Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
1148 episodes
#
Name
Release Date
Duration
301
יום ה' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ד– יום בואם של הרבי והרבנית נ"ע – "איש וביתו" – לארצות הברית
יום ה' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ד– יום בואם של הרבי והרבנית נ"ע – "איש וביתו" – לארצות הברית
Jul 4, 2024
8:41
התוכן בחמישי דפ' קרח מדובר אודות האופן שבו הסירו את תלונות בנ"י בנוגע לענין הכהונה – עי"ז ש"פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים", ופרש"י "שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות". וההוראה: כללות עבודת בנ"י בהפצת היהדות והמעיינות צ"ל באופן של שקידה ("שקדים") – מיד לאחרי שמחליט להתעסק בזה כבר אינו מוצא מנוחה לעצמו, אלא הולך לחפש יהודי נוסף שיוכל לפעול עליו. וכמו שכאן נהי' העניןד"ויגמול שקדים" בפועל, עד"ז צריך ההשפעה על הזולת להביא למעשה ש"הוא העיקר", ועד ש"ויגמול שקדים" – גם המושפע נעשה "שקדים" – "טופח ע"מ להטפיח". ועוד. משיחת אור ליום ה' פ' קרח, ג' תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2024 Synopsis Chamishi of Parashas Korach discusses how the complaints against the kehunah were put to rest when “Aharon's staff for the house of Levi had blossomed! It gave forth blossoms, sprouted buds, and produced ripe almonds.” Rashi explains that almonds are “the fruit that blossoms quicker than other fruits.” The lesson is as follows: the service of the Jewish people in spreading Yiddishkeit must be done with alacrity, meaning, as soon as one makes the decision to get involved in it, he can no longer rest, and feels that he must go out and find more Jews to reach. And just as the staff “produced ripe almonds” here in the literal sense, similarly, one’s influence on another Jew must result in practical results, to the point that one’s actions “produce ripe almonds,” meaning the person he has influenced then proceeds to influence others. Excerpt from sichah of Wednesday night, Parashas Korach, 3 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2024
302
יום ועש"ק פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ד
Jul 5, 2024
10:15
התוכן לאחרי המאורע בקשר לכהונת אהרן המסופר בפ' קרח, באה טענת בנ"י [בשישי דפ' קרח] "הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו, כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות וגו'". וע"ז בחר ה' מתוך בנ"י את שבט לוי שהם ישמרו "את משמרת הקודש וגו'", להודיע ולהזהיר בנ"י עד היכן מותר להם להתקרב ומהיכן מותר רק לכהן ולוי. וההוראה בנוגע ל"משכן הרוחני": חיי היהודי נחלקים בדרך כלל לעניני תומ"צ שבהם שונה לגמרי מאוה"ע, ועניני הרשות כמו אכילה ושתי' ומסחר שבהם דומה לאוה"ע, אלא שיהודי עושה גם מהם מקדש לו ית'. וכדי שידע עד מתי עליו להתעסק בתומ"צ ומתי מותר וצריך להתעסק בעניני הרשות לשם שמים, והרי בגלל אהבת עצמו אא"פ לסמוך ע"ע – בחר ה' מתוך בנ"י מדריכים ומחנכים שהם מורים את (ילדי) בנ"י ומחנכים אותם לדעת מהו הזמן השייך לעניני קדושה ומהו הזמן השייך לעניני הרשות לשם שמים. וה' נותן להם הכחות והברכות להצלחה, ואת השכר – "אני חלקך ונחלתך". יה"ר שתוכלו לומר בסיום הקיץ "ראו גידולים שגידלנו". שיחת יום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז ה'תשכ"ד, להמדריכות ד"מחנה אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2024 Synopsis [In Shishi of Parashas Korach], after the episode of Korach, the Jewish people complain, “Behold, we are dying, we will perish, we are all lost. Whoever comes close to the Mishkan of Hashem dies!” In response Hashem selects the tribe of Levi from among the Jewish people to keep “the charge of the Sanctuary,” to show the Jewish people where in the Sanctuary they may go and where they may not. This serves as a lesson for the spiritual Mishkan: Generally, a Jew’s life is divided into matters of Torah and mitzvos, in which they are completely different from non-Jews, and permissible matters like eating, drinking, and business, in which they are similar to non-Jews (except that a Jew turns that part of his life, too, into a Mishkan). How can a person, who is influenced by self-love, know until what point he must be involved in Torah and mitzvos, and when it is permissible and necessary to engage in permissible matters? For this Hashem appoints from among the Jewish people guides and educators who teach those around them and show them when it is time to be involved in holiness and when it is time to be involved in permissible matters for the sake of Heaven. Hashem grants these emissaries the strength and blessing they need to succeed, and their reward is that, “I am your portion and inheritance.” May it be His will that at the end of the summer you will be able to say, “See what we have brought up.” Sichah from Thursday of Parashas Korach, second day of Rosh Chodesh Tammuz 5724, to the counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2024 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה.
303
יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ד
יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 7, 2024
9:37
התוכן התוועדות זו קשורה עם ג' תמוז שהוא הי' הקדמה לי"ב-י"ג תמוז. ואע"פ שבזמנו לא הי' ברור מהו הענין של ג' תמוז, אבל לאחרי הגאולה די"ב-י"ג תמוז – שזו היתה הכרזה גלוי' לעין-כל שיכול להמשיך בעבודתו בהרבצת התורה, ועוד יותר מלפנ"ז (וע"ד מ"ש בקשר לאופן הפצת המעיינות חוצה לאחרי הגאולה די"ט כסלו שהיא בדוגמת התוקף הנוסף בשטר שיצא עליו ערעור ו(לכן) נתקיים בבית-דין לגבי שטר שלא יצא עליו ערעור), עד ליציאתו ממדינה ההיא – התברר למפרע ומעיקרו שג' תמוז הו"ע שכולו טוב, עד שבו כלול החירות די"ב-י"ג תמוז, וגם החירות האמיתי של היציאה ממדינה ההיא, וגם – כיון שכל הגאולות קשורות זב"ז – הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! ה"בכן" בנוגע למעשה בפועל מג' תמוז: להוסיף בהפצת המעיינות חוצה ביתר שאת ויתר עז שלא בערך יותר לגבי מה שהי' לפנ"ז. משיחת מוצאי ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2024 Synopsis This farbrengen is associated with 3 Tammuz. Although it wasn’t clear that year what the significance of 3 Tammuz was, it later emerged that it was the prelude to, and beginning of, the redemption of 12-13 Tammuz – when it was affirmed publicly that the Rebbe’s work of spreading Torah could continue, and to an even greater degree than before. (As similarly explained regarding 19 Kislev, it is analogous to the additional force a document has after being contested and then certified in court.) Then, the freedom of 3 Tammuz and 12-13 Tammuz increased even more when the Rebbe left that country – and since all redemptions are interconnected – it emerges that 3 Tammuz encompasses the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. The practical takeaway from 3 Tammuz must be to increase in spreading the wellsprings outward, with incomparably greater strength and vigor than before. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Korach, 3 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2024 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
304
יום ב' פ' חוקת, ב' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' חוקת, ב' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 8, 2024
9:41
התוכן ענינו של נשיא בישראל, מלשון נשיאות, הוא – להעלות ולנשא את כל אנשי הדור, וכמו שנאמר למשה רבינו "נשא את ראש בני ישראל". היינו, שלא זו בלבד שתפקידו הוא "אשר יוצאים ואשר יביאם" – שנמצא ביחד עם העם ודואג לכל עניניהם בסבר פנים יפות וכו' – הנה עוד מעלה ומנשא אותם, עד גם את ה"ראש" שלהם, לדרגתו הוא. שזה דורש כחות מיוחדים ועד לענין של מסירת נפש. וכמ"ש בגמ' שעל משה רבינו נאמר "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל": הוא מתעסק בעצמו גם עם "דל" – דרגא הכי פחותה, ונותן לו – ו"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" – "מלחמו" – שבו תלוי קיום האדם, היינו שנותן לו מצרכיו ההכרחיים שבזה תלוי כל סדר ההשתלשלות! וככל עניני התורה יש ללמוד הוראה מהנהגה זו, ועאכו"כ כאשר מדובר אודות אתפשטותא דמשה שבכל דרא באופן נעלה עמוק ורחב יותר – נשיא הדור שאצלו ישנם כל הענינים ביתר שאת. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ברכה, י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2024 Synopsis The role of a Nasi of the Jewish people is to uplift the Jewish people of their generation, as Moshe was told, “Lift up (‘naso’) the head of the Jewish people.” Meaning, the nasi’s role is not just to care about the people and be invested in them, feeling their joy and their pain and doing it all “with a pleasant countenance”) – but also to elevate and uplift them, including their “heads,” to the nasi’s own level. This requires special abilities and even self-sacrifice. The Gemara explains that the verse, “He that has a generous eye shall be blessed, for he gives of his bread to the destitute” refers to Moshe Rabbeinu: he was personally involved with the people, even the spiritually “destitute,” and gave generously “of his bread” – that which his life and all of Seder Hishtalshelus depended on. Like everything in Torah, we must take a lesson from this, especially when it comes to the “extension of Moshe in every generation,” the Nasi Hador. 2 excerpts from sichah of Monday night, Parashas V’Zos Habracha,, 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2024 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
305
יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ד
יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ד
Jul 9, 2024
12:35
התוכן 1) איתא בגמ' "יעקב אבינו לא מת.. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". מכיון שיעקב כלול מכל נשמות ישראל מובן שכ"ה בכאו"א מישראל, שע"י ש"זרעו בחיים", שעניני תומ"צ שלו ("מאי פירי.. מצוות") הם בחיים בעוה"ז הגשמי, מקום קיום המצוות, הנה "אף הוא בחיים" בעוה"ז. ועאכו"כ שכ"ה בנשמה כללית, כי "צבור לא מת", ואיתא בספרים ש"צבור ר"ת צדיקים בינונים ורשעים", והיינו, שצדיק ורועה ישראל שמתעסק עם כל ישראל, "צבור", לא שייך בו "מת" כלל, וכאמור, פשוט בעוה"ז הגשמי! (והא ד"חנטו חנטייא וכו'" ה"ז רק לעיני בשר). 2) לא ר"ל ש"הי'" נשיא בעבר... אלא הוא בחים ממש כאן למטה מעשרה טפחים"! 3) רחמנא ליצלן לומר [אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר] שכבר 35 שנה שאינו! זה שקר גמור! האמת ואמת לאמיתו הוא להיפך – שזה 35 שנה שמידי שנה הוא חי וחזק ופעיל עוד יותר! 4) ג' תמוז (נתברר לאח"ז -) הוא התחלת ופתיחת הגאולה (לגמרי) של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ופתיחה לסדר חדש בהפצת המעיינות חוצה. 1) משיחת י' שבט ה’תשי”ז 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 3) משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ה 4) משיחת ג' תמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024 Synopsis (1) The Gemara says, “Yaakov Avinu did not die...just as his seed is alive, he too is alive.” Being that Yaakov encompassed all Jewish souls, it emerges that the same principle applies to every Jew: by their seed being alive (through their Torah and mitzvos), they are alive in this physical world (which is the plac where mitzvos are performed). This applies all the more so to an encompassing soul, because “the community does not die”: it says in sefarim that “tzibbur” is an acronym for Tzaddikim, Beinonim, u’Resha’im – meaning that a tzaddik, a shepherd of all Jews, is a tzibbur who cannot die – and in this physical world. (And the fact that the “embalmers embalmed” etc. was only tothe physical eye). (2) The Rebbe was not the Nassi in the past; rather he is alive now literally in this world, below ten tefachim. (3) Rachmana litzlan to say that [my father-in-law, the Rebbe] hasn’t been here for 35 years; that’s a complete falsehood! The truth is the exact opposite – every year for 35 years, he has become more alive, stronger, and more vibrant. (4) 3 Tammuz (as it later became clear) was the beginning and opening of the (complete) redemption of my father-in-law, the Rebbe, and the opening of a new order in spreading the wellsprings outward. Excerpts from sichos of (1) Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5717; (2) 12 Tammuz 5745; (3) 15 Tammuz 5745; (4) 3 Tammuz 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024
306
יום ד' פ' חוקת, ד' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' חוקת, ד' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 10, 2024
11:23
התוכן עה"פ [בחמישי דפ' חוקת] "דרך האתרים" פרש"י "דרך הנגב שהלכו בה מרגלים שנאמר ויעלו בנגב" (וענינם הי' "לתור את הארץ"). הטעם שלא כתוב בפירוש "דרך הנגב" הוא כי אז הי' קשה למה הלכו שם הרי "עמלק יושב בארץ הנגב"?! ולכן נאמר "דרך האתרים" – "שהלכו בה מרגלים" והמרגלים סללו את הדרך עבורם. ואע"פ שמענין המרגלים יצא ענין בלתי-רצוי, אבל: א) "אותה שעה כשרים היו". ב) הי' זה בכחו של משה כי הוא צוה אותם ללכת שם. וההוראה הנפלאה: ישנו קיום אפי' לפעולה אחת של יהודים כאלו שבגללם התעכבו בנ"י וכו' במדבר, עד שבדרכם לכבוש את א"י הלכו בנ"י בדרך "שהלכו בה מרגלים" לפני 39 שנה! ומזה רואים גודל מעלתו אפי' של יהודי שעשה רק פעולה טובה אחת, וכפתגם "אַז עס קומט אַראָפּ אַ נשמה אויף דער וועלט און לעבט אָפּ 70-80 יאָר צוליב טאָן אַ טובה אַ אידן". ועוד. ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חוקת, יו"ד תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2024 Synopsis On the words [in Chamishi of Parashas Chukas], “the route of the scouts,” Rashi explains: “The southern route, taken by the spies, as it says, ‘They went up in the south.’” The reason the verse doesn’t simply say “the southern route” is because then it would be difficult to understand why they went that way, being that “The Amalekites dwell in the south.” Instead the verse says, “the route of the scouts” – the route “taken by the spies,” who paved the way for them. Although the spies ended up acting undesirably, nonetheless: (a) “At that time they were righteous”; and (b) the reason they went that way is because they were commanded by Moshe to do so; it wasn’t their choice. This gives us a wondrous lesson: Even though the spies kept the Jewish people in the desert for forty years, their single act of “going up in the south” caused that later, when the Jewish people traveled on their way to conquer Eretz Yisrael, they went the same route paved by the spies thirty-nine years earlier. From this we see the tremendous power of a Jew’s single good deed, like the adage, “A soul comes down to the world and lives for 70-80 years just to do a favor for another Jew.” 3 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chukas, 10 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2024
307
יום ה' פ' חוקת, ה' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' חוקת, ה' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 11, 2024
8:18
התוכן בחמישי פ' חוקתמסופר שקודם כניסת בנ"י לארץ אירע מאורעות בלתי-רצויים וכו' והעצה לזה היתה "והביט אל נחש הנחושת וחי", ומבואר במדרז"ל "וכי נחש ממית או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים, היו מתרפאים". והיינו, אע"פ שהיו עדיין במדבר וקשורים עם ענינים בלתי-רצויים וכו', מ"מ "כאשר מסתכלין כלפי מעלה" ובקשו מהקב"ה שיעזור להם, הנה תיכף ומיד פעלו "וחי"! וההוראה: מבלי הבט שעדיין נמצאים בנ"י בגלות ועדיין צריכים לבקש ולתבוע "ווי וואָנט משיח נאו" – הנה גם קודם ביאת משיח צדקנו צריכים בנ"י להיות במעמד ומצב של "וחי" בנוגע לעניני תומ"צ ש"הם חיינו ואורך ימינו", וגם בזמם הגלות יכול עבודתו להיות מתוך חיות ושמחה. משיחת יום ה' פ' חוקת, ל' סיון, אדר"ח תמוז ה'תשמ"א להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2024 Synopsis Chamishi of Parashas Chukas relates how before the Jewish people entered Eretz Yisrael, certain undesirable events occurred, the solution to which was that “he would gaze upon the coper snake and live.” Our Sages explain; “Now, does a snake cause death or life? Rather, when the Jewish people looked upward and subjected their hearts to their Father in Heaven, they would be healed.” Meaning, even though they were still in the desert and associated with undesirable matters etc., nonetheless, “when they looked upward” and asked Hashem to help them, immediately, “they would live”! The lesson is that although we are still in exile and must still daven and demand that “We want Mashiach now” – even before Moshiach comes, the Jewish people must be “alive” in their Torah and mitzvos, which are “our life and the length of our days”; even during exile one’s divine service can be done with vitality and joy. Excerpt from sichah of Thursday Parashas Chukas, 30 Sivan, first day of Rosh Chodesh Tammuz 5741 to the members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2024
308
יום ועש"ק פ' חוקת, ו' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' חוקת, ו' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 12, 2024
11:29
התוכן מובא בפרש"י [בראשון דפ' חוקת] "למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת". 1) דמיון הכפרה שע"י מיתת צדיקים לכפרה של פרה אדומה ולא של קרבנות סתם, כי פרה אדומה מכפרת גם על ענינים שסתם קרבנות לא מכפרות (טומאת מת) ועד"ז מיתת צדיקים (וכמו שהכפרה שע"י קרבנות קשורה עם תשובה "שב מידיעתו", עד"ז בכפרה שע"י מיתת צדיקים). 2) מזה שמיתת מרים דוקא נסמכה לפרה אדומה מובן שגם בנוגע שאר הצדיקים יש למצוא בהם את העבודה המיוחדת שבה הצטיינה מרים: היא היתה מה"מילדות העבריות" שעמדו בראש לשמור על ילדי ישראל שיוולדו ויגדלו כיהודים גם בהיותם בגלות מצרים. ב' חלקים מהתוועדות כ' מנחם אב ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2024 Synopsis Rashi states [in Sheini of Chukas]: “Why is the passage relating Miriam’s death juxtaposed with the passage of the parah adumah? To teach you that just as sacrifices bring atonement, so the death of tzaddikim secures atonement.” (1) The reason the death of the righteous is compared to the atonement of the parah adumah, and not to korbanos in general, is because like the death of tzaddikim, the parah adumah atones even for impurity from death. (And just as the atonement through korbanos depends on teshuvah, so does the atonement brought about by the death of tzaddikim.) (2) From the fact that it is specifically the death of Miriam that is juxtaposed to the parah adumah, it is understood that regarding other tzaddikim, too, we should find in them the special service in which Miriam excelled: she was one of the “Hebrew midwives” who stood at the head of protecting the Jewish boys and ensuring they would be born and grow up as Jews, and speak like Jews (“Puah”), even in exile in Egypt. Two excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2024
309
יום ג', י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשפ"ה
יום ג', י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשפ"ה
Oct 15, 2024
12:04
התוכן בקשר לזה שלאחרונה עלתה קס"ד לפגוע בשלימות התורה, העם והארץ – באתי בזה ב"הצעה נפשית", שבמשך חגה"ס – שאז בא בגלוי השליטה של בנ"י על ע' האומות, כמ"ש בהלל "הללו את ה' כל גויים . . כי גבר עלינו חסדו" (ועוד) – כאשר ילכו להביא את מצוות ושמחת החג לבנ"י במסגרת ה"מבצעים" – יצרפו עמם גם יהודי ממדינה אחרת, ולהציגו כך, וזה יחזק בעולם ועד להגוי, גם זה "אשר בקרבך", את הענין שכל יהודי, בכל מקום שהוא, המתעסק בעניני תומ"צ וב"תוקף" הרי הוא המושל והשולט. וגם לצרף עמם יהודי מאה"ק, ולהציגו כך – שזה יבליט עוד יותר שהיהודי הוא הבעה"ב על א"י, עד שגם הגוי רואה שהנה בא יהודי מאה"ק ולא מתפעל מן המלעיגים ורוקד בחה"ס! וזה ישלול בתכלית סברא של פגיעה באה"ק, ואדרבה – זה יהי' התחלת הענין ש"עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות". וכך יעשו גם בכל מקום ששומעים זאת ע"י הטלפון וכו' (אלא שלהזהר לעשות כ"ז באופן של שלום ו"אל תתגרה בגוי"). ב' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024 Synopsis In response to the talk lately of plans to infringe upon the completeness of the Torah, the people, and the land – I have a heartfelt suggestion: on Sukkos (when the control of the Jewish people over the seventy nations is manifest, as we say in Hallel, “Praise Hashem, all nations…for His kindness has overwhelmed us”), when going out on Mivtzaim, every group should include a Jew from another country, and he should be presented as such. This will bolster the notion, even for a goy, and including for the “goy within you,” that every Jew, wherever he is, who engages in Torah and mitzvos firmly, controls the world around him. They should also include a Jew from the Holy Land, which will further highlight how a Jew is the owner of Eretz Yisrael, to the extent that even a goy sees that here’s a Jew from Eretz Yisrael, and he isn’t deterred by the scoffers, and he’s dancing on Chol Hamoed Sukkos! This will totally negate any thought of infringing upon the Holy Land, and on the contrary – this will mark the beginning of the future era when “Eretz Yisrael will expand to all the lands.” The same should be done in other places where this is being heard by telephone etc. (but it should be done in a peaceful manner and “without provoking” the goy etc.). Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024
310
יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ד
Sep 25, 2024
11:15
התוכן למעלת כנס בנ"י בכלל מיתוסף עומק חום וחיות כאשר זה מתקיים בחודש אלול, שאז נמצא "המלך בשדה" "ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכו'", ובמצב כזה קל יותר לפעול שימלא ה' את הבקשות לכל השנה. וככל שמתקרבים לר"ה מרגישים יותר "קרובים" בפנימיות למלך, וזה מעורר עוד יותר את הרצון של המלך למלא הבקשות. ובזה מיתוסף כאשר הכנס הוא של נשי ישראל שהתמסרו לענין החינוך במשך החדשים האחרונים, ובודאי שזה יעורר בהן את הרצון, חום והתלהבות חסידי להמשיך בזה ביתר שאת. ובודאי יתברכו מאת ה' בכל בטוב הנראה והנגלה בגו"ר. ויש לקשר זה עם מ"ש בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם וגו'" – שכאשר כל בנ"י נמצאים במצב של "כולכם" יחד, אז "נצבים" – שלא מתפעלים מהעולם, ואדרבה – שולטים על העולם, ובפרט בקשר לענין החינוך וכו'. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשל"ג, להעסקניות דישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 Synopsis Any gathering of Jews is a good thing, and such a gathering has even greater depth, warmth, and vitality when it takes place during the month of Elul, when “the king is in the field,” and whoever wishes may approach him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., making it easier to achieve the fulfillment of one’s requests of Hashem for the entire year. The closer we get to Rosh Hashana, the closer we feel to Hashem, which evokes Hashem’s desire to fulfill their requests even more. Especially when it’s a gathering of Jewish women who have devoted themselves in recent months to Jewish education, which will certainly inspire within themselves the desire and Chassidishe warmth and vitality to continue in this vein to an even greater extent; certainly Hashem will bless them all the open and revealed good, physically and spiritually. This also relates to Parashas Nitzavim, “You are all standing this day…” – when the Jewish people are united, “You are all,” then they are “standing” – they stand upright in the face of the world, unfazed by what is happening around them, and to the contrary, they become in charge of the world etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 22 Elul 5733 – to Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק
311
יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשפ"ד
Sep 26, 2024
12:20
התוכן יש לעורר ע"ד המבצעים הקשורים במיוחד עם חודש אלול. החל מענין התשובה, שגם זה צ"ל בשמחה ובטוב לבב – שהרי אם קיום כל מצוה צ"ל בשמחה (וכפס"ד הרמב"ם סוף הל' לולב) הרי מצות התשובה שמתקנת ומשלימה את כל המצוות עאכו"כ. ומענין התשובה באים לג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח. ויש להשתדל לפעול כ"ז במיוחד על: 1) היהודים שהם בגדר "תינוקות שנשבו". 2) אלו הנמצאים בבתי-כלא – לעוררם ולעודדם שה' נמצא קרוב לכ"א ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה". 3) אלו שזכו ומגינים על ישראל בגופם וכו' – לעוררם ולעודדם להתקשר עם ה' ע"י קביעות עתים לתורה וקיום המצות, ובפרט מצות תפילין, ועניני חודש אלול בפרט. ומתכוננים ל"לא ינום ולא ישן שומר ישראל", "ושכבתם ואין מחריד", עד ל"ואולך אתכם קוממיות" בגאולה האמיתית והשלימה. [כ"ק אד"ש ניגן בעצמו (פעמיים) את הניגון "צמאה לך נפשי"]. א' השיחות דהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 Synopsis Special emphasis should be placed on the Mivtzaim associated with the month of Elul, beginning with teshuvah, which must also be done with joy and gladness of heart – because if all mitzvos must be done with joy (as the Rambam rules at the end of the laws of lulav) – how much more so the mitzvah of teshuvah, which repairs and perfects all the mitzvos. And also the Mivtzaim involving the three pillars of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim. In particular, efforts should be made toward (1) those Jews who are like “children taken captive among the nations,” who don’t know about Yiddishkeit; (2) Jews who are in prison – to awaken and encourage them by reminding them that Hashem is close to every Jew, especially during Elul when the King is in the field; (3) those who have the merit to be protecting the Jewish people physically with their bodies etc. – to awaken and encourage them to connect to Hashem by setting fixed times for Torah study and doing mitzvos, especially the mitzvah of tefillin and regarding the theme of Elul. We are preparing for Hashem, “the Guardian of Israel, who neither sleeps nor slumbers,” to bring about the time when “you will lie down with no one to frighten you,” and when “I will lead you upright” – with the true and complete Redemption. [The Rebbe sings the niggun Tzama Lecha Nafshi (twice).] Sichah from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' אברהם הכהן שי'
312
יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ד אלול, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ד אלול, ה'תשפ"ד
Sep 27, 2024
8:16
התוכן איתא במדרש ש"האור שברא ה' ביום ראשון [בכ"ה אלול] אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואור זה גנז ה' בתורה. ובכן, התייגעו בתורה ותראו ה"אור שנברא ביום הראשון"! פעם, באמצע מאמר, סיפר אדה"ז שפעם נכנס להבעש"ט סוחר שהתלונן שנאבדו לו שוורים, והסתכל הבעש"ט בזהר, ואמר שהשוורים נמצאים בהעיר ברעסלאָו! וביאר, שכשלומדים תורה כדרוש, רואים בה את האור שנברא ביום הראשון ש"מביט בו מסוף העולם ועד סופו". [המאמר עצמו נדפס בלקו"ת בהשמטת הסיפור ע"י הצ"צ (כנראה) שהכין את המאמרים לדפוס, אבל בהמאמר כפי שנדפס במ"א כן נמצא הסיפור]. ולכאו' פלא הדבר שהבעש"ט השתמש ב"אור הגנוז בתורה" לחפש שוורים בברעסלאָו! אלא הרי "לית אתר פנוי מיני'". וא"כ, אי"ז שור או ברעסלאָו – ענינם הוא רק הניצוץ אלקי שבהם, שלגביו אין ערך כלל אם הוא נמצא בשור או בעיר ברעסלאָו! משיחת אור לכ"ה אלול ה'תשל"ד – בקשר למבצע "נש"ק" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024 Synopsis The Zohar states, “With the light Hashem created on the first day (25 Elul), man can look and see from one end of the world to the other.” Being that Hashem hid this light in the Torah – if you toil in Torah you will be able to see with the light that was created on the first day. Once, in the middle of maamar, the Alter Rebbe related the story of a merchant who complained to the Baal Shem Tov that his oxen were missing. The Baal Shem Tov looked inside the Zohar and told him that the oxen were in the town of Breslau, explaining that when one learns Torah properly, he can find the light created on the first day, with which one can see from one end of the world to the other. (The maamar is printed in Likkutei Torah without the story, but elsewhere it is printed with the story). Seemingly, it is unusual that the Baal Shem Tov would utilize the “light hidden in the Torah” to find oxen in Breslau! But being that “There is no place devoid of Him,” it follows that it’s not a matter of an ox or Breslau – the point is the divine spark contained within them, and for that, it’s irrelevant whether it’s found in an ox or in Breslau. Excerpt from sichah of 25 Elul 5734 – regarding the Shabbos Candles Campaign For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024
313
יום א' פ' האזינו, כ"ו אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' האזינו, כ"ו אלול, ה'תשפ"ד
Sep 29, 2024
10:21
התוכן נמצאים אנו אחרי השבת שלפני ר"ה שבו קוראים פ' "אתם נצבים היום כולכם.. טפכם וגו'", ולכן ה"ז זמן המתאים ביותר לערוך כנס של ילדי ישראל. ומטרת הכנס היא – "לעברך בברית ה"א וגו' – לחדש את ה"ברית עולם" שבין כ"א מ"צבאות ה'" עם "מפקד-העליון", למלא כל הוראותיו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ועושים זאת מתוך שמחה גדולה מצד גודל הזכות שנפלה בחלקם לעמוד לפני ה"מפקד-העליון" – "לפני ה' אלקיכם". וזוהי ההכנה המתאימה לקראת ר"ה שאז מכתירים בנ"י את הקב"ה למלך. ויש לנצל ימים אלו להתכונן לזה באופן המתאים ע"י שמוסיפים בלימוד התורה ובקיום המצוות, כולל לתקן ולהשלים (בימי הסליחות) מה שהיו יכולים להוסיף בזה במשך השנה ולא עשו בפועל. ועיכ"ז זוכה כאו"א לכוח"ט, כולל שה"מלך ישראל" נעשה "(מלך ישראל) וגואלו" – שגואל את בנ"י מהגלות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! משיחת יום ג' פ' האזינו, כ"ו אלול ה'תשמ"ב לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024 Synopsis As we are now in the time after the Shabbos before Rosh Hashana, when we read Parashas Nitzavim, “You are all standing this day before Hashem your G-d…your young children…”, it is appropriate to hold a gathering of Jewish children. The goal of the gathering is “that you may enter the covenant of Hashem your G-d…” – to renew the “eternal covenant” between every member of Tzivos Hashem and the Commander-in-Chief, to fulfill all His instructions regarding Torah and mitzvos. And we do it with great joy arising from the great privilege of standing near the Commander-in-Chief – “before Hashem your G-d.” This is the appropriate way to prepare for Rosh Hashana, when we crown Hashem as King. These days should be utilized to prepare appropriately for Rosh Hashana by increasing in Torah and mitzvos, including by fixing and perfecting (during the Days of Selichos) the areas of Torah and mitzvos that could have been better throughout the year. In this way everyone will merit to be inscribed and sealed for good, and that “the King of the Jewish people” will become “its Redeemer” – He will redeem the Jewish people from exile with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Sichah of Tuesday, Parashas Haazinu, 26 Elul 5742 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024
314
יום ב' פ' האזינו, כ"ז אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' האזינו, כ"ז אלול, ה'תשפ"ד
Sep 30, 2024
10:50
התוכן א) הוראה ממ"ש בתחילת פ' האזינו "האזינו השמים ותשמע הארץ אמרי פי", שבנוגע ל"שמים" נאמר לשון האזנה שנופל על דבר הנמצא בקירוב ובנוגע ל"ארץ" נאמר לשון שמיעה שנופל על דבר הנמצא בריחוק: מציאות של יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ובמילא כל עניני "שמים" קרובים אליו וזוהי מציאותו האמיתית, וענינים גשמיים הם בריחוק ממנו, אלא שצריך להעלות גם אותם שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות וכו' ("ותשמע הארץ"). ב) הוראה ממ"ש בתחילת שני דפ' האזינו "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור": יש לחקור מקור מחצבתו של בנ"י שהם בני אברהם יצחק ויעקב ושרה רבקה רחל ולאה, וכשמתבוננים בזה ("בינו") מבינים שאי"ז ענין שהי' לפני כו"כ שנים אלא הם האב ואם ממש של כאו"א מישראל שעוזרים ומסייעים להם כדוגמת אב ואם בפשטות! משיחת יום ב' פ' האזינו, ז"ך אלול ה'תשד"מ לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024 Synopsis (1) The beginning of Parashas Haazinu states: “Listen (haazinu) heavens, and I will speak. And let the earth hear (v’sishma) the words of my mouth”: when addressing the “heavens” it uses the expression haazinu, which connotes listening to something close, and when addressing “the earth” it uses the expression v’sishma, which connotes listening to something from far away. A Jew’s true existence is that of “an actual portion of G-d from above”; therefore all matters of “heaven” are close to him, whereas physicality is far from him, just that he must elevate physicality so that G-dliness is recognizable even within it (“let the earth hear”) etc. (2) The beginning of sheini of Haazinu states: “Remember the days of old; reflect upon the years of [other] generations…”: one should look into the origins of the Jewish people, and then he will find that the Jewish people are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. When one thinks about this (“reflect”), he will understand that it’s not something that happened many years ago, rather, they are literally the father and mother of every Jew, helping them and assisting them in their lives like an actualfather and mother. Excerpt from sichah of Monday, Parashas Haazinu, 27 Elul 5744 – to women and girls For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024
315
יום ג' פ' האזינו, כ"ח אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' האזינו, כ"ח אלול, ה'תשפ"ד
Oct 1, 2024
10:56
התוכן נתבאר לעיל במאמר תוכן הענין ד"זה היום תחלת מעשיך", שהאדם, שנברא בר"ה, ענינו הוא לפעול ב"מעשיך", כל הבריאה, הענין ד"זה היום" – להאיר אותם ולגלות בהם מציאותם האמיתית שהיא עצומ"ה ית', ו"אין עוד מלבדו"! והיינו, לא שהאדם צריך לחדש ולהוות משהו מחדש, כ"א להאיר את העולם ולגלות מציאותו האמיתית שהיא הדבר הוי' שמחדש אותו בכל רגע מאין ואפס המוחלט! כי יכול להיות שהוא מאמין ומבין שזה כך, אבל לפועל לפעמים שוכח א"ז וענינים גשמיים כן תופסים מקום אצלו וחושב שהם מנגדים לקדושה וכו'. וע"ז באה "תורה אור" ומגלה את האמת: רק עכשיו נתהווה העולם מחדש מאין ואפס ע"י ה'! ובמילא אין לעולם וענינים גשמיים מציאות מצ"ע ואין העולם מנגד לקדושה – אדרבה! וכשדבר זה מאיר אצלו, קל לו להשפיע כך גם על הזולת, ועד שגם "הלכו גוים לאורך"! וההכנה לעבודה זו, שמתחילה בר"ה כנ"ל, היא בחודש אלול, ובמיוחד בערב ר"ה, שכבר אז יש לו את הבטחון המוחלט ש"אין עוד"! ובמילא הולך לבטח דרכו לקבלת מלכות ית' בר"ה והליכה בדרך התומ"צ כל השנה הבעל"ט! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ר"ה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 Synopsis It was explained earlier in the maamar that “This day is the beginning of Your works,” that the role of man, who was created on Rosh Hashana, is to imbue “Your works,” all of creation, with “this day” – illuminating the world and revealing that it’s true identity is Hashem’s essence, and that “There is none else besides Him.” Meaning, man’s role isn’t to create something new, but to illuminate the world and show that it is created by Hashem anew at every moment from absolute nothingness. Even if one believes and understands that this is so, he may sometimes forget it, in which case he starts thinking that the world stands in the way of holiness etc.; to this comes the Torah of light and reveals the truth: that the world was just now created by Hashem. Therefore, the world has no existence of its own, and it cannot oppose holiness, but to the contrary. And when this knowledge shines for a person, he can easily influence others in this vein, to the point that even the “nations will go by your light.” And we prepare for this service – which is the service of Rosh Hashana – during the month of Elul, and especially on Erev Rosh Hashana, when we are already absolutely certain that “there is none else besides him.” Therefore, one can go securely on his way to accept Hashem’s kingship on Rosh Hashana, and to follow the path of Torah and mitzvos throughout the entire coming year. Excerpt from sichah of 29 Elul 5740, Erev Rosh Hashana 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 לעילוי נשמת הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט שלוחו של הרבי למדינת הולנד ליום היאָרצייט שלו כ"ח אלול ת.נ.צ.ב.ה.
316
יום ד' פ' האזינו, כ"ט אלול ה'תשפ"ד, ערב ראש השנה ה'תשפ"ה
יום ד' פ' האזינו, כ"ט אלול ה'תשפ"ד, ערב ראש השנה ה'תשפ"ה
Oct 2, 2024
1:13
התוכן ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשד"מ, ערב ראש השנה ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5744, Erev Rosh Hashana 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
317
יום א', ד' תשרי – "צום גדלי'" (נדחה) – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
יום א', ד' תשרי – "צום גדלי'" (נדחה) – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
Oct 6, 2024
11:42
התוכן 1) הוראה המיוחדת מ"צום גדלי'": הירידה דענין הגלות, "פיזרן לבין האומות", "גלו מעל שולחן אביהם", שהסיבה לזה היתה הנהגת בנ"י באופן של פיזור ופירוד, היפך הענין דאהבת ישראל – היא לצורך עלי', הקיבוץ והאחדות דכל בנ"י בגאולה העתידה שיהי' באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני ירידת הגלות [וכפי שמודגש במאחז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", שאע"פ שמובן ופשוט שענין הגלות הוא ירידה, אבל בזה גופא ישנו ענין למעליותא]. ומזה מובן, שככל שהירידה היא גדולה יותר, אזי העלי' שלאח"ז היא בתכלית העילוי. והנה בהריגת גדלי' היתה ירידת הגלות בתכלית, שאפי' אצל שארית הפליטה לאחרי חורבן ביהמ"ק נוצר מצב של היפך ענין האחדות, ומזה מובן שהעלי' שעל ידה היא באופן נעלה ביותר. עפי"ז מובן העילוי המיוחד דצום גדלי' לגבי שאר הצומות כאשר מהפכים אותו לטוב. 2) ידוע הפתגם בנוגע לצום נדחה: "הלואי זאל ער נדחה ווערן באמת", וזה מודגש בקביעות מום גדלי' ש.ז. – דחי' כפולה: מר"ה לג' תשרי (כבכל שנה), ומג' תשרי לד' תשרי. משיחת צום גדלי' (נדחה) – יהפך לשמחה – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 Synopsis (1) The descent of exile, when “He scattered them among the nations” and “they were exiled from their Father’s table” – was the result of the Jewish people acting in a manner of discord and disconnectedness, the opposite of Ahavas Yisroel. But the purpose of the exile is for the subsequent ascent, the ingathering and unity of the entire Jewish people that will occur with the coming of Moshiach, which will be an even higher level than before the exile (as the Sages taught, it was a “The Holy One, blessed be He, did tzedakah for the Jewish people by scattering them among the nations”). The murder of Gedalia marked the utmost descent of exile, because now, whatever semblance of unity there had been before was destroyed, thus setting the platform for the subsequent ascent. Accordingly, we can understand the special quality Tzom Gedaliah will have over other fast days when they will be transformed to joy etc. (2) Regarding a deferred fast, our Rebbe’im would say, “May it be truly ‘deferred’” i.e., may it be abolished completely. This is especially emphasized in a year like this when 3 Tishrei falls out on Shabbos, so that the fast is deferred twice: from Rosh Hashana to 3 Tishrei (like every year), and then from 3 Tishrei to 4 Tishrei. Excerpt from sichah of Tzom Gedaliah (nidche) 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.
318
יום ב', ה' תשרי, ה'תשפ"ה
יום ב', ה' תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 7, 2024
9:43
התוכן 1) גם עבודת התשובה יכול וצריך להיות מתוך שמחה. ואדרבה – אם בעת קיום כל מצוה צ"ל בשמחה, ועד באופן ד"מפזז ומכרכר" (כפס"ד הרמב"ם בסוף הל' לולב), הרי עאכו"כ בנוגע למצות תשובה שהיא למע' מכל המצוות, שלכן ביכולתה למלא את החסרון של כל המצוות, עד ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ועוד, מכיון שעליו לפרוץ את הגדרים וההרגלים השליליים שעד עתה, הרי הוא צריך עוד יותר את ענין השמחה ש"פורץ גדר". 2) כרגיל בהתוועדות כזו שמנדבים ל"קרן חנה" שעוזר לבנות ישראל לקבל חינוך כשר וקדוש עד שבמשך הזמן ה"ה נעשות "עקרת הבית" וכו'. למנדב לקרן זה יש חלק בכל הפירות ופירי-פירות ש"יגדלו" מה"גרעין" של פרוטות אלו שמנדב. ובזכות זה ישפיע לו גם הקב"ה – "מדה כנגד מדה" – את הברכה ו"בסבר פנים יפות" וכו'. ג' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024 Synopsis (1) The service of teshuvah, too, can and must be done with joy. To the contrary: if every mitzvah must be done with joy, to the point of “leaping and dancing” like the Rambam’s ruling at the end of the Laws of Lulav – how much more the mitzvah of teshuvah, which is higher than all the mitzvos and therefore has the power to compensate where they are lacking, to the point that “In the place where baalei teshuvah stand, even complete tzaddikim cannot stand.” Moreover: since one must break through his boundaries and negative habits, it is even more important to experience joy, which “breaks through boundaries.” (2) It has been the practice at this farbrengen to contribute to Keren Chana, the fund established to helps Jewish girls receive a kosher and holy Jewish education. With time, when these girls grow up and become the “mainstay of the home” etc., and whoever donates to this fund will have a part in the fruits, and fruits of the fruits, that will grow from the seeds of the coins he donated. And Hashem will respond in kind, “measure for measure,” bestowing His blessings “with a pleasant countenance” etc. Three excerpts from farbrengenof 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024
319
יום ג', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ג', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ה
Oct 8, 2024
12:35
התוכן הלימוד בתורתו וספריו של אאמו"ר, שנדפסו בשנים האחרונות, הוא בזכות אמי מורתי בעלת ה"יאָרצייט": כאשר אאמו"ר נשלח לעיר גלותו היתה אמי יוצאת לשדה ואוספת עשבים ועשתה מהם כעין דיו שבו הי' אאמו"ר יכול לכתוב את חידושיו בתורה ע"ג גליונות הספרים שהיו ברשותו. ולאחרי הסתלקות אאמו"ר היא שמרה עליהם ולקחה אותם עמה, ולבסוף הוציאה אותם מעבר לגבול המדינה וכו', ומובן גודל הסכנה שבדבר, כי אם היו מוצאים זאת אצלה היו יכולים להושיבה מיד בבית האסורים בלי חקירה ודרישה, ובפרט היותה אשתו של מי שנגזר עליו עונש גלות, ושם משפחתה "שניאורסאהן" וכו'. ולמרות כ"ז – שמרה עליהם מתוך מסירות נפש וסוכ"ס הצליחה. וכתוצאה מהשתדלות זו הגיעו הכתבים לכאן ונדפסו באופן שכאו"א יכול ללמוד בהם. הלימוד מזה לכאו"א השומע סיפור זה: כאשר יהודי צריך, או מבקשים ממנו, לפעול בענין מסויים או שנודע לו בהשג"פ על ענין מסויים שצריך תיקון וכיו"ב, ורואה שע"פ טבע ה"ז בלתי אפשרי – אין להתפעל מזה כלל! כי כאשר יהודי מחליט באמיתית להתנהג עפ"י הוראות התורה מבלי להתפעל משום קשיים – הרי בודאי שסוכ"ס יצליח! משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024 Synopsis When my father’s teachings are studied, it is a merit for my mother, whose yahrtzeit is today. When my father was exiled, my mother would go out to the field and gather herbs, which she used to make a sort of ink. This enabled my father to transcribe his Torah insights in the margins of the sefarim he had in his possession. After my father’s passing, my mother kept his manuscripts in her possession, which involved great danger; had they been discovered she could have been jailed etc., especially as the wife of someone sentenced to exile, and with the last name Schneerson etc. Despite all this, she held on to the manuscripts with mesiras-nefesh and eventually managed to smuggle them out of Russia, enabling them to be published for all to learn. The lesson from this story for everyone: when a Jew is in a position where he must do something, or by Hashgacha Pratis he becomes aware of something that must be done, even if he sees that by nature it is impossible to do it – he should not be deterred at all. Because when a Jew decides in earnest to follow the instructions of the Torah without being deterred by any difficulties, in the end he will certainly succeed. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5742. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024
320
יום ד', ז' תשרי, ה'תשפ"ה
יום ד', ז' תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 9, 2024
11:31
התוכן ההוראה ממ"ש [ברביעי דפ' וזאת הברכה]"שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" לבעל-עסק, "זבולון": כאשר משאו ומתנו הוא עפ"י יושר דתורה (ובני-אדם), "ישככר באהליך", אזי "שמח זבולון בצאתך" גם מלשון הבטחה, שמצליח בעסקיו באופן המקסימלי ובלי עגמ"נ. ובפרט כאשר מקדיש בכל יום קצת מזמנו (עכ"פ) ללימוד התורה, ובימי השבת ויו"ט וכיו"ב מוסיף בזה עוד יותר, שזה יוסיף הצלחה בעסקיו. ובמיוחד כאשר מקיים הוראת התורה לתת "מעשר" מרווחיו (ובהוספה) ל"עסקיו" של ה' – תמיכה בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות. וה"ז גם תועלת לעסקיו, כי כך יש גם לו מקום שקט להיכנס ללמוד שיעוריו בתורה מתוך מנוחה, וגומרם בפחות זמן ונשאר לו יותר זמן לעסקיו. ואזי מתקיים מ"ש "אם בחוקותו תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתו וגו'", ומתקיימת הבקשה "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה" – שה"פרנסה" הולכת ל"כלכלה" – דברים טובים. משיחת יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי ה'תנש"א ל"ידידי ליובאוויטש" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024 Synopsis A lesson for businesspeople (“Zevulun”) from the verse [in revi’i of Parashas Vezos Habracha], “Rejoice Zevulun in your going out and Yissachar in your tents”: When one conducts his business according to Torah, (the “tents of Yissachar”), then “Zevulun will rejoice in your going out,” i.e., the Torah promises that he will see the maximum success in his business, and without aggravation etc. Especially when he devotes some time every day for Torah study, and even more on Shabbos and Yom Tov, which will bring even more success to his business. And especially when he fulfills the Torah’s instruction to give maasar from his profits to support Hashem’s “business,” i.e., to support shuls and study halls. This will also benefit his business, because when he contributes to a study hall etc., he will have a quiet place to study Torah, enabling him to complete his study in less time – and leaving more time for his business. And then the verse will be fulfilled, “If you follow My statutes… I will give your rains in their time” etc., and we will see the fulfilment of our plea, “Our Father, our King, inscribe us in the book of livelihood and sustenance” – the “livelihood” will be used for “sustenance,” meaning for good things. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Vezos Habracha, 7 Tishrei 5751 – to Friends of Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024
321
יום ה', ח' תשרי, ה'תשפ"ה
יום ה', ח' תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 10, 2024
12:58
התוכן הביאור בסיום מס' יומא: "אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל". בפסוק ד"וזרקתי וגו'" מדובר על הטהרה מעבירות חמורות שצריכים "הזאה" – שתחילה צ"ל הזאה ע"י ה', "וזרקתי עליכם מים טהורים", ולאח"ז באה הטבילה שהיא טהרה מלמטה, "וטהרתם". ולאח"ז מוסיף ומחדש "ואומר מקוה ישראל ה'" – שגם הטהרה מעבירות קלות שא"צ הזאה אלא "מקוה" בלבד, אינו אלא בכחו של ה' – ש"הקב"ה מטהר כו'". וזהו "אשריכם ישראל", ש"אביכם שבשמים" הוא זה שמטהר אותם, גם מעבירות קלות.וזהו ענין הטבילה דעיוהכ"פ, שהטעם (הב') לזה הוא "משום תשובה" – כי ענין התשובה הוא שעל ידה נעשה מציאות חדשה (כטבילת גר), ענין שבאין ערוך (ולכן גם צדיק גמור צריך לטבול עיוה"כ), וזהו רק בכחו של ה' – "הקב"ה מטהר את ישראל". משיחת וא"ו תשרי ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024 Synopsis The last Mishna of Masechta Yoma states: Rabbi Akiva said: Fortunate are you, Yisrael; before Whom are you purified, and Who purifies you? Your Father in Heaven, as it says, “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall purify yourselves.” And it says, “The mikveh of the Jewish people” is Hashem.” Just as a mikveh purifies the impure, so too the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” The verse, “And I will sprinkle…” refers to the purification from severe transgressions that require “sprinkling”: first Hashem “sprinkles purifying water upon you,” and then the person does his, “you shall purify yourselves,” by immersing. And then the Mishna adds an additional element, “And it says, ‘the mikveh of the Jewish people is Hashem’” – meaning that even the purification from minor transgressions (which require no sprinkling, only immersion) also happens only by the power of Hashem, “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” And thus “Fortunate are you, Yisroel” in that “Your Father in Heaven” is the one who purifies you, even from minor transgressions. This is also the (second) reason for immersing on Erev Yom Kippur, “because of teshuvah” – teshuvah causes a person to become a new entity (like the immersion of a convert), incomparable to his previous state (which is why even a complete tzadik must immerse on Erev Yom Kippur), and this is possible only by the power of Hashem – “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024
322
יום ו', ט' תשרי – ערב ש"ק יום הכיפורים, ה'תשפ"ה
יום ו', ט' תשרי – ערב ש"ק יום הכיפורים, ה'תשפ"ה
Oct 11, 2024
1:30
התוכן ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א 1) לאנ"ש 2) לתמימים שיחיו, ערב שבת קודש וערב יום הכיפורים, ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024 Synopsis The Rebbe’s brachos to Anash and to the yeshiva students on Erev Shabbos, Erev Yom Kippur 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024
323
יום א', י"א תשרי – מחרת יום הכיפורים, "בשם השם", ה'תשפ"ה
יום א', י"א תשרי – מחרת יום הכיפורים, "בשם השם", ה'תשפ"ה
Oct 13, 2024
11:12
התוכן א) מעלות היום: הוא בא בהמשך לה"עת רצון" הכללית של חודש אלול והתחלת חודש תשרי, היום מתחילה התקופה בה אין אומרים תחנון, נקרא "בשם השם", ועפ"י מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" – ש"איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן", מובן, שהתשובה של יום זה היא נעלית יותר אפי' מהתשובה של יוהכ"פ, ובמילא מובן שעבודת היום צ"ל מתוך שמחה הכי גדולה. 2) זה שבשו"ע אדה"ז נאמרה פעמיים ההלכה שיש להתחיל בעשיית הסוכה במוצאי יוהכ"פ (בסיום הל' יוהכ"פ ובהתחלת הל' סוכה) הוא כדי להדגיש שעניני "זמן שמחתנו" הם כפולים וכו'. ג) שיעור חומש דיום שלישי דפ' ברכה הוא הברכה ד"וליוסף אמר וגו'" שכתובה בפרשה בפ"ע (לא כברכת שאר כל השבטים), וזוהי ברכה נפלאה שכוללת מלמעלה מעלה "ממגד שמים מטל" עד למטה מטה "ומתהום רובצת תחת" ובפסוק אחד! ב' חלקים משיחת יום ג', מחרת יום הכיפורים ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024 Synopsis (1) Based on the unique qualities of the day (it follows the general auspicious time of the month of Elul, Rosh Hashana, the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur; from today until after the month of Tishrei, Tachanun is not recited; it is called “Hashem’s name”) and based on the well-known story that my father-in-law, the Rebbe, asked his father on the day after Yom Kippur “Nu, and what now,” and he replied, “Now we must begin to do teshuvah” – it is understood that the teshuvah of this day must be done with the greatest joy. (2) The law that we begin building the Sukkah on Motza’ei Yom Kippur appears twice in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (once at the end of the Hilchos Yom Kippur and then again at the beginning of Hilchos Sukkah); the reason is to emphasize that the joy of “The time of our rejoicing” is manifold etc. (3) The daily Chumash for Tuesday of Parashah V’Zos HaBracha consists of blessing, “And of Yosef he said…”: this is the only blessing of the shevatim that appears in its own aliyah and isn’t combined with the blessing of any other shevet, and it is an extraordinary blessing, encompassing from “the sweetness of the heaven” down to “the deep that lies below,” and all in one verse. 2 excerpts from sichah of Tuesday, the day after Yom Kippur 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024
324
יום ב', י"ב תשרי, אור לי"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ב', י"ב תשרי, אור לי"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה
Oct 14, 2024
11:27
התוכן ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שצ"ל "מלכתחילה אריבער". ביום ההילולא שלו ניתנים כחות מיוחדים לעסוק בכל הענינים בהם רוצה שיעסקו – באופן של "מלכתחילה אריבער"! ומה הם ענינים אלו – מובן בפשטות: לימוד נגלה ופנימיות התורה, נתינת הצדקה בגשמיות או ברוחניות וכיו"ב. ואף אם בנוגע לימוד התורה אינו יודע בדיוק איזה מאמר פרטי בדא"ח או ענין בנגלה דתורה רוצה אדמו"ר מהר"ש שילמוד בו, אבל בנוגע למעשה, נתינת הצדקה, אין ספק בדבר – יש לתת צדקה כפשוטו ובפרט צרכי החג לנצרכים. ויה"ר שכ"א ינצל כחות אלו, ולא להיות מונח ב"פערל" שבמרק (סוג קטניות) – ענינים של מה בכך, במקום להיות מונח ב"פערל" ממש (תכשיטי נשים שעל צווארן) – עניני תומ"צ. מענין לענין: הרבנית רבקה ע"ה, בזמן נסיעות בעלה כ"ק אדמו"ר מהר"ש, נהגה למשכן את התכשיטים שלה ולחלק את הכסף לנצרכים, וכאשר בעלה הי' חוזר הי' צריך לפדות אותם. וההוראה לנשי ישראל: אמנם צריך שיהי' להן תכשיטים, אבל כשמזדמן ענין של צדקה, צריכות לחטוף את ההזדמנות ולעשות זאת, ומובטחות, שהקב"ה, בעלה של כנס"י, יפדה את התכשיטים, גם הגשמיים, כפשוטו! ב' חלקים משיחת ליל י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 Synopsis The Rebbe Maharash would say that one must go m’lechatchilah ariber, “over the challenge in the first place.” On his yom heilulah we are given special abilities to engage in everything he would want us to be involved in, and in a manner of m’lechatchilah ariber. What would he want us to be involved in? It is obvious: to study Nigleh and Chassidus, and to give tzedakah physically or materially etc. Even if one doesn’t know exactly which maamar or topic in Nigleh the Rebbe Maharash would want him to learn, when it comes to action – giving tzedakah – there is no doubt: one should give tzedakah literally, to provide people with all they need for Yom Tov. May it be Hashem’s will that everyone utilize these abilities, and not get stuck in the “pearl barley” for the “soup,” but rather to be involved with actual pearls – matters of Torah and mitzvos. When the Rebbe Maharash would travel abroad, his Rebbetzin would pawn her jewelry and give the proceeds to tzedakah; when her husband would return he would have to redeem it. The lesson for Jewish women is: while they need to have jewelry, however when an opportunity for tzedakah comes, they must seize the opportunity, and they are promised that Hashem, the “Husband” of the Jewish people, will redeem the jewelry, including physical jewelry in the literal sense. Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער * לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
325
יום ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ד
Sep 24, 2024
12:00
התוכן א) בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא גו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", ד"המצוה הזאת" קאי על מצות התשובה, וכיון שהיא מצוה נעלית כזו שמתקנת ומשלימה את כל המצוות קיים קס"ד שהיא "רחוקה" וכו' וקמ"ל הכתוב שאדרבה "קרוב אליך הדבר מאד וגו'". ב) הפסוק "כי קרוב וגו'" מובא ב"דף השער" של ספר התניא, וזלה"ק: "מיוסד על פסוק כי קרוב .. לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזהשי"ת", וצ"ל איך יתכן שזה "קרוב מאוד" לכאו"א אם הביאור בזה הוא "בדרך ארוכה"?! ואין לומר דכוונת אדה"ז ב"בדרך ארוכה וקצרה" היא ל"קפיצת הדרך" ובאופן שהולכים רק בחלק מדרך הארוכה – ב"קצרה" – ומדלגים את השאר, כי זהו פירוש עקום וכו'. אלא הכוונה היא לאופן ב"קפיצת הדרך" שהולכים את כל הדרך הארוכה אלא שהדרך מתקפלת יחד כך שבדרך קצר כלול כל השטח וההליכה בו בזמן קצר, ועד"ז בנמשל וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 Synopsis (1) It says in shishi of Parashas Nitzavim “For this mitzvah that I command you this day is not concealed from you, nor is it far away…Rather the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, that you may do it. “This mitzvah” refers to the mitzvah of teshuvah; since it is such a lofty mitzvah, capable of correcting and completing all the mitzvos, one might think that it is “concealed” and “far away” etc. Therefore, the verse teaches us that to the contrary, “the thing is very close to you etc.” (2) This verse is cited on the title page of the Tanya, as the Alter Rebbe writes, “to explain clearly how it is very close, in a long and short way…” Seemingly, if it is “very close,” why does it require a “long way”? And it would be distorted logic to say that Alter Rebbe refers to a “shortening of the journey” in the sense of skipping from the beginning to the end etc. Rather, this refers to a “shortening of the journey” in the sense that the entire length of the “long way” if folded up, such that one can travel the entire long way in a short amount of time. Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד
326
יום ד', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ה
יום ד', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ה
Oct 16, 2024
11:57
התוכן מבואר בכ"מ שה"סוכה", המקיפה ו"מגינה" את הנמצא בו, היא דוגמת הכיסוי וה"הגנה" של "ענן הקטורת" של יוהכ"פ. אלא שביוהכ"פ ה"ז בגלוי רק בקודה"ק, ובחה"ס מתגלה לעין כל שע"י מצות סוכה, שניתנה ע"י הקב"ה, "מוגנים" בנ"י וכל עניניהם (שנכנסים לסוכה) בכל מצב (בדוגמת "ענני הכבוד"). וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ס באופן ש"למען ידעו דורותיכם (לא רק אמונה), עד שזה ניכר גם לאוה"ע. ועי"ז ניכר גם לאוה"ע שהקב"ה הוא הבעה"ב היחיד של העולם, וזה מביא אותם גם להתנהג עם בנ"י ביחס של כבוד, עד ש"הללו ה' כל גוים .. כי גבר עלינו חסדו". וכמו שאומרים גם אחרי אמירת הלל עם הד' מינים [שע"י מודגש ענין האחדות בין הד' סוגי בנ"י] ו"הושענות" – "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד! משיחת אור ליום ב', ג' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2024 Synopsis It is explained in various places that the Sukkah, which surrounds and protects the person inside it, is akin to the covering and protection of the cloud of Ketores on Yom Kippur. However, whereas on Yom Kippur it can be seen only in the Holy of Holies, on Sukkos it is revealed for all tosee, that the mitzvah of Sukkah protects the Jewish people in every time and place (like the Clouds of Honor). This recurs every year on Sukkos, in such a way that “your generations will know” (not just taking it on faith), and in such a way that even the gentile nations can see it. In this fashion, the nations will come to recognize that Hashem is the Master of the Universe, and thus they will treat the Jewish people with honor, to the point that, as we say in Hallel, “All the nations will praise Hashem…for His kindness has overwhelmed us.” And as we then conclude after saying Hallel and Hoshaanos with the Daled Minim (which represents the unity between the four categories of Jews) – “So that all the peoples of the earth will know that Hashem is G-d: there is none else.” Excerpt from sichah of Sunday night, third night of Chol Hamoed Sukkos 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2024
327
יום א', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה
יום א', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה
Oct 20, 2024
11:21
התוכן השמחה של "שמחת בית השואבה" קשורה עם שאיבת המים למצוות ניסוך המים – שמחה של מצוה. ולכן לא מודים הצדוקים ב"ניסוך המים" והשמחה שבזה, כי הם טוענים שאת התורה צריך להבין עם שכל, ולכן הם מודים רק ב"נסוך היין" (שיש בו תענוג) ושמחה הבאה בסיבה שכלית, כמו שמחת שבת ויו"ט שהם זכר ליציאת מצרים, אבל לא במצות "ניסוך המים" (שאין בו תענוג), והשמחה שבזה, שאינה מצד סיבה שכלית אלא מצד שזוהי מצוותו של הקב"ה. וכיון ששמחה זו לא באה מצד השכל אלא מצד מצוותו של הקב"ה, ה"ז שמחה בלתי מוגבלת, ודוקא על שמחה זו נאמר "מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו", כי רק שמחה זו מתאמתת אצלו כענין שרואים משא"כ בשמחה שמצד השכל יכול להיות שינויים. ג' חלקים משיחה דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2024 Synopsis The joy of Simchas Beis Hashoevah was associated with drawing the water for the water libation on the mizbeach – the joy of a mitzvah. The Tzedukim, who argued that the Torah must be understood with intellect, agreed only to the libation of wine (which has an enjoyable taste), and joy resulting from understanding, like the joy of Shabbos and Yom Tov which are logical because they commemorate the exodus from Egypt. But they did not agree to the libation of water (which has no inherent pleasure or taste) or joy resulting solely from Hashem’s command. But it is precisely the joy that comes due to Hashem’s command that is unlimited, becauseit’s not restricted by the bounds of intellect. Regarding this joy it says, “One who did not see Simchas Beis Hashoevah never saw joy in his life,” because it is only this joy that becomes as real to him as something he sees, unlike the joy borne of intellect, which is subject to change. Three excerpts – sichah from Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2024
328
יום ב', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה
יום ב', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה
Oct 21, 2024
9:34
התוכן הד' מינים הם כנגד הד' סוגים בבני ישראל: אתרוג שיש בו טעם וריח הוא כנגד אלו שעוסקים בתורה (ש"היא חכמתכם ובינתכם" שמבינים אותה בשכל בפנימיות, ונעשה דם ובשר כבשרו - "טעם") וגם במצוות ("גזירה גזרתי", מקיימים אותם מצד קבלת עול, מקיף - "ריח"). לולב שיש בו טעם ולא ריח הוא כנגד אלו שעיקר עסקם הוא רק בתורה - "תורתם אומנתם". הדס שיש בו ריח ולא טעם הוא כנגד בעלי עסק, ועיקר ענינם הוא קיום המצוות בעולם, ומסתפקים עם קביעות עתים לתורה וכו'. ערבה שאין בו טעם וריח היא כנגד אלו שאין בהם תורה ומצוות. והנה מצות ד' מינים מקיימים רק כשכל הד' מינים, גם ה"ערבה", מתאגדים יחד! וזה שנוסח הברכה הוא "על נטילת לולב" ולא אתרוג (אף שיש בה טעם וגם ריח), כיון שהאתרוג אין עיקר ענינו תורה, ואת השנה צריך להתחיל עם לימוד התורה באופן ד"תורתם אומנתם". כמו בכל יום, הנה לפני שהולכים להתעסק עם עניני העולם צ"ל הענין ד"לימוד התורה" דוקא. משיחה דהתוועדות שמחת בית השואבה ה’תשי”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2024 Synopsis The Four Species correspond to the four types of Jews. (1) The esrog has both taste and fragrance – Jews who have Torah study (“your wisdom and understanding” – they understand and internalize Torah like tasty “food”) and mitzvos (“A decree I have decreed,” which they fulfill with kabbolas ol, an encompassing quality, like “fragrance”). (2) The lulav has taste but no fragrance – Jews whose “occupation is Torah. (3) The hadas has fragrance but no taste – working people, Jews whose primary focus is performing mitzvos in theworld (though they, too, have fixed times for Torah study as required). (4) The aravah has no fragrance and no taste – Jews without Torah or mitzvos. And the mitzvah is performed only when all four species, including the “aravah,” are combined. The reason the bracha mentions only the lulav (and not esrog, even though the esrog has taste and fragrance) is because the esrog’s focus isn’t primarily on Torah; we emphasize the lulav because the year must begin with Torah study in a manner of “one’s occupation.” The same applies every day: before going out to the world, one must specifically focus on Torah study. Excerpt from Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2024
329
יום ג', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה
יום ג', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ה
Oct 22, 2024
10:14
התוכן האושפיזא העיקרי ביום זה הוא יוסף, והאושפיזא העיקרי מאושפיזין החסידיים של יום זה הוא אדמו"ר מהר"ש. הקשר ביניהם: ענינו המיוחד של אדמו"ר מהר"ש מתבטא בדרכו המיוחדת בהתאם לפתגמו הידוע "לכתחילה אריבער", דאע"פ שסדר ההנהגה בעולם עפ"י התורה הוא – הנהגה בסדר מסודר, אעפ"כ מכריז יהודי שהסדר שהנהיגה פנימיות התורה הוא "לכתחילה אריבער"! וזה מודגש גם ב"יוסף" מלשון הוספה, שמתחילים מיד עם ענין של הוספה. והטעם שנק' יוסף הוא ע"ש "יוסף לי ה' בן אחר", שעושים מ"אחר" – "בן", כלומר, שמתחילים מיד עם "בן" שנעשה מ"אחר" (שלא כפי סדר הרגיל שמתחילים עם "בן" סתם, ורק אח"כ בא ה"בן" שנעשה מ"אחר") – "לכתחילה אריבער". ולא שמבטלים הנהגת העולם, אלא אדרבה – מהפכים מציאות העולם שתהי' בתכלית השלימות והטוב, ומתוך שמחה וטוב לבב. ומוסיפים עוד יותר בשמחה דשמחת בה"ש דלילה זו לגבי הלילות הקודמות ושנים הקודמות, ומתכוננים להמשיך בעריכת שמבה"ש בביהמ"ק השלישי, תיכף ומיד ממש! משיחת ליל ו' דחג הסוכות, כ' תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2024 Synopsis Today’s main Ushpiz is Yosef, while the main Ushpiz of the Chassidishe Ushpizin is the Rebbe Maharash. The connection between them: The unique approach of the Rebbe Maharash was “l’chatchila ariber,” going “over in the first place.” Meaning, even though the way of the world (even according to Torah) is to follow a certainlogicalorder, nevertheless the Jew declares that the order of the inner dimension of Torah is l’chatchilah ariber. And this is also embodied by Yosef, whose name means “increase” – the idea of starting immediately with an increase. Similarly, Yosef’s name comes from the expression “Yosef li Hashem ben acher” (“May Hashem add for me another son”), that is, turning the “other” into a “son” – and doing so in the first place (unlike the usual order, where there is first a regular “son,” and then a “son” who was previously “other”) – l’chatchilah ariber. The idea is not to nullify the world’s conduct, but to the contrary – to transform the world’s existence to the ultimate perfection and goodness, and with joy and gladness of heart. And we increase even more in the joy of tonight’s Simchas Beis Hashoevah over the joy of the previous nights and previous years, as we prepare to continue with the Simchas Beis Hashoevah in the third Beis Hamikdash, literally right now. Excerpt from sichah of the sixth night of Sukkos, 20 Tishrei 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2024
330
יום ד', כ"א תשרי – הושענא רבה, ה'תשפ"ה
יום ד', כ"א תשרי – הושענא רבה, ה'תשפ"ה
Oct 23, 2024
11:36
התוכן אודות היו"ט האחרון דחודש תשרי שמע"צ ושמח"ת דרשו חז"ל: "כבנים הנפטרים אביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם, עכבו עוד יום אחד". בין ה' ובנ"י לא שייך פירוד; דאגתו של ה' כאשר מגיע הזמן שכאו"א צריך לשוב לביתו הוא – (לא על "פרידתנו" אלא) מפני מצב של "פרידתכם", בין בנ"י, כתוצאה מריחוק מקום גשמי ביניהם. והעצה לזה היא – לעשות יו"ט נוסף. והיו"ט של שמע"צ ושמח"ת שאז מסיימים את התורה – כי אז רואים בגלוי שלמרות התחלקות שבתורה לריבוי פרשיות וענינים מ"מ היא "תורה אחת", ולכן זה פועל ענין האחדות דבנ"י שלמרות שכל יהודי הוא "פרשה" קדושה בפ"ע, מ"מ זקוק הוא לעזר של יהודי נוסף עד דכלל ישראל. וזהו מה שהתורה מדגישה הענין ד"קשה עלי פרידתכם" בסיומו של חגה"ס דוקא (אף שבנ"י עלו לרגל בכל היו"ט). ואף שמוטב הי' שישארו כולם במקום אחד לתמיד – הרי רצון ה' הוא שיהי' אלקות בכל העולם כולו, ולמטרה זו שולח את בנ"י ומפזר אותם בכל העולם כולו, וכאו"א, כשלוחו של ה' שהוא "כמותו", מביא גילוי אלקות במקום זה. משיחת אור ליום ג' פ' נח, ז"ך תשרי ה'תשמ"ה, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2024 Synopsis Regarding the last days of Sukkos the Midrash states: “It is analogous to children parting from their father, and he says to them: ‘Your parting is difficult for me; stay for one more day.’” Between Hashem and the Jewish people, no “parting” is possible; rather, Hashem’s concern is that after Yom Tov when everyone goes home, the physical distance between them might result in “your parting,” i.e., separation among themselves chas v’shalom. Hashem addresses this concern by making another Yom Tov – Shemini Atzeres and Simchas Torah. And this Yom Tov is specifically when we complete the Torah: when a person sees that although the Torah is divided into many topics and parashiyos, nevertheless it is one Torah, he remembers that although every Jew is his own holy “parashah,” nevertheless we are all one; ever Jew needs the assistance of another Jew, and of all Jews. Therefore it is specifically at the end of Sukkos (and not the end of the other Yomim Tovim) that the Torah emphasizes this idea that “your parting is difficult for me.” The reason that the Jewish people are dispersed in such a way that there is physical distance between them is because Hashem wants us, His agents, who are “like Himself,” to bring G-dliness everywhere in the world. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Noach, 27 Tishrei 5745, Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2024
331
יום א' פ' נח, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ה
יום א' פ' נח, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 27, 2024
11:26
התוכן בליובאַוויטש הי' המנהג להכריז במוצאי שמח"ת "ויעקב הלך לדרכו". והענין בזה: כמו שיעקב חזר מדרכו שלם בגו"ר, עד"ז מבטיח הקב"ה – "מעשה אבות סימן לבנים" – יהי' אצל ה"בנים" כשיוצאים לדרכם מחודש תשרי לימות החול של השנה. בסיום הפסוק "(ויעקב הלך לדרכו) ויפגעו בו מלאכי אלקים" ישנם ב' פירושים: 1) בתנחומא איתא שקאי על מלאכים, כמ"ש "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". 2) בזהר איתא שקאי על הקב"ה (אלא שזה נמשך למטה בעניני העולם ע"י המלאכים וכו'). וכמ"ש בתיקוני זהר (במ"א) החידוש בלשון "פגיעה" שנאמר ביעקב כאן "ויפגעו בו מלאכי אלקים" (הם פגעו בו), על מ"ש ביעקב לפנ"ז "ויפגע במקום" (הוא פגע במקום): לפני העבודה וכשיעקב הלך לבדו, צריך הוא להשתדל "לפגוע" במקום, אבל לאחרי העבודה וכשיעקב בא "עם אחיו" (בניו), שהעמיד עוד יהודים וכו' – אין הוא צריך "לחפש" ולהשתדל, אלא "מחפשים אותו".., האתעדל"ת ממשיך ומכריח כביכול את ההמשכה מלמעלה וכו'. ועד"ז בנוגע ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו וגו'" במוצאי שמח"ת: כשיוצאים ממעמד ומצב של "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" ו"נופלים" לתוך ימות החול, "לדרכו", יש לדעת ש"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ", ואין צורך "לחפש", אלא מלמעלה מציעים לו את העזר והסיוע הדרוש בכל צרכיו. ג' חלקים משיחת אור לה' מרחשון ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2024 Synopsis The custom in Lubavitch on Motza’ei Simchas Torah was to announce, “And Yaakov went on his way”: just like Yaakov came back from his journey spiritually and physically whole – “The deeds of the forefathers are a sign for the children” – so it will be for a Jew after the month of Tishrei when he embarks on the journey into mundane matters throughout the year. On the next part of the verse, “(And Yaakov went on his way) and angels of G-d encountered him” there are two interpretations: (1) Midrash Tanchuma states that it refers to angels, as it says, “For He will command His angels concerning you, to guard you in all your ways”; (2) the Zohar states that it refers to Hashem (just that it comes down into the world through the angels etc.). And as it says in Tikkunei Zohar, on Yaakov’s return it says, “and angels of G-d encountered him,” meaning they came to him, so to speak, whereas regarding his journey to Charan it says, “and he encountered the place,” meaning he had to seek out Hashem. The reason is because before “Yaakov went on his way,” i.e., before he had performed his service, he had to work hard to find Hashem, whereas afterwards, when Yaakov returned “with his brothers” (his sons), after having established more Jews etc., now it became much easier, and Hashem came to Him, so to speak. Because the “awakening from below” evokes, and compels,as it were, the “awakening from above.” In this vein, on Motzaei Simchas Torah we announce “And Yaakov went on his way”: when one departs from the lofty state of Tishrei (when “You alone shall have them, and strangers shall have nothing with you”) and experiences this descent of “going on his way,” one must know that “From Hashem a mighty man's steps are established, for He desires his way”: there is no need to search for Hashem, as it were; rather, He provides from above all the assistance needed. Three excerpts from sichah of 5 Marcheshvan 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2024 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
332
יום ב' פ' נח, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' נח, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 28, 2024
10:57
התוכן מבואר בפ' נח שבניית התיבה נמשכה 120 שנה. ולכאו' הרי ידוע מעלת ענין הזריזות לקיים ציווי ה'?! ואע"פ שבמשך זמן זה הזהיר נח את אנשי דורו שיחזרו בתשובה, אבל היו יכולים לבנות את התיבה מיד והוא הי' ממשיך להזהיר את אנשי דורו במשך 120?! והביאור – בפשטות: ציווי ה' היתה "עשה לך תיבת עצי גופר וגו'" – שבניית התיבה הי' צ"ל ע"י נח עצמו – לבד! ומובן בפשטות למה זה לקח כ"כ זמן! ובפרט שבאותו זמן הי' הוא צריך גם להזהיר את אנשי דורו וכו'. הנפק"מ להלכה: מסופר בגמ' שבנו של סנחריב מצא דף מתיבת נח ועשאו ע"ז, ולפי הנ"ל זה עדיין מותר בהנאה מכיון שהציווי לנח הי' "עשה לך" ו"אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" (וזה נוגע אם פעם ימצאו את התיבה וכו'). ההוראה: כאשר מדובר אודות הצלת כמה בני אדם, הנה אע"פ שהוא "מנהיג הדור" וטוען מה לו ולהתעסק בעצמו עם "בניית תיבה"?!..., עליו לדעת שאם יש לו ציווי "עשה לך וגו'" אסור לו למסרו ל"משרתים", אלא להתעסק בזה בעצמו!, ובודאי שזה לא יפגע בתפקידו להזהיר את אנשי דורו וכו'. משיחת אדר"ח מרחשון ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2024 Synopsis It took Noach 120 years to build the Teivah, which seems to conflict with the importance of fulfilling Hashem’s command with alacrity?! And although Noach spent this time warning the people to do teshuvah, seemingly he could have built the Teivah immediately, and then continued to warn them for 120 years? The explanation is straightforward: Hashem commanded Noach to “Make for yourself a Teivah” – meaning he had to build it by himself, which obviously took a very long time, especially considering that he also had to spend that time warning the people etc. Thepractical takeaway in halacha: The Gemara relates that Sancheriv’s son found a plank from Noach’s Teivah and made it into an idol; based on the above, if that plank was discovered, it would still permissible to derive benefit from that plank: because Noach was told to “Make for yourself a Teivah of gopher wood,” the Teivah belonged to Noach, and “A person cannot make forbidden that which does not belong to him.” The lesson: when it comes to saving people’s lives, someone who is a leader of his generation may argue that it’s not for him to personally deal with “building the Teivah,” and that he has to occupy himself with “warning the people of his generation.” But he must know that if he has been commanded to “Make for yourself etc.,” it is forbidden for him to delegate that job to others; rather he must do it himself. And then he can be sure that it won’t detract from his role of warning the people of his generation etc. Excerpt from sichah of the first day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2024
333
יום ג' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 29, 2024
9:01
התוכן באותו זמן שבעולם הי' "מבול", הנה אצל אלו שהיו בתוך תיבת נח יחד עם הבהמות והחיות וכו' הי' ע"ד המעמד ומצב של ימות המשיח! – ע"ד היעוד דלע"ל "וגר זאב עם כבש .. ונער קטן נוהג בם"! וההוראה: לאחרי שבת בראשית, כשתובעים מיהודי שהגיע הזמן ל"ויעקב הלך לדרכו" – לצאת מביהכנ"ס וביהמ"ד ומעמד ומצב שהי' במשך חודש תשרי, – ל"חוץ", לעשות שם דירה לו ית', וצועק הרי המצב בעולם הוא מצב מבהיל "מבול" ו"מיםרבים" וכו', עליו לדעת שמיד לאחרי שבת בראשית (בא פ' נח – ) יש לו את הנתינת-כח לעשות לעצמו "תיבה", ואם רק יעשה לעצמו "תיבה" ויכנס לתוכו, אין לו מה להתפעל מה"מים רבים", ועוד יותר: בכוחו להכניס בו את "כל העולם" באופן של "לא ירעו ולא ישחיתו", והוא נעשה הבעה"ב עליהם! ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024 Synopsis During the Mabul, for those inside Noach’s Teivah it was like the time of Moshiach; there was peace in the Teivah like the promise, “And a wolf shall live with a lamb…a small child shall lead them.” The lesson is that after Shabbos Bereishis, when “Yaakov goes on his way,” a Jew is expected to leave the shul and study hall, to leave the state of Tishrei, and go out into the world and make a dwelling for Hashem there. He may see that the world is in a shocking state (“bilbul” etc.), with the “many waters” of the Mabul etc. – but he must know that immediately after Shabbos Breishis [comes Parashas Noach] – he is given the power to make a Teivah for himself. So long as he makes the Teivah and enters it, he has no reason to fear the many waters. Moreover: he has the power to bring the entire world into the Teivah, such that “they will not hurt nor destroy,” and he becomes in charge of them. Three excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Bereishis 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024
334
יום ד' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 30, 2024
11:09
התוכן ההוראה לזמן זה – סיום חודש תשרי ותחלת חודש מרחשון – ממ"ש בתחלת רביעי דפ' נח הציווי לנח "צא מן התיבה אתה ואשתך גו' כל החי' אשר אתך גו' הוצא אתך", ופירש"י "אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה": חודש תשרי הוא בדוגמת המעמד ומצב הנפלא שהי' בתיבת נח וכו' – חודש מרובה במועדות וכו', ובהסתיים החודש ישנו הציווי והנתינת כח שיהי' "צא מן התיבה!" ולהתעסק בהפצת היהדות בעולם שרק עכשיו הי' בו "מבול" ולא היתה שם ההשפעה שהיתה לו בחודש תשרי וכו'. ובמילא טוענת אז ה"בהמה" שבו מדוע עליו לעזוב את הד' אמות של תורה ותפלה ולעסוק בעניני העולם וכו'? – הוא רוצה להשאר ב"תיבה"! יש לדעת שהקב"ה ברא את האדם כדי שהוא יעשה דירה לו ית' בתחתונים! ג' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' נח, ב' דר"ח מרחשון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 Synopsis Revi’i of Parashas Noach states, “Go out of the Teivah, you and your wife...every living thing that is with you... bring out with you.” Rashi explains, “If they do not wish to come out, you take them out.” This is a lesson for end of the month of Tishrei and beginning of the month of Marcheshvan: Tishrei, a month full of Yomim Tovim, is like the tremendous spiritual state that existed in the Teivah. But at the end of the month comes the command and empowerment to “Go out of the Teivah” and to spread Yiddishkeit throughout the world – the same world that just experienced a “flood” and that did not experience the spiritual state of Tishrei etc. The “animal” within a person argues: why should he leave the four cubits of Torah and tefillah, and engage in worldly matters, etc.; it desires to remain in the “Teivah.” But one must know that Hashem created man for him to make a dwelling place for Him in the lower realms! 3 excerpts from sichah of Tuesday night, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
335
יום ה' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 31, 2024
9:51
התוכן "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר גו' לא אוסיף גו' עוד גו' לא ישבותו", ולאח"ז ממשיך "ואני הנני מקים את בריתי גו'". ואיתא במדרש "וירח ה' את ריח הניחוח – ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש כו' ריח של חנני' מישאל ועזרי' עולין מכבשן האש כו' ריח דורו של שמד", ומסיק "הה"ד זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה". ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא דור כזה אשר (עם היותו דור של שמד, מ"מ) כל דרישתו הוא להיות "מבקשי פניך", ובאופן ד"יעקב סלה", שמורה על נצחיות. וצ"ל הרי גם ריח הניחוח דהקרבנות (שהקריב נח) הו"ע נעלה, ומדוע הי' הכריתות ברית עם נח על קיום (חיצוניות) העולם דוקא מצד זה שהריח את ריח מס"נ, עד להנסיונות ו(במילא) המס"נ דדור השמד, ועד גם לאחרונה – המאורע הבלתי-מובן לגמרי עם שלוחי מצוה, דוקא לאחרי העבודה דחודש אלול וכו' עד להשמחה והריקודים עם התורה בשמח"ת?! [המשך יבוא] חלק ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024 Synopsis The verse states, “And Hashem smelled the pleasant aroma, and Hashem said to Himself, ‘I will no longer curse the earth because of man’…seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, and day and night shall not cease.” Subsequently, it says, “And I, behold I am setting up My covenant with you…” The Midrash states: “‘And He smelled the pleasing aroma’ – the fragrance of Avraham Avinu rising from the fiery furnace…the aroma of Chanania, Mishael, and Azaria rising from the fiery furnace…the aroma of the persecuted generation,” and it concludes, “This is the meaning of the verse, ‘Such is the generation of those who search for Him, [the children of] Yaakov who seek Your countenance forever.’” My father-in-law the Rebbe explained that this refers to the generation that, despite the double and redoubled darkness of exile, still strives to be “those who seek Your countenance,” and in a manner of “forever.” Seemingly, Noach’s sacrifices were also very lofty; why then did the covenant made with Noach (concerning the existence of the world), have to be based on the mesiras-nefesh of such a generation, including most recently the totally inexplicable episode that occurred with those on a mission for a mitzvah, and specifically after the service of the month of Elul etc. and the rejoicing and dancing with the Torah on Simchas Torah?! [To be continued.] Excerpt from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024
336
יום ועש"ק פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 1, 2024
12:54
התוכן [המשך] והביאור [מדוע לכר"ב עם נח הוצרך להיות ריח של מס"נ] עפ"י המבואר בענין "ויזכור אלקים את נח גו'" (שזה הי' עוד לפני וירח ה' וגו') שזכרון זה הי' מצד האהבה פנימית ועצמית, וזהו היתה הסיבה והכוונה פנימית גם להכר"ב עם נח על קיום העולם – שהנהגת העולם תהי' באופן של "לא ישבותו" שבזה מתגלה הענין ד"אני ה' לא שניתי" שמצד כח הא"ס, ובאופן שכל עניני העולם יסייעו לישראל בעבודתם באופן ד"לא ישבותו". והמשכת אמיתית הענין דא"ס הוא ע"י העבודה דמס"נ דוקא, שלמע' אפי' מעבודת הקרבנות, ולמע' אפי' מעבודת הקטורת, ועד לשלימות המס"נ בדרא דעקבתא דמשיחא, שלא מתחשבים עם כל ההעלמות וההסתרים ומניעות ועיכובים, ועומדים חזק על מעמדם באופן ד"סלה", למעלה משינויים; ע"י החלטות טובות בחודש תשרי לעבוד את ה' בתוקף, "אַז קיין זאַך וועט אים ניט קענען רירן", ובשמחה גלוי' (שפורצת כל הגדרים) – עי"ז נמשך מלמע' הענין ד"לא שניתי", ומתגלה הכוונה פנימית דטבע העולם לסייע לישראל בעבודתם גם בחיצוניות העולם וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 Synopsis The reason (why the covenant with Noach required the aroma of mesiras-nefesh): On the verse “And Hashem remembered Noach etc.” (which took place even before “Hashem smelled the aroma etc.”), it is explained that this remembering came from the inner, essential love; this was the cause for, and inner purpose of, the covenant made with Noach regarding the existence of the world as well: that the world should operate in an “unceasing” manner. Meaning, the eternalness of the Ein Sof and the fact that it is not subject to change should be revealed in the world in such a way that the world assists the Jewish people to perform their divine service in an “unceasing” manner. And this level of Ein Sof is drawn down specifically through the service of mesiras-nefesh, which transcends the service of the Korbanos, and even the service of Ketores. Especially the mesiras-nefesh of the generation of the footsteps of Moshiach, which despite all the concealment and all the challenges still stands strong “forever,” without any change. By deciding during the month of Tishrei to serve Hashem forcefully, in such a way that nothing can weaken one’s service, and doing it with revealed joy (which breaks through all barriers) – we draw down the level of “I have not changed” above, and reveal the inner purpose of the world’s nature – to assist the Jewish people in their divine service. 2 excerpts from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 (continued) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
337
יום א' פ' לך לך, ב' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום א' פ' לך לך, ב' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 3, 2024
11:21
התוכן העבודה המיוחדת בבואנו מחודש תשרי לחודש חשון מובנת עפ"י המבואר במדרש שהיציאה מחג הפסח לתקופה שלאח"ז, מהחורף לקיץ, היא יציאה ל"מקום קרוב", ואילו היציאה מהחג הסוכות לתקופה שלאח"ז, מהקיץ לחורף, היא יציאה ל"מקום רחוק". והביאור: רואים במוחש בכל "צבא" כפשוטו שישנם זמנים שבהם אנשי הצבא יוצאים ל"מקום רחוק" כדי לנהל מלחמה בפועל. וביחס לצבאות ה', "מקום רחוק" פירושו תקופה שקשה יותר לנהל את מלחמת היצר. והיא תקופת החורף, שכאשר יוצאים מחה"ס, הנה עד שיגיע "יום טוב" הבא עם הנתינת-כח והתזכורת ש"אתה בחרתנו מכל העמים וכו'", תעבור תקופה של ששה חדשים [בניגוד לתקופה שבין חה"פ לחה"ש, ובין חה"ש לתשרי]. וזוהי התקופה שבה שורר קור בעולם וזקוקים לבגדים מיוחדים כדי לא ליפגע מהקור וכו', ובנמשל – קור ביחס לעניני קדושה. וזהו מ"ש במדרש, שלפני היציאה ל"מקום רחוק", ישנה היו"ט דשמח"ת – שמחה גדולה ביותר, שזוהי הנתינת-כח המיוחדת, ה"בגדים המיוחדים", לקראת העבודה בתקופת החורף ולקיום תומ"צ בשמחה ובהידור. ג ' חלקים משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 Synopsis The Midrash states that after Pesach, when we go from the winter to the summer, it is like going to a “nearby place,” whereas when after Sukkos, when we go from the summer to the winter, it is like going to a “faraway place.” This is the special mission for Hashem’s Army during this time of year: in the army there are times when the soldiers go “faraway” for battle, and times when they are “nearby.” Spiritually, the “faraway place” is the time of year when it’s difficult to wage the battle against the yetzer hara – the winter, after we leave Sukkos and know that it’s going to be six whole months until the next Yom Tov. Therefore it is cold,and we need special “clothing” to not be affected by it etc. But the Midrash says that before we go to this “faraway place,” Hashem gives us the Yom Tov of Simchas Torah – an exceptionally joyous celebration, which is the “special clothing” that empowers us to embark on the service of the winter, and to fulfill the mitzvos with extra joy and hiddur. 3 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Noach, 2 Marcheshvan 5743 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
338
יום ב' פ' לך לך, ג' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' לך לך, ג' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 4, 2024
9:05
התוכן [דובר לעיל שאאמו"ר ז"ל נשלח לגלות ונשאר שם עד יומו האחרון. ההוראה מזה גם לבנ"י הנמצאים בארצות הרווחה:] המשנה אומרת "הוי גולה למקום תורה": דאע"פ שנולד ונתחנך בבית של יראים ושלמים, ונמצא בעיר ש"כולה סופרים", צ"ל "לך לך מארצך [מהרצונות שלך] וממולדתך [הרגילויות שלך] ומבית אביך [הרב שלימדו תורה] כדי להגיע ללימוד התורה כדבעי – "והי' ברכה". זאת אומרת, דאע"פ שצ"ל רצונות והם טובים בטבעם, אבל כל זמן שמתנהג כפי רצונותיו הטבעיים ואינו מעבד אותם (מלשון "עיבוד עורות"), נק' "לא עבדו"! ודוקא ע"י עיבוד רצונותיו ושינוי את טבעו העצמי, לך לך מארצך וגו', והולך ל"גלות", נעשה עי"ז עבד ה' – "והי' ברכה". ובכל יום ויום יש להמשיך ולהעלות בקודש, ולהוסיף על הלימוד התורה ועל ההידור בקיום המצוות דאתמול. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 Synopsis The lesson from my father’s exile – for those who find themselves in a place of prosperity: The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah.” Even if you were raised by G-d fearing parents, and you find yourself in a “city full of sages and scholars,” nevertheless, to truly study Torah properly and “be a blessing,” you must “Go forth from your land (your personal desires) and from your birthplace (your habits) and from your father’s house (your teacher who taught you Torah).” That is, one must have desires, and they must be positive desires. But as long as one acts according to his natural desires and doesn’t work on them, he is called “one who does not serve Him.” Only by working on one’s desires and changing his nature – by “going forth from your land…” and by “exiling yourself” – does one become a servant of Hashem. And every single day one must continue to ascend in holiness, increasing in Torah study and increasing the quality and quantity of his mitzvah observance, above and beyond his accomplishments of the day before. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
339
יום ג' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 5, 2024
9:52
התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלתשלישי דפ' לך לך "וגם ללוט ההולך את אברם הי' צאן ובקר ואהלים", עפמ"ש בגמ' (ב"ק צג, א.) "מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר מרי ניכסי ציבי משך דכתיב וגם ללוט ההולך את אברם וגו'" (זה שללוט הי' צאן וכו' הוא בגלל שהלך עם אברם): גודל המעלה והחשיבותדשכן טוב, ובמיוחד בענין החינוך (שהזמ"ג - התחלת שנת הלימודים לאחרי חודש תשרי) - החשיבות לשלוח הבנים והבנות לבית ספר שאברם הולך שם! ולא לאיפה שהולכים"אינשי" סתם. משיחת אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 Synopsis On the verse (at the beginning of shelishi of Lech Lecha), “And also Lot, who went with Avram, had flocks and cattle and tents,” the Gemara says (Bava Kama 93a): “From where is it derived what people say: Drag wood after a property owner? As it is written, ‘And also Lot, who went with Avram etc.’” The reason Lot had wealth is because he went with Avram. This teaches us the importance of having good neighbors, and especially when it comes to education (which is a timely issue, because this is the time of year when children begin attending school on a regular basis every day, after the month of Tishrei) – it is crucial to send one’s sons and daughters to a school that “Avram” goes to, not one where the “people” go. Excerpt from sichah of 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות החתן ר' לוי שי' והכלה מרת יהודית שיחיו פינסאן ליום נישואיהם בשעטומ"צ ד' מרחשון ה'תשפ"ה
340
יום ועש"ק פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 6, 2024
12:18
התוכן העולם נק' "דירה (לו ית')" ו"גן" ("באתי לגני"). "דירה", כפי שבנו וקישטו אותה כך היא נשארת, משא"כ ב"פרדס" (גן) גודלים אילנות, שעושים פירות, שלזה צריך טירחה יתירה. וזוהי מטרת מצב ה"ירידה" בעולם – שע"י עבודת האדם יתעלה העולם לשלימות נעלית יותר. וההוראה: כשיהודי טוען שמספיק לו שיעור בתורה וקיום המצוות כפי המוכרח – בשביל מה עליו לטרוח יותר?! אומרים לו שהוא נמצא בעולם שהוא "פרדס" – אין להסתפק במעמדו ומצבו הקודם אלא עליו לעלות בקודש. וכן בנוגע לעבודתו עם הזולת: כשטוען שמספיק לו להתעסק עם "תבואה" הגודלת לנ"ב יום – הוא יתעסק עם הזולת במשך נ"ב יום ורוצה לראות כבר אז פירות מעבודתו, ויותר אינו רוצה לטרוח .. אומרים לו: תפקידך בעולם, ב"פרדס", הוא להיות "האדם עץ השדה" [כמ"ש בפ' שופטים] – אילנות שעושים פירות – לעשות מהזולת "פרי", שבו יש גרעינים וכו' שמהם יגדלו עוד אילנות וכו'. ואע"פ שלזה צריך להתייגע יותר ולא רואים הפירות מיד, אבל, לכן, פירות האילן חשובים הרבה יותר מתבואה! ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 Synopsis The world is called a “dwelling” for Hashem, as well as a “garden” (“I have come to My garden”). The difference is that whereas a dwelling remains essentially in the same state as when it was built, an orchard (garden) by definition must grow, and it requires great effort. And this is the purpose of man’s service in the world – to elevate it through his service to a higher state. The lesson is that if a Jew argues, I’ll keep mitzvos and learn Torah as I must, but why should I work harder than that? – the answer is that he’s in an orchard, so he can’t leave things in their original state. Rather, he must elevate the world around him and ascend in holiness. Similarly, when it comes to working with others: One may argue that he wants to work only with “grain,” which grows quickly and requires less effort than fruit-trees, but “Man is a tree of the field” (as it says in Parashas Shoftim) – his job is to make fruit-bearing trees – to turn another person into a tree that bears fruits of its own, and those fruits in turn contain seeds that will grow into even more trees etc. And although it requires more work, and you don’t see the fruits right away, the result is fruits that are much more valuable than grain. Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
341
יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 20, 2024
9:56
התוכן 1) הוראה משםפ' עקב – "והי' עקב תשמעון", ופרש"י "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון", שיש לקיים גם מצוות שה"יצר" טוען שהם קטנות וקלות, כמו מצוות שילד קטן עושה, ובשכר זה "ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". 2) כשה"יצר" בא עם טענה אחרת לילד יהודי: 'כיצד הנך ממתין לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא תיכף ומיד, בשעה שאני (היצה"ר) מסתובב בחוץ ורואה מה נעשה בעולם, גלות קשה והרבה מכשולים וכו'', הנה התשובה לזה הוא בפסוק מפורש בשלישי דפ' עקב, "והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטוי'": כשם שיצי"מ היתה "כהרף עין", כמו"כ תהי' גם הגאולה העתידה!, ואין פלא בדבר שהרי "הם עמך ונחלתך!". ב' חלקים מהשיחות יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב ה'תשד"מ, להילדים והילדות – "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 Synopsis (1)Parashas Eikev begins: “And it will be, because (‘Eikev’) you will heed…”; and Rashi explains, “If you will heed the minor mitzvos which one tramples with his heels (‘eikev’): one must keep even the mitzvos that the yetzer argues are minor and unimportant, like the mitzvos performed by a young child, and in reward, “Hashem your G-d, will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers. (2) The yetzer comes to a Jewish child and argues: How can you be waiting for the true and complete Redemption and expecting it to come imminently, when I go around and see what’s happening in the world and the difficult exile with so many challenges etc. But the answer appears in an explicit verse in shelishi of Parashas Eikev, “But they are Your people and Your inheritance, which You brought out with Your great strength and with Your outstretched arm”: just like the Exodus from Egypt took place “in the blink of an eye,” so, too, will the coming Redemption. And it’s no wonder, because “they are Your people and Your inheritance.” Two excerpts from sichos of Tuesday, Parashas Eikev, 16 Menachem-Av 5744, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
342
יום ד' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 21, 2024
12:39
התוכן עה"פ ברביעי דפ' עקב"ובנ"י נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" פרש"י "מה ענין זה לכאן .. אלא אף זו מן התוכחה ועוד עשיתם זאת כשמת אהרן בהר ההר .. ונסתלקו ענני הכבוד יראתם לכם ממלחמת ערד ונתתם ראש לחזור למצרים וחזרתם לאחוריכם ח' מסעות .. שם נלחמו לכם בני לוי .. עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם וכו'". ועה"פ בהמשך השיעור "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי" פרש"י "בעת ההיא – בשנה הא' לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו .. וסמך מקרא זה לחזרת בני יעקן [אף שאכ"מ] לומר שאף בזה לא טעו בני לוי אלא עמדו באמונתם". וההוראה: בזמן שמתקרבים לגאולה ורוצים לדעת מי ימשיך עד הסוף ומי יהי' "יורד" ר"ל, הנה אלו שסוברים שיש להדמות לאומות העולם ולעשות "עגל הזהב" כמותם – "ככל הגויים בית ישראל" – נעשה מהם סוכ"ס "יורדים" מארץ ישראל ר"ל, ולא רק בגשמיות, אלא גם ברוחניות – בלי תפילין, כשרות ושבת כו', ודוקא "שבט לוי" שלא טעו בעגל מבטיחים שא"י יהי' "אַ אידישע לאנד"! [המשך יבוא] משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 Synopsis On the verse (in revi’i of Parashas Ekev), “And the Jewish people journeyed from the wells Bnei Yaakan to Moserah,” Rashi states: “What is the relevance of this here…this is also part of the reproof…When Aaron died on Hor Hahar…and the clouds of the glory departed, you were afraid of the war with the king of Arad. So you appointed a leader to return to Egypt, and you went back eight stations…There, the sons of Levi battled with you…until they forced you to return…” Then, on the verse, “At that time Hashem set apart the tribe of Levi,” Rash writes: “‘At that time’ – During the first year of your departure from Egypt, when you erred with the calf, and the sons of Levi did not err…This verse is juxtaposed to the retreat to Bnei Yaakan, to tell you that here, too, the sons of Levi did not err, but rather remained steadfast in their faith.” The lesson is: as we get closer to the Redemption, if we want to know who will continue on this path and who will become “yordim” (“descenders”) chas v’shalom, we see that those who think it’s necessary to follow the gentiles chas v’shalom and make a golden calf like them – eventually they “descend” from Eretz Yisrael, and not just physically but spiritually – ceasing to put on tefillin, ceasing to keep kosher and Shabbos etc. It is specifically “the tribe of Levi,” who didn’t err with the calf, who guarantees that Eretz Yisrael is a “Jewish land.” [To be continued.] Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום ההולדת שלו ט"ז מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות לזכות החתן הת' ישראל ארי' לייב שי' קיובמאן והכלה מרת חי'ה מושקא שתחי' ווילענקין לרגל בואם בקשרי השידוכין בשעה טובה ומוצלחת ולזכות הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש
343
יום ה' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 22, 2024
11:59
התוכן [המשך] אם רוצים שא"י תהי' מיושבת ביהודים – יש לכל לראש לשרוף את "עגל" הגוים ולידע שלא ככל הגוים בית ישראל ו"הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"! ולא שייך לעשות "פשרה" עם השו"ע ולהכניס דברים זרים של ה"עגל" בלי להוציא את הקב"ה... זה או העגל או הקב"ה! בסוף, אלו שהחשיבו את ה"עגל" חזרו לאחוריהם מההליכה לא"י! וההוראה מזה ששבט לוי נלחמו עמהם והחזירום – שאין להתייאש מיהודי: בנוגע לשמירת המצוות אין להתחשב עם כללי ה"דמוקרטי'" שאין להכריח אדם בניגוד לרצונו... הגאולה באה ע"י משיח ש"יכוף כל ישראל לילך בה"! זו הדרך לקבל את א"י! להגן על א"י בגשמיות לא מתחשבים ברצונו אלא מכריחים אותו, וכ"ש שכך צ"ל כדי להגן על הנשמה של א"י! א"י יכולה להתקיים רק ע"י שמירת המצוות! כאשר הורים מכים ילדיהם מושיבים אותם במעצר, אבל כאשר הם רוצים להכות את הנשמה של הילד פתאום אומרים שאין להתערב... בזה לא שייך "אחרי רבים להטות", כמו ששבט לוי הי' רק שבט א', והשבט הקטן ביותר. והצליחו – כי הנהגתם היתה מצד הנשמה! משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024 Synopsis [Continued.] If you want Eretz Yisrael to be inhabited by Jews – the first thing is to burn the “calf” of the gentiles and know that “the house of Israel is not like all the nations”; rather “it is a nation that will dwell alone, and will not be reckoned among the nations.” A Jew can’t have both; one either chooses the calf or chooses Hashem, and ultimately, those who followed the calf ended up turning around from Eretz Yisrael. And the Bnei Levi, who chased after them and fought them and brough them back, teach us that we must never give up on a Jew: when it comes to keeping mitzvos, there’s no place for “democracy” or the idea that you can’t force someone to do something against their will. To the contrary, the Redemption will come when Moshiach “compels the entire Jewish people to follow it”; this is the way to conquer Eretz Yisrael. When it comes to protecting Eretz Yisrael physically, a person isn’t asked whether he wants to join the army or not, but he is forced – and all the more so when it comes to protecting the soul of Eretz Yisrael. Similarly, when parents hit a child, they put the parents in jail, whereas if they want to “hit” the child’s soul, suddenly they say you can’t mix in to the parents’ decisions, but the reality is that protecting the child’s soul is even more important. And the Bnei Levi were one tribe, the smallest of the tribes, yet they succeeded, because their actions came from the soul. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 4724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024
344
יום ועש"ק פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד– ערב כ' מנחם-אב – שמונים שנה להסתלקות-הילולא של כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל נ"ע, אביו של הרבי –
יום ועש"ק פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד– ערב כ' מנחם-אב – שמונים שנה להסתלקות-הילולא של כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל נ"ע, אביו של הרבי –
Aug 23, 2024
12:08
התוכן התוועדות זו קשורה עם ההילולא של א' שמסר נפשו עבור הפצת התורה ומצוותי' בתנאים קשים ביותר, עד שסיבת פטירתו בטרם עת עפ"י טבע היתה יסורי המאסר והגלות. ומזה מובן שהלימוד שצ"ל מהתוועדות זו הוא לא להתחשב בשום מניעות ועיכובים על הפצת התורה והיהדות (ועד"ז שבע מצוות ב"נ), וסוכ"ס יראו שמנצחים אותם, וכמו שראו את הנצחון של בעל ההילולא אז, ומשנה לשנה מיתוסף בזה. דהנה נצחיות הנפש (שהעדר בריאת הגוף או מיתה לא יכולה לפגוע בזה) הוא דבר המתקבל גם בשכל הפשוט של אוה"ע, אבל החידוש בתורה הוא – שע"י ירידת הנשמה בגוף, הנה אח"כ עולה הנפש, ובפרט ביום היארצייט שהעלי' היא שלא בערך, שלכן נוהגים אז להוסיף ענינים מיוחדים לטובת ועילוי הנשמה. ובנדו"ד – להוסיף, ובאין ערוך, באותם ענינים שעליהם הוא מסר את נפשו, ולהתבונן בזה – מתוך שמחה – באופן ד"והחי יתן אל לבו" וכו'. משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 Synopsis This farbrengen is in connection with the passing of someone who gave up his life for spreading Torah and mitzvos under the most difficult circumstances. Indeed, the natural reason for the fact that he passed away before his time is because of the suffering of his imprisonment and exile. Therefore, the practical takeaway from the farbrengen must be to pay no heed to the challenges that may arise in spreading Torah and Judaism (as well as the Sheva Mitzvos Bnei Noach) but to carry on, and when one does so, he will eventually prevail – just as the baal haheilula prevailed back then. And his victory increases from year to year, because the Torah teaches that not only is the soul eternal (which even the gentiles accept), but moreover, after having come down into this world, it continues to be elevated from year to year. This is especially so on a yartzeit, when the soul rises incomparably higher (which is the reason for the special yartzeit minhagim performed in the soul’s merit). In our case, this means to increase, and in an incomparable fashion, in the activities to which the baal haheilula devoted himself, and “the living shall take it to heart” in a joyful manner. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס
345
יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 25, 2024
10:47
התוכן בהתוועדות דש"ק דובר אודות כנס השלוחים באה"ק, והוזכר דרגות שונות בשליחות: 1) מעשה השליח הוא דהמשלח. 2) כללות כח המעשה דהשליח הוא דהמשלח. 3) כל מציאות השליח היא מציאות המשלח. ועפ"י המבואר בדא"ח ישנה דרגה רביעית: הרצון והתענוג של המשלח הוא שתהי' מציאות ופעולת דהשליח, המעלה ד"קב שלו". והנה, אע"פ שהתואר "שליח" נאמר רק ביחס לחלק מהקהל, אבל באמת כאו"א מאתנו וכולם יחד הם "שלוחים" (ועבדים) של נשיא דורנו, שהוא השליח של נשיא העולם! אלא שישנם כאלו שזכו וקלטו זאת מיד וישנם כאלו שאצלם הדבר לוקח זמן, עד שישנם כאלו שהם ע"ד "ציפורניים", אבל גם הם מהווים חלק מהגוף, ויה"ר שיקלטו מהי מציאותם האמיתית ויתחילו מיד למלא תפקידם באופן המתאים. כמו שע"י הצפורן בודקים את סכין השחיטה שאין בו פגימה ויוכלו לשחוט בו, שעי"ז נעשה עלי' בבהמה ונעשה ראוי' לאכילת אדם, ועד"ז ענינו בעבודה – לבחון בעצמו אם יש בו "הרגש" להרגיש שמצב מסויים הוא ירידה עבורו ("פגימה"). ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 Synopsis At the farbrengen on Shabbos we discussed the Shluchim convention held in Eretz Yisrael, and we mentioned the three levels in shlichus: (1) The shliach’s action is that of the meshaleiach; (2) the shliach’s faculty of action is that of the meshaleiach, and (3) the shliach’s entire identity is that of the meshaleiach. And based on Chassidus, there’s a fourth level: where meshaleiach desires that the shliach have is own identity and actions, “his own measure.” Although the title “shliach” was used with regards to only some of the people in attendance, the truth is that we are all shluchim of the Nasi of our generation, who is a shliach of the Nasi of the universe – just that some merited to recognize it immediately, while for some people it takes time. Then there are some people who are like “fingernails,” but even they are part of the body, and may it be His will that they quickly come to realize their true identity and immediately begin to fulfill their roles properly. In halacha, a fingernail is used to check a shechitah knife and make sure it is free of blemishes; only then can the knife be used to shecht the animal for human consumption, thereby elevating the animal. Similarly, a person must determine if they have the sensitivity to feel whether something is a ”blemish” and a descent for him. Two excerpts from sichah of Sunday, Parashas Re’eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי
346
יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 26, 2024
11:33
התוכן בנוגע למ"ש בשני דפ' ראה "כי ירחיב ה"א את גבולך.. ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר וגו'", מביא רש"י את השיטה בזה שבמדבר נאסר להם בשר תאוה ודוקא משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה (ע"י שחיטה בכ"מ). והענין בעבודה: במדבר היו בנ"י במצב שקיבלו את כל צרכיהם (מן, בארה של מרים וכו'), והתעסקו בלימוד התורה ובתפלה ("ויהי בנסוע הארון וגו'"), לעומת זאת כשנכנסו לארץ התחיל הסדר דכיבוש הארץ והתעסקות עם ענינים גשמיים, חורש וזורע וכו' - "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ובזה נותן רש"י את הסדר בעבודה: כשעדיין נמצאים (לפני או) באמצע עבודת התפלה ולימוד התורה,"מדבר", אז אסור להיות (ראי', ובמילא ה)תאוה בענינים גשמיים, דוקא לאח"ז "כשנכנסים לארץ" ומתחילים להתעסק בכיבוש השבע (אומות -) מדות רעות והפיכת גשמיות לקדושה, ו"המתאבק עם מנוול מתנוול", שייך שתדבק בו תאוה לענינים גשמיים. אבל גם אז צריך להזהר "לא תאכל את הדם" - לא להכניס בזה הדם והחיות שלו. משיחת כ' מנ"א ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024 Synopsis On the verse in today’s Chumash, “When Hashem your G-d will expand your borders…and you will say, ‘I will eat meat,’ because your soul desires to eat meat etc.,” Rashi cites the opinion in the Gemara that non-sacrificial meat was forbidden in the desert, and it was only permitted to them after they entered the Land. In terms of Divine service: The Jewish people in the desert received their physical needs without toil, and instead spent their time in Torah and tefillah. But when they entered the Land they had to conquer it, and involve themselves plowing and sowing etc. And here Rashi provides a path for Divine service: at the beginning of the day when one is still in the “desert,” involved in davening and learning, he must not “see” – and therefore will not come to “desire” – physical matters. Only after he “enters the Land” and begins conquering the “seven nations” – transforming physicality and the seven evil traits to holiness – does he engage in physicality. And when he does so, “Anyone who wrestles with a filthy person becomes filthy,” meaning that some worldly desire for physical matters might stick to him. But even then, the Torah cautions that “you shall not eat the blood,” one’s shouldn’t invest his passion and life-force into it. Except from sichah of 20 Menachem-Av 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024
347
יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 27, 2024
9:41
התוכן ישנם "ליצני הדור" המלעיגים ממצות מזוזה ועל מה שמפרסמים שעי"ז שומר ה' על הבית ומה שבתוכו וכו'. יש לזכור מ"ש בהתחלת שו"ע "אל יבוש מן המלעיגים"! מפורש בשו"ע "מ"ע לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו וכו'". ואיתא בגמ' סנהדרין "רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת"! זה שיהודי הזה שכח כ"ז – מובן, כי (לפחות) מזוזה א' שלו פסולה! ויש לבדוק גם התפילין שלו, ובמילא חסר אצלו ב"שיעבוד הלב והמוח", אבל על אלו שאליהם בא בטענות - קשה: מדוע "מתבלבלים"?! הרי מפורש בשו"ע "אל יבוש מן המלעיגים", ועוד: מדוע שכחו הם מה שמפורש בגמ' ובשו"ע הנ"ל בגודל ענינה של מזוזה?! משיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 Synopsis There are “mockers of the generation” who mock the mitzvah of mezuzah and the idea that through mezuzah, Hashem guards the home and everything inside it etc. But it says clearly in Shulchan Aruch: “It is a mitzvah to write the passages of Shema and Vehaya im Shamoa and affix them to the doorpost of the entrance. One must be very careful with this, and anyone who is careful, his days and the days of his children will be prolonged….” Moreover, the Gemara says in Sanhedrin: “Rabbi Elazar says: any city that has even one mezuzah does not become an ir hanidachas!” The fact that this Jew forgot all this is understandable, because he has (at least one) invalid mezuzah in his home! And his tefillin should be checked, too, because the problem results from a failure to “subjugate the heart and the mind.” But the real question is to those who are flustered by his statements and wonder what to respond; why are they so flustered? It says clearly in Shulchan Aruch: “Do not be ashamed before the scoffers.” Moreover, why don’t they remember these explicit statements in the Gemara and Shulchan Aruch about the greatness of mezuzah? Excerpt from sichah of 13 Tishrei, night of Erev Sukkos 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
348
יום ד' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 28, 2024
10:38
התוכן 1) למרות שדובר כמ"פ שאין שום ענין להסתכל ללא הרף על איש פלוני וכו', ועאכו"כ בעת התפילה שעפ"י שו"ע צ"ל ההתבוננות ב"דע לפני מי אתה עומד" וכו' – לא הועילו הדברים, ואדרבה. ולכן: מכאן ולהבא או שזקני החסידם וכיו"ב ידאגו לתיקון הדבר, ואם לא, לא תהי' לי ברירה אלא לעשות זאת בעצמי וכו'... 2) מבואר בכ"מ אודות הפעולה שנפעלת באדם ע"י הראי' והסתכלות, הן לטוב והן למוטב, וזה חשוב במיוחד בנוגע לילדי ישראל בגיל החינוך. ולכן יש להשתדל שהצעצועים שנותנים לתינוק בדמות בעלי-חיים, ועד"ז בציורים שמראים לילדים כדי להקל עליהם הלימודים ובחוברות שלהם וכו' – יהיו הבעלי-חיים – טהורים. וזה נוגע ביותר כאשר מתכוננים לקיום היעוד דלעת"ל "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שיש להשתדל שכבר עכשיו תהי' ההנהגה מעין זה ולפעול בכ"מ האפשרי שישתמשו רק בציורים טהורים, ועוד יותר – קדושים. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 Synopsis (1) Though it’s been mentioned many times that one shouldn’t stare incessantly at a certain person, especially during davening when one must contemplate Hashem’s greatness and “Know before Whom you stand” etc. – it hasn’t helped, and quite the opposite. Therefore: from now on, either the elder Chassidim and the like will take care of the matter, or else I will have no choice but to do it myself… (2) It’s discussed in several places that a person is affected by what they see, and this is especially important when it comes to children. Therefore, effort should be made that when toys and children’s educational books and the like use pictures of animals, they should be kosher animals. Especially nowadays, when we are preparing for the coming of Moshiach, when “I will remove the spirit of impurity from the earth”: to prepare for that time of purity, it is important wherever possible to use only pure images, and moreover, holy ones. Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marchesvan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
349
יום ה' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 29, 2024
8:38
התוכן שיעור היומי בספר המצוות (וברמב"ם) עוסק בדיני קרבנות, ושם נאמר שקרבנות חייבים להיות "תמימים" (לא בעלי-מומין) ו"מובחרים". וההוראה: 1) גם כאשר עוסקים בענינים קדושים יש להקפיד שלא יהי' מעורב בזה שמץ של דבר איסור ח"ו (לדוגמא: גם כשמברכים על דבר מאכל יש לברר לפנ"ז את כשרותו). 2) כל דבר מצוה שהאדם עושה צריך לעשותו מן המובחר והחשוב שבנכסיו (לדוגמא: נתינת הצדקה צ"ל מן המובחר והמשובח) ומן המובחר והחשוב שבכוחותיו (לדוגמא: לעסוק בעניני יהדות מיד בתחלת היום כאשר כוחותיו הם במצב "מובחר"). וכ"ז יזרז בנין ביהמ"ק והקרבת הקרבנות. משיחת יום ב', ה' תשרי ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 Synopsis Today’s Sefer Hamitzvos (and Rambam) discusses how korbanos must be “whole” (unblemished) and “the choicest” (from the best one has). The lesson is: (1) Even when doing something holy, one must make sure nothing unholy gets mixed into it (e.g., when making a bracha before eating, one must also first make sure he isn’t eating anything not kosher); (2) a mitzvah must be done with “the choicest” – the best of what one has (for example, giving the best of his food to the poor) and the best of his ability (for example, devoting the morning, when one’s strength is renewed and fresh, to Hashem). This will hasten the coming of Moshiach when we will bring the korbanos in the Beis Hamikash. Excerpt from sichah of Monday, 5 Tishrei 5745, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן
350
יום ועש"ק פ' ראה (מבה"ח אלול), כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' ראה (מבה"ח אלול), כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 30, 2024
11:53
התוכן בתניא באגה"ק סי' ז' מדובר ע"ד הענין ד"מצוה דהוי זהיר בי' טפי". דאע"פ שכל יהודי מחוייב לקיים את כל מצוות התורה, וכמ"ש "אנכי ה' אלקיך וגו'", שהקב"ה פנה כביכול לכאו"א בפ"ע ואומר לו "אנכי ה' אלקיך וגו'", ועד"ז כל המצוות, מ"מ, יש לכאו"א מצוה מיוחדת שבה "זהיר טפי". ובלשונו של אדה"ז: "ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצוות מ"מ לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצוות". לדוגמא: החיוב לדאוג שגם הזולת יעסוק בתומ"צ הוא על כאו"א, אבל בנוגע להמרא דאתרא ה"ז "מצוה דהוי זהיר בי' טפי". בהגהות אאמו"ר על גליון ספר התניא שלו, מבאר ג' הלשונות "להעדפה וזהירות וזריזות" עפ"י קבלה. ובאותיות פשוטות: העדפה: שהאדם מתמסר בעשיית המצוה בלב ונפש, תנועת האהבה והחסד – קו הימין. זהירות: זהירות בקיום מל"ת, תנועת הגבורה והדין – קו השמאל. זריזות: ההחלטה שיש לקיים מ"ע או להזהר במל"ת באה מיד כמו שהיא לידי פועל – קו האמצעי, שלא משתנה בין קצה העליון לקצה התחתון. משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024 Synopsis Siman 7 of Iggeres Hakodesh discusses the idea of “the mitzvah in which one is especially vigilant.” Meaning, although Every Jew is obligated to keep all the mitzvos, nevertheless, everyone has a special mitzvah in which he is especially vigilant. As the Alter Rebbe writes, “And although every Jewish soul needs to be reincarnated in order to fulfill all 613 mitzvos, nevertheless this [heightened attention focused on a particular mitzvah] is necessary only for the sake of an additional increase, vigilance and zeal, with greater magnitude and greater vigor, doubled and redoubled above and beyond his vigilance in other mitzvos.” For example, while everyone is obligated to see to it that others engage in Torah and mitzvos, for a Rav, it’s a “mitzvah in which he must be especially vigilant.” In my father’s notes on the margins of his Tanya, he explains these three expressions, “increase, vigilance and zeal” according to Kabalah. In simple terms: “Increase” means one devotes himself to doingthe mitzvah with his heart and soul; this comes from the attribute of love and kindness, the “right line.” “Vigilance” means fulfilling the negative mitzvos by refraining from what is forbidden; this comes from the attribute of severity and judgment, the “left line”. And “zeal” means that as soon as one decides to do a mitzvah, he incorporates it immediately into practice; this comes from the attribute of the “middleline,” which runs directly and unchanged from top to bottom. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024
351
יום א' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Sep 1, 2024
10:22
התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": ענינו של השופט הוא לתת הוראות כיצד לנהוג והשופטים ממנים שוטרים להשגיח ע"ז. וכ"ה בנוגע לכל בית יהודי פרטי, שכל ראש משפחה הוא בדוגמת ה"שופט וה"שוטר" ביחס להנהגת בני-ביתו. ועד"ז בנוגע לכל ילד יהודי, שהוא צ"ל ה"שופט" וה"שוטר" בנוגע להנהגתו הפרטית ובנוגע לחדרו הפרטי שבו נמצאים הספרים שלו וקופת צדקה, שהכל יהי' מונח בסדר הראוי, כמו שצ"ל בימי החול וכמו שצ"ל ביום השבת. וצריכים להעמיד "שופטים" ו"שוטרים" "בכל שעריך" – העינים, אזנים, הפה וכיו"ב – שדרכם יכנסו ויצאו רק ענינים הקשורים עם תומ"צ. וכ"ז מחזק את הקשר לאבינו שבשמים. וכך נעשה חדרו הפרטי של כל ילד יהודי "מקדש מעט", שהקב"ה יהי' בו ה"שכן", ועוד יותר – הבעה"ב, ומובן ש"שכן" ו"בעה"ב" כזה מביא אתו מתנות טובות לאלו הנמצאים בחדר... [ועוד]. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' שופטים, כ"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024 Synopsis Parashas Shoftim begins: “You shall set up judges and officers for yourself in all your gates…”: the role of a judge is to show the people how to behave, and the judges appoint officers to keep order in the city etc. The same applies to every Jewish house, where the head of the family is like a “judge” and “officer” with regards to his family’s conduct. Similarly, every Jewish child must be a “judge” and “officer” over his own behavior and over his own room, making sure everything in his room, his sefarim and his tzedakah box etc., are arranged in an orderly fashion (for example, the tzedakah box should be high up on Shabbos so he doesn’t touch it). And these “judges” and “officers” must be set up in “all your gates” – the “gates” being the eyes, ears, and mouth – making sure that only matters of Torah and mitzvos enter and exit through them. All this strengthens their connection to our Father in heaven, and in this fashion, every Jewish child’s room becomes a “Minor Mikdash,” and Hashem becomes his “Neighbor,” and moreover Hashem becomes the “Owner,” and obviously a “Neighbor” and “Owner” like that brings good gifts…. 2 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Shoftim, 28 Menachem-Av 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024
352
יום ב' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Sep 2, 2024
7:06
התוכן הביאור במנהג ש"תורה היא" שביום א' דר"ח אלול "תוקעין להתלמד" משא"כ החיוב לתקוע מתחיל ביום ב' דר"ח: עיקר ענין התשובה (התוכן דתקיעת שופר) הוא בחודש אלול, חודש התשובה, שמתחיל ביום בדר"ח – א' אלול, ולאידך: כללות ענין התשובה הוא על "מפני חטאינו גלינו מארצנו" שבחודש אב שלפנ"ז, וכן יש בחודש אב את הענין ד"והפכתי אבלם לששון" – העבודה עם הלעו"ז וכו', ולכן ההכנה לתשובה שבחודש אלול היא, ה"תוקעין להתלמד" והתשובה על ה"מפני חטאינו" והעבודה עם הלעו"ז, כמו שזה ביום השלושים של חודש אב שהוא יום א' דר"ח אלול. משיחת אור לא' דר"ח אלול ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 Synopsis The custom is that on the first day of Rosh Chodesh Elul, “one blows for practice,” whereas the obligation to blow shofar begins on the second day of Rosh Chodesh. The reason is: the main time for teshuvah is during the month of Elul, which begins on the second day of Rosh Chodesh. On the other hand, the reason we need teshuvah in the first place is the fact that “Because of our sins, we were exiled from out land,” which is connected to the month of Av. At the same time, in the month of Av we find an aspect of “transforming their mourning into gladness,” which is the service of transforming unholiness. Therefore, the way to prepare for the teshuvah of the month of Elul is the “blowing for practice,” the teshuvah and transforming unholiness, in the manner of the thirtieth day of the month of Av, which is the first day of Rosh Chodesh Elul. Excerpt from sichah of the first night of Rosh Chodesh Elul 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן
353
יום ג' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ד
Sep 3, 2024
9:02
התוכן מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת התפילה צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.] משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024 Synopsis It’s explained at length in Kuntres HaTefillah and elsewhere that davening must be prefaced by contemplation etc., and in essence, it’s an explicit halacha in Shulchan Aruch: “Before tefillah one should think about the exaltedness of Hashem and the lowliness of man.” Yet despite all this, people don’t give it proper attention. This contemplation must be done in such a way that it leaves a noticeable impression upon one’s davening, so that he feels like “a servant before his master. Ostensibly, the same obligation applies to all three tefillos; although you can argue that it leaves an impression for the whole day, and therefore it isn’t necessary for Mincha and Maariv – the truth is you can’t say that in this case, because the contemplation before davening isn’t just a preparation for davening, but an inherent component of davening itself. At any rate, for Shacharis, contemplation is certainly necessary. And to offer a defense for those who don’t do it, it can be said that when someone davens with a Minyan, his obligation is satisfied if someone else in the Minyan did the contemplation beforehand etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024
354
יום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ד
Sep 4, 2024
11:09
התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים"תמים תהי' עם ה' אלקיך" – שיש להתנהג עם ה' ב"תמימות" ללא התחכמויות וערמומיות, ובלי להתפעל מעצת היצר, וגודל ההבהלה וחילול ה' באמירת שקר (להורים ומלמדים וכו') בפנים של הקב"ה ש"נצב עליו .. ובוחן כליות ולב וכו'"! ["'ס'דאָך 'הנה ה' נצב עליו! לעבן דיר שטייט דער אויבערשטער! 'ובוחן כליות ולב', און ער קוקט זיך צו, אַז בשעת מ'פרעגט ביי דיר צו האָסטו נעכטן געגעסן פאַר וואַשן די הענט, וועסטו זאָגן ר"ל אַ ליגן?! . דו ביזט 'מעשה ידי להתפאר!', זאָלסט וויסן זיין אַז דער אויבערשטער ערוואַרט פון דיר און וויל פון דיר זאָלסט זיך אַזוי אויפפירן אַז דער אויבערשטער זאָל זיך קענען שיינען און באַרימען זיך מיט דיר. . האָסטו די חוצפה ר"ל מחלל זיין שם שמים פאַר דעם אויבערשטן'ס אויגן, בשעת דער אויבערשטער שטייט לעבן דיר?! ., מיט'ן אויבערשטן מאַכט מען ניט ר"ל קיין 'טריקס'!! . . ס'אָבער דאָ 'עין רואה ואוזן שומעת!", הנה ה' נצב עליו! . און בשעת מ'זאָגט אַ ליגן – זאָגט מען דאָס דעם אויבערשטער אין פנים אריין ר"ל!!!"]. משיחת יום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג לילדים דמחנות קיץ יומיים, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2024 Synopsis It says in Revi’i of Parashas Shoftim, “You shall be wholehearted with Hashem your G-d” – one must act sincerely with Hashem, without any tricks and without listening to the arguments of the yetzer. To do an aveirah and then deny it is to lie right to Hashem’s face, Rachmana litzlan,because “Hashem stands over him…and searches his mind and heart” to see if, when asked if he ate yesterday before washing his hands, he will admit it, or Rachmana litzlan have the chutzpah to desecrate Hashem’s Name by denying it etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5743 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2024
355
יום ה' פ' שופטים, ב' אלול, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' שופטים, ב' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 5, 2024
12:16
התוכן בתחלת פי"א מהל' מלכים מביא הרמב"ם ג' ראיות מן התורה על ביאת המשיח. הראי' השלישית היא: "אף בערי מקלט הוא אומר [כמ"ש בחמישי דפ' שופטים] ואם ירחיב ה"א את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו', ומעולם לא הי' דבר זה וכו'". ביאור הטעם שהרמב"ם מביא ראי' זו בהלכה בפ"ע ולא בהלכה שלפנ"ז ביחד עם ב' ראיות הראשונות: ענין זה, שלעת"ל יצטרכו (עוד) ערי מקלט להורגי נפש בשגגה, היא גם ראי' למ"ש בהלכה שלאח"ז שבימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג" שלכן משיח לא צריך לעשות אותות ומופתים ולחדש דברים וכו'. אלא מכיון שיש לומר שהצורך בערי מקלט לעת"ל הוא עבור הורגי נפש בשגגה בזמן הזה, וכוונת הפסוק היא שכאשר קיני קניזי וקדמוני יצטרפו לא"י יוסיפו שם ג' ערי מקלט עבור הורגי נפש בשגגה שם בזמן הזה, ולכן לא מביא הרמב"ם שם ראי' זו בפירוש (מפסוק בתורה) אלא את הראי' מבן-כוזיבא וכו'. אבל כיון שמסתבר שהצורך בערי מקלט לעת"ל אינו עבור הורגי נפש בשגגה בזה"ז – כי א"כ מדוע יש צורך להוסיף לעת"ל עוד ג' ערי מקלט בקיני קניזי וקדמוני, הרי גם בזמן ביהמ"ק גרו שם בנ"י והשתמשו בהשש ערי מקלט שבא"י?! – אלא עבור הורגי נפש בשגגה לעת"ל, ולכן מביא הרמב"ם הראי' (לביאת המשיח) מערי מקלט בהלכה בפ"ע, כי עכ"פ אפשר להביא ראי' מזה גם למ"ש בהלכה שלאח"ז. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בלק, שבעה עשר בתמוז (נדחה) ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2024 Synopsis At the beginning of Chapter 11 of Hilchos Melachim, the Rambam brings three proofs from Chumash for the coming of Moshiach, the third of which states: “Similarly, with regard to the cities of refuge, it says [in Chamishi of Parashas Shoftim], ‘When Hashem your G-d will expand your borders…you must add three more cities etc.’ This command was never fulfilled etc.” Why does the Rambam put this proof in its own halacha, instead of combining it in the same halacha as the first two proofs? The answer is as follows: the fact that cities of refuge (which are for people who kill unintentionally) will be needed in the future era, also serves as proof for what the Rambam says in the next halacha – that Moshiach won’t have to perform any miracles and wonders because the world will continue to follow its orindary course. Now, the Rambam doesn’t explicitly cite this verse as proof that the world will follow its ordinary course, because it could also be explained that the cities of refuge in the future will be needed for people who killed unintentionally in the current era; therefore, he instead brings proof from the story of Ben Kuziva etc. Nevertheless, since on the other hand it stands to reason from the plain meaning of the verse that the cities of refuge at that time will be needed for unintentional killings committed in the future (because even when the Beis Hamikdash stood, Jews lived in the lands of the Keini, Kenizi, and Kadmoni, but relied on the cities of refuge within Eretz Yisrael proper) – therefore the Rambam brings this proof from the cities of refuge in its own halacha, to associate it with the following halacha, because it is at least a possible proof for his approach in the subsequent halacha that the world will continue to follow its ordinary course. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Balak, 17 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2024
356
יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ד
Aug 19, 2024
9:43
התוכן ענינו המיוחד של ט"ו באב מפורש בסיום מס' תענית "לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ, שבהן בנות ישראל יוצאות וכו'". ובכל שנה חוזרים ונפעלים כל הענינים הקשורים עם ט"ו באב. ויתירה מזו: ע"פ ציווי התורה "מעלין בקודש" – מובן שמידי שנה נוסף עילוי בזה. וענין זה מודגש גם גם ע"פ המשך דברי הגמ' שאר ד' או ה' הטעמים על היו"ט דט"ו באב הקשורים עם מאורעות שאירעו החל מהתקופה שבה היו בנ"י במדבר – "כלו מתי מדבר", ועד התקופה שלאחרי חורבן בית שני – "יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה". ולכאו', מכיון שבהיות בנ"י במדבר הי' כבר ט"ו באב יום של שמחה, למה זקוקים לטעמים נוספים?! ועד ל-ה' או ו' טעמים! והביאור – בפשטות: כאשר ישנו מאורע נוסף של שמחה – אזי השמחה היא גדולה יותר. ונמצא, שמהזמן שט"ו באב נקבע ליו"ט בהיות בנ"י במדבר – הנה מזמן לזמן ניתוספה שמחה בט"ו באב – "מעלין בקודש"! משיחת אור לט"ו באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 Synopsis The significance of the 15th of Av is explained at the end of Masechta Taanis, “There were no festivals for the Jewish people like the fifteenth of Av and Yom Kippur, on which the daughters of the Jewish people would go out etc.” Every year, the theme of the 15th of Av recurs, and moreover, in accordance with the requirement to “ascend in holiness” – it becomes greater every year. We see this in the fact that the Gemara gives five reasons for the celebration of the 15th of Av, including events spanning the time from when the Jewish people were in the desert (“the deaths in the desert ceased”) until after the destruction of the second Beis Hamikdash (“the slain of Beitar were brought to burial”). Seemingly, if the 15th of Av was already a Yom Tov in the time of the desert, why do we need additional reasons? The answer is simple: when you have more causes for celebration, the celebration is greater. Thus, from the first time the 15th of Av was established as Yom Tov in the desert, the celebration continues to increase, “ascending in holiness.” Excerpt from sichah of 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
357
יום א' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 8, 2024
10:28
התוכן מעלת חודש אלול נתבאר ע"י אדה"ז "עפ"י משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו וכו'". משל זה מובן גם לילדים, שכן כשיאמרו לכם שמלך המדינה נמצא בשדה וניתן להגיש אליו בקשות והוא ישמח למלאותם וכו', בודאי שכ"א מכם יעזוב כל עניניו וירוץ למלך! אומרת "תורת אמת" שכ"ה המציאות בהנהגת ה' בחודש אלול! ואע"פ שלא רואים א"ז בעיני בשר, הרי אדרבה – מכיון שהסיבה שלא רואים א"ז היא גדלות המלך, הרי זה, שמ"מ מקבלו בסבר פנים יפות, מעורר אצלו עוד יותר האהבה אליו, ומקבל ע"ע החלטות טובות להתנהג כרצונו וכו'. משיחת בדר"ח אלול ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 Synopsis The special quality of the month of Elul is expressed by the Alter Rebbe with the parable of a king who goes out to the field where anyone can greet him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., after which the people follow him to the city etc. This parable can be understood by children: certainly, when they are told that the king of the country is in the field and that they can go to him and ask for whatever they need, and that he will happily fulfill it etc. – they will put everything aside and run to the king. The Torah of Truth tells us that this is what Hashem does in the month of Elul. And although we don’t see it with our physical eyes – that is only because of how lofty the King is – a fact which awakens their love for the King even more, and motivates them to resolve to behave as Hashem wants etc. Excerpt from sichah of second day of Rosh Chodesh Elul 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
358
יום ב' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 9, 2024
8:20
התוכן א) תוכן המזמור לדוד ה' אורי וגו' שאומרים בחודש אלול: ה' מאיר ("אורי") את חיי היום-יום של כל יהודי, ומושיע לו ("ישעי") וכו' עד לסיום המזמור "קוה אל ה'" – הבטחון בה'. ב) הוראה ממ"ש בשני דפ' כי תצא בענין אהבת ישראל: "לא תראה את שור אחיך גו' נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", ועוד יותר: אפי' "אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו" מ"מ אסור להתעלם ולהמנע מלעזור לו! ועד"ז ברוחניות הענינים: אי אפשר להתעלם מאף יהודי ש"נאבד" לו משהו בהנהגתו עפ"י תומ"צ, ואפי' מיהודי ש"לא קרוב .. ולא ידעתו", עד ש"מחזירים" לו א"ז וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' תצא, ד' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024 Synopsis (1) During the month of Elul we recite L’dovid Hashem Ori, which expresses how Hashem illuminates (“ori”) the daily life of every Jew, and how Hashem saves him and helps him (“my salvation”), and then it concludes with the trust in Hashem (“Put your hope in Hashem”). (2) A lesson for Ahavas Yisroel from Sheini of Parashas Ki Seitzei: The verse says, “You shall not see your brother’s ox or sheep straying and ignore them; you shall return them to your brother.” Even if “your brother is not close to you or if you do not know him…” nevertheless it is forbidden to hide and refrain from helping him. Similarly in the spiritual sense: One cannot hide from any Jew who has “lost” something in terms of keeping Torah and mitzvos; even if “he is not close to you…or if you do not know him…” you must “return it” to him etc. 2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Ki Seitzei, 4 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024
359
יום ג' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 10, 2024
8:42
התוכן ההוראה ממ"ש [בשלישי דפ' כי תצא] "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך וגו'": כשיהודי עובר לעבודה חדשה, "בית חדש", הנה כדי להיות בטוח שיוכל לעמוד מול הנסיונות בעבודה החדשה ושלא "יפול הנופל", עליו להעמיד לעצמו "מעקה" של "עשר טפחים" – להגדיר א"ע באופן חדש בכל עשר כחות נפשו. ועפמ"ש בגמ' עה"פ "ובנית ביתך" 1) זה גמרא 2) מעשים טובים 3) דרוש וקבל שכר, נמצא ד"עשיית מעקה" וזהירות זו צ"ל (לא רק כשהעבודה חדשה היא בעניני חול, אלא) אפי' במי שלומד תורה ע"מ להבין ולהשיג (גמרא), כדי לשמור שהשכל לא יוביל אותו בדרך עקלתון עד ש"יפול הנופל". ואפי' כשעוסק ב"מעשים טובים". ואפי' מי שלומד תורה באופן של "דרוש וקבל שכר" לעת"ל, דרגא הכי נעלית, צריך גם את "עשיית המעקה" והזהירות לשמור על כל עשר כחות נפשו! וזה שמברכים על עשיית מעקה מוכיח שדבר ברור שיש לכ"א הכח לזה כו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024 Synopsis The verse states (in shelishi of Parashas Ki Seitzei), “When you build a new house, you shall make a guardrail for your roof…”: When a Jew moves takes on a new service (“a new house”), he must put up a “guardrail” to protect himself, so that he will be able to withstand the challenges of his new mission (“so that the one who falls will not fall”). And the guardrail must be ten tefachim high – protecting all ten faculties of the soul. The Gemara offers three interpretations of the verse “…you shall build your house”: (1) it refers to studying Gemara; (2) it refers to good deeds; (3) it means “expounding [upon Torah] and receiving reward.” Accordingly, a guardrail is necessary not only when the “new house” is in the mundane realm; rather, even when someone begins to study Gemara (learning to understand and grasp), he must put up a guardrail to ensure that his intellect doesn’t lead him astray, and similarly when it comes to good deeds. Moreover, even someone who learns Torah on the highest level “expounding and receiving reward” in the future (i.e., he isn’t concerned with what he gains from it now) – he, too, needs a guardrail to protect all ten faculties of his soul. And the fact that we are obligated to make a bracha upon putting up the guardrail indicates that one obviously has the power to do it etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024
360
יום ד' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 11, 2024
11:12
התוכן א) ספר יד החזקה להרמב"ם קשור עם הגאולה העתידה שכן סיומו וחותמו הוא בהלכות הקשורות עם מלך המשיח. ב) בשיעור רמב"ם היומי נאמר: "מזבח שנפגם נפסלו כל הקדשים שהיו שם שחוטין במקדש שעדיין לא נזרק דמם שהרי אין שם מזבח לזרוק עליו וכו'" (דכשם שקרבנות, והכהנים המקריבים אותן, צ"ל באופן של תמימות, כמו"כ צריך גם המזבח להיות שלם, וכאשר נפגם המזבח נפסלו הקרבנות), אבל "קדשים חיים שהיו שם.. לא נפסלו.. שאין בעלי חיים נדחין". ההוראה הנפלאה: כאו"א מישראל הוא בבחי' "בעלי חיים" כיון שקשור עם ה' מקור החיים, וזה מתבטא בפועל ע"י קיום התורה "תורת חיים" וקיום המצוות עליהם נאמר "וחי בהם" - וכין שכן הרי בכל מצב, גם כאשר המזבח פגום וכו', "אינו נדחה"! משיחת צום גדלי' ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 Synopsis (1) The connection between the coming of Moshiach and the Rambam’s Yad Hachazakah – which concludes with the halachos pertaining to Moshiach. (2) Today’s Rambam states: “When a mizbeach became damaged, all of the kodashim in the Sanctuary that had been slaughtered, but whose blood had not been cast on the mizbeach, are disqualified, for there is no mizbeach on which to cast the blood” (i.e., just as the korbanos and the kohanim must be without blemish, so must the mizbeach be without blemish). However, “kodashim that were alive…are not disqualified…for living animals are not disqualified.” This teaches us a wondrous lesson: Every Jew is “alive” by virtue of his connection to Hashem, the Source of Life – and this is expressed practically by his keeping the Torah of life and the mitzvos, of which it says, “and live by them.” And because he is alive, in every situation, even if the mizbeach is damaged, “he is not disqualified.” Excerpt from sichah of Tzom Gedalia 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק
361
יום ה' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 12, 2024
10:38
התוכן בדיני גט [שבחמישי דפ' כי תצא] מצינו ב' קצוות 1) לדעת ב"ש, וי"א שהלכה כב"ש, אפי' "הקדיחה תבשילו" אסור לגרשה (אא"כ מצא בה ערות דבר), ואף לדעת ב"ה שמותר לגרשה אם הקדיחה תבשילו מוסיפים שבפועל "לא ימהר לגרשה" [ומובן ההשתדלות לקיום הנישואין, כדי שהברכה בנישואיהם ("בני עדי עד") לא תהי' לבטלה וכו']. 2) אם גירשה בפועל - "מה שעבד - עבד" ואין עליו שום מצוה להחזיר אותה וכו'. וההוראה: 1) כאשר א' התחיל בהשג"פ שליחות מסויימת בהפצת היהדות, ויש לו קשיים בזה, והעבודה "לא מצא חן בעיניו", ו"הקדיחה תבשילו" - הוא לא מצליח וכו' - "אסור לגרשה" - אסור לעזוב את השליחות! ועכ"פ "לא ימהר לגרשה", כי בכחו, אם ישתדל באמת, להתגבר על הקשיים, ויתברר לו שהם רק נסיונות ובאמת אין בהם ממש. 2) אם בפועל כן הי' "גירושין", הנה "מה שעבד - עבד", הגירושין הם בתוקף, ובמילא חייב ["להנשא שנית":] להמשיך בשליחות חדשה ולנצל בה את כל כחותיו, ועי"ז מתכפר גם על מה שמעל בשליחותו הראשונה. משיחת כ' מנחם- אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024 Synopsis In the laws of gittin (based on Chamishi of Parashas Ki Seitzei) we find two opposite extremes: (1) According to Beis Shammai (and some say the halacha here follows Beis Shammai), it is forbidden for a man to divorce his wife unless he “found unseemly conduct in her); even according to Beis Hillel who holds that one may divorce his wife even if “she burned his dish,” still, “he should not rush to divorce her” (effort should be made to keep the marriage intact so that the blessing made at their wedding (“an everlasting edifice”) won’t be in vain etc.). (2) If he did divorce her, “what he did is done,” and he has no mitzvah to remarry her. The lesson is: (1) When by Hashgacha Pratis someone has begun a certain shlichus in spreading Yiddishkeit, and he finds it difficult – “she did not find favor in his eyes”; “she burnt his dish,” i.e. he hasn’t found success – still “it is forbidden to divorce her” – he may not abandon the shlichus. At the very least, “he should not rush to divorce her” because it is within his ability, if he truly tries, to overcome the difficulties, and then he will find that they were only a test without any substance. (2) If it happened that he did “divorce” it, then “what he did is done,” and now, since “It is not good for man to be alone,” he is obligated to find a new shlichus and utilize all his potential – and in this way he will also atone for betraying his first shlichus. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024
362
יום ועש"ק כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 13, 2024
11:13
התוכן נוסף על השייכות בין האיש לאשה שנפעלת ע"י ענין ה"קידושין", הנה "קידושין" הוא ע"ש שעי"ז "אסר לה אכולא עלמא כהקדש", וזה נפעל ע"י "שלשה דרכים – בכסף בשטר וביאה". קנין "כסף" – הו"ע חיצוני שיכולה לקנות בזה חיות נפשה, וכן "שטר" – לא צ"ל אפי' שוה כסף, אלא מספיק שכתוב בו כמה מילים וכו'. אבל "ביאה" ענינה שייכות פנימית. והנה מכיון שהתורה קודם שירדה למטה היתה למעלה, מובן שכל ענינים אלו קיימים גם ברוחניות, והיינו, ב"קידושין ונישואין" שבין ה', ה"בעל", ובנ"י, ה"אשה", ב"יום חתונתו זו מ"ת": יהודי צריך להסתכל "אכולא עלמא" כדבר שאסור לו "כהקדש" (אא"כ מברך ע"ז). ובפרטיות ישנם "ג' דרכים" איך נוצר הקשר בין ה' ובנ"י: רוב המצוות האדם עושה בנכסיו (עניניו החיצוניים) – "כסף". מצוות שהאדם עושה בכוחות הנפש, ובעיקר כח החכמה שבו – לימוד התורה שנק' "שטר". ומצוות שבגופו (שאא"פ לעשותם ע"י שליח) – "ביאה". וכיון שקבלת התורה צ"ל בכל יום "כחדשים", שבכל יום מתחדש הענין ד"האשה נקנית", צריך כאו"א, ובפרט תלמידי הישיבה, להחליט מחדש שה"עלמא" אסור לו כהקדש, והעסק שלו הוא רק בא' מג' דברים הנ"ל. משיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז ה'תשכ"ג, תלמידי ישיבת "נר ישראל" בטאָראָנטאָ, קאַנאַדא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024 Synopsis When a man marries a woman, “he makes her forbidden to the rest of the world like hekdesh,” and this is effected in “three ways – with money, with a document, and with relations.” “Money” is something external, which one can use to purchase his needs; similarly, “a document” merely needs to have some words written on it. But “relations” is an inner connection. Since the Torah comes from above, it is understood that all these concepts exist spiritually as well, namely, in the “kiddushin” between Hashem and the Jewish people “‘On his wedding day’ – this refers to the giving of the Torah”: A Jew must view “the rest of the world”as something forbidden to him “like hekdesh (i.e., he may use it only when it involves a bracha etc.). Specifically, there are “three ways” by which the bond between Hashem and the Jewish people is forged: Most mitzvos are performed with a person’s property (the external aspects of his life) – “money.” Then there are mitzvos performed with the faculties of his soul, primarily his chochmah – Torah study, which is called a “document.” Then there are mitzvos performed with the body (which cannot be done through a shliach), which are akin to “relations.” Since the Torah must be received every day “like new,” meaning that this kiddushin must take place every day – therefore, a person, and especially a yeshiva student, must resolve every day anew that “the world” is forbidden to him like hekdesh, and that his involvement in it will be only through one of these three ways. Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Chukas, 3 Tammuz 5723, to students of the Ner Yisroel yeshiva of Toronto, Canada For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024
363
יום א' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ד
Sep 15, 2024
9:12
התוכן יום א' בשבוע קשור עם פ' ביכורים [שבתחילת פ' כי תבוא] שצ"ל "מראשית כל פרי האדמה". והענין: יום א' בשבוע קשור עם התחלת הבריאה, שהעיקר ו"ביכורים" של הבריאה הוא אדם הראשון. ובעבודה: כ"א מישראל צריך לעשות מכל דבר בעולם "ביכורים" לה'. והנה ב"ביכורים" נותנים לה' רק "מראשית ולא כל ראשית", אבל בנתינת הצדקה נותן האדם כל חיי נפשו לה'! אלא שנתינת הצדקה צ"ל בחביבות יתירה כאילו היא המצוה הראשונה שזכה לקיים בחייו! יום זה הוא גם יום "העשירי יהי' קודש" שבחודש אלול, שאלול קשור עם כללות עבודת האדם וכו' ואז נמצא "המלך בשדה". וההוראה: העבודה בחודש אלול בכל הענינים האמורים הוא באופן שמקשר עשר כחות נפשו עם הנקודה הפנימית (הראשון) שבנפש. משיחת יום א' דפ' כי תבוא, י' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 Synopsis The first day of the week is associated with the mitzvah of Bikkurim [at the beginning of Parashas Ki Savo], which are brought “from the first of all the fruit of the earth”: Sunday marks the beginning of creation, including the “Bikkurim” of creation – Adam Harishon. In terms of Divine service: A Jew must turn everything in the world into “Bikkurim” for Hashem. While it’s true that in the mitzvah of bikkurim one gives “from the first and not all the first,” whereas in the mitzvah of tzedakah one gives his entire soul to Hashem (by giving away money that he earned with his very life, and which he could use to purchase his needs) – even the mitzvah of tzedakah must be done in a manner of Bikkurim – as though it is the first mitzvah one merits to fulfill in their life. Today is also the tenth day – “the tenth shall be holy” – of the month of Elul. The lesson is that the service of the month of Elul must be done in a way that connects the ten faculties of the soul to the inner core (“first”) of the soul. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Savo, 11 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
364
יום ב' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ד
Sep 16, 2024
10:18
התוכן א) י"ג אלול הוא יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובכל שנה ניתוסף אצלו עילוי בזה, ו"בתר רישא גופא אזיל". ב) איתא בשו"ע אדה"ז "שחכמים הראשונים תקנו בזמן שבהמ"ק הי' קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל.. ומי"ד באלול ואילך ידרשו בהלכות החג.. כדי להזכיר את העם וכו'". ומוסיף ש"תקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב הבית וכו'". וזה מתאים עם הפתגם ש"לפני נשמות גבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל" מצד היותם קשורים עם עצמו"ה וכו'. ואע"פ שאלו הם דרגות גבוהות אבל זה שייך גם לכאו"א מישראל וכו'. והמעשה הוא העיקר: יש לעורר אודות הלימוד בהלכות החג, וכן להשתדל לספק לכאו"א את צרכי החג, וכמו"כ את צרכי החג דר"ה עפמ"ש בנוגע לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר לא נכון לו". ב' חלקים מהתוועדות יום ד' פ' תבוא, י"ג אור לי"ד אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 Synopsis (1) 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe, the Nasi of our generation, something which gets stronger every year, and “the body follows the head.” (2) The Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch: “In the era of the Beis Hamikdash, the Sages of the early generations ordained that communal lecturers begin publicly expounding the laws of the festivals 30 days before the festival…from the fourteenth of Elul they should expound the laws of Sukkos…to remind the people etc.” And he adds, “This ordinance did not cease from the Jewish people even after the destruction of the Beis Hamikdash etc.” This aligns with the saying that “In the presence of the lofty souls like Rash”bi, the Beis Hamikdash was not destroyed at all” because they were connected to the Divine essence and core etc. Even though these are very lofty levels, this is relevant to every Jew. As a practical matter, a focus should be placed on studying the laws of the holiday, as well as providing everyone with their holiday needs, as well as the holiday needs for Rosh Hashana (as it says regarding Rosh Hashana, “…Go, eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to whoever has nothing prepared…” Two excerpts from farbrengen of Wednesday, Parashas Ki Savo, night of 14 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו
365
יום ג' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ד
Sep 17, 2024
8:53
התוכן המלך הוא החיות של כל המדינה, ולכן שלימות המלוכה הוא כאשר מקבלים את המלכות ברצון, "תמליכוני עליכם", שהזמן לזה הוא ר"ה. ומכיון אשר ח"י אלול הוא הרי ההשלמה של חודש תשרי ור"ה של שנה שעברה וחודש ההכנה לר"ה הבעל"ט, ואנו גם נמצאים בתקופה בלתי רגילה וכו' – יש לעורר ע"ד ההשתדלות להכין את ה"מדינה", כל העולם כולו, שיהי' "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". וזה מתחיל מילדים הקטנים, "הבל שאין בו חטא", וכמדובר בארוכה גודל ההכרח לעשות מעל הכחות שכל ילד יהודי יקבל בפועל חינוך עפ"י התורה, ויש לנצל את הימים מח"י אלול עד ראש השנה שלא יהי' ילד יהודי א' שלא ידברו עם הוריו וכד' שיקבל חינוך הכשר. ובפשטות: הנקודה, המטרה והתכלית של כל ההתוועדות היא – לזעזע את כל הנמצאים כאן והשומעים את הדברים ללכת לחפש אולי יש עוד ילד/ה שעדיין לא הולך/ת למוסד חינוך עפ"י תורה ולתקן את הדבר. משיחת ח"י אלול ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024 Synopsis Because the king is the life of the entire country, true kingship exists only when “the people willingly accept His kingship over them” – “You shall crown Me over you,” which occurs on Rosh Hashanah. Being that Chai Elul is the time to make up for the month of Tishrei and Rosh Hashanah of the previous year, and Elul in general is the month of preparation for the coming Rosh Hashana, and being that we find ourselves in unusual times etc. – effort must be made to prepare the “country,” i.e., the entire world, to “willingly accept His kingship over them.” And it starts with the young children, “breath that is devoid of sin.” Therefore it is crucial to do everything in our power to ensure that every Jewish child receives a Jewish education according to the Torah, and the remaining days and hours from Chai Elul until Rosh Hashana should be used for this purpose. To put it in simple terms: The whole point, goal, and purpose of this entire farbrengen is to give a shake to everyone listening to go out and find every Jewish child and ensure that not one child remains whose parents aren’t spoken to about providing the child with a Jewish education, and if a child doesn’t yet receive a Jewish education, that should be fixed. Excerpt from sichah of 18 Elul 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024
366
יום ד' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ד
Sep 18, 2024
11:32
התוכן ידוע שיסוד ישיבת תו"ת בא ע"י הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר לאביו לייסד הישיבה, אע"פ שבאותו זמן הי' אביו הנשיא, ונשיא יש רק א', ובפרט נשיא חב"ד. והרי חב"ד קשור בפשטות עם לימוד התורה (התייסדות הישיבה) שצ"ל בו חכמה בינה דעת. יום ההתייסדות של הישיבה, ט"ו אלול, הוא יום השלישי מי"ג אלול – יום הנישואין של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" שזה נפעל ע"י יסוד הישיבה, שתפקידם של התמימים הוא להיות "נרות להאיר" – שגם התלמידים ומושפעים שלהם עצמם יהיו "נרות להאיר", ובנוסח אחר: שכ"א מהם יעשה מד' אמותיו ומביתו הפרטי מעין ישיבת תו"ת; מכיון שכל נשיא הוא ממלא מקומו של הנשיא שלפניו, נמצא שבדורנו ישנם בגלוי כל השמונה דורות של נשיאי חב"ד, ושומעים תורה מכ"א מהם. ע"ד הסיפור הידוע אודות שבעת התורות ששמעו מהבעש"ט בג"ע, וכאשר כ"א מאתנו לומד וחוזר תורה שנאמרה בג"ע, הרי כיון שעי"ז "שפתותיו דובבות...", ובנדו"ד בג"ע – ה"ז בבחי' "עולמך תראה בחייך", בעוה"ז הגשמי. ועוד. ג' חלקים משיחת ט"ו אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 Synopsis We know that Tomchei Temimim was established upon the suggestion of my father-in-law the Rebbe to his father, even though his father was the Nasi at the time, and there is only one Nasi at a time, especially in Chabad, and “Chabad” (embodied in the establishment of the yeshiva) involves Chochmah, Binah and Daas. The yeshiva was founded on 15 Elul, the third day from 13 Elul, the wedding anniversary of my father-in-law, the Rebbe; the verse states “…on the third day He will set us up, and we will live before Him,” and this is achieved by the founding of Tomchei Temimim, whose students’ role is to be “shining lights,” such that those whom they influence also become shining lights themselves. In other words: every one of them should make his four cubits and his personal home resemble Tomchei Temimim. Since every Nasi is the successor of the Nasi before him, it emerges that in our generation we have the revelation of all eight generations of Nesi’im, and we receive Torah teachings from them all, like the well-known story about the seven teachings heard from the Baal Shem Tov in Gan Eden. When every one of us learns and repeats the words of Torah said in Gan Eden, which causes “his lips to move” in Gan Eden – this is akin to “seeing your World in your lifetime” in this physical world. 3 excerpts from sichah of 15 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'
367
יום ה' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ד
Sep 19, 2024
9:04
התוכן בתחלת שיעור שישי דפ' כי תבוא נאמר "יתן ה' את אויבך.. בשבעה דרכים ינוסו לפניך". "אויבך" קאי על היצה"ר. והעבודה ד"ינוסו לפניך", שישנה המציאות דיצה"ר אלא שמציאותו היא באופן ד"ינוסו לפניך", היא העבודה דאתכפיא. ולאח"ז באה העבודה דאתהפכא – שהיצה"ר נהפך לטוב. ועבודה זו שייכת לחודש אלול שע"ז קאי מ"ש "ובכתה את אבי'.. ירח ימים" כו' – בכי' של שמחה מצד היציאה מן השבי וכו' [ע"ד הדמעות של שמחה של רבי עקיבא כו']. וע"י עבודה זו ברוחניות פועלים הענין ד"בשבעה דרכים ינוסו מפניך" כפשוטו! ועד כמ"ש בפסוקים שלאח"ז: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – שמתהפכים לטוב. וזה קשור לענין שהזמ"ג: ישנם כאלו שטוענים שכעת כשיש "שלום" ניתן כבר לישון בשקט וכו' – הנה בימים האחרונים נוסף עוד יותר בהתגרותן של המלכיות אלו באלו, ולכן צריכים היהודים ללכת בתוקף של ה' – "וראו כל עמים הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – ועי"ז "ויראו ממך" (ללא צורך להשתמש בנשק שבידם בפועל)! משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024 Synopsis It says at the beginning of Shishi of Parashas Ki Savo: “Hashem will cause your enemies...[to] flee from you in seven ways.” In spiritual terms, “your enemies” means the yetzer hara; the task of causing it to “flee from you” (meaning it continues to exist, but it flees) is the service of iskafya. Afterwards comes the service of ishapcha – where the yetzer hara is transformed into good. And this service relates to the month of Elul, which is alluded to in the verse “And she shall weep for her father... for a full month…” – tears of joy upon being released from captivity (similar to Rabbi Akiva’s tears of joy). And this spiritual service causes our enemies to “to flee from you in seven ways” in the literal sense, and to the point, as it says in the subsequent verses, that “all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you” – fear in the sense of respect, meaning they are transformedinto helpers. Some people think that now that there’s “peace” we can already sleep quietly, etc. but recently we’ve seen how the conflict between nations has increased, and therefore the Jewish people need to go with the strength of Hashem – “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you” – and as a result, “they will fear you” (without the need to actually use weapons). Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024
368
יום ועש"ק, י"ז אלול, ה'תשפ"ד– ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע –
יום ועש"ק, י"ז אלול, ה'תשפ"ד– ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע –
Sep 20, 2024
6:48
התוכן ענינו של ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן. וידוע הפירוש במ"ש "והימים האלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה ושנה, כאשר הם "נזכרים", אזי "ונעשים" עוה"פ כל ההמשכות וההשפעות שהיו באותו יום. הטעם שלא מצינו אצל רבותינו נשיאינו שהרעישו בענין זה – ע"ד שמצינו בנוגע לימי חודש אלול בכלל, ש"הם ימות החול ואינם יו"ט", ונתבאר בזה המשל ל"מלך בשדה", שדוקא בהמעמד ומצב כזה אז "רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו וכו'", ועד"ז בנוגע לחודש אלול, שהם ימות החול, שדוקא אז יכולים לפעול יותר מכאשר המלך "נמצא בעיר"; ידוע הפתגם ש"ח"י אלול מכניס חיות בכל העבודות של חודש אלול", הנרמזים בכל הר"ת של "אלול" – ג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח, תשובה וגאולה. ויה"ר שכך יהי' כפשוטו – אור וחיות בכל ענינים הרוחניים והגשמייים בבני חיי ומזוני, ועד לגאולה כפשוטה. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 Synopsis Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe. As explained on the verse, “and these days are remembered and observed,” every year when this is “remembered,” the spiritual energy and effects that occurred on that day the first time occur again on that day every year. As for the fact that we don’t find that the Rebbe’im publicly observed Chai Elul as a Yom Tov – this is similar to fact that the days of the month of Elul “are ordinary weekdays and not Yom Tov” (despite being a time when the Thirteen Attributes of Mercy are revealed etc.). As the Alter Rebbe explains, it is like the parable of the “king in the field,” where it is specifically “in the field” that “whoever wishes is permitted to go out and greet him etc.”: although they are ordinary weekdays, it is specifically then that one can accomplish even more than when the king is “in the city.” “Chai Elul brings life into all the services of the month of Elul” – the services which are alluded to in the acronyms of “Elul” – including Torah, Avodah and Gemilus Chassadim, as well as Teshuvah and Geulah. And may it be Hashem’s will that this happen in the literal sense – that it bring light and life into everything, spiritually and physically, including children, life, and sustenance in abundance, and the Redemption in the literal sense. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו
369
יום א' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ד
Sep 22, 2024
8:59
התוכן דבר טוב נכון ונחוץ ביותר שלאורחים שהגיעו או יגיעו לכאן – יהיו קביעות עתים לתורה, לכה"פ פעם ביום ופעם בלילה, ומה טוב – בענינים שהזמן גרמא (הן בנגלה והן בחסידות). ושיפעלו כן גם על ה"תושבים" הקבועים (שידעו שגם הם רק "אורחים" בעוה"ז, ועליהם להשתתף בשיעורים...). ואין צורך להאריך בגודל הענין, ומכיון ש"הקב"ה עוזרו" יש לכ"א היכולת לזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון; בודאי שעניני ה"אש"ל" של האורחים מסודרים, ואשרי חלקם של המתעסקים בזה, והרי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה". כדי שלא יהי' ענין של "קדירא דבי שותפי" כדאי שיהי' אחראי א' ע"ז ואליו יצורפו עוזרים; יש לעורר על ההתעסקות בחמשת המבצעים – תורה, תפילין, מזוזה, צדקה ו"בית מלא ספרים"; הנני לבקש מאלו שזכו והם "טאַנקיסטין" ועוסקים במבצעים אלו – שיגשו לגשת דולרים ע"מ לחלק דולר א' לצדקה לכל המסובים. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 Synopsis It is good, proper and necessary for the Orchim to have fixed times for Torah study, at least once by day and once by night – and especially to learn topics related to this time of year, in both Nigleh and Chassidus. This should also have an affect on the “residents” who live here (so they should know that they are merely “guests” in this world, and they, too, should participate in the learning), and there is no need to elaborate on the importance of the matter. Since “the Holy One, blessed be He, assists him,” everyone certainly has the ability to do so, and it depends only on one’s desire. Great is the merit of those taking care of the “Eshel” needs of the Orchim, for “Welcoming guests is greater than greeting the Shechinah.” And to ensure it doesn’t become “a pot belonging to partners,” there should be one person in charge, with others helping him. Additionally, to encourage the efforts in the five Mivtzaim – Torah, Tefillen, Mezuza, Tzedakah, and Bayis Malei Sefarim – I ask the “Tankistim” to come forward and receive dollars for tzedakah to distribute to everyone present. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5734. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
370
יום ב' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 23, 2024
11:16
התוכן א) תורת הבעש"ט עה"פ [ברביעי דפ' נצבים] "והי' כי יבאו עליך . . הברכה והקללה . . ושבת עד הוי' אלקיך": לכאו' איך ע"י הברכה יתעורר לתשובה?! ויובן עפ"י משל מבן-כפר שלא התנהג כראוי כלפי המלך אבל המלך מצדו השפיע לו הרבה ברכות וכשהבן-כפר ראה שאע"פ שהוא לא התנהג כדבעי ומ"מ התנהג כך המלך כלפיו, זה מה שעורר אותו להתחרט על מעשיו. ועד"ז – ברכותיו של הקב"ה על אף ההנהגה הבלתי-רצוי' מעוררת את האדם לתשובה. וזה מתאים בכלל לדרך הבעש"ט להתנהג עם כאו"א באופן של "ברכה", וכשמתנהג כך עם יהודי אחר גם ה' מתנהג אתו כך. ב) תורת אדה"ז עה"פ (שם) "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך": הענין ד"ומל הוי' וגו'" הוא הסרת ה"עור דק" שנשאר גם לאחרי ה"ומלתם את ערלת לבבכם", וזה יהי' בעיקר לעת"ל אבל באמת יש ענין זה אצל כל אחד בכל יום בשעת התפלה. משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024 Synopsis (1) The verse states [at the beginning of sheini of Parashas Nitzavim-Vayelech), “And it will be, when all these things come upon you the blessing and the curse…and you will return to Hashem your G-d…” The Baal Shem Tov taught: seemingly, how does a blessing bring a person to do teshuvah? He explains it with the parable: there was a peasant who acted improperly to the king, and the king responded by bestowing tremendous blessing upon him etc.; when the peasant saw that despite his behavior, the king was treating him this way, he felt true regret for his actions. Similarly, when Hashem bestows blessings upon a Jew despite his behavior – that brings him to do teshuvah. And this aligns with the general approach of the Baal Shem Tov of treating every Jew with “blessings”; when a person treats another Jew this way, Hashem treats him that way, too. (2) The verse states (at the end of sheini): “And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring…” (which forms the acronym Elul). The Alter Rebbe explains: “And Hashem…will circumcise” means the removal of the “thin skin” that remains after “you circumcise the foreskin of your heart”; though this will happen primarily when Moshiach comes, it happens for every Jew every day during davening. Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024
371
יום ה' פ' דברים, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' דברים, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 31, 2025
10:17
התוכן מסופר בגמ' (גיטין נו) שלאחרי שראה שאת הגזירה מלמעלה ש"הלבנון [ביהמ"ק] באדיר יפול" לא תתבטל, ביקש ר' יוחנן בן זכאי מאספסינוס "תן לי יבנה וחכמי'" – כ"תחליף" לביהמ"ק, וכמאחז"ל "משחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה", ויתירה מזו – זה מזרז את בנין ביהמ"ק. ונמצא שעוד לפני החורבן בפועל, הסכים הצד-שכנגד לביטול החורבן. דהנה, אע"פ שצריך לזכור שכללות ענין הגלות הוא עונש וצרה ומצוקה שאין כמוה ואי"ז מעמד-ומצב טבעי לבנ"י ח"ו, וצ"ל תמיד במצב של "נתאוו . . [ל]ימות המשיח" כאשר כל ישראל "ישיגו דעת בוראם" – אבל לא מספיק לקונן על הגלות בלבד אלא צריך לעשות הכל כדי לבטל את חושך הגלות, ע"י לימוד התורה וקיום המצוות. החידוש של ר' יוחנן בן זכאי הי' שהקדים ה"רפואה" ל"מכה", ע"י שקיבל את "יבנה וחכמי'", ה"ד' אמות של הלכה". ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2025 Synopsis The Gemara states (Gittin 56b) that after Rabban Yochanan ben Zakai saw that the heavenly decree that, “the Levanon [the Beis Hamikdash] will fall by a mighty one” was going to be fulfilled, he asked Vespasian, “Give me Yavne and its Sages,” as a substitute for the Beis Hamikdash, as our Sages said, “Since the Beis Hamikdash was destroyed, the Holy One, blessed be He, has only the four cubits of halachah.” Since “Yavne and its Sages” hasten the rebuilding of the Beis Hamikdash, it emerges that even before the actual destruction, the opposing side had already agreed to the undoing of the destruction. Although one must always remember that the whole concept of exile is a punishment and unparalleled suffering and distress, and certainly exile is not the natural state of the Jewish people chas v’shalom and one must constantly “yearn… for the days of Moshiach,” when the entire Jewish people will “attain knowledge of their Creator” – but it is not enough to merely lament the exile: one must do everything in their power to nullify the darkness of the exile by studying Torah and performing mitzvos. Rabban Yochanan ben Zakkai’s unique contribution was that he arranged the “remedy before the blow” by securing “Yavneh and its Sages,” the four cubits of halachah. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2025 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז
372
יום ג' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 15, 2025
11:08
התוכן 1) ההוראה לבנות ישראל בזמננו מהסיפור בפ' פינחס אודות בנות צלפחד שממנו למדו חז"ל שאצל בנות ישראל היתה חיבת הארץ יותר מאשר אצל בני ישראל: כאשר "מפני חטאינו גלינו מארצנו" ורואים את חורבן ביהמ"ק גם בא"י – העבודה היא שתהי' תשוקה שיחזור להיות מעמד ומצב של גילוי אלקות, ענינה של א"י אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", דהיינו, לפעול בכל פרט ובכל ענין שיהי' ניכר ש"הנה ה' נצב . . ומביט וכו'". 2) כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג שבזמן הקיץ נוסעים הבחורים וכמה אברכים לבקר במקומות שונים לדבר אודות עניני יהדות וכו', והרבי נשיא הדור מעורר רחמים שיצליחו גם באופן שישארו אח"כ פירות ופירי-פירות. כאשר התחלת הנסיעה היא מתוך התוועדות חסידית ומתוך המרחב של נשיא ישראל – מתנהלת הנסיעה כולה באופן של הרחבה. ולכן יאמרו הנוסעים "לחיים" ותהי' נסיעתם באופן ש"בשמחה תצאו . . ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה, וכל עצי השדה ימחאו כף". ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025 Synopsis (1) Our Sages derive from the story (in Parshas Pinchas) of Tzelofchad’s daughters that the Jewish women of that time had greater love for Eretz Yisroel than the men. The lesson for Jewish women in our times is that during exile, when one sees the destruction of the Beis Hamikdash, even within Eretz Yisroel itself – the task is to feel a longing to return to the state of revelation of G-dliness, which is the special quality of Eretz Yisroel, the land that “the eyes of Hashem your G-d are upon it from the beginning of the year to the end of the year.” This means that it should be visible in every aspect of her home that “ “Behold, Hashem stands… and watches” etc. (2) The Rebbe, my father-in-law, the Rebbe, instituted that during the summer months, the bochurim and young married men should travel to various places to speak about Yiddishkeit, etc., and the Rebbe, the Nasi of the generation, arouses mercy that they should succeed, and in such a way that will also leave behind fruits and fruits of fruits. When the journey begins with a chassidishe farbrengen and from within the expansiveness of the Nasi of the Jewish people Israel—the entire journey is conducted in a manner of expansiveness. Therefore, those traveling should say l’chaim, and their journey should be in the manner of “For with joy shall you go forth…the mountains and the hills shall burst into song before you, and all the trees of the field shall clap hands. 2 sichos from farbrengen of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025 לע"נ ר' פייוויל ב"ר יצחק ע"ה ליום היארצייט שלו י"ט תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' חיים שי' טאני
373
יום ד' פ' פינחס, כ' תמוז, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' פינחס, כ' תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 16, 2025
11:25
התוכן הוראות ממ"ש בשלישי דפ' פינחס בנוגע לחלוקת הארץ: 1) מצד א' "לרב תרבה נחלתו ומעט תמעיט נחלתו" – הנהגה עפ"י שכל, ומצד שני "אך בגורל יחלק את הארץ" – הנהגה שלמעלה מן השכל. וההוראה: מצד אחד דורשת התורה שהנהגתו של יהודי תהי' ע"פ טבע, אבל ביחד עם זה צריך יהודי לדעת ולגלות את האמת, שהטבע עצמו הוא למעלה מן הטבע – אלקות. 2) הענין ד"חלוקת הארץ" כפשוטו הוא שכל א"י לגבולותי' ניתנה לכאו"א מישראל, כפי שכבר הובטח ב"ברית בין הבתרים", "ברית" שאי-אפשר לשנותה! והדגשה מיוחדת בנוגע לנשי ישראל, ש"היו מחבבות את הארץ" שלכן באו (בנות צלפחד) אל משה ותבעו חלק בארץ ישראל, והבקשה התמלאה! ועד"ז בכל דור ובכל זמן צריכות הנשים לגשת לנשיא דורנו, ולמסור "פדיון" שרצונן ותביעתן לקבל חלק בארץ! ואז עונה להן נשיא הדור שיביא את טענתן ותביעתן לפני הקב"ה, והקב"ה מקבל את הבקשה! וזוכים תיכף ומיד לבואו של "פנחס זה אלי'" שיבשר על בואו של משיח צדקנו. ג' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו, ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025 Synopsis (1) The verse states (in shelishi of parashas Pinchas), “You must give a larger inheritance to the large [tribe] and you must give a smaller inheritance to a smaller one,” an approach based on reason. But at the same time, it says, “Nonetheless, the land must be divided by lot,” an approach that transcends reason. The lesson is that while the Torah requires a Jew to conduct himself according to nature, at the same time a Jew must know and reveal the truth – that nature itself comes from Hashem. (2) When the land was dividedup(in fulfilment of Hashem’s promise during the Bris Bein Habesarim – a covenant that cannot be altered), we find that the Jewish women had an even greater love for Eretz Yisroel than the men, and therefore Tzelofchad’s daughters came to Moshe to demand and request a portion in the land, and their request was fulfilled. Similarly, in every generation and every era, the women must approach the Nasi of the generation with a pidyon stating that their desire and demand is to receive a portion in the land. Then, the Nasi of the generation will bring their demand to Hashem, and Hashem will accept it. Thus we will immediately merit the coming of “Pinchas, who is Eliyahu,” to herald the coming of Moshiach Tzidkeinu. 3 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף * לזכות שמעיה אבטליון בן שרה שי'
374
יום ה' פ' פינחס, כ"א תמוז, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' פינחס, כ"א תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 17, 2025
9:44
התוכן א' מהחמשה דברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז הוא ש"בוטל התמיד", וזה קשור עם חמישי דפ' פינחס שמדובר שם על הציווי של הקרבן תמיד וכו'. וי"ל שבקריאת פ' התמיד, ש"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה", מרומז התיקון לביטול התמיד וכו'. ויש לקשר זה גם עם המאורע של "הובקעה העיר", כי הנקודה התיכונה והנשמה של כל העיר – ירושלים – היא ביהמ"ק, והנקודה של ביהמ"ק היא הקרבת הקרבנות, אשר, התחלת וסיום הקרבנות הוא עם קרבן תמיד של בוקר ושל צהריים! (ע"ד ענין ה"חומה" שסובבת ומקיפה את הענינים שבתוך העיר וכו'). ועוד. משיחת יום ה' דפ' פנחס, י"ז בתמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025 Synopsis One of the five events that occurred on 17 Tammuz is the cessation of the Tamid offering. This has a special connection to chamishi of parashas Pinchas, which discusses the commandment of the Tamid offering, and being that “Whoever engages in studying the law of the Olah offering is considered as though he brought an Olah offering,” reading the Parashas HaTamid in the Torah also contributes to the undoing of cessation of the Tamid offering. This can also be connected to the fact that on 17 Tammuz the city was breached: the essential point and soul of the entire city of Yerushalayim is the Beis Hamikdash, and the essential point of the Beis Hamikdash is the bringing of the korbanos, which begin and end every daywith the Tamid offering in the morning and afternoon (similar to a wall that surrounds and encompasses everything in the city etc.). Excerpt from sichah of Thursday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
375
יום ועש"ק פ' פינחס, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' פינחס, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 18, 2025
9:35
התוכן בכל מעמד ומצב, בגשמיות ו/או ברוחניות, יכול כל יהודי להתנהג באופן של חיות בעצמו ו"להחיות" את הסביבה, ומתוך שמחה! למרות הענינים הבלתי-רצויים שרואה אצל אחרים. כי אף שבנוגע להתנהגות בלתי-רצוי' שלו אינו יכול לטעות, אם רק עושה חשבון-צדק וכו', אבל בנוגע לאחרים הרי "אין אדם יודע מה שבלבו של חבירו", ושייך שמה שנראה לו בזולת התנהגות כבלתי-רצוי' ה"ז מפני שלא יודע מה הלה חשב בשעת מעשה, ואולי היתה לו מחשבה כזו שמבטלת את חומר המעשה (והרי רק לדיין "אין [לו] אלא מה שעיניו רואות" ועליו לפסוק את הדין ולהעניש וכו' עפ"י מה שעיניו רואות). ומכיון שהדבר בספק – הרי מוטל עליו החיוב (מדרבנן עכ"פ) "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ובמילא ברור שלמרות התנהגות הזולת עליו להיות בשמחה גדולה. ובדאי שכן צ"ל אם גישה זו תגרום לו לעזור לזולת, מתחיל מטובה בגשמיות. משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025 Synopsis No matter one’s physical or spiritual state, every Jew has the ability conduct himself in an enlivened manner and to bring vitality to his surroundings, and to do it with joy. This applies even when one sees undesirable conduct in those around him, because, while one can make no mistake regarding his own failings (provided that he makes an honest accounting etc.), when it comes to someone else, “A person does not know what is in his fellow’s heart.” Thus, even when he sees undesirable conduct in another Jew, he doesn’t know what that Jew is thinking in the moment, and perhaps his thought nullified the severity of the deed. (It is only a judge who “has only what his eyes see,” and who must render judgment and administer punishment etc. according to what his eyes see.) And since there is doubt as to the other Jew’s deed, one is obligated to “judge every person favorably.” Accordingly, it is clear that despite the other Jew’s conduct, one must be in a state of great joy, and this is certainly the case when such an approach will lead him to help the other person, beginning with helping him physically. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
376
יום א' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ה
יום א' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 20, 2025
9:55
התוכן הוראה מהציווי שבשני דפ' מטות "החלצו מאתכם אנשים.. לתת נקמת ה' במדין וגו'"" אדה"ז מבאר ש"מדין" הוא מלשון "ריב ומדון" – היפך האחדות ח"ו בין בנ"י, וקליפה זו היא "מקור התהוות הרע" – התחלת האפשרות למצב של חסרון ח"ו בעניני תומ"צ. וזהו תוכן הציווי "החלצו מאתכם וגו'" – שכאו"א מישראל צריך לעשות כל התלוי בו כדי לבטל את הענין ד"מדין" ולהביא לידי אהבת ישראל, וזוהי "נקמת ה'" – זה ענין שנוגע להקב"ה עצמו! ועוד ענין בזה: במלחמת מדין "לא נפקד ממנו איש" – כל בנ"י חזרו ממלחמה זו בשלימות!, ועד"ז כאשר יהודי הולך לעסוק במלחמת מדין ברוחניות מובטח לו שישוב בשלימות בגופו ובנשמתו ואפי' בממונו! וע"י ההוספה באהבת ישראל מזרזים את הגאולה. משיחת יום ב' פ' מטות, ט"ז תמוז ה'תשד"מ, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו שהגיעו לי"ב-י"ג תמוז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025 Synopsis The verse states in sheini of parashas Matos, “Arm from among you men…to wreak Hashem’s vengeance on Midian...”; the Alter Rebbe explains that “Midian” comes from the word riv u’madon (strife and discord), the opposite of unity, chas v’shalom, among the Jewish people. This kelipah is the “source of the existence of evil” – the beginning of the possibility for a deficiency, chas v’shalom, in Torah and mitzvos. This is the meaning of the command to “Arm from among you…”: every Jew must do everything in their power to nullify “Midian” and to bring about Ahavas Yisroel and Achdus Yisroel. And this is “Hashem’s vengeance” – it concerns Hashem Himself. Another aspect here is that in the war against Midian, “not one man was missing from us,” they all returned intact from the war; similarly, when a Jew wages the spiritual war against Midian, he is guaranteed to return with his body, soul, and property intact.And by increasing in Ahvas Yisroel, we hasten the coming of the Redemption. Excerpt from sichah of Monday, parashah Matos, 16 Tammuz 5744 – Yechidus Klalis for the visitors to the Rebbe for 12-13 Tammuz For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025
377
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 21, 2025
10:10
התוכן 1) כתיב "פקודי ה' ישרים משמחי לב", וקאי על לימוד הלכות שבתורה בכלל. ומ"מ ישנם ענינים שבהם מודגשת ענין השמחה. דאע"פ ש"שמחה של מצוה" היא מצד קיום רצונו ית', שזה שווה בכל המצוות, אבל השמחה צריכה לחדור גם את השכל, וזה בא בעיקר ע"י שזה ענין של שמחה גלוי' גם עפ"י הבנת השכל. מבין ענינים של שמחה גלוי' שבתורה, מתאים בימים אלו, בין המצרים, לימוד הלכות גאולה, ובמיוחד, מכיון שמדובר בימי חורבן ביהמ"ק – הלכות בנין המקדש, וגם ירושלים – העיר הנבחר לבנין המקדש, "ציון (ירושלים) במשפט תפדה". דהנה אע"פ שדובר על הצעה זו בשנה מסויימת, אבל היא עדיין קיימת כ"ז שטעם ההצעה קיים. 2) ה"צריך עיון גדול" איך מתאים מ"ש אדמו"ר האמצעי בקשר למאורעות של ימי הביניים ש"לא תקום פעמיים צרה" ר"ל עם מה שעבר דורנו – אסור שזה יפגע ח"ו בבטחון בה', ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (גם) הנמצאים באה"ק, שנתן ה' לכאו"א מישראל, ובביאת המשיח – יקבל כ"א את חלקו. ומזרזים א"ז ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך בטחון עצום בהקב"ה, ואז יראו בנחמת ציון וירושלים מיד. ב' חלקים משיחת מוצש"פ פינחס מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025 Synopsis (1) The verse says in Tehillim, “The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice,” referring generally to the study of halacha.Nevertheless, there are some areas where joy is particularly emphasized, because although the joy of a mitzvah derives from fulfilling Hashem’s will, which is equal in all mitzvos, the joy must also permeate the intellect, and this occurs primarily when it comes to Torah topics that openly involve joy. One such topic is the halachos of the Redemption, which is particularly appropriate during the Three Weeks, especially the laws pertaining to the building of the Beis Hamikdash and those pertaining to Yerushalayim, the city chosen for building the Beis Hamikdash – “Tzion (Yerushalayim) will be redeemed through justice.” Although the suggestion to study these laws during the Three Weeks was made in a certain year, the suggestion remains in force as long as the reason behind it remains in place. (2) Much examination is required to explain how the Mitteler Rebbe’s statement that after the persecution of the Middle Ages, “the trouble will not rise twice” accords with the events endured by this generation. Nevertheless, this must not chas v’shalom diminish one’s trust in Hashem, Who is the “Guardian of the Jewish people Who neither slumbers nor sleeps, including for those in the Holy Land, which Hashem gave to every Jew, each of whom will receive their portion of the Land with the coming of Moshiach. This will be hastened by studying Torah and doing mitzvos with tremendous trust in Hashem, and then the Jewish people will witness the consolation of Tzion and Yerushalayim immediately. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Pinchas, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025
378
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 22, 2025
10:38
התוכן הוראה ממאמר המשנה "הוי גולה למקום תורה": במשך ימי הקיץ ישנם רבבות מבני ישראל שנוסעים "מארצך וממולדת ומבית אביך", מקום מגורם הקבוע עם כל הנוחיות וכו', וגולים ל"קאָנטרי" שאין שם כלל את כל הנוחיות שבבית ומ"מ קוראים לזה "מנוחה"!..., וכאן רואים כחו של רצון - ע"י שמשתכנעים שייהנו מזה - הופכים ענין של גלות וצער לענין של תענוג! אבל לאחכ"ז אי"ז הבית הקבוע שלהם ובמילא זהו ענין של "הוי גולה", ואשר לכן עליהם לדאוג לעשות את המקום "מקום תורה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע למחנות קיץ, שכמו שעל האחראים לדאוג לבריאות גופם של הילדים (ואדרבה - בריאות ילדים חשובה עוד יותר משל מבוגרים), כמו"כ עליהם לדאוג שהמחנה קיץ תהי' "מקום תורה"!, וזה מתחיל ע"י שהם מראים בזה דוגמא חי'! ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025 Synopsis The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah”: During the summer, thousands of Jews travel “from your land and from your birthplace and from your father’s house” – from their homes where they are settled and have all the comforts, they exile themselves to the “country,” where they lack all those comforts, and yet they call it relaxing…Here we see the power of will: by convincing themselves to enjoy it, they transform a matter of exile and discomfort into something enjoyable. However, since being in the country is not the same as being at home, it still constitutes “exiling yourself,” and therefore they must ensure that it is to a “place of Torah.” And all the more so in the summer camps: just as the staff must take care of the children’s physical health (and children’s health is even more important that of adults), they must also make sure that the summer camp is a “place of Torah,” and it begins by showing the children a living example. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Korach, 3 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים * לע"נ מרת רחל בת ר' אהרן ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. תנצב"ה
379
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 23, 2025
10:31
התוכן שם הפרשה מטות-מסעי. "מטות" מורה תוקף וחיזוק, ו"מסעי" מורה על ההילוך והנסיעה בעילוי אחר עילוי, ועד שדרגה הקודמת נחשבת כמו "מצרים". וז"ש "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים", שכ"ז שלא הגיעו עדיין לא"י לא יכלו לנוח ולהשאר במקומם, ועד שהרגישו דעדיין צריכים לצאת "מארץ מצרים"! וההוראה: ביחד עם העמידה בתוקף בנוגע לעניני תומ"צ, צריך להוסיף בעבודתו בעילוי אחר עילוי, עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיו כל העליות בקדושה גופא, כולל גם מצד העבודה דקו השמאל, מדת הגבורה, שעי"ז העלי' בקדושה היא בהתגברות הכי גדולה. ובזמן הגלות – זוהי עבודת התשובה שהיא העבודה עם קו השמאל, שמתבטא גם בזה שכל עבודתו הוא באופן ד"כפליים לתושי'", שהיא הכנה לגאולה, וזהו הקשר לשם החודש "מנחם-אב", שעיקר ה"שטורעם" וההתחלה הוא "מנחם" (אף שניתוסף לאח"ז), שבגימ' צמח דקאי על משיח. וע"י ההחלטות טובות בענינים אלו זוכים ל"מיד הן נגאלין", ומתחיל ה"מסע" "עם ענני שמיא" לעבר הירדן המערבי. משיחת אור לר"ח מנ"א ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025 Synopsis The name Matos signifies strength and firmness, while Masei signifies journeying and advancing from level to level, to the point that the previous level is considered like “Egypt.” This is why the verse says, “These are the journeys (in the plural)ofthe Jewish people who left the land of Egypt” –becauseas long as they hadn’t yet reached Eretz Yisroel, they could not rest or remain in place, to the extent that they felt they still needed to leave “the land of Egypt.” The lesson is that alongside standing firmly in matters of Torah and mitzvos, one must also increase inhis divine service, rising from level to level until meriting the true and complete Redemption, at which time all the elevations will be within holiness itself, including through the service associated with the left side,the attribute of Gevurah,which brings the utmost intensity to the elevation within holiness. During the time of exile, this is the service of teshuvah, the service of the left side,which isalso expressed in the fact that all one’s efforts are in a manner of “a double portion of wisdom,” which prepares for the Redemption. This is the connection to the name of the month, Menachem-Av, where the beginning and main focus ison the word “Menachem” (despite the fact that this part of the name was added later) whose numerical value “Tzemach,”whichrefers to Moshiach. And by making firm positive resolutions in these matters, we will merit that “they are immediately redeemed,” and the “journey” will begin “with heavenly clouds” toward the western side of the Jordan. Excerpt from sichahof Rosh Chodesh Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
380
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 24, 2025
8:37
התוכן בענין גבולות א"י [כמ"ש בשלישי דפ' מסעי] פרש"י בכ"מ את המלה "גבול" – "מיצר". כמו בפרק לד פסוק ב' "לפי שהרבה מצוות נוהגות בארץ . . הוצרך לכתוב מצרני גבולי רוחותי' סביב וכו'". ולכאו', הרי מצינו הלשון "גבול" בפסוקים לפנ"ז ורש"י אינו מפרש ע"ז כלום, וכן בפ' יתרו נאמר "והגבלת את ההר" ושם לא הוצרך לפרש שפירושו "מיצר"? והביאור: פירוש העיקרי ב"גבול" בכ"מ אינו רק המיצר, אלא את כל השטח שנמצא בתוך מיצר זה, ולכן, באותם מקומות שבפ' דברים שאא"פ לפרש "גבול" לכל השטח, פרש"י ש"גבול" הוא רק ה"מיצר". כמו עה"פ "וגבול ים" פרש"י "מיצר מערבי" כי אא"פ לפרשו על כל השטח מכיון שהים עצמו אינו חלק מא"י. "ענינים המופלאים" שבפרש"י הנ"ל שענין המצוות קשור עם "מצרני גבולי רוחותי'": הרי גשמיות משתלשל מרוחניות, ולפי"ז אינו מובן, מכיון שהקב"ה הוא בלי גבול, מאיפה נשתלשל כל המדידות והגבלות שבעוה"ז? אלא זה נשתלשל מהמדידות והגבלות שמצוות – "לא תוסיפו ולא תגרעו" – ד' פרשיות של תפלין וכו'. ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025 Synopsis Regarding the borders of Eretz Yisroel (as discussed in shelishi of parashas Masei), Rashi in many places interprets the word gevulto mean meitzar (“limit”), such as in Bamidbar 34:2, where Rashi writes, “Since many mitzvos apply inside the Land and not outside the Land, it was necessary to write the boundaries (מצרני) of its surrounding borders on all sides etc.” Seemingly, we already find the term gevul in earlier verses, and Rashi offers no explanation. Similarly, parashas Yisro states, “Vehigbalta” (commanding the Jewish people to make a boundary around the mountain), yet Rashi doesn’t see a need there to explain that it means “a boundary”? The explanation is as follows: In general, the primary meaning of gevul is not only the boundary, but the entire area contained within the boundary. Therefore, in the places in Devarim where you can’t say that gevul refers to the whole area, Rashi explains that it refers only to the boundary itself. For example, on the verse, u’gevul yam (“and the sea boundary”), Rashi explains, “the western boundary,” because since the sea itself isn’t part of Eretz Yisroel, you can’t say that it refers to the entire area. Among the wondrous things contained in this Rashi: Rashi states that the mitzvos are tied to “the boundaries of its surrounding borders on all sides”: being that everything in the physical world descends from the spiritual realm, the question arises: if Hashem is unlimited, where do the limitations and boundaries in the world come from? The answer is that they come from the limits and boundaries of the mitzvos, as the Torah commands, “You shall not add nor diminish,” the fact that there are only four passages in the tefillin etc. 3 excerpts from sichahof Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2025 לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
381
יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ט תמוז, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ט תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 25, 2025
9:36
התוכן אע"פ שכללות התומ"צ "קולטין", "מגינא ומצלא", ובלשון מ"ש [בשישי דפ' מסעי] "ערי מקלט תהיינה לכם", אבל בעיקר ה"ז בנוגע לתורה – "דברי תורה קולטין", ש"מגינא ומצלא אפי' בעידנא דלא עסיק בה". ועד"ז ישנן כמה מצוות שהענין ד"מגינא ומצלא" שבהן הוא ביתר שאת וביתר עז, כמו מזוזה – שנועל את הבית שלא יכנס בו זר, ועאכו"כ – היצה"ר, ה"גואל הדם". תפילין – שעי"ז "יראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך". צדקה – כדאיתא בתנחומא וכו'. וביתר שאת במבצע בית מלא ספרים – שכל מציאותו של הבית אינו אלא כלי לספרים בתוכו. ולכן כאן המקום לעורר עוה"פ אודות ההתעסקות בחמשת "מבצעים" אלו וכו'. ג' חלקים משיחת כ"ח תמוז, אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025 Synopsis While Torah and mitzvos in general “provide refuge,” as it says (in shishi of parashas Masei), “…they will serve as cities of refuge for you,” nevertheless, this applies primarily to Torah – “Words of Torah provide refuge,” and they “protect and save even when one is not engaged in them.” Similarly, in mitzvos, there are some mitzvos where the quality “protecting and saving” is expressed to a greater extent than others: The Mezuzah seals the home and prevents any stranger from entering, and certainly preventing the yetzer-hara, the “blood avenger” from entering. Tefillin causes “all the peoples of the earth to see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” Tzedakah – as it says in Midrash Tanchuma etc. And even more so in the Mivtza of Bayis Malei Sefarim, where the entire essence of the home is only a vessel for the sefarim within it. Therefore, this is the appropriate place to once again bring up the importance of engaging in the these five Mivtzoim etc. 3 excerpts from sichah of Thursday night, 28 Tammuz, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2025 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
382
יום א' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום א' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 27, 2025
9:27
התוכן 1) זירוז אודות עריכת "סיומים" בכל יום מתשעת הימים. ובנוגע לתשעה באב - כדאי לעשות סיום, נוסף על מוצאי ת"ב, גם בת"ב עצמו [אף שזה יהי' בלי סעודה וכו']. 2) ר"ח הוא יום הסתלקות אהרן הכהן שענינו לברך את כל ישראל, ועד"ז זרע אהרן - "הוי מתלמידיו של אהרן.. ומקרבן לתורה". 3) הקשר בין ימים אלו למ"ש בהתחלת מס' תמיד [עליו נערך "סיום"] ומס' מדות: "בשלשה מקומות הכהנים שומרים וכו'" - שלשה השבועות, והלוים בעשרים ואחד מקום וכו'" - כ"א יום מי"ז בתמוז עד ת"ב. 4) הסיום בנתינת הצדקה שמקרבת את הגאולה, ויה"ר שנזכה לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש ["ס'שוין לאחרי ר"ח מנחם אב, וואָס הויבט זיך אָן מיט'ן וואָרט "מנחם".. האָט מען גלייך דעם "מנחם שמו", וואָס גייט דאָך אויף משיח צדקנו, האָט מען גלייך "מראה באצבעו ואומר זה" אָט איז מנחם משיח צדקנו, מלך בן דוד, וואָס קומט א בשר ודם.."]. ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025 Synopsis (1) Siyumim should be held every day during the Nine Days, including on the day of Tishah B’Av itself (even though it will be without a meal etc.), in addition to the siyum held on the night after Tishah B’Av. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av marks the passing of Aharon HaKohen, whose role was to bless the entire Jewish people, and this is similarly the role of his descendants and of every Jew, as the Mishna says, “Be among the students of Aharon…and draws them close to Torah.” (3) The connection between this time of year and the beginning of Masechta Tamid (on which the siyum was made) and the beginning of Masechta Middos: The Mishna states, “The Kohanim keep watch in three places…,” corresponding to the Three Weeks, “and the Levi’im in twenty-one places,” corresponding to the twenty-one days from 17 Tammuz until 9Av. (4) We conclude with giving tzedakah, which hastens the Redemption. It is already after Rosh Chodesh Menachem-Av, which begins with the word “Menachem” (console); may we merit the coming of the true and complete Redemption literally right now, and to “point with the finger and say, ‘This’” is Moshiach Tzidkeinu – “Menachem is his name.” 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2025 לע"נ התמים מיכאל ארי' לייב ע"ה בן – יבלחט"א – ר' דובער שי' הכהן ליום היארצייט שלו ביום ב' מנחם-אב תנצב"ה.
383
יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 28, 2025
6:07
התוכן בשני דפ' דברים נאמר (בהמשך לדברי משה רבינו "איכה אשא לבדי וגו'", שע"ז אמר לו הקב"ה שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'"): "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו לא תכירו פנים במשפט וגו' והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו". וההוראה: כאשר יהודי צריך לשפוט את עצמו ולהחליט כיצד עליו לפעול בפועל, מצווה עליו התורה שהמשפט צריך להיות [לא עפ"י רצונותיו, אלא] "צדק" – עפ"י תורה! וכאשר ישנו ענין קשה שאינו יודע להחליט בעצמו – אינו סומך על עצמו אלא הולך לשאול אצל הראש-ישיבה וכיו"ב ומתנהג עפ"י הוראתו. משיחת ג' מנחם-אב ה'תשמ"א לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025 Synopsis The verse states in sheini of parashas Devarim (following Moshe Rabbeinu’s words “How can I bear alone...,” in response to which Hashem instructed Moshe to appoint “officers of thousands, officers of hundreds, etc.”): “You shall judge justly between a man and his fellow, and between his litigant. You must not favor anyone in judgment…Bring to me any case that is too difficult for you and I will hear it.” The lesson is that when a Jew finds himself in a situation where he needs to judge himself and determine how to act, the Torah commands that he judge himself not based on his own desires, but with a just judgement according to Torah. And if the matter is difficult and he cannot decide on his own, he should not rely on himself but rather ask his rosh-yeshiva and the like, and follow their guidance. Excerpt from sichah of 3 Menachem-Av 5741, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2025
384
יום ג' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Jul 29, 2025
10:50
התוכן 1. נמצאים אנו ב"תשעת הימים" בתחלת חודש "מנחם-אב", שנק' כך כי הובטחנו מה' ש"והפכתי אבלם לששון". שע"י עשיית התשובה, שעי"ז מתבטלת סיבת הגלות ש"מפני חטאנו גלינו מארצנו", יקויים היעוד "יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים" בגאולה האמיתית והשלימה – ימים טובים ושמחים יותר מהרגיל כ"יתרון האור מן החושך וגו'". ולכן יש להוסיף בימים אלו בלימוד התורה ובקיום המצוות, ובמצוה התפלה ובקשה מה' לברכותיו וכו'. 2. עפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה, גלתה סנהדרין ולא גלתה שכינה עמהם, גלו משמרות ולא גלתה שכינה עמהם, וכיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהם, הלא הוא דכתיב 'עוללי'ה הלכו שבי לפני צר' מיד 'ויצא מבת ציון כל הדרה'" – מובן שביטול סיבת הגלות וההשבה לארצנו הק' תלוי בראש ולראשונה בתורה, תפלה וצדקה של ילדי ישראל. ב' שיחות להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה, יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025 Synopsis (1) We are now in the Nine Days, at the beginning of the month of Menachem-Av, which is called by that name because Hashem has promised us that “I will transform their mourning into gladness.” By doing teshuvah, which nullifies the cause of the exile (“Because of our sins we were exiled from our land”), we will merit the fulfillment of the promise, “These days will be transformed into joy and gladness and happy festivals” with the true and complete Redemption – even greater and more joyous than ordinary festivals, because there will be the “advantage of light from the darkness” etc. Therefore during this time of year, one should increase in Torah and mitzvos, and in the mitzvah of davening and asking Hashem for His blessings etc. (2) The Midrash states: “Come and see how beloved children are before the Holy One, blessed be He. The Sanhedrin was exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. The priestly watches were exiled, but the Divine Presence did not go into exile with them. But when the children were exiled, the Divine Presence went into exile with them, as it is written: ‘Her young children went into captivity before the enemy…’ and then immediately, ‘Gone from the daughter of Tzion is all her splendor.’” Based on this, it is understood that the nullification of the cause of the exile and the return to our Holy Land depends first and foremost on the Torah, tefillah, and tzedakah of Jewish children. 2 sichos delivered to children, Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2025
385
יום ד' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ה
Jul 30, 2025
10:09
התוכן ענינו המיוחד של האריז"ל הוא גילוי פנימיות התורה, ובפרט כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד, שחלק הנסתר דתורה עד ל"רזין דרזין" נמשך ונתגלה למטה למטה ביותר, עד שגם השכל דנפה"ב יכול להבין את זה, וכתוצאה מזה נעשה גם שינוי בחומר המוח הגשמי שע"י ריבוי העסק במושכלות ניתוסף בשרטוטים וחריצים שבו, עד שזה נמשך ויורד למעשה בפועל. ומזה שע"י תורת חסידות חב"ד נמשך "רזין דרזין" למטה ביותר, מובן שזה ע"י ההמשכה ממקום נעלה יותר (אפי' מבחי' "רזין דרזין"). וההוראה: להוסיף ביתר שאת הגילוי והפצת פנימיות התורה ובפרט כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד. משיחת יום ג', ה' מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025 Synopsis The unique contribution of the Arizal was the revelation the inner dimension of Torah, especially as it was later revealed in the teachings of Chabad Chassidus, where even the most hidden parts of the Torah (the “secrets of the secrets”) are expressed and revealed to the very lowest levels of existence, such that even the intellect of the animal soul can comprehend it, in a way that results in additional creases in the physical brain and that extends into practical action. And the fact that the teachings of Chabad Chassidus draw down the innermost secrets to the lowest levels indicates that they come from an even higher source (even higher than the level of the secrets of the secrets). The lesson is to increase even more in revealing and disseminating the inner dimension of the Torah, especially as they are explained in the teachings of Chabad Chassidus. Excerpt from sichah of Tuesday, 5 Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2025
386
יום ב' פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ה
Jul 14, 2025
10:16
התוכן 1) אסור ליהודי ליפול ברוחו מחושך הגלות! עליו לזכור תמיד אשר "בני בכורי ישראל"! ומה שרואה דבר בלתי-רצוי, הרי זה גופא מדגיש גודל חיבתן של ישראל אצל ה', "כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו". אף שטוב נעלה זה צריך לבוא גם בגילוי לעיני בשר, ע"י שמתגלית גם בחי' "החסיד" (תואר שאא"פ לתאר אפי' ביחס לה' כאשר מעניש וכו'), עד שבנ"י מהללים ומשבחים את ה' על היותו "חסיד", כי הרי [כמ"ש בספר "נעים זמירות ישראל" של דוד מלך ישראל" אשר "חי וקיים"] "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", ש"מה שהוא עושה אומר לישראל לעשות", ובמזמור שלאח"ז נאמר "וירם קרן לעמו תהילה לכל חסידיו", שאצל בנ"י בחי "חסיד" הוא בגילוי. 2) בשם פ' "פינחס" מודגש הקשר עם הגאולה העתידה, שהרי "פינחס זה אלי'" מבשר הגאולה. והוראה נוספת ממ"ש בראשון פ' פינחס שצ"ל "צרור את המדינים וגו'", ללחום בכל התוקף נגד "ריב ומדון", שנאת חינם – סיבת החורבן. וישנה ההבטחה ש"לא נפקד ממנו איש"! ב' חלקים משיחת יום א' פ' פינחס, ח"י תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2025 Synopsis (1) A Jew must never lose heart because of the darkness of exile; he must always remember that the Jewish people are “My firstborn son,” and when he sees something undesirable, this itself emphasizes how great Hashem’s love of the Jewish people is, “like the analogy of a great and awesome king who personally in his glory washes the filth of his only son out of his great love.” However, this lofty goodness must also be revealed to the physical eye, by revealing the level of “Chasid” (a title which cannot really be used even regarding Hashem when He exacts punishment etc.), to the point that the Jewish people praise Hashem for being “Chasid,” because (as it says in Tehillim, written by Dovid Hamelech, the Sweet Singer of Israel, who “lives and endures”), “He tells His word to Yaakov, His statutes and His judgments to the Jewish people” – “What He does, He tells the Jewish people to do,” and the following kapitel states, “He raised up a horn for His people, praise to all His pious ones,” meaning the quality of “Chasid” is openly revealed among the Jewish people. (2) The name of parashah “Pinchas” emphasizes the connection to the future Redemption, for “Pinchas is Eliyahu,” who will herald the Redemption. And an additional lesson is derived from the verse (in rishon of parashas Pinchas), “Distress the Midianites, etc.” – to fight with the utmost force against all “strife and discord,” baseless hatred, which was the cause of the destruction of the Beis Hamikdash. And we are promised that “not a man among us will be missing.” 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Pinchas, 18 Tammuz (17 Tammuz nidche) 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2025
387
יום ועש"ק פ' דברים, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' דברים, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 1, 2025
11:07
התוכן איתא במדרש "בשבעה בחודש . . נכנסו נכרים להיכל ואכלו ושתו וקלקלו בו". התורה מספרת זאת כדי שזכרון הדברים יביא לתיקון סיבת החורבן ובדרך ממילא ייבטל המסובב. ועפמ"ש במדרש "בא וראה כמה חביבין תינוקות לפני הקב"ה . . כיון שגלו תינוקות גלתה שכינה עמהן", מובן, שכשילדי ישראל יתנהגו באופן כזה ש"לא מגיע" להם להיות בגלות, ייצאו ביחד עם כל בנ"י מהגלות ושכינה עמהם. 2) הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "אבואה אל מזבח אלקים . . מה תהמי עלי הוחילי לאלקים וגו'" – כשיהודי מתחיל "לתמוה" איך אפשר שלאחרי מאות שנה בגלות יבוא משיח צדקנו ברגע א' – אומרים לו "הוחילי לאלקים" – ברור שע"י הבטחון בה' "אבואה אל מזבח אלקים וגו'" תיכף ומיד! ב' חלקים מהשיחות יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב ה'תש"מ, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2025 Synopsis The Midrash states, “On the seventh of the month…gentiles entered the Sanctuary, and they ate and drank and desecrated in it.” The Torah tells us this so that by remembering these events, we will correct the cause of the destruction, and then automatically the destruction will be undone. When Jewish children conduct themselves in such a way that they don’t deserve to be in exile, they will leave the exile, together with the entire Jewish people and together with the Shechinah, as the Midrash states, “Come and see how beloved children are before the Holy One, blessed be He…when the children were exiled, the Shechinah was exiled with them.” (2) Today’s Tehillim states, “And I will come to the altar of G-d…Why are you downcast, my soul, and why are you perturbed within me? Hope to G-d…” – when a Jew is perturbed and wonders how it’s possible that after hundreds of years in exile Moshiach Tzidkeinu will arrive in a single moment, he is told, “Hope to G-d” – it is clear that by trusting in Hashem, “I will come to the altar of G-d…” literally right now. 2 excerpts from Sunday, parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2025 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
388
יום א' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
יום א' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
Aug 3, 2025
11:41
התוכן המשימה המיוחדת בזמננו זה היא לבטל את כללות ענין הגלות ע"י ביטול סיבת הגלות. והנה סיבת חורבן בית הראשון היא – עון ביטול תורה – "שלא ברכו בתורה תחילה", שברכת התורה "ונתן לנו את תורתו .. נותן התורה", מדגיש שלימוד התורה אינו באופן של "כחי ועוצם ידי" אלא היא חכמתו של הקב"ה. וביטול סיבת הגלות הוא ע"י לימוד התורה באופן שמודגש בו הענין ד"נותן התורה". סיבת חורבן בית השני היא – שנאת חנם. וביטול סיבה זו היא – אהבת ישראל. יש לדעת שהענין דפירוד הלבבות הוא עצת היצה"ר שרוצה להפריד בין ישראל לאביהם שבשמים ע"י שיגרום פירוד בעם ישראל, וצריכים להלחם ע"ז, ולדעת ש"התורה ניתנה לעשות שלום בעולם וכו'", וחותמו של הקב"ה הוא "אמת", ו"מותר (רק) לשנות מפני דרכי שלום" ולא "לשקר"! כמו אהרן הכהן שהי' "אוהב שלום ורודף שלום אוהב (אפי') את הבריות וכו'", שהי' הולך לכ"א מהב' בני-אדם שהיתה ביניהם מריבה ואומר שהשני מתחרט וכו', שגילה את האמת מה שכל א' רוצה בפנימיותו לקיים רצונו ית', ונק' "שינוי" מפני שחבירו חשב שכוונתו שכ"ה גם בחיצוניותו, אבל אי"ז שקר ח"ו. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2025 Synopsis The mission of our times is to abolish the exile by undoing the cause of the exile. The cause of the destruction of the first Beis Hamikdash was the sin of neglecting Torah study – “they did not first recite a blessing on the Torah” – because the bracha on Torah (“Who has given us His Torah…the Giver of the Torah”) emphasizes that Torah study is not a matter of “my strength and the might of my hand” but Hashem’s wisdom. Thus, we can undo the cause of the exile by studying Torah in a way that emphasizes the Giver of the Torah. The cause of the destruction of the second Beis Hamikdash was baseless hatred, which is counted with Ahavas Yisroel. One must know that discord between Jews is a scheme of the yetzer hara to sow discord between the Jewish people and their Father in Heaven. We must therefore fight discord, remembering that “The Torah was given to bring peace to the world.” One must also remember that “the seal of Hashem is truth,” and it is only permitted to “depart” from the truth for the sake of peace, but not to lie. Thus we find that Aharon HaKohen, who “loved peace and pursued peace” would go to each of the two people involved in a dispute and tell them that the other had remorse and wanted to make peace: Aharon HaKohen was merely revealing the truth, because deep down both sides really did wish to make peace (because every Jew wishes to fulfill the desire of Hashem). It is only called a “departure” from the truth because Aharon told each side that peace was the other’s outward desire too, which was not yet the case, but it was not a lie chas v’shalom. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2025
389
יום ב' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 4, 2025
8:35
התוכן בשיעור היומי ברמב"ם נתבארו פרטי דינים באיסורי המזבח, וכותב שם: "נמצאו כל האסורים למזבח הרי הן י"ד, ואלן הן, בעל מום וכו'". א' התירוצים על השאלה שלכאו' ישנם עוד ג' איסורי מזבח שלא נימנו בי"ד הנ"ל – הוא, שאיסורי מזבח אלו נכללו באלו הי"ד שכן נימנו. אלא שלכאו' הי' עדיף שימנה אותם בפירוש ולכתוב שיש י"ז איסורי מזבח? וי"ל כי ענין המספר הוא בעיקר לתועלת זכרון הדבר ואינו משנה מאומה להלכה. והרמב"ם ויתר על הפירוט בפרטי פרטיות וכלל כמה פרטים יחד כדי שיוכל לתת סימן במספר י"ד דוקא, שיש בו תוכן ומשמעות – "יד", שזה מועיל לזכרון הדבר. ולהעיר, שמצינו אצל הרמב"ם חשיבות מיוחדת למספר י"ד שחילק את חיבורו לי"ד ספרים וכו'; תיבת יד קשור עם התורה – "כתב יד ימינו", ועם המצוות שנחלקים למ"ע – "יד ימין", ומל"ת – "יד שמאל". ע"י הזהירות ברוחניות מי"ד הדברים של איסורי המזבח מבטלים את "היד שנשתלחה במקדשך" ו"מיד הן נגאלין". ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2025 Synopsis Today’s Rambam describes the laws of what is prohibited to be offered on the Mizbeach. The Rambam writes, “Thus, there are fourteen types of animals that are forbidden as sacrifices for the altar: a blemished animal, one that is not choice etc.” The commentators ask: why doesn’t the Rambam include in the list three other types of animals that he previously stated were forbidden for the altar? One answer is that those three types of animals are included within the fourteen categories listed, but the questions remains: why didn’t the Rambam simply list them all individually and write that there are seventeen types of animals forbidden as sacrifices? The answer is that when the Rambam writes the number of items in a list, the purpose is to help the student remember the material, and therefore he chooses a number with a special significance, to make it easier to remember. Therefore, here he combines some types into a single category because he wanted the number to be fourteen, which spells yad (hand), a number with special significance, as seen in the fact that the Rambam divided his Yad Hachazakah into fourteen books, and the fact that the word “hand” is associated with Torah (which was “Given by His right hand”) and mitzvos (which are divided into positive mitzvos and negative mitzvos (the right hand the left hand). By avoiding these fourteen forbidden categories in the spiritual sense, we abolish “the hand that was sent forth against Your sanctuary,” and thus “immediately (mi’yad) they will be redeemed.” 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2025
390
יום ג' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 5, 2025
10:27
התוכן עשרת הדברות [שברביעי דפ' ואתחנן], שהתחלתן היא ב"אנכי ה' אלקיך" וסיומן ב"לא תתאווה .. וכל אשר לרעך", נאמרו בפרטיות ובאופן ברור דוקא – בשש מאות ועשרים אותיות, כנגד תרי"ג מצוות בתורה וז' מצוות דרבנן. וההוראה הברורה: כשם שצריכים להיות זהיר בקיום ציווי הקב"ה ש"בין אדם ומקום" – "אנכי ה' אלקיך", כך באותה מדה צריכים להיות זהיר בכל הענינים שבהמשך העשה"ד, גם הענינים שהם לכאו' שייכים רק לחבירו, "בין אדם לחבירו", ואפי' אם מדובר לא בנשמתו וגופו של חבירו אלא בנכסיו, ואפי' נכסים לא יקרים – "וכל אשר לרעך". וע"י ההוספה בקיום הוראה זו, ממהרים ומזרזים קיום בקשת משה להכנס לארץ ישראל, "ואתחנן וגו'", בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. א' השיחות יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2025 Synopsis The Aseres HaDibros (in revi’i of parashas Va’eschanan) begin with “I am Hashem your G-d” and conclude with “You shall not desire…anything that belongs to your fellow,” and they are specifically stated in detail and clearly, in six hundred and twenty letters, corresponding to the 613 Biblical mitzvos and the seven Rabbinic mitzvos. The clear lesson is that just as one must be careful to fulfill Hashem’s command in matters that are between man and G-d (“I am Hashem your G-d”), so must one be equally careful with all of the Aseres HaDibros, including those that are seemingly matters between man and his fellow. This applies not only when it comes to another Jew’s soul or body, but even when it comes to his possessions, and even unvaluable possessions – “…and anything that belongs to your fellow.” By increasing in our fulfillment of this directive, we hasten the fulfillment of Moshe’s request to enter Eretz Yisroel, “Va’eschanan (‘I entreated Hashem at that time’)…,” with the true and complete Redemption literally right now. Sichah from Wednesday, parashas Va’eschanan, 13 Menachem-Av 5751. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2025 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו * לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים
391
יום ד' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 6, 2025
11:30
התוכן איתא בסיום מס' מכות: "כבר הי' ר"ג וראב"ע ור"י ור"ע מהלכין בדרך .. כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין ור"ע מצחק .. אמרו לו מקום שכתוב בו והזר הקרב יומת ועכשו שועלים הלכו בו ולא נבכה, אמר להן לכך אני מצחק דכתיב ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו, וכי מה ענין אורי' אצל זכרי' .. אלא תלה הכתוב נבואתו של זכרי' בנבואתו של אורי', באורי' כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש בזכרי' כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, עד שלא נתקיימה נבואתו של אורי' הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכרי', עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי' בידוע שנבואתו של זכרי' מתקיימת בלשון הזה. אמרו לו עקיבא ניחמתנו עקיבא ניחמתנו". ראי' זו שהביא ר"ע אינה על עצם ענין הגאולה ותחיית המתים, שה"ז מפורש בתושב"כ, אלא על אופנה: שהרי תחיית המתים כשלעצמו הי' יכול להיות באופן (רק) כמו שהי' בג"ע לפני החטא – ביטול ענין המיתה, ו(במילא) יקומו מלכתחילה בריאים וחזקים. אבל מנבואת זכרי' "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים" מוכח שאז יהי' חידוש נעלה יותר שאינו מוכרח – הענין דאתהפכא, שיקומו באופן של "זקנים וזקנות" והם יהיו חזקים עד ש"ישבו .. ברחובות ירושלים" (לא כדרך זקנים)! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2025 Synopsis The conclusion of Masechta Makkos states: “It once was that Rabban Gamliel, Rabbi Elazar ben Azarya, Rabbi Yehoshua, and Rabbi Akiva were walking along the road…When they arrived at the Temple Mount, they saw a fox that emerged from the site of the Holy of Holies. They began weeping, and Rabbi Akiva was laughing…They said to him: This is the place of which it is written: “And the layman who approaches shall die,” and now foxes walk in it; and shall we not weep? He said to them: That is why I am laughing, as it is written: “And I will take to Me faithful witnesses to attest: Uriah the Kohen, and Zechariah ben Yevarchiyahu.” Now, what is the connection between Uriah and Zechariah…Rather, the verse hinged the fulfillment of the prophecy of Zechariah on the fulfillment of the prophecy of Uriah. In the prophecy of Uriah it is written: “Therefore, for your sake Tzion will be plowed as a field.” In Zechariah it is written: “There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim.” Until the prophecy of Uriah was fulfilled, I was afraid that the prophecy of Zechariah would not be fulfilled. Now that the prophecy of Uriah was fulfilled, it is evident that the prophecy of Zechariah remains valid. They said to him: Akiva, you have comforted us; Akiva, you have comforted us.” Rabbi Akiva here is not bringing proof for the Redemption and Techias Hameisim themselves, because they are stated explicitly in the Written Torah. Rather, he is bringing proof as to the manner in which they will occur: Conceptually, Techias Hameisim could occur in a manner similar to the state of Gan Eden before the sin, meaning, the abolition of death, as a result of which the dead would be resurrected in a state of optimum strength and health. But since Zechariah’s prophecy states that “There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim,” that proves that there will be an even greater novelty – the fact that they will arise as “elderly men and elderly women,” and yet they will become strong enough to be “sitting in the streets of Yerushalayim” like young people. (To be continued). 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2025 לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
392
יום ה' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 7, 2025
10:06
התוכן [המשך] והראי' שהגאולה ותחיית המתים אכן תהי' בפועל באופן דאתהפכא ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"), אף שאין הכרח בדבר, היא "עכשיו שנתקיימה נבואתו של אורי'" ש"ציון שדה תחרש": אף שבחורבן בית שני לא נשאר כלום מהבית כ"א העצים והאבנים (דלא כבחורבן בית ראשון) –"ציון שדה נחרש", אבל רק על ידי זה, שלא נשאר אפי' היסוד של אבנים אלא זה נחרש, נעשה זה מקום ראוי לזריעה ולצמיחה. ומזה הוכיח שהגאולה הולכת בכיוון של אתהפכא. ואע"פ שזה מובן מהנבואה של "עוד ישבו זקנים וגו'" כשלעצמה, אבל מצינו שמצד סיבות (כמו הענין ש"הי' בידיהם למחות ולא מיחו", כמו שהי' בתקופת חורבן בית ראשון) יכולה לא להתקיים גם נבואה לטובה, משא"כ כשקיום הנבואה מתחיל בפועל. וכיון שישעי', שאמר "ואעידה לי עדים נאמנים את אורי' הכהן ואת זכרי' בן יברכיהו", עשה מב' הנבואות – נבואה אחת (כמו ב' עדים שמעידים על ענין א'), ו"ציון שדה תחרש" התקיים בפועל, מוכח שגם יתקיים המשך הנבואה – "עוד ישבו זקנים וגו'" – גאולה באופן של אתהפכא. וזה בא ע"י שגאולה הפרטית דכאו"א בעבודתו היא באופן של "אתהפכא". ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 Synopsis (Continued.) The proof that the Redemption and Techias Hameisim will indeed take place in a manner of transformation (“There will yet be elderly men and elderly women sitting in the streets of Yerushalayim”), even though it doesn’t necessarily have to happen that way, lies in the fact that “the prophecy of Uriyah has been fulfilled,” that “Tzion was plowed like a field”: In the destruction of the second Beis Hamikdash, nothing remained of the structure except wood and stones (unlike the destruction of the first Beis Hamikdash), but it was only because it was razed to the foundation and plowed that the place became fit for sowing and growth. Fron this Rabbi Akiva proved that the Redemption will take place in a manner of transformation. Although the prophecy itself also alludes to transformation (“There will yet be elderly men and elderly women…”), however, we find that due to certain causes (such as the fact that “it was in their power to protest and they did not protest” at the time of the destruction of the first Beis Hamikdash) it is possible for even a positive prophecy to potentially not be fulfilled. But this doesn’t apply when the fulfillment of the prophecy has already begun physically. Therefore, since Yeshayahu, who said “And I will take to Me faithful witnesses: Uriyah the Kohen and Zecharyah the son of Yevarechyahu” combined the two prophecies into one (like two witnesses whose testimony become one), when Rabbi Akiva saw that “Tzion was plowed like a field” in actuality, he knew that the continuation of the prophecy, “There will yet be elderly men and elderly women...” would be fulfilled – Redemption in a manner of transformation. This comes about as a result of every individual’s redemption in their personal divine service being in a manner of transformation. 2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2025 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
393
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 8, 2025
10:40
התוכן על השאלה מדוע מתחלת המשנה ב"מאימתי קורין את שמע בערבין" ולא בשחרית, מתרצת הגמ' ד"יליף מברייתו של עולם דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד". אבל מדוע היתה בריאת העולם כך? אלא זוהי הוראה: כאשר האדם מסתכל ורואה את חושך העולם, ושואל א"ע: מה יכול הוא, איש א', לפעול בעולם כזה?! אומרת התורה שזהו הסדר שה' קבע כבר בתחלת הבריאה – ש"ערב" ו"חושך" בא לפני "בוקר" ו"אור", ושיהודי ע"י עבודתו יאיר את החושך. והתחלת עבודתו (ב"תורה שבע"פ") בזה הוא – ק"ש! שפסוק הא' הוא – "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד": ה' נותן את הכח לכל יהודי לפעול שבכל דבר יהא ניכר שנברא ע"י ה' – "ה' אחד", ופועל זאת ב-ח' וב-ד'. וזה נותן לו את התוקף לא לפחד מהעולם, אלא להסתכל עליו כמקום שבו יש לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ועד"ז בנוגע ה"ערבין" של ירידת הנשמה בגוף, שאי"ז ח"ו כדי לצער את הנשמה, אלא כדי לפעול עי"ז ענין ה"קריאת-שמע" ב"ערבין"! משיחת מוצאי ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2025 Synopsis On the Mishnah “From when does one recite Shema in the evenings,” the Gemara asks why the Mishna starts with the evening rather than morning, and the answer is that it is based on the order in creation, as the verse states, “There was evening and there was morning, one day.” But the question remains: why was the world created that way? This teaches us that when a person looks around and sees the darkness in the world, and he wonders, what can one individual accomplish in the face of such darkness – the answer from the Torah is that this is the order that Hashem established from the very beginning of creation, that “evening” and “darkness” come before “morning” and “light,” and that a Jew, through his service, must illuminate the darkness. The beginning of this service (in the “Oral Torah”) is reciting Kerias-Shema, which begins with the verse, “Hear, O Israel: Hashem is our G-d, Hashem is One” – Hashem gives every Jew the power to make it evident that everything is created by Hashem (Hashem is One), and to express it in the ches(the seven heavens and the earth) and the daled (the four directions). This gives a Jew the strength not to fear the world, but to see it as a place where one is to make a dwelling for Hashem in the lower realms. And similarly with regard to the “evenings” of the soul’s descent into the body: it is not chas v’shalom in order to afflict the soul, but to bring about “Kerias-Shema” within “the evenings.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2025 לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים לרגל היארצהייט ביום הש"ק חמשה עשר מנחם-אב הוקדש ע"י בנה ר' אהרן ומשפחתו שי' סלונים
394
יום א' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום א' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 10, 2025
11:39
התוכן בהמשך למ"ש בגמ' שבחמשה-עשר באב פסקו לכרות העצים למערכה מוסיף הגמ' ש"מכאן ואילך מאן דמוסיף יוסף", ופרש"י "מט"ו באב ואילך, דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו", והיינו שבט"ו באב מתחיל ההוספה בלימוד התורה בלילה, ולכן מוסיפים לו חיים גם על חייו שיש לו מצ"ע. וענין זה דט"ו באב, שבא בהמשך לתשעה-אב, בעבודה: אחד שנמצא במצב של חושך ו"לילה" של "תשעה-באב" – הבהמ"ק שבו ("ושכנתי בתוכם") חרוב ואין לו שום חיות בלימוד התורה וקיום המצוות, ובכל זאת הרי הוא מוסיף בלימוד התורה – מבטיחים לו ד"מאן דמוסיף יוסף" שמוסיפין לו חיים על חייו, זאת אומרת, לא רק שיקבל את החיות שהי' לו לפני המצב של "לילה", אלא עוד יותר – יהי' לו יתרון האור הבא מתוך החושך! ולכן "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב" דוקא. ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 Synopsis After stating that on the fifteenth of Av they stopped chopping down trees for the wood arrangement, the Gemara adds, “From the fifteenth of Av onward…one who adds will be added to.” Rashi explains: “From the fifteenth of Av onward, one who adds nights to the days to engage in Torah study will have life added to his life,” meaning that from the fifteenth of Av one begins to increase in Torah study at night, and therefore he is granted additional life beyond the life he already possesses. In terms of Divine service: one who finds himself in a state of darkness and in the state of the “night” of “Tishah b’Av,” meaning the Beis Hamikdash within him is destroyed – he has no vitality in Torah study and mitzvah observance – but nevertheless he adds in Torah study, is promised that “one who adds will be added to”: he will be granted additional life, meaning not only will he regain the vitality he had before the state of “night,” but even more – he will gain the advantage of light that comes from the darkness. And therefore, “There were no days as happy for the Jewish people as the fifteenth of Av” (which follows Tisha B’Av) specifically. 3 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2025 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו * לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
395
יום ב' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 11, 2025
12:15
התוכן ישנם ב' פירושים (במדרש) בפסוק שבשני דפ' עקב "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו'": 1) כפשוטו – זה קאי על המדבר. 2) זה קאי על הקב"ה. והתיווך: דוקא בזה שבנ"י הלכו במדבר במקום "נחש שרף ועקרב" ובכ"ז לא ניזוקו, מתבטא ה"הגדול והנורא" של הקב"ה. וזוהי התשובה להטוענים שנמצאים בחושך כפול ומכופל "במדבר הגדול והנורא" כפשוטו, והראי', שדוקא בדורות האחרונות נעשה ההכרח ללמוד פנימית התורה כדי להתגבר על החושך, ומדור לדור מתגבר החושך, שלכן הוצרך להיות הוספה בהפצת המעיינות בהתייסדות ישיבת תו"ת ע"י כ"ק אדנ"ע, ובביאור פנימיות התורה ב"שבעים לשון" ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר וכו' – עליהם לדעת פירוש השני בפסוק זה – ש"הגדול והנורא" קאי על ה', כי דוקא כשיש "נחש שרף ועקרב", ואעפ"כ, לא רק שאין מזיקים אלא מסייעים לבנ"י – בזה מתבטא גדלות ה'! [המשך יבוא] משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2025 Synopsis There are two interpretations in the Midrash on the verse (in sheini of parashas Ekev): “Who led you through the great and awesome desert, snakes, vipers, scorpions etc.” One is that “great and awesome” refers tothe desert, and the other is that it refers to Hashem. The connection between them is as follows: That Hashem is “great and awesome” is expressed specifically in the fact that the Jewish people traveled through the desert, a place of “snakes, vipers and scorpions” without being harmed. Some argue: we find themselves in a double and redoubled darkness, literally in a “great and awesome desert,” the proof being that specifically in recent generations it has become necessary to study the inner dimension of Torah in order to overcome the darkness, and the darkness intensifies from generation to generation, which is why it was necessary to increase in the spreading of the wellsprings by the Rebbe Nishmaso Eden establishing Yeshivas Tomchei Temimim and by my father-in-law the Rebbe translating the inner dimension of Torah into the seventy languages etc. But the response is that they must know the second interpretation of the verse, that “great and awesome” refers to Hashem: it is precisely whenthere are “snakes, vipers, and scorpions,” and nevertheless, not only do they not cause harm, but they assist the Jewish people, that Hashem’s greatness is expressed. (To be continued.) Excerpt from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2025
396
יום ג' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 12, 2025
9:19
התוכן 1) [המשך] וההוראה: כאשר א' רואה במדבר הגלות "נחש שרף ועקרב" – צריך לזכור שה"גדול ונורא", ה', נותן לו כוח זה! (וכמ"ש בשיעור חומש דיום זה ששייך להיות "ושכחת את ה' אלקיך" עד כדי כך שאינו רואה ש"הוא הנותן לך כח לעשות חיל"). ואז יוכל לפעול שה"נחש שרף ועקרב" הזה לא רק ש"לא ירעו ולא ישחיתו" אלא עוד יסייע לכל א' בקיום תומ"צ וכו'. וזה גם מה שדובר לעיל אודות הפצת המעיינות עצמן, ש"מקור מים חיים" הוא הרי ה"גדול ונורא", הקב"ה – בתוך ה"חוצה" עצמו. 2) בפ' עקב כתוב ענין נפלא ש"לא בצדקתך וביושר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה ה' אלקיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע ה' לאבותיך וגו'". ואם רואים שה"רשעת הגויים האלה" קיים ותקיף והולף ומוסיף, הרי עאכו"כ שכ"ה בנוגע "למען הקים את הדבר אשר נשבע ה' וגו'". ועל כל יהודי להכריז בגלוי שארץ ישראל ניתן לישראל ע"י ה', ויש לאחוז בו בתוקף של "גדול ונורא", ועי"ז יתהפכו ה"נחש שרף ועקרב" לסייע לבנ"י להביאם לארצנו הק'. ב' חלקים משיחת אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025 Synopsis (Continued.) (1) The lesson is that when a person sees “snakes, vipers, and scorpions” in the desert of exile, he must remember that Hashem, who is “great and awesome,” gives him the power to overcome them. (As it says in today’s Chumash, it is possible to “forget Hashem your G-d” to the extent that one doesn’t recognize that it is “He who gives you the strength to make wealth.”) And thus he will be able to cause the “snakes, vipers, and scorpions” to not only “neither harm nor destroy,” but even to assist every Jew in their fulfillment of Torah and mitzvos etc. This is also what was discussed earlier about spreading the wellsprings themselves; the “source of living waters,” Hashem, is “great and awesome” within the “outside” itself. (2) Parashas Eikev contains a wondrous idea: “You are coming to take possession of their land neither because of your righteousness nor because of the integrity of your heart. Rather, it is because of the wickedness of these nations that Hashem your G-d is driving them out from before you, and in order to fulfill the promise that Hashem swore to your forefathers….” – if one sees that the “wickedness of these nations” still exists and continues to intensify, then certainly that is the case regarding “in order to fulfill the promise that Hashem swore….” Every Jew must openly declare that Eretz Yisroel was given by Hashem to the Jewish people, and must hold onto it with the strength of the “great and awesome” one, and in this way the “snakes, vipers, and scorpions” will be transformed so that they will assist in bringing the Jewish people to our Holy Land. 2 excerpts from sichah of 15 Av 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2025
397
יום ד' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 13, 2025
8:48
התוכן ברביעי דפ' עקב מדובר אודות הסתלקות אהרן [ביאור השייכות בין ענין זה, שקרה בסוף ארבעים שנה במדבר, למ"ש לפנ"ז "פסל לך שני לוחות אבנים וגו'", מפרש"י "סמך משה תוכחה זו לשבירת הלוחות לומר לך שקשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות"], ובקשר להסתלקות אהרן כתוב ש"ויבכו את אהרן גו' כל בני ישראל" - "לפי שהי' אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה וכו'". וההוראה: "הוי מתלמידיו של אהרן וכו'" - כל הענינים בהפצת היהדות צריכים להיות מתוך אהבה - "אוהב את הבריות", ועי"ז יצליחו לקרבן לתורה. ועי"ז נפעלת ברכתו של אהרן הכהן שממשיך לכאו"א מישראל "באהבה" - "יברכך ה' גו' יאר גו' ישא וגו'" וכו'. א' השיחות דהתוועדות יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2025 Synopsis Revi’i of parashas Ekev discusses the passing of Aharon (which follows the discussion of the breaking of the Luchos, as Rashi explains: “Moshe juxtaposed this rebuke with the breaking of the Luchos to teach you that the passing of the righteous is as grievous to the Holy One, blessed be He, as the day the Luchos were broken.”). In connection with Aharon’s passing the verse states, “And all the Jewish people wept for Aharon…” – “because Aharon would pursue peace and instill love between people in conflict” etc. The lesson is to “Be among the students of Aharon” etc.; all matters of spreading Yiddishkeit must be done with love – “loving the creatures,” and in this way one will succeed in “drawing them close to the Torah.” And then Aharon’s Priestly Blessing (which he bestows upon the Jewish people with love) will be fulfilled. Sichah from farbrengen of Wednesday, parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2025 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס
398
יום ה' פ' עקב, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע –
יום ה' פ' עקב, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע –
Aug 14, 2025
11:40
התוכן בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] כותב ברשימה איך שכל הפרטים הקשורים עם המאסר שלו התאימו עפ"י קבלה! והביאור, דלכאו' איך מתאים שיכתוב כך בקשר לעצמו עם ענין הענווה, כותב הוא בעצמו – כי הכל הוא בהשגחה פרטית! ומזה ישנה "הוראה עיקרית" ו"הוראה נפלאה": כל דבר הוא בהשגחה פרטית ורק צ"ל את ה"שאו מרום עיניכם" ואז יראו "מי ברא אלה", ובמילא כשיהודי מתבונן במעמדו ומצבו איך ש"אתם המעט מכל העמים" ושרוב זמנו הולך לענינים שלא שייכים לרוחניות וכו' – עליו לדעת שה"עולם" שהוא רואה אינו אלא "קליפה חיצונית", אבל באמת "לעולם ה' דברך נצב בשמים", ואפי' מה שגוי מחליט כך וכך ה"ז עפ"י סודות התורה! וכשיהי' חדור עם "הנחה" זו לא יתפעל מ"העולם הגדול". משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנ"א ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2025 Synopsis Thebaal haheilula[the Rebbe’s father whose yahrzeit is on 20 Menachem-Av]writes how every detail of his imprisonment was aligned according to Kabbalah. Seemingly, in light of the trait of humility, how is it appropriate for him to write this about himself – but he himself writes that everything is by Hashgacha Protis. And this serves as a fundamental lesson and a wondrous lesson that everything is by Hashgacha Protis; one must only “Lift your eyes up high,” and then he will see “Who created these.” Therefore, when a Jew reflects on his state and condition, and sees that “you are the fewest of all the peoples” and that most of his time is spent on matters unrelated to spirituality, etc., he must know that the world that he sees is nothing more than an outer shell, and the truth is that “Forever, Hashem, Your word stands in the heavens”; even a decision made by a non-Jew to is in accordance with the secrets of the Torah. When a person is imbued with this perspective, he will not be intimidated by “the big world.” Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2025
399
יום ועש"ק פ' עקב, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' עקב, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה
Aug 15, 2025
12:43
התוכן איתא בגמ' [בבא בתרא כא.] "זכור אותו איש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שמתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא הי' למד תורה.. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים.. ועדיין מי שיש לו אב הי' מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא הי' עולה ולמד.. התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע". והיינו, שהגם שתקנת ר' יהושע בן גמלא היתה חשובה רק לילדים מ"בן שש ובן שבע", ורק עבור אלו שלא הי' להם אב ר"ל (מיעוטא דמיעוטא דבנ"י), ומ"מ "אלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל"! ומכאן רואים עד כמה החינוך של כמה קטנים מישראל נוגע לכלל ישראל! וההוראה: על כ"א לעשות את כל התלוי בו להקים חדרים לילדי ישראל בסביבתו ובכל עיר ועיר, ולא לסמוך על הישיבות לגיל ט"ז-י"ז, או שהאבא ילמד עם הילד וכו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 Synopsis The Gemara states (Bava Basra 21a): “That man is remembered for the good, and his name is Yehoshua be Gamla. If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people. Initially, whoever had a father, [his father] would teach him Torah. Whoever did not have a father would not learn Torah…they instituted that teachers of children should be established in Yerushalayim…But still, whoever had a father, [his father] ascended with him [to Jerusalem] and had him taught, but whoever did not have a father, he did not ascend and learn. They instituted that they should be established in each and every region, and they brought [the students] in at age the age of sixteen and at the age of seventeen. Until Yehoshua ben Gamla came and instituted that teachers of children should be established in each and every province and in each and every town, and they would bring them in at the age of six and at the age of seven.” Meaning, although Yehoshua ben Gamla’s ordinance only applied to children from age six or seven, and only those who had no father Rachmana litzlan (a small minority of Jews), nevertheless, “If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people.” Here we see how much the education of a small number of Jewish children affects the entire Jewish people. The lesson is that everyone must do everything in their power to establish chadarim for Jewish children in every city, and not to rely on the yeshivos for older students or on the assumption that the father will teach the child etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט * לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי
400
יום ועש"ק פ' קרח, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' קרח, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ה
Jun 27, 2025
11:13
התוכן הוראה ממ"ש בסיום פ' קרח "מכל מתנותכים תרימו גו' בהרימכם את חלבו ממנו וגו'": בכחו של שבט לוי לפעול הרמה ("בהרימכם")בדבר גשמי בעולם, וגם אם הדבר כבר טוב ומשובח ומעמדו ומצבו הרוחני הוא נעלה ביותר ("חלבו"). ובודאי ניתן הכח לזה, עפ"י הכלל ד"איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן", וגם אם כבר ניצל את כחותיו בפועל, הרי "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים וכו'. ואע"פ שכינוס זה הוא של קבוצה מוסיימת בעם ישראל (מדריכות ומסיימות) ומהי שייכותן להוראה הנ"ל ששייכת לכאו' רק לשבט לוי? הנה כבר כתב הרמב"ם בנוגע לענינים המיוחדים של שבט לוי ש"לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו והבינו מדעו להבדל [מהבלי העולם שאין להם שייכות ליהדות] לעמוד לפני ה' לשרתו" באופן של "לוי" (ע"ש "ילוה אישי אלי") – שמתחבר עם עניני תומ"צ – הנה גם אליו שייכים הענינים שנאמרו בקשר לשבט לוי, וזוכים לברכה מיוחדת ש"אני חלקך ונחלתך", שהקב"ה מבטיח שלא יהי' לו שום דאגות ובאופן של"נחלה" שניתנה בגורל וכו'. ב' חלקים משיחת ב' דר"ח תמוז ה'תשמ"ח למדריכות והמסיימות תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2025 Synopsis The Torah states at the end of parashas Korach, “You must set aside up from all your gifts…after you lift up its choicest part from it…,” meaning the tribe of Levi has the power to lift up physical objects in the world, and even if an object is already good and lofty (“its choicest part”), they have the ability to lift it up even more. Although the Torah is seemingly talking about the tribe of Levi, this applies to every Jew, as the Rambam writes, “Not only the tribe of Levi, but any one of the inhabitants of the world whose spirit generously motivates him and he understands with his wisdom to set himself aside” from the vanities of the world and “to stand before Hashem and serve Him” can serve Hashem as a Levi, attaching (Levi from the expression yilaveh ishi eilai – “my husband will become attached to me”) himself to Torah and mitzvos. And then Hashem will be “your portion and your inheritance,” so that he will have no struggles and no worries, and Hashem will provide everything as an inheritance given by lot etc. 2 excerpts from sichah of 1 Tammuz 5748 – to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2025 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר * לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות