Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1151 episodes

Name

Release Date

Duration

501

יום ועש"ק פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 22, 2025

10:36

התוכן דוקא בקשר לחג השבועות נאמר [בפ' ראה] "מסת נדבת ידך אשר תתן". והביאור – בהקדם הדיוק במ"ש "נדבת ידך" ולא "נדבת לבך"? אלא מצד גודל הביטול ד"הקדמת נעשה לנשמע" שבחג השבועות, נפעל שהגוף נעשה "מרכבה" לה', עד שהיד נותן צדקה מעצמה! ומחה"ש זה נמשך לשאר היו"ט ולימים שביניהם. ועפי"ז יובן גודל הענין ד"נדבת ידך", הביטול דכח העשי', ("נעשה"), אף שלכאו' אין הבדל בכח העשי' בין יהודי לשאר הנבראים, כי במ"ת נפעל בחירת הקב"ה דוקא בגוף יהודי שנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע. ולכן, אף שלכאו' בנתינת הצדקה חשוב רק שהעני יקבלה, ומה משנה מי הנותן (יהודי או לא), אבל באמת "נדבת ידך" של יהודי אינו דומה ל"נדבת ידך" של אינו-יהודי! כי "יד" של יהודי המחלקת צדקה, ה"ה מרכבה לה'! ובמילא מקבל העני את הצדקה מה'! וזה יחי' אותו שלא בערך יותר! [ומזה מובן גדול השטות בכללות הענין ד"מיהו יהודי", עכ"כ שיש יהודי חרדי שעומד לפרסם שחוק זה ה"ז "הישג דתי" וכו' – היפך דעת 32 רבנים שחתמו שהחוק הוא גזירה איומה!]. משיחת אור לערב חה"ש ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 Synopsis It is specifically in connection with the holiday of Shavuos thatthe verse states (in parashas Re’eh): “The extent of the donation of your hand that you give should be in accordance with the extent to which Hashem your G-d will bless you.” Here it says, “donation of your hand” (rather than “donation of your heart” as it usually says) because the tremendous bitul on Shavuos of giving precedence to “We will do” before “We will hear” causes the physical body to become a “chariot” for Hashem, to the point that the hand gives tzedakah on its own. And from Shavuos, this flows to the other Yomim Tovim and the rest of the year. Based on this we can understand the greatness of action (“We will do”): while it might seem that there’s no difference between the action of a Jew that action of any other being –nevertheless, at Matan Torah Hashem chose specifically the body of a Jew, which physically appears similar to the body of a gentile. Therefore, when it comes to tzedakah, although it might seem that what matters is not who gives the tzedakah but that the poor person receives it, the truth is that “the donation your hand” from a Jew is totally incomparable that of a non-Jew: since the Jewish hand giving tzedakah is a chariot for Hashem, the poor person is receiving tzedakah from Hashem, which will sustain him in an infinitely greater manner. (And from this one can understand the great foolishness surrounding the “Who is a Jew” issue in general, and particularly the notion of a religious Jew planning to announce that the law is a “religious achievement” etc. – in direct contradiction to the view of 32 rabbonim who signed a statement saying that the law is a terrible decree.) Excerpt from sichah of the night before Shavuos 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2025 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

502

יום ה' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 21, 2025

12:01

התוכן בנוסף על מה שדובר לפני כמה ימים לילדי מחנות-קיץ שכמובן הכוונה גם אליכן, ידברו כעת מה ששייך במיוחד לילדות ישראל. ידועה תורת הבעש"ט שמכל דבר שרואים או שומעים יש ללמוד הוראה בעבודת ה': א' ממשחקים העיקריים של ילדה קטנה – בזמן שמכינים אותה שתדע איך להתנהג כשתגדל – הוא "בובה" בצורת ילד קטן ש"מטפלת" בה וכו', וכך מחנכים אותה כבר מקטנותה איך לטפל בילדים שכשתגדל תדע לחנך את הילדים שלה (שה' יברך אותה בהם) כרצונו ית'; ההכנה לענינים שמתחילים לאחרי החתונה הולכת לאט, אבל ההכנה להענינים שמתחילים לפני החתונה היא קודמת ומהירה יותר. וכמו הדלקת נש"ק שכל בת מתחייבת בזה בגיל בת-מצוה, ולכן החינוך לזה מתחיל בקטנותה. וכמדובר כמ"פ. שזה מדגיש החשיבות גם של ילדה קטנה, שלה ניתנה השליחות להכניס את אור השבת ויו"ט בכל הבית יחד עם אמה ואחיותי' הגדולות! כמה חלקים מהשיחות יום ד' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשל"ח, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" – בביהכנ"ס, אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025 Synopsis In addition to the talk given for boys a few days ago (which obviously was also directed toward you), I will also speak a few words directed to Jewish girls in particular. We find that one of the main toys that little girls play with is a doll, in the form of a small child whom the girl pretends to take care of etc. In this way, the girl is preparing from a very young age for the time when she will grow up and Hashem will bless her with her own children, whom she will raise the way Hashem wants. When preparing for things that begin after marriage, the preparation is done gradually, but when it comes to things that begin earlier in life, the preparation begins even earlier and goes more quickly. For example, lighting Shabbos and Yom Tov candles, which becomes obligatory upon a girl at the age of Bas Mitzvah,andtherefore, she starts practicing it when she is very young, as discussed many times. This emphasizes the importance of even a young girl, who is entrusted with the mission of bringing the light of Shabbos and Yom Tov into the entire home, together with her mother and older sisters. Excerpts from sichos of Wednesday, parashas Re’eh, 27 Menachem-Av 5738 – to the campers of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2025

503

יום ד' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 20, 2025

10:54

התוכן מנהג ישראל שכאשר רוצים לברך יהודי, מקשרים זאת עם נתינת צדקה ולימוד התורה לזכותו (כמ"ש בשו"ע שלפני הלימוד מותר להתנות שלאחר יהי' חלק בתורה שלומד). ולכן, ה"ז דבר טוב ונכון וכו' לתקן שמכאן ולהבא, כאשר מתאספים לאחל ולתת מתנות לבן/בת מצוה, לחתן-כלה וכיו"ב – שיקשרו זאת עם נתינת הצדקה ולימוד התורה לזכותם. ומצוה לפרסם. וכ"ז שייך גם לנשים: בנוגע לצדקה – הרי אדרבה, בזמננו הבעלים אכן מכניסים את הכסף אבל הכסף מונח אצל הנשים והן אחריות על ההוצאות... (הן נותנות לבעל מהכסף עבור הוצאותיו וכו'...). בנוגע ללימוד התורה: כמ"ש בשו"ע ב' הטעמים שהן מברכות ברכות התורה – 1) יש להן חלק בלימוד התורה של הבעל והילדים. 2) הן עצמן חייבות בלימוד כל ההלכות הצריכות להן. ונוסף לזה ה"ה מחוייבות בלימוד החסידות בכל פרטי', שזהו ה"דרך ארוכה וקצרה" ל"כי קרוב אליך הדבר מאוד וכו'", ועי"ז באים לאהבת ויראת ה' וכו', שגם הן מחוייבות בזה. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025 Synopsis It is a Jewish custom, when blessing another Jew, to tie it to tzedakah and Torah study on their behalf (as it says in the Shulchan Aruch: before studying Torah, it is permitted to stipulate that the study will be in someone else’s merit). Therefore, it is a good and proper practice to establish that from now on, when Jews gather to offer blessings and give gifts to a Bar or Bas Mitzvah, a Chosson and Kallah etc. – it should be tied to giving tzedakah and studying Torah in their merit. It is a mitzvah to publicize this. And this applies to women too: Regarding tzedakah, we find that these days, while the husbands may be the ones who bring in the money, the spending is in the hands of the wives (in fact, their husbands come to them for money for their personal expenses etc.). Regarding Torah study: The Shulchan Aruch states two reasons why women recite the blessings over Torah study: (1) They have a share in the Torah study of their husbands and children, and (2) they themselves are obligated to learn all the halachos pertaining to the mitzvos that apply to them. In addition, women are also fully obligated in the study of Chassidus, which is the path to love and fear of Hashem etc., obligations that apply to women just as they apply to men. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2025

504

יום ג' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 19, 2025

9:16

התוכן השם של כל הפרשה הוא "ראה", והיינו שכל הענינים של הפרשה צריכים שיהיו מונחים אצלו בוודאות כמו ענין שרואים. ועפי"ז צ"ע במ"ש בפרשה [בשלישי דפ' ראה] "כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך [ה""חביבין לך". רש"י) בסתר לאמר נלכה ונעבדה.. לא תאבה לו.. ולא תחמול.. ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"‏ – ‏איך יכול להיות מונח אצלו באופן של "ראי'" לא רק לא לשמוע לאלו ה"חביבין לך" אלא "ידך תהי' בו בראשונה להמיתו"?! אלא כיון שה"ראה" נמשך מ"אנכי" שלמעלה מ"הוי'" ו"אלקים" וכו', ה"ז מעמיד גם את האדם למעלה ממדידות והגבלות של עולם! ‏משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 Synopsis The name of the entire parashah is “Re’eh” (“See”), meaning that everything in the parashah must be internalized with the same certainty as something one sees with his own eyes. But this raises a question arises on the verse [in shelishi]: “If your brother, the son of your mother; your son; your daughter; the wife of your embrace; or your friend who is like your own soul [those who are especially“dear to you,” as Rashi explains], incites you in secret, saying, ‘Let us go and worship…’ … you must do not love him…you must not have mercy…Your hand must be the first against him to put him to death….” Seemingly, how is it possible for a person to reach such a state of “seeing,” that not only does he not listen those who are “dear to him,” but also puts his hand “first against him to put him to death”?! The answer is that since the “Seeing”) comes from Anochi (“I”) which transcends the names Havayah and Elokim etc., therefore, the person is empowered to rise above the confines and limitations of the world. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2025 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

505

יום ה' פ' נצבים, כ"ה אלול, ה'תשפ"ה

Sep 18, 2025

9:08

התוכן כ"ה אלול הוא היום שבו נברא העולם, וגם ר"ה הוא "זה היום תחלת מעשיך". והתיווך: הכוונה והתכלית של העולם היא בשביל האדם שע"י נעשה גילוי אלקות בעולם, וזה התחיל בר"ה, יום ברוא אדה"ר. ומזה מובן גם בנוגע לכ"ה אלול בכל שנה, שבכ"ה באלול מודגשת מעלתם של ישראל שהתהוות הבריאה כולה הוא בשבילם. וביאור הענין דכ"ה באלול ור"ה יובן עפ"י החילוק בין "כ"ה אלול" ו"זה היום תחלת מעשיך", ש"זה" מורה על גילוי הדבר עצמו, משא"כ "כה" אינו אלא באופן של דמיון, וב' ענינים אלו היו גם בבריאת האדם שנברא "בצלמנו" (זה) ו"כדמותנו" (כה). ובעבודה היינו ההתאחדות עם הקב"ה בב' האופנים של "כצלמנו" ו"כדמותנו" ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי ההכנה להעבודה ד"צלמנו" ו"כדמותנו" כפי שתהי' בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש. שיחת יום א' פ' האזינו, אור לכ"ה אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 Synopsis Although the world was created on 25 Elul, it is Rosh Hashanah, on 1 Tishrei that marks “the day of the beginning of Your works,” because on that day Hashem created man, who fulfils the purpose of creation. Thus we see that 25 Elul also emphasizes the quality of the Jewish people, for whose sake the world was created. The connection between Rosh Hashanah and 25 Elul can be understood based on the difference between “This” (“This day… – Rosh Hashanah) and “So” (כ"ה=25 Elul)”: The term “this” indicates the revelation of a thing itself, while “so” indicates only a similarity to it. We also find these two levels in the creation of man, who was created, “in our image” (“This”) and “according to our likeness” (“So”). In divine service these represent two modes of unity with Hashem through Torah study and performing mitzvos, and this is the way to prepare for the modes of “in our image” and “according to our likeness” as they will exist upon the true and complete Redemption very soon. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Haazinu, night of 25 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 לזכות ארי' צבי בן מרים שי' ליום ההולדת שלו כ"ה אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

506

יום ב' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ה

Sep 8, 2025

7:35

התוכן בהמשך להאמור לעיל אודות "איגוד תלמידי הישיבות" – כדאי ונכון שיהי' גם איגוד של התלמידים שלמדו במוסדות בעבר. ובפרט שגם אלו שכבר יצאו מהמוסדות נשאר שמם של המוסדות עליהם, ורישומה של פעולת המוסדות הקשורים עם הרבי – הסרת הענינים הקשורים עם גשמיות וחומריות – ישאר תמיד, אפי' אם א' יתעקש בכל כחותיו לבטלו – לא תהי' ההנאה שלו בגשמיות שלימה! מצד "דמות דיוקנו של אביו נראית לו" בשעת מעשה... ובנוגע לעניננו: נכון לצרף גם תלמידים שבעבר לאיגוד, אבל באיגוד בפ"ע. ובודאי יהי' כ"ז בהצלחה רבה, ובפרט בזמנינו שהמעמד ומצב הוא ש"הלא כל הארץ הוא לפניך", ובמילא, "צא וכבוש"... לסיים את ה"פכים קטנים" שנשאר כדי לפעול את ענין הגאולה. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 Synopsis In connection with the earlier discussion about the Igud Talmidei Hayeshivos (association of Chabad yeshiva students) – it is fitting and proper to also make an association of former students of the Lubavitch institutions. This is especially true considering that the imprint of the Rebbe’s institutions – the removal of one’s connection to materialism and physicality – remains forever; even if a former student tried with all his might to rid himself of that impression, his enjoyment of physical pleasure will never be complete, because “the visage of his father’s likeness will appear to him” etc. Former students should be included in the association, but it should be through a separate organization. And surely this will all be met with tremendous success, especially in our times when, “The entire land is before you,” and one must only “Go and conquer” – finishing the “small vessels” remaining and thus bringing about the Redemption. Sichah of 10 Shevat 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2025 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏ * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

507

יום ג' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 9, 2025

11:24

התוכן להרבות בחודש אלול בנתינת הצדקה – כפשוטו, ובמובן הרחב – ברוחניות. לדאוג לזה שבבוא ר"ה וחגה"ס יוכלו לבקר בבתי–רופאים בקשר למבצע תקיעת-שופר וד' מינים וכו' [חבל שזה נק' בעולם "בית-חולים", הרי "בריא" יותר לקראו "בית-הרופאים". והלואי שיתקבלו דברי]. בודאי ימשיכו באה"ק את המנהג הטוב לבקר בחודש אלול מחנות צבא לתקוע בשופר ולהניח-תפילין וכו', ובודאי יבקרו גם במקומות שלא ביקרו ע"ע, ולהסביר את אלו שעדיין לא יודעים, שזוהי ההגנה האמיתית – וכמ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך", ולעשות כ"ז מתוך חיות שמקבלים מהבעש"ט שאצלו הי' כל יהודי יקר מאוד (וכמו שנדפס לאחרונה בקונטרס "אהבת ישראל" שבודאי יפיצו באופן הכי גדול ויתנהגו לפיו). כן יבקרו במחנות צבא בשאר המדינות, ולהסבירם שאם מילוי פקודה של מפקד בשר-ודם הוא באופן של "הקדמת נעשה ונשמע" (וזה לא משנה אם בחייו האשיים לא מגיע המפקד לקרסוליו...) – הרי עאכו"כ שכן צ"ל בנוגע לפקודת ממה"מ הקב"ה! משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 Synopsis The month of Elul is a time to increase in tzedakah – in both the literal and spiritual sense. This is the time to arrange for hospital visitations to perform mivtza shofar on Rosh Hashana and mivtza lulav on Sukkos etc. (It’s unfortunate that people still call it a beis cholim (place for sick people) which makes people hesitant to be admitted; it would be healthier to call it a beis harofim (place of doctors), which emphasizes that it’s a place of healing. If only this suggestion would be accepted….) Surely the good practice of visiting army bases in the Holy Land during the month of Elul to blow shofar and put on tefillin etc. will continue, in addition to visiting places that have not yet been visited. It should be explained to anyone who doesn’t yet know it that this is the true protection, as the verse states, “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” And all of this should be done with the vitality drawn from the Baal Shem Tov, who had exceptional love for every Jew (as recently published in Kuntres Ahavas Yisroel, which will surely be disseminated as widely as possible, and whose teachings will surely be incorporated into practice). The same should be done in any country where there are Jews in the military, and it should be explained to the soldiers that just as “We will do” must come before “We will hear” when it comes to an order received from their human commander, and they must carry out the order even if they don’t yet fully understand it (even if in civilian life they are more qualified than the commander) – all the more so when it comes to a command of the King of kings, the Holy One, blessed be He. Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

508

יום ד' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 10, 2025

10:48

התוכן יסוד הבנין צ"ל כמו שהקב"ה עשה עם יסוד העולם (אבן השתי') – מונח ב"קודש הקדשים", עפ"י הוראות התורה, ועי"ז נעשה כל הבנין ענין של קדושה; לפני הבני' צ"ל "שבירת הקרקע" – ענין הביטול, כדי להראות שאי"ז ב"כוחי ועוצם ידי" אלא בכוחו של ה'; הקשר למ"ש ברביעי דפ' כי תבוא: "ובנית שם מזבח לה' אלקיך גו' והעלת עליו עולות גו' וזבחת שלמים וגו'" – כ"א צריך לבנות מנכסיו "מזבח" לה', מקום מוכן שבו יקריב את "חלבו ודמו" לה'. ובב' האופנים: "קרבן עולה" – עבודת התפילה, ו"קרבן שלמים" שחלקו לבעלים – שהנהגתו בעניני העולם הוא באופן של שלמים "שמטילים שלום" בין האדם ובין ה', וכן מודגש בקרבן שלמים הענין דאהבת ישראל, ועוד. שיחת יום ג' דפ' כי תבוא, י"ז אלול ה'תשמ"ח – בעת מעמד הנחת אבן הפינה לבית רבינו שבבבל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 Synopsis Just as Hashem placed the foundation stone of the entire world in the Holy of Holies, so must any building or initiative be founded upon the Torah’s instructions, thereby making the entire edifice a holy one. Before construction can begin, there must be a “groundbreaking,” an act of bitul (self-nullification) showing that the success comes not from “my strength and the power of my hand,” but from Hashem. This relates to revi’i of parashas Ki Savo which states, “You shall build there an altar to Hashem your G-d...and offer up ascent-offerings on it...And you shall slaughter peace-offerings...”: Every person must use his possessions to build an “altar” for Hashem, meaning a place designated for him to offer his “fat and blood” to Hashem, in one of two ways: the ascent-offering, corresponding to the service of tefillah, and the peace-offering, from which “a portion goes to the owner,” meaning one’s conduct in worldly matters “brings peace” between man and Hashem and foster love and unity between Jews etc. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 17 Elul 5748 – at the groundbreaking of the expansion of 770. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי * לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו

509

יום ה' פ' כי תבוא, יום הבהיר ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ה

Sep 11, 2025

12:24

התוכן ההוראה מיום ההולדת של "שני מאורות הגדולים": החידוש שנעשה ברגע שיוצא הולד לאויר העולם הוא שאז נעשה כח פעיל בעולם. והנה אע"פ שתפקידו של כאו"א מישראל בעולם הוא לפעול בעולם לעשותו דירה לו ית', מובן שבבנ"י גופא ישנו חילוקי דרגות בזה, ועאכו"כ "נשמה חדשה" – שממנה תובעים עבודה מיוחדת במינה – לפעול חידוש בעולם כולו! וחידוש זה מתחיל כבר ברגע שהיא יוצאת לאויר העולם. וע"ד מ"ש גבי משה שברגע שנולד "נתמלא הבית כולו אורה"! (אלא שפעולת ה"אור" אינו גורמת חידוש דבר כ"א שיוכלו לראות מה שישנו כבר מקודם, ואילו העבודה הנדרשת מיהודי היא לפעול חידוש והוספה במעשה בראשית. ומכיון שמדובר ע"ד "שני מאורות הגדולים", שענינם להאיר – הנה רצונם שגם תלמידיהם יהיו "נרות להאיר" בכל הקשור להפצת האור דתורת החסידות. וכאו"א שייך ל"שמץ מנהו" מעבודתם מצד כחם שנמצא בו. וזוהי ההוראה מיום הולדת של "שני מאורות הגדולים": להאיר את העולם כולו [באור החסידות] כי אינו הולך בכחות עצמו אלא בכחם של הבעש"ט ואדה"ז שבו! ובפרט כאשר דברי תורה שלהם חקוקים במוחו. ג' חלקים משיחת יום ב' דפ' נצו"י, ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 Synopsis The lesson from the birthday of the two great luminaries, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe: The unique effect of the moment of birth is that the child becomes an active force in the world. Although every Jew’s mission is to have an impact on the world and to make it a dwelling place for Hashem, there are obviously different levels, and certainly when a new soul comes down into the world, a unique form of service is demanded of it – to bring about something new in the entire world. And this new contribution begins from the very moment the soul enters the world, as it says about Moshe’s birth, “the entire house became filled with light.” (Just that the effect of light is not to create something new, but to reveal what was already there beforehand, whereas the task demanded of a Jew is to bring about something new in the work of Creation.) And since we are speaking about the two great luminaries whose role is to illuminate, it follows that they desire that their students also become “shining lamps” in all matters of spreading the light of Chassidus. This, then is the lesson from the birthday of the two great luminaries – to illuminate the entire world (with the light of Chassidus) which is possible because one operates not with his own power, but with the power of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe within him. Especially when their teachings are engraved in one’s mind. 3 excerpts from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

510

יום ועש"ק פ' כי תבוא, י"ט אלול, ה'תשפ"ה

Sep 12, 2025

7:11

התוכן במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" צריכים את הסיוע של "חסד לאומים". א' מ"לבושים הטבעיים" לזה הוא לדאוג שיהי' לגוי יחס של כבוד ליהודי, ולגרום לקידוש ה' גם בעיניו ע"י שנזהרים מאיסור אונאה וכיו"ב. וישנם הטועים וטוענים שכדי לא לעורר קנאה ושנאה בין האומות אין להתבלט ברחוב כא' ששומר תומ"צ. וע"ז באה ההוראה מהמגילה שההיפך הוא הנכון – "ויקר אלו תפילין", וכמ"ש בגמ' "וכ"ה אומר [בשישי פ' כי תבוא] וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך – ויראו ממך .. אלו תפילין שבראש", היינו, דוקא ע"י שהגוי רואה עליו ש"שם ה' נק' עליך", זה מביא ל"ויראו ממך" באופן שמלכתחילה אינו הולך ללחום אתו, עד ש"יקר" – הגוי מכבד אותו. ויה"ר שיהי' "תפול עליהם אימתה ופחד" גם על ה"א-ל זר אשר בקרבך" – היצה"ר. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 Synopsis In a situation where “We are still servants of Achashverosh,” we still require the assistance of “the kindness of nations,” and among the natural means of attaining it is by ensuring that a non-Jew has a respectful attitude towards Jews and causing a Kiddush Hashem, by being careful to avoid the probation of ona’ah (exploitation) etc. There are some who mistakenly claim that, in order not to provoke the jealousy or hatred of the nations, a Jew must not stand out inthe street as someone who keeps Torah and mitzvos. But the Megillah teaches that the opposite is true – “‘And honor’ – this refers to tefillin,” and asthe Gemara says, “And the similarly the verse states [in shishi of parashas Ki Savo], ‘And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you’ – this refers to the head tefillin.”Meaning, it is specifically when the non-Jew sees that “the name of Hashem is called upon you”that “he will fear you,” insuch a way that from the outset he will not seek to fight with you, and in fact will comes to “honor”and respect you. And may it be Hashem’s will that “fear and dread fall upon them,”includingupon the “foreign god that is within you” – the yetzer hara. Excerpt from sichahof Purim5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

511

יום א' פ' נצבים, כ"א אלול, ה'תשפ"ה

Sep 14, 2025

11:37

התוכן כל פעם שיהודים מתאספים ומתאחדים יחד למרות החילוקים שביניהם, ובמיוחד בחודש אלול – חודש החשבון, החודש שבו משלימים את מה שצריך משנה שעברה, וזוהי גם הכנה לשנה החדשה – ה"ז דבר טוב, ומרחיב עוד יותר את הכלי שברכות ה' יהיו במדה גדולה עוד יותר. וזה קשור גם עם פ' נצבים, שמתחילה ב"אתם נצבים וגו'" – שלמרות החילוקים שבין "ראשי שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב ממיך" – נצבים כולם לפני ה' באופן ד"לאחדים כאחד". וכאשר יהודי יודע שתמיד עומד הוא לפני ה' ה"ז נותן בו הבטחון ששום דבר לא יכול לפגוע בו ושיוכל למצוא בקלות את הדרך הנכון ללכת בו. וזהו הטעם שקוראין פ' זו לפני ר"ה. הבעש"ט אמר שכאשר ה' רואה שכבר בתחלת חודש אלול רוצים ומתחילים "לשלם את החובות" של השנה, הנה בהגיע ימי הסליחות – סולח הוא על השאר, ונותן כתיבה וחתימה טובה כבר בראש השנה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשל"ד, להעסקניות דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 Synopsis It is always a positive thing when Jews gather and unite (despite the difference between them), especially during the month of Elul, the month of accounting and perfecting the outgoing year, and the month of preparing for the new year, and this unity serves as a vessel for even greater blessings from Hashem. This also relates to parashas Nitzavim, which begins with the verse, “You are all standing today….”: despite the distinctions between “your heads of your tribes” and “your woodcutter and water-drawer,” all stand together united as one before Hashem. And when a Jew knows that he is always standing before Hashem, he knows for certain that nothing can harm him, and that he will be able to easily find the correct path. This is why this parashah is read before Rosh Hashanah. The Baal Shem Tov taught that when Hashem sees that already at the beginning of the month of Elul that the Jewish people want to repay and begin repaying the “debts” of the outgoing year, then He forgives the rest of the “debt” during the days of Selichos, and already on Rosh Hashanah, even before they implement their decision to improve, He inscribes and seals them for a good and sweet year etc. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5734, to women involved in supporting Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

512

יום ב' פ' נצבים, כ"ב אלול, ה'תשפ"ה

Sep 15, 2025

12:02

התוכן ענינו המיוחד של יום ג' דסליחות הי' בגדר "סוד". ביום זה הי' אדה"ז אומר מאמר דא"ח, אבל רק בפני ממלאי מקומו כ"ק אדהאמ"צ והצ"צ. וכך נהגו שאר הרביים. והודיעו שלא יגלו זאת. וצ"ל היתכן שכ"ק מו"ח אדמו"ר גילה ענין זה לכולם?! ויובן עפ"י מה שמצינו דוגמתו בכל עניני התורה, שדוקא בדורות האחרונים נתחדשו ענינים בתורה שלא היו בדורות הקודמים, דורות נעלים יותר! המשל שנותנים ע"ז הוא מ"ננס ע"ג ענק" שרואה רחוק יותר מה"ענק". אבל צריך להבין היתכן שנשמות נמוכות יותר יראו "רחוק יותר" בעניני התורה?! והביאור: דוקא בגלל שהיא נשמה נמוכה, הנה כדי שגם היא תוכל למלא תפקידה בעולם וכו', צריכה היא לידיעות ו"אמצעי לחימה" יותר! ועד"ז מצד גודל היוקר הענין של ג' דסליחות לא גילו זה ע"ע. ודוקא מצד התגברות החושך בדורות האחרונות גילו ענין זה כדי שיהי' במה להתגבר על החושך. ומכיון שכ"ק מו"ח גילה ענין זה, שזה קשור עם אמירת דא"ח וכו', מוכח שעל כאו"א לנצל ענין זה כדי למלא שליחותו בעולם ע"י פנימיות התורה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב', כ"ה אלול, ליל ג' דסליחות, ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 Synopsis My father-in-law revealed that the third day of Selichos is a special day, on which the Alter Rebbe would deliver a maamar, but only in the presence of those who would become his successors, the Mitteler Rebbe and the Tzemach Tzedek. The subsequent Rebbeim did the same, and they instructed that it be kept a secret. How then could my father-in-law reveal it to everyone? This can be understood based on the answer to a similar question: we find that regarding Torah study in general, there are greater innovations in Torah in later generations, even though the souls of previous generations were greater. It is explained that this is like a dwarf situated upon on a giant’s shoulders, where the dwarf, while smaller than the giant, sees farther than the giant. But the question remains – why did Hashem make it that the lower souls would be able to see further in Torah than the greater souls? The answer is that specifically because it is a lower soul, it needs greater knowledge and better “ammunition” to fulfill its mission of transforming and lighting up the world. Similarly, because the third day of Selichos is so previous, its quality was not revealed in earlier times, but it was revealed specifically in later generations to equip us so that we can overcome the intensified darkness of these times. And since my father-in-law the Rebbe revealed this to us, and it has to do with delivering a maamar etc. – it is clear that everyone must use this information and the special quality of the day to fulfill his mission in the world through the inner dimension of the Torah etc. 2 excerpts from sichah of Monday, 25 Elul, 5735. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

513

יום ג' פ' נצבים, כ"ג אלול, ה'תשפ"ה

Sep 16, 2025

11:19

התוכן "נצבים" פירושו עמידה בתוקף של "נצב מלך", כמ"ש "אתם נצבים.. לפני ה' אלקיכם". וכאשר עומדים בתוקף כזו, בודאי שלא שמים לב לדברי היצה"ר, ומשתדלים לפעול כך גם על אחרים. [בשנה שפ' נצבים אינה מחוברת עם פ' וילך ישנו שבוע מיוחד להתרכז בעבודה ד"נצבים" בפ"ע. ובמילא גם ההחלטות טובות בנוגע להעבודה ד"וילך" – ההליכה "מחיל אל חיל", נעשים מתוך התוקף ד"נצבים"]. וכ"ז ממשיך ברכות ה' לזכות בכתיבה וחתימה טובה, וזוכים ללכת לארצנו הק' במהרה בימינו ממש. הוראה ממ"ש בשלישי דפ' נצבים: 1) "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים": יש לזכור תמיד שבנ"י היו במצרים וה' הוציאנו משם, ומאז צ"ל כל יהודי במצב של חירות ולא "עבד" לענינים בלתי-רצויים. 2) "והנגלות לנו ולבננו", "לנו ולבננו לבער הרע מקרבנו" מכיון ש"נעשו ערבים זה לזה" (רש"י): כל יהודי "אחראי" לכל שאר בנ"י, ועליו לפעול שגם הם יתנהגו כדבעי. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 Synopsis In the verse Atem Nitzavim (“You are all standing…before Hashem your G-d”), the word nitzavim means standing firmly (nitzav melech, “the deputy serving as king”). When one stands with such firmness, he surely pays no heed to the yetzer-hara, and strives to influence others to do the same. (In a year when parashas Nitzavim is not combined with Vayelech, the week is designated to focusing on the service of Nitzavim alone, and as a result, even the positive resolutions regarding the service of Vayelech – progression from strength to strength – are undertaken with the firmness of Nitzavim. And all this draws down Hashem’s blessings for a good and sweet year, and to merit “going” (vayelech) to our Holy Land speedily in our days, literally. A lesson from shelishi of parashas Nitzavim: (1) “For you know how we dwelt in the land of Egypt”: One must always remember that the Jewish people were in Egypt and Hashem redeemed us from there, and ever since, every Jew must be in a state of freedom and not a slave to undesirable things. (2) “The revealed matters are for us and for our children” – Rashi explains: “for us and for our children to remove evil from among us” because “they became responsible for one another for one another” – every Jew is responsible for all other Jews, and must ensure that they, too, behave properly. 2 excerpts from Tuesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5745, to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ * לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

514

יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול, ה'תשפ"ה

Sep 17, 2025

6:55

התוכן הטעם שבכל שנה קוראים פ' נצבים בשבת שלפני ר"ה, מבאר אדה"ז, כי תוכן הפסוק "אתם נצבים וגו'" הוא שכל בנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "שואב מימך", נצבים ביחד לפני ה"א. וזהו ברכתו של הקב"ה, שבראש השנה יעמדו כל בנ"י ביחד באופן של "נצבים" – "קיימים ועומדים.. זוכין בדין". ואע"פ שישנם כו"כ חילוקים בין בנ"י וכו' אבל יש נקודה שמאחדת את כולם: כאו"א מבנ"י הוא חלק מעם הנבחר "אתה בחרתנו מכל העמים"! ובמיוחד בנוגע לאלו התומכים במוסדות תורה, שכולם, ביחד עם אלו הלומדים במוסדות אלו, מתאחדים בכוונה אחת – לחנך את ילדי ישראל שילכו בדרך התומ"צ. שיחת כ"ד אור לכ"ה אלול ה'תשכ"ח, לה"ליידיס אָקזילערי" ד"תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025 Synopsis The Alter Rebbe explains that the reason parashas Nitzavim is read every year before Rosh Hashanah is because the verse, “You are all standing…” describes all the Jewish people, from “your heads of your tribes” to “your water-drawers,” standing together before Hashem. And this is Hashem’s blessing, that on Rosh Hashanah the entire Jewish people stand together in a manner of Nitzavim – “enduring and standing…meritorious in judgment.” Although there are many distinctions between Jews, there is something that unites them all: every Jew is a part of the chosen nation, “You have chosen us from all the nations.” This is especially true of those who support Torah institutions, who, together with the staff and students of these institutions, are united with one purpose: to educate Jewish children to follow the path of Torah and mitzvos. Sichah of Tuesday night, 25 Elul 5728, to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025

515

יום א' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ה

Sep 7, 2025

12:36

התוכן הצעה להביא לידי פועל את הרעיון שכ"ק מו"ח אדמו"ר העלה בתחלת בואו לאמריקא (שמח"ת תש"א) – לייסד "איגוד תלמידי הישיבות": ההתחלה – "פון זיך", בתלמידי מוסדות הקשורים ושייכים אל הרבי ואל ליובאוויטש (הן ישיבות והן מוסדות לבנות), ותקותי שבמשך הזמן יכנסו באיגוד גם תלמידי כל שאר הישיבות; כל התלמידים זכאים להרשם (לאחרי שיקבלו ע"ע – לא בדרך כפי' – את הזכויות ואת ההתחייבויות). אלא שישנם "חברים פועלים" על אחרים (מגיל מצוות ומעלה) ו"חברים מקבלים" (שנה לפנ"ז); הפעילות צ"ל מאורגנת ע"י הנהלת המוסד, כדי שזה לא יגרם לחלישות בסדרי הלימוד, ופעילות של התלמידים תהי' בזמנם הפנוי; כדי להדגיש חשיבות הדבר צ"ל תשלום מס חבר, בשיעור "פרוטה" – פרטי הדברים יקבעו ע"י מנהלי המוסדות; הרמז בשם "את"ה" – תואר המורה על עצמותו ומהותו ית' שרק הוא נמצא בכל מקום, "נוכח". וע"י ההתאחדות האמיתית עם הקב"ה ע"י תומ"צ, נעשים גם בנ"י במצב ששייך עליהם התואר "אתה" האמיתי וכו'. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 Synopsis It is my suggestion to implement the idea raised by father-in-law, the Rebbe, upon arriving in America (Simchas Torah 5701) to establish an Iggud Talmidei Hayeshivos (“איגוד תלמידי הישיבות” – Association of Yeshiva Students). It should start from within – with students of institutions affiliated with the Rebbe and with Lubavitch (yeshivos as well as girls’ schools), and it is my hope that with time students from all other yeshivos will join as well. Any student is eligible to register, provided that (without being forced) they willingly accept the privileges and responsibilities that come along with it. But there will be active members who influence others (from the age of bar and bas mitzvah and up), and passive members (starting one year before that). To ensure that the organization’s activities do not interfere with the students’ studies, the organization’s activities should be organized by the schools’ administration, and the activities should take place during the students’ free time. And there should be a token membership fee, to be determined by the administrators, so that members will value their membership. The Iggud’s acronym את"ה (“You”) alludes to Hashem’s Essence and Core – the only being that is present everywhere. And by uniting with Hashem through Torah and mitzvos, the Jewish people, too, come to a state where the title “You” applies to them as well etc. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2025 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

516

יום ועש"ק פ' נצבים, כ"ו אלול, ה'תשפ"ה

Sep 19, 2025

10:11

התוכן בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום גו' לא בשמים היא גו' ולא מעבר היא וגו'". וצ"ל מהו החידוש בזה? הרי במשך כל המ' שנה דיברו אליהם ודרשו מהם קיום תומ"צ במעמד ומצב של נשמות בגופים?! והביאור: החידוש ב"לא בשמים היא", הוא, שהתורה, אף שבעצם היא "בשמים" וב"ים" (ברוחניות) ולמעלה מזה, הנה כפי שהיא "בשמים" וכו' נמשכה למטה וניתנה לכ"א באופן ש"כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבך לעשותו"! וזהו מה שדוקא תשובה מכפרת, כי ענינה הוא למעלה מ"שמים וים", למע' אפי' מחכמה ותורה וכו', ולכן אמיתית ענינה הוא, ובפרט בזמן זה, היא לא שעי"ז "אין מזכירין לו דבר וחצי דבר ביום הדין", דמאי קמ"ל?! אלא – תשובה עילאה!; החידוש בדורנו שזכה להוולד בזמנו של נשיא דורנו. ואפי' אלו שלידתם כפשוטה היתה לפנ"ז – ההה כשמגיע הזמן שבו "נולד" ונתגלה הנשיא, נולדים הם מחדש! ד' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2025 Synopsis Shishi of parashas Nitzavim states, “For this mitzvah about which I am commanding you today… It is not in heaven…It is not beyond the sea…” But what is the novelty of this verse; after all, they had been instructed for forty years about keeping Torah and mitzvos as souls in bodies? The novelty in the fact that “It is not in heaven” is that although in essence the Torah is “in heavens” and “beyond the sea” (spiritually) and even beyond that – nevertheless it came down as is to every Jew and in such a way that “the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, to do it.” This is why teshuvah in particular causes atonement, because its essence is above the “heaven and the sea,” even higher than wisdom and the Torah etc. Therefore, true teshuvah, especially these days, is not merely that “no charge or part of a charge is mentioned against him on the day of judgment” (because then what would be the novelty?) but rather higher-level teshuvah.The novelty in our generation is that we have merited to be born in the time of the Nasi of our generation, and even those who were born before that, with the birth and revelation of the Nasi, they were born anew. 4 excerpts from sichah of Thursday night, Erev Shabbos parashas Nitzavim, 27 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2025 לזכות מרים בת רבקה מאטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

517

יום א' פ' וילך, כ"ח אלול, ה'תשפ"ה

Sep 21, 2025

13:36

התוכן [מסרו לכ"ק אד"ש שטענדער מ"בית ספר למלאכה – כפר חב"ד"] פעם שאל אדה"ז את בנו אדה"א "במה התפללת בר"ה העבר", וענה ש"התבונן במאמר וכל קומה לפניך תשתחוה, בהביטול של הקומה דא"ק". והביאור: "א"ק" הוא ר"ת "אדם קדמון" שקאי על כל סדר השתלשלות, ומכיון שבר"ה מתחדשת הבריאה דכל סדהשת"ל, ולכן התבונן איך שכל סדהשת"ל מתבטלת בתכלית – "לך תשתחוה". וזה פועל שה' מקבל את בקשת בנ"י בר"ה "מלוך על העולם כולו". אח"כ שאל אדה"א את אדה"ז "במה התפללת", וענה "מיט דעם שטענדער". והביאור: למרות שה"שטענדער" אינו אלא "דומם", ה"ה מסייע לאדם בעבודת התפילה (וכד'), ההתחברות של המתפלל עם ה', ע"י שמניח עליו את הסידור וכד', וכן ברוחניות – הביטול שע"י ההתבוננות בזה ש"אין עוד מלבדו" גם ב"שטענדער" הוא יותר מע"י ההתבוננות של "בעל ציור" בהשכל ש"וכל קומה לפניך תשתחוה"! ההוראה: גם לאחרי העבודה של חודש אלול, אי"ז מגיע לנקודה העיקרית – הקב"ע של ר"ה שהיא ביטול והנחת עצמותו לגמרי שלא לפ"ע השכל ומדות, אלא ע"ד ה"שטענדער"! ג' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשכ"ב, ער"ה ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2025 Synopsis [At the farbrengen, the Rebbe was presented with a shtender produced at the vocational school in Kfar Chabad.] The Alter Rebbe once asked his son, the Mitteler Rebbe, “With what did you daven last Rosh Hashanah?” The Mitteler Rebbe replied that he had meditated on the words, “And every being of stature shall prostrate itself before You” – the bitul of the komah of Adam Kadmon, which refers to the entire Seder Hishtalshelus; since on Rosh Hashanah the creation of the entire Seder Hishtalshelus is renewed, he meditated on how the entire Seder Hishtalshelus is completely nullified, it “shall prostrate itself before You,” which causes Hashem to accept the request of the Jewish people on Rosh Hashanah to “Reign over the entire world.” The Mitteler Rebbe then asked the Alter Rebbe, “With what did you daven?” and he replied, “With the shtender (lectern).” The explanation is as follows: Although the shtender is only an inanimate object, it assists a person in his service of tefillah, connecting the person to Hashem by holding the siddur etc. Similarly, in the spiritual sense, the bitul attained by meditating on the idea that “There is nothing besides Him” even in a shtender is greater than the bitul attained by a person’s intellectual meditation on the idea that “every being of stature shall prostrate itself before You.” The lesson is that even after the service of the month of Elul, one has not yet reached the essential point – the kabbolas ol of Rosh Hashanah, which is absolute bitul and setting oneself aside, not in accordance with the intellect and emotions, but like the shtender. 3 excerpts from sichah of Thursday night, 29 Elul 5722, Erev Rosh Hashanah 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2025 לזכות דבורה לאה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט – שלוחו של הרבי למדינת הולנד – ליום היארצייט שלו כ"ח אלול. תנצב"ה.

518

יום ב' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ה, ערב ראש השנה ה'תשפ"ו

Sep 22, 2025

5:31

התוכן ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ח, ערב ראש השנה ה'תשמ"ט. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2025 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5748, Erev Rosh Hashanah 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2025 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

519

יום ה' פ' וילך, ג' תשרי, צום גדלי' – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Sep 25, 2025

10:23

התוכן יום תענית בכלל הוא עת רצון עבור האדם להתבונן ולפשפש במעשיו ולהטיב את דרכו וכו' (במיוחד) בנוגע לאותם הענינים שבעבורם נקבע התענית. ובמיוחד תענית "צום גדלי'" שהוא בימי עשי"ת שעליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב"‏ – ‏"עת רצון" ב"עת רצון". הענין שבעבורו נקבע תענית זו הוא שבו "נהרג גדלי'" ע"י "ישמעאל בן נתני'" וכו', שתמורת אהבת ישראל‏ – ‏הי' ענין ההפכי ממש. והיינו, שהענין דהיפך אהבת ישראל היא עצמה הסיבה בגלוי שהביאה לתענית. ובמילא מובן ש"צום גדלי'" הוא זמן מתאים ו"עת רצון" במיוחד לקבלת החלטות טובות בנוגע לאהבת ישראל. משיחת יום ה' דפ' וילך, צום גדלי' ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2025 Synopsis A public fast day in general is an auspicious time for a person to examine his deeds and to improve himself (particularly) with respect to the kind of behavior that led to the events that are commemorated by the fast day. This is particularly true of Tzom Gedaliah, which falls during the days of Aseres Yemei Teshuvah of which it says, “Seek Hashem when He is found, call Him when He is near” – it is an auspicious time within an auspicious time. Tzom Gedaliah was instituted because of the killing of Gedaliah by Yishmael ben Nesanyah etc. – the extreme opposite of Ahavas Yisroel. Thus, it is understood that Tzom Gedaliah is a particularly fitting and auspicious time tomake positive resolutions regarding Ahavas Yisroel. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayelech, Tzom Gedaliah 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

520

יום ועש"ק פ' וילך, ד' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 26, 2025

7:15

התוכן גם תשובה צ"ל מתוך שמחה. וכמדובר בארוכה בשמחת תורה [ה'תשכ"ט] שאפי' תשובה תתאה, שענינה "עזיבת החטא בלבד", צ"ל מתוך "שמחה של מצוה". וכמ"ש ברמב"ם בענין "שמחה של מצוה", שההתבוננות בתוכן של המצוה ומי ציווה על המצוות – תביא לשמחה גדולה ביותר עד ש"מפזר ומכרכר בכל עוז"! ואם זה כך בכל מצוה, עאכו"כ שזהו כך בנוגע למצוה התשובה. מצד תוכן של המצוה: ברגע א' יכול להשתנות מלהיות רשע גמור להיות צדיק גמור! מצד מצווה המצוה: ממה"מ הקב"ה יורד לאיש שהוא במצב של מורד ר"ל בממה"מ הקב"ה, ואומר לו: אם רק תעשה תשובה – תהי' מרוצה וחביב כמו קודם החטא! וא"כ עאכו"כ שזה צ"ל בשמחה גדולה ביותר! וזה אפי' בתשובה תתאה, דרגא הכי תחתונה בתשובה, ועאכו"כ בנוגע לתשובה עילאה, שבנוגע לתשובה זו נאמר "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם". וע"י התשובה נפעל הסליחה והכפרה "בלי שום ספק וספיק ספיקא" וכו' משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2025 Synopsis Teshuvah, too, must be done with joy. As discussed at length on Simchas Torah [5729], even teshuvah tata’ah (lower-teshuvah) – which is merely “abandoning the sin” etc. – must be done with the joy of a mitzvah. As the Rambam writes regarding the joy of a mitzvah: when one contemplates the meaning of the mitzvah and Who commanded the mitzvos, he feels the greatest joy, to the point of “leaping and dancing with all his might.” If this is true of every mitzvah, how much more so when it comes to the mitzvah of teshuvah: In terms of the meaning of mitzvah, teshuvah transforms a person from a complete rasha to a complete tzaddik. And in terms of Who commanded the mitzvah – the King of kings, the Holy One, blessed be He Himself, descends to a person who has rebelled against the King, and tells him, if you will only do teshuvah, you will become desired and cherished as you were before the sin. If so, how much more so must teshuvah be done with the greatest joy. This applies even to teshuvah tata’ah, the lowest level of teshuvah, and all the more so to teshuvah ila’ah (higher-teshuvah), of which it says, “In the place where baalei teshuvah stand, even the perfectly righteous cannot stand.” And teshuvah brings about forgiveness and atonement “without any doubt or trace of a doubt” etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2025

521

יום א', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ו

Sep 28, 2025

11:09

התוכן הזכות המיוחדת של בעלת היאצ"ט שהודות לה נתגלו ונדפסו הכתבים ד"תורת לוי יצחק" ו"לקוטי לוי"צ" ועד היום לומדים בכל תפוצות ישראל בספרים אלו. חלקה המיוחד בעסקנות בעלה הרב נ"ע לפני גלותו בחיזוק היהדות במדינתם, שלא רק שהיא לא פחדה מזה אלא אדרבה – היא עודדה אותו בכל פעולותיו שהיו בהם משום סכנת נפשות ממש, לדוגמא בנוגע לנתינת ההכשר לפסח על טחנות הקמח הגדולות באזור העיר יקטרינוסלב, שנסע בעצמו למוסקבה לשם כך ונפגש עם "סטאלינין" עצמו ופעל עליו להוציא צו לכל הפקידים שלא יתערבו בסדרי טחינת הקמח ולשמוע לכל הוראותיו של הרב שניאורסאהן וכו'. שכ"ז אופשר רק בגלל ה"מצב רוח" שהי' אז בבית וכו'. משיחת ו' תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2025 Synopsis My mother has the unique merit of making possible the writing and publication of Toras Levi Yitzchok and Likkutei Levi Yitzchok, which are studied to this day in Jewish communities around the world. She also played a special role in her husband’s activities of strengthening Yiddishkeit in that country; not only was she unafraid of the government, but she actively encouraged him, despite the mortal danger involved. For example, he was steadfast in providing proper certification of flour in the large mills in the region of Yekaterinoslav as kosher for Pesach. For this purpose he traveled to Moscow and met with Kalinin himself, influencing him to issue a decree to all the government officials not to interfere with the milling and to heed all of Rabbi Schneerson’s instructions without question etc. All of this was possible only due to the spirit that prevailed in their home etc. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2025

522

יום ב' פ' האזינו, ז' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 29, 2025

11:48

התוכן הביאור במ"ש בגמ' שהעושה תשובה מאהבה "זדונות נעשו לו כזכיות": מצינו כו"כ חילוקי דרגות בחשיבות ההכנה לאיזה פעולה וביחסה להפעולה עצמה. לדוגמא: "מכשירי מצוה", ולדעת ר"א גם הם דוחים שבת (כמו המצוה). למעלה מזה – "עבודה שאינה תמה" בהיותה הכנה לעבודה שלאחרי' (כמו הולכת דם למזבח), ומ"מ יש לה גדר של "עבודה". ולאידך – סוג של הכנה שאין אפי' בגדר "מכשירי מצוה" (ואדרבה), כמו כללות הענין ד"ואספת דגנך וגו'". ורצה ה' שיהי' גם סוג של הכנה למצוה מענין ההפכי – ענין ה"נסיונות" שע"י דוקא מגיע למעלת בעל-תשובה ושכר גדול ביותר (אלא שאסור לאדם להעמיד א"ע בנסיון. וזהו מה שהגמ' צריכה להזהיר (גם) את הצדיק לא לומר "אחטא ואשוב" כדי להגיע למעלת בעל-תשובה...). ואם וכאשר ע"י ה"זדונות" דוקא – שכבר נפל בהם – בא למעלת תשובה מאהבה (כמבואר בתניא פ"ז), הרי ה"זדונות" עצמן בגדר "מכשרי מצוה" ועד "עבודה שאינה תמה" וכו' [ראה לקו"ש חי"ז ע' 183 ואילך] ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2025 Synopsis To explain the Gemara’s statement that when one does teshuvah out of love, “His willful transgressions become like merits”: when it comes to preparation for a mitzvah, there are different levels. For example, machshirei mitzvah (actions that facilitate a mitzvah), which according to Rabbi Eliezer override Shabbos, just like the mitzvah itself. Above that is the level of an “incomplete service” that serves as a preparation for the subsequent service (such as bringing the blood of an offering to the Mizbeach), but is still classified as “service.” On the other hand, there is a kind of preparation that is not even considered machshirei mitzvah, such as “gathering your grain” etc. (although this is a necessary step for keeping the mitzvos of terumos, challos and maasros etc.), and moreover, Hashem desired that there should also be a kind of preparation for a mitzvah that comes through the opposite of a mitzvah – namely, a test,which is precisely the way one attains the level of a baal teshuvah and receives the greatest possible reward. (Though it is forbidden for a person to bring himself in a test, which is why the Gemara must warn even the tzaddik not to say, “I will sin and then do teshuvah” – lest the tzaddik think of sinning in order to subsequently attain the level of a baal teshuvah.) And if and when one’s willful transgressions – which he has already committed – become the agent by which he comes to the level of teshuvah out of love (as explained in chapter 7 of Tanya), then the willful transgressions themselves attain the status of machshirei mitzvah, and even the status of “incomplete service”etc. [See Likkutei Sichos, vol. 17, p. 183 and onward]. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2025

523

יום ג' פ' האזינו, ח' תשרי, ה'תשפ"ו

Sep 30, 2025

11:31

התוכן ישנם יהודים אשר מבלי הבט על מעמדם ומצבם במשך כל השנה, באים הם (במיוחד) ביוהכ"פ לביהכנ"ס לערוך "הזכרות נשמות" עבור הוריהם וכיו"ב. היינו, שנשמותיהם של הוריהם אשר בעולם האמת פועלים עליהם להתעורר ולבוא לביהכנ"ס ולהתפלל עם עוד רבים מישראל, וכבר משך זמן לפני יוהכ"פ דואגים "לקנות" מקום בביהכנ"ס וכו'. ובאמת, נפעלת התעוררות מיוחדת זו שע"י "הזכרת נשמות" אצל כאו"א – גם אצל אלו שבאים לביהכנ"ס במשך כל השנה, וגם אצל אלו שיוצאים מביהכנ"ס בעת "הזכרת נשמות" – מצד הידיעה שבשעה זו מתאחדים עם כל הנשמות שבעולם האמת שנמצאים בשעה זו בביהכנ"ס... ועפ"ז מובן גודל העילוי באחדותם של ישראל, "כולנו כאחד", על ידי וביחד עם הנשמות שבעולם האמת – שהאחדות היא עם כל נש"י שבמשך כל הדורות! ומזה מובן גודל העילוי של ה"הן א-ל כביר לא ימאס" בנוגע לציבור כזה! ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025 Synopsis There are Jews who, regardless of their spiritual state throughout the year, come to shul (especially) on Yom Kippur to recite Yizkor for their parents etc. That is, the souls of their parents in the World of Truth influence them to awaken and come to shul to daven together with many other Jews, and for this purpose they are occupied well in advance of Yom Kippur with making sure to “purchase” their seats in shul, etc. And the truth is that this special awakening resulting from Yizkor happens for every Jew, includingthose who come to shul all year, and those who step out of shul during Yizkor – due to the awareness that they are now being united with all the souls in the World of Truth who are present in the shul at this moment….Based on this, we can understand the tremendous quality of this Jewish unity when we are united “all as one” through and together with all Jewish souls throughout all generations. Certainly “‘G-d is great and will not despise’ the tefillah of a congregation” such as this…. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2025

524

יום ד' פ' האזינו, ט' תשרי, ערב יום הכיפורים, ה'תשפ"ו

Oct 1, 2025

9:00

התוכן ברכות כ"ק אד"ש יום ג' פ' האזינו, ערב יוהכ"פ ה'תשל"ט: 1) בבית הכנסת אחר תפילת מנחה. 2) להתלמידים שיחיו, לפני "כל נדרי". ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2025 Synopsis The Rebbe’s brachos on Erev Yom Kippur 5739 (1) in the shul after Mincha and (2) to the yeshivah students before Kol Nidrei. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2025

525

יום ועש"ק פ' כי-תשא, כ"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 1, 2024

12:01

התוכן בזהר פ' כי תשא מובא שכאשר התנאים וכו' שמעו איזה דבר פלא, עשו "קשר" כדי שלא לשכחו. הטעם ש"קשר" מועיל לא לשכוח יובן עפ"י המבואר ששרש ענין השכחה הוא מקליפת נוגה וכו', ולכן כדי לבטלה צריך כח "כפול ומכופל" כענין ה"קשר" (כמבואר באגה"ק). ומזה נשתלשל שגם בגשמיות עושים "קשר" כדי לבטל ענין השכחה. והטעם ש"קשר" מועיל גם לזכרון של גוי, ע"ד שמצינו שגם "שר המשקים" הי' "קושר קשרים" כדי שלא ישכח את יוסף, הוא, כי אם הענין של "קושר קשרים" הי' מועיל רק לבנ"י ולא לאוה"ע והיו רואים בגלוי את ה"אתה בחרתנו", הי' מתמעט עי"ז ה"בחירה" של בנ"י בעניני יהדות (וזהו גם הטעם שהגוף של בנ"י "נדמה" לזה של אוה"ע); ענין הזכרון ושלילת השכחה נוגע במיוחד ביהדות: כי כאשר האדם זוכר שכל רגע ורגע ה"ה מתהווה מחדש מאין ואפס המוחלט ע"י עצמו"ה ית' - לא שייך שיעשה נגד רצונו ית'! ובביאת משיח צדקנו בקרוב ממש יראו זאת בגלוי, ללא צורך ב"זכרון", ש"פי ה' דיבר" ומהוה לעיניו ממש את כל המציאות כולה! ג' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' כי תשא, פ' פרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024 Synopsis The Zohar on Parashas Ki Sisa states that when the Tanna’im, etc., heard something wondrous, they would tie knots in order not to forget it. The reason a knot prevents forgetting is because forgetting comes from kelipas nogah etc., and therefore, a “doubled and redoubled” force is needed to nullify, similar to a knot (as explained in Iggeres HaKodesh). This then is expressed physically, in that a knot helps to prevent forgetting. And the reason that a knot helps even a non-Jew remember (as we find regarding Pharaoh’s chief cupbearer, who “tied knots” so as not to forget about Yosef), is because if tying knots was effective only for the Jewish people and not for the nations of the world, that would diminish the free choice of the Jewish people with regards to Yiddishkeit (which is also the reason why the Jewish body resembles that of nations of the world). Remembering, and not forgetting, are particularly important for Yiddishkeit: when a person remembers that he is newly created every moment from absolute nothingness by Hashem Himself – it’s impossible for him to transgress Hashem’s will. And with the imminent coming of Moshiach very soon, we will see openly, without needing to “remember” it, that “mouth of Hashem spoke” and literally brings all existence into creation. Three excerpts from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa, Parashas Parah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024

526

יום ג' פ' תרומה, ד' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 13, 2024

7:58

התוכן במשכן היו ב' ענינים כלליים [כמ"ש בפ' תרומה]: א) יריעות וקרשים שהקיפו את כל חלקי המשכן בשווה בלי חילוקים. ב) הכלים השונים שהיו בתוך המשכן שלכל אחד מהם הי' תפקיד מיוחד כמו הארון ללוחות והמנורה להאיר וכו'. ועד"ז הוא גם במשכן הפרטי שבכ"א ("ושכנתי בתוכם . . בתוך כאו"א מישראל"): א) ענין התפלה שאז עומד האדם בביטול כעבדא קמי' מרי', והביטול הוא בכל אבריו בשווה, ועד"ז ענין התורה ‏–‏ "חומה זו תורה" ‏–‏ לא משנה איזה חלק בתורה הוא לומד ה"ז אותה תורה ויש לברך ע"ז ברכת התורה. ב) מעשה המצוות ‏–‏ רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים. משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024 Synopsis In the Mishkan there were two general aspects [as described in Parashas Terumah]: (1) The curtains and beams, which encompassed all parts of the Mishkan equally and without distinction. (2) The various vessels inside the Mishkan, each with its unique function, such as the Aron for the Luchos, the Menorah for illumination, etc. Similarly, this applies to the personal Mishkan within every Jew (“‘I will dwell among them’ – within every single Jew”): (1) Tefillah, where a person stands nullified as a servant before his master, and where this nullification applies equally to all his limbs; similarly, in Torah (“‘Wall’ – this refers to Torah”) no matter what part of Torah one learns, it’s the same mitzvah of Torah study with the same brachah. 2) The practical Mitzvos, divided into 248 positive mitzvos and 365 negative mitzvos to the 248 limbs and 365 sinews. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024

527

יום ד' פ' תרומה, ה' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 14, 2024

10:20

התוכן מבואר במאמר ד"ה באתי לגני [ה'תש"י] הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים [כמ"ש ברביעי פ' תרומה], כי שטים הוא מלשון הטי', הטי' מדרך המיצוע, לגרוע – "שטות דלעו"ז", או לטוב – "שטות דקדושה". והעבודה במשכן היתה להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה. וזהו גם הטעם שנק' "קרשים" – הפיכת שקר העולם ולקשרו עם אלקות. ובס"ט של ההמשך מבאר שזהו גם מה שהקרשים היו "(עצי שטים) עומדים" – "שהם כמו עמודים שמחברים הגג והרצפה להיות כאחד ממש", ומוסיף שזהו "ע"ד ענין המצוות שנק' בשם עמודים לפי שהם ממשיכים ומחברים אוא"ס בה עם העולמות ממש". והיינו שמדייק שהקרשים הם 1) רק ע"ד מצוות. 2) הקרשים רק "מחברים", אבל המצוות גם "ממשיכים ומחברים וכו'". וי"ל הביאור בזה עפ"י מ"ש לפנ"ז בהמאמר שעבודת הקרשים היא עבודת האדם עם הנפה"א שבו והפיכת השטות דנפה"ב. וביחס להעבודה עם גשמיות העולם ה"ז עבודה רוחניית. אבל כדי להמשיך עצומ"ה, הגבוה גבוה ביותר, ולחבר א"ז עם העולמות, ה"ז דוקא ע"י המצוות שנתלבשו בגשמיות העולם, המטה מטה ביותר. (אלא שזהו ע"י הקדמת עבודת הקרשים, קיום המצוות ברוחניות ע"י האדם, שעי"ז מחבר אוא"ס בעולמות, ואז, ע"י קיומם בגשמיות ממשיך בהם עצומ"ה ומתחבר עצומ"ה בעולמות וכו'). ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, י' שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024 Synopsis The maamar Basi L’gani [5710] explains that the Mishkan was made of shitimwood [as it says in revi’i if Parashas Terumah] because shitim means “bending away” from the middle path; either in a negative way – folly (“shtus”) of le’umas zeh, or in a positive way – follyof holiness. The service of the Mishkan was to transform the folly of le’umas zeh to folly of holiness. This is also why the beams are called kerashim – because they transform the sheker (falsehood) of the world, and attachit (mekasher) to G-dliness. In Os 9 of the maamar he explains that this is also why the kerashim were “standing” (omdim) – like “pillars” (amudim) that connect the roof and the floor to be literally one”; he adds that this is “similar to the function of mitzvos, which are called pillars because they draw down and connect the Or Ein Sof literally to the worlds.” Thus, the kerashim are similar to mitzvos in that they connect, but not exactly the same because the mitzvos “draw down” as well as connect etc. We can explain this based on what he writes earlier in the maamar, that the service of the kerashim is man’s service with his Divine soul, with which he transforms the folly of the animal soul; as compared to the service with the physicality of this world, this is considered a spiritual service. But to draw down the Divine Essence and Being, the “highest height”, and connect it to the worlds, one needs the practical mitzvos specifically, which are enclothed in the physicality of the world, “the lowest low.” (But this comes after the service of the kerashim, that is, performing the mitzvos spiritually through man, which connects the Or Ein Sof to the words, and then, by fulfilling them physically, one draws down the Divine Essence and Being and attaches it to the worlds etc.) Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Yud Shevat 5719. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024

528

יום ה' פ' תרומה, ו' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 15, 2024

10:06

התוכן בגמ' כתובות (י:) מבואר תוכן ענין המזבח [שהציווי על עשייתו הוא בשישי פ' תרומה]עפ"י הר"ת של מזב"ח: מזיח גזירות, מזין, מחבב (את ישראל על אביהם), מכפר עונות. דאף שלכאו' הי' צ"ל הסדר הפוך: קודם "מכפר עוונות", שעי"ז נעשים "חביבים" לפני הקב"ה, ואז ניתן לבקש ממנו מזונות (שצריכים עכשיו), ושיזיח את הגזירות (שיבואו לאח"ז)? הנה זהו החידוש של המזבח שדבר הראשון, עוד לפני שהוא מכפר עוונותיהם, ה"ה מזיח את כל הגזירות שעל בנ"י, ואח"ז "מזין" – הוא נותן (לפי תאוותו ורצונו של האדם, שלע"ע, לפני הכפרה, רוצה) גשמיות, ואח"ז"מחבב" – השפעות רוחניות, ואח"ז "מכפר עונות"! משיחת כ' מנחם-אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 Synopsis The Gemara in Kesubos (10b) explains the function of the Mizbeach [whose construction is commanded in shishi of Parashas Terumah] with an acronym: Maziach (it removes decrees), Mazin (it [provides sustenance), Mechabev (it endears the Jewish people to Hashem), and Mechaper (it atones for sins). Seemingly, the order should have been the opposite: first comes atonement for sins, which endears the Jewish people to Hashem, which enables a person to ask for sustenance (for the present) and removal of decrees (for the future). But the Gemara teaches that first comes the removal of decrees, even before the sins are atoned for. Then comes sustenance, in accordance with man’s physical desires (because before his sins are atoned for, that is what he desires); then comes “endearment” (spiritual blessing), and then atonement of sins! Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 * לזכות החתן אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' והכלה חיה מושקא תחי' עזאגווי לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ו' אדר ראשון ה'תשפ"ד שיבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות

529

יום ועש"ק פ' תרומה, ז' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 16, 2024

10:13

התוכן הוראה מיום שבעה באדר (יום ההילולא של משה רבינו): ישנה כמה דרכים שע"י יכול יהודי להתקשר עם התורה, לדוגמא: יהודי שעבודתו בקו ד"זבולון" יכול לעשות "שותפות" עם יהודי שעבודתו בקו ד"ישכר" וכיו"ב, אבל הגם שהוא "משמש את קונו" באופן זה ואין תובעים ממנו יותר, אבל בפועל אין לו את השלימות של ה"ומצאת" בתורה. כדי להשיג את התורה באופן של מציאה, שהיא שלא בערך לעבודתו, אין דרך אחרת מלבד להתייגע בתורה! והנה בשבעה באדר, יום ש"מרעיש" אודות ענינו של משה רבינו שהוא "תורת משה עבדי", לוקחים התעוררות, חיות וכח על כל השנה כולה להוסיף "שטורעם" בתורה, היינו, להתייגע בלימוד התורה, ועי"ז - "יגעתי ומצאתי". ומהדברים ש"התורה נקנית בהם" - "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים", והיינו, שהוא פועל גם על אחרים ללמוד ולהתייגע בתורה באופן של "שטורעם". משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024 Synopsis A lesson from 7 Adar (the yahrzeit of Moshe Rabbeinu): There are various ways a Jew can connect to the Torah. For example, a Jew serving in the role of “Zevulun” can partner with a Jew serving the role of “Yissachar” etc. However, although one properly “serves his Maker” in this fashion and we can’t demand more from him – as a practical matter he will not “find” success in Torah this way. The only way to “find” success (like a “found object,” which is not proportional to the effort invested in finding it) is to toil in Torah. On 7 Adar, when the role of Moshe Rabbeinu is expressed with fervor – and his role was Torah – we are inspired to toil in Torah study, and by toiling – “you will find.” Among the “ways by which the Torah is acquired” are “companionship with one’s contemporaries and debating with one’s students,” meaning, influencing others to likewise study Torah and toil in Torah with fervor. Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024

530

יום א' פ' תצוה, ט' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 18, 2024

9:10

התוכן מבואר במפרשים הטעם ששמו של משה רבינו לא הוזכר בפ' תצוה, שבכך נתקיים דבריו (אף שהיו על תנאי) "מחני נא מספרך". ובאמת הענין ד"ואתה תצוה" מורה על העצם דמשה שלמעלה מכל ענין השם. נמצא, דקיום דברי משה רבינו אלו הוא באופן הכי טוב. ומכאן ההוראה לכאו"א, שיש בו את ה"משה" שבו, שעליו לגלות בעצמו את ה"אתה" שבו, עצם מציאותו, שהוא חד עם עצמותו ית', ה"אתה" האמיתי וכו'. וזה מהווה הכנה קרובה לקיום מ"ש בהמשך הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך וגו' בהדלקת המנורה בביהמ"ק השלישי, ורואים את משה ואהרן בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' תצוה, אור לז' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024 Synopsis The commentators explain that Moshe’s name is not mentioned in Parashas Tetzaveh, in fulfillment of Moshe’s words, “blot me out of Your book.” Really, the words V’atah Tetzaveh (“And you shall command”) signify Moshe’s essence that transcends any name. Thus, Moshe’s words were fulfilled in the best possible manner. The lesson: every Jew has a “Moshe Rabbeinu” within, and one must reveal the level of “you,” one’s very core, which is one with the Divine Essence, the true “You” etc. This leads immediately to the fulfillment of the next part of the verse, “and they shall take to you pure olive oil,” the lighting of the Menorah in the Third Beis Hamikdash, when we will see Moshe and Aharon physically, with the true and complete Redemption, literally right now. Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Tetzaveh, 7 Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024

531

יום ב' פ' תצוה, י' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 19, 2024

10:44

התוכן ענין שנת העיבור – לאחד שנת החמה, המאירה תמיד באופן שווה בלי שינויים, עם שנת הלבנה, שהארתה משתנה מיום ליום. ובעבודה: "חמה" מורה על תוכן הענין ד"לא תוסיפו ולא תגרעו", ו"לבנה" מורה על הענין ד"מעלין בקודש". לדוגמא – לא' יש חוש בזכרון טוב ומנצלו ל"אינו מאבד טפה", ולשני יש חוש בלחדש חידושים "לאפשא לה", וההוראה משנת העיבור היא שכ"א צריך ויכול לשמש את קונו בב' האופנים. ובנוגע למעשה בפועל: שנת העיבור מדגיש שאין לפחד ממה שתובעים ממנו ב' ענינים הפכיים יחד – מצד א' השליחות המוטלת על כ"א הוא לפעול בתוך עניני מדידה והגבלה של העולם ולא לבטלם, כמו לתת צדקה לעני כפי שיכול לקבל ולא "רוב טובה", ועד"ז בלימוד התורה יש להזהר שהלומד לא יחרוג מעבר לגבול המותר לחידושים ולחדש חידושים "שלא נאמרו למשה מסיני"... – "לא תוסיפו ולא תגרעו", וביחד עם זה תובעים ממנו שההפרשה לצדקה או לימוד התורה שלו יהי' באופן של למעלה ממדוה"ג – "בכל מאודך"! וב' הענינים צ"ל במסירות נפש באופן שווה! ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024 Synopsis A leap year merges the year based on the sun (which is the same every year), and the year of the moon (which changes every day). In terms of Divine service, the “sun” represents that which doesn’t change, “You shall not add nor diminish,” while the “moon” represents the idea of “ascending in holiness.” For example, one person may have an exceptional memory he uses to “not lose a drop,” while another may excel at coming up with novel ideas, “increasing in it”; the leap year teaches that everyone can and must serve his Maker in both ways. Practically speaking: the leap year emphasizes that one should not be afraid of the fact that two opposite things are demanded of him at the same time: On the one hand, one must “not add nor diminish,” that is, one must operate within the confines and limits of the world and not nullify them, for example, by giving tzedakah in a way the pauper can accept it, and similarly, in the context of Torah study, making sure not so far in “innovating” novel ideas that he comes up with things that were “not said to Moshe from Sinai.” At the same time, one’s tzedakah and Torah learning must go beyond measure and limitation – it must be “with all your might.” And both forms of service must be performed with the same mesiras-nefesh. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024

532

יום ג' פ' תצוה, י"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 20, 2024

9:00

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו... ואפילו רצה התובע לא שומעין לו". טעם הפשוט לזה הוא דמכיון שאינו נאמן על השבועה אין תועלת בשבועה זו. אבל לפי"ז למה לא להשביע אותו על הספק? ובפרט אם התובע רוצה שישבע? וי"ל שעיקר הטעם הוא מפני האיסור ד"לפני עוור לא תתן מכשול" - שלא להכשיל אותו בשבועת שוא. ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה: אפי' אם מדובר באיש ירוד ביותר, דאע"פ שיודע שממון חבירו נוגע לו בנפשו וכו', ומ"מ תאותו לממון חבירו גדלה כ"כ שהוא מוכן לישבע ע"ז לשקר, שהוא מהאיסורים הכי חמורים בתורה, ואעפ"כ דואגת התורה גם למצבו הרוחני של יהודי זה להצילו מחשש שבועת שקר! וזהו ענינה של תורה ש"מביאה רפואה לעולם" ועאכו"כ ל"חולי הנפש" מישראל, שבכאו"א מהם חקוקה התורה בעצם מציאותו, ו"ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה". ובפרט פנימיות התורה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" - שע"י חוזר האדם למקומו האמיתי שהוא הרצון לקיים רצונו ית'. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “Whenever it is suspected that a person might take a false oath, no oath is administered to him…Even if the plaintiff desires [that the defendant take this oath], we do not heed his request.” The simple reason is that because we suspect he will take a false oath, there’s no point administering one. But seemingly, since our suspicion is only a doubt, why not have him take the oath nonetheless, especially if the plaintiff wants him to take an oath? We can explain that the main reason is because of the prohibition, “Do not place a stumbling block before the blind” – to avoid causing him to stumble by taking a false oath. From this, we can learn a remarkable lesson: Even when it comes to a very lowly person, who knows how much the plaintiff needs his money, yet is still prepared to swear falsely that he doesn’t owe it – one of the most severe prohibitions in the Torah – still the Torah cares about this Jew’s spiritual state, to the point that it saves him from the risk of a false oath. The Torah “brings healing to the world,” and certainly to those Jews who are spiritually il. The Torah is engraved in every Jew’s very essence, and “Yisrael” is an acronym for “There are six hundred thousand letters in the Torah.” And especially the inner dimension of the Torah, for “the luminary with it returns him to good” – bringing a Jew back to his true place and the desire to fulfill Hashem’s will. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024

533

יום ד' פ' תצוה, י"ב אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 21, 2024

10:14

התוכן א) בפ' תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו, אבל עצמיותו של משה הוא בגלוי באופן של "ואתה תצוה" – "מראה באצבעו ואומר זה"! ב) הוראה ממ"ש בסיום חמישי דפ' תצוה "והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש": ענינו של "מזבח" בעבודה הוא לבו של כאו"א משיראל, "איזהו עבודה שבלב זוהי עבודת התפלה" – ענין הקרבנות, ועל היהודי לדעת שכיון שהוא "מזבח" של הקב"ה ה"ה בדרגת "קודש קדשים" – דרגתו של כהן גדול, כי במ"ת נפעל הענין של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" – "כהנים גדולים"! ושליחותו של יהודי הוא ש"כל הנוגע במזבח יקדש" – לפעול על כל דבר שרק "נוגע" ביהודי ע"י מחשבה דיבור ומעשה שלו וכיו"ב – שיהי' קדוש! ועוד. ב' חלקים משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024 Synopsis (1) Moshe Rabbeinu’s name is not mentioned anywhere in Parashas Tetzaveh, but his essence is openly present in the opening words V’atah tetzaveh – “And you shall command” – in a manner of “pointing with one’s finger and saying ‘This.’” (2) A lesson from the verse (in chamishi of Parashas Tetzaveh) “And the Mizbeach shall be holy of holies; whatever touches the Mizbeach will be holy”: In Divine service, the Mizbeach is the heart of every Jew – “What is the service of the heart? It is the service of tefillah” – the idea of the korbanos. And a Jew must know that since he is a Mizbeach of Hashem, he is “holy of holies” – like the kohen gadol. A Jew’s mission is that “whatever touches the Mizbeach will be holy”: that whatever a Jew comes in contact with, even by merely “touching”it with thought, speech or action, should become holy. Two excerpts from sichah of 7 Adar 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024

534

יום ה' פ' תצוה, י"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 22, 2024

10:33

התוכן פורים קטן ה'תרפ"ז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במאָסקווע, שם היתה ההתנגדות להפצת היהדות בין ילדי ישראל גדולה ביותר. בהיותו שם הודיע שבפורים קטן יאמר מאמר חסידות בביהכנ"ס. כאשר הדבר נודע, הגיע שליח מ"חלונות הגבוהים" ו"הזהיר" אותו שיהיו מרגלים בעת אמירת המאמר וימסרו את תוכנו לגורמים המתאימים ועליו לדעת מה יכול להיות התוצאות... בפועל אמר את המאמר, בפני ביהכנ"ס מלא אנשים, מיוסד עה"פ "מפי עוללים ויונקים יסדת עז.. להשבית אויב ומתנקם", ופירש את הפסוק בדברים ברורים – שצריך לדאוג שב"פי עוללים" יהיו דברים כאלו שיבטלו את ה"אויב ומתנקם" וכו'. דברים אלו פעלו התעוררות חזקה בין השומעים שיש לתת לילדים חינוך כשר ולא יתפעלו משום דבר. ומזה הלימוד כמה חשוב הענין דחינוך "עוללים ויונקים", ועי"ז מובטח שכלל ישראל יתקיים. ובאותיות פשוטות: יש לחנך א"ע, את הילדים ואת הנכדים שילכו בדרך התורה ושלא להתפעל מהקשיים וכו'. ולהשפיע על העסקנים ציבוריים שיתנו "דין קדימה" לענין החינוך! משיחת פורים ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 Synopsis On Purim Katan 5687 (1927), my father-in-law, the Rebbe, was in Moscow, the center of opposition to Yiddishkeit and Jewish education. When the Rebbe announced that he would deliver a maamar in the shul, an agent came to warn him that government spies would be present during the maamar, who would report what the Rebbe said to the authorities; therefore, the Rebbe should beware of the potential consequences... Nevertheless, the Rebbe delivered the maamar in front of a packed shul, based on the verse, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength...to destroy enemy and avenger”; the Rebbe explained in unambiguous terms the need to ensure that the words emerging “from the mouths of babes” should be those that nullify and “destroy enemy and avenger.” The maamar had a tremendous impact, inspiring the listeners to give their children a proper Jewish education without fear of anything. From here we see how important it is to ensure the Jewish education of the “babes and sucklings,” which guarantees the survival of the Jewish people. In simple terms: we must educate ourselves, our children, and our grandchildren to follow the path of Torah and not to be influenced by any hardships, etc., and we should influence those with a say in the matter to see to it that when it comes to spending public money, Jewish education should be the first priority. Excerpt from sichah of Purim 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר ראשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

535

יום ועש"ק פ' תצוה, י"ד אדר ראשון, פורים קטן, ה'תשפ"ד

Feb 23, 2024

10:18

התוכן מעלת פורים קטן, שאינו אלא בשנה מעוברת, להיותו בבחינת "אורח נדיר" שיש בו חביבות יתירה, ובמילא יש לייקר כל רגע של היום. ענין פורים קטן מודגש יותר לאחרי פורים קטן תרפ"ז שאז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים וגו' שבו מבאר שחינוך ילדי ישראל מהווה היסוד להמשך הקיום דבנ"י – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וגו'". והחידוש בזה, דאע"פ ש"עוללים ויונקים" עדיין לא שייכים להבנת התורה (בן חמש), ואפי' לא לדיבור בדברי תורה וכו' (בן שתים), ובכ"ז מדגיש הכתוב שהחינוך ד"עוללים ויונקים" מהווה ה"יסוד" לכללות החינוך בתורה (אין עוז אלא תורה")! והמס"נ עבור חינוך ילדי ישראל היא היא הענין ד"קיימו [בימי הפורים] מה שקבלו כבר", וכך התנהג בעל המאמר בעצמו, בכך שהכריז בגלוי אודות גודל ההכרח בחינוך ילדי ישראל מבלי להתחשב בגודל הסכנה שבדבר וכו'. משיחת יום א' דפ' כי תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024 Synopsis The special quality of Purim Katan, which occurs only on a leap year, is that it’s like a “rare guest,” which makes it especially dear. Therefore, we must cherish every moment of it. The theme of Purim Katan is especially emphasized after Purim Katan of the year 5687 (1927), when my father-in-law, the Rebbe, delivered the maamar V’kibel Hayehudim, in which he explains that the Jewish education of children forms the basis of the survival of the Jewish people – “From of the mouths of babies and sucklings You have established strength etc.” The novelty here is that even though “babes and sucklings” haven’t yet reached the age of understanding Torah (age five), nor even talking words of Torah (age two), nevertheless the verse emphasizes that educating the “babes and sucklings” constitutes the foundation of all Torah education (“There is no strength but Torah”). Mesiras-nefesh for Jewish education constitutes “Keeping what they have already accepted,” and this was embodied by the Rebbe himself by openly declaring the importance of Jewish education without fear of the danger etc. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024

536

יום א' פ' כי-תשא, ט"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 25, 2024

10:11

התוכן דובר לאחרונה שהכרח השעה, רגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, מחייב שכאו"א מישראל "יחשוב" ו"ידבר" ע"ד ביאת המשיח, ו"המעשה הוא העיקר" – לעשות בפועל בעניני "גאולה". ויש לקשר זה עם סדר הפרשיות בהתחלת פ' כי תשא,פ' מחצית השקל "כי תשא את ראש בנ"י וגו'", פ' כיור וכנו, פ' שמן המשחה וסממני הקטורת: לאחרי שבנ"י מוכנים לגאולה מבטיח ה' "תשא את ראש בנ"י", ש"אָט אָט קומט משיח צדקנו"! שאז תרום קרנם של בנ"י. ובמילא, תיכף לאח"ז, יש "לרחוץ" ה"ידים" [עשה טוב] וה"רגלים" [סור מרע] מה"אבק", כל דבר בלתי-רצוי, שנדבק בהם בדרך הגלות - "צחצוח הכפתורים", ותיכף לאח"ז זה, זוכים לבנין בהמ"ק השלישי ("ומשחת בו את אהל מועד וגו'") ולעבודות בו, שעבודה הכי מקודשת היא עבודת הקטורת. ב' חלקים יום ג' פ' תשא, ט"ז אדר ה'תשמ"ז, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 Synopsis We’ve discussed lately that the final moments before the coming of Moshiach require every Jew to think and speak about Moshiach’s coming, and certainly action, which is is the main thing – to do things related to the Redemption. This is connected to the order in the beginning of Parashas Ki Sisa (the census, followed by the commandment of the Kiyor, followed by the anointing oil and the Ketores): After the Jewish people are ready for the Redemption, Hashem promises to “Take lift the head of the Jewish people” with the coming of Moshiach immediately, when the Jewish people will be exalted. Consequently, immediately afterwards one must “wash” his “hands” (“doing good”) and his “feet” (“running from evil”), to remove any “dust,” anything undesirable that has accumulated throughout the exile ( “polishing of the buttons”); immediately after that, we merit the building of the Third Beis Hamikdash (“and you shall anoint with it the Tent of Meeting etc.”) and the services within it, of which the loftiest service is the offering of the ketores. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Ki Sisa, 16 Adar 5747, in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

537

יום ב' פ' כי-תשא, י"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 26, 2024

10:26

התוכן בנוגע ללוחות שניות אמר ה' אל משה [בחמישי דפ' כי תשא] "פסל לך שני לוחות וגו' – שזה נעשה ע"י משה דוקא (דלא כלוחות הראשונות שהיו "מעשה אלקים"), עבודת המטה. ולכן דוקא הם קיימים בקיום נצחי. וזהו הקשר לימי הפורים שאז הי' הענין של קבלת התורה מצד המטה "קיימו מה שקבלו כבר". העילוי דלוחות שניות נרמז גם בסיום התורה – "אשר עשה משה לעיני בני ישראל", ופרש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, אשר שברת יישר כחך ששברת". והביאור: דוקא ע"י שבירת הלוחות ניתוסף ריבוי ענינים בתורה ב"לוחות שניות" – "כפלים לתושי', כי ע"י שבירת לבם של בנ"י שע"י שבירת הלוחות, "ונפשי כעפר לכל תהי'", נעשו כלים ראויים ל"כפלים לתושי'" – "פתח לבי בתורתך". וכ"ז בא ע"י פעולת משה – "פסל לך". משיחת פורים ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024 Synopsis Regarding the second Luchos, Hashem told Moshe Rabbeinu [in chamishi of Parashas Ki Sisa] to “Hew for yourself two stone Luchos etc.” – they were fashioned specifically by Moshe, unlike the first Luchos, which were fashioned by Hashem. Therefore, it is specifically the second Luchos that endure forever. This is the connection to the days of Purim, when the Torah was accepted wholeheartedly by the Jewish people of their own accord – “they confirmed what they had already accepted.” The special quality of the second Luchos is also alluded to in the conclusion of the Torah, which states, “which Moshe performed before the eyes of the entire Jewish people.” As Rashi explains, this refers to the fact that “his heart moved him to break the Luchos before their eyes...Well done for breaking them.” It was specifically through breaking the Luchos that there became an abundance of Torah in the second Luchos – a “double portion of wisdom”: breaking the Luchos caused the Jewish people to have a broken heart, “Let my soul be like dust to all,” which made them fit for the “double portion of wisdom” – “Open my heart to Your Torah.” And all this happened through Moshe – “Hew for yourself.” Excerpt from sichah of Purim 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024

538

יום ג' פ' כי-תשא, י"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 27, 2024

8:23

התוכן עיקר נקודת המאמר ד"ה וקבל היהודים פורים קטן ה'תרפ"ז הוא ענין החינוך – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", ו"אין עוז אלא תורה". התואר "עוז" מורה על התוקף. שלא רק ש"אל יבוש מפני המלעיגים", כמ"ש בתחלת שו"ע, אלא זה גופא הוא בתקיפות, כאילו ה"מלעיג" אינו מציאות כלל ב"עולם" שלו, ואז ילך לבטח דרכו מתוך שמחה ובטוב לבב. וזה בא ע"י ההתבוננות קלה במ"ש בשיעור חומש היומי "ונפלינו אני ועמך מכל העם [האדם] אשר על פני האדמה" – שההבדלה הוא באופן של "פלא", עד שאין שייך "בחירה" ביניהם כי אין ביניהם צד השווה כלל. וכן ע"י ההתבוננות ש"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכו'". וכן ע"י ההתבוננות שהוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה ששלח אותו למטה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, עי"ז שמתנהג עפ"י שו"ע ו"לפנים משורת הדין" עפ"י הדרכת תורת החסידות ורבותינו נשיאינו. כמבואר במאמר הנ"ל. משיחת יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024 Synopsis The main point of the maamar V’kibel Hayehudim of Purim Katan 5687 (1927) is about Jewish education, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength,” and “There is no strength but Torah.” The term “strength” indicates standing strong – not only to “not be ashamed before the scoffers,” as it says at the very beginning of the Shulchan Aruch – but to do so by standing strong, putting oneself in a such a place where the “scoffers” are not part of his world at all, so that he can go securely on his way with joy and gladness of heart. One can do this simply by contemplating the verse in today’s Chumash, “Then I and Your people will be distinguished from every nation [person] on the face of the earth” – where the “distinction” is in an exceptional manner, such that no “choosing” is possible between Jew and non-Jew because there is no commonality between them at all. Similarly, one attains this strength by contemplating how “every Jew has a portion in the World to Come” etc., and how every Jew is an only child of the King, King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who sent him to make a dwelling for Him in the lower realms – by conducting himself according to the Shulchan Aruch, and going “beyond the letter of the law,” with the guidance of the teachings Chassidus and our Rebbe’im – as explained in the aforementioned maamar. Excerpt from sichah of Tuesday, Purim Katan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024

539

יום ד' פ' כי-תשא, י"ט אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 28, 2024

9:56

התוכן 1) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ולכאו' מהי ההוראה מלימוד דיני ירושה כעת, כאשר משיח בא "נאו", שאז יחיו כולם חיים נצחיים?! אלא המדובר הוא על ירושה רוחנית שיורשים מהאבות והאמהות של כלל ישראל – אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה! כל ילד/ה יהודי/ה צריכים לדעת שניתנה להם "ירושה" ו"נחלה" הכי יקרה – "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", ובמילא עליהם לשמור ולהשתמש ב"ירושה" זו באופן המתאים. 2) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ביאור הענין ד"נחלה" בעבודת האדם: בכ"א מישראל ישנם ג' הענינים ד"אשרנו מה טוב חלקנו .. גורלנו .. ירושתנו". "ירושה" קאי על האהבה ויראה שיש לכאו"א בירושה מהאבות. אמנם, מכיון ש"ירושה" הוא דבר הבא ממילא, ה"ז באופן ד"נהמא דכיסופא", ולכן צ"ל גם ענין העבודה בכח עצמו: "חלק" – העבודה בכחות פנימיים, ו"גורל" – העבדוה בכחות המקיפים. והיינו, שה"ירושה" שכאו"א מישראל "יורש הכל", תחדור בכל מציאותו. 1) משיחת יום ד' פ' תשא, י"ב אדר ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024 Synopsis (1) In today’s Rambam we learn about the laws of inheritance; seemingly, what lesson can we derive from the laws of inheritance nowadays, if Moshiach is coming now, and we will all live forever? But the point is the spiritual inheritance passed down from the Patriarchs and Matriarchs, Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. Every Jewish boy and girl should know that they have been given the most precious “inheritance” and “heritage”: “The Torah that Moshe commanded us is the inheritance of the congregation of Yaakov,” and it must be cherished and used properly. (2) The idea of an “inheritance” in Divine service: Every Jew has three aspects: “We are fortunate, how goodly is our portion…our lot…our inheritance.”“Inheritance” refers to the love and fear every Jew inherits from the Patriarchs. However, since an inheritance comes automatically and without effort on the part of the heir, it is like “bread of shame”; therefore, one’s personal effort is also required, namely, “our portion” (the service with the inner faculties) and “our lot” (the service with the encompassing faculties). That is, the “inheritance” every Jew has, should permeate their entire being (“inheriting everything”). (1) Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ki Sisa, 12 Adar 5745, to members of Tzivos Hashem. (2) Excerpt from sichah of Taanis Esther 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024

540

יום ה' פ' כי-תשא, כ' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 29, 2024

8:40

התוכן 1) עה"פ "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה" כתוב במדרש "מנין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה .. כשהי' רואה למלאכים מקלסין אותו בקדוש היה יודע שהוא יום ובשעה שהי' רואה אותן מקלסין בברוך היה יודע שהוא לילה". והנה מובן שבאותו זמן שמשה הי' על ההר ולמד תורה מפי ה' בעצמו הי' למעלה מן הזמן לגמרי, כמו ה"מלמד" שלו. ונשאלת השאלה – בשביל מה הי' צריך לדעת אם זה יום או לילה?! והביאור: תכלית הכוונה בהבריאה היא להפוך את הגשמיות לרוחניות. וזהו שאומר ה' למשה, שגם כאשר הגיע לדרגא שלמעלה מן הזמן, עליו להיות קשור עם זמן, ועי"ז, הנה גם כאשר ירד מן ההר ימשיך גם את יוקר תורה זו למטה בבנ"י. 2) גם עבור עושי העגל מסר משה את נפשו שה' ימחל להם באמרו "ואם אין – מחני נא מספרך וגו'". אע"פ שכאן לא שייך להאשים אותו במעשיהם בתור ה"ראש" של בנ"י (וכידוע מ"ש עה"פ "ואשמם בראשיכם"), כי הי' אז על ההר וכו'! משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024 Synopsis (1) On the verse “He was there with Hashem for forty days and forty nights; he ate no bread and drank no water,” the Midrash states: “From where did Moshe know when it was day and when it was night… When he saw the angels praising Him with ‘Kadosh,’ he knew it was day, and when he saw them praising with ‘Baruch,’ he knew it was night.” Obviously, when Moshe was on the mountain learning Torah directly from Hashem, he was totally above time, just like his “Teacher”; if so, why did he need to know whether it was day or night at all?! It is because the ultimate purpose of creation is to transform physicality into spirituality. Thus, Hashem told Moshe that even when he reaches a level that transcends time, he must still maintain a connection to time, so that when he descends from the mountain, he can bring the preciousness of this level to Torah down to the Jewish people. (2) Moshe had mesiras-nefesh even for those who made the golden calf, asking Hashem to forgive them, “and if not – please blot me out of Your book etc.” And this is despite the fact that Moshe could not in any way be blamed for their actions as the “head” of the Jewish people (as known from the verse "and I will place them on your heads”) because he was on the mountain when it happened. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024

541

יום ב' פ' תרומה, ג' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 12, 2024

8:52

התוכן איתא במדרש "לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש". זאת אומרת, שהעולם כפי שהוא יכול להתקיים ולהתנהל בסדר וביושר בלי זהב (ובאותיות אחרות – בלי "לוקסוס" (מותרות)), וזה שהקב"ה ברא זהב ה"ז בשביל ביהמ"ק. ובפשטות, דכמו שלא מקשטים דיר של בהמות כמו שמקשטים דירת בני-אדם, ועד"ז מובן, שכאשר בונים בית להקב"ה – משכן ומקדש או ביהכנ"ס וביהמ"ד, צריך שיהא ניכר בו את החשיבות שהוא מיחס לאלקות ורוחניות ועד כמה שהם תופסים מקום אצלו, עי"ז שאע"פ שעבור בניית ביתו הפרטי ה"ה מסתפק בכסף ונחושת, הנה לבניית בית להקב"ה ה"ה משתמש בזהב דוקא. וזהו הטעם שהקב"ה נותן פרנסה בהרחבה, כדי שהאדם יבין בשכלו ויבחר בבחירתו החפשית לנצל את האפשרויות ואת הרחבות שניתן לו, לא לעניניו הגשמיים אלא לענינים רוחניים – לנתינת הצדקה או לבניית בביכהנ"ס או ביהמ"ד – בהרחבה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024 Synopsis The Midrash states, “Gold was created only for the sake of the Beis Hamikdash.” Meaning, the can function without gold (or other luxuries), and the only reason it was created was for the Beis Hamikdash. Just as one doesn’t decorate a barn the way he decorates his own house, it is obvious that when building a house for Hashem – a Mishkan or Mikdash or shul or beis midrash – the building must reflect the special importance it has to us. Therefore, if we suffice with silver and copper for our homes, we must use gold for Hashem’s home. This is why Hashem provides ample sustenance: so that a person can use his intellect and free choice to use the abundance Hashem gives him, not for materialistic things but for spiritual things – to give tzedakah or build shuls and batei midrash generously. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024

542

יום א' פ' ויקהל, כ"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 3, 2024

9:29

התוכן פירוש הפשוט בשם פ' ויקהל הוא הקהלת בני ישראל, שזהו ענין נעלה ביותר כשלעצמו, ובפרט הענין ד"ויקהל" שבתחילת פ' ויקהל שהביא לנדבת ועשיית המשכן ע"ש "ושכנתי בתוכם". וההוראה מזה עפ"י מ"ש במדרש עה"פ, שבזה ישנה הוראה לכל הזמנים שיהי' הענין ד"מקהיל קהילות", ובפרט ביום השבת (כבפ' ויקהל), ובמיוחד כשה"ויקהל" בא בהמשך לזמן שבו קראו בתורה ענין זה. ואם יהודי רק בוחר לנצל את ה"ויקהל" כראוי הרי הדבר מביא ל"נדבת המשכן", וכשמצרף עוד יהודים – נפעל הענין של "בניית המשכן" בפועל והשראת השכינה בו וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024 Synopsis The simple meaning of the name Vayakhel is a “gathering”of the Jewish people, which in and of itself is a most lofty thing; especially the gathering at the beginning of Parashas Vayakhel, which led to the donations for and building of the Mishkan, which causes Hashem to “dwell among them.” The lesson, based on the Midrash, is that this is an instruction for all time, to “assemble gatherings,” especially on Shabbos, (as in Parashas Vayakhel), and especially when the gathering follows the reading of this portion in the Torah. And as long as a Jew chooses to utilize the “Vayakhel” properly, it will lead to “donating toward the Mishkan,” and when he joins with other Jews – we will have the “building of the Mishkan” practically, with the dwelling of Divine Presence within it etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024

543

יום ב' פ' ויקהל, כ"ד אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 4, 2024

12:19

התוכן עפמ"ש רש"י בתחילת פ' פקודי שמשה הסכים לבצלאל לעשות המשכן ואח"כ כלי המשכן כ"מנהגו של עולם" "לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו"‏ – ‏נשאלת שאלה במ"ש בשני דפ' ויקהל-פקודי שתחלה עשו את היריעות ואח"כ קרשי המשכן, והרי "מנהגו של עולם" שתחלה עושים את הקירות ואח"כ מעמידים ע"ז הגג?! ויובן זה ע"פ מ"ש רש"י עה"פ בפ' ויקהל "טוו את העזים" ". . שמעל גבי העזים טוו אותן" כדי שיהיו עם יותר "חיות" וטריות, וא"כ היו צריכים להחזיק את העזים עד שעת טוויית היריעות, ולכן עשו תחלה את יריעות העזים כדי לשחרר את העזים ולא לצער אותן בזה שיחזיקו אותן עד לאחרי שיעשו את הקרשים (וזהו גם הביאור למה עשו את היריעות שש משזר לפנ"ז). וההוראה: יש להזהר בענין צער בעלי-חיים, וכ"ש צער של בן-אדם, וכ"ש שיש לעזור ליהודי שנמצא במצב ד"ערום מן המצוות"‏ – ‏מיד, ולא להתנהג כ"מנהגו של עולם" שרק לאחרי התפלה, לימוד, ארוחת בוקר ומנוחה... מקיים את ה"וכסיתו"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024 Synopsis At the beginning of Parashas Pekudei, Rashi states that Moshe agreed with Bezalel to make the Mishkan first and then the vessels of the Mishkan, in accordance with the “way of the world to “first make a house and then put furnishings into it.” Based on this, a question arises on the verse’s statement [in sheini of Vayakhel-Pekudei] that they first made the curtains for the Mishkan and then the beams; seemingly, “the way of the world” is to first make the walls and then put up the roof?! We can understand this based on Rashi’s comment on the verse in Parashas Vayakhel, “They spun the goat hair”: Rashi explains that they spun the hair while it was still on the goats, so that it would be fresher etc. Therefore, they had to keep watch over the goats until it came time to spin the curtains, and for this reason they made the goat hair curtains first: so that the goats could be released earlier, rather than cause them to suffer by holding them until after the beams were made. (This also explains why they made curtains of twisted linen beforehand.) The lesson is that one should be careful to avoid causing suffering to animals, and all the more so to a human being, and all the more so a Jew. When one encounters a Jew who is “naked of mitzvos” – he must cover him immediately, without taking into account the “way of the world” according to which one might do it only after davening, learning, eating breakfast and resting etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024

544

יום ג' פ' ויקהל, כ"ה אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 5, 2024

10:17

התוכן הוראה פשוטה מעצם הענין ד"יום הולדת" - יום שבו נולד האדם, עפמ"ש "אדם לעמל יולד": כאשר האדם טוען כיצד תובעים ממנו לוותר על טובתו האישית "ארויסגיין פון זיך", ולשנות הנהגה מסויימת שהורגל בה כו"כ שנים?! באה ההוראה מענין "יום הולדת": בכל בוקר, ועל פי תורת הבעש"ט - בכל רגע ורגע, נעשה האדם "ברי' חדשה" ונולד מחדש, וא"כ מובן שאין מה להתחשב עם מעמדו ומצבו הקודמת וכו' כי כל עניניו מתחילים מחדש. ומובן שביום הולדת עצמו מודגש הדבר ביתר שאת וביתר עז. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024 Synopsis A simple lesson from a birthday – the day a person is born – based on the verse: “Man is born to toil”: When a person argues, how can he be expected to forego his personal benefit, and change a certain behavior he has been accustomed to for so many years – the answer comes from the idea of a “birthday”: Every morning, and according to the teaching of the Baal Shem Tov, every moment, a person is born anew and becomes a new creature; thus every day is a “birthday.” Therefore, it is clear that it doesn’t matter what his previous state was etc., because everything begins anew. And obviously this is particularly emphasized on the actual day of one’s birthday. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024

545

יום ד' פ' ויקהל, כ"ו אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 6, 2024

15:10

התוכן איתא בגמ' "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי' .. מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו'", שנהנו מזה גופא שזהו "סעודתו של אותו רשע". וההוראה: גם אם כאשר בפני האדם נעמד נסיון קשה ביותר שאינו יכול לעמוד בפניו, כמו ההכרח להשתתף ב"סעודה של אותו רשע" (או כל צרכים הגשמיים שנכללים ב"אכילה"), אבל מדוע הוא נהנה מזה שזהו סעודתו של "אותו רשע"??!! ועד"ז בנוגע לענין החינוך: גם אם מוכרחים עפ"י חוקי המדינה שהילדים ילמדו גם לימודי חול, אבל מדוע הנך נהנה מזה?! תכנס לחדר ותבכה! מדוע הנך נהנה מזה ש"אותו רשע" משבח את ילדך ומזמין אותו ל"סעודה"... ועד שנעשה מנהג במדינה זו, שכאשר הילד מצטיין בלימודי קודש אין עושים מזה שום "ענין", ואילו כאשר הילד מצטיין בלימודי חול – עושים "רעש" גדול, מפרסמים בעיתונים, מחלקים פרסים, משיבים את הילד בראש השולחן וכו'!!! יש לדעת: גישה כזאת,המבטאת את כל כללות היחס לנפה"א לעומת הנפה"ב, מהרסת את יסודי החינוך הכשר!! ועפי"ז יובן מדוע גם ה"טף" נכללו בעונש כלי' ר"ל, כי במקום לקבל החינוך שחכמתו של הקב"ה הוא דבר הכי נעלה הי' ה"ונהפוך הוא"... ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 Synopsis The Gemara asks, “Why were the enemies of Jewish people [i.e., the Jewish people] in that generation deserving of annihilation…because they had enjoyment from that wicked one’s feast etc.” The lesson is that even if a person faces a very difficult test that he can’t withstand, such as the need to partake in “that wicked one’s feast” (and all physical needs are called “eating”), still, why did they have enjoyment from being at the feast of “that wicked one”?! Similarly, in the context of Jewish education: even if the law requires schools to teach secular studies, why do people have enjoyment from it?! If that’s what you have to do, at least go into your room afterwards and cry about it! Why do you enjoy the fact that “that wicked one” heaps praise upon your child and invites him to “the feast”...to the point that it’s become the custom in this country that when a child excels in holy subjects, nobody makes a big deal about it, but when the child excels in secular subjects, they publish it in the newspapers and give awards etc.! It must be known that this approach demonstrates the overall difference between the attitude towards the divine soul and the animal soul, and this approach destroys the foundations of proper Jewish education! Accordingly, we can understand why “little children” were included in the punishment of annihilation Rachmana litzlan – because instead of being taught that Torah is Hashem’s wisdom and the loftiest wisdom, “it was reversed…” Two excerpts from sichah of Purim 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר ראשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

546

יום ה' פ' ויקהל, ז"ך אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 7, 2024

11:24

התוכן ישנם הטוענים שרוצים שיהי' "איש תחת גפנו וגו'", ומהו הצורך בכל ההעלמות והסתרים, ובמילא כל דבר טוב בא ע"י נסיונות וכו'?! והמענה לזה – מענה שיגרום להם תענוג בעבודת ה' במעמד ומצב כזה: כיון ש"גלו לאדום שכינה עמהם", ו"נעוץ תחלתן בסופן" דוקא, וא"כ אי אפשר להשיג עצמות ומהות כי אם ב"אדום", ובתוך ההעלמות וההסתרים, ודוקא ע"י קיום מצוות מעשיות ללא הבנה והשגה וללא געשמאַק. ולכן זיכו את פלוני בן פלוני בעבודה שנראה לו שמרחיקתו מכל הענינים וכו', ודוקא באופן שאינו יודע ומרגיש העילוי שבה – כי דוקא עי"ז יבוא לעילוי הגדול ביותר – התקשרות עם עצמו"ה א"ס ב"ה. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024 Synopsis Some people argue that life should be in a manner of “each man under his vine, etc.,” without the hiddenness and concealment that cause everything to have trials and tribulations etc. To this comes the answer – an answer that brings pleasure to their Divine service – is as follows: Because “When they were exiled to Edom, the Divine Presence went with them,” and “their beginning is embedded in their end” specifically, therefore, the only way to reach the Divine Essence and Being is in “Edom,” within the concealment and hiddenness, and specifically through the fulfillment of practical mitzvos without understanding and comprehension, and without enjoyment. Therefore, a person is given the privilege of a Divine service in which it seems like he is being distanced from it all, and specifically where he doesn’t see its quality – because it is specifically in this way that he reaches an even greater level – connection to the Divine Essence and Being. Two excerpts from sichah of Purim 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024

547

יום ועש"ק ה' פ' ויקהל (פ' שקלים), כ"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 8, 2024

11:08

התוכן במצוות "מחצית השקל" מצינו ב' הפכיים: מצד א'‏ – ‏"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"‏ – ‏כולם נתנו בשווה "מחצית השקל", ומצד שני‏ – ‏מדגישים בזה גופא שישנו עשיר וישנו דל‏ – ‏חילוקים בבנ"י! והביאור: "מחצית השקל" הוא ענין המס"נ, וכאו"א מישראל, אפי' קל שבקלים, מוכן למסור נפשו בפועל, ולכן במעשה של נתינת "מחצית השקל" היו כולם שווים, אבל ה"מס"נ" צ"ל גם עם פנימיות הנפש, שתחדור גם את עשר כחות הנפש. ובזה ישנו חילוק: זה נותן את העשר כחות של "עשיר" וזה של "דל". ההוראה בפועל: כל יהודי הוא עבד ה' ומוסר את עצמו ורצונו להקב"ה וכו'. וענין זה, שהוא הפנימיות והעיקר, שווה בכולם. אלא שיש להשתדל שזה יחדור גם את כל עשר כחות הנפש, כ"א לפי מדרגתו. משיחת מוצש"פ שקלים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024 Synopsis In the mitzvah of the half-shekel, we find two opposites: On one hand – “The rich shall give no more, and the poor shall give no less” – everyone gave the same half-shekel. But on the other hand, the verse specifically emphasizes that there’s a rich person and there’s a poor person – distinctions among the Jewish people. The explanation is: the half-shekel reflects mesiras-nefesh; even the most unworthy Jew is prepared to literally sacrifice their life, and therefore when it comes to the act of giving the half-shekel, they were all equal. But mesiras-nefesh also requires the involvement of the inner dimension of the soul; it must permeate all ten faculties of the soul. And here there is a distinction: one gives the ten faculties of the “rich,” and another gives the ten faculties of the “poor.” The practical lesson is that every Jew is a servant of Hashem, surrendering himself and his will to Hashem etc. And this aspect, which is the main thing, applies equally to all. But one must also strive for this to permeate the ten faculties of the soul, each according to his level. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shekalim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024

548

יום א' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 10, 2024

5:11

התוכן בשני דפ' פקודי מדובר אודות עשיית האפוד והחושן "ויעש את האפוד וגו'" "ויעש את החושן וגו'", ואודות הציווי של "ולא יזח החושן מעל האפוד". וההוראה: האפוד "חוגר אותו מאחוריו כנגד לבו.. ומגיע עד עקביו" ואילו החושן "תלוי.. על לבו מלפניו" (רש"י), ועל זה נאמר "ולא יזח החושן מעל האפוד" שגם ענינים הכי תחתונים והחיצוניים שבאדם ("אחוריו.. עד עקביו") צריך לחברם עם הענינים הכי נעלים ופנימיים שבו ("לבו מלפניו") ובאופן של "ולא יזח"! משיחת אור לכ"א אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024 Synopsis Sheini of Parashas Pekudei discusses the making of the Ephod and the Choshen, and states, “the Choshen shall not move off the Ephod.” The lesson is: the Ephod “girded him from behind, opposite his heart…and reached his feet,” whereas the Choshen was “suspended...in front of him over his heart” (Rashi); and the verse states, “the Choshen shall not move off the Ephod” – that even the lowliest and most external aspects of a person (from behind…reaching his feet”) must be attached to his loftiest and innermost aspects (“in front of him…his heart”), and in such a way that they “do not move off.” Excerpt from sichah of 21 Adar 5758 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024

549

יום ב' פ' פקודי, בדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 11, 2024

10:41

התוכן כאן המקום להזכיר עוה"פ אודות ה"פדיונות" שכו"כ שלחו לנשיא דורנו בבקשות ברכות וכו', שישנה הבטחה ש"טרם יקראו ואני אענה", ובודאי נתקבלו וימלא את הבקשות וכו'. ובנוגע לשאלות בענינים שונים, ישנה הוראה ברורה עפ"י תורה: בנוגע לשאלות בעניני עבודת ה' – "עשה לך רב". בנוגע לשאלות בעניני פרנסה – "תשועה ברוב יועץ". בעניני רפואה – לעשות כהוראת הרופא "ורפא ירפא.. שניתנה רשות (ונתינת-כח) לרופא לרפאות", והקב"ה יעזרו שיתרפא לגמרי, ועוד יותר – שמלכתחילה "לא אשים עליך". וכל אחד מתברך בזה שהקב"ה מכוון אותו באופן שה"רוב יועץ" יכוונו אותו בעצה נכונה, ושיהי' לו את הרפואה הנכונה, ועד"ז בנוגע לשידוכים – שיהי' בנין עדי עד על יסודי התומ"צ, ועד"ז הצלחה מופלגה בנוגע לשאר הצרכים בגו"ר – כמתאים לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! ויה"ר שעוד ברגעי גלות האחרונים יתברך כאו"א בכל המצטרך. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 Synopsis This is the place to once again mention the pidyonos everyone sent to the nasi of our generation with requests for brachos etc.; we are promised that “Before they call out, I will answer,” and certainly their requests have been received and will be fulfilled etc. For the questions asked about various matters, there is a clear instruction of the Torah: in questions of Divine service, one should “make for yourself a master.” Regarding questions about sustenance – “with many counselors there is salvation.” In matters of health – one should follow the instructions of a doctor – “‘And he shall surely heal’: from here we derive that permission is granted to a doctor to heal”; Hashem should provide complete healing, and moreover, there should be no need for it because “I will not place upon them” illness in the first place. And everyone is blessed by Hashem to be directed in such a way that the “many counselors” will provide proper guidance, and to have proper healing, and so, too, regarding shidduchim – to establish an everlasting edifice based on the foundations of the Torah and mitzvos, and so, too, tremendous success in all physical and spiritual needs – as befitting an only child of Hashem! And may it be Hashem’s will that already in these final moments of exile, everyone be blessed with all they need. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Pekudei, 30 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.

550

יום ג' פ' פקודי, ב' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 12, 2024

12:09

התוכן הוראה עיקרית ממ"ש במדרש שהתינוקות, אִתָּם למד מרדכי, אמרו לו "אתך אנו" לחיים ולהיפך: העולם חושב שמטרת בית-ספר היא ללמד חכמות – חכמות סתם בבית-ספר סתם, וחכמת התורה בבית ספר דתי, אבל לא לשפר את ההנהגה ומדות, והילד יכול לצאת מבית-ספר באותן מדות בהן הוא נולד ונכנס לבית-ספר – "פרא אדם יולד"! (ואע"פ שבנוגע לתורה ישנה ההבטחה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" – אבל זה יכול לקחת משך זמן). וזוהי טעות! אדרבה – מטרת בי"ס היא לחנך למדות טובות, אהבת ויראת ה'‏ – ‏לצעוק "אתך אנו" לחיים ולהיפך! ו"אם אין יראה – אין חכמה"! וא"ז צריך המנהל לדעת: לא משנה איזה מקצוע מלמדים‏ – ‏המטרה וההדגשה בכל צ"ל יראת ה' והנהגה ע"פ תורה! וזוהי הצרה הגדולה ב"קאַלעדש"‏ – ‏שם תובעים רק ידיעת החומר הנלמד ולא הנהגה טובה! והיום, יש להדגיש זאת גם בנוגע לישיבות: בתקופתנו, כאשר ההנהגה בבית אינה כדרוש והילד לא מקבל שם יראת-שמים, אין ברירה אלא לשוח את הילד לישיבה וכיו"ב שמיוסדת על יראת שמים! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024 Synopsis The Midrash states that when Mordechai gathered children to teach them Torah, they said “We are with you,” whether for life or the opposite. The fundamental lesson is: The world thinks that the purpose of a school is to impart knowledge, whether ordinary knowledge in a non-Jewish school, or Torah knowledge in a religious school, without focusing on improving character and conduct. Thus, it is possible for a child to finish his schooling just as much like a “wild donkey” as when he was born! (And although regarding Torah study there is the promise that “the luminary within it will bring him back to good” – but we don’t know how long that will take.) But really the purpose of a school is to inculcate the students with positive traits, with love and fear of Hashem – so that they cry out, “We are with you,” whether for life or the opposite. And “If there is no fear, there is no wisdom.” This is what the school principal must know: No matter what subject is being taught – the goal and emphasis of it all must be fear of Hashem and conduct according to the Torah! And this is the great trouble with college: they demand only knowledge of the material, and don’t care about positive behavior. And these days, this must be emphasized regarding yeshivas as well: These days, when the conduct a child sees at home isn’t as it should be, and the child isn’t receiving fear of Hashem at home, there is no choice but to send the child to a cheder, Talmud Torah, or yeshiva that is founded on fear of heaven! Two excerpts from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024

551

יום ד' פ' פקודי, ג' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 13, 2024

12:33

התוכן [המשך] כוונת הדיבורים אינה שהמלמד צ"ל יר"ש – מאי קמ"ל?!, אלא שהתלמיד צריך להרגיש שה"קמץ א' אָ" שלומד, זהו אותו "קמץ א' אָ" של "אנכי ה"א וגו'! ובמילא, יודע המלמד, שב"אל"ף" זה נכלל, ונוטע בילד, כל התורה כולה! ואם המלמד טוען שבזמנו לא ראה שישימו בישיבה את הדגש על יר"ש – הרי בזמנו היו בבחי' "בריאים", משא"כ בזמננו ר"ל, הנה כל ר"י או ר"מ וכיו"ב ה"ה בבחי' "רופא נשמות עמו ישראל"! ואסור לתת לילד בגיל 15-18 שנה לתעות לבד בחושך של זמננו! וראשית הכל יש להעמידו בקרן אורה שידע שהוא בנו של הקב"ה שמסתכל על הנהגתו! ולכן לומד אתו גם תורה. ולימוד התורה הוא כדי שיהי' "כופר בעבודה זרה" (ועש"ז נק' "יהודים", כמ"ש במגילה). וענין זה צריך המדריך להחדיר לילד כבר בגיל קטן כאשר רק הולך ל"גן" ומשחק ולומד א"ב – שיסוד הכל הוא "אנכי ה' אלקיך"! ועאכו"כ כאשר הילד מתבגר ונהי' בר/בת מצוה וכו'. וזהו הלימוד מימי הפורים – מרדכי, ראש הסנהדרין, התעסק בעצמו בזה! וזה ביטל ומבטל את כל הגזירות. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 Synopsis The point is not that the teacher must be a Yerei Shamayim – that much is obvious. Rather, the point is that the student must get the sense that the kamatz-alef-uhhe learns is the kamatz-alef-uh of Anochi Hashem Elokecha, which includes the entire Torah, and thus the teacher instills the entire Torah in the child. And if the teacher argues that back in his day, there was no such emphasis in yeshiva on instilling Yiras Shamayim – back then, people were “healthy,” but these days, Rachmana litzlan, every teacher and educator is considered a “healer of the souls of the Jewish people”! One cannot leave a child to wander alone in the darkness! The first thing is to put him in a place of light, to know that he is a child of Hashem, Who watches over him and examines his conduct. This is the purpose of teaching him Torah; the Torah study is necessary to ensure he will “repudiate idolatry” (which is quality for which we are called “Yehudim,” as the Gemara says in Megillah). And the educator must instill this in the child already at a young age, when the child goes to play in kindergarten and learns the Alef-Beis – that the foundation of everything is Anochi Hashem Elokecha. And all the more so when the child becomes Bar/Bas Mitzvah etc. This is the lesson from the days of Purim – that Mordechai, the head of the Sanhedrin, personally involved himself in this – and this is what nullified and will nullify all decrees. Excerpt from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 לזכות שלום אברהם בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אדר שני - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן

552

יום ה' פ' פקודי, ד' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 14, 2024

10:59

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מבאר חומר הענין דעדות שקר: א) "מאיימין עליהם בפני הכל, ומודיעין אותם כח עדות שקר, ובושת המעיד בה בעולם הזה ובעולם הבא", דלא מצינו זה בשאר איסורי התורה ואפי' באיסורי סקילה ב) "אמר לו בו ועמוד עם העד ולא תעיד כדי שיראה הלוה ויפחד ויעלה על דעתו שאתם שני עדים ויודה מעצמו הרי זה אסור . . ועל זה וכיוצא בזה נאמר מדבר שקר תרחק" - שהענין דעדות שקר הוא חמור כ"כ שאפי' להראות את עצמו כאילו הוא מעיד ועי"ז יכול להיות שהלוה יודה ויעשה תשובה - אסור!, והביאור: מכיון שכל ענינו של יהודי הוא להיות "אתם עדי" - עדות על הקב"ה "שם שמים מתאהב על ידך", וכשמעיד עדות שקר ח"ו ה"ז חילול השם והיפך ענינו, וחילול ה' הוא ענין חמור ביותר וכו'. ג' חלקים משיחת פורים קטן תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024 Synopsis Today’s Rambam discusses the severity of giving false testimony: (1) “They are warned in the presence of all the onlookers, and made aware of the severity of giving false testimony and the shame suffered by those who give such testimony in this world and in the world to come.” This is something we don’t find in other Torah prohibitions, not even severe prohibitions punishable by stoning. (2) “If one says to another: ‘Come and stand together with the [one] witness [I already have]. You do not have to testify, but the borrower will become frightened and panic, thinking that you are two witnesses and he will admit the debt on his own volition’…With regard to this and similar matter it says: ‘Keep distant from a false word.’” False testimony is so severe even for one to even give the appearance that he is going to testify –and in a way that will bring the borrower to confess and do teshuvah – is forbidden. The reason is because the whole purpose of a Jew’s creation is to be “My witnesses” – to serve as testimony to Hashem and for “the name of Heaven to be beloved through you.” Thus, when one gives false testimony chas v’shalom, he defies the whole purpose of his creation, and desecrates Hashem’s Name – something exceedingly severe etc. Three excerpts from sichah of Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024

553

יום ועש"ק פ' פקודי, ה' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 15, 2024

9:23

התוכן במדינה זו, שענין ה"פרסומת" תופס מקום עיקרי, קשה לפעול שעכ"פ בנוגע לענינים של פועל יעסוק בזה בכל כחו אפי' אם לא יתנו לו "יישר כח" וכו'. ועד"ז בנוגע העבודה דהמשכת "עיקר שכינה בתחתונים", שעיקר הפעולה בזה בזמן הגלות היא בארצות הברית, מוטלת עלינו האחריות לזה, ובודאי שלא צ"ל נפק"מ אם הדבר יתפרסם או לא – העיקר לפעול א"ז במקומו וזמנו עתה! וכמו שלומדים מעשיית המשכן שלא נימנו שמותיהם של עושי המלאכה (באופן כללי)! ובאמת נבנה המשכן והוקם אך ורק בכחו של משה רבינו [כמ"ש ברביעי דפ' פקודי]! ועד"ז בדורנו צריך לדעת שהקמת המשכן בכ"מ הוא בכחו וע"י הרבי! ומכיון שענין המשכן הוא השראת השכינה, הנה גם לאחר הקמתו בפועל, מיוםליום הולכת ומתרבה הקדושה שבו [וזהו הביאור במענת כ"ק אדנ"ע על השאלה מהו החילוק בין לימוד מאמר בפעם ה-60 לפעם ה-59 (כהוראת אביו ללמוד כל מאמר 60 פעם) – שזהו גדול יותר מהחילוק שבין פעם ה-60 לפעם הא'!], ועד"ז בנוגע למשכן שבכ"א: גם לאחר הקמתו צ"ל "מעלין בקודש" בכל יום. ומכיון שהוא מקושר למנהיג הדור שהוא "בלי גבול", הרי גם עבודתו צ"ל ללא הגבלות! משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024 Synopsis In this country, “advertising” stands at the forefront of everything, and it is difficult to get people to fully invest themselves into something without giving them publicity for it etc. etc. Today, when the work of bringing “the essence of the Shechinah to the lower realms” takes place primarily in the United States, it must be done whether it gets publicized or not – the main thing is to actually make it happen here and now. We learn this from the construction of the Mishkan, where the people who constructed it are generally not mentioned by name. And the truth is that the Mishkan was built and erected only by the power of Moshe Rabbeinu (as it says in Revi’i of Parashas Pekudei). Similarly, in our generation, one must know that the building of the Mishkan in every place is by the power of and through the Rebbe! Since the function of the Mishkan is the indwelling of the Shechinah, therefore, even after it has been built, its holiness constantly increases every day (like the explanation of the Rebbe Maharash’s instruction to the Rebbe Nishmaso Eden’ to review every maamar 60 times – that the difference between the 60th time and the 59th time is even greater than the difference between the 60th time and the first time). The same applies to the Mishkan within every Jew: even after it has been built, one must “ascend in holiness” every day. And since one is connected to the leader of the generation, who is without limit, his Divine service must also be without limit. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024

554

יום א' פ' ויקרא, ז' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 17, 2024

11:21

התוכן עפ"י מ"ש בנוגע לתוצאות נס פורים "ליהודים היתה אורה וגו'" ואחז"ל "אורה זו תורה" מובן שזה צ"ל הנקודה הפנימית של מבצע פורים – זה לא משנה על איזה פרט בנוגע לפורים ידברו ויעוררו – זה צריך לעורר אצל המושפעים והמודרכים ש"אורה זו תורה", יוקר התורה. אין דבר יקר יותר מ"חיים" והרי התורה "היא חיינו"! ו"המעשה הוא העיקר" – ללמוד התורה, ובאופן של "חיות" ו"אורה", ו"כל המרבה ה"ז משובח". וזוהי נקודה העיקרית והפנימית של התוועדות זו – לעורר מבעוד מועד על ה"שטורעם" המיוחד שצ"ל במבצע פורים בנוגע ללימוד התורה ולחינוך עפ"י תורה, כדי שיתכוננו לזה. ובעצם, הדבר מפורש בגמ' עה"פ "קיימו וקבלו היהודים וגו'", שבימי הפורים "קיימו מה שקיבלו כבר" בשעת מ"ת, וגם "על זרעם", במשך כל הדורות כולם. וכאשר פועלים על הזולת, הנה ה' מאיר לו פניו בכל הענינים, ובמיוחד – להצלחה מופלגה בלימוד התורה שלו. ב' חלקים משיחת יום ג', ז' אדר שני ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy and gladness and honor,” the Gemara says, “light means Torah;” that is, the result of Purim was that it led to more Torah study, and this must also be inner purpose of Mivtza Purim: no matter what aspect of Purim is being emphasized and discussed, it must inspire people to understand that “light means Torah” – the preciousness of Torah. Nothing is more precious to a person than his life, and the Torah “is our life!” And “action is the main thing” – to study Torah, with enthusiasm and light, and “whoever increases in this, is praiseworthy.” This is the inner purpose of this farbrengen: to emphasize in advance that Mivtza Purim must be done with a focus toward increasing in Torah study and education according to Torah. And in truth, this is mentioned explicitly in the Gemara on the verse “The Jews upheld and accepted etc.,” during the days of Purim “what they had already accepted” when the Torah was given, and they accepted it “upon their offspring” as well, for all generations. And when we one influences others in this regard, Hashem shines His countenance toward him in everything, and especially, granting him tremendous success in his Torah study. Two excerpts from sichah of Tuesday, 7 Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

555

יום ב' פ' ויקרא, ח' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 18, 2024

10:55

התוכן ט' אדר הוא היום שבו הועבר המרכז של חסידות חב"ד מחצי כדור העליון לחצי כדור התחתון, בבוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לארצות הברית באופן של קביעות [ובש.ז. (תש"נ) מלאו יובל שנים מאז]. ומעלת הדבר: ידוע הפתגם שבחצי כדור העליון לא הי' מתן תורה בגלוי. ובזה יובן גודל החידוש שדוקא בחצי כדור התחתון נעשה המרכז של חסידות חב"ד – גילוי והפצת פנימיות התורה. והרי עיקר הגילוי במ"ת הי' פנימיות התורה (כמודגש בפסוק "אנכי הוי' אלקים וגו'"). ובכל שנה בט' אדר חוזר ונשנה באופן של "חדשים" החידוש דהמשכת וגילוי פנימיות התורה (בעיקר דמ"ת) בחצי כדור התחתון. יש לערוך התוועדויות ביום זה, ובימים הסמוכים, ובפרט ביום השבת ובימי הפורים, בכל מקום ומקום, ולכל לראש בעיר הבירה של נשיא דורנו, ברוקלין, ש"קדושה לא זזה ממקומה" וכו'. ועוד. ב' חלקים משיחת אור לט' אדר ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024 Synopsis The 9th of Adar (fifty years ago) is the day my father-in-law, the Rebbe, arrived in America, relocating the center of Chabad Chassidus to the lower hemisphere. We know that the giving of the Torah was not originally revealed in the lower hemisphere; thus we can understand the significance of the center of Chassidus Chabad being established here specifically – revealing and spreading the inner dimension of Torah. And the main revelation of the giving of the Torah was the inner dimension of Torah (as emphasized in the verse “I am Hashem your G-d etc.”). Every year on the 9th of Adar, this is repeated and renewed – a renewed revelation of the inner dimension of Torah in the lower hemisphere. Farbrengens should be held to mark the occasion, especially on Shabbos and during the days of Purim, and it should be done everywhere, first and foremost in the capital city of the Nasi Hador, in Brooklyn – “Holiness does not move from its place” etc. Two excerpts from sichah of 9 Adar 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024

556

יום ג' פ' ויקרא, ט' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 19, 2024

10:30

התוכן לילדי ישראל היתה השפעה רבה ומכרעת בביטול גזירת המן. וכמסופר במדרש שלאחרי שנחתמו האגרות של גזירת המן פגש מרדכי ג' תינוקות ושאל אותם "פסוק לי פסוקיך" (היינו מהו הפסוק שאתה חי עמו). נענה א' ואמר: "אל תירא מפחד פתאום וגו'". וכדי להראות שזוהי הנהגה של כל ילד יהודי – נענה השני ואמר: "עוצו עצה ותופר וגו'". וכדי להראות שענין זה הוא באופן של "חזקה" – נענה השלישי ואמר: "ועד זקנה אני הוא וגו'". הסדר בג' הפסוקים הוא בהתאם לסדר המאורעות: תחלה הי' זה רק ב"מחשבת המן", וע"ז בא הפסוק "אל תירא וגו'" – שלילת הפחד מדבר העלול לבוא (ומ"שואת רשעים" – שרוצים להחשיך ולהחליש את חיי היום-יום של בנ"י המוארים באור התורה). כאשר מחשבת המן מתגלה בדיבור ומתייעץ עם שרים ומציע אותה לאחשורוש – בא הפסוק "עוצו עצה ותופר וכו'". כאשר הדברים נתקבלו אצל אחשורוש ונגזרה הגזירה בפועל – בא הפסוק "ועד זקנה . . ואמלט" – המילוט וההצלה מגזירה זו [המשך יבוא]. משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024 Synopsis The Jewish children played a very determinative role in annulling Haman’s decree. As the Midrash states, when Haman’s decree was sealed, Mordechai encountered three Jewish children and asked them, “Tell me your verse” (that is, the verse that you live by). One replied with the verse “Do not fear sudden terror etc.”; to show that this wasn’t an isolated incident but the conduct of every Jewish child – he asked a second child, who replied with the verse, “Contrive a scheme, but it will be foiled etc.”; then, to show that this has a chazakah – he asked a third child, who replied with the verse, “To your old age I am [with you]…I will deliver you.” The order of the three verses corresponds to the sequence of events: First, [the decree] was only in thought, “Haman’s scheme,” to which comes the verse “Do not fear, etc.” – negating the fear of something that might come (and “the darkness of the wicked” – who wish to darken and weaken the lives of the Jewish people which are illuminated by the light of Torah). Later, Haman’s thought was expressed in speech, when he consulted with other ministers and presented the plan to Achashverosh – to which comes the verse “Contrive a scheme, but it will be foiled, speak a word but it will not materialize etc.” Later, Achashverosh accepted the plan and the decree was enacted – to which comes the verse, “To your old age [I am with you]…I will deliver you” – from the decree. [To be continued]. Excerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024

557

יום ה' פ' בשלח, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ד

Jan 25, 2024

11:30

התוכן דובר בהתוועדות שלפנ"ז אודות עריכת כינוסים לילדי "צבאות ה'" בט"ו בשבט. ויש להבהיר שצריכים להסביר להם את פרשת היום באופן המתאים להבנתם, עפ"י משלים ודוגמאות וכו'. והרי, גם ביאור זה הוא "תורת אמת" אלא שנתלבש בלבוש מסויים לפי ערכם (וכמבואר בכ"מ בענין "שלשת אלפים משל" דשלמה המלך). ובכן: ט"ו בשבט, ר"ה לאילן, קשור עם ז' המינים שבהם נשתבחה א"י – "חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון . . זית שמן ודבש", שהם כנגד הז' ספירות. ובאותיות השייכות להבנת ילדי ישראל: א"י היא הארץ השייכת לבנ"י, ואפי' ילד קטן מבין שהרגשה נוחה כפי שיש לו בביתו אין לו בשום מקום אחר בעולם! שלכן, במשך כל ימי חייו נמצא כל יהודי במצב של "לישועתך קוינו כל היום" ומקווה שכל בנ"י יחזרו למקומם וביתם האמיתי – א"י. וא"י מספקת לכל יהודי כל צרכיו: "חטה" ו"שעורה" שמהם נעשים לחם (דק או גס), ו"גפן" שפועל ענין השמחה שעל ידו מתגלים כשרונות נעלמים ("יצא סוד") – ענינים המוכרחים לאדם. ו"תאנה" "רמון" "זית שמן" ו"דבש" – ענינים של תענוג. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024 Synopsis In the previous farbrengen, we spoke about organizing gatherings for Tzivos Hashem on Tu B’Shvat. It’s necessary to explain the meaning of the day in terms suitable for the children, using examples and parables etc. And even when something is explained using parables, it is still part of the Torah of Truth), just that it’s clothed in garments to make it accessible for them (as explained regarding the “three thousand parables” of Shlomo Hamelech): Tu B’Shvat, the New Year for Trees, is associated with the seven species for which Eretz Yisrael is praised – “wheat and barley, grapes and figs and pomegranates…oil producing olives and honey” – which correspond to the seven Sefiros. In terms that children can understand, this means as follows: Eretz Yisrael belongs to the Jewish people, and even a small child understands that the only place he truly feels calm and comfortable is in his own home! Therefore, every Jew constantly hopes and yearns to return to his true home, to Eretz Yisrael. And it is a land that provides a Jew with all his needs, including necessities such as “wheat” and “barley” (used to make fine or coarse bread) and “grapes” (which cause joy and bring out hidden abilities – “when wine enters, a secret emerges”), and pleasures like “figs,” “pomegranates,” “oil producing olives,” and “honey.” Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024

558

יום ועש"ק פ' שמות, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ד

Jan 5, 2024

11:00

התוכן אדה"ז הוא מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא השייך לכאו"א מישראל. כידוע דברי אדה"ז אשר סוף סוף תהי' תורת החסידות שייכת לכלל ישראל, כפי שאכן רואים בשנים האחרונות. והנה אדה"ז כותב אודות מעלת יום הסתלקות של צדיק שאז מאיר ה"סך הכל" של כללות עבודתו וכו', וזהו כעין "פסק דין" בנוגע לעצמו, ומובן שמיום ההילולא של אדה"ז צ"ל לימוד בעבודת האדם, ובאופן שזה יבוא לידי תוצאות בפועל: ישנם כאלו שנבחרו להיות "שלוחים", ובודאי עושה כ"א מהם כל התלוי בו למלאות שליחותו כדבעי. אמנם לפעמים יכול להיות בלבול בעבודת השליחות עי"ז שה"קלוגינקער" בא ומזמין אותו להתעסק בענינים האחרים כמו ענינים השייכים לא"י וכיו"ב, יכול להיות שהם ענינים טובים, אבל אינם שייכים לשליחותו הפרטית שעליו מינו אותו ומצליח בזה. עליו לדעת שהוא שליח במקום במקום קבוע והוא צ"ל עסוק בענין אחד בלבד – מילוי שליחותו במקומו הוא. כשבאים אליו הצעות כאלו ויענה באופן כזה – קרוב לודאי שיפסיקו לבלבל אותו עם הצעות כאלו. משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe is the founder of Chassidus Chabad and the author of the Tanya, which is for every Jew, as the Alter Rebbe said – that ultimately, Chassidus will be studied by all Jews, as has indeed become the case in recent years. The Alter Rebbe writes that on the yom histalkus of a tzaddik, the totality of all the tzaddik’s deeds in this world shine etc., and this also applies to the Alter Rebbe himself. Therefore, on the Alter Rebbe’s yartzeit, we must take a lesson for Divine service, and one which will lead to practical results: There are those who have been chosen as shluchim, and certainly, each of them is doing everything in their power to fulfill the mission properly. However, sometimes the "klugenker" (“smart-aleck,” i.e., the evil inclination) comes and tries to distract a shliach with other things, such as matters pertaining to Eretz Yisrael etc.; these may be very important issues – but they aren’t the individual shlichus to which this person was appointed and in which he has been successful. The shliach must know that his shlichus is in a particular place, and that is what he must occupy himself with. When he responds this way, it is almost certain that they will stop distracting him with such proposals. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Va’eira, 24 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024

559

יום א' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ד

Jan 7, 2024

10:46

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחי', וחיי בעלי חכמה ומבקשי'ה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין". וההוראה: כללות ענין הגלות, ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", הוא ע"ד הגלות לעיר מקלט. ויש לדעת ש"וכל בניך לימודי ה'", שכאו"א מישראל (אפי' אם הוא "תלמיד שאינו הגון", אבל) הוא תלמידו של הקב"ה, ולכן כשיהודי נמצא בגלות הנה "מגלין רבו עמו", גם הקב"ה נמצא בגלות! כמארז"ל "בכל מקום שגלו שכינה עמהם". והדיוק בזה "מגלין רבו" הוא, שגם הרב נמצא שם במצב של גלות, "שכינתא בגלותא", וכמ"ש "בכל צרתם לו צר". ומכיון שכן, בודאי שגם בגלות "ה' שומרך וה' צלך". אלא שיש לנצל את הזמן להיות "בעל חכמה" כדבעי, ו"מבקשי'ה" – שנמצא תמיד בתנועה שאינו יכול לנוח ולשקוט עד שיגיע לדרגא נעלית יותר בלימוד התורה, שע"י לימוד התורה מתחזק הקשר עם הקב"ה. ג' חלקים משיחת כ' טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “A student who was exiled to a city of refuge, his teacher is exiled with him, as the verse states, ‘and he shall live’ – do for him so that he shall live. The life of those who possess wisdom and those who seek, without Torah study, is considered like death.” The lesson is: exile in general (“because of our sins, we were exiled from our land”) is similar to exile in a city of refuge. We must know that “All your children are students of Hashem” – every Jew (even an “unworthy student is) a student of Hashem, and therefore, when a Jew is in exile, “his teacher is exiled with him.” Hashem is with us in exile! As the Sages taught, “Wherever they were exiled, the Divine Presence went with them.” The reason the expression used is “his teacher is exiled with him,” is because the teacher must not only be in the city of refuge but must also be there in a state of exile (“the Divine Presence in exile”), as it is written, “In all their pain, He is pained.” Since that is the case, it is certain that even in exile, “Hashem is your Guardian, Hashem is your shadow.” But we must utilize this time to properly be “those who possess wisdom and those who seek it” – constantly striving without rest to reach higher levels of Torah learning, which strengthens our bond with Hashem. 3 excerpts from sichah of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

560

יום ב' פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ד

Jan 8, 2024

7:57

התוכן בנוגע למשה ואהרן אמחז"ל "בכל מקום הקדים משה לאהרן, במקום אחד [בשני דפ' וארא] הוא אומר "הוא אהרן ומשה, מלמד ששקולין זה כזה". והענין: עבודתו של משה היתה בדרך מלמעלמ"ט. המשכות הענינים מלמעלה למטה, כמו התורה, ולכן גם ההשפעות הגשמיות שנמשכו על ידו היו באופן של אור. עבודתו של אהרן היתה בתנועה הפכית – מלמטה למעלה, שהעלה את בנ"י למעלה – זיכוך המטה. ועל זה אמרו ש"שקולין זה כזה". ובעבודה: לפעמים יכולים לפעול יותר ע"י השפעת אור ועניני התורה, ולפעמים יכולים לפעול ולהשפיע יותר ע"י הדיבור אודות הצורך לזכך את ענינים הגשמיים. אמנם, גם מעלת אהרן שהוא בשווה למשה – הרי התורה מגלה זאת ("הוא אהרן ומשה"), שזוהי ענינה של משה. וההוראה מזה, שתחילת הגישה בכל הזמנים ומקומות צ"ל ע"י השפעת האור בשופי, ואח"כ דוחה האור את החושך. וזוהי דרך החסידות בענין הפצת המעיינות חוצה. משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024 Synopsis Our Sages said regarding Moshe and Aharon, “Usually Moshe is mentioned before Aharon, but in one place [in the second aliyah of Parashas Va’eira], it says, ‘They are Aharon and Moshe.’ This teaches that they were equal.” Moshe’s mode of service was from above to below, drawing down the light of Torah from above. Therefore, the physical blessing that came through Moshe were also in the form of light. Bit Aharon’s mode of service was from below to above – elevating the Jewish people and thus refining physicality. Regarding this the Sages said that “they were equal.” In terms of Divine service: sometimes it’s possible to accomplish more by spreading forth light and Torah, and sometimes it’s possible to accomplish more by speaking about the need to refine and elevate physicality. But even Aharon’s quality, which is equal to Moshe – is revealed in Torah (i.e., in the words “they are Aharon and Moshe”), which is Moshe’s quality. The lesson is that in all times and all places, the beginning must be to bestow abundant light, and afterwards the light will dispel the darkness. This is the way of Chassidus in spreading the wellsprings to the outside. Excerpt from sichah of Simchas Beis Hasho’eivah 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024

561

יום ג' פ' וארא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ד

Jan 9, 2024

10:54

התוכן אע"פ שבנוסח התפלה עצמו ישנם שינויי נוסחאות ו"נהרא נהרא ופשטי'", הנה בקשר למצב העולם שהולך ומתדרדר מיום ליום, כפי שרואים לאחרונה ש"מלכיות מתגרות זו בזו", שאז צריכים בנ"י להוסיף בעבודתם, ובמיוחד בתפלה ובקשה להקב"ה הקשורה עם ענינים אלו – בקשתי שכאו"א מישראל, גם מי שלא נהג כך עד עתה, יאמר ב' ענינים אלו הנוגעים לכללות התפלה ויש בהם גם סגולה מיוחדת בנוגע למצב ההוה : 1) בתור הקדמה לתפלה – "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" (ומקורו – בכתבי האריז"ל ואדמו"ר הזקן מביאו בסידורו), הענין דאהבת ישראל – שלום ואחדות בין בנ"י, וכתוצאה מזה – שלום ואחדות בעולם כולו. 2) לאחרי כל התפלה – הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" (ומקורו – פס"ד הרמב"ם ועוד, והובא בכמה סידורים), ענין המנוחה בכלל – היפך הענין ד"מלכיות מתגרות זו בזו" וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 Synopsis Although there are different variations in the nusach of davening, and “each river has its course,” in light of current situation in the world, which has been getting more shocking from day to day, with “nations clashing with one another,” it is fitting to increase in our divine service, especially in regard to davening. Therefore, it is my request that every Jew, even those who haven’t done so until now, should add to their davening – before and after – passages that are especially relevant to the current situation: 1) Before davening: “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself” (the AriZal mentions this practice, and the Alter Rebbe includes it in his siddur), which emphasizes Ahavas Yisroel – peace and unity among the Jewish people, which brings peace to the entire world. 2) After davening: the pasuk “Ach tzadikim yodu lishmecha, yeshvu yesharim es Panecha” (“Indeed, the righteous will give thanks to Your name; the upright will dwell in Your presence”) (this practice is cited in the Rambam and elsewhere, and is brought in a number of siddurim), which emphasizes tranquility in general – the opposite of “kingdoms clashing with one another” etc. Excerpt from sichah of Thursday night, Yud Tes Kislev, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

562

יום ד' פ' וארא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ד

Jan 10, 2024

10:49

התוכן בשיעור רמב"ם היומי הל' מכירה פ"א מבאר דרכי הקנין: "במה יקנה המקח, הקרקעות בא' משלשה הדברים, בכסף או בשטר, או בחזקה וכו'". ענין ה"מכירה" בעבודה הוא הוצאת עניני עוה"ז מרשות "חולין" ועשייתם חפצא דמצוה או דקדושה – דירה לו ית'. וזהו ע"י ג' אופני ה"קנין" כסף שטר וחזקה, שהם ג' הקוין דתורה עבודה גמ"ח, קו ימין ושמאל ואמצעי, חסד גבורה ותפארת וכו'. ועד"ז יש דוגמת ג' ענינים אלו בקנין דישראל לה' – ע"ד ג' הדרכים בקידושי אשה, כסף שטר וביאה. (אלא שה"מקח" וקניניו – הוא "חיצוני", ו"קידושין" וקניניו – פנימי. ובעבודה – תחלת העבודה הוא באופן חיצוני, ואח"כ – עבודה פנימית, עד באופן של "והיו לבשר א'"). וממשיך בהרמב"ם "מכר לו בית מכר לו שדה כיון שנעל או גדר או פרץ כל שהוא, והוא שיועיל במעשיו, ה"ז קנה וכו'" – שמעשה הקנין בעניני העולם לה' צ"ל באופן שיש בזה תועלת, וניכר החידוש שנעשה על ידו. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' תצא, ז' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024 Synopsis Today’s Rambam, in the first chapter of Hilchos Mechira, discusses how property is acquired: “How is an acquisition made? Land is acquired in one of three ways: through money, through a document, or through chazakah.” In man’s Divine service, a “sale” is the act of transferring something from the realm of the mundane to the realm of holiness – making it a dwelling for Hashem. This is done through one of the three modes of acquisition – money, a document, and chazakah, correspond to Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim, i.e., right, left and middle, or Chesded, Gevurah and Tiferes etc. These three modes similarly apply to Hashem’s betrothal of the Jewish people, through money, a document, or relations. (However, an acquisition of property is something external, while betrothal is something internal. Similarly, Divine service begins on an external level, and then continues with the inner service, until eventually “they become one flesh”). The Rambam continues that “If one sold a house or a field, when [the buyer] locks it up or encloses a portion of it, or breaks through a portion [of its existing walls] – provided that the act brings him benefit – he has acquired it etc.” Thus, when we “acquire” physical matters for Hashem, it must be done in a manner that brings benefit, and where our improvement to it is visible. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Teitzei, 7 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024

563

יום ה' פ' וארא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ד

Jan 11, 2024

10:20

התוכן מצינו שבראש השנה לאילנות מדגישים הקשר להאדם, מיוסד עמ"ש "כי האדם – עץ השדה" ש"תלמיד-חכם" נמשל לעץ השדה, ו"מאי פירות – מצוות", ועד"ז בפסוק "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל וגו'" – שע"י הגלות מתחדש ענין הצמיחה וכו'. ולכאו', אף שמעלת מין הצומח גדולה יותר ממין הדומם, אבל אי"ז מגיע למעלת מין החי ומין המדבר'?! והביאור: ישנה מעלה בצומח שאינו בחי ומדבר, והיא – שהוא חייב להיות מקושר כל הזמן עם מקורו, האדמה, ודוקא עי"ז ה"ה צומח ועושה פירות וכו'. ובעבודה: העבודה בעוה"ז התחתון היא עבודת המדות ("ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו", וזהו גם עבודת האבות) – בחי' הצומח. ובפשטות – הבטחון והנתינת-כח ליהודי שיצליח בעבודתו הוא כאשר יודע ש"האדם עץ השדה", שהוא מחובר תמיד בשרשיו – מ"ת, עד להאבות, וזהו מה שנותן לו את הכח להיות "יציץ ופרח ישראל וגו'". ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 Synopsis Though the 15th of Shevat is the Rosh Hashanah for trees, our emphasis from the day is on mankind, in accordance with the verse, “For man is a tree of the field” – a Torah scholar is compared to a tree, and “What are fruits – mitzvos.” Similarly, the verse, “Those who come, whom Yaakov caused to take root, Israel flourished and blossomed and they filled the face of the world with fruitage” teaches us the growth that results from exile etc. Seemingly, plant life can’t compare to the quality of animal life and human beings? Nevertheless, we highlight the quality of plant life because plants has an advantage that even animals and humans don’t have: a plant is constantly connected to its source, the ground. That’s the only way it can grow and produce fruits etc. In terms of Divine service: our service in this physical world is that of the emotive attributes (“the goal of Chassidus is to change the nature of one’s emotive attributes,” and this is also the service of the Patriarchs) – the level of plant life. Simply put, the guarantee for success in one’s Divine service is when he knows that “man is a tree of the field,” i.e., constantly connected to his roots – from the giving of the Torah, and all the way back to the Patriarchs. That is what gives a Jew the strength to “flourish and blossom” etc. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

564

יום ועש"ק פ' וארא, ב' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 12, 2024

11:28

התוכן 1) הכניסה לשבוע דיום ההילולא היא "פתיחה" של עבודה חדשה הנדרשת בשבוע זה. 2) עבודת בעל ההילולא היתה דוקא מתוך שמחה, למרות היותו בעל יסורים בגשמיות וליסורים אלה היתה השפעה גם על הרוחניות שלו – מניעה בדיבור בעניני חסידות והפצת היהדות וכו', וכטענת הרופא שלו – היתכן שיסוריו מתבטאת דוקא בענין הדיבור ובכך אינו יכול להביא את שליחותו לפועל כפי שהוא הי' רוצה?! שזוהי טענה צודקת עפ"י תורה! 3) הוראות למעשה בפועל – להוסיף בלימוד תורתו, ובאופן שעל ידו תתמלא המניעה שהיתה אצל נשיא דורנו, שהרי לא נתנו לו את ה"אהרן אחיך יהי' נביאך", ולסדר התוועדויות ביום ההילולא, ובעיקר – למרות כל יסורי הגלות צריכה להיות עבודת ה' דוקא מתוך שמחה. ועוד. משיחת ג' שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024 Synopsis 1) Entering into the week of the yom haheilula opens a new level of service that is required during this week. 2) The baal haheilula did his work specifically with joy, despite his physical suffering – which affected him spiritually as well – the inability to say and spread Chassidus etc. Like his doctor said : how can it be that his suffering consisted specifically of something affecting his speech, preventing him from carrying out his mission as he would have wanted? This is a valid argument according to Torah! 3) A practical takeaway: to increase in studying his teachings, in a way that compensates for what he was unable to do (because he had no “Aharon your brother” to serve as his speaker), and to arrange farbrengens for the yom haheilula as well as on the Shabbos before and after it – and the main thing is, despite the suffering of exile – to do it with joy. Excerpt from sichah of 3 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024

565

יום א' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 14, 2024

9:32

התוכן [בקשר לענין יצי"מ שבפ' בא:] עשרת הדברות מתחילות עם "אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", והרבה מצוות הם "זכר ליציאת מצרים". וזהו מפני ששלימות קיום כל מצוה ומצוה תלוי' ביציאת מצרים: כדי שלימוד התורה וקיום המצוות יהיו כדבעי – בלי פניות, ורק כדי למלאות רצונו ית', ובמילא ילמד גם מה שהוא לא רוצה, ויקיים גם את המצוות שלא נראים לו – ה"ז דוקא ע"י הקדמת היציאה מכל המיצרים וגבולים! וזהו מה שחסידות תובעת, וזהו ה"א"ב" של חסידות, ש"ראשית העבודה ועיקרה ושרשה" (- לא שלימות העבודה) תהי' קבלת-עול והנחת עצמותו – היציאה מכל המיצרים וגבולים. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024 Synopsis [In connection with the Exodus from Egypt in Parashas Bo:] The Aseres Hadibros begin with “I am Hashem your G-d Who took you out of the land of Egypt.” Likewise, many mitzvos serve as “a reminder of the Exodus from Egypt.” It is because the completeness of all mitzvos depends on the Exodus from Egypt: in order for one’s Torah study and performance of mitzvos to be done properly, without ulterior motives, and solely to fulfill Hashem’s will (so that one will learn even what he doesn’t want to, and keep the mitzvos that don’t make sense to him), one must first break free of all constraints and boundaries. This is what Chassidus demands, and this is the Aleph-Beis of Chassidus: kabbolas ol and mesira-nefesh – the exodus from all constraints and boundaries – are the “beginning (not the end) of Divine service, and its foundation and root” Sichah from fabrengen of Yud Tes Kislev 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024

566

יום ב' פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 15, 2024

5:39

התוכן ההוראה ממ"ש [בראשון דפ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם" ופרש"י ש"חפשו ישראל את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך וכו'": נס זה, שגם במצב של "וימש חושך" במצרים יהי' אור לבנ"י, עשה ה' כדי שבנ"י יוכלו לראות בביתו ונכסיו של המצריים את הניצוצי קדושה שנמצאים שם, שעי"ז יוכלו לקיים את הציווי "ונצלתם את מצרים" מה"ניצוצי קדושה"! ובהשגחה פרטית נכנס כל א' לאותו בית שנמצאו שם (הכלי כסף וזהב, שבהם) הניצוצי קדושה שעליו לבררם! ועד"ז בזמן זה ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כשסומך על הקב"ה, יש לו את ה"אור" גם כשמוכרח ליכנס לבית מצרי ולהתעסק עם כליו כו', שיוכל לנצל א"ז לקיום ציווי ה'. משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024 Synopsis (The second aliyah of Parashas Bo states:) “but for the entire Jewish people there was light in their dwellings.” Rashi explains that “the Jewish people searched and saw their belongings. When they were leaving and asked for them, and [the Egyptians] said, ‘We have nothing,’ [the Jew] would say to him, ‘I saw it in your house…’ The lesson is: Hashem performed this miracle, of providing light for the Jewish people, even in the midst of “tangible darkness” in Egypt, so that the Jewish people would be able to see the sparks of holiness contained in the Egyptians’ houses and property to fulfill the command, “and you shall empty out Egypt” of its sparks of holiness. By Divine providence, every Jew entered the correct house which contained the gold and silver utensils containing the sparks of holiness designated for him to elevate. Similarly, in the present era, “As in the days of your exodus from the land of Egypt, I will show him wonders:” When one relies on Hashem, he has the “light” so that even when he must enter an Egyptian’s house and deal with an Egyptian’s belongings etc., he can utilize it to fulfill a command of Hashem. Excerpt from sichah of Tu B’Shevat Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024

567

יום ג' פ' בא, ו' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 16, 2024

10:20

התוכן גם בעודם במצרים עמדו בנ"י במעמד ומצב של חירות ו"ביד רמה", ולכן כאשר משה רבינו דיבר עם פרעה, הנה אף שידע שהוא המלך ועליו לכבדו, עד שזה הביאו להיות "בחרי אף" [כמ"ש ברביעי דפ' בא. עי' בפרש"י], בכל זאת תבע ממנו בתקיפות "ה' אלקי העברים שלחני אליך", "שלח את עמי ויעבדוני" – וזה פעל! וההוראה: גם בזמן שנמצאים בגלות, "כל המלכיות נק' ע"ש מצרים", ו"דינא דמלכותה דינא", הנה בכל הקשור לעניני יהדות, כמו "גבולות ארץ ישראל", יש לומר לגוי מיד בהתחלה בתקיפות של "גאון יעקב": "ה' אלקי העברים שלחני אליך" והתכלית היא ש"יעבדוני". ודוקא שיטה זו מצליחה! [משא"כ השיטה ד"פותחים על שני הסעיפים". וכמו שרואים שטענת אלי' הנביא לא היתה לאלו שעבדו את הבעל אלא "עד מתי אתם פותחים על שני הסעיפים"! (והטעם הפשוט לזה הוא כי אז משתכנעים שלא חוטאים ולא מתחרטים)]. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024 Synopsis Even while still in Egypt, the Jewish people experienced a state of freedom and triumph (“and they went out triumphantly”); therefore, when Moshe Rabbeinu spoke with Pharaoh, though he knew that Pharaoh was the king and that he had to show him respect (to the point that when he left after speaking with Pharaoh, it was “with burning anger,” as it says in revi’i of Parashas Bo; see Rashi) – he still demanded forcefully that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you”, “Send out My people so that they may serve Me” – and it worked! The lesson is: Even when we are still in exile, “all kingdoms are called by the name Egypt,” and “the law of the land is the law” – nevertheless, when it comes to anything related to Yiddishkeit, such as the borders of Eretz Yisrael, when one talks to a non-Jew, he must begin by saying forcefully and with Jewish pride that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you,” and the reason is “that they may serve Me”. It is precisely this approach that succeeds! [As opposed to the approach of “hopping between the two ideas.” As we see, Eliyahu Hanavi didn’t address those who unambiguously served the Baal, rather, he spoke to shoe who hopped back and forth, “Until when are you hopping between two ideas”! (The plain reason is because those who hop between the two ideas convince themselves that they aren’t really sinners, and therefore they don’t feel regret.) Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024

568

יום ועש"ק פ' בא, ט' שבט, ה'תשפ"ד– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום התחלת הנשיאות של הרבי –

Jan 19, 2024

13:13

התוכן ב' חלקים מד"ה באתי לגני, מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"ד. המאמר מיוסד על פרק י"ד של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 11 Shevat 5724. The maamar is based on Chapter 14 of Basi L’Gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות * לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

569

יום א' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ד

Jan 21, 2024

9:59

התוכן מעלת יום הי"א בחודש הי"א": יום י"א מורה על בחי' אלקות שלמעלה ממדוה"ג העולם שנברא ב"י' מאמרות", כפי שיורד ונמשכת במדוה"ג העולם (יום מסויים). נוסף על היותו חודש הי"א (שקשור עם מהלך הלבנה, מקבל) ה"ז גם יום הי"א, שקשור עם מהלך החמה, משפיע: יהודי צריך להשפיע בחי' זו בכל העולם, גם בבחי' "קוני" ("נבראתי לשמש את קוני") ‏–‏ הקב"ה כפי שמתגלה בעשר ספי' דאצי', אלא שיש גם בחי' שלמע' מזה ‏–‏ "אחד עשר יום מחורב וגו'"; "ויהי בשלח פרעה את העם": הקב"ה, ד"אתפריעו מיני' כל נהורין", משלח ומסייע כ"א לצאת ממיצריו לארץ טובה ורחבה, כולל שכבר עכשיו נשארת א"י בשלימותה וביחד עם שלימות התורה וישראל יש את ה"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; ועוד. שיחת יום ה' פ' בשלח, י"א שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 Synopsis The special quality of the eleventh day of the eleventh month: The eleventh day signifies a level of G-dliness that transcends the measure and limitation of the world (which was created with ten utterances), but as this level comes down within the measure and limitation of the world (i.e., a specific day). In addition to it being the eleventh month (which is connected to course of the moon, which receives), it is also the eleventh day, which has to do with the sun, which gives: A Jew must be a giver, bringing this level to the entire world, including the level of “my Creator” (“I was created to serve my Creator”) – Hashem as He is revealed in the ten Sefiros of Atzilus, but there is also a higher level – “Eleven days from Chorev etc.” The verse states, “It came to pass, when Pharaoh let the people go;” Pharaoh connotes “the uncovering of all the lights” – Hashem sends out and assists every Jew to leave the confines of Egypt and come tothe good and spacious Land. Included in this is that already now, Eretz Yisrael remains whole; together with the whole Torah and the whole Jewish people, this forms the “threefold cord that is not quickly broken.” Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 11 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

570

יום ב' פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ד

Jan 22, 2024

10:28

התוכן בשיעור חומש דיום שני דפ' בשלח מסופר אודות מעמדם של בנ"י לפני קריעת ים סוף שבאו לזה ע"י קפיצת נחשון לים – שהיו אז ד' כתות בבנ"י ורובם לא חשבו שיש לקפוץ לים, וגם עפ"י שכל דקדושה הי' מקום לדון האם הוא, כבן-נח, מחוייב למס"נ (ובמילא האם מותר לו וכו') – ומ"מ קפץ לים! כי ידע שיש ציווי מה' "בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", ובמילא עליו להמשיך ללכת ולהתקדם לקראת קבלת התורה בהר סיני גם אם יש ים באמצע הדרך! מעמד ומצב זה הוא הוראה לדורות גם לעבודה של בעל ההילולא, שהוא בעצמו עבד עבודתו מתוך מסירת-נפש, וכבר מתחילת נשיאותו, ודרש זאת מאחרים – הגם שבשו"ע לא מצינו שצריך לדרוש מהזולת מס"נ כזו – ה"ז ע"ד שמצוה לציית לנביא שציווה בהוראת שעה לעבור על מצוה בתורה (והרי רואים ששאלו אצל רבותינו נשיאינו אודות ענינים גשמיים, דבר ששייך "לנביאים ממש . . כשמואל הרואה") [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 Synopsis The daily Chumash for Monday of Parashas Beshalach discusses the state of the Jewish people before Nachshon ben Aminadav jumped into the sea, causing it to split. There were four groups among the Jewish people, most of whom did not advocate for jumping into the sea. Moreover, even based on Torah law, there was room to debate whether Nachshon, as a Ben Noach, was obligated to risk his life (and consequently whether he was allowed to risk his life) in this fashion. Nevertheless, Nachshon jumped into the sea, because he knew that Hashem had commanded, “When you take this people out of Egypt, you shall serve G-d upon this mountain,” and that accordingly, they had to continue advance to receiving the Torah at Mount Sinai, even if there was a sea in the middle of the way! This is a lesson for all generations, and for the work of the baal haheilula, who personally conducted himself with mesiras nefesh, and who from the very beginning of his leadership demanded the same from others – even though we find no law in the Shulchan Aruch that one must demand this sort of mesiras nefesh from others. It can be likened the fact that it’s a mitzvah to listen to a provisional ruling of a prophet to transgress a mitzvah in the Torah. (And we see that the Rebbe’im were asked about material matters, something that is the purview of “actual prophets...like Shmuel the Seer.”) [To be continued]. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

571

יום ג' פ' בשלח, י"ג שבט, ה'תשפ"ד

Jan 23, 2024

11:47

התוכן [המשך] אופן הנהגת בעל ההילולא היתה כמו אברהם אבינו – שלא הי' להוט אחר מסירת נפש. ענינו הי' "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" ולהפיץ תומ"צ, ובשביל זה לא נרתע משום דבר עד כדי מסירת נפש. ובמילא לא נכנס לחקירות אם צריך ע"פ דין למסור נפשו, כמו שנחשון לא התפעל מהכתות השונות שבבנ"י אלא הוא יודע רק דבר א' – שצריכים לילך ולהתקרב להר סיני. ואם יש ים באמצע – קופץ לים! ובלי לדעת מה יהי' בסוף שבזכות קפיצתו לים נבקע הים וכל המימות שבעולם, שלכן נפל גם פחד בארץ כנען. וזוהי ההוראה לנו: העבודה שלנו היא לקיים "אני נבראתי לשמש את קוני" ו"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ולהכין אותם לגאולה העתידה, ולא להתפעל מכתות השונות שבבנ"י ושיטותיהם וכו' והעלמות והסתרים. כל א' צריך להחשיב את עצמו כנחשון ו"לקפוץ לים" במס"נ ולילך בעצמו להר סיני ואחריו ילכו שאר בנ"י עד לגאולה האמיתית והשלימה! משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 Synopsis [Continued.] The conduct of the baal hahilula was like that of Avraham Avinu. He wasn’t looking for mesiras-nefesh; his goal was to “call there in the name of Hashem, Keil olam,” and to spread Torah and mitzvos, and in that pursuit he was deterred by nothing, even it required mesiras-nefesh. Therefore, he didn’t get into analyzing whether mesiras-nefesh was required by law or not, just as Nachshon was not deterred by the different factions among the Jewish people; he knew just one thing – that the Jewish people had to advance toward Har Sinai. And if there was a sea in the middle, he jumped into the sea! And without knowing what would happen after jumping into the sea. It was precisely this approach that caused the sea to split, along with all the waters in the world, which caused dread and fear to fall upon the land of Canaan. This is the lesson for us: Our work is that “I was created to serve my Creator;” to “love the creatures and draw them close to Torah,” and to prepare them for the future Redemption, without being deterred by other factions among the Jewish people or what they’re saying, nor by any concealments or challenges. Everyone must consider himself like Nachshon and “jump into the sea” with mesiras-nefesh, and go personally to Har Sinai – then, the rest of the Jewish people will follow to the true and complete Redemption! Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

572

יום ד' פ' בשלח, י"ד שבט, ה'תשפ"ד

Jan 24, 2024

9:16

התוכן הטעם שבהתוועדות הקודמת הוזכר כמ"פ הלשון "ותשר מרים" אף שלשון הפסוק [ברביעי פ' בשלח] הוא "ותען .. מרים", הוא כדי לשלול פירוש המפרשים שמרים לא שרה בעצמה (וכך מתרצים מדוע באמת לא נאמר "ותשר מרים" (כמו "ותשר דבורה")) – עפ"י מ"ש רש"י בפשוטו של מקרא שכשם ש"משה אמר שירה לאנשים" כך "מרים אמרה שירה לנשים". והמענה לשאלה הרי "קול אשה" הוא היפך הצניעות, יובן גם עפמ"ש רש"י עה"פ "זה א-לי ואנוהו" – "בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים". ומובן שבמצב כזה אין מה לדאוג מענין של היפך הצניעות. ההוראה מכללות הענין דשירת מרים בנוגע למעלת הנשים: בכחה של כל אשה להגיע לדרגת מרים בעת השירה! דאע"פ שמשה הי' ה"רועה ישראל" גם של הנשים, ולאחרי מ"ת עובר הכל ע"י משה, מ"מ בנוגע ל"שירה" (וקודם מ"ת), הנה מרים התעוררה מעצמה לומר שירה, והנשים קיבלו זאת ממנה, ולא ע"י משה. ומזה הוראה גם לזמן שלאחרי מ"ת, שיש ענינים שהנשים לא צריכות את בעליהן אלא מתעוררות מעצמן. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024 Synopsis In the last farbrengen, I used the expression “And Miriam sang,” even though the verse states [in revi’i of Parashas Beshalach], “And Miriam answered.” The reason is to negate the explanation of some commentators, that Miriam didn’t personally sing. (The commentators thus explain why indeed it says, “she answered,” unlike the verse, “And Devorah sang.”) This explanation does not accord with Rashi, who says, in the plain meaning of the verse, that just as “Moshe said the song to the men,” so, too, “Miriam said the song to the women.” As to the question of the immodesty of a woman’s voice – Rashi addresses this in his commentary on the verse, “This is my G-d and I will glorify Him” – “He revealed Himself in His glory to them, and they pointed at Him with their finger. By the sea, a maidservant saw what the prophets did not see.” Obviously, amidst such a Divine revelation, there was no concern arising from immodesty. The lesson is: Every woman has the power to reach the level of Miriam at the time of her song. Although Moshe was the “shepherd of the Jewish people,” including the women, and although after the giving of the Torah, everything comes through Moshe, nevertheless, when it came to “song” (and before the Torah was given), Miriam was inspired on her own to sing, and the women got it from her, not through Moshe. This is also a lesson for after the Torah was given – that in some respects, women are inspired on their own, and not through their husbands. Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024

573

יום ה' פ' שמות, כ"ג טבת, ה'תשפ"ד

Jan 4, 2024

11:17

התוכן שמו של אדמו"ר הזקן "שניאור" מורה שאדה"ז כלל ביחד את שתי האורות - האור דנגלה דתורה והאור דנסתר דתורה ("שני אור" במלה אחת). וזהו גם מה שהוא תובע מחסידים, שצ"ל הלימוד בנסתר דתורה, אבל לא פחות מזה צ"ל גם הלימוד בנגלה דתורה, וזהו הסימן שהוא נותן לנו כחות לזה, ואי ניצולם של הכחות ה"ז ר"ל כמו "החובל באחרים" ש"חייב", ובפרט שה"אחרים" הוא נשיא בישראל!; הסדר אצל אדה"ז בקירוב יהודים לחסידות הי' באופן כזה, שקודם אמר בפניהם ענין בנגלה דתורה שהתפעלו מזה ובכך שינה את המהות שלהם וקירב אותם לחסידות, וזוהי גם ההוראה אלינו, שהכלי להפצת המעיינות חוצה הוא הידיעה בנגלה דתורה. ואם רוצים להשתמש בביטוי של אדמו"ר מהריי"צ שהרביים עשה אותנו ל"שיסערס" ("יורים"), הרי ה"קויל" ("קליעה") שבו "יורים" הוא "נגלה", שעי"ז מקרבים יהודים לחסידות. ב' חלקים מהתוועדות יום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur (“Shnei Or”combined into one word) indicates that the Alter Rebbe combined both lights – the light of Nigleh and the light of Nistar – as one. This is also what the Alter Rebbe demands from Chassidim: to study Chassidus, but also to study Nigleh in no less measure. Since this is what is demanded of us, that means we are given the abilities necessary to do it, and failure to utilize those abilities constitutes “injury to someone else,” in which case one is “liable” – and especially considering that the “someone else” in this case is the Nasi Hador! When the Alter Rebbe arrived in a city, he would first engage the local Jews in Nigleh, and after he impressed them that way, he would engage them in Chassidus, drawing them near and turning them around completely. This is also a lesson for us: the means for spreading the wellspringsto the outside is a vast knowledge of Nigleh. To use the expression of my father-in-law, the Rebbe: the Rebbe’im turned us into “shooters,” and the “bullet” we shoot is Nigleh – through which we draw Jews near to Chassidus. 2 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parasha Va’eira, 24 Teves 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024

574

יום ועש"ק פ' בשלח, ט"ז שבט, ה'תשפ"ד

Jan 26, 2024

12:16

התוכן הצ"צ מבאר הטעם שהפטורת פ' בשלח היא שירת נשים (שירת דבורה), כי דוקא שירת הנשים שבפרשתנו היתה בשמחה גדולה "בתופים ובמחולות". ומסיים ש"הכל הי' מן העפר", הכל תלוי באשה. וההוראה: דוקא באשה תלוי' האוירה בבית ‏–‏ היא המשכנעת את בעלה שהכל בא מאת ה', "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ובמילא אין למה להיות רדוף אחר הפרנסה והשגת עוד דולר... עד כ"כ שזה מפריע ללימוד התורה וכו', ובכלל אין לרדוף אחר גשמיות ו"מותרות", כי "אולת אדם תסלף דרכו" ‏–‏ הנהגה כזאת של האדם גורמת ל"תסלף דרכו" ‏–‏ בסוף הולך הכסף, שעמל כל כך ע"ז, לשלם לרופאים ר"ל וכיו"ב, אלא העיקר צ"ל הרוחניות של הבית, שיהי' "ושכנתי בתוכם", שהבעל ילמד תורה במנוחת הנפש, והאשה תחנך את הילדים בדרך התורה, ובכך להיות ראוי ל"ברכת ה'" והכסף ילך לענינים טובים וכו'. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 Synopsis The Tzemach Tzedek explains that the reason the Haftarah for Parashas Beshalach is one that describes a song of women (Devorah’s song) is because it was specifically the song of the women in the parashah that was with great joy, “with timbrels and dances.” And he concludes that, “all come from the dust” – everything depends on the woman. The lesson is that the atmosphere in the home depends specifically on the woman; she is the one who convinces her husband that everything comes from Hashem, “And Hashem your G-d will bless you in all that you do,” and that therefore, there is no need to chase after a livelihood or earning another dollar, which ends up detracting from Torah study etc.; in general, one shouldn’t strive for materiality and excesses, because “A man’s folly perverts his way” – such behavior causes a person’s “path to be perverted” – the money he worked so hard for ends up going G-d forbid to pay doctors and the like. Rather, the main thing must be the spirituality of the home, for Hashem to “dwell among them,” for the husband to study Torah with peace of mind, and for the woman to educate the children in the way of the Torah. In this way, the house is fitting for “the blessing of Hashem,” so that the money goes towards good things etc. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

575

יום א' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ד

Jan 28, 2024

8:55

התוכן עה"פ [בראשון דפ' יתרו] "וישמע יתרו וגו'" מביא רש"י מארז"ל "מה שמועה שמע ובא – קי"ס ומלחמת עמלק". מבואר בחסידות ש"עמלק" בגימ' "ספק", והמלחמה נגד זה פועל שגם "כהן מדין" עוזב את כל אשר לו ובא ל"מדבר" וכו'. וההוראה: כאשר ליהודי נופלים ספיקות בעניני תומ"צ ואינו יכול לבטלם, עליו להסיח-דעת מזה ולא להיכנס לשקו"ט וכו', ולהחליט שעליו, שכל ענינו הוא "לשמש את קונו", אין לו זמן לזה! וזהו מ"ש "ויחלוש .. את עמלק וגו'": אפי' אם לא מבטלים את הספיקות, יש להחליש אותם – להתנתק מהם שלא יבלבלו אותו בעבודתו לבוראו. והנצחון הוא ע"י "אנשי משה" – אלו הקשורים לנשיא הדור! ועי"ז נפעל שגם ב"מדין" מכירים הנצחון על "עמלק" והולכים לקבלת התורה ונמשכות הברכות בגו"ר. א' השיחות דהתוועדות י' שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024 Synopsis On the verse [at the beginning of Parashas Yisro] “Yisro heard, etc.,” Rashi cites the teaching of our Sages, “What news did he hear that [made such an impression that] he came? – The splitting of the Sea and the war with Amalek.” Chassidus explains that the Gematria of Amalek is safek(“doubt”); by fighting against doubts, we cause even the “priest of Midian” to leave everything he has and come to the “desert” etc. The lesson is that when a Jew encounters doubts in Torah and Mitzvos, and he finds himself unable to nullify them, he must ignore them and not engage in any debates with them etc.; rather, he must resolve that as one with a Divine mission, “created only to serve my Maker,” has no time for that! As the verse says, “And he weakened Amalek etc.” Even if one can’t nullify the doubts, he must weaken them –disengaging from them so they do not distract him from his service to his Creator. And the victory is achieved by the “Men of Moshe” – those who are connected to the Nasi of the generation! As a result, even those in “Midian” hear about and recognize the victory over “Amalek,” and go to receive the Torah, drawing down abundant physical and spiritual blessings. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024

576

יום ב' פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ד

Jan 29, 2024

10:07

התוכן תמיהה גדולה ביותר בשני דפ' יתרו בענין פרשת "ואתה תחזה" (ש"יתרו" נק' כך ע"ש ש"יתר פ' אחת בתורה – ואתה תחזה"): משה רבינו, רוען של ישראל (שנקבע לכך משעת לידתו, ו)במשך ששים שנה בפועל, חשב שהסדר שבו דן את העם צריך להיות כך, ודוקא יתרו, שזה עתה הגיע ממדין, "תופס" מה שמשה "לא תופס" כביכול, עד שפרשת "ואתה תחזה" נק' על שמו?!, והביאור: משה הסתכל על בנ"י כפי שהם נמצאים ביחד אתו ואז הם באמת שייכים לסדר כזה, אבל יתרו הסתכל על בנ"י גם במצב שמשה הוא ב"עולם" וגדר אחר – "על ההר" או לאחר מותו, וכדי שבנ"י יוכלו "לעמוד" גם במצב כזה, צריך סדר מיוחד שמתאים לזה, וכיון שהכל צריך לעבור דרך משה "הכל ניתן למשה בסיני", צריך להתחיל סדר זה בחייו וע"י משה עצמו. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024 Synopsis In sheini of Parashas Yisro, where Yisro tells Moshe “And you shall choose” judges to serve along with him (and this is the “section he added (Yiter) to the Torah, for which he was called Yisro) – a significant question arises: How is possible that Moshe, having been the shepherd of the Jewish people for sixty years (a role for which he was destined at birth), didn’t realize this on his own, while Yisro, having just arrived from Midian, did realize it, to the extent that the portion is called by Yisro’s name? The answer is that Moshe viewed the Jewish people on their level, in their state of being together with, and uplifted by, Moshe. From that perspective, Moshe was indeed correct. By contrast, Yisro looked at the Jewish people from the perspective of their state when Moshe was on a different plane, whether “on the mountain” or after Moshe’s passing. To ensure that the Jewish people could “come in peace” and survive even when Moshe was no longer with them, a different system had to be put in place. Since everything must go through Moshe – “everything was given to Moshe at Sinai” – that system had to begin through Moshe himself during his lifetime. Two excerpts from sichah of Monday, Parashas Yisro, 15 Shevat 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024

577

יום ג' פ' יתרו, כ' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 30, 2024

9:47

התוכן קודם מ"ת היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים‏ – ‏"העליונים לא ירדו למטה והתחתונים לא יעלו למעלה", ובשעת מ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל"‏ – ‏"וירד הוי' על הר סיני" [כמ"ש בשישי דפ' יתרו] – ‏הקב"ה, העליון שאין למעלה ממנו, ירד בעצמו לתחתונים! וזוהי ההוראה לדרך בה "לוקחים" את התורה ומלמדים אותה: דוקא במקום נמוך, ובזמן ומקום הגלות, מתגלה התורה בכל התוקף! ולכן נמשלה התורה ל"מים" ש"יורדים ממקום גבוה למקום נמוך", וזהו גם מ"ש "כל המקיים את התורה מעוני", בלי ישות וגבהות, "סופו לקיימה מעושר"‏ – ‏עשירות בתורה ובשאר ענינים! ‏ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 Synopsis Before the giving of the Torah, there was a decree (a divide) between the higher and lower realms: “The higher beings shall not descend below, and the lower beings shall not ascend above.” But when the Torah was given, the decree was annulled, “and I will the One to go first” – “And Hashem descended upon Mount Sinai” [as it says in shishi of Parashas Yisro]. Hashem, the Highest Being, above Whom there is none other, descends Himself to the lowest world! This teaches us how to receive the Torah and how to teach it to others: it is specifically in a low place, and in a time and place of exile, that the Torah is revealed in all its strength! Therefore, the Torah is compared to water, that “descends from a high place to a low place,” and as the Mishna states, “One who keeps the Torah out of poverty,” i.e., without arrogance or ulterior motives, “will ultimately keep it out of wealth” – wealth in Torah as well as everything else. Two excerpts from sichah of 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו

578

יום ד' פ' יתרו, כ"א שבט, ה'תשפ"ד

Jan 31, 2024

8:04

התוכן התורה היא "חמדה גנוזה" של הקב"ה, והוא נתנה לכאו"א מישראל. אבל התנאי וההכנה לקבל את התורה היא אמירת "נעשה ונשמע" – שיקיים ויתנהג בפועל בחיי היום-יומית לפי הוראות התורה. והדרך הנעלה ביותר לבטא את היוקר של התורה הוא לא (כ"כ) ע"י ש"שומר" את התורה שלא יבזו אותה ח"ו, אלא עי"ז שבכל עניניו, גם ענינים הגשמיים שעושה עם הגוף, ניכר שזה נעשה ע"י מי שמקושר עם התורה. וענין זה נוגע ביותר כאשר מדובר אודות נשי ובנות ישראל, שאודותן נצטווה משה רבינו לפני מ"ת "כה תאמר לבית יעקב – אלו הנשים", ורק לאח"ז "ותגיד לבני ישראל – אלו האנשים". כי כדי להבטיח שאצל האנשים יהי' "נעשה ונשמע" ה"ז תלוי ב"נעשה ונשמע" של הנשים. משיחת כ"ח אייר ה'תשל"ח – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024 Synopsis The Torah is Hashem’s “hidden treasure,” and He gives it to every Jew. However, the condition and preparation for receiving the Torah is to declare Na’aseh V’Nishma, “We will do and we will hear” – to keep the Torah practically and live one’s day-to-day life according to the Torah’s instructions. The highest expression of the Torah’s preciousness is not just by honoring a Sefer-Torah and keeping it from being disrespected and the like, but by living in such a way that in everything one does, even physical matters and bodily matters, it is evident that it is being done by someone who is connected to Torah. And this is especially important in the case of Jewish women and girls, as the Torah states – before the Torah was given, Moshe was commanded, “‘Thus shall you say to the house of Yaakov’ – this refers to the women”, and only afterwards, “‘and tell the sons of Yisrael’ – this refers to the men.” Because the Na’aseh V’Nishmaof the men depends on the Na’aseh V’Nishma of the women. Excerpt from sichah of 28 Iyar 5738 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024

579

יום ה' פ' יתרו, כ"ב שבט, ה'תשפ"ד– יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –

Feb 1, 2024

8:35

התוכן נמצאים אנו 1) בחודש ה"אחד עשר". והלימוד מזה‏ – ‏שאין להסתפק בעבודה שמצד עשר כחות הנפש, כחות הפנימיים ["חי'"], אלא צ"ל העבודה גם עם כחות המקיפים ["מושקא", שם בושם]. 2) ביום ה"ב"ך יברך ישראל" של החודש, שבא לאחרי ההכנה של יום ה"א"ך טוב לישראל", שזהו גם יום ה"אחד עשר" מיום העשירי בשבט; השייכות לפ' יתרו ומשפטים; נכנסים לפ' תרומה שבו נאמר הציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שכולל גם הציווי על בניית ב' בתי-המקדש, וגם את ביהמ"ק השלישי שתיבנה תיכף ומיד ממש, ובפרט ע"י קבלת החלטות טובות וכו'. ב' חלקים משיחת כ"ב שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024 Synopsis (1) We are in the “eleventh month,” which teaches us not to suffice with the service of the ten inner faculties of the soul (“Chayah”) but to also utilize the encompassing faculties of the soul (“Mushka,” spice). (2) On the 22nd day of the month, “Through you (becha – 22) shall Yisrael bless” which is also the eleventh day from Yud Shevat; this is connected with Parashah Yisro and Parashah Mishpatim, and we are now entering Parashah Terumah, with the command, “And they shall make a Sanctuary for Me and I will dwell among them,” which includes the command to build the two Batei Mikdash, as well as the third Beis Hamikdash, may it be built literally right now, and especially through the positive resolutions etc. Two excerpts from sichah of 22 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024

580

יום ועש"ק פ' יתרו, כ"ג שבט, ה'תשפ"ד

Feb 2, 2024

9:20

התוכן כאשר אדה"ז קרא לאברך שילמד את בנו, אדהאמ"צ, ושאל אותו האברך כיצד ללמד אתו, השיב לו אדה"ז (בניגון הידוע): עם ילד מתחילים ללמוד אל"ף בי"ת. מהו אל"ף? – נקודה למעלה ונקודה למטה, יו"ד מלמעלה שהיא הנשמה, ויו"ד מלמטה שהוא הגוף, וע"י הקו של יראת שמים באמצע – מתחברים ונעשים דבר אחד. ועוד רמז בזה, שהיו"ד מלמעלה קאי על הקב"ה שלמעלה ממדידה והגבלה, וכדי שהיו"ד מלמטה, היהודי, יוכל להתחבר עם הקב"ה, ה"ז ע"י העדר תפיסת מקום (כמו נקודה), וע"י הקו של יראת שמים, ביטול במציאות, ה"ה מתחבר עם הקב"ה ונעשה אות א'. וזהו גם ענין האל"ף דמתן תורה, שהאות הראשונה היא אל"ף, וזה צ"ל היסוד והתחת הלימוד עם ילד יהודי, ועי"ז יהי' לו את הכח שכאשר יגדל ויתעסק עם עניני העולם – שבכ"מ יורגש "אנכי ה' אלקיך". א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024 Synopsis When the Alter Rebbe hired a young scholar to teach his son the Mitteler Rebbe, the young man asked the Alter Rebbe how to teach him. The Alter Rebbe replied (in his famous sing-song voice): We begin by teaching a child the Aleph-Beis; what is an Aleph? A dot above and a dot below, a Yud above, which is the soul, and a Yud below, which is the body – and through the line of fear of Heaven in the middle, they become one. Another allusion here is that the Yud above represents Hashem, Who transcends measure and limitation, and the Yud below represents the Jew. To connect with Hashem, a Jew must make himself humble like a “dot,” taking up no space; through this “line” of fear of Heaven and self-nullification, he connects to Hashem and becomes an Aleph. And this is also the Aleph of the giving of the Torah: the first letter of the Ten Commandments is an Aleph, and it must be the foundation and essence of a child’s education. In this way, when the child grows up and goes out into the world, he will have the ability to cause “I am Hashem your G-d” to be felt all around him. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024

581

יום א' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ד

Feb 4, 2024

9:04

התוכן הסדר בחינוך הילדים הוא שכל לראש צ"ל היסודות – 1) הקשר עם אלקות ויהדות, 2) המשכת קדושה בחיי היום-יום ע"י קיום המצוות, ורק לאח"ז – 3) "מציאות" של תורה. בדורות הקודמים היו הילדים מקבלים בבית את היסודות, ומה שנשאר עבור ה"חדרים" ו"ישיבות" הי' רק הענין הג' – ידיעת התורה. אבל בימינו אלו מקבלים הישיבות את הילדים בלי יסודות אלו – הרי תפקידה של הישיבה לבנות אותם מן ה"יסוד"עד ה"גג" ואא"פ לבנות "כתלים" ו"קומה ע"ג קומה" וכו' לפני שמעמידים את היסוד. היינו, לכל לראש לעורר בהם את האמונה בה' ונקודת היהדות, ולאח"ז לומר להם ש"יהדות" צריכה להתבטא בקיום מצוות מעשיות בחיי היום-יום. התורה יכולה להיות לדבר המזיק לאדם הלומד אותה ללא יסודות אלו! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024 Synopsis Jewish education must begin with the foundations: (1) Establishing the connection to G-dliness and Yiddishkeit; (2) drawing holiness into the child’s daily life by performing the mitzvos; (3) becoming a Torah entity. In previous generations, children received the foundations at home; what remained for the cheders and yeshivahs was only to impart the third step – Torah knowledge. But these days, students come into the yeshivah lacking these foundations; therefore, the task of the yeshiva is to build them up from the “foundation” up to the “roof.” Without first building the foundation, it’s impossible to add walls and floors. Therefore, the first thing is to awaken within the students the essential spark of Yiddishkeit within them, and the belief in Hashem – and then to tell them that Yiddishkeit must be expressed through the practical mitzvos in daily life. Otherwise, Torah can become harmful to one who studies it without these foundations. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024

582

יום ב' פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ד

Feb 5, 2024

10:07

התוכן [המשך] בזמננו שרוב בני הנוער עסוקים רוב הזמן בענינים שאינם תומ"צ – הי' צ"ל פשוט אצל אלו שתפקידם לחנך אותם, שכל רגע מאותם שעות הספורות שמוקדשים לחינוך בד' אמות של תורה צ"ל מנוצל עבור בניית יסודי היהדות, ובפועל ממשיכים הם בבניית ענינים של "תפארה" כאשר לתלמידים חסרים היסודות! ההורים נותנים בידיהם את הילד כדי שהם יעשו ממנו "יהודי" מה"יסוד". זהו תפקידם! ואא"פ לפעול זאת אא"כ יתחילו לספר לילדים מהי יהדות ולהבטיח שהם מקיימים מצוות בפועל! הילדים רוצים לעשות מה שצריכים אבל לא יודעים מה. מלמד או ר"י שאינו דואג שהילדים יאמרו מודה אני, יטלו ידים, יאמרו ברכת התורה לפני הלימוד, ויתפללו מנחה ומעריב לאחרי הלימוד – תלוי' האשמה בו! השאלה היא האם בכלל מותר ללמוד תורה עם נער שאינו מקיים מצוות... טענת המלמד שלפי הסדר הי' הנער צריך להגיע אליו לאחרי שלימדו אותו את היסודות – צריך להתדיין עם שאר המלמדים... הנער אינו אשם בכך... טענת הנער כלפיו הוא – שינצל את השעות הספורות איתו לפעול עליו שנשמתו תהי' דבוקה בה'! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 Synopsis [Continued.] These days, when most of the youth spend most of their time occupied in things other than Torah and mitzvos – it should be obvious to those in charge of educating them, that of those few hours they have for Jewish education within the four cubits of Torah – every moment must be used to build up the foundations of Judaism. But in practice, they continue focusing on lofty concepts, while the students lack the foundations! Parents entrust a child to the teachers to build the child into a Jew from the foundation up; that’s their job. And this is impossible without first teaching children what Judaism is and making sure that they actually perform the practical mitzvos. The children want to do what they must, but they don’t know what it is. A teacher or principal who doesn’t concern himself with making sure the children say Modeh Ani, wash their hands, say the blessings on the Torah before studying, and daven Mincha and Maariv after studying – the guilt lies on him. If the teacher protests that by the rules, the child ought to arrive in his class only after being taught the foundations – that’s a discussion to be had with the other teachers, but it’s not the child’s fault; the child’s complaint to him is that you should use those few hours to see make sure the child’s soul has a connection to Hashem. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

583

יום ג' פ' משפטים, כ"ז שבט, ה'תשפ"ד

Feb 6, 2024

9:40

התוכן [המשך] כוונתי בהאמור היא לעורר את כל אלו שבידם לשנות את המצב. ענין זה, שלכל לראש צריכים ללמד את הילד עיקרי ויסודי היהדות – מופיע בקיצור שו"ע (ובכל ספר שיעיינו בו שמתחיל באות "אל"ף" – שמרמז על הנהגת יהודי באופן שמחבר אותו על ה' וכו'). לפעול ענין זה – הוא לא רק התפקיד של המלמדים בגן-ילדים אלא של כל המלמדים עד גם של כתות הגבוהות בישיבות הגדולות! כבר עבר הזמן שהמלמדים מרמים את עצמם...! ועוד ענין בקשר לזה: גם כאשר סדר הלימוד הוא באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר" היו יכולים ללמוד ענינים הקשורים עם הלכה למעשה. אך בפועל נתמעט מאוד לימוד הלכות – לא יודעים אפי' מ"ש בקיצור שו"ע! מדגישים את אופן הלימוד ע"ד הפלפול וכו' וכשבא לידי פס"ד בפועל בהל' שבת, טהרת המשפחה, כשרות וכיו"ב – לא יודעים ונכשלים וכו', והיום דבר כזה שייך אפי' אצל ה"גדולים" בתורה! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024 Synopsis (Continued.) My point in the abovementioned is to rouse those who have the power to change the situation. The idea that the first priority is to teach children the principles and foundations of Judaism, appears in the Kitzur Shulchan Aruch (and every sefer begins with an Alef – which alludes to a Jew’s behavior in such a way that connects him to Hashem etc.). And this is not only the role of kindergarten teachers, but all teachers, including those of the higher grades in the yeshivos. The time of teachers deluding themselves has passed. Relatedly: even when Torah is studied “to make the Torah great and glorious,” they can choose topics involving practical halacha. But in practice, the study of halacha has been greatly neglected – people don’t even know what it says in the Kitzur Shulchan Aruch. Instead, the emphasis is on pilpuletc., but when it comes to giving a practical ruling in the laws of Shabbos, taharas hamishpachah, kashrus, etc. – they don’t know the law and come to err etc.; today, this happens even with great scholars. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024

584

יום ד' פ' משפטים, כ"ח שבט, ה'תשפ"ד

Feb 7, 2024

10:51

התוכן [המשך] לו יישר חילי הייתי מנהיג בכל מקום ב' ענינים האמורים: שבכל מוסדות חינוך ילמדו עיקרי היהדות עם כל הילדים, מן הקטן ביותר עד הגדול ביותר. וכמו"כ יהי' בהם לימוד הלכה למעשה בהלכות הצריכות בחיי היום-יומיים, כשלאח"כ יבנו אותם להיות לומדי תורה ומחדשי בתורה, וכך יעמידו "פוסקים" בישראל שיודעים לפסוק הלכה בפשטות. ובנוגע לטענה הרי צריכים "גאונים" ו"רכשבה"ג"... – הרי על זה ישנו הפסוק (כמסופר בירושלמי) "וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות" – שיכולים לבנות היכלות ואעפ"כ זה יהי' באופן ד"וישכח ישראל את עושהו"... מהי התועלת ב"גאונים" כאשר בחיי היום-יומיים לא יהי' יהודי פשוט שיכיר בערך התורה והמצוה?! ה"ז "בנין" על יסודות שווא! יש להתחיל את ה"בנין" מלמטה למעלה, מענינים פשוטים – ללמוד ולהחדיר בהם תוכן הי"ג "אני מאמין" וכו', ואז להתקדם וללמוד עמם גמרא עד שיגדלו להיות גאונים וכו'. משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024 Synopsis [Continued.] If I could, I would introduce both of these things: That all educational institutions should teach the foundations of Judaism to all children, from the youngest age to the oldest age. And similarly, that practical halacha for day-to-day life should be studied, so that afterwards the students can be built up to become Torah scholars etc. In in this way the Jewish people will have halachic authorities who know how to rule properly on practical matters. To those who argue the need to raise great Torah geniuses and leaders etc. – the verse states (as it says in the Yerushalmi), “And the Jewish people forgot its Maker and built temples”: it’s possible to build up grand institutions and yet “forget his Maker.” What is the benefit of Torah genius, when there aren’t simple Jews who appreciate plainly the value of Torah and mitzvos? It’s a building set on false foundations. Rather, the building must begin from the bottom up, starting with simple things – teaching children the Thirteen Principles of Faith etc., and then advancing to the study of Gemara, until eventually they will become great scholars etc. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024

585

יום ה' פ' משפטים, כ"ט שבט, ה'תשפ"ד

Feb 8, 2024

8:44

התוכן ישנם הטוענים [בקשר למבצעים וכו'] "היתכן" שעושים מהתורה ספר רפואה או בטחון?! "היתכן" לומר שמ"ש [בסיום שישי דפ' משפטים] שאם יקיימו תומ"צ אז "והסרתי מחלה מקרבך", שהכוונה כפשוטה! הרי "מה הקשר" בין קיום תומ"צ לרפואה?! או "היתכן" לומר שמ"ש בתורה שהעולם נברא בששה ימים, שהכוונה כפשוטה! הרי "התורה לא מתעסקת בעניני בריאת העולם"! הכוונה לשש תקופות וכיו"ב... יש לדעת האמת ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (חוץ מאותם מקומות שהתורה אומרת שהכוונה לדרוש וכיו"ב). וידוע מ"ש הרמב"ם והרשב"א בנוגע לאלו שאומרים שמ"ש בתורה אינו כפשוטו. וכן מ"ש בזהר בנוגע לאלו שאומרים שיש ענינים בתורה, כמו "אחות לוטן תמנע", שהם "סתם סיפורים" רח"ל. וכן בעניננו: התורה אינה "ספר רפואה", אבל ביחד עם זה, מ"ש בתורה שקיום תומ"צ הוא "רפואה" – "והסירתי מחלה מקרבך" – ה"ה אמת כפשוטו! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024 Synopsis There are those who argue [regarding Mivtza’im etc.]: How can you turn the Torah into a book of medicine and the like? How can you say that when the Torah says [at the end of shishi of Parashas Mishpatim] that if the Jewish people keep Torah and mitzvos, “I will remove illness from among you,” it means in the literal sense? After all, what connection is there between keeping Torah and mitzvos, and health? Similarly, [they question] how it’s possible to say that the world was literally created in six days, and instead they argue that the Torah means “six eras” etc. One must know that “a verse does not depart from its plain meaning” (except in those places where the Torah says something is meant allegorically etc.). We know the harsh things the Rambam and the Rashba wrote regarding those who argued that the Torah wasn’t meant to be taken literally. Similarly, the Zohar speaks very harshly of those who say that verses in the Torah like, “And Lotan’s sister was Timna” are just “stories” Rachmana litzlan. The same applies here: The Torah is not a book of medicine, but at the same time, when it says that keeping Torah and mitzvos brings healing – “I will remove illness from your midst” – it is true in the literal sense! Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024

586

יום ועש"ק פ' משפטים, אדר"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 9, 2024

4:52

התוכן א) בשנה זו שישנם ב' חדשי אדר הכוללים ששים יום (ביחד עם יום אדר"ח אד"ר) מודגשת מעלת האתהפכא – "ביטול בששים", כי ע"י הביטול בששים. לא רק שמתבטלים הענינים הבלתי-רצויים אלא שמתהפכים – כל המאכל מותר לאכילה, ואדרבה, מצד זה יש למאכל עריבות מיוחדת וכו'. ועוד ענין בשנת העיבור שהענין ד"פורים" הוא באופן ד"גדול" ובאופן ד"קטן", ובעבודה: נוסף על העבודה באופן של "גדלות" צ"ל גם העבודה באופן של "קטנות" – "ונפשי כעפר לכל תהי'", ענין הביטול. ב) בציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שבתחילת פ' תרומה נכלל גם הציווי על בנין המקדש בכל הזמנים. ועוד. שיחת בדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024 Synopsis (1) This year, the two months of Adar total sixty days (counting the first day of Rosh Chodesh Adar I), which emphasizes the quality of transformation: the law is that when something is “nullified by sixty parts,” it is not only nullified, but transformed, with the entire dish becoming permissible to eat, with the food gaining a special quality. Similarly, when there are sixty days of Adar, everything undesirable is not only nullified, but transformed. Another aspect of a leap year is that there is Purim “Gadol” (“Major”) and Purim “Katan” (“Minor”). In terms of Divine service: in addition to serving Hashem in a manner of “Gadol,” one must also serve Hashem by being “Katan” – “May my soul be like dust to all” – self-nullification. (2) The commandment, “And they shall make a Sanctuary for Me…” at the beginning of Parashas Terumah also includes the command to build the Beis Hamikdash in all times. Sichah from second day of Rosh Chodesh Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024

587

יום א' פ' תרומה, ב' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 11, 2024

9:28

התוכן פעולת בנין ביהמ"ק הראשון, דירת קבע הראשון להקב"ה בענינים גשמיים, היא פעולה נצחית עד סוף כל הדורות – היא היתה ה"פתיחה" לשאר בתי המקדשות, וממנו נמשך, ע"י ה"חלונות שקופים אטומים", הכח לכל יהודי בכל הדורות שביתו יהי' מקדש לו ית' – "ושכנתי בתוכם – בתוך כאו"א מישראל" [כמ"ש בראשון דפ' תרומה]. ענין זה רואים בגלוי בענין החינוך: כל פעולה ופעולה שעושים בחינוך הילד אי"ז פעולה פרטית שעושים עמו ועכשיו, אלא היא נשארת אצלו כל ימי חייו, והוא יחנך כך את הילדים שלו, והם את הילדים שלהם, עד סוף כל הדורות! וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שיש להסתכל על כל יהודי כמו שהוא עומד במחשבה הקדומה דא"ק! ובעניננו – במחשבה הקדומה דא"ק נוגע איך ילד יהודי זה אוכל ושותה ומברך ע"ז! וא"כ מי שעוסק בחינוך הילד יש לו חלק בענין שנוגע במחשבה הקדומה דא"ק! ובו תלוי מה יהי' עם נין-נין-נין- נכדו של המחונך או המחונכת! וא"כ במה נחשב הוא היגיעה והמרץ והכחות שצריכים לענין החינוך לעומת גודל הענין שפועלים עי"ז?! משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 Synopsis The construction of the first Beis Hamikdash, the first permanent dwelling place for Hashem within the materiality of the world, had an eternal effect for all generations, opening the way for all subsequent Sanctuaries, and through its “narrow and broad windows,” empowering every Jew in every generation to turn his own home into a Sanctuary – “‘And I will dwell among them’ – within every single Jew” [as it says in the first aliyah of Parashas Terumah]. We see this openly in the context of Jewish education: everything one does in educating a Jewish child is not merely a personal event occurring here and now, but one that lasts for the child’s entire life, and affecting how he educates his own children, who will educate their children after them in the proper way until the end of all generations! As my father-in-law the Rebbe said, one must view every Jew the way they exist within the primordial thought of the level of Adam Kadmon! The way a child eats, drinks, and makes a brachah matters on that very lofty level! Therefore, anyone involved in educating that child has a portion in something that affects the level of the primordial thought of Adam Kadmon! If so, even if Jewish education requires tremendous effort and toil – how can that even be a factor, considering the tremendous effect it will have?! Excerpt from sichah of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.

588

יום ועש"ק פ' האזינו, ז' תשרי ה'תשפ"ד

Sep 22, 2023

8:50

התוכן עמ"ש במשנה "יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה" מפרש בגמ' הטעם מצד גזירה דרבה ("והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה"). ומקשים ע"ז רבותינו נשיאינו "מה ראו רז"ל לעקור מ"ע דשופר ולולב וכו' משום גזירה דרבה וכו'.., ובפרט שהיא מצוה רמה ונשאה מאד". ומזה מכריחים שביו"ט שר"ה שחל בשבת לא צריכים את תקיעת שופר, כי הענינים שנפעלים ע"י תקיעת שופר בכלל, נפעלים ביום השבת מצד עצם קדושת השבת וכו'. אבל אם כך קשה למה צריכים הטעם דגזירה דרבה – גם בלי זה אין מה לתקוע בשבת?! (ועד"ז בנוגע ללולב ומגילה) וי"ל שהענין ד"גזירה דרבה" בא להסביר למה (אע"פ שהענינים נפעלים בשבת מצ"ע) אין תוקעין בשופר בר"ה שחל בשבת כ"זכר למקדש" כמו שמצינו בכ"מ. משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023 Synopsis On the Mishna, “When the Yom Tov of Rosh Hashanah occurs on Shabbos, they would blow [the shofar] in the Beis Hamikdash, but not in the rest of the country,” the Gemara explains that this is due to Rabba’s decree (“and this is the reason for lulav, and this is the reason for megillah”). Our Rebbe’im ask in Chassidus, why did our Sages uproot a Biblical command of blowing shofar, and lulav etc., because of Rabba’s decree, considering that its such a lofty mitzvah etc.? And thus, they prove that when Rosh Hashanah falls out on Shabbos there’s no need to blow shofar, because the essential holiness of Shabbos itself accomplishes whatever blowing shofar accomplishes etc. But then the question is, if so, why do we need Rabba’s decree – even without it, there is no reason to blow shofar on Shabbos?! (And the same can be asked regarding lulav and megillah). We can explain that the purpose of the rationale of “Rabba’s decree” is because sometimes we find that we do certain things not because they are inherently obligatory, but in order to “commemorate the Beis Hamikdash,” and seemingly, it would make sense here, too, to blow the shofar on Shabbos in order to commemorate the Beis Hamikdash (where they blew shofar even on Shabbos), and here, the reason we don’t do so is because of Rabba’s decree. Excerpt from sicha of the night of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023

589

יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד

Oct 4, 2023

7:06

התוכן 1) הצ"צ סיפר אודות המאמר "ושאבתם מים בששון" שרבינו הזקן אמרו כמ"פ, ש"האָט מען געשעפּט און געשעפּט" ע"ד דברי הגמ' "שמשם שואבין רוח הקודש", וסיים: "ס'איז ביז ביאת המשיח". מזה מוכח שדברים אלו שייכים אלינו. והזמן לזה הוא בשמחת בית השואבה. והכלי לזה הוא לימוד תורה החסידות. 2) ישנו פס"ד בשו"ע שתוכנו, שכאשר יהודי מקבל ע"ע החלטה טובה – אזי מקבל את השכר תיכף ומיד. ובנוגע לעניננו – קבלת ההחלטה טובה בענין הצדקה, פועלת כבר את השכר –קירוב הגאולה, עד כדי כך, שמשיח יכול להגיע מיד עוד לפני הבדלה... ישנם הטוענים שדיבורים אלו הם "ווילדע רייד". ובכן, זה מתאים לכללות ענין הגלות שזהו "אַ ווילדע זאַך", ועוד והוא העיקר – למאי נפק"מ מה שחושבים, וכל הטענות והשאלות – העיקר שתהי' הגאולה של ה"שכינה", של משיח צדקנו, ושל כל בנ"י – תיכף ומיד! 1) משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב 2) משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023 Synopsis 1) Regarding the Alter Rebbe’s maamar Ush’avtem Mayim B’sason, the Tzemach Tzedek (who heard the maamar many times) said “we drew and drew,” (like the Gemara’s statement about Simchas Beis Hasho’eiva that “From there they would derive ruach hakodesh”), and he concluded, “it is until the coming of Moshiach.” This indicates that this applies to us; the time for it is during Simchas Beis Hasho’eiva, and the vessel for it is studying Chassidus. 2) There’s a law in Shulchan Aruch that when a Jew makes a positive resolution – he is given the reward for it immediately. And in our case, resolving to give tzedakah already brings about the reward – the hastening of the Redemption, to the extent that Moshiach can come immediately, even before havdalah…Some people argue that this is “wild talk,” but that is fitting because the whole concept of exile is a “wild thing;” the main thing is, what difference does it make what they think – the main thing is that the Moshiach should come immediately! 1) Excerpt from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen 5712; 2) excerpt from sicha of Chol Hamo’ed Sukkos, night of Hoshana Rabah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023

590

יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד

Oct 3, 2023

9:35

התוכן מצינו שכל הד' מינים נקראים על שם הלולב, כמו בנוסח הברכה "על נטילת לולב". ולכאו', כיון שהאתרוג יש בו טעם וריח, תורה ומצוות, למה הוא טפל ל"לולב" שיש בו רק טעם ולא ריח? והביאור: מצוות קשורות עם עניני העולם שבהם נעשית המצוות בפועל, משא"כ תורה, הרי יכולים לישב בהתבודדות וללמוד תורה, ואדרבה – עיקר ענין התורה הוא במצב של התבודדות ולמעלה מעניני העולם. ומזה מובן שמי שבחלקו מונח גם במצוות, אי אפשר שלא ידבק בו משהו מגשמיות העולם, ואינו מגיע למעמד של עילוי וזיכוך כמו מי שכל ענינו הוא תורה. ולכן כאשר באים כל ד' הסוגים של בנ"י להתאחד – נקראת המצוה על שם ה"לולב", היהודי שכל ענינו אינו אלא תורה, והברכה, שענינו לפעול המשכה מלמעלה, נעשית על ידי מי שהוא קרוב יותר למעלה. ובנוגע לפועל: כיון שנמצאים כאן גם אלו שעדיין לא יצאו לעסוק בעולם וכל ענינם הוא תורה – צ"ל קולם נשמע במיוחד... א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה, ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023 Synopsis We find that all four species are called by the name lulav, as we say in the bracha, “[Who commanded us with His mitzvos and commanded us] regarding taking the lulav.” Seemingly, since esrog has taste and smell – Torah and mitzvos – why is it secondary to lulav, which has taste but not smell? The reason is because mitzvos involve worldly matters, whereas Torah study primarily transcends worldly matters. Therefore, when a person spends part of his time in mitzvos, some of the physicality of the world inevitably sticks to him, so he doesn’t have the purity and loftiness of someone who is engaged exclusively in Torah. Therefore, when all four categories of the Jewish people come together – the mitzvah is called “lulav,” the Jew who is engaged only in Torah, and the bracha, which draws down from Above, is brought about by the one who is closer to Heaven. Practically speaking: since there are yeshivah students here who haven’t yet gone out into the world – their voice in particular should be heard… One of the sichos from farbrengen of Simchas Beis Hasho’eiva, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023

591

יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד

Oct 2, 2023

11:37

התוכן מלשון חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" מובן, שכדי לראות איזו שמחה שתהי' ה"ז דוקא ע"י ראיית שמחת ביה"ש. ועפי"ז צ"ל, הרי שמחת ביה"ש התחילה בביהמ"ק בלילה השני' (דאינה דוחה שבת ויו"ט), ואיך נק' כל חג הסוכות, גם לילה ויום הראשון, "זמן שמחתנו"?! ועכצ"ל שהשמחה דשמחת ביה"ש פועלת למפרע. וזהו גם מה שחגה"ס נק' "חג האסיף" (דזה שבגשמיות זהו הזמן של "באספך את תבואתך", ה"ז מפני דזהו הזמן לזה ברוחניות): חגה"ס בא בהמשך לכפרה דיוהכ"פ, שבאה ע"י עבודת התשובה בשלימות שע"י מתהפכים גם הזדונות שבעבר לזכיות, והיינו, שמאסף את כל הענינים שלו, גם הזדונות, לרשות יהודי – זכיות. ולכן גם, דוקא השמחה שבאה בהמשך לזה היא בשלימות עד שהיא פועלת גם על העבר, שגם אותם הענינים שבעבר לא היו משמחים ה"ה מתהפכים לענינים המשמחים בשמחה נגלית כפשוטה. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023 Synopsis Our Sages tell us that “One who did not see the Simchas Beis Hasho’eiva never saw celebration in his life.” Thus, we can understand that it is only possible to see celebration – whatever celebration it may be – after one has seen Simchas Beis Hasho’eiva. The question is: Simchas Beis Hasho’eiva in the Beis Hamikdash began on the second night (because it doesn’t override Shabbos or Yom Tov); how then can the entire Sukkos, including the first night, be called “the time of our rejoicing?” We must therefore say that the joy of Simchas Beis Hasho’eiva on the second night is great that it has an effect the past, transforming retroactively to true joy. And this also iswhy Sukkos is also called “the festival of the ingathering:” The reason it is the time for gathering physical produce into the house is because it is a time of spiritual ingathering. Sukkos comes after the complete teshuvah of Yom Kippur, which retroactively transforms even the intentional sins of the past into merits. In this sense, one gathers every aspect of his life, even the intentional sins, into his Jewish domain – merits. And just as complete teshuvah has a retroactive effect, so does the complete joy elicited by such teshuvah retroactively transform the first night of Sukkos into true joy. Sicha from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen, 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023

592

יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ד

Sep 29, 2023

12:01

התוכן במאמר דחה"ס ה'תש"ז מבאר הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל". ומדייק בזה, דבגמ' אמרו עה"פ "ולקחתם" – "שתהי' לקיחה ביד כאו"א", וצ"ל, והלא "ביום הראשון" הוא מדריגה נעלית ביותר, ואיך אפשר אשר כאו"א יוכל להגיע לזה, וכבר ביום הראשון?! ומבאר בזה בהקדם הטעם שלמצוה זו נבחרו דוקא צמחים אלו, משום שכולם מורים על ענין האחדות: אתרוג: 1) ר"ת אל תבואני רגל גאוה", והחידוש בזה הוא שהגם שהוא יודע שיש בו מעלות אמיתיות עפ"י תורה, "יש לו טעם וריח", מ"מ אין לגאוה דריסת מקום אצלו. ומכיון שהוא בטל ה"ה מתאחד עם השני. 2) דר באילנו משנה לשנה – סובל כל ההפכים של ד' תקופות השנה וגדל מהם. דמכיון שהוא בטל ה"ה מאחד גם את כל השינויים שבעולם. לולב: "כפת" – עליו מתאחדים זה עם זה. הדס: תלת בחד קינא. ערבי נחל: נק' אחוינא שגדלים באחוה. ונוסף על האחדות שבכל מין בפ"ע, הנה תוכן המצוה הוא לאחד את כולם. ובזה יובן איך ע"י קיום מצוה זו ממשיך כאו"א מישראל בחי' "הראשון", כי ע"י ביטול ואחדות נעשים כלי לבחי' ראשון וכו'. חלק מהמאמר ד"ה יהי' ה' אלקינו עמנו, אור ליום ה', י"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023 Synopsis The maamar of Chol Hamoed Sukkos 5707 explains the verse “And you shall take for yourselves on the first day, the fruit of the hadar tree, date palm fronds, a branch of a braided tree, and willows of the brook etc.” The Gemara’s states, “‘And you shall take’ – that there should be taking in the hand of each and every person,” but we must understand: “the first day” is a very high level; how can every Jew attain it, and already “on the first day” of Sukkos?! The maamar explains this based on the reason the mitzvah involves these particular four plants – because they all express the theme of unity: Esrog: (1) Esrog is an acronym אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, “Let the foot of haughtiness not come with me,” that even though one “has taste and smell,” nevertheless he allows no room for haughtiness, nor even the “foot of haughtiness,” and therefore he can unite with others. (2) The esrog stays on its tree from year to year – because it is batel, it tolerates and grows from all the seasons and changes in the world. Lulav: the lulav is “kefus,” its leaves are united with one another. Hadas: Hadassim must have three leaves on one branch. Aravos: Are called achvana, which means brotherhood. And in addition to each specie’s individual expression of unity, the mitzvah is to bind them all together. Thus, we can understand how this mitzvah brings every Jew to the level of “First” – because bitul and unity are the vessel for attaining that level etc. Excerpt from the maamar Yehi Hashem Elokeinu Imanu, Wednesday night, 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023

593

יום ה', י"ג תשרי, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ד

Sep 28, 2023

10:08

התוכן כללות הענין ד"מלכתחילה אריבער" [פתגם בעל ההילולא] שייך במיוחד לשנה זו שתחילתה ביום השבת שתוכנו הוא מנוחה ועונג – העדר ענין המלאכה, עד ש"אין עצב בה", עד ש"לוו עלי ואני פורע", עד ש"אין דאגה בה" מכיון ש"כל מלאכתך עשוי'"! והנה כאשר "ראש השנה" חל ביום השבת, ובו קיים את ענין השבת בכל התוקף עד שלא תקע בו שופר! והתנהג באופן של "שבת'דיק", "מלכתחילה אריבער", ה"ז נמשך כך בכל ימי השנה, ש"אין עצה בה" ואין דאגות וכו' אלא "כל מלאכתך עשוי'". וכאשר שואל הרי צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"? אומרים לו: עליך ללכת "מלכתחילה אריבער", ואז – "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'"! ואף שפסוק זה נאמר על הזמן דלעת"ל, הרי ידוע המשל מבעל ההילולא שכאשר מקיימים מצוה עתה – ישנו השכר מיד, אלא שהוא מונח בקופסא חתומה, אבל בעל הרצון ומצווה המצוות מוסר אותה, ביחד עם המפתח, בידי מקיים המצווה! ובמילא אין מקום לדאגה! וכמו שיום הא' דר"ה הי' ביום השבת, עד"ז יום הא' דחה"ס (שבו מתגלים כל הענינים שהיו "בכסה" בר"ה), ועד"ז שמיני עצרת. ונקודת הענין בעבודה: כאשר יהודי, אפי' ילד קטן, לומד תורה או מקיים מצוה ה"ה "שבת'דיק" – הוא מופשט מעניני חול ומרגיש הרגשה נעלית ביותר. א' השיחות דהתוועדות יום ד', אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023 Synopsis Going milechatchila ariberapplies especially to this year, which began on Shabbos, which is about rest and delight, when we refrain from work, to point that there is “no sadness on it,” and Hashem says, “Borrow on My account, and I will repay it,” and moreover, “there is no worry on it,” because “all your work is done.” When Rosh Hashana falls out on Shabbos, and we kept Shabbos fully, the point that we refrained even from blowing shofar, and we acted Shabbosdik in a manner of milechatchila ariber – that continues the entire year: “there is no sadness on it,” and “all your work is done.” And if one asks that seemingly it is necessary to “sow your field for six years” etc. – we tell him: You must go milechatchila ariber, and then – “strangers shall stand and pasture your sheep etc.”! Though this verse refers to the future era – we know the analogy given by the Rebbe Maharash that when we perform a mitzvah now – we have the reward immediately, just that it is locked in a box, but the One Who commands the mitzvah gives the box, along with the key, to the one who performs the mitzvah. Therefore, there is no room for worry! And just like the first day of Rosh Hashanah fell out on Shabbos, so, too, the first day of Sukkos (when everything that was “hidden” on Rosh Hashanah is revealed), and so, too Shemini Atzeres fall out on Shabbos. In terms of Divine service: when a Jew, even a small child, studies Torah or performs a mitzvah, he is “Shabbosdik” – removed from mundane matters, and feels uplifted. One of the sichos from farbrengen of the night of 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023

594

יום ד', י"ב תשרי ה'תשפ"ד

Sep 27, 2023

11:48

התוכן [התוועדות זו התקיימה בעיצומה של מלחמת יום-הכיפורים] א. במשך הקיץ האחרון דובר ע"ד מ"ש במאמר [ד"ה וקבל היהודים] דשנת תרפ"ז בענין "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם", והי' זה בבחינת "ניבא ולא ידע מה ניבא", ועכשיו מתברר שאכן צריכים את ה"להשבית אויב ומתנקם", שזה יכול להתקיים עי"ז שהאויב נעשה מסייע וכו'. ענין הבירורים נפעל במיוחד ע"י ענין הצדקה, ובאופן של "פיזור" – כמ"ש ב"סידור" שבערב סוכות מפזרין צדקה לעניים וכו'; הביאור הפשוט לזה שהענין התעורר מחדש הוא מפני שהיו כאלו שמצד "יצרם אנסם" ביקשו להחזיר את שטחי א"י שה' העניק לבנ"י באופן נסי וכו'. ולכן, כאשר עשיריות מישראל מתאספים יחד בד' אמות של נשיא הדור ויכריזו בקול רם שאנשים אלו לא דיברו בשם אף א' מישראל (ובאמת – גם לא בשם-עצמם) כי "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" – הנה "כן יקום" ויתבטלו ה"שיריים" מטענתם וכו'. וכאשר הקהל יענה "אמן" ה"ז יפעל בהם ובעולם לעד לעולמי עולמים! [הקהל ענה בקול רם: אמן!] ב. לנצל את השעות עד כניסת החג להוספה בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ושנזכה שיהי' "ופרוס עלי' סוכת שלומך", "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", ולהמשיך שמחה גדולה ורבה בכל השנה כולה. ב' שיחות דהתוועדות י"ג תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 Synopsis [This farbrengen took place at the height of the Yom Kippur War.] (1) During the summer we discussed what it says in the maamar [V’kibel Hayehudim] of 5627 on the verse, “Out of the mouth of babes and sucklings You have established strength…in order to put an end to enemy and avenger.” This was like “prophesying without knowing what he was prophesying” – it has now become clear that indeed a situation has arisen where it is necessary to “put an end to enemy and avenger,” which is possible in a manner where the enemy becomes a helper to the Jewish people etc. The service of birurim is achieved through tzedakah in particular, and when it is dispensed freely – as it says in Siddur im Dach, to freely dispense tzedakah to the poor on Erev Sukkos. The simple reason we’ve brought the issue to the fore lately is because there are those who, because “their inclination forced them” want to give back territory in Eretz Yisrael that Hashem miraculously gave the Jewish people etc. Therefore, when a crowd of multiple minyanim of Jews gather, and within the four cubits of the leader of the generation, and loudly declare that those people do not speak in the name of a single Jew (nor, in fact, do they speak in their own name), because “When He wished, He gave it to them,” and then, “when He wished, He took it away from them and gave it to us” – this will cause it to indeed be that way, and those arguments will be nullified etc. And when the crowd says “Amen,” that has an effect on them and on the world forever and ever. [The crowd loudly responds “Amen!”.] (2) We should utilize the hours remaining until Sukkos to increase in Torah and tzedakah, as it says, “Tzion shall be redeemed through justice and her penitent through tzedakah;” may we merit that Hashem will “spread over us the shelter (sukkah) of Your peace,” and “And I will grant peace in the Land, and you will lie down with no one to frighten [you],” and to continue the great joy throughout the entire year. 2 sichos from farbrengen of 13 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

595

יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ד

Sep 26, 2023

10:23

התוכן ענינו המיוחד של יוהכ"פ הוא ענין התשובה. והנה כתיב "וחטאתי נגדי תמיד", וצ"ל: הרי לאחר שעשה תשובה ונתכפר לו, ונק' "ידיד" של הקב"ה, למה עליו לזכור "תמיד" שחטא פעם?! אלא דכמו שחיות האדם הוא ענין תמידי ולא שייך בזה הפסק, עד"ז עניני תומ"צ, חיים האמיתי של יהודי, צ"ל באופן תמידי. ובפרט ענין התשובה שמושרשת במדריגה שלמע' משינויים ("אני ה' לא שניתי"), הרי כשזה נמשך למטה ה"ז באופן של תמידיות, שגם לאחרי הכפרה ה"ה בתנועה של תשובה. וזהו גם תוכן הציווי "כל ימיו בתשובה": דלכאו' למה צ"ל "בתשובה" ביום שבטוח שלא חטא?! אלא שכל זה הוא בנוגע לתשובה תתאה הקשורה עם זמן ומקום, ואם כבר הי' הענין דוידוי דברים והבאת קרבן ונתכפר לו וכו', אין מקום לזה עוה"פ למחרתו, אבל בנוגע לתשובה עילאה להיות רצוי לפני הקב"ה כקודם החטא ועוד יותר וכו' – ה"ז צ"ל באופן של "כל ימיו בתושבה" – באופן תמידי! וזהו גם הענין ד"עתיד לאתבא צדיקיא בתיובתא". ועד"ז בנוגע התשובה של יוהכ"פ: דאע"פ שענין הוידויים בדיבור ה"ז ביוהכ"פ דוקא, אבל באמת – אדרבה, דוקא התשובה של יוהכ"פ, "לפני ה' תטהרו", יש להמשיך על כל השנה! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2023 Synopsis Yom Kippur is the day of teshuvah. It is written, “my sin is always before me”; the question is, once was has done teshuvah and has attained atonement, he is called a “friend” of Hashem; why then must he “always” remember that he once sinned?! The answer is that just as life must be constant, and it cannot be interrupted, so, too, Torah and mitzvos – the true life of a Jew – must be constant without interruption. And this is especially true of the teshuvah rooted in a level that transcends change (“I, Hashem, have not changed”): when it comes down in this world it is constant, so that even after atonement, one still is in a state of teshuvah. And this is the meaning of “spending all his days in teshuvah”: Seemingly, what need is there for teshuvah on a day that one is certain he didn’t sin?! The answer is that while that may be the case regarding lower-level teshuvah, which involves time and space, and where it is the case that once one has verbally confessed and brought a sacrifice etc. and attained atonement etc., so there is no reason to do that again the next day – however, when it comes to higher-level teshuvah, to become desirable before Hashem like before the sin, and even more so etc. – that requires spending “all his days in teshuvah” – “always.” And this is also the idea that in the future Hashem will bring tzaddikim to do teshuvah. Similarly regarding the teshuvah of Yom Kippur: even though the verbal confessions etc. take place specifically on Yom Kippur, the truth is, to the contrary, it is specifically the teshuvah of Yom Kippur, “you shall be purified before Hashem,” that must continue the whole year! 2 excerpts from sicha of Simchas Beis Hasho’eiva 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2023

596

יום א', ט' תשרי – ערב יום הכפורים, ה'תשפ"ד

Sep 24, 2023

2:30

התוכן ברכת הרבי לתלמידי הישיבה שיחיו, ערב יום הכיפורים לפני "כל נדרי", ה'תשל"ח. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2023 Synopsis The Rebbe’s bracha to yeshiva bochurim – Erev Yom Kippur, before Kol Nidrei, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2023

597

יום ה', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד

Oct 5, 2023

10:55

התוכן הקשר בין מצוות החג ל""צבאות ה'". סוכה: נהוג בצבא להקים אוהלים וכו' בשביל החיילים שבשדה הקרב. כך גם הושיב ה' את בנ"י – צבאות ה' – "בסוכות" בצאתם ממצרים, ולזכור זאת – נצטוינו "בסוכות תשבו", ועושים זאת מתוך שמחה וחיות וכו'. נטילת לולב: נהוג בעולם שצבא המנצח במלחמה יוצא ומפגין את כחו ברחובות עיר ע"י שמראה לעין כל את סוגי הנשק שבידו. כך גם בנוגע לבנ"י כתוב במדרש, שאחרי עבודת התשובה של עשי"ת ויוהכ"פ "ישראל יוצאין . . ולולביהן ואתרוגיהן בידן [ה"כלי נשק" של בנ"י] אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא"! ובאמת – גם היצה"ר עצמו שמח מזה שלא נכנעים אליו, כי שליחותו האמיתית אינה להכשיל ח"ו אלא לנסות. זמן שמחתינו: השמחה בקיום המצוות [שמחה של תורה ושל מצוה – שיש לו משמעת צבאית ונזהר שהשמחה לא תהפך ל"הוללות" ח"ו] מראה עוד יותר עד כמה הוא חכם וחזק ואינו מתפעל מתחבולות היצר עד שמצליח לבטלו לגמרי. משיחת יום ג', ו' דחג הסוכות ה'תשד"מ – להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2023 Synopsis The connection between Sukkos and Tzivos Hashem: 1) Sukkah: Armies set up tents for their soldiers; similarly, when Hashem took the Jewish people (Hashem’s army) out of Egypt, He had them dwell in “booths” – and He commanded us to likewise dwell in the sukkah on Sukkos, and to do so joyously etc. (2) Lulav: When an army is victorious in battle, the soldiers go out to display their weapons etc.; similarly, the Midrash says that after the service of the Ten Days of Teshuvah and Yom Kippur, when “the Jewish people go out…with their lulavs and esrogs in their hands (their ‘weapons’) we know that we have been victorious.” And in truth, even the yetzer hara itself is happy over the fact that a Jew doesn’t listen to it, because its true mission isn’t to cause a Jew to stumble, chas v’shalom, but to test a Jew. (3) The time of our rejoicing: The joy (the joy of Torah and mitzvos – which requires military discipline to ensure it doesn’t turn into frivolity chas v’shalom) further shows how much a Jew is wise and strong, and isn’t affected by the schemes of the yetzer hara, to the point that he completely nullifies it. Excerpt from sichah of Tuesday, 6th day of Sukkos 5744 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2023

598

יום ה' פ' האזינו, ו' תשרי – יום היאָרצייט של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ד

Sep 21, 2023

12:01

התוכן [המשך] וההוראה: ישנם הטועים לומר ששויון הנשים לגברים בעבודה וכד' היא טובתן. מספרת התורה שההיפך הוא הנכון: ה' העניק לנשים דבר שהוא נעלה יותר מהעלי' לרגל "לראות את פני הוי' אלקיך" – להיות "עקרת הבית". האשה היא זו שנשארת בבית ודואגת שיהי' מיוסד על יסודי התומ"צ, ובפרט – בנוגע לחינוך הילדים. וכמדובר כמ"פ שהיסוד של עם ישראל הוא "למשפחותיהם" – שתא המשפחה בנוי כפי רצונו ית' – שהבעל עושה תפקידו והאשה תפקידה, ותפקיד האשה אינו פחות חשוב – ואולי אפי' חשוב יותר – מתפקיד הבעל! ורואים ר"ל את הקרע בין בני-הבית שנגרם כתוצאה מטעות הנ"ל. כואב לראות אנשים שכל ענינם הוא לנתק הנשים מתפקידן העיקרי ולמנותן כ"גבאי" בביהכנ"ס, לצרפן למנין וכו' – זה לא רק היפך ההלכה, אלא גם פוגע בקיום עם ישראל! והעיקר הוא הצד הטוב – נשי ובנות ישראל צריכות לדעת שעיקר שליחותן ושלימותן האמיתית היא להיות "עקרת הבית", ועי"ז באים אח"כ עם הילדים לשילה ואומרים "אל הנער הזה התפללתי"! משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2023 Synopsis [Continued.] The lesson is: some people mistakenly think that women having equal employment to men is good for them. The Torah tells us that the opposite is true: Hashem gave women something even greater that making the festival pilgrimage “to appear before Hashem your G-d” – and that is to be the “mainstay of the home.” It is the woman who remains at home and ensures that the home rests on the foundation of Torah and mitzvos, and especially, the one who sees to it that the children are educated properly. And as discussed many times, the foundation of the Jewish people is “to their families” – that the family should be built according to Hashem’s will – that the husband should fulfill his role and the wife should fulfill her role. And the woman’s role is no less important – and perhaps more important – than that of the husband. And we see Rachmana litzlan the rift within the family that has resulted from the abovementioned mistake. It is painful to see women whose sole aim is to tear away women from their primary role so they can be appoint as a “gabbai” or be counted in a minyan etc. – this not only goes against halacha, but also affects the existence of the Jewish people! And the main thing is, on the positive side – Jewish women and girls must know that their primary mission and true fulfillment is to be the mainstay of the home, and as a result, they are then able to bring their children to Shiloh and say “for this youth I prayed”. Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2023

599

יום ד' פ' האזינו, ה' תשרי ה'תשפ"ד

Sep 20, 2023

10:52

התוכן הטעם על ההפטורה ב[יום א' ד]ר"ה הוא כי בר"ה נפקדה חנה. אבל מובן שיש בזה גם הוראה עיקרית לזמננו, ולכל השנה. בהפטורה מסופר אודות גודל ההפלאה באופן העלי' לרגל לשילה של בעלה אלקנה ובני-בתו, אבל כאשר נולד שמואל סירבה חנה להצטרף לאלקנה בעלה בעלייתו לרגל כדי לישאר בבית עם שמואל "עד יגמל הנער" ורק אז תבוא אִתּוֹ לשילה. מובן שחנה, שהיתה בעצמה נביאה, הבינה את גודל הענין של עלי' לרגל ש"כשם שבא לראות כך בא ליראות" וכו' בכלל ושל בעלה בפרט, ולאידך – היתה יכולה לקחת את שמואל אִתָּה ולדאוג שיהיו לה משרתים ומניקות שהנסיעה לא תזיק לילד וכו', או להשאיר את שמואל בבית עם "בייבי-סיטער"... מספרת ההפטורה: לא! חנה ויתרה על העלי' לשילה שנתיים כדי לישאר בעצמה בבית עם בנה ולגדל אותו בצורה הטובה ביותר! ואלקנה הסכים לדעתה וזה נכתב בתורה! ועי"ז דוקא זכתה להביא את שמואל לשילה אחרי השנתיים ולומר "אל הנער הזה התפללתי"! [המשך יבוא] משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2023 Synopsis The reason we read the Haftorah on the first day of Rosh Hashana is because Chana was remembered on Rosh Hashana. Obviously, there’s a fundamental lesson for our times, and for the entire year. The Haftorah relates how Elkana would come to Shiloh with his whole family and with great fanfare, but when Shmuel was born, Chana refused to join Elkana on the trip, so that she could remain home with Shmuel “until the child is weaned.” Obviously, Chana, who was a neviah, appreciated the greatness of going to Shiloh when “to see and be seen” etc., and moreover, Elkana could have hired servants to take care of the child on the journey etc., or Chana could have left Shmuel with a “babysitter”… But the Haftorah says no! Chana gave up going to Shiloh for two years to take care of her son personally, and to be able to do so in the best manner! And Elkana agreed with her approach, and it is part of Torah. And in this way she merited to bring Shmuel to Shiloh after two years and say, “For this child did I pray.” [To be continued.] Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2023

600

יום ג' פ' האזינו, ד' תשרי, ה'תשפ"ד

Sep 19, 2023

10:58

התוכן אע"פ שענין התשובה קשור עם תנועה של מרירות עצומה ע"ז שירד ממדרגתו וכו', אבל ביחד עם זה ה"ז קשור גם עם תנועה של שמחה גדולה ביותר, כי הרי אם קיום כל מצוה צ"ל מתוך שמחה עצומה שבאה מההתבוננות בגודל הענין שבקיום רצונו של הקב"ה ושעי"ז ניתן לו הזדמנות להתקשר עם הקב"ה וכו', הרי עאכו"כ מצות התשובה שכל ענינה היא לתקן את החסרונות שבשאר כל המצוות וכו', וא"כ השמחה שבמצות התשובה היא שמחה שכנגד השמחה שבכל המצוות! ויתירה מזו: כיון ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אפי' צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד", שבמצות התשובה ישנו ענין שהוא לא בערך לשאר המצוות, הרי השמחה שבזה צ"ל גדולה יותר שלא בערך מהשמחה שבשאר כל המצוות. וענין זה של "בעלי תשובה" הוא העילוי שנפעל בנשמה ע"י ירידתה למטה להתלבש בגוף דוקא, ביחס למעמדה ומצבה למעלה קודם הירידה (דרגת צדיקים). משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2023 Synopsis Though teshuvah involves tremendous bitterness over having stumbled from one’s level etc., at the same time it also involves the greatest joy. Because if every mitzvah must be done with great joy – by contemplating how it is an opportunity to fulfill Hashem’s will etc. – how much more so the mitzvah of teshuvah, which fills in what is lacking from all the mitzvos etc., and therefore, the joy of teshuvah corresponds to the joy of all the mitzvos! Moreover: “In the place where baalei teshuvah stand – even perfect tzaddikim cannot stand there,” meaning, teshuvah is incomparable to the rest of the mitzvos, and therefore, the joy it evokes must be incomparably greater than the joy of all the other mitzvos. And this aspect of “baalei teshuvah” is the advantage the soul receives by its descent into the body, over its state before its descent (the level of tzaddikim). Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2023