Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
1206 episodes
#
Name
Release Date
Duration
601
יום ה' פ' ויקהל, ז"ך אדר ראשון, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' ויקהל, ז"ך אדר ראשון, ה'תשפ"ד
Mar 7, 2024
11:24
התוכן ישנם הטוענים שרוצים שיהי' "איש תחת גפנו וגו'", ומהו הצורך בכל ההעלמות והסתרים, ובמילא כל דבר טוב בא ע"י נסיונות וכו'?! והמענה לזה – מענה שיגרום להם תענוג בעבודת ה' במעמד ומצב כזה: כיון ש"גלו לאדום שכינה עמהם", ו"נעוץ תחלתן בסופן" דוקא, וא"כ אי אפשר להשיג עצמות ומהות כי אם ב"אדום", ובתוך ההעלמות וההסתרים, ודוקא ע"י קיום מצוות מעשיות ללא הבנה והשגה וללא געשמאַק. ולכן זיכו את פלוני בן פלוני בעבודה שנראה לו שמרחיקתו מכל הענינים וכו', ודוקא באופן שאינו יודע ומרגיש העילוי שבה – כי דוקא עי"ז יבוא לעילוי הגדול ביותר – התקשרות עם עצמו"ה א"ס ב"ה. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024 Synopsis Some people argue that life should be in a manner of “each man under his vine, etc.,” without the hiddenness and concealment that cause everything to have trials and tribulations etc. To this comes the answer – an answer that brings pleasure to their Divine service – is as follows: Because “When they were exiled to Edom, the Divine Presence went with them,” and “their beginning is embedded in their end” specifically, therefore, the only way to reach the Divine Essence and Being is in “Edom,” within the concealment and hiddenness, and specifically through the fulfillment of practical mitzvos without understanding and comprehension, and without enjoyment. Therefore, a person is given the privilege of a Divine service in which it seems like he is being distanced from it all, and specifically where he doesn’t see its quality – because it is specifically in this way that he reaches an even greater level – connection to the Divine Essence and Being. Two excerpts from sichah of Purim 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024
602
יום ועש"ק ה' פ' ויקהל (פ' שקלים), כ"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק ה' פ' ויקהל (פ' שקלים), כ"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד
Mar 8, 2024
11:08
התוכן במצוות "מחצית השקל" מצינו ב' הפכיים: מצד א' – "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" – כולם נתנו בשווה "מחצית השקל", ומצד שני – מדגישים בזה גופא שישנו עשיר וישנו דל – חילוקים בבנ"י! והביאור: "מחצית השקל" הוא ענין המס"נ, וכאו"א מישראל, אפי' קל שבקלים, מוכן למסור נפשו בפועל, ולכן במעשה של נתינת "מחצית השקל" היו כולם שווים, אבל ה"מס"נ" צ"ל גם עם פנימיות הנפש, שתחדור גם את עשר כחות הנפש. ובזה ישנו חילוק: זה נותן את העשר כחות של "עשיר" וזה של "דל". ההוראה בפועל: כל יהודי הוא עבד ה' ומוסר את עצמו ורצונו להקב"ה וכו'. וענין זה, שהוא הפנימיות והעיקר, שווה בכולם. אלא שיש להשתדל שזה יחדור גם את כל עשר כחות הנפש, כ"א לפי מדרגתו. משיחת מוצש"פ שקלים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024 Synopsis In the mitzvah of the half-shekel, we find two opposites: On one hand – “The rich shall give no more, and the poor shall give no less” – everyone gave the same half-shekel. But on the other hand, the verse specifically emphasizes that there’s a rich person and there’s a poor person – distinctions among the Jewish people. The explanation is: the half-shekel reflects mesiras-nefesh; even the most unworthy Jew is prepared to literally sacrifice their life, and therefore when it comes to the act of giving the half-shekel, they were all equal. But mesiras-nefesh also requires the involvement of the inner dimension of the soul; it must permeate all ten faculties of the soul. And here there is a distinction: one gives the ten faculties of the “rich,” and another gives the ten faculties of the “poor.” The practical lesson is that every Jew is a servant of Hashem, surrendering himself and his will to Hashem etc. And this aspect, which is the main thing, applies equally to all. But one must also strive for this to permeate the ten faculties of the soul, each according to his level. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shekalim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024
603
יום א' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד
יום א' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 10, 2024
5:11
התוכן בשני דפ' פקודי מדובר אודות עשיית האפוד והחושן "ויעש את האפוד וגו'" "ויעש את החושן וגו'", ואודות הציווי של "ולא יזח החושן מעל האפוד". וההוראה: האפוד "חוגר אותו מאחוריו כנגד לבו.. ומגיע עד עקביו" ואילו החושן "תלוי.. על לבו מלפניו" (רש"י), ועל זה נאמר "ולא יזח החושן מעל האפוד" שגם ענינים הכי תחתונים והחיצוניים שבאדם ("אחוריו.. עד עקביו") צריך לחברם עם הענינים הכי נעלים ופנימיים שבו ("לבו מלפניו") ובאופן של "ולא יזח"! משיחת אור לכ"א אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024 Synopsis Sheini of Parashas Pekudei discusses the making of the Ephod and the Choshen, and states, “the Choshen shall not move off the Ephod.” The lesson is: the Ephod “girded him from behind, opposite his heart…and reached his feet,” whereas the Choshen was “suspended...in front of him over his heart” (Rashi); and the verse states, “the Choshen shall not move off the Ephod” – that even the lowliest and most external aspects of a person (from behind…reaching his feet”) must be attached to his loftiest and innermost aspects (“in front of him…his heart”), and in such a way that they “do not move off.” Excerpt from sichah of 21 Adar 5758 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024
604
יום ב' פ' פקודי, בדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' פקודי, בדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 11, 2024
10:41
התוכן כאן המקום להזכיר עוה"פ אודות ה"פדיונות" שכו"כ שלחו לנשיא דורנו בבקשות ברכות וכו', שישנה הבטחה ש"טרם יקראו ואני אענה", ובודאי נתקבלו וימלא את הבקשות וכו'. ובנוגע לשאלות בענינים שונים, ישנה הוראה ברורה עפ"י תורה: בנוגע לשאלות בעניני עבודת ה' – "עשה לך רב". בנוגע לשאלות בעניני פרנסה – "תשועה ברוב יועץ". בעניני רפואה – לעשות כהוראת הרופא "ורפא ירפא.. שניתנה רשות (ונתינת-כח) לרופא לרפאות", והקב"ה יעזרו שיתרפא לגמרי, ועוד יותר – שמלכתחילה "לא אשים עליך". וכל אחד מתברך בזה שהקב"ה מכוון אותו באופן שה"רוב יועץ" יכוונו אותו בעצה נכונה, ושיהי' לו את הרפואה הנכונה, ועד"ז בנוגע לשידוכים – שיהי' בנין עדי עד על יסודי התומ"צ, ועד"ז הצלחה מופלגה בנוגע לשאר הצרכים בגו"ר – כמתאים לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! ויה"ר שעוד ברגעי גלות האחרונים יתברך כאו"א בכל המצטרך. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 Synopsis This is the place to once again mention the pidyonos everyone sent to the nasi of our generation with requests for brachos etc.; we are promised that “Before they call out, I will answer,” and certainly their requests have been received and will be fulfilled etc. For the questions asked about various matters, there is a clear instruction of the Torah: in questions of Divine service, one should “make for yourself a master.” Regarding questions about sustenance – “with many counselors there is salvation.” In matters of health – one should follow the instructions of a doctor – “‘And he shall surely heal’: from here we derive that permission is granted to a doctor to heal”; Hashem should provide complete healing, and moreover, there should be no need for it because “I will not place upon them” illness in the first place. And everyone is blessed by Hashem to be directed in such a way that the “many counselors” will provide proper guidance, and to have proper healing, and so, too, regarding shidduchim – to establish an everlasting edifice based on the foundations of the Torah and mitzvos, and so, too, tremendous success in all physical and spiritual needs – as befitting an only child of Hashem! And may it be Hashem’s will that already in these final moments of exile, everyone be blessed with all they need. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Pekudei, 30 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.
605
יום ג' פ' פקודי, ב' אדר שני, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' פקודי, ב' אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 12, 2024
12:09
התוכן הוראה עיקרית ממ"ש במדרש שהתינוקות, אִתָּם למד מרדכי, אמרו לו "אתך אנו" לחיים ולהיפך: העולם חושב שמטרת בית-ספר היא ללמד חכמות – חכמות סתם בבית-ספר סתם, וחכמת התורה בבית ספר דתי, אבל לא לשפר את ההנהגה ומדות, והילד יכול לצאת מבית-ספר באותן מדות בהן הוא נולד ונכנס לבית-ספר – "פרא אדם יולד"! (ואע"פ שבנוגע לתורה ישנה ההבטחה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" – אבל זה יכול לקחת משך זמן). וזוהי טעות! אדרבה – מטרת בי"ס היא לחנך למדות טובות, אהבת ויראת ה' – לצעוק "אתך אנו" לחיים ולהיפך! ו"אם אין יראה – אין חכמה"! וא"ז צריך המנהל לדעת: לא משנה איזה מקצוע מלמדים – המטרה וההדגשה בכל צ"ל יראת ה' והנהגה ע"פ תורה! וזוהי הצרה הגדולה ב"קאַלעדש" – שם תובעים רק ידיעת החומר הנלמד ולא הנהגה טובה! והיום, יש להדגיש זאת גם בנוגע לישיבות: בתקופתנו, כאשר ההנהגה בבית אינה כדרוש והילד לא מקבל שם יראת-שמים, אין ברירה אלא לשוח את הילד לישיבה וכיו"ב שמיוסדת על יראת שמים! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024 Synopsis The Midrash states that when Mordechai gathered children to teach them Torah, they said “We are with you,” whether for life or the opposite. The fundamental lesson is: The world thinks that the purpose of a school is to impart knowledge, whether ordinary knowledge in a non-Jewish school, or Torah knowledge in a religious school, without focusing on improving character and conduct. Thus, it is possible for a child to finish his schooling just as much like a “wild donkey” as when he was born! (And although regarding Torah study there is the promise that “the luminary within it will bring him back to good” – but we don’t know how long that will take.) But really the purpose of a school is to inculcate the students with positive traits, with love and fear of Hashem – so that they cry out, “We are with you,” whether for life or the opposite. And “If there is no fear, there is no wisdom.” This is what the school principal must know: No matter what subject is being taught – the goal and emphasis of it all must be fear of Hashem and conduct according to the Torah! And this is the great trouble with college: they demand only knowledge of the material, and don’t care about positive behavior. And these days, this must be emphasized regarding yeshivas as well: These days, when the conduct a child sees at home isn’t as it should be, and the child isn’t receiving fear of Hashem at home, there is no choice but to send the child to a cheder, Talmud Torah, or yeshiva that is founded on fear of heaven! Two excerpts from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024
606
יום ד' פ' פקודי, ג' אדר שני, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' פקודי, ג' אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 13, 2024
12:33
התוכן [המשך] כוונת הדיבורים אינה שהמלמד צ"ל יר"ש – מאי קמ"ל?!, אלא שהתלמיד צריך להרגיש שה"קמץ א' אָ" שלומד, זהו אותו "קמץ א' אָ" של "אנכי ה"א וגו'! ובמילא, יודע המלמד, שב"אל"ף" זה נכלל, ונוטע בילד, כל התורה כולה! ואם המלמד טוען שבזמנו לא ראה שישימו בישיבה את הדגש על יר"ש – הרי בזמנו היו בבחי' "בריאים", משא"כ בזמננו ר"ל, הנה כל ר"י או ר"מ וכיו"ב ה"ה בבחי' "רופא נשמות עמו ישראל"! ואסור לתת לילד בגיל 15-18 שנה לתעות לבד בחושך של זמננו! וראשית הכל יש להעמידו בקרן אורה שידע שהוא בנו של הקב"ה שמסתכל על הנהגתו! ולכן לומד אתו גם תורה. ולימוד התורה הוא כדי שיהי' "כופר בעבודה זרה" (ועש"ז נק' "יהודים", כמ"ש במגילה). וענין זה צריך המדריך להחדיר לילד כבר בגיל קטן כאשר רק הולך ל"גן" ומשחק ולומד א"ב – שיסוד הכל הוא "אנכי ה' אלקיך"! ועאכו"כ כאשר הילד מתבגר ונהי' בר/בת מצוה וכו'. וזהו הלימוד מימי הפורים – מרדכי, ראש הסנהדרין, התעסק בעצמו בזה! וזה ביטל ומבטל את כל הגזירות. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 Synopsis The point is not that the teacher must be a Yerei Shamayim – that much is obvious. Rather, the point is that the student must get the sense that the kamatz-alef-uhhe learns is the kamatz-alef-uh of Anochi Hashem Elokecha, which includes the entire Torah, and thus the teacher instills the entire Torah in the child. And if the teacher argues that back in his day, there was no such emphasis in yeshiva on instilling Yiras Shamayim – back then, people were “healthy,” but these days, Rachmana litzlan, every teacher and educator is considered a “healer of the souls of the Jewish people”! One cannot leave a child to wander alone in the darkness! The first thing is to put him in a place of light, to know that he is a child of Hashem, Who watches over him and examines his conduct. This is the purpose of teaching him Torah; the Torah study is necessary to ensure he will “repudiate idolatry” (which is quality for which we are called “Yehudim,” as the Gemara says in Megillah). And the educator must instill this in the child already at a young age, when the child goes to play in kindergarten and learns the Alef-Beis – that the foundation of everything is Anochi Hashem Elokecha. And all the more so when the child becomes Bar/Bas Mitzvah etc. This is the lesson from the days of Purim – that Mordechai, the head of the Sanhedrin, personally involved himself in this – and this is what nullified and will nullify all decrees. Excerpt from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 לזכות שלום אברהם בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אדר שני - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן
607
יום ה' פ' פקודי, ד' אדר שני, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' פקודי, ד' אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 14, 2024
10:59
התוכן בשיעור רמב"ם היומי מבאר חומר הענין דעדות שקר: א) "מאיימין עליהם בפני הכל, ומודיעין אותם כח עדות שקר, ובושת המעיד בה בעולם הזה ובעולם הבא", דלא מצינו זה בשאר איסורי התורה ואפי' באיסורי סקילה ב) "אמר לו בו ועמוד עם העד ולא תעיד כדי שיראה הלוה ויפחד ויעלה על דעתו שאתם שני עדים ויודה מעצמו הרי זה אסור . . ועל זה וכיוצא בזה נאמר מדבר שקר תרחק" - שהענין דעדות שקר הוא חמור כ"כ שאפי' להראות את עצמו כאילו הוא מעיד ועי"ז יכול להיות שהלוה יודה ויעשה תשובה - אסור!, והביאור: מכיון שכל ענינו של יהודי הוא להיות "אתם עדי" - עדות על הקב"ה "שם שמים מתאהב על ידך", וכשמעיד עדות שקר ח"ו ה"ז חילול השם והיפך ענינו, וחילול ה' הוא ענין חמור ביותר וכו'. ג' חלקים משיחת פורים קטן תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024 Synopsis Today’s Rambam discusses the severity of giving false testimony: (1) “They are warned in the presence of all the onlookers, and made aware of the severity of giving false testimony and the shame suffered by those who give such testimony in this world and in the world to come.” This is something we don’t find in other Torah prohibitions, not even severe prohibitions punishable by stoning. (2) “If one says to another: ‘Come and stand together with the [one] witness [I already have]. You do not have to testify, but the borrower will become frightened and panic, thinking that you are two witnesses and he will admit the debt on his own volition’…With regard to this and similar matter it says: ‘Keep distant from a false word.’” False testimony is so severe even for one to even give the appearance that he is going to testify –and in a way that will bring the borrower to confess and do teshuvah – is forbidden. The reason is because the whole purpose of a Jew’s creation is to be “My witnesses” – to serve as testimony to Hashem and for “the name of Heaven to be beloved through you.” Thus, when one gives false testimony chas v’shalom, he defies the whole purpose of his creation, and desecrates Hashem’s Name – something exceedingly severe etc. Three excerpts from sichah of Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024
608
יום ועש"ק פ' פקודי, ה' אדר שני, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' פקודי, ה' אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 15, 2024
9:23
התוכן במדינה זו, שענין ה"פרסומת" תופס מקום עיקרי, קשה לפעול שעכ"פ בנוגע לענינים של פועל יעסוק בזה בכל כחו אפי' אם לא יתנו לו "יישר כח" וכו'. ועד"ז בנוגע העבודה דהמשכת "עיקר שכינה בתחתונים", שעיקר הפעולה בזה בזמן הגלות היא בארצות הברית, מוטלת עלינו האחריות לזה, ובודאי שלא צ"ל נפק"מ אם הדבר יתפרסם או לא – העיקר לפעול א"ז במקומו וזמנו עתה! וכמו שלומדים מעשיית המשכן שלא נימנו שמותיהם של עושי המלאכה (באופן כללי)! ובאמת נבנה המשכן והוקם אך ורק בכחו של משה רבינו [כמ"ש ברביעי דפ' פקודי]! ועד"ז בדורנו צריך לדעת שהקמת המשכן בכ"מ הוא בכחו וע"י הרבי! ומכיון שענין המשכן הוא השראת השכינה, הנה גם לאחר הקמתו בפועל, מיוםליום הולכת ומתרבה הקדושה שבו [וזהו הביאור במענת כ"ק אדנ"ע על השאלה מהו החילוק בין לימוד מאמר בפעם ה-60 לפעם ה-59 (כהוראת אביו ללמוד כל מאמר 60 פעם) – שזהו גדול יותר מהחילוק שבין פעם ה-60 לפעם הא'!], ועד"ז בנוגע למשכן שבכ"א: גם לאחר הקמתו צ"ל "מעלין בקודש" בכל יום. ומכיון שהוא מקושר למנהיג הדור שהוא "בלי גבול", הרי גם עבודתו צ"ל ללא הגבלות! משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024 Synopsis In this country, “advertising” stands at the forefront of everything, and it is difficult to get people to fully invest themselves into something without giving them publicity for it etc. etc. Today, when the work of bringing “the essence of the Shechinah to the lower realms” takes place primarily in the United States, it must be done whether it gets publicized or not – the main thing is to actually make it happen here and now. We learn this from the construction of the Mishkan, where the people who constructed it are generally not mentioned by name. And the truth is that the Mishkan was built and erected only by the power of Moshe Rabbeinu (as it says in Revi’i of Parashas Pekudei). Similarly, in our generation, one must know that the building of the Mishkan in every place is by the power of and through the Rebbe! Since the function of the Mishkan is the indwelling of the Shechinah, therefore, even after it has been built, its holiness constantly increases every day (like the explanation of the Rebbe Maharash’s instruction to the Rebbe Nishmaso Eden’ to review every maamar 60 times – that the difference between the 60th time and the 59th time is even greater than the difference between the 60th time and the first time). The same applies to the Mishkan within every Jew: even after it has been built, one must “ascend in holiness” every day. And since one is connected to the leader of the generation, who is without limit, his Divine service must also be without limit. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024
609
יום א' פ' ויקרא, ז' אדר שני, ה'תשפ"ד
יום א' פ' ויקרא, ז' אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 17, 2024
11:21
התוכן עפ"י מ"ש בנוגע לתוצאות נס פורים "ליהודים היתה אורה וגו'" ואחז"ל "אורה זו תורה" מובן שזה צ"ל הנקודה הפנימית של מבצע פורים – זה לא משנה על איזה פרט בנוגע לפורים ידברו ויעוררו – זה צריך לעורר אצל המושפעים והמודרכים ש"אורה זו תורה", יוקר התורה. אין דבר יקר יותר מ"חיים" והרי התורה "היא חיינו"! ו"המעשה הוא העיקר" – ללמוד התורה, ובאופן של "חיות" ו"אורה", ו"כל המרבה ה"ז משובח". וזוהי נקודה העיקרית והפנימית של התוועדות זו – לעורר מבעוד מועד על ה"שטורעם" המיוחד שצ"ל במבצע פורים בנוגע ללימוד התורה ולחינוך עפ"י תורה, כדי שיתכוננו לזה. ובעצם, הדבר מפורש בגמ' עה"פ "קיימו וקבלו היהודים וגו'", שבימי הפורים "קיימו מה שקיבלו כבר" בשעת מ"ת, וגם "על זרעם", במשך כל הדורות כולם. וכאשר פועלים על הזולת, הנה ה' מאיר לו פניו בכל הענינים, ובמיוחד – להצלחה מופלגה בלימוד התורה שלו. ב' חלקים משיחת יום ג', ז' אדר שני ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy and gladness and honor,” the Gemara says, “light means Torah;” that is, the result of Purim was that it led to more Torah study, and this must also be inner purpose of Mivtza Purim: no matter what aspect of Purim is being emphasized and discussed, it must inspire people to understand that “light means Torah” – the preciousness of Torah. Nothing is more precious to a person than his life, and the Torah “is our life!” And “action is the main thing” – to study Torah, with enthusiasm and light, and “whoever increases in this, is praiseworthy.” This is the inner purpose of this farbrengen: to emphasize in advance that Mivtza Purim must be done with a focus toward increasing in Torah study and education according to Torah. And in truth, this is mentioned explicitly in the Gemara on the verse “The Jews upheld and accepted etc.,” during the days of Purim “what they had already accepted” when the Torah was given, and they accepted it “upon their offspring” as well, for all generations. And when we one influences others in this regard, Hashem shines His countenance toward him in everything, and especially, granting him tremendous success in his Torah study. Two excerpts from sichah of Tuesday, 7 Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
610
יום ב' פ' ויקרא, ח' אדר שני, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ויקרא, ח' אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 18, 2024
10:55
התוכן ט' אדר הוא היום שבו הועבר המרכז של חסידות חב"ד מחצי כדור העליון לחצי כדור התחתון, בבוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לארצות הברית באופן של קביעות [ובש.ז. (תש"נ) מלאו יובל שנים מאז]. ומעלת הדבר: ידוע הפתגם שבחצי כדור העליון לא הי' מתן תורה בגלוי. ובזה יובן גודל החידוש שדוקא בחצי כדור התחתון נעשה המרכז של חסידות חב"ד – גילוי והפצת פנימיות התורה. והרי עיקר הגילוי במ"ת הי' פנימיות התורה (כמודגש בפסוק "אנכי הוי' אלקים וגו'"). ובכל שנה בט' אדר חוזר ונשנה באופן של "חדשים" החידוש דהמשכת וגילוי פנימיות התורה (בעיקר דמ"ת) בחצי כדור התחתון. יש לערוך התוועדויות ביום זה, ובימים הסמוכים, ובפרט ביום השבת ובימי הפורים, בכל מקום ומקום, ולכל לראש בעיר הבירה של נשיא דורנו, ברוקלין, ש"קדושה לא זזה ממקומה" וכו'. ועוד. ב' חלקים משיחת אור לט' אדר ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024 Synopsis The 9th of Adar (fifty years ago) is the day my father-in-law, the Rebbe, arrived in America, relocating the center of Chabad Chassidus to the lower hemisphere. We know that the giving of the Torah was not originally revealed in the lower hemisphere; thus we can understand the significance of the center of Chassidus Chabad being established here specifically – revealing and spreading the inner dimension of Torah. And the main revelation of the giving of the Torah was the inner dimension of Torah (as emphasized in the verse “I am Hashem your G-d etc.”). Every year on the 9th of Adar, this is repeated and renewed – a renewed revelation of the inner dimension of Torah in the lower hemisphere. Farbrengens should be held to mark the occasion, especially on Shabbos and during the days of Purim, and it should be done everywhere, first and foremost in the capital city of the Nasi Hador, in Brooklyn – “Holiness does not move from its place” etc. Two excerpts from sichah of 9 Adar 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024
611
יום ג' פ' ויקרא, ט' אדר שני, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ויקרא, ט' אדר שני, ה'תשפ"ד
Mar 19, 2024
10:30
התוכן לילדי ישראל היתה השפעה רבה ומכרעת בביטול גזירת המן. וכמסופר במדרש שלאחרי שנחתמו האגרות של גזירת המן פגש מרדכי ג' תינוקות ושאל אותם "פסוק לי פסוקיך" (היינו מהו הפסוק שאתה חי עמו). נענה א' ואמר: "אל תירא מפחד פתאום וגו'". וכדי להראות שזוהי הנהגה של כל ילד יהודי – נענה השני ואמר: "עוצו עצה ותופר וגו'". וכדי להראות שענין זה הוא באופן של "חזקה" – נענה השלישי ואמר: "ועד זקנה אני הוא וגו'". הסדר בג' הפסוקים הוא בהתאם לסדר המאורעות: תחלה הי' זה רק ב"מחשבת המן", וע"ז בא הפסוק "אל תירא וגו'" – שלילת הפחד מדבר העלול לבוא (ומ"שואת רשעים" – שרוצים להחשיך ולהחליש את חיי היום-יום של בנ"י המוארים באור התורה). כאשר מחשבת המן מתגלה בדיבור ומתייעץ עם שרים ומציע אותה לאחשורוש – בא הפסוק "עוצו עצה ותופר וכו'". כאשר הדברים נתקבלו אצל אחשורוש ונגזרה הגזירה בפועל – בא הפסוק "ועד זקנה . . ואמלט" – המילוט וההצלה מגזירה זו [המשך יבוא]. משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024 Synopsis The Jewish children played a very determinative role in annulling Haman’s decree. As the Midrash states, when Haman’s decree was sealed, Mordechai encountered three Jewish children and asked them, “Tell me your verse” (that is, the verse that you live by). One replied with the verse “Do not fear sudden terror etc.”; to show that this wasn’t an isolated incident but the conduct of every Jewish child – he asked a second child, who replied with the verse, “Contrive a scheme, but it will be foiled etc.”; then, to show that this has a chazakah – he asked a third child, who replied with the verse, “To your old age I am [with you]…I will deliver you.” The order of the three verses corresponds to the sequence of events: First, [the decree] was only in thought, “Haman’s scheme,” to which comes the verse “Do not fear, etc.” – negating the fear of something that might come (and “the darkness of the wicked” – who wish to darken and weaken the lives of the Jewish people which are illuminated by the light of Torah). Later, Haman’s thought was expressed in speech, when he consulted with other ministers and presented the plan to Achashverosh – to which comes the verse “Contrive a scheme, but it will be foiled, speak a word but it will not materialize etc.” Later, Achashverosh accepted the plan and the decree was enacted – to which comes the verse, “To your old age [I am with you]…I will deliver you” – from the decree. [To be continued]. Excerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024
612
יום ה' פ' בשלח, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' בשלח, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ד
Jan 25, 2024
11:30
התוכן דובר בהתוועדות שלפנ"ז אודות עריכת כינוסים לילדי "צבאות ה'" בט"ו בשבט. ויש להבהיר שצריכים להסביר להם את פרשת היום באופן המתאים להבנתם, עפ"י משלים ודוגמאות וכו'. והרי, גם ביאור זה הוא "תורת אמת" אלא שנתלבש בלבוש מסויים לפי ערכם (וכמבואר בכ"מ בענין "שלשת אלפים משל" דשלמה המלך). ובכן: ט"ו בשבט, ר"ה לאילן, קשור עם ז' המינים שבהם נשתבחה א"י – "חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון . . זית שמן ודבש", שהם כנגד הז' ספירות. ובאותיות השייכות להבנת ילדי ישראל: א"י היא הארץ השייכת לבנ"י, ואפי' ילד קטן מבין שהרגשה נוחה כפי שיש לו בביתו אין לו בשום מקום אחר בעולם! שלכן, במשך כל ימי חייו נמצא כל יהודי במצב של "לישועתך קוינו כל היום" ומקווה שכל בנ"י יחזרו למקומם וביתם האמיתי – א"י. וא"י מספקת לכל יהודי כל צרכיו: "חטה" ו"שעורה" שמהם נעשים לחם (דק או גס), ו"גפן" שפועל ענין השמחה שעל ידו מתגלים כשרונות נעלמים ("יצא סוד") – ענינים המוכרחים לאדם. ו"תאנה" "רמון" "זית שמן" ו"דבש" – ענינים של תענוג. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024 Synopsis In the previous farbrengen, we spoke about organizing gatherings for Tzivos Hashem on Tu B’Shvat. It’s necessary to explain the meaning of the day in terms suitable for the children, using examples and parables etc. And even when something is explained using parables, it is still part of the Torah of Truth), just that it’s clothed in garments to make it accessible for them (as explained regarding the “three thousand parables” of Shlomo Hamelech): Tu B’Shvat, the New Year for Trees, is associated with the seven species for which Eretz Yisrael is praised – “wheat and barley, grapes and figs and pomegranates…oil producing olives and honey” – which correspond to the seven Sefiros. In terms that children can understand, this means as follows: Eretz Yisrael belongs to the Jewish people, and even a small child understands that the only place he truly feels calm and comfortable is in his own home! Therefore, every Jew constantly hopes and yearns to return to his true home, to Eretz Yisrael. And it is a land that provides a Jew with all his needs, including necessities such as “wheat” and “barley” (used to make fine or coarse bread) and “grapes” (which cause joy and bring out hidden abilities – “when wine enters, a secret emerges”), and pleasures like “figs,” “pomegranates,” “oil producing olives,” and “honey.” Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024
613
יום ועש"ק פ' שמות, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' שמות, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ד
Jan 5, 2024
11:00
התוכן אדה"ז הוא מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא השייך לכאו"א מישראל. כידוע דברי אדה"ז אשר סוף סוף תהי' תורת החסידות שייכת לכלל ישראל, כפי שאכן רואים בשנים האחרונות. והנה אדה"ז כותב אודות מעלת יום הסתלקות של צדיק שאז מאיר ה"סך הכל" של כללות עבודתו וכו', וזהו כעין "פסק דין" בנוגע לעצמו, ומובן שמיום ההילולא של אדה"ז צ"ל לימוד בעבודת האדם, ובאופן שזה יבוא לידי תוצאות בפועל: ישנם כאלו שנבחרו להיות "שלוחים", ובודאי עושה כ"א מהם כל התלוי בו למלאות שליחותו כדבעי. אמנם לפעמים יכול להיות בלבול בעבודת השליחות עי"ז שה"קלוגינקער" בא ומזמין אותו להתעסק בענינים האחרים כמו ענינים השייכים לא"י וכיו"ב, יכול להיות שהם ענינים טובים, אבל אינם שייכים לשליחותו הפרטית שעליו מינו אותו ומצליח בזה. עליו לדעת שהוא שליח במקום במקום קבוע והוא צ"ל עסוק בענין אחד בלבד – מילוי שליחותו במקומו הוא. כשבאים אליו הצעות כאלו ויענה באופן כזה – קרוב לודאי שיפסיקו לבלבל אותו עם הצעות כאלו. משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe is the founder of Chassidus Chabad and the author of the Tanya, which is for every Jew, as the Alter Rebbe said – that ultimately, Chassidus will be studied by all Jews, as has indeed become the case in recent years. The Alter Rebbe writes that on the yom histalkus of a tzaddik, the totality of all the tzaddik’s deeds in this world shine etc., and this also applies to the Alter Rebbe himself. Therefore, on the Alter Rebbe’s yartzeit, we must take a lesson for Divine service, and one which will lead to practical results: There are those who have been chosen as shluchim, and certainly, each of them is doing everything in their power to fulfill the mission properly. However, sometimes the "klugenker" (“smart-aleck,” i.e., the evil inclination) comes and tries to distract a shliach with other things, such as matters pertaining to Eretz Yisrael etc.; these may be very important issues – but they aren’t the individual shlichus to which this person was appointed and in which he has been successful. The shliach must know that his shlichus is in a particular place, and that is what he must occupy himself with. When he responds this way, it is almost certain that they will stop distracting him with such proposals. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Va’eira, 24 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024
614
יום א' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ד
יום א' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ד
Jan 7, 2024
10:46
התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחי', וחיי בעלי חכמה ומבקשי'ה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין". וההוראה: כללות ענין הגלות, ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", הוא ע"ד הגלות לעיר מקלט. ויש לדעת ש"וכל בניך לימודי ה'", שכאו"א מישראל (אפי' אם הוא "תלמיד שאינו הגון", אבל) הוא תלמידו של הקב"ה, ולכן כשיהודי נמצא בגלות הנה "מגלין רבו עמו", גם הקב"ה נמצא בגלות! כמארז"ל "בכל מקום שגלו שכינה עמהם". והדיוק בזה "מגלין רבו" הוא, שגם הרב נמצא שם במצב של גלות, "שכינתא בגלותא", וכמ"ש "בכל צרתם לו צר". ומכיון שכן, בודאי שגם בגלות "ה' שומרך וה' צלך". אלא שיש לנצל את הזמן להיות "בעל חכמה" כדבעי, ו"מבקשי'ה" – שנמצא תמיד בתנועה שאינו יכול לנוח ולשקוט עד שיגיע לדרגא נעלית יותר בלימוד התורה, שע"י לימוד התורה מתחזק הקשר עם הקב"ה. ג' חלקים משיחת כ' טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “A student who was exiled to a city of refuge, his teacher is exiled with him, as the verse states, ‘and he shall live’ – do for him so that he shall live. The life of those who possess wisdom and those who seek, without Torah study, is considered like death.” The lesson is: exile in general (“because of our sins, we were exiled from our land”) is similar to exile in a city of refuge. We must know that “All your children are students of Hashem” – every Jew (even an “unworthy student is) a student of Hashem, and therefore, when a Jew is in exile, “his teacher is exiled with him.” Hashem is with us in exile! As the Sages taught, “Wherever they were exiled, the Divine Presence went with them.” The reason the expression used is “his teacher is exiled with him,” is because the teacher must not only be in the city of refuge but must also be there in a state of exile (“the Divine Presence in exile”), as it is written, “In all their pain, He is pained.” Since that is the case, it is certain that even in exile, “Hashem is your Guardian, Hashem is your shadow.” But we must utilize this time to properly be “those who possess wisdom and those who seek it” – constantly striving without rest to reach higher levels of Torah learning, which strengthens our bond with Hashem. 3 excerpts from sichah of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
615
יום ב' פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ד
Jan 8, 2024
7:57
התוכן בנוגע למשה ואהרן אמחז"ל "בכל מקום הקדים משה לאהרן, במקום אחד [בשני דפ' וארא] הוא אומר "הוא אהרן ומשה, מלמד ששקולין זה כזה". והענין: עבודתו של משה היתה בדרך מלמעלמ"ט. המשכות הענינים מלמעלה למטה, כמו התורה, ולכן גם ההשפעות הגשמיות שנמשכו על ידו היו באופן של אור. עבודתו של אהרן היתה בתנועה הפכית – מלמטה למעלה, שהעלה את בנ"י למעלה – זיכוך המטה. ועל זה אמרו ש"שקולין זה כזה". ובעבודה: לפעמים יכולים לפעול יותר ע"י השפעת אור ועניני התורה, ולפעמים יכולים לפעול ולהשפיע יותר ע"י הדיבור אודות הצורך לזכך את ענינים הגשמיים. אמנם, גם מעלת אהרן שהוא בשווה למשה – הרי התורה מגלה זאת ("הוא אהרן ומשה"), שזוהי ענינה של משה. וההוראה מזה, שתחילת הגישה בכל הזמנים ומקומות צ"ל ע"י השפעת האור בשופי, ואח"כ דוחה האור את החושך. וזוהי דרך החסידות בענין הפצת המעיינות חוצה. משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024 Synopsis Our Sages said regarding Moshe and Aharon, “Usually Moshe is mentioned before Aharon, but in one place [in the second aliyah of Parashas Va’eira], it says, ‘They are Aharon and Moshe.’ This teaches that they were equal.” Moshe’s mode of service was from above to below, drawing down the light of Torah from above. Therefore, the physical blessing that came through Moshe were also in the form of light. Bit Aharon’s mode of service was from below to above – elevating the Jewish people and thus refining physicality. Regarding this the Sages said that “they were equal.” In terms of Divine service: sometimes it’s possible to accomplish more by spreading forth light and Torah, and sometimes it’s possible to accomplish more by speaking about the need to refine and elevate physicality. But even Aharon’s quality, which is equal to Moshe – is revealed in Torah (i.e., in the words “they are Aharon and Moshe”), which is Moshe’s quality. The lesson is that in all times and all places, the beginning must be to bestow abundant light, and afterwards the light will dispel the darkness. This is the way of Chassidus in spreading the wellsprings to the outside. Excerpt from sichah of Simchas Beis Hasho’eivah 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024
616
יום ג' פ' וארא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' וארא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ד
Jan 9, 2024
10:54
התוכן אע"פ שבנוסח התפלה עצמו ישנם שינויי נוסחאות ו"נהרא נהרא ופשטי'", הנה בקשר למצב העולם שהולך ומתדרדר מיום ליום, כפי שרואים לאחרונה ש"מלכיות מתגרות זו בזו", שאז צריכים בנ"י להוסיף בעבודתם, ובמיוחד בתפלה ובקשה להקב"ה הקשורה עם ענינים אלו – בקשתי שכאו"א מישראל, גם מי שלא נהג כך עד עתה, יאמר ב' ענינים אלו הנוגעים לכללות התפלה ויש בהם גם סגולה מיוחדת בנוגע למצב ההוה : 1) בתור הקדמה לתפלה – "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" (ומקורו – בכתבי האריז"ל ואדמו"ר הזקן מביאו בסידורו), הענין דאהבת ישראל – שלום ואחדות בין בנ"י, וכתוצאה מזה – שלום ואחדות בעולם כולו. 2) לאחרי כל התפלה – הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" (ומקורו – פס"ד הרמב"ם ועוד, והובא בכמה סידורים), ענין המנוחה בכלל – היפך הענין ד"מלכיות מתגרות זו בזו" וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 Synopsis Although there are different variations in the nusach of davening, and “each river has its course,” in light of current situation in the world, which has been getting more shocking from day to day, with “nations clashing with one another,” it is fitting to increase in our divine service, especially in regard to davening. Therefore, it is my request that every Jew, even those who haven’t done so until now, should add to their davening – before and after – passages that are especially relevant to the current situation: 1) Before davening: “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself” (the AriZal mentions this practice, and the Alter Rebbe includes it in his siddur), which emphasizes Ahavas Yisroel – peace and unity among the Jewish people, which brings peace to the entire world. 2) After davening: the pasuk “Ach tzadikim yodu lishmecha, yeshvu yesharim es Panecha” (“Indeed, the righteous will give thanks to Your name; the upright will dwell in Your presence”) (this practice is cited in the Rambam and elsewhere, and is brought in a number of siddurim), which emphasizes tranquility in general – the opposite of “kingdoms clashing with one another” etc. Excerpt from sichah of Thursday night, Yud Tes Kislev, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
617
יום ד' פ' וארא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' וארא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ד
Jan 10, 2024
10:49
התוכן בשיעור רמב"ם היומי הל' מכירה פ"א מבאר דרכי הקנין: "במה יקנה המקח, הקרקעות בא' משלשה הדברים, בכסף או בשטר, או בחזקה וכו'". ענין ה"מכירה" בעבודה הוא הוצאת עניני עוה"ז מרשות "חולין" ועשייתם חפצא דמצוה או דקדושה – דירה לו ית'. וזהו ע"י ג' אופני ה"קנין" כסף שטר וחזקה, שהם ג' הקוין דתורה עבודה גמ"ח, קו ימין ושמאל ואמצעי, חסד גבורה ותפארת וכו'. ועד"ז יש דוגמת ג' ענינים אלו בקנין דישראל לה' – ע"ד ג' הדרכים בקידושי אשה, כסף שטר וביאה. (אלא שה"מקח" וקניניו – הוא "חיצוני", ו"קידושין" וקניניו – פנימי. ובעבודה – תחלת העבודה הוא באופן חיצוני, ואח"כ – עבודה פנימית, עד באופן של "והיו לבשר א'"). וממשיך בהרמב"ם "מכר לו בית מכר לו שדה כיון שנעל או גדר או פרץ כל שהוא, והוא שיועיל במעשיו, ה"ז קנה וכו'" – שמעשה הקנין בעניני העולם לה' צ"ל באופן שיש בזה תועלת, וניכר החידוש שנעשה על ידו. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' תצא, ז' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024 Synopsis Today’s Rambam, in the first chapter of Hilchos Mechira, discusses how property is acquired: “How is an acquisition made? Land is acquired in one of three ways: through money, through a document, or through chazakah.” In man’s Divine service, a “sale” is the act of transferring something from the realm of the mundane to the realm of holiness – making it a dwelling for Hashem. This is done through one of the three modes of acquisition – money, a document, and chazakah, correspond to Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim, i.e., right, left and middle, or Chesded, Gevurah and Tiferes etc. These three modes similarly apply to Hashem’s betrothal of the Jewish people, through money, a document, or relations. (However, an acquisition of property is something external, while betrothal is something internal. Similarly, Divine service begins on an external level, and then continues with the inner service, until eventually “they become one flesh”). The Rambam continues that “If one sold a house or a field, when [the buyer] locks it up or encloses a portion of it, or breaks through a portion [of its existing walls] – provided that the act brings him benefit – he has acquired it etc.” Thus, when we “acquire” physical matters for Hashem, it must be done in a manner that brings benefit, and where our improvement to it is visible. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Teitzei, 7 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024
618
יום ה' פ' וארא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' וארא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ד
Jan 11, 2024
10:20
התוכן מצינו שבראש השנה לאילנות מדגישים הקשר להאדם, מיוסד עמ"ש "כי האדם – עץ השדה" ש"תלמיד-חכם" נמשל לעץ השדה, ו"מאי פירות – מצוות", ועד"ז בפסוק "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל וגו'" – שע"י הגלות מתחדש ענין הצמיחה וכו'. ולכאו', אף שמעלת מין הצומח גדולה יותר ממין הדומם, אבל אי"ז מגיע למעלת מין החי ומין המדבר'?! והביאור: ישנה מעלה בצומח שאינו בחי ומדבר, והיא – שהוא חייב להיות מקושר כל הזמן עם מקורו, האדמה, ודוקא עי"ז ה"ה צומח ועושה פירות וכו'. ובעבודה: העבודה בעוה"ז התחתון היא עבודת המדות ("ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו", וזהו גם עבודת האבות) – בחי' הצומח. ובפשטות – הבטחון והנתינת-כח ליהודי שיצליח בעבודתו הוא כאשר יודע ש"האדם עץ השדה", שהוא מחובר תמיד בשרשיו – מ"ת, עד להאבות, וזהו מה שנותן לו את הכח להיות "יציץ ופרח ישראל וגו'". ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 Synopsis Though the 15th of Shevat is the Rosh Hashanah for trees, our emphasis from the day is on mankind, in accordance with the verse, “For man is a tree of the field” – a Torah scholar is compared to a tree, and “What are fruits – mitzvos.” Similarly, the verse, “Those who come, whom Yaakov caused to take root, Israel flourished and blossomed and they filled the face of the world with fruitage” teaches us the growth that results from exile etc. Seemingly, plant life can’t compare to the quality of animal life and human beings? Nevertheless, we highlight the quality of plant life because plants has an advantage that even animals and humans don’t have: a plant is constantly connected to its source, the ground. That’s the only way it can grow and produce fruits etc. In terms of Divine service: our service in this physical world is that of the emotive attributes (“the goal of Chassidus is to change the nature of one’s emotive attributes,” and this is also the service of the Patriarchs) – the level of plant life. Simply put, the guarantee for success in one’s Divine service is when he knows that “man is a tree of the field,” i.e., constantly connected to his roots – from the giving of the Torah, and all the way back to the Patriarchs. That is what gives a Jew the strength to “flourish and blossom” etc. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל
619
יום ועש"ק פ' וארא, ב' שבט, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' וארא, ב' שבט, ה'תשפ"ד
Jan 12, 2024
11:28
התוכן 1) הכניסה לשבוע דיום ההילולא היא "פתיחה" של עבודה חדשה הנדרשת בשבוע זה. 2) עבודת בעל ההילולא היתה דוקא מתוך שמחה, למרות היותו בעל יסורים בגשמיות וליסורים אלה היתה השפעה גם על הרוחניות שלו – מניעה בדיבור בעניני חסידות והפצת היהדות וכו', וכטענת הרופא שלו – היתכן שיסוריו מתבטאת דוקא בענין הדיבור ובכך אינו יכול להביא את שליחותו לפועל כפי שהוא הי' רוצה?! שזוהי טענה צודקת עפ"י תורה! 3) הוראות למעשה בפועל – להוסיף בלימוד תורתו, ובאופן שעל ידו תתמלא המניעה שהיתה אצל נשיא דורנו, שהרי לא נתנו לו את ה"אהרן אחיך יהי' נביאך", ולסדר התוועדויות ביום ההילולא, ובעיקר – למרות כל יסורי הגלות צריכה להיות עבודת ה' דוקא מתוך שמחה. ועוד. משיחת ג' שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024 Synopsis 1) Entering into the week of the yom haheilula opens a new level of service that is required during this week. 2) The baal haheilula did his work specifically with joy, despite his physical suffering – which affected him spiritually as well – the inability to say and spread Chassidus etc. Like his doctor said : how can it be that his suffering consisted specifically of something affecting his speech, preventing him from carrying out his mission as he would have wanted? This is a valid argument according to Torah! 3) A practical takeaway: to increase in studying his teachings, in a way that compensates for what he was unable to do (because he had no “Aharon your brother” to serve as his speaker), and to arrange farbrengens for the yom haheilula as well as on the Shabbos before and after it – and the main thing is, despite the suffering of exile – to do it with joy. Excerpt from sichah of 3 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024
620
יום א' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ד
יום א' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ד
Jan 14, 2024
9:32
התוכן [בקשר לענין יצי"מ שבפ' בא:] עשרת הדברות מתחילות עם "אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", והרבה מצוות הם "זכר ליציאת מצרים". וזהו מפני ששלימות קיום כל מצוה ומצוה תלוי' ביציאת מצרים: כדי שלימוד התורה וקיום המצוות יהיו כדבעי – בלי פניות, ורק כדי למלאות רצונו ית', ובמילא ילמד גם מה שהוא לא רוצה, ויקיים גם את המצוות שלא נראים לו – ה"ז דוקא ע"י הקדמת היציאה מכל המיצרים וגבולים! וזהו מה שחסידות תובעת, וזהו ה"א"ב" של חסידות, ש"ראשית העבודה ועיקרה ושרשה" (- לא שלימות העבודה) תהי' קבלת-עול והנחת עצמותו – היציאה מכל המיצרים וגבולים. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024 Synopsis [In connection with the Exodus from Egypt in Parashas Bo:] The Aseres Hadibros begin with “I am Hashem your G-d Who took you out of the land of Egypt.” Likewise, many mitzvos serve as “a reminder of the Exodus from Egypt.” It is because the completeness of all mitzvos depends on the Exodus from Egypt: in order for one’s Torah study and performance of mitzvos to be done properly, without ulterior motives, and solely to fulfill Hashem’s will (so that one will learn even what he doesn’t want to, and keep the mitzvos that don’t make sense to him), one must first break free of all constraints and boundaries. This is what Chassidus demands, and this is the Aleph-Beis of Chassidus: kabbolas ol and mesira-nefesh – the exodus from all constraints and boundaries – are the “beginning (not the end) of Divine service, and its foundation and root” Sichah from fabrengen of Yud Tes Kislev 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024
621
יום ב' פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ד
Jan 15, 2024
5:39
התוכן ההוראה ממ"ש [בראשון דפ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם" ופרש"י ש"חפשו ישראל את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך וכו'": נס זה, שגם במצב של "וימש חושך" במצרים יהי' אור לבנ"י, עשה ה' כדי שבנ"י יוכלו לראות בביתו ונכסיו של המצריים את הניצוצי קדושה שנמצאים שם, שעי"ז יוכלו לקיים את הציווי "ונצלתם את מצרים" מה"ניצוצי קדושה"! ובהשגחה פרטית נכנס כל א' לאותו בית שנמצאו שם (הכלי כסף וזהב, שבהם) הניצוצי קדושה שעליו לבררם! ועד"ז בזמן זה ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כשסומך על הקב"ה, יש לו את ה"אור" גם כשמוכרח ליכנס לבית מצרי ולהתעסק עם כליו כו', שיוכל לנצל א"ז לקיום ציווי ה'. משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024 Synopsis (The second aliyah of Parashas Bo states:) “but for the entire Jewish people there was light in their dwellings.” Rashi explains that “the Jewish people searched and saw their belongings. When they were leaving and asked for them, and [the Egyptians] said, ‘We have nothing,’ [the Jew] would say to him, ‘I saw it in your house…’ The lesson is: Hashem performed this miracle, of providing light for the Jewish people, even in the midst of “tangible darkness” in Egypt, so that the Jewish people would be able to see the sparks of holiness contained in the Egyptians’ houses and property to fulfill the command, “and you shall empty out Egypt” of its sparks of holiness. By Divine providence, every Jew entered the correct house which contained the gold and silver utensils containing the sparks of holiness designated for him to elevate. Similarly, in the present era, “As in the days of your exodus from the land of Egypt, I will show him wonders:” When one relies on Hashem, he has the “light” so that even when he must enter an Egyptian’s house and deal with an Egyptian’s belongings etc., he can utilize it to fulfill a command of Hashem. Excerpt from sichah of Tu B’Shevat Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024
622
יום ג' פ' בא, ו' שבט, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' בא, ו' שבט, ה'תשפ"ד
Jan 16, 2024
10:20
התוכן גם בעודם במצרים עמדו בנ"י במעמד ומצב של חירות ו"ביד רמה", ולכן כאשר משה רבינו דיבר עם פרעה, הנה אף שידע שהוא המלך ועליו לכבדו, עד שזה הביאו להיות "בחרי אף" [כמ"ש ברביעי דפ' בא. עי' בפרש"י], בכל זאת תבע ממנו בתקיפות "ה' אלקי העברים שלחני אליך", "שלח את עמי ויעבדוני" – וזה פעל! וההוראה: גם בזמן שנמצאים בגלות, "כל המלכיות נק' ע"ש מצרים", ו"דינא דמלכותה דינא", הנה בכל הקשור לעניני יהדות, כמו "גבולות ארץ ישראל", יש לומר לגוי מיד בהתחלה בתקיפות של "גאון יעקב": "ה' אלקי העברים שלחני אליך" והתכלית היא ש"יעבדוני". ודוקא שיטה זו מצליחה! [משא"כ השיטה ד"פותחים על שני הסעיפים". וכמו שרואים שטענת אלי' הנביא לא היתה לאלו שעבדו את הבעל אלא "עד מתי אתם פותחים על שני הסעיפים"! (והטעם הפשוט לזה הוא כי אז משתכנעים שלא חוטאים ולא מתחרטים)]. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024 Synopsis Even while still in Egypt, the Jewish people experienced a state of freedom and triumph (“and they went out triumphantly”); therefore, when Moshe Rabbeinu spoke with Pharaoh, though he knew that Pharaoh was the king and that he had to show him respect (to the point that when he left after speaking with Pharaoh, it was “with burning anger,” as it says in revi’i of Parashas Bo; see Rashi) – he still demanded forcefully that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you”, “Send out My people so that they may serve Me” – and it worked! The lesson is: Even when we are still in exile, “all kingdoms are called by the name Egypt,” and “the law of the land is the law” – nevertheless, when it comes to anything related to Yiddishkeit, such as the borders of Eretz Yisrael, when one talks to a non-Jew, he must begin by saying forcefully and with Jewish pride that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you,” and the reason is “that they may serve Me”. It is precisely this approach that succeeds! [As opposed to the approach of “hopping between the two ideas.” As we see, Eliyahu Hanavi didn’t address those who unambiguously served the Baal, rather, he spoke to shoe who hopped back and forth, “Until when are you hopping between two ideas”! (The plain reason is because those who hop between the two ideas convince themselves that they aren’t really sinners, and therefore they don’t feel regret.) Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024
623
יום ועש"ק פ' בא, ט' שבט, ה'תשפ"ד– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום התחלת הנשיאות של הרבי –
יום ועש"ק פ' בא, ט' שבט, ה'תשפ"ד– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום התחלת הנשיאות של הרבי –
Jan 19, 2024
13:13
התוכן ב' חלקים מד"ה באתי לגני, מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"ד. המאמר מיוסד על פרק י"ד של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 11 Shevat 5724. The maamar is based on Chapter 14 of Basi L’Gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות * לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
624
יום א' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ד
יום א' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ד
Jan 21, 2024
9:59
התוכן מעלת יום הי"א בחודש הי"א": יום י"א מורה על בחי' אלקות שלמעלה ממדוה"ג העולם שנברא ב"י' מאמרות", כפי שיורד ונמשכת במדוה"ג העולם (יום מסויים). נוסף על היותו חודש הי"א (שקשור עם מהלך הלבנה, מקבל) ה"ז גם יום הי"א, שקשור עם מהלך החמה, משפיע: יהודי צריך להשפיע בחי' זו בכל העולם, גם בבחי' "קוני" ("נבראתי לשמש את קוני") – הקב"ה כפי שמתגלה בעשר ספי' דאצי', אלא שיש גם בחי' שלמע' מזה – "אחד עשר יום מחורב וגו'"; "ויהי בשלח פרעה את העם": הקב"ה, ד"אתפריעו מיני' כל נהורין", משלח ומסייע כ"א לצאת ממיצריו לארץ טובה ורחבה, כולל שכבר עכשיו נשארת א"י בשלימותה וביחד עם שלימות התורה וישראל יש את ה"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; ועוד. שיחת יום ה' פ' בשלח, י"א שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 Synopsis The special quality of the eleventh day of the eleventh month: The eleventh day signifies a level of G-dliness that transcends the measure and limitation of the world (which was created with ten utterances), but as this level comes down within the measure and limitation of the world (i.e., a specific day). In addition to it being the eleventh month (which is connected to course of the moon, which receives), it is also the eleventh day, which has to do with the sun, which gives: A Jew must be a giver, bringing this level to the entire world, including the level of “my Creator” (“I was created to serve my Creator”) – Hashem as He is revealed in the ten Sefiros of Atzilus, but there is also a higher level – “Eleven days from Chorev etc.” The verse states, “It came to pass, when Pharaoh let the people go;” Pharaoh connotes “the uncovering of all the lights” – Hashem sends out and assists every Jew to leave the confines of Egypt and come tothe good and spacious Land. Included in this is that already now, Eretz Yisrael remains whole; together with the whole Torah and the whole Jewish people, this forms the “threefold cord that is not quickly broken.” Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 11 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר
625
יום ב' פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ד
Jan 22, 2024
10:28
התוכן בשיעור חומש דיום שני דפ' בשלח מסופר אודות מעמדם של בנ"י לפני קריעת ים סוף שבאו לזה ע"י קפיצת נחשון לים – שהיו אז ד' כתות בבנ"י ורובם לא חשבו שיש לקפוץ לים, וגם עפ"י שכל דקדושה הי' מקום לדון האם הוא, כבן-נח, מחוייב למס"נ (ובמילא האם מותר לו וכו') – ומ"מ קפץ לים! כי ידע שיש ציווי מה' "בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", ובמילא עליו להמשיך ללכת ולהתקדם לקראת קבלת התורה בהר סיני גם אם יש ים באמצע הדרך! מעמד ומצב זה הוא הוראה לדורות גם לעבודה של בעל ההילולא, שהוא בעצמו עבד עבודתו מתוך מסירת-נפש, וכבר מתחילת נשיאותו, ודרש זאת מאחרים – הגם שבשו"ע לא מצינו שצריך לדרוש מהזולת מס"נ כזו – ה"ז ע"ד שמצוה לציית לנביא שציווה בהוראת שעה לעבור על מצוה בתורה (והרי רואים ששאלו אצל רבותינו נשיאינו אודות ענינים גשמיים, דבר ששייך "לנביאים ממש . . כשמואל הרואה") [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 Synopsis The daily Chumash for Monday of Parashas Beshalach discusses the state of the Jewish people before Nachshon ben Aminadav jumped into the sea, causing it to split. There were four groups among the Jewish people, most of whom did not advocate for jumping into the sea. Moreover, even based on Torah law, there was room to debate whether Nachshon, as a Ben Noach, was obligated to risk his life (and consequently whether he was allowed to risk his life) in this fashion. Nevertheless, Nachshon jumped into the sea, because he knew that Hashem had commanded, “When you take this people out of Egypt, you shall serve G-d upon this mountain,” and that accordingly, they had to continue advance to receiving the Torah at Mount Sinai, even if there was a sea in the middle of the way! This is a lesson for all generations, and for the work of the baal haheilula, who personally conducted himself with mesiras nefesh, and who from the very beginning of his leadership demanded the same from others – even though we find no law in the Shulchan Aruch that one must demand this sort of mesiras nefesh from others. It can be likened the fact that it’s a mitzvah to listen to a provisional ruling of a prophet to transgress a mitzvah in the Torah. (And we see that the Rebbe’im were asked about material matters, something that is the purview of “actual prophets...like Shmuel the Seer.”) [To be continued]. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
626
יום ג' פ' בשלח, י"ג שבט, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' בשלח, י"ג שבט, ה'תשפ"ד
Jan 23, 2024
11:47
התוכן [המשך] אופן הנהגת בעל ההילולא היתה כמו אברהם אבינו – שלא הי' להוט אחר מסירת נפש. ענינו הי' "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" ולהפיץ תומ"צ, ובשביל זה לא נרתע משום דבר עד כדי מסירת נפש. ובמילא לא נכנס לחקירות אם צריך ע"פ דין למסור נפשו, כמו שנחשון לא התפעל מהכתות השונות שבבנ"י אלא הוא יודע רק דבר א' – שצריכים לילך ולהתקרב להר סיני. ואם יש ים באמצע – קופץ לים! ובלי לדעת מה יהי' בסוף שבזכות קפיצתו לים נבקע הים וכל המימות שבעולם, שלכן נפל גם פחד בארץ כנען. וזוהי ההוראה לנו: העבודה שלנו היא לקיים "אני נבראתי לשמש את קוני" ו"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ולהכין אותם לגאולה העתידה, ולא להתפעל מכתות השונות שבבנ"י ושיטותיהם וכו' והעלמות והסתרים. כל א' צריך להחשיב את עצמו כנחשון ו"לקפוץ לים" במס"נ ולילך בעצמו להר סיני ואחריו ילכו שאר בנ"י עד לגאולה האמיתית והשלימה! משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 Synopsis [Continued.] The conduct of the baal hahilula was like that of Avraham Avinu. He wasn’t looking for mesiras-nefesh; his goal was to “call there in the name of Hashem, Keil olam,” and to spread Torah and mitzvos, and in that pursuit he was deterred by nothing, even it required mesiras-nefesh. Therefore, he didn’t get into analyzing whether mesiras-nefesh was required by law or not, just as Nachshon was not deterred by the different factions among the Jewish people; he knew just one thing – that the Jewish people had to advance toward Har Sinai. And if there was a sea in the middle, he jumped into the sea! And without knowing what would happen after jumping into the sea. It was precisely this approach that caused the sea to split, along with all the waters in the world, which caused dread and fear to fall upon the land of Canaan. This is the lesson for us: Our work is that “I was created to serve my Creator;” to “love the creatures and draw them close to Torah,” and to prepare them for the future Redemption, without being deterred by other factions among the Jewish people or what they’re saying, nor by any concealments or challenges. Everyone must consider himself like Nachshon and “jump into the sea” with mesiras-nefesh, and go personally to Har Sinai – then, the rest of the Jewish people will follow to the true and complete Redemption! Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
627
יום ד' פ' בשלח, י"ד שבט, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' בשלח, י"ד שבט, ה'תשפ"ד
Jan 24, 2024
9:16
התוכן הטעם שבהתוועדות הקודמת הוזכר כמ"פ הלשון "ותשר מרים" אף שלשון הפסוק [ברביעי פ' בשלח] הוא "ותען .. מרים", הוא כדי לשלול פירוש המפרשים שמרים לא שרה בעצמה (וכך מתרצים מדוע באמת לא נאמר "ותשר מרים" (כמו "ותשר דבורה")) – עפ"י מ"ש רש"י בפשוטו של מקרא שכשם ש"משה אמר שירה לאנשים" כך "מרים אמרה שירה לנשים". והמענה לשאלה הרי "קול אשה" הוא היפך הצניעות, יובן גם עפמ"ש רש"י עה"פ "זה א-לי ואנוהו" – "בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים". ומובן שבמצב כזה אין מה לדאוג מענין של היפך הצניעות. ההוראה מכללות הענין דשירת מרים בנוגע למעלת הנשים: בכחה של כל אשה להגיע לדרגת מרים בעת השירה! דאע"פ שמשה הי' ה"רועה ישראל" גם של הנשים, ולאחרי מ"ת עובר הכל ע"י משה, מ"מ בנוגע ל"שירה" (וקודם מ"ת), הנה מרים התעוררה מעצמה לומר שירה, והנשים קיבלו זאת ממנה, ולא ע"י משה. ומזה הוראה גם לזמן שלאחרי מ"ת, שיש ענינים שהנשים לא צריכות את בעליהן אלא מתעוררות מעצמן. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024 Synopsis In the last farbrengen, I used the expression “And Miriam sang,” even though the verse states [in revi’i of Parashas Beshalach], “And Miriam answered.” The reason is to negate the explanation of some commentators, that Miriam didn’t personally sing. (The commentators thus explain why indeed it says, “she answered,” unlike the verse, “And Devorah sang.”) This explanation does not accord with Rashi, who says, in the plain meaning of the verse, that just as “Moshe said the song to the men,” so, too, “Miriam said the song to the women.” As to the question of the immodesty of a woman’s voice – Rashi addresses this in his commentary on the verse, “This is my G-d and I will glorify Him” – “He revealed Himself in His glory to them, and they pointed at Him with their finger. By the sea, a maidservant saw what the prophets did not see.” Obviously, amidst such a Divine revelation, there was no concern arising from immodesty. The lesson is: Every woman has the power to reach the level of Miriam at the time of her song. Although Moshe was the “shepherd of the Jewish people,” including the women, and although after the giving of the Torah, everything comes through Moshe, nevertheless, when it came to “song” (and before the Torah was given), Miriam was inspired on her own to sing, and the women got it from her, not through Moshe. This is also a lesson for after the Torah was given – that in some respects, women are inspired on their own, and not through their husbands. Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024
628
יום ה' פ' שמות, כ"ג טבת, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' שמות, כ"ג טבת, ה'תשפ"ד
Jan 4, 2024
11:17
התוכן שמו של אדמו"ר הזקן "שניאור" מורה שאדה"ז כלל ביחד את שתי האורות - האור דנגלה דתורה והאור דנסתר דתורה ("שני אור" במלה אחת). וזהו גם מה שהוא תובע מחסידים, שצ"ל הלימוד בנסתר דתורה, אבל לא פחות מזה צ"ל גם הלימוד בנגלה דתורה, וזהו הסימן שהוא נותן לנו כחות לזה, ואי ניצולם של הכחות ה"ז ר"ל כמו "החובל באחרים" ש"חייב", ובפרט שה"אחרים" הוא נשיא בישראל!; הסדר אצל אדה"ז בקירוב יהודים לחסידות הי' באופן כזה, שקודם אמר בפניהם ענין בנגלה דתורה שהתפעלו מזה ובכך שינה את המהות שלהם וקירב אותם לחסידות, וזוהי גם ההוראה אלינו, שהכלי להפצת המעיינות חוצה הוא הידיעה בנגלה דתורה. ואם רוצים להשתמש בביטוי של אדמו"ר מהריי"צ שהרביים עשה אותנו ל"שיסערס" ("יורים"), הרי ה"קויל" ("קליעה") שבו "יורים" הוא "נגלה", שעי"ז מקרבים יהודים לחסידות. ב' חלקים מהתוועדות יום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur (“Shnei Or”combined into one word) indicates that the Alter Rebbe combined both lights – the light of Nigleh and the light of Nistar – as one. This is also what the Alter Rebbe demands from Chassidim: to study Chassidus, but also to study Nigleh in no less measure. Since this is what is demanded of us, that means we are given the abilities necessary to do it, and failure to utilize those abilities constitutes “injury to someone else,” in which case one is “liable” – and especially considering that the “someone else” in this case is the Nasi Hador! When the Alter Rebbe arrived in a city, he would first engage the local Jews in Nigleh, and after he impressed them that way, he would engage them in Chassidus, drawing them near and turning them around completely. This is also a lesson for us: the means for spreading the wellspringsto the outside is a vast knowledge of Nigleh. To use the expression of my father-in-law, the Rebbe: the Rebbe’im turned us into “shooters,” and the “bullet” we shoot is Nigleh – through which we draw Jews near to Chassidus. 2 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parasha Va’eira, 24 Teves 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024
629
יום ועש"ק פ' בשלח, ט"ז שבט, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' בשלח, ט"ז שבט, ה'תשפ"ד
Jan 26, 2024
12:16
התוכן הצ"צ מבאר הטעם שהפטורת פ' בשלח היא שירת נשים (שירת דבורה), כי דוקא שירת הנשים שבפרשתנו היתה בשמחה גדולה "בתופים ובמחולות". ומסיים ש"הכל הי' מן העפר", הכל תלוי באשה. וההוראה: דוקא באשה תלוי' האוירה בבית – היא המשכנעת את בעלה שהכל בא מאת ה', "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ובמילא אין למה להיות רדוף אחר הפרנסה והשגת עוד דולר... עד כ"כ שזה מפריע ללימוד התורה וכו', ובכלל אין לרדוף אחר גשמיות ו"מותרות", כי "אולת אדם תסלף דרכו" – הנהגה כזאת של האדם גורמת ל"תסלף דרכו" – בסוף הולך הכסף, שעמל כל כך ע"ז, לשלם לרופאים ר"ל וכיו"ב, אלא העיקר צ"ל הרוחניות של הבית, שיהי' "ושכנתי בתוכם", שהבעל ילמד תורה במנוחת הנפש, והאשה תחנך את הילדים בדרך התורה, ובכך להיות ראוי ל"ברכת ה'" והכסף ילך לענינים טובים וכו'. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 Synopsis The Tzemach Tzedek explains that the reason the Haftarah for Parashas Beshalach is one that describes a song of women (Devorah’s song) is because it was specifically the song of the women in the parashah that was with great joy, “with timbrels and dances.” And he concludes that, “all come from the dust” – everything depends on the woman. The lesson is that the atmosphere in the home depends specifically on the woman; she is the one who convinces her husband that everything comes from Hashem, “And Hashem your G-d will bless you in all that you do,” and that therefore, there is no need to chase after a livelihood or earning another dollar, which ends up detracting from Torah study etc.; in general, one shouldn’t strive for materiality and excesses, because “A man’s folly perverts his way” – such behavior causes a person’s “path to be perverted” – the money he worked so hard for ends up going G-d forbid to pay doctors and the like. Rather, the main thing must be the spirituality of the home, for Hashem to “dwell among them,” for the husband to study Torah with peace of mind, and for the woman to educate the children in the way of the Torah. In this way, the house is fitting for “the blessing of Hashem,” so that the money goes towards good things etc. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.
630
יום א' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ד
יום א' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ד
Jan 28, 2024
8:55
התוכן עה"פ [בראשון דפ' יתרו] "וישמע יתרו וגו'" מביא רש"י מארז"ל "מה שמועה שמע ובא – קי"ס ומלחמת עמלק". מבואר בחסידות ש"עמלק" בגימ' "ספק", והמלחמה נגד זה פועל שגם "כהן מדין" עוזב את כל אשר לו ובא ל"מדבר" וכו'. וההוראה: כאשר ליהודי נופלים ספיקות בעניני תומ"צ ואינו יכול לבטלם, עליו להסיח-דעת מזה ולא להיכנס לשקו"ט וכו', ולהחליט שעליו, שכל ענינו הוא "לשמש את קונו", אין לו זמן לזה! וזהו מ"ש "ויחלוש .. את עמלק וגו'": אפי' אם לא מבטלים את הספיקות, יש להחליש אותם – להתנתק מהם שלא יבלבלו אותו בעבודתו לבוראו. והנצחון הוא ע"י "אנשי משה" – אלו הקשורים לנשיא הדור! ועי"ז נפעל שגם ב"מדין" מכירים הנצחון על "עמלק" והולכים לקבלת התורה ונמשכות הברכות בגו"ר. א' השיחות דהתוועדות י' שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024 Synopsis On the verse [at the beginning of Parashas Yisro] “Yisro heard, etc.,” Rashi cites the teaching of our Sages, “What news did he hear that [made such an impression that] he came? – The splitting of the Sea and the war with Amalek.” Chassidus explains that the Gematria of Amalek is safek(“doubt”); by fighting against doubts, we cause even the “priest of Midian” to leave everything he has and come to the “desert” etc. The lesson is that when a Jew encounters doubts in Torah and Mitzvos, and he finds himself unable to nullify them, he must ignore them and not engage in any debates with them etc.; rather, he must resolve that as one with a Divine mission, “created only to serve my Maker,” has no time for that! As the verse says, “And he weakened Amalek etc.” Even if one can’t nullify the doubts, he must weaken them –disengaging from them so they do not distract him from his service to his Creator. And the victory is achieved by the “Men of Moshe” – those who are connected to the Nasi of the generation! As a result, even those in “Midian” hear about and recognize the victory over “Amalek,” and go to receive the Torah, drawing down abundant physical and spiritual blessings. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024
631
יום ב' פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ד
Jan 29, 2024
10:07
התוכן תמיהה גדולה ביותר בשני דפ' יתרו בענין פרשת "ואתה תחזה" (ש"יתרו" נק' כך ע"ש ש"יתר פ' אחת בתורה – ואתה תחזה"): משה רבינו, רוען של ישראל (שנקבע לכך משעת לידתו, ו)במשך ששים שנה בפועל, חשב שהסדר שבו דן את העם צריך להיות כך, ודוקא יתרו, שזה עתה הגיע ממדין, "תופס" מה שמשה "לא תופס" כביכול, עד שפרשת "ואתה תחזה" נק' על שמו?!, והביאור: משה הסתכל על בנ"י כפי שהם נמצאים ביחד אתו ואז הם באמת שייכים לסדר כזה, אבל יתרו הסתכל על בנ"י גם במצב שמשה הוא ב"עולם" וגדר אחר – "על ההר" או לאחר מותו, וכדי שבנ"י יוכלו "לעמוד" גם במצב כזה, צריך סדר מיוחד שמתאים לזה, וכיון שהכל צריך לעבור דרך משה "הכל ניתן למשה בסיני", צריך להתחיל סדר זה בחייו וע"י משה עצמו. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024 Synopsis In sheini of Parashas Yisro, where Yisro tells Moshe “And you shall choose” judges to serve along with him (and this is the “section he added (Yiter) to the Torah, for which he was called Yisro) – a significant question arises: How is possible that Moshe, having been the shepherd of the Jewish people for sixty years (a role for which he was destined at birth), didn’t realize this on his own, while Yisro, having just arrived from Midian, did realize it, to the extent that the portion is called by Yisro’s name? The answer is that Moshe viewed the Jewish people on their level, in their state of being together with, and uplifted by, Moshe. From that perspective, Moshe was indeed correct. By contrast, Yisro looked at the Jewish people from the perspective of their state when Moshe was on a different plane, whether “on the mountain” or after Moshe’s passing. To ensure that the Jewish people could “come in peace” and survive even when Moshe was no longer with them, a different system had to be put in place. Since everything must go through Moshe – “everything was given to Moshe at Sinai” – that system had to begin through Moshe himself during his lifetime. Two excerpts from sichah of Monday, Parashas Yisro, 15 Shevat 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024
632
יום ג' פ' יתרו, כ' שבט, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' יתרו, כ' שבט, ה'תשפ"ד
Jan 30, 2024
9:47
התוכן קודם מ"ת היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים – "העליונים לא ירדו למטה והתחתונים לא יעלו למעלה", ובשעת מ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל" – "וירד הוי' על הר סיני" [כמ"ש בשישי דפ' יתרו] – הקב"ה, העליון שאין למעלה ממנו, ירד בעצמו לתחתונים! וזוהי ההוראה לדרך בה "לוקחים" את התורה ומלמדים אותה: דוקא במקום נמוך, ובזמן ומקום הגלות, מתגלה התורה בכל התוקף! ולכן נמשלה התורה ל"מים" ש"יורדים ממקום גבוה למקום נמוך", וזהו גם מ"ש "כל המקיים את התורה מעוני", בלי ישות וגבהות, "סופו לקיימה מעושר" – עשירות בתורה ובשאר ענינים! ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 Synopsis Before the giving of the Torah, there was a decree (a divide) between the higher and lower realms: “The higher beings shall not descend below, and the lower beings shall not ascend above.” But when the Torah was given, the decree was annulled, “and I will the One to go first” – “And Hashem descended upon Mount Sinai” [as it says in shishi of Parashas Yisro]. Hashem, the Highest Being, above Whom there is none other, descends Himself to the lowest world! This teaches us how to receive the Torah and how to teach it to others: it is specifically in a low place, and in a time and place of exile, that the Torah is revealed in all its strength! Therefore, the Torah is compared to water, that “descends from a high place to a low place,” and as the Mishna states, “One who keeps the Torah out of poverty,” i.e., without arrogance or ulterior motives, “will ultimately keep it out of wealth” – wealth in Torah as well as everything else. Two excerpts from sichah of 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו
633
יום ד' פ' יתרו, כ"א שבט, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' יתרו, כ"א שבט, ה'תשפ"ד
Jan 31, 2024
8:04
התוכן התורה היא "חמדה גנוזה" של הקב"ה, והוא נתנה לכאו"א מישראל. אבל התנאי וההכנה לקבל את התורה היא אמירת "נעשה ונשמע" – שיקיים ויתנהג בפועל בחיי היום-יומית לפי הוראות התורה. והדרך הנעלה ביותר לבטא את היוקר של התורה הוא לא (כ"כ) ע"י ש"שומר" את התורה שלא יבזו אותה ח"ו, אלא עי"ז שבכל עניניו, גם ענינים הגשמיים שעושה עם הגוף, ניכר שזה נעשה ע"י מי שמקושר עם התורה. וענין זה נוגע ביותר כאשר מדובר אודות נשי ובנות ישראל, שאודותן נצטווה משה רבינו לפני מ"ת "כה תאמר לבית יעקב – אלו הנשים", ורק לאח"ז "ותגיד לבני ישראל – אלו האנשים". כי כדי להבטיח שאצל האנשים יהי' "נעשה ונשמע" ה"ז תלוי ב"נעשה ונשמע" של הנשים. משיחת כ"ח אייר ה'תשל"ח – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024 Synopsis The Torah is Hashem’s “hidden treasure,” and He gives it to every Jew. However, the condition and preparation for receiving the Torah is to declare Na’aseh V’Nishma, “We will do and we will hear” – to keep the Torah practically and live one’s day-to-day life according to the Torah’s instructions. The highest expression of the Torah’s preciousness is not just by honoring a Sefer-Torah and keeping it from being disrespected and the like, but by living in such a way that in everything one does, even physical matters and bodily matters, it is evident that it is being done by someone who is connected to Torah. And this is especially important in the case of Jewish women and girls, as the Torah states – before the Torah was given, Moshe was commanded, “‘Thus shall you say to the house of Yaakov’ – this refers to the women”, and only afterwards, “‘and tell the sons of Yisrael’ – this refers to the men.” Because the Na’aseh V’Nishmaof the men depends on the Na’aseh V’Nishma of the women. Excerpt from sichah of 28 Iyar 5738 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024
634
יום ה' פ' יתרו, כ"ב שבט, ה'תשפ"ד– יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –
יום ה' פ' יתרו, כ"ב שבט, ה'תשפ"ד– יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –
Feb 1, 2024
8:35
התוכן נמצאים אנו 1) בחודש ה"אחד עשר". והלימוד מזה – שאין להסתפק בעבודה שמצד עשר כחות הנפש, כחות הפנימיים ["חי'"], אלא צ"ל העבודה גם עם כחות המקיפים ["מושקא", שם בושם]. 2) ביום ה"ב"ך יברך ישראל" של החודש, שבא לאחרי ההכנה של יום ה"א"ך טוב לישראל", שזהו גם יום ה"אחד עשר" מיום העשירי בשבט; השייכות לפ' יתרו ומשפטים; נכנסים לפ' תרומה שבו נאמר הציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שכולל גם הציווי על בניית ב' בתי-המקדש, וגם את ביהמ"ק השלישי שתיבנה תיכף ומיד ממש, ובפרט ע"י קבלת החלטות טובות וכו'. ב' חלקים משיחת כ"ב שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024 Synopsis (1) We are in the “eleventh month,” which teaches us not to suffice with the service of the ten inner faculties of the soul (“Chayah”) but to also utilize the encompassing faculties of the soul (“Mushka,” spice). (2) On the 22nd day of the month, “Through you (becha – 22) shall Yisrael bless” which is also the eleventh day from Yud Shevat; this is connected with Parashah Yisro and Parashah Mishpatim, and we are now entering Parashah Terumah, with the command, “And they shall make a Sanctuary for Me and I will dwell among them,” which includes the command to build the two Batei Mikdash, as well as the third Beis Hamikdash, may it be built literally right now, and especially through the positive resolutions etc. Two excerpts from sichah of 22 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024
635
יום ועש"ק פ' יתרו, כ"ג שבט, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' יתרו, כ"ג שבט, ה'תשפ"ד
Feb 2, 2024
9:20
התוכן כאשר אדה"ז קרא לאברך שילמד את בנו, אדהאמ"צ, ושאל אותו האברך כיצד ללמד אתו, השיב לו אדה"ז (בניגון הידוע): עם ילד מתחילים ללמוד אל"ף בי"ת. מהו אל"ף? – נקודה למעלה ונקודה למטה, יו"ד מלמעלה שהיא הנשמה, ויו"ד מלמטה שהוא הגוף, וע"י הקו של יראת שמים באמצע – מתחברים ונעשים דבר אחד. ועוד רמז בזה, שהיו"ד מלמעלה קאי על הקב"ה שלמעלה ממדידה והגבלה, וכדי שהיו"ד מלמטה, היהודי, יוכל להתחבר עם הקב"ה, ה"ז ע"י העדר תפיסת מקום (כמו נקודה), וע"י הקו של יראת שמים, ביטול במציאות, ה"ה מתחבר עם הקב"ה ונעשה אות א'. וזהו גם ענין האל"ף דמתן תורה, שהאות הראשונה היא אל"ף, וזה צ"ל היסוד והתחת הלימוד עם ילד יהודי, ועי"ז יהי' לו את הכח שכאשר יגדל ויתעסק עם עניני העולם – שבכ"מ יורגש "אנכי ה' אלקיך". א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024 Synopsis When the Alter Rebbe hired a young scholar to teach his son the Mitteler Rebbe, the young man asked the Alter Rebbe how to teach him. The Alter Rebbe replied (in his famous sing-song voice): We begin by teaching a child the Aleph-Beis; what is an Aleph? A dot above and a dot below, a Yud above, which is the soul, and a Yud below, which is the body – and through the line of fear of Heaven in the middle, they become one. Another allusion here is that the Yud above represents Hashem, Who transcends measure and limitation, and the Yud below represents the Jew. To connect with Hashem, a Jew must make himself humble like a “dot,” taking up no space; through this “line” of fear of Heaven and self-nullification, he connects to Hashem and becomes an Aleph. And this is also the Aleph of the giving of the Torah: the first letter of the Ten Commandments is an Aleph, and it must be the foundation and essence of a child’s education. In this way, when the child grows up and goes out into the world, he will have the ability to cause “I am Hashem your G-d” to be felt all around him. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024
636
יום א' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ד
יום א' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ד
Feb 4, 2024
9:04
התוכן הסדר בחינוך הילדים הוא שכל לראש צ"ל היסודות – 1) הקשר עם אלקות ויהדות, 2) המשכת קדושה בחיי היום-יום ע"י קיום המצוות, ורק לאח"ז – 3) "מציאות" של תורה. בדורות הקודמים היו הילדים מקבלים בבית את היסודות, ומה שנשאר עבור ה"חדרים" ו"ישיבות" הי' רק הענין הג' – ידיעת התורה. אבל בימינו אלו מקבלים הישיבות את הילדים בלי יסודות אלו – הרי תפקידה של הישיבה לבנות אותם מן ה"יסוד"עד ה"גג" ואא"פ לבנות "כתלים" ו"קומה ע"ג קומה" וכו' לפני שמעמידים את היסוד. היינו, לכל לראש לעורר בהם את האמונה בה' ונקודת היהדות, ולאח"ז לומר להם ש"יהדות" צריכה להתבטא בקיום מצוות מעשיות בחיי היום-יום. התורה יכולה להיות לדבר המזיק לאדם הלומד אותה ללא יסודות אלו! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024 Synopsis Jewish education must begin with the foundations: (1) Establishing the connection to G-dliness and Yiddishkeit; (2) drawing holiness into the child’s daily life by performing the mitzvos; (3) becoming a Torah entity. In previous generations, children received the foundations at home; what remained for the cheders and yeshivahs was only to impart the third step – Torah knowledge. But these days, students come into the yeshivah lacking these foundations; therefore, the task of the yeshiva is to build them up from the “foundation” up to the “roof.” Without first building the foundation, it’s impossible to add walls and floors. Therefore, the first thing is to awaken within the students the essential spark of Yiddishkeit within them, and the belief in Hashem – and then to tell them that Yiddishkeit must be expressed through the practical mitzvos in daily life. Otherwise, Torah can become harmful to one who studies it without these foundations. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024
637
יום ב' פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ד
Feb 5, 2024
10:07
התוכן [המשך] בזמננו שרוב בני הנוער עסוקים רוב הזמן בענינים שאינם תומ"צ – הי' צ"ל פשוט אצל אלו שתפקידם לחנך אותם, שכל רגע מאותם שעות הספורות שמוקדשים לחינוך בד' אמות של תורה צ"ל מנוצל עבור בניית יסודי היהדות, ובפועל ממשיכים הם בבניית ענינים של "תפארה" כאשר לתלמידים חסרים היסודות! ההורים נותנים בידיהם את הילד כדי שהם יעשו ממנו "יהודי" מה"יסוד". זהו תפקידם! ואא"פ לפעול זאת אא"כ יתחילו לספר לילדים מהי יהדות ולהבטיח שהם מקיימים מצוות בפועל! הילדים רוצים לעשות מה שצריכים אבל לא יודעים מה. מלמד או ר"י שאינו דואג שהילדים יאמרו מודה אני, יטלו ידים, יאמרו ברכת התורה לפני הלימוד, ויתפללו מנחה ומעריב לאחרי הלימוד – תלוי' האשמה בו! השאלה היא האם בכלל מותר ללמוד תורה עם נער שאינו מקיים מצוות... טענת המלמד שלפי הסדר הי' הנער צריך להגיע אליו לאחרי שלימדו אותו את היסודות – צריך להתדיין עם שאר המלמדים... הנער אינו אשם בכך... טענת הנער כלפיו הוא – שינצל את השעות הספורות איתו לפעול עליו שנשמתו תהי' דבוקה בה'! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 Synopsis [Continued.] These days, when most of the youth spend most of their time occupied in things other than Torah and mitzvos – it should be obvious to those in charge of educating them, that of those few hours they have for Jewish education within the four cubits of Torah – every moment must be used to build up the foundations of Judaism. But in practice, they continue focusing on lofty concepts, while the students lack the foundations! Parents entrust a child to the teachers to build the child into a Jew from the foundation up; that’s their job. And this is impossible without first teaching children what Judaism is and making sure that they actually perform the practical mitzvos. The children want to do what they must, but they don’t know what it is. A teacher or principal who doesn’t concern himself with making sure the children say Modeh Ani, wash their hands, say the blessings on the Torah before studying, and daven Mincha and Maariv after studying – the guilt lies on him. If the teacher protests that by the rules, the child ought to arrive in his class only after being taught the foundations – that’s a discussion to be had with the other teachers, but it’s not the child’s fault; the child’s complaint to him is that you should use those few hours to see make sure the child’s soul has a connection to Hashem. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
638
יום ג' פ' משפטים, כ"ז שבט, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' משפטים, כ"ז שבט, ה'תשפ"ד
Feb 6, 2024
9:40
התוכן [המשך] כוונתי בהאמור היא לעורר את כל אלו שבידם לשנות את המצב. ענין זה, שלכל לראש צריכים ללמד את הילד עיקרי ויסודי היהדות – מופיע בקיצור שו"ע (ובכל ספר שיעיינו בו שמתחיל באות "אל"ף" – שמרמז על הנהגת יהודי באופן שמחבר אותו על ה' וכו'). לפעול ענין זה – הוא לא רק התפקיד של המלמדים בגן-ילדים אלא של כל המלמדים עד גם של כתות הגבוהות בישיבות הגדולות! כבר עבר הזמן שהמלמדים מרמים את עצמם...! ועוד ענין בקשר לזה: גם כאשר סדר הלימוד הוא באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר" היו יכולים ללמוד ענינים הקשורים עם הלכה למעשה. אך בפועל נתמעט מאוד לימוד הלכות – לא יודעים אפי' מ"ש בקיצור שו"ע! מדגישים את אופן הלימוד ע"ד הפלפול וכו' וכשבא לידי פס"ד בפועל בהל' שבת, טהרת המשפחה, כשרות וכיו"ב – לא יודעים ונכשלים וכו', והיום דבר כזה שייך אפי' אצל ה"גדולים" בתורה! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024 Synopsis (Continued.) My point in the abovementioned is to rouse those who have the power to change the situation. The idea that the first priority is to teach children the principles and foundations of Judaism, appears in the Kitzur Shulchan Aruch (and every sefer begins with an Alef – which alludes to a Jew’s behavior in such a way that connects him to Hashem etc.). And this is not only the role of kindergarten teachers, but all teachers, including those of the higher grades in the yeshivos. The time of teachers deluding themselves has passed. Relatedly: even when Torah is studied “to make the Torah great and glorious,” they can choose topics involving practical halacha. But in practice, the study of halacha has been greatly neglected – people don’t even know what it says in the Kitzur Shulchan Aruch. Instead, the emphasis is on pilpuletc., but when it comes to giving a practical ruling in the laws of Shabbos, taharas hamishpachah, kashrus, etc. – they don’t know the law and come to err etc.; today, this happens even with great scholars. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024
639
יום ד' פ' משפטים, כ"ח שבט, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' משפטים, כ"ח שבט, ה'תשפ"ד
Feb 7, 2024
10:51
התוכן [המשך] לו יישר חילי הייתי מנהיג בכל מקום ב' ענינים האמורים: שבכל מוסדות חינוך ילמדו עיקרי היהדות עם כל הילדים, מן הקטן ביותר עד הגדול ביותר. וכמו"כ יהי' בהם לימוד הלכה למעשה בהלכות הצריכות בחיי היום-יומיים, כשלאח"כ יבנו אותם להיות לומדי תורה ומחדשי בתורה, וכך יעמידו "פוסקים" בישראל שיודעים לפסוק הלכה בפשטות. ובנוגע לטענה הרי צריכים "גאונים" ו"רכשבה"ג"... – הרי על זה ישנו הפסוק (כמסופר בירושלמי) "וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות" – שיכולים לבנות היכלות ואעפ"כ זה יהי' באופן ד"וישכח ישראל את עושהו"... מהי התועלת ב"גאונים" כאשר בחיי היום-יומיים לא יהי' יהודי פשוט שיכיר בערך התורה והמצוה?! ה"ז "בנין" על יסודות שווא! יש להתחיל את ה"בנין" מלמטה למעלה, מענינים פשוטים – ללמוד ולהחדיר בהם תוכן הי"ג "אני מאמין" וכו', ואז להתקדם וללמוד עמם גמרא עד שיגדלו להיות גאונים וכו'. משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024 Synopsis [Continued.] If I could, I would introduce both of these things: That all educational institutions should teach the foundations of Judaism to all children, from the youngest age to the oldest age. And similarly, that practical halacha for day-to-day life should be studied, so that afterwards the students can be built up to become Torah scholars etc. In in this way the Jewish people will have halachic authorities who know how to rule properly on practical matters. To those who argue the need to raise great Torah geniuses and leaders etc. – the verse states (as it says in the Yerushalmi), “And the Jewish people forgot its Maker and built temples”: it’s possible to build up grand institutions and yet “forget his Maker.” What is the benefit of Torah genius, when there aren’t simple Jews who appreciate plainly the value of Torah and mitzvos? It’s a building set on false foundations. Rather, the building must begin from the bottom up, starting with simple things – teaching children the Thirteen Principles of Faith etc., and then advancing to the study of Gemara, until eventually they will become great scholars etc. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024
640
יום ה' פ' משפטים, כ"ט שבט, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' משפטים, כ"ט שבט, ה'תשפ"ד
Feb 8, 2024
8:44
התוכן ישנם הטוענים [בקשר למבצעים וכו'] "היתכן" שעושים מהתורה ספר רפואה או בטחון?! "היתכן" לומר שמ"ש [בסיום שישי דפ' משפטים] שאם יקיימו תומ"צ אז "והסרתי מחלה מקרבך", שהכוונה כפשוטה! הרי "מה הקשר" בין קיום תומ"צ לרפואה?! או "היתכן" לומר שמ"ש בתורה שהעולם נברא בששה ימים, שהכוונה כפשוטה! הרי "התורה לא מתעסקת בעניני בריאת העולם"! הכוונה לשש תקופות וכיו"ב... יש לדעת האמת ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (חוץ מאותם מקומות שהתורה אומרת שהכוונה לדרוש וכיו"ב). וידוע מ"ש הרמב"ם והרשב"א בנוגע לאלו שאומרים שמ"ש בתורה אינו כפשוטו. וכן מ"ש בזהר בנוגע לאלו שאומרים שיש ענינים בתורה, כמו "אחות לוטן תמנע", שהם "סתם סיפורים" רח"ל. וכן בעניננו: התורה אינה "ספר רפואה", אבל ביחד עם זה, מ"ש בתורה שקיום תומ"צ הוא "רפואה" – "והסירתי מחלה מקרבך" – ה"ה אמת כפשוטו! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024 Synopsis There are those who argue [regarding Mivtza’im etc.]: How can you turn the Torah into a book of medicine and the like? How can you say that when the Torah says [at the end of shishi of Parashas Mishpatim] that if the Jewish people keep Torah and mitzvos, “I will remove illness from among you,” it means in the literal sense? After all, what connection is there between keeping Torah and mitzvos, and health? Similarly, [they question] how it’s possible to say that the world was literally created in six days, and instead they argue that the Torah means “six eras” etc. One must know that “a verse does not depart from its plain meaning” (except in those places where the Torah says something is meant allegorically etc.). We know the harsh things the Rambam and the Rashba wrote regarding those who argued that the Torah wasn’t meant to be taken literally. Similarly, the Zohar speaks very harshly of those who say that verses in the Torah like, “And Lotan’s sister was Timna” are just “stories” Rachmana litzlan. The same applies here: The Torah is not a book of medicine, but at the same time, when it says that keeping Torah and mitzvos brings healing – “I will remove illness from your midst” – it is true in the literal sense! Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024
641
יום ועש"ק פ' משפטים, אדר"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' משפטים, אדר"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד
Feb 9, 2024
4:52
התוכן א) בשנה זו שישנם ב' חדשי אדר הכוללים ששים יום (ביחד עם יום אדר"ח אד"ר) מודגשת מעלת האתהפכא – "ביטול בששים", כי ע"י הביטול בששים. לא רק שמתבטלים הענינים הבלתי-רצויים אלא שמתהפכים – כל המאכל מותר לאכילה, ואדרבה, מצד זה יש למאכל עריבות מיוחדת וכו'. ועוד ענין בשנת העיבור שהענין ד"פורים" הוא באופן ד"גדול" ובאופן ד"קטן", ובעבודה: נוסף על העבודה באופן של "גדלות" צ"ל גם העבודה באופן של "קטנות" – "ונפשי כעפר לכל תהי'", ענין הביטול. ב) בציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שבתחילת פ' תרומה נכלל גם הציווי על בנין המקדש בכל הזמנים. ועוד. שיחת בדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024 Synopsis (1) This year, the two months of Adar total sixty days (counting the first day of Rosh Chodesh Adar I), which emphasizes the quality of transformation: the law is that when something is “nullified by sixty parts,” it is not only nullified, but transformed, with the entire dish becoming permissible to eat, with the food gaining a special quality. Similarly, when there are sixty days of Adar, everything undesirable is not only nullified, but transformed. Another aspect of a leap year is that there is Purim “Gadol” (“Major”) and Purim “Katan” (“Minor”). In terms of Divine service: in addition to serving Hashem in a manner of “Gadol,” one must also serve Hashem by being “Katan” – “May my soul be like dust to all” – self-nullification. (2) The commandment, “And they shall make a Sanctuary for Me…” at the beginning of Parashas Terumah also includes the command to build the Beis Hamikdash in all times. Sichah from second day of Rosh Chodesh Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024
642
יום א' פ' תרומה, ב' אדר ראשון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' תרומה, ב' אדר ראשון, ה'תשפ"ד
Feb 11, 2024
9:28
התוכן פעולת בנין ביהמ"ק הראשון, דירת קבע הראשון להקב"ה בענינים גשמיים, היא פעולה נצחית עד סוף כל הדורות – היא היתה ה"פתיחה" לשאר בתי המקדשות, וממנו נמשך, ע"י ה"חלונות שקופים אטומים", הכח לכל יהודי בכל הדורות שביתו יהי' מקדש לו ית' – "ושכנתי בתוכם – בתוך כאו"א מישראל" [כמ"ש בראשון דפ' תרומה]. ענין זה רואים בגלוי בענין החינוך: כל פעולה ופעולה שעושים בחינוך הילד אי"ז פעולה פרטית שעושים עמו ועכשיו, אלא היא נשארת אצלו כל ימי חייו, והוא יחנך כך את הילדים שלו, והם את הילדים שלהם, עד סוף כל הדורות! וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שיש להסתכל על כל יהודי כמו שהוא עומד במחשבה הקדומה דא"ק! ובעניננו – במחשבה הקדומה דא"ק נוגע איך ילד יהודי זה אוכל ושותה ומברך ע"ז! וא"כ מי שעוסק בחינוך הילד יש לו חלק בענין שנוגע במחשבה הקדומה דא"ק! ובו תלוי מה יהי' עם נין-נין-נין- נכדו של המחונך או המחונכת! וא"כ במה נחשב הוא היגיעה והמרץ והכחות שצריכים לענין החינוך לעומת גודל הענין שפועלים עי"ז?! משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 Synopsis The construction of the first Beis Hamikdash, the first permanent dwelling place for Hashem within the materiality of the world, had an eternal effect for all generations, opening the way for all subsequent Sanctuaries, and through its “narrow and broad windows,” empowering every Jew in every generation to turn his own home into a Sanctuary – “‘And I will dwell among them’ – within every single Jew” [as it says in the first aliyah of Parashas Terumah]. We see this openly in the context of Jewish education: everything one does in educating a Jewish child is not merely a personal event occurring here and now, but one that lasts for the child’s entire life, and affecting how he educates his own children, who will educate their children after them in the proper way until the end of all generations! As my father-in-law the Rebbe said, one must view every Jew the way they exist within the primordial thought of the level of Adam Kadmon! The way a child eats, drinks, and makes a brachah matters on that very lofty level! Therefore, anyone involved in educating that child has a portion in something that affects the level of the primordial thought of Adam Kadmon! If so, even if Jewish education requires tremendous effort and toil – how can that even be a factor, considering the tremendous effect it will have?! Excerpt from sichah of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.
643
יום ועש"ק פ' האזינו, ז' תשרי ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' האזינו, ז' תשרי ה'תשפ"ד
Sep 22, 2023
8:50
התוכן עמ"ש במשנה "יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה" מפרש בגמ' הטעם מצד גזירה דרבה ("והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה"). ומקשים ע"ז רבותינו נשיאינו "מה ראו רז"ל לעקור מ"ע דשופר ולולב וכו' משום גזירה דרבה וכו'.., ובפרט שהיא מצוה רמה ונשאה מאד". ומזה מכריחים שביו"ט שר"ה שחל בשבת לא צריכים את תקיעת שופר, כי הענינים שנפעלים ע"י תקיעת שופר בכלל, נפעלים ביום השבת מצד עצם קדושת השבת וכו'. אבל אם כך קשה למה צריכים הטעם דגזירה דרבה – גם בלי זה אין מה לתקוע בשבת?! (ועד"ז בנוגע ללולב ומגילה) וי"ל שהענין ד"גזירה דרבה" בא להסביר למה (אע"פ שהענינים נפעלים בשבת מצ"ע) אין תוקעין בשופר בר"ה שחל בשבת כ"זכר למקדש" כמו שמצינו בכ"מ. משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023 Synopsis On the Mishna, “When the Yom Tov of Rosh Hashanah occurs on Shabbos, they would blow [the shofar] in the Beis Hamikdash, but not in the rest of the country,” the Gemara explains that this is due to Rabba’s decree (“and this is the reason for lulav, and this is the reason for megillah”). Our Rebbe’im ask in Chassidus, why did our Sages uproot a Biblical command of blowing shofar, and lulav etc., because of Rabba’s decree, considering that its such a lofty mitzvah etc.? And thus, they prove that when Rosh Hashanah falls out on Shabbos there’s no need to blow shofar, because the essential holiness of Shabbos itself accomplishes whatever blowing shofar accomplishes etc. But then the question is, if so, why do we need Rabba’s decree – even without it, there is no reason to blow shofar on Shabbos?! (And the same can be asked regarding lulav and megillah). We can explain that the purpose of the rationale of “Rabba’s decree” is because sometimes we find that we do certain things not because they are inherently obligatory, but in order to “commemorate the Beis Hamikdash,” and seemingly, it would make sense here, too, to blow the shofar on Shabbos in order to commemorate the Beis Hamikdash (where they blew shofar even on Shabbos), and here, the reason we don’t do so is because of Rabba’s decree. Excerpt from sicha of the night of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023
644
יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
Oct 4, 2023
7:06
התוכן 1) הצ"צ סיפר אודות המאמר "ושאבתם מים בששון" שרבינו הזקן אמרו כמ"פ, ש"האָט מען געשעפּט און געשעפּט" ע"ד דברי הגמ' "שמשם שואבין רוח הקודש", וסיים: "ס'איז ביז ביאת המשיח". מזה מוכח שדברים אלו שייכים אלינו. והזמן לזה הוא בשמחת בית השואבה. והכלי לזה הוא לימוד תורה החסידות. 2) ישנו פס"ד בשו"ע שתוכנו, שכאשר יהודי מקבל ע"ע החלטה טובה – אזי מקבל את השכר תיכף ומיד. ובנוגע לעניננו – קבלת ההחלטה טובה בענין הצדקה, פועלת כבר את השכר –קירוב הגאולה, עד כדי כך, שמשיח יכול להגיע מיד עוד לפני הבדלה... ישנם הטוענים שדיבורים אלו הם "ווילדע רייד". ובכן, זה מתאים לכללות ענין הגלות שזהו "אַ ווילדע זאַך", ועוד והוא העיקר – למאי נפק"מ מה שחושבים, וכל הטענות והשאלות – העיקר שתהי' הגאולה של ה"שכינה", של משיח צדקנו, ושל כל בנ"י – תיכף ומיד! 1) משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב 2) משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023 Synopsis 1) Regarding the Alter Rebbe’s maamar Ush’avtem Mayim B’sason, the Tzemach Tzedek (who heard the maamar many times) said “we drew and drew,” (like the Gemara’s statement about Simchas Beis Hasho’eiva that “From there they would derive ruach hakodesh”), and he concluded, “it is until the coming of Moshiach.” This indicates that this applies to us; the time for it is during Simchas Beis Hasho’eiva, and the vessel for it is studying Chassidus. 2) There’s a law in Shulchan Aruch that when a Jew makes a positive resolution – he is given the reward for it immediately. And in our case, resolving to give tzedakah already brings about the reward – the hastening of the Redemption, to the extent that Moshiach can come immediately, even before havdalah…Some people argue that this is “wild talk,” but that is fitting because the whole concept of exile is a “wild thing;” the main thing is, what difference does it make what they think – the main thing is that the Moshiach should come immediately! 1) Excerpt from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen 5712; 2) excerpt from sicha of Chol Hamo’ed Sukkos, night of Hoshana Rabah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023
645
יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
Oct 3, 2023
9:35
התוכן מצינו שכל הד' מינים נקראים על שם הלולב, כמו בנוסח הברכה "על נטילת לולב". ולכאו', כיון שהאתרוג יש בו טעם וריח, תורה ומצוות, למה הוא טפל ל"לולב" שיש בו רק טעם ולא ריח? והביאור: מצוות קשורות עם עניני העולם שבהם נעשית המצוות בפועל, משא"כ תורה, הרי יכולים לישב בהתבודדות וללמוד תורה, ואדרבה – עיקר ענין התורה הוא במצב של התבודדות ולמעלה מעניני העולם. ומזה מובן שמי שבחלקו מונח גם במצוות, אי אפשר שלא ידבק בו משהו מגשמיות העולם, ואינו מגיע למעמד של עילוי וזיכוך כמו מי שכל ענינו הוא תורה. ולכן כאשר באים כל ד' הסוגים של בנ"י להתאחד – נקראת המצוה על שם ה"לולב", היהודי שכל ענינו אינו אלא תורה, והברכה, שענינו לפעול המשכה מלמעלה, נעשית על ידי מי שהוא קרוב יותר למעלה. ובנוגע לפועל: כיון שנמצאים כאן גם אלו שעדיין לא יצאו לעסוק בעולם וכל ענינם הוא תורה – צ"ל קולם נשמע במיוחד... א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה, ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023 Synopsis We find that all four species are called by the name lulav, as we say in the bracha, “[Who commanded us with His mitzvos and commanded us] regarding taking the lulav.” Seemingly, since esrog has taste and smell – Torah and mitzvos – why is it secondary to lulav, which has taste but not smell? The reason is because mitzvos involve worldly matters, whereas Torah study primarily transcends worldly matters. Therefore, when a person spends part of his time in mitzvos, some of the physicality of the world inevitably sticks to him, so he doesn’t have the purity and loftiness of someone who is engaged exclusively in Torah. Therefore, when all four categories of the Jewish people come together – the mitzvah is called “lulav,” the Jew who is engaged only in Torah, and the bracha, which draws down from Above, is brought about by the one who is closer to Heaven. Practically speaking: since there are yeshivah students here who haven’t yet gone out into the world – their voice in particular should be heard… One of the sichos from farbrengen of Simchas Beis Hasho’eiva, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023
646
יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
Oct 2, 2023
11:37
התוכן מלשון חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" מובן, שכדי לראות איזו שמחה שתהי' ה"ז דוקא ע"י ראיית שמחת ביה"ש. ועפי"ז צ"ל, הרי שמחת ביה"ש התחילה בביהמ"ק בלילה השני' (דאינה דוחה שבת ויו"ט), ואיך נק' כל חג הסוכות, גם לילה ויום הראשון, "זמן שמחתנו"?! ועכצ"ל שהשמחה דשמחת ביה"ש פועלת למפרע. וזהו גם מה שחגה"ס נק' "חג האסיף" (דזה שבגשמיות זהו הזמן של "באספך את תבואתך", ה"ז מפני דזהו הזמן לזה ברוחניות): חגה"ס בא בהמשך לכפרה דיוהכ"פ, שבאה ע"י עבודת התשובה בשלימות שע"י מתהפכים גם הזדונות שבעבר לזכיות, והיינו, שמאסף את כל הענינים שלו, גם הזדונות, לרשות יהודי – זכיות. ולכן גם, דוקא השמחה שבאה בהמשך לזה היא בשלימות עד שהיא פועלת גם על העבר, שגם אותם הענינים שבעבר לא היו משמחים ה"ה מתהפכים לענינים המשמחים בשמחה נגלית כפשוטה. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023 Synopsis Our Sages tell us that “One who did not see the Simchas Beis Hasho’eiva never saw celebration in his life.” Thus, we can understand that it is only possible to see celebration – whatever celebration it may be – after one has seen Simchas Beis Hasho’eiva. The question is: Simchas Beis Hasho’eiva in the Beis Hamikdash began on the second night (because it doesn’t override Shabbos or Yom Tov); how then can the entire Sukkos, including the first night, be called “the time of our rejoicing?” We must therefore say that the joy of Simchas Beis Hasho’eiva on the second night is great that it has an effect the past, transforming retroactively to true joy. And this also iswhy Sukkos is also called “the festival of the ingathering:” The reason it is the time for gathering physical produce into the house is because it is a time of spiritual ingathering. Sukkos comes after the complete teshuvah of Yom Kippur, which retroactively transforms even the intentional sins of the past into merits. In this sense, one gathers every aspect of his life, even the intentional sins, into his Jewish domain – merits. And just as complete teshuvah has a retroactive effect, so does the complete joy elicited by such teshuvah retroactively transform the first night of Sukkos into true joy. Sicha from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen, 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023
647
יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ד
Sep 29, 2023
12:01
התוכן במאמר דחה"ס ה'תש"ז מבאר הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל". ומדייק בזה, דבגמ' אמרו עה"פ "ולקחתם" – "שתהי' לקיחה ביד כאו"א", וצ"ל, והלא "ביום הראשון" הוא מדריגה נעלית ביותר, ואיך אפשר אשר כאו"א יוכל להגיע לזה, וכבר ביום הראשון?! ומבאר בזה בהקדם הטעם שלמצוה זו נבחרו דוקא צמחים אלו, משום שכולם מורים על ענין האחדות: אתרוג: 1) ר"ת אל תבואני רגל גאוה", והחידוש בזה הוא שהגם שהוא יודע שיש בו מעלות אמיתיות עפ"י תורה, "יש לו טעם וריח", מ"מ אין לגאוה דריסת מקום אצלו. ומכיון שהוא בטל ה"ה מתאחד עם השני. 2) דר באילנו משנה לשנה – סובל כל ההפכים של ד' תקופות השנה וגדל מהם. דמכיון שהוא בטל ה"ה מאחד גם את כל השינויים שבעולם. לולב: "כפת" – עליו מתאחדים זה עם זה. הדס: תלת בחד קינא. ערבי נחל: נק' אחוינא שגדלים באחוה. ונוסף על האחדות שבכל מין בפ"ע, הנה תוכן המצוה הוא לאחד את כולם. ובזה יובן איך ע"י קיום מצוה זו ממשיך כאו"א מישראל בחי' "הראשון", כי ע"י ביטול ואחדות נעשים כלי לבחי' ראשון וכו'. חלק מהמאמר ד"ה יהי' ה' אלקינו עמנו, אור ליום ה', י"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023 Synopsis The maamar of Chol Hamoed Sukkos 5707 explains the verse “And you shall take for yourselves on the first day, the fruit of the hadar tree, date palm fronds, a branch of a braided tree, and willows of the brook etc.” The Gemara’s states, “‘And you shall take’ – that there should be taking in the hand of each and every person,” but we must understand: “the first day” is a very high level; how can every Jew attain it, and already “on the first day” of Sukkos?! The maamar explains this based on the reason the mitzvah involves these particular four plants – because they all express the theme of unity: Esrog: (1) Esrog is an acronym אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, “Let the foot of haughtiness not come with me,” that even though one “has taste and smell,” nevertheless he allows no room for haughtiness, nor even the “foot of haughtiness,” and therefore he can unite with others. (2) The esrog stays on its tree from year to year – because it is batel, it tolerates and grows from all the seasons and changes in the world. Lulav: the lulav is “kefus,” its leaves are united with one another. Hadas: Hadassim must have three leaves on one branch. Aravos: Are called achvana, which means brotherhood. And in addition to each specie’s individual expression of unity, the mitzvah is to bind them all together. Thus, we can understand how this mitzvah brings every Jew to the level of “First” – because bitul and unity are the vessel for attaining that level etc. Excerpt from the maamar Yehi Hashem Elokeinu Imanu, Wednesday night, 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023
648
יום ה', י"ג תשרי, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ד
יום ה', י"ג תשרי, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ד
Sep 28, 2023
10:08
התוכן כללות הענין ד"מלכתחילה אריבער" [פתגם בעל ההילולא] שייך במיוחד לשנה זו שתחילתה ביום השבת שתוכנו הוא מנוחה ועונג – העדר ענין המלאכה, עד ש"אין עצב בה", עד ש"לוו עלי ואני פורע", עד ש"אין דאגה בה" מכיון ש"כל מלאכתך עשוי'"! והנה כאשר "ראש השנה" חל ביום השבת, ובו קיים את ענין השבת בכל התוקף עד שלא תקע בו שופר! והתנהג באופן של "שבת'דיק", "מלכתחילה אריבער", ה"ז נמשך כך בכל ימי השנה, ש"אין עצה בה" ואין דאגות וכו' אלא "כל מלאכתך עשוי'". וכאשר שואל הרי צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"? אומרים לו: עליך ללכת "מלכתחילה אריבער", ואז – "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'"! ואף שפסוק זה נאמר על הזמן דלעת"ל, הרי ידוע המשל מבעל ההילולא שכאשר מקיימים מצוה עתה – ישנו השכר מיד, אלא שהוא מונח בקופסא חתומה, אבל בעל הרצון ומצווה המצוות מוסר אותה, ביחד עם המפתח, בידי מקיים המצווה! ובמילא אין מקום לדאגה! וכמו שיום הא' דר"ה הי' ביום השבת, עד"ז יום הא' דחה"ס (שבו מתגלים כל הענינים שהיו "בכסה" בר"ה), ועד"ז שמיני עצרת. ונקודת הענין בעבודה: כאשר יהודי, אפי' ילד קטן, לומד תורה או מקיים מצוה ה"ה "שבת'דיק" – הוא מופשט מעניני חול ומרגיש הרגשה נעלית ביותר. א' השיחות דהתוועדות יום ד', אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023 Synopsis Going milechatchila ariberapplies especially to this year, which began on Shabbos, which is about rest and delight, when we refrain from work, to point that there is “no sadness on it,” and Hashem says, “Borrow on My account, and I will repay it,” and moreover, “there is no worry on it,” because “all your work is done.” When Rosh Hashana falls out on Shabbos, and we kept Shabbos fully, the point that we refrained even from blowing shofar, and we acted Shabbosdik in a manner of milechatchila ariber – that continues the entire year: “there is no sadness on it,” and “all your work is done.” And if one asks that seemingly it is necessary to “sow your field for six years” etc. – we tell him: You must go milechatchila ariber, and then – “strangers shall stand and pasture your sheep etc.”! Though this verse refers to the future era – we know the analogy given by the Rebbe Maharash that when we perform a mitzvah now – we have the reward immediately, just that it is locked in a box, but the One Who commands the mitzvah gives the box, along with the key, to the one who performs the mitzvah. Therefore, there is no room for worry! And just like the first day of Rosh Hashanah fell out on Shabbos, so, too, the first day of Sukkos (when everything that was “hidden” on Rosh Hashanah is revealed), and so, too Shemini Atzeres fall out on Shabbos. In terms of Divine service: when a Jew, even a small child, studies Torah or performs a mitzvah, he is “Shabbosdik” – removed from mundane matters, and feels uplifted. One of the sichos from farbrengen of the night of 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023
649
יום ד', י"ב תשרי ה'תשפ"ד
יום ד', י"ב תשרי ה'תשפ"ד
Sep 27, 2023
11:48
התוכן [התוועדות זו התקיימה בעיצומה של מלחמת יום-הכיפורים] א. במשך הקיץ האחרון דובר ע"ד מ"ש במאמר [ד"ה וקבל היהודים] דשנת תרפ"ז בענין "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם", והי' זה בבחינת "ניבא ולא ידע מה ניבא", ועכשיו מתברר שאכן צריכים את ה"להשבית אויב ומתנקם", שזה יכול להתקיים עי"ז שהאויב נעשה מסייע וכו'. ענין הבירורים נפעל במיוחד ע"י ענין הצדקה, ובאופן של "פיזור" – כמ"ש ב"סידור" שבערב סוכות מפזרין צדקה לעניים וכו'; הביאור הפשוט לזה שהענין התעורר מחדש הוא מפני שהיו כאלו שמצד "יצרם אנסם" ביקשו להחזיר את שטחי א"י שה' העניק לבנ"י באופן נסי וכו'. ולכן, כאשר עשיריות מישראל מתאספים יחד בד' אמות של נשיא הדור ויכריזו בקול רם שאנשים אלו לא דיברו בשם אף א' מישראל (ובאמת – גם לא בשם-עצמם) כי "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" – הנה "כן יקום" ויתבטלו ה"שיריים" מטענתם וכו'. וכאשר הקהל יענה "אמן" ה"ז יפעל בהם ובעולם לעד לעולמי עולמים! [הקהל ענה בקול רם: אמן!] ב. לנצל את השעות עד כניסת החג להוספה בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ושנזכה שיהי' "ופרוס עלי' סוכת שלומך", "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", ולהמשיך שמחה גדולה ורבה בכל השנה כולה. ב' שיחות דהתוועדות י"ג תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 Synopsis [This farbrengen took place at the height of the Yom Kippur War.] (1) During the summer we discussed what it says in the maamar [V’kibel Hayehudim] of 5627 on the verse, “Out of the mouth of babes and sucklings You have established strength…in order to put an end to enemy and avenger.” This was like “prophesying without knowing what he was prophesying” – it has now become clear that indeed a situation has arisen where it is necessary to “put an end to enemy and avenger,” which is possible in a manner where the enemy becomes a helper to the Jewish people etc. The service of birurim is achieved through tzedakah in particular, and when it is dispensed freely – as it says in Siddur im Dach, to freely dispense tzedakah to the poor on Erev Sukkos. The simple reason we’ve brought the issue to the fore lately is because there are those who, because “their inclination forced them” want to give back territory in Eretz Yisrael that Hashem miraculously gave the Jewish people etc. Therefore, when a crowd of multiple minyanim of Jews gather, and within the four cubits of the leader of the generation, and loudly declare that those people do not speak in the name of a single Jew (nor, in fact, do they speak in their own name), because “When He wished, He gave it to them,” and then, “when He wished, He took it away from them and gave it to us” – this will cause it to indeed be that way, and those arguments will be nullified etc. And when the crowd says “Amen,” that has an effect on them and on the world forever and ever. [The crowd loudly responds “Amen!”.] (2) We should utilize the hours remaining until Sukkos to increase in Torah and tzedakah, as it says, “Tzion shall be redeemed through justice and her penitent through tzedakah;” may we merit that Hashem will “spread over us the shelter (sukkah) of Your peace,” and “And I will grant peace in the Land, and you will lie down with no one to frighten [you],” and to continue the great joy throughout the entire year. 2 sichos from farbrengen of 13 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
650
יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ד
יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ד
Sep 26, 2023
10:23
התוכן ענינו המיוחד של יוהכ"פ הוא ענין התשובה. והנה כתיב "וחטאתי נגדי תמיד", וצ"ל: הרי לאחר שעשה תשובה ונתכפר לו, ונק' "ידיד" של הקב"ה, למה עליו לזכור "תמיד" שחטא פעם?! אלא דכמו שחיות האדם הוא ענין תמידי ולא שייך בזה הפסק, עד"ז עניני תומ"צ, חיים האמיתי של יהודי, צ"ל באופן תמידי. ובפרט ענין התשובה שמושרשת במדריגה שלמע' משינויים ("אני ה' לא שניתי"), הרי כשזה נמשך למטה ה"ז באופן של תמידיות, שגם לאחרי הכפרה ה"ה בתנועה של תשובה. וזהו גם תוכן הציווי "כל ימיו בתשובה": דלכאו' למה צ"ל "בתשובה" ביום שבטוח שלא חטא?! אלא שכל זה הוא בנוגע לתשובה תתאה הקשורה עם זמן ומקום, ואם כבר הי' הענין דוידוי דברים והבאת קרבן ונתכפר לו וכו', אין מקום לזה עוה"פ למחרתו, אבל בנוגע לתשובה עילאה להיות רצוי לפני הקב"ה כקודם החטא ועוד יותר וכו' – ה"ז צ"ל באופן של "כל ימיו בתושבה" – באופן תמידי! וזהו גם הענין ד"עתיד לאתבא צדיקיא בתיובתא". ועד"ז בנוגע התשובה של יוהכ"פ: דאע"פ שענין הוידויים בדיבור ה"ז ביוהכ"פ דוקא, אבל באמת – אדרבה, דוקא התשובה של יוהכ"פ, "לפני ה' תטהרו", יש להמשיך על כל השנה! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2023 Synopsis Yom Kippur is the day of teshuvah. It is written, “my sin is always before me”; the question is, once was has done teshuvah and has attained atonement, he is called a “friend” of Hashem; why then must he “always” remember that he once sinned?! The answer is that just as life must be constant, and it cannot be interrupted, so, too, Torah and mitzvos – the true life of a Jew – must be constant without interruption. And this is especially true of the teshuvah rooted in a level that transcends change (“I, Hashem, have not changed”): when it comes down in this world it is constant, so that even after atonement, one still is in a state of teshuvah. And this is the meaning of “spending all his days in teshuvah”: Seemingly, what need is there for teshuvah on a day that one is certain he didn’t sin?! The answer is that while that may be the case regarding lower-level teshuvah, which involves time and space, and where it is the case that once one has verbally confessed and brought a sacrifice etc. and attained atonement etc., so there is no reason to do that again the next day – however, when it comes to higher-level teshuvah, to become desirable before Hashem like before the sin, and even more so etc. – that requires spending “all his days in teshuvah” – “always.” And this is also the idea that in the future Hashem will bring tzaddikim to do teshuvah. Similarly regarding the teshuvah of Yom Kippur: even though the verbal confessions etc. take place specifically on Yom Kippur, the truth is, to the contrary, it is specifically the teshuvah of Yom Kippur, “you shall be purified before Hashem,” that must continue the whole year! 2 excerpts from sicha of Simchas Beis Hasho’eiva 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2023
651
יום א', ט' תשרי – ערב יום הכפורים, ה'תשפ"ד
יום א', ט' תשרי – ערב יום הכפורים, ה'תשפ"ד
Sep 24, 2023
2:30
התוכן ברכת הרבי לתלמידי הישיבה שיחיו, ערב יום הכיפורים לפני "כל נדרי", ה'תשל"ח. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2023 Synopsis The Rebbe’s bracha to yeshiva bochurim – Erev Yom Kippur, before Kol Nidrei, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2023
652
יום ה', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
יום ה', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד
Oct 5, 2023
10:55
התוכן הקשר בין מצוות החג ל""צבאות ה'". סוכה: נהוג בצבא להקים אוהלים וכו' בשביל החיילים שבשדה הקרב. כך גם הושיב ה' את בנ"י – צבאות ה' – "בסוכות" בצאתם ממצרים, ולזכור זאת – נצטוינו "בסוכות תשבו", ועושים זאת מתוך שמחה וחיות וכו'. נטילת לולב: נהוג בעולם שצבא המנצח במלחמה יוצא ומפגין את כחו ברחובות עיר ע"י שמראה לעין כל את סוגי הנשק שבידו. כך גם בנוגע לבנ"י כתוב במדרש, שאחרי עבודת התשובה של עשי"ת ויוהכ"פ "ישראל יוצאין . . ולולביהן ואתרוגיהן בידן [ה"כלי נשק" של בנ"י] אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא"! ובאמת – גם היצה"ר עצמו שמח מזה שלא נכנעים אליו, כי שליחותו האמיתית אינה להכשיל ח"ו אלא לנסות. זמן שמחתינו: השמחה בקיום המצוות [שמחה של תורה ושל מצוה – שיש לו משמעת צבאית ונזהר שהשמחה לא תהפך ל"הוללות" ח"ו] מראה עוד יותר עד כמה הוא חכם וחזק ואינו מתפעל מתחבולות היצר עד שמצליח לבטלו לגמרי. משיחת יום ג', ו' דחג הסוכות ה'תשד"מ – להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2023 Synopsis The connection between Sukkos and Tzivos Hashem: 1) Sukkah: Armies set up tents for their soldiers; similarly, when Hashem took the Jewish people (Hashem’s army) out of Egypt, He had them dwell in “booths” – and He commanded us to likewise dwell in the sukkah on Sukkos, and to do so joyously etc. (2) Lulav: When an army is victorious in battle, the soldiers go out to display their weapons etc.; similarly, the Midrash says that after the service of the Ten Days of Teshuvah and Yom Kippur, when “the Jewish people go out…with their lulavs and esrogs in their hands (their ‘weapons’) we know that we have been victorious.” And in truth, even the yetzer hara itself is happy over the fact that a Jew doesn’t listen to it, because its true mission isn’t to cause a Jew to stumble, chas v’shalom, but to test a Jew. (3) The time of our rejoicing: The joy (the joy of Torah and mitzvos – which requires military discipline to ensure it doesn’t turn into frivolity chas v’shalom) further shows how much a Jew is wise and strong, and isn’t affected by the schemes of the yetzer hara, to the point that he completely nullifies it. Excerpt from sichah of Tuesday, 6th day of Sukkos 5744 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2023
653
יום ה' פ' האזינו, ו' תשרי – יום היאָרצייט של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' האזינו, ו' תשרי – יום היאָרצייט של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ד
Sep 21, 2023
12:01
התוכן [המשך] וההוראה: ישנם הטועים לומר ששויון הנשים לגברים בעבודה וכד' היא טובתן. מספרת התורה שההיפך הוא הנכון: ה' העניק לנשים דבר שהוא נעלה יותר מהעלי' לרגל "לראות את פני הוי' אלקיך" – להיות "עקרת הבית". האשה היא זו שנשארת בבית ודואגת שיהי' מיוסד על יסודי התומ"צ, ובפרט – בנוגע לחינוך הילדים. וכמדובר כמ"פ שהיסוד של עם ישראל הוא "למשפחותיהם" – שתא המשפחה בנוי כפי רצונו ית' – שהבעל עושה תפקידו והאשה תפקידה, ותפקיד האשה אינו פחות חשוב – ואולי אפי' חשוב יותר – מתפקיד הבעל! ורואים ר"ל את הקרע בין בני-הבית שנגרם כתוצאה מטעות הנ"ל. כואב לראות אנשים שכל ענינם הוא לנתק הנשים מתפקידן העיקרי ולמנותן כ"גבאי" בביהכנ"ס, לצרפן למנין וכו' – זה לא רק היפך ההלכה, אלא גם פוגע בקיום עם ישראל! והעיקר הוא הצד הטוב – נשי ובנות ישראל צריכות לדעת שעיקר שליחותן ושלימותן האמיתית היא להיות "עקרת הבית", ועי"ז באים אח"כ עם הילדים לשילה ואומרים "אל הנער הזה התפללתי"! משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2023 Synopsis [Continued.] The lesson is: some people mistakenly think that women having equal employment to men is good for them. The Torah tells us that the opposite is true: Hashem gave women something even greater that making the festival pilgrimage “to appear before Hashem your G-d” – and that is to be the “mainstay of the home.” It is the woman who remains at home and ensures that the home rests on the foundation of Torah and mitzvos, and especially, the one who sees to it that the children are educated properly. And as discussed many times, the foundation of the Jewish people is “to their families” – that the family should be built according to Hashem’s will – that the husband should fulfill his role and the wife should fulfill her role. And the woman’s role is no less important – and perhaps more important – than that of the husband. And we see Rachmana litzlan the rift within the family that has resulted from the abovementioned mistake. It is painful to see women whose sole aim is to tear away women from their primary role so they can be appoint as a “gabbai” or be counted in a minyan etc. – this not only goes against halacha, but also affects the existence of the Jewish people! And the main thing is, on the positive side – Jewish women and girls must know that their primary mission and true fulfillment is to be the mainstay of the home, and as a result, they are then able to bring their children to Shiloh and say “for this youth I prayed”. Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2023
654
יום ד' פ' האזינו, ה' תשרי ה'תשפ"ד
יום ד' פ' האזינו, ה' תשרי ה'תשפ"ד
Sep 20, 2023
10:52
התוכן הטעם על ההפטורה ב[יום א' ד]ר"ה הוא כי בר"ה נפקדה חנה. אבל מובן שיש בזה גם הוראה עיקרית לזמננו, ולכל השנה. בהפטורה מסופר אודות גודל ההפלאה באופן העלי' לרגל לשילה של בעלה אלקנה ובני-בתו, אבל כאשר נולד שמואל סירבה חנה להצטרף לאלקנה בעלה בעלייתו לרגל כדי לישאר בבית עם שמואל "עד יגמל הנער" ורק אז תבוא אִתּוֹ לשילה. מובן שחנה, שהיתה בעצמה נביאה, הבינה את גודל הענין של עלי' לרגל ש"כשם שבא לראות כך בא ליראות" וכו' בכלל ושל בעלה בפרט, ולאידך – היתה יכולה לקחת את שמואל אִתָּה ולדאוג שיהיו לה משרתים ומניקות שהנסיעה לא תזיק לילד וכו', או להשאיר את שמואל בבית עם "בייבי-סיטער"... מספרת ההפטורה: לא! חנה ויתרה על העלי' לשילה שנתיים כדי לישאר בעצמה בבית עם בנה ולגדל אותו בצורה הטובה ביותר! ואלקנה הסכים לדעתה וזה נכתב בתורה! ועי"ז דוקא זכתה להביא את שמואל לשילה אחרי השנתיים ולומר "אל הנער הזה התפללתי"! [המשך יבוא] משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2023 Synopsis The reason we read the Haftorah on the first day of Rosh Hashana is because Chana was remembered on Rosh Hashana. Obviously, there’s a fundamental lesson for our times, and for the entire year. The Haftorah relates how Elkana would come to Shiloh with his whole family and with great fanfare, but when Shmuel was born, Chana refused to join Elkana on the trip, so that she could remain home with Shmuel “until the child is weaned.” Obviously, Chana, who was a neviah, appreciated the greatness of going to Shiloh when “to see and be seen” etc., and moreover, Elkana could have hired servants to take care of the child on the journey etc., or Chana could have left Shmuel with a “babysitter”… But the Haftorah says no! Chana gave up going to Shiloh for two years to take care of her son personally, and to be able to do so in the best manner! And Elkana agreed with her approach, and it is part of Torah. And in this way she merited to bring Shmuel to Shiloh after two years and say, “For this child did I pray.” [To be continued.] Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2023
655
יום ג' פ' האזינו, ד' תשרי, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' האזינו, ד' תשרי, ה'תשפ"ד
Sep 19, 2023
10:58
התוכן אע"פ שענין התשובה קשור עם תנועה של מרירות עצומה ע"ז שירד ממדרגתו וכו', אבל ביחד עם זה ה"ז קשור גם עם תנועה של שמחה גדולה ביותר, כי הרי אם קיום כל מצוה צ"ל מתוך שמחה עצומה שבאה מההתבוננות בגודל הענין שבקיום רצונו של הקב"ה ושעי"ז ניתן לו הזדמנות להתקשר עם הקב"ה וכו', הרי עאכו"כ מצות התשובה שכל ענינה היא לתקן את החסרונות שבשאר כל המצוות וכו', וא"כ השמחה שבמצות התשובה היא שמחה שכנגד השמחה שבכל המצוות! ויתירה מזו: כיון ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אפי' צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד", שבמצות התשובה ישנו ענין שהוא לא בערך לשאר המצוות, הרי השמחה שבזה צ"ל גדולה יותר שלא בערך מהשמחה שבשאר כל המצוות. וענין זה של "בעלי תשובה" הוא העילוי שנפעל בנשמה ע"י ירידתה למטה להתלבש בגוף דוקא, ביחס למעמדה ומצבה למעלה קודם הירידה (דרגת צדיקים). משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2023 Synopsis Though teshuvah involves tremendous bitterness over having stumbled from one’s level etc., at the same time it also involves the greatest joy. Because if every mitzvah must be done with great joy – by contemplating how it is an opportunity to fulfill Hashem’s will etc. – how much more so the mitzvah of teshuvah, which fills in what is lacking from all the mitzvos etc., and therefore, the joy of teshuvah corresponds to the joy of all the mitzvos! Moreover: “In the place where baalei teshuvah stand – even perfect tzaddikim cannot stand there,” meaning, teshuvah is incomparable to the rest of the mitzvos, and therefore, the joy it evokes must be incomparably greater than the joy of all the other mitzvos. And this aspect of “baalei teshuvah” is the advantage the soul receives by its descent into the body, over its state before its descent (the level of tzaddikim). Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2023
656
יום ב' פ' האזינו, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' האזינו, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
Sep 18, 2023
11:30
התוכן דובר לעיל אודות גודל מעלת הצבור בעשי"ת. ולכאו' מהי מעלת הצבור בנוגע מצות התשובה (עיקר ענין עשי"ת) – הרי עבודת התשובה היא מצוה שבין אדם למקום, ועבור עבודת התשובה צריך האדם לעשות "חשבון צדק" אמיתי, וכדי שזה יהי' באופן המתאים צריך הוא להתבונן בגדלות ה' מצווה המצוות וכו', שלזה דרוש להיות ביחידות ללא ענינים המבלבלים וכו'?! וי"ל, ובהקדם: רואים בפועל "מעשה רב" שכאשר מגיע הזמן ש"חייבים לעשות תשובה" (יוהכ"פ) מתאספים כל בנ"י בביהכנ"ס (גם אלו שלא באים כל השנה), בצבור, דוקא. והביאור: מכיון שה"אדם קרוב אצל עצמו", לכן, כדי להבטיח שה"חשבון" שהוא עושה יהי' "חשבון צדק", צריך שעבודת התשובה תהי' ביחד עם הזולת שיעורר אותו על הדברים שה"אהבת עצמו" מכסה עליהם. ולזה זקוקים גם למעלת הצבור, שכוללת כל העשרה סוגים שבבנ"י, ובמילא יוכל כל אחד מהם לעורר אותו על הענינים שיש לו בו חוש וכשרון מיוחד. נפילת רוח בעת עבודת התשובה אי"ז אלא מתחבולות היצר לבלבלו מעבודת התשובה, ויש להזהר מזה. וידוע הפתגם "כשם שצריכים לידע את החסרונות כמו"כ צריכים לידע מעלת עצמו" – המעלות של יהודי הם של "עצמו", אבל החסרונות אינם של "עצמו" אלא נדבקו בו מבחוץ, ורק שעליו לתקנם וכו'. משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2023 Synopsis We spoke earlier about the greatness of being with the congregation during the Ten Days of Teshuvah. But seemingly, teshuvah is a mitzvah between man and Hashem, that requires an “honest accounting,” which seemingly is best done by being alone and contemplating Hashem’s greatness etc.; what then is the advantage of doing it together with the congregation? To explain: we see that the reality is that when Yom Kippur, the time for teshuvah arrives, Jews rush to shul (even those who don’t come the rest of the year) specifically to be with the congregation. The reason is that since “a person is his own relative,” and there’s no guarantee he’ll be to objectively make an “honest accounting,” he has to go about his teshuvah in the presence of someone else, who can point out those areas where his “self-love” prevents him from seeing that fixing is needed. And this specifically requires the congregation, which includes all ten categories of Jews, so that everyone can show the person those areas in which they are passionate about etc., in which he needs fixing. Feeling down when doing teshuvah is a trick of the evil inclination, designed to distract prevent a person from doing teshuvah; we must be careful not to fall for it. And we know the adage of our Rebbe’im, “Just like one must be aware of his faults – so must he be aware of his own quality” – a Jew’s qualities are “his own,” but his faults are not “his own;” rather, they come from outside him, and get stuck to him due to his engagement in the physicality of the world etc. Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2023
657
יום ו', כ"ט אלול ה'תשפ"ג, ערב ש"ק ראש השנה ה'תשפ"ד
יום ו', כ"ט אלול ה'תשפ"ג, ערב ש"ק ראש השנה ה'תשפ"ד
Sep 15, 2023
4:13
התוכן ברכת הרבי כ"ט אלול ה'תש"נ, ערב ראש השנה ה'תנש"א, אחרי קבלת הפ"נ הכללי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2023 Synopsis The Rebbe’s bracha – 29 Elul 5750, Erev Rosh Hashanah 5751, after receiving the Pan Klali For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2023
658
יום ה', כ"ח אלול, אור לכ"ט אלול – ערב ש"ק וראש השנה
יום ה', כ"ח אלול, אור לכ"ט אלול – ערב ש"ק וראש השנה
Sep 14, 2023
11:23
התוכן 1) בפרשת האזינו מודגש הענין דאחדות ישראל. ובהקדים: אחדות ישראל פירושה, שכל בנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימיך", נצבים באופן של "כולכם", "לאחדים כאחד", "מבלי אשר ימצא האדם ראש וסוף". והנה פרשת האזינו היא הפרשה היחידה בתורה שנאמרה כולה במעמד כל בנ"י! כמ"ש בפשוטו של מקרא. וזוהי ההוראה מפרשת האזינו, שבכל יום וכל רגע השייך לפרשת האזינו צריכים "לחיות" עם תוכן ענין האחדות. ועוד יותר: ישנה ההבטחה בתורה בנוגע ל"שירה הזאת" של פרשת האזינו "שאין תורה משתכחת מזרעם"! 2) בפ' האזינו מודגשת מעלתו של יהודי, שכאשר מדבר וחוזר על דבריו של משה רבינו, ש"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", אזי נשמעים אליו השמים והארץ וכל צבאיהם! ואי"ז תלוי בבחירתם, שהרי אינם בעלי בחירה, אלא מוכרחים הם להשמע אליו! וזה קשור עם הנהגתו של הצ"צ (בעל יום ההולדת דער"ה) שבראש השנה הי' מנהיג "סדרים" ("פאַריאַדקעס") בפטרבורג – עיר הבירה של המלוכה שהיתה מושלת בכיפה בזמן ההוא! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ג, ערב ר"ה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2023 Synopsis (1) Parashas Haazinu emphasizes Jewish unity. To preface: Jewish unity means the entire Jewish people, “from the heads of your tribes” to “your woodcutters and your water drawers,” stand “all of you” together as one, “without man finding beginning and end.” And Parashas Haazinu is the only parashah in the Torah that was said entirely before an assembly of the whole Jewish people, as the plain meaning of the verse indicates. And this is the lesson from Parashas Haazinu, that every day and every moment of the week of Parashas Haazinu one must “live” with this theme of unity. Moreover: the Torah promises that this song of Parashas Haazinu “will not be forgotten from the mouth of their offspring.” (2) Parashas Haazinu emphasizes that when a Jew speaks and repeats the words of Moshe Rabbeinu, the heavens and the earth and all their hosts listen to him! And they have no choice in the matter because they have no free will. And this is connected to the Tzemach Tzedek (whose birthday is Erev Rosh Hashanah), who would “make arrangements” regarding the Russian government in the capital on Rosh Hashanah. Excerpt from sicha of then night of 29 Elul 5743, Erev Rosh Hashana 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2023 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנהלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
659
יום ה' פ' בא, ח' שבט, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' בא, ח' שבט, ה'תשפ"ד
Jan 18, 2024
11:13
התוכן [המשך] החילוק הכללי בין ג' תקופות הנ"ל בנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר: תקופה הא' היתה תקופה של מסירות נפש בפועל על כל דבר שהי' ידוע שעושים זאת כי זהו רצונו ית', והמס"נ הקשה ביותר – להורות ליהודי שני למסור את נפשו... גם לאחר שזה שנשלח לפניו נתפס והוגלה... בתקופה הב' הי' הקושי המיוחד כתוצאה מ"ויקנאו בו אחיו" (ואכמל"ב), ולמרות זאת המשיך בהפצת היהדות בידעו שזהו השליחות של "ואביו שמר את הדבר". התקופה הג' בארה"ב, "חצי כדור התחתון", שמיד בבואו הכריז ש"אַמריקע איז נישט אַנדערש" מה"בית הישן" ב"חצי כדור העליון", שבזה הי' קושי המיוחד לשנות את ההנהגה והרגילות של ארה"ב במשך עשרות שנים עד אז. הצד השווה בכל הג' תקופות הי' – מס"נ! והרי בכלל, גם כאשר א' מוסר נפשו בענין א', אי"ז מחייב כלל שימסור נפשו גם בענין ב', אבל במי שמס"נ הוא עצם מציאותו – ה"ה מוסר נפש בכל מעמד ומצב. לאחרי שהוא "סלל את הדרך", יכול כ"א ללכת לבטח בדרך זו. משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2024 Synopsis [Continuation.] The general difference between the three aforementioned periods in the leadership of my father-in-law, the Rebbe is as follows: The first period was a time of actual mesiras nefesh, and moreover, a far more difficult mesiras nefesh – that of instructing another Jew to give up his life…and even when the person before him had been caught and exiled. In the second period, the unique challenge was that “his brothers envied him” (and now is not the time to elaborate), yet still he continued to spread Judaism in the knowledge that this was his mission, “and his father awaited the matter.” In the third period, he came to the United States, in the “bottom hemisphere;” immediately upon his arrival he declared that “America is no different” from the “old home” in the “top hemisphere.” This involved the particular challenge of changing customs and habits acquired over many decades in the United States. The common denominator between all three periods was his mesiras nefesh! Generally, even if someone has mesiras nefesh in one context, it doesn’t mean he’ll succeed at having mesiras nefesh in another. However, when a person’s whole identity is mesiras nefesh – he has mesiras nefesh of every kind and in every circumstance. And once he paved the way, everyone can follow this path and walk securely on his way. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, Yud Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2024 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה.
660
יום ד' פ' בא, ז' שבט, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' בא, ז' שבט, ה'תשפ"ד
Jan 17, 2024
9:56
התוכן ביום ההילולא עולה "כל עמלו אשר עמל משך כל ימיו חייו" ופועל פעולתו וכו', אבל מובן שבנוגע לתלמידיו נוגע בעיקר התקופה בחייו שבה הי' הנשיא. משך שנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' ל' שנה (תר"פ-תש"י), המתחלקים לג' תקופות של י' שנה, וכל א', מבלי הבט באיזה מג' "מצבים" אלו הוא נמצא, יכול ללמוד הוראה ב"הליכה באורחותיו": תקופה הא' בשנות תר"פ-תר"צ היתה עבודתו "שם" קשורה בהפצת היהדות מתוך סכנת נפשות. שגם לאחרי היציאה מ"שם" [תחלת תפר"ח] עדיין "לא יצא" משם לגמרי עד לקביעות מקומו החדש בשנת תר"צ (בתקופה זו ביקר באה"ק ובארה"ב (בעיקר) ע"מ "לתור את הארץ" ולהחליט איפה לקבוע מקומו החדש). תקופה הב' בשנות תר"צ-ת"ש הי' עיקר קביעות מקומו במדינת פולין (היותו בריגע הי' רק באופן ארעי ובשביל להתכונן לקבוע את מקומו בפולין). תקופה הג' בשנות ת"ש-תש"י בארה"ב [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2024 Synopsis On a yom haheilula, “all his labor” that a tzaddik “toiled during his entire lifetime” ascends and has its effect etc. Obviously, however, to the tzaddik’s students, the main thing is the years during which he was the nasi. My father-in-law, the Rebbe, was nasi for three decades – 5680-5710 (1920-1950), which represent three periods. Everyone, no matter what “period” he is in, can derive a lesson for “walking in his ways”: In the first period – from 5680-5690 (1920-1930) – he worked in “that country,” which involved risking his life; even after he left from “there” (in 1927), he hadn’t fully “left” until he established a new fixed place in 5690 (1930). (And before that, he visited the Holy Land and the United States, (primarily) to “scout the land” and decide where to establish his new place). In the second period 5690-5700 (1930-1940) – he lived primarily in Poland (his stay in Riga was viewed as temporary, to prepare for his move to Poland). The third period – 5700-5710 (1940-1950) was in the United States. [To be continued.] Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, Yud Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2024
661
יום ועש"ק שמיני עצרת, כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק שמיני עצרת, כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ד
Oct 6, 2023
11:08
התוכן ענינו המיוחד של הושענא רבה הוא חיבוט ערבה. ובענין זה מצינו דבר נפלא, שהחכמים עשו שהושענא רבה לא יחול לעולם ביום השבת כדי שלעולם לא ידחה המנהג דחיבוט ערבה מפני השבת, וענין זה עשו דוקא במנהג של חיבוט ערבה ולא במצוות ד' מינים שהוא מן התורה! וההוראה מזה – גודל העילוי שבמנהג ישראל! כמו המנהג של שמחת בית השואבה בזה"ז וכו'; מנהג זה הוא דוקא ע"י ערבה – מצד א' ה"ז סוג הכי פשוט מכל הד' מינים, ומצד שני דוקא בו מודגש (בנגלה) ענין האחדות – "גדלים באחווינא", ובזה מודגש ענין העלי' שנפעל דוקא ע"י ירידה וכו'. וזה מודגש גם בה"יהי רצון" שאומרים לאחרי החיבוט ערבה ע"ד הענין ד"המתקת הגבורות". ב' חלקים משיחת הושענא רבה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2023 Synopsis The unique theme of Hoshana Rabbah is striking the aravos. And here we find something remarkable: the Sages established the calendar in such a way that Hoshana Rabbah never falls out on Shabbos, so that we never miss the custom of striking the aravos, even though they didn’t do so for the mitzvah of the four species, which is a Biblical obligation! The lesson is the greatness of a Jewish custom, like the custom of Simchas Beis Hasho’eiva these days etc. This custom involves specifically the aravah – which on the one hand is the simplest of all the four species, and on the other hand, it emphasizes (according to Nigleh) the theme of unity – they “grow in fraternity (achvana)” and this emphasizes the great ascent that is brought about by the descent etc. And this is also emphasized in the Yehi Ratzon after we say striking the aravos, where we talk about “sweeting the severities.” Two excerpts from sicha of Leil Hoshana Rabbah 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2023
662
יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ד
Oct 9, 2023
11:29
התוכן מכיון שמפני סיבה מדברים במוצאי שמח"ת, ניתן לנצל הדרכים שעל ידם יכולים גם אלו שבמקומות רחוקים לשמוע אותם דברי תורה, שעי"ז נפעל קשר ואחדות בין כולם ע"י "תורת אחת". ומכיון שבתורה מלובש נותן התורה, הרי האחדות נפעלת ע"י ענין שלמעלה מגדר התחלקות לגמרי. ובפרט שזה בא בהמשך לשמע"צ ושמח"ת שקרבנו "פר אחד". וענין זה צריכים להמשיך גם לאח"ז, באסרו חג וב"כל דרכיך" של כל השנה. ויהי רצון שכאו"א יתברך בשנה טובה ומבורכת, בבני חיי ומזוני ובכולם – רוויחי כפשוטו, בגו"ר, ויתקדמו בעבודה של "ויעקב הלך לדרכו", בשמחה – שפורצת כל הגדרים, גדרי הגלות הפנימי וגם של הגלות כפשוטו, וזוכים בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה. כאן המקום לעורר אודות שיעורי חת"ת, "קרן השנה", וע"ד כל ה"מבצעים" ובמיוחד מבצע "אהבת ישראל", וכ"ז יביא את ה"מבצע הגדול" – "ואתם תלוקטו לאחד אחד בית ישראל" ע"י הקב"ה בעצמו ומוביל אותו לא"י וכו'. ב' חלקים משיחת מוצאי שמחת תורה – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2023 Synopsis Since we’re talking on Motza’ei Simchas Torah, we can use means that make it possible for people faraway to hear the same words of Torah, which causes unity among them, through the “One Torah.” Since the Torah enclothes the Giver of the Torah, this unity comes from a level that totally transcends division. And especially coming after Shemini Atzeres and Simchas Torah, whose korban is “one bull, one ram.” And this must be expressed afterwards, too, on Isru Chag, and the entire year “in all your ways.” May it be Hashem’s will that everyone be blessed with a good and blessed year, with children, life, and sustenance in abundance, physically and spiritually, and continue with the service of “Yaakov going on his way,” with joy – which breaks all barriers, the barriers of one’s personal exile and the barriers of exile in the literal sense, and that we merit very soon the true and complete Redemption. This is the place to encourage Chitas, Keren Hashana, and the mivtzaim, especially Mivtza Ahavas Yisrael, and all of this should lead to the ultimate “Mivtza” – that “you shall be gathered one by one” by Hashem Himself, who will bring every Jew to Eretz Yisrael etc. 2 excerpts from sicha of Motza’ei Simchas Torah, 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2023
663
יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ד
Oct 10, 2023
11:20
התוכן מה שנאמר בגמ' "יעקב לא מת .. מה זרעו מה בחיים אף הוא בחיים" הוא כפי שהוא נשמה בגוף (שבנוגע לזה שייך קושיית הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטיא וכו'"). וכידוע תורת הבעש"ט עה"פ עזוב תעזוב עמו" שעבודת ה' צ"ל עם הגוף, ובירור עניני הגוף וכו'. (וזהו גם תוכן הפתגם של י' שבט ב"היום-יום" ["וואָס דאָס איז דאָך אויך געווען למראה עיני בעל ההילולא און ער האָט מאשר געווען דער תורת כל יום ביומו"] – "בעסער עסן צוליב דאַוונען", וכמו שמסיים "און מען דאַרף עס טאָן בשמחה"). ולכאו' איך כ"ז מתאים עם מ"ש בנוגע לגוף "עפר אתה ואל עפר תשוב", והרי "שינוי החוזר לברייתו לאו שמי' שינוי", ונמצא שכל השינויים שפועלים בגוף ע"י עבודה וכו' אינם שינויים אמיתים ונצחיים?! ויובן זה עפ"י מ"ש שעל ה"עצם לוז" אינו חל מ"ש "ואל עפר תשוב", אלא נשאר קיים. וזה ממשיך "קביעות" בכל הגוף ועניניו, וממילא גם השינויים שנפעלים בזה ע"י עבודה וכו' הם שינויים קיימים ונצחיים. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2023 Synopsis The Gemara’s statement that “Yaakov did not die…just as his offspring are alive, he too, is alive,” applies to the soul in the body (that’s why the Gemara asks, “was it for naught that the embalmers embalmed etc.”). And we know the teaching of the Baal Shem Tov on the verse, “you shall surely help along with him,” that Divine service must be done with the body, elevating it etc. (And this is also the idea of the Hayom Yom for Yud Shevat, that “it’s better to eat in order to daven,” and it concludes, “and this must be done with joy.”). Seemingly, how does all this accord with the idea that “you are dust and to dust you will return” – we know that “a change that reverts to its original state isn’t called a change,” thus it emerges that all the “changes” one effects in the body through his Divine service etc. aren’t lasting changes?! We can understand this based on the idea that there is one bone, the luz, that doesn’t “return to dust,” but remains intact. This causes the entire body and everything pertaining to it to be permanent and to endure, and therefore, the changes one effects through his Divine service etc. last forever. Two excerpts from sicha of 10 Shevat 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2023
664
יום ד' פ' בראשית, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' בראשית, כ"ו תשרי, ה'תשפ"ד
Oct 11, 2023
9:02
התוכן שאלה פשוטה עמ"ש בשלישי דפ' בראשית (בהמשך למ"ש לפנ"ז – "וייצר ה"א מן האדמה את כל חית השדה . . ויבא אל האדם . . וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו"): "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה" – מדוע לא נזכרו דגים?! ואין לתרץ עפ"י דברי רש"י בפירוש "וייצר" שזה "לשון רדוי וכבוש . .שכבשן תחת ידו של אדם" ובנוגע לדגים לא שייך לכאו' כל המושג של ממשלה והנהגה עמהם כמו שאר בעלי-חיים, כי מפורש בקרא "וירדו בדגת הים" – לשון רדוי! וי"ל בפשטות כי מובן (אפי' ל"בן חמש למקרא") שכל התועלת ב"שם" הוא שכשיקראו לא' בשמו יפנה לקורא וכו' ובמילא בנוגע לדגים – אין תועלת בשם כי גם אם יקראו בשמו לא ישמעו מאומה כי הם מכוסים במים! אלא עדיין צ"ע עפ"י המבואר בדא"ח שענינו של "שם" הוא שעל ידו נמשכת החיות וכו', והרי עפי"ז גם דגים זקוקים לשם?! ומענין לענין: למה לא מצינו "פני דג" במרכבה העליונה שראה יחזקא-ל, כמו ה"פני אדם" "פני ארי'" "פני שור" פני נשר" (שדרכם עוברת ההשפעה לאדם, חיות, בהמות ועופות וכו')? "ותן לחכם ויחכם עוד". משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2023 Synopsis A simple question on the verse in the third aliya of Parashas Bereishis (following the verse, “And Hashem formed from the earth every beast of the filed…and He brought it to man… and whatever the man called each living thing, that was its name”): The Torah states, “And man named all the cattle and the fowl of the heavens and all the beasts of the field” – why doesn’t it mention fish?! We can’t say that Rashi already addresses this when he writes that vayitzer mean “domination and conquest …that He subjugated them under man’s dominion,” and that regarding fish there’s no “dominion” (because they’re in the sea, unlike land-animals and birds that man can utilize etc.) because the verse explicitly states, “and rule over the fish of the sea” – an expression of dominion! We can explain that the answer to this question is so obvious (even for a five-year-old child beginning to study Chumash) that Rashi need not address it: The point of calling a name is for a person to hear it, so you can get his attention etc.; therefore, fish have no use for a name – even if you call it’s name, it won’t hear it, because its covered in water! But explanation is still required based on the idea in Chassidus that a thing’s Hebrew name brings it into existence etc. – that being the case, fish, too, seemingly need a name?! And similarly: In the Supernal Chariot in Yechezkel, there is the “face of a man” the “face of a lion” the “face of an ox” and the “face of an eagle” (through which people and beasts and domesticated animals and birds receive their life-force etc.) – why is there no “face of a fish”? And “Give a wise man, and he will become yet wiser.” Excerpt from sicha of Tuesday, Parashas Noach, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2023
665
יום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ד
Oct 12, 2023
7:12
התוכן 1) הוראה ממ"ש בתחילת פ' בראשית איך שכל פרטי הנבראים דשמים וארץ נבראו באופן ד"וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד", אלא שהקב"ה ברא אותם באופן ד"אשר ברא אלקים לעשות - לתקן" - שהאדם ע"י עבודתו יפעל שלימות בבריאה שיראו בפועל ובגילוי שכל עניני העולם הם באופן ד"טוב מאוד". 2) הוראה מסיום פ' בראשית "ונח מצא חן בעיני ה'": מכיון שענינו של יהודי הוא לעשות "נחת רוח" להקב"ה "נייחא לעליונים וכו'" - ענינו של נח, הרי בודאי שכל יהודי מוצא חן בעיני ה' (אפי' לפני עבודתו בפועל), ומזה באים להתחלת פ' נח "אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו'", שניכר אצל כאו"א משיראל שהוא "איש צדיק". 3) הוראה מהתחלת שישי דפ' בראשית "זה ספר תולדות אדם": לכל יהודי יש "ספר" - ספר התורה, שבה נתבאר כיצד עליו להתנהג באופן המתאים ל"תולדות" של "אדמה לעליון", ומזה באים למ"ש בסיום השיעור אודות לידת מתושלח שהאריך ימים יותר מאדם הראשון, ועד"ז נותן הקב"ה כח לכאו"א מישראל להיות בדרגת צדיקים גדולים אלו ונותן לו אויוש"ט כימי מתושלח, ועוד יותר, מכיון שהוא חי לאחר מ"ת עפ"י התורה "זה ספר". ב' חלקים משיחת אור לכ"ו תשרי ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2023 Synopsis 1) A lesson from the beginning of Parashas Bereishis, which describes the creation of the heavens and earth in detail, and says that “Hashem saw all that He had made, and it was very good”: Hashem “created to do” which means “to fix” – for a person through his Divine service to perfect creation so that it becomes visible that everything in the world is “very good.” 2) A lesson from the conclusion of Parashas Bereishis, “and Noach found favor in the eyes of Hashem”: Since a Jew’s purpose is to cause “pleasure (נייחא) to Heaven” etc. Hashem – “Noach” – therefore, every Jew certainly finds favor in the eyes of Hashem (even before actually performing his Divine service); then we continue with the beginning of Parashas Noach, “These are the generations of Noach, Noach was a righteous man etc.” – that every Jew is visibly a “righteous man.” 3) A lesson from the beginning of the sixth aliyah of Parashas Bereishis, “This is the book of the generations of man”: every Jew has a “book,” the Sefer Torah, which tell him how to act like “toldos Adam” (the “descendants of Adam” from the expression edameh l'elyon – “I will emulate the Most High”) – and then from the end of the aliyah, which discusses the birth of Mesushelach, who lived longer than Adam Harishon – Hashem gives every Jew the ability to reach the level of great tzaddikim, and gives them long life and good years, like Mesushelach and even more, because the Jew has the advantage of Matan Torah. Two excerpts from sicha of 26 Tishrei, 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2023 לזכות אייזיק גרשון בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ז תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ
666
יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ד
Oct 13, 2023
11:48
התוכן א' מאופני לימוד התורה הוא – הלימוד ד"אל תיקרי . . אלא..." (שאינו שולל את הפירוש הפשוט אלא מוסיף עליו). כבר בהתחלת התורה מצינו לימוד זה, וכמשאחז"ל עה"פ "בראשית ברא וגו'" – "אל תיקרי בראשית אלא ברא שית". ובעבודה: בתחלת העבודה, אדם רואה "עולם" – שמים וארץ כו', וע"ז אומרים לו "אל תיקרי בראשית", שה"עולם" "מציאותו מעצמותו" ח"ו, "אלא ברא שית" – שיש לעולם "בורא", והוא ברא אותו על "שית" שפירושו – יסוד, והיסוד הוא ה"שיתין" שתחת המזבח בביהמ"ק"! גם כללות ענין החינוך הוא ע"ד הלימוד ד"אל תיקרי וכו'": גם הנהגתו בעניני העולם צ"ל באופן ד"ונפלינו אני ועמך וגו'", ולא כל דבר חמוד שרואה ברחוב הוא טוב ליהודי, "אל תיקרי .. אלא" – "אל תבט אל מראהו" כפי שהוא בגלוי אלא כפי שהוא בשו"ע! וכאשר החינוך הוא ברוח זה, הנה גם כל הבית מתנהג ברוח זה – ש"אל תקרי" חוקות הטבע, אלא גם עניני הטבע שיהודי מתעסק בהם, כמו זריעה, הוא באופן ש"מאמין בחי העולמים וזורע"! ד' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2023 Synopsis One of the methods of Torah study is the method of “Do not read…but” (which doesn’t negate the plain meaning of the verse, but rather adds to it). We find this method at the very beginning of the Torah, on the verse Bereishis bara Elokim: Our Sages stated, “Do not read it as Bereishis, but bara shis (‘He created a foundation’)”. In terms of Divine service: at the beginning of one’s Divine service, a person sees a world – heaven and earth etc. And we tell him, “Do not read it as Bereishis,” that the world exists independently chas v’shalom, but rather “bara shis” – that the world has a “Creator” and He created the world on a shis, a foundation – and the foundation is the “shitin,” under the mizbeach in the Beis Hamikdash! Likewise, Jewish education in general must be in this manner of “Do not read it…rather”: When a person sees the world around him and engages in it, he must remember that “I and Your people are distinguished from every nation on the face of the earth” – not everything one sees on the street that appears pleasant is good for a Jew. Rather, “do not read it” that way – don’t look at its appearance on the surface; look at what it says about it in Shulchan Aruch! When Jewish education is this way, the entire house is engulfed in this spirit – such that even when a Jew engages in sowing and reaping etc. – he “does not read it” as something one does because those are the rules of nature; rather, he sows and reaps because he “believes in the One Who lives forever”! Four excepts from sicha of 20 Menachem-Av 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2023 לזכות התמים אברהם שמואל בן הדסה שי' סלונים לרגל הכנסו לגיל המצוות כ"ח תשרי ה'תשפ"ד. שיגדל להיות חסיד ירא שמים ולמדן נדבת בני משפחתו שיחיו לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
667
יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 15, 2023
11:11
התוכן כאשר יוצאים מחודש תשרי ש"מרובה במועדות" ונכנסים לחודש חשון שמרובה בעניני חול וכו' – "ויעקב הלך לדרכו", יש לקבל החלטות טובות למשך כל השנה כולה. וכדי להקל על קבלת ההחלטות טובות וקיומן בפועל ממש, הנה העצה לזה היא כאשר ההחלטות מתקבלות ברבים, כמבואר בקונטרס "החלצו". ולכל לראש יש להחליט בנוגע כללות הענין ד"אהבת ישראל", וכמבואר שם שדוקא עי"ז נפעל הענין ד"נקמת הוי' במדין" וכו' (ולכן בכל התוועדות יש להחליט לכל לראש בהחלטה תקיפה, שיוצאים "לתת נקמת הוי' במדין" – לבטל כל ענין של מדון ומריבה ר"ל בין איש לרעהו ושיהי' "אהבת ישראל" וכו'). ולכן מן הראוי לארגן כנסים והתוועדויות בכל מקום ומקום בקשר להתחלת חודש חשון, כדי להחליט החלטות טובות – ברבים ובציבור – בנוגע כללות העבודה דתומ"צ במשך כל השנה כולה ו"אהבת ישראל" וכו'. משיחת יום א' דפ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2023 Synopsis When we go from the month of Tishrei which, is “full of festivals” to the month of Cheshvan, which is full of mundane matters etc. – “and Yaakov went on his way” – it’s necessary to make positive resolutions for the entire year. To make it easier to make these resolutions and actually keep them – they should be made in public, as explained in Kuntres Heichaltzu; above all, resolutions should be made regarding ahavas yisroel; as explained there, it is specifically in this way that we “take revenge for Hashem against Midian” etc. (and therefore, it should be strongly resolved at every farbrengen to “take revenge for Hashem against Midian” – by eliminating every form of strife Rachmana litzlan between one persona and another, and to have Ahavas Yisroel etc.). Therefore, it is appropriate to arrange gatherings and farbrengens wherever possible in connection with the month of Cheshvan, to make such resolutions – and in public, in the presence of the congregation – regarding Torah and mitzvos in general, and ahavas yisroel etc. for the entire year. Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Noach, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2023
668
יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 16, 2023
11:57
התוכן 1) תורת הבעש"ט עה"פ בשני דפ' נח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה וגו'" - שכאשר יהודי "נכנס" ל"תיבות" התורה והתפילה ה"ז פועל הגנה עליו, על בני-ביתו ועל העולם כולו וכו'. 2) כאשר מסתכלים בעיני בשר בלבד נדמה שחודש חשון אינו חודש מיוחד, ולהיפך - הוא החודש היחיד שאין בו מועדים, אבל כאשר מסתכלים בתורה רואים שיש בו ענין נעלה ביותר - הוא מסוגל לבנין וחנוכת בהמ"ק השלישי! כמ"ש במדרש שבנין בהמ"ק הראשון נסתיים בחודש חשון ואעפ"כ התעכבה חנוכת הבית עד חודש תשרי, ואז הבטיח ה' לחודש חשון שהוא ישלם לו עי"ז שחנוכת בהמ"ק השלישי תהי' בחודש חשון! ועוד הוראה ממדרש זה - עד כמה יש להזהר בכבודו של הזולת שלא ייפגע וכו', כמו שה' נזהר בכבודו של חודש חשון, וכדי שלא ייפגע מהעובדה שלא היתה בו חנוכת הבית הבטיח ה' לשלם לו! ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' נח, בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2023 Synopsis 1) The teaching of the Baal Shem Tov on the verse in the second aliyah of Parashas Noach, “Come into the teivah, you and all your household etc.” – that when a Jew “enters” the teivos, the words of Torah and tefilah, that protects him, his family, and the entire world etc. 2) When we look with only our physical eyes, it seems that the month of Cheshvan isn’t a special month, and to the contrary – it’s the only month without any Yom Tov. But when we look inside the Torah, we see that it has a very special quality – it is fit for the building and dedicating the third Beis Hamikdash! As the Midrash states, the first Beis Hamikdash was completed in the month of Cheshvan, and nevertheless the dedication was postponed until Tishrei – and Hashem promised to compensate the month of Cheshvan by making the dedication of the third Beis Hamikdash in that month. This also teaches us how careful we must be to respect another person’s dignity and not to offend anyone etc., just as Hashem was careful with the dignity of the month of Cheshvan. Two excerpts from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5743, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2023 לזכות החתן הת' הרב מנחם מענדל הכהן והכלה מרת חנה שיחיו טייטעלבוים ליום חתונתם בשעה טובה ומוצלחת בדר״ח מרחשון ה'תשפ"ד
669
יום ג' פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 17, 2023
10:19
התוכן א' מהפסוקי זכרונותשאומרים בר"ה הוא בשלישי דפ' נח: "ויזכור אלקים את נח ואת כל החי' גו'. וזה הביא להענין ד"כריתת ברית" עם נח. וביאור הענין יובן עפ"י המבואר בכ"מ שישנם ג' "כריתות ברית": 1) עם נח על קיום העולם, "לא אוסיף עוד להביא עוד מבול". [אע"פ שגם העולם הוא "בשביל ישראל שנק' ראשית", והעיקר בבני-נח הוא בנ"י, ועד שאפי' הענין דקיום ז' מצוות דב"נ נמסרו במ"ת לבנ"י שהם ימסרו אותם לב"נ]. 2) עם אברהם ("ברית בין הבתרים") שהיתה קשורה עם תומ"צ. 3) עם משה רבינו ("הנה אנכי כורת ברית") על ענין התשובה. וזה שהי' שייך הענין ד"כריתת ברית" עם נח, אע"פ שזה הי' לפני מ"ת וביטול הגזירה ד"עליונים לא ירדו למטה וכו'", הוא רק מפני הענין ד"ויזכור אלקים את נח ואת החי' וגו'" – המשכה ממדרגה נעלית ביותר שלגביו "אדם ובהמה" שווין, וכ"ז – מצד ה"אהבה פנימית ועצמית" של הקב"ה לבנ"י (ולנח). משיחת אור ליום ג' פ' נח, ב' חשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2023 Synopsis One of the pesukim we say in the Zichronos on Rosh Hashana appears in the third aliyah of Parashas Noach: “And Hashem remembered Noach and all the animals etc.” Hashem “remembering Noach” led to His making the covenant with Noach etc. We can understand this based on the idea that there are three covenants: (1) The covenant with Noach regarding the existence of the world – no to bring another Flood (although the world too, exists “for the sake of the Jewish people who are called ‘first,” and the main descendants of Noach are the Jewish people, to the extent that the 7 Noachide laws were given at Matan Torah to the Jewish people to give over to the nations). (2) The covenant with Avraham, the Bris Bein Habesarim, which had to do with Torah and mitzvos. (3) The covenant with Moshe Rabbeinu (“behold I make a covenant”) regarding teshuvah. The reason it was possible to make a covenant with Noach, even though it was before the Torah was given, and before the abolition of the decree that “the higher realms shall not descend to the lower realms” etc. is only because “Hashem remembered Noach and the animals etc. – drawing down from a place so high that “man and animal” are equal, and all this is because of Hashem’s “inner, essential love” for the Jewish people (and before them, for Noach). Excerpt from sicha of Tuesday, Parashas Noach, 2 Cheshvan 5740. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2023
670
יום ד' פ' נח, ג' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' נח, ג' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 18, 2023
10:16
התוכן ליהודי שהוא במצב של "ראשיכם שבטיכם" יש צורך להבהיר שפעולת ההשפעה על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דבני-נח שייכת גם לו, כי ביכלתו לחשוב שמכיון שביכלתו להתעסק כל היום בלימוד התורה וכו' מדוע שיתעסק עם ענין פשוט כזה?... והמענה – עפ"י הוראת חז"ל "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה": במצוות התורה מתבטא רצונו ית' שבזה לא שייך לחלק בין "קלה" ל"חמורה", והעובר על כל מצוה, ואפי' על דקדוק קל של ד"ס, הרי הוא עובר על רצון העליון! ובנוסף לזה, עצם הקס"ד לקבוע עפ"י שכל אנושי באיזה ענין של תורה ומצוות, שניתנו ע"י הקב"ה, עליו להתעסק – הוא פלא מעיקרא! והמענה לשאלתו היות שצריך להקדיש זמנו ללימוד התורה, מאיפה יהי' לו זמן לפעול על אינם יהודים וכו'? – בפשטות: הרי בלאו הכי מפסיק מתורתו ולאו דוקא לענינים המוכרחים... ועוד ועיקר – על כל יהודי, אפי' מה"עשרה בטלנים", חל החיוב להתעסק ולפעול על אוה"ע, כפס"ד הרמב"ם! משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2023 Synopsis A Jew on the level of “your heads of your tribes” may think, since he can spend his time studying Torah all day etc., why should he engage in something so simple as influencing non-Jews to keep the Sheva Mitzvos B’nai Noach? The answer is based on the dictum of our Sages, “Be as meticulous in a minor mitzva as a major one”: The mitzvos express Hashem’s desire, which cannot be divided into “minor” and “major”; one who transgresses any mitzvah, even a minor Rabbinic requirement, transgresses Hashem’s will chas v’shalom! Moreover, the very thought of trying to use human intellect to discern which aspects of Torah and mitzvos one ought to engage in is odd to begin with. As for his question, that he’s supposed to bey studying Torah diligently, so where will he find the time for promoting the Sheva Mitzvos etc.? The answer is that he interrupts his Torah study in any event, and not only for things that are absolutely necessary. And more importantly – every Jew, even one who is among the “ten idlers,” is obligated to influence the gentiles in this regard, as the Rambam rules. Excerpt from sicha of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-10-2023 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
671
יום ה' פ' נח, ד' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' נח, ד' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 19, 2023
9:36
התוכן בקשר למ"ש בפ' נח בענין דור הפלגה ש"ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים .. ותהי להם הלבינה לאבן", מפרש"י [הטעם שלא לקחו את האבנים עצמם, כי] "אין אבנים בבבל, שהיא בקעה". והענין בעבודת האדם: "אבן" הוא בריאה בידי שמים משא"כ "לבינה" היא מעשה ידי אדם. וזהו החילוק בין א"י לבבל: א"י היא ארץ קדושה מצד עצמה, ולכן יש בה אבנים – "אבני ברזל", משא"כ בבל שהוא חוץ לארץ, ה"ז בקעה, מקום פרוץ, שכאשר מסתכל בעיני בשר אינו רואה "גדר" של תומ"צ, הנה כדי שגם בבבל תהי' ההנהגה עפ"י רצונו ית', יש צורך בעבודה ויגיעה, וכאשר "יגעת" – אז "ומצאת", "ותהי להם הלבינה – לאבן". והסדר בזה הוא: לוקחים חימר, עפר מן האדמה, לשים אותו וכו' ואח"כ שורפים אותו בכבשן האש, עד שנעשה מציאות חדשה. ודוגמתו בענין החינוך: "עיר פרא אדם יולד", ולכן יש צורך בחינוך כדבעי, "קנעטן אים" (לישה), ושינוי הצורה, וצירוף בכבשן האש – "רשפי' רשפי אש שלהבת י-ה", עד שיגדל להיות יהודי חזק ויוכלו לבנות בו "בנין עדי עד" עד אין סוף! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2023 Synopsis On the verse in Parashas Noach, “And they said to one another, ‘Come, let us make bricks and fire them thoroughly’; so the bricks were to them for stones…”, Rashi explains that the reason they didn’t use stones is because “there are no stones in Bavel, which is a valley.” In terms of Divine service: a “stone” is created by Heaven, whereas “bricks” are manmade. And this is the difference between Eretz Yisrael and Bavel: Eretz Yisrael is inherently holy, and therefore it contains stones – “stones of iron.” By contrast, Bavel, in the diaspora, is a “valley,” an “open place”; when we you look at it with physical eyes, you don’t see the “fence” of Torah and mitzvos. In order for the conduct in Bavel to accord with Hashem’s will, work and toil are necessary, and when “you will labor,” then “you will find success” – “the bricks will be to them for stones.” And this is done by taking clay, dust from the ground, forming it, and burning it in a furnace, until it becomes a new entity. And the same applies to Jewish education: “A wild donkey a man will be born”; therefore, a child must be educated properly: first he must be “kneaded,” and formed, and then heated with a fiery furnace – “its coals are coals of fire – a flame of Hashem,” until he grows up to be a strong Jew, a “brick” that can be used to build an “everlasting edifice”. 2 excerpts from sicha of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2023 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס
672
יום ועש"ק פ' נח, ה' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' נח, ה' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 20, 2023
11:19
התוכן הרמב"ם כותב (בהל' ע"ז) "בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו". ובגמ' [נדרים] איתא שזה הי' כשהי' "בן ג' שנים", ובמדרש איתא "בן מ"ח שנה". והנה אף שישנה גירסא א' במדרש כמ"ש הרמב"ם, אבל צ"ל מדוע בחר הרמב"ם דוקא גירסא זו? וגם צ"ל מה שהצ"צ באוה"ת, כשמתווך בין מ"ש בגמ' להמדרש, ש"בן ג' שנים" הי' התחלת העיון, ובהיותו "בן מ"ח שנה" הגיע לשלימות ההכרה (ומקשר זאת עם הענין ד"התורה נקנית במ"ח" מעלות) – אינו מביא כלל את שיטת הרמב"ם של "בן מ' שנה"?! וי"ל: גם הרמב"ם מבאר שמ"ש בגמ' "בן ג' שנים" הי' ההתחלה, אלא שבחר בגירסא ש"בן ארבעים שנה" הגיע לשלימות ההכרה, כי בזה מובן מדוע דוקא אז הגיע לזה – כמפורש במשנה "בן ארבעים לבינה"! אלא שאברהם המשיך לעלות בעבודתו, וכשהגיע לבן מ"ח הגיע בזה לשלימות נעלית יותר. ומה שהצ"צ בחר דוקא בגירסא ש"בן מ"ח שנה", כי כדי להגיע לאותן מעלות נעלות ביותר אודותן מדבר הצ"צ לא מספיק השלימות של "בן מ' שנה" אלא צ"ל גם הענין ד"בן מ"ח שנה". משיחת מוצש"ק פ' נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2023 Synopsis The Rambam writes (in Hilchos Avodah Zarah) that “Avraham was forty years old when he recognized his Creator.” However, the Gemara in Nedarim states that Avraham was three years old, while the Midrash states that he was forty-eight years old. Though there is a version of the Midrash stating like the Rambam that he was forty, why did the Rambam specifically choose that version? Moreover: in Or HaTorah, the Tzemach Tzedek discusses and resolves the apparent contradiction between the Gemara and the Midrash, but he doesn’t mention the Rambam’s opinion (age forty)?! We can explain that Rambam learns that the Gemara is talking about the beginning of Avraham’s journey, so it says he was three years old. But the Rambam is talking about when Avraham reached complete recognition – and the reason he chooses the version stating that Avraham was forty as opposed to forty-eight is because that accords with the Mishna’s statement that “forty is the age for understanding.” However, even after age forty, Avraham continued advancing in his Divine service, reaching an even higher level when he was forty-eight etc. And the reason the Tzemach Tzedek specifically chooses the version that he was forty-eight years old is because in order to reach those levels that the Tzemach Tzedek is talking about there, the level of recognition at age fortyisn’t enough, rather, Avraham was forty-eight years old. Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Noach, 7 Cheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2023 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
673
יום א' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 22, 2023
10:20
התוכן עילוי נפלא בז' מר-חשון עפ"י מ"ש הש"ך "לעולם אין פוסקין תענית בה"ב קודם ז' מרחשון". והביאור: ענין תענית בה"ב הוא להשלים את הענינים שהיו חסרים במועדי חודש תשרי וכו', ועפ"י המבואר בדא"ח הטעם שאומרים תחנון דוקא לאחרי תפילת העמידה כי דוקא כשהאדם מתעלה לדרגא נעלית יותר ה"ה בא לידי הכרה במצבו האמיתי ושעדיין חסר בעבודתו וכו', ועוד יותר: יכול להיות יהודי שמעמדו ומצבו האמיתי הוא בתכלית השלימות ואעפ"כ בעלותו לדרגא נעלית יותר שוב אינו במעמד ומצב של שלימות [וזהו גם הביאור במשארז"ל "כל ימיו בתשובה"]. ועפי"ז יובן גודל ההפלאה דז' מר-חשון, שדוקא אז מגיע האדם לשלימות הכי נעלית ונדרשת ממנו ענין של תשובה וכפרה! משיחת כ' מר-חשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2023 Synopsis The Shach states that “a Beha”b fast is never set before the 7th of Cheshvan.” This alludes to the remarkable quality of the 7th of Cheshvan: The purpose of Beha”b is to fill in anything lacking from the month of Tishrei etc.; we can understand this based on the explanation in Chassidus that the reason we say tachanun after Shemoneh Esrei is because it is only upon reaching the pinnacle of davening that he can recognize his true spiritual state and that he is lacking. (Moreover, it’s possible that one’s true current state isn’t lacking, but from the perspective of the higher level he reaches, he is lacking – which explains the dictum that one should live “all his days in teshuvah”). Similarly, we can understand the greatness of the 7th of Cheshvan: this is when we reach such a high level that teshuvah and atonement become necessary. Excerpt from sicha of 20 MarCheshvan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2023 לזכות שמואל דוב בן חי' מושקא שי' ליום ההולדת שלו ו' מרחשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ההורים שיחיו
674
יום ב' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 23, 2023
9:40
התוכן בשיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם לומדים אודות דיני בכור, שיש בו קדושה, ושאסור לאכול בכור (בהמה) חוץ מירושלים. וההוראה: כל דבר שהוא ראשון צריך יהודי להקדיש לה'. לדוגמא, יהודי צריך להתחיל את היום בענין של קדושה, ולכן מיד כשניעור משנתו אומר מודה אני לפניך וכו'. ונוסף לזה, צריך לפעול שגם המקום שבו מקדיש את ה"בכור" לה' יהי' מקום של קדושה – "ירושלים", ובדוגמא הנ"ל – לעשות גם החדר שבו אומר "מודה אני" מקום קדוש. בשיעור היומי בספר הי"ד להרמב"ם, כותב: "כל הבכורות אדם רואה (אם יכולים לאכלן במומן) חוץ מבכור עצמו". וההוראה: אין לאדם לסמוך על עצמו בענינים השייכים ונוגעים אליו, כי יתכן שהוא "משוחד" ואינו רואה הדבר כפי שהוא לאמיתתו. משיחת יום ה', ח"י תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"ו להילדים והילדות ד"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023 Synopsis Today’s portion of Sefer Hamitzvos discusses how a firstborn is holy, and that a firstborn animal may not be eaten outside of Yerushalayim. The lesson is: Anything that comes first must be sanctified to Hashem. For example, a Jew must begin the day with something holy; therefore, the first thing he thinks and says upon waking up is Modeh Ani etc. Moreover, the place in which one sanctifies the “firstborn” must be turned into a holy place – “Yerushalayim” – for example, the room in which he says Modeh Ani should become a holy place. Today’s Rambam states that “A person can inspect all firstborn animals [for blemishes] except his own firstborn animal.” The lesson is: When it comes to something that personally affects someone, he cannot not rely on himself to objective, but must rather ask someone qualified. Excerpt from sicha of Thursday, 18 Tishrei, second day of Chol Hamoed Sukkos 5746 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023
675
יום ג' פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 24, 2023
10:13
התוכן ידוע מאמר הגמ' "גדולה לגימה שמקרבת", כפי שלמדים מהעדר הלגימה "שהרחיקה שתי משפחות מישראל (עמון ומואב), שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (ולכן לא יבואו בקהל). והנה ה"פירוד" בין עמון ומואב התחיל עוד בזמנו של אברהם אבינו, כמ"ש בפ' לך לך [בשלישי דפ' לך לך] ע"ד הפירוד שבין אברהם ללוט "ויסע לוט גו' ויפרדו איש מעל אחיו", שמזה נעשה אח"כ הפירוד שבין בנ"י לעמון ומואב (בניו של לוט). ועוד זאת, מזה שדוקא "אחרי הפרד לוט מעמו" התגלה השכינה לאברהם בהיותו נשמה בגוף, מובן, שמדובר ב"פירוד" כזה שיש לו תפיסת מקום גם בדרגא כזו שממנה באה הקישור דמעלה ומטה (שהוא נעלה יותר מ"מעלה" ו"מטה" כשלעצמם). הנה גם בנוגע לפירוד שכזה אמחז"ל ש"גדולה לגימה שמקרבת"! וזהו הדיוק "גדולה לגימה שמקרבת", כי הכח לפעול קירוב גם בנפרדים שהפירוד שלהם נוגע בדרגא נעלית שכזו – נמשך מלמע' מסדר השתלשלות – "גדולה". ואם אפי' כוחה של לגימה של אינו יהודי (שבעצם הם נפרדים) הוא גדול כ"כ, עאכו"כ לגימה של בנ"י, שבעצמיותם מקורבים הם, שגדול כוחה של לגימה לפעול שיומשך ויתגלה ענין זה. וכ"ז נפעל ע"י "לגימה" כפשוטה. משיחת אור לה' מרחשון ה'תשכ"א – התוועדות "צאתכם לשלום" לאורחים שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023 Synopsis The Gemara states, “offering food is great, because it brings near…”, as we see from the fact that Amon and Moav’s failure to provide food for the Jewish people resulted in them being distanced from the Jewish people. This divide already began in the time of Avraham Avinu, as it says in [shelishi of] Parashas Lech Lecha, “Lot traveled…and they parted from one another,” which eventually resulted in the divide between the Jewish people and Lot’s descendants Amon and Moav. The fact that it was specifically “after Lot parted from him” that the Divine Presence was revealed to Avraham (a soul in a body), indicates that this is the sort of divide that has a valid place, and that it even has an effect on heaven and earth being connected (a level even higher than heaven and earth themselves). And even regarding this kind separation our Sages said that “offering food is a great thing”! It is called “great” because this ability to bridge even a divide at such a lofty level comes from a place that transcends seder hishtalshelus. And if “food” offered by a non-Jew (who are inherently separate) can have such a great effect, we can understand that “food” shared among Jews, who are inherently connected certainly has a lofty effect, causing those lofty levels to be revealed. And all this happens through “food” in the simple sense. Excerpt from sicha of 5 Cheshvan 5721 – at the farbrengen bidding farewell to Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023
676
יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול
יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול
Aug 22, 2023
10:02
התוכן לאחרונה דובר שבמסגרת "מבצע מזוזה" יעוררו גם על בדיקת המזוזות ותפילין. וע"ז הקשו כו"כ ממ"ש בגמ' ובהלכה ש"מזוזת היחיד" צריכה בדיקה רק פעמיים בשמיטה! ותפילין לא צריכים בדיקה כלל! - הנה קושייתם היא היפך הפשט: שם מדובר בנוגע בדיקת מזוזות ותפילין שהיו כשרים, אבל בנדו"ד הבדיקה היא בכלל האם המזוזות הם כשירות, האם יש משהו בכלל בתוך ה"נרתיק", האם פרשיות ק"ש מודפסות על נייר, והאם מה שכתוב הוא פרשיות ק"ש או "ברכת כהנים"..., והרי אפי' ספק בזה הוא ספק מה"ת, ועאכו"כ שיודעים בבירור שמוכרים, באה"ק ובחו"ל, מזוזות מזוייפות! ועד"ז בנוגע תפילין. ואפי' בנוגע מזוזות ותפילין כשרים מובא ב"מטה אפרים" שמנהג טוב לבדקן בחודש אלול בכל שנה ושנה! ועוד. משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 Synopsis Lately we’ve discussed that as part of the Mezuzah campaign, an effort should be made to check mezuzos and tefillin. Some people challenged this based on the Gemara and Halacha that a mezuzah belonging to an individual needs to be checked only twice in seven years, and tefillin don’t need to be checked at all! But that question misunderstands that the Gemara talks about checking mezuzos and tefillin that were kosher, but here we’re talking about checking to see whether there was ever a kosher mezuzah to begin with, whether the case has a scroll inside it, and if there’s a scroll whether it’s handwritten or printed on paper, and if it’s handwritten whether it contains the correct passages from the Shema, or, as happened in instance, the passage of Birchas Kohanim… If there’s even a doubt about this, it’s a doubt concerning a Biblical obligation, and all the more so when we know that there are people selling fake mezuzos, in Eretz Yisrael as well as in the diaspora, and the same applies to tefillin. And moreover, even regarding kosher mezuzos and tefillin, the Mateh Efraim cites the custom of checking them every year in the month of Elul etc. Excerpt from sicha of 20 Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
677
יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב
יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב
Jul 31, 2023
10:12
התוכן 1. כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר את הפסוק "אל יעזבנו ואל יטשנו" – שהבקשה היא שלא יהיו עניני טעות בעבודת הבירורים. כסיפור הידוע אודות הגביר ובעל-עגלה, שהגביר קיים מצות "עזוב תעזוב עמו", והבעל-עגלה – מצות "הכנסת אורחים"... ולאחרי 120 שנה פסקו בב"ד של מעלה שנשמותיהם הן "נשמות תועות" ועליהן לירד למטה שנית והבעל-עגלה יתקן מצות "עזוב תעזוב", והגביר – מצות "הכנסת אורחים"... אם ישנם כאלו שכחם בכיס אבל ניגנו יותר, ואלו שכחם בפה והרשו לעצמם להלוות כסף לתת יותר צדקה – שישלימו זאת עכשיו ולא לדחות זאת עד לאחרי 120 שנה... 2. עפ"י רוב אלו שנוסעים ל"קאָנטרי" אינם צריכים, ואלו שצריכים – אינם יכולים (כסיפור על "נשמות התועות")... בכל אופן אלו שצריכים לנסוע ואפי' אלו שנוסעים כי כך רוצים – שיהי' להם קיץ בריא ושמח וינצלו את שהותם שם להפיץ יהדות. וכאשר הנסיעה היא מתוך החלטה זו – הנה מה שלא יהי' אח"כ בפועל, הרי הוא מילא את השליחות! ב' חלקים מהתוועדות י"ג תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2023
678
יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב
יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב
Aug 1, 2023
11:31
התוכן מלשון המשנה "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך וכו'" – מוכח שגם ביוהכ"פ הי' זה הסדר! והביאור בזה מונח בלשון המשנה "בחור שא נא עיניך וכו'", מלשון נשיאות והרמה: הבנות ישראל ש"יוצאות וחולות בכרמים וכו'" עמדו אז בדרגא נעלית יותר מה"בחור", עד שאמרו ופעלו שה"בחור" ירים את עיניו ולבחור וכו'. והלימוד: גם א' מ"בני ישראל" שהוא בחי' "בחור" מלשון "בחור מעם", ומובן שלא רק שאינו מביט בענינים אסורים או מאוסים אלא גם בעניני רשות שבעולם, "ממון" או "יופי" וכו', בוחר הוא המובחר – "קחו מקחכם לשם שמים" – וע"י בירור הניצוצי קדושה וכו' נפעל כללות ענין ה"שידוכין" ו"נישואין" בין הקב"ה וישראל וכו' – הנה בט"ו באב וביוהכ"פ פועלות ה"בנות ישראל" דוקא בה"בחור" שיהי' "שא נא עיניך" – שהעבודה ד"קחו מקחכם לשם שמים" שלו יהי' באופן נעלה עוד יותר! ב' חלקים מהתוועדות אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2023
679
יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב
יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב
Aug 2, 2023
11:26
התוכן 1) איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף", שמט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכין והימים מתקצרין, הנה מי ש"מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו". ובזה ישנה הוראה נפלאה עד כמה יקר כאו"א מישראל: תורת אמת אומרת לכאו"א שעליו להתבונן דמהלך השמש הגדול מסביב לכדור הארץ הגדול, דזה גורם שהלילות מתארכין מט"ו באב ואילך, ה"ז כדי שהוא יוסיף בתורה! 2) דובר בהתוועדות קודמת באופן ד"רעש גדול" שבתי-כנסת ובתי-מדרשות צ"ל פתוחות (גם) בלילות כדי שיוכלו ליכנס וללמוד תורה, ובפועל "אין קול ואין עונה"... כי נשארו סגורות! ולכן, כאשר באים מט"ו באב, דמכאן ואילך "דמוסיף", בלימוד התורה בלילות, "יוסיף" ("חיים על חייו"), ה"ז הזמן לחדש את ה"רעש" עד"ז עוה"פ וכו'. 1) משיחת לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו, יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב ה'תשל"ט. 2) משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2023
680
יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב
יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב
Aug 3, 2023
11:35
התוכן איתא בירושלמי, ומובא בפרש"י ברביעי דפ' עקב, "למה סמך הכתוב מיתת אהרן (בשנת הארבעים) לשבירת הלוחות (בשנה הראשונה) ללמדך שקשה מיתת צדיקים לפני ה' כשבירת הלוחות". ביאור הקשר בין מיתת צדיקים לשבירת הלוחות עפ"י מ"ש במדרש עה"פ [על הלוחות הראשונות] "חרות על הלוחות" – "חירות ממלאך המוות", נמצא דשבירת הלוחות היתה הנתינת מקום למיתת צדיקים. ובעבודה: לוחות הראשונות עצמם היו "מעשה אלוקים", ו"חירות ממלאך המוות" – דביקות תמידית בה' גם מצד הגוף וחלקו בעולם, ובמילא "אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל", שלא הי' שייך ענין ה"שכחה" וחלישות (כמו שלא שייך שאדם ישכח ע"ע) ו"יצה"ר הוא מלאך המוות" ו"מלאך המוות" כפשוטו. משא"כ בלוחות שניות, אף שהי' כתוב עליהם כל מה שהי' כתוב בלוחות הראשונות, אבל היו מעשה ידי משה, ובמילא היתה נתינת מקום לשכחה וכו'. ועפי"ז מובן מדוע "קשה" כ"כ הענין דשבירת הלוחות הראשונות אף לאחר שניתנו לוחות שניות, ועד"ז "קשה מיתת צדיקים" כ"כ אע"פ שנשארו כתבים ותלמידים וכו', כיון שיש נתינת מקום לשכחה וחלישות בנוגע לפעולה בעולם. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ח לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2023
681
יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב
יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב
Aug 6, 2023
7:25
התוכן ההוראה ממ"ש בשני דפ' ראה "והי' המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו . . עולתיכם וזבחיכם וגו'": הפסוק קאי על ביהמ"ק שם מביאים את הקרבנות (וזהו הראי' למ"ש הרמב"ם שהתכלית של ביהמ"ק הוא שיהי' מקום "מוכן להקריב בו קרבנות"), וכיון ש"יעדערער וויל דאָך אַז בקרוב ממש זאָל מען קומען 'אל המקום אשר יבחר ה' . . לשכן שמו שם'" ולהקריב שם את הקרבנות, הרי ההכנה לזה היא ע"י שכל אחד עושה מהמקום בו הוא נמצא, "מה' מצעדי גבר כוננו" – משכן לו ית', ומביא שם "עולותיכם" – ענין התפלה (כנגד התמיד – קרבן עולה, כולו לה'), ו"זבחיכם" – העבודה ד"כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וזהו א' הטעמים לענין הגלות ש"אחד מכם גולה לברביא ואחד מכם גולה לסמטריא", כדי לברר את המקום בו נמצאים ולהעלות משם את הנצוצות קדושה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2023
682
יום ג' פ' ראה, כ"א מנחם-אב
יום ג' פ' ראה, כ"א מנחם-אב
Aug 8, 2023
12:56
התוכן הטעם לפסק הרמב"ם שבעיר הנדחת [שבשלישי דפ' ראה] מועלת תשובה אף שלא מצינו בשום מקום שתשובה מועלת לאחרי התראה ומעשה (כמ"ש הראב"ד), מבאר הרגוצו'בי שתשובה פועלת רק שלא יהי' להם דין של עיר הנדחת, בסייף וממונם אבד, אלא כיחידים, בסקילה וממונם פלט. וצ"ל: א) התשובה גורמת לו עונש חמור יותר – סקילה?! ב) עדיין צ"ע איך יכולה התשובה לבטל את העונש של עיר הנדחת? והביאור: גדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה מציאות אחת, וענין זה שייך בעצם רק בקדושה ובבני ישראל מצד נשמתם שמקושרת עם ה' אחד והם עושים את נשמתם עיקר. אלא שמצד ענין ה"בחירה" יש מציאות כזו גם בצד ההפכי – עבודה זרה, אבל גם שם ה"ז רק בגלל שמדובר בבנ"י. וכיון שעיקר הדין דעיר הנדחת הוא מצד הנשמה, מצד המחשבה – פנימיות (ולא המעשה של ע"ז), ולכן תשובה (שאינה מבטלת מעשה, אבל) מבטלת (הפגם שבפנימיות –) הדין של עיר הנדחת, ובדרך ממילא יש לו דין חדש של יחיד. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט • לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל תחי' ליום הולדת שלה כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2023
683
יום ד' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב
יום ד' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב
Aug 9, 2023
8:23
התוכן זה שכל ימי השבוע מתברכין מיום השבת שאז "כל מלאכתך עשוי'" פועל שגם המלאכה שהוא עושה במשך השבוע תהי' מתוך בטחון בה' כאילו "כל מלאכתך עשוי'". וכידוע הסיפור עם הבעש"ט שדפק על חלונו של א' ואמר שהוא צריך פרנסה והלך, והסביר את הנהגתו עפמ"ש [בסיום שישי דפ' ראה] "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", שאע"פ ש"אין סומכין על הנס" ויש לעשות לבוש עפ"י טבע לפרנסה – "בכל אשר תעשה", אבל לזה מספיק שיעשה איזה עשי' קטנה, "דפיקה בחלון", ולאח"ז יש לסמוך על ברכת ה', וכמו א' שלבושו ארוך מידי אפשר להכשל בו..., ועד"ז אין להרבות ב"לבושים" עפ"י טבע כי זה יכול לקלקל... אלא יש להחליט שמספיק עבורו "דפיקה בחלון" ושאר היום יקדיש לתומ"צ, וכך הוא כלי ראוי לברכת ה'. משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ ה'תשל"ט לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות • לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2023
684
יום ה' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, אור לעש"ק מבה"ח אלול
יום ה' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, אור לעש"ק מבה"ח אלול
Aug 10, 2023
9:42
התוכן תפקידו המיוחד של חודש אלול הוא ההכנה לשנה החדשה הבעל"ט. ומכיון שראש השנה קשור עם יום בריאת העולם, ו"על שלשה דברים העולם עומד על התורה.. עבודה.. גמ"ח", מובן שבחודש אלול צ"ל העבודה בג' קווין אלו. כמובא בספרים שב"אלו"ל" ישנו כמה ר"ת, הכוללים פסוקים שתוכנם ג' הקווין של תורה, עבודה וגמ"ח. וכדי שהעולם תהי' "על מלואו" כמו קודם מיעוט הירח ה"ז ע"י ענין התשובה. ולכן גם את זה נכלל בא' מר"ת של אלול. ונוסף ע"ז ישנו העולם כפי שיהי' לעת"ל, "אלה תולדות פרץ - תולדות מלא", עוד יותר "מלא" מלפני מיעוט הירח, לכן נכלל בר"ת של "אלול" גם ענין הגאולה. וכן תהי' לנו, שע"י העבודה בענינים אלו - תורה, עבודה, גמ"ח ותשובה - נזכה לראות את ה"עולם על מלואו" - בביאת מלכא משיחא. א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. • לזכות ר' ישעי' וזוגתו מרת הינדא שי' ראטנברג לכבוד יום הנישואין שלהם כ"ה מנחם-אב - לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2023
685
יום א' פ' שופטים, כ"ו מנחם-אב
יום א' פ' שופטים, כ"ו מנחם-אב
Aug 13, 2023
8:53
התוכן א) כינוס ילדים לתורה, תפלה וצדקה מביא ברכות ה' לעולם כולו, ובמיוחד כשזה מתקיים בזמן שבתי הספר סגורים ה"ז מוסיף עוד יותר בזכותם ופעולתו בעולם כולו. ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": על כאו"א להעמיד "שופט ושוטר" לשמור על ה"שערים" של המחשבה, דיבור ומעשה שלו, וכן של העינים ואזנים ופה וכו', שרק דברים טובים יעברו דרכם וישתמשו בהם, ועי"ז נזכה לקיום מצוה זו בפשטות תיכף ומיד ממש! א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשל"ז לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2023
686
יום ב' פ' שופטים, כ"ז מנחם-אב
יום ב' פ' שופטים, כ"ז מנחם-אב
Aug 14, 2023
10:02
התוכן צ"ל השתדלות מיוחדת בנוגע לחינוך ילדי ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, הרי עדיין ישנו מספר גדול של ילדי ישראל שהם בבחי' "שה אובד". ולמרות שנמצאים במדינה כארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש", אעפ"כ ישנם הורים רבים ששוכחים לגמרי על המושג ד"ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים את ילדיהם לבתי-ספר כאלו ששם מקבלים הם חינוך שזהו היפך שכל הישר, ועאכו"כ – היפך היהדות! ובאמת, רובם ככולם של הורים אלו נתחנכו בעצמם בבתי-ספר כאלו בגלל טעות הוריהם, ובמילא ה"ה בבחי' "תינוקות שנשבו". ולכן דרושה השתדלות מיוחדת להסביר להורים אלו את הנחיצות של חינוך יהודי הראוי לשמו. ובימינו אלו, שרובם ככולם כבר באו לידי החלטה שה"דולר" בפ"ע אינה תכלית בחיים, בנקל יותר להשפיע עליהם ובדברים היוצאים מן הלב וכו'. משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2023
687
יום ג' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב
יום ג' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב
Aug 15, 2023
9:31
התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' שופטים ע"ד שבט לוי "לא יהי' לכהנים הלוים . . חלק ונחלה . . ה' הוא נחלתו" - הם מקבלים כל צרכיהם מן המוכן ע"י הקב"ה: ענין זה מתבטא במיוחד אצל ילדי ישראל שאינם צריכים לטרוח בשביל צרכיהם אלא מקבלים את הכל מה' מן המוכן באמצעות הוריהם. וחידוש נפלא בהמשך לזה בהתחלת רביעי דפ' שופטים: בדרך כלל התחלקו הכהנים לכ"ד משמרות וכו' אבל "כי יבוא הלוי מאחד שעריך וגו'" וברצונו להביא "קרבן" - להתקרב לה', נותן לו ה' את האפשרות לעשות את זה גם אם אין זה ה"משמר" שלו וכו'; הקשר עם חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי" - ההתחלה עם ההתנדבות של האדם להתקרב להקב"ה, ע"ד ענינו של הלוי ש"נדבה רוחו אתו.. לעמוד לפני ה' ולשרתו וכו'". משיחת ג' אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2023
688
יום ד' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ערב אדר"ח אלול
יום ד' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ערב אדר"ח אלול
Aug 16, 2023
11:27
התוכן א' מהוראות הבעש"ט [ששמו "ישראל" מדגיש הקשר שלו עם כל ישראל] היא, שמכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת ה'. ההוראה: א) מחודש אלול שבו תוקעים בשופר, שענינו 1) להעיר את האדם ולעוררו להתנהג כראוי (כפי שנהוג ב"צבא" שמעירים את החיילים ע"י תרועה בחצוצרות). 2) לעורר על ההכנה לקראת הכתרת הקב"ה כמלך בר"ה (כפי שנהוג בעת הכתרת המלך שמריעים בחצוצרות). ב) מפ' שופטים שמתחילה ב"שופטים ושוטרים תתן לך וגו'", שכל יהודי צריך להעמיד "שופטים" שתפקידם להורות את הדרך המתאימה עפ"י תורה, ו"שוטרים" שתפקידם לדאוג שהדברים יבוצעו בפועל. ג) ממ"ש בשיעור חומש היומי "תמים תהי' עם ה' אלקיך", שכל היום – לא רק בעת התורה והתפילה אלא גם בזמני האכילה ושתי' ומשחק וכד', וכל אברי הגוף – חדור "עם ה' אלקיך". וההחלטה על כ"ז ב"ראש חודש" פועלת על כל החודש. א' השיחות דיום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים - "צבאות השם" - שיחיו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2023
689
יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול
יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול
Aug 17, 2023
10:19
התוכן מנהג ישראל ש"כשכותב אדם לחבירו אגרת כו' מן ר"ח אלול כו' רומז לו כו' שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים". ואע"פ שהכתיבה וחתימה נעשית רק בראש השנה, אבל: א) טבע בני אדם שכאשר מקדימים את הברכה וכבר משך זמן לפני ר"ה יש לו ההבטחה שהשנה החדשה תהי' שנה טובה וכו', הרי, הרוגע הנפשי שנעשה עי"ז פועל ומשפיע לטובה בכמה ענינים של מעשה בפועל. ב) ובפרט שחודש אלול עצמו הוא גם חודש ההכנה לשנה החדשה וכו'. ואם בכל החודש יש צורך להדגיש ברכה והבטחה זו, עאכו"כ בימי ראש החודש וכו'. ובכן "אני המתחיל" לברך את כאו"א מישראל בברכת שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה וכו', והזכרת ברכה אחת לכל אות מאותיות הא"ב וכו'. א' השיחות אור לאדר"ח אלול ה'תשמ"ו לזכות מרת אסתר בת סוליכה שתחי' מלכא ליום ההולדת שלה אדר"ח אלול. לשנת ברכה והצלחה, ואורך ימים ושנים טובותנדבת בנה ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2023
690
יום א' פ' כי תצא, ג' אלול
יום א' פ' כי תצא, ג' אלול
Aug 20, 2023
10:41
התוכן מפתחות ביהמ"ק היו בידי "פרחי כהונה". ועד"ז בנוגע ביהמ"ק הרוחני: "פרחי כהונה" הם בני הישיבות. ונעשים ראויים לזה ע"י שמקבלים ע"ע את מרות הנהלת הישיבה ולשמור את כל סדרי הישיבה. ולידם נותנים "מפתחות" של "ביהמ"ק". תפקיד השוער המחזיק את המפתחות הוא לפתוח הדלת בפני הראויים להכנס ולסגור הדלת בפני אלו שאינם ראויים להכנס, ובעניננו: ההכנה היחידה להיות ראוי להכנס לביהמ"ק היא – להיות טהור. וברוחניות: אמונה טהורה (ללא "דעות הרעות"). ומכיון שה"מפתחות" הם בידים של בני הישיבות, עליהם האחריות לדאוג שדלת ביהמ"ק תהי' פתוחה בפני כאו"א מישראל. אלא שעליהם מוטלת גם האחריות [לא להסתגר בד' אמות של תורה ותפלה של עצמם, אלא] להכין את כאו"א מישראל שיהיו ראויים להכנס, עי"ז שיטהרו אותם מ"דעות הרעות" ולהטבילם ב"מי הדעת הטהור". בנוגע לפועל: על בני הישיבות לנצל את הזמן הנשאר בחודש אלול עד ר"ה להתפזר בכל העיר, בכ"מ שנמצאים יהודים, ולהסביר להם ענינם של "אלול", "סליחות", י"ב ימים שבין ח"י אלול לר"ה שבהם ניתן לתקן את כל העבר במשך השנה. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 Synopsis The keys to the Beis Hamikdash were given to the pirchei kehuna, and this also applies to the spiritual Beis Hamikdash: the pirchei kehuna are the yeshiva students. When they accept upon themselves the authority of the yeshiva administration and keep all the sedarim, they are given the “keys” to the Beis Hamikdash.” The job of a gatekeeper holding the keys is to open the door for those worthy of entering, and to close it to those unworthy of entering. In this case: the only qualification for entering the Beis Hamikdash is to be pure, which in spiritual terms means having pure faith, and being devoid of any negative ideas. Since the yeshiva students have the keys, they are responsible for making sure the Beis Hamikdash is open for every Jew. But they also have the responsibility (not to remain secluded in the four cubits of Torah and tefilah, but) to make every Jew fit to enter, by purifying them ridding them of negative ideas, and immersing them in the “waters of pure knowledge.” Practically speaking, the yeshiva students must utilize the remaining days of Elul until until Rosh Hashana to spread throughout the city, wherever there are Jew, and explain to them what Elul is, what selichos are, and that in the twelve days between Chai Elul and Rosh Hashana, everything that transpired in the past year can be fixed. 2 excerpts from sicha of Chai Elul 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף • לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
691
יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול
יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול
Aug 21, 2023
11:05
התוכן "שוויון זכיות" אמיתי הוא – כאשר כאו"א מגיע לתכלית השלימות בהתאם לכשרונות ולאפשרויות שניתנו לו ע"י ה'. ולכן האיש צריך לעסוק בתפקידים שניתנו לאנשים, והאשה – בתפקידים שניתנו לנשים. וזהו הדרך לקבל את ברכות ה'. וכאשר האשה מנסה לחקות את האיש, הרי בזה היא מדגישה שמעמדה של האשה פחותה משל האיש, וכאילו אין לה זכויות משלה. גישה זו היא היפך התורה, שזהו א' הטעמים לציווי התורה [בשני פ' כי תצא] "לא יהי' כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה", והיפוך שלימות האשה. וכאשר כ"א מתנהג בהתאם לכחות שניתנו לו, הרי עי"ז נשלל כללות הענין דקנאה וכו', וכ"א שמח בחלקו עי"ז שמרגיש שהאושר הכי גודל הוא לנצל את הכחות ולמלא את ההוראות שניתנו לו ע"י ה' – "עצם הטוב", וכך למלא את תפקידו ושליחותו בעולם. ומצד אהבת ישראל, צריך לפעול שגם כאו"א שבסביבו יגיע לשלימות הנדרשת ממנו. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ב, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 Synopsis True “equal rights” is when every person reaches their ultimate fulfillment in accordance with the abilities and talents they were given by Hashem. Therefore, a man must fulfill the role given to men, and a woman must fulfill the role given to women. This is the way to receive Hashem’s brachos. When a woman tries to copy a man, she shows that she considers herself less than men, as though she has less worth of her own. This approach goes against the Torah, which states [in the second aliyah of Parashas Ki Seitzei], “A man's attire shall not be on a woman, nor may a man wear a woman’s,” and it goes against a woman’s ability to find fulfillment. When everyone acts according to the abilitiesHashem has given him, that eliminates the basis for jealousy etc., because everyone is happy with his lot, by feeling the ultimate happiness and goodness that comes with being able to utilize the abilities given to him by Hashem – the essence of goodness, and to fulfill his mission and role in the world. And Ahavas Yisroel dictates that one must influence his surroundings, too, to arrive at its fulfillment. Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5742 – to Beis Rivkah graduates and counselors at Camp Emunah and Pardes Chana For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
692
יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב
יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב
Jul 30, 2023
7:54
התוכן ביאור הפנימי במ"ש [בראשון דפ' עקב] והי' עקב תשמעון וגו': ע"י העבודה ד"תשמעון" - מחשבה, "ושמרתם" - דבור, "ועשיתם" - מעשה, שמחדו"מ שלו הם כרצונו ית', נעשה "ושמר ה"א לך את הברית - מעשה - ואת החסד - מחשבה - ואת השבועה - דבור - אשר נשבע לאבותיך". ולפנ"ז נאמר "והי' עקב תשמעון" - תומ"צ ניתנו למטה דוקא, ולשם ממשיכים "את הברית וגו'". וזה קשור עם מ"ש רש"י עה"פ: "אם המצוות שהאדם דש בעקביו - תשמעון": כשה"תשמעון וגו'" הוא כי כך צוה ה' - ה"ז חודר עד לבחי' עקב. וההוראה: ישנם החושבים שלא מתאים להם להתעסק עם "דברים קטנים", "עקב", כמו להשפיע על ילד שיאמר מודה אני או ברכה או שילבש ט"ק, וע"ז באה ההוראה, שכל חשבונות כאלו אולי מתאימים לשכל של נפה"ב, אבל כדי שיהי' "תשמעון גו' ושמר ה"א לך וגו'", ה"ז יכול להיות אפי' בדברים "קטנים" כאלו וכו'. א' השיחות יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב ה'תשכ"ד לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו • לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2023
693
יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול
יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול
Aug 23, 2023
9:39
התוכן דיברו עכשיו [מנהלי המחנה] על הענין דאהבת ישראל וסיפרו על האהבת ישראל של רבותינו נשיאנו, וכן א' מהי"ב פסוקים שחזרו עכשיו הוא "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" וכו'. ונשאלת השאלה איך יכול יהודי פשוט, ילדה צעירה, להדמות לגדולי ישראל שהתנהגו כן וללמוד מהם?! והמענה לזה: ע"י האמונה בה' בתורה ובשלוחיו – משה רבינו וה"משה" שבכל דור – מתאחד כל יהודי עם כל עם ישראל שבכל הדורות שהם "מאמינים בני מאמינים", ועי"ז יכולה לפעול הדברים הגדולים ביותר! ובמילא אין פלא שאם רק תחליט להיות "ויגעת", לעשות כל התלוי בה, הנה ודאי ש"ומצאת" – שתמצא את הכח לדעת מה ואיך לעשות ולעשותו בפועל, ולהוות "דוגמא חי'" ומאירה לכל הסביבה. א' השיחות להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה, יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023 Synopsis [The camp directors] just spoke about Ahavas Yisroel, and they talked about the Ahavas Yisroel of our Rebbe’im, and similarly, one of the Twelve Pesukim that were just recited is, “‘To “love your fellow as yourself’ – Rabbi Akiva says that this is a great principle of the Torah.” The question is, how can a simple Jew, a young girl, compare to the greatest among the Jewish people learn from their conduct? The answer is that through emunah in Hashem and in His Torah and His shluchim – Moshe Rabbeinu and the “Moshe” in every generation – she becomes connected to every Jew in every generation, who are “believers, sons of believers,” and therefore she is able to accomplish the greatest things! Therefore, it is no wonder that if only she decides to “toil,” to do everything in her ability, it is certain that she will “find” – she will find the power to know what to do and how to act, and to be a living, happy, and shining example for her entire surroundings. Sicha to campers from Camp Emunah, in the shul, after Mincha, Wednesday, Parashas Teitzei, 6 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023
694
יום ה' פ' כי תצא, ז' אלול
יום ה' פ' כי תצא, ז' אלול
Aug 24, 2023
9:25
התוכן לפני מ"ת היו צריכים לנצח את עמלק. ענין עמלק הוא "אשר קרך בדרך" [כמ"ש בסוף פ' כי תצא]. ובזה ב' פירושים: מלשון "קרירות", לקרר את התפעלות בנ"י – כבן בנו של עשו בן יצחק וכו' בא עם "טענה צודקת": 'הרי לך, כ"בעל שכל", "לא מתאים" להקדים נעשה לנשמע... הרי התורה "היא חכמתכם וגו'", וגם עפ"י השכל תהי' המסקנאשצ"ל נעשה!', 'תלמד תורה, אבל לא כ"יעקב איש תם" בלי שאלות, אלא כ"עשו יודע ציד" שכל דבר אצלו הוא עם חשבון וכו''. יש לדעת ש"קרירות" זו תביא בסוף את "אשר קרך בדרך" בפירוש השני: מלשון "קרי" – החיות שצ"ל בקדושה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", לעשות לו ית' דירה בתחתונים – הולכת לבטלה – כחות הקליפה מלבישים אותה ועי"ז מתרבה כחות הקליפה באופן נורא! משיחת פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2023 Synopsis Before Matan-Torah, the Jewish people had to win over Amalek. The function of Amalek is “asher karcha baderech” [as it says at the end of Parashas Ki Seitzei], which has two interpretations: “Kerirus,”to cool down a Jew’s excitement for Torah – like a grandson of Esav, son of Yitzchok etc., who makes a seemingly “valid” argument: You’re an intellectual person, it doesn’t befit you to put “we will do” before “we will hear,” because the Torah is “your wisdom” etc.,and moreover, once you understand, you’ll eventually come “to do” in any event! So learn Torah, but don’t be like “Yaakov, an innocent man” who asks no questions; rather, be like “Esav, who understood hunting,” who did everything with calculation etc. We must know that this coldness ultimately results in the other kind of asher karcha baderech – related to the word “keri” – that the vitality that is supposed to be used for holiness, to “Be fruitful and multiply and fill the earth and subdue it,” and make the world into a dwelling for Hashem – goes to waste – and the forces of kelipah enclothe it, causing kelipah to be magnified in a terrible fashion. Excerpt from sicha of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2023 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים
695
יום א' פ' כי תבוא, י' אלול
יום א' פ' כי תבוא, י' אלול
Aug 27, 2023
10:37
התוכן תורת הבעש"ט עה"פ בראשון דפ' כי תבוא "והי' כי תבוא אל הארץ אשר אני נותן לך וגו'": כשנותנים מלמעלה בחי' רצון ומרוצה לעשות רצון קונו ("ארץ"), צ"ל מצד האדם "וישבת בה" – שענין זה יבוא בבחי' התיישבות בכלים, וזהו "ושמת בטנא" – המשכת האורות בכלים. "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם": כשיהודי בא למקום מסויים ה"ז כדי לפרסם שם אלקות. וביאור הקשר בין תורה זו למ"ש אדה"ז עה"פ ש"ארץ" קאי על: א) תושבע"פ: בתושבע"פ, ובפרט בחלק ההלכה, קיימת רצון ה' בגלוי – בה מתבאר כיצד לקיים רצונו ית' במעשה בפועל, וע"י קיום המצוות בפועל נפעל הענין ד"ושמת בטנא", התיישבות אורות בכלים. ב) ראש השנה (זמן): ענינו של ר"ה הוא "תמליכוני עליכם", שבנ"י מקבלים ע"ע הרצון ומרוצה של ממה"מ הקב"ה, וע"י נעשה המשכת המלוכה למטה על כל העולם – התיישבות אורות בכלים, דירה בתחתונים "לשכן שמו שם". משיחת ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2023 Synopsis The beginning of Parashas Ki Savo states, “And it will be, when you come into the land which Hashem, your God, gives you…to inherit it etc.;” the Midrash states that eretz (“land”) is related to the words ratzon (desire)and merutzah (running). The Baal Shem Tov explains that when a person is given theratzon and merutzah to do Hashem’s will (the “land”), he must “settle in it,” making sure to “place it into the basket” – lights contained in vessels. “And you shall go to the place which Hashem your G-d will choose to have His Name dwell there:” When a Jew comes to a particular place, it is in order to spread G-dliness there. And this is connected to the Alter Rebbe’s explanation that “eretz” refers to: (a) The Oral Torah, specifically halacha, where Hashem’s desire is manifest by showing us how to actually perform the mitzvos, thus “puing it into the basket,” lights contained in vessel. (b) Rosh Hashanah (in the realm of Shanah): Rosh Hashanah is when the Jewish people “crown Me as King over you,” accepting the ratzon and merutzeh of Hashem upon themselves, and this brings His kingship down below into the world – i.e., lights contained in vessels,a dwelling in this lowest world – “to have His Name dwell there.” Excerpt from sicha of Chai Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2023 לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק
696
יום ב' פ' כי תבוא, י"א אלול
יום ב' פ' כי תבוא, י"א אלול
Aug 28, 2023
10:19
התוכן יחודו של חודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל "למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", והיינו, אע"פ שכל השנה "הנה ה' נצב עליו . . ומביט עליו וכו'" שמזה מובן עד כמה חשוב אצל הקב"ה כל מעשה דיבור ומחשבה של כאו"א מישראל, אבל בחודש אלול מודגש שגם מצב כזה שהאדם נמצא "בשדה", הוא עוסק בענינים שאינם עצמם עבודת ה' (אף שמותרים עפ"י שו"ע), חשוב אצל הקב"ה והוא נמצא שם ביחד אתו ומקדיש לו את כל תשומת-הלב. וכשהוא מרגיל א"ע להרגיש כך בחודש אלול ה"ז פועל גם על כללות ההנהגה במשך השנה הבאה. א' השיחות ל"צבאות ה'" כ"א אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2023 Synopsis The uniqueness of Elul is illustrated by the Alter Rebbe’s analogy of a king who greets the city people in the field, and “receives them all with a pleasant countenance and shows them all a smiling countenance,” meaning, even though “Hashem stands over” a person all year “to determine if he is serving Him properly,” which shows how much Hashem values every thought, speech, and action of every Jew, however in Elul, it is emphasized that this applies even when a person is “in the field,” engaged in matters that are not directly part of Divine service (even though they are permissible, and ultimately facilitate his Divine service). Even one’s work “in the field” is important to Hashem, and He is with him in the field, giving him His full attention. And when a person accustoms himself to feel this throughout the entire month of Elul, that has an effect on his behavior in the coming year as well. Sicha to Tzivos Hashem, Tuesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 21 Elul 5743. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2023 לזכות מרת חנינה בת שמחה שתחי' מלכא ליום ההולדת שלה י"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דניאל שי' מלכא
697
יום ג' פ' כי תבוא, י"ב אלול
יום ג' פ' כי תבוא, י"ב אלול
Aug 29, 2023
8:15
התוכן א) הוראה מכמ"ש בתחילת פ' כי תבוא "והי' כי תבוא אל הארץ וגו'": יהודי צריך לעשות מכל מקום בו הוא נמצא - "ארץ ישראל" (ששם גילוי אלקות) וכו'. ב) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' כי תבוא "את ה' האמרת היום.. וה' האמירך.." שזה "לשון הפרשה והבדלה" "הבדלתיו לך מאלקי הנכר להיות לך לאלקים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה", וגם "לשון תפארת", שהקב"ה מתפאר בבנ"י ובנ"י מתפארים בהקב"ה (וכ"ז צ"ל באופן של "טוב לשמים וטוב לבריות" (ענינו של יום שלישי בשבוע), שפועל כך גם על הזולת). וזה קשור גם עם ר"ה, שעליו קאי תיבת "היום" שבפסוק (לקו"ת), שאז מקבלים מלכותו ית', וההכנה לזה הוא בחודש אלול, שאז נותן ה' כוחות מיוחדים לעבודה זו, ויש לנצלם! א' השיחות ל"צבאות ה'" יום ג' דפ' כי תבוא, י"ב אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2023 Synopsis (1) A lesson from the beginning of Parashas Ki Savo, “And it will be, when you come into the land etc.”: A Jew must turn wherever he is into Eretz Yisroel, a place where G-dliness is visible etc. (2) A lesson from the pasuk in shelishi of Parashas Ki Savo, “You have selected Hashem this day…And Hashem has selected you…:” Hashem takes pride in the Jewish people and the Jewish people take pride in Hashem (and all this must be done in a way that is “good for Heaven and good for people” (the idea of Tuesday), meaning, one must influence himself and also influence others). And this is also connected to Rosh Hashanah, as the verse says, “this day” (as explained in Likkutei Torah), when we accept Hashem’s sovereignty, and we prepare for this in the month of Elul, when Hashem gives special abilities for this service, and we should utilize them! Sicha to Tzivos Hashem, Tuesday, Parashas Ki Savo, 12 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2023 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
698
יום ד' פ' כי תבוא, י"ג אלול
יום ד' פ' כי תבוא, י"ג אלול
Aug 30, 2023
9:22
התוכן י"ג אלול הוא יום החתונה דכ"ק מו"ח אדמו"ר (ובש.ז. ה"ז חל ביום הרביעי ש"בתולה נשאת ביום הרביעי", ר"ת "לבנה", שקאי על ישראל ש"דומין ללבנה" ו"מונין ללבנה"), וכיון שזוהי חתונה של נשיא דורנו ו"הנשיא הוא הכל" ה"ז שייך לכאו"א בדורנו; ובזה מיתוסף עי"ז שבלילה זה מתקיימת חתונה בפועל, והרי נוסח השבע-ברכות הוא שווה בכל חתונה, וברכה האחרונה היא "מהרה ישמע בערי יהודה וכו'" – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ואז יהי' שלימות הנישואין של ה' וישראל; הקשר עם התחלת פ' כי תבוא "כי תבוא אל הארץ גו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'", ואחז"ל "מראשית ולא כל ראשית", שמחלק המובחר עושה ביכורים, ובמה שנשאר משתמש לעניניו הגשמיים באופן של "בכל דרכיך דעהו". [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' כי תבוא, י"ג אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2023 Synopsis 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe (which falls out this year on Wednesday, and the Mishna states, “Besulah nisas l’yom harevi’i” (“A besulah is married on Wednesday”), which is an acronym for levanah (moon), which corresponds to the Jewish people who “resemble the moon” and “count by the moon”); since it's a wedding of the leader of our generation, and “the nasi is everything,” this is relevant to everyone in our generation. And this is furthered by the fact that there is actually a wedding tonight, and the text of the Sheva Brachos is the same at every wedding; the final bracha is “let there speedily be heard in the cities of Yehuda etc.” – the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, at which time will be the “wedding” of Hashem and the Jewish people. The connection to the beginning of Parashas Ki Savo, “…when you come into the land…you shall take of the finest of all the fruit of the ground etc.” – the Sages taught, “from the first, and not all of the first,” that one takes the best part for bikurim, use the reset for his physical needs in a manner of “knowing Him in all your ways.” Two excerpts from sicha of Tuesday night, Parashas Ki Savo, 13 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2023 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו
699
יום ה' פ' כי תבוא, י"ד אלול, אור לט"ו אלול, יום התייסדות תומכי תמימים
יום ה' פ' כי תבוא, י"ד אלול, אור לט"ו אלול, יום התייסדות תומכי תמימים
Aug 31, 2023
12:10
התוכן ט"ו אלול הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. וש.ז. [תשמ"ט] הוא שנת היובל להעתקת הישיבה ל"חצי כדור התחתון", בשנת ה'ת"ש. לציין תאריך זה ע"י חגיגה מיוחדת, החל מיום ט"ו אלול עצמו, ובימים שלאח"ז, עד ח"י אלול, שבו היתה התחלת הלימודים בישיבה, ובפרט לאחרי ריבוי השיחות אודות ענינו של ח"י אלול - לכל לראש כאן בברוקלין, ועד"ז בכ"מ שיש שם ישיבת תו"ת וכיו"ב. להדפיס מחדש ענין בחסידות כמו השיחה "כל היוצא למלחמת בית דוד" שבה התבאר תפקידם של תלמידי התמימים וכו'. ושיתעסקו בכ"ז ב"שטורעם" עד שיפעלו (לאחרי השלושים יום מט"ו באב) ש"לא היו ימים טובים כט"ו באלול שנת ה’תשמ”ט בברוקלין!". על כ"א שלמד בתו"ת או שולח לשם את ילדיו, לגשת להנהלת הישיבה במקומו ולהציע את עזרתו. להשתדל לייסד סניפים חדשים של תו"ת (ברשות ההנהלה המרכזית בברוקלין). ועוד. משיחת אור לט"ו אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2023 Synopsis 15 Elul marks the founding of Yeshivas Tomchei Temimim; this year (5749) marks fifty years since the yeshiva relocated to the Southern Hemisphere, in the year 5700. The occasion should be marked with a special celebration, from 15 Elul itself, and continuing until Chai Elul, (the date the studies in the yeshiva commenced), especially in light of them any sichos of my father-in-law the Rebbe about Chai Elul. This should be done first and foremost here in Brooklyn, and then everywhere that there is a Tomchei Temimim etc. Chassidic publications such as “Kol Hayotzei L’milchemes Beis Dovid” (which describes the role of the yeshiva students etc.) should be reprinted for the occasion. And all this should be done with great fanfare, to the point that (after the thirty days since 15 Av) “There were no festivals for the Jewish people like the 15th of Av, 5749, in Brooklyn, New York!” Everyone who ever learned in Tomchei Temimim, or sends his children to learn there, should approach the yeshiva directors and offer to help; efforts should be made to establish new branches of Tomchei Temimim (with the permission of the central administration in Brooklyn) etc. Excerpt from sicha of 15 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2023 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'
700
יום א' פ' נצבים-וילך, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע
יום א' פ' נצבים-וילך, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע
Sep 3, 2023
12:46
התוכן עיקר כוונת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן ביסוד תורת החסידות היתה שזה יגיע לכאו"א מישראל, אפי' לפשוט שבפשוטים. וזהו גם מה שאף שקודם התגלות דרך החסידות היתה דרכם של גדולי ישראל בהנהגת בנ"י באופן שהם היו יושבים במקומם ויהודים היו באים אליהם לשאול בעניני התורה, ובמילא היתה ההשפעה רק לאלה שהרגישו שחסר להם ובאו ודרשו שימלאו את חסרונם, הנה בהתגלות תורה חסידות ע"י הבעש"ט ואדמו"ר הזקן נעשה חידוש כללי בזה – שלא המתינו עד שיבואו אליהם אלא נדדו ממקומם להביא את אור התורה לכל מקומות מושבות בנ"י. ועוד ענין: התחלת פעולת הבעש"ט היתה בנוגע לילדים קטנים, וכידוע שקודם התגלותו הי' הבעש"ט משמש בתור "בּאַהעלפער" למלמד תינוקות ב"חדר"! ועפ"ז מובן גם הטעם לריבוי הכחות שכ"ק מו"ח אדמו"ר השקיע במיוחד בנוגע לתשב"ר. ובעמדנו ביום ח"י אלול, יום ההולדת של הבעש"ט, צרכים לידע שהבעש"ט נתן כחות לכאו"א מאתנו להיות בעצמו "בּאַהעלפער" ואח"ז גם לחזר אחר אנשים פשוטים הנמצאים בסביתו ולהאיר את נפשם האלקית וכו'. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2023 Synopsis The goal of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe in establishing Chassidus was for it to reach all Jews, even the simplest among them. Therefore, while Jewish leaders before Chassidus would remain in their place and wait for people to come and ask for guidance, meaning they were only able to influence those who recognized they were lacking and sought to fill that lack, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe took a profoundly different approach: instead of waiting for people to come to them, they travelled around to bring the light of the Torah to anywhere Jews lived. Another thing: the Baal Shem Tov started out as an assistant to a cheder teacher. Thus, we can understand why my father-in-law the Rebbe invested so much effort in teaching young school children. And on the day of Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov, we must know that the Baal Shem Tov gave everyone the ability to first be a helper himself, and then go about his surrounding and ignite the Divine soul within those around him etc. 2 excerpts from sicha of Chai Elul 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2023