024

121

יום ג' פ' אמור, ו' אייר, ה'תשפ"ד

May 14, 2024

11:32

התוכן א' הדברים שבזכותם יצאו בנ"י ממצרים הי' מה "שלא שינו את לבושם". א' מיסודי הצניעות (בעיקר בנשים ובנות) – מה שבולט לעין, שהוא הלבוש. וזוהי ההוראה, שאפי' ב"מצרים" צ"ל "לא שינו את לבושם", אפי' אם זה קשה. ודוקא הנהגה זו גורמת לנשיאות-חן ולהערכה בעיני אוה"ע. ועוד פרט: בין מליוני בנ"י שהיו במדבר, אומרת התורה שרק "אחת היתה" שקלקלה – "שלומית בת דברי". וזו היתה תוצאה מזה ש"דברנית היתה", חסרון בצניעות הדיבור. היינו שצ"ל ענין הצניעות לא רק באופן הלבוש אלא גם באופן הדיבור בבית וברחוב. ובזכות ההנהגה באופן של צניעות יוציא ה' את בנ"י גם מגלות זו; כל יהודי צריך להתאחד עם כ"א מבנ"י ובפרט עם אלו הנמצאים בא"י – הנה יה"ר שיקויים בהם מ"ש "ושכבתם ואין מחריד", שגם בשעת ה"שכיבה" אין אפי' מי שיפחידם, כי "ה' שומרך". שגם לזה צריך את ענין הצניעות, וכמ"ש "כי ה"א מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך .. ולא יראה בך ערות דבר וגו'". משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"ל, בהכינוס הט"ו של אגודת נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2024 Synopsis One of the things in whose merit the Jewish people left Egypt was that “they did not change their clothing.” Even in “Egypt,” one must “not change their clothing,” even if it is difficult, and this will cause the Jewish people to find favor in the eyes of the nations around them. The Torah also tells us that from the millions of Jews in the desert, only one fell into sin, Shlomis bas Divri, and it was the result of her being “very talkative,” meaning a lack of tznius in her speech. That is, tznius applies not only to one’s manner of dress, but also to one’s manner of speech. In the merit of tznius, Hashem will likewise take us out of this exile. Every Jew must unite with all Jews, especially those in Eretz Yisrael; may Hashem fulfill for them the verse “…you will lie down and no one will frighten” you, meaning, not only will no one harm them, rather, there won’t even be anyone to frighten them, because “Hashem is your Guardian.” This also requires tznius, as it says, “For Hashem your G-d walks in the midst of your camp to save you and to deliver your enemies before you,” because “He sees no unseemly matter in you etc.” Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Bamidbar, 25 Iyar 5730, at the fifteenth annual N’shei Chabad Convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2024 לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

122

יום ד' פ' אמור, ז' אייר, ה'תשפ"ד

May 15, 2024

12:22

התוכן הענין ד"מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" [אבות פרק ג'] בא מזה שהאדם הוא "משוחד" ו"אוהב את עצמו" עד שהוא מתבייש להודות בטעותו, עד שמצדיק א"ע ע"י ש"מגלה פנים וכו'". והנה כשהאדם לומד תורה באופן של "אחוריים", בלי חשק, אינו שייך בכלל לפסוק הלכה ובמילא גם לא ל"מגלה.. שלא כהלכה", וע"ד פתגם אדמו"ר מהריי"צ שכדי להיות "אפיקורס" צריך לדעת משהו שיוכל להכחישו... לא שייך לשבת "קנאַקן סעמיטשקעס" ולהיות "אפיקורס" – הוא עם הארץ ולא אפיקורס!... כדי להיות "מגלה .. שלא כהלכה" צריך ללמוד תורה בהתמדה ולהתעמק בזה עד שזה ניכר ב"פנים" וכו'. ואדם זה שהוא "משוחד" ה"ה מתייגע בתורה כדי לפסוק להיפך משו"ע!! וכדי שזה לא ייראה כאילו הוא סומך ע"ע, הוא מקים "וועדה" עם אנשים בעלי-תואר ברפואה ובהיסטורי' וכיו"ב, בעלי-הצלחה במשחקי "פוט-באָל" – שיודעים "להכניס" את הכדור גם ברגל השמאלי... – שאין ל"תוארים" אלו שום קשר ל"הלכה", ומשלמים להם אלפי דולרים מכספי הציבור, ולוחץ עליהם שיפסקו ש"שתים ועוד שתים שווה חמש" – לומר על ענין שמבטל דין בשו"ע שזהו יהדות!!! משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2024 Synopsis “Interpreting the Torah not in accordance with the halacha” [Pirkei Avos ch. 3] results from a person being so “bribed” by his self-love that he is too ashamed to admit when he errs, and instead justifies himself by interpreting the Torah as though his actions were correct. When a person studies Torah as an afterthought, without passion, he cannot issue a halachic ruling at all, therefore, he also can’t “interpret the Torah not in accordance with the halachah.” As the Rebbe, my father-in-law, would say, in order to be an apikores, one must really know what it is he is denying…once can’t just be knaken semitchkes (“cracking sunflower seeds”) and be an apikores – that would be an am ha’aretz, not an apikores. To “interpret the Torah contrary to the halacha, one must learn diligently and acquire deep knowledge until he discerns its “face” etc. And this person who is motivated by personal considerations, toils in Torah, in order to issue rulings that defy the Shulchan Aruch! And to create the appearance that he isn’t just relying on his own authority, he establishes a “committee” with academics in medicine and history etc., people who are successful at “football” – who know how to get the ball into the goal with the left foot – they have “degrees” with no connection to halacha, and are paid thousands of dollars of public funds, and pressured to decide that “two plus two is five” – to say that something that goes against halacha is Judaism, G-d forbid. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2024

123

יום ה' פ' אמור, ח' אייר, ה'תשפ"ד

May 16, 2024

11:55

התוכן לאחרונה קמים יהודים שאת כספי הציבור שהיו יכולים להשקיע בחינוך יהודי של אלפי ילדי ישראל – פיקוח נפש רוחני (ואולי גם גשמי) – מבזבזים בלרחק יהודים מדרך התורה וההלכה... מקימים וועדות שידונו בעניני תורה והלכה כשמבטיחים מראש שמסקנת הרוב [דוקא. לא כולם, כדי להראות כאילו השקו"ט היתה כנה...] תהי' באופן מסויים! עושים שינויים בסידור; כדי "לקרב" בנ"י ליהדות מעודדים אותם לנסוע בשבת לביהכנ"ס... אף שבכך עוברים גם על מלאכות מן התורה! ובשביל מה – לשמוע את הדרשה של ה"ראביי" בעניני פוליטיקה וכד'!; פעם ראיתי נאום של א' שדרש בר"ה שהי' בו הכל חוץ מעניני יר"ש... כשהתעניין מה דעתי על הנאום, אמרתי לו הרי אפילו לשיטתו – מדוע הסתמך בדרשתו על ספרי הגויים כאשר אותו ענין כתוב בתורה שבכתב! ומה יענה לשאלת נכדו – אם "במקרה" יקבל חינוך יהודי – איך שכח פסוק בתנ"ך?!... משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2024 Synopsis It has happened recently that public funds that could have been invested in the Jewish education of thousands of Jewish children – a matter of life and death (spiritually, and perhaps also physically) – has been wasted on distancing Jews from the path of Torah and Halacha…. They establish committees to discuss matters of Torah and Halacha, while ensuring in advance what the decision will be (they do it via majority vote, to make it seem like it was properly deliberated etc.), and the decision is to make changes to the siddur, that in order to bring Jews “closer” to Yiddishkeit they should be encouraged to drive to shul on Shabbos, which involves biblical prohibitions. And for what – to hear the “rabbi” talk about politics and the like. I saw the text of one rabbi’s Rosh Hashana sermon; it discussed everything but matters of fear of heaven…when he asked me what I thought about the sermon I told him, even according to your own opinion – why did you base the sermon on non-Jewish books, when it says the same idea in the Written Torah? And what will he answer when his grandson asks – if his grandson ends up receiving a Jewish education – how he forgot a verse from the Tanakh?! Excerpt from sichah of Motz’aei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2024

124

יום ועש"ק פ' אמור, ט' אייר, ה'תשפ"ד

May 17, 2024

9:27

התוכן בסיום מסכת מגילה, לאחרי שמביאה הגמ' את דברי המשנה "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו", מסיימת הגמ': "ת"ר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (שנוסף שבכל יו"ט צריכים לקרוא פסוקים בתושב"כ מעניני המועד, צריכים גם לדרוש בהלכות המועד בתושבע"פ). זה שלא נזכר כאן ר"ה ויוהכ"פ (שנימנו בפרשה שבסיומה הפסוק "וידבר משה וגו'") יובן עפ"י המובן משו"ע אדה"ז שהענין ד"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסחל' יום וכו'" הוא כדי ללמוד את דיני החג, הן של ההכנות להחג והן של החג עצמו, משא"כ הענין ד"שואלין ודורשין . . הלכות פסח בפסח וכו'" הוא "בענינו של יום נס הנעשה בו ביום". אלא שמכיון שאוספים כבר את הציבור בשביל זה, מנצלים את ההזדמנות גם כדי לדרוש ולחזור עוה"פ על דיני החג. אבל בר"ה ויוהכ"פ אין ענין של נס שבשבילו יש לאסוף את הציבור (ואת דיני החג כבר למדו לפנ"ז). ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2024 Synopsis The Mishna states, “‘And Moshe told the Jewish people the appointed festivals of Hashem’ – the mitzvah is that they should read each one in its time.” On this the Gemara says: “Our Sages taught, Moshe enacted for the Jewish people that they should inquire and expound upon the laws of Pesach on Pesach, the laws of Shavuos on Shavuos, and the laws of Sukkos on Sukkos” (that is, in addition to the requirement to read from the Torah on each Yom Tov the verses in the Written Torah about that day, they must also expound upon the laws in the Oral Torah). The reason it doesn’t mention Rosh Hashana and Yom Kippur here (although they, too, are mentioned in the passage upon which the law is based, “And Moshe told…”) can be understood from the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, where he writes the requirement of “inquiring and expounding upon the laws of Pesach before Pesach for thirty days” etc. is in order to learn the laws of the holiday (including the preparations for the holiday as well as the laws of the holiday itself), in contrast to the requirement of “inquiring and expounding on Pesach” itself., which is about “the theme of the day—the miracle that happened on that day.” Just that since the community is already being gathered to expound upon the miracles (on Yom Tov itself), the opportunity is used to once again review the laws. But on Rosh Hashana and Yom Kippur there is no requirement to gather the community because there is no miracle of the day upon which to expound (and there is no need to gather the community to discuss the laws, which they have already learned during the previous thirty days). Two excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2024 לע"נ מרת מלכה רייזל בת הרה"ח ר' מרדכי דובער ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלה ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק

125

יום א' פ' אחרי-מות, כ' ניסן – ערב ימים האחרונים דחה"פ, ה'תשפ"ד

Apr 28, 2024

9:34

התוכן מעלת הימים האחרונים דחג הפסח מצד הענין ד"הכל הולך אחר החיתום", וכן עפ"י הידוע שההדגשה בימים האחרונים דחה"פ היא על הגאולה העתידה, וכמו שמודגש בהפטרות של ימים אלו וכן בקריאת התורה דשביעי של פסח ‏–‏ השירה ד"אז ישיר וגו'", ובמילא יש להוסיף בפעולות טובות בימים האחרונים דחה"פ ביתר שאת עוד יותר מבימים הראשונים, ובמיוחד פעולות הקשורות עם ילדי ישראל, כי הרי הענין ד"הם הכירוהו תחלה" הי' בשביעי של פסח! וענין זה ד"הם הכירוהו תחילה" הוא בכל ילדי ישראל בכל מקום ובכל זמן והם פועלים גם על הוריהם ‏–‏ "והשיב לב אבות (להקב"ה) על (ידי) בנים". משיחת יום ד' דחוה"מ פסח, ערב ימים האחרונים דחג הפסח ה'תש"מ, אחרי תפילת שחרית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024 Synopsis The emphasis during the second days of Pesach is on the coming Redemption, as seen in the Haftoros of the second days as well as in the Torah reading of the seventh day of Pesach – the song of Az yashir etc. Therefore, one should increase in positive deeds during the last days of Pesach, even more so than during the first days, especially activities involving Jewish children, because [at Kerias Yam Suf, which took place] on the seventh day of Pesach, “They recognized Him first.” The idea that “They recognized Him first” applies to all Jewish children in every time and place, and they also influence their parents – “He will turn the hearts of the fathers to [Hashem, through] the children.” Excerpt from sichah of the 4th day of Chol Hamoed Pesach 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

126

יום ב' פ' בהר, י"ב אייר, ה'תשפ"ד

May 20, 2024

12:19

התוכן [המשך] ובזה מתורץ מה שעל השאלה "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השישית" לא באה התשובה שהקב"ה הוא "הזן ומפרנס לכל" והוא יאכילם אז ב"לחם מן השמים" כמו במדבר?! כי בכניסתם לארץ, "כי תבאו אל הארץ", התחיל הסדר ש"אין סומכים על הנס" אלא צ"ל עשי' בדרכי הטבע. אלא שהקב"ה מבטיח ש"וצויתי את ברכתי בשנה השישית", שהברכה תהי' בלבושי הטבע עצמם. והכלי לזכות בברכת ה' כבר "בשנה השישית" הוא כאשר החלטתו הראשונה בכניסתו לארץ היא, שזהו ארץ (ועם) ששייך לה' – "ושבתה הארץ שבת לה'"! וכך יש גם לחנך הילדים, שכאשר יגיע התקופה שהם יצטרכו לדאוג לפרנסתם, "כניסתם לארץ", ועפ"י תורה צריך לעשות לזה כלי בדרכי הטבע, הנה החלטתם הראשונה צ"ל ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים". ועי"ז יזכו לברכת ה'. ב' נקודות אלו 1) צ"ל פעולה בדרכי הטבע. 2) אבל זה צ"ל מיוסד ע"ז ש"לה' הארץ ומלואה" – נוגע גם (ובמיוחד) בקשר להמצב לאחרונה בארצנו הק'. משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2024 Synopsis [Continuation.] This also explains why the answer to the question “And if you should say, ‘What will we eat in the seventh year?’” is not that Hashem will provide “bread from heaven” just like in the desert. Because once “you enter the land,” one ma no longer “rely on a miracle”; rather, one must act by natural means. But Hashempromises that, “I will command My blessing in the sixth year,” within the cloak of nature itself, causing the produce to last for as long as needed. The vessel to merit Hashem’s blessing in the “sixth year” comes when one’s first decision upon entering the land is that this is a land (and a people) that belongs to Hashem – “and the land shall rest a Shabbos to Hashem.” Children should be educated in such a way that when the time comes for them to earn a livelihood (“entering the land”), they know that while the Torah requires making a vessel by natural means,thefirst decision one must take is that “all your deeds shall be for the sake of heaven”; in this way they will merit Hashem’s blessing. These two points – (1) that one must act via natural means, but (2) the action must be founded on the basis that “the earth and its fullness belong to Hashem” – also apply to the recent situation in Eretz Yisrael. Excerpt from sichah of Motza”ei Lag B”Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2024 לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.

127

יום ג' פ' בהר, י"ג אייר, ה'תשפ"ד

May 21, 2024

10:15

התוכן בזמן שביהמ"ק הי' קיים, שאז הקריבו קרבן פסח בגשמיות – ראו בפועל ממש ובגלוי את העילוי דפסח ראשון על פסח שני (שישנם ענינים בקרבן פסח ראשון שאינם בשני), אבל בזמן הגלות הרי גם עיקר קרבן פסח ראשון הוא ברוחניות, ובמילא בפסח שני לא מודגש את מה שהחסיר בפסח ראשון אלא רק העילוי דפסח שני על פסח ראשון. ומזה, שדוקא בזמן הגלות ניכר יותר העילוי דפסח שני לגבי פסח ראשון, ההוראה – שכאשר ה"יצר" רוצה לפעול חלישות ח"ו בעניני התומ"צ בזמן הגלות בטענה שבלאו הכי אא"פ לקיים אותם בשלימות – אומרים לו שישנו הענין ד"יתרון האור מתוך החושך", שדוקא בזמן הגלות יכולים לפעול "יתרון האור". אמנם הגילוי ד"יתרון האור" יהי' לעת"ל, אבל פעולת עצם הדבר נעשית ע"י מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות דוקא. ונוסף לזה – גם גילוי הענינים יכול כל יהודי לפעול בכל עת שירצה, כי ביכולתו להביא את משיח צדקנו. ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2024 Synopsis When the Beis Hamikdash stood and the Korban Pesach was brought physically, the Jewish people saw the advantage of Pesach Rishon over Pesach Sheini (because some aspects of the Pesach Rishon don’t apply to the Pesach Sheini). But in exile, even the Pesach Rishon happens in the spiritual sense. Therefore, Pesach Sheini nowadays doesn’t emphasize what Pesach Sheini lacks compared to Pesach Rishon; rather, the emphasis is only on the advantage of Pesach Sheini over Pesach Rishon. This teaches us that when the evil inclination tries to weaken our Torah and mitzvos in exile by arguing that we can’t fulfill them properly in exile anyway – the response is that “the advantage of light” comes “from the darkness” – it is specifically in exile that we can bring about the “advantage of light.” While it’ true that this “advantage of light” will be revealed only in the future, however, that light is caused by “our actions and our service” now in the time of exile. Moreover, even the revelation of it is possible for a Jew at every moment, because a Jew has the ability to bring Moshiach. Two excerpts from sichah of Pesach Sheini 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2024

128

יום ד' פ' בהר, י"ד אייר – פסח שני, ה'תשפ"ד

May 22, 2024

11:14

התוכן מצות "פסח שני" באה ע"י פעולתן של ישראל שתבעו "למה נגרע". ולכאו' תביעה זו של האנשים (שהיו גדולי ישראל) שלא יכלו להקריב קרבן פסח במועדו ממשה רבינו – תמוהה. דממה נפשך: אם רצונו של ה' שיקיימו את המצוה בודאי יצוה למשה לומר להם זאת, ואם משה לא יאמר להם מאומה – פירוש הדבר שאינם צריכים לקיימה! אלא, אע"פ שבכל ענין של יהדות צ"ל ה"ויאמינו בה' ובמשה עבדו", אבל בעניני יראת שמים שמרגיש שזה נוגע לו וחסר לו – עליו לדרוש זאת ולא "לישען . . על אבינו שבשמים"... וזו הוראה הן ל"פשוט שבפשוטים" שיכול לחשוב "מי אני ומה אני" לבוא בתביעה... – הנה למרות ריחוק הערך בין אנשים אלו לה' – באו אליו בתביעה ודרישה והיא נתקבלה, ועל ידם ניתוסף מצוה לכל בנ"י! והן ל"ראשיכם שבטיכם" שיכול לחשוב "מה חסר לי שאבוא לטעון 'למה נגרע'" – עליו לדעת שהסימן של "תלמידי חכמים" הוא ש"ילכו מחיל אל חיל"! ג' חלקים משיחת יום ד' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2024 Synopsis The mitzvah of Pesach Sheini came about through theinitiative of Jews (leaders of the generation) who were unable to bring the Pesach Rishon and demanded, “why should we be excluded.” Seemingly, their demand is puzzling: if Hashem wanted them to perform a Korban Pesach, He would surely have commanded them to do so. And if Hashem didn’t command them to do so, seemingly that shows that it isn’t necessary. The answer is that although one must always “believe in Hashem and in Moshe His servant,” and do what Hashem says, however, when it comes to matters of fear of Heaven, when one feels he is lacking and it really bothers him – here he must demand what he is looking for, and not simply “rely…on our Father in Heaven.” This is a lesson for Jews of every level: the “simplest of the simple” might think, who am I to come and make demands of Hashem – but in the story of Pesach Sheini, Jews did come with a demand, and it was accepted, and through them a new mitzvah came about for all Jews. On the other hand, the “heads of your tribes” might think, what am I lacking that I should come and demand, ‘Why should we be excluded” – but the truth is that the very symbol of being a Torah scholar is the desire to constantly grow and advance from strength to strength. Three excerpts from sichah of Wednesday, Parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2024

129

יום ה' פ' בהר, ט"ו אייר, ה'תשפ"ד

May 23, 2024

9:59

התוכן מנהג ישראל לקשר את היום דל"ג בעומר עם תשב"ר. הקשר עם תחילת פ' בהר "והי' כי תבוא אל הארץ וגו'": אצל תשב"ר, שכל ענינם הוא לימוד התורה, "שבת", מודגש הסדר שלכל לראש "ושבתה הארץ שבת לה'", ולאח"ז בא הזמן ד"שש שנים תזרע שדך וגו'". כאן המקום לעורר ע"ד ההתעסקות עם ילדי ישראל בל"ג בעומר: אלו שכבר עסקו בזה - שיוסיפו, ובמקומות שעדיין לא עסקו בזה (כדרוש) - לכנס ילדי ישראל בסמיכות לל"ג בעומר (באופן המותר) ולדבר אתם בעניני תורה ואודות ל"ג בעומר. ובפרט בש.ז. שאירעו דברים מבהילים נגד רשב"י! וי"ל שכיון שמתקרבים לביאת המשיח שאז לא יהי' קנאה ותחרות וכו', ישנם המשתדלים לחטוף ולנצל את רגעי גלות האחרונים להוסיף בעניני שנאה ומחלוקת. וזה צריך לעורר את ההולכים בדרכו של רשב"י, שלאחרי כל עבודתם עדיין לא הביאו בפועל את משיח צדקנו, ועליהם לזכור שבהם תלוי הדבר להוסיף עוד יותר בהפצת המעיינות חוצה. ובעניננו: שיראו אשר כל ילדי תשב"ר שמחים בשמחתו של רשב"י! משיחת יום ג' דפ' בהו"ב, ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2024 Synopsis The Jewish custom is to involve the schoolchildren on Lag B’Omer. This is connected to the beginning of Parashas Behar, “When you come to the land, etc.”: schoolchildren are fully involved in Torah study – “Shabbos” – which emphasizes that first comes “the land shall rest a Shabbos to Hashem,” and only afterwards comes the “six years you shall sow your field, etc.” This is the place to further mention the importance of gathering the children in the days close to Lag B’Omer (in a permissible manner) to speak to them about Torah and about Lag B’Omer. Especially this year, when some people have done shocking things against Rashbi: it can be said that since we are approaching the coming of Moshiach, when there will be no more jealousy and competition, etc., and yet there are those who endeavor to seize the last moments of exile to increase hatred and division – this should inspire those who follow the way of Rashbi to remember that it depends on them to seize every moment and increase in spreading the wellsprings outward. And in this case – to see to it that all Jewish children rejoice in the joy of Rashbi! Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Behar-Bechukosai, Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2024

130

יום ועש"ק פ' בהר, ט"ז אייר, ה'תשפ"ד

May 24, 2024

6:07

התוכן א) הסדר בפרש"י עה"פ בססיום פ' בהר "לא תעשו לכם אלילם" - "כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד ע"ז אף אני כמותו, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו" (- דלא כסדר הכתובים 1) לא תעשו לכם אלילים 2) שבתתי תשמרו 3) מקדשי תיראו (- גדר קדושה, בו מרומז הענין דגילוי עריות וכו')) הוא ע"ד הכלל ש"דיבר הכתוב בהווה" - כשצריכים להזהיר הנמכר לגוי לא ללמוד מהנהגת רבו ה"ז עפ"י הסדר שרגיל יותר שהוא ילמוד ממנו: קודם ענין הקשור עם תאוות וחמדת האדם - ג"ע, ואח"ז הענין דע"ז שאינו "בהווה" כ"כ, ואח"ז הענין ד"שבת" שאינו אלא אחת לשבוע (משא"כ בכתוב עצמו, שהם ג' ציווים שונים, לא שייך לומר "דיבר הכתוב בהווה"). משיחת ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2024 Synopsis At the end of Parashas Behar, on the verse, “You shall not make idols for yourselves,” Rashi states: “This is addressed to the one who has been sold to a gentile, that he should not say, “(1) Since my master engages in illicit relations, I will also be like him; (2) since my master serves idols, I will also be like him; (3) since my master desecrates the Shabbos, I will also be like him.” This is why these verses are stated [here].” However, in the Torah itself, the order is different: (1) “You shall not make idols for yourselves”; (2) “You shall keep My Shabbasos”; (3) “You shall fear My sanctuary” (“sanctity” connotes refraining from illicit relations). The reason Rashi changes the order is because “The Torah speaks of what is usual”: when cautioning the Jew who has been sold to a gentile not to learn from his master’s conduct, he does so following the order in which the Jew is most likely to learn from his master: first illicit relations, which involves a strong human desire etc., followed by idolatry, which is less “usual,” and then Shabbos, which comes only once a week. (But in the Torah itself, these are three different commands, so the idea of “speaking of what is usual” doesn’t apply.) Excerpt from sichah of Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2024

131

יום א' פ' בחוקותי, י"ח אייר – ל"ג בעומר, ה'תשפ"ד

May 26, 2024

8:19

התוכן מסופר במדרש שפעם באו זוג לרשב"י להתגרש (אחר י' שנה ולא ילדה), ואמר "כשם שנתדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה", הלכו ועשו "סעודה גדולה ושכרתו .. אמר לה (הבעל) בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית טלי אותו ולכי לבית אביך", לאחר שנרדם, אמרה לעבדי' ולשפחותי' להוליך אותו לבית אבי', כשנתעורר ושאל אותה מדוע נמצא שם? ענתה "אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך!", הלכו לרשב"י והתפלל עליהם ונפקדו, "ללמדך מה הקב"ה פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות". ויש לקשר זה עם הידוע אודות המופתים של אדמו"ר האמצעי בל"ג בעומר בעיקר בנוגע לפקוד עקרות. (וענינו ברוחניות, לפעול שהאבות והילדים ילכו יחד באותו דרך ה'). והמדרש מסיים בק"ו ש"ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכ"י ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה – עאכו"כ" שממלא בקשתם. ויה"ר, שע"י מעשינו ועבודתינו, ובמיוחד הפעולות (ובפרט עם הילדים) בקשר ל"יום שמחתו" של רשב"י, נזכה לראות זאת בעיני בשר ובקרוב ממש! משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2024 Synopsis The Midrash tells the story of a couple who had been married for ten years without having children, they came to Rabbi Shimon ben Yochai to get divorced. Rabbi Shimon ben Yochai told them, “Just as you were married with food and drink, so too, you shall not separate except with food and drink.” They went and made a great feast, at which the husband became intoxicated. “He said to her, ‘My daughter, see any valuable object that I have in the house, take it and go to your father’s house.’” After he fell asleep, she told her servants and maidservants to take him to her father's house. When he awoke and asked why he was there she replied, “There is no object in the world more valuable to me than you!” They went back to Rabbi Shimon ben Yochai who davened for them, and they were blessed with children. The Midrash states that this teaches you that “just as the Holy One, blessed be He, remembers the barren, so too, the righteous remember the barren.” This can be connected to the miracles known to occur by the Mitteler Rebbe on Lag B’Omer, primarily that of people being blessed with children. (In the spiritual sense – getting the parents and children to walk the same path together, the path of Hashem). And the Midrash concludes: “The Jewish people, who await the salvation of the Holy One, blessed be He, every day and say, ‘We have no valuable object in the world but You’ – all the more so” that Hashem fulfills their request. May it be His will that through our deeds and our service, especially the activities associated with “the day of Rabbi Shimon ben Yochai’s joy” (and especially the activities done with children), we will merit to see it very soon with our physical eyes. Excerpt from sichah of Motza’ei Lag B’Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2024 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

132

יום ב' פ' בחוקותי, י"ט אייר, ה'תשפ"ד

May 27, 2024

10:34

התוכן הוראה ממ"ש בזהר עה"פ [בשני דפ' בחוקותי] "ונתתי שלום בארץ"‏ – ‏"שלמא דארעא שלמא דביתא שלמא דעלמא": לכל לראש צ"ל "שלמא דארעא"‏ – ‏שלום ב"ארץ חפץ" שבכל יהודי, בין היצ"ט ויצה"ר, "ואהבת.. בכל לבבך"‏ – ‏בשני יצריך. ועי"ז נעשה "שלמא דביתא"‏ – ‏שלום בכל בית יהודי, שמתבטל המצב של אי-שלום בין ההורים לילדים וכו' כי כולם מתנהגים עפ"י הוראות התורה. ועי"ז נעשה הענין ד"שלמא דעלמא"‏ – ‏ע"י כל פעולה טובה של כאו"א בכחו להביא שלום בכל העולם, מתחיל מ"ונתתי שלום בארץ" (הידועה)‏ – ‏ארץ ישראל, שניתנה לכאו"א מישראל כ"נחלת עולם" מ"אלקי עולם"! איזה מקום יש ב"דמוקטרטי'" כש- 12 או 20 אנשים מחליטים, ואח"ז 120 אנשים (ביניהם גם אינם-יהודים) מאשרים, לתת לגוי שטחים מא"י בלי לקבל רשות ע"ז מכאו"א מ-13 מיליון בנ"י בכל מקום שהם?! גזילת רכושם של ישראל היא היפך דמוקטרטי', נגד התורה והקב"ה! הכלי ל"ונתתי שלום בארץ" הוא ההנהגה עפ"י שלימות התורה וכו' ‏ג' חלקים משיחת כ"ה אייר ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2024 Synopsis On the verse (in sheini of Parashas Bechukosai), “And I will grant peace in the land,” the Zohar states: “Peace of the land, peace of the home, peace of the world”: First there must be “peace ofthe land” - peace in the “land of desire” in every Jew, between the evil inclination and the good inclination (“‘And you shall love... with all your heart’ - with both of your inclinations”). And this brings “peace of the home,” peace in every Jewish home; following the Torah eliminates the strife that exists in the world between parents and children etc. And this brings “peace of the world”: every good deed of every Jew has the power to bring peace to the entire world, starting from “And I will grant peace in the Land” – Eretz Yisrael, which was given to every Jew as an eternal inheritance from the Eternal G-d! What place is there in “democracy” for a group of 12 or 20 people to decide, and afterwards for 120 people (including non-Jews) to approve it, to give away part of Eretz Yisrael without the permission of every one of the 13 million Jews everywhere?! Stealing the property of the Jewish people goes against democracy, against the Torah and against Hashem! The vessel for Hashem to “grant peace in the land” is acting according to the complete Torah etc. Three excerpts from sichah of 25 Iyar 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2024

133

יום ג' פ' בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ד

May 28, 2024

8:46

התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' בחוקותי "ואשבור מוטות עולכם" – ביטול כל עניני עול שיוכלו לעסוק בלימוד התורה באופן "תורתו אומנתו" ע"ד רשב"י. ב) בפנימיות התורה נתבאר התוכן דחלק שלישי דפ' בחוקותי המדבר בענינים בלתי-רצויים ש"לפי האמת אינם רק ברכות", וכמו שמציין הצ"צ בלקו"ת בענין זה שזהו ע"ד סיפור הגמ' במו"ק אודות רשב"י ששלח את ר"א בנו להתברך ואמרו לו לשונות שהיו נראים לכאו' כהיפך הברכה, וחזר ואמר לאביו "לא מיבעיא דברוכי לא בירכן אבל צעורי צערן", ואמר לו רשב"י "הנך כולהו ברכתא נינהו כו'" והסביר לו איך זה וכו', ומזה מובן גם בנדו"ד ש"לפי האמת אינם רק ברכות", ואדרבה, ברכות נעלית ביותר, מבחי' החסדים הנסתרים, שלכן נאמרו בלשון שנראה לכאורה היפך-הברכה. ועוד. משיחת יום ג' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2024 Synopsis (1) Shelishi of Parashas Bechukosai states, “and I broke the pegs of your yoke and led you upright” – meaning the nullification of every kind of yoke, so that one can engage in Torah study to that extent that “Torah is his occupation,” like Rabbi Shimon ben Yochai. (2) The inner dimension of Torah explains how although the parashah seems to say negative things, “in truth, they are only blessings.” As the Tzemach Tzedek notes in Likkutei Torah, this is like the story of the Gemara in Moed Katan: Rabbi Shimon ben Yochai sent his son Rabbi Elazar to receive a blessing from two sages, but what they told him sounded like the opposite blessings. He told his father, “Not only did they not bless me, but they caused me pain,” but father explained that, “These are all blessings,” and explained how they were blessings etc. From this we can understand in our parashah, too, that “in truth they are only blessings,” and to the contrary, they are very lofty blessings, from the hidden levels of kindness, which is why they are expressed in language that appears like the opposite of blessing. Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Bechukosai, Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2024

134

יום ד' פ' בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ד

May 29, 2024

8:20

התוכן מ"ש באבות פ"ה "עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים" אי"ז בגדר "מאי דהוה הוה" אלא נוגע בכל יום, ככל דבר משנה שענינה הוא לכל לראש פס"ד בפשטות: אחז"ל "כל המלכיות נקראו ע"ש מצרים ע"ש שהם מצירות לישראל", והרי מצב זה גופא שיש מלכויות אחרות ו"עיר האלקים מושפלת וכו'" ויהודי מתפלל שיהי' "ונבנתה העיר על תלה" – הוא ענין של "מצרים" ו"מצירות לישראל" הגדול ביותר. וע"ז אומרים ליהודי שעליו לעמוד באותו מצב של "אבותינו במצרים" – ש"עשרה נסים נעשו לאבותנו במצרים"! שהרגילות שלהם עוד במצרים הוא נסים – "עשרה נסים"! (אלא שלאחרי היציאה ממצרים נעשו עוד "עשרה נסים על הים"). ועד"ז [ובמכ"ש] ב"מצרים" היום [לאחרי יצי"מ כפשוטו ומ"ת], הנה בכל מצב שיהודי רק פונה בא' מעשר כחותיו המלובשות בג' הלבושים מחשבה דבור ומעשה – הרי הוא רגיל ומלומד ב"עשרה נסים"! [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2024 Synopsis When it says in chapter 5 Pirkei Avos, “Ten miracles were performed for our ancestors in Egypt,” it’s not just something that happened in the past (“what was, was”), rather, it is relevant practically for every day (like every Mishna – a halachic ruling). Our Sages said, “All the kingdoms are called by the name Egypt (Mitzrayim), because they oppress (metzirim) the Jewish people”; the very fact that “the city of G-d is demeaned etc.” and that a Jew prays that “the city be rebuilt on its former site,” is the greatest “Egypt” and “oppression of the Jewish people.” To this a Jew is told that he must be like “our ancestors in Egypt” – where “Ten miracles were performed for our ancestors in Egypt”! The norm for them, even while still in Egypt, was miracles – “ten miracles”! (And then after they left Egypt, there were another “ten at the sea” – miracles above miracles.) Similarly (and all the more so) in “Egypt” today (after the literal Exodus from Egypt and the giving of the Torah): in every situation, wherever a Jew turns and exercises any of his ten faculties, clothed in the three garments of thought, speech, and action – he is accustomed to and used to “ten miracles”! [To be continued.] Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Netzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2024

135

יום ה' פ' בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשפ"ד

May 30, 2024

10:43

התוכן [המשך] הענין ד"עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים" הנ"ל נוגע גם לענין ש"רועשים" בימים אלו: גם יהודי ש"נמצא במצרים", "מיצרים וגבולים", ואמר ועשה מה שלא צריך – כמו "אבותינו" שהיו מביניהם שרצו לישאר במצב של הנהגת הטבע של מצרים – הנה באמת אי"ז מציאותו האמיתית אלא "יצרו אנסו", ו"אונס רחמנא פטרי'" (אף שאין מקום לשמוח ע"ז... אלא להצטער שהוא במצב זה), והמציאות היא שגם "במצרים" נעשים ליהודי "עשרה נסים" בכל עניניו (הכלולים בעשר כחותיו)! וזהו מה שראו לאחרונה ה"עוצו עצה ותופר" וכו'. אלא שהנסים מלובשים בטבע, ועפ"י תורה אנו עדיין ב"מצרים" ואי"ז אפי' "אתחלתא דגאולה"; הנסים גלויים יהיו בגאולה עצמה – "עשרה על הים". וזוהי ההוראה לכל הדורות: גם ב"מצרים" ובגלות נעשים נסים בכל הענינים ואין ממה לפחד! אלא שהם נסים מלובשים בטבע, וזוהי הקדמה קרובה ל"עשרה על הים" כאשר "בנהר יעברו ברגל" בביאת המשיח. משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2024 Synopsis [Continued.] The abovementioned “ten miracles performed for our ancestors in Egypt” also relate to the current events being constantly discussed: Even a Jew who is “in Egypt,” within the constraints and boundaries, who said and did something he shouldn’t have – like “our ancestors,” among whom were those who wanted to remain under the natural conduct of Egypt – however, this isn’t his true identity. Rather, “his inclination forced him,” and someone who is forced is “exempt” (though of course he shouldn’t celebrate it…rather, he should be saddened at beingin such a situation). And the reality is that even “in Egypt”, “ten miracles” are performed for a Jew in every aspect of his life (included the ten faculties he possesses). This is why, as recently seen, “they schemed a scheme andit wasnullified” etc. Just that the miracles are clothed in nature, and according to the Torah we are still “in Egypt,” and this isn’t yet even the “beginning of the Redemption”; the open miracles will happen at the Redemption itself – “ten at the sea.” This is the lesson for all generations: even in “Egypt” and in exile, there are miracles in everything, and there is nothing to fear! Just that the miracles are clothed in nature; this is the preparation for the “ten at the sea” very soon, when “they will cross the river on foot” with the coming of Moshiach. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Netzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2024

136

יום ועש"ק פ' בחוקותי, כ"ג אייר, ה'תשפ"ד

May 31, 2024

11:45

התוכן ענינו המיוחד של שבת מבה"ח סיון הוא שזהו ה"ירחא תליתאי" שבו ניתנה ה"אוריין תליתאי לעמא תליתאי וכו', והיינו שחודש זה קשור במיוחד לתורה ו(למצוות שניתנו) לבני ישראל. ומכיון שכללות הענין דמבה"ח של כל חודש ניתנה בתורה הקשורה עם חודש סיון, נמצא דשבת מבה"ח סיון כולל כל ימי שבת מבה"ח של כל השנה. כללות הענין דשבת מבה"ח הוא ענין טוב שנתחדש דוקא בגלות: כי רק לאחרי החורבן, שאז נתבטל הענין דקידוש החודש עפ"י הראי', יודעים מראש מתי יהי' ראש חודש ואפשר להתכונן לזה באופן המתאים, ועוד ועיקר: לברך את החודש בשבת שלפנ"ז וכו'. ‏א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2024 Synopsis Shabbos Mevarchim of the month of Sivan is special in that Sivan is the “third month,” during which the “three-fold Torah” was given to the “three-fold nation” etc.; that is, this month has a special connection to the Torah (and mitzvos), which were given to the Jewish people. Since the very idea of blessing every month comes from the Torah, which was given in the month of Sivan, it emerges that the Shabbos Mevarchim before Sivan includes the Shabbos Mevarchim of every month of the year. The whole idea of Shabbos Mevarchim is a positive thing introduced specifically in exile; it was only after the destruction of the Beis Hamikdash, and after the discontinuance of establishing Rosh Chodesh based on the sighting of the moon, that a fixed calendar was established. This made it possible to know in advance when the new month will be, so that we can prepare for the new month properly, and more importantly: we can bless the new month on the Shabbat before it etc. Sichah from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Bechukosai, Mevarchim Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2024

137

יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תשפ"ד

Jun 2, 2024

10:16

התוכן א) מנין בנ"י הי' "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל" [כמ"ש בראשון דפ' במדבר]. והנה עפ"י טבע לא שייך שמבין יותר משש מאות אלף אנשים "מבן עשרים שנה ומעלה" לא יהיו עכ"פ אחדים שלא יהיו בריאים וחזקים כדרוש להיות "יוצא צבא", ובפרט כשנמצאים במדבר וכו', ואעפ"כ רואים דבר נפלא: כל בנ"י שמבן עשרים שנה ומעלה היו "יוצא צבא בישראל"! ומכאן רואים שכאשר הולכים בדרך התורה, בדוגמת בנ"י במדבר שהיו אז בהליכתם ממתן תורה - אין שליטה לגדרי הטבע אפי' בנוגע לבריאות הגוף! ב) הוראה ממ"ש במנין השני של בנ"י (שבפ' פנחס, ע"ש ברש"י כו, ה) שהקב"ה העיד על בנ"י שהם יצאו ממצרים כשהם בקדושתם ולא הושפעו ממצרים, אע"פ שהיו עבדים שם 210 שנה ומצרים היתה ארץ מפותחת בתחום ה"פילוספי'" וכו', והיו בטוחים ש"אנכי ארד עמך מצרימה" ושאם יתנהגו בהתאם להוראות ה' ייצאו ממצרים. משיחת כ"ה אייר ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2024 Synopsis (a) The Jewish people in the desert were counted “from twenty years old and upward, all who are fit to go out to the army in Israel” (as it says at the beginning of Bamidbar). By nature, it is impossible that among more than six hundred thousand men “from twenty years old and upward,” there wouldn’t be at least some who weren’t healthy and strong enough to be “fit to go out to the army,” especially in the desert, etc. Yet here we see a wondrous thing: all the Jewish men from twenty years old and upward were “fit to go out to the army”! This teaches us that when the Jewish people follow the Torah, like our ancestors, who at the time were coming from the giving of the Torah – they are not subject to the rules of nature, not even regarding their bodily health! (b) Regarding the second counting of the Jewish people [in Parashas Pinchas; see Rashi there etc.], it says that Hashem testified about the Jewish people that they left Egypt with the same holiness and purity as when they arrived there; they were not influenced by Egypt despite having been slaves there for 210 years, and despite Egypt being the most advanced land in the world in philosophy etc. They were certain that Hashem was with them, (“I will go down with you to Egypt”), and that by behaving according to Hashem’s instructions, they would leave Egypt. Excerpt from sichah of 25 Iyar 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2024

138

יום ב' פ' במדבר, כ"ו אייר, ה'תשפ"ד

Jun 3, 2024

10:26

התוכן הטעם לפס"ד הגמ' שדוקא מבן עשרים שנה "נושא ונותן בנכסי אביו" מבואר בע"ח כי אז מגיע האדם לשלימות השכל. ועפ"ז מבאר אדה"ז מ"ש [בראשון דפ' במדבר] "שאו את ראש בנ"י לגולגלותם מבן עשרים שנה ומעלה וגו'", דלכאו' ה"גולגולת" הוא רק ענין חיצוני, ולמה מנין הראויים בבנ"י להיות "יוצאי צבא בישראל" היא "לגולגלותם" ולא "לראש" (שכל)?! ומבאר ש"גולגולת" הוא הרצון. ובכדי להיות "יוצאי צבא בישראל", לכבוש את העולם, לא מספיק השכל אלא צריכים מסנ"פ ‏–‏ מסירת הרצון, אלא שמגיעים לזה ע"י ההתבוננות בגדלות ה' בשלימות השכל, "עשרים שנה" וכו', ואז להעלות ("שאו") את השכל שב"ראש" "לגולגלותם" (הרצון) וכו' ועי"ז יש את המסנ"פ הדרושה להיות מ"יוצאי צבא בישראל". משיחת מוצש"ק יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2024 Synopsis The reason the Gemara says that one may conduct business with his father’s property from twenty years old is explained in Etz Chaim: that is the age at which a person’s intellect is fully developed. Based on this, the Alter Rebbe explains the verse [at the beginning of Bamidbar], “Take the count of the Jewish people according to their‘skulls’ from twenty years old and upwards”: Seemingly, when counting the Jews “fit to go out to the army in Israel,” why does it refer to the skull, which is just an externality, whereas the mind defines the quality of man? He explains that the “skull” represents man’s will; in order to “go out to the army in Israel,” i.e., to conquer the world, intellect alone is not enough. Rather, one must have mesiras-nefesh – surrendering his will. Just that such mesiras-nefesh is achieved through first contemplating Hashem’s greatness with mind in its fullest state – “twenty years old.” Then one can “raise” the intellect of the mind to the level of the “skull” (the will) etc., and this will bring him to the mesiras-nefesh required to “go out to the army in Israel.” Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos, Yud Shevat 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2024 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

139

יום ג' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ד

Jun 4, 2024

10:41

התוכן [כוונת כ"ק אד"ש בהשיחה דלקמן היא בקשר להגיוס שקדם למלחמת "ששת הימים", שהחלה והסתיימה בסמיכות בסמיכות לחה"ש באותה שנה] כעת, ב"יום השישי" ערב הגאולה ("יום שכולו שבת"), מתקיים הענין ד"טועמי' חיים זכו שמראים ליהודי שהוא יכול לעמוד במעמד ומצב שיהי' בזמן הגאולה. [אלא שצריכים לדעת שזהו רק "טועמי' וגו'" דערב שבת, ולא שבת עצמו...]. ראו לאחרונה, לפני זמן מ"ת, שע"י "טרייסל" א' נתבטלו כל הטענות של היצה"ר: 1) הטענה – מהו הענין ד"הקדמת נעשה לנשמע"?! והנה ראה כ"א בזמן הגיוס, שמיד שקיבל את צו הגיוס – קם והתייצב בלי לשאול שאלות ובלי להתייעץ קודם עם המשפחה וכו'. ועשה זאת בשמחה! וכך הי' אצל כולם – מ"ראשי שבטיכם" עד "שואב מימיך". ברגע שידע שהכוונה אליו וזה נוגע לו – קיבל זאת ע"ע בלי קושיא מלכתחילה! 2) הטענה – מי אומר שמי שמוסר לך את ההוראות הוא בדרגה נעלית יותר ממך?! הנה גם א"ז ראו בעת הגיוס – מציאות הצבא עומדת על קבלת-עול המפקד! וזה לא משנה אם הוא חכם או עשיר יותר גדול מהמפקד – אם הוא המפקד יש לציית לפקודות! משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2024 Synopsis [In the sichah, the Rebbe references the call-up of the Israeli military in the lead up to the Six-Day War, which took place shortly before Shavuos that year.] We are now on the Eve of the Redemption, which is considered “Erev Shabbos” – when there is a “taste” of the Redemption, and one is shown a glimpse of how he can live the way we will live when Moshiach comes. (But one must know that it’s only Erev Shabbos, not Shabbos itself, and it’s only a taste.) As Recently we saw in the days leading up to the giving of the Torah on Shavuos, how one jostle completely nullified all the arguments of the yetzer hara: (1) The yetzer hara argues, why should you follow orders blindly, saying “We will do” before “We will hear”? But as we saw, those called up to the army reported for duty without asking any questions, without consulting their families etc. – and they did it happily. And this was true of everyone from “your heads of your tribes” to “your water drawers”; the moment they knew that the call-up was directed to them and that it affected them, they heeded the call without any questions whatsoever. (2) The yetzer hara argues: who says you must listen to the person giving you orders; you might be more capable and more experienced than him? But when the troops were called up this wasn’t a factor either; the very basis of an army is following the commander’s orders. And it doesn’t matter if the soldier is smarter or greater than the commander: if he’s the commander, you must obey his orders! Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2024 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

140

יום ד' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ד

Jun 5, 2024

10:53

התוכן [המשך] 3) הטענה הגדולה – מהו ה"סדר" שמישהו מתערב בעניניו הפרטיים ואומר לו שיש להניח תפילין ולשמור שבת וכו' – מה זה העסק שלו?! גם טענה זו נתבטלה לאחרונה בעת הגיוס – כ"א ידע בפשיטות שבהנהגתו הפרטית, אם הוא ימלא את הפקודות או אם הוא יהי' "ירא ורך הלבב", תלוי, לא רק גורלו או קבוצתו, אלא גורל כל עם היושב בציון! "דמי כל ישראל תלויים על צווארו"! וכאמור, כ"א ראה איך שכל טענות אלו התבטלו לפני מ"ת השנה, בבחי' "טועמי' חיים זכו". והוראות אלו בתקפם בכל עת: כבר אי אפשר לטעון שהענין דהקדמת נעשה לנשמע וקב"ע וכו' הוא בלתי-אפשרי – הוא ראה על עצמו איך שהוא הלך בקב"ע, בשמחה! וזה מה שגרם לנצחון. וזוהי הקריאה והטענה לכאו"א מישראל: ראית בעצמך שכאשר אתה יודע שזה ענין הנוגע לקדושת א"י או לקדושת החיים ומציאותו של יהודי – הנה אתה בעצמך התנהגת באופן האמור, ובשמחה! משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2024 Synopsis [Continued.] (3) The yetzer hara’s major argument is, what is this business of someone mixing into my personal affairs and telling me I should put on tefillin and keep Shabbat etc. – “Mind your own business!” This argument, too, was put to rest at the time of the military call-up: it was obvious to everyone that the way you conduct yourself, and whether you are “fearful and faint-hearted,” isn’t a personal issue, but rather affects the fate of your entire unit and the fate of the entire people dwelling in Tzion! Everyone saw how all these arguments of the yetzer hara were put to rest, in the days leading up to receiving the Torah, a taste of the future Redemption. The lessons apply for all time. You can no longerargue thatthat’s impossible to have kabbolas ol and put “We will do” before “We will hear,” because you saw personally that when you saw that the holiness of Eretz Yisrael and the holiness of a Jewish life was at stake – you followed orders happily and without question! This is what led to the victory, and this is the call to every Jew. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5727. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2024

141

יום ב' פ' תזריע, כ"ט אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 8, 2024

11:28

התוכן כאשר שמעו בנ"י בר"ח ניסן את "בשורת הגאולה" ממשה רבינו, היו כ"כ בטוחים בקיום הדבר, ולכן כבר אז, כאשר עוד היו במצרים תחת ממשלת פרעה וכו', הי' זה עבורם כאילו קויים הדבר בפועל! עד שכבר בר"ח ניסן נק' החודש‏ – ‏חודש הגאולה! ועד"ז בנוגע הגאולה האמיתית והשלימה. ולכן, אפי' יהודי שיודע שנמצאים בגלות חושך כפול ומכופל ניתןלתבוע ממנו שירגיש שמחה אמיתית מזה שנמצא ב"חודש הגאולה", כי עיקר ענין גלות וגאולה תלוי ברגש האדם ויכול להרגיש בחירות גם בגלות. יהודי שיודע ש"פרעה" אינו אלא "גרזן ביד החוצב בו"‏ – ‏ה' הכניס אותו לגלות כדי לנסותו וכו', ובידו להגאל מיד ע"י "בקולו תשמעו" ו"מיד הן נגאלין"‏ – ‏הנה עבורו אי"ז גלות אמיתי! ועוד: כיון ש"הנשמה מעולם לא הלכה לגלות", הרי אם הנשמה אצלו היא העיקר ה"ה מלכתחילה במצב של חירות! ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2024 Synopsis On Rosh Chodesh Nissan, when the Jewish people heard the “tidings of the redemption,” they were so certain it would be fulfilled that already then, while still in Egypt, it was as though it was fulfilled in practice. To the extent that already on Rosh Chodesh Nissan the month was calledthe “month of redemption.” The same applies to the true and complete Redemption: even when a Jew knows that we are in an exile of double and redoubled darkness, he can be expected to feel true joy from the fact that it’s the month of redemption – because the state of exile or redemption depends primarily on a person’s mindset, and one can feel freedom even in exile. When a Jew knows that Pharaoh is merely “the axe in the hand of the woodchopper” – and that Hashem put him into exile in order to test him etc., and that it is within his power, by “listening to My voice,” to be immediately redeemed” – for him, it is not a true exile. Moreover: since “the soul never went into exile,” if one makes his soul primary and his body secondary – he is in a state of freedom in the first place. Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2024

142

יום ה' פ' ויקרא, י"א אדר שני – תענית אסתר מוקדם, ה'תשפ"ד

Mar 21, 2024

10:44

התוכן 1) בקביעות שנה זו חל הצום ד"תענית אסתר" בי"א אדר. תאריך זה מיוחד עפ"י דברי המשנה "מגילה נקראת בי"א בי"ב .. בט"ו" – תאריך הראשון דקריאת המגילה עפ"י תקנת בני הכפרים. שבזה שדואגים גם ליהודי הגר ב"כפר נדח" מודגש כללות הענין דאהבת ישראל, שזהו תוכן הענין דחג הפורים בכלל – "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים". 2) בקביעות כזו, שישנם ג' ימים מ"תענית אסתר" עד פורים, ישנו יותר זמן להדר בההכנות דימי הפורים. ו"המעשה הוא העיקר", ו"אין מזרזין אלא למזורזין", בנוגע למבצע פורים בכל מדינה ומדינה, ולשמח את אלו הצריכים את זה במיוחד כמו אלו הנמצאים בבת ירפואה, מושבי זקנים ובתי יתומים וכו'. משיחת יום ה' פ' תצוה, תענית אסתר מוקדם ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2024 Synopsis (1) Taanis Esther this year falls out on the 11th of Adar, a date distinguished as the first day eligible for the reading of the Megillah – as the Sages enacted in order to cater to the needs of the villagers. Our concern that the villagers in remote places have the ability to hear the Megillah reading further emphasizes how central Ahavas Yisroel is to Purim, as also emphasized in the mitzvos of Mishloach Manos and Matanos L’evyonim. (2) On a year like this, when there are three days from Taanis Esther to Purim, there is more time to prepare b’hidur for the days of Purim. “Action is the main thing,” and “One urges only those who are vigilant” – with regards to Mivtza Purim in every country, and bringing joy to those in particular need of it, such as those in hospitals, nursing homes, orphanages, etc. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Tetzaveh, Taanis Esther (Mukdam) 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2024

143

יום ועש"ק פ' ויקרא (פ' זכור), י"ב אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 22, 2024

10:41

התוכן בהתוועדות דפורים תרצ"ו – שאז היתה הקביעותתענית אסתר מוקדם, ופורים ביום א' – סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר מה שקרה בפורים תרע"ט (אותה קביעות), שבעת הליכתם ביום חמישי אחר התענית הזכיר לאביו כ"ק אדנ"ע ע"ד המאמרים שאמר אדה"ז בפורים תקמ"ז (אותה קביעות), ונענה אביו ואמר: א"כ, צריכים לומר "נייע חסידות" (לא המאמר שהתכוון לומר), והוסיף לאמר: אויף שבת... וועלן זיין שיינע אורחים..., ואכן ביום השבת ובפורים אמר מאמרים שבהם נתבארו אותם ענינים שנתבארו במאמרים הנ"ל דשנת תקמ"ז. וסיים כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעתה ישנם בלבולים ויה"ר שהשי"ת יסיר צדקת טענה זו. והנה, כיון שדברי צדיקים קיימים לעד, והטענות שישנם ענינים המבלבלים – לא חסרים גם עכשיו, וא"כ, בודאי שבקשתו של צדיק שהשי"ת יסיר צדקת הטענות ע"ד הענינים המבלבלים... בתקפה גם עתה. ומעצות לזה – ענין השמחה. א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2024 Synopsis In the year 5696 (1936), Purim fell out on Sunday, with Taanis Esther on the Previous Sunday; at the farbrengen that year, my father-in-law, the Rebbe, related that in the year 5679 (1919) he was travelling with his father the Rebbe Nishmaso Eden on Taanis Esther (which was on a Thursday that year, too), and he reminded his father, about the maamarim the Alter Rebbe had delivered on Purim of 5547 (1787 – when Purim was also on a Sunday). His father replied: If so, we need to say “new Chassidus” (and not the maamar he had been planning to say). He added: On Shabbat... there will be nice guests. Indeed, that Shabbos, and on Purim the next day, the Rebbe Nishmaso Eden delivered maamarim on the same topics as those of the Alter Rebbe’s maamarim in 5547 (1787). My father-in-law, the Rebbe concluded that nowadays, one can validly complain about all the confusion that there is, and may Hashem remove the validity of this complaint. Being that “The words of tzaddikim endure forever,” and there is no lack of grounds to complain about things that cause confusion today, either – therefore, certainly the plea of a tzaddik that Hashem remove the validity of such complaints…remains in force now, too. And joy has the power to remove all confusion. Sichah from farbrengen of Purim 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2024

144

יום א' פ' צו, י"ד אדר שני – חג הפורים, ה'תשפ"ד

Mar 24, 2024

11:24

התוכן אודות ימי ועניני הפורים נאמר "נזכרים ונעשים". זכירה באופן של חקיקה בנפש ש"אין בטלים לעולם", ושזה נמשך במעשה בפועל. ובפרט שנמצאים עדיין במוצאי יום י"ד בחודש ש"בקדשים הלילה הולך אחר היום". ובנדו"ד ה"ז ליל פורים דמוקפות חומה, והרי בנוגע לעבודה הרוחנית צ"ל בכ"מ ב' אופני העבודה ד"פרזות" וד"מוקפות חומה" והמעלות שבכ"א. בדוגמת ענין ד"עד דלא ידע" שישנם המקיימים א"ז ע"י שינה.. וישנם שמקיימים א"ז כפשוטו, ואשרי חלקם. ויה"ר שמגאולת פורים נבוא תומ"י לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד [מעלת קביעות ש.ז. – שנת העיבור וימי הפורים בימי ג' וד' של השבוע]. משיחת יום ג' דפ' צו, פורים ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2024 Synopsis The Megillah states that “these days of Purim” are “remembered and performed,” that is, remembered and engraved in the soul in such a way that it “will never be abrogated,” and that is expressed in actual deed. Especially since it is still the night after Purim, and in matters of kodashim, “the night follows the day.” And in this case, it is the night of Purim itself for walled cities. In Divine service there is the service of “walled cities” and “unwalled cities,” each with its own advantage. For example, in the obligation of “becoming intoxicated to the point of not knowing” on Purim, there are those who fulfill it by sleeping…and those who fulfill it literally—and fortunate is their lot. May it be Hashem’s will that we go directly from the redemption of Purim to the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Purim 5749 – after Maariv For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2024 לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

145

יום ב' פ' צו, ט"ו אדר שני – שושן פורים, ה'תשפ"ד

Mar 25, 2024

11:36

התוכן אחז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". מובן, שאין הכוונה שענין זה יביא את האדם לידי גאוה, אלא לעורר אותו על גודל האחריות המוטלת עליו, בידעו שכל העולם כולו תלוי בהנהגתו! ובקשר לזה ישנו לימוד מהנהגת מרדכי המסופר במגילה "ומרדכי יושב בשער המלך" לכל אחד של "עם מרדכי" (ואפי' המן יודע שכל יהודי שייך ל"עם מרדכי"): (נוסף לזה שכל אחד יושב בשער "מלכו של עולם" ועליו לעשות את העולם דירה לו ית', ועד"ז בנוגע ל"מלכות" של ד' אמותיו בפרט, הנה) כאשר יהודי שנמצא בגלות מוצא את עצמו "יושב בשער המלך" (חלק בממשלת המדינה וכדומה) – ה"ז בהשגחה פרטית, והתכלית האמיתית בזה היא – שיפעול שם לטובת המדינה כולה. זה שמרדכי אמר לאסתר "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", שזה בספק – ה"ז בנוגע לזולת, אבל בנוגע לעצמו יודע בוודאות שעליו לנצל מעמדו לטובת כל בני המדינה. וזה זכותו! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2024 Synopsis Our Sages taught, “Every individual is obligated to say, ‘The world was created for me.’” Obviously, this isn’t something that’s supposed to make a person arrogant, but rather to awaken in a person the magnitude of the responsibility placed upon him, knowing that the entire world depends on his behavior. Relatedly, the Megillah relates how “Mordechai was sitting at the king’s gate”; this is a lesson for every Jew, all of whom are member of “Mordechai’s people”: when a Jew in exile finds himself “sitting at the king’s gate” (with influence on the government etc. – in addition to the fact that every Jew “sits at the gate” of the King of the universe, with the mission of making the world, and his own four cubits, a dwelling for Hashem) – it is by divine providence, and the true purpose is for him to benefit the entire country. When Mordechai said to Esther, “And who knows whether it was for a time like this that you attained royalty?,” his doubt concerned only her, but regarding himself, he knew with certainty that he had the obligation and merit to use his position for the benefit of the entire country. Two excerpts from sichah of Purim 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2024

146

יום ג' פ' צו, ט"ז אדר שני, ה'תשפ"ד– יום סיום לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג (ג"פ ליום) –

Mar 26, 2024

9:43

התוכן בהתחלת ספרו פוסק הרמב"ם להלכה ש"יסוד היסודת ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון וכו'", ולא (רק) "להאמין" – שענין זה צריך לחדור בהבנה והשגה של שכל הגשמי הקשור עם הגוף ונפש הבהמית. ובריש הפרק שלאח"ז כותב "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם . . לידע השם הגדול וכו'". שזהו כללות הענין ד"דע את אלקי אביך" ע"י לימוד פנימיות התורה באופן דהבנה והשגה. שזהו מעין המצב בביאת המשיח, וכמ"ש הרמב"ם בסיום ספרו שאז לא זו בלבד שבני האדם ("אתם קרויין אדם") "ישיגו דעת בוראם" באופן ד"כמים כים מכסים", אלא שגם "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" – שאפי' ענינים ארציים יהיו חדורים בגילוי אלקות, וכמ"ש "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וגו'" (וכמארז"ל ש"לעתיד לבוא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום!"), ועי"ז דוקא נעשה "יתרון האור מן החושך". ב' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2024 Synopsis At the beginning of his sefer, the Rambam establishes as a matter of law that “The foundation of all foundations and the pillar of wisdom is to know that there is a Primary Being etc.” – the obligation is not merely to “to believe” but “to know,” because this reality must permeate his physical understanding and comprehension in a way that relates to his body and animal soul. At the beginning of the next chapter he writes, “And what is the way to love Him and fear Him, when a person contemplates...to know the great Name etc.” This is the general idea of “Knowing the G-d of your father,” by studying the inner dimension of Torah in a manner of understanding and comprehension. This resembles the state of Moshiach, when, as the Rambam states at the end of his sefer, not only will people (“You are called Man”) “comprehend the knowledge of their Creator” “as the waters cover the sea,” but also “The earth will be filled with knowledge of G-d as waters cover the sea” – even materiality will be permeated with the revelation of G-dliness, as it is written, “The glory of Hashem will be revealed and all flesh will see etc.” (As our Sages taught, “In the future era, if a person goes to pick a fig on Shabbos, it will cry out and say, ‘It is Shabbos today!’”) It is specifically in this way that we reach “the advantage of light from the darkness.” Two excerpts from sichah of Thursday night, 19 Kislev 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2024 לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

147

יום ד' פ' צו, י"ז אדר שני, ה'תשפ"ד– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ד (ג"פ ליום) –

Mar 27, 2024

8:09

התוכן כדי להבין את דברי הרמב"ם אין צורך להמתין עד "בן חמש עשרה לגמרא". כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו שמטרתו "שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול". גם לקטן כפשוטו יכולים להסביר דברי הרמב"ם. ולדוגמא – הלכה הראשונה: ילד קטן מבין בפשטות ש"יסוד היסודות ועמוד החכמות" הוא "לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצאים". והרי על סמך אמונה זו הוא אומר "מודה אני", מברך על האכילה ושתי' וכו'. ואי"ז רק באופן של אמונה כ"א גם באופן המובן בשכלו – "לידע שיש וכו'": ילד קטן מבין שהוריו דואגים לו לכל צרכיו שלכן צריך לכבדם וכו', וכאשר הוריו אומרים לו ש"אבינו שבשמים" נותן להם הכח והאפשרות לזה – מבין בפשטות שצריך לומר "מודה אני" ולברך על האוכל וכיו"ב, ובתמימות – בלי ה"חקירות" של הגדולים... ועד"ז מבין ילד יהודי בפשטות מ"ש הרמב"ם בסיום ספרו ש"באותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ועד"ז בנוגע לשאר הענינים שנתבארו ברמב"ם. משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2024 Synopsis To understand the Rambam, one need not be the age of “fifteen for Gemara”; as the Rambam himself writes in his introduction, his goal is “that all the laws be revealed to young and old alike.” For example, the very first halachah in Rambam: a small child understands plainly that “The foundation of all foundations and the pillar of wisdom” is “to know that there is a Primary Being, and He brings all existence into being.” And it’s not just something the child has by faith, but also intellectually – just as he understands that his parents take care of all his needs and that he must therefore honor them, etc., when his parents tell him that “our Father in Heaven” gives them the ability to provide for him – it is obvious to the child that he must say Modeh Ani and make brachos over his food etc. to thank Him, and he does it wholesomely, without any room for debate etc. Similarly, a Jewish child understands plainly what the Rambam says at the end of his sefer, that, “At that time... the occupation of the whole world will be only to know Hashem…as it written, ‘The earth will be filled with the knowledge of Hashem as the waters cover the sea.’” And the same applies to the rest of the Rambam as well. Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2024

148

יום ה' פ' צו, י"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 28, 2024

11:09

התוכן בפ' שמיני מסופר אודות שבעת ימי המילואים שאז חינך משה את אהרן ובניו לעבודה במשכן ע"י שהלביש להם את הבגדי-כהונה ומשחם וכו'. וזהו הקשר לימי הפורים ולמגילה: מסופר במדרש שאחשורוש לבש בסעודה בגדי-כהונה! וביחד עם זה מבאר הצ"צ שגם "אחשורוש" שלמע', מי ש"אחרית וראשית שלו", לובש בגדי-כהונה! וע"ד ב' הקצוות בפירוש "בלילה ההוא" שבמגילה: 1) הסתר – "הוא" – בתוך הסתר – "לילה". 2) זה קאי על בחי' שלמע' ונסתר אפי' מבחי' "ישת חושך סתרו"! ועד"ז "סעודתו של אותו רשע" קשורה עם "סעודתו" של מי ש"אחרית וראשית שלו"! כי ע"י העבודה ד"זדונות נעשו לו כזכיות" באים לדרגא נעלית יותר מע"י זכיות עצמן. וזהו מ"ש עה"פ "אנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" – לשון עתיד, דדוקא ע"י העבודה בזמן של "הסתר אסתיר" כפשוטו באים להגילוי דלעת"ל. וזהו גם תוכן הענין ד"ונהפוך הוא וגו'". וההוראה: גם מי שנמצא במצב של "בלילה ההוא" לגריעותא יכול להפכו, ואדרבה, עי"ז יכול להגיע ל"בלילה ההוא" למעליותא! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2024 Synopsis Parashas Tzav discusses the seven days of investiture, during which Moshe installed Aharon and his sons into the service of the Mishkan by dressing them in the priestly garments and anointing them, etc. The connection to Purim: the Midrash states that at his feast, Achashverosh wore the priestly garments. As the Tzemech Tzedek brings down, Achashverosh below reflects “Achashverosh” above – the “One to Whom end and beginning belong” (acharis v’reishis shelo); thus, Hashem, too wore the priestly garments! This reflects the two opposite interpretations of the words in the Megillah, “On that night…”: (1) “That night” represents a double concealment; it is not only “night,” but “that night”; (2) “That night” represents a level so lofty and hidden, that it transcends even the level of “He made darkness His hiding place”! And likewise, “the feast of that wicked one” is connected to “the feast” of the one “to Whom end and beginning belong.” Because through the service of transforming “willful transgressions into merits,” one reaches a higher level than through merits themselves. Similarly, the verse states, “I will surely hide My face on that day” – in the future tense: it is specifically our Divine service in the time of exile (when “I will surely hide”) that brings about the future Redemption. And this is also the idea of “And it was reversed etc.” The lesson is: Even someone who finds himself in a state of “that night” in a negative sense, can “reverse it”; indeed, this is precisely the way he will come to the level of “that night” in the positive sense. Two excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2024

149

יום ועש"ק פ' צו (פ' פרה), י"ט אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 29, 2024

11:32

התוכן בנוגע לפרה אדומה כותב הרמב"ם בספהמ"צ שהמצוה היא "לעשות פרה אדומה כדי שיהי' אפרה מזומן למי שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת", שתכלית המצוה זו היא לא (רק) להשתמש באפר הפרה בשעת הצורך, אלא (גם) שיהי' אפרה מזומן ומוכן לכתחילה עבור כל מי שאולי יצטרך לזה, ואפי' עבור שאין לו חיוב להטהר מטומאת מת, והטהרה תלוי' רק ברצונו! ולומד א"ז ממ"ש "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת". ענין זה מודגש גם בלשון הרס"ג בנוגע למצוה זו "ופרה למשמרת בתדר". ואע"פ שיש כאלו שמפרשים שכוונתו בזה (וכוונת פסוק הנ"ל) היא רק לאותו חלק אפר הפרה ש"נותנו בחיל", וזהו עיקר המצוה, כי דוקא מחלק זה הזו על הכה"ג לפני יוהכ"פ שחייב להטהר, אבל צע"ג פירוש זה ברס"ג וכו'. ומסתבר שכוונתו בזה היא כמ"ש הרמב"ם שעיקר המצוה היא שתמיד יהי' מוכן אפר הפרה למי שיצטרך. והטעם שדוקא במצוה זו מצינו שצ"ל מזומן כל הזמן וכו', כי ענין פרה אדומה (בפנימיות) הוא תשובה שצ"ל בכל יום! ג' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני, פ' פרה, ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2024 Synopsis The Rambam writes in Sefer Hamitzvos that the mitzvah of parah adumahis “to perform the parah adumah so that its ashes be ready for one who needs it for purification from the impurity of a corpse” – that is, the point of the mitzvah is not (only) to use the ashes when needed, but (also) to have it ready and prepared for anyone who might need it – even for someone who has no obligation to become pure but chooses to do so. The Rambam derives this from the verse, “And it shall be for safekeeping for the congregation of the Jewish people.” This idea is also found in the Sefer Hamitzvos of R’ Saadia Gaon, who writes “and the parah for constant safekeeping.” Though some explain that R’ Saadia Gaon (and the verse “for safekeeping”) refer to the portion of the ashes that was “placed in the chayl,” and they further posit that this portion of the ashes is the main aspect of the mitzvah, because it is from this portion that was sprinkled on the kohen gadol before Yom Kippur – when there was an active obligation to become pure – however, this explanation is problematic etc. It stands to reason that R’ Saadia Gaon agrees with the Rambam that the main aspect of the mitzvah is to always have the ashes ready for anyone who needs it. The reason it must always be ready is because the deeper purpose of the parah adumah is teshuvah, which must be done every day. Three excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini, Parashas Parah 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2024

150

יום א' פ' שמיני, כ"א אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 31, 2024

10:27

התוכן בפ' שמינימדובר אודות החידוש שהי' ביום השמיני למילואים ש"וירא כבוד ה' אל כל העם" – כל בני ישראל, כולל הקטני-קטנים, ראו אלקות בעיני בשר, עי"ז ש"ותרד אש מן השמים". וההוראה: התכלית של הקמת המשכן היתה – "ושכנתי בתוכם – בתוך כאו"א מישראל", שע"י שכ"א משמש את קונו ובביתו רואים יהדות בעיני בשר, הנה עי"ז נעשה ביתו משכן ודירה לו ית' ורואים בו אלקות בעיני בשר! ולא רק יחידי סגולה, אלא, כאמור, כל אחד ואחת מישראל! והיום, לאחרי מ"ת, לא צריכים ההכנה של "שבעת ימים", אלא בכל רגע ורגע ביכולת כ"א להיות במעמד ומצב שבנ"י היו "ביום השמיני", ורואה את "הקב"ה עוזרו" בכל צעד ושעל. ועושים זאת מתוך שמחה – "וירא העם וירונו – ושבחו"! ג' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2024 Synopsis Parashas Shemini discusses the novelty of the eighth day of the milu’im (investiture) – that “The glory of Hashem appeared to the all the people”– the entire Jewish people, including the smallest among them, saw G-dliness with their physical eyes when “fire came down from heaven.” The lesson is: the purpose of building the Mishkan is that “I will dwell among them – within each and every Jew”; by every Jew serving his Creator keeping Yiddishkeit in his home such that Yiddishkeit is visible to the physical eye, his home becomes a Mishkan and dwelling for Hashem, where G-dliness can be seen with the physical eye. And this applies not only to select individuals, but to every single Jew. And today, after the giving of the Torah, there is no need for seven days of preparation; rather, at every moment, every Jew can attain the state the Jewish people were on “on the eighth day,” and see “the Holy One, blessed be He assisting him” at every step. And this is done with joy – “…and the people saw and exulted…” – “they sang praises”! 3 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2024

151

יום ב' פ' שמיני, כ"ב אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 1, 2024

11:23

התוכן מסופר בתחילת פ' שמיני אודות יום השמיני למילואים, היום הראשון להקמת המשכן באופן קבוע (לאחרי הקדמת תקופה ממושכת שבה עסקו בנ"י בהקמתו). אבל גם לאחר שכבר קיימו ציווי הקב"ה לעשות את המשכן, וידעו שהקב"ה משרה שכינתו בתוכם, רצה הקב"ה שהשראת שכינתו בתוכם תהי' באופן הנראה והנגלה לעיני בשר – "וירא כבוד ה' אל כל העם גו' וירא כל העם וגו'". וההוראה מכ"ז לזמנינו: רצונו של הקב"ה הוא שגם בהיות בנ"י "במדבר", בזמן ומצב הגלות, יעשו משכן לו ית' מדברים גשמיים, ועי"ז משרה שכינתו בתוכם. ועאכו"כ שכן הוא בנוגע לעסקנים ציבוריים שבכל דור (ע"ד "בצלאל ואהליאב") שמודגש אצלם הענין ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וכאן באה ההוראה, דאין להסתפק שהקב"ה יודע והם בעצמם יודעים מה שפעלו בעשיית מקדש לו ית', אלא זה צ"ל באופן הנראה והנגלה לעין כל. ועוד ועיקר, שה' מוסיף עוד יותר בברכתו להצלחה בעשירות, שמרגישים ורואים בגלוי שיש להם ברכה יתירה מה', שעי"ז יוכלו להוסיף עוד יותר בעניני הצדקה וכו'. משיחת יום ב' פ' שמיני, כ"ף אדר שני ה'תשמ"ט ל להמשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2024 Synopsis Parashas Shemini begins with discussing the eighth day of the milu’im, the first day the Mishkan was erected permanently (after a prolonged period during which the Jewish people worked on its construction). Even after they had fulfilled Hashem’s command to build the Mishkan, and they knew that Hashem’s Shechinah dwells among them, Hashem wanted His presence to be openly revealed to the physical eye – “…and the glory of Hashem appeared to all the people…”. The lesson for our times: Hashem wants that even when the Jewish people are “in the desert,” in exile, they should make a Mishkan for Him from physical things, and through this, He dwells among them. And certainly this applies to those in every generation who work on behalf of the community (like Betzalel and Oholiav). And we also learn from here that one should not suffice with the fact that Hashem knows, and that he himself knows what he has accomplished by making a Sanctuary for Him, rather, it must be openly revealed for all to see. And most importantly, Hashem grants additional success and blessing for physical wealth, in a way that Hashem’s blessing is openly seen and felt, so that they can continue to do even more tzedakah etc. Top of Form Excerpt from sichah of Monday, Parashas Shemini, 20 Adar Sheini 5749, to supporters of Machne Israel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2024 לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדרלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

152

יום ג' פ' שמיני, כ"ג אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 2, 2024

11:38

התוכן פעם ביקש הבעש"ט מא' החסידים, יהודי פשוט, למסור פריסת-שלום ממנו לתלמידו באיזו עיירה שבדרך חזרתו מביקורו אצלו. כאשר הגיע לשם הפנו אותו בני העיירה למלמד א' בשם ר' בער [זה הי' הרב המגיד] שיושב באיזו חורבה בקצה העיירה ולומד עם ילדים קטנים. לאחרי שמסר לו הפריסת-שלום שאלו, היתכן שאיש קדוש וצדיק כמוהו חי בדחקות ועניות גדולה ביותר, שלא הי' לו אפי' כסא לשבת עליו... השיב לו המגיד, כמו אצלו בעצמו, ש"בבית" יש לו הכל..., אבל כשנמצא "בדרך", ב"אכסניא", לא איכפת לו לישב על חתיכת עץ בידעו ש"בבית" מוכן לו עושר מופלג. וזהו גם המענה להשואלים בנוגע לנשיא הדור ובכלל – היתכן שישנם ענינים המבלבלים לעבודה – עכשיו נמצאת הנשמה "בדרך", ומה שנוגע הוא – מילוי השליחות ד"אנן פעלי דיממא אנן" ולא התנאים והנוחיות; ולעת"ל תתגלה הכוונה הפנימית בכ"ז – "אודך ה' כי אנפת בי". א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2024 Synopsis The Baal Shem Tov once asked one of his chassidim, a simple Jew, to send regards to his disciple (the Maggid of Mezritch) who lived in a town he would be passing through. When he arrived, the townspeople directed him to a teacher named R’ Ber, who was sitting in a small hovel at the edge of the town and teaching Torah to small children. After delivering regards from the Baal Shem Tov, the chassid asked the Maggid how such a holy and righteous man could live in such hardship and poverty, to the point that he didn’t even have a chair to sit on... The Maggid replied, just like you have all your fancy furniture at home, but don’t bring it along with you when you travel, I too, have everything at “home,” but when I “travel” (i.e., in this world), I don’t mind sitting on a tree stump because I know I have everything at home. And this is the answer to those who ask why there are all these distractions from Divine service – the answer is that we are currently “on the road,” and what matters now is not the comfort of the conditions in which we find ourselves, but fulfilling the mission – “we are day workers” – and in the future the inner purpose of it all will be revealed – “I will give thanks to You, Hashem, for You were angry with me…”. Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2024 לע"נ מרת חנה פעשא בת ר' מנחם מענדל ע"ה סגל ליום היארצייט שלה כ"ג אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.

153

יום ד' פ' שמיני, כ"ד אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 3, 2024

12:00

התוכן איתא בגמ' "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה בכל דרכיך דעהו וגו'", ובשו"ע או"ח ישנו סימן שלם בענין "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" – שכן צ"ל באכילה ושתי' ושינה וטיול וכו' [כמ"ש ברמב"ם בשיעור היומי]. וצ"ל מדוע לא מספיק המס"נ בשעת ק"ש ותפילה או לימוד התורה, ומדוע צ"ל "דעהו" בכל פרט ורגע של כל היום כולו של כל ימי חייו?! ויובן זה עפ"י מאחז"ל "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים שמבין ש"בעל-הבית" טוב הוא לא רק מי שבביתו לא חסר דבר, אלא שגם אין דבר מיותר – לכל דבר יש תכלית. ואם זה כך אצל בשר-ודם עאכו"כ שכ"ה אצל ה'. וא"כ מובן מדוע אסור שאפי' פרט א' בחייו ובזמנו וכו' יהי' "לבטלה" בלי לנצלו עבור התכלית – "לשמש את קונו". ואם ח"ו עובר רגע א' בלי לנצלו – לא רק שהפסיד את הרגע, אלא בזה "הזיק" כללות כוונת הבריאה (ר"ל)! משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2024 Synopsis The Gemara states: “Which is a small passage upon which all fundamentals of Torah are dependent? ‘Know Him in all your ways…’” Shulchan Aruch Orach Chaim contains an entire siman concerning “All your deeds being for the sake of Heaven” and “Knowing Him in all your ways” – in eating, drinking, sleeping, walking, etc. [as discussed in today’s Rambam]. But why it is not enough to have intent to give up one’s soul during Kerias Shema and davening or Torah study; why must one “know Him” in every aspect of life and every moment of the day, all the days of his life? This can be understood based on our Sages’ teaching, “The Holy One, blessed be He, did not create a single thing in His world for naught.” Even the simplest person understands that a good homemaker is one whose home not only has nothing lacking, but also nothing superfluous and unnecessary – everything must have a purpose. And if this applies to flesh and blood, how much more so when it comes to Hashem. Therefore, we can understand why it’s forbidden to allow even one detail or moment in one’s life to be “in vain,” without being utilized for a purpose – “to serve one’s Maker.” And if, chas v’shalom, one passes even a moment without utilizing it – not only has he lost that moment, but he has harmed the purpose of all of creation (Rachmana litzlan). Excerpt from sichah of 11 Nssan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2024 לע”נ ר' שמעון ב"ר יהודה ע"ה גוזלן ליום היארצייט שלו כ"ד אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' יהודה שי' גוזלן לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

154

יום ה' פ' שמיני, כ"ה אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 4, 2024

8:20

התוכן הרמב"ם כותב "צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות וגרם להן תשועה והצלה". א' יכול לטעון הרי ידע איניש בנפשי' שאינו "חציו זכאי", ואיך יכולה פעולה שלו להכריע את כל העולם? הרי זה יובן עפ"י האמור לעיל שכל רגע כשלעצמו (ולא משנה מה הי' בעבר) או כל דבר שאדם עושה כשלעצמו – ה"ז פרט בכוונה הכללית של כל הבריאה כולה, ובמילא נוגע כל פעולה שלו לכל העולם כולו! ואם טוען הרי נברא בכחות מדודים ואיך יצליח? והמענה ע"ז היא – "יציאת מצרים". אכן הוא נמצא במיצרים וגבולים, וכך רוצה הקב"ה, אבל כשם שאז גם הוציא ה' אלקינו אותנו משם, עד"ז ביציאת האדם ממצרים "בכל יום ויום" (בשעת קריאת-שמע) – שאי"ז עבודתו. האדם רק צריך להחליט שהוא רוצה, ואז יוציא אותו הקב"ה ממצרים. משיחת אור ליום ו' פ' מצורע, י"א ניסן ה'תשל"ג – סיום שנת השבעים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2024 Synopsis The Rambam writes, “Every person must see himself all year round as equally balanced between merit and sin; and so, too, the entire world…If he performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings deliverance and salvation to himself and others.” One might argue that he knows that he is not “equally balanced,” and if so, how can his one deed tip the balance and affect the entire world? This can be understood based on the explanation earlier, that every single moment (no matter what one’s past may be) is a detail in the overall purpose of all of creation, and therefore, his every deed affects the entire world. And if he argues that he’s a limited being with limited abilities, and if so, how can he succeed? The answer lies in the Exodus from Egypt (which one relives every day during Kerias Shema): Although one may be in the constraints of Egypt and exile, that is how Hashem wanted it, and the same G-d who put him into this situation will be the One to take him out – “And Hashem our G-d took us out from there...” For his part, a person must only decide that he wants it, and then Hashem will do His part and take him out of Egypt. Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Metzora, 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2024

155

יום ועש"ק פ' שמיני (פ' החודש), כ"ו אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 5, 2024

9:37

התוכן "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". וצ"ל הטעם דבמנין החדשים חודש ניסן הוא ראש חדשים, ובמנין השנים חודש תשרי הוא ראש השנה. וביותר אינו מובן עפ"י מ"ש בת"י שלפני מ"ת הי' חודש תשרי (גם) חודש הראשון, וא"כ, מדוע זה נשתנה לאחר מ"ת? ובפרט שגם הגאולה ממצרים עצמה התחילה "בר"ה (כאשר) בטלה עבודה מאבותינו"? והביאור: ההבדל בין לפני מ"ת ללאחרי מ"ת הוא, דאף שלפני מ"ת הי' נראה ש"יש בעה"ב לבירה זו", אבל כ"ז הי' רק הגילוי דשם אלקים ועבודת הנבראים הגיעה רק עד שרש הנבראים, כי היתה ה"גזירה" ש"עליונים לא ירדו למטה וכו'", אבל במ"ת, כשנתבטלה הגזירה, הי' גילוי דשם הוי'. וזהו הבדל בין חודש תשרי, שאז (רק) "בטלה עבודה מאבותינו", בחי' סור מרע – שלימות העבודה כפי שהיא לאחר הצמצום (עד לשרש הנבראים), אבל הגאולה דחודש ניסן היא חירות לגמרי מכל הצמצומים. ולכן לפני מ"ת הי' חודש תשרי (שבו נברא העולם) "חודש הראשון", ולאחר מ"ת – חודש ניסן. ב' חלקים מד"ה החודש הזה לכם, מוצאי ש"פ ויק"פ, פרשת החודש, מבה"ח ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2024 Synopsis The verse states, “This month shall be to you the head of the months; it shall be to you the first of the months of the year.” Why is Nissan considered first in counting the months, while Tishrei is considered Rosh Hashanah with regard to years? Moreover, Targum Yonasan states that before the Torah was given, Tishrei was also the first month; so why did it change after the Torah was given? Especially considering that the first stage of the Exodus from Egypt itself began on Rosh Hashanah, when “our forefathers’ labor in Egypt ceased”? The explanation is: the difference between before and after the Torah was given is that, although it was evident even before the Torah was given that “This palace has a Master,” the revelation was only from name Elokim, and man’s service could only reach as high as the root of created beings – due to the decree that “The upper beings shall not descend below, etc.” However, when the Torah was given and the decree was nullified, the name Havayah was revealed. This is the difference between the months of Tishrei and Nissan: In Tishrei, “our forefathers’ labor in Egypt ceased” – but that’s only the level of “turning away from evil” – the highest level of service after the tzimtzum (which reaches up to the root of the created beings). But the redemption of the month of Nissan is one of complete freedom from all tzimtzum. Therefore, before the Torah was given, Tishrei (when the world was created) was “the first month,” and after the Torah was given it became the month of Nissan. Two excerpts from Maamar Hachodesh Hazeh Lachem, Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas Hachodesh, Mevarchim Nisan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2024 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

156

יום א' פ' תזריע, כ"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 7, 2024

7:54

התוכן ידוע המנהג לתלות בבית היולדת פתקאות עם שמות ופסוקים, "שיר המעלות" וכיו"ב, כסגולה לשמירה וכו' ליולדת ולולד, הן בנוגע ללידה עצמה והן בנוגע לימים שלאחרי הלידה לאיוש"ט. בימינו אלו יולדות הנשים בבית הרפואה ולא שמים לב להקפיד ע"ז כ"א לאחרי שחוזרים מבית הרפואה, ולכן מצוה לעורר בכ"מ שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ו(ליד) הולד "שיר המעלות" וכיו"ב. בודאי שבהשתדלות קלה יקבלו רשיון ע"ז מהנהלת בית הרפואה, כי גם עפ"י חכמת הרפואה קשורה הצלחת הטיפול הרפואי במצב הנפשי של החולה, וכשיסבירו שפתקאות אלו התלויות בחדר היולדת מרגיעות אותה – בודאי יסכימו בשמחה; ע"ד הזהירות שהבעל לא יהי' בחדר הלידה וכו' בעת הלידה. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2024 Synopsis It is customary to hang Shir Hamaalos’s and the like as a segulah for the protection of the mother and newborn, during birth and afterwards. Nowadays, for whatever reason, when women give birth in the hospital, many aren’t careful to do so in the hospital, and do so only when they come home; it is therefore a mitzvah to raise awareness about the importance of doing so in the hospital itself. And certainly, with even the slightest effort, this can be implemented with the permission of the hospital. Because even medically speaking, successful treatment is linked to the emotional state of the patient; therefore, when it is explained to the doctors that these slips of paper hanging in the delivery room serve to make the mother calm, they will gladly agree to it. Relatedly, it is important to take care that the husband not be in the delivery room during birth etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2024

157

יום ד' פ' ויקרא, י' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 20, 2024

9:11

התוכן [המשך] ההוראה מזה: ג' מצבים אלו ישנם גם בנוגע לעצת "יצר הרע הזה": תחלה הוא מנסה להפחיד את הילד שלעבוד את ה' זה עבודה קשה מידי. וכשרואה שזה לא מצליח – ממשיך לייעץ לו (ואומר לו) לומר להוריו וכד' שהוא עייף מידי להתפלל ולומר ברכות וכו', ""עוצו עצה . . דברו דבר'", אבל אין לו מה להתפעל מזה כי "עוצו עצה ותופר . . כי עמנו א-ל"! וכאשר היצר רואה שזה לא מצליח – אומר לו שההנהגה ע"פ תורה תדרוש ממנו לפרוש ולמלט את עצמו מהחברה שמסביבו וכו', שלא יוכל לשחק איתם ב"כדור" בשבת וכד' – הנה "עד זקנה . . אמלט", שהקב"ה עוזר לו בזה במשך כל ימי חייו. הידיעה שיש את הכח לבטל את עצת היצר ולנצחו לגמרי – מהווה נתינת-כח לעסוק בעניני תומ"צ בפועל, ומתוך שמחה, ועי"ז ממשיכים "אורה ושמחה" בכל דור ובכל מקום עד ל"שמחת עולם" בגאולה האמיתית והשלימה. משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2024 Synopsis [Continuation.] The lesson is: as with “this evil Haman,” these three stages occur with the counsel of “this evil inclination” as well: First the yetzer hara tries to scare a child, telling him that serving Hashem is too difficult. When it sees that this doesn’t work – it “Contrives a scheme” and “speaks words,” telling him to tell his parents, etc. that he’s too tired to daven and say brachos etc. – but the child need not be deterred because “it will be foiled…for G-d is with us.” And when the yetzer hara sees that this doesn’t work either – it tells him how adhering to Torah requires him to remove himself and “be delivered” from certain thing; he won’t be able to play ball like his non-Jewish neighbors on Shabbos etc. – but “To old age I am [with you]…and I will deliver you” – Hashem helps him succeed in this throughout his entire life. The knowledge that one has the power to nullify the counsel of the yetzer hara and be completely victorious over it – empowers one’s practical service of Torah and mitzvos, and with joy, which brings “light and joy” in every generation and every place, up to the “eternal joy” of the true and complete Redemption.Top of Form Excerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2024

158

יום ג' פ' תזריע, ר"ח ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 9, 2024

13:22

התוכן [המשך] ולכן [מכיון שהרגש החירות תלוי באדם ולא במצב שנמצא בו, כנ"ל], מצינו אנשים שנמצאו במצב מאויים הרגישו א"ע במצב של "חירות", ולהיפך – מי שלכאו' לא היו עליו שום הגבלות ובכ"ז חי כעבד שאין כמוהו. ולדוגמא: לאחרונה התפרסם שמת גביר גדול א' בשם "יוז", שלו הי' 2 ביליון דולר, הי' לו עסק עם ממשלות שפחדו ממנו וכו', ובכל זאת, בחייו הפרטיים הי' מוגבל ביותר – הוא חי בפחד תמידי שמא יחטפו אותו או יסממו את האוכל שלו וכו' וכו'! כלומר, ה-2 בליון דולר שלו לא נתנו לו חירות אלא עבדות שאין כמוה! ולבסוף – הכסף נשאר מונח בלי לנצל אותו! וההוראה לכאו"א בקשר ל"זמן חירותנו": נוסף על ההוראה שאם יש לו כסף, אפי' "רק" מליון דולר, אין להשאיר אותו בבנק וכו' אלא לנצלו לדבר טוב לעשות את העולם דירה לו ית' – הנה, אפי' כאשר נודע ליהודי שמחר צריך להתקיים באו"ם לחשוב "על ה' ועל משיחו" וכיו"ב – אין להתפעל מזה כלל מכיון שנמצא בחודש הגאולה, ובו תלוי הדבר להרגיש חירות אמיתית! ומתי שיהודי מחליט כך, שגם כאשר נמצא בגלות ה"ה מכין א"ע ואחרים ל"חג הפסח כשר ושמח", "זמן חירותנו" – אז יראה בעצמו שהנסיונות מתמעטים, ומשתחרר לגמרי (ברוחניות) מהגלות, עד לחירות מהגלות כפשוטו של כלל ישראל. ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2024 Synopsis [Continued.] Therefore, (since a sense of freedom depends on the person, not the circumstances in which he finds himself, as mentioned), we find that there were people in terrible situations who felt free, and conversely, people who apparently had no limits to what they could do, but still lived a life of unparalleled slavery. For example: it was recently in the news that a wealthy man by the name Hughes died. He had two billion dollars and tremendous influence; even governments had to reckon with his opinions etc., but in his personal life he was extremely confined, living in constant fear of being kidnapped or poisoned etc. etc. Meaning, his two billion dollars gave him not freedom but slavery. And ultimately, his money sat without being used. The lesson for every individual, for the time of our freedom (in addition to the lesson that if one has money it shouldn’t sit in the bank, but should be used for good things and making the world a dwelling for Hashem): even when a Jew knows that the United Nations is convening tomorrow, “nations gather and kingdoms think vain things” etc. “against Hashem and against His anointed ones” etc. – one should not be fazed at all. It is the month of redemption, and one’s sense of true freedom depends on himself. When a Jew decides that even in exile, he will make sure to prepare himself and others for a “happy and kosher Pesach holiday,” the “time of our freedom” – then he will see in his own life that the challenges will diminish, and he will be totally freed from exile (spiritually), and ultimately he will see the freedom of the entire Jewish people from the exile in the literal sense. Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2024

159

יום ד' פ' תזריע, ב' ניסן, ה'תשפ"ד– יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע והתחלת נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע –

Apr 10, 2024

10:03

התוכן ב' ניסן הוא יום ההסתלקות דכ"ק אדמו"ר מהורש"ב והתחלת הנשיאות דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ביחס של הנשיא והמלך לעם ‏–‏ ב' קצוות: תנועה של רוממות והבדלה מהעם ‏–‏ "שתהא אימתו עליך", ולאידך ‏–‏ תכלית הקירוב לעם, כי המלך הוא "לב כל קהל ישראל", ואין לך קירוב גדול יותר מקירוב הלב לאיברי הגוף, שבו תלוי' החיות של כל איברי הגוף, ע"י הדם, ש"הוא הנפש", המתפשט מהלב בתנועה של רצוא ושוב לכל איברי הגוף (משא"כ המוח "שולט" על איברי הגוף ואין לו תנועה המורה על חיות). ויתירה מזו: מציאותו של המלך תלוי בעם ‏–‏ "אין מלך בלא עם", וכמודגש בהכתרת המלך שהיא ע"י הכרזת העם "יחי המלך"! וזהו גם תוכן ה"שטורעם" לאחרונה שמוכרחים להכריז ולתבוע "עד מתי"! ‏–‏ הרי כבר הגיע הזמן לביאת משיח צדקנו! ובפרט בחודש ניסן וכו'; השייכות לנשיא דיום זה "נתנא-ל בן צוער". ג' חלקים משיחת יום א' פ' צו, ב' ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2024 Synopsis The 2nd of Nissan marks the yom histalkus of the Rebbe Rashab, and the beginning of the nesi’us of the my father-in-law, the Rebbe, the nasi of our generation. Regarding a nasi and king of the people, we find two opposites: on the one hand, the king is exalted above and aloof from the people – “the fear of him should be upon you,” and on the other hand – he has the ultimate closeness to the people, for the king is “the heart of all the congregation of the Jewish people,” upon which the body’s life depends, through the blood, which “is the soul,” spreading forth to all the limbs (unlike the brain, which rules over the body’s limbs and lacks movement, which is the sign of life). Moreover: the king’s existence depends on the people – “There is no king without a people,” as emphasized at the king’s coronation when the people proclaim, “Long live the king!” This is also the basis for the emphasis lately on the need to proclaim and demand, “Ad mosai” – it is already time for the coming of Moshiach Tzidkeinu! Especially in the month of Nissan etc. Three excerpts from sichah of Sunday, Parashas Tzav, 2 Nissan 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2024

160

יום ה' פ' תזריע, ג' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 11, 2024

5:58

התוכן מענה לאלו ש"נטפלים" עם כל מיני שאלות בנוגע לענין ה"מבצעים". השאלה מהי התועלת ב"מבצע תפילין" כאשר פועלים על יהודי להניח תפילין באופן חד-פעמי, ומי יודע כיצד יתנהג מחר?! – היא שאלת "עם הארץ", שהרי ע"י הנחת תפילין אפי' באופן חד-פעמי יוצא הוא מהכלל ד"קרקפתא דלא מנח תפילין" (נוסף לזה שפעולת כל מצוה היא נצחית וכו')! עוד טוענים: כאשר ניגשים לאדם ושואלים אותו אם הוא יהודי ומתברר שהוא גוי – הרי מלבד שאין תועלת בדבר, ישנו גם ענין של בזיון וכו'?! הנה: אפי' אם האמת הי' כדבריהם – פשיטא שאין לדחות הצלת כו"כ מבנ"י מפני חשש זו. אבל באמת: א) בנוגע לענין הבזיון – הלואי הי' ה"טוען" מדבר אודות ה"מבצעים" באותו יחס של כבוד והערצה שמתייחס אליהם אותו גוי! ב) בנוגע לענין של "דברים בטלים": נוסף לזה שה"טוען" הנ"ל מדבר "דברים בטלים" ממש בעוד שבנדו"ד ה"ז מתוך כוונה רצוי', הרי באמת פעולה זו לא תלך לבטלה כי תהי' לה השפעה על הגוי. [המשך יבוא] משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2024 Synopsis A response to those who come with all kinds of questions regarding the Mivtzaim – the question of what benefit there is in Mivtza Tefillin when one gets a Jew to put on Tefillin one time, and who knows what he will be doing tomorrow – only an am ha’aretzcould ask such a question, because we know that by putting on tefillin even once, a Jew is removed from the category of “a skull that has never donned tefillin” and earns a portion in the World to Come (in addition to the fact that every mitzvah connects one to Hashem and has an eternal effect etc.) They also argue: When one asks someone if he’s Jewish and it turns out that’s he’s not Jewish – in that case, not only is there no benefit, but one also embarrass himself etc.? Even if this was true – it is obvious that saving many Jewish lives should not be pushed aside because of this concern. But really: (a) as to the embarrassment argument – if only the people making this argument had the degree of respect and admiration for Mivtzaim that this non-Jew has for the one asking him if he’s Jewish; (b) as to the argument of “idle words” – in addition to the fact that the one making this argument is actually speaking idle words, while the one asking someone if he’s Jewish is doing “idle words” with a good intention, the truth is that asking someone if he’s Jewish will not be in vain because it will have a positive influence on the non-Jew. [To be continued.] Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2024

161

יום ועש"ק פ' תזריע, ד' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 12, 2024

9:34

התוכן [המשך] כאשר יהודי עוסק ב"מבצעים" ומדבר עם הזולת בדברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בהכרח שיפעלו פעולה מסויימת גם על (זה שהתברר כ) הגוי. ובפשטות: כאשר הגוי רואה שאדם שהי' יכול לעסוק בעניניו האישיים לוקח מזמנו ומתהלך ברחוב כדי לעשות טובה לאדם זר ללא שום תמורה – הרי זה יפעל אצלו שגם הוא ישתדל בעשיית טובה לזולת. וברור הדבר שכן יהי' בפועל – עפ"י הפי' במארז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" – שה' עוזר שמחשבה טובה של יהודי תבוא לידי מעשה. ועוד: מכיון ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי'", ושכרו האמיתי של יהודי זה שרצה להשפיע על האדם שיניח תפילין הוא – "שכר מצוה מצוה", הרי בודאי יסייע ה' שהגוי יתעניין אף הוא בטובת הזולת, ועד שבמשך הזמן זה יפעל על הגוי גם את תוכן מצות תפילין גופא – "שעבוד המוח והלב" שיסייע לו בקיום הז' מצוות דבני-נח. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2024 Synopsis [Continuation.] When a Jew goes on Mivtzoim and speaks from the heart, in which case his words enter the heart and have their effect, it is inevitable that he will also have an effect on someone who turned out to be a non-Jew: when the non-Jew sees that a person gives up of his time and goes in the street to help a stranger, without expecting anything in return – he will likewise be inspired to do good for others. This is clear from the teaching of our Sages, “The Holy One, blessed be He, attaches a good though to an action” – that is, the Jew’s positive thought will lead to action. Moreover: since “The Holy One, blessed be He, does not withhold the reward of any creature” – and, “The reward for a mitzvah is the mitzvah itself” – Hashem will certainly cause the non-Jew to likewise take an interest in the welfare of others, and with time, he will come to be influenced in the same vein as the mitzvah of tefillin itself – “the subjugation of the mind and the heart” to Hashem, which will help him fulfill his seven Noachide laws. Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2024

162

יום א' פ' מצורע, ו' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 14, 2024

11:18

התוכן חג הפסח הוא זמן לידת עם ישראל (כמ"ש ביחזקאל). כמו בלידה בגשמיות מתחיל ענין החינוך הרבה לפני לידת הולד ‏–‏ אופיו של הילד תלוי בהנהגת ההורים בזמן שלפני התחלת העיבור, והיום כולם מודים בזה וכו', ועד"ז ברוחניות, שעוד בימים שלפני חה"פ, לידת עם ישראל, יש לשים דגש על ענין החינוך. נוסף לזה שנקודה העיקרית של ה"סדר" היא הענין ד"והגדת לבנך" ‏–‏ ענין החינוך. בפועל רואים "אַ ווילדע זאַך": דוקא בימים שנוגע במיוחד ענין החינוך להכין את הילדים לליל הסדר וכו' ‏–‏ סוגרים את החדרים ות"ת שבוע, והמהדרים ‏–‏ עשרה ימים, לפני פסח, והילדים מסתובבים ברחובות וכו'!! יש להשתדל למצוא מדריכים ומדריכות, של כל השנה או "פנים חדשות", שיאספו את הילדים ולהכין אותם לחג! ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2024 Synopsis Pesach is the time of the birth of the Jewish people (as described in Yechezkel); just as when it comes to the birth of a child, the child’s education begins even before he is born, and before the mother conceives etc., so, too, regarding Pesach: there must be an emphasis on education in the days leading up to Pesach. Indeed, the main focus of the whole Seder is the children, as the Torah says, “And you shall tell your son….” But in practice, we find that specifically in the days before Pesach – when it is so important to prepare the children for the Seder etc. – the schools are closed and the children roam the streets, etc. Instead, efforts should be made to find teachers to gather the children during this time and prepare them for the holiday. Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2024 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

163

יום ב' פ' מצורע, ז' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 15, 2024

10:31

התוכן עפ"י המבואר בנבואת יחזקאל שיציאת מצרים נמשלה ללידת עםישראל – מובן שאז מודגש כללות ענין החינוך [יש את ענין החינוך גם לפני הזמן המסויים עבור חינוך לקיום המצוות בפועל – להעמיד את הבית באופן כזה שמרגע שנולד יהי' הילד באויר של תומ"צ], וכמודגש בליל הסדר – הציווי של "והגדת לבנך", ו"כנגד ארבעה בנים דברה תורה", וגם זה דורש "הכנה" בימים שלפני הפסח, כמו כל עניני ה"סדר". בנוגע לגודל החשיבות דענין החינוך וההכרח להעניק לילדים חינוך יהודי כשר – כבר דובר כמ"פ. לדאבוננו ישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שמתחנכים בבתי-ספר עממיים, ועד שיצליחו לפעול על הוריהם להעבירם לבתי ספר שמתחנכים עפ"י התורה – יש להשתדל עכ"פ להנהיג בבתי-ספר עממיים שיתחילו את היום עם "רגע של שתיקה", שבו יתבונן הילד בדבר שנוגע אליו – מחשבה אודות בורא עולם ומנהיגו. שזהו "יסוד" לכללות ענין החינוך של הילדים. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2024 Synopsis Yechezkel describes the Exodus from Egypt as the birth of the Jewish people as a nation, which indicates the centrality to Pesach of Jewish education (which begins even before the child’s formal education, by establishing an atmosphere in the home of Torah and mitzvos etc.). Therefore, the Seder is designed for the children (“And you shall tell your son…”; “The Torah speaks of four sons…”). Just as the physical aspects of the Seder require preparation before Pesach, so, too, the spiritual aspects. We’ve discussed many times the importance and necessity of providing Jewish children with a proper Jewish education; unfortunately there are tens of thousands of Jewish children who are educated in secular schools; until such time as their parents can be persuaded to transfer them to schools offering a Jewish education – effort should at least be made that public schools should begin the day with a moment of silence, during which the child can reflect on the Creator and Ruler of the world – this is the foundation of education, and it will continue to affect the child “even when he grows old.” Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2024

164

יום ג' פ' מצורע, ח' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 16, 2024

11:20

התוכן על האדם לנצל את הכחות שניתנו לו לטובת הבריאה כולה וכמ"ש "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". החל מקיום ציווי זה כפשוטו. ובקשר לטענה אודות הוצאות הפרנסה וכו' – אומרת התורה שכל יהודי הוא "עולם מלא" בדוגמת אדם הראשון ש"נברא בערב שבת . . כדי שיכנס לסעודה מיד", שהכל מוכן בשבילו!; ביחד עם לידת הילד נולדה עמו פרנסתו; על ההורים לחנך את הילדים באופן שגם הם "יכבשו" את ארציות העולם ולנצלו לקדושה; כללות ענין החינוך קשור עם יציאת מצרים שענינו הוא לידת עם ישראל שמיד התחיל ענין החינוך כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וגו'" [וכן בנוגע לילדים כפשוטו – הרי הם "הכירוהו תחילה" וכן קרבן פסח הי' צ"ל באופן ד"שה לבית אבות...", "למשפחותיכם", כולל אפי' הקטנים וכו']. וכמו שאת ענין החינוך מתחיל באמת (לפני ש"הגיע לחינוך" כפשוטו) מרגע הלידה, שכבר אז נחקק בזכרונו כל מה שרואה ושומע (ואפילו לפנ"ז וכו'). משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2024 Synopsis A person must utilize the abilities Hashem gives him for the benefit of the entire world, as it says, “Be fruitful and multiply, and fill the earth and conquer it,” beginning with the mitzvah of “be fruitful and multiple” in the literal sense. As to those who are concerned about livelihood and expenses etc. – the Torah says that every Jew is a “full world” like Adam Harishon, who “was created on Erev Shabbos…in order that he enter into a feast immediately,” with everything prepared for him. When a child is born, his sustenance is born with him. Parents must educate their children in such a way that they, too, will “conquer” the materiality of the world and utilize it for holiness. Jewish education is connected to the Exodus from Egypt, which was the birth of the Jewish nation. Just like the “education” of the Jewish people began immediately at “birth” (“When you bring this people out of Egypt, you shall serve G-d etc.”), so, too, a child’s Jewish education begins long before the formal age of chinuch; it begins immediately upon birth (and even before that), because already then, a child absorbs everything they see and hear. Excerpt from sichah of Thursday night, 11 Nissan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2024

165

יום ד' פ' מצורע, ט' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 17, 2024

9:38

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' מצורע, בנוגע לנגעי בתים] "וצוה הכהן ופנו את הבית גו' ולא יטמא כל אשר בבית וגו'" מביא רש"י "על מה חסה תורה אם על כלי שטף (כלי מתכות) יטבילום ויטהרו... הא לא חסה תורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה". ומכאן רואים עד כמה יקר ונוגע דבר גשמי, אפי' דבר שערכו פחות ביותר ככלי חרס, של כ"א מישראל, אפי' של יהודי שנמצא במעמד ומצב שיש מקום לחשוד שמגיע לו עונש של טומאה שיש בה חומר מיוחד ש"בדד ישב מחוץ למחנה"!!; ויש לקשר זה עם ביאת משיח צדקנו שנק' "מנוגע, דכתיב והוא מחולל מפשעינו וגו'", והגאולה תהי' באופן ש"כספם וזהבם אתם"! ב' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2024 Synopsis On the verse [in revi’i of Parashas Metzora, regarding tzara’as on houses], “The kohen shall order that they clear out the house…so that everything in the house should not become unclean,” Rashi states: “For what objects did the Torah have consideration? If it was upon [metal] vessels, let him immerse them, and they will become clean…Hence, the Torah has consideration only for earthenware vessels, which cannot be cleansed in a mikvah.” From here we see the preciousness and importance of a Jew’s physical objects, even something of very little value like earthenware vessels, and even when it belongs to a Jew whose level is such that there’s a possibility that he deserves tzara’as, a particularly severe form of impurity requiring one to “live alone; outside the camp.” This can be tied to the coming of Moshiach Tzidkeinu: Moshiach is called “afflicted, as it is written, ‘But he was pained because of our transgressions, etc.’” and additionally, the Redemption will be in a manner of “their silver and their gold with them.” Two excerpts from sichah of 29 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2024 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

166

יום ה' פ' מצורע, י' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 18, 2024

11:36

התוכן חלק ממאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום, י"א ניסן ה'תשל"א. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2024 Synopsis Excerpt from Maamar B’yom Ashtei Asar Yom, 11 Nissan 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2024

167

יום ועש"ק פ' מצורע (שבת הגדול), ה'תשפ"ד– יום הבהיר י"א ניסן, יום ההולדת של הרבי –

Apr 19, 2024

11:27

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום, י"א ניסן ה'תשל"א [המשך]. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2024 Synopsis 2 excerpts from Maamar B’yom Ashtei Asar Yom, 11 Nissan 5731 (continued). For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2024

168

יום א' , י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ה'תשפ"ד

Apr 21, 2024

11:29

התוכן בזמנו של הצ"צ הי' פשוט שבימיו "תושע יהודה וגו'" כיון שהוא נשיא השלישי שענינו ספי' הדעת שכולל הכל וכו'. ב) אין להסתפק רק ב"אחכה לו" לביאת המשיח..., ה"אחכה לו" צריך לבא במעשה בפועל‏ – ‏שכשיתעורר בבוקר ויראה את משיח עומד בחדרו, ימצא משיח אותו באופן המתאים לקבלת פני משיח צדקנו! וכיון ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" ו"הקב"ה עוזרו" הרי כאו"א שייך לזה! ג) הצ"צ התעסק במס"נ עם ילדי ישראל שהלכו ל"שקאָלע'ס" (בתי ספר עממים) ועם ה"קאַנטאָניסטין" שניתקו אותם מיהדות בגיל צעיר כו'. וההוראה: להתעסק עם ילדים כאלו ולהכניסם ל"צבאות ה'". ‏משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2024 Synopsis (1) In the times of the Tzemach Tzedek, it was considered obvious that “In those days, Yehudah would be saved,” because he was the third nasi, the sefirah of Da’as, which encompasses everything etc. (2) One should not be satisfied with merely “awaiting” Moshiach’s coming; rather, it must actually happen – that when wakes up in the morning he will find Moshiach standing in his room, and he will be in a state fitting for greeting Moshiach Tzidkeinu. And since “He asks only according to their ability,” surely “Hashem helps him,” and this applies to every Jew. (3) The Tzemach Tzedek devoted himself with mesiras-nefesh to the plight of Jewish children who attended the government schools, as well as that of the Cantonists, children who were torn away from Yiddishkeit at a young age, etc. The lesson is that we must likewise get involved with the plight of such children, and bring them in to “Tzivos Hashem.” Excerpt from sichah of 13 Nissan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2024 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

169

יום ב', ערב חג הפסח, ה'תשפ"ד

Apr 22, 2024

11:11

התוכן נמצאים אנו בערב חג הפסח - ה"ראשון לרגלים", ובו מתחילים כבר עניני הפסח - קרבן פסח ומצות "תשביתו שאור"; היום הוא יום הולדת של הרמב"ם [ולהעיר שבדרך כלל לא מפורסם ימי ההולדת של גדולי ישראל] ויש לנצלו לעורר עוה"פ אודות השיעורים בלימוד הרמב"ם; יש להזכיר גם אודות ההוספה בלימוד תורתו של הצ"צ - בעל יום ההילולא די"ג ניסן; כאן המקום לעורר ע"ד ההשתדלות בנתינת צרכי החג, שיהיו "מצה ומרור מונחים לפניך" - לפני כאו"א מישראל; ויה"ר שתיכף ומיד ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ובאים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" וכו'. ועוד. ב' חלקים משיחת ערב חג הפסח ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024 Synopsis Today is Erev Pesach, the “first of the festivals”; it is the time of the final preparations for the holiday, including the Korban Pesach and the mitzvah to obliterate chametz. Today is also the Rambam’s birthday (and notably, we don’t know the birthdays of most great Jewish leaders), and therefore it’s an opportunity to once again emphasize the study of the daily Rambam. It is also an opportunity to encourage more study of the teachings of the Tzemach Tzedek, whose yom hilulah is on 13 Nissan, and the efforts toward providing every Jew with all their holiday needs, in such a way that everything is “placed before you.” May it be Hashem’s will that we merit the true and complete Redemption immediately, and go “with heavenly clouds” to our Holy Land, “and eat there from the sacrifices and from the Pesach sacrifices.” 2 excerpts from sichah of Erev Pesach 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024

170

יום ה' , י"ז ניסן – יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ד

Apr 25, 2024

11:28

התוכן כיון ש"תורת אמת" דורשת "בכל יום יום חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" מובן שישנו הענין ד"יציאת מצרים" בכל אחד בכל יום! והביאור: הרי ענינו של יציאת מצרים הוא הנסים גלויים שהיו אז, הנה כאשר כל אחד יתבונן בעצמו יראה שקורים אצלו נסים בכל יום ויום! לפעמים נסים גלויים, לפעמים הוא רואה השגחה פרטית גלוי' ולפעמים הנסים מלובשים בטבע, עד שאפי' הפרנסה של יהודי תלוי' באמת בנסים (רק הם מלובשים בטבע), כמסופר על ר' המנונא שגם כשהי' לו האוכל על השולחן הי' מתפלל לה' למזונות! וזהו גם הענין דברכת האוכל שעי"ז נעשה האוכל ברשותו של המברך ואז מותר לו ליהנות מזה, והרי אין נס גדול מזה שע"י בקשתו מממה"מ הקב"ה ה"ה מקבל מיד לחם ברשותו! משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024 Synopsis Since the Torah of Truth demands that “Every single day a person is obligated to view himself as though he went out from Egypt,” it is understood that the Exodus occurs every single day. Being that the Exodus involved open miracles, this means that a person experiences miracles every day, and when he contemplates this, he will see it. Sometimes open miracles, sometimes open displays of Hashgacha Pratis, and sometimes miracles clothed in the ways of nature; indeed, a Jew’s livelihood is entirely miraculous (just that it is clothed in nature). In this vein, the Gemara tells the story of Rav Hamnuna, who would daven to Hashem for food even when he already had food on his table. This is also the significance of the brachos made before eating food – the brachah places the food in the person’s domain, giving him permission to enjoy it. And there is no greater miracle than this: that by asking the King of Kings, the Holy One, blessed be He for food, one is immediately given food that belongs to him. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024

171

יום ו' עש"ק, י"ח ניסן – יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ד

Apr 26, 2024

8:23

התוכן חג הפסח נק' בתורה "חג המצות". החילוק בין חמץ למצה הוא, שבצק של "חמץ" הולך ותופח ומגביה א"ע, ואילו בצק של "מצה" שומרים עליו שלא יתפח. ובעבודה: "חמץ" מורה על רגש של גאוה והתנשאות, ו"מצה" - על רגש של ביטול וענווה. וההוראה: הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של "מצה" - לא בתנועה של גאוה אלא של ביטול. ובנוגע לכאו"א מ"צבאות ה'" שזכו להיות בצבא שהרמטכ"ל שלו הוא ממה"מ הקב"ה, זקוקים הם לאזהרה מיוחדת שידיעת דבר זה לא תביא אותם לידי גאווה ח"ו כ"א לתוקף במילוי הוראותיו של ה'. משיחת יום ועש"ק, ג' דחול המועד פסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024 Synopsis Pesach is called Chag Hamatzos; the difference between chametz and matzah is that chametz rises, whereas matzah is guarded so that it doesn’t rise. In terms of divine service: chametz represents haughtiness and arrogance, and matzah represents humility and bittul. A Jew must behave like “matzah” – with bittul and humility. Every member of Tzivos Hashem, who has merited to be in the army whose Commander-in-Chief is Hashem, must make sure that despite having this great privilege and quality, he doesn’t let it lead to arrogance, chas v’shalom, but rather that it gives him strength for fulfilling Hashem’s instructions. Excerpt from sichah of Friday, 3rd day of Chol Hamo’ed Pesach, 18 Nissan 5743, to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ לזכות שמעון נצח בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו י"ט ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן

172

יום א' פ' כי תשא, ט' אדר – יום בוא כ"ק אדמו"ר מהריי"ץ נ"ע לארה"ב, ה'תשפ"ה

Mar 9, 2025

6:27

התוכן חגיגת בואו של כ"ק מו"ח אדמו"ר לארה"ב צ"ל גם ע"י אלו שבאו לכאן אחריו, כי ע"י עבודתו והשקעתו – נעשתה העבודה במדינה זו קלה יותר. הן בצד החיובי – ע"י נעשה כאן מקום תורה. והן בצד השלילי – שלילת האימרה ש"אַמעריקע איז אַנדערש" בתכלית ובהחלט, אלא גם כאן צ"ל אלקות בגלוי. וענין זה, הפעולה ש"אַמעריקע איז נישט אַנדערש", נוגע לא רק לד' אמותיו בעיר מסויים שבארה"ב, ולא רק בארה"ב בכלל, אלא גם לעוד מדינות בעולם. ולא רק ליהודים מכיון שארה"ב הוא המקום של רוב מנין ורוב בנין של בנ"י, אלא גם לאומות העולם, מכיון שכו"כ ענינים בעולם מכריע הקב"ה ע"י ארה"ב. ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2025 Synopsis The celebration of my father-in-law, the Rebbe’s arrival in the United States thirty years ago isn’t just for those who arrived with him or those who were here before him, but also for those who came after him – because the effort and toil he invested made it easier to serve Hashem here. This is true both on the positive side – transforming America into a place of Torah, and on the preventative side, negating absolutely and decisively the claim that “America is different,” and establishing instead that G‑dliness must be revealed even here. “America is no different” doesn’t just apply to one’s immediate surroundings in his particular city in the United States, nor even just to the United States as a whole, but also to other countries around the world. And not just for Jews (because the United States where the majority of the Jewish people reside), but also to the nations of the world, because Hashem determines many global matters through the United States. 2 excerpts from sichah of Purim 5730. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2025

173

יום ה' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –

Feb 20, 2025

9:23

התוכן בעריכת "יאָרצייט" ישנו דבר והיפוכו: זה מביע את האמונה המוחלטת בנצחיות הנשמה, שהרי תוכנה – לימוד תורה ונתינת צדקה לזכות הנשמה, למרות שעברה שנה או יותר מאז שעזבה את העולם הזה [וכמדובר כמ"פ שאין צורך לענין האמונה כדי להבין שהנשמה היא נצחית, אלא כל אדם נורלמלי מבין את זה. ואין זה אלא שהקישור שלה עם הגוף הוא בלתי נצחי]. ומצד שני נוהגים בו לומר "קדיש" – "יתגדל ויתקדש שמי' רבא", היינו שיש כאן ענין של הגדלה והוספה, שקשור עם עליית הנשמה מעולם לעולם. הכח לענין ההגדלה, שבנשמה הנצחיית יפעלו ענין של "יתגדל וכו'" – הוא ע"י ענין השלום, שתוכנו חיבור הפכיים (וכדאיתא בגמ' שכאשר "עלה משה למרום" וה' שאל אותו "אין שלום בעירך" ("אין דרך ליתן שלום במקומך")? הגיב משה "ועתה יגדל נא כח אדני'". שטענת ה' למשה היתה שהי' עליו להביא את ה"שלום" ש"בעירך" ל"מרום", שזהו"ע "הגדלה"). משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2025 Synopsis A yahrzeit contains an inherent paradox: on the one hand, it expresses faith in the soul’s eternity, because we study Torah and give tzedakah etc. in the soul’s merit, even though years may have passed since the soul departed this world. (As discussed many times, the soul’s eternity doesn’t need to be taken on faith; any reasonable person understands it. Only the soul’s connection with the body isn’t eternal.) But on the other hand, on a yahrtzeit one says Kaddish, “May His great name be magnified and sanctified,” implying growth and elevation, associated with the soul’s ascent from world to world. The power to magnify the eternal soul etc. comes about through peace, which is theunion of opposites. (As the Gemara says, when Moshe ascended on high, Hashem asked him, “Is there no peace in your city?” (I.e., do people not greet each other in your city?) Moshe replied, “Now may the power of Hashem be magnified”. Hashem expected Moshe to bring “peace” from “your city” into heaven, which is the “magnification.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habracha, 6 Tishrei 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2025

174

יום ועש"ק פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ה

Feb 21, 2025

7:56

התוכן אחז"ל עה"פ "הליכות עולם לו – אל תקרי הליכות אלא הלכות". ידוע הכלל בדרשת "אל תקרי כו' אלא וכו'" ששני הפירושים קיימים גם יחד. ובעניננו: כדי שיהי' להקב"ה "מהלכים" בעולם ("הליכות עולם"), שהעולם נעשה "דירה" לו ית', ה"ז ע"י ההלכות שבתורה – להורות כיצד צריכה להיות ההנהגה בעולם. לימוד התורה רק כדי לצבור לעצמו "נכסים" או כי הוא נהנה מענין השכלי שבתורה וכו' – אינו תכלית ענין התורה. לימוד התורה, גם באלו ש"תורתם אומנתם", צ"ל באופן של "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים", "תלמוד גדול" הוא בכך שהוא "מביא לידי מעשה" – "הליכות עולם לו". הלומד התורה, שהיא נכסיו של ממה"מ הקב"ה, משתמש בכליו של מלך! אלא שהמלך נותן לו על כך "רשות" כדי שהלימוד יביא לאותם ענינים ש"תלמוד מביא", שכללותם נקראים בשם "מעשה". משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2025 Synopsis On the verse, “…The ways of the world are his,” our Sages taught, “Do not read it as ‘ways’ (halichos), but as ‘halachos.’” We know that when it says, “Do not read it as…but…” – both interpretations are valid. In this case: in order for Hashem to have mehalchim [i.e. beings that advance spiritually] in the world (“the ways of the world”), such that the world becomes a dwelling place for Him, there must be the halachos of the Torah, which show how one must conduct himself in the world. Studying Torah only to amass “possessions” for oneself or because one enjoys its intellectual concepts, is not the purpose of the Torah. Torah study, even for those whose “Torah is their occupation,” must be done “to study and to teach, to keep, to perform and to uphold.” The “greatness of Torah” is when it “leads to action” – “the ways of the world are his.” One who studies Torah, which is the possession of the King of kings, is using Hashem’s property – just that the King grants him permission to do so in order for his learning to lead to “action.” Excerpt from sichah of Simchas Beis Hashoeivah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2025

175

יום א' פ' תרומה, כ"ה שבט, ה'תשפ"ה

Feb 23, 2025

10:26

התוכן בנוגע למעלת לימוד התורה של תשב"ר, "הבל שאין בו חטא", איתא בגמ' ש"אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק"! ולכאו' צ"ל הרי מעכבים עי"ז בנין ביהמ"ק אשר בו בחר ה' להיות ה"דירה" שבו ישכון?! והביאור: בבנין ביהמ"ק צ"ל הצלחה שיהי' לזה קיום כפי רצונו ית', "שתשרה שכינה במעשה ידיכם", וזה נפעל ע"י לימוד התורה של תשב"ר ביראת שמים. נמצא, שלא רק שבנין בהימ"ק אינו מתעכב על ידם ח"ו, אלא אדרבה – הם מבטלים את העיכובים לבנין ביהמ"ק ומביאים בזה יותר הצלחה. וכמ"ש במדרש שכאשר הי' הענין ד"אחז בתי כנסיות ובתי מדרשות", אמר ישעי' הנביא שאינו מתפעל מזה כי "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'" והם מבטלים את אלו שמונעים מילדי ישראל ללמוד תורה ביראת-שמים, ובזכותם ובזכות צדיקי עולם יקויים בקרוב ממש ההבטחה "עתידין בית כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י" בביאת משיח צדקנו. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2025 Synopsis Regarding the unique quality of the Torah study of schoolchildren (“breath that is free of sin”), the Gemara states, “One may not interrupt schoolchildren ]from studying Torah] even to build the Beis Hamikdash.” Seemingly, how can we delay the construction of the Beis Hamikdash, the place chosen to be Hashem’s dwelling in the world? The answer is that in order for the construction of the Beis Hamikdash to succeed and endure according to Hashem’s will – for “the Divine Presence to rest on your handiwork” – we need the Torah study of schoolchildren. Thus, not only does the children’s Torah learning not delay the construction of the Beis Hamikdash, chas v’shalom, but to the contrary, it removes the obstacles to its construction and brings it about with even greater success. As the Midrash relates, when there were those who “firmly closed the synagogues and houses of study,” the prophet Yeshayahu declared that he was not deterred, because “Behold, I and the children whom Hashem has given…” – the children remove those who try to prevent Jewish children from studying Torah with fear of Heaven. In their merit and that of tzaddikim of the world, we will soon merit the fulfillment of the promise, “In the future the synagogues and houses of study of Bavel will be established in Eretz Yisrael” with the coming of Moshiach Tzidkeinu. 2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2025

176

יום ב' פ' תרומה, כ"ו שבט, ה'תשפ"ה

Feb 24, 2025

10:52

התוכן א' מיסודי האמונה הוא – מדת הבטחון. אשר, אין ענין יוצא מידי פשוטו – לבטוח בה' שיהי' טוב, טוב הנראה והנגלה. ועד ש"מצוות עשה מן התורה" לבקש ולהתפלל על כך מהקב"ה. אמנם, לאידך גיסא, כאשר קורה מאורע בלתי רצוי ח"ו – הרי, לאחרי המעשה, "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", וצריך "לקבולי בשמחה", בידעו שמה' יצא הדבר ו"כל דעביד רחמנא לטב עביד", ויתירה מזו – "גם זו לטובה". ובפרט שיהודי צריך לחיות תמיד עם "תורת חיים", והסימן על "חיים" הוא – מרץ חיות ושמחה. ולכן צריך הוא להיות תמיד בשמחה. ויתירה מזו: מסתבר שכחלק מהציווי לאוה"ע להאמין שישנו בורא עולם ומנהיגו, נכלל גם הבטחון בה' שיטיב לברואיו והבקשה והתפלה על זה, ויתירה מזו י"ל – שגם אצל אוה"ע צ"ל הכרה אמיתית ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד", ו"גם זו לטובה". משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2025 Synopsis One of the fundamentals of faith is trust in Hashem that things will be well literally – open and revealed good. And it’s a positive commandment of the Torah to daven to Hashem for things to be good. On the other hand, when something undesirable occurs chas v’shalom, after the fact, “A person is obligated to bless for the bad just as he blesses for the good,” and one must “accept it with joy,” knowing that it comes from Hashem and that “Everything that the Merciful One does, He does for the best,” and moreover – “This too is for the good.” Especially being that a Jew must always live with the “Torah of Life,” and the hallmark of life is energy, vitality, and joy. Therefore, one must always be joyful. It is reasonable to conclude the Noachide Laws upon the gentiles to believe in the existence of a Creator and Ruler of the world includes trust in Hashem that He will bestow goodness upon His creations, and the obligation to ask Him for one’s needs. Moreover, even gentiles must recognize the truth, that “Everything that the Merciful One does, He does for the best,” and “This too is for the good.” Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2025 לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

177

יום ג' פ' תרומה, כ"ז שבט, ה'תשפ"ה

Feb 25, 2025

11:08

התוכן הטעם שציור הגביעים בציור המנורה [שהציווי על עשייתו הוא בשלישי דפ' תרומה] שבכתי"ק הרמב"ם הוא באופן שהם רחב מלמטה וצר (השוליים) למעלה, היפך הרגיל, (דאף שבודאי הי' להרמב"ם מקור לזה בדרז"ל אבל בכל זאת צ"ל טעם הדבר), הוא, ע"ד שמצינו שהחלונות בבית המקדש היו "שקופים אטומים", "רחבים מבחוץ ופיהם אטום וקצר מבפנים . . כדי שתהא אורה יוצאה מההיכל שתאיר לעולם..." (רש"י), עד"ז היו גם הגביעים שבמנורה, הכלי שעל ידה נמשך האור מבית המקדש לעולם כולו, צרים מלמעלה והולכים ומתרחבים למטה, שזה מורה שהעיקר הוא גילוי והמשכה בעולם שלמטה מבית המקדש. וע"ד כששותים מהגביע, פעולת ההשפעה של הגביע, הרי צדו הרחב הוא כלפי מטה. משיחת א' דר"ח אלול, ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2025 Synopsis In the Rambam’s drawing of the Menorah [commanded in shelishi of Parashas Terumah], the goblets appear wide at the bottom and narrow at the top, contrary to their usual form. (Although the Rambam certainly had a source for this from a Midrash etc.,) we must understand why. It can be likened to the windows of the Beis Hamikdash, which were “narrow and broad” — “wide on the outside, and their mouths closed and narrow on the inside... so that its light would go out from the Heichal to illuminate the world” (Rashi). Similarly, the goblets of the Menorah – the vessel through which the light extended from the Beis Hamikdash to the entire world – were narrow at the top and wide at the bottom, indicating that the primary purpose is to reveal and draw down the light of the Beis Hamikdash into the world below. Similarly, when one drinks from goblet – pouring its contents outward – its wider side faces downward. Excerpt from sichah of first day of Rosh Chodesh Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2025

178

יום ד' פ' תרומה, כ"ח שבט, ה'תשפ"ה

Feb 26, 2025

13:08

התוכן מזה שע"י נתינת מחצית השקל בלבד קיבלו חלק בכל קרבנות הציבור רואים הענין ש"התורה חסה על ממונן של ישראל". וההוראה: מנין בא הסדר לאחרונה שמבזבזים כסף לנסיעות מעבר לים ל"ברית", חתונה או "תנאים" של קרוב משפחה או חבר וכו'?! ובפרט תלמידי הישיבות שענינם הוא ללמוד תורה באופן של "תורתו אומנתו"! (אם יש להם כסף מיותר שיתנו א"ז לצדקה לזכות ענינים אלו!), ועד"ז בנוגע להנסיעות ל"מקומות הקדושים": בחור שיש לו כמה מסכתות בש"ס או מאמרי חסידות שלא למד עדיין ‏–‏ מה חסר לו?... הנסיעה ל"מקומות הקדושים"?! ועבור ענינים אלו מכניסים א"ע לחובות וכו'?! וכן בנוגע להנהלת הישיבה שנותנת רשות לנסיעות כאלו: הרי תפקידם הוא לחנך את התלמידים שילמדו נגלה וחסידות בהתמדה ושקידה (ולדאוג שלא יחסר להם ענינים גשמיים)! שיחליטו בעצמם אם באמת צריכים לנסוע מעבר לים לחתונה של אח או אחות ולבזבז כסף לזה ‏–‏ אני לא ראיתי סדר כזה בדור הקודם... משיחת מוצש"ק פ' משפטים, פ' שקלים, ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2025 Synopsis In the fact that donating just a half-shekel acquires a share in all communal sacrifices, we see how “The Torah spares the money of the Jewish people.” Where does the recent practice of squandering money to travel overseas for a bris, a wedding, an engagement of a relative or friend come from? Especially yeshiva students, whose focus should be on learning Torah in a such a way that “Torah is their occupation.” (If they have extra money, they should give it to tzedakah in merit of the simcha). Similarly regarding trips to the holy sites: A bochur who has yet to learn numerous masechtos or maamarim – what’s he lacking… a trip to holy sites?! And people go into debt for such things? This also applies to the yeshiva administration that grants permission for such trips: Their role is to educate the students to study Nigleh and Chassidus diligently and tirelessly (and to ensure that the students lack nothing in material matters). That they should decide on their own if it’s genuinely necessary to travel overseas for a sibling’s wedding and squander money on it – I didn’t see such a practice in the previous generation… Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Mishpatim, Parashas Shekalim 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2025

179

יום ה' פ' תרומה, כ"ט שבט, ה'תשפ"ה

Feb 27, 2025

9:21

התוכן בקשר עם סיום לימוד ספר יד החזקה להרמב"ם יש לערוך "סיום" על לימוד הרמב"ם בכל מקום. וכמה אופנים בזה: א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו עכ"פ עשרה לומדים, ובאופן כזה יערכו סיומים במקומות רבים. ב) לערוך "סיום" מרכזי אחד בהשתתפות כולם יחדיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך". ג) לעשות את שתיהם בהפרש של כמה שבועות. וההחלטה איך לעשות צריכה להקבע כפי הנראה לעסקני המקום שעל אתר בהתאם לתנאי המקום. ואם יהי' להם ספק – הרי "ספיקא לחומרא"... וכדי לעשות את כל הענינים באופן מסודר יש להתחיל לעסוק בהכנות המתאימות, הכנה רבתי, מבעוד מועד. וכמדובר כמ"פ שענין זה אינו שייך לחוג מסויים וכיו"ב – שהרי לימוד הרמב"ם שייך לכאו"א מישראל עד סוף כל הדורות! ובלשון של הקדמת הרמב"ם "כקטן כגדול". ויהי רצון שכל ענינים אלו יהיו בהצלחה גדולה יותר שיוכלו לצפות לפי ערך היגיעה, ושכ"ז יוסיף בהתמדה ושקידה וחיות בלימוד הרמב"ם בשנה שלאח"ז באופן ד"מוסיף והולך ואור". ב' חלקים משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2025 Synopsis In connection with completing the study of the Rambam’s Yad HaChazakah, a siyum should be held in every place.There are several ways to do this: (1) To organize a siyum wherever there are at least ten people who studied, which would result in siyumim in many locations. (2) To organize one central siyum, “The King's glory is in a multitude of people.” (3) To do both, with a gap of several weeks between them. The decision should be made by the local community organizers based on the circumstances of every place. And if there’s any doubt – “a doubt should be resolved stringently”...To ensure that everything is done in an organized manner, proper preparations should begin well in advance. And as discussed many times, this isn’t for any particular group or circle; the study of the Rambam is for every single Jew, until the end of all generations, as the Rambam writes in his introduction, for “small and great alike.” May it be Hashem’s will that all this be accomplished with even greater success than can be anticipated relative to the effort invested, and that it result in greater diligence, persistence, and enthusiasm in the study of the Rambam in the coming year, in a manner of ever-increasing light. 2 excerpts from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2025

180

יום ועש"ק פ' תרומה, אדר"ח אדר, ה'תשפ"ה– יום סיום לימוד ספר "משנה תורה" להרמב"ם מחזור המ"ד (ג"פ ליום) –

Feb 28, 2025

10:52

התוכן 1. ב' הנקודות ב"הדרן" על הש"ס שבמאמרו של אדמו"ר מהר"ש [א) התחלת הש"ס היא במ"ם פתוח, "מאימתי", וסיום הש"ס במ"ם סתומה, "בשלום". ב) חתימת הש"ס היא מעין הפתיחה] מצינו גם במשנה תורה להרמב"ם: א) שם הספר (שזהו התחלת הספר) – "משנה תורה", והספר עצמו מתחיל עם הפסוק "משוך חסדך וגו'". וסיום הספר – "כמים לים מכסים". ב) סיום הספר, "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. ישיגו דעת בוראם .. מלאה הארץ דעה את ה' וכו'", הוא מעין הפתיחה – "לידע שיש שם מצוי ראשון", ושבזה תלוי כל מציאות הבריאה וכו'. 2. ביאור הרמז במספר פ"ג הלכות שבספר הרמב"ם עפמ"ש בגמ' עה"פ "והסירותי מחלה מקרבך", ש"מחלה זו מרה, ולמה נק' שמה מחלה – ששמונים ושלשה חלאין יש בה, מחלה בגימט' הכי הוו, וכולן פת של שחרית וקיתון של מים מבטלן". ע"י לימוד הלכות שבתורה, מזון הנשמה, שנתבארו בפ"ג הלכות שברמב"ם, נפעל ענין הרפואה שע"י התורה באופן ש"מלכתחילה לא אשים עליך". משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2025 Synopsis (1) In the Hadran on Shas in the Rebbe Maharash’s maamar, we find two points: (a) The Shas begins with an open mem (Me’eimasai) and ends with a closed mem (bashalom); (b) The end of Shas parallels the beginning. We find both of these in the Rambam’s Mishneh Torah as well: (a) The name of the sefer is “Mishneh Torah,” and it also begins with the verse “Meshoch chasdecha…”, while it concludes with “kamayim layam mechasim.” (b) The end of the sefer, “The entire world will be occupied solely with the knowledge of Hashem…they will attain knowledge of their Creator… the earth will be filled with the knowledge of Hashem, etc.,” parallels the beginning – “To know that there is a Primary Being” upon which all of existence depends etc. (2)On the verse, “I will remove illness from your midst,” the Gemara explains that “Illness refers to bile. And why is it called illness (machalah)? Because [bile] contains eighty-three illnesses; which is the Gematria of machalah (83), and all of them are negated by bread in the morning and a flask of water.” This is the allusion in the 83 sets of halachos in Rambam: Studying the halachos of the Torah – which is the sustenance of the soul – as set forth in the 83 sets of Halachos in Rambam, brings healing through the Torah, in such a way that “I will not place it upon you to begin with.” Excerpt from sichah of Motzei Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2025 לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר (שני). ת.נ.צ.ב.ה.

181

יום א' פ' תצוה, ב' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 2, 2025

9:41

התוכן בקשר למ"ש רש"י בפ' תצוה (כח, ד) [בראשון דפ' תצוה] בענין האפוד שזה "כמין סינר.. שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים", מספרים המלמדים שרש"י עצמו ראה פעם אשה רוכבת על סוס עם סינר כזה ומזה למד איך נראה האפוד [ואף שיכול להיות שהסיפור אינו אמיתי, הרי כמו הסיפורים שמספרים החסידים על הבעש"ט שמרוב ההתפעלות יכול להיות שהם שינו או הוסיפו בזה... (וזה הי' שבחו של אהרן בהדלקת המנורה ("להגיד שבחו של אהרן שלא שינה") – אף שידע גודל ענין הדלקת המנורה וכו' וזה הי' צריך לפעול עליו "שיצא מכליו" ובכ"ז הדליק את הנרות כדבעי בלי לשנות וכו'), בכ"ז, כיון שמדובר אודות גדול ונשיא בישראל, זה יכול להיות אמת, וה"הוראה" שבזה היא אמיתית]. וההוראה: מכל דבר שרואים צריך שיתוסף ענין בתורה. משיחת מוצש"פ תצוה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2025 Synopsis Regarding Rashi’s explanation [in rishon of parashas Tetzaveh (28:4)] that the Ephod was “like a type of apron…that noblewomen wear when riding on horseback,” cheder teachers tell the story that Rashi himself once saw a woman riding a horse with such an apron etc., and he used that to describe how the Ephod looked. Although it’s possible the story isn’t true, since it was said of a great leader of the Jewish people, it could be true, and the lesson from it is true. (This is like those who, out of excitement, alter or add details to stories of the Baal Shem Tov, which also explains why it was “Aharon’s praise” that “he did not deviate” from lighting the Menorah it exactly as instructed: despite his spiritual passion from understanding the profound significance of lighting the Menorah etc., he didn’t lose himself, and still managed to do it correctly.) The lesson is that everything one sees must lead to an increase in Torah. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Tetzaveh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2025 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

182

יום ב' פ' תצוה, ג' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 3, 2025

9:04

התוכן בעת מאסרו נשאל אדה"ז כו"כ שאלות בנוגע אליו ושיטת החסידות וכו', כשבין החוקרים היו אנשים מלומדים שהתעניינו מאוד בשיטתו וכו'. לאחרי שענה על כל השאלות נשאל ע"ד מ"ש בסוף פ"א דתניא ח"א בנוגע לחילוק בין נפשות אוה"ע ונפשות בנ"י וכו', ועל זה לא ענה אלא חייך... (ובכך זה הסתיים). וביאר אדה"ז שכוונתו בזה היתה שבכך יבינו החוקרים שלאחרי שענה בהצלחה על כל שאלותיהם לא כדאי להם שיסביר להם ענין זה... אלא שלכאו' הי' יכול להסביר להם ענין זה באופן אחר וכו' – אלא ש"חיוך" זה שלו הי' ענין של שמחה ש"ממתקת דינים", וזה הי' המענה הטוב שלו ביותר. הרי שבישבו ב"טאַיינע סאָוויעט", מקום שישבו מורדי במלכות, הי' הזמן להיות ב"שמחה" דוקא! וזהו המענה לשואלים איך יושבים ומתוועדים ושמחים בעת כזו [בהמשך למלחמת יום-הכפורים] – כי דוקא עכשיו, כאשר זקוקים לענין של "המתקת דינים", הוא הזמן לשמחה, ושמחה אמיתית – הקשורה עם תומ"צ וכו'. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2025 Synopsis During his imprisonment, the Alter Rebbe was asked many questions about himself and the Chassidic approach etc. (among the interrogators were learned individuals who had much interest in the Alter Rebbe’s teachings). After he had answered all their questions, he was asked to explain what he writes at the end of the first chapter of Tanya regarding the distinction between the souls of the nations and the souls of the Jewish people. To this question the Alter Rebbe didn’t respond but merely smiled (and it ended with that). The Alter Rebbe later explained that his intention was to convey to the interrogators that, after having successfully answered all their previous questions, it would not be worthwhile for them to have him explain this, too. Seemingly, the Alter Rebbe could have made his point in other ways; but his smile was an expression of joy, which “sweetens judgments,” and this joy was his best response. This means that even while sitting in the Tainey Soviet, a place designated for those suspected of rebellion against the monarchy – this specifically was a time for joy! And this is the answer to those who ask how we can sit and farbreng and rejoice at a time like this [following the Yom Kippur War]: the answer is that now, when we need to “sweeten judgments,” is precisely the time for joy, and true joy – joy associated with Torah and mitzvos. Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2025

183

יום ג' פ' תצוה, ד' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 4, 2025

11:09

התוכן כללות הענין ד"מבצעים", שיוצאים לרחובה של עיר ומדברים שם אודות הנחיצות דלימוד התורה וכו' – הוא מעשה שבולט לעיני בשר, וכך פועלים על כל בנ"י. כהלימוד ממ"ש בתורה [שלישי דפ' תצוה] בנוגע לפעמוני הזהב שעל שולי מעיל הכהן-גדול – "ונשמע קולו בבואו אל הקודש" – שעוד לפני כניסתו לקודש, שאז לבש את הבגדים, שומעים את קולו "בבואו אל הקדש". ועד"ז כאשר צריכים להלביש את כאו"א מישראל, "ממלכת כהנים", ב"בגדי כהונה" ולמשוך אותו פנימה אל הקודש – מתחילים בזה שמכינים לו בגד עם "פעמוני זהב . . ונשמע קולו", וכך מכניסים אותו במבצע תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, ועד שבאים לתכלית העיקר – להאיר את חושך הגלות עי"ז שבזמן החושך דליל שבת קודש מאירים נרות שבת שמדליקה כל אשה ובת בישראל, שעי"ז נעשה "שלום בית" בין איש לאשתו, שקאי גם על הקב"ה עם כנסת ישראל וכו'. ב' חלקים מהתוועדות יום א' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2025 Synopsis The general idea of Mivtzoim – going out to city streets and speaking to people about the importance of Torah study, etc. – is something that stands out, and in this way impacts the entire Jewish people. Like we learn from the verse (in shelishi of parashas Tetzaveh) regarding the gold bells on the hem of the Kohen Gadol’s robe – “Its sound must be heard when enters the Sanctuary” – meaning that even before he enters the Sanctuary, when he puts on the priestly garments, it can already beheard that he is entering the Sanctuary. Similarly, when it comes to “dressing” every Jew – “a kingdom of Kohanim” – in “priestly garments” and drawing them inward toward holiness, it starts with preparing for them a garment with “gold bells... and its sound must be heard;” this is how to engage a person, with the Mivtzoim of Torah study, tefillin, mezuzah, tzedakah, a home filled with sefarim,until reaching the ultimate goal – illuminating the darkness of exile, by illuminating the darkness of Friday night with the light of the Shabbos candles kindled by every Jewish woman and girl, thus bringing about “peace in the home” between husband and wife – which also represents the relationship between Hashem and the Jewish people etc. 2 excerpts from sichah of Sunday, Parashas Shemini, 11 Nisssan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2025

184

יום ד' פ' תצוה, ה' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 5, 2025

11:22

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר פעם דיוק לשון הגמ' "כל הכופר בעבודה זרה נק' יהודי" [ולא "עבודת אלילים" וכיו"ב]: אומנתו של היצה"ר הוא שקודם משכנע את האדם לעשות "עבודה" ש[היא מצוה בכלל אבל] היא "זרה" לאדם זה. וכטעותו של שאול המלך [המסופר בהפטורת פ' זכור] שחמל על הצאן ובקר של עמלק "למען זבוח לה'", וחשב ש"הקימותי את דבר ה'", וע"ז נאמר לו ש"שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים"! ו"מאסת את דבר ה'"! כי אף שענין הקרבנות היא "עבודה" ומצוה, אבל ממנו נתבע קבלת-עול, וכשבמקום זה רצו להקריב "זבח טוב" ו"חלב אילים" ה"ז "עבודה [שהיא] זרה" לו! ומזה נולד לבסוף "המן האגגי" והגזירה של "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים"!! ומצד שני - מי שכופר אפי' ב"עבודה [שהיא] זרה" [לו], ה"ז "כמודה בכל התורה" ונק' יהודי וכו'. וההוראה: כשנזדמן לא' "מצוה שאא"פ לעשות בידי אחרים", קודם כל עליו לעשותו ולאח"ז יכול לחפש עבודה שמתענג מזה. וע"י "וחכיתי לה' המסתיר פניו" [תנועה של קב"ע] הנה "יעשה למחכה לו וגו'". ב' חלקים משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2025 Synopsis The Rebbe, my father-in-law, once explained why the Gemara says, “Whoever repudiates avodah zarah is called Yehudi” (using the term avodah zarah rather than “idol worship” or the like): The yetzer-hara’s strategy is to first persuade a person to engage in a “foreign service” – a service that might even be a mitzvah in general, but which is nevertheless “foreign” to this person. This is like the error of King Shaul (as recounted in the haftorah of Parashas Zachor), who took pity on the sheep and cattle of Amalek “to sacrifice to Hashem”: he thought he was “fulfilling the word of Hashem,” but he was told that “To obey [is better] than a fine sacrifice; to listen [is better] than the fat of rams” and that, “You rejected the word of Hashem.” For although sacrifices are a form of service and a mitzvah, what was demanded of Shaul was kabbalas ol; when, instead he sought to offer “a fine sacrifice” and “the fat of rams,” this was a service that was foreign to him, and this error ultimately emerged “Haman the Agagite” and the decree “To destroy, to kill, and to annihilate all the Jews.” Conversely, one who repudiates even “avodah zarah” in the sense of a service that is foreign to him – is considered “as if he admits to the entire Torah” and is called a Yehudi, etc. The lesson is that when a person encounters a mitzvah that “cannot be performed through others,” he must first and foremost do it himself, and only afterward can he seek out a service in which he finds enjoyment. And by “waiting for Hashem Who hides His countenance” (kabbalas ol), then “He will do for those who await Him” etc. 2 excerpts from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2025

185

יום ה' פ' תצוה, ו' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 6, 2025

12:41

התוכן על מ"ש רש"י [על מ"ש בגמ' "תנא כיון שנפל פור בחודש אדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים בגמ' "ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"] "כדאי הלידה שתכפר על המיתה" – צ"ל מ"קרא": נאמר "טוב גו' יום המות מיום הוולדו", ומ"סברא": לא יתכן שיום הלידה שאין אפשרות לדעת כיצד תהי' הנהגתו במשך כל ימי חייו, יגבר על הענין דיום המיתה?! אלא כי בנוגע למשה ראו כבר ב"יום הוולדו" מעלה בפועל ובגילוי – ש"נתמלא הבית [אע"פ שהיתה בית עמרם, "גדול הדור"] כולו אורה". וזהו הקשר בין פ' תצוה, שהיא פ' היחידה לאחרי לידת משה שלא נזכר בה שמו, לז' אדר – יום לידתו [שחל ברוב השנים בסמיכות לפ' תצוה] – כי בלידת משה שאז "נתמלא הבית כולו אורה" בא לידי ביטוי ענינו העצמי שזה בא לפני ולמעלה משם "משה" הקשור עם עבודתו וכו', ולכן בפ' תצוה הסמוכה לז' אדר, יום לידתו, לא נזכר השם "משה" כדי לרמז על ענינו העצמי. משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2025 Synopsis The Gemara says: “Once the lot fell on the month of Adar, [Haman] greatly rejoiced. He said: The lot has fallen for me in the month that Moshe died…But he did not know that on the seventh of Adar he died, and on the seventh of Adar he was born.” Rashi explains, “the birth is worthy to atone for the death.” Seemingly the verse states, “better is the day of death than the day of one’s birth”; additionally, logic seems to dictate that the day of one’s passing, when his accomplishments are apparent, is more significant than his day of birth, when there’s no indication of what his life will be like. But in Moshe’s case, the essential quality of his life was already revealed on the day he was born – when “the entire house became filled with light.” And this is the connection between parashah Tetzaveh (the only parashahafter Moshe’s birth in which his name isn’t mentioned) to 7 Adar, Moshe’s birthday, which usually occurs around the time of parashah Tetzaveh: when Moshe was born and “the entire house became filled with light,” Moshe’s essence – which transcends and came before Moshe’s name (which is associated with his service) – was revealed, and in a practical manner. Therefore, Moshe’s name is not mentioned in parashah Tetzaveh, around the time of Moshe’s birthday, to allude to his essence. Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2025

186

יום ועש"ק פ' תצוה ופ' זכור, ז' אדר – יום ההולדת ויום ההילולא של משה רבינו, ה'תשפ"ה

Mar 7, 2025

11:49

התוכן בכאו"א ישנו נצוץ מנשמת משה רבינו ומצד זה כל עניני תומ"צ הם "מילתא זוטרתי". ל"פשוט שבפשוטים" זה מובן בפשטות, שהרי יודע ש"שמע ישראל וגו'" הוא פסוק בתורה ש"צוה לנו משה וגו'", ופשוט אצלו שמשה הי' מונח בתורה עם כל חיותו ונשמתו, ובמילא מבין שכשמשה נתן לו פסוק זה – כלול בו גם נשמתו של משה. אבל ל"למדן" יש צורך בהשתדלות מיוחדת להסביר לו שכל גדלותו בתורה הוא מצד נצוץ נשמת משה שבו... וכאשר כל א' ינצל את בחי' משה שבו לצאת ממדידותיו והגבלותיו – זה יפעול בו ובסביבתו ש"נתמלא הבית כולו אורה", וכאשר מצטרפים כמה יהודים יחד – "כאַפּט מען זיך" שישנו בעולם "אור גדול" ואילו מהחושך לא נשאר אלא מעט – באותו שטח בעולם שאור הקדושה עדיין לא הגיע אליו, אף שמעט חושך זה הוא כפול ומכופל, שלכן, ביחד עם זה שכל מעשה טוב שנעשה במשך כל הדורות הוא באופן ד"יחוד נצחי" ומרבה אור, נשאר עדיין ענינים שלא נתבררו שיש להשלים ולברר. משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2025 Synopsis Every Jew has a spark of the soul of Moshe Rabbeinu, which enables all matters of Torah and mitzvos to be considered “a small thing” for him. A simple person understands this plainly, because he knows that Shema Yisrael is a verse in the Torah that “Moshe commanded us” etc.; since it is obvious to him that Moshe was fully immersed in the Torah with his entire life force and soul, he understands that when Moshe gave him this verse, it also contains Moshe’s soul. However, for a learned person special effort is required, to explain to him that all his greatness in Torah comes from the spark of Moshe’s soul within him. When every individual utilizes the level of Moshe within himself to transcend his limitations and boundaries, that impacts him and his surroundings, so that “the entire house becomes filled with light.” And when multiple Jews come together, they realize that there’s a “great light” in the world, whereas only a small amount of the darkness remains – those areas in the world that the light of holiness hasn’t yet reached (though this small amount of darkness is doubled and redoubled, which is why these parts of the world still need to be elevated and perfected, despite the fact that every good deed performed throughout the generations creates an eternal union and increases light). Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2025 לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

187

יום ד' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ה

Feb 19, 2025

11:22

התוכן מאסרו של אדה"ז בא כתוצאה מהפצת "שיטת חסידות חב"ד" לכלל ישראל, ומזה מובן שהגאולה של י"ט כסלו היא גם הגאולה והנצחון של כללות "שיטת חסידות חב"ד" – שזה יכול להגיע, וזה יגיע סוף סוף, לכל אחד ואחת מישראל, ובאופן של "פדה בשלום נפשי". החידוש של שיטת "חסידות חב"ד" על "חסידות הכללית" הוא, שזה יבוא באופן של הבנה והשגה, שזה משפיע על הרגש שבלב עד גם על המעשה. כי אע"פ שה"מעשה הוא העיקר", אבל רואים בפועל שכאשר זה בא ביחד עם ההבנה והשגה בשכל ועם רגש שבלב, אז המעשה הוא באופן גדול, עמוק וחי יותר. וכידוע תורת הבעש"ט עה"פ "כי תראה חמור .. עזוב תעזוב עמו", שאין לשבור את הגוף ונפה"ב, אלא אדרבה – לעבוד את ה' יחד אתם. ביחד עם ההוספה של שיטת חב"ד – שלא רק שכח המעשה מסכים לזה, אלא כל כחות הגוף, כולל השכל שבמוח, עובדים את ה'. הזכרון של חג הגאולה היום צ"ל באופן שזה יביא אור וחיות בעבודת ה' בהווה. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2025 Synopsis Since the Alter Rebbe’s imprisonment came as a result of disseminating the approach of Chabad Chassidus to all Jews, it is understood that the redemption of 19 Kislev was also the redemption and triumph of Chabad Chassidus – so that it can and ultimately will reach every single Jew, and in a manner of peace – “He has redeemed my soul in peace.” The novelty Chabad Chassidus compared to general Chassidus is the emphasis on intellectual comprehension and understanding, which influences the emotions of the heart and, ultimately, one’s actions. For although “action is the main thing,” when action is accompanied by intellectual comprehension and heartfelt emotion, the action becomes greater and deeper, andattains more vitality, as we see in practice. As the Baal Shem Tov taught on the verse, “When you see a donkey (chamor)... you shall surely help along with him,” that one should not try to break the body and the animal soul, but on the contrary, to serve Hashem together with them – and with the additional dimension added by the Chabad approach, that not only does the faculty of action agree to it and serve Hashem, but all the faculties of the body, including the intellect of the mind. Our commemoration of 19 Kislev is not just a memory, but must inject light and vitality into our Divine service in the present. Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2025

188

יום ב' פ' כי תשא, י' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 10, 2025

6:59

התוכן עבור "עגל הזהב" לא רצו הנשים לתת את נזמיהן [כמ"ש בשני דפ' כי תשא], משא"כ בעשיית המשכן הי' ההיפך - "ויבואו הנשים על (לפני) האנשים". וההוראה עפמ"ש בכתבי האריז"ל שדורנו, דרא דעקבתא דמשיחא, הוא גלגול מדור המדבר: בידי הנשים האחריות לא לתת מקום "להשתחוות לעגל הזהב" – לוויתור בעניני תומ"צ בשביל כסף לפרנסה (הכסף שמרוויחים בצורה לא נכונה הולך בסוף לרופאים ר"ל, למסים או לענינים אחרים של עגמנ"פ) אלא אדרבה - לעשות את ביתם משכן לה', ואז יזכו לבריאות ולגדל את הילדים לתורה ולחופה ולמעש"ט, וללכת אתם לקראת משיח תיכף ומיד ממש! א' השיחות דהתוועדות י' שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2025 Synopsis The women weren’t willing to contribute toward the golden calf (as it says in sheini of Parashas Ki Sisa), but when it came to building the Mishkan it was the opposite – the women were the first to donate and “The men accompanied the women.” It says in Kisvei HaArizal that this generation, the generation of the footsteps of Moshiach, is a gilgul of the generation of the desert. Therefore, the lesson is that it is up to the women not to allow “bowing to the golden calf” – not to allow compromise in Yiddishkeit for the sake of earning money (improperly earned money ends up going toward doctors chas v’shalom or taxes etc.) and to the contrary – to turn their home into a Mishkan for Hashem. In this way they will merit to have good health for the entire family and to raise their children to Torah, marriage, and good deeds, and to go with them immediately to greet Moshiach. Sichah from farbrengen of 10 Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2025

189

יום ג' פ' כי תשא, י"א אדר, ה'תשפ"ה

Mar 11, 2025

12:24

התוכן איתא בגמ' "מרדכי מן התורה מנין, דכתיב [בראשון דפ' כי תשא] מר דרור, ומתרגמינן מירא דכיא". וצ"ל: מהי שייכותו של מרדכי הצדיק ל"תרגום" שמורה על ענין הגלות, ולכללות הענין ד"מר דרור", בושם שנעשה מדם חי' טמאה – העבודה של בעלי-תשובה?! ומבאר אדמו"ר מהר"ש שענין זה הוא מצד בני דורו. ויובן ע"פ המבואר שזה שצ"ל "שובה ישראל גו' כי כשלת בעוניך", אף שהכשלון הוא בבחי' עקב שבבנ"י? כי כאשר ה"עקב" נכשל נופל ה"ראש", כי זוהי הוכחה שהראש, שממנו נמשך החיות כל האברים, אינו בשלימות. וזה גם מה שלאחרי חטא העגל נאמר למשה [בפ' כי תשא] "לך רד", "רד מגדולתך", אע"פ שהי' אז בהר ולא הי' לו שום שייכות לזה – דכיון שזהו "עמך", ו"כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל", הנה כאשר יש חסרון בהם, ה"ז חסרון במשה. ועד"ז בנוגע למרדכי, להיותו ראש הסנהדרין שתפקידם הוא להורות דעת את העם שלא יבואו מלכתחילה לידי עבירה, ובדורו היו כאלו ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע", ה"ז הוכחה שגם אצלו הי' צ"ל ענין של תשובה. משיחת פורים, ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2025 Synopsis The Gemara says: “Where is Mordechai alluded to in the Torah? As it is written (in rishon of parashas Ki Sisa), ‘mar dror’ (pure myrrh), which is translated as ‘mira dachya.’” Seemingly, what connection does Mordechai Hatzaddik have to Targum, which signifies exile, and to “mar dror,”a fragrance derived from the blood of an impure animal – which represents the service of baalei teshuvah? The Rebbe Maharash explains that it’s because of the people of Mordechai’s generation. This can be understood based on the explanation of the verse, “Return, Yisroel, to Hashem your G-d, for you have stumbled in your iniquity”: seemingly, “stumbling” applies to the level of Yaakov (the “heel”) of the Jewish people, not Yisroel? But the truth is that when the heel stumbles, it’s because something isn’t correct with the head (which supplies vitality to the heel). This is also why, following the sin of the golden calf, Hashem said to Moshe (in parashas Ki Sisa): “Go, descend” – “Descend from your greatness” – even though Moshe on the mountain with Hashem when the golden calf was made and he had no involvement in the sin – because since they are “your people,” and “isn’t it only for the sake of the Jewish people that I granted you greatness,” therefore, if there was a deficiency in them, this reflected a deficiency in Moshe as well. Similarly, regarding Mordechai: Since he was the head of the Sanhedrin, whose job is to impart wisdom to the people so they would not come to sin in the first place, and yet in his generation, there were those who “had enjoyment from the feast of that wicked one,” that showed that Mordechai also had to do teshuvah. Excerpt from sichah of Purim 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2025

190

יום ד' פ' כי תשא, י"ב אדר, ה'תשפ"ה

Mar 12, 2025

7:24

התוכן ברביעי דפ' כי תשאמסופר ע"ד בקשת משה "הראני נא את כבודך" ותשובת ה' "לא תוכל לראות פני.. וראית את אחורי ופני לא יראו". מסתבר לומר שה' מילא במקצת עכ"פ את בקשת משה גם בנוגע ל"פניו", והפירוש בפסוק "וראית את אחורי ופני וגו'" הוא שתיבת "ופני" קאי גם אלפניו ‏–‏ "וראית את אחורי ופני", אלא שראיית ה"פני" תהי' באופן של "לא יראו". והביאור: שלילת דבר אחד מחבירו גופא מוכיחה שישנה שייכות ביניהם שלכן צריך לשלול א"ז מחבירו, וזהו החידוש כאן בתשובת הקב"ה "ופני לא יראו" שנוצרה שייכות (באופן של שלילה) בין הידיעה (הראי') של משה גם עם "פניו" של ה' וכו'. משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2025 Synopsis Revi’i of Parashas Ki Sisa discusses Moshe’s request, “Please let me see Your glory,”and Hashem’s response, “You will not be able to see My face… You will see My back, but My face will not be visible.” It stands to reason that Moshe’s request to see Hashem face was also fulfilled at least partially. That is, the verse can be read as follows: “You will see My back and My face…” (with “You will see” applying to “My face” as well), just that the vision of “My face” will be in a manner of “not visible.”Meaning:the very fact that a certain property is negated from something shows that there is some relation between them; otherwise, there would be no need to negate it. And this is the novelty in Hashem’s response “and My face will not be visible”: that a connection was created (albeit in a manner of negation) between Moshe’s perception (“seeing”) and Hashem’s face. Excerpt from sichah of Taanis Esther 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2025

191

יום ה' פ' כי תשא, י"ג אדר, תענית אסתר, ה'תשפ"ה

Mar 13, 2025

11:38

התוכן זה שכל העולם "מסתובב" בשביל "קבוצה קטנה" של יהודים מקיימי תומ"צ – יובן בהקדם הביאור בנוגע לב' ענינים תמוהים שמצינו בנוגע לקריאת המגילה: 1) התחלת קריאת המגילה (להלכה) הוא מהתחלתה – "ויהי בימי אחשורוש וכו'", דלכאו' אי"ז נוגע לעיקר הסיפור וכו'? 2) אחז"ל "כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והלכות"! איזה חידוש יש בה שלכן דוקא היא לא תיבטל בימות המשיח?! והביאור: בקריאת המגילה מהתחלתה מתגלה שזה שהקב"ה הנהיג את העולם כדי שאחשורוש ימלוך על קכ"ז מדינה, ועשיית המשתה וכו' הי' זה רק כדי ששנים לאח"ז יהי' לבנ"י הנס של "ונהפוך הוא"...! וחידוש זה נוגע אפי' לימות המשיח: אע"פ שגם לעת"ל יהי' המציאות של "עמים", וגם המציאות של מין החי, הצומח והדומם – אבל כ"ז יהי' טפל ביחס לעיקר התכלית – מציאות של בנ"י שיעסקו בתורה! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2025 Synopsis The idea that the entire world runs for the sake of a small group of Jews who observe Torah and mitzvos can be understood by first explaining two puzzling aspects of the Megillah reading: (1) The halacha is that the Megillah must be read from the beginning – “It happened in the days of Achashverosh…” – which seemingly is not essential to the core of the story? (2) Our Sages state: “All the books of the Prophets will be nullified in the times of Moshiach, except for Megillas Esther and Halachos,” but what is so unique about the Megillah that it alone will not be nullified when Moshiach comes? The answer is that reading the Megillah from the beginning reveals that Hashem orchestrated the world in such a way that Achashverosh would be king, and rule over 127 provinces, and that he would make a royal feast etc., and all for the sole purpose that, years later, the Jewish people would experience the miracle that “it was reversed.” And this unique quality will be relevant even in the times of Moshiach: Although in the future era other nations willexist, as well as animals, plants, and inanimate objects – all of them will be secondary to the ultimate purpose – the existence of the Jewish people who will be engaged in Torah study. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2025 לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ * לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

192

יום ועש"ק פ' כי תשא, חג הפורים, ה'תשפ"ה

Mar 14, 2025

11:33

התוכן [המשך] וההוראה: כאשר אדם רואה שרוב היום הוא עסוק בשאר צרכיו ורק מיעוטו הולך לעניני תומ"צ, וגם זה רק מגיל בר-מצוה, ושואל מדוע לא נולד מחוייב במצוות, ושיצטרך לעסוק רק בתומ"צ?! אומרים לו: "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה", קריאת המגילה לא מתחילה עם "ליהודים היתה אורה – זו תורה", אלא דוקא ב"ויהי בימי אחשורוש .. המולך מהודו ועד כוש", ודוקא זה הביא ל"ונהפוך הוא"! וכך יהי' אפי' בימות המשיח: גם אז יהי' לא רק הקב"ה תורה ובנ"י, אלא גם "זרים", אלא שכל מציאותם תהי' טפילה לבנ"י. והעיקר – בנוגע לעבודתנו בהווה: אין להבהל מזה שכללות עם ישראל הוא מיעוט קטן, כי מה שחשוב זה לא הכמות אלא האיכות – הקשר עם מקור החיים וכו'. ודוקא לאחרונה התגלה דוגמא לזה שגם בכמות קטנה יכולים להיות גנוזים כחות עצומים של איכות וכו'. משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2025 Synopsis (Continued.) The lesson is that when a person sees that most of his day is occupied with his other needs, and only a small portion is dedicated to Torah and mitzvos – and moreover, for a numbers of years he wasn’t even obligated to keep Torah and Mitzvos , he may ask: Why wasn’t I born obligated in mitzvos, and why wasn’t I created in such a way that I only have to engage in Torah and mitzvos? The answer is that, “The entire world was created only to serve as companions for him”; the Megillah reading doesn’t begin with “For the Jews there was light – this refers to Torah,” but with “And it came to pass in the days of Achashverosh… who ruled from Hodu to Kush.” And it was specifically this led to “it was reversed.” And this will apply even in the days of Moshiach: Even then, there will exist “strangers standing and pasturing your sheep” and planting and sowing etc. – but their entire existence will be secondary to the Jewish people. The main lesson is regarding our service in the present era: One should not be alarmed by the fact that the Jewish people are a small minority in the world, because what matters is not quantity, but quality – the connection to the Source of Life etc. And as we see specifically in recent times how even something very small can contain tremendous power etc. Excerpt from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2025 לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

193

יום א' פ' ויקהל, ט"ז אדר, ה'תשפ"ה

Mar 16, 2025

9:07

התוכן ההתעסקות ב"מבצעים" שייכת גם לנשי ובנות ישראל בדרכים המתאימות וכו' (ובפרט מבצע פורים – "מגילת אסתר"). ובזה ישנה "הוראה נפלאה" ממ"ש [בשני דפ' ויקהל] "כל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים", וכמ"ש רש"י עה"פ שהיתה בזה "אומנות יתירה שמעל גבי העזים היו טווים אותם", שבשעה שהנשים ראו שיש בהן חכמה מיוחדת שאין בנשים אחרות (שהביאו את "התכלת וגו'" סתם, כמ"ש בפסוק שלפנ"ז) ניצלו את זה עבור המשכן! ועד"ז אם א' חונן מתולדתו באיזה כשרון או שהקב"ה הצליח אותו בעסקיו וכיו"ב, עליו לנצל את זה עבור קיום תומ"צ – "ושכנתי בתוכם" באופן של "אומנות יתירה". וכיון שהוראה זו לומדים ממ"ש בנוגע לנשים הרי עליהן להראות בזה דוגמא חי' וכו'. משיחת אור לאדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2025 Synopsis Involvement in Mivtzoim is even for Jewish women and girls (particularly the Purim Campaign – the Megillah is called “Megillas Esther”). And here there’s a wondrous lesson from the verse (in parashas Vayakhel), “All the women whose hearts inspired them with wisdom spun the goat hair.” Rashi explains that this involved “an especially skilled craft, that they spun it directly off the backs of the goats.” When these women saw that they possessed a special skill not possessed by other women (who brought the “techeiles, purple and scarlet wool” etc. in an ordinary fashion, as it says in the previous verse) – they utilized that skill for the Mishkan. Similarly, if someone is naturally gifted with a certain talent, or if Hashem has granted him success in business and the like, he must use it for Torah and mitzvos – for Hashem to “dwell among them” through this “especially skilled craft.” And since this lesson is learned a verse concerning women, it is upon the women to set a living example of this etc. Excerpt from sichah of first night of Rosh Chodesh Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2025 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס * לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

194

יום ב' פ' ויקהל, י"ז אדר, ה'תשפ"ה

Mar 17, 2025

12:07

התוכן בהל' תשובה [פ"ב ה"ב - שיעור היומי] כותב הרמב"ם חידוש גדול: "ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו כו' ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"! ולכאו' למאי נפק"מ בכלל מצבו לעתיד לתשובה שבהווה?! ואדרבה - ישנם כו"כ ראיות שגדר התשובה הוא גם כשלא יודעים בוודאות שלא ישוב לזה החטא לעולם, כמו "משחקים בקוביא" נעשים כשרים לעדות כבר "משישברו פספסיהם" ועל יסוד זה מוציאין ממון מחזקתו!, ונוסף לזה: רואים בפועל שגם כאשר יהודי עושה תשובה ונעשה כשר לעדות קורה לפעמים שלאח"ז נכשל עוה"פ באותו חטא וכו'?! והנה הי' אפשר לפרש הכוונה בזה שהתשובה שלו צ"ל באופן שלפי מעמדוומצבו בהווה מושלל לגמרי האפשריות לחזור על החטא, ואי"ז בסתירה שלמחר יכול להכשל עוה"פ בזה כי "יצרו מתגבר עליו בכל יום" עם נסיונות חדשים וכו', אבל מלשון "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב כו'" מובן שהכוונה היא שלא ישוב לחטא זה לעולם בפועל ממש! ולכן בהכרח לומר (למרות הדוחק בפשטות לשון הרמב"ם) שישנם כו"כ דרגות בתשובה, וכוונת הרמב"ם כאן היא לתכלית השלימות בתשובה. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2025 Synopsis In Hilchos Teshuvah (2:2 – today’s Rambam) the Rambam writes a major chiddush: “What constitutes teshuvah? That a sinner should abandon his sin…so that He who knows the hidden matters testifies about him that he will never return to this sin ever again.” Seemingly, why is his future state relevant to his teshuvah in the present? On the contrary, there are numerous proofs that teshuvah is valid even when we aren’t certain that the person will never return to his sin; for example, “Those who play with dice” become requalified for testimony “when they break their dice,” at which point we don’t know if they will sin again, and nevertheless money can be extracted from another person on the basis of their testimony. Additionally, we see in practice that even when a Jew does teshuvah and becomes requalified as a witness, it sometimes happens that afterwards he stumbles again in the same sin etc.? We could have explained that the Rambam means that one’s teshuvah must be such that based on his current state, there is no possibility of him ever returning to his sin, in which case there would be no contradiction to the fact that he might stumble again tomorrow, because “his inclination renews itself upon him every day” with new challenges etc. But when he says that Hashem, “He who knows the hidden matters testifiesabout him that he will never return…” that indicates that he will never in fact return to this sin! We must therefore say (although it doesn’t fit perfectly with the plain reading of the Rambam’s words) that there are multiple levels in teshuvah, and here the Rambam is referring to the ultimate perfection of teshuvah. 2 excerpts from sichah of Purim 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2025

195

יום ג' פ' ויקהל, י"ח אדר, ה'תשפ"ה

Mar 18, 2025

11:59

התוכן בהמשך למדובר לאחרונה על מ"ש הרמ"א להלכה בסיום השו"ע ש"טוב לב משתה תמיד" – התערב ה"קלוגינקער" וכו', ולכן יש צורך להבהיר עוה"פ אודות האיסור דשתיית משקה לפני גיל ארבעים, והתנאים שבזה וכו'. יש לזכור שהרמ"א כותב הנ"ל לא במקום שמדובר על ענינים תמידיים שבכל יום אלא בסוף הל' פורים. ובפשטות: רוב ציווי השו"ע קשורים עם הגבלה בזמן ומקום. לדוגמא, הציווי "לבסומי" הוא בפורים דוקא. הציווי לאכילת מצה – בליל א' דפסח דוקא ולא לאחרי הפסח (למרות שבאכילת מצה בפסח הוא "אוכל אמונה"!), ואם ירצה לברך על מצה לאחרי הפסח ה"ז בגדר "בוצע ברך וגו'" ר"ל! ובנוגע לעניננו: ההנהגה ד"טוב לב משתה תמיד" כפשוטו – שייכת למעמד ומצב מיוחד של שמחה כמו בפורים, ואילו בשאר הזמנים ה"ז באופן שמובא בפרש"י על פסוק זה "(כל ימי עני רעים) וטוב לב משתה תמיד" "ורבותינו דרשו מה שדרשו בחלק [במס' סנהדרין]" ושם דקאי על "בעלי משנה" או "בעלי תלמוד"! ד' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת – המשך "דידן נצח" ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2025 Synopsis In connection to what has been discussed lately regarding the Rema’s statement at the end of the Shulchan Aruch – that “he who has a cheerful heart always has a feast” – because the “smart aleck” (yetzer hara) has gotten involved etc., it’s necessary to once again bring up the prohibition of drinking mashke before the age of forty, and the conditions placed upon it etc. It’s important to remember that the Rema writes this not in the context of daily practice, but at the end of the laws of Purim. Most of the Shulchan Aruch’s requirements are tied to a specific time and place. For example, the obligation to “become intoxicated” applies specifically on Purim, and the mitzvah of eating matzah applies specifically on the first night of Pesach, not after Pesach (even though eating matzah during Pesach is considered “eating faith”); if one wishes to make a bracha on matzah after Pesach, it would fall under the category of “the robber who blesses…” Rachmana litzlan. In this case: the practice of “he who has a cheerful heart always has a feast” in the literal sense applies specifically to joyous occasions like Purim. But the rest of the time, it’s like Rashi says on this verse “(All the days of a poor man are bad) but he who has a cheerful heart always has a feast” – “Our Rabbis expounded what they expounded in Chelek (in Sanhedrin) – where it says that this refers to “masters of Mishnah” or “masters of Talmud.” 4 excerpts from sichah of 12 Monday night, Parashas Vayechi, 12 Teves 5747 – following the victory of “Didan Notzach” on 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2025

196

יום ד' פ' ויקהל, י"ט אדר, ה'תשפ"ה

Mar 19, 2025

10:24

התוכן אף שקיום תורה ומצוות צ"ל מתוך שמחה ומתוך תענוג, "שמחה וטוב לבב", מ"מ עיקר הדרישה היא – שמחה, כי היא צריכה להיות בגלוי דוקא. עיקר היסוד לשמחה אמיתית הוא – שלכל יהודי, יהי' מי שיהי', יש "נפש השנית בישראל (ש)היא חלק אלוקה ממעל ממש" בשלימות. וזהו הקשר בין הפס"ד של הרמ"א בסיום שו"ע או"ח "טוב לב משתה תמיד" למ"ש בהתחלת השו"ע "שויתי ה' לנגדי תמיד", דלכאו' איך תובעים ב' ענינים אלו יחד – הרי ""אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"?! – כי מצד ה"חלק אלוקה ממעל ממש" שיש לו ברור שסוכ"ס "בל ידח ממנו נדח" ויעשה תשובה כדבעי, עד ש"זדונות נעשו לו כזכיות", ויהי' לו "טוב לב משתה תמיד". ענין השמחה נותן כח להתגבר על חושך הגלות שמבחוץ וחושך של גלות הפנימי – שנדמה שישנם ענינים בעולם המונעים קיום תומ"צ, אע"פ שבאמת אי"ז אלא נסיון בלבד. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2025 Synopsis Although Torah and mitzvos must be done with joy and pleasure (“joy and gladness of heart”), the primary requirement is joy, which is specifically expressed outwardly. The basis for true joy is the fact that every Jew, whoever he may be, possesses the “second soul in a Jew, which is actually a part of Hashem from above.” This is the connection between the Rema’s ruling at the end of Orach Chaim, “One who has a cheerful heart who always has a feast,” and what it says at the beginning of Shulchan Aruch, “I have placed Hashem before me always.” Seemingly, how can both of these be expected simultaneously, considering that “There is no righteous person on earth who does good and never sins”?! The answer is that because a Jew possesses the “actual part of Hashem from above,” it is certain that ultimately “he that is banished will not be cast from Him,” and he will do teshuvah properly, such that “his willful sins will be transformed into merits for him”; therefore he “has a cheerful heart” and is “always feasting.” Joy provides the strength to overcome the darkness of the exile as well as the darkness of the inner exile, which is the illusion that the world can present an obstacle to Torah and mitzvos, while in truth it is only a test. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2025

197

יום ה' פ' ויקהל, כ' אדר, אור לועש"ק פ' פרה, ה'תשפ"ה

Mar 20, 2025

8:47

התוכן הל' תשובה להרמב"ם נחלק לעשר פרקים [שיעורי רמב"ם לימים אלו]. וי"ל שהם כנגד העשר חלוקות שבישראל "ראשיכם שבטיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימך", והעשר כחות שבכ"א מישראל. ביאור הדבר: בסוף הל' תשובה מבאר הרמב"ם שההתקשרות עם הקב"ה צ"ל באופן אמיתי – לא לשם קבלת שכר גשמי בעוה"ז או שכר רוחני בעוה"ב, כ"א באופן ש"עושה האמת מפני שהוא האמת", "מאהבה". וזהו המענה לאלו הטוענים שלימוד פנימיות התורה שייך רק ליחדי סגולה וכיו"ב – הרי פס"ד ברור ברמב"ם בסוף הל' תשובה שגם "עמי הארץ והנשים והקטנים מחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה", והרי "היאך היא הדרך לאהבתו כו' בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים כו' – ענינים התבארים בפנימיות התורה! ועצם קבלת החלטות טובות, ובפרט בנתינת הצדקה (שכולם מתאחדים בקבלת השליחות לצדקה) תזרז את השכר – הגאולה! משיחת יום ה' פ' צו, ט"ז אדר שני ה'תשמ"ו, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2025 Synopsis The Rambam divides Hilchos Teshuvah into ten chapters, and it could be said that they correspond to the ten categories among the Jewish people, “Your heads of your tribes…your wood cutters to your water drawer,” as well as the ten faculties of a Jew’s soul: At the end of Hilchos Teshuvah, the Rambam explains that one’s connection with Hashem must be genuine – not for the sake of reward but rather “doing the truth because it is the truth,” “out of love.” And this is the response to those who argue that studying the inner dimension of Torah is only for select individuals: the Rambam rules explicitly at the end of Hilchos Teshuvah that even “simple people and women and children are trained to serve Hashem out of fear until their knowledge increases and they serve out of love.” And “What is the way to love Him…when man contemplates great deeds and creations…” – concepts that are explained in the inner dimension of Torah. And the very act of making positive resolutions, especially with regard to giving tzedakah (when everyone unites in a shlichus of giving tzedakah), will hasten the reward, which is the coming of the Redemption. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Tzav, 16 Adar Sheini 5746, in Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2025

198

יום ועש"ק פ' ויקהל ופ' פרה, כ"א אדר, ה'תשפ"ה

Mar 21, 2025

10:38

התוכן 1) ע"י חינוך כדבעי, מעמידים ילדים שיקבלו את משיח צדקנו ולומר עליהם "ראו גידולים שגידלנו" גם במעמד ומצב של גלות, עד שהם "יכירוהו תחילה" בגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארמ"צ"); מכיון שהטעם שהקב"ה "פיזרן בין אוה"ע" היא "כדי שיתוספו עליהם גרים" – "בירור הניצוצות", הנה כאשר רואה הקב"ה שבנ"י כבר "גיירו" ועשו מכספם וזהבם וכו' – כסף יהודי, הנה "נגאלין מיד". 2) בקשר לפ' פרה: הדין הוא שאפר הפרה שעשה משה צ"ל "למשמרת", שגם בתשעה פרות שעשו אחרי הפרה הראשונה שעשה משה, כולל פרה העשירית שיעשו בביאת המשיח, צ"ל מעורב מאפר הפרה שעשה משה במדבר. שבענין פרה אדומה, שהוא ענין כללי "זאת חוקת התורה", מחברים את ה"גואל ראשון" עם ה"גואל אחרון", ועי"ז – גם כל בנ"י שבינתיים. ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' כי תשא, פ' פרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2025 Synopsis (1) Through proper chinuch we will merit to raise children who will greet Moshiach Tzidkeinu, and to say, “See what we have raised” despite being in exile, and to the point that “They will recognize Him first” upon the true and complete Redemption. Because the reason Hashem “scattered [the Jewish people] among the nations” was “so that converts would be added to them” (the service of elevating the divine sparks) – therefore, when Hashem sees that the Jewish people have already “converted” and transformed their money and gold and silver etc. into Jewish wealth, they will “be redeemed immediately.” (2) Regarding Parashas Parah, the law is that the ashes of the Parah prepared by Moshe Rabbeinu must be kept as a keepsake, to be mixed into all the subsequent Paros, including the tenth Parah, which will be prepared with the coming of Moshiach. Thus, Parah Adumah, an encompassing mitzvah – “This is the statute of the Torah” – connects the “first redeemer” to the “final redeemer,” and through this, all of the Jewish people in between. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos Parashas Ki Sisa, Parashas Parah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2025 לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדרלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

199

יום א' פ' פקודי, כ"ג אדר, ה'תשפ"ה

Mar 23, 2025

11:48

התוכן ישנם המקשים: היתכן שלמרות שהחושך נעשה גדול יותר והדור קטן יותר – תובעים מאתנו לפעול דוקא עכשיו ביאת המשיח?! הנה ע"ז נאמר "אל תאמר . . שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה". כיון שאותנו העמידו בדור זה, בודאי ניתנו לנו הכחות הדרושים לעבודה בדור זה – כח המס"נ! ובכח זה יכול כל א' לפעול על קהילה שלימה, להפכם ליהודים יראים ושלימים וחסידים. המענה לטענתו שעפ"י שכל לא נראית לו האפשרות לגלות בעצמו כחות אלו שיבואו לידי פועל: הגישה להעבודה צ"ל כבימי פורים באופן ד"לא ידע": שמוחלט אצלו בתוקף שכיון שהוטל עליו תפקיד זה – צריך הוא למלאותו! ואח"כ בודאי ימצא את הדרכים המתאימים – עפ"י טו"ד, "ידע" – לפעול על הקהילה כולה. ועד"ז בנוגע לעבודה עם עצמו וכו'. וכמסופר במגילה, שתגובתו הראשונה של מרדכי כאשר שמע אודות גזירת המן היתה – (לא לחבוש "צילינדער" ולעסוק בשתדלנות, אלא) "וילבש שק ואפר . . ויזעק זעקה גדולה ומרה", בהיותו ענין שנגע לו בנקודת הנפש וכו'. ורק לאח"ז באה המחשבה אודות דרכי הפעולה בדרך הטבע וכו'. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2025 Synopsis Some people ask: How is it that despite the increased darkness of exile and the diminished stature of our generation, we specifically are the ones who are expected to bring Moshiach? But the verse says, “Do not say…‘that the former days were better than these,’ for not out of wisdom have you asked concerning this.” Since we were placed in this generation, it is certain that we’ve been given the necessary strength for this task – the power of mesiras nefesh. And with this strength, every individual has the ability to influence his entire community, and to transform them into G‑d-fearing, wholesome Jews and chassidim. While one might argue that logic dictates that there’s no way for him to bring this power to actuality, the response is that one must adopt the approach of ad d’lo yada(“not knowing”), meaning absolute certainty that since this task has been placed upon him – he can and must fulfill it, even if he doesn’t understand how.And afterward he will certainly find the proper ways – with logic and reason (“knowing”)– to influence his entire community. The same applies to one’s work within himself etc. And as it says in the Megillah, when Mordechai learnedabout Haman’s decree, his first response wasn’t to put on a top hat and go to the royal court etc., but rather, “he put on sackcloth and ashes… and cried with a great and bitter cry” – because it affected him in the core of his soul. Only afterward did he begin thinking about what to do via natural means etc. 2 excerpts from sichah of Purim 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2025 לע"נ מרת חנה פעשא בת ר' מנחם מענדל ע"ה סגל ליום היארצייט שלה כ"ג אדר. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות ריסה בת צביה שתחי' ליום הולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

200

יום ב' פ' פקודי, כ"ד אדר, ה'תשפ"ה

Mar 24, 2025

11:53

התוכן ידוע מה שגילה נשיא דורנו אודות ההנהגה המיוחדת שצ"ל ב"יום הולדת", כגון התבוננות וחשבון הנפש, עריכת התוועדות וכו'. וצ"ל מהו ה"שטורעם" המיוחד שעושים מ"יום הולדת" – לידת האדם, הרגע בו יצא לאויר העולם?! הרי שלימות איבריו וגידיו ודופק הלב ואכילה ושתי' וכו' היתה לו כבר לפני צאתו לאויר העולם?! ותמיהה זו גדולה יותר כאשר מדובר אודות יהודי, מציאות הרוחני של הולד: הרי בהיות הולד במעי אמו "נר דלוק על ראשו .. מלמדין אותו כל התורה כולה"! ולעומת זאת "כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו ומשכחו כל התורה כולה", וכעת עליו להתחיל שוב וללמוד הכל מחדש – וא"כ מהי ה"חגיגה" דיום שיצא לאויר העולם?! והביאור: קודם יציאת הולד לאויר העולם, הנה אף שהי' שלם בכל, בגוף ונפש, אבל "עובר – ירך אמו הוא", וברגע יציאתו לאויר העולם נתחדש שנעשה מציאות בפ"ע, וברגע נעלה זה מתחיל עבודתו ולומד התורה בכח עצמו באופן שזה נעשה "קב שלו"! ונקודה זו, העילוי דעבודה בכח עצמו, חוגגים ויש להזכר עלי' ביום הולדת [המשך יבוא]. ד' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2025 Synopsis We know that the Nasi of our generation revealed the special practices observed on a birthday (contemplation, introspection, arranging a farbrengen etc.). But seemingly, why do we make such a big deal about a birthday, if the body is already complete before birth, with limbs and sinews and a heartbeat etc.? And the question is even stronger for a Jew, whose spiritual existence is already complete in the womb, and moreover, “a candle is lit above his head… and he is taught the entire Torah,” whereas “once he enters the world, an angel comes and strikes him, making him forget the entire Torah,” so that now he has to relearn everything? The answer is that although the child is complete before birth, both physically and spiritually, he is still considered part of his mother; it is at the moment of birth that the child becomes an independent entity. And this exalted moment, when one’s divine service through his own effort begins, is what we remember and celebrate on a birthday. (To be continued.) 4 excerpts from sichah of 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2025 לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ * לע"נ הרבנית מרת חוה ע"ה בת הרה"צ הרב אברהם יהושע העשיל זצוק"ל גורארי'ליום היארצייט שלה כ"ד אדר ת.נ.צ.ב.ה.