Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1148 episodes

Name

Release Date

Duration

401

יום ד' פ' בהעלותך, ט"ו סיון, ה'תשפ"ה– יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע בשנת ה'תרפ"ז –

Jun 11, 2025

10:36

התוכן בנוסף לנסים שהיו לפני מאסרו של בעל הגאולה ועאכו"כ נס הגאולה עצמו – הי' נס גלוי בעת המאסר גופא שלא שמים לב לזה. בדרך כלל כאשר חושדים במישהו ורוצים להושיבו במאסר – מבטיחים לכל לראש שלא יוכל לדבר עם אחרים ללא שמירה וכו', אבל כאן, אלו שבאו לאסרו (שביניהם הי' גם יהודי שהוא בעל-בחירה וקשה יותר להתמודד עמו) ביקשו ממנו שילך עם אמו לחדר לדבר עמה ביחידות (להרגיעה)! שאין לזה שום מקום בטבע! וההוראה: כל אחד שמתבונן בחייו רואה שהוא מסובב בנסים. ובכן, כאשר יהודי עושה חשבון ומגיע למסקנא שאינו צריך להתעסק בהפצת התורה והיהדות כי עפ"י טבע לא יכול להצליח בזה – אומרים לו שכל החשבונות אין להם כל תפיסת מקום בנוגע לבנ"י שכל ההנהגה איתם אין לה מקום בחשבון עפ"י טבע! ובודאי שאין לערוך חשבון "על חשבונו" של הזולת... כל אחד שייך לפעול על הזולת, ורואים שכל אלו שעשו זאת – הצליחו במשך הזמן. א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2025 Synopsis In addition to the miracles that occurred before the baal hageulah’s imprisonment, and of course the miracle of the liberation itself, an open miracle took place during the arrest itself, that people overlook. Generally, when the authorities want to arrest a suspect, the first thing they do is prevent him from talking to anyone else without supervision etc., but in this case, the officers who came to arrest him (which included a Jew, who, as a person with free will, is even harder to deal with) asked him to go to another room to talk to his mother privately (to calm her). This is something that defied nature completely. The lesson is that anyone who reflects on their life will see that they are surrounded by miracles, and therefore, when a Jew makes a calculation and concludes that he shouldn’t be involved in spreading Torah and Yiddishkeit because he has no chance of success according to nature, the response is that none of these calculations have any place for a Jew, whose behavior is not bound by nature at all. And certainly one should not make such calculations at someone else’s expense. Everyone can have an impact on others, and we see that in the course of time, all who have had done so have succeeded. Sichah from farbrengen of 12 Tammuz 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2025 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏

402

יום ה' פ' בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשפ"ה

Jun 12, 2025

11:34

התוכן הרמב"ם נק' בתואר "מורה הנבוכים" ע"ש שזכה והצליח להורות ל"נבוכים" את הדרך הישרה, ואת הוראות אלו אפשר למצוא בספר ה"רמב"ם". בסיום שיעור רמב"ם היומי מבאר שכבודן של מצוות הוא "למי שצוה בהן ברוך הוא והצילנו מלמשש בחושך, וערך אותם נר ליישר המעקשים, ואור להורות נתיבות היושר, וכן הוא אומר נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי". והענין: בריאת העולם מלכתחילה היתה באופן ש"ברא אלקים לעשות" – "לתקן" – שיהיו "מעקשים", ושכאו"א יתייגע בעבודתו "ליישר המעקשים" ע"י קיום המצוות שהם בבחי' "נר מצוה ותורה אור". וביאור פרטי הלשונות "נר לרגלי (לא "ראש") דבריך ואור לנתיבתי" (לא "דרך" שהוא רחב), הוא, מפני ששליחותו של יהודי לעשות לו ית' דירה בתחתונים, הוא לא רק בנוגע לדברים חשובים אלא גם בנוגע לכל פרט ופרט של הבריאה. וכ"ז נעשה ע"י "דבריך" של הקב"ה שמורה על הגילוי (ביחס למחשבה) וכו'. ב' חלקים משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשמ"ז, לשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2025 Synopsis The Rambam is called by the title Moreh Nevuchim (“Guide for the Perplexed”) because he merited to guide the perplexed to the straight path. We find this at the conclusion of today’s daily Rambam, where he explains that the honor of the mitzvos is “due to the One who commanded them, blessed be He, and saved us from groping in the darkness, and thus granted us a lamp to straighten crooked paths and a light to illumine the upright paths, as it is written, ‘Your words are a lamp to my feet and a light for my path.’” Hashem created the world in a way that it requires fixing, as it says, “‘that G-d created to do – to perfect’” – that is, Hashem intended that there be “crooked paths,” and that every individual should strive through his service to “straighten crooked paths” by fulfilling the mitzvos, “a lamp is a mitzvah and the Torah is light.” The reason it says, “a lamp to my feet” (rather than the head), and “a light for my paths” (rather than “ways,” which connotes a broad path) is because a Jew’s mission to make a dwelling place for Hashem in the lower realms applies not only to matters of global importance, but to every detail of creation. And this is accomplished through the “Your words,” meaning through Hashem’s speech, which signifies revelation etc. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5747 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2025

403

יום ועש"ק פ' בהעלותך, י"ז סיון, ה'תשפ"ה

Jun 13, 2025

9:45

התוכן המן הי' "לחם מן השמים" שלא הי' בו פסולת, ואעפ"כ – כאו"א מישראל אכלו אותו. ואפי' הרשעים שבהם, שהיו צריכים לטרוח להכינו לאכילה [כמ"ש בגמ' בקשר למ"ש בשישי דפ' בהעלותך "שטו העם ולקטו וטחנו בריחים וגו'"], אכלו אותו. אף שזה לא פעל עליהם שיעשו תשובה בפועל, אבל בודאי שזה גרם להם "דחיפה" לזה. וההוראה: גם "לחם מן השמים", דקאי על קיום המצוות שמגיע לאדם בנקל בלי יגיעה (דלא כ"לחם מן הארץ" דקאי על מצוות שבאים ע"י יגיעה), נותנים לכאו"א מישראל, אפי' לרשעים, כדי להקל עליו עשיית התשובה. ועד"ז בנוגע ל"לחם מן השמים" בתורה דקאי על פנימיות התורה "דלית תמן לא קשיא כו' ולא מחלוקת", שאין למנוע זאת מאף יהודי, ועאכו"כ לא לנתקו מזה, כי הלימוד עצמו יעזור לו שיעשה תשובה (ובפרט שיכול להיות שהאדם שאותו הוא דוחה מלימוד פנימיות התורה, נעלה יותר ממנו..). משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2025 Synopsis Although the man was “bread from Heaven” that contained no waste, nevertheless every Jew was able to eat it, even the wicked (though they had to put in effort to prepare [as the Gemara says in connection with the verse in shishi of parashas Behaaloscha, “The people could walk about and gather it. They ground it in a mill…”]). Although eating the man didn’t immediately cause them to do teshuvah, it certainly gave them a push in that direction. The lesson is that even “bread from heaven,” which refers to mitzvos that come easily to a person (as opposed to “bread from the earth,” which refers to mitzvos attained through effort), is given to every Jew, even to the wicked, to make it easier for them to do teshuvah. The same applies to “bread from heaven” in Torah – the inner dimension of Torah (“where there are no difficulties or disputes”): the inner dimension of Torah should not be withheld from any Jew, and certainly one should not tear a Jew away from it, because the very study of the inner dimension of Torah will assist them in doing teshuvah (especially considering that the person being pushed away might actually be on a higher level than the one pushing him away…). Excerpt from sichah of 10 Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2025 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים

404

יום א' פ' שלח, י"ט סיון, ה'תשפ"ה

Jun 15, 2025

10:57

התוכן בסיפור המרגלים שמשה שלח לתור את א"י מתעוררת השאלה – משה, בתור מנהיג אמיתי של בנ"י (ונולד לכך), ובפרט באותה תקופה, הכיר היטב את בנ"י, ואיך יתכן שלא יכיר ח"ו שאלו שנבחרו אינם מתאימים לשליחות זו?! רש"י מבאר ש"אותה שעה כשרים היו". אך לפי"ז מתעוררת השאלה מה גרם לכך שלאחרי ש"ויעלו ויתורו את הארץ" נבהלו והניאו את בנ"י מלילך לא"י?! והרי כבר ידעו לפנ"ז על הל"א מלכים שנמצאים בא"י וכו'? ויובן עפ"י מ"ש אדה"ז בלקו"ת שדוקא מצד היותם "אנשים כשרים" סברו שמוטב לישאר במדבר פרושים ומובדלים מהעולם ויוכלו ללמוד תורה ולקיים מצוות ללא הפרעות, ולא לילך לא"י ששם יצטרכו להתעסק בעניני העולם, חרישת שדות וניהול מסחר וכו' (חטאם הי' שלא היו חדורים בהכרה שאם הקב"ה מצווה לילך לא"י – צריך ללכת!) ואף שמ"מ היו מוכנים לכך, שלכן בחר בהם משה – אבל כאשר באו לא"י וראו במו עיניהם את הנסיונות הצפויים ו"אינה דומה שמיעה לראי׳" – נרתעו [המשך יבוא]. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ף סיון ה'תשכ"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2025 Synopsis The question arises in the story of the spies: As a true leader of the Jewish people (who was born to lead them, and who by this time had already lived with them and led them in practice), Moshe surely knew the characteristics and thought processes of the Jewish people; how then is it possible that he failed to recognize, G-d forbid, that the spies he chose were unfit for the mission? While Rashi explains that “at that time, they were virtuous,” that raises another question: After they “went up and scouted the land,” what caused them to become frightened, and to dissuade the people from going to Eretz Yisroel? After all, they already knew about the thirty-one kings etc. beforehand? We can understand this based on the Alter Rebbe’s explanation in Likkutei Torah that precisely because they were “virtuous,” they thought it was preferable to remain in the desert, separated and removed from the world, so they could learn Torah and do mitzvos without disturbance, rather than go to Eretz Yisroel where they would have to be involved in worldly matters like plowing fields and running businesses etc. Although they were initially prepared to do it – which is why Moshe chose them – when they came to Eretz Yisroel and actually saw the challenges that lay ahead with their own eyes, they were deterred, because “Hearing is not like seeing.” (To be continued.) Excerpt from sichah of Sunday, parashas Shelach, 20 Sivan 5725, to the graduating students of Bais Rivkah and counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2025

405

יום ב' פ' שלח, כ' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 16, 2025

10:12

התוכן [המשך] וההוראה: לפעמים מחליטים בתוקף לקיים רצון ה' ולא להתפעל מהעולם, אך כשהדברים באים בפועל ורואים הקושי שבדבר – מרגישים חלישות ורוצים "לברוח". צריכים לדעת שאין ליהודי ליפול ברוחו אלא להאחז ברצון ה', ובודאי ישלימו כל המלחמות בנצחון גדול; פעולת המרגלים שיתחרטו ולא ירצו לילך לא"י – לא היתה על הנשים שאמרו שאינן פוחדות, ועוד תבעו ודרשו "תנה לנו אחוזה"! כי אם ה' רוצה שילכו למקום נסיונות – צריך לעשותו! וההוראה: ישנם גברים שבצאתם "לרחוב" כדי לפעול שאלקות תהי' ניכרת שם ורואים את הנסיונות הכרוכות בזה, נרתעים ו"בורחים". על הנשים להראות את הדוגמא שלא נרתעים אלא מחליטים לקיים שליחות ה'. וזהו גם הוראה וחיזוק לאלו שעומדות להתמסר להדרכת ילדי ישראל במשך הקיץ, שתכליתה היא "כיבוש" עוד סביבה ועוד ילד יהודי לעשותם "ארץ ישראל" – שבודאי יעמדו בכל הנסיונות, ושליחות זו עוד תרומם אותן ואת המודרכים/כות. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ף סיון ה'תשכ"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2025 Synopsis (Continued.) Sometimes a person firmly resolves to fulfill Hashem’s will and to not be deterred by the world, but when it comes to actuality they feel weakened and want to run away from it. The lesson from the story of the spies is that a Jew should not lose heart, but should rather cling to Hashem’s will, and then he will surely emerge from all the battles with a great victory. Additionally: the spies’ report only impacted the men, in contrast to the women, who were still willing to go to Eretz Yisroel, and who asked and demanded, “Give us a portion.” The lesson is that it is up the women to set an example, by not being deterred, and by resolving to fulfill Hashem’s mission to transform the land, making Hashem visible even there. This is also a lesson and source of encouragement for those preparing to spend their summer as counselors guiding Jewish children: the goal is to “conquer” yet another Jewish child and another environment, and transform it into “Eretz Yisroel.” Not only will this not bring them down, but to the contrary: they, and those under their guidance, will be lifted up. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Shelach, 20 Sivan 5725, to the graduating students of Bais Rivkah and counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2025 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

406

יום ג' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תשפ"ה

Jun 17, 2025

11:51

התוכן התחלת שלישי דפ' שלח "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת וגו'" באה בהמשך למ"ש בסיום שני דפ' שלח "טובה הארץ מאד מאד" כמובן בפשטות וכ"ה בלקו"ת בפ' שלח (שפסוקים אלו הם ד"ה א'). והקשר ביניהם עפ"י המבואר שם: דוקא "אם חפץ בנו וגו'" – בחי' פנימיות הרצון (פנימיות הכתר) שהיא למעלה מהגבלה לגמרי – "מאד מאד" ב"פ, נמשך ונתגלה בארץ דוקא "טובה הארץ מאד מאד .. אל הארץ וגו'". והביאור: המרגלים רצו לישאר במדבר ולקיים המצוות ברוחניות (בעולם המחשבה או גם בעולם הדבור וכו') ולא ליכנס לא"י ולקיים מצוות מעשיות (בעולם המעשה), וכנגד דעה זו הכריזו יהושע וכלב "טובה הארץ מאד מאד" – שעיקר הכוונה הוא קיום מצוות מעשיות ועי"ז דוקא נמשך בחי' "מאד מאד" ולכן יש ליכנס לא"י; אין להסתפק ב"והביא אותנו אל הארץ וגו'" בעבודה רוחנית – העיקר הוא גאולה האמיתית והשלימה ו"ארץ זבת חלב ודבש" בפועל ממש כפשוטו! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' שלח, י"ב סיון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2025 Synopsis The beginning of shelishi of parashas Shelach, “If Hashem desires us, He will bring us to this land…” is a direct continuation of the end of sheini, “The land is very, very good.” This is evident from the plain reading of the verses, as well as from the explanation in Likkutei Torah (where both verses form a single dibur hamaschil). As explained there, the connection between the two verses is that it is specifically “If Hashem desires us,” the inner desire (the inner dimension of Kesser) which totally transcends limitation (the level of “very, very”) that is revealed in the land. Thus, whereas the spies wanted to remain in the desert and to fulfill mitzvos in a spiritual sense (in the realm of thought or the realm of speech etc.), Yehoshua and Kalev proclaimed, “The land is very, very good” – the main goal is to fulfill the mitzvos practically, and this requires actually entering the land. Similarly, nowadays it is not enough to “enter the land” in a spiritual sense; the main thing is the coming of the true and complete Redemption, and the “land flowing with milk and honey” literally. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashah Shelach, 12 Sivan 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2025 לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת הרה"ח התמים ר' יצחק הי''ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתה שיחיו

407

יום ד' פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשפ"ה

Jun 18, 2025

10:16

התוכן אף אם בנוגע לשקו"ט יש לעיין האם יהושע וכלב נשארו שלוחים של משה רבינו גם לאחרי ששאר המרגלים לא מילאו את השליחות, וזה תלוי האם זו היתה שליחות אחת או שהוא שלח אותם כי"ב שלוחים וכו', אבל בנוגע לפועל צ"ל שיהושע וכלב נשארו שלוחיו של משה, וכמפורש בפסוק [ברביעי דפ' שלח ש"יהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם". ועוד – ע"פ פרש"י ש"נטלו חלקם של המרגלים" משמע שהם השלימו גם את חלק השליחות של שאר המרגלים, כי ע"י שיהושע וכלב גרמו לבנ"י להתחרט עד שהיו מוכנים לעלות לא"י מיד וכו' התמלאה השליחות וכו'. וההוראה: יש להשתדל "אפי' מאה פעמים" לקרב יהודי שלא מתנהג כדבעי, ואפי' אם לא רואים מיד התוצאות ואפי' אם אחרים שהתעסקו אתו בזה בהתחלה כבר התייאשו בגלל זה ועזבו אותו – אין להתפעל אלא עליו להמשיך לקרבו וכו'. משיחת מוצש"ק פ' שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2025 Synopsis There’s a discussion as to whether Yehoshua and Kaleiv remained shluchim of Moshe Rabbeinu even after the other spies failed to fulfill the shilchus (depending on whether Moshe sent the spies on one mission or twelve separate missions etc.). At any rate, in practice we must conclude that Yehoshua and Kalev did remain Moshe’s shluchim, as the verse states (in revi’i of parashas Shelach) “Of those men, Yehoshua and Kalev remained alive….” Moreover, as Rashi states, Yehoshua and Kalev were given the portion of the other spies in Eretz Yisroel, implying that they completed the other spies’ portion of the mission as well. This is because by bringing the Jewish people to regret their actions, the mission was completed etc. The lesson is that one must persist in drawing a Jew near “even a hundred times”; even if one doesn’t immediately see results, and even if others who initially tried have already given up – one must not be discouraged, but must continue to draw him near etc. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Shelach, Mevorchim Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2025 לזכות ר' דוד שמעון ישראל בן שלומית שי' ליום ההולדת שלו כ"ב סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

408

יום ה' פ' שלח, כ"ג סיון, ה'תשפ"ה

Jun 19, 2025

10:13

התוכן [הגיעה טענה מכיוון המפלגות הדתיות נגד הרבי, שבמלחמתו בעד גיור כהלכה – עי"ז גורם הוא ח"ו, כהמרגלים בשעתם, ש"יהודים" לא יעלו לארץ הקודש! וע"ז נסב הדיבור:] הרי הראי' מסיפור המרגלים היא להיפך! ‏–‏ המרגלים היו אלו שאמרו "ונהי בעינינו כחגבים", הם הרגישו א"ע כ"חגבים" לעומת הגויים ה"אנשי מדות", ובמילא אמרו שיש להתנהג כ"חגב" לגבי הגוי הגדול ו"לא נוכל לעלות" וכו' [כמ"ש בפ' שלח]! ועד"ז בנדו"ד: 'למה אין לך את האומץ לקום ולומר שהיום קראת "שמע ישראל וגו'" ושאסור להשתחוות לע"ז ואשר לכן אתה לא חותם על דבר שהוא בניגוד להלכה ‏–‏ לתת למישהו פיסת נייר שכתוב בו שהוא יהודי ובמילא חל עליו מ"ש בברית בין הבתרים ש"לך ולזרעך נתתי את הארץ הזאת", ועי"ז יבוא יהודי, אפי' אם הוא רחוק מיהדות אבל "ישראל הוא", להתחתן עם אינו-יהודי?!' ‏–‏ זה הי' חטא המרגלים שהי' "בכי' לדורות" ר"ל עד הדור הזה! אלא העצה היא ‏–‏ "אל תיראו" כי "לחמנו הם" מכיון ש"ה' אתנו"! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2025 Synopsis (In response to a claim by some of the religious parties that by fighting for conversion according to halacha, the Rebbe was causing Jews not to go to Eretz Yisroel, like the spies chas v’shalom): The proof from the story of the spies is the opposite: it was the spies who said, “We seemed like grasshoppers”; they saw themselves as “grasshoppers” compared to the gentiles, the “men of great size”; therefore they claimed that one must act like a grasshopper in relation to a non-Jew, and argued that that “We cannot go up.” Similarly: Why don’t you have the courage to stand up and say that today you recited Shema Yisroel, and that it’s forbidden to bow to avodah zarah, and that you will not sign something that goes against halacha, namely, giving a non-Jew a paper saying he is Jewish, which will lead to a Jew (any Jew, even if he is far from Yiddishkeit, is still a Jew) to stumble and marry a non-Jew?! This was the sin of the spies, which was caused “weeping for generations” until this very generation Rachmana litzlan. Rather, the solution is, “Do not fear…they are our bread” because “Hashem is with us.” 2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2025

409

יום ועש"ק פ' שלח, כ"ד סיון, ה'תשפ"ה

Jun 20, 2025

12:15

התוכן הרמז בעבודה ממצות חלה [כמ"ש בשישי דפ' שלח] כפשוטה שהיא הפרשת חלה מעיסה שנילושה מקמח ומים (כשיעור): קמח עושים ע"י שלוקחים חטים (לדוגמא) שלימים וטוחנים אותם לפירורים דקים, ואח"ז מערבבים בו מים וכו'. ובעבודה: לכל לראש על האדם "לטחון" את ה"מציאות" שלו, הגוף ונפה"ב עם כל הרצונות שלו, לפירורים דקים, שלא לתפוס מקום בעיני עצמו ‏–‏ "ונפשי כעפר" וכו'. אבל מזה עדיין לא יכול להיות "לחם" ש"לבב אנוש יסעד", אלא עליו לחבר את כל הפירורים האלו למציאות אחת ע"י שמערבב בהם "מים", שענינם ‏–‏ "מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך" ‏–‏ אינם חושבים על עצמם והתעלותם אלא מחפשים איפה יש "מקום נמוך", "מקבל", שיוכלו להשפיע בו ‏–‏ לעשות "טובה" למישהו. וכשאופים "עיסה" זאת בחמימות של "תנור אחד" ‏–‏ ה' אחד, אז נעשה מזה "לחם לבב אנוש יסעד" וכו'. ב' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2025 Synopsis The hint in the mitzvah of Challah (as described in shishi of parashas Shelach): Flour is made by taking whole kernels of grain and grinding them into fine particles, then mixing them with water and kneading them into dough. Similarly, in one’s Divine service one must first “grind” his own personal identity – his body and animal soul with all its desires – into fine particles, meaning they take up no space in his own eyes, “and my soul will be like dust” etc. However, this isn’t yet sufficient to make “bread that sustains man’s heart.” Rather, one must bind all the pieces into one by mixing them with “water,” whose nature is to flow “from a high place and to a low place” – not thinking about oneself and his own personal advancement, but looking for a “low place” where there is something he can accomplish by impacting someone else. And when this dough is baked with the warmth of “one oven” – the warmth of Hashem Who is One – then it becomes “bread that sustains man’s heart” etc. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2025 לע"נ ר' חיים דוב ב"ר אברהם משה ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלו כ"ד סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

410

יום א' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשפ"ה

Jun 22, 2025

9:08

התוכן טענת קרח [בראשון דפ' קרח] "מדוע תתנשאו על קהל ה'" (אף שהוא בעצמו ביקש שימנו אותו במקום אליצפן בן עוזיאל) היתה, שענין ה"התנשאות" של הכהן לא צ"ל באותם ענינים שבהם שווה הכהן לשאר בנ"י, אבל האמת היא, כמו שמשה אמר לו, שמעלתו של הכהן פועלת על כל עניניו. וע"ד המעלה של האדם "שנברא בצלם", הנה אצל בנ"י ה"ז באופן נעלה יותר מאשר אצל שאר אוה"ע, וע"ד בנוגע לקרבן תמיד של שבת ויו"ט ויוהכ"פ, שקדושת היום פועלת עילוי גם בקרבן תמיד, וההוראה: מעלתו של יהודי צריכה להתבטא לא רק כשעוסק בעניני תומ"צ אלא בכל עניניו, גם כשעוסק בעניני רשות, וכמ"ש ברמב"ם וכו' שה"חכם ניכר במעשיו באכילתו ושתייתו". ועד"ז בבנ"י גופא, הנה מי שהוא במדרגה נעלית יותר, שיודע ללמוד יותר וכיו"ב, ה"ז צריך להתבטא גם בעניני הרשות שלו, ועד"ז מעשה המצוות שלו צ"ל "מאירים" יותר ממי שאינו במדרגתו. [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2025 Synopsis Although Korach understood that there are distinctions between Jews (and he himself wished to be appointed in place of Elitzafan ben Uziel), nevertheless, he argued (in rishon of parashas Korach), “Why do you raise yourselves above the assembly of Hashem?” meaning, why must your being “raised above” be expressed in the areas where the Kohen is equal to other Jews? But the truth is that the Kohen’s special quality changes every part of him. Similarly, while man is created in the Divine image and possesses a quality superior to other beings, for a Jew, this quality is even loftier than it is among the nations of the world. We find a similar concept regarding the korban tamid: although the tamid is a daily offering, when it is offered on Shabbos and Yom Tov etc., the holiness of the day imbues it with even greater sanctity. The lesson is that the special quality of a Jew must be expressed not only when he engages in Torah and mitzvos, but even when he engages in mundane matters, as the Rambam writes, “The wise man is recognizable in his actions, in his eating and drinking.” Similarly, among the Jewish people itself, when someone has is on a loftier spiritual level than others, this quality must be expressed even in his mundane affairs, and his Torah and mitzvos must also shine more than that of someone not on his level. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2025

411

יום ב' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשפ"ה

Jun 23, 2025

7:41

התוכן [המשך] כמקור לענין כללי הנ"ל, שה"חכם" (יהודי) צ"ל ניכר גם "במעשיו באכילתו ושתייתו", מובאים ב' מאמרים: 1) "כל מעשיך יהיו לשם שמים". דפירושו, שהוא אוכל ושותה (לדוגמא) בכוונה שלאחר וע"י האכילה ושתי' יוכל ללמוד יותר טוב. אבל ה"מעשה" עצמו אינו עבודת ה'. 2) "בכל דרכיך דעהו", שזהו עבודה נעלית יותר: ש"בכל דרכיך" גופא "דעהו" – שמתקשר ע"י זה להקב"ה ע"י בירור הניצוצות שבמאכל וכיו"ב. ועד"ז אופן העסק במשא-ומתן של יהודי הלומד נגלה וחסידות אינו רק כדי שעי"ז יוכל אח"כ לתת צדקה, אלא מרגיש אלקות בעת עסקיו גופא – "דעהו". והנהגה זו שייכת לכל ישראל, אלא כדי להגיע לזה ה"ז "מן הקל אל הכבד", עי"ז שמתחיל את יומו עם ההכרה ש"שויתי ה' לנגדי תמיד", וזה נותן לו את הכוח שכל היום (לא רק בעת התורה והתפלה, אלא) גם "בכל דרכיך", יהי' "שויתי ה' לנגדי תמיד". משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2025 Synopsis (Continued.) Two teachings are cited as a source for the idea that “A wise man” (a Jew) must be recognizable even “in his actions, in his eating and drinking”: (1) “All your deeds should be for the sake of Heaven,” which means that one eats and drinks etc. with the intention that afterwards he will be able to learn better etc., but the deed itself is not part of his service of Hashem. (2) “Know Him in all your ways,” which refers to a loftier form of service where one “knows Him” within “all your ways” themselves,meaningoneconnects to Hashem while eating and drinking by elevating the sparks of holiness in the food and drink etc., and similarly one does business not merely to be able to give tzedakah later, but rather he senses G-dliness within his business itself. This service is attainable for every Jew, but one must go “from the easier to the more difficult”; beginning one’s day with, “I have set Hashem before me always,” gives a person the strength to “have set Hashem before me always,” not just during Torah study and davening, but “in all your ways.” Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2025

412

יום ג' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ה– יום בוא הרבי והרבנית הצדקנית נ"ע ("איש וביתו") לארה"ב –

Jun 24, 2025

9:50

התוכן עיקר ופנימיות התורה הוא – שהיא חכמתו ורצונו ית', "ואהי' אצלו גו' שעשועים גו'", ולשם זה צ"ל לימוד התורה. אבל כאשר לימוד התורה הוא באופן שמערב בו פניות ומציאות עצמו, כגון על מנת שיקרא רב או באופן של "קרדום לחפור בו" בנוגע לעניני פרנסה, ה"ז בחי' "אחוריים" דתורה. לכל א' צ"ל משך זמן בכל יום שבו ילמד תורה "לשמה" ללא שום תכלית חיצונית. ואלו שביכלתם – יקדישו לכך משך זמן של כמה שבועות, חדשים ושנים. ישנם כאלה אשר עם היותם שמגדלים זקן שלם (שהו"ע י"ג תיקוני תיקנא, שכנגדם הם י"ג התיבות שבפסוק והוא רחום יכפר עון וגו') ומ"מ קשה להם לעמוד בנסיון זה... [אם דברים אלו יפעלו עליהם מכאן ולהבא – אינני יודע, אבל אני צריך לומר את שלי]; ואלו שלא יכולים לעשות זאת תמיד בעצמם – ישנו על זה הענין ד"תומכי' מאושר", "תמכין דאורייתא" – שיתנדבו מממונם להחזקת אלו שלומדים בתורה באופן האמור. משיחת יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2025 Synopsis The core and inner dimension of Torah is that it is Hashem’s wisdom and will, “I was...His delight,” and one must study Torah for that purpose. In contrast, when one studies Torah with ulterior motives and his own existence in mind, such as studying “in order to be called ‘Rabbi’” or as a “spade to dig with” – that is the external dimension of Torah. Everyone must designate time each day to study Torah for its own sake, without any external purpose, and those who are able to, should dedicate an extended period of several weeks, months, or years for this purpose. There are those who, despite having a full beard (which represents the Thirteen Attributes of Mercy, corresponding to the thirteen words in the verse “And He, being compassionate, pardons iniquity...”), nonetheless find it difficult to withstand this test...(I don’t know whether these words will have an effect on them from now on, but I have to say what I have to say); those who cannot always do it themselves should contribute to support those who study Torah in the abovementioned manner – “those who support it are fortunate.” Excerpt from sichah of 10 Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2025

