Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1406 episodes

Name

Release Date

Duration

401

יום א' פ' וירא, ט' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 10, 2024

10:36

התוכן [הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024 Synopsis [The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?! 2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024

402

יום ב' פ' וירא, י' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 11, 2024

12:44

התוכן אחז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". ומזה מובן שכמו שהעבודה עם עצמו צ"ל באופן של "עזוב תעזוב עמו" – שמשתף גם את גופו בעבודת ה' של הנשמה "לעשות צדקה ומשפט" [כמ"ש בשני דפ' וירא], וכמו"כ צ"ל בנוגע להשפעה על העולם כולו, שהתכלית היא שזה יהי' באופן של ""פדה בשלום נפשי" (וכמו שכתב אדה"ז בקשר לגאולתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ"). והדרך לזה הוא ע"י שנותן דוגמא פשוטה מהגוף – טובת הרגל (אע"פ שהוא גדול יותר בכמות) לא להתנהג כפי שהוא רוצה אלא לפי רצון השכל שבראש (לפי שהוא גדול יותר באיכות). ובנמשל – כאשר מתבוננים בזה רואים שבאמת זהו טובת הגוף לא למלאות את תאוותו ורצונו אלא להתנהג לפי רצון הנשמה. זה שתובעים ממנו להתאפק מלמלאות תאוותו, אי"ז בשביל "טובה" לאחרים, אלא טובתו האישית! ע"י הסבר זה אפשר בקלות "לעשות בארץ" באופן של "שלום". ואשרי אלו שזכו וזיכו את הרבים! ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024 Synopsis Our Sages taught, “A person is obligated to say, ‘The world was created for me.’” This indicates that just as one’s service with himself requires that “You shall surely help along with him” – getting the body to participate in the soul’s service “to do righteousness and justice” (as it says in sheini of Parashas Vayera), the same applies to one’s service of impacting the whole world. This can be done by way of example from the body: just as it is in the best interest of the foot (which is greater in quantity) not to do what it wants, but to listen to the head (which is greater in quality) – so, too, you can explain to a person that it is in the body’s best interest not to fulfill its own desires, but to follow the desire of the soul. When it is demanded of a person to restrain himself from fulfilling his desires, he’s not doing a “favor” for someone else, but doing something for his own bodily benefit. With this explanation it’s possible easily “to do in the world” in a manner of “peace.” 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024

403

יום ג' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 12, 2024

11:25

התוכן ביאור הבטחת הקב"ה ע"י ירמיהו [לרחל אמנו, בהמשך למ"ש לפנ"ז: "רחל מבכה על בני'. . כי איננו. ."] "יש שכר לפעולתך גו' ושבו בנים לגבולם": "ירמיהו" הנביא, שאמר ריבוי נבואות אודות מרירת הגלות, אומר, שלמרות שנמצאים במצב של גלות שהיא דבר המר ביותר, יש לדעת שבכחם של בנ"י להפוך מצב זה לטוב, וזוהי הכוונה בגלות המרה - להוכיח עי"ז את מעלתן של בנ"י, כי ע"י העבודה ב"עולם המזדעזע" והפיכתו לטוב, מתגלים כחות הנעלמים של בנ"י הנדרשים כדי להפך את חושך הגלות לטוב. והעבודה היא "פעולתך" - פעולה שאינה שליחות ישירה מאת ה' כ"א עבודה שבוחרים בה, ע"ד "כל מעשיך לשם שמים", והיינו, שלא מסתגרים בבית ומתעסקים עם חינוך בני הבית, אלא יוצאים מן הבית כדי לפעול ולהשפיע גם בחוץ. וירמיהו מבטיח ש"יש שכר לפעולתך" - "ושבו בנים מארץ אויב . . ושבו בנים לגבולם". ב' חלקים משיחת ר"ח סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 Synopsis Yirmiyahu Hanavi prophesied Hashem’s promise (to Rochel Imeinu, following the previous verse, “Rachel weeping for her children…for they are not”) that “there is reward for your work…and the children shall return to their own border.” Yirmiyahu, whose name connotes bitterness, and who said many prophecies about the bitterness of exile, says that although we are in exile, which is the most bitter thing possible, one should know that a Jew has the ability to transform it to good. And this is the purpose of the bitter exile – to bring out the deep power of the Jewish people to transform darkness to light. This task is called “your work” – it’s not a direct instruction from Hashem, but something chooses on their own, akin to “all your deeds being for the sake of heaven.” Meaning, one doesn’t confine themself in their own home focusing only on their own self and family, but goes out to impact the world as well. And Yirmiyahu promises that “there is reward for your work” – “and they shall come back from the land of the enemy…and the children shall return to their own border.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Sivan 5746. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 לזכות שמעי'ה אבטליון בן שרה שי'

404

יום ד' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 13, 2024

10:22

התוכן בכל מקום ובכל זמן ישנה התגברות הקליפה בענין מסויים. ובמדינה זו – בזבוז יתר על ענינים חיצוניים של יופי וקישוט הבית, מבלי להתחשב אפי' בהיכולת והאפשריות הכספית, ובלבד שיוכלו להתחרות ולהתעלות על השכן או השכנתה... – לא בנוגע להוצאת בניו לתלמוד תורה או לשלחם לישיבה טובה יותר אלא בנוגע לענינים חיצוניים של מה בכך. בדוגמת המנהג בה"קאָלאָניעס" (המושבות) להתחרות מי יכול לירוק למרחוק יותר..., וזה בא מצד זה שמונחים ב"הנחות העולם". כתוצאה מהנהגה זו בל ימלט שלא יחסר בכל הדרוש להוצאות בעניני קדושה; תיקון הדבר – שה"עקרת הבית" תערוך סדר באופן ניהול הוצאות הבית, לחשב את הדרוש לעניני קדושה, וגם במה שנשאר – לזכור הפתגם שגם מה שמותר – לא צריך. משיחת מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 Synopsis Every time and place has its area in which the kelipah is especially dominant. In this country, it is excessive spending on externalities like home decorations and furniture, out of a desire to outdo the neighbors, even if one can’t afford it and has to borrow money, Not to outdo them in to spending on one’s children’s Torah education or sending them to a better yeshiva, but on trivialities. It brings to mind how in the shul of a Russian farming colony, in order to choose who would be the gabbai, they would have a contest to see who could spit the farthest…Inevitably, this problem will result in a family lacking money for true needs, i.e., matters of holiness. The remedy is for the woman of the house to manage household expenses in an orderly fashion, by calculating what is available and what is needed for matters of holiness – and then, even if money remains, to remember the saying that “what is permissible is unnecessary.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

405

יום ה' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 14, 2024

11:34

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש עה"פ [בפ' בלק] "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" ש"כבר קדמוך זריזותי' דאברהם שנאמר [בפ' וירא] וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": מצד החושך כפול ומכופל של הגלות אפ"ל "הצדקה" להחסרון לפעמים בעניני תומ"צ וכו', כי ה"מלמד זכות" על בנ"י טוען, היות ש"כל ישראל בני מלכים הם", הנה כשלוקחים "בן מלך" ומשליכים אותו בין פחותים אין פלא ש"נטרפה דעתו" ובמילא ה"ה פטור מן המצות! אבל אז נעמד כנגדו "צד השמאל" וטוען, אם כך, איך יש לו דעת כשמגיע לעניני מסחר וכיו"ב... – למה אין לו את הזריזות ד"וישכם אברהם בבוקר" אבל את הזריזות ד"ויקם בלעם בבוקר" יש לו?!..., וע"ז עונים לו שבפועל "כבר קדמוך אברהם", והוא מוריש זריזות זו לכל בניו אחריו, וזריזות זו, אף אם היא בהעלם, מבטלת את (הענינים שיכולים לצאת מ)הזריזות דבלעם! ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024 Synopsis On the verse (in Parashas Balak), “Bilaam got up early in the morning and saddled his she-donkey,” the Midrash says, “You have already been preceded by the alacrity of Avraham, as it says, ‘Avraham got up early in the morning and saddled his donkey.’” In the double and redoubled darkness of the exile, one can justify the fact that he is sometimes deficient in Torah and mitzvos on the basis that “All the Jewish people are sons of kings,” and when you put the prince among lowly people, it is no wonder that he “loses his mind,” in which case he is exempt from mitzvos. But then the opposing side argues that if so, how does he have a head when it comes to doing business etc.…why does he not have the alacrity of “Avraham getting up early in the morning,” but he does have the alacrity of “Bilaam getting up early in the morning?! The response to this argument is that “You have already been preceded by Avraham,” and Avraham bequeaths his alacrity to all his descendants after him. Although it may be concealed, this alacrity nullifies (any potential consequence of) the alacrity of Bilaam. 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024

406

יום ועש"ק פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 15, 2024

9:04

התוכן "ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'" [הפטורת פ' וירא]. ומבאר אדה"ז במאמרו: ד"ואשה" קאי על כאו"א מישראל. "צעקה אל אלישע" – זה הקב"ה. "עבדך אישי מת", פי' אישי הוא אש יו"ד, בחי' יו"ד ונקודת הנפש שהי' בבחי' אהבה כרשפי אש – "מת". ובמילא הנושה, היצה"ר, "בא לקחת את שני ילדיי – אהבה ויראה הנולדים מהמוחין – לו לעבדים". "ויאמר אלי' אלישע מה יש לך בבית, ותאמר אין לי כ"א אסוך שמן" – נקודת היהדות. "ויאמר לה כו' כלים רקים אל תמעיטי", דאף שהכלים היו רקים, כנ"ל, מ"מ צריך למלאותם מנקודת היהדות. ועי"ז "ואת ובניך תחיו בנותר" – החיות שלו תהי' בעבודה מבחי' "ונותר" – סוכ"ע. וההוראה: כאשר יהודי הוא במצב של "מאן דנפל מדרגי' אקרי מת", אל לו ליפול ברוחו, כי הירידה היא צורך עלי'. ומגיעים לזה ע"י "כלים רקים" – ענין התשובה. [מאמר זה קשור עם א' ממאמרי אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שמכינים עתה לדפוס והיתה התקוה שיהיו מוכנים לקראת יום ההולדת שלו בכ' מרחשון, ובפועל הספר עדיין לא מוכן...] חלק מהאמר אור לכ' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 Synopsis On the Haftorah, “A woman of the wives of the disciples of the prophets…” the Alter Rebbe explains in a maamar: The “woman” refers to every Jew. “Elisha” refers to Hashem. “Your servant, my husband (ishi) has died” – refers to the level of eish-yud, where the yud (the inner core of the soul) being expressed in fiery love. But this level “has died,” and therefore the “creditor” – the yetzer hara, “has come to take my two children” – the love and awe, which are born from the the intellect – “for himself as slaves.” “And Elisha said to her…’what do you have in the house?’ And she said…nothing but a jug of oil.’” The oil is the soul’s inner core; Elisha told her to borrow “empty vessels,” and “not a few,” meaning, although the vessels are empty, as above, nevertheless you must fill them from the inner core, and in this way, “You and your sons will live with the remainder” – the service stemming from the level of Sovev Kol Almin. The lesson is that when a Jew has fallen from his previous level – “one who falls from their level is considered dead” – he shouldn’t become discouraged, because the purpose of the fall is to later rise up to an even higher level. And this happens through the “empty vessels” – the service of teshuvah. (There’s a related maamar of the Rebbe Rashab, which is included in the sefer currently being prepared for print; I hoped it would be ready in time for the birthday on 20 Cheshvan, but the sefer hasn’t yet been completed…) Excerpt from maamar (k’ein sichah) of 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

407

יום א' פ' חיי שרה, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 17, 2024

12:18

התוכן א) עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון וגו'" פרש"י: "ע"י בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה". בהוספת רש"י "פרחה נשמתה ממנה" מתרץ שאלת ה"בן חמש" למה נגרמה עי"ז מיתת שרה והרי יודע על מקרים של מיתה ולא נגרמה עי"ז מיתת האם ר"ל?! וע"ז פרש"י שכאן הי' זה באופן של דבר והיפוכו – בתחילה סיפרו לה ש"נזדמן בנה לשחיטה" ומיד לאח"ז – ההיפך – "וכמעט שלא נשחט", וזה הביא שיהי' "פרחה נשמתה" – פריחה הלוך ושוב בנשמתה ולכן "מתה". ב) מבואר בזהר ש"קרית ארבע היא חברון" קאי על הד' יסודות כפי שהם מחוברים יחד וכו', ומכאן התשובה לטוענים שמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת שכל דבר מורכב מד' יסודות, לקח א"ז מספרי אוה"ע – (דנוסף על האיסור לומר כך על מ"ש הרמב"ם ביד החזקה – ) זה מובא בזהר! ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי-שרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024 Synopsis (1) On the verse (in rishon of Parashas Chayei Sarah), “Sarah died in Kiryas Arba, which is Chevron…”, Rashi says: As a result of the news of the Akeidah, that her son had been designated to be slaughtered and was almost slaughtered, her soul flew out of her and she died.” Rashi adds the words “her soul flew out of her” to address the question of the five-year-old beginning to study Scripture: a child knows that many people have died whose mothers didn’t die upon hearing about it Rachmana litzlan, so why did Sarah die upon hearing that Yitzchak had almost been slaughtered? Rashi addresses this by indicating that the issue was the back and forth: first she was told that “her son had been designated for slaughter,” and immediately afterwards she was told that he wasn’t slaughtered. This caused “her soul to fly out of her” – flying back and forth – and therefore “she died.” (2) The Zohar says that “Kiryas Arba, which is Chevron” refers to the four elements as they are combined together etc. This is the answer to those who argue that when the Rambam says in Hilchos Yesodei HaTorah that everything is comprised of four elements, he took it from non-Jewish sources chas v’shalom: (In addition to the fact that you can’t say such a thing about something the Rambam writes in Yad Hachazakah) – it’s obviously not from non-Jewish sources because it is stated in the Zohar. 2 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024

408

יום ב' פ' חיי שרה, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 18, 2024

10:04

התוכן זה לא מספיק להיות "זקן - זה שקנה חכמה" שלומד תורה לעצמו, אלא צ"ל גם הענין (שחז"ל למדו ממ"ש [בשני דפ' חיי שרה] "ואברהם זקן", שאברהם הי') "זקן ויושב בישיבה": למסור שיעורי תורה ברבים, או, אם בינתיים אינו שייך לזה, לדאוג שתהי' "ישיבה" במקומו בה יוכלו ללמוד תורה ברבים. וכמ"ש לאחרונה בענין "תן לי יבנה וחכמי'", שיש להשתדל שבמקום שקיימת ישיבה - שיתוסף בזה בכמות ובאיכות, ובמקום שאין ישיבה - להקים ישיבה! ונחיצות ההשתדלות בזה בתקופה זו במיוחד מובן עפ"י מאחז"ל "אני חומה זו תורה" שתורה מגינה על בנ"י, ומכיון שכל ישראל הם "קומה אחת שלימה", הנה ע"י לימוד התורה שלו בכ"מ שהוא, נפעל עי"ז הגנה על כל בנ"י בכל מקום שהם. ועי"ז זוכים למ"ש בהמשך לזה "וה' ברך את אברהם בכל", עד שזוכים ל"עולמך תראה בחייך" ע"ד מאחז"ל עה"פ בנוגע לאברהם. א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024 Synopsis It’s not enough to be an “elder – this is one who has acquired wisdom” who learns Torah for oneself. Rather, one must emulate Avraham, who was “an elder and would sit in yeshiva,” as our Sages derive from the verse “Avraham was old” (in sheini of Parashas Chayei Sarah). That is, one must give Torah classes for the public, and if one isn’t holding there yet, he must make sure there’s a yeshivah in his city where Torah can be studied publicly. As discussed lately regarding Rabban Yochanan ben Zakai’s request to “Give me Yavneh and its Sages” – one must see to it that wherever there is a yeshivah, it should be expanded in quality and quantity, and wherever there is no yeshiva – one should be established. This is especially important now, as our Sages taught, “I am a wall – this refers to Torah” – Torah protects the Jewish people. Since all Jews are one body, one Jew studying Torah wherever he is brings protection to all Jews everywhere. And in this way, we merit the next part of the verse, “and Hashem had blessed Avraham with everything,” and we merit to “see your world in your lifetime” as the Sages said regarding Avraham. Sichah from farbrengen of Tuesday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024

409

יום ג' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 19, 2024

10:24

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' חיי שרהבנוגע לאליעזר עבד אברהם ש"ויהי הוא טרם כלה לדבר וגו'" כבר נתקיים בקשתו בפועל: לא זו בלבד שאין ליהודי להתפעל מכללות הירידה בגלות, בידעו שכאשר מתפלל להקב"ה הרי הוא נענה תיכף ומיד, אלא יתירה מזו - בהיותו יורשו של אברהם הרי הוא נענה באופן של "טרם כלה לדבר"! וזה שאי"ז באופן של "טרם יקראו ואני אענה", הוא, כי בכדי שלא יהי' באופן של "נהמא דכיסופא" צריכים עכ"פ את ה"אצבע קטנה" שלו - להתחיל את התפלה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 Synopsis Shelishi of Parashas Chayei Sarah states that Eliezer’s request was already fulfilled “before he had finished speaking.” The lesson is that a Jew has no reason to be deterred by the exile, because when he davens to Hashem he is answered not only immediately, but – as a descendent of Avraham Avinu – before he even finishes speaking. And the only reason it’s not the case that “when they have not yet called, I will respond” is so that the fulfillment of one’s needs doesn’t come as “bread of shame”: one must at least put in the minimal effort of his “little finger” – at least beginning to daven. 2 excerpts from sichah Monday night, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 לזכות התמים מנחם מענדל שי' מאצקין לרגל הכנסו לגיל המצוות ביום ח"י מרחשון ה'תשפ"הנדבת הוריו ר' פרץ וחי'ה מושקא שיחיו מאצקין

410

יום ד' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 20, 2024

11:17

התוכן תובעים מכל אחד שמזמן לזמן, ובפרט עכשיו בשעה שיושב בהתוועדות, להתנתק מכל עניניו ולהתקשר לנשיא דורנו! ובנוגע לעניננו: אע"פ שהתוועדות זו קשורה עם מאורע שאירע לפני 120 שנה [בשנת כתר"א] באיזה עיירה ברוסיא, צ"ל "נזכרים"‏ – ‏תובעים ממנו שיתנתק מכל הענינים שמסביבו ולחיות ענין זה מחדש, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה‏ – ‏"ונעשים". ["זאָלסטו פועל זיין ביי זיך אַז איצטער.. ביסטו אַ חסיד פון דעם רבי'ן נשיא דורנו וואָס ער איז ממלא מקומו פון בעל יום ההולדת.. און אַלס אַ חסיד דאַרפסטו ביי זיך פועל זיין אַז דו ווערסט אויס מציאות פאַר זיך!!! .. איצטער ביסטו ניט פב"פ.. דו ביסט מער ניט ווי אַ חסיד פון נשיא דורנו!!.. ער זאָל זיך אָפּרייסן פון זיך און פון דעם גאַנצן אַרום, און זיך אַוועקשטעלן אין אַ מעמד ומצב אַז אָט איז ער און אָט איז דער רבי נ"ע..."]. ובאמת זה צ"ל לא רק בנוגע ליום-ההולדת אלא בכלל, כדאי שמזמן לזמן, ומה טוב‏ – ‏בכל יום ויום, להתבודד לכמה רגעים ולפעול ע"ע שירגיש כמו שהוא עומד עכשיו ליד הר סיני ומקבל את התורה מחדש! ובאופן של "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן..." ["ביז אַז ער הייבט אָן שוויצן בפועל!"]. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024 Synopsis It is demanded of every individual, from time to time, and especially now when sitting at a farbrengen, to disconnect from everything and connect to the nasi of our generation. In this case: even though this farbrengen is in connection with an event that occurred 120 years ago in some Russian town, it must be “remembered” – a person must disconnect from his surrounding and relive it anew, and in such a way that leads to action – “and observed”: as a chasid of the Nasi of our generation, you must bring himself to the feeling that your only identity is that of being a chasid of the Nasi of our generation! And the truth is, this applies not just to a day like this; in general, it is appropriate from time to time – and even better, every day – to spend a few moments alone and bring oneself to the feeling that he is standing now at Har Sinai and receiving the Torah anew! And “Just as there, it was in reverence, fear, and trembling, and sweat, so too here” – to the point that one actually begins to sweat. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024

411

יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ה

Nov 21, 2024

11:00

התוכן לכל יהודי צ"ל הרחבה בענינים גשמיים בטוב הנראה והנגלה (וכמסופר על הצ"צ שכאשר חסיד הביא לו מתנה (רהיט צבוע), אמר לו שהוא לא צריך א"ז, אבל שיתן א"ז לבנו, המהר"ש...), אבל ביחד עם זה – לא בזה צ"ל השיקוע והתענוג. וכמו שחסידים מספרים על הרה"צ ר"י מרוזין, שסדר הנהגתו הי' בהרחבה עד שהי' הולך עם (סוג) נעליים של זהב, אבל בלי סולי'ה... ובמילא הי' מתענה בהליכתו!). לפחות פעם ביום/בשבוע, עליו לההתבודד ולצייר לעצמו הנהגת אבי-זקנו שכל חיותו הי' בעניני תומ"צ, ולפעול כך גם בעצמו לפחות באותם רגעים, וזה ישפיע על הנהגתו במשך היום כולו; אע"פ ש"החושך יכסה ארץ וגו'" וכ"א רואה איך ש"מלכיות מתגרות זו בזו", יודע כל א' שגם בזמן הגלות בעוה"ז הגשמי הנה "מ[בחי'] אין יבוא עזרי" ו"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ו"הנה" הוא לשון שמחה – שעוסק בעבודת ה' מתוך שמחה שפורצת גדר וכו'. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 Synopsis Every Jew must have physical abundance and open and revealed good (like the story of the Tzemach Tzedek – when a chasid brought him a gift of painted furniture, the Tzemach Tzedek said that he doesn’t need it, but that the chasid should give it to his son, the Rebbe Maharash). But at the same time, physical abundance shouldn’t be one’s passion and focus in life. As Chassidim said of the Ruzhiner, he conducted himself opulently, to the point that he wore golden slippers, but without soles – so it hurt when he walked! At least once a day or once a week, one must take time alone to picture the image of his great-grandfather, whose whole vitality in life was Torah and mitzvos, and to bring about the same in his own life, at least during those moments. This will impact his behavior throughout the entire day; although “darkness covers the other etc.,” and everyone sees the “nations provoking one another,” still everyone knows that even during exile in this physical world, “from where will my help come” (from the level of Ayin), and “Behold the Guardian of the Jewish people will neither sleep nor slumber” – “Behold” is an expression of joy – serving Hashem with joy, which breaks through boundaries etc. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

412

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 22, 2024

8:19

התוכן עה"פ בחמישי דפ' חיי שרה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו'" מפרש רש"י: " . . שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצוי' בעיסה וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו". ועפי"ז מרומז כאן ג' המצוות שנשי ישראל במיוחד נצטוו עליהם (כמדובר לאחרונה): א) נרות שבת ויו"ט ב) כשרות האכילה ושתי' ג) טהרת המשפחה ("ענן קשור על האהל" הוא ענין הצניעות וכמ"ש "גן נעול אחותי כלה"). ועפ"י המבואר שרבקה היתה אז בת שלש, מובן שאין לחכות בכ"ז עד לאחרי החתונה וכיו"ב אלא להתחיל בזה כבר מגיל שלש. ועוד: הרי לאחרי הסתלקות שרה הדליק אברהם נש"ק, ובכ"ז, הענין ד"נר דלוק מערב שבת עד ערב שבת" הי' דוקא אצל הנש"ק של ילדה בת שלש!‏ ‏משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 Synopsis On the verse in chamishi of Parashas Chayei Sarah, “And Yitzchak brought her to the tent of Sarah his mother etc.,” Rashi states, “…for as long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos, a blessing was found in the dough, and a cloud was attached to the tent. When she died, these things ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This alludes to the three mivtzoim that apply particularly to women (as we’ve been discussing lately): (1) Shabbos candles; (2) Kashrus; (3) Taharas Hamishpacha (“a cloud attached to the tent” refers to modesty, as it says, “a locked garden is my sister my bride”). At the time, Rivkah was three years old; this indicates that there’s no need to wait until marriage, rather this can begin at age three. Moreover, although after Sarah’s passing, Avraham lit Shabbos candles, nevertheless, the fact that “a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos” happened only as a result of the Shabbos candles lit by Rivkah, a three-year-old girl. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

413

יום ד' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 6, 2024

9:14

התוכן אברהם אבינו הי' "מלך" ואעפ"כ אמר לו הקב"ה [בראשון דפ' לך לך] "לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך". ואע"פ שהדרך גורמת למיעוט פרי' ורבי' ממון ושם, מ"מ הובטח לו "ואעשך לגוי גדול (בנים) ואברכך (בממון) ואגדלה שמך". וההוראה: מי שחושב שמוטב לו לישב בביתו ובעירו במקום של כבוד שאז יוכל לפעול יותר בעניני יהדות משא"כ כאשר ילך בדרך שממעטת בפרי' ורבי' בממון ובשם וכו' – עליו לדעת שדוקא כאשר מקיים את ה"לך לך מארצך וגו'" והולך בשליחות הקב"ה, נעשה עי"ז "ואגדלה שמך" בגו"ר! וכהלימוד מהנהגת הסנהדרין, "חכמים נבונים מופלגים בחכמת התורה", שעבודתם עפ"י תורה התבטאה בזה – לחגור המתנים בחבלים ולחזור בעיירות ישראל ללמד תורה ולשמור ולהציל יהודי מאיסור מיתה [ואם הם לא התנהגו כך וכתוצאה מזה יהי' יהודי שיצטרכו לשפוט משפט מוות הרי הם אשמים בכך ונק' סנהדרין "חובלנית"!], עד לאיסור קל של ד"ס! משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 Synopsis Hashem told him [in Rishon of Parashas Lech Lecha], “Go forth from you land and from your birthplace and from your father’s house, to the land that I will show you” – even though beforehand Avraham was settled and established and respected as a king. And although “traveling diminishes procreation, it diminishes money, and it diminishes one’s name,” nevertheless Hashem promised Avraham that “I will make you into a great nation (children) and I will bless you (with money) and I will aggrandize your name…” The lesson is this: one may think that he can accomplish more for Yiddishkeit by remaining in his current place and position of honor, whereas traveling will diminish him etc. But he should know that it is specifically when “you go forth from your land” etc., on a mission of Hashem, that “your name will be aggrandized” physically and spiritually. As we similarly learn from the Sanhedrin: although the members of the Sanhedrin were “exceptionally wise and understanding in the wisdom of the Torah” – nevertheless their job required them to go out and travel among the Jewish cities, to teach the Jewish people and prevent them from committing any sins, ranging from the most severe (if, because of their failure to educate a Jew properly, he ended up sinning and being sentenced to death, they are at fault, and they are called a “destructive Sanhedrin”) to even a minor Rabbinic requirement. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

414

יום ב' פ' תולדות, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 25, 2024

10:57

התוכן בקשר לדיני שור תם ושור מועד [בשני דפ' משפטים]כותב הרמב"ם:"בהמה שהועדה וחזרה בה מדבר שהועדה בו חזרה לתמותה" ואפי' אם השינוי הוא בדבר הכי קטן וכו': גם מי ש"יצרו תקפו" והתרגל בהנהגה בלתי-רצוי' שע"י "נפש הבהמית" (שור) ונעשה "מועד" ר"ל, יכול לחזור לתמותו ע"י שינוי הכי קל ‏–‏ הרהור תשובה, ואז ה"ה נעלה יותר אפי' מצדיק גמור ("תם" מעיקרא). וא' ממעלות הבעלי-תשובה היא ש"צועקין ונענין מיד", ולכן, בזמננו ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" והעבודה היא של בעלי-תשובה, צריכים לצעוק שרוצים משיח ‏–‏ "במילא מאַכט מען אַ "געוואַלד": היתכן עדיין לא בא?! עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא בא! . . מ'מאָנט תכלית! און דער תכלית איז אַז יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו בעגלא דידן ממש!". ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024 Synopsis Regarding the laws of a shor tam and shor muad [derived from sheini of Parshas Mishpatim], the Rambam writes: “When an animal was classified as muad, and then it changes its conduct, it reverts to its tam status.” This applies even in cases where the change in the animal’s behavior was very minor. Similarly, even one whose yetzer overtakes him, causing him to become a “muad” Rachmana litzlan – he can revert to his “tam” status even with the most minor positive change – even a thought of teshuvah etc. And he then attains a level even higher than that of a comlete tzaddik (i.e., one who remained a “tam” from the outset). One of the advantages of baalei teshuvah is that “They cry out and are answered immediately”; therefore, in our time, when “Because of our sins we have been exiled from our land,” and our service is that of baalei teshuvah, we must cry out for Moshiach and demand: How is it possible that he still has not come?! We demand tachlis – and the tachlis is that Moshiach come and redeem us and lead us upright to our land, in our time literally. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024

415

יום ג' פ' תולדות, כ"ה מרחשון – "דידן נצח", ה'תשפ"ה

Nov 26, 2024

10:27

התוכן החיד"א מביא ממדרש, שג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, היו ביחד 15 שנה, [תקופה בפ' תולדות], שהרי אברהם נסתלק כשיעקב הי' בן 15 שנה. והרי גם ג' אבות החסידות, הבעש"ט המגיד ואדה"ז היו ביחד 15 שנה, שהרי אדה"ז נולד בשנת קה"ת והבעש"ט נסתלק בשנת תק"כ! וזה מ"ש שם שבאותו זמן למדו ביחד (רק) 15 שעה ביום, ה"ז כיון ששאר היום הי' בשביל צרכי הגוף, ואי"ז זמן מתאים ללימוד התורה שצ"ל "באימה ביראה ברתת ובזיעה", אבל פשוט שכל היום, גם בעניניהם הגשמיים, היו בבחי' "מרכבה" לאלקות. וזהו גם מה שחסידות תובעת שצ"ל העבודה גם עם ענינים הגשמיים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 Synopsis The Chida cites the Midrash stating that there were fifteen years when all three Avos were alive at the same time (Avraham passed away when Yaakov was 15 years old). Similarly, there were fifteen years when the three Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe – were alive at the same time. (The Alter Rebbe was born in 5505 (1745), and the Baal Shem Tov passed away in 5520 (1760).) It further says that during that time, the Avos spent (only) 15 hours a day learning Torah together, with the remaining hours of the day designated for their physical needs. (The time used for physical needs wasn’t suitable for Torah study, which must be done “with reverence and fear and trembling and sweat.”) But obviously, they still served as a “chariot” for G-dliness the entire day, even when they were involved in physical matters. Likewise, Chassidus demands that a Jew serve Hashem with his physical matters as well. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

416

יום ד' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 27, 2024

11:10

התוכן זה עצמו שבנ"י נמצאים בגלות ובמעמד ומצב ד"אתם המעט מכל העמים" – צריך לפעול בהם רגש של תוקף וגאון, וכאשר למרות כל הקשיים והנסיונות, עומדים בתוקף ומתנהגים עפ"י התורה בחיי היום-יומיים, וזה ניכר עליהם גם כשהולכים ברחוב – זוכים עי"ז לכבוד והערצה בעיני העמים, והעיקר – להוספה בברכות ה'; הוראה מסיום שיעור תהלים היומי "תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי": "שה" קאי על בנ"י, וכמ"ש "שה פזורה ישראל". כאשר יהודי עושה "חשבון" משנה החולפת ומגיע למסקנא ש"תעה" לרגע אחד מדרך התורה (כתוצאה מזה גופא שנמצאים בגלות, "שה פזורה ישראל") – אין לו ליפול ברוחו, כי בודאי שהקב"ה, בהיותו "רועה נאמן", "בקש עבדך" – יבקש ויחפש את ה"שה" עד שיחזירנה למקומה! כי האמת היא שגם אז "מצותיך לא שכחתי" (ומה שלא קיים מצוה מסויימת כדרוש הוא רק מפני ש"תעה" וחשב שאינו יכול). וזה מתבטא בזה ש"אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", כבהתחלת השיעור: שאפי' כאשר אינו עוסק בתורה – שיחתו היא ע"ד יוקר מעלת התורה. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה - לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024 Synopsis The very fact that the Jewish people are in exile and “the least numerous of all the peoples” must evoke in them a feeling of strength and pride, in that despite all the difficulties and challenges, they stand strong and conduct themselves according the Torah in their daily lives, and in a way that is recognizable even when they walk in the street.This brings them respect and honor in the eyes of the nations, and most importantly – it brings increased blessings from Hashem. The end of today’s daily Tehillim states, “I went astray like a lost lamb; seek Your servant, for I did not forget Your commandments.” The lamb refers to the Jewish people, “a scattered lamb is the Jewish people.” When a Jew makes an accounting of the outgoing year, and reaches the conclusion that he strayed momentarily from the path of Torah (as a result of being in exile, “scattered”) – he should not feel dejected, because it is certain thatHashem, the “Faithful Shepherd” is “seeking His servant” – looking and searching for the lamb to return it to its place. And the truth is that even when a Jew strays, “I did not forget Your commandments” (the fact that he didn’t keep a certain mitzvah properly is only because he strayed and thought he didn’t have the ability to do it). This is expressed in the fact that “I love Your Torah! All day it is my conversation, as it says at the beginning of today’s Tehillim: even when one isn’t engaged in Torah – his conversation is about the Torah’s preciousness. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to Nshei Ubnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024

417

יום ה' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 28, 2024

10:52

התוכן ביום כ"ז מר-חשון נצטווה נח "צא מן התיבה וגו'" [כמ"ש ברביעי דפ' נח]. ולכאורה הרי ידוע שהענין ד"תיבת נח" קאי על "תיבות התורה והתפילה", ושהמצב ב"תיבת נח" הי' ע"ד ימות המשיח ש"וגר זאב עם כבש" וכו', וא"כ למה צווהו הקב"ה "צא מן התיבה"?! והביאור‏ – ‏"נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים", וזה נעשה דוקא ע"י העבודה בענינים הארציים שמחוץ ל"תיבה". ולכן: התחלת העבודה צ"ל ב"בא אל התיבה"‏ – ‏תיבות התפילה, ואח"כ "מביהכנ"ס לביהמ"ד"‏ – ‏תיבות התורה, אבל לאח"ז, ועם ה"נתינת-כח" מזה, צ"ל העבודה של "הנהג בהם מנהג דרך ארץ": לעשות מענינים הארציים‏ – ‏"דרך ארץ", ע"י ש"ושמרו דרך הוי'". ולכן צ"ל "הנהג בהם וכו'"‏ – ‏שהיהודי יהי' המנהיג של העולם ולא להיפך ח"ו. וזוהי ההוראה מיום כ"ז מר-חשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 Synopsis On 27 Marcheshvan Noach was commanded to “Leave the Teivah etc.” (as it says in revi’i of Parashas Noach). Seemingly, being that Noach’s Teivah represents the words (“teivos”) of Torah and Tefillah, and the state in the Teivah was a taste of the days of Moshiach when “the wolf will live with the lamb” etc.; why was Noach commanded to leave the Teivah? The answer is that “the Holy One, blessed be He, desired to have a dwelling place for Him in the lower realms,” which is accomplished specifically by a Jew’s service with the physical reality outside the Teivah. Therefore, while the first step of one’s service is to “enter the Teivah” – the words of Tefillah, and then “from the synagogue to the study hall” – the words of Torah – but afterwards, once he has been empowered by the words of Torah and Tefillah, he must “conduct himself with them according to the way of the world”: to infuse “the world” with “the way of the world” – by “keeping the way of Hashem.” Therefore, one must “conduct himself with them etc.” – a Jew must be a leader of the world, and not the reverse, chas v’shalom. This is the lesson from 27 Marcheshvan. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

418

יום ועש"ק פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 29, 2024

8:49

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! אלא שבזה מרומז גודל מעלתם של בנ"י: "תולדות" מורה על כללות שליחות בנ"י לעולם להוליד "תולדות" ‏–‏ "תולדותיהם של צדיקים ‏–‏ "ועמך כולם צדיקים" ‏–‏ מעשים טובים", ולפני קיום שליחותו מקדים הקב"ה ונותן לו "נח נח" ‏–‏ "נייחא בעליונים (עניני הנשמה) ונייחא בתחתונים (עניני הגוף)! ב) מעלת הגוף של יהודי ביחס לנשמתו, שדוקא בו, שהוא יש הגשמי, ניכר שמתהווה מעצומ"ה ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין וכו'", ונמצא דגופו של יהודי הוא למע' מכל סדר ההשתלשלות! ועוד. משיחת אור לכ"ח מרחשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 Synopsis A Jew should not wonder how he can have an effect on the entire world – because the conduct of all the countries in the world is determined on Rosh Hashana, as we say on Rosh Hashana, “Concerning countries, [judgment] is pronounced on [this day],” in accordance with the degree of feeling with which the Jewish people say U’nesaneh Tokef, and after that they accept His kingship during Keser, and they say that “He is our G-d . . . He will save us and He will redeem us . . . I am Hashem your G-d!” The fact that during the exile the Jewish people require the help of the non-Jewish nations is only because Hashem wants it to be that way; a Jew should not feel down because of it, and certainly he shouldn’t be embarrassed of his Yiddishkeit or sacrifice any part of Yiddishkeit G-d forbid, but to the contrary – one should be proud of it! And we should show the world that “There is one nation,” that even in exile, “their laws differ from [those] of every nation,” just like Mordechai who “neither kneeled nor prostrated himself!” This must be expressed in every detail of daily life, and we must educate our children in this fashion. This is the only way in which the non-Jews will respect the Jewish people, and they will be happy that they have the privilege to help them. Excerpt from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5743 – to women and girls. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

419

יום א' פ' ויצא, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 1, 2024

9:59

התוכן "ראש חודש", חידוש הלבנה לאחרי וע"י מיעוטה שקודם לכן, מורה על מעלת ענין העבודה, ובלשון חז"ל "לכי ומעטי עצמך", שע"י עבודת הלבנה במיעוט עצמה נעשה בה "לכי"‏ – ‏עלי' לדרגא נעלית יותר. ועד"ז ע"י ה"יפקד מושבך"‏ – ‏מלשון חסרון ומיעוט, נעשה ה"ונפקדת" (מלשון זכרון). ועד"ז ע"י ירידת הנשמה למטה ה"ה מתעלית לבחי' "מהלך". וזהו גם ענינו של "כסלו" שמורכב מב' חלקים‏ – ‏"כס" "לו": ע"י "כס" מלשון כיסוי והעלם, באים לשלימות הגילוי‏ – ‏"לו" 1) ו' פעמים ו' (כ"א מהשש מדות כפי שכלולה משש) בגימ' ל"ו 2) "אלה" (גילוי)‏ – ‏בגימ' ל"ו; בחודש כסלו כו"כ ימים מיוחדים: ט', י', י"ט כסלו, ימי החנוכה, שנמשכים גם לתוך חודש טבת‏ – ‏"ירח שהגוף נהנה מן הגוף", כל בנ"י קוראים חודש זה "חודש הגאולה". ועוד. ב' חלקים משיחת אור לר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 Synopsis Rosh Chodesh, when the moon is renewed after previously being diminished, signifies the quality of Divine service, in the words of our Sages, [Hashem told the moon to], “Go and diminish yourself”: the moon’s service diminishing itself enables it to “go” – to reach a higher level. Similarly, through “your seat being empty (yipaked)”, you are “remembered” (“v’nifkadeta”). And similarly, as a result of the soul’s descent below, it is later elevated to become a mehalech. This is also the significance of the month of Kislev, whose name is comprised of “kes” and “36”: as a result of kes, which means covered and hidden, we reach the ultimate revelation, represented by the number 36, which is 6 times 6 (each of the six attributes comprised of all six). Moreover, 36 is the gematria of the word Eileh(“These”), which connotes revelation. The month of Kislev is full of special days: 9 Kislev, 10 Kislev, 19 Kislev, the days of Chanukah, which also extend into Teves – “the month when the body takes pleasure in another body,” and the entire Jewish people call this month “the month of redemption.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Kislev, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 לע"נ ר' יהודה בן משה יעקב ע"ה ביסטאן ליום היארצייט שלו אדר"ח כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

420

יום ב' פ' ויצא, יום הבהיר בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 2, 2024

10:02

התוכן פתיחה בברכת "א גוט חודש"; חודש כסלו הוא חודש חסידי, כמובן אפי' לילד שנתחנך בבית חסידי ‏–‏ בו יום הסתלקות של הרב המגיד, חג הגאולה י"ט כסלו, חנוכה הקשור עם נס השמן הקשור עם "פנימיות התורה" וכו'. הוראה למעשה בפועל ‏–‏ להוסיף בלימוד פנימיות התורה בכל ימי חודש כסלו, וכדאי שזה יכלול גם "אַ וואָרט" מתורתם של שלשה אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדה"ז, ומי שיש ביכלתו ‏–‏ ילמוד גם מתורתם של שאר הנשיאים, ותבוא עליו ברכה כשימסור לחבירו ויעוררו על הוספה זו, ולעשות כן בכל מקום ששומעים, או שימסרו, דברים אלו! ב' חלקים משיחת יום ד' פ' תולדות, אור לראש חודש כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 Synopsis Kislev is a Chassidishe month, as understood even to a child raised in a Chassidishe home; it contains the passing of the Maggid, the holiday of redemption 19 Kislev, Chanukah which is associated with the miracle of the oil,which is associated with the inner dimension of Torah etc. The practical lesson is to increase in studying the inner dimension of Torah throughout the month, and it is worthwhile to include something from each of the three Avos of Chassidus: the Baal Shem Tov, the Magid, and the Alter Rebbe, and whoever is able, should also learn something from the other Nesi’im as well. And one should inspire his friend to do the same. 2 excerpts from sichah of Wednesday, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות * לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

421

יום ג' פ' ויצא, ב' כסלו – דידן נצח, ה'תשפ"ה

Dec 3, 2024

10:18

התוכן עה"פ [א' דפ' ויצא] "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" פרש"י: "קיפל ה' כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו". השאלה בפסוק היא (לכאו') שממ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי'" משמע ששכב על כל א"י, ולכן צ"ל ש"קיפל ה' כל א"י תחתיו". ומשמעות ההבטחה היא, כמ"ש במפרשים, שכל הארץ תהא נוחה ליכבש לבניו כד' אמות (שטח שגוף אדם תופס). וצ"ל: 1) לפי"ז – חסר מפרש"י העיקר – הסיום "כד' אמות"? 2) רש"י אינו מעתיק מהפסוק המילה "הארץ", ומזה, שההכרח לפירושו הוא רק מהמלים "שוכב עלי'" שמעתיק. 3) מדוע גם עה"פ בפ' לך לך "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו'" לא מתרץ רש"י (כבזהר שם) איך שייך שאברהם יראה את "כל הארץ" (ת' על ת' פרסה)? 4) הלשון בגמ' הוא "מלמד שקיפל . . שתהא נוחה ליכבש לבניו", שהנס פעל "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו", אבל רש"י כותב "רמז לו שתהא נוחה וכו'", שהנס הגדול הזה לא פעל כלום ורק בא רק לרמז לו שכך יהי'?! [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024 Synopsis On the verse (in rishon of Parashas Vayetzei), “the land that you are lying upon I will give to you,” Rashi says: “The Holy One, blessed be He, folded the entire Eretz Yisrael under him. He hinted to him that it would be easy for his descendants to conquer it.” Seemingly, the difficulty in the verse is that it says, “the land that you are lying upon,” which implies that he was lying on the entire Eretz Yisrael, and therefore Rashi explains that the entire Eretz Yisrael was folded under him. As the commentaries on Rashi explain, the implication is that the entire Eretz Yisrael would be as easy for Yaakov’s descendants to conquer as an area of four cubits (the area taken up by a human body). However: (1) Based on this, the main point is missing from Rashi: Rashi only says it will be “easy to conquer,” without specifying that it will be “as easy as four cubits.” (2) In his heading to this comment, Rashi quotes only the words “lying upon,” but not “the land.” This indicates that Rashi’s explanation is derived not from “the land” but only from the words “lying upon.” (3) An earlier verse about Avraham states, “For the entire land that you see I will give to you etc.” Why doesn’t Rashi similarly address there (as the Zohar does) how it was possible for Avraham to see “the entire land” from one place? (4) The Gemara says, “This teaches that He folded…so that it would be easy for his descendants to conquer,” meaning the miraculous folding of the land caused it to be easy for them. But Rashi here says only that, “He hinted to him that it would be easy,” meaning this whole tremendous miracle didn’t actually effect anything, but only hinted to him what was going to happen? [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024

422

יום ד' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 4, 2024

11:04

התוכן [המשך] והביאור: מ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" עצמו לא מחייב לפרש ששכב על כל "הארץ", כי אפשר לפרש ששכב רק על חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר, וכן מ"ש "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" אפשר לפרש שראה בפועל רק חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר (ונוסף לזה ששם, בהמשך למ"ש לפנ"ז "שא נא עיניך וראה", אפשר לפרש שה' אמר לאברהם לעלות על הר גבוה שמשם אכן יוכל לראות את כל הארץ). השאלה בפסוק כאן היא מדוע כ' "שוכב עלי'" בכלל ולא "הארץ הזאת"? ובפרט – שענין ה"שכיבה" הוא היפך ענין הכיבוש?! ויתירה מזו: אברהם גופא הצטווה אח"כ "קום התהלך בארץ וגו'" ורק בזה הפגין בעלות. וע"ז מתרץ רש"י שה' עשה הנס של "שוכב עלי'" – על כל הארץ – כדי לרמז לו שכיבוש כל הארץ ע"י בניו תהי' להם נוח וקל בלי שום טירחא כמו "שכיבה"! (וזוהי ההוספה בהבטחה זו על של אברהם שהיתה קשורה עדיין באיזו טירחא של "קום התהלך בארץ וגו'"). [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 Synopsis [Continued.] The answer is: The expression, “the land that you are lying upon I will give to you” doesn’t necessarily imply that he was lying on the entire land, because you can explain that it merely indicates which land it means. Similarly, in the verse, “For the entire land that you see I will give to you etc.,” you can explain that this expression merely indicates which land. (Additionally, before that verse, it says, “Raise your eyes and see,” which could mean that Avraham was told to climb up a mountain from where he could in fact see the entire land). The question in this verse, then, is why does it say, “[the land that] you are lying upon” at all: why didn’t it simply say, “this land”? Especially considering that “lying down” connotes the opposite of conquering? Rashi addresses this by explaining that the miracle here was expressed specifically in the fact that he was “lying upon it” – upon the entire land – hinting to him that his descendants’ conquest of the land would be as easy and effortless as lying down. This is the advantage of the promise to Yaakov over the promise to Avraham who, to demonstrate his ownership of the land, had to put in effort, “Rise, walk in the land, along its length and breadth etc.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

423

יום ה' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 5, 2024

11:40

התוכן [המשך] וההוראה הנפלאה: לכיבוש א"י לא צריכים שום דבר רק ההתעקשות של "שוכב עלי'"! וכאשר אינם-יהודים באים וטוענים וכו' – לא צריכים מלחמות או להתווכח וכו' אלא להודיע שרוצים "לשכב" ו"לנוח" עלי' – על כל ת' על ת' פרסא של א"י ששוכב תחת כל יהודי כבן יעקב אבינו! זה שצריכים כלי-נשק וכו' ה"ז מכיון שבפועל נמצאים בגלות ויש דין מיוחד בהל' שבת שלא לפתוח הארץ לפניהם וכו', אבל בנוגע לדיון על עצם א"י, הנה אפי' "שעל א'" בהיותו חלק מהארץ עליו שכב יעקב ה"ז שייך ליהודי! ועליו רק להכריז ולהתעקש להיות "שוכב עלי'" – על כל א"י! ועי"ז פועלים שהארץ "תהא נוחה ליכבש" בפועל. ולפי"ז נמצא שמ"ש רש"י שהנס הי' "רמז לו שתהא הארץ נוחה ליכבש וכו'" הוא שלא בערך יותר ממ"ש הגמ': לפי הגמ' הנס פעל רק "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו" אם וכאשר ירצו ויעשו פעולתם בזה, אבל לפרש"י רמז הנסשכיבוש הארץ "תהא נוחה ליכבש לבניו" כ"שכיבה" בעלמא, והי' בזה גם הבשורה טובה שכן (ירצו ו)יהי' בפועל [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024 Synopsis The remarkable lesson from this miracle is that conquering Eretz Yisrael requires nothing more than insisting on “lying upon it”! When non-Jews come with claims etc., there’s no need to fight them or argue, but to simply declare that you desire “to lie down” and “rest” upon it – over the entire four hundred parsah by four hundred of Eretz Yisrael, which lies beneath every single Jew, as a descendant of Yaakov Avinu. The fact that weapons and the like are needed is because, practically speaking, we are in exile, and there is a separate law in Hilchos Shabbos not to “open the land to them,” etc. But regarding Eretz Yisrael itself, every single step of it is part of the land that Yaakov was “lying upon,” and it belongs to the Jewish people. The Jewish people must only declare and insist on “lying upon it” – upon the entire Eretz Yisrael. In this way, it will be “easy to conquer” in a practical sense. Thus, when Rashi says that the miracle of folding the land under Yaakov was a hint to him that the land would be easy to conquer, he is talking about an incomparably greater miracle than the Gemara, which states only that the miracle occurred “so that the land would be easy for his descendants to conquer for,” meaning if and when they decide to conquer it and take action toward that goal. But according to Rashi, the miracle hinted to Yaakov that (1) they will in fact desire to conquer it, and (2) when they do so, it will be as “easy for his descendants to conquer it” as simply as “lying upon it.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024

424

יום ועש"ק פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 6, 2024

9:55

התוכן [המשך] כאשר בנ"י רק מכריזים בתוקף שברצונם "לישכב" עלי' – על כל ת' על ת' פרסה של א"י – "ושכבתם ואין מחריד", שלזה צריכים "ונתתי שלום בארץ" – באים הגויים וצועקים שרצונם בשלום, ומהר! שהרי אז ישנה הבטחת ה' ש"תהא הארץ נוחה ליכבש" כד' אמות בלבד ש"שוכב עלי'" (שבהם מתפשט בחי' היחידה שבנפש של יהודי). ורק צריכים ללמוד ממ"ש בפ' השבוע שגם כאשר יהודי ישן (אבל) כיהודי – נעשים הד' אמות שלו – א"י, וה' "מקפל" תחתיו את כל א"י ונעשה עליו בעה"ב, ומביא שלום גם לבניו וכו'! ויה"ר שכבר לא יצטרכו לדבר ע"ד זה, ואחרי שבנ"י, בראותם שהגויים "סירבו לקחת", התפכחו ומסרבים לוותר יותר – שיתפסו שכל הסברא לוותר היתה טעות לכתחילה ולהודות בטעותם, והעיקר לעמוד בתוקף במעשה להיות "שוכב עלי'" על כל א"י! ואז יראו קיום ההבטחה ש"הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה ולזרעך וגו'" עד "והשיבותיך אל האדמה" בפשטות במהרה בימינו ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 Synopsis When the Jewish people firmly declare their desire to “lie upon it” – upon the entire 400 parsa by 400 parsa of Eretz Yisrael – “You will lie down and none will frighten you,” which requires that Hashem “grant peace in the land” – then the nations come crying out that they want peace, and quickly. Because then we have Hashem’s promise that “it will be easy to conquer” like four amos (the seat of the yechidah of the soul). We need only learn from this week’s parshah: even when a Jew sleeps (but as a Jew) – his four amos become Eretz Yisrael, and Hashem “folds” the entire Eretz Yisrael under him, making him owner of it, and bringing peace for his children as well. May it be Hashem’s will that we no longer need to discuss these issues, and that the Jews, having seen that the nations refuse to accept, and having come to their sensing and refusing to make any further concessions, realize that the entire notion of concessions was a mistake, and admit their mistake. And the main thing is to act firmly by “lying upon” the entire Eretz Yisrael. Then we will see the fulfillment of the promise, “The land that you are lying upon, I will give to you and to your descendants,” until “I will bring you back to the land” in the literal sense, speedily in our days. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 לזכות ר' זלמן מנחם מענדל בן בת שבע שי' פייגענסאהן ליום ההולדת שלו השישים – ה' כסלו ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

425

יום א' פ' וישלח, ז' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 8, 2024

10:57

התוכן ההוראה ממ"ש בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו .. כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי וגו'", וכפרש"י: "גרתי בגימט' תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'": ידוע שעשו הי' ישראל מומר, ומכאן רואים שהדרך לקרב יהודי עוד יותר ליהדות אינו כדעת הטועים ע"י שמוותרים ומתפשרים על כמה ענינים ועי"ז ימצאו חן בעיניו וכו', אלא להיפך – הוא מכריז ומודיע לו ש"תרי"ג מצוות שמרתי"! – הוא חלק מעם ישראל שכ"א מהם ירש את כל התרי"ג מצוות, בלי פשרות. ודוקא עי"ז, כאשר ההוא רואה שהוא אומר לו את כל האמת ואינו עושה "פשרות", הוא ישא חן בעיניו ויסמוך עליו וכו'. ודוקא בדרך זה מצליחים! משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024 Synopsis On the words “Yaakov sent angels ahead of him…Thus you shall say to my master, Esav…I have been sojourning with Lavan…”, Rashi says: “‘I have been sojourning’ (גרתי) has the numerical value of 613 (תרי"ג), indicating: I sojourned with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos etc.” Esav was considered an apostate Jew; from this, we see that the way to bring a Jew closer to Yiddishkeit is not, as some mistakenly think, by compromising on Yiddishkeit to try and find favor in his eyes, etc., but just the opposite: one should declare and make clear to him that “I have kept the 613 mitzvos!” – he is part of the Jewish people, each of whom has inherited all 613 mitzvos, without compromise. And specifically in this way, when the other Jew sees that he is being told the whole truth without compromise, he will trust him and listen to him etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024

426

יום ב' פ' וישלח, ח' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 9, 2024

11:01

התוכן אע"פ ש"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", ואין מעמד ומצב טוב יותר מלימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט אם גם משפיע על הסביבה שיהי' "תרי"ג מצוות שמרתי", ולכאו' נתקיים אצלו ה"אני נבראתי לשמש את קוני" – ישנו ציווי והוראה בתורה שעליו לדעת שכ"ז אינו אלא "גרתי", ענין של "גירות", ואין זה מקומו! מקומו הוא באה"ק כפשוטה! וכל המצוות שמקיימים בזמן הגלות הן רק "ציונים" ו"סימנים" למצוות דלעתיד לבוא ד"ושם נעשה לפניך כמצות רצונך", ועד"ז בנוגע לתורה, שאע"פ שהתורה היא "חמדה גנוזה", ו"כל הקורא ושונה בתורה – עכשיו – הקב"ה קורא ושונה כנגדו" – ה"ה "הבל" לגבי תורתו של משיח, ועליו לשאוף ולעשות כל התלוי בו להביאו בפועל! אלא שאסור ליפול ח"ו ביאוש ובעצבות מפני אריכות הגלות, כי צ"ל "עבדו את ה' בשמחה", ועבודת ה', שכוללת הציווי ד"בכל דרכיך דעהו", ה"ה 24 שעות ביום! משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024 Synopsis One might think that if “I have been sojourning with Lavan and I kept the 613 mitzvos” he has already fulfilled his Divine purpose, “to serve my Maker,” because there is nothing greater than learning Torah and doing mitzvos. Nevertheless the Torah commands and teaches thatone must know that all of this is merely “sojourning” – it’s only a “temporary residence,” not his true place. A Jew’s true place is in the Holy Land, in the literal sense. All the mitzvos observed during the exile are only “markers” and “signs” of the mitzvos as they will be performed in the future era, when “there we will do according to the command of Your will.” It is similar regarding Torah: although the Torah is a “hidden treasure,” and “whoever reads and studies Torah, the Holy One, blessed be He, reads and studies opposite him” even now – nevertheless it is merely “breath” compared to the Torah of Moshiach, and one must yearn and do everything in his power to bring about that time. But one must not chas v’shalom fall into despair or sadness due to the length of the exile, for one must “serve Hashem with joy,” and Divine service, including the obligation to “Know Him in all your ways” applies 24 hours a day. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5741. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024

427

יום ג' פ' וישלח, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 10, 2024

9:19

התוכן מהענינים המיוחדים שמצינו אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" ‏–‏ יום ההולדת ויום ההילולא שלו הם באותו יום בחודש ‏–‏ ט' כסלו, וכמו שהי' אצל משה רבינו (וצ"ב למה לא מצינו כך גם בשאר הצדיקים). וכיון ש"הנשיא הוא הכל" מובן שענין זה נמשך לכל ההולכים באורחותיו. יום ההילולא שלו, שאז כל "עבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי . . ופועל ישועות בקרב הארץ", מהווה נתינת-כח שההחלטות טובות שמקבלים ביום זה יבואו לידי מעשה בפועל. ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024 Synopsis One of the unique aspects we find regarding the Mitteler Rebbe is the concept that his birthday and yahrzeit are both on the same day, 9 Kislev – “The Holy One, blessed be He, completes the years of the righteous from day to day” – similar to Moshe Rabbeinu. (Further examination is required as to why we don’t find this with other tzaddikim.) Being that “the Nasi is everything”, it is understood that this quality extends to all who follow in his ways. His yahrzeit, when all the “service he worked throughout his entire life…is revealed and shines openly…and works salvations in the midst of the earth,” empowers us to bring the positive resolutions made on this day to fruition. 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024

428

יום ועש"ק פ' נח, ה' מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 16, 2026

7:08

התוכן עה"פ "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" מבאר בזה אדה"ז [ראה תו"א פ' נח], עפמ"ש במדרש, שהקב"ה מבטיח ו"הקב"ה עוזרו" שה"מים רבים", שקאי על עניני עוה"ז "מים הזידונים", לא יוכלו לכבות את ה"אהבה" המסותרת בלב כאו"א ישראל שיש לו בירושה מאברהם אבינו! שענינו הי' לפרסם אלקות בעולם ועד"ז צוה "את בניו ואת ביתו אחריו". ומצד השני, ה"מים רבים" של קדושה, ה"אהבה רבה" להקב"ה, כן מכבים ושוטפים את ה"אהבה" של קליפה, האהבות והתשוקה לעניני עוה"ז. וזה הי' ענין ה"מבול" ששטף את ה"ומלאה הארץ חמס" ע"ד מקוה טהרה וכו'. משיחת י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026 Synopsis On the verse, “Many waters cannot extinguish the love, and rivers cannot wash it away,” the Alter Rebbe explains (see Torah Or, Parashas Noach), based on the Midrash, that Hashem promises (“Hashem helps him”) that the “many waters,” referring to worldly matters (which can become “wicked waters”) cannot extinguish the hidden love in the heart of every Jew, which he possesses as an inheritance from Avraham Avinu, whose publicized G-dliness throughout the world and similarly “commanded his children and his household after him.” On the other hand, the “many waters” of holiness (the “great love” for Hashem) do extinguish and wash away the love of kelipah – the loves and desires for worldly matters. This was the purpose of the Mabul, which cleansed the world (which had been “filled with robbery”) like a purifying mikveh etc. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2026 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

429

יום א' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 18, 2026

8:35

התוכן ההוראה [הנ"ל בהתוועדות] שיש להוסיף בענין דאהבת ואחדות ישראל נוגע במיוחד לאחרי חודש תשרי. כי בחודש תשרי ה"מרובה במועדות" ישנם ריבוי הזדמנויות שבהם נפגשים רבים מישראל בביהכנ"ס וכיו"ב, אבל לאחרי חודש תשרי, כאשר כאו"א חוזר למקומו ולעסקיו, יש צורך לעורר במיוחד להמשיך גם אז ו"לחיות" עם אווירת האחדות והשמחה דחודש תשרי. איתא בש"ך, שגם בימינו אלו כשכותבים בשטרות "אחר הרגל" פירושו ז' מרחשון! היינו, שגם בזמן הגלות נמשך ה"רגל" עד ו' מרחשון, וא"כ עד ו' מרחשון אין חידוש שעדיין נמשכת אווירת האחדות דחודש תשרי, ואין צורך עדיין "להזכר" על זה – זה "מונח" לנגד עיניו..., החידוש הוא, שגם "אחר הרגל", ז' מרחשון, יודעים שאי"ז באופן שעוזבים את הרגל אלא אדרבה, באים בהמשך ל"רגל", וניכר שזה "אחר הרגל" דשמחת תורה, וממשיכים באווירת האחדות והשמחה ובתומ"צ בימים שלאח"ז. משיחת אור ליום ג' פ' לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2026 Synopsis This lesson, that one must increase in Ahavas Yisroel and Jewish unity, is particularly relevant after the month of Tishrei. Because during Tishrei (which is “abundant in festivals”) Jews constantly meet each in other in shul etc., but after Tishrei, when everyone returns home to their own affairs, there is a particular need to inspire people to continue live with the atmosphere of unity and joy of the month of Tishrei. The Shach states that even nowadays, when one writes “after the festival” in a legal document, it means 7 Cheshvan. Meaning: Even during the time of exile, the festival continues through 6 Cheshvan. So until 6 Cheshvan there is nothing novel about the fact that the atmosphere of unity and joy of the month of Tishrei continues, and it is not necessary to remind oneself of that feeling, because it is still before his eyes. The novelty is that even “after the festival,” on 7 Cheshvan, one knows that he is not leaving the festival behind. On the contrary, he continues to live throughout the rest of the year in a way that is “after the festival” – with the atmosphere and under the influence of the joy and unity of Sicmhas Torah. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2026 לזכות אלעזר מאיר הלוי בן זהבה שי' פיש ליום ההולדת שלו ה' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת שמחה בנימין הלוי וחיה מושקא שיחיו פיש

430

יום ה' פ' לך לך, י"א מרחשון, ה'תשפ"ז

Oct 22, 2026

12:16

התוכן [המשך] יש להנהיג בכל בתי-הספר בתחילת היום, עכ"פ רגע אחד, להחדרת האמונה בבורא העולם בנוסח השוה לכל נפש, ועכ"פ "רגע של שתיקה" – רגע של התבוננות ותפלה ב"דממה" לבורא עולם ומנהיגו; חבל על כל יום שעובר ללא תיקון הדרוש; כמה שידברו בענין זה אי"ז מספיק בהתחשב עם רצינות הדבר; כל השקו"ט והפלפול אם ענין זה הוא בהתאם ל"חוקת-היסוד" אינו רלוונטי, כי ב"חוקת-היסוד" עצמה נאמר ש"חוקה" זו נקבעה על ידי האומה לטובתה של האומה, ואם טובתה של האומה בהוה היא שונה ממה שהי' לפני 200 שנה – יש להתנהג בהתאם לזה: ה"סטטיסטיקה" מראה שאחוז ההנהגה היפך הדרך הישרה אצל אלו שנתחנכו בבתי ספר שבהם לא מזכירים שמו של בורא העולם – הוא שלא בערך כלל בהשוואה לאלו שנתחנכו בבתי ספר פרטיים שבהם ישנו חופש הדת. ולכן, בהכרח לשנות המצב הקיים ולקבוע בחוק שבכל בתי ספר הממשלתיים יזכירו אודות מציאותו של בורא העולם, "עין רואה ואוזן שומעת"! משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2026 Synopsis (Continued.) At the beginning of the school day, at least a moment should be devoted to instilling faith in the Creator of the world, in words equally appropriate for everyone, and at the very least a moment of silence and silent prayr to contemplate the Creator and Ruler of the world. Every day that passes without this necessary correction being made is a pity, and no matter how much is said about the matter, it is not enough due to how serious it is. And the whole discussion as to whether this is consistent with the Constitution is irrelevant: The Constitution itself states that it was established by the people for the benefit of the people, and if the benefit of the people in the present is different from what it was 200 years ago, things must be changed accordingly. The statistics show that the percentage of people educated in schools where G-d is not allowed to be mentioned who do not follow the proper path is beyond any comparison to that among those educated in private schools where they are allowed to learn about religion. It is therefore imperative to change the current situation and establish by law that in every public school the existence of the Creator of the world should be mentioned – “an eye that sees and ear that hears”! Excerpt from sichah of 10 Shevat 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2026 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

431

יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב‏ – ‏יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ו

Jul 19, 2026

10:32

התוכן ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים של צדיקים, ו"עמך כולם צדיקים", הם מצד דביקותם בהקב"ה, וכמ"ש [בראשון דפ' ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא נצחי למע' משינויים, לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה, "עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זהו שינוי החוזר לברייתו ואינו שינוי בעצם. משא"כ רשעים, אינם-יהודים, ניתנו להם חיים לכתחילה רק למשך זמן קבוע, ומצד זה, לא רק שלאח"ז מתבטלים החיים לגמרי אלא גם החיים עצמם אינם אמיתיים (ע"ד נהרות המכזבין וכו'). ואע"פ שעל שניהם, יהודים ואינם-יהודים, חלה הגזירה ד"אל עפר תשוב", הנה כ"ז הוא מצד הצורך בענין הבחירה, ובמילא זהו רק בנוגע לירידה בעוה"ז הגשמי ששם ישנה העבודה דקיום המצוות וכו', אבל בג"ע ששם לא שייך ענין הבחירה, מתגלה האמת ש"קרויין חיים" לעולם מצד דביקותם בהקב"ה. ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 Synopsis Our Sages taught that “The righteous, in their death are called alive, while the wicked, in their lifetime are called dead.” The reason is as follows: The life of the righteous (“And your people are all righteous”) stems from their attachment to Hashem, as the verse states (at the beginning of parashas Va’eschanan), “You who cleave to Hashem your G-d are all alive today.” Since Hashem is eternal and beyond change, there can be no true interruption to this life, chas v’shalom; it is only an external factor (the “lion crouching upon it”) that causes a temporary interruption, as the verse states, “Your sins were separating between you and between Hashem your G-d.” But this is a reversible change, not a change in essence. By contrast, because non-Jews were given life only for a limited period of time, not only do their lives ultimately come to an end, but even the life itself is not true life (like a “deceiving river” that is not a true river because it stops flowing even once in seven years). Although the decree that “to dust you will return” applies to both Jews and non-Jews alike, that is only because of the need for free choice; therefore, it applies only to the soul’s descent into this physical world. But in Gan Eden, the truth is revealed: that they are alive forever because of their attachment to Hashem. 2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 לזכות הת' אליעזר שי' סקורדער לרגל היכנסו לגיל המצוות ה' מנחם-אב ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

432

יום ועש"ק פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 3, 2026

10:18

התוכן אבות פ"ו מ"ח: "הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים ונאה לעולם . . אלו שבע מדות . . כולם נתקיימו ברבי ובניו". וצ"ל: 1) הרי "מאי דהוה הוה"! 2) איך יכול כל א' ללמוד מזה ש"נתקיימו ברבי ובניו" ש"מי ידמה לו"?! אלא זהו הדיוק שנק' כאן לא "רבי יהודה הנשיא" או "רבינו הקדוש" אלא "רבי ובניו", שמזה מובן שכל א' שהולך באורחותיו אשר הורנו והוא "רבי" שלו, הרי הוא מ"בניו" ("בניך אלו התלמידים") ויכול להתקיים בו שבע מדות אלו! וההוראה לכל א' מזה ש"כולם נתקיימו ברבי ובניו": בנוגע להפצת התורה והיהדות צריך כל א' הראוי להוראה – ובפרט עפ"י הוראת נשיא דורנו להפיץ התורה והיהדות גם לאלו שלא מבינים לה"ק ואידיש, ואפי' לקטנים שבקטנים – להיות "רבי" ולעסוק בהפצת היהדות! ואז מובטח שכל השבע מדות אלו ש"נאה לצדיקים ונאה לעולם" יתקיימו בו כ"רבי" (מי שבדרגא זו) או כ"בניו" (מי שבדרגא זו). ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 Synopsis The Mishna states in Pirkei Avos states (6:8): “Beauty, strength, wealth, honor, wisdom, sageness, old age and children are becoming to the righteous and becoming to the world…These seven qualities enumerated by the Sages for the righteous were all fulfilled in Rebbi and his sons.” But seemingly, (1) “What happened, happened”; how is it relevant that these qualities were fulfilled in Rebbi and his sons? Moreover, (2) What is the lesson for an ordinary person from the fact that “they were fulfilled in Rebbi and his sons,” when an ordinary person cannot compare to Rebbi and his sons? The explanation lies in the Mishna’s choice of title here – “in Rebbi and his sons” (rather than “in Rabbi Yehudah HaNasi and his sons” or “in Rabbeinu HaKadosh and his sons”) – which teaches us that anyone whose “Rebbi” is a Rabbeinu Hakadosh (by virtue of following in his ways) is included among “his sons” (“‘Your sons’ – this refers to students”), and therefore these seven qualities can be fulfilled in him as well. Additionally: anyone who is fit to teach others must be a “Rebbi” and involve himself in spreading Torah and Yiddishkeit (especially in light of the directive of the Nasi of our generation to spread Torah and Yiddishkeit even to those who do not understand Hebrew or Yiddish etc.). Then one is assured that all seven qualities, which are “becoming for the righteous and becoming for the world,” will be fulfilled in him, whether as a “Rebbi” or as “his sons,” depending on one’s level. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Nitzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 לזכות צבי אבא בן חנה שי' לרמן ליום הולדת שלו י"ט תמוז – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי'

433

יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 5, 2026

11:12

התוכן ברוב הארצות ימים אלו הם ימי "חופש" לילדים מלימודים שאינם "לימודי קודש". [איני רוצה לקרוא לזה "לימודי חול", כי באמת היו צריכים להשתדל שלימודים אלו יהיו "על טהרת הקודש" (לצורך ידיעת חשבונות בתורה וכו'). כי לולא זאת, הרי החכמות חיצוניות "מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלקית וכו'" (כלשון אדה"ז בתניא) – שענין הטומאה הוא דבר החמור ביותר, וזה נוגע אפי' לקטני-קטנים וכו'. ולאידך – מכיון שישנה כללות הענין דחכמות חיצוניות, מובן שאפשר לנצלם לעניני קדושה או לפרנסת בני-ביתו וכו'. ומובן, מכיון שהוא עצמו משוחד בדבר, שצריך למצוא מישהו אחר שיפסוק לו אם בשבילו לימוד זה הוא דבר המטמא את הנפש או דבר המותר לפרנסתו כו']. יש להשתדל שהתלמידים ינצלו את זמנם הפנוי ולמלא זה בלימודי קודש ועניני תומ"צ. זהו דבר הכרחי, חיוני ורציני ביותר. וכדאי להשתדל שישלחו את הילדים למנות-קיץ המתנהלים לפי רוח היהדות, שהילדים נמצאים באוירת המחנה במשך תקופה ממושכת וברציפות. ומובן גודל התועלת שבדבר. משיחת י"ג תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 Synopsis In most countries, this is the time of the year when children are given vacation from the study of non-holy subjects. (I do not want to call them “secular studies” because the truth is that such subjects should be put to use for holy purposes, such as understanding Torah-related measurements and calculations etc. Otherwise, as the Alter Rebbe says in Tanya, studying such subjects “clothes and defiles the Chochmah, Binah, and Daas of one’s Divine soul...” something very severe, as seen from the fact that impurityaffects even a newborn child etc. On the other hand, since such studies exist, it is clear that they can be utilized for holiness or for earning a livelihood etc. But since a person is biased when it comes to his livelihood, one must find someone else to rule for him whether the study is something that defiles the soul or something permissible etc.) It is a necessary, vital, and a very serious matter to ensure that this free time during the summer is filled with holy studies and with Torah and mitzvos. Moreover, it is worthwhile to endeavor that children be sent to summer camps conducted in the spirit of Yiddishkeit, where the children remain in the camp atmosphere for an extended and uninterrupted period of time, the tremendous benefit of which is self-understood. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף

434

יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"א תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 6, 2026

8:30

התוכן ביאור חידושה של חסידות אודות חשיבות עבודת ה' עם הגוף ולא ע"י תעניות וסיגופים, ולכאו' ה"ז הלכה מפורשת בשו"ע (ח"ו הל' נזקי גוף ונפש) ש"אין לאדם רשות על גופו כלל.. לצערו בשום צער אפי' במניעת איזה מאכל או משתה"?! והביאור: בשו"ע ממשיך שם "אא"כ עושה בדרך תשובה שצער זה טובה היא לו" [וצ"ל שה"טובה" היא גם לגופו]. ומוסיף: "ולכן מותר להתענות לתשובה אפי' מי שאינו יכול להתענות, ומי שיכול להתענות מותר אפי' שלא בדרך תשובה אלא כדי למרק נפשו לה' [גמר כפרה וכו'']". וחידשה חסידות שגם ענין זה, תשובה ומירוק הנפש, ניתן לפעול, ועוד יותר טוב, ע"י העבודה עם הגוף. וזהו הענין דמחנה-קיץ, שמטרת - בריאות הגוף. אבל הגישה לבריאות הגוף צ"ל שעי"ז יוכלו לעבוד את השי"ת. א' השיחות ט"ז תמוז, ה'תשט"ז – במחנה "גן ישראל", עלענוויל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 Synopsis Seemingly, there is an explicit halachah in Shulchan Aruch that “A person has no authority over his body whatsoever…to afflict it with any pain, even by withholding some food or drink.” What then is the novelty of Chassidus regarding the importance of serving Hashem with the body rather than with fasts and self-mortification? The explanation is as follow: The abovementioned halachah in Shulchan Aruch continues, “…unless one does so in the manner of teshuvah, where this affliction is beneficial for him” (and we must say that this benefit is also for his body), and it adds: “Therefore, it is permitted to fast in the context of teshuvah even for one who is unable to fast. And one who is able to fast is permitted even not in the context of teshuvah, but in order to cleanse his soul for Hashem…” (i.e. completing the atonement etc.). Chassidus adds that even this (teshuvah and cleansing of the soul) can be better accomplished by working with the body. And this is the point of summer camp: although it is designed to promote the health of the body, physical health must be viewed as a means to serve Hashem. Sichah of 16 Tammuz 5716 – in Camp Gan Yisroel, Ellenville, NY For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

435

יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 7, 2026

10:15

התוכן הוראה נפלאה בקשר לעבודת התשובה ממ"ש בשיעור רמב"ם היומי "כל כהן שיש בו מום, בין מום קבוע בין מום עובר, לא יכנס למקדש.. ואם עבר ונכנס לוקה וכו'": קיימת אפשרות שאדם ינצל את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי, כמו "האומר אחטא ואשוב", שאע"פ ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא", אבל "אם דחק ונתחזק.. ועשה תשובה מקבלין תשובתו", ובידעו זאת גופא - יתכן שירצה לנצל עוה"פ את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי - "אחטא ואשוב". וע"ז באה ההוראה שגם אם ה"מום" של היהודי הוא רק "מום עובר" - בטוח שיעשה תשובה לאח"ז, "אחטא ואשוב", עליו לדעת שברגע זה אינו יכול להכנס למקדש ו"להקריב קרבן" - להיות בקירוב אל ה'! ומה שיוכל ברגע שלאח"ז להכנס למקדש וכו' אי"ז מקטין את החסרון וההפסד שברגע זה הוא לא יכול. ומובן א"כ שגם המצב ד"מום עובר" מושלל לגמרי וכו'. ב' חלקים משיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 Synopsis We learn in today’s Rambam that any Kohen who has a blemish may not enter the Sanctuary, “whether it is a permanent blemish or a temporary blemish.” This teaches us a wondrous lesson about teshuvah: A person might say, “I will sin and then return.’” And although “he is not granted the opportunity to do teshuvah” (because it is the teshuvahthat causes him to sin) nevertheless, because “If he pushed forcefully and overpowered his inclination and did teshuvah,his teshuvah is accepted,” a person might still commit a sin in reliance on his subsequent teshuvah. But this halachah teaches us that even a “temporary blemish” prevents him from entering the Sanctuary: Despite the fact that one intends to teshuvah later, and it is certain that he will do teshuvah, he must know that nevertheless, at this moment he cannot enter the Sanctuary and bring himself closer to Hashem. The fact that a moment later he will be able to enter the Sanctuary does not diminish the blemish and loss at this moment in the fact that he cannot. Therefore, even a temporary blemish must be totally avoided. 2 excerpts from sichah of 17 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

436

יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 8, 2026

11:19

התוכן לנצחון המלחמה חיוני לומדי תורה בדיוק כמו לוחמים בפועל! וכמו בצבא עצמו: ישנו "מפקד" היושב במקום מוגן רחוק מן החזית ומתכנן את המלחמה, וישנם החיילים היוצאים לחזית ומעמידים א"ע בסכנה ולוחמים בפועל. ומובן שאם יטענו למפקד "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" [כמ"ש בשישי דפ' מטות], וכתוצאה מזה יעזוב את עבודתו ויצא לחזית, הנה אדרבא - יביא היפך הנצחון! ועד"ז במובן הרחב יותר: כדי שהצבא והחיילים יצליחו במשימתם, צ"ל אלו העוסקים בתורה ומכינים את ה"תוכניות הרוחניים". גם הכלי-נשק הכי טובים לא יועילו לחייל אם הוא לא חי, וזה נעשה ע"י התורה - "הם חיינו" - שלומדים לזכותו, וזהו המזון רוחני של החייל. וכמו שחייל הבורח מחזית נק' "עריק" עד"ז אלו שעוזבים את הישיבה כדי ללחום ה"ז ללא תועלת, ואדרבא. ועד"ז הצלחת "זבולון" בעסקיו הוא בזכות לימוד התורה של "ישכר". משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026 Synopsis Torah scholars are just as essential for military victory as the soldiers on the front. We see this within the army itself, where there are soldiers on the front lines, and commanders who sit in a protected place far from the front lines and plan the war. Obviously, if the solders were to argue to a commander, “Will your brothers go to war while you sit here” (as it says in shishi of parashas Mattos), and in response the commander were to leave his planning and go out to the front, that would result in the opposite of victory. And the same applies in a broader sense: for the army and its soldiers to succeed in their mission, there must also be those engaged in Torah studyand making the spiritual “plans.” Even the most advanced weapons will not help a soldier if he is not alive, and the soldier’s life depends on the Torah studied on his behalf (“for they are our life and the length of our days”); this is the soldier’s spiritual nourishment. And just as a soldier who flees from the battlefield is called a deserter, so too, one who leaves his post at the yeshivah to go and fight is not only not helping the cause, but on the contrary. Likewise, the success of Zevulun in his business affairs comes in the merit of the Torah study of Yissachar. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026

437

יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 9, 2026

10:03

התוכן בהמשך למ"ש בפ' מסעי [בשני דפ' מסעי] ע"ד מיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד וגו'", ופרש"י: "למדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל". הטעם שרש"י לא מפרש מתי חזרו ענני הכבוד, וכמו בנוגע לבארה של מרים מובא בתורה שלאחרי מיתתה "לא הי' מים לעדה" וחזרו ע"י הכאת משה על הסלע וכו', כי אדרבה‏ – ‏מזה שהפסוק לא רומז בשום מקום שענני הכבוד חזרו לאחרי מיתת אהרן, ורש"י לא מביא מ"ש גמרא ש"כולם חזרו בזכות משה", מוכח שלפי פשש"מ אכן לא חזרו! והטעם‏ שלא חזרו הוא ‏כי לא הי' עוד צורך בהם!‏ – ‏לא להגן עליהם 1) מפני חום השמש מכיון שמיתת אהרן היתה בשנת הארבעים בר"ח אב, בסמיכות לזמן ש"תשש כחה של חמה"! 2) מפני אוה"ע מכיון שגם בלי העננים ייראו אוה"ע מפניהם. 3) מדברים המזיקים מכיון שכבר יצאו מן המדבר ועמדו ב"עבר הירדן מזרחה". 4) ובכלל, העננים "דאגו" גם לדברים שבעתיד "הענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים"‏. ‏ג' חלקים משיחת מוצש"פ מטו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026 Synopsis On the verse, “And the Canaanite king of Arad heard…,” Rashi explains: “This teaches you that what he heard about was the death of Aharon, for the Clouds of Glory departed, and he thought that permission had been granted to wage war against the Jewish people.” The reason Rashi doesn’t address the question of when the Clouds of Glory returned (unlike Miriam’s well, which returned after Moshe struck the rock etc.) is because here it is understood from the plain meaning of the verses that that the Clouds did not return. The reason they did not return is that they were no longer needed: (1) The people did not need protection from the sun’s heat, because Aharon’s passing occurred on Rosh Chodesh Av, when “the sun’s strength weakens.” (2) They did not need protection from the other nations because by now, after the defeat of the king of Arad and Sichon and Og etc., the nations feared the Jewish people even without the Clouds. (3) They did not need protection from the dangerous desert creatures because they had already left the desert, and were now on the eastern side of the Jordan river. (4) In general, the clouds also provided for their future needs (for example, by leveling the mountains ahead of them). 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026

438

יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 10, 2026

11:25

התוכן בהקדמה לספר החינוך מביא הפסוק [בשישי דבפ' מסעי] "שש ערי מקלט תהיינה לכם" כסימן לה"שש מצות תמידיות". וצ"ל למה בחר לזה פסוק המדבר אודות התיקון על "מכה נפש בשגגה" (ולא פסוק כמו "ששה משמותם על האבן וגו'" המדבר אודות אבני האפוד שהם "לזכרון.. לפני ה'" וכו')?! אלא שהיא הנותנת: ענין המיתה הוא ענין תמידי שבא לעולם "בעטיו של נחש" ויהי' עד הזמן ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ועד"ז ברוחניות: בעשיית חטא, שעי"ז נעשה חסרון ב"הדבקים בה'", נחסר בחיותו של עושה החטא – "מכה נפש", אלא שזה "בשגגה" – בגלל שהיצה"ר מפתה אותו כאילו אינו נעשה נפרד עי"ז מאלקות. ואח"כ "עולה היצה"ר ומסתין" וטוען שהוא "גואל הדם" וכו'. ומכיון שענין זה הוא ענין כללי בעבודת ה' שיהי' עד הזמן ד"מצוות בטלות לעת"ל", ולכן התיקון הזה הם ה"ששה מצוות תמידות" שעי"ז ניצולים מעונש של גואל הדם וכו'. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 Synopsis The introduction to the Sefer HaChinuch states that a mnemonic for the six perpetual mitzvos is the verse (in shishi of parashas Masei) “…they shall be six cities of refuge for you.” The reason the Chinuch choose a verse about the remedy for an unintentional killer rather than a verse discussing something more positive and holy (such as the verse, “…six of their names on one stone,” referring to the stones of the Ephod, which serve as “a remembrance before Hashem) is as follows: Death is a constant phenomenon that was introduced to the world “through the counsel of the serpent,” and will remain until Hashem removes the spirit of impurity from the earth. Similarly, in a spiritual sense, when a person commits a sin, his spiritual life force is diminished – it is a form of “killing.” However, it is an unintentional killing, because the person is tricked by the yetzer-hara who deceives him into thinking that the sin won’t separate him from G-dliness. Then, after the sin “The yetzer-hara rises up and accuses,” claiming to be the “blood avenger” and so on. Since this is a general and ongoing issue in Divine service, and one that will continue until the time when “the mitzvos will cease in the future era,” the appropriate remedy is the six perpetual mitzvos, which protect a person from the punishment of the blood avenger etc. 2 excerpts from sichah of Purim 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

439

יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 12, 2026

9:45

התוכן נשיא דורנו התעסק בענינים של פועל ממש‏ – ‏לכל לראש לעשות טובה, בגשמיות או ברוחניות, לכאו"א מישראל מבלי-הבט על מעמדו ומצבו בתומ"צ, בלי לתבוע ממנו תחילה לחזור בתשובה וכו'. פעם שאלוהו מדוע מקרב גם אותם יהודים עליהם נאמר בשו"ע ש"מורידין ולא מעלין"? וענה: דין זה כתוב בשו"ע בסוף ח"ד‏ – ‏כשילמדו ויקיימו את כל מ"ש ב-1,700 סימני שו"ע שלפנ"ז ניתן יהי' להסתפק אולי דרישתם זו אכן באה מצד הקדושה... ובפנימיות הענינים: בעשיית טובה ליהודי מקיימים מצות אהבת ישראל בלי שום ספק, משא"כ התנהגות כלפיו במדת הדין ישנו ספק אולי זו באה מאיזה פני'. וההוראה: לכל לראש יש לעשות טובה בפועל לכאו"א בלי לבדוק מעמדו ומצבו הרוחני, ורק לאח"ז לדבר אתו דברי תוכחות ומוסר וכו', ורק כך יתקבלו דברי-המוסר ויפעלו פעולתן. כמשארז"ל שדברי התוכחה של משה רבינו לבנ"י "אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" (כמ"ש בראשון דפ' דברים] באו "אחרי הכותו את סיחון וגו'"‏ – ‏אחרי עשיית טובה וחסד לבנ"י. משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 Synopsis The Nasi of our generation focused on matters of practical action – first and foremost, to do a favor for every Jew, materially or spiritually, regardless of their standing and spiritual condition in Torah and mitzvos, and without first demanding that they do teshuvah etc. He was once asked why he focused on drawing in even Jews whom the Shulchan Aruch states should be “lowered and not raised.” His response was that this halachah appears at the end of Choshen Mishpat, which is the last ofthe four sections of the Shulchan Aruch. When a person has learned and fulfilled everything it says in the previous 1,700 simanim of the Shulchan Aruch, only then one can even begin to think about administering rebuke and punishment, and even then he must question whether the desire to do so really comes from holiness…. On a deeper level: when one does a favor for a fellow Jew, he is certainly fulfilling the mitzvah of Ahavas Yisroel. By contrast, when he relates to another Jew harshly and with judgment, there is room for doubt; perhaps he is motivated by some personal desire or interest. The lesson is that, first and foremost, one must do an actual favor for every Jew, without examining their spiritual standing and condition. Only afterward can one speak words of rebuke and moral instruction, and only in this manner will those words be accepted and accomplish their purpose. As our Sages taught regarding Moshe’s words of rebuke to the Jewish people, “These are the words that Moshe spoke...” (as it says at the beginning of parashas Devarim): Moshe’s rebuke came only “after he had smitten Sichon...” – after first doing kindness and a favor for the Jewish people. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

440

יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 13, 2026

11:16

התוכן יש לנצל ימים אלו, עוד לפני ה"משנכנס אב" בפועל, להסביר לבנ"י שה"גלינו מארצנו" לא הי' כי הגוים היו יותר בכמות ולכן הי' להם שליטה על בנ"י – אלא "מפני חטאינו". ולכן אין ליהודי לפחד מזה שהוא מוקף מ"שבעים זאבים", עליו רק להזהיר שלא יהי' ה"מפני חטאינו", ולחיות באופן של "עם לבדד ישכון", כאילו אין עולם מסביבו, ולכן אינו מתפעל ש"בגוים לא יתחשב" – שהגוים לא מתחשבים בו. כאשר דברים אלו יצאו מן הלב, יכנסו אל הלב ויפעלו פעולתם – לחזק את הבטחון בה' ולהוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות. ואי"ז "הסברה" רק לשם הרגעה... אלא זהו המצב האמיתי שבנ"י הם למעלה מחוקי הטבע, "עם לבדד ישכון". וכאשר בנ"י עומדים על היסודות של עם ישראל – "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", האבות והאמהות – ילכו לבטח דרכם וכו'. כמו"כ יש לנצל ימים אלו להוסיף בצדקה, שכ"א יתן פרוטה או כמה פרוטות לצדקה כל בוקר, ובע"ש – לתת כפליים, גם בשביל יום השבת. א' השיחות דהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 Synopsis These days should be utilized, even before Av begins, to explain to Jews that the fact that “We were exiled from our land” was not because the nations were greater in number and therefore had dominion over the Jewish people, but “because of our sins.” Therefore, a Jew should not be intimidated by the fact that he is surrounded by “seventy wolves”; his only concern should be to ensure that there is no “our sins,” and to live as “a people that will dwell alone,” as though there were no world around him, and therefore being undisturbed by the fact that “he is not reckoned among the nations” i.e. that the nations do not take him into account. When these words come from the heart, they will enter the heart and accomplish their purpose – strengthening trust in Hashem and increasing Torah and mitzvos. And this is not just some explanation designed to calm people down; this is the reality: The Jewish people stand above the laws of nature, because they are “a people that will dwell alone.” And when the Jewish people stands firmly upon its foundation – “From their beginning I see them as mountain peaks, and I behold them as hills,” referring to the Avos and Imahos – they will proceed securely on their path etc. Likewise, these days should be utilized to increase in tzedakah, with every individual giving a coin or a few coins to tzedakah every morning, and giving double on Friday to account for Shabbos as well. Sichah of Thursday night, parashas Matos-Masei, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

441

יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 14, 2026

9:04

התוכן 1) בנוגע לכמה ענינים נחשב ר"ח ליום-טוב, ובמיוחד ר"ח של "חודש החמישי" שבו "צום החמישי" עפמ"ש "צום החמישי .. יהי' .. לששון ולשמחה ולמועדים טובים". וכיון שהירידה ד"צום החמישי" היא ירידה הכי גדולה מבין כל הד' צומות שנזכרו בפסוק זה, מובן שגם העלי' שעי"ז היא עלי' הכי גדולה‏ – ‏העלי' דבנין בהמ"ק השלישי. וכדי למהר א"ז יש להוסיף ב"מעשינו ועבודתינו" ובפרט בענינים הקשורים לט' הימים. 2) ר"ח מנ"א הוא יום ההסתלקות של אהרן הכהן שהאריך ימים יותר מ-120 שנה, ועפמ"ש "הוי מתלמידיו של אהרן"‏ – ‏יומשך לכאו"א אריכות ימים ושנים טובות כפשוטו, נשמות בגופים וכו', ויה"ר שע"י ההחלטות בענינים אלו תבוא הגאולה תיכף ומיד ממש! ועוד‏. ‏ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 Synopsis (1) In a number of ways, Rosh Chodesh is considered like a Yom Tov, especially Rosh Chodesh of the fifth month, which contains the “Fast of the Fifth Month,” which will be transformed “into joy and gladness and happy festivals.” Since the descent associated with the Fast of the Fifth Month is the greatest descent among the four fasts mentioned in the verse, it is understood that the ascent resulting from it is likewise the greatest ascent – namely, the building of the third Beis Hamikdash. In order to hasten it, one should increase in “our deeds and our service,” especially in matters pertaining to the Nine Days. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av is the day of yom hilula of Aharon HaKohen, who lived more than 120 years. Since the Mishna says, “Be among the disciples of Aharon,” this should bring long life and good years for every Jew in the literal sense, as souls in bodies etc. May it be Hashem’s will that the positive resolutions taken in these matters bring the Redemption immediately, literally right now! 2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

442

יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 15, 2026

7:44

התוכן שיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם הוא – "שצוונו להביא כל הקרבנות המוטלין עליו ברגל הראשון שיפגע בנו משלשה הרגלים וכו'". הלימוד מזה בעבודת האדם, שהרי גם כאשר נמצאים בגלות ישנו "בית המקדש" באופן ד"מקדש מעט" בביתו של כאו"א מישראל, עליו אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם", וזה צ"ל ניכר בכל פרט ופרט של הבית – ובמיוחד בהבנים ובהבנות: התוכן ד"עלי' לרגל" הוא – "יראה כל זכורך אל פני האדון ה'" – ההתקשרות עם הקב"ה. ודוגמתו בחיי היום-יום הוא באמירת "מודה אני לפניך מלך חי וקיים" בהתחלת היום. וזוהי ההוראה משיעור היומי – שיש להביא את כל הנדרים ונדבות וכו' מיד ברגל הראשון: לא לחכות למלא את כל ההתחייבויות בעניני יהדות שמקבל ע"ע עד שמגיע יום מיוחד, אלא לעשות זאת תיכף ומיד בהזדמנות הראשונה ש"עולה לרגל", שזה אפי' ביום חול רגיל, בהתחלת היום באמירת מודה אני, כנ"ל. משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026 Synopsis Today’s Sefer Hamitzvos states that one is obligated to bring all his pledged offerings on the first festival following the undertaking of the pledge. The purpose of the festival pilgrimage is that “All your males shall appear before the Master, Hashem” – to connect with Hashem. Similarly, every Jew makes a minor “festival pilgrimage” every day when he connects to Hashem by saying Modeh Ani in the morning. And this is the lesson from this mitzvah: one must not wait to fulfill his commitments in matters of Yiddishkeit until some later time or special date; rather, one should do fulfill them immediately upon the very first “festival pilgrimage” – the Modeh Ani recited every day. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to N’shei u’Bnos Chabad. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026

443

יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 16, 2026

7:09

התוכן בחמישי דפ' דברים מדובר אודות מ"ש הקב"ה לבני ישראל (ע"י משה רבינו) שהוא לא יתן להם את ארצות שעיר עמון ומואב, ובמילא שלא יגעו בזה וכו', משא"כ את ארץ סיחון ועוג וכו'. ומזה התשובה לטענתם של ה"רגשו גויים" אשר בני ישראל גזלו מהם את ארץ ישראל והיא לא שייכת לבנ"י: עליהם לדעת שבזמן שהוריהם וזקניהם היו פראים ואוכלי בשר-אדם ללא הנהגה בצדק ויושר, הנה כבר אז לימדו את בני ישראל להתנהג עפ"י צדק ויושר ומה שלא שייך להם אלא לאוה"ע‏ – ‏לא לוקחים! ובמילא מובן שארץ ישראל שייכת לבנ"י עפ"י צדק ויושר ואלו שרוצים לקחת מהם חלק מ"שלימות הארץ" ה"ז גזל וכו'. משיחות ד' מנחם-אב ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026 Synopsis Chamishi of parashas Devarim states that Hashem told the Jewish people that He was not giving them the lands of Seir, Ammon, and Moav, and therefore they were not to interfere with them, in contrast to the lands of Sichon and Og, which were given to them. This serves as a response to the nations who claim that Eretz Yisroel does not belong to the Jewish people and that they stole it: The should know that at a time when their ancestors were still living as uncivilized cannibals, the Jewish people were already being taught to conduct themselves according to a system of justice and righteousness. Whatever did not belong to them, they did not take, and they took only what they were rightfully given by Hashem. Therefore, those who seek to take away any part of the Land from the Jewish people are engaging in theft and the opposite of righteousness etc. Excerpt from sichah of 4 Menachem-Av 5740 – to For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026

444

יום ועש"ק פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 17, 2026

10:16

התוכן א) הוראה לילדי ישראל ממ"ש בזהר בתחילת פ' דברים שפעם הלכו ר' יהודה ועוד כמה חכמים בדרך ופגעו בילד א', והילד למד אתם תורה ורזי תורה, ואמר ר"י "זכאה דרא" שבו לומדים גם ילדי ישראל תורה ורזי תורה וכו'. וע"י לימוד פנימיות התורה ש"לית תמן מחלוקת" מתחזקת האהבת ישראל, ועי"ז מתבטלת סיבת הגלות וכו'. ב) לימוד מהנהגות האריז"ל 1) זכה לרוח הקודש מפני ששמח מאד בעשיית המצוות. 2) הכניס בנוסח התפלה לומר קודם התפלה "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". 3) הי' מכניס ידו לכיס ומוציא משם כסף ע"מ לשלם עבור מצוה או לתת צדקה בלי לספור כמה כסף הי' שם. ג) הצעה ובקשה מילדי ישראל: שמיום זה עד ט"ו באב יוסיפו כל יום בתורה, מזמור תהלים ובצדקה. משיחות יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026 Synopsis (1) A lesson for children from the Zohar at the beginning of parashas Devarim: The Zohar states that Rabbi Yehudah and other Sages were once traveling when they encountered a certain child who taught them Torah, including secrets of the Torah. Rabbi Yehudah said: “Meritorious is the generation” in which even children study Torah and the secrets of the Torah etc. Studying the inner dimension of Torah, “where there is no dispute,” strengthens Ahavas Yisroel, thereby eliminating the cause of the exile. (2) A lesson from the Arizal: (a) The Arizal said that the reason he merited Ruach HaKodesh was because he took exceptional joy in doing mitzvos. (b) He introduced the practice of saying “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself’” before davening. (c) When he gave tzedakah and the like, he would put his hand into his pocket and take out money without counting how much it was. (3) A proposal and request to Jewish children: From now until Tu B’Av, children should add each day in Torah, Tehillim, and tzedakah. Excerpts from sichos of Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026

445

יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Jul 2, 2026

11:06

התוכן בהתחלת הסליחות דשבעה עשר בתמוז אומרים "חרבו שלף האויב .. להיות עוללים ויונקים מוכנים לטבח" (ר"ל). והענין ברוחניות: שבמקום לחנך עוללים ויונקים עם תורה שהיא "חיינו ואורך ימינו", ועם מצוות עליהם נאמר "וחי בהם" – מחנכים אותם לבטלם מלימוד התורה וכו'! ומזה ההוראה שעל כאו"א לעשות כל התלוי בו בכל התוקף שיהי' "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" שעי"ז יפעלו "להשבית אויב ומתנקם", ועוד ברגעי גלות האחרונים יהי' "ולכל בני ישראל הי' אור במושבתם", ויקויים היעוד ד"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך". והמעשה הוא העיקר: על כאו"א להשקיע א"ע בזה ולפעול ביתר שאת ויתר עז, לקשר כל "עולל", מיד ברגע שנולד, עם תורת חיים, ולנצל את ימי הקיץ לענין זה. שזוהי ה"נקודה" של "מבצע חינוך" עליו דובר בתוועדויות האחרונות, ומזה באים לשאר ה"מבצעים" וכו'. משיחת יום ג' פ' פנחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026 Synopsis At the beginning of Selichos for 17 Tammuz we say: “The enemy unsheathed his sword against us to exterminate us, infants and suckling babies to be prepared for slaughter” (Rachmana litzlan). In the spiritual sense, this means depriving Jewish children of an education in Torah (which is “our life and the length of our days”) and mitzvos (of which it says, “and live by them”). The lesson is that everyone must do everything in his power, and with the fullest force, to “Establish strength out of the mouths of infants and nursing babies,” and thereby “put an end to enemy and avenger.” And already in these final moments of exile, “There will be light for all the Jewish people in their dwelling places,” and the promise will be fulfilled: “Kings will be your nursing fathers and their princesses your nursing mothers.” And “Action is the main thing”: Everyone must devote themselves this task of bringing every Jewish child to the Torah of Life from the moment he is born, and thesummer days should be utilized for this purpose. This is the central point of Mivtza Chinuch that was discussed at recent farbrengens, and this leads to all the other mivtzoim etc. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026

446

יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 20, 2026

9:44

התוכן גם גאולה של דבר וענין פרטי – הרי "כיון דשם גאולה עלה" יש לה שייכות עם כללות ענין הגאולה. תוכן ופירוש השם "גאולה" הוא – לגאול את הדבר ממקום הגלות ולהשיבו אל מקומו האמיתי. השם של היפך הגאולה הוא "גולה", וע"י הוספת אות אל"ף שרומז ל"אלופו של עולם", דהיינו המשכת הגילוי ד"אלופו של עולם" באמצע מקום וזמן הגלות ובכל פעולה ופעולה שבחיי יום-יום – עושים מ"גולה" – "גאולה". תחלה "גאולה" במובן הפרטי בנוגע לאדם פרטי זה, וכאשר מצטרפים כו"כ גאולות פרטיות פועלים עי"ז את הגאולה הכללית דכלל ישראל. ומכאן למדים אשר כל פעולה של יהודי בעניני תורה ויהדות במעשה דבור ומחשבה, לעשות מ"גולה" "גאולה" – חשובה לזירוז הגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט עפ"י פס"ד הרמב"ם ש"לעולם" יראה עצמו וכל העולם כולו שקול, וע"י "מצוה אחת" בלבד "הכריע . . כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 Synopsis Even a personal redemption has a connection to the true and completeRedemption, “because it bears the name geulah.” The name for the opposite of redemption is golah (exile); by revealing the letter alef (which alludes to the Master of the Universe – Alufo shel Olam) within every deed in exile, one transforms golah into geulah. First one experiences his own personal redemption, and then, when many individual redemptions are combined, the Redemption of the entire Jewish people occurs. From this we learn that everything a Jew does in thought, speech, and action, to transform the golah into geulah plays an important role in hastening the true and complete Redemption. This is especially so in light of the Rambam’s ruling that a person should always view himself and the entire world as equally balanced, and with just one mitzvah, he “tips the balance...of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and to them.” Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז

447

יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 21, 2026

11:02

התוכן איתא בגמ' "בשבעה (באב) נכנסו נכרים להיכל", ומובן שהכוונה אינה לצער ח"ו אלא לעורר ע"ד ההשתדלות למהר את הגאולה ובנין ביהמ"ק, וכמ"ש במדרש ש"עלה ארי' כו' והחריב.. על-מנת שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל" ‏–‏ זה שרואים שלא רק ש"עדיין לא בא!" אלא עוד ניתוסף יום כזה שמיוחד בענין בלתי-רצוי, ה"ז ע"מ ליתן לבנ"י תוספת-כח לתביעה הנפשית שתבוא כבר בפועל הגאולה! הקשר בין שבעה במנחם-אב לגאולה; ובפרט שמקשרים א"ז עם ענין הצדקה, ואע"פ שמצינו שלילה בכלל אינו זמן לנתינת הצדקה אבל בשעה שהעני עצמו נמצא במקום ופושט יד לצדקה פשוט שצריכים לתת לו מיד, "ובפרט אַז דער פשיטת יד און דער תביעה פון דעם "עני".. איז דאָך שוין אַ מעשה.. פון ניינצן הונדערט יאָר, איז דאָך פאַרשטאַנדיק בפשטות.. אַז תיכף ומיד ממש דאַרף זיין .. די נתינה פון גאולה האמיתית והשלימה!". משיחת אור ליום ג' פ' ואתחנן, ליל ז' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 Synopsis The Gemara says: “On the seventh (of Av) gentiles entered the Heichal.” Obviously, the point is not to cause pain, chas v’shalom, but to awaken us in our efforts to hasten the Redemption and the building of the Beis Hamikdash. As the Midrash states, “A lion arose…and destroyed… in order that a lion should come… and build Ariel.” Thus, when one sees that not only has Moshiach still not come, but that there has been another of exile, it is in order to give the Jewish people additional strength in their heartfelt demand that the Redemption come immediately and literally. The connection between 7 Menachem-Av and the Redemption is especially emphasized when it is tied to giving tzedakah. Although we find that nighttime is not generally the time designated for giving tzedakah, nevertheless, when the poor person himself is standing before you and he stretches out his hand, it is obvious that one must give him immediately – and especially since the outstretched hand and the plea of this “poor person” has already been ongoing for nineteen hundred years. It is obvious that the true and complete Redemption must come literally right now without any delay whatsoever! Excerpt from sichah of Monday night, parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

448

יום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ערב תשעה באב‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Jul 22, 2026

5:41

התוכן בכל ענין בתורה יש את פירושו הפשוט ופירוש עמוק יותר. ולדוגמא בב' הדברות הראשונות של עשה"ד [כמ"ש בשישי דפ' יתרו, וברביעי דפ' ואתחנן]: "אנכי ה' אלקיך וגו'"‏ – ‏לא רק להאמין במציאות ה' ושהוציא בנ"י ממצרים וכו' כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר: להאמין ש"אנכי ה' אלקיך"‏ – ‏כחך וחיותך‏ – ‏ה' הוא הנותן לאדם את הכחות, השכל והרגש וכל האפשרויות, להצליח בעניניו ע"י יגיעה וכו'. "לא יהי' לך אלקים אחרים וגו'"‏ – ‏לא רק לא לעשות "אלקי כסף ואלקי זהב" כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר‏ – ‏לא לעשות "עבודה זרה" מכסף זהב וכבוד, ואפי' לא מכחותיו, כי הכל אינו אלא כ"גרזן ביד החוצב"! ‏משיחת י"ג סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026 Synopsis Everything in Torah has a simple meaning and a deeper meaning. For example, the first two of the Aseres Hadibros (in revi’i of parashas Va’eschanan): (1) “I am Hashem your G-d…” doesn’t only mean that one must believe in the existence of Hashem and that He took the Jewish people out of Egypt, etc. but also that one must believe that “I am Hashem your G-d” – “your strength and your life-force” – meaning that, while a person is obligated to put in his own effort, it is Hashem who gives him all his faculties, intellect, emotions, and the ability to succeed. (2) “You shall have no other gods….” Doesn’t only mean that one mut not make “gods of silver and gods of gold” etc. in the physical sense, but also that one must not to make an “idol” out of money, gold, or honor, and not even out of one’s own abilities – because all of these are nothing more than “an axe in the hand of the woodcutter.” Excerpt from sichah of 13 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026

449

יום ה' פ' ואתחנן, תשעה-באב‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Jul 23, 2026

12:02

התוכן ההסברה היחידה לזה שלא נוצלו כראוי ברכות ה' ונשיא דורנו לאנ"ש שבכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד, היא, בגלל החסרון באהבת ישראל. "ואהבת לרעך כמוך" פירושו בפשטות: כמו ש"על כל פשעים", של עצמו, "תכסה אהבה", עאכו"כ שכן צ"ל ביחס לזולת. לא משנה מה הן "ההסברות" שבגללן חסר באהבת ישראל - יש לדעת שבזה "נוגעים" בנשיא דורנו שרואה את האמת ורוצה אך ורק בטובתם האמיתית של כאו"א. בנוגע לפועל: יש לציית למרא דאתרא אפי' אם לא מסכימים אתו! ומה שעבר - עבר, ומכאן ולהבא ישכון השלום בתוכם. אם בכלל צ"ל "האמת והשלום אהבו", עאכו"כ שכן צ"ל במקומות שיש להם ברכה מיוחדת מנשיא דורנו, אלא שהוא מתחנן: "עמדו הכן כולכם" לקבל את הברכות בטוב הנראה והנגלה, והכלי לזה היא "אהבת חנם"! ובאמת האהבה ביניהם אינה "חנם" ח"ו אלא מוצדקת במאה אחוזים! ואין הדבר תלוי אלא ברצון, ולהתכונן לקבלת פני משיח צדקנו שמחכה שיסיימו את ההכנות, שכוללת, לכל לראש, אהבה אמיתית בין איש לרעהו! ג' חלקים משיחת כ"ו תשרי ה'תשד"מ, בעת ה"יחידות" לאנ"ש שי' מכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד שבאה"ק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026 Synopsis The only explanation for why Hashem’s blessings and the blessings of the Nasi of our generation have not been properly utilized by Anash in Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad is the lack of Ahavas Yisroel. “You shall love your fellow like yourself” is meant literally: just as “Love covers all transgressions” regarding one’s own faults, that must certainly be the case when it comes to another person. No matter what the “explanations” may be for the lack of Ahavas Yisroel, one must know that the lack of Ahavas Yisroel affects the Nasi of our generation, who sees the truth and desires only the genuine good of every individual. What this means practically is that one must listen to the mara d’asra, even if one does not agree with him, and from now onward, peace should dwell among them. If in general we are obligated to “love truth and peace,” then all the more so in places that have received a special blessing from the Nasi of our generation. But he is pleading: “Stand ready, all of you,” to receive the blessings in a visible, revealed manner, the vessel for which is ahavas chinam. And the truth is that love for another Jew is not “chinam” at all, chas v’shalom, but one hundred percent justified. The matter depends only on one’s will and on preparing to welcome Moshiach Tzidkeinu, who is waiting for the Jewish people to complete the preparations for the Redemption, which include, first and foremost, genuine love between Jews. 3 excerpts from sichah of 26 Tishrei 5744, in Yechidus for residents of Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026

450

יום ועש"ק פ' ואתחנן, י' מנחםאב, ה'תשפ"ו

Jul 24, 2026

11:44

התוכן הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'" נפעל ע"י ה"ואני אבטח בך" (תהלים נה). ההוראה הברורה לזמנים אלו: ישנם בעלי מרה-שחורה" שעושים חשבון עפ"י הטבע שהנה מה שהסתמכו על פלוני וכו' התברר ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. יש לדעת שאם יש את ה"ואני אבטח בך", אזי בודאי שיהי' "פדי'" ובאופן ד"שלום". עד ש"ברבים היו עמדי" – שגם "אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד". ובעבודת האדם: "דוד" קאי על יצה"ט, ו"אנשי אבשלום" קאי על (אלו שיש להם עסק עם) היצה"ר. הנה ע"י ה"ואני אבטח בך" פועלים תחילה "בפנים" שעניני היצה"ר מתהפכים לטוב, ואח"כ גם "בחוץ" ממנו ומעם ישראל – שמתפטרים מכל הדאגות, בלבולים, טרדות ואיומים של השבעים אומות וכל אביזרייהו, והכל מתהפך באופן של "פדי' בשלום", עד שזה בא באופן של שמחה גלוי' שרואים בעיני בשר (וכהדין בשמחת יו"ט שצ"ל דוקא באופן שגם הגוף הגשמי והחומרי ישמח). משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 Synopsis Kapitel 55 of Tehillim states: “He redeemed my soul with peace from the battle that came upon me, because of the many who were with me…but I will trust in You” – it is when one places his trust in Hashem that his soul is redeemed in peace. The clear lesson for the present era is as follows: there are pessimists who make calculations based on the natural order and conclude that relying on this person or that person has failed and shown that “the kindness of the nations is sin” etc. But one must know that when “I trust in You,” then there will certainly be redemption, and it will be “with peace,” to the extent that “the many were with me” – even “Avshalom’s men davened for Dovid’s victory.” In a person’s Divine service: “Dovid” refers to the yetzer tov, while “Avshalom’s men” refers to the yetzer hara (and those struggling with it). When one trusts in Hashem, he first undergoes an inner transformation, so that the yetzer-hara etc. is transformed to good. Then, this also affects what is outside oneself and the Jewish people – thereby freeing them from all worries, distractions, and threats from the seventy nations and everything associated with them, so that everything is “redeemed with peace” to the point of visible, tangible joy.(Like the law regarding the joy of a festival, which must be experienced even by the physical body). Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ישראל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

451

יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 26, 2026

9:49

התוכן נת' בהתוועדות קודמת בשיטת רש"י בפשש"מ, שענני הכבוד שהיו בזכות אהרן לא חזרו אחר הסתלקותו, כי יכלו להסתדר בלעדיהם. (משא"כ העננים שהיו הכרחיים להריגת נחשים ועקרבים וכיו"ב). ושאלו ע"ז הרי (גם) ענני הכבוד היו הכרחיים, וכמ"ש [בראשון דפ' עקב] "שמלתך לא בלתה וגו'" ופרש"י: "שמלתך לא בלתה, ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים הי' גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו"?! הנה "גיהוץ השמלות" ע"י העננים לא הי' הכרחי אלא ענין של כבוד: 1) כמו שהאשה יכלה לתפור כפתור שנפל, יכלה לגהץ את השמלות! 2) הרי יצאו ממצרים עם כמות עצומה של "שמלות", ויכלו להחליף את השמלות שבלאו. 3) יכלו לקנות בגדים כשעברו במסעם במקומות ישוב. ובנוגע להענין ש"גדל לבושן עמהם", הרי לא העננים פעלו זה אלא "כלבוש הזה של חומט שגדל עמו" מצ"ע! ב' חלקים משיחת ליל חמשה עשר באב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 Synopsis It was discussed during the previous farbrengen that according to Rashi, according to the plain meaning of Chumash, the Clouds of Glory (which came in Aharon’s merit and which served to honor the Jewish people) did not return after Aharon’s passing because they were not essential. (Unlike the clouds that killed the snakes and scorpions etc., which were essential.) The question was asked: Seemingly, the Clouds of Glory also served an essential purpose, as the verse states (at the beginning of parashas Ekev), “Your garment did not wear out…,” on which Rashi explains: “The Clouds of Glory would rub their clothes and press them as is done with laundered clothes,and even their young, as they grew, their clothes grew with them like a turtle’s ‘clothing’ [i.e. its shell] which grows with it.” The obvious answer is that wearing pressed garments was not essential, but merely a matter of honor, for the following reasons: (1) After the clouds departed, the women had the option of pressing the garments themselves if they wished. (2) We know that the Jewish people took an enormous quantity of clothing with them when the left Egypt. Therefore, if any clothing became worn out after the departure of the Clouds of Glory, they could be replaced by those additional clothes taken from Egypt. (3) The Jewish people had the option of buying new clothing from the inhabited areas they passed by on their journey. As for the issue of the clothing growing with the children, Rashi states clearly that it was like the growth of a turtle’s shell, which happens on its own – it had nothing to do with clouds. 2 excerpts from sichah of Tuesday night, 15 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו * לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

452

יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 27, 2026

8:26

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' עקב "והי' עקב תשמעון . . ושמר ה' אלקיך וגו'": הברכה ד"ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'" באה בגלל העבודה ד"עקב תשמעון" – קבלת-עול. דאע"פ שצ"ל "תמים תהי' עם הוי' אלקיך", שיש לעבוד את ה' עם כל האיברים כולל השכל שבמוח והרגש שבלב, אבל השכל והרגש מצ"ע הם מוגבלים, ובכדי שעבודת ה' תהי' בלתי-מוגבלת ה"ז דוקא כשהאדם חדור עם קבלת-עול שעי"ז הוא דבוק בה' שהוא א"ס. ועבודה זו נוגע בעיקר ב"עקבתא דמשיחא", דבכדי להתגבר על העקביים דגלות ה"ז ע"י העבודה דבחי' עקב בקדושה. ועוד. א' השיחות דהתוועדות כ' מנ"א ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026 Synopsis The beginning of parashas Ekev states: “If you will heed (Ekev tishme’un)…Hashem your G-d will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers.” The blessing that “He will keep for you…” comes as a result of the service of eikev tishme‘un – kabbalas ol – which is represented by the heel (“akev”). Because although one must “Be wholehearted with Hashem your G-d,” meaning one must serve Hashem with all one’s faculties, including the intellect in the head and the emotions in the heart, nevertheless intellect and emotion are inherently limited. Divine service can only be unlimited when one is permeated with kabbolas ol, through which he becomes attached to Hashem, Who is Infinite. This form of service is especially important in the era of the Footsteps of Moshiach” (ikvesa d’Meshicha), because in order to overcome the exile, which is called “heels,” one must serve Hashem with the “heel” of holiness. Sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026

