Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1357 episodes

Name

Release Date

Duration

101

יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר, ה'תשפ"ו

Mar 15, 2026

9:58

התוכן "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן וגו' [ריש פ' ויקרא]. בכל אדם יש בחי' זרע אדם וזרע בהמה, שהוא נפה"א ונפה"ב, ופי' אדם כי יקריב וגו' הוא, שבחי' "אדם", נפה"א, מקריב ומעלה את בחי' ה"בהמה", נפה"ב. ועוד זאת, שקרבן זה פועל עילוי גם בבחי' אדם עצמו. ויש לקשר זה עם מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', דתוכן מלחמה זו היא מלחמת נפה"א עם נפה"ב, שנפה"א "תקרב" את נפה"ב. וגם האדם עצמו מתעלה עי"ז – "פדה בשלום נפשי". ובאופן של "שלום" דקאי על לימוד (פנימיות) התורה. "מן הבקר" – בחי' שמאל וגבורה, העבודה ד"לעולם ירגיז אדם וכו'". "מן הצאן" – התעוררות רחמים רבים לפני ה' על נפשו וכו' ע"י ההתבוננות במעמדו ומצבו הפרטי. "מן העוף", ששרש העופות הוא מ"פני נשר" שהוא רחמני, מדת הרחמים שאינה מתעוררת ע"י התבוננות (כב"צאן") אלא מצד העצם שבו. חלק ממאמר אור ליו"ד כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), “When a person brings from you a korban to Hashem…from animals, from cattle or from the flock …”: The “person” inside a Jew (the G-dly soul) brings and elevates the “animal” (the animal soul), and this elevates not only the animal, but also the person (the G‑dly soul) itself. This relates to maamarim of our Rebbeim on the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me…”: The “battle” is the struggle between the G-dly soul and the animal soul, where the G-dly soul brings the animal soul as an offering. As a result, the “soul is “redeemed in peace,” meaning the G-dly soul itself is elevated, and in a manner of peace, which refers to the study of (the inner dimension of) Torah. “From cattle” represents the attribute of gevurah, the service “inciting the good inclination against the evil inclination.” “From the flock” represents awakening abundant compassion before Hashem upon one’s soul, by contemplating one’s state and condition. “From birds” (which are derived from “the face of the eagle,” which is compassionate) represents the compassion that is not awakened through contemplation, but which stems from one’s very essence. Excerpt from maamar (k’ein sicha) of 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

102

יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר, ה'תשפ"ו

Mar 16, 2026

9:54

התוכן הוראה ממ"ש בגמ' "כל מקום שגלו שכינה עמהן": מי שטוען שהוא "מוותר" על העבודה לזרז הגאולה רגע א' קודם... - אחרי יותר מ-1900 שנה בגלות שיתנו לו "לנוח" וליהנות עוד קצת מהרחבות בארה"ב ולהרוויח עוד כמה דולרים..., וכששואלים אותו: 'לשם מה הנך צריך כ"כ כסף?', 'הרי אינך יכול לאכול או להתלבש בלבושים יותר משיעור מסויים!'... 'ולצדקה בין כך אתה לא נותן יותר'...?! הוא טוען שרוצה ליהנות מהתואר "גביר"... ומכיון שבימות המשיח לא יהי' חשיבות לכסף שיתנו לו ליהנות עוד קצת מכספו בגלות... - עליו לדעת שכ"ז שהוא נמצא בגלות ועוסק בדברים של מה-בכך נמצא שם גם ה'! ואם יש בו קצת אנושיות, ירחם על ה' ויוותר על שינתו העריבה ויעשה כל התלוי בו לזירוז הגאולה אפי' רגע א' קודם! ב' חלקים משיחת ל"ג בעומר ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 Synopsis The Gemara says, “Every place they were exiled, the Shechinah was with them.” The lesson is as follows: A person may argue that after more than 1900 years in exile, he is willing to forego the task of bringing the Redemption a moment sooner, so that he can rest a bit more and enjoy the comforts of America and earn a few more dollars. (Even though there’s only so much money he needs, because there’s only so much he can eat and only so much he’s going to give to tzedakah, and even though the money isn’t going to have any value after Moshiach comes, this is what he wants – to be called a gvir.) But he must know that so long as he remains in exile, Hashem is in exile as well. And if he possesses even a bit of mentchlichkeit, he will have compassion on Hashem, forgo his sleep, and do everything in his power to make the Redemption come even a moment sooner. 2 excerpt from sichah of Lag B’Omer 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

103

יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר, ה'תשפ"ו

Mar 17, 2026

10:10

התוכן עבודת התפלה, התחלת וסיום עבודת היום, היא במקום הקרבנות – "תפלות כנגד תמידין תקנום", תמיד של שחר ושל בין הערביים וכו'. וכאן רואים דבר פלא: בעבודת הקרבנות הי' חלק מסויים שנעשה ע"י הכהנים, חלק שנעשה ע"י הלויים וחלק שנעשה ע"י ישראל ("כהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם"), משא"כ בתפלה לא תקנו כנה"ג שהכהנים יאמרו תפלה מיוחדת שתהי' כנגד העבודה שנעשה ע"י, ועד"ז לויים וישראל, אלא תיקנו נוסח שווה לכל בנ"י! והיינו "קלקלתנו זוהי תקנתנו": ה"קלקלה" שאין ביהמ"ק קיים הביאה שכאו"א, ולא רק כהן, יוכל לפעול בעצמו ע"י תפלתו את עבודת הקרבנות! (כי מה שפועלים היום ע"י עבודת התפלה היא רק עבודת הקרבנות ברוחניות, וזה יכול להיות ע"י כ"א). משיחת כ' מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 Synopsis Although tefillah was instituted in the place of the tamid offerings, wefind that unlike the korbanos, where there is a part performed by the Kohanim, a part performed by the Levi’im, and a part performed the Yisraelim, in tefillah the Anshei Knesses Hagedolah instituted one uniform text for all Jews. Thus: “Their problem is their solution:” Because the Beis Hamikdash is no longer standing, every Jew,not just a Kohen, can now accomplish through his own tefillah what used to be achieved through the korbanos (because today we accomplish only the spiritual equivalent of the korbanos, which can be done by anyone). Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

104

יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 18, 2026

10:40

התוכן מענינים המיוחדים של ר"ח ניסן: 1) מה שמפורש בקרא בפ' פקודי "בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן", והרי "מעשה ידי משה נצחיים", ועד"ז המשכן נגנז ויתגלה לעת"ל בשלימותו. 2) "הנשיא המקריב" ביום זה הי' נחשון בן עמינדב שע"י הי' הענין דקי"ס, שחייבים לזכור כל יום כמו יציאת מצרים. 3) ראש חודש (בכלל, ור"ח) ניסן ש"ראשון הוא לכל חדשי השנה". 4) בכלל: "אותו היום נטל עשר (ענין השלימות, ובאופן של) עטרות". 5) ראש השנה למלכי ישראל. ומכ"ז מובן ה"שטורעם" של יום זכאי זה במיוחד, ויש לנצל כל זה במעשה בפועל ש"הוא העיקר". משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 Synopsis Some of the unique aspects of Rosh Chodesh Nissan include: (1) As the verse states in Parashas Pekudei: “In the first month of the second year, on the first of the month, the Mishkan was erected.” And since “Moshe’s handiwork is eternal,” the Mishkan was hidden away, and it will be revealed in the future in its entirety. (2) The Nasi who brought the offering on this day was Nachshon ben Aminadav, who caused the Splitting of the Sea of Reeds, which we are obligated to remember every day, just like the Exodus from Egypt. (3) It is the head of the month of Nissan, which is “the first of the months of the year.” (4) In general, “That day took ten crowns,” which represents completeness. (5) It isthe Rosh Hashanah for Jewish kings. From all this we can understand the greatness of this uniquely meritorious day – and it should be utilized in actual deed, “Action is the main thing.” Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

105

יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"וערב יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ויום התחלת הנשיאות דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Mar 19, 2026

8:48

התוכן בהשתדלות כ"ק מו"ח אדמו"ר שיהי' "זרעו בחיים" מצינו ב' קצוות מן הקצה אל הקצה: הוא תבע בתוקף (מאלו השייכים) דרגות נעלות ביותר בעבודת ה', ובאותו זמן פעל עם אלו שלא היו שייכים לשום דבר רק להזכירם על היותם יהודים; ולכן ראו "במדינה ההיא" שפעל בבת-אחת, ובאותה התלהבות ומסירות נפש, שיהודי בפינה נדחת ידע קריאת א"ב ובפינה אחרת ילמדו חסידות במשך כל הלילה דליל שישי! ועד"ז כאשר הגיע לארצות-הברית היתה העבודה בב' הקצוות: באתו זמן שייסד ישיבה שבה ילמדו חסידות וכו' דאג שילמדו א"ב עם אותם ילדים מבתי-ספר עממיים שאינם מקבלים שום חינוך דתי וכו'! והיא הנותנת: מכיון שהעבודה והרגש הזולת שיהי' "זרעו בחיים" הי' חדור עם עצם הנפש, שמסר חייו על זה, לא יכול להיות בזה שום חשבון דשכל, ולכן זה לא הי' משנה מה היו צריכים לפעול על הזולת, דבר נעלה ביותר או פשוט ביותר – ברגע שמדובר אודות יהודי, נמשך "העצם אל העצם" והתמסר לזה במס"נ ו"מצוה – בגדול" [המשך יבוא]. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 Synopsis In the efforts of my father-in-law, the Rebbe, to ensure that his “offspring is alive,” we find two opposite extremes: On the one hand, he firmly demanded from those connected to him the highest levels of Divine service, and at the same time, he worked with those who had to even be reminded that they are Jews. This is why we saw in Russia that he worked on sending a melamed to one faraway place to teach Alef-Beis at the same time and with the same enthusiasm and mesiras nefesh as his work to ensure that Chassidim in a different community would study Chassidus the entire Thursday night. Similarly, when he arrived in the United States, the work was in both extremes: He founded a yeshivah where Chassidus would be studied in depth etc., and at the same time, he worked to ensure that public school children who had received no Jewish education at all would be taught Alef-Beis. And they both go together: Since his work and concern for others was imbued with the essence of his soul and he gave his life for it, there was no room for making logical calculations. Therefore, it didn’t matter what needed to be done for another Jew; as long as it involved another Jew, the “essence was drawn to the essence” and he devoted himself to it with mesiras nefesh (and when it comes to saving a life, it is a mitzvah for it to be done by a leader of the Jewish people). (To be continued.) Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

106

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏, ה'תשפ"ו

Jan 27, 2026

11:33

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) גם מי שיש לו שיעורים בנגלה ובחסידות וכו' – עליו לשמור על שיעורי חת"ת, ויש בהם ענינים מיוחדים וסגולות מיוחדות. 2) לימוד שיעורי חת"ת הוא סגולה לכמה ענינים; אם לא הספיקו ללמוד במשך היום – אפשר להשלים בלילה (בנוגע לחומש ותהלים יש שקו"ט אם מותר בלילה). 3) כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שהתקנה דשיעורי חת"ת היתה קיימת מכבר אלא שהוא פרסם, צוה וביקש לקיימה; אמירת תהלים לפני התפלה הוא ענין בפ"ע, כאן מדובר על אמירת שיעור חדשי בתהלים אחרי התפלה. 4) שיעורי חת"ת מיועדים לכולם – חסידים, לא-חסידים, ואפילו מי שרק "בשם ישראל יכונה"! 5) הבטחה גמורה ששמירת התקנה דשיעורי חת"ת לא תפגע בפרנסה, ואדרבה! 6) התעוררות ע"ד שמירת התקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר – נשיא בישראל שמסר את נפשו עבור כאו"א מכלל ישראל – פירסם והשתדל שיתקבל בכל תפוצות ישראל – שיעורי חת"ת; הוא תבע זאת, ביקש והציע, והבטיח – שאם רק ירצו, יוכלו לעשות זאת מתוך שמחה! 7) על שיעורי חת"ת שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם וצווה להפיץ – אמר, שזו תקנת הבעש"ט! ע"י שמירת תקנה זו "ממשיכים" את הבעש"ט ו'בעש"ט'סקע ענינים והנהגות! 8) גם מי שלא שמר על שיעורי חת"ת עד עתה – "אין דבר העומד בפני התשובה" ויכול להתחיל מכאן ולהבא, ולפעול כך גם על אחרים. 1) משיחת כ' כסלו ה'תשי"ז. 2) ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ט. 3) משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט. 4) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ח. 5) משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"א. 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ. 7) משיחת י"ח תמוז ה'תשמ"ה. 8) אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ט. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) Even one who has regular studies in Nigleh and Chassidus etc. must also study Chitas, which contains special qualities and segulos. (2) Studying Chitas is a segulah for a number of things. If one didn’t finish during the day, he can make it up at night (though there is a discussion as to whether Chumash and Tehillim may be said at night). (3) My father-in-law, the Rebbe, said that the takanah of Chitas existed even before he introduced it, but it wasn’t publicized. Saying Tehillim before davening is not the same as Chitas; here we are talking about reciting the Tehillim for the day of the month, and after davening. (4) Chitas is for everyone: Chassidim, non-Chassidim, and even one who is “called by the name Yisroel.” (5) There is an absolute promise that studying Chitas will not detract from one’s livelihood; to the contrary, it will increase it. (6) My father-in-law – a Nasi of the Jewish people who gave up his life for every Jew – publicized the takanah of Chitas and strove to spread it to all Jewish communities; this is what he demanded and requested and recommended, and he promised that if only a person wants to, he will be able to keep the takanah with joy. (7) My father-in-law the Rebbe said that Chitas is a takanah from the Baal Shem Tov – and by keeping it, one draws down the Baal Shem Tovand Baal-Shemske things. (8) Even if one has not kept the takanah of Chitas until now, “Nothing stands in the way of teshuvah”: he can start now, and influence others to do the same. Excerpts from sichos of (1) 20 Kislev 5717; (2) 10 Shevat 5729; (3) 13 Tammuz 5729; (4) 10 Shevat 5738; (5) 10 Shevat 5741; (6) 12 Tammuz 5744; (7) 18 Tammuz 5745; (8) 17 Tishrei 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

107

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ו

Jan 11, 2026

12:41

התוכן "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו'" [תחילת פ' וארא], ומביא אדה"ז בתו"א ש"וארא" הוא גם לשון הוה, שגם בזמן הגלות, שנמשל לזמן העיבור שאז יש לולד כל חיתוך האיברים אלא שאינם פועלים פעולתם, ועד"ז העיניים ואזניים הרוחניים של בנ"י בזמן הגלות אינם פועלים פעולתם – לראות את הדבר הוי' שבכל דבר וש"אין עוד מלבדו" ועד"ז בנוגע לשמיעה ונשימה כו', ולכן קיום המצוות הוא באופן ד"מצות אנשים מלומדה" כו' – הנה "בחסד הוי' עלינו" נותן לנו כח לעורר את העבודה ד"אברהם" (אהבה) "יצחק" (יראה) ו"יעקב" (רחמים) גם בזמן הגלות. אלא שאי"ז שלימות העבודה מכיון שהוא עדיין בבחי' "יש מי שאוהב" ועד"ז ביראה וכו' – "ושמי הוי' לא נודעתי להם". תכלית שלימות העבודה היא, כהמשך הכתוב, "לכן אמור לבנ"י אני הוי'" – שמשה רבינו, שענינו ביטול, וכל מציאותו הוא בחי' "אני הוי'", ממשיך א"ז לבנ"י. ובפרטיות זוהי העבודה דלימוד התורה. ועיכ"ז באים לשלימות הגילוי ד"אני הוי'" לעת"ל. ג' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם מוצש"פ וארא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 Synopsis (The verse states at the beginning of parashas Va’eira:) “I appeared to Avraham, to Yitzchok, and to Yaakov….” The Alter Rebbe states in Torah Or that “Va’eira” is also meant in the present tense, meaning that although the exile is likened to the state of pregnancy, because just as the fetus’s limbs have formed but do not yet function, so too, during exile the spiritual eyes and ears of the Jewish people exist but do not function properly: they don’t see the word of Hashem within everything and the reality that “There is nothing besides Him” etc. – nevertheless, “by Hashem’s kindness upon us,” He gives us the strength to awaken within ourselves the service of Avraham (love), Yitzchok (fear), and Yaakov (compassion) even during the exile. But this is not the ultimate form of service, because there is still “an entity who loves” etc., as the verse says: “I was not manifest to them by My Name Havayah.” The ultimate form of service is expressed in the verse, “Therefore, say to the Jewish people: I am Havayah” – meaning that Moshe Rabbeinu, whose essence is bitul, and whose entire being is that of “I am Havayah,” transmits this level to the Jewish people. In particular, this means the service of Torah study. In this way we come to the ultimate revelation of “I am Havayah,” with the coming of Moshiach. 3 excerpts from maamar Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

108

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת, ה'תשפ"ו

Jan 12, 2026

10:47

התוכן אדה"ז ייסד את שיטת חב"ד שמראה איך אפשר לפעול שכל כחות הנפש, וגם הגוף, יהיו חדורים בעבודת ה' (באופן של "פדה בשלום נפשי"), ולכן אצלו רואים זאת בגלוי ובהדגשה במעשה בפועל. ולכן דוקא אצלו רואים כמה דברים שבאו במעשה בפועל מה שלא רואים אצל שאר רבותינו נשיאנו. ולדוגמא – בתורה: הוא בעצמו הי' הבעל-קורא בפועל! הוא הי' מודד בעצמו את שיעורים ומדות השונים של התורה! בגמילות חסדים: את כל הנדוניא שלו שקיבל לאחרי החתונה ניצל כדי לעזור ליהודים לבסס א"ע במלאכה המפרנסת את בעלי' וכו' – "ואהבת לרעך כמוך" למע' ממדידה והגבלה במעשה בפועל! [המשך יבוא] משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe founded the Chabad approach, which demonstrates how all the soul faculties, as well as the body, can be imbued with the service of Hashem (in the manner expressed by the verse, “He redeemed my soul in peace”). Therefore we find that this trait was embodied openly in the way the Alter Rebbe lived his life in practice, in a number of ways that were not seen openly in the conduct of the other Rebbeim. For example, in Torah, the Alter Rebbe actually served as the baal korei, and he actually took measurements to determine the precise amounts of the Torah measurements. In gemilus chassadim, he actually took his entire wedding dowry and used it to help Jews establish themselves financially etc., fulfilling the mitzvah to “Love your fellow like yourself” in a matter that surpassed all measure and limitation. (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026

109

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ו

Jan 13, 2026

9:24

התוכן [המשך] ועד"ז מצינו הדגשה מיוחדת במעשה בפועל אצל אדה"ז בתפילה: כידוע גדול ההפלאה בעבודת התפילה של אדה"ז וכו'. ב"ואהבת לרעך כמוך" ברוחניות: בהוראת הרב המגיד כתב את השו"ע (אע"פ שחשש מהאחריות וכו') שממנו הוראה יוצאה לכאו"א מישראל בחיי היום יום (ואף שמצינו גם שו"ת בהלכה משאר רבותינו נשיאינו, אבל זה לא נתפשט בכל תפוצות ישראל כ"שו"ע הרב"). בפנימיות התורה: כתיבת ספר התניא, "ספר של בינונים", ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך". ומכ"ז רואים איך שאדה"ז הוריד את כללות שיטתו ופרטי' במעשה בחייו האישיים. וההוראה: אע"פ ש"מי ידמה לו ומי ישוה לו" לאדה"ז, אבל מכיון שהוא "רועה נאמן", ושיטתו שייכת לכל ישראל – ה"ז מוכיח שכל אחד יכול ללמוד מזה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 Synopsis (Continued.) Similarly, we find a special emphasis on actual practice in the Alter Rebbe’s conduct in tefillah, as known regarding the Alter Rebbe’s extraordinary avodas hatefillah etc. And with regards to Ahavas Yisroel in the spiritual sense, as seen in the fact that, at the Magid’s request, and despite his concern about taking such a responsibility, the Alter Rebbe authored the Shulchan Aruch, which provides halachic rulings for every Jew’s daily life. (Although the other Rebbeim also authored halachic responsa, they did not become as widespread among all Jewish communities as the Shulchan Aruch HaRav.) And with regards to the inner dimension of Torah, the Alter Rebbe authored the Sefer HaTanya, the “Sefer for Beinonim,” which “is the level of every person, and every person should strive for it.” From all of this we see how the Alter Rebbe embodied his approach, generally and specifically, practically in his personal life. And while “who can be likened to him and who is equal to” the Alter Rebbe, nevertheless, since he is a “faithful shepherd,” and his approach is relevant to every Jew – that proves that everyone can learn from it. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 לזכות שטערנא שרה בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ד-כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

110

יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת, ה'תשפ"ו

Jan 14, 2026

11:01

התוכן אדה"ז כותב בעצמו באגה"ק דביום ההילולא "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ". ומפרש רש"י [דהוא מפרש "פשוטו של מקרא", והרי דוקא על פשוטו של מקרא נאמר ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו", משא"כ רמז דרוש וסוד, אף שבודאי הם אמת, אבל יכולים להיות בגדר של "יוצא" מידי מקרא] בסיום חמישי דפ' וארא עה"פ "כי אני ה' בקרב הארץ": "אע"פ ששכינתי בשמים – גזרתי מתקיימת בתחתונים". והיינו – מן הקצה אל הקצה: "שכינתי בשמים" כולל גם דרגא הכי נעלית בשמים, ומ"מ "גזרתי מתקיימת בתחתונים", דהכוונה כאן היא למצרים – ערות הארץ! דדוקא "כל הגבוה גבוה יותר – יורד למטה מטה יותר". והנה בין "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" של אדה"ז הנה "הנפש אשר עשו" הוא העיקר. דהגם שהוא כתב את התניא ושו"ע וכו', הרי עפ"י מאחז"ל "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", כולל לתורה, היינו שהקשר בין הקב"ה וישראל הוא נעלה יותר מהקשר עם התורה, ועד"ז בנוגע לאדה"ז ש"דומין לבוראן", שאע"פ שהכניס את עצמו גם בתורתו, אבל אי"ז מגיע לפעולתו עם בנ"י – "הנפש אשר עשו" [המשך יבוא]. משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe himself writes in Iggeres HaKodesh that on the day of a tzaddik’s hilulah “all his deeds, his Torah, and his service that he worked all the days of his life…are revealed and shine…and work salvations in the midst of the land.” On the words (at the end of chamishi of parashas Va’iera), “that I am Hashem in the midst of the land,” Rashi (who explains the “simple meaning of the verse,” from which “a verse never departs,” in contrast to remez, derush, and sod, which are certainly true, but from which a verse may still “depart”) states, “Though My presence is in heaven, My decree takes effect in the lower realm.” Meaning, it goes from one extreme to the other: “My presence is in heaven” includes even the loftiest levels of heaven, but nevertheless, “My decree takes effect in the lower realm,” which refers to Egypt, the lowliest place on earth. Because “the higher something is, the lower it descends.” Regarding the Alter Rebbe, his primary “deeds, Torah, and service that he worked all the days of his life” is “the souls that he acquired.” Although he wrote the Tanya and the Shulchan Aruch etc., the Sages taught, “the thought of the Jewish people preceded everything,” including Torah, meaning that the bond between Hashem and the Jewish people is higher than His bond with Torah, and the same is true of the Alter Rebbe (because “Tzaddikim are similar to their Creator”): although he certainly invested himself in his Torah teachings, that doesn’t reach the level of his influence on the Jewish people, “the souls that he acquired.” (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

111

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ו

Jan 15, 2026

11:04

התוכן [המשך] בהתחשב עם העובדה שאין דבר יקר יותר כענין הזמן, וכאשר אינם מנצלים אותו כדרוש ה"ז אבידה שאא"פ להחזירה, ובכל זאת, כאשר מגיע יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן, לוקחים משך זמן כדי להתוועד ולהתבונן ב"כל עמלו אשר עמל בו במשך כל ימי חייו", מובן, שזהו ע"מ שזה יביא לידי מעשה בפועל ש"הוא העיקר". ואופן העשי' צ"ל שזה יפעול גם "בקרב הארץ": שגם כאשר נמצאים בחושך כפול ומכופל של עקבתא דמשיחא, לא נבהלים, אלא פועלים בהפצת היהדות בכלל והפצת המייענות במיוחד באופן של "גזירתי בתחתונים" ובשמחה ובטוב לבב! וזוהי המסקנא הראשונה ש"מצדיקה" את הזמן שלוקחים עבור ההתוועדות, שעי"ז יתווסף שלא בערך ב"עמלו אשר עמל בו", שהעיקר בזה הוא את "הנפש אשר עשו", באופן ש"פועל ישועות בקרב הארץ". ומ"ישועות" הפרטיים אלו בהפצת היהדות והמייענות, יבואו לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026 Synopsis [Continued] Although there is nothing more precious than time, we take time on the Alter Rebbe’s yom hilulah to farbreng and to reflect upon “all the work that he toiled throughout all the days of his life,” in a way that results in action. And the action must be done in a way that has an effect even “in the midst of the land,” meaning: even when one finds himself in the doubled and redoubled darkness of the time of the footsteps of Moshiach, one is not deterred, but rather engages in spreading Yiddishkeit in general, and the wellsprings of Chassidus in particular, in such a way that “My decree is kept in the lower realm,” and with joy and gladness of heart. This is the first takeaway that justifies the time spent on this farbrengen: the fact that it will lead to an immeasurable increase in “the work in which he toiled,” which primarily is “the souls he amassed,” and in a way that “works salvations in the midst of the land.” And from these individual “salvations” in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus, we will come to the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2026

112

יום ועש"ק פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ו

Jan 16, 2026

9:20

התוכן התוועדות זו קשורה עם שבת מבה"ח שבט. בדורנו זה ניתוסף בו ענין מיוחד‏ – ‏יום ההילולא של עשירי בשבט. בנוגע ליום ההילולא כותב אדה"ז שאז עולה "פעולתו אשר עבד בה", וזה פסוק בהפטורת פ' וארא שבו מדובר אודות ענינים דלעו"ז והפיכתם לעניני קדושה, שזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה בגוף בכלל, ובגלות בפרט. וזוהי ההכנה ל"אנכי אעלך גם עלה" בגאולה אמיתית והשלימה. ובשבת זו מברכים את החודש בשש הענינים "לששון ולשמחה וכו'" ומסיימים "ונאמר אמן"‏ – ‏שזה באופן נצחי גם בעוה"ז, ובמילא ההכנה לזה צ"ל עבודה באופן של תקיפות והחלטיות ש"לא ישוב לכסלה עוד". והדרך לעבודה זו כבר סלולה ע"י נשיאי ישראל עד לשלשת האבות‏ – ‏"וארא אל אברהם וגו'", וכמ"ש כמ"פ הכוונה בפרש"י על פסוק זה "אל האבות"‏ – ‏להדגיש שהיותם ה"אבות" דכ"א‏ – ‏הצד השווה ביניהם‏ – ‏זה מה שנוגע ליצי"מ ולגאולה העתידה וכו'. משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026 Synopsis This farbrengen is in connection with the Shabbos preceding the month of Shevat, which has many unique themes, including, in our generation, the yom hilula of my father-in-law, the Rebbe, on 10 Shevat. The Alter Rebbe writes that on a tzaddik’s yom hilula, “the work in which he worked” ascends above etc.; citing a verse from the haftorah of Parashas Va’eira, which discusses the transformation ofkelipah to holiness, which is the general purpose of the soul’s decent into the body in general, and its decent into exile in particular. And this what prepares for the time when “I will also bring you up again,” upon the true and complete Redemption. On this Shabbos we bless the new month with the six expressions, “for gladness and for joy…,” and we conclude with “and let us say Amen,” which confirms it an eternal reality even in this world; therefore, the way to prepare for this is also to decide firmly and resolutely to “never to return to foolishness again.” The path for this service has already been paved by the Nesi’im of the Jewish people, going all the way back to the three Avos – “I appeared to Avraham, etc.”; meaning, as Rashi explains, “to the Avos,” emphasizing that what is relevant to the Exodus from Egypt and the future Redemption is the quality shared equally by Avraham, Yitzchak, and Yaakov – the fact that they are the Avos of every Jew. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2026

113

יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ו

Jan 18, 2026

10:45

התוכן 1) הצורך בחכמות חיצוניות אינו אלא בשביל התועלת בעבודת ה'. ולכן, האפשרות לקושיא מצד חכמות חיצוניות אינה אלא במקום שיש תירוץ ע"ז בחכמה דקדושה. אמנם, התכלית היא לנצל את החכמות החיצוניות עצמם שעל ידם תתורץ קושיא על קדושה. (מובן ופשוט שאין זה הכשר ח"ו ללימוד חכמות חיצוניות.... כוונת הדברים היא רק לאלה שמאיזו סיבה למדו כבר חכמות חיצוניות, שעליהם לנצלן להחזקת היהדות). 2) יש עסק "ביטוח חיים". במקום לילך ולהכריז "מי האיש החפץ חיים", שיש לו עצה לאריכות ימים (כמסופר בגמ'), הוא (כיון שזקוק לפרנסה) הולך ומכריז להיפך – שצריך לדאוג ולהסדיר עכשיו מה יקרה אם ח"ו לא יאריך ימים, ובמילא כדאי לשלם סכום מסויים בכל שנה שבבוא הזמן ח"ו תשלם חברת הביטוח עבורו וכו'. אבל באמת, אפי' חברת הביטוח עצמה רוצה שלקוחותי' יאריכו ימים...! הלימוד בעבודת ה': רצונה האמיתית של הנשמה היא לא להמית את הגוף ונפה"ב. ענין "הזכרת יום המיתה" צ"ל רק בלית ברירה כיש צורך להפחיד את הגוף ונפה"ב. ועיקרה של הפחדה זו אינה אלא כדי להוציא מהגוף את ה"תשלום" שצריכים לשלם להקב"ה מידי יום ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך שמירת בריאות הגוף לאויוש"ט. 1) משיחת פורים ה'תשי"א 2) א' השיחות דהתוועדות חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026 Synopsis (1) The need for secular wisdom is only to be used for Divine service. Therefore, a question rising from secular wisdom can exist only when there is an answer to it in holy wisdom. But the ultimate purpose of secular wisdom is to utilize the wisdom itself for holiness. (Obviously, this isn’t chas v’shalom a stamp of approval for the study of secular wisdom; the intent is only that those who, for whatever reason, have already studied secular wisdom should use it to strengthen Yiddishkeit.) (2) These days there is a business of selling “life insurance.” Instead of going around and proclaiming, “Who is the man who desires life” and offering advice for long life (like the story in the Gemara), a person goes around (because he needs a livelihood) and proclaims the opposite: that one must make arrangements in case chas v’shalom he doesn’t live a long life, by paying a certain amount every year so that if chas v’shalom something happens, the insurance company will make a payout etc. But the truth is that even the insurance company itself wants its clients to live long lives….The lesson for Divine service: The true desire of the soul is not to cause the death of the body and the animal soul. The practice of “reminding oneself of the day of death” is only to be used as a last resort, when there is a need to frighten the body and the animal soul. And the primary purpose of frightening the body this way is only to extract the “payment” it must pay to Hashem every day by studying Torah and keeping mitzvos, while preserving the health of the body for many long and good years. (1) Excerpt from sichah of Purim 5711; (2) sichah of 12 Tammuz 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2026 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

114

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ו

Jan 19, 2026

10:32

התוכן בקשר למ"ש "החודש הזה לכם ראש חדשים וגו'" [ברביעי דפ' בא] ארז"ל "לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם כו'" – דהתורה, שענינה הוראה לבנ"י, היתה צריכה להתחיל עם ציווי לבנ"י, "ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים וכו'". והיינו, שהענין ד"כח מעשיו הגיד לעמו וגו'" הוא נעלה עוד יותר שלכן זהו התחלת ופתיחת התורה! והביאור: הענין ד"החודש הזה לכם" הוא עבודת הצדיקים, והענין ד"לתת להם נחלת גוים" הוא עבודת הבעלי-תשובה. ועד"ז בחיי היום-יום של כאו"א: ישנו הזמן שבו נמצא בביהכנ"ס וביהמ"ד, והזמן שבו מתעסק בעניני העולם ומברר הניצוצות שבו – "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ועפ"י הסדר בא תחלה הענין דביהכנ"ס וביהמ"ד ואח"כ "מנהג דרך ארץ", "לימוד מביא לידי מעשה". וע"ז אומרים ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ונתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים, ולכן לע"ל תהי' "מעשה גדול". ולכן גם בתורה יש הענין ד"מעשה גדול" ומתחילים עם "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". ג' חלקים מהמאמר ד"ה החודש הזה לכם, ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026 Synopsis Regarding the verse (in revi’i of parashas Bo), “This month shall be for you the head of months…” our Sages said: “The Torah need only have begun from ‘This month shall be for you…’” which is a mitzvah,because the purpose of the Torah is to instruct the Jewish people. “And for what reason did it begin with Bereishis? Because ‘He declared the power of His works to His people, to give them the inheritance of nations…’” That is, “declaring the power of His works to His people” is so great that it is the beginning of the Torah. The reason is because the mitzvah of “This month shall be for you” corresponds to the service of tzaddikim, while “giving them the inheritance of nations” corresponds to the service of the baalei teshuvah. The same applies to everyone’s daily life: Every day there is the time one spends in shul and in the beis midrash, and the time one spends “conducting himself in the way of the world,” engaging with and refining physicality. The order is that first comes the shul and beis midrash, and then comes worldly matters – “Study leads to action.” But of this it says, “Last in creation, first in thought”: Hashem desired a dwelling place in the lower realms, and therefore in the future “action will be greater.” This is why the Torah begins with “He declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations.” 3 excerpts from Maamar Hachodesh Hazeh Lachem 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2026 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

115

יום ג' פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 20, 2026

8:34

התוכן בשלישי דפ' בא מדובר אודות ציווי ה' ש"ישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב" (לקיים מ"ש "ואח"כ יצאו ברכוש גדול"). בפ' שמות מצינו בזה יתרון בנוגע לנשים דוקא "ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה וגו'" (ולא מוזכר כלל אנשים). וההוראה בנוגע לקיום מצוות "פרו ורבו" ושלילת הענין של "תכנון משפחה": את הספיקות בזה ש"נדבקו" מה"שכנתה וגו'" ניתן "לשטוף" ע"י הסברה פשוטה שמובנת גם בשכל של נפה"ב ואפשר להסבירה גם ל"שכנתה": אע"פ שבנוגע לכללות הנהגת האדם נתן לו ה' בחירה חפשית לבחור בין דרך החיים לבין ההיפך ח"ו, הרי בנוגע למצוות "פרו ורבו" הנה (אע"פ שגם ההורים "שותפים" בזה, אבל) כדי שייוולד הולד בפועל ה"ז תלוי רק ב"שותף" הג' – כח הא"ס – ברכת ה' ש"היא תעשיר", ופשוט שהקב"ה יודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה בגשמיות וברוחניות הן להורים והן לילדים! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026 Synopsis Shelishi of parashas Bo states, “Please speak to the people and let them ask to borrow, each man from his friend and every woman from her friend, items of silver and gold,” to fulfill Hashem’s promise that “afterwards they will leave with great wealth.” In parashas Shemos we find a particular advantage regarding the women, as the verse states, “A woman will request from her neighbor and from the woman in whose house she lodges etc.” without mentioning the men at all. The lesson is as follows: any doubts a Jew has regarding the mitzvah to be fruitful and multiply (due to the influence from “her neighbor” etc.) can be removed with a simple explanation that can be understood even by the animal soul and even by “her neighbor”: While Hashem gives a person free choice to decide how to conduct himself and whether to choose the path of life or chas v’shalom the opposite, nevertheless, when it comes to the mitzvah to be fruitful and multiply, while the parents are partners in the birth of their children, for a child to actually be born depends only on the third Partner, Hashem – “It is the blessing of Hashem that enriches….” And Hashem obviously knows the best time forit to happen – the best time materially and spiritually, and the best time for both the parents and the children. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2026

116

יום ד' פ' בא, ג' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 21, 2026

12:10

התוכן [המשך] איתא בגמ' סיפור נפלא בנוגע לתשובת ה' למשה רבינו (שביקש "הראני נא את כבודך") "ויאמר לא תוכל לראות את פני" – "כך א"ל הקב"ה למשה כשרציתי לא רצית עכשיו שאתה רוצה איני רוצה". דבזה יש הוראה לעניננו: אמנם, כדי שלא יהי' "נהמא דכיסופא" רוצה ה' שליהודי יהי' חלק ו"שותפות" בברכות שמקבל מלמעלה כמו הברכה בבנים ובנות – אבל צריך לסמוך לגמרי על רצונו ית', השותף הג', שיודע מתי הזמן הטוב ביותר לזה, וכשמערבים בזה את רצון האישי, "כשרציתי – לא רצית", חסר אז ה"כלי" לברכת ה' ש"היא תעשיר" [ובודאי שגם אז ה' "מאריך אף", ובפרט שהכוונה בההתערבות היתה לטובה וכו']. ואין להתפעל מה"מלעיגים" וגם לא מה"שכנתה" – את ה"שכנתה" יש לנצל לקיים על ידה ציווי ה', כמ"ש בשיעור חומש היומי – כי כמאמינים בה' ה"זן ומפרנס לכל" "בחן ובחסד וברחמים", יודעים שאין לזה בסיס! ב' חלקים משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026 Synopsis (Continued.) The Gemara states that when Moshe Rabbeinu asked Hashem, “Please show me Your glory,” “The Holy One, blessed be He, said to Moshe: When I wanted [to appoint you as My messenger] you did not want. And now that you want, I do not want,” and therefore “you will see My back, but My face will not be seen.” The lesson is that while it is true that Hashem wants a father and mother to have a share and a partnership in Hashem’s blessings for children (so that it won’t be “bread of shame”), nevertheless, they must rely completely on the will of Hashem – the third partner – Who knows the best time for the blessing to come. If they mix their personal feelings into the matter (“when I wanted, you did not want”), that detracts from the vessel for Hashem’s blessing. (Although Hashem is certainly “slow to anger” etc., especially because they have good intentions etc.) Nor should one be deterred by the “scoffers” or by “her neighbor” etc.; rather, the “neighbor” should be put to use to fulfill Hashem’s command, as described in today’s Chumash (“Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor…and you will thus empty out Egypt”) – because one who believes that Hashem “nourishes and sustains all…with grace, kindness, and mercy” knows that there is no basis to their arguments. 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2026 לזכות ר' שלום ישעי'ה בן רחל לאה שי' שוסטערמאן ליום ההולדת שלו ג' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

117

יום ה' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 22, 2026

11:36

התוכן מצוה יש לקיים בגלל שכך צוה ה', מבלי לצפות לקבלת טובה. ובאמת, עצם ההתקשרות עם ה' שע"י קיום רצונו ה"ז השכר הכי גדול שיכול להיות – "שכר מצוה מצוה" – שמתקשר עם ה', אין סוף אמיתי. אבל אעפ"כ אי"ז מבטל את הסגולה והשכר שיש לכל מצוה בעניני עוה"ז ועוה"ב. סגולת מצות תפילין היא – קשירת ושיעבוד המוח והלב והיד להוראות הפרשיות שבתפילין: "שמע ישראל .. ה' אחד", "ואהבת את ה' אלקיך וגו'", שהסימן ע"ז הוא כשזה מביא לקיום מצוות מעשיות – "וקשרתם .. וכתבתם וגו'", והעיקר – ושננתם לבניך וגו'" – שמחנך גם את הילד באופן שמתחיל ומסיים את היום בקריאת-שמע וכו'. וזוהי הסגולה שבמצות תפילין – שמסייעת ליהודי להיות מושל ושולט על התאות שבלב ועל השכל שבראש. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026 Synopsis A mitzvah must be fulfilled because Hashem commanded so, without anticipating reward for it. And the truth is that the greatest possible “reward for a mitzvah is the mitzvah itself” – the connection to the truly Infinite One that results from the mitzvah. Still, this does not negate the unique segulah and reward every mitzvah brings, both in this world and the World to Come. The mitzvah of tefillin involves binding and subjugating the mind, heart, and hand to the directives of the passages contained within the tefillin, “Listen,Yisroel…Hashem is One,” “You shall love Hashem your G-d….” One’s love of Hashem is confirmed when he actually fulfills Hashem’s mitzvos practically,and most of all, when “You teach them to your children…” – when one educates his children to likewise begin and end their day with Kerias Shema etc. This, then, is the segulah of the mitzvah of tefillin: it helps a Jew to rule over and control the desires of the heart and the intellect of the mind. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2026 לזכות הת' שמואל הכהן שי' ראזענפעלד לרגל היכנסו לגיל המצוות ד' שבט ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

118

יום ועש"ק פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 23, 2026

9:10

התוכן [בקשר למצות תפילין שבסיום פ' בא] במענה לשאלת רבים: דעתי ברורה שכעת על כ"א להניח גם תפילין דר"ת! וכמ"ש בכתבי האריז"ל שמצד התגברות החושך בעקבתא דמשיחא וכו' ה"ז חיוב ולא רק מנהג, ועד"ז היא מסקנת כו"כ מבעלי נגלה. ובפרט שניתוסף לאחרונה בהתפשטות חכמות חיצוניות שמטמאות את המוח ובמילא צריכים תוספת מיוחדת בעבודת המוחין שזהו ענינם של תפילין‏ – ‏לשעבד הלב והמוח (וכוונה זו שבמצוות תפילין היא חלק מהמצווה). אלא שכדי לא להכשל, יש להשיג לפנ"ז תפילין דר"ת או עכ"פ להיות בטוח לפ"ז שלא יהיו לו קשיים להניח תפילין דר"ת כל יום. ויש לפרסם את זה! ‏ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2026 Synopsis [In connection with the mitzvah of tefillin discussed at the end of parashas Bo:] In response to the question asked by many, my opinion is clear: at present, everyone must also don Rabbeinu Tam’s tefillin. As it says in Kisvei Ha’Arizal, due to the intensification of the darkness in the era of the approach of Moshiach etc., donning Rabbeinu Tam’s tefillin is an obligation, not merely a custom, and a similar conclusion has been reached in many seforim according to Nigleh as well. This is especially true considering the widespread increase in recent times of secular studies: because the study of secular wisdom defiles the mind, it must be countered by an increase in the service of the mind, which is the function of tefillin – to subjugate the heart and the mind. (And this intent in the mitzvah of tefillin is an integral part of the mitzvah.) However, to avoid stumbling, one must first obtain his own pair of Rabbeinu Tam’s tefillin, or at least be certain that he will not have a problem donning them on every day. And this should be publicized. 2 excerpts from sichah of Purim 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2026

119

יום א' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 25, 2026

9:49

התוכן בתחילת פ' בשלח מסופר ע"ד הענין ד"ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שבזמן הכי קטן, "כהרף עין", נעשה שינוי מן הקצה אל הקצה – ממצב של גלות ועבדים לפרעה במשך מאות שנה למצב של גאולה "ביד רמה", עד ש"בשלח פרעה את העם" - פרעה בעצמו דאג לכך שיצאו מהגלות. וההוראה מזה לימינו אלו בנוגע לגאולה העתידה, ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": הן אמת שעברו ריבוי שנים בהם נמצאים בנ"י במצב של גלות, וכן בנוגע לאוה"ע, שישנם רבים שרצונם להתנהג באופן הרצוי, אלא שנמצאים במצב של גלות תחת שלטון אי-הצדק – הנה במשך זמן של "הרף עין" יכול להיות שינוי מן הקצה אל הקצה! א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2026 Synopsis The beginning of parashas Beshalach describes how “When Pharaoh sent the people out…,” they experienced a complete transformation from one extreme to the other, from hundreds of years of exile and slavery to leaving “triumphantly” to freedom, in such a way that that “Pharaoh sent the people out,” meaning Pharaoh himself made sure they left – and this happened in “the blink of an eye.” The lesson for our times regarding the future Redemption (of which it says, “Like the days of your leaving the land of Egypt, I will show them wonders”): while it is true that the Jewish people have been in exile for many years, and among the non-Jews, too, there are many who wish to act properly, but are in a state of exile under the rule of injustice – nevertheless,, in the “blink of an eye” there can be a total transformation from one extreme to the other. Sichah, Yud Shevat farbrengen, 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2026 לזכות ר' ליפא מרדכי בן חוה שושנה ומשפחתו שיחיו בויארסקי ליום ההולדת שלו ו' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

120

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ו

Jan 26, 2026

7:32

התוכן ברביעי דפ' בשלח מסופר אודות קריעת ים סוף. מסופר במדרש דזה מ"ש הקב"ה "דבר אל בנ"י ויסעו" הוא כי רצה הקב"ה שיהודי יקפוץ לים רק בגלל שכך צוה הקב"ה, ורק לאחר שנחשון בן עמינדב קפץ לים – נבקע הים, ובנ"י ניצלו ממצרים והלכו לקבלת התורה וכו' עד לכניסתם לא"י. וההוראה: גם אם רואים מסביב מניעות ועיכובים ללימוד התורה בהתמדה ושקידה ולקיום רצונו ית' בהידור, הנה כאשר מראים שמ"מ מוסרים נפש כדי לקיים את רצונו ית', אז מתבטלים בדרך ממילא כל המניעות ועיכובים. ובפרט בנוגע לתלמידי הישיבה, שכל ענינם הוא לימוד התורה וקיום מצוותי', ולפעמים נדמה להם שיש להם מניעות קשים ביותר (ובפרט מצד חבריהם הלא-טובים), ועאכו"כ לנצל גם את זמנם הפנוי מסדרי הישיבה ללימוד התורה – הנה כאשר הבחור לא נבהל מכל המניעות אלא "קופץ לים" – "נקרע הים" ומתבטלות המניעות ועיכובים, ולא עוד – אלא שרואה הצלחה בכל עניניו. משיחת אור ליום ד' פ' בשלח, י"ב שבט ה'תשכ"ו, ב"יחידות" להתלמידים שיחיו דישיבת תות"ל במאָנטרעאַל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2026 Synopsis Revi’i of parashas Beshalach recounts the events of Kerias Yam Suf. The Midrash says that when Hashem says, “Speak to the Jewish people and let them travel,” it is because Hashem wanted a Jew to jump into the sea simply because that is what Hashem commanded. It was only after Nachshon ben Aminadav jumped into the sea that the sea split, saving the Jewish people from Egypt and enabling them to receive the Torah and build the Mishkan etc., and eventually to enter Eretz Yisroel. The lesson is that even if one sees that there are obstacles to learning Torah constantly and diligently, and to fulfilling Hashem’s will behidur, when one demonstrates that he is nevertheless prepared to have mesiras nefesh to fulfill Hashem’s will, all the obstacles and hindrances fall away automatically. This is especially true for yeshivah students, whose entire function is Torah study and doing mitzvos. While it may sometimes seem to them that they face very difficult obstacles (particularly from not-good friends), and even more so when it comes to using even their free time for Torah study – nevertheless, when a bochur is not fazed by the obstacles and instead “jumps into the sea,” then “the sea splits” – the obstacles will cease to exist, and he will see success in all his endeavors. Sichah of Tuesday night, parashas Beshalach, 12 Shevat 5726 – in Yechidus for the students of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch Montreal For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2026 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות רבקה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

121

יום ועש"ק פ' שמות, כ' טבת, ה'תשפ"ו

Jan 9, 2026

11:38

התוכן "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה" [הפטורת פ' שמות]. ומדייק אדה"ז בתו"א מהי השייכות בין "הבאים [מצרימה]" להמשך הכתוב "ישרש יעקב וגו'". וממשיך שם "הנה כתיב כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל", וצלה"ב מה שדוקא ביעקב נאמר בריאה, אף ששם ישראל הוא נעלה יותר ובו נאמר יצירה? ולהבין זה מקדים דכוונת ירידת הנשמה בגוף היא – לצורך עלי' שלא בערך ע"י עבודתה בעוה"ז התחתון. וזהו מה ש"מצוות" נמשלו ל"פירות", דכשם שצמיחת הפירי הוא ע"י השרשת הגרעין במקום הראוי לזריעה – בארץ דוקא, עד"ז צמיחת המצוות הוא דוקא כאשר הן נזרעות ומתקיימות בבני ישראל – "כי תהיו אתם ארץ חפץ", ודוקא בארץ הלזו התחתונה ע"י נשמה בגוף, בחי' יעקב – יו"ד עקב. וזוהי ההוראה והנתינת-כח מלימוד הפסוק "הבאים ישרש וגו'" בתורה: צריכים לדעת שתכלית ירידת נשמתו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – הבאים עכשיו למיצרים וגבולים דסדר השתלשלות ודגלות וכו' – היא "ישרש", "ער זאָל דורכנעמן דעם ארץ" עד שיתגלה שהיא "ארץ חפץ", ע"י שהוא בבחי' הביטול ד"יעקב", עד ש"יציץ ופרח ישראל וגו'". והלימוד מביא לידי מעשה – שלא מתפעלים מ"מצרים", ואדרבה – דוקא מהחושך כפול ומכופל שנמצאים בו – נעשה העלי' שלא בערך בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים ממאמר ד"ה הבאים ישרש יעקב, כ"ד טבת ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 Synopsis (The haftorah of parashas Shemos begins:) “Those who came, whom Yaakov caused to take root; Yisroel budded and blossomed, and the face of the earth was filled with produce.” In Torah Or, addressing the connection between “those who came [to Egypt – Rashi]” and “Yaakov taking root,” the Alter Rebbe quotes the verse “So says Hashem: Your Creator, Yaakov, and the One Who formed you, Yisroel,” and asks why the verse associates Yaakov with the world of Beriah (בוראך – “Your Creator”) and Yisroel with the world of Yetzirah (יוצרך – “the One Who formed You”), if the name Yisroel is higher? To answer this, the Alter Rebbe explains that the purpose of the soul’s descent into the body is to achieve an incomparably greater ascent through its service in this lowest world. This is why mitzvos are likened to “fruit”: just as fruits grow when a seed takes root, and only in fertile ground, so too mitzvos can only “grow” when they are sown in and performed by the Jewish people (the “land of desire”) – only in this lowest physical world, where the soul is clothed in the body, the level of “Yaakov” – “yud-akev” (“heel”). This is the message and empowerment from the verse “Those who came etc.”: One must know that the ultimate purpose of the soul’s descent “from a high rooftop to a deep pit” (“coming to Egypt,” meaning the confines and limitations of the world and exile, etc.) is to “take root” – to permeate the land until it is revealed that it is a “land of desire” – through the bittul of “Yaakov,” which cause “Yisroel to bud and blossom” etc. And study leads to action, such that one is not deterred by Egypt; on the contrary, it is specifically through the doubled and redoubled darkness of exile that we will come to the ultimate ascent very soon, with the coming Moshiach Tzidkeinu. 2 excerpts from maamar Haba’im Yashresh Yaakov, 24 Teves 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

122

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשפ"ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Jan 28, 2026

14:41

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשכ"ו. המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ז של המשך באתי לגני ה'תש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 Synopsis 2 excerpts from Maamar Basi L’gani, 10 Shevat 5726 – based on ch. 16 of Basi L’gani 5710 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2026 לזכות התמימים שיחיו דישיבת תות"ל 770 ההולכים מידי שבוע להשתתף בשיעורי של"ה - "מיטוואָך שעה"

123

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ו

Jan 29, 2026

11:57

התוכן תוכן התחלת המאמר "באתי לגני" הוא דקודם החטא "עיקר שכינה בתחתונים היתה", ולכן נק' עולם הזה התחתון וכל פרט אשר בו נק' "גני", מקום המביא תענוג להקב"ה. ואע"פ שמאז אירעו כו"כ ענינים בלתי-רצויים שגרמו שע"י נשתנה מצב העולם, הנה זהו העבודה עכשיו לעשות לו ית' דירה באופן של "גן" בתחתונים – להחזיר את העולם לקדמותו ולעשות מכל פרט של העולם ענין שמביא תענוג להקב"ה. ומכיון שכבר הי' לעולמים נקל יותר לפעול זאת, ובלשון הגמ' "דלא הוו – חיי, דהוי – לא כ"ש". ולכן גם אין מקום לטענה האם במצב של העולם היום או במצבו האישי קיימת אפשרות לתקן את העולם – כי האמת היא שמציאותו האמיתית של העולם, כולל אותו, הוא "טוב מאד", ואין צורך אלא להחזיר את הדברים לקדמותם! וזוהי ההוראה מהתוועדות שמתקיימת ביום זה – לקבל ע"ע החלטות טובות בענין זה, לעשות לו ית' דירה בתחתונים, וכל אחד, אפי' ע"י מעשה א' שלו, יכול להצליח בזה ולהביא "ישועה והצלה" לכל העולם! ד' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2026 Synopsis The beginning of the maamar Basi L’gani states that before the sin of the tree of knowledge, “the essence of the Shechinah was in the lower realms,” which is why this lowly world and every detail within it is called “My garden” – a place that brings pleasure to Hashem. Although since then there have been many undesirable events that have caused a change in the state of the world, our mission now is to once again make the world a dwelling place for Him in the lower realms – a place where every corner and detail is a garden that brings pleasure to Hashem. And since the world has already been this way in the past, it is easier to do it, as the Gemara says, “If those who never existed before come to life, does it not follow all the more so that those who did exist before will [come to life]?” Therefore, there is also no room to wonder whether, given the state of the world today, or given one’s personal state, it is really possible to fix the world, because the true state of the world, including the person himself, is “very good”; all that is needed is to restore things to their original state. This is the lesson from the farbrengen held on this day: to accept upon oneself positive resolutions in this regard – to make a dwelling place for Hashem in the lower realms, and everyone, with even one deed, can succeed in this, and bring “salvation and deliverance” to the entire world. 4 excerpts from sichah of 10 Shevat 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2026 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

124

יום ועש"ק פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ו

Jan 30, 2026

11:05

התוכן עה"פ בחמישי דפ' בשלח "הנני ממטיר לכם מן מן השמים.. למען אנסנו הילך בתורתי או לא", איתא במדרש "מכאן שלא ניתנה תורה [לידרוש] אלא לאוכלי המן"! וצ"ל: הענין ד"אוכלי המן" בזמננו קאי על אלו שאין להם טירדת הפרנסה, בדוגמת אוכלי המן שראו כל יום איך שה' ממלא צרכיהם וכו', והרי כאו"א מחוייב בתלמוד תורה?! ויובן זה עפמ"ש בגמ' [ע"ז יט.] עה"פ "בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" - "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה ולבסוף נקראת על שמו". והיינו, שלימוד התורה יכול להיות באופן שלומדים תורתו של ה' או באופן, נעלה יותר, שהתורה נעשית "תורתו" של האדם. וזהו דיוק הלשון "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן": למי ניתנת התורה (כי "נותן התורה" לשון הווה - כל פעם שלומד תורה ה"ז נתינת התורה כבתחילה) באופן שתקרא "על שמו", "ובתורתו יהגה", ה"ז דוקא ל"אוכלי המן" - למי שבשעה שמתיישב ללמוד תורה אין לו שום מחשבות המבלבלות (גם לא מחשבות בנוגע לפרנסה שמחוייב בזה)! וזהו לימוד התורה בשלימותו! ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2026 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Beshalach), “…I am going to rain down bread for you from the sky…to test them as to whether or not they will follow My Torah,” the Midrash states: “From here we learn that the Torah was given (to be expounded) only to those who ate the mann.” Seemingly, “those who eat the mann” these days refers to those who are free from worries about earning a livelihood (similar to those who ate the mann in the desert, who saw clearly that Hashem fulfilled their needs every day etc.). But seemingly, everyone is obligated in the mitzvah of Torah study? This can be understood based on the Gemara’s explanation of the verse, “His desire is in Hashem’s Torah, and in his Torah he meditates day and night” – “At first it is called by the name of the Holy One, blessed be He, but in the end it is called by one’s own name.” Meaning, one can learn Torah as Hashem’s Torah, or in a higher manner, where it becomes the person’s Torah – “his Torah.” This is why it says, “The Torah was given only to those who ate the mann”: to whom is the Torah “given” (and every time one learns Torah, it is given anew, which is why we call Hashem the “Giver of the Torah” in the present tense), in such a way that it becomes his – only to those who “eat the mann” – those who sit down to learn without any distracting thoughts (not even thoughts about earning a livelihood, which is an obligation of the Torah). This is the ultimate form of Torah study. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2026 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

125

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט, ערב חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות, ה'תשפ"ו

Feb 1, 2026

11:27

התוכן איתא במשנה "ארבעה ראשי שנים הם" וט"ו בשבט הוא א' מהם. ומזה מובן שהיום צריכים להתבונן – בנוסף להענין המיוחד ד"ראש השנה לאילן" – גם בהענין ד"ראש-השנה" שזהו הצד השווה שביניהם. תוכן ענין ה"ראש" הוא שהוא כולל את החיות של האיברים, וגם הוא המנהיג וה"מלך" על כל האיברים – גם כפי שכל א' מהם הוא במקומו. כמבואר בדא"ח בקשר לראש השנה (א' בתשרי). וזה קשור גם עם זה שבר"ה הוא הזמן ד"תמליכוני עליכם". ובנוגע לר"ה לאילן: איתא בגמ' עה"פ "כי האדם עץ השדה" שזה קאי על ת"ח, ובעצם – כל יהודי הוא "אות" וחלק בתורה, ובמילא "תופס בכולו" – הוא כל התורה. ומזה מובן שבר"ה לאילן הוא הזמן לקבל החלטות טובות על כל השנה להתקשר לתורה ביתר שאת ויתר עז, ולגדול בזה מיום ליום, שזהו הסימן של "צומח" ו"אילן" וכו'. וזה קשור במיוחד עם פ' יתרו (שקורין השבוע), פ' מתן תורה וכו'. משיחת אור ליום ו' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2026 Synopsis The Mishnah states: “There are four Rosh Hashanas,”one of which is the 15th of Shevat. Since all four are called “Rosh Hashana,” it is understood that they all share the central theme of being a “Rosh Hashana,” a “Head of the year,” and therefore, 15 Shevat is a time a time to reflect not only on the specific theme of the Rosh Hashanah for trees, but also on the concept of Rosh Hashanah in general: The function of the head is that it contains the life-force of all the limbs, and serves as the leader and “king” of the entire body (as also explained in Chassidus in connection with Rosh Hashanah (1 Tishrei), when the Jewish people crown Hashem as King). Regarding the Rosh Hashanah for trees: The Gemara says that the verse “Man is a tree of the field” refers to Torah scholars. And the truth is that because every Jew is a “letter” in the Torah, and “When you grasp part of something’s essence, you grasp its entirety,” every Jew is the entire Torah. From this it is understood that the Rosh Hashanah for trees is a time to take upon oneself positive resolutions for the entire year, to strengthen one’s connection with Torah and to grow from day to day (which is the defining trait of plant-life and trees etc.). This relates particularly to parashas Yisro, in which we read about Matan Torah etc. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Yisro, 15 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2026 * לזכות ר' שמואל וזוגתו מרת רבקה שיחיו סלונים ליום החתונה שלהם י"ד שבט להצלחה רבה בכל הענינים

126

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט, ה'תשפ"ויום סיום לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ה ג"פ ליום, ומחזור הט"ו פ"א ליום

Feb 2, 2026

10:12

התוכן סיום הרמב"ם וביאור הלכה האחרונה ברמב"ם: "ובאותו הזמן [שתהי' מציאות הזמן וגדרי העולם, וביחד עם זה יהיו חדורים בהגילויים דימות המשיח], לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה [גם לא בנוגע לאכילה ושתי' רוחניים ומלחמה דקדושה] ולא קנאה ותחרות [גם של קדושה – חידוש גדול, כי הרי מצינו שלעת"ל "כאו"א נכוה מחופתו של חבירו", שזהו"ע הקשור לכאו' עם קנאה דקדושה], שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ["טובה" ו"מעדנים" כפשוטם בריבוי מופלג, ועד"ז ברוחניות], ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד [אע"פ שישנו "עולם" מלשון "העלם והסתר", שלכן יש צורך ב"עסק" ומסחר, כי ע"י הירידה למטה נעשית עלי' גדולה ביותר, אעפ"כ תהי' הידעה בהוי', בלבד], ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים [מכיון שיהיו פנויים בתורה וחכמתה, ואז יקבלו שכר על עבודתם בזמן הגלות] וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם [הדרגא ד"בורא", דרגת האלקות דעולם הבריאה, נעשית בהישג-יד (ע"י ההשגה) דה"אדם", מכיון שהוא "אדמה לעליון" שלמע' מזה וכו'], שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' [ומוסיף גם סיום הפסוק – דלא כבהל' תשובה] כמים לים מכסים" [שמורה על ביטול לגמרי]. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2026 Synopsis The final halacha in Rambam states: “In that era (meaning the world and the boundaries of the time and space will still exist, but they will be permeated with the revelation of the days of Moshiach) there will be neither hunger nor war (not even spiritual hunger or thirst, nor wars of holiness), neither envy nor competition (not even envy of holiness, which is a novelty because we know that in the future, “each one will be burned by the canopy of his fellow,” which seemingly relates to envy of holiness), for good will flow in abundance and all the delights will be freely available as dust (abundant good and delights in both physical and spiritual matters). The occupation of the entire world will be solely to know Hashem (although there will still be a “world,” meaning concealment and hiddenness, which is why there will be a need for “occupation” and commerce, nevertheless the only pursuit will be knowledge of Hashem). Therefore, the Jews will be great sages (because they will be free to focus on the Torah and its wisdom, and they will receive the reward for their service during the time of exile) and know the (most) hidden matters, grasping the knowledge of their Creator according to the full extent of human potential (the level of the world of Beriah will be grasped by “man,” because man emulates the Supernal Man) as the verse states: ‘The world will be filled with the knowledge of Hashem (and the Rambam adds the end of the verse, unlike in the Laws of Teshuvah) as the waters cover the ocean bed’ (total bitul).” Excerpt from sichah of 10 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2026

127

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ויום התחלת לימוד הרמב"ם – מחזור המ"ו ג"פ ליום, ומחזור הט"ז פ"א ליום

Feb 3, 2026

7:44

התוכן הוצע לאחרונה לאחד את כל בנ"י עי"ז שכולם ילמדו ענין אחד בתורה, ובזה גופא – דבר השווה לכל, שזהו הענין דהלכות פסוקות – לימוד ספר הלכות – ספר היד להרמב"ם, שענינו "הלכות הלכות" ללא טעמי ההלכות (שבלימוד הטעמים ישנם חילוקים מן הקצה אל הקצה). ואע"פ שגם השו"ע של ה"בית יוסף" ענינו הלכות פסוקות, הרי לפעמים הובאו ב' דעות בלי לדעת פס"ד ברור, משא"כ בספר היד להרמב"ם. ועי"ז, האחדות בין בנ"י תהי' בענין עיקרי – תורה, וזה מהווה גם הכנה לגאולה האמיתית והשלימה עפ"י מאחז"ל "אין הגלויות מתכנסות אלא בזכות המשניות" – הלכות פסוקות. אופן לימוד הרמב"ם צ"ל לכל לראש להבין את ההלכות כפשוטן, וללמדן על הסדר, ורק אח"כ באופן של "לאפשא לה". ויה"ר שיתוספו אלו שיקבלו על עצמם קביעות עתים – בזמן ובנפש – בלימוד ספר הרמב"ם, ולהשפיע כך עם על אחרים. ג' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' שלח, י"ב סיון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2026 Synopsis It was recently proposed to unite the entire Jewish people through the study of a single part of Torah – something that is equal to all – the Rambam’s Sefer HaYad, a sefer of “individual halachos” without the reasons behind them (because when it comes to the reasons, there are differences between one Jew and another, and from one extreme to the other). This way, the Jewish people will be united in something fundamental – Torah – and this also serves as a preparation for the true and complete Redemption, as our Sages taught, “The exiles will be gathered only in the merit of the Mishnayos” (i.e., halachic rulings). Rambam should be studied first and foremost in such a way as to understand the plain meaning of the halachos, and in order; only afterwards should one study it in a manner of “increasing in it.” May it be Hashem’s will that more people join in accepting this upon themselves, to set fixed times – fixed in time and fixed in the soul – for the study of Rambam, and to influence others to do the same. 3 excerpts from sichah of Monday night, parashas Shelach, 12 Sivan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2026 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

128

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט, ה'תשפ"ו

Feb 4, 2026

11:17

התוכן הוראות בקשר למ"ש [ברביעי פ' יתרו] "ויחן - לשון יחיד - שם ישראל נגד ההר": 1) הדבר היחיד שיכול לאחד את כל בנ"י שלא יהי' פירוד הלבבות וכו' אע"פ ש"אין דעותיהם שוות", הוא, כשכולם מתאחדים "נגד ההר" - מרגישים שעומדים ליד הר סיני ומקבלים את התורה. כי אחדות אמיתית באה רק מאחדות הפשוטה של "אנא נפשי כתבית יהבית" - הקב"ה הכניס א"ע בתומ"צ. 2) זה ששייך הענין ד"ויחן לשון יחיד" בנוגע לתורה, שיש בה (גם) ענינים שצ"ל בהבנה ובהשגה ו"אין דעותיהם שוות", ענינים שהם שנויים במחלוקת וכו', הוא, מפני שבשעת מ"ת היו בנ"י במעמד ומצב של מסנ"פ, הקדמת נעשה לנשמע - קיבלו את כל עניני התורה לא עפ"י ההבנה וההשגה שלהם, אלא כפי שהיא מצד נותן התורה, ולכן "על כל דבור ודבור - מ"אנכי" עד "וכל אשר לרעך" - פרחה נשמתן" של כאו"א בשווה! ועד"ז צ"ל אופן לימוד התורה במשך כל הדורות כו'. ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2026 Synopsis Regarding the verse (in revi’i of parashas Yisro), “Yisroel camped (vayichan, in the singular) there facing the mountain”: (1) The only thing that can unite the entire Jewish people to the point that there is no discord or division among them etc. (despite the fact that “Their minds are not alike”) is when they unite “facing the mountain” – when they have the sense that they are standing at Har Sinai and receiving the Torah. Because true unity comes only from the absolute unity of Hashem, Who placed Himself within Torah and mitzvos, “Ana nafshi kesavis yahavis” (I have written and given Myself”). (2) The reason “Vayichan in the singular” is possible in Torah (despite the fact “their minds are not alike” and therefore there are differences of opinion in Torah) is because at Matan Torah the Jewish people were in a state of mesiras nefesh, giving precedence to “We will do” before “We will listen,” meaning, they received the entire Torah not according to their understanding, but in the way the Torah exists from the perspective of the Giver of the Torah. This is why “With every utterance” – from “I am Hashem your G-d” down to “…all that belongs to your fellow” – “their souls took flight,” for every Jew equally. Similarly, Torah must be studied this way in every generation etc. 2 excerpts from farbrengenof Purim 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2026 לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

129

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ו

Feb 5, 2026

9:56

התוכן בחמישי דפ' יתרו מסופר אודות ההכנות למ"ת שלפני ששה בסיון, ואודות מעמדם ומצב של בנ"י "ביום השלישי" (ששה בסיון) לאחרי סיום ההכנות, איך שעמדו בנ"י בזמן ומקום מ"ת, "והר סיני עשן כולו" - שכבר נפעל שינוי בעולם "מפני אשר ירד עליו ה'", ועד לסיום השיעור "משה ידבר והאלקים יעננו בקול". וההוראה: יהודי צריך לדעת שבכל מקום ובכל זמן עליו להיות במעמד ומצב הנ"ל ד"ביום השלישי", וכדאיתא בגמ' "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן וכו'", ומבאר אדה"ז כי זהו מפני ש"גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני"! ועתה: כאשר יהודי מתבונן בכל הנ"ל ולוקח את הדברים לתשומת לבו - הרי נקל לתאר כיצד ענין זה יפעל עליו בנוגע למעשה בפועל! משיחת אור ליום ה' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2026 Synopsis Chamishi of parashas Yisro recounts the preparations for the Giving of the Torah and the state of the Jewish people “on the third day” (the sixth of Sivan). At this time the Jewish people were already standing at the mountain, and “Har Sinai was smoking in its entirety,” meaning, a transformation had already taken place in the world because “Hashem had descended upon it,” to the point that “Moshe would speak, and G-d would answer him with a voice.” The lesson is that in every time and place, a Jew must be in the state of “the third day,” as the Gemara says, “Just as below [at Sinai] it was with reverence, fear, quaking and trembling, so too here…” As the Alter Rebbe explains, this is because “The Torah toil of every person and in every time is literally the word of Hashem that was spoken to Moshe at Sinai.” And when a Jew reflects on all this and takes it to heart, it is easy to imagine how this can impact him in terms of actual practice. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Yisro, 15 Shevat 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2026

130

יום ועש"ק פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ו

Feb 6, 2026

8:03

התוכן הגמ' פוסקת הלכה למעשה "מה להלן [בשעת מתן תורה] באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן [בשעת לימוד התורה] באימה וביראה וברתת ובזיע". ושואל כ"ק אדה"ז: איך אפשר לתבוע זאת? הרי בשעת מתן תורה הי' "וירד ה' על הסיני" ביחד עם כל המרכבה וכו' משא"כ בעת לימוד התורה היום אין את כל ה"רעש" הזה? ומתרץ: דזה שבני ישראל (משא"כ הערב רב), שהעיקר אצלם הוא הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש, היו בשעת מ"ת "באימה וביראה וברתת ובזיע", לא הי' זה מחמת ה"רעש" של המרכבה והמלאכים וכו', אלא מחמת גילוי עצומ"ה – "אנכי ה' אלקיך וגו'" (ומזה נשתלשל גם ה"רעש" של הגוף מהמלאכים וכו'). וזה חוזר על עצמו כל פעם שיהודי לומד תורה ש"הקב"ה קורא ושונה כנגדו"! ולכן גם צריך להיות הלימוד התורה באופן של "(כ)חדשים". משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2026 Synopsis The Gemara states as a practical halacha that “Just as below [at Sinai] it was with reverence, fear, quaking and trembling, so too here [any time one studies Torah] it must be with reverence, fear, quaking and trembling.” The Alter Rebbe asks: seemingly, when the Torah was given, “Hashem descended upon Mount Sinai” with the Divine Chariot and the angels etc., whereas when one studies Torah today, this whole experience is lacking. How then can a Jew be expected to study Torah in the same manner? He explains that the reason theJewish people stood at Sinai “with reverence, fear, quaking and trembling” was not because of the experience of the Chariot and the angels, etc., but because of the revelation of Hashem’s very Essence, “I am Hashem your G-d….” (The revelation also resulted in the experience felt by the body due to the Chariot and the angels, etc., but that was secondary.) And this revelation of Hashemoccurs every time a Jew studies Torah, because “the Holy One, blessed be He, reads and studies along with him.” This is why one must study Torah in a way that it is “new.” Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2026

131

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ו

Feb 8, 2026

9:17

התוכן זה שרבינו גרשום נק' "מאור הגולה" קשור עם ב' תקנותיו שאין לגרש אשה בע"כ ושאין לישא ב' נשים. דבזה "האיר" את בנ"י בגלות, שהרי "אסור" לה' לגרש ח"ו את "אשתו" (בנ"י) בע"כ, והרי יהודי "אינו רוצה להיות נפרד מאלקות", ו"אסור" לו גם לישא "אשה" אחרת על "אשתו" הא'. אלא שאין להסתפק רק בזה שאין "גירושין" ח"ו, אלא צ"ל "חיי הנישואין" באופן ש"שארה כסותה ועונתה לא יגרע" [כמ"ש בראשון דפ' משפטים]. וזה נפעל ע"י תוספת שלום בין איש ואשתו למטה, עי"ז שהבית בנוי על תומ"צ. ואף ששלימות הנישואין תהי' לעת"ל, אבל גם לפני החתונה צריך ה"חתן" לתת מתנות ל"כלה", ובפרט אם עיכוב החתונה הוא "באשמתו" (והיצה"ר הוא א' הדברים שה' "מתחרט עליהם"), ה"ה צריך לזונה כפי יכולתו ומתאים ליחוסה. וזה גופא שהוא צריך לשלם כ"כ "תמיכה" "ידחוף" אותו שיהי' כבר הנישואין בגאולה האמיתית והשלימה מיד ממש. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2026 Synopsis It is explained in sefarim that the reason Rabbeinu Gershom is called Maor HaGolah (the “Light of the Exile”) is because of his two takanos – that one may not divorce a woman against her will, and that one may not marry two women. With these he illuminated the Jewish people in exile because they forbid Hashem from chas v’shalom “divorcing His wife” (the Jewish people) against her will (and a Jew “does not wish to be separated from G-dliness”), and from “marrying another wife.” However, it is not enough for Hashem to merely not divorce the Jewish people; He must also keep the requirements of marriage: “He shall not diminish her sustenance, her clothing, or her relations” (as the verse states at the beginning of parashas Mishpatim). And this is brought about by the Jewish people increasing in marital harmony down here, by building their homes upon the foundations of Torah and Mitzvos. Although the Nisuin (wedding) will be completed in the future, nevertheless, the groom is obligated even before the wedding to provide the bride with gifts, especially where the wedding is delayed due to his fault” (and the yetzer hara is one of the things for which Hashem is “at fault” and which He “regrets”). Hashem must therefore sustain the Jewish people according to His ability and in a manner fitting for “her lineage,” and the very fact that He must pay so much “support” will compel Him to make the wedding immediately, with the coming of the true and complete Redemption right now. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2026

132

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ויום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Feb 9, 2026

9:13

התוכן 1) מיום כ"ב בחודש ‏–‏ "בך יברך ישראל" ‏–‏ נמשך ברכה מיוחדת בכאו"א מישראל. 2) ביום היאָרצייט נעשה עלי' והסתלקות הנשמה מחדש, והעלי' היא שלא בערך לכל העליות שלפנ"ז. וזוהי השייכות לפ' יתרו שבו מדובר בענין מתן תורה שאז "פרחה נשמתן". וכמו שבמ"ת הנה מיד לאח"ז "החזירה להן הקב"ה בטל תחי'", עד"ז בענין זה יהי רצון שתיכף ומיד תהי' עלי' הכי גדולה ‏–‏ תחיית המתים וכו'. 3) ענין המיוחד של נשי ובנות ישראל שבדורנו, ובפרט אלו שזכו שכו"כ מבנות ישראל נק' על שמן. ["ובפרט אַזוינע וואָס האָבן זוכה געווען אַז כו"כ מבנות ישראל נקראות על שמן, און זיי באַווייזן אַ לעבעדיגע ביישפיל . . ווי אַזוי זיי ווערן נתחנך אין איר רוח און לויט אירע אָנווייזונגען און לויט איר ביישפיל, וואָס זי איז דאָך נתחנך געוואָרן ע"י נשיא דורנו, דעם רבי'ן דעם שווער"]. ועוד. שיחת אור לכ"ב שבט, ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2026 Synopsis (1) From the 22nd day of the month (“With you (בך) Yisroel will bless”) there is a special blessing for every Jew. (2) On a yartzeit the soul once again experiences an ascent, and it is incomparably greater than all previous ascents. This is the connection to parashah Yisro, which discusses the Giving of the Torah, when “their souls took flight.” And just as at the Giving of the Torah Hashem immediately “restored it to them with the dew of resurrection,” so, too, may He immediately bring about theResurrection of the Dead etc. (3) The Redemption will come particularly in the merit of “the righteous women of our generation,” especially one who has the merit that so many Jewish girls have been named after her, girls who are being educated in her spirit and living by her example etc. Sichah of 22 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2026

133

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ו

Feb 10, 2026

9:52

התוכן דובר לעיל אודות הזירוז בעניני הפורים ל' יום לפני החג. המענה לשואלים היכן הוא המקור לכך?! ובפרט שאדה"ז בשו"ע בריש הל' פסח כשכותב אודות תקנת חכמים לדרוש ברבים הלכות החג ל' יום לפני החג – אינו מזכיר מאומה אודות ל' יום לפני הפורים! – המציאות היא שלאחרי כל ה"שטורעם" בעניני הפורים בשנים שעברו, ואכן פעלו "עולם ומלואו" – יכלו "להרעיש" עוד יותר, אפילו לגבי השנים והדורות שלפנ"ז! ועל השאלה מהו ההכרח לזה, ומה לא טוב אם יפעלו באותה מדה כבשנה שעברה?! ובפרט שלזה צריך להנהיג דברים חדשים – להרעיש אודות הפעולות דימי הפורים ל' יום לפנ"ז...?! – כיון שמשנה שעברה ניתוספו ענינים בלתי רצויים, הרי לא רק שמותר אלא מצווים עפ"י תורה להוסיף בעניני קדושה על מנת לבטל ענינים אלו (וכמו שזה היפך התורה לא להשתמש בתרופות חדשות שלא היו בזמן אבותינו, ומה גם שבימינו ניתוספו מחלות חדשות ר"ל)! [המשך יבוא] משיחת יום א' פ' תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2026 Synopsis Some have asked: what is the source for the practice of starting to campaign about Purim thirty days before the holiday? Especially considering that in his Shulchan Aruch, where the Alter Rebbe talks about the Rabbinic requirement of publicly expounding the laws of the festival thirty days before the festival, he doesn’t mention anything about doing so thirty days before Purim? But the reality is that even with all the noise made about Purim in previous years, and although it is true that a great deal was accomplished – the fact is that more could still have been done. And as for the question of why it is necessary to introduce new practices, when we could simply continue doing what we’ve been doing until now – the answer is that when there is a new illness in the world, chas v’shalom, you have to introduce a new cure for it. Nobody would suggest that the Torah forbids using new types of medicine (with respect to the laws of overriding Shabbos etc.) just because those medicines didn’t exist in the time of our ancestors; indeed, forbidding the use of such medicine would be contrary to Torah. Similarly, since there has been an increase over the past year in undesirable things in the world, therefore, to counter that negative increase, it is not only permissible, but an obligation according to Torah, to increase in holiness. (To be continued.) Excerpt from sichah of Sunday, parashas Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2026

134

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט, ה'תשפ"ו

Feb 11, 2026

11:25

התוכן [המשך] מקור לדבר ע"ד התועלת להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפני פורים – הוא משנה: "באחד באדר משמיעין(שפירושו "מכריזין") על השקלים", "כדי שיביאו ישראל את שקליהן בעונתן . . באחד בניסן". ומה שאדה"ז בשו"ע אינו מזכיר – על יסוד משנה זו – גם אודות ל' יום לפני הפורים הוא – כי החיוב ד"ל' יום לפני הרגל" אינו אלא בענינים מיוחדים (כמו בנוגע לחיוב להביא ג' קרבנות ברגלים, ו"תקנה זו לא נתבטלה אף לאחר חורבן ביהמ"ק"), אבל אא"פ לקבוע חיוב כזה בנוגע לכל ענין של יהדות! אבל כדי לתקן ולהשלים את מה שחסרו בהפעולות דימי הפורים בשנה שעברה – בודאי אין "עוולה" להשתמש ב"עצה" המיוסדת על משנה זו – להתחיל "להרעיש" אודות עניני פורים ל' יום לפנ"ז! לא אדה"ז, לא נשיא דורנו ולא יצרו הטוב יבואו אליו ב"טענות", רק ה"א-ל זר אשר בקרבך"... ועוד ענין: מדובר ע"ד לעורר יהודי להוסיף בענין של שמחה – הרי אפילו אם יתברר שאין זה בגדר מצוה ומנהג וכו' מהי ה"עוולה" שבדבר?! משיחת יום א' פ' תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2026 Synopsis (Continued). Regarding the benefit of beginning to make a tumult about Purim thirty days before Purim,there is a source for it a Mishnah: “On the first of Adar, an announcement is made regarding the shekalim” so that the people will bring their shekalim by the first of Nissan. The reason the Alter Rebbe doesn’t mention anything about thirty days before Purim in his Shulchan Aruch is because the obligation of preparing thirty days before applies only to certain things (such as the obligation upon every individual to bring three korbanos on the Festivals); it would be is impossible to make it an obligation to prepare for every aspect ofYiddishkeit thirty days beforehand! However, when we see that last year we were lacking in terms of the activities related to Purim, there is certainly nothing wrong with applying this advice from the Mishna and beginning to campaign about Purim thirty days in advance. Neither the Alter Rebbe, nor the Nasi of our generation, nor one’s yetzer tov, will come with any complaints; the complaints will come only from the “foreign god who is within you”… Additionally: we are talking about inspiring another Jew to increase in something joyous. So even if it turns out that it is not exactly a mitzvah or custom etc., what is the wrongdoing in that?! Excerpt from sichah of Sunday, parashas Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2026

135

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ו

Feb 12, 2026

9:28

התוכן בהמשך למ"ת מתחילה התורה דוקא עם "משפטים" – דברים המובנים עפ"י שכל, כיון שבשעת מ"ת היתה קבלת התורה באופן ד"חוקים" – למע' מגדרי השכל והעולם, והחידוש לאח"ז הוא משפטים – להביא את הענינים גם בגדרי השכל והעולם. ולכן גם בענין האחדות ישראל שהי' במ"ת לא הי' חידוש, דבענין ה"חוקים" כולם שווים ומלכתחילה לא שייך ענין של היפך השלום, ותכלית השלימות באחדות ישראל היא, כשגם בעניני שכל – "משפטים", ש"אין דעותיהם שוות", מתאחדים! משיחת מוצש"פ משפטים ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2026 Synopsis At Matan Torah the Jewish people accepted the Torah in a manner of Chukim (which transcend the bounds of intellect and the bounds of the world), but immediately afterward comes the Mishpatim, which are understood logically,because the novelty is to incorporate the Torah within the framework of intellect and the framework of the world. Therefore, it is no wonder that the Jewish people were united at Matan Torah, because when it comes to Chukim, all are equal, so there is no room for the absence of peace to begin with. But the ultimate perfection of Jewish unity is when the Jewish people are united even in their intellect (Mishpatim), where “their minds are not alike.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mishpatim 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2026

136

יום ב', כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ו

Oct 13, 2025

9:58

התוכן האושפיזין העיקריים דיום הושענא רבה הם דוד המלך ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע. הקשר ביניהם: ידועה שיחת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", שתכלית ומטרת התייסדות הישיבה היא להעמיד חיילי בית דוד שיהיו "נרות להאיר" בכל העולם כולו ויצאו ל"מלחמת בית דוד" וילחמו נגד אלו "אשר חרפו אויבך ה'", וגם נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך", דוד מלכא משיחא, שלא רוצים שיצעקו "משיח נאו!". ומכיון ש"דברי צדיקים קיימים לעד", שהדברים עצמם הם באופן של "פעולה נמשכת", מובן, שההוראה ד"כל היוצא למלחמת בית דוד וכו'" היא בתקפה גם בימים אלה. כדי לפעול ביאת המשיח בגלוי ה"ז ע"י לימוד פנימיות ונגלה דתורה (שזהו עיקר חידושו של ישיבת תו"ת – חיבור נגלה ופנימיות התורה באופן שנעשים "תורה אחת"). ויש להשפיע על כל יהודי שיהי' בכלל אלו היוצאים ל"מלחמת בית דוד", ע"י ש"כותב גט כריתות" לעניני הגוף וגשמיות, ובודאי שיצליח במלחמה זו וחוזר לביתו בשלום – שלם בגופו, בנפשו ואפי' בממונו. וזהו הקשר לשישי דפ' וזאת הברכה שמתחיל עם "מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם", ומפרש רש"י "מתחת מעונותו (של "אלקי קדם") כל בעלי זרוע שוכנים.. לעולם אימת הגבוה על הנמוך", ומסיים "והוא שהכח והגבורה שלו – בעזרך" של כל יהודי. ובמילא מובן שכל יהודי יוצא למלחמת בית דוד. ב' חלקים משיחת יום ה', אור להושענא רבה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 Synopsis The primary Ushpizin for Hoshana Rabah are Dovid Hamelech and the Rebbe Rashab. The connection between them lies in the famous sichah on the teaching of our Sages, “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid writes a bill of divorce for his wife,” where the Rebbe Rashab explains that the reason he founded Yeshivas Tomchei Temimim was to raise soldiers of the House of Dovid who will illuminate the entire world, and who will go out to the “battle of the House of David” to fight against “Your enemies, Hashem, who have abused” and against those who “have abused the footsteps of Your Moshiach,” Dovid, King Moshiach, those who wish to prevent people from crying out, “Moshiach Now!” Since “the words of tzaddikim endure forever,” it is understood that the lesson from “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid…” remains in full force even today: The revelation of the coming of Moshiach requires studying the inner and revealed dimensions of Torah (and fusing them into “one Torah,” which is the main novelty of Yeshivas Tomchei Temimim). One must influence every Jew to be among those who go out to the “battle of the House of Dovid,” by “writing a bill of divorce” to bodily and physical matters, and they will surely succeed in this battle, and return home in peace, intact in body and soul, and intact financially as well. This is the connection to shishi of V’Zos HaBrachah, which begins, “The abode for the G-d Who precedes all, and below are the mighty ones of the world…”: As Rashi explains, “all the strong people live below His abode…the fear of the higher one is always upon the lower one,” and as he concludes, “thus, He, to whom power and might belong, is the One Who comes to your aid” – to the aid of every Jew. Thus, it is understood that every Jew goes out to the battle of the House of Dovid. 2 excerpts from sichah of Leil Hoshana Rabah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

