Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1206 episodes

Name

Release Date

Duration

101

יום ה' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ה

Oct 31, 2024

9:51

התוכן "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר גו' לא אוסיף גו' עוד גו' לא ישבותו", ולאח"ז ממשיך "ואני הנני מקים את בריתי גו'". ואיתא במדרש "וירח ה' את ריח הניחוח – ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש כו' ריח של חנני' מישאל ועזרי' עולין מכבשן האש כו' ריח דורו של שמד", ומסיק "הה"ד זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה". ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא דור כזה אשר (עם היותו דור של שמד, מ"מ) כל דרישתו הוא להיות "מבקשי פניך", ובאופן ד"יעקב סלה", שמורה על נצחיות. וצ"ל הרי גם ריח הניחוח דהקרבנות (שהקריב נח) הו"ע נעלה, ומדוע הי' הכריתות ברית עם נח על קיום (חיצוניות) העולם דוקא מצד זה שהריח את ריח מס"נ, עד להנסיונות ו(במילא) המס"נ דדור השמד, ועד גם לאחרונה – המאורע הבלתי-מובן לגמרי עם שלוחי מצוה, דוקא לאחרי העבודה דחודש אלול וכו' עד להשמחה והריקודים עם התורה בשמח"ת?! [המשך יבוא] חלק ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024 Synopsis The verse states, “And Hashem smelled the pleasant aroma, and Hashem said to Himself, ‘I will no longer curse the earth because of man’…seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, and day and night shall not cease.” Subsequently, it says, “And I, behold I am setting up My covenant with you…” The Midrash states: “‘And He smelled the pleasing aroma’ – the fragrance of Avraham Avinu rising from the fiery furnace…the aroma of Chanania, Mishael, and Azaria rising from the fiery furnace…the aroma of the persecuted generation,” and it concludes, “This is the meaning of the verse, ‘Such is the generation of those who search for Him, [the children of] Yaakov who seek Your countenance forever.’” My father-in-law the Rebbe explained that this refers to the generation that, despite the double and redoubled darkness of exile, still strives to be “those who seek Your countenance,” and in a manner of “forever.” Seemingly, Noach’s sacrifices were also very lofty; why then did the covenant made with Noach (concerning the existence of the world), have to be based on the mesiras-nefesh of such a generation, including most recently the totally inexplicable episode that occurred with those on a mission for a mitzvah, and specifically after the service of the month of Elul etc. and the rejoicing and dancing with the Torah on Simchas Torah?! [To be continued.] Excerpt from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024

102

יום ועש"ק פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 1, 2024

12:54

התוכן [המשך] והביאור [מדוע לכר"ב עם נח הוצרך להיות ריח של מס"נ] עפ"י המבואר בענין "ויזכור אלקים את נח גו'" (שזה הי' עוד לפני וירח ה' וגו') שזכרון זה הי' מצד האהבה פנימית ועצמית, וזהו היתה הסיבה והכוונה פנימית גם להכר"ב עם נח על קיום העולם – שהנהגת העולם תהי' באופן של "לא ישבותו" שבזה מתגלה הענין ד"אני ה' לא שניתי" שמצד כח הא"ס, ובאופן שכל עניני העולם יסייעו לישראל בעבודתם באופן ד"לא ישבותו". והמשכת אמיתית הענין דא"ס הוא ע"י העבודה דמס"נ דוקא, שלמע' אפי' מעבודת הקרבנות, ולמע' אפי' מעבודת הקטורת, ועד לשלימות המס"נ בדרא דעקבתא דמשיחא, שלא מתחשבים עם כל ההעלמות וההסתרים ומניעות ועיכובים, ועומדים חזק על מעמדם באופן ד"סלה", למעלה משינויים; ע"י החלטות טובות בחודש תשרי לעבוד את ה' בתוקף, "אַז קיין זאַך וועט אים ניט קענען רירן", ובשמחה גלוי' (שפורצת כל הגדרים) – עי"ז נמשך מלמע' הענין ד"לא שניתי", ומתגלה הכוונה פנימית דטבע העולם לסייע לישראל בעבודתם גם בחיצוניות העולם וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 Synopsis The reason (why the covenant with Noach required the aroma of mesiras-nefesh): On the verse “And Hashem remembered Noach etc.” (which took place even before “Hashem smelled the aroma etc.”), it is explained that this remembering came from the inner, essential love; this was the cause for, and inner purpose of, the covenant made with Noach regarding the existence of the world as well: that the world should operate in an “unceasing” manner. Meaning, the eternalness of the Ein Sof and the fact that it is not subject to change should be revealed in the world in such a way that the world assists the Jewish people to perform their divine service in an “unceasing” manner. And this level of Ein Sof is drawn down specifically through the service of mesiras-nefesh, which transcends the service of the Korbanos, and even the service of Ketores. Especially the mesiras-nefesh of the generation of the footsteps of Moshiach, which despite all the concealment and all the challenges still stands strong “forever,” without any change. By deciding during the month of Tishrei to serve Hashem forcefully, in such a way that nothing can weaken one’s service, and doing it with revealed joy (which breaks through all barriers) – we draw down the level of “I have not changed” above, and reveal the inner purpose of the world’s nature – to assist the Jewish people in their divine service. 2 excerpts from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 (continued) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

103

יום א' פ' לך לך, ב' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 3, 2024

11:21

התוכן העבודה המיוחדת בבואנו מחודש תשרי לחודש חשון מובנת עפ"י המבואר במדרש שהיציאה מחג הפסח לתקופה שלאח"ז, מהחורף לקיץ, היא יציאה ל"מקום קרוב", ואילו היציאה מהחג הסוכות לתקופה שלאח"ז, מהקיץ לחורף, היא יציאה ל"מקום רחוק". והביאור: רואים במוחש בכל "צבא" כפשוטו שישנם זמנים שבהם אנשי הצבא יוצאים ל"מקום רחוק" כדי לנהל מלחמה בפועל. וביחס לצבאות ה', "מקום רחוק" פירושו תקופה שקשה יותר לנהל את מלחמת היצר. והיא תקופת החורף, שכאשר יוצאים מחה"ס, הנה עד שיגיע "יום טוב" הבא עם הנתינת-כח והתזכורת ש"אתה בחרתנו מכל העמים וכו'", תעבור תקופה של ששה חדשים [בניגוד לתקופה שבין חה"פ לחה"ש, ובין חה"ש לתשרי]. וזוהי התקופה שבה שורר קור בעולם וזקוקים לבגדים מיוחדים כדי לא ליפגע מהקור וכו', ובנמשל – קור ביחס לעניני קדושה. וזהו מ"ש במדרש, שלפני היציאה ל"מקום רחוק", ישנה היו"ט דשמח"ת – שמחה גדולה ביותר, שזוהי הנתינת-כח המיוחדת, ה"בגדים המיוחדים", לקראת העבודה בתקופת החורף ולקיום תומ"צ בשמחה ובהידור. ג ' חלקים משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 Synopsis The Midrash states that after Pesach, when we go from the winter to the summer, it is like going to a “nearby place,” whereas when after Sukkos, when we go from the summer to the winter, it is like going to a “faraway place.” This is the special mission for Hashem’s Army during this time of year: in the army there are times when the soldiers go “faraway” for battle, and times when they are “nearby.” Spiritually, the “faraway place” is the time of year when it’s difficult to wage the battle against the yetzer hara – the winter, after we leave Sukkos and know that it’s going to be six whole months until the next Yom Tov. Therefore it is cold,and we need special “clothing” to not be affected by it etc. But the Midrash says that before we go to this “faraway place,” Hashem gives us the Yom Tov of Simchas Torah – an exceptionally joyous celebration, which is the “special clothing” that empowers us to embark on the service of the winter, and to fulfill the mitzvos with extra joy and hiddur. 3 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Noach, 2 Marcheshvan 5743 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

104

יום ב' פ' לך לך, ג' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 4, 2024

9:05

התוכן [דובר לעיל שאאמו"ר ז"ל נשלח לגלות ונשאר שם עד יומו האחרון. ההוראה מזה גם לבנ"י הנמצאים בארצות הרווחה:] המשנה אומרת "הוי גולה למקום תורה": דאע"פ שנולד ונתחנך בבית של יראים ושלמים, ונמצא בעיר ש"כולה סופרים", צ"ל "לך לך מארצך [מהרצונות שלך] וממולדתך [הרגילויות שלך] ומבית אביך [הרב שלימדו תורה] כדי להגיע ללימוד התורה כדבעי – "והי' ברכה". זאת אומרת, דאע"פ שצ"ל רצונות והם טובים בטבעם, אבל כל זמן שמתנהג כפי רצונותיו הטבעיים ואינו מעבד אותם (מלשון "עיבוד עורות"), נק' "לא עבדו"! ודוקא ע"י עיבוד רצונותיו ושינוי את טבעו העצמי, לך לך מארצך וגו', והולך ל"גלות", נעשה עי"ז עבד ה' – "והי' ברכה". ובכל יום ויום יש להמשיך ולהעלות בקודש, ולהוסיף על הלימוד התורה ועל ההידור בקיום המצוות דאתמול. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 Synopsis The lesson from my father’s exile – for those who find themselves in a place of prosperity: The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah.” Even if you were raised by G-d fearing parents, and you find yourself in a “city full of sages and scholars,” nevertheless, to truly study Torah properly and “be a blessing,” you must “Go forth from your land (your personal desires) and from your birthplace (your habits) and from your father’s house (your teacher who taught you Torah).” That is, one must have desires, and they must be positive desires. But as long as one acts according to his natural desires and doesn’t work on them, he is called “one who does not serve Him.” Only by working on one’s desires and changing his nature – by “going forth from your land…” and by “exiling yourself” – does one become a servant of Hashem. And every single day one must continue to ascend in holiness, increasing in Torah study and increasing the quality and quantity of his mitzvah observance, above and beyond his accomplishments of the day before. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

105

יום ג' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 5, 2024

9:52

התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלתשלישי דפ' לך לך "וגם ללוט ההולך את אברם הי' צאן ובקר ואהלים", עפמ"ש בגמ' (ב"ק צג, א.) "מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר מרי ניכסי ציבי משך דכתיב וגם ללוט ההולך את אברם וגו'" (זה שללוט הי' צאן וכו' הוא בגלל שהלך עם אברם): גודל המעלה והחשיבותדשכן טוב, ובמיוחד בענין החינוך (שהזמ"ג - התחלת שנת הלימודים לאחרי חודש תשרי) - החשיבות לשלוח הבנים והבנות לבית ספר שאברם הולך שם! ולא לאיפה שהולכים"אינשי" סתם. משיחת אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 Synopsis On the verse (at the beginning of shelishi of Lech Lecha), “And also Lot, who went with Avram, had flocks and cattle and tents,” the Gemara says (Bava Kama 93a): “From where is it derived what people say: Drag wood after a property owner? As it is written, ‘And also Lot, who went with Avram etc.’” The reason Lot had wealth is because he went with Avram. This teaches us the importance of having good neighbors, and especially when it comes to education (which is a timely issue, because this is the time of year when children begin attending school on a regular basis every day, after the month of Tishrei) – it is crucial to send one’s sons and daughters to a school that “Avram” goes to, not one where the “people” go. Excerpt from sichah of 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות החתן ר' לוי שי' והכלה מרת יהודית שיחיו פינסאן ליום נישואיהם בשעטומ"צ ד' מרחשון ה'תשפ"ה

106

יום ועש"ק פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 6, 2024

12:18

התוכן העולם נק' "דירה (לו ית')" ו"גן" ("באתי לגני"). "דירה", כפי שבנו וקישטו אותה כך היא נשארת, משא"כ ב"פרדס" (גן) גודלים אילנות, שעושים פירות, שלזה צריך טירחה יתירה. וזוהי מטרת מצב ה"ירידה" בעולם – שע"י עבודת האדם יתעלה העולם לשלימות נעלית יותר. וההוראה: כשיהודי טוען שמספיק לו שיעור בתורה וקיום המצוות כפי המוכרח – בשביל מה עליו לטרוח יותר?! אומרים לו שהוא נמצא בעולם שהוא "פרדס" – אין להסתפק במעמדו ומצבו הקודם אלא עליו לעלות בקודש. וכן בנוגע לעבודתו עם הזולת: כשטוען שמספיק לו להתעסק עם "תבואה" הגודלת לנ"ב יום – הוא יתעסק עם הזולת במשך נ"ב יום ורוצה לראות כבר אז פירות מעבודתו, ויותר אינו רוצה לטרוח .. אומרים לו: תפקידך בעולם, ב"פרדס", הוא להיות "האדם עץ השדה" [כמ"ש בפ' שופטים] – אילנות שעושים פירות – לעשות מהזולת "פרי", שבו יש גרעינים וכו' שמהם יגדלו עוד אילנות וכו'. ואע"פ שלזה צריך להתייגע יותר ולא רואים הפירות מיד, אבל, לכן, פירות האילן חשובים הרבה יותר מתבואה! ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 Synopsis The world is called a “dwelling” for Hashem, as well as a “garden” (“I have come to My garden”). The difference is that whereas a dwelling remains essentially in the same state as when it was built, an orchard (garden) by definition must grow, and it requires great effort. And this is the purpose of man’s service in the world – to elevate it through his service to a higher state. The lesson is that if a Jew argues, I’ll keep mitzvos and learn Torah as I must, but why should I work harder than that? – the answer is that he’s in an orchard, so he can’t leave things in their original state. Rather, he must elevate the world around him and ascend in holiness. Similarly, when it comes to working with others: One may argue that he wants to work only with “grain,” which grows quickly and requires less effort than fruit-trees, but “Man is a tree of the field” (as it says in Parashas Shoftim) – his job is to make fruit-bearing trees – to turn another person into a tree that bears fruits of its own, and those fruits in turn contain seeds that will grow into even more trees etc. And although it requires more work, and you don’t see the fruits right away, the result is fruits that are much more valuable than grain. Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

107

יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 20, 2024

9:56

התוכן 1) הוראה משםפ' עקב – "והי' עקב תשמעון", ופרש"י "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון", שיש לקיים גם מצוות שה"יצר" טוען שהם קטנות וקלות, כמו מצוות שילד קטן עושה, ובשכר זה "ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". 2) כשה"יצר" בא עם טענה אחרת לילד יהודי: 'כיצד הנך ממתין לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא תיכף ומיד, בשעה שאני (היצה"ר) מסתובב בחוץ ורואה מה נעשה בעולם, גלות קשה והרבה מכשולים וכו'', הנה התשובה לזה הוא בפסוק מפורש בשלישי דפ' עקב, "והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטוי'": כשם שיצי"מ היתה "כהרף עין", כמו"כ תהי' גם הגאולה העתידה!, ואין פלא בדבר שהרי "הם עמך ונחלתך!". ב' חלקים מהשיחות יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב ה'תשד"מ, להילדים והילדות – "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 Synopsis (1)Parashas Eikev begins: “And it will be, because (‘Eikev’) you will heed…”; and Rashi explains, “If you will heed the minor mitzvos which one tramples with his heels (‘eikev’): one must keep even the mitzvos that the yetzer argues are minor and unimportant, like the mitzvos performed by a young child, and in reward, “Hashem your G-d, will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers. (2) The yetzer comes to a Jewish child and argues: How can you be waiting for the true and complete Redemption and expecting it to come imminently, when I go around and see what’s happening in the world and the difficult exile with so many challenges etc. But the answer appears in an explicit verse in shelishi of Parashas Eikev, “But they are Your people and Your inheritance, which You brought out with Your great strength and with Your outstretched arm”: just like the Exodus from Egypt took place “in the blink of an eye,” so, too, will the coming Redemption. And it’s no wonder, because “they are Your people and Your inheritance.” Two excerpts from sichos of Tuesday, Parashas Eikev, 16 Menachem-Av 5744, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

108

יום ד' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 21, 2024

12:39

התוכן עה"פ ברביעי דפ' עקב"ובנ"י נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" פרש"י "מה ענין זה לכאן .. אלא אף זו מן התוכחה ועוד עשיתם זאת כשמת אהרן בהר ההר .. ונסתלקו ענני הכבוד יראתם לכם ממלחמת ערד ונתתם ראש לחזור למצרים וחזרתם לאחוריכם ח' מסעות .. שם נלחמו לכם בני לוי .. עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם וכו'". ועה"פ בהמשך השיעור "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי" פרש"י "בעת ההיא ‏–‏ בשנה הא' לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו .. וסמך מקרא זה לחזרת בני יעקן [אף שאכ"מ] לומר שאף בזה לא טעו בני לוי אלא עמדו באמונתם". וההוראה: בזמן שמתקרבים לגאולה ורוצים לדעת מי ימשיך עד הסוף ומי יהי' "יורד" ר"ל, הנה אלו שסוברים שיש להדמות לאומות העולם ולעשות "עגל הזהב" כמותם ‏–‏ "ככל הגויים בית ישראל" ‏–‏ נעשה מהם סוכ"ס "יורדים" מארץ ישראל ר"ל, ולא רק בגשמיות, אלא גם ברוחניות ‏–‏ בלי תפילין, כשרות ושבת כו', ודוקא "שבט לוי" שלא טעו בעגל מבטיחים שא"י יהי' "אַ אידישע לאנד"! [המשך יבוא] משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 Synopsis On the verse (in revi’i of Parashas Ekev), “And the Jewish people journeyed from the wells Bnei Yaakan to Moserah,” Rashi states: “What is the relevance of this here…this is also part of the reproof…When Aaron died on Hor Hahar…and the clouds of the glory departed, you were afraid of the war with the king of Arad. So you appointed a leader to return to Egypt, and you went back eight stations…There, the sons of Levi battled with you…until they forced you to return…” Then, on the verse, “At that time Hashem set apart the tribe of Levi,” Rash writes: “‘At that time’ – During the first year of your departure from Egypt, when you erred with the calf, and the sons of Levi did not err…This verse is juxtaposed to the retreat to Bnei Yaakan, to tell you that here, too, the sons of Levi did not err, but rather remained steadfast in their faith.” The lesson is: as we get closer to the Redemption, if we want to know who will continue on this path and who will become “yordim” (“descenders”) chas v’shalom, we see that those who think it’s necessary to follow the gentiles chas v’shalom and make a golden calf like them – eventually they “descend” from Eretz Yisrael, and not just physically but spiritually – ceasing to put on tefillin, ceasing to keep kosher and Shabbos etc. It is specifically “the tribe of Levi,” who didn’t err with the calf, who guarantees that Eretz Yisrael is a “Jewish land.” [To be continued.] Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום ההולדת שלו ט"ז מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות לזכות החתן הת' ישראל ארי' לייב שי' קיובמאן והכלה מרת חי'ה מושקא שתחי' ווילענקין לרגל בואם בקשרי השידוכין בשעה טובה ומוצלחת ולזכות הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש

109

יום ה' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 22, 2024

11:59

התוכן [המשך] אם רוצים שא"י תהי' מיושבת ביהודים – יש לכל לראש לשרוף את "עגל" הגוים ולידע שלא ככל הגוים בית ישראל ו"הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"! ולא שייך לעשות "פשרה" עם השו"ע ולהכניס דברים זרים של ה"עגל" בלי להוציא את הקב"ה... זה או העגל או הקב"ה! בסוף, אלו שהחשיבו את ה"עגל" חזרו לאחוריהם מההליכה לא"י! וההוראה מזה ששבט לוי נלחמו עמהם והחזירום – שאין להתייאש מיהודי: בנוגע לשמירת המצוות אין להתחשב עם כללי ה"דמוקרטי'" שאין להכריח אדם בניגוד לרצונו... הגאולה באה ע"י משיח ש"יכוף כל ישראל לילך בה"! זו הדרך לקבל את א"י! להגן על א"י בגשמיות לא מתחשבים ברצונו אלא מכריחים אותו, וכ"ש שכך צ"ל כדי להגן על הנשמה של א"י! א"י יכולה להתקיים רק ע"י שמירת המצוות! כאשר הורים מכים ילדיהם מושיבים אותם במעצר, אבל כאשר הם רוצים להכות את הנשמה של הילד פתאום אומרים שאין להתערב... בזה לא שייך "אחרי רבים להטות", כמו ששבט לוי הי' רק שבט א', והשבט הקטן ביותר. והצליחו – כי הנהגתם היתה מצד הנשמה! משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024 Synopsis [Continued.] If you want Eretz Yisrael to be inhabited by Jews – the first thing is to burn the “calf” of the gentiles and know that “the house of Israel is not like all the nations”; rather “it is a nation that will dwell alone, and will not be reckoned among the nations.” A Jew can’t have both; one either chooses the calf or chooses Hashem, and ultimately, those who followed the calf ended up turning around from Eretz Yisrael. And the Bnei Levi, who chased after them and fought them and brough them back, teach us that we must never give up on a Jew: when it comes to keeping mitzvos, there’s no place for “democracy” or the idea that you can’t force someone to do something against their will. To the contrary, the Redemption will come when Moshiach “compels the entire Jewish people to follow it”; this is the way to conquer Eretz Yisrael. When it comes to protecting Eretz Yisrael physically, a person isn’t asked whether he wants to join the army or not, but he is forced – and all the more so when it comes to protecting the soul of Eretz Yisrael. Similarly, when parents hit a child, they put the parents in jail, whereas if they want to “hit” the child’s soul, suddenly they say you can’t mix in to the parents’ decisions, but the reality is that protecting the child’s soul is even more important. And the Bnei Levi were one tribe, the smallest of the tribes, yet they succeeded, because their actions came from the soul. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 4724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024

110

יום ועש"ק פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד– ערב כ' מנחם-אב – שמונים שנה להסתלקות-הילולא של כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל נ"ע, אביו של הרבי –

Aug 23, 2024

12:08

התוכן התוועדות זו קשורה עם ההילולא של א' שמסר נפשו עבור הפצת התורה ומצוותי' בתנאים קשים ביותר, עד שסיבת פטירתו בטרם עת עפ"י טבע היתה יסורי המאסר והגלות. ומזה מובן שהלימוד שצ"ל מהתוועדות זו הוא לא להתחשב בשום מניעות ועיכובים על הפצת התורה והיהדות (ועד"ז שבע מצוות ב"נ), וסוכ"ס יראו שמנצחים אותם, וכמו שראו את הנצחון של בעל ההילולא אז, ומשנה לשנה מיתוסף בזה. דהנה נצחיות הנפש (שהעדר בריאת הגוף או מיתה לא יכולה לפגוע בזה) הוא דבר המתקבל גם בשכל הפשוט של אוה"ע, אבל החידוש בתורה הוא – שע"י ירידת הנשמה בגוף, הנה אח"כ עולה הנפש, ובפרט ביום היארצייט שהעלי' היא שלא בערך, שלכן נוהגים אז להוסיף ענינים מיוחדים לטובת ועילוי הנשמה. ובנדו"ד – להוסיף, ובאין ערוך, באותם ענינים שעליהם הוא מסר את נפשו, ולהתבונן בזה – מתוך שמחה – באופן ד"והחי יתן אל לבו" וכו'. משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 Synopsis This farbrengen is in connection with the passing of someone who gave up his life for spreading Torah and mitzvos under the most difficult circumstances. Indeed, the natural reason for the fact that he passed away before his time is because of the suffering of his imprisonment and exile. Therefore, the practical takeaway from the farbrengen must be to pay no heed to the challenges that may arise in spreading Torah and Judaism (as well as the Sheva Mitzvos Bnei Noach) but to carry on, and when one does so, he will eventually prevail – just as the baal haheilula prevailed back then. And his victory increases from year to year, because the Torah teaches that not only is the soul eternal (which even the gentiles accept), but moreover, after having come down into this world, it continues to be elevated from year to year. This is especially so on a yartzeit, when the soul rises incomparably higher (which is the reason for the special yartzeit minhagim performed in the soul’s merit). In our case, this means to increase, and in an incomparable fashion, in the activities to which the baal haheilula devoted himself, and “the living shall take it to heart” in a joyful manner. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

111

יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 25, 2024

10:47

התוכן בהתוועדות דש"ק דובר אודות כנס השלוחים באה"ק, והוזכר דרגות שונות בשליחות: 1) מעשה השליח הוא דהמשלח. 2) כללות כח המעשה דהשליח הוא דהמשלח. 3) כל מציאות השליח היא מציאות המשלח. ועפ"י המבואר בדא"ח ישנה דרגה רביעית: הרצון והתענוג של המשלח הוא שתהי' מציאות ופעולת דהשליח, המעלה ד"קב שלו". והנה, אע"פ שהתואר "שליח" נאמר רק ביחס לחלק מהקהל, אבל באמת כאו"א מאתנו וכולם יחד הם "שלוחים" (ועבדים) של נשיא דורנו, שהוא השליח של נשיא העולם! אלא שישנם כאלו שזכו וקלטו זאת מיד וישנם כאלו שאצלם הדבר לוקח זמן, עד שישנם כאלו שהם ע"ד "ציפורניים", אבל גם הם מהווים חלק מהגוף, ויה"ר שיקלטו מהי מציאותם האמיתית ויתחילו מיד למלא תפקידם באופן המתאים. כמו שע"י הצפורן בודקים את סכין השחיטה שאין בו פגימה ויוכלו לשחוט בו, שעי"ז נעשה עלי' בבהמה ונעשה ראוי' לאכילת אדם, ועד"ז ענינו בעבודה – לבחון בעצמו אם יש בו "הרגש" להרגיש שמצב מסויים הוא ירידה עבורו ("פגימה"). ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 Synopsis At the farbrengen on Shabbos we discussed the Shluchim convention held in Eretz Yisrael, and we mentioned the three levels in shlichus: (1) The shliach’s action is that of the meshaleiach; (2) the shliach’s faculty of action is that of the meshaleiach, and (3) the shliach’s entire identity is that of the meshaleiach. And based on Chassidus, there’s a fourth level: where meshaleiach desires that the shliach have is own identity and actions, “his own measure.” Although the title “shliach” was used with regards to only some of the people in attendance, the truth is that we are all shluchim of the Nasi of our generation, who is a shliach of the Nasi of the universe – just that some merited to recognize it immediately, while for some people it takes time. Then there are some people who are like “fingernails,” but even they are part of the body, and may it be His will that they quickly come to realize their true identity and immediately begin to fulfill their roles properly. In halacha, a fingernail is used to check a shechitah knife and make sure it is free of blemishes; only then can the knife be used to shecht the animal for human consumption, thereby elevating the animal. Similarly, a person must determine if they have the sensitivity to feel whether something is a ”blemish” and a descent for him. Two excerpts from sichah of Sunday, Parashas Re’eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

112

יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 26, 2024

11:33

התוכן בנוגע למ"ש בשני דפ' ראה "כי ירחיב ה"א את גבולך.. ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר וגו'", מביא רש"י את השיטה בזה שבמדבר נאסר להם בשר תאוה ודוקא משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה (ע"י שחיטה בכ"מ). והענין בעבודה: במדבר היו בנ"י במצב שקיבלו את כל צרכיהם (מן, בארה של מרים וכו'), והתעסקו בלימוד התורה ובתפלה ("ויהי בנסוע הארון וגו'"), לעומת זאת כשנכנסו לארץ התחיל הסדר דכיבוש הארץ והתעסקות עם ענינים גשמיים, חורש וזורע וכו' - "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ובזה נותן רש"י את הסדר בעבודה: כשעדיין נמצאים (לפני או) באמצע עבודת התפלה ולימוד התורה,"מדבר", אז אסור להיות (ראי', ובמילא ה)תאוה בענינים גשמיים, דוקא לאח"ז "כשנכנסים לארץ" ומתחילים להתעסק בכיבוש השבע (אומות -) מדות רעות והפיכת גשמיות לקדושה, ו"המתאבק עם מנוול מתנוול", שייך שתדבק בו תאוה לענינים גשמיים. אבל גם אז צריך להזהר "לא תאכל את הדם" - לא להכניס בזה הדם והחיות שלו. משיחת כ' מנ"א ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024 Synopsis On the verse in today’s Chumash, “When Hashem your G-d will expand your borders…and you will say, ‘I will eat meat,’ because your soul desires to eat meat etc.,” Rashi cites the opinion in the Gemara that non-sacrificial meat was forbidden in the desert, and it was only permitted to them after they entered the Land. In terms of Divine service: The Jewish people in the desert received their physical needs without toil, and instead spent their time in Torah and tefillah. But when they entered the Land they had to conquer it, and involve themselves plowing and sowing etc. And here Rashi provides a path for Divine service: at the beginning of the day when one is still in the “desert,” involved in davening and learning, he must not “see” – and therefore will not come to “desire” – physical matters. Only after he “enters the Land” and begins conquering the “seven nations” – transforming physicality and the seven evil traits to holiness – does he engage in physicality. And when he does so, “Anyone who wrestles with a filthy person becomes filthy,” meaning that some worldly desire for physical matters might stick to him. But even then, the Torah cautions that “you shall not eat the blood,” one’s shouldn’t invest his passion and life-force into it. Except from sichah of 20 Menachem-Av 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024

113

יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 27, 2024

9:41

התוכן ישנם "ליצני הדור" המלעיגים ממצות מזוזה ועל מה שמפרסמים שעי"ז שומר ה' על הבית ומה שבתוכו וכו'. יש לזכור מ"ש בהתחלת שו"ע "אל יבוש מן המלעיגים"! מפורש בשו"ע "מ"ע לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו וכו'". ואיתא בגמ' סנהדרין "רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת"! זה שיהודי הזה שכח כ"ז – מובן, כי (לפחות) מזוזה א' שלו פסולה! ויש לבדוק גם התפילין שלו, ובמילא חסר אצלו ב"שיעבוד הלב והמוח", אבל על אלו שאליהם בא בטענות - קשה: מדוע "מתבלבלים"?! הרי מפורש בשו"ע "אל יבוש מן המלעיגים", ועוד: מדוע שכחו הם מה שמפורש בגמ' ובשו"ע הנ"ל בגודל ענינה של מזוזה?! משיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 Synopsis There are “mockers of the generation” who mock the mitzvah of mezuzah and the idea that through mezuzah, Hashem guards the home and everything inside it etc. But it says clearly in Shulchan Aruch: “It is a mitzvah to write the passages of Shema and Vehaya im Shamoa and affix them to the doorpost of the entrance. One must be very careful with this, and anyone who is careful, his days and the days of his children will be prolonged….” Moreover, the Gemara says in Sanhedrin: “Rabbi Elazar says: any city that has even one mezuzah does not become an ir hanidachas!” The fact that this Jew forgot all this is understandable, because he has (at least one) invalid mezuzah in his home! And his tefillin should be checked, too, because the problem results from a failure to “subjugate the heart and the mind.” But the real question is to those who are flustered by his statements and wonder what to respond; why are they so flustered? It says clearly in Shulchan Aruch: “Do not be ashamed before the scoffers.” Moreover, why don’t they remember these explicit statements in the Gemara and Shulchan Aruch about the greatness of mezuzah? Excerpt from sichah of 13 Tishrei, night of Erev Sukkos 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

114

יום ד' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 28, 2024

10:38

התוכן 1) למרות שדובר כמ"פ שאין שום ענין להסתכל ללא הרף על איש פלוני וכו', ועאכו"כ בעת התפילה שעפ"י שו"ע צ"ל ההתבוננות ב"דע לפני מי אתה עומד" וכו' – לא הועילו הדברים, ואדרבה. ולכן: מכאן ולהבא או שזקני החסידם וכיו"ב ידאגו לתיקון הדבר, ואם לא, לא תהי' לי ברירה אלא לעשות זאת בעצמי וכו'... 2) מבואר בכ"מ אודות הפעולה שנפעלת באדם ע"י הראי' והסתכלות, הן לטוב והן למוטב, וזה חשוב במיוחד בנוגע לילדי ישראל בגיל החינוך. ולכן יש להשתדל שהצעצועים שנותנים לתינוק בדמות בעלי-חיים, ועד"ז בציורים שמראים לילדים כדי להקל עליהם הלימודים ובחוברות שלהם וכו' – יהיו הבעלי-חיים – טהורים. וזה נוגע ביותר כאשר מתכוננים לקיום היעוד דלעת"ל "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שיש להשתדל שכבר עכשיו תהי' ההנהגה מעין זה ולפעול בכ"מ האפשרי שישתמשו רק בציורים טהורים, ועוד יותר – קדושים. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 Synopsis (1) Though it’s been mentioned many times that one shouldn’t stare incessantly at a certain person, especially during davening when one must contemplate Hashem’s greatness and “Know before Whom you stand” etc. – it hasn’t helped, and quite the opposite. Therefore: from now on, either the elder Chassidim and the like will take care of the matter, or else I will have no choice but to do it myself… (2) It’s discussed in several places that a person is affected by what they see, and this is especially important when it comes to children. Therefore, effort should be made that when toys and children’s educational books and the like use pictures of animals, they should be kosher animals. Especially nowadays, when we are preparing for the coming of Moshiach, when “I will remove the spirit of impurity from the earth”: to prepare for that time of purity, it is important wherever possible to use only pure images, and moreover, holy ones. Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marchesvan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

115

יום ה' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 29, 2024

8:38

התוכן שיעור היומי בספר המצוות (וברמב"ם) עוסק בדיני קרבנות, ושם נאמר שקרבנות חייבים להיות "תמימים" (לא בעלי-מומין) ו"מובחרים". וההוראה: 1) גם כאשר עוסקים בענינים קדושים יש להקפיד שלא יהי' מעורב בזה שמץ של דבר איסור ח"ו (לדוגמא: גם כשמברכים על דבר מאכל יש לברר לפנ"ז את כשרותו). 2) כל דבר מצוה שהאדם עושה צריך לעשותו מן המובחר והחשוב שבנכסיו (לדוגמא: נתינת הצדקה צ"ל מן המובחר והמשובח) ומן המובחר והחשוב שבכוחותיו (לדוגמא: לעסוק בעניני יהדות מיד בתחלת היום כאשר כוחותיו הם במצב "מובחר"). וכ"ז יזרז בנין ביהמ"ק והקרבת הקרבנות. משיחת יום ב', ה' תשרי ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 Synopsis Today’s Sefer Hamitzvos (and Rambam) discusses how korbanos must be “whole” (unblemished) and “the choicest” (from the best one has). The lesson is: (1) Even when doing something holy, one must make sure nothing unholy gets mixed into it (e.g., when making a bracha before eating, one must also first make sure he isn’t eating anything not kosher); (2) a mitzvah must be done with “the choicest” – the best of what one has (for example, giving the best of his food to the poor) and the best of his ability (for example, devoting the morning, when one’s strength is renewed and fresh, to Hashem). This will hasten the coming of Moshiach when we will bring the korbanos in the Beis Hamikash. Excerpt from sichah of Monday, 5 Tishrei 5745, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

116

יום ועש"ק פ' ראה (מבה"ח אלול), כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Aug 30, 2024

11:53

התוכן בתניא באגה"ק סי' ז' מדובר ע"ד הענין ד"מצוה דהוי זהיר בי' טפי". דאע"פ שכל יהודי מחוייב לקיים את כל מצוות התורה, וכמ"ש "אנכי ה' אלקיך וגו'", שהקב"ה פנה כביכול לכאו"א בפ"ע ואומר לו "אנכי ה' אלקיך וגו'", ועד"ז כל המצוות, מ"מ, יש לכאו"א מצוה מיוחדת שבה "זהיר טפי". ובלשונו של אדה"ז: "ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצוות מ"מ לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצוות". לדוגמא: החיוב לדאוג שגם הזולת יעסוק בתומ"צ הוא על כאו"א, אבל בנוגע להמרא דאתרא ה"ז "מצוה דהוי זהיר בי' טפי". בהגהות אאמו"ר על גליון ספר התניא שלו, מבאר ג' הלשונות "להעדפה וזהירות וזריזות" עפ"י קבלה. ובאותיות פשוטות: העדפה: שהאדם מתמסר בעשיית המצוה בלב ונפש, תנועת האהבה והחסד – קו הימין. זהירות: זהירות בקיום מל"ת, תנועת הגבורה והדין – קו השמאל. זריזות: ההחלטה שיש לקיים מ"ע או להזהר במל"ת באה מיד כמו שהיא לידי פועל – קו האמצעי, שלא משתנה בין קצה העליון לקצה התחתון. משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024 Synopsis Siman 7 of Iggeres Hakodesh discusses the idea of “the mitzvah in which one is especially vigilant.” Meaning, although Every Jew is obligated to keep all the mitzvos, nevertheless, everyone has a special mitzvah in which he is especially vigilant. As the Alter Rebbe writes, “And although every Jewish soul needs to be reincarnated in order to fulfill all 613 mitzvos, nevertheless this [heightened attention focused on a particular mitzvah] is necessary only for the sake of an additional increase, vigilance and zeal, with greater magnitude and greater vigor, doubled and redoubled above and beyond his vigilance in other mitzvos.” For example, while everyone is obligated to see to it that others engage in Torah and mitzvos, for a Rav, it’s a “mitzvah in which he must be especially vigilant.” In my father’s notes on the margins of his Tanya, he explains these three expressions, “increase, vigilance and zeal” according to Kabalah. In simple terms: “Increase” means one devotes himself to doingthe mitzvah with his heart and soul; this comes from the attribute of love and kindness, the “right line.” “Vigilance” means fulfilling the negative mitzvos by refraining from what is forbidden; this comes from the attribute of severity and judgment, the “left line”. And “zeal” means that as soon as one decides to do a mitzvah, he incorporates it immediately into practice; this comes from the attribute of the “middleline,” which runs directly and unchanged from top to bottom. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024

117

יום א' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Sep 1, 2024

10:22

התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": ענינו של השופט הוא לתת הוראות כיצד לנהוג והשופטים ממנים שוטרים להשגיח ע"ז. וכ"ה בנוגע לכל בית יהודי פרטי, שכל ראש משפחה הוא בדוגמת ה"שופט וה"שוטר" ביחס להנהגת בני-ביתו. ועד"ז בנוגע לכל ילד יהודי, שהוא צ"ל ה"שופט" וה"שוטר" בנוגע להנהגתו הפרטית ובנוגע לחדרו הפרטי שבו נמצאים הספרים שלו וקופת צדקה, שהכל יהי' מונח בסדר הראוי, כמו שצ"ל בימי החול וכמו שצ"ל ביום השבת. וצריכים להעמיד "שופטים" ו"שוטרים" "בכל שעריך"‏ – ‏העינים, אזנים, הפה וכיו"ב‏ – ‏שדרכם יכנסו ויצאו רק ענינים הקשורים עם תומ"צ. וכ"ז מחזק את הקשר לאבינו שבשמים. וכך נעשה חדרו הפרטי של כל ילד יהודי "מקדש מעט", שהקב"ה יהי' בו ה"שכן", ועוד יותר‏ – ‏הבעה"ב, ומובן ש"שכן" ו"בעה"ב" כזה מביא אתו מתנות טובות לאלו הנמצאים בחדר... [ועוד]. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' שופטים, כ"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024 Synopsis Parashas Shoftim begins: “You shall set up judges and officers for yourself in all your gates…”: the role of a judge is to show the people how to behave, and the judges appoint officers to keep order in the city etc. The same applies to every Jewish house, where the head of the family is like a “judge” and “officer” with regards to his family’s conduct. Similarly, every Jewish child must be a “judge” and “officer” over his own behavior and over his own room, making sure everything in his room, his sefarim and his tzedakah box etc., are arranged in an orderly fashion (for example, the tzedakah box should be high up on Shabbos so he doesn’t touch it). And these “judges” and “officers” must be set up in “all your gates” – the “gates” being the eyes, ears, and mouth – making sure that only matters of Torah and mitzvos enter and exit through them. All this strengthens their connection to our Father in heaven, and in this fashion, every Jewish child’s room becomes a “Minor Mikdash,” and Hashem becomes his “Neighbor,” and moreover Hashem becomes the “Owner,” and obviously a “Neighbor” and “Owner” like that brings good gifts…. 2 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Shoftim, 28 Menachem-Av 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024

118

יום ב' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד

Sep 2, 2024

7:06

התוכן הביאור במנהג ש"תורה היא" שביום א' דר"ח אלול "תוקעין להתלמד" משא"כ החיוב לתקוע מתחיל ביום ב' דר"ח: עיקר ענין התשובה (התוכן דתקיעת שופר) הוא בחודש אלול, חודש התשובה, שמתחיל ביום בדר"ח ‏–‏ א' אלול, ולאידך: כללות ענין התשובה הוא על "מפני חטאינו גלינו מארצנו" שבחודש אב שלפנ"ז, וכן יש בחודש אב את הענין ד"והפכתי אבלם לששון" ‏–‏ העבודה עם הלעו"ז וכו', ולכן ההכנה לתשובה שבחודש אלול היא, ה"תוקעין להתלמד" והתשובה על ה"מפני חטאינו" והעבודה עם הלעו"ז, כמו שזה ביום השלושים של חודש אב שהוא יום א' דר"ח אלול. משיחת אור לא' דר"ח אלול ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 Synopsis The custom is that on the first day of Rosh Chodesh Elul, “one blows for practice,” whereas the obligation to blow shofar begins on the second day of Rosh Chodesh. The reason is: the main time for teshuvah is during the month of Elul, which begins on the second day of Rosh Chodesh. On the other hand, the reason we need teshuvah in the first place is the fact that “Because of our sins, we were exiled from out land,” which is connected to the month of Av. At the same time, in the month of Av we find an aspect of “transforming their mourning into gladness,” which is the service of transforming unholiness. Therefore, the way to prepare for the teshuvah of the month of Elul is the “blowing for practice,” the teshuvah and transforming unholiness, in the manner of the thirtieth day of the month of Av, which is the first day of Rosh Chodesh Elul. Excerpt from sichah of the first night of Rosh Chodesh Elul 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

119

יום ג' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ד

Sep 3, 2024

9:02

התוכן מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת התפילה צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.] משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024 Synopsis It’s explained at length in Kuntres HaTefillah and elsewhere that davening must be prefaced by contemplation etc., and in essence, it’s an explicit halacha in Shulchan Aruch: “Before tefillah one should think about the exaltedness of Hashem and the lowliness of man.” Yet despite all this, people don’t give it proper attention. This contemplation must be done in such a way that it leaves a noticeable impression upon one’s davening, so that he feels like “a servant before his master. Ostensibly, the same obligation applies to all three tefillos; although you can argue that it leaves an impression for the whole day, and therefore it isn’t necessary for Mincha and Maariv – the truth is you can’t say that in this case, because the contemplation before davening isn’t just a preparation for davening, but an inherent component of davening itself. At any rate, for Shacharis, contemplation is certainly necessary. And to offer a defense for those who don’t do it, it can be said that when someone davens with a Minyan, his obligation is satisfied if someone else in the Minyan did the contemplation beforehand etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024

120

יום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ד

Sep 4, 2024

11:09

התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים"תמים תהי' עם ה' אלקיך" ‏–‏ שיש להתנהג עם ה' ב"תמימות" ללא התחכמויות וערמומיות, ובלי להתפעל מעצת היצר, וגודל ההבהלה וחילול ה' באמירת שקר (להורים ומלמדים וכו') בפנים של הקב"ה ש"נצב עליו .. ובוחן כליות ולב וכו'"! ["'ס'דאָך 'הנה ה' נצב עליו! לעבן דיר שטייט דער אויבערשטער! 'ובוחן כליות ולב', און ער קוקט זיך צו, אַז בשעת מ'פרעגט ביי דיר צו האָסטו נעכטן געגעסן פאַר וואַשן די הענט, וועסטו זאָגן ר"ל אַ ליגן?! . דו ביזט 'מעשה ידי להתפאר!', זאָלסט וויסן זיין אַז דער אויבערשטער ערוואַרט פון דיר און וויל פון דיר זאָלסט זיך אַזוי אויפפירן אַז דער אויבערשטער זאָל זיך קענען שיינען און באַרימען זיך מיט דיר. . האָסטו די חוצפה ר"ל מחלל זיין שם שמים פאַר דעם אויבערשטן'ס אויגן, בשעת דער אויבערשטער שטייט לעבן דיר?! ., מיט'ן אויבערשטן מאַכט מען ניט ר"ל קיין 'טריקס'!! . . ס'אָבער דאָ 'עין רואה ואוזן שומעת!", הנה ה' נצב עליו! . און בשעת מ'זאָגט אַ ליגן ‏–‏ זאָגט מען דאָס דעם אויבערשטער אין פנים אריין ר"ל!!!"]. משיחת יום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג לילדים דמחנות קיץ יומיים, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2024 Synopsis It says in Revi’i of Parashas Shoftim, “You shall be wholehearted with Hashem your G-d” – one must act sincerely with Hashem, without any tricks and without listening to the arguments of the yetzer. To do an aveirah and then deny it is to lie right to Hashem’s face, Rachmana litzlan,because “Hashem stands over him…and searches his mind and heart” to see if, when asked if he ate yesterday before washing his hands, he will admit it, or Rachmana litzlan have the chutzpah to desecrate Hashem’s Name by denying it etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5743 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2024

121

יום ה' פ' שופטים, ב' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 5, 2024

12:16

התוכן בתחלת פי"א מהל' מלכים מביא הרמב"ם ג' ראיות מן התורה על ביאת המשיח. הראי' השלישית היא: "אף בערי מקלט הוא אומר [כמ"ש בחמישי דפ' שופטים] ואם ירחיב ה"א את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו', ומעולם לא הי' דבר זה וכו'". ביאור הטעם שהרמב"ם מביא ראי' זו בהלכה בפ"ע ולא בהלכה שלפנ"ז ביחד עם ב' ראיות הראשונות: ענין זה, שלעת"ל יצטרכו (עוד) ערי מקלט להורגי נפש בשגגה, היא גם ראי' למ"ש בהלכה שלאח"ז שבימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג" שלכן משיח לא צריך לעשות אותות ומופתים ולחדש דברים וכו'. אלא מכיון שיש לומר שהצורך בערי מקלט לעת"ל הוא עבור הורגי נפש בשגגה בזמן הזה, וכוונת הפסוק היא שכאשר קיני קניזי וקדמוני יצטרפו לא"י יוסיפו שם ג' ערי מקלט עבור הורגי נפש בשגגה שם בזמן הזה, ולכן לא מביא הרמב"ם שם ראי' זו בפירוש (מפסוק בתורה) אלא את הראי' מבן-כוזיבא וכו'. אבל כיון שמסתבר שהצורך בערי מקלט לעת"ל אינו עבור הורגי נפש בשגגה בזה"ז – כי א"כ מדוע יש צורך להוסיף לעת"ל עוד ג' ערי מקלט בקיני קניזי וקדמוני, הרי גם בזמן ביהמ"ק גרו שם בנ"י והשתמשו בהשש ערי מקלט שבא"י?! – אלא עבור הורגי נפש בשגגה לעת"ל, ולכן מביא הרמב"ם הראי' (לביאת המשיח) מערי מקלט בהלכה בפ"ע, כי עכ"פ אפשר להביא ראי' מזה גם למ"ש בהלכה שלאח"ז. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בלק, שבעה עשר בתמוז (נדחה) ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2024 Synopsis At the beginning of Chapter 11 of Hilchos Melachim, the Rambam brings three proofs from Chumash for the coming of Moshiach, the third of which states: “Similarly, with regard to the cities of refuge, it says [in Chamishi of Parashas Shoftim], ‘When Hashem your G-d will expand your borders…you must add three more cities etc.’ This command was never fulfilled etc.” Why does the Rambam put this proof in its own halacha, instead of combining it in the same halacha as the first two proofs? The answer is as follows: the fact that cities of refuge (which are for people who kill unintentionally) will be needed in the future era, also serves as proof for what the Rambam says in the next halacha – that Moshiach won’t have to perform any miracles and wonders because the world will continue to follow its orindary course. Now, the Rambam doesn’t explicitly cite this verse as proof that the world will follow its ordinary course, because it could also be explained that the cities of refuge in the future will be needed for people who killed unintentionally in the current era; therefore, he instead brings proof from the story of Ben Kuziva etc. Nevertheless, since on the other hand it stands to reason from the plain meaning of the verse that the cities of refuge at that time will be needed for unintentional killings committed in the future (because even when the Beis Hamikdash stood, Jews lived in the lands of the Keini, Kenizi, and Kadmoni, but relied on the cities of refuge within Eretz Yisrael proper) – therefore the Rambam brings this proof from the cities of refuge in its own halacha, to associate it with the following halacha, because it is at least a possible proof for his approach in the subsequent halacha that the world will continue to follow its ordinary course. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Balak, 17 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2024

122

יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ד

Aug 19, 2024

9:43

התוכן ענינו המיוחד של ט"ו באב מפורש בסיום מס' תענית "לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ, שבהן בנות ישראל יוצאות וכו'". ובכל שנה חוזרים ונפעלים כל הענינים הקשורים עם ט"ו באב. ויתירה מזו: ע"פ ציווי התורה "מעלין בקודש" – מובן שמידי שנה נוסף עילוי בזה. וענין זה מודגש גם גם ע"פ המשך דברי הגמ' שאר ד' או ה' הטעמים על היו"ט דט"ו באב הקשורים עם מאורעות שאירעו החל מהתקופה שבה היו בנ"י במדבר – "כלו מתי מדבר", ועד התקופה שלאחרי חורבן בית שני – "יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה". ולכאו', מכיון שבהיות בנ"י במדבר הי' כבר ט"ו באב יום של שמחה, למה זקוקים לטעמים נוספים?! ועד ל-ה' או ו' טעמים! והביאור – בפשטות: כאשר ישנו מאורע נוסף של שמחה – אזי השמחה היא גדולה יותר. ונמצא, שמהזמן שט"ו באב נקבע ליו"ט בהיות בנ"י במדבר – הנה מזמן לזמן ניתוספה שמחה בט"ו באב – "מעלין בקודש"! משיחת אור לט"ו באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 Synopsis The significance of the 15th of Av is explained at the end of Masechta Taanis, “There were no festivals for the Jewish people like the fifteenth of Av and Yom Kippur, on which the daughters of the Jewish people would go out etc.” Every year, the theme of the 15th of Av recurs, and moreover, in accordance with the requirement to “ascend in holiness” – it becomes greater every year. We see this in the fact that the Gemara gives five reasons for the celebration of the 15th of Av, including events spanning the time from when the Jewish people were in the desert (“the deaths in the desert ceased”) until after the destruction of the second Beis Hamikdash (“the slain of Beitar were brought to burial”). Seemingly, if the 15th of Av was already a Yom Tov in the time of the desert, why do we need additional reasons? The answer is simple: when you have more causes for celebration, the celebration is greater. Thus, from the first time the 15th of Av was established as Yom Tov in the desert, the celebration continues to increase, “ascending in holiness.” Excerpt from sichah of 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

123

יום א' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 8, 2024

10:28

התוכן מעלת חודש אלול נתבאר ע"י אדה"ז "עפ"י משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו וכו'". משל זה מובן גם לילדים, שכן כשיאמרו לכם שמלך המדינה נמצא בשדה וניתן להגיש אליו בקשות והוא ישמח למלאותם וכו', בודאי שכ"א מכם יעזוב כל עניניו וירוץ למלך! אומרת "תורת אמת" שכ"ה המציאות בהנהגת ה' בחודש אלול! ואע"פ שלא רואים א"ז בעיני בשר, הרי אדרבה‏ – ‏מכיון שהסיבה שלא רואים א"ז היא גדלות המלך, הרי זה, שמ"מ מקבלו בסבר פנים יפות, מעורר אצלו עוד יותר האהבה אליו, ומקבל ע"ע החלטות טובות להתנהג כרצונו וכו'. ‏משיחת בדר"ח אלול ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 Synopsis The special quality of the month of Elul is expressed by the Alter Rebbe with the parable of a king who goes out to the field where anyone can greet him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., after which the people follow him to the city etc. This parable can be understood by children: certainly, when they are told that the king of the country is in the field and that they can go to him and ask for whatever they need, and that he will happily fulfill it etc. – they will put everything aside and run to the king. The Torah of Truth tells us that this is what Hashem does in the month of Elul. And although we don’t see it with our physical eyes – that is only because of how lofty the King is – a fact which awakens their love for the King even more, and motivates them to resolve to behave as Hashem wants etc. Excerpt from sichah of second day of Rosh Chodesh Elul 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

124

יום ב' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 9, 2024

8:20

התוכן א) תוכן המזמור לדוד ה' אורי וגו' שאומרים בחודש אלול: ה' מאיר ("אורי") את חיי היום-יום של כל יהודי, ומושיע לו ("ישעי") וכו' עד לסיום המזמור "קוה אל ה'" ‏–‏ הבטחון בה'. ב) הוראה ממ"ש בשני דפ' כי תצא בענין אהבת ישראל: "לא תראה את שור אחיך גו' נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", ועוד יותר: אפי' "אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו" מ"מ אסור להתעלם ולהמנע מלעזור לו! ועד"ז ברוחניות הענינים: אי אפשר להתעלם מאף יהודי ש"נאבד" לו משהו בהנהגתו עפ"י תומ"צ, ואפי' מיהודי ש"לא קרוב .. ולא ידעתו", עד ש"מחזירים" לו א"ז וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' תצא, ד' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024 Synopsis (1) During the month of Elul we recite L’dovid Hashem Ori, which expresses how Hashem illuminates (“ori”) the daily life of every Jew, and how Hashem saves him and helps him (“my salvation”), and then it concludes with the trust in Hashem (“Put your hope in Hashem”). (2) A lesson for Ahavas Yisroel from Sheini of Parashas Ki Seitzei: The verse says, “You shall not see your brother’s ox or sheep straying and ignore them; you shall return them to your brother.” Even if “your brother is not close to you or if you do not know him…” nevertheless it is forbidden to hide and refrain from helping him. Similarly in the spiritual sense: One cannot hide from any Jew who has “lost” something in terms of keeping Torah and mitzvos; even if “he is not close to you…or if you do not know him…” you must “return it” to him etc. 2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Ki Seitzei, 4 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024

125

יום ג' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 10, 2024

8:42

התוכן ההוראה ממ"ש [בשלישי דפ' כי תצא] "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך וגו'": כשיהודי עובר לעבודה חדשה, "בית חדש", הנה כדי להיות בטוח שיוכל לעמוד מול הנסיונות בעבודה החדשה ושלא "יפול הנופל", עליו להעמיד לעצמו "מעקה" של "עשר טפחים" – להגדיר א"ע באופן חדש בכל עשר כחות נפשו. ועפמ"ש בגמ' עה"פ "ובנית ביתך" 1) זה גמרא 2) מעשים טובים 3) דרוש וקבל שכר, נמצא ד"עשיית מעקה" וזהירות זו צ"ל (לא רק כשהעבודה חדשה היא בעניני חול, אלא) אפי' במי שלומד תורה ע"מ להבין ולהשיג (גמרא), כדי לשמור שהשכל לא יוביל אותו בדרך עקלתון עד ש"יפול הנופל". ואפי' כשעוסק ב"מעשים טובים". ואפי' מי שלומד תורה באופן של "דרוש וקבל שכר" לעת"ל, דרגא הכי נעלית, צריך גם את "עשיית המעקה" והזהירות לשמור על כל עשר כחות נפשו! וזה שמברכים על עשיית מעקה מוכיח שדבר ברור שיש לכ"א הכח לזה כו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024 Synopsis The verse states (in shelishi of Parashas Ki Seitzei), “When you build a new house, you shall make a guardrail for your roof…”: When a Jew moves takes on a new service (“a new house”), he must put up a “guardrail” to protect himself, so that he will be able to withstand the challenges of his new mission (“so that the one who falls will not fall”). And the guardrail must be ten tefachim high – protecting all ten faculties of the soul. The Gemara offers three interpretations of the verse “…you shall build your house”: (1) it refers to studying Gemara; (2) it refers to good deeds; (3) it means “expounding [upon Torah] and receiving reward.” Accordingly, a guardrail is necessary not only when the “new house” is in the mundane realm; rather, even when someone begins to study Gemara (learning to understand and grasp), he must put up a guardrail to ensure that his intellect doesn’t lead him astray, and similarly when it comes to good deeds. Moreover, even someone who learns Torah on the highest level “expounding and receiving reward” in the future (i.e., he isn’t concerned with what he gains from it now) – he, too, needs a guardrail to protect all ten faculties of his soul. And the fact that we are obligated to make a bracha upon putting up the guardrail indicates that one obviously has the power to do it etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024

126

יום ד' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 11, 2024

11:12

התוכן א) ספר יד החזקה להרמב"ם קשור עם הגאולה העתידה שכן סיומו וחותמו הוא בהלכות הקשורות עם מלך המשיח. ב) בשיעור רמב"ם היומי נאמר: "מזבח שנפגם נפסלו כל הקדשים שהיו שם שחוטין במקדש שעדיין לא נזרק דמם שהרי אין שם מזבח לזרוק עליו וכו'" (דכשם שקרבנות, והכהנים המקריבים אותן, צ"ל באופן של תמימות, כמו"כ צריך גם המזבח להיות שלם, וכאשר נפגם המזבח נפסלו הקרבנות), אבל "קדשים חיים שהיו שם.. לא נפסלו.. שאין בעלי חיים נדחין". ההוראה הנפלאה: כאו"א מישראל הוא בבחי' "בעלי חיים" כיון שקשור עם ה' מקור החיים, וזה מתבטא בפועל ע"י קיום התורה "תורת חיים" וקיום המצוות עליהם נאמר "וחי בהם" - וכין שכן הרי בכל מצב, גם כאשר המזבח פגום וכו', "אינו נדחה"! משיחת צום גדלי' ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 Synopsis (1) The connection between the coming of Moshiach and the Rambam’s Yad Hachazakah – which concludes with the halachos pertaining to Moshiach. (2) Today’s Rambam states: “When a mizbeach became damaged, all of the kodashim in the Sanctuary that had been slaughtered, but whose blood had not been cast on the mizbeach, are disqualified, for there is no mizbeach on which to cast the blood” (i.e., just as the korbanos and the kohanim must be without blemish, so must the mizbeach be without blemish). However, “kodashim that were alive…are not disqualified…for living animals are not disqualified.” This teaches us a wondrous lesson: Every Jew is “alive” by virtue of his connection to Hashem, the Source of Life – and this is expressed practically by his keeping the Torah of life and the mitzvos, of which it says, “and live by them.” And because he is alive, in every situation, even if the mizbeach is damaged, “he is not disqualified.” Excerpt from sichah of Tzom Gedalia 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

127

יום ה' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 12, 2024

10:38

התוכן בדיני גט [שבחמישי דפ' כי תצא] מצינו ב' קצוות 1) לדעת ב"ש, וי"א שהלכה כב"ש, אפי' "הקדיחה תבשילו" אסור לגרשה (אא"כ מצא בה ערות דבר), ואף לדעת ב"ה שמותר לגרשה אם הקדיחה תבשילו מוסיפים שבפועל "לא ימהר לגרשה" [ומובן ההשתדלות לקיום הנישואין, כדי שהברכה בנישואיהם ("בני עדי עד") לא תהי' לבטלה וכו']. 2) אם גירשה בפועל - "מה שעבד - עבד" ואין עליו שום מצוה להחזיר אותה וכו'. וההוראה: 1) כאשר א' התחיל בהשג"פ שליחות מסויימת בהפצת היהדות, ויש לו קשיים בזה, והעבודה "לא מצא חן בעיניו", ו"הקדיחה תבשילו" - הוא לא מצליח וכו' - "אסור לגרשה" - אסור לעזוב את השליחות! ועכ"פ "לא ימהר לגרשה", כי בכחו, אם ישתדל באמת, להתגבר על הקשיים, ויתברר לו שהם רק נסיונות ובאמת אין בהם ממש. 2) אם בפועל כן הי' "גירושין", הנה "מה שעבד - עבד", הגירושין הם בתוקף, ובמילא חייב ["להנשא שנית":] להמשיך בשליחות חדשה ולנצל בה את כל כחותיו, ועי"ז מתכפר גם על מה שמעל בשליחותו הראשונה. משיחת כ' מנחם- אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024 Synopsis In the laws of gittin (based on Chamishi of Parashas Ki Seitzei) we find two opposite extremes: (1) According to Beis Shammai (and some say the halacha here follows Beis Shammai), it is forbidden for a man to divorce his wife unless he “found unseemly conduct in her); even according to Beis Hillel who holds that one may divorce his wife even if “she burned his dish,” still, “he should not rush to divorce her” (effort should be made to keep the marriage intact so that the blessing made at their wedding (“an everlasting edifice”) won’t be in vain etc.). (2) If he did divorce her, “what he did is done,” and he has no mitzvah to remarry her. The lesson is: (1) When by Hashgacha Pratis someone has begun a certain shlichus in spreading Yiddishkeit, and he finds it difficult – “she did not find favor in his eyes”; “she burnt his dish,” i.e. he hasn’t found success – still “it is forbidden to divorce her” – he may not abandon the shlichus. At the very least, “he should not rush to divorce her” because it is within his ability, if he truly tries, to overcome the difficulties, and then he will find that they were only a test without any substance. (2) If it happened that he did “divorce” it, then “what he did is done,” and now, since “It is not good for man to be alone,” he is obligated to find a new shlichus and utilize all his potential – and in this way he will also atone for betraying his first shlichus. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024

128

יום ועש"ק כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 13, 2024

11:13

התוכן נוסף על השייכות בין האיש לאשה שנפעלת ע"י ענין ה"קידושין", הנה "קידושין" הוא ע"ש שעי"ז "אסר לה אכולא עלמא כהקדש", וזה נפעל ע"י "שלשה דרכים – בכסף בשטר וביאה". קנין "כסף" – הו"ע חיצוני שיכולה לקנות בזה חיות נפשה, וכן "שטר" – לא צ"ל אפי' שוה כסף, אלא מספיק שכתוב בו כמה מילים וכו'. אבל "ביאה" ענינה שייכות פנימית. והנה מכיון שהתורה קודם שירדה למטה היתה למעלה, מובן שכל ענינים אלו קיימים גם ברוחניות, והיינו, ב"קידושין ונישואין" שבין ה', ה"בעל", ובנ"י, ה"אשה", ב"יום חתונתו זו מ"ת": יהודי צריך להסתכל "אכולא עלמא" כדבר שאסור לו "כהקדש" (אא"כ מברך ע"ז). ובפרטיות ישנם "ג' דרכים" איך נוצר הקשר בין ה' ובנ"י: רוב המצוות האדם עושה בנכסיו (עניניו החיצוניים) – "כסף". מצוות שהאדם עושה בכוחות הנפש, ובעיקר כח החכמה שבו – לימוד התורה שנק' "שטר". ומצוות שבגופו (שאא"פ לעשותם ע"י שליח) – "ביאה". וכיון שקבלת התורה צ"ל בכל יום "כחדשים", שבכל יום מתחדש הענין ד"האשה נקנית", צריך כאו"א, ובפרט תלמידי הישיבה, להחליט מחדש שה"עלמא" אסור לו כהקדש, והעסק שלו הוא רק בא' מג' דברים הנ"ל. משיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז ה'תשכ"ג, תלמידי ישיבת "נר ישראל" בטאָראָנטאָ, קאַנאַדא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024 Synopsis When a man marries a woman, “he makes her forbidden to the rest of the world like hekdesh,” and this is effected in “three ways – with money, with a document, and with relations.” “Money” is something external, which one can use to purchase his needs; similarly, “a document” merely needs to have some words written on it. But “relations” is an inner connection. Since the Torah comes from above, it is understood that all these concepts exist spiritually as well, namely, in the “kiddushin” between Hashem and the Jewish people “‘On his wedding day’ – this refers to the giving of the Torah”: A Jew must view “the rest of the world”as something forbidden to him “like hekdesh (i.e., he may use it only when it involves a bracha etc.). Specifically, there are “three ways” by which the bond between Hashem and the Jewish people is forged: Most mitzvos are performed with a person’s property (the external aspects of his life) – “money.” Then there are mitzvos performed with the faculties of his soul, primarily his chochmah – Torah study, which is called a “document.” Then there are mitzvos performed with the body (which cannot be done through a shliach), which are akin to “relations.” Since the Torah must be received every day “like new,” meaning that this kiddushin must take place every day – therefore, a person, and especially a yeshiva student, must resolve every day anew that “the world” is forbidden to him like hekdesh, and that his involvement in it will be only through one of these three ways. Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Chukas, 3 Tammuz 5723, to students of the Ner Yisroel yeshiva of Toronto, Canada For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024

129

יום א' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ד

Sep 15, 2024

9:12

התוכן יום א' בשבוע קשור עם פ' ביכורים [שבתחילת פ' כי תבוא] שצ"ל "מראשית כל פרי האדמה". והענין: יום א' בשבוע קשור עם התחלת הבריאה, שהעיקר ו"ביכורים" של הבריאה הוא אדם הראשון. ובעבודה: כ"א מישראל צריך לעשות מכל דבר בעולם "ביכורים" לה'. והנה ב"ביכורים" נותנים לה' רק "מראשית ולא כל ראשית", אבל בנתינת הצדקה נותן האדם כל חיי נפשו לה'! אלא שנתינת הצדקה צ"ל בחביבות יתירה כאילו היא המצוה הראשונה שזכה לקיים בחייו! יום זה הוא גם יום "העשירי יהי' קודש" שבחודש אלול, שאלול קשור עם כללות עבודת האדם וכו' ואז נמצא "המלך בשדה". וההוראה: העבודה בחודש אלול בכל הענינים האמורים הוא באופן שמקשר עשר כחות נפשו עם הנקודה הפנימית (הראשון) שבנפש. משיחת יום א' דפ' כי תבוא, י' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 Synopsis The first day of the week is associated with the mitzvah of Bikkurim [at the beginning of Parashas Ki Savo], which are brought “from the first of all the fruit of the earth”: Sunday marks the beginning of creation, including the “Bikkurim” of creation – Adam Harishon. In terms of Divine service: A Jew must turn everything in the world into “Bikkurim” for Hashem. While it’s true that in the mitzvah of bikkurim one gives “from the first and not all the first,” whereas in the mitzvah of tzedakah one gives his entire soul to Hashem (by giving away money that he earned with his very life, and which he could use to purchase his needs) – even the mitzvah of tzedakah must be done in a manner of Bikkurim – as though it is the first mitzvah one merits to fulfill in their life. Today is also the tenth day – “the tenth shall be holy” – of the month of Elul. The lesson is that the service of the month of Elul must be done in a way that connects the ten faculties of the soul to the inner core (“first”) of the soul. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Savo, 11 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

130

יום ב' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ד

Sep 16, 2024

10:18

התוכן א) י"ג אלול הוא יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובכל שנה ניתוסף אצלו עילוי בזה, ו"בתר רישא גופא אזיל". ב) איתא בשו"ע אדה"ז "שחכמים הראשונים תקנו בזמן שבהמ"ק הי' קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל.. ומי"ד באלול ואילך ידרשו בהלכות החג.. כדי להזכיר את העם וכו'". ומוסיף ש"תקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב הבית וכו'". וזה מתאים עם הפתגם ש"לפני נשמות גבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל" מצד היותם קשורים עם עצמו"ה וכו'. ואע"פ שאלו הם דרגות גבוהות אבל זה שייך גם לכאו"א מישראל וכו'. והמעשה הוא העיקר: יש לעורר אודות הלימוד בהלכות החג, וכן להשתדל לספק לכאו"א את צרכי החג, וכמו"כ את צרכי החג דר"ה עפמ"ש בנוגע לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר לא נכון לו". ב' חלקים מהתוועדות יום ד' פ' תבוא, י"ג אור לי"ד אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 Synopsis (1) 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe, the Nasi of our generation, something which gets stronger every year, and “the body follows the head.” (2) The Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch: “In the era of the Beis Hamikdash, the Sages of the early generations ordained that communal lecturers begin publicly expounding the laws of the festivals 30 days before the festival…from the fourteenth of Elul they should expound the laws of Sukkos…to remind the people etc.” And he adds, “This ordinance did not cease from the Jewish people even after the destruction of the Beis Hamikdash etc.” This aligns with the saying that “In the presence of the lofty souls like Rash”bi, the Beis Hamikdash was not destroyed at all” because they were connected to the Divine essence and core etc. Even though these are very lofty levels, this is relevant to every Jew. As a practical matter, a focus should be placed on studying the laws of the holiday, as well as providing everyone with their holiday needs, as well as the holiday needs for Rosh Hashana (as it says regarding Rosh Hashana, “…Go, eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to whoever has nothing prepared…” Two excerpts from farbrengen of Wednesday, Parashas Ki Savo, night of 14 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

131

יום ג' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ד

Sep 17, 2024

8:53

התוכן המלך הוא החיות של כל המדינה, ולכן שלימות המלוכה הוא כאשר מקבלים את המלכות ברצון, "תמליכוני עליכם", שהזמן לזה הוא ר"ה. ומכיון אשר ח"י אלול הוא הרי ההשלמה של חודש תשרי ור"ה של שנה שעברה וחודש ההכנה לר"ה הבעל"ט, ואנו גם נמצאים בתקופה בלתי רגילה וכו' – יש לעורר ע"ד ההשתדלות להכין את ה"מדינה", כל העולם כולו, שיהי' "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". וזה מתחיל מילדים הקטנים, "הבל שאין בו חטא", וכמדובר בארוכה גודל ההכרח לעשות מעל הכחות שכל ילד יהודי יקבל בפועל חינוך עפ"י התורה, ויש לנצל את הימים מח"י אלול עד ראש השנה שלא יהי' ילד יהודי א' שלא ידברו עם הוריו וכד' שיקבל חינוך הכשר. ובפשטות: הנקודה, המטרה והתכלית של כל ההתוועדות היא – לזעזע את כל הנמצאים כאן והשומעים את הדברים ללכת לחפש אולי יש עוד ילד/ה שעדיין לא הולך/ת למוסד חינוך עפ"י תורה ולתקן את הדבר. משיחת ח"י אלול ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024 Synopsis Because the king is the life of the entire country, true kingship exists only when “the people willingly accept His kingship over them” – “You shall crown Me over you,” which occurs on Rosh Hashanah. Being that Chai Elul is the time to make up for the month of Tishrei and Rosh Hashanah of the previous year, and Elul in general is the month of preparation for the coming Rosh Hashana, and being that we find ourselves in unusual times etc. – effort must be made to prepare the “country,” i.e., the entire world, to “willingly accept His kingship over them.” And it starts with the young children, “breath that is devoid of sin.” Therefore it is crucial to do everything in our power to ensure that every Jewish child receives a Jewish education according to the Torah, and the remaining days and hours from Chai Elul until Rosh Hashana should be used for this purpose. To put it in simple terms: The whole point, goal, and purpose of this entire farbrengen is to give a shake to everyone listening to go out and find every Jewish child and ensure that not one child remains whose parents aren’t spoken to about providing the child with a Jewish education, and if a child doesn’t yet receive a Jewish education, that should be fixed. Excerpt from sichah of 18 Elul 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024

132

יום ד' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ד

Sep 18, 2024

11:32

התוכן ידוע שיסוד ישיבת תו"ת בא ע"י הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר לאביו לייסד הישיבה, אע"פ שבאותו זמן הי' אביו הנשיא, ונשיא יש רק א', ובפרט נשיא חב"ד. והרי חב"ד קשור בפשטות עם לימוד התורה (התייסדות הישיבה) שצ"ל בו חכמה בינה דעת. יום ההתייסדות של הישיבה, ט"ו אלול, הוא יום השלישי מי"ג אלול – יום הנישואין של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" שזה נפעל ע"י יסוד הישיבה, שתפקידם של התמימים הוא להיות "נרות להאיר" – שגם התלמידים ומושפעים שלהם עצמם יהיו "נרות להאיר", ובנוסח אחר: שכ"א מהם יעשה מד' אמותיו ומביתו הפרטי מעין ישיבת תו"ת; מכיון שכל נשיא הוא ממלא מקומו של הנשיא שלפניו, נמצא שבדורנו ישנם בגלוי כל השמונה דורות של נשיאי חב"ד, ושומעים תורה מכ"א מהם. ע"ד הסיפור הידוע אודות שבעת התורות ששמעו מהבעש"ט בג"ע, וכאשר כ"א מאתנו לומד וחוזר תורה שנאמרה בג"ע, הרי כיון שעי"ז "שפתותיו דובבות...", ובנדו"ד בג"ע – ה"ז בבחי' "עולמך תראה בחייך", בעוה"ז הגשמי. ועוד. ג' חלקים משיחת ט"ו אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 Synopsis We know that Tomchei Temimim was established upon the suggestion of my father-in-law the Rebbe to his father, even though his father was the Nasi at the time, and there is only one Nasi at a time, especially in Chabad, and “Chabad” (embodied in the establishment of the yeshiva) involves Chochmah, Binah and Daas. The yeshiva was founded on 15 Elul, the third day from 13 Elul, the wedding anniversary of my father-in-law, the Rebbe; the verse states “…on the third day He will set us up, and we will live before Him,” and this is achieved by the founding of Tomchei Temimim, whose students’ role is to be “shining lights,” such that those whom they influence also become shining lights themselves. In other words: every one of them should make his four cubits and his personal home resemble Tomchei Temimim. Since every Nasi is the successor of the Nasi before him, it emerges that in our generation we have the revelation of all eight generations of Nesi’im, and we receive Torah teachings from them all, like the well-known story about the seven teachings heard from the Baal Shem Tov in Gan Eden. When every one of us learns and repeats the words of Torah said in Gan Eden, which causes “his lips to move” in Gan Eden – this is akin to “seeing your World in your lifetime” in this physical world. 3 excerpts from sichah of 15 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏

133

יום ה' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ד

Sep 19, 2024

9:04

התוכן בתחלת שיעור שישי דפ' כי תבוא נאמר "יתן ה' את אויבך.. בשבעה דרכים ינוסו לפניך". "אויבך" קאי על היצה"ר. והעבודה ד"ינוסו לפניך", שישנה המציאות דיצה"ר אלא שמציאותו היא באופן ד"ינוסו לפניך", היא העבודה דאתכפיא. ולאח"ז באה העבודה דאתהפכא – שהיצה"ר נהפך לטוב. ועבודה זו שייכת לחודש אלול שע"ז קאי מ"ש "ובכתה את אבי'.. ירח ימים" כו' – בכי' של שמחה מצד היציאה מן השבי וכו' [ע"ד הדמעות של שמחה של רבי עקיבא כו']. וע"י עבודה זו ברוחניות פועלים הענין ד"בשבעה דרכים ינוסו מפניך" כפשוטו! ועד כמ"ש בפסוקים שלאח"ז: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – שמתהפכים לטוב. וזה קשור לענין שהזמ"ג: ישנם כאלו שטוענים שכעת כשיש "שלום" ניתן כבר לישון בשקט וכו' – הנה בימים האחרונים נוסף עוד יותר בהתגרותן של המלכיות אלו באלו, ולכן צריכים היהודים ללכת בתוקף של ה' – "וראו כל עמים הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – ועי"ז "ויראו ממך" (ללא צורך להשתמש בנשק שבידם בפועל)! משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024 Synopsis It says at the beginning of Shishi of Parashas Ki Savo: “Hashem will cause your enemies...[to] flee from you in seven ways.” In spiritual terms, “your enemies” means the yetzer hara; the task of causing it to “flee from you” (meaning it continues to exist, but it flees) is the service of iskafya. Afterwards comes the service of ishapcha – where the yetzer hara is transformed into good. And this service relates to the month of Elul, which is alluded to in the verse “And she shall weep for her father... for a full month…” – tears of joy upon being released from captivity (similar to Rabbi Akiva’s tears of joy). And this spiritual service causes our enemies to “to flee from you in seven ways” in the literal sense, and to the point, as it says in the subsequent verses, that “all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you” – fear in the sense of respect, meaning they are transformedinto helpers. Some people think that now that there’s “peace” we can already sleep quietly, etc. but recently we’ve seen how the conflict between nations has increased, and therefore the Jewish people need to go with the strength of Hashem – “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you” – and as a result, “they will fear you” (without the need to actually use weapons). Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024

134

יום ועש"ק, י"ז אלול, ה'תשפ"ד– ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע –

Sep 20, 2024

6:48

התוכן ענינו של ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן. וידוע הפירוש במ"ש "והימים האלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה ושנה, כאשר הם "נזכרים", אזי "ונעשים" עוה"פ כל ההמשכות וההשפעות שהיו באותו יום. הטעם שלא מצינו אצל רבותינו נשיאינו שהרעישו בענין זה – ע"ד שמצינו בנוגע לימי חודש אלול בכלל, ש"הם ימות החול ואינם יו"ט", ונתבאר בזה המשל ל"מלך בשדה", שדוקא בהמעמד ומצב כזה אז "רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו וכו'", ועד"ז בנוגע לחודש אלול, שהם ימות החול, שדוקא אז יכולים לפעול יותר מכאשר המלך "נמצא בעיר"; ידוע הפתגם ש"ח"י אלול מכניס חיות בכל העבודות של חודש אלול", הנרמזים בכל הר"ת של "אלול" – ג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח, תשובה וגאולה. ויה"ר שכך יהי' כפשוטו – אור וחיות בכל ענינים הרוחניים והגשמייים בבני חיי ומזוני, ועד לגאולה כפשוטה. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 Synopsis Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe. As explained on the verse, “and these days are remembered and observed,” every year when this is “remembered,” the spiritual energy and effects that occurred on that day the first time occur again on that day every year. As for the fact that we don’t find that the Rebbe’im publicly observed Chai Elul as a Yom Tov – this is similar to fact that the days of the month of Elul “are ordinary weekdays and not Yom Tov” (despite being a time when the Thirteen Attributes of Mercy are revealed etc.). As the Alter Rebbe explains, it is like the parable of the “king in the field,” where it is specifically “in the field” that “whoever wishes is permitted to go out and greet him etc.”: although they are ordinary weekdays, it is specifically then that one can accomplish even more than when the king is “in the city.” “Chai Elul brings life into all the services of the month of Elul” – the services which are alluded to in the acronyms of “Elul” – including Torah, Avodah and Gemilus Chassadim, as well as Teshuvah and Geulah. And may it be Hashem’s will that this happen in the literal sense – that it bring light and life into everything, spiritually and physically, including children, life, and sustenance in abundance, and the Redemption in the literal sense. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו

135

יום א' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ד

Sep 22, 2024

8:59

התוכן דבר טוב נכון ונחוץ ביותר שלאורחים שהגיעו או יגיעו לכאן – יהיו קביעות עתים לתורה, לכה"פ פעם ביום ופעם בלילה, ומה טוב – בענינים שהזמן גרמא (הן בנגלה והן בחסידות). ושיפעלו כן גם על ה"תושבים" הקבועים (שידעו שגם הם רק "אורחים" בעוה"ז, ועליהם להשתתף בשיעורים...). ואין צורך להאריך בגודל הענין, ומכיון ש"הקב"ה עוזרו" יש לכ"א היכולת לזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון; בודאי שעניני ה"אש"ל" של האורחים מסודרים, ואשרי חלקם של המתעסקים בזה, והרי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה". כדי שלא יהי' ענין של "קדירא דבי שותפי" כדאי שיהי' אחראי א' ע"ז ואליו יצורפו עוזרים; יש לעורר על ההתעסקות בחמשת המבצעים – תורה, תפילין, מזוזה, צדקה ו"בית מלא ספרים"; הנני לבקש מאלו שזכו והם "טאַנקיסטין" ועוסקים במבצעים אלו – שיגשו לגשת דולרים ע"מ לחלק דולר א' לצדקה לכל המסובים. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 Synopsis It is good, proper and necessary for the Orchim to have fixed times for Torah study, at least once by day and once by night – and especially to learn topics related to this time of year, in both Nigleh and Chassidus. This should also have an affect on the “residents” who live here (so they should know that they are merely “guests” in this world, and they, too, should participate in the learning), and there is no need to elaborate on the importance of the matter. Since “the Holy One, blessed be He, assists him,” everyone certainly has the ability to do so, and it depends only on one’s desire. Great is the merit of those taking care of the “Eshel” needs of the Orchim, for “Welcoming guests is greater than greeting the Shechinah.” And to ensure it doesn’t become “a pot belonging to partners,” there should be one person in charge, with others helping him. Additionally, to encourage the efforts in the five Mivtzaim – Torah, Tefillen, Mezuza, Tzedakah, and Bayis Malei Sefarim – I ask the “Tankistim” to come forward and receive dollars for tzedakah to distribute to everyone present. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5734. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

136

יום ב' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ד

Sep 23, 2024

11:16

התוכן א) תורת הבעש"ט עה"פ [ברביעי דפ' נצבים] "והי' כי יבאו עליך . . הברכה והקללה . . ושבת עד הוי' אלקיך": לכאו' איך ע"י הברכה יתעורר לתשובה?! ויובן עפ"י משל מבן-כפר שלא התנהג כראוי כלפי המלך אבל המלך מצדו השפיע לו הרבה ברכות וכשהבן-כפר ראה שאע"פ שהוא לא התנהג כדבעי ומ"מ התנהג כך המלך כלפיו, זה מה שעורר אותו להתחרט על מעשיו. ועד"ז ‏–‏ ברכותיו של הקב"ה על אף ההנהגה הבלתי-רצוי' מעוררת את האדם לתשובה. וזה מתאים בכלל לדרך הבעש"ט להתנהג עם כאו"א באופן של "ברכה", וכשמתנהג כך עם יהודי אחר גם ה' מתנהג אתו כך. ב) תורת אדה"ז עה"פ (שם) "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך": הענין ד"ומל הוי' וגו'" הוא הסרת ה"עור דק" שנשאר גם לאחרי ה"ומלתם את ערלת לבבכם", וזה יהי' בעיקר לעת"ל אבל באמת יש ענין זה אצל כל אחד בכל יום בשעת התפלה. משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024 Synopsis (1) The verse states [at the beginning of sheini of Parashas Nitzavim-Vayelech), “And it will be, when all these things come upon you the blessing and the curse…and you will return to Hashem your G-d…” The Baal Shem Tov taught: seemingly, how does a blessing bring a person to do teshuvah? He explains it with the parable: there was a peasant who acted improperly to the king, and the king responded by bestowing tremendous blessing upon him etc.; when the peasant saw that despite his behavior, the king was treating him this way, he felt true regret for his actions. Similarly, when Hashem bestows blessings upon a Jew despite his behavior – that brings him to do teshuvah. And this aligns with the general approach of the Baal Shem Tov of treating every Jew with “blessings”; when a person treats another Jew this way, Hashem treats him that way, too. (2) The verse states (at the end of sheini): “And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring…” (which forms the acronym Elul). The Alter Rebbe explains: “And Hashem…will circumcise” means the removal of the “thin skin” that remains after “you circumcise the foreskin of your heart”; though this will happen primarily when Moshiach comes, it happens for every Jew every day during davening. Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024

137

יום א' פ' ויגש, כ"ח כסלו, יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 29, 2024

10:21

התוכן מעלת נר חמישי דחנוכה: ידוע ב' הדעות בנוגע לנרות חנוכה, שבית שמאי אומרים שביום הא' מדליקים שמונה נרות ו"מכאן ואילך פוחת והולך", ובית הלל אומרים שביום הא' מדליקים נר א' ו"מכאן ואילך מוסיף והולך" [לב"ש העיקר הוא ה"בכח" ו"עולם המחשבה" וביום הא' יש לו את המחשבה ואת ההחלטה על כל הענינים של ח' ימי החנוכה ולכן מדליק אז ח' נרות, משא"כ לב"ה וכו'], וחנוכה ר"ת "ח' נרות והלכה כבית הלל". ועפ"ז נמצא דבנר החמישי דחנוכה הוא הפעם הראשונה שמדליקים יותר נרות לב"ה מלב"ש, והיינו שרואים בעיני בשר, גם בעיני אוה"ע, יותר אור בעוה"ז התחתון ששם צריכים להאיר ע"י נרות חנוכה!; ביחד עם ההתעסקות במבצעים, ובמבצע חנוכה, בכלל‏ – ‏יש לדבר עם בנ"י עד"ז שנשמתם לא הלכה אף פעם לגלות! ‏משיחת אור לנר ה' דחנוכה ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 Synopsis Beis Shamai holds that we light eight candles on the first night, and decrease one every night, while Beis Hillel holds that we light one candle on the first night and add one every night. (Beis Shamai focuses on the potential: on the first night one has in mind and decides everything for all the “days to come”; in contrast to Beis Hillel etc.). Chanukah is an acronym for ח' נרות והלכה כבית הלל (“Eight candles and the halacha follows Beis Hillel”). And this is the unique feature of the fifth candle of Chanukah: it is the first night that more candles are lit according to Beis Hillel than according to Beis Shamai, meaning it is visible to the physical eye, and even the gentiles can see, that there is more light in this physical world. When going out on mivtza Chanukah – Jews should be reminded that their soul never went into exile. Excerpt from sichah of the fifth candle of Chanukah 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

138

יום ה' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 12, 2024

12:12

התוכן ביאור החידוש של רבינו הזקן בתורת חסידות חב"ד מצינו במאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מי"ט כסלו עטר"ת. ונקודת הדברים: התגלות פנימיות התורה בהתלבשות בהשגה, שיוכלו להבין בשכל אנושי. ודוקא ע"י הירידה הזו למטה נמשך בחי' העצם. ועי"ז נשלמת כוונה העליונה בבריאת העולם – הענין שהי' אדה"ר צריך להשלים בעבודתו, ולא אסתייע מילתא, ונשלם במ"ת. אלא שבמ"ת הי' זה בנוגע להעצם דנגלה דתורה, וע"י תורת חסידות חב"ד נעשה זה בנוגע להעצם דפנימיות התורה. וזהו החידוש בהמשכהפנימית דטיפה הגשמית שבנישואין, שבו נמשך העצם, לגבי אירוסין. ועפי"ז יובן גם שענין זה הוא בעיקר בהמשכת פנימיות התורה, בחי' החיות שבתורה – "אבר חי" וכו'. וכיון שענין חסידות חב"ד הוא המשכת העצם שבהטיפה, ולכן נוגע בזה בעיקר (לא כ"כ ההבנה, אלא) הקליטה, ואז תהי' הולדת אהוי"ר וכו'. וכ"ז שייך לכאו"א מאתנו. התנאי היחידי שניתן לנו – "אַז מ'דאַרף זיך אָנהאַלטן אָן דעם רבי'נס קליאַמקע", שאינה אפי' הדלת עצמה כ"א הידית בלבד, וענינה – גם כאשר עדיין אינו "בפנים" יודע הוא שיהי' מה שיהי' "וועט ער זיך אָנהאַלטן אָן דעם קליאַמקע", ואז יוציא אותו הרבי ויעלה אותו למעלה מעלה וכו'. כמה חלקים מהתוועדות י"ט כסלו, ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024 Synopsis In a maamar of 19 Kislev 5679, the Rebbe Rashab explains that the Alter Rebbe’s contribution through Chassidus Chabad was the revelation of the inner dimension of Torah in a way that can be grasped by human intellect. It is specifically through this descent below that the essence is revealed, thus fulfilling the ultimate purpose of creation – the task that Adam Harishon was supposed to accomplish but didn’t, and that was completed at Matan Torah. Just that Matan Torah was primarily the revelation of the revealed dimension of Torah, whereas Chassidus Chabad reveals the inner dimension of Torah. This is akin to the effect of nisuin, where the father’s essence is conveyed through a physical drop, as opposed to erusin. Accordingly, it is also understood that drawing down the Divine essence occurs primarily through the inner dimension of Torah, the life of Torah – a “living organ” etc. Since Chassidus Chabad draws down the essence in the “drop,” it is understood that the main thing here is (not so much the understanding,but) absorbing it, which makes possible the “birth” of love and fear etc. And all this is possible for every one of us. The only condition is to “hold on to the Rebbe’s door handle,” that is, not even the door itself – so that even when one isn’t “inside,” he knows that come what may, he will hold on to the handle, and then the Rebbe will extricate him and uplift him high above etc. Excerpts from farbrengen of 19 Kislev 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024

139

יום ועש"ק פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 13, 2024

11:14

התוכן הביאור במ"ש אדה"ז באגה"ק סי' ב' ד"ה קטנתי מכל החסדים "...מפני היות קטן יעקב במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו' [פסוק בראשון דפ' וישלח]...", ואינו מביא את המשך הפסוק ש"ועתה הייתי לשתי מחנות" אף שזהו החסד לכאו'?! ‏–‏ עפמ"ש הצ"צ (מהשל"ה) ש"כי במקלי" ר"ת "ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י'", ומבאר שזהו ע"ד מ"ש "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית", שאצל יעקב היו ב' הענינים: הי' יכול לתבוע להנצל כיון שמגיע לו עפ"י דין ומשפט (וגם לא הי' צריך לחשוש שמא יגרום החטא כי כבר עברו רוב שנותיו וכו'), ואעפ"כ, מצד תכלית הביטול שלו, "קטנתי", ביקש א"ז בתור צדקה. ואז, כשאפשר לתבוע בתור משפט ואעפ"כ מבקשים בתור צדקה, נותנים מלמע' בלי מדידות והגבלות, וזהו ב' הענינים של הר"ת "כי במקלי": "לישועתך קויתי ה' ‏–‏ שמבקש בתור צדקה, ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" ‏–‏ המשכה בלי גבולית מ"מקומו" ‏–‏ מקום האמיתי של כבוד ה' ‏–‏ למטה מטה, ועוד. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024 Synopsis In Siman 2 of Iggeres HaKodesh, which begins with “I have become small from all the kindnesses,” the Alter Rebbe explains, “...because Yaakov considered himself very, very small on account of the multitude of kindnesses, ‘for with my staff etc.’ [a verse in rishon of Parashas Vayishlach]...”, but the Alter Rebbe doesn’t quote the rest of the verse, “and now I have become two camps,” which seemingly is the main point? This can be explained according to the Tzemach Tzedek’s explanation (based on the Shaloh), that “for with my staff” (כי במקלי) is an acronym for “Blessed is the Glory of Hashem from His Place, for Your Salvation I Hope, Hashem” (ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י). The Tzemach Tzedek explains that this is like the verse, “…Tzedakah and Mishpat You made in Yaakov” – Yaakov was able to ask for Hashem’s salvation because he deserved it by law and justice (Mishpat), but nevertheless, due to his complete bittul (“I have become small”), he requested it as an act of Tzedakah. And when one has the ability to demand out of Mishpat, but nevertheless chooses to ask out of Tzedakah, he is given from above without measure or limitation. These are the two aspects expressed in the acronym: “for Your salvation I hope, Hashem” is a request for Tzedakah, while “Blessed is the Glory of Hashem from His Place” is an unlimited blessing from “His place” – the true place of Hashem’s glory, reaching down to the lowest level. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024

140

יום א' פ' וישב, יום הבהיר י"ד כסלו – יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 15, 2024

10:18

התוכן להקים בכל עיר, ומה טוב בכל שכונה וחוג, "חבורת נשים" למטרת הפצת היהדות בכלל ובפרט את ענין טהרת המשפחה בקרב נשים נשואות ואלו שמתכוננות לחיי הנישואין – לארגן מקום בו יוכלו ללמוד הדינים באופן מושלם, להדפיס חוברות בנושא זה בשפת המדינה (ולהגיה את החוברות שכבר נדפסו מהטעויות שנפלו בהם) – ע"י מומחה, הן בידיעת הדינים והן בתרגום נכון ובלשון יפה, באופן שהנשים יהיו נמשכות לקרוא בהן וישפיע עליהן לקיים את הדינים בפועל (ולכלול בחוברות אלו הכתובות של כל מקואות-טהרה בעיר), ולהפיץ חוברות אלו. וכן להיות בקשר עם מסדרי-קידושין בעיר לדעת מי עומדות להתחתן ולמצוא את הדרך להשפיע עליהן לבנות את ביתן על יסודי התורה והמצוה. ומכיון ש"לב ישראל ער הוא" בודאי יצליחו בזה. והזמן גרמא לדבר על כל המצוות התלויות בעיקר ב"עקרת הבית". משיחת אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024 Synopsis In every city – and ideally in every neighborhood and community – a women’s organization should be established for the purpose of spreading Yiddishkeit in general, and specifically for promoting Taharas Hamishpacha among married women and those preparing for marriage. They should arrange a place where women can learn the laws and customs properly, and print publications in the local language, which should be compiled by those who are experts in both the laws and in their ability to translate them properly and accurately. They should be well written, in a way that will engage the readers and inspire them to keep the laws in practice. They should also include the addresses of all the kosher mikvahs in the city. The organization should also maintain contact with the rabbis officiating marriages in the city, to find out who is getting married, and to find ways to encourage them to build their homes upon the foundations of Torah and mitzvahs. Since “The heart of the Jewish people is awake,” they will certainly find success, and also use the opportunity to discuss all the mitzvos that depend primarily on the woman of the home. Excerpt from sichah of 14 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024

141

יום ב' פ' וישב, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 16, 2024

7:32

התוכן איתא בגמ' שלעת"ל "כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" (שגם אז יהי' לכל צדיק "ש"י עולמות" בפ"ע, ועד ש"נכוה" משל חבירו). ויש לבאר ענין זה "למעליותא" עפ"י מ"ש בפ' השבוע (פ' וישב) "ויקנאו בו אחיו". דלכאו' כיצד יתכן בבני יעקב ענין של קנאה?! אלא שזהו ע"ד הענין ד"ותקנא רחל באחותה" ופרש"י "קנאה במעשי' הטובים, אמרה אילולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים", וכפי שמבאר הצ"צ שקנאה זו ענינה "קנאת סופרים תרבה חכמה", וע"ד הענין שהתורה נקנית ע"י "פלפול התלמידים", שזהו"ע של "קנאה" – הלה אומר סברא והוא מפריכה ונותן תירוץ אחר וכו' עד שמגיעים לתירוץ האמיתי, ועי"ז דוקא "תרבה חכמה"; יחס המיוחד של הרב המגיד לתלמידו אדה"ז הי' באופן ד"ויקנאו בו אחיו" עד ש"אביו שמר את הדבר" וכו', שהרב המגיד אמר לו "י"ט כסלו איז אונזער יו"ט" [כמו שהתברר שי"ט כסלו הוא יום ההילולא של הרב המגיד ויום הגאולה של אדה"ז]. משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 Synopsis The Gemara says that in the future era, “Each and every one will be burned by the canopy of his fellow” (even then, every tzaddik will have “310 worlds” of their own, to the point that they will be “burned” by their fellow’s). This can be explained in a positive sense based on the verse in Parashas Vayeishev, “His brothers were jealous of him….” Seemingly, how is it possible that sons of Yaakov could feel jealousy? Rather, it is similar to Rachel’s being “jealous of her sister”; as Rashi explains, she was “jealous of her good deeds. She said, ‘Were it not that she is more righteous than I, she would not have merited children.’” As the Tzemach Tzedek explains, this is like “the jealousy of scholars, which increases wisdom,” akin to the idea that Torah is acquired through the “debate of the students” – a form of “jealousy” where one presents an idea, another refutes it and offers an alternative explanation, and so forth until they arrive at the true resolution. It is specifically through this process that “wisdom is increased.” This dynamic was also reflected in the special relationship between the Maggid of Mezritch and his disciple, the Alter Rebbe, which was in the manner of “And his brothers were jealous of him,” to the point that “his father awaited the matter” etc.: the Maggid told the Alter Rebbe: “Yud-Tes Kislev is our Yom Tov” (and it later emerged that Yud-Tes Kislev was the yahrtzeit of the Maggid and the day of liberation of the Alter Rebbe). Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

142

יום ג' פ' וישב, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 17, 2024

9:52

התוכן איתא בירושלמי בקשר לענין דמכירת יוסף [כמ"ש בשלישי דפ' וישב] "אמר ה' לשבטים אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהי' כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת.. הה"ד בקע לגולגולת מחצית השקל". וכמ"ש במפרשים, כי במכירת יוסף היו עשרה שבטים (בנימין לא הי' שם) ונמצא מחצית השקל לכל שבט (עשרים כסף = 5 שקלים). ולכאו' הרי גם ראובן לא הי' שם?! והביאור: א) ע"פ מ"ש בפרדר"א שכשנודע לראובן על המעשה שתק ולא מיחה, ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה השבטים" וצריך לתת "מחציתהשקל". וההוראה: צריך לאהוב כל יהודי גם אם שמע עליו ענין בלתי-רצוי, כי עצם הדבר שהוא שמע ע"ז ה"ז סימן שזה שייך לו, ע"ד שכשנודע לראובן על ענין הבלתי-רצוי של אחיו הי' צריך לתקן א"ז וכו'. ב) יוסף בעצמו גרם למכירתו ע"י מעשיו (סיפור חלומותיו וכו'), ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה שבטים" וצריך לתת "מחצית השקל". וההוראה: יש לאהוב אפי' יהודי כזה שציער אותו, כמו יוסף ששהשתתף בעצמו עם אחיו שמכרו אותו למצרים בזמן שהיו צריכים לתקן הדבר. ב' חלקים משיחת י"ג ניסן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024 Synopsis Regarding the sale of Yosef [in shelishi of Parashas Vayeshev], the Yerushalmi states: “Hashem said to the shevatim: You sold the son of Rachel for twenty pieces of silver; therefore, each one of you will be required to give one bekka per head...thus it is written, “one bekka per head, half a shekel.” As the commentaries explain, there were ten shevatim present when of Yosef was sold (because Binyamin wasn’t there), so the “twenty pieces of silver” (5 shekels) amounts to half a shekel for each shevet. The question is, we also know that Reuven wasn’t there when Yosef was sold, so why is the amount divided into ten? This can be answered in two ways: (1) Pirkei d’Rabbi Eliezer states that when Reuven learned of what had happened, he remained silent and did not protest. Therefore, he is also considered part of the transaction, and he is also required to give a half-shekel. The lesson is that one must love every Jew, even if you heard something negative about another Jew, the very fact that you heard about it shows that the negative aspect exists within you to some degree – similar to Reuven, who had to participate in the atonement for the sale by virtue of having heard about it. (2) Yosef brought about his own sale by continuing to talk about his dreams etc.; therefore he is also included in the atonement and he also must give half a shekel. The lesson is that one must love every Jew, even a Jew who has caused you pain, similar to Yosef who had to atone for the brothers’ sin of selling him to Egypt. Excerpt from sichah of 13 Nissan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024

143

יום ד' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 18, 2024

10:37

התוכן תוכן שיעור חומש היומי (חמישי דפ' וישב) הוא אודות מעלתו של יוסף בהיותו במצב של ירידה בגלות בבית אדוניו המצרי, עד ש"ויהי איש מצליח", ומפרש במדרש – "גבר קפוז" (איש מקפיץ, קופץ ודולג). והענין בעבודת ה': עבודה באופן של "דילוג" (שהוא ברגל א', ורגל א' על הארץ) הוא כאשר עובד את ה' (ומוגבה מעניני ארציות) רק בקו אחד, ימין או שמאל, שאז יתכן שעבודתו היא רק מצד טבע נפשו, קו הימין או שמאל. אבל עבודה באופן של "קפיצה", שהיא באופן שב' רגליו מוגבהים מן הארץ, הוא כאשר עובד את ה' בב' הקוין, ואז יודעים שעבודתו היא מצד רצון הבורא בלבד. וזה קשור עם מ"ש בסיום השיעור "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" – שלימות במ"ע, קו הימין, ובמל"ת, קו השמאל; כאן המקום להזכיר ע"ד ה"מבצעים", החל ממבצע חנוכה, ושאר המבצעים – מבצע אהבת ואחדות ישראל, חינוך (את עצמו ואת הזולת) וכו'; עריכת חלוקת הש"ס ומגבית די"ט כסלו. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 Synopsis Today’s Chumash (Thursday of Parashas Vayeishev) discusses Yosef’s greatness in that even in exile in the house of his Egyptian master, he became a “successful man.” On this verse, the Midrash explains that Yosef was a “jumping person” – which refers to the Divine service of “jumping,” where “both feet are off the ground”: When one serves Hashem with only kindness or only restraint, it could mean that his service is motivated only by his natural inclination toward kindness (right) or restraint (left), and thus one “foot” is “on the ground” and one is not. But “jumping”means both feet are off the ground – both sides serve Hashem and are elevated above materiality. This shows that he is not motivated by his own nature, but only by the will of His Creator. And when he does so, “Yosef had handsome features and a beautiful appearance” – perfection in the positive mitzvos (the right side) as well as the negative mitzvos (the left side). This is an appropriate time to mention the importance of the Mivtzoim, starting with Mivtza Chanukah, as well as the other Mivtzoim: Ahavas and Achdus Yisrael, Chinuch etc. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

144

יום ה' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב חג הגאולה י"ט כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 19, 2024

10:09

התוכן כאשר מרחיבים את הדיבור אודות ענינים הנוגעים לעולם כולו, לפעול על כל בנ"י וגם על בני נח שיקיימו את המצוות שלהם, עלול לקרות שהאדם ישכח על עצמו... ובכן, עה"פ "פדה בשלום נפשי" אמחז"ל "אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם". ובענין צ"ל עבודת כאו"א בנוגע לעצמו. א) "העוסק בתורה": אדם שיש לו "עסק" אינו ממתין בביתו לקונים אלא הוא מתרוצץ לחפש קונים עד שפועל שיקנו את סחורתו, וגם אינו מסתכל על ה"שעון" – לא איכפת לו שגם לאחרי השעות בהם פתוח העסק יבואו לקנות את סחורתו, וגם בעת אכילתו ושתייתו מהרהר בעניני העסק (ואפילו חולם ע"ז). ועד"ז צ"ל אופן לימוד התורה – לא מתוך הכרח ועד כמה שמוכרח אלא "באהבתה תשגה תמיד". ב) "ובגמילות חסדים": 1) גם גמ"ח צ"ל באופן של "עסק" – אינו ממתין עד שהעני בא ולבקש ממנו גמ"ח אלא מצבו של הזולת נוגע לו כמו מצבו האישי [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 Synopsis When a Jew is involved in such broad things like impacting not only the entire Jewish people, but even the non-Jews, to keep their mitzvos, he might forget about making sure his own conduct is in order. Here we have a lesson from the verse, “He redeemed my soul in peace…”, on which the Sages said: “The Holy One, blessed be He, said: Whoever toils in Torah and acts of kindness and davens with the congregation – I consider it as if they redeemed Me and My children from among the nations of the world.” (1) “Toiling in Torah” means toiling the same way as someone who owns a business: he doesn’t wait at home for customers to come to him, but proactively goes out to find the customers and does everything he can to convince them to buy his goods. Moreover, the owner doesn’t pay attention to the clock – he doesn’t mind if customers come even after business hours. And he is so preoccupied with his business that he thinks about it even when eating and drinking, and even in his sleep. Similarly, this must be the approach to Torah study – not just “learning,” and not just like someone forced to do it, who does only the minimum required, but rather “toiling” in it – “he is always obsessed with its love.” (2) “And in acts of kindness”: Acts of kindness must also be conducted like a business – without waiting for the poor person to come and beg for tzedakah, but rather feeling the other person’s situation as if it were his own and proactively seeking to alleviate it. [To be continued.] 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

145

יום ועש"ק פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ה

Dec 20, 2024

9:45

התוכן [המשך] 2) העסק בגמ"ח צ"ל ע"פ תורה ("העוסק בתורה ובגמ"ח"). וכפי שראו בגרמני' שהיו אגודות של "צערי בעלי חיים" שלא יכלו לסבול שמצערים "חתול" או "כלב" ובאותה שעה התנהגו עם בני-אדם באופן הפכי לגמרי ר"ל, ועשו זאת באופן של "עסק" – כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות. ועוד דוגמאות: נתינת מאכל מתוק למי שהדבר מזיק לו; בנוגע לחינוך הבנים צ"ל לפעמים ה"שמאל דוחה" ואם אז "חושך שבטו [הרי הוא] שונא בנו" וכו'. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהי' בנוי על שכל אנושי אלא על התורה. ג) "ומתפלל עם בציבור": כפשוטו, וגם בפירוש החסידי – שאוסף את כל עשר כחות נפשו שיהיו במעמד ומצב "כעבדא קמי מרי'". וזוהי ההוראה מי"ט כסלו בנוגע לעצמו: תוספות חיות בהעבודה ד"עוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור". וזה מביא את ה"מסמך גאולה לגאולה" – מהגאולה די"ט כסלו לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024 Synopsis (Continued.) (2) Toiling “in acts of kindness” comes after “toiling in Torah,” and it must be done according to Torah: As we saw in Germany, where there were many groups advocating against cruelty to animals, who were unable to bear see a cat or dog suffer, but at the same time they treated human beings with utter cruelty Rachmana litzlan. And they “toiled” in it like a business – spending their whole day thinking of ways to cause suffering to other people. Another example is giving a candy to a child for whom it is dangerous; when it comes to educating a child, sometimes you need the “the left hand pushing away,” as the verse says, “He who holds back the rod hates his son” etc. From this we see how crucial it is that acts of kindness not be based on human intellect but rather on Torah. (3) “And one who davens with the congregation”: this means in the literal sense, and also in a deeper sense as explained in Chassidus: gathering all the ten faculties of the soul so that they all stand “like a servant before his master.” This is the directive of Yud-Tes Kislev regarding oneself: to add vitality to one’s service of “Toiling in Torah and acts of kindness and davening with the congregation.” And in this way, we “juxtapose one redemption to another redemption” – from the redemption of Yud-Tes Kislev to the true and complete Redemption with the coming of Moshiach. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024

146

יום א' פ' מקץ, כ"א כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 22, 2024

11:20

התוכן י"ט כסלו הוא ר"ה לחסידות ולכן יש לעשות בו ענין מיוחד בנוגע לחסידות: ידוע תקנת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע שבכ"מ שנמצאים שם חסידים, או יהודים בכלל (ויש לקוות שגם הם יתחילו בקרוב ללמוד חסידות), יהי' א' שיקבל ע"ע את התפקיד "משפיע" - להפיץ תורת החסידות ולהראות את הדרך בעבודת ה' ושיוכלו לגלות בפניו נגעי הלב וכד'. ולכן, מיד לאחרי התוועדות זו יבחרו, או יתנדבו, א' או כמה, הראוי/ים לתפקיד זה ולהתחיל מיד בהדרכה לתורה, עבודה או גמ"ח. ומי שכן ראוי לזה, או אפי' אם יש לו ספק בזה, עליו להתעסק בזה ולא להתנהג ב"שפלות של שקר" ח"ו! ולהתנות לפנ"ז שזהו לנסיון בלבד ואם במשך הזמן ימצאו מי שמסוגל לזה יותר, ימסור לו את התפקיד ובשמחה וכו'. ולעשות כך בכל מקום ומקום ששומעים עתה, או שיגיע לשם, את הבקשה, ההפצרה וההתחננות זו! משיחת יום א' דפ' וישב, כ' כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 Synopsis Being that 19 Kislev is the Rosh Hashanah of Chassidus – we must do something that relates particularly to Chassidus: the Rebbe Rashab instituted that wherever there are Chassidim, or Jews in general (whom we must hope will soon start learning Chassidus), there should be someone who takes upon himself the role of mashpia – to spread Chassidus, show people a path in Divine service, and be there for people to share their struggles etc. Therefore, immediately after this farbrengen, suitable individuals should be chosen for this role, or volunteer for it, and they should begin serving in this capacity immediately, whether in the realm of Torah, Service, Acts of Kindness, or all three. This applies to anyone who is suitable, or even if he isn’t sure if he’s suitable, and nobody should have false humility chas v’shalom. It should be with the condition that it’s on a trial basis; if it turns out that there is someone else more suitable for the role, he should willingly hand it over to them etc. And this should be done whereverthis request and plea is being heard now, and wherever it will be communicated later. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

147

יום ב' פ' מקץ, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 23, 2024

11:41

התוכן מבואר בדרושי הצ"צ בפירוש הענין ד"משביעין אותו תהי צדיק וכו'" [מובא בריש פ"א דספר התניא], ש"משביעין" מלשון שובע, שזהו נתינת-כח באופן של "שובע", וגם מלשון שבועה, שמקורה ושרשה – "בי נשבעתי", בחי' פנימיות עתיק, על כללות העבודה עם היצ"ט ("תהי צדיק") ויצה"ר ("ואל תהי רשע"). שלכן יכול כל א' לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב", שבנוגע למעשה בפועל ("מעשי") מתוך קבלת עול ואמונה פשוטה – שווים כל בנ"י. ואדרבה – ידוע הפתגם שפשיטות העצמות דעצמות אוא"ס מתגלה דוקא בפשיטותו של איש פשוט! וכאשר התורה מגלה ענין מסויים, הרי כן היא המציאות! ומה שישנם "סוסים" החושבים רק אודות ה"תבן" – אין זה משנה את המציאות!; אלו ש"תואנה הם מבקשים" היתכן לכנות מישהו בשם "סוס", ובפרט ערב ר"ה – הנה האמת היא שזהו"ע של לימוד זכות עבור היהודי שאומר דברים מסויימים – שענין זה אמר ה"סוס" שבו, ול"סוס" אא"פ לבוא בטענה "מדוע הנך סוס"... כמה חלקים מהתוועדות אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ג, ערב ר"ה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 Synopsis On the phrase (cited at the beginning of Tanya), “an oath is administered to him (mashbi’in oiso) to be righteous…,” the Tzemach Tzedek explains that mashbi’in is related to the word sova (satiation), as well as the word shvua (oath), because it empowers a person – in a way that satiates him, and with the quality of an oath, which comes from the inner dimension of Atik – for his general service with his yetzer tov (“be righteous”) and the yetzer hara (“do not be wicked”). Therefore, every Jew can rightfully say, “When will my deeds reach the deeds of my forefathers, Avraham, Yitzchak, and Yaakov?” – because when it comes to practical action (“my deeds”) performed with kabbolas ol and simple faith, all Jews are equal. Moreover, the pure simplicity of the Divine Essence is revealed specifically in the pure simplicity of a simple Jew. When the Torah reveals something, that means that is the reality; the fact that there are “horses” who think only about the “straw” doesn’t change that reality. And for those who protest, how can you call someone a horse, especially on Erev Rosh Hashanah – the truth is that this is a matter of judging Jews favorably: when a Jew says certain things, we say it wasn’t him who said it, but the horse inside him, and you can’t complain against a horse for being a horse. Excerpts from farbrengen of 29 Elul 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

148

יום ג' פ' מקץ, כ"ג כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 24, 2024

9:25

התוכן טעם האריכות בתורה בסיפור מכירת יוסף הוא כי ירידת יוסף למצרים היתה הנתינת כח לבנ"י לא לשקוע בגלות מצרים וכו'. ומבאר הצ"צ שזה ע"י ב' ענינים: א) כמ"ש בשם מהרמ"א שהשכינה ירדה למצרים עם יוסף. ב) יוסף הי' השליט במצרים. ובזה גופא מוסיף הצ"צ ומביא בשם מהרמ"א דבר נפלא, שע"י שליטת יוסף במצרים לא הי' השפע של ז' ימי השובע ע"י השר של מצרים אלא ע"י השכינה באמצעות יוסף! די"ל שהכוונה לא רק השפע לבנ"י אלא גם למצרים וכל העולם! וי"ל דמ"ש פרעה ליוסף "רק הכסא אגדל ממך" קאי על פרעה דקדושה ד"מיני' אתפריעו כל נהורין", היינו מדריגה בקדושה שלמעלה מכל מדידה והגבלה, ודוקא מצד דרגא זו אפ"ל ההשפעה למצרים ללא חשש וכו', ואפ"ל הנתינת-כח לפעול ה"ונצלתם את מצרים" וכו'. ועד"ז, דוקא בגלות זה האחרון נתגלה פנימיות התורה, שהיא "טעימה" מתורתו של משיח (שזהו הנתינת-כח וכו'), וע"י הלימוד בו – באים לגילוי טעמי תורה מפי משיח וכו'. חלק מהמאמר (כעין שיחה) ד"ה רני ושמחי בת ציון, נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 Synopsis The Torah describes Yosef’s descent to Egypt in great detail, because his descent there is what empowered the Jewish people not to get stuck in Egypt etc. The Tzemach Tzedek explains that this is (1) because the Shechinah descended to Egypt with Yosef, and (2) because Yosef was the ruler in Egypt. And the Tzemach Tzedek adds a wondrous aspect in the name of the Rem”a – that as a result of Yosef’s rulership over Egypt, the sustenance during the seven years of plenty was channeled not through Egypt’s heavenly minister, but through the Shechinah via Yosef – and it could be said that this refers not only to the sustenance of the Jewish people, but also the sustenance of the Egyptians and the entire world. Additionally, it could be said that when Pharaoh told Yosef, “Only by the throne will I be greater than you,” it refers to Pharaoh in the spiritual sense, “the uncovering of all lights,” a level of holiness that transcends all measure and limitation. It is specifically from this high level that the sustenance could come to Egypt without concern etc. and this is what gave the people the ability to “empty out Egypt.” Similarly, it is specifically in this final exile that the inner dimension of Torah is revealed, which is a taste of the Torah of Moshiach, and by studying it – we come to the revelation of the reasons of the Torah through Moshiach etc. Excerpt from Maamar (k’ein sichah) Rani V;simcha Bas Tzion, 5th night of Chanukah 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

149

יום ד' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 25, 2024

9:01

התוכן ענינו המיוחד של ערב חנוכה: אע"פ שכל המצוות הם "נר מצוה", הרי דוקא במצות נר חנוכה רואים בגלוי, גם לעיני בשר, שהיא מאירה את העולם, עד שזה נראה גם לעיני הגוי. וזה עוזר ונותן כח ליהודי להתגבר על בלבולים וטענות הגוי מה טעם יש לקיום המצוות בזמן הגלות וכו' – דהרי גם הגוי רואה במוחש את השפעת המצוה. וזהו העילוי בערב חנוכה, שענינו ההכנה לימי החנוכה. ויתירה מזו: עפ"י דין מדליקים את נר הראשון דחנוכה בביהכנ"ס כבר בערב חנוכה, כמה שעות לפני כניסת החג, ובמעמד עשרה וכו'. ואף שההדלקה עצמה נעשית ע"י אדם א', הרי האור של הנר מאיר לכולם, ויתירה מזו: מכיון ש"גדול העונה אמן מן המברך", נמצא שכאו"א מהעונים "אמן" אחרי הברכה שייכים לפעולת ההדלקה ובאופן ד"גדול"! משיחת אור ליום ג' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה ה'תשמ"ח ב"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024 Synopsis The unique quality of Erev Chanukah is that although all mitzvos are a “lamp of a mitzvah,” it is specifically in the mitzvah of Chanukah candles that it can be seen openly, even by the physical eye, that the mitzvah illuminates the world, to the extent that even a goy sees it. This gives a Jew the strength to overcome the confusion and the goy’s argument about the purpose of fulfilling mitzvos during the time of exile, etc. – because even the goy sees clearly the impact of the mitzvah. And this is the advantage of Erev Chanukah, when we prepare for the days of Chanukah. Moreover: the law is that the first candle is lit in shul already on Erev Chanukah, hours before Chanukah begins, and in the presence of a minyan etc. And although only one person is doing the lighting, it illuminates for everyone. Additionally, since “The one who responds Amen is greater than the one who makes the bracha,” it follows that everyone responding “Amen” after the bracha has a connection to the lighting, and in a manner of “greater.” Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Mikeitz, 24 Kislev, Erev Chanukah 5748 – in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024

150

יום ה' פ' מקץ, כ"ה כסלו, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 26, 2024

11:16

התוכן הקשר בין חנוכה לי"ט כסלו: דהנה נרות שבת קודש הם מפני "שלום בית", וכן נרות המקדש הי' עיקר אורם לבפנים (אלא שבמקדש היו חלונות "שקופים אטומים" שהפיצו את האור שבפנים לחוץ), אבל ענין נרות חנוכה הוא להדליקן "על פתח, ביתו, מבחוץ". וזהו גם הענין של הפצת, המעיינות (שהולכין בצנעא, שלכן נקראות בנות ישראל הצנועות "מעיין חתום"), חוצה ‏ – ‏שהתחיל בעיקר לאחרי י"ט כסלו. וזה שזה התחיל דוקא בתקופה של "משתשקע החמה" כי לפנ"ז לא היו צריכים א"ז, וזהו הכוונה במ"ש בגמ' שבעקבתא דמשיחא "אין לך יום שאין.. מרובה מחבירו"‏ – ‏בזה מתבאר הצורך לחומרות וסייגים חדשים כל הזמן, כי מכיון שהחושך מתגבר כל הזמן אא"פ להסתפק עם ה"כלים" והאור שבהם נלחמו בחושך דאתמול! ‏ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2024 Synopsis The connection between Chanukah and Yud-Tes Kislev: Shabbos candles are for the purpose of shalom bayis – peace inside the home. Similarly, the Menorah in the Beis Hamikdash primarily illuminated the inside (although the windows in the Beis Hamikdash were “narrow on the inside and wide on the outside,” allowing the light to spread to the outside as well). But Chanukah candles are lit specifically “at the entrance to one’s house on the outside.” This parallels the spreading of the wellsprings of Chassidus outward, which began primarily after the liberation of Yud-Tes Kislev. The fact that Chanukah candles are lit specifically “from sunset”is becausebefore dark, the candles aren’t needed. This is the meaning of the Gemara’s statement that before Moshiach comes, “there will be no day whose troubles are not greater than the day before” – the Gemara is explaining why, as time goes one, we need new stringencies and safeguards: since the darkness continually intensifies, you can’t suffice with yesterday’s degree of light to combat today’s darkness. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2024 לזכות רפאל יהודה בן ברורי' גיטל שי' טענענבוים ליום ההולדת שלו כ"ה כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

151

יום ועש"ק פ' מקץ, כ"ו כסלו, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 27, 2024

12:15

התוכן 1) הוראה מנס חנוכה – גודל אהבת הקב"ה לישראל שעושה להם נס כשצריכים את זה. 2) זה ש"עמו אנכי בצרה" מהוה טעם נוסף לביאת הגאולה תיכף ומיד שאז מוציא הקב"ה את עצמו מגלות ביחד עם כאו"א מישראל. 3) פרסום ע"ד ביאת המשיח בעיתונים – תיכף ומיד! "אָט די נייעס, אַז משיח – איז ניט נאָר אַז ער געפינט זיך אויפ'ן וועג און געפינט זיך שוין גאָר נאָנט צו דער שול און צו יעדערן פון אונז – נאָר תיכף ומיד עפענט זיך אויף דער טיר פון דעם ביהכנ"ס וביהמ"ד ובית פון מעשים טובים, וואָס דאָס איז דאָך דער שול פון דעם רבי'ן נשיא דורנו, וואָס דאָרט האָט ער געלערנט תורה און געדאַווענט תפלות צו דעם אויבערשטן און געטאָן מעשים טובים, און האָט אזוי אויך געלערנט די אַלע וואָס וועלן קומען אין שול...". [הידיעה, שמשיח – לא רק שנמצא בדרך ונמצא כבר סמוך מאוד לביהכנ"ס ולכא"א מאתנו, אלא תיכף ומיד נפתחת הדלת של ביהכנ"ס וביהמ"ד ובית של מעשים טובים, שזהו הרי הביכנ"ס של הרבי נשיא דורנו...] משיחת יום ג', כ"ו כסלו ה'תשנ"ב, אחרי הדלקת נר ג' דחנוכה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2024 Synopsis (1) The miracle of Chanukah emphasizes Hashem’s great love for the Jewish people, for which reasons He performs miracles for them when needed. (2) The fact that Hashem goes into exile with the Jewish people – “I am with him in distress” – is yet another reason for Hashem to bring the Redemption, when He will take Himself along with every Jew out of exile. (3) Very soon the newspapers should be able to publish the news that not only is Moshiach on his way, and not only is he very near, but that he is about to open up the door to this shul and beis midrash where the Rebbe, my father-in-law, the Nasi of our generation, learned and davened and did mitzvos etc. Excerpt from sichah of Tuesday, 26 Kislev 5752, after Menorah lighting For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2024

152

יום ד' פ' וישלח, יו"ד כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 11, 2024

9:12

התוכן גאולת אדהאמ"צ קשורה עם גאולה האמיתית והשלימה עפ"י פרש"י (במגילה) "דשם גאולה עלה"‏ – ‏דכל עניני גאולה שייכים זל"ז. ובדורנו ש"כלו כל הקצין" וכבר נגמרו בשלימות כל "מעשינו ועבודתינו" וכו' הנה מיד ממש באה הגאולה. וזהו הקשר עם מ"ש בסיום פ' ויצא שיעקב עומד מוכן לגאולה האמיתית והשלימה ולכן מיד לאח"ז נאמר בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו" כי "חשב שעשו נתברר כבר" וגם הוא מוכן לגאולה [ורצה להמשיך אורות דתהו (עשו) בכלים דתקון (יעקב), ע"ד המבואר שענין הגאולה הוא שמ"ה (תקון) גואל ב"ן (תהו) וכו'], אלא שאז לא נתקיימה מחשבתו בפועל, אבל היום, שכבר עברו מאז אלפי שנים של מעשינו ועבודתינו, דבר ברור שגם "עשו" מוכן לגאולה! ‏שיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 Synopsis The redemption of the Alter Rebbe is connected to the true and complete Redemption, as Rashi explains (in Masechta Megillah), because “it has the name redemption” – all aspects of redemption are interconnected. And in our generation, when “all the end times have passed” and all of “our deeds and our service” have already been completed, the Redemption is coming truly imminently. This is the connection to the end of Parashas Vayeitzei, where Yaakov is ready for the true and complete Redemption, which is it is immediately followed at the beginning of the next parashah with “Yaakov sending angels before him to Esav, his brother,” because “he thought that Esav had already been elevated” and that Esav, too, was ready for the Redemption. (Yaakov wanted to draw down the lights of Tohu (Esav) into the vessels of Tikkun (Yaakov), similar to how it is explained that the concept of Redemption is that Ma”h (Tikkun) redeems Ba”n (Tohu), etc.) Although it didn’t come about in practice at that time, today, after thousands of years of our deeds and service, it is clear that even “Esav” is ready for the Redemption! Sichah of Thursday night, Parasha Vayeitzei, 10 Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ מרת נעכא רבקה ע"ה בת ר' חיים הי"ד נפ' יו"ד כסליו ה'תשס"ד. תנצב"ה. נדבת בנה ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

153

יום ב' פ' ויגש, כ"ט כסלו, יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 30, 2024

12:31

התוכן איתא בספרים ש"חנוכה" הוא מלשון חינוך (שאז חינכו את המקדש). ענין החינוך הוא שכדי להבטיח ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה" ויוכל לעמוד מול הנסיונות וכו', צריך להתחיל את החינוך כבר "חנוך לנער". ולכן השתדלו חכמי ישראל ביותר והשקיעו כחות גדולים ביותר על חינוך בני ובנות ישראל שיהי' על טהרת הקודש, ונאבקו שלא לוותר על שום פרט! וככל שגוברת ההתנגדות והמלחמה נגד יהדות, כך צריכים לחזק את המלחמה, לא רק שלא לוותר ולהסכים ל"פשרה", אלא אדרבה – להלחם במסנ"פ אפ' על פרטים כאלו שאינם נוגעים כ"כ לכאו', "חוט השערה", שבשעת שלום אולי לא היו נלחמים עליהם, כי יתכן שזהו חוט השערה שעליו אמחז"ל שממנו צומחת כל מציאותו של היצה"ר! ובפרט כאשר רוצים לחנך את הדור הצעיר על פשרות, הנה מ"שריטה" קטנה זו שעושים בנשמתם בצעירותם עלול לגדול יהודי בעל-מום ר"ל! רואים עכשיו במוחש שההליכה בדרך הפשרות גרמה לאיבוד הנוער וכו'. ולכן חוב קדוש שלא לוותר בזה אפי' כחוט השערה, ולחזק החינוך על טהרת הקודש. ב' חלקים משיחת ליל נר ג' דחנוכה, ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024 Synopsis It says in sefarim that Chanukah comes from the word chinuch. Chinuch (which also means education) means to initiate and train; when you “Educate the child to child according to his way,” that ensures that “even when he grows old, he will not depart from it,” and he will be able to withstand the challenges and trials he will face for the rest of his life. But this must begin early, when he is “a child.” This is why our Sages invested so much effort into Jewish education, to imbue Jewish boys and girls with purity and holiness, equipping them with the tools to fight all opposition and to not compromise on any detail.As the battle against Yiddishkeit intensifies, we must strengthen the fight – and fight with mesiras-nefesh even over what might otherwise seem like something minor. During ordinary times, such issues might not have warranted fighting over, but in these circumstances, it is possible that this “strand of hair” is the one the Sages referred to, from which the entire existence of the yetzer hara grows. This is particularly critical when it comes to educating the youth, because education is like planting a tree: even a tiny scratch on the seed can end up impairing the whole tree when it gets bigger, chas v’shalom. We now see that the path of compromise has led to many young people leaving the path, Rachmana litzlan; therefore it is a sacred duty not to yield even to the slightest degree, and to strengthen pure Jewish education. 2 excerpts from sichah of the third night of Chanukah 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024

154

יום ג' פ' ויגש, אדר"ח טבת, יום ו' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Dec 31, 2024

13:19

התוכן בסיום מס' סוכה: "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה [של כל המשמרת] וסתמו את חלונה" "משום .. אוי לרשע אוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו". גודל שבחן של ישראל שבזה שלכן מפרסמת התורה את שמה, ודוקא ממנה לומדים ד"טוב לצדיק טוב לשכינו": 1) בנוגע לכל ישראל – אע"פ שאז היו רדיפות איומות על עניני הדת, היתה היא היחידה מבנות ישראל שהתקלקלה! 2) בנוגע אלי' – אע"פ ש"המירה דתה", ו"נשאת לסרדיוט", תובעים ממנה ונענשת (אפי') ע"ז שביעטה בסנדלה על המזבח! וי"ל שזה המקור למ"ש הרמב"ם שירבעם בן נבט, שהי' "חוטא ומחטיא את ישראל", נענש גם על שלא עשה עירוב תבשילין! שבזה רואים עד כמה חביב כאו"א מישראל, אפי' זה שחוטא ומחטיא, שכל פרט שבו נוגע לעצומ"ה! ועוד: מה כואב לילדה מישראל ש"המירה דתה" ו"נשאת לסרדיוט" – מדוע אין המזבח מגין על יהודי בעת צרתו?! משיחת ו' תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024 Synopsis The Gemara says at the end of Maseches Sukkah: “There was an incident involving Miriam bas Bilgah, who renounced her faith and married a soldier of the Greek kings. When the Greeks entered the Heichal (in the days of Mattisyahu ben Yochanan), she was kicking with her sandal on the Mizbeach and said: ‘Wolf, wolf! Until when will you consume the property of the Jewish people, and yet you do not stand with them when they face exigent circumstances?’ When the Sages heard about this, they fixed the ring [of all the mishmaros]and sealed its niche…” because of the principle, “Woe unto the wicked, woe unto his neighbor. Good for the righteous, good for his neighbor.” The fact that the Torah tells us her name, and derives specifically from her the principle of “Good for the righteous, good for his neighbor,” demonstrates the greatness of the Jewish people: (1) Although the Jewish people were suffering severe persecution, she was the only one among the daughters of the Jewish people who strayed. (2) Despite having “renounced her faith” and “married a soldier,” she is held accountable (even) for kicking the Mizbeach with her sandal. It can be said that this is the source of the Rambam’s statement in Iggeres Teiman, that although Yeravam ben Nevat was “a sinner who caused the Jewish people to sin,” he was still held accountable even for failing to keep eruv tavshilin. From this we see how cherished every Jew is, even one who sins and causes others to sin – every detail of their behavior matters to Hashem Himself! Moreover: What pained this Jewish girl, who “renounced her faith and married a Greek soldier? – she was bothered that the Mizbeach wasn’t protecting the Jews in their time of distress. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024

155

יום ד' פ' ויגש, בדר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ה

Jan 1, 2025

12:08

התוכן לא רק המדות שבלב אלא גם ענינים שבשכל צ"ל קשור עם מקור האמת והטוב, שזהו הקב"ה. כי כשמקורו של השכל אינו בקדושה – אין לסמוך ע"ז שהשכל כשלעצמו ינהיג אותו באופן המתאים, אלא התוצאות יכולים להיות להיות בלתי רצויים, וכדמצינו בנוגע לחכמת יון, שאף שהיא בסמיכות להיכל הקדושה, מ"מ נקראים היוונים "טמאים" "רשעים" ו"זדים", וידוע שהם היו מושחתים במדותיהם, עד שהתנהגו היפך שכל האנושי! והביאור בזה, מכיון שכל דבר שהאדם משכיל בשכלו, אף שהוא עפ"י כללי ההגיון וההשכלה וכו' אבל הוא מיוסד על "הנחות" ו"הקדמות" (מושכל ראשון) שנקבעים ע"י האדם עצמו, ולכן בהכרח שהיסוד ומקור שלהם יהי' בתורת אמת. וזהו ענינו של היו"ט חנוכה – ההצלה מחכמת יוון, שהסכנה בזה היא לא רק שלא יהיו בשלימות הראוי' אלא זוהי דרך שמביאה למעמד ומצב של "טמאים" וכו', כנ"ל. וזהו משארז"ל "אורה זו תורה": תורה אין ענינה שכל וחכמה, אלא מלשון הוראה לאדם שדרכו בחיים יהי' של חיים אמיתיים. משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 Synopsis Not only the emotions in the heart, but also intellect, must be connected to the source of truth and goodness, which is Hashem. Because when the source of intellect is not in holiness, one cannot rely that the intellect itself will be an appropriate guide, as we see in the case of Greek wisdom: although it was considered close to the realm of holiness, the Greeks are nonetheless referred to as “impure,” “wicked,” and “wanton sinners,” and as we know, they were particularly corrupt and inhumane ways. The reason is because even if something accords with the principles of logic and reason etc., those principles established by man himself. Therefore, the intellect must be based in the Torah of Truth. And this is the theme of Chanukah – the Jewish people were saved from Greek wisdom, which posed the danger of becoming “impure” etc. And this is also the meaning of our Sages’ statement, “‘Light’ refers to Torah”: Torah is not just intellect and wisdom, rather, it is a hora’ah (instruction) to guide a person to true life. Excerpt from sichah of Purim 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

156

יום ה' פ' ויגש, ב' טבת, זאת חנוכה, ה'תשפ"ה

Jan 2, 2025

11:17

התוכן ישנם מצוות ששייכותם לענין ה"נר" ("נר מצוה") היא באופן שנמשך גם בנר גשמי – כמו נרות ביהמ"ק, שבת וביהכנ"ס. והעולה על כולנה הוא מצות נרות חנוכה שקשורה עם נס שלמעלה מהטבע, ועלי' מברכים "שעשה נסים לאבותינו", ובאופן של "פרסומי ניסא". כלומר, אע"פ שצריך להיות נר גשמי – טמון בזה ענין הנס, אבל באופן שזה בא בגלוי שלכן מברכים ע"ז "שהחיינו" (שמברכים רק על דבר שבגלוי). וההוראה לכל השנה: גם כאשר יהודי חי בדרכי הטבע ועוסק בעניני העולם – מלובש בתוך הטבע ענין של נס. וכמ"ש אדמו"ר מהר"ש שבזמן הזה הפרנסה היא בדוגמת "מן", ועד"ז הוא בנוגע לפרנסה רוחנית – מלחמת היצר, שלכן בטוחים שיצליחו בזה; הוראה מדברי יוסף (בסיום שני דפ' ויגש) "כי למחי' שלחני אלקים לפניכם . . להחיות לכם לפליטה גדולה": בזמן הגלות כל א' הוא כ"יוסף" ששליחותו הוא "להחיות עם רב" – כל בנ"י, וכפס"ד הרמב"ם שכל א' צריך לראות כאילו הוא וכל העולם כולו שקול, וע"י מעשה א' שלו מביא "לו ולהם תשועה והצלה". כמה חלקים מהתוועדות יום ב' פ' ויגש, מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025 Synopsis Although every mitzvah is a “lamp” (a “lamp is a mitzvah”), some mitzvos express it physically as well, such as the lamps of the Beis Hamikdash, Shabbos candles, the candles lit in a shul, and above all, the mitzvah of Chanukah candles, which is associated with a miracle that transcends nature, and upon which we recite the bracha, “…Who performed miracles for our forefathers,” and in a manner of publicizing the miracle. That is, although we must use a physical candle, it contains a miracle, and in a revealed fashion (Shehechiyanu is only recited over something visible). The lesson for the entire year: even when a Jew lives according to the ways of nature and engages with worldly matters, there is a miracle embedded within nature; as the Rebbe Maharash writes, parnassah these days is miraculous, akin to the man that sustained the Jewish people in the desert. The same applies to spiritual sustenance – the battle against the yetzer hara; therefore one can be certain that he will succeed in the battle. Yosef said to his brothers (at the end of sheini of Parashas Vayigash), “It was for sustenance that Hashem sent me before you… and to preserve for you for a great deliverance”: during exile, every Jew is like Yosef, whose mission is to “keep a great populace alive” – the entire Jewish people, and as the Rambam states as a matter of law, every individual must view himself as though he and the entire world are equally balanced, and through one single deed, he can bring “salvation and deliverance” for himself and the entire world. Excerpts from farbrengen of Monday, Parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025

157

יום ועש"ק פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 3, 2025

9:09

התוכן כדי שיהודי יוכל למלא שליחותו בגלות צ"ל הענין (מ"ש בשישי דפ' ויגש) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה": יסוד העבודה צ"ל "יהודה" ‏–‏ הודאה וביטול, "שלח" ‏–‏ לשלוח א"ע, לצאת מעצמו, טבעו ורגילותו וכו', "אל יוסף" ‏–‏ ע"ד ויגש אליו יהודה" (סמיכת גאולה לתפלה) ‏–‏ עבודת התפלה, "להורות" ‏–‏ "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה וכו', עד לסיום הענין "ויברך יעקב את פרעה" ‏–‏ שגם בזמן הגלות ניכר בגלוי שהשפעת החיות בעולם כולו היא בזכותו של יהודי! ובזה מרומז מה שדובר לאחרונה שכ"א יעשה מביתו הפרטי ‏–‏ בית תורה, תפלה וגמ"ח וכו'. ג' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק פ' ויגש, ח' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025 Synopsis For a Jew to fulfill his mission in exile, he must follow the verse (in shishi of Parashas Vayigash), “And he sent Yehuda before him to Yosef, to show the way before him to Goshen”: The foundation of one’s service must be “Yehuda” – acknowledgment (hoda’ah) and self-nullification. And it says, “he sent” – one must “send” himself, going beyond his nature and habits etc., “to Yosef” (“Yehudah approached him” – “juxtaposing redemption to tefillah) – the service of tefillah; “to show the way” (to “prepare a house of study for him”) – Torah study; and culminating with, “And Yaakov blessed Pharaoh” – meaning that even during exile, it becomes openly recognized that the vitality and sustenance of the entire world comes about in the merit of a Jew. This also alludes to what we’ve been emphasizing recently, that everyone should transform their own home into a house of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc. 3 excerpts from sichah of Thursday night, Parashas Vayigash, 8 Teves 5747. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025

158

יום א' פ' ויחי, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח, ה'תשפ"ה

Jan 5, 2025

8:19

התוכן עפ"י דבר המשנה בנוגע לכל מצוה ש"מצוה גוררת מצוה", ועאכו"כ שכן הוא כשמדובר ע"ד ה"מצוה רבה" ד"פדיון שבויים", מובן עד"ז בנוגע המצוה וענין "פדיון שבויים" של הספרים וכו' שהתחיל בה' טבת, שזה מביא גם את פדיון הספרים וכת"י שעדיין לא הוחזרו לבעה"ב שלהם האמיתי, לד' אמות של נשיא דורנו ב"בית רבינו שבבבל". ובפרט שהמדובר בנוגע לספרי חכמה שע"י כל ספר מיתוסף בידיעות שלמדו בספרים עד עתה; הקשר למ"ש בזהר עה"פ [בתחילת פ' ויגש] "ויגש אליו יהודה" שזהו הענין ד"סמיכת גאולה (יוסף) לתפלה (יהודה)" וכו'. ועוד. שיחת יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח – ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 Synopsis The Mishnah’s statement that “A mitzvah brings another mitzvah” certainly applies to the “great mitzvah” of “redeeming captives.” Thus, it is understood that the same applies to redeeming the captive sefarim and manuscripts, etc. The redemption began on 5 Teves, and that will bring about the redemption of the sefarim and manuscripts that have not yet been returned to their true owner – to the four cubits of the Nasi of our generation, to Beis Rabeinu Sheb’bavel. Especially because these are sefarim containing the Torah’s wisdom, where every sefer enhances and adds to the knowledge acquired from all the other sefarim until now. This relates to the Zohar’s statement (at the beginning of Parashas Vayigash) that “And Judah approached him” represents “juxtaposing redemption (Yosef) to tefillah (Yehudah)” etc. Sichah of 5 Teves 5752. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

159

יום ב' פ' ויחי, ו' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 6, 2025

11:45

התוכן גדול זכותם של ה"טנקיסטים" ואשרי חלקם. בנוגע לטענת המלעיגים שעדיף שיתעסקו בלימוד התורה ועבודת התפלה וכיו"ב, ומה להם להתעסק לחפש בעלי-תשובה, להניח תפילין עם יהודי וכו' – הרי מדובר אודות הצלת הנפש והנשמה של הזולת! אלא שבנוגע לתלמיד-ישיבה עליו לשאול אצל הנהלת הישיבה האם לנצל הזמנים העומדים לרשותו (מחוץ לסדרי הישיבה) לשלימות עצמו או להצלת נפשות של הזולת, ואם ניתנת לו ההוראה לנצל זמנים אלו להיות "טנקיסט" – לעשות כן בשמחה ולדעת שבזה דוקא היא שלימותו; יישר כח גדול ולבבי ביותר לכל אלו שהתעסקו במבצע פורים ולכל אלו שמתעסקים בכל המבצעים ובפרט מבצע נש"ק (שיש בזה גם "סגולה" לאריכות ימים), והרי בלידת בת ישראל מברכים שתהי' "כשרה רבקה רחל ולאה" ונר של שרה הי' דולק מערב שבת לערב שבת, וכמו"כ הנר שמדליקה כל בת ישראל בערב שבת – דולקת ברוחניות ומאירה את כל הבית עד לערב שבת הבאה שמדליקה נר חדש! כמה חלקים מהתוועדות יום ג' פ' תשא, פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025 Synopsis Great is the merit of the tankistim and fortunate is their lot. While some criticize and argue that it would be better for them to engage in Torah and tefillah etc., and question why they involve themselves in seeking out baalei teshuvah and putting tefillin on another Jew, etc. – the answer is that we are dealing with saving the nefesh and neshamah of another Jew! But in the case of yeshiva students, they must consult the yeshiva administration on whether to devote their free time (outside the yeshiva schedule) for personal growth, or for this task of saving the lives of others. If one is instructed to use his time to be a tankist, he should do so with joy, and understand that this is precisely where he will find his fulfillment. I express my heartfelt gratitude to all those who participated in Mivtza Purim and all those involved in all the Mivtzoim, especially the Shabbos Candles Campaign (which also carries a segulah for long life). When a Jewish girl is born, we bless her to be “like Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah”; we know that Sarah’s candle would burn from one Erev Shabbos to the next, and the same applies to the Shabbos candle lit by every Jewish girl: it burns spiritually and illuminates the entire home until the next Erev Shabbos, when a new candle is lit. 3 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parashas Ki Sisa, Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025

160

יום ג' פ' ויחי, ז' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 7, 2025

12:28

התוכן בתניא פ"ח [שיעור היומי] כ' אדה"ז שהיות ש"מכל מאכל ומשקה [שאדם אוכל לשם תאוה] נעשה תיכף דם ובשר כבשרו, ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עוה"ז .. אא"כ מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש". הטעם שאדה"ז מוסיף "כרבינו הקדוש" יובן בהקדם הדיוק במ"ש כאן "מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו", היינו שיכול להיות שאכל אלא שלא נהנה מעוה"ז. וכדוגמא לזה מביא "רבינו הקדוש". ויובן עפמ"ש בגמ' ש"בשעת פטירתו של רבי זקף י' אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע .. לא נהניתי אפילו באצבע קטנה", והקשו בתוס' מזה עמ"ש בגמ' עה"פ "שני גיים בבטנך" שקאי על רבי ואנטנינוס "שלא פסקו לא צנון ולא חזרת משולחנם"?! ותרצו שהוא לא אכל אלא "אוכלי שולחנו היו רבים". וקשה: האין זה גופא הנאה וכבוד ש"אוכלי שולחנו" אוכלים צנון וחזרת וכו'?! אלא זהו החידוש: אפי' כאשר מדובר על מותרות כאלו שאחרים נהנים מהם, הנה "רבינו הקדוש" לא נהנה מזה! ומזה נלמד שאפי' מי שאוכל מותרות כמו צנון וחזרת שאין בנמצא בכל העולם, הנה אם אינו נהנה מזה, ה"ה פטור מחיבוט הקבר. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in todays’ Tanya that since “from every food and drink [a person eats for the sake of enjoyment] it immediately becomes blood and flesh like his flesh, therefore the body requires chibut hakever to cleanse and purify it from the impurity it absorbed through the enjoyment of this world…except for one who did not derive enjoyment from this world all his days, like Rabbeinu HaKadosh.” The reason the Alter Rebbe adds the words “like Rabbeinu HaKadosh” can be understood from the Alter Rebbe’s choice of words, “one who did not derive enjoyment from this world all his days” (and not “one who did not eat”): this indicates that it’s possible for someone to eat, yet not to derive enjoyment from this world. As an example, the Alter Rebbe mentions Rabbeinu HaKadosh, of whom the Gemara says, “At the time of Rabbeinu HaKadosh’s passing, he raised his ten fingers toward Heaven and said, ‘Master of the Universe…I did not derive any benefit even with my small finger.’” Tosafos asks: this appears to contradict the Gemara’s statement that Rabbeinu HaKadosh and Antoninus were so wealthy “that radishes and lettuce never ceased from their table”? Tosafos answers that he didn’t personally eat them; rather, “there were many eating from his table.” But seemingly, doesn’t one derive tremendous enjoyment from the very fact that so many people are eating such luxurious food from his table? But this is the point: Rabbeinu HaKadosh didn’t derive enjoyment even from that. We learn from here that even if one does eat luxuries like radish and lettuce, that are unavailable anywhere else in the world – if he doesn’t derive enjoyment from them, he is exempt from chibut hakever. 2 excerpts from sichah of Purim 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

161

יום ד' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 8, 2025

8:27

התוכן איתא בגמ' ש"בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים". העילוי בברכה לדגים עפ"י מאחז"ל עה"פ [בשני דפ' ויחי] "וידגו לרוב בקרב הארץ" דכיון שהם מכוסים במים "אין עין הרע שולטת בהם", ובמילא הברכה שורה תמיד. ובעבודה: כאשר האדם הוא בטל במציאות אז עבודתו היא למעלה ממדוה"ג! וההוראה:כאשר תובעים עבודה כמו הפצת המעיינות וכו'למע' ממדוה"ג, אין מה לפחד מ"עינא בישא", כי "אנן מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא בי' עינא בישא"! ולאחרי הענינים של "כאשר יענו אותו" שעברו על "יוסף" ועל "זרעו", הרי בודאי שצ"ל הענין ד"כן ירבה וכן יפרוץ" ‏–‏ "וידגו לרוב" בענינים גשמיים ובענינים ש"יוסף קאָכט זיך" ‏–‏ הפצת היהדות והמעיינות! משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, אור לכ"ף מרחשון, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 Synopsis The Gemara says: “A maiden is married on Wednesday and consummates the marriage on Thursday, because the blessing for the fish was stated on that day.” Regarding the unique quality of the blessing for the fish: on the verse (in sheini of Parashas Vayechi), “and they shall multiply abundantly like fish in the midst of the earth,” our Sages explain that since fish are covered by water, “the evil eye has no power over them,” and therefore the blessing always rests upon them. In terms of divine service: When a person is completely nullified, their service transcends the limitations of the natural order. Therefore, when one is called upon to perform a service like spreading the wellsprings, and in a manner that is beyond the natural order, there is no need to fear the “evil eye,” because “We are from the descendants of Yosef, upon whom the evil eye has no power.”And after the challenges experienced by “Yosef” and “his descendants” – it is certain that “as they afflicted them, so they will increase and so they will spread” – “they will multiply abundantly like fish” in material matters, as well is the activities to which Yosef invested himself – spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings. Excerpt from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה. * לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

162

יום ה' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ה

Jan 9, 2025

11:27

התוכן על קביעת הגמ' "יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] מקשה הגמ' "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? ומתרצת ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ולכאו' שני דברים אלו הם דבר והיפוכו?! אלא ע"י ש"זרעו בחיים" משתנה המציאות שהיתה בעבר. משל למה הדבר דומה למי שמחליף את לבושיו מכלי כסף לכלי זהב, הנה אף שבאותו רגע שלא הי' עליו שום לבוש הי' לו חסרון, אבל כשמתלבש בכלי הזהב, הנה אדרבה – עי"ז ניתוסף עילוי בו. ועד"ז חיי יעקב הוא נשמתו, שבה מקיים את שליחותו בעוה"ז להעמיד את העם היהודי, והגוף שלו הי' רק בבחי' לבוש וטפל לנשמתו. ולכן אע"פ שכשנלקח ממנו גופו, ה"לבוש", הי' "חנטו חנטייא וכו'", כי באותו זמן לא הי' לו את האפשרות לקיים את שליחותו, אבל לאח"ז כש"זרעו בחיים", תכליתהעילוי של עבודת חיי יעקב, נשמתו – הרי עי"ז "הוא בחיים"! ג' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025 Synopsis Regarding the fact that “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of Parashas Vayechi), the Gemara asks, “Was it for nothing that the eulogizers eulogized and the embalmers embalmed…?” The Gemara answers, “Just as his seed is alive, he too is alive.” This tells us that when “his seed is alive”it changes the reality of the past. This can be compared to someone who changes his clothing from silver to gold: in the interim, before putting on the new clothing, he is lacking, but when he puts on the new clothing, he has gained. Similarly, Yaakov’s life was his soul, with which he fulfilled his mission in this world of establishing the Jewish people, while his body was merely a garment for and secondary to his soul. Therefore, while it’s true that when his body (the garment) departed from this world it was embalmed etc., because in the interim he wasn’t able to fulfill his mission, but afterwards, when “his seed is alive” – which is the pinnacle of the service of Yaakov’s life –the result is that he is alive. 3 excerpts from sichah of 10 Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025

163

יום ועש"ק פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה

Jan 10, 2025

9:50

התוכן המנהג דאמירת "דברי כבושין" ביום התענית קשור עם זה שענין התענית הוא "מדרכי התשובה", שזה צ"ל באופן שפועלים זאת גם על הזולת ועל הרבים; ענינו המיוחד של עשרה בטבת: בנוגע למאורע שבגללו נקבע הצום נאמר "סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה" כמו ביום הכפורים, דבזה מתבטא שייכותו ל"עיצומו של היום" דיוהכ"פ, ומזה למדים שאילו הי' עשרה בטבת חל בשבת לא היו יכולים לדחות הצום. סיבת יחודו של עשרה בטבת משאר הצומות מובן בפשטות: כל השתלשלות המאורעות דד' הצומות התחיל במאורע דעשרה בטבת שבו "סמך מלך בבל אל ירושלים" (מתוך תקוה שזה יעורר אותם לעשות תשובה ולמנוע את המאורע ד"הובקעה העיר" שלאח"ז וכו'). וכמו שמבין גם פשוט שבפשוטים עד כמה נוגע התחלת הענין, ואם לא מונעים זאת – ה"ז כולל כבר כל השתלשלות המאורעות שיבאו מזה בדרך הטבע. ומזה מובן גם גודל הענין דביטול צום זה והפיכת ה"גולה" ל"גאולה". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ה, בבית הכנסת, לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 Synopsis The custom of giving “words of reproof” on a fast day is connected to the fact that a fast day is “among the ways of repentance,” which must be done in a manner that impacts not only oneself, but others and the entire community as well. The unique significance of Asarah B’Teves is expressed in the verse, “The king of Bavel has laid siege to Yerushalayim on this very day” – the same expression used in connection with Yom Kippur, emphasizing the day’s connection to “the essence of the day,” of Yom Kippur (from which we derive that if Asarah B’Teves were to fall on Shabbos, we would fast on Shabbos just like we do when Yom Kippur falls on Shabbos). The reason that Asarah B’Teves is unique in this way can be understood simply: because the entire sequence of events leading to all four fasts began with siege on Asarah B’Teves (with the hope that the siege would awaken the people to do teshuvah, thereby preventing the subsequent events). Even the simplest person understands how important it is to stop a problem at the beginning, and that if you don’t, the beginning already encompasses all the consequences that naturally result from it. Conversely, from this we also understand the greatness of Asarah B’Teves being nullified and transformed from exile to redemption. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayechi 5745, after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 לעילוי נשמת ר' מתתיהו ב"ר יצחק יעקב ע"ה, נפטר י"א טבת ה'תשמ"ח. תנצב"ה. נדבת בנו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

164

יום א' פ' שמות, י"ב טבת, ה'תשפ"ה

Jan 12, 2025

12:27

התוכן הגמ' במס' סוטה אומרת בנוגע לעצת פרעה "הבה נתחכמה לו" [בראשון דפ' שמות] "ג' היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח (מכיון שאמר נגד פרעה) זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית". וי"ל בתור "פורים-תורה" [כנראה בקשר לההצבעה ב"כנסת" בענין "חוק השבות"]: לכאו' ישנו "לימוד זכות" על בלעם – הלא בתור "יועצו של פרעה" הי' חייב לייעץ לפרעה מהו טובתו של מצרים?! אלא מכיון שהוא הי' "יודע מחזה א-ל", וידע ש"הנוגע בכם כנוגע בבת עינו", הרי ידע שבאמת אי"ז טובת מצרים, והי' חייב לומר זאת למלך מצרים, אלא שפחד "להתחיל עם גוי"! וכ"ה בנוגע לאיוב: הטענה כלפיו אינה מדוע לא השתדל לבטל את הגזירה, אלא מדוע "שתק". וע"ז, לכאו', ישנו "לימוד זכות" – מדוע יביע דיעה ובכך "לעצבן" צד א', מוטב שישתוק ובכך ימצוא חן בעיני ב' הצדדים כי כל צד יחשוב שהוא ידידו! אומרת תורה שזה ש"שתק" גרוע יותר מזה שלא השתדל לבטל את הגזירה – מדוע שתקת?! בהשג"פ עשו אותך ל"יועץ" – תביע דיעה! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025 Synopsis Regarding the verse (at the beginning of Parashas Shemos), “Come, let us deal wisely with them…”, the Gemara says in Sotah, “Three were involved in that counsel, Bilam, Iyov, and Yisro. Bilam, who advised [to kill all sons born to the Jewish people], was killed. Iyov, who was silent, was punished with suffering. Yisro, who fled (because he spoke against Pharaoh), merited that his descendants sat in the Lishkas HaGazis.” It could be said as a “Purim-Torah” [apparently in connection with the recent vote in the Knesset regarding the Law of Return] that seemingly, there’s a defense for Bilam in that his obligation as Pharaoh’s adviser was to tell him what was in Egypt’s best interest, not what was in the Jews’ best interest. But since he was one who “knew the vision of G-d,” and understood that “One who touches them is like one who touches the apple of His eye,” he knew that ultimately, the decree was not in Egypt’s best interest. Therefore, he should have told Pharaoh not to pass the decree, but he didn’t want to provoke the king. Similarly, regarding Iyov: The charge against him isn’t that he didn’t try to annul the decree, but the fact that he was silent. This, too, seems to have a defense – why should he express an opinion on the matter and thereby raise the ire of one side? Better to remain silent and make both sides happy, so that everyone thinks he is their friend! But the Torah says that the fact that he remained silent is even worse than failing to try and stop the decree – why were you silent?! By Divine Providence you were appointed as an adviser – so state your opinion! [To be continued.] 2 excerpts from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025

165

יום ב' פ' שמות, י"ג טבת, ה'תשפ"ה

Jan 13, 2025

12:16

התוכן [המשך] אבל על יתרו שאמר שיש לבטל את הגזירה של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ישנה "קושיא גדולה": הרי ראה שמתוך ג' היועצים הצביע בלעם בעדה ואיוב שתק, והוא במיעוט, וכיון ש"בין כך" לא הי' מצליח לבטלה, מדוע הצביע נגדה ועי"ז הצטרך לברוח ובכך "להפקיר" את בנ"י במצרים – הרי "עדיף" שהוא יצביע בעדה (ועכ"פ לשתוק) ובכך יוכל להמשיך להיות "יועצו של פרעה" ולדאוג לפחות לחינוך כשר וכשרות של הבנות?! אלא יתרו, שהי' גוי ישר, אמר את האמת אף שידע שהוא במיעוט ויצטרך לברוח! וההוראה: כאשר באים לא' מ"וועדת השכונה" ואומרים לו "וותר" על חלק מהתורה ובכך לישאר שם כ"יועצו של פרעה", יש לזה ג' אופנים: א' מפחד "להתחיל עם פרעה" ולבסוף נותן עצה שמהרסת את מצרים! הב' לא רוצה "להתחיל" עם אף א' ויושב ושותק. ואז בא היצה"ר לג' וטוען שמכיון שבין כך אינו יכול להציל את הבנים, עדיף "להתפשר" עליהם, ובכך להשאר "בפנים" ולהציל לכה"פ את הבנות. אומרת תורה: ה"יועץ" אחראי לומר האמת עפ"י תורה, ולא ליכנס ל"חשבונות" שהם נגד התורה. ולדעת ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים", ורק שלו יש הזכות שזה יכול לעבור דרכו! משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 Synopsis [Continued.] Regarding Yisro, who spoke against the decree that “Every boy that is born you shall cast into the river,” a “big question” arises: among the three advisors, Bilaam voted in favor of the decree, and Iyov was silent, leaving Yisro in the minority – meaning that he wouldn’t be able to annul the decree in any case. If so, why did he vote against the decree, forcing himself to flee, and effectively abandoning the Jewish people in Egypt? Wouldn’t it have been better for him to vote in favor of the decree (or at least to remain silent), so that at least he could remain “Pharaoh’s advisor” and be able to ensure that the girls could receive a kosher education and live Jewish lives? The answer is that Yisro, who was a non-Jew but an upright person, spoke the truth, even though he knew it wouldn’t change the decree and that he would have to flee. The lesson is that when someone is a member of a community council and the like, and it is suggested that he should compromise on one part of the Torah so that he can at least remain in his position as “Pharaoh’s advisor,” there are three possible responses: (1) to give Pharaoh advice that ultimately ruins Egypt, out of fear of starting up with Pharaoh; (2) to remain silent, out of fear of starting up with anyone; (3) to compromise, in the belief that since he can’t save the boys anyway, at least he should retain his position so that he can save the girls. The Torah says that an advisor is obligated to speak the truth of the Torah, without getting entangled in calculations that are contrary to the Torah. He must know that “relief and salvation will arise for the Jews,” and he simply has the privilege that it might come through him. Excerpt from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

166

יום ג' פ' שמות, י"ד טבת, ה'תשפ"ה

Jan 14, 2025

11:29

התוכן גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות] בעבודת ה': כשנולד ילד יהודי ו"פרעה" בא לאם הילד וטוען שיש להשליך אותו מיד לתוך ה"יאור" ממנו מתפרנסת המדינה (כמו "נילוס" במצרים) כדי שבבוא הזמן יוכל לפרנס בני ביתו וכו', ובנוגע לחינוך היהודי שלו מספיק ה"סאָנדיי סקול"... ‏–‏ צריך להיות ה"חכמות נשים בנתה ביתה". היא צריכה לדעת שזוהי גזירת פרעה (והכי קשה מכל הגזירות), דבאמת החינוך לתורה ומצוות צריך להתחיל מיד כשנולד, וזהו הדרך להבטיח הפרנסה. כי "נילוס" הוא הפרנסה של גוים, אבל פרנסתו של יהודי הוא רק ע"י "אתם הדבקים בה' אלקיכם ‏–‏ ההליכה בדרכיו של ה', ואז ‏–‏ חיים", ו"מאן דיהיב חיי יהיב מזונא". משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 Synopsis Pharaohs’ decree that “Every boy who is born you shall cast into the river” (as it says in sheini of Parashas Shemos) in terms of Divine service: When a Jewish child is born, and “Pharaoh” comes to the child’s mother and argues that she must throw the child into the “river,” because the river sustains the entire country (like the Nile in Egypt), so that when the time comes he’ll be able to provide for his family, and as far as Jewish education, it’s enough to send the child to Sunday school – we need the “wisest of women that builds her house” – she must know that this is a decree from Pharaoh, (and the harshest decree of all), because the truth is that is that the child must be educated in the path of Torah and mitzvos from birth. And this is how they will receive sustenance, because the Nile is the sustenance for non-Jews, whereas a Jew’s sustenance comes only through “cleaving to Hashem your G-d” – following Hashem’s path, and then you will be “alive” – “The One who provides life provides sustenance.” Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 לעילוי נשמת הילד חייל בצבאות ה' שלום דובער ע"ה בן – יבלחט"א – ר' זלמן יוסף הלוי שליט"א ליום היארצייט שלו י"ד טבת תנצב"ה

167

יום א' פ' תולדות, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 24, 2024

9:01

התוכן הוראה ממ"ש [בראשון דפ' תולדות] בהתחלת הפרשה "ואלה תולדות יצחק" עפ"י מ"ש רש"י "יעקב ועשו האמורים בפרשה": בעצם ובשרש – אין מציאותו של עשו, אלא כל מציאותו הוא זה שהוא "אמור בפרשה" כ"תולדות יצחק" – שענינו לפעול צחוק למעלה שזהו ע"י העבודה דאתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא, ועי"ז נשלם הכוונה דדירה בתחתונים וכו'. ואפילו כאשר הנשמה (יעקב) יורדת למטה למצב של "תולדות", ונמצאת בעולם, "בפרשה" מלשון הפרשה – מופרש משרשה, ושם נראה שישנה מציאות של עשו – בכוחה לפעול ע"י לימוד התורה ("בפרשה") ש"עס זאל זיך אָנהערן" אצלו וגם בעשו ואוה"ע עצמם, בגילוי, שכל מציאותו של עשו הוא בשביל "תולדות יצחק" ו"אמור הפרשה", עד שהם מסייעים לבנ"י בעבודתם בכלל ועאכו"כ באה"ק. משיחת מוצש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 Synopsis On the verse, “These are the descendants of Yitzchak,” Rashi says, “Yaakov and Esav who are mentioned in the parashah.” In essence, Esav has no existence other than being “mentioned in the parashah,” just like the “descendants of Yitzchak” – who causes laughter by transforming darkness to light and making a dwelling for Hashem in this world. Even when the soul (Yaakov) descends to the level of “descendants,” to this world where it finds itself in a “parashah” in the sense of hafrashah – separated from its root, and where it seems that Esav does exist – it has the ability, through Torah study (“in the parashah”) to perceive openly that Esav’s entire existence is only for the “descendants of Yitzchak,” and to be “mentioned in the parashah,” and for Esav and the nations themselves to perceive this, to the point that they assist the Jewish people in their service in general, and all the more so in the Holy Land. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Shabbos Mevarchim Kislev 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

168

יום ה' פ' לך לך, ו' מרחשון, אור לז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 7, 2024

10:39

התוכן ענין ז' חשון – שבו היו העולים לרגל של חג הסוכות – שהשמחה בחג זה, "חג האסיף", היתה הגדולה ביותר מבין ג' הרגלים – יוצאים מא"י לחו"ל (ולכן לא היו שואלים גשמים עד יום זה. וגם בזמן שאין ביהמ"ק הנציחו זאת: בא"י נשאר הדין שמתחילים לשאול גשמים בז' חשון, וכן בענין שנוגע לסוחרים – שכאשר כותבים בשטר התאריך "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון), הוא – לחבר את הקדושה והשמחה שהיתה בביהמ"ק, שכל זמן שהיו בא"י היו עדיין תחת רושם זה, עם החולין. ובזמננו: עד ז' חשון עומדים עדיין תחת הרושם של קדושת ימי חודש תשרי ובמיוחד שמח"ת, אבל גם למחרת, בחיי היום-יומיים ובעניני החולין של כאו"א, צ"ל ניכר החילוק שנעשה בהם כתוצאה מרושם זה. עיקר הקדושה בביהמ"ק הי' בקדה"ק מקום הארון – ענין הלוחות וספר תורה. וזהו תפקיד הישיבות בכלל וישיבת תומכי-תמימים בפרט – החדרת ענין התורה, מתוך חיות ושמחה, בכל בית יהודי. משיחת אור ליום ד' פ' לך לך, מוצאי ז' מרחשון ה'תשכ"ב, לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024 Synopsis 7 Cheshvan marks the day when the pilgrims would reach the border of Eretz Yisrael on their way home from the pilgrimage for Sukkos. This is why they would wait until this day to start asking for rain, a law that remains in practice even today. Additionally, in business transactions, when a document sets a time of “after the festival,” without providing a specific date, the default date is 7 Cheshvan. The role of this day, which marks the boundary between the inspiration of Simchas Torah and the beginning of mundane life, is to merge the two, such that the impact of Simchas Torah can be seen in how one lives his daily life. The holiest part of the Beis Hamikdash was the Holy of Holies, the place of the Aron – which housed the Luchos and the Sefer Torah. And this is the function of a yeshiva, especially Tomchei Temimim – to make Torah permeate every Jewish home, with joy and passion. Excerpt from sichah of Tuesday night, Parashas Lech Lecha, Motzaei 7 Cheshvan 5722, to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024

169

יום ועש"ק פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 8, 2024

10:29

התוכן עה"פ "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וגו'" איתא בגמ' "ששון זו מילה" שנאמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" שאמר דוד המלך בנוגע למצות מילה. מובא ברמב"ם שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות עוה"ז. וזהו החילוק בין ענין המילה כפי שהוא אצל אוה"ע וכפי שהוא אצל בנ"י: אצל אוה"ע ה"ז ענין של צער וכאב, ועושים זאת רק כדי להמנע עי"ז מענין של סכנה וצער גדול יותר, אבל אצל בנ"י ענין המילה הו"ע של שמחה, הוא שמח "כמוצא שלל רב", שלחם עם אויב גדול וניצח אותו באופן כזה שהוא לקח ממנו "שלל רב". ובפרטיות יותר: אופן הנהגת היהודי בעוה"ז הגשמי היא לא שהנשמה תיבדל מהגוף והעולם ולא תתעסק עמהם, אלא אדרבה - להתקשר עם נפה"ב והגוף וחלקו בעולם, ושם תהי' הנהגתו באופן ד"בכל דרכיך דעהו" – לקחת מעניני עוה"ז "שלל רב", ע"י שמשתמש בהם לעניני קדושה. וזוהי המעלה בבעלי עסק שעסוקים רוב ימיהם בעניני עוה"ז (על יושבי אוהל), שה"שלל" מעניני עוה"ז שלהם הוא "שלל רב" לאמיתתו. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy, and gladness and honor,” the Gemara states, “Gladness refers to circumcision,” as it says, “I am glad over Your word like one who finds great spoil” – a verse about the mitzvah of bris milah. The Rambam states that circumcision weakens the newborn’s desire for this world. And this is the difference between the circumcision performed by gentiles, and the mitzvah of bris milah performed by Jews: for a gentile, circumcision is something painful, which they do only to avoid an even greater pain. But for a Jew, it is a cause for gladness and rejoicing, “like one who finds great spoil.” One obtains “great spoil” by conquering a powerful enemy so decisively that not only does the enemy no longer pose a threat, but the conqueror takes for himself that which previously belonged to the enemy. Similarly, Hashem didn’t create the soul to remain in heaven; rather, He sent it into a body a body and animal soul in this world to engage the world and conquer it, and thereby to take physicality as “great spoil” for holiness by “Knowing Him in all your ways” etc. This is the advantage of working people (over scholars): because they spend the majority of their time engaged in the world, they are the ones who truly take “great spoil” from the world and use it for holiness. Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024

170

יום א' פ' וירא, ט' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 10, 2024

10:36

התוכן [הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024 Synopsis [The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?! 2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024

171

יום ב' פ' וירא, י' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 11, 2024

12:44

התוכן אחז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". ומזה מובן שכמו שהעבודה עם עצמו צ"ל באופן של "עזוב תעזוב עמו" – שמשתף גם את גופו בעבודת ה' של הנשמה "לעשות צדקה ומשפט" [כמ"ש בשני דפ' וירא], וכמו"כ צ"ל בנוגע להשפעה על העולם כולו, שהתכלית היא שזה יהי' באופן של ""פדה בשלום נפשי" (וכמו שכתב אדה"ז בקשר לגאולתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ"). והדרך לזה הוא ע"י שנותן דוגמא פשוטה מהגוף – טובת הרגל (אע"פ שהוא גדול יותר בכמות) לא להתנהג כפי שהוא רוצה אלא לפי רצון השכל שבראש (לפי שהוא גדול יותר באיכות). ובנמשל – כאשר מתבוננים בזה רואים שבאמת זהו טובת הגוף לא למלאות את תאוותו ורצונו אלא להתנהג לפי רצון הנשמה. זה שתובעים ממנו להתאפק מלמלאות תאוותו, אי"ז בשביל "טובה" לאחרים, אלא טובתו האישית! ע"י הסבר זה אפשר בקלות "לעשות בארץ" באופן של "שלום". ואשרי אלו שזכו וזיכו את הרבים! ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024 Synopsis Our Sages taught, “A person is obligated to say, ‘The world was created for me.’” This indicates that just as one’s service with himself requires that “You shall surely help along with him” – getting the body to participate in the soul’s service “to do righteousness and justice” (as it says in sheini of Parashas Vayera), the same applies to one’s service of impacting the whole world. This can be done by way of example from the body: just as it is in the best interest of the foot (which is greater in quantity) not to do what it wants, but to listen to the head (which is greater in quality) – so, too, you can explain to a person that it is in the body’s best interest not to fulfill its own desires, but to follow the desire of the soul. When it is demanded of a person to restrain himself from fulfilling his desires, he’s not doing a “favor” for someone else, but doing something for his own bodily benefit. With this explanation it’s possible easily “to do in the world” in a manner of “peace.” 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024

172

יום ג' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 12, 2024

11:25

התוכן ביאור הבטחת הקב"ה ע"י ירמיהו [לרחל אמנו, בהמשך למ"ש לפנ"ז: "רחל מבכה על בני'. . כי איננו. ."] "יש שכר לפעולתך גו' ושבו בנים לגבולם": "ירמיהו" הנביא, שאמר ריבוי נבואות אודות מרירת הגלות, אומר, שלמרות שנמצאים במצב של גלות שהיא דבר המר ביותר, יש לדעת שבכחם של בנ"י להפוך מצב זה לטוב, וזוהי הכוונה בגלות המרה - להוכיח עי"ז את מעלתן של בנ"י, כי ע"י העבודה ב"עולם המזדעזע" והפיכתו לטוב, מתגלים כחות הנעלמים של בנ"י הנדרשים כדי להפך את חושך הגלות לטוב. והעבודה היא "פעולתך" - פעולה שאינה שליחות ישירה מאת ה' כ"א עבודה שבוחרים בה, ע"ד "כל מעשיך לשם שמים", והיינו, שלא מסתגרים בבית ומתעסקים עם חינוך בני הבית, אלא יוצאים מן הבית כדי לפעול ולהשפיע גם בחוץ. וירמיהו מבטיח ש"יש שכר לפעולתך" - "ושבו בנים מארץ אויב . . ושבו בנים לגבולם". ב' חלקים משיחת ר"ח סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 Synopsis Yirmiyahu Hanavi prophesied Hashem’s promise (to Rochel Imeinu, following the previous verse, “Rachel weeping for her children…for they are not”) that “there is reward for your work…and the children shall return to their own border.” Yirmiyahu, whose name connotes bitterness, and who said many prophecies about the bitterness of exile, says that although we are in exile, which is the most bitter thing possible, one should know that a Jew has the ability to transform it to good. And this is the purpose of the bitter exile – to bring out the deep power of the Jewish people to transform darkness to light. This task is called “your work” – it’s not a direct instruction from Hashem, but something chooses on their own, akin to “all your deeds being for the sake of heaven.” Meaning, one doesn’t confine themself in their own home focusing only on their own self and family, but goes out to impact the world as well. And Yirmiyahu promises that “there is reward for your work” – “and they shall come back from the land of the enemy…and the children shall return to their own border.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Sivan 5746. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 לזכות שמעי'ה אבטליון בן שרה שי'

173

יום ד' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 13, 2024

10:22

התוכן בכל מקום ובכל זמן ישנה התגברות הקליפה בענין מסויים. ובמדינה זו – בזבוז יתר על ענינים חיצוניים של יופי וקישוט הבית, מבלי להתחשב אפי' בהיכולת והאפשריות הכספית, ובלבד שיוכלו להתחרות ולהתעלות על השכן או השכנתה... – לא בנוגע להוצאת בניו לתלמוד תורה או לשלחם לישיבה טובה יותר אלא בנוגע לענינים חיצוניים של מה בכך. בדוגמת המנהג בה"קאָלאָניעס" (המושבות) להתחרות מי יכול לירוק למרחוק יותר..., וזה בא מצד זה שמונחים ב"הנחות העולם". כתוצאה מהנהגה זו בל ימלט שלא יחסר בכל הדרוש להוצאות בעניני קדושה; תיקון הדבר – שה"עקרת הבית" תערוך סדר באופן ניהול הוצאות הבית, לחשב את הדרוש לעניני קדושה, וגם במה שנשאר – לזכור הפתגם שגם מה שמותר – לא צריך. משיחת מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 Synopsis Every time and place has its area in which the kelipah is especially dominant. In this country, it is excessive spending on externalities like home decorations and furniture, out of a desire to outdo the neighbors, even if one can’t afford it and has to borrow money, Not to outdo them in to spending on one’s children’s Torah education or sending them to a better yeshiva, but on trivialities. It brings to mind how in the shul of a Russian farming colony, in order to choose who would be the gabbai, they would have a contest to see who could spit the farthest…Inevitably, this problem will result in a family lacking money for true needs, i.e., matters of holiness. The remedy is for the woman of the house to manage household expenses in an orderly fashion, by calculating what is available and what is needed for matters of holiness – and then, even if money remains, to remember the saying that “what is permissible is unnecessary.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

174

יום ה' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 14, 2024

11:34

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש עה"פ [בפ' בלק] "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" ש"כבר קדמוך זריזותי' דאברהם שנאמר [בפ' וירא] וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": מצד החושך כפול ומכופל של הגלות אפ"ל "הצדקה" להחסרון לפעמים בעניני תומ"צ וכו', כי ה"מלמד זכות" על בנ"י טוען, היות ש"כל ישראל בני מלכים הם", הנה כשלוקחים "בן מלך" ומשליכים אותו בין פחותים אין פלא ש"נטרפה דעתו" ובמילא ה"ה פטור מן המצות! אבל אז נעמד כנגדו "צד השמאל" וטוען, אם כך, איך יש לו דעת כשמגיע לעניני מסחר וכיו"ב... – למה אין לו את הזריזות ד"וישכם אברהם בבוקר" אבל את הזריזות ד"ויקם בלעם בבוקר" יש לו?!..., וע"ז עונים לו שבפועל "כבר קדמוך אברהם", והוא מוריש זריזות זו לכל בניו אחריו, וזריזות זו, אף אם היא בהעלם, מבטלת את (הענינים שיכולים לצאת מ)הזריזות דבלעם! ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024 Synopsis On the verse (in Parashas Balak), “Bilaam got up early in the morning and saddled his she-donkey,” the Midrash says, “You have already been preceded by the alacrity of Avraham, as it says, ‘Avraham got up early in the morning and saddled his donkey.’” In the double and redoubled darkness of the exile, one can justify the fact that he is sometimes deficient in Torah and mitzvos on the basis that “All the Jewish people are sons of kings,” and when you put the prince among lowly people, it is no wonder that he “loses his mind,” in which case he is exempt from mitzvos. But then the opposing side argues that if so, how does he have a head when it comes to doing business etc.…why does he not have the alacrity of “Avraham getting up early in the morning,” but he does have the alacrity of “Bilaam getting up early in the morning?! The response to this argument is that “You have already been preceded by Avraham,” and Avraham bequeaths his alacrity to all his descendants after him. Although it may be concealed, this alacrity nullifies (any potential consequence of) the alacrity of Bilaam. 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024

175

יום ועש"ק פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 15, 2024

9:04

התוכן "ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'" [הפטורת פ' וירא]. ומבאר אדה"ז במאמרו: ד"ואשה" קאי על כאו"א מישראל. "צעקה אל אלישע" – זה הקב"ה. "עבדך אישי מת", פי' אישי הוא אש יו"ד, בחי' יו"ד ונקודת הנפש שהי' בבחי' אהבה כרשפי אש – "מת". ובמילא הנושה, היצה"ר, "בא לקחת את שני ילדיי – אהבה ויראה הנולדים מהמוחין – לו לעבדים". "ויאמר אלי' אלישע מה יש לך בבית, ותאמר אין לי כ"א אסוך שמן" – נקודת היהדות. "ויאמר לה כו' כלים רקים אל תמעיטי", דאף שהכלים היו רקים, כנ"ל, מ"מ צריך למלאותם מנקודת היהדות. ועי"ז "ואת ובניך תחיו בנותר" – החיות שלו תהי' בעבודה מבחי' "ונותר" – סוכ"ע. וההוראה: כאשר יהודי הוא במצב של "מאן דנפל מדרגי' אקרי מת", אל לו ליפול ברוחו, כי הירידה היא צורך עלי'. ומגיעים לזה ע"י "כלים רקים" – ענין התשובה. [מאמר זה קשור עם א' ממאמרי אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שמכינים עתה לדפוס והיתה התקוה שיהיו מוכנים לקראת יום ההולדת שלו בכ' מרחשון, ובפועל הספר עדיין לא מוכן...] חלק מהאמר אור לכ' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 Synopsis On the Haftorah, “A woman of the wives of the disciples of the prophets…” the Alter Rebbe explains in a maamar: The “woman” refers to every Jew. “Elisha” refers to Hashem. “Your servant, my husband (ishi) has died” – refers to the level of eish-yud, where the yud (the inner core of the soul) being expressed in fiery love. But this level “has died,” and therefore the “creditor” – the yetzer hara, “has come to take my two children” – the love and awe, which are born from the the intellect – “for himself as slaves.” “And Elisha said to her…’what do you have in the house?’ And she said…nothing but a jug of oil.’” The oil is the soul’s inner core; Elisha told her to borrow “empty vessels,” and “not a few,” meaning, although the vessels are empty, as above, nevertheless you must fill them from the inner core, and in this way, “You and your sons will live with the remainder” – the service stemming from the level of Sovev Kol Almin. The lesson is that when a Jew has fallen from his previous level – “one who falls from their level is considered dead” – he shouldn’t become discouraged, because the purpose of the fall is to later rise up to an even higher level. And this happens through the “empty vessels” – the service of teshuvah. (There’s a related maamar of the Rebbe Rashab, which is included in the sefer currently being prepared for print; I hoped it would be ready in time for the birthday on 20 Cheshvan, but the sefer hasn’t yet been completed…) Excerpt from maamar (k’ein sichah) of 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

176

יום א' פ' חיי שרה, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 17, 2024

12:18

התוכן א) עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון וגו'" פרש"י: "ע"י בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה". בהוספת רש"י "פרחה נשמתה ממנה" מתרץ שאלת ה"בן חמש" למה נגרמה עי"ז מיתת שרה והרי יודע על מקרים של מיתה ולא נגרמה עי"ז מיתת האם ר"ל?! וע"ז פרש"י שכאן הי' זה באופן של דבר והיפוכו – בתחילה סיפרו לה ש"נזדמן בנה לשחיטה" ומיד לאח"ז – ההיפך – "וכמעט שלא נשחט", וזה הביא שיהי' "פרחה נשמתה" – פריחה הלוך ושוב בנשמתה ולכן "מתה". ב) מבואר בזהר ש"קרית ארבע היא חברון" קאי על הד' יסודות כפי שהם מחוברים יחד וכו', ומכאן התשובה לטוענים שמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת שכל דבר מורכב מד' יסודות, לקח א"ז מספרי אוה"ע – (דנוסף על האיסור לומר כך על מ"ש הרמב"ם ביד החזקה – ) זה מובא בזהר! ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי-שרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024 Synopsis (1) On the verse (in rishon of Parashas Chayei Sarah), “Sarah died in Kiryas Arba, which is Chevron…”, Rashi says: As a result of the news of the Akeidah, that her son had been designated to be slaughtered and was almost slaughtered, her soul flew out of her and she died.” Rashi adds the words “her soul flew out of her” to address the question of the five-year-old beginning to study Scripture: a child knows that many people have died whose mothers didn’t die upon hearing about it Rachmana litzlan, so why did Sarah die upon hearing that Yitzchak had almost been slaughtered? Rashi addresses this by indicating that the issue was the back and forth: first she was told that “her son had been designated for slaughter,” and immediately afterwards she was told that he wasn’t slaughtered. This caused “her soul to fly out of her” – flying back and forth – and therefore “she died.” (2) The Zohar says that “Kiryas Arba, which is Chevron” refers to the four elements as they are combined together etc. This is the answer to those who argue that when the Rambam says in Hilchos Yesodei HaTorah that everything is comprised of four elements, he took it from non-Jewish sources chas v’shalom: (In addition to the fact that you can’t say such a thing about something the Rambam writes in Yad Hachazakah) – it’s obviously not from non-Jewish sources because it is stated in the Zohar. 2 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024

177

יום ב' פ' חיי שרה, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 18, 2024

10:04

התוכן זה לא מספיק להיות "זקן - זה שקנה חכמה" שלומד תורה לעצמו, אלא צ"ל גם הענין (שחז"ל למדו ממ"ש [בשני דפ' חיי שרה] "ואברהם זקן", שאברהם הי') "זקן ויושב בישיבה": למסור שיעורי תורה ברבים, או, אם בינתיים אינו שייך לזה, לדאוג שתהי' "ישיבה" במקומו בה יוכלו ללמוד תורה ברבים. וכמ"ש לאחרונה בענין "תן לי יבנה וחכמי'", שיש להשתדל שבמקום שקיימת ישיבה - שיתוסף בזה בכמות ובאיכות, ובמקום שאין ישיבה - להקים ישיבה! ונחיצות ההשתדלות בזה בתקופה זו במיוחד מובן עפ"י מאחז"ל "אני חומה זו תורה" שתורה מגינה על בנ"י, ומכיון שכל ישראל הם "קומה אחת שלימה", הנה ע"י לימוד התורה שלו בכ"מ שהוא, נפעל עי"ז הגנה על כל בנ"י בכל מקום שהם. ועי"ז זוכים למ"ש בהמשך לזה "וה' ברך את אברהם בכל", עד שזוכים ל"עולמך תראה בחייך" ע"ד מאחז"ל עה"פ בנוגע לאברהם. א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024 Synopsis It’s not enough to be an “elder – this is one who has acquired wisdom” who learns Torah for oneself. Rather, one must emulate Avraham, who was “an elder and would sit in yeshiva,” as our Sages derive from the verse “Avraham was old” (in sheini of Parashas Chayei Sarah). That is, one must give Torah classes for the public, and if one isn’t holding there yet, he must make sure there’s a yeshivah in his city where Torah can be studied publicly. As discussed lately regarding Rabban Yochanan ben Zakai’s request to “Give me Yavneh and its Sages” – one must see to it that wherever there is a yeshivah, it should be expanded in quality and quantity, and wherever there is no yeshiva – one should be established. This is especially important now, as our Sages taught, “I am a wall – this refers to Torah” – Torah protects the Jewish people. Since all Jews are one body, one Jew studying Torah wherever he is brings protection to all Jews everywhere. And in this way, we merit the next part of the verse, “and Hashem had blessed Avraham with everything,” and we merit to “see your world in your lifetime” as the Sages said regarding Avraham. Sichah from farbrengen of Tuesday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024

178

יום ג' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 19, 2024

10:24

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' חיי שרהבנוגע לאליעזר עבד אברהם ש"ויהי הוא טרם כלה לדבר וגו'" כבר נתקיים בקשתו בפועל: לא זו בלבד שאין ליהודי להתפעל מכללות הירידה בגלות, בידעו שכאשר מתפלל להקב"ה הרי הוא נענה תיכף ומיד, אלא יתירה מזו - בהיותו יורשו של אברהם הרי הוא נענה באופן של "טרם כלה לדבר"! וזה שאי"ז באופן של "טרם יקראו ואני אענה", הוא, כי בכדי שלא יהי' באופן של "נהמא דכיסופא" צריכים עכ"פ את ה"אצבע קטנה" שלו - להתחיל את התפלה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 Synopsis Shelishi of Parashas Chayei Sarah states that Eliezer’s request was already fulfilled “before he had finished speaking.” The lesson is that a Jew has no reason to be deterred by the exile, because when he davens to Hashem he is answered not only immediately, but – as a descendent of Avraham Avinu – before he even finishes speaking. And the only reason it’s not the case that “when they have not yet called, I will respond” is so that the fulfillment of one’s needs doesn’t come as “bread of shame”: one must at least put in the minimal effort of his “little finger” – at least beginning to daven. 2 excerpts from sichah Monday night, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 לזכות התמים מנחם מענדל שי' מאצקין לרגל הכנסו לגיל המצוות ביום ח"י מרחשון ה'תשפ"הנדבת הוריו ר' פרץ וחי'ה מושקא שיחיו מאצקין

179

יום ד' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 20, 2024

11:17

התוכן תובעים מכל אחד שמזמן לזמן, ובפרט עכשיו בשעה שיושב בהתוועדות, להתנתק מכל עניניו ולהתקשר לנשיא דורנו! ובנוגע לעניננו: אע"פ שהתוועדות זו קשורה עם מאורע שאירע לפני 120 שנה [בשנת כתר"א] באיזה עיירה ברוסיא, צ"ל "נזכרים"‏ – ‏תובעים ממנו שיתנתק מכל הענינים שמסביבו ולחיות ענין זה מחדש, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה‏ – ‏"ונעשים". ["זאָלסטו פועל זיין ביי זיך אַז איצטער.. ביסטו אַ חסיד פון דעם רבי'ן נשיא דורנו וואָס ער איז ממלא מקומו פון בעל יום ההולדת.. און אַלס אַ חסיד דאַרפסטו ביי זיך פועל זיין אַז דו ווערסט אויס מציאות פאַר זיך!!! .. איצטער ביסטו ניט פב"פ.. דו ביסט מער ניט ווי אַ חסיד פון נשיא דורנו!!.. ער זאָל זיך אָפּרייסן פון זיך און פון דעם גאַנצן אַרום, און זיך אַוועקשטעלן אין אַ מעמד ומצב אַז אָט איז ער און אָט איז דער רבי נ"ע..."]. ובאמת זה צ"ל לא רק בנוגע ליום-ההולדת אלא בכלל, כדאי שמזמן לזמן, ומה טוב‏ – ‏בכל יום ויום, להתבודד לכמה רגעים ולפעול ע"ע שירגיש כמו שהוא עומד עכשיו ליד הר סיני ומקבל את התורה מחדש! ובאופן של "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן..." ["ביז אַז ער הייבט אָן שוויצן בפועל!"]. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024 Synopsis It is demanded of every individual, from time to time, and especially now when sitting at a farbrengen, to disconnect from everything and connect to the nasi of our generation. In this case: even though this farbrengen is in connection with an event that occurred 120 years ago in some Russian town, it must be “remembered” – a person must disconnect from his surrounding and relive it anew, and in such a way that leads to action – “and observed”: as a chasid of the Nasi of our generation, you must bring himself to the feeling that your only identity is that of being a chasid of the Nasi of our generation! And the truth is, this applies not just to a day like this; in general, it is appropriate from time to time – and even better, every day – to spend a few moments alone and bring oneself to the feeling that he is standing now at Har Sinai and receiving the Torah anew! And “Just as there, it was in reverence, fear, and trembling, and sweat, so too here” – to the point that one actually begins to sweat. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024

180

יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ה

Nov 21, 2024

11:00

התוכן לכל יהודי צ"ל הרחבה בענינים גשמיים בטוב הנראה והנגלה (וכמסופר על הצ"צ שכאשר חסיד הביא לו מתנה (רהיט צבוע), אמר לו שהוא לא צריך א"ז, אבל שיתן א"ז לבנו, המהר"ש...), אבל ביחד עם זה – לא בזה צ"ל השיקוע והתענוג. וכמו שחסידים מספרים על הרה"צ ר"י מרוזין, שסדר הנהגתו הי' בהרחבה עד שהי' הולך עם (סוג) נעליים של זהב, אבל בלי סולי'ה... ובמילא הי' מתענה בהליכתו!). לפחות פעם ביום/בשבוע, עליו לההתבודד ולצייר לעצמו הנהגת אבי-זקנו שכל חיותו הי' בעניני תומ"צ, ולפעול כך גם בעצמו לפחות באותם רגעים, וזה ישפיע על הנהגתו במשך היום כולו; אע"פ ש"החושך יכסה ארץ וגו'" וכ"א רואה איך ש"מלכיות מתגרות זו בזו", יודע כל א' שגם בזמן הגלות בעוה"ז הגשמי הנה "מ[בחי'] אין יבוא עזרי" ו"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ו"הנה" הוא לשון שמחה – שעוסק בעבודת ה' מתוך שמחה שפורצת גדר וכו'. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 Synopsis Every Jew must have physical abundance and open and revealed good (like the story of the Tzemach Tzedek – when a chasid brought him a gift of painted furniture, the Tzemach Tzedek said that he doesn’t need it, but that the chasid should give it to his son, the Rebbe Maharash). But at the same time, physical abundance shouldn’t be one’s passion and focus in life. As Chassidim said of the Ruzhiner, he conducted himself opulently, to the point that he wore golden slippers, but without soles – so it hurt when he walked! At least once a day or once a week, one must take time alone to picture the image of his great-grandfather, whose whole vitality in life was Torah and mitzvos, and to bring about the same in his own life, at least during those moments. This will impact his behavior throughout the entire day; although “darkness covers the other etc.,” and everyone sees the “nations provoking one another,” still everyone knows that even during exile in this physical world, “from where will my help come” (from the level of Ayin), and “Behold the Guardian of the Jewish people will neither sleep nor slumber” – “Behold” is an expression of joy – serving Hashem with joy, which breaks through boundaries etc. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

181

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 22, 2024

8:19

התוכן עה"פ בחמישי דפ' חיי שרה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו'" מפרש רש"י: " . . שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצוי' בעיסה וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו". ועפי"ז מרומז כאן ג' המצוות שנשי ישראל במיוחד נצטוו עליהם (כמדובר לאחרונה): א) נרות שבת ויו"ט ב) כשרות האכילה ושתי' ג) טהרת המשפחה ("ענן קשור על האהל" הוא ענין הצניעות וכמ"ש "גן נעול אחותי כלה"). ועפ"י המבואר שרבקה היתה אז בת שלש, מובן שאין לחכות בכ"ז עד לאחרי החתונה וכיו"ב אלא להתחיל בזה כבר מגיל שלש. ועוד: הרי לאחרי הסתלקות שרה הדליק אברהם נש"ק, ובכ"ז, הענין ד"נר דלוק מערב שבת עד ערב שבת" הי' דוקא אצל הנש"ק של ילדה בת שלש!‏ ‏משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 Synopsis On the verse in chamishi of Parashas Chayei Sarah, “And Yitzchak brought her to the tent of Sarah his mother etc.,” Rashi states, “…for as long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos, a blessing was found in the dough, and a cloud was attached to the tent. When she died, these things ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This alludes to the three mivtzoim that apply particularly to women (as we’ve been discussing lately): (1) Shabbos candles; (2) Kashrus; (3) Taharas Hamishpacha (“a cloud attached to the tent” refers to modesty, as it says, “a locked garden is my sister my bride”). At the time, Rivkah was three years old; this indicates that there’s no need to wait until marriage, rather this can begin at age three. Moreover, although after Sarah’s passing, Avraham lit Shabbos candles, nevertheless, the fact that “a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos” happened only as a result of the Shabbos candles lit by Rivkah, a three-year-old girl. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

182

יום ד' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 6, 2024

9:14

התוכן אברהם אבינו הי' "מלך" ואעפ"כ אמר לו הקב"ה [בראשון דפ' לך לך] "לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך". ואע"פ שהדרך גורמת למיעוט פרי' ורבי' ממון ושם, מ"מ הובטח לו "ואעשך לגוי גדול (בנים) ואברכך (בממון) ואגדלה שמך". וההוראה: מי שחושב שמוטב לו לישב בביתו ובעירו במקום של כבוד שאז יוכל לפעול יותר בעניני יהדות משא"כ כאשר ילך בדרך שממעטת בפרי' ורבי' בממון ובשם וכו' – עליו לדעת שדוקא כאשר מקיים את ה"לך לך מארצך וגו'" והולך בשליחות הקב"ה, נעשה עי"ז "ואגדלה שמך" בגו"ר! וכהלימוד מהנהגת הסנהדרין, "חכמים נבונים מופלגים בחכמת התורה", שעבודתם עפ"י תורה התבטאה בזה – לחגור המתנים בחבלים ולחזור בעיירות ישראל ללמד תורה ולשמור ולהציל יהודי מאיסור מיתה [ואם הם לא התנהגו כך וכתוצאה מזה יהי' יהודי שיצטרכו לשפוט משפט מוות הרי הם אשמים בכך ונק' סנהדרין "חובלנית"!], עד לאיסור קל של ד"ס! משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 Synopsis Hashem told him [in Rishon of Parashas Lech Lecha], “Go forth from you land and from your birthplace and from your father’s house, to the land that I will show you” – even though beforehand Avraham was settled and established and respected as a king. And although “traveling diminishes procreation, it diminishes money, and it diminishes one’s name,” nevertheless Hashem promised Avraham that “I will make you into a great nation (children) and I will bless you (with money) and I will aggrandize your name…” The lesson is this: one may think that he can accomplish more for Yiddishkeit by remaining in his current place and position of honor, whereas traveling will diminish him etc. But he should know that it is specifically when “you go forth from your land” etc., on a mission of Hashem, that “your name will be aggrandized” physically and spiritually. As we similarly learn from the Sanhedrin: although the members of the Sanhedrin were “exceptionally wise and understanding in the wisdom of the Torah” – nevertheless their job required them to go out and travel among the Jewish cities, to teach the Jewish people and prevent them from committing any sins, ranging from the most severe (if, because of their failure to educate a Jew properly, he ended up sinning and being sentenced to death, they are at fault, and they are called a “destructive Sanhedrin”) to even a minor Rabbinic requirement. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

183

יום ב' פ' תולדות, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 25, 2024

10:57

התוכן בקשר לדיני שור תם ושור מועד [בשני דפ' משפטים]כותב הרמב"ם:"בהמה שהועדה וחזרה בה מדבר שהועדה בו חזרה לתמותה" ואפי' אם השינוי הוא בדבר הכי קטן וכו': גם מי ש"יצרו תקפו" והתרגל בהנהגה בלתי-רצוי' שע"י "נפש הבהמית" (שור) ונעשה "מועד" ר"ל, יכול לחזור לתמותו ע"י שינוי הכי קל ‏–‏ הרהור תשובה, ואז ה"ה נעלה יותר אפי' מצדיק גמור ("תם" מעיקרא). וא' ממעלות הבעלי-תשובה היא ש"צועקין ונענין מיד", ולכן, בזמננו ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" והעבודה היא של בעלי-תשובה, צריכים לצעוק שרוצים משיח ‏–‏ "במילא מאַכט מען אַ "געוואַלד": היתכן עדיין לא בא?! עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא בא! . . מ'מאָנט תכלית! און דער תכלית איז אַז יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו בעגלא דידן ממש!". ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024 Synopsis Regarding the laws of a shor tam and shor muad [derived from sheini of Parshas Mishpatim], the Rambam writes: “When an animal was classified as muad, and then it changes its conduct, it reverts to its tam status.” This applies even in cases where the change in the animal’s behavior was very minor. Similarly, even one whose yetzer overtakes him, causing him to become a “muad” Rachmana litzlan – he can revert to his “tam” status even with the most minor positive change – even a thought of teshuvah etc. And he then attains a level even higher than that of a comlete tzaddik (i.e., one who remained a “tam” from the outset). One of the advantages of baalei teshuvah is that “They cry out and are answered immediately”; therefore, in our time, when “Because of our sins we have been exiled from our land,” and our service is that of baalei teshuvah, we must cry out for Moshiach and demand: How is it possible that he still has not come?! We demand tachlis – and the tachlis is that Moshiach come and redeem us and lead us upright to our land, in our time literally. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024

184

יום ג' פ' תולדות, כ"ה מרחשון – "דידן נצח", ה'תשפ"ה

Nov 26, 2024

10:27

התוכן החיד"א מביא ממדרש, שג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, היו ביחד 15 שנה, [תקופה בפ' תולדות], שהרי אברהם נסתלק כשיעקב הי' בן 15 שנה. והרי גם ג' אבות החסידות, הבעש"ט המגיד ואדה"ז היו ביחד 15 שנה, שהרי אדה"ז נולד בשנת קה"ת והבעש"ט נסתלק בשנת תק"כ! וזה מ"ש שם שבאותו זמן למדו ביחד (רק) 15 שעה ביום, ה"ז כיון ששאר היום הי' בשביל צרכי הגוף, ואי"ז זמן מתאים ללימוד התורה שצ"ל "באימה ביראה ברתת ובזיעה", אבל פשוט שכל היום, גם בעניניהם הגשמיים, היו בבחי' "מרכבה" לאלקות. וזהו גם מה שחסידות תובעת שצ"ל העבודה גם עם ענינים הגשמיים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 Synopsis The Chida cites the Midrash stating that there were fifteen years when all three Avos were alive at the same time (Avraham passed away when Yaakov was 15 years old). Similarly, there were fifteen years when the three Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe – were alive at the same time. (The Alter Rebbe was born in 5505 (1745), and the Baal Shem Tov passed away in 5520 (1760).) It further says that during that time, the Avos spent (only) 15 hours a day learning Torah together, with the remaining hours of the day designated for their physical needs. (The time used for physical needs wasn’t suitable for Torah study, which must be done “with reverence and fear and trembling and sweat.”) But obviously, they still served as a “chariot” for G-dliness the entire day, even when they were involved in physical matters. Likewise, Chassidus demands that a Jew serve Hashem with his physical matters as well. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

185

יום ד' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 27, 2024

11:10

התוכן זה עצמו שבנ"י נמצאים בגלות ובמעמד ומצב ד"אתם המעט מכל העמים" – צריך לפעול בהם רגש של תוקף וגאון, וכאשר למרות כל הקשיים והנסיונות, עומדים בתוקף ומתנהגים עפ"י התורה בחיי היום-יומיים, וזה ניכר עליהם גם כשהולכים ברחוב – זוכים עי"ז לכבוד והערצה בעיני העמים, והעיקר – להוספה בברכות ה'; הוראה מסיום שיעור תהלים היומי "תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי": "שה" קאי על בנ"י, וכמ"ש "שה פזורה ישראל". כאשר יהודי עושה "חשבון" משנה החולפת ומגיע למסקנא ש"תעה" לרגע אחד מדרך התורה (כתוצאה מזה גופא שנמצאים בגלות, "שה פזורה ישראל") – אין לו ליפול ברוחו, כי בודאי שהקב"ה, בהיותו "רועה נאמן", "בקש עבדך" – יבקש ויחפש את ה"שה" עד שיחזירנה למקומה! כי האמת היא שגם אז "מצותיך לא שכחתי" (ומה שלא קיים מצוה מסויימת כדרוש הוא רק מפני ש"תעה" וחשב שאינו יכול). וזה מתבטא בזה ש"אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", כבהתחלת השיעור: שאפי' כאשר אינו עוסק בתורה – שיחתו היא ע"ד יוקר מעלת התורה. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה - לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024 Synopsis The very fact that the Jewish people are in exile and “the least numerous of all the peoples” must evoke in them a feeling of strength and pride, in that despite all the difficulties and challenges, they stand strong and conduct themselves according the Torah in their daily lives, and in a way that is recognizable even when they walk in the street.This brings them respect and honor in the eyes of the nations, and most importantly – it brings increased blessings from Hashem. The end of today’s daily Tehillim states, “I went astray like a lost lamb; seek Your servant, for I did not forget Your commandments.” The lamb refers to the Jewish people, “a scattered lamb is the Jewish people.” When a Jew makes an accounting of the outgoing year, and reaches the conclusion that he strayed momentarily from the path of Torah (as a result of being in exile, “scattered”) – he should not feel dejected, because it is certain thatHashem, the “Faithful Shepherd” is “seeking His servant” – looking and searching for the lamb to return it to its place. And the truth is that even when a Jew strays, “I did not forget Your commandments” (the fact that he didn’t keep a certain mitzvah properly is only because he strayed and thought he didn’t have the ability to do it). This is expressed in the fact that “I love Your Torah! All day it is my conversation, as it says at the beginning of today’s Tehillim: even when one isn’t engaged in Torah – his conversation is about the Torah’s preciousness. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to Nshei Ubnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024

186

יום ה' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 28, 2024

10:52

התוכן ביום כ"ז מר-חשון נצטווה נח "צא מן התיבה וגו'" [כמ"ש ברביעי דפ' נח]. ולכאורה הרי ידוע שהענין ד"תיבת נח" קאי על "תיבות התורה והתפילה", ושהמצב ב"תיבת נח" הי' ע"ד ימות המשיח ש"וגר זאב עם כבש" וכו', וא"כ למה צווהו הקב"ה "צא מן התיבה"?! והביאור‏ – ‏"נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים", וזה נעשה דוקא ע"י העבודה בענינים הארציים שמחוץ ל"תיבה". ולכן: התחלת העבודה צ"ל ב"בא אל התיבה"‏ – ‏תיבות התפילה, ואח"כ "מביהכנ"ס לביהמ"ד"‏ – ‏תיבות התורה, אבל לאח"ז, ועם ה"נתינת-כח" מזה, צ"ל העבודה של "הנהג בהם מנהג דרך ארץ": לעשות מענינים הארציים‏ – ‏"דרך ארץ", ע"י ש"ושמרו דרך הוי'". ולכן צ"ל "הנהג בהם וכו'"‏ – ‏שהיהודי יהי' המנהיג של העולם ולא להיפך ח"ו. וזוהי ההוראה מיום כ"ז מר-חשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 Synopsis On 27 Marcheshvan Noach was commanded to “Leave the Teivah etc.” (as it says in revi’i of Parashas Noach). Seemingly, being that Noach’s Teivah represents the words (“teivos”) of Torah and Tefillah, and the state in the Teivah was a taste of the days of Moshiach when “the wolf will live with the lamb” etc.; why was Noach commanded to leave the Teivah? The answer is that “the Holy One, blessed be He, desired to have a dwelling place for Him in the lower realms,” which is accomplished specifically by a Jew’s service with the physical reality outside the Teivah. Therefore, while the first step of one’s service is to “enter the Teivah” – the words of Tefillah, and then “from the synagogue to the study hall” – the words of Torah – but afterwards, once he has been empowered by the words of Torah and Tefillah, he must “conduct himself with them according to the way of the world”: to infuse “the world” with “the way of the world” – by “keeping the way of Hashem.” Therefore, one must “conduct himself with them etc.” – a Jew must be a leader of the world, and not the reverse, chas v’shalom. This is the lesson from 27 Marcheshvan. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

187

יום ועש"ק פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 29, 2024

8:49

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! אלא שבזה מרומז גודל מעלתם של בנ"י: "תולדות" מורה על כללות שליחות בנ"י לעולם להוליד "תולדות" ‏–‏ "תולדותיהם של צדיקים ‏–‏ "ועמך כולם צדיקים" ‏–‏ מעשים טובים", ולפני קיום שליחותו מקדים הקב"ה ונותן לו "נח נח" ‏–‏ "נייחא בעליונים (עניני הנשמה) ונייחא בתחתונים (עניני הגוף)! ב) מעלת הגוף של יהודי ביחס לנשמתו, שדוקא בו, שהוא יש הגשמי, ניכר שמתהווה מעצומ"ה ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין וכו'", ונמצא דגופו של יהודי הוא למע' מכל סדר ההשתלשלות! ועוד. משיחת אור לכ"ח מרחשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 Synopsis A Jew should not wonder how he can have an effect on the entire world – because the conduct of all the countries in the world is determined on Rosh Hashana, as we say on Rosh Hashana, “Concerning countries, [judgment] is pronounced on [this day],” in accordance with the degree of feeling with which the Jewish people say U’nesaneh Tokef, and after that they accept His kingship during Keser, and they say that “He is our G-d . . . He will save us and He will redeem us . . . I am Hashem your G-d!” The fact that during the exile the Jewish people require the help of the non-Jewish nations is only because Hashem wants it to be that way; a Jew should not feel down because of it, and certainly he shouldn’t be embarrassed of his Yiddishkeit or sacrifice any part of Yiddishkeit G-d forbid, but to the contrary – one should be proud of it! And we should show the world that “There is one nation,” that even in exile, “their laws differ from [those] of every nation,” just like Mordechai who “neither kneeled nor prostrated himself!” This must be expressed in every detail of daily life, and we must educate our children in this fashion. This is the only way in which the non-Jews will respect the Jewish people, and they will be happy that they have the privilege to help them. Excerpt from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5743 – to women and girls. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

188

יום א' פ' ויצא, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 1, 2024

9:59

התוכן "ראש חודש", חידוש הלבנה לאחרי וע"י מיעוטה שקודם לכן, מורה על מעלת ענין העבודה, ובלשון חז"ל "לכי ומעטי עצמך", שע"י עבודת הלבנה במיעוט עצמה נעשה בה "לכי"‏ – ‏עלי' לדרגא נעלית יותר. ועד"ז ע"י ה"יפקד מושבך"‏ – ‏מלשון חסרון ומיעוט, נעשה ה"ונפקדת" (מלשון זכרון). ועד"ז ע"י ירידת הנשמה למטה ה"ה מתעלית לבחי' "מהלך". וזהו גם ענינו של "כסלו" שמורכב מב' חלקים‏ – ‏"כס" "לו": ע"י "כס" מלשון כיסוי והעלם, באים לשלימות הגילוי‏ – ‏"לו" 1) ו' פעמים ו' (כ"א מהשש מדות כפי שכלולה משש) בגימ' ל"ו 2) "אלה" (גילוי)‏ – ‏בגימ' ל"ו; בחודש כסלו כו"כ ימים מיוחדים: ט', י', י"ט כסלו, ימי החנוכה, שנמשכים גם לתוך חודש טבת‏ – ‏"ירח שהגוף נהנה מן הגוף", כל בנ"י קוראים חודש זה "חודש הגאולה". ועוד. ב' חלקים משיחת אור לר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 Synopsis Rosh Chodesh, when the moon is renewed after previously being diminished, signifies the quality of Divine service, in the words of our Sages, [Hashem told the moon to], “Go and diminish yourself”: the moon’s service diminishing itself enables it to “go” – to reach a higher level. Similarly, through “your seat being empty (yipaked)”, you are “remembered” (“v’nifkadeta”). And similarly, as a result of the soul’s descent below, it is later elevated to become a mehalech. This is also the significance of the month of Kislev, whose name is comprised of “kes” and “36”: as a result of kes, which means covered and hidden, we reach the ultimate revelation, represented by the number 36, which is 6 times 6 (each of the six attributes comprised of all six). Moreover, 36 is the gematria of the word Eileh(“These”), which connotes revelation. The month of Kislev is full of special days: 9 Kislev, 10 Kislev, 19 Kislev, the days of Chanukah, which also extend into Teves – “the month when the body takes pleasure in another body,” and the entire Jewish people call this month “the month of redemption.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Kislev, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 לע"נ ר' יהודה בן משה יעקב ע"ה ביסטאן ליום היארצייט שלו אדר"ח כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

189

יום ב' פ' ויצא, יום הבהיר בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 2, 2024

10:02

התוכן פתיחה בברכת "א גוט חודש"; חודש כסלו הוא חודש חסידי, כמובן אפי' לילד שנתחנך בבית חסידי ‏–‏ בו יום הסתלקות של הרב המגיד, חג הגאולה י"ט כסלו, חנוכה הקשור עם נס השמן הקשור עם "פנימיות התורה" וכו'. הוראה למעשה בפועל ‏–‏ להוסיף בלימוד פנימיות התורה בכל ימי חודש כסלו, וכדאי שזה יכלול גם "אַ וואָרט" מתורתם של שלשה אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדה"ז, ומי שיש ביכלתו ‏–‏ ילמוד גם מתורתם של שאר הנשיאים, ותבוא עליו ברכה כשימסור לחבירו ויעוררו על הוספה זו, ולעשות כן בכל מקום ששומעים, או שימסרו, דברים אלו! ב' חלקים משיחת יום ד' פ' תולדות, אור לראש חודש כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 Synopsis Kislev is a Chassidishe month, as understood even to a child raised in a Chassidishe home; it contains the passing of the Maggid, the holiday of redemption 19 Kislev, Chanukah which is associated with the miracle of the oil,which is associated with the inner dimension of Torah etc. The practical lesson is to increase in studying the inner dimension of Torah throughout the month, and it is worthwhile to include something from each of the three Avos of Chassidus: the Baal Shem Tov, the Magid, and the Alter Rebbe, and whoever is able, should also learn something from the other Nesi’im as well. And one should inspire his friend to do the same. 2 excerpts from sichah of Wednesday, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות * לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

190

יום ג' פ' ויצא, ב' כסלו – דידן נצח, ה'תשפ"ה

Dec 3, 2024

10:18

התוכן עה"פ [א' דפ' ויצא] "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" פרש"י: "קיפל ה' כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו". השאלה בפסוק היא (לכאו') שממ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי'" משמע ששכב על כל א"י, ולכן צ"ל ש"קיפל ה' כל א"י תחתיו". ומשמעות ההבטחה היא, כמ"ש במפרשים, שכל הארץ תהא נוחה ליכבש לבניו כד' אמות (שטח שגוף אדם תופס). וצ"ל: 1) לפי"ז – חסר מפרש"י העיקר – הסיום "כד' אמות"? 2) רש"י אינו מעתיק מהפסוק המילה "הארץ", ומזה, שההכרח לפירושו הוא רק מהמלים "שוכב עלי'" שמעתיק. 3) מדוע גם עה"פ בפ' לך לך "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו'" לא מתרץ רש"י (כבזהר שם) איך שייך שאברהם יראה את "כל הארץ" (ת' על ת' פרסה)? 4) הלשון בגמ' הוא "מלמד שקיפל . . שתהא נוחה ליכבש לבניו", שהנס פעל "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו", אבל רש"י כותב "רמז לו שתהא נוחה וכו'", שהנס הגדול הזה לא פעל כלום ורק בא רק לרמז לו שכך יהי'?! [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024 Synopsis On the verse (in rishon of Parashas Vayetzei), “the land that you are lying upon I will give to you,” Rashi says: “The Holy One, blessed be He, folded the entire Eretz Yisrael under him. He hinted to him that it would be easy for his descendants to conquer it.” Seemingly, the difficulty in the verse is that it says, “the land that you are lying upon,” which implies that he was lying on the entire Eretz Yisrael, and therefore Rashi explains that the entire Eretz Yisrael was folded under him. As the commentaries on Rashi explain, the implication is that the entire Eretz Yisrael would be as easy for Yaakov’s descendants to conquer as an area of four cubits (the area taken up by a human body). However: (1) Based on this, the main point is missing from Rashi: Rashi only says it will be “easy to conquer,” without specifying that it will be “as easy as four cubits.” (2) In his heading to this comment, Rashi quotes only the words “lying upon,” but not “the land.” This indicates that Rashi’s explanation is derived not from “the land” but only from the words “lying upon.” (3) An earlier verse about Avraham states, “For the entire land that you see I will give to you etc.” Why doesn’t Rashi similarly address there (as the Zohar does) how it was possible for Avraham to see “the entire land” from one place? (4) The Gemara says, “This teaches that He folded…so that it would be easy for his descendants to conquer,” meaning the miraculous folding of the land caused it to be easy for them. But Rashi here says only that, “He hinted to him that it would be easy,” meaning this whole tremendous miracle didn’t actually effect anything, but only hinted to him what was going to happen? [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024

191

יום ד' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 4, 2024

11:04

התוכן [המשך] והביאור: מ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" עצמו לא מחייב לפרש ששכב על כל "הארץ", כי אפשר לפרש ששכב רק על חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר, וכן מ"ש "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" אפשר לפרש שראה בפועל רק חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר (ונוסף לזה ששם, בהמשך למ"ש לפנ"ז "שא נא עיניך וראה", אפשר לפרש שה' אמר לאברהם לעלות על הר גבוה שמשם אכן יוכל לראות את כל הארץ). השאלה בפסוק כאן היא מדוע כ' "שוכב עלי'" בכלל ולא "הארץ הזאת"? ובפרט – שענין ה"שכיבה" הוא היפך ענין הכיבוש?! ויתירה מזו: אברהם גופא הצטווה אח"כ "קום התהלך בארץ וגו'" ורק בזה הפגין בעלות. וע"ז מתרץ רש"י שה' עשה הנס של "שוכב עלי'" – על כל הארץ – כדי לרמז לו שכיבוש כל הארץ ע"י בניו תהי' להם נוח וקל בלי שום טירחא כמו "שכיבה"! (וזוהי ההוספה בהבטחה זו על של אברהם שהיתה קשורה עדיין באיזו טירחא של "קום התהלך בארץ וגו'"). [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 Synopsis [Continued.] The answer is: The expression, “the land that you are lying upon I will give to you” doesn’t necessarily imply that he was lying on the entire land, because you can explain that it merely indicates which land it means. Similarly, in the verse, “For the entire land that you see I will give to you etc.,” you can explain that this expression merely indicates which land. (Additionally, before that verse, it says, “Raise your eyes and see,” which could mean that Avraham was told to climb up a mountain from where he could in fact see the entire land). The question in this verse, then, is why does it say, “[the land that] you are lying upon” at all: why didn’t it simply say, “this land”? Especially considering that “lying down” connotes the opposite of conquering? Rashi addresses this by explaining that the miracle here was expressed specifically in the fact that he was “lying upon it” – upon the entire land – hinting to him that his descendants’ conquest of the land would be as easy and effortless as lying down. This is the advantage of the promise to Yaakov over the promise to Avraham who, to demonstrate his ownership of the land, had to put in effort, “Rise, walk in the land, along its length and breadth etc.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

192

יום ה' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 5, 2024

11:40

התוכן [המשך] וההוראה הנפלאה: לכיבוש א"י לא צריכים שום דבר רק ההתעקשות של "שוכב עלי'"! וכאשר אינם-יהודים באים וטוענים וכו' – לא צריכים מלחמות או להתווכח וכו' אלא להודיע שרוצים "לשכב" ו"לנוח" עלי' – על כל ת' על ת' פרסא של א"י ששוכב תחת כל יהודי כבן יעקב אבינו! זה שצריכים כלי-נשק וכו' ה"ז מכיון שבפועל נמצאים בגלות ויש דין מיוחד בהל' שבת שלא לפתוח הארץ לפניהם וכו', אבל בנוגע לדיון על עצם א"י, הנה אפי' "שעל א'" בהיותו חלק מהארץ עליו שכב יעקב ה"ז שייך ליהודי! ועליו רק להכריז ולהתעקש להיות "שוכב עלי'" – על כל א"י! ועי"ז פועלים שהארץ "תהא נוחה ליכבש" בפועל. ולפי"ז נמצא שמ"ש רש"י שהנס הי' "רמז לו שתהא הארץ נוחה ליכבש וכו'" הוא שלא בערך יותר ממ"ש הגמ': לפי הגמ' הנס פעל רק "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו" אם וכאשר ירצו ויעשו פעולתם בזה, אבל לפרש"י רמז הנסשכיבוש הארץ "תהא נוחה ליכבש לבניו" כ"שכיבה" בעלמא, והי' בזה גם הבשורה טובה שכן (ירצו ו)יהי' בפועל [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024 Synopsis The remarkable lesson from this miracle is that conquering Eretz Yisrael requires nothing more than insisting on “lying upon it”! When non-Jews come with claims etc., there’s no need to fight them or argue, but to simply declare that you desire “to lie down” and “rest” upon it – over the entire four hundred parsah by four hundred of Eretz Yisrael, which lies beneath every single Jew, as a descendant of Yaakov Avinu. The fact that weapons and the like are needed is because, practically speaking, we are in exile, and there is a separate law in Hilchos Shabbos not to “open the land to them,” etc. But regarding Eretz Yisrael itself, every single step of it is part of the land that Yaakov was “lying upon,” and it belongs to the Jewish people. The Jewish people must only declare and insist on “lying upon it” – upon the entire Eretz Yisrael. In this way, it will be “easy to conquer” in a practical sense. Thus, when Rashi says that the miracle of folding the land under Yaakov was a hint to him that the land would be easy to conquer, he is talking about an incomparably greater miracle than the Gemara, which states only that the miracle occurred “so that the land would be easy for his descendants to conquer for,” meaning if and when they decide to conquer it and take action toward that goal. But according to Rashi, the miracle hinted to Yaakov that (1) they will in fact desire to conquer it, and (2) when they do so, it will be as “easy for his descendants to conquer it” as simply as “lying upon it.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024

193

יום ועש"ק פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 6, 2024

9:55

התוכן [המשך] כאשר בנ"י רק מכריזים בתוקף שברצונם "לישכב" עלי' – על כל ת' על ת' פרסה של א"י – "ושכבתם ואין מחריד", שלזה צריכים "ונתתי שלום בארץ" – באים הגויים וצועקים שרצונם בשלום, ומהר! שהרי אז ישנה הבטחת ה' ש"תהא הארץ נוחה ליכבש" כד' אמות בלבד ש"שוכב עלי'" (שבהם מתפשט בחי' היחידה שבנפש של יהודי). ורק צריכים ללמוד ממ"ש בפ' השבוע שגם כאשר יהודי ישן (אבל) כיהודי – נעשים הד' אמות שלו – א"י, וה' "מקפל" תחתיו את כל א"י ונעשה עליו בעה"ב, ומביא שלום גם לבניו וכו'! ויה"ר שכבר לא יצטרכו לדבר ע"ד זה, ואחרי שבנ"י, בראותם שהגויים "סירבו לקחת", התפכחו ומסרבים לוותר יותר – שיתפסו שכל הסברא לוותר היתה טעות לכתחילה ולהודות בטעותם, והעיקר לעמוד בתוקף במעשה להיות "שוכב עלי'" על כל א"י! ואז יראו קיום ההבטחה ש"הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה ולזרעך וגו'" עד "והשיבותיך אל האדמה" בפשטות במהרה בימינו ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 Synopsis When the Jewish people firmly declare their desire to “lie upon it” – upon the entire 400 parsa by 400 parsa of Eretz Yisrael – “You will lie down and none will frighten you,” which requires that Hashem “grant peace in the land” – then the nations come crying out that they want peace, and quickly. Because then we have Hashem’s promise that “it will be easy to conquer” like four amos (the seat of the yechidah of the soul). We need only learn from this week’s parshah: even when a Jew sleeps (but as a Jew) – his four amos become Eretz Yisrael, and Hashem “folds” the entire Eretz Yisrael under him, making him owner of it, and bringing peace for his children as well. May it be Hashem’s will that we no longer need to discuss these issues, and that the Jews, having seen that the nations refuse to accept, and having come to their sensing and refusing to make any further concessions, realize that the entire notion of concessions was a mistake, and admit their mistake. And the main thing is to act firmly by “lying upon” the entire Eretz Yisrael. Then we will see the fulfillment of the promise, “The land that you are lying upon, I will give to you and to your descendants,” until “I will bring you back to the land” in the literal sense, speedily in our days. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 לזכות ר' זלמן מנחם מענדל בן בת שבע שי' פייגענסאהן ליום ההולדת שלו השישים – ה' כסלו ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

194

יום א' פ' וישלח, ז' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 8, 2024

10:57

התוכן ההוראה ממ"ש בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו .. כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי וגו'", וכפרש"י: "גרתי בגימט' תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'": ידוע שעשו הי' ישראל מומר, ומכאן רואים שהדרך לקרב יהודי עוד יותר ליהדות אינו כדעת הטועים ע"י שמוותרים ומתפשרים על כמה ענינים ועי"ז ימצאו חן בעיניו וכו', אלא להיפך – הוא מכריז ומודיע לו ש"תרי"ג מצוות שמרתי"! – הוא חלק מעם ישראל שכ"א מהם ירש את כל התרי"ג מצוות, בלי פשרות. ודוקא עי"ז, כאשר ההוא רואה שהוא אומר לו את כל האמת ואינו עושה "פשרות", הוא ישא חן בעיניו ויסמוך עליו וכו'. ודוקא בדרך זה מצליחים! משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024 Synopsis On the words “Yaakov sent angels ahead of him…Thus you shall say to my master, Esav…I have been sojourning with Lavan…”, Rashi says: “‘I have been sojourning’ (גרתי) has the numerical value of 613 (תרי"ג), indicating: I sojourned with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos etc.” Esav was considered an apostate Jew; from this, we see that the way to bring a Jew closer to Yiddishkeit is not, as some mistakenly think, by compromising on Yiddishkeit to try and find favor in his eyes, etc., but just the opposite: one should declare and make clear to him that “I have kept the 613 mitzvos!” – he is part of the Jewish people, each of whom has inherited all 613 mitzvos, without compromise. And specifically in this way, when the other Jew sees that he is being told the whole truth without compromise, he will trust him and listen to him etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024

195

יום ב' פ' וישלח, ח' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 9, 2024

11:01

התוכן אע"פ ש"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", ואין מעמד ומצב טוב יותר מלימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט אם גם משפיע על הסביבה שיהי' "תרי"ג מצוות שמרתי", ולכאו' נתקיים אצלו ה"אני נבראתי לשמש את קוני" – ישנו ציווי והוראה בתורה שעליו לדעת שכ"ז אינו אלא "גרתי", ענין של "גירות", ואין זה מקומו! מקומו הוא באה"ק כפשוטה! וכל המצוות שמקיימים בזמן הגלות הן רק "ציונים" ו"סימנים" למצוות דלעתיד לבוא ד"ושם נעשה לפניך כמצות רצונך", ועד"ז בנוגע לתורה, שאע"פ שהתורה היא "חמדה גנוזה", ו"כל הקורא ושונה בתורה – עכשיו – הקב"ה קורא ושונה כנגדו" – ה"ה "הבל" לגבי תורתו של משיח, ועליו לשאוף ולעשות כל התלוי בו להביאו בפועל! אלא שאסור ליפול ח"ו ביאוש ובעצבות מפני אריכות הגלות, כי צ"ל "עבדו את ה' בשמחה", ועבודת ה', שכוללת הציווי ד"בכל דרכיך דעהו", ה"ה 24 שעות ביום! משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024 Synopsis One might think that if “I have been sojourning with Lavan and I kept the 613 mitzvos” he has already fulfilled his Divine purpose, “to serve my Maker,” because there is nothing greater than learning Torah and doing mitzvos. Nevertheless the Torah commands and teaches thatone must know that all of this is merely “sojourning” – it’s only a “temporary residence,” not his true place. A Jew’s true place is in the Holy Land, in the literal sense. All the mitzvos observed during the exile are only “markers” and “signs” of the mitzvos as they will be performed in the future era, when “there we will do according to the command of Your will.” It is similar regarding Torah: although the Torah is a “hidden treasure,” and “whoever reads and studies Torah, the Holy One, blessed be He, reads and studies opposite him” even now – nevertheless it is merely “breath” compared to the Torah of Moshiach, and one must yearn and do everything in his power to bring about that time. But one must not chas v’shalom fall into despair or sadness due to the length of the exile, for one must “serve Hashem with joy,” and Divine service, including the obligation to “Know Him in all your ways” applies 24 hours a day. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5741. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024

196

יום ג' פ' וישלח, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 10, 2024

9:19

התוכן מהענינים המיוחדים שמצינו אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" ‏–‏ יום ההולדת ויום ההילולא שלו הם באותו יום בחודש ‏–‏ ט' כסלו, וכמו שהי' אצל משה רבינו (וצ"ב למה לא מצינו כך גם בשאר הצדיקים). וכיון ש"הנשיא הוא הכל" מובן שענין זה נמשך לכל ההולכים באורחותיו. יום ההילולא שלו, שאז כל "עבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי . . ופועל ישועות בקרב הארץ", מהווה נתינת-כח שההחלטות טובות שמקבלים ביום זה יבואו לידי מעשה בפועל. ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024 Synopsis One of the unique aspects we find regarding the Mitteler Rebbe is the concept that his birthday and yahrzeit are both on the same day, 9 Kislev – “The Holy One, blessed be He, completes the years of the righteous from day to day” – similar to Moshe Rabbeinu. (Further examination is required as to why we don’t find this with other tzaddikim.) Being that “the Nasi is everything”, it is understood that this quality extends to all who follow in his ways. His yahrzeit, when all the “service he worked throughout his entire life…is revealed and shines openly…and works salvations in the midst of the earth,” empowers us to bring the positive resolutions made on this day to fruition. 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024

197

יום א' פ' בהר, י"א אייר, ה'תשפ"ד

May 19, 2024

11:24

התוכן ידוע השאלה על מ"ש בתחלת פ' בהר "כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" – הרי ה"שש שנים תזרע שדך וגו'" באים לפני ה"שנה השביעית", "ושבתה הארץ שבת לה'"?! אלא שכאן באה ההוראה בקשר לענין החינוך, שזהו הרי פקוח נפש ממש להשתדל שכל ילד יהודי יקבל חינוך עפ"י תורה: ישנם הורים השואלים/הטוענים "וכי תאמרו מה נאכל"?! – במה יתפרנס הילד כאשר הוא יגדל?! והרי רואים שגם התורה [בפ' בהר] מתייחסת לשאלה זאת! והתשובה היא: נכון, עפ"י תורה יש מקום לשאלה זו, כי צ"ל עשי' בדרך הטבע – "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ומ"מ יש לדעת, שאי"ז אלא "כלי", והאמת היא ש"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", "ברכת ה' היא תעשיר", "וצויתי את ברכתי בשנה הששית" – הברכה וההשפעה וההצלחה באים מאת הקב"ה. ובמילא עיקר חינוך וחיות הילדים צ"ל בהליכה בדרכי ה' בתומ"צ כדי לזכות לברכת ה' ולא להיות מונחים יותר מדי ב"כלי"... משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 Synopsis The beginning of Parashas Behar states: “…When you come to the land…the land shall rest a Shabbos to Hashem. Six years you may sow your field….” The question is asked: why does the verse place “the land shall rest a Shabbos to Hashem” first, if the seventh year only comes after the “Six years you may sow etc.”? This teaches us a fundamental lesson regarding proper Jewish education (which is truly a matter of saving lives): Some parents say, “What will we eat’”?! – how will the child make a living when he grows up; they argue that even the Torah addresses this question (in Parashas Behar). The answer is that while this is indeed a valid question according to the Torah, because “One may not rely on a miracle,” and must earn a living via natural means (“And Hashem your G-d will bless you in all that you do”), nevertheless, one must know that the natural means is only a “vessel,” but it is the “blessing of Hashem that makes rich” – “I will command My blessing for you in the sixth year….” Therefore, the main focus of the child’s education and energy must be on following Hashem’s ways and keeping His Torah and mitzvos. In this way he will merit Hashem’s blessing; the focus must not be on the vessel. Excerpt from sichah of Lag B’Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

198

יום ד' פ' אחרי-מות, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ד

May 1, 2024

10:50

התוכן הענין של ספירת העומר [כמ"ש ברביעי דפ' אמור] הוא שסופרים ימים. ולכאו' מהו התועלת בזה?! אלא, מכיון שתכלית ימים אלו הוא - תוכנם, להזכר על ה"עומר", ואם אינו סופר היום "לעומר" - הפסיד היום! ומזה לימוד נפלא על הצורך לייקר הזמן -כי לכל רגע שניתן לאדם יש תכלית מסויימת - למלא את שליחותו של הקב"ה המוטלת עליו לקיים ברגע זה, ודוקא עי"ז נעשה רגע זה למציאות בעלת תוכן אמיתי, ואם עובר רגע ללא תוכן המתאים, הרי לא זו בלבד שחסר אצלו המעשה שהי' יכול לעשות ברגע זה, אלא גם כללות המציאות דרגע זה! וע"ד שהי' אצל אאע"ה שהי' "בא בימים" - ימיו היו שלמים, "מלאים" בתוכן אמיתי, וענין זה בא בירושה לכאו"א מישראל, ויש לו הכחות שכל רגע ורגע מהיום יהי' ממולא בתוכן אמיתי! ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024 Synopsis Seemingly, what is the point of counting days during Sefiras HaOmer [as described in the fourth Aliyah of Emor]? The point of the Omer is to remember the Omer offering (“to the Omer”), and if one fails to count a day, he loses that day. This teaches us a wondrous lesson about the importance of valuing time: every moment a person is given is for a specific purpose – to give the moment true meaning by using it to fulfill his Divine mission for that moment. If a moment passes without being properly filled with meaning, he not only loses the deed he could have done at that moment, rather, he also loses the very moment itself. It says that Avraham Avinu was “coming in days,” meaning, his days were complete, filled with true meaning. This ability is given to every Jew as an inheritance, to fill every moment of the day with true meaning. Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024

199

יום ה' פ' אחרי-מות, כ"ד ניסן, ה'תשפ"ד

May 2, 2024

10:26

התוכן "חכמה" (ללא קשר להנהגה בפועל) יש גם בגוים אבל לא ענין ה"תורה" (הוראה שמיישמים אותה בפועל). כי כדי לפעול עם האדם לוותר על כבודו, על הקנאה והתאוה וכדומה – אין הדבר אפשרי אא"כ זה מיוסד על קיום רצונו של בורא העולם ומנהיגו. ובדורנו זה, כאשר דוקא אצל אותו עם שהתפאר בענינים של חכמה ומדע חקירה ומוסר וכו' הי' היפך הענין דצדק ויושר באופן הכי מבהיל – הוכח זאת. וזהו גם מה שמסכת אבות, שבו מדובר בעניני מוסר ומדות טובות, מתחיל "משה קיבל תורה מסיני", שכן זוהי הערובה היחידה להנהגה עפ"י צדק ויושר בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת – "והעמידו תלמידים הרבה" (כהמשך המשנה). וכמדובר כמ"פ ש"הרבה" פירושו שלא שייך ריבוי גדול יותר! היינו שלא נשאר אפילו יהודי אחד שאינו בכלל זה. ועד"ז צ"ל ההשפעה על אוה"ע. וכאשר ה"דברים יוצאים מן הלב – נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם", ורואה "פרי טוב בעמלו". ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024 Synopsis “Wisdom” (unmoored from practical deed) can be found even among the nations, but “Torah” comes only from Sinai. Because to get a person to forego his own honor, jealousy, and desires etc. – is impossible unless built on the foundation of fulfilling the will of the Creator and Ruler of the world. This is especially proven in our generation, the nation which boasted of being the most advanced in wisdom, science, philosophy and morality etc. – stooped to the most horrifying evil. This is also why Pirkei Avos, which is about ethics and positive traits, begins with “Moshe received the Torah from Sinai.” Because that is the only guarantee for just and upright conduct with regards to oneself and others. The Mishna continues, “Raise many students.” “Many” means that not even one Jew remains unreached; similarly, we must influence the nations of the world as well. And “Words spoken from the heart enter the heart and have their effect,” allowing one to see “good fruits from his labor.” Two excerpts from sichah of 12 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024

200

יום ועש"ק פ' אחרי-מות, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ד

May 3, 2024

12:57

התוכן בסיום מס' יומא מביאה המשנה הפסוק "מקוה ישראל ה'" ואומרת ע"ז "מה מקוה מטהר את ישראל אף הקב"ה מטהר את ישראל". וצ"ע הראי' ממקוה שהקב"ה מטהר את ישראל?! אלא אם יאמר א' שאינו מאמין שהקב"ה בעצמו מתעסק לטהר את הטמאים שעשו נגד רצונוית', "רחץ הוי' את צואת בנות ציון" – הלא מתאים יותר שהוא ישלח לצורך זה מלאך, נביא, רב, שמש..., בשביל מה עליו בעצמו להתעסק בזה"?! ע"ז באה הראי' ממקוה: זה שמקוה מטהרת את הטמאים, וכמה טמאים שלא יטבלו בה הרי היא נשארת בטהרתה, ה"ז דוקא בגלל שהיא מציאות (היחידה שהקב"ה נתן בעולם) שאין לה שום שייכות לטומאה כלל, ואינה בגדר לקבל טומאה (וברוחניות ה"ז התורה ש"אינה מקבלת טומאה"). ועד"ז, דוקא הקב"ה בעצמו שהוא היחיד השלם בתכלית השלימות, ואינו בגדר לקבל טומאה ח"ו, יכול להתעסק עם הטמאים ולטהרם! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 Synopsis At the end of Masechta Yoma, the Mishnah cites the verse “The mikveh of the Jewish people is Hashem,” and says, “Just as a mikveh purifies the impure, so does the Holy One, Blessed be He, purify the Jewish people.” A person might say, he doesn’t believe that Hashem Himself deals with purifying the impure – i.e. someone who has transgressed His will. Seemingly it would be more fitting for Hashem to send a messenger, an angel, an navi, a rabbi to do it, rather than do it Himself?! But a mikveh proves Hashem does so Himself: the mikveh purifies the impure, and no matter how many impure people immerse in it, it remains pure, precisely because it is the one thing in the world that is entirely unsusceptible to impurity at all, and cannot become impure. (In spiritual terms: the Torah cannot become impure). Similarly, it is precisely Hashem Himself, the one perfect being, Who cannot become impure – Who can deal with purifying the impure. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'