453

יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 28, 2026

11:39

התוכן [בסיום תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך ביופי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל וכו'". ובגמ' בבלי: "ת"ר ד' משפחות היו בא"י, יפיפיות שבהן אומרות תנו עיניכם ביופי שאין אשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן אומרות תנו עיניכם במשפחה . . עשירות שבהן אומרות תנו עיניכם בבעלי ממון . . מכוערות שבהן אומרות קחו מקחם לשם שמים". אבל בירושלמי הובאו רק ב' משפחות – "כעורות" ו"נאות", והג' המשפחות יפיפיות, מיוחסות ועשירות – נכללים בסוג הכללי של "נאות" שאומרות "תן עיניך במשפחה"]. בת ישראל שנמצאת בעונת השידוכין אין לה עשירות מצ"ע, כי "כל כבודה בת מלך פנימה" ולא היתה כזאת בישראל שבנות ישראל יוצאות לפני החתונה לעבוד ולהרויח כסף! כ"א מצד שמשפחתה עשירה; הקדמה הכללית בדבריהם של כל הבנות לבחורים היא – "בחור שא נא עיניך וראה": להביט למעלה, ואז לא יחשוב על ענינים חיצוניים כ"א על העיקר, ועי"ז יזכה לשידוך המתאים. ועפי"ז מובן איך מתאים כל הנ"ל גם ליוהכ"פ! ושגם בדבריהם של ה"מכוערות" יש ענין חיובי וכו'. ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026 Synopsis The final Mishna in Taanis states: “There were no days as joyous for the Jewish people as the fifteenth of Av and as Yom Kippur, as on them…the daughters of Jerusalem would go out and dance in the vineyards. And what would they say? Young man, please lift up your eyes and see what you choose for yourself. Do not set your eyes on beauty; set your eyes on family. ‘Grace is deceitful and beauty is vain, but a woman who fears Hashem, she shall be praised’….” On this Mishna the Gemara Bavli (Ein Yaakov) states: “The Sages taught: There were four groups in the Land of Israel. The beautiful among them would say, ‘Set your eyes on beauty, for a wife is only for beauty.’ Those of distinguished lineage among them would say, ‘Set your eyes on family’…The wealthy among them would say, ‘Set your eyes on those who possess wealth’…The ugly among them would say, ‘Take your acquisition for the sake of Heaven.’” (The Gemara Yerushalmi mentions only two groups: the beautiful (which includes the beautiful, those of distinguished lineage, and the wealthy), and the ugly.) Regarding “the wealthy”: A young woman at the age of shidduchim had no wealth of her own.Since “All the honor of the king’s daughter is within,” Jewish girls did not go out to earn money before marriage; rather they were “wealthy” because their family was wealthy. The general introduction given by all of the groups was: “Young man, please lift up your eyes and see,” meaning, look upward and focus not on what is superficial but on what is fundamental, and then you will merit the match suited for you. Based on this we can also understand how this was appropriate for the day of Yom Kippur. We can also understand why there was a group who considered themselves “ugly”: In their humility, they felt they had nothing of their own. Rather, they attributed everything they had to Hashem. 2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Ekev, 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026

454

יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ו

Jul 29, 2026

11:33

התוכן אודות חמשה עשר באב איתא במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'". ונקודת הביאור בזה: ט"ו באב הוא יום שבו "קיימא סיהרא באשלומתא", שזה מורה על שלימות בנ"י הדומין ומונין ללבנה. והעילוי בט"ו באב על ט"ו בניסן ותשרי: חודש ניסן קשור עם עבודת הצדיקים וחודש תשרי קשור עם עבודת התשובה, ולכן ט"ו תשרי יש בו עילוי על ט"ו ניסן, כי ענין התשובה באה לאחרי הירידה וכו'. ומזה מובן שט"ו באב שבא לאחרי ירידה הכי גדולה, חורבן ביהמ"ק וקודש הקדשים, הנה העלי' שלאח"ז היא גדולה ביותר. בקשר לט"ו באב איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף" ופרש"י "מט"ו באב דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו", ובמילא יש לקבל החלטות טובות להוסיף בלימוד התורה (בלילות) ועריכת התוועדויות בקשר לט"ו באב ובשבת שלאח"ז. ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 Synopsis The Mishnah states: “There were no festivals for the Jewish people like the Fifteenth of Av...” The reason is because the Fifteenth of Av is the day on which “The moon is in its full state,” an expression of the completeness of the Jewish people, who are likened to the moon and whose calendar is based on the moon etc. The advantage of the 15th of Av over the 15th of Nissan and Tishrei is as follows: Nissan is associated with the service of tzaddikim, while Tishrei is associated with the service of teshuvah. Therefore, the 15th of Tishrei possesses an advantage over the 15th of Nissan, because teshuvah possesses the advantage of an ascent that follows a descent. Similarly, it is understood that the 15th of Av, which follows the greatest descent of all – the destruction of the Beis Hamikdash and the Holy of Holies – is the greatest ascent. In connection with the 15th of Av, the Gemara states: “From this point onward, one who adds will add,” meaning that from the 15th of Av onward, one who increases his nighttime Torah study addslife to his life (Rashi). Accordingly, one should resolve to increase in Torah study (at night) and to arrange farbrengens in connection with the 15th of Av and the Shabbos that follows it. 2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Ekev, 15 Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר * לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים ליום היארצייט שלה חמשה עשר באב ת.נ.צ.ב.ה.

455

יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 30, 2026

10:50

התוכן החילוק בין הפסוק "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כפי שנאמר בפ' ראשונה של ק"ש [שבשישי דפ' ואתחנן] לכפי שנאמר בפ' שני' של ק"ש [שבשישי דפ' עקב] הוא: פסוק זה בפ' הראשונה בא בהמשך ל"ודברת בם" – שהוא ילמד תורה כך, אבל בפ' שני' זה בא בהמשך ל"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך וגו'" – שגם הילדים ידברו בתורה באופן זה!, והיינו שגם א' שפעל על עצמו ללמוד תורה באופן כזה והוא דוגמא חי' וכו', עליו להתעסק במיוחד לפעול כך גם על הילדים – "משהתינוק מתחיל לדבר" – שגם כשחוזרים הביתה מבי"ס – "בשבתך בביתך" – ידברו "בם ולא בדברים בטלים". וזה, הזהירות מדברים בטלים, נוגע גם לבנות – אם רוצים שהבת תישאר יהודי' כשרה שיובילו לחופה כדת משה וישראל! ועוד: אפי' א' שעוד צריך לפעול ע"ע לא להיות "וסרתם ועבדתם וגו'", תובעים ממנו – באותה פרשה – שיתעסק בבת-אחת גם עם "בניכם" כנ"ל! משיחת כ' מנחם אב ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 Synopsis The words “…when you sit in your house and when you walk on the road, when you lie down and when you rise,” appear in in both the first paragraph of Shema (taken from shishi of parashas Va’eschanan) and the second paragraph (taken from shishi of parashas Ekev). The difference is that the first paragraph says “You shall speak of them when you sit in your house…”, meaning that aperson himself must “speak of them,” while the second paragraph says, “You shall teach them to your children to speak of them when you sit in your house…” meaning you must teachthe children to “speak of them.” In other words, even if someone has already trained himself to study Torah, and he serves as a living example for his children, nevertheless he must devote special effort to bringing his children to do the same: “From when the child begins to speak,” he should be taught “to speak of them and not of idle matters,” not only in school, but also “when you sit in your house….” This caution against idle talk applies to girls as well, if one wants his daughter to remain a faithful daughter of the Jewish people etc. And even someone who is on such a level that he still needs to be cautioned to “Take care lest…you turn astray and serve alien gods” is told, in that very same paragraph, to occupy himself with educating his children in this fashion. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו * לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

456

יום ועש"ק פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 31, 2026

11:34

התוכן איתא במדרש: רבי הי' שולח ר' אמי ור' אסי שיצאו ויבדקו ערים בישראל. כאשר היו נכנסים לעיר, היו מבקשים לקרוא ל"נטורי קרתא" (שומרי העיר), והיו מביאים את אנשי החיל וכו'. אמרו להם ר' אמי ור אסי "אלו הם שומרי העיר? אלא הם מחריבי העיר!" שומרי העיר הם ה"סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה וכו'"! וההוראה, וגם בנוגע ל"עיר קטנה זה הגוף": אע"פ שעפ"י תורה "אין סומכים על הנס" וצ"ל שומרי העיר כפשוטו וצ"ל שמירת בריאות הגוף כפשוטו באכילה ושתי' וכו' – בדרכי הטבע, אבל, מודיעים ר' אמי ור' אסי בשליחות רבי יהודה הנשיא, אם התשובה הראשונה על השאלה מי הם שומרי העיר היא – חוקי הטבע (ורק לאח"ז באים עניני תומ"צ), הנה גישה זאת מחריבה את העיר ואת ה"עיר קטנה זה הגוף"! היום ו"שמירת העיר" צ"ל מיוסד ומונהג לפי ה"נטורי קרתא" של משנה וגמ' ושו"ע, ורק אז לא יהיו הענינים שעושים בדרכי הטבע – מחריבים, אלא בונים ושומרים! משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026 Synopsis The Midrash relates that Rabbi Yehudah HaNasi would send Rabbi Ami and Rabbi Asi to inspect Jewish towns. When they came to a town, they would ask to be introduced to the guardians of the city, and the townspeople would call for the soldiers and others responsible for maintaining order and security. Rabbi Ami and Rabbi Asi would say to them, “These are the guardians of the city? On the contrary – they are the destroyers of the city!” The guardians of the city are the “scholars and students who study, review, and preserve the Torah day and night…” Although the Torah teaches that “We do not rely on a miracle,” and therefore a city must have guards etc., nevertheless, Rabbi Ami and Rabbi Asi, as the emissaries of Rabbi Yehudah HaNasi, teach that if the first answer to the question, “Who are the guardians of the city?” is the watchmen who operate under the laws of nature etc.,this approach destroys thecity. Rather, the protection of the city must be based upon and guided by the true guardians – the teachings of the Mishnah, Gemara, and Shulchan Aruch. Only then will the natural measures build and protect rather than destroy. The same applies to the “small city” (the physical body): Although one must safeguard one’s physical health by eating, drinking, and the other natural measures prescribed by the Torah, nevertheless, a person’s day must be founded upon and guidedby Torah. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026

457

יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 2, 2026

9:34

התוכן כיצד יתכן שלאחרי גודל העילוי של ט"ו באב שבו "קיימא סיהרא באשלמותא" – יתחיל מצב דחסרון הלבנה, הלוך וחסור?! אלא שבאמת זהו"ע דהלוך ומוסיף בענין הביטול, עד לתכלית הביטול ברגע שלפני המולד ("ונפקדת"), כהכנה למולד וחידוש הלבנה ("כי יפקד מושבך"); יש נוהגין לברך איש את חבירו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה החל מט"ו באב ואילך. הרי שמלבד אזהרה הברורה ד"ואברכך מברכיך" בכלל – ישנה הדגשה יתירה בזה בימים אלו בסמיכות לחודש אלול. ומה שבחודש אלול יש צורך לדבר עם יהודים דברי התעוררות לתשובה – הרי זה יכול וצריך להיות בדרך התורה ש"דרכיך דרכי נועם וגו'" – לדבר ענינים של טוב וברכה וכו', שעי"ז פועלים יותר; כ' באב הוא א' הימים שהביאו "קרבן העצים", שנדבו עצים לביהמ"ק והיו מניחים ב"לשכת העצים" שממנו היו לוקחים העצים למי שלא הי' לו משלו, דבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 Synopsis Seemingly, after the tremendous ascent of the 15th of Av (when “The moon is in its full state”), it is impossible for the moon to wane again. But the waning in fact represents an increase in bittul, culminating in the ultimate bittul just before the new moon (“venifkadta”), which is followed by the moon’s rebirth and renewal (“ki yipaked moshavecha”). There is a custom to begin wishing one another to be inscribed and sealed for a good and sweet year beginning on the 15th of Av. Meaning, aside from the fact that “I will bless those who bless you” in general, there is a special emphasis in this regard during this time of year. When speaking to other Jews during the month of Elul about teshuvah, it must be done in way of Torah, “whose ways are pleasant ways” – one must speak of positive things and of blessing etc., and one accomplishes more this way. 20 Av is one of the days on which the Wood Offering was brought in the Beis Hamikdash. The wood was placed in the Wood Chamber to be used by those who did not have wood of their own – an expression of Ahavas Yisroel. Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

458

יום ב' פ' ראה, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ויום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע

Aug 3, 2026

10:57

התוכן רואים דברים מבהילים שקורים דוקא לאחרונה, כמו ההנהגה פראית בין אדם לחבירו אצל בני-נח, ולפעמים - גם אצל יהודים - היפך שכל האנושי, ועאכו"כ היפך השכל דנפה"א. ונשאלת השאלה: למה עשה הוי' ככה?! אלא זהו עוד סימן שכבר הגיע הזמן דביאת המשיח, כמ"ש בדניאל שבבוא הקץ, באחרית הימים, "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו הרשעים ולא יבינו.. והמשכילים יבינו" - יהי' "עולם ברור" ויתברר לכל מי הם ה"רשעים" ומי - ה"משכילים". וזהו גם טובת ה"רשעים", כי כל זמן שיש להם ספק אולי לא עשו דבר בלתי-רצוי לא יעשו תשובה, נמצא שזהו הדרך היחידה לפעול עליהם שיעשו תשובה. ועוד: ישנם יהודים שאין להם "ספק" בזה, ואדרבה - ממשיכים בדרכם מתוך עקשנות, ועוד מוסיפים להסית עוד יהודים שממנו יראו וכן יעשו, אבל הרי "לא ידח ממנו נדח", והעצה היחידה שגם א' כזה, וההולכים בדרכיו, יעשה תשובה, הוא - "יתבררו ויתלבנו", כאשר מתברר האמת וכולם רואים מי הוא, ואז יתחוור גם לו מצבו האמיתי וישוב בתשובה. משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 Synopsis Lately we have witnessed shocking things in the world, in the barbaric ways people treat one another (including at times among Jews) etc. This is yet another sign that the time for the coming of Moshiach has already arrived, as the verse states in Daniel regarding the end of days, “Many will be clarified, whitened, and purified, and the wicked will pervert, and all the wicked will not understand, but the wise will understand”: At that time all will see who is wicked and who is “wise,” and this clarity will benefit the wicked, because as long as they have doubts as to whether they have in fact done something wrong, they will not do teshuvah. (Moreover, some Jews have no “doubts” at all– to the contrary, they stubbornly persist in their behavior and encourage other Jews to follow suit.) But because “None will remain banished from Him,” the truth of their behavior will be made clear to all, and when everyone sees who they really are (“They will be clarified and whitened…”), they, too, will see their true state, and this will inspire them to do teshuvah. Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 לזכות מנחם מענדל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

459

יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 16, 2026

8:49

התוכן השם "תמוז" מוזכר בתנ"ך כשם ע"ז הקשורה עם החמה – "הנשים .. מבכות את התמוז" [כי חשבו שההשפעה שלהם באה מהחמה, ולכן כשהיתה עוברת תקופת תמוז היו מבכות אותה וכו']. בגלל שהנשים פטורות מלימוד התורה וכיו"ב ובמילא עסוקות יותר בענינים גשמיים וזה גורם להן לתת חשיבות יתר לענינים גשמיים, והן גם אחראיות על הוצאות הבית בפועל, ולכן אִתָּן צ"ל השתדלות מיוחדת שיכירו שעל האדם לעשות רק את הכלי לפרנסה, אבל את הברכה וההצלחה באה אך ורק מאת ה' "ברכת ה' היא תעשיר", והקב"ה הוא המנהיג את העולם בכלל ובית זה בפרט, ובמילא מה שחשוב הוא לא כמה כסף מכניס הבעל, העיקר הוא שירוויח את זה בדרך כשירה וע"פ התורה, ובמילא תהי' ברכה והצלחה בדברים שיעשו עם הכסף. והתיקון על הענין של "הנשים.. מבכות את התמוז" הוא ע"י הנשים בזמננו! א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 Synopsis The name Tammuz is mentioned in Tanach as the name of an idol associated with the sun, as the verse states, “…the women were…weeping for Tammuz.” (They believed that their blessing came from the sun, they wept when the summer was over). Because women are exempt from Torah study and the like, and therefore they are the ones who manage the household expenses and who are more involved in material matters, this can cause them to ascribe more importance to physical concerns than is really due. Particular effort is required to show them that a person only needs to make a vessel for livelihood, but the blessing and success come only from Hashem – “It is the blessing of Hashem that brings wealth.” Hashem runsthe world as a whole, and this home in particular. Accordingly, what is important is not how much money the husband earns, but that he earn it in a proper manner and according to Torah. This will automatically result in blessing and success in the way the money is used. In this way, the women of our times can correct the behavior of “the women weeping for Tammuz” thousands of years ago. Sichah of 12 Tammuz 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2026 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגר * לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

460

יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון, ה'תשפ"ו

Jun 1, 2026

13:00

התוכן במס' ברכות: "בשאלה שאני" (שהשואל שואל כעני על פתח שאינו מרים ראש לשאול שאלה גדולה), ופריך, "בשאלה נמי הכתיב [בשיעור תהלים דיום ט"ז בחודש] הרחב פיך ואמלאהו", ומשני, "ההוא בדברי תורה הכתוב כתיב", משא"כ בשאלת צרכיו. וצ"ל: 1) הרי אם אדם מרגיש ש"מרובים צרכי עמך", מ"ע מן התורה שיתפלל ויבקש מה' שימלא לו את כל צרכיו?! 2) בירושלמי מס' תענית איתא "רשב"ל אמר אם סדרתה תפילה לא תהא מיצר פיך אלא הרחב פיך (לשאול כל צרכיך...) ואמלאהו"?! והביאור: אף שכאשר מרגיש ש"מרובים צרכי עמך" חל עליו חיוב לבקש זאת מה', אבל אין "ציווי" שיהי' האדם במצב ד"דעתם קצרה" ובמילא ידמה ש"מרובים צרכי עמך", ולכן אא"פ לפרש מ"ש "הרחב פיך" שקאי על דברים גשמיים, כי כיצד אפשר לצוות למי ששמח בחלקו "הרחב פיך"?! וע"ז מוסיף ר"ל: "אם סדרתה תפילה", כאשר עבודתו היא בדרגא נעלית ביותר עד שעושה גם מדבריו הגשמיים כלים לאלקות, אזי "הרחב פיך" גם בנוגע לדברים גשמיים ואסור לו לוותר עליהם. ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 Synopsis The Gemara says in Brachos that the verse (in today’s Tehillim) “Open your mouth wide, and I will fill it” applies only to words of Torah, whereas for one’s personal needs, one should ask for little. But seemingly, it is a positive mitzvah of the Torah to ask Hashem for all of one’s needs, even when one feels that “the needs of Your people are many”? Also, the Yerushalmi says in Taanis: Rabbi Shimon ben Lakish said: If you have set forth your tefillah, you should not constrain your mouth; rather, “Open your mouth wide (to ask for all your needs) and I will fill it”? The explanation is as follows: It is true that when one feels that “the needs of Your people are many,” he is obligated to ask Hashem for all his needs, even though the reason he feels his needs are many is because he is “of limited understanding.” But there is no obligation to be “of limited understanding.” Therefore, you cannot say that the verse “Open your mouth wide” refers to material matters, because if someone is not of limited understanding, and therefore is happy with his lot, how can he be commanded to “Open your mouth wide” and ask excessively? To this, Reish Lakish adds: “If you have ordered your tefillah,” meaning, when one’s service is on such a high level that he turns his physical affairs into channels for G-dliness, then one must “Open your mouth wide” regarding material matters as well, and he is not permitted to forgo them. 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

461

יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון, ה'תשפ"ו

Jun 2, 2026

9:28

התוכן לנשים ובנות ניתנה שליחות מיוחדת בענין החינוך מפני התכונה של קירוב ורוך שבהן שנדרש לעבודת החינוך שצריכה להיות מתוך קירוב – "ימין מקרבת" (ורק לאחר מכן אפשר לחשוב אודות הגישה של "שמאל דוחה", כדי לשחרר את המחונך מתכונות בלתי-רצויות ש"נדבק" מבחוץ, כדבר זמני). מכיון שבודאי יש לכל בת בישראל רגש נשמתי-פנימי לזכות לבנות בית משלה מבורך בבנים ובנות – הרי בעודה ילדה, ועאכו"כ כשהיא מתבגרת, עלי' לחנך את עצמה, כך שבבוא הזמן תהי' "דוגמא חי'" ומאירה לילדי'; הזדמנות מיוחדת להתעסק בחינוך הוא בימי הקיץ כאשר ילדים מקבלים הרבה זמן פנוי – שאין להניח את הילד במצב של זמן ריק מכל תוכן, אלא יש למלא זמן זה בתוכן אמיתי, וניתן לעשות זאת (גם כאשר אי"ז זמן של לימודים מתוך ספרי לימוד וכו') ע"י סיפורים עם תוכן חסידי או משחקים שבהם מדגישים את ענין העזרה לזולת וכיו"ב. ולעשות כ"ז בדרכי נועם, מתוך קירוב ורוך. משיחת יום ג' פ' בהעלותך, טו"ב סיון ה'תשמ"ו, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולמדריכות דמחנות קייץ תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 Synopsis Women and girls have been given a special mission in the field of education, because it is their nature to be gentle and to draw near, are essential qualities for education (which must be conducted primarily with “the right hand that draws near”; only after using the right hand may one consider using “the left hand that pushes away” in order to rid the student of undesirable traits). Because every Jewish girl desires to merit to build her own home and to be blessed with children of her own whom she will educate etc., it follows that even from a young age (and all the more so when she grows older), she must educate herself so that when the time comes, she will be a living, shining example for her children. A special educational opportunity arises during the summer, when children have a great deal of free time. One must make sure that a child’s time is not left empty; rather, the time must be filled with meaning which can be accomplished (even during the summer, when the children are not studying from textbooks in school etc.) through Chassidic stories, or games that emphasize helping others and the like. All of this should be done in a pleasant way and with warmth and gentleness. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behaalosecha, 16 Sivan 5746, to the graduating students of Bais Rivkah and summer camp counselors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2026 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים

462

יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון, ה'תשפ"ו

Jun 3, 2026

10:05

התוכן מכיון שכל פרט שבעולם נברא ע"י ה' – מובן שבכל פרט צ"ל ניכר הקשר שלו עם ה', ומכיון שה' הוא אין-סוף – צ"ל בכל פרט ענין של אין-סוף. ובכחו של ה', שהוא "נמנע הנמנעות", להכניס ענין של אין-סוף בדבר הכי מוגבל וקטן. וככל הענינים – ענין זה מתחיל בתורה, ומזה נשתלשל כן גם במציאות העולם. ענין זה מתבטא גם במוחש במציאות העולם, ובמיוחד בתקופתנו, שאמנם זו תקופה רבת-מהומות וטשטוש הגבולים, אבל לאידך, ככל שמתקרבים לזמן דימות המשיח מתגלים ענינים ופרטים חדשים בעוה"ז הגשמי (וגם ענין זה מתחיל בתורה – גילוי פנימיות התורה וכו') – שבכמות הכי קטנה של חומר גשמי יש בה ריבוי חלקים פרטים, ובצירוף כולם נעשה כח הכי אדיר שעל ידו יכולים לפעול גדולות ונצורות בתיקון העולם לטובת האנושות כולה. גם בכל מאורע בעולם ישנם ריבוי ענינים ופרטים, וכידוע המשל מהשתקפות כדור השמש בטיפת מים! משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026 Synopsis Because Hashemcreated every detail of the world, it follows that every detail must have a visible connection to Hashem. Moreover, because Hashem is infinite, there must be an element of infinity within every detail. Like everything in the world, this concept begins in the Torah, and then extends from there to the physical world, as seen particularly in this generation: Although this is a time of great upheaval etc., on the other hand, as we draw closer to the time of Moshiach, new things are being revealed in the world, including the discovery that even the tiniest quantity of physical matter contains subparts which, if channeled properly, can create an extremely powerful force for the benefit all of humanity. (The recent scientific advances also stem from Torah, particularly the revelation of the inner dimension of Torah etc.) Similarly, in every event in the world there are many elements and details, as illustrated by the analogy of a tiny drop of water reflecting the image of the entire sun. Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5756 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

463

יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון, ה'תשפ"ו

Jun 4, 2026

12:43

התוכן לקט שיחות בענין החיוב לסיים בדבר טוב: 1) מבואר בשער הכולל שסיום פרק ה' דמס' אבות הוא באמת ב"בן מאה כאילו מת וכו'", וזה שמסיימים במשנה שלפנ"ז "לפום צערא אגרא" הוא בגלל החיוב לסיים בדבר טוב. אבל בסדור אדה"ז הסיום הוא ב"בן מאה וכו'", כי הרי לא מסיימים בזה אלא באמירת "רבי חנניא בן עקשיא אומר וכו'". 2) זה שבהתוועדות הקודמת כשדובר ע"ד החיוב לסיים בדבר טוב בקשר למשנה "לפום צערא אגרא", לא הזכירו את המשנה בסיום מס' כלים "אשריך כלים שנכנסת בטומאה ויצאת בטהרה?" – כי שם יכלו לומר שזה רק 1) ענין של "אשריך" ולא חיוב, 2) כדי לתקן את ה"נכנסת בטומאה". ולכן הביאו אז מד' פסוקים שונים בתושב"כ כדי להוכיח שזה חיוב בכל מקום. 3) כל ענין בתורה הוא "תורה", אעפ"כ הדין הוא שיש לסיים בדבר טוב, ובשביל זה לפעמים חוזרים על פסוק שלפנ"ז בין הקריאה (של מפטיר) והברכה וכו'. 4) סיום מס' כתובות (לאחרי שמביא כמה ענינים בלתי רצויים שיהיו ב"דור שבן דוד בא") הוא "עתידין אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות וכו'", ואי' בתוס' שזהו "לפי שרוצה לסיים בדבר טוב"; יש לסיים איזה ענין שיהי' בדבר טוב – "אין טוב אלא תורה", וה' בעצמו, ש"מגיד דבריו ליעקב וגו'", יסיים את הגלות בדבר טוב – בגאולה האמיתית והשלימה, וגם בגלות גופא – כמו שכל דבר ומסכתא צריך לסיים בדבר טוב – יסתיים כל "מסכתא" ויום של כל יהודי – בטוב כפשוטו! 1) משיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ט. 2) ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט. 3) משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב. 4) ג' חלקים משיחת אור ליום ו' פ' מצורע, י"א ניסן ה'תשל"ג. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2026 Synopsis A collection of sichos regarding the obligation to conclude with something good: (1) In Mishnayos, Chapter 5 of Pirkei Avos concludes with, “According to the pain is the reward,” whereas in the Alter Rebbe’s Siddur, it concludes with “…Five years is the age for the study of Scripture…A hundred-year-old is as one who has died…” The Shaar Hakollel explains that the way it appears in the Alter Rebbe’s Siddur is correct, but it appears differently in Mishnayos is in order to conclude with something good (whereas in the Siddur that concern is not present because in any case one follows Pirkei Avos with “Rabbi Chananya ben Akashya says…” (2) In the previous farbrengen, when discussing the obligation to conclude with something good (in connection with the Mishnah “According to the pain is the reward”), I did not mention the Mishnah at the end of Masechta Keilim (“Fortunate are you, Keilim, that you entered in impurity and exited in purity”) because in that Mishna it could be argued that (a) the expression “Fortunate are you” does not connote an obligation, and (b) perhaps it was only necessary there to conclude with something good (“exited in purity”) in order to correct the negative (“entered in impurity”). Instead, I cited four different verses from the Written Torah, to prove that concluding with something good is an obligation that applies everywhere. (3) The rule is that in Torah one must conclude with something good, despite the fact thatwhatever the conclusion would be, it would be part of Torah. For this reason, we find that sometimes a verse is repeated (even between the reading of Maftir and the bracha) in order to conclude with something good. (4) (After describing the undesirable conditions that will prevail before Moshiach’s coming), Masechta Kesubos concludes: “In the future all barren trees in Eretz Yisroel will bear fruit, as it is stated: ‘For the tree bears its fruit, the fig tree and the vine yield their strength.’” Tosafos explains that this is because the Gemara “wishes to conclude with something good.” From this we learn that everything should be concluded with something good (and “There is no good except Torah”). Because Hashem keeps His own commandments etc., He will surely conclude the exile with something good – the true and complete Redemption – and even during exile, every “Masechta” and every day of every Jew’s life will conclude with good in the literal sense. (1) Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Beshalach, 10 Shevat 5739. (2) Two excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 13 Shevat 5739. (3) Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Noach, 30 Tishrei, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5742. (4) Three excerpts from sichah of Thursday night, parashas Metzora, 11 Nissan 5733. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2026 לזכות החתן הת׳ ר' לוי יצחק והכלה מרת יהודית שיחיו פעלדמאן לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת י"ט סיון ה'תשפ"ו נדבת משפחתם שיחיו