413

יום ד' פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ה

Jun 25, 2025

10:24

התוכן הוראה ממ"ש בחמישי דפ' קרח "דבר אל בנ"י וקח מאתם מטה מטה.. מאת כל נשיאיהם.. והנחתם באוהל מועד.. והנה פרח מטה אהרן.. ויגמול שקדים (הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות. רש"י)": לכל יהודי, מאיזה שבט שיהי', נותן הקב"ה "מטה" (מקל) לסמוך עליו - נתינת-כח מיוחדת לעבודתו לקונו. ובזה גופא ישנה הוראה מיוחדת ממטה של שבט לוי, מטה אהרן ש"ויוצא פרח וגו'": הנתינת-כח לעשות מכל דבר שבעולם, גם דבר הדומם ("מטה") - "פרח", דבר של יופי - קשור עם עניני יהדות וכו', ולעשות את זה בזריזות ("שקדים"). ואף שזה הי' רק במטה אהרן, שבט לוי, אבל אהרן הוא כהן הגדול של כל ישראל, ובמילא ההוראה מ"מטה אהרן" הנ"ל שייכת לכאו"א מישראל! משיחת כ"ח סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2025 Synopsis A lesson from chamishi of Parashas Korach, “Speak to the Jewish people and take from them a staff…from each of their princes…and place them in the Tent of Meeting…and behold, Aharon’s staff for the House of Levi had blossomed…and produced ripe almonds” (the fastest ripening fruit, as Rashi explains): Hashem gives every Jew from every tribe a “staff” to lean upon – a special empowerment to serve his Creator. And there’s a special lesson from the staff of the tribe of Levi, Aharon’s staff, which “gave forth blossoms” etc.: We are empowered to cause anything in the world, even something inanimate (a “staff”) to “blossom,” to turn it into something beautiful – connected with Yiddishkeit etc. – and to do it quickly (like almonds). And although this only happened to the staff of Aharon, nevertheless, Aharon is the Kohen Gadol of all Jews, and therefore this lesson from Aharon’s staffapplies to every Jew. Excerpt from sichah of 28 Sivan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2025

414

יום ה' פ' קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ה

Jun 26, 2025

9:29

התוכן 1) ראש חודש הוא יום טוב לנשים שבו נוהגות להמנע ממלאכות מסויימות, וזה השכר שלהן על שלא רצו לקחת חלק בעשיית ה"עבודה זרה" של העגל וכו'. וההוראה: יש לנשים את הכח לחזק את האנשים בזמן הגלות שלא יהי' להם שייכות לענינים ש"זרים" לבנ"י. 2) גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר ממאסרו בי"ב תמוז פעלה חיזוק בהפצת היהדות במדינה ההיא. באמת ב(אד)ר"ח תמוז הודיעו לכ"ק מו"ח אדמו"ר שיכול להשתחרר [ושעליו לנסוע לקאַסטראַמאַ] אלא שסירב להשתחרר אז כי זה הי' קשור עם חילול שבת וכו'. וההוראה: כשהיצה"ר מנסה לשכנעו שמותר לעבור על ציווי ה' על מנת להשתחרר מ"בית האסורים" – אין לשמוע בקולו אלא לסמוך על ה' שבודאי ינחה אותו בדרך הטוב וכו'. יום ג' פ' חוקת, בדר"ח תמוז ה'תשל"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2025 Synopsis (1) Rosh Chodesh is a special Yom Tov for women, on which women customarily refrain from certain forms of work, in reward for their refusal to take part in the avodah-zarah (“foreign service”) of the golden calf etc. The lesson is that during the exile, women have the power to strengthen the men to have no association with anything foreign to the Jewish people. (2) The liberation of my father-in-law the Rebbe from prison on 12 Tammuz effected a strengthening in the spreading of Yiddishkeit in that country. The truth is that the Rebbe was informed of his release on Rosh Chodesh Tammuz, but he refused to leave because the trip (to exile in Kostroma) would continue into Shabbos; instead he chose to remain in prison until after Shabbos. The lesson is that when the yetzer hara tries to convince a person that it’s permissible to transgress Hashem’s command in order to be released from “prison” – one must not listen, and must trust in Hashem Who will surely guide him on the good path etc. Excerpt from sichah of Tuesday, second day of Rosh Chodesh Tammuz 5735 – to the graduating students of Bais Rivkah and the counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2025 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. * לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

415

יום ג' פ' בהעלותך, י"ד סיון, ה'תשפ"ה

Jun 10, 2025

8:20

התוכן 1) אודות ה"אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" (נשיאת ארון יוסף או ההתעסקות בנדב ואביהוא) שטענו למשה בי"ד ניסן "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו", [כמסופר בשלישי דפ' בהעלותך], איתא בגמ' ש"חל שביעי שלהן להיות בערב פסח". זה שחיכו עד לרגע האחרון, י"ד ניסן, ולא פנו למשה בטענת "למה נגרע" כמה ימים לפנ"ז, וגם לא ביררו אצל משה קודם המעשה האם דבר זה לא יהא בסתירה להקרבת הפסח במועדו, הוא, דמכיון שהי' מדובר אודות ענין של גמ"ח של אמת, לא הי' אצלם ספק האם צריכים להתעסק בזה והיו בטוחים שבודאי ימצא פתרון לשאלה זו, ולא הוצרכו לשאול ולברר וכו' עד שבא הדבר לידי פועל. ומכאן למדים הוראה נפלאה בגודל הענין דאהבת ישראל, גמ"ח עם החיים, בגשמיות, ועד"ז בנוגע ל"עני" ברוחניות, שאין לדחות ההתעסקות בזה, ועאכו"כ בעקבתא דמשיחא וכו'. 2) להשתדל לרשום את ילדי ישראל למחנה קיץ שבו יקבלו חינוך ליר"ש, אהבת ישראל, התמדה ושקידה בלימוד התורה וקיום המצוות בהידור. ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2025 Synopsis (1) Regarding the men (in shelishi of parashas Behaalosecha) who were unable to bring the korban Pesach because of their impurity (whether due to carrying the Yosef’s coffin or handling the bodies of Nadav and Avihu), the Gemara states that “their seventh day fell on Erev Pesach,” which is the day they approached Moshe with their question, “Why should we be excluded”. Seemingly, if they already knew beforehand that they were impure, why did they wait until the last moment, the 14th of Nissan, to approach Moshe with their question? Moreover, why didn’t they ask Moshe before becoming impure whether it would conflict with bringing the Pesach in its appointed time? The answer is that since they were involved with an act of true kindness,they had no doubt that they were obligated to complete the task at hand, and they were certain that a solution would be found to their question. Therefore, they saw no need to inquire until it came time to actually bring the korban. From this we learn a wondrous lesson: one should never delay an act of Ahavas Yisroel (helping a poor person physically, or helping someone who is spiritually poor) – and especially in the time of the footsteps of Moshiach etc. (2) Every effort should be made to ensure that Jewish children are enrolled in Jewish summer camps where they will be infused with fear of Heaven, Ahavas Yisrael, diligent Torah study, and the meticulous observance of mitzvos. 2 excerpts from farbrengenof Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2025

416

יום א' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ה

Jun 29, 2025

13:08

התוכן בעניני קדושה צ"ל "מעלין בקודש". ועאכו"כ בעניני כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא בישראל [אשר "הוא בחיים" עד ביאת המשיח! וגם אז נלך אנו עם הרבי שלנו, נשיא דורנו], והיות אשר ה"נשיא הוא הכל" – זה צ"ל באופן של פרסום. ובכן: כל מה שכ"ק מו"ח אדמו"ר רצה – מתמלא! (כמו כאשר הממשלה רצתה לאסור עליו לקחת איתו (בצאתו מהמדינה) חלק מהספרים והכתבים, ואמר שהוא יסע רק עם כל הספרים וכתבים – כך הי'!) בנין זה נתן כ"ק מו"ח אדמו"ר ל"אגודת חסידי חב"ד" – ובאסיפה של "אגודת חסידי חב"ד" לאחרונה הוחלט לפרסם זאת – ורצונו הי' שזה יהי' מקום תפילה, גם בחלק הבנין בו היתה דירתו הפרטית [אף שפשוט, שגם העיקר בדירתו הפרטית (של כל יהודי, וכ"ש של צדיק) הוא הלימוד והתפילה הספרים והכתבים, ועניני אכילה ושתי' ושינה וכו' הם בגדר טפל דטפל, ובפרט שאצל נשיא – הרי הוא גם אוכל שותה וישן וכו' כנשיא] ובאסיפה זו הוחלט שאכן ימשיכו להתפלל שם. ויה"ר שנזכה בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה, כאשר כל הבתי-כנסת ובתי-מדרשות שבחו"ל, עאכו"כ בנין "770", יעברו בשלימותם לארצנו הקדושה. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2025 Synopsis We must always ascend in holiness, and all the more so when it comes to something relating to my father-in-law, the Rebbe, a Nasi of the Jewish people. And since “the Nasi is everything” – this must be done in a public fashion. Everything that the Rebbe, my father-in-law, wanted, will be fulfilled (as we saw when the Russian government wanted to prohibit him from taking some of his sefarim and manuscripts with him upon leaving the country, but he declared that he would travel only with all of them, and so it was). The Rebbe gave this building to Agudas Chassidei Chabad – and at a recent meeting of Agudas Chassidei Chabad, it was decided to publicize this – and he wanted it to be a place for davening, including the part of the building that ostensibly served as his private residence (though it is obvious that even a Jew’s private residence is primarily used for Torah study, davening, sefarim and manuscripts etc., while eating, drinking, sleeping, etc., are totally secondary, and certainly the home of a Nasi, who eats, drinks and sleeps as a Nasi). Therefore, it was decided at the meeting to keep using the private residence for davening. May it be Hashem’s will that we merit very soon the true and complete Redemption, when all shuls and study halls in the Diaspora, and certainly the building of 770, will be transferred in their entirety to our Holy Land. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2025 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

417

יום ב' פ' חוקת, ד' תמוז, ה'תשפ"ה

Jun 30, 2025

10:27

התוכן מסופר [בשני דפ' חוקת] שלאחר הסתלקות מרים כאשר "לא הי' מים לעדה וגו'" נודע לבנ"י "שכל מ' שנה הי' להם הבאר בזכות מרים". ענין המים הוא: 1) להוביל את המזון שהאדם אוכל לכל חלקי הגוף. 2) ע"י הטבילה בהם נטהר האדם מענינים בלתי-רצויים. וברוחניות – וזה הי' הענין של מרים: להוביל את עניני התורה שנמסר ע"י משה ואהרן, ה"מזון", באופן שיוכלו להתקבל אצל כאו"א מבנ"י. 2) "לשטוף" את בנ"י מהענינים הבלתי-רצויים שנדבקו בהם. וההוראה לנשי ישראל: תפקידם העיקרי שהוא ענין החינוך הוא, "לתרגם" את עניני התורה באופן שיובנו גם לקטנים כפשוטו או בידיעה. ולא להתייאש גם אם לא רואות מיד את הפירות של עבודתן, כנ"ל שרק לאחרי מ' שנה נודע לבנ"י בזכות מי הי' להם הבאר מים. (ובזמננו יראו הפירות בהרבה פחות זמן) משיחת יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז ה'תשכ"ו להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2025 Synopsis The Torah states (in Sheini of parashas Chukas) that after Miriam’s passing, “The community had no water…” and the Jewish people came to realize that the well that accompanied them in the desert for forty years was given to them in Miriam’s merit. Water serves two primary functions: (1) To carry a person’s nourishment to all parts of the body. (2) To cleanse and purify a person. In a spiritual sense, Miriam served both of these roles: (1) To carry the Torah (the “nourishment”), given over by Moshe and Aharon, to the people in a such a way that it could be understood and incorporated by every Jew. (2) To cleanse the Jewish people of the undesirable things that had clung to them. The lesson for Jewish women is that their primary role, which is education, is to translate the Torah in such a way that it can be understood by those you who are young in years or young in knowledge. And they should not be discouraged if they do not immediately see the fruits of their efforts; as mentioned, it was only after forty years that the Jewish people recognized in whose merit the well was given to them. (And these days, the fruits will be seen far more quickly.) Excerpt from sichah of Sunday, parashas Chukas, 1 Tammuz 5726 – to the graduating students of Bais Rivkah and counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2025

418

יום ג' פ' חוקת, ה' תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 1, 2025

11:45

התוכן עה"פ בפ' חוקת "וישלח ישראל מלאכים" מפרש"י בפשוטו של מקרא: "ובמקום אחר תולה השליחות במשה . . הכתובים הללו צריכים זה לזה זה נועל וזה פותח שמשה הוא ישראל וישראל הם משה לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל" (וזהו גם הביאור שבאותו פסוק "דרך כוכב מיעקב" ישנן ב' דרשות: א' שקאי על משיח וא' שקאי על כאו"א מישראל – כיון שבכ"א יש הניצוץ של משיח, ובמשיח יש הניצוץ של כ"א). וכ"ה ב"אתפשטותא דמשה בכל דרא", ועד לנשיא דורנו. בדוגמת מלך שהוא עצם המציאות של כל אנשי מדינתו (שלכן "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" מתבטל מציאותו). ועפי"ז מובן שההוראה מי"ב תמוז – ירידת נשמת נשיא בישראל למטה – שייכת לכל אנשי הדור, וביכולת כל א' (אם הוא רק בטל להנשיא, מקבל מלכותו) להיות השליח לפעול מה שהנשיא צריך לפעול, ועד להיות "כמותו" ממש. [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2025 Synopsis On the verse, “The Jewish people sent messengers…,” Rashi states as the plain meaning of the verse: “But elsewhere the sending is attributed to Moshe…these verses need one another: one “locks” and the other “opens” – Moshe is the Jewish people and the Jewish people are Moshe, telling you that the Nasi of the generation is like the entire generation, for the Nasi is everything.” (This also explains why, on the verse, “A star will shoot forth from Yaakov,” we find two interpretations: that it refers to Moshiach, and that it refers to every Jew – because there is a spark of Moshiach in every Jew, and there is a spark of every Jew in Moshiach.) And the same applies to the “extension of Moshe in every generation,” including the Nasi of our generation. The Nasi is like a king, who is the very existence of his subjects (which is why “one who gestures in the presence of the king” loses his existence). Accordingly, it is understood that a lesson from 12 Tammuz – the descent of the soul of a Nasi of the Jewish people into this world – is relevant to every member of the generation, and everyone has the ability (as long as he accepts the Nasi’s kingship and is batel to him) to be his shliach to accomplish what the Nasi needs to accomplish – and even to be literally “like him.” (To be continued.) 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2025

419

יום ד' פ' חוקת, ו' תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 2, 2025

11:08

התוכן [המשך] כ"ק מו"ח אדמו"ר, כמו הבעש"ט ותלמידיו עד לנשיאי חב"ד לדורתם, התעניין ודאג הן לצרכים הרוחניים והן לצרכים הגשמיים של כל א', גם בקצה העולם, והחשיב זאת לתפקיד ותכלית ירידת נשמתו לעוה"ז. וזהו סימן של "רועה נאמן", שהוא מתעניין ודואג כל הזמן לצרכיהם הן הרוחניים והן הגשמיים, הן לנשמה והן לגוף. וזוהי ההוראה בפועל מי"ב תמוז – יום ירידת נשמתו בגוף למלאות תפקידו בעולם – לכל א', מצד זה ש"הנשיא הוא הכל": בכחו של המשלח, על כל א' להתעניין אולי יש יהודי בדורו שחסר לו משהו בגשמיות או ברוחניות, וכאשר נודע לו על זה – עליו לעזור לו. ולהחשיב זאת כתפקידו ושליחותו בעולם! משיחת י"ב תמוז ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2025 Synopsis (Continued.) The approach of my father-in-law the Rebbe, like the Baal Shem Tov and his disciples down to the Chabad Rebbes of each generation, was concerned with both the spiritual and material needs of every individual, even one at the ends of the earth, and considered this to be his mission and the purpose for which his soul descended into this world. This is the sign of a “faithful shepherd.” And this is the practical takeaway from 12 Tammuz – the day his soul descended into a body to fulfill its mission in this world – for everyone: Being that “The Nasi is everything,” everyone is obligated – with the power of the Nasi, the “principal” – to concern himself with the welfare of every Jew, and to proactively see whether thereis a Jew lacking something materially or spiritually, and once he becomes aware of it, he must help him. And one must view this as his personal mission and life purpose. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2025

420

יום ה' פ' חוקת, ז' תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 3, 2025

10:28

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר כותב ברשימת המאסר שבעת ישבו שם "באתי לידי החלטה גמורה להיות עז ותקיף, בלי חת, לדבר בשפה ברה, ולא להתחשב כלל עם האַבסטאנאָווקע (המצב והסביבה) אשר יסובבוני". וכ"ז, אף שידע גודל הסכנה שהוא, וכל מוסדות התורה במדינה ההיא שעמד בראשם, נמצאים וכו'. וי"ל שההוראה להתנהגות כזאת היא ממ"ש בסיום פ' חוקת "ויאמר ה' אל משה אל תירא אותו [את עוג] כי בידך נתתי אותו ואת כל עמו וגו'": והק' בגמ' מדוע פחד משה מעוג יותר מסיחון (שניצח אותו וכו') ותי' "מתשובתו של אותו צדיק אתה יודע מה הי' בלבו, אמר שמא תעמוד לו זכות של אברהם אבינו שנאמר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי ואמר רבי יוחנן זה עוג וכו'". וצ"ל מדוע השאיר משה את המורא מעוג "בלבו" ולא הודיע לבנ"י עד"ז? אלא שמשה ידע שאם בנ"י יראו אצלו, נשיא בישראל, ענין של פחד, ואפי' רק על פניו – הי' זה מחליש את בנ"י, וזה גופא הי' יכול להביא שעוג ינצח, ולכן שמר את זה "בלבו". וזוהי ההוראה לנשיא או מנהיג בישראל, שאפי' כשרואה קשיים וכו' אסור שזה יהי' ניכר במעשיו ודיבורו ואפי' לא על פניו! אלא שה' ראה את מה שבלבו והבטיח "אל תירא אותו". [המשך יבוא] משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2025 Synopsis The Rebbe, my father-in-law, writes in his account of his imprisonment, “I came to a firm decision to be bold and strong, without fear, to speak clearly, not to take into account at all the circumstances and environment around me.” This was despite knowing the great danger he faced, and the danger not only to himself but to all the Torah institutions he led in that country etc. It can be said that he derived a lesson for such conduct from the end of parashas Chukas. The verse says, “Hashem said to Moshe, ‘Do not fear him [Og], for I have delivered him, his people, and his land into your hand….” The Gemara asks, why was Moshe was afraid of Og if he had already defeated Sichon etc.? And it answers, “from the answer given to that tzaddik [Moshe Rabbeinu], you know what was in his heart. He said, perhaps the merit of Avraham Avinu will stand for him, as it is written: ‘And the survivor came and told Avram,’ and Rabbi Yochanan said: this refers to Og etc.” But if so, the question is, why did Moshe keep his fear of Og in his heart, and not inform the Jewish people about it? The answer is that Moshe knew that if the Jewish people saw any sign of fear in the Nasi of the Jewish people, even just on his face, it would weaken the Jewish people, and that itself could cause Og to be victorious. Therefore, he kept it “in his heart.” And this is the lesson for a Nasi or leader of the Jewish people: even when facing difficulties, etc., it must not be noticeable in his actions or speech, and not even on his face. Rather, Hashem saw what was in his heart and promised: “Do not fear him.” (To be continued.) Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2025

421

יום ועש"ק פ' חוקת, ח' תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 4, 2025

7:32

התוכן [המשך] ההוראה מהנ"ל לכאו"א, שהוא הרי "נשיא" בעניניו: גם כאשר אדם עושה חשבון באיזה מצב רוחני הוא יוצא מהיום שלפנ"ז ונכנס למלחמה עם היצה"ר ביום זה, בלי תומ"צ כדבעי, ולהיפך וכו', ושואל את עצמו עם מה יוכל להתגבר על הקשיים של היום בדרכו למלאות שליחותו ית' – הדבר חייב להשאר "בלבו", ואסור שזה ישפיע על פעולתיו, ואסור שיהי' ניכר אפי' על פניו שהוא מסתפק האם יצליח בשליחותו, כי זה גופא יכול לעזור לצד השמאל. וכמו שרואים א' מטכסיסי המלחמה הוא שכבר ביציאה למלחמה הולכים עם "מאַרש" של נצחון! – מצב-רוח כזה שאין לו אפי' ספק שינצח, שזה גופא עוזר לנצחון. ואז, כאשר ה"ספיקות" נשארות "בלבו", מבטיח הקב"ה "אל תירא אותו" ומבטל אפי' היראה מהלב. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2025 Synopsis (Continued.) The lesson from this for every individual (because everyone is a “nasi” in his own life) is that even when a person reflects on his spiritual state, and sees how he comes to today’s battle against the yetzer-hara lacking in Torah and mitzvos etc., and asks himself how he will be able to overcome the challenges and fulfill his mission from Hashem – these concerns must remain “in his heart.” It is forbidden for these concerns to affect his actions, and it is forbidden even for it to be visible on his face that is uncertain whether he will succeed in his mission, because that itself can give strength to the other side. As we see in a physical war, soldiers go to the front with a victory march, with a mindset that allows not even the slightest doubt that victory will come, and this itself contributes to the victory. And then, when the doubts remain only “in his heart,” Hashem promises, “Do not fear him,” and removes the fear from the heart as well. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2025 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק הלוי ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

422

יום א' פ' בלק, י' תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 6, 2025

6:44

התוכן סיום שלישי דפ' בלק הוא "ויאמר בלעם אל בלק גו' היכול אוכל דבר מאומה, הדבר אשר ישים אלקים בפי אותו אדבר". בפסוקים שלפנ"ז מסופר רק שבלעם לא הי' יכול לעבור את פי ה' ולומר דיבורים שנאסרו עליו לומר וכיו"ב וכן שאותם הדיבורים שהקב"ה צוהו לדבר, הי' מוכרח לאמרם. ועל זה מחדש פסוק זה שבלעם מצ"ע לא הי' יכול לדבר מאומה! – בלעם, מנהיגם של כל באי עולם בזמן ההוא, ונבואתו היתה בדרגת משה רבינו [מאחר שהוא הי' הלעו"ז של משה] הנה הסדר הוא שמצ"ע לא יכול לדבר כלל! ומזה הוראה ועידוד לבנ"י, שכאשר שומע מאוה"ע דיבורים שאינם כדבעי – יש לדעת שדיבורים אלו אינם "שלהם"! ואפי' המנהיגים שלהם אינם יכולים דבר מאומה מצ"ע! ובמילא אין שום דבר שיכול למונעו מלקיים שליחותו של בעל הגאולה! כי אין שום דבר בעולם שיכול לדבר, ועאכו"כ לעשות, מאומה שאינו בהתאם לרצונו של נשיא דורנו! משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2025 Synopsis The conclusion of shelishi of parashas Balak states, “Balaam said to Balak... ‘…But do I have any power to say a thing? The word that Hashem puts into my mouth, that is what I will speak.’” The earlier verses tell us only that Balaam was unable to say anything he was forbidden to say, and that he was forced to say what Hashem commanded him to say, but this verse adds a new point: that Balaam could not say anything on his own at all. Balaam was the leader of all the nations of the world at that time, and his level of prophecy was comparable to that of Moshe Rabbeinu (because he was the counterpart of Moshe in the realm of unholiness) – yet other than words put into his mouth by Hashem, he was unable to speak at all. This serves as a lesson, encouragement and empowerment for the Jewish people: when we hear the nations of the world saying improper things, it isn’t really their words; even their leaders are unable to say anything on their own. Therefore, there is nothing in the world that can prevent a Jew from fulfilling the mission entrusted to him by the baal hageulah, because nothing in the world can say – and certainly not do – anything that does not align with the will of the Rebbe, the Nasi of our generation. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2025

423

יום ב' פ' בלק, י"א תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 7, 2025

12:26

התוכן בין פעולותיו ועסקנותו של בעל הגאולה במדינה ההיא היתה – מגעו וקשריו עם שרי המלוכה, עוד בחיי אביו, תחת ממשל ה"צאַר". אופן השתדלותו אצלם לבטל הגזירות שונות על היהודים הי' בדרך "מלמעלה למטה", ובלשון הידוע "מלכתחילה אַריבער" – (לא ללכת תחילה לשרים הקטנים וכו' אלא) ללכת לכתחילה אל השר בעצמו (בדומה להנהגת זקנו אדמו"ר מהר"ש, וידוע שהיתה שייכות מיוחדת ביניהם עד שהיו דומים בקלסתר פניהם שמורה על שייכות פנימית). וכפי שמצינו בסיפור שנדפס זה עתה – שבעל הגאולה נשלח ע"י אביו אדמו"ר נ"ע לבטל גזירה "עד כדי מסירות נפש", והלך למורו של שר הפנים והתיידד עמו וקיבל ממנו את אישור הקבוע שהי' לו המקנה רשות כניסה חפשית למשרד שר הפנים, וחדר למשרדו של שר הפנים וביטל את מסמכי הגזירה! אף שזוהי הנהגה השייכת לנשיא ישראל דוקא, והוא לא הי' נשיא אז – כי בענין שליחות זו, ש"שלוחו של אדם כמותו" ממש, נהי' נשיא! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2025 Synopsis Among the activities and efforts of the baal hageulah in that country were his contacts and relationships with government ministers, which began during his father’s lifetime, in the time of the czar. His approach was to go m’lechatchila ariber (like his grandfather the Rebbe Maharash, with whom he had a special connection to the point that they looked similar, indicating an inner connection) – that is, rather than going to lower ranking officials, he would straight to the relevant minister himself. As we see in the story that has now been published: The baal hageulah’s father sent him to Petersburg to annul a certain government decree, telling him to remain there “to the point of mesirus nefesh.” In Petersburg he befriended the teacher of the Interior Minister, who provided him with a pass allowing him entry to the government building where the Minister’s office was located. Inside the building, he located the minister’s office, found the relevant document and annulled it. This conduct is that of a Nasi of the Jewish people, and although at the time he wasn’t yet the Nasi, nevertheless, since he acted as his father’s shliach, and “A person’s shliach is like himself,” therefore he became literally like the Nasi himself. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2025 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

424

יום ג' פ' בלק, חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 8, 2025

10:48

התוכן הלימוד מההמאסר והגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר: עבודתו של יהודי במילוי תכלית בריאותו בשלימות אפשרית רק בהיותו "בן חורין", ומאז יציאת מצרים זהו מהותו הפנימי (ואפי' הגבלות החיצוניות הן רק כדי שהוא יבחור בבחירתו החפשית לקיים תומ"צ כ"בן חורין"). וכפי שהדגיש זאת כ"ק מו"ח אדמו"ר, שגם בשבתו במאסר הראה שאינו מתפעל מהם כלל ובכל הענינים הקשורים עם הקב"ה תומ"צ הרי הוא "בן חורין". וכפי שהכריז בג' תמוז, לפני נסיעתו ל"גלות" – ש"רק גופותינו ניתנו בגלות ובשעבוד מלכיות", וגם זה גופא – ע"י הקב"ה, ובמילא מובן שאין לגלות שום שליטה על יהודי בנוגע לעניני יהדות. והנהגה זו הביאה לשחרורו לגמרי תוך זמן קצר! וההוראה: גם יהודי שהוא במצב ש"יצרו הוא שתקפו" או מפני ש"נשבה לבין העכו"ם" וכו' – מציאותו האמיתית הוא "בן חורין", בן ועבדו של הקב"ה ודבר ברור ש"לא ידח ממנו נדח"! ונתינת-כח מיוחדת להתעורר ולגלות זאת, הוא – הגאולה די"ב-י"ג תמוז, ששייך לכל יהודי אפי ל"גם את אשר בשם ישראל [רק] יכונה" [המשך יבוא] משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2025 Synopsis The lesson from the imprisonment and liberation of my father-in-law, the Rebbe, is that a Jew can only fulfill his purpose when is a free person. Since the Exodus from Egypt a Jew is inherently free (even the external limitations exist only to give him free will so that he can choose to keep Torah and mitzvos as a free person). As the Rebbe emphasized, even in prison he demonstrated that he was not deterred byhis imprisonment at all, and in all matters of Hashem, Torah, and mitzvos, he remained a free person, as he proclaimed openly on 3 Tammuz before being sent into “exile” – “Only our bodies were placed into in exile and subjugation to the nations,” and even then, it was by Hashem; therefore it is understood that exile has no control over a Jew in all matters of Yiddishkeit, and this approach led to his complete liberation after a very short time. The lesson is thateven a Jew who finds himself “forced by his inclination” or who was “taken captive among the gentiles” etc., in essence he remains a free person, and a child and servant of Hashem, and it is certain that “none who is banished will remain banished.”We are especially empowered in this regard by the liberationof 12-13 Tammuz, which is a liberation for every Jew, even one who is only “called by the name ‘Israel.’” (To be continued.) Excerpt from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2025 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

425

יום ד' פ' בלק, חג הגאולה י"ג תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 9, 2025

11:53

התוכן [המשך] מזמן לזמן מראה ה' נסים גלויים, ובדורנו זה – החל מי"ג תמוז והשתלשלות המאורעות בהמשך זה, שכ"ז בא עי"ז שיהודי מחליט בתוקף שאינו מתחשב בשום דבר שמנגד ליהדות, כי המציאות היא שאין להם שום שליטה עליו! המענה ליהודי ש"נשבה לבין העכו"ם" וטוען שלא שמע על זה מעולם..., הוא: הקשר שלו עם התורה ויהדות החל עוד לפני שיצא לאויר העולם (ולמצב זה) – בהיותו במעי אמו "נר דלוק על ראשו . . ומלמדין אותו כל התורה כולה"! זהו מציאותו האמיתית שאין בכח "אויר העולם" לשנותו! תובעים ממנו רק לחזור למציאותו האמיתית. חבל על הזמן שיעבור עד שיבין את הדברים – עליו לקיימם בפועל באופן ד"הקדמת נעשה ונשמע", וסוכ"ס גם יבין אותם. ובפרט שהוא יודע בעצמו שזהו דרך חיים שהלכו בו אבותיו ואבות-אבותיו, ומסרו נפשם על כך. וזוהי ההוראה מהגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר שצוה להדפיס ולפרסם שכל יהודי נגאל באותה גאולה ממש! ובכל זה מיתוסף עי"ז שמתאספים בביהכנ"ס וביהמ"ד (ו)שבו הוא למד והתפלל ו"קדושה לא זזה ממקומו" ו"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בלק, י"ג תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2025 Synopsis (Continued.) From time to time, Hashem performs open miracles; in our generation it began with 13 Tammuz and the events that followed, all of which resulted from a Jew firmly deciding not to take into account anything that opposes Yiddishkeit, because the reality is that anything that opposes Yiddishkeit has no control over a Jew whatsoever. And if a Jew was “taken captive among the nations,” and he argues that he has never heard about this before, the response is that his connection to Torah and Yiddishkeit began before he entered this situation and before he was born, because when he was in his mother’s womb, “A candle was lit above his head... and he was taught the entire Torah.” This is his true reality, and the world has no power to change it; he is simply called upon to return to his true reality. And it would be a shame for him to wait until he understands it; rather, “We will do” must come before “We will hear,” and ultimately he will come to understand it as well. Especially because he himself knows that his great-grandparents and the generations before them lived this way, sacrificing their lives for it. This is the lesson from the liberation of my father-in-law, the Rebbe, which he instructed to print and publicize, that every Jew was liberated as part of the same liberation that he experienced. And all of this is bolstered even more when we gather in a place of Torah and a place of davening, and the place where he learned and davened; “holiness does not depart from its place,” and “Just as his offspring is alive, he too is alive.” 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Balak, 13 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2025

426

יום ה' פ' בלק, י"ד תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 10, 2025

9:49

התוכן יש לעורר אודות תקנותיו של בעל הגאולה (והרי כל תקנה של חכמי ישראל, "מאן מלכי רבנן", הוא ענין של תורה, ועאכו"כ תקנה של נשיא ישראל ושצוה לפרסמה): תורה – תקנתו אודות לימודי שיעורי חומש תהלים ותניא. תפלה – נוסף לכללות ענין התפלה וההכנה אלי' – הכוונה ד"דע לפני מי אתה עומד" שהיא לעיכובא – גם השקידה בעבודת התפילה, כמבואר במאמרים ושיחות שלו. וכן בנוגע לגמ"ח; מבין ריבוי הענינים שבשיעור חומש דיום חמישי פ' בלק – יש לבחור ענין שבו רואים בגלוי שזה נוגע לזמן זה, זמן הגלות, "עקבתא דמשיחא" – "ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו": שגם במצב שבנ"י מתנהגים באופן בלתי רצוי (וכפרש"י) צריכים לדעת ש"ה' אלקיו עמו"! והדיוק הוא "אלקיו" – אלוקה שלו! ועוד יותר: "ותרועת (מלשון חיבה ורעות) מלך בו" – כל החיבה שלו כ"מלך" הוא רק בהם, ומוסיף רש"י "וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון" – שענינו של המלך שוכן ומתלבש בקרבו! ב' חלקים משיחת יום ה פ' בלק, ט"ו תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2025 Synopsis The baal hageulah enacted takanos (and every takanah enacted by the Sages is part of the Torah, all the more so takanos enacted by a Nasi of the Jewish people) including takanos in Torah (the takanah of Chitas), in tefillah (to engage in the service of tefillah, going beyond the requirement of “Knowing before Whom you stand), and in gemilus chassadim. The daily Chumash for Thursday of Parshas Balak, states, “Hashem their G-d is with them, and they have the King’s friendship”: Even if the Jewish people behave in an undesirable manner (as Rashi explains), one must know that “Hashem their G-d is with them,” and the verse emphasizes that He is “their G-d.” Moreover, “they have the King’s friendship,” all of His affection as a King is directed toward them alone, and as Rashi adds, “So translates Onkelos, ‘The presence of their King is among them,’” meaning the King dwells in and is clothed within them. 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Balak, 15 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2025 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר

427

יום ועש"ק פ' בלק, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ה

Jul 11, 2025

8:16

התוכן כשהפסוק מתאר הענין דקבוץ גלויות לא"י מארבע הרוחות, אומר "ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך, אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי". דבנוגע למזרח ולמערב נאמר שהקב"ה יביא ויקבץ אותם משם, בנוגע לדרום נאמר שלא תהא מניעה מצדו – "אל תכלאי", אבל בנוגע לצפון נאמר "אומר לצפון תני" – ש"צפון" עצמו יסייע לגאולה. וזהו גם מה שראו בגאולת י"ב תמוז [שמדינת רוסיא היא צפונה לא"י] שהמדינה עצמה סייעה בשחרור. ואדרבה – כ"ק מו"ח אדמו"ר העמיד תנאים בזה – שלא יסע בשבת וכו', ובעת יציאתו מהמדינה אמר והתעקש שלא ייצא בלי הספרים, עד שהוכרחו להרשות לו לקחת את כל הספרים וכו'. וזוהי גם הוראה איך תהי' הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח, וכמ"ש בהפטורה דפ' בלק: שאע"פ שבנ"י יהיו באופן של "שארית יעקב בקרב עמים רבים", ו"כארי בבהמות יער", ובכ"ז תהי' הגאולה באופן "אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם", שלא יבקשו רשות מאף א', ודוקא ממקום שישנם המתייאשים ר"ל היל"ת, הנה "אומר לצפון תני" בקרוב ממש. א' השיחות דהתוועדות י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2025 Synopsis Regarding the Redemption the verse says, “From the east I will bring your seed, and from the west I will gather you. I will say to the north, ‘Give,’ and to the south, ‘Do not refrain…’” Regarding the east and west, it says that Hashem will bring and gather them from there, and regarding the south it says that there will be no obstruction from that side. But regarding the north it says, “I will say to the north, ‘Give,’” meaning the north itself will assist in the Redemption. We also saw this in the redemption of 12 Tammuz (in a country that is to the north of Eretz Yisroel) – that the government itself assisted in the liberation. Moreover, the Rebbe set conditions for his release, refusing to travel on Shabbos and refusing to leave the country without all the sefarim and manuscripts, and the government was forced to comply. This also serves as a lesson as to how the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu will take place, as it says in the Haftorah of parashas Balak: although the Jewish people will be in the state of “the remnant of Yaakov in the midst of many peoples,” and “like a lion among the beasts of the forest,” nevertheless, the Redemption will come about in such a way that the Jewish people “will not hope for any man and not wait for the sons of man” – they will not seek anyone’s permission. And specifically from the place where there are people in despair, Rachmana litzlan, the verse says, “I will say to the north, ‘Give,’” and very soon. Sichah from farbrengen of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2025 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש

428

יום א' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה

Jul 13, 2025

9:51

התוכן בסליחות די"ז בתמוז, קודם אמירת הפיוטים המיוחדים ליום זה, אומרים ג' פסוקים: 1) אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ. 2) כי עמך מקור חיים באורך נראה אור. 3) אלקינו בושנו במעשינו ונכלמנו בעוונינו. והסדר מדוייק: פותחים ב"שטורעם" ש"אל תתנו דמי לו'" - אסור להניח לה' לשתוק, ויש להפציר בו, "עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ"!! וכשטוענים כיצד יתכן לפנות אל ה' כך?! באה התשובה - "כי עמך.. באורך נראה אור" - התורה, "באורך", שמאירה דרכו של יהודי, אומרת "אל תתנו וגו'"! ורק לאח"ז נעשים רגועים ובמילא יכולים לעשות תשובה שלימה - "אלקינו בושנו וגו'". ומובן שעיקר ה"שטורעם" בי"ז בתמוז הוא "אל תתנו דמי לו וגו'", כי בנוגע לתשובה - 1) "עיקר התשובה בלב" וברגע שמחליט ש"אלקינו בושנו וגו'" ה"ז תשובה שלימה. 2) עצם הפני' לה' של "אל תתנו וגו'" ה"ז תשובה אמיתית. משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2025 Synopsis In the selichos for 17 Tammuz, before reciting the special piyutim for the day, we say three verses: (1) “And give Him no rest, until He establishes and until He makes Yerushalayim a praise in the land.” (2) “For with You is the source of life; in Your light we will see light.” (3) “Our G-d, we are ashamed of our deeds and disgraced by our iniquities.” The order is precise: We begin with making a stir about “Giving Him no rest” –we cannot allow Hashem to remain silent, and we must entreat Him “until He establishes and until He makes Yerushalayim a praise in the earth.” And if one asks how it’s appropriate to address Hashem this way – comes the second verse and says, “For with You… in Your light we will see light” – it is the Torah, which is “Your light”andwhich illuminates the path for a Jew, that declares to “Give Him no rest….”And only afterwards is one calmed, so that he is able to do complete teshuvah – “Our G-d, we are ashamed….” Obviously, the main focusof 17 Tammuz is to “Give Him no rest,” etc., because regarding teshuvah, (1) “The essence of teshuvah is in the heart,” so the moment one decides that “Our G-d, we are ashamed,” etc., that already constitutes complete teshuvah, and (2) the very act of turning to Hashem to “Give Him no rest,” etc. is itself true teshuvah. Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2025

429

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, כ"ג אייר, ה'תשפ"ה

May 21, 2025

11:24

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בחוקותי "אם בחוקותי תלכו וגו'": המענה לשאלה כיצד תובעים הענין ד"תלכו" ‏–‏ ללכת מחיל אל חיל בתומ"צ, כשנמצאים בזמן הגלות אשר "אותותינו לא ראינו גו'" ‏–‏ הוא ממ"ש "בחוקותי תלכו" ‏–‏ "בחוקותי" הוא מלשון חקיקה: החידוש באותיות החקיקה הוא שהאותיות הם חלק מהדבר בו הם חקוקים, ולא כמו אותיות הכתיבה שהדיו והדף הם ב' דברים, והיינו, כאשר עניני תומ"צ הם חקוקים בהאדם עד שמציאותו ומציאות התורה הם דבר אחד ממש ועבודתו היא מצד עצם נפשו הנה אז לא שייך שהעדר הגילויים שבזמן הגלות יפעל בו הגבלה כל שהיא! ועוד. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2025 Synopsis The beginning of Bechukosai states, “If you advance in My decrees etc.” A person might ask: how can I be expected to advance in Torah and mitzvos “from strength to strength,” when I’m in exile, and “we have not seen our signs” etc.? The answer lies in the verse’s expression, “If you advance in My decrees” (Bechukosai), from the term engraving (chakikah): The unique quality of engraved letters is that the letters become part of the material in which they are engraved. Similarly, when Torah and mitzvos are engraved in a person to the extent that he and the Torah become literally one and the same, and his service comes from the essence of his soul – then the lack of revelation in exile cannot impose any limitations upon him. 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2025

430

יום ב' פ' אחרי-קדושים, ז' אייר, ה'תשפ"ה

May 5, 2025

7:24

התוכן ישנה תורה מהרב המגיד עה"פ בסיום חמישי דפ' אחרי "ושמרתם את חוקותי.. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם! ע"ד משל ציצית, כשהם דוממים אין בהם חיות וכשיהודי עושה בהם מצוה אזי "וחי בהם"‏ – ‏הוא ממשיך בהם חיות שיהיו "לעבעדיקע ציצית", וע"ד מה שמסופר על הבעש"ט שפעם הסתכלו עליו וראו כי הציצית מתנענעות אצלו כדבר חי! הם נהיו בפועל ובגשמיות דבר חי! הביאור בתורה זו בחסידות: החיות שנמשך ע"י עשיית המצוות של האדם (התחתון) הוא חיות אלקי שלמע' מסדר ההשתלשלות, ועי"ז גם "עושים" כביכול את הציור דאדם העליון ("ועשיתם אַתם") וכו'. משיחת אור לי"ב ניסן ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2025 Synopsis The verse states (at the end of chamishi of parashas Acharei), “You shall observe My statutes…which a man shall do and live by them.” The Maggid explains this with the analogy of tzitzis: first the tzizis are an inanimate object, but when a Jew uses them for a mitzvah, the tzizis “lives by them” – the Jew draws life into them and turns them into “living tzitzis,” like the story of the Baal Shem Tov, whose tzitzis were seen moving like a living being – they literally and physically became alive. The explanation of this teaching in Chassidus is as follows: the vitality drawn down by the physical man is Divine life that transcends sederhishtalshelus – and it also “makes” the Supernal Man, so to speak (as the verse says, “and you shall do them” – spelled ועשיתם אַתם – “and you shall make”) etc. Excerpt from sichah of Wednesday night, 12 Nissan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2025

431

יום ג' פ' אחרי-קדושים, ח' אייר, ה'תשפ"ה

May 6, 2025

10:33

התוכן הוראה נפלאה, גדולה ועיקרית משם פ' "אחרי": גם מי שהוא בתכלית השלימות - בדוגמת "נדב ואביהוא" "בקרבתם לפני ה' וגו'", או הכהן גדול ביוהכ"פ בקודש הקדשים (שע"ז מסופר בהתחלת הפרשה) - אין לו להסתפק בזה אלא עליו להתבונן מה עליו לעשות "אחרי" זה! ואי"ז רק "הידור מצוה".. זה נוגע לו עד כדי כך שגם הוא ידע את האזהרה שבהמשך הפרשה - "כמעשה ארץ מצרים.. וכמעשה ארץ כנען.. לא תעשו וגו'"! וכפי שרואים גם מזה שביוהכ"פ לפני תפלת (מנחה ו)נעילה קוראים בתורה דוקא ענין זה! וזהו הלימוד הכללי: מבלי הבט על ההצלחה בעבודתו עד עתה, יכול האדם וצריך להמשיך גם "אחרי" זה לעבוד עבודתו באופן נעלה עוד יותר עד בלי גבול, ע"י שמתחבר עם הקב"ה שהוא בלי-גבול. ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2025 Synopsis The name of parashas Acharei teaches that even someone who has attained complete perfection – like Nadav and Avihu, who had “drawn near to Hashem,” or the Kohen Gadol on Yom Kippur in the Kodesh HaKodoshim (which is described at the beginning of the parashah) – must not be satisfied with that. Rather, he must contemplate what he mut do “after” that. And this isn’t just a hiddur mitzvah – it is necessary so that even he take to heart the warning that comes later in the parashah, “You shall not imitate the practices of the land of Egypt...and the practices of the land of Canaan etc.” As we also see from the fact that this passage is the Torah reading on Yom Kippur (Minchah and) Ne’ilah. This is the general lesson: Regardless of one’s success in his divine service until now, he can and must continue to serve “after” that in an even higher manner and an infinite manner, by connecting to Hashem Who is infinite. 2 excerpts from farbrengenof Motzaei Shabbos Parashas Acharei, 30 Nissan 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2025 לזכות גנעשא בת בתשבע שתחי' ליום ההולדת שלה ח' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

432

יום ד' פ' אחרי-קדושים, ט' אייר, ה'תשפ"ה

May 7, 2025

8:28

התוכן 1) הוראה ממ"ש בתחילת פ' קדושים "קדושים תהיו כי קדוש אני וגו'": כאו"א מישראל צריך להתנהג באופן של "קדושה" - "קדושים תהיו", וכאשר בא מישהו לבלבל אותו ואומר לו כיצד יכול הוא להתייצב כנגד אווירת ה"חולין" שבעולם כולו מסביבו ולהתנהג באופן של קדושה - באה המענה בתורה: "כי קדוש אני" - הקב"ה נותן לכאו"א את כל הכחות הדרושים למלא את תפקידו ושליחותו בעולם ע"י ההנהגה באופן של קדושה, ובאופן של "הנה ה' נצב עליו" - ה' בעצמו נמצא עם כאו"א וכו'. 2) א' הלימודים ממצות ספה"ע, שסופרים את הימים, וכל יום היא מצוה בפ"ע, ומברכים ע"ז, ש"ספירה" מורה על חביבות הדבר – הוא יוקר הזמן. ולדעת שיש לכ"א הברירה האם לקשר את היום עם "אשר קדשנו במצוותיו" או לא. ויה"ר שתדעו את היוקר של כל יום, ושכל יום הוא "עולם" בפ"ע (מצוה בפ"ע שמברכים ע"ז), ולנצלו במילואו (ולא לדחות למחר). וההתבוננות בענין זה "אליבא דנפשי'" תביא הטבה או שינוי (אם צריך) בעבודת ה'. 1) משיחת ח"י ניסן ה'תשד"מ 2) משיחת אור ליום ועש"ק פ' תזו"מ , ה' אייר ה'תשל"א, להתמימים שי' החוזרים לאה"ק ת"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2025 Synopsis (1) The beginning of parashas Kedoshim states, “You must be holy, for I, Hashem, your G-d, am holy”: every Jew must conduct themselves in a holy manner, and when someone comes to confuse him saying, how can you possibly stand up against the atmosphere mundaneness of the entire world around you, the response from the Torah is: “for I am holy” – Hashem gives every individual all the necessary strength to fulfill their role and mission in the world in a holy manner, and in such a way that, “Behold, Hashem stands over him” – Hashem Himself is with every Jew etc. (2) One of the lessons from the mitzvah of Sefira HaOmer lies in the fact that the days are counted individually, with each day being its own mitzvah with its own bracha, which expresses the preciousness of time. One must recognize that every person can choose whether to link the day to the One “Who sanctified us with His commandments” or not. May it be Hashem’s will that you recognize the value of every day and the fact that every day is a world unto itself (a distinct mitzvah with its own bracha) and to utilize it fully (and not push it off until tomorrow). Reflecting on this in an honest fashion will lead a person to improve or (if necessary) change his conduct in his service of Hashem. (1) Excerpt from sichah of 18 Nissan 5744 (2) excerpt from sichah of Thursday night, parashas Tazria-Metzora, 5 Iyar 5731 to the yeshiva students returning to Eretz Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2025 לע"נ מרת מלכה רייזל בת הרה"ח ר' מרדכי דובער ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלה ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד * לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק

433

יום ה' פ' אחרי-קדושים, י' אייר, ה'תשפ"ה

May 8, 2025

8:52

התוכן הוראה בענין "ואהבת לרעך כמוך" [בשני דפ' קדושים] מסיפור הבא: לאחרי הסתלקות אדה"ז היו לצ"צ כמה ספיקות שרצה שאדה"ז יפתור לו, אלא שלא הצליח בזה וכו', עד שפעם א' נגש אליו יהודי לפני התפלה ובקש ממנו הלואה כדי שיוכל לקנות בו עגל עבור פרנסתו (זה הי' יום שוק), הזדרז הצ"צ והלך מיד, לפני התפלה, לביתו והביא לו את ההלואה וכו'. כשחזר - נראה אליו אדה"ז בפנים מאירות ופתר לו את ספיקותיו. והרי בודאי קיים הצ"צ בפועל כל יום את מה ש"נכון לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי.. ואהבת לרעך כמוך" ואת הענין של "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי", ולאידך - לא הי' כ"כ חשוב שיתן לו את ההלואה דוקא לפני התפלה, והי' יכול לטעון שמספיק לאהוב את השני "כמוך" והוא הי' דוחה א"ז עד לאחרי התפלה, ומ"מ דוקא הזריזות לעזור לשני יותר מ"כמוך" - זה מה שפעל שאדה"ז נראה אליו וכו'! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2025 Synopsis A lesson regarding the mitzvah to “Love your fellow like yourself” (in sheini of parashas Kedoshim): After the histalkus of the Alter Rebbe, the Tzemach Tzedek had a number of questions he wanted to ask the Alter Rebbe, but he didn’t merit for the Alter Rebbe to appear to him until one day a Jew approached him before davening and asked for a loan so he could purchase a calf from which to earn his livelihood (it was market day). The Tzemach Tzedek hurried back home – before davening – and leant him the money. When he returned to shul, the Alter Rebbe appeared to him with a radiant face and resolved his questions. Now, the Tzemach Tzedek undoubtedly kept the practice of “accepting upon myself the positive mitzvah to love your fellow like yourself” and “giving a coin to a pauper” before davening every day. Moreover, there was an argument to be made that it’s enough to “love your fellow like yourself”–and since he wouldn’t have dealt with his own livelihood until after davening, he didn’t have to take care of someone else’s livelihood until after davening either. Nevertheless, it was specifically this alacrity in helping another Jew even more than “like yourself” that caused the Alter Rebbe to appear to him etc. Excerpt from sichah of night of Erev Rosh Hashanah 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2025 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏

434

יום ועש"ק פ' אחרי-קדושים, י"א אייר, ה'תשפ"ה

May 9, 2025

10:48

התוכן העזרה ליהודי שני בגשמיות אין בה כדי לפטור את חובתו לעזור לו ברוחניות - להשפיע עליו להניח תפילין, כשרות, שמירת שבת או טהרת המשפחה וכיו"ב. ואדרבה - העזרה בזה נוגע עוד יותר כי בזה תלוי עיקר החיות של יהודי זה! והרי החיוב ד"הוכח תוכיך את עמיתך" [כמ"ש בשני דפ' קדושים] אינו רק על הרב והמגיד-מישרים אלא על כאו"א! וכ"ש א' שמעסיק יהודי שני בעסק שלו ועוזר לו בפרנסה גשמית, שעליו לנצל את ההשפעה שיש לו עליו ולעזור לו להתקרב ליהדות וכו' ו"המעשה הוא העיקר" וכו'. אלא זה צ"ל באופן דסבר פנים יפות וכו', ויש להשתדל בזה "עד מאה פעמים" וסו"ס יצליח וכו'. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2025 Synopsis Helping another Jew physically does not exempt one from the obligation to help him spiritually – by influencing him to put on tefillin and keep Shabbos, kashrus, family purity etc. On the contrary – helping another Jew spiritually is even more important, because that is the essence of a Jew’s life. The obligation to rebuke one’s fellow (as it says in parashas Kedoshim) doesn’t apply only to Rabbonim etc., but to every Jew. Certainly someone who employs another Jew in his business, thus assisting him with his material livelihood, is especially obligated to utilize the influence he has over him to help him in a pleasant manner draw closer to Yiddishkeit etc., and “action is the main thing.” One must exert himself in this effort “even up to one hundred times,” and in the end, he will succeed. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayishlach, 19 Kislev 5733. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2025 לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

435

יום א' פ' אמור, י"ג אייר, ה'תשפ"ה– יום היאָרצייט של הוו"ח עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' ישראל ארי' לייב, אחיו של הרבי –

May 11, 2025

10:09

התוכן ידוע הפתגם שפסח שני מלמד אותנו "אַז ס'ניטאָ קיין פאַרפאַלען", שאף פעם לא אבוד, אלא יכולים לתקן, אפי' מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפי' "לכם", שנעשה ברצונו, מ"מ יכולים לתקן. וחידוש נוסף, שכללות הציווי דפסח שני נתחדש ע"י אותם אנשים שהיו צריכים לתיקון ע"י שטענו "למה נגרע וגו'", ולא רק לאלו הצריכים תיקון, אלא גם לכל ישראל – שניתוספה פרשה בתורה שיכולים ללמוד בה במשך השנה. והוראה נפלאה מזה: מכאן רואים עד כמה גדול כחו של כאו"א מישראל, שאפי' אחדים מישראל, יהי' מי שיהי', אפי' מי' שהי' טמא או בדרך רחוקה וכו', בכחם לפעול הוספה בעניני תומ"צ עבור כלל ישראל! שיחת יום א' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשמ"ח - בבוקר, אחרי תפלת שחרית, לפני חלוקת הדולרים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2025 Synopsis Pesach Sheini teaches us that it’s never too late: even if someone is “impure” or “distant,” and even if it was “lachem,” meaning it was by their choice – nevertheless they can still correct the situation. An additional novelty in Pesach Sheini is that the mitzvah was introduced by those very individuals who required correction, by protesting, “Why should we be excluded?” This led to the addition of a new parashah in the Torah, not only for themselves but for the entire Jewish people, and one from which we can derive a lesson for the entire year. This serves as wondrous lesson of the tremendous power of every single Jew: even a few individuals, whoever they may be – even if they were impure or distant etc. – have the power to add something to Torah and mitzvos for the entire Jewish people. Sichah of Sunday, Pesach Sheini 5748 – after Shacharis, before giving out dollars For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2025 לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.

436

יום ב' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשפ"ה

May 12, 2025

10:18

התוכן לדעת רשב"י אין ציבור עושה פסח שני. ולכאו' היתכן שיחסר אצל הציבור כולו הענין דקרבן פסח?! ובפרט לרשב"י שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", וע"י שאמר זאת פעל שהענין יומשך ויתגלה למטה בעוה"ז הגשמי, והיתכן שרשב"י יפסוק שהציבור כולו יגרע ח"ו בזה שיחסר אצלו ענין הפסח?! והביאור – שאדרבה, לדעת רשב"י הציבור אינו זקוק להביא פסח שני (ואם מביאו ה"ז חולין בעזרה), כי ע"י שהציבור צועקים "למה נגרע" ומשתוקקים להקריב הקרבן וכו' – פועלים כבר כללות ענין הפסח (וע"ד שגם בימים שבהם אין אומרים תחנון נפעלת הפעולה דאמירת תחנון (ענין התשובה) מצד עצם היותם "יומין זכאין"). ובפרט שרשב"י שהי' נשיא בדורו, רואה באנשי הדור את הענינים שלו (ע"ד מ"ש אדמו"ר האמצעי שנותן תיקון ב"יחידות" רק לאחרי שמוצא בעצמו (בדקות עכ"פ) את הענין הדורש תיקון), ואצלו הי' סדר העבודה שלא הי' זקוק לקיום מצות מעשיות אלא פעל ההמשכות ע"י עבודה רוחנית. ד' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2025 Synopsis Rabbi Shimon ben Yochai holds that the community does not bring a Pesach Sheini offering. Seemingly, how is it possible that Rashbi, who said, “I am able to exempt the entire world from judgment” (and by saying it, he caused it to come down and be revealed in this physical world) would hold that the entire community would be “excluded” from bringing the Korban Pesach? The explanation is that, to the contrary, Rashbi held that the community doesn’t bring the Pesach Sheini because it doesn’t need to: When the community cries out “Why should we be excluded?” and they yearn to bring the korban etc. – that itself already has the effect of the Korban Pesach. (Similar to how we don’t say Tachanun on meritorious days because the merit of the day itself causes that Tachanun isn’t needed.) This is especially true considering the fact that Rashbi was the Nasi of his generation, who saw his own qualities in the people of his generation: because he was able to accomplish his Divine service in a spiritual fashion, he held that the community didn’t need to physically bring the Pesach Sheini. (Similar to the story of the Mitteler Rebbe pausing Yechidus until he was able to identify within himself – in a most subtle form – the issue for which someone needed a tikkun). 4 excerpts from sichah of Pesach Sheini 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2025

437

יום ג' פ' אמור, ט"ו אייר, ה'תשפ"ה

May 13, 2025

7:05

התוכן הוראה פשוטה מהענין דקידוש ה' וחילול ה' [כמ"ש בשלישי דפ' אמור "לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בנ"י וגו'"]: ילד יהודי צריך לדעת שהנהגתו עפ"י רצונו ית' אינה ענינו הפרטי בלבד, אלא עי"ז מתקדש שם שמים! ולהיפך, כאשר מתנהג באופן בלתי רצוי ח"ו, גורם חילול ה' ר"ל!, ומזה מובן עד כמה צריך כל אחד להזהר בכל פעולה שלו שתהי' באופן המתאים ליהודי. ובקשר לזה: בנוגע נוסח הברכה "חג הפסח כשר ושמח" מבאר אאמו"ר ש"כשר ר"ת כמוצא שלל רב", והיינו, כאשר ילד יהודי מקפיד לאכול מאכל כשר או שהנהגתו תהי' כשרה שלא תגרום חילול ה', עליו לדעת שזה "כמוצא שלל רב"! משיחת ח"י ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2025 Synopsis A simple directive from the concept of Kiddush Hashemand chilul Hashem [as the verse states in shelishi of parashas Emor, “You must not desecrate My holy Name, that I may be sanctified among the Jewish people etc.”] : A Jewish child must know that acting according to Hashem’s will is not merely a personal matter, but something that causes a Kiddush Hashem, and when one behaves in an improper manner chas v’shalom, it causes a chillul Hashem. Therefore, a Jew must be especially careful to make sure his behavior is fitting for a Jew. On a related note, regarding the Pesach practice of wishing each other a “Kosher and joyous holiday,” my father, who’s birthday is today, explains that the word “kosher” is an acronym for “like one who finds great spoil” (כמוצא שלל רב), meaning: When a Jewish child is careful to eat kosher food and ensures that his behavior is kosher – and thus doesn’t cause a chilul Hashem – he must know that it is “like finding great spoil.” Excerpt from sichah of 18 Nissan 5745 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2025

438

יום ד' פ' אמור, ט"ז אייר, ה'תשפ"ה

May 14, 2025

8:31

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' אמור] "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגו'" מפרש רש"י "אמר רב אבדימי ברבי יוסף מה ראה הכתוב ליתנן [הענין דמתנות עניים] באמצע הרגלים . . ללמדך שכל הנותן לקט ושכחה ופאה כראוי מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנות בתוכו". הביאור בזה שרש"י בחר גירסה זו שבתורת כהנים (מקור דבריו), ולא גירסה הנפוצה "כאילו ביהמ"ק קיים והוא מקריב קרבנות בתוכו": אף שנתינת הצדקה בכלל נחשבת כמו ש"נותן חיי נפשו לה'" כיון ש"במעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו" (אדה"ז באגה"ק), אבל בזה גופא ישנה מעלה מיוחדת במעות "שאדם נותן מיגיע כפיו", וזהו המעלה שבנתינת פאה ולקט וכיו"ב שהאדם מתייגע בחרישה וזריעה וכו' עד שהשיגם – "בזיעת אפך תאכל לחם", והוא נותן א"ז לעניים אפי' קודם שהוא בעצמו נהנה מהתבואה. ולכן אף שנתינת הצדקה סתם ה"ז (רק) כהקרבת קרבנות אבל נתינת פאה וכיו"ב ה"ז גם "כאילו בנה בהמ"ק וכו'". ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' אמור ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2025 Synopsis On the verse (in revi’i of parashas Emor) “When you reap the harvest of your land, you must not fully reap the corner of your field during your harvesting…” Rashi states: “Rabbi Avdimi the son of Rabbi Yosef said: Why did Scripture see fit to place this in the middle of the festivals…To teach you that whoever who gives leket, shik’cha and pe’ah properly is considered as if he built the Beis Hamikdash and offered up his sacrifices in it.” Rashi’s wording differs from the common version of the source text in Toras Kohanim, which states, “as if the Beis Hamikdash were standing and he were offering up sacrifices in it.” The reason Rashi uses the less common version is because while a person who gives tzedakah in general is considered as though he is “giving his soul’s life to Hashem,” since “with this money he could have purchased his soul’s life” (as the Alter Rebbe says in Iggeres HaKodesh), nevertheless, there is a unique quality to the tzedakah one gives from money he earned from the toil of his own hands. This is the special quality of pe’ah and leket etc., where a person necessarily has labored for it by plowing and sowing etc. – yet he gives it to the poor even before he has a chance to benefit from the produce himself. Therefore, while ordinary tzedakah is considered (only) like offering up sacrifices, giving pe’ah etc. is also considered “as if he built the Beis Hamikdash.” 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Emor 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2025 לע"נ ר' אליהו ב"ר יוסף מנחם מענדל ע"ה טענענבוים ליום היארצייט שלו ט"ז אייר תנצב"ה נדבת בנו ר' לוי יצחק שי' טענענבוים ומשפחתו שי'

439

יום ה' פ' אמור, י"ז אייר, ה'תשפ"ה

May 15, 2025

10:58

התוכן הוראה מאופן עבודתו של רשב"י – "תורתו אומנתו": כמו שעיקר חיותו של האומן היא ב"אומנות" שלו, ובזה חושב כל היום, גם כשעוסק בדברים אחרים – ועד"ז בנוגע לכאו"א מישראל: ישנם זמנים מסויימים במשך היום שבהם עוסק היהודי בשאר ענינים, כמו אכילה ושינה וכו'. אבל אעפ"כ ה"אומנות" של יהודי ועיקר מציאותו היא – תורה. וזה צ"ל ניכר בכל פעולתיו במשך היום, גם כאשר אינו לומד תורה בפועל. ובאמת, אצל ילדים, שהוריהם דואגים להם לכל צרכיהם, נקל יותר שלימוד התורה שלהם יהי' באופן ד"תורתו אומנתו" ממש, וכאשר הוריהם רואים שהם מונחים בלימוד התורה כ"כ ומקדישים לכך כל רגע פנוי – ה"ז משפיע גם עליהם שהם ישתדלו להקדיש יותר זמן ללימוד התורה. וכך גדלים הילדים בריאים ברוחניות, ובמילא גם בריאים בגשמיות – כי גם האכילה ושתי' שלהם וכו' היא רק כמה שזה יביא תועלת לה"אומנות" – התורה. משיחת ל"ג בעומר – בעת ה"פאראד" – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2025 Synopsis A lesson from Rabbi Shimon ben Yochai for whom “his Torah was his occupation”: Just like the primary vitality of a craftsman lies in his occupation, and that’s what he thinks about all the time, even when he is doing other things – so it is with every Jew: there are certain times during the day when a Jew eats and sleeps etc., but nevertheless, a Jew’s “occupation” and main focus of his being is Torah. This must be evident in everything he does throughout the day, even when he isn’t learning Torah. For children, it is easier for “Torah to be their occupation” literally, because their parents provide them with all they need, so they don’t have to worry about earning a livelihood etc. –and when the parents see that their children are so immersed in Torah learning and devote every free moment to it, the parents are also influenced to strive to devote more time to Torah study. In this way, the children grow up spiritually healthy, and consequently, physically healthy as well – because even when they eat and drink, they do so only to the extent that benefits their “occupation” – which is Torah. Excerpt from Lag B’Omer parade of 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2025 לזכות אריה ליב בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו י"ח אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

440

יום ועש"ק פ' אמור, י"ח אייר, ל"ג בעומר, ה'תשפ"ה

May 16, 2025

9:49

התוכן א' הטעמים לשמחה בל"ג העומר קשור עם רשב"י – יום ההסתלקות שלו, "יום שמחתו", ועד שביקש שכולם ישמחו ביום זה. הטעם לשמחתו ביום זה – מפני שביום זה הרגיש שהגיע לתכלית השלימות באופן התקשרותו ותאחדוותו עם ה', ובלשונו בספר הזהר "בי' אחידא בי' להטא בי' אתדבקת", למרות שגם לפנ"ז היתה עבודתו בשלימות. וההוראה לכל המשתתפים בשמחתו, כולל ובעיקר ילדי ישראל: כבר משעה שהילד יוצא לאויר העולם משתדלים לקשר ולאחד אותו עם ה' ע"י שמסובבים אותו בשמות קדושים וכו', וככל שהולך וגודל בגשמיות, כך הולך וגודל בהתקשרות והתאחדות עם ה' – ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, באמירת "מודה אני" מיד כשניעור משנתו – שמרגיש שהקב"ה החזיר לו את הנשמה, ועי"ז מתקשר עם ה' בכל פעולותיו במשך כל היום כולו. אלא שאין להסתפק בההתקשרות וההתאחדות שהי' ביום שלפנ"ז, אלא תמיד יש להוסיף בזה. משיחת ל"ג בעומר – בעת ה"פאראד" – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2025 Synopsis One of the reasons for the celebration of Lag B’Omer is that it is the day of Rashbi’s passing, “his day of celebration,” to the extent that he requested that everyone rejoice on that day. The reason he celebrated Lag B’Omer is because he felt he had reached the ultimate perfection in his connection and oneness with Hashem on that day, as he says in the Zohar, “one with Him, aflame with Him, attached to Him” – even though his service was already complete before that. The lesson for everyone who participate in his celebration, especially Jewish children, is that from the moment a child enters the world, we strive to connect and unite him with Hashem by surrounding him with names of Hashem etc., and as he grows physically, he also grows in his connection and oneness with Hashem, by learning Torah and performing mitzvos, by saying Modeh Ani the moment he wakes up, expressing the feeling that Hashem has returned his soul to him, and in this way he connects to Hashem in everything he does throughout the entire day. But one must not suffice with the connection and unity that he achieved the day before – rather, one must always increase it. Excerpt from Lag B’Omer parade of 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2025 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

441

יום א' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ה

May 18, 2025

7:56

התוכן בנין בית בישראל צ"ל ע"ד מ"ש בתחלת פ' בהר שכאשר "תבאו אל הארץ" צ"ל מיד "ושבתה הארץ שבת לה'" – המחשבה הראשונה שעליו מעמיד כל הנהגתו ה"ז ליקח דבר ארצי, גשמי וחומרי ולהכין אותו למעמד ומצב של "ושבתה" – שנאבדת הארציות שבדבר, ועי"ז "שבת לה'" – שרואים בו אלקות. זה בא ע"י האתערותא דלתתא ד"שש שנים תזרע שדך וגו'", לאח"ז בא השכר שבערך העבודה, ועד גם השכר וה"אתערותא דלעילא" שלמעלה מזה. ודוגמתו בסדר לימוד התורה – לכל לראש לימוד כפשוטו – חיצוניות התורה, לימוד פנימיות התורה, לימוד התורה כפי שהיא מקושרת בהקב"ה, ועד ללימוד באופן ש"שכינה מדברת מתוך גרונו". ועד"ז הסדר באהבת ישראל – שאוהב את היהודי מצד המעלות הגלויות שבו, מצד פנימיות הנשמה שבו, ועד מצד היותו העצם שלו (שגם ענין זה ישנו בגלוי בכל ישראל, וכמ"ש בתניא שאפי' קל בקלים עומד בכל נסיון שמרגיש שזה מנתקו ח"ו מאלקות). משיחת יום ג' פ' בהו"ב, ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2025 Synopsis A Jewish home must be built in the manner described at the beginning of parashas Behar, “When you enter the land,” it must immediately “rest a Shabbos for Hashem.” Meaning the first thought upon which one bases his entire conduct must be to take something earthly, physical, and material, and prepare it for the state and condition of “resting” – losing its earthliness, so that it becomes a “Shabbos for Hashem,” meaning G-dliness is perceived within it. This is achieved through the awakening from below, “For six years you shall sow your field etc.,” which is followed by the reward corresponding to the effort, and then also the reward and awakening from above that is even higher than that. The same applies to the order of Torah study: first one studies the plain meaning of Torah – the external dimension, followed by the inner dimension of Torah, followed by studying Torah the way it is connected to Hashem, and ultimately studying Torah in such a way that “the Shechinah speaks from inside his throat.” And similarly with Ahavas Yisroel: loving a Jew because of his revealed qualities, then because of the inner dimension of his soul, and ultimately because of his very essence (which is also revealed within every Jew, as it says in Tanya, that even the most unworthy Jew will withstand every test when he senses that sinning would sever him chas v’shalom from G-dliness). Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behar-Bechukosai, Lag B’Omer 5735 – between Mincha and Maariv For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2025

442

יום ב' פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ה

May 19, 2025

9:52

התוכן מבואר במפרשים ענינו של ספירת העומר בתקופה שבין יציאת מצרים ומתן תורה, שבתקופה זו התגעגעו בנ"י לקבלת התורה וספרו את הימים שעברו כבר מיציאת מצרים שעדיין לא קיבלו את התורה. ועד"ז בכל שנה ושנה יש להתעורר בתקופה זו עם געגועים לקבלת התורה מחדש. וכמו שמ"ת בפעם הראשונה הי' קשור עם תנאים והכנות מיוחדות, ועד"ז צ"ל בכל שנה ושנה כהכנה לקבלת התורה מחדש. בין התנאים הי' התנאי שהקב"ה רצה "ערבות" שבנ"י יחיו עם התורה במשך כל הדורות, וה"ערבות" היחידה שקיבל היתה "בנינו עורבים אותנו", ובזכות הבטחת חינוך הילדים מקטנותם ללכת בדרך התורה ומצוותי' זוכים בנ"י לקבל את התורה מחדש בכל הדורות. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ז אייר ה'תשל"ז – לנשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2025 Synopsis The commentaries explain that the Jewish people counted the days of the Omer between the Exodus from Egypt and the Giving of the Torah because they yearned to receive the Torah; similarly, every year during this time, one should awaken a yearning to receive the Torah anew. Just as there were certain conditions and preparations when the Torah was given the first time, preparations must similarly be made to receive the Torah anew every year – including that “Our children will be our guarantors” that the Jewish people will live with the Torah – which was the only guarantee Hashem accepted. It the merit of our commitment to educate our children from a young age to follow the path of Torah and its mitzvos, we receive the Torah anew in every generation. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 27 Iyar 5737 – to N’shei Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2025

443

יום ג' פ' בהר-בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשפ"ה

May 20, 2025

9:41

התוכן בשיעור רמב"ם היומי: "לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה". ועפ"ז נשאלת השאלה: מכיון שמפורש בקרא "וקם העם הזה וזנה וגו' ועזבתים וגו'", נמצא דבעת הנישואין של הקב"ה עם כנס"י בעת מ"ת, הי' בדעתו לגרש, ח"ו, את בנ"י?! אלא בהכרח לומר שמלכתחילה אין כאן ענין של גירושין כלל! וכמ"ש "אי זה ספר כריתות וגו'" (אלא למראית עין). ומכיון שכן מתחזקת השאלה "עד מתי?!", הרי הקב"ה חייב לכנס"י "שארה כסותה ועונתה", ולפי הבנת וטובת האשה...! אין ברירה אלא לעשות את ה"אמת'ן געוואַלד" שרוצים משיח תיכף ומיד ממש! [ניגנו "ווי וואנט משיח נאו" בהתלהבות עצומה במשך שעה ומחצה!.. ואח"כ אמר:] אם יש כאן "ועד המסדר" שיבחרו א' שיכריז "עד כאן הקפה וכו'" כבהקפות... ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2025 Synopsis Today’s Rambam states, “A man should not marry a woman if he intends to divorce her.” The question is, we know that the giving of the Torah was the “marriage” of Hashem and the Jewish people, yet the verse says explicitly that “this people will rise up and stray…and I will abandon them…” which seemingly indicates that at the time of the marriage, Hashem intended to divorce the Jewish people, chas v’shalom? Rather, we must say that there was never a divorce (but only the outward appearance of one), asthe verse states, “Where is your mother’s bill of divorce....” For this reason, the cry of “Ad mosai?” becomes even stronger – because Hashem is obligated to provide the Jewish people with “food, clothing, and intimacy,” and these must be given according to the needs and understanding of the wife. There is no choice but to raise a true hue and cry that we want Moshiach literally right now. [After the chassidim sang the niggun “We Want Moshiach Now” for an hour and a half straight, the Rebbe said:] If there’s a Vaad Hamesader here, they should appoint someone to announce, “This concludes the hakafah…” 2 excerpts from farbrengen of Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2025

444

יום א' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר, ה'תשפ"ה

May 4, 2025

11:46

התוכן עמ"ש [בראשון דפ' אחרי] בקשר לעבודה של הכה"ג ביוהכ"פ "וכפר בעדו ובעד ביתו" דרשו חז"ל "ביתו זו אשתו". וצ"ל: מדוע לא נאמר "אשתו" בפירוש?! ויובן בהקדם מ"ש בגמ' בין ההידורים שאמר רבי יוסי על עצמו ש"מעולם לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי (שהיא עיקר הבית), ולשורי שדי (שהוא עיקר של שדה)". וצ"ל: אף שאשה היא עיקר הבית, אבל מהו הדגש ש"מעולם לא קריתי לאשתי אשתי וכו'", ומהו ההידור שבזה?! והביאור: ר"י ראה בכל דבר בעולם רק את תכליתו. בנוגע לאשה: אף שלאשה יש גם חשיבות כשלעצמה (שלכן יש מצוה של "ושמח את אשתו" אפי' לפני הולדת ילדים וכו'), אבל תכליתה היא – קיום מצות פו"ר. ור"י ראה מיד באשתו שום מציאות אחרת, רק תכליתה. ולכן מעולם לא הי' יכול לקרוא לה "אשתי" אלא "ביתי". ויתירה מזו – אפי' במין החי, "שורי", ראה מיד רק את תכליתו – "שדי". ועפי"ז מובן מהו ההידור בזה. וזהו מה שתכלית השלימות בכה"ג הוא כאשר הוא בדרגא ש"וכפר בעד ביתו", ש"אשתו" אינה אלא "ביתו". ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2025 Synopsis On the verse [in rishon of parashas Acharei], “he shall atone for himself and for his household,” our Sages said: “‘His household’ – this refers to his wife.” Why does the verse not say explicitly “and for his wife”? This can be understood based on the statement of Rabbi Yosi, “I never called my wife ‘my wife,’ nor my ox ‘my ox’; rather, [I called] my wife ‘my house’ (because she is the mainstay of the home), and my ox ‘my field’ (because it is the primary tool for the field).” Seemingly, while it’s true that the wife is the mainstay of the home, why was Rabbi Yosi so careful to “never call my wife ‘my wife’”? And why is this considered such a special quality? The explanation is that Rabbi Yosi saw in everything only its ultimate purpose. Therefore, while it’s true that a wife also has value in and of herself (which is why there’s a mitzvah to “gladden one’s wife” even before there are children, etc.), nonetheless, the ultimate purpose of marriage is to fulfill the mitzvah to be fruitful and multiply), and Rabbi Yosi immediately saw in his wife no other reality but this purpose. Therefore, he was never able to call her “my wife,” only “my house.” Moreover, even when it came to animal life, “my ox,” Rabbi Yosi immediately perceived only its ultimate purpose – “my field.” This is why Rabbi Yosi’s conduct is considered such a hiddur, and also why the ultimate perfection of the Kohen Gadol is when “he atones for his household,” meaning when he attains such a level that to him, “his wife” is nothing but “his house.” 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2025 לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

445

יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ"ד אייר, ה'תשפ"ה

May 22, 2025

10:05

התוכן בסיום מס' סוטה מדובר אודות ענינים שלכאו' אין ענין הברכה ניכר בהם בגלוי. וזהו ע"ד הענינים דבפ' בחוקותי, שקוראים כהכנה למ"ת, ובפ' כי תבוא "שאף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות" כפי שזה כבר נתגלה בפנימיות התורה ובדפוס [לקו"ת פ' בחוקותי]. ועד"ז מסופר "מעשה רב" בנגלה דתורה [מו"ק ט: בקשר לרשב"י ובנו]. וכ"ה בסיום מס' סוטה שלומדים בימי ספה"ע כהכנה למ"ת. וזהו גם מה שהעבודה דימי הספירה קשורה עם קרבן העומר שהוא משעורים, ע"ד קרבן סוטה, שהתכלית בזה היא שיהי' "ונקתה ונזרעה זרע" – שמתברכים בזחו"ק. וכמ"ש ש"אם בחוקותי תלכו גו' – ונתתי גשמיכם בעתם וגו', וכפירוש הבעש"ט ש"גשמיכם" כולל ענינים הגשמיים. א' הענינים המבוארים בסיום מס' סוטה שמובן בפשטות שהכוונה בו הוא לטוב הנראה והנגלה הוא ד"בעקבתא שמשיחא חוצפא יסגי": שלאחר שכבר "כלו כל הקצין" צריך יהודי לתבוע ובכוחו לדרוש ביאת המשיח עד באופן של "חוצפא", כפס"ד ברור בתורה. משיחת אור ליום ה' פ' נשא, ערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2025 Synopsis The end of Masechta Sotah (which is studied during Sefiras Ha’Omer as a preparation for the giving of the Torah) discusses events that seem not to be positive ones, similar to the passages in Bechukosai (which we read in preparation for the giving of the Torah) and Ki Savo, where, “although these words of rebuke appear to be curses, in truth they are nothing but blessings,” as has already been revealed and printed in the inner teachings of the Torah [Likkutei Torah on parashas Bechukosai]. There’s also a story in this vein recounted in Nigleh [Moed Katan 9b, regarding Rashbi and his son]. This is also why service the days of Sefirah are associated with the Omer offering, which is brought from barley – like the offering of the Sotah, because the ultimate goal is that “she will be exempted and bear children” – blessed with living, enduring children. As the verse states, “If you follow My statutes…I will give your rains in their time…” and as the Baal Shem Tov explained, “your rains” (gishmeichem) includes physical blessings. One of the events described at the end of Masechta Sotah (which obviously is meant plainly in a positive sense) is that “In the times of the approach of Moshiach, impudence will increase”: after “all the end-times have passed,” a Jew can and must demand the coming of Moshiach, even in a manner of “impudence,” in accordance with the clear halachic ruling of the Torah. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Nasso, Erev Shavuos 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2025 לזכות מושקא בת חנה חי' שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

446

יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"ה אייר, ה'תשפ"ה

May 23, 2025

9:36

התוכן התוועדות זאת קשורה עם שבת מברכים חודש סיון, שקשור עם מתן תורה, ובפרט שבשנה זו ה"ז גם ערב ר"ח סיון, שאז "באו מדבר סיני" (ו"סיני" קשור עם הביטול שצ"ל בלימוד התורה וכו') וחנו נגד ההר באופן שהיו מוכנים לקבל את התורה. וא"כ מובן שהתוצאה העיקרית מהתוועדות זו צ"ל בהוספה בהכנה למתן תורה ולקבלת התורה ע"י חיות חדשה בלימוד התורה. ולימוד התורה כדבעי ה"ז ע"י "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים" (ואלו הם מתוך הארבעים ושמונה דברים ש"התורה נקנית" בהם - פרקי אבות פרק ו', הפרק שלומדים בשבת זו), והיינו שיש להשתדל ללמוד תורה עם עוד יהודים וכו', ואז, כשלימוד התורה הוא כדבעי, הרי הלימוד מביא לידי מעשה בקיום המצוות ובהידור. משיחת מוצש"ק פ' במדבר, מבה"ח סיון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2025 Synopsis This farbrengen is in connection with Shabbos Mevorchim of the month of Sivan, which is associated with Matan Torah, especially this year, when it also fell on Erev Rosh Chodesh Sivan, the day on which “they came to the Sinai desert” (“Sinai” connoting the bitul required for Torah study, etc.) and “camped facing the mountain” – they were already in a state in which they were fit to receive the Torah. Accordingly, it is understood that the primary outcome of this farbrengen must be to increase in the preparation for the giving of the Torah and receiving the Torah, through renewed vitality in Torah study. Proper Torah study involves “companionship with one’s colleagues” and “debating with one’s students” (which are among the forty-eight ways through which “the Torah is acquired” listed in the chapter of Pirkei Avos for this Shabbos). Therefore, one should strive to study Torah together with other Jews, and then, when the Torah is studied properly, it leads to action – keeping the mitzvos meticulously. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Mevorchim Chodesh Sivan, parashas Bamidbar, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2025 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ * לזכות מנוחה רחל בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ה אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

447

יום א' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ה

May 25, 2025

9:05

התוכן דובר לאחרונה אודות החשיבות של קיום מסגרת ה"משפחה" – הרגש האחדות בין ההורים והילדים. וי"ל שגם החלישות בקיום ה"משפחה", כמו כל הצרות, נובעת מהרדיפה אחרי שיטת ה"גויים" שגשמיות ופרנסה הוא יסוד הכל, ולכן בדורות הקודמים, שהאדם הי' מתפרנס מעבודות בבית והמשפחה היתה עוזרת בפרנסה, ובמילא התקיים קשר המשפחתי, משא"כ בדורות אלה שהוקמו "בתי-חרושת" וכיו"ב. כמו המקומות שלוקחים הילדים מבית הוריהם ומוסרים אותם ל"מקצועיים" במוסדות ציבוריים כדי לחנכם... וראו הצרות שיצא מ"חינוך" כזה, מכיון ששכחו שלאדם יש "נשמה", וצריכים את האהבה והיחס המיוחד שבין ההורים להילדים. ועד"ז בעניננו: יש לדעת שלא משנה מהם תנאי המקום והזמן – התורה, ש"לא תהי' מוחלפת", קובעת שחייב להיות קיום וחיזוק למסגרת ה"משפחה". [וכמ"ש (גם) בפ' במדבר – "למשפחותם לבית אבותם"]. משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2025 Synopsis Lately we’ve been discussing the importance of the “family” framework (as it says in parashas Bamidbar, “by their families, by their paternal houses”) – the feeling of connection and unity between parents and children. It could be said that the weakening of the family structure, like all troubles, stems from chasing after the approach of the gentiles, where everything is based on materialism and earning a livelihood. Therefore, in previous generations, when a person worked at home and the family assisted him in earning a livelihood, the family bond was maintained naturally, in contrast to our generation, where people work in factories etc. Some have tried the approach of taking children from their parents and handing them over to be educated by “professionals” in public institutions, but we see the terrible troubles that resulted, because they forgot that a person has a soul, and needs love and attention from their parents, and a connection with them. Similarly: one must know that regardless of the conditions of the place and time – the Torah, which “will not be changed,” establishes that the family unit must be sustained and strengthened. Excerpt from sichah of 15 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2025 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

448

יום ב' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ה

May 26, 2025

11:16

התוכן עה"פ [בשני דפ' במדבר] והלויים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהי' קצף על עדת בנ"י וגו'", מפרש"י: "אם תעשו כמצותי לא יהי' קצף, ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו, יהי' קצף, כמו שמצינו במעשה קרח כי יצא הקצף וגו'". וצ"ל: 1) מה קשה בפשש"מ? 2) הרי "מכלל לאו אתה שומע לאו", ומדוע צריך לפרט "ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו"? 3) למה צריך הראי' מ"מעשה קרח"? והביאור: בפסוק שלפנ"ז כתוב "והזר הקרב יומת", וקשה: מהו ענין ה"קצף" שמוסיף בפסוק זה? והיו יכולים לפרש, דמ"ש "יומת" קאי על זר שנכנס בפועל, אבל אם זר לא נכנס בפועל, ורק לא התקיים מ"ש בפסוק זה, שהלויים לא שמרו מסביב למשכן (שנתנו האפשריות שזר יכנס), אז (לא יהי' "יומת", רק) "יהי' קצף". וזהו מה שרש"י שולל ומפרט "ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו", רק אז יהי' "קצף", נוסף על ענין ה"מיתה" שבפסוק שלפנ"ז. ומוכיח זאת מ"מעשה קרח" שנאמר שם "יצא הקצף": 1) שלא הי' ענין הקצף עד הקטרת הקטורת ע"י הזרים בפועל (אף שהפסקת השמירה על המשכן ע"י הלויים היתה לפנ"ז כשהתאספו אצל קרח). 2) שנוסף על ענין ה"מיתה" אצל ה-250 איש, הי' גם "קצף" כללי וכו'. [המשך יבוא] ד חלקים משיחת מוצש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2025 Synopsis On the verse [in sheini of parashas Bamidbar] “And the Levi’im must encamp around the Mishkan of Testimony, so that there will be no wrath against the community of the Jewish people,” Rashi explains: “If you do as I have commanded, there will be no wrath; but if not, and laypersons venture into this service of theirs, there will be wrath, as we find in the incident of Korach, ‘for wrath has gone forth….’” A number of questions arise: (1) What is difficult here in the plain meaning of the verse? (2) We know that “From a negative statement you can infer a positive statement” – so why is it necessary to spell out that “but if not, and laypersons venture into their service of theirs…”? (3) Why does Rashi need to bring a proof from the “incident of Korach”? The explanation is as follows: A previous verse states, “any layperson who approaches will be put to death”; therefore, the question is why this verse adds this idea of “wrath”? A possible explanation would be that the earlier verse, which mentions the death penalty, applies when a layperson actually enters, whereas this verse teaches that if the Levi’im failed to guard the Mishkan as required (creating the possibility for layperson to enter), but no layperson actually entered, then (there would be no death penalty but) there would be “wrath.” But Rashi negates this explanation by saying, “but if not, and laypersons venture into this service of theirs” – only then will there be “wrath” (in addition to the death penalty mentioned in the earlier verse). Rashi proves this from the incident of Korach, where it says, “for wrath has gone forth,” indicating that (1) there was no wrath until the non-Kohanim actually offered the ketores (even though the Levi’im had already ceased guarding the Mishkan earlier, when they joined with Korach); and (2) in addition to the punishment of death upon the 250 men, there was also a general “wrath” etc. [To be continued.] 4 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bamidbar, Erev Rosh Chodesh Sivan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2025

449

יום ג' פ' במדבר, כ"ט אייר, ה'תשפ"ה

May 27, 2025

9:00

התוכן [המשך] ובזה שרש"י מציין "כמו שמצינו במעשה קרח", ששם היתה המיתה "בידי שמים", מביא ראי' למ"ש עה"פ לפנ"ז "והזר הקרב יומת" "בידי שמים", אף דבכ"מ שנאמר "יומת" (ולא "ימות") הכוונה בידי אדם. (ואף שכבר בפ' משפטים עה"פ "וגם בעליו יומת" פרש"י "בידי שמים", אבל שם אכן שואל "יכול בידי אדם" ומביא ראי' שזה "בידי שמים"). וההוראה מכל הנ"ל: כמו ב"מעשה קרח" לא "יצא (אפי') הקצף" (ולא רק העונש מיתה) עד שלא הקריבו הקטורת בפועל, ועד אז – אפי' לאחר שקרח הקהיל כל שבט לוי והציתם נגד "משה אמת ותורתו אמת" וכו' – הי' להם עוד נשיאת חן בעיני ה', ומשה חזר אחריהם שיחזרו בתשובה וכו', ועד"ז גם יהודי שחסר אצלו בענין של "שמירה מסביב למשכן", בהענין ד"הרחק מן העבירה" וכיו"ב, הנה כ"ז שאין הענין בפועל, ה"ה נושא חן גם "בעיני האלקים" – מדת הדין, ו"הקב"ה עוזרו" וכו' ובודאי ש"בל ידח ממנו נדח". משיחת מוצש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2025 Synopsis [Continued.] By citing “the incident of Korach,” where the punishment was by the hand of Heaven, Rashi gives proof to his explanation in the earlier verse, “any layperson who approaches will be put to death” that “put to death” means “by the hand of heaven,” unlike most instances of the word יומת (as opposed to ימות) which mean death by the court. (Although Rashi already explained in Mishpatim on the verse, “its owner, too, shall be put to death (יומת)” that it means by the hand of heaven, nevertheless, there he asks explicitly, “Perhaps it means by the hand of man?” and brings a proof that it means by the hand of Heaven.) The lesson from all this is that just as in the incident of Korach, even the “wrath” (let alone the punishment of death) was not unleashed until they actually offered the ketores, and moreover, even after Korach gathered the tribe of Levi and incited them against Moshe, they still found favor in Hashem’s eyes, and Moshe sought to bring them to do teshuvah etc., similarly, if a Jew is lacking in his service of “guarding around the Mishkan” (distancing himself from sin) and the like, as long as he doesn’t actually sin, he finds favor in “the eyes of G-d” (the attribute of judgment), and “The Holy One, blessed be He, assists him,” and it is certain that “he who is banished will not remain banished.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bamidbar, Erev Rosh Chodesh Sivan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2025

450

יום ד' פ' במדבר, ר"ח סיון, ה'תשפ"ה

May 28, 2025

9:57

התוכן א) בר"ח סיון יש להתחיל את ההכנות לקבלת התורה בזמן מ"ת ע"י ה"התקדשו" במחשבה דבור ומעשה וכו' ‏–‏ כמו בר"ח סיון בפעם הראשונה (שאז "באו מדבר סיני"). ב) כיון שההכנות למ"ת התחילו בר"ח סיון מובן שיש קשר בין "ראש חודש" לענין התורה, והביאור: בר"ח הוא מולד הלבנה לאחרי שבמשך כמה ימים היא מתמעטת עד שבערב ר"ח היא נעלמת לגמרי, ומר"ח והלאה היא הולכת ומאירה יותר ויותר מיום ליום (משא"כ השמש מאירה כל הזמן בלי שינויים). ועד"ז בתורה שהיא תורת חיים צ"ל ענין הצמיחה. וכמו בצומח עצמו יש תקופה שרואים שהוא צומח ומוציא פירות וישנה תקופה שהוא קפוא ואינו צומח ולא מוציא פירות כי אז מקבל כחות חדשים להוציא פירות מחדש, עד"ז בנוגע לתורה ‏–‏ זה שלפעמים נותן ה' קשיים בלימוד התורה ה"ז רק כדי שהאדם יתייגע ויתגבר עליהם ולהגיע עי"ז להבנה עמוקה יותר. ומכיון שהתייגע – יתענג מזה. ב' חלקים משיחת יום א', ר"ח סיון ה'תשל"ב בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2025 Synopsis (a) On Rosh Chodesh Sivan, one should begin preparing to receiving the Torah by “sanctifying yourselves” in thought, speech, and action, just like the Jewish people did on Rosh Chodesh Sivan the first time (the day that “they came to the Sinai desert”). (b) Since the preparations for receiving the Torah began onRosh Chodesh Sivan, it is understood that there is a connection between Rosh Chodesh and Torah: After the moon becomes smaller and smaller and then disappears completely, Rosh Chodesh marks the birth of the new moon, and from then on the moon shines more and more with each passing day (unlike the sun, which shines constantly without change). Similarly, one’s study of Torah, which is a Torah of Life, requires growth. In a plant’s life, there are times when you can see it growing and producing fruit, and times when it appears frozen and doesn’t grow or produce fruit, but during that time it receives new strength to produce more fruit.The Same is true of Torah: Although Hashem sometimes gives a person difficulties in Torah study, it is only so that the person will exert himself to overcome them, and thereby reach a deeper understanding. And precisely because he exerted himself, he will take true pleasure in it. 2 excerpts from sichah of Sunday, Rosh Chodesh Sivan 5732 – during the N’shei Chabad convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2025 לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לעילוי נשמת הרה"ח הרה"ת ר' יעקב בן הרה"ח הרה"ת ר' שמואל ע"ה נאטיק ליום היארצייט שלו ראש חודש סיון. תנצב"ה

451

יום ה' פ' במדבר, ב' סיון, ה'תשפ"ה

May 29, 2025

10:17

התוכן מעלת ימי ההכנה למתן תורה על ימי מ"ת עצמם, שלכן דוקא ההכנה למ"ת גורמת את הענין דמ"ת, יובן בהקדם המבואר בחסידות מעלת תפלת המנחה דוקא שלכן "אפי' אליהו הנביא לא נענה אלא בתפלת המנחה", כי בתפלה המנחה יש את ההפלאה שמפסיק באמצע ההתעסקות בעניני העולם כדי להתפלל לה'! ועד"ז י"ל בנדו"ד: בשעת מ"ת עצמו, שהיתה בשבת ש"כל מלאכתך עשוי'", ומכל העולם יצא הקול "אנכי הוי' אלקיך" וכו' – אין פלא שעומדים אז במעמד ומצב של "באימה וביראה וברתת ובזיע", משא"כ בימים שלפנ"ז שהם ימי המעשה, ובכל זאת, כאשר שמעו שכעת יש להתכונן למ"ת – ניתקו את עצמם מעבודתם הפרטית והתכוננו בפועל למ"ת. וההוראה: בימים שלפני מ"ת, כאשר מתנתקים מעבודה היום-יומית שהיתה לפני התוועדות זאת ושתהי' למחרתה, ובאים ו"נדחפים" כדי לשמוע ביאור בענין "נעשה ונשמע" ואיך צריכים להתכונן למ"ת – ה"ז חידוש מיוחד. ומזה מובן היוקר של כל תנועה באותם שעות ורגעים שמנצלים להתכונן למ"ת בימים שלפני מ"ת. משיחת אור ליום ועש"ק, ג' סיון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2025 Synopsis The advantage of the days of preparation for Matan Torah over the days of Matan Torah itself can be understood based on the explanation in Chassidus of the greatness of the Minchah prayer (as the Gemara says, “Be careful with the Mincha prayer, for even Eliyahu was answered only at the Mincha prayer”): the unique quality of Minchah is that one interrupts in middle of his worldly affairs to daven to Hashem. Similarly, the Torah was given on Shabbos, when “all your work is done,” and a voice emerged from the entire world proclaiming that, “I am Hashem your G-d,” etc.; therefore, it is no wonder that the Jewish people stood with “reverence, awe, trembling and quaking.” What is more remarkable is the fact that in the days beforehand, which were weekdays, and they were engaged in their work, nevertheless when they heard that it was time to prepare for Matan Torah, they tore themselves away from their work and prepared for Matan Torah. The lesson is that during these days leading up to Matan Torah, when one disconnects from his daily work (which preceded this farbrengen, and to which he will return tomorrow after the farbrengen), and comes here to be pushed into listening to an explanation on the concept of Na‘aseh V’nishma and to hear how one must prepare for Matan Torah – that is a remarkable novelty. And from this we can understood the preciousness of every move one makes during these hours and moments that is utilized to prepare for Matan Torah. Excerpt from sichah of Thursday night, 3 Sivan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2025

452

יום ועש"ק פ' במדבר, ג' סיון, ה'תשפ"ה

May 30, 2025

9:08

התוכן 1) הקשר דפ' במדבר עם זמן מתן תורתנו – נתינת התורה במדבר. וישנם ב' טעמים בדבר במדרשי חז"ל: א) מצד ה"חפצא" של התורה – להראות שהתורה היא הפקר לכל כמדבר, למעליותא, ובמילא "שיהיו הכל שווין בה", וכל הרוצה יכול (ובמילא צריך) לקחתה וללמדה וכו'. ב) מצד ה"גברא", האדם הלומד תורה – ש"משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו", שההכנה לקבלת התורה התורה היא ענין הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהי'", ודוקא עי"ז נעשה ה"פתח לבי בתורתך". 2) בחמישי דפ' במדבר מסופר אודות פדיית הבכורים ע"י הלוים. שאע"פ שעבודת הכהונה נועדה לכתחילה לבכורים דוקא, פדו והחליפו אותם הלוים ונכנסו לעבודה במקומם ועבודתם היתה בשלימות. וההוראה: גם יהודי שבטבעו שייך לעבודה של התעסקות בעניני העולם, יכול הוא להגיע לדרגת העבודה דכהונה ושירות לה' כדוגמת שבט לוי, ועד שממלא עבודה זו בשלימות וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק פ' במדבר, ד' סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2025 Synopsis (1) The connection between parashas Bamidbar and Shavuos is that the Torah was given in a desert. Two reasons for this are given in Midrashim: (a) From the perspective of the cheftza (the “object”) of the Torah, it was to show that like the desert, theTorah is ownerless (in the positive sense), so that “all will be equal in it,” and anyone who wishes has the ability (and therefore the obligation) to take it and study it etc. (b) From the perspective of the gavra (the “person” who studies Torah), it was to teach a person to “make himself like a desert, upon which everyone tramples,” because the preparation for receiving the Torah is bitul, “let my soul be like dust to all” – it is specifically in this way that one’s “heart is opened to Your Torah.” (2) Chamishi of parashas Bamidbar discusses the redemption of the firstborn males through the Levi’im. Although the service of kehunah was initially intended specifically for the firstborns, the Levi’im redeemed them and entered into the service in their place, and their service was complete. The lesson isthat even a Jew who by nature is inclined toward the service of being involved in worldly matters can attain the level of the service of kehunah and serve Hashem like the tribe of Levi, and fulfill this service completely etc. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Bamidbar, 4 Sivan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2025 לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

453

יום א' פ' נשא,‏ ערב חג השבועות, ה'תשפ"ה

Jun 1, 2025

6:14

התוכן ככל שמתקרבים יותר לזמן מ"ת יש להוסיף יותר בהכנות לקבלת התורה. עאכו"כ כשנמצאים ביום ערב זמן מ"ת. ובכ"ז ישנם כאלו שעסוקים בכל מיני דברים טובים ונעלים אבל שוכחים להזכיר שצריכים להתכונן בפשטות לקבלת התורה בחה"ש זמן מ"ת! וההכנה היא בפשטות - הקדמת נעשה לנשמע! [שאמרו בנ"י בה' סיון], ולא רק לומר א"ז, אלא לקחת כמה דקות במשך יום זה להתבונן בזה, ב"נעשה" ו"נשמע" ו"הקדמת נעשה לנשמע", בהתבוננות אמיתית אליבא דנפשי', ושדקות אלו "יתפשטו" על כל היום, ועי"ז יהיו מוכנים לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות! משיחת אור ליום ה', ה' סיון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2025 Synopsis The closer we get to Shavuos, the more we must increase our preparations for receiving the Torah, and especially on the day before Shavuos. Nevertheless, there are many people involved in all sorts of good and lofty things, but they forget to mention the need simply to prepare for receiving the Torah on the Yom Tov of Shavuos, the Time of the Giving of the Torah. And the way to preparate for it is simple: putting “We will do” before “We will hear” (which the Jewish people said on 5 Sivan). And one shouldn’t just say the words; rather one should take a few minutes during the day to reflect on it – to reflect honestly on “We will do,” on “We will listen,” and on putting “We will do before “We will hear” – and in such a way that these few minutes extend to the rest of the day. In this way, one will be ready to receive the Torah with joy and inner meaning. Excerpt from sichah of Thursday night, 5 Sivan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2025 לזכות חיים עזריאל בן חיה ריסה שי' ונגר ליום הולדת שלו יום א' דחג השבועות - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

454

יום ד' פ' נשא, ח' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 4, 2025

9:33

התוכן השליחות המיוחדת לזמן זה, מתחיל מזמן מ"ת – ענין שהזמן גרמא וצו השעה – היא, שכל יהודי יקבל על עצמו "שליחות" לייסד שיעורים בתורה. ומה טוב – ששיעורי התורה יהיו בציבור. וענין זה שייך לכל אחד ואחת מישראל, אנשים ונשים, וגם אצל טף. וכ"ז באופן של כל חד וחד לפום שיעורא דילי', אבל באופן שהשיעור דהיום נעשה גדול יותר מהשיעור דאתמול, ועד"ז בשיעורים דכל יום עצמו. וע"י שהולך "מחיל אל חיל" בכל ענינים אלו, זוכים ל"ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון", עד לקודש הקדשים, שבו נמצא הארון עם הלוחות הראשונות והאחרונות. ומכיון שנמצאים בימי התשלומין של חה"ש, הנה גם הלוחות הראשונות הם בשלימות, ובמקום שבירת הלוחות נעשה "יש שבר במצרים" – המזון האמיתי שע"י נעשה חיבור הנשמה והגוף, החיבור של יש הנברא עם יש האמיתי, בגאולה האמיתית והשלימה וכו'. משיחת יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון ה'תש"נ, בעת ה"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2025 Synopsis The special shlichus for this time of year, beginning from the time of the Giving of our Torah, is for every Jew to accept upon himself the mission of establishing shiurim in Torah (especially community shiurim). This applies to men, women, and even children, and while everyone should do it in a manner appropriate to their own level, it should be done in such a way that today’s shiur is greater than yesterday’s, and similarly advancing from the shiur at the beginning of the day to the shiur in the middle of the day and at the end of the day. By advancing “from strength to strength” in all this, one will merit to “Go from strength to strength, to appear to Hashem in Tzion,” to the Kodesh Hakodoshim which contains the Aron with the first and second Luchos. Since we are within the days of tashlumin for Shavuos, even the first Luchos are in a state of completeness, and instead of breaking (shevirah), there will be “grain (shever) in Egypt” – the true sustenance that connects the body to the soul, the created being to the true Being, with the true and complete Redemption etc. Excerpt from sichah of Monday, parashas Behaalosecha, 11 Sivan 5750 – Yechidus Klallis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2025 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

455

יום ה' פ' נשא, ט' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 5, 2025

12:27

התוכן במ"ת התחיל הענין דהמשכת אלקות למטה, ובחמישי דפ' נשא מסופר על "יום כלות משה להקים את המשכן וגו'" ופרש"י "כַּלות כתיב, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה" עם ה"חתן", ה' – השלימות של "ושכנתי בתוכם". וגם בנוגע למ"ת מצינו הלשון "כלה": עה"פ "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו" פרש"י "ככלתו כתיב חסר, שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן". שזה מרמז על ענין ה"אירוסין" בין ה' לבנ"י במ"ת, כהכנה לענין ה"נישואין" לעת"ל. וכבר ב"אירוסין" נכלל ה"נישואין", שהרי ע"י ה"קידושין" "אסר לה אכולא עלמא כהקדש" וכו'. וזהו שפי' הפשוט ב"כלות" ו"ככלתו" הוא מלשון סיום וחותם; הן ה"כלות" בנוגע להקמת המשכן נאמר בפ' "נשא" והן ה"ככלתו" בנוגע לתורה נאמר בפ' "כי תשא". וההוראה: לימוד התורה והעסק בעניני "זהב וכסף נחושת" כדי לעשות משכן לו ית' צ"ל באופן דנשיאת ראש. והנתינת-כח לזה בא מ"אנכי ה' אלקיך", וכ"כלה" של ה' שמגיע לה "כ"ד קישוטי כלה"!... משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Nasso discusses “the day on which Moshe finished erecting the Mishkan,” with the word “finished” (kalos) written as kalas, alluding to a bride, as Rashi states, “for on the day the Mishkan was erected, the Jewish people were like a bride entering the bridal canopy” with the “Groom,” Hashem. This marked the completion drawing G-dliness into the world (“And I will dwell within them”). We similarly find the expression “bride” in connection with the giving of the Torah, whichmarked the beginning of G-dliness coming down into the world: The verse states, “When He finished (kechaloso) speaking with Moshe, He gave him…”; as Rashi explains, “It is written as kekalaso,without a vov, for the Torah was given to him as a gift, like a bride to the bridegroom.” The giving of the Torah marked the kiddushin (betrothal) of Hashem and the Jewish people, in preparation for the coming nisuin (marriage), and the kiddushin already encompassed the nisuin, because the kiddushin renders the bride “forbidden to everyone else like hekdesh” etc., which is why the plain meaning in both cases (kalos and kechaloso) is completion and conclusion. Additionally, they appear in parashas Ki Sisa and parashas Naso respectively, both of which connote “raising up.” The lesson is that Torah study, and one’s involvement in “gold, silver, and copper” in order to make a dwelling place for Hashem in this world, must be done with one’s “head held high,” and the power to do so comes from “I am Hashem your G-d”: as Hashem’s bride, one receives the “twenty-four adornments of a bride” etc. Excerpt from sichah of 12 Sivan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2025 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

456

יום ועש"ק פ' נשא, י' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 6, 2025

11:40

התוכן אדה"ז מבאר הטעם שבענין קרבנות הנשיאים [שבפ' נשא] חוזרת התורה ומפרטת את הקרבנות של כאו"א מהנשיאים אע"פ שקרבנות של כל הנשיאים היו אותם קרבנות, כי הקרבנות שהביא כל נשיא ומה שנפעל עי"ז הי' בהתאם לעבודתו המיוחדת של שבטו ובפנימיות לא היו קרבנותיהם שוות. ואין להקשות עפי"ז למה הביאו כולם אותם קרבנות, כי זהו ע"ד קרי"ס שע"י נטיית יד א' של משה רבינו ו"רוח קדים עזה" א' נבקע הים לי"ב קרעים עבור הי"ב שבטים, ועד"ז בשעת מ"ת הי' "ויחן שם ישראל" – לשון יחיד, אף שבנ"י היו "שש מאות אלף" חוץ מנשים וטף וכו'! וההוראה: דוקא ע"י שכ"א עושה את עבודתו המיוחדת המוטלת עליו כפרט נפעל עי"ז הענין ד"גוי אחד" שמקבל את התורה אחת מה' אחד. משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025 Synopsis The Alter Rebbe explains that the reason the Torah repeats the details of the korbanos of each of the nesi’im – even though they were identical in number and kind – is because each nasi’s offering matched the unique spiritual service of his tribe. Therefore, on a deeper level, the offerings weren’t identical. Although one might ask, if this is the case, why they brought the same kinds of offerings, this poses no question: it is similar to the splitting of the sea, where the outstretching of one hand, and the blowing of one “mighty east wind,” caused the sea to split into twelve paths for the twelve tribes. Similarly, regarding the arrival of the Jewish people at Mount Sinai it says, “And Israel encamped there” in the singular form, despite the fact that there were six hundred thousand (not including women and children, etc.). The lesson is that it is specifically when every individual fulfills the unique task assigned to him as an individual that they form the one nation that receives the one Torah from the One G-d. Excerpt from sichah of 25 Iyar 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025

457

יום א' פ' בהעלותך, י"ב סיון – יום סיום ימי התשלומין של חג השבועות, ה'תשפ"ה

Jun 8, 2025

11:49

התוכן י"ב סיון הוא סיום "ימי התשלומין" של חג השבועות, זמן מתן תורתנו. וכמדובר כמ"פ שכל הענינים שנעשו בזמן שביהמ"ק הי' קיים, כמו הענין דעלי' לרגל והבאת קרבנות, נמשכים וצ"ל בכל הזמנים בנוגע למקדש הרוחני שבכ"א, ועאכו"כ הענין ד"זמן מ"ת" שלא קשור עם ביהמ"ק – שעד י"ב סיון יש את האפשרות להשלים כל זה. ובנוגע למ"ת: 1) הוראה הא': להחליט ולהתחיל לקיים בפועל "לקבל" וללמוד את התורה (שניתנה ב"מתן תורה") מתוך חיות ו"באימה ביראה ברתת ובזיע" – בכלל, ובפרט באופן ד"לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" (ע"ד שעשרת הדברות הם ענינים של פס"ד ברור). 2) הוראה הב': כהקדמה לאמירת עשה"ד, שבפשטות הם ענינים בנגלה דתורה, היתה "וירד ה' על הר סיני" – גילוי אלקות וה"מרכבה" שלמע', ומזה ההוראה שצ"ל גם הלימוד ד"מעשה מרכבה" – פנימיות התורה כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד. ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נשא, י"ב סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2025 Synopsis 12 Sivan is the final day of the days of tashlumin for the holiday of Shavuos. We know that everything that was done in the Beis Hamikdash, such as the pilgrimage and the korbanos etc., continue and must be observed spiritually in the sanctuary within every Jew; thus, there is the opportunity for Tashlumin even now up to and including the 12th of Sivan – and this certainly applies to giving of the Torah aspect of Shavuos, which doesn’t depend on the Beis Hamikdash. With regard to the giving of the Torah: (1) One must resolve, and actually begin, to receive and study the Torah with vitality and “reverence, awe, trembling, and quaking,” particularly in the manner of “reaching conclusions from the discussion in accordance with halacha” (similar to how the Aseres Hadibros contained clear rulings). (2) Before the Aseres Hadibros (which in the plain sense is part of the revealed dimension of Torah), “Hashem descended upon Mount Sinai” – a revelation of G-dliness and the Divine Chariot above. This teaches us that one must also study the Maaseh Merkavah – the inner dimension of the Torah – as explained by the teachings of Chabad Chassidus. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Naso, 12 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2025 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

458

יום ב' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשפ"ה

Jun 9, 2025

10:13

התוכן זה שבתחילת פ' בהעלותך נאמר "וזה מעשה המנורה" לאחרי "דבר אל אהרן בהעלותך את הנרות וגו'" (אף ש"העלאת הנרות" שייך להיות רק לאחרי "מעשה המנורה") כי ע"י העלאת הנרות ע"י אהרן נפעל "מעשה המנורה" מחדש באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפנ"ז. וע"ד בענין מ"ת, שגם לאחרי העבודה במשך מ"ט ימי הספירה, הנה בהגיע זמן מ"ת נעשה כ"קטן שנולד דמי" ומקבל את התורה מחדש! וההוראה: בכחו של כל יהודי, ע"י "העלאת הנרות" שבו, לפעול לא רק הוספה על מה שהי' לפנ"ז, אלא מציאות חדשה לגמרי! וא"ז ניתן להסביר גם לילדים קטנים - אם רק מדברים אתם בדברים היוצאים מן הלב, כי רואים בפועל שרק אז נכנסים הדברים אל הלב ופועלים פעולתם! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2025 Synopsis Although you can’t light the Menorah until after the Menorah is made, parashas Beha’aloscha first states, “When you kindle the lamps” and then “This was how the Menorah was made.” The explanation is that by kindling the lamps, Aharon caused the “Menorah to be made” anew, on a higher level than it was previously. This is similar to giving of the Torah where, even after the service of the 49 days of counting the Omer, when the time arrives one becomes “like a newborn child” and receives the Torah anew. The lesson is that every Jew has the power, by kindling his own “lamps,” to not only add to what he accomplished before, but to fashion an entirely new being.This can be explained even to young children – so long as one speaks from the heart, because as we see clearly, only words spoken from the heart enter the heart and have their effect. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Behaalosecha, 12 Sivan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2025 לזכות הת' מנחם מענדל הלוי שי' סיימאן לרגל הכנסו לגיל המצוות י"ג סיון ה'תשפ"ה נדבת הוריו שיחיו * לע"נ מרת שרה בת ר' מנחם מענדל ע"ה דרוק ליום היארצייט שלה י"ג סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

459

יום ג', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 15, 2025

12:34

התוכן הרמב"ם במשנה תורה ואדה"ז בשו"ע כותבים "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים", וב"נוסח ההגדה" (וכן אדה"ז בתניא) כותבים "לראות כו'". כי החיוב בליל הפסח, שאודותיו מדובר ברמב"ם ובשו"ע, הוא שסיפור יצי"מ צ"ל באופן ד"והגדת לבנך" – לא רק "לראות את עצמו" (כבכל יום) אלא גם "להראות" לאחרים. אבל בשעה שמקיים ה"להראות" ע"י אמירת ההגדה אומר "חייב לראות", כי החיוב שנשאר לאח"ז (בכל יום) הוא רק "לראות". וזה שבשאר הפוסקים כתוב [נוגע לחיוב בליל הפסח] "לראות" הוא – כי לדעתם ה"והגדת לבנך" ("להראות") שבליל הפסח הוא דין בפ"ע ורק "לכתחילה", ואין לכללו בעיקר החיוב המעכב – "לראות" מה ש"עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ויה"ר שכל א' יקיים בעצמו בימים שלפני הפסח הענין ד"לראות את עצמו וכו'", והעיקר – שכל אחד מישראל יצא מהגלות [שאפילו "פושעי ישראל" הם "ישראל", משא"כ אפי' "חסידי אוה"ע" הם "אומות העולם", ויש לבטל את הענין ד"עמלק בגימטריא ספק" שבזה וכו']. א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025 Synopsis The Rambam writes in Mishneh Torah, and the Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch, that, “In every generation, a person is obligated to show himself as if he is now leaving the slavery of Egypt.” However, the Rambam’s wording in the text of the Haggadah (and likewise, the Alter Rebbe’s wording in Tanya) is “to see himself….” The reason is because the halachos in Rambam and the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch are discussing the obligation on Pesach night, where one must tell the story of leaving Egypt by “telling your son” – not just “seeing oneself” (which is a mitzvah every day), but also telling someone else, “to show.” But during the Seder itself, when one is actually reciting the Haggadah (in fulfillment of the obligation “to show”), he says, “A person is obligated to see,” because from that point on, the obligation remaining afterward (every day) is only “to see.” The reason that other Poskim write “to see”(even in the context of describing the obligation of Pesach night) is because they hold that the mitzvah to “tell your son” (“showing”) on Pesach night is a separate law in its own right, that should be done lechatchilah, but isn’t strictly necessary for, and shouldn’t be included in, the main obligation, which is “to see” what “Hashem has done for me when I came out of Egypt.” May it be Hashem’s will that in the days leading up to Pesach, everyone merit to “see himself leaving Egypt” etc., and the main thing – that every Jew leave exile. (Every Jew, even the “sinners of the Jewish people, are still “Jewish people,” whereas even the “pious of the nations of the world” are still “nations of the world”; any doubts (“Amalek”) and confusion concerning the distinction between the two (regarding the “Who is a Jew?” issue) should be nullified etc.) Sichah from farbrengen of Sunday, Parashas Shemini, 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025

460

יום ה' פ' פקודי, כ"ז אדר, ה'תשפ"ה

Mar 27, 2025

8:48

התוכן [המשך] וי"ל שגם יהודי שצריך השתדלות מיוחדת להשפיע עליו לחכות ולצפות לביאת המשיח – אי"ז שצריכים לחדש זה אצלו, שה"ז א' מהי"ג "אני מאמין", אלא שהוא צריך עזרה לגלות את מה שבפנימיותו. (ובדוגמא מ"ש בדיוק הלשון "גר שנתגייר", דלכאו' הול"ל "גוי שנתגייר" – שהגיור מוכיח שגם לפנ"ז הי' בו ניצוץ של נשמה קדושה אלא שנתגלה ע"י הגיור וכו'). ואז יראו שגם הוא מסכים לזה, ואדרבה – הוא יוסיף חיות בזה שהשפיע עליו! ואין לחשוש מזה שענין הצעקה בעצם היום "עד מתי" "לא ראו אבותינו" (גם אני לא ראיתי כן...), כי בפועל זה מביא לתוצאות טובות, ובכל אופן – כ"ז כדאי כשמביטים על הילדים הקטנים ורואים כיצד הם צועקים "דאַלאָי גלות" וכיו"ב. ובסיכום: אין להתפעל מאלו שמקררים את ה"שטורעם" אודות ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא לעכב בגלות את השכינה ואת כל הדורות שלפנ"ז ושלאח"ז – אפי' לעוד רגע! ב' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025 Synopsis (Continued.) It can be explained that even a Jew for whom you need to put in special effort to get him to wait and yearn for Moshiach – it’s not that you need to introduce something new to him, because it’s one of the Thirteen Principles of Faith. You simply have to reveal what’s already within him (similar to how we say “a convert who converted” rather than “a gentile who has converted” because the conversion indicates that the convert already had the spark of a holy soul within him from before, and the conversion simply revealed it). Then we’ll see that he not only gets on board, but even adds enthusiasm to the one who influenced him. And there’s no need for concern from the fact that crying out ad mosai isn’t something we observed in previous generations (I also never saw it), because the reality is that it brings positive results, and in any case, it’s all worthwhile when you look at how the young children cry out “Daloi Golus!” (“Down with exile!”) and the like. In sum: one should not be deterred by those who try to pour cold water on the commotion surrounding the need for Moshiach to come immediately, and one should not keep the Shechinah – and all the previous and future generations – in exile even for a moment longer. 2 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025

461

יום ועש"ק פ' פקודי ופ' החודש, כ"ח אדר, ה'תשפ"ה

Mar 28, 2025

10:15

התוכן נמצאים אנו ביום הרביעי בשבוע שבין פ' פרה ופ' החודש. פ' פרה: ישנו חיוב מיוחד להניח מאפר הפרה "למשמרת", ובזה גופא – באופן שמשתמשים באפר הפרה שלפנ"ז (שהונח למשמרת) בשביל עשיית הפרה שלאח"ז, וכן הלאה, מהפרה הראשונה שעשה משה רבינו עד לפרה העשירית שיעשה מלך המשיח, שכולל כל המשך הדורות דבנ"י. והיינו, דטהרתו של יהודי אחד קשורה עם כל בנ"י שבכל הדורות, (שבשביל טהרתו צוה הקב"ה להניח "למשמרת" מהאפר דכל הפרות) ועם עושי הפרות ממשה רבינו עד למלך המשיח! שזה מחזק עוד יותר הגעגועים וה"אחכה לו" לביאת המשיח. ומפ' פרה באים לפ' החודש שבה מודגש ענין הגאולה. כמ"ש במדרש עה"פ "החודש הזה לכם" "...כשבחר ביעקב ובניו קבע להם ר"ח של גאולה", ששלימותה היא – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. ויה"ר שבר"ח ניסן זה, ועוד לפני זה, יקויים מ"ש בגמ' שב' נוני"ן רומזים ל"נסי-נסים", שה' עושה "נס בתוך נס" לכ"א מישראל וממשיך להם רוב טוב בגו"ר וכו' עד לנס הגאולה האמיתית והשלימה! משיחת יום ג' דפ' שמיני, אור לכ"ב אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025 Synopsis Tonight is Wednesday of the week between Parshas Parah and Parshas HaChodesh. The law of the Parah requires that some ashes of every Parah be set aside “for safekeeping,” to be used in each subsequent Parah; thus, when one Jew is purified, he connects to all Jews throughout all generations as well as those who prepare the Parah, from Moshe Rabbeinu until Moshiach.This further strengthens our yearning and waiting for Moshiach. And from Parashas Parah we proceed to Parashas HaChodesh, which emphasizes redemption. As the Midrash says on the verse “This month shall be for you…” – “When He chose Yaakov and his children, He established for them a Rosh Chodesh of redemption,” the pinnacle of which is the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. May it be Hashem’s will that this Rosh Chodesh Nissan, and even before then, we merit the fulfillment of the Gemara’s statement that the two letter nuns in “Nissan” allude to “Nisei Nisim”(“miracles upon miracles”), and that Hashem performs a “miracle within a miracle” for every Jew, bringing them abundant good, both materially and spiritually etc., and the miracle of the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Tuesday night Parashas Shemini, 22 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025

462

יום א' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"ה

Mar 30, 2025

10:20

התוכן א) כמו בזמן גלות מצרים נתבשרו בנ"י על הגאולה בר"ח ניסן, הנה עד"ז בכל ר"ח ניסן מתחדשת הנתינת-כח לכללות ענין הגאולה, וכן תהי' לנו בר"ח ניסן זה בפועל!; בר"ח ניסן היתה חנוכת המשכן ואז התאחדו כל הי"ב נשיאים והביאו ביחד קרבן משותף "שש עגלות צב ושנים עשר בקר", ורק לאח"ז הביא כל נשיא קרבן מיוחד ביומו. וההוראה: בר"ח ניסן ישנה הנתינת-כח לכאו"א להתאחד עם כלל ישראל, וכולם יחד מסייעים ל"הקמת המשכן" וכו'. ב) להוסיף בלימוד הלכות חג הפסח שמרובים ביותר, וכשיודעים מ"ש בכתבי האריז"ל ש"משהו חמץ" בפסח נוגע להנהגה דכל השנה כולה, הרי לא יחסכו שום מאמץ להזהר מזה ע"י ידיעות ההלכות וכו'. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תשמ"ב ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025 Synopsis (1) Just as the Jewish people were informed of the redemption from the Egyptian exile on Rosh Chodesh Nissan, so too, on every Rosh Chodesh Nissan, there is a renewed empowerment for redemption, and so may it be for us practically on this Rosh Chodesh Nissan.When the Mishkan was inaugurated on Rosh Chodesh Nissan, all twelve Nesi’im united in one offering of “six covered wagons and twelve cattle”; only afterward did each Nasi bring his individual offering on his designated day. The lesson is that on Rosh Chodesh Nissan every Jew is empowered to unite with the entire Jewish people, and together as one to take part in erecting the Mishkan etc. (2)One should increase in studying the Halachos of Pesach.As the Arizal states, even the slightest amount of chametz on Pesach affects one's conduct for the entire year; therefore, one will surely spare no effort to avoid chametz, by studying the relevant halachos etc. 2 excerpts from sichos of Rosh Chodesh Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025

463

יום ב' פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –

Mar 31, 2025

12:11

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר נק' "נשיא דורנו". דאע"פ שענינו הוא לכאו' – נשיא חב"ד, הרי ידוע שמצב היהדות במדינתו – ששם הי' רוב מנין ובנין של כלל ישראל – מיד בתחלת נשיאותו הי' תלוי בכמה ענינים שהוא עסק במס"נ בפועל. וזו – מס"נ בפועל – היתה הנקודה של כל שלושים שנות נשיאותו, גם כאשר הי' במדינות כאלו שהי' יכול לפעול הרבה גם בעבודה עפ"י טו"ד וכו'. גם כאשר הגיע לארה"ב, לא התחשב עם מצב בריאותו ששלל עבודה של מס"נ אלא הכריז מיד שהגיע כדי להפיץ יהדות ולשלול את ההנחה ש"אַמעריקע איז אַנדערש" וכו'. וכמו במ"ת הנה "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" (ענין המס"נ) – גם על ה"דיבורים" כמו "לא תחמוד" שאין חיוב למס"נ ע"ז, ועד"ז ביחידי סגולה, כמו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שמוסרים נפשם בפועל למלאות כוונה העליונה – בכל הענינים, אפי' בענינים ה"קטנים". והוא סלל לנו את הדרך שגם במצב של הרווחה וכו' יעמוד כח המס"נ בגלוי, ואז נפעלים הענינים ביותר חיות ופנימיות וכו'. משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe is referred to as the Nasi of our generation; although he was seemingly the Nasiof Chabad, we know that from the beginning of his leadership, it was his actual mesiras-nefesh that facilitated Jewish life in the country where the majority of Jews lived. And this approach of actual mesiras nefesh was the defining quality of all thirty years of his leadership, even when he came to countries where much could be accomplished even without such mesiras nefesh. Even when he arrived in the United States, despite his physical health at the time (which naturally precluded working with such mesiras nefesh), he immediately declared that he had come to spread Yiddishkeit, rejecting the notion that “America is different.” Just as at Matan Torah, “Upon every commandment their souls took flight” (i.e. mesiras nefesh) – including the latter ones where mesiras-nefesh isn’t required by law – similarly, there are unique individuals like the Rebbe who devote themselves with actual mesiras nefesh to carrying out the Divine will in all matters, even the seemingly “minor” ones. And he paved the way for us, so that even in times of comfort and prosperity, one can live with manifest mesiras nefesh – and then, everything is done with greater vitality and depth. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Bo, 10 Shevat 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025

464

יום ג' פ' ויקרא, ג' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 1, 2025

6:54

התוכן יציאת מצרים הוא ענין עיקרי בחודש ניסן, שחודש ניסן הוא "ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ולכן צריך להיות זכירת יציאת מצרים בכל יום ויום. והזכירה צ"ל באופן שלא רק ש"הוא עצמו יצא ממצרים", אלא צריך לפעול את זה גם על הילדים. וכמו שרואים שדוקא בנוגע לחג הפסח מצינו את הענין ד"כי ישאלך בנך" ואצל כל הד' סוגי בנים, וכל ההגדה היא תשובה לשאלת הבנים "מה נשתנה" וכו'. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025 Synopsis The Exodus from Egypt is a central theme of the month of Nissan, which is “for you the first of the months of the year.” Therefore, one must remember the Exodus every single day, and in such a way that not only does one “leave Egypt himself,” but also impacts his children. As we find regarding Pesach in particular, where the entire Haggadah is a response to the questions of the children, and we respond to each child according to their level etc. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025

465

יום ד' פ' ויקרא, ד' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 2, 2025

10:11

התוכן ישנם ב' פירושים במ"ש בהתחלת פ' ויקרא "ויקרא אל משה" סתם בלי לפרש שמו ית' (כמו ה' או אלקים וכו'): א) זה קאי על דרגא שלמטה מכללות ענין השמות. ב) זה קאי על דרגא שלמעלה מכללות ענין השמות. [וע"ד ב' הביאורים – מן הקצה אל הקצה – בטעם שלא נזכר שם ה' בכל המגילה: א) מכיון שהמגילה נעתקה ללשון פרסי, ואם הי' בה שם ה' היו מעתיקים את זה כשם אלקים אחרים (ר"ל). ב) קצה השני – כללות ענין המגילה וכו' נמשך מדרגא שלמעלה מכללות ענין השמות], והיינו שתיבת "ויקרא" מחבר ב' ענינים אלו שמן הקצה אל הקצה!, וההוראה מחיבור ב' ענינים אלו היא: גם כשהאדם עובד את עבודתו במקום הכי תחתון, היפך הקדושה וכו', יש לו את הכח לזה ממקום הכי עליון! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, ר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025 Synopsis There are two explanations as to why the verse says “Vayikra el Moshe,” without specifying Who called Moshe (such as “Vayikra Hashem el Moshe” or “Vayikra Elokim el Moshe”): (1) The verse refers to a level of G-dliness that is below the concept of names; (2) it refers to a level that transcends the concept of names. (A similar idea is found regarding the two opposite explanations for why Hashem’s name isn’t mentioned in Megillas Esther:(1) Since the Megillah was translated into Persian, if it contained Hashem’s name it might have been translated to the name of another deity, chas v’shalom; (2) the opposite extreme – the Megillah comes from a place that transcends the whole concept of names.) Thus, the word Vayikra connects these two opposite extremes. The lesson is that even if a person finds himself serving Hashem in the lowest possible place, and dealing with the opposite of holiness etc., he is given the strength for it from the highest possible level. 2 excerpts from sichah of Monday night, Parashas Vayikra Rosh Chodesh Nissan 5740. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025

466

יום ה' פ' ויקרא, ה' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 3, 2025

11:19

התוכן אף שמטרת כל מצוה היא לקרב את העולם לאלקות אבל בעיקר ה"ז במצות "קרבנות" [שבפ' ויקרא] ‏–‏ ששם המצווה הוא מלשון "קירוב". ועפ"י הדין ש"כל הזבחים שנשחטו שלא לשמן כשרים . . חוץ מחטאת", נמצא דענין הקרבן (ותוכנו) הוא בעיקר בקרבן חטאת. ובקרבן חטאת מצינו תנאי שהאדם צ"ל "שב מידיעתו" שפירושו "לב נשבר", והרי כל הענינים הקשורים עם קרבנות (העצים והמזבח והבהמה עצמה וכהן המקריב וכו') צ"ל בשלימות ותמימים, ומובן במכ"ש שהאדם שעבורו מקריבים הקרבן-חטאת צ"ל "שלם", נמצא שהענין ד"שב מידיעתו" ‏–‏ לב נשבר ‏–‏ הוא שלימותו! ועפי"ז יובן פתגם רבותינו נשיאינו "סאיז נאָך ניטאָ קיין גאַנצערע זאַך ווי אַ צובראָכענע האַּרץ!", (וזוהי גם המעלה שבשברי לוחות). משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025 Synopsis Although the purpose of every mitzvah is to bring the world closer to G-dliness, this is especially true of the mitzvah of korbanos [described in parashas Vayikra], whose very name connotes closeness. Based on the halacha that “All slaughtered offerings that were slaughtered not for their own sake are valid… except for the sin-offering,” it turns out that the theme of closeness is most expressed in the sin-offering. Regarding the sin-offering we find the condition that the person must “return due to his own awareness” – meaning he must have a broken heart because of his sin. Being that all aspects of a korban (the wood, the Mizbeach, the animal itself, the Kohen offering it etc.) must be complete and without blemish, certainly the person for whom the sin-offering is offered must also be whole. Therefore, it follows that his broken heart is in fact what makes him whole. This explains the saying of our Rebbeim, “There is nothing as whole as a broken heart” (and this is also the special quality of the broken Luchos). Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025

467

יום ועש"ק פ' ויקרא, ו' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 4, 2025

10:58

התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלת פ' הקרבנות [בתחילת פ' ויקרא]: "אדם כי יקריב" - כאשר האדם בא להתקרב לאלקות, הנה "מכם קרבן לה'", קודם כל עליו להקריב את עצמו. והסדר בזה הוא (כמו בעבודת הקרבנות כפשוטו) שקודם צריך לבדוק האם הוא תמים, והבדיקה צ"ל כדבר הנוגע בחיי נפשו ממש ואז יבדוק את כל פרטי מחשבה דבור ומעשה שלו ויתקן את הדברים הדורשים תיקון. ואח"ז יֵרָצה להיות קרבן - שמוציא את הדם שבבהמה, את החיות (הדם) שיש לו בענינים גשמיים (בהמה) ומשתמש בהם לעבודת ה' וכו'. וגם מי שכאשר מתבונן במעמדו ומצבו רואה שאינו תמים - ישנם חטאים שעדיין לא תיקנם "וחטאתי נגדי תמיד", ומקשה א"כ, איזה שייכות יש לו לענין הקרבנות?! ע"ז מוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר בפי' "מכם" ש"מכם ובכם הדבר תלוי!" - כל אחד יכול להתקרב לאלקות! והכח ע"ז בא ע"י "ויקרא אל משה" שבכל דור! ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), Adam ki yakriv (“When a person will bring”) – when a person wishes to come close to G‑dliness, then mikem korban laHashem (“from you an offering to Hashem”) – he must first and foremost offer himself. The order is (just as in the physical korbanos) to begin with examining oneself to see whether he is tamim – whole – and the examination must be conducted as something that affects the very life of one’s soul, because then he will carefully scrutinize every aspect of his thought, speech, and action, and correct whatever needs perfection. Afterwards, he will be acceptable as a korban – that is, removing the “blood” from the animal, meaning his vitality in material matters, and redirecting it to be used for the service of Hashem etc. One may wonder, how he can possibly bring a korban if he sees that he is not whole – meaning he still has sins that require fixing, “my sin is always before me”? To this, my father-in-law the Rebbe added an explanation on the word mikem (“from you”) – that “it depends on and within you”: every single Jew has the ability to come close to Hashem.And the power to do it comes through “Vayikra el Moshe” in every generation. 2 excerpts from maamar Basi L’Gani 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

468

יום א' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 6, 2025

6:58

התוכן הוראה משם פ' צו: "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות": קיום תומ"צ בזריזות - "מקדימין למצוות", ועד שזה פועל לא רק "מיד" אלא גם "ולדורות" - מיעוט רבים שנים, וביחד עם דורו ישנם ג' דורות, ואז מובטח שזה ימשיך כך לעולם, כמ"ש בגמ' בנוגע לתורה שכש"לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך" - ג' דורות, אז "התורה מחזרת על אכסני'ה שלה". ועד"ז בנוגע תוצאות התורה - מצוות. ובנוגע לפועל: להתעסק ב"מבצע פסח" ובמבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים" בזריזות! משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025 Synopsis Rashi says, “‘Tzav’” always denotes urging, immediately and for future generations.” This teaches that Torah and mitzvos should be fulfilled with alacrity – “being early to perform mitzvos,” and to the extent that the alacrity has an effect not only “immediately” but also “for future generations.” “Generations” means at least two, which, together with one’s own generation, forms three generations. And when it lasts for three generations, it is guaranteed to last forever, as the Gemara says regarding Torah: When it “does not depart from your mouth, nor from the mouth of your seed, nor from the mouth of your seed’s seed” – three generations – then “the Torah returns to its lodging.” Similarly, this applies to the results of Torah, which is mitzvos. Practically speaking,this means to be involved in Mivtza Pesach, and the Mivtza of “turning the heart of the fathers back (through) the children” – with alacrity. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025

469

יום ב' פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 7, 2025

9:12

התוכן בענין חביתי כהן גדול [כמ"ש בשני דפ' צו] כותב הרמב"ם שאם "מת כהן גדול בשחרית אחר שהקריב חצי העשרון ולא מינו כהן אחר מביאין היורשין עשרון שלם עבור כפרתו". עפמ"ש הרגוצו'בי שמנחת חביתין שמביאין היורשין אינו הקרבן שלהם אלא של הכה"ג, יובן א) זה שהיורשין יכולים להביא החביתין מיד והרי הם "אוננים" או "אבלים" ו"אבל אינו משלח קרבנותיו". ב) מה שמשמע [מזה שהמשנה משנה מלשון הכתוב "בניו" וכותבת ש"יורשין" מביאין הקרבן] שכל היורשין, גם אלו שמצ"ע אינם ראויים להביא מנחת חביתין, כגון כהן חלל או בן בתו שהוא לוי או ישראל, יכולים להביא כאן את החביתין עבור הכה"ג. ג) מכל זה יובן מקורו של הרמב"ם שכותב שהחביתין שמביאים היורשין הם "עבור כפרתו" של הכה"ג. משיחת מוצש"פ צו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 Synopsis Regarding the Kohen Gadol’s chavitin (as discussed in sheini of parashas Tzav), the Rambam writes: “If the Kohen Gadol died in the morning after he offered half of an isaron and another Kohen Gadol was not appointed, the heirs should bring an entire isaron for his atonement.” But (1) how can the heirs bring the chavitin that day, if they are mourners, who “may not send their offerings”? (2) The fact that the Mishna departs from the wording of the verse and says “his heirs” rather than “his sons” indicates that it may be brought by any of his “heirs,” including those unfit to bring a chavitin offering, such as a chalal, or a grandson of the Kohen Gadol who’s a Levi or Yisrael. How can they bring the chavitin for the Kohen Gadol? (3) What is the Rambam’s source for the idea that the heirs bring it “for his atonement”? All of this can be explained based on the Rogatchover’s explanation that the minchas chavitin brought by the heirs is not theirs, but rather the Kohen Gadol’s. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

470

יום ג' פ' צו, י' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 8, 2025

12:11

התוכן הכרת הטוב הוא ענין עקרי בישראל – תבעו זאת מאדם הראשון וזהו גם תוכן מצות ביכורים. וזהו בנוגע לטובה שהקב"ה משפיע לנברא, ועאכו"כ שצ"ל כן על הטובה שנברא עושה לנברא. ולכן, כאשר יהודים באים לכבד או להביע תודה ברכות ואיחולים וכו' ליחיד, הנה אע"פ שכבר נאמר בתורה "ואברכה מברכיך", ה"ז גם חובתו הנעימה להביע בעצמו את תודתו החמה מקרב ולב עמוק, ושיתברכו בכל המצטרך וכו'. אע"פ שמובן שכוונתם בזה אינם אליו בתור איש פרטי אלא בתור זה שזכה ויכול לסייע לההולכים בדרכי תומ"צ לעודדם שיוסיפו בזה או למסור מ"ש בספרים ומה ששמעו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שבזה מביעים הם את הברכה להצלחה בכל הפעולות שנקודתם היא הפצת היהדות בכל מקום ולכל א' בלי הבדל בין "חוטב עציך" ו"שואב מימך" ל"ראשיכים שבטיכם" (שגם הם צריכים סיוע להעלות בקודש), ושהברכות יגיעו לכל אלו שעמדו עומדים ויעמדו בקשר עם יחיד זה, שיתוסף ב"לשמש את קוני" להקריא "בשם ה' א-ל עולם" בכל מקום. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025 Synopsis Gratitude is a fundamental thing for Jews, as we see with Adam HaRishonwho was called upon to express gratitude, and as we also see with the mitzvah of bikkurim, whose purpose is to express gratitude. If it is important to express gratitude to Hashem for His kindness, then certainly one must express gratitude for the kindness he receives from another person. Therefore, when Jews come to show honor or express gratitude, blessings, and good wishes etc. to an individual, then, although the Torah alreadysays, “I will bless those who bless you” – it is also his pleasant duty to personally express his heartfelt thanks, and his blessing that they Hashem grant them all that they need, etc. Though it is understood that their intent is not directed at this person as a private individual, but as someone who has merited the ability to assist those who follow the path of Torah and mitzvos, and to encourage them to strengthen their commitment, or to transmit to them what it says in sefarim and what was heard from my father-in-law, the Rebbe, and they are expressing their blessing for success in all matters of spreading Yiddishkeit to every place and every Jew, without distinction between “your woodcutters” and “your water carriers” and “your heads of your tribes” (who also require assistance in order to ascend in holiness). May these brachos extend to everyone who is, was, and will be connected to this individual – so that they increase in “serving their Maker” and “calling out in the name of Hashem, G-d of the world” everywhere. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025

471

יום ד' פ' צו, יום הבהיר י"א ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 9, 2025

10:28

התוכן "ביום עשתי עשרה יום [לחודש ניסן] נשיא לבני אשר". וההוראה מזה, גם בקשר לגאולה העתידה וכמ"ש במדרש בנוגע לקרבנו של אשר שנקרא כך "לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו את כל הגויים וכו'": "אשר" מורה על ענין התענוג, כמו "באשרי כי אשרוני בנות". ונשאלת השאלה, "באותו הזמן", כאשר "כל המעדנים מצויים כעפר", כמ"ש הרמב"ם בסיום ספרו – במה ינוצל כח התענוג של האדם? והמענה לזה היא במ"ש בהמשך – שאז "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ובזה יהי' התענוג – "להתענג על הוי'", "עמך לא חפצתי" – כל חפצו הוא "מער ניט אַז דיך אליין". ויש לקשר זה עם מספר י"א, בחי' "אנת הוא חד" שלמעלה מעשר ספירות, וקשור עם עבודת הקטורת (המוזכר בשיעור חומש היומי) די"א סממני הקטורת שא' מהם הוא "חלבנה" כו', ועם עבודת בעלי-תשובה שהצמאון לה' שלהם דוקא הוא ב"דיך אַליין". ויה"ר שנזכה לקיום המצות באופן ד"כמצות רצונך", ולמעלה יותר – שתענוג הבורא נעשה תענוג נברא וכו', ויתקיים בפועל מה שיהודים פוסקים שצ"ל "משיח נאַו"! א' השיחות דהתוועדות אור ליום ג' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 Synopsis “On the eleventh day [of the month of Nissan], the nasi [who brought his offering was] of the tribe of Asher.” The lesson is as follows (and it pertains even to the era of the future Redemption, as the Midrash says regarding the offering of Asher, that he was given his name “for the redemption of the Jewish people,as it says, ‘And then all the nations will praise (v’ishru) you” etc.): The name Asher signifies delight, as in the verse “for women have declared me fortunate (ishruni).” The question is, “In that era,” when “delights will be freely available like dust,” as it says at the end of the Rambam – how will man’s faculty of delight be utilized? The answer lies in the what the Rambam says next, that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” – this will be the delight, “to delight in Hashem,” as it says, “…and I desired no one with You on earth,” meaning that one’s entire desire will be “nothing but You alone.” This also relates to the number eleven, the level of “You are One” that transcends the ten Sefiros, and which is associated with the service of the ketores (which has eleven ingredients, one of which is chelbenah,as it says in today’s Chumash), and with the service of baalei teshuvah,whose thirst for Hashem is specifically for “You alone.” May it be Hashem’s will that we merit to fulfill the mitzvos “in accordance with the command of Your will,” and even higher than that – that the delight of the Creator becomes the delight of the created being etc., and that we merit the fulfillment of the halachic ruling of the Jewish people that we must have “Moshiach Now.” Sichah from farbrengen of Monday night, parashas Shemini, 11 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל

472

יום ה' פ' צו, י"ב ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 10, 2025

10:50

התוכן מפעולותיו של הצ"צ: בימיו נעשה אחדות בין החסידים עם אלו שהיו עד אז מנגדים לחסידות; התעסק תוך מס"נ בענין החינוך, והוא הי' "ראש המדברים" באסיפות שהתקיימו בפטרבורג בענין זה ועמד בתוקף וכו'; התעסק עם חיילים היהודים שהוכרחו להתגייס, עד שהם ביקשו ממנו לבוא ולומר מאמר בפניהם והממשלה הסכימה ואמר בפניהם מאמר ד"ה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ולאח"ז נדפס מאמר זה ולומדים בזה עד היום וכו'. ההוראה: יש לדעת שהיום בטלה ההתנגדות לחסידות ואנשים רוצים לשמוע וכו'. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 Synopsis Among the activities of the Tzemach Tzedek: In his days, Chassidim and those who had previously opposed Chassidus became united. He devoted himself with mesiras-nefesh to Jewish education, and he was the leading force at the rabbinical conferences held in Petersburg on the issue, where he stood firmly etc. He was involved with the Jewish soldiers forced into military service, to the extent that when he was in Petersburg they asked him to come and speak to them; the government agreed, and he delivered the maamar Shema Yisrael Havayah Elokeinu Havayah Echod, which was later printed and continues to be studied to this day etc. The lesson is that one must know that today, opposition to Chassidus has ceased, and people want to hear etc. Excerpt from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

473

יום ועש"ק פ' צו שבת הגדול, י"ג ניסן ה'תשפ"ה

Apr 11, 2025

11:08

התוכן העשי' בפועל של ה"משכו וקחו לכם צאן וגו'" היתה "בעשור לחודש" שחל אז בשבת, ובגלל ה"נס גדול" שקרה אז ("למכה מצרים בבכוריהם") נק' "שבת הגדול". כדי שיהודי יוכל לצאת מכל המיצרים וגבולים שלו ("יציאת מצרים") ה"ז ע"י אמיתת ענין הגדלות שבו שאין בה מדידות והגבלות, ולכן התחיל יצי"מ ב"נס גדול", כי ב"נס" ("הרמה") סתם יכול להיות מדידה והגבלה, אבל "פסח" ענינו דילוג למע' ממדידות והגבלות - "נס גדול". וזה בא ע"י ה"נס גדול" ו"דילוג" בעבודת בנ"י: במצב של "ואת ערום וערי'" העמידו א"ע בסכנה במס"נ ולקחו את השה (ע"ז של מצרים) בעשור לחודש עבור הקרבן פסח ובפרסום! ועד"ז צ"ל אצל כ"א את ה"משכו ידיהם" מכל ענין של ע"ז, ועי"ז זוכים לגאולה עוד בתחלת חודש ניסן זה! ג' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, י' ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025 Synopsis The command to “Draw out and take for yourselves lambs” was fulfilled “on the tenth of the month,” which fell out that year on Shabbos, leading to the “great miracle” (“striking Egypt with their firstborns”) for which this Shabbos is called Shabbos HaGadol (“the Great Shabbos”). A Jew’s ability to leave all of his personal limitations and constraints (leaving Egypt) comes about through his quality of true “greatness,” which knows no boundaries or limitations; this is why the Exodus began with a “great miracle” – because an ordinary miracle can still be subject to limitation and measure, whereas “Pesach” signifies leaping beyond all restrictions – a “great miracle.” And it came about through the “great miracle” and “leap” in the service of the Jewish people: although spiritually they were “naked and bare,” they endangered themselves with mesiras-nefesh, by taking the lamb (the deity of Egypt), on the tenth of the month, to use it for the Korban Pesach, and they did so publicly. Similarly, every Jew must “withdraw” from anything associated with idolatry, and in this way, we will merit the Redemption, already at the beginning of the month of Nissan this very year. 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav, Shabbos HaGadol, 10 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025

474

יום ד' פ' פקודי, כ"ו אדר, ה'תשפ"ה

Mar 26, 2025

10:32

התוכן דוקא בזמן האחרון שהולכים ומרעישים אודות הצורך לצעוק "עד מתי" ולדרוש את הגאולה, באים כאלו שצועקים שטוב להם בגלות!... טוב בגשמיות וטוב ברוחניות, ומדוע מרעישים שצריכים לצעוק "עד מתי"?!... וי"ל ההסבר היחידי לזה – שהיא הנותנת: מכיון שבזמן האחרון דוקא נוגע ביותר שיצעקו "עד מתי", ולכן יש ע"ז התנגדות יתירה מצד הלעו"ז (וע"ד המבואר בדא"ח בנוגע הקליפה של ע"ז בזמן מנשה), עד שבאים כאלו ו"שופכים מים קרים" על אלו שצועקים ומבקשים ודורשים שמשיח יבוא כבר – "עד מתי", באמרם הרי אפשר לקיים כעת תומ"צ בהידור ואפשר להתעסק בהפצת המעיינות חוצה וכו', ובשביל מה לעזוב כ"ז ו"להטלטל" על "ענני שמיא", שיחכו עד שיכריחו אותנו לצאת מגלות... – רואים בפועל שעי"ז פועלים הם חלישות לא רק בענין צעקת "עד מתי" ובהאמונה ש"מהרה תצמיח", אלא גם חלישות בעצם האמונה בביאת משיח צדקנו! [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 Synopsis Precisely in recent times, when we’re stressing the need to cry out Ad mosai and to demand the Geulah, there are those shouting that since they’re comfortable in exile…well off materially and well off spiritually, why should we cry out Ad mosai? The only possible explanation is that the two go together: Since it is now more crucial than ever to cry out Ad mosai, therefore the opposition to it from kelipah is greater than ever (similar to the explanation in Chassidus regarding the kelipah of idolatry in the time of Menashe). To o the point that they pour cold water on the notion of demanding Moshiach’s coming, by arguing that after all, today in exile one can keep Torah and mitzvos fully and engage in spreading the wellsprings outward etc., so why should we uproot ourselves and go through the bother of traveling on “heaven clouds”; we should wait until we are forced to leave exile…We see in practice that this causes a weakening not only with regards to crying out Ad mosai and a weakening in the belief that Hashem will “Speedily cause the scion of Dovid to sprout forth,” but also a weakening in the very belief in Moshiach’s coming. (To be continued.) 3 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

475

יום ד', י"ח ניסן, ‏יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 16, 2025

12:07

התוכן איתא במכילתא שבעת יציאת מצרים בט"ו ניסן היתה לידת עם ישראל. ומובן שמרגע הלידה צ"ל מטרת הנולד להגיע לתכלית שלשמה הולידו המוליד. ובעניננו: מכיון שהקב"ה, ה"מוליד" של עם ישראל, הוא "עצם הטוב" ו"טבע הטוב להטיב", מובן שהתכלית של לידת עם ישראל היא שיגיעו למצב של טוב בתכלית השלימות. וא"כ צ"ל: הרי לכאו' תכלית השלימות של טוב היא כאשר מקבלים אותו בלי יגיעה והשתדלות, וא"כ מדוע כבר ביום בריאת האדם (לפני חטא עה"ד) נקבע ש"ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה"?! ועד"ז בנוגע לכל אדם בפרט נאמר "אדם לעמל יולד"?! ועד"ז בנוגע ללידת כלל ישראל בעת יצי"מ נאמר "בהוציאך את העם ממצרים [לא יבואו מיד למצב של חירות וכו', אלא] תעבדון את האלקים על ההר הזה", כמו עבודת עבד (לא עשי' סתם, וע"ד ענין ה"עמל")?! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 Synopsis It says in Mechilta that the exodus of the Jewish people from Egypt on the 15th of Nissan marked the birth of the Jewish people. Obviously, from the moment of birth, the goal of the newborn must be to reach the ultimate purpose intended by the one who brought it into being. In this case: Since Hashem, the One who brought the Jewish people into being, is the essence of goodness, and “The nature of the good is to bestow goodness,” it follows that the ultimate purpose of the Jewish people’s birth is to reach a state of ultimate goodness. Seemingly, the ultimate perfection of goodness is when it comes without toil and effort; if so, why was it established, on the day of man’s creation (even before the sin of the Tree of Knowledge), that “He placed him in the Garden of Eden to work it and to guard it”?! And so too on the individual level, “Man is born to toil,” as well as with the Jewish people as a whole, of whom it says, “When you take the people out of Egypt, you will serve G-d on this mountain” – meaning (not just “doing,” but) toiling and serving like a servant?! (To be continued.) 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏

476

יום ה', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 17, 2025

13:00

התוכן [המשך] "עם חכם ונבון" רוצה גם להבין איך יכול להיות שתכלית השלימות של טוב היא הענין של עבודה ויגיעה?! והביאור: טבע בני אדם שכאשר מקבל ממישהו דבר במתנה בלי השתדלות, אינו נהנה מזה – "נהמא דכיסופא", ועד ש"רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו"! ולכן, אם הקב"ה הי' נותן לבנ"י כל טוב אבל בלי השתדלות ויגיעה מצדם, הי' זה בבחי' "נהמא דכיסופא", ולכן דוקא מכיון שהקב"ה רצה שיהי' לבנ"י תכלית השלימות של הטוב, קבע שכדי לקבל אותו צ"ל "אדם לעמל יולד", ו"תעבדון את האלקים וגו'". אלא שתירוץ זה, שכך הוא טבע בני אדם, אינו מתרץ את הקב"ה שברא את חוקי הטבע – והרי הוא הי' יכול, ומצד "עצם הטוב" הי' צריך (לכאו'), לברוא את האדם באופן שיהנה גם מטוב שמקבל בלי יגיעה והשתדלות?! והביאור: אם הקב"ה הי' בורא האדם כך והי' מקבל את הכל בלי יגיעה והשתדלות – הי' האדם רק בבחי' "מקבל" ובדרגת "נברא"; הקב"ה רצה שהאדם יגיע לשלימות נעלית יותר שהיא תכלית השלימות: להיות "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ו"שותף" נק' דוקא כאשר הוא מכניס ב"שותפות" את היגיעה וההשתדלות שלו. ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 Synopsis (Continued.) The wise and understanding people also wants to understand how it’s possible that the ultimate goodness lies in effort and toil. The explanation is as follows: It is human nature that when a person receives something as a gift without any effort, he doesn’t truly enjoy it – it is “bread of shame,” to the extent that “A person prefers one measure of his own over nine measures belonging to his friend.” Therefore, if Hashem were to give the Jewish people all the goodness, but without any effort and toil on their part, it would be “bread of shame”; precisely because Hashem wanted to give them the ultimate perfection of goodness, He established that one must work in order to receive it, that “Man is born to toil” and “You shall serve G-d….” However, this explanation – that this is human nature – doesn’t answer the question regarding Hashem Himself, who created the laws of nature. After all, He could have createdman in such a way that he would fully enjoy what he receives without toil and effort, and seemingly, since He is the essence of goodness, He should have created man that way? The answer is that if Hashem had created man that way, man would always remain one who receives, a created being. But Hashem wanted man to attain a higher level of perfection, which is the ultimate perfection: to be a “partner with Hashem in the act of Creation.” One is a partner only when he contributes to the partnership with his own toil and effort. 2 excerpts from farbrengen of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל * לע"נ הרבנית מרת רחל דוואשא בת הרה"ג הרה"ח ר' ישראל ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלה י"ט ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.

477

יום ועש"ק, כ' ניסן, ‏יום ו' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 18, 2025

8:31

התוכן הוראה מחול המועד וערב יו"ט: יהודי, כחלק מ"גוי קדוש", נשלח למטה כדי לעשות את עניני "חול" לענינים הקשורים עם "מועד", ועד לעשותם חלק מיו"ט; הוראה מקריאת התורה של היום בענין פסח שני: כל נשמה רוצה למלאות רצונו ית' וצועקת בפנימיותה "למה נגרע?", וע"ז באה התשובה ש"עס איז ניטאָ קיין פאַרפאַלן!" ועד ש"יתרון האור מן החושך" וכו'; וכ"ז נעשה הכנה לימים האחרונים דחה"פ וכו'. שיחת יום ועש"ק, ד' דחול-המועד פסח, ערב שש"פ, כ' ניסן ה'תשמ"א, אחרי תפילת שחרית (מוסף), ב"זאַל" הקטן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2025 Synopsis A lesson from Chol Hamoed and Erev Shevi’i Shel Pesach: A Jew, as part of the “Holy Nation,” is sent down below in order to transform chol (mundane matters) into moed (holiness), and moreover, to elevate it to become Yom Tov. With regards to today’s Torah reading, which discusses Pesach Sheini: every soul wants to fulfill Hashem’s will, and cries out from its inner depths, “Why should we be excluded?” – to which the response is that es iz nitah kein farfalen (it’s never too late). And in fact, there is an “advantage to light that comes from the darkness,” etc. All this serves as preparation for the last days of Pesach etc. Sichah of Friday, Erev Shevi’i Shel Pesach, 20 Nissan 5741, after Shacharis in the small zal. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2025 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

478

יום ב' פ' שמיני, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 21, 2025

10:46

התוכן דוקא ביום השמיני למילואים, שאז הקריבו את עגל החטאת ככפרה על חטא העגל, שרתה השכינה במשכן [כמ"ש בשני דפ' שמיני]. והביאור: הערב-רב עשו את העגל (לא ככפירה בה' ח"ו, אלא) שתהי' "ממוצע" בין ה' ובנ"י, כי חשבו, שכיון שה' הוא כ"כ נעלה לא שייך קשר ישיר בינו לבין בשר-ודם שמונח בענינים גשמיים, ודוקא כשמבטלים מחשבה כזאת ולוקחים את "עגל" הזה ושורפים אותו לקדושה שייך להיות השראת השכינה במשכן. ועד"ז במשכן הפרטי שבכ"א, גם א' שבנה "בנין" של תומ"צ, לא שייך להיות בו השראת השכינה כל זמן שחושב שבעת אכילתו ושתייתו ומסחרו וכו' לא שייך לעבוד את ה', ו"ככל הגוים בית ישראל". דוקא כשיש ההכרה של "בכל דרכיך דעהו" ו"אין עוד מלבדו" שייך להיות בו וב"מעשה ידיו" השראת השכינה. משיחת פורים ה’תשי”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2025 Synopsis The Shechinah did not rest in the Mishkan until the eighth day of its inauguration, when they brought the sin-offering calf in atonement for the sin of the golden calf [as it says in Sheini of parashas Shemini]. The erev rav made the golden calf not in denial of Hashem’s existence, but as an “intermediary” between Hashem and the Jewish people, because they erroneously thought that Hashem is too high for a mere mortal dealing with worldly matters to have a direct connection with Him; specifically by negating this notion – by taking a calf and burning it as a an offering for holiness, the Shechinah was able to dwell in the Mishkan. The same applies to the personal Mishkan within every individual: Even if someone has built a structure of Torah and mitzvos, the Shechinah cannot dwell in it as long as he subscribes to the notion that he can’t serve Hashem when it comes to eating, drinking, and business dealings, etc. and that when it comes to these matters he is “like all the nations.” It is specifically when one recognizes that he must “know Him in all your ways,” and that There is nothing besides Him, that the Shechinah can dwell upon him and upon his “handiwork.” Excerpt from sichah of Purim 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2025

479

יום ג' פ' שמיני, כ"ד ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 22, 2025

11:29

התוכן מצות ספירת העומר הוא דבר נפלא: הרי המציאות של "יום" היא טבע שהקב"ה הטביע בעולם ללא כל שייכות, לכאורה, לעבודתם של בנ"י, ואעפ"כ, ישנה הציווי של ספירת העומר ‏–‏ לספור את הימים, וציווי זה מהוה נתינת-כח לכל בנ"י לעשות מכל מ"ט הימים ‏–‏ מציאות אחת של תורה! ועוד: במצות ספיה"ע רואים עד כמה גדול כוחו של כל יהודי, ואפי' של ילד/ה קטן/ה, שסופר'ת את העומר: עי"ז נפעל הענין ד"יושפע שפע רב בכל העולמות" ואפי' בעולמות העליונים! ובפרט כשעושים א"ז ב"רוב עם הדרת מלך", שה"רוב עם" משפיע על הנמצאים שם, ואפי' ילד/ה קטן/ה משפיע/ה בזה על הסביבה, ואדרבה ‏–‏ רואים במוחש שספיה"ע של ילדה קטנה משפיעה ביותר גם על רב בעל זקן-לבן או משפיע זקן... משיחת יום ב', כ"ד ניסן ה'תשמ"ח ב"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2025 Synopsis Sefiras HaOmer is wondrous mitzvah: although a day is a phenomenon that Hashem embedded in the nature of the world, seemingly unconnected to the service of the Jewish people, nevertheless we are commanded to count the days, thereby empowering every Jew to transform all forty-nine days into a singular Torah reality. Moreover, Sefiras HaOmer expresses the power of every Jew: even a young child counting the Omer causes “abundant bounty to be bestowed upon all the worlds,” even in the higher spiritual worlds. Especially when the Omer is counted in public (“The splendor of the King is in the multitude of the people”), because the “multitude of people” has an impact on everyone there. And even a young child has an impact on those around them, as we see clearly: when a young girl counts the Omer, it has an even greater impact on those watching than when they see an adult counting the Omer, and the child’s counting the Omer impacts even a rav with a white beard or an elderly mashpia… Excerpt from sichah of Monday, 24 Nissan 5748 (in Yechidus Klalis) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2025

480

יום ד' פ' שמיני, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 23, 2025

11:31

התוכן מסופר בחמישי דפ' שמיני שמשה רבינו קצף ע"ז ששרפו את שעיר החטאת ולא אכלוהו, ואהרן ענה לו "אם שמעת (ההיתר דאכילת קדשים) בקדשי שעה, אין לך להקל בקדשי דורות". והפסוק מסיים ש"וישמע משה וייטב בעיניו", ש"הוציא כרוז לכל המחנה ואמר אני טעיתי את ההלכה ואהרן אחי בא ולמד לי". וצ"ל: איך יכול להיות שיהי' למשה קס"ד כזה? ומדוע מאריך הכתוב בקס"ד שלו ואינו אומר מיד את המסקנא, ומהו"ע ההכרזה של משה? ומכ"ז מובן שגם סברת משה רבינו היא אמת. והביאור: כמו בעולם, ישנו כפי שהעולם "כלול" בתורה, וישנו כפי שהוא ענין בפ"ע, אלא שפועלים בו שיתנהג עפ"י התורה (וכמו שעבודת האדם נחלקת בכלל לתורה ומעשה המצוות, וכן בלימוד התורה עצמה – הלימוד כשלעצמה והלימוד ל"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"). ווזהו גם ההבדל בין משה ואהרן: מצד דרגת משה, שענינו – תורה, ואיך שהוא מעריך את בנ"י כפי שכלולים בו – לא תופס מקום שינוי הזמן, ובמילא אינו רואה הבדל בין קדשי שעה לקדשי דורות. אבל אהרן, שענינו – עבודה ומעשה וכו', העריך את המצב כפי שהוא מצד העולם, שמצד גדריו יש הבדל בין קדשי שעה וקדשי דורות. אלא שגם מסקנת אהרן מתגלה (ככל דבר) ע"י התורה, וזהו מ"ש "וייטב בעיניו" של משה, עד שהוא "הוציא כרוז כו'". ג' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' שמיני, י"ג ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2025 Synopsis Chamishi of parashas Shemini states that Moshe Rabbeinu became angry when he learned that the sin-offering goat had been burned and not eaten. Aharon responded to him: "Though you have heard [that the prohibition against mourners eating of sacrifices is suspended] regarding one-time sacrifices, you cannot [infer from this] to be lenient regarding sacrifices prescribed for all time." And the verse concludes: "Moshe heard, and it was good in his eyes," meaning, as explained in the Targumim, "He issued a proclamation to the entire camp saying: 'I erred in the halacha, and my brother Aharon came and taught me.'" But (1) Moshe how could Moshe have initially erred? (2) Why does the verseelaborate on what Moshe initially thought, instead of simply stating what the conclusion was? (3) Why did Moshe make a proclamation about it? All this indicates that Moshe's initial reasoning was also true: Just as in the world there's a difference between the world as it exists within Torah, and the world as it exists on its own level with us working to make it conform to the Torah (similar to difference between the service of Torah and the service of mitzvos, and within Torah study itself, between study for its own sake and study for the purpose of determining the halacha), so too is there a fundamental difference between Moshe and Aharon: From the perspective of Moshe, whose essence is Torah, and who perceives the Jewish people as they exist within him – the Jewish people are not subject to time; therefore Moshe saw no distinction between one-time sacrifices and sacrifices prescribed for all generations. ButAharon, whose attribute was service and action, evaluated the situation as it existed within the world, where there is a difference between one-time sacrifices and sacrifices prescribed for all generations. But (like everything), even Aharon's conclusion was ultimately revealed through Torah, which is why it says, "and it was good in Moshe's eyes," to the extent that he issues a proclamation about it. 3 excerpts from sichah of Thursday, parashas Shemini, 13 Nissan 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2025 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

481

יום ה' פ' שמיני, כ"ו ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 24, 2025

11:41

התוכן כאשר יהודי שואל איך תובעים ממנו להיות סור מרע בשלימות בשעה שהוא נמצא בעולם מלשון העלם והסתר והוא רואה ושומע ענינים בלתי רצויים – איך יצליח בזה?!, הנה ע"ז באה ההוראה מחודש ניסן – מלשון "נס", ו"יציאת מצרים" – יציאה ממיצרים וגבולים: מאז "יציאת מצרים" הנה הנהגתו הטבעית של יהודי היא הנהגה נסית, למעלה מחשבונות, מדידות והגבלות. וכמו ביציאת מצרים, הנה ברגע אחד היתה היציאה מן הקצה אל הקצה, מגלות מצרים, "ערות הארץ", אל הגאולה. הנה עד"ז אצלו: אע"פ שברגע שלפנ"ז הי' ר"ל במצב הפכי לגמרי, הנה "בשעתא חדא וברגעא חדא" יכול להיות "סור מרע" בתכלית השלימות ובהידור [המשך יבוא] משיחת מוצש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2025 Synopsis When a Jew asks how he can be expected to fully “turn away from evil” when he lives in the world (olam)from the expression “hiddenness and concealment (“helem v’hester”), where he sees and hears undesirable things etc., so how can he possibly succeed? The answer comes from the month of Nissan, which comes from the word “miracle” (nes), and from the exodus from Egypt (leaving one’s constraints and limitations): Ever since the Exodus from Egypt, a Jew’s natural behavior is miraculous – beyond calculations, measurements, and limitations. Therefore, just as in the Exodus from Egypt, there was a transformation in one moment from one extreme to the other, from exile in “the nakedness of the land” to redemption – so too, for every Jew: even if a moment earlier one was in an entirely opposite state Rachmana litzlan, nevertheless “in one hour and one moment” he can fully “turn away from evil” in the most perfect and meticulous fashion. [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2025 לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו

482

יום ועש"ק פ' שמיני מבה"ח אייר, כ"ז ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 25, 2025

9:19

התוכן [המשך] לאחרי העבודה ד"סור מרע" ["ניסן", כנ"ל], שמונע את עצמו מענינים בלתי-רצויים, צ"ל גם "ועשה טוב" – לקיים מצוות עם עניני העולם. וכאן מתעוררת אצלו השאלה האם יצליח גם בזה? נכון שהוא בבחי' "ניסן", אבל – טוען הוא – בניסן יצאו ממצרים, אבל עכשיו מדובר על "מדבר" שאותו צריך להפוך לטוב. היתכן?! אומרים לו: אין להתפעל מכך! ואת זה לומדים מענינו של חודש אייר שבא לאחרי חודש ניסן (אבל עוד לפני חודש סיון ומ"ת) שבו נכנסו בנ"י לתוך המדבר למלאות בענינים שם את שליחות הקב"ה, ונשארו בשלימותם במשך כל החודש! וזו היתה מטרת יציאת מצרים והכחות שקיבלו מלמעלה בחודש ניסן – שאח"כ יפעלו בעניני העולם ולהשתמש בהם "לשמש את קונו". וזוהי כללות העבודה ד"אני נבראתי לשמש את קוני" ע"י ב' הקוין ד"סור מרע" ו(אח"כ )"עשה טוב". ושבת מבה"ח אייר (שבסוף חודש ניסן) מחבר את שניהם. משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2025 Synopsis [Continued.] After the service of “turning away from evil” (“Nissan”, as mentioned earlier), where one restrains himself from undesirable things, one must also “do good” – fulfilling mitzvos with worldly matters. Now he wonders: how is it possible to succeed with this, too? True, he lives in a manner of “Nissan” (miracles), but – he argues – in Nissan the Jewish people left Egypt, whereas now we’re talking about the desert, and transforming it to good. How is that possible? The answer is that there’s no reason to be daunted – as we learn from the month of Iyar, which comes after Nissan (but still comes before Sivan and the giving of the Torah): During Iyar, the Jewish people entered the desert to fulfill Hashem’s mission there, and they remained spiritually intact throughout the entire month. And this was the purpose of leaving Egypt and the strength they were given from Above during Nissan – to engage afterward in worldly matters and utilize them to serve their Maker. This is the general fulfillment of the dictum “I was created to serve my Maker” through both “turning away from evil” and (afterward) “doing good.” And Shabbos Mevorchim Iyar (at the end of Nissan) connects the two. Excerpt from sichah of Motzai Shabbos Parashas Shemini, Mevorchim Iyar 5739. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2025 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי'

483

יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 27, 2025

11:09

התוכן התורה קובעת שעמו של הילד נקבע לפי העם של האם. וזה מובן גם ע"פ שכל, שהרי כל שלבי התפתחות העובר נעשים אצל האם, ומובן שהשפעתה על מהותו של הולד היא גדולה באין ערוך משל האב. והנה נאספים אנשים ואפי' נשים ומתעקשים שיחליטו שהולד ילך אחר האב – בניגוד גמור לתורה, לשכל הישר, לטבע ולצדק ויושר. אין "גזל" גדול יותר מלנתק ילד מאמו! כל נשות העולם היו צריכות להתאחד ולצאת במחאה תקיפה לשלול כל נסיון לזה! אנשים אלו מצאו (כביכול) מקור בתורה לכך שהבן הולך אחר האב – הקביעה אם הבן הוא כהן לוי או ישראל תלוי מיהו האב! אבל אין קשר בין הדברים: לקבוע מהותו של הילד, יהודי או לא, הרי אין ספק שהאם היא הקובעת, כנ"ל, אבל כשמדובר אודות התפקיד שאותו ימלא הבן – יש חשיבות גדולה ביותר לחלקו של האב שמצות חינוך מוטלת עליו, ואין חינוך טוב יותר מדוגמא חי' ונסיון אישי, וכשהאב הוא כהן (לדוגמא) וחי ומתנהג כך – הרי הוא מעביר זאת לבניו ובנותיו. ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2025 Synopsis The Torah establishes that whether a child is Jewish or not is determined by the mother. This also makes sense logically, because all stages of the fetus’s development take place within the mother, so her influence on the child’s essence is incomparably greater than that of the father. Yet there are people – even women – gathering and stubbornly insisting that the child should follow the father – in complete contradiction to the Torah, common sense, nature, justice, and fairness. There is no greater theft than severing a child from his mother! All the women in the world ought to unite and protest forcefully against any attempt to do so. These individuals claim to have found source in the Torah for the idea that a child follows the father – namely, the fact that whether a child is a Kohen, Levi, or Yisrael depends on the father – but the two issues can’t be compared: When it comes to determining the child’s essence, meaning whether the child is Jewish or not, the mother is undoubtedly the determining factor, as explained above. But when it comes to the role the child will fulfill, the father's influence is of utmost importance, for the mitzvah of chinuch is primarily his responsibility. And there’s no better education than a living example and personal experience – therefore, when the father is a Kohen, for example, and lives and conducts himself accordingly, he transmits that to his children. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2025

484

יום ב' פ' תזריע-מצורע, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ה

Apr 28, 2025

9:34

התוכן אלו שלהם עדיין יחס "קר" לענין ה"מבצעים", ה"ז כמו אלו מבנ"י שאף שהם "מאמינים בני מאמינים" אבל בנוגע לפועל מתנהגים כאילו לא יודעים ש"יש בעה"ב לבירה זו" וש"אין עוד מלבדו" כפשוטו! ועד"ז בנדו"ד: לומדים בגמרא ש"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.. אלו תפילין שבראש", וכששואלים אותם בפועל, מה יעשה הגוי כשיראה ברחוב תפילין בראשו של יהודי, אומרים שהגוי יצחק! וע"ד ה"תינוקות שנשבו" שחושבים ששייכות בנ"י לא"י היא בגלל שאיזה גוי "הסכים" לפני כו"כ שנה שא"י יהי' ה"בית" של הלאום היהודי... ולכן שואלים למה יש ללחום על א"י ומגרשים את הערבים וכו', שיסעו בנ"י לחו"ל!... שאלה זו לא מוצאים אצל המתחנכים עפ"י התורה וחדורים עם האמת שהקב"ה נתן א"י לבנ"י עד עולם! ועד"ז יש לדעת שמ"ש בתורה שע"י תפילין שבראש" נעשה "ויראו ממך", ושע"י קביעת מזוזה בביתו של יהודי שומרים עליו ועל בני-ביתו מכל ענינים בלתי-רצויים מכיון שהעמידו את הקב"ה בעצמו כ"שומר" על ביתו! וכיו"ב – ה"ז המציאות! משיחת אור לאדר"ח אייר ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2025 Synopsis The fact that some people are still cold toward the idea of Mivtzaim is similar to the fact that although all Jews are “believers, the children of believers,” nevertheless there are some who in practice behave as if they don’t know that “there is a Master to this palace” and that “there is nothing one besides Him” literally. Similarly, in this case: They learn in the Gemara that “‘All the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called over you, and they will fear you’… This refers to the head-tefillin,” but in practice when you ask them what a goy will do when he sees a Jew walking down the street wearing tefillin on his head, they respond that the goy will laugh. It is similar to the “children taken captive” who think that the Jewish people's connection to Eretz Yisrael is based on the agreement of some goyim several decades ago that Eretz Yisrael should be a home for the Jewish nation, and therefore they ask why it’s necessary to fight for Eretz Yisrael, why Arabs are expelled, etc., and they suggest instead that the Jewish people should just move abroad. Such a question doesn’t arise among those who are educated according to the Torah and are permeated with the truth, that Hashem gave Eretz Yisrael to the Jewish people forever. Similarly, one must know that when the Torah says that the head-tefillin cause “the peoples of the earth to fear you,” and that affixing a mezuzah to a Jewish home causes Hashem Himself to guard the home and everything in it etc. – that is the reality. Excerpt from sichah of first night of Rosh Chodesh Iyar 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2025

485

יום ג' פ' תזריע-מצורע, בדר"ח אייר, ה'תשפ"ה

Apr 29, 2025

9:47

התוכן 1) הרמז ב"אשה כי תזריע וילדה זכר" [שבתחילת פ' תזריע]: הגאולה דלעת"ל, כיון שהיא באה ע"י אתערותא דלתתא ("מקבל", "אשה כי תזריע"), לכן "וילדה זכר" - גאולה שאין אחרי' גלות, והתעסקות כ"א בגאולת עצמו ובני-ביתו תזרז את הגאולה הכללית במהרה בימינו. 2) הוראתו הכללית של בעל יום ההולדת שההנהגה צ"ל באופן של "מלכתחילה אריבער": הנהגתו תיכף ומיד בהתחלת עבודתו הוא באופן של הרמה והתנשאות, גם ביחס לענין הכי גבוה! והענין ד"מלכתילה אריבער" קשור גם לענין ה"נשיאות", ועאכו"כ נשיא דתורת החסידות (שענינה "לפנים משורת הדין"). וזה גם מודגש בלידת אדמו"ר מהר"ש ביום ב' אייר - שברגע שנולד כבר הי' הענין ד"תפארת שבתפארת"! 1) משיחת אור לב' אייר ה'תשמ"ח 2) משיחת ב' אייר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2025 Synopsis (1) The verse, “If a woman conceives and gives birth to a male” (at the beginning of parashas Tazria) alludes to the future Redemption, which will come through an awakening from below (from the recipient) resulting in “giving birth to a male,” meaning a Redemption after which there will be no more exile. Working on one’s personal redemption, and that of one’s family and those around him, will hasten the global Redemption speedily in our days. (2) The general directive from the Rebbe Maharash (whose birthday it is) is that one should conduct himself in the manner of m’lechatchilaariber – meaning that from the very beginning of one’s service, his approach should be elevated and exalted, even above the highest things. The idea of m’lechatchila ariber also relates to “nesius” – and certainly to the Nasi of the teachings of Chassidus (which teach a person to go beyond the letter of the law – also an expression of m’lechatchila ariber). This is also emphasized by the Rebbe Maharash’s birth on 2 Iyar: at the very moment of his birth, it was already Tiferes Sheb’Tiferes. (1) Excerpt from sichah of Monday night, 2 Iyar 5748. (2) Excerpt from sichah of Tuesday, 2 Iyar 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2025 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה. * לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן

486

יום ד' פ' תזריע-מצורע, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה

Apr 30, 2025

11:34

התוכן ענינו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש היתה הענין של "לכתחילה אַריבער", כפתגמו הידוע "די וועלט זאָגט אַז מ'קען ניט אַרוטער גייט מען אַריבער און איך זאָג אַז מ'דאַרף גיין לכתחילה אַריבער" (ועפי"ז מובן למה התחיל רוב ה"המשכים" שלו בחגה"פ "זמן חרותנו"). ובהדגשת ההקדמה ש"די וועלט זאָגט" כך וכך, ואעפ"כ "איך זאָג" שצ"ל "לכתחילה אַריבער", וזאת כדי לפעול בעולם גופא הענין ד"מלכתחילה אַריבער", שהשלימות בזה תהי' בגאולה האמיתית והשלימה. וה"טעימה" בזה צ"ל עכשיו: לימוד התורה וקיום המצוות ונתינת הצדקה למעלה ממדידה והגבלה. לא לחכות בנתינת הצדקה עד שהגבאי-צדקה בא ולוחץ עליו... אלא "לכתחילה אריבער" – הוא הולך לחפש את הגבאי צדקה לתת צדקה. בפעולה עם הזולת – לנצל את הרגע הראשון לפעול עליו הענין ד"לכתחילה אריבער". ההחלטה עצמה להתנהג באופן של "לכתחילה אריבער" צריך גם להגיע באופן של "לכתחילה אריבער", "נעשה ונשמע", ולא לחכות בזה עד שיבין בשכלו וכו' גודל הענין... משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2025 Synopsis The Rebbe Maharash taught the approach of lechatchila ariber (“going above in the first place”) as the famous saying goes: “The world says that if you can’t go under, you go over – and I say one should go above in the first place.” (This explains why most of the Rebbe Maharash’s hemshechim began on Pesach, “the Time of our Freedom.”) And he prefaced it with saying what the world says, and then adding that nevertheless, “I say” that one should go m’lechatchila ariber – in order to bring about the concept of lechatchila ariber within the world itself. This will be complete with the true and complete Redemption, but we must have a taste of it already now, by studying Torah, keeping mitzvos, and giving tzedakah in a manner of m’lechatchila ariber – beyond all measure and limitation. One shouldn’t wait to give tzedakah until the collector comes and pressures him; rather, lechatchila ariber – he should seek out the collector himself and offer to give the tzedakah. Similarly, when it comes to impacting others, one must seize the first possible moment to bring them the idea of lechatchila ariber. The very decision to adopt the approach of lechatchila ariber must be done in the spirit of lechatchila ariber – “We will do and we will hear” – not waiting until one understands it intellectually, but first doing it, and thinking about it afterwards. Excerpt from sichah of Monday, parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2025 לזכות שמואל בן שושנה שי' ליום ההולדת שלו ב' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

487

יום ה' פ' תזריע-מצורע, ג' אייר, ה'תשפ"ה

May 1, 2025

9:15

התוכן הפתילות של "אור בית השואבה" נעשו דוקא "מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן (אבנט)". הביאור עפ"י חסידות יובן עפ"י הידוע גודל חומר הענין דשמירת אות ברית קודש, ושבזה תלוי' ביאת המשיח וכו'. ענינו של אבנט הוא "שלא יהא לבו רואה את הערוה", ועל ידו נעשים גם המכנסים – בגדי קודש. וזוהי ההוראה ש"מבלאי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין" – שהאבנט, ו(ע"י – )המכנסים, צריכים להשאר במעמד ומצב של קדושה עד שגם מה"מכנסים" יוכלו לעשות פתילות שמאירים אור בביהמ"ק! וזהו המענה למתאוננים שאינם מצליחים בלימודם ובתפלתם – שכאשר ה"מכנסים" וה"אבנט" אינם כדבעי אין פלא למה לא נדלק האור; חומר איסור זה מובא בחסידות רק בקיצור, כי שיטת החסידות היא לעסוק בענינים של אור, אבל צריכים לדעת חומר הדבר, ולתקן א"ז ע"י עשיית התשובה. ומהעצות לזה – זהירות בטבילת עזרא וברית הלשון, ושלילת מרה שחורה מזה (ע"י היסת הדעת). א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2025 Synopsis The wicks used to light up the Beis Hashoevah were made specifically "From the worn trousers of the Kohanim and their belts." The explanation according to Chassidus can be understood from the importance of shemiras habris, which the coming of Moshiach depends on etc. The function of the belt is "so that one's heart does not see his nakedness," and through them, even the trousers remained holy garments. This is the lesson: the belt and (through it) the trousers must remain holy, to the extent that even the trousers can be used to make wicks for illuminating the Beis Hamikdash. And this is the answer to those who complain that they're not succeeding in their learning and davening – when the trousers and the belt aren't as they should be, it's no wonder the light doesn't ignite. The seriousness of this prohibition is mentioned only briefly in Chassidus, because the approach of Chassidus is to focus on light, but one must know the seriousness of the matter and fix it by doing teshuvah. Among the suggestions for doing this are observing Tevilas Ezra, being careful with one's speech, and avoiding melancholy (by keeping one's past sins "across from me" etc.). Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2025

488

יום ועש"ק פ' תזריע-מצורע, ד' אייר, ה'תשפ"ה

May 2, 2025

12:07

התוכן בדין איסור נדה לבעלה חוקרים האם זה בא מצד טומאת נדה או שזה איסור בפ"ע. בפועל מביאים ראיות שזה ענין של איסור ולא טומאה: א) ספק נדה לקולא אף שספק טומאה ברה"י טמא! ב) מדרשת חז"ל עה"פ [בסיום שישי דפ' מצורע] בנוגע לנדה וכו' "וספרה לה‏ – ‏לעצמה" למדין ש"עד א' נאמן באיסורין" ואין למדין איסור מטומאה. המעלה שבזה: קל יותר (להתחרט ו) לעשות תשובה על איסור שהאדם עושה מעל ענין של טומאה וכו', ומכיון שה' הוא מלא רחמים, פסק שזהו"ע של איסור. ובעבודה: ה' וכנס"י נמשלו לאיש ואשה, וע"י חטאים מתרחקים מה'‏ – ‏"נדה", אבל כל ענין החטאים והריחוק הוא "איסור": א) אע"פ שנמצאים ברשות היחיד‏ – ‏יחידו של עולם, ובכ"ז בנוגע "לאוסרה על בעלה"‏ – ‏"ספיקא לקולא". ב) לאמירת עדות של ב' עדים צריך ב"ד משא"כ עד א', ז.א. שבנוגע כשרות בנ"י ל"בעלה", אומר ה' שאינו צריך ב"ד של מטה ושל מעלה‏ – ‏הוא סומך על ה"עד א'"‏ – ‏הנפש האלקית שבכ"א שאומרת שהיא "כשרה לבעלה", ובמילא נותן לכנס"י "שאר כסות ועונה"‏ – ‏כל צרכיהם וכו'. ‏ב' חלקים מהתוועדות י"ט כסלו ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2025 Synopsis There’s a discussion as to whether the prohibition of a niddah to her husband results from the impurity of niddah, or if it’s an independent prohibition, and the conclusion is that it’s a matter of prohibition. Two proofs fir this are as follows: (1) Regarding niddah, we rule leniently in a case of doubt, even though we rule stringently in a case of doubtful impurity in a private domain. (2) The rule that “A single witness is believed for prohibitions” is derived from the verse [at the end of the shishi of parashas Metzora] regarding niddah, “…she must count for herself” – and we don’t derive rules concerning prohibitions from laws of impurity. The advantage of this conclusion is that it’s easier to (feel regret and) do teshuvah for a prohibition that a person violated, than for a matter of impurity (which is a decree that transcends reason etc.); since Hashem is full of mercy, He rules that this is a matter of prohibition. In termsof Divine service: Hashem and the Jewish people are compared to a husband and wife, and sin causes the Jewish people to become distanced from Hashem – a state of “niddah.” But the whole concept of sin and distance is a matter of “prohibition”: (1) Even though one is in a “private domain” – the domain of the Sole One of the world – nevertheless, with regards to “rendering her forbidden to her husband,” a case of doubt is decided leniently. (2) When two witnesses testify, it must be done in a Beis Din etc., whereas a Beis Din isn’t required for one witness. Meaning, with regards to permitting the Jewish people to its “Husband,” Hashem doesn’t require a Beis Din (from below or above) – rather, He relies on the “single witness” – the G‑dly soul within every Jew, which testifies that she is “fit for her Husband” – and therefore, Hashem provides the Jewish people with everything the Husband is obligated to provide etc. 2 excerpts from farbrengen of 19 Kislev 5715. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2025 לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער * לזכות מרת בתשבע בת אסתר ריזל שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

489

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 25, 2025

11:46

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are nottransformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

490

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 24, 2025

9:48

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being.Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” 2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

491

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 26, 2025

10:09

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

492

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 27, 2025

9:41

התוכן הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ברשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ "באמונה"... כמו שה"משא ומתן" דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור דהשגת גבול... ושאר מיני "היתרים" (כמו שמצינו שישנם ענינים שלא' ה"ז איסור גמור ולשני ה"ז מותר לכתחילה כמו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'" משא"כ עם הארץ) ‏–‏ הנה עליהם לדעת שתכלית שליחותם להתעסק בענינים אלו היא כדי שיהי' "ויפרץ האיש מאד מאד", לעבוד את ה' בשלימות לא רק בהיותם יושב אוהל, אלא גם בעמדם בשוק עם "חמורים וגמלים". ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Vayeitzei states, “The man became exceedingly prosperous; he owned many flocks, maidservants and servants, and camels and donkeys”: Some people think that only “those who dwell in the tents,” meaning those who are fully immersed in Torah and holy matters, are required to increase in Torah study and hidur in mitzvos, etc., while businesspeople, who are involved with “flocks, servants and maidservants” in “Paddan Aram” etc., are permitted to “do what is done in our place” such as compromising “a little” when it comes to encroaching on another’s livelihood and other so-called “leniencies.” (As we find, sometimes something is totally prohibited for one person, while it is totally permissible for another, such as a “stain on a garment” which for a Torah scholar is a chilul Hashem, but not for an unlearned person.) But they must know that the ultimate purpose of their mission in being business is so that “the man become exceedingly prosperous” – to serve Hashem completely, not only while in the tent of Torah and davening, but even while standing in the marketplace among “camels and donkeys.” 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

493

יום ועש"ק פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 28, 2025

10:43

התוכן בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב]י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה: התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן – בין במצב של "ויצא" – הוא עומד לצאת למקום "חרון אף של עולם", וטוען שקודם כל עליו לדאוג להכין א"ע ואינו יכול להתעסק עכשיו עם הזולת..., ובין במצב של "וישלח" – רק עכשיו גמר "עשרים שנה" בבית לבן, וסוף סוף "האט ער דערלעבט" שיכול לחזור לביהכנ"ס וביהמ"ד, וטוען שרוצה קצת זמן "לנוח" וליהנות מ"שכר מצוה מצוה"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025 Synopsis This year (like the first year), 9 Kislev (the birthday and yahrtzeit of the Mitteler Rebbe) falls on Shabbos Parashas Vayeitzei, which discusses Yaakov’s journey from Eretz Yisroel to the diaspora (corresponding to the birthday, when the soul descends to the body), and 10 Kislev (his day of liberation) falls on Sunday of Parashas Vayishlach, which discusses Yaakov’s journey from the diaspora to Eretz Yisroel (corresponding to the yahrtzeit, when the soul’s mission is completed). The lesson is thatone must be involved in spreading the wellsprings of Chassidus outward, as the Mitteler Rebbe demanded, at all times – whether in a state of “Vayeitzei” (when one is about to enter “Charan,” the “anger of the world,” and he might think that he must first take care of himself before dealing with others), or in a state of “Vayishlach” (when one has just completed “twenty years in the house of Lavan” and he might think now is the time to return to the shul and beis midrash torest and enjoy the “reward of the mitzvah”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

494

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 30, 2025

10:39

התוכן ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה, הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות, והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – "רחובות הנהר" וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע לנגלה דתורה). וכן להפיץ המעיינות חוצה באופן של הרחבה, ולכ"א יש את הכח, שליחות, זכות ותפקיד הזה. ואין להסתפק בשמיעת וחזרת הדברים אלא להביא את הדברים למעשה בפועל שהוא העיקר! משיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 Synopsis The unique characteristic of the Mitteler Rebbe was the study of Chassidus with great abundance. This is seen in his delivery of Chassidus in great abundance and without limitation, and in the large number of maamarim he printed during his lifetime, incomparably more than the number printed in the time of the Alter Rebbe before him and the Tzemach Tzedek after him. (And as known, the Alter Rebbe corresponds to Chochmah, which is a seminal point, while the Mitteler Rebbe corresponds to Binah, “the expanses of the river” etc.) The lesson from this is simple: to study Chassidus (and so too, Nigleh) in an expansive manner, and to spread the wellsprings of Chassidus outward in an expansive manner. Everyone has the ability, the mission, the merit, and the job of doing so, and one should not suffice with merely hearing and reviewing the words; rather, one must incorporate them in practical action, which is the main thing. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Vayetzei, 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

495

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 1, 2025

11:29

התוכן כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – "אלקים", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון "עקב", ושייך רק לקב"ע, מבטיח לו הקב"ה ש"לא הביט און ביעקב", שבכוחו לנצח את המלחמה ולהיות נקי מ"און", אבל הדבר כרוך ב"עמל" ויגיעה לעמוד נגד ההעלמות והסתרים וכו'. אבל מדרגת "ישראל", שנק' כך ע"ש "כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל" [כמ"ש בשני דפ' וישלח], שכבר ניצח את ההעלמות והסתרים ושולט עליהם, עד שהם מסייעים לעבודתו, אינו צריך כבר ל"עמל" ויגיעה ללחום נגד היצה"ר ועם ההעלמות והסתרים, ועבודתו היא עליות בקדושה גופא, חיים של עונג וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025 Synopsis On the verse, “He has not beheld evil in Yaakov, and has seen no perversity (lit “toil”) in Yisroel….” Likutei Torah explains that in “Yaakov,” there is no “evil” but there is “toil,” whereas in “Yisroel” there is not even toil. In terms of a person’s divine service: to fulfill one’s mission in this world, one must battle “with Elokim and with men,” meaning with the concealment and obscuration of this world (“Elokim”), and with people who mock and oppose him. This is the level of “Yaakov” (from the word akev, “heel”), which represents Divine service that lacks intellect and emotion and is based only on kabbolas ol. Hashem promises that “He has not beheld evil in Yaakov” – even a person on the level of “Yaakov” has the power to win the battle and remain free from evil, but it requires “toil” and effort to withstand the struggles etc. In contrast, the level of “Yisroel” (the name given because “you have striven with Elokim and with men and have prevailed,” as it says in sheini of parashas Vayishlach), refers to someone who has already triumphed over the forces that conceal and obscure, to the point that he now rules over them and they in fact assist him in his service. Such a person no longer requires toil to battle the yetzer hara or the concealment; his service is to ascend from level to level within holiness itself, a life of delight etc. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

496

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 2, 2025

11:04

התוכן ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל" (כקושיית המפרשים): "פניא-ל" בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות דאלקות, וזהו ראיית אלקים "פנים אל פנים"‏ – ‏פנימיות דאלקות ופנימיות הלב. וכדי שההתקשרות תהי' עם הפנימיות דלמע' ה"ז ע"י הביטול‏ – ‏נקודה, "יו"ד" ("פניא-ל"), אבל התכלית היא שזה יומשך גם בשש המדות (ו', "פנוא-ל") וכו'. ‏משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 Synopsis The commentators note that the verse states (in shelishi of parashas Vayishlach) that, “Yaakov named the place Peniel,” and then says that “The sun rose for him as he passed Penuel.” The Tzemach Tzedek explains that “Peniel” relates to the verse, “For You my heart says, ‘Seek My presence.’ Your presence, Hashem, I will seek”: A Jew’s Divine service must permeate the inside of the heart, (“seek My presence”), which is accomplished when one does not suffice with finding the exterior of G-dliness, by contemplating Hashem’s greatness as manifest in creation etc., but seeks the inner core of G‑dliness (“Your presence, Hashem, I will seek”). In this way, one sees Hashem “face to face” – the inner core of G‑dliness meeting the inside of the heart. The way to connect to the inner core of G-dliness is bitul, represented by the letter yud in Peniel (פניא-ל), but the ultimate purpose is to incorporate it into the six emotional attributes, represented by the letter vov in Penuel (פנוא-ל) etc. Excerpt from sichah of Monday night, 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 לזכות שיינא מירל בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

497

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 3, 2025

11:02

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד"חת"ת": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע, 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה, ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד"חת"ת" בכל יהודי. 2) זה שמזכירים ע"ד התקנה דשיעורי חת"ת בתשכ"ה בטח יעזור שגם אלו שכבר לומדים שיעורים אלו – ילמדו אותם כדבר חדש ובחיות נוספת. 3) בנוגע לשיעורי חת"ת הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מ"ש הצ"צ לאדמו"ר מהר"ש: "ויסעו, ויהי חתת אלקים וגו'", שהי' זה סיוע עבורו בכו"כ ענינים. 4) בשיעורי חת"ת היומיים יש הוראה השייכת במיוחד לעבודה המיוחדת של אותו יום; מ"ש הצ"צ בקשר לפסוק "ויסעו, ויהי תתת אלקים וגו''. 5). התעוררות ע"ד התקנה דשיעורי חומש תהלים תניא שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם הכריז והדגיש כמ"פ; ע"י אמירת חת"ת נפעל הענין ד"חתת" כפשוטו על כל אלו שמסביב, ואצל בנ"י ניתוסף בענין ד"ויסעו", עד הכניסה לארצנו הק' בביאת משיח צדקנו. 1) משיחת י"ב תמוז, ה'תשט"ז. 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה. 3) משיחת פורים ה'תשכ"ו. 4) משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"ב. 5) משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) One of the takanos that my father-in-law, the Rebbe, strove to publicize everywhere was the study of Chitas every day – the weekly parashah with Rashi as divided according to the days of the week, the daily Tehillim as divided according to the days of the month, and the daily Tanya as the Rebbe divided according to the days of the year. (2) Although Chitas is not a new thing, by mentioning the takanah again, even those who already keep it will now do so with renewed vitality, and they will learn it as something new. (3) Every day’s Chitas contains a lesson relevant specifically to the service of that day. (4) The verse states, “They traveled; the dread (‘chitas’) of G-d was upon the cities…” – as the Rebbe emphasized, the study of Chitas helps and supports a Jew in many ways. (5) Through the study of Chitas we will travel to our Holy Land with the coming of Moshiach Tzidkeinu. Excerpts from sichos of (1) 12 Tammuz 5716; (2) 12 Tammuz 5725; (3) Purim 5726; (4) Rosh Chodesh Shevat 5742; (5) 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

498

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ויום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Dec 4, 2025

10:12

התוכן [במענה על הברכות וכו' בשם אנ"ש:] יה"ר שתקויים הבטחת ה' ש"כל המברך מתברך" בברכתו של ה' ש"תוספתו מרובה על העיקר"; מסופר בתחלת פ' וישלח ש"וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו וגו'", לפי שיעקב הי' כבר לאחרי הבירור ומוכן למצב של גאולה, אלא שאז נתעכב הדבר לפי שעשו (והעולם) לא הי' מוכן עדיין, משא"כ בזמננו, שכבר נגמרה העבודה של "צחצוח הכפתורים" וכו', ודאי שגם העולם מוכן לכך, וכאו"א שולח ל"בירורים" שלו והולכים כולם יחד לארצנו הק'. ובפרט בעמדנו בסמיכות לט"ו בחודש, "קיימא סיהרא – של חודש כסלו (שסיומו בימי החנוכה) – באשלמותא". ובמיוחד ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה הקשורה עם חודש כסלו וכו'. הוספה: סידור קידושין ואמירת "שבע ברכות" ע"י כ"ק אד"ש. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025 Synopsis (1) In response to the blessing delivered on behalf of Anash to the Rebbe on the occasion of the Rebbe’s sixtieth wedding anniversary: May it be Hashem’s will that Hashem fulfill the promise, “Whoever blesses will be blessed,” with the blessing of Hashem, where “the bonus exceeds the principal.” Parashas Vayishlach begins, “Yaakov sent angels to his brother Esav….” For his part, Yaakov had already completed his birur, and he was ready for the Redemption, but it was delayed because Esav (and the world) was not yet ready for it. But today, when we have already “polished the buttons,” the world is surely ready for the Redemption, with everyone sending and summoning his own birurim and proceeding together to our Holy Land. Especially as we stand in proximity to the 15th of the month, when the moon of the month of Kislev (which concludes during the days of Chanukah) is “in its complete state,” and particularly by increasing in the study of Chassidus relating to the month of Kislev etc. (2) Recording of the Rebbe being mesader kiddushin and reciting the Sheva Brachos. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Vayishlach, 14 Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025

499

יום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 5, 2025

8:36

התוכן עמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י "גרתי בגמטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גם בהיות יעקב "גר" ב"גלות" ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו, ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"מ שמר את כל התרי"ג מצוות! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכל "לסחור" אתה "ולמכור" מצווה א' כדי להרויח שלא יעברו עבירה וכו'! (זה ש"פיקוח נפש דוחה שבת" או "עשה דוחה לא-תעשה" וכיו"ב ה"ז גופא דין בתורה!). כדי להיות בטוח שייצאו מ"בית לבן" שלם בכל הענינים, בנפש וברכוש (שאפי' על ה"ממון" אין לוותר, כי זה "ממונם של ישראל", ובמילא יש בו את קדושת "גוי קדוש"), באופן של "מאד מאד", ה"ז דוקא כאשר גם ב"בית לבן" מקיימים את כל התרי"ג מצוות! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Vayishlach), “I have been residing with Lavan…,” Rashi explains: “‘I have been residing (גרתי)’ has the same numerical value as 613 (תרי"ג), meaning: “I lived with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos….” Even when Yaakov lived as a “ger” (stranger) in exile, surrounded by people who stood with Lavan against him, he did not compromise and try “selling out” one mitzvah in order to keep another, rather, he kept all 613 mitzvos, and therefore he was able to survive in Lavan’s house. The lesson is that even when one finds himself in exile, nobody has the right to “make deals” or to “sell” one mitzvah in exchange for not committing a transgression etc. (When the Torah says that saving a life overrides Shabbos or that a positive mitzvah overrides a negative mitzvah etc., it’s not some kind of a “deal”; rather, this is the ruling of Torah itself.) To ensure that one will emerge from Lavan’s house intact and with even his possessions intact (because a Jew has no right to forego his money, since it is the “money of the Jewish people,” the “holy nation,” and must be used for holiness), one must keep all 613 mitzvos even in the house of Lavan. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

500

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 7, 2025

7:08

התוכן עה"פ [מובא בפרש"י בראשון דפ' וישב] "והי' בית יעקב לאש.. ובית עשו לקש". שואל ע"ז הרב המגיד למה "לקש"? הרי ב"קש" יש איזה תועלת - אפשר לשרוף אותו ולזבל בו את השדות ועי"ז גדלים פירות יותר טובים וכו', והרי השמחה תהי' יותר גדולה כש"בית עשו" כלל לא יהי'?! ותירץ, כי באמת, מכל דבר, גם מגוי שלוחם נגד יהדות, אפשר להוציא ממנו איזה "פרי" ולימוד בעבודת ה'. ולדוגמא: ישנו סיפור מהבעש"ט שפעם ביקש איזה בעל-עגלה גוי מתלמידו של הבעש"ט שיעזור לו להוציא את עגלה שלו מהבוץ שנפלה בו, והשיב לו ש"אין לו כח", אמר לו הגוי "מאָדזשיש דאַ ניע חאָטשיש" [אתה יכול רק אינך רוצה!]. ואמר הבעש"ט: ההוראה מדברי הגוי אלו שלכל יהודי יש את הכחות הדרושים לעבודת ה' אלא שלא רוצים... משיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 Synopsis On the verse (cited in Rashi on rishon of parashas Vayeishev), “The House of Yaakov will be a fire… and the House of Eisav will be straw,” the Maggid of Mezritch asks: Straw at least has some benefit; for example, it can be burned and used to fertilize fields, resulting in better produce etc. Seemingly then, instead of saying that the house of Esav will be like straw, it should have said that it will cease to exist entirely? And the Maggid explained that the truth is that one can derive a lesson for Divine service (“fruit”) from everything, even from a non-Jew, and even from a non-Jew who fights against Yiddishkeit. For example, the following story of the Baal Shem Tov:Anon-Jewish wagon driver once asked the students of the Baal Shem Tov to help him pull his wagon out of the mud. When the students replied that they weren’t able to help him, the non-Jew replied, “Mozhesh da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” The Baal Shem Tov explained that the lesson from the words of this non-Jew is that every Jew has the necessary strength to serve Hashem; the issue is only that sometimes he doesn’t want to.... Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות