Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1206 episodes

Name

Release Date

Duration

501

יום ועש"ק פ' נשא, י' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 6, 2025

11:40

התוכן אדה"ז מבאר הטעם שבענין קרבנות הנשיאים [שבפ' נשא] חוזרת התורה ומפרטת את הקרבנות של כאו"א מהנשיאים אע"פ שקרבנות של כל הנשיאים היו אותם קרבנות, כי הקרבנות שהביא כל נשיא ומה שנפעל עי"ז הי' בהתאם לעבודתו המיוחדת של שבטו ובפנימיות לא היו קרבנותיהם שוות. ואין להקשות עפי"ז למה הביאו כולם אותם קרבנות, כי זהו ע"ד קרי"ס שע"י נטיית יד א' של משה רבינו ו"רוח קדים עזה" א' נבקע הים לי"ב קרעים עבור הי"ב שבטים, ועד"ז בשעת מ"ת הי' "ויחן שם ישראל" – לשון יחיד, אף שבנ"י היו "שש מאות אלף" חוץ מנשים וטף וכו'! וההוראה: דוקא ע"י שכ"א עושה את עבודתו המיוחדת המוטלת עליו כפרט נפעל עי"ז הענין ד"גוי אחד" שמקבל את התורה אחת מה' אחד. משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025 Synopsis The Alter Rebbe explains that the reason the Torah repeats the details of the korbanos of each of the nesi’im – even though they were identical in number and kind – is because each nasi’s offering matched the unique spiritual service of his tribe. Therefore, on a deeper level, the offerings weren’t identical. Although one might ask, if this is the case, why they brought the same kinds of offerings, this poses no question: it is similar to the splitting of the sea, where the outstretching of one hand, and the blowing of one “mighty east wind,” caused the sea to split into twelve paths for the twelve tribes. Similarly, regarding the arrival of the Jewish people at Mount Sinai it says, “And Israel encamped there” in the singular form, despite the fact that there were six hundred thousand (not including women and children, etc.). The lesson is that it is specifically when every individual fulfills the unique task assigned to him as an individual that they form the one nation that receives the one Torah from the One G-d. Excerpt from sichah of 25 Iyar 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025

502

יום א' פ' בהעלותך, י"ב סיון – יום סיום ימי התשלומין של חג השבועות, ה'תשפ"ה

Jun 8, 2025

11:49

התוכן י"ב סיון הוא סיום "ימי התשלומין" של חג השבועות, זמן מתן תורתנו. וכמדובר כמ"פ שכל הענינים שנעשו בזמן שביהמ"ק הי' קיים, כמו הענין דעלי' לרגל והבאת קרבנות, נמשכים וצ"ל בכל הזמנים בנוגע למקדש הרוחני שבכ"א, ועאכו"כ הענין ד"זמן מ"ת" שלא קשור עם ביהמ"ק – שעד י"ב סיון יש את האפשרות להשלים כל זה. ובנוגע למ"ת: 1) הוראה הא': להחליט ולהתחיל לקיים בפועל "לקבל" וללמוד את התורה (שניתנה ב"מתן תורה") מתוך חיות ו"באימה ביראה ברתת ובזיע" – בכלל, ובפרט באופן ד"לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" (ע"ד שעשרת הדברות הם ענינים של פס"ד ברור). 2) הוראה הב': כהקדמה לאמירת עשה"ד, שבפשטות הם ענינים בנגלה דתורה, היתה "וירד ה' על הר סיני" – גילוי אלקות וה"מרכבה" שלמע', ומזה ההוראה שצ"ל גם הלימוד ד"מעשה מרכבה" – פנימיות התורה כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד. ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נשא, י"ב סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2025 Synopsis 12 Sivan is the final day of the days of tashlumin for the holiday of Shavuos. We know that everything that was done in the Beis Hamikdash, such as the pilgrimage and the korbanos etc., continue and must be observed spiritually in the sanctuary within every Jew; thus, there is the opportunity for Tashlumin even now up to and including the 12th of Sivan – and this certainly applies to giving of the Torah aspect of Shavuos, which doesn’t depend on the Beis Hamikdash. With regard to the giving of the Torah: (1) One must resolve, and actually begin, to receive and study the Torah with vitality and “reverence, awe, trembling, and quaking,” particularly in the manner of “reaching conclusions from the discussion in accordance with halacha” (similar to how the Aseres Hadibros contained clear rulings). (2) Before the Aseres Hadibros (which in the plain sense is part of the revealed dimension of Torah), “Hashem descended upon Mount Sinai” – a revelation of G-dliness and the Divine Chariot above. This teaches us that one must also study the Maaseh Merkavah – the inner dimension of the Torah – as explained by the teachings of Chabad Chassidus. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Naso, 12 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2025 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

503

יום ב' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשפ"ה

Jun 9, 2025

10:13

התוכן זה שבתחילת פ' בהעלותך נאמר "וזה מעשה המנורה" לאחרי "דבר אל אהרן בהעלותך את הנרות וגו'" (אף ש"העלאת הנרות" שייך להיות רק לאחרי "מעשה המנורה") כי ע"י העלאת הנרות ע"י אהרן נפעל "מעשה המנורה" מחדש באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפנ"ז. וע"ד בענין מ"ת, שגם לאחרי העבודה במשך מ"ט ימי הספירה, הנה בהגיע זמן מ"ת נעשה כ"קטן שנולד דמי" ומקבל את התורה מחדש! וההוראה: בכחו של כל יהודי, ע"י "העלאת הנרות" שבו, לפעול לא רק הוספה על מה שהי' לפנ"ז, אלא מציאות חדשה לגמרי! וא"ז ניתן להסביר גם לילדים קטנים - אם רק מדברים אתם בדברים היוצאים מן הלב, כי רואים בפועל שרק אז נכנסים הדברים אל הלב ופועלים פעולתם! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2025 Synopsis Although you can’t light the Menorah until after the Menorah is made, parashas Beha’aloscha first states, “When you kindle the lamps” and then “This was how the Menorah was made.” The explanation is that by kindling the lamps, Aharon caused the “Menorah to be made” anew, on a higher level than it was previously. This is similar to giving of the Torah where, even after the service of the 49 days of counting the Omer, when the time arrives one becomes “like a newborn child” and receives the Torah anew. The lesson is that every Jew has the power, by kindling his own “lamps,” to not only add to what he accomplished before, but to fashion an entirely new being.This can be explained even to young children – so long as one speaks from the heart, because as we see clearly, only words spoken from the heart enter the heart and have their effect. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Behaalosecha, 12 Sivan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2025 לזכות הת' מנחם מענדל הלוי שי' סיימאן לרגל הכנסו לגיל המצוות י"ג סיון ה'תשפ"ה נדבת הוריו שיחיו * לע"נ מרת שרה בת ר' מנחם מענדל ע"ה דרוק ליום היארצייט שלה י"ג סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

504

יום ג', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 15, 2025

12:34

התוכן הרמב"ם במשנה תורה ואדה"ז בשו"ע כותבים "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים", וב"נוסח ההגדה" (וכן אדה"ז בתניא) כותבים "לראות כו'". כי החיוב בליל הפסח, שאודותיו מדובר ברמב"ם ובשו"ע, הוא שסיפור יצי"מ צ"ל באופן ד"והגדת לבנך" – לא רק "לראות את עצמו" (כבכל יום) אלא גם "להראות" לאחרים. אבל בשעה שמקיים ה"להראות" ע"י אמירת ההגדה אומר "חייב לראות", כי החיוב שנשאר לאח"ז (בכל יום) הוא רק "לראות". וזה שבשאר הפוסקים כתוב [נוגע לחיוב בליל הפסח] "לראות" הוא – כי לדעתם ה"והגדת לבנך" ("להראות") שבליל הפסח הוא דין בפ"ע ורק "לכתחילה", ואין לכללו בעיקר החיוב המעכב – "לראות" מה ש"עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ויה"ר שכל א' יקיים בעצמו בימים שלפני הפסח הענין ד"לראות את עצמו וכו'", והעיקר – שכל אחד מישראל יצא מהגלות [שאפילו "פושעי ישראל" הם "ישראל", משא"כ אפי' "חסידי אוה"ע" הם "אומות העולם", ויש לבטל את הענין ד"עמלק בגימטריא ספק" שבזה וכו']. א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025 Synopsis The Rambam writes in Mishneh Torah, and the Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch, that, “In every generation, a person is obligated to show himself as if he is now leaving the slavery of Egypt.” However, the Rambam’s wording in the text of the Haggadah (and likewise, the Alter Rebbe’s wording in Tanya) is “to see himself….” The reason is because the halachos in Rambam and the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch are discussing the obligation on Pesach night, where one must tell the story of leaving Egypt by “telling your son” – not just “seeing oneself” (which is a mitzvah every day), but also telling someone else, “to show.” But during the Seder itself, when one is actually reciting the Haggadah (in fulfillment of the obligation “to show”), he says, “A person is obligated to see,” because from that point on, the obligation remaining afterward (every day) is only “to see.” The reason that other Poskim write “to see”(even in the context of describing the obligation of Pesach night) is because they hold that the mitzvah to “tell your son” (“showing”) on Pesach night is a separate law in its own right, that should be done lechatchilah, but isn’t strictly necessary for, and shouldn’t be included in, the main obligation, which is “to see” what “Hashem has done for me when I came out of Egypt.” May it be Hashem’s will that in the days leading up to Pesach, everyone merit to “see himself leaving Egypt” etc., and the main thing – that every Jew leave exile. (Every Jew, even the “sinners of the Jewish people, are still “Jewish people,” whereas even the “pious of the nations of the world” are still “nations of the world”; any doubts (“Amalek”) and confusion concerning the distinction between the two (regarding the “Who is a Jew?” issue) should be nullified etc.) Sichah from farbrengen of Sunday, Parashas Shemini, 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025

505

יום ה' פ' פקודי, כ"ז אדר, ה'תשפ"ה

Mar 27, 2025

8:48

התוכן [המשך] וי"ל שגם יהודי שצריך השתדלות מיוחדת להשפיע עליו לחכות ולצפות לביאת המשיח – אי"ז שצריכים לחדש זה אצלו, שה"ז א' מהי"ג "אני מאמין", אלא שהוא צריך עזרה לגלות את מה שבפנימיותו. (ובדוגמא מ"ש בדיוק הלשון "גר שנתגייר", דלכאו' הול"ל "גוי שנתגייר" – שהגיור מוכיח שגם לפנ"ז הי' בו ניצוץ של נשמה קדושה אלא שנתגלה ע"י הגיור וכו'). ואז יראו שגם הוא מסכים לזה, ואדרבה – הוא יוסיף חיות בזה שהשפיע עליו! ואין לחשוש מזה שענין הצעקה בעצם היום "עד מתי" "לא ראו אבותינו" (גם אני לא ראיתי כן...), כי בפועל זה מביא לתוצאות טובות, ובכל אופן – כ"ז כדאי כשמביטים על הילדים הקטנים ורואים כיצד הם צועקים "דאַלאָי גלות" וכיו"ב. ובסיכום: אין להתפעל מאלו שמקררים את ה"שטורעם" אודות ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא לעכב בגלות את השכינה ואת כל הדורות שלפנ"ז ושלאח"ז – אפי' לעוד רגע! ב' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025 Synopsis (Continued.) It can be explained that even a Jew for whom you need to put in special effort to get him to wait and yearn for Moshiach – it’s not that you need to introduce something new to him, because it’s one of the Thirteen Principles of Faith. You simply have to reveal what’s already within him (similar to how we say “a convert who converted” rather than “a gentile who has converted” because the conversion indicates that the convert already had the spark of a holy soul within him from before, and the conversion simply revealed it). Then we’ll see that he not only gets on board, but even adds enthusiasm to the one who influenced him. And there’s no need for concern from the fact that crying out ad mosai isn’t something we observed in previous generations (I also never saw it), because the reality is that it brings positive results, and in any case, it’s all worthwhile when you look at how the young children cry out “Daloi Golus!” (“Down with exile!”) and the like. In sum: one should not be deterred by those who try to pour cold water on the commotion surrounding the need for Moshiach to come immediately, and one should not keep the Shechinah – and all the previous and future generations – in exile even for a moment longer. 2 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025

506

יום ועש"ק פ' פקודי ופ' החודש, כ"ח אדר, ה'תשפ"ה

Mar 28, 2025

10:15

התוכן נמצאים אנו ביום הרביעי בשבוע שבין פ' פרה ופ' החודש. פ' פרה: ישנו חיוב מיוחד להניח מאפר הפרה "למשמרת", ובזה גופא – באופן שמשתמשים באפר הפרה שלפנ"ז (שהונח למשמרת) בשביל עשיית הפרה שלאח"ז, וכן הלאה, מהפרה הראשונה שעשה משה רבינו עד לפרה העשירית שיעשה מלך המשיח, שכולל כל המשך הדורות דבנ"י. והיינו, דטהרתו של יהודי אחד קשורה עם כל בנ"י שבכל הדורות, (שבשביל טהרתו צוה הקב"ה להניח "למשמרת" מהאפר דכל הפרות) ועם עושי הפרות ממשה רבינו עד למלך המשיח! שזה מחזק עוד יותר הגעגועים וה"אחכה לו" לביאת המשיח. ומפ' פרה באים לפ' החודש שבה מודגש ענין הגאולה. כמ"ש במדרש עה"פ "החודש הזה לכם" "...כשבחר ביעקב ובניו קבע להם ר"ח של גאולה", ששלימותה היא – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. ויה"ר שבר"ח ניסן זה, ועוד לפני זה, יקויים מ"ש בגמ' שב' נוני"ן רומזים ל"נסי-נסים", שה' עושה "נס בתוך נס" לכ"א מישראל וממשיך להם רוב טוב בגו"ר וכו' עד לנס הגאולה האמיתית והשלימה! משיחת יום ג' דפ' שמיני, אור לכ"ב אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025 Synopsis Tonight is Wednesday of the week between Parshas Parah and Parshas HaChodesh. The law of the Parah requires that some ashes of every Parah be set aside “for safekeeping,” to be used in each subsequent Parah; thus, when one Jew is purified, he connects to all Jews throughout all generations as well as those who prepare the Parah, from Moshe Rabbeinu until Moshiach.This further strengthens our yearning and waiting for Moshiach. And from Parashas Parah we proceed to Parashas HaChodesh, which emphasizes redemption. As the Midrash says on the verse “This month shall be for you…” – “When He chose Yaakov and his children, He established for them a Rosh Chodesh of redemption,” the pinnacle of which is the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. May it be Hashem’s will that this Rosh Chodesh Nissan, and even before then, we merit the fulfillment of the Gemara’s statement that the two letter nuns in “Nissan” allude to “Nisei Nisim”(“miracles upon miracles”), and that Hashem performs a “miracle within a miracle” for every Jew, bringing them abundant good, both materially and spiritually etc., and the miracle of the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Tuesday night Parashas Shemini, 22 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025

507

יום א' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"ה

Mar 30, 2025

10:20

התוכן א) כמו בזמן גלות מצרים נתבשרו בנ"י על הגאולה בר"ח ניסן, הנה עד"ז בכל ר"ח ניסן מתחדשת הנתינת-כח לכללות ענין הגאולה, וכן תהי' לנו בר"ח ניסן זה בפועל!; בר"ח ניסן היתה חנוכת המשכן ואז התאחדו כל הי"ב נשיאים והביאו ביחד קרבן משותף "שש עגלות צב ושנים עשר בקר", ורק לאח"ז הביא כל נשיא קרבן מיוחד ביומו. וההוראה: בר"ח ניסן ישנה הנתינת-כח לכאו"א להתאחד עם כלל ישראל, וכולם יחד מסייעים ל"הקמת המשכן" וכו'. ב) להוסיף בלימוד הלכות חג הפסח שמרובים ביותר, וכשיודעים מ"ש בכתבי האריז"ל ש"משהו חמץ" בפסח נוגע להנהגה דכל השנה כולה, הרי לא יחסכו שום מאמץ להזהר מזה ע"י ידיעות ההלכות וכו'. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תשמ"ב ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025 Synopsis (1) Just as the Jewish people were informed of the redemption from the Egyptian exile on Rosh Chodesh Nissan, so too, on every Rosh Chodesh Nissan, there is a renewed empowerment for redemption, and so may it be for us practically on this Rosh Chodesh Nissan.When the Mishkan was inaugurated on Rosh Chodesh Nissan, all twelve Nesi’im united in one offering of “six covered wagons and twelve cattle”; only afterward did each Nasi bring his individual offering on his designated day. The lesson is that on Rosh Chodesh Nissan every Jew is empowered to unite with the entire Jewish people, and together as one to take part in erecting the Mishkan etc. (2)One should increase in studying the Halachos of Pesach.As the Arizal states, even the slightest amount of chametz on Pesach affects one's conduct for the entire year; therefore, one will surely spare no effort to avoid chametz, by studying the relevant halachos etc. 2 excerpts from sichos of Rosh Chodesh Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025

508

יום ב' פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –

Mar 31, 2025

12:11

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר נק' "נשיא דורנו". דאע"פ שענינו הוא לכאו' – נשיא חב"ד, הרי ידוע שמצב היהדות במדינתו – ששם הי' רוב מנין ובנין של כלל ישראל – מיד בתחלת נשיאותו הי' תלוי בכמה ענינים שהוא עסק במס"נ בפועל. וזו – מס"נ בפועל – היתה הנקודה של כל שלושים שנות נשיאותו, גם כאשר הי' במדינות כאלו שהי' יכול לפעול הרבה גם בעבודה עפ"י טו"ד וכו'. גם כאשר הגיע לארה"ב, לא התחשב עם מצב בריאותו ששלל עבודה של מס"נ אלא הכריז מיד שהגיע כדי להפיץ יהדות ולשלול את ההנחה ש"אַמעריקע איז אַנדערש" וכו'. וכמו במ"ת הנה "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" (ענין המס"נ) – גם על ה"דיבורים" כמו "לא תחמוד" שאין חיוב למס"נ ע"ז, ועד"ז ביחידי סגולה, כמו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שמוסרים נפשם בפועל למלאות כוונה העליונה – בכל הענינים, אפי' בענינים ה"קטנים". והוא סלל לנו את הדרך שגם במצב של הרווחה וכו' יעמוד כח המס"נ בגלוי, ואז נפעלים הענינים ביותר חיות ופנימיות וכו'. משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe is referred to as the Nasi of our generation; although he was seemingly the Nasiof Chabad, we know that from the beginning of his leadership, it was his actual mesiras-nefesh that facilitated Jewish life in the country where the majority of Jews lived. And this approach of actual mesiras nefesh was the defining quality of all thirty years of his leadership, even when he came to countries where much could be accomplished even without such mesiras nefesh. Even when he arrived in the United States, despite his physical health at the time (which naturally precluded working with such mesiras nefesh), he immediately declared that he had come to spread Yiddishkeit, rejecting the notion that “America is different.” Just as at Matan Torah, “Upon every commandment their souls took flight” (i.e. mesiras nefesh) – including the latter ones where mesiras-nefesh isn’t required by law – similarly, there are unique individuals like the Rebbe who devote themselves with actual mesiras nefesh to carrying out the Divine will in all matters, even the seemingly “minor” ones. And he paved the way for us, so that even in times of comfort and prosperity, one can live with manifest mesiras nefesh – and then, everything is done with greater vitality and depth. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Bo, 10 Shevat 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025

509

יום ג' פ' ויקרא, ג' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 1, 2025

6:54

התוכן יציאת מצרים הוא ענין עיקרי בחודש ניסן, שחודש ניסן הוא "ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ולכן צריך להיות זכירת יציאת מצרים בכל יום ויום. והזכירה צ"ל באופן שלא רק ש"הוא עצמו יצא ממצרים", אלא צריך לפעול את זה גם על הילדים. וכמו שרואים שדוקא בנוגע לחג הפסח מצינו את הענין ד"כי ישאלך בנך" ואצל כל הד' סוגי בנים, וכל ההגדה היא תשובה לשאלת הבנים "מה נשתנה" וכו'. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025 Synopsis The Exodus from Egypt is a central theme of the month of Nissan, which is “for you the first of the months of the year.” Therefore, one must remember the Exodus every single day, and in such a way that not only does one “leave Egypt himself,” but also impacts his children. As we find regarding Pesach in particular, where the entire Haggadah is a response to the questions of the children, and we respond to each child according to their level etc. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025

510

יום ד' פ' ויקרא, ד' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 2, 2025

10:11

התוכן ישנם ב' פירושים במ"ש בהתחלת פ' ויקרא "ויקרא אל משה" סתם בלי לפרש שמו ית' (כמו ה' או אלקים וכו'): א) זה קאי על דרגא שלמטה מכללות ענין השמות. ב) זה קאי על דרגא שלמעלה מכללות ענין השמות. [וע"ד ב' הביאורים – מן הקצה אל הקצה – בטעם שלא נזכר שם ה' בכל המגילה: א) מכיון שהמגילה נעתקה ללשון פרסי, ואם הי' בה שם ה' היו מעתיקים את זה כשם אלקים אחרים (ר"ל). ב) קצה השני – כללות ענין המגילה וכו' נמשך מדרגא שלמעלה מכללות ענין השמות], והיינו שתיבת "ויקרא" מחבר ב' ענינים אלו שמן הקצה אל הקצה!, וההוראה מחיבור ב' ענינים אלו היא: גם כשהאדם עובד את עבודתו במקום הכי תחתון, היפך הקדושה וכו', יש לו את הכח לזה ממקום הכי עליון! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, ר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025 Synopsis There are two explanations as to why the verse says “Vayikra el Moshe,” without specifying Who called Moshe (such as “Vayikra Hashem el Moshe” or “Vayikra Elokim el Moshe”): (1) The verse refers to a level of G-dliness that is below the concept of names; (2) it refers to a level that transcends the concept of names. (A similar idea is found regarding the two opposite explanations for why Hashem’s name isn’t mentioned in Megillas Esther:(1) Since the Megillah was translated into Persian, if it contained Hashem’s name it might have been translated to the name of another deity, chas v’shalom; (2) the opposite extreme – the Megillah comes from a place that transcends the whole concept of names.) Thus, the word Vayikra connects these two opposite extremes. The lesson is that even if a person finds himself serving Hashem in the lowest possible place, and dealing with the opposite of holiness etc., he is given the strength for it from the highest possible level. 2 excerpts from sichah of Monday night, Parashas Vayikra Rosh Chodesh Nissan 5740. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025

511

יום ה' פ' ויקרא, ה' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 3, 2025

11:19

התוכן אף שמטרת כל מצוה היא לקרב את העולם לאלקות אבל בעיקר ה"ז במצות "קרבנות" [שבפ' ויקרא] ‏–‏ ששם המצווה הוא מלשון "קירוב". ועפ"י הדין ש"כל הזבחים שנשחטו שלא לשמן כשרים . . חוץ מחטאת", נמצא דענין הקרבן (ותוכנו) הוא בעיקר בקרבן חטאת. ובקרבן חטאת מצינו תנאי שהאדם צ"ל "שב מידיעתו" שפירושו "לב נשבר", והרי כל הענינים הקשורים עם קרבנות (העצים והמזבח והבהמה עצמה וכהן המקריב וכו') צ"ל בשלימות ותמימים, ומובן במכ"ש שהאדם שעבורו מקריבים הקרבן-חטאת צ"ל "שלם", נמצא שהענין ד"שב מידיעתו" ‏–‏ לב נשבר ‏–‏ הוא שלימותו! ועפי"ז יובן פתגם רבותינו נשיאינו "סאיז נאָך ניטאָ קיין גאַנצערע זאַך ווי אַ צובראָכענע האַּרץ!", (וזוהי גם המעלה שבשברי לוחות). משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025 Synopsis Although the purpose of every mitzvah is to bring the world closer to G-dliness, this is especially true of the mitzvah of korbanos [described in parashas Vayikra], whose very name connotes closeness. Based on the halacha that “All slaughtered offerings that were slaughtered not for their own sake are valid… except for the sin-offering,” it turns out that the theme of closeness is most expressed in the sin-offering. Regarding the sin-offering we find the condition that the person must “return due to his own awareness” – meaning he must have a broken heart because of his sin. Being that all aspects of a korban (the wood, the Mizbeach, the animal itself, the Kohen offering it etc.) must be complete and without blemish, certainly the person for whom the sin-offering is offered must also be whole. Therefore, it follows that his broken heart is in fact what makes him whole. This explains the saying of our Rebbeim, “There is nothing as whole as a broken heart” (and this is also the special quality of the broken Luchos). Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025

512

יום ועש"ק פ' ויקרא, ו' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 4, 2025

10:58

התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלת פ' הקרבנות [בתחילת פ' ויקרא]: "אדם כי יקריב" - כאשר האדם בא להתקרב לאלקות, הנה "מכם קרבן לה'", קודם כל עליו להקריב את עצמו. והסדר בזה הוא (כמו בעבודת הקרבנות כפשוטו) שקודם צריך לבדוק האם הוא תמים, והבדיקה צ"ל כדבר הנוגע בחיי נפשו ממש ואז יבדוק את כל פרטי מחשבה דבור ומעשה שלו ויתקן את הדברים הדורשים תיקון. ואח"ז יֵרָצה להיות קרבן - שמוציא את הדם שבבהמה, את החיות (הדם) שיש לו בענינים גשמיים (בהמה) ומשתמש בהם לעבודת ה' וכו'. וגם מי שכאשר מתבונן במעמדו ומצבו רואה שאינו תמים - ישנם חטאים שעדיין לא תיקנם "וחטאתי נגדי תמיד", ומקשה א"כ, איזה שייכות יש לו לענין הקרבנות?! ע"ז מוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר בפי' "מכם" ש"מכם ובכם הדבר תלוי!" - כל אחד יכול להתקרב לאלקות! והכח ע"ז בא ע"י "ויקרא אל משה" שבכל דור! ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), Adam ki yakriv (“When a person will bring”) – when a person wishes to come close to G‑dliness, then mikem korban laHashem (“from you an offering to Hashem”) – he must first and foremost offer himself. The order is (just as in the physical korbanos) to begin with examining oneself to see whether he is tamim – whole – and the examination must be conducted as something that affects the very life of one’s soul, because then he will carefully scrutinize every aspect of his thought, speech, and action, and correct whatever needs perfection. Afterwards, he will be acceptable as a korban – that is, removing the “blood” from the animal, meaning his vitality in material matters, and redirecting it to be used for the service of Hashem etc. One may wonder, how he can possibly bring a korban if he sees that he is not whole – meaning he still has sins that require fixing, “my sin is always before me”? To this, my father-in-law the Rebbe added an explanation on the word mikem (“from you”) – that “it depends on and within you”: every single Jew has the ability to come close to Hashem.And the power to do it comes through “Vayikra el Moshe” in every generation. 2 excerpts from maamar Basi L’Gani 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

513

יום א' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 6, 2025

6:58

התוכן הוראה משם פ' צו: "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות": קיום תומ"צ בזריזות - "מקדימין למצוות", ועד שזה פועל לא רק "מיד" אלא גם "ולדורות" - מיעוט רבים שנים, וביחד עם דורו ישנם ג' דורות, ואז מובטח שזה ימשיך כך לעולם, כמ"ש בגמ' בנוגע לתורה שכש"לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך" - ג' דורות, אז "התורה מחזרת על אכסני'ה שלה". ועד"ז בנוגע תוצאות התורה - מצוות. ובנוגע לפועל: להתעסק ב"מבצע פסח" ובמבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים" בזריזות! משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025 Synopsis Rashi says, “‘Tzav’” always denotes urging, immediately and for future generations.” This teaches that Torah and mitzvos should be fulfilled with alacrity – “being early to perform mitzvos,” and to the extent that the alacrity has an effect not only “immediately” but also “for future generations.” “Generations” means at least two, which, together with one’s own generation, forms three generations. And when it lasts for three generations, it is guaranteed to last forever, as the Gemara says regarding Torah: When it “does not depart from your mouth, nor from the mouth of your seed, nor from the mouth of your seed’s seed” – three generations – then “the Torah returns to its lodging.” Similarly, this applies to the results of Torah, which is mitzvos. Practically speaking,this means to be involved in Mivtza Pesach, and the Mivtza of “turning the heart of the fathers back (through) the children” – with alacrity. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025

514

יום ב' פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 7, 2025

9:12

התוכן בענין חביתי כהן גדול [כמ"ש בשני דפ' צו] כותב הרמב"ם שאם "מת כהן גדול בשחרית אחר שהקריב חצי העשרון ולא מינו כהן אחר מביאין היורשין עשרון שלם עבור כפרתו". עפמ"ש הרגוצו'בי שמנחת חביתין שמביאין היורשין אינו הקרבן שלהם אלא של הכה"ג, יובן א) זה שהיורשין יכולים להביא החביתין מיד והרי הם "אוננים" או "אבלים" ו"אבל אינו משלח קרבנותיו". ב) מה שמשמע [מזה שהמשנה משנה מלשון הכתוב "בניו" וכותבת ש"יורשין" מביאין הקרבן] שכל היורשין, גם אלו שמצ"ע אינם ראויים להביא מנחת חביתין, כגון כהן חלל או בן בתו שהוא לוי או ישראל, יכולים להביא כאן את החביתין עבור הכה"ג. ג) מכל זה יובן מקורו של הרמב"ם שכותב שהחביתין שמביאים היורשין הם "עבור כפרתו" של הכה"ג. משיחת מוצש"פ צו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 Synopsis Regarding the Kohen Gadol’s chavitin (as discussed in sheini of parashas Tzav), the Rambam writes: “If the Kohen Gadol died in the morning after he offered half of an isaron and another Kohen Gadol was not appointed, the heirs should bring an entire isaron for his atonement.” But (1) how can the heirs bring the chavitin that day, if they are mourners, who “may not send their offerings”? (2) The fact that the Mishna departs from the wording of the verse and says “his heirs” rather than “his sons” indicates that it may be brought by any of his “heirs,” including those unfit to bring a chavitin offering, such as a chalal, or a grandson of the Kohen Gadol who’s a Levi or Yisrael. How can they bring the chavitin for the Kohen Gadol? (3) What is the Rambam’s source for the idea that the heirs bring it “for his atonement”? All of this can be explained based on the Rogatchover’s explanation that the minchas chavitin brought by the heirs is not theirs, but rather the Kohen Gadol’s. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

515

יום ג' פ' צו, י' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 8, 2025

12:11

התוכן הכרת הטוב הוא ענין עקרי בישראל – תבעו זאת מאדם הראשון וזהו גם תוכן מצות ביכורים. וזהו בנוגע לטובה שהקב"ה משפיע לנברא, ועאכו"כ שצ"ל כן על הטובה שנברא עושה לנברא. ולכן, כאשר יהודים באים לכבד או להביע תודה ברכות ואיחולים וכו' ליחיד, הנה אע"פ שכבר נאמר בתורה "ואברכה מברכיך", ה"ז גם חובתו הנעימה להביע בעצמו את תודתו החמה מקרב ולב עמוק, ושיתברכו בכל המצטרך וכו'. אע"פ שמובן שכוונתם בזה אינם אליו בתור איש פרטי אלא בתור זה שזכה ויכול לסייע לההולכים בדרכי תומ"צ לעודדם שיוסיפו בזה או למסור מ"ש בספרים ומה ששמעו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שבזה מביעים הם את הברכה להצלחה בכל הפעולות שנקודתם היא הפצת היהדות בכל מקום ולכל א' בלי הבדל בין "חוטב עציך" ו"שואב מימך" ל"ראשיכים שבטיכם" (שגם הם צריכים סיוע להעלות בקודש), ושהברכות יגיעו לכל אלו שעמדו עומדים ויעמדו בקשר עם יחיד זה, שיתוסף ב"לשמש את קוני" להקריא "בשם ה' א-ל עולם" בכל מקום. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025 Synopsis Gratitude is a fundamental thing for Jews, as we see with Adam HaRishonwho was called upon to express gratitude, and as we also see with the mitzvah of bikkurim, whose purpose is to express gratitude. If it is important to express gratitude to Hashem for His kindness, then certainly one must express gratitude for the kindness he receives from another person. Therefore, when Jews come to show honor or express gratitude, blessings, and good wishes etc. to an individual, then, although the Torah alreadysays, “I will bless those who bless you” – it is also his pleasant duty to personally express his heartfelt thanks, and his blessing that they Hashem grant them all that they need, etc. Though it is understood that their intent is not directed at this person as a private individual, but as someone who has merited the ability to assist those who follow the path of Torah and mitzvos, and to encourage them to strengthen their commitment, or to transmit to them what it says in sefarim and what was heard from my father-in-law, the Rebbe, and they are expressing their blessing for success in all matters of spreading Yiddishkeit to every place and every Jew, without distinction between “your woodcutters” and “your water carriers” and “your heads of your tribes” (who also require assistance in order to ascend in holiness). May these brachos extend to everyone who is, was, and will be connected to this individual – so that they increase in “serving their Maker” and “calling out in the name of Hashem, G-d of the world” everywhere. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025

516

יום ד' פ' צו, יום הבהיר י"א ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 9, 2025

10:28

התוכן "ביום עשתי עשרה יום [לחודש ניסן] נשיא לבני אשר". וההוראה מזה, גם בקשר לגאולה העתידה וכמ"ש במדרש בנוגע לקרבנו של אשר שנקרא כך "לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו את כל הגויים וכו'": "אשר" מורה על ענין התענוג, כמו "באשרי כי אשרוני בנות". ונשאלת השאלה, "באותו הזמן", כאשר "כל המעדנים מצויים כעפר", כמ"ש הרמב"ם בסיום ספרו – במה ינוצל כח התענוג של האדם? והמענה לזה היא במ"ש בהמשך – שאז "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ובזה יהי' התענוג – "להתענג על הוי'", "עמך לא חפצתי" – כל חפצו הוא "מער ניט אַז דיך אליין". ויש לקשר זה עם מספר י"א, בחי' "אנת הוא חד" שלמעלה מעשר ספירות, וקשור עם עבודת הקטורת (המוזכר בשיעור חומש היומי) די"א סממני הקטורת שא' מהם הוא "חלבנה" כו', ועם עבודת בעלי-תשובה שהצמאון לה' שלהם דוקא הוא ב"דיך אַליין". ויה"ר שנזכה לקיום המצות באופן ד"כמצות רצונך", ולמעלה יותר – שתענוג הבורא נעשה תענוג נברא וכו', ויתקיים בפועל מה שיהודים פוסקים שצ"ל "משיח נאַו"! א' השיחות דהתוועדות אור ליום ג' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 Synopsis “On the eleventh day [of the month of Nissan], the nasi [who brought his offering was] of the tribe of Asher.” The lesson is as follows (and it pertains even to the era of the future Redemption, as the Midrash says regarding the offering of Asher, that he was given his name “for the redemption of the Jewish people,as it says, ‘And then all the nations will praise (v’ishru) you” etc.): The name Asher signifies delight, as in the verse “for women have declared me fortunate (ishruni).” The question is, “In that era,” when “delights will be freely available like dust,” as it says at the end of the Rambam – how will man’s faculty of delight be utilized? The answer lies in the what the Rambam says next, that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” – this will be the delight, “to delight in Hashem,” as it says, “…and I desired no one with You on earth,” meaning that one’s entire desire will be “nothing but You alone.” This also relates to the number eleven, the level of “You are One” that transcends the ten Sefiros, and which is associated with the service of the ketores (which has eleven ingredients, one of which is chelbenah,as it says in today’s Chumash), and with the service of baalei teshuvah,whose thirst for Hashem is specifically for “You alone.” May it be Hashem’s will that we merit to fulfill the mitzvos “in accordance with the command of Your will,” and even higher than that – that the delight of the Creator becomes the delight of the created being etc., and that we merit the fulfillment of the halachic ruling of the Jewish people that we must have “Moshiach Now.” Sichah from farbrengen of Monday night, parashas Shemini, 11 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל

517

יום ה' פ' צו, י"ב ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 10, 2025

10:50

התוכן מפעולותיו של הצ"צ: בימיו נעשה אחדות בין החסידים עם אלו שהיו עד אז מנגדים לחסידות; התעסק תוך מס"נ בענין החינוך, והוא הי' "ראש המדברים" באסיפות שהתקיימו בפטרבורג בענין זה ועמד בתוקף וכו'; התעסק עם חיילים היהודים שהוכרחו להתגייס, עד שהם ביקשו ממנו לבוא ולומר מאמר בפניהם והממשלה הסכימה ואמר בפניהם מאמר ד"ה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ולאח"ז נדפס מאמר זה ולומדים בזה עד היום וכו'. ההוראה: יש לדעת שהיום בטלה ההתנגדות לחסידות ואנשים רוצים לשמוע וכו'. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 Synopsis Among the activities of the Tzemach Tzedek: In his days, Chassidim and those who had previously opposed Chassidus became united. He devoted himself with mesiras-nefesh to Jewish education, and he was the leading force at the rabbinical conferences held in Petersburg on the issue, where he stood firmly etc. He was involved with the Jewish soldiers forced into military service, to the extent that when he was in Petersburg they asked him to come and speak to them; the government agreed, and he delivered the maamar Shema Yisrael Havayah Elokeinu Havayah Echod, which was later printed and continues to be studied to this day etc. The lesson is that one must know that today, opposition to Chassidus has ceased, and people want to hear etc. Excerpt from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

518

יום ועש"ק פ' צו שבת הגדול, י"ג ניסן ה'תשפ"ה

Apr 11, 2025

11:08

התוכן העשי' בפועל של ה"משכו וקחו לכם צאן וגו'" היתה "בעשור לחודש" שחל אז בשבת, ובגלל ה"נס גדול" שקרה אז ("למכה מצרים בבכוריהם") נק' "שבת הגדול". כדי שיהודי יוכל לצאת מכל המיצרים וגבולים שלו ("יציאת מצרים") ה"ז ע"י אמיתת ענין הגדלות שבו שאין בה מדידות והגבלות, ולכן התחיל יצי"מ ב"נס גדול", כי ב"נס" ("הרמה") סתם יכול להיות מדידה והגבלה, אבל "פסח" ענינו דילוג למע' ממדידות והגבלות - "נס גדול". וזה בא ע"י ה"נס גדול" ו"דילוג" בעבודת בנ"י: במצב של "ואת ערום וערי'" העמידו א"ע בסכנה במס"נ ולקחו את השה (ע"ז של מצרים) בעשור לחודש עבור הקרבן פסח ובפרסום! ועד"ז צ"ל אצל כ"א את ה"משכו ידיהם" מכל ענין של ע"ז, ועי"ז זוכים לגאולה עוד בתחלת חודש ניסן זה! ג' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, י' ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025 Synopsis The command to “Draw out and take for yourselves lambs” was fulfilled “on the tenth of the month,” which fell out that year on Shabbos, leading to the “great miracle” (“striking Egypt with their firstborns”) for which this Shabbos is called Shabbos HaGadol (“the Great Shabbos”). A Jew’s ability to leave all of his personal limitations and constraints (leaving Egypt) comes about through his quality of true “greatness,” which knows no boundaries or limitations; this is why the Exodus began with a “great miracle” – because an ordinary miracle can still be subject to limitation and measure, whereas “Pesach” signifies leaping beyond all restrictions – a “great miracle.” And it came about through the “great miracle” and “leap” in the service of the Jewish people: although spiritually they were “naked and bare,” they endangered themselves with mesiras-nefesh, by taking the lamb (the deity of Egypt), on the tenth of the month, to use it for the Korban Pesach, and they did so publicly. Similarly, every Jew must “withdraw” from anything associated with idolatry, and in this way, we will merit the Redemption, already at the beginning of the month of Nissan this very year. 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav, Shabbos HaGadol, 10 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025

519

יום ד' פ' פקודי, כ"ו אדר, ה'תשפ"ה

Mar 26, 2025

10:32

התוכן דוקא בזמן האחרון שהולכים ומרעישים אודות הצורך לצעוק "עד מתי" ולדרוש את הגאולה, באים כאלו שצועקים שטוב להם בגלות!... טוב בגשמיות וטוב ברוחניות, ומדוע מרעישים שצריכים לצעוק "עד מתי"?!... וי"ל ההסבר היחידי לזה – שהיא הנותנת: מכיון שבזמן האחרון דוקא נוגע ביותר שיצעקו "עד מתי", ולכן יש ע"ז התנגדות יתירה מצד הלעו"ז (וע"ד המבואר בדא"ח בנוגע הקליפה של ע"ז בזמן מנשה), עד שבאים כאלו ו"שופכים מים קרים" על אלו שצועקים ומבקשים ודורשים שמשיח יבוא כבר – "עד מתי", באמרם הרי אפשר לקיים כעת תומ"צ בהידור ואפשר להתעסק בהפצת המעיינות חוצה וכו', ובשביל מה לעזוב כ"ז ו"להטלטל" על "ענני שמיא", שיחכו עד שיכריחו אותנו לצאת מגלות... – רואים בפועל שעי"ז פועלים הם חלישות לא רק בענין צעקת "עד מתי" ובהאמונה ש"מהרה תצמיח", אלא גם חלישות בעצם האמונה בביאת משיח צדקנו! [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 Synopsis Precisely in recent times, when we’re stressing the need to cry out Ad mosai and to demand the Geulah, there are those shouting that since they’re comfortable in exile…well off materially and well off spiritually, why should we cry out Ad mosai? The only possible explanation is that the two go together: Since it is now more crucial than ever to cry out Ad mosai, therefore the opposition to it from kelipah is greater than ever (similar to the explanation in Chassidus regarding the kelipah of idolatry in the time of Menashe). To o the point that they pour cold water on the notion of demanding Moshiach’s coming, by arguing that after all, today in exile one can keep Torah and mitzvos fully and engage in spreading the wellsprings outward etc., so why should we uproot ourselves and go through the bother of traveling on “heaven clouds”; we should wait until we are forced to leave exile…We see in practice that this causes a weakening not only with regards to crying out Ad mosai and a weakening in the belief that Hashem will “Speedily cause the scion of Dovid to sprout forth,” but also a weakening in the very belief in Moshiach’s coming. (To be continued.) 3 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

520

יום ד', י"ח ניסן, ‏יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 16, 2025

12:07

התוכן איתא במכילתא שבעת יציאת מצרים בט"ו ניסן היתה לידת עם ישראל. ומובן שמרגע הלידה צ"ל מטרת הנולד להגיע לתכלית שלשמה הולידו המוליד. ובעניננו: מכיון שהקב"ה, ה"מוליד" של עם ישראל, הוא "עצם הטוב" ו"טבע הטוב להטיב", מובן שהתכלית של לידת עם ישראל היא שיגיעו למצב של טוב בתכלית השלימות. וא"כ צ"ל: הרי לכאו' תכלית השלימות של טוב היא כאשר מקבלים אותו בלי יגיעה והשתדלות, וא"כ מדוע כבר ביום בריאת האדם (לפני חטא עה"ד) נקבע ש"ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה"?! ועד"ז בנוגע לכל אדם בפרט נאמר "אדם לעמל יולד"?! ועד"ז בנוגע ללידת כלל ישראל בעת יצי"מ נאמר "בהוציאך את העם ממצרים [לא יבואו מיד למצב של חירות וכו', אלא] תעבדון את האלקים על ההר הזה", כמו עבודת עבד (לא עשי' סתם, וע"ד ענין ה"עמל")?! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 Synopsis It says in Mechilta that the exodus of the Jewish people from Egypt on the 15th of Nissan marked the birth of the Jewish people. Obviously, from the moment of birth, the goal of the newborn must be to reach the ultimate purpose intended by the one who brought it into being. In this case: Since Hashem, the One who brought the Jewish people into being, is the essence of goodness, and “The nature of the good is to bestow goodness,” it follows that the ultimate purpose of the Jewish people’s birth is to reach a state of ultimate goodness. Seemingly, the ultimate perfection of goodness is when it comes without toil and effort; if so, why was it established, on the day of man’s creation (even before the sin of the Tree of Knowledge), that “He placed him in the Garden of Eden to work it and to guard it”?! And so too on the individual level, “Man is born to toil,” as well as with the Jewish people as a whole, of whom it says, “When you take the people out of Egypt, you will serve G-d on this mountain” – meaning (not just “doing,” but) toiling and serving like a servant?! (To be continued.) 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏

521

יום ה', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 17, 2025

13:00

התוכן [המשך] "עם חכם ונבון" רוצה גם להבין איך יכול להיות שתכלית השלימות של טוב היא הענין של עבודה ויגיעה?! והביאור: טבע בני אדם שכאשר מקבל ממישהו דבר במתנה בלי השתדלות, אינו נהנה מזה – "נהמא דכיסופא", ועד ש"רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו"! ולכן, אם הקב"ה הי' נותן לבנ"י כל טוב אבל בלי השתדלות ויגיעה מצדם, הי' זה בבחי' "נהמא דכיסופא", ולכן דוקא מכיון שהקב"ה רצה שיהי' לבנ"י תכלית השלימות של הטוב, קבע שכדי לקבל אותו צ"ל "אדם לעמל יולד", ו"תעבדון את האלקים וגו'". אלא שתירוץ זה, שכך הוא טבע בני אדם, אינו מתרץ את הקב"ה שברא את חוקי הטבע – והרי הוא הי' יכול, ומצד "עצם הטוב" הי' צריך (לכאו'), לברוא את האדם באופן שיהנה גם מטוב שמקבל בלי יגיעה והשתדלות?! והביאור: אם הקב"ה הי' בורא האדם כך והי' מקבל את הכל בלי יגיעה והשתדלות – הי' האדם רק בבחי' "מקבל" ובדרגת "נברא"; הקב"ה רצה שהאדם יגיע לשלימות נעלית יותר שהיא תכלית השלימות: להיות "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ו"שותף" נק' דוקא כאשר הוא מכניס ב"שותפות" את היגיעה וההשתדלות שלו. ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 Synopsis (Continued.) The wise and understanding people also wants to understand how it’s possible that the ultimate goodness lies in effort and toil. The explanation is as follows: It is human nature that when a person receives something as a gift without any effort, he doesn’t truly enjoy it – it is “bread of shame,” to the extent that “A person prefers one measure of his own over nine measures belonging to his friend.” Therefore, if Hashem were to give the Jewish people all the goodness, but without any effort and toil on their part, it would be “bread of shame”; precisely because Hashem wanted to give them the ultimate perfection of goodness, He established that one must work in order to receive it, that “Man is born to toil” and “You shall serve G-d….” However, this explanation – that this is human nature – doesn’t answer the question regarding Hashem Himself, who created the laws of nature. After all, He could have createdman in such a way that he would fully enjoy what he receives without toil and effort, and seemingly, since He is the essence of goodness, He should have created man that way? The answer is that if Hashem had created man that way, man would always remain one who receives, a created being. But Hashem wanted man to attain a higher level of perfection, which is the ultimate perfection: to be a “partner with Hashem in the act of Creation.” One is a partner only when he contributes to the partnership with his own toil and effort. 2 excerpts from farbrengen of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל * לע"נ הרבנית מרת רחל דוואשא בת הרה"ג הרה"ח ר' ישראל ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלה י"ט ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.

522

יום ועש"ק, כ' ניסן, ‏יום ו' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 18, 2025

8:31

התוכן הוראה מחול המועד וערב יו"ט: יהודי, כחלק מ"גוי קדוש", נשלח למטה כדי לעשות את עניני "חול" לענינים הקשורים עם "מועד", ועד לעשותם חלק מיו"ט; הוראה מקריאת התורה של היום בענין פסח שני: כל נשמה רוצה למלאות רצונו ית' וצועקת בפנימיותה "למה נגרע?", וע"ז באה התשובה ש"עס איז ניטאָ קיין פאַרפאַלן!" ועד ש"יתרון האור מן החושך" וכו'; וכ"ז נעשה הכנה לימים האחרונים דחה"פ וכו'. שיחת יום ועש"ק, ד' דחול-המועד פסח, ערב שש"פ, כ' ניסן ה'תשמ"א, אחרי תפילת שחרית (מוסף), ב"זאַל" הקטן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2025 Synopsis A lesson from Chol Hamoed and Erev Shevi’i Shel Pesach: A Jew, as part of the “Holy Nation,” is sent down below in order to transform chol (mundane matters) into moed (holiness), and moreover, to elevate it to become Yom Tov. With regards to today’s Torah reading, which discusses Pesach Sheini: every soul wants to fulfill Hashem’s will, and cries out from its inner depths, “Why should we be excluded?” – to which the response is that es iz nitah kein farfalen (it’s never too late). And in fact, there is an “advantage to light that comes from the darkness,” etc. All this serves as preparation for the last days of Pesach etc. Sichah of Friday, Erev Shevi’i Shel Pesach, 20 Nissan 5741, after Shacharis in the small zal. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2025 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

523

יום ב' פ' שמיני, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 21, 2025

10:46

התוכן דוקא ביום השמיני למילואים, שאז הקריבו את עגל החטאת ככפרה על חטא העגל, שרתה השכינה במשכן [כמ"ש בשני דפ' שמיני]. והביאור: הערב-רב עשו את העגל (לא ככפירה בה' ח"ו, אלא) שתהי' "ממוצע" בין ה' ובנ"י, כי חשבו, שכיון שה' הוא כ"כ נעלה לא שייך קשר ישיר בינו לבין בשר-ודם שמונח בענינים גשמיים, ודוקא כשמבטלים מחשבה כזאת ולוקחים את "עגל" הזה ושורפים אותו לקדושה שייך להיות השראת השכינה במשכן. ועד"ז במשכן הפרטי שבכ"א, גם א' שבנה "בנין" של תומ"צ, לא שייך להיות בו השראת השכינה כל זמן שחושב שבעת אכילתו ושתייתו ומסחרו וכו' לא שייך לעבוד את ה', ו"ככל הגוים בית ישראל". דוקא כשיש ההכרה של "בכל דרכיך דעהו" ו"אין עוד מלבדו" שייך להיות בו וב"מעשה ידיו" השראת השכינה. משיחת פורים ה’תשי”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2025 Synopsis The Shechinah did not rest in the Mishkan until the eighth day of its inauguration, when they brought the sin-offering calf in atonement for the sin of the golden calf [as it says in Sheini of parashas Shemini]. The erev rav made the golden calf not in denial of Hashem’s existence, but as an “intermediary” between Hashem and the Jewish people, because they erroneously thought that Hashem is too high for a mere mortal dealing with worldly matters to have a direct connection with Him; specifically by negating this notion – by taking a calf and burning it as a an offering for holiness, the Shechinah was able to dwell in the Mishkan. The same applies to the personal Mishkan within every individual: Even if someone has built a structure of Torah and mitzvos, the Shechinah cannot dwell in it as long as he subscribes to the notion that he can’t serve Hashem when it comes to eating, drinking, and business dealings, etc. and that when it comes to these matters he is “like all the nations.” It is specifically when one recognizes that he must “know Him in all your ways,” and that There is nothing besides Him, that the Shechinah can dwell upon him and upon his “handiwork.” Excerpt from sichah of Purim 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2025

524

יום ג' פ' שמיני, כ"ד ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 22, 2025

11:29

התוכן מצות ספירת העומר הוא דבר נפלא: הרי המציאות של "יום" היא טבע שהקב"ה הטביע בעולם ללא כל שייכות, לכאורה, לעבודתם של בנ"י, ואעפ"כ, ישנה הציווי של ספירת העומר ‏–‏ לספור את הימים, וציווי זה מהוה נתינת-כח לכל בנ"י לעשות מכל מ"ט הימים ‏–‏ מציאות אחת של תורה! ועוד: במצות ספיה"ע רואים עד כמה גדול כוחו של כל יהודי, ואפי' של ילד/ה קטן/ה, שסופר'ת את העומר: עי"ז נפעל הענין ד"יושפע שפע רב בכל העולמות" ואפי' בעולמות העליונים! ובפרט כשעושים א"ז ב"רוב עם הדרת מלך", שה"רוב עם" משפיע על הנמצאים שם, ואפי' ילד/ה קטן/ה משפיע/ה בזה על הסביבה, ואדרבה ‏–‏ רואים במוחש שספיה"ע של ילדה קטנה משפיעה ביותר גם על רב בעל זקן-לבן או משפיע זקן... משיחת יום ב', כ"ד ניסן ה'תשמ"ח ב"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2025 Synopsis Sefiras HaOmer is wondrous mitzvah: although a day is a phenomenon that Hashem embedded in the nature of the world, seemingly unconnected to the service of the Jewish people, nevertheless we are commanded to count the days, thereby empowering every Jew to transform all forty-nine days into a singular Torah reality. Moreover, Sefiras HaOmer expresses the power of every Jew: even a young child counting the Omer causes “abundant bounty to be bestowed upon all the worlds,” even in the higher spiritual worlds. Especially when the Omer is counted in public (“The splendor of the King is in the multitude of the people”), because the “multitude of people” has an impact on everyone there. And even a young child has an impact on those around them, as we see clearly: when a young girl counts the Omer, it has an even greater impact on those watching than when they see an adult counting the Omer, and the child’s counting the Omer impacts even a rav with a white beard or an elderly mashpia… Excerpt from sichah of Monday, 24 Nissan 5748 (in Yechidus Klalis) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2025

525

יום ד' פ' שמיני, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 23, 2025

11:31

התוכן מסופר בחמישי דפ' שמיני שמשה רבינו קצף ע"ז ששרפו את שעיר החטאת ולא אכלוהו, ואהרן ענה לו "אם שמעת (ההיתר דאכילת קדשים) בקדשי שעה, אין לך להקל בקדשי דורות". והפסוק מסיים ש"וישמע משה וייטב בעיניו", ש"הוציא כרוז לכל המחנה ואמר אני טעיתי את ההלכה ואהרן אחי בא ולמד לי". וצ"ל: איך יכול להיות שיהי' למשה קס"ד כזה? ומדוע מאריך הכתוב בקס"ד שלו ואינו אומר מיד את המסקנא, ומהו"ע ההכרזה של משה? ומכ"ז מובן שגם סברת משה רבינו היא אמת. והביאור: כמו בעולם, ישנו כפי שהעולם "כלול" בתורה, וישנו כפי שהוא ענין בפ"ע, אלא שפועלים בו שיתנהג עפ"י התורה (וכמו שעבודת האדם נחלקת בכלל לתורה ומעשה המצוות, וכן בלימוד התורה עצמה – הלימוד כשלעצמה והלימוד ל"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"). ווזהו גם ההבדל בין משה ואהרן: מצד דרגת משה, שענינו – תורה, ואיך שהוא מעריך את בנ"י כפי שכלולים בו – לא תופס מקום שינוי הזמן, ובמילא אינו רואה הבדל בין קדשי שעה לקדשי דורות. אבל אהרן, שענינו – עבודה ומעשה וכו', העריך את המצב כפי שהוא מצד העולם, שמצד גדריו יש הבדל בין קדשי שעה וקדשי דורות. אלא שגם מסקנת אהרן מתגלה (ככל דבר) ע"י התורה, וזהו מ"ש "וייטב בעיניו" של משה, עד שהוא "הוציא כרוז כו'". ג' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' שמיני, י"ג ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2025 Synopsis Chamishi of parashas Shemini states that Moshe Rabbeinu became angry when he learned that the sin-offering goat had been burned and not eaten. Aharon responded to him: "Though you have heard [that the prohibition against mourners eating of sacrifices is suspended] regarding one-time sacrifices, you cannot [infer from this] to be lenient regarding sacrifices prescribed for all time." And the verse concludes: "Moshe heard, and it was good in his eyes," meaning, as explained in the Targumim, "He issued a proclamation to the entire camp saying: 'I erred in the halacha, and my brother Aharon came and taught me.'" But (1) Moshe how could Moshe have initially erred? (2) Why does the verseelaborate on what Moshe initially thought, instead of simply stating what the conclusion was? (3) Why did Moshe make a proclamation about it? All this indicates that Moshe's initial reasoning was also true: Just as in the world there's a difference between the world as it exists within Torah, and the world as it exists on its own level with us working to make it conform to the Torah (similar to difference between the service of Torah and the service of mitzvos, and within Torah study itself, between study for its own sake and study for the purpose of determining the halacha), so too is there a fundamental difference between Moshe and Aharon: From the perspective of Moshe, whose essence is Torah, and who perceives the Jewish people as they exist within him – the Jewish people are not subject to time; therefore Moshe saw no distinction between one-time sacrifices and sacrifices prescribed for all generations. ButAharon, whose attribute was service and action, evaluated the situation as it existed within the world, where there is a difference between one-time sacrifices and sacrifices prescribed for all generations. But (like everything), even Aharon's conclusion was ultimately revealed through Torah, which is why it says, "and it was good in Moshe's eyes," to the extent that he issues a proclamation about it. 3 excerpts from sichah of Thursday, parashas Shemini, 13 Nissan 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2025 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

526

יום ה' פ' שמיני, כ"ו ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 24, 2025

11:41

התוכן כאשר יהודי שואל איך תובעים ממנו להיות סור מרע בשלימות בשעה שהוא נמצא בעולם מלשון העלם והסתר והוא רואה ושומע ענינים בלתי רצויים – איך יצליח בזה?!, הנה ע"ז באה ההוראה מחודש ניסן – מלשון "נס", ו"יציאת מצרים" – יציאה ממיצרים וגבולים: מאז "יציאת מצרים" הנה הנהגתו הטבעית של יהודי היא הנהגה נסית, למעלה מחשבונות, מדידות והגבלות. וכמו ביציאת מצרים, הנה ברגע אחד היתה היציאה מן הקצה אל הקצה, מגלות מצרים, "ערות הארץ", אל הגאולה. הנה עד"ז אצלו: אע"פ שברגע שלפנ"ז הי' ר"ל במצב הפכי לגמרי, הנה "בשעתא חדא וברגעא חדא" יכול להיות "סור מרע" בתכלית השלימות ובהידור [המשך יבוא] משיחת מוצש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2025 Synopsis When a Jew asks how he can be expected to fully “turn away from evil” when he lives in the world (olam)from the expression “hiddenness and concealment (“helem v’hester”), where he sees and hears undesirable things etc., so how can he possibly succeed? The answer comes from the month of Nissan, which comes from the word “miracle” (nes), and from the exodus from Egypt (leaving one’s constraints and limitations): Ever since the Exodus from Egypt, a Jew’s natural behavior is miraculous – beyond calculations, measurements, and limitations. Therefore, just as in the Exodus from Egypt, there was a transformation in one moment from one extreme to the other, from exile in “the nakedness of the land” to redemption – so too, for every Jew: even if a moment earlier one was in an entirely opposite state Rachmana litzlan, nevertheless “in one hour and one moment” he can fully “turn away from evil” in the most perfect and meticulous fashion. [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2025 לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו

527

יום ועש"ק פ' שמיני מבה"ח אייר, כ"ז ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 25, 2025

9:19

התוכן [המשך] לאחרי העבודה ד"סור מרע" ["ניסן", כנ"ל], שמונע את עצמו מענינים בלתי-רצויים, צ"ל גם "ועשה טוב" – לקיים מצוות עם עניני העולם. וכאן מתעוררת אצלו השאלה האם יצליח גם בזה? נכון שהוא בבחי' "ניסן", אבל – טוען הוא – בניסן יצאו ממצרים, אבל עכשיו מדובר על "מדבר" שאותו צריך להפוך לטוב. היתכן?! אומרים לו: אין להתפעל מכך! ואת זה לומדים מענינו של חודש אייר שבא לאחרי חודש ניסן (אבל עוד לפני חודש סיון ומ"ת) שבו נכנסו בנ"י לתוך המדבר למלאות בענינים שם את שליחות הקב"ה, ונשארו בשלימותם במשך כל החודש! וזו היתה מטרת יציאת מצרים והכחות שקיבלו מלמעלה בחודש ניסן – שאח"כ יפעלו בעניני העולם ולהשתמש בהם "לשמש את קונו". וזוהי כללות העבודה ד"אני נבראתי לשמש את קוני" ע"י ב' הקוין ד"סור מרע" ו(אח"כ )"עשה טוב". ושבת מבה"ח אייר (שבסוף חודש ניסן) מחבר את שניהם. משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2025 Synopsis [Continued.] After the service of “turning away from evil” (“Nissan”, as mentioned earlier), where one restrains himself from undesirable things, one must also “do good” – fulfilling mitzvos with worldly matters. Now he wonders: how is it possible to succeed with this, too? True, he lives in a manner of “Nissan” (miracles), but – he argues – in Nissan the Jewish people left Egypt, whereas now we’re talking about the desert, and transforming it to good. How is that possible? The answer is that there’s no reason to be daunted – as we learn from the month of Iyar, which comes after Nissan (but still comes before Sivan and the giving of the Torah): During Iyar, the Jewish people entered the desert to fulfill Hashem’s mission there, and they remained spiritually intact throughout the entire month. And this was the purpose of leaving Egypt and the strength they were given from Above during Nissan – to engage afterward in worldly matters and utilize them to serve their Maker. This is the general fulfillment of the dictum “I was created to serve my Maker” through both “turning away from evil” and (afterward) “doing good.” And Shabbos Mevorchim Iyar (at the end of Nissan) connects the two. Excerpt from sichah of Motzai Shabbos Parashas Shemini, Mevorchim Iyar 5739. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2025 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי'

528

יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 27, 2025

11:09

התוכן התורה קובעת שעמו של הילד נקבע לפי העם של האם. וזה מובן גם ע"פ שכל, שהרי כל שלבי התפתחות העובר נעשים אצל האם, ומובן שהשפעתה על מהותו של הולד היא גדולה באין ערוך משל האב. והנה נאספים אנשים ואפי' נשים ומתעקשים שיחליטו שהולד ילך אחר האב – בניגוד גמור לתורה, לשכל הישר, לטבע ולצדק ויושר. אין "גזל" גדול יותר מלנתק ילד מאמו! כל נשות העולם היו צריכות להתאחד ולצאת במחאה תקיפה לשלול כל נסיון לזה! אנשים אלו מצאו (כביכול) מקור בתורה לכך שהבן הולך אחר האב – הקביעה אם הבן הוא כהן לוי או ישראל תלוי מיהו האב! אבל אין קשר בין הדברים: לקבוע מהותו של הילד, יהודי או לא, הרי אין ספק שהאם היא הקובעת, כנ"ל, אבל כשמדובר אודות התפקיד שאותו ימלא הבן – יש חשיבות גדולה ביותר לחלקו של האב שמצות חינוך מוטלת עליו, ואין חינוך טוב יותר מדוגמא חי' ונסיון אישי, וכשהאב הוא כהן (לדוגמא) וחי ומתנהג כך – הרי הוא מעביר זאת לבניו ובנותיו. ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2025 Synopsis The Torah establishes that whether a child is Jewish or not is determined by the mother. This also makes sense logically, because all stages of the fetus’s development take place within the mother, so her influence on the child’s essence is incomparably greater than that of the father. Yet there are people – even women – gathering and stubbornly insisting that the child should follow the father – in complete contradiction to the Torah, common sense, nature, justice, and fairness. There is no greater theft than severing a child from his mother! All the women in the world ought to unite and protest forcefully against any attempt to do so. These individuals claim to have found source in the Torah for the idea that a child follows the father – namely, the fact that whether a child is a Kohen, Levi, or Yisrael depends on the father – but the two issues can’t be compared: When it comes to determining the child’s essence, meaning whether the child is Jewish or not, the mother is undoubtedly the determining factor, as explained above. But when it comes to the role the child will fulfill, the father's influence is of utmost importance, for the mitzvah of chinuch is primarily his responsibility. And there’s no better education than a living example and personal experience – therefore, when the father is a Kohen, for example, and lives and conducts himself accordingly, he transmits that to his children. 2 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2025

529

יום ב' פ' תזריע-מצורע, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ה

Apr 28, 2025

9:34

התוכן אלו שלהם עדיין יחס "קר" לענין ה"מבצעים", ה"ז כמו אלו מבנ"י שאף שהם "מאמינים בני מאמינים" אבל בנוגע לפועל מתנהגים כאילו לא יודעים ש"יש בעה"ב לבירה זו" וש"אין עוד מלבדו" כפשוטו! ועד"ז בנדו"ד: לומדים בגמרא ש"וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.. אלו תפילין שבראש", וכששואלים אותם בפועל, מה יעשה הגוי כשיראה ברחוב תפילין בראשו של יהודי, אומרים שהגוי יצחק! וע"ד ה"תינוקות שנשבו" שחושבים ששייכות בנ"י לא"י היא בגלל שאיזה גוי "הסכים" לפני כו"כ שנה שא"י יהי' ה"בית" של הלאום היהודי... ולכן שואלים למה יש ללחום על א"י ומגרשים את הערבים וכו', שיסעו בנ"י לחו"ל!... שאלה זו לא מוצאים אצל המתחנכים עפ"י התורה וחדורים עם האמת שהקב"ה נתן א"י לבנ"י עד עולם! ועד"ז יש לדעת שמ"ש בתורה שע"י תפילין שבראש" נעשה "ויראו ממך", ושע"י קביעת מזוזה בביתו של יהודי שומרים עליו ועל בני-ביתו מכל ענינים בלתי-רצויים מכיון שהעמידו את הקב"ה בעצמו כ"שומר" על ביתו! וכיו"ב – ה"ז המציאות! משיחת אור לאדר"ח אייר ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2025 Synopsis The fact that some people are still cold toward the idea of Mivtzaim is similar to the fact that although all Jews are “believers, the children of believers,” nevertheless there are some who in practice behave as if they don’t know that “there is a Master to this palace” and that “there is nothing one besides Him” literally. Similarly, in this case: They learn in the Gemara that “‘All the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called over you, and they will fear you’… This refers to the head-tefillin,” but in practice when you ask them what a goy will do when he sees a Jew walking down the street wearing tefillin on his head, they respond that the goy will laugh. It is similar to the “children taken captive” who think that the Jewish people's connection to Eretz Yisrael is based on the agreement of some goyim several decades ago that Eretz Yisrael should be a home for the Jewish nation, and therefore they ask why it’s necessary to fight for Eretz Yisrael, why Arabs are expelled, etc., and they suggest instead that the Jewish people should just move abroad. Such a question doesn’t arise among those who are educated according to the Torah and are permeated with the truth, that Hashem gave Eretz Yisrael to the Jewish people forever. Similarly, one must know that when the Torah says that the head-tefillin cause “the peoples of the earth to fear you,” and that affixing a mezuzah to a Jewish home causes Hashem Himself to guard the home and everything in it etc. – that is the reality. Excerpt from sichah of first night of Rosh Chodesh Iyar 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2025

530

יום ג' פ' תזריע-מצורע, בדר"ח אייר, ה'תשפ"ה

Apr 29, 2025

9:47

התוכן 1) הרמז ב"אשה כי תזריע וילדה זכר" [שבתחילת פ' תזריע]: הגאולה דלעת"ל, כיון שהיא באה ע"י אתערותא דלתתא ("מקבל", "אשה כי תזריע"), לכן "וילדה זכר" - גאולה שאין אחרי' גלות, והתעסקות כ"א בגאולת עצמו ובני-ביתו תזרז את הגאולה הכללית במהרה בימינו. 2) הוראתו הכללית של בעל יום ההולדת שההנהגה צ"ל באופן של "מלכתחילה אריבער": הנהגתו תיכף ומיד בהתחלת עבודתו הוא באופן של הרמה והתנשאות, גם ביחס לענין הכי גבוה! והענין ד"מלכתילה אריבער" קשור גם לענין ה"נשיאות", ועאכו"כ נשיא דתורת החסידות (שענינה "לפנים משורת הדין"). וזה גם מודגש בלידת אדמו"ר מהר"ש ביום ב' אייר - שברגע שנולד כבר הי' הענין ד"תפארת שבתפארת"! 1) משיחת אור לב' אייר ה'תשמ"ח 2) משיחת ב' אייר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2025 Synopsis (1) The verse, “If a woman conceives and gives birth to a male” (at the beginning of parashas Tazria) alludes to the future Redemption, which will come through an awakening from below (from the recipient) resulting in “giving birth to a male,” meaning a Redemption after which there will be no more exile. Working on one’s personal redemption, and that of one’s family and those around him, will hasten the global Redemption speedily in our days. (2) The general directive from the Rebbe Maharash (whose birthday it is) is that one should conduct himself in the manner of m’lechatchilaariber – meaning that from the very beginning of one’s service, his approach should be elevated and exalted, even above the highest things. The idea of m’lechatchila ariber also relates to “nesius” – and certainly to the Nasi of the teachings of Chassidus (which teach a person to go beyond the letter of the law – also an expression of m’lechatchila ariber). This is also emphasized by the Rebbe Maharash’s birth on 2 Iyar: at the very moment of his birth, it was already Tiferes Sheb’Tiferes. (1) Excerpt from sichah of Monday night, 2 Iyar 5748. (2) Excerpt from sichah of Tuesday, 2 Iyar 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2025 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה. * לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן

531

יום ד' פ' תזריע-מצורע, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה

Apr 30, 2025

11:34

התוכן ענינו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש היתה הענין של "לכתחילה אַריבער", כפתגמו הידוע "די וועלט זאָגט אַז מ'קען ניט אַרוטער גייט מען אַריבער און איך זאָג אַז מ'דאַרף גיין לכתחילה אַריבער" (ועפי"ז מובן למה התחיל רוב ה"המשכים" שלו בחגה"פ "זמן חרותנו"). ובהדגשת ההקדמה ש"די וועלט זאָגט" כך וכך, ואעפ"כ "איך זאָג" שצ"ל "לכתחילה אַריבער", וזאת כדי לפעול בעולם גופא הענין ד"מלכתחילה אַריבער", שהשלימות בזה תהי' בגאולה האמיתית והשלימה. וה"טעימה" בזה צ"ל עכשיו: לימוד התורה וקיום המצוות ונתינת הצדקה למעלה ממדידה והגבלה. לא לחכות בנתינת הצדקה עד שהגבאי-צדקה בא ולוחץ עליו... אלא "לכתחילה אריבער" – הוא הולך לחפש את הגבאי צדקה לתת צדקה. בפעולה עם הזולת – לנצל את הרגע הראשון לפעול עליו הענין ד"לכתחילה אריבער". ההחלטה עצמה להתנהג באופן של "לכתחילה אריבער" צריך גם להגיע באופן של "לכתחילה אריבער", "נעשה ונשמע", ולא לחכות בזה עד שיבין בשכלו וכו' גודל הענין... משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2025 Synopsis The Rebbe Maharash taught the approach of lechatchila ariber (“going above in the first place”) as the famous saying goes: “The world says that if you can’t go under, you go over – and I say one should go above in the first place.” (This explains why most of the Rebbe Maharash’s hemshechim began on Pesach, “the Time of our Freedom.”) And he prefaced it with saying what the world says, and then adding that nevertheless, “I say” that one should go m’lechatchila ariber – in order to bring about the concept of lechatchila ariber within the world itself. This will be complete with the true and complete Redemption, but we must have a taste of it already now, by studying Torah, keeping mitzvos, and giving tzedakah in a manner of m’lechatchila ariber – beyond all measure and limitation. One shouldn’t wait to give tzedakah until the collector comes and pressures him; rather, lechatchila ariber – he should seek out the collector himself and offer to give the tzedakah. Similarly, when it comes to impacting others, one must seize the first possible moment to bring them the idea of lechatchila ariber. The very decision to adopt the approach of lechatchila ariber must be done in the spirit of lechatchila ariber – “We will do and we will hear” – not waiting until one understands it intellectually, but first doing it, and thinking about it afterwards. Excerpt from sichah of Monday, parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2025 לזכות שמואל בן שושנה שי' ליום ההולדת שלו ב' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

532

יום ה' פ' תזריע-מצורע, ג' אייר, ה'תשפ"ה

May 1, 2025

9:15

התוכן הפתילות של "אור בית השואבה" נעשו דוקא "מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן (אבנט)". הביאור עפ"י חסידות יובן עפ"י הידוע גודל חומר הענין דשמירת אות ברית קודש, ושבזה תלוי' ביאת המשיח וכו'. ענינו של אבנט הוא "שלא יהא לבו רואה את הערוה", ועל ידו נעשים גם המכנסים – בגדי קודש. וזוהי ההוראה ש"מבלאי כהנים ומהמייניהן מהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין" – שהאבנט, ו(ע"י – )המכנסים, צריכים להשאר במעמד ומצב של קדושה עד שגם מה"מכנסים" יוכלו לעשות פתילות שמאירים אור בביהמ"ק! וזהו המענה למתאוננים שאינם מצליחים בלימודם ובתפלתם – שכאשר ה"מכנסים" וה"אבנט" אינם כדבעי אין פלא למה לא נדלק האור; חומר איסור זה מובא בחסידות רק בקיצור, כי שיטת החסידות היא לעסוק בענינים של אור, אבל צריכים לדעת חומר הדבר, ולתקן א"ז ע"י עשיית התשובה. ומהעצות לזה – זהירות בטבילת עזרא וברית הלשון, ושלילת מרה שחורה מזה (ע"י היסת הדעת). א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2025 Synopsis The wicks used to light up the Beis Hashoevah were made specifically "From the worn trousers of the Kohanim and their belts." The explanation according to Chassidus can be understood from the importance of shemiras habris, which the coming of Moshiach depends on etc. The function of the belt is "so that one's heart does not see his nakedness," and through them, even the trousers remained holy garments. This is the lesson: the belt and (through it) the trousers must remain holy, to the extent that even the trousers can be used to make wicks for illuminating the Beis Hamikdash. And this is the answer to those who complain that they're not succeeding in their learning and davening – when the trousers and the belt aren't as they should be, it's no wonder the light doesn't ignite. The seriousness of this prohibition is mentioned only briefly in Chassidus, because the approach of Chassidus is to focus on light, but one must know the seriousness of the matter and fix it by doing teshuvah. Among the suggestions for doing this are observing Tevilas Ezra, being careful with one's speech, and avoiding melancholy (by keeping one's past sins "across from me" etc.). Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2025

533

יום ועש"ק פ' תזריע-מצורע, ד' אייר, ה'תשפ"ה

May 2, 2025

12:07

התוכן בדין איסור נדה לבעלה חוקרים האם זה בא מצד טומאת נדה או שזה איסור בפ"ע. בפועל מביאים ראיות שזה ענין של איסור ולא טומאה: א) ספק נדה לקולא אף שספק טומאה ברה"י טמא! ב) מדרשת חז"ל עה"פ [בסיום שישי דפ' מצורע] בנוגע לנדה וכו' "וספרה לה‏ – ‏לעצמה" למדין ש"עד א' נאמן באיסורין" ואין למדין איסור מטומאה. המעלה שבזה: קל יותר (להתחרט ו) לעשות תשובה על איסור שהאדם עושה מעל ענין של טומאה וכו', ומכיון שה' הוא מלא רחמים, פסק שזהו"ע של איסור. ובעבודה: ה' וכנס"י נמשלו לאיש ואשה, וע"י חטאים מתרחקים מה'‏ – ‏"נדה", אבל כל ענין החטאים והריחוק הוא "איסור": א) אע"פ שנמצאים ברשות היחיד‏ – ‏יחידו של עולם, ובכ"ז בנוגע "לאוסרה על בעלה"‏ – ‏"ספיקא לקולא". ב) לאמירת עדות של ב' עדים צריך ב"ד משא"כ עד א', ז.א. שבנוגע כשרות בנ"י ל"בעלה", אומר ה' שאינו צריך ב"ד של מטה ושל מעלה‏ – ‏הוא סומך על ה"עד א'"‏ – ‏הנפש האלקית שבכ"א שאומרת שהיא "כשרה לבעלה", ובמילא נותן לכנס"י "שאר כסות ועונה"‏ – ‏כל צרכיהם וכו'. ‏ב' חלקים מהתוועדות י"ט כסלו ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2025 Synopsis There’s a discussion as to whether the prohibition of a niddah to her husband results from the impurity of niddah, or if it’s an independent prohibition, and the conclusion is that it’s a matter of prohibition. Two proofs fir this are as follows: (1) Regarding niddah, we rule leniently in a case of doubt, even though we rule stringently in a case of doubtful impurity in a private domain. (2) The rule that “A single witness is believed for prohibitions” is derived from the verse [at the end of the shishi of parashas Metzora] regarding niddah, “…she must count for herself” – and we don’t derive rules concerning prohibitions from laws of impurity. The advantage of this conclusion is that it’s easier to (feel regret and) do teshuvah for a prohibition that a person violated, than for a matter of impurity (which is a decree that transcends reason etc.); since Hashem is full of mercy, He rules that this is a matter of prohibition. In termsof Divine service: Hashem and the Jewish people are compared to a husband and wife, and sin causes the Jewish people to become distanced from Hashem – a state of “niddah.” But the whole concept of sin and distance is a matter of “prohibition”: (1) Even though one is in a “private domain” – the domain of the Sole One of the world – nevertheless, with regards to “rendering her forbidden to her husband,” a case of doubt is decided leniently. (2) When two witnesses testify, it must be done in a Beis Din etc., whereas a Beis Din isn’t required for one witness. Meaning, with regards to permitting the Jewish people to its “Husband,” Hashem doesn’t require a Beis Din (from below or above) – rather, He relies on the “single witness” – the G‑dly soul within every Jew, which testifies that she is “fit for her Husband” – and therefore, Hashem provides the Jewish people with everything the Husband is obligated to provide etc. 2 excerpts from farbrengen of 19 Kislev 5715. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2025 לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער * לזכות מרת בתשבע בת אסתר ריזל שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

534

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏, ‏ערב חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 14, 2025

12:03

התוכן אף שהמסקנא היא שחנוכה הוא רק "להלל ולהודאה" ולא "לשמחה", אבל מכיון שלדעת הרמב"ם צ"ל גם בחנוכה ענין של שמחה, הרי ראוי ונכון לנהוג כן עכ"פ פעם א' במשך ימי החנוכה – לא בתור חיוב אלא בתור מנהג, ובפרט שלא ראו כן אצל רבותינו נשיאינו (והרי שמחה אמיתית היא רק כשמצרפים גם אחרים, ואם עשו זאת הי' זה מתפרסם). מכיון שלאחרונה ניתוסף בענין החושך – אע"פ שצריך לדעת גם "מעלות עצמו", שכבר פעלו גדולות ונצורות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, והגיעו גם למקומות כאלו שלא שערו כלל, והולך ומתפשט וכו', אבל עדיין לא הגיעו לכל יהודי ולכל מקום, ואלו הם ה"פכים קטנים" שמעכב עדיין ה"קץ שם לחושך" – צ"ל הענין ד"וה' יגי' חשכי". ולכן, כדי לפרוץ גם נקודות החושך האחרונות, ה"ז דבר נכון ונדרש להוסיף בענין השמחה, שזהו חידוש גם לגבי השמחה של הקפות בשמע"צ ושמח"ת, ובמילא שמחה גדולה יותר, עד שע"י שמחה זו נרקוד לקראת משיח צדקנו, ובקרוב ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 Synopsis Although the halachic conclusion is that Chanukah is a time of “praise and thanksgiving” and not “rejoicing,” nevertheless, since according to the Rambam it is also a time of joy, it is fitting and appropriate to conduct a joyous celebration at least once during Chanukah, not as an obligation, but as a custom. Though it is true that one must recognize his own virtues, and it is true that great and wondrous things have already been achieved in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus outward, reaching places never imagined etc. – still, not every Jew and every place has yet been reached; there remain the “small jugs” that delay the “end to darkness.” Since lately there has been an increase in darkness, and we need “Hashem to illuminate the darkness,” therefore, to break through even the final spots of darkness, it is proper and necessary to increase in joy. Since this celebration is a novelty even compared to the joy of the hakafos on Shemini Atzeres and Simchas Torah, it is therefore an even greater joy, and with it we will dance to greet Moshiach Tzidkeinu, may it happen very soon. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mikeitz, Shabbos Chanukah, first day of Rosh Chodesh Teves 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

535

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת, ערב יום ההילולא של הרמב"ם, ה'תשפ"ו

Jan 8, 2026

9:00

התוכן 1) בהמשך לההתעוררות לאחרונה ע"ד לימוד שיעור יומי בספר "משנה תורה" להרמב"ם, הרי בעמדנו ביום ההילולא שלו יש לנצל יום זכאי זה כדי לעורר ע"ד השתדלות נוספת בפירסום הענין בכל מקום. ולהעיר ע"ד הקשר בין הרמב"ם לאדה"ז עפ"י הקס"ד שיום ההילולא של הרמב"ם הוא בכ"ד טבת – יום ההילולא של אדה"ז [ובפרט בש.ז. שכ' טבת הוא ביום א' בשבוע, שכולל כל ימות השבוע, כולל יום כ"ד טבת]. 2) "והמעשה הוא העיקר": יש לעשות "שטורעם" ע"ד הפצת התורה והמעיינות. ובפשטות – לקרב מספר הכי גדול של יהודים ללימוד נגלה דתורה, ובפרט לימוד הרמב"ם, וללימוד פנימיות התורה כפי שנתבארה בתורת החסידות – בדרושי רבותינו נשיאינו. עד שהלימוד הוא באופן שזה נעשה כל מציאותו "כמים לים מכסים". ב' חלקים מהתוועדות כ' טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2026 Synopsis (1) The auspicious day of the Rambam’s hilula on 20 Teves should be utilized to further spread everywhere the practice of studying the Rambam’s Mishneh Torah daily. There is a unique connection between the Rambam and the Alter Rebbe in that there is an opinion that the Rambam’s hilula was also on 24 Teves, like the Alter Rebbe’s. (And the connection is especially emphasized on a year like this, when 20 Teves falls on a Sunday, which encompasses all the days of the coming week, including 24 Teves). (2) And “action is the main thing”: a shturem should be made in spreading Torah and spreading the wellsprings of Chassidus. In simple terms, this means drawing as many Jews as possible to the study of the revealed dimension of Torah, especially the study of Rambam, and to the study of the inner dimension of Torah, as explained in the teachings Chassidus, and in such a way that this becomes one’s entire being, “as water covers the sea.” 2 excerpts from farbrengen of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2026

536

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 15, 2025

11:26

התוכן הנהגת רבותינו נשיאינו היתה להדליק נרות חנוכה על פתח א' החדרים של הבית ולא ליד החלון הפתוח לרשות הרבים, וצ"ב עפ"י נגלה, כי מגמ' משמע שכשאין אפשרות להדליק את הנרות חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" יש להדליקן ליד חלון הבית הפונה לרה"ר? והרי הם נהגו כך גם בזמן שלא הי' סכנה וגם במציאות שבודאי יעברו ברה"ר עשרה מישראל ויהי' "פרסומא ניסא" וכו' (ואין לתרץ כי כך ראו אצל רבם וה"ז בבחי' "הואיל ונפק מפומא דרב כהנא", כי זה רק מעבירה את השאלה על רבם), והביאור י"ל: א) החיוב להדליק הנרות ליד החלון הוא רק אם החלון הוא למטה מעשרים אמה, כמפורש בגמ'. ב) לרוב ה"חנוכיות" בזמננו יש דופן מאחורי הנרות, ואם יעמיד את החנוכי' באופן שהנרות ייראו מבחוץ הנה אז: 1. ההדלקה עצמה תהי' קשה לו 2. יחסר הענין של "פרסומי ניסא" לבני-הבית עצמם כי הדופן יסתיר להם את הנרות, (וכיון ש"הדלקה עושה מצוה" לא כדאי להדליק קודם את הנרות כשהם לבפנים ואח"ז לסובב את הנרות לבחוץ וכו'). וכ"ז הוא לשקו"ט בלבד, אבל בנוגע לפועל ‏–‏ מכיון שזה הי' ה"מעשה רב" של רבותינו נשיאינו הרי כך צ"ל הנהגת כאו"א מאתנו. משיחת נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025 Synopsis Explanation is required according to Nigleh as to why the Rebbeim would light Chanukah specifically in a doorway between two rooms inside the house, whereas it is understood from the Gemara that one should light Chanukah candles “at the entrance to one’s house on the outside,” and if one cannot, he should light at a window facing the public domain. And the Rebbeim did this even in times when there was no danger from people outside seeing the candles, and even where it was certain that ten Jews would be passing by in the public domain (thus fulfilling the requirement of pirsumei nisa) etc. (And we cannot simply answer that they did so because that is what they observed by their Rebbe – “since it came from the mouth of Rav Kahana…” – because then the question just becomes why their Rebbe did so.) This can be explained as follows: (1) The obligation to light the candles by the window applies only if the window is lower than twenty amos, as the Gemara says. (2) Most Chanukah menorahs these days have a back panel behind the candles. Therefore, if the menorah is placed facing the public domain, then (a) one would have to reach over the panel to light, which is difficult, and (b) the candles won’t be seen by the people inside the house because they will be blocked by the back panel. (Turning the menorah around after lighting it is not an option because “the lighting is the mitzvah,” so the candles shouldn’t be moved after lighting.) All of this is in the realm of discussion and debate, but practically speaking, since in practice the Rebbeim lit at the doorway inside the house, this is what every one of us should do. Excerpt from sichah of the 5th night of Chanukah, 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

537

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 16, 2025

11:20

התוכן יום ג' בשבוע הוא גם היום שהשנה חל בו חג הגאולה י"ט כסלו (כבפעם הא' בשנת תקנ"ט), שקשור עם הענין דהפצת המעיינות חוצה, וכן נגלה דתורה – שכ"גוף" לנשמה, פנימיות התורה, ה"ה נמשכת אחרי', וכן קיום המצוות בכלל, ובזה גופא באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – כההוראה מימי החנוכה ש"מנהג פשוט" שכל א' מקיים מצוות נר חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין". ולהעיר שלאחרי שיצא ממאסר חזר אדה"ז לוויטעבסק ביום ב' דחנוכה, שאז ניכר לראשונה הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בפועל. וההוראה: להחליט לקיים הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בכל עניני תומ"צ, החל מה"מבצעים" הכלליים, שכ"ז מביא ומזרז שה' עושה בעצמו את ה"מבצע" הכי גדול, עקרי ופנימי – גאולה האמיתית והשלימה; בלי נדר אחלק "על פתח ביתו" של הביהכ"נ וביהמ"ד, הד' אמות של נשיא דורנו, דולר א' לכל א' בתור דמי חנוכה לעשות בו כטוב בעיניו, ובהוספה מדילי'. שיחת יום ג', ב' דחנוכה, אחרי תפילת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025 Synopsis Tuesday is also the day of the week upon which 19 Kislev fell this year (as it did the first year 5559) – a day associated with spreading the wellsprings of Chassidus outward, as well as spreading the study of Nigleh (because Nigleh is the “body” of Torah, which goes wherever the “soul” goes) and spreading mitzvah observance in general, and in a manner of mehadrin min hamehadrin, which on Chanukah is the “universally accepted custom.” We know that after the Alter Rebbe’s liberation, he arrived in Vitebsk on Tuesday, the second day of Chanukah. Notably, the second day of Chanukah is the first opportunity to observe the mitzvah of lighting Chanukah candles in the manner of mehadrin min hamehadrin in practice. The lesson is that everyone should firmly resolve to act in the manner of mehadrin min hamehadrin in all matters of Torah and mitzvos, beginning with the Mivtzoim, which will hasten the time when Hashem Himself will carry out the greatest “Mivtza” – the true and complete Redemption. Bli neder, I will be giving out dollars to everyone as Chanukah gelt, and surely everyone will add more of their own. Sichah of Tuesday, second day of Chanukah, 5738 – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

538

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏, יום ג' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 17, 2025

11:25

התוכן א' הלימודים מנרות חנוכה הוא, שאע"פ שבהדלקת נר א' בלילה הראשון קיים המצוה בשלימות, הרי בבוא הלילה השני מוסיף ומדליק ב' נרות, ועד"ז בלילות שלאח"ז. ומזה הלימוד גם בנוגע לכל עניני תומ"צ, "נר מצוה ותורה אור", שמיום ליום יש לגדול ולהוסיף בזה. ועוד לימוד ממצות נר חנוכה, שגם לאחר קיומה בלילה הראשון דחנוכה, חוזרים ומקיימים אותה גם בלילה השני, ובלילה השלישי (באופן של "חזקה") וכו'. ועד"ז בכל מצוה, שגם לאחרי קיומה בפעם הראשונה חוזרים ומקיימים אותה בכל הזדמנות – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", ובפרט מצות הצדקה שיכולים וצריכים לקיימה ריבוי פעמים ביום. ויש לקשר זה עם מנהג ישראל ליתן "דמי חנוכה", שכשיהודי מקבל כסף ה"ה לכל לראש נותן ממנו לצדקה אע"פ שהי' יכול לקנות בזה "חיי נפשו", וכך גם מחנכים את הילדים. ויה"ר שתומ"י יוכלו לנצל את ה"דמי חנוכה" לנדבת ביהמ"ק השלישי. משיחת נר ג' דחנוכה ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025 Synopsis On Chanukah, although one already fulfilled the mitzvah of lighting Chanukah candles fully on the first night, nevertheless, when thesecond night arrives one adds and lights two candles, and continues adding every subsequent night. This serves as a lesson for all matters of Torah and mitzvos – “a lamp is a mitzvah and the Torah is light” – that one must constantly grow and add from day to day. Additionally, just as we light the Chanukah candles repeatedly, forming a chazakah, so too with every mitzvah: after fulfilling a mitzvah the first time, we do it again and again at every opportunity, and, “A mitzvah that comes to your hand, do not delay it.” This applies especially to the mitzvah of tzedakah, which can and should be fulfilled many times a day. This also relates to the Jewish custom of giving Chanukah gelt: when a Jew receives money, he first and foremost gives a portion of it to tzedakah (even though it is money he could have used to purchase “the life of his soul”), and this is how children should be educated. May it be Hashem’s will that they will immediately be able to use their Chanukah gelt for donations toward the third Beis Hamikdash. Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

539

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏, ‏יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 18, 2025

11:16

התוכן החידוש של כנס זה – שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות. המעלה בכנס כזה – הזדמנות לילדים לקיים מצות "מפני שיבה תקום", והזדמנות לזקנים להוסיף בחינוכם של הילדים מנסיונם שניתוסף במשך השנים, דלא כמו שהטיפשים אומרים שבגלל שהאדם מזדקן עליו להיות פחות פעיל – ההיפך הוא הנכון, וכמ"ש "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", וכההוראה מהדלקת נר חנוכה שבכל יום מוסיפים נר, וגם ענין זה מראים הם "דוגמא חי'" לילדים. השייכות דצירוף זקנים וילדים לחנוכה: טיהור בית-במקדש נעשה בהשגחת זקני וגדולי ישראל והכהנים, ונלחמו במסירות לבטל רצון היוונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ולהבטיח להמשיך לחנך את הילדים ללמוד "תורתך" ולקיים "חוקי רצונך"; הדגשת שייכות זו בענין החינוך (חנוכה מלשון חינוך) – "חנוך לנער גו' גם כי יזקין גו'", וגם החינוך הוא ע"י הזקנים. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ולחברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים", ולילדים ולילדות, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 Synopsis The novelty of this gathering is that the elderly are assembled together with the children. This provides an opportunity for the children to fulfill the mitzvah of “rising before an elderly person…,” and for the elderly to contribute to the children’s education based on the experience they have gained over the years. While some foolish people say that a person should become less active as they age, the opposite is true, as it is written, “Days speak, and many years impart wisdom,” and as we learn from lighting the Chanukah candles, where we add another candle every day (and regarding this, too, the elderly serve as a living example for the children). The relation between the joining of the elderly and the children, and the Yom Tov of Chanukah: (1) The purification of the Beis Hamikdash took place under the guidance of the elders and leaders of the Jewish people along with the kohanim, and they fought with mesiras-nefesh to annul the attempt of the Yevanim “to make them forget Your Torah and remove them from the decrees of Your will,” and they ensured that the Jewish education of children would continue.(2)The name “Chanukah” is related to the word “chinuch” (education). With respect to education, (a) the elderly teach the young, and (b) education starts when one is young, but continues his entire life, as the verse says, “Educate the child… even when he grows old…”. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, 5th night of Chanukah, to members of Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok and Chochmas Nashim, and to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

540

יום ועש"ק פ' מקץ, כ"ט כסלו, ‏יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 19, 2025

10:07

התוכן מעלת נר ה' דחנוכה (אף שיש אומרים שזה קשור עם גאולת אדה"ז ממאסרו השני בשנת תקס"א, אבל עפ"י הכלל ש"מגלגלין זכות ליום זכאי" מוכרח לומר שישנה מעלה ביום זה מצ"ע): ענינם של נרות חנוכה הוא להאיר על ידם את חושך העולם (כנ"ל), ומובן שעיקר החידוש בזה הוא בימי החול של חנוכה ולא ביום השבת (וכמ"ש במדרש הטעם למה לא נאמר בשבת "ויהי ערב ויהי בוקר" כי בשבת "אין חושך"!). וזוהי מעלתו של נר ה' דחנוכה, כי זהו יום היחיד בחנוכה שאי אפשר לחול בשבת! ואין בו ענין של "שבת" אפי' "בכח" (משא"כ שאר ימי החנוכה שיכולים לחול בשבת יש להם ענין שבת "בכח" עכ"פ). משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025 Synopsis To explain the special quality of the fifth day of Chanukah and why among the days of Chanukah it is one of particular celebration (some explain that it is the day of the Alter Rebbe’s release from his second imprisonment in the year 5561 (1800), but based on the principle that “Merit is brought abouton a meritorious day,” we must say that the day itself possesses a special quality): The purpose of the Chanukah candles is to illuminate the darkness of the world, and the main novelty here lies in the weekdays of Chanukah, not on Shabbos Chanukah (when there is no darkness, as the Midrash says: regarding Shabbos the verse doesn’t say “there was nightfall and there was morning,” because on Shabbos “there is no darkness”). And this is the unique quality of the fifth day of Chanukah: it is the only day of Chanukah that can never fall on Shabbos. It contains no aspect of Shabbos, even potentially (unlike the other days of Chanukah, which can fall on Shabbos and therefore have at least a potential connection to Shabbos). Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025

541

יום א' פ' ויגש, ר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 21, 2025

9:57

התוכן א' הלימודים מחנוכה: למרות שילדי ישראל הם "מעטים" ו"חלשים" ביחס לילדי אוה"ע – ה"ז רק מצד הגוף, אבל לכל א' מהם יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל", שעל ידה הנה "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'" – שלא רק שאין לאוה"ע השפעה על הנהגת הילד היהודי אלא אדרבה – הם לומדים ממנו איך להתנהג בצדק ויושר. וכמו שמתתיהו ובניו לא נבהלו מה"גבורים" וה"רבים" שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ויצאו ללחום נגדם, וכתבו על דגליהם "מכב"י – "מי כמכה בא-לים ה'", ובכח זה נצחום והיתה "תשועה גדולה". עתה אין נסיונות קשים כאלו אלא הנסיון לעמוד במס"נ נגד היצר שמנסה "להשכיחם תורתך" ולנצל את הזמן למשחקים וכיו"ב, ו"להעבירם מחוקי רצונך" כמו לא להקפיד כ"כ על כשרות. וה' מראה "נסיך" "נפלאותיך" ו"ישועתיך" ומנצחים את היצר. א' השיחות, בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת – לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 Synopsis One of the lessons from Chanukah is that although Jewish children may be “few” and “weak” compared to the gentile children of the world, that applies only to the body. But because every Jewish child possesses a soul that is “a portion of Hashem from above,” Hashem “delivers the mighty into the hands of the weak…” meaning, not only do the nations of the world have no influence over a Jewish child’s behavior, but on the contrary, they learn from the Jewish child how to behave with justice and integrity. Mattisyahu and his sons were not deterred by the “mighty” and the “many” who sought “to make them forget Your Torah and transgress the decrees of Your will,” and they went out to fight against them, holding banners inscribed with the word “Maccabi” (an acronym for “Who is like You among the mighty ones, Hashem”), and with that strength they were victorious and saw “great salvation.” Today, we no longer face such harsh tests. Instead, the challenge is to stand with mesiras nefesh against the yetzer hara who tries “to make them forget Your Torah” by getting them to waste time on games etc., and “to make them transgress the decrees of Your will” by not being so careful about kashrus etc. But they are shown “Your miracles,” “Your wonders,” and “Your salvations,” and they successfully defeat the yetzer hara. Sichah of 1 Teves, 7th day of Chanukah 5738, after Mincha – Chanukah children’s rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

542

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת, ‏זאת חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 22, 2025

9:57

התוכן ההוראה המיוחדת מיום הח' דחנוכה – עפמ"ש בגמ' שמדליקין נרות חנוכה "כנגד ימים היוצאין", נמצא שביום הח' מדליקין גם כנגד הז' ימי חנוכה שעברו: לא רק שבכחו להאיר את היום, אלא אם רוצה באמת יכול הוא להוסיף אור גם בכל הז' ימים – שכל יום בשבוע יש את עבודתו המיוחדת – שכבר עברו. ולא רק אם החסיר משהו בז' הימים שלפנ"ז יכול הוא להשלימו ע"י תשובה, אלא אפי' בימים או ענינים שכן עשה באופן הטוב ביותר – יכול הוא להוסיף אור. והנר והיום הח' דחנוכה מלמד שלא להבהל מזה שהיום הוא רק יום א' ואיך יוכל להאיר את ז' הימים שלפנ"ז? כי אע"פ שהוא מתחיל בנר א' כנגד יום הח', אבל אח"כ הרי ממשיך להדליק עוד ז' נרות ו(עי"ז) הימים שעברו, ועל ידם מאירים את כל הבית והסביבה, עד שמאירים את חשכת הגלות כהכנה ל"אור עולם" בגאולה השלימה. א' השיחות לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו, בביהכנ"ס אחרי תפלת מנחה והדלקת נ"ח – יום א', בדר"ח טבת, אור לח' דחנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025 Synopsis The Gemara says that the Chanukah candles are lit “corresponding to the outgoing days.” It follows that on the eighth day the candles are lit not only for the day itself, but also for previous seven days.The lesson is that if one truly desires, he has the power to illuminate not only the present day, but also all the days of the past. And this doesn’t just mean one can compensate now for what was lacking in the past by doing teshuvah; rather, even if one did everything properly in the days of the past, now he can illuminate them even more. In this way, one illuminates his entire home and all his surroundings, until even the darkness of exile is illuminated, as a preparation for the everlasting light of the complete Redemption. Sichah of 1 Teves 5739, after Menorah lighting – to the children’s Chanukah rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025

543

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 23, 2025

8:30

התוכן אנו נמצאים כעת בזמן שבו מתכוננים לקריאת שמע שעל המטה שבו יערכו חשבון-צדק בנוגע לפעולות שנעשו בזאת-חנוכה ושל כל ימי החנוכה (שנכללים בזאת-חנוכה). ואשר לכן, יש לנצל את השעות הספורות שנשארו עד אמירת קריאת שמע שעל המטה להשלים בפועל כל ענינים אלו ולהעלות בקודש ככל האפשרי, ועכ"פ לקבל על עצמם החלטות טובות להשלים את כל הענינים שהיו צריכים לעשות במשך ימי החנוכה, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ולעשות את זה מתוך שמחה ש"פורצת גדר" ועל ידי זה יוכלו גם בשעות ספורות אלו להוסיף שלימות בריבוי השעות (בערך לזה) של כל ימי החנוכה! משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 Synopsis In a few hours, in the bedtime Kerias Shema,an honest accounting willbe made of what one has done on Zos Chanukah and on all the days of Chanukah (which are included within Zos Chanukah). These hours should be used to complete and perfect all matters of Chanukah and to ascend in holiness as much as possible; at the very least, one should resolve to complete everything that should have been done during Chanukah, and “The Holy One, blessed be He, links a good thought action.” And this should be done with joy, which breaks barriers; in this way, even in these few short hours remaining, one can complete and perfect the many hours of the entire Chanukah. Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 לזכות חי'ה מושקא שתחי' אלטיין לרגל היכנסה לגיל המצוות ג' טבת ה'תשפ"ו נדבת זקני'ה הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

544

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 24, 2025

10:54

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת רביעי דפ' ויגש, שיעקב, לאחרי שראה את "העגלות אשר שלח יוסף" ‏–‏ את הסימן "במה היו עוסק כשפירש ממנו – בפרשת עגלה ערופה", אמר "עוד יוסף בני חי": שגם בגלות נמצא כל יהודי במצב של "יוסף בני חי" בתורת חיים ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", וכפירוש המגיד בזה שע"י שיהודי מקיים מצוה ה"ה מחי' את המצוה! ובפשטות: אפי' תפילין כשירות שיש בהם שם הוי' כו"כ פעמים, והם בקדושתן גם כשמונחות על השולחן וכו', אי"ז מגיע לקדושת וחיות התפילין כאשר יהודי מקיים בהם בפועל מצות תפילין! וזוהי גם ההוראה ממ"ש בסיום השיעור ש"ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" התאפשר רק לאחר שיוכבד נולדה "בין החומות": אפי' תינוקת קטנה של בנ"י משלימה את המספר "שבעים נפש" כדי שבנ"י יוכלו להיכנס למצרים, כי ברגע שנולדה יורשת את כל התומ"צ, כולל את הכח להיות "יוסף בני חי" גם במצרים, וכבר בכניסה למצרים דאג הקב"ה שתוולד יוכבד שממנה יצאה בתי כהונה לוי ומלכות ("ויתן להם בתים") בזכות זה ש"ותחיין את הילדים" גם במצרים וכו'. משיחת יום ד' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025 Synopsis The beginning of revi’i of parashas Vayigash states that when Yaakov saw the wagons Yosef had sent (an allusion to the eglah arufah, the subject Yaakov and Yosef had last studied together before Yosef's disappearance), he said, “My son Yosef is still alive.” Even in exile, it is true of every Jew that “Yosef my son is alive,” with the Torah of life and its mitzvos, of which it says, “and you shall live by them”; as the Maggid explains, when a Jew does a mitzvah, he makes the mitzvah come alive. For example, even kosher tefillin, which contain Hashem’s Name many times and which are holy even when they are lying on the table etc., do not possess the holinessand vitality that tefillin attain when a Jew actually puts them on and does the mitzvah of tefillin with them. This is also the lesson from the conclusion of this aliyah: Yaakov and all his offspring were only able to come to Egypt after Yocheved was born “between the walls.” Meaning, a baby Jewish girl,simply by being born, completes the count of “seventy souls,” making it possible for the Jewish people to enter Egypt, because the moment sheis born, she inherits the entire Torah and its mitzvos, including this power that “Yosef my son is alive” even in Egypt. Already at the moment the Jewish people entered Egypt, Hashem ensured the birth of Yocheved, from whom emerged the houses of the Kohanim, Levi’im, and the kings (“He made houses for them”), in the merit of having “kept the boys alive” in Egypt etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025

545

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח, ה'תשפ"ו

Dec 25, 2025

9:31

התוכן א) הכוונה בהכרזת "דידן נצח" היא הנצחון ד"דידן" – כ"ק מו"ח אדמו"ר! ב) מקור בתורה להכרזת "דידן נצח": איתא במדרש (ויק"ר) "מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהי' יושב ושונה על פתח מעין, אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן א"ל . . תהון ידעין דהא רוח ביש בעי למישרא הכא . . אזיל ואסהיד בבני מתא ואמור להון . . יפקון הכא למחר . . ואמרו דידן נצח דידן נצח ולא עלון מן תמן עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא". וההוראה: כאשר היצ"ט אומר שצריך לקיים את דברי נשיא דורנו והיצה"ר מתחיל לבלבל וכו' הנה ע"י ההתאספות של כמה מבנ"י שצועקים "דידן נצח" כדבעי, כרצון נשיא דורנו, מנצחים את הרע וכו'. וזהו, גירוש הרע, הבחינה שאכן "דידן נצח"! משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת, תהא זו שנת משיח, סיום "שבעת ימי המילואים" ל"דידן נצח" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 Synopsis (a) The expression “didan notzach” (“victory is ours”) refers to the victory of the Rebbe, my father-in-law. (b) The source in Torah for proclaiming didan notzach is a story of the Midrash in Vayikra Rabbah: An Amora was approached by a good spirit that guarded the local river. The good spirit told the Amora that there was an evil spirit who intended to wrest control of the river and make trouble for the Jews who came to use it. The good spirit instructed the sage to gather the townspeople at the river, and that when the good spirit alerts them that the good spirit is approaching, they should cry out, “Didan notzach.” When the people did so, a drop of blood appeared on the face of the water, showing their victory over the evil spirit. The lesson is that when the yetzer tov says to listen to the Nasi of our generation, and the yetzer hara begins to argue and confuse and distract, etc., the yetzer hara is driven away when Jews gather and cry out, “Didan notzach” properly, the way the Nasi of our generation wishes. And this is the proof that indeed “We have been victorious” – when the yetzer hara is driven away. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Vayechi, 12 Teves, 5747 – one week after the victory of Didan Notzach, 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

546

יום ועש"ק פ' ויגש, ו' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 26, 2025

10:11

התוכן בשישי דפ' ויגש נאמר שהקב"ה הבטיח ליעקב "אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם", ובודאי שהקב"ה מקיים הבטחתו זו גם כשעדיין נמצאים בגלות מצרים, ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד "קהל גדול שובו הנה" – לארצנו הק'. ויש לזרז את כ"ז ע"י נתינת הצדקה של כאו"א. ובנוגע לפועל: להזדרז למסור כסף לצדקה בצירוף פתק עם השם ושם האם ע"מ להזכירם עה"צ, וכ"א יכול לכתוב בו כל מה שרוצה (בלי להתבייש אם מישהו יקרא א"ז), שה"ז באופן שכותב להקב"ה ע"י נשיא דורנו, ועד"ז יעשו בכל מקום שנמצא שם "בית החיים" שנטמן שם גדול בישראל, כידוע שכל "בתי החיים" קשורים זב"ז, ולהוסיף בעשיית "בית חיים" לנשמות בגופים – בתי תורה, בתי תפלה ובתי גמ"ח. ועוד. שיחת יום ד' דפ' ויגש, ו' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 Synopsis Shishi of parashas Vayigash states that Hashem promised Yaakov, “…Do not be afraid to go down to Egypt, for I will make you into a great nation there.” Hashem surely fulfills this promise even while we are still in exile in Egypt, and very soon, “A great assembly they will return here,” to our Holy Land, which will be hastened by every individual giving tzedakah. Practically speaking, whoever hasn’t yet done so should promptly submit their tzedakah along with a note containing their name and mother’s name, to be placed at the Ohel. Since I won’t be reading the notes, one can write whatever they wish without being embarrassed; it is like writing to Hashem through the Nasi of our generation. The same should be done anywhere where there is a cemetery (“beis hachayim”) in which there is a tzaddik buried, because all the cemeteries are interconnected etc. And we should increase in creating “batei hachayim” (“houses of life”) for the living, for souls in bodies – houses of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, 6 Teves 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

547

יום א' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 28, 2025

11:32

התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' ויחי "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'" עפ"י ביאור אדה"ז בזה שע"י ש"את יהודה שלח לפניו להורות לפניו גשנה" – "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה, יכול להיות "ויחי" גם בארץ מצרים! אבל גם אז – ח"ו לחשוב שגלות הוא מקום המתאים ליהודי, אלא כל זמן שהוא נמצא בגלות ה"ה מכריז, צועק ומבקש מהקב"ה "ונשאתני ממצרים"! וכאשר מרגישים שגלות אינו מקומם האמיתי – מובן שכאשר הקב"ה נותן שטחים של א"י מחזיקים בהם בשתי ידים ואינם מוותרים מאומה! וכן בנוגע שטחים של חו"ל הנוגעים לבטחונם של בנ"י שבא"י שאין לוותר ח"ו עליהם. וכאשר יפסיקו לפחד מהגוי ומ"גוישקייט", ויתנהגו עפ"י רצונו של הקב"ה, נעשים הם ה"בעלי-בתים" על המציאות כולה! ב' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, י' טבת ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 Synopsis As the Alter Rebbe explains, the reason Yaakov was able to “live in the land of Egypt” is because he had already “‘sent Yehudah ahead to Goshen’ – to establish a house of Torah study.” But even then, chas v’shalom for a Jew to think that exile is fitting place for him; rather, as long as a Jew is in exile, he cries out and pleads with Hashem to “Carry me out of Egypt!” And when Jews feel that exile is not their true place, then obviously, when Hashem grants them additional territory in Eretz Yisroel, they hold on to it with both hands and do not relinquish even an inch. Similarly, they must not chas v’shalom relinquish any territory that affects the security of the Jewish people, even if it is not part of Eretz Yisroel itself. When Jews stop being afraid of goyim and goyishkeit, and conduct themselves according to Hashem’s will, then they are given control over all of reality. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayechi, 10 Teves 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

548

יום ב' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 29, 2025

10:54

התוכן חומר הענין של הצום דעשרה בטבת (שלכן צמים בו גם אם זה הי' חל בשבת) הוא כי המאורע שאירע בעשרה בטבת – "סמך מלך בבל אל ירושלים" – היתה הפתיחה למאורעות דשאר הצומות – התחלת כללות החורבן. וזה שהחורבן לא הי' בבת אחת, כי מלמעלה נתנו לבנ"י משך זמן לנצלו לעשיית התשובה ובכך לבטל את החורבן בפועל. וההוראה: לנצל את הזמן שנשאר עד התחלת הצום לעשיית התשובה, ויש בזה את הכח להבאת הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות וממילא תתבטל התענית. ויה"ר שהשליחות מצוה לצדקה תפעל שתיכף ומיד יתעורר בכ"א את ה"הרהור תשובה" בתוקף המתאים. שיחת יום ב', ט' טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025 Synopsis The fast of Asarah B’Teves is more severe than the other fast days instituted by the Sages in that, if it were to fall on Shabbos (although according to the fixed calendar it cannot), we would fast even on Shabbos. The reason this fast day is particularly severe is because “On this very day the king of Bavel laid siege to Yerushalayim” – this marked the beginning and opening of the subsequent events that led to the other fast days. The reason the destruction did not happen all at once was to give the Jewish people time to do teshuvah, and thereby prevent the destruction from taking place. The lesson is that one should utilize the remaining time before the fast begins to do teshuvah, which has the power to bring about the true and complete Redemption literally, thus nullifying the fast. May it be Hashem’s will that the act of appointing everyone here as a shliach for the mitzvah of tzedakah should awaken within them a proper “thought of teshuvah” etc. Excerpt from sichah of Monday, 9 Teves, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025

549

יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Dec 30, 2025

10:37

התוכן הרמב"ם פותח את הל' תעניות בזה, שהענין דקביעת תענית על מאורע מסויים הוא כדי שלא "יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית", ועאכו"כ מאורע של "עשירי בטבת" הנוגע לכללות עם ישראל, "סמך מלך בבל על ירושלים", שזו היתה הסיבה וההתחלה לענין החורבן וכו' – אלא זהו לתועלת בנ"י, לעורר אותם בתשובה ולתקן את ענינים הדרושים. הירידה היא צורך עלי'. ועפי"ז מובן, שכשמגיע יום זה אין ליפול ביאוש ועצבות ח"ו מירידה המבהילה שהתחילה דוקא ביום עשירי דחודש העשירי (ש"העשירי יהי' קודש"), ואדרבה – זה צריך לעורר "מרירות" ותשובה, ותשובה מאהבה, לבטל את סיבת הגלות, ועי"ז מתחזקת תקוות הגאולה באופן של "אראנו נפלאות" – יתרון האור. ובפרט שנמצאים כעת לאחרי תפלת מנחה ובמקום קדוש וכו'. ונוסף על ההתבוננות בסיבת התענית וכו', יש להוסיף ביום זה בתורה, עבודה וגמ"ח בפועל. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2025 Synopsis The Rambam states at the beginning of the Laws of Fasts that the purpose of a fast day is for a person to recognize that the events commemorated by the fast day are not a “chance occurrence” etc.; especially the 10th of Teves, when “the king of Bavel laid siege to Yerushalayim,” marking the beginning of the destruction of the Beis Hamikdash etc. Ultimately, these events are for the benefit of the Jewish people, to arouse them to do teshuvah and correct whatever needs to be corrected etc. – a “descent for the sake of ascent.” Therefore, it is understood that on a day like this, one should not fall into despair or sadness, chas v’shalom, over the frightening downfall that began specifically on the tenth day of the tenth month (whereas the verse states, “the tenth shall be holy”). On the contrary, a person should feel bitterness and be moved to teshuvah motivated by love, to undo the cause of the exile. This approach will strengthen one’s hope for the Redemption, at which time“I will show them wonders” – “the advantage of light from the darkness.” Especially since we have already davened Minchah and we are in a holy place etc. In addition to contemplating the reason for the fast, one should increase in Torah, service, and acts of kindness. Excerpt from sichah of 10 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2025

550

יום ד' פ' ויחי, י"א טבת, ה'תשפ"ו

Dec 31, 2025

12:29

התוכן נמצאים בהתחלת ה"שלושים יום" שלפני יום עשירי בשבט. בתקופה זו, על כאו"א, הן בעלי עסק ("זבולון") והן יושבי אהל ("יששכר"), להוסיף בלימוד התורה ונתינת הצדקה כהכנה ליום עשירי בשבט. ומן הראוי שגם פרטי ההכנות יהיו באופן של "עשה לך רב" וה"רב" יקבוע אם ההכנה שלו היא כמו שצריך להיות. וכדאי ונכון שבמשך ימים אלו יעבור כאו"א "בחינות" אצל ה"רב" שלו [תלמידי הישיבה ויושבי אהל בכלל אצל הראש ישיבה וכיו"ב, בעלי עסק אצל ה"רב" שמינו על עצמם, נשים אצל המשפיעות שלהן, קטנים וקטנות אצל ההורים או מורים וכו'], ולזירוז הענין - שיתנו רשות לה"רב" להודיע לי ע"ד תוצאות הבחינות, ולעשות את כל זה ג' פעמים במשך השלושים יום - אחר כל עשרה ימים. [ועוד]. ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, י"א טבת – המשך "דידן נצח" – ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2025 Synopsis We are now at the beginning of the thirty days leading up to the 10th of Shevat. As a preparation, during this period, everyone, both businesspeople and those occupied with Torah study, should increase in Torah study and in giving tzedakah. In accordance with the directive of Asei lecha rav, one should consult with their “rav,” who should determine whether one’s preparation is appropriate or whether something needs to be added or changed. It is worthwhile and proper that three times over the next thirty days – after every ten days – one should submit to a test with their “rav” to see how the preparations are going; to further bolster the matter, they should give their “rav” permission to inform me of the results of the tests. 3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayechi, 11 Teves 5747– within the week of celebration for the victory of Didan Notzach on 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2025

551

יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת, ה'תשפ"ו

Jan 1, 2026

10:05

התוכן עמ"ש בגמ' [ורש"י מביאו בשישי דפ' ויחי] "יעקב אבינו לא מת" שואל ר"נ "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א"ל [ר"י] מקרא אני דורש. . מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". החידוש כאן הוא ש"יעקב לא מת" גם בגופו, ולכן לא שאלו למה לא מצינו ענין זה אצל אברהם ויצחק, כי זה מובן (גם) מעצמו ‏–‏ דוקא אצל יעקב ש"מטתו שלימה" היו כל חלקי גופו, כולל החלקים שממנו נולדים ילדים, בחיים, אלא שאלו "וכי בכדי וכו'". אלא דצ"ע איך מתורצת השאלה ע"י הפסוק? רש"י פי' ע"ז "דסבורין היו [החונטים] שמת", אבל הרי הרגישו שגופו חי?! והביאור: אף שהרגישו חיות בגופו אז, חנטו אותו כי היו בטוחים שמפני ד"שכיחא היזיקא" לא שייך שכל זרעו יהיו בחיים לעולם, ובמילא גם אצלו יהי' ענין המיתה, ולא ידעו הבטחת הנביא ש"מה זרעו בחיים" ‏–‏ שכל זרעו יהיו חיים לעולם, ובמילא "אף הוא בחיים" לעולם (גם בגופו)! ב' חלקים מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2026 Synopsis The Gemara states that Rabbi Yitzchak said to Rav Nachman, “Rabbi Yochanan said as follows: “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of parashas Vayechi), to which Rav Nachman asked: “Was it for nothing that the eulogizers eulogized him, the embalmers embalmed him, and the buriers buried him?” Rabbi Yitzchak replied: “I am interpreting a verse…Yaakov is juxtaposed to his offspring: Just as his offspring is alive, he too is alive.” The novelty here is that even Yaakov’s body “did not die.” This explains why Rav Nachman isn’t bothered by the fact that Rav Yitzchak says that only Yaakov Avinu did not die, and not Avraham and Yitzchak: since only Yaakov’s “bed was complete,” it emerges that all parts of his body, including the parts embodied in his children, remained alive; therefore, it was obvious that only Yaakov, and not Avraham and Yitzchak (from whom Yishmael and Esav emerged) remained alive. Rather, the question was, if Yaakov was alive, why did they embalm him etc.? Rabbi Yitzchak replies that he is “interpreting a verse,” but how does the verse resolve the question? Rashi explains that “They (the embalmers) thought he had died,” but seemingly, if they embalmed his body, they would have seen that it was still alive? The answer is that they saw that he was alive at the time, but they believed it was impossible that all his descendants would remain alive forever; therefore, they believed that he, too, would eventually die, and they prepared for that by preserving his body. But they weren’t aware of the Navi’s promise that “his offspring is alive” forever, which means that “he too is alive” forever. 2 excerpts from farbrengenof 20 Menachem-Av 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2026

552

יום ועש"ק פ' ויחי, י"ג טבת, ה'תשפ"ו

Jan 2, 2026

11:10

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' ויחי] "יהודה אתה יודוך אחיך" מבאר בתו"א שיהודה הוא ע"ש "הפעם אודה את הוי'" ‏–‏ בחי' הודי', ובאה בהתגלות כש"יודוך אחיך", ע"י הקדמת העבודה ד"אחיך": 1) "ראובן" ‏–‏ באופן של ראי', שעי"ז באים לאהבת ה', פרשה הא' דק"ש, גמ"ח. 2) "שמעון" ‏–‏ באופן של שמיעה והתבוננות, ולכן עבודתו היא (רק) ע"י יראה, פרשה הב' דק"ש, תפלה. 3) "לוי" ‏–‏ ע"ש "הפעם ילוה אישי אלי", חיבור עם השי"ת ע"י התורה, שע"ז קאי מ"ש "אמת ויציב.. הדבר הזה". ועיכ"ז באה "יהודה" ‏–‏ ההודי' והביטול שבתפילת העמידה. ומוסיף, שב"יהודה" ישנו האות י' שמורה על תמידיות, והיינו שבעצם עומד כל יהודי כל הזמן במצב של הודי', אלא שהעבודה היא לגלותה. חלק ממאמר ד"ה יהודה אתה יודוך אחיך, אור ליום ג' פ' ויחי, י' טבת ה'תשל"ח, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2026 Synopsis On the verse (in revi’i of parashas Vayechi), “Yehudah, your brothers will acknowledge you,” the Alter Rebbe explains in Torah Or that Yehudah represents submission (“This time I will thank (odeh) Hashem”), which is revealed when “your brothers acknowledge you” as a result of the service of “your brothers” – Reuven, Shimon, and Levi: (1) Reuven represents seeing (“for she said, ‘Hashem has seen (ra’ah)’”), which leads to love of Hashem, corresponding to the first paragraph of Shema and the pillar of acts of kindness; (2) Shimon represents hearing (“Because Hashem heard (shama)”) and contemplation, which leads to fear, corresponding to the second paragraph of Shema and the pillar of service (tefillah); (3) Levi represents a connection to Hashem (“This time my husband will become attached (yilaveh) to me”) through Torah, as alluded to in the paragraph Emes veyatziv by the words “this thing.” After these three levels comes “Yehudah” – the submission and bittul of the Amidah. And the Alter Rebbe adds that the name Yehudah begins with the letter yud, which indicates constancy, because in essence, every Jew is always in a state of submission; one must only work to reveal it. Excerpt from maamar Yehuda Atah Yoducha Achecha, Monday night, parashas Vayechi, 10 Teves 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2026 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

553

יום א' פ' שמות, ט"ו טבת, ה'תשפ"ו

Jan 4, 2026

10:49

התוכן נאמר [בראשון דפ' שמות] "כאשר יענו אותו – עי"ז דוקא – כן ירבה וכן יפרוץ". ועד כדי כך, שמצינו במדרשי חז"ל שהסיבה לכך ששבט לוי, המעולה בכל שבטי ישראל, הי' "מועט באוכלוסין" היא – "לפי שלא היו במלאכת שעבוד מצרים" ולא עינו אותם! וע"ד מאחז"ל "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר". אלא שיש צורך להבהיר שאין זה שום "הצדקה" על מעמד ומצב דגלות, שהרי הענין ד"עוני" לא צריך להיות עוני כפשוטו ח"ו, אלא אפי' אם חסר לו משהו מדבר שהוא רגיל בו, אפי' אם זה עשירות מופלגה – נחשב ל"עני"! ובכן, בנוגע לכאו"א מישראל ישנו פס"ד ברור "אפי' אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו (עדיין) לא יצאת ידי חובתך עמהן"! וזה מדובר אפי' בנוגע לפועלים ובימי החול! ובמילא, מכיון ש"מגיד דבריו ליעקב וגו'", הנה צריך ה' – הבעה"ב – למלא את כל הבקשות של יהודי (בעת התפלה), ואפי' אם ה' נותן לו כבר בני חיי ומזוני, כי היהודי טוען: מפורש בתורה "אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן"! ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות, מוצאי שבת קודש, ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2026 Synopsis The verse states (in rishon of parashas Shemos), “As they afflicted them, so they increased and spread,” meaning they increased and spread precisely as a result of being afflicted, to the extent that it says in Midrashim that the tribe of Levi, the most distinguished of all the tribes, was “few in population” “because they were not subjected to slavery in Egypt” – they were not “afflicted.” Similarly, our Sages taught, “Whoever fulfills the Torah in poverty will ultimately fulfill it in wealth.” However, it must be clarified that this is in no way a justification for the exile, because “poverty” doesn’t necessarily mean literal poverty, chas v’shalom, but simply having less than one is accustomed to. And the Torah rules as a matter of halacha that “Even if you make for them a feast like that of Shlomo in his time, you have not fulfilled your obligation toward them.” This applies even to laborers, and on weekdays. Therefore, since “He declares His words to Yaakov…,” Hashem, the Jew’s “Employer,” must fulfill all of a Jew’s requests (made during davening), even if Hashem has already given him children, life, and sustenance, because the Jew claims: The Torah says explicitly that “Even if you provide for them a feast like that of Shlomo in his time, you have still not fulfilled your obligation toward them.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos, 4th night of Sukkos, 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2026 לזכות רפו"ש וקרובה ליהודית שפרה בת ברוכה תחי'ליום ההולדת שלה י"ד טבת

554

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת, ה'תשפ"ו

Jan 5, 2026

10:21

התוכן עה"פ [בשני דפ' שמות] "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" מפרש"י ש"פרוש הי' ממנה מפני גזירת פרעה וחזר ולקחה וזהו וילך שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזירתך קשה משל פרעה . . והחזירה וכו'", שדוקא בת קטנה מישראל חיזקה את הבטחון של עמרם "גדול הדור" וכו'. ומכאן ההוראה ע"ד חלק החשוב שיש לנשי ישראל להשפיע על בעליהם באופן של "איזוהי אשה כשירה‏ – ‏העושה רצון בעלה"‏ – ‏היא עושה רצון חדש אצל בעלה, שבמקום שיהי' לו הרצון לרדוף אחר הפרנסה כי חושב ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" הרי היא מראה לו מ"ש בסידור שהקב"ה הוא "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים"! ואין סיבה לרדיפה אחר הפרנסה וכו'. ‏משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Shemos), “A man from the house of Levi went and took the daughter of Levi,” Rashi says: “He had been separated from her because of Pharaoh’s decree, and he married her again. This is the meaning of ‘he went’: he followed the advice of his daughter who said to him, ‘Your decree is harsher than Pharaoh’s...’ and he took her back.” Thus, it was specifically a young girl who strengthened the bitachon of Amram’s, the “great one of the generation.” This teaches us the important role Jewish women have in influencing their husbands, as our Sages taught, “Who is a good wife – one who does the will of her husband,” meaning she creates a new will within her husband: instead of him trying to chase after a livelihood and thinking that “my strength and the might of my hand have made this wealth for me,” she shows him what it says written in the Siddur, that it is Hashem who “sustains the entire world with His goodness, with grace, with kindness, and with mercy.” Excerpt from sichah of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2026 לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

555

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת, ה'תשפ"ו

Jan 6, 2026

9:35

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי פ' שמות "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו", שדבר הראשון ש(מסופר בתורה ש)משה רבינו עשה כשגדל הוא - לצאת מבית פרעה, שם לא הי' חסר לו כלום וכו', לחפש אולי יש יהודי שסובל, וכשרואה שיכול להיות שגוי (או "גוישקייט") יכה יהודי (או אידישקייט) מעמיד את עצמו בסכנה לעזור לו וכו'. ויתירה מזו: מתוך כל הששים רבוא מישראל וכו' הנה הוא מעמיד א"ע בסכנה דוקא עבור ה"פחות שבפחותים" שבישראל - שלומית בת דברי (כמובא במדרש), ה"אחת היתה ופרסמה הכתוב"! ו"הוראה הכי נפלאה" שבכל זה. משיחת מוצש"ק פ' שמות, מבה"ח שבט, אור לכ"ד טבת ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2026 Synopsis The verse states in shelishi of parashas Shemos, “Moshe grew and he went out to his brethren and he saw their suffering, and he saw an Egyptian man striking a Hebrew man of his brethren.” That is, the very first thing Moshe Rabbeinu does after growing up is to leave Pharaoh’s palace, where he lacked nothing, etc., to go out and see whether there is a Jew suffering. And when he sees that it is possible for a goy to strike a Jew (or for goyishkeit to “strike” Yiddishkeit), he puts himself in danger to help him. Moreover: Moshe puts himself in danger specifically for a Jew who is on the lowest level, Shlomis bas Divri (as the Midrash says), who was the only “one, and the Torah publicized her.” And all of this serves as a wondrous lesson for every Jew. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Shemos, 23 Teves, 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2026 לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

556

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת, ה'תשפ"ו

Jan 7, 2026

9:19

התוכן [בי"ב תמוז תש"א אמר מו"ח אדמו"ר שיום זה חוגגים ג' סוגי בנ"י: הוא בעצמו (נשיא בישראל), חסידי חב"ד ו"שומרי תורה ומצוות בכלל"] גם לשני סוגים הראשונים ישנה ההוראה מהסוג של "שומר תורה ומצוות בכלל": גם מי שעסוק בעניני הכלל‏ – ‏הוא "נשיא" בענינו, מדריך את משפחתו, הקהילה, העיר או את המדינה וכיו"ב‏ – ‏יש לו את ההוראה של "שומר תורה ומצוות בכלל": אין לו לשכוח על עצמו כאיש פרטי שהוא צריך בעצמו לקבוע עתים לתורה וכו', ועד"ז בנוגע לבני הקהילה וכיו"ב‏ – ‏לא להסתפק בלדאוג לענינים הכלליים של הקהילה, אלא לדאוג לכאו"א מבני הקהילה בפרט! וזה הי' מבחן האחרון של משה רבינו שהוא ראוי להיות רועה נאמן של ישראל, כמסופר במדרש עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה" שדאגת משה רבינו לשה אחד שברחה מעדרו זו היתה ההוכחה שהוא "רועה נאמן"! ‏משיחת י"ב תמוז ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2026 Synopsis (On 12 Tammuz, 5701 (1941), my father-in-law, the Rebbe, said that 12 Tammuz is celebrated by three categories of Jews: (1) The Rebbe himself (a Nasi of the Jewish people); (2) Chabad chassidim; and (3) “those who keep Torah and mitzvos in general.” Even the first two categories have a lesson to learn from “those who keep Torah and mitzvos in general”: Even if one is involved in tending to matters of the general public, meaning he is a “Nasi” to his family, community, city, or country etc.– he must not forget about himself as a private individual, and he must set fixed times for personal Torah study etc. Similarly, he must not suffice with tending to the general needs of the community, but must also concern himself with the needs of each person individually. And as the Midrash says on the verse (in revi’i of parashas Shemos), “Moshe was a shepherd,” this was the final test that proved that Moshe Rabbeinu was fit to be the shepherd of the entire Jewish people: when he ran after a lone sheep that had run away from the flock. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2026 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ * לע"נ מרת לאה בת ר' יעקב ע"ה ליום היארצייט שלה ח"י טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

557

יום ועש"ק פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 28, 2025

10:43

התוכן בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב]י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה: התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן – בין במצב של "ויצא" – הוא עומד לצאת למקום "חרון אף של עולם", וטוען שקודם כל עליו לדאוג להכין א"ע ואינו יכול להתעסק עכשיו עם הזולת..., ובין במצב של "וישלח" – רק עכשיו גמר "עשרים שנה" בבית לבן, וסוף סוף "האט ער דערלעבט" שיכול לחזור לביהכנ"ס וביהמ"ד, וטוען שרוצה קצת זמן "לנוח" וליהנות מ"שכר מצוה מצוה"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025 Synopsis This year (like the first year), 9 Kislev (the birthday and yahrtzeit of the Mitteler Rebbe) falls on Shabbos Parashas Vayeitzei, which discusses Yaakov’s journey from Eretz Yisroel to the diaspora (corresponding to the birthday, when the soul descends to the body), and 10 Kislev (his day of liberation) falls on Sunday of Parashas Vayishlach, which discusses Yaakov’s journey from the diaspora to Eretz Yisroel (corresponding to the yahrtzeit, when the soul’s mission is completed). The lesson is thatone must be involved in spreading the wellsprings of Chassidus outward, as the Mitteler Rebbe demanded, at all times – whether in a state of “Vayeitzei” (when one is about to enter “Charan,” the “anger of the world,” and he might think that he must first take care of himself before dealing with others), or in a state of “Vayishlach” (when one has just completed “twenty years in the house of Lavan” and he might think now is the time to return to the shul and beis midrash torest and enjoy the “reward of the mitzvah”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

558

יום ד' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 5, 2025

10:35

התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה, והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל"זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו, כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם "זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע. ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא' משאר המדות כמו "פחד יצחק", אבל גם אצלם זה בא מצד מדת החסד וכו'. וכמו שאצל אברהם, הנה גם היראה שלו ("עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה") היתה מצד האהבה, ועד"ז הוא גם אצל ה"זרע" שלו, שגם אם לפעמים צ"ל ההנהגה הגלוי' עם השני לא בקו החסד אבל זה צ"ל מצד האהבה אליו, וכל זמןשהוא לא בטוח שזהו מצד האהבה אלא מצד איזה פני' ‏–‏ ימנע מזה! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 Synopsis Avraham Avinu’s service of Hashem embodied the trait of love, as the Gemara derives from the verse, “the descendants of Avraham who loved Me.” When the Mitteler Rebbe was a child, he explained why the proof comes specifically from a verse about “the descendants of Avraham” and not from Avraham himself: the fact that Avraham Avinu served Hashem with love does not prove that Avraham’s very nature was love, because anyone spoken to directly by Hashem would serve Hashem with love. But the fact that even “the descendants of Avraham” are called those “who love Me” proves that Avraham’s love was rooted in the very nature of his soul. While it is true that “the descendants of Avraham” included generations whose conduct embodied attributes other than love, such “the Fear of Yitzchok,” nevertheless, even then, the fear etc. stemmed from the attribute of kindness. Just as even Avraham’s fear (“Now I know that you are G-d-fearing”) was rooted in love, the same must be true of his descendants: even if at times one must treat another person with what seems to be the opposite of kindness, it must be rooted in his love for that person. As long as one is not certain that this action stems from love and not some other motive, he should refrain from it. 3 excerpts from farbrengen of 10 Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

559

יום ב' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 17, 2025

7:32

התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה"ויברכהו ה'" היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא "מאה שערים"! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע, כמו שרואים ביצחק: 1) לידתו היתה בדרך נס. 2) זה שנימול בן שמונת ימים, אף הסכנה הגדולה שבדבר, הי' ענין של נס. 3) הי' "עולה תמימה" ש"כולה לה'" – עבודה באופן שלמע' ממציאות העולם! ב' חלקים מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א יום ב' דפ' תולדות, כ"ד מר-חשון ה'תשמ"ה בעת ביקור בני האדמו"ר מלעלוב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025 Synopsis (1) Sheini of parashas Toldos concludes, “Yitzchak sowed in that land and he found in that year one hundredfold, and Hashem blessed him.” Seemingly, “and Hashem blessed him” is the reason “he found in that year one hundredfold”; why then does it come after the words “and he found…” rather than before? The answer is that when a Jew fulfills Hashem’s command that “Six years you shall sow your field,” despite seeing that “the land is difficult and the year is difficult” (as Rashi explains), he already deserves to find “one hundredfold,” and then “Hashem blesses him” – an additional blessing that is of a totally different order than the degree of effort he invested. (2) A Jew’s very existence is supernatural, as we see regarding Yitzchak: (a) His was born through a miracle; (b) he was circumcised at eight days old, despite the great danger involved, which was itself a miracle; (c) he was a “perfect olah,” “entirely for Hashem,” which represents a form of divine service that transcends the reality of the world. 2 excerpts from 24 Marcheshvan 5745 (in conversation with the sons of the Lelover Rebbe) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025

560

יום ג' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 18, 2025

10:02

התוכן כ"ז מרחשון, שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת, ובנדו"ד בכ"ז מרחשון, כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום החמישים ואחת מכיון שמשה הוסיף יום א' מדעתו), או ביום שהיתה הברית בפועל, ובנדו"ד ביום ב' דחנוכה (כמו הדין ש"נסרים רחבים ד'" פסולים לסכך הסוכה אפילו אם מניחן בצד שאינם רחבים כ"כ ואין את טעם הפסול)? בפועל: יותר "נעים" לומר כסברא הא' ולחגוג יום הברית היום, כ"ז מרחשון, ולא לדחותו ליום ב' דחנוכה..., ובפרט בנדו"ד, שלפי המסופר לא אמרו אז תחנון בכ"ז מרחשון, כי עד סוף היום ציפו שהברית תתקיים בזמן, וגם היתה אז סעודה ואמירת דא"ח. ולכן בפשטות יש ענין מיוחד גם בשנים שלאח"ז ביום כ"ז מרחשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 Synopsis 27 Marcheshvan, which falls on Shabbos this year, is the eighth day from the birth of the Rebbe Rashab. Because the bris was postponed to the second day of Chanukah, the question arises: when should “these days be remembered and observed” in subsequent years? Should it be on 27 Marcheshvan, because the reasons for the postponement no longer apply (just as nowadays we celebrate Matan Torah on the fiftieth day of the Omer, even though the first time it occurred on the fifty-first day, as a result of Moshe adding a day on his own initiative), or should it be on the second day of Chanukah, when the bris actually took place (similar to the halacha that boards four handbreadths wide are invalid for use as schach, even if laid on their narrow side, in which case the reason for invalidating them no longer applies)? As a practical matter, it is more geshmak to follow the first opinion and to celebrate today, rather than postponing it to the second day of Chanukah – and especially in this case, considering that Tachanun was not recited on the eight day (because they anticipated that the bris would take place on time), and there was a seudah and a maamar etc. Therefore, it is clear that there is a special significance to 27 Marcheshvan even in subsequent years. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah, 28 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

561

יום ד' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 19, 2025

9:36

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: פעם בעת התוועדות אביו כ"ק אדמור (מוהרש"ב) נ"ע, נכחו חסידים בעלי צורה, ועל השולחן היתה מונחת "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת), וא' המסובים אכל בינתיים ה"קאַשע" מתוך תענוג. ואמר לו כ"ק אדנ"ע: שכחתם שהנכם אוכלים "קאַשע"?!... וההסברה בזה: באותה התוועדות דובר בעניני אלקות עד שחסיד זה נתעורר מזה ברגש של תענוג מוחשי, ובהיותו במצב של "התפשטות התענוג", נמשך מזה התענוג באכילת ה"קאַשע". וההוראה: גם כאשר נמצאים בשלימות העבודה, כמו אותם חסידים שישבו בהתוועדות חסידים עם נשיא בישראל, צ"ל ענין של שמירה שהתענוג לא יתפשט ויומשך בתענוג גשמי, כמו תענוג באכילת "גריקענע קאַשע" כפשוטו, עאכו"כ שצריכה להיות שמירה וזהירות יתירה כאשר עניני המעלה הנ"ל חסרים, ואילו הענינים הקשורים עם עוה"ז הם בתקפם. ולאחרי שכ"ק אדנ"ע עצר את החסיד הנ"ל, ונמסר הדבר לדורותיו, יכול כאו"א להזכיר זאת לעצמו. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that once, during a 19 Kislev farbrengen with his father, when there was grikene kashe (buckwheat porridge) on the table (as customary on 19 Kislev), one of the chassidim – who was a person of stature – began eating the kashe with noticeable enjoyment. The Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said to him, “You’ve forgotten that you’re eating kashe...” The explanation is as follows: At that farbrengen the Rebbe had been discussing lofty matters of G‑dliness and kelos hanefesh, to the extent that this chassid was aroused to tangible feelings of delight. And in the midst of this expression of spiritual pleasure, the spiritual pleasure expanded and became clothed in the physical pleasure of eating the kashe. The lesson is that even when one has attained proper avodah (like the chassidim sitting at that farbrengen with a Nasi of the Jewish people), he must ensure that the spiritual pleasure does not descend into ordinary physical pleasure. And this is even more true when the spiritual state is not as lofty as it was back then, and worldly matters are in full force. Since the Rebbe Nishmaso Eden stopped that chassid in the story, and the story was passed down to his descendants, everyone can use it as a reminder for himself as well. Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

562

יום ה' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 20, 2025

11:29

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה, שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב, החידוש דתורת החסידות בכלל, תהי' קשורה עם חב"ד. בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל" – מובן מה שהי' אצלם המספר ט"ו (והפלא הוא שכאו"א מזכיר בבהמ"ז "כמו שברך את אבותנו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כו'"!) ועד"ז י"ל בנוגע לג' אבות החסידות בנוגע לגילוי פנימיות התורה; לא רק עבודת אברהם היתה קשורה עם צדקה אלא גם יצחק ועאכו"כ יעקב, קו האמצעי, שכל עניניו הם באופן ד"נחלה בלי מצרים". ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025 Synopsis The lives of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov in this world overlapped for a period of fifteen years, and the same is true of the Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe. The number fifteen corresponds to letters Yud-Keiof the Name Havayah, which represent Chochmah and Binah (which is the unique contribution of Chassidus Chabad: linking the service of the heart (which is the contribution of Chassidus in general) to the intellect). Concerning the future era it says, “on that day will be (יהיה)” – Yud-Kei twice – indicating that at that time the letters Vov-Kei will be like the letters Yud-Kei. And based on the Gemara’s statement, “Three were given in this world a taste of the World to Come…Avrohom, of whom it is written bakol (“with everything”); Yitzchok, of whom it is written mikol (“from everything”); and Yaakov, of whom it is written kol (“everything”),” we can understand why they overlapped for fifteen years. (The amazing thing is that everyone says in Birkas Hamazon, “As He blessed our forefathers Avrohom, Yitzchok, and Yaakov bakol, mikol, kol – so may He bless us….”) Similarly, it could be said about the three Avos of Chassidus and the revelation of the inner dimension of Torah. Not only did Avrohom’s service involve tzedakah, but also that of Yitzchok, and all the more so Yaakov – the middle path, who merited “a boundless portion.” 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025

563

יום ועש"ק פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 21, 2025

9:41

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'. משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 Synopsis The unique quality of the month of Kislev is that it is the third of the winter months, during which the emphasis is on man’s own service (winter is the season of rain, which comes after and as a result of the “mist rising up from the earth,” meaning, a Jew’s tefillah – an awakening from below), in contrast to the summer months (where the emphasis is on the awakening from above). The timing of Rosh Chodesh Kislev this year in particular emphasizes the approach of m’lechatchilah ariber: (1) The acronym for this year (תש"נ – 5750) is תהא שנת נסים – “May it be a year of miracles.” (2) Rosh Hashanah occurred on Shabbos. (3) Rosh Chodesh Kislev falls on Tuesday, when “‘It was good’ was said twice.” (4) The weekly parashah is “These are the descendants of Yitzchok…” whose birth was miraculous, and moreover, this parashah contains the blessing “And may Hashem give you…” – “May He give and give again.” Because of all these special qualities, the task at hand now – bringing Moshiach – can be carried out in the loftiest manner, and therefore the Redemption will come immediately. And the Redemption must take place in the literal sense:it cannotbe substituted even by something as lofty as the spreading of the wellsprings outward by the Alter Rebbe etc. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Toldos, 1st day of Rosh Chodesh Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

564

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 23, 2025

11:03

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל "יורדים" ואח"ז "עולים"? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל, אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של "שינה", (כמו שהי' אצל יעקב, מצד היות נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל וכו'), כי גם הוא יכול ברגע לצאת מהגבלותיו. וזוהי גם התשובה לאלו הטוענים מנין יש להם את הכחות להפיץ המעיינות חוצה וכו', כי לכל אחד יש בלי גבול כחות להלחם עם ה"חוצה", "שרו של עשו", ואין ממה להתפעל! א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 Synopsis The verse states (in rishon of Parashas Vayeitzei), “…Angels of G-d were ascending and descending it.” Seemingly, as Rashi asks, it should have said “descending” and then “ascending”? (When the Ruzhiner was a child studying Chumash, he was known to always come up with Rashi’s question on the verse. But he didn’t ask this question on this verse. When his teacherasked why, the Ruzhiner replied, “On a dream, there are no questions….”) The explanation according to the inner dimension of Torah is that when an angel comes down to a Jew, it is in fact an ascent for the angel, because an angel is limited, whereas a soul in this world is connected to the Hashem’s Essence and Being, which is infinite. And this is true even if the Jew is“sleeping” (as was Yaakov, whose soul encompassed the souls of all Jews etc.), because even then, in a single moment, a Jew can break free from his limitations. This is also the response to those who ask how we have the power to spread the wellsprings outward etc.: Every Jew has unlimited strength to combat the “outside” and to combat “Esav’s guardian angel,” and there is nothing to be intimidated by. Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

565

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 24, 2025

9:48

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being.Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” 2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

566

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 25, 2025

11:46

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are nottransformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

567

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 26, 2025

10:09

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

568

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 27, 2025

9:41

התוכן הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ברשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ "באמונה"... כמו שה"משא ומתן" דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור דהשגת גבול... ושאר מיני "היתרים" (כמו שמצינו שישנם ענינים שלא' ה"ז איסור גמור ולשני ה"ז מותר לכתחילה כמו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'" משא"כ עם הארץ) ‏–‏ הנה עליהם לדעת שתכלית שליחותם להתעסק בענינים אלו היא כדי שיהי' "ויפרץ האיש מאד מאד", לעבוד את ה' בשלימות לא רק בהיותם יושב אוהל, אלא גם בעמדם בשוק עם "חמורים וגמלים". ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Vayeitzei states, “The man became exceedingly prosperous; he owned many flocks, maidservants and servants, and camels and donkeys”: Some people think that only “those who dwell in the tents,” meaning those who are fully immersed in Torah and holy matters, are required to increase in Torah study and hidur in mitzvos, etc., while businesspeople, who are involved with “flocks, servants and maidservants” in “Paddan Aram” etc., are permitted to “do what is done in our place” such as compromising “a little” when it comes to encroaching on another’s livelihood and other so-called “leniencies.” (As we find, sometimes something is totally prohibited for one person, while it is totally permissible for another, such as a “stain on a garment” which for a Torah scholar is a chilul Hashem, but not for an unlearned person.) But they must know that the ultimate purpose of their mission in being business is so that “the man become exceedingly prosperous” – to serve Hashem completely, not only while in the tent of Torah and davening, but even while standing in the marketplace among “camels and donkeys.” 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

569

יום ועש"ק פ' וישב, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 12, 2025

11:02

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה: כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענין של "יוסף" שבכוחו שורף את חומת הגלות וכו'. ועד"ז בעבודתו של כאו"א בעצמו, שאינו מתפעל מ"גויים" ו"גויאישקייט", מפני שהוא יודע את האמת ש"בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש"! ועי"ז מתמלאה בקשתו של יעקב ש"ביקש .. לישב בשלוה" (כמ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב), בגאולה האמיתית והשלימה כאשר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה". משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 Synopsis On the verse at the beginning of parashas Vayeishev, “And Yaakov settled…These are the descendants of Yaakov: Yosef…”, Rashi states that when “Yaakov saw all the chieftains [of Esav] written above, he wondered and said, ‘Who can conquer them all?’ What is written afterwards? ‘These are the descendants of Yaakov: Yosef…’, and it says, ‘The house of Yaakov will be a fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav will be straw’ – a spark will come forth from Yosef that will destroy and consume them all.” The lesson is that when one sees the doubled and redoubled darkness of exile, and he wonders, how can we confront it, the answer is: One must know that within every Jew there is “Yosef,” with the power to burn down the wall of exile etc. Similarly in one’s personal divine service, he is not intimidated by the goyim or by goyishkeit, because he knows the truth – that “The house of Yaakov is fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav is straw.” In this way, Yaakov’s request to “dwell in tranquility” is fulfilled (as Rashi says on the verse), with the true and complete Redemption, when “Deliverers will ascend Mount Tzion to judge the mount of Esav, and the kingship will be Hashem’s.” Excerpt from sichah of 19 Kislev 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

570

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 30, 2025

10:39

התוכן ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה, הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות, והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – "רחובות הנהר" וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע לנגלה דתורה). וכן להפיץ המעיינות חוצה באופן של הרחבה, ולכ"א יש את הכח, שליחות, זכות ותפקיד הזה. ואין להסתפק בשמיעת וחזרת הדברים אלא להביא את הדברים למעשה בפועל שהוא העיקר! משיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 Synopsis The unique characteristic of the Mitteler Rebbe was the study of Chassidus with great abundance. This is seen in his delivery of Chassidus in great abundance and without limitation, and in the large number of maamarim he printed during his lifetime, incomparably more than the number printed in the time of the Alter Rebbe before him and the Tzemach Tzedek after him. (And as known, the Alter Rebbe corresponds to Chochmah, which is a seminal point, while the Mitteler Rebbe corresponds to Binah, “the expanses of the river” etc.) The lesson from this is simple: to study Chassidus (and so too, Nigleh) in an expansive manner, and to spread the wellsprings of Chassidus outward in an expansive manner. Everyone has the ability, the mission, the merit, and the job of doing so, and one should not suffice with merely hearing and reviewing the words; rather, one must incorporate them in practical action, which is the main thing. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Vayetzei, 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

571

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 1, 2025

11:29

התוכן כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – "אלקים", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון "עקב", ושייך רק לקב"ע, מבטיח לו הקב"ה ש"לא הביט און ביעקב", שבכוחו לנצח את המלחמה ולהיות נקי מ"און", אבל הדבר כרוך ב"עמל" ויגיעה לעמוד נגד ההעלמות והסתרים וכו'. אבל מדרגת "ישראל", שנק' כך ע"ש "כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל" [כמ"ש בשני דפ' וישלח], שכבר ניצח את ההעלמות והסתרים ושולט עליהם, עד שהם מסייעים לעבודתו, אינו צריך כבר ל"עמל" ויגיעה ללחום נגד היצה"ר ועם ההעלמות והסתרים, ועבודתו היא עליות בקדושה גופא, חיים של עונג וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025 Synopsis On the verse, “He has not beheld evil in Yaakov, and has seen no perversity (lit “toil”) in Yisroel….” Likutei Torah explains that in “Yaakov,” there is no “evil” but there is “toil,” whereas in “Yisroel” there is not even toil. In terms of a person’s divine service: to fulfill one’s mission in this world, one must battle “with Elokim and with men,” meaning with the concealment and obscuration of this world (“Elokim”), and with people who mock and oppose him. This is the level of “Yaakov” (from the word akev, “heel”), which represents Divine service that lacks intellect and emotion and is based only on kabbolas ol. Hashem promises that “He has not beheld evil in Yaakov” – even a person on the level of “Yaakov” has the power to win the battle and remain free from evil, but it requires “toil” and effort to withstand the struggles etc. In contrast, the level of “Yisroel” (the name given because “you have striven with Elokim and with men and have prevailed,” as it says in sheini of parashas Vayishlach), refers to someone who has already triumphed over the forces that conceal and obscure, to the point that he now rules over them and they in fact assist him in his service. Such a person no longer requires toil to battle the yetzer hara or the concealment; his service is to ascend from level to level within holiness itself, a life of delight etc. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

572

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 2, 2025

11:04

התוכן ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל" (כקושיית המפרשים): "פניא-ל" בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות דאלקות, וזהו ראיית אלקים "פנים אל פנים"‏ – ‏פנימיות דאלקות ופנימיות הלב. וכדי שההתקשרות תהי' עם הפנימיות דלמע' ה"ז ע"י הביטול‏ – ‏נקודה, "יו"ד" ("פניא-ל"), אבל התכלית היא שזה יומשך גם בשש המדות (ו', "פנוא-ל") וכו'. ‏משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 Synopsis The commentators note that the verse states (in shelishi of parashas Vayishlach) that, “Yaakov named the place Peniel,” and then says that “The sun rose for him as he passed Penuel.” The Tzemach Tzedek explains that “Peniel” relates to the verse, “For You my heart says, ‘Seek My presence.’ Your presence, Hashem, I will seek”: A Jew’s Divine service must permeate the inside of the heart, (“seek My presence”), which is accomplished when one does not suffice with finding the exterior of G-dliness, by contemplating Hashem’s greatness as manifest in creation etc., but seeks the inner core of G‑dliness (“Your presence, Hashem, I will seek”). In this way, one sees Hashem “face to face” – the inner core of G‑dliness meeting the inside of the heart. The way to connect to the inner core of G-dliness is bitul, represented by the letter yud in Peniel (פניא-ל), but the ultimate purpose is to incorporate it into the six emotional attributes, represented by the letter vov in Penuel (פנוא-ל) etc. Excerpt from sichah of Monday night, 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 לזכות שיינא מירל בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

573

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 3, 2025

11:02

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד"חת"ת": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע, 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה, ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד"חת"ת" בכל יהודי. 2) זה שמזכירים ע"ד התקנה דשיעורי חת"ת בתשכ"ה בטח יעזור שגם אלו שכבר לומדים שיעורים אלו – ילמדו אותם כדבר חדש ובחיות נוספת. 3) בנוגע לשיעורי חת"ת הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מ"ש הצ"צ לאדמו"ר מהר"ש: "ויסעו, ויהי חתת אלקים וגו'", שהי' זה סיוע עבורו בכו"כ ענינים. 4) בשיעורי חת"ת היומיים יש הוראה השייכת במיוחד לעבודה המיוחדת של אותו יום; מ"ש הצ"צ בקשר לפסוק "ויסעו, ויהי תתת אלקים וגו''. 5). התעוררות ע"ד התקנה דשיעורי חומש תהלים תניא שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם הכריז והדגיש כמ"פ; ע"י אמירת חת"ת נפעל הענין ד"חתת" כפשוטו על כל אלו שמסביב, ואצל בנ"י ניתוסף בענין ד"ויסעו", עד הכניסה לארצנו הק' בביאת משיח צדקנו. 1) משיחת י"ב תמוז, ה'תשט"ז. 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה. 3) משיחת פורים ה'תשכ"ו. 4) משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"ב. 5) משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) One of the takanos that my father-in-law, the Rebbe, strove to publicize everywhere was the study of Chitas every day – the weekly parashah with Rashi as divided according to the days of the week, the daily Tehillim as divided according to the days of the month, and the daily Tanya as the Rebbe divided according to the days of the year. (2) Although Chitas is not a new thing, by mentioning the takanah again, even those who already keep it will now do so with renewed vitality, and they will learn it as something new. (3) Every day’s Chitas contains a lesson relevant specifically to the service of that day. (4) The verse states, “They traveled; the dread (‘chitas’) of G-d was upon the cities…” – as the Rebbe emphasized, the study of Chitas helps and supports a Jew in many ways. (5) Through the study of Chitas we will travel to our Holy Land with the coming of Moshiach Tzidkeinu. Excerpts from sichos of (1) 12 Tammuz 5716; (2) 12 Tammuz 5725; (3) Purim 5726; (4) Rosh Chodesh Shevat 5742; (5) 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

574

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ויום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Dec 4, 2025

10:12

התוכן [במענה על הברכות וכו' בשם אנ"ש:] יה"ר שתקויים הבטחת ה' ש"כל המברך מתברך" בברכתו של ה' ש"תוספתו מרובה על העיקר"; מסופר בתחלת פ' וישלח ש"וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו וגו'", לפי שיעקב הי' כבר לאחרי הבירור ומוכן למצב של גאולה, אלא שאז נתעכב הדבר לפי שעשו (והעולם) לא הי' מוכן עדיין, משא"כ בזמננו, שכבר נגמרה העבודה של "צחצוח הכפתורים" וכו', ודאי שגם העולם מוכן לכך, וכאו"א שולח ל"בירורים" שלו והולכים כולם יחד לארצנו הק'. ובפרט בעמדנו בסמיכות לט"ו בחודש, "קיימא סיהרא – של חודש כסלו (שסיומו בימי החנוכה) – באשלמותא". ובמיוחד ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה הקשורה עם חודש כסלו וכו'. הוספה: סידור קידושין ואמירת "שבע ברכות" ע"י כ"ק אד"ש. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025 Synopsis (1) In response to the blessing delivered on behalf of Anash to the Rebbe on the occasion of the Rebbe’s sixtieth wedding anniversary: May it be Hashem’s will that Hashem fulfill the promise, “Whoever blesses will be blessed,” with the blessing of Hashem, where “the bonus exceeds the principal.” Parashas Vayishlach begins, “Yaakov sent angels to his brother Esav….” For his part, Yaakov had already completed his birur, and he was ready for the Redemption, but it was delayed because Esav (and the world) was not yet ready for it. But today, when we have already “polished the buttons,” the world is surely ready for the Redemption, with everyone sending and summoning his own birurim and proceeding together to our Holy Land. Especially as we stand in proximity to the 15th of the month, when the moon of the month of Kislev (which concludes during the days of Chanukah) is “in its complete state,” and particularly by increasing in the study of Chassidus relating to the month of Kislev etc. (2) Recording of the Rebbe being mesader kiddushin and reciting the Sheva Brachos. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Vayishlach, 14 Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025

575

יום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 5, 2025

8:36

התוכן עמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י "גרתי בגמטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גם בהיות יעקב "גר" ב"גלות" ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו, ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"מ שמר את כל התרי"ג מצוות! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכל "לסחור" אתה "ולמכור" מצווה א' כדי להרויח שלא יעברו עבירה וכו'! (זה ש"פיקוח נפש דוחה שבת" או "עשה דוחה לא-תעשה" וכיו"ב ה"ז גופא דין בתורה!). כדי להיות בטוח שייצאו מ"בית לבן" שלם בכל הענינים, בנפש וברכוש (שאפי' על ה"ממון" אין לוותר, כי זה "ממונם של ישראל", ובמילא יש בו את קדושת "גוי קדוש"), באופן של "מאד מאד", ה"ז דוקא כאשר גם ב"בית לבן" מקיימים את כל התרי"ג מצוות! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Vayishlach), “I have been residing with Lavan…,” Rashi explains: “‘I have been residing (גרתי)’ has the same numerical value as 613 (תרי"ג), meaning: “I lived with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos….” Even when Yaakov lived as a “ger” (stranger) in exile, surrounded by people who stood with Lavan against him, he did not compromise and try “selling out” one mitzvah in order to keep another, rather, he kept all 613 mitzvos, and therefore he was able to survive in Lavan’s house. The lesson is that even when one finds himself in exile, nobody has the right to “make deals” or to “sell” one mitzvah in exchange for not committing a transgression etc. (When the Torah says that saving a life overrides Shabbos or that a positive mitzvah overrides a negative mitzvah etc., it’s not some kind of a “deal”; rather, this is the ruling of Torah itself.) To ensure that one will emerge from Lavan’s house intact and with even his possessions intact (because a Jew has no right to forego his money, since it is the “money of the Jewish people,” the “holy nation,” and must be used for holiness), one must keep all 613 mitzvos even in the house of Lavan. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

576

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 7, 2025

7:08

התוכן עה"פ [מובא בפרש"י בראשון דפ' וישב] "והי' בית יעקב לאש.. ובית עשו לקש". שואל ע"ז הרב המגיד למה "לקש"? הרי ב"קש" יש איזה תועלת - אפשר לשרוף אותו ולזבל בו את השדות ועי"ז גדלים פירות יותר טובים וכו', והרי השמחה תהי' יותר גדולה כש"בית עשו" כלל לא יהי'?! ותירץ, כי באמת, מכל דבר, גם מגוי שלוחם נגד יהדות, אפשר להוציא ממנו איזה "פרי" ולימוד בעבודת ה'. ולדוגמא: ישנו סיפור מהבעש"ט שפעם ביקש איזה בעל-עגלה גוי מתלמידו של הבעש"ט שיעזור לו להוציא את עגלה שלו מהבוץ שנפלה בו, והשיב לו ש"אין לו כח", אמר לו הגוי "מאָדזשיש דאַ ניע חאָטשיש" [אתה יכול רק אינך רוצה!]. ואמר הבעש"ט: ההוראה מדברי הגוי אלו שלכל יהודי יש את הכחות הדרושים לעבודת ה' אלא שלא רוצים... משיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 Synopsis On the verse (cited in Rashi on rishon of parashas Vayeishev), “The House of Yaakov will be a fire… and the House of Eisav will be straw,” the Maggid of Mezritch asks: Straw at least has some benefit; for example, it can be burned and used to fertilize fields, resulting in better produce etc. Seemingly then, instead of saying that the house of Esav will be like straw, it should have said that it will cease to exist entirely? And the Maggid explained that the truth is that one can derive a lesson for Divine service (“fruit”) from everything, even from a non-Jew, and even from a non-Jew who fights against Yiddishkeit. For example, the following story of the Baal Shem Tov:Anon-Jewish wagon driver once asked the students of the Baal Shem Tov to help him pull his wagon out of the mud. When the students replied that they weren’t able to help him, the non-Jew replied, “Mozhesh da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” The Baal Shem Tov explained that the lesson from the words of this non-Jew is that every Jew has the necessary strength to serve Hashem; the issue is only that sometimes he doesn’t want to.... Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

577

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 8, 2025

10:08

התוכן בספר התניא – שבהקדמתו כותב אדה"ז שזה "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", שכל הענינים דספר זה שייכים לכאו"א באופן ד"קרוב גו' מאד" – מבואר שכוונה העליונה בבריאת היצה"ר ונפה"ב היא – "לטובת האדם שיתגבר עלי' וינצחנה". אלא היות שגם היצה"ר משתדל למלא את שליחותו "באמונה" – להפריע ליהודי בעבודת ה', הרי העבודה בהתחלה היא בדרך מלחמה ואתכפיא לא להתפעל ממנו ושלא יפעול עליו אפי' איזו חלישות בעבודתו לקיים רצון העליון, ו"הקב"ה עוזרו". ואח"כ בא לשלימות העבודה – שמהפך את הנפה"ב לקדושה ולאהבת ה', "בלבבך" – "בשני יצריך", "בכל מאודך", ועוד מסתייע בהחום וההתלהבות של היצה"ר להצליח עוד יותר בעבודתו. וזהו"ע "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" (פסוק הקשור עם הגאולה של אדה"ז), וכמאחז"ל "שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד", ואז הפדי' "מקרב לי" היא "בשלום". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in Tanya (a sefer whose teachings are relevant and “very close” to everyone) that the purpose of the yetzer hara and the animal soul is “for the person’s benefit, that he should overcome it and prevail over it.” But since the yetzer hara strives to fulfill its mission “faithfully,” at first one must fight the yetzer so that it doesn’t cause even the slightest weakening in one’s divine service, and when a person does this, “the Holy One, blessed be He, assists him.” Then one reaches the ultimate service, when he transforms the animal soul itself into holiness, serving Hashem “with both your inclinations,” “with all your might,” and utilizing the yetzer’s own passion and excitement to further his divine service. This is the meaning of the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me, because the many were with me,” as our Sages taught, “Even Avshalom’s men prayed for Dovid’s victory.” And then the redemption “from the battle against me” is “in peace.” 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

578

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 10, 2025

10:58

התוכן הקשר בין חג הגאולה י"ט כסלו ליום ג' שהוכפל בו כי טוב - "טוב לשמים וטוב לבריות": מסופר שלאחרי שיצא אדה"ז ממאסרו הובל ב"טעות" לדירתו של מתנגד, וישב שם שלש שעות עד שגילו החסידים אותו. לפני שיצא [בליל כ' כסלו], אמר אדה"ז שמשום כבוד האכסניא ישתה את הכוס תה שהכינו לו. והנה פשוט שאצל נשיא בישראל לא שייך "טעות" ובפרט לפי הידוע שכל המאסר הי' בהסכמתו, וא"כ לא מובן מה הכוונה בזה שלאחרי הגאולה ישב אדה"ז בביתו של מתנגד שלוש שעות ולהצטער שם כ"כ וכו'?! והביאור: בזה התבטא ה"טוב לבריות" של אדה"ז: שגם "ברי'" כזה, שגם לאחרי שראה את גאולת אדה"ז ציער אותו כל כך, כיבד אותו אדה"ז בשתיית כוס תה! ומזה הוראה נפלאה עד כמה חשוב ה"טוב לבריות"! ועוד. ג' חלקים משיחת יום ג', י"ט כסלו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025 Synopsis The connection between 19 Kislev, the holiday of liberation, and Tuesday, when “‘it was good’ was said twice – good toward Heaven and good toward people (lit. ‘creations’)”: After the Alter Rebbe was released from prison, instead of being brought to the home where he was staying, he was brought to the home of a misnaged, who took the opportunity to harass the Alter Rebbe and cause him tremendous distress. The Alter Rebbe remained there for three hours before the Chassidim found him; before leaving the misnaged’s home (on the night of 20 Kislev), the Alter Rebbe said that he would drink the cup of tea that had been prepared for him out of respect for his host. Obviously, for a Nasi of the Jewish people, there is no such thing as a “mistake,” especially being that the entire imprisonment took place only with his consent, as we know. If so, what was the purpose of the Alter Rebbe sitting and suffering for three hours in the house of the misnaged? The answer is that this expressed the extent to which the Alter Rebbe was “good toward people”: even though this was a “creation,” who, despite seeing the Alter Rebbe’s liberation, still took the opportunity to cause the Alter Rebbe so much distress, nevertheless the Alter Rebbe honored him by drinking a cup of tea in his home. And this serves as a wondrous lesson about the importance of being “good toward creations” etc. 3 excerpts from sichah of Tuesday, 19 Kislev 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025

579

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 11, 2025

9:57

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' וישב] "ויהי יוסף יפת תואר" פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן "ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיוסף עשה פעולות כאלה להיות "יפה תואר" וכו'. וההוראה: אף שיעקב הי' במדינה אחרת ובכלל לא ראה את הנהגת יוסף, בכל זאת הי' יוסף צריך להצטער בצערו של יעקב. כי אהבת ישראל אמיתית היא שצערו של השני, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא צער שלו! משיחת מוצש"פ וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Vayeishev), “Yosef had handsome features and a beautiful complexion,” Rashi states: “Once he saw himself in control, he began to eat and drink and groom his hair. The Holy One, blessed be He, said, ‘Your father is mourning, and you are grooming hair – I will incite the bear against you.’ Immediately: ‘His master’s wife cast her eyes upon him….’” The reason Rashi has to explain it this way is because seemingly, it is unclear how it is relevant here that “Yosef had handsome features”; after all, Yosef “had handsome features” even before he went to Egypt? Therefore, Rashi explains that this comes as a continuation of what it says earlier in the parashah, that Yosef put effort into doing things that made him have a handsome appearance etc. The lesson is that although Yaakov was in another country and didn’t see how Yosef was conducting himself at all, nevertheless, Yosef should have felt Yaakov’s suffering and refrained from such things. Because true Ahavas Yisroel means that the pain of another Jew, no matter where he is, is your pain. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

580

יום ועש"ק פ' כי-תשא, כ"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 1, 2024

12:01

התוכן בזהר פ' כי תשא מובא שכאשר התנאים וכו' שמעו איזה דבר פלא, עשו "קשר" כדי שלא לשכחו. הטעם ש"קשר" מועיל לא לשכוח יובן עפ"י המבואר ששרש ענין השכחה הוא מקליפת נוגה וכו', ולכן כדי לבטלה צריך כח "כפול ומכופל" כענין ה"קשר" (כמבואר באגה"ק). ומזה נשתלשל שגם בגשמיות עושים "קשר" כדי לבטל ענין השכחה. והטעם ש"קשר" מועיל גם לזכרון של גוי, ע"ד שמצינו שגם "שר המשקים" הי' "קושר קשרים" כדי שלא ישכח את יוסף, הוא, כי אם הענין של "קושר קשרים" הי' מועיל רק לבנ"י ולא לאוה"ע והיו רואים בגלוי את ה"אתה בחרתנו", הי' מתמעט עי"ז ה"בחירה" של בנ"י בעניני יהדות (וזהו גם הטעם שהגוף של בנ"י "נדמה" לזה של אוה"ע); ענין הזכרון ושלילת השכחה נוגע במיוחד ביהדות: כי כאשר האדם זוכר שכל רגע ורגע ה"ה מתהווה מחדש מאין ואפס המוחלט ע"י עצמו"ה ית' - לא שייך שיעשה נגד רצונו ית'! ובביאת משיח צדקנו בקרוב ממש יראו זאת בגלוי, ללא צורך ב"זכרון", ש"פי ה' דיבר" ומהוה לעיניו ממש את כל המציאות כולה! ג' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' כי תשא, פ' פרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024 Synopsis The Zohar on Parashas Ki Sisa states that when the Tanna’im, etc., heard something wondrous, they would tie knots in order not to forget it. The reason a knot prevents forgetting is because forgetting comes from kelipas nogah etc., and therefore, a “doubled and redoubled” force is needed to nullify, similar to a knot (as explained in Iggeres HaKodesh). This then is expressed physically, in that a knot helps to prevent forgetting. And the reason that a knot helps even a non-Jew remember (as we find regarding Pharaoh’s chief cupbearer, who “tied knots” so as not to forget about Yosef), is because if tying knots was effective only for the Jewish people and not for the nations of the world, that would diminish the free choice of the Jewish people with regards to Yiddishkeit (which is also the reason why the Jewish body resembles that of nations of the world). Remembering, and not forgetting, are particularly important for Yiddishkeit: when a person remembers that he is newly created every moment from absolute nothingness by Hashem Himself – it’s impossible for him to transgress Hashem’s will. And with the imminent coming of Moshiach very soon, we will see openly, without needing to “remember” it, that “mouth of Hashem spoke” and literally brings all existence into creation. Three excerpts from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa, Parashas Parah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024

581

יום ג' פ' תרומה, ד' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 13, 2024

7:58

התוכן במשכן היו ב' ענינים כלליים [כמ"ש בפ' תרומה]: א) יריעות וקרשים שהקיפו את כל חלקי המשכן בשווה בלי חילוקים. ב) הכלים השונים שהיו בתוך המשכן שלכל אחד מהם הי' תפקיד מיוחד כמו הארון ללוחות והמנורה להאיר וכו'. ועד"ז הוא גם במשכן הפרטי שבכ"א ("ושכנתי בתוכם . . בתוך כאו"א מישראל"): א) ענין התפלה שאז עומד האדם בביטול כעבדא קמי' מרי', והביטול הוא בכל אבריו בשווה, ועד"ז ענין התורה ‏–‏ "חומה זו תורה" ‏–‏ לא משנה איזה חלק בתורה הוא לומד ה"ז אותה תורה ויש לברך ע"ז ברכת התורה. ב) מעשה המצוות ‏–‏ רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים. משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024 Synopsis In the Mishkan there were two general aspects [as described in Parashas Terumah]: (1) The curtains and beams, which encompassed all parts of the Mishkan equally and without distinction. (2) The various vessels inside the Mishkan, each with its unique function, such as the Aron for the Luchos, the Menorah for illumination, etc. Similarly, this applies to the personal Mishkan within every Jew (“‘I will dwell among them’ – within every single Jew”): (1) Tefillah, where a person stands nullified as a servant before his master, and where this nullification applies equally to all his limbs; similarly, in Torah (“‘Wall’ – this refers to Torah”) no matter what part of Torah one learns, it’s the same mitzvah of Torah study with the same brachah. 2) The practical Mitzvos, divided into 248 positive mitzvos and 365 negative mitzvos to the 248 limbs and 365 sinews. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024

582

יום ד' פ' תרומה, ה' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 14, 2024

10:20

התוכן מבואר במאמר ד"ה באתי לגני [ה'תש"י] הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים [כמ"ש ברביעי פ' תרומה], כי שטים הוא מלשון הטי', הטי' מדרך המיצוע, לגרוע – "שטות דלעו"ז", או לטוב – "שטות דקדושה". והעבודה במשכן היתה להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה. וזהו גם הטעם שנק' "קרשים" – הפיכת שקר העולם ולקשרו עם אלקות. ובס"ט של ההמשך מבאר שזהו גם מה שהקרשים היו "(עצי שטים) עומדים" – "שהם כמו עמודים שמחברים הגג והרצפה להיות כאחד ממש", ומוסיף שזהו "ע"ד ענין המצוות שנק' בשם עמודים לפי שהם ממשיכים ומחברים אוא"ס בה עם העולמות ממש". והיינו שמדייק שהקרשים הם 1) רק ע"ד מצוות. 2) הקרשים רק "מחברים", אבל המצוות גם "ממשיכים ומחברים וכו'". וי"ל הביאור בזה עפ"י מ"ש לפנ"ז בהמאמר שעבודת הקרשים היא עבודת האדם עם הנפה"א שבו והפיכת השטות דנפה"ב. וביחס להעבודה עם גשמיות העולם ה"ז עבודה רוחניית. אבל כדי להמשיך עצומ"ה, הגבוה גבוה ביותר, ולחבר א"ז עם העולמות, ה"ז דוקא ע"י המצוות שנתלבשו בגשמיות העולם, המטה מטה ביותר. (אלא שזהו ע"י הקדמת עבודת הקרשים, קיום המצוות ברוחניות ע"י האדם, שעי"ז מחבר אוא"ס בעולמות, ואז, ע"י קיומם בגשמיות ממשיך בהם עצומ"ה ומתחבר עצומ"ה בעולמות וכו'). ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, י' שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024 Synopsis The maamar Basi L’gani [5710] explains that the Mishkan was made of shitimwood [as it says in revi’i if Parashas Terumah] because shitim means “bending away” from the middle path; either in a negative way – folly (“shtus”) of le’umas zeh, or in a positive way – follyof holiness. The service of the Mishkan was to transform the folly of le’umas zeh to folly of holiness. This is also why the beams are called kerashim – because they transform the sheker (falsehood) of the world, and attachit (mekasher) to G-dliness. In Os 9 of the maamar he explains that this is also why the kerashim were “standing” (omdim) – like “pillars” (amudim) that connect the roof and the floor to be literally one”; he adds that this is “similar to the function of mitzvos, which are called pillars because they draw down and connect the Or Ein Sof literally to the worlds.” Thus, the kerashim are similar to mitzvos in that they connect, but not exactly the same because the mitzvos “draw down” as well as connect etc. We can explain this based on what he writes earlier in the maamar, that the service of the kerashim is man’s service with his Divine soul, with which he transforms the folly of the animal soul; as compared to the service with the physicality of this world, this is considered a spiritual service. But to draw down the Divine Essence and Being, the “highest height”, and connect it to the worlds, one needs the practical mitzvos specifically, which are enclothed in the physicality of the world, “the lowest low.” (But this comes after the service of the kerashim, that is, performing the mitzvos spiritually through man, which connects the Or Ein Sof to the words, and then, by fulfilling them physically, one draws down the Divine Essence and Being and attaches it to the worlds etc.) Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Yud Shevat 5719. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024

583

יום ה' פ' תרומה, ו' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 15, 2024

10:06

התוכן בגמ' כתובות (י:) מבואר תוכן ענין המזבח [שהציווי על עשייתו הוא בשישי פ' תרומה]עפ"י הר"ת של מזב"ח: מזיח גזירות, מזין, מחבב (את ישראל על אביהם), מכפר עונות. דאף שלכאו' הי' צ"ל הסדר הפוך: קודם "מכפר עוונות", שעי"ז נעשים "חביבים" לפני הקב"ה, ואז ניתן לבקש ממנו מזונות (שצריכים עכשיו), ושיזיח את הגזירות (שיבואו לאח"ז)? הנה זהו החידוש של המזבח שדבר הראשון, עוד לפני שהוא מכפר עוונותיהם, ה"ה מזיח את כל הגזירות שעל בנ"י, ואח"ז "מזין" – הוא נותן (לפי תאוותו ורצונו של האדם, שלע"ע, לפני הכפרה, רוצה) גשמיות, ואח"ז"מחבב" – השפעות רוחניות, ואח"ז "מכפר עונות"! משיחת כ' מנחם-אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 Synopsis The Gemara in Kesubos (10b) explains the function of the Mizbeach [whose construction is commanded in shishi of Parashas Terumah] with an acronym: Maziach (it removes decrees), Mazin (it [provides sustenance), Mechabev (it endears the Jewish people to Hashem), and Mechaper (it atones for sins). Seemingly, the order should have been the opposite: first comes atonement for sins, which endears the Jewish people to Hashem, which enables a person to ask for sustenance (for the present) and removal of decrees (for the future). But the Gemara teaches that first comes the removal of decrees, even before the sins are atoned for. Then comes sustenance, in accordance with man’s physical desires (because before his sins are atoned for, that is what he desires); then comes “endearment” (spiritual blessing), and then atonement of sins! Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 * לזכות החתן אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' והכלה חיה מושקא תחי' עזאגווי לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ו' אדר ראשון ה'תשפ"ד שיבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות

584

יום ועש"ק פ' תרומה, ז' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 16, 2024

10:13

התוכן הוראה מיום שבעה באדר (יום ההילולא של משה רבינו): ישנה כמה דרכים שע"י יכול יהודי להתקשר עם התורה, לדוגמא: יהודי שעבודתו בקו ד"זבולון" יכול לעשות "שותפות" עם יהודי שעבודתו בקו ד"ישכר" וכיו"ב, אבל הגם שהוא "משמש את קונו" באופן זה ואין תובעים ממנו יותר, אבל בפועל אין לו את השלימות של ה"ומצאת" בתורה. כדי להשיג את התורה באופן של מציאה, שהיא שלא בערך לעבודתו, אין דרך אחרת מלבד להתייגע בתורה! והנה בשבעה באדר, יום ש"מרעיש" אודות ענינו של משה רבינו שהוא "תורת משה עבדי", לוקחים התעוררות, חיות וכח על כל השנה כולה להוסיף "שטורעם" בתורה, היינו, להתייגע בלימוד התורה, ועי"ז - "יגעתי ומצאתי". ומהדברים ש"התורה נקנית בהם" - "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים", והיינו, שהוא פועל גם על אחרים ללמוד ולהתייגע בתורה באופן של "שטורעם". משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024 Synopsis A lesson from 7 Adar (the yahrzeit of Moshe Rabbeinu): There are various ways a Jew can connect to the Torah. For example, a Jew serving in the role of “Zevulun” can partner with a Jew serving the role of “Yissachar” etc. However, although one properly “serves his Maker” in this fashion and we can’t demand more from him – as a practical matter he will not “find” success in Torah this way. The only way to “find” success (like a “found object,” which is not proportional to the effort invested in finding it) is to toil in Torah. On 7 Adar, when the role of Moshe Rabbeinu is expressed with fervor – and his role was Torah – we are inspired to toil in Torah study, and by toiling – “you will find.” Among the “ways by which the Torah is acquired” are “companionship with one’s contemporaries and debating with one’s students,” meaning, influencing others to likewise study Torah and toil in Torah with fervor. Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024

585

יום א' פ' תצוה, ט' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 18, 2024

9:10

התוכן מבואר במפרשים הטעם ששמו של משה רבינו לא הוזכר בפ' תצוה, שבכך נתקיים דבריו (אף שהיו על תנאי) "מחני נא מספרך". ובאמת הענין ד"ואתה תצוה" מורה על העצם דמשה שלמעלה מכל ענין השם. נמצא, דקיום דברי משה רבינו אלו הוא באופן הכי טוב. ומכאן ההוראה לכאו"א, שיש בו את ה"משה" שבו, שעליו לגלות בעצמו את ה"אתה" שבו, עצם מציאותו, שהוא חד עם עצמותו ית', ה"אתה" האמיתי וכו'. וזה מהווה הכנה קרובה לקיום מ"ש בהמשך הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך וגו' בהדלקת המנורה בביהמ"ק השלישי, ורואים את משה ואהרן בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' תצוה, אור לז' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024 Synopsis The commentators explain that Moshe’s name is not mentioned in Parashas Tetzaveh, in fulfillment of Moshe’s words, “blot me out of Your book.” Really, the words V’atah Tetzaveh (“And you shall command”) signify Moshe’s essence that transcends any name. Thus, Moshe’s words were fulfilled in the best possible manner. The lesson: every Jew has a “Moshe Rabbeinu” within, and one must reveal the level of “you,” one’s very core, which is one with the Divine Essence, the true “You” etc. This leads immediately to the fulfillment of the next part of the verse, “and they shall take to you pure olive oil,” the lighting of the Menorah in the Third Beis Hamikdash, when we will see Moshe and Aharon physically, with the true and complete Redemption, literally right now. Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Tetzaveh, 7 Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024

586

יום ב' פ' תצוה, י' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 19, 2024

10:44

התוכן ענין שנת העיבור – לאחד שנת החמה, המאירה תמיד באופן שווה בלי שינויים, עם שנת הלבנה, שהארתה משתנה מיום ליום. ובעבודה: "חמה" מורה על תוכן הענין ד"לא תוסיפו ולא תגרעו", ו"לבנה" מורה על הענין ד"מעלין בקודש". לדוגמא – לא' יש חוש בזכרון טוב ומנצלו ל"אינו מאבד טפה", ולשני יש חוש בלחדש חידושים "לאפשא לה", וההוראה משנת העיבור היא שכ"א צריך ויכול לשמש את קונו בב' האופנים. ובנוגע למעשה בפועל: שנת העיבור מדגיש שאין לפחד ממה שתובעים ממנו ב' ענינים הפכיים יחד – מצד א' השליחות המוטלת על כ"א הוא לפעול בתוך עניני מדידה והגבלה של העולם ולא לבטלם, כמו לתת צדקה לעני כפי שיכול לקבל ולא "רוב טובה", ועד"ז בלימוד התורה יש להזהר שהלומד לא יחרוג מעבר לגבול המותר לחידושים ולחדש חידושים "שלא נאמרו למשה מסיני"... – "לא תוסיפו ולא תגרעו", וביחד עם זה תובעים ממנו שההפרשה לצדקה או לימוד התורה שלו יהי' באופן של למעלה ממדוה"ג – "בכל מאודך"! וב' הענינים צ"ל במסירות נפש באופן שווה! ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024 Synopsis A leap year merges the year based on the sun (which is the same every year), and the year of the moon (which changes every day). In terms of Divine service, the “sun” represents that which doesn’t change, “You shall not add nor diminish,” while the “moon” represents the idea of “ascending in holiness.” For example, one person may have an exceptional memory he uses to “not lose a drop,” while another may excel at coming up with novel ideas, “increasing in it”; the leap year teaches that everyone can and must serve his Maker in both ways. Practically speaking: the leap year emphasizes that one should not be afraid of the fact that two opposite things are demanded of him at the same time: On the one hand, one must “not add nor diminish,” that is, one must operate within the confines and limits of the world and not nullify them, for example, by giving tzedakah in a way the pauper can accept it, and similarly, in the context of Torah study, making sure not so far in “innovating” novel ideas that he comes up with things that were “not said to Moshe from Sinai.” At the same time, one’s tzedakah and Torah learning must go beyond measure and limitation – it must be “with all your might.” And both forms of service must be performed with the same mesiras-nefesh. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024

587

יום ג' פ' תצוה, י"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 20, 2024

9:00

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו... ואפילו רצה התובע לא שומעין לו". טעם הפשוט לזה הוא דמכיון שאינו נאמן על השבועה אין תועלת בשבועה זו. אבל לפי"ז למה לא להשביע אותו על הספק? ובפרט אם התובע רוצה שישבע? וי"ל שעיקר הטעם הוא מפני האיסור ד"לפני עוור לא תתן מכשול" - שלא להכשיל אותו בשבועת שוא. ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה: אפי' אם מדובר באיש ירוד ביותר, דאע"פ שיודע שממון חבירו נוגע לו בנפשו וכו', ומ"מ תאותו לממון חבירו גדלה כ"כ שהוא מוכן לישבע ע"ז לשקר, שהוא מהאיסורים הכי חמורים בתורה, ואעפ"כ דואגת התורה גם למצבו הרוחני של יהודי זה להצילו מחשש שבועת שקר! וזהו ענינה של תורה ש"מביאה רפואה לעולם" ועאכו"כ ל"חולי הנפש" מישראל, שבכאו"א מהם חקוקה התורה בעצם מציאותו, ו"ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה". ובפרט פנימיות התורה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" - שע"י חוזר האדם למקומו האמיתי שהוא הרצון לקיים רצונו ית'. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “Whenever it is suspected that a person might take a false oath, no oath is administered to him…Even if the plaintiff desires [that the defendant take this oath], we do not heed his request.” The simple reason is that because we suspect he will take a false oath, there’s no point administering one. But seemingly, since our suspicion is only a doubt, why not have him take the oath nonetheless, especially if the plaintiff wants him to take an oath? We can explain that the main reason is because of the prohibition, “Do not place a stumbling block before the blind” – to avoid causing him to stumble by taking a false oath. From this, we can learn a remarkable lesson: Even when it comes to a very lowly person, who knows how much the plaintiff needs his money, yet is still prepared to swear falsely that he doesn’t owe it – one of the most severe prohibitions in the Torah – still the Torah cares about this Jew’s spiritual state, to the point that it saves him from the risk of a false oath. The Torah “brings healing to the world,” and certainly to those Jews who are spiritually il. The Torah is engraved in every Jew’s very essence, and “Yisrael” is an acronym for “There are six hundred thousand letters in the Torah.” And especially the inner dimension of the Torah, for “the luminary with it returns him to good” – bringing a Jew back to his true place and the desire to fulfill Hashem’s will. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024

588

יום ד' פ' תצוה, י"ב אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 21, 2024

10:14

התוכן א) בפ' תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו, אבל עצמיותו של משה הוא בגלוי באופן של "ואתה תצוה" – "מראה באצבעו ואומר זה"! ב) הוראה ממ"ש בסיום חמישי דפ' תצוה "והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש": ענינו של "מזבח" בעבודה הוא לבו של כאו"א משיראל, "איזהו עבודה שבלב זוהי עבודת התפלה" – ענין הקרבנות, ועל היהודי לדעת שכיון שהוא "מזבח" של הקב"ה ה"ה בדרגת "קודש קדשים" – דרגתו של כהן גדול, כי במ"ת נפעל הענין של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" – "כהנים גדולים"! ושליחותו של יהודי הוא ש"כל הנוגע במזבח יקדש" – לפעול על כל דבר שרק "נוגע" ביהודי ע"י מחשבה דיבור ומעשה שלו וכיו"ב – שיהי' קדוש! ועוד. ב' חלקים משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024 Synopsis (1) Moshe Rabbeinu’s name is not mentioned anywhere in Parashas Tetzaveh, but his essence is openly present in the opening words V’atah tetzaveh – “And you shall command” – in a manner of “pointing with one’s finger and saying ‘This.’” (2) A lesson from the verse (in chamishi of Parashas Tetzaveh) “And the Mizbeach shall be holy of holies; whatever touches the Mizbeach will be holy”: In Divine service, the Mizbeach is the heart of every Jew – “What is the service of the heart? It is the service of tefillah” – the idea of the korbanos. And a Jew must know that since he is a Mizbeach of Hashem, he is “holy of holies” – like the kohen gadol. A Jew’s mission is that “whatever touches the Mizbeach will be holy”: that whatever a Jew comes in contact with, even by merely “touching”it with thought, speech or action, should become holy. Two excerpts from sichah of 7 Adar 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024

589

יום ה' פ' תצוה, י"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 22, 2024

10:33

התוכן פורים קטן ה'תרפ"ז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במאָסקווע, שם היתה ההתנגדות להפצת היהדות בין ילדי ישראל גדולה ביותר. בהיותו שם הודיע שבפורים קטן יאמר מאמר חסידות בביהכנ"ס. כאשר הדבר נודע, הגיע שליח מ"חלונות הגבוהים" ו"הזהיר" אותו שיהיו מרגלים בעת אמירת המאמר וימסרו את תוכנו לגורמים המתאימים ועליו לדעת מה יכול להיות התוצאות... בפועל אמר את המאמר, בפני ביהכנ"ס מלא אנשים, מיוסד עה"פ "מפי עוללים ויונקים יסדת עז.. להשבית אויב ומתנקם", ופירש את הפסוק בדברים ברורים – שצריך לדאוג שב"פי עוללים" יהיו דברים כאלו שיבטלו את ה"אויב ומתנקם" וכו'. דברים אלו פעלו התעוררות חזקה בין השומעים שיש לתת לילדים חינוך כשר ולא יתפעלו משום דבר. ומזה הלימוד כמה חשוב הענין דחינוך "עוללים ויונקים", ועי"ז מובטח שכלל ישראל יתקיים. ובאותיות פשוטות: יש לחנך א"ע, את הילדים ואת הנכדים שילכו בדרך התורה ושלא להתפעל מהקשיים וכו'. ולהשפיע על העסקנים ציבוריים שיתנו "דין קדימה" לענין החינוך! משיחת פורים ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 Synopsis On Purim Katan 5687 (1927), my father-in-law, the Rebbe, was in Moscow, the center of opposition to Yiddishkeit and Jewish education. When the Rebbe announced that he would deliver a maamar in the shul, an agent came to warn him that government spies would be present during the maamar, who would report what the Rebbe said to the authorities; therefore, the Rebbe should beware of the potential consequences... Nevertheless, the Rebbe delivered the maamar in front of a packed shul, based on the verse, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength...to destroy enemy and avenger”; the Rebbe explained in unambiguous terms the need to ensure that the words emerging “from the mouths of babes” should be those that nullify and “destroy enemy and avenger.” The maamar had a tremendous impact, inspiring the listeners to give their children a proper Jewish education without fear of anything. From here we see how important it is to ensure the Jewish education of the “babes and sucklings,” which guarantees the survival of the Jewish people. In simple terms: we must educate ourselves, our children, and our grandchildren to follow the path of Torah and not to be influenced by any hardships, etc., and we should influence those with a say in the matter to see to it that when it comes to spending public money, Jewish education should be the first priority. Excerpt from sichah of Purim 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר ראשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

590

יום ועש"ק פ' תצוה, י"ד אדר ראשון, פורים קטן, ה'תשפ"ד

Feb 23, 2024

10:18

התוכן מעלת פורים קטן, שאינו אלא בשנה מעוברת, להיותו בבחינת "אורח נדיר" שיש בו חביבות יתירה, ובמילא יש לייקר כל רגע של היום. ענין פורים קטן מודגש יותר לאחרי פורים קטן תרפ"ז שאז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים וגו' שבו מבאר שחינוך ילדי ישראל מהווה היסוד להמשך הקיום דבנ"י – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וגו'". והחידוש בזה, דאע"פ ש"עוללים ויונקים" עדיין לא שייכים להבנת התורה (בן חמש), ואפי' לא לדיבור בדברי תורה וכו' (בן שתים), ובכ"ז מדגיש הכתוב שהחינוך ד"עוללים ויונקים" מהווה ה"יסוד" לכללות החינוך בתורה (אין עוז אלא תורה")! והמס"נ עבור חינוך ילדי ישראל היא היא הענין ד"קיימו [בימי הפורים] מה שקבלו כבר", וכך התנהג בעל המאמר בעצמו, בכך שהכריז בגלוי אודות גודל ההכרח בחינוך ילדי ישראל מבלי להתחשב בגודל הסכנה שבדבר וכו'. משיחת יום א' דפ' כי תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024 Synopsis The special quality of Purim Katan, which occurs only on a leap year, is that it’s like a “rare guest,” which makes it especially dear. Therefore, we must cherish every moment of it. The theme of Purim Katan is especially emphasized after Purim Katan of the year 5687 (1927), when my father-in-law, the Rebbe, delivered the maamar V’kibel Hayehudim, in which he explains that the Jewish education of children forms the basis of the survival of the Jewish people – “From of the mouths of babies and sucklings You have established strength etc.” The novelty here is that even though “babes and sucklings” haven’t yet reached the age of understanding Torah (age five), nor even talking words of Torah (age two), nevertheless the verse emphasizes that educating the “babes and sucklings” constitutes the foundation of all Torah education (“There is no strength but Torah”). Mesiras-nefesh for Jewish education constitutes “Keeping what they have already accepted,” and this was embodied by the Rebbe himself by openly declaring the importance of Jewish education without fear of the danger etc. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024

591

יום א' פ' כי-תשא, ט"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 25, 2024

10:11

התוכן דובר לאחרונה שהכרח השעה, רגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, מחייב שכאו"א מישראל "יחשוב" ו"ידבר" ע"ד ביאת המשיח, ו"המעשה הוא העיקר" – לעשות בפועל בעניני "גאולה". ויש לקשר זה עם סדר הפרשיות בהתחלת פ' כי תשא,פ' מחצית השקל "כי תשא את ראש בנ"י וגו'", פ' כיור וכנו, פ' שמן המשחה וסממני הקטורת: לאחרי שבנ"י מוכנים לגאולה מבטיח ה' "תשא את ראש בנ"י", ש"אָט אָט קומט משיח צדקנו"! שאז תרום קרנם של בנ"י. ובמילא, תיכף לאח"ז, יש "לרחוץ" ה"ידים" [עשה טוב] וה"רגלים" [סור מרע] מה"אבק", כל דבר בלתי-רצוי, שנדבק בהם בדרך הגלות - "צחצוח הכפתורים", ותיכף לאח"ז זה, זוכים לבנין בהמ"ק השלישי ("ומשחת בו את אהל מועד וגו'") ולעבודות בו, שעבודה הכי מקודשת היא עבודת הקטורת. ב' חלקים יום ג' פ' תשא, ט"ז אדר ה'תשמ"ז, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 Synopsis We’ve discussed lately that the final moments before the coming of Moshiach require every Jew to think and speak about Moshiach’s coming, and certainly action, which is is the main thing – to do things related to the Redemption. This is connected to the order in the beginning of Parashas Ki Sisa (the census, followed by the commandment of the Kiyor, followed by the anointing oil and the Ketores): After the Jewish people are ready for the Redemption, Hashem promises to “Take lift the head of the Jewish people” with the coming of Moshiach immediately, when the Jewish people will be exalted. Consequently, immediately afterwards one must “wash” his “hands” (“doing good”) and his “feet” (“running from evil”), to remove any “dust,” anything undesirable that has accumulated throughout the exile ( “polishing of the buttons”); immediately after that, we merit the building of the Third Beis Hamikdash (“and you shall anoint with it the Tent of Meeting etc.”) and the services within it, of which the loftiest service is the offering of the ketores. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Ki Sisa, 16 Adar 5747, in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

592

יום ב' פ' כי-תשא, י"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 26, 2024

10:26

התוכן בנוגע ללוחות שניות אמר ה' אל משה [בחמישי דפ' כי תשא] "פסל לך שני לוחות וגו' – שזה נעשה ע"י משה דוקא (דלא כלוחות הראשונות שהיו "מעשה אלקים"), עבודת המטה. ולכן דוקא הם קיימים בקיום נצחי. וזהו הקשר לימי הפורים שאז הי' הענין של קבלת התורה מצד המטה "קיימו מה שקבלו כבר". העילוי דלוחות שניות נרמז גם בסיום התורה – "אשר עשה משה לעיני בני ישראל", ופרש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, אשר שברת יישר כחך ששברת". והביאור: דוקא ע"י שבירת הלוחות ניתוסף ריבוי ענינים בתורה ב"לוחות שניות" – "כפלים לתושי', כי ע"י שבירת לבם של בנ"י שע"י שבירת הלוחות, "ונפשי כעפר לכל תהי'", נעשו כלים ראויים ל"כפלים לתושי'" – "פתח לבי בתורתך". וכ"ז בא ע"י פעולת משה – "פסל לך". משיחת פורים ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024 Synopsis Regarding the second Luchos, Hashem told Moshe Rabbeinu [in chamishi of Parashas Ki Sisa] to “Hew for yourself two stone Luchos etc.” – they were fashioned specifically by Moshe, unlike the first Luchos, which were fashioned by Hashem. Therefore, it is specifically the second Luchos that endure forever. This is the connection to the days of Purim, when the Torah was accepted wholeheartedly by the Jewish people of their own accord – “they confirmed what they had already accepted.” The special quality of the second Luchos is also alluded to in the conclusion of the Torah, which states, “which Moshe performed before the eyes of the entire Jewish people.” As Rashi explains, this refers to the fact that “his heart moved him to break the Luchos before their eyes...Well done for breaking them.” It was specifically through breaking the Luchos that there became an abundance of Torah in the second Luchos – a “double portion of wisdom”: breaking the Luchos caused the Jewish people to have a broken heart, “Let my soul be like dust to all,” which made them fit for the “double portion of wisdom” – “Open my heart to Your Torah.” And all this happened through Moshe – “Hew for yourself.” Excerpt from sichah of Purim 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024

593

יום ג' פ' כי-תשא, י"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 27, 2024

8:23

התוכן עיקר נקודת המאמר ד"ה וקבל היהודים פורים קטן ה'תרפ"ז הוא ענין החינוך – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", ו"אין עוז אלא תורה". התואר "עוז" מורה על התוקף. שלא רק ש"אל יבוש מפני המלעיגים", כמ"ש בתחלת שו"ע, אלא זה גופא הוא בתקיפות, כאילו ה"מלעיג" אינו מציאות כלל ב"עולם" שלו, ואז ילך לבטח דרכו מתוך שמחה ובטוב לבב. וזה בא ע"י ההתבוננות קלה במ"ש בשיעור חומש היומי "ונפלינו אני ועמך מכל העם [האדם] אשר על פני האדמה" – שההבדלה הוא באופן של "פלא", עד שאין שייך "בחירה" ביניהם כי אין ביניהם צד השווה כלל. וכן ע"י ההתבוננות ש"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכו'". וכן ע"י ההתבוננות שהוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה ששלח אותו למטה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, עי"ז שמתנהג עפ"י שו"ע ו"לפנים משורת הדין" עפ"י הדרכת תורת החסידות ורבותינו נשיאינו. כמבואר במאמר הנ"ל. משיחת יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024 Synopsis The main point of the maamar V’kibel Hayehudim of Purim Katan 5687 (1927) is about Jewish education, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength,” and “There is no strength but Torah.” The term “strength” indicates standing strong – not only to “not be ashamed before the scoffers,” as it says at the very beginning of the Shulchan Aruch – but to do so by standing strong, putting oneself in a such a place where the “scoffers” are not part of his world at all, so that he can go securely on his way with joy and gladness of heart. One can do this simply by contemplating the verse in today’s Chumash, “Then I and Your people will be distinguished from every nation [person] on the face of the earth” – where the “distinction” is in an exceptional manner, such that no “choosing” is possible between Jew and non-Jew because there is no commonality between them at all. Similarly, one attains this strength by contemplating how “every Jew has a portion in the World to Come” etc., and how every Jew is an only child of the King, King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who sent him to make a dwelling for Him in the lower realms – by conducting himself according to the Shulchan Aruch, and going “beyond the letter of the law,” with the guidance of the teachings Chassidus and our Rebbe’im – as explained in the aforementioned maamar. Excerpt from sichah of Tuesday, Purim Katan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024

594

יום ד' פ' כי-תשא, י"ט אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 28, 2024

9:56

התוכן 1) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ולכאו' מהי ההוראה מלימוד דיני ירושה כעת, כאשר משיח בא "נאו", שאז יחיו כולם חיים נצחיים?! אלא המדובר הוא על ירושה רוחנית שיורשים מהאבות והאמהות של כלל ישראל – אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה! כל ילד/ה יהודי/ה צריכים לדעת שניתנה להם "ירושה" ו"נחלה" הכי יקרה – "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", ובמילא עליהם לשמור ולהשתמש ב"ירושה" זו באופן המתאים. 2) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ביאור הענין ד"נחלה" בעבודת האדם: בכ"א מישראל ישנם ג' הענינים ד"אשרנו מה טוב חלקנו .. גורלנו .. ירושתנו". "ירושה" קאי על האהבה ויראה שיש לכאו"א בירושה מהאבות. אמנם, מכיון ש"ירושה" הוא דבר הבא ממילא, ה"ז באופן ד"נהמא דכיסופא", ולכן צ"ל גם ענין העבודה בכח עצמו: "חלק" – העבודה בכחות פנימיים, ו"גורל" – העבדוה בכחות המקיפים. והיינו, שה"ירושה" שכאו"א מישראל "יורש הכל", תחדור בכל מציאותו. 1) משיחת יום ד' פ' תשא, י"ב אדר ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024 Synopsis (1) In today’s Rambam we learn about the laws of inheritance; seemingly, what lesson can we derive from the laws of inheritance nowadays, if Moshiach is coming now, and we will all live forever? But the point is the spiritual inheritance passed down from the Patriarchs and Matriarchs, Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. Every Jewish boy and girl should know that they have been given the most precious “inheritance” and “heritage”: “The Torah that Moshe commanded us is the inheritance of the congregation of Yaakov,” and it must be cherished and used properly. (2) The idea of an “inheritance” in Divine service: Every Jew has three aspects: “We are fortunate, how goodly is our portion…our lot…our inheritance.”“Inheritance” refers to the love and fear every Jew inherits from the Patriarchs. However, since an inheritance comes automatically and without effort on the part of the heir, it is like “bread of shame”; therefore, one’s personal effort is also required, namely, “our portion” (the service with the inner faculties) and “our lot” (the service with the encompassing faculties). That is, the “inheritance” every Jew has, should permeate their entire being (“inheriting everything”). (1) Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ki Sisa, 12 Adar 5745, to members of Tzivos Hashem. (2) Excerpt from sichah of Taanis Esther 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024

595

יום ה' פ' כי-תשא, כ' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 29, 2024

8:40

התוכן 1) עה"פ "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה" כתוב במדרש "מנין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה .. כשהי' רואה למלאכים מקלסין אותו בקדוש היה יודע שהוא יום ובשעה שהי' רואה אותן מקלסין בברוך היה יודע שהוא לילה". והנה מובן שבאותו זמן שמשה הי' על ההר ולמד תורה מפי ה' בעצמו הי' למעלה מן הזמן לגמרי, כמו ה"מלמד" שלו. ונשאלת השאלה – בשביל מה הי' צריך לדעת אם זה יום או לילה?! והביאור: תכלית הכוונה בהבריאה היא להפוך את הגשמיות לרוחניות. וזהו שאומר ה' למשה, שגם כאשר הגיע לדרגא שלמעלה מן הזמן, עליו להיות קשור עם זמן, ועי"ז, הנה גם כאשר ירד מן ההר ימשיך גם את יוקר תורה זו למטה בבנ"י. 2) גם עבור עושי העגל מסר משה את נפשו שה' ימחל להם באמרו "ואם אין – מחני נא מספרך וגו'". אע"פ שכאן לא שייך להאשים אותו במעשיהם בתור ה"ראש" של בנ"י (וכידוע מ"ש עה"פ "ואשמם בראשיכם"), כי הי' אז על ההר וכו'! משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024 Synopsis (1) On the verse “He was there with Hashem for forty days and forty nights; he ate no bread and drank no water,” the Midrash states: “From where did Moshe know when it was day and when it was night… When he saw the angels praising Him with ‘Kadosh,’ he knew it was day, and when he saw them praising with ‘Baruch,’ he knew it was night.” Obviously, when Moshe was on the mountain learning Torah directly from Hashem, he was totally above time, just like his “Teacher”; if so, why did he need to know whether it was day or night at all?! It is because the ultimate purpose of creation is to transform physicality into spirituality. Thus, Hashem told Moshe that even when he reaches a level that transcends time, he must still maintain a connection to time, so that when he descends from the mountain, he can bring the preciousness of this level to Torah down to the Jewish people. (2) Moshe had mesiras-nefesh even for those who made the golden calf, asking Hashem to forgive them, “and if not – please blot me out of Your book etc.” And this is despite the fact that Moshe could not in any way be blamed for their actions as the “head” of the Jewish people (as known from the verse "and I will place them on your heads”) because he was on the mountain when it happened. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024

596

יום ב' פ' תרומה, ג' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 12, 2024

8:52

התוכן איתא במדרש "לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש". זאת אומרת, שהעולם כפי שהוא יכול להתקיים ולהתנהל בסדר וביושר בלי זהב (ובאותיות אחרות – בלי "לוקסוס" (מותרות)), וזה שהקב"ה ברא זהב ה"ז בשביל ביהמ"ק. ובפשטות, דכמו שלא מקשטים דיר של בהמות כמו שמקשטים דירת בני-אדם, ועד"ז מובן, שכאשר בונים בית להקב"ה – משכן ומקדש או ביהכנ"ס וביהמ"ד, צריך שיהא ניכר בו את החשיבות שהוא מיחס לאלקות ורוחניות ועד כמה שהם תופסים מקום אצלו, עי"ז שאע"פ שעבור בניית ביתו הפרטי ה"ה מסתפק בכסף ונחושת, הנה לבניית בית להקב"ה ה"ה משתמש בזהב דוקא. וזהו הטעם שהקב"ה נותן פרנסה בהרחבה, כדי שהאדם יבין בשכלו ויבחר בבחירתו החפשית לנצל את האפשרויות ואת הרחבות שניתן לו, לא לעניניו הגשמיים אלא לענינים רוחניים – לנתינת הצדקה או לבניית בביכהנ"ס או ביהמ"ד – בהרחבה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024 Synopsis The Midrash states, “Gold was created only for the sake of the Beis Hamikdash.” Meaning, the can function without gold (or other luxuries), and the only reason it was created was for the Beis Hamikdash. Just as one doesn’t decorate a barn the way he decorates his own house, it is obvious that when building a house for Hashem – a Mishkan or Mikdash or shul or beis midrash – the building must reflect the special importance it has to us. Therefore, if we suffice with silver and copper for our homes, we must use gold for Hashem’s home. This is why Hashem provides ample sustenance: so that a person can use his intellect and free choice to use the abundance Hashem gives him, not for materialistic things but for spiritual things – to give tzedakah or build shuls and batei midrash generously. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024

597

יום א' פ' ויקהל, כ"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 3, 2024

9:29

התוכן פירוש הפשוט בשם פ' ויקהל הוא הקהלת בני ישראל, שזהו ענין נעלה ביותר כשלעצמו, ובפרט הענין ד"ויקהל" שבתחילת פ' ויקהל שהביא לנדבת ועשיית המשכן ע"ש "ושכנתי בתוכם". וההוראה מזה עפ"י מ"ש במדרש עה"פ, שבזה ישנה הוראה לכל הזמנים שיהי' הענין ד"מקהיל קהילות", ובפרט ביום השבת (כבפ' ויקהל), ובמיוחד כשה"ויקהל" בא בהמשך לזמן שבו קראו בתורה ענין זה. ואם יהודי רק בוחר לנצל את ה"ויקהל" כראוי הרי הדבר מביא ל"נדבת המשכן", וכשמצרף עוד יהודים – נפעל הענין של "בניית המשכן" בפועל והשראת השכינה בו וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024 Synopsis The simple meaning of the name Vayakhel is a “gathering”of the Jewish people, which in and of itself is a most lofty thing; especially the gathering at the beginning of Parashas Vayakhel, which led to the donations for and building of the Mishkan, which causes Hashem to “dwell among them.” The lesson, based on the Midrash, is that this is an instruction for all time, to “assemble gatherings,” especially on Shabbos, (as in Parashas Vayakhel), and especially when the gathering follows the reading of this portion in the Torah. And as long as a Jew chooses to utilize the “Vayakhel” properly, it will lead to “donating toward the Mishkan,” and when he joins with other Jews – we will have the “building of the Mishkan” practically, with the dwelling of Divine Presence within it etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024

598

יום ב' פ' ויקהל, כ"ד אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 4, 2024

12:19

התוכן עפמ"ש רש"י בתחילת פ' פקודי שמשה הסכים לבצלאל לעשות המשכן ואח"כ כלי המשכן כ"מנהגו של עולם" "לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו"‏ – ‏נשאלת שאלה במ"ש בשני דפ' ויקהל-פקודי שתחלה עשו את היריעות ואח"כ קרשי המשכן, והרי "מנהגו של עולם" שתחלה עושים את הקירות ואח"כ מעמידים ע"ז הגג?! ויובן זה ע"פ מ"ש רש"י עה"פ בפ' ויקהל "טוו את העזים" ". . שמעל גבי העזים טוו אותן" כדי שיהיו עם יותר "חיות" וטריות, וא"כ היו צריכים להחזיק את העזים עד שעת טוויית היריעות, ולכן עשו תחלה את יריעות העזים כדי לשחרר את העזים ולא לצער אותן בזה שיחזיקו אותן עד לאחרי שיעשו את הקרשים (וזהו גם הביאור למה עשו את היריעות שש משזר לפנ"ז). וההוראה: יש להזהר בענין צער בעלי-חיים, וכ"ש צער של בן-אדם, וכ"ש שיש לעזור ליהודי שנמצא במצב ד"ערום מן המצוות"‏ – ‏מיד, ולא להתנהג כ"מנהגו של עולם" שרק לאחרי התפלה, לימוד, ארוחת בוקר ומנוחה... מקיים את ה"וכסיתו"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024 Synopsis At the beginning of Parashas Pekudei, Rashi states that Moshe agreed with Bezalel to make the Mishkan first and then the vessels of the Mishkan, in accordance with the “way of the world to “first make a house and then put furnishings into it.” Based on this, a question arises on the verse’s statement [in sheini of Vayakhel-Pekudei] that they first made the curtains for the Mishkan and then the beams; seemingly, “the way of the world” is to first make the walls and then put up the roof?! We can understand this based on Rashi’s comment on the verse in Parashas Vayakhel, “They spun the goat hair”: Rashi explains that they spun the hair while it was still on the goats, so that it would be fresher etc. Therefore, they had to keep watch over the goats until it came time to spin the curtains, and for this reason they made the goat hair curtains first: so that the goats could be released earlier, rather than cause them to suffer by holding them until after the beams were made. (This also explains why they made curtains of twisted linen beforehand.) The lesson is that one should be careful to avoid causing suffering to animals, and all the more so to a human being, and all the more so a Jew. When one encounters a Jew who is “naked of mitzvos” – he must cover him immediately, without taking into account the “way of the world” according to which one might do it only after davening, learning, eating breakfast and resting etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024

599

יום ג' פ' ויקהל, כ"ה אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 5, 2024

10:17

התוכן הוראה פשוטה מעצם הענין ד"יום הולדת" - יום שבו נולד האדם, עפמ"ש "אדם לעמל יולד": כאשר האדם טוען כיצד תובעים ממנו לוותר על טובתו האישית "ארויסגיין פון זיך", ולשנות הנהגה מסויימת שהורגל בה כו"כ שנים?! באה ההוראה מענין "יום הולדת": בכל בוקר, ועל פי תורת הבעש"ט - בכל רגע ורגע, נעשה האדם "ברי' חדשה" ונולד מחדש, וא"כ מובן שאין מה להתחשב עם מעמדו ומצבו הקודמת וכו' כי כל עניניו מתחילים מחדש. ומובן שביום הולדת עצמו מודגש הדבר ביתר שאת וביתר עז. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024 Synopsis A simple lesson from a birthday – the day a person is born – based on the verse: “Man is born to toil”: When a person argues, how can he be expected to forego his personal benefit, and change a certain behavior he has been accustomed to for so many years – the answer comes from the idea of a “birthday”: Every morning, and according to the teaching of the Baal Shem Tov, every moment, a person is born anew and becomes a new creature; thus every day is a “birthday.” Therefore, it is clear that it doesn’t matter what his previous state was etc., because everything begins anew. And obviously this is particularly emphasized on the actual day of one’s birthday. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024

600

יום ד' פ' ויקהל, כ"ו אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 6, 2024

15:10

התוכן איתא בגמ' "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי' .. מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו'", שנהנו מזה גופא שזהו "סעודתו של אותו רשע". וההוראה: גם אם כאשר בפני האדם נעמד נסיון קשה ביותר שאינו יכול לעמוד בפניו, כמו ההכרח להשתתף ב"סעודה של אותו רשע" (או כל צרכים הגשמיים שנכללים ב"אכילה"), אבל מדוע הוא נהנה מזה שזהו סעודתו של "אותו רשע"??!! ועד"ז בנוגע לענין החינוך: גם אם מוכרחים עפ"י חוקי המדינה שהילדים ילמדו גם לימודי חול, אבל מדוע הנך נהנה מזה?! תכנס לחדר ותבכה! מדוע הנך נהנה מזה ש"אותו רשע" משבח את ילדך ומזמין אותו ל"סעודה"... ועד שנעשה מנהג במדינה זו, שכאשר הילד מצטיין בלימודי קודש אין עושים מזה שום "ענין", ואילו כאשר הילד מצטיין בלימודי חול – עושים "רעש" גדול, מפרסמים בעיתונים, מחלקים פרסים, משיבים את הילד בראש השולחן וכו'!!! יש לדעת: גישה כזאת,המבטאת את כל כללות היחס לנפה"א לעומת הנפה"ב, מהרסת את יסודי החינוך הכשר!! ועפי"ז יובן מדוע גם ה"טף" נכללו בעונש כלי' ר"ל, כי במקום לקבל החינוך שחכמתו של הקב"ה הוא דבר הכי נעלה הי' ה"ונהפוך הוא"... ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 Synopsis The Gemara asks, “Why were the enemies of Jewish people [i.e., the Jewish people] in that generation deserving of annihilation…because they had enjoyment from that wicked one’s feast etc.” The lesson is that even if a person faces a very difficult test that he can’t withstand, such as the need to partake in “that wicked one’s feast” (and all physical needs are called “eating”), still, why did they have enjoyment from being at the feast of “that wicked one”?! Similarly, in the context of Jewish education: even if the law requires schools to teach secular studies, why do people have enjoyment from it?! If that’s what you have to do, at least go into your room afterwards and cry about it! Why do you enjoy the fact that “that wicked one” heaps praise upon your child and invites him to “the feast”...to the point that it’s become the custom in this country that when a child excels in holy subjects, nobody makes a big deal about it, but when the child excels in secular subjects, they publish it in the newspapers and give awards etc.! It must be known that this approach demonstrates the overall difference between the attitude towards the divine soul and the animal soul, and this approach destroys the foundations of proper Jewish education! Accordingly, we can understand why “little children” were included in the punishment of annihilation Rachmana litzlan – because instead of being taught that Torah is Hashem’s wisdom and the loftiest wisdom, “it was reversed…” Two excerpts from sichah of Purim 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר ראשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