137

יום א' פ' וילך, כ"ח אלול, ה'תשפ"ה

Sep 21, 2025

13:36

התוכן [מסרו לכ"ק אד"ש שטענדער מ"בית ספר למלאכה – כפר חב"ד"] פעם שאל אדה"ז את בנו אדה"א "במה התפללת בר"ה העבר", וענה ש"התבונן במאמר וכל קומה לפניך תשתחוה, בהביטול של הקומה דא"ק". והביאור: "א"ק" הוא ר"ת "אדם קדמון" שקאי על כל סדר השתלשלות, ומכיון שבר"ה מתחדשת הבריאה דכל סדהשת"ל, ולכן התבונן איך שכל סדהשת"ל מתבטלת בתכלית – "לך תשתחוה". וזה פועל שה' מקבל את בקשת בנ"י בר"ה "מלוך על העולם כולו". אח"כ שאל אדה"א את אדה"ז "במה התפללת", וענה "מיט דעם שטענדער". והביאור: למרות שה"שטענדער" אינו אלא "דומם", ה"ה מסייע לאדם בעבודת התפילה (וכד'), ההתחברות של המתפלל עם ה', ע"י שמניח עליו את הסידור וכד', וכן ברוחניות – הביטול שע"י ההתבוננות בזה ש"אין עוד מלבדו" גם ב"שטענדער" הוא יותר מע"י ההתבוננות של "בעל ציור" בהשכל ש"וכל קומה לפניך תשתחוה"! ההוראה: גם לאחרי העבודה של חודש אלול, אי"ז מגיע לנקודה העיקרית – הקב"ע של ר"ה שהיא ביטול והנחת עצמותו לגמרי שלא לפ"ע השכל ומדות, אלא ע"ד ה"שטענדער"! ג' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשכ"ב, ער"ה ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2025 Synopsis [At the farbrengen, the Rebbe was presented with a shtender produced at the vocational school in Kfar Chabad.] The Alter Rebbe once asked his son, the Mitteler Rebbe, “With what did you daven last Rosh Hashanah?” The Mitteler Rebbe replied that he had meditated on the words, “And every being of stature shall prostrate itself before You” – the bitul of the komah of Adam Kadmon, which refers to the entire Seder Hishtalshelus; since on Rosh Hashanah the creation of the entire Seder Hishtalshelus is renewed, he meditated on how the entire Seder Hishtalshelus is completely nullified, it “shall prostrate itself before You,” which causes Hashem to accept the request of the Jewish people on Rosh Hashanah to “Reign over the entire world.” The Mitteler Rebbe then asked the Alter Rebbe, “With what did you daven?” and he replied, “With the shtender (lectern).” The explanation is as follows: Although the shtender is only an inanimate object, it assists a person in his service of tefillah, connecting the person to Hashem by holding the siddur etc. Similarly, in the spiritual sense, the bitul attained by meditating on the idea that “There is nothing besides Him” even in a shtender is greater than the bitul attained by a person’s intellectual meditation on the idea that “every being of stature shall prostrate itself before You.” The lesson is that even after the service of the month of Elul, one has not yet reached the essential point – the kabbolas ol of Rosh Hashanah, which is absolute bitul and setting oneself aside, not in accordance with the intellect and emotions, but like the shtender. 3 excerpts from sichah of Thursday night, 29 Elul 5722, Erev Rosh Hashanah 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2025 לזכות דבורה לאה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט – שלוחו של הרבי למדינת הולנד – ליום היארצייט שלו כ"ח אלול. תנצב"ה.

138

יום ב' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ה, ערב ראש השנה ה'תשפ"ו

Sep 22, 2025

5:31

התוכן ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ח, ערב ראש השנה ה'תשמ"ט. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2025 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5748, Erev Rosh Hashanah 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2025 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

139

יום ה' פ' וילך, ג' תשרי, צום גדלי' – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Sep 25, 2025

10:23

התוכן יום תענית בכלל הוא עת רצון עבור האדם להתבונן ולפשפש במעשיו ולהטיב את דרכו וכו' (במיוחד) בנוגע לאותם הענינים שבעבורם נקבע התענית. ובמיוחד תענית "צום גדלי'" שהוא בימי עשי"ת שעליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"‏ – ‏"עת רצון" ב"עת רצון". הענין שבעבורו נקבע תענית זו הוא שבו "נהרג גדלי'" ע"י "ישמעאל בן נתני'" וכו', שתמורת אהבת ישראל‏ – ‏הי' ענין ההפכי ממש. והיינו, שהענין דהיפך אהבת ישראל היא עצמה הסיבה בגלוי שהביאה לתענית. ובמילא מובן ש"צום גדלי'" הוא זמן מתאים ו"עת רצון" במיוחד לקבלת החלטות טובות בנוגע לאהבת ישראל. משיחת יום ה' דפ' וילך, צום גדלי' ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2025 Synopsis A public fast day in general is an auspicious time for a person to examine his deeds and to improve himself (particularly) with respect to the kind of behavior that led to the events that are commemorated by the fast day. This is particularly true of Tzom Gedaliah, which falls during the days of Aseres Yemei Teshuvah of which it says, “Seek Hashem when He is found, call Him when He is near” – it is an auspicious time within an auspicious time. Tzom Gedaliah was instituted because of the killing of Gedaliah by Yishmael ben Nesanyah etc. – the extreme opposite of Ahavas Yisroel. Thus, it is understood that Tzom Gedaliah is a particularly fitting and auspicious time tomake positive resolutions regarding Ahavas Yisroel. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayelech, Tzom Gedaliah 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

140

יום ועש"ק פ' וילך, ד' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 26, 2025

7:15

התוכן גם תשובה צ"ל מתוך שמחה. וכמדובר בארוכה בשמחת תורה [ה'תשכ"ט] שאפי' תשובה תתאה, שענינה "עזיבת החטא בלבד", צ"ל מתוך "שמחה של מצוה". וכמ"ש ברמב"ם בענין "שמחה של מצוה", שההתבוננות בתוכן של המצוה ומי ציווה על המצוות – תביא לשמחה גדולה ביותר עד ש"מפזר ומכרכר בכל עוז"! ואם זה כך בכל מצוה, עאכו"כ שזהו כך בנוגע למצוה התשובה. מצד תוכן של המצוה: ברגע א' יכול להשתנות מלהיות רשע גמור להיות צדיק גמור! מצד מצווה המצוה: ממה"מ הקב"ה יורד לאיש שהוא במצב של מורד ר"ל בממה"מ הקב"ה, ואומר לו: אם רק תעשה תשובה – תהי' מרוצה וחביב כמו קודם החטא! וא"כ עאכו"כ שזה צ"ל בשמחה גדולה ביותר! וזה אפי' בתשובה תתאה, דרגא הכי תחתונה בתשובה, ועאכו"כ בנוגע לתשובה עילאה, שבנוגע לתשובה זו נאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם". וע"י התשובה נפעל הסליחה והכפרה "בלי שום ספק וספיק ספיקא" וכו' משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2025 Synopsis Teshuvah, too, must be done with joy. As discussed at length on Simchas Torah [5729], even teshuvah tata’ah (lower-teshuvah) – which is merely “abandoning the sin” etc. – must be done with the joy of a mitzvah. As the Rambam writes regarding the joy of a mitzvah: when one contemplates the meaning of the mitzvah and Who commanded the mitzvos, he feels the greatest joy, to the point of “leaping and dancing with all his might.” If this is true of every mitzvah, how much more so when it comes to the mitzvah of teshuvah: In terms of the meaning of mitzvah, teshuvah transforms a person from a complete rasha to a complete tzaddik. And in terms of Who commanded the mitzvah – the King of kings, the Holy One, blessed be He Himself, descends to a person who has rebelled against the King, and tells him, if you will only do teshuvah, you will become desired and cherished as you were before the sin. If so, how much more so must teshuvah be done with the greatest joy. This applies even to teshuvah tata’ah, the lowest level of teshuvah, and all the more so to teshuvah ila’ah (higher-teshuvah), of which it says, “In the place where baalei teshuvah stand, even the perfectly righteous cannot stand.” And teshuvah brings about forgiveness and atonement “without any doubt or trace of a doubt” etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2025

141

יום א', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ו

Sep 28, 2025

11:09

התוכן הזכות המיוחדת של בעלת היאצ"ט שהודות לה נתגלו ונדפסו הכתבים ד"תורת לוי יצחק" ו"לקוטי לוי"צ" ועד היום לומדים בכל תפוצות ישראל בספרים אלו. חלקה המיוחד בעסקנות בעלה הרב נ"ע לפני גלותו בחיזוק היהדות במדינתם, שלא רק שהיא לא פחדה מזה אלא אדרבה – היא עודדה אותו בכל פעולותיו שהיו בהם משום סכנת נפשות ממש, לדוגמא בנוגע לנתינת ההכשר לפסח על טחנות הקמח הגדולות באזור העיר יקטרינוסלב, שנסע בעצמו למוסקבה לשם כך ונפגש עם "סטאלינין" עצמו ופעל עליו להוציא צו לכל הפקידים שלא יתערבו בסדרי טחינת הקמח ולשמוע לכל הוראותיו של הרב שניאורסאהן וכו'. שכ"ז אופשר רק בגלל ה"מצב רוח" שהי' אז בבית וכו'. משיחת ו' תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2025 Synopsis My mother has the unique merit of making possible the writing and publication of Toras Levi Yitzchok and Likkutei Levi Yitzchok, which are studied to this day in Jewish communities around the world. She also played a special role in her husband’s activities of strengthening Yiddishkeit in that country; not only was she unafraid of the government, but she actively encouraged him, despite the mortal danger involved. For example, he was steadfast in providing proper certification of flour in the large mills in the region of Yekaterinoslav as kosher for Pesach. For this purpose he traveled to Moscow and met with Kalinin himself, influencing him to issue a decree to all the government officials not to interfere with the milling and to heed all of Rabbi Schneerson’s instructions without question etc. All of this was possible only due to the spirit that prevailed in their home etc. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2025

142

יום ב' פ' האזינו, ז' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 29, 2025

11:48

התוכן הביאור במ"ש בגמ' שהעושה תשובה מאהבה "זדונות נעשו לו כזכיות": מצינו כו"כ חילוקי דרגות בחשיבות ההכנה לאיזה פעולה וביחסה להפעולה עצמה. לדוגמא: "מכשירי מצוה", ולדעת ר"א גם הם דוחים שבת (כמו המצוה). למעלה מזה – "עבודה שאינה תמה" בהיותה הכנה לעבודה שלאחרי' (כמו הולכת דם למזבח), ומ"מ יש לה גדר של "עבודה". ולאידך – סוג של הכנה שאין אפי' בגדר "מכשירי מצוה" (ואדרבה), כמו כללות הענין ד"ואספת דגנך וגו'". ורצה ה' שיהי' גם סוג של הכנה למצוה מענין ההפכי – ענין ה"נסיונות" שע"י דוקא מגיע למעלת בעל-תשובה ושכר גדול ביותר (אלא שאסור לאדם להעמיד א"ע בנסיון. וזהו מה שהגמ' צריכה להזהיר (גם) את הצדיק לא לומר "אחטא ואשוב" כדי להגיע למעלת בעל-תשובה...). ואם וכאשר ע"י ה"זדונות" דוקא – שכבר נפל בהם – בא למעלת תשובה מאהבה (כמבואר בתניא פ"ז), הרי ה"זדונות" עצמן בגדר "מכשרי מצוה" ועד "עבודה שאינה תמה" וכו' [ראה לקו"ש חי"ז ע' 183 ואילך] ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2025 Synopsis To explain the Gemara’s statement that when one does teshuvah out of love, “His willful transgressions become like merits”: when it comes to preparation for a mitzvah, there are different levels. For example, machshirei mitzvah (actions that facilitate a mitzvah), which according to Rabbi Eliezer override Shabbos, just like the mitzvah itself. Above that is the level of an “incomplete service” that serves as a preparation for the subsequent service (such as bringing the blood of an offering to the Mizbeach), but is still classified as “service.” On the other hand, there is a kind of preparation that is not even considered machshirei mitzvah, such as “gathering your grain” etc. (although this is a necessary step for keeping the mitzvos of terumos, challos and maasros etc.), and moreover, Hashem desired that there should also be a kind of preparation for a mitzvah that comes through the opposite of a mitzvah – namely, a test,which is precisely the way one attains the level of a baal teshuvah and receives the greatest possible reward. (Though it is forbidden for a person to bring himself in a test, which is why the Gemara must warn even the tzaddik not to say, “I will sin and then do teshuvah” – lest the tzaddik think of sinning in order to subsequently attain the level of a baal teshuvah.) And if and when one’s willful transgressions – which he has already committed – become the agent by which he comes to the level of teshuvah out of love (as explained in chapter 7 of Tanya), then the willful transgressions themselves attain the status of machshirei mitzvah, and even the status of “incomplete service”etc. [See Likkutei Sichos, vol. 17, p. 183 and onward]. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2025

143

יום ג' פ' האזינו, ח' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 30, 2025

11:31

התוכן ישנם יהודים אשר מבלי הבט על מעמדם ומצבם במשך כל השנה, באים הם (במיוחד) ביוהכ"פ לביהכנ"ס לערוך "הזכרות נשמות" עבור הוריהם וכיו"ב. היינו, שנשמותיהם של הוריהם אשר בעולם האמת פועלים עליהם להתעורר ולבוא לביהכנ"ס ולהתפלל עם עוד רבים מישראל, וכבר משך זמן לפני יוהכ"פ דואגים "לקנות" מקום בביהכנ"ס וכו'. ובאמת, נפעלת התעוררות מיוחדת זו שע"י "הזכרת נשמות" אצל כאו"א – גם אצל אלו שבאים לביהכנ"ס במשך כל השנה, וגם אצל אלו שיוצאים מביהכנ"ס בעת "הזכרת נשמות" – מצד הידיעה שבשעה זו מתאחדים עם כל הנשמות שבעולם האמת שנמצאים בשעה זו בביהכנ"ס... ועפ"ז מובן גודל העילוי באחדותם של ישראל, "כולנו כאחד", על ידי וביחד עם הנשמות שבעולם האמת – שהאחדות היא עם כל נש"י שבמשך כל הדורות! ומזה מובן גודל העילוי של ה"הן א-ל כביר לא ימאס" בנוגע לציבור כזה! ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025 Synopsis There are Jews who, regardless of their spiritual state throughout the year, come to shul (especially) on Yom Kippur to recite Yizkor for their parents etc. That is, the souls of their parents in the World of Truth influence them to awaken and come to shul to daven together with many other Jews, and for this purpose they are occupied well in advance of Yom Kippur with making sure to “purchase” their seats in shul, etc. And the truth is that this special awakening resulting from Yizkor happens for every Jew, includingthose who come to shul all year, and those who step out of shul during Yizkor – due to the awareness that they are now being united with all the souls in the World of Truth who are present in the shul at this moment….Based on this, we can understand the tremendous quality of this Jewish unity when we are united “all as one” through and together with all Jewish souls throughout all generations. Certainly “‘G-d is great and will not despise’ the tefillah of a congregation” such as this…. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025

144

יום ד' פ' האזינו, ט' תשרי, ערב יום הכיפורים, ה'תשפ"ו

Oct 1, 2025

9:00

התוכן ברכות כ"ק אד"ש יום ג' פ' האזינו, ערב יוהכ"פ ה'תשל"ט: 1) בבית הכנסת אחר תפילת מנחה. 2) להתלמידים שיחיו, לפני "כל נדרי". ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2025 Synopsis The Rebbe’s brachos on Erev Yom Kippur 5739 (1) in the shul after Mincha and (2) to the yeshivah students before Kol Nidrei. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2025

145

יום ועש"ק פ' האזינו, י"א תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 3, 2025

7:59

התוכן א) הוראות בענין שהזמן גרמא: לעשות את ההכנות לזכות את בנ"י במצוות סוכה וד' מינים, להוסיף בנתינת הצדקה בערב חג הסוכות ב) מעלת שירת האזינו - בכל שבת ושבת היו הלויים שרים חלק משירת האזינו! ג) הקשר בין שירת האזינו לענין התשובה עפמ"ש הרמב"ם "ולמה פוסקין בה [בשירת האזינו] בענינות אלו מפני שהן תוכחה כדי שיחזרו העם בתשובה", והרי ימים אלו קשורים עם תשובה ע"פ מה שאמר כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע למחרת יוהכ"פ "אז איצטער דארף מען ערשט תשובה טאן!", וד' ימים שבין יוהכ"פ וסוכות הם כנגד הד' אותיות שבשם הוי' (- תשובה עילאה שהיא מתוך שמחה וכו'). א' השיחות דהתוועדות י"ג תשרי תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2025 Synopsis (a) This is the time to make the necessary preparations for Mivtza Sukkah and Mivtza Lulav, and to increase in tzedakah on Erev Sukkos. (b) The special quality of Shiras Haazinu is expressed in the fact that the Levi’im would sing a section of Shiras Haazinu every Shabbos in the Beis Hamikdash. (c) The connection between Shiras Haazinu and teshuvah can be understood based on the Rambam’s statement, “And why do we interrupt with these? Because they are [verses of] rebuke, so that the people will return in teshuvah”; the days between Yom Kippur and Sukkos are days of teshuvah, as the Rebbe Rashab said following Yom Kippur: “Now one must begin to do teshuvah.” The four days between Yom Kippur and Sukkos correspond to the four letters of the Name Havayah (teshuvah ila’ah, which is characterized by joy etc.). Sichah of 13 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2025 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער * לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

146

יום א', י"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ו

Oct 5, 2025

11:32

התוכן ידוע שהנהגת אדמו"ר מהר"ש היתה "בעל-שם'סקע הנהגה" – הנהגה באופן של "מופתים" בנוגע לעניני עוה"ז הגשמי. שזה מתבטא גם בפתגם והוראת אדמו"ר מהר"ש "מלכתחילה אַריבער" – שיהודי מתברך בעשירות ובבנים וכיו"ב באופן של "אַריבער", שאין לה אחיזה בדרכי הטבע, ו"מלכתחילה"!; גם התשובה בנוגע להחיוב של "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה" – שקודם יש לגדול בתורה ויראת שמים וכו' – היא, שההנהגה צ"ל באופן של "מלכתחילה אַריבער" ו"מצוה הבאה לידך אל תחמצינה"!; הענין ד"פרו ורבו" בעבודת האדם עם עצמו – שהענינים לא ישארו ב"מוחין" (ה"אִמות")‏ אלא יבאו גם למדות שבלב (ה"תולדות") עד למעשה בפועל, ובעבודה עם הזולת – כמו שענה נשיא דורנו לא': "עשה לי חסיד ובכך תהי' מקושר"; ביחד גם עם ה"לישועתך קוינו כל היום", העדר המנוחה וכו', צ"ל העונג של "טועמי' חיים זכו" ע"י לימוד החסידות, תורתו של משיח, שעי"ז ימהרו את ביאת משיח צדקנו בפשטות. ד' חלקים מהתוועדות אור ליום ג' פ' ברכה, י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2025 Synopsis We know that the Rebbe Maharash conducted himself in the manner of the Baal Shem Tov – characterized by physical wonders. This is also expressed in the saying and directive of the Rebbe Maharash, “M’lechatchilah ariber” (going “above in the first place”) – where a Jew is blessed with wealth and children etc. in a manner of “over,” beyond the bounds of nature from the outset. Similarly, while some argue that they cannot fulfill the mitzvah to “Be fruitful and multiply and fill the earth and master it” until after they grow in Torah and fear of Heaven, etc. – the response is that one must go m’lechatchilah ariber; “When a mitzvah comes to your hands, do not delay it.” The mitzvah of “be fruitful and multiply” in terms of one’s inner spiritual service is to make sure that one’s knowledge and understanding don’t remain only in the mind (the “mothers”), but extend to the emotions of the heart (the “children”) and to actual deed. And in one’s work with others: As the Nasi of our generation once replied to someone, “Make a chossid for me, and with that, you’ll be connected.”Along with “hoping for Your deliverance every day,” the tireless pursuit of Moshiach, one must also delight in the study of Chassidus, the Torah of Moshiach which hastens his coming – “Those who taste it, merit life.” 4 excerpts from farbrengen of Monday night, 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2025 לזכות ר׳ משה הכהן וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו כהן ליום הנישואים שלהם י"ג תשרי להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות ורוב נחת מכל יו"ח * לזכות שטערנא שרה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

147

יום ב', י"ד תשרי, ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 6, 2025

12:04

התוכן לבקר בחוהמ"ס בקהילות ישראל בעיירות הסמוכות ולהביא להם את שמחת החג. לצרף יהודי מאה"ק – שיסביר שהנציגים האמיתיים של אה"ק הם "גוי קדוש", ויהודי ממדינה בחו"ל – להראות שגם במדינתו הנה היהודי הוא הבעה"ב האמיתי; בחגה"ס יש הענין דהקרבת הע' פרים כנגד ע' האומות, וגם אומרים הלל עם הפסוק "הללו את ה' כל גוים . . כי גבר עלינו חסדו", כי הרי בחגה"ס מתגלה בכל העולם שבנ"י "ניצחו" בדין בר"ה ויוהכ"פ. ובכן, שנציגים מכל המדינות בעולם הנמצאים כאן יאמרו "לחיים" ויכריזו בשם מדינתם ש"עוצו עצה ותופר וגו'" באופן ד"גבר עלינו חסדו", ושצ"ל "ונתתי שלום בארץ" וכו'. וזה חייב לפעול בחוץ שעוד בסוף זמן הגלות יסייעו הגוים במדינתם לבנ"י בכל עניניהם בגו"ר. ויש לנציגים אלו היפוי-כח לעשות זאת, כי בכ"מ שנמצא יהודי הממלא תפקידו לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ה"ה הבעה"ב האמיתי על המדינה! ג' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2025 Synopsis Groups should visit nearby communities during Chol Hamoed Sukkos to bring them the joy of the holiday, and they should include a Jew from the Holy Land – who will explain that the true representatives of the Holy Land are the Holy Nation, as well as a Jew from a country in the diaspora – to show that even in his country, the Jew is the one who is really in charge. On Sukkos, seventy bulls are offered in the Beis Hamikdash, corresponding to the seventy nations, and we also recite Hallel, including the verse, “Praise Hashem, all nations... for His kindness has overwhelmed us,” because on Sukkos it is revealed to the world that the Jewish people were victorious in judgment on Rosh Hashanah and Yom Kippur. Therefore, representatives from all the countries of the world who are present here should say l’chaim and proclaim on behalf of their country that “They contrive a scheme, but it will be foiled; they talk of a plot, but it will not materialize, because G-d is with us,” in such a way that “His kindness has overwhelmed us,” and that “I will grant peace in the land,” etc. And this must have an effect on the world outside, so that already in the final days of exile, the non-Jews in their respective countries will assist the Jewish people in all their affairs, physically and spiritually. And these representatives have the authority to do so, because wherever there is a Jew fulfilling his role of making a dwelling place for Hashem in the lower realms, he is the true master of that country! 3 excerpts from sichah of 13 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2025

148

יום ה', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 9, 2025

11:47

התוכן הטעם ש"מצוה להרבות בשמחה" בחג הסוכות יותר משאר יו"ט מבואר בילקוט כי בחה"ס נאמר "ושמחת" ג' פעמים. ומבאר כי דוקא בחה"ס, חג האסיף, שהאדם אסף את הפירות לבית ורואה את ברכת ה', שמחתו היא בשלימות, משא"כ בחה"פ, התחלת הקצירה, ואפי' בחה"ש (חג הקציר) שנשלמה הקצירה אבל עוד לא אספה לבית וכו'. וכ"ה ברוחניות: חה"פ הוא רק התחלה העבודה עוד קודם מ"ת וכו' ובמילא עדיין אין בטחון מה יהי' בהמשך, ואפי' בחה"ש, שהקדימו נעשה לנשמע וקיבלו את התורה, עדיין אין הבטחון והשמחה בשלימות, כי אף שלכאו' האדם הוא כעת בתיקונו אבל אולי זהו בגלל שרק עכשיו קיבל את התורה ולא יודעים מה יקרה כשיעבור עוד יום-יומיים וכו'. אבל כשעוברים כמה חדשים מאז קבלת התורה עם כל הנסיונות והשינויים שבתקופה זו, כולל גם הירידה דחטא העגל, ובכ"ז נשארים שלימים בתומ"צ וחוזרים בתשובה (מאהבה) עד שביוה"כ אמר ה' "סלחתי כדבריך" - זהו הסימן שהתומ"צ, ה"פירות", נאספו ל"רשות האדם" והם שייכים לו והשמחה היא בשלימות. משיחת אור לב' דחוה"מ סוכות ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025 Synopsis Yalkut explains that the reason “It is a mitzvah to increase in joy” on Sukkos more than on other Yomim Tovim is because the Torah states Vesamachta (“and you must rejoice”) three times in connection with Sukkos. It is specifically on Sukkos, the Festival of Ingathering, when a person has brought the fruits into his house and sees Hashem’s blessing, that his joy is complete, unlike Pesach, which marks only the beginning of the harvest, and unlike Shavuos (the Festival of the Harvest), where, although the harvest is complete, the produce hasn’t yet been gathered into the house etc. The same applies spiritually: Pesach is only the beginning of Divine service, before the Giving of the Torah, etc., and therefore there is no guarantee as to what will follow. Even on Shavuos, when the Jewish people said, “We will do and we will hear” etc. and received the Torah – still, the sense of security and joy are not complete because although the person is now seemingly in his proper state, perhaps it is only because he just received the Torah; we don’t know what’s going to be in a day or two etc. But when several months have passed since receiving the Torah, with all the challenges and changes that occur during this time, including the downfall of the sin of the golden calf – and nevertheless, one remains complete in Torah and mitzvos and returns in teshuvah (out of love), to the point that on Yom Kippur Hashem says, “I have forgiven as you have spoken” – this shows that the Torah and mitzvos, the “fruits,” have been gathered into “the person’s domain,” and they truly belong to him, and therefore the joy is complete. Excerpt from sichah of the 2nd night of Chol Hamoed Sukkos, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025

149

יום ו', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 10, 2025

10:20

התוכן כנס זה של ילדי "צבאות ה'" קשור במיוחד עם חג הסוכות, שהרי בחירת הקב"ה בעם ישראל כ"צבאות ה'" היתה בצאתם ממצרים ש"בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים". וכדי להנציח עובדה זו לזכרון עולם, נקבע חג מיוחד ביום ט"ו בתשרי שבו נצטוינו לשבת בסוכות. בין ענין ה"סוכות" ל"צבאות ה'" יש גם קשר תוכני: כמו בצבא כפשוטו בונים מבנים וצריפים מיוחדים לאנשי הצבא שעל ידם קל יותר לבצע תפקידם וכו', וזה משתלשל מזה שבשעה שהקים את "צבאות ה'", הושיב הקב"ה אותם ב"סוכות"! וענין זה נמשך ומשתקף בישיבה בסוכות בחה"ס. וכשם שאז הגין הקב"ה על בנ"י מכל ענינים הבלתי-רצויים ע"י ענני הכבוד, ה"סוכות", כן הוא בכל דור ודור ש"ה' שומרך ה' צלך" – למרות שלא רואים בעיני בשר את ה"ענני הכבוד" – עד שנזכה בקרוב ממש ל"סוכות עורו של לויתן". משיחת יום ג', י"ח תשרי ה'תשמ"ג ל"צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025 Synopsis This gathering of Tzivos Hashem has a special connection to Sukkos, because Hashem chose the Jewish people as His army when they left Egypt, as the verse states, “I had the Jewish people live in booths (sukkos) when I took them out of the land of Egypt.” And to eternalize this forever, Hashem established a special Yom Tov on the 15th of Tishrei, when we are commanded to dwell in sukkos. There is also an inner connection between sukkos and Tzivos Hashem: a physical army also builds special structures and barracks for its soldiers, which make it easier for them to carry out their duties etc. – which is a reflection of the fact that when Hashem established His army, He had them live in booths. This concept continues and is reflected in our sitting in sukkos during the holiday of Sukkos. And just as back then Hashem protected the Jewish people from all undesirable matters with the Clouds of Glory (the sukkos), so too, in every generation, “Hashem is your Guardian; Hashem is your shadow,” until the coming of Moshiach and the “sukkah of the skin of the Livyasan.” Excerpt from sichah of Tuesday, 18 Tishrei, 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025

150

יום א', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 12, 2025

9:06

התוכן בנוגע ללולב ש"יש בו טעם", לפי שעושה פירות, ונק' "כפות תמרים", הדין הוא שלא מספיק שהוא ממין האילנות שמצמיחים תמרים, אלא הלולב צ"ל ממין אילן שהוא עצמו מצמיח תמרים. וההוראה: אין להסתפק בעובדת המצאו במוסד שבו לומדים תורה ולחשוב שבכך שייך הוא למין שעושה פירות (שקאי על לימוד התורה), אלא הוא בעצמו צ"ל אילן שעושה פירות – ללמוד תורה בפועל ממש! והרי הכלל הוא ש"לא יגעת ומצאת אל תאמין" – חייבים פשוט לשבת וללמוד בפועל ממש! ובאופן ד"כך היא דרכה של תורה .. חיי צער תחי'": כאשר הוא בעצמו יתנזר מדברים שמתחשק בהם בעוה"ז וישקיע את הכח ואת החשק שלו בלימוד התורה מתוך יגיעת נפש ובשר – כך היא הדרך להיות בן תורה! וכדי להצליח בזה עוד יותר ה"ז ע"י הקדמת נתינת הצדקה, והקב"ה ישלם ויתן לו הצלחה כמ"פ ככה לפי ערך היגיעה שלו. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025 Synopsis Regarding the lulav, which “has taste” (because it produces fruit and is called “branches of date palms”) the halachah is that it is not enough for it to be from the species of trees that produce dates, rather the lulav must be from a tree that itself produces dates. The lesson is that one should not be satisfied merely with being enrolled in an institution where Torah is studied, and think that this makes him part of the species that produces fruit (which represents Torah study); rather he himself must be a tree that produces fruit – he must actually learn Torah in practice. And the rule is that if one says he “did not labor and he found success – do not believe it” – one must actually sit and learn. As the Mishna says, “Such is the way of Torah…live a life of deprivation”: when he personally refrains from the pleasures of the world and invests his energy and passion into Torah study with body and soul – this is the way to become a Torah scholar. And to be even more successful in one’s studies, one should first give tzedakah (whether financially or otherwise), and Hashem will repay him and grant him success many times more than the degree of effort he invested. Sichah from Simchas Beis Hashoeivah farbrengen 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025

151

יום ועש"ק פ' נצבים, כ"ו אלול, ה'תשפ"ה

Sep 19, 2025

10:11

התוכן בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום גו' לא בשמים היא גו' ולא מעבר היא וגו'". וצ"ל מהו החידוש בזה? הרי במשך כל המ' שנה דיברו אליהם ודרשו מהם קיום תומ"צ במעמד ומצב של נשמות בגופים?! והביאור: החידוש ב"לא בשמים היא", הוא, שהתורה, אף שבעצם היא "בשמים" וב"ים" (ברוחניות) ולמעלה מזה, הנה כפי שהיא "בשמים" וכו' נמשכה למטה וניתנה לכ"א באופן ש"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבך לעשותו"! וזהו מה שדוקא תשובה מכפרת, כי ענינה הוא למעלה מ"שמים וים", למע' אפי' מחכמה ותורה וכו', ולכן אמיתית ענינה הוא, ובפרט בזמן זה, היא לא שעי"ז "אין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין", דמאי קמ"ל?! אלא – תשובה עילאה!; החידוש בדורנו שזכה להוולד בזמנו של נשיא דורנו. ואפי' אלו שלידתם כפשוטה היתה לפנ"ז – ההה כשמגיע הזמן שבו "נולד" ונתגלה הנשיא, נולדים הם מחדש! ד' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2025 Synopsis Shishi of parashas Nitzavim states, “For this mitzvah about which I am commanding you today… It is not in heaven…It is not beyond the sea…” But what is the novelty of this verse; after all, they had been instructed for forty years about keeping Torah and mitzvos as souls in bodies? The novelty in the fact that “It is not in heaven” is that although in essence the Torah is “in heavens” and “beyond the sea” (spiritually) and even beyond that – nevertheless it came down as is to every Jew and in such a way that “the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, to do it.” This is why teshuvah in particular causes atonement, because its essence is above the “heaven and the sea,” even higher than wisdom and the Torah etc. Therefore, true teshuvah, especially these days, is not merely that “no charge or part of a charge is mentioned against him on the day of judgment” (because then what would be the novelty?) but rather higher-level teshuvah.The novelty in our generation is that we have merited to be born in the time of the Nasi of our generation, and even those who were born before that, with the birth and revelation of the Nasi, they were born anew. 4 excerpts from sichah of Thursday night, Erev Shabbos parashas Nitzavim, 27 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2025 לזכות מרים בת רבקה מאטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

152

יום ה' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 16, 2025

11:26

התוכן כאשר יהודים עומדין ליפרד איש מרעהו אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם". וזה מודגש שבסיום חודש תשרי – החודש שבו מודגש ענין האחדות, החל מראש השנה ("אתם נצבים היום כולכם"), ומיום ליום מתעלים בזה מדרגא לדרגא, עד שזה בא בגלוי ובפרטיות במשך ז' ימי הסוכות (ע"ד כללות הבריאה מאין ליש ברגע הא' של הבריאה נתפרטה במשך ז' ימי בראשית) – בא היו"ט דשמע"צ שסיבתו הוא הענין ד"קשה עלי פרידתכם". הענין ד"קשה עלי פרידתכם" הוא (ע"ד המבואר בענין "קשה כו' כקריעת ים סוף") כי זה שינוי ברצונו ית' שכל בנ"י יהיו במעמד ומצב של אחדות, ורק שהענין ד"פרידתכם" הוא "הכרחי" להבאת התורה ויהדות בכל קצוי תבל. וע"י היו"ט דשמע"צ, שבו מודגש ענין האחדות ("פר אחד איל אחד") נפעל שגם במצב של "פרידתכם" יומשך ענין האחדות. וזהו מה שלפני שנפרדים איש מרעהו – מתכנסים יחד, שעי"ז "מקשרים" את מה שלקחו במשך חודש תשרי במצב של כולם יחד – עם "מקומו" הפרטי של כ"א ובימי חול דחודש חשון וכו', שזהו"ע ד"ויעקב הלך לדרכו". משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 Synopsis When Jews part from one another, Hashem says, “It is difficult for Me to part with you,” which is emphasized particularly at the conclusion of the month of Tishrei –a month of Jewish unity, beginning from Rosh Hashanah (“You are all standing today together”), and increasing step by step until it is revealed openly and in detailed form throughout the seven days of Sukkos (similar to the creation of the world, which took place in one moment but was then developed into details over the course of seven days). Then comes the Yom Tov of Shemini Atzeres, which was established because “It is difficult for Me to part with you.” The reason it is “difficult” (as explained regarding the teaching, “as difficult as the splitting of the Sea of Reeds”) is because when Jews part, it is a departure from Hashem’s will, which is that all Jews should be together. It is just that the parting necessary in order to bring Torah and Yiddishkeit to all corners of the world. And through the Yom Tov of Shemini Atzeres, which emphasizes Jewish unity (“one bull, one ram”), the unity continues ever after they part. This is why we hold a gathering before parting – to tie everything that was gained during Tishrei (when everyone was together) to every individual’s place during the days of Cheshvan etc. when “Yaakov goes on his way.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

153

יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 17, 2025

13:00

התוכן עפ"י הפתגם ש"מ'דאַרף לעב'ן מיט'ן צייט (פ' השבוע)", יש לחיות עם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וע"פ פרש"י עה"פ שהוא הרי רבן של ישראל וכו'. ולכן כדאי ללמוד עכשיו את פרש"י הראשון על פסוק הראשון של חומש הראשון דחמשה חומשי תורה ‏–‏ כפשוטו: "אמר רבי יצחק, לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" ‏–‏ אומר רש"י ליהודי "בלי פשט'לעך", שהקב"ה שינה את הסדר בתורה מכפי שהי' צריך להיות, כדי שהיהודי ידע, ושהוא יספר את זה גם לאוה"ע והם יקבלו את זה (בלי צורך בתוספת הסברה!), ש"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"! ב' חלקים משיחת מוצאי שבת קודש פ' בראשית ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025 Synopsis In accordance with the dictum to “live with the times” (with the weekly parashah), we must live with the very first verse of the very first Chumash in the Torah, “In the beginning of Hashem’s creation of heaven and earth…” and with the explanation of Rashi (Rabban Shel Yisroel – the teacher of the Jewish people) on the verse: “Rabbi Yitzchok said: The Torah need only have begun with: ‘This month must be for you…’, which is the first commandment given to the Jewish people. Why then does it begin with Bereishis? Because ‘He has declared the power of His deeds to His people, to give them the heritage of the nations’ – for if the nations of the world were to say to the Jewish people, ‘You are robbers because you conquered the lands of the seven nations,’ they would answer them, ‘The entire world belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He saw fit. When He wanted, He gave it to them, and when He wanted, He took it away from them and gave it to us.’” Rashi tells a Jew unambiguously that Hashem changed the order of the Torah from how it should have been, in order for the Jew to know, and to tell the nations of the world – who will accept it (with no need for additional explanation!) – that “He has declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations”! 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025

154

יום א' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 19, 2025

10:20

התוכן בחלק הפרשה דיום שני דפ' נח מדובר על המבול, מתחילתו ועד סופו: התחלת השיעור – "ויהי המבול ארבעים יום גו'", וסיום השיעור – ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ", וכפרש"י "נעשה גריד כהלכתה". אע"פ שהמבול הי' דבר חד-פעמי, ועד שהקב"ה נשבע שלא יוסיף להביא מבול לעולם, אעפ"כ גם המבול הוא הוראה נצחית. ובהקדם, הרי אחז"ל שהתורה קדמה לעולם, ועאכו"כ שקדמה לעולם במצב של חסרון וחטאים, וכיצד יתכן שיהי' בתורה ענין בלתי רצוי כמו המבול?! אלא, כל הענינים כפי שהם בתורה הם תכלית הטוב. ובפנימיות התורה מבואר ענין הטוב שבמבול: ענין המבול הוא – לטהר את העולם, שזהו מה שירידת הגשמים היתה במשך מ' יום כנגד המ' סאה שבמקוה טהרה. והרי ענין הטהרה הוא גם ביחס למצב של טהרה גופא, טהרה למעלה מטהרה, כדמוכח מזה שביוהכ"פ טובל הכהן-גדול חמש טבילות! ובמילא מובן שיש ענין של "מבול" בקדושה [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025 Synopsis Shelishi of parashas Noach discusses the Flood from beginning to end, starting with, “The Flood was upon the earth for 40 days…” and concluding with “By the 27th day of the second month, the earth was completely dry” (Rashi: “it hardened to its normal condition”). Although the Flood was a one-time event, and Hashem swore never again to bring a flood upon the world, nevertheless, it contains an eternal lesson. We know that “The Torah preceded the world,” and certainly it preceded the world’s state of sin and deficiency; how then is it possible for something undesirable like the Flood exist within Torah? This can be understood based on the explanation in Chassidus of the positive dimension of the Flood – which is its inner purpose of purifying the world. This is why the rains fell for forty days, corresponding to the forty se’ah of a mikveh. Accordingly, it is understood that there is such a thing as a “Flood” in holiness, because purification exists even for something that is already pure, as seen from the fact that the Kohen Gadol immerses five times on Yom Kippur. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025

155

יום ב' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 20, 2025

6:27

התוכן [המשך] את הענין בטוב וקדושה שבסיום הענין – "יבשה הארץ" – מובן בפשטות": זה איפשר את ה"לשבת יצרה", שזוהי כוונת הבריאה שהיא "בשביל התורה כו' ובשביל ישראל". שגם לאחרי שלימות התורה וישראל כשלעצמם, לפני בריאת העולם, ישנה שלימות נעלית יותר – מה שישראל פועלים בעולם ע"י התורה. וזהו מה שלמרות גודל העילוי שבענין המבול, ע"ד העילוי ד"הי' העולם מים במים" שבהתחלת הבריאה – הנה תכלית הכוונה היא "לשבת יצרה", הפעולה בעולם, שלזה יש צורך ב"יבשה הארץ". וזהו הרמז בפרש"י "נעשה גריד כהלכתה" – שבשביל הפעולה העולם יש צורך בחלק ההלכה שבתורה. וזהו הביאור איך בתורה, ש"קדמה לעולם", מסופר ענין המבול: 1. המבול הו"ע הטהרה כמו המקוה, 2. אבל (לא נשארים במקוה... צריך לצאת מהמקוה ללבוש טלית קטן ולהניח תפילין וכו' –) הכוונה היא – הפעולה בעולם ע"י קיום המצוות! [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 Synopsis (Continued.) The positive and holy dimension of the story of the Flood – “the earth became dry” –is understood straightforwardly: the earth becoming dry is what made it possible to “inhabit the world,” which is the purpose of creation, “for the sake of the Torah and for the sake of the Jewish people.” Although the Torah and the Jewish people already existed in a state of perfection before the creation of the world, a higher level of perfection is achieved when the Jewish people – through the Torah – have an impact on the world. Therefore, despite the lofty spiritual quality of the Flood, when the world was covered with water like at the beginning of creation, ultimately the world was created for inhabitation, and this requires that the “the earth became dry.”And this is the hint in Rashi’s words, “it hardened kehilchasa (“according to its halacha”)”: the Jew’s fulfillment of his mission in the world requires halacha. This explains how the story of the Flood can exist within the Torah which preceded the world: (1) On the one hand, the Flood represents purification, withthe 40 days corresponding to the 40 se’ah of a mikveh. (2) On the other hand, one must not remain “in the mikveh”; he must go out and put on a tallis katan and tefillin, etc. and have an impact on the world by keeping the mitzvos within it. (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh MarChashvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

156

יום ג' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 21, 2025

10:00

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר, ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו כ"א למקומו – צריך לדעת ש"קדושה לא זזה ממקומה"! נוסעים עם הכחות שקיבלו במשך חודש תשרי ש"מושבע" בכל ברכות ה', "באור פני מלך חיים", בבני חיי ומזוני רוויחא – להשלים שליחותו של ה', "מה' מצעדי גבר כוננו", לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ויה"ר שכאו"א יקיים את כל ההחלטות שקיבל ע"ע במשך חודש תשרי, ובלשון הידוע "פאַנאַנדערפּאַקן די פעקלעך", וכל המרבה, המקדים והזריז – ה"ז משובח! משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025 Synopsis (Continued.)The lesson is that one should not be alarmed by the transition from the month of Tishrei, which is “filled with many festivals” to the month of Cheshvan, during which begins the “Flood of many waters” (in accordance with the two explanations of the verse “Many waters cannot extinguish the love” – referring to the waters of holiness or the opposite). Just as “The world was created in its complete state,” and yet the ultimate purpose is to bring the world to an even higher level of completeness, so too, when one transitions to the month of Cheshvan and heads home from the shul and beis midrash of the Rebbe, the Nasi of our generation, one must remember that “holiness does not move from its place.” One travels with the strength he received during the month of Tishrei, which is saturated with all the blessings of Hashem, “in the light of the King’s face there is life,” in children, life, and abundant sustenance, to fulfill Hashem’s mission of making a dwelling place for Hashem wherever he goes. And may it be Hashem’s will that everyone will “unpack the bundles” and fulfill all the resolutions they made during the month of Tishrei, and whoever does so in abundance, quickly, and with enthusiasm – he is praiseworthy. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025

157

יום ד' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 22, 2025

11:01

התוכן בנקודה העיקרית של חיוב לימוד התורה משתווים כל ישראל משא"כ באופן קיום המצוות (אין חילוק בין לימוד הדין ד"שויתי ה' לנגדי תמיד" שבתחלת שו"ע ודיני נזקי הגוף שבסוף שו"ע – ה"ז באותו כח השכל וכח הדיבור, משא"כ בקיום מצוות אלו יש חילוק מן הקצה אל הקצה). ולכן הענין דאחדות ישראל נפעל ע"י התורה. ולכן גם המעבר בין העבודה דחודש תשרי ל"ויעקב הלך לדרכו" הוא ע"י הממוצע וההכנה של שמחת תורה דוקא (ולא שמחה של מצוה שבחגה"ס), שזה פועל הענין דאחדות ישראל גם במצב של "פרידתכם". וזהו מה שעוררו ע"ד ההוספה בקביעות עתים לתורה – ללמוד ע"מ לקבל סמיכה לרבנות, "יורה יורה" ו/או "ידין ידין". ושהנהלות הישיבות והכוללים יקבעו זה כחלק מסדרי הלימוד. וגם יו"ל קובצי חידושי תורה פעמיים השנה – לקראת חה"פ ור"ה. וגם בעלי עסק יוסיפו בקביעות עתים לתורה, גם בלימוד שו"ע, ובקיום המצוות. משיחת יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 Synopsis Unlike with mitzvos, all Jews are equal in the core obligation to study Torah. (Whether one learns the law, “I have placed Hashem before me always” at the beginning of Shulchan Aruch or the laws of bodily damages at the end of Shulchan Aruch, he uses the same faculty of intellect and the same faculty of speech. But when it comes to keeping these mitzvos, they are extremely different). Thus, Torah expresses Jewish unity, and this is why the link and preparation between the month of Tishrei and the month when “Yaakov goes on his way” is (not the “joy of a mitzvah” of Sukkos, but ) Simchas Torah – because Torah causes the people to be united even in their “parting.” This is why there was a call to increase in fixed times for Torah study, with the goal of receiving semicha, and a call for the administrations of the yeshivos and kollelim to make this part of the study curriculum. They should also publish collections of novel Torah insights twice a year, before Pesach and before Rosh Hashanah. Businesspeople, too, should increase in their fixed times for Torah study, including study of Shulchan Aruch, as well as in their mitzvah observance. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Noach, 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

158

יום ה' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 23, 2025

10:56

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י. [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית, שזו אינה רק על בנ"י, אלא על כל דבר, אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש! – הענין דהשג"פ על אוה"ע]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה", שזה מגיע גם לאוה"ע. וכמו שראו הנהגות רבותינו נשיאינו שלקחו מזמנם לפעול גם על אוה"ע שיטיבו דרכם. ובדורנו מובן גם עפ"י שכל עד כמה נחוצה ההשפעה על אוה"ע שיקיימו הז' מצות דב"נ, מפני שכך צוה משה מפי הגבורה, ובזה תלוי כל חיותם (שגוי שאינו מקיים א' מהז' מצוות ה"ה חייב מיתה)! ומי שנמצא בהשג"פ במשרה כזו שפוגש אוה"ע, הרי בודאי שיכול להשפיע עליהם. וזהו פרט בקיום תומ"צ שלו כיהודי! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 Synopsis The Rambam writes: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almighty to compel all the inhabitants of the world to accept the commandments given to Noach’s descendants.” Thus it is understood that the completeness of the Jewish people themselves depends upon influencing the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnai Noach. (Here we see that the Baal Shem Tov’s teaching that Hashgacha Pratis applies not only to Jews but to everything in the world,was not a new idea, chas v’shalom, but an explicit teaching of the Rambam.) We see that recently, the “spreading of the wellsprings outward” has begun to reach even non-Jews, and we also find that our Rebbeim took the time to influence even non-Jews to improve their ways. These days, we can also understand logically how necessary it is to influence the nations of the world to keep the Sheva Mitzvos, because this is what “Moshe was commanded by the Almighty,” and their very existence depends on it (for a gentile who transgresses even one of the Sheva Mitzvos is liable to receive the death penalty). When, by Hashgacha Pratis, someone finds himself in a position where he interacts with non-Jews, he surely has the ability to influence them – and this is part of his own fulfillment of Torah and mitzvos as a Jew. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

159

יום ועש"ק פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 24, 2025

10:36

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכו" של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח. כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, "בכח", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר "בפועל" במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' בפועל, אעפ"כ ישנה מעלה כאשר הדבר אכן בא לפועל. וכמו שמצינו בענינים הכלליים: 1) ירידת הנשמה בגוף: שהמשל בזה הוא ממלך ששלח בנו למדינה רחוקה לגלות ולהוציא את כחותיו מן הכוח אל הפועל, דאע"פ שה"מלך" יודע עתידות ש"בל ידח ממנו נדח", מ"מ, כדי שלבנו יהי' טוב בשלימות, עליו לרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי שמעלותיו יצאו אל הפועל. 2) בריאת העולמות: מהטעמים ע"ז הוא כדי שיכירו בכוחותיו וגדלותו ית' וכו', שלא מספיק את הוודאות גמורה שכך יהי' בפועל, אלא צריך שהדבר יבוא בפועל. משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 Synopsis Although “Yaakov going on his way” begins on Motzaei Simchas Torah, and then on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis, when the “way” of Yaakov (mundane matters) begins – nevertheless there is a unique quality when “Yaakov goes on his way” on Motzaei Shabbos Parashas Noach. This is because whereas on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there was only a resolution, by Motzaei Shabbos Parashas Noach, it has been kept in practice for an entire week. While it is true that “All Jews are presumed to be upright,” and after the firm resolution on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there is a presumption (and in fact there is no doubt at all) that they will carry out the resolution, nevertheless, there is a superior quality when it is actually carried out. We similarly find this in a global sense: (1) Theanalogy given for the soul’s descent into the body is a king who sends his son to a distant land in order to bring out and actualize the prince’s capabilities. That is, although the King knows that the prince’s talents are there, and He knows that they will be actualized (because “none who is banished will remain banished”), nevertheless, for his son to be truly attain perfection, he must bring these qualities from their potential state to actuality by undergoing the descent “from a high rooftop to a deep pit.” (2) One of the reasons given for the creation of the worlds is so that Hashem’s powers and greatness will be recognized, etc. – it is not enough that there is absolute certainty that this will happen; rather it must actually be done in practice. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

160

יום א' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 26, 2025

10:44

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בענינים נעלים ביותר, יש דין קדימה לעזור לישיבות כאלו שמחנכים את הילדים ליהדות אמיתית עפ"י תורת אמת, שיוכלו לקלוט מה שיותר תלמידים ש"בוכים", וכ"ש אלו שלא יודעים אפי' שעליהם "לבכות", לחנכם באופן הנכון עד "שיפסיקו לבכות". וזוהי תפקידה של ישיבת תו"ת ליובאוויטש. ועד"ז במובן הרחב יותר: לאחרונה ההנהגה בין אומות העולם בכלל היא כ"תינוק שנפל מהעריסה", "ירד מהפסים" של צדק ויושר, וכ"א יכול וצריך לעשות חלקו לשפר את המצב ע"י הוספה בצדק ויושר ובמיוחד בחיזוק החינוך וכו'. משיחת יום ה' פ' נח, ד' מרחשון ה'תשכ"ג, לעסקני ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 Synopsis Once, when the Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe were living in the same house, a child of the Mitteler Rebbe fell out of the cradle in the middle of the night and began to cry. The Mitteler Rebbe was so deeply engrossed in his learning that he did not hear the child crying, but the Alter Rebbe, who lived upstairs, heard the crying and came downstairs to return the child to their cradle and calm them down. The Alter Rebbe told the Mitteler Rebbe that even if one is deeply immersed in Torah and davening, etc., he must always hear the cry of a Jewish child and stop what he is doing to calm the child down. Recently there has been an awakening among the Jewish youth, who are “crying” and searching for Yiddishkeit. The lesson from this story is that even if one is busy with very important and lofty things, priority must be given to assisting yeshivos that educate children with authentic Yiddishkeit according to the Torah of Truth – to enable these institutions to accept as many “crying” children as possible. Moreover, there are children who don’t even know that they should be crying because they don’t know what they are lacking – and priority must be given to providing them with a proper Torah education. This is the mission of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch. The same applies in a broader sense: lately, the state of the world is such that nations and people are like a child who has “fallen from their cradle” – having gone off the track of righteousness and justness. Every person can and must do their part to improve the situation by adding in righteousness and justness, and especially by strengthening education etc. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5723 – to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

161

יום ב' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 27, 2025

12:43

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו "מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית" (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד", וכמו שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים". ונמצא דאברהם קישר את בניית מזבח [שבזה בא לידי ביטוי כללות עבודת אברהם אבינו, שהרי כללות ענין העבודה היא עבודת הקרבנות על מזבח] השלישי [סיום וחותם עבודתו] עם משיח צדקנו! וזוהי ההוראה הנפלאה: כל עניני העבודה בזמן הגלות צריכים להיות קשורים וחדורים עם תוכן הענין דמלכות בית דוד, דוד מלכא משיחא! ב' חלקים משיחת אור לז' מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 Synopsis Shelishi of Lech Lecha concludes with the verse, “Avram set up tents, and came and settled in Elonei Mamre which is in Chevron, and he built a mizbeach to Hashem there.” The Midrash says that he built this mizbeach (the third mizbeach he built) because Chevron is “the place where they crowned Dovid as king, and they established a covenant there” (Midrash HaGadol). Dovid’s kingship is eternal, with the force of a covenant made the entire Jewish people united in Chevron until the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, who will be from the House of Dovid. And as we say in Kiddush Levanah, “Dovid, king of the Jewish people, lives and endures.” Thus, Avraham linked the building of his third mizbeach (which represents the culmination of Avraham’s entire divine service) to Moshiach Tzidkeinu. The wondrous lesson is that all aspects of our divine service during the exile must be bound up with and permeated by the theme of the House of Dovid – Dovid, King Moshiach. 2 excerpts from sichah of Monday night, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

162

יום ג' פ' לך לך, ו' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 28, 2025

9:02

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון, ט"ו יום אחר החג, "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל: שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו הגשם" אינו אלא ענין של נוחיות בלבד, ואעפ"כ מתאחדים כל בנ"י בא"י ומאחרים את שאלת הגשמים ט"ו יום כדי שה"אחרון שבישראל" יוכל להגיע לביתו בנוחיות! אע"פ שמצות עשה מן התורה לבקש צרכיו מה', וכמו"כ "אין לאדם רשות על גופו כלל . . לצערו בשום צער", כי "אין נפשו של אדם קנינו אלא קנין הקב"ה"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 Synopsis Although Eretz Yisroel needs rain immediately after Sukkos, the inhabitants of the land do not begin asking for rain until 7 Marcheshvan – fifteen days after Sukkos ends, “so that the last of the Jews who made their way up [to Yerushalayim] for the pilgrimage could return to their homes on the Euphrates River – the most distant settlement from Yerushalayim – without being impeded by rain” (Alter Rebbe’s Shulchan Aruch). This emphasizes Jewish unity, because although asking rain is a vital necessity, whereas the concern of “the last of the Jews” being impeded by rain is merely a matter of convenience, nevertheless, all the Jews in Eretz Yisroel unite in delaying their request for rain by fifteen days, so that the last of the Jews could reach his home with ease. And this is despite the fact that it is a positive mitzvah of the Torah to request one’s needs from Hashem, and moreover, “A person has no authority over his body at all…to cause it any pain,” because “a person’s soul is not his own possession but the possession of the Holy One, blessed be He.” (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

163

יום ד' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 29, 2025

9:13

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון! משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 Synopsis (Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan. Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

164

יום ה' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 30, 2025

10:38

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)... ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 Synopsis A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such). 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

165

יום ועש"ק פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 31, 2025

11:49

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש עלפסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך. ‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 Synopsis The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey:Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

166

יום ד' פ' כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ה

Sep 3, 2025

10:51

התוכן על איש צבא, ובפרט כאשר הוא על הגבול כדי להגן מאלו שנמצאים מחוץ לגבול, ניכר תמיד שהוא איש צבא – "צבא" כראוי, ש"ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך וגו'" [רביעי דפ' כי תצא]. ואז די (ברוב פעמים) בעצם העובדה שנמצא על הגבול להגן מפני השונא שיודע שנמצא שם איש צבא, ובכך ממלא את תפקידו גם בשעת האכילה ושתי' ושינה. אך בזה גופא יש צורך בעמידה בתוקף, שאע"פ שהצבא הוא רק "מעט" מהצבא של כל העמים – ה"ז כמו הענין ד"אתם המעט מכל העמים" בנוגע לעם ישראל בכלל שזה רק בכמות משא"כ באיכות, שהרי יש בהם נפש אלקית ואת הקב"ה – "והייתי לכם לאלקים", ועד ש"ה' אלקיך מתהלך בקרב מחניך . . והי' מחניך קדוש", ועם "איכות" זו מבטלים את ריבוי הכמות (וענין זה משתקף גם בעולם שנצחון מלחמה תלוי באיכות הנשק והאנשים שמשתמשים בו). וענין זה נוגע גם לכל אחד מישראל שנמצא "על הגבול" שבין רוחניות לחומריות וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2025 Synopsis When one is a solder, especially when he is stationed on the border to protect from those outside the border, it is always evident that he is a soldier, in a proper army of which the verse states (in revi’i of parashas Ki Seitzei), “Hashem, your G-d, goes in the midst of your camp….” And then (in most cases), the soldier’s very presence on the border to defend against the enemy, who knows that there is a soldier stationed there, already fulfills his role, even when the solder is eating, drinking, or sleeping. Nevertheless, this, too, requires standing strong: the army may be only a small force compared to the armies of other nations, but as with the fact that “You are the fewest of all the nations,” this applies only in quantity, not quality, because the Jewish people possess a G-dly soul, and “I will be your G-d,” to the extent that “Hashem, your G-d goes in the midst of your camp… and your camp will be holy.” With this quality, they can overcome the numerical superiority of others (and this concept is reflected even in the world at large, where the outcome of a war depends on the quality of the weapons and the people using them rather than the quantity). This also applies to every Jew who finds himself “on the border” between spirituality and materiality etc. 2 excerpts from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2025

167

יום ב' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב‏, ה'תשפ"ה

Aug 18, 2025

7:34

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר ע"ד "קרבן יולדת" [שבראשון דפ' תזריע]. בקרבן זה מודגש הענין ד"אחדות ישראל": "קרבן" ענינו שע"י מתקרב האדם לאלקות שבזה נכלל כללות עבודת האדם, ובקרבנות יחיד [שעיקר ההדגשה באחדות ישראל הוא בנוגע כל יחיד ויחיד) ישנם כמה סוגים, אבל בכל הסוגים כמו חטאת ואשם, נדרים ונדבות וקרבן תודה יתכן מציאות שהאדם לא יתחייב בהן ולא יקריבן כל ימי חייו, מלבד סוג א' של קרבן – קרבן יולדת: כל יהודי הוא ילוד אשה ויש לו שייכות לקרבן יולדת שהקריבו על הלידה שלו!, ובקרבן יולדת גופא – מעלה מיוחדת בקרבן העוף (הקרבן חטאת, ו"אם אין ידה משגת" – גם הקרבן עולה), עפמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים הטעם שהקב"ה צוה שיהא הקרבן גם מן העוף כי העוף מצוי ביותר בא"י ויד הכל משגת! משיחת ליל ו' דחג הסוכות, אור לכ' תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 Synopsis Today’s Rambam discusses the korban brought by a woman who gave birth, which highlights Jewish unity:most of the korbanos offered by individuals are brought only under certain circumstances which might never apply to a person in their life (the sin offering, guilt offering, vow and gift offerings, thanksgiving offering). The only individual offering brought for every Jew no matter who they are or what they’ve done is the korban brought by the woman who gave birth, because every Jew is born. And the bird (which is used for her sin-offering component, and if she is poor, for the ascent offering as well) in particular emphasizes Jewish unity, as the Rambam writes in Moreh Nevuchim: the reason Hashem commanded to bring korbanos from birds is because they are widely available and everyone can afford them. Excerpt from sichah of sixth night of Sukkos, 20 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

168

יום ג' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 19, 2025

9:16

התוכן השם של כל הפרשה הוא "ראה", והיינו שכל הענינים של הפרשה צריכים שיהיו מונחים אצלו בוודאות כמו ענין שרואים. ועפי"ז צ"ע במ"ש בפרשה [בשלישי דפ' ראה] "כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך [ה""חביבין לך". רש"י) בסתר לאמר נלכה ונעבדה.. לא תאבה לו.. ולא תחמול.. ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"‏ – ‏איך יכול להיות מונח אצלו באופן של "ראי'" לא רק לא לשמוע לאלו ה"חביבין לך" אלא "ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"?! אלא כיון שה"ראה" נמשך מ"אנכי" שלמעלה מ"הוי'" ו"אלקים" וכו', ה"ז מעמיד גם את האדם למעלה ממדידות והגבלות של עולם! ‏משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 Synopsis The name of the entire parashah is “Re’eh” (“See”), meaning that everything in the parashah must be internalized with the same certainty as something one sees with his own eyes. But this raises a question arises on the verse [in shelishi]: “If your brother, the son of your mother; your son; your daughter; the wife of your embrace; or your friend who is like your own soul [those who are especially“dear to you,” as Rashi explains], incites you in secret, saying, ‘Let us go and worship…’ … you must do not love him…you must not have mercy…Your hand must be the first against him to put him to death….” Seemingly, how is it possible for a person to reach such a state of “seeing,” that not only does he not listen those who are “dear to him,” but also puts his hand “first against him to put him to death”?! The answer is that since the “Seeing”) comes from Anochi (“I”) which transcends the names Havayah and Elokim etc., therefore, the person is empowered to rise above the confines and limitations of the world. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

169

יום ד' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 20, 2025

10:54

התוכן מנהג ישראל שכאשר רוצים לברך יהודי, מקשרים זאת עם נתינת צדקה ולימוד התורה לזכותו (כמ"ש בשו"ע שלפני הלימוד מותר להתנות שלאחר יהי' חלק בתורה שלומד). ולכן, ה"ז דבר טוב ונכון וכו' לתקן שמכאן ולהבא, כאשר מתאספים לאחל ולתת מתנות לבן/בת מצוה, לחתן-כלה וכיו"ב – שיקשרו זאת עם נתינת הצדקה ולימוד התורה לזכותם. ומצוה לפרסם. וכ"ז שייך גם לנשים: בנוגע לצדקה – הרי אדרבה, בזמננו הבעלים אכן מכניסים את הכסף אבל הכסף מונח אצל הנשים והן אחריות על ההוצאות... (הן נותנות לבעל מהכסף עבור הוצאותיו וכו'...). בנוגע ללימוד התורה: כמ"ש בשו"ע ב' הטעמים שהן מברכות ברכות התורה – 1) יש להן חלק בלימוד התורה של הבעל והילדים. 2) הן עצמן חייבות בלימוד כל ההלכות הצריכות להן. ונוסף לזה ה"ה מחוייבות בלימוד החסידות בכל פרטי', שזהו ה"דרך ארוכה וקצרה" ל"כי קרוב אליך הדבר מאוד וכו'", ועי"ז באים לאהבת ויראת ה' וכו', שגם הן מחוייבות בזה. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025 Synopsis It is a Jewish custom, when blessing another Jew, to tie it to tzedakah and Torah study on their behalf (as it says in the Shulchan Aruch: before studying Torah, it is permitted to stipulate that the study will be in someone else’s merit). Therefore, it is a good and proper practice to establish that from now on, when Jews gather to offer blessings and give gifts to a Bar or Bas Mitzvah, a Chosson and Kallah etc. – it should be tied to giving tzedakah and studying Torah in their merit. It is a mitzvah to publicize this. And this applies to women too: Regarding tzedakah, we find that these days, while the husbands may be the ones who bring in the money, the spending is in the hands of the wives (in fact, their husbands come to them for money for their personal expenses etc.). Regarding Torah study: The Shulchan Aruch states two reasons why women recite the blessings over Torah study: (1) They have a share in the Torah study of their husbands and children, and (2) they themselves are obligated to learn all the halachos pertaining to the mitzvos that apply to them. In addition, women are also fully obligated in the study of Chassidus, which is the path to love and fear of Hashem etc., obligations that apply to women just as they apply to men. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025

170

יום ה' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 21, 2025

12:01

התוכן בנוסף על מה שדובר לפני כמה ימים לילדי מחנות-קיץ שכמובן הכוונה גם אליכן, ידברו כעת מה ששייך במיוחד לילדות ישראל. ידועה תורת הבעש"ט שמכל דבר שרואים או שומעים יש ללמוד הוראה בעבודת ה': א' ממשחקים העיקריים של ילדה קטנה – בזמן שמכינים אותה שתדע איך להתנהג כשתגדל – הוא "בובה" בצורת ילד קטן ש"מטפלת" בה וכו', וכך מחנכים אותה כבר מקטנותה איך לטפל בילדים שכשתגדל תדע לחנך את הילדים שלה (שה' יברך אותה בהם) כרצונו ית'; ההכנה לענינים שמתחילים לאחרי החתונה הולכת לאט, אבל ההכנה להענינים שמתחילים לפני החתונה היא קודמת ומהירה יותר. וכמו הדלקת נש"ק שכל בת מתחייבת בזה בגיל בת-מצוה, ולכן החינוך לזה מתחיל בקטנותה. וכמדובר כמ"פ. שזה מדגיש החשיבות גם של ילדה קטנה, שלה ניתנה השליחות להכניס את אור השבת ויו"ט בכל הבית יחד עם אמה ואחיותי' הגדולות! כמה חלקים מהשיחות יום ד' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשל"ח, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" – בביהכנ"ס, אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025 Synopsis In addition to the talk given for boys a few days ago (which obviously was also directed toward you), I will also speak a few words directed to Jewish girls in particular. We find that one of the main toys that little girls play with is a doll, in the form of a small child whom the girl pretends to take care of etc. In this way, the girl is preparing from a very young age for the time when she will grow up and Hashem will bless her with her own children, whom she will raise the way Hashem wants. When preparing for things that begin after marriage, the preparation is done gradually, but when it comes to things that begin earlier in life, the preparation begins even earlier and goes more quickly. For example, lighting Shabbos and Yom Tov candles, which becomes obligatory upon a girl at the age of Bas Mitzvah,andtherefore, she starts practicing it when she is very young, as discussed many times. This emphasizes the importance of even a young girl, who is entrusted with the mission of bringing the light of Shabbos and Yom Tov into the entire home, together with her mother and older sisters. Excerpts from sichos of Wednesday, parashas Re’eh, 27 Menachem-Av 5738 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025

171

יום ועש"ק פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 22, 2025

10:36

התוכן דוקא בקשר לחג השבועות נאמר [בפ' ראה] "מסת נדבת ידך אשר תתן". והביאור – בהקדם הדיוק במ"ש "נדבת ידך" ולא "נדבת לבך"? אלא מצד גודל הביטול ד"הקדמת נעשה לנשמע" שבחג השבועות, נפעל שהגוף נעשה "מרכבה" לה', עד שהיד נותן צדקה מעצמה! ומחה"ש זה נמשך לשאר היו"ט ולימים שביניהם. ועפי"ז יובן גודל הענין ד"נדבת ידך", הביטול דכח העשי', ("נעשה"), אף שלכאו' אין הבדל בכח העשי' בין יהודי לשאר הנבראים, כי במ"ת נפעל בחירת הקב"ה דוקא בגוף יהודי שנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע. ולכן, אף שלכאו' בנתינת הצדקה חשוב רק שהעני יקבלה, ומה משנה מי הנותן (יהודי או לא), אבל באמת "נדבת ידך" של יהודי אינו דומה ל"נדבת ידך" של אינו-יהודי! כי "יד" של יהודי המחלקת צדקה, ה"ה מרכבה לה'! ובמילא מקבל העני את הצדקה מה'! וזה יחי' אותו שלא בערך יותר! [ומזה מובן גדול השטות בכללות הענין ד"מיהו יהודי", עכ"כ שיש יהודי חרדי שעומד לפרסם שחוק זה ה"ז "הישג דתי" וכו' – היפך דעת 32 רבנים שחתמו שהחוק הוא גזירה איומה!]. משיחת אור לערב חה"ש ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 Synopsis It is specifically in connection with the holiday of Shavuos thatthe verse states (in parashas Re’eh): “The extent of the donation of your hand that you give should be in accordance with the extent to which Hashem your G-d will bless you.” Here it says, “donation of your hand” (rather than “donation of your heart” as it usually says) because the tremendous bitul on Shavuos of giving precedence to “We will do” before “We will hear” causes the physical body to become a “chariot” for Hashem, to the point that the hand gives tzedakah on its own. And from Shavuos, this flows to the other Yomim Tovim and the rest of the year. Based on this we can understand the greatness of action (“We will do”): while it might seem that there’s no difference between the action of a Jew that action of any other being –nevertheless, at Matan Torah Hashem chose specifically the body of a Jew, which physically appears similar to the body of a gentile. Therefore, when it comes to tzedakah, although it might seem that what matters is not who gives the tzedakah but that the poor person receives it, the truth is that “the donation your hand” from a Jew is totally incomparable that of a non-Jew: since the Jewish hand giving tzedakah is a chariot for Hashem, the poor person is receiving tzedakah from Hashem, which will sustain him in an infinitely greater manner. (And from this one can understand the great foolishness surrounding the “Who is a Jew” issue in general, and particularly the notion of a religious Jew planning to announce that the law is a “religious achievement” etc. – in direct contradiction to the view of 32 rabbonim who signed a statement saying that the law is a terrible decree.) Excerpt from sichah of the night before Shavuos 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

172

יום א' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ה

Aug 24, 2025

10:18

התוכן ידוע המשל של אדה"ז על חודש אלול: "משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה ואז רשאין [ומוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר: ויכולים] כל מי שרוצה להקביל פניו וכו'" [וזה מתחיל מליל א' דר"ח אלול]. מובן שצ"ל "כלי" לזה. מה טוב שכל הג' לבושים, מחשבה דיבור ומעשה, יהיו בשלימות. "בכל לבבך" - מחשבה, "בכל נפשך" - דבור, "בכל מאודך" - מעשה. [וג' ענינים אלו מודגשים גם במ"ש הרמב"ם אודות מעלת שבט לוי, ואשר "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש.. אשר נדבה רוחו.. ה"ז נתקדש קודש קדשים"]. אבל המעשה "הוא העיקר". וזה קשור עם חודש אלול כאשר "אנשי העיר" נמצאים "בשדה", שעיקר העבודה שם הוא במעשה וכו', ולשם מגיע ה"מלך", ובאופן ש"מלך לשדה נעבד" - למעליותא. ויה"ר שתיכף ומיד ממש נלך עם ה"מלך" לאה"ק, ולירושלים עיר הקודש, ולביהמ"ק, בגאולה האמיתית והשלימה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ה' דפ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2025 Synopsis The Alter Rebbe famously compares the month of Elul to the “Analogy of a king who, before coming to the city, the people of the city go out to greet him and they receive him in the field, and then whoever wishes is permitted (and the Rebbe, my father-in-law adds: and able) to greet him etc.” (And this begins from the first night of Rosh Chodesh Elul.) Obviously, one must be a proper “vessel” for this, and especially by perfecting all three garments of thought, speech, and action: “With all your heart (thought), with all your soul (speech) and with all your might (action).” (All three are also emphasized in the Rambam’s statement about the special status of the tribe of Levi, and how “not only the tribe of Levi, but every single individual…whose spirit generously moves him… is sanctified as holy of holies.”) But action is the main thing. And this is connected to the month of Elul, when the “people of the city” are in the field, where the primary focus is on action, etc., and the “King” comes there – in such a way that “a king is subservient to the field,” in the positive sense. May it be Hashem’s will that we go immediately together with the “king” to Eretz Yisroel, to Yerushalayim, the holy city, and to the Beis Hamikdash, with the true and complete Redemption. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Shoftim, first night of Rosh Chodesh Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2025 לזכות ר' מנחם מענדל בן רחל יהודית שי' חאריטאן ליום הולדת שלו החמישים ביום אדר"ח אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, אריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן

173

יום ב' פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ה

Aug 25, 2025

8:12

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וגו'": "בכל שעריך" – בכל עניני האדם, מחשבה דיבור ומעשה, עליו להעמיד "שופט" ו"שוטר" – לשפוט בשכלו מה מותר לו ומה אסור לו, ואח"ז צריך שיהי' לו את החוזק להביא את החלטת ה"שופט" לידי פועל. וע"י שכ"א יעמיד שופטים ושוטרים בכל שעריו נזכה בקרוב ממש לקיום מצוה זו בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. א' השיחות דיום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשל"ח, לתלמידי מחנה קיץ "גן ישראל" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2025 Synopsis A lesson from the opening verse of parashas Shoftim, “You must appoint judges and officers for yourselves in all your gates…”: “In all your gates,” meaning in all aspects of a person’s life – thought, speech, and action – one must appoint a “judge” and an “officer,” meaning one must judge with his intellect what is permitted and what is forbidden, and then he must have the force to carry out the judge’s decision in practice. By every Jew appointing judges and officers in all his gates, we will very soon merit the fulfillment of this mitzvah in the literal sense, with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Sichah from Sunday, parashas Shoftim, second day of Rosh Chodesh Elul 5738 – to the campers of Camp Gan Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2025

174

יום ג' פ' שופטים, ב' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 26, 2025

9:12

התוכן יחד עם כל ההחלטות טובות יש להתחיל מיד עם ענין של מעשה בפועל: א. שלכל ילד וילדה יהי': 1) סידור משלהם, ולכתוב על דף הראשון "לה' הארץ ומלואה" בצירוף שם היהודי של הילד/ילדה, והרי נוסף על ענין התפלה יש בסידור גם פסוקים מתורה. 2) קופת צדקה משלהם ושיכניסו בו מטבע בכל יום חול. ב. להחליט שהמחשבה, דבור ומעשה הראשון של היום יהיו לה'. ג. שכל ילד ישפיע על לפחות עוד ילד א' להתחיל ללבוש טלית-קטן, וכל ילדה תשפיע על לפחות עוד ילדה א' להתחיל להדליק נש"ק ויו"ט. שזה יאיר את העולם, שיהי' "קץ שם לחושך" בגאולה ע"י משיח צדקנו, שתבוא מהר יותר ע"י שכאו"א מכם יוסיפו בעניני יהדות. ושעוד בימים האחרונים של הגלות יהי' כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מכם, ההורים וכל עם ישראל. א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול, אחר תפלת מנחה, ה'תשל"ז – להילדים דמחנות קיץ יומיים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2025 Synopsis Together with all the good resolutions, one should start right away with something practical: (1) Every Jewish boy and girl should have their own siddur, with the world לה' הארץ ומלואה (“The earth and everything in it belongs to Hashem”) and the child’s Jewish name inscribed on the front page (a siddur contains tefillah as well as verses from the Torah), and also their own tzedakah box, into which they should place a coin every weekday. (2) One should resolve that the first thought, word, and action of the day will be for Hashem. (3) Every boy should influence at least one other boy to begin wearing a tallis katan, and every girl should influence at least one other girl to begin lighting Shabbos and Yom Tov candles. This will illuminate the world and bring about “an end to darkness” through the coming of Moshiach Tzidkeinu, which will be hastened by every one of you adding in matters of Yiddishkeit. And even during these last days of exile, every one of you, your parents, and the entire Jewish people will be inscribed and sealed for a good and sweet year. Sichah from Tuesday of parashas Shoftim, 2 Elul, 5737 – to day camp campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2025

175

יום ד' פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 27, 2025

10:23

התוכן 1) הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": כל יהודי צריך להעמיד ולמנות לעצמו "שופט", "יצר הטוב", שמורה לו כיצד להתנהג, ו"שוטרים" שדואגים ליישם את הוראותיו של ה"שופט". ואז לא יוכל היצה"ר לגשת ולבלבלו שיתנהג כרצונו מכיון "שברגע זה אין איש רואה את הנהגתו"..., ויש לעשות זאת מתוך שמחה כמ"ש "ישמח ישראל בעושיו", ששמחים "בשמחת ה' אשר שש ושמח בדירתו בתחתונים". 2) סיום רביעי דפ' שופטים הוא "תמים תהי' עם ה' אלקיך". ובפרש"י: "התהלך עמו בתמימות .. ואז תהי' עמו וחלקו". הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של תמימות, בלי להכנס כלל לדיונים וכו' עם היצה"ר. ומכיון ש"תהי' עמו וחלקו", "חלק אלוקה ממעל ממש" – בודאי שבכחו ויכלתו להתגבר על כל הנסיונות ולמלא את תפקידו בשלימות. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' שופטים, ד' אלול ה'תשמ"ה לילדי מחנה קיץ "גן ישראל" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2025 Synopsis (1) A directive from the opening verse of parashas Shoftim, “You must appoint for yourselves judges and officers in all your cities”: every Jew must appoint his yetzer-tov as a “judge” to show him how to behave properly, and “officers” to ensure that the directives of the judge are carried out. Then the yetzer-hara will not be able to come to a Jew and confuse him by telling him that nobody is watching etc., and this should be done with joy, as it is written: “The Jewish people should rejoice in its Maker” – rejoicing in “the joy of Hashem, Who rejoices and is happy in His dwelling place in this world.” (2) Revi’i of parashas Shoftim concludes, “Be wholehearted with Hashem, your G-d.” Rashi explains, “Follow Him with simple faith…and then you will be with Him and be His portion.” Since “you will be with Him and be His portion” – “an actual portion of Hashem from above” – therefore one surely possesses the strength and ability to overcome all challenges and to fulfill his mission completely. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Shoftim, 4 Elul 5745 – the campers of Camp Gan Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2025 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

176

יום ה' פ' שופטים, ד' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 28, 2025

9:47

התוכן "פלא הכי גדול" במ"ש בחמישי דפ' שופטים ע"ד הוספת ג' ערי מקלט לעת"ל - כיצד יתכן שלאחרי עבודתם של ישראל בתכלית השלימות, שלכן בא משיח צדקנו, יצטרכו להוסיף עוד ג' ערי מקלט כדי "לנוס שמה כל רוצח"?! ומבואר בכתבי האריז"ל שע"י חטאו של הבל נגזרה מיתה עליו (ע"י קין) "ועל כל זרעיתיו", וזהו הענין שאנשים נהרגים במשך הדורות, ואם יבוא משיח באופן ד"אחישנה" לפני הזמן ו"עדיין לא נתקן זרעו של הבל, והתיקון להם הוא זה שיֵהרגו אחר ביאת המשיח.. ועי"כ יתרבו הרוצחים בשוגג, ובפרט שצריך למהר תיקון זרעיתיו במהירות גדול ולכן צריך שלעת"ל תוסיף ג' ערי מקלט". והנה ביאור כזה מובן גם לבן חמש למקרא, עפמ"ש רש"י עה"פ בנוגע לערי מקלט "והאלקים אנה לידו", שזה שאלו נהרגים בשוגג והורגיהם גולים הוא מפני שהתחייבו בזה (במיתה או בגלות) בעבר ולא קיבלו את תיקונם, ועד"ז מובן בנוגע ערי מקלט לעת"ל, שהם עבור אלו שהתחייבו מיתה וגלות בעבר במשך כל הדורות ועדיין לא קיבלו תיקונם. משיחת אדר"ח אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2025 Synopsis How is it that when Moshiach comes and the spirit of impurity will be removed from the earth, there will be a need for three more cities of refuge (as it says in chamishi of parashas Shoftim),“for any murderer to flee there”? It is explained in Kisvei Ha’Arizal that the reason killings occur throughout the generations is because death was decree uponHevel (at the hands of Kayin) “and upon all his descendants,” and if Moshiach will come by Hashem “hastening it” – before the appointed time – and the seed of Hevel will not yet have been fully remedied, their remedy will be to be killed after the coming of Moshiach, resulting in a rise in the number of accidental killers (especially being that the remedy will have to occur quickly), and therefore three additional cities of refuge will be required. Such an explanation is understandable even to a five-year-old studying Scripture based on Rashi’s earlier explanation on the verse, “and G-d brought it about into his hand”: Rashi explains that when one person kills another accidentally, it is because the victim deserved the death penalty for a past sin, while the killer deserved to be exiled for a past sin; it is similarly understood that the cities of refuge in the future are intended for anyone throughout all generations who required atonement through death or exile but hasn’t yet received it. Excerpt from sichah of first day of Rosh Chodesh Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2025 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

177

יום ועש"ק פ' פ' שופטים, ה' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 29, 2025

11:39

התוכן 1) התורה אומרת על "הירא ורך הלבב" ש"ילך וישוב לביתו"! (כי עד שישפיעו עליו שלא יהא "ירא ורך הלבב" הוא עלול להזיק...). נניח שכוונתו רצוי', אבל הרי יש פס"ד בשו"ע [סי' שכט], וכבר ראו בפועל הצרות כתוצאה מ"נסיגות" השונות, ועפ"י טבע אין דרך אחרת לבטל הלחץ מצד הגויים כ"א ע"י שיראו שהלחץ לא עוזר ומיישבים את כל השטחים! 2) בהתוועדות דפורים, כשדובר בנוגע ל"איש הירא ורך הלבב", הוזכר מ"ש "ילך וישוב לביתו ואל ירך את לבב אחיו כלבבו". ו"טענו" הרי לשון הפסוק הוא "ולא ימס"? הנה זה הי' בדוקא: 1) כדי לא להכנס לשקו"ט האם יש בזה משום "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ". 2) משום "אל תפתח פה וכו'", כי "ימס" הוא חמור יותר מ"ירך". 3) הפסוק מדבר על מי שנמצא "בקשרי המלחמה" עצמו, שאז שייך הענין ד"ימס", משא"כ לפני שיוצאים למלחמה ועד"ז בנדו"ד שייך רק הענין ד"ירך". ועל הטענה על מ"ש אז שאלו ש"מרעישים" שיש להחזיר שטחים וכו' ה"ז מפני שלא רוצים לעזוב את ה"כסא" [בממשלה] – לא אמרתי שזה אצל כולם. אצל חלק חשוב מהם ה"ז מפני שהם "הירא ורך הלבב". בכל אופן יש לפעול עליהם להפסיק להרעיש... ולעמוד בתוקף וליישב בפועל את כל השטחים שעל הגבול, וכפס"ד בשו"ע. 1) משיחת פורים ה'תשל"ח 2) משיחת מוצאי ש"פ צו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2025 Synopsis (1) The Torah says that “anyone who is fearful and fainthearted” “must go and return to his house” (because even if it’s possible to work with him so that he ceases to be fearful and fainthearted, by the time that happens he is liable to cause harm). Even assuming that the people urging to return land have good intentions, nevertheless there is a clear ruling in Shulchan Aruch (Siman 329), and we have already seen in practice the great troubles that have resulted from the various withdrawals. According to nature, there is no other way to eliminate the pressure from the nations except by showing that the pressure doesn’t help – by settling all the territories. (2) Some people complained that during the Purim farbrengen, when discussing those who are “fearful and fainthearted,” I used the expression, “so as not to cause the heart of his brothers to become faint,” whereas the verse’s wording is, “so as not to cause the heart of his brothers to melt like his heart.” My wording was deliberate, for several reasons: (i) To avoid the issue of, “Matters that were written, you may not say them by heart”; (ii) because of the concept of “not opening one’s mouth [to the Satan],” being that “melting” is more severe than becoming “faint”; (iii) the verse is talking about someone who is already in actual combat, in which case the concern is that his heart will “melt,” whereas before going to war – and similarly in this case – the concern is only that his heart will become “faint.” And in response to those who complained about my statement that those who are clamoring for the return of the territories etc. are doing so because they don’t want to give up their seat in the government – I didn’t say that this applies to all of them; many of them are doing so because they are “fearful and fainthearted.” In any case, it is necessary to get them to stop clamoring for it…and to stand firmly and actually settle all the territories in the border areas, in accordance with the ruling of the Shulchan Aruch. (1) Excerpt from sichahof Purim 5738; (2) excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Tzav 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2025 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

178

יום א' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ה

Aug 31, 2025

11:27

התוכן כאשר ילד יהודי שואל: מנין לוקחים את הכוח הדרוש שלא להתפעל מהגויים הרבים? ויתירה מזו: ישנו גם "אויביך", היצה"ר, ששליחותו הוא להפריע לתומ"צ, ובאופן שמראה עצמו ל"אוהב" וכך מנסה לפתות את האדם – כיצד יוכל לא לשמוע בעצת היצר? – על כך בא המענה בפ' כי תצא [ראשון דפ' כי תצא] "כי תצא למלחמה על אויביך וגו'": הקב"ה אומר לבנ"י שאמנם יש מלחמה עם היצה"ר, אבל ביחד עם זה באה ההודעה שבו ברגע שהיהודי מחליט לצאת למלחמה אתו – "כי תצא למלחמה", נמצא הוא כבר "על אויביך", מעל האויב, ובמצב כזה קל לנצחו. ועוד – "ושבית שביו": גם אותם ענינים שבהם הצליח כבר היצה"ר – חוזרים לבנ"י, ועד"ז בנוגע בהמ"ק, שבקרוב ממש ה"ה חוזר מה"שבי'" בה הוא נמצא ע"ע. משיחת יום ג' פ' תצא, ז' אלול ה'תש"נ, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025 Synopsis When a Jewish child asks, how can I find the strength to not be intimidated by the nations and by “your enemies,” meaning the yetzer-hara, whose mission is to deter a Jew from Torah and mitzvos, which it does by presenting itself as a friend etc. – the answer appears at the beginning of parashas Ki Seitzei, “When you go out to war against your enemies…”: Hashem tells the Jewish people that although there is a war against the yetzer hara, nevertheless the moment a Jew decides to go out to war against it (“When you go out to war”), he is already “al oivecha” (“above your enemies”), such that the Jew has the upper hand and it is easy to defeat the yetzer. Moreover, “you will take captives”: anything the yetzer-hara has conquered will be returned to the Jewish people, and similarly regarding the Beis Hamikdash, which very soon will return from its “captivity.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 7 Elul 5750 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2025

179

יום ב' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ה

Sep 1, 2025

12:04

התוכן ישנם הטוענים כאילו עפ"י תורה קיים חוסר שוויון בין הגברים לנשים, והקימו תנועה שלימה שמטרתה "שחרור האשה". האמת היא, דוקא תנועה זו יצרה אצל הנשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר. כי הדבר המשפיל ביותר הוא כשאומרים לאדם שאסור לו לחיות ולפעול בהתאם לאישיותו ולתכונותיו המיוחדות, אלא עליו לחקות את מישהו אחר! התורה קבעה [בשני דפ' כי תצא] "לא ילבש גבר שמלת אשה" וכן "לא יהי' כלי גבר על אשה" – שלכ"א חשיבות ושליחות מיוחדת, ומגיע לשלימותו כשממלא שליחותו. ובעניננו: התורה העניקה לאשה השליחות העליונה ביותר – להוליד ולגדל דור חדש שיהווה המשך לדור של מ"ת! דוקא כשהיא עושה זאת – ה"ה ממלאת את תפקידה העיקרי ומשיגה את שלימותה העצמית. אמנם, גם "סדין עשתה ותמכור וגו'", העסק במסחר, הוא בין הפעולות של ה"אשת חיל" – אך (רק אם עושה זאת כדי לאפשר לבעלה ללמוד תורה, וגם זה) לא על חשבון תפקידה העיקרי – "עקרת הבית", הולדת וחינוך ילדים. ולכך יש לחנך את הבנות [המשך יבוא]. משיחות וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2025 Synopsis There are those who claim that there is inequality in the Torah between men and women, and therefore they’ve established an entire movement for “women’s liberation.” But the truth is that specifically this movement has caused the deepest feelings of inferiority among women, because the most demeaning thing is to tell a person that they are not allowed to live and act in accordance with their unique personality and traits, but must instead imitate someone else. The Torah establishes [in sheini of parashas Ki Seitzei]: “A many may not wear a woman’s garment,” and similarly, “A man’s attire must not be worn by a woman” – everyone has their own importance and unique mission, and attains their completion by fulfilling their mission. The Torah has granted the woman the loftiest mission – to give birth to children and raise a new generation that will serve as a continuation of the generation of Matan Torah; it is precisely when she does this that she fulfills her primary role and achieves her personal completeness. True, engaging in business is one of the activities of the Eishes Chayil – “She makes garments and sells...” – but (only if she does so in order to enable her husband to study Torah, and even then), it must not come at the expense of her main role as the mainstay of the home, giving birth to and educating children. And this is what girls must be educated for. (To be continued.) Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2025 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים * לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

180

יום ג' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ה

Sep 2, 2025

9:58

התוכן [המשך] הם טוענים שצריך לתת "עלי' לתורה" גם לנשים ובנות... – אמנם עלי' לתורה היא דבר גדול ביותר, אעפ"כ אומר הקב"ה שלנשים זה אסור. ואדרבה – העלי' שלהן היא כשלא יעלו לתורה אלא יענו אמן אחרי ברכות התורה של הגברים!; לא רק שאין לאשה להרגיש נחותה מבעלה, אדרבה – התורה קבעה שהבעל צריך את עזרתה, בכלל – האשה היא זו שלוקחת את החטים שהבעל מביא הביתה ועושה מהם לחם הראוי לאכול, ובפרט בחינוך הילדים; לעת"ל "נקבה תסובב גבר", וכדברי רבי עקיבא "שלי ושלכם שלה היא"!; הגיע הזמן שהנשים ובנות יצאו בקריאה: היתכן שמגדלים במדינה זו מליוני ילדים בבתי הספר באופן שאינם יודעים כלל אודות ה"עין רואה ואוזן שומעת"?! ולתבוע בתוקף שיונהג בבתי-הספר "רגע של שתיקה" בתחילת הלימודים וההורים יאמרו לילדים לחשוב אז על בורא העולם ועל זה שיש "עין רואה ואוזן שומעת". משיחות וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2025 Synopsis (Continued.) They claim that women and girls, too, should receive an aliyah to the Torah etc. But while it’s true that receiving an aliyah is a very great thing, Hashem says it is not for women; to the contrary, they receive their aliyah (“ascendence”) precisely when they don’t get called up the Torah but rather respond Amen to the blessings over the Torah recited by the men. And not only should a woman not feel inferior to her husband, but to the contrary – the Torah established that the husband needs her assistance. In general, it is the woman who takes the wheat brought home by the husband and turns it to bread that is fit to eat, and this is especially true when it comes to raising and educating the children; in the future, “the woman will court the man,” and as Rabbi Akiva said, “Mine and yours are hers!” The time has come for women and girls to protest: How can it be that millions of children in this country are educated in schools without even knowing about Hashem’s “seeing eye and listening ear”?! They should firmly demand that a moment of silence be instituted at the start of every school day, and parents should tell their children to use that moment to think about the Creator of the world and about the fact that there is a “seeing eye and listening ear.” Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2025

181

יום א' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 17, 2025

11:56

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' ראה "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה .. וישבתם בארץ .. והניח לכם מכל אויביכם מסביב": "מנוחה" מורה ששייך מצב של מלחמה אלא שכעת יש לו מנוחה מזה, משא"כ "נחלה" אין לה הפסק. והתכלית היא שגם המנוחה מאויבים תהי' לעולם ע"י שמהפכים את כל האויבים לאוהבים - "והניח לכם מכל אויביכם". ובעבודה: עוה"ז מצ"ע הוא "עלמא דפרודא" ו"נעשה אדם" לשון רבים – שישנו קס"ד שקיימות ב' מחנות - א' שעוסק בלימוד התורה ולא בבירור העולם, כמו דור המדבר, וא' שעוסק בעניני מסחר והעולם ואינו עוסק בעצמו בתורה אלא נותן צדקה שמישהו אחר ילמד תורה. מצב זה, אף שלא נלחמים זב"ז ואפי' אם מסייעים זל"ז, אי"ז מנוחה אמיתית. תכלית ירידת הנשמה למטה היא להגיע למנוחה אמיתית שהיא כשאין "אויבים" כלל וכולם במחנה אחד: דור המדבר עצמו כובש את א"י ועושה שם משכן לו ית' והבעל-עסק עצמו קובע עתים לתורה. וזהו הענין ד"גוי אחד בארץ", להמשיך את "ה' אחד" גם בענינים ארציים. ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 Synopsis A lesson from the verse (in rishon of parashas Re’eh), “Because you have not yet come to the resting place nor to the inheritance…you must settle in the land…He will grant you respite from all your surrounding enemies”: “Resting” implies that there is a possibility of war, just that at present there is rest from it. “Inheritance,” by contrast, has no end. And the ultimate goal is that even the rest from enemies should be eternal, by transforming all the enemies into friends – “He will grant you respite from all your…enemies.” In terms of Divine service: This world by nature is the “world of separation,” and the verse states, “Let us make man…” in the plural, allowing for the mistaken notion that there are two separate camps, one camp is involved in Torah study without engaging in refining the world (like the generation of the desert), while the other is involved in business and worldly matters and does not occupy itself with Torah study (but gives tzedakah so that someone else can study Torah). Even if the two camps are not fighting one another, and even assist one another, this is still not true rest. The purpose of the soul’s descent below is to attain true rest, which is when there are no enemies at all and all belong to one camp: the generation of the desert itself conquers Eretz Yisroel and builds a Mishkan there for Hashem, and the businessman himself sets fixed times for Torah study. This is the meaning of “One nation in the land” – to draw down the reality that “Hashem is One” into even earthly matters. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

182

יום ה' פ' כי תצא, י"א אלול, ה'תשפ"ה

Sep 4, 2025

11:08

התוכן א) סיום הכנס בהכרזה בקול רם: "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכאו"א מישראל", ולא להוציא ח"ו אף אחד מישראל מן הכלל! על אלו שחושבים לומר "מילה קשה" על יהודי, לדעת: כל יהודי הוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, והמלך מבקש לקרב אותו ע"י שמראים לו "פנים שוחקות" וכו', ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה" ועומד ליד אומר הדברים ובוחן האם הוא ראוי לומר דברים כאלו על בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! אם רוצה שה' יראה לו "פנים שוחקות" אע"פ שיש לו ענינים לתקן, עליו להתנהג כך כלפי חבירו!. ב) הצעה ובקשה בקשר לשנת הקהל הבעל"ט: לסדר ג' כינוסי "הקהל" לילדי ישראל 1) לפני ר"ה 2) בעשי"ת 3) בחוה"מ סוכות, כאן ובאה"ק, ובמיוחד בכותל המערבי, במערת המכפלה ובקבר רחל. ‏משיחות י"ד אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2025 Synopsis (1) We conclude the gathering by wishing every Jew to be inscribed and sealed for a good and sweet year, and without excluding a single Jew from the blessing chas v’shalom. Anyone consider saying a harsh word about another Jew must know that every Jew is an only child to Hashem, the King of Kings, whom the King desires to draw near by showing him a “smiling countenance” etc. – especially during the month of Elul, when “the King is in the field,” and He stands beside the one speaking these words and judges whether he is worthy of speaking such things about the only child of the King of Kings. If one wishes for Hashem to show him a “smiling countenance” despite his own flaws that need correcting, he must behave that way toward his fellow Jew. (2) In connection with the upcoming Hakhel year, Hakhel gatherings should be arranged for Jewish children on three occasions: (i) before Rosh Hashanah, (ii) during the Ten Days of Teshuvah, and (iii) on Chol HaMoed Sukkos – here and in the Holy Land, and especially at the Kosel Hamaaravi, at Me’aras Hamachpelah, and at Kever Rochel. Excerpt from sichos of 14 Elul 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2025

183

יום ועש"ק פ' כי תצא, י"ב אלול, ה'תשפ"ה

Sep 5, 2025

11:38

התוכן ביאור חומר האיסור דמשקלות "לא יהי' לך בביתך איפה ואיפה וגו'" שבשביעי דפ' כי תצא, עד שעוון זה הביא את הענין דמלחמת עמלק (וכמו שנלמד במדרש מסמיכות ענינים אלו בפ' כי תצא): כשיש לאדם שתי גישות – "משקלות" – שונות: [לא כמו שצריך להיות, עפ"י הכלל "כל מאן דאסר לן רחמנא שרא לן כוותי'", שצרכי הנשמה, שהיא המחי' את הגוף, יהיו אצלו העיקר, ועניני הגוף רק טפלים, אלא] הגישה שלו לצרכי הגוף היא שיש לעשות בזה מה שיותר, אף פעם לא מסתפק במה שיש לו כבר ושום דבר לא קשה לו כדי להשיג מבוקשו וכו', אבל הגישה לעניני קדושה היא לגמרי אחרת... (וזה מתבטא גם בחינוך, ולדוגמא: נותנים נדבות גדולות יותר לבתי-ספר שם לומדים לימודי חול (או עכ"פ גם לימודי חול) מלישיבות שם לומדים על טהרת הקודש...) – דרך זו היא פתיחת הפתח לעמלק שעומד בדרך ולא נותן שיקבלו את התורה! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2025 Synopsis The midrash states (based on the juxtaposition of the two matters in shevi’i of parashas Ki Seitzei) that the war with Amalek came about because the people were not careful with the prohibition, “You must not keep two different ephah-measures in your house….” The reason this prohibition is so severe is because when a person has one “measure” and standard for the soul and one for the body – when it comes to the body, nothing is enough and he is willing to pay any price to attain more, whereas when it comes to the soul he suffices with even a little – this path opens the door to Amalek, who stands in the way and prevents the Jewish people from receiving the Torah. We also find this when it comes to education, where people give larger donations to schools where secular studies are (also) taught than to yeshivos where only holy subjects are taught. But based on the rule that “Anything the Merciful One prohibited to us, He permitted to us something similar,” it should be the opposite: the soul, which is eternal and gives life to the body, should be primary to a person, while matters of the body should only be secondary. 2 excerpts from sichah of Purim 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2025 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

184

יום א' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ה

Sep 7, 2025

12:36

התוכן הצעה להביא לידי פועל את הרעיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר העלה בתחלת בואו לאמריקא (שמח"ת תש"א) – לייסד "איגוד תלמידי הישיבות": ההתחלה – "פון זיך", בתלמידי מוסדות הקשורים ושייכים אל הרבי ואל ליובאוויטש (הן ישיבות והן מוסדות לבנות), ותקותי שבמשך הזמן יכנסו באיגוד גם תלמידי כל שאר הישיבות; כל התלמידים זכאים להרשם (לאחרי שיקבלו ע"ע – לא בדרך כפי' – את הזכויות ואת ההתחייבויות). אלא שישנם "חברים פועלים" על אחרים (מגיל מצוות ומעלה) ו"חברים מקבלים" (שנה לפנ"ז); הפעילות צ"ל מאורגנת ע"י הנהלת המוסד, כדי שזה לא יגרם לחלישות בסדרי הלימוד, ופעילות של התלמידים תהי' בזמנם הפנוי; כדי להדגיש חשיבות הדבר צ"ל תשלום מס חבר, בשיעור "פרוטה" – פרטי הדברים יקבעו ע"י מנהלי המוסדות; הרמז בשם "את"ה" – תואר המורה על עצמותו ומהותו ית' שרק הוא נמצא בכל מקום, "נוכח". וע"י ההתאחדות האמיתית עם הקב"ה ע"י תומ"צ, נעשים גם בנ"י במצב ששייך עליהם התואר "אתה" האמיתי וכו'. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 Synopsis It is my suggestion to implement the idea raised by father-in-law, the Rebbe, upon arriving in America (Simchas Torah 5701) to establish an Iggud Talmidei Hayeshivos (“איגוד תלמידי הישיבות” – Association of Yeshiva Students). It should start from within – with students of institutions affiliated with the Rebbe and with Lubavitch (yeshivos as well as girls’ schools), and it is my hope that with time students from all other yeshivos will join as well. Any student is eligible to register, provided that (without being forced) they willingly accept the privileges and responsibilities that come along with it. But there will be active members who influence others (from the age of bar and bas mitzvah and up), and passive members (starting one year before that). To ensure that the organization’s activities do not interfere with the students’ studies, the organization’s activities should be organized by the schools’ administration, and the activities should take place during the students’ free time. And there should be a token membership fee, to be determined by the administrators, so that members will value their membership. The Iggud’s acronym את"ה (“You”) alludes to Hashem’s Essence and Core – the only being that is present everywhere. And by uniting with Hashem through Torah and mitzvos, the Jewish people, too, come to a state where the title “You” applies to them as well etc. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

185

יום ב' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ה

Sep 8, 2025

7:35

התוכן בהמשך להאמור לעיל אודות "איגוד תלמידי הישיבות" – כדאי ונכון שיהי' גם איגוד של התלמידים שלמדו במוסדות בעבר. ובפרט שגם אלו שכבר יצאו מהמוסדות נשאר שמם של המוסדות עליהם, ורישומה של פעולת המוסדות הקשורים עם הרבי – הסרת הענינים הקשורים עם גשמיות וחומריות – ישאר תמיד, אפי' אם א' יתעקש בכל כחותיו לבטלו – לא תהי' ההנאה שלו בגשמיות שלימה! מצד "דמות דיוקנו של אביו נראית לו" בשעת מעשה... ובנוגע לעניננו: נכון לצרף גם תלמידים שבעבר לאיגוד, אבל באיגוד בפ"ע. ובודאי יהי' כ"ז בהצלחה רבה, ובפרט בזמנינו שהמעמד ומצב הוא ש"הלא כל הארץ הוא לפניך", ובמילא, "צא וכבוש"... לסיים את ה"פכים קטנים" שנשאר כדי לפעול את ענין הגאולה. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 Synopsis In connection with the earlier discussion about the Igud Talmidei Hayeshivos (association of Chabad yeshiva students) – it is fitting and proper to also make an association of former students of the Lubavitch institutions. This is especially true considering that the imprint of the Rebbe’s institutions – the removal of one’s connection to materialism and physicality – remains forever; even if a former student tried with all his might to rid himself of that impression, his enjoyment of physical pleasure will never be complete, because “the visage of his father’s likeness will appear to him” etc. Former students should be included in the association, but it should be through a separate organization. And surely this will all be met with tremendous success, especially in our times when, “The entire land is before you,” and one must only “Go and conquer” – finishing the “small vessels” remaining and thus bringing about the Redemption. Sichah of 10 Shevat 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏ * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

186

יום ג' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 9, 2025

11:24

התוכן להרבות בחודש אלול בנתינת הצדקה – כפשוטו, ובמובן הרחב – ברוחניות. לדאוג לזה שבבוא ר"ה וחגה"ס יוכלו לבקר בבתי–רופאים בקשר למבצע תקיעת-שופר וד' מינים וכו' [חבל שזה נק' בעולם "בית-חולים", הרי "בריא" יותר לקראו "בית-הרופאים". והלואי שיתקבלו דברי]. בודאי ימשיכו באה"ק את המנהג הטוב לבקר בחודש אלול מחנות צבא לתקוע בשופר ולהניח-תפילין וכו', ובודאי יבקרו גם במקומות שלא ביקרו ע"ע, ולהסביר את אלו שעדיין לא יודעים, שזוהי ההגנה האמיתית – וכמ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך", ולעשות כ"ז מתוך חיות שמקבלים מהבעש"ט שאצלו הי' כל יהודי יקר מאוד (וכמו שנדפס לאחרונה בקונטרס "אהבת ישראל" שבודאי יפיצו באופן הכי גדול ויתנהגו לפיו). כן יבקרו במחנות צבא בשאר המדינות, ולהסבירם שאם מילוי פקודה של מפקד בשר-ודם הוא באופן של "הקדמת נעשה ונשמע" (וזה לא משנה אם בחייו האשיים לא מגיע המפקד לקרסוליו...) – הרי עאכו"כ שכן צ"ל בנוגע לפקודת ממה"מ הקב"ה! משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 Synopsis The month of Elul is a time to increase in tzedakah – in both the literal and spiritual sense. This is the time to arrange for hospital visitations to perform mivtza shofar on Rosh Hashana and mivtza lulav on Sukkos etc. (It’s unfortunate that people still call it a beis cholim (place for sick people) which makes people hesitant to be admitted; it would be healthier to call it a beis harofim (place of doctors), which emphasizes that it’s a place of healing. If only this suggestion would be accepted….) Surely the good practice of visiting army bases in the Holy Land during the month of Elul to blow shofar and put on tefillin etc. will continue, in addition to visiting places that have not yet been visited. It should be explained to anyone who doesn’t yet know it that this is the true protection, as the verse states, “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” And all of this should be done with the vitality drawn from the Baal Shem Tov, who had exceptional love for every Jew (as recently published in Kuntres Ahavas Yisroel, which will surely be disseminated as widely as possible, and whose teachings will surely be incorporated into practice). The same should be done in any country where there are Jews in the military, and it should be explained to the soldiers that just as “We will do” must come before “We will hear” when it comes to an order received from their human commander, and they must carry out the order even if they don’t yet fully understand it (even if in civilian life they are more qualified than the commander) – all the more so when it comes to a command of the King of kings, the Holy One, blessed be He. Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

187

יום ד' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 10, 2025

10:48

התוכן יסוד הבנין צ"ל כמו שהקב"ה עשה עם יסוד העולם (אבן השתי') – מונח ב"קודש הקדשים", עפ"י הוראות התורה, ועי"ז נעשה כל הבנין ענין של קדושה; לפני הבני' צ"ל "שבירת הקרקע" – ענין הביטול, כדי להראות שאי"ז ב"כוחי ועוצם ידי" אלא בכוחו של ה'; הקשר למ"ש ברביעי דפ' כי תבוא: "ובנית שם מזבח לה' אלקיך גו' והעלת עליו עולות גו' וזבחת שלמים וגו'" – כ"א צריך לבנות מנכסיו "מזבח" לה', מקום מוכן שבו יקריב את "חלבו ודמו" לה'. ובב' האופנים: "קרבן עולה" – עבודת התפילה, ו"קרבן שלמים" שחלקו לבעלים – שהנהגתו בעניני העולם הוא באופן של שלמים "שמטילים שלום" בין האדם ובין ה', וכן מודגש בקרבן שלמים הענין דאהבת ישראל, ועוד. שיחת יום ג' דפ' כי תבוא, י"ז אלול ה'תשמ"ח – בעת מעמד הנחת אבן הפינה לבית רבינו שבבבל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 Synopsis Just as Hashem placed the foundation stone of the entire world in the Holy of Holies, so must any building or initiative be founded upon the Torah’s instructions, thereby making the entire edifice a holy one. Before construction can begin, there must be a “groundbreaking,” an act of bitul (self-nullification) showing that the success comes not from “my strength and the power of my hand,” but from Hashem. This relates to revi’i of parashas Ki Savo which states, “You shall build there an altar to Hashem your G-d...and offer up ascent-offerings on it...And you shall slaughter peace-offerings...”: Every person must use his possessions to build an “altar” for Hashem, meaning a place designated for him to offer his “fat and blood” to Hashem, in one of two ways: the ascent-offering, corresponding to the service of tefillah, and the peace-offering, from which “a portion goes to the owner,” meaning one’s conduct in worldly matters “brings peace” between man and Hashem and foster love and unity between Jews etc. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 17 Elul 5748 – at the groundbreaking of the expansion of 770. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי * לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו

188

יום ה' פ' כי תבוא, יום הבהיר ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ה

Sep 11, 2025

12:24

התוכן ההוראה מיום ההולדת של "שני מאורות הגדולים": החידוש שנעשה ברגע שיוצא הולד לאויר העולם הוא שאז נעשה כח פעיל בעולם. והנה אע"פ שתפקידו של כאו"א מישראל בעולם הוא לפעול בעולם לעשותו דירה לו ית', מובן שבבנ"י גופא ישנו חילוקי דרגות בזה, ועאכו"כ "נשמה חדשה" – שממנה תובעים עבודה מיוחדת במינה – לפעול חידוש בעולם כולו! וחידוש זה מתחיל כבר ברגע שהיא יוצאת לאויר העולם. וע"ד מ"ש גבי משה שברגע שנולד "נתמלא הבית כולו אורה"! (אלא שפעולת ה"אור" אינו גורמת חידוש דבר כ"א שיוכלו לראות מה שישנו כבר מקודם, ואילו העבודה הנדרשת מיהודי היא לפעול חידוש והוספה במעשה בראשית. ומכיון שמדובר ע"ד "שני מאורות הגדולים", שענינם להאיר – הנה רצונם שגם תלמידיהם יהיו "נרות להאיר" בכל הקשור להפצת האור דתורת החסידות. וכאו"א שייך ל"שמץ מנהו" מעבודתם מצד כחם שנמצא בו. וזוהי ההוראה מיום הולדת של "שני מאורות הגדולים": להאיר את העולם כולו [באור החסידות] כי אינו הולך בכחות עצמו אלא בכחם של הבעש"ט ואדה"ז שבו! ובפרט כאשר דברי תורה שלהם חקוקים במוחו. ג' חלקים משיחת יום ב' דפ' נצו"י, ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 Synopsis The lesson from the birthday of the two great luminaries, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe: The unique effect of the moment of birth is that the child becomes an active force in the world. Although every Jew’s mission is to have an impact on the world and to make it a dwelling place for Hashem, there are obviously different levels, and certainly when a new soul comes down into the world, a unique form of service is demanded of it – to bring about something new in the entire world. And this new contribution begins from the very moment the soul enters the world, as it says about Moshe’s birth, “the entire house became filled with light.” (Just that the effect of light is not to create something new, but to reveal what was already there beforehand, whereas the task demanded of a Jew is to bring about something new in the work of Creation.) And since we are speaking about the two great luminaries whose role is to illuminate, it follows that they desire that their students also become “shining lamps” in all matters of spreading the light of Chassidus. This, then is the lesson from the birthday of the two great luminaries – to illuminate the entire world (with the light of Chassidus) which is possible because one operates not with his own power, but with the power of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe within him. Especially when their teachings are engraved in one’s mind. 3 excerpts from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

189

יום ועש"ק פ' כי תבוא, י"ט אלול, ה'תשפ"ה

Sep 12, 2025

7:11

התוכן במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" צריכים את הסיוע של "חסד לאומים". א' מ"לבושים הטבעיים" לזה הוא לדאוג שיהי' לגוי יחס של כבוד ליהודי, ולגרום לקידוש ה' גם בעיניו ע"י שנזהרים מאיסור אונאה וכיו"ב. וישנם הטועים וטוענים שכדי לא לעורר קנאה ושנאה בין האומות אין להתבלט ברחוב כא' ששומר תומ"צ. וע"ז באה ההוראה מהמגילה שההיפך הוא הנכון – "ויקר אלו תפילין", וכמ"ש בגמ' "וכ"ה אומר [בשישי פ' כי תבוא] וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך – ויראו ממך .. אלו תפילין שבראש", היינו, דוקא ע"י שהגוי רואה עליו ש"שם ה' נק' עליך", זה מביא ל"ויראו ממך" באופן שמלכתחילה אינו הולך ללחום אתו, עד ש"יקר" – הגוי מכבד אותו. ויה"ר שיהי' "תפול עליהם אימתה ופחד" גם על ה"א-ל זר אשר בקרבך" – היצה"ר. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 Synopsis In a situation where “We are still servants of Achashverosh,” we still require the assistance of “the kindness of nations,” and among the natural means of attaining it is by ensuring that a non-Jew has a respectful attitude towards Jews and causing a Kiddush Hashem, by being careful to avoid the probation of ona’ah (exploitation) etc. There are some who mistakenly claim that, in order not to provoke the jealousy or hatred of the nations, a Jew must not stand out inthe street as someone who keeps Torah and mitzvos. But the Megillah teaches that the opposite is true – “‘And honor’ – this refers to tefillin,” and asthe Gemara says, “And the similarly the verse states [in shishi of parashas Ki Savo], ‘And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you’ – this refers to the head tefillin.”Meaning, it is specifically when the non-Jew sees that “the name of Hashem is called upon you”that “he will fear you,” insuch a way that from the outset he will not seek to fight with you, and in fact will comes to “honor”and respect you. And may it be Hashem’s will that “fear and dread fall upon them,”includingupon the “foreign god that is within you” – the yetzer hara. Excerpt from sichahof Purim5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

190

יום א' פ' נצבים, כ"א אלול, ה'תשפ"ה

Sep 14, 2025

11:37

התוכן כל פעם שיהודים מתאספים ומתאחדים יחד למרות החילוקים שביניהם, ובמיוחד בחודש אלול – חודש החשבון, החודש שבו משלימים את מה שצריך משנה שעברה, וזוהי גם הכנה לשנה החדשה – ה"ז דבר טוב, ומרחיב עוד יותר את הכלי שברכות ה' יהיו במדה גדולה עוד יותר. וזה קשור גם עם פ' נצבים, שמתחילה ב"אתם נצבים וגו'" – שלמרות החילוקים שבין "ראשי שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב ממיך" – נצבים כולם לפני ה' באופן ד"לאחדים כאחד". וכאשר יהודי יודע שתמיד עומד הוא לפני ה' ה"ז נותן בו הבטחון ששום דבר לא יכול לפגוע בו ושיוכל למצוא בקלות את הדרך הנכון ללכת בו. וזהו הטעם שקוראין פ' זו לפני ר"ה. הבעש"ט אמר שכאשר ה' רואה שכבר בתחלת חודש אלול רוצים ומתחילים "לשלם את החובות" של השנה, הנה בהגיע ימי הסליחות – סולח הוא על השאר, ונותן כתיבה וחתימה טובה כבר בראש השנה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשל"ד, להעסקניות דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 Synopsis It is always a positive thing when Jews gather and unite (despite the difference between them), especially during the month of Elul, the month of accounting and perfecting the outgoing year, and the month of preparing for the new year, and this unity serves as a vessel for even greater blessings from Hashem. This also relates to parashas Nitzavim, which begins with the verse, “You are all standing today….”: despite the distinctions between “your heads of your tribes” and “your woodcutter and water-drawer,” all stand together united as one before Hashem. And when a Jew knows that he is always standing before Hashem, he knows for certain that nothing can harm him, and that he will be able to easily find the correct path. This is why this parashah is read before Rosh Hashanah. The Baal Shem Tov taught that when Hashem sees that already at the beginning of the month of Elul that the Jewish people want to repay and begin repaying the “debts” of the outgoing year, then He forgives the rest of the “debt” during the days of Selichos, and already on Rosh Hashanah, even before they implement their decision to improve, He inscribes and seals them for a good and sweet year etc. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5734, to women involved in supporting Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

191

יום ב' פ' נצבים, כ"ב אלול, ה'תשפ"ה

Sep 15, 2025

12:02

התוכן ענינו המיוחד של יום ג' דסליחות הי' בגדר "סוד". ביום זה הי' אדה"ז אומר מאמר דא"ח, אבל רק בפני ממלאי מקומו כ"ק אדהאמ"צ והצ"צ. וכך נהגו שאר הרביים. והודיעו שלא יגלו זאת. וצ"ל היתכן שכ"ק מו"ח אדמו"ר גילה ענין זה לכולם?! ויובן עפ"י מה שמצינו דוגמתו בכל עניני התורה, שדוקא בדורות האחרונים נתחדשו ענינים בתורה שלא היו בדורות הקודמים, דורות נעלים יותר! המשל שנותנים ע"ז הוא מ"ננס ע"ג ענק" שרואה רחוק יותר מה"ענק". אבל צריך להבין היתכן שנשמות נמוכות יותר יראו "רחוק יותר" בעניני התורה?! והביאור: דוקא בגלל שהיא נשמה נמוכה, הנה כדי שגם היא תוכל למלא תפקידה בעולם וכו', צריכה היא לידיעות ו"אמצעי לחימה" יותר! ועד"ז מצד גודל היוקר הענין של ג' דסליחות לא גילו זה ע"ע. ודוקא מצד התגברות החושך בדורות האחרונות גילו ענין זה כדי שיהי' במה להתגבר על החושך. ומכיון שכ"ק מו"ח גילה ענין זה, שזה קשור עם אמירת דא"ח וכו', מוכח שעל כאו"א לנצל ענין זה כדי למלא שליחותו בעולם ע"י פנימיות התורה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב', כ"ה אלול, ליל ג' דסליחות, ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 Synopsis My father-in-law revealed that the third day of Selichos is a special day, on which the Alter Rebbe would deliver a maamar, but only in the presence of those who would become his successors, the Mitteler Rebbe and the Tzemach Tzedek. The subsequent Rebbeim did the same, and they instructed that it be kept a secret. How then could my father-in-law reveal it to everyone? This can be understood based on the answer to a similar question: we find that regarding Torah study in general, there are greater innovations in Torah in later generations, even though the souls of previous generations were greater. It is explained that this is like a dwarf situated upon on a giant’s shoulders, where the dwarf, while smaller than the giant, sees farther than the giant. But the question remains – why did Hashem make it that the lower souls would be able to see further in Torah than the greater souls? The answer is that specifically because it is a lower soul, it needs greater knowledge and better “ammunition” to fulfill its mission of transforming and lighting up the world. Similarly, because the third day of Selichos is so previous, its quality was not revealed in earlier times, but it was revealed specifically in later generations to equip us so that we can overcome the intensified darkness of these times. And since my father-in-law the Rebbe revealed this to us, and it has to do with delivering a maamar etc. – it is clear that everyone must use this information and the special quality of the day to fulfill his mission in the world through the inner dimension of the Torah etc. 2 excerpts from sichah of Monday, 25 Elul, 5735. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

192

יום ג' פ' נצבים, כ"ג אלול, ה'תשפ"ה

Sep 16, 2025

11:19

התוכן "נצבים" פירושו עמידה בתוקף של "נצב מלך", כמ"ש "אתם נצבים.. לפני ה' אלקיכם". וכאשר עומדים בתוקף כזו, בודאי שלא שמים לב לדברי היצה"ר, ומשתדלים לפעול כך גם על אחרים. [בשנה שפ' נצבים אינה מחוברת עם פ' וילך ישנו שבוע מיוחד להתרכז בעבודה ד"נצבים" בפ"ע. ובמילא גם ההחלטות טובות בנוגע להעבודה ד"וילך" – ההליכה "מחיל אל חיל", נעשים מתוך התוקף ד"נצבים"]. וכ"ז ממשיך ברכות ה' לזכות בכתיבה וחתימה טובה, וזוכים ללכת לארצנו הק' במהרה בימינו ממש. הוראה ממ"ש בשלישי דפ' נצבים: 1) "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים": יש לזכור תמיד שבנ"י היו במצרים וה' הוציאנו משם, ומאז צ"ל כל יהודי במצב של חירות ולא "עבד" לענינים בלתי-רצויים. 2) "והנגלות לנו ולבננו", "לנו ולבננו לבער הרע מקרבנו" מכיון ש"נעשו ערבים זה לזה" (רש"י): כל יהודי "אחראי" לכל שאר בנ"י, ועליו לפעול שגם הם יתנהגו כדבעי. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 Synopsis In the verse Atem Nitzavim (“You are all standing…before Hashem your G-d”), the word nitzavim means standing firmly (nitzav melech, “the deputy serving as king”). When one stands with such firmness, he surely pays no heed to the yetzer-hara, and strives to influence others to do the same. (In a year when parashas Nitzavim is not combined with Vayelech, the week is designated to focusing on the service of Nitzavim alone, and as a result, even the positive resolutions regarding the service of Vayelech – progression from strength to strength – are undertaken with the firmness of Nitzavim. And all this draws down Hashem’s blessings for a good and sweet year, and to merit “going” (vayelech) to our Holy Land speedily in our days, literally. A lesson from shelishi of parashas Nitzavim: (1) “For you know how we dwelt in the land of Egypt”: One must always remember that the Jewish people were in Egypt and Hashem redeemed us from there, and ever since, every Jew must be in a state of freedom and not a slave to undesirable things. (2) “The revealed matters are for us and for our children” – Rashi explains: “for us and for our children to remove evil from among us” because “they became responsible for one another for one another” – every Jew is responsible for all other Jews, and must ensure that they, too, behave properly. 2 excerpts from Tuesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5745, to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ * לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

193

יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול, ה'תשפ"ה

Sep 17, 2025

6:55

התוכן הטעם שבכל שנה קוראים פ' נצבים בשבת שלפני ר"ה, מבאר אדה"ז, כי תוכן הפסוק "אתם נצבים וגו'" הוא שכל בנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "שואב מימך", נצבים ביחד לפני ה"א. וזהו ברכתו של הקב"ה, שבראש השנה יעמדו כל בנ"י ביחד באופן של "נצבים" – "קיימים ועומדים.. זוכין בדין". ואע"פ שישנם כו"כ חילוקים בין בנ"י וכו' אבל יש נקודה שמאחדת את כולם: כאו"א מבנ"י הוא חלק מעם הנבחר "אתה בחרתנו מכל העמים"! ובמיוחד בנוגע לאלו התומכים במוסדות תורה, שכולם, ביחד עם אלו הלומדים במוסדות אלו, מתאחדים בכוונה אחת – לחנך את ילדי ישראל שילכו בדרך התומ"צ. שיחת כ"ד אור לכ"ה אלול ה'תשכ"ח, לה"ליידיס אָקזילערי" ד"תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025 Synopsis The Alter Rebbe explains that the reason parashas Nitzavim is read every year before Rosh Hashanah is because the verse, “You are all standing…” describes all the Jewish people, from “your heads of your tribes” to “your water-drawers,” standing together before Hashem. And this is Hashem’s blessing, that on Rosh Hashanah the entire Jewish people stand together in a manner of Nitzavim – “enduring and standing…meritorious in judgment.” Although there are many distinctions between Jews, there is something that unites them all: every Jew is a part of the chosen nation, “You have chosen us from all the nations.” This is especially true of those who support Torah institutions, who, together with the staff and students of these institutions, are united with one purpose: to educate Jewish children to follow the path of Torah and mitzvos. Sichah of Tuesday night, 25 Elul 5728, to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025

194

יום ה' פ' נצבים, כ"ה אלול, ה'תשפ"ה

Sep 18, 2025

9:08

התוכן כ"ה אלול הוא היום שבו נברא העולם, וגם ר"ה הוא "זה היום תחלת מעשיך". והתיווך: הכוונה והתכלית של העולם היא בשביל האדם שע"י נעשה גילוי אלקות בעולם, וזה התחיל בר"ה, יום ברוא אדה"ר. ומזה מובן גם בנוגע לכ"ה אלול בכל שנה, שבכ"ה באלול מודגשת מעלתם של ישראל שהתהוות הבריאה כולה הוא בשבילם. וביאור הענין דכ"ה באלול ור"ה יובן עפ"י החילוק בין "כ"ה אלול" ו"זה היום תחלת מעשיך", ש"זה" מורה על גילוי הדבר עצמו, משא"כ "כה" אינו אלא באופן של דמיון, וב' ענינים אלו היו גם בבריאת האדם שנברא "בצלמנו" (זה) ו"כדמותנו" (כה). ובעבודה היינו ההתאחדות עם הקב"ה בב' האופנים של "כצלמנו" ו"כדמותנו" ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי ההכנה להעבודה ד"צלמנו" ו"כדמותנו" כפי שתהי' בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש. שיחת יום א' פ' האזינו, אור לכ"ה אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 Synopsis Although the world was created on 25 Elul, it is Rosh Hashanah, on 1 Tishrei that marks “the day of the beginning of Your works,” because on that day Hashem created man, who fulfils the purpose of creation. Thus we see that 25 Elul also emphasizes the quality of the Jewish people, for whose sake the world was created. The connection between Rosh Hashanah and 25 Elul can be understood based on the difference between “This” (“This day… – Rosh Hashanah) and “So” (כ"ה=25 Elul)”: The term “this” indicates the revelation of a thing itself, while “so” indicates only a similarity to it. We also find these two levels in the creation of man, who was created, “in our image” (“This”) and “according to our likeness” (“So”). In divine service these represent two modes of unity with Hashem through Torah study and performing mitzvos, and this is the way to prepare for the modes of “in our image” and “according to our likeness” as they will exist upon the true and complete Redemption very soon. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Haazinu, night of 25 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 לזכות ארי' צבי בן מרים שי' ליום ההולדת שלו כ"ה אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

195

יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב‏ – ‏יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ו

Jul 19, 2026

10:32

התוכן ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים של צדיקים, ו"עמך כולם צדיקים", הם מצד דביקותם בהקב"ה, וכמ"ש [בראשון דפ' ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא נצחי למע' משינויים, לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה, "עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זהו שינוי החוזר לברייתו ואינו שינוי בעצם. משא"כ רשעים, אינם-יהודים, ניתנו להם חיים לכתחילה רק למשך זמן קבוע, ומצד זה, לא רק שלאח"ז מתבטלים החיים לגמרי אלא גם החיים עצמם אינם אמיתיים (ע"ד נהרות המכזבין וכו'). ואע"פ שעל שניהם, יהודים ואינם-יהודים, חלה הגזירה ד"אל עפר תשוב", הנה כ"ז הוא מצד הצורך בענין הבחירה, ובמילא זהו רק בנוגע לירידה בעוה"ז הגשמי ששם ישנה העבודה דקיום המצוות וכו', אבל בג"ע ששם לא שייך ענין הבחירה, מתגלה האמת ש"קרויין חיים" לעולם מצד דביקותם בהקב"ה. ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 Synopsis Our Sages taught that “The righteous, in their death are called alive, while the wicked, in their lifetime are called dead.” The reason is as follows: The life of the righteous (“And your people are all righteous”) stems from their attachment to Hashem, as the verse states (at the beginning of parashas Va’eschanan), “You who cleave to Hashem your G-d are all alive today.” Since Hashem is eternal and beyond change, there can be no true interruption to this life, chas v’shalom; it is only an external factor (the “lion crouching upon it”) that causes a temporary interruption, as the verse states, “Your sins were separating between you and between Hashem your G-d.” But this is a reversible change, not a change in essence. By contrast, because non-Jews were given life only for a limited period of time, not only do their lives ultimately come to an end, but even the life itself is not true life (like a “deceiving river” that is not a true river because it stops flowing even once in seven years). Although the decree that “to dust you will return” applies to both Jews and non-Jews alike, that is only because of the need for free choice; therefore, it applies only to the soul’s descent into this physical world. But in Gan Eden, the truth is revealed: that they are alive forever because of their attachment to Hashem. 2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 לזכות הת' אליעזר שי' סקורדער לרגל היכנסו לגיל המצוות ה' מנחם-אב ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

196

יום ועש"ק פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 3, 2026

10:18

התוכן אבות פ"ו מ"ח: "הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים ונאה לעולם . . אלו שבע מדות . . כולם נתקיימו ברבי ובניו". וצ"ל: 1) הרי "מאי דהוה הוה"! 2) איך יכול כל א' ללמוד מזה ש"נתקיימו ברבי ובניו" ש"מי ידמה לו"?! אלא זהו הדיוק שנק' כאן לא "רבי יהודה הנשיא" או "רבינו הקדוש" אלא "רבי ובניו", שמזה מובן שכל א' שהולך באורחותיו אשר הורנו והוא "רבי" שלו, הרי הוא מ"בניו" ("בניך אלו התלמידים") ויכול להתקיים בו שבע מדות אלו! וההוראה לכל א' מזה ש"כולם נתקיימו ברבי ובניו": בנוגע להפצת התורה והיהדות צריך כל א' הראוי להוראה – ובפרט עפ"י הוראת נשיא דורנו להפיץ התורה והיהדות גם לאלו שלא מבינים לה"ק ואידיש, ואפי' לקטנים שבקטנים – להיות "רבי" ולעסוק בהפצת היהדות! ואז מובטח שכל השבע מדות אלו ש"נאה לצדיקים ונאה לעולם" יתקיימו בו כ"רבי" (מי שבדרגא זו) או כ"בניו" (מי שבדרגא זו). ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 Synopsis The Mishna states in Pirkei Avos states (6:8): “Beauty, strength, wealth, honor, wisdom, sageness, old age and children are becoming to the righteous and becoming to the world…These seven qualities enumerated by the Sages for the righteous were all fulfilled in Rebbi and his sons.” But seemingly, (1) “What happened, happened”; how is it relevant that these qualities were fulfilled in Rebbi and his sons? Moreover, (2) What is the lesson for an ordinary person from the fact that “they were fulfilled in Rebbi and his sons,” when an ordinary person cannot compare to Rebbi and his sons? The explanation lies in the Mishna’s choice of title here – “in Rebbi and his sons” (rather than “in Rabbi Yehudah HaNasi and his sons” or “in Rabbeinu HaKadosh and his sons”) – which teaches us that anyone whose “Rebbi” is a Rabbeinu Hakadosh (by virtue of following in his ways) is included among “his sons” (“‘Your sons’ – this refers to students”), and therefore these seven qualities can be fulfilled in him as well. Additionally: anyone who is fit to teach others must be a “Rebbi” and involve himself in spreading Torah and Yiddishkeit (especially in light of the directive of the Nasi of our generation to spread Torah and Yiddishkeit even to those who do not understand Hebrew or Yiddish etc.). Then one is assured that all seven qualities, which are “becoming for the righteous and becoming for the world,” will be fulfilled in him, whether as a “Rebbi” or as “his sons,” depending on one’s level. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Nitzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 לזכות צבי אבא בן חנה שי' לרמן ליום הולדת שלו י"ט תמוז – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי'

197

יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 5, 2026

11:12

התוכן ברוב הארצות ימים אלו הם ימי "חופש" לילדים מלימודים שאינם "לימודי קודש". [איני רוצה לקרוא לזה "לימודי חול", כי באמת היו צריכים להשתדל שלימודים אלו יהיו "על טהרת הקודש" (לצורך ידיעת חשבונות בתורה וכו'). כי לולא זאת, הרי החכמות חיצוניות "מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלקית וכו'" (כלשון אדה"ז בתניא) – שענין הטומאה הוא דבר החמור ביותר, וזה נוגע אפי' לקטני-קטנים וכו'. ולאידך – מכיון שישנה כללות הענין דחכמות חיצוניות, מובן שאפשר לנצלם לעניני קדושה או לפרנסת בני-ביתו וכו'. ומובן, מכיון שהוא עצמו משוחד בדבר, שצריך למצוא מישהו אחר שיפסוק לו אם בשבילו לימוד זה הוא דבר המטמא את הנפש או דבר המותר לפרנסתו כו']. יש להשתדל שהתלמידים ינצלו את זמנם הפנוי ולמלא זה בלימודי קודש ועניני תומ"צ. זהו דבר הכרחי, חיוני ורציני ביותר. וכדאי להשתדל שישלחו את הילדים למנות-קיץ המתנהלים לפי רוח היהדות, שהילדים נמצאים באוירת המחנה במשך תקופה ממושכת וברציפות. ומובן גודל התועלת שבדבר. משיחת י"ג תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 Synopsis In most countries, this is the time of the year when children are given vacation from the study of non-holy subjects. (I do not want to call them “secular studies” because the truth is that such subjects should be put to use for holy purposes, such as understanding Torah-related measurements and calculations etc. Otherwise, as the Alter Rebbe says in Tanya, studying such subjects “clothes and defiles the Chochmah, Binah, and Daas of one’s Divine soul...” something very severe, as seen from the fact that impurityaffects even a newborn child etc. On the other hand, since such studies exist, it is clear that they can be utilized for holiness or for earning a livelihood etc. But since a person is biased when it comes to his livelihood, one must find someone else to rule for him whether the study is something that defiles the soul or something permissible etc.) It is a necessary, vital, and a very serious matter to ensure that this free time during the summer is filled with holy studies and with Torah and mitzvos. Moreover, it is worthwhile to endeavor that children be sent to summer camps conducted in the spirit of Yiddishkeit, where the children remain in the camp atmosphere for an extended and uninterrupted period of time, the tremendous benefit of which is self-understood. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף

198

יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"א תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 6, 2026

8:30

התוכן ביאור חידושה של חסידות אודות חשיבות עבודת ה' עם הגוף ולא ע"י תעניות וסיגופים, ולכאו' ה"ז הלכה מפורשת בשו"ע (ח"ו הל' נזקי גוף ונפש) ש"אין לאדם רשות על גופו כלל.. לצערו בשום צער אפי' במניעת איזה מאכל או משתה"?! והביאור: בשו"ע ממשיך שם "אא"כ עושה בדרך תשובה שצער זה טובה היא לו" [וצ"ל שה"טובה" היא גם לגופו]. ומוסיף: "ולכן מותר להתענות לתשובה אפי' מי שאינו יכול להתענות, ומי שיכול להתענות מותר אפי' שלא בדרך תשובה אלא כדי למרק נפשו לה' [גמר כפרה וכו'']". וחידשה חסידות שגם ענין זה, תשובה ומירוק הנפש, ניתן לפעול, ועוד יותר טוב, ע"י העבודה עם הגוף. וזהו הענין דמחנה-קיץ, שמטרת - בריאות הגוף. אבל הגישה לבריאות הגוף צ"ל שעי"ז יוכלו לעבוד את השי"ת. א' השיחות ט"ז תמוז, ה'תשט"ז – במחנה "גן ישראל", עלענוויל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 Synopsis Seemingly, there is an explicit halachah in Shulchan Aruch that “A person has no authority over his body whatsoever…to afflict it with any pain, even by withholding some food or drink.” What then is the novelty of Chassidus regarding the importance of serving Hashem with the body rather than with fasts and self-mortification? The explanation is as follow: The abovementioned halachah in Shulchan Aruch continues, “…unless one does so in the manner of teshuvah, where this affliction is beneficial for him” (and we must say that this benefit is also for his body), and it adds: “Therefore, it is permitted to fast in the context of teshuvah even for one who is unable to fast. And one who is able to fast is permitted even not in the context of teshuvah, but in order to cleanse his soul for Hashem…” (i.e. completing the atonement etc.). Chassidus adds that even this (teshuvah and cleansing of the soul) can be better accomplished by working with the body. And this is the point of summer camp: although it is designed to promote the health of the body, physical health must be viewed as a means to serve Hashem. Sichah of 16 Tammuz 5716 – in Camp Gan Yisroel, Ellenville, NY For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

199

יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 7, 2026

10:15

התוכן הוראה נפלאה בקשר לעבודת התשובה ממ"ש בשיעור רמב"ם היומי "כל כהן שיש בו מום, בין מום קבוע בין מום עובר, לא יכנס למקדש.. ואם עבר ונכנס לוקה וכו'": קיימת אפשרות שאדם ינצל את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי, כמו "האומר אחטא ואשוב", שאע"פ ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא", אבל "אם דחק ונתחזק.. ועשה תשובה מקבלין תשובתו", ובידעו זאת גופא - יתכן שירצה לנצל עוה"פ את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי - "אחטא ואשוב". וע"ז באה ההוראה שגם אם ה"מום" של היהודי הוא רק "מום עובר" - בטוח שיעשה תשובה לאח"ז, "אחטא ואשוב", עליו לדעת שברגע זה אינו יכול להכנס למקדש ו"להקריב קרבן" - להיות בקירוב אל ה'! ומה שיוכל ברגע שלאח"ז להכנס למקדש וכו' אי"ז מקטין את החסרון וההפסד שברגע זה הוא לא יכול. ומובן א"כ שגם המצב ד"מום עובר" מושלל לגמרי וכו'. ב' חלקים משיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 Synopsis We learn in today’s Rambam that any Kohen who has a blemish may not enter the Sanctuary, “whether it is a permanent blemish or a temporary blemish.” This teaches us a wondrous lesson about teshuvah: A person might say, “I will sin and then return.’” And although “he is not granted the opportunity to do teshuvah” (because it is the teshuvahthat causes him to sin) nevertheless, because “If he pushed forcefully and overpowered his inclination and did teshuvah,his teshuvah is accepted,” a person might still commit a sin in reliance on his subsequent teshuvah. But this halachah teaches us that even a “temporary blemish” prevents him from entering the Sanctuary: Despite the fact that one intends to teshuvah later, and it is certain that he will do teshuvah, he must know that nevertheless, at this moment he cannot enter the Sanctuary and bring himself closer to Hashem. The fact that a moment later he will be able to enter the Sanctuary does not diminish the blemish and loss at this moment in the fact that he cannot. Therefore, even a temporary blemish must be totally avoided. 2 excerpts from sichah of 17 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

200

יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 8, 2026

11:19

התוכן לנצחון המלחמה חיוני לומדי תורה בדיוק כמו לוחמים בפועל! וכמו בצבא עצמו: ישנו "מפקד" היושב במקום מוגן רחוק מן החזית ומתכנן את המלחמה, וישנם החיילים היוצאים לחזית ומעמידים א"ע בסכנה ולוחמים בפועל. ומובן שאם יטענו למפקד "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" [כמ"ש בשישי דפ' מטות], וכתוצאה מזה יעזוב את עבודתו ויצא לחזית, הנה אדרבא - יביא היפך הנצחון! ועד"ז במובן הרחב יותר: כדי שהצבא והחיילים יצליחו במשימתם, צ"ל אלו העוסקים בתורה ומכינים את ה"תוכניות הרוחניים". גם הכלי-נשק הכי טובים לא יועילו לחייל אם הוא לא חי, וזה נעשה ע"י התורה - "הם חיינו" - שלומדים לזכותו, וזהו המזון רוחני של החייל. וכמו שחייל הבורח מחזית נק' "עריק" עד"ז אלו שעוזבים את הישיבה כדי ללחום ה"ז ללא תועלת, ואדרבא. ועד"ז הצלחת "זבולון" בעסקיו הוא בזכות לימוד התורה של "ישכר". משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026 Synopsis Torah scholars are just as essential for military victory as the soldiers on the front. We see this within the army itself, where there are soldiers on the front lines, and commanders who sit in a protected place far from the front lines and plan the war. Obviously, if the solders were to argue to a commander, “Will your brothers go to war while you sit here” (as it says in shishi of parashas Mattos), and in response the commander were to leave his planning and go out to the front, that would result in the opposite of victory. And the same applies in a broader sense: for the army and its soldiers to succeed in their mission, there must also be those engaged in Torah studyand making the spiritual “plans.” Even the most advanced weapons will not help a soldier if he is not alive, and the soldier’s life depends on the Torah studied on his behalf (“for they are our life and the length of our days”); this is the soldier’s spiritual nourishment. And just as a soldier who flees from the battlefield is called a deserter, so too, one who leaves his post at the yeshivah to go and fight is not only not helping the cause, but on the contrary. Likewise, the success of Zevulun in his business affairs comes in the merit of the Torah study of Yissachar. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026