464

יום ועש"ק פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], כ' סיון, ה'תשפ"ו

Jun 5, 2026

11:43

התוכן ביאור בפרק שני דפרקי-אבות משנה ג' "הוי זהירין ברשות שאין מקרבין לו לאדם אלא לצורך עצמן נראין כאוהבין בשעת הנאתן וכו'" כ"מילתא דחסידותא": "רשות" קאי על ה"שליטין" של ה"עיר קטנה" שבכ"א, השכל שבראש והרגש שבלב וכו'. ובזה גופא ב' אופנים: א) אדם שה"רשות" ששולט בו הוא היצה"ר, ונראה כ"אוהבו", כי אומר לו דברים שהוא אוהב לעשות - ללכת אחר נטיית לבו.., ומ"מ אין לחשוב שעם "רשות" כזה אין צריך להתעסק כלל, כי העבודה צ"ל "בכל לבבך - בשני יצריך", אלא צ"ל "זהירין ברשות"". ב) אחד שה"רשות" ששולט בו הוא היצ"ט, ונראה "כ"אוהבו", כי הוא מתמיד בלמודו ואוהב את ה' וכו' בטבעו, ומ"מ מכיון שגם ליצ"ט ישנם מדוה"ג וחשבונות דקדושה, ונראה כ"אוהבו" רק בענינים ש"לצורך עצמן" - לימוד התורה או יד המחלקת צדקה וכו', ולכן עבור העבודה של מסנ"פ, שהוא טוב לעצמותו של יהודי שלמעלה ממדוה"ג וחשבונות, צ"ל "זהירין ברשות"! ג' חלקים משיחת מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2026 Synopsis Pirke Avos [3:2] states: “Be careful with the government, for they befriend a person only for their own needs. They appear to be friends when it is beneficial to them…” “Government” refers to the “rulers” of the “small city” within every person, i.e. the intellect and the emotions etc. Here there are two categories: (1) One kind of person is governed by the yetzer-hara,which appears as his friend because it tells him to do things he enjoys. Nevertheless, the correct approach is not to avoid this “government” entirely, because one must serve Hashem “with all your heart – with both your inclinations.” Rather, one must engage with it, but “Be careful” with it.” (2) Another kind of person is governed by his yetzer-tov, which appears as his friend because he is naturally studious and loves Hashem etc. Even so, the yetzer-tov has its own limitations and calculations (of holiness), and it too appears as his friend only when it is “for its own need,” i.e. learning Torah or giving tzedakah, etc.; it will not however agree to the service of mesiras nefesh (which is for the benefit of the Jew’s essence which transcends all such calculations). Therefore, one must be careful even with this “government.” 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2026 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. * לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת הרה"ח התמים ר' יצחק הי''ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתה שיחיו

465

יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון, ה'תשפ"ו

Jun 7, 2026

7:23

התוכן 1) כאשר יהודי רואה שמשיח לא בא, הנה אף שבנוגע לעבר מבין שבודאי יש טעם לזה, אבל בנוגע לעתיד צריך לצעוק ולתבוע "עד מתי?!" רוצים לצעוק "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בתור "גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" לשון עבר, כפי שאומרים במזמור ק"ז שבתהלים, מזמור השייך לשנת הק"ז. ומכיון שנשיא דורנו מתחיל כעת לומר מזמור זה, עליו לעורר רחמים למעלה או על ב"ד של מטה שצ"ל "אשר גאלם" לשון עבר! ביאת המשיח בעגלא דידן! 2) לאחרי מזמור ק"ז שבתהלים, שענינו "יודו לה' חסדו וגו'" על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, וכמ"ש שההודאה צ"ל בפני "עשרה מישראל ותרי מינייהו רבנן", בא מזמור ק"ח שבו מדובר שהישועה של הקב"ה לבנ"י – "למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני" – נראית בגלוי גם בעיני בשר של אומות העולם – "אודך בעמים ה' ואזמרך בלאומים"! 1) משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ו 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 Synopsis (1) When a Jew sees that Moshiach still has not come, although regarding the past he understands that it is for a purpose etc., nevertheless regarding the future he must cry out and demand, “Until when?!” When we cry out, “Give thanks to Hashem for He is good; His kindness is everlasting,” we want to do it “those redeemed by Hashem, whom He redeemed from the hand of an oppressor” (redeemed in the past tense), as it says in Kapitel 107 of Tehillim.Since the Nasi Hador is now beginning to recite this kapitel, he must arouse mercy in heaven, and moreover, mercy down here, so that we will become those “whom He redeemed” in the past tense, with the coming of Moshiach speedily in our time. (2) After Kapitel 107 (which states, “They shall give thanks to Hashem for His kindness…,” regarding the “Four who are obligated to give thanks,” who must do so in the presence of “ten Jews, two of whom must be rabbis”), comes Kapitel 108, in which Hashem’s salvation (“Save with Your right hand and answer me”) is openly visible even to the nations of the world (“I will give thanks to You, Hashem, among the peoples; I will sing Your praise among the nations”). Excerpts from sichos of (1) 15 Tammuz 5746, and (2) 12 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 לזכות ר' דוד שמעון ישראל בן שלומית שי' ליום ההולדת שלו כ"ב סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

466

יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון, ה'תשפ"ו

Jun 8, 2026

7:43

התוכן מזמור ק"ט בתהלים הוא מזמור קשה, "אַ שטריינגער". ובמילא ה"ז חל על הענינים שיכולים לנגוע ח"ו בהפצת עניניו של בעל יום ההולדת והגאולה. אמנם בודאי שיש במזמור זה גם עניני טובה וברכה. בפסוק ל' נאמר "אודה ה' בפי ובתוך רבים אהללנו": "אודה ה'" – הודאה וברכה לה' מכיון שנותן לכאו"א מישראל טוב הנראה והנגלה בגו"ר, ובאופן של "מאוד". "בפי" – ההודאה באה לידי ביטוי בדיבור, בפה, שמנצל כח הדיבור להודות לה'. "ובתוך רבים אהללנו" – ההודאה היא במעמד רבים מישראל, ובאופן של "בתוך" וביחד עם הרבים. ומצד מעלת הרבים, ובפרט כשנמצאים בביהכנ"ס וביהמ"ד, מיתוסף בהילול לה'. ועוד ענין בזה – ההילול נמשך וחודר בעניני העולם שנק' "רשות הרבים" וכו'. ויה"ר שבקרוב ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, וכולנו יחד נכנס לארצנו הק' ואז יתקיים ה"אודה לה' מאוד בפי ובתוך רבים אהללנו". ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2026 Synopsis Although chapter 109 of Tehillim is a harsh one (applying to anything that could chas v’shalom detract from spreading the teachings of the baal hageulah), it also contains blessing and goodness. As it says in verse 30: “I will give abundant thanks to Hashem with my mouth, and in the midst of the multitudes I will praise Him.” “I will give thanks to Hashem” – for giving every Jew visible and revealed good, materially and spiritually, and “abundantly.” “With my mouth” – the thanksgiving is expressed in verbally, utilizing the power of speech to thank Hashem. “And in the midst of the multitudes I will praise Him” – the thanksgiving takes place in the presence of many Jews, “in the midst of” and together with the multitudes; Hashem’s praise is magnified with the power of the community, especially when they gather in a shul and beis midrash etc. Moreover, the praise permeates the world, which is called the “public domain,” etc. May it be Hashem’s will that we merit very soon the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, when we will all go to our Holy Land, and there the verse will be fulfilled: “I will give abundant thanks Hashem with my mouth, and in the midst of the multitudes I will praise Him.” 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

467

יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ה'תשפ"ו

Jun 9, 2026

8:35

התוכן הרמב"ם, בשיעור היומי (תרומות רפ"ה), כותב: "אין תורמין אלא מן היפה שנאמר בהרימכם את חלבו ממנו". וזה קשור עם הענין דאהבת ישראל שהרי נתינת תרומה לכהן היא כדי לספק לכהן את כל המצטרך לו ויש לתת לו "מן היפה" דוקא (וענין זה מהווה גם לימוד כללי לכללות המצוות (שהרי כל עניני התומ"צ כלולים זב"ז) כמ"ש הרמב"ם ש"כל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב שיהי' מן הנאה והטוב וכו'"). ועד"ז מודגש הענין דאחדות ישראל בזה שיכול להרים תרומה גם ע"י יהודי אחר שנעשה שלוחו ו"שלוחו של אדם כמותו"! ולימוד נוסף מהמשך ההלכה "ואם אין שם כהן תורם מן המתקיים אע"פ שיש שם יפה שאינו מתקיים וכו'": פעולה חד-פעמית בעניני תומ"צ ע"י יהודי יש לה קיום נצחי - "דבר המתקיים"! ועוד. משיחת כ' מנ"א ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2026 Synopsis Today’s Rambam states(Hilchos Terumos, beginning of chapter 5): “We separate terumah only from the finest, as it is stated: ‘When you separate its choicest portion from it.’” This requirement embodies Ahavas Yisroel, because the purpose of terumah is to provide the kohen with his needs, and it must be given specifically from the finest. This also serves as a general lesson for all mitzvos (all matters of Torah and mitzvos are interconnected), as the Rambam writes: “…everything given for the sake of G-d who is good should be of the most attractive and the highest quality.” Similarly, this requirement emphasizes Jewish unity, in that one may separate terumah even through another Jew serving as his agent, because “A person’s agent is considered like himself.” There is another lesson from the next part of the halacha, which states, “If there is no Kohen there, one should separate from produce that will last, even though there is finer produce that will not last…”: A one-time act of Torah and mitzvos performed by a Jew is something that “will last” forever. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2026 לע"נ ר' חיים דוב ב"ר אברהם משה ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלו כ"ד סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

468

יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון, ה'תשפ"ו

Jun 10, 2026

11:52

התוכן חדשים אלו הוא הזמן שבו מתקיימים כל מיני כנסים בענינים שונים ומקבלים החלטות וכו'. אבל לצערנו הגדול, כפי שהי' גם בעבר, הנה גם בעבור שנה מאז כנס פלוני וקבלת החלטות וכו', עדיין לא ניכר שום שינוי בנוגע למעשה בפועל, ש"הוא העיקר"! ולכן הי' כדאי שבכנס הבא, הנה לפני קבלת החלטות חדשות יערכו חשבון צדק כמה ניתוסף במעשה בפועל במשך השנה מאז קבלת החלטות (דומות) בכנס האחרון, ואם יתברר שחסר בזה – יש למצוא את הסיבה לזה ולמלא את החסרון (נוסף על מה שצריך להוסיף בזה מצד כנס החדש). ויהי רצון שיקויים מ"ש "קבל את האמת ממי שאמרו", שהרי אי"ז החידוש שלי – זה כבר כתוב בספרים של הדורות שלפנ"ז עד למשנה וכו' ש"המעשה הוא העיקר"! וכדאי כל היגיעה וההשתדלות לתקן הדבר שמכאן ולהבא ידאגו שההחלטות אכן יבואו לידי מעשה בפועל – כיון שזה נוגע לרבים ו(במילא) לכלל ישראל! [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2026 Synopsis These are the months of the year when various conferences and conventions are held and when resolutions are adopted, etc. But to our great sorrow, as in the past, although a year has passed since a certain meeting was held and resolutions were adopted, etc. don’t yet see any change in practice, which is the main thing. Therefore, it would be worthwhile that at the next conference, before adopting new resolutions, an honest accounting should first be made as to how much has actually been added in practice since the (similar) resolutions were adopted at the previous conference. And if it becomes clear that something is lacking, the reason should by identified and it should be corrected (in addition to what must be added during the new conference). May it be Hashem’s will that people will “Accept the truth from whoever says it,” because this is not my own invention; it is already known from sefarim of previous generations, going back to the Mishnah, etc. which states that “Action is the main thing.”All the toil and effort are worthwhile in order to correct things so that from now on the resolutions will be put into practice, because it concerns the public, and therefore it concerns the entire Jewish people. (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2026 לזכות חי'ה מושקא בת חנה שתחי' לרמן ליום הולדת שלה כ"ה סיון – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'

469

יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, ה'תשפ"ו

Jun 11, 2026

8:39

התוכן [המשך] עוררו לפנ"ז שלפני קבלת החלטה חדשה יש לעשות חשבון צדק אם קיימו בפועל ההחלטה שלפנ"ז. ואי"ז "חשד" בעלמא, אלא הי' בזה "מעשה מבהיל" בפועל! באה"ק: לפני כמה שנים הגיעו כמה רבנים מארה"ב לביקור באה"ק בכ"מ וכו' ופירסמו החלטה לדאוג להתקנת מזוזות במקומות המחוייבים וכו'. כבר עברו כמה שנים מאז שחזרו לארה"ב ועד היום הזה לא ניתוסף אפי' מזוזה א' על יסוד החלטה זו! בחו"ל: לפני כמה שנים פירסם ועד מסויים החלטה לבנות מקוואות לנשים וכו'. כששאלתי בעבור שנתיים איפה המקוואות? – הצביעו על מקווה א' שהתחילו לבנות ועדיין לא סיימו! וכאמר, לא רוצים לפגוע באף א' ח"ו, אלא רק לעורר על מה שכבר כתוב בספרים וכו', וכולי האי ואולי יתקנו הדבר, ומכאן ולהבא ידאגו שההחלטות יבואו לידי מעשה בפועל, עד ל"חוצה", ובפרט שעכשיו רואים שה"חוצה" כבר אינו מנגד ח"ו למזוזות ולמקוואות וכו'. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2026 Synopsis (Continued.) The issue was previously raised that before adopting a new resolution, an honest accounting should be made to see whether the previous resolution was actually carried out in practice. This concern is evident from two incidents that happened: Several years ago a number of rabbonim from the United States were on a visit to Eretz Yisroel, and they publicly announced a decision to affix mezuzos in places obligated to have them etc. Several years have passed since then, and to this day not a single mezuzah was added as a result of that decision. In another incident, a committee was formed and it was publicly announced that they were going to build mikvaos for women. Two years later when I asked about the status of the mikvaos, they could point to only one mikveh – whose construction had begun before the committee was established, and which still had not been completed.Asmentioned, the intention is not hurt anyone chas v’shalom, but only to bring attention to something that already appears in seforim. Maybe in this way the issue will be corrected, and from now on people will make sure the resolutions are carried out in practice, andin a way that extends even to the “outside” – especially being that nowadays we see that the “outside” no longer opposes mezuzos and mikvaos etc. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

470

יום ועש"ק פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ז סיון, ה'תשפ"ו

Jun 12, 2026

11:09

התוכן אדה"ז כותב באגה"ק: "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך א' עומד במעמד עשרה מישראל יחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי"! הינו שעצם מציאותם של עשרה מישראל יחד, ממשיך גילוי שכינה באופן גדול כ"כ, שלמע' גם מדרגת האלקות שמהווה "עלמא דאתכסיא" (מלאכים)! ולאידך גיסא: גדלה עוד יותר מעלת "עשרה שיושבין ועוסקין בתורה" [אבות פ"ג, שלומדים בשבת זו], שעי"ז נמשך גילוי נעלה עוד יותר שלא בערך כלל – גילוי עצומ"ה א"ס ב"ה, שבשביל זה הי' כללות הענין ד"וירד ה' על הר סיני" וכו'. ומזה מובן גם עד כמה צריכים להתייגע ולהשתדל שיתווסף עוד יהודי ועוד יהודי שיתקשר בתורה – כיון שעי"ז ניתוסף עוד מציאות בעולם שהוא חד עם עצמו"ה! וזהו גם הביאור בהנהגת רבותינו נשיאנו, שגם כאשר היו הרבה יותר מעשרה מישראל שנתפרסמו ביניהם המעיינות, מסרו א"ע עד כדי מס"נ ממש שהתורה תגיע לעוד יהודי. וזוהי גם הוראה אלינו. ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026 Synopsis The Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh: “I heard from my teachers that if there were an angel standing in the presence of a gathering of ten Jews, even if they are not speaking words of Torah, an unlimited and infinite fear and awe would befall it from the Shechinah that rests upon them, to the extent that it would become completely nullified out of existence.” That is, when Jews gather, their very presence draws down a tremendous revelation of the Shechinah that transcends even the level of G-dliness which gives existence to the hidden world (the level of the angels). On the other hand, when there are“Ten who sit and occupy themselves with Torah” (as it says in chapter 3 of Pirkei Avos, which is this week’s chapter), there is an incomparably higher revelation – the revelation of the Divine Essence and Being.It was for this that “Hashem descended upon Mount Sinai” etc. and gave the Torah. From this we can also understand how much toil and effort must be invested to connect another Jew and another Jew to Torah, because each Jew engaged in Torah and mitzvos is another being in the world that is one with the Divine Essence and Being. This also explains why, even after the wellsprings of Chassidus had spread to many more than ten Jews, neverthelessour Rebbeim devoted themselves to the point of actual mesiras nefeshto bring the wellsprings to yet another Jew and another Jew. Which serves as a directive for us aswell. 2 excerpts from farbrengen of 12 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

471

יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון, ה'תשפ"ו

Jun 14, 2026

11:09

התוכן אחז"ל "לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך" שכל א' מישראל הוא "עולם מלא": ה' שינה את אופן בריאת האדם כדי שכל יהודי, אפי' בעקבתא דמשיחא ובחו"ל, ידע שכל יהודי הוא "עולם מלא"! ו"עולם מלא" במעמד ומצב בעת בריאת אדם "בגן עדן מקדם" – שבזה נכלל כל סדר השתלשלות שנברא "בשביל ישראל"! וזה מחזק עוד יותר המדובר כמ"פ אודות מצות "פרו ורבו" – שגם לאחרי הולדת בן ובת יש להשתדל בהולדת ילדים נוספים. ופשיטא שאין מקום לדאגת ההורים כיצד יוכלו לספק לילד הנוסף כל צרכיו, כמו שאין מקום לשאלה כזו בנוגע לבריאת אדם "בגן עדן מקדם"! בודאי נותן להם ה' הכחות הדרושים לספק לילד צרכיו הגשמיים והרוחניים; יש גם הענין ד"פרו ורבו" ברוחניות ששייך אצל כאו"א כל ימי חייו, כמאחז"ל "כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו", שזה כללות ענין החינוך. משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ב, ערב ר"ה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2026 Synopsis Our Sages taught: “Therefore man was created alone, to teach you…” that every Jew is “an entire world.” Meaning: Hashem changed the manner of man’s creation so that every Jew, even in the era of the footsteps of Moshiach and even in the diaspora, should know that every Jew is an entire world. And an “entire world” in same state as when Adam Harishon was created “in Gan Eden of old,” which encompasses the entire seder hishtalshelus all of which was created “for the sake of the Jewish people.” This further strengthens what we’ve discussed many times regarding the mitzvah to be fruitful and multiply: Even after one has a son and a daughter, he should strive to bring more children into the world. And there is no room for parents to worry about how they will provide for the child, just as there is no room for such a question regarding the creation of man “in Gan Eden of old: Hashem will surely give them everything they need to provide for the child both physically and spiritually. There is also an obligation to “be fruitful and multiply” in the spiritual sense, which applies to every person no matter what stage of life they are in. As our Sages taught: “Anyone who teaches the son of his fellow Torah, Scripture considers it as if he fathered him”; this is the whole concept of chinuch. Excerpt from sichah of the night of 29 Elul 5742, Erev Rosh Hashanah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

472

יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 15, 2026

11:24

התוכן סיפור ע"ד המאסר של אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שיום הולדתו חל בחודש זה) בילדותו בגלל שצעק על שוטר שהכה יהודי וכו', ובהיותו במאסר שמע גניחות (שלאח"ז התברר שזה הי' מהעגל שהשוטר גנב מהיהודי וכו') ונבהל, ונזכר שה' שומר עליו וכו' והתחיל לחזור משניות בע"פ, וכשחזר הביתה אמר לו אביו, שבזה שחזר שם משניות בע"פ ראו את החילוק שבינו לבין העגל שגם ישב שם, וההוראה: על כל ילד יהודי לדעת פסוקים ומשניות בע"פ ולחזור אותם בכ"מ, ועי"ז יהי' ניכר החילוק שבינם לשאר הילדים שבעולם, ולא להתפעל מחשכת הגלות. משיחת אדר"ח תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 Synopsis Once, when the Previous Rebbe (whose birthday is in Tammuz) was a child, he was arrested after he shouted at a policeman who was hitting a Jew. When he was in jail, in a dark room, he heard groaning sounds (which turned out to be from a calf that the policeman had stolen from the Jew), and he became frightened, but then he remembered that Hashem is protecting him, and he decided to review Mishnayos from memory. When he was released, his father told him that by reviewing Mishnayos in the jail, he demonstrated the difference between him and the calf. The lesson is as follows: Every Jewish child should know Pesukim and Mishnayos by heart, and review them wherever he may be; this demonstrates the difference between a Jewish child and other children, and there is no reason to be deterred by the darkness of the exile. Excerpt from sichah of 30 Sivan, first day of Rosh Chodesh Tammuz, 5741 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2026 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. * לזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

473

יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ו

May 31, 2026

13:17

התוכן א' הסיפורים שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר מה שקרה כשהמאסר הי' עוד בתקפו: מיד כשנכנס למאסר החליט בתוקף לא להתפעל מהם כלל ולהחשיב אותם לאין ואפס! ביום ה', אדר"ח תמוז, בשעה 11:00 בבוקר, נכנסו אליו ג' שוטרים וציוו עליו לקום! (לקבל הודעה) כיון שזה הי' סימן לקבלת מרותם, אמר באידיש, שלא יקום! אמר לו א' מהם (שהבין אידיש) שיכו אותו! ענה: נו..., עשו כך והלכו. נכנסה עוד קבוצת שוטרים וביניהם לולאוו (שהי' מגזע חסידים ומאלו שאסרו אותו) שאמר: רבי! הרי רוצים למסור לך הקלה! לא ענה. אמר: הרי יכו אותך! לא ענה. הכו אותו והלכו, וכך קרה פעם שלישית, בסוף קראו והודיעו לו שהוא משתחרר ושולחים אותו בלילה לקאסטראמא לג' שנים ויגיע לשם בשבת, אמר: בשבת הוא לא נוסע בשום אופן! נשאר א"כ בכלא עד יום א' (ג' תמוז) ואז שחררו אותו ונסע לקאסטראמא. וסיפר שר' מיכאל דווארקין הגיע שם לפניו ומיד יסד שם חדר! ההוראה: כשיהודי מחליט שכל המונעים ומעכבים הם אין ואפס, והחלטה זו לא משתנית גם כשמכים אותו כמ"פ - פועל שגם יהודי שהי' בלעו"ז מכיר בו כ"רבי", וסוכ"ס ממלא תפקידו! ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 Synopsis My father-in-law related that when he was arrested, he resolved from the outset not to be intimidated at all, and to regard his oppressors as absolute nothingness. On Thursday, the first day of Rosh Chodesh Tammuz, at 11:00 in the morning, three officers entered his cell and ordered him to stand. Since standing was a sign of accepting their authority, he replied in Yiddish that he would not get up. When one of the officers told him that if he refused they would beat him, he said, “Nu…,” and they beat him and left. Then another group of officers entered, among them Lulav (one of the individuals who arrested the Rebbe, and who came from a Chassidic background). He said: “Rebbe! They want to inform you of a leniency!” When the Rebbe did not reply, he warned the Rebbe that he would be beaten, but still the Rebbe said nothing. Again, they beat him and left. This happened a third time. Finally, they summoned the Rebbe to the office and informed him that he was being released and exiled to Kostroma for three years. When they told him that he would have to leave that night and arrive in Kostroma on Shabbos, he said that under no circumstances would he travel on Shabbos, and therefore he remained in prison until Sunday (3 Tammuz). He also related that the Chassid Reb Michoel Dvorkin traveled to Kostroma before the Rebbe’s arrival, and immediately established a cheder and repaired the mikveh there. The lesson is that when a Jew resolves firmly that all obstacles are absolute nothingness, and he does not depart from this resolution even when he is hit several times, the result is that even a Jew who was on the opposing side recognizes him as “Rebbe,” and ultimately fulfills his mission. 2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2026 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏

474

יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז..., ה'תשפ"ו

Jun 17, 2026

12:28

התוכן 1) כאשר הרבי מתעלה בעלי' שלא בערך צ"ל שינוי שלא בערך גם מצדנו. ואפי' אם ה"פתחו לי" הוא רק "כחודה של מחט", אבל זהו מתוך רצון וקבלה בלב שיהי' מה שיהי', הרי הוא הולך עם הרבי – אז לוקחו הרבי עמו בכל עליותיו. ועפ"י תורת המגיד "דע מה למעלה – (הכל הוא) ממך" מובן שה"הזזה" אצלו פועלת למעלה עלי' שלא בערך, ועי"ז מעמידים גם אותו בעלי' שלא בערך. 2) ממ"ש "אז ישיר משה וגו'" (ולא "אז שר") דרשו חז"ל "מכאן לתחיית המתים מן התורה". הנה אף שיש ענין דתחיית המתים ברוחניות – "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ובפרט ע"י לימוד תורתו, אבל מובן שצ"ל גם כפשוטו, ולזה צ"ל "אז ישיר משה" – שה"משה" שבדורנו, כש"הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם ובראשם, יוליכנו קוממיות לארצנו עם "שיר חדש". 3) עיקר ענינו של "נשיא" אינו להיות "מורם מעם" אלא להיות קשור עם העם ולרומם אותו, כמו "גופא – בתר רישא אזיל" (אע"פ שהראש הוא למעלה מהגוף). דכמו בנוגע לה', שאין לשום נמצא דמיון אליו כלל, ובכ"ז ישנו הציווי והנתינת-כח להיות "והלכת בדרכיו", כ"ה בנוגע לאלו המביאים רצון ודבר ה' לכל ישראל – שצ"ל "גופא בתר רישא אזיל" – ללכת בדרכיהם. 1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב 2) משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 Synopsis (1) When the Rebbe ascends in an immeasurable ascent, there must likewise be an immeasurable change on our part. And even if one merely “opens for me like the eye of a needle,” nevertheless, if it comes from a sincere desire and decision that no matter what, one will go with the Rebbe, then the Rebbe takes him along in all of his ascents. And based on the teaching of the Maggid, “Know that what is above is from you,” it is understood that this shift below causes an immeasurable ascent above, through which the person also attains an immeasurable ascent. (2) From the wording of the verse “Az yashir” (lit. “Then Moshe will sing…” rather than “Then Moshe sang”) the Sages derived, “From here is the source for the resurrection of the dead from the Torah.” Although there is also a concept of resurrection in a spiritual sense (“Just as his descendants are alive, so too is he alive,” especially by studying his Torah), nevertheless, it is understood that we also need the resurrection in the literal sense. And this requires that “Then Moshe will sing,” meaning that when “those who dwell in the dust awaken and sing,” the Moshe of our generation will be at their head, and he will lead us upright to our land with a “new song.” (3) The main role of a Nasi is not just to be “elevated above the people,” but to be connected with the people and uplift them, just as “the body follows the head” even though the head is above the body. Because just as with regard to Hashem, although no created being bears any comparison to Him whatsoever, we are nevertheless commanded and empowered to “walk in His ways,” so too regarding those who convey Hashem’s will and Hashem’s word to the entire Jewish people: “The body must follow the head,” meaning one must walk in their ways. Excerpts from sichos of (1) 10 Shevat 5712; (2) 10 Shevat 5720; (3) 10 Shevat 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2026 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

475

יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז..., ה'תשפ"ו

Jun 18, 2026

13:04

התוכן 1. א) גם אלו שלא זכו לראות את הרבי, הנה ע"י לימוד תורתו וקיום הוראותיו ה"ה "מקושרים", ועד באופן של דביקות! ב) כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שעם היותו בעל יסורים, הי' מקבל כ"א בשמחה וחיוך (אמיתי) על פניו, ועד"ז הי' אצל נשיא דורנו ש"את חלינו הוא נשא וגו'", ומ"מ קיבל את כולם בשמחה. ועוד. 2. גם לאחרי שאלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו' אינה מתחרטת מקביעותה ש"יעקב אבינו לא מת" אלא מסבירה שישנו לימוד מפסוק ש"מה זרעו בחיים אף – באותו אופן (ולא "כאילו") – הוא בחיים"! 3. א) הפירוש בלשון הגמ' "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים" אינו ש"זרעו בחיים" פועל ש"אף הוא בחיים"‏ אלא ש‏"זרעו בחיים" הוא ראי' ובירור ש"אף הוא בחיים"! ב) נסיים עם הניגון "שיבנה ביהמ"ק וכו'", ושינגנו יחד גם בכל המקומות ששומעים את ההתוועדות ע"י הטלפון, ומסתבר אצלי בפשטות, שביחד עמנו מנגנים בג"ע העליון ובג"ע התחתון‏ – ‏בכל הדרגות ששם נמצא בעל הגאולה ונהנה בראותו ש"זרעו בחיים"! 4. תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! 1. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב. 2. משיחת י' שבט ה'תשכ"ו. 3. ב' חלקים משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה. 4. משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 Synopsis (1) (a) Although those who merited to see the Rebbe when he was alive in this world were impacted by it, the way to become mekushar to him, to the point of deveikus, is by learning his Torah. (b) My father-in-law the Rebbe related that although his grandfather the Rebbe Maharash suffered greatly, he received everyone happily and with a genuine smile. And the same applies to my father-in-law the Rebbe himself. (2). When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he, too is alive,” it is not just “as though” he is alive; rather, he is actually alive. (3) (a) When the Gemara says, “Just as his offspring is alive, he too is alive,” it is not that “his offspring being alive” causes him to be alive; rather the fact that his offspring is alive is the proof that he is alive. (b) Those listening by telephone should join us in singing Sheyibaneh Beis Hamikdash. And it is clear to me that they are also singing along with us in the higher Gan Eden and the lower Gan Eden – in all the levels in which the baal hageulah is present and from where he takes pleasure in seeing how his offspring is alive.(4) It is the most puzzling thing: how is it possible that Moshiach still hasn’t come?! We must cry out Ad mosai in earnest…“Do everything in your power to actually bring Moshiach literally right now!” (1) 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5722; (2) excerpt from sichah of 10 Shevat 5726; (3) 2 excerpts from sichah of 15 Tammuz 5745; (4) excerpt from sichah of 27 Nissan 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

476

יום ועש"ק פ' קרח [באה"ק: חוקת], ד' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 19, 2026

12:10

התוכן דוקא באותם דורות שבהם הי' מצב של יאוש וכו' נתגלו רזין דרזין דאורייתא (בתורת החסידות) עד לאנשים פשוטים. כי – היא הנותנת: מצד גודל אהבת הקב"ה לכאו"א מישראל – כידוע מאמר הבעש"ט שאהבת הקב"ה לכאו"א מישראל היא שלא בערך יותר מאהבת הורים זקנים לבנם יחידם שנולד להם לעת זקנותם – נותן ה' את ה"אבן יקרה" שבכתר המלך, רזין דרזין דאורייתא, כדי להציל על ידה את "בן המלך". וזה מתגלה ע"י תורת הבעש"ט והולך ומיתוסף מדור לדור. ומכיון שביאת המשיח תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", הרי ככל שמתקרבים לביאת המשיח צריך להוסיף בזה ולהציל בכך בנו של הקב"ה ממות לחיים ממש. זהו רצון ה'! והכלי לזה הוא אהבה לכאו"א מישראל בלי הבדל, שהרי בכאו"א מהם ישנה נשמה שהיא חלק מאותו עצם, ודוקא עי"ז בנקל יותר לעורר את עצם הנשמה שלו ועד שזה יפעל על המחדו"מ שלו וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ [שנת המאתיים להסתלקות הבעש"ט] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026 Synopsis The fact that the Jewish people were in a state of despair in later generations etc. is precisely why the deepest secrets of the Torah were revealed in this era (through the teachings of Chassidus), and even to simplest people: Out of His immense love for every single Jew (which is like the love of parents to an only child born to them in their old age, as the Baal Shem Tov taught), Hashem gives up the “precious stone from the royal crown” (the deepest secrets of the Torah) in order to save His child (the Jewish people). The precious gem is revealed through the teachings of the Baal Shem Tov, and continues to increase from generation to generation. Since the coming of Moshiach depends upon “your wellsprings spreading outward,” therefore, the closer we get to the coming of Moshiach, the more we must add in spreading the wellsprings, which literally rescues Hashem’s child from death to life. The vessel for this is to love every Jew without distinction, because all Jewish souls share the same essence, and loving another Jew makes it easier to awaken the essence of one’s own soul, in a way that impacts him practically in thought, speech, and action. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2026

477

יום א' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ו' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 21, 2026

12:08

התוכן בנוגע למאורע שקרה לאחרונה שזעזע את העולם ["מבצע אנטבה"] ישנם כמה נקודות: רואים שכאן ניצח האיכות את הכמות, שהרי בכמות היו החיילים וכלי-נשק שבידם במיעוט. ועוד ועיקר – אצל החיילים עצמם ניצח האיכות – הרוחניות, את הכמות – החשבונות שמצד הגוף מצדם לא הי' מקום שיכניסו א"ע לזה. הנצחון הי' מכיון ששללו החשבונות של מקום וזמן, ושל "מה יאמרו 'חברים הטובים'"... וזהו מפני שהנשמה, הקשורה עם ה', ניצחה את הגוף. ולכן, ההוראה הראשונה היא שכאן ראו ש"יש בעה"ב לבירה זו", ויש להכריז זאת בכל העולם עי"ז שמראים בזה "דוגמא חי'". ולחיילים שע"י המס"נ שלהם באה ההצלה: נוסף על נתינת להם תודה ע"ז, הנה "תבוא עליהם ברכה" אם יראו פנימיות הכוונה והלימוד מזה וימשיכו להגביר את הנשמה על הגוף ולגלות את הכחות הנפלאים שבהם (שלכן נבחרו הם להיות שלוחי ההצלה). [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2026 Synopsis A few points regarding the event that recently shook the world (the Entebbe rescue): Here we see openly how quality triumphed over quantity: A small rescue force with minimal weaponry overcame forces of a far larger size (particularly when factoring in the armed forces in the territories over which they traveled), because the rescue force was greater in quality. More importantly, within the soldiers themselves, the quality (i.e. the spiritual force) overcame the quantity (i.e. the many physical considerations that weighed in favor of not undertaking the mission). The victory came because they ignored calculations of time and place and ignored what the “good friends” among the nations would say etc.; they decided to undertake the mission because the soul prevailed over the body. As a result the world saw openly that there is a Master of the Universe,and thismust be announced throughout the world by setting a living example. Regarding the soldiers, whose mesiras nefesh facilitated the miraculous rescue: In addition to the thanks due to them, may they come to recognize the inner purpose and the lesson here, and continue to strengthen the soul over the body and to reveal the wondrous powers within them (which is the reason they were chosen as the agents to carry out this mission). (To be continued.) Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2026 Sponsored by Creswell inc Pharmaceutical Logistics Consultants

478

יום ב' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ז' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 22, 2026

13:02

התוכן [המשך] לכאו' הי' לימוד הזה יכול לבוא לא בדרך שד' יהודים ייהרגו ר"ל, שאפי' א' מהם הוא "עולם מלא"! [ואיתא במשנה בנוגע לאיסור ללון הנתלה על העץ ש"המקום מצטער [אפי'] על דמם של רשעים [כאלו] שנשפך", והגמ' מוסיפה עוד ש(גם) יהודי הזה ה"ה "תאום" של ה'! כי מה שעשה הי' נגד רצונו האמיתי ורק "יצרו אנסו"], וללא הצער הגדול במשך שבוע שלם?! אלא רואים שדוקא מאורע הנורא הזה זעזע את כולם והסיקו שיש לחזק מיד את עניני הבטחון ואמצעי השמירה בכ"מ שיהודים נוסעים דרכם, ולתבוע זאת מכל העולם. ועוד ועיקר – מכיון שהשמירה האמיתית באה מה' ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל", ואת השמירה צריכים בחיי היום-יום, הרי המאורע צריך לזעזע את כולם להתנהג בפועל כרצונו ית' גם בחיי היום-יום. ואם הלה טוען מדוע מדברים אתו על דברים שלא שמע עד עתה? הרי עד עתה גם לא שמע על מאורע מזעזע כזה כאשר העולם כולו מסתכל ושותק במשך שבוע שלם! והרי ראו בפועל אצל החיילים שבמצב בלתי-רגיל לא נכנסו לחשבונות מה עשו הסבא או האבא אלא עשו את רצון הנשמה! [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2026 Synopsis (Continued.) Seemingly, this lesson could have been conveyed without four Jews being killed Rachmana litzlan, each of whom is “an entire world, and without the anguish lasting an entire week? (And we know that Hashem is pained when a Jew is in pain, and even “over the blood of the wicked that is spilled,” and as the Gemara adds, even a Jew who sins is compared to a twin brother of Hashem, because the sin was forced upon him by the yetzer hara against his true will). But we see that it was specifically this frightful even that shook everyone to immediately bolster security in places where Jews travel etc., and this must be demanded around the world. And most importantly, because true protection comes from Hashem, the Guardian of Israel who “neither slumbers nor sleeps,” this occurrence should shake everyone to conduct themselves according to Hashem’s will in actual practice, and because Hashem’s protection is needed in everyday life, one should likewise conduct himself according to Hashem’s will in everyday life. And if one argues: why are you talking to him about things he never heard about before, the answer is that he also never heard about such a shocking incident before, where the entire world looks on and remains silent for an entire week. And here we see how under these extraordinary circumstances, the soldiers didn’t stop to calculate what their fathers or grandfathers did; rather, they did what soul wanted. (To be continued.) Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2026 Sponsored by Creswell inc Pharmaceutical Logistics Consultants

479

יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 23, 2026

8:42

התוכן [המשך] זה שראה המאורע המזעזע בודאי אינו "לבטלה" אלא הוא יכול וצריך ללמוד מזה הוראה עיקרית, ובכו"כ פרטים: כאשר טוען בשביל מה מתערבים לו בחייו הפרטיים שעליו להניח תפילין ולאכול כשר וכיו"ב – הוא יבחר בעצמו איך להתנהג! הנה רואים שכאשר דרשו משאר מדינות העולם להגביר את אמצעי הבטחון וכו' – לא טענו שאין להתערב בעניניהם הפרטיים אלא הבינו וקיבלו את הדרישה! ועד"ז אומרים ליהודי: בתור חלק מה"גוי קדוש" ו"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי החסרון ב"אמצעי הבטחון" – הנחת תפילין, שמירת שבת וכיו"ב – בחייך האישיים נוגע לעניני הבטחון של כל היהודים בכל מקום ובאיזה מצב שהם נמצאים! ואם טוען הרי עד עתה התנהג כך והעולם "לא נחרב"... – הרי בפועל קרה מאורע כזה כתוצאה מחסרון בעניני בטחון, וכאשר רואים זאת, יש לעשות הכל כדי להבטיח שזה לא יחזור על עצמו (היל"ת) [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 Synopsis (Continued.) The fact that one witnessed this shocking incident was surely not for nothing; rather, one can and must learn from it a fundamental lesson. When someone argues: why are you interfering in my personal life and telling me to put on tefillin, to eat kosher, and the like; let me choose for himself how to conduct my life – here we see that when other countries were called upon to increase their security, they complied, without complaining about interference in their internal affairs. Similarly, a Jew should be told: you are part of the Holy Nation, and “all the Jewish people are responsible for one another.” Therefore, your “security measures” – putting on tefillin, keeping Shabbos etc. – affect not only your own life, but the lives of all Jews in the world. And if he argues: look, I didn’t keep these things until and the world survived – here we see that a lack of security actually resulted in this incident, and therefore everything possible must be done to ensure it doesn’t happen again chas v’shalom. (To be continued.) Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 לזכות ר' לוי יצחק בן חי' שרה שי' טענענבוים ליום ההולדת שלו ח' תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

480

יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 24, 2026

10:14

התוכן [המשך] יהודי אינו יכול לשנות אופני השמירה שלו! כמו הדג בטבעו אינו יכול לחיות מחוץ למים, כך חיים יהודים, שהם "המעט מכל העמים", תלויים עפ"י טבע בזה שמגבירים את האיכות על הכמות ואינם יכולים לחיות ללא תומ"צ ש"היא חיינו ואורך ימינו"! [הדיוק ב"אורך ימינו" הוא שכל יום כשלעצמו הוא "ארוך": כשהכ"ד שעות עוברים רק באכילה ושתי' וכיו"ב ללא תוכן אמיתי – אין זה "יום" של אדם כלל. כשמתנהג עפ"י התורה במשך היום – זה "יום" סתם. וכשלומד תורה בשעה אחת בחיות והתלהבות כזו שלאחר זה לוקח כ"ד שעות – זה יום "ארוך"]. מי שטוען שאנו חיים עפ"י דמוקרטי' ואסור להכריח וכו' – הרי זה בדוגמת העושה חור בספינה בלב ים סוער בחדרו בטענה שזהו "דמוקרטי'"... לא רק שאסור לך להתנהג כך אלא עליך "לכוף כל ישראל" בדרכי נועם ובדרכי שלום להשאיר את ה"ספינה" בשלימות ויגיע בשלום למחוז חפצו. וכמ"ש "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי שלום בארץ וגו'", עד לקיום היעוד "ואולך אתכם קוממיות" לקבל פני משיח צדקנו. משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 Synopsis (Continued.) Just as a fish cannot live outside water, so too the Jewish people, by its very nature, cannot survive without prioritizing quantity over quality and without keeping Torah and mitzvos, which are “our life and the length of our days.” (As the Alter Rebbe explains, “length of our days means an individual day itself becomes “long”: A day spent only on physical activities such as eating and drinking is not a considered a “day” for a human being at all. When one conducts himself according to Torah throughout the day, that is an ordinary day. And when one learns Torah for one hour with such vitality and enthusiasm that would take someone else twenty-four hours to achieve the same thing – that is a “long day.”) And if one argues: we live in a democracy where coercion is forbidden etc. –the answer is that we are all like people on one ship. One cannot say that since he paid for his cabin he is free to drill a hole in it cabin because he paid for his ticket so he can do whatever he wants. Not only must he not drill a hole in the ship; rather, he must also “compel all the Jewish people,” in pleasant ways and peaceful ways, to keep the ship intact by keeping Torah and mitzvos, as the verse states, “If you walk in My statutes…I will grant peace in the land, etc.,” and “I will lead you upright” to greet Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק הלוי ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

481

יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 25, 2026

11:43

התוכן הפירוש הפשוט במ"ש ברביעי דפ' בלק "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" הוא האבות ואמהות, אבל מזה שכל אחד נק' "בן אברהם יצחק ויעקב", וכל אחת נק' "בת שרה רבקה רחל ולאה", מוכח שבכאו"א נמצאים ה"אבות ואמהות"! ואדרבא - זהו העצם והפנימיות שלהם, וחכם, שלא מסתכל על חיצוניות הדברים, רואה זאת. והרי יהודי הוא למעלה מזמן ומקום, שלכן תובעים ממנו לא להתפעל מזמן ומקום - "עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" - עד שהגוים מברכים אותו, כמ"ש בפ' בלק. וההוראה: יש לדעת שגם יהודי בזמננו, ה'תשל"ב, קשור, עד שזהו החוזק שלו, עם ה"אבות ואמהות"! ומזה, שיהודי הוא בעצם למעלה מן הטבע, מובן גם שזוהי שטות שאין כמוה שבשר-ודם יחליט שכחות אלו שלמע' מן הטבע ילכו לגוי! ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026 Synopsis According to its simple meaning, the verse (in revi’i of parashas Balak), “From the mountain peaks I see him, and from the hills I behold him,” refers to the Avos and Imahos. But the Avos and Imahos exist within every Jew, each of whom is called a son of Avraham, Yitzchok, and Yaakov or a daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah (as is evident to any wise person who looks beyond the surface of things). And since a Jew is above time and place, therefore he is expected to not be affected by time and place, and to be “a people that dwells alone and is not reckoned among the nations,” to the extent that even the nations of the world bless him, as it says in parashas Balak. The lesson is as follows: One must know that even a Jew in our times, in the year 5732, is connected to the Avos and Imahos to the point that they are his strength and power. And since a Jew is inherently above nature, it is also obvious that it is utter foolishness for human beings to try and decide that these powers, which are above nature, should be granted to a gentile. 2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026

482

יום ועש"ק פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י"א תמוז, ה'תשפ"וערב י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"ץ נ"ע

Jun 26, 2026

11:25

התוכן כשרואים בעיני בשר תוצאה מאיזה מאורע שקרה בעבר ה"ז מקל להזכר על המאורע באופן ש"יהיו בעיניך חדשים". וזהו מה שעיקר הזמן לזכירת יצי"מ הוא בליל פסח "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", ו"הא לחמא עניא די אכלא אבהתנא בארעא דמצרים". ובנוגע לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז: רואים בעיני בשר דורות של יהודים שומרי תומ"צ שאינם אלא פירות של מס"נ בעל הגאולה לפני 49 שנה במדינה ההיא, שנעמד מול ממשלה אדירה והקים חדרים, ישיבות ומקוואות וכו'. זה נותן כח וחיות להזכר על הגאולה שלו לא כדבר שקרה בעבר אלא כדבר שקורה עכשיו. זה גם נותן כח וחיות לכל א' בחייו הפרטיים, להתגבר על הקשיים בנוגע למעשה דבור ומחשבה, שכמו שה' הי' עם "אבותינו" יהי' גם "עמנו . . אל יעזבנו ואל יטשנו", כי עושה כל התלוי בו "ללכת בדרכיו אשר הורנו". וכך "חיים" היום את הגאולה שלו, ומזה לוקחים חיות על כל השנה. ג' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 Synopsis It is easier to remember an event from the past in a way that is “new in your eyes” when you see a physical outcome of the event, which is why the primary time for remembering the Exodus from Egypt is on the night of Pesach, “when matzah and maror are placed before you,” and when we say “This is the bread of affliction that our forefathers ate in the land of Egypt.” The same is true of the liberation of 12 and 13 Tammuz: We now physically see generations of Jews who keep Torah and mitzvos, who are the fruits of the baal hageulah’s mesiras nefesh in that country 49 years ago, when he stood up against a powerful government and established chadorim, yeshivos, and mikvaos, etc. This gives us the ability and the energy to remember the liberation not as something that happened in the past, but as something taking place in the present. This also gives every individual the ability and energy to overcome the difficulties in deed, speech, and thought in their own life. Just as Hashem was with “our forefathers,” so He will be “with us... may He not forsake us nor abandon us,” when we do everything in our power “to walk in his ways that he showed us,” and in this way we experience his liberation today, drawing energy for the entire year. 3 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

483

יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 28, 2026

10:27

התוכן אודות י"ג תמוז ישנם כבר בדפוס "דברי הרב", וכבר דובר ע"ז ריבוי פעמים "ותן לחכם ויחכם עוד" ובאופן שזה יביא לידי מעשה בהתאם להוראות בעל הגאולה. וכחסיד שהוא "נר להאיר", הנה ההוספה בעבודתו תביא בודאי שיתוסף גם בעבודתו של אלו בסביבתו. כדאי ונכון להוסיף ולהמשיך בהתוועדויות דימי הגאולה במשך ג' ימים אלו, י"ג, י"ד וט"ו תמוז – "חוט המשולש", שהם ג' ימי חול ויכולים להוסיף גם בענינים שאא"פ לעשותם בשבת. ומה טוב – שבכל א' מג' הימים יקבל כאו"א ע"ע ג' ענינים, ג' פעמים ג', ש"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; סיום בשליחות מצוה לצדקה, ושייך לגאולה די"ב-תמוז כמו שהגאולה די"ט כסלו קשורה במיוחד לענין הצדקה וכו'; הקשר למ"ש בהתחלת הפרשה שלפינחס ניתנה ענין הכהונה לו ולזרעו אחריו, וזה שייך לכאו"א מישראל כמ"ש ברמב"ם "לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש כו' ה"ז נתקדש קודש קדשים". ועוד. משיחת יום א' דפ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 Synopsis Much has already been said and published about 13 Tammuz, and “Give to a wise person and he will become wiser still” – in a way that leads to actual practice in accordance with the directives of the baal hageulah. And since a chossid is “a lamp to illuminate,” any increase in one’s own service will certainly lead to an increase in the service of those around him as well. It is worthwhile and proper to continue and expand the farbrengens of the days of liberation through 13, 14, and 15 Tammuz (which are weekdays, on which means not allowed on Shabbos may be used, forming a “threefold cord.” And even better would be for every individual to accept upon himself threethingsfor each of the three days (three times three) because “A threefold cord is not quickly severed.” We conclude with appointing everyone as a shliach for tzedakah, which is associated with the redemption of 12 Tammuz, just as the redemption of 19 Kislev has a particular connection to tzedakah. This also relates to the beginning of parashah, where Pinchas was granted the Kehuna for himself and for his descendants after him; this is something attainable for every Jew, as the Rambam writes: “Not the tribe of Levi alone, but every person…is sanctified as holy of holies.” Excerpt from sichah of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

484

יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 29, 2026

10:54

התוכן עמ"ש [בשני דפ' פינחס] "משפחת החנכי" פרש"י "לפי שהיו האומות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתייחסין על שבטיהם סבורין הן שלא שלטו המצריים באמותיהן .. לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וכו'". שהקב"ה בעצמו העיד (ע"י הוספת ב' אותיות הראשונות של שמו) שכל ה-210 שנה שבנ"י היו בגלות קשה של מצרים בתור עבדים והיו שם המיעוט, ומ"מ שמרו על צניעות ו"לא שינו את לבושם" ולא הסתכלו על האופי של המצריים שמסביב וכו' אלא התנהגו כמו שלימדו אותן שרה רבקה רחל ולאה!, וההוראה לנשי ישראל, ובמיוחד בהתחלת ימי הקיץ: על כל אחת החיוב באופן שווה (כמו חומש הפקודים – כ"א נמנה בשווה) לא לשנות כלל את הלבושים ואת ההנהגה בכלל, אע"פ שנמצאים בגלות וכו', כדי שגם לפני כניסתנו לא"י בגאולה האמיתית והשלימה בדורנו זה יוכל הקב"ה להחתים שמו על ההנהגה הרצוי' של נשי ישראל! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשכ"ח ל"נשי חב"ד" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Pinchas), “…The descendants of Reuven…the family of Chanoch (משפחת החנכי)...,” Rashi explains: “Since the nations were denigrating them and saying: Why are these people tracing their lineage to their tribes? Do they think that the Egyptians did not have control over their mothers…Therefore the Holy One, blessed be He, affixed His name to them – a hei on one side and a yud on the other to say – to say: I attest to the fact that they are the sons of their fathers….” That is, Hashem Himself attests (using the first two letters of His Name) that throughout all 210 years of exile in Egypt, where they were the minority and where they were slaves, they nevertheless preserved their modesty; instead of changing their clothing and trying to imitate the Egyptians around them, they conducted themselves as Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah had taught them. The lesson for Jewish women, especially at the beginning of the summer, is that there is an equal obligation upon every woman (just as when the Jewish people were counted, each person counted as one) not to alter their mode of dress or their conduct at all, despite being in exile etc., and this way, even before the Redemption, Hashem will attest by His Name to the proper conduct of Jewish women. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 28 Iyar 5728, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר

485

יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 30, 2026

11:19

התוכן בשלישי דפ' פינחס מסופר שבנות צלפחד תבעו ממשה "תנה לנו אחוזה וגו'", ואז, בזכותן, נאמרה פרשת נחלות "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו וגו'". ובעבודה: איתא בגמ' ש"האיש דרכו לכבוש והאשה אין דרכה לכבוש" – כדי למלא תפקידו "לכבוש" את חלקו בעולם שיתנהג כרצון ה', צריך הוא תוקף הדעת של "בן". אבל גם מי שלא גידל דור של "בנים" רק "בנות", אינו פטור מ"כיבוש הארץ" אלא "והעברתם את נחלתו לבתו" – זה סימן שהעבודה שהיתה צ"ל ע"י הבנים יכולה להעשות ע"י הבנות. ומי זוכה לבנות כאלו – צלפחד שמסר נפשו להיות "מקושש עצים בשבת" "כדי שיהרג ויראו אחרים" שעי"ז יתברר הדין של מחלל שבת (אע"פ אשר, כמבואר באחרונים, באמת לא חילל את השבת עי"ז, אבל כלפי העדים והקהל הי' זה חילול שבת וכו') – מס"נ עבור יהודי מחלל שבת! ולכן לא הפסיד חלקו בארץ וזכה שע"י בנותיו ניתוספה פרשת ירושת הארץ בתורה. וזוהי ההוראה לנשי ישראל שידעו את היכולת הגדולה, האחריות והזכות שיש להן לפעול בחיזוק היהדות! משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 Synopsis Shelishi of parashas Pinchas describes how Tzelofchad’s daughters demanded of Moshe, “Give us an estate along with our father’s brothers,” and it was in their merit that the section dealing with inheritances was added to the Torah: “If a man dies and has no son, you must transfer his inheritance to his daughter….” In terms of spiritual service: The Gemara says that “A man’s way is to conquer, while a woman’s way is not to conquer.” To fulfill one’s task of “conquering” his portion of the world so that it will be conducted according to Hashem’s will, a person needs the strength of mind of a “son.” But even one who did not raise a generation of “sons” but only “daughters” is not exempt from the task of “conquering the Land.” Rather, “you must transfer his inheritance to his daughter,” which indicates that the work that was to be carried out by sons can be accomplished by daughters. And who merits such daughters? Tzelofchad – who sacrificed himself by becoming “the one who gathered wood on Shabbos” “so that he would be put to death and others would see,” thereby clarifying the law of one who desecrates Shabbos – an act of mesiras-nefesh for the sake of a Jew who desecrates Shabbos! (Although, as the Acharonim explain, he did not actually desecrate Shabbos, nevertheless, in the eyes of the witnesses and the community it appeared to be a desecration of Shabbos etc.) Therefore, he did not lose his portion in the Land, and he merited that because of his daughters the section dealing with inheritance of the Land was added to the Torah. The lesson for Jewish women in our generation is that they must recognize the great ability, responsibility, and privilege they have been given, to strengthen and spread Yiddishkeit. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש

486

יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 1, 2026

7:19

התוכן נמצאים אנו בערב "ג' השבועות", וההכנה הראוי' לתקופה זו היא בדוגמת הנהגת הקב"ה ש"מקדים רפואה למכה"‏ – ‏להתעסק ב"רפואה" של תקופה זו עוד לפני שמתחילה, וכיון ש"רפואתו" של הקב"ה היא באופן ש"כל המחלה . . לא אשים עליך" מלכתחילה, הרי גם כאו"א מבנ"י שהוא שלוחו של הקב"ה יכול לפעול שה"רפואה" של תקופה זו תהי' באופן שתמנע אותה מלכתחילה! וה"רפואה" היא ע"י "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה"‏ – ‏להוסיף‏ – ‏ומה טוב ברבים‏ – ‏בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכיון ש"על שלשה דברים העולם עומד וכו'"‏ – ‏גם בתפלה, ולעשות כ"ז בשמחה! משיחת ט"ז תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026 Synopsis The proper way to prepare for the Three Weeks can be inferred from the conduct of Hashem, who “brings the cure before the affliction” and who says, “All the illness.. I will not place upon you” from the outset: Because every Jew is an agent of Hashem (and therefore is like Hashem Himself), they, too, can bring about the healing for this time of year in a way that prevents the illness from happening in the first place. And the way to bring healing is set forth in the verse, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with righteousness” – by increasing (particularly in public and with the participation of many) in Torah study and in giving tzedakah. And since “The world stands upon three things,” we should increase in tefillah as well, and all of this should be done with joy. Excerpt from sichah of 16 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026

487

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 23, 2025

8:30

התוכן אנו נמצאים כעת בזמן שבו מתכוננים לקריאת שמע שעל המטה שבו יערכו חשבון-צדק בנוגע לפעולות שנעשו בזאת-חנוכה ושל כל ימי החנוכה (שנכללים בזאת-חנוכה). ואשר לכן, יש לנצל את השעות הספורות שנשארו עד אמירת קריאת שמע שעל המטה להשלים בפועל כל ענינים אלו ולהעלות בקודש ככל האפשרי, ועכ"פ לקבל על עצמם החלטות טובות להשלים את כל הענינים שהיו צריכים לעשות במשך ימי החנוכה, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ולעשות את זה מתוך שמחה ש"פורצת גדר" ועל ידי זה יוכלו גם בשעות ספורות אלו להוסיף שלימות בריבוי השעות (בערך לזה) של כל ימי החנוכה! משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 Synopsis In a few hours, in the bedtime Kerias Shema,an honest accounting willbe made of what one has done on Zos Chanukah and on all the days of Chanukah (which are included within Zos Chanukah). These hours should be used to complete and perfect all matters of Chanukah and to ascend in holiness as much as possible; at the very least, one should resolve to complete everything that should have been done during Chanukah, and “The Holy One, blessed be He, links a good thought action.” And this should be done with joy, which breaks barriers; in this way, even in these few short hours remaining, one can complete and perfect the many hours of the entire Chanukah. Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 לזכות חי'ה מושקא שתחי' אלטיין לרגל היכנסה לגיל המצוות ג' טבת ה'תשפ"ו נדבת זקני'ה הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

488

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 7, 2025

7:08

התוכן עה"פ [מובא בפרש"י בראשון דפ' וישב] "והי' בית יעקב לאש.. ובית עשו לקש". שואל ע"ז הרב המגיד למה "לקש"? הרי ב"קש" יש איזה תועלת - אפשר לשרוף אותו ולזבל בו את השדות ועי"ז גדלים פירות יותר טובים וכו', והרי השמחה תהי' יותר גדולה כש"בית עשו" כלל לא יהי'?! ותירץ, כי באמת, מכל דבר, גם מגוי שלוחם נגד יהדות, אפשר להוציא ממנו איזה "פרי" ולימוד בעבודת ה'. ולדוגמא: ישנו סיפור מהבעש"ט שפעם ביקש איזה בעל-עגלה גוי מתלמידו של הבעש"ט שיעזור לו להוציא את עגלה שלו מהבוץ שנפלה בו, והשיב לו ש"אין לו כח", אמר לו הגוי "מאָדזשיש דאַ ניע חאָטשיש" [אתה יכול רק אינך רוצה!]. ואמר הבעש"ט: ההוראה מדברי הגוי אלו שלכל יהודי יש את הכחות הדרושים לעבודת ה' אלא שלא רוצים... משיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 Synopsis On the verse (cited in Rashi on rishon of parashas Vayeishev), “The House of Yaakov will be a fire… and the House of Eisav will be straw,” the Maggid of Mezritch asks: Straw at least has some benefit; for example, it can be burned and used to fertilize fields, resulting in better produce etc. Seemingly then, instead of saying that the house of Esav will be like straw, it should have said that it will cease to exist entirely? And the Maggid explained that the truth is that one can derive a lesson for Divine service (“fruit”) from everything, even from a non-Jew, and even from a non-Jew who fights against Yiddishkeit. For example, the following story of the Baal Shem Tov:Anon-Jewish wagon driver once asked the students of the Baal Shem Tov to help him pull his wagon out of the mud. When the students replied that they weren’t able to help him, the non-Jew replied, “Mozhesh da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” The Baal Shem Tov explained that the lesson from the words of this non-Jew is that every Jew has the necessary strength to serve Hashem; the issue is only that sometimes he doesn’t want to.... Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

489

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 8, 2025

10:08

התוכן בספר התניא – שבהקדמתו כותב אדה"ז שזה "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", שכל הענינים דספר זה שייכים לכאו"א באופן ד"קרוב גו' מאד" – מבואר שכוונה העליונה בבריאת היצה"ר ונפה"ב היא – "לטובת האדם שיתגבר עלי' וינצחנה". אלא היות שגם היצה"ר משתדל למלא את שליחותו "באמונה" – להפריע ליהודי בעבודת ה', הרי העבודה בהתחלה היא בדרך מלחמה ואתכפיא לא להתפעל ממנו ושלא יפעול עליו אפי' איזו חלישות בעבודתו לקיים רצון העליון, ו"הקב"ה עוזרו". ואח"כ בא לשלימות העבודה – שמהפך את הנפה"ב לקדושה ולאהבת ה', "בלבבך" – "בשני יצריך", "בכל מאודך", ועוד מסתייע בהחום וההתלהבות של היצה"ר להצליח עוד יותר בעבודתו. וזהו"ע "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" (פסוק הקשור עם הגאולה של אדה"ז), וכמאחז"ל "שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד", ואז הפדי' "מקרב לי" היא "בשלום". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in Tanya (a sefer whose teachings are relevant and “very close” to everyone) that the purpose of the yetzer hara and the animal soul is “for the person’s benefit, that he should overcome it and prevail over it.” But since the yetzer hara strives to fulfill its mission “faithfully,” at first one must fight the yetzer so that it doesn’t cause even the slightest weakening in one’s divine service, and when a person does this, “the Holy One, blessed be He, assists him.” Then one reaches the ultimate service, when he transforms the animal soul itself into holiness, serving Hashem “with both your inclinations,” “with all your might,” and utilizing the yetzer’s own passion and excitement to further his divine service. This is the meaning of the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me, because the many were with me,” as our Sages taught, “Even Avshalom’s men prayed for Dovid’s victory.” And then the redemption “from the battle against me” is “in peace.” 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

490

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 9, 2025

11:48

התוכן החידוש של אדה"ז מרומז בשמו "שניאור" – "שני אור", שעל ידו נעשה ההתאחדות (שם אחד) בין ב' הענינים ב"תורה אור" – תורת הנגלה ופנימיות התורה, ועיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" התחיל לאחר הגאולה די"ט כסלו. בבוא י"ט כסלו בכל שנה חוזרים ונשנים כל הענינים שהיו בי"ט כסלו בפעם הראשונה, ומשנה לשנה ניתוסף בזה "אור חדש" – כמ"ש אדה"ז באגה"ק בנוגע ל"ראש השנה" שמידי שנה מיתוסף "אור חדש" שלא בערך אפילו לגבי "ראש השנה" בפעם הראשונה! דמזה מובן גם בנוגע לי"ט כסלו אשר הוא "ראש השנה" לתורת החסידות והנהגה בדרכי'. וכ"הנשיא (ש)הוא הכל" – נמשכים כל עניני אדה"ז ל"הכל", והם "כלים" לזה, אלא שכל א' צריך לעשות את ההכנה לפי כחו, ובאופן ד"עמדו הכן כולכם"; ע"י הענין ד"יפוצו מעיונותיך חוצה" – שזה גם מאחד את כל בנ"י, ובמיוחד בי"ט כסלו שהוא "יום זכאי", "יום סגולה", "חג החגים", חקוק כ"מועד קבוע" לכל הדורות! – "קאתי מר דא מלכא משיחא" בזריזות! משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur, means “Two lights” (“Shnei or”). This encapsulates the Alter Rebbe’s contribution to the world – he combined the two dimensions of the “Torah of light” (the revealed dimension and the inner dimension) into one (just like the words “Two lights” form one name). The “spreading of the wellsprings outward” began primarily after the liberation on 19 Kislev, the Rosh Hashanah of Chassidus; every year when this day arrives, everything that occurred the first year recurs and is renewed, and every year a new light is added that is incomparably greater than that of the year before, as the Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh about Rosh Hashanah. And just as “the Nasi is everything,” all of the Alter Rebbe’s work and teachings extend into “everything,” but every individual must make the proper preparation according to his ability, in the manner of “Standing ready, all of you.” By spreading the wellsprings outward (which also unites the entire Jewish people), especially on 19 Kislev, which is a “meritorious day,” a “treasured day,” the “festival of festivals,” and which is fixed as a “permanent festival” for all generations – “the Master will come – King Moshiach” speedily. Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 לזכות תניא מאירה בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה י"ט כסלו ולזכות אריאלה ראזא בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה כ' כסלו לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

491

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 10, 2025

10:58

התוכן הקשר בין חג הגאולה י"ט כסלו ליום ג' שהוכפל בו כי טוב - "טוב לשמים וטוב לבריות": מסופר שלאחרי שיצא אדה"ז ממאסרו הובל ב"טעות" לדירתו של מתנגד, וישב שם שלש שעות עד שגילו החסידים אותו. לפני שיצא [בליל כ' כסלו], אמר אדה"ז שמשום כבוד האכסניא ישתה את הכוס תה שהכינו לו. והנה פשוט שאצל נשיא בישראל לא שייך "טעות" ובפרט לפי הידוע שכל המאסר הי' בהסכמתו, וא"כ לא מובן מה הכוונה בזה שלאחרי הגאולה ישב אדה"ז בביתו של מתנגד שלוש שעות ולהצטער שם כ"כ וכו'?! והביאור: בזה התבטא ה"טוב לבריות" של אדה"ז: שגם "ברי'" כזה, שגם לאחרי שראה את גאולת אדה"ז ציער אותו כל כך, כיבד אותו אדה"ז בשתיית כוס תה! ומזה הוראה נפלאה עד כמה חשוב ה"טוב לבריות"! ועוד. ג' חלקים משיחת יום ג', י"ט כסלו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025 Synopsis The connection between 19 Kislev, the holiday of liberation, and Tuesday, when “‘it was good’ was said twice – good toward Heaven and good toward people (lit. ‘creations’)”: After the Alter Rebbe was released from prison, instead of being brought to the home where he was staying, he was brought to the home of a misnaged, who took the opportunity to harass the Alter Rebbe and cause him tremendous distress. The Alter Rebbe remained there for three hours before the Chassidim found him; before leaving the misnaged’s home (on the night of 20 Kislev), the Alter Rebbe said that he would drink the cup of tea that had been prepared for him out of respect for his host. Obviously, for a Nasi of the Jewish people, there is no such thing as a “mistake,” especially being that the entire imprisonment took place only with his consent, as we know. If so, what was the purpose of the Alter Rebbe sitting and suffering for three hours in the house of the misnaged? The answer is that this expressed the extent to which the Alter Rebbe was “good toward people”: even though this was a “creation,” who, despite seeing the Alter Rebbe’s liberation, still took the opportunity to cause the Alter Rebbe so much distress, nevertheless the Alter Rebbe honored him by drinking a cup of tea in his home. And this serves as a wondrous lesson about the importance of being “good toward creations” etc. 3 excerpts from sichah of Tuesday, 19 Kislev 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025

492

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 11, 2025

9:57

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' וישב] "ויהי יוסף יפת תואר" פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן "ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיוסף עשה פעולות כאלה להיות "יפה תואר" וכו'. וההוראה: אף שיעקב הי' במדינה אחרת ובכלל לא ראה את הנהגת יוסף, בכל זאת הי' יוסף צריך להצטער בצערו של יעקב. כי אהבת ישראל אמיתית היא שצערו של השני, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא צער שלו! משיחת מוצש"פ וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Vayeishev), “Yosef had handsome features and a beautiful complexion,” Rashi states: “Once he saw himself in control, he began to eat and drink and groom his hair. The Holy One, blessed be He, said, ‘Your father is mourning, and you are grooming hair – I will incite the bear against you.’ Immediately: ‘His master’s wife cast her eyes upon him….’” The reason Rashi has to explain it this way is because seemingly, it is unclear how it is relevant here that “Yosef had handsome features”; after all, Yosef “had handsome features” even before he went to Egypt? Therefore, Rashi explains that this comes as a continuation of what it says earlier in the parashah, that Yosef put effort into doing things that made him have a handsome appearance etc. The lesson is that although Yaakov was in another country and didn’t see how Yosef was conducting himself at all, nevertheless, Yosef should have felt Yaakov’s suffering and refrained from such things. Because true Ahavas Yisroel means that the pain of another Jew, no matter where he is, is your pain. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

493

יום ועש"ק פ' וישב, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 12, 2025

11:02

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה: כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענין של "יוסף" שבכוחו שורף את חומת הגלות וכו'. ועד"ז בעבודתו של כאו"א בעצמו, שאינו מתפעל מ"גויים" ו"גויאישקייט", מפני שהוא יודע את האמת ש"בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש"! ועי"ז מתמלאה בקשתו של יעקב ש"ביקש .. לישב בשלוה" (כמ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב), בגאולה האמיתית והשלימה כאשר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה". משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 Synopsis On the verse at the beginning of parashas Vayeishev, “And Yaakov settled…These are the descendants of Yaakov: Yosef…”, Rashi states that when “Yaakov saw all the chieftains [of Esav] written above, he wondered and said, ‘Who can conquer them all?’ What is written afterwards? ‘These are the descendants of Yaakov: Yosef…’, and it says, ‘The house of Yaakov will be a fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav will be straw’ – a spark will come forth from Yosef that will destroy and consume them all.” The lesson is that when one sees the doubled and redoubled darkness of exile, and he wonders, how can we confront it, the answer is: One must know that within every Jew there is “Yosef,” with the power to burn down the wall of exile etc. Similarly in one’s personal divine service, he is not intimidated by the goyim or by goyishkeit, because he knows the truth – that “The house of Yaakov is fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav is straw.” In this way, Yaakov’s request to “dwell in tranquility” is fulfilled (as Rashi says on the verse), with the true and complete Redemption, when “Deliverers will ascend Mount Tzion to judge the mount of Esav, and the kingship will be Hashem’s.” Excerpt from sichah of 19 Kislev 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

494

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏, ‏ערב חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 14, 2025

12:03

התוכן אף שהמסקנא היא שחנוכה הוא רק "להלל ולהודאה" ולא "לשמחה", אבל מכיון שלדעת הרמב"ם צ"ל גם בחנוכה ענין של שמחה, הרי ראוי ונכון לנהוג כן עכ"פ פעם א' במשך ימי החנוכה – לא בתור חיוב אלא בתור מנהג, ובפרט שלא ראו כן אצל רבותינו נשיאינו (והרי שמחה אמיתית היא רק כשמצרפים גם אחרים, ואם עשו זאת הי' זה מתפרסם). מכיון שלאחרונה ניתוסף בענין החושך – אע"פ שצריך לדעת גם "מעלות עצמו", שכבר פעלו גדולות ונצורות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, והגיעו גם למקומות כאלו שלא שערו כלל, והולך ומתפשט וכו', אבל עדיין לא הגיעו לכל יהודי ולכל מקום, ואלו הם ה"פכים קטנים" שמעכב עדיין ה"קץ שם לחושך" – צ"ל הענין ד"וה' יגי' חשכי". ולכן, כדי לפרוץ גם נקודות החושך האחרונות, ה"ז דבר נכון ונדרש להוסיף בענין השמחה, שזהו חידוש גם לגבי השמחה של הקפות בשמע"צ ושמח"ת, ובמילא שמחה גדולה יותר, עד שע"י שמחה זו נרקוד לקראת משיח צדקנו, ובקרוב ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 Synopsis Although the halachic conclusion is that Chanukah is a time of “praise and thanksgiving” and not “rejoicing,” nevertheless, since according to the Rambam it is also a time of joy, it is fitting and appropriate to conduct a joyous celebration at least once during Chanukah, not as an obligation, but as a custom. Though it is true that one must recognize his own virtues, and it is true that great and wondrous things have already been achieved in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus outward, reaching places never imagined etc. – still, not every Jew and every place has yet been reached; there remain the “small jugs” that delay the “end to darkness.” Since lately there has been an increase in darkness, and we need “Hashem to illuminate the darkness,” therefore, to break through even the final spots of darkness, it is proper and necessary to increase in joy. Since this celebration is a novelty even compared to the joy of the hakafos on Shemini Atzeres and Simchas Torah, it is therefore an even greater joy, and with it we will dance to greet Moshiach Tzidkeinu, may it happen very soon. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mikeitz, Shabbos Chanukah, first day of Rosh Chodesh Teves 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

495

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 15, 2025

11:26

התוכן הנהגת רבותינו נשיאינו היתה להדליק נרות חנוכה על פתח א' החדרים של הבית ולא ליד החלון הפתוח לרשות הרבים, וצ"ב עפ"י נגלה, כי מגמ' משמע שכשאין אפשרות להדליק את הנרות חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" יש להדליקן ליד חלון הבית הפונה לרה"ר? והרי הם נהגו כך גם בזמן שלא הי' סכנה וגם במציאות שבודאי יעברו ברה"ר עשרה מישראל ויהי' "פרסומא ניסא" וכו' (ואין לתרץ כי כך ראו אצל רבם וה"ז בבחי' "הואיל ונפק מפומא דרב כהנא", כי זה רק מעבירה את השאלה על רבם), והביאור י"ל: א) החיוב להדליק הנרות ליד החלון הוא רק אם החלון הוא למטה מעשרים אמה, כמפורש בגמ'. ב) לרוב ה"חנוכיות" בזמננו יש דופן מאחורי הנרות, ואם יעמיד את החנוכי' באופן שהנרות ייראו מבחוץ הנה אז: 1. ההדלקה עצמה תהי' קשה לו 2. יחסר הענין של "פרסומי ניסא" לבני-הבית עצמם כי הדופן יסתיר להם את הנרות, (וכיון ש"הדלקה עושה מצוה" לא כדאי להדליק קודם את הנרות כשהם לבפנים ואח"ז לסובב את הנרות לבחוץ וכו'). וכ"ז הוא לשקו"ט בלבד, אבל בנוגע לפועל ‏–‏ מכיון שזה הי' ה"מעשה רב" של רבותינו נשיאינו הרי כך צ"ל הנהגת כאו"א מאתנו. משיחת נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025 Synopsis Explanation is required according to Nigleh as to why the Rebbeim would light Chanukah specifically in a doorway between two rooms inside the house, whereas it is understood from the Gemara that one should light Chanukah candles “at the entrance to one’s house on the outside,” and if one cannot, he should light at a window facing the public domain. And the Rebbeim did this even in times when there was no danger from people outside seeing the candles, and even where it was certain that ten Jews would be passing by in the public domain (thus fulfilling the requirement of pirsumei nisa) etc. (And we cannot simply answer that they did so because that is what they observed by their Rebbe – “since it came from the mouth of Rav Kahana…” – because then the question just becomes why their Rebbe did so.) This can be explained as follows: (1) The obligation to light the candles by the window applies only if the window is lower than twenty amos, as the Gemara says. (2) Most Chanukah menorahs these days have a back panel behind the candles. Therefore, if the menorah is placed facing the public domain, then (a) one would have to reach over the panel to light, which is difficult, and (b) the candles won’t be seen by the people inside the house because they will be blocked by the back panel. (Turning the menorah around after lighting it is not an option because “the lighting is the mitzvah,” so the candles shouldn’t be moved after lighting.) All of this is in the realm of discussion and debate, but practically speaking, since in practice the Rebbeim lit at the doorway inside the house, this is what every one of us should do. Excerpt from sichah of the 5th night of Chanukah, 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

496

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 16, 2025

11:20

התוכן יום ג' בשבוע הוא גם היום שהשנה חל בו חג הגאולה י"ט כסלו (כבפעם הא' בשנת תקנ"ט), שקשור עם הענין דהפצת המעיינות חוצה, וכן נגלה דתורה – שכ"גוף" לנשמה, פנימיות התורה, ה"ה נמשכת אחרי', וכן קיום המצוות בכלל, ובזה גופא באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – כההוראה מימי החנוכה ש"מנהג פשוט" שכל א' מקיים מצוות נר חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין". ולהעיר שלאחרי שיצא ממאסר חזר אדה"ז לוויטעבסק ביום ב' דחנוכה, שאז ניכר לראשונה הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בפועל. וההוראה: להחליט לקיים הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בכל עניני תומ"צ, החל מה"מבצעים" הכלליים, שכ"ז מביא ומזרז שה' עושה בעצמו את ה"מבצע" הכי גדול, עקרי ופנימי – גאולה האמיתית והשלימה; בלי נדר אחלק "על פתח ביתו" של הביהכ"נ וביהמ"ד, הד' אמות של נשיא דורנו, דולר א' לכל א' בתור דמי חנוכה לעשות בו כטוב בעיניו, ובהוספה מדילי'. שיחת יום ג', ב' דחנוכה, אחרי תפילת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025 Synopsis Tuesday is also the day of the week upon which 19 Kislev fell this year (as it did the first year 5559) – a day associated with spreading the wellsprings of Chassidus outward, as well as spreading the study of Nigleh (because Nigleh is the “body” of Torah, which goes wherever the “soul” goes) and spreading mitzvah observance in general, and in a manner of mehadrin min hamehadrin, which on Chanukah is the “universally accepted custom.” We know that after the Alter Rebbe’s liberation, he arrived in Vitebsk on Tuesday, the second day of Chanukah. Notably, the second day of Chanukah is the first opportunity to observe the mitzvah of lighting Chanukah candles in the manner of mehadrin min hamehadrin in practice. The lesson is that everyone should firmly resolve to act in the manner of mehadrin min hamehadrin in all matters of Torah and mitzvos, beginning with the Mivtzoim, which will hasten the time when Hashem Himself will carry out the greatest “Mivtza” – the true and complete Redemption. Bli neder, I will be giving out dollars to everyone as Chanukah gelt, and surely everyone will add more of their own. Sichah of Tuesday, second day of Chanukah, 5738 – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

497

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏, יום ג' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 17, 2025

11:25

התוכן א' הלימודים מנרות חנוכה הוא, שאע"פ שבהדלקת נר א' בלילה הראשון קיים המצוה בשלימות, הרי בבוא הלילה השני מוסיף ומדליק ב' נרות, ועד"ז בלילות שלאח"ז. ומזה הלימוד גם בנוגע לכל עניני תומ"צ, "נר מצוה ותורה אור", שמיום ליום יש לגדול ולהוסיף בזה. ועוד לימוד ממצות נר חנוכה, שגם לאחר קיומה בלילה הראשון דחנוכה, חוזרים ומקיימים אותה גם בלילה השני, ובלילה השלישי (באופן של "חזקה") וכו'. ועד"ז בכל מצוה, שגם לאחרי קיומה בפעם הראשונה חוזרים ומקיימים אותה בכל הזדמנות – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", ובפרט מצות הצדקה שיכולים וצריכים לקיימה ריבוי פעמים ביום. ויש לקשר זה עם מנהג ישראל ליתן "דמי חנוכה", שכשיהודי מקבל כסף ה"ה לכל לראש נותן ממנו לצדקה אע"פ שהי' יכול לקנות בזה "חיי נפשו", וכך גם מחנכים את הילדים. ויה"ר שתומ"י יוכלו לנצל את ה"דמי חנוכה" לנדבת ביהמ"ק השלישי. משיחת נר ג' דחנוכה ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025 Synopsis On Chanukah, although one already fulfilled the mitzvah of lighting Chanukah candles fully on the first night, nevertheless, when thesecond night arrives one adds and lights two candles, and continues adding every subsequent night. This serves as a lesson for all matters of Torah and mitzvos – “a lamp is a mitzvah and the Torah is light” – that one must constantly grow and add from day to day. Additionally, just as we light the Chanukah candles repeatedly, forming a chazakah, so too with every mitzvah: after fulfilling a mitzvah the first time, we do it again and again at every opportunity, and, “A mitzvah that comes to your hand, do not delay it.” This applies especially to the mitzvah of tzedakah, which can and should be fulfilled many times a day. This also relates to the Jewish custom of giving Chanukah gelt: when a Jew receives money, he first and foremost gives a portion of it to tzedakah (even though it is money he could have used to purchase “the life of his soul”), and this is how children should be educated. May it be Hashem’s will that they will immediately be able to use their Chanukah gelt for donations toward the third Beis Hamikdash. Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

498

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏, ‏יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 18, 2025

11:16

התוכן החידוש של כנס זה – שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות. המעלה בכנס כזה – הזדמנות לילדים לקיים מצות "מפני שיבה תקום", והזדמנות לזקנים להוסיף בחינוכם של הילדים מנסיונם שניתוסף במשך השנים, דלא כמו שהטיפשים אומרים שבגלל שהאדם מזדקן עליו להיות פחות פעיל – ההיפך הוא הנכון, וכמ"ש "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", וכההוראה מהדלקת נר חנוכה שבכל יום מוסיפים נר, וגם ענין זה מראים הם "דוגמא חי'" לילדים. השייכות דצירוף זקנים וילדים לחנוכה: טיהור בית-במקדש נעשה בהשגחת זקני וגדולי ישראל והכהנים, ונלחמו במסירות לבטל רצון היוונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ולהבטיח להמשיך לחנך את הילדים ללמוד "תורתך" ולקיים "חוקי רצונך"; הדגשת שייכות זו בענין החינוך (חנוכה מלשון חינוך) – "חנוך לנער גו' גם כי יזקין גו'", וגם החינוך הוא ע"י הזקנים. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ולחברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים", ולילדים ולילדות, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 Synopsis The novelty of this gathering is that the elderly are assembled together with the children. This provides an opportunity for the children to fulfill the mitzvah of “rising before an elderly person…,” and for the elderly to contribute to the children’s education based on the experience they have gained over the years. While some foolish people say that a person should become less active as they age, the opposite is true, as it is written, “Days speak, and many years impart wisdom,” and as we learn from lighting the Chanukah candles, where we add another candle every day (and regarding this, too, the elderly serve as a living example for the children). The relation between the joining of the elderly and the children, and the Yom Tov of Chanukah: (1) The purification of the Beis Hamikdash took place under the guidance of the elders and leaders of the Jewish people along with the kohanim, and they fought with mesiras-nefesh to annul the attempt of the Yevanim “to make them forget Your Torah and remove them from the decrees of Your will,” and they ensured that the Jewish education of children would continue.(2)The name “Chanukah” is related to the word “chinuch” (education). With respect to education, (a) the elderly teach the young, and (b) education starts when one is young, but continues his entire life, as the verse says, “Educate the child… even when he grows old…”. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, 5th night of Chanukah, to members of Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok and Chochmas Nashim, and to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

499

יום ועש"ק פ' מקץ, כ"ט כסלו, ‏יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 19, 2025

10:07

התוכן מעלת נר ה' דחנוכה (אף שיש אומרים שזה קשור עם גאולת אדה"ז ממאסרו השני בשנת תקס"א, אבל עפ"י הכלל ש"מגלגלין זכות ליום זכאי" מוכרח לומר שישנה מעלה ביום זה מצ"ע): ענינם של נרות חנוכה הוא להאיר על ידם את חושך העולם (כנ"ל), ומובן שעיקר החידוש בזה הוא בימי החול של חנוכה ולא ביום השבת (וכמ"ש במדרש הטעם למה לא נאמר בשבת "ויהי ערב ויהי בוקר" כי בשבת "אין חושך"!). וזוהי מעלתו של נר ה' דחנוכה, כי זהו יום היחיד בחנוכה שאי אפשר לחול בשבת! ואין בו ענין של "שבת" אפי' "בכח" (משא"כ שאר ימי החנוכה שיכולים לחול בשבת יש להם ענין שבת "בכח" עכ"פ). משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025 Synopsis To explain the special quality of the fifth day of Chanukah and why among the days of Chanukah it is one of particular celebration (some explain that it is the day of the Alter Rebbe’s release from his second imprisonment in the year 5561 (1800), but based on the principle that “Merit is brought abouton a meritorious day,” we must say that the day itself possesses a special quality): The purpose of the Chanukah candles is to illuminate the darkness of the world, and the main novelty here lies in the weekdays of Chanukah, not on Shabbos Chanukah (when there is no darkness, as the Midrash says: regarding Shabbos the verse doesn’t say “there was nightfall and there was morning,” because on Shabbos “there is no darkness”). And this is the unique quality of the fifth day of Chanukah: it is the only day of Chanukah that can never fall on Shabbos. It contains no aspect of Shabbos, even potentially (unlike the other days of Chanukah, which can fall on Shabbos and therefore have at least a potential connection to Shabbos). Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025

500

יום א' פ' ויגש, ר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 21, 2025

9:57

התוכן א' הלימודים מחנוכה: למרות שילדי ישראל הם "מעטים" ו"חלשים" ביחס לילדי אוה"ע – ה"ז רק מצד הגוף, אבל לכל א' מהם יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל", שעל ידה הנה "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'" – שלא רק שאין לאוה"ע השפעה על הנהגת הילד היהודי אלא אדרבה – הם לומדים ממנו איך להתנהג בצדק ויושר. וכמו שמתתיהו ובניו לא נבהלו מה"גבורים" וה"רבים" שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ויצאו ללחום נגדם, וכתבו על דגליהם "מכב"י – "מי כמכה בא-לים ה'", ובכח זה נצחום והיתה "תשועה גדולה". עתה אין נסיונות קשים כאלו אלא הנסיון לעמוד במס"נ נגד היצר שמנסה "להשכיחם תורתך" ולנצל את הזמן למשחקים וכיו"ב, ו"להעבירם מחוקי רצונך" כמו לא להקפיד כ"כ על כשרות. וה' מראה "נסיך" "נפלאותיך" ו"ישועתיך" ומנצחים את היצר. א' השיחות, בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת – לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 Synopsis One of the lessons from Chanukah is that although Jewish children may be “few” and “weak” compared to the gentile children of the world, that applies only to the body. But because every Jewish child possesses a soul that is “a portion of Hashem from above,” Hashem “delivers the mighty into the hands of the weak…” meaning, not only do the nations of the world have no influence over a Jewish child’s behavior, but on the contrary, they learn from the Jewish child how to behave with justice and integrity. Mattisyahu and his sons were not deterred by the “mighty” and the “many” who sought “to make them forget Your Torah and transgress the decrees of Your will,” and they went out to fight against them, holding banners inscribed with the word “Maccabi” (an acronym for “Who is like You among the mighty ones, Hashem”), and with that strength they were victorious and saw “great salvation.” Today, we no longer face such harsh tests. Instead, the challenge is to stand with mesiras nefesh against the yetzer hara who tries “to make them forget Your Torah” by getting them to waste time on games etc., and “to make them transgress the decrees of Your will” by not being so careful about kashrus etc. But they are shown “Your miracles,” “Your wonders,” and “Your salvations,” and they successfully defeat the yetzer hara. Sichah of 1 Teves, 7th day of Chanukah 5738, after Mincha – Chanukah children’s rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