Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary: Page 7

601

יום ב' פ' האזינו, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד

Sep 18, 2023

11:30

התוכן דובר לעיל אודות גודל מעלת הצבור בעשי"ת. ולכאו' מהי מעלת הצבור בנוגע מצות התשובה (עיקר ענין עשי"ת) – הרי עבודת התשובה היא מצוה שבין אדם למקום, ועבור עבודת התשובה צריך האדם לעשות "חשבון צדק" אמיתי, וכדי שזה יהי' באופן המתאים צריך הוא להתבונן בגדלות ה' מצווה המצוות וכו', שלזה דרוש להיות ביחידות ללא ענינים המבלבלים וכו'?! וי"ל, ובהקדם: רואים בפועל "מעשה רב" שכאשר מגיע הזמן ש"חייבים לעשות תשובה" (יוהכ"פ) מתאספים כל בנ"י בביהכנ"ס (גם אלו שלא באים כל השנה), בצבור, דוקא. והביאור: מכיון שה"אדם קרוב אצל עצמו", לכן, כדי להבטיח שה"חשבון" שהוא עושה יהי' "חשבון צדק", צריך שעבודת התשובה תהי' ביחד עם הזולת שיעורר אותו על הדברים שה"אהבת עצמו" מכסה עליהם. ולזה זקוקים גם למעלת הצבור, שכוללת כל העשרה סוגים שבבנ"י, ובמילא יוכל כל אחד מהם לעורר אותו על הענינים שיש לו בו חוש וכשרון מיוחד. נפילת רוח בעת עבודת התשובה אי"ז אלא מתחבולות היצר לבלבלו מעבודת התשובה, ויש להזהר מזה. וידוע הפתגם "כשם שצריכים לידע את החסרונות כמו"כ צריכים לידע מעלת עצמו" – המעלות של יהודי הם של "עצמו", אבל החסרונות אינם של "עצמו" אלא נדבקו בו מבחוץ, ורק שעליו לתקנם וכו'. משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2023 Synopsis We spoke earlier about the greatness of being with the congregation during the Ten Days of Teshuvah. But seemingly, teshuvah is a mitzvah between man and Hashem, that requires an “honest accounting,” which seemingly is best done by being alone and contemplating Hashem’s greatness etc.; what then is the advantage of doing it together with the congregation? To explain: we see that the reality is that when Yom Kippur, the time for teshuvah arrives, Jews rush to shul (even those who don’t come the rest of the year) specifically to be with the congregation. The reason is that since “a person is his own relative,” and there’s no guarantee he’ll be to objectively make an “honest accounting,” he has to go about his teshuvah in the presence of someone else, who can point out those areas where his “self-love” prevents him from seeing that fixing is needed. And this specifically requires the congregation, which includes all ten categories of Jews, so that everyone can show the person those areas in which they are passionate about etc., in which he needs fixing. Feeling down when doing teshuvah is a trick of the evil inclination, designed to distract prevent a person from doing teshuvah; we must be careful not to fall for it. And we know the adage of our Rebbe’im, “Just like one must be aware of his faults – so must he be aware of his own quality” – a Jew’s qualities are “his own,” but his faults are not “his own;” rather, they come from outside him, and get stuck to him due to his engagement in the physicality of the world etc. Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2023

602

יום ו', כ"ט אלול ה'תשפ"ג, ערב ש"ק ראש השנה ה'תשפ"ד

Sep 15, 2023

4:13

התוכן ברכת הרבי כ"ט אלול ה'תש"נ, ערב ראש השנה ה'תנש"א, אחרי קבלת הפ"נ הכללי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2023 Synopsis The Rebbe’s bracha – 29 Elul 5750, Erev Rosh Hashanah 5751, after receiving the Pan Klali For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2023

603

יום ה', כ"ח אלול, אור לכ"ט אלול‏ – ‏ערב ש"ק וראש השנה

Sep 14, 2023

11:23

התוכן 1) בפרשת האזינו מודגש הענין דאחדות ישראל. ובהקדים: אחדות ישראל פירושה, שכל בנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימיך", נצבים באופן של "כולכם", "לאחדים כאחד", "מבלי אשר ימצא האדם ראש וסוף". והנה פרשת האזינו היא הפרשה היחידה בתורה שנאמרה כולה במעמד כל בנ"י! כמ"ש בפשוטו של מקרא. וזוהי ההוראה מפרשת האזינו, שבכל יום וכל רגע השייך לפרשת האזינו צריכים "לחיות" עם תוכן ענין האחדות. ועוד יותר: ישנה ההבטחה בתורה בנוגע ל"שירה הזאת" של פרשת האזינו "שאין תורה משתכחת מזרעם"! 2) בפ' האזינו מודגשת מעלתו של יהודי, שכאשר מדבר וחוזר על דבריו של משה רבינו, ש"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", אזי נשמעים אליו השמים והארץ וכל צבאיהם! ואי"ז תלוי בבחירתם, שהרי אינם בעלי בחירה, אלא מוכרחים הם להשמע אליו! וזה קשור עם הנהגתו של הצ"צ (בעל יום ההולדת דער"ה) שבראש השנה הי' מנהיג "סדרים" ("פאַריאַדקעס") בפטרבורג – עיר הבירה של המלוכה שהיתה מושלת בכיפה בזמן ההוא! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ג, ערב ר"ה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2023 Synopsis (1) Parashas Haazinu emphasizes Jewish unity. To preface: Jewish unity means the entire Jewish people, “from the heads of your tribes” to “your woodcutters and your water drawers,” stand “all of you” together as one, “without man finding beginning and end.” And Parashas Haazinu is the only parashah in the Torah that was said entirely before an assembly of the whole Jewish people, as the plain meaning of the verse indicates. And this is the lesson from Parashas Haazinu, that every day and every moment of the week of Parashas Haazinu one must “live” with this theme of unity. Moreover: the Torah promises that this song of Parashas Haazinu “will not be forgotten from the mouth of their offspring.” (2) Parashas Haazinu emphasizes that when a Jew speaks and repeats the words of Moshe Rabbeinu, the heavens and the earth and all their hosts listen to him! And they have no choice in the matter because they have no free will. And this is connected to the Tzemach Tzedek (whose birthday is Erev Rosh Hashanah), who would “make arrangements” regarding the Russian government in the capital on Rosh Hashanah. Excerpt from sicha of then night of 29 Elul 5743, Erev Rosh Hashana 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2023 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנהלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

604

יום ה' פ' בא, ח' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 18, 2024

11:13

התוכן [המשך] החילוק הכללי בין ג' תקופות הנ"ל בנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר: תקופה הא' היתה תקופה של מסירות נפש בפועל על כל דבר שהי' ידוע שעושים זאת כי זהו רצונו ית', והמס"נ הקשה ביותר – להורות ליהודי שני למסור את נפשו... גם לאחר שזה שנשלח לפניו נתפס והוגלה... בתקופה הב' הי' הקושי המיוחד כתוצאה מ"ויקנאו בו אחיו" (ואכמל"ב), ולמרות זאת המשיך בהפצת היהדות בידעו שזהו השליחות של "ואביו שמר את הדבר". התקופה הג' בארה"ב, "חצי כדור התחתון", שמיד בבואו הכריז ש"אַמריקע איז נישט אַנדערש" מה"בית הישן" ב"חצי כדור העליון", שבזה הי' קושי המיוחד לשנות את ההנהגה והרגילות של ארה"ב במשך עשרות שנים עד אז. הצד השווה בכל הג' תקופות הי' – מס"נ! והרי בכלל, גם כאשר א' מוסר נפשו בענין א', אי"ז מחייב כלל שימסור נפשו גם בענין ב', אבל במי שמס"נ הוא עצם מציאותו – ה"ה מוסר נפש בכל מעמד ומצב. לאחרי שהוא "סלל את הדרך", יכול כ"א ללכת לבטח בדרך זו. משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2024 Synopsis [Continuation.] The general difference between the three aforementioned periods in the leadership of my father-in-law, the Rebbe is as follows: The first period was a time of actual mesiras nefesh, and moreover, a far more difficult mesiras nefesh – that of instructing another Jew to give up his life…and even when the person before him had been caught and exiled. In the second period, the unique challenge was that “his brothers envied him” (and now is not the time to elaborate), yet still he continued to spread Judaism in the knowledge that this was his mission, “and his father awaited the matter.” In the third period, he came to the United States, in the “bottom hemisphere;” immediately upon his arrival he declared that “America is no different” from the “old home” in the “top hemisphere.” This involved the particular challenge of changing customs and habits acquired over many decades in the United States. The common denominator between all three periods was his mesiras nefesh! Generally, even if someone has mesiras nefesh in one context, it doesn’t mean he’ll succeed at having mesiras nefesh in another. However, when a person’s whole identity is mesiras nefesh – he has mesiras nefesh of every kind and in every circumstance. And once he paved the way, everyone can follow this path and walk securely on his way. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, Yud Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2024 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

605

יום ד' פ' בא, ז' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 17, 2024

9:56

התוכן ביום ההילולא עולה "כל עמלו אשר עמל משך כל ימיו חייו" ופועל פעולתו וכו', אבל מובן שבנוגע לתלמידיו נוגע בעיקר התקופה בחייו שבה הי' הנשיא. משך שנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' ל' שנה (תר"פ-תש"י), המתחלקים לג' תקופות של י' שנה, וכל א', מבלי הבט באיזה מג' "מצבים" אלו הוא נמצא, יכול ללמוד הוראה ב"הליכה באורחותיו": תקופה הא' בשנות תר"פ-תר"צ היתה עבודתו "שם" קשורה בהפצת היהדות מתוך סכנת נפשות. שגם לאחרי היציאה מ"שם" [תחלת תפר"ח] עדיין "לא יצא" משם לגמרי עד לקביעות מקומו החדש בשנת תר"צ (בתקופה זו ביקר באה"ק ובארה"ב (בעיקר) ע"מ "לתור את הארץ" ולהחליט איפה לקבוע מקומו החדש). תקופה הב' בשנות תר"צ-ת"ש הי' עיקר קביעות מקומו במדינת פולין (היותו בריגע הי' רק באופן ארעי ובשביל להתכונן לקבוע את מקומו בפולין). תקופה הג' בשנות ת"ש-תש"י בארה"ב [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2024 Synopsis On a yom haheilula, “all his labor” that a tzaddik “toiled during his entire lifetime” ascends and has its effect etc. Obviously, however, to the tzaddik’s students, the main thing is the years during which he was the nasi. My father-in-law, the Rebbe, was nasi for three decades – 5680-5710 (1920-1950), which represent three periods. Everyone, no matter what “period” he is in, can derive a lesson for “walking in his ways”: In the first period – from 5680-5690 (1920-1930) – he worked in “that country,” which involved risking his life; even after he left from “there” (in 1927), he hadn’t fully “left” until he established a new fixed place in 5690 (1930). (And before that, he visited the Holy Land and the United States, (primarily) to “scout the land” and decide where to establish his new place). In the second period 5690-5700 (1930-1940) – he lived primarily in Poland (his stay in Riga was viewed as temporary, to prepare for his move to Poland). The third period – 5700-5710 (1940-1950) was in the United States. [To be continued.] Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, Yud Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2024

606

יום ועש"ק שמיני עצרת, כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ד

Oct 6, 2023

11:08

התוכן ענינו המיוחד של הושענא רבה הוא חיבוט ערבה. ובענין זה מצינו דבר נפלא, שהחכמים עשו שהושענא רבה לא יחול לעולם ביום השבת כדי שלעולם לא ידחה המנהג דחיבוט ערבה מפני השבת, וענין זה עשו דוקא במנהג של חיבוט ערבה ולא במצוות ד' מינים שהוא מן התורה! וההוראה מזה – גודל העילוי שבמנהג ישראל! כמו המנהג של שמחת בית השואבה בזה"ז וכו'; מנהג זה הוא דוקא ע"י ערבה – מצד א' ה"ז סוג הכי פשוט מכל הד' מינים, ומצד שני דוקא בו מודגש (בנגלה) ענין האחדות – "גדלים באחווינא", ובזה מודגש ענין העלי' שנפעל דוקא ע"י ירידה וכו'. וזה מודגש גם בה"יהי רצון" שאומרים לאחרי החיבוט ערבה ע"ד הענין ד"המתקת הגבורות". ב' חלקים משיחת הושענא רבה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2023 Synopsis The unique theme of Hoshana Rabbah is striking the aravos. And here we find something remarkable: the Sages established the calendar in such a way that Hoshana Rabbah never falls out on Shabbos, so that we never miss the custom of striking the aravos, even though they didn’t do so for the mitzvah of the four species, which is a Biblical obligation! The lesson is the greatness of a Jewish custom, like the custom of Simchas Beis Hasho’eiva these days etc. This custom involves specifically the aravah – which on the one hand is the simplest of all the four species, and on the other hand, it emphasizes (according to Nigleh) the theme of unity – they “grow in fraternity (achvana)” and this emphasizes the great ascent that is brought about by the descent etc. And this is also emphasized in the Yehi Ratzon after we say striking the aravos, where we talk about “sweeting the severities.” Two excerpts from sicha of Leil Hoshana Rabbah 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2023

607

יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ד

Oct 9, 2023

11:29

התוכן מכיון שמפני סיבה מדברים במוצאי שמח"ת, ניתן לנצל הדרכים שעל ידם יכולים גם אלו שבמקומות רחוקים לשמוע אותם דברי תורה, שעי"ז נפעל קשר ואחדות בין כולם ע"י "תורת אחת". ומכיון שבתורה מלובש נותן התורה, הרי האחדות נפעלת ע"י ענין שלמעלה מגדר התחלקות לגמרי. ובפרט שזה בא בהמשך לשמע"צ ושמח"ת שקרבנו "פר אחד". וענין זה צריכים להמשיך גם לאח"ז, באסרו חג וב"כל דרכיך" של כל השנה. ויהי רצון שכאו"א יתברך בשנה טובה ומבורכת, בבני חיי ומזוני ובכולם – רוויחי כפשוטו, בגו"ר, ויתקדמו בעבודה של "ויעקב הלך לדרכו", בשמחה – שפורצת כל הגדרים, גדרי הגלות הפנימי וגם של הגלות כפשוטו, וזוכים בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה. כאן המקום לעורר אודות שיעורי חת"ת, "קרן השנה", וע"ד כל ה"מבצעים" ובמיוחד מבצע "אהבת ישראל", וכ"ז יביא את ה"מבצע הגדול" – "ואתם תלוקטו לאחד אחד בית ישראל" ע"י הקב"ה בעצמו ומוביל אותו לא"י וכו'. ב' חלקים משיחת מוצאי שמחת תורה – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2023 Synopsis Since we’re talking on Motza’ei Simchas Torah, we can use means that make it possible for people faraway to hear the same words of Torah, which causes unity among them, through the “One Torah.” Since the Torah enclothes the Giver of the Torah, this unity comes from a level that totally transcends division. And especially coming after Shemini Atzeres and Simchas Torah, whose korban is “one bull, one ram.” And this must be expressed afterwards, too, on Isru Chag, and the entire year “in all your ways.” May it be Hashem’s will that everyone be blessed with a good and blessed year, with children, life, and sustenance in abundance, physically and spiritually, and continue with the service of “Yaakov going on his way,” with joy – which breaks all barriers, the barriers of one’s personal exile and the barriers of exile in the literal sense, and that we merit very soon the true and complete Redemption. This is the place to encourage Chitas, Keren Hashana, and the mivtzaim, especially Mivtza Ahavas Yisrael, and all of this should lead to the ultimate “Mivtza” – that “you shall be gathered one by one” by Hashem Himself, who will bring every Jew to Eretz Yisrael etc. 2 excerpts from sicha of Motza’ei Simchas Torah, 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2023

608

יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ד

Oct 10, 2023

11:20

התוכן מה שנאמר בגמ' "יעקב לא מת .. מה זרעו מה בחיים אף הוא בחיים" הוא כפי שהוא נשמה בגוף (שבנוגע לזה שייך קושיית הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטיא וכו'"). וכידוע תורת הבעש"ט עה"פ עזוב תעזוב עמו" שעבודת ה' צ"ל עם הגוף, ובירור עניני הגוף וכו'. (וזהו גם תוכן הפתגם של י' שבט ב"היום-יום" ["וואָס דאָס איז דאָך אויך געווען למראה עיני בעל ההילולא און ער האָט מאשר געווען דער תורת כל יום ביומו"] – "בעסער עסן צוליב דאַוונען", וכמו שמסיים "און מען דאַרף עס טאָן בשמחה"). ולכאו' איך כ"ז מתאים עם מ"ש בנוגע לגוף "עפר אתה ואל עפר תשוב", והרי "שינוי החוזר לברייתו לאו שמי' שינוי", ונמצא שכל השינויים שפועלים בגוף ע"י עבודה וכו' אינם שינויים אמיתים ונצחיים?! ויובן זה עפ"י מ"ש שעל ה"עצם לוז" אינו חל מ"ש "ואל עפר תשוב", אלא נשאר קיים. וזה ממשיך "קביעות" בכל הגוף ועניניו, וממילא גם השינויים שנפעלים בזה ע"י עבודה וכו' הם שינויים קיימים ונצחיים. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2023 Synopsis The Gemara’s statement that “Yaakov did not die…just as his offspring are alive, he too, is alive,” applies to the soul in the body (that’s why the Gemara asks, “was it for naught that the embalmers embalmed etc.”). And we know the teaching of the Baal Shem Tov on the verse, “you shall surely help along with him,” that Divine service must be done with the body, elevating it etc. (And this is also the idea of the Hayom Yom for Yud Shevat, that “it’s better to eat in order to daven,” and it concludes, “and this must be done with joy.”). Seemingly, how does all this accord with the idea that “you are dust and to dust you will return” – we know that “a change that reverts to its original state isn’t called a change,” thus it emerges that all the “changes” one effects in the body through his Divine service etc. aren’t lasting changes?! We can understand this based on the idea that there is one bone, the luz, that doesn’t “return to dust,” but remains intact. This causes the entire body and everything pertaining to it to be permanent and to endure, and therefore, the changes one effects through his Divine service etc. last forever. Two excerpts from sicha of 10 Shevat 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2023

609

יום ד' פ' בראשית, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ד

Oct 11, 2023

9:02

התוכן שאלה פשוטה עמ"ש בשלישי דפ' בראשית (בהמשך למ"ש לפנ"ז ‏–‏ "וייצר ה"א מן האדמה את כל חית השדה . . ויבא אל האדם . . וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו"): "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה" ‏–‏ מדוע לא נזכרו דגים?! ואין לתרץ עפ"י דברי רש"י בפירוש "וייצר" שזה "לשון רדוי וכבוש . .שכבשן תחת ידו של אדם" ובנוגע לדגים לא שייך לכאו' כל המושג של ממשלה והנהגה עמהם כמו שאר בעלי-חיים, כי מפורש בקרא "וירדו בדגת הים" ‏–‏ לשון רדוי! וי"ל בפשטות כי מובן (אפי' ל"בן חמש למקרא") שכל התועלת ב"שם" הוא שכשיקראו לא' בשמו יפנה לקורא וכו' ובמילא בנוגע לדגים ‏–‏ אין תועלת בשם כי גם אם יקראו בשמו לא ישמעו מאומה כי הם מכוסים במים! אלא עדיין צ"ע עפ"י המבואר בדא"ח שענינו של "שם" הוא שעל ידו נמשכת החיות וכו', והרי עפי"ז גם דגים זקוקים לשם?! ומענין לענין: למה לא מצינו "פני דג" במרכבה העליונה שראה יחזקא-ל, כמו ה"פני אדם" "פני ארי'" "פני שור" פני נשר" (שדרכם עוברת ההשפעה לאדם, חיות, בהמות ועופות וכו')? "ותן לחכם ויחכם עוד". משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2023 Synopsis A simple question on the verse in the third aliya of Parashas Bereishis (following the verse, “And Hashem formed from the earth every beast of the filed…and He brought it to man… and whatever the man called each living thing, that was its name”): The Torah states, “And man named all the cattle and the fowl of the heavens and all the beasts of the field” – why doesn’t it mention fish?! We can’t say that Rashi already addresses this when he writes that vayitzer mean “domination and conquest …that He subjugated them under man’s dominion,” and that regarding fish there’s no “dominion” (because they’re in the sea, unlike land-animals and birds that man can utilize etc.) because the verse explicitly states, “and rule over the fish of the sea” – an expression of dominion! We can explain that the answer to this question is so obvious (even for a five-year-old child beginning to study Chumash) that Rashi need not address it: The point of calling a name is for a person to hear it, so you can get his attention etc.; therefore, fish have no use for a name – even if you call it’s name, it won’t hear it, because its covered in water! But explanation is still required based on the idea in Chassidus that a thing’s Hebrew name brings it into existence etc. – that being the case, fish, too, seemingly need a name?! And similarly: In the Supernal Chariot in Yechezkel, there is the “face of a man” the “face of a lion” the “face of an ox” and the “face of an eagle” (through which people and beasts and domesticated animals and birds receive their life-force etc.) – why is there no “face of a fish”? And “Give a wise man, and he will become yet wiser.” Excerpt from sicha of Tuesday, Parashas Noach, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2023

610

יום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ד

Oct 12, 2023

7:12

התוכן 1) הוראה ממ"ש בתחילת פ' בראשית איך שכל פרטי הנבראים דשמים וארץ נבראו באופן ד"וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד", אלא שהקב"ה ברא אותם באופן ד"אשר ברא אלקים לעשות - לתקן" - שהאדם ע"י עבודתו יפעל שלימות בבריאה שיראו בפועל ובגילוי שכל עניני העולם הם באופן ד"טוב מאוד". 2) הוראה מסיום פ' בראשית "ונח מצא חן בעיני ה'": מכיון שענינו של יהודי הוא לעשות "נחת רוח" להקב"ה "נייחא לעליונים וכו'" - ענינו של נח, הרי בודאי שכל יהודי מוצא חן בעיני ה' (אפי' לפני עבודתו בפועל), ומזה באים להתחלת פ' נח "אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו'", שניכר אצל כאו"א משיראל שהוא "איש צדיק". 3) הוראה מהתחלת שישי דפ' בראשית "זה ספר תולדות אדם": לכל יהודי יש "ספר" - ספר התורה, שבה נתבאר כיצד עליו להתנהג באופן המתאים ל"תולדות" של "אדמה לעליון", ומזה באים למ"ש בסיום השיעור אודות לידת מתושלח שהאריך ימים יותר מאדם הראשון, ועד"ז נותן הקב"ה כח לכאו"א מישראל להיות בדרגת צדיקים גדולים אלו ונותן לו אויוש"ט כימי מתושלח, ועוד יותר, מכיון שהוא חי לאחר מ"ת עפ"י התורה "זה ספר". ב' חלקים משיחת אור לכ"ו תשרי ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2023 Synopsis 1) A lesson from the beginning of Parashas Bereishis, which describes the creation of the heavens and earth in detail, and says that “Hashem saw all that He had made, and it was very good”: Hashem “created to do” which means “to fix” – for a person through his Divine service to perfect creation so that it becomes visible that everything in the world is “very good.” 2) A lesson from the conclusion of Parashas Bereishis, “and Noach found favor in the eyes of Hashem”: Since a Jew’s purpose is to cause “pleasure (נייחא) to Heaven” etc. Hashem – “Noach” – therefore, every Jew certainly finds favor in the eyes of Hashem (even before actually performing his Divine service); then we continue with the beginning of Parashas Noach, “These are the generations of Noach, Noach was a righteous man etc.” – that every Jew is visibly a “righteous man.” 3) A lesson from the beginning of the sixth aliyah of Parashas Bereishis, “This is the book of the generations of man”: every Jew has a “book,” the Sefer Torah, which tell him how to act like “toldos Adam” (the “descendants of Adam” from the expression edameh l'elyon – “I will emulate the Most High”) – and then from the end of the aliyah, which discusses the birth of Mesushelach, who lived longer than Adam Harishon – Hashem gives every Jew the ability to reach the level of great tzaddikim, and gives them long life and good years, like Mesushelach and even more, because the Jew has the advantage of Matan Torah. Two excerpts from sicha of 26 Tishrei, 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2023 לזכות אייזיק גרשון בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ז תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

611

יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ד

Oct 13, 2023

11:48

התוכן א' מאופני לימוד התורה הוא – הלימוד ד"אל תיקרי . . אלא..." (שאינו שולל את הפירוש הפשוט אלא מוסיף עליו). כבר בהתחלת התורה מצינו לימוד זה, וכמשאחז"ל עה"פ "בראשית ברא וגו'" – "אל תיקרי בראשית אלא ברא שית". ובעבודה: בתחלת העבודה, אדם רואה "עולם" – שמים וארץ כו', וע"ז אומרים לו "אל תיקרי בראשית", שה"עולם" "מציאותו מעצמותו" ח"ו, "אלא ברא שית" – שיש לעולם "בורא", והוא ברא אותו על "שית" שפירושו – יסוד, והיסוד הוא ה"שיתין" שתחת המזבח בביהמ"ק"! גם כללות ענין החינוך הוא ע"ד הלימוד ד"אל תיקרי וכו'": גם הנהגתו בעניני העולם צ"ל באופן ד"ונפלינו אני ועמך וגו'", ולא כל דבר חמוד שרואה ברחוב הוא טוב ליהודי, "אל תיקרי .. אלא" – "אל תבט אל מראהו" כפי שהוא בגלוי אלא כפי שהוא בשו"ע! וכאשר החינוך הוא ברוח זה, הנה גם כל הבית מתנהג ברוח זה – ש"אל תקרי" חוקות הטבע, אלא גם עניני הטבע שיהודי מתעסק בהם, כמו זריעה, הוא באופן ש"מאמין בחי העולמים וזורע"! ד' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2023 Synopsis One of the methods of Torah study is the method of “Do not read…but” (which doesn’t negate the plain meaning of the verse, but rather adds to it). We find this method at the very beginning of the Torah, on the verse Bereishis bara Elokim: Our Sages stated, “Do not read it as Bereishis, but bara shis (‘He created a foundation’)”. In terms of Divine service: at the beginning of one’s Divine service, a person sees a world – heaven and earth etc. And we tell him, “Do not read it as Bereishis,” that the world exists independently chas v’shalom, but rather “bara shis” – that the world has a “Creator” and He created the world on a shis, a foundation – and the foundation is the “shitin,” under the mizbeach in the Beis Hamikdash! Likewise, Jewish education in general must be in this manner of “Do not read it…rather”: When a person sees the world around him and engages in it, he must remember that “I and Your people are distinguished from every nation on the face of the earth” – not everything one sees on the street that appears pleasant is good for a Jew. Rather, “do not read it” that way – don’t look at its appearance on the surface; look at what it says about it in Shulchan Aruch! When Jewish education is this way, the entire house is engulfed in this spirit – such that even when a Jew engages in sowing and reaping etc. – he “does not read it” as something one does because those are the rules of nature; rather, he sows and reaps because he “believes in the One Who lives forever”! Four excepts from sicha of 20 Menachem-Av 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2023 לזכות התמים אברהם שמואל בן הדסה שי' סלונים לרגל הכנסו לגיל המצוות כ"ח תשרי ה'תשפ"ד. שיגדל להיות חסיד ירא שמים ולמדן נדבת בני משפחתו שיחיו לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

612

יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 15, 2023

11:11

התוכן כאשר יוצאים מחודש תשרי ש"מרובה במועדות" ונכנסים לחודש חשון שמרובה בעניני חול וכו' – "ויעקב הלך לדרכו", יש לקבל החלטות טובות למשך כל השנה כולה. וכדי להקל על קבלת ההחלטות טובות וקיומן בפועל ממש, הנה העצה לזה היא כאשר ההחלטות מתקבלות ברבים, כמבואר בקונטרס "החלצו". ולכל לראש יש להחליט בנוגע כללות הענין ד"אהבת ישראל", וכמבואר שם שדוקא עי"ז נפעל הענין ד"נקמת הוי' במדין" וכו' (ולכן בכל התוועדות יש להחליט לכל לראש בהחלטה תקיפה, שיוצאים "לתת נקמת הוי' במדין" – לבטל כל ענין של מדון ומריבה ר"ל בין איש לרעהו ושיהי' "אהבת ישראל" וכו'). ולכן מן הראוי לארגן כנסים והתוועדויות בכל מקום ומקום בקשר להתחלת חודש חשון, כדי להחליט החלטות טובות – ברבים ובציבור – בנוגע כללות העבודה דתומ"צ במשך כל השנה כולה ו"אהבת ישראל" וכו'. משיחת יום א' דפ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2023 Synopsis When we go from the month of Tishrei which, is “full of festivals” to the month of Cheshvan, which is full of mundane matters etc. – “and Yaakov went on his way” – it’s necessary to make positive resolutions for the entire year. To make it easier to make these resolutions and actually keep them – they should be made in public, as explained in Kuntres Heichaltzu; above all, resolutions should be made regarding ahavas yisroel; as explained there, it is specifically in this way that we “take revenge for Hashem against Midian” etc. (and therefore, it should be strongly resolved at every farbrengen to “take revenge for Hashem against Midian” – by eliminating every form of strife Rachmana litzlan between one persona and another, and to have Ahavas Yisroel etc.). Therefore, it is appropriate to arrange gatherings and farbrengens wherever possible in connection with the month of Cheshvan, to make such resolutions – and in public, in the presence of the congregation – regarding Torah and mitzvos in general, and ahavas yisroel etc. for the entire year. Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Noach, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2023

613

יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 16, 2023

11:57

התוכן 1) תורת הבעש"ט עה"פ בשני דפ' נח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה וגו'" - שכאשר יהודי "נכנס" ל"תיבות" התורה והתפילה ה"ז פועל הגנה עליו, על בני-ביתו ועל העולם כולו וכו'. 2) כאשר מסתכלים בעיני בשר בלבד נדמה שחודש חשון אינו חודש מיוחד, ולהיפך - הוא החודש היחיד שאין בו מועדים, אבל כאשר מסתכלים בתורה רואים שיש בו ענין נעלה ביותר - הוא מסוגל לבנין וחנוכת בהמ"ק השלישי! כמ"ש במדרש שבנין בהמ"ק הראשון נסתיים בחודש חשון ואעפ"כ התעכבה חנוכת הבית עד חודש תשרי, ואז הבטיח ה' לחודש חשון שהוא ישלם לו עי"ז שחנוכת בהמ"ק השלישי תהי' בחודש חשון! ועוד הוראה ממדרש זה - עד כמה יש להזהר בכבודו של הזולת שלא ייפגע וכו', כמו שה' נזהר בכבודו של חודש חשון, וכדי שלא ייפגע מהעובדה שלא היתה בו חנוכת הבית הבטיח ה' לשלם לו! ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' נח, בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2023 Synopsis 1) The teaching of the Baal Shem Tov on the verse in the second aliyah of Parashas Noach, “Come into the teivah, you and all your household etc.” – that when a Jew “enters” the teivos, the words of Torah and tefilah, that protects him, his family, and the entire world etc. 2) When we look with only our physical eyes, it seems that the month of Cheshvan isn’t a special month, and to the contrary – it’s the only month without any Yom Tov. But when we look inside the Torah, we see that it has a very special quality – it is fit for the building and dedicating the third Beis Hamikdash! As the Midrash states, the first Beis Hamikdash was completed in the month of Cheshvan, and nevertheless the dedication was postponed until Tishrei – and Hashem promised to compensate the month of Cheshvan by making the dedication of the third Beis Hamikdash in that month. This also teaches us how careful we must be to respect another person’s dignity and not to offend anyone etc., just as Hashem was careful with the dignity of the month of Cheshvan. Two excerpts from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5743, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2023 לזכות החתן הת' הרב מנחם מענדל הכהן והכלה מרת חנה שיחיו טייטעלבוים ליום חתונתם בשעה טובה ומוצלחת בדר״ח מרחשון ה'תשפ"ד

614

יום ג' פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 17, 2023

10:19

התוכן א' מהפסוקי זכרונותשאומרים בר"ה הוא בשלישי דפ' נח: "ויזכור אלקים את נח ואת כל החי' גו'. וזה הביא להענין ד"כריתת ברית" עם נח. וביאור הענין יובן עפ"י המבואר בכ"מ שישנם ג' "כריתות ברית": 1) עם נח על קיום העולם, "לא אוסיף עוד להביא עוד מבול". [אע"פ שגם העולם הוא "בשביל ישראל שנק' ראשית", והעיקר בבני-נח הוא בנ"י, ועד שאפי' הענין דקיום ז' מצוות דב"נ נמסרו במ"ת לבנ"י שהם ימסרו אותם לב"נ]. 2) עם אברהם ("ברית בין הבתרים") שהיתה קשורה עם תומ"צ. 3) עם משה רבינו ("הנה אנכי כורת ברית") על ענין התשובה. וזה שהי' שייך הענין ד"כריתת ברית" עם נח, אע"פ שזה הי' לפני מ"ת וביטול הגזירה ד"עליונים לא ירדו למטה וכו'", הוא רק מפני הענין ד"ויזכור אלקים את נח ואת החי' וגו'" – המשכה ממדרגה נעלית ביותר שלגביו "אדם ובהמה" שווין, וכ"ז – מצד ה"אהבה פנימית ועצמית" של הקב"ה לבנ"י (ולנח). משיחת אור ליום ג' פ' נח, ב' חשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2023 Synopsis One of the pesukim we say in the Zichronos on Rosh Hashana appears in the third aliyah of Parashas Noach: “And Hashem remembered Noach and all the animals etc.” Hashem “remembering Noach” led to His making the covenant with Noach etc. We can understand this based on the idea that there are three covenants: (1) The covenant with Noach regarding the existence of the world – no to bring another Flood (although the world too, exists “for the sake of the Jewish people who are called ‘first,” and the main descendants of Noach are the Jewish people, to the extent that the 7 Noachide laws were given at Matan Torah to the Jewish people to give over to the nations). (2) The covenant with Avraham, the Bris Bein Habesarim, which had to do with Torah and mitzvos. (3) The covenant with Moshe Rabbeinu (“behold I make a covenant”) regarding teshuvah. The reason it was possible to make a covenant with Noach, even though it was before the Torah was given, and before the abolition of the decree that “the higher realms shall not descend to the lower realms” etc. is only because “Hashem remembered Noach and the animals etc. – drawing down from a place so high that “man and animal” are equal, and all this is because of Hashem’s “inner, essential love” for the Jewish people (and before them, for Noach). Excerpt from sicha of Tuesday, Parashas Noach, 2 Cheshvan 5740. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2023

615

יום ד' פ' נח, ג' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 18, 2023

10:16

התוכן ליהודי שהוא במצב של "ראשיכם שבטיכם" יש צורך להבהיר שפעולת ההשפעה על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דבני-נח שייכת גם לו, כי ביכלתו לחשוב שמכיון שביכלתו להתעסק כל היום בלימוד התורה וכו' מדוע שיתעסק עם ענין פשוט כזה?... והמענה – עפ"י הוראת חז"ל "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה": במצוות התורה מתבטא רצונו ית' שבזה לא שייך לחלק בין "קלה" ל"חמורה", והעובר על כל מצוה, ואפי' על דקדוק קל של ד"ס, הרי הוא עובר על רצון העליון! ובנוסף לזה, עצם הקס"ד לקבוע עפ"י שכל אנושי באיזה ענין של תורה ומצוות, שניתנו ע"י הקב"ה, עליו להתעסק – הוא פלא מעיקרא! והמענה לשאלתו היות שצריך להקדיש זמנו ללימוד התורה, מאיפה יהי' לו זמן לפעול על אינם יהודים וכו'? – בפשטות: הרי בלאו הכי מפסיק מתורתו ולאו דוקא לענינים המוכרחים... ועוד ועיקר – על כל יהודי, אפי' מה"עשרה בטלנים", חל החיוב להתעסק ולפעול על אוה"ע, כפס"ד הרמב"ם! משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2023 Synopsis A Jew on the level of “your heads of your tribes” may think, since he can spend his time studying Torah all day etc., why should he engage in something so simple as influencing non-Jews to keep the Sheva Mitzvos B’nai Noach? The answer is based on the dictum of our Sages, “Be as meticulous in a minor mitzva as a major one”: The mitzvos express Hashem’s desire, which cannot be divided into “minor” and “major”; one who transgresses any mitzvah, even a minor Rabbinic requirement, transgresses Hashem’s will chas v’shalom! Moreover, the very thought of trying to use human intellect to discern which aspects of Torah and mitzvos one ought to engage in is odd to begin with. As for his question, that he’s supposed to bey studying Torah diligently, so where will he find the time for promoting the Sheva Mitzvos etc.? The answer is that he interrupts his Torah study in any event, and not only for things that are absolutely necessary. And more importantly – every Jew, even one who is among the “ten idlers,” is obligated to influence the gentiles in this regard, as the Rambam rules. Excerpt from sicha of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2023 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

616

יום ה' פ' נח, ד' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 19, 2023

9:36

התוכן בקשר למ"ש בפ' נח בענין דור הפלגה ש"ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים .. ותהי להם הלבינה לאבן", מפרש"י [הטעם שלא לקחו את האבנים עצמם, כי] "אין אבנים בבבל, שהיא בקעה". והענין בעבודת האדם: "אבן" הוא בריאה בידי שמים משא"כ "לבינה" היא מעשה ידי אדם. וזהו החילוק בין א"י לבבל: א"י היא ארץ קדושה מצד עצמה, ולכן יש בה אבנים – "אבני ברזל", משא"כ בבל שהוא חוץ לארץ, ה"ז בקעה, מקום פרוץ, שכאשר מסתכל בעיני בשר אינו רואה "גדר" של תומ"צ, הנה כדי שגם בבבל תהי' ההנהגה עפ"י רצונו ית', יש צורך בעבודה ויגיעה, וכאשר "יגעת" – אז "ומצאת", "ותהי להם הלבינה – לאבן". והסדר בזה הוא: לוקחים חימר, עפר מן האדמה, לשים אותו וכו' ואח"כ שורפים אותו בכבשן האש, עד שנעשה מציאות חדשה. ודוגמתו בענין החינוך: "עיר פרא אדם יולד", ולכן יש צורך בחינוך כדבעי, "קנעטן אים" (לישה), ושינוי הצורה, וצירוף בכבשן האש – "רשפי' רשפי אש שלהבת י-ה", עד שיגדל להיות יהודי חזק ויוכלו לבנות בו "בנין עדי עד" עד אין סוף! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2023 Synopsis On the verse in Parashas Noach, “And they said to one another, ‘Come, let us make bricks and fire them thoroughly’; so the bricks were to them for stones…”, Rashi explains that the reason they didn’t use stones is because “there are no stones in Bavel, which is a valley.” In terms of Divine service: a “stone” is created by Heaven, whereas “bricks” are manmade. And this is the difference between Eretz Yisrael and Bavel: Eretz Yisrael is inherently holy, and therefore it contains stones – “stones of iron.” By contrast, Bavel, in the diaspora, is a “valley,” an “open place”; when we you look at it with physical eyes, you don’t see the “fence” of Torah and mitzvos. In order for the conduct in Bavel to accord with Hashem’s will, work and toil are necessary, and when “you will labor,” then “you will find success” – “the bricks will be to them for stones.” And this is done by taking clay, dust from the ground, forming it, and burning it in a furnace, until it becomes a new entity. And the same applies to Jewish education: “A wild donkey a man will be born”; therefore, a child must be educated properly: first he must be “kneaded,” and formed, and then heated with a fiery furnace – “its coals are coals of fire – a flame of Hashem,” until he grows up to be a strong Jew, a “brick” that can be used to build an “everlasting edifice”. 2 excerpts from sicha of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2023 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס

617

יום ועש"ק פ' נח, ה' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 20, 2023

11:19

התוכן הרמב"ם כותב (בהל' ע"ז) "בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו". ובגמ' [נדרים] איתא שזה הי' כשהי' "בן ג' שנים", ובמדרש איתא "בן מ"ח שנה". והנה אף שישנה גירסא א' במדרש כמ"ש הרמב"ם, אבל צ"ל מדוע בחר הרמב"ם דוקא גירסא זו? וגם צ"ל מה שהצ"צ באוה"ת, כשמתווך בין מ"ש בגמ' להמדרש, ש"בן ג' שנים" הי' התחלת העיון, ובהיותו "בן מ"ח שנה" הגיע לשלימות ההכרה (ומקשר זאת עם הענין ד"התורה נקנית במ"ח" מעלות) – אינו מביא כלל את שיטת הרמב"ם של "בן מ' שנה"?! וי"ל: גם הרמב"ם מבאר שמ"ש בגמ' "בן ג' שנים" הי' ההתחלה, אלא שבחר בגירסא ש"בן ארבעים שנה" הגיע לשלימות ההכרה, כי בזה מובן מדוע דוקא אז הגיע לזה – כמפורש במשנה "בן ארבעים לבינה"! אלא שאברהם המשיך לעלות בעבודתו, וכשהגיע לבן מ"ח הגיע בזה לשלימות נעלית יותר. ומה שהצ"צ בחר דוקא בגירסא ש"בן מ"ח שנה", כי כדי להגיע לאותן מעלות נעלות ביותר אודותן מדבר הצ"צ לא מספיק השלימות של "בן מ' שנה" אלא צ"ל גם הענין ד"בן מ"ח שנה". משיחת מוצש"ק פ' נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2023 Synopsis The Rambam writes (in Hilchos Avodah Zarah) that “Avraham was forty years old when he recognized his Creator.” However, the Gemara in Nedarim states that Avraham was three years old, while the Midrash states that he was forty-eight years old. Though there is a version of the Midrash stating like the Rambam that he was forty, why did the Rambam specifically choose that version? Moreover: in Or HaTorah, the Tzemach Tzedek discusses and resolves the apparent contradiction between the Gemara and the Midrash, but he doesn’t mention the Rambam’s opinion (age forty)?! We can explain that Rambam learns that the Gemara is talking about the beginning of Avraham’s journey, so it says he was three years old. But the Rambam is talking about when Avraham reached complete recognition – and the reason he chooses the version stating that Avraham was forty as opposed to forty-eight is because that accords with the Mishna’s statement that “forty is the age for understanding.” However, even after age forty, Avraham continued advancing in his Divine service, reaching an even higher level when he was forty-eight etc. And the reason the Tzemach Tzedek specifically chooses the version that he was forty-eight years old is because in order to reach those levels that the Tzemach Tzedek is talking about there, the level of recognition at age fortyisn’t enough, rather, Avraham was forty-eight years old. Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Noach, 7 Cheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2023 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

618

יום א' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 22, 2023

10:20

התוכן עילוי נפלא בז' מר-חשון עפ"י מ"ש הש"ך "לעולם אין פוסקין תענית בה"ב קודם ז' מרחשון". והביאור: ענין תענית בה"ב הוא להשלים את הענינים שהיו חסרים במועדי חודש תשרי וכו', ועפ"י המבואר בדא"ח הטעם שאומרים תחנון דוקא לאחרי תפילת העמידה כי דוקא כשהאדם מתעלה לדרגא נעלית יותר ה"ה בא לידי הכרה במצבו האמיתי ושעדיין חסר בעבודתו וכו', ועוד יותר: יכול להיות יהודי שמעמדו ומצבו האמיתי הוא בתכלית השלימות ואעפ"כ בעלותו לדרגא נעלית יותר שוב אינו במעמד ומצב של שלימות [וזהו גם הביאור במשארז"ל "כל ימיו בתשובה"]. ועפי"ז יובן גודל ההפלאה דז' מר-חשון, שדוקא אז מגיע האדם לשלימות הכי נעלית ונדרשת ממנו ענין של תשובה וכפרה! משיחת כ' מר-חשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2023 Synopsis The Shach states that “a Beha”b fast is never set before the 7th of Cheshvan.” This alludes to the remarkable quality of the 7th of Cheshvan: The purpose of Beha”b is to fill in anything lacking from the month of Tishrei etc.; we can understand this based on the explanation in Chassidus that the reason we say tachanun after Shemoneh Esrei is because it is only upon reaching the pinnacle of davening that he can recognize his true spiritual state and that he is lacking. (Moreover, it’s possible that one’s true current state isn’t lacking, but from the perspective of the higher level he reaches, he is lacking – which explains the dictum that one should live “all his days in teshuvah”). Similarly, we can understand the greatness of the 7th of Cheshvan: this is when we reach such a high level that teshuvah and atonement become necessary. Excerpt from sicha of 20 MarCheshvan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2023 לזכות שמואל דוב בן חי' מושקא שי' ליום ההולדת שלו ו' מרחשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ההורים שיחיו

619

יום ב' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 23, 2023

9:40

התוכן בשיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם לומדים אודות דיני בכור, שיש בו קדושה, ושאסור לאכול בכור (בהמה) חוץ מירושלים. וההוראה: כל דבר שהוא ראשון צריך יהודי להקדיש לה'. לדוגמא, יהודי צריך להתחיל את היום בענין של קדושה, ולכן מיד כשניעור משנתו אומר מודה אני לפניך וכו'. ונוסף לזה, צריך לפעול שגם המקום שבו מקדיש את ה"בכור" לה' יהי' מקום של קדושה – "ירושלים", ובדוגמא הנ"ל – לעשות גם החדר שבו אומר "מודה אני" מקום קדוש. בשיעור היומי בספר הי"ד להרמב"ם, כותב: "כל הבכורות אדם רואה (אם יכולים לאכלן במומן) חוץ מבכור עצמו". וההוראה: אין לאדם לסמוך על עצמו בענינים השייכים ונוגעים אליו, כי יתכן שהוא "משוחד" ואינו רואה הדבר כפי שהוא לאמיתתו. משיחת יום ה', ח"י תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"ו להילדים והילדות ד"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023 Synopsis Today’s portion of Sefer Hamitzvos discusses how a firstborn is holy, and that a firstborn animal may not be eaten outside of Yerushalayim. The lesson is: Anything that comes first must be sanctified to Hashem. For example, a Jew must begin the day with something holy; therefore, the first thing he thinks and says upon waking up is Modeh Ani etc. Moreover, the place in which one sanctifies the “firstborn” must be turned into a holy place – “Yerushalayim” – for example, the room in which he says Modeh Ani should become a holy place. Today’s Rambam states that “A person can inspect all firstborn animals [for blemishes] except his own firstborn animal.” The lesson is: When it comes to something that personally affects someone, he cannot not rely on himself to objective, but must rather ask someone qualified. Excerpt from sicha of Thursday, 18 Tishrei, second day of Chol Hamoed Sukkos 5746 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023

620

יום ג' פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 24, 2023

10:13

התוכן ידוע מאמר הגמ' "גדולה לגימה שמקרבת", כפי שלמדים מהעדר הלגימה "שהרחיקה שתי משפחות מישראל (עמון ומואב), שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (ולכן לא יבואו בקהל). והנה ה"פירוד" בין עמון ומואב התחיל עוד בזמנו של אברהם אבינו, כמ"ש בפ' לך לך [בשלישי דפ' לך לך] ע"ד הפירוד שבין אברהם ללוט "ויסע לוט גו' ויפרדו איש מעל אחיו", שמזה נעשה אח"כ הפירוד שבין בנ"י לעמון ומואב (בניו של לוט). ועוד זאת, מזה שדוקא "אחרי הפרד לוט מעמו" התגלה השכינה לאברהם בהיותו נשמה בגוף, מובן, שמדובר ב"פירוד" כזה שיש לו תפיסת מקום גם בדרגא כזו שממנה באה הקישור דמעלה ומטה (שהוא נעלה יותר מ"מעלה" ו"מטה" כשלעצמם). הנה גם בנוגע לפירוד שכזה אמחז"ל ש"גדולה לגימה שמקרבת"! וזהו הדיוק "גדולה לגימה שמקרבת", כי הכח לפעול קירוב גם בנפרדים שהפירוד שלהם נוגע בדרגא נעלית שכזו – נמשך מלמע' מסדר השתלשלות – "גדולה". ואם אפי' כוחה של לגימה של אינו יהודי (שבעצם הם נפרדים) הוא גדול כ"כ, עאכו"כ לגימה של בנ"י, שבעצמיותם מקורבים הם, שגדול כוחה של לגימה לפעול שיומשך ויתגלה ענין זה. וכ"ז נפעל ע"י "לגימה" כפשוטה. משיחת אור לה' מרחשון ה'תשכ"א – התוועדות "צאתכם לשלום" לאורחים שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023 Synopsis The Gemara states, “offering food is great, because it brings near…”, as we see from the fact that Amon and Moav’s failure to provide food for the Jewish people resulted in them being distanced from the Jewish people. This divide already began in the time of Avraham Avinu, as it says in [shelishi of] Parashas Lech Lecha, “Lot traveled…and they parted from one another,” which eventually resulted in the divide between the Jewish people and Lot’s descendants Amon and Moav. The fact that it was specifically “after Lot parted from him” that the Divine Presence was revealed to Avraham (a soul in a body), indicates that this is the sort of divide that has a valid place, and that it even has an effect on heaven and earth being connected (a level even higher than heaven and earth themselves). And even regarding this kind separation our Sages said that “offering food is a great thing”! It is called “great” because this ability to bridge even a divide at such a lofty level comes from a place that transcends seder hishtalshelus. And if “food” offered by a non-Jew (who are inherently separate) can have such a great effect, we can understand that “food” shared among Jews, who are inherently connected certainly has a lofty effect, causing those lofty levels to be revealed. And all this happens through “food” in the simple sense. Excerpt from sicha of 5 Cheshvan 5721 – at the farbrengen bidding farewell to Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023

621

יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול

Aug 22, 2023

10:02

התוכן לאחרונה דובר שבמסגרת "מבצע מזוזה" יעוררו גם על בדיקת המזוזות ותפילין. וע"ז הקשו כו"כ ממ"ש בגמ' ובהלכה ש"מזוזת היחיד" צריכה בדיקה רק פעמיים בשמיטה! ותפילין לא צריכים בדיקה כלל! - הנה קושייתם היא היפך הפשט: שם מדובר בנוגע בדיקת מזוזות ותפילין שהיו כשרים, אבל בנדו"ד הבדיקה היא בכלל האם המזוזות הם כשירות, האם יש משהו בכלל בתוך ה"נרתיק", האם פרשיות ק"ש מודפסות על נייר, והאם מה שכתוב הוא פרשיות ק"ש או "ברכת כהנים"..., והרי אפי' ספק בזה הוא ספק מה"ת, ועאכו"כ שיודעים בבירור שמוכרים, באה"ק ובחו"ל, מזוזות מזוייפות! ועד"ז בנוגע תפילין. ואפי' בנוגע מזוזות ותפילין כשרים מובא ב"מטה אפרים" שמנהג טוב לבדקן בחודש אלול בכל שנה ושנה! ועוד. משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 Synopsis Lately we’ve discussed that as part of the Mezuzah campaign, an effort should be made to check mezuzos and tefillin. Some people challenged this based on the Gemara and Halacha that a mezuzah belonging to an individual needs to be checked only twice in seven years, and tefillin don’t need to be checked at all! But that question misunderstands that the Gemara talks about checking mezuzos and tefillin that were kosher, but here we’re talking about checking to see whether there was ever a kosher mezuzah to begin with, whether the case has a scroll inside it, and if there’s a scroll whether it’s handwritten or printed on paper, and if it’s handwritten whether it contains the correct passages from the Shema, or, as happened in instance, the passage of Birchas Kohanim… If there’s even a doubt about this, it’s a doubt concerning a Biblical obligation, and all the more so when we know that there are people selling fake mezuzos, in Eretz Yisrael as well as in the diaspora, and the same applies to tefillin. And moreover, even regarding kosher mezuzos and tefillin, the Mateh Efraim cites the custom of checking them every year in the month of Elul etc. Excerpt from sicha of 20 Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

622

יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב

Jul 31, 2023

10:12

התוכן 1. כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר את הפסוק "אל יעזבנו ואל יטשנו" – שהבקשה היא שלא יהיו עניני טעות בעבודת הבירורים. כסיפור הידוע אודות הגביר ובעל-עגלה, שהגביר קיים מצות "עזוב תעזוב עמו", והבעל-עגלה – מצות "הכנסת אורחים"... ולאחרי 120 שנה פסקו בב"ד של מעלה שנשמותיהם הן "נשמות תועות" ועליהן לירד למטה שנית והבעל-עגלה יתקן מצות "עזוב תעזוב", והגביר – מצות "הכנסת אורחים"... אם ישנם כאלו שכחם בכיס אבל ניגנו יותר, ואלו שכחם בפה והרשו לעצמם להלוות כסף לתת יותר צדקה – שישלימו זאת עכשיו ולא לדחות זאת עד לאחרי 120 שנה... 2. עפ"י רוב אלו שנוסעים ל"קאָנטרי" אינם צריכים, ואלו שצריכים – אינם יכולים (כסיפור על "נשמות התועות")... בכל אופן אלו שצריכים לנסוע ואפי' אלו שנוסעים כי כך רוצים – שיהי' להם קיץ בריא ושמח וינצלו את שהותם שם להפיץ יהדות. וכאשר הנסיעה היא מתוך החלטה זו – הנה מה שלא יהי' אח"כ בפועל, הרי הוא מילא את השליחות! ב' חלקים מהתוועדות י"ג תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2023

623

יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב

Aug 1, 2023

11:31

התוכן מלשון המשנה "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך וכו'" – מוכח שגם ביוהכ"פ הי' זה הסדר! והביאור בזה מונח בלשון המשנה "בחור שא נא עיניך וכו'", מלשון נשיאות והרמה: הבנות ישראל ש"יוצאות וחולות בכרמים וכו'" עמדו אז בדרגא נעלית יותר מה"בחור", עד שאמרו ופעלו שה"בחור" ירים את עיניו ולבחור וכו'. והלימוד: גם א' מ"בני ישראל" שהוא בחי' "בחור" מלשון "בחור מעם", ומובן שלא רק שאינו מביט בענינים אסורים או מאוסים אלא גם בעניני רשות שבעולם, "ממון" או "יופי" וכו', בוחר הוא המובחר – "קחו מקחכם לשם שמים" – וע"י בירור הניצוצי קדושה וכו' נפעל כללות ענין ה"שידוכין" ו"נישואין" בין הקב"ה וישראל וכו' – הנה בט"ו באב וביוהכ"פ פועלות ה"בנות ישראל" דוקא בה"בחור" שיהי' "שא נא עיניך" – שהעבודה ד"קחו מקחכם לשם שמים" שלו יהי' באופן נעלה עוד יותר! ב' חלקים מהתוועדות אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2023

624

יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב

Aug 2, 2023

11:26

התוכן 1) איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף", שמט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכין והימים מתקצרין, הנה מי ש"מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו". ובזה ישנה הוראה נפלאה עד כמה יקר כאו"א מישראל: תורת אמת אומרת לכאו"א שעליו להתבונן דמהלך השמש הגדול מסביב לכדור הארץ הגדול, דזה גורם שהלילות מתארכין מט"ו באב ואילך, ה"ז כדי שהוא יוסיף בתורה! 2) דובר בהתוועדות קודמת באופן ד"רעש גדול" שבתי-כנסת ובתי-מדרשות צ"ל פתוחות (גם) בלילות כדי שיוכלו ליכנס וללמוד תורה, ובפועל "אין קול ואין עונה"... כי נשארו סגורות! ולכן, כאשר באים מט"ו באב, דמכאן ואילך "דמוסיף", בלימוד התורה בלילות, "יוסיף" ("חיים על חייו"), ה"ז הזמן לחדש את ה"רעש" עד"ז עוה"פ וכו'. 1) משיחת לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו, יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב ה'תשל"ט. 2) משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2023

625

יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב

Aug 3, 2023

11:35

התוכן איתא בירושלמי, ומובא בפרש"י ברביעי דפ' עקב, "למה סמך הכתוב מיתת אהרן (בשנת הארבעים) לשבירת הלוחות (בשנה הראשונה) ללמדך שקשה מיתת צדיקים לפני ה' כשבירת הלוחות". ביאור הקשר בין מיתת צדיקים לשבירת הלוחות עפ"י מ"ש במדרש עה"פ [על הלוחות הראשונות] "חרות על הלוחות" – "חירות ממלאך המוות", נמצא דשבירת הלוחות היתה הנתינת מקום למיתת צדיקים. ובעבודה: לוחות הראשונות עצמם היו "מעשה אלוקים", ו"חירות ממלאך המוות" – דביקות תמידית בה' גם מצד הגוף וחלקו בעולם, ובמילא "אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל", שלא הי' שייך ענין ה"שכחה" וחלישות (כמו שלא שייך שאדם ישכח ע"ע) ו"יצה"ר הוא מלאך המוות" ו"מלאך המוות" כפשוטו. משא"כ בלוחות שניות, אף שהי' כתוב עליהם כל מה שהי' כתוב בלוחות הראשונות, אבל היו מעשה ידי משה, ובמילא היתה נתינת מקום לשכחה וכו'. ועפי"ז מובן מדוע "קשה" כ"כ הענין דשבירת הלוחות הראשונות אף לאחר שניתנו לוחות שניות, ועד"ז "קשה מיתת צדיקים" כ"כ אע"פ שנשארו כתבים ותלמידים וכו', כיון שיש נתינת מקום לשכחה וחלישות בנוגע לפעולה בעולם. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ח לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2023

626

יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב

Aug 6, 2023

7:25

התוכן ההוראה ממ"ש בשני דפ' ראה "והי' המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו . . עולתיכם וזבחיכם וגו'": הפסוק קאי על ביהמ"ק שם מביאים את הקרבנות (וזהו הראי' למ"ש הרמב"ם שהתכלית של ביהמ"ק הוא שיהי' מקום "מוכן להקריב בו קרבנות"), וכיון ש"יעדערער וויל דאָך אַז בקרוב ממש זאָל מען קומען 'אל המקום אשר יבחר ה' . . לשכן שמו שם'" ולהקריב שם את הקרבנות, הרי ההכנה לזה היא ע"י שכל אחד עושה מהמקום בו הוא נמצא, "מה' מצעדי גבר כוננו" ‏–‏ משכן לו ית', ומביא שם "עולותיכם" ‏–‏ ענין התפלה (כנגד התמיד ‏–‏ קרבן עולה, כולו לה'), ו"זבחיכם" ‏–‏ העבודה ד"כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וזהו א' הטעמים לענין הגלות ש"אחד מכם גולה לברביא ואחד מכם גולה לסמטריא", כדי לברר את המקום בו נמצאים ולהעלות משם את הנצוצות קדושה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2023

627

יום ג' פ' ראה, כ"א מנחם-אב

Aug 8, 2023

12:56

התוכן הטעם לפסק הרמב"ם שבעיר הנדחת [שבשלישי דפ' ראה] מועלת תשובה אף שלא מצינו בשום מקום שתשובה מועלת לאחרי התראה ומעשה (כמ"ש הראב"ד), מבאר הרגוצו'בי שתשובה פועלת רק שלא יהי' להם דין של עיר הנדחת, בסייף וממונם אבד, אלא כיחידים, בסקילה וממונם פלט. וצ"ל: א) התשובה גורמת לו עונש חמור יותר – סקילה?! ב) עדיין צ"ע איך יכולה התשובה לבטל את העונש של עיר הנדחת? והביאור: גדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה מציאות אחת, וענין זה שייך בעצם רק בקדושה ובבני ישראל מצד נשמתם שמקושרת עם ה' אחד והם עושים את נשמתם עיקר. אלא שמצד ענין ה"בחירה" יש מציאות כזו גם בצד ההפכי – עבודה זרה, אבל גם שם ה"ז רק בגלל שמדובר בבנ"י. וכיון שעיקר הדין דעיר הנדחת הוא מצד הנשמה, מצד המחשבה – פנימיות (ולא המעשה של ע"ז), ולכן תשובה (שאינה מבטלת מעשה, אבל) מבטלת (הפגם שבפנימיות –) הדין של עיר הנדחת, ובדרך ממילא יש לו דין חדש של יחיד. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט • לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל תחי' ליום הולדת שלה כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2023

628

יום ד' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב

Aug 9, 2023

8:23

התוכן זה שכל ימי השבוע מתברכין מיום השבת שאז "כל מלאכתך עשוי'" פועל שגם המלאכה שהוא עושה במשך השבוע תהי' מתוך בטחון בה' כאילו "כל מלאכתך עשוי'". וכידוע הסיפור עם הבעש"ט שדפק על חלונו של א' ואמר שהוא צריך פרנסה והלך, והסביר את הנהגתו עפמ"ש [בסיום שישי דפ' ראה] "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", שאע"פ ש"אין סומכין על הנס" ויש לעשות לבוש עפ"י טבע לפרנסה‏ – ‏"בכל אשר תעשה", אבל לזה מספיק שיעשה איזה עשי' קטנה, "דפיקה בחלון", ולאח"ז יש לסמוך על ברכת ה', וכמו א' שלבושו ארוך מידי אפשר להכשל בו..., ועד"ז אין להרבות ב"לבושים" עפ"י טבע כי זה יכול לקלקל... אלא יש להחליט שמספיק עבורו "דפיקה בחלון" ושאר היום יקדיש לתומ"צ, וכך הוא כלי ראוי לברכת ה'‏. משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ ה'תשל"ט לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות • לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2023

629

יום ה' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, אור לעש"ק מבה"ח אלול

Aug 10, 2023

9:42

התוכן תפקידו המיוחד של חודש אלול הוא ההכנה לשנה החדשה הבעל"ט. ומכיון שראש השנה קשור עם יום בריאת העולם, ו"על שלשה דברים העולם עומד על התורה.. עבודה.. גמ"ח", מובן שבחודש אלול צ"ל העבודה בג' קווין אלו. כמובא בספרים שב"אלו"ל" ישנו כמה ר"ת, הכוללים פסוקים שתוכנם ג' הקווין של תורה, עבודה וגמ"ח. וכדי שהעולם תהי' "על מלואו" כמו קודם מיעוט הירח ה"ז ע"י ענין התשובה. ולכן גם את זה נכלל בא' מר"ת של אלול. ונוסף ע"ז ישנו העולם כפי שיהי' לעת"ל, "אלה תולדות פרץ - תולדות מלא", עוד יותר "מלא" מלפני מיעוט הירח, לכן נכלל בר"ת של "אלול" גם ענין הגאולה. וכן תהי' לנו, שע"י העבודה בענינים אלו - תורה, עבודה, גמ"ח ותשובה - נזכה לראות את ה"עולם על מלואו" - בביאת מלכא משיחא. א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. • לזכות ר' ישעי' וזוגתו מרת הינדא שי' ראטנברג לכבוד יום הנישואין שלהם כ"ה מנחם-אב - לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2023

630

יום א' פ' שופטים, כ"ו מנחם-אב

Aug 13, 2023

8:53

התוכן א) כינוס ילדים לתורה, תפלה וצדקה מביא ברכות ה' לעולם כולו, ובמיוחד כשזה מתקיים בזמן שבתי הספר סגורים ה"ז מוסיף עוד יותר בזכותם ופעולתו בעולם כולו. ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": על כאו"א להעמיד "שופט ושוטר" לשמור על ה"שערים" של המחשבה, דיבור ומעשה שלו, וכן של העינים ואזנים ופה וכו', שרק דברים טובים יעברו דרכם וישתמשו בהם, ועי"ז נזכה לקיום מצוה זו בפשטות תיכף ומיד ממש! א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשל"ז לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2023

631

יום ב' פ' שופטים, כ"ז מנחם-אב

Aug 14, 2023

10:02

התוכן צ"ל השתדלות מיוחדת בנוגע לחינוך ילדי ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, הרי עדיין ישנו מספר גדול של ילדי ישראל שהם בבחי' "שה אובד". ולמרות שנמצאים במדינה כארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש", אעפ"כ ישנם הורים רבים ששוכחים לגמרי על המושג ד"ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים את ילדיהם לבתי-ספר כאלו ששם מקבלים הם חינוך שזהו היפך שכל הישר, ועאכו"כ – היפך היהדות! ובאמת, רובם ככולם של הורים אלו נתחנכו בעצמם בבתי-ספר כאלו בגלל טעות הוריהם, ובמילא ה"ה בבחי' "תינוקות שנשבו". ולכן דרושה השתדלות מיוחדת להסביר להורים אלו את הנחיצות של חינוך יהודי הראוי לשמו. ובימינו אלו, שרובם ככולם כבר באו לידי החלטה שה"דולר" בפ"ע אינה תכלית בחיים, בנקל יותר להשפיע עליהם ובדברים היוצאים מן הלב וכו'. משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2023

632

יום ג' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב

Aug 15, 2023

9:31

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' שופטים ע"ד שבט לוי "לא יהי' לכהנים הלוים . . חלק ונחלה . . ה' הוא נחלתו" - הם מקבלים כל צרכיהם מן המוכן ע"י הקב"ה: ענין זה מתבטא במיוחד אצל ילדי ישראל שאינם צריכים לטרוח בשביל צרכיהם אלא מקבלים את הכל מה' מן המוכן באמצעות הוריהם. וחידוש נפלא בהמשך לזה בהתחלת רביעי דפ' שופטים: בדרך כלל התחלקו הכהנים לכ"ד משמרות וכו' אבל "כי יבוא הלוי מאחד שעריך וגו'" וברצונו להביא "קרבן" - להתקרב לה', נותן לו ה' את האפשרות לעשות את זה גם אם אין זה ה"משמר" שלו וכו'; הקשר עם חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי" - ההתחלה עם ההתנדבות של האדם להתקרב להקב"ה, ע"ד ענינו של הלוי ש"נדבה רוחו אתו.. לעמוד לפני ה' ולשרתו וכו'". משיחת ג' אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2023

633

יום ד' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ערב אדר"ח אלול

Aug 16, 2023

11:27

התוכן א' מהוראות הבעש"ט [ששמו "ישראל" מדגיש הקשר שלו עם כל ישראל] היא, שמכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת ה'. ההוראה: א) מחודש אלול שבו תוקעים בשופר, שענינו 1) להעיר את האדם ולעוררו להתנהג כראוי (כפי שנהוג ב"צבא" שמעירים את החיילים ע"י תרועה בחצוצרות). 2) לעורר על ההכנה לקראת הכתרת הקב"ה כמלך בר"ה (כפי שנהוג בעת הכתרת המלך שמריעים בחצוצרות). ב) מפ' שופטים שמתחילה ב"שופטים ושוטרים תתן לך וגו'", שכל יהודי צריך להעמיד "שופטים" שתפקידם להורות את הדרך המתאימה עפ"י תורה, ו"שוטרים" שתפקידם לדאוג שהדברים יבוצעו בפועל. ג) ממ"ש בשיעור חומש היומי "תמים תהי' עם ה' אלקיך", שכל היום – לא רק בעת התורה והתפילה אלא גם בזמני האכילה ושתי' ומשחק וכד', וכל אברי הגוף – חדור "עם ה' אלקיך". וההחלטה על כ"ז ב"ראש חודש" פועלת על כל החודש. א' השיחות דיום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים - "צבאות השם" - שיחיו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2023

634

יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול

Aug 17, 2023

10:19

התוכן מנהג ישראל ש"כשכותב אדם לחבירו אגרת כו' מן ר"ח אלול כו' רומז לו כו' שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים". ואע"פ שהכתיבה וחתימה נעשית רק בראש השנה, אבל: א) טבע בני אדם שכאשר מקדימים את הברכה וכבר משך זמן לפני ר"ה יש לו ההבטחה שהשנה החדשה תהי' שנה טובה וכו', הרי, הרוגע הנפשי שנעשה עי"ז פועל ומשפיע לטובה בכמה ענינים של מעשה בפועל. ב) ובפרט שחודש אלול עצמו הוא גם חודש ההכנה לשנה החדשה וכו'. ואם בכל החודש יש צורך להדגיש ברכה והבטחה זו, עאכו"כ בימי ראש החודש וכו'. ובכן "אני המתחיל" לברך את כאו"א מישראל בברכת שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה וכו', והזכרת ברכה אחת לכל אות מאותיות הא"ב וכו'. א' השיחות אור לאדר"ח אלול ה'תשמ"ו לזכות מרת אסתר בת סוליכה שתחי' מלכא ליום ההולדת שלה אדר"ח אלול. לשנת ברכה והצלחה, ואורך ימים ושנים טובותנדבת בנה ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2023

635

יום א' פ' כי תצא, ג' אלול

Aug 20, 2023

10:41

התוכן מפתחות ביהמ"ק היו בידי "פרחי כהונה". ועד"ז בנוגע ביהמ"ק הרוחני: "פרחי כהונה" הם בני הישיבות. ונעשים ראויים לזה ע"י שמקבלים ע"ע את מרות הנהלת הישיבה ולשמור את כל סדרי הישיבה. ולידם נותנים "מפתחות" של "ביהמ"ק". תפקיד השוער המחזיק את המפתחות הוא לפתוח הדלת בפני הראויים להכנס ולסגור הדלת בפני אלו שאינם ראויים להכנס, ובעניננו: ההכנה היחידה להיות ראוי להכנס לביהמ"ק היא‏ – ‏להיות טהור. וברוחניות: אמונה טהורה (ללא "דעות הרעות"). ומכיון שה"מפתחות" הם בידים של בני הישיבות, עליהם האחריות לדאוג שדלת ביהמ"ק תהי' פתוחה בפני כאו"א מישראל. אלא שעליהם מוטלת גם האחריות [לא להסתגר בד' אמות של תורה ותפלה של עצמם, אלא] להכין את כאו"א מישראל שיהיו ראויים להכנס, עי"ז שיטהרו אותם מ"דעות הרעות" ולהטבילם ב"מי הדעת הטהור". בנוגע לפועל: על בני הישיבות לנצל את הזמן הנשאר בחודש אלול עד ר"ה להתפזר בכל העיר, בכ"מ שנמצאים יהודים, ולהסביר להם ענינם של "אלול", "סליחות", י"ב ימים שבין ח"י אלול לר"ה שבהם ניתן לתקן את כל העבר במשך השנה. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 Synopsis The keys to the Beis Hamikdash were given to the pirchei kehuna, and this also applies to the spiritual Beis Hamikdash: the pirchei kehuna are the yeshiva students. When they accept upon themselves the authority of the yeshiva administration and keep all the sedarim, they are given the “keys” to the Beis Hamikdash.” The job of a gatekeeper holding the keys is to open the door for those worthy of entering, and to close it to those unworthy of entering. In this case: the only qualification for entering the Beis Hamikdash is to be pure, which in spiritual terms means having pure faith, and being devoid of any negative ideas. Since the yeshiva students have the keys, they are responsible for making sure the Beis Hamikdash is open for every Jew. But they also have the responsibility (not to remain secluded in the four cubits of Torah and tefilah, but) to make every Jew fit to enter, by purifying them ridding them of negative ideas, and immersing them in the “waters of pure knowledge.” Practically speaking, the yeshiva students must utilize the remaining days of Elul until until Rosh Hashana to spread throughout the city, wherever there are Jew, and explain to them what Elul is, what selichos are, and that in the twelve days between Chai Elul and Rosh Hashana, everything that transpired in the past year can be fixed. 2 excerpts from sicha of Chai Elul 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף • לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

636

יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול

Aug 21, 2023

11:05

התוכן "שוויון זכיות" אמיתי הוא – כאשר כאו"א מגיע לתכלית השלימות בהתאם לכשרונות ולאפשרויות שניתנו לו ע"י ה'. ולכן האיש צריך לעסוק בתפקידים שניתנו לאנשים, והאשה – בתפקידים שניתנו לנשים. וזהו הדרך לקבל את ברכות ה'. וכאשר האשה מנסה לחקות את האיש, הרי בזה היא מדגישה שמעמדה של האשה פחותה משל האיש, וכאילו אין לה זכויות משלה. גישה זו היא היפך התורה, שזהו א' הטעמים לציווי התורה [בשני פ' כי תצא] "לא יהי' כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה", והיפוך שלימות האשה. וכאשר כ"א מתנהג בהתאם לכחות שניתנו לו, הרי עי"ז נשלל כללות הענין דקנאה וכו', וכ"א שמח בחלקו עי"ז שמרגיש שהאושר הכי גודל הוא לנצל את הכחות ולמלא את ההוראות שניתנו לו ע"י ה' – "עצם הטוב", וכך למלא את תפקידו ושליחותו בעולם. ומצד אהבת ישראל, צריך לפעול שגם כאו"א שבסביבו יגיע לשלימות הנדרשת ממנו. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ב, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 Synopsis True “equal rights” is when every person reaches their ultimate fulfillment in accordance with the abilities and talents they were given by Hashem. Therefore, a man must fulfill the role given to men, and a woman must fulfill the role given to women. This is the way to receive Hashem’s brachos. When a woman tries to copy a man, she shows that she considers herself less than men, as though she has less worth of her own. This approach goes against the Torah, which states [in the second aliyah of Parashas Ki Seitzei], “A man's attire shall not be on a woman, nor may a man wear a woman’s,” and it goes against a woman’s ability to find fulfillment. When everyone acts according to the abilitiesHashem has given him, that eliminates the basis for jealousy etc., because everyone is happy with his lot, by feeling the ultimate happiness and goodness that comes with being able to utilize the abilities given to him by Hashem – the essence of goodness, and to fulfill his mission and role in the world. And Ahavas Yisroel dictates that one must influence his surroundings, too, to arrive at its fulfillment. Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5742 – to Beis Rivkah graduates and counselors at Camp Emunah and Pardes Chana For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

637

יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב

Jul 30, 2023

7:54

התוכן ביאור הפנימי במ"ש [בראשון דפ' עקב] והי' עקב תשמעון וגו': ע"י העבודה ד"תשמעון" - מחשבה, "ושמרתם" - דבור, "ועשיתם" - מעשה, שמחדו"מ שלו הם כרצונו ית', נעשה "ושמר ה"א לך את הברית - מעשה - ואת החסד - מחשבה - ואת השבועה - דבור - אשר נשבע לאבותיך". ולפנ"ז נאמר "והי' עקב תשמעון" - תומ"צ ניתנו למטה דוקא, ולשם ממשיכים "את הברית וגו'". וזה קשור עם מ"ש רש"י עה"פ: "אם המצוות שהאדם דש בעקביו - תשמעון": כשה"תשמעון וגו'" הוא כי כך צוה ה' - ה"ז חודר עד לבחי' עקב. וההוראה: ישנם החושבים שלא מתאים להם להתעסק עם "דברים קטנים", "עקב", כמו להשפיע על ילד שיאמר מודה אני או ברכה או שילבש ט"ק, וע"ז באה ההוראה, שכל חשבונות כאלו אולי מתאימים לשכל של נפה"ב, אבל כדי שיהי' "תשמעון גו' ושמר ה"א לך וגו'", ה"ז יכול להיות אפי' בדברים "קטנים" כאלו וכו'. א' השיחות יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב ה'תשכ"ד לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו • לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2023

638

יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול

Aug 23, 2023

9:39

התוכן דיברו עכשיו [מנהלי המחנה] על הענין דאהבת ישראל וסיפרו על האהבת ישראל של רבותינו נשיאנו, וכן א' מהי"ב פסוקים שחזרו עכשיו הוא "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" וכו'. ונשאלת השאלה איך יכול יהודי פשוט, ילדה צעירה, להדמות לגדולי ישראל שהתנהגו כן וללמוד מהם?! והמענה לזה: ע"י האמונה בה' בתורה ובשלוחיו – משה רבינו וה"משה" שבכל דור – מתאחד כל יהודי עם כל עם ישראל שבכל הדורות שהם "מאמינים בני מאמינים", ועי"ז יכולה לפעול הדברים הגדולים ביותר! ובמילא אין פלא שאם רק תחליט להיות "ויגעת", לעשות כל התלוי בה, הנה ודאי ש"ומצאת" – שתמצא את הכח לדעת מה ואיך לעשות ולעשותו בפועל, ולהוות "דוגמא חי'" ומאירה לכל הסביבה. א' השיחות להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה, יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023 Synopsis [The camp directors] just spoke about Ahavas Yisroel, and they talked about the Ahavas Yisroel of our Rebbe’im, and similarly, one of the Twelve Pesukim that were just recited is, “‘To “love your fellow as yourself’ – Rabbi Akiva says that this is a great principle of the Torah.” The question is, how can a simple Jew, a young girl, compare to the greatest among the Jewish people learn from their conduct? The answer is that through emunah in Hashem and in His Torah and His shluchim – Moshe Rabbeinu and the “Moshe” in every generation – she becomes connected to every Jew in every generation, who are “believers, sons of believers,” and therefore she is able to accomplish the greatest things! Therefore, it is no wonder that if only she decides to “toil,” to do everything in her ability, it is certain that she will “find” – she will find the power to know what to do and how to act, and to be a living, happy, and shining example for her entire surroundings. Sicha to campers from Camp Emunah, in the shul, after Mincha, Wednesday, Parashas Teitzei, 6 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023

639

יום ה' פ' כי תצא, ז' אלול

Aug 24, 2023

9:25

התוכן לפני מ"ת היו צריכים לנצח את עמלק. ענין עמלק הוא "אשר קרך בדרך" [כמ"ש בסוף פ' כי תצא]. ובזה ב' פירושים: מלשון "קרירות", לקרר את התפעלות בנ"י‏ – ‏כבן בנו של עשו בן יצחק וכו' בא עם "טענה צודקת": 'הרי לך, כ"בעל שכל", "לא מתאים" להקדים נעשה לנשמע... הרי התורה "היא חכמתכם וגו'", וגם עפ"י השכל תהי' המסקנאשצ"ל נעשה!', 'תלמד תורה, אבל לא כ"יעקב איש תם" בלי שאלות, אלא כ"עשו יודע ציד" שכל דבר אצלו הוא עם חשבון וכו''. יש לדעת ש"קרירות" זו תביא בסוף את "אשר קרך בדרך" בפירוש השני: מלשון "קרי"‏ – ‏החיות שצ"ל בקדושה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", לעשות לו ית' דירה בתחתונים ‏ – ‏הולכת לבטלה‏ – ‏כחות הקליפה מלבישים אותה ועי"ז מתרבה כחות הקליפה באופן נורא! ‏משיחת פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2023 Synopsis Before Matan-Torah, the Jewish people had to win over Amalek. The function of Amalek is “asher karcha baderech” [as it says at the end of Parashas Ki Seitzei], which has two interpretations: “Kerirus,”to cool down a Jew’s excitement for Torah – like a grandson of Esav, son of Yitzchok etc., who makes a seemingly “valid” argument: You’re an intellectual person, it doesn’t befit you to put “we will do” before “we will hear,” because the Torah is “your wisdom” etc.,and moreover, once you understand, you’ll eventually come “to do” in any event! So learn Torah, but don’t be like “Yaakov, an innocent man” who asks no questions; rather, be like “Esav, who understood hunting,” who did everything with calculation etc. We must know that this coldness ultimately results in the other kind of asher karcha baderech – related to the word “keri” – that the vitality that is supposed to be used for holiness, to “Be fruitful and multiply and fill the earth and subdue it,” and make the world into a dwelling for Hashem – goes to waste – and the forces of kelipah enclothe it, causing kelipah to be magnified in a terrible fashion. Excerpt from sicha of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2023 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים

640

יום א' פ' כי תבוא, י' אלול

Aug 27, 2023

10:37

התוכן תורת הבעש"ט עה"פ בראשון דפ' כי תבוא "והי' כי תבוא אל הארץ אשר אני נותן לך וגו'": כשנותנים מלמעלה בחי' רצון ומרוצה לעשות רצון קונו ("ארץ"), צ"ל מצד האדם "וישבת בה"‏ – ‏שענין זה יבוא בבחי' התיישבות בכלים, וזהו "ושמת בטנא"‏ – ‏המשכת האורות בכלים. "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם": כשיהודי בא למקום מסויים ה"ז כדי לפרסם שם אלקות. וביאור הקשר בין תורה זו למ"ש אדה"ז עה"פ ש"ארץ" קאי על: א) תושבע"פ: בתושבע"פ, ובפרט בחלק ההלכה, קיימת רצון ה' בגלוי‏ – ‏בה מתבאר כיצד לקיים רצונו ית' במעשה בפועל, וע"י קיום המצוות בפועל נפעל הענין ד"ושמת בטנא", התיישבות אורות בכלים. ב) ראש השנה (זמן): ענינו של ר"ה הוא "תמליכוני עליכם", שבנ"י מקבלים ע"ע הרצון ומרוצה של ממה"מ הקב"ה, וע"י נעשה המשכת המלוכה למטה על כל העולם‏ – ‏התיישבות אורות בכלים, דירה בתחתונים "לשכן שמו שם". משיחת ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2023 Synopsis The beginning of Parashas Ki Savo states, “And it will be, when you come into the land which Hashem, your God, gives you…to inherit it etc.;” the Midrash states that eretz (“land”) is related to the words ratzon (desire)and merutzah (running). The Baal Shem Tov explains that when a person is given theratzon and merutzah to do Hashem’s will (the “land”), he must “settle in it,” making sure to “place it into the basket” – lights contained in vessels. “And you shall go to the place which Hashem your G-d will choose to have His Name dwell there:” When a Jew comes to a particular place, it is in order to spread G-dliness there. And this is connected to the Alter Rebbe’s explanation that “eretz” refers to: (a) The Oral Torah, specifically halacha, where Hashem’s desire is manifest by showing us how to actually perform the mitzvos, thus “puing it into the basket,” lights contained in vessel. (b) Rosh Hashanah (in the realm of Shanah): Rosh Hashanah is when the Jewish people “crown Me as King over you,” accepting the ratzon and merutzeh of Hashem upon themselves, and this brings His kingship down below into the world – i.e., lights contained in vessels,a dwelling in this lowest world – “to have His Name dwell there.” Excerpt from sicha of Chai Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2023 לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

641

יום ב' פ' כי תבוא, י"א אלול

Aug 28, 2023

10:19

התוכן יחודו של חודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל "למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", והיינו, אע"פ שכל השנה "הנה ה' נצב עליו . . ומביט עליו וכו'" שמזה מובן עד כמה חשוב אצל הקב"ה כל מעשה דיבור ומחשבה של כאו"א מישראל, אבל בחודש אלול מודגש שגם מצב כזה שהאדם נמצא "בשדה", הוא עוסק בענינים שאינם עצמם עבודת ה' (אף שמותרים עפ"י שו"ע), חשוב אצל הקב"ה והוא נמצא שם ביחד אתו ומקדיש לו את כל תשומת-הלב. וכשהוא מרגיל א"ע להרגיש כך בחודש אלול ה"ז פועל גם על כללות ההנהגה במשך השנה הבאה. א' השיחות ל"צבאות ה'" כ"א אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2023 Synopsis The uniqueness of Elul is illustrated by the Alter Rebbe’s analogy of a king who greets the city people in the field, and “receives them all with a pleasant countenance and shows them all a smiling countenance,” meaning, even though “Hashem stands over” a person all year “to determine if he is serving Him properly,” which shows how much Hashem values every thought, speech, and action of every Jew, however in Elul, it is emphasized that this applies even when a person is “in the field,” engaged in matters that are not directly part of Divine service (even though they are permissible, and ultimately facilitate his Divine service). Even one’s work “in the field” is important to Hashem, and He is with him in the field, giving him His full attention. And when a person accustoms himself to feel this throughout the entire month of Elul, that has an effect on his behavior in the coming year as well. Sicha to Tzivos Hashem, Tuesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 21 Elul 5743. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2023 לזכות מרת חנינה בת שמחה שתחי' מלכא ליום ההולדת שלה י"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דניאל שי' מלכא

642

יום ג' פ' כי תבוא, י"ב אלול

Aug 29, 2023

8:15

התוכן א) הוראה מכמ"ש בתחילת פ' כי תבוא "והי' כי תבוא אל הארץ וגו'": יהודי צריך לעשות מכל מקום בו הוא נמצא - "ארץ ישראל" (ששם גילוי אלקות) וכו'. ב) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' כי תבוא "את ה' האמרת היום.. וה' האמירך.." שזה "לשון הפרשה והבדלה" "הבדלתיו לך מאלקי הנכר להיות לך לאלקים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה", וגם "לשון תפארת", שהקב"ה מתפאר בבנ"י ובנ"י מתפארים בהקב"ה (וכ"ז צ"ל באופן של "טוב לשמים וטוב לבריות" (ענינו של יום שלישי בשבוע), שפועל כך גם על הזולת). וזה קשור גם עם ר"ה, שעליו קאי תיבת "היום" שבפסוק (לקו"ת), שאז מקבלים מלכותו ית', וההכנה לזה הוא בחודש אלול, שאז נותן ה' כוחות מיוחדים לעבודה זו, ויש לנצלם! א' השיחות ל"צבאות ה'" יום ג' דפ' כי תבוא, י"ב אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2023 Synopsis (1) A lesson from the beginning of Parashas Ki Savo, “And it will be, when you come into the land etc.”: A Jew must turn wherever he is into Eretz Yisroel, a place where G-dliness is visible etc. (2) A lesson from the pasuk in shelishi of Parashas Ki Savo, “You have selected Hashem this day…And Hashem has selected you…:” Hashem takes pride in the Jewish people and the Jewish people take pride in Hashem (and all this must be done in a way that is “good for Heaven and good for people” (the idea of Tuesday), meaning, one must influence himself and also influence others). And this is also connected to Rosh Hashanah, as the verse says, “this day” (as explained in Likkutei Torah), when we accept Hashem’s sovereignty, and we prepare for this in the month of Elul, when Hashem gives special abilities for this service, and we should utilize them! Sicha to Tzivos Hashem, Tuesday, Parashas Ki Savo, 12 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2023 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

643

יום ד' פ' כי תבוא, י"ג אלול

Aug 30, 2023

9:22

התוכן י"ג אלול הוא יום החתונה דכ"ק מו"ח אדמו"ר (ובש.ז. ה"ז חל ביום הרביעי ש"בתולה נשאת ביום הרביעי", ר"ת "לבנה", שקאי על ישראל ש"דומין ללבנה" ו"מונין ללבנה"), וכיון שזוהי חתונה של נשיא דורנו ו"הנשיא הוא הכל" ה"ז שייך לכאו"א בדורנו; ובזה מיתוסף עי"ז שבלילה זה מתקיימת חתונה בפועל, והרי נוסח השבע-ברכות הוא שווה בכל חתונה, וברכה האחרונה היא "מהרה ישמע בערי יהודה וכו'"‏ – ‏גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ואז יהי' שלימות הנישואין של ה' וישראל; הקשר עם התחלת פ' כי תבוא "כי תבוא אל הארץ גו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'", ואחז"ל "מראשית ולא כל ראשית", שמחלק המובחר עושה ביכורים, ובמה שנשאר משתמש לעניניו הגשמיים באופן של "בכל דרכיך דעהו". [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' כי תבוא, י"ג אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2023 Synopsis 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe (which falls out this year on Wednesday, and the Mishna states, “Besulah nisas l’yom harevi’i” (“A besulah is married on Wednesday”), which is an acronym for levanah (moon), which corresponds to the Jewish people who “resemble the moon” and “count by the moon”); since it's a wedding of the leader of our generation, and “the nasi is everything,” this is relevant to everyone in our generation. And this is furthered by the fact that there is actually a wedding tonight, and the text of the Sheva Brachos is the same at every wedding; the final bracha is “let there speedily be heard in the cities of Yehuda etc.” – the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, at which time will be the “wedding” of Hashem and the Jewish people. The connection to the beginning of Parashas Ki Savo, “…when you come into the land…you shall take of the finest of all the fruit of the ground etc.” – the Sages taught, “from the first, and not all of the first,” that one takes the best part for bikurim, use the reset for his physical needs in a manner of “knowing Him in all your ways.” Two excerpts from sicha of Tuesday night, Parashas Ki Savo, 13 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2023 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

644

יום ה' פ' כי תבוא, י"ד אלול, אור לט"ו אלול, יום התייסדות תומכי תמימים

Aug 31, 2023

12:10

התוכן ט"ו אלול הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. וש.ז. [תשמ"ט] הוא שנת היובל להעתקת הישיבה ל"חצי כדור התחתון", בשנת ה'ת"ש. לציין תאריך זה ע"י חגיגה מיוחדת, החל מיום ט"ו אלול עצמו, ובימים שלאח"ז, עד ח"י אלול, שבו היתה התחלת הלימודים בישיבה, ובפרט לאחרי ריבוי השיחות אודות ענינו של ח"י אלול - לכל לראש כאן בברוקלין, ועד"ז בכ"מ שיש שם ישיבת תו"ת וכיו"ב. להדפיס מחדש ענין בחסידות כמו השיחה "כל היוצא למלחמת בית דוד" שבה התבאר תפקידם של תלמידי התמימים וכו'. ושיתעסקו בכ"ז ב"שטורעם" עד שיפעלו (לאחרי השלושים יום מט"ו באב) ש"לא היו ימים טובים כט"ו באלול שנת ה’תשמ”ט בברוקלין!". על כ"א שלמד בתו"ת או שולח לשם את ילדיו, לגשת להנהלת הישיבה במקומו ולהציע את עזרתו. להשתדל לייסד סניפים חדשים של תו"ת (ברשות ההנהלה המרכזית בברוקלין). ועוד. משיחת אור לט"ו אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2023 Synopsis 15 Elul marks the founding of Yeshivas Tomchei Temimim; this year (5749) marks fifty years since the yeshiva relocated to the Southern Hemisphere, in the year 5700. The occasion should be marked with a special celebration, from 15 Elul itself, and continuing until Chai Elul, (the date the studies in the yeshiva commenced), especially in light of them any sichos of my father-in-law the Rebbe about Chai Elul. This should be done first and foremost here in Brooklyn, and then everywhere that there is a Tomchei Temimim etc. Chassidic publications such as “Kol Hayotzei L’milchemes Beis Dovid” (which describes the role of the yeshiva students etc.) should be reprinted for the occasion. And all this should be done with great fanfare, to the point that (after the thirty days since 15 Av) “There were no festivals for the Jewish people like the 15th of Av, 5749, in Brooklyn, New York!” Everyone who ever learned in Tomchei Temimim, or sends his children to learn there, should approach the yeshiva directors and offer to help; efforts should be made to establish new branches of Tomchei Temimim (with the permission of the central administration in Brooklyn) etc. Excerpt from sicha of 15 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2023 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏

645

יום א' פ' נצבים-וילך, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע

Sep 3, 2023

12:46

התוכן עיקר כוונת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן ביסוד תורת החסידות היתה שזה יגיע לכאו"א מישראל, אפי' לפשוט שבפשוטים. וזהו גם מה שאף שקודם התגלות דרך החסידות היתה דרכם של גדולי ישראל בהנהגת בנ"י באופן שהם היו יושבים במקומם ויהודים היו באים אליהם לשאול בעניני התורה, ובמילא היתה ההשפעה רק לאלה שהרגישו שחסר להם ובאו ודרשו שימלאו את חסרונם, הנה בהתגלות תורה חסידות ע"י הבעש"ט ואדמו"ר הזקן נעשה חידוש כללי בזה – שלא המתינו עד שיבואו אליהם אלא נדדו ממקומם להביא את אור התורה לכל מקומות מושבות בנ"י. ועוד ענין: התחלת פעולת הבעש"ט היתה בנוגע לילדים קטנים, וכידוע שקודם התגלותו הי' הבעש"ט משמש בתור "בּאַהעלפער" למלמד תינוקות ב"חדר"! ועפ"ז מובן גם הטעם לריבוי הכחות שכ"ק מו"ח אדמו"ר השקיע במיוחד בנוגע לתשב"ר. ובעמדנו ביום ח"י אלול, יום ההולדת של הבעש"ט, צרכים לידע שהבעש"ט נתן כחות לכאו"א מאתנו להיות בעצמו "בּאַהעלפער" ואח"ז גם לחזר אחר אנשים פשוטים הנמצאים בסביתו ולהאיר את נפשם האלקית וכו'. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2023 Synopsis The goal of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe in establishing Chassidus was for it to reach all Jews, even the simplest among them. Therefore, while Jewish leaders before Chassidus would remain in their place and wait for people to come and ask for guidance, meaning they were only able to influence those who recognized they were lacking and sought to fill that lack, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe took a profoundly different approach: instead of waiting for people to come to them, they travelled around to bring the light of the Torah to anywhere Jews lived. Another thing: the Baal Shem Tov started out as an assistant to a cheder teacher. Thus, we can understand why my father-in-law the Rebbe invested so much effort in teaching young school children. And on the day of Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov, we must know that the Baal Shem Tov gave everyone the ability to first be a helper himself, and then go about his surrounding and ignite the Divine soul within those around him etc. 2 excerpts from sicha of Chai Elul 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2023

646

יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע

Sep 4, 2023

11:16

התוכן פתגם החסידים שח"י אלול מכניס חיות בעבודת חודש אלול. וזה קשור עם יום הולדתם של הבעש"ט ואדה"ז שכבר משעת לידתם היו "מזומנים" להיות נשיאי ישראל. ומובן שחודש אלול, חודש החשבון דשנה שעברה והכנה לשנה הבאה, הוא ענין של חיות מצ"ע, אלא שלגבי העילוי בחיות שנכנס בו ע"י ח"י אלול ה"ה בבחי' העדר החיות. וזה הי' גם ענינו של רבי ישראל בעש"ט, לעורר את ה"ישראל" גם באלו שהיו בהתעלפות והעצה היחידה היתה "ללחוש באזנם" את שמם "ישראל", ועד"ז פעולת הבעש"ט בכ"א היתה שמצבו הקודם לגבי מצבו לאחרי לחישת שמו של הבעש"ט תהי' בדוגמת "התעלפות גמורה" וכו'. בנוגע לפועל: להתחזק בעבודת ה' בחיות, בחודש אלול ובמיוחד מיום ח"י אלול, כ"כ, עד שעבודתו ע"ע תהי' בבחי' "העדר החיות"! ו"אני לדודי" יעורר את ה"ודודי לי" ש"ה' עוזרו" ומתברך בכוח"ט בגו"ר גם יחד. ג' חלקים משיחת יום ה' דפ' כי תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2023 Synopsis The Chassidic adage that Chai Elul brings life into the month of Elul is connected to the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe, who already at birth were “ready” to be leaders of the Jewish people. Of course, Elul, the month of stocktaking for the past year and preparation for the coming year, already has life, but compared to the increased vitality that Chai Elul brings, its prior state is considered to be “lacking life.” This was also the role R’ Yisrael Baal Shem Tov: to awaken the “Yisrael” in every Jew, even those in such a deep faint that the only solution is to “whisper their name into their ear”: the effect of “whispering the Baal Shem Tov’s name” is that one’s prior state is considered “fainting” compared to his state after the name was whispered into his ear. Practically: in the month of Elul, and especially from the day of Chai Elul, we must strengthen our Divine service with vitality, to the extent that our prior Divine is considered “lacking life.” And through the service of “I am my beloved’s,” we awaken the level of “My beloved is mine” – Hashem will help every Jew and bless him with a good and sweet year, spiritually and physically. 3 excerpts from sicha of Thursday, Parashas Ki Savo, Chai Elul 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2023 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

647

יום ג' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול

Sep 5, 2023

10:14

התוכן הוראה ממ"ש [ברביעי דפ' נצבים]"ושב ה' אלקיך את שבותך וגו'", ".. הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם": כאשר יהודי שואל כיצד יכול להתכונן לקראת הגאולה ולעבוד עבודתו כדבעי ולא להתפעל מחושך העולם?! עליו לדעת שכל זמן שהוא נמצא בגלות נמצא ה' ביחד עמו! וא"כ, איזה תפיסת מקום יש לחושך העולם?! בודאי יצליח למלא שליחותו של ה' ובשמחה! אם בשעת עריכת ה"חשבון נפש" בחודש אלול רואה שישנם ענינים שהי' יכול לעשות באופן נעלה יותר ושואל איך יוכל לתקן א"ז ‏–‏ ע"ז נאמר בהמשך הפרשה "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" ר"ת אלול ‏–‏ בחודש אלול נותן ה' סיוע מיוחד לעבודת התשובה! ובפרט שהרי המלך בשדה וכו'. משיחת יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשמ"א לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2023 Synopsis The verse states [in the fourth aliya of Parashas Nitzvim), “Then Hashem your G-d will return with your captivity etc.”: When a Jew wonders how he can be expected to prepare for the Redemption and perform his Divine service without being deterred by the darkness of exile, he must know that as long as he is in exile, Hashem is together with him! Thus, the darkness of the world is of no consequence; he will certainly succeed in fulfilling Hashem’s shlichus, and doing it with joy! If, during one’s stocktaking in the month of Elul he sees that some things could have been done better, and he wonders how to fix it – to this, a subsequent verse states, “Hashem will circumcise your heart and the heart of your offspring,” an acronym for Elul:in the month of Elul Hashem provides special assistance for the service of teshuvah! Especially when the king is in the field etc. Excerpt from sicha of Wednesday, Parashas Nitzavim, 24 Elul 5741 to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2023

648

יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול

Sep 6, 2023

9:37

התוכן בנוגע ל"גרים" והבלבול שנוצר לאחרונה וכו' – יש להכריז בגלוי שאין לפגוע בהם ח"ו, ואדרבה – הם חביבים במיוחד לפני הקב"ה (כמ"ש הרמב"ם)! אין מקום בתורה לחלק בין מי שנולד יהודי לבין גר! – כמ"ש [ברביעי דפ' וילך] "הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" – גם ה"גר אשר בשעריך" נוגע לכללות מעמד הקהל! ועוד: הרמב"ם פוסק שגם גר שאינו מבין לה"ק חייב להשתתף ב"הקהל". וי"ל שמקורו הוא מפסוק זה שנאמר "וגרך אשר (לא "במחניך" שנמצא כבר ב"מחנה" וכו', אלא) בשעריך" – שגם גר שרק עכשיו נתגייר ונמצא עדיין ליד ה"שער" ואינו יודע כלום חייב לבוא ולשמוע את קריאת התורה מפי המלך, ורק כאשר גם הוא משתתף יתקיים ה"ישמעו וילמדו ויראו" אצל כל האנשים והנשים והטף באופן שזה יביא אותם "לעשות את כל דברי התורה הזאת"! ולהעיר שמשה אמר מצות הקהל, שבו מודגשת מעלת הגרים, ביום האחרון שלו שבו הגיע לתכלית השלימות! ולכן מצוה לפרסם שאסור לפגוע ח"ו בכבודם של הגרים (איסור שקשור עם ל"ו אזהרות)! ב' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2023 Synopsis Regarding converts and the big confusion that arose lately etc. – it should be declared openly that no one should mistreat converts chas v’shalom – to the contrary – they are especially dear to Hashem (as the Rambam writes). There is no basis in the Torah to distinguish between someone born Jewish and a convert – as it says (in the fourth aliyah of Vayelech), “Assemble the people: the men, the women, and the children, and your convert that is in your cities – “your convert that is in your cities” also affects the entire event of Hakhel. Moreover, the Rambam rules that even a convert who doesn’t understand Hebrew is obligated to participate in Hakhel. And we can say that his source for that is from this verse that sates, “and your convert that is in your gates” (as opposed to “and your convert that is in your camp,” i.e., who is already in the “camp” etc., rather, “that is in your gates” – even a convert who just converted and is still at the “gates,” who doesn’t yet know anything, must come and hear he king read the Torah, and only with his participation can the gathering of everyone, the men the women and the children, really be “in order that they hear and in order that they learn and fear” in such a way that brings them “to do all the words of this Torah.” Moshe gave over the mitzvah of Hakhel, which emphasizes the unique quality of converts, on the last day of his life, the apex of his perfection. Therefore, it is a mitzvah to publicize that it is forbidden to disrespect converts (a prohibition involving 36 warnings). 2 excerpts from sicha of 6 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2023

649

יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול

Sep 7, 2023

10:34

התוכן בפ' וילך מדובר אודות מצות "הקהל": שבזמן שביהמ"ק הי' קיים היו מתאספים בנ"י, אנשים נשים וטף, פעם בשבע שנים בביהמ"ק לשמוע את המלך קורא כמה פרשיות בתורה "למען ישמעו ולמען ילמדו.. כל הימים וגו'" - וזה השפיע על כל החיים בנוגע למעשה בפועל! ויתירה מזו: במצות הקהל נטלו חלק גם "טף" - גם עליהם השפיע מעמד "הקהל"! וההוראה לזמננו, כי הרי ביהמ"ק הרוחני, הנשמה, קיים גם היום בכאו"א: קריאת פרשיות אלו בפ' וילך צריכה להשפיע על כל החיים לקיים בפועל כל ההוראות של מצות הקהל, וגם על הילדים שבבית - שזה תלוי בעיקר על האם וכו'. וזוהי ההוראה מקריאת פ' זו לפני ר"ה: כי כדי לקבל ברכות ה' לכוח"ט, יש להכין את ה(בני-)בית ואת הילדים שיהיו כלים מתאימים לזה. משיחת יום א' פ' וילך, כ"ח אלול ה'תשל"ז, לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2023 Synopsis Parashas Vayelech talks about the mitzvah of Hakhel: When the Beis Hamikdash stood, the entire Jewish people, men, women and children, would gather once in seven years in the Beis Hamikdash to hear the king read certain passages from the Torah, “in order that they learn and fear…all the days etc.” – and this gathering had an effect on the rest of their lives, influencing their practical behavior. Moreover: the mitzvah was to even bring along very young children – Hakhel had an effect on them, too, even if they didn’t understand intellectually what was being read. The lesson for our times is that every Jew has a spiritual Beis Hamikdash in his soul; when we read about Hakhel in Parashas Vayelech, it must influence our entire lives to practically fulfill the lessons derived from Hakhel, and it must also influence the children in the house – and this depends primarily on the mother etc. And this is the lesson from the fact that we read this parashah before Rosh Hashana: to receive Hashem’s blessing to be inscribed and sealed for good, one should prepare his household, and the children in the household, to be a fitting receptacle for it. Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Vayelech, 28 Elul 5737, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2023 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק • לזכות יעל שמחה בת מרים אסתר שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקנה ר' דניאל שי' מלכא

650

יום א', כ"ד אלול – יום ראשון דימי הסליחות, ערב כ"ה אלול

Sep 10, 2023

10:01

התוכן אע"פ שהענין ד"אתם נצבים . . כולכם לפני ה' וגו'" הוא תמיד, שהרי כל יהודי נמצא תחת השגחתו התמידית של הקב"ה ו"הוא והשגחתו אחד", אעפ"כ ישנם זמנים שזהו בגלוי יותר (וזהו מ"ש "אתם נצבים היום וגו'"), וזה מתבטא בזה שהענין ד"עצם הטוב" שלו ית' בא בגלוי יותר בטוב הנראה והנגלה בעיני בשר. כמו בחודש אלול, ובפרט – מיום ח"י אלול, ועוד יותר – בימי הסליחות, שתחלת הסליחות הוא באמירת "לך ה' הצדקה", שב"צדקה" נכלל אפי' "סוס לרכוב עליו" למי שהי' רגיל בזה, והרי לכל יהודי, בתור בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחל ולאה, מגיע הרחבה ועשירות בגו"ר כפשוטו, וזהו ה"צדקה" שהקב"ה נותן לכל יהודי כבר בימים האחרונים של השנה, וזוהי הכנה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה כבר בראש השנה הבעל"ט. משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשל"ח – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2023 Synopsis Even though the verse, “You are all standing this day before Hashem, your G-d” applies always, because every Jew is under Hashem’s eternal Divine providence, and “He and His providence are one,” nevertheless, there are times when it is more revealed (thus the verse says, “You are all standing this day etc.”), and when it is revealed, since Hashem is the “essence of goodness” it is expressed in open, revealed good. Namely, the month of Elul, and particularly, from the day of Chai Elul and on, and even more so during the days of Selichos, which we begin with “to You, Hashem, is the tzedakah” – tzedakah includes even a “horse to ride upon” for someone used to that, and every Jew, as a son of Avraham, Yitzchak and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rachel and Leah, deserves abundance and wealth, spiritually and physically, in the simple sense, and this is the “tzedakah” that Hashem gives every Jew, already in the final days of the year, and this prepares them to be inscribed and sealed for the good, for a good and sweet year, already on Rosh Hashana. Excerpt from sicha of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5738 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2023 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

651

יום ג', כ"ו אלול

Sep 12, 2023

10:16

התוכן 1) הוראה חשובה משם פ' האזינו, שפירושו לשמוע ולהקשיב: לא להסתמך על השכל, אלא לפני כל פעולה יש לבדוק מה נאמר ע"ז בתורה, בשו"ע, ו"להקשיב" לתורה, או, אם אינו מבינָהּ בעצמו, להקשיב לרב שיסביר לו מה כתוב בתורה ע"ז! ונוסף לזה, צ"ל כבהמשך הכתובים "שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך" ולהקשיב ולקיים את הוראתם, מכיון שהם כבר חיו במשך כו"כ שנים ונשארו שלימים ביהדותם למרות הנסיונות הקשים וכו'. 2) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' האזינו "ירכיבהו על במתי ארץ": הקב"ה קבע שמילוי שליחותם של בנ"י הוא ב"ארץ" דוקא‏ – ‏לעשות לו ית' דירה בתחתונים, אבל ביחד עם זה העמידם "על במתי ארץ"‏ – ‏מקום גבוה שמשם רואים את כל הסביבה ובנקל יותר לתת הוראות משם לכל סביבה וכו', ובאופן של "ירכיבהו על וגו'"‏ – ‏ע"ד רוכב במרכבה שהוא המנהיג ושולט על המרכבה, וישיבתו באופן כזה נותנת לו כבוד וחשיבות ובמילא מתקיימות הוראותיו מיד. משיחת יום ג', כ"ו אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2023 Synopsis (1) An important lesson from the name of Parashas Haazinu, which means “listen:” one should not rely on her own intellect, rather, before doing anything, she should check to see what the Shulchan Aruch says, about it, and then “listen” to the Torah, or, if she needs help understanding it, she should ask a Rav, and listen to him. In addition, the verse sates, “Ask your father and he will tell you, your elders and they will inform you” – one should listen to what they say because they have life experience, and have maintained their Yiddishkeit despite the challenges etc. (2) A lesson from the verse in the third aliya of Parashas Haazinu, “He made them ride upon the high places of the earth”: Hashem put the Jewish people specifically “in the earth” – to make a dwelling for Him in this world, but at the same time, He put them “upon the high places of the earth” – a high place from which one can see the entire surrounding, making it easier to give instructions for the entire surrounding etc., and in such a way that “they will ride etc.” – like one riding a wagon, who controls and drives it, and by sitting in this fashion he gains respect and importance, so that his instructions are immediately carried out. Excerpt from sicha of Tuesday, 26 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2023

652

יום ד', כ"ז אלול

Sep 13, 2023

10:21

התוכן כיון ש"ראש השנה" הוא ה"ראש" של כל השנה והנהגת האדם במשך כל השנה תלוי' בהנהגתו בראש השנה, לכן יש לנצל כראוי ב' הימים דר"ה, ועד"ז יש לנצל כראוי כל שעה מימי ההכנה לראש השנה;ראש השנה הבעל"ט חל ביום השבת. וההוראה: ביום השבת, שמתחיל עם מצוות הדלקת נרות ע"י נשי ובנות ישראל, נראה גם בגלוי ובחיצוניות שהאדם אינו מתעסק עם עניני העולם ועניני חולין וכו' ויש לו יותר זמן להסתכל בספר וכו', ועד"ז צ"ל העבודה המיוחדת במשך כל השנה שה"ראש" שלה חל ביום השבת כו'. ב' חלקים משיחת כ"ו אלול ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2023 Synopsis Since Rosh Hashanah is the “head” of the entire year, and a person’s conduct all year depends on his conduct during Rosh Hashanah, it is important to properly utilize the two days of Rosh Hashanah, and likewise, to properly utilize every hour of the days leading up to Rosh Hashanah. This year, Rosh Hashanah falls out on Shabbos. The lesson: Shabbos begins with Jewish women lighting Shabbos candles, when it is openly visible that a person isn’t involved in mundane matters, and has more time for learning etc.; similarly, when the “head” of the year falls out on Shabbos, that must affect the “body” – the entire year must be Shabbosdik etc. Two excerpts from sicha of 26 Elul 5732 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2023

653

יום ד', ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע

Apr 13, 2022

9:05

התוכן התוועדות זו נערכת ביום ההילולא של הצ"צ, שבו "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו . . מאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ": הגילוי ד"ישועות" נמשך ו"פועל" עד "בקרב הארץ" (תוקף הכי גדול של מצרים, "ערות הארץ") – למטה מטה ביותר. אע"פ שענין זה נפעל בי"ג ניסן בכל שנה מצ"ע – אעפ"כ צריכים לעשות "כלי" כדי לקבל הגילוי. והוא – שגם כאשר נמצאים "בקרב הארץ", שלכאו' צ"ל התנועה לעמוד "מחוץ" ו"מעליו" – אומר הבעש"ט שצ"ל "עזוב תעזוב עמו" ולהיות "פועל ישועות בקרב הארץ". וכמו שראינו בגלוי אצל הצ"צ שעסק בביטול הגזירות על בנ"י ע"י שהוא עצמו נסע לפטרבורג, "קרב הארץ" (דלא כאדה"ז ואדהאמ"צ שעסקו בזה ע"י שלוחים, ואף שאדה"ז הי' בפטרבורג – לא הלך לשם מעצמו) [המשך יבוא] משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2022

654

יום ה', י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע:

Apr 14, 2022

9:41

התוכן [המשך] אף שאסור ליהודי לרוץ מעצמו ל"קרב הארץ", והרי מתפללים כל יום "אל תביאנו לידי נסיון" – אבל נשיא דורנו תובע שבימינו אלו ישנה שליחות מיוחדת לעסוק בהפצת היהדות "בקרב הארץ"! אפי' עם א' ש"בשם ישראל (רק) יכונה" – שהוא במצב ירוד יותר אפי' ממי שעליו נאמר "אע"פ שחטא ישראל הוא". ובודאי ידע נשיא דורנו את כל ה"חשבונות" ש"קרב הארץ" הוא מקום סכנה, וש"חייך קודמין" וכו' – ואעפ"כ צוה לעשות זאת! ויש למלא שליחות זו! וזהו הכלי לקבל ה"ישועות" שכ"א יודע שהוא צריך, ומתוך שמחה – כמו שאנשי צבא יוצאים למלחמה ב"מאַרש של נצחון", שזה עצמו מפיל "אימתה ופחד", עד ש"בגדול זרועך ידמו כאבן" – שבעזר ה' [ולא ב"כחי ועוצם ידי" (אפי' במלחמת היצר, אף ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים")] יצליחו! משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2022

655

יום ו', ערב חג הפסח

Apr 15, 2022

11:51

התוכן ביאור ב' סוגי המצות – ה"לחמא עניא" שאכלו במצרים (לפני חצות) שהיו צריכים שימור, והמצות שלאחרי חצות ביציאת מצרים שלא היו צריכים שימור – בעבודת האדם: "לחמא עניא" הוא העבודה דאתכפיא, שהעוסק בעבודה זו הוא מי שעדיין יש לו יצה"ר, הבינוני או בעל תשובה ש"סורו רע" וצריך תמיד לעמוד על המשמר. וכפשטות אופן אפיית מצות שצריך להתייגע שלא תבוא לידי חימוץ וניפוח. משא"כ מי שהוא צדיק גמור שכבר הפך את היצה"ר לטוב, בחי' אתהפכא, שאינו צריך שמירה. ובנוגע לאהבת ה: העבודה דאתהפכא הוא בחי' "בכל לבבך – בשני יצריך", אבל במדידה והגבלה, ודוקא מצד העבודה של אתכפיא ובעל-תשובה – באה האהבה ד"בכל מאדך" שלמעלה ממדידה והגבלה! שה"לחמא עניא" שאכלו במצרים מביא את היציאה ממצרים וכו' (ועוד). ב' חלקים ממאמר (כעין שיחה) ד"ה הא לחמא עניא, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2022

656

יום ב', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח

Apr 18, 2022

10:33

התוכן כל המושג ד"יציאת מצרים", שצ"ל כל יום, שייך רק כאשר לפנ"ז נמצא ב"מצרים", ולכאו', הרי בבוקר קרא "קריאת שמע" שענינה "יציאת מצרים"?! והביאור: כאשר יהודי מחליט שאינו מתייאש ח"ו מיהודי הנמצא ב"מצרים" אלא הוא מוכן לרדת אליו ולעשות כל התלוי בו כדי להוציאו משם – הרי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא"! אלא שכדי להגיע למצב זה צריך התבוננות אמיתית. וכידוע המשל שהמגיד נתן לחבירו כתשובה לשאלתו מדוע הוא מאריך כ"כ בתפלה, והרי גם הוא מתפלל עם "כוונות" וזה לא לוקח כ"כ זמן?... – מהחבר עצמו שהי' נוסע מזמן לזמן ל"לייפציג" לקנות סחורה וכו' – ומדוע שלא יסתפק "לכוון" שנוסע לשם וקונה את הסחורה ובכך לחסוך זמן רב?... אלא שכדי להשיג את הסחורה צריכים לנסוע "בקרב הארץ" בפועל! ב' חלקים משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2022

657

יום ג', י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח

Apr 19, 2022

11:29

התוכן חג הפסח שבו נמצאים עתה נק' "זמן חירותנו" - חירות של כאו"א מישראל, וכמו שאומרים בהגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים", ו"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובננו ובני בננו משועבדים היינו לפרעה במצרים" וכו'! וזה מתבטא גם במצות אכילת מצה גם בזמננו "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו'"; המצה היא "מיכלא דמהימנותא": כל יהודי מאמין שה' עשה ועושה נסים לבנ"י; החירות של חה"פ צ"ל הכנה לתוספת לחירות בלימוד התורה; כל הוראות חה"פ צ"ל בבחי' פעולה נמשכת על כל השנה - שבכל יהודי חקוק שה' שחרר אותו מהיות עבד במצרים ועשה אותו עבד של ממה"מ הקב"ה! ועוד. ב' חלקים משיחת ח"י ניסן ה'תנש"א ל"צבאות ה'" לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2022

658

יום ד', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח

Apr 20, 2022

9:20

התוכן הוראה המיוחדת מעניני יום זה דחג הפסח. קריאת התורה של היום: התחלתה היא "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", ותוכנו, "אם כסף" – אם יש בידך איזה רכוש או ידיעה בתורה, אל תחזיק את זה לעצמך, אלא "תלוה את עמי" – עליך "להלוותו" לכל מי שהוא בכלל "עמי" – עם ישראל. ועי"ז "אַת עִמִי" – הוא מתאחד עם הקב"ה (כדאיתא במדרש)! ומובן עד כמה דבר זה עצמו גורם לקיים מצוה זו בשמחה הכי גדולה. שיעור תהלים היומי: התחלתו היא במזמור שמתחיל עם "תפלה למשה" וסיום המזמור הוא "ויהי נועם ה"א עלינו .. ומעשה ידינו כוננהו" – משה רבינו, מוציאם של ישראל ממצרים, מזכיר לכאו"א מישראל אשר "מעשה ידינו כוננהו" – כל דבר שיהודי עושה בידיו, אינו "סתם" מעשה, אלא הקב"ה מבסס וקובע כל דבר שיהודי עושה! וכיון שזוהי תפלתו של משה, הרי הקב"ה מקיים תפלה זו. הוראות אלו אינם רק ליום זה אלא גם לכל השנה כולה. משיחת יום ב' דפ' אחרי, ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם" לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסח לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2022

659

יום א' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ג ניסן

Apr 24, 2022

11:14

התוכן העבודה דיציאת מצרים בכל יום, לצאת מהמיצרים וגבולים, צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב! וכמו שבנ"י יצאו ממצרים "ביד רמה", ועד"ז בקשר לשלימות דיצי"מ – קריעת ים סוף, נאמר "אז ישיר משה וגו'" – בשירה ובזמרה! וכמ"ש מו"ח אדמו"ר במעלת השירה על הדיבור, שבאותיות הדיבור מתבטאת הארה מוגבלת בלבד של הנשמה (שכל וכיו"ב), משא"כ את עיקר וכללות הנשמה שאינה מוגבלת אא"פ להתבטא כ"א בשירה. וא"כ, כאשר האדם שר ה"ז סימן שהוא במצב מרומם כזה שלמע' מהגבלותיו. והנה, כאשר הוא שר בפועל, הרי השירה עצמה פועלת עליו להתעלות עוד יותר מהגבלותיו. ובזה גופא ישנן דרגות: יש ניגון עם מילים, אבל יש מצב, שהאדם הוא במצב מרומם כ"כ שאינו יכול להתצמצם אפי' בשירה (אבל) עם מילים, אלא הוא שר בלי מילים. (וגם בזה – כאשר הוא שר בפועל, ה"ז מרומם אותו עוד יותר וכו'). ועוד ענין: כשהשמחה שלו מתבטאת (לא בריקודים, אלא) בשירה ה"ז פועל גם על השומעים שהם יתעלו מהגבלותיהם. וזהו מה שהענין דיצי"מ בכל יום צ"ל מתוך שמחה ובשירה, עד לשירה בלי מילים, עד ל"שירו לה' שיר חדש" דלעת"ל וכו'. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2022

660

יום ב' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ד ניסן

Apr 25, 2022

10:29

התוכן מובא בגמ' (סנהדרין צא, א) סיפור שאירע בכ"ד ניסן, ותוכנו - שהגויים באו בטענה על כך שבנ"י מחזיקים בארץ ישראל, וע"ז השיב להם "הדיוט" מישראל שכן הוא עפ"י התורה (וכמבואר בגמ'), ולא הי' להם מה להשיב לו ע"ז ו"מיד ברחו והניחו שדותיהן וכו'". וזהו גם תוכן פרש"י הראשון עה"פ "בראשית ברא וגו'": "שאם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא.. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". וההוראה: היצה"ר בא ליהודי וטוען - 'בשלמא בשעת התורה ותפלה וכיו"ב עליך להיות קשור להקב"ה וכו' אבל כאשר הנך עוסק בעניני אכילה ושתי' וכיו"ב, ענינים השייכים לעולם, עליך להתנהג כ"אומות העולם"', ועל כך באה ההוראה מסיפור זה: יהודי זוכר שכל העולם נברא ע"י הקב"ה ו""ברצונו" נתן לנו את השליחות להיות בעה"ב על העולם וכו'. וכשם שבכ"ד ניסן באותו שנה לא התפעלו מטענת הגוים עד שבבסוף "ברחו וכו'", כך גם לא רק שה"גוי'שקייט" לא שולטת על יהודי ח"ו אלא שהיא בורחת ממנו וכו'; מעלת חודש ניסן - ב' נונ'ין - ש"נסי-נסים נעשו לו". משיחת כ"ד ניסן ה'תשמ"ז לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2022

661

יום ג' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ה ניסן

Apr 26, 2022

10:11

התוכן אפילו כאשר מדובר אודות הגילויים הנעלים ביותר דלעתיד לבוא – אעפ"כ צ"ל מעין "כלי" לענין זה, כשם שהי' בזמן מ"ת שהי' מעין הגילוי דלע"ל – ענין הביטול. והנה, הגילוי דמ"ת פעל בכל העולם עד ש"שור לא געה וצפור לא צפצף כו'", והרי לא שייך לומר בנוגע לבעלי-חיים אפי' ענין של מעין "כלי"?! ועד"ז בנוגע לגילוי דלע"ל שנאמר בו "וגר זאב עם כבש וגו'" וכיו"ב – והרי זה שהגילוי דלעת"ל יפעל שינוי הטבע אצל בעלי-חיים הוא דבר רחוק שלא בערך יותר מאשר לומר "על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג" (שהרי בכל אופן כח החכמה וכח המישוש שייכים לאותו גוף)?! וצ"ל שמאחר שכל עניני העולם, שנבראו "בשביל ישראל", שייכים לבנ"י, הנה כאשר בנ"י נעשים "כלי" לגילויים אלו, פועל הדבר על כל העולם כולו, "נכסים" שלהם! משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2022

662

יום ד' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ו ניסן

Apr 27, 2022

10:03

התוכן 1. כשמגיע (אפי') יום הולדתו הראשון של ילד, על ההורים להוסיף בצדקה וללמוד ענין בתורה לזכותו, והעיקר – להתבונן בגודל הזכות שה' סומך עליהם והפקיד בידם נשמה בגוף וכו', וזה יעורר אותם להשתדל עוד יותר לגדל אותו כיהודי. והרי נפש התינוק מושפע מכל המתרחש מסביבו, ובודאי מהנהגת הוריו. וכמו שאמרה קמחית שזכתה ששבעה בני' היו כהנים גדולים כי "מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"! שמזה הוראה כמה זה נוגע! 2. איתא ב"מאור עינים" שבכל יהודי יש ניצוץ של משיח. ועפי"ז יש לתווך מה שברמב"ם איתא ש"דרך כוכב מיעקב" קאי על מלך המשיח, ובירושלמי מצינו שקאי על כאו"א מישראל. כאשר יהודי מכריז "ווי וואָנט משיח נאַו"! מגלה עי"ז ניצוץ משיח שבו, ועי"ז מתאספים כל ה"ניצוצות" ונוצרת "אבוקה גדולה" המאירה את חשכת הגלות, ולאורה נלך בקרוב לארצנו הק'. ב' חלקים משיחת אור לח"י אלול ה'תשמ"ב * לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2022

663

יום ה' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], זך ניסן, ערב כ"ח ניסן

Apr 28, 2022

9:45

התוכן ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו. וכיון שכן, צריכים להתכונן לכך באופן המתאים. ובהקדם סדר ההכנה ב"פאַראַד" (מצעד, מסדר) צבאי, שלכל לראש מקבצים המפקדים את כל החיילים הבריאים לדרגותיהם, וכולם עומדים מוכנים במדים מצוחצחים וכו', ואז מגיע ראש הצבא כשלאחריו מצטרפים החיילים הפצועים שמהם לא דורשים את כל הדקדוקים וכו', אבל גם הם עומדים באותה תנועה דקבלת-עול שדורש ראש הצבא מאנשי חייל הבריאים. ועד"ז בנמשל: כיון שהרבי אמר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו, עלינו כולנו להתכונן למעמד שבו יבוא המלך הגדול ויסקור את כל צבאות ה'! ובכן: אף שבנוגע ל"בריאים" בקיום כל הרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ידקדקו בכל הפרטים וכו' ובנוגע ה"פצועים" בא' מ"איברים", המצוות, יתחשבו במצבם ולא ידקדקו בהם כ"כ, אבל לקראת ה"פאַראַד" צריכים כולם להתייצב, וכולם צריכים עמוד בתנועה של קב"ע ומס"נ. אבל גם עם ריבוי שמחה (כמו חיילים הצועדים ב"פאַראַד"). משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2022

664

יום א' פ' קדושים [באה"ק: אמור], אדר"ח אייר

May 1, 2022

12:37

התוכן בגמ' ברכות איתא שמ"ש "הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פא) "בדברי תורה כתיב", אבל בקשת צרכיו לא צ"ל באופן "הרחב". אבל בירושלמי איתא "אם סדרת תפלה, לא תהא מיצר תפלה אלא הרחב פיך ואמלאהו" (הרחב פיך לשאול כל צרכך בביאור יפה). וי"ל שבבבלי מדובר אודות רוב בני אדם שאין להם פנאי בימי החול "לסדר תפלתם", ולכן הענין ד"הרחב פיך" אצלם הוא "בדברי תורה". ואדרבה – "בעלי עסק" צריכים השתדלות יתירה להוסיף בלימוד התורה באופן ד"הרחב". אבל מי ש"מסדר תפלתו" ומתכונן לתפלה בהתבוננות יתירה "בשפלות האדם וגדלות הא-ל" – יכול לבקש צרכיו באופן ד"הרחב", ודוקא בזה יצליח יותר בעסקיו. ואפי' אם ישנם הרוצים להתעקש ולומר שיש מחלוקת בין בבלי וירושלמי (ולא איכפת להם שיש מחלוקת בתורה!) ולבבלי יכול ה"הרחב פיך" להיות רק בדברי תורה – הרי מפורש בפסוק שלאח"ז "ויאכילהו מחלב חטה וגו'" – שזוכים לברכות ה' בענינים הגשמיים באופן של הרחבה, ועוד באופן נעלה יותר. ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות ר' אברהם ישעיה ב"ר עובדיה ע"ה ליום היארצייט שלו ל' ניסן תנצב"ה נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2022

665

יום ב' פ' קדושים [באה"ק: אמור], בדר"ח אייר

May 2, 2022

10:23

התוכן מעלת ר"ח אייר: א) מפורש בקרא בהתחלת ספר במדבר שמנין בני ישראל הי' "באחד לחודש השני", וסיבת המנין היא מעלת בנ"י, כמ"ש ברש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם", וכמ"ש רש"י במ"א "להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר וכו'", והרי ישראל נמשלו לכוכבים מצד מעלתן וכו'. ואע"פ שכל ענין המנין הוא לכאו' רק גילוי הדבר, כי הדבר הנמנה קיים במציאותו עוד לפני המנין, ועד"ז בנוגע מנין בנ"י - הרי המנין אינו עושה את ענין החיבה אלא באה כתוצאה מחיבתן? אבל מזה שמצינו ריבוי פסוקים בענין מנין בנ"י, ועד שחומש במדבר נק' "חומש הפקודים", מובן, שזה גופא, שע"י המנין מתגלה חיבת בנ"י, הוא ענין נעלה ביותר! ב) בר"ח אייר הותחל בנין בית המקדש הראשון! ב' חלקים משיחת מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2022

666

יום ג' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע

May 3, 2022

11:12

התוכן יום זה הוא "תפארת שבתפארת" [כמו שאומרים בספיה"ע דב' אייר], וענין זה נתגלה יותר ע"י יום הולדת של נשיא בישראל ביום זה. ומכיון שאדה"ז כותב בסידורו השווה לכל נפש ש"יכוון לספירה של אותו לילה וכו'", ובנדו"ד "תפארת שבתפארת", מובן דזה שייך לכאו"א! ועוד ענין מיוחד בספיה"ע "וואָס הלואי וואָלט מען זיך אין דערויף מתבונן געווען בשעת התפלה וספיה"ע": אע"פ שספיה"ע בזמה"ז הוא מדרבנן אעפ"כ אומרים בהמשך לכוונת כאו"א הנ"ל בתקון מדה פרטית שלו, כדבר הפשוט ש"ועי"ז יושפע שפע רב בכל העולמות וכו'"!; ע"ד הדגשת בעל יום ההולדת בענין "לכתחילה אריבער" וכו'. משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ, ב' אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2022

667

יום ד' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ג' אייר

May 4, 2022

12:29

התוכן 1. הצעה ובקשה כפולה להנהלת המוסדות של בתי-ספר או מחנות קיץ וכיו"ב: לקבל לפחות "מעשר" ממספר התלמידים ללא תשלום. וכך יתקבלו גם ילדים כאלו שהוריהם לא היו מכניסים אותם למוסדות אלו בגלל הבושה מלהיעזר באחרים וכו'. (אבל אין הכוונה בזה לשחרר את ההורים מה"חוב קדוש" שלהם לחנך את הילדים באופן הטוב ביותר, ובפרט עפמ"ש בגמ' "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ חוץ מהוצאת .. בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו). 2. לפטר מלמדים רק בגלל דוחק בכסף – מופרך לגמרי! הנהלות המוסדות צריכים לדעת שמטרת המוסד הוא חינוך ילדיו של ה' ע"י שלוחיו – המלמדים! וכל ענין ה"מנהל" הוא לדאוג לפרנסת המלמד כדי שיוכל ללמד בראש שקט וכו'. לא קשה לגייס כספים בניו-יארק... צריך רק ללכת ולדבר בדברים היוצאים מן הלב וכו'. אבל גם אז – לא להשתמש בכסף שנאסף לענינים חיצוניים ואת המלמדים לפטר, אשר כתוצאה מזה נפגע החינוך של התלמידים להיות יראי-שמים – תכלית המוסד! ב' חלקים מהתוועדות ב' אייר ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2022

668

יום ה' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ד' אייר

May 5, 2022

11:25

התוכן על מאמר המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים וכו'", שכאו"א נק' "צדיק" בזכות עצמו (שמצד זה יש לו "חלק" מסויים לעוה"ב שנותנים לו לפי אופן עבודתו), מקשה בזהר "וכי כולהו ישראל צדיקי אינון?", ומפרש ד"כל מאן דאתגזר אקרי צדיק", ובמק"א בזהר כ' "כל מאן דנטרי ברית .. אקרי צדיק". היינו, שלא מספיק הברית מילה כשלעצמה אלא גם לאח"ז צ"ל שמירת הברית. אאמו"ר ז"ל כ' בהגהותיו על הזהר שיש כמה דרגות ב"צדיק" הקשור עם "ברית" – דרגא ו"שליש" התחתון שייך לכל ישראל מצד עצם הברית מילה, ודרגא ו"שליש" עליון יותר שבאים לזה ע"י שמירת הברית וכו'. מזה שכולן הן דרגות ו"שלישים" של אותו "צדיק", משמע, שעצם ההכנסה לברית היא הקדמה וההכנה להגיע גם לדרגא עליונה יותר. ועפי"ז יובן שכאן אומרים ש"ועמך כולם צדיקים" בענין ה"ברית", והרי ידוע שסיבת אריכות הגלות הוא בגלל חסרון בשמירת הברית (וזהו טעם לגודל ההבהלה בענין זה שמצינו בזהר ובספרי קבלה, מוסר וחסידות וכו') – כיון שע"י ה"בריתי בבשרכם ברית עולם" נעשים בנ"י מציאות אחת עם הקב"ה, ומצד זה, הנה ל"כל ישראל", באיזה מעמד ומצב שיהי', יש את הכח ד"הקב"ה עוזרו" להגיע גם לדרגות העליונות יותר שבבחי' "צדיק". ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2022

669

יום א' פ' אמור [באה"ק: בהר], ז' אייר

May 8, 2022

12:03

התוכן עה"פ "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו" אחז"ל ש"משכני" קאי על יצי"מ, שבא מלמעלה, וזה פעל ה"אחריך נרוצה" – שהלכו בעצמם עד שהגיעו ל"הביאני המלך חדריו" בשעת מ"ת. וכמו בענין החינוך, שלפני שהילד נכנס ל"חדר" עושים פעולות שירצה ללכת – נותנים לו מיני מתיקה וכיו"ב, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה", הנה מזה מובן גם למעלה [אילו זכינו היו רואים את ההנהגה למעלה ולדעת מזה איך צ"ל ההנהגה למטה, וכידוע התגובה של כ"ק אדנ"ע כאשר ראה גודל ההתפעלות של אחיו הרז"א נ"ע כאשר שמע על גילוי נפלא של הרופאים וכו' – שאי"ז חידוש, זה מובא במאמר של כ"ק אדהאמ"צ!] – שלפני מ"ת, כאשר ה' "מחנך" את בניו ה"קטנים" ומכין אותם למ"ת, עליו "לוותר" להם ולהסיר מהם כל הענינים המבלבלים. וככל שיקדים לעשות זאת, כך יקדימו להתחיל ללמוד תורה – באופן של הכנה, עד שיזכו ל"הביאני המלך חדריו" – ללמוד תורה עם ה"מלך" עצמו. [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2022

670

יום ב' פ' אמור [באה"ק: בהר], ח' אייר

May 9, 2022

9:02

התוכן [המשך] אלא שצ"ל למטה פעולה שהיא "מעין" הפעולה שמצפים מלמעלה. וזהו מה ש"רועשים" לאחרונה לפעול בענין ה"חינוך" – ב"תקופותנו זו" בפרט – לפני ה"הביאני המלך חדריו" בזמן מ"ת, וב"תקופתנו זו" בכלל – רבת המהומות. ולכן, התקוה החזקה והבקשה הגדולה, בכל לשון של בקשה – שיחזקו ויגדילו, ב"רעש" הכי גדול, כל הענינים הקשורים עם "חינוך". לא רק עם גדולים אלא גם עם קטנים – חינוך כפשוטו, ש"משהתינוק מתחיל לדבר" צריך לומר אתו הפסוק "תורה צוה וגו'". וכדי להצליח בזה צריך להתחיל מיד כשנולד – שתולים לידו "שיר המעלות", מרדימים אותו עם השיר "תורה איז די בעסטע סחורה" וכיו"ב (ושההורים יידעו שזה לא רק כדי להרדים את התינוק... אלא זוהי פעולה של "חינוך" ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה"!). ולסיכום: מבקשים מכאו"א, קטן או גדול, לעשות מה שיכולים "למשוך" אחרים לפעול בענין החינוך – לחנך את עצמם, ולהראות "דוגמא חי'", ולחנך את אחרים. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2022

671

יום ג' פ' אמור [באה"ק: בהר], ט' אייר

May 10, 2022

7:29

התוכן סיכום: ההצעה בתור בקשה, ובקשה כפולה ומכופלת, לכל הנשמעים בקולי – כאן ובכל קצוי תבל – לפעול בענין ה"חינוך". ואלו שרוצים לעשות זאת על דעת עצמם – בשמחה, אנו לא רוצים "זכויות יוצרים"... וכמארז"ל בנוגע למצות צדקה שהמאבד סלע ומצאה עני קיים מצוות צדקה (אף שלמאבד הי' כוונה הפכית – למצוא זאת בעצמו), עד"ז בעניננו: זה לא משנה סיבת הפעולות, העיקר – הפעולות בפועל בענין חינוך הכשר עם מספר הגדול ביותר של קטנים/ות, בשנים או בידיעות. זה הדבר הכי נכון, נחוץ ומוכרח בכלל ובפרט בימים אלו עפ"י מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולעשות את ההכנות למחנות-הקיץ בהם נמצאים הילדים כל המעת-לעת, ואפי' "מחנה יומי" – הרי הילד לפחות לא נמצא בבית-ספר בו לומדים לימודי חול, ואם רק רוצים אפשר לפעול שהילדים יהיו חדורים שם כל הזמן עם עניני תומ"צ יראת ואהבת ה'. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2022

672

יום ד' פ' אמור [באה"ק: בהר], י' אייר

May 11, 2022

9:05

התוכן ההוראה ב"מילתא דחסידותא" מג' הענינים שבאבות פ"ג משנה י"ד: "חביב אדם שנברא בצלם .. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום .. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה וכו'". בכללות ימי החיים ישנם ג' דרגות אלו: 1) לפני גיל המצוות שאז הוא בגדר של "אינו מצווה ועושה", שאז, אע"פ שהוא בדרגת "אדם שנברא בצלם", אבל אין לו עדיין הכח הבלי-גבולי, ויכול להגיע ע"י עבודתו (רק) עד שרש הנבראים. 2) בעת שלימות כניסת הנשמה לגוף ונעשה "מחוייב במצוות", שעי"ז נעשה ה"צוותא וחיבור" עם הקב"ה, אז מיתוסף המעלה "שנקראו בנים למקום". 3) בזה גופא מיתוסף כאשר מגיע זמן כמו מ"ת שאז "ניתן להם כלי חמדה" מחדש, שעי"ז עבודתו הוא באופן חדש לגמרי ביחס לעבודתו לפנ"ז. כמו"כ ישנם ג' דרגות אלו בכל יום ויום: 1) בתחלת היום לפני אמירת מודה אני ולפני התפלה. 2) שעת התפלה. 3) לימוד התורה שלאחרי התפלה. ובכאו"א מג' מצבים אלו צ"ל עבודתו באופן של "מילתא דחסידותא" לפי מעמדו ומצבו בהווה. משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2022

673

יום ה' פ' אמור [באה"ק: בהר], י"א אייר

May 12, 2022

10:57

התוכן [המשך] עפמשנ"ת מובן שהמעלה ד"כלי חמדה" היא נעלית יותר מ"בנים למקום". ועפ"ז יובן מדוע אין אדה"ז גורס במשנתנו "שניתן להם כלי חמדה שנברא בו העולם", כי לאחרי שיודעים שבנ"י הם "בנים למקום", האם יש להתפעל ממה שניתן להם דבר שניתן לברוא בו עולמות?! איזה ערך יש לזה?! אלא הפירוש ב"כלי חמדה" הוא – "חמדה" מצד הנותן, "שעשועים לפניו", שע"י הלימוד בו מתעלים בנ"י להיות לא רק "בנים למקום", אלא חד עם קוב"ה שלמע' מבחי' "מקום". והלימוד לכאו"א (שנצטווה ללמוד משנה זו): בכח כאו"א, אפי' ביום חול ובאמצע ה"הו האַ" של עוה"ז החומרי, להיות, ע"י מחשבת התורה, חד עם קוב"ה כמו כה"ג ביוהכ"פ בקדה"ק! ומ"מ כ"ז אינו אלא הכנה להמצב דלעת"ל, ש"מעין זה הי' במ"ת", כאשר "והיו עיניך רואות את מוריך". ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב אייר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2022

674

יום א' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ד אייר – פסח שני

May 15, 2022

11:02

התוכן המענה לאלו הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על ביאת המשיח וכו' הרי "יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה"... – הוא מפסח שני שכל עיקרו לא בא אלא כתוצאה מתביעת בנ"י "למה נגרע?!" ולא "סמכו" על הקב"ה..., וכתוצאה מזה נתחדש בתורה מצוה זו וכו'! ויתירה מזו: אנשי כנסת הגדולה תיקנו שהאדם יבקש בתפלתו על הגאולה כמו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'", וכמה פעמים ביום. ואף שלא מצינו מצוה ע"ז במנין המצוות אבל ה"ז מצוה מה"ת לבקש צרכיו מהקב"ה, ואם זה כך בנוגע ל"מזוני רוויחי" עאכו"כ שכך צ"ל בנוגע הגאולה. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ לזכות ר' שמואל בן רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אייר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2022

675

יום ב' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ו אייר

May 16, 2022

7:26

התוכן ירידת המן, "לחם מן השמים", התחילה בט"ו אייר, ג' שבועות לפני מ"ת, ואעפ"כ יש חילוק בענין "לחם מן השמים" שלפני מ"ת ולאחרי מ"ת, כדמשמע מגמ' שמה ש"משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן" הי' לאחרי מ"ת. והיינו, שמ"ת פעל עילוי והוספה גם ב"לחם מן השמים", שהמשכתו היא באופן של אתעדל"ע ללא צורך באתעדל"ת (כדמוכח מזה שירד גם לפני מ"ת), שניתוסף בו ענין ה"ברכה" שזהו"ע ההמשכה למטה וענין ה"שמירה" וכו'. ובעבודה: כל הענינים, גם עניני שמים, זמנם הוא לאחר לימוד התורה דוקא (חוץ מתפלה – כיון שעי"ז הלימוד התורה הוא כדבעי). והנה איתא במאמר של אדמו"ר מהר"ש שבזמננו ה"פרנסה" הוא באופן נסי, בדרך "לחם מן השמים", ע"ד המן, אבל אעפ"כ, צ"ל גם בזה הקדמת הענין דלימוד התורה, שיהי' בזה ה"ברכה" והמשכה למטה ושתנוצל רק עבור דברים שמחים וכו'. א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2022

676

יום ג' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ז אייר

May 17, 2022

9:06

התוכן ביום זה סיימו רבים מישראל את מחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם. אין צורך בהסברות והמלצות ע"ד גדלותו של הרמב"ם, מספיק שיודעים אודות נוסח המצבה שע"ג קבר הרמב"ם "ממשה עד משה לא קם כמשה"! תואר שלא מצינו אצל אף א' מכל גדולי ישראל שהיו בין משה רבינו להרמב"ם, ושאושר ע"י כל גדולי ישראל האמיתיים מכל החוגים בכל הדורות שביקרו את המקום וראו את נוסח המצבה ומדשתקי ש"מ דאודו לי' וכו'. ולכן בבוא היום שרבים מישראל עומדים לסיים את ספר הרמב"ם ה"ז סיבה הכי גדולה להתאסף יחדיו לערוך "סיום" על הרמב"ם ובאופן ד"מתכיפין ההתחלה להשלמה". ויה"ר שכ"ז ימהר את קיום היעוד המובא בסיום ספר הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2022

677

יום ד' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ז אייר, ערב ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום סיום מחזור המ"א של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)

May 18, 2022

11:15

התוכן 1. פעם שלח רשב"י את בנו ר"א לתלמידיו להתברך מהם, כשחזר ואמר לאביו שאמרו לו דברים שמשמעותם היפך הברכה, פירש לו רשב"י איך שבאמת "כולהו ברכתא נינהו". והביאור: הברכה היא באופן זה כאשר היא ברכה נעלית ביותר ויש חשש מעין הרע, ולכן מסתירים זאת בלשון שאינו מובן למקבל הברכה. ורק מצד מעלת רשב"י, שענינו – פנימיות התורה, אין מקום לחשוש מענין בלתי-רצוי, וביכלתו לגלות שזהו"ע של ברכה. היום הוא יום מסוגל להתנהג בסדר של רשב"י, ולכן: אפי' אם פעם היתה למישהו איזה חשש וכו' – ממשיכים לו פירוש הדברים באופן דתכלית הטוב! 2. אצל אדמו"ר האמצעי, שבזמנו הי' מצב בנ"י קשה ודחוק ביותר, הי' ל"ג בעומר מהימים טובים המצויינים, והיו רואים בו ריבוי מופתים בענינים גשמיים ובפרט בנוגע לילדים. ובנוגע אלינו: העצה "להחזיק מעמד" בזמננו, "סיום הלילה" של הגלות שהחושך גובר, היא – "שמחה פורצת גדר"! ובפרט ב"יום שמחתו" של רשב"י, שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", ו"כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק" של הגלות. ולכן כדאי שינגנו עתה עוה"פ את הניגון של אדמה"א – "ניע זשוריצי כלאָפצי" – בשמחה גדולה! ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2022

678

יום ה' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום התחלת מחזור המ"ב של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)

May 19, 2022

10:38

התוכן 1. ידוע שבעבר היתה מתקיימת ההתוועדות-חסידים ביום ל"ג בעומר בין מנחה למעריב ונמשכה לתוך הלילה וכו'; חידושו של ההילולא דרשב"י על שאר הצדיקים הוא שענין ה"הילולא" שלו הוא גם למטה, עד שבהנהגת בנ"י למטה ה"ז "יום שמחתו". וזהו מפני שחידושו של רשב"י הוא לגלות את פנימיות ו"רזין דרזין" דתורה. 2. וזהו גם הטעם שהענין ד"יכולני לפטור את העולם מן הדין" מצינו דוקא אצל רשב"י: יש מבארים שזהו בזכות צער המערה שלו. אבל הרי היו עוד צדיקים בעלי-יסורים, ועד לאלעזר בנו שהי' עמו במערה וכו'. וזה מובן עפ"י המבואר לעיל (בהמאמר [ד"ה לה"ע הילולא דרשב"י תקס"ד], וכנראה, שרוב המאמרים דל"ג בעומר מיוסדים על מאמר זה שמבאר את כל הנקודות דל"ג בעומר), שדוקא אצל רשב"י מצינו שפעל ע"י עבודתו שכל הענינים יומשכו למטה, כמו ה"הילולא" שלו, ולכן דוקא זכויותיו של רשב"י מגינים גם למטה. ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – ה'תש"ל לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2022

679

יום א' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"א אייר

May 22, 2022

10:03

התוכן בעת "תהלוכת" הילדים בל"ג בעומר הבחנתי שהרבה ילדים לבשו "כתר" על ראשם, וזה נתן להם את ההרגשה שהם ה"מלך" של הקבוצה וכו', וגרם להם לצעוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" וכו'. עפ"י תורת הבעש"ט שמכל פרט שרואים צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' – תפסתי מיד ההוראה (גם) מפרט שבפרט זה: אצל הילדים ראו בגלוי איך ש"כל ישראל מלכים הם"! שאע"פ שהוא ילד יהודי קטן בעיר או רחוב שרובם גוים, אעפ"כ בבוא יום שקשור עם רשב"י והוא רוצה לשמוח בשמחתו, בחר בו המדריך להיות "מלך" כדי שהוא יצעק בקול חזק יותר הפסוקים ומאמרי חז"ל וכו'. וזה צריך לעורר במכ"ש וק"ו את כאו"א מהמבוגרים (שכבר ראה בחייו השג"פ ונסים גלויים, ובפרט בעלי-עסקים וכו', ויודע אודות היוקר של תומ"צ וכו'), שעליו לדעת שהוא מלך על כל העולם כולו! ועליו לנצל ענין זה בפועל בחייו היום-יומיים (אבל באופן שרשב"י רוצה וכו'). ו"יגעת – ומצאת"! משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2022

680

יום ב' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ב אייר

May 23, 2022

10:49

התוכן בסיום ספר היד כותב הרמב"ם "ובאותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ומביא ראי' לזה "שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה'". ומוסיף עוד ענין שזה יהי' "כמים לים מכסים", בדוגמת הים שלא רואים כלל את הברואים שבו אלא את המים, כך לא יראו את "הארץ" אלא את ה"דעה את ה'". הקשר להתחלת הרמב"ם, שהרי "מתכיפין התחלה להשלמה": "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא (בדוגמת שם הוי' מלשון מהוה) וכו'. וכיון שעכשיו לומדים התחלה זו לאחרי לימוד ההלכה האחרונה הנ"ל, צ"ל הוספה וחידוש באופן ידיעת ה' שבהתחלת הרמב"ם לגבי אופן הידיעה שבסיום הרמב"ם. והביאור: "ומלאה הארץ .. כמים לים מכסים" פירושו שישנה המציאות ד"ארץ" אלא שלא רואים אותה מכיון שהיא חדורה ב"דעה את ה'". ואח"כ באים לדרגא נעלית יותר שגם כאשר רואים את הנברא, רואים בו בגלוי ש"הוא ממציא – לשון הווה, תמיד – כל נמצא" מאין ליש – כח הפועל בנפעל. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2022

681

יום ג' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ג אייר

May 24, 2022

8:10

התוכן תקופת ספיה"ע מקשרת חגה"פ עם חגה"ש, זמן מ"ת. ומזה מובן שיש צד השווה בין ב' החגים ובהמ"ט ימים של ספיה"ע מתחזקים בנקודה כללית זו. א' הדברים שמודגשים הן בחה"פ והן בחה"ש הוא הדגש על חינוך הילדים. חגה"פ: בליל הסדר עושים פעולות מיוחדות "שלא יישנו התינוקות", ומדגישים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה": על ההורים להתמסר הן עם ה"בן חכם" שכבר יודע הרבה ולא צריך השתדלות מיוחדת – כדי לעודדו להוסיף עוד, והן עם ה"שאינו יודע לשאול" ולא להתייאש ממנו ח"ו. וזה בא לאחרי אמירת ההקדמה הכללית "כנגד ארבעה בנים דברי תורה" כדי להדגיש, שהחילוק ביניהם הוא רק בסגנון הדיבור ולא בנוגע ל"ישיבה ליד השולחן" – כמות החום, הלבביות וההשתדלות בחינוכם [המשך יבוא]. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2022

682

יום ד' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ד אייר

May 25, 2022

8:29

התוכן [המשך] הדגש על חינוך ילדים בחגה"ש: לפני נתינת התורה, "חמדה גנוזה", לבנ"י ביקש ה' מהם "ערבות" שייקרו את התורה, והוא קיבל רק את הערבות של "בנינו עורבים אותנו", שיחנכו את הילדים לייקר את התורה. וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ש. נקודה זו, הדגש על חינוך ילדים, מקשרת את חגה"פ עם חגה"ש, ובימי הספירה אלו מחנך כל יהודי א"ע "להתקרב" יותר ל"הר סיני" ע"י מחשבה דבור או מעשה טוב. בענין החינוך מודגש חלקן של נשי ישראל, ה"עקרת הבית", שהן מצליחות בזה יותר, ובפרט של ילדים קטנים. ובזה מובן חלקן המיוחד במה שדובר כמ"פ ששנה זו תהי' "שנת החינוך" – להתאמץ במיוחד, בחיות ובחוזק שכל ילד יהודי יקבל חינוך תורני – לא רק ללמוד תורה אלא להתנהג בהתאם כל היום "בשבתך בביתך גו' ובקומך" [המשך יבוא]. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע”נ ר' יוסף בן חכם ושו"ב ר' שלמה אזגוי (ממרוקו) ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ולזכור אשת חבר מרת פרחה בת חנה תחי' לאורך ימים ושנים טובות נדבת נכדם אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' עזאגווי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2022

683

יום ה' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ה אייר, ערב יום ועש"ק, מבה"ח סיון

May 26, 2022

10:11

התוכן בזה גופא מתווספת הוראה נפלאה בנוגע לכח העצום של נשי ישראל (ומובן שעליהן לנצלו). ימי הספירה קשורים עם רבי עקיבא, ובקשר שלו עם תלמידים – וכמו שאחז"ל שביום ל"ג בעומר התחיל להעמיד תלמידים גדולים כאלו שבנו את העולם מחדש, שהי' עד אז "עולם שמם", לעשותו דירה לו ית'. ומזה מובן גם גדלותו של ר"ע עצמו שהעמיד תלמידים כאלו. בנוסף למ"ש בספרים שר"ע בזמנו הי' כמו משה רבינו בזמנו (שלכן היו שניהם רועה צאן), ובקבלה איתא ש"עקיבא" אותיות "יעקב" כי הוא הי' בדורו כמו יעקב בדורו שהעמיד את י"ב השבטים וכו'. הנה איתא בגמ' שר"ע אמר לתלמידיו "שלי ושלכם שלה הוא" – שלאשתו יש חלק עקרי בכל זה! וההוראה: הנהגת הבעל – "שלי" – וחינוך הילדים והתלמידים, "שלכם" – תלוי בהנהגתה, החום, יראת-שמים והיהדות של האמא (והאחיות, שמתכוננות להיות אמא) – "שלה"! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2022

684

יום א' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ח אייר

May 29, 2022

8:55

התוכן ידועה התקנה ללמוד במ"ט ימי הספירה מסכת סוטה, דף ליום, עד לסיומו בערב חה"ש. ידוע מ"ש בזהר דכמו שבאשה יש הענין ד"וספרה לה שבעת ימים" כדי שתהא טהורה לבעלה, כמו"כ הו"ע ספיה"ע, "שבעה שבועות תספר לך", כהכנה לכללות הענין דיחוד ונישואין דישראל עם הקב"ה במ"ת. וע"ד הענין (שכתוב בחמישי דפ' נשא) שב"יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה". ענין ה"גלות" (כפי שמתוארת בסיום המס') הוא מה שאז חסר היחוד שבין ה"בעל" וה"אשה", בדוגמת ענין הסוטה. אלא שגם אז יש את אהבת ה' לישראל שלכן יש את ה"וקנא" וכו'. ועפ"י הפס"ד בסיום המס' "אנו אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים" – אומרים אל ה': "וויפל איז אַ שיעור צו מאַטערען זיך אין גלות"! ומאחר שמדובר אודות "אבינו שבשמים" – הנה אפי' אם ישנו איזה חסרון בעבודה ימלא זאת "אבינו שבשמים" בעצמו! משיחת אור ליום ה' פ' נשא, ערב חה"ש ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2022

685

יום ב' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ט אייר

May 30, 2022

9:26

התוכן במס' סוטה דף מד. [שיעור היומי במס' סוטה] מבוארים בפרטיות הדינים שמי ש"בנה בית חדש גו'", "נטע כרם גו'", או "ארש אשה גו'" אין יוצאים למלחמה. שבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. אבל זה עצמו אינו חידוש בדף זה, כי בעוד מקומות בש"ס כתוב עניני אהבת ישראל (אף שבדף זה מבואר הדבר בפרטיות, ובנוגע ג' הענינים הכוללים כל צרכי האדם וכו'). הדבר הנפלא ביותר שבדף זה דוקא בענין אהבת ישראל של הקב"ה הוא, דהנה אהבת הקב"ה לישראל עד ש"בחר בנו מכל העמים" הוא בזה ש"נתן לנו את תורתו", ואיתא בגמ' שם: "ת"ר אשר בנה אשר נטע אשר ארש [בסדר זה] לימדה תורה דרך ארץ שיבנה בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה". שאע"פ שענינה של התורה היא – תורה, חכמתו ית', ומצדה אין נפק"מ באיזה סדר יעשה זה, מ"מ מצד אהבת הקב"ה לישראל הכניס בתורה, עד ש"לימדה תורה דרך ארץ" – האופן שבו על האדם להתנהג בעניני מנהגו של עולם! משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2022

686

יום ג' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ר"ח סיון

May 31, 2022

10:04

התוכן יחודו של ר"ח סיון מפורש בקרא: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה – דקאי על ר"ח סיון – באו מדבר סיני וגו'. ב"לצאת בנ"י מארץ מצרים" – ב' קצוות: שהיו במצרים ויצאו משם, שעי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר כיתרון האור מן החושך. "ביום הזה": שענין האור וגילוי, "יום", נראה בעיני בשר עד ש"מראה באצבעו ואומר זה". "ויסעו מרפידים": נסעו ממצב ש"רפו ידיהם מדברי תורה". "ויבואו מדבר סיני": שנק' כך ע"ש שעי"ז "ירדה שנאה וכו'", שלכן נק' תורה "תושי'" ע"ש "שמתשת כח הס"א", "ויחן שם ישראל": כאיש אחד בלב אחד. "נגד ההר": עבודת ה' באופן של הגבהה והתנשאות דקדושה. "והימים האלו נזכרים ונעשים" – זכרון אמיתי שיבוא לידי מעשה בפועל וכו'. ועוד. משיחת יום א', ר"ח סיון ה'תשמ"ט לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2022

687

יום ד' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ב' סיון

Jun 1, 2022

9:20

התוכן התואר שהכתיר הקב"ה את כל אחד מבנ"י בשעת מ"ת [ביום ב' סיון] הוא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". ומובן שתואר זה מדוייק, זאת אומרת: כמו "כהן" כפשוטו ה"ה כהן תמיד בכל עת ובכל רגע, עד"ז יהודי הוא "כהן" לא רק בשעה שהוא עובד את ה' בתורה ותפלה וכו', אלא הוא "כהן", שענינו לשרת את ה', כל היום, גם באכילתו ושינתו וכד'. כי באמת גם אכילתו ושינתו של יהודי הוא בבחינת עבודת ה', והיינו, כשמרגיש שאכילתו אינו אלא כדי שעי"ז ימשיך לחיות ויוכל לקיים תומ"צ, וכן בנוגע לשינתו – כשמחליט לפני השינה ששינתו אינה רק כדי שלא יהי' עייף, אלא שעי"ז ישמור על בריאות גופו שהקב"ה נתן לו כ"פקדון" ובכך יוכל לעבוד את ה' ע"י גוף בריא – הנה אז גם אכילתו ושינתו הוא בבחי' עבודת ה'. ואף שאי"ז עבודה קלה להיות תמיד בבחי' כהן, אבל לפי קושי העבודה – כך היא מעלתה! משיחת כ"ג אייר ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2022

688

יום ה' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ג' סיון

Jun 2, 2022

11:47

התוכן א) כמו שבשעת מ"ת בפעם הראשונה אמרו בנ"י "בנינו עורבים אותנו" והקב"ה קיבל את זה ונתן לבנ"י את התורה, הנה על ילדי ישראל לדעת שעד"ז הוא בכל שנה ושנה בחג השבועות זמן מתן תורתנו – בזכותם נותן הקב"ה את התורה לבנ"י, ובמילא מובן גודל הזכות והאחריות שיש לכאו"א מהם. והשמחה והתענוג שיש להם מזה שיודעים א"ז, נותנים בהם את הכח לא להתפעל מזה ש"אתם המעט מכל העמים" וכו'. ב) היות שהנכם ה"ערבים", עליכם, "די הויפט מחותנים", להזמין את ההורים ואת ההורים-זקנים שיבואו אתכם בחג השבועות, "אייער יום טוב", לביהכנ"ס לשמוע את קריאת עשרת הדברות (ולהבטיח להם שתתנהגו בשעת מעשה בדרך כבוד וכו'), ובאופן שעשרת הדברות יחקקו בלב ומוח שלכם ושלהם עד שעשרת הדברות ייעשו חלק מהחיים במשך כל השנה כולה. ב' חלקים מהשיחות לילדי ישראל ג' סיון ה'תש"מ לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועות לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2022

689

יום ו' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ד' סיון

Jun 3, 2022

9:32

התוכן עפ"י מאחז"ל "לכו"ע בשבת ניתנה תורה" מובן ש"תורה" ו"שבת" ענינם אחד. והביאור: כמו בנוגע לתורה, הנה אע"פ שזמן מ"ת הוא "אחת בשנה" ומ"מ ה"תורה היא חיינו" שלא שייך בזה הפסק, ועד"ז הוא בנוגע לשבת, שאע"פ שענינה מודגשת ביום א' בשבוע, ומ"מ צ"ל "זכור את יום השבת לקדשו" כל הזמן. כל רגע של כל יום צ"ל "שבת'דיק". וכמו בנוגע ל"המבדיל בין שבת לחול" עד"ז הוא בנוגע ל"המבדיל בין ישראל לעמים": כל יהודי, שבו ישנו "חלק אלוקה ממעל ממש", הוא בבחי' "שבת". וזהו"ע תמידי – שגם בעניני העולם ה"ה משתמש "לשמש את קונו". ומכיון שביחס לענין "חלק אלוקה ממעל ממש" שבו אין לשאר כל הענינים שום תפיסת מקום – מובן בפשטות שלכל יהודי יש את הכח להתגבר על כל המניעות ועיכובים! והסברא שאינו יכול לעמוד בכ"ז מופרכת לגמרי! זה שרואה דוקא אצלו נסיונות גדולים יותר שאין לאחרים הוא מפני שלו ישנם כחות גדולים להתמודד גם עם נסיונות כאלו. ואין הדבר תלוי אלא ברצונו ו(לפעמים גם) ביגיעה שלו. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2022

690

יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון

Jun 7, 2022

9:34

התוכן כדי לבטא את ההפלאה של מתן תורה מביא הגמ' את מה ש"אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא". וצ"ל: 1) מה נוגע לכאן שבעל המאמר הוא רב יוסף? 2) מהו הדיוק בזה שאמר "כמה יוסף איכא בשוקא" ולא "כמה בני נשא וכו'"?! והביאור: כתיב "אדם לעמל יולד". וזה הי' גם לפני מ"ת שהרי "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", וזהו גם מ"ש במדרש שאברהם התיישב בארץ כנען מפני שראה שם אנשים עובדים – חורשים וזורעים וכו'. והטעם שהקב"ה ברא את האדם כך, כי עי"ז שהוא מוסיף בעולם ע"י עבודתו נעשה "שותף להקב"ה במעשה בראשית". וזהו ענין ה"יוסף" שהי' לפני מ"ת. אבל ה"הוספה" שהיתה אז היתה רק מה שביכולת הנברא מצ"ע – בענינים של סדר ההשתלשלות, ממכ"ע, וה"יוסף" נמצא עדיין ב"שוקא" ורה"ר ולא בחדרו של הקב"ה. וזהו החידוש דמ"ת: שנעשה הוספה שלא בערך – שגם בהיות הנשמה בגוף ו"למצרים ירדתם", "בשוקא", ה"ה מהפכת את עניני ה"שוקא" ל"רשות היחיד – יחידו של עולם, מממכ"ע לסוכ"ע ולמעלה יותר. וזהו מה ש"אמר רב יוסף", שע"י מ"ת ניתוסף גם ביחס להעבודה של "יוסף.. בשוקא" שלפני מ"ת. ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ב לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועות לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2022

691

יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון

Jun 8, 2022

10:20

התוכן הוראה לכאו"א ממשנה [אבות א, ט] "שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים וכו'": האדם הוא ה"פוסק אחרון" איך יבחור להתנהג במחשבה דבור ומעשה בפועל. ובשביל זה יש לו כמה סוגי "עדות". יש את מ"ש בגמ' ש"קורות ביתו של אדם מעידים בו" – סוג הספרים/התמונות שנמצאים ליד/על הקיר; אם יש לו מזוזה כשירה ועל כמה דלתות ומתי פעם האחרון שכשרות המזוזה נבדקה... וכיו"ב – כ"ז מעידים מי הוא... ויש את העדים של ראי' ושמיעה (וכמ"ש והוא עד או ראה או ידע וגו'). וכמו שפרש"י שהטעם שהאוזן של ה"נמכר בגנבתו" נרצע וכו' הוא כי "אוזן זאת – של גנב זה! – ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע", היינו שה"אוזן" מעיד איך צ"ל ההנהגה. ועד"ז בנוגע לראי'. שהרי במ"ת היו ב' הענינים – "עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר". והם העדים שצריך להרבות לחקור ואז ידע מה לפסוק בנוגע להנהגה שלו. ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיון לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2022

692

יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון

Jun 9, 2022

9:21

התוכן הוראה ממ"ש בקאַפיטל הראשון של שיעור תהלים היומי – "פדה בשלום נפשי וגו'". יהודי אינו צריך להתפעל כלל מעניני העולם, כי מיד שיחליט בנפשו שאינו מוגבל במדידות דעולם, יראה איך שהקב"ה פדאו כבר מכל עניני מדידות והגבלות, ובאופן של "שלום". הוראה משיעור תניא היומי – פרק ג' משעהיוה"א. תוכן השיעור הוא ש"כל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כח הפועל .. המהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ליש". וממשיך ש"אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות והרוחניות שבכל נברא .. לא הי' גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו וכו'". דמלשון זה מובן שבפועל ממש לא נתן הקב"ה רשות לראות זאת. אבל ביחד עם זאת הרי יהודי מבין שגשמיות העולם אין בו ממש. ונמצא שהקב"ה תובע מיהודי ב' קצוות: לראות ולהתעסק עם גשמיות העולם, וביחד עם זה להבין בתכלית ההתאמתות שכל מציאות הגשמיות אינו אלא הדבר הוי'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נשא, אור לי' סיון ה'תשמ"ה, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו לזכות צבי הירש בן חנה רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ב סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2022

693

יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ג סיון

Jun 12, 2022

10:37

התוכן גם ביום שלמחרת סיום ימי התשלומין, שייך וצריך להיות "מעלין בקודש". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים: בימים שלפנ"ז, להיותם ימי סגולה, הרי, מצד הסיוע דמעלת היום נקל יותר לעסוק בכל עניני מ"ת, כמו שבר"ח סיון שאז הי' הסיוע מהענין ד"ויחן גו' נגד ההר" – הר סיני, ועד"ז בימים שלאח"ז, ובמילא, יתכן שהסיבה שהוא לומד אז תורה בהתמדה ושקידה ה"ז מצד מעלת היום, משא"כ לאחרי שנסתיים הסיוע מצד מעלת היום, ואעפ"כ הולך ומוסיף בלימוד התורה עוד יותר, אזי מתברר מעמדו ומצבו האמיתי, שמעמד ומצב זה הוא מצד עבודתו ויגיעתו בכח עצמו. ואז, כאשר נתברר בהתחלת י"ג סיון שעבודתו הוא בכח עצמו ויש לו כחות נעלים, אין להסתפק שימשיך ויוסיף רק בכמות מסויימת בלימוד התורה, אלא יכולים לדרוש ולתבוע ממנו להמשיך ולהוסיף ולהעלות בקודש כהנה וכהנה. ו"יגעת – ומצאת". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נשא, י"ב אור לי"ג סיון ה'תשמ"ט לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיון לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2022

694

יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ד סיון, ערב ט"ו סיון

Jun 13, 2022

9:22

התוכן הקשר בין המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר עם "מבצע תורה": המאסר התחיל בט"ו סיון, ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של החודש של מ"ת. והנה בזמן מתן תורה הנה הנגלה דתורה הי' בהעלם (שמעו רק את עשרת הדברות, ואת כל התרי"ג הי' כלול בזה בהעלם), ומה שהי' בגלוי הי' ה"וירד ה' על הר סיני" וכל ישראל ראו את ה"מרכבה העליונה" – פנימיות התורה. והנה את ההגהות על המאמר ד"ה וידבר אלקים וגו' שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ביום א' דחה"ש אותה שנה, ואת המאמר עצמו דיום ב' דחה"ש אותו שנה – כתב במאסר ב"שפּאַליערקע"! הרי שגם בישבו ב"גלות תוך גלות", בעומק הקליפות, התעסק בגלוי ב"מבצע תורה"! דמזה ראי' וזירוז (אם יש מי שצריך א"ז) שצ"ל ההתעסקות ב"מבצע תורה" בכל מצב! משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2022

695

יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שנת תרפ"ז)

Jun 14, 2022

12:28

התוכן ב"רשימת המאסר" מספר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבישבו בליל המאסר בא' החדרים שהובילו אותו והתחילו לעלות לו מחשבות של היפך רוממות-רוח, הדף אותם מיד, והחליט, שעליו לעמוד בתקיפות וכו'. באותו רגע חשב שההשגחה העליונה הובילה אותו למקום הזה כדי שיאמר שם פסוקי תורה, והמקום הזה חיכה לזה במשך זמן ארוך וכו'. ונזכר אז שפעם בקטנותו בא' הנסיעות עם הוריו, עצרו בדרך ואביו נעמד במקום מסויים בין ב' סלעים להתפלל מנחה, כהדין שאסור להתפלל במקום פרוץ. ואביו הצביע לו על איזה מקום בראש הר מרחוק באמרו, ששם נמצא מערה שבה נכנסו פעם הוא ואחיו להתפלל כדי לא להתפלל במקום פרוץ. וסיים, שבעת בריאת העולם ברא הקב"ה מערה זו כדי שבעבור ה'תרמ"ד שנה יוכל יהודי להתפלל שם, ורק אז נשלמה תכלית בריאת מקום הזה! ועד"ז צריך כ"א לדעת בנוגע לעבודתו, שיכול להיות שהתכלית של דבר גדול ביותר הוא שהוא יעשה פעולה טובה א'! או שכל הטירחא שלו להיות "רב" בביהכנ"ס גדול אז רק כדי שידאג לשלוח איזה ילד ל"חדר"... ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2022

696

יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון

Jun 15, 2022

10:39

התוכן ישנה תורת הבעש"ט עה"פ [בשיעור תהלים היומי] "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט": כשה' עומד "לנגד" האדם, הנה ימינו הוא מול שמאל האדם, ומבקשים את סיוע ה' עם שמאל האדם. "כי מימיני בל אמוט" – עם ה"ימין" דואג האדם בעצמו. והביאור: הנפה"א שורה בחלל הימני שבלב ונפה"ב בחלל השמאלי, והרי הנפה"א שבימין רוצה טוב בטבעו, ואת סיוע ה' צריכים עבור הנפה"ב שבשמאל. והוסיף אדנ"ע ע"ז, שכ"ז הוא בנוגע לצדיקים, אבל סתם בני אדם צריכים את סיוע גם על "ימיני" – נפה"א.. והביאור: מי שאינו מזוכך יכול להיות שהיצה"ר מתלבש בלבושי היצ"ט שמימינו, ומנצל עניני תומ"צ כדי שהאדם יעבור ח"ו על רצון הבורא! לדוגמא: כשמבקשים מא' ליתן צדקה – עונה שעסוק בלימוד התורה ולא שייך לעניני "העולם"... כשאומרים לבעל צדקה שעליו להתפלל בציבור ג"פ ביום ולקבוע עתים בתורה כל יום – עונה שעסוק לעשות כל התלוי בו שיוכל לקיים מצות צדקה ואין לו זמן לענינים אלו... ולכן צריכים את סיוע ה' גם ע"ז ש"מימיני בל אמוט". משיחת י' שבט ה'תשכ"ג לזכות מרים מלכה בת אדל איטה לאה תחי' ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2022

697

יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון

Jun 16, 2022

10:25

התוכן בסיום הל' ספר תורה (שיעור רמב"ם היומי) כותב הרמב"ם: "וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות", ותמוה ביותר, היתכן שלאחרי אריכות הביאור אודות כבודה וגדלותה של תורה יסיים שיש לכבד את התורה כדי שעי"ז יתכבד האדם?! והביאור: זה לא סיבה לכבד את התורה, אלא כיון שבנ"י הם "המעט מכל העמים" ונמצאים בגלות, ויתכן שכשהאדם יקפיד על ענינים הקשורים עם כבוד התורה, עלול הדבר לפגוע בענינים הקשורים עם חיי הגוף, כמו בעסקו בעניני סחורה יגרום לו הגוי קשיים בעניני פרנסה, וע"ז אומר הרמב"ם שכאשר יהודי מכבד את התורה, הנה "גופו מכובד על הבריות" ‏–‏ אפי' כשמדובר אודות "בריות", אנשים הכי פחותים, הנה לא זו בלבד שלא יפריעו ליהודי בעניני הגוף אלא עוד יסייעו ויתנו לו כבוד! משיחת כ"ה אייר ה'תשד"מ – לנשי ובנות חב"ד לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטעלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2022

698

יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ' סיון

Jun 19, 2022

11:41

התוכן ברכה הראשונה שבירך הקב"ה, שזה מורה שהיא העיקרית, היא [כמ"ש בראשון דפ' בראשית] "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", שכדי להיות "וכבשוה" – "לכבוש" את ענינים בלתי-רצויים של העולם, צ"ל "פרו ורבו ומלאו את הארץ" כפשוטו – להתברך בבנים ובנות שיתחנכו ע"י הוריהם באופן "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט". ומזה שהברכה וה"תודה" לאשה [סוטה] שנמצאה טהורה היא – עוד ילדים, מוכח שה"תירוץ" שצריך לחכות עד שההנהגה בבית וה"שלום בית" היא בשלימות – מופרך, אלא כל ילד יהודי שמיתוסף, אפי' במשפחה שההנהגה שם היא בלתי-צנועה, ה"ז ברכה לכל המשפחה ולכלל ישראל! ואי"ז "עול" על ההורים – אלא בן ובת! והקב"ה, שהוא "הזן ומפרנס לכל", לוקח על עצמו האחריות לפרנסת הילד, ועם כל ילד שנולד, בא גם הכסף לפרנס אותו! וה"תירוצים" שקודם צריכים לוודא שה"שלום בית" והפרנסה ושהחינוך שהילד יקבל יהיו כדבעי וכו' – הרי אלו טענות של היצר הרע שהתלבש בסירטוק של משי עם אבנט! משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלו מרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת נכדו ר' מנחם מענדל שי' מארלו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2022

699

יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"א סיון

Jun 20, 2022

11:15

התוכן [המשך] צריך לדעת שהדבר שנק' "תכנון המשפחה" אינו אלא דבר המזיק! רואים בפועל שזה מזיק לשלום בית ומביא בעיות לעצבים ורצים לרופאים וכו'. כ"ז בא כתוצאה מזה שמתערבים בתהליך שהקב"ה קבע. מצוה הכי גדולה היא שיהודי ינהל את חייו לפי הוראות התורה, שזהו כלי לברכות ה' במילואן: ב"בני" – שמתברכים בילדים יהודים בריאים ושמחים. ב"חיי" – זה מביא לחיים נורמלים וטובים, ואדרבה – דבר ידוע שאין דבר שמקשה יותר על החיים כמו "תכנון המשפחה". וכאמור, אין להתערב ב"סדרים" של הקב"ה, אלא לסמוך ע"ז שרק הקב"ה, "בורא עולם ומנהיגו" ושמשגיח בהשג"פ על כאו"א, יכול להחליט בכמה ילדים טוב להתברך. וב"מזוני רוויחי" – שהקב"ה מביא פרנסה בהרחבה שתנוצל רק לדברים טובים ולבריאים. ואסור לחשוב "מה יכול כבר להשתנות ע"י מעשה הפרטי שלו?...", כמ"ש הרמב"ם שאפי' מעשה א' יכול להכריע את הכף ולהביא ישועה והצלה לכל העולם כולו, ועאכו"כ מעשה שע"י מעמידים דורות בישראל! ו"הבא לטהר – מסייעין אותו"! משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2022

700

יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון

Jun 21, 2022

9:52

התוכן [המשך] כאשר ייצא ממכן הקריאה, באופן צנוע ומתאים, שיש לדעת שה' מנהיג את העולם בכל הפרטים, ויש ללכת בדרך של "נר מצוה ותורה אור" ולהשאיר את כל ה"חשבונות" לה' – בסוף יתקבל הדבר גם בשאר החוגים (אף אם בתחילה יהיו להם טענות וכו'). ויה"ר שכ"א ממכן תתבונן בזה, ובודאי תגיעו אתן וכל אשה בישראל לאותה החלטה, ואז תוכלו לדבר גם עם אחרות "בדברים היוצאים מן הלב" ובדאי הדברים "יכנסו אל הלב". וכמו שבגלות מצרים לא התחשבו הנשים עם הטענות שזה לא מסתדר עם גזירות פרעה וכו' אלא העמידו שם את ה"צבאות ה'" שיצאו ממצרים וקיבלו התורה כש"בננו עורבים בעדנו" – כן צ"ל גם עתה ממש לפני הגאולה. אלא שבשביל זה צריכים את ה"דחיפה" שלכן – לצאת בקריאה שכ"עם חכם ונבון" צריך להבין שאין להתחשב עם כל מיני טענות למיניהן שמאחוריהן עומדים אלו שלא רוצים שעם ישראל יגדל בגו"ר (יורשי היטלר ימ"ש וזכרו)! ובדאי יצליחו עי"ז להעמיד "צבאות ה'" עוד בימי גלות האחרונים שילכו לקבל משיח צדקנו בקרוב ממש. משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2022

Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה