Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1255 episodes

Name

Release Date

Duration

501

יום ג' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 9, 2025

11:24

התוכן להרבות בחודש אלול בנתינת הצדקה – כפשוטו, ובמובן הרחב – ברוחניות. לדאוג לזה שבבוא ר"ה וחגה"ס יוכלו לבקר בבתי–רופאים בקשר למבצע תקיעת-שופר וד' מינים וכו' [חבל שזה נק' בעולם "בית-חולים", הרי "בריא" יותר לקראו "בית-הרופאים". והלואי שיתקבלו דברי]. בודאי ימשיכו באה"ק את המנהג הטוב לבקר בחודש אלול מחנות צבא לתקוע בשופר ולהניח-תפילין וכו', ובודאי יבקרו גם במקומות שלא ביקרו ע"ע, ולהסביר את אלו שעדיין לא יודעים, שזוהי ההגנה האמיתית – וכמ"ש "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך ויראו ממך", ולעשות כ"ז מתוך חיות שמקבלים מהבעש"ט שאצלו הי' כל יהודי יקר מאוד (וכמו שנדפס לאחרונה בקונטרס "אהבת ישראל" שבודאי יפיצו באופן הכי גדול ויתנהגו לפיו). כן יבקרו במחנות צבא בשאר המדינות, ולהסבירם שאם מילוי פקודה של מפקד בשר-ודם הוא באופן של "הקדמת נעשה ונשמע" (וזה לא משנה אם בחייו האשיים לא מגיע המפקד לקרסוליו...) – הרי עאכו"כ שכן צ"ל בנוגע לפקודת ממה"מ הקב"ה! משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 Synopsis The month of Elul is a time to increase in tzedakah – in both the literal and spiritual sense. This is the time to arrange for hospital visitations to perform mivtza shofar on Rosh Hashana and mivtza lulav on Sukkos etc. (It’s unfortunate that people still call it a beis cholim (place for sick people) which makes people hesitant to be admitted; it would be healthier to call it a beis harofim (place of doctors), which emphasizes that it’s a place of healing. If only this suggestion would be accepted….) Surely the good practice of visiting army bases in the Holy Land during the month of Elul to blow shofar and put on tefillin etc. will continue, in addition to visiting places that have not yet been visited. It should be explained to anyone who doesn’t yet know it that this is the true protection, as the verse states, “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you.” And all of this should be done with the vitality drawn from the Baal Shem Tov, who had exceptional love for every Jew (as recently published in Kuntres Ahavas Yisroel, which will surely be disseminated as widely as possible, and whose teachings will surely be incorporated into practice). The same should be done in any country where there are Jews in the military, and it should be explained to the soldiers that just as “We will do” must come before “We will hear” when it comes to an order received from their human commander, and they must carry out the order even if they don’t yet fully understand it (even if in civilian life they are more qualified than the commander) – all the more so when it comes to a command of the King of kings, the Holy One, blessed be He. Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

502

יום ד' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ה'תשפ"ה

Sep 10, 2025

10:48

התוכן יסוד הבנין צ"ל כמו שהקב"ה עשה עם יסוד העולם (אבן השתי') – מונח ב"קודש הקדשים", עפ"י הוראות התורה, ועי"ז נעשה כל הבנין ענין של קדושה; לפני הבני' צ"ל "שבירת הקרקע" – ענין הביטול, כדי להראות שאי"ז ב"כוחי ועוצם ידי" אלא בכוחו של ה'; הקשר למ"ש ברביעי דפ' כי תבוא: "ובנית שם מזבח לה' אלקיך גו' והעלת עליו עולות גו' וזבחת שלמים וגו'" – כ"א צריך לבנות מנכסיו "מזבח" לה', מקום מוכן שבו יקריב את "חלבו ודמו" לה'. ובב' האופנים: "קרבן עולה" – עבודת התפילה, ו"קרבן שלמים" שחלקו לבעלים – שהנהגתו בעניני העולם הוא באופן של שלמים "שמטילים שלום" בין האדם ובין ה', וכן מודגש בקרבן שלמים הענין דאהבת ישראל, ועוד. שיחת יום ג' דפ' כי תבוא, י"ז אלול ה'תשמ"ח – בעת מעמד הנחת אבן הפינה לבית רבינו שבבבל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 Synopsis Just as Hashem placed the foundation stone of the entire world in the Holy of Holies, so must any building or initiative be founded upon the Torah’s instructions, thereby making the entire edifice a holy one. Before construction can begin, there must be a “groundbreaking,” an act of bitul (self-nullification) showing that the success comes not from “my strength and the power of my hand,” but from Hashem. This relates to revi’i of parashas Ki Savo which states, “You shall build there an altar to Hashem your G-d...and offer up ascent-offerings on it...And you shall slaughter peace-offerings...”: Every person must use his possessions to build an “altar” for Hashem, meaning a place designated for him to offer his “fat and blood” to Hashem, in one of two ways: the ascent-offering, corresponding to the service of tefillah, and the peace-offering, from which “a portion goes to the owner,” meaning one’s conduct in worldly matters “brings peace” between man and Hashem and foster love and unity between Jews etc. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 17 Elul 5748 – at the groundbreaking of the expansion of 770. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2025 לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי * לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו

503

יום ה' פ' כי תבוא, יום הבהיר ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ה

Sep 11, 2025

12:24

התוכן ההוראה מיום ההולדת של "שני מאורות הגדולים": החידוש שנעשה ברגע שיוצא הולד לאויר העולם הוא שאז נעשה כח פעיל בעולם. והנה אע"פ שתפקידו של כאו"א מישראל בעולם הוא לפעול בעולם לעשותו דירה לו ית', מובן שבבנ"י גופא ישנו חילוקי דרגות בזה, ועאכו"כ "נשמה חדשה" – שממנה תובעים עבודה מיוחדת במינה – לפעול חידוש בעולם כולו! וחידוש זה מתחיל כבר ברגע שהיא יוצאת לאויר העולם. וע"ד מ"ש גבי משה שברגע שנולד "נתמלא הבית כולו אורה"! (אלא שפעולת ה"אור" אינו גורמת חידוש דבר כ"א שיוכלו לראות מה שישנו כבר מקודם, ואילו העבודה הנדרשת מיהודי היא לפעול חידוש והוספה במעשה בראשית. ומכיון שמדובר ע"ד "שני מאורות הגדולים", שענינם להאיר – הנה רצונם שגם תלמידיהם יהיו "נרות להאיר" בכל הקשור להפצת האור דתורת החסידות. וכאו"א שייך ל"שמץ מנהו" מעבודתם מצד כחם שנמצא בו. וזוהי ההוראה מיום הולדת של "שני מאורות הגדולים": להאיר את העולם כולו [באור החסידות] כי אינו הולך בכחות עצמו אלא בכחם של הבעש"ט ואדה"ז שבו! ובפרט כאשר דברי תורה שלהם חקוקים במוחו. ג' חלקים משיחת יום ב' דפ' נצו"י, ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 Synopsis The lesson from the birthday of the two great luminaries, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe: The unique effect of the moment of birth is that the child becomes an active force in the world. Although every Jew’s mission is to have an impact on the world and to make it a dwelling place for Hashem, there are obviously different levels, and certainly when a new soul comes down into the world, a unique form of service is demanded of it – to bring about something new in the entire world. And this new contribution begins from the very moment the soul enters the world, as it says about Moshe’s birth, “the entire house became filled with light.” (Just that the effect of light is not to create something new, but to reveal what was already there beforehand, whereas the task demanded of a Jew is to bring about something new in the work of Creation.) And since we are speaking about the two great luminaries whose role is to illuminate, it follows that they desire that their students also become “shining lamps” in all matters of spreading the light of Chassidus. This, then is the lesson from the birthday of the two great luminaries – to illuminate the entire world (with the light of Chassidus) which is possible because one operates not with his own power, but with the power of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe within him. Especially when their teachings are engraved in one’s mind. 3 excerpts from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2025 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

504

יום ועש"ק פ' כי תבוא, י"ט אלול, ה'תשפ"ה

Sep 12, 2025

7:11

התוכן במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" צריכים את הסיוע של "חסד לאומים". א' מ"לבושים הטבעיים" לזה הוא לדאוג שיהי' לגוי יחס של כבוד ליהודי, ולגרום לקידוש ה' גם בעיניו ע"י שנזהרים מאיסור אונאה וכיו"ב. וישנם הטועים וטוענים שכדי לא לעורר קנאה ושנאה בין האומות אין להתבלט ברחוב כא' ששומר תומ"צ. וע"ז באה ההוראה מהמגילה שההיפך הוא הנכון – "ויקר אלו תפילין", וכמ"ש בגמ' "וכ"ה אומר [בשישי פ' כי תבוא] וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נק' עליך – ויראו ממך .. אלו תפילין שבראש", היינו, דוקא ע"י שהגוי רואה עליו ש"שם ה' נק' עליך", זה מביא ל"ויראו ממך" באופן שמלכתחילה אינו הולך ללחום אתו, עד ש"יקר" – הגוי מכבד אותו. ויה"ר שיהי' "תפול עליהם אימתה ופחד" גם על ה"א-ל זר אשר בקרבך" – היצה"ר. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 Synopsis In a situation where “We are still servants of Achashverosh,” we still require the assistance of “the kindness of nations,” and among the natural means of attaining it is by ensuring that a non-Jew has a respectful attitude towards Jews and causing a Kiddush Hashem, by being careful to avoid the probation of ona’ah (exploitation) etc. There are some who mistakenly claim that, in order not to provoke the jealousy or hatred of the nations, a Jew must not stand out inthe street as someone who keeps Torah and mitzvos. But the Megillah teaches that the opposite is true – “‘And honor’ – this refers to tefillin,” and asthe Gemara says, “And the similarly the verse states [in shishi of parashas Ki Savo], ‘And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you’ – this refers to the head tefillin.”Meaning, it is specifically when the non-Jew sees that “the name of Hashem is called upon you”that “he will fear you,” insuch a way that from the outset he will not seek to fight with you, and in fact will comes to “honor”and respect you. And may it be Hashem’s will that “fear and dread fall upon them,”includingupon the “foreign god that is within you” – the yetzer hara. Excerpt from sichahof Purim5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2025 * לזכות הרב משה שי' שפירא ליום ההולדת שלו החמישים י"ד אלול ה'תשפ"ה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחת השלוחים ד'האדסן קאנטי, ניו ג'רזי

505

יום א' פ' נצבים, כ"א אלול, ה'תשפ"ה

Sep 14, 2025

11:37

התוכן כל פעם שיהודים מתאספים ומתאחדים יחד למרות החילוקים שביניהם, ובמיוחד בחודש אלול – חודש החשבון, החודש שבו משלימים את מה שצריך משנה שעברה, וזוהי גם הכנה לשנה החדשה – ה"ז דבר טוב, ומרחיב עוד יותר את הכלי שברכות ה' יהיו במדה גדולה עוד יותר. וזה קשור גם עם פ' נצבים, שמתחילה ב"אתם נצבים וגו'" – שלמרות החילוקים שבין "ראשי שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב ממיך" – נצבים כולם לפני ה' באופן ד"לאחדים כאחד". וכאשר יהודי יודע שתמיד עומד הוא לפני ה' ה"ז נותן בו הבטחון ששום דבר לא יכול לפגוע בו ושיוכל למצוא בקלות את הדרך הנכון ללכת בו. וזהו הטעם שקוראין פ' זו לפני ר"ה. הבעש"ט אמר שכאשר ה' רואה שכבר בתחלת חודש אלול רוצים ומתחילים "לשלם את החובות" של השנה, הנה בהגיע ימי הסליחות – סולח הוא על השאר, ונותן כתיבה וחתימה טובה כבר בראש השנה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשל"ד, להעסקניות דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 Synopsis It is always a positive thing when Jews gather and unite (despite the difference between them), especially during the month of Elul, the month of accounting and perfecting the outgoing year, and the month of preparing for the new year, and this unity serves as a vessel for even greater blessings from Hashem. This also relates to parashas Nitzavim, which begins with the verse, “You are all standing today….”: despite the distinctions between “your heads of your tribes” and “your woodcutter and water-drawer,” all stand together united as one before Hashem. And when a Jew knows that he is always standing before Hashem, he knows for certain that nothing can harm him, and that he will be able to easily find the correct path. This is why this parashah is read before Rosh Hashanah. The Baal Shem Tov taught that when Hashem sees that already at the beginning of the month of Elul that the Jewish people want to repay and begin repaying the “debts” of the outgoing year, then He forgives the rest of the “debt” during the days of Selichos, and already on Rosh Hashanah, even before they implement their decision to improve, He inscribes and seals them for a good and sweet year etc. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5734, to women involved in supporting Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2025 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

506

יום ב' פ' נצבים, כ"ב אלול, ה'תשפ"ה

Sep 15, 2025

12:02

התוכן ענינו המיוחד של יום ג' דסליחות הי' בגדר "סוד". ביום זה הי' אדה"ז אומר מאמר דא"ח, אבל רק בפני ממלאי מקומו כ"ק אדהאמ"צ והצ"צ. וכך נהגו שאר הרביים. והודיעו שלא יגלו זאת. וצ"ל היתכן שכ"ק מו"ח אדמו"ר גילה ענין זה לכולם?! ויובן עפ"י מה שמצינו דוגמתו בכל עניני התורה, שדוקא בדורות האחרונים נתחדשו ענינים בתורה שלא היו בדורות הקודמים, דורות נעלים יותר! המשל שנותנים ע"ז הוא מ"ננס ע"ג ענק" שרואה רחוק יותר מה"ענק". אבל צריך להבין היתכן שנשמות נמוכות יותר יראו "רחוק יותר" בעניני התורה?! והביאור: דוקא בגלל שהיא נשמה נמוכה, הנה כדי שגם היא תוכל למלא תפקידה בעולם וכו', צריכה היא לידיעות ו"אמצעי לחימה" יותר! ועד"ז מצד גודל היוקר הענין של ג' דסליחות לא גילו זה ע"ע. ודוקא מצד התגברות החושך בדורות האחרונות גילו ענין זה כדי שיהי' במה להתגבר על החושך. ומכיון שכ"ק מו"ח גילה ענין זה, שזה קשור עם אמירת דא"ח וכו', מוכח שעל כאו"א לנצל ענין זה כדי למלא שליחותו בעולם ע"י פנימיות התורה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב', כ"ה אלול, ליל ג' דסליחות, ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 Synopsis My father-in-law revealed that the third day of Selichos is a special day, on which the Alter Rebbe would deliver a maamar, but only in the presence of those who would become his successors, the Mitteler Rebbe and the Tzemach Tzedek. The subsequent Rebbeim did the same, and they instructed that it be kept a secret. How then could my father-in-law reveal it to everyone? This can be understood based on the answer to a similar question: we find that regarding Torah study in general, there are greater innovations in Torah in later generations, even though the souls of previous generations were greater. It is explained that this is like a dwarf situated upon on a giant’s shoulders, where the dwarf, while smaller than the giant, sees farther than the giant. But the question remains – why did Hashem make it that the lower souls would be able to see further in Torah than the greater souls? The answer is that specifically because it is a lower soul, it needs greater knowledge and better “ammunition” to fulfill its mission of transforming and lighting up the world. Similarly, because the third day of Selichos is so previous, its quality was not revealed in earlier times, but it was revealed specifically in later generations to equip us so that we can overcome the intensified darkness of these times. And since my father-in-law the Rebbe revealed this to us, and it has to do with delivering a maamar etc. – it is clear that everyone must use this information and the special quality of the day to fulfill his mission in the world through the inner dimension of the Torah etc. 2 excerpts from sichah of Monday, 25 Elul, 5735. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2025 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

507

יום ג' פ' נצבים, כ"ג אלול, ה'תשפ"ה

Sep 16, 2025

11:19

התוכן "נצבים" פירושו עמידה בתוקף של "נצב מלך", כמ"ש "אתם נצבים.. לפני ה' אלקיכם". וכאשר עומדים בתוקף כזו, בודאי שלא שמים לב לדברי היצה"ר, ומשתדלים לפעול כך גם על אחרים. [בשנה שפ' נצבים אינה מחוברת עם פ' וילך ישנו שבוע מיוחד להתרכז בעבודה ד"נצבים" בפ"ע. ובמילא גם ההחלטות טובות בנוגע להעבודה ד"וילך" – ההליכה "מחיל אל חיל", נעשים מתוך התוקף ד"נצבים"]. וכ"ז ממשיך ברכות ה' לזכות בכתיבה וחתימה טובה, וזוכים ללכת לארצנו הק' במהרה בימינו ממש. הוראה ממ"ש בשלישי דפ' נצבים: 1) "כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים": יש לזכור תמיד שבנ"י היו במצרים וה' הוציאנו משם, ומאז צ"ל כל יהודי במצב של חירות ולא "עבד" לענינים בלתי-רצויים. 2) "והנגלות לנו ולבננו", "לנו ולבננו לבער הרע מקרבנו" מכיון ש"נעשו ערבים זה לזה" (רש"י): כל יהודי "אחראי" לכל שאר בנ"י, ועליו לפעול שגם הם יתנהגו כדבעי. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 Synopsis In the verse Atem Nitzavim (“You are all standing…before Hashem your G-d”), the word nitzavim means standing firmly (nitzav melech, “the deputy serving as king”). When one stands with such firmness, he surely pays no heed to the yetzer-hara, and strives to influence others to do the same. (In a year when parashas Nitzavim is not combined with Vayelech, the week is designated to focusing on the service of Nitzavim alone, and as a result, even the positive resolutions regarding the service of Vayelech – progression from strength to strength – are undertaken with the firmness of Nitzavim. And all this draws down Hashem’s blessings for a good and sweet year, and to merit “going” (vayelech) to our Holy Land speedily in our days, literally. A lesson from shelishi of parashas Nitzavim: (1) “For you know how we dwelt in the land of Egypt”: One must always remember that the Jewish people were in Egypt and Hashem redeemed us from there, and ever since, every Jew must be in a state of freedom and not a slave to undesirable things. (2) “The revealed matters are for us and for our children” – Rashi explains: “for us and for our children to remove evil from among us” because “they became responsible for one another for one another” – every Jew is responsible for all other Jews, and must ensure that they, too, behave properly. 2 excerpts from Tuesday, parashas Nitzavim, 24 Elul 5745, to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2025 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ * לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

508

יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול, ה'תשפ"ה

Sep 17, 2025

6:55

התוכן הטעם שבכל שנה קוראים פ' נצבים בשבת שלפני ר"ה, מבאר אדה"ז, כי תוכן הפסוק "אתם נצבים וגו'" הוא שכל בנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "שואב מימך", נצבים ביחד לפני ה"א. וזהו ברכתו של הקב"ה, שבראש השנה יעמדו כל בנ"י ביחד באופן של "נצבים" – "קיימים ועומדים.. זוכין בדין". ואע"פ שישנם כו"כ חילוקים בין בנ"י וכו' אבל יש נקודה שמאחדת את כולם: כאו"א מבנ"י הוא חלק מעם הנבחר "אתה בחרתנו מכל העמים"! ובמיוחד בנוגע לאלו התומכים במוסדות תורה, שכולם, ביחד עם אלו הלומדים במוסדות אלו, מתאחדים בכוונה אחת – לחנך את ילדי ישראל שילכו בדרך התומ"צ. שיחת כ"ד אור לכ"ה אלול ה'תשכ"ח, לה"ליידיס אָקזילערי" ד"תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025 Synopsis The Alter Rebbe explains that the reason parashas Nitzavim is read every year before Rosh Hashanah is because the verse, “You are all standing…” describes all the Jewish people, from “your heads of your tribes” to “your water-drawers,” standing together before Hashem. And this is Hashem’s blessing, that on Rosh Hashanah the entire Jewish people stand together in a manner of Nitzavim – “enduring and standing…meritorious in judgment.” Although there are many distinctions between Jews, there is something that unites them all: every Jew is a part of the chosen nation, “You have chosen us from all the nations.” This is especially true of those who support Torah institutions, who, together with the staff and students of these institutions, are united with one purpose: to educate Jewish children to follow the path of Torah and mitzvos. Sichah of Tuesday night, 25 Elul 5728, to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2025

509

יום ה' פ' נצבים, כ"ה אלול, ה'תשפ"ה

Sep 18, 2025

9:08

התוכן כ"ה אלול הוא היום שבו נברא העולם, וגם ר"ה הוא "זה היום תחלת מעשיך". והתיווך: הכוונה והתכלית של העולם היא בשביל האדם שע"י נעשה גילוי אלקות בעולם, וזה התחיל בר"ה, יום ברוא אדה"ר. ומזה מובן גם בנוגע לכ"ה אלול בכל שנה, שבכ"ה באלול מודגשת מעלתם של ישראל שהתהוות הבריאה כולה הוא בשבילם. וביאור הענין דכ"ה באלול ור"ה יובן עפ"י החילוק בין "כ"ה אלול" ו"זה היום תחלת מעשיך", ש"זה" מורה על גילוי הדבר עצמו, משא"כ "כה" אינו אלא באופן של דמיון, וב' ענינים אלו היו גם בבריאת האדם שנברא "בצלמנו" (זה) ו"כדמותנו" (כה). ובעבודה היינו ההתאחדות עם הקב"ה בב' האופנים של "כצלמנו" ו"כדמותנו" ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, וזוהי ההכנה להעבודה ד"צלמנו" ו"כדמותנו" כפי שתהי' בגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש. שיחת יום א' פ' האזינו, אור לכ"ה אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 Synopsis Although the world was created on 25 Elul, it is Rosh Hashanah, on 1 Tishrei that marks “the day of the beginning of Your works,” because on that day Hashem created man, who fulfils the purpose of creation. Thus we see that 25 Elul also emphasizes the quality of the Jewish people, for whose sake the world was created. The connection between Rosh Hashanah and 25 Elul can be understood based on the difference between “This” (“This day… – Rosh Hashanah) and “So” (כ"ה=25 Elul)”: The term “this” indicates the revelation of a thing itself, while “so” indicates only a similarity to it. We also find these two levels in the creation of man, who was created, “in our image” (“This”) and “according to our likeness” (“So”). In divine service these represent two modes of unity with Hashem through Torah study and performing mitzvos, and this is the way to prepare for the modes of “in our image” and “according to our likeness” as they will exist upon the true and complete Redemption very soon. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Haazinu, night of 25 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2025 לזכות ארי' צבי בן מרים שי' ליום ההולדת שלו כ"ה אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

510

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 23, 2025

8:30

התוכן אנו נמצאים כעת בזמן שבו מתכוננים לקריאת שמע שעל המטה שבו יערכו חשבון-צדק בנוגע לפעולות שנעשו בזאת-חנוכה ושל כל ימי החנוכה (שנכללים בזאת-חנוכה). ואשר לכן, יש לנצל את השעות הספורות שנשארו עד אמירת קריאת שמע שעל המטה להשלים בפועל כל ענינים אלו ולהעלות בקודש ככל האפשרי, ועכ"פ לקבל על עצמם החלטות טובות להשלים את כל הענינים שהיו צריכים לעשות במשך ימי החנוכה, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ולעשות את זה מתוך שמחה ש"פורצת גדר" ועל ידי זה יוכלו גם בשעות ספורות אלו להוסיף שלימות בריבוי השעות (בערך לזה) של כל ימי החנוכה! משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 Synopsis In a few hours, in the bedtime Kerias Shema,an honest accounting willbe made of what one has done on Zos Chanukah and on all the days of Chanukah (which are included within Zos Chanukah). These hours should be used to complete and perfect all matters of Chanukah and to ascend in holiness as much as possible; at the very least, one should resolve to complete everything that should have been done during Chanukah, and “The Holy One, blessed be He, links a good thought action.” And this should be done with joy, which breaks barriers; in this way, even in these few short hours remaining, one can complete and perfect the many hours of the entire Chanukah. Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 לזכות חי'ה מושקא שתחי' אלטיין לרגל היכנסה לגיל המצוות ג' טבת ה'תשפ"ו נדבת זקני'ה הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

511

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 7, 2025

7:08

התוכן עה"פ [מובא בפרש"י בראשון דפ' וישב] "והי' בית יעקב לאש.. ובית עשו לקש". שואל ע"ז הרב המגיד למה "לקש"? הרי ב"קש" יש איזה תועלת - אפשר לשרוף אותו ולזבל בו את השדות ועי"ז גדלים פירות יותר טובים וכו', והרי השמחה תהי' יותר גדולה כש"בית עשו" כלל לא יהי'?! ותירץ, כי באמת, מכל דבר, גם מגוי שלוחם נגד יהדות, אפשר להוציא ממנו איזה "פרי" ולימוד בעבודת ה'. ולדוגמא: ישנו סיפור מהבעש"ט שפעם ביקש איזה בעל-עגלה גוי מתלמידו של הבעש"ט שיעזור לו להוציא את עגלה שלו מהבוץ שנפלה בו, והשיב לו ש"אין לו כח", אמר לו הגוי "מאָדזשיש דאַ ניע חאָטשיש" [אתה יכול רק אינך רוצה!]. ואמר הבעש"ט: ההוראה מדברי הגוי אלו שלכל יהודי יש את הכחות הדרושים לעבודת ה' אלא שלא רוצים... משיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 Synopsis On the verse (cited in Rashi on rishon of parashas Vayeishev), “The House of Yaakov will be a fire… and the House of Eisav will be straw,” the Maggid of Mezritch asks: Straw at least has some benefit; for example, it can be burned and used to fertilize fields, resulting in better produce etc. Seemingly then, instead of saying that the house of Esav will be like straw, it should have said that it will cease to exist entirely? And the Maggid explained that the truth is that one can derive a lesson for Divine service (“fruit”) from everything, even from a non-Jew, and even from a non-Jew who fights against Yiddishkeit. For example, the following story of the Baal Shem Tov:Anon-Jewish wagon driver once asked the students of the Baal Shem Tov to help him pull his wagon out of the mud. When the students replied that they weren’t able to help him, the non-Jew replied, “Mozhesh da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” The Baal Shem Tov explained that the lesson from the words of this non-Jew is that every Jew has the necessary strength to serve Hashem; the issue is only that sometimes he doesn’t want to.... Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

512

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 8, 2025

10:08

התוכן בספר התניא – שבהקדמתו כותב אדה"ז שזה "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", שכל הענינים דספר זה שייכים לכאו"א באופן ד"קרוב גו' מאד" – מבואר שכוונה העליונה בבריאת היצה"ר ונפה"ב היא – "לטובת האדם שיתגבר עלי' וינצחנה". אלא היות שגם היצה"ר משתדל למלא את שליחותו "באמונה" – להפריע ליהודי בעבודת ה', הרי העבודה בהתחלה היא בדרך מלחמה ואתכפיא לא להתפעל ממנו ושלא יפעול עליו אפי' איזו חלישות בעבודתו לקיים רצון העליון, ו"הקב"ה עוזרו". ואח"כ בא לשלימות העבודה – שמהפך את הנפה"ב לקדושה ולאהבת ה', "בלבבך" – "בשני יצריך", "בכל מאודך", ועוד מסתייע בהחום וההתלהבות של היצה"ר להצליח עוד יותר בעבודתו. וזהו"ע "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" (פסוק הקשור עם הגאולה של אדה"ז), וכמאחז"ל "שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד", ואז הפדי' "מקרב לי" היא "בשלום". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in Tanya (a sefer whose teachings are relevant and “very close” to everyone) that the purpose of the yetzer hara and the animal soul is “for the person’s benefit, that he should overcome it and prevail over it.” But since the yetzer hara strives to fulfill its mission “faithfully,” at first one must fight the yetzer so that it doesn’t cause even the slightest weakening in one’s divine service, and when a person does this, “the Holy One, blessed be He, assists him.” Then one reaches the ultimate service, when he transforms the animal soul itself into holiness, serving Hashem “with both your inclinations,” “with all your might,” and utilizing the yetzer’s own passion and excitement to further his divine service. This is the meaning of the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me, because the many were with me,” as our Sages taught, “Even Avshalom’s men prayed for Dovid’s victory.” And then the redemption “from the battle against me” is “in peace.” 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

513

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 9, 2025

11:48

התוכן החידוש של אדה"ז מרומז בשמו "שניאור" – "שני אור", שעל ידו נעשה ההתאחדות (שם אחד) בין ב' הענינים ב"תורה אור" – תורת הנגלה ופנימיות התורה, ועיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" התחיל לאחר הגאולה די"ט כסלו. בבוא י"ט כסלו בכל שנה חוזרים ונשנים כל הענינים שהיו בי"ט כסלו בפעם הראשונה, ומשנה לשנה ניתוסף בזה "אור חדש" – כמ"ש אדה"ז באגה"ק בנוגע ל"ראש השנה" שמידי שנה מיתוסף "אור חדש" שלא בערך אפילו לגבי "ראש השנה" בפעם הראשונה! דמזה מובן גם בנוגע לי"ט כסלו אשר הוא "ראש השנה" לתורת החסידות והנהגה בדרכי'. וכ"הנשיא (ש)הוא הכל" – נמשכים כל עניני אדה"ז ל"הכל", והם "כלים" לזה, אלא שכל א' צריך לעשות את ההכנה לפי כחו, ובאופן ד"עמדו הכן כולכם"; ע"י הענין ד"יפוצו מעיונותיך חוצה" – שזה גם מאחד את כל בנ"י, ובמיוחד בי"ט כסלו שהוא "יום זכאי", "יום סגולה", "חג החגים", חקוק כ"מועד קבוע" לכל הדורות! – "קאתי מר דא מלכא משיחא" בזריזות! משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur, means “Two lights” (“Shnei or”). This encapsulates the Alter Rebbe’s contribution to the world – he combined the two dimensions of the “Torah of light” (the revealed dimension and the inner dimension) into one (just like the words “Two lights” form one name). The “spreading of the wellsprings outward” began primarily after the liberation on 19 Kislev, the Rosh Hashanah of Chassidus; every year when this day arrives, everything that occurred the first year recurs and is renewed, and every year a new light is added that is incomparably greater than that of the year before, as the Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh about Rosh Hashanah. And just as “the Nasi is everything,” all of the Alter Rebbe’s work and teachings extend into “everything,” but every individual must make the proper preparation according to his ability, in the manner of “Standing ready, all of you.” By spreading the wellsprings outward (which also unites the entire Jewish people), especially on 19 Kislev, which is a “meritorious day,” a “treasured day,” the “festival of festivals,” and which is fixed as a “permanent festival” for all generations – “the Master will come – King Moshiach” speedily. Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 לזכות תניא מאירה בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה י"ט כסלו ולזכות אריאלה ראזא בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה כ' כסלו לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

514

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 10, 2025

10:58

התוכן הקשר בין חג הגאולה י"ט כסלו ליום ג' שהוכפל בו כי טוב - "טוב לשמים וטוב לבריות": מסופר שלאחרי שיצא אדה"ז ממאסרו הובל ב"טעות" לדירתו של מתנגד, וישב שם שלש שעות עד שגילו החסידים אותו. לפני שיצא [בליל כ' כסלו], אמר אדה"ז שמשום כבוד האכסניא ישתה את הכוס תה שהכינו לו. והנה פשוט שאצל נשיא בישראל לא שייך "טעות" ובפרט לפי הידוע שכל המאסר הי' בהסכמתו, וא"כ לא מובן מה הכוונה בזה שלאחרי הגאולה ישב אדה"ז בביתו של מתנגד שלוש שעות ולהצטער שם כ"כ וכו'?! והביאור: בזה התבטא ה"טוב לבריות" של אדה"ז: שגם "ברי'" כזה, שגם לאחרי שראה את גאולת אדה"ז ציער אותו כל כך, כיבד אותו אדה"ז בשתיית כוס תה! ומזה הוראה נפלאה עד כמה חשוב ה"טוב לבריות"! ועוד. ג' חלקים משיחת יום ג', י"ט כסלו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025 Synopsis The connection between 19 Kislev, the holiday of liberation, and Tuesday, when “‘it was good’ was said twice – good toward Heaven and good toward people (lit. ‘creations’)”: After the Alter Rebbe was released from prison, instead of being brought to the home where he was staying, he was brought to the home of a misnaged, who took the opportunity to harass the Alter Rebbe and cause him tremendous distress. The Alter Rebbe remained there for three hours before the Chassidim found him; before leaving the misnaged’s home (on the night of 20 Kislev), the Alter Rebbe said that he would drink the cup of tea that had been prepared for him out of respect for his host. Obviously, for a Nasi of the Jewish people, there is no such thing as a “mistake,” especially being that the entire imprisonment took place only with his consent, as we know. If so, what was the purpose of the Alter Rebbe sitting and suffering for three hours in the house of the misnaged? The answer is that this expressed the extent to which the Alter Rebbe was “good toward people”: even though this was a “creation,” who, despite seeing the Alter Rebbe’s liberation, still took the opportunity to cause the Alter Rebbe so much distress, nevertheless the Alter Rebbe honored him by drinking a cup of tea in his home. And this serves as a wondrous lesson about the importance of being “good toward creations” etc. 3 excerpts from sichah of Tuesday, 19 Kislev 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025

515

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 11, 2025

9:57

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' וישב] "ויהי יוסף יפת תואר" פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן "ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיוסף עשה פעולות כאלה להיות "יפה תואר" וכו'. וההוראה: אף שיעקב הי' במדינה אחרת ובכלל לא ראה את הנהגת יוסף, בכל זאת הי' יוסף צריך להצטער בצערו של יעקב. כי אהבת ישראל אמיתית היא שצערו של השני, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא צער שלו! משיחת מוצש"פ וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Vayeishev), “Yosef had handsome features and a beautiful complexion,” Rashi states: “Once he saw himself in control, he began to eat and drink and groom his hair. The Holy One, blessed be He, said, ‘Your father is mourning, and you are grooming hair – I will incite the bear against you.’ Immediately: ‘His master’s wife cast her eyes upon him….’” The reason Rashi has to explain it this way is because seemingly, it is unclear how it is relevant here that “Yosef had handsome features”; after all, Yosef “had handsome features” even before he went to Egypt? Therefore, Rashi explains that this comes as a continuation of what it says earlier in the parashah, that Yosef put effort into doing things that made him have a handsome appearance etc. The lesson is that although Yaakov was in another country and didn’t see how Yosef was conducting himself at all, nevertheless, Yosef should have felt Yaakov’s suffering and refrained from such things. Because true Ahavas Yisroel means that the pain of another Jew, no matter where he is, is your pain. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

516

יום ועש"ק פ' וישב, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 12, 2025

11:02

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה: כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענין של "יוסף" שבכוחו שורף את חומת הגלות וכו'. ועד"ז בעבודתו של כאו"א בעצמו, שאינו מתפעל מ"גויים" ו"גויאישקייט", מפני שהוא יודע את האמת ש"בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש"! ועי"ז מתמלאה בקשתו של יעקב ש"ביקש .. לישב בשלוה" (כמ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב), בגאולה האמיתית והשלימה כאשר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה". משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 Synopsis On the verse at the beginning of parashas Vayeishev, “And Yaakov settled…These are the descendants of Yaakov: Yosef…”, Rashi states that when “Yaakov saw all the chieftains [of Esav] written above, he wondered and said, ‘Who can conquer them all?’ What is written afterwards? ‘These are the descendants of Yaakov: Yosef…’, and it says, ‘The house of Yaakov will be a fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav will be straw’ – a spark will come forth from Yosef that will destroy and consume them all.” The lesson is that when one sees the doubled and redoubled darkness of exile, and he wonders, how can we confront it, the answer is: One must know that within every Jew there is “Yosef,” with the power to burn down the wall of exile etc. Similarly in one’s personal divine service, he is not intimidated by the goyim or by goyishkeit, because he knows the truth – that “The house of Yaakov is fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav is straw.” In this way, Yaakov’s request to “dwell in tranquility” is fulfilled (as Rashi says on the verse), with the true and complete Redemption, when “Deliverers will ascend Mount Tzion to judge the mount of Esav, and the kingship will be Hashem’s.” Excerpt from sichah of 19 Kislev 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

517

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏, ‏ערב חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 14, 2025

12:03

התוכן אף שהמסקנא היא שחנוכה הוא רק "להלל ולהודאה" ולא "לשמחה", אבל מכיון שלדעת הרמב"ם צ"ל גם בחנוכה ענין של שמחה, הרי ראוי ונכון לנהוג כן עכ"פ פעם א' במשך ימי החנוכה – לא בתור חיוב אלא בתור מנהג, ובפרט שלא ראו כן אצל רבותינו נשיאינו (והרי שמחה אמיתית היא רק כשמצרפים גם אחרים, ואם עשו זאת הי' זה מתפרסם). מכיון שלאחרונה ניתוסף בענין החושך – אע"פ שצריך לדעת גם "מעלות עצמו", שכבר פעלו גדולות ונצורות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, והגיעו גם למקומות כאלו שלא שערו כלל, והולך ומתפשט וכו', אבל עדיין לא הגיעו לכל יהודי ולכל מקום, ואלו הם ה"פכים קטנים" שמעכב עדיין ה"קץ שם לחושך" – צ"ל הענין ד"וה' יגי' חשכי". ולכן, כדי לפרוץ גם נקודות החושך האחרונות, ה"ז דבר נכון ונדרש להוסיף בענין השמחה, שזהו חידוש גם לגבי השמחה של הקפות בשמע"צ ושמח"ת, ובמילא שמחה גדולה יותר, עד שע"י שמחה זו נרקוד לקראת משיח צדקנו, ובקרוב ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 Synopsis Although the halachic conclusion is that Chanukah is a time of “praise and thanksgiving” and not “rejoicing,” nevertheless, since according to the Rambam it is also a time of joy, it is fitting and appropriate to conduct a joyous celebration at least once during Chanukah, not as an obligation, but as a custom. Though it is true that one must recognize his own virtues, and it is true that great and wondrous things have already been achieved in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus outward, reaching places never imagined etc. – still, not every Jew and every place has yet been reached; there remain the “small jugs” that delay the “end to darkness.” Since lately there has been an increase in darkness, and we need “Hashem to illuminate the darkness,” therefore, to break through even the final spots of darkness, it is proper and necessary to increase in joy. Since this celebration is a novelty even compared to the joy of the hakafos on Shemini Atzeres and Simchas Torah, it is therefore an even greater joy, and with it we will dance to greet Moshiach Tzidkeinu, may it happen very soon. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mikeitz, Shabbos Chanukah, first day of Rosh Chodesh Teves 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

518

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 15, 2025

11:26

התוכן הנהגת רבותינו נשיאינו היתה להדליק נרות חנוכה על פתח א' החדרים של הבית ולא ליד החלון הפתוח לרשות הרבים, וצ"ב עפ"י נגלה, כי מגמ' משמע שכשאין אפשרות להדליק את הנרות חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" יש להדליקן ליד חלון הבית הפונה לרה"ר? והרי הם נהגו כך גם בזמן שלא הי' סכנה וגם במציאות שבודאי יעברו ברה"ר עשרה מישראל ויהי' "פרסומא ניסא" וכו' (ואין לתרץ כי כך ראו אצל רבם וה"ז בבחי' "הואיל ונפק מפומא דרב כהנא", כי זה רק מעבירה את השאלה על רבם), והביאור י"ל: א) החיוב להדליק הנרות ליד החלון הוא רק אם החלון הוא למטה מעשרים אמה, כמפורש בגמ'. ב) לרוב ה"חנוכיות" בזמננו יש דופן מאחורי הנרות, ואם יעמיד את החנוכי' באופן שהנרות ייראו מבחוץ הנה אז: 1. ההדלקה עצמה תהי' קשה לו 2. יחסר הענין של "פרסומי ניסא" לבני-הבית עצמם כי הדופן יסתיר להם את הנרות, (וכיון ש"הדלקה עושה מצוה" לא כדאי להדליק קודם את הנרות כשהם לבפנים ואח"ז לסובב את הנרות לבחוץ וכו'). וכ"ז הוא לשקו"ט בלבד, אבל בנוגע לפועל ‏–‏ מכיון שזה הי' ה"מעשה רב" של רבותינו נשיאינו הרי כך צ"ל הנהגת כאו"א מאתנו. משיחת נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025 Synopsis Explanation is required according to Nigleh as to why the Rebbeim would light Chanukah specifically in a doorway between two rooms inside the house, whereas it is understood from the Gemara that one should light Chanukah candles “at the entrance to one’s house on the outside,” and if one cannot, he should light at a window facing the public domain. And the Rebbeim did this even in times when there was no danger from people outside seeing the candles, and even where it was certain that ten Jews would be passing by in the public domain (thus fulfilling the requirement of pirsumei nisa) etc. (And we cannot simply answer that they did so because that is what they observed by their Rebbe – “since it came from the mouth of Rav Kahana…” – because then the question just becomes why their Rebbe did so.) This can be explained as follows: (1) The obligation to light the candles by the window applies only if the window is lower than twenty amos, as the Gemara says. (2) Most Chanukah menorahs these days have a back panel behind the candles. Therefore, if the menorah is placed facing the public domain, then (a) one would have to reach over the panel to light, which is difficult, and (b) the candles won’t be seen by the people inside the house because they will be blocked by the back panel. (Turning the menorah around after lighting it is not an option because “the lighting is the mitzvah,” so the candles shouldn’t be moved after lighting.) All of this is in the realm of discussion and debate, but practically speaking, since in practice the Rebbeim lit at the doorway inside the house, this is what every one of us should do. Excerpt from sichah of the 5th night of Chanukah, 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

519

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 16, 2025

11:20

התוכן יום ג' בשבוע הוא גם היום שהשנה חל בו חג הגאולה י"ט כסלו (כבפעם הא' בשנת תקנ"ט), שקשור עם הענין דהפצת המעיינות חוצה, וכן נגלה דתורה – שכ"גוף" לנשמה, פנימיות התורה, ה"ה נמשכת אחרי', וכן קיום המצוות בכלל, ובזה גופא באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – כההוראה מימי החנוכה ש"מנהג פשוט" שכל א' מקיים מצוות נר חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין". ולהעיר שלאחרי שיצא ממאסר חזר אדה"ז לוויטעבסק ביום ב' דחנוכה, שאז ניכר לראשונה הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בפועל. וההוראה: להחליט לקיים הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בכל עניני תומ"צ, החל מה"מבצעים" הכלליים, שכ"ז מביא ומזרז שה' עושה בעצמו את ה"מבצע" הכי גדול, עקרי ופנימי – גאולה האמיתית והשלימה; בלי נדר אחלק "על פתח ביתו" של הביהכ"נ וביהמ"ד, הד' אמות של נשיא דורנו, דולר א' לכל א' בתור דמי חנוכה לעשות בו כטוב בעיניו, ובהוספה מדילי'. שיחת יום ג', ב' דחנוכה, אחרי תפילת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025 Synopsis Tuesday is also the day of the week upon which 19 Kislev fell this year (as it did the first year 5559) – a day associated with spreading the wellsprings of Chassidus outward, as well as spreading the study of Nigleh (because Nigleh is the “body” of Torah, which goes wherever the “soul” goes) and spreading mitzvah observance in general, and in a manner of mehadrin min hamehadrin, which on Chanukah is the “universally accepted custom.” We know that after the Alter Rebbe’s liberation, he arrived in Vitebsk on Tuesday, the second day of Chanukah. Notably, the second day of Chanukah is the first opportunity to observe the mitzvah of lighting Chanukah candles in the manner of mehadrin min hamehadrin in practice. The lesson is that everyone should firmly resolve to act in the manner of mehadrin min hamehadrin in all matters of Torah and mitzvos, beginning with the Mivtzoim, which will hasten the time when Hashem Himself will carry out the greatest “Mivtza” – the true and complete Redemption. Bli neder, I will be giving out dollars to everyone as Chanukah gelt, and surely everyone will add more of their own. Sichah of Tuesday, second day of Chanukah, 5738 – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

520

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏, יום ג' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 17, 2025

11:25

התוכן א' הלימודים מנרות חנוכה הוא, שאע"פ שבהדלקת נר א' בלילה הראשון קיים המצוה בשלימות, הרי בבוא הלילה השני מוסיף ומדליק ב' נרות, ועד"ז בלילות שלאח"ז. ומזה הלימוד גם בנוגע לכל עניני תומ"צ, "נר מצוה ותורה אור", שמיום ליום יש לגדול ולהוסיף בזה. ועוד לימוד ממצות נר חנוכה, שגם לאחר קיומה בלילה הראשון דחנוכה, חוזרים ומקיימים אותה גם בלילה השני, ובלילה השלישי (באופן של "חזקה") וכו'. ועד"ז בכל מצוה, שגם לאחרי קיומה בפעם הראשונה חוזרים ומקיימים אותה בכל הזדמנות – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", ובפרט מצות הצדקה שיכולים וצריכים לקיימה ריבוי פעמים ביום. ויש לקשר זה עם מנהג ישראל ליתן "דמי חנוכה", שכשיהודי מקבל כסף ה"ה לכל לראש נותן ממנו לצדקה אע"פ שהי' יכול לקנות בזה "חיי נפשו", וכך גם מחנכים את הילדים. ויה"ר שתומ"י יוכלו לנצל את ה"דמי חנוכה" לנדבת ביהמ"ק השלישי. משיחת נר ג' דחנוכה ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025 Synopsis On Chanukah, although one already fulfilled the mitzvah of lighting Chanukah candles fully on the first night, nevertheless, when thesecond night arrives one adds and lights two candles, and continues adding every subsequent night. This serves as a lesson for all matters of Torah and mitzvos – “a lamp is a mitzvah and the Torah is light” – that one must constantly grow and add from day to day. Additionally, just as we light the Chanukah candles repeatedly, forming a chazakah, so too with every mitzvah: after fulfilling a mitzvah the first time, we do it again and again at every opportunity, and, “A mitzvah that comes to your hand, do not delay it.” This applies especially to the mitzvah of tzedakah, which can and should be fulfilled many times a day. This also relates to the Jewish custom of giving Chanukah gelt: when a Jew receives money, he first and foremost gives a portion of it to tzedakah (even though it is money he could have used to purchase “the life of his soul”), and this is how children should be educated. May it be Hashem’s will that they will immediately be able to use their Chanukah gelt for donations toward the third Beis Hamikdash. Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

521

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏, ‏יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 18, 2025

11:16

התוכן החידוש של כנס זה – שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות. המעלה בכנס כזה – הזדמנות לילדים לקיים מצות "מפני שיבה תקום", והזדמנות לזקנים להוסיף בחינוכם של הילדים מנסיונם שניתוסף במשך השנים, דלא כמו שהטיפשים אומרים שבגלל שהאדם מזדקן עליו להיות פחות פעיל – ההיפך הוא הנכון, וכמ"ש "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", וכההוראה מהדלקת נר חנוכה שבכל יום מוסיפים נר, וגם ענין זה מראים הם "דוגמא חי'" לילדים. השייכות דצירוף זקנים וילדים לחנוכה: טיהור בית-במקדש נעשה בהשגחת זקני וגדולי ישראל והכהנים, ונלחמו במסירות לבטל רצון היוונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ולהבטיח להמשיך לחנך את הילדים ללמוד "תורתך" ולקיים "חוקי רצונך"; הדגשת שייכות זו בענין החינוך (חנוכה מלשון חינוך) – "חנוך לנער גו' גם כי יזקין גו'", וגם החינוך הוא ע"י הזקנים. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ולחברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים", ולילדים ולילדות, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 Synopsis The novelty of this gathering is that the elderly are assembled together with the children. This provides an opportunity for the children to fulfill the mitzvah of “rising before an elderly person…,” and for the elderly to contribute to the children’s education based on the experience they have gained over the years. While some foolish people say that a person should become less active as they age, the opposite is true, as it is written, “Days speak, and many years impart wisdom,” and as we learn from lighting the Chanukah candles, where we add another candle every day (and regarding this, too, the elderly serve as a living example for the children). The relation between the joining of the elderly and the children, and the Yom Tov of Chanukah: (1) The purification of the Beis Hamikdash took place under the guidance of the elders and leaders of the Jewish people along with the kohanim, and they fought with mesiras-nefesh to annul the attempt of the Yevanim “to make them forget Your Torah and remove them from the decrees of Your will,” and they ensured that the Jewish education of children would continue.(2)The name “Chanukah” is related to the word “chinuch” (education). With respect to education, (a) the elderly teach the young, and (b) education starts when one is young, but continues his entire life, as the verse says, “Educate the child… even when he grows old…”. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, 5th night of Chanukah, to members of Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok and Chochmas Nashim, and to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

522

יום ועש"ק פ' מקץ, כ"ט כסלו, ‏יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 19, 2025

10:07

התוכן מעלת נר ה' דחנוכה (אף שיש אומרים שזה קשור עם גאולת אדה"ז ממאסרו השני בשנת תקס"א, אבל עפ"י הכלל ש"מגלגלין זכות ליום זכאי" מוכרח לומר שישנה מעלה ביום זה מצ"ע): ענינם של נרות חנוכה הוא להאיר על ידם את חושך העולם (כנ"ל), ומובן שעיקר החידוש בזה הוא בימי החול של חנוכה ולא ביום השבת (וכמ"ש במדרש הטעם למה לא נאמר בשבת "ויהי ערב ויהי בוקר" כי בשבת "אין חושך"!). וזוהי מעלתו של נר ה' דחנוכה, כי זהו יום היחיד בחנוכה שאי אפשר לחול בשבת! ואין בו ענין של "שבת" אפי' "בכח" (משא"כ שאר ימי החנוכה שיכולים לחול בשבת יש להם ענין שבת "בכח" עכ"פ). משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025 Synopsis To explain the special quality of the fifth day of Chanukah and why among the days of Chanukah it is one of particular celebration (some explain that it is the day of the Alter Rebbe’s release from his second imprisonment in the year 5561 (1800), but based on the principle that “Merit is brought abouton a meritorious day,” we must say that the day itself possesses a special quality): The purpose of the Chanukah candles is to illuminate the darkness of the world, and the main novelty here lies in the weekdays of Chanukah, not on Shabbos Chanukah (when there is no darkness, as the Midrash says: regarding Shabbos the verse doesn’t say “there was nightfall and there was morning,” because on Shabbos “there is no darkness”). And this is the unique quality of the fifth day of Chanukah: it is the only day of Chanukah that can never fall on Shabbos. It contains no aspect of Shabbos, even potentially (unlike the other days of Chanukah, which can fall on Shabbos and therefore have at least a potential connection to Shabbos). Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025

523

יום א' פ' ויגש, ר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 21, 2025

9:57

התוכן א' הלימודים מחנוכה: למרות שילדי ישראל הם "מעטים" ו"חלשים" ביחס לילדי אוה"ע – ה"ז רק מצד הגוף, אבל לכל א' מהם יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל", שעל ידה הנה "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'" – שלא רק שאין לאוה"ע השפעה על הנהגת הילד היהודי אלא אדרבה – הם לומדים ממנו איך להתנהג בצדק ויושר. וכמו שמתתיהו ובניו לא נבהלו מה"גבורים" וה"רבים" שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ויצאו ללחום נגדם, וכתבו על דגליהם "מכב"י – "מי כמכה בא-לים ה'", ובכח זה נצחום והיתה "תשועה גדולה". עתה אין נסיונות קשים כאלו אלא הנסיון לעמוד במס"נ נגד היצר שמנסה "להשכיחם תורתך" ולנצל את הזמן למשחקים וכיו"ב, ו"להעבירם מחוקי רצונך" כמו לא להקפיד כ"כ על כשרות. וה' מראה "נסיך" "נפלאותיך" ו"ישועתיך" ומנצחים את היצר. א' השיחות, בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת – לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 Synopsis One of the lessons from Chanukah is that although Jewish children may be “few” and “weak” compared to the gentile children of the world, that applies only to the body. But because every Jewish child possesses a soul that is “a portion of Hashem from above,” Hashem “delivers the mighty into the hands of the weak…” meaning, not only do the nations of the world have no influence over a Jewish child’s behavior, but on the contrary, they learn from the Jewish child how to behave with justice and integrity. Mattisyahu and his sons were not deterred by the “mighty” and the “many” who sought “to make them forget Your Torah and transgress the decrees of Your will,” and they went out to fight against them, holding banners inscribed with the word “Maccabi” (an acronym for “Who is like You among the mighty ones, Hashem”), and with that strength they were victorious and saw “great salvation.” Today, we no longer face such harsh tests. Instead, the challenge is to stand with mesiras nefesh against the yetzer hara who tries “to make them forget Your Torah” by getting them to waste time on games etc., and “to make them transgress the decrees of Your will” by not being so careful about kashrus etc. But they are shown “Your miracles,” “Your wonders,” and “Your salvations,” and they successfully defeat the yetzer hara. Sichah of 1 Teves, 7th day of Chanukah 5738, after Mincha – Chanukah children’s rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

524

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת, ‏זאת חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 22, 2025

9:57

התוכן ההוראה המיוחדת מיום הח' דחנוכה – עפמ"ש בגמ' שמדליקין נרות חנוכה "כנגד ימים היוצאין", נמצא שביום הח' מדליקין גם כנגד הז' ימי חנוכה שעברו: לא רק שבכחו להאיר את היום, אלא אם רוצה באמת יכול הוא להוסיף אור גם בכל הז' ימים – שכל יום בשבוע יש את עבודתו המיוחדת – שכבר עברו. ולא רק אם החסיר משהו בז' הימים שלפנ"ז יכול הוא להשלימו ע"י תשובה, אלא אפי' בימים או ענינים שכן עשה באופן הטוב ביותר – יכול הוא להוסיף אור. והנר והיום הח' דחנוכה מלמד שלא להבהל מזה שהיום הוא רק יום א' ואיך יוכל להאיר את ז' הימים שלפנ"ז? כי אע"פ שהוא מתחיל בנר א' כנגד יום הח', אבל אח"כ הרי ממשיך להדליק עוד ז' נרות ו(עי"ז) הימים שעברו, ועל ידם מאירים את כל הבית והסביבה, עד שמאירים את חשכת הגלות כהכנה ל"אור עולם" בגאולה השלימה. א' השיחות לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו, בביהכנ"ס אחרי תפלת מנחה והדלקת נ"ח – יום א', בדר"ח טבת, אור לח' דחנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025 Synopsis The Gemara says that the Chanukah candles are lit “corresponding to the outgoing days.” It follows that on the eighth day the candles are lit not only for the day itself, but also for previous seven days.The lesson is that if one truly desires, he has the power to illuminate not only the present day, but also all the days of the past. And this doesn’t just mean one can compensate now for what was lacking in the past by doing teshuvah; rather, even if one did everything properly in the days of the past, now he can illuminate them even more. In this way, one illuminates his entire home and all his surroundings, until even the darkness of exile is illuminated, as a preparation for the everlasting light of the complete Redemption. Sichah of 1 Teves 5739, after Menorah lighting – to the children’s Chanukah rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025

525

יום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 5, 2025

8:36

התוכן עמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י "גרתי בגמטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גם בהיות יעקב "גר" ב"גלות" ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו, ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"מ שמר את כל התרי"ג מצוות! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכל "לסחור" אתה "ולמכור" מצווה א' כדי להרויח שלא יעברו עבירה וכו'! (זה ש"פיקוח נפש דוחה שבת" או "עשה דוחה לא-תעשה" וכיו"ב ה"ז גופא דין בתורה!). כדי להיות בטוח שייצאו מ"בית לבן" שלם בכל הענינים, בנפש וברכוש (שאפי' על ה"ממון" אין לוותר, כי זה "ממונם של ישראל", ובמילא יש בו את קדושת "גוי קדוש"), באופן של "מאד מאד", ה"ז דוקא כאשר גם ב"בית לבן" מקיימים את כל התרי"ג מצוות! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Vayishlach), “I have been residing with Lavan…,” Rashi explains: “‘I have been residing (גרתי)’ has the same numerical value as 613 (תרי"ג), meaning: “I lived with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos….” Even when Yaakov lived as a “ger” (stranger) in exile, surrounded by people who stood with Lavan against him, he did not compromise and try “selling out” one mitzvah in order to keep another, rather, he kept all 613 mitzvos, and therefore he was able to survive in Lavan’s house. The lesson is that even when one finds himself in exile, nobody has the right to “make deals” or to “sell” one mitzvah in exchange for not committing a transgression etc. (When the Torah says that saving a life overrides Shabbos or that a positive mitzvah overrides a negative mitzvah etc., it’s not some kind of a “deal”; rather, this is the ruling of Torah itself.) To ensure that one will emerge from Lavan’s house intact and with even his possessions intact (because a Jew has no right to forego his money, since it is the “money of the Jewish people,” the “holy nation,” and must be used for holiness), one must keep all 613 mitzvos even in the house of Lavan. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

526

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 24, 2025

10:54

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת רביעי דפ' ויגש, שיעקב, לאחרי שראה את "העגלות אשר שלח יוסף" ‏–‏ את הסימן "במה היו עוסק כשפירש ממנו – בפרשת עגלה ערופה", אמר "עוד יוסף בני חי": שגם בגלות נמצא כל יהודי במצב של "יוסף בני חי" בתורת חיים ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", וכפירוש המגיד בזה שע"י שיהודי מקיים מצוה ה"ה מחי' את המצוה! ובפשטות: אפי' תפילין כשירות שיש בהם שם הוי' כו"כ פעמים, והם בקדושתן גם כשמונחות על השולחן וכו', אי"ז מגיע לקדושת וחיות התפילין כאשר יהודי מקיים בהם בפועל מצות תפילין! וזוהי גם ההוראה ממ"ש בסיום השיעור ש"ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" התאפשר רק לאחר שיוכבד נולדה "בין החומות": אפי' תינוקת קטנה של בנ"י משלימה את המספר "שבעים נפש" כדי שבנ"י יוכלו להיכנס למצרים, כי ברגע שנולדה יורשת את כל התומ"צ, כולל את הכח להיות "יוסף בני חי" גם במצרים, וכבר בכניסה למצרים דאג הקב"ה שתוולד יוכבד שממנה יצאה בתי כהונה לוי ומלכות ("ויתן להם בתים") בזכות זה ש"ותחיין את הילדים" גם במצרים וכו'. משיחת יום ד' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025 Synopsis The beginning of revi’i of parashas Vayigash states that when Yaakov saw the wagons Yosef had sent (an allusion to the eglah arufah, the subject Yaakov and Yosef had last studied together before Yosef's disappearance), he said, “My son Yosef is still alive.” Even in exile, it is true of every Jew that “Yosef my son is alive,” with the Torah of life and its mitzvos, of which it says, “and you shall live by them”; as the Maggid explains, when a Jew does a mitzvah, he makes the mitzvah come alive. For example, even kosher tefillin, which contain Hashem’s Name many times and which are holy even when they are lying on the table etc., do not possess the holinessand vitality that tefillin attain when a Jew actually puts them on and does the mitzvah of tefillin with them. This is also the lesson from the conclusion of this aliyah: Yaakov and all his offspring were only able to come to Egypt after Yocheved was born “between the walls.” Meaning, a baby Jewish girl,simply by being born, completes the count of “seventy souls,” making it possible for the Jewish people to enter Egypt, because the moment sheis born, she inherits the entire Torah and its mitzvos, including this power that “Yosef my son is alive” even in Egypt. Already at the moment the Jewish people entered Egypt, Hashem ensured the birth of Yocheved, from whom emerged the houses of the Kohanim, Levi’im, and the kings (“He made houses for them”), in the merit of having “kept the boys alive” in Egypt etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025

527

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח, ה'תשפ"ו

Dec 25, 2025

9:31

התוכן א) הכוונה בהכרזת "דידן נצח" היא הנצחון ד"דידן" – כ"ק מו"ח אדמו"ר! ב) מקור בתורה להכרזת "דידן נצח": איתא במדרש (ויק"ר) "מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהי' יושב ושונה על פתח מעין, אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן א"ל . . תהון ידעין דהא רוח ביש בעי למישרא הכא . . אזיל ואסהיד בבני מתא ואמור להון . . יפקון הכא למחר . . ואמרו דידן נצח דידן נצח ולא עלון מן תמן עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא". וההוראה: כאשר היצ"ט אומר שצריך לקיים את דברי נשיא דורנו והיצה"ר מתחיל לבלבל וכו' הנה ע"י ההתאספות של כמה מבנ"י שצועקים "דידן נצח" כדבעי, כרצון נשיא דורנו, מנצחים את הרע וכו'. וזהו, גירוש הרע, הבחינה שאכן "דידן נצח"! משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת, תהא זו שנת משיח, סיום "שבעת ימי המילואים" ל"דידן נצח" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 Synopsis (a) The expression “didan notzach” (“victory is ours”) refers to the victory of the Rebbe, my father-in-law. (b) The source in Torah for proclaiming didan notzach is a story of the Midrash in Vayikra Rabbah: An Amora was approached by a good spirit that guarded the local river. The good spirit told the Amora that there was an evil spirit who intended to wrest control of the river and make trouble for the Jews who came to use it. The good spirit instructed the sage to gather the townspeople at the river, and that when the good spirit alerts them that the good spirit is approaching, they should cry out, “Didan notzach.” When the people did so, a drop of blood appeared on the face of the water, showing their victory over the evil spirit. The lesson is that when the yetzer tov says to listen to the Nasi of our generation, and the yetzer hara begins to argue and confuse and distract, etc., the yetzer hara is driven away when Jews gather and cry out, “Didan notzach” properly, the way the Nasi of our generation wishes. And this is the proof that indeed “We have been victorious” – when the yetzer hara is driven away. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Vayechi, 12 Teves, 5747 – one week after the victory of Didan Notzach, 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

528

יום ועש"ק פ' ויגש, ו' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 26, 2025

10:11

התוכן בשישי דפ' ויגש נאמר שהקב"ה הבטיח ליעקב "אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם", ובודאי שהקב"ה מקיים הבטחתו זו גם כשעדיין נמצאים בגלות מצרים, ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד "קהל גדול שובו הנה" – לארצנו הק'. ויש לזרז את כ"ז ע"י נתינת הצדקה של כאו"א. ובנוגע לפועל: להזדרז למסור כסף לצדקה בצירוף פתק עם השם ושם האם ע"מ להזכירם עה"צ, וכ"א יכול לכתוב בו כל מה שרוצה (בלי להתבייש אם מישהו יקרא א"ז), שה"ז באופן שכותב להקב"ה ע"י נשיא דורנו, ועד"ז יעשו בכל מקום שנמצא שם "בית החיים" שנטמן שם גדול בישראל, כידוע שכל "בתי החיים" קשורים זב"ז, ולהוסיף בעשיית "בית חיים" לנשמות בגופים – בתי תורה, בתי תפלה ובתי גמ"ח. ועוד. שיחת יום ד' דפ' ויגש, ו' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 Synopsis Shishi of parashas Vayigash states that Hashem promised Yaakov, “…Do not be afraid to go down to Egypt, for I will make you into a great nation there.” Hashem surely fulfills this promise even while we are still in exile in Egypt, and very soon, “A great assembly they will return here,” to our Holy Land, which will be hastened by every individual giving tzedakah. Practically speaking, whoever hasn’t yet done so should promptly submit their tzedakah along with a note containing their name and mother’s name, to be placed at the Ohel. Since I won’t be reading the notes, one can write whatever they wish without being embarrassed; it is like writing to Hashem through the Nasi of our generation. The same should be done anywhere where there is a cemetery (“beis hachayim”) in which there is a tzaddik buried, because all the cemeteries are interconnected etc. And we should increase in creating “batei hachayim” (“houses of life”) for the living, for souls in bodies – houses of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, 6 Teves 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

529

יום א' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 28, 2025

11:32

התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' ויחי "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'" עפ"י ביאור אדה"ז בזה שע"י ש"את יהודה שלח לפניו להורות לפניו גשנה" – "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה, יכול להיות "ויחי" גם בארץ מצרים! אבל גם אז – ח"ו לחשוב שגלות הוא מקום המתאים ליהודי, אלא כל זמן שהוא נמצא בגלות ה"ה מכריז, צועק ומבקש מהקב"ה "ונשאתני ממצרים"! וכאשר מרגישים שגלות אינו מקומם האמיתי – מובן שכאשר הקב"ה נותן שטחים של א"י מחזיקים בהם בשתי ידים ואינם מוותרים מאומה! וכן בנוגע שטחים של חו"ל הנוגעים לבטחונם של בנ"י שבא"י שאין לוותר ח"ו עליהם. וכאשר יפסיקו לפחד מהגוי ומ"גוישקייט", ויתנהגו עפ"י רצונו של הקב"ה, נעשים הם ה"בעלי-בתים" על המציאות כולה! ב' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, י' טבת ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 Synopsis As the Alter Rebbe explains, the reason Yaakov was able to “live in the land of Egypt” is because he had already “‘sent Yehudah ahead to Goshen’ – to establish a house of Torah study.” But even then, chas v’shalom for a Jew to think that exile is fitting place for him; rather, as long as a Jew is in exile, he cries out and pleads with Hashem to “Carry me out of Egypt!” And when Jews feel that exile is not their true place, then obviously, when Hashem grants them additional territory in Eretz Yisroel, they hold on to it with both hands and do not relinquish even an inch. Similarly, they must not chas v’shalom relinquish any territory that affects the security of the Jewish people, even if it is not part of Eretz Yisroel itself. When Jews stop being afraid of goyim and goyishkeit, and conduct themselves according to Hashem’s will, then they are given control over all of reality. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayechi, 10 Teves 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

530

יום ב' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 29, 2025

10:54

התוכן חומר הענין של הצום דעשרה בטבת (שלכן צמים בו גם אם זה הי' חל בשבת) הוא כי המאורע שאירע בעשרה בטבת – "סמך מלך בבל אל ירושלים" – היתה הפתיחה למאורעות דשאר הצומות – התחלת כללות החורבן. וזה שהחורבן לא הי' בבת אחת, כי מלמעלה נתנו לבנ"י משך זמן לנצלו לעשיית התשובה ובכך לבטל את החורבן בפועל. וההוראה: לנצל את הזמן שנשאר עד התחלת הצום לעשיית התשובה, ויש בזה את הכח להבאת הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות וממילא תתבטל התענית. ויה"ר שהשליחות מצוה לצדקה תפעל שתיכף ומיד יתעורר בכ"א את ה"הרהור תשובה" בתוקף המתאים. שיחת יום ב', ט' טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025 Synopsis The fast of Asarah B’Teves is more severe than the other fast days instituted by the Sages in that, if it were to fall on Shabbos (although according to the fixed calendar it cannot), we would fast even on Shabbos. The reason this fast day is particularly severe is because “On this very day the king of Bavel laid siege to Yerushalayim” – this marked the beginning and opening of the subsequent events that led to the other fast days. The reason the destruction did not happen all at once was to give the Jewish people time to do teshuvah, and thereby prevent the destruction from taking place. The lesson is that one should utilize the remaining time before the fast begins to do teshuvah, which has the power to bring about the true and complete Redemption literally, thus nullifying the fast. May it be Hashem’s will that the act of appointing everyone here as a shliach for the mitzvah of tzedakah should awaken within them a proper “thought of teshuvah” etc. Excerpt from sichah of Monday, 9 Teves, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025

531

יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Dec 30, 2025

10:37

התוכן הרמב"ם פותח את הל' תעניות בזה, שהענין דקביעת תענית על מאורע מסויים הוא כדי שלא "יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית", ועאכו"כ מאורע של "עשירי בטבת" הנוגע לכללות עם ישראל, "סמך מלך בבל על ירושלים", שזו היתה הסיבה וההתחלה לענין החורבן וכו' – אלא זהו לתועלת בנ"י, לעורר אותם בתשובה ולתקן את ענינים הדרושים. הירידה היא צורך עלי'. ועפי"ז מובן, שכשמגיע יום זה אין ליפול ביאוש ועצבות ח"ו מירידה המבהילה שהתחילה דוקא ביום עשירי דחודש העשירי (ש"העשירי יהי' קודש"), ואדרבה – זה צריך לעורר "מרירות" ותשובה, ותשובה מאהבה, לבטל את סיבת הגלות, ועי"ז מתחזקת תקוות הגאולה באופן של "אראנו נפלאות" – יתרון האור. ובפרט שנמצאים כעת לאחרי תפלת מנחה ובמקום קדוש וכו'. ונוסף על ההתבוננות בסיבת התענית וכו', יש להוסיף ביום זה בתורה, עבודה וגמ"ח בפועל. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2025 Synopsis The Rambam states at the beginning of the Laws of Fasts that the purpose of a fast day is for a person to recognize that the events commemorated by the fast day are not a “chance occurrence” etc.; especially the 10th of Teves, when “the king of Bavel laid siege to Yerushalayim,” marking the beginning of the destruction of the Beis Hamikdash etc. Ultimately, these events are for the benefit of the Jewish people, to arouse them to do teshuvah and correct whatever needs to be corrected etc. – a “descent for the sake of ascent.” Therefore, it is understood that on a day like this, one should not fall into despair or sadness, chas v’shalom, over the frightening downfall that began specifically on the tenth day of the tenth month (whereas the verse states, “the tenth shall be holy”). On the contrary, a person should feel bitterness and be moved to teshuvah motivated by love, to undo the cause of the exile. This approach will strengthen one’s hope for the Redemption, at which time“I will show them wonders” – “the advantage of light from the darkness.” Especially since we have already davened Minchah and we are in a holy place etc. In addition to contemplating the reason for the fast, one should increase in Torah, service, and acts of kindness. Excerpt from sichah of 10 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2025

532

יום ד' פ' ויחי, י"א טבת, ה'תשפ"ו

Dec 31, 2025

12:29

התוכן נמצאים בהתחלת ה"שלושים יום" שלפני יום עשירי בשבט. בתקופה זו, על כאו"א, הן בעלי עסק ("זבולון") והן יושבי אהל ("יששכר"), להוסיף בלימוד התורה ונתינת הצדקה כהכנה ליום עשירי בשבט. ומן הראוי שגם פרטי ההכנות יהיו באופן של "עשה לך רב" וה"רב" יקבוע אם ההכנה שלו היא כמו שצריך להיות. וכדאי ונכון שבמשך ימים אלו יעבור כאו"א "בחינות" אצל ה"רב" שלו [תלמידי הישיבה ויושבי אהל בכלל אצל הראש ישיבה וכיו"ב, בעלי עסק אצל ה"רב" שמינו על עצמם, נשים אצל המשפיעות שלהן, קטנים וקטנות אצל ההורים או מורים וכו'], ולזירוז הענין - שיתנו רשות לה"רב" להודיע לי ע"ד תוצאות הבחינות, ולעשות את כל זה ג' פעמים במשך השלושים יום - אחר כל עשרה ימים. [ועוד]. ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, י"א טבת – המשך "דידן נצח" – ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2025 Synopsis We are now at the beginning of the thirty days leading up to the 10th of Shevat. As a preparation, during this period, everyone, both businesspeople and those occupied with Torah study, should increase in Torah study and in giving tzedakah. In accordance with the directive of Asei lecha rav, one should consult with their “rav,” who should determine whether one’s preparation is appropriate or whether something needs to be added or changed. It is worthwhile and proper that three times over the next thirty days – after every ten days – one should submit to a test with their “rav” to see how the preparations are going; to further bolster the matter, they should give their “rav” permission to inform me of the results of the tests. 3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayechi, 11 Teves 5747– within the week of celebration for the victory of Didan Notzach on 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2025

533

יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת, ה'תשפ"ו

Jan 1, 2026

10:05

התוכן עמ"ש בגמ' [ורש"י מביאו בשישי דפ' ויחי] "יעקב אבינו לא מת" שואל ר"נ "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א"ל [ר"י] מקרא אני דורש. . מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". החידוש כאן הוא ש"יעקב לא מת" גם בגופו, ולכן לא שאלו למה לא מצינו ענין זה אצל אברהם ויצחק, כי זה מובן (גם) מעצמו ‏–‏ דוקא אצל יעקב ש"מטתו שלימה" היו כל חלקי גופו, כולל החלקים שממנו נולדים ילדים, בחיים, אלא שאלו "וכי בכדי וכו'". אלא דצ"ע איך מתורצת השאלה ע"י הפסוק? רש"י פי' ע"ז "דסבורין היו [החונטים] שמת", אבל הרי הרגישו שגופו חי?! והביאור: אף שהרגישו חיות בגופו אז, חנטו אותו כי היו בטוחים שמפני ד"שכיחא היזיקא" לא שייך שכל זרעו יהיו בחיים לעולם, ובמילא גם אצלו יהי' ענין המיתה, ולא ידעו הבטחת הנביא ש"מה זרעו בחיים" ‏–‏ שכל זרעו יהיו חיים לעולם, ובמילא "אף הוא בחיים" לעולם (גם בגופו)! ב' חלקים מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2026 Synopsis The Gemara states that Rabbi Yitzchak said to Rav Nachman, “Rabbi Yochanan said as follows: “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of parashas Vayechi), to which Rav Nachman asked: “Was it for nothing that the eulogizers eulogized him, the embalmers embalmed him, and the buriers buried him?” Rabbi Yitzchak replied: “I am interpreting a verse…Yaakov is juxtaposed to his offspring: Just as his offspring is alive, he too is alive.” The novelty here is that even Yaakov’s body “did not die.” This explains why Rav Nachman isn’t bothered by the fact that Rav Yitzchak says that only Yaakov Avinu did not die, and not Avraham and Yitzchak: since only Yaakov’s “bed was complete,” it emerges that all parts of his body, including the parts embodied in his children, remained alive; therefore, it was obvious that only Yaakov, and not Avraham and Yitzchak (from whom Yishmael and Esav emerged) remained alive. Rather, the question was, if Yaakov was alive, why did they embalm him etc.? Rabbi Yitzchak replies that he is “interpreting a verse,” but how does the verse resolve the question? Rashi explains that “They (the embalmers) thought he had died,” but seemingly, if they embalmed his body, they would have seen that it was still alive? The answer is that they saw that he was alive at the time, but they believed it was impossible that all his descendants would remain alive forever; therefore, they believed that he, too, would eventually die, and they prepared for that by preserving his body. But they weren’t aware of the Navi’s promise that “his offspring is alive” forever, which means that “he too is alive” forever. 2 excerpts from farbrengenof 20 Menachem-Av 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2026

534

יום ועש"ק פ' ויחי, י"ג טבת, ה'תשפ"ו

Jan 2, 2026

11:10

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' ויחי] "יהודה אתה יודוך אחיך" מבאר בתו"א שיהודה הוא ע"ש "הפעם אודה את הוי'" ‏–‏ בחי' הודי', ובאה בהתגלות כש"יודוך אחיך", ע"י הקדמת העבודה ד"אחיך": 1) "ראובן" ‏–‏ באופן של ראי', שעי"ז באים לאהבת ה', פרשה הא' דק"ש, גמ"ח. 2) "שמעון" ‏–‏ באופן של שמיעה והתבוננות, ולכן עבודתו היא (רק) ע"י יראה, פרשה הב' דק"ש, תפלה. 3) "לוי" ‏–‏ ע"ש "הפעם ילוה אישי אלי", חיבור עם השי"ת ע"י התורה, שע"ז קאי מ"ש "אמת ויציב.. הדבר הזה". ועיכ"ז באה "יהודה" ‏–‏ ההודי' והביטול שבתפילת העמידה. ומוסיף, שב"יהודה" ישנו האות י' שמורה על תמידיות, והיינו שבעצם עומד כל יהודי כל הזמן במצב של הודי', אלא שהעבודה היא לגלותה. חלק ממאמר ד"ה יהודה אתה יודוך אחיך, אור ליום ג' פ' ויחי, י' טבת ה'תשל"ח, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2026 Synopsis On the verse (in revi’i of parashas Vayechi), “Yehudah, your brothers will acknowledge you,” the Alter Rebbe explains in Torah Or that Yehudah represents submission (“This time I will thank (odeh) Hashem”), which is revealed when “your brothers acknowledge you” as a result of the service of “your brothers” – Reuven, Shimon, and Levi: (1) Reuven represents seeing (“for she said, ‘Hashem has seen (ra’ah)’”), which leads to love of Hashem, corresponding to the first paragraph of Shema and the pillar of acts of kindness; (2) Shimon represents hearing (“Because Hashem heard (shama)”) and contemplation, which leads to fear, corresponding to the second paragraph of Shema and the pillar of service (tefillah); (3) Levi represents a connection to Hashem (“This time my husband will become attached (yilaveh) to me”) through Torah, as alluded to in the paragraph Emes veyatziv by the words “this thing.” After these three levels comes “Yehudah” – the submission and bittul of the Amidah. And the Alter Rebbe adds that the name Yehudah begins with the letter yud, which indicates constancy, because in essence, every Jew is always in a state of submission; one must only work to reveal it. Excerpt from maamar Yehuda Atah Yoducha Achecha, Monday night, parashas Vayechi, 10 Teves 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2026 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

535

יום א' פ' שמות, ט"ו טבת, ה'תשפ"ו

Jan 4, 2026

10:49

התוכן נאמר [בראשון דפ' שמות] "כאשר יענו אותו – עי"ז דוקא – כן ירבה וכן יפרוץ". ועד כדי כך, שמצינו במדרשי חז"ל שהסיבה לכך ששבט לוי, המעולה בכל שבטי ישראל, הי' "מועט באוכלוסין" היא – "לפי שלא היו במלאכת שעבוד מצרים" ולא עינו אותם! וע"ד מאחז"ל "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר". אלא שיש צורך להבהיר שאין זה שום "הצדקה" על מעמד ומצב דגלות, שהרי הענין ד"עוני" לא צריך להיות עוני כפשוטו ח"ו, אלא אפי' אם חסר לו משהו מדבר שהוא רגיל בו, אפי' אם זה עשירות מופלגה – נחשב ל"עני"! ובכן, בנוגע לכאו"א מישראל ישנו פס"ד ברור "אפי' אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו (עדיין) לא יצאת ידי חובתך עמהן"! וזה מדובר אפי' בנוגע לפועלים ובימי החול! ובמילא, מכיון ש"מגיד דבריו ליעקב וגו'", הנה צריך ה' – הבעה"ב – למלא את כל הבקשות של יהודי (בעת התפלה), ואפי' אם ה' נותן לו כבר בני חיי ומזוני, כי היהודי טוען: מפורש בתורה "אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן"! ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות, מוצאי שבת קודש, ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2026 Synopsis The verse states (in rishon of parashas Shemos), “As they afflicted them, so they increased and spread,” meaning they increased and spread precisely as a result of being afflicted, to the extent that it says in Midrashim that the tribe of Levi, the most distinguished of all the tribes, was “few in population” “because they were not subjected to slavery in Egypt” – they were not “afflicted.” Similarly, our Sages taught, “Whoever fulfills the Torah in poverty will ultimately fulfill it in wealth.” However, it must be clarified that this is in no way a justification for the exile, because “poverty” doesn’t necessarily mean literal poverty, chas v’shalom, but simply having less than one is accustomed to. And the Torah rules as a matter of halacha that “Even if you make for them a feast like that of Shlomo in his time, you have not fulfilled your obligation toward them.” This applies even to laborers, and on weekdays. Therefore, since “He declares His words to Yaakov…,” Hashem, the Jew’s “Employer,” must fulfill all of a Jew’s requests (made during davening), even if Hashem has already given him children, life, and sustenance, because the Jew claims: The Torah says explicitly that “Even if you provide for them a feast like that of Shlomo in his time, you have still not fulfilled your obligation toward them.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos, 4th night of Sukkos, 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2026 לזכות רפו"ש וקרובה ליהודית שפרה בת ברוכה תחי'ליום ההולדת שלה י"ד טבת

536

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת, ה'תשפ"ו

Jan 5, 2026

10:21

התוכן עה"פ [בשני דפ' שמות] "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" מפרש"י ש"פרוש הי' ממנה מפני גזירת פרעה וחזר ולקחה וזהו וילך שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזירתך קשה משל פרעה . . והחזירה וכו'", שדוקא בת קטנה מישראל חיזקה את הבטחון של עמרם "גדול הדור" וכו'. ומכאן ההוראה ע"ד חלק החשוב שיש לנשי ישראל להשפיע על בעליהם באופן של "איזוהי אשה כשירה‏ – ‏העושה רצון בעלה"‏ – ‏היא עושה רצון חדש אצל בעלה, שבמקום שיהי' לו הרצון לרדוף אחר הפרנסה כי חושב ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" הרי היא מראה לו מ"ש בסידור שהקב"ה הוא "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים"! ואין סיבה לרדיפה אחר הפרנסה וכו'. ‏משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Shemos), “A man from the house of Levi went and took the daughter of Levi,” Rashi says: “He had been separated from her because of Pharaoh’s decree, and he married her again. This is the meaning of ‘he went’: he followed the advice of his daughter who said to him, ‘Your decree is harsher than Pharaoh’s...’ and he took her back.” Thus, it was specifically a young girl who strengthened the bitachon of Amram’s, the “great one of the generation.” This teaches us the important role Jewish women have in influencing their husbands, as our Sages taught, “Who is a good wife – one who does the will of her husband,” meaning she creates a new will within her husband: instead of him trying to chase after a livelihood and thinking that “my strength and the might of my hand have made this wealth for me,” she shows him what it says written in the Siddur, that it is Hashem who “sustains the entire world with His goodness, with grace, with kindness, and with mercy.” Excerpt from sichah of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2026 לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

537

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת, ה'תשפ"ו

Jan 6, 2026

9:35

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי פ' שמות "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו", שדבר הראשון ש(מסופר בתורה ש)משה רבינו עשה כשגדל הוא - לצאת מבית פרעה, שם לא הי' חסר לו כלום וכו', לחפש אולי יש יהודי שסובל, וכשרואה שיכול להיות שגוי (או "גוישקייט") יכה יהודי (או אידישקייט) מעמיד את עצמו בסכנה לעזור לו וכו'. ויתירה מזו: מתוך כל הששים רבוא מישראל וכו' הנה הוא מעמיד א"ע בסכנה דוקא עבור ה"פחות שבפחותים" שבישראל - שלומית בת דברי (כמובא במדרש), ה"אחת היתה ופרסמה הכתוב"! ו"הוראה הכי נפלאה" שבכל זה. משיחת מוצש"ק פ' שמות, מבה"ח שבט, אור לכ"ד טבת ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2026 Synopsis The verse states in shelishi of parashas Shemos, “Moshe grew and he went out to his brethren and he saw their suffering, and he saw an Egyptian man striking a Hebrew man of his brethren.” That is, the very first thing Moshe Rabbeinu does after growing up is to leave Pharaoh’s palace, where he lacked nothing, etc., to go out and see whether there is a Jew suffering. And when he sees that it is possible for a goy to strike a Jew (or for goyishkeit to “strike” Yiddishkeit), he puts himself in danger to help him. Moreover: Moshe puts himself in danger specifically for a Jew who is on the lowest level, Shlomis bas Divri (as the Midrash says), who was the only “one, and the Torah publicized her.” And all of this serves as a wondrous lesson for every Jew. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Shemos, 23 Teves, 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2026 לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

538

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת, ה'תשפ"ו

Jan 7, 2026

9:19

התוכן [בי"ב תמוז תש"א אמר מו"ח אדמו"ר שיום זה חוגגים ג' סוגי בנ"י: הוא בעצמו (נשיא בישראל), חסידי חב"ד ו"שומרי תורה ומצוות בכלל"] גם לשני סוגים הראשונים ישנה ההוראה מהסוג של "שומר תורה ומצוות בכלל": גם מי שעסוק בעניני הכלל‏ – ‏הוא "נשיא" בענינו, מדריך את משפחתו, הקהילה, העיר או את המדינה וכיו"ב‏ – ‏יש לו את ההוראה של "שומר תורה ומצוות בכלל": אין לו לשכוח על עצמו כאיש פרטי שהוא צריך בעצמו לקבוע עתים לתורה וכו', ועד"ז בנוגע לבני הקהילה וכיו"ב‏ – ‏לא להסתפק בלדאוג לענינים הכלליים של הקהילה, אלא לדאוג לכאו"א מבני הקהילה בפרט! וזה הי' מבחן האחרון של משה רבינו שהוא ראוי להיות רועה נאמן של ישראל, כמסופר במדרש עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה" שדאגת משה רבינו לשה אחד שברחה מעדרו זו היתה ההוכחה שהוא "רועה נאמן"! ‏משיחת י"ב תמוז ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2026 Synopsis (On 12 Tammuz, 5701 (1941), my father-in-law, the Rebbe, said that 12 Tammuz is celebrated by three categories of Jews: (1) The Rebbe himself (a Nasi of the Jewish people); (2) Chabad chassidim; and (3) “those who keep Torah and mitzvos in general.” Even the first two categories have a lesson to learn from “those who keep Torah and mitzvos in general”: Even if one is involved in tending to matters of the general public, meaning he is a “Nasi” to his family, community, city, or country etc.– he must not forget about himself as a private individual, and he must set fixed times for personal Torah study etc. Similarly, he must not suffice with tending to the general needs of the community, but must also concern himself with the needs of each person individually. And as the Midrash says on the verse (in revi’i of parashas Shemos), “Moshe was a shepherd,” this was the final test that proved that Moshe Rabbeinu was fit to be the shepherd of the entire Jewish people: when he ran after a lone sheep that had run away from the flock. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2026 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ * לע"נ מרת לאה בת ר' יעקב ע"ה ליום היארצייט שלה ח"י טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

539

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת, ערב יום ההילולא של הרמב"ם, ה'תשפ"ו

Jan 8, 2026

9:00

התוכן 1) בהמשך לההתעוררות לאחרונה ע"ד לימוד שיעור יומי בספר "משנה תורה" להרמב"ם, הרי בעמדנו ביום ההילולא שלו יש לנצל יום זכאי זה כדי לעורר ע"ד השתדלות נוספת בפירסום הענין בכל מקום. ולהעיר ע"ד הקשר בין הרמב"ם לאדה"ז עפ"י הקס"ד שיום ההילולא של הרמב"ם הוא בכ"ד טבת – יום ההילולא של אדה"ז [ובפרט בש.ז. שכ' טבת הוא ביום א' בשבוע, שכולל כל ימות השבוע, כולל יום כ"ד טבת]. 2) "והמעשה הוא העיקר": יש לעשות "שטורעם" ע"ד הפצת התורה והמעיינות. ובפשטות – לקרב מספר הכי גדול של יהודים ללימוד נגלה דתורה, ובפרט לימוד הרמב"ם, וללימוד פנימיות התורה כפי שנתבארה בתורת החסידות – בדרושי רבותינו נשיאינו. עד שהלימוד הוא באופן שזה נעשה כל מציאותו "כמים לים מכסים". ב' חלקים מהתוועדות כ' טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2026 Synopsis (1) The auspicious day of the Rambam’s hilula on 20 Teves should be utilized to further spread everywhere the practice of studying the Rambam’s Mishneh Torah daily. There is a unique connection between the Rambam and the Alter Rebbe in that there is an opinion that the Rambam’s hilula was also on 24 Teves, like the Alter Rebbe’s. (And the connection is especially emphasized on a year like this, when 20 Teves falls on a Sunday, which encompasses all the days of the coming week, including 24 Teves). (2) And “action is the main thing”: a shturem should be made in spreading Torah and spreading the wellsprings of Chassidus. In simple terms, this means drawing as many Jews as possible to the study of the revealed dimension of Torah, especially the study of Rambam, and to the study of the inner dimension of Torah, as explained in the teachings Chassidus, and in such a way that this becomes one’s entire being, “as water covers the sea.” 2 excerpts from farbrengen of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2026

540

יום ד' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 19, 2025

9:36

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: פעם בעת התוועדות אביו כ"ק אדמור (מוהרש"ב) נ"ע, נכחו חסידים בעלי צורה, ועל השולחן היתה מונחת "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת), וא' המסובים אכל בינתיים ה"קאַשע" מתוך תענוג. ואמר לו כ"ק אדנ"ע: שכחתם שהנכם אוכלים "קאַשע"?!... וההסברה בזה: באותה התוועדות דובר בעניני אלקות עד שחסיד זה נתעורר מזה ברגש של תענוג מוחשי, ובהיותו במצב של "התפשטות התענוג", נמשך מזה התענוג באכילת ה"קאַשע". וההוראה: גם כאשר נמצאים בשלימות העבודה, כמו אותם חסידים שישבו בהתוועדות חסידים עם נשיא בישראל, צ"ל ענין של שמירה שהתענוג לא יתפשט ויומשך בתענוג גשמי, כמו תענוג באכילת "גריקענע קאַשע" כפשוטו, עאכו"כ שצריכה להיות שמירה וזהירות יתירה כאשר עניני המעלה הנ"ל חסרים, ואילו הענינים הקשורים עם עוה"ז הם בתקפם. ולאחרי שכ"ק אדנ"ע עצר את החסיד הנ"ל, ונמסר הדבר לדורותיו, יכול כאו"א להזכיר זאת לעצמו. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that once, during a 19 Kislev farbrengen with his father, when there was grikene kashe (buckwheat porridge) on the table (as customary on 19 Kislev), one of the chassidim – who was a person of stature – began eating the kashe with noticeable enjoyment. The Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said to him, “You’ve forgotten that you’re eating kashe...” The explanation is as follows: At that farbrengen the Rebbe had been discussing lofty matters of G‑dliness and kelos hanefesh, to the extent that this chassid was aroused to tangible feelings of delight. And in the midst of this expression of spiritual pleasure, the spiritual pleasure expanded and became clothed in the physical pleasure of eating the kashe. The lesson is that even when one has attained proper avodah (like the chassidim sitting at that farbrengen with a Nasi of the Jewish people), he must ensure that the spiritual pleasure does not descend into ordinary physical pleasure. And this is even more true when the spiritual state is not as lofty as it was back then, and worldly matters are in full force. Since the Rebbe Nishmaso Eden stopped that chassid in the story, and the story was passed down to his descendants, everyone can use it as a reminder for himself as well. Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

541

יום ב' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 3, 2025

11:10

התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל, ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש"דרכם להזיק") "לעשות צדקה ומשפט"?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כסלו (שנאסר בגלל חשד מרידה במלכות ולא הי' מקום בטבע שינצח אותם, ובפועל הסכימו לשחררו "בשלום") – שזה הי' באופן ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ וכו'". "הגדיל" פירושו שאע"פ שזהו דבר גדול אבל זה מובן ע"פ שכל. משא"כ "הפליא" פירושו שזהו דבר פלאי שלא מובן, ומ"מ חייבים לקבלו. וכמסופר שעל רוב השאלות ששאלו את אדה"ז בעת מאסרו ענה בהבנה והסברה – "הגדיל". אבל על שאלה א' לא ענה אלא פרץ בצחוק. היינו שביטל את השאלה כאילו לא הי' מקום לזה מלכתחילה, ללא הבנה והסברה – "הפליא" [המשך יבוא]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 Synopsis Some people ask: How can a small minority of people spread the wellsprings to all Jews,and influence millions of people throughout the world (including those whose “way is to cause harm”) to “do righteousness and justice”?! The answer is, if one believes that Hashem, the Creator and Ruler of the world, Who watches over every individual with Hashgacha Pratis, commanded him to do so, then he certainly has the capability to succeed. This can also be understood according to reason, based on the two expressions the Alter Rebbe uses regarding his liberation on 19 Kislev: “Hashem has done great thing and wondrous things in the land etc.” –“great things”means something that is extraordinary, but can be understood logically. “Wondrous things”meanssomething miraculous that cannot be understood logically, yet one sees that this is the reality. In this vein, when the Alter Rebbe was interrogated during his imprisonment, he responded with logical explanations (“great things”), but there was one question that he did not answer at all, and instead he started laughing, meaning, he resolved the question in such a way that the question had no place to begin with, without logical explanation (“wondrous things”). (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

542

יום ג' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 4, 2025

12:08

התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – "הגדיל" ו"הפליא". "הגדיל" – מסבירים להם עפ"י שכל: מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – שרצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם. אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה'", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא מפני שזהו תועלת אישית), ע"ז צ"ל ה"הפליא": כ"א צריך להכיר בנפלאות והשג"פ שרואה בחייו האישיים, ובכללות העולם (כמו זה שמליוני אנשים השתחררו פתאום מעבודת פרך ללא שום מלחמה מצדם אלא מבחוץ וכו'), וחייב להודות שזהו בכח הקב"ה, שהוא הבעה"ב לא רק של איש פרטי אלא של כללות העולם. ובמילא צריכים לציית לו. [ובי"ט כסלו בכל שנה, מתחדש ענין זה ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ"]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025 Synopsis (Continued.) Similarly, regarding the question of how it makes sense logically that one can influence the entire world “to do righteousness and justice,” there are two approaches, “great things” and “wondrous things.” “Great things” means to explain rationally to those who do not yet conduct themselves with righteousness and justice that deep down they desire righteousness and justice in the world, because otherwise, they are liable to get harmed themselves. But for the righteousness and justice to be founded upon “keeping the way of Hashem,” meaning (not for personal benefit but) because this is Hashem’s will, which must be obeyed – this requires “wondrous things”: every person must recognize the wonders and the Hashgacha Pratis he experiences in his own life and in the world at large (such as the miracle of millions of people suddenly being freed from slavery without any effort on their own part, entirely due to forces outside them etc.). One must acknowledge that these wonders are performed by Hashem, who is Master not only of the individual but of the entire world, and therefore one must obey Him. (And the idea that “Hashem has done great and wondrous things in the land” is renewed every year on 19 Kislev.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

543

יום ד' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 5, 2025

10:35

התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה, והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל"זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו, כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם "זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע. ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא' משאר המדות כמו "פחד יצחק", אבל גם אצלם זה בא מצד מדת החסד וכו'. וכמו שאצל אברהם, הנה גם היראה שלו ("עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה") היתה מצד האהבה, ועד"ז הוא גם אצל ה"זרע" שלו, שגם אם לפעמים צ"ל ההנהגה הגלוי' עם השני לא בקו החסד אבל זה צ"ל מצד האהבה אליו, וכל זמןשהוא לא בטוח שזהו מצד האהבה אלא מצד איזה פני' ‏–‏ ימנע מזה! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 Synopsis Avraham Avinu’s service of Hashem embodied the trait of love, as the Gemara derives from the verse, “the descendants of Avraham who loved Me.” When the Mitteler Rebbe was a child, he explained why the proof comes specifically from a verse about “the descendants of Avraham” and not from Avraham himself: the fact that Avraham Avinu served Hashem with love does not prove that Avraham’s very nature was love, because anyone spoken to directly by Hashem would serve Hashem with love. But the fact that even “the descendants of Avraham” are called those “who love Me” proves that Avraham’s love was rooted in the very nature of his soul. While it is true that “the descendants of Avraham” included generations whose conduct embodied attributes other than love, such “the Fear of Yitzchok,” nevertheless, even then, the fear etc. stemmed from the attribute of kindness. Just as even Avraham’s fear (“Now I know that you are G-d-fearing”) was rooted in love, the same must be true of his descendants: even if at times one must treat another person with what seems to be the opposite of kindness, it must be rooted in his love for that person. As long as one is not certain that this action stems from love and not some other motive, he should refrain from it. 3 excerpts from farbrengen of 10 Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

544

יום ה' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 6, 2025

11:15

התוכן במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות "נפלאותיו אשר עשה" בארץ מצרים, והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גודל הענין דסיפור נפלאות יצ"מ, ע"י אמירת מזמור תהלים זה, עד שזהו "יסוד ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו", שבזה קשור כל ענין שבתורה – "ויקם עדות ביעקב וגו'", ועד שבזה תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה! כמ"ש בהמשך המזמור. ומזה עידוד לקיום הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאמירת תהילים בכלל, וגודל הענין דאמירת תהלים ע"י היהודים הפשוטים, ה"תהילים אידן", או ע"י כו"כ מנשי ישראל המצטיינות באמירת תהילים (ודוד המלך ביקש ופעל שאמירת תהילים תפעל אותו דבר מה שנפעל ע"י לימוד נגעים ואהלות). ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025 Synopsis We find a seemingly wondrous thing in chapter 78 of Tehillim: The beginning of the chapter (which indicates its underlying theme and purpose) states, “Listen, my people, to my Torah,” and in that vein it goes on to discuss the importance of studying Torah and keeping mitzvos, “He established a testimony in Yaakov and He set down a Torah in Yisroel” etc. But then it ties this to a detailed account of “His wonders which He performed” in the land of Egypt, such that many passages in the Haggadah are derived from the verses in this chapter of Tehillim. Thus, even in the Written Torah we find an emphasis on the importance of telling the story of the wonders of the Exodus from Egypt, which is “a foundation and strong pillar in our Torah and of our faith,” which even the Redemption depends on, as it says later in the chapter. This also encourages us to fulfill the directive of my father-in-law, the Rebbe, about saying of Tehillim in general, and the significance of the Tehillim recited by the “Tehillim Yidden” and by Jewish women etc. (and Dovid HaMelech requested and brought about that saying Tehillim should have the same effect as studying even the deepest parts of Torah). 2 excerpts from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025

545

יום ועש"ק פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 7, 2025

12:19

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי. התחלת העבודה צ"ל ב"מתנים" (קבלת עול). וצריך ל"חגרם" ב"עוז" – מסירות נפש! ומהו מס"נ – "אַזוי און נישט אַנדערש!". וזהו ענין ה"עקידה" [וסיים האגה"ק]. זה שכ"ק מו"ח סיפר לנו אודות פרטי המאורע של ההכנה דכניסה שלו לעסקנות ציבורית, הוא כדי להורות שכדי שהעבודה דהפצת היהדות והמעיינות שלנו, שנמסרה לנו ע"י רבותינו נשיאנו, תהי' כפי הרצוי וכפי הרצון, ה"ז דוקא ע"י ההכנה דמס"נ ש"אַזוי און נישט אַנדערש"! וכמו המס"נ של אאע"ה שלא הי' באופן ש"חיפש" מס"נ אלא ידע שעליו לפרסם אלקות בעולם באופן של אַזוי און נישט אַנדערש" ובמילא לא משנה אם בדרך יש נסיון של אור כשדים וכיו"ב. משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that on Yud Beis Tammuz 5655 (1895), his father took him to the Ohel in Lubavitch. When they arrived, his father opened the aron kodesh and read the first half of the Iggeres HaKodesh beginning, “She girds her loins with might.” Afterwards, the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden told my father-in-law that in the presence of his holy forebears, he was entering into a covenant with him and entrusting him with the leadership of communal matters both physical and spiritual; he explained that was hereby bringing him to an “Akeidah,” and that in an Akeidah, there must be both one who binds and one who is bound, in order for the sacrifice to be as it should be. The work must begin with the “loins” (kabbolas ol), which must be “girded” with “might” (mesiras-nefesh). And what is mesiras-nefesh? The conviction that it must be this way and no other; this was the Akeidah. (He then finished reading the Iggeres HaKodesh.) The fact that my father-in-law the Rebbe told us the details of this event that marked the preparation for his entry into work on behalf of the public is to teach us that for us to properly carry out the mission entrusted to us by the Rebbeim – our work of spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings of Chassidus – it must be done specifically through the preparation of mesiras-nefesh and the conviction that it must be this way and no other. It must be like the mesiras-nefesh of Avraham Avinu: Avraham didn’t seek out mesiras-nefesh; rather, he was focused on his mission of publicizing G-dliness in the world. And since he had the conviction that it must be done this way and no other, therefore, he was undeterred even when he encountered trials like the furnace in Ur Kasdim etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5720. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025

546

יום א' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 9, 2025

12:02

התוכן מובא במדרש שמערת המכפלה הוא א' מג' מקומות "שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם הסיבה לזה שישנם כאלו הרוצים לחנך את הילדים גם עם לימודי חול ולא חינוך על טהרת הקודש, כסיפור עם א' שנכנס אלי וביקש ממני לשכנע את בנו ללמוד גם לימודי חול בהסבירו "ער דאַרף דאָך זיין אַ 'מענטש'"... ועוד סיפור בקשר לזה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025 Synopsis The Midrash says that Me’aras HaMachpeilah is one of three places where “the nations of the world cannot antagonize the Jewish people by saying, ‘You stole them’ and they are: Me’aras HaMachpeilah, the Beis Hamikdash, and Yosef’s burial place. Me’aras HaMachpeilah as it is written [in rishon of parashas Chayei Sarah], ‘Avraham listened to Ephron, and Avraham weighed out for Ephron…’” Nevertheless, today we see a strange thing: the strongest opposition from the gentiles is to Jews coming specifically to these three places. This stems from a sense of inferiority toward the nations and a desire to be like them etc.; this is also why there are those who wish for their children to study secular subjects, like a father who came to me and asked me to convince his son to study secular subjects, explaining that “He needs to be a mentch”…. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025

547

יום ב' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 10, 2025

10:31

התוכן כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואברהם זקן": וההוראה ע"פ מ"ש "זקן ‏–‏ זה שקנה חכמה", שדבר חכמה שלומד צ"ל קנינו ‏–‏ "דם ובשר כבשרו". 4) שליחות אליעזר בקשר לשידוכי יצחק ורבקה, שבזה מתבטא ענין הכללי שבכל המצוות ‏–‏ יחוד מ"ה וב"ן, נשמה וגוף, כוונת ומעשה המצוות. משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025 Synopsis Some lessons from sheini of Chayei Sarah: (1) On the verse, “Ephron’s field was confirmed,” Rashi states, “It had a rise, because it passed from the hands of an ordinary person to the hands of a king”: When a Jew takes a physical object into his possession and uses it for holy purposes, such as items used for a mitzvah, this causes it to “rise,” meaning to leave the category of the mundane and to become something holy under the domain of Hashem, the King of the universe. (2) On the verse, “Avraham was old, advanced in days,” the Zohar states that all his days were filled with Torah and mitzvos. The lesson is that not a single moment of the day should be left unused for Torah and mitzvos. (3) “Avraham was old”: The Sages teach that “An ‘elder’ is one who has acquired wisdom”; the wisdom one learns must become his own acquisition, “blood and flesh like his flesh.” (4) Eliezer’s mission of making the shidduch between Yitzchok and Rivkah represents the general theme underlying all mitzvos: the union of Ma”h and Ba”n, of soul and body,of the intent of the mitzvah and the act of the mitzvah. Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025

548

יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 11, 2025

11:42

התוכן ידוע פתגם של בעל יום ההולדת לפני הסתלקותו: "איך גיי אין הימל און די כתבים לאָז איך אייך". שהכוונה בזה היא – שע"י הלימוד בכתבי החסידות שלו, שבהם הכניס את עצמותו, יש לנו אותו עצמו כפי שנמצא במצב של עלי' השמימה; גם החידוש שנפעל ביום ההולדת שלו בכל שנה שייך ונפעל גם אצל כל ההולכים באורחותיו כו', ובפרט הלומדים כתביו באופן של "יתפרנסון", בהבנה והשגה דוקא, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו"; את הכחות לכל זה "השאיר לנו" – לרשותנו, ורק צריכים לגלותו; ע"י הפצת המעיינות חוצה "קאתי מר דא מלכא משיחא", כפתגם ה"בעל שם טוב". כמו שע"י קריאה ב"שם", שהוא לכאו' ענין חיצוני, נפנה האדם לקוראו בכל עצמותו (וזה גם מעורר בו כחותיו הנעלמים וכו'), ומזה מובן שגם כאשר התפיסא בתורתו של בעל יום ההולדת אינה אלא במקצת, כמו קריאה ב"שמות" – תופסים את העצם כולו, ולכן יכול כאו"א לבוא למצב של "יחוד נפלא" עם הענינים הכי עמוקים של בעל יום ההולדת! ג' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 Synopsis Before his histalkus, the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said, “I am going to Heaven, and I leave the writings to you,” meaning: by studying his writings of Chassidus, in which he invested his very essence, we have the Rebbe himself, as he exists in the state of ascent to Heaven. The renewal of his life’s work that occurs every year on his birthday year is relevant and has an effect on everyone who follows his ways, particularly those who study his writings in such a way that they are “sustained by them” meaning with understanding and comprehension, which forms a “wondrous union that is unmatched by any other union.” He “left us” the abilities for all this and put them at our disposal; we need only to reveal it. The Baal Shem Tov said that “the master, king Moshiach, will come” as a result of spreading his wellsprings; just as a name is seemingly an external aspect of a person, but calling someone by their name arouses their entire essence, so too it understood that even if one only has a partial connection to the teachings of the Rebbe Nishmaso Eden (like “reading names”), he grasps the entire essence. Therefore, everyone can achieve a “wondrous union” with his deepest teachings. 3 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

549

יום ד' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 12, 2025

10:34

התוכן בחסידות מבואר (בביאור מאחז"ל "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [בשלישי ורביעי דפ' חיי-שרה], והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה") שהענין דשידוך יצחק ורבקה הוא הענין ד"יחוד מ"ה וב"ן" ("מיין עילאין" ו"מיין תתאין"), וזהו כללות הענין דעבודת האדם: "מ"ה" קאי על התורה – בחי' "שמים", ו"מן השמים השמיעך את קולו" – המשכה מלמעלמ"ט, ו"ב"ן" קאי על המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים וע"י קיום המצווה מעלים את הדבר גשמי – העלאה מלמטלמ"ע, וצ"ל חיבור תורה ומצוות וכו'; הנשמה – בחי' "מ"ה", והגוף – בחי' "ב"ן", וירידת הנשמה למטה (שדוקא עי"ז אפ"ל קיום תומ"צ) הוא ענין יחוד מ"ה וב"ן וכו', ועוד. משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 Synopsis The Sages tells us that “The talks of the servants of the forefathers’ households is more pleasing than the Torah of their descendants, for the passage concerning Eliezer [in shelishi and rev’i of parashas Chayei Sarah] is repeated in the Torah, while many principles of the Torah are only given by allusion.” Chassidus explains that the shidduch of Yitzchok and Rivkah reflects the union of Ma”h and Ba”n (the “higher waters” and the “lower waters”), which represents man’s service in general: Ma”h represents Torah (“From the heavens, He let you hear His voice,” from Above to below), while Ba”n represents mitzvos (which are clothed in physical objects that are elevated by being used for a mitzvah). And there must be a union of Torah and mitzvos etc. The descent of the soul (Ma”h) into the body (Ba”n) represents the union of Ma”h and Ba”n etc. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 לזכות מרת מנוחה רחל בת פרומה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מרחשוןולזכות ילדי'ה שמואל, מנחם מענדל ושלום דובער שיחיו מאיעסקי להצלחה וברכה בגו"ר בכל מכל כל

550

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 13, 2025

11:09

התוכן בקשר למה שעורר לאחרונה שכל בת שהגיעה לחינוך תדליק נש"ק: 1) אף שאדה"ז פוסק בנוגע לנש"ק "פשוט דבני ביתו א"צ נר לכל אחד ואחד", ידוע שבבית אדה"ז עצמו הדליקו משהגיעו לחינוך! ויש לנהוג בפועל לפי ה"מעשה רב". 2) טענו שהפעילות בזה יכולות לגרום שנשים תדליקו נש"ק לאחרי השקיעה – הנה ב' סיפורים במעשה בפועל: 1. התקבל מכתב מאשה שכותבת שהיא היתה מדליקה נש"ק בכל ע"ש של השנה באותה שעה – 6:00 בערב, וכתוצאה מה"שטורעם" במבצע נש"ק, ומה שציינו במפורש שאסור להדליק נש"ק אחרי השקיעה, החליטה שמכאן ולהבא תדליק לפני השקיעה! 2. לאשה מסויימת נודעה שבתה היתה עושה "עבודת בית" בחדרה אחרי הדלקת נש"ק, והחליטה שגם הבת תדליק נרות, והברכה ".. נר של שבת קודש" גרמה שתבין שזו לא הנהגה ראוי'. 3) טענו ש"אין לשנות מנהג אבותינו" – הנה: א) הרי "אבותינו" לא היו קוראים עתונים כל בוקר... ו"מנהג" זה כן השתנה אף שזה ביטול תורה... ב) "מנהג אבותינו" שלא היו שולחים הבנות לבתי-ספר מצד "כל כבודה בת מלך פנימה", וכעת שולחים כולם אותן לבת"ס. והטעם פשוט – כיון שראו שהיום זוהי הדרך היחידה להציל אותן וכו'. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 Synopsis Regarding the recent campaign encouraging every girl upon reaching the age of chinuch to begin lighting Shabbos candles: (1) Althoughthe Alter Rebbe rules that “it is obvious that members of a household do not each need their own candle,” it is well known that in the Alter Rebbe’s own home, the girls did begin lighting from the age of chinuch. (2) Some have argued that this campaign might cause women to light Shabbos candles after sunset. But here are two real-life stories that demonstrate the practical results of the campaign: (a) A woman wrote that she used to light Shabbos candles every Friday at 6:00 PM, no matter the time of year. As a result of the awareness generated by the Shabbos candles campaign, and the clear message that it is forbidden to light candles after sunset, she decided to start lighting before sunset. (b) Another woman, whose daughter attended public school, discovered that after candle lighting on Friday, the girl would go to her room and do her homework. She decided to have her daughter start lighting candles too, and she explained to her daughter the meaning of the bracha “…lehadlik ner shel Shabbos kodesh,” which helped the girl understand that such behavior is not appropriate for Shabbos. (3) Some argue that we should not “depart from the custom of our forefathers.” But: (a) Our “forefathers” also didn’t read newspapers every morning… yet that “custom” has certainly changed, even though it comes at the cost of bitul Torah…; (b) The “custom of our forefathers” used to be to not send girls to school, based on the verse, “All the glory of the princess is within.” Yet today, everyone sends their daughters to school, and the reason is obvious – because it became clear that today, this is the only way to protect them etc. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

551

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 14, 2025

10:20

התוכן בקשר לענין ה"מבצעים" ישנם הטוענים איך מעמידים את התורה על 5-6 מצוות בלבד? הנה: א) ע"ד מ"ש בגמ' מכות "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה . . בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", שהפירוש הוא שמצות אמונה היא יסוד שתביא לקיום כל המצוות, ועד"ז בנוגע ל"מבצעים". ב) המענה כלפי טוען הטענה – 'אני מדבר על מצוות אלו, דבר אתה על שאר המצוות'! במקום למנוע מבנות ישראל להדליק נש"ק ולהאיר בכך את הבית! טוענים שאם הבת תדליק נש"ק בעצמה זה יפגע בכבוד-אם שלה – הרי בלאו הכי אינה מכבדת אותה! ולהיפך – כשתתחיל להדליק נש"ק תתחיל גם לציית להאם! [ועל הטענה איך אפשר להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם נש"ק – הרי כבר נהגו הנשים להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם החשמל. והעיקר – זה הי' המנהג בכו"כ קהילות וחוגים שגם הבנות לפני בת-מצווה הדליקו נש"ק בברכה. וכנראה שזה הפסיק בזמן המלחמות והמחסור בנרות]. יש לנצל את הענין ד"בת קמה באמה כלה בחמותה" בתקופה זו לצד הקדושה – להשפיע עליהן להדליק נש"ק. והרי רואים שזה מוסיף בעונג וקדושת שבת אצל כל המשפחה. משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 Synopsis Regarding the mivtzoim, there are those who argue: how can you reduce the Torah to just five or six mitzvos? But (1) Just as when the Gemara says in Makkos that “613 mitzvos were given to Moshe…Chavakuk came and established them upon one, as it says: ‘The righteous person will live by his faith,’” it simply means that the mitzvah of faith is a foundation that leads to the fulfillment of all the mitzvos, the same is true of the mivtzoim. (2) The response to the one making this argument is, I am talking about these mitzvos; if you want to talk about the rest of the mitzvos, that’s fine too. But you should not be preventing Jewish girls from lighting Shabbos candles and bringing more light into their homes. They argue that if a girl lights Shabbos candles herself, it will detract from her mother’s honor, but the truth is girls aren’t honoring their mothers anyway. On the contrary: when a girl begins lighting Shabbos candles, she will begin listening to her mother more. (As for the argument: how can one light Shabbos candles in a room where candles are already lit – the fact is that women have already become accustomed to lighting Shabbos candles when the electric lights are already on. And more importantly, historically it was in fact the custom in many communities for girls to light Shabbos candles before the age of Bas Mitzvah, and specifically with a bracha. It seems that the custom ceased during wartime when there was a shortage of candles.) In this era, one must make use of the phenomenon of “a daughter rising up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law” for holiness – by influencing them to light Shabbos candles. And we see clearly that it adds to the delight and sanctity of Shabbos for the entire family. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

552

יום א' פ' תולדות, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 16, 2025

11:25

התוכן במענה על שאלת רבים איך אלו שיכלו לשבת וללמוד תורה באופן של "יגדיל תורה ויאדיר" – נוסעים למקומות רחוקים לעסוק ב"ופרצת"?!: מסופר בכתובות (קג:) אודות ר' חייא שהי' בעצמו צד צביים ופושט עורם וכותב על הקלף את הה' חומשי תורה ומלמדם לה' ילדים, ואת הו' סדרי משנה ומלמדם לו' ילדים, וכ"א מהם הי' מלמד להאחרים את מה שהוא למד וכו'. ר' חייא בעצמו עשה כל זה ולא סמך על אחרים (אף שהשאלה "תורתו מתי נעשית" היתה ידועה גם לו...)! ובכך פעל "שלא תשתכח תורה מישראל" מלכתחילה, שלכן "כמה גדולים מעשה חייא" מר' חנינא שאמר שאם ח"ו נשתכחה תורה מישראל הי' מחזירה ע"י הפלפול וכו'. ובמכ"ש בזמננו, שאנו צריכים לפעול באחרים שבכלל ירצו לשמוע ענין בתורה..., שההנהגה האמורה היא "מצוה שהזמן גרמא" שאא"פ לעשותה ע"י אחרים שדוחה תלמוד תורה. ויש לעשותה מתוך חיות והתלהבות ורגש, ובכך יצליחו עוד יותר לקרב את הנוער (במיוחד) לתומ"צ וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 Synopsis Some have asked, how is it that people capable of sitting and learning Torah are traveling to distant places to engage in spreading the wellsprings outward? The answer can be understood based on the Gemara (Kesubos 103b) describing how Rabbi Chiya would personally trap deer, skin them, and write the Five Books of the Torah on their parchment, and then teach each Chumash to one child in such a way that each child would then teach the other four children the Chumash he had learned. And he did the same with the Six Orders of the Mishna. Rabbi Chiya did all this himself, without relying on others (even though the question “When will his Torah learning be done” surely could be asked of him, too). They said, “How great are the deeds of Chiya” – greater than the approach of Rabbi Chanina, who said that if chas v’shalom the Torah were forgotten from the Jewish people, then he would restore it through pilpul etc. – because in this way Rabbi Chiya ensured that the Torah would not be forgotten from the Jewish people in the first place. This applies even more so these days, when we it is necessary to influence people to even want to hear words of Torah; today this is a “time-sensitive mitzvah” that “cannot be done by others” and therefore overrides the obligation of Torah study. It must be done with vitality, passion, and feeling, and in this way, one will be even more successful in drawing close (especially) the youth to Torah and mitzvos etc. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

553

יום ב' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 17, 2025

7:32

התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה"ויברכהו ה'" היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא "מאה שערים"! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע, כמו שרואים ביצחק: 1) לידתו היתה בדרך נס. 2) זה שנימול בן שמונת ימים, אף הסכנה הגדולה שבדבר, הי' ענין של נס. 3) הי' "עולה תמימה" ש"כולה לה'" – עבודה באופן שלמע' ממציאות העולם! ב' חלקים מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א יום ב' דפ' תולדות, כ"ד מר-חשון ה'תשמ"ה בעת ביקור בני האדמו"ר מלעלוב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025 Synopsis (1) Sheini of parashas Toldos concludes, “Yitzchak sowed in that land and he found in that year one hundredfold, and Hashem blessed him.” Seemingly, “and Hashem blessed him” is the reason “he found in that year one hundredfold”; why then does it come after the words “and he found…” rather than before? The answer is that when a Jew fulfills Hashem’s command that “Six years you shall sow your field,” despite seeing that “the land is difficult and the year is difficult” (as Rashi explains), he already deserves to find “one hundredfold,” and then “Hashem blesses him” – an additional blessing that is of a totally different order than the degree of effort he invested. (2) A Jew’s very existence is supernatural, as we see regarding Yitzchak: (a) His was born through a miracle; (b) he was circumcised at eight days old, despite the great danger involved, which was itself a miracle; (c) he was a “perfect olah,” “entirely for Hashem,” which represents a form of divine service that transcends the reality of the world. 2 excerpts from 24 Marcheshvan 5745 (in conversation with the sons of the Lelover Rebbe) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025

554

יום ג' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 18, 2025

10:02

התוכן כ"ז מרחשון, שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת, ובנדו"ד בכ"ז מרחשון, כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום החמישים ואחת מכיון שמשה הוסיף יום א' מדעתו), או ביום שהיתה הברית בפועל, ובנדו"ד ביום ב' דחנוכה (כמו הדין ש"נסרים רחבים ד'" פסולים לסכך הסוכה אפילו אם מניחן בצד שאינם רחבים כ"כ ואין את טעם הפסול)? בפועל: יותר "נעים" לומר כסברא הא' ולחגוג יום הברית היום, כ"ז מרחשון, ולא לדחותו ליום ב' דחנוכה..., ובפרט בנדו"ד, שלפי המסופר לא אמרו אז תחנון בכ"ז מרחשון, כי עד סוף היום ציפו שהברית תתקיים בזמן, וגם היתה אז סעודה ואמירת דא"ח. ולכן בפשטות יש ענין מיוחד גם בשנים שלאח"ז ביום כ"ז מרחשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 Synopsis 27 Marcheshvan, which falls on Shabbos this year, is the eighth day from the birth of the Rebbe Rashab. Because the bris was postponed to the second day of Chanukah, the question arises: when should “these days be remembered and observed” in subsequent years? Should it be on 27 Marcheshvan, because the reasons for the postponement no longer apply (just as nowadays we celebrate Matan Torah on the fiftieth day of the Omer, even though the first time it occurred on the fifty-first day, as a result of Moshe adding a day on his own initiative), or should it be on the second day of Chanukah, when the bris actually took place (similar to the halacha that boards four handbreadths wide are invalid for use as schach, even if laid on their narrow side, in which case the reason for invalidating them no longer applies)? As a practical matter, it is more geshmak to follow the first opinion and to celebrate today, rather than postponing it to the second day of Chanukah – and especially in this case, considering that Tachanun was not recited on the eight day (because they anticipated that the bris would take place on time), and there was a seudah and a maamar etc. Therefore, it is clear that there is a special significance to 27 Marcheshvan even in subsequent years. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah, 28 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

555

יום א' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 2, 2025

10:13

התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש"ומלאו את הארץ וכבשוה"! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא"! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא "עולם מלא" (במכ"ש וק"ו מהשגח"פ אפי' על עלה שנפלה מאילן וכו'), ואין להתערב בזה ח"ו (אא"כ ישנו פס"ד ברור בתורה). 2) על רחל נאמר שבשעת הגאולה היא תתבשר עלי' – "מנעי קולך מבכי .. ושבו בנים לגבולם", כשכר ע"ז שבדרכם לגלות עברו בנ"י את קברה והיא נתנה להם את הכח לעבור את הגלות ולהישאר בריאים ושלימים ברוחניות, והיא זו שממשיכה ומבקשת מהקב"ה על הגאולה שלימה במהרה בימינו ממש. ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 Synopsis (1) The Torah describes the mesiras-nefesh Rochel had in order to have a son; as discussed many times, even if one has already fulfilled the mitzvah of peru u’revu, there is no room for debate as to whether they should have more children: the first mitzvah in the Torah is to “Be fruitful and multiply,” and to the point of “filling the earth and subduing it.” And it is a ruling in halacha that every child is a complete world.Even where there is a legitimate reason to delay it, one must rely on Hashem, Who is the essence of good and Who oversees every person, each of whom is a “complete world,” with Hashgacha Pratis (as is obvious from the fact that Hashem oversees even the way a leaf rolls over in the street etc.), and one must not interfere chas v’shalom (unless there is a clear halachic ruling permitting it). (2) It says that Rochel will be informed of the Redemption (“Restrain your voice from weeping … and your children will return to their borders”) as a reward for giving the Jewish people the strength, on their way into exile, to endure and to remain spiritually healthy and whole; she is the one who continues to plead with Hashem for the complete Redemption to come speedily in our days, literally. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei, 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

556

יום ה' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 20, 2025

11:29

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה, שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב, החידוש דתורת החסידות בכלל, תהי' קשורה עם חב"ד. בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל" – מובן מה שהי' אצלם המספר ט"ו (והפלא הוא שכאו"א מזכיר בבהמ"ז "כמו שברך את אבותנו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כו'"!) ועד"ז י"ל בנוגע לג' אבות החסידות בנוגע לגילוי פנימיות התורה; לא רק עבודת אברהם היתה קשורה עם צדקה אלא גם יצחק ועאכו"כ יעקב, קו האמצעי, שכל עניניו הם באופן ד"נחלה בלי מצרים". ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025 Synopsis The lives of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov in this world overlapped for a period of fifteen years, and the same is true of the Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe. The number fifteen corresponds to letters Yud-Keiof the Name Havayah, which represent Chochmah and Binah (which is the unique contribution of Chassidus Chabad: linking the service of the heart (which is the contribution of Chassidus in general) to the intellect). Concerning the future era it says, “on that day will be (יהיה)” – Yud-Kei twice – indicating that at that time the letters Vov-Kei will be like the letters Yud-Kei. And based on the Gemara’s statement, “Three were given in this world a taste of the World to Come…Avrohom, of whom it is written bakol (“with everything”); Yitzchok, of whom it is written mikol (“from everything”); and Yaakov, of whom it is written kol (“everything”),” we can understand why they overlapped for fifteen years. (The amazing thing is that everyone says in Birkas Hamazon, “As He blessed our forefathers Avrohom, Yitzchok, and Yaakov bakol, mikol, kol – so may He bless us….”) Similarly, it could be said about the three Avos of Chassidus and the revelation of the inner dimension of Torah. Not only did Avrohom’s service involve tzedakah, but also that of Yitzchok, and all the more so Yaakov – the middle path, who merited “a boundless portion.” 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025

557

יום ועש"ק פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 21, 2025

9:41

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'. משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 Synopsis The unique quality of the month of Kislev is that it is the third of the winter months, during which the emphasis is on man’s own service (winter is the season of rain, which comes after and as a result of the “mist rising up from the earth,” meaning, a Jew’s tefillah – an awakening from below), in contrast to the summer months (where the emphasis is on the awakening from above). The timing of Rosh Chodesh Kislev this year in particular emphasizes the approach of m’lechatchilah ariber: (1) The acronym for this year (תש"נ – 5750) is תהא שנת נסים – “May it be a year of miracles.” (2) Rosh Hashanah occurred on Shabbos. (3) Rosh Chodesh Kislev falls on Tuesday, when “‘It was good’ was said twice.” (4) The weekly parashah is “These are the descendants of Yitzchok…” whose birth was miraculous, and moreover, this parashah contains the blessing “And may Hashem give you…” – “May He give and give again.” Because of all these special qualities, the task at hand now – bringing Moshiach – can be carried out in the loftiest manner, and therefore the Redemption will come immediately. And the Redemption must take place in the literal sense:it cannotbe substituted even by something as lofty as the spreading of the wellsprings outward by the Alter Rebbe etc. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Toldos, 1st day of Rosh Chodesh Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

558

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 23, 2025

11:03

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל "יורדים" ואח"ז "עולים"? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל, אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של "שינה", (כמו שהי' אצל יעקב, מצד היות נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל וכו'), כי גם הוא יכול ברגע לצאת מהגבלותיו. וזוהי גם התשובה לאלו הטוענים מנין יש להם את הכחות להפיץ המעיינות חוצה וכו', כי לכל אחד יש בלי גבול כחות להלחם עם ה"חוצה", "שרו של עשו", ואין ממה להתפעל! א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 Synopsis The verse states (in rishon of Parashas Vayeitzei), “…Angels of G-d were ascending and descending it.” Seemingly, as Rashi asks, it should have said “descending” and then “ascending”? (When the Ruzhiner was a child studying Chumash, he was known to always come up with Rashi’s question on the verse. But he didn’t ask this question on this verse. When his teacherasked why, the Ruzhiner replied, “On a dream, there are no questions….”) The explanation according to the inner dimension of Torah is that when an angel comes down to a Jew, it is in fact an ascent for the angel, because an angel is limited, whereas a soul in this world is connected to the Hashem’s Essence and Being, which is infinite. And this is true even if the Jew is“sleeping” (as was Yaakov, whose soul encompassed the souls of all Jews etc.), because even then, in a single moment, a Jew can break free from his limitations. This is also the response to those who ask how we have the power to spread the wellsprings outward etc.: Every Jew has unlimited strength to combat the “outside” and to combat “Esav’s guardian angel,” and there is nothing to be intimidated by. Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

559

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 24, 2025

9:48

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being.Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” 2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

560

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 25, 2025

11:46

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are nottransformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

561

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 26, 2025

10:09

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

562

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 27, 2025

9:41

התוכן הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ברשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ "באמונה"... כמו שה"משא ומתן" דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור דהשגת גבול... ושאר מיני "היתרים" (כמו שמצינו שישנם ענינים שלא' ה"ז איסור גמור ולשני ה"ז מותר לכתחילה כמו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'" משא"כ עם הארץ) ‏–‏ הנה עליהם לדעת שתכלית שליחותם להתעסק בענינים אלו היא כדי שיהי' "ויפרץ האיש מאד מאד", לעבוד את ה' בשלימות לא רק בהיותם יושב אוהל, אלא גם בעמדם בשוק עם "חמורים וגמלים". ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Vayeitzei states, “The man became exceedingly prosperous; he owned many flocks, maidservants and servants, and camels and donkeys”: Some people think that only “those who dwell in the tents,” meaning those who are fully immersed in Torah and holy matters, are required to increase in Torah study and hidur in mitzvos, etc., while businesspeople, who are involved with “flocks, servants and maidservants” in “Paddan Aram” etc., are permitted to “do what is done in our place” such as compromising “a little” when it comes to encroaching on another’s livelihood and other so-called “leniencies.” (As we find, sometimes something is totally prohibited for one person, while it is totally permissible for another, such as a “stain on a garment” which for a Torah scholar is a chilul Hashem, but not for an unlearned person.) But they must know that the ultimate purpose of their mission in being business is so that “the man become exceedingly prosperous” – to serve Hashem completely, not only while in the tent of Torah and davening, but even while standing in the marketplace among “camels and donkeys.” 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

563

יום ועש"ק פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 28, 2025

10:43

התוכן בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב]י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה: התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן – בין במצב של "ויצא" – הוא עומד לצאת למקום "חרון אף של עולם", וטוען שקודם כל עליו לדאוג להכין א"ע ואינו יכול להתעסק עכשיו עם הזולת..., ובין במצב של "וישלח" – רק עכשיו גמר "עשרים שנה" בבית לבן, וסוף סוף "האט ער דערלעבט" שיכול לחזור לביהכנ"ס וביהמ"ד, וטוען שרוצה קצת זמן "לנוח" וליהנות מ"שכר מצוה מצוה"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025 Synopsis This year (like the first year), 9 Kislev (the birthday and yahrtzeit of the Mitteler Rebbe) falls on Shabbos Parashas Vayeitzei, which discusses Yaakov’s journey from Eretz Yisroel to the diaspora (corresponding to the birthday, when the soul descends to the body), and 10 Kislev (his day of liberation) falls on Sunday of Parashas Vayishlach, which discusses Yaakov’s journey from the diaspora to Eretz Yisroel (corresponding to the yahrtzeit, when the soul’s mission is completed). The lesson is thatone must be involved in spreading the wellsprings of Chassidus outward, as the Mitteler Rebbe demanded, at all times – whether in a state of “Vayeitzei” (when one is about to enter “Charan,” the “anger of the world,” and he might think that he must first take care of himself before dealing with others), or in a state of “Vayishlach” (when one has just completed “twenty years in the house of Lavan” and he might think now is the time to return to the shul and beis midrash torest and enjoy the “reward of the mitzvah”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

564

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 30, 2025

10:39

התוכן ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה, הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות, והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – "רחובות הנהר" וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע לנגלה דתורה). וכן להפיץ המעיינות חוצה באופן של הרחבה, ולכ"א יש את הכח, שליחות, זכות ותפקיד הזה. ואין להסתפק בשמיעת וחזרת הדברים אלא להביא את הדברים למעשה בפועל שהוא העיקר! משיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 Synopsis The unique characteristic of the Mitteler Rebbe was the study of Chassidus with great abundance. This is seen in his delivery of Chassidus in great abundance and without limitation, and in the large number of maamarim he printed during his lifetime, incomparably more than the number printed in the time of the Alter Rebbe before him and the Tzemach Tzedek after him. (And as known, the Alter Rebbe corresponds to Chochmah, which is a seminal point, while the Mitteler Rebbe corresponds to Binah, “the expanses of the river” etc.) The lesson from this is simple: to study Chassidus (and so too, Nigleh) in an expansive manner, and to spread the wellsprings of Chassidus outward in an expansive manner. Everyone has the ability, the mission, the merit, and the job of doing so, and one should not suffice with merely hearing and reviewing the words; rather, one must incorporate them in practical action, which is the main thing. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Vayetzei, 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

565

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 1, 2025

11:29

התוכן כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – "אלקים", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון "עקב", ושייך רק לקב"ע, מבטיח לו הקב"ה ש"לא הביט און ביעקב", שבכוחו לנצח את המלחמה ולהיות נקי מ"און", אבל הדבר כרוך ב"עמל" ויגיעה לעמוד נגד ההעלמות והסתרים וכו'. אבל מדרגת "ישראל", שנק' כך ע"ש "כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל" [כמ"ש בשני דפ' וישלח], שכבר ניצח את ההעלמות והסתרים ושולט עליהם, עד שהם מסייעים לעבודתו, אינו צריך כבר ל"עמל" ויגיעה ללחום נגד היצה"ר ועם ההעלמות והסתרים, ועבודתו היא עליות בקדושה גופא, חיים של עונג וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025 Synopsis On the verse, “He has not beheld evil in Yaakov, and has seen no perversity (lit “toil”) in Yisroel….” Likutei Torah explains that in “Yaakov,” there is no “evil” but there is “toil,” whereas in “Yisroel” there is not even toil. In terms of a person’s divine service: to fulfill one’s mission in this world, one must battle “with Elokim and with men,” meaning with the concealment and obscuration of this world (“Elokim”), and with people who mock and oppose him. This is the level of “Yaakov” (from the word akev, “heel”), which represents Divine service that lacks intellect and emotion and is based only on kabbolas ol. Hashem promises that “He has not beheld evil in Yaakov” – even a person on the level of “Yaakov” has the power to win the battle and remain free from evil, but it requires “toil” and effort to withstand the struggles etc. In contrast, the level of “Yisroel” (the name given because “you have striven with Elokim and with men and have prevailed,” as it says in sheini of parashas Vayishlach), refers to someone who has already triumphed over the forces that conceal and obscure, to the point that he now rules over them and they in fact assist him in his service. Such a person no longer requires toil to battle the yetzer hara or the concealment; his service is to ascend from level to level within holiness itself, a life of delight etc. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

566

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 2, 2025

11:04

התוכן ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל" (כקושיית המפרשים): "פניא-ל" בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות דאלקות, וזהו ראיית אלקים "פנים אל פנים"‏ – ‏פנימיות דאלקות ופנימיות הלב. וכדי שההתקשרות תהי' עם הפנימיות דלמע' ה"ז ע"י הביטול‏ – ‏נקודה, "יו"ד" ("פניא-ל"), אבל התכלית היא שזה יומשך גם בשש המדות (ו', "פנוא-ל") וכו'. ‏משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 Synopsis The commentators note that the verse states (in shelishi of parashas Vayishlach) that, “Yaakov named the place Peniel,” and then says that “The sun rose for him as he passed Penuel.” The Tzemach Tzedek explains that “Peniel” relates to the verse, “For You my heart says, ‘Seek My presence.’ Your presence, Hashem, I will seek”: A Jew’s Divine service must permeate the inside of the heart, (“seek My presence”), which is accomplished when one does not suffice with finding the exterior of G-dliness, by contemplating Hashem’s greatness as manifest in creation etc., but seeks the inner core of G‑dliness (“Your presence, Hashem, I will seek”). In this way, one sees Hashem “face to face” – the inner core of G‑dliness meeting the inside of the heart. The way to connect to the inner core of G-dliness is bitul, represented by the letter yud in Peniel (פניא-ל), but the ultimate purpose is to incorporate it into the six emotional attributes, represented by the letter vov in Penuel (פנוא-ל) etc. Excerpt from sichah of Monday night, 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 לזכות שיינא מירל בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

567

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 3, 2025

11:02

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד"חת"ת": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע, 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה, ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד"חת"ת" בכל יהודי. 2) זה שמזכירים ע"ד התקנה דשיעורי חת"ת בתשכ"ה בטח יעזור שגם אלו שכבר לומדים שיעורים אלו – ילמדו אותם כדבר חדש ובחיות נוספת. 3) בנוגע לשיעורי חת"ת הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מ"ש הצ"צ לאדמו"ר מהר"ש: "ויסעו, ויהי חתת אלקים וגו'", שהי' זה סיוע עבורו בכו"כ ענינים. 4) בשיעורי חת"ת היומיים יש הוראה השייכת במיוחד לעבודה המיוחדת של אותו יום; מ"ש הצ"צ בקשר לפסוק "ויסעו, ויהי תתת אלקים וגו''. 5). התעוררות ע"ד התקנה דשיעורי חומש תהלים תניא שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם הכריז והדגיש כמ"פ; ע"י אמירת חת"ת נפעל הענין ד"חתת" כפשוטו על כל אלו שמסביב, ואצל בנ"י ניתוסף בענין ד"ויסעו", עד הכניסה לארצנו הק' בביאת משיח צדקנו. 1) משיחת י"ב תמוז, ה'תשט"ז. 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה. 3) משיחת פורים ה'תשכ"ו. 4) משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"ב. 5) משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) One of the takanos that my father-in-law, the Rebbe, strove to publicize everywhere was the study of Chitas every day – the weekly parashah with Rashi as divided according to the days of the week, the daily Tehillim as divided according to the days of the month, and the daily Tanya as the Rebbe divided according to the days of the year. (2) Although Chitas is not a new thing, by mentioning the takanah again, even those who already keep it will now do so with renewed vitality, and they will learn it as something new. (3) Every day’s Chitas contains a lesson relevant specifically to the service of that day. (4) The verse states, “They traveled; the dread (‘chitas’) of G-d was upon the cities…” – as the Rebbe emphasized, the study of Chitas helps and supports a Jew in many ways. (5) Through the study of Chitas we will travel to our Holy Land with the coming of Moshiach Tzidkeinu. Excerpts from sichos of (1) 12 Tammuz 5716; (2) 12 Tammuz 5725; (3) Purim 5726; (4) Rosh Chodesh Shevat 5742; (5) 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

568

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ויום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Dec 4, 2025

10:12

התוכן [במענה על הברכות וכו' בשם אנ"ש:] יה"ר שתקויים הבטחת ה' ש"כל המברך מתברך" בברכתו של ה' ש"תוספתו מרובה על העיקר"; מסופר בתחלת פ' וישלח ש"וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו וגו'", לפי שיעקב הי' כבר לאחרי הבירור ומוכן למצב של גאולה, אלא שאז נתעכב הדבר לפי שעשו (והעולם) לא הי' מוכן עדיין, משא"כ בזמננו, שכבר נגמרה העבודה של "צחצוח הכפתורים" וכו', ודאי שגם העולם מוכן לכך, וכאו"א שולח ל"בירורים" שלו והולכים כולם יחד לארצנו הק'. ובפרט בעמדנו בסמיכות לט"ו בחודש, "קיימא סיהרא – של חודש כסלו (שסיומו בימי החנוכה) – באשלמותא". ובמיוחד ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה הקשורה עם חודש כסלו וכו'. הוספה: סידור קידושין ואמירת "שבע ברכות" ע"י כ"ק אד"ש. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025 Synopsis (1) In response to the blessing delivered on behalf of Anash to the Rebbe on the occasion of the Rebbe’s sixtieth wedding anniversary: May it be Hashem’s will that Hashem fulfill the promise, “Whoever blesses will be blessed,” with the blessing of Hashem, where “the bonus exceeds the principal.” Parashas Vayishlach begins, “Yaakov sent angels to his brother Esav….” For his part, Yaakov had already completed his birur, and he was ready for the Redemption, but it was delayed because Esav (and the world) was not yet ready for it. But today, when we have already “polished the buttons,” the world is surely ready for the Redemption, with everyone sending and summoning his own birurim and proceeding together to our Holy Land. Especially as we stand in proximity to the 15th of the month, when the moon of the month of Kislev (which concludes during the days of Chanukah) is “in its complete state,” and particularly by increasing in the study of Chassidus relating to the month of Kislev etc. (2) Recording of the Rebbe being mesader kiddushin and reciting the Sheva Brachos. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Vayishlach, 14 Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025

569

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר‏ – ‏חג הפורים, ה'תשפ"ו

Mar 3, 2026

10:16

התוכן "פורים" הוא החג היחיד ששמו אינו בלשון הקודש! ובמ"ש במגילה "הפיל פור הוא הגורל" זה מודגש – שהמילה בלה"ק היא "גורל" ומלת "פור" היא משפה אחרת! והפלא הוא שהרי אחת הזכויות שעל ידם נגאלו ישראל ממצרים (שבא לאחרי ובסמיכות ל"גאולת פורים") היא – "שלא שינו את לשונם"! וההוראה מזה בהקדים מ"ש במגילה "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" – גם כאשר בנ"י הם במצב של "מפוזר ומפרד" – רואים בגלוי וזה העיקר אצלם, שהם "עם אחד" ע"י ש"דתיהם שונות". ואדרבה – מצב ה"פירוד" מחזק את האחדות. ובכן פעולתה של התוועדות זו צריכה להתבטא בהענין של (שם החג) "פורים", בלשון פרסית: גם יהודי שאינו יודע עדיין לה"ק יש להודיעו ע"ד פורים ולא להמתין עד שידע ע"ד שאר עניני תורה ומצוות! ועד"ז כשרואה דבר חולין ("פור") – עליו לראות בו את התכלית – "הוא הגורל" – להפוך אותו לענין קדושה ויו"ט, ובאופן דשמחה "עד דלא ידע" עוד יותר מיו"ט דפסח! [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' צו, פורים ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2026 Synopsis Purim is the only Yom Tov whose name is not in Lashon HaKodesh, as the Megillah says, “he cast a pur, which is the goral (lot),” emphasizing that the word in Lashon HaKodesh is goral, while the word pur is from a different language. This is surprising, considering that one of the merits by which the Jewish people were redeemed from Egypt is that “they did not change their language.” The lesson can be understood based on the verse in the Megillah, “There is one people that is scattered and dispersed among the peoples...”: Even when the Jewish people are “scattered and dispersed,” what is seen openly, and what is primary for them, is the fact that they are “one people,” which is due to the fact that “their laws are different.” To the contrary, the fact that they are “separate” strengthens their unity. Therefore, the effect of this farbrengen must be one that expresses the name of the Yom Tov – the word “Purim” in the Persian language: Even a Jew who doesn’t yet know Lashon HaKodesh must be informed about Purim, and one should not wait until after this Jew learns about other areas of Torah and mitzvos first. Similarly, when one sees something mundane (“pur”), he must see the inner purpose within it: “it is the goral” – to transform it into something holy and a Yom Tov, and one whose joy reaches the point of ad d’lo yada – even greater than the Yom Tov of Pesach. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Purim 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2026 לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

570

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט, ה'תשפ"ו

Feb 15, 2026

11:06

התוכן גם קודם עשיית המשכן הגשמי למטה היו קיימים כל עניני המשכן ברוחניות (כמ"ש בפ' תרומה "וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר"), ומ"מ נצטוו בני ישראל [בתחילת פ' תרומה] לקחת י"ג (ט"ו) דברים גשמיים דוקא "זהב וכסף ונחושת וגו'" (דברים אלו נלקחו מביזת מצרים!), ולבנות משכן בעוה"ז הגשמי דוקא, ודוקא עי"ז נפעל הענין ד"ושכנתי בתוכם" - המשכת עצמות ומהות למטה! וזהו גם הענין ד"המעשה הוא העיקר", שמבלי הבט על גודל העילוי שבכוונת המצוות וכו' נדרשת מיהודי העבודה דקיום המצוות במעשה בפועל! וכמו שאת המשכן עשו מכל סוגי דברים, מ"זהב" עד ל"נחושת" כו', עד"ז יש לעשות את הדירה לו ית' בכל חלקי הבריאה, וכן את ה"משכן" הפרטי שבכל אחד בכל עניניו וכחותיו. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2026 Synopsis Even before the physical Mishkan was built, all aspects of the Mishkan existed in spiritual form (as the verse states in parashas Terumah: “See and make in their form, as you are shown on the mountain”). Nevertheless, the Jewish people were commanded (at the beginning of the parashah) to specifically take thirteen (or fifteen) physical items, “gold, silver, and copper…” (which were taken from the spoils of Egypt) and to build with them a Mishkan specifically in this physical world. It is precisely in this way that Hashem “dwells among them,” meaning his Essence and Being are manifest down here. This also expresses the fact that “Action is the main thing”: however great and lofty one’s intentions in mitzvos might be, ultimately a Jew is required to actually do the mitzvos. And just as the Mishkan was made from all kinds of materials, from “gold” to “copper,” etc., so too the dwelling place for Hashem must be made with all aspects of creation. Likewise, the personal Mishkan within every Jew must be built from all of his faculties and every aspect of his life. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2026

571

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט, ה'תשפ"ו

Feb 16, 2026

11:26

התוכן א) הוראה ממ"ש הרמב"ם בשיעור היומי "הנוטע אילן אצל המזבח.. אע"פ שעשאו לנוי למקדש ויופי לו ה"ז לוקה שנאמר לא תטע לך אשר כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך מפני שזה הי' דרך עובדי כוכבים וכו'"‏ – ‏כאשר בא ה"יצר" ואומר שהנה ישנו ענין מסויים שיש בו כדי לפעול נוי ויופי ביהדות ועי"ז לקרב את אלו התועים בדרכם וכו' ואע"פ שגם עכו"ם עושים א"ז אבל "רחמנא לבא בעי"... אומרים לו שלכל לראש עליו לברר האם בנדון זה ה"ז רצונו של הקב"ה, ואם לאו‏ – ‏אסור לעשותו! ההליכה בדרך היהדות עפ"י רצונו של הקב"ה היא היא המביאה יופי אמיתי! ב) לכאו"א מישראל מגיע שכר גדול ביותר עבור פעולותיו בקיום תומ"צ וכמ"ש בתורה אור "מצינו בנבוכדנצר בשביל שהלך ג' פסיעות לכבוד השי"ת פסקו לו מלוכה על כל העולם ולזרעו אחריו.. ואין לך אדם מישראל שלא כיבד את המקום בכך וכל טוב עוה"ז כדאי הוא לו"!‏ ‏משיחת כ"ה ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2026 Synopsis (1) Today’s Rambam states: “One who plants a tree near the Mizbeach…even if he did so to decorate the Mikdash and to beautify it, he is punished by lashes, as the verse states, ‘Do not plant for yourself an asheira or any tree near the Mizbeach of Hashem your G-d.’ Because this was the practice of idolaters…” The lesson is as follows: When the yetzer comes and claims that there is a certain idea that could bring decoration and beauty to Yiddishkeit, and attract those who have strayed etc. (and although it is done by non-Jews, it argues that “The Merciful One desires the heart” etc.), the response is: First and foremost, you must see whether this practice accords with Hashem’s will, and if it does not, it is forbidden to do it. What leads to true beauty is the path Yiddishkeit in accordance with Hashem’s will.(2) Every Jew is entitled to the greatest reward for his fulfillment of Torah and mitzvos. As it says Torah Or, “We find that Nevuchadnetzar, because he took three steps in honor of the Holy One, blessed be He, was granted kingship over the entire world for him and his descendants after him…There is no Jew who has not honored Hashem in this way, and one deserves all the good of this world.” Excerpt from sichah of 25 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2026 לזכות מרת סימא בת גיטא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

572

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר, ה'תשפ"ו

Feb 17, 2026

10:09

התוכן הקביעות בש.ז. היא שאדר"ח אדר ועד"ז יום הפורים, הוא ביום השלישי, ש"הוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות". הקשר עם פורים: אף שגם בשאר המועדים מצינו גם הענין ד"טוב לבריות" – הכנסת אורחים, "אושפיזין" וכיו"ב, אבל אינה מ"מצוות היום". משא"כ בפורים, נוסף על המצוות של מקרא מגילה וכיו"ב – "טוב לשמים", הנה חלק מ"מצוות היום", ודוקא במצוות אלו "יש להרבות" (כמ"ש הרמב"ם), היא מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים – "טוב לבריות". ולכן, כאן המקום עורר ע"ד ענין ה"מבצעים" בכלל ועאכו"כ מבצע פורים, שענינם בגלוי הוא "טוב לשמים וטוב לבריות" – הוא מדבר אודות מצוות של ה' עם הזולת. ו"אין מזרזין אלא למזורזין". וכאן המקום להבהיר, דשלא כדעת המטעים ומבלבלים כאלו הענין של "מבצעים" ו"מיהו יהודי" וכיו"ב – הם ענינם של ליובאוויטש בלבד, והאמת היא שזה שייך לכלל ישראל! ואדרבה – הלואי שהם יקנאו ו"ירעשו" עוד יותר בענינים אלו וכו'. משיחת יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר, ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2026 Synopsis This year the first day of Rosh Chodesh Adar, as well as Purim, fall on Tuesday, when “‘it was good’ was said twice” – “good for Heaven and good for people.” The connection to Purim is as follows: Although we find an element of “good for people” in all Yomim Tovim (such as welcoming guests, the Ushpizin on Sukkos and the like), the only Yom Tov where it is “the mitzvah of the day” is Purim where, in addition to the obligations like reading the Megillah (which are “good for Heaven”), an integral part of the mitzvos of the day (and the ones that are subject to no limit, and it is “good to increase” as the Rambam writes) are the mitzvos of mishloachmanos and matanosl’evyonim (“good for people”). Therefore, this is the appropriate time to once again mention the Mivtzoim in general, and particularly Mivtza Purim, all of which are “good for Heaven and good for people” – mitzvos of Hashem that are observed between one person and another. And “One urges only those who are already vigilant.” It must also be reiterated that unlike some mistakenly think and mislead others, the Mivtzoim (as well as issues like Who is a Jew etc.) are exclusively a Lubavitch concern; the truth is that they are a concern of the entire Jewish people. On the contrary: if only they would envy Lubavitch and make an even bigger ruckus about these things… Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Terumah, first day of Rosh Chodesh Adar 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2026

573

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר, ה'תשפ"ו

Feb 18, 2026

12:09

התוכן בנתינת "מחצית השקל" הי' צ"ל "ימסרנה יפה יפה" כדי שה"מחצית השקל" שלו ייעשה חלק של ממון צבור וקרבנות צבור. ועד"ז בעבודת התפלה (שכנגד עבודת הקרבנות), שלפני התפלה יש להתאחד עם הצבור ולקבל ע"ע מצות אהבת ישראל. ובא' באדר, שאז "משמיעין על השקלים", יש נתינת-כח מיוחדת לזה, והזמן מסוגל להתעורר בענין מחצית השקל כפשוטו ‏–‏ נתינת הצדקה. ב) ע"י נתינת (רק) מחצית השקל מקבלים חלק בכל קרבנות הצבור של כל השנה! וההוראה: אע"פ שעל האדם להתייגע ביותר למסור את עשר כחות נפשו לה' ("תרומה לה'"), אבל במה נחשב כל היגיעה וכו' לעומת התוצאה ‏–‏ הרי עי"ז, וע"י שמתבונן שהוא רק "מחצית השקל" ומתאחד עם יהודי נוסף‏ כדי להיות "שלם", הרי הוא בונה את ביהמ"ק הפרטי והכללי ומקריב בו את כל הקרבנות! ב' חלקים מהתוועדות אור לאדר"ח אדר-שני ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2026 Synopsis (1) The half-shekel had to be “given wholeheartedly,” so that one’s half-shekel would become part of the communal fund and the communal offerings. The same applies to the service of tefillah (which corresponds to the service of the offerings): before davening one must unite with the entire community of the Jewish people and accept upon himself the mitzvah of Ahavas Yisroel. On the first of Adar, when “a proclamation is made concerning the shekels” we are especially empowered to do this, and this is also a time of awakening regarding the function of the half-shekel in the literal sense – giving tzedakah. (2) By giving a half-shekel, one acquires a portion in all the communal offerings of the entire year. The lesson is that although it takes effort for a person to devote his “ten geirah” (i.e. the ten soul-faculties) to Hashem (“a terumah for Hashem”), the outcome is incomparably greater: when one makes this offering, and in so doing he recognizes that he is only a “half-shekel,” and that he must unite with another Jew in order to be “whole,” he builds both his personal Beis Hamikdash and the communal Beis Hamikdash, and brings all the offerings within it. 2 excerpts from farbrengen of the first night of Rosh Chodesh Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2026 לזכות ר' גרשון הכהן בן דינה שי' בארענשטיין ליום ההולדת שלו בדר"ח אדר – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי' * לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

574

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר, ה'תשפ"ו

Feb 19, 2026

10:48

התוכן בשנים האחרונות נתחדש חידוש מהפכני, שע"י כמות הכי קטנה, "אטום", ניתן לפעול ברגע כמימרא שינוי עיקרי, עד לשינוי שיפעל בכל העולם כולו! וזה יכול להעשות ע"י אדם אחד, אפי' "נער קטן", בלחיצת כפתור אחד! אלא כדי שיוכל להיות ענין הבחירה, קיימת אפשרות לנצל כח זה לדברים בלתי-רצויים ר"ל, ועל האדם להשתמש בשכלו ולהתבונן ולבחור לנצל כח עצום ונפלא זה לטובת העולם והאנושות. וההוראה: הרמב"ם [בשיעור היומי] פוסק במפורש "צריך כל אדם שיראה עצמו.. וכן כל העולם חציו זכאי כו', עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". עד עתה הי' זה בבחי' "אמונה" שזהו המציאות, אבל בימינו אלו רואים דבר זה במוחש: אדם אחד יכול בפעולה אחת לפעול שינוי בכל העולם כולו! ויה"ר שבקרוב ממש יקרה המאורע שיכריע את העולם כולו לכף זכות וכו'. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2026 Synopsis In recent years a revolutionary phenomenon has emerged: with a tiny quantity of matter (an atom) it is possible to fundamentally change the entire world in a single instant. And this can be accomplished by a single person, even a “young child,” with the push of a single button. But in order to preserve free choice, the possibility also exists to use this power for undesirable things, Rachmana litzlan, and a person must use his intellect and choose to utilize this tremendous and wondrous power for the good of the world and humanity. The lesson is as follows: The Rambam rules explicitly (in today’sshiur) that “A person must see himself...and likewise the entire world, as equally balanced…If he performs one mitzvah he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and to them.” Until now, it had to be taken on faith thatthis is the reality. But nowadays we see tangibly how one person, with a single act, can change the entire world. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2026 לזכות ר' חיים שמריהו בן לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו ב' אדר - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

575

יום ועש"ק פ' תרומה, ג' אדר, ה'תשפ"ו

Feb 20, 2026

11:25

התוכן בנוגע להנהגת מרדכי אחרי הנס פורים מצינו דבר פלא: לאחרי שמרדכי ראה איך שע"י ניצל כלל ישראל מגזירת המן, עד שנעשה "משנה למלך" (דרגה הנעלה ביותר שאפשר להגיע בזמן הגלות), הנה במקום להמשיך ב"עסקנות ציבורית"... עלה מבבל לארץ ישראל כדי שיוכל לעסוק בלימוד התורה ובקיום המצוות ונהי' א' מחברי הסנהדרין! ומזה לימוד נפלא לאלו העוסקים בעסקנות ציבורית (או בקו ד"זבולון" בכלל), שכל זמן שיש להם ציווי מנשיא הדור – עליהם להמשיך בעסקנות זו ולא "לברוח מהחזית", ולעבוד מתוך קב"ע והקדמת נעשה לנשמע כחלק מ"צבאות ה'", (כמו ב"צבא" כפשוטו שלא משנה חכמתו של המפקד – לכל לראש יש למלאות את הפקודה של מי שנתמנה להיות המפקד, ועאכו"כ כאשר מדובר אודות ציווי של ממה"מ הקב"ה!), אבל בשעת מעשה צ"ל אצלם תשוקה הכי גדולה לזמן שיוכלו להתיישב וללמוד תורה בהתמדה ושקידה! ובמילא ברגע שמרגיש או קיבל הוראה ברורה שהשלים עבודתו – ה"ה "עלה מבבל"! (וכן לפנ"ז – מנצל כל רגע פנוי ללימוד התורה). ג' חלקים משיחת מוצאי שבת פרשת שמיני ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2026 Synopsis After Mordechai’s position at the king’s gate helped save the Jewish people from Haman’s decree, and after Mordechai became second to the king (the highest possible rank one could reach during exile), instead of staying to continue his work on behalf of the public, he went up from Bavel to Eretz Yisroel to occupy himself with Torah and mitzvos and become a member of the Sanhedrin. The wondrous lesson for those involved in work on behalf of the community (or generally the path of Zevulun) is that as long as they have a directive from the Nasi HaDor, they must continue this work and not flee from the frontlines; they should carry out their mission with kabolas ol,carrying out their mission as part of Hashem’s army. But at the same time, they must feel the utmost longing for the time when they will be able to sit and learn Torah constantly and diligently. Accordingly, the moment one feels – or receives a clear directive –that his mission is complete, he should “go up from Bavel” (and even before then, he should utilize every free moment for Torah study). 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemini 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2026

576

יום א' פ' תצוה, ה' אדר, ה'תשפ"ו

Feb 22, 2026

10:45

התוכן ברוב השנים חל ז' אדר בסמיכות לפ' תצוה. "ואתה תצוה" קאי על משה רבינו, ו"תצוה" הוא מלשון צוותא וחיבור. כלומר, להתקשר ולהתחבר עם משה. שזהו ע"י לימוד התורה, שעל ידו מתייחד האדם עם שכל התורה, "תורת משה", ובמילא עם משה. ומובן, שכאשר לומד תורה ביחד עם משה – ניתוסף בהבנה והשגה בתורה שלא בערך. ובזה ניתוסף עוד כאשר לומד תורה עם משה באופן שכתוב ב"תורת משה" עצמה – ש"כל האומר שמועה משם אומרה יהא רואה לעצמו כאילו בעל השמועה עומד כנגדו"!; יש להשתדל "להכניס" גם הזולת בלימוד התורה, ואף ה"פשוט שבפשוטים". ואדרבה – בנוגע ל"תורת משה", תורה שבכתב, השייכות לזה של ה"פשוט שבפשוטים" ש"לא ידע מאי קאמר" הוא בדיוק כמו של משה, וגם הוא חייב לברך ברכת התורה על פסוקים אלו שלומד או (עכ"פ) שומע! ומי שמנסה "לתרץ" את עצמו שצריכים תחילה ללמד את ה"פשוט שבפשוטים" אל"ף בי"ת – הרי זהו האל"ף-בי"ת שלו! משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2026 Synopsis 7 Adar usually falls in proximity to parashas Ve’atah Tetzaveh, “You shall command” – a verse that addresses Moshe Rabbeinu, and connotes a connection and bond (tzavsa vechibur) with Moshe. This connection is achieved through Torah study, which unites a person with the intellect of Torah –Toras Moshe – and therefore with Moshe himself. It is understood that when one learns Torah together with Moshe, his comprehension and grasp of Torah are elevated beyond all measure, and this is heightened even more when one learns Torah in the manner described in Torahitself: “Whoever repeats a teaching in the name of the one who said it should view himself as if the one who said it is standing before him.” One must also make an effort to bring others into Torah learning, including the simplest Jews. And in fact, when it comes to the Written Torah (Toras Moshe), the connection of even the simplest Jew (who “does not know what he is saying”) is exactly the same as Moshe’s; he too is obligated to recite the blessing over the Torah on theverses that he learns or (at least) hears. And someone who tries to excuse himself by saying that he must first teach this simple person the alef-beis – the truth is that this is his alef-beis. Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2026

577

יום ב' פ' תצוה, ערב ז' אדר – יום ההולדת ויום ההילולא של משה רבינו, ה'תשפ"ו

Feb 23, 2026

11:20

התוכן איתא בגמ': "כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה אמר נפל לי פור בירח שמת בו משה". זה ששמח כשהפור נפל לחודש אדר ולא לחודש מנחם-אב ש"הוכפלו בו הצרות" החל מחטא העגל ועד חורבן ביהמ"ק, הוא, כי המן ידע שבנ"י יתפללו לה' לבטל הגזירה ולכן "שמח שמחה גדולה" כשהגורל נפל לחודש אדר שבו מת משה, והתפלות הרבות שהתפלל מר"ח עד ז' אדר, לא הצליחו לבטל הגזירה. והענין שתפילה לא עוזרת מצינו רק בחודש אדר. וע"ז אומ' הגמ' "ולא הי' יודע שבז' באדר מת ובז' באדר נולד", ופרש"י "כדאי הלידה שתכפר על המיתה". וצ"ל הלא מיתה מבטלת הלידה ולא להיפך? והביאור: כבר בלידת משה "נתמלא הבית כולו אור" דהכוונה ל"אורה זו תורה", דענינה – למעלה משינויי זמן ומקום. [המשך יבוא]. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2026 Synopsis The Gemara says, “When the lot fell on the month of Adar, [Haman] rejoiced greatly. He said: The lot has fallen for me in the month that Moshe died…” The reason he rejoiced when the lot fell on the month of Adar, rather than Menachem-Av (the month when “the troubles were doubled” including the sin of the golden calf and the destruction of the Beis Hamikdash) is as follows: Haman knew that the Jewish people were going to daven to Hashem to annul the decree. Therefore, he rejoiced when the lot fell on Adar because in Adar we find that Moshe davened at length to annul the decree (of his death on 7 Adar), yet his tefillah did not succeed. This is what the Gemara means when it says “but he did not know that on the 7th of Adar he died, and on the 7th of Adar he was born.” Rashi explains that “The birth is worthy to atone for the death,” but seemingly, the opposite is true – death undoes the effect of birth? The answer is that Moshe’s birth canceled the effect of his death because when he was born, “the entire house became filled with light” – the light of Torah,” which transcends the limitations of time and space. (To be continued.) Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2026

578

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר – יום ההולדת ויום ההילולא של משה רבינו, ה'תשפ"ו

Feb 24, 2026

11:38

התוכן [המשך] והתורה ניתנה למטה דוקא כדי להיות "ממוצע" שמחברת את ענינים הגשמיים עם ה', שגם בהם, שהם מצ"ע תחת הזמן, יהי' ענין הנצחיות – "חרות ממלאך המות". ולכן לידת משה, שענינה – המשכת התורה שפועלת נצחיות בעולם, ""מכפרת" ומבטלת את מה שנגרם ע"י "יום המיתה" – שתפלה לא עוזרת. וענין זה, שהלידה תבטל ענין המיתה, הי' בגלוי אצל משה, שדוקא עליו נאמר "לא מת"! כי מזה שכבר בלידתו "נתמלא הבית כולו אור", מוכח שמהותו העצמי הו"ע התורה – נצחיות, ולכן (בענינו העצמי) נשאר "חי וקיים" ב"זרעו בחיים" – "סמוכים איש מפיש איש" עד למשה רבינו ובנשיאי ישראל שבכל דור. ועפי"ז מובן גם מדוע נס פורים שעי"ז "קיימו מה שקיבלו כבר" הי' דוקא בחודש אדר שבו נולד משה. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2026 Synopsis (Continued.) The Torah was specifically given in this world, in order to connect physical matter with Hashem and to imbue the world, which by nature is subject to time, with the quality of eternity, “freedom from the angel of death.” Therefore, the birth of Moshe (whose role is to bring Torah into the world, and thereby bring eternity in the world)“atones for” and nullifies the effect of the “day of death.” This idea that birth nullifies death was seen visibly in the case of Moshe (one of the unique individuals whom the Sages tell us “did not die”) because at the moment of his birth,“the entire house became filled with light” (the light of Torah), showing that his very essence is Torah (eternity). Therefore Moshe inherently “lives and endures” in “his offspring who are alive,” through those ordained one from the other going back to Moshe Rabbeinu and through the Nesi’im in every generation. Accordingly, we can also understand why the miracle of Purim – when “they upheld what they had already accepted” – occurred specifically in the month of Adar, the month of Moshe’s birth. Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2026 לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

579

יום ד' פ' תצוה, ח' אדר, ה'תשפ"ו

Feb 25, 2026

11:11

התוכן נאמר במגילה על מרדכי "איש יהודי הי' בשושן הבירה": גם בשושן הבירה הכירו אותו (לא בתור "מרדכי, אלא) בתור "יהודי"! בניגוד לשיטה שצ"ל "יהודי [רק] באהליך" אבל בחוץ בין הגויים אין להבליט היותו יהודי כדי לא להרגיז אותם וכו' – נאמר במגילה שלא זהו הסדר, אלא דוקא מי שגם ב"שושון הבירה" ניכר שהוא "יהודי" מצליח לעמוד מול "שושן הבירה", עם מלך "מושל בכיפה", ושרים כמו "ממוכן זה המן" וכו'. ועד"ז בסיום המגילה נאמר "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגו'": גם כאשר זה כבר לא עת צרה, אין "מרדכי" טוען שכעת ניתן וצריך להתנהג עפ"י שכל, לפי הסדר של המדינה, ואין צורך להכריז בכ"מ שהוא "יהודי" – אלא גם אז, כאשר נתמנה להיות "משנה למלך", ה"ה "מרדכי היהודי"! ואין צריך עצה אחרת להצליח ולהשאר "משנה למלך" – לא רק כי כך אומרת התורה, אלא גם "אחשורוש" מסכים שמרדכי יהי' "משנה למלך" רק מפני שרואה שהוא איש אמת ואינו מתפעל מאף א' ונשאר "יהודי". משיחת פורים ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2026 Synopsis The Megillah says of Mordechai, “There was a Jewish man in Shushan the capital,” meaning that even in Shushan the capital, he was seen as a “Jewish man.” This contrasts with those who argue that one should be a “Jew [only] in your tent,” whereas one should avoid emphasizing one’s Jewishness in public, so as not to provoke the gentiles etc. The Megillah makes clear that specifically one who is seen as a Jew even in Shushan the capital can stand strong against “Shushan the capital,” against a king who “rules over the entire globe” and ministers like Haman etc. Similarly, the end of the Megillah says, “For Mordechai the Jew was second to King Achashveirosh…” Meaning: even after the danger has passed and Mordechai is second to the king he doesn’t say that now one should follow the norms of society and that it’s no longer necessary to publicly proclaim that one is a Jew. Rather, he continues to behave as Mordechai the Jew, and he needs no other strategy to succeed and to remain second to the king. Not only is this what the Torah says, but even Achashveirosh agrees that Mordechai should be second to the king precisely because he sees that Mordechai is a man of truth who remains a Jew and isn’t swayed by anyone. Excerpt from sichah of Purim 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2026

580

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר, ה'תשפ"ו

Feb 26, 2026

10:08

התוכן ידועה הכרזתו של אדמו"ר מהריי"צ בבואו לארה"ב [ט' אדר שני ה'ת"ש] שמטרת בואו הוא כדי להדגיש את העובדה "אַז אַמעריקא איז ניט אַנדערש"! ולכן ימשיך בעבודתו בהפצת היהדות וכו'. ישנם התמהים כיצד יכול להכריז שזוהי מטרת בואו, הרי בא לכאן להצלת עצמו מאירופה כי אמעריקא כן שונה?! אבל זה כשמסתכלים ע"ז בחיצוניות וכענין בפ"ע, אבל כאשר מסתכלים לעומק הענין מבינים שזהו חלק מ"תמונה כללית" ‏–‏ עיקר ענינו ומטרת שליחותו בעוה"ז ‏–‏ הפצת היהדות בכ"מ, ולאחד בזה את כל ישראל. וההוראה: גם האכילה ושתי' וכד' לא צ"ל "שונה" מזמן התפילה וכד', אלא גם חלק מעבודת ה' (ע"י אמירת הברכות לפני' ולאחרי')! והרי כל הפרטים שלו חיים מנשמתו כחלק מה"אדם" ע"ש "אדמה לעליון". ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2026 Synopsis Upon his arrival in the United States (on 9 Adar-Sheini 5700 - 1940), the Previous Rebbe famously declared that the purpose of his coming here was to show that “America is no different,” and that he would therefore continue his work of spreading Yiddishkeit etc. Some may ask: how could he declare that this was the purpose of his coming to the United States when in fact he came to escape Europe (i.e. precisely because “America is different”)? But the truth is that the his escape is only a superficial reason for his coming to America; if one looks at it more deeply he will see that it is part of the bigger picture of his primary focus and the purpose of his mission in this world, which is to unite the Jewish people by spreading Yiddishkeit. The lesson is as follows: even one’s eating and drinking etc. should not be “different” from his davening and learning; they too must be part of his service of Hashem (by making a bracha before and after etc.), because every aspect of a person draws its vitality from his soul as part of the “Man,” who is called “Adam” because “edameh l’Elyon” (“I will emulate the Most High”). 3 excerpts from sichah of 10 Shevat 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2026

581

יום ועש"ק פ' תצוה, פ' זכור, י' אדר ה'תשפ"ו

Feb 27, 2026

10:09

התוכן את הענין היחידי (עיקרי) שעמלק עשה לבנ"י שמסופר עליו בתורה בפרשת עמלק הוא "אשר קרך בדרך וגו'", וע"ז מזהירה התורה "זכור" ו"אל תשכח"! והביאור עפמ"ש במדרש ש"אשר קרך" הוא מלשון קרירות – "צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו העכו"ם יראים להלחם בכם, ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים, משל לאמבטי רותחת וכו'", ובעבודה: בשעה שיהודי רואה השגחה פרטית או נס כמו זה שהקב"ה מציל אותנו מאלו העומדים עלינו לכלותנו, בא עמלק ומנסה לקררו ולהטיל בו ספיקות שאולי אי"ז נס אלא "כחי ועוצם ידי" וכו', הנה עליו לדעת באופן של "זכור" ו"אל תשכח" שענין הקרירות שייך לעמלק ויצה"ר שבו ולא ליהודי! וזהו הדרך ל"מלחמה לה' בעמלק" ולנצח את עמלק! משיחת פורים ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2026 Synopsis The only thing recounted in the Torah that Amalek did to the Jewish people is “how he encountered you (asher karcha) on the way…”, and of this the Torah commands to “Remember” and “do not forget.” This can be understood based on the teaching of the Midrash that that “asher karcha” comes from the word kerirus (coldness), “he cooled you off and tempered your boiling heat, for the nations had been afraid to attack you, and this one came first and provided the possibility for others. This can be compared to a boiling bath…” In terms of a Jew’s Divine service: when a Jew observes a miracle or hashgacha protis, such as when we are saved from those who rise up against us to destroy us, “Amalek” comes and tries to cool him down and cast doubts: maybe it wasn’t a miracle, but “my strength and the might of my hand” etc. One must remember and not forget that this coldness belongs to Amalek and to the yetzer hara – not to a Jew. In this way, “Hashem will wage war against Amalek” and Amalek will be defeated. Excerpt from sichah of Purim 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2026 לזכות חנה שתחי' סלונים לרגל היכנסה לגיל המצוות י' אדר ה'תשפ"ו נדבת הורי' ר' יהודה ליב וחיה מושקא שיחיו סלונים

582

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר, ה'תשפ"ו

Mar 1, 2026

10:13

התוכן במצות מחצית השקל, שבתחלת ו"ראש" פ' כי תשא, מודגש הקשר לחג הפורים, כמ"ש בגמ' "גלוי וידוע לפני מי שאמר והי' העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו", כלומר, מחצית השקל שנתנו בנ"י במדבר פעלה שלאחרי כו"כ דורות תתבטל הגזירה הכי חמורה על בנ"י! גם הענין ד"לכפר על נפשותיכם" (התכלית דנתינת מחצית השקל) קשור לימי הפורים, שהרי אז הוצרכו בנ"י להענין ד"לכפר על נפשותיכם", וגם בנוגע לחיי הגוף שעל זה היתה גזירת המן. גם "בן חמש למקרא" מבין בפשטות איך נתינת מחצית השקל פועלת "לכפר על נפשותיכם" – עפ"י פרש"י עה"פ "זה יתנו" – "הראה לו כמין מטבע של אש . . ואמר לו כזה יתנו"! הוא גם מבין איך עי"ז נעשה הענין ד"תשא את ראש בנ"י", גם מלשון "הרמה"; קשר נפלא בין מצות מחצית השקל ש"מהם נעשו האדנים" והיסוד של המשכן להענין ד"מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" שדובר לעיל [תוכן המאמר דפורים קטן תרפ"ז]. ב' חלקים משיחת יום א' פ' תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2026 Synopsis The mitzvah of Machatzis HaShekel (at the beginning and head of parashas Ki Sisa) has a special connection to Purim, as the Gemara states: “It is revealed and known to the One Who spoke and the world came into being, that in the future Haman was going to weigh out shekels against the Jewish people; therefore, He made their shekels come before his shekels.” Meaning, the Machatzis HaShekel given by the Jewish people in the desert nullified the decree against the Jewish people that came many generations later. The fact that the Machatzis HaShekel serves “to atone for your souls” also has a connection to the story of Purim, when the Jewish people were in need of “atonement for your souls” (including for their physical bodies, which were the subject of Haman’s decree). Even a “five-year-old learning Scripture” understands plainly how giving the Machatzis HaShekel brings “atonement for your souls,” based on Rashi’s explanation on the verse “This they must give…”: “He showed [Moshe] the appearance of a coin of fire…and said to him, ‘They must give [a coin] like this.’” The child also understands how the Machatzis HaShekel “uplifts the head of the Jewish people” (“Ki sisa”). There is also a wondrous connection between Machatzis HaShekel, which was used to make the foundations of the Mishkan, and the verse, “Out of the mouths of small children and suckling babies You have founded strength…” (discussed in the maamar of Purim Katan 5687). 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Ki Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2026

583

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר‏ – ‏תענית אסתר, ה'תשפ"ו

Mar 2, 2026

10:55

התוכן ביטול גזירת המן היתה ע"י קיום בקשת אסתר "לך כנוס את כל היהודים וצומו עלי שלשת ימים". ובזה מצינו חידוש מיוחד שגם הטף השתתפו בצום. וזה לא הי' מצד חינוך, כי: 1) התחלת החינוך בכלל, ובפרט – לתענית, הוא בגיל מאוחר יותר, וגם אז – רק לשעות, ולא "שלשת ימים"! 2) מלשון המדרש משמע שביטול הגזירה הי' בעיקר בזכות הטף, דמזה משמע שזה לא הי' אצלם רק בתור חינוך. 3) ענין החינוך בכלל הוא כדי להרגיל אותו לזמן החיוב, אבל צום זה הי' חיוב חד פעמי! ומכ"ז מוכח שהכוונה ב"וצומו עלי וגו'" היתה לכתחילה גם לקטנים. והביאור: גם אצל הגדולים לא הי' ביטול הגזירה בזכות השכל שלהם אלא מצד קטנות (וביטול) השכל שלהם – מסירות הנפש להקב"ה באופן ד"עד דלא ידע". ההוראה ממ"ש במדרש שמתי שאמותיהם של התינוקות רצו להביא להם אוכל – סירבו, והמשיכו בתעניתם: מצד א' צ"ל לאמא רגש מיוחד של רחמנות על ילדיהן. אבל מצד שני – מיד כאשר שומעת שמרדכי אומר להם לצום – נופלות השאלות ונותנת לילדים לקיים הוראותיו! ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2026 Synopsis Haman’s decree was annulled when the Jewish people fulfilled Esther’s request to “Go, assemble all the Jews and fast on my behalf…do not eat and do not drink for three days…” Here we find something unparalleled – that even the children fasted. And it wasn’t for purposes of chinuch because: (1) Children are not trained to fast until an older age, and even then, only for a few hours, not for three days. (2) The Midrash implies that Haman’s decree was annulled primarily in the merit of the children fasting, which indicates that their fasting was an integral part of the fast, not just for purposes of chinuch. (3) The purpose of chinuch is to train a child to do something that he will later be obligated to do, whereas this was a one-time fast that the children would not have to observe in the future. rather, the explanation is as follows: Even for the adults, the decree was annulled not because of their intellect, but because of the childlike property withinthem (and the bitul of their intellect), namely, their mesirus nefesh in the manner of ad d’lo yada (“until one does not know…”). The Midrash says that when the mothers wanted to bring food to their children, the children refused and insisted on continuing to fast with Mordechai. The lesson is that while it is true that a mother must have a sense of compassion, especially for her children, nevertheless, the moment she hears that Mordechai instructed the children to fast, all her questions fall away and she allows the children to fulfill his directive. 2 excerpts from farbrengen of Purim 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2026 לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ * לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

584

יום ועש"ק פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ו

Feb 13, 2026

11:34

התוכן 1. הכח שאצל כל א', אפי' פשוט שבפשוטים, יתקבלו ה"משפטים" בשכלו כמו אצל הגדול שבגדולים (כפי שתורת אמת דורשת) – מבאר הפסוק בעצמו: "אשר תשים לפניהם", שקאי על משה רבינו, רעי' מהימנא. בכחו של משה יכול כל מחנך טוב שמתמסר לחינוך להצליח ולגלות את ה"עם חכם ונבון" שבכל יהודי, ובמילא יתקבלו ה"משפטים" בפנימיותו – "לפניהם". 2 . "מצוה גוררת מצוה" הוא גם במי שנמצא במקום החושך! המצוה הוא "נר מצוה" שמאיר עד שמושך עוד מצוה, ועאכו"כ אם הוא בגדר "תינוק שנשבה בין העכו"ם". לאחרונה ישנם הרוצים להוסיף קטעים חדשים בסידור התפילה (הלואי שיעשו משהו שיקיימו מצות תפלה כמו עד עתה...) ושגם נשים יהיו "רבנים"... ועד שלדעתם מי שחושב אחרת אינו ב"צורת-אדם" כי הרי אינו מתחשב בנשים ובנות... שכ"ז הוא מרידה ב"דבר הוי' זו הלכה", ואין כאן המקום להאריך בדבר המצער. ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2026 Synopsis (1)Even the simplest Jew has the ability to receive the “Mishpatim” intellectually just like the greatest (as the Torah of truth demands), as the verse states, “…that you must set before them (lifneihem),” which is addressed to Moshe Rabbeinu, the Faithful Shepherd. With the power of Moshe, any good educator who devotes himself to it can succeed in revealing the “wise and understanding people” within every Jew, and thus the “Mishpatim” will be ingrained in every Jew’s inner self (“lipnimiyusam”). (2) The fact that “One mitzvah leads to another mitzvah” applies even to a Jew who finds himself in a place of darkness, because a mitzvah is a lamp that illuminates for him until it leads to another mitzvah – and certainly this is true for a Jew who is a “child taken captive among the nations.” Lately there are those who wish to add new passages to the siddur and who believe that women should become “rabbis” etc., to the point that in their view no respectable person can think otherwise etc. All of this constitutes a rebellion against “the word of Hashem, which is halacha” (and this is not the place to elaborate on such a painful topic). 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos Parashas Mishpatim (Shekalim) 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2026 לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

585

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר‏ – ‏שושן פורים, ה'תשפ"ו

Mar 4, 2026

11:33

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה מהשם של חג הפורים, בלשון מדי ופרס – אם נזדמן לו ענין של "פרס ומדי" ה"ז בכדי שיעשה ממנו ענין של "ימי הפורים", שענינם – "ונהפוך הוא", הפיכת ענין של חול ו"עמי הארץ" לקדושה ויהדות, שעי"ז נעשה מציאות חדשה, ע"ד הדבר חדש שנפעל ע"י תשובה מאהבה – "זדונות נעשו לו כזכיות", שזה מביא את ה"ונהפוך הוא" מן הקצה אל הקצה – החירות מאפילה לאור גדול!; כשפוגשים יהודי שהוא בבחי' "פור", "תינוק שנשבה", צריך לפעול בו את ה"ונהפוך הוא" – להשפיע עליו שירקוד בשמחה גדולה באופן ד"עד דלא ידע" מצד זה שכבר נעשה אצלו "ודתיהם שונות"! ולמרות ש"אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ועפ"י תורה שם החג הוא "פורים" – מגלים ש"הוא הגורל" – ענין שלמעלה משכל, "לא ידע"! ועד"ז הפיכת עניני "פרס ומדי" שבעולם לעניני קדושה, ע"י העבודה ד"כל מעשיך יהיו לשם שמים", ועוד יותר – "בכל דרכיך דעהו", "לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא [בכל רגע] כל נמצא"! ב' חלקים משיחת יום ג' פ' צו, פורים ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2026 Synopsis [Continued.] This is the lesson from the name of the holiday of Purim, which comes not from the language of Persia and Media: when a Jew encounters something mundane (“Persia and Media”), the purpose is for him to transform it into the “days of Purim,” whose theme is v’nahafoch hu (“it was turned around”): transforming the mundane into holiness and Yiddishkeit. This transformation creates a new reality, like the effect of teshuvah, through which “intentional sins become like merits,” a transformation from one extreme to the other. When one encounters a Jew who is on the level of “pur” (as a result of being “taken captive among the nations), one must “turn him around” until he begins to dance with the greatest joy (ad d’lo yada – to the point of “not knowing”) from the privilege of being one whose “laws are different.” Despite the fact that “We are still the servants of Achashverosh,” and the name of the Yom Tov remains “Purim,” nevertheless we reveal that “hu hagoral” (“it is the lot”) – something that transcends reason and intellect (“lo yada”). Similarly, we transform all matters of “Persia and Media” into holiness by serving Hashem in such a way that “All your deeds are for the sake of Heaven” and “Knowing Him in all your ways” (as the Rambam states, the first mitzvah is “to know that there is a Primary Being who brings all existence into being.”). 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Tzav, Purim 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2026 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

586

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר, ה'תשפ"ו

Mar 5, 2026

7:57

התוכן לפי ערך גודל הירידה שמסופר עלי' בחלק הראשון של פ' כי תשא [חטא העגל], שהיא ירידה שאין כמוה, ניתן להעריך את גודל העלי' שלאחרי' שמסופר עלי' לאח"ז בשיעורים דימים אלו, שהיא עלי' שאין כמוה, ובאמת הטעם למה "הרשה" הקב"ה שתהי' ירידה כזאת הוא כי דוקא עי"ז באים בנ"י לעלי' הכי גדולה (כמבואר בענין "נורא עלילה על בני אדם"), וכפי שיהי' בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו, ולכן השם של כל הפרשה - כולל הענינים הבלתי רצויים שבה - הוא "כי תשא"; בפ' כי תשא מדובר הן ע"ד לוחות הראשונות והן ע"ד לוחות האחרונות, ויש בזה מה שאין בזה, ויש דוגמתם בכאו"א, ועוד. שיחת ט"ו אד"ר ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2026 Synopsis From the magnitude of the unparalleled descent described in rishon of parashas Ki Sisa (the sin of the golden calf), we can appreciate the greatness of the subsequent ascent, which is also unparalleled.And this ascent is the only reason Hashem allowed such a descent to take place in the first place (as explained regarding the verse “an awesome pretext upon the sons of man”), and the same applies to the ascent that will take place very soon with the coming of Moshiach. This is why the entire parshah, including the undesirable part, is called Ki Sisa (“When you lift up…”). Parashas Ki Sisa discusses both the first and second Luchos, each of which has an advantage over the other, and each of which is reflected within every Jew. Excerpt from sichah of 15 Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2026 לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

587

יום ועש"ק פ' כי תשא, פ' פרה, י"ז אדר ה'תשפ"ו

Mar 6, 2026

11:39

התוכן תוכן פ' פרה הוא הטהרה דטומאת מת שעי"ז מתבטל גם הרושם דענין העדר-החיים (הסיבה דטומאת מת). ומובא במדרשים שענין זה הי' תמוה ומופלא גם למשה רבינו ולשלמה המלך עד שמשה שאל את ה' "במה תהא טהרתו?!" ואז גילה לו את פ' פרה ואח"ז מסרה משה לבנ"י וכו'. והנה דבר זה שהי' מופלא אפי' אצל משה וכו', הנה אף שזה התקבל אצלו לאחרי שנמסר לו פ' פרה, אבל אצל בנ"י נשאר בגדר פלא ו"חוקה" גם לאח"ז. והביאור: ענין עיקרי בתורה הוא שהתורה לא תישאר בהבנת השכל אלא שתפעול גם ברגש שבלב, וענין זה, לבטל את השאלה "במה תהא טהרתו" ואת הרושם מהענין של העדר-החיים גם ברגש, היא עבודה גדולה וקשה גם לאחרי כל ההסברים בשכל, ולכן גם לאחרי שה' גילה את פ' פרה והדבר חדר את השכל (ואצל משה גם הרגש), נשאר הדבר אצל בנ"י מופלא ביחס לרגש. ותובעים מכ"א להשתדל עכ"פ שזה יחדור גם את הרגש, ונתינת-כח מיוחדת לזה היא כשקוראים פ' זו בתורה. משיחת כ"א אדר ה'תשמ"ח (סיום השלשים להסתלקות הרבנית הצדקנית נ"ע זי"ע) ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2026 Synopsis The midrash states that even Moshe Rabbeinu and Shlomo HaMelech were perplexed as to how it is possible for the impurity of death to be purified, as Moshe asked, “What will purify it?”, but then Hashem revealed Parashas Parah, and Moshe was able to accept it and convey it to the Jewish people etc. But although Moshe was able to accept it, for the Jewish people it remained a wonder and a chok even afterwards. This is because the point of Torah is not to remain in the intellect, but to also affect the emotions of the heart – and to remove even the emotional impact of death (“What will purify it?”) is a very lofty and difficult task even after all the intellectual explanations. Therefore, even after Hashem revealed Parashas Parah, and even after it permeated the intellect (and in Moshe’s case, it permeated the emotions as well), it remained a wonder for the Jewish people with respect to the emotions. Nevertheless, every Jew is expected to at least strive to bring himself to a state where it penetrates the emotions as well – and we are empowered to do this when we read Parashas Parah in the Torah. Excerpt from sichah of 21 Adar 5748 (marking the shloshim of the Rebbetzin זי"ע) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2026 לזכות בנימין בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו י"ח אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

588

יום א' פ' ויקהל-פקודי, י"ט אדר, ה'תשפ"ו

Mar 8, 2026

9:31

התוכן עה"פ [בשני דפ' ויקהל] "וכל הנשים.. טוו את העזים" פרש"י "מעל גבי העזים טוו אותן", וכך יכלו לגזוז את החוטים מעל העזים בסמיכות ממש להבאתם למשכן, ובמילא היו החוטים "טריים" ומשובחים יותר וכו'. הטעם שגם מטווה התכלת והארגמן וכו' (שבפסוק שלפנ"ז) לא טוו מעל הכבשים, נתבאר בהתוועדות הקודמת, כי בין כך לא יכלו לגזוז הצמר בסמיכות ממש להבאתם למשכן, כי את הצמר היו צריכים להביא כשהוא צבוע בתכלת או ארגמן וכו', ולא היו יכולים לצבוע אותו מעל הכבשים, כי עד שישתמשו בו בפועל יגדל יותר ויחסר הצבע בתוספת. והנה כו"כ שאלו על ביאור זה וכו', אבל הם לא שמו לב למציאות הפשוטה - הדרך לצבוע צמר הוא לא שצובעים כל שערה לבד עם מברשת..., אלא ע"י שמכניסים אותו לקדירה רותחת עם הצבע וכו', ופשוט שלא שייך לעשות כך כשהצמר מעל הכבשים! הביאור שנת' הי' רק לחידודי ובדוחק - שאפי' אם היו רוצים לצבוע כל שערה לבד מעל הכבשים, שלא כדרך, לא היו יכולים, כנ"ל. משיחת פורים ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Vayakhel), “All the women whose hearts inspired them with skill spun the goat hair,” Rashi explains: “They spun it off the backs of the goats.” This way, the spun hair could be shorn immediately before being brought to the Mishkan, resulting in fresher threads etc. During the previous farbrengen it was explained that the reason the sheep’s wool (mentioned in the previous verse) was not similarly spun directly from the sheep is because it had to first be dyed; therefore, the wool could not be shorn immediately before being brought to the Mishkan in any event. And even if they also dyed the wool while it was still on the sheep, by the time the wool was ready to be shorn and used, the wool would have grown, and the new part of the wool would have been undyed. I received many questions about this explanation, with different proposals as to how the wool could have been dyed from the backs of the sheep, but they overlook the simple reality that wool is dyed by placing the wool in a boiling pot with the dye, which obviously can’t be done when the wool is still on the sheep. The purpose of the explanation was only to say that even if they wanted to depart from the usual practice and dye every strand individually while it was still on the sheep (with a brush and the like), it wouldn’t have helped because by the time it was to be used the wool would have grown more. Excerpt from sichah of Purim 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2026 לזכות חוה בת קעניא שתחי' וחנה בת עלקא שתחי' ליום ההולדת שלהן י"ט אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יעקב ליב שי' אלטיין * לע"נ הילד חייל בצבאות ה' מנחם מענדל ע"ה בן – יבדלחט"א – הרב ברוך שי' חייקין ליום היארצייט שלו י"ט אדר. תנצב"ה.

589

יום ב' פ' ויקהל-פקודי, כ' אדר, ה'תשפ"ו

Mar 9, 2026

12:37

התוכן לקט שיחות בענין ההגבלות הידועות בשתיית משקה. 1) זאת חנוכה ה'תשל"ט. 2) ליל ט"ו בשבט ה'תשל"ט. 3) אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב. 4) י"ב תמוז ה'תשמ"ז. 5) ט"ו תמוז ה'תשמ"ז. 6) י"א ניסן ה'תשמ"ח. 7) ט"ו מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2026 Synopsis A compilation of sichos regarding the restrictions on drinking mashke. Zos Chanukah 5739; (2) 15 Shevat 5739; (3) 13 Nissan 5742; (4) 12 Tammuz 5747; (5) 15 Tammuz 5747; (6) 11 Nissan 5748; (7) 15 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2026

590

יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"א אדר, ה'תשפ"ו

Mar 10, 2026

8:32

התוכן ההוראה מהענין שבולט כ"כ בכללות פרשיות ויקהל-פקודי היא פשוטה ביותר. תוכן פ' ויקהל-פקודי הוא: 1) הקהלת משה את בנ"י ומסרם את ציווי הקב"ה – שבפ' תרומה-תצוה – על נדבת עשיית והקמת המשכן וכליו והקרבת קרבנות וכו'. 2) "פקודי המשכן" – החשבון והסך-הכל של כל נדבות המשכן בפועל. 3) עשיית המשכן וכליו, הקמתו והקרבת הקרבנות בפועל. וכאן נשאלת שאלה כללית: לאחרי שבציווי הקב"ה למשה בפ' תרומה-תצוה כבר נכתבו כל הפרטים ופרטי-פרטים, מדוע במסירת משה את הדברים לבנ"י בפ' ויקהל חוזרת התורה עוה"פ על כל הפרטים, וחוזרת על כל הפרטים עוה"פ בפ' פקודי בחשבון נדבות המשכן בפועל, ועוה"פ בעשיית המשכן וכליו הקמתו וכו' בפועל – ולא נאמר בקיצור שמשה מסר לבנ"י ושבנ"י עשו ככל אשר צוה ה' את משה וכיו"ב?! מכיון שהשאלה היא בולטת, צריכה גם ההוראה להיות פשוטה וגלוי' [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2026 Synopsis After the Torah already stated the many detailsof Hashem’s command regarding the donations and the construction of the Mishkan in Terumah and Tetzaveh, why does the Torah repeat them again inVayakhel, when Moshe conveys the command to the Jewish people, and again in Pekudei regarding the accounting of the donations etc., and again when describing the actual construction of the Mishkan? Why does it not simply state briefly that Moshe conveyed Hashem’s command to the Jewish people, and they carried it out fully? Since the question is so obvious, the lesson must also be one that is simple and openly visible. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2026 לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי'

591

יום ד' פ' ויקהל-פקודי, כ"ב אדר, ה'תשפ"ו

Mar 11, 2026

8:38

התוכן [המשך] ההוראה הנצחית [למרות שהמשכן ובתי המקדש לא קיימים] מזה שהתורה חוזרת עוה"פ ג' פעמים על כל הפרטים שבמשכן וכו' מובנת מפשטות הדברים שמדובר כאן בענין הכי עיקרי ‏–‏ עשיית המשכן שבו יהי' "ושכנתי בתוכם" ‏–‏ השראת השכינה בכאו"א מישראל! שלכן "הכניס" הקב"ה א"ע בזה בכל הפרטים בציוויו למשה וכו' עד אשר הראה למשה "בהר" את הכל וכתב בתורה את כל הפרטים. וכל ה"שטורעם" הזה חוזר ע"ע עוה"פ במסירת הדברים לבנ"י. ולא מסתפקים גם בזה וזה ש"כל ישראל בחזקת כשרות" ובפרט לאחרי ה"סלחתי כדבריך" – אלא כל ה"שטורעם" הזה חוזר ע"ע עוה"פ בפירוט חשבון נדבות המשכן בפועל. וזה חוזר ע"ע עוה"פ ב"חשבון הנפש" איך הי' הביצוע בפועל! [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2026 Synopsis [Continued.] The eternal lesson (that applies even though the Mishkan and Beis Hamikdash aren’t currently standing) from the fact that the Torah repeats all the details of the Mishkan three times can be understood from the fact that the Mishkan is of utmost importance – it is the place where “I will dwell among them” and through which the Shechinah rests within every Jew. This is why Hashem invested Himself so much in all the details when He spoke to Moshe, to the extent that he showed Moshe everything when he was on the mountain, and recorded all the details in the Torah. And all the details, with all the fanfare, are repeated again when the command is conveyed to the Jewish people, and even that is not enough: although the Jewish people could presumably be relied upon to carry out the command (because “all Jews are presumed upright,” especially after they were forgiven for the sin of the golden calf), all the details are repeated again when the Torah makes an accounting of the donations actually given to the Mishkan and again when the Torah describes the command being carried out in practice. (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2026 לזכות ריסה בת צביה שתחי' ליום הולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדרלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

592

יום ה' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר, ה'תשפ"ו

Mar 12, 2026

10:16

התוכן [המשך] וההוראה הפשוטה, הכללית וההכרחית: תורת אמת היא ה"הוראה בחיים" המאירה ליהודי את הדרך בחיים, עד שיש בלימוד התורה את התכונה ש"מביא לידי מעשה" [דלא כחכמות אחרות וכו'], עד ש"המאור שבה מחזירו למוטב". ולכן ההתחלה היא בלימוד התורה ודבר ה' כפי שצוה ה' את משה וכו' – בעצמו. שזהו"ע של פ' תרומה-תצוה. אח"כ בא השלב של "ויקהל" – שבאותה התלהבות גדולה ומס"נ שבה למד בעצמו – "מפי הגבורה" או מפי "משה" (החכם שבדורו) – ה"ה "מקהיל" אחרים ומוסר להם את הוראות ה' ע"ד בניית המשכן "הפרטי" או "הכללי" וכו'. והתלהבות ו"שטורעם" הזו שלו נמשכת גם אח"כ בשלב המעשה ועוסק בפועל בבניית חלקו במשכן הכללי וכו'. וגם כאשר מגיע הזמן לערוך "חשבון נפש" על כ"ז – אינו מסתפק בעשיית סה"כ כללי ומהר, אלא עורך אותו עם כל הפרטים וכו' (ע"ד פירוט החשבון בפ' פקודי) [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2026 Synopsis (Continued.) The simple, wide-ranging, and crucial lesson is as follows: The Torah of Truth is the guide for life that illuminates a Jew’s path in this world, to the extent that Torah study contains the the quality of “leading to action” (unlike secular studies etc.) so that ultimately, “the luminary within it brings him back to good.” Therefore, one begins with studying Torah and the word of Hashem the way Hashem commanded it to Moshe (in Terumah and Tetzaveh). Then comes “Vayakhel”: with the same degree of enthusiasm and self-sacrifice that one heard it himself “from the mouth of the Almi-ghty” or from the mouth of Moshe (the Sage of his generation), he now assembles others and transmits Hashem’s instructionsregarding the Mishkan to them. This enthusiasm also continues in the stage of action, where one actually builds his part of the Mishkan etc. And even afterwards, when the time comes to make an accounting of all this, one doesn’t suffice with making a general, quick accounting, rather, he does it in full detail (like the detailed tally in Pekudei). (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2026 לע"נ מרת חנה פעשא בת ר' מנחם מענדל ע"ה סגל ליום היארצייט שלה כ"ג אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

593

יום ועש"ק פ' ויקהל-פקודי, כ"ד אדר, ה'תשפ"ו

Mar 13, 2026

6:20

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה הכללית והעיקרית לכאו"א: בכל יום צ"ל לימוד התורה באופן "כאשר צוה ה' את משה" – באותה "אימה יראה רתת וזיע" כמי ששומע זאת בעצמו מפי הקב"ה! וזה שהאוזן הגשמי לא שומע זאת – לא משנה את המציאות! [וכסיום המשל הידוע ממרכבה שבה יושבים יהודים הנוסעים לאיזה מקום למלאות שם שליחות ה' ומתפלפלים בתורה – שזה שהסוס חושב על התבן שיקבל בהגיע לשם, לא משנה את האמיתיות של התורה בה עוסקים...]. ובמילא כאשר "תופס" שזוהי המציאות הרי ברור שהלימוד צ"ל "באימה ויראה ברתת ובזיע". וכך צ"ל גם אח"כ כאשר "מקהיל קהילות" ומוסר את דבר ה' להם, ועד"ז בעריכת החשבון צדק וכו'. וכך מקיימים כוונתו ית' כדבעי. ומכיון ש"איני מבקש . . אלא לפי כחן" – בודאי יש לכל אחד הכח לכל זה. משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2026 Synopsis (Continued.) And this is the general, wide-ranging, and fundamental lesson for everyone: Every day one must study Torah “as Hashem commanded Moshe” – with the same “reverence, fear, quaking and trembling” as someone who hears it directly from the mouth of Hashem. And the fact that the physical ear doesn’t hear it doesn’t change the reality (like the well-known parable of Jews sitting in a wagon discussing Torah as they travel on their way to fulfill a Divine mission. The fact that the horse is thinking about the straw it will receive when they get there doesn’t change the reality and truth of the Torah they are learning). Therefore, when one realizes that this is the reality, it is obvious that his learning will be “with reverence, fear, quaking and trembling.” And so it must be when he later “assembles communities” and conveys to them the word of Hashem, and so too when he makes an honest accounting etc. In this way Hashem’s intent is fulfilled properly. And since Hashem “requests only according to their ability,” it is certain that everyone has the ability to do it. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2026 לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ * לע"נ הרבנית מרת חוה ע"ה בת הרה"צ הרב אברהם יהושע העשיל זצוק"ל גורארי'ליום היארצייט שלה כ"ד אדר ת.נ.צ.ב.ה.

594

יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר, ה'תשפ"ו

Mar 15, 2026

9:58

התוכן "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן וגו' [ריש פ' ויקרא]. בכל אדם יש בחי' זרע אדם וזרע בהמה, שהוא נפה"א ונפה"ב, ופי' אדם כי יקריב וגו' הוא, שבחי' "אדם", נפה"א, מקריב ומעלה את בחי' ה"בהמה", נפה"ב. ועוד זאת, שקרבן זה פועל עילוי גם בבחי' אדם עצמו. ויש לקשר זה עם מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', דתוכן מלחמה זו היא מלחמת נפה"א עם נפה"ב, שנפה"א "תקרב" את נפה"ב. וגם האדם עצמו מתעלה עי"ז – "פדה בשלום נפשי". ובאופן של "שלום" דקאי על לימוד (פנימיות) התורה. "מן הבקר" – בחי' שמאל וגבורה, העבודה ד"לעולם ירגיז אדם וכו'". "מן הצאן" – התעוררות רחמים רבים לפני ה' על נפשו וכו' ע"י ההתבוננות במעמדו ומצבו הפרטי. "מן העוף", ששרש העופות הוא מ"פני נשר" שהוא רחמני, מדת הרחמים שאינה מתעוררת ע"י התבוננות (כב"צאן") אלא מצד העצם שבו. חלק ממאמר אור ליו"ד כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), “When a person brings from you a korban to Hashem…from animals, from cattle or from the flock …”: The “person” inside a Jew (the G-dly soul) brings and elevates the “animal” (the animal soul), and this elevates not only the animal, but also the person (the G‑dly soul) itself. This relates to maamarim of our Rebbeim on the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me…”: The “battle” is the struggle between the G-dly soul and the animal soul, where the G-dly soul brings the animal soul as an offering. As a result, the “soul is “redeemed in peace,” meaning the G-dly soul itself is elevated, and in a manner of peace, which refers to the study of (the inner dimension of) Torah. “From cattle” represents the attribute of gevurah, the service “inciting the good inclination against the evil inclination.” “From the flock” represents awakening abundant compassion before Hashem upon one’s soul, by contemplating one’s state and condition. “From birds” (which are derived from “the face of the eagle,” which is compassionate) represents the compassion that is not awakened through contemplation, but which stems from one’s very essence. Excerpt from maamar (k’ein sicha) of 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

595

יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר, ה'תשפ"ו

Mar 16, 2026

9:54

התוכן הוראה ממ"ש בגמ' "כל מקום שגלו שכינה עמהן": מי שטוען שהוא "מוותר" על העבודה לזרז הגאולה רגע א' קודם... - אחרי יותר מ-1900 שנה בגלות שיתנו לו "לנוח" וליהנות עוד קצת מהרחבות בארה"ב ולהרוויח עוד כמה דולרים..., וכששואלים אותו: 'לשם מה הנך צריך כ"כ כסף?', 'הרי אינך יכול לאכול או להתלבש בלבושים יותר משיעור מסויים!'... 'ולצדקה בין כך אתה לא נותן יותר'...?! הוא טוען שרוצה ליהנות מהתואר "גביר"... ומכיון שבימות המשיח לא יהי' חשיבות לכסף שיתנו לו ליהנות עוד קצת מכספו בגלות... - עליו לדעת שכ"ז שהוא נמצא בגלות ועוסק בדברים של מה-בכך נמצא שם גם ה'! ואם יש בו קצת אנושיות, ירחם על ה' ויוותר על שינתו העריבה ויעשה כל התלוי בו לזירוז הגאולה אפי' רגע א' קודם! ב' חלקים משיחת ל"ג בעומר ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 Synopsis The Gemara says, “Every place they were exiled, the Shechinah was with them.” The lesson is as follows: A person may argue that after more than 1900 years in exile, he is willing to forego the task of bringing the Redemption a moment sooner, so that he can rest a bit more and enjoy the comforts of America and earn a few more dollars. (Even though there’s only so much money he needs, because there’s only so much he can eat and only so much he’s going to give to tzedakah, and even though the money isn’t going to have any value after Moshiach comes, this is what he wants – to be called a gvir.) But he must know that so long as he remains in exile, Hashem is in exile as well. And if he possesses even a bit of mentchlichkeit, he will have compassion on Hashem, forgo his sleep, and do everything in his power to make the Redemption come even a moment sooner. 2 excerpt from sichah of Lag B’Omer 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

596

יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר, ה'תשפ"ו

Mar 17, 2026

10:10

התוכן עבודת התפלה, התחלת וסיום עבודת היום, היא במקום הקרבנות – "תפלות כנגד תמידין תקנום", תמיד של שחר ושל בין הערביים וכו'. וכאן רואים דבר פלא: בעבודת הקרבנות הי' חלק מסויים שנעשה ע"י הכהנים, חלק שנעשה ע"י הלויים וחלק שנעשה ע"י ישראל ("כהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם"), משא"כ בתפלה לא תקנו כנה"ג שהכהנים יאמרו תפלה מיוחדת שתהי' כנגד העבודה שנעשה ע"י, ועד"ז לויים וישראל, אלא תיקנו נוסח שווה לכל בנ"י! והיינו "קלקלתנו זוהי תקנתנו": ה"קלקלה" שאין ביהמ"ק קיים הביאה שכאו"א, ולא רק כהן, יוכל לפעול בעצמו ע"י תפלתו את עבודת הקרבנות! (כי מה שפועלים היום ע"י עבודת התפלה היא רק עבודת הקרבנות ברוחניות, וזה יכול להיות ע"י כ"א). משיחת כ' מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 Synopsis Although tefillah was instituted in the place of the tamid offerings, wefind that unlike the korbanos, where there is a part performed by the Kohanim, a part performed by the Levi’im, and a part performed the Yisraelim, in tefillah the Anshei Knesses Hagedolah instituted one uniform text for all Jews. Thus: “Their problem is their solution:” Because the Beis Hamikdash is no longer standing, every Jew,not just a Kohen, can now accomplish through his own tefillah what used to be achieved through the korbanos (because today we accomplish only the spiritual equivalent of the korbanos, which can be done by anyone). Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

597

יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 18, 2026

10:40

התוכן מענינים המיוחדים של ר"ח ניסן: 1) מה שמפורש בקרא בפ' פקודי "בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן", והרי "מעשה ידי משה נצחיים", ועד"ז המשכן נגנז ויתגלה לעת"ל בשלימותו. 2) "הנשיא המקריב" ביום זה הי' נחשון בן עמינדב שע"י הי' הענין דקי"ס, שחייבים לזכור כל יום כמו יציאת מצרים. 3) ראש חודש (בכלל, ור"ח) ניסן ש"ראשון הוא לכל חדשי השנה". 4) בכלל: "אותו היום נטל עשר (ענין השלימות, ובאופן של) עטרות". 5) ראש השנה למלכי ישראל. ומכ"ז מובן ה"שטורעם" של יום זכאי זה במיוחד, ויש לנצל כל זה במעשה בפועל ש"הוא העיקר". משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 Synopsis Some of the unique aspects of Rosh Chodesh Nissan include: (1) As the verse states in Parashas Pekudei: “In the first month of the second year, on the first of the month, the Mishkan was erected.” And since “Moshe’s handiwork is eternal,” the Mishkan was hidden away, and it will be revealed in the future in its entirety. (2) The Nasi who brought the offering on this day was Nachshon ben Aminadav, who caused the Splitting of the Sea of Reeds, which we are obligated to remember every day, just like the Exodus from Egypt. (3) It is the head of the month of Nissan, which is “the first of the months of the year.” (4) In general, “That day took ten crowns,” which represents completeness. (5) It isthe Rosh Hashanah for Jewish kings. From all this we can understand the greatness of this uniquely meritorious day – and it should be utilized in actual deed, “Action is the main thing.” Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

598

יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"וערב יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ויום התחלת הנשיאות דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Mar 19, 2026

8:48

התוכן בהשתדלות כ"ק מו"ח אדמו"ר שיהי' "זרעו בחיים" מצינו ב' קצוות מן הקצה אל הקצה: הוא תבע בתוקף (מאלו השייכים) דרגות נעלות ביותר בעבודת ה', ובאותו זמן פעל עם אלו שלא היו שייכים לשום דבר רק להזכירם על היותם יהודים; ולכן ראו "במדינה ההיא" שפעל בבת-אחת, ובאותה התלהבות ומסירות נפש, שיהודי בפינה נדחת ידע קריאת א"ב ובפינה אחרת ילמדו חסידות במשך כל הלילה דליל שישי! ועד"ז כאשר הגיע לארצות-הברית היתה העבודה בב' הקצוות: באתו זמן שייסד ישיבה שבה ילמדו חסידות וכו' דאג שילמדו א"ב עם אותם ילדים מבתי-ספר עממיים שאינם מקבלים שום חינוך דתי וכו'! והיא הנותנת: מכיון שהעבודה והרגש הזולת שיהי' "זרעו בחיים" הי' חדור עם עצם הנפש, שמסר חייו על זה, לא יכול להיות בזה שום חשבון דשכל, ולכן זה לא הי' משנה מה היו צריכים לפעול על הזולת, דבר נעלה ביותר או פשוט ביותר – ברגע שמדובר אודות יהודי, נמשך "העצם אל העצם" והתמסר לזה במס"נ ו"מצוה – בגדול" [המשך יבוא]. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 Synopsis In the efforts of my father-in-law, the Rebbe, to ensure that his “offspring is alive,” we find two opposite extremes: On the one hand, he firmly demanded from those connected to him the highest levels of Divine service, and at the same time, he worked with those who had to even be reminded that they are Jews. This is why we saw in Russia that he worked on sending a melamed to one faraway place to teach Alef-Beis at the same time and with the same enthusiasm and mesiras nefesh as his work to ensure that Chassidim in a different community would study Chassidus the entire Thursday night. Similarly, when he arrived in the United States, the work was in both extremes: He founded a yeshivah where Chassidus would be studied in depth etc., and at the same time, he worked to ensure that public school children who had received no Jewish education at all would be taught Alef-Beis. And they both go together: Since his work and concern for others was imbued with the essence of his soul and he gave his life for it, there was no room for making logical calculations. Therefore, it didn’t matter what needed to be done for another Jew; as long as it involved another Jew, the “essence was drawn to the essence” and he devoted himself to it with mesiras nefesh (and when it comes to saving a life, it is a mitzvah for it to be done by a leader of the Jewish people). (To be continued.) Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

599

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏, ה'תשפ"ו

Jan 27, 2026

11:33

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) גם מי שיש לו שיעורים בנגלה ובחסידות וכו' – עליו לשמור על שיעורי חת"ת, ויש בהם ענינים מיוחדים וסגולות מיוחדות. 2) לימוד שיעורי חת"ת הוא סגולה לכמה ענינים; אם לא הספיקו ללמוד במשך היום – אפשר להשלים בלילה (בנוגע לחומש ותהלים יש שקו"ט אם מותר בלילה). 3) כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר שהתקנה דשיעורי חת"ת היתה קיימת מכבר אלא שהוא פרסם, צוה וביקש לקיימה; אמירת תהלים לפני התפלה הוא ענין בפ"ע, כאן מדובר על אמירת שיעור חדשי בתהלים אחרי התפלה. 4) שיעורי חת"ת מיועדים לכולם – חסידים, לא-חסידים, ואפילו מי שרק "בשם ישראל יכונה"! 5) הבטחה גמורה ששמירת התקנה דשיעורי חת"ת לא תפגע בפרנסה, ואדרבה! 6) התעוררות ע"ד שמירת התקנה שכ"ק מו"ח אדמו"ר – נשיא בישראל שמסר את נפשו עבור כאו"א מכלל ישראל – פירסם והשתדל שיתקבל בכל תפוצות ישראל – שיעורי חת"ת; הוא תבע זאת, ביקש והציע, והבטיח – שאם רק ירצו, יוכלו לעשות זאת מתוך שמחה! 7) על שיעורי חת"ת שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם וצווה להפיץ – אמר, שזו תקנת הבעש"ט! ע"י שמירת תקנה זו "ממשיכים" את הבעש"ט ו'בעש"ט'סקע ענינים והנהגות! 8) גם מי שלא שמר על שיעורי חת"ת עד עתה – "אין דבר העומד בפני התשובה" ויכול להתחיל מכאן ולהבא, ולפעול כך גם על אחרים. 1) משיחת כ' כסלו ה'תשי"ז. 2) ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ט. 3) משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט. 4) משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ח. 5) משיחת יו"ד שבט ה'תשמ"א. 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ. 7) משיחת י"ח תמוז ה'תשמ"ה. 8) אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ט. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) Even one who has regular studies in Nigleh and Chassidus etc. must also study Chitas, which contains special qualities and segulos. (2) Studying Chitas is a segulah for a number of things. If one didn’t finish during the day, he can make it up at night (though there is a discussion as to whether Chumash and Tehillim may be said at night). (3) My father-in-law, the Rebbe, said that the takanah of Chitas existed even before he introduced it, but it wasn’t publicized. Saying Tehillim before davening is not the same as Chitas; here we are talking about reciting the Tehillim for the day of the month, and after davening. (4) Chitas is for everyone: Chassidim, non-Chassidim, and even one who is “called by the name Yisroel.” (5) There is an absolute promise that studying Chitas will not detract from one’s livelihood; to the contrary, it will increase it. (6) My father-in-law – a Nasi of the Jewish people who gave up his life for every Jew – publicized the takanah of Chitas and strove to spread it to all Jewish communities; this is what he demanded and requested and recommended, and he promised that if only a person wants to, he will be able to keep the takanah with joy. (7) My father-in-law the Rebbe said that Chitas is a takanah from the Baal Shem Tov – and by keeping it, one draws down the Baal Shem Tovand Baal-Shemske things. (8) Even if one has not kept the takanah of Chitas until now, “Nothing stands in the way of teshuvah”: he can start now, and influence others to do the same. Excerpts from sichos of (1) 20 Kislev 5717; (2) 10 Shevat 5729; (3) 13 Tammuz 5729; (4) 10 Shevat 5738; (5) 10 Shevat 5741; (6) 12 Tammuz 5744; (7) 18 Tammuz 5745; (8) 17 Tishrei 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2026 לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

600

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ו

Jan 11, 2026

12:41

התוכן "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו'" [תחילת פ' וארא], ומביא אדה"ז בתו"א ש"וארא" הוא גם לשון הוה, שגם בזמן הגלות, שנמשל לזמן העיבור שאז יש לולד כל חיתוך האיברים אלא שאינם פועלים פעולתם, ועד"ז העיניים ואזניים הרוחניים של בנ"י בזמן הגלות אינם פועלים פעולתם – לראות את הדבר הוי' שבכל דבר וש"אין עוד מלבדו" ועד"ז בנוגע לשמיעה ונשימה כו', ולכן קיום המצוות הוא באופן ד"מצות אנשים מלומדה" כו' – הנה "בחסד הוי' עלינו" נותן לנו כח לעורר את העבודה ד"אברהם" (אהבה) "יצחק" (יראה) ו"יעקב" (רחמים) גם בזמן הגלות. אלא שאי"ז שלימות העבודה מכיון שהוא עדיין בבחי' "יש מי שאוהב" ועד"ז ביראה וכו' – "ושמי הוי' לא נודעתי להם". תכלית שלימות העבודה היא, כהמשך הכתוב, "לכן אמור לבנ"י אני הוי'" – שמשה רבינו, שענינו ביטול, וכל מציאותו הוא בחי' "אני הוי'", ממשיך א"ז לבנ"י. ובפרטיות זוהי העבודה דלימוד התורה. ועיכ"ז באים לשלימות הגילוי ד"אני הוי'" לעת"ל. ג' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם מוצש"פ וארא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 Synopsis (The verse states at the beginning of parashas Va’eira:) “I appeared to Avraham, to Yitzchok, and to Yaakov….” The Alter Rebbe states in Torah Or that “Va’eira” is also meant in the present tense, meaning that although the exile is likened to the state of pregnancy, because just as the fetus’s limbs have formed but do not yet function, so too, during exile the spiritual eyes and ears of the Jewish people exist but do not function properly: they don’t see the word of Hashem within everything and the reality that “There is nothing besides Him” etc. – nevertheless, “by Hashem’s kindness upon us,” He gives us the strength to awaken within ourselves the service of Avraham (love), Yitzchok (fear), and Yaakov (compassion) even during the exile. But this is not the ultimate form of service, because there is still “an entity who loves” etc., as the verse says: “I was not manifest to them by My Name Havayah.” The ultimate form of service is expressed in the verse, “Therefore, say to the Jewish people: I am Havayah” – meaning that Moshe Rabbeinu, whose essence is bitul, and whose entire being is that of “I am Havayah,” transmits this level to the Jewish people. In particular, this means the service of Torah study. In this way we come to the ultimate revelation of “I am Havayah,” with the coming of Moshiach. 3 excerpts from maamar Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן