Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1406 episodes

Name

Release Date

Duration

701

יום ג' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 11, 2026

9:55

התוכן רצונו של הקב"ה הוא שהעולם כולו יהי' דירה לו ית'. הפירוש האמיתי של "דירה" הוא ע"ד ובדוגמת דירת האדם – ששם נמצא ומתגלה בכל עצמותו, עד שגם כאשר נמצא במקום אחר ה"ה חושב אודות דירתו, שלכן, גם אז נמצא הוא – בפנימיות ובאמיתיות – בדירתו. וזהו תפקידו של יהודי – לעשות מכל ענין שבעוה"ז דירה לו ית'. והקב"ה נותן את הכחות שבכל מקום ובכל זמן – בין בסתם יום חול ובין ביום כמו יוהכ"פ – יוכל כל אחד, בתור חלק מכלל ישראל, לפעול את הענין ד"ושכנתי בתוכם" ע"ד ובדוגמת התגלות השכינה בקודש-הקדשים ביוהכ"פ ע"י עבודת הקטורת של הכה"ג! (אע"פ שאי-אפשר לדמות העבודה ברשות הרבים להעבודה של כה"ג ביוהכ"פ או יהודי בביהכנ"ס). ב' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו – ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026 Synopsis Hashem desires that the entire world become a home for Him. A true home is where a person’s essence is expressed; even when he is somewhere else, he is thinking about home, and therefore deep down that is where he really is. And this is a Jew’s mission – to turn every aspect of this world into a true home for Hashem. He empowers us to do so in every place and time; whether on an ordinary weekday or on a day like Yom Kippur, every Jew can bring to fruition the verse, “I will dwell among them” – in a way that resembles the revelation of the Divine Presence in the Holy of Holies on Yom Kippur through the service of the Ketores offered by the Kohen Gadol. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – in Yechidus Klalis for out-of-town visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026

702

יום ד' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 12, 2026

7:45

התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים "וכי יבוא הלוי מאחד שעריך.. בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים וגו'". זאת אומרת, שכאשר כהן בא אל ביהמ"ק מתי שרוצה יכול להקריב קרבנותיו גם אם זה לא המשמר שלו. ויתירה מזו, בבואו לביהמ"ק (ברגל) יכול גם להשתתף בעבודה דשאר הקרבנות שבאים באותו זמן (עיין בפרש"י עה"פ)! וההוראה בנוגע למשכן הרוחני שבכל אחד ואחת: כאשר "נדבה רוחו אותו" לעסוק בעבודה מסויימת, אף אם זו היתה צריכה להעשות ע"י אחר, ניתנה לו הזכות לעבוד עבודה זו. משיחת יום ד', בדר"ח אלול ה'תשמ"ז, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 Synopsis Revi’i of parashas Shoftim begins, “If a Levite comes from one of your cities…he may come whenever his soul desires to the place Hashem will choose, and serve in the name of Hashem his G-d like all his Levite brothers…” This teaches that when a kohen comes to the Beis Hamikdash, whenever he wishes, he is permitted to offer his own korbanos even if it is not the time of his designated priestly watch. Moreover, when he comes to the Beis Hamikdash (on a festival) he is allowed to join in the service of the other korbanos during that time (see Rashi). The lesson for the spiritual Sanctuary within every Jew is that when one’s spirit inspires him to undertake a particular form of Divine service – even if that task would ordinarily have been performed by someone else – he is granted the privilege of doing it himself. Excerpt from sichah of Wednesday, second day of Rosh Chodesh Elul 5747 – to summer campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

703

יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ו

Aug 13, 2026

10:09

התוכן העבודה דחודש אלול (גם) כוללת בתוכה את כל השנה הבעל"ט, כולל ימים הנוראים וימים טובים וכו'! וכמבואר בלקו"ת בד"ה אני לדודי ודודי לי, שאז נמשכות מלמעלה האהבה ויראה לכל השנה! וזהו החידוש בהמשכת הי"ג מדות הרחמים בחודש אלול על המשכת י"ג מדות הרחמים במשך כל השנה – שבחודש אלול ה"ז (גם) בנוגע לחיי הנשמה. ולכאו' אלו ענינים הכי נעליים, ואיך אפשר לכאו"א להגיע לזה, ובפרט שה"ה ימות החול?! הנה זהו מה שמבאר שם, שזהו מפני שדוקא "בימות החול" אלו בא המלך בעצמו לכאו"א, גם לנמצאים "בשדה", "וכל הרוצה" יכול לגשת אליו וכו'. ומוסיף שם עוד יותר: שגם מהנמצאים "במדבר" לגריעותא, מתחננת ומצווה ומבטיחה תורה "ובקשתם משם את ה"א – ומצאת"! – עשיית התשובה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026 Synopsis The service of the month of Elul encompasses the entire coming year, including the High Holy Days and Yomim Tovim etc. As explained in Likkutei Torah in the maamar Ani LeDodi VeDodi Li, during the month of Elul we draw down love and awe of Hashem for the entire year. This is the unique quality of the revelation of the Thirteen Attributes of Mercy during Elul as compared with their revelation during the rest of the year: in Elul, the revelation relates not only to one’s physical life but also to the life of the soul. Seemingly, being that these are such lofty spiritual levels, how is it possible for every Jew to attain them, especially being that the days of Elul are ordinary weekdays? But the maamar explains that it is specifically during these ordinary weekdays that the King Himself comes to every Jew, even to those who are “in the field,” and whoever desires may approach Him. Moreover, the Torah pleads with, commands, and promises every Jew, even those in the lowly spiritual state of a “desert,” that “From there you will seek Hashem, your G-d, and you will find Him…” – referring to the service of teshuvah. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Re’eh, Mevorchim Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026

704

יום ועש"ק פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ו

Aug 14, 2026

10:07

התוכן ההוראה מהענין דראש חודש שאז הוא מולד הלבנה, היינו, שהלבנה מתחדשת ומתחילה להאיר, ומלילה לילה מתחזק אור הלבנה, אע"פ שהלבנה היא "המאור הקטן": לכל יהודי שנמשל ללבנה, ועליהם נאמר "מי יקום יעקב כי קטן הוא", ובפרט ילדי ישראל – קטנים כפשוטם, ונמצאים בלילי הגלות – נותן ה' כחות שיוכלו להאיר את העולם כולו, ולהוסיף בזה מיום ליום, ע"י "נר מצוה ותורה אור", כולל זה שמעמיד "שופטים ושוטרים" ב"שערים" שלו להשגיח שלא יכנסו דרכם ענינים בלתי רוציים – שעי"ז משפיע שגם ילד בקצה השני של העולם יתנהג כך. ובמיוחד בחודש אלול שהנהגת ה' אז היא ע"ד מלך הנמצא בשדה – שאפי' כשנמצאים ב"שדה", בזמן הגלות, שאז "ציון שדה תחרש" – יוצא ה' לשם ונמצא שם עם כאו"א באופן ד"באור פני מלך חיים". וע"י קיום הוראות הנ"ל נזכה במהרה לקיום היעוד "שהם עתידין להתחדש כמותה, "נאו"! משיחת יום ג' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"א, לילדים (ד"קרית גן ישראל") ולילדות (דמחנה "אמונה"), "צבאום השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026 Synopsis On Rosh Chodesh the moon reappears and begins shine, growing stronger from night to night. Similarly, although the verse states, “How will Yaakov (the Jewish people, who are compared to the moon) arise, for he is small,” (especially young children, who are small in the literal sense), and although they are in exile (“night”), nevertheless Hashem grants them the strength to illuminate the entire world and to increase in light from day to day. They do this through the “lamp of a mitzvah and light of Torah is light,” including by “appointing judges and officers” at one’s own “gates” to ensure that no undesirable influences enter through them. In this way they inspire other children – even at the other end of the world – to conduct themselves this way, too. Especially during the month of Elul, when “the King is in the field”: Even when the Jewish people are in the “field” of exile because “Tzion is plowed like a field,” Hashem is with them, and “In the light of the King’s countenance there is life.” By carrying out these directives, we merit the fulfillment of the promise that the Jewish people “are destined to be renewed like the moon” – and it will happen now. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5741 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026

705

יום א' פ' כי תצא, ג' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 16, 2026

8:18

התוכן חודש אלול יש בו מעלה מיוחדת שגם כאשר מתעסקים בעניני חול, "שדה", נמצאים ביחד עם ממה"מ הקב"ה. כידוע ביאור אדה"ז "ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה .. וכך הענין עד"מ בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו ית' בשדה". וכמו שמסיים בהמשך המשל ש"בלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו כו'", עד לארמון המלך. וענין זה מודגש אצל "צבאות ה'", שהרי אצל "איש צבא" ניכר במשך כל השנה את שייכותו למלך, ועד"ז אצל "צבאות ה'" שניכר בהם כל השנה, גם בעניני אכילה ושתי' ושינה, שהם שייכים להקב"ה, שהם מברכים על האוכל וכיו"ב. אלא שבמשך כל השנה, הנה אפי' אצלם יש חילוק בין עת לימוד התורה וקיום המצוה ובין עת האכילה ושתי' עצמם, משא"כ בחודש אלול כאשר המלך נמצא אתם גם בעניני "שדה". תקיעת שופר בחודש אלול מזכירה אודות הכתרת המלך מחדש בר"ה. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' שופטים, ד' אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים – "צבאות השם" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the significance of the month of Elul with the parable of a king in the field: “Before he enters the city the townspeople go out to greet him and welcome him in the field…Similarly, by way of analogy, during the month of Elul they go out to receive the light of Hashem’s face,” and “when he goes to the city, they follow after him” until they reach the palace. This idea is emphasized particularly among members of Tzivos Hashem: although, as soldiers in Hashem’s Army, their connection to Hashem is apparent all year long, even in their eating, drinking and sleeping etc. (because they recite a bracha over their food etc.), there is nevertheless a difference between the time spent engaging in Torah and mitzvos, and the time spent eating and drinking. But in the month of Elul, the King is with them even when they are “in the field” (i.e. engaged in mundane matters). The sounding of the shofar during the month of Elul reminds us of the renewed coronation of the King on Rosh Hashanah. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Shoftim, 4 Elul 5745 – to day camp children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

706

יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 17, 2026

11:26

התוכן בסיום מס' חולין: "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה [בשני דפ' כי תצא] למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר על מצות חמורות שבתורה". הקשר בין ב' בבות אלו במשנה יובן בהקדם הטעם שאין לוקחין את האם אפי' לטהר בה את המצורע, ואפי' לא ל"ציפור החי", והיינו – לכמה רגעים, ואח"כ ישלחוה! והביאור: מצות שילוח הקן קשורה עם רחמים ומובן עפ"י שכל. ועד"ז מצות טהרת המצורע שעי"ז מרבים שלום בעולם, (וכדי "לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"). וכשב' מצוות אלו באות יחד, הנה מצד השכל של היצר יש להקדים טהרת המצורע – רחמנות על אדם, לשילוח הקן – רחמנות על בעל-חי, ולכן צוותה תורה, אדרבה, "לא ליטול אם על בנים אפי' לטהר את המצורע" "כדי לכוף את יצרו". ובהמשך להמובן מזה ש(גם) מצות שילוח הקן היא מצוה שהרגש והשכל מסייעים בזה – "מצוה קלה", אומרת המשנה, ש"אם מצוה קלה אמרה תורה למען ייטב.. ק"ו וכו'". ג' חלקים מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 Synopsis The final Mishna in Chullin states: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora. And if regarding an easy mitzvah that costs an issar, the Torah says [in sheini of parashas Ki Seitzei]: ‘That it may be well with you and that you may prolong your days,’ how much more so regarding the more demanding mitzvos of the Torah.” Seemingly, it would make sense to allow taking the mother for use as the living bird in the purification process, because that would last only a few moments, after which it would be sent away? The explanation is as follows: Because both mitzvos express compassion (sending away the mother bird and restoring the metzora to his home), when they coincide, human reasoning (which is influenced by the evil-inclination) would dictate giving precedence to showing compassion for a human being (purifying the metzora) over showing compassion for an animal (sending away the mother bird). Therefore, “in order to subdue one’s inclination,” the Torah commands the opposite: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora.” And this explains the connection between the two clauses in the Mishna: Since the first part of the Mishna emphasizes how easy the mitzvah of sending away the mother bird is (because both the mind and heart support it), the Mishnah continues: “And if regarding an easy mitzvah…the Torah says: ‘That it may be well with you and you may prolong your days,’ how much more so regarding the more severe mitzvos of the Torah.” 3 excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

707

יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 18, 2026

11:15

התוכן שיעור היומי ברמב"ם ב"ספר המצוות" הוא מצות שעטנז ומצות פאה. א' הטעמים לאיסור שעטנז הוא: צמר הוא מבעל חי ופשתים הוא מצומח ואין לערבם. ובעבודת האדם: ישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים בבחי' "צומח" (התחלת העבודה), וישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים כבר בדרגא נעלית יותר ‏–‏ "חי" או "מדבר", ואין לערב בין ב' אופני עבודה אלו אלא כ"א צריך למלא את עבודתו בהתאם לדרגתו. ועד"ז בעבודת כ"א בעצמו: ישנם ענינים שאותם צריכים לקרב ולעשותם – "מצוות עשה", וישנם ענינים שמהם צריכים להתרחק ולא לעשותם – "מצוות לא-תעשה", ואין לערב ביניהם; איסור שעטנז נוהג גם בנקבות (ולא כאלו הטועים בזה), ואפי' בנוגע לקטנים, הרי משמע ממסקנת ה"מנחת חינוך" בביאור מצוה זו שהאיסור להלביש קטנים בשעטנז אינו רק מצד כללות ענין החינוך אלא גם מעיקר הדין-תורה של שעטנז! משיחת יום ג' פ' תצא, אדר"ח אלול ה'תשד"מ להילדים והילדות דמחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 Synopsis Today’sSefer HaMitzvos teaches us the mitzvos of shaatnez and peah. One of the reasons for the prohibition of shaatnez is that wool comes from a living animal, while linen comes from a plant, and they should not be mixed. In terms of a person’s Divine service: There is one mode of service for those on the level of plant life (the beginning of one’s spiritual service), and another for those who have already reached the level of animal life or human life. The prohibition of shaatnez teaches that they should not be mixed; rather, each person must fulfill his service in accordance with his own level. The same applies within a person’s own service: There are some things one must actively perform and draw himself to (the positive mitzvos) and some things from which one must refrain and distance himself (the negative mitzvos), and the two should not be mixed. Despite a common misconception, the prohibition of shaatnez applies even to women, and, based on the Minchas Chinuch, even the prohibition against dressing a child in shaatnez clothing is not merely a part of the general obligation of chinuch, but part of the Biblical law of shaatnez itself. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 1st day of Rosh Chodesh Elul 5744 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

708

יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 19, 2026

10:12

התוכן הוראה מיוחדת מיום מזה: 1) יום בחודש אלול: ידוע מ"ש אדה"ז בנוגע לחודש אלול שאז נמצא "המלך בשדה". כדי שגם "בשדה", בימי החול וכאשר האדם עסוק בעניני חול, לא ישכח שהוא בכל זאת קשור עם "המלך", ממה"מ הקב"ה – הנה "המלך" עצמו "יוצא" מארמונו ועיר בירתו ובא אליו ל"שדה", ועוד מראה לו "סבר פנים יפות" ו"פנים שוחקות", ועוד מצפה שיגש אליו לבקש וכו'. שכ"ז נותן לו כח לעבוד את העבודה דחודש אלול. 2) בשיעור חומש דיום ד' דפ' כי תצא נאמר "מוצא שפתיך תשמור": כאשר יהודי "שומר" את "מוצא שפתיך" שאומר מיד בתחלת היום "מודה אני לפניך וכו'" – ה"ז משפיע על ההנהגה של כל היום. א' השיחות יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026 Synopsis (1) The Alter Rebbe writes that in the month of Elul, “the King is in the field,” meaning that even on a weekday like today, when a person is in the “field” (occupied with mundane matters), he should not forget that he is connected with the King, who leaves His palace and capital and comes to him in the field. Moreover, Hashem shows him “a pleasant countenance” and “a smiling face,” and waits for a Jew to approach Him with his requests etc. – all of which gives him the strength to carry out the service of the month of Elul. (2) The daily Chumash for Wednesday of Parashas Ki Seitzei states, “That which issues from your lips you must keep and fulfill”: When a Jew keeps “that which proceeds from his lips” during Modeh Ani at the beginning of the day, it has an effect on his behavior the entire day. Sichah of Wednesday, parashas Ki Seitzei, 6 Elul 5739 – to the campers of camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026

709

יום ה' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 20, 2026

9:15

התוכן הענין המיוחד דחודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל למלך שיצא מהיכל מלכותו לשדה, ומקבל את כולם שם בסבר פנים יפות וכו', וזוהי הזדמנות לבקש ממנו מה שרוצים וכו'. ומדגיש, שאח"כ חוזרים כולם איתו לעיר, אבל כאשר מגיעים להיכל המלך, הנה הכניסה אליו שם תלוי' בהכנות גדולות וכו'. ומזה מובן בנמשל: חודש אלול הוא ההזדמנות היחידה בכל השנה שהקב"ה נותן, שגם מי שמרגיש שעד לרגע שלפנ"ז הי' עדיין במצב של "שדה", ועדיין לא חדור במחשבה שנמצאים בחודש אלול! – הנה בלי שום הכנות יכול הוא "מיט איין קער" לעמוד פנים מול פניו המאירות והשוחקות של הקב"ה, ולהעביר לו הבקשה לשנה טובה, והוא מקבל זאת וכו'! מכיון שאתן עוסקות ב"עסקים" של הקב"ה – להפיץ יהדות ולתמוך במוסדות חינוך וכו', יהי רצון שתתברכו בשנה טובה ומתוקה וכו', בתוך כלל ישראל, ובפרט אלו הנמצאים באה"ק, ובקרוב ממש נזכה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול ה'תשכ"ט, להעסקניות ("ליידיס אָקזילערי") דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the unique quality of the month of Elul with the parable of a king who leaves his royal palace and goes out to the field, where he receives everyone with a pleasant countenance and where everyone can ask him for whatever they desire. He emphasizes that afterward, the people follow the king back to the city, but once the king reaches the palace, only select individuals can obtain an audience with him, and only after extensive preparation etc. Similarly, Elul is the one opportunity in the year when every Jew – even if one feels that until a moment ago he was still in the “field” and has not yet internalized the fact that it is the month of Elul – can stand face to face with Hashem and ask Him for a good year, and Hashem receives them with a pleasant countenance and smiling face and accepts their requests. Since you are involved in Hashem’s work of spreading Yiddishkeit and supporting educational institutions, etc. – may it be Hashem’s will that you be blessed with a good and sweet year, among the entire Jewish people, especially those who are in Eretz HaKodesh, and may we very soon merit the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 20 Elul 5729 – to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 לזכות ר' אברהם יוסף וזוגתו מרת חוה שושנה שיחיו בויארסקי לכבוד יום הנישואין שלהם ז' אלול לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגשמיות וברוחניות

710

יום ג' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 4, 2026

9:19

התוכן 1) בשלישי פ' ראה נאמר שהקב"ה מבקש ונותן כח להיות "אחרי ה"א תלכו וגו' ובו תדבקון" – ללכת בדרכיו שהורה בתורה, ולהשפיע כך גם על הזולת – "ואהבת לרעך כמוך", (וכפרש"י על "ובו תדבקון"), ועי"ז הנה לא רק שמתקרבים להקב"ה אלא שנדבקים בו! ועי"ז נמשכים עוד יותר ברכות לו ולכל המשפחה. 2) ההוראה מיום השלישי ש"הוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות", שיהודי צריך להתעסק בכל עניני טוב – תומ"צ – "טוב לשמים", ועזר וסיוע ליהודים הנמצאים סביבו, "טוב לבריות". בשלישי דפ' ראה מדובר אודות האזהרה לבנ"י לא להתנהג כמו העמים שימצאו בא"י כאשר יבוא לרשת אותה. וההוראה: אסור ללמוד ממעשיהם של האומות אע"פ שהם רבים ובנ"י הם "המעט מכל העמים"! הקב"ה הביאו בין שאר האומות כדי שיגלה את תוקף האמונה פשוטה אשר "אתה בחרתנו מכל העמים". ועי"ז זוכים לברכות ה' וכן ליחס של כבוד ולהערצה מכל האומות כפי שזוכים במדינה זו. 1) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם אב ה'תשד"מ, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו. 2) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב ה'תשמ"ה, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 Synopsis (1) Shelishi of parashas Re’eh states, “You must follow Hashem your G-d…and cleave to Him”: By following Hashem’s ways as set forth in His Torah, and inspiring other Jews to do the same (out of Ahavas Yisroel, which mirrors Hashem’s ways, as Rashi explains), one not only becomes close to Hashem, but attached to Hashem – which brings additional blessing upon a person and his entire family. (2) A general lesson from the third day of the week, when “It was good” was said twice, is the principle of “good for Heaven and good for mankind”: a Jew must occupy himself with Torah and mitzvos (“good for Heaven”), and also help other Jews around him (“good for mankind”). And a lesson from shelishi of parashas Re’eh in particular, which warns the Jewish people not to imitate the nations surrounding them: Although the Jewish people are “the fewest of all the nations,” they must not learn from the ways of the nations. Hashem placed the Jewish people among the other nations in order for them to reveal the power of their simple faith that “You have chosen us from among all the nations,” and in this way they merit Hashem’s blessings, as well as the respect of the nations, as Hashem has blessed us in this country. Excerpts from sichos of (1) Tuesday, 23 Menachem-Av 5744, and (2) Tuesday, 26 Menachem-Av 5745, to Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט * לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

711

יום א' פ' כי תבוא, י' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 23, 2026

11:07

התוכן א) התחלת פ' כי תצא היא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'" ופרש"י ש"במלחמת רשות הכתוב מדבר", ועפ"ז יומתק הלשון "כי תצא למחמה וגו'" מכיון שיש ספק בדבר, ואדרבה - יהודי מצ"ע, כבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אין לו שייכות כלל למלחמה! ולכן נאמר הלשון "כי תצא למלחמה", כי בשביל ענין המלחמה צריך יהודי לצאת ממעמדו ומצבו! אלא שמזמן לזמן רוצה ה' שתהי' היציאה למלחמה אלא שגם אז ה"ה "על אויבך". ב) שמו השני של נשיא דורנו הוא "יצחק" ע"ש הצחוק והשמחה, ואע"פ שאמחז"ל "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז (לעת"ל) ימלא שחוק פינו", הרי נשיא דורנו הוא "אז" (דור השמיני), והי' המשיח של דורנו שנתגלה בכל התוקף! וזהו מה שתבע ענין השמחה מחסידים כו'. ועוד. ג' חלקים משיחת י' אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026 Synopsis (a) Rashi explains that the verse, “If you go out to war against your enemies…” refers to an optional war. This is why it says “If you go out to war” – there is a doubt whether the war will happen because on the contrary, as an only child to Hashem, a Jew by nature has no connection to war whatsoever. This is also why it says “…go out to war,” because for a Jew to wage war requires him to leave his natural state. While from time to time Hashem desires that they do go out to war, when they do then it is “above your enemy.” (b) The second name of the Nasi of our generation is Yitzchok, which connotes laughter and joy. Although our Sages taught, “It is forbidden for a person to fill his mouth with laughter in this world, as the verse states, “Then (אז) [in the future era] our mouths will be filled with laughter,’” nevertheless, the Nasi of our generation represents “Then,” because his is the eighth generation (א+ז=8), and he was the Moshiach of our generation, and therefore he demanded joy from the Chassidim etc. 3 excerpts from sichah of 10 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026

712

יום ב' פ' כי תבוא, י"א אלול, ה'תשפ"ו

Aug 24, 2026

11:19

התוכן הציווי ד"והלכת בדרכיו" [כמ"ש בפ' כי תבוא], "להדמות לו ית' כפי היכולת . . מה הקב"ה נק' חנון אף אתה הי' חנון .. רחום .. חסיד וכו'", מונה הרמב"ם במנין תרי"ג המצוות אף שלכאו' ה"ז "ציווי כולל" (שאינו נמנה במנין המצוות), כי בציווי זה יש חידוש: קיום המצוות מצ"ע יכול להיות באופן של "מצות אנשים מלומדה" ואז זה לא פועל עליו שום דבר והוא נשאר במעמדו ומצבו הקודם, וע"ז בא ציווי זה שקיום תומ"צ צ"ל באופן של "והלכת בדרכיו" ‏–‏ "הליכה", לצאת ממצבו הקודם. וזהו ע"י שמקיים המצוות בגלל שהם ציווי הקב"ה ‏–‏ "דרכיו", וכך מתקשר ה"אתה" עם "הקב"ה". והביאור: "הליכה" אמיתית היא כשעולה לדרגא שאין לה שום שייכות לדרגתו הקודמת, הליכה בלתי-גבולית, והדרך היחידה שאצל הנברא, בעל-גבול, יהי' "והלכת", הוא ע"י שמתקשר (ע"י הרבי, ה"ממוצע המחבר") עם עצומ"ה ית', נמנע הנמנעות ‏–‏ "דרכיו". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, שבת שירה, י"א שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026 Synopsis The Rambam includes among his count of 613 mitzvos the command, “You must walk in His ways” – “To emulate Him as much as possible…Just as the Holy One, blessed be He is gracious, so too you should be gracious…” Seemingly, this is in the category of general mitzvos, which the Rambam does not include in his count? The answer is that this mitzvah contains a unique element:One may keep the mitzvos by rote, in which case a mitzvah has no effect on the person, and he remains in his previous state. But the mitzvah to “walk in His ways” teaches us that one must truly advance, meaningbeyond all connection to one’s previous state, which happens when one keeps the mitzvos because they are Hashem’s command. Because the only way a created, finite being can advance to a level infinitely higher than his previous level is by connecting (through the Rebbe, the intermediary who connects) to Hashem’s infinite Essence (“His ways”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach (Shabbos Shira), 11 Shevat 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026

713

יום ג' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ו

Aug 25, 2026

7:38

התוכן כל הענינים כפי שהם בתורה, שקדמה לעולם, הם תכלית הטוב, כל עניני התורה הם חכמתו של הקב"ה ללא כל נפק"מ בתוכן הענין, ובלשון הרמב"ם בפירוש המשניות "ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים.. ותמנע היתה פלגש, ובין אנכי ה' אלקיך ושמע ישראל, כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת". וע"ד מה שאמר אדמו"ר האמצעי בנוגע קריאת התוכחה שבפ' כי תבוא ע"י אדה"ז ש"כשאבא קורא הערט זיך ניט קיין קללות!", כי קריאת אדה"ז היתה כפי שהענינים הם בתורה שקדמה לעולם, ואע"פ שקריאתו היתה למטה בעוה"ז, אבל בשעת מעשה הי' בעולם האצילות! וע"ד משה רבינו שגם בשעה שדיבר עם פרעה היתה "שכינה מדברת מתוך גרונו", ו"הי' מאיר בו אצילות בבחי' גילוי"! ‏משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 Synopsis Everything in the Torah is the ultimate goodness and part of Hashem’s wisdom, as the Rambam states in his Commentary to the Mishnah: “There is no difference between ‘The sons of Cham were Cush and Mitzrayim...’ or ‘Timna was a concubine,’ and ‘I am Hashem your G-d’ or ‘Listen, Yisroel,’ because it is all from mouth of the Almighty, and it is all Hashem’s perfect, pure, holy, and true Torah.”Based on this we can understand the Mitteler Rebbe’s remark regarding the tochecha in parashas Ki Savo, “When Father reads it, you don’t hear curses”: The Alter Rebbe’s reading reflected the reality in Torah as it preceded creation, and although he was reading it below in this world, at that same time he was in the World of Atzilus. This can be compared to Moshe Rabbeinu talking to Pharaoh in Egypt: Even when Moshe was talking to Pharoah, who embodied the lowest level of kelipah, the light of Atzilus shone within Moshe in a revealed manner, and “The Shechinah spoke from within his throat.” Excerpt from sichah of 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ר' אהרן בן גיטל לאה שי' ליום ההולדת שלו הרוחני י"ב אלול

714

יום ד' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ו

Aug 26, 2026

11:13

התוכן ענינו המיוחד של ט"ו אלול (הקרוב אלינו) הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. ובש.ז. [תשמ"ב] ניתוסף שזה פ"ה שנה מאז – ה' פעמים טו"ב. והיינו שאז מתגלה למעלה, ונמשך למטה, שלימות ענין הטוב. אלא שצריכים לעשות הכלי לזה ע"י מעשינו ועבודתינו, ולכל לראש – בעיקר ענינה של הישיבה – לימוד התורה, נגלה התורה ביחד עם פנימיות התורה. וזהו החידוש ביסוד ישיבה זו שבה ילמדו במקום אחד נגלה דתורה ביחד עם פנימיות התורה באופן ד"תורה אחת". ובפשטות: גם בעת לימוד נגלה דתורה ניכר עליו שיש אצלו הענין ד"דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם". וזהו הקשר ליום ט"ו בחודש – "קיימא סיהרא באשלמותא": תכלית השלימות דחיבור נגלה ופנימיות התורה (מעשה ותלמוד, גוף ונשמה – בתורה גופא) תהי' לעת"ל כאשר המעמד ומצב דבנ"י יהי' בתכלית השלימות – "קיימא סיהרא באשלמותא". משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 Synopsis 15 Elul this year (5742 – 1982) marks the 85th anniversary of the founding of Yeshivas Tomchei Temimim. 85is five times טו"ב (17), meaning the ultimate good is revealed Above and drawn down below. We only need to create the proper vessel for it, first and foremost by studying Torah in the unique manner introduced by Yeshivas Tomchei Temimim, where Nigleh and Chassidus are studied in the same Yeshiva and as one Torah. Meaning, even when one studies Nigleh, it should be evident that one “Knows the G-d of his father and serves Him with a whole heart.” This is also the connection to the 15th day of the month, when “the moon is in its complete state”: The ultimate union between Nigleh and Chassidus (respectively the body and soul of Torah) will be realized in the Future Redemption, when the Jewish people itself will attain a state of ultimate perfection. Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ * לזכות ר' שמחה ברוך הלוי וזוגתו מרת חנה צירל שיחיו פרענקל לכבוד יום הנישואין שלהם י"א אלול – לברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

715

יום ה' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ו

Aug 27, 2026

10:43

התוכן בחמישי דפ' כי תבוא נאמר "ובאו עליך כל הברכות האלו והשיגוך", שגם כאשר ישנו "שוטה" הבורח מן הברכות מבטיחים לו שהברכות ישיגוהו! וההוראה: דובר כמ"פ אודות הצורך להתנהג עם כאו"א מישראל באופן של "ימין מקרבת", ועאכו"כ בחודש אלול, חודש הרחמים. ישנם כאלו שמצד הטבע של נפה"ב או מפני שגדל ונתחנך ללא הרכות והחום של "אם" וכיו"ב, צועק ורוגז על יהודים! וגם בחודש אלול, כשהמלך נמצא בשדה "ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם" – אינו יכול לפעול בעצמו לברך יהודים! (במקום להדר בקיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" מהדר בקיום מצות "הוכח תוכיח"...) – הוא בורח מהברכות... וע"ז מבטיחה התורה שהברכות ישיגו אותו ויפעלו עליו שסוכ"ס יתחיל לברך את בנ"י בקול רם ובאהבה! ועד כסיום השיעור "ברוך אתה בבואך ו.. בצאתך" – כל היום, מהתחלתו עד סופו, ה"ה עסוק ב"ברוך"! ג' חלקים משיחת יום ד' דפ' כי תבוא, י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Ki Savo states: “All these blessings will come upon you and overtake you…”: Even if someone is foolish enough try to run away from the blessings, he is assured that the blessings will overtake him! The lesson is as follows: As discussed many times, it is imperative to relate to other Jews with the “right hand that draws near,” and certainly during the month of Elul, the month of mercy. But there are those who (because of the nature of their animal soul, or because they were raised without the tenderness and warmth of a mother etc.) run away from blessings – they shout atother Jews and get angry with them, to the extent that even in the month of Elul (when the King is in the field and He “receives them all with a pleasant countenance and shows a smiling face to them all”) they are still unable to bring themselves to bless Jews. (Instead of excelling in the mitzvah to “Love your fellow like yourself,” they excel in the mitzvah, “You must surely rebuke…”) But the Torah promises such a person that the blessings will pursue him and overtake him, and have such an effect upon him that he will ultimately begin to bless Jews loudly and out of love. And as the verse states, “You will be blessed when you come and blessed when you leave”meaning, the entire day, from the beginning (“when you come”) to the end (“when you leave”), he is occupied with blessings. 3 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Ki Savo 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026

716

יום ועש"ק פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ו

Aug 28, 2026

9:52

התוכן איתא בגמ' [סוטה כב:, ע"ז יט:] שאין האדם נעשה ראוי להוראה עד ארבעים שנה. ופרש"י [ע"ז שם] "עד ארבעין שנין – משנולד". ויסודו של רש"י הוא ממשנה דמס' אבות "בן ארבעים לבינה", שאז מגיע האדם לשלימות ההבנה בתורה. אבל בתוס' [סוטה שם] כ' "פי', משנה שהתחיל ללמוד עד ארבעים שנה ולא משנה שנולד, כדאמרינן בפ"ק דמס' ע"ז ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה ש"מ לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד ארבעין שנין, וזה הי' ממתן תורה עד מ' שנה שאז התחילו ללמוד" (תירוץ המהרש"א שגם מאחז"ל "עד ארבעין שנין וכו'" וכוונת משה רבינו הוא משנה שנולד דוחק גדול וכו'). וי"ל שב' מאחז"ל הנ"ל, "בן מ' לבינה", ו"לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין" של לימוד בפועל, אינם סותרים זא"ז, כי המשנה "בן מ' לבינה" מדברת בזמן שנקודת כח השכל מגיע לשלימותו. ומזה מובן שגם הזמן לשלימות ההבנה של "נקודה" של שכל שקיבל מרבו ה"ז מ' שנה, שע"ז מדבר מאחז"ל "עד מ' שנין וכו'", וכמו שהי' בנוגע להבנת "דבר ה'" שקיבלו במ"ת. (ורש"י ותוס' חולקים אם כדי להיות ראוי להוראה צריך גם שלימות ההבנה בפועל בתורה שקיבל מרבו וכו'). ומכ"ז מובן, שכל פעם שנתחדש מציאות חדשה, כמו ענין הנישואין, מתחיל מספר של מ' שנה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 Synopsis The Gemara states (Sotah 22b and Avodah Zarah 19b) that a person does not become fit to render halachic rulings until the age of forty. Rashi explains (in Avodah Zarah) that this means forty years from birth, based on the Mishnah in Pirkei Avos: “Forty is the age for understanding” because that is when a person’s understanding in Torah becomes fully developed. But Tosafos (in Sotah) explains that the Gemara means forty years from when he began learning, not from when he was born, based on the Gemara’s statement in Avodah Zarah that “A person does not fully understand his teacher’s opinion until after forty years” (meaning forty years of study, like the forty years from the Giving of the Torah until Moshe said, “Hashem has not given you a heart to know until this day…”). It can be explained that these two teachings (upon which Rashi and Tosafos base themselves) do not contradict one another: The Mishna’s statement, “Forty is the age for understanding” refers to the time when the core of a person’s intellectual capacity becomes fully developed, and likewise, it takes forty years to fully understand the core intellectual concept he received from his teacher. But Rashi and Tosafos disagree as to whether, in order to be fit to render halachic rulings, one must also attain complete practical understanding of the teaching he received from his teacher. Based on all this it follows that whenever one enters a stage wherein he becomes a new entity (such as marriage etc.), a new count of forty years begins etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 (marking the Rebbe’s and Rebbetzin’s 40th wedding anniversary) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏ * לזכות מרת דבורה לאה בת אסתר שתחי' ליום ההולדת שלה ט"ו אלול - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

717

יום א' פ' נצבים-וילך, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ו

Aug 30, 2026

10:28

התוכן ימים אלו הם זמן מסוגל לעריכת התוועדויות להיותם באמצע ימי השבע-ברכות של חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר [בי"ג אלול], שבא בהמשך ליום חתונת אביו [בי"א אלול]. ח"י אלול הוא יום הולדת של הבעש"ט ואדה"ז. ההוראה מפ' נצבים-וילך (לאנשים נשים וגם לטף): "נצבים" מורה על עמידה בתוקף. ובעבודה: עבודה בענין א', להתחזק בענין זה עצמו בתוקף גדול. ו"וילך" מורה על תנועת ההליכה מדרגא לדרגא. ובעבודה: שבכל ענין מחפש הדרך להגיע לעוד ענין. וישנו אופן שלישי: עפ"י סדר הרגיל צ"ל תחילה העבודה ד"נצבים" ואח"כ יכול ללכת ולעלות מחיל אל חיל, הנה בקביעות ש.ז. שבו קוראים "נצבים-וילך" יחד, ישנה הנתינת-כח שהעבודה תהי' באופן ד"נצבים-וילך" גם יחד. ועבודה זו גופא היא בעילוי אחר עילוי – "וילך". ועוד. משיחת יום א' דפ' נצבים-וילך, אור לח"י אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026 Synopsis This is an appropriate time for holding farbrengens, in connection with Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov and of the Alter Rebbe, and in connection with the Sheva Brachos of my father-in-law (whose wedding took place on 13 Elul) and the Sheva Brachos of his father (whose wedding took place on 11 Elul). The lesson from the combined parashyios of Nitzavim-Vayelech is as follows: Nitzavim means “standing firm,” meaning the service of strengthening oneself in a particular area, while Veyelech means movement, meaning the service of constantly advancing to new areas. Ordinarily, one must first serve in the manner of Nitzavim, and only then can he proceed to Vayelech. But when Nitzavim and Vayelech are read together, we are empowered to do both together, and in such a way that this form of service itself is done in a manner of continuous ascent. Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026 לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו

718

יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ו

Aug 31, 2026

11:50

התוכן הענין שח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – נתפרסם ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור, שענינו – להשפיע על בני דורו ובאופן של ("נשיא" מלשון) "התנשאות" – לאחרי שהאדם עובד עבודתו ככל יכלתו, הרי נשיא הדור, שהוא ה"משה" שבדור ה"עומד בין ה' וביניכם", מגביה ומרומם אותו בדרך "אתערותא דלעילא" שעי"ז ניתוסף בעבודתו כהנה וכהנה; גם לאחרי ה"עלי'" והשלימות בדורו של הבעש"ט ובדורות שלאח"ז – נפעל בזה "לאחרי זה" (בזמן) "התנשאות" עוד יותר. זה שנשיא הדור צוה לפרסם ענינו של ח"י אלול מוכיח – ש"מעיינות" הבעש"ט ואדה"ז שייכות כעת לכל הדור, ובאופן ש"יפוצו", ה"מעיינות" עצמן, "חוצה"; הובטחנו שסוף כל סוף "בל ידח ממנו נדח", אבל בנ"י, "עם חכם ונבון", בודאי לא יחכו עד אז לקיים הנדרש מהם, אלא בידעם שזהו ענין טוב ומטרת בריאתם – יקיימו זאת בשמחה ובטוב לבב, ובמיוחד בחודש אלול ש"המלך בשדה" ומקבל את כולם ב"פנים שוחקות" וכו'. ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026 Synopsis The role of a Nasi is to uplift his generation (“השתנשאות”) meaning, after the people of the generation have accomplished what they can on their own, the Nasi uplifts to an even higher level. Therefore, because the Nasi of our generation publicized the fact that Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe (who were both Nesi’im) it is clear that their teachings are relevant for the entire generation, in such a way that the wellsprings themselves spread outward. While it is true that ultimately “None will remain banished from Him,” nevertheless, since the Jewish people are “a wise and understanding people,” they surely will not wait until that time to do what is required of them. Rather, because they know it is something positive and that this is the purpose of their creation, they will do it with joy and gladness of heart – especially inthe month of Elul, when the King is in the field and when He receives them all with a pleasant countenance etc. 2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' ישראל קלמן ב"ר צבי ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

719

יום ג' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ו

Sep 1, 2026

11:23

התוכן בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" [רביעי פ' נצבים] יש שייכות גלוי' לחודש אלול – ד"את לבבך ואת לבב" ר"ת אלול. בר"ת זה לא נכללו התיבות שבתחלת הפסוק "ומל ה"א", כי תוכן העבודה דחודש אלול מתבטא בד' תיבות אלו דוקא. והביאור: העבודה דתומ"צ, ובפרט עפ"י הדגשת תורת החסידות, הוא להביא האדם לידי ביטול. וזהו גם החידוש דחודש אלול, דגם כאשר עוסקים בענינים של "שדה" מרגישים מציאותו של המלך ומתבטלים בפניו. ולכן התחלת הר"ת של "אלול" הוא דוקא ב"את לבבך ואל לבב" כי "את" מורה על נקודת הביטול, וכמחז"ל "את – הטפל לבשרו". ולא משנה כ"כ כיצד בא למצב הביטול ("ומל ה"א") אלא הפועל ממש שעומד בביטול. אלא שאח"כ צריך להמשיך ביטול זה בכל כחות הנפש, וזה נפעל באמצעות הלב – "לבב". ואח"כ מוסיף האדם ופועל המשכת הביטול גם בכל עניני העולם שמסביבו – "ואת לבבך". ו"ח"י אלול" מוסיף חיות, שהו"ע עיקרי, בעבודה זו. משיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026 Synopsis In the verse “Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring” (in revi’i of parashas Nitzavim), the initial letters of the words “your heart and the heart of” (את לבבך ואת לבב) spell the word Elul. The acronym begins with the word es(rather than the first part of the verse, “Hashem your G-d will circumcise”) because es connotes bittul, which is the goal of the service of Elul – to attain a bittul to Hashemeven when one is occupied with matters of the “field.” What matters here is not so much how one arrives at this state of bittul (“And Hashem will circumcise”), but the fact that one stands in a state of bittul. The bittul must then be circulated to all the faculties of the soul (which is done through “your heart,” which circulates the blood to the entire body), and then into the heart of everything in a person’s environment (“and the heart of”). And Chai Elul infuses this service with vitality. Excerpt from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים הכהן בן הרה"ח ר' חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו י"ט אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

720

יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ו

Sep 2, 2026

10:04

התוכן זה שגם אצל בני-נח שייך להיות הבנה בתורה (בנוגע לז' מצוות וכו') [אע"פ דגם זה שבנ"י יכולים להבין את התורה, חכמתו של הקב"ה, הוא רק בגלל ש"נתן לנו את תורתו"], הוא, כי ה' רוצה שיהי' "ובחרת בחיים" [כמ"ש בסיום פ' נצבים], שהאדם יבחור בבחירתו החפשית ללמוד תורה, ואם השגת התורה היתה קיימת בגלוי רק אצל בנ"י היתה מתבטלת כל ענין הבחירה. וההוראה: מכאן רואים עד כמה נוגע להקב"ה ענין הבחירה אצל בנ"י, עד שבגלל זה "הוריד" את התורה, "חמדה גנוזה" "שעשועים לפניו", כ"כ שגם לאינו-יהודי ועושה היפך רצונו תהי' הבנה בתורה! ובמילא כאשר בוחרים לעשות ענין בלתי-רצוי או אפי' ענין רשות, יש לדעת שעי"ז לוקחים ענין הכי יקר ונעלה של הקב"ה, שנתנו לבנ"י כ"חלק אלוקה ממעל ממש", ומכניסים א"ז ל"בית הכסא" ר"ל או לסתם עניני רשות שאין להם שום תפיסת מקום! והתירוץ (הפיתוי של היצה"ר) שזה רק פעולה חד פעמית וכו' אין בזה כדי להצדיק את העוולה הגדולה שעושה לעצמו! ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026 Synopsis The reason that even Bnei Noach can attain an understanding of the Torah is because Hashem wants the Jewish people to choose Torah study of their own free choice (as the verse states at the end of Parashas Nitzavim), “You must choose life”); if only the Jewish people were able to understand Torah, free choice would be undermined. Here we see how important free choice is to Hashem: in order to preserve it, He lowered the Torah – His hidden treasure and delight – so that it can be understood even by a non-Jew, and even by someone who acts contrary to His will. Conversely, when a person chooses to do something undesirable, chas v’shalom (or even something merely permissible), he should realize that, as the Alter Rebbe writes in Tanya, it is akin to taking Hashem’s most precious and exalted possession and bringing it into a bathroom Rachmana litzlan (or at least into mundane matters that have no real value). And the excuse of the yetzer hara that it is only a one-time action does nothing to justify the tremendous wrong that a person is doing to himself. 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026 לזכות ר' אלעזר מאיר הלוי בן זהבה ומרת רחל בינה בת חי'ה מלכה שיחיו פיש לכבוד יובל חתונתם השלושים כ' אלול ה'תשפ"ו לברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות נדבת ר' שמחה שי' פיש

721

יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ו

Sep 3, 2026

12:00

התוכן הכוונה בהאמור לעיל אודות ההוספה בלימוד התורה היא גם להאורחים. עליהם לארגן מיד שיעורי תורה לפחות פעמיים ביום – בלימוד הלכה למעשה ובלימוד לשם לימוד התורה, תפלה בציבור ונתינת הצדקה וכו'. ואשרי חלקם של כל המשתתפים, ובכך גם יפעלו על התושבים שגם הם יוסיפו בלימוד התורה (ובמכ"ש וק"ו). כל השנה זמנו הוא, ועאכו"כ בחודש אלול ובי"ב ימים האחרונים של החודש; כאן המקום להביע יישר-כח על גודל הנחת-רוח מהמארגנים אש"ל עבור האורחים בדרכי נועם שלום וכבוד, ובודאי יעזרו להם. ולהדגיש: המנהג שנתפשט הוא שגם לנשי ובנות חב"ד ישנן שיעורי תורה, ומהן יראו וכן יעשו כל אשה ובת בישראל שיהי' להן שיעור קבוע בתורה כל יום, ורואים במוחש כמה שזה מוסיף ביראת-שמים. ותבוא ברכה על כל אלו שינהיגו אצל נשי ובנות ישראל שלא יעבור יום בלי שיעור בתורה. ולכן יש לארגן שיעורי תורה גם עבור האורחות. ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026 Synopsis Our earlier discussion about increasing in Torah study also applies to the Tishrei guests: Torah classes should be arranged at least twice a day for the study of practical halachah and for Torah study for its own sake, which will also inspire the locals to increase their own Torah study (because they will see that if people who are away from the comfort of home can devote time to learning, they can surely do so as well), and fortunate is the lot of all who participate. The time for Torah study is the entire year, especially during the month of Elul, and especially during the last twelve days of the month (each of which corresponds to one month of the outgoing year). This is the place to express appreciation for those organizing hospitality for the guests and for doing it pleasantly, peacefully, and with dignity, and surely others will assist them. Torah study is also for women and girls – and may blessing come upon all who see to it that not a day passes without regular Torah classes for them as well. 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026

722

יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ו

Sep 4, 2026

11:18

התוכן "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם .. שואב ממיך וגו'" [כמ"ש בתחילת פ' נצבים]. ומבאר בזה אדה"ז בלקו"ת ש"היום" קאי על ראש השנה, שאז הוא הזמן שבנ"י מתאחדים לאחדים כאחד להכתיר הקב"ה למלך, "תמליכוני עליכם .. במה בשופר". ואז נעשה, כבהמשך הכתוב "לעברך בברית ה"א וגו'" – דענין הכריתת ברית הוא כמו שני אוהבים שכורתים ברית ביניהם ש"שניהם עוברים בתוך גוף אחד להיות לאחדים". אבל ההתחלה בזה היא – ע"י הכתרת המלך של בנ"י. והטעם שדוקא בנ"י יכולים לעורר מחדש את הרצון של הקב"ה להיות מלך הוא כמו שממשיך הכתוב "למען הקים אותם היום לו לעם" – הם (גם מלשון) עִמו ואצלו. והעמידה לפני הקב"ה הוא באופן של "נצבים" – בתוקף. כמו שמבאר הצ"צ ד"נצב" הוא לשון ראש ושר וקצין. שכאו"א מישראל הוא "שר", ונק' ישראל ע"ש "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל", דהירידה לעוה"ז היא צורך העלי' שע"י ה"ותוכל" על הטבע (שבגימ' אלקים). ועי"ז ממשיכם גם למעלה הענין ד"הנה הוי' נצב עליו" – על כאו"א מישראל. וזה נעשה ע"י ש"כולכם" – מ"ראשיכם שבטיכם" עד ל"חוטב עציך ושואב מימיך", עומדים כאחד מבלי אשר ימצא ראש וסוף. וזהו מ"ש ויהי בישורון מלך, מלשון שיר ועיגול, שדוקא עי"ז ממשיכים ה"תמליכוני עליכם", שזה פועל הכתיבה וחתימה טובה בגו"ר וכו'. חלק ממאמר ד"ה אתם נצבים, מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Nitzavim), “You are standing today, all of you, before Hashem your G-d, the heads of your tribes…your water-drawer….” The Alter Rebbe explains in Likkutei Torah that the word “today” refers to Rosh Hashanah, when the Jewish people unite to crown Hashem as. Then, as the verse continues, they “enter a covenant with Hashem your G-d…,” whereby they become one with Hashem, but it begins with Hashem being crowned as King by the Jewish people. The reason it is specifically the Jewish people that can awaken Hashem’s desire to be King is because, as the verse continues, they are “His people” (amo), meaning they are “with Him” (imo) and close to Him. When they stand before Hashem, it is in the manner of Nitzavim – meaning they stand firmly. As the Tzemach Tzedek explains, “nitzav” connotes a leader, prince, or officer: every Jew is a prince (sar), and the Jewish are called Yisroel “because you have striven (sarisa) with an angel of G-d and with men, and you have prevailed.” The purpose of their descent into this physical world is for the sake of the subsequent ascent after they “have prevailed” over nature (whose numerical value is the same as the Name Elokim). In this way the Jewish people also cause that “Behold, Hashem stands (nitzvav) over him” – over every Jew. This is accomplished when “all of you,” from “the heads of your tribes” down to “your woodcutters and your water-drawers” stand together as one, without any distinction between beginning or end. This is also the meaning of the verse “He was a King in ‘Yeshurun,’” which connotes a song (shir) and a circle – because it specifically in this way that they crown Hashem as King, and as a result they are inscribed and sealed for good, physically and spiritually etc. Excerpt from Maamar Atem Nitzavim, Motzaei Shabbos Parashas Nitzavim 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

723

יום א', כ"ד אלול, ה'תשפ"ו

Sep 6, 2026

11:53

התוכן יש לספק צרכי החגים דחודש תשרי לכל הנצרכים, החל מר"ה ע"פ מ"ש בקשר לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר אין לו". וכדי שזה לא יהי' באופן ד"דקדירא דבי שותפי", ה"ז לכל לראש שייך לרבני המקום ומנהיגי הקהל. ולהתחיל בזה מיד, כך שכבר בערב ר"ה יהיו לכולם את מה שצריך, ועאכו"כ ב"זמן שמחתנו"; התחלת אמירת הסליחות היא "לך הוי' הצדקה", ובתור הכנה לזה יש להתעסק בענין הצדקה, ואז יקויים מ"ש "טרם יקראו ואני אענה", והולכים לאמירת הסליחות בשמחה, וכידוע הסיפור שפעם בליובאוויטש התוועדו חסידים במוצאי שבת סליחות והלכו לסליחות באופן "אַז מ'האָט זיך געשאָקלט" (וע"ד מ"ש בגמ' שההכנה ללימוד התורה באופן ד"שפתותיו נוטפות מר" היא הענין ד"מילתא דבדיחותא"), ועד"ז כללות הכנה לימים הנוראים היא מתוך שמחה גדולה, עאכו"כ לשמח אחרים ע"י סיפוק צרכי החג. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026 Synopsis Those in need should be provided with all their Tishrei needs beginning with Rosh Hashanah, as the verse says in connection with Rosh Hashanah, “…eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to those who have nothing prepared.” To avoid the problem of a “pot belonging to partners” (where responsibility is neglected because each relies on the other), the responsibility lies first and foremost upon the local Rabbonim and community leaders; efforts should begin immediately so that by Erev Rosh Hashanah everyone will have all they need, and all the more so for the Time of Our Rejoicing. The opening words of Selichos are, “Yours, Hashem, is the tzedakah.” Similarly, the way to prepare for Selichos is through tzedakah, and then the verse will be fulfilled, “Before they call out, I will answer,” so that one can proceed to Selichos with joy, like the well-known story of Chassidim in Lubavitch who came to Selichos “swaying” after farbrenging for hours. (It is similar to the teaching in the Gemara that the proper way to prepare for Torah study in such a way that one’s “lips drip with bitterness” is to begin by saying something humorous.) Similarly, the overall preparation for the Days of Awe should be carried out with great joy, all the more so by bringing joy to others by providing for their Yom Tov needs. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ * לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

724

יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר, ה'תשפ"ו

May 13, 2026

11:34

התוכן פ' במדבר קוראים תמיד לפני מ"ת. וההוראה: שלב הראשון בענין החינוך, הן של עצמו והן של קטן כפשוטו, הוא לדעת שלפני ובלי תורה, הנה כל הענינים, אפי' הכשרים והמותרים, הם בבחי' "מדבר" – מקום שמם ובלתי רצוי! דלא כאלו הטוענים שישנם ג' ענינים בעולם: עניני מצוה, ענינים האסורים, ועניני הרשות שבהם יכול כ"א להתענג מהם כרצונו... וטוענים האם אין "מצוה גדולה" לגרום תענוג לבריאה של הקב"ה, ועאכו"כ ליהודי?!... והרי כאשר גורם תענוג והרחבה בגשמיות לזולת ה"ה מקיים בזה מצות "ואהבת לרעך כמוך", ובמילא צ"ל שגם "כמוך" יתענג בכל תענוגים אלו...! אומרים לו – זה לא כך! גם עניני הרשות ניתנו לו רק כדי שהוא יבחר להשתמש בהם באופן ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכאשר עניני העולם הם בלי תורה, ה"ז "מדבר", מקום "אשר אין שם מים", ש"אין מים אלא תורה", ובמילא נעשה מקום של "נחש שרף ועקרב", ההיפך לגמרי של "עיר" ו"שדה". ודוקא ע"י התורה נעשה "נשא" של כל עניני העולם. ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026 Synopsis Parashas Bamidbar is always read before Matan Torah. The lesson is as follows: The first stage in chinuch (chinuch of a child as well as chinuch of oneself) is to know that before and without Torah, everything (even things that are kosher and permitted) are in the category of “midbar” – a desolate, undesirable desert. It is not like some claim, that there are three categories in the world: things that are a mitzvah, things that are forbidden, and optional things, from which a person may derive pleasure as he wishes (they argue: is it not a great mitzvah to bring pleasure to a creation of Hashem, and certainly to a fellow Jew? And since by giving another person physical enjoyment, one fulfills the mitzvah of “loving your fellow like yourself,” it would follow that one should also enjoy these pleasures himself). Rather, even optional things were given only so that one choose to use them in such a way that “All your deeds are for the sake of Heaven” and in order to “Know Him in all your ways.” When worldly matters exist without Torah, they are a desert, a place “where there is no water” – “Water refers only to Torah” – and automatically it becomes a place of “snakes, vipers, and scorpions,” the complete opposite of a “city” and a “field.” It is specifically through Torah that everything in the world is elevated (“Naso”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Naso 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ * לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

725

יום ג' פ' אמור, י"א אייר, ה'תשפ"ו

Apr 28, 2026

10:27

התוכן בנוגע למצות ספירת העומר [שבפ' אמור] נשאלת השאלה: מהי ענינה של הספירה אם לא נעשה עי"ז לכאו' שום שינוי בהיום?! והביאור: ענינה של ספירה היא למנות דבר בעל-חשיבות. ובעניננו, חשיבות ימים אלו היא שבהם יצאו בנ"י ממצרים ונעשו בני חורין וכו'. וע"י שסופרים את היום מוסיפים בו עוד חשיבות. ועפ"ז מובן למה מברכים ברכת ספירת העומר בכל יום (ודלא כברכת "שהחיינו" שמברכים רק ביום הראשון של החג, או בפעם הראשונה שנהנים מפרי חדש או בגד חדש), כי יהודי מבין שכל יום נוסף אינו רק המשך ליום שלפנ"ז, אלא בכל יום צריך להתווסף ענין של חיות הקשורה עם "תורת חיים". והדגשה מיוחדת בזה בנוגע ל"עקרת הבית" הקובעת את ההנהגה בבית שתהי' קשורה עם ה"עיקר" - תורת חיים וכו'. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשמ"ט, בהכינוס של אגודת נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2026 Synopsis Regarding the mitzvah of Sefiras Ha’Omer (in parashas Emor), the question is asked: What is the purpose of counting days, which seemingly doesn’t change the day in any way? The explanation is as follows: People count things that have importance. In this case, the importance of these days is that they are the days during which the Jewish people left Egypt and became free etc., and by counting each day, one adds even greater importance and significance to it. This also explains why the bracha on Sefiras Ha’Omer is made every day (unlike the bracha Shehechiyanu, which is recited only on the first day of a Yom Tov, or the first time one benefits from a new fruit or a new garment): A Jew understands that every new day is not merely a continuation of the day before. Rather, every day must be infused with additional vitality from the Toras of life. And there is a special emphasis here on the Jewish woman, the Akeres Habayis (mainstay of the home), who sets the home’s conduct in a way that aligns with the Ikar (the main focus of things), which is the Torah of life etc. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 23 Iyar 5749 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2026 לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

726

יום ד' פ' אמור, י"ב אייר, ה'תשפ"ו

Apr 29, 2026

11:44

התוכן איתא במשנה: "העומר מתיר במדינה (לאכול החדש בכל מקום) ושתי הלחם במקדש (שקודם שתי הלחם אין מביאין מנחה מתבואה חדשה) [כמ"ש ברביעי דפ' אמור]. אין מביאין מנחות קודם העומר כו' אם הביא פסול, קודם לשתי הלחם לא יביא, אם הביא כשר". ישנה סברא שהאיסור להקריב במקדש מתבואה חדשה קודם שתי הלחם אינו על התבואה וה"שתי הלחם" מתירו (כמו איסור "חדש" במדינה שה"עומר" מתירו), אלא מצות שתי הלחם היא שתהי' "מנחה חדשה". ולכן מובן למה כאן דוקא אם הביא כשר. אבל מלשון המשנה "העומר מתיר במדינה ושתי הלחם במקדש" מוכח שגם "שתי הלחם" מתיר את התבואה במקדש כמו העומר במדינה. [אלא שהאיסור "חדש" במקדש (קודם שתי הלחם) כשר בדיעבד, אף שהאיסור "חדש" שלפני העומר‏ – ‏פסול, כי אינו איסור בפ"ע אלא חלק מאותו איסור "חדש" במדינה, ומכיון שע"י העומר "הותר מכללו אצל ההדיוט" "נגרע כחו של איסור" ולכן "גם לגבוה אם הביא כשר"]. והיינו ש"שתי הלחם" מתיר ו"פועל" גם על ענינים שבמקדש! ובעבודה‏ – ‏לימוד התורה ("שתי הלחם") באופן של "חדשים", פועלת גם על מעשה המצוות (- "קרבנות במקדש") שיהיו בחיות ובהידור "חלב להוי'". ובלימוד התורה גופא‏ – ‏פועלת פנימיות התורה (נשמה) על נגלה דתורה (גוף) כו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2026 Synopsis Regarding the Omer and Shtei Halechem (discussed in revi’i of parashas Emor), the Mishna states: “The Omer [offered on the second day of Pesach] permits [consumption of the new crop] in the rest of the country, and the Shtei Halechem [permits bringing meal offerings from the new grain] in the Mikdash. One may not bring meal offerings…before the Omer, and if he brought, they are invalid. Before the Shtei Halechem one may not bring [offerings from the new crop, but] if he brought, they are valid.” There is an opinion that the reason an offering brough from the new grain before the Shtei Halechem is valid after the fact is because the prohibition is not a prohibition on the new grain itself (with the Shtei Halechem changing its status to permitted, as is thecase with the Omer, which permits grain for consumption in the rest of the country), but because the Shtei Halechem must be a “new meal offering,” and therefore, no other offering should be brought from the new grain before it. But from the wording of the Mishnah, “The Omer permits in the rest of the country and the Shtei Halechem in the Mikdash” indicates that just as the Omer permits the new grain in the rest of the country, so does the Shtei Halechem permit the new grain in the Beis Hamikdash. [And the reason a meal offering brought from the new grain in the Beis Hamikdash before the Shtei Halechem is valid after the fact is because it is not an independent prohibition, but part of that same prohibition as consuming new grain in the rest of the country. Since the Omer already permitted the general category of new grain for ordinary use, “the force of the prohibition is weakened,” such that a meal offering brought from the new grain before the Shtei Halechem is valid after the fact.) The lesson in Divine service is as follows: Just as the Shtei Halechem affects the status of the meal offerings in the Beis Hamikdash, so does studying Torah (which is compared to the Shtei Halechem), in a way that it is “new,” affect one’s performance of mitzvos (“offerings in the Beis Hamikdash”) by infusing them with life and beauty, “the best for Hashem.” And within Torah study itself, the inner dimension of Torah (the soul) affects the revealed dimension of Torah (the body) etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-04-2026 לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. * לזכות מושקא בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

727

יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, ערב פסח שני, ה'תשפ"ו

Apr 30, 2026

10:52

התוכן ביאור תביעת "האנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" ממשה רבינו – "אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בנ"י" (וכתוצאה מזה – ניתנה פסח שני): קרבן פסח, אף שמצד אחד הוצרך כאו"א להקריבו, אבל כולם היו צריכים להקריבו ביחד באותו זמן ומקום (קרבן ציבור), ומכיון שהקב"ה הטביע בעולם שחייב להיות שמבין מליוני בנ"י באותו יום יהיו אלו שיסתלקו מן העולם ויהיו אנשים שיהיו מוכרחים להטמא להם – איך יכול הוא לתבוע מהם להקריב קרבן בשעה שאסור להם, ויחסר להם קיום מצוה זו?! וטענתם התקבלה. וההוראה: אפי' אם נדמה ליהודי שקיימת סתירה בין מה שה' תובע לקיים מצוות ולהתמסר לחינוך הילדים וכו' להמציאות עפ"י טבע שהרבה שעות ביום חייב ללכת לענינים אחרים וכו' – הנה אם יהודי רוצה באמת לקיים את המצוות "בתוך בנ"י" וכו', נותן לו ה' את האפשריות. משיחת יום א' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשכ"ה, להמשתתפות בהכינוס של אגודת נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2026 Synopsis To explain the argument of the men who were impure and said “Why should we be excluded from offering up Hashem’s sacrifice in its appointment time among the Jewish people”: The korban Pesach is unique in that, on the one hand it was brought by every individual, but on the other hand, all the people brought it together at the same time and in the same place, like a communal offering. Being that Hashem made the world in such a way that, among the millions of Jews, there would inevitably be some deaths, and therefore there would inevitably be at least some individuals who would be required to be impure that day as a result of tending to the dead – how can Hashem require the Korban to be brought at a time when it is forbidden for those individuals, such that they would be lacking this mitzvah? And their claim was accepted, resulting in the mitzvah of Pesach Sheini. The lesson is as follows: Even if it appears that there is a contradiction between what Hashem demands (to keep the mitzvos, to dedicate oneself to children’s education etc.) and the nature of the world (where one must spend many hours each day on other things etc.), nevertheless, if a Jew really desires to keep the mitzvos “among the Jewish people” – Hashem grants him the ability to do so. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5725 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

728

יום ועש"ק פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשפ"ו

May 1, 2026

11:43

התוכן תוכנו של "פסח שני" ברוחניות שייך לכאו"א: אפי' מי שה"ביהמ"ק" וה"ושכנתי בתוכם" קיים אצלו וכל הענינים של "פסח ראשון" היו אצלו בתכלית השלימות‏ – ‏חל עליו הציווי להעלות בקודש ולהגיע ל"ביהמ"ק" נעלית יותר שלגבי דרגת הקדושה הזאת הוא בגדר "טמא", וע"ד הדין "טבל לחולין הוחזק לחולין ואסור במעשר.. טבל לתרומה.. אסור לקודש.. לקודש, אסור לחטאת". וזוהי ההוראה מ"פסח שני": אין להסתפק במעמדו ומצבו אפי' אם עבודתו היא בתכלית השלימות ("קודש") ובאופן של "דילוג" (פסח) למעלה ממדידות והגבלות, אלא אפשר וצריך להתעלות ולהגיע ל"דילוג" שני ועוד‏. ‏משיחת מוצש"פ אמור, אור לפסח שני ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2026 Synopsis Even one whose personal Beis Hamikdash is intact, and in whom Hashem dwells etc., must nevertheless ascend in holiness and reach a higher level of “Beis Hamikdash,” such that relative to this new, higher level of holiness, he is considered “impure” (similar to the law: “If one immersed for Chulin, he is presumed [pure] for Chulin and prohibited from Maasar…If he immersed for Terumah…he is forbidden from Kodesh…”). And this is the lesson from Pesach Sheini: Even if one has attained the ultimate perfection in his service (“Kodesh”), and in a manner of “Pesach” (“leaping” beyond all measure and limitation), nevertheless it is possible and necessary to rise even higher, and to attain a higher level of “Pesach” and beyond. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Emor, night of Pesach Sheini 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

729

יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר, ה'תשפ"ו

May 3, 2026

9:06

התוכן הוראה יסודית בהתחלת פ' בהר: ידועה השאלה כיון שהסדר הוא "שש שנים תזרע שדך גו' (ואח"כ) ובשנה השביעית שבת לה'" – למה נאמר "כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמעו שמיד כשנכנסים לארץ צ"ל שביתת הארץ?! אלא מזה למדים שהמטרה והתכלית דהכניסה לארץ היא בשביל ה"שנה השביעית שבת שבתון", "שתהי' כל השנה הבטלה מעבודת האדמה מוכנה לעבודתו ית'". ועד"ז צ"ל בכל בית פרטי בישראל, שהוא בדוגמת "ארץ ישראל", "מקדש מעט": מיד כשנכנסים לבית יהודי, ובפרט כשמתחילים לבנות בית בישראל בעת הנישואין, צ"ל נרגש שהמטרה והתכלית היא אופן ההנהגה דיום השבת – יום מנוחה מכל הבלבולים ודאגות הפרנסה. כלומר, שכללות ההנהגה במשך כל ימי השבוע מיוסד על האמונה ובטחון שה' נותן לו כל צרכיו בגו"ר באופן ד"בשר שמן ויין ישן", ובמילא התעסקותו בעניני פרנסה היא ללא בלבולים ודאגות. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"נ, בהכנס דנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2026 Synopsis On the verse (at the beginning of parashas Behar), “When you enter the land…the land must rest a Shabbos for Hashem. You may sow your field for six years…and in the seventh year the land must be given a complete rest…” the question is asked: why does the verse imply that Shemitah must be observed immediately upon entering the land (“When you enter the land”), if the seventh year doesn’t come until after the first six? From this we learn that the ultimate purpose of entering the land is for the “seventh year…a Shabbos for Hashem” – the year when the people are free from working the land and therefore fully available to serve Hashem. The same applies to every Jewish home: Immediately upon entering a Jewish home, and especially when a couple marries and starts a Jewish home, it must be with the sense that the ultimate purpose of everything done in the home is the state of Shabbos, the day of rest from the distractions and worries about earning a livelihood etc. Meaning, their entire conduct throughout the week must be founded upon true trust in Hashem, who provides everyone’s needs generously (“fatty meat and aged wine” as appropriate for Shabbos), and therefore they have no worries. Excerpt from sicha of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5750 – to the N’shei U’bnos Chabad convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2026 לע"נ ר' אליהו ב"ר יוסף מנחם מענדל ע"ה טענענבוים ליום היארצייט שלו ט"ז אייר. תנצב"ה. נדבת בנו ר' לוי יצחק שי' טענענבוים ומשפחתו שי'

730

יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, ה'תשפ"ו

May 4, 2026

12:08

התוכן גאולת ישראל מן גלות זה היתה יכולה להיות באופן שהקב"ה נמצא כביכול במקומו וב"ארמונו", מצב של חירות, ומ"שם" להנהיג את בנ"י ולהגן עליהם בזמן הגלות ולהוציאם מן הגלות בבוא הזמן. אומר רבי שמעון בן יוחאי שזה לא כך! – "כל מקום שגלו שכינה עמהן"! – הקב"ה החליט שאא"פ שהוא יהי' ב"חירות" בשעה שבנ"י נמצאים בגלות, כי "בכל צרתם לו צר"! ולכן הולך הקב"ה לכל מקום שיהודי הולך, ונשאר שם ביחד אתו עד רגע האחרון של הגלות, ורק אז "ושב ה"א את שבותך" – כשהיהודי יוצא מהגלות יוצא גם הקב"ה אתו מהגלות לגאולה האמיתית והשלימה! וההוראה: אם יהודי טוען הרי "אתם המעט מכל העמים", ובפרט בזמן הגלות, ואיך תובעים ממנו לא להתפעל מכל הקשיים וללמוד תורה ולקיים מצוות? וע"ז בא התשובה ש"בכל מקום שגלו" – בכל מקום שנמצא שם אפי' יהודי אחד, "שכינה עמהן" – נמצא שם הקב"ה אתו! ומובן א"כ, שאם רק יחליט ללכת בדרך ה' – שום דבר לא יוכל למנעו מזה! משיחת ל"ג בעומר ה'תש"מ בעת התהלוכה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2026 Synopsis The Redemption of the Jewish people from exile could have been in such a way that Hashem remains in His palace, as it were, in a state of freedom, and lead, protect, and redeem the Jewish people from there at the proper time. But Rabbi Shimon ben Yochai says, “In every place to which they were exiled, the Shechinah is with them”: Hashem determined that it is impossible for Him to be in a state of freedom while the Jewish people are in exile, because “in all their suffering, He suffers.” Therefore, wherever a Jew goes, Hashem goes with him, and remains together with him until the very last moment of the exile. Only then does “Hashem your G-d return [with] your captivity” – when the Jew leaves the exile, Hashem leaves exile together with him. The lesson is: If a Jew argues, since the Jewish people are “the fewest of all the nations,” especially during exile, how can we be expected to keep Torah and mitzvos without being affected by all the challenges? The answer is that “In every place to which they were exiled” – wherever even a single Jew is found, “the Shechinah is with them” – Hashem is there with him. Obviously, then, if only a Jew resolves to follow the path of Hashem, nothing can stop him from doing so. Excerpt from Lag B’Omer parade 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

731

יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר‏ – ‏ל"ג בעומר, ה'תשפ"ו

May 5, 2026

8:38

התוכן ימי הספירה בכלל ול"ג בעומר בפרט קשורים ברבי עקיבא ותלמידיו. הוראה מרבי עקיבא: בראשית דרכו, כאשר הי' מסופק אם יכול להצליח בלימוד התורה וגם היו לו קשיים בחיים שהי' עני גדול וכו', ראה טיפין טיפין של מים נופלות על אבן בהתמדה וחוקקין בו, ולמד ק"ו לעצמו שאם הוא יחליט ללמוד תורה בכל רצונו ויתמיד בזה – בודאי יצליח למרות כל הקשיים, וכן עשה, ונעשה גדול בתורה וגם התברך בעשירות. כך כל תלמיד העומד בראשית דרכו בלימוד התורה וחושש האם יצליח וכו' – עליו לדעת, שאם יחליט בתוקף ללמוד תורה, ברור שיצליח בזה ובעניניו האחרים. הוראה מתלמידי ר"ע, שרק אלו שהיו לאחרי ל"ג בעומר הצליחו וזכורים לעד: כאשר עמלים בתורה ברוח אהבת ישראל – מצליחים; שהשי"ת יצליח אתכם שיהי' לכם רצון העז ללמוד תורה כדבעי כרצון מייסד הישיבה שנתן כחות לזה, ויוכלו להתפאר בכם ולומר "ראו גידולים שגדלנו" – אלו ה"פירות" של הישיבה! שיחת יום א' פ' בהו"ב, ל"ג בעומר ה'תשי"ג בעת ה"פאראד", לכינוס התלמידים הצעירים של ישיבת תו"ת דניו-יארק ותלמידי אחי-תמימים, ליובאוויטש, מערי השדה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2026 Synopsis The days of Sefirah in general, and Lag B’Omer in particular, are associated with Rabbi Akiva and his students. A lesson from Rabbi Akiva: At the beginning of his journey (when he was unsure whether he could succeed in Torah study, and he was also extremely poor etc.) he saw drops of water falling on a rock, and he said to himself: If drops of water can break through a rock by constantly falling on it day after day, week after week, and month and month, then certainly I can succeed in Torah study if I learn with determination and perseverance. Thus he became great in Torah, and eventually he was blessed with physical wealth, too. So too, every student at the beginning of his path in Torah study, who wonders whether he will succeed, must know that if he firmly resolves to learn Torah, he will surely succeed in learning, and in life in general. A lesson from Rabbi Akiva’s students: Only those who came after Lag B’Omer succeeded and are remembered forever. For one’s toil in Torah to succeed, one must study with a spirit of Ahavas Yisroel. May Hashem grant you success, with a strong desire to learn Torah properly, in accordance with the will of my father-in-law, the founder of the yeshiva, who blessed every one of his students to succeed in his path, so that we will be able to take pride in you and say, “See the seedlings we have grown” – this is the fruit of the yeshiva. Sichah to the younger grades of Tomchei Temimim and Achei Temimim during the Lag B’Omer rally of 5713. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2026 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים * לזכות אריה ליב בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ביום ל"ג בעומר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

732

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר, ה'תשפ"ו

May 6, 2026

10:40

התוכן בשיעור רמב"ם היומי – כותב הרמב"ם: "איזהו כהן מיוחס (שיכול לאכול אפי' תרומה של תורה וכיו"ב) – כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן בן פלוני הכהן, עד איש שאינו צריך בדיקה, הווא הכהן ששימש על גבי המזבח .. אין בודקין מן המזבח ולמעלה". ומזה לימוד נפלא אודות מעלתם של ישראל: המושג ד"כהן ששימש על גבי המזבח" שייך גם לאחרי החורבן, שהרי "תפלות כנגד תמידין תקנום", וע"י כאו"א מישראל (לא רק כהן), שהרי כאו"א מישראל אם חסר לו משהו יש לו ציווי להתפלל להקב"ה. ואפי' נשים מתפללות בשם ומלכות עפ"י ציווי התורה. וזהו מ"ש הרמב"ם: כאו"א מישראל, יהי' מי שיהי', מכיון ששייך למצות התפלה, ה"ה בבחי' "כהן ששימש ע"ג המזבח" ומשמש לפני ממה"מ הקב"ה, ובמילא "אין צריך בדיקה"! וענין זה מודגש ביותר בזמן הגלות, ובפרט בעקבתא דמשיחא, שאז ה"אמונה פשוטה" אצל כאו"א מישראל היא בתוקף גדול. משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026 Synopsis Todays’ Rambam states: “Who is a Kohen whose lineage is established? Anyone concerning whom two witnesses testify that he is a Kohen, the son of so-and-so the Kohen, the son of so-and-so extending back until a Kohen who served on the Mizbeach…We do not investigate [a Kohen’s lineage] beyond the Mizbeach.” The concept of a “Kohen who served upon the Mizbeach” applies even after the destruction of the Beis Hamikdash, because “Tefillos were instituted in place of the daily offerings,” and every Jew is fit and commanded to daven to Hashem, even non-Kohanim, and even women. This is the meaning of the Rambam’s statement: By virtue of tefillah, every Jew, whoever he may be, now has the status of a “Kohen who served upon the Mizbeach,” and therefore, “requires no investigation.” This idea is particularly emphasized in the time of exile, and particularly in the time of Ikvesa d’Meshicha, when the simple faith of every Jew is at its greatest force. Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

733

יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ו

May 7, 2026

9:40

התוכן מביאור ה"חינוך" בענין ה"חרמים" [בשישי-שביעי דפ' בחוקותי] יוצא דבר נפלא בנוגע מעלתן של בנ"י: אצל יהודי, כמי ששייך כולו לה' מקור הברכות, לא שייך ענין של "חרם"‏ – ‏היפך-הברכה. ואפי' כשהוא בוחר ואומר לשון של "חרם"‏ – ‏מחרים שדהו, מתמלא רצונו רק בזה שרצה להפרד משדהו, אבל למי נותנים שדהו‏ – ‏לה', לבדק הבית וכיו"ב! והיינו, שלא רק שהיהודי קשור עם מקור הברכות, אלא גם בממונו של יהודי לא שייך היפך-הברכה מכיון שזה "נכסיו של ה'"! ובמילא מובן עד כמה צ"ל הזהירות ביחס לנכסיו הגשמיים של יהודי שלא להזיקם וכו', ועאכו"כ שצ"ל כן בנוגע לילדים שה' נתן להורים כ"פקדון", שצ"ל זהירות מיוחדת בחינוכם, שלא יגעו ושלא יכנס בהם או בלשונם ענין של היפך-הברכה ח"ו, ולגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2026 Synopsis Regarding the laws of charamim (in shishi and shevi’i of parashas Bechukosai), the Chinuch explains that the reason for the mitzvah is because in truth, a Jew and his property belong entirely to Hashem. Therefore, a Jew’s property can never really become cherem (which connotes the opposite of blessing). If a Jew does declare his field cherem, it is effective only in the sense that he relinquishes ownership of the field, but to whom is the field given – to Hashem, for the upkeep of the Beis Hamikdash and the like. Meaning, not only is a Jew connected to the source of blessings, but even a Jew’s possessions cannot enter the realm of the opposite of blessing, because they are Hashem’s property. Accordingly, we can understand how careful one must be not to damage or waste a Jew’s physical possessions etc. And how much more so when it comes to children, whom Hashem entrusts to parents as a “deposit”: special care must be taken in their upbringing to ensure that they do not come into contact with anything that is the opposite of blessing G-d forbid (even verbally), and to raise them to Torah, marriage, and good deeds. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

734

יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ו

May 8, 2026

9:58

התוכן לא שייך להשיג שלום אמיתי בא"י, "ונתתי שלום בארץ" [כמ"ש בשני דבפ' בחוקותי], ע"י ענינים של היפך התורה! ח"ו "לדון" האם לקיים פס"ד ברור בשו"ע או"ח הל' שבת סי' שכט: "עכו"ם שצרו על עיירות ישראל . . בעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת" להגן על בנ"י! ובענין זה לא משנה אם זה א"י או חו"ל."התורה לא תהי' מוחלפת" ואף א' לא יכול לשנות פס"ד בשו"ע! וכאשר "בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" ויקיימו פס"ד זה – זוהי הדרך היחידה והבטוחה ש"ונתתי שלום בארץ" – בא"י (לגבולותי', שלימות הארץ, ביחד עם שלימות התורה ושלימות העם) ובכל מקום שיהודי נמצא, "ואולך אתכם קוממיות" – שלא נבהלים מגויים ומגוי'שקייט. וכאשר יהודי נעמד בתוקף להגן על יהודים ויהדות, יתקיים בו שגם בזמן הגלות כאשר "החושך יכסה ארץ" עדיין, הנה "עליך יזרח ה'"! משיחה לילדי מחנות קיץ "גן ישראל" ו"אמונה" שיחיו – בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה – יום ג' פ' תבוא, י"ד אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026 Synopsis It is impossible to achieve true peace in Eretz Yisroel (as the verse states in sheini of parashas Bechukosai, “I will grant peace in the land”) with any approach that runs contrary to the Torah. Chas v’shalom to “deliberate” whether to fulfill a clear ruling in the Laws of Shabbos (Orach Chaim 329) which states: “If gentiles besiege Jewish cities…in a city near the border, even if they have come only for matters of straw and stubble, Shabbos is desecrated against them” to defend the Jewish people. In this regard, it makes no difference whether it is Eretz Yisroel or the diaspora. And “The Torah will never be changed” – no one can change a ruling in the Shulchan Aruch. The only path, and the guaranteed path, to achieve true peace in Eretz Yisroel (according to its borders – completeness of the land, together with completeness of the Torah and completeness of the people), and true peace wherever a Jew is found, is to “walk in My statutes and keep My commandments and perform them,” including this halacha in the Laws of Shabbos. “And I will lead you upright” – we must not be intimidated by goyim or by goyishkeit, and when a Jew stands firmly to defend Jews and Yiddishkeit, then, even when “darkness covers the earth,” even when we are still in exile, “Hashem will shine upon you.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 14 Elul 5740 – to the campers of Camp Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

735

יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר, ה'תשפ"ו

May 10, 2026

10:50

התוכן הוראה משם פ' במדבר "במדבר סיני": גלות נק' ל"מדבר" (שאינו מקום ישוב אדם), כי מושבו הקבוע שיהודי חי וצריך לחיות בו הוא ארץ ישראל, ובזמן שביהמ"ק קיים, ולא בגלות ובחו"ל! אלא שתפקיד בנ"י, וניתנו להם הכחות ע"ז, הוא, לעשות ממקומם במדבר הגלות – "ארץ ישראל" ומשכן לו ית' עליו אומר ה' "ושכנתי בתוכם" – "סיני". ועד"ז הנה ביחס להנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" (א"י), הנה הגוף הוא "מדבר". וכוונת ירידת נשמתו לגוף היא, שהנשמה תהפוף את מדבר הגוף – ל"סיני", שקשור עם התורה שניתנה בסיני לכאו"א בתור ירושה וכו'. ואסור לחשוב מה יכול כבר מעשה טוב א' שלו לפעול בעולם של בליוני בני-אדם?! כי ביכולת כאו"א, איש או אשה, ע"י מעשה א', דיבור א' או אפי' מחשבה א' שלו – להכריע את הכף ולהביא לכל העולם ישועה והצלה! ומזה מובן עד כמה יש לייקר כל רגע שיכול לנצלו למעשה, דיבור או מחשבה א'! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשמ"ב, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026 Synopsis A lesson from the name of parashas “Bamidbar Sinai”: Exile is called a “desert,” i.e., a place unfit for human settlement, because the true, permanent place for a Jew to live is in Eretz Yisroel with the Beis Hamikdash standing, not in exile in the diaspora. But the task of the Jewish people is to transform their place in the desert of exile into “Eretz Yisroel” and into a dwelling place for Hashem such that “I will dwell among them” (“Sinai”). Similarly, the body is called a “desert” in relation to the soul, which is “an actual part of G-d from above” (Eretz Yisroel). The purpose of the soul’s descent into the body is to transform the desert of the body into “Sinai,” which is connected to the Torah that was given at Sinai to every Jew as an inheritance etc. And one must not think: In a world of billions of people, what can I possibly accomplish with just one deed etc. – because every Jew,man or woman, has the ability, with one deed, word, or even thought, to tip the scale and bring salvation and deliverance to the entire world. From this we understand how much we must cherish every moment, which can be used for one positive deed, word, or thought. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 23 Iyar 5742 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

736

יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר, ה'תשפ"ו

May 11, 2026

10:21

התוכן א' הענינים שבהם תלוי קיום עם ישראל הוא קיום המשפחה! וחשיבות הענין רואים ממנין בנ"י "למשפחותם לבית אבותם" [כמ"ש בשני דפ' במדבר]. וחבל שמזניחים לגמרי ענין זה! ואפי' במשפחות שומרי תומ"צ רואים ר"ל מה קורה כאשר האב, האם, הבן והבת חיים בד' "עולמות" אחרים ולא מתנהגים כמשפחה אחת‏ – ‏ע"י ששמים דגש על "כבד את אביך ואת אמך" ו"ושננתם לבניך" שעי"ז נעשים ההורים והילדים חשובים א' בעיני השני וכו'. וכ"ש במשפחות שבניהם "איבדו דרכם" ומסתובבים כ"נבוכים.. בארץ" וכו', שכ"ז הוא בגלל שההורים עסוקים לעצמם בענינם והשאירו את הילדים "שיטפסו על הקיר" לבד בחושך הגלות! א' העצות לקיום המשפחה: לפחות בשבת קודש, ובמיוחד בסעודת שבת, יתאספו כל בני המשפחה יחד וידברו בענין השבת וכו'. ו"משפחה בריאה" ביום השבת יעזור שיהי' כך במשך ימי השבוע שלאח"ז‏. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026 Synopsis One of the things that the existence of the Jewish people depends upon is the preservation of the Jewish family, the importance of which is seen in the way the Jewish people were counted: “according to their families, according to their fathers’ houses” (as it says in sheini of parashas Bamidbar). But unfortunately, the emphasis on the family unit has been completely neglected, even in families that keep Torah and mitzvos. We see what happens, Rachmana litzlan, when the father, mother, son, and daughter live in four separate worlds instead of operating as a single family unit, by placing an emphasis on the children honoring their parents and theparents “teaching them to your children,” which causes the parents and children become important in each another’s eyes etc. All the more so in families where the children have lost their way from Yiddishkeit and wander about “confused in the land,” which results from parents being preoccupied with their own concerns and leaving the children to find their way alone in the darkness of exile. One practical suggestion for preserving the family unit is that at least on Shabbos, and especially during the Shabbos meal, the entire family should sit together and talk about Shabbos etc. And when a family is healthy on Shabbos, that causes it to be healthy during the week as well. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026 לזכות מושקא בת חנה חי' שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

737

יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תשפ"ו

May 12, 2026

10:57

התוכן בשלישי דפ' במדבר מסופר אודות סידור מחנה ישראל במדבר: "איש על דגלו גו' יחנו בני ישראל ... סביב לאוהל מועד", כלומר, אוהל מועד באמצע וד' הדגלים מקיפים וסובבים אותו, שזה מורה על הזכות שהקב"ה נתן לבנ"י "לשמור ולהגן" (כביכול) על "אוהל-מועד" ועל הארון והלוחות שבו. וההוראה: יהודי צריך לשמור ולהגן על התורה והמשכן שבלבו פנימה. וכמו שסידור בנ"י כך הי' הן בעת חנייתם והן בעת מסעם, עד"ז תפקידם של בנ"י בשמירת התורה הוא בכל זמן ובכל מקום – הן במצב של מנוחה והן במצב של העדר המנוחה, ואפי' כשנמצאים ב"מדבר העמים" – בזמן ומצב הגלות. משיחת יום ג' פ' במדבר, ר"ח סיון ה'תשמ"ה – ל"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026 Synopsis Shelishi of parashas Bamidbar describes how the Jewish people’s camp was positioned in the desert: “Each man by his banner…the Jewish people must encamp… around the Ohel Moed.” That is, the Ohel Moed stood in the center, surrounded by the four banners, which signifies the merit Hashem granted the Jewish people of guarding and protecting (as it were)the Ohel Moed and the Aron and Luchos within it. The lesson is that a Jew must guard and protect the Torah and the Mishkan within his own heart. And just as this is how the Jewish people were positioned both when they encamped and when they traveled, so too the role of the Jewish people in safeguarding the Torah applies at all times and in all places – when they are in a state of tranquility and even when they are in the “desert of the nations” in the time of exile. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Bamidbar, Rosh Chodesh Sivan 5745 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026 לזכות מנוחה רחל בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ה אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

738

יום ב' פ' אמור, י' אייר, ה'תשפ"ו

Apr 27, 2026

7:32

התוכן א) גם מי שטוען שטוב לו בגלות.. או מה כבר יוסיף לו משיח?.., אדרבה ‏–‏ עכשיו בידו לעשות מה שעולה על רוחו אבל אז... ‏–‏ אבל כשעומד כעבדא קמי מרי' ומתפלל "לישועתך קוינו כל היום" ‏–‏ בודאי לא יסכים לעיכוב הגאולה אפי' רגע א'! ב) על תיבת "אמור" פרש"י "אמור ואמרת. להזהיר גדולים על הקטנים", וזה בא בהמשך למ"ש בפ' שלפנ"ז "קדושים תהיו" ופרש"י "הוי פרושים וכו' מן העבירה" (ומביא פסוקים מפ' אמור), והיינו שיש להזהיר את הקטנים שיהיו פרושים ומובדלים לגמרי אפי' מאיזה שייכות לעבירה (ולא רק העבירה עצמה), ועי"ז נעשה אצל הגדולים ("להזהיר גדולים" ‏–‏ מלשון) זוהר ואור. ועוד. ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' אמור, ל"ג בעומר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2026 Synopsis (a) One may say, I am comfortable in exile, and what more would Moshiach add for me (on the contrary, in exile he can do whatever he wishes, whereas when Moshiach comes…). But when he says the words, “We hope for Your salvation all day” in Shemoneh Esrei, and contemplates the meaning of the words, and he says it like a servant before his Master – then surely he would not agree to delay the Redemption for even a single moment. (b) On the words “Emorel haKohanim” (“Say to the Kohanim…”), Rashi says: “[The verse uses a double expression,] Emor (‘Say’) and V’amarta (‘you must say’), to admonish adults regarding minors [to ensure they don’t become impure either].” This follows the verse in the previous parashah, “You must be holy” on which Rashi says: “Be separate…from sin” (citing verses from parashas Emor), meaning that the children must be cautioned to be completely separate and distinct even from any association with sin (not only from sin itself). By fulfilling this admonishment (“lehazhir”), the adults will come to shine (“zehirus”). 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Emor, Lag B’Omer 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2026 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏

739

יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ו

May 14, 2026

9:56

התוכן שבט לוי לא נמנה ביחד עם שאר השבטים להיותו "לגיונו של מלך" ו"שומרי משמרת הקודש", כמ"ש בפ' במדבר. אלא דצ"ל למה נמנו "מבן חודש ומעלה"! ולכאו' אדרבה ‏–‏ אם כל בנ"י נמנו "מבן עשרים שנה" כי רק אז מתאימים להיות "יוצאי צבא בישראל", הרי עאכו"כ שכן הי' צ"ל בנוגע לעבודה ד"שומרי משמרת הקודש" (וכמו שרואים שאת העבודה בפועל התחילו בני לוי מבן שלושים שנה), ואעפ"כ נמנו מיד כשנולדו (כשיצאו מכלל נפלים)?! וההוראה: אע"פ שעבור העבודה לצאת לחוץ, ולהפוך את העולם למשכן לו ית', צריכים הכנה של "עשרים שנה" וכו', אבל את העבודה "לשמור" על המשכן והנשמה שבו, עבודת ה"לוי" ברוחניות שבכ"א, היא בכחו של כאו"א מישראל משעה שנולד והקב"ה "סומך" עליו! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשל"ג בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026 Synopsis Parashas Bamidbar states that unlike the rest of the Jewish people, who were counted from age twenty, the tribe of Levi,as the “King’s legion” and “keepers of the charge of the Sanctuary,” was counted from one month old (i.e. from birth, once the child is no longer in the category of possibly being unviable). And this is despite the fact that seemingly the opposite should be true: The reason the other tribes were counted from age twenty is because they had to wait until they were fit to serve in the army of the Jewish people etc.; surely then, those responsible for the awesome task of keeping the charge of the Sanctuary – which only began from age thirty – should have had to wait at least as long before being counted). The lesson is that although the service of going out and conquering the world (“going out to the army”) and transforming it into a dwelling place for Hashem requires much preparation (“twenty years”), nevertheless, the service of guarding the Mishkan and the soul within it (the spiritual service of the Levi within every individual) is present within a Jew from the moment he is born, and already then Hashem relies on him for that task. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5733 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

740

יום ועש"ק פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ו

May 15, 2026

12:30

התוכן השבעה שבועות שבין חגה"פ לחגה"ש הם ימי ההכנה להיות ראויים לקבלת התורה במ"ת, עד שהתורה תהי' המורה-דרך בחיי היום-יומית. מכיון שהתורה היא מורה-דרך בכל פרטי חיי היום-יומית, שנחלקים בכלל לב' חלקים – ענינים שחוזרים ע"ע ורגילים להם וענינים מיוחדים, וכמו באופן הנהגת ה' עם כל יהודי ועם כלל ישראל ישנה הנהגה טבעית והנהגה ניסית – לכן גם בתורה ישנן מצוות שמזכירות על הנהגה טבעית של ה' וישנן מצוות שמזכירות על ההנהגה ניסית של ה'. במצות שבת ישנם ב' הענינים: 1) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' יתרו הוא "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי". שזה מחזק את האמונה שהעולם והענינים שבו שנראים טבעיים אינם דבר בפ"ע ח"ו אלא הקב"ה בראו. 2) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' ואתחנן הוא "וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך ה"א משם ביד חזקה וגו'" ומאז ה"ה עבדים לה'. שהיהודי יזכור, שלא רק אז, אלא גם היום משחרר אותו ה' מלהיות עבד לחוקי הטבע הנוגדים לתומ"צ, אלא הוא עבד ה'! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשכ"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026 Synopsis The seven weeks between Pesach and Shavuos are days of preparation for receiving the Torah, such that the Torah becomes one’s guide for daily life. Because the Torah is a guide for all aspects of daily life, which are generally divided into two categories – routine occurrences, and unique occurrences (and similarly, in the way Hashem conducts Himself with every Jew and with the Jewish people as a whole, there is a natural mode of conduct and a miraculous mode of conduct) – therefore, in the Torah there are also mitzvos that recall Hashem’s natural conduct, and mitzvos that recall His miraculous conduct. Both aspects are present in the mitzvah of Shabbos: (1) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Yisro is “for in six days Hashem made the heavens and the earth, and He rested on the seventh day.” This strengthens one’s belief that the world and all its seemingly natural happenings are not independent entities, chas v’shalom, but were created by Hashem. (2) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Va’eschanan is that “You must remember that you were a slave in the land of Egypt, and Hashem your G-d took you out from there with a strong hand…,” and since then, we are servants of Hashem. A Jew must remember that not only then, but also today, Hashem frees him from being enslaved to the laws of nature when they conflict with Torah and mitzvos; one is not a servant to them, but a servant to Hashem. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5726 – to N’shei u’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026 לזכות רחל בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אייר - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

741

יום א', ר"ח סיון, ה'תשפ"ו

May 17, 2026

11:20

התוכן השנה מתקיים הכנס בר"ח סיון, שנק' בתורה "חודש השלישי". וכמו שמודגש בגמ' [שבת פח] בקשר למ"ת: "דיהב אוריאן תליתאי [תנ"ך] לעם תליתאי [כהנים לויים וישראלים] על ידי תליתאי [משה] . . בירחא תליתאי". היינו שענין נתינת התורה קשורה עם מספר שלישי דוקא. והלימוד וההוראה: במצב של "אחד" אין מקום למחלוקת. במצב של "שנים" ישנה אפשרות לפירוד ומחלוקת. התפקיד של ה"שלישי" הוא לפעול שה"שנים" לא רק שלא תהי' מחלוקת ביניהם אלא יתאחדו למציאות אחת – "שלישי". אלא שלכאורה מצב של "אחד", שאין מקום לכתחילה להיפך האחדות, עדיף על "שלישי"? אלא זוהי כל כוונת ירידת הנשמה "מאיגרא רמה", מעולם האחדות, ל"בירא עמיקתא", מקום של "שנים" וריבוי, עם השליחות שהיהודי – בכח התורה – יפעול שם וביניהם אחדות – מצב "שלישי" [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026 Synopsis This year’s convention is taking place on Rosh Chodesh Sivan, which the Torah calls “the third month.” Regarding the Giving of the Torah, the Gemara [Shabbos 88] emphasizes that “He gave the threefold Torah [the Tanach] to the threefold people [Kohanim, Levi’im, and Yisraelim] through the third one [Moshe]…in the third month.” The lesson from the focus on the number three is as follows: When there is only one entity, there is no room for disagreement, which becomes possible when there are two. The role of the third entity is to not only remove any conflict from the two, but to turn them into a single being. Although it might seem that number one (where there is no possibility of dispute in the first place) is preferable to the number three, this is the whole purpose of the soul’s descent “from a high rooftop” (from a world of oneness) toa “deep pit” (a world of multiplicity): for the Jew, through the power of the Torah, to bring true unity (“the third”) to the world. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026 לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות נתן בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו ר"ח סיון - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

742

יום ב', ב' סיון, ה'תשפ"ו

May 18, 2026

11:43

התוכן [המשך] כאשר כמה מבנ"י מתאספים יחד, יכול היצה"ר לשכנע את היהודי שיש כאן "שנים" – הוא וצרכיו האישייים ושאר הנאספים. ואף שכולם מתדברים ביניהם ואין כאן מחלוקת אבל זה לא מציאות א', שלום אמיתי. יש לדעת שלבנ"י ניתנו כחות עצומים לא רק לשלילת מחלוקת בין א' לשני, ולא רק לשלילת ענין של "פירוד" – מצב של "שלי שלי ושלך שלך" שע"ז אומר ה' [במשנה במסקנא] שזהו היפך רצונו ית' ["זו מדת סדום"], ואפי' אם עוזרים א' לשני הרי אי"ז החידוש של עם ישראל – אלא שכל בנ"י יהיו מציאות א'. ועד"ז בנוגע למשה רבינו, ה"שלישי" אחרי אהרן ומרים, שאע"פ שלכ"א מהם היתה שליחות מיוחדת – ענני הכבוד בזכות אהרן, המים בזכות מרים והמן בזכות משה – פעל משה, ה"שלישי", אחדות ביניהם. ועד"ז בנוגע לכ"א, שלמרות שלכ"א מס' רבוא בנ"י ישנה שליחות מיוחדת בעולם – שבו "רבו מעשיך" – נותנת התורה – שניתנה "בחודש השלישי" – הכח לעשות מכולם מציאות א'. משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026 Synopsis [Continued.] When many Jews gather together, the yetzer hara may try to convince a Jew that there are two entities here – himself and his personal needs, and the others. And although they all get along and there is no argument between them, they are not one being. But one must know that the Jewish people are given the tremendous power not only to avoid strife between them; not only to avoid separation between them (“What is mine is mine and what is yours is yours,” which Hashem calls “the trait of Sodom”); and not only to help one another – but to become one being. Similarly, although Aharon, Miriam, and Moshe each had a unique mission (the Clouds of Glory in Aharon’s merit, the water in Miriam’s merit, and the man in Moshe’s merit) – Moshe, who was the third, brought about true unity among them. Similarly regarding every individual: although each of the six hundred thousand Jewish souls has its unique mission in the world, the Torah, which was given “in the third month,” grants them the power to all become one being. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026 לזכות הת' שלום שי' ליפסקער לרגל היכנסו לגיל המצוות ב' סיון ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

743

יום ג', ג' סיון, ה'תשפ"ו

May 19, 2026

8:17

התוכן ענין מיוחד הקשור לחה"ש השייך לילדות – הדלקת נרות יו"ט. זו מצוה גדולה לדאוג לזה שגם בנות ישראל הקטנות ביותר תדליקו נרות שבת ויו"ט (ושתדליקו לפני האמא וכו') [וכמנהג ישראל, שגם נרות יו"ט (הראשון) מדליקים בערב יו"ט]. ובחה"ש ה"ז בא יחד עם ברכת "שהחיינו", ומסבירים לילדה פירושה הפשוט, שבכך היא מודה להקב"ה שהיא הגיעה לזמן זה שהיא יכולה לקיים מצוה כזאת שהיא מאירה את הסביבה לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, עד שגם אינו-יהודי רואה זאת וכו', וה"ברכה" שלה מהדהדת בכל הבית, וכל בני הבית עונים אחרי' "אמן", עד שגם הקב"ה בעצמו עונה "אמן", כמו לאחרי אמירת ברכה של כל יהודי (שהרי "מגיד דבריו ליעקב וגו'") [המשך יבוא]. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026 Synopsis A special Shavuos-related mitzvah pertaining to Jewish girls is lighting Yom-Tov candles. It is a great mitzvah to ensure that even very young girls should light Shabbos and Yom-Tov candles. (They should light before their mother, etc. Additionally, it is the Jewish custom that for the first night of Yom-Tov, the candles are lit before Yom-Tov.) On Shavuos, the lighting is accompanied by the bracha Shehechiyanu, and the simple meaning of it should be explained to the girl: thanking Hashem for having reached this time when she is able to fulfill such a mitzvah by which she illuminates her surroundings, not only spiritually but also physically, to the extent that even a non-Jew sees etc. And her bracha echoes throughout the entire house, with the whole family responding Amen after her, and Hashem Himself responds Amen as well, as He does every time a Jew makes a bracha (because Hashem keeps His own commandments, as the verse states, “He relates His word to Yaakov” etc.) (To be continued.) Excerpt from sichah of the night of Erev Shavuos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

744

יום ד', ד' סיון, ה'תשפ"ו

May 20, 2026

10:30

התוכן [המשך] ענין המיוחד הקשור עם ילדי ישראל – לבישת טלית קטן מבן ג' שנים. יש להסביר לילד שלבוש זה הוא לבוש יהודי, שמזכיר לו את כל המצות ("ציצית" בגימ' ת"ר, ויחד עם הח' חוטין וה' קשרים ה"ז תרי"ג), והוא מברך ע"ז וכולם עונים "אמן" וכו'. וכאשר הילדה טוענת היתכן שהיא אינה לובשת טלית-קטן?! עונים לה שהנה תהי' לך מצוה מיוחדת שגם לאבא ולדודיך אין – ה' בחר בך להאיר את הבית ע"י הדלקת נרות יו"ט! ומה טוב – לאחרי הקדמת נתינת צדקה. כ"ז הוא הכנה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות בחה"ש, מתחיל בשמיעת "עשרת הדברות" בביהכנ"ס "באימה ביראה ברתת ובזיעה" – אצל כל ילד "לפום שיעורא דילי'", שבהתאם לזה תהי' ההנהגה בעת קריאת ושמיעת כל התורה במשך כל השנה. ויקויים היעוד "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" יחד עם ביאת אלי' הנביא בפשטות ש"מבשר ואומר" הנה משיח צדקנו בא, ו"אתם תלוקטו לאחד אחד" – שה' לוקח כאו"א בידו ו"שב" יחד אתו לארצנו הק' בגאולה האמיתית והשלימה וכו'. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2026 Synopsis [Continued.] Jewish boys have the special mitzvah of wearing of a tallis katan from the age of three. It should be explained to the child that this is a Jewish garment, which reminds him of all the mitzvos (the numerical value of ציצית (600) plus the 8 strings and 5 knots equals 613), and when he recites a bracha over it everyone responds Amen etc. And when a girl asks why it is that she doesn’t wear a tallis katan, the answer is that she will have a special mitzvah that even her father and uncles do not have: Hashem has chosen her to illuminate the home by lighting the Yom-Tov candles. And it is especially proper that she give tzedakah before lighting. All this is a preparation for receiving the Torah with joy and inwardness on Shavuos, beginning with hearing the Aseres HaDibros in shul “with reverence, fear, quaking and trembling,” each child according to their own level, and their conduct during the reading and hearing of the entire Torah all year round will follow accordingly.And as the verse states, “The heart of the fathers will turn to the sons, and the heart of the sons to the fathers,” together with the coming of Eliyahu HaNavi who will announce that Moshiach Tzidkeinu is coming, and “You will be gathered one by one” – Hashem will take every Jew individually by the hand, and He will return together with every Jew to our Holy Land upon the true and complete Redemption etc. Excerpt from sichah of the night of Erev Shavuos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2026 לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

745

יום ה', ערב חג השבועות, ה'תשפ"ו

May 21, 2026

13:20

התוכן "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא מלאכי השרת לכאו"א מישראל וקשרו להן ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע". וצ"ל: 1) מתחילת המאמר משמע שמעלתם היתה בזה שהקדימו נעשה לנשמע, ומהסיום משמע שקשרו להם ב' הכתרים כנגד נעשה ונשמע עצמם? 2) מדוע באמת לא קשרו להם כתר שלישי כנגד הקדמת נעשה לנשמע? והביאור: ההקדמה למ"ת היא ענין הקב"ע והביטול, שזהו הענין דהקדמת נעשה לנשמע. ונוסף לזה הנה גם ענינם של "נעשה" ו"נשמע" כשלעצמם הוא קב"ע. וכמו בהענין דהקדמת פ' הראשונה של ק"ש לשני' אמרז"ל "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ עול מצוות", דיש בזה ג' ענינים: 1) קב"ע מלכות שמים, 2) קב"ע מצוות, 3) והקדמת קבלת עומ"ש לעומ"צ. "נשמע", הבנה והשגה, הוא ע"ד הענין דקבעומ"צ, שהוא הביטול לרצונות הפרטים שבכל מצוה. "נעשה" הוא ע"ד הענין דקבעומ"ש, הביטול לרצון הכללי, ה"צונו", שבכל המצוות בשווה. אלא שמכיון שגם ביטול זה הוא בקשר לציווי המלך, מובן שבביטול זה ישנו איזה ציור לפי הרצון שבטל אליו – חוקים עדות או משפטים. והקדמת נעשה לנשמע הוא הביטול עצום לבעל הרצון, שבביטול זה אין שום התחלקות וציור וכו'. והנה "משכרה נדע מהותה", ולכן, ה"שכר" על ה"ביטול" שבאמירת "נעשה" ו"נשמע" הוא ענין ה"כתר", ענין של מקיף. אבל גם ה"מקיף" שב"כתר" יש לו שייכות ו"מתאים" להראש, ולכן לא שייך לקשר ביטול העצום לבעל הרצון שבהקדמת נעשה לנשמע, שלמעלה מכל הגבלות, לענין של "כתר". ב' חלקים ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו, אור ליום ועש"ק פ' במדבר, ד' סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 Synopsis “When the Jewish people placed ‘We will do’ before ‘We will hear,’ 600,000 ministering angels came to each and every Jew and tied two crowns to them, one corresponding to ‘We will do’ and one corresponding to ‘We will hear.’” However: (1) The beginning of this statement indicates that the greatness lay in placing “We will do” before “We will hear,” whereas the end indicates that the two crowns corresponded to “We will do” and “We will hear” themselves. (2) Why indeed were they not given a third crown, corresponding independently to the fact that they placed “We will do” before “We will hear”? The explanation is as follows: The preparation for Matan Torah is kabbalas ol and bitul, which is the meaning of placing “We will do” before “We will hear.” In addition, “We will do” and “We will hear” are themselves expressions of kabbalas ol. Our Sages taught that the reason the first paragraph of Kerias Shema comes before the second is “so that one should first accept upon himself the yoke of the Kingdom of Heaven, and afterward the yoke of the mitzvos.” Here there are three elements: (a) acceptance of the yoke of the Kingdom of Heaven; (b) acceptance of the yoke of mitzvos; and (c) placing acceptance of the yoke of Heaven before acceptance of the yoke of mitzvos. “We will hear,” which means understanding and comprehension, corresponds to acceptance of the yoke of mitzvos, which involves bitul to the specific aspects of the Divine Will contained within each individual mitzvah. “We will do” corresponds to acceptance of the yoke of Heaven, which involves bitul to the general Divine will (the fact that “He commanded us” etc.), which is equal in all mitzvos. But since even this bitul is associated with the King’s command, this bitul still maintains some form and definition shaped by the will to which one is batel (whether Eidos, Chukim, or Mishpatim). But placing “We will do” before “We will hear” is the tremendous bitul to the One Who desires, and in this bitul there is division or form at all. And “from its reward we know its essence”; therefore, the reward for the bitul of saying “We will do” and “We will hear” is a crown (Kesser) which represents Makif. But even the Makif of Kesser still has a connection to and “fits” the head. Therefore, it is impossible to associate the tremendous bitul to the One Who desires that lies in placing “We will do” before “We will hear” (which transcends all limitations) with a “crown.” 2 excerpts from Maamar Besha’ah Shehikdimu, Thursday night, parashas Bamidbar, 4 Sivan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 לזכות חיים עזריאל בן חיה ריסה שי' ונגר ליום הולדת שלו יום א' דחג השבועות - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

746

יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון, ה'תשפ"ו

May 24, 2026

9:11

התוכן עפ"י המבואר בתקו"ז ובפרדס מובן שסדר הנכון בציור הנקודות הוא שהשורק בא לפני הקבוץ. ולהבא יש לתקן את הדברים (ומה שיש עוד סדר בציור הנקודות – הרי כ"ה בריבוי ענינים בש"ס שיש בהם מחלוקת, שב' הדעות נאמרו למשה מסיני אבל להלכה יש להתנהג כדעה א' בלבד) . נוסף על קיום הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפ"ע, לימוד הנקודות בפ"ע, ולאח"ז לחברם יחד. ולדוגמא בנוגע לאות אל"ף: לכל לראש מלמדים צורת אל"ף ללא ניקוד, וכפי שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר לומדים עם הילד "קמץ אל"ף אָ", ה"ז קשור עם האל"ף ד"אָנכי ה' אלקיך"! ואמחז"ל ש"אנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית", ו"אנא" קאי על עצמותו ומהותו ית', ועפ"ז מובן שעצם ופשיטות הענין דאל"ף – אלופו של עולם – מתבטא באות אל"ף בלי ניקוד (שמורה על איזה ציור)! ודוקא כך משרישים בלב הילד כבר מקטנותו הענין דאלופו של עולם. משיחת א' דר"ח אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 Synopsis Based on what is explained in Tikkunei Zohar and Pardes, it is understood that in the correct order of the nekudos, shuruk comes before kubutz. Going forward, this should be corrected. (As for the fact that there is another order in nekudos, it is like the many disagreements in Shas, where both opinions were given to Moshe at Sinai, but the practical halacha follows only one.) Additionally, our Rebbeim instructed specifically to teach the letters separately, the nekudos separately, and only then join the two together. For example,, one should first teach the form of the letter Alef without any vowelization. As my father-in-law, the Rebbe, explained, when one teaches a child “kamatz Alef, uh,” it is linked to the Alef of “Anochi Hashem Elokecha,” and our Sages taught that Anochi is an acronym for “Ana Nafshi Kesovis Yehovis” (“I wrote and gave Myself”), where Ana refers to Hashem’s Essence and Being. Accordingly, it is understood that the pure, simple essence of Alef – the Alufo shel Olam – is expressed specifically in the letter Alef without vowelization (whereas a vowel already imparts a particular form). It is precisely in this way that the Alufo shel Olam is implanted in a child’s heart from a very young age. Excerpt from sichah of 30 Menachem-Av 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

747

יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון, ה'תשפ"ו

May 25, 2026

11:39

התוכן סיום הש"ס הוא: "אמר ריב'ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אמר רשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". מאמר רשב"ח אודות "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" הוא התירוץ כיצד יהי' בכחו של הצדיק לקבל ה"ש"י עולמות"! וזוהי גם המענה ליהודי ששואל מאיפה יקח את הזמן ואת הכח להוסיף בלימוד התורה כאשר גם עד עתה למד בכל רגע פנוי – "ה' עוז לעמו יתן וגו'"! המענה לזה ל"בעל נגלה" הוא – שיוסיף בנתינת הצדקה! עפ"י מ"ש אדה"ז שע"י קיום מצות הצדקה "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה" כפשוטו! ובכן, אמנם צ"ל היגיעה בתורה, אבל ע"י נתינת הצדקה מ"יגיע כפיו" יצליח להשיג ע"י היגיעה בשעה א' מה שע"ד הרגיל זקוק לאלף שעות, ובמילא יישאר לו עוד 999 שעות להוסיף בלימוד התורה! ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 Synopsis The Shas concludes with the Mishna: “Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the future, the Holy One, Blessed be He, will give every tzaddik 310 worlds, as it is stated: ‘To bequeath to those who love Me substance (יש), and I will fil their treasuries.’ Rabbi Shimon ben Chalafta said: The Holy One, blessed be He, found no vessel capable of containing blessing for the Jewish people but peace, as it is stated: ‘Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace.’” Rabbi Shimon ben Chalafta’s teaching on the verse “Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace” is the explanation of how tzaddikim will have the ability to receive the 310 worlds. This is also the answer to a Jew who asks: Where will I find the time and strength to add in Torah study, when I already study during every free moment? The answer – for a person focused on Nigleh – is to add in giving tzedakah. As the Alter Rebbe writes: By giving tzedakah, “his mind and heart become refined a thousandfold” – in the literal sense. Therefore, while it is true that one must toil in Torah, nevertheless, by giving tzedakah from the “labor of his hands,” he will succeed in achieving through one hour of effort what would ordinarily require a thousand hours, leaving him another 999 hours to add in Torah study. 3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

748

יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון, ה'תשפ"ו

May 26, 2026

7:17

התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא הל' נזירות, שענינו הוא כמו ענין ה"נדרים" (שמו של אאמו"ר ז"ל "לוי יצחק" בגימ' "נדר"). בענין הנדרים בא לידי ביטוי כחו של יהודי לקחת דבר חולין ולפעול בו קדושה ע"י דיבורו בלבד. ועד"ז ענין ה"נזירות": כאשר יהודי לוקח ע"ע התחייבות מסויימת לכבודו של הקב"ה, אפי' בדבר קל ופשוט, ולדוגמא שלא יגלח שערותיו במשך ל' יום – ניתוספה אצלו קדושה יתירה ["קדוש יהי'"], וגורם עי"ז נח"ר ותענוג מיוחד להקב"ה. ובמילא זהו גם טובתו של האדם – שהרי זהו זכות הכי גדול לגרום נח"ר להקב"ה, וגם מכיון שבשכר זה נותן לו הקב"ה שפע ברכות. משיחת כ"ג מנחם-אב ה'תשד"מ, לחברי כולל "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 Synopsis Today’s Rambam is in the Laws of Nezirus, which is a form of vow (neder – which has the same Gematria as Levi Yitzchok, the name of the Rebbe’s father). A neder demonstrates a Jew’s power to take something ordinary and mundane and sanctify eventhrough his speech alone. Similarly regarding nezirus: When a Jew undertakes a certain commitment in honor of Hashem, even if it something easy and simple (for example refraining from cutting his hair for thirty days like a Nazir), he becomes holier and brings particular satisfaction and pleasure to Hashem. It follows that this also benefits the person himself, because to cause Hashem pleasure is the greatest merit, and because Hasheem rewards him for it. Excerpt from sichah of 23 Menachem-Av 5744, to members Kollel Tiferes Zekeinim and Beis Chochmas Nashim For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 לזכות החתן הרה"ת שמחה בנימין הלוי והכלה מרת חיה מושקא שיחיו פיש לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ביום ד' סיון ה'תשפ"ו

749

יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון, ה'תשפ"ו

May 27, 2026

8:48

התוכן הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי, מזמור ששים, "נתת ליראיך נס להתנוסס וגו'" בקשר עם ימי התשלומין דחה"ש: כאשר ה"יצר" בא לבנ"י וטוען כיצד יכולים להיות בטוחים שיוכלו למלאות תפקידם כראוי, ובעניננו - לעסוק בעניני תשלומין דחה"ש, והרי "אתם המעט מכל העמים"?! וע"ז באה ההוראה שהקב"ה נותן ליראיו "דגל" ("נס") שיוכלו להניפו לכל רוח ("להתנוסס") ולהראות לכל העמים שהוא משתייך לדגלו של הקב"ה! ועוד יותר: הקב"ה נותן את הכח לכל יהודי שיוכל להתנהג באופן נסי בלי להתחשב בעניני מדידה והגבלה! וממשיך בכתוב: "למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני": מכיון שכאו"א הוא "ידיד"של ה' (ע"י ההנהגה באופן המתאים לכך), מושיט לו הקב"ה ואוחזו בימינו ונותן לו ביד ימין את כל צרכיו - מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה וכו'! א' השיחות יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 Synopsis A lesson from the verse in today’s Tehillim, “You have given those who fear You a banner (nes) to wave…”: When the yetzer comes and argues, “You are the fewest among the nations,” so how can you be so certain that you can fulfill your mission properly (in this case, regarding the tashlumin following Shavuos) etc., the answer is that Hashem gives those who fear Him a banner, which they can raise in all directions to show the nations that the Jewish people stand under the banner of Hashem. Furthermore: Hashem gives every Jew the power to conduct himself in a miraculous (“nes”) fashion, without taking into account the apparent limitations and constraints of the world around him. And the next verse continues, “So that Your beloved ones will be saved; deliver us with Your right hand and answer me”: Since every Jew is a beloved one of Hashem (by acting appropriately), Hashem extends His hand to every Jew and holds him with His right hand, and with His right hand provides all his needs, from His full, open, holy, and generous hand etc. Sichah of Monday, parashas Behalosecha, 11 Sivan 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

750

יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון‏, ה'תשפ"ו

May 28, 2026

10:07

התוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות. ענין ה"תשלומין בעבודה: "תשלומין" פירושו הן השלמת החסרון, והן מלשון "שלימות"‏ – ‏אפי' כאשר לא חסר מאומה בעצם העבודה, אעפ"כ, שייך תמיד להוסיף בשלימות העבודה. וההוראה: אע"פ שבודאי היתה אצל כאו"א מישראל העבודה דזמן מ"ת בשלימות, אבל מפני שהוא ממשיך להתעלות בעבודתו מיום ליום דימי התשלומין עד לרגע האחרון של י"ב סיון‏ – ‏עליו להמשיך ולהוסיף שלימות בכל הענינים הקשורים לזמן מ"ת בהתאם למעמדו ומצבו אז. ובמילא יש לנצל כל רגע מיום זה כדי שכל הענינים דזמן מ"ת יהיו בתכלית השלימות!‏ ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 Synopsis 12 Sivan is the conclusion of the days of Tashlumin for Shavuos. In terms of Divine service: Tashlumin has two meanings: (1) making up for what is lacking, and (2) adding perfection (sheleimus), even when nothing was lacking in one’s service – because there is always room for further perfection. Thus, although every Jew surely performed the service of the Giving of the Torah fully, nevertheless, since one constantly advances in his service from day to day and from moment to moment, always rising higher and higher, one must therefore continue to add more and more perfection up until the final moment of 12 Sivan, relative to his new, higher state. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Naso, 12 Sivan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

751

יום ועש"ק פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ג סיון‏, ה'תשפ"ו

May 29, 2026

10:21

התוכן ענינו המיוחד של יום י"ג סיון‏ – ‏היום שלאחרי סיום ימי התשלומין של חג השבועות, זמן מתן תורתנו: לאחרי שנסתיימה עבודת הקרבנות דזמן מ"ת, שענינה ברוחניות (שזה שייך גם בזמן הגלות) הוא הקרבת החיות והעונג בלימוד התורה, התבוננות ויגיעה בתורה מתוך חיות ועונג, הנה בי"ג סיון מתחילה העבודה שלאח"ז, שעיקרה‏ – ‏"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה", שעניני התורה שלמד במשך הימים שלפנ"ז באים לידי מעשה בפועל בחיי היום יומית. ואדרבה: ההוכחה שכללות הענין דקבלת התורה היתה אצלו כדבעי ה"ז דוקא כאשר זה בא לידי מעשה, שגם כאשר באים ימי המעשה (שאינם יו"ט) הוא עוסק ב"שטורעם" חדש בכל עניני יהדות‏ – ‏לימוד וקביעות עתים לתורה, קיום המצוות ומעש"ט בכלל‏. ‏משיחת י"ג סיון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026 Synopsis The unique theme of 13 Sivan, the day afterthe Tashlumin for Shavuos, is as follows: After the korbanos of Matan Torah (meaning, in spiritual terms, devoting one’s vitality and pleasure to Torah by toiling in Torah etc.) comes the next stage of service (on 13 Sivan), which is putting one’s Torah learning into actual practice in everyday life. This is the proof that one has accepted the Torah properly: when it leads to action, such that even on an ordinary day, he engages in all matters of Yiddishkeit with renewed vigor. Excerpt from sichah of 13 Sivan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2026 לזכות מרת חנה בת נחמה דינה שתחי' ליום הולדת שלה י"ד סיון – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'

752

יום ועש"ק פ' שמיני, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 10, 2026

9:24

התוכן אם בכל יום, הן ביום (כשאצלו "אור") והן בלילה (כש"חושך" אצלו), צ"ל "יציאת מצרים" – היציאה ממיצרים וגבולים, ובאופן של "דילוג" – מהו החידוש בזה כשמגיע שבת הגדול וחג הפסח? אלא שבמשך חגה"פ הנה בכל רגע ורגע חדור הכל ובגלוי עם יצי"מ, הן בענין החיובי שבזה והן בשלילת ההיפך מזה – "בל יראה ובל ימצא". ועד"ז בשבת הגדול נוהגים בגלוי בכמה ענינים שקשורים עם יצי"מ, ועד שנק' "שבת הגדול" ע"ש ה"נס גדול" וכו'. אלא שעפי"ז מה מוסיף בזה – מקור ויסוד הענין בחגה"פ – הענין דיצי"מ בכל יום במשך השנה? אלא שהענין דיצי"מ בחגה"פ הוא שלא בערך יותר כאשר זה בא לאחרי ההכנה לזה בזכירת יצי"מ במשך השנה. וכמו שרואים בפועל שכאשר העבודה של יצי"מ אצלו הוא בתמידיות ובחיות בכל יום במשך כל השנה, הנה כאשר מגיע שבת הגדול קל לו יותר לעמוד בהתעוררות גדולה, ועאכו"כ בחגה"פ. ד' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, שבת הגדול, אור לי"א ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026 Synopsis If one is obligated to remember the Exodus from Egypt (leaving one’s constraints and limitations) every day, both by day (when it is light for a person) and by night (when it is dark) – what is added on Shabbos Hagadol and Pesach? The answer is that on Pesach, every single moment is permeated openly with the Exodus, both in terms of proactively leaving Egypt, and in terms of avoiding chametz. Similarly, on Shabbos Hagadol there are a number of customs that are openly linked to the Exodus from Egypt, to the extent that it is called “Shabbos Hagadol” on account of the “great miracle” that occurred etc. But if so, the question can be asked in the reverse: what is added by remembering the Exodus every day? The answer is that the Exodus from Egypt on Pesach is incomparably greater when it comes after preparing for it by remembering the Exodus from Egypt during the year. And as is seen in practice: when one experiences the Exodus every day, constantly and with vitality, then when Shabbos Hagadol arrives, it is easier for him to be awakened, and all the more so on Pesach. 4 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Hagadol, 11 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

753

יום א' פ' צו, ד' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 22, 2026

9:57

התוכן א) "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות". ההוראה מזה – בשתים: 1) העבודה בכל עניני תומ"צ צ"ל בזריזות, וכמ"ש אדה"ז (באגה"ק) גודל מעלת הזריזות וכו' 2) הפעולה של עבודתו בכל עניני תומ"צ צ"ל לא רק על כל בנ"י שבדורו אלא גם "ולדורות"!. ב) בטעם מצות חביתי כה"ג [שבהתחלת שני דפ' צו], מבאר בספר החינוך שמצד יחודו של הכה"ג וכו' ראוי שיהי' לו קרבן מיוחד תמיד בכל יום כמו תמידי הצבור וכו', ובעבודה: כה"ג הוא בחי' היחידה של כלל ישראל, ועד"ז ישנה בחי' היחידה בנשמת כ"א שפועלת בו תמיד במשך כל היום, אבל זוהי בבחי' מקיף, וכדי שתפעל פעולתה גם באופן פנימי ה"ז ע"י שממשיכים אותה בפרטים וכו' – "זאת תורת החטאת" זאת תורת האשם" שבהמשך השיעור חומש. משיחת יום ב' דפ' צו, תענית אסתר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2026 Synopsis (a) On the opening verse of parashas Tzav, Rashi writes: “Tzav always connotes urging, immediately and for future generations.” The lesson is twofold: (1) All aspects of Torah and mitzvos must be done with alacrity, in line with the Alter Rebbe’s discussion in Iggeres HaKodesh about the tremendous quality of alacrity etc. (2) One’s service must affect not only all the Jewish people of his generation, but also future generations.(b) Sefer HaChinuch explains that the reason for the Chavitei Kohen Gadol (discussed in sheini of parashas Tzav) is because due to the unique status of the Kohen Gadol, it is fitting that he offer a special korban every day, similar to the Tamid offered every day on behalf of the public. In terms of divine service: The Kohen Gadol represents the level of Yechidah of the entire Jewish people. Similarly, there is the Yechidah within every Jew, which constantly affects a Jew throughout the entire day. But the Yechidah exists in a manner of makif, and for it to be internalized, it must expressed in the details etc., as the parashah goes on to describe: “This is the law of the Chatas”; “This is the law of the Asham” etc. Excerpt from sichah of Monday, parashas Tzav, Taanis Esther 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

754

יום ב' פ' צו, ה' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 23, 2026

11:37

התוכן כמו שצריכים לדבר להורים על כמה הם מקבלים מהילדים, "והשיב לב אבות על – ידי – בנים", כמו"כ צריכים לדבר לילדים עצמם על גודל אחריותם על הנהגת ההורים ושל כל המשפחה (ועד שבהם תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה!)! ובכן, פונים בזה להילדים: גם כשילדים מברכים עוד יהודי מתקיים בהם "ואברכה מברכיך" – שה' מברך אותם להיות מקור של נחת להורים ע"י הנהגה ראוי' ומילוי שליחותם בעולם, שהוא: הנוער הם העתיד של המשפחה ושל העם! ביחד עם קיום מצוות כיבוד אב ואם, עליהם לדעת שיש עוד תרי"ב מצוות שיהודי צריך לקיים, ורק כך יהיו ילדים טובים ויתנו להורים כבוד ונחת אמיתי. והזמן להתחיל זאת, שיבטיח ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה", הוא, כמ"ש בתורה, "משהתינוק מתחיל לדבר" צריך לומר לו "תורה צוה לנו משה וגו'" (ורק לאחרונה "גילוי" בני-אדם ההשפעה העמוקה שיש למה שתינוק (דוקא) רואה או שומע על כל ימי חייו). והנהגתם הראוי' תביא חיות ואור לכל הבית! זוהי זכותם אחריותם ושליחותם! [המשך יבוא] משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2026 Synopsis Just as parents must be spoken to about how much they receive from their children (“He will return the heart of the fathers through the children”), so must the children be spoken to about the great responsibility they bear for the conduct of their parents and of the entire family (to the point that the true and complete Redemption depends on them). Therefore, we turn to the children: The verse “I will bless those who bless you” applies even when children bless another Jew – Hashem blesses them to be a source of nachas to their parents by behaving properly and fulfilling their mission in the world, which is to be the future of the family and of the Jewish nation. Along with the mitzvah of honoring one’s father and mother, children must know that there are another 612 mitzvos, and only by keeping them will they fulfill their mission and give their parents true honor and true nachas. This must begin from a very young age, as the Torah teaches, “From when a child begins to speak,” one must say to him, “The Torah that Moshe commanded us…”; this ensures that “even when he grows old he will not depart from it” (scientists have only recently begun to discover the profound impact on a child’s entire life from what they see or hear as an infant). The children’s proper behavior brings vitality and light to the entire home; this is their privilege, their responsibility, and their mission. (To be continued.) Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

755

יום ג' פ' צו, ו' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 24, 2026

9:35

התוכן [המשך] קל יותר לילדים למלא את שליחותם הנ"ל להשפיע על הוריהם משההורים ימלאו את שליחותם... כי כדי שההורים יפעלו על הילדים צריכים לפעמים לומר מילה או לעשות תנועה קפדנית, אבל כדי שהילדים יפעלו על הוריהם לא צריכים לזה אף פעם, מצד האהבה הגדולה של ההורים לילדים. אם הילדים רק ידברו להורים בדברים לבביים היוצאים מן הלב ומתוך כבוד, ויסבירו להם שרוצים שהבית יתנהל כבית יהודי בכל המובנים, כולל להתכונן לימי הפסח באופן שחג הפסח יהי' כשר ושמח – ברור שהדברים יכנסו ללב הוריהם ויפעלו פעולתם וימלאו את בקשת הילדים בשמחה! ובכן, הילדים שכבר עשו זאת – שימשיכו, ואלו שעדיין לא – שיתחילו: על כל בן או בת לגשת להורים ולדבר אתם על יהדות בכלל ועל ההכנות לפסח בפרט, ולהבטיח ולהראות דוגמא חי' שהם מתכוונים לזה באמת עי"ז שלוקחים חלק בזה בעצמם, ובודאי יפעלו פעולתם! משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2026 Synopsis (Continued.) It is easier for children to fulfill this abovementioned mission of influencing their parents than it is for parents to fulfill their mission toward their children. Because for parents to influence their children, they sometimes need to use a sharp word or gesture etc., but that is never necessary when it comes to children influencing parents, due to the parents’ great love for their children. If children simply speak to their parents with respect and with words that come from the heart, explaining that they want the home to be conducted as a Jewish home in every respect, including preparing for Pesach in such a way that it will be a kosher and happy Pesach – it is certain that the parents will gladly fulfill their children’s request. Children who have already done so should continue, and those who have not yet done so should begin: every boy and girl should approach their parents and speak to them about Yiddishkeit in general, and about preparing for Pesach in particular, and they should promise, and demonstrate that they truly mean it, by personally taking part in the preparations – and then their words will surely have their desired effect. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2026 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

756

יום ד' פ' צו, ז' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 25, 2026

9:30

התוכן 1) ההוראה מיום הרביעי בשבוע – שבו נבראו "שני המאורות ". אור הלבנה, "המאור הקטן", משתנה מיום ליום, ואפי' כשהיא במילואה אין האור מאיר בתוקף, שהרי עדיין נמצאים בחשכת הלילה – בדוגמת זמן הגלות כאשר שורר חושך בעולם מכיון שישנו יצה"ר שרוצה להחשיך שלא יראו את הוראות התורה וכו' (אלא שבזה ישנם שינויים בין ימי החול וימי שבת ויו"ט), משא"כ אור החמה, "המאור הגדול", אין בה שינויים, ותמיד היא מאירה בתוקף גדול – מצב שבו מאיר אור התורה בתכלית הגילוי ובאופן תמידי, זמן הגאולה. וההוראה: גם בזמן הגלות, כאשר מאיר רק "מאור הקטן", צריך יהודי לעשות כל התלוי בו לבטל את חשכת הגלות ע"י ההוספה ב"תורה אור". 2) ההוראה מרביעי דפ' צו שבו מסופר אודות התחלת ימי המילואים כאשר הכל הי' מוכן כבר להקמת המשכן והקרבת הקרבנות וכו': יש לדעת שאנו נמצאים כבר בסוף ליל הגלות והכל מוכן להקמת ביהמ"ק השלישי! ולא נותר כ"א "קלייניקייטן" בלבד שכ"א צריך להשלים! משיחת יום ד' פ' צו, יו"ד אדר שני ה'תשד"מ, להילדים והילדות "צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2026 Synopsis (1) The lesson from the fourth day of the week, on which the “two luminaries” were created, is as follows: The light of the moon, “the lesser luminary,” changes from day to day, and even when it is full, it remains nighttime, because its light does not shine with full strength. Thus, the moon represents the time of exile, when darkness prevails in the world due to the yetzer hara darkening the instruction of the Torah etc. (though there are differences between weekdays and Shabbos and Yom Tov etc.) In contrast, the light of the sun, “the greater luminary,” never changes; it always shines with great intensity, representing the time of Redemption, when the light of Torah shines fully and constantly. But even during the exile, when only the lesser luminary shines, a Jew must do everything within his power to dispel the darkness by increasing in the Torah of light. (2) The lesson from revi’i of parashas Tzav, which discusses the beginning of the miluim, at which time the entire Mishkan was prepared and ready etc., is as follows: We must know that we have already reached the end of the night of exile, and everything is prepared for the building of the third Beis HaMikdash. Nothing remains except the small finishing touches that everyone must complete. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Tzav, 10 Adar Sheini 5744, to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

757

יום ה' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 26, 2026

8:09

התוכן ברביעי דפ' צו מדובר אודות הכנת אהרן ובניו להקרבת הקרבנות, והשיעור דיום חמישי מתחיל ב"ויגש את פר החטאת וגו'" – הקרבת הקרבנות בפועל, שזוהי התכלית דבית המקדש והמשכן. ובלשון הרמב"ם בספר יד החזקה "בית מוכן להקריב בו קרבנות". ובעבודת ה': במשכן ובמקדש עצמם לא ניכר הפעולה היום-יומית על העולם, משא"כ ע"י ענין הקרבנות, כמו קרבן התמיד שבכ"י, שלוקחים דברים כמו בהמה ומלח שע"ע היו בחלק ה"רשות" של העולם, ועושים מהם קרבן, ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס"! וההוראה גם בזמן הגלות: אין להסתפק בכך שביתו הוא כבר "משכן לו ית'", אלא כל יום חדש שמגיע, הוא מתחיל אותו בהקרבת "תמיד של שחר" – הוא לוקח עוד ענין מעוה"ז הגשמי ועושה מזה קרבן לה'! וזהו המענה להטוענים מדוע תובעים ממנו ענין המבצעים? הלא יש לו כבר "משכן" ש"מוכן להקריב בו קרבנות"? – לא מספיק שיש לו "בית מוכן", כי "המעשה הוא העיקר" – צא ומצוא "מן הבהמה מן הבקר וגו'" לעשות מהם קרבן לה'! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2026 Synopsis Revi’i of Parashas Tzav discusses how Moshe prepared Aharon and his sons for offering the korbanos, while Chamishi begins with the verse, “He brought the sin-offering bull...” – the actual bringing of the korbanos, which is the ultimate purpose of the Beis Hamikdash and the Mishkan, as the Rambam writes in Sefer Yad HaChazakah, “A House… prepared for sacrifices to be offered within it.” In terms of man’s divine service: In the Mishkan and Mikdash themselves, you don’t see the day-to-day effect upon the world, in contrast to the korbanos, where every single day, physical things like animals and salt, which previously belonged to the realm of the mundane, are transformed into korbanos, where “the secret of the korban ascends to the secret of the Ein Sof.” This also serves as a lesson for the time of exile: it is not enough that one’s home is already a Mishkan for Hashem. Rather, one must begin every new day by offering a “morning tamid” – taking yet another aspect of this physical world and turning it into a korban for Hashem. This is also the response to those who argue, why am I being asked to get involved in Mivtzoim and the like; after all, haven’t I already built a “house…prepared for korbanos to offered within it”? The answer is that it is not enough to have a “house prepared,” because “action is the main thing” – one must go out and find the “animals, cattle and flocks” etc. and turn them into a korban for Hashem. 2 excerpts from sichah of Purim 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2026 לע"נ ר' צבי אבא ב"ר חיים דובער ע"ה לרמן ליום היארצייט שלו ט' ניסן. תנצב"ה. נדבת נכדו ר' מענדל שי' לרמן

758

יום ועש"ק פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 27, 2026

11:17

התוכן בהערות אאמו"ר על הזהר פ' צו מביא מ"ש בגמ' [זבחים יט.]: א"ר אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמי' דאיזגדר מלכא (מלך פרס הי'), והוה מדלי לי המיינאי ותיתי ניהלי' (אבנטו הי' גבוה חגור מלמעלה מכנגד אצילי ידיו, והפשיטו למטה כדי לנאותו) ואמר לי "ממלכת כהנים וגוי קדוש" כתיב בכו (וצריכים אתם לנהוג עצמכם בתפארת כהנים דכתיב בהו לא יחגרו ביזע), כי אתא קמי' דאמימר א"ל אקיים בך "והיו מלכים אומניך". וההוראה (דאף שמדובר אודות סיפור עם מלך פרס וכו', אבל זה משתלשל מלמעלה): "זיעה" מורה על ענין הגבורות, וזהו הענין ד"לא יחגרו ביזע", שהעבודה צ"ל מתוך חסד ורחמים למע' ממדידות וההגבלות דגבורות. ועוד ענין: מטרת החגורה היא להפריד בין "פלגך דלעילא" שבו האיברים הדקים יותר ל"פלגך דלתתא" שבו איברי העיכול וכו'. וזהו "לא יחגרו ביזע" – להוריד החגורה כדי למעט בכל מה דאפשר את ה"פלגך דלתתא". (ולכן בני ישמעאל לובשים ה"חגורה" על ראשם, וזה משתלשל ממצנפת כה"ג וכו'). וההוראה: אע"פ שצ"ל גם הענינים ד"פלגך דלתתא", אבל יש לדעת שהם "תתא" וצ"ל תחת ממשלת ה"לעילא", "כל מעשיך לשם שמים". משיחת מוצאי ש"ק פ' צו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2026 Synopsis In my father’s notes to the Zohar on Parashas Tzav, he cites the story from the Gemara in Zevachim (19a): “Rav Ashi said: Huna bar Noson told me: Once, I was standing before King Izgadar (of Persia), and my belt (hemyani) was too high, and he lowered it and said to me: It is written about you, ‘A kingdom of priests and a holy nation’ (i.e., you must be glorified like a Kohen, of whom it says, “They shall not gird themselves in a place of sweat.”). When I came before Ameimar, he said to me: With regard to you, [the verse] ‘And kings will be your foster fathers’ was fulfilled.” The lesson is as follows: Sweat represents gevuros; thus the verse states, “They shall not gird themselves in a place of sweat,” because the service must be carried out with kindness and mercy,beyond the measure and limitation stemming from gevurah. Another point: The purpose of a belt is to separate between the upper half of the body, where the more refined organs are located, and the lower half, where the digestive organs etc. are located. This is also the meaning of “They shall not gird themselves in a place of sweat” (e.g., near the elbows), rather, one should lower the belt in order to minimize the space of the lower half as much as possible. (This is why the Bnei Yishmael wear a belt on the head, and it stems from the Mitznefes of the Kohen Gadol etc.) The lesson is that although matters relating to the “bottom half” are necessary in a person’s life, he should know that they are the “bottom,” and they must remain under the control of the upper half – “All your deeds should be for the sake of heaven.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2026 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

759

יום א', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ה'תשפ"ו

Mar 29, 2026

12:36

התוכן התוועדות זו אינה קשורה עם איש פרטי אלא עם ה"קבוצה" כולה – תנועת חסידות חב"ד. ולא נוגע (כ"כ) ענינם של האנשים העומדים בראש התנועה כ"א ענינה של התנועה. אלא שכדי ליישם את כל הענינים דתורת החסידות בפועל ממש, ובפרטיות יותר, כדי שתומשך ברכה והצלחה בכל עניני עבודתם של ישראל שכללותם – לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ובמיוחד ע"י העבודה דהפצת המעיינות חוצה – צ"ל העבודה באופן של "כולנו כאחד", וכדי לפעול את זה צ"ל אחד שתפקידו הוא להשתדל לפעול את ענין האחדות וכו'. ועפי"ז מובן שה"עילה" להתוועדות הקשורה עם יום הולדת של איש פרטי ה"ז סיבה חיצוניות" לבד, רק כדי לגרום לכך שיתאספו כו"כ יהודים (שלא היו מתאספים בל"ז) כדי להתחזק בהפצת המעיינות חוצה. ולאידך, אם לא היו מנצלים עילה זו מפני "ענוה", הי' זה בא על חשבון שיחסר בעניני העבודה דהפצת המעיינות חוצה. ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2026 Synopsis This farbrengen is not about a private individual, but about the movement of Chabad Chassidus. What is relevant is not so much the people who have stood at the head of the movement, but the movement itself. Just that, in order to implement the teachings of Chabad Chassidus in practice, and more specifically, to bring blessing and success to all aspects of the Jewish peoples’ service, which is to make a dwelling place for Hashem in the lower realms, especially by spreading the wellsprings of Chassidus outward – the work must be carried out in an orderly fashion, and by “all of us as one.” And for this, there must be an individual whose role is to strive to bring unity to the Jewish people etc. Therefore, it is understood that this excuse – that the farbrengen is linked to the birthday of a private individual – is only an external factor, and only in order to bring as many Jews as possible to gather and to strengthen themselves in spreading the wellsprings outward. On the other hand, had this opportunity not been utilized because of humility, it would have come at the expense of less being done to spread the wellsprings outward. 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2026 לזכות מנחם מענדל הלוי בן מרישה מרים שי' פייזקוב ליום ההולדת שלו י"א ניסן ולזכות לוי הלוי בן מרישה מרים שי' פייזקוב ליום ההולדת שלו י"ח ניסן לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

760

יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – ‏יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ה'תשפ"ו

Mar 30, 2026

11:27

התוכן זה עתה הגיעה אלי בשורה משמחת שלפני מספר שעות דברו (בטלפון) עם אנ"ש שבבריה"מ (רוסיא), ומצאו אותם עומדים בסיום התוועדות. על השאלה "מה פתאום התוועדות" היתה התשובה בפשטות – ה"ז יום ההילולא של הצ"צ! אם הדברים כך מעבר למסך הברזל – מובן כיצד צ"ל כאן! לכן מן הראוי שימשיכו עכשיו בהתוועדות זו וכו'. א' החידושים של הצ"צ הוא שאצלו ישנו ריבוי מופלג של חידושי תורה, הן בנגלה והן בחסידות (שלא מצינו ריבוי מופלג כזה אצל כל שאר רבותינו נשיאינו). ומכך עלינו ללמוד בנוגע למעשה בפועל ביום ההילולא שלו וכו'. ובהמשך להאמור: היות שבהשג"פ הגיעה אלי הבשו"ט אודות ההתוועדות הנ"ל ברוסיא, ואם יהודים במצב שהם נמצאים נתעוררו מעצמם שבי"ג בניסן יש להתוועד, עאכו"כ כאשר מדובר ביהודים במדינות שלא קיימות הגבלות וכו'. ויה"ר שההכנות לזה תהיו באופן המתאים ובזריזות, ומבלי לגרוע מקיום בדיקת חמץ כהלכה ינצלו הזמן בנוגע להתוועדות האמורה. משיחת יום ב', אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2026 Synopsis I just received the happy news that a few hours ago there was a telephone conversation with Anash in Russia, who were about to conclude a farbrengen. Asked what prompted them to hold a farbrengen, they replied that it was obvious: it is the yom hahilula of the Tzemach Tzedek. If it is so obvious to Jews there, behind the Iron Curtain, that one must farbreng on 13 Nissan – how much more so must Jews continue the farbrengen in places where there are no such restrictions etc. One of the unique qualities of the Tzemach Tzedek is the extraordinary abundance of his Torah insights on all areas of Torah, from which everyone must take a lesson and publish their own Torah insights. And may it be Hashem’s will that the continued farbrengen, and the preparations for all the activities discussed during the farbrengen, be done properly and with alacrity, and without detracting from doing bedikas chometz properly in accordance with halacha. Excerpt from sichah of Monday night, 13 Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2026 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

761

יום ג', י"ג ניסן‏, ה'תשפ"ו

Mar 31, 2026

9:59

התוכן א) יחידי סגולה, כמו רבותינו נשיאינו, פועלים ע"י אמירת "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קושיות" שגם אביו הנמצא בעולם האמת נוכח בשולחן הסדר ופונה אליו כך! אבל אמירת נוסח זה שייכת לכאו"א. ב) בזה שמכריזים בתחלת הסדר "כל דכפין ייתי ויכול וכו'" מודגש ביותר ענין הצדקה: אדם זר נכנס לבית לאחרי ששמע הכרזה זו מבעד החלון ומשתתף בסעודת החג ויש לו הכל מן המוכן! וזאת לאחרי שבעלת הבית עמלה כ"כ שיוכלו לחגוג את חג הפסח "כשר ושמח", וכ"ז נעשה מתוך שמחה וכו'‏. ‏ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2026 Synopsis (a) To actually bring one’s father to one’s Seder from the World of Truth by saying “Father, I will ask you the Four Questions” is only possible for unique individuals, like our Rebbeim. But saying the words is for everyone. (b) The proclamation at the beginning of the Seder, “Whoever is hungry, let him come and eat…” uniquely emphasizes the greatest form of tzedakah: Upon hearing this proclamation through the window, a stranger enters the home and is given everything for the Seder without having to put in any effort of his own. And this is after the woman of the house has worked so hard to prepare for a Pesach, and the poor person is welcomed happily etc. 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

762

יום ד', י"ד ניסן‏, ‏ערב חג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 1, 2026

11:01

התוכן בכל (א' ובפרט) יהודי יש ב' ענינים: זה שהוא יחיד וזה שהוא חלק מהכלל והציבור. ולכן גם בקרבן פסח שהי' הכנה ליציאת מצרים שאז הי' לידת עם ישראל יש בו ב' הנקודות: שהוא קרבן יחיד שנעשה ע"י רוב הציבור. וההוראה: ישנם משטרים שמתנהגים באופן של"יחיד" אין שום חשיבות והוא רק חלק מה"ציבור" ונבלע בו. שיטת התורה היא שהיחיד הוא מציאות בפ"ע ו"עולם מלא", שתמיד מתחשבים בזה ועד שלפעמים זה מכריע את ענין ה"ציבור". וזוהי גם מעלת מדינה זו שאלי' הגרו יהודים "מעבר מסך הברזל" וביניהם כ"ק מו"ח אדמו"ר שהכריז מיד בבואו שבא כדי להראות ש"אמריקה אינה שונה" וגם כאן אפשר להתנהג עפ"י תומ"צ – שכ"ז הוא הודות לזה שה"ציבור" וה"משטר" של מדינה זו התמסרו להצלת היחיד. ומביעים בזה את הכרת הטוב למשטר המדינה והעומד בראשם שעושים כמיטב יכלתם לשמור על זכויות היחיד, גם בנוגע ליהדות. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2026 Synopsis In every person, especially a Jew, there are two aspects: the individual identity, and the fact that one is a part of the collective whole. Therefore, these two aspects are also found in the Korban Pesach, which was the preparation for the Exodus from Egypt, at which time the Jewish people were born: On the one hand, it is an individual offering, but on the other hand, it was brought by the majority of the community. The lesson is as follows: There are governments where the individual has no importance at all, and is totally absorbed within the collective. But the Torah approach is that the individual is an independent entity and a “complete world,” which is always taken into consideration, and which sometimes outweighs the interest of the collective. This is also the virtue of the United States, a country to which many Jews escaped from behind the Iron Curtain, including my father-in-law, the Rebbe, who, immediately upon arrival, announced that he had come to demonstrate that “America is no different,” and that even here it is possible to conduct oneself in accordance with Torah and mitzvos – all of which was made possible because the community and the government of this country devoted themselves to saving an individual. For this we express gratitude to the government and to those who stand at its helm, who do their utmost to safeguard the rights of the individual, including the ability to keep Yiddishkeit freely. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

763

יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 5, 2026

9:01

התוכן איתא במכילתא: "יום ה' נסעו ממצרים ובאו עד רעמסס .. ובא' בשבת שהוא רביעי לנסיעתם .. אמרו להם האקטורין הגיע פרותמיזא שלכם לחזור למצרים שנאמר דרך שלשת ימים, אמרו להם, כשיצאנו ברשות פרעה יצאנו?! .. אמרו להם האקטורין, רוצים ולא רוצים סופכם לקיים דברי מלכות, עמדו עליהם ישראל הכו מהם הרגו מהם .. אמרו להם משה (לישראל) חזרו לאחוריכם שלא יאמר פרעה שאתם בורחים...". וההוראה: כשהיצה"ר מנסה להלעיט את הילד עם עניני "טפשות", יש להראות לו שלא מתפעלים ממנו כלל! משיחת יום ג', ד' דחג הפסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ה, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2026 Synopsis Mechilta states: “On the fifth day they journeyed from Egypt and came as far as Raamses…and on the first day of the week, which was the fourth day of their journey…the emissaries [sent by Pharaoh] said to them: Your time has arrived to return to Egypt, as it says, ‘We will travel for three days…’ They said to them: When we left, did we leave with Pharaoh’s permission?…The emissaries said to them: Whether you wish to or not, in the end you will fulfill the word of the king. The Jewish people rose up against them; they struck some, they killed some…Moshe said to [the Jewish people]: Turn back, so that Pharaoh will not say that you are fleeing…”The lesson isthat when the yetzer-hara tries to push foolishness on a Jewish child, the child must show that he is not affected by it at all. Excerpt from sichah of the 4th day of Pesach, 18 Nissan 5745 – to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2026 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏

764

יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן‏, ‏יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 6, 2026

10:52

התוכן בכינוס זה שמתקיים בימי הפסח אין צורך להסביר תוכנו של היום: 1) מצד המתכנסים, שהרי ילדי ישראל תופסים מקום עיקרי בכל עניני הפסח, שכן התחלת ה"סדר" היא בענין ד"הבן שואל", וכל המשך ההגדה הוא תשובה לשאלותיהם של הילדים. וההוראה – שהילדים צריכים להתבונן בנעשה מסביבם, ואם עדיין לא למדו – עליהם לשאול מיד, ובודאי יקבלו הסבר מההורים והמחנכים וכו'. 2) מצד התוכן דחג הפסח, שהרי נצטווינו שבכל יום יהי' "זכר ליציאת מצרים", ובעת הכנס הקשור ביצי"מ ה"ז בתוקף עוד יותר; התפקיד הכללי של ילדי ישראל לבטל את היצה"ר ולחזק את היצ"ט – מודגש ביותר בחג הפסח: ביעור ושריפת חמץ מורה על ביטול היצ"ר, "סור מרע", ואכילת מצה ("מיכלא דמהימנותא), מורה על חיזוק היצ"ט, "עשה טוב". וזוהי "פקודת היום" שלוקחים מחג הפסח על כל השנה כולה – "זכר ליציאת מצרים". משיחת יום ב', ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2026 Synopsis At this gathering, which is taking place during Pesach, there is no need to explain the significance of the day, both because of the those assembled and because of the nature of Pesach: (1) Jewish children occupy a primary place in all matters of Pesach; indeed, the whole Seder begins with the child asking questions, and the rest of it is devoted to answering the children’s questions. The lesson is that children must reflect upon what is taking place around them, and if there is something they have not yet learned, they must immediately ask about it,and they will surely receive an explanation from their parents and educators etc. (2) We are commanded to remember the Exodus from Egypt every day, which is emphasized in particular at a gathering connected Pesach. The task of Jewish children is to nullify the yetzer hara and to strengthen the yetzer tov,which is also emphasized particularly on Pesach, where the removal and burning of chametz represents nullifying the yetzer hara (“Turn away from evil)” and eating matzah (“the bread of faith”) represents strengthening the yetzer tov (“Do good”). And this is the “order of the day” taken from Pesach for the entire year – “in a remembrance of the Exodus from Egypt.” Excerpt from sichah of Monday, 3rd day of Chol Hamoed Pesach, 19 Nissan 5746 – to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2026 לע"נ הרבנית מרת רחל דוואשא בת הרה"ג הרה"ח ר' ישראל ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלה י"ט ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.

765

יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן‏, ‏יום ו' דחג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 7, 2026

8:27

התוכן החיוב להזכיר יציאת מצרים פעמיים בכל יום מדגיש עד כמה זה "יסוד ועמוד" באמונתנו שצריך לחדור את כל פעולות במשך היום. כי קיום תומ"צ, ש"היא חיינו ואורך ימינו", קשור עם יציאת מצרים. וכמ"ש בתניא שע"י העסק בתומ"צ כדבעי נעשה "צווותא וחיבור" עם הקב"ה שזהו יציאה מכל המיצרים וגבולים, וזה דורש גם הכנה מצדו – לצאת ממיצרים וגבולים שלו. ואף ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" – הנה א) הרי יש לו את "הקב"ה עוזרו" (כמו שיציאת מצרים כפשוטו היתה ע"י הקב"ה), ובהיותו הבורא של כל המציאות של "מצרים" ו"גלות", וה"גוזר" שיהיו במצרים וכו' – פשוט שה"בית אסורים" אינו פועל בו שום גרעון ח"ו. ב) גם ביהודי עצמו שצריך לצאת ממצרים יש את נקודת היהדות ועצם הנשמה שמלכתחילה לא הלך בגלות, וזה פועל על כחותיו הגלויים ועד למחשבה דיבור ומעשה לעמוד במצב של "בן חורין" אמיתי. משיחת מוצאי ש"פ צו, שבת הגדול, אור לי"א ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2026 Synopsis The obligation to recall the Exodus from Egypt twice every day emphasizes how much the Exodus is a “foundation and pillar” of our faith, which must permeate all of one’s deeds the day. Because keeping all of Torah and mitzvos –“our life and the length of our days” – is tied to the Exodus, as explained in Tanya: when one properly engages in Torah and mitzvos, he forges a connection and bond (tzavsa v’chibur) with Hashem, which constitutes an exodus from all constraints and limitations. This also requires preparation on one’s own part, to leave his own constraints and limitations. And although “A prisoner cannot free himself from prison” nevertheless: (a) “The Holy One, blessed be He, helps him” (just as Hashem redeemed the Jewish people from Egypt). Obviously, since it is Hashem who created the whole existence of Egypt and exile, He is not subject to their restrictions chas v’shalom. (b) Even within the Jew himself, there is the pintele Yid and the essence of his soul, which never went into exile to begin with. This spark empowers his revealed faculties, down to his thought, speech, and action, so that he can be a truly free person. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Hagado, 11 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2026 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

766

יום ועש"ק פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ויום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Mar 20, 2026

10:56

התוכן [המשך] וזהו הטעם מדוע החל אז כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב ולפרסם זכרונותיו בשפות שונות. דלכאו', בכדי לקרב יהודי ליהדות מדוע שולחים אליו "זכרונות" במקום לשלוח אליו מאמר חסידות קל בשפה המובנת לו וכו'?! אלא מכיון שראו שישנם יהודים שלא יכניסו לבתיהם ענין שאין להם משיכה לנפש-הבהמית, ולכן, מכיון שהרי התוכן צ"ל של תומ"צ, שינו עכ"פ את הצורה החיצונית של הדברים – לצורה של סיפורים וזכרונות, ולבסוף – ימשכו גם לתוכן הדברים. דעפ"י שכל דקדושה אין מקום לכתיבת זכרונות על חשבון כתיבת מאמרי חסידות וכו', אלא כאשר מדובר אודות הצלת יהודי רגע לפני הטביעה בנהר ר"ל – אין מקום לחשבונות, ואם אא"פ להציל אותו בדרך אחרת "מושכים" אותו ע"י סיפור [אבל] עם תוכן כזה שיעמיד אותו בסוף בקרן אורה. וכך מעמידים "זרעו בחיים" אפי' בארמ"צ, ועי"ז "הוא בחיים". אלא שעפ"י דין, אין אדם מקיים מצות פרי' ורבי' אא"כ לילדים עצמם יש ילדים, ולכן לא מספיק ש"זרעו" בחיים, אלא ה"זרעו" עצמם צריכים לדאוג להחיות אחרים. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026 Synopsis (Continued.) And this is the reason why my father-in-law, the Rebbe, began writing and publishing his memoirs at the time, and in different languages. Seemingly, if the goal is draw a Jew closer to Yiddishkeit, why would he send a book of memoirs rather than a maamar Chassidus that he can understand etc.? The answer is that there were Jews who were so focused on the wants of the animal soul that they wouldn’t even allow a maamar into their home; therefore, he put material whose content is Torah and mitzvos in the external form of stories and memoirs, so that they would read it and ultimately be drawn to the inner content as well. This explains how he could devote his time to writing memoirs at the expense of composing maamarim (which seemingly is totally illogical): when it comes to saving a Jew from drowning in the sea of ignorance Rachmana litzlan, there is no room for logical calculations – if one cannot be pulled out of the water with a maamar etc., then he must be pulled out with a story whose content will eventually place him in a place of light. In this way it is possible to raise “offspring who are alive” even in Egypt, and thereby “he, too is alive.” But according to halacha, a person does not fulfill the mitzvah of pru u’rvu unless one’s children have children of their own. Therefore, it is not enough that “his offspring is alive”; rather, those offspring must themselves make sure to give life to others. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026 לזכות חוה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה ג' ניסן - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

767

יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 12, 2026

8:21

התוכן קרבנו של מצורע הוא "קרבן עולה ויורד" [כמ"ש בראשון דפ' מצורע] שבזה מודגש הענין ד"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" שלכן תובעים מכאו"א כפי הישג ידו בלבד. ואעפ"כ ישנו דין ש"עני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והי' המצורע עשיר ה"ז מביא על ידו קרבנות עשיר וכו'"! ולכאו' איך תובעים ממנו להביא קרבנות עשיר שלא כפי הישג ידו?! אלא מזה גופא שישנו פס"ד והלכה שחייב להביא קרבן עשיר מוכרח לומר שהקב"ה יתן לו את האפשרות להביא מממונו קרבנות עשיר. והוראה נפלאה מזה: כאשר יהודי מחליט במס"נ לעשות ליהודי שני דבר טוב כזה שהוא למעלה מכחותיו ה"ז דבר ברור שהקב"ה יתן לו את האפשרות לקיים החלטתו! וכפי שראו הנהגה כזו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולדוגמא הסיפור על היהודי שלקח ע"ע הדפסת ספרי הצ"צ שזה הי' למע' מכחותיו ובירכו הרבי ונעשה עשיר וקיים הבטחתו! ועוד. משיחת אור ליום ועש"ק פ' בראשית, כ"ו תשרי ה'תשמ"ו ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026 Synopsis The metzora’s offering is a sliding-scale offering (as it says at the beginning of parashas Metzora), which is offered only according to his means, emphasizing that “I request only … according to their ability.” Nevertheless, there is law stating that, “If a poor person said, ‘The offering of this metzora is upon me,’ and the metzora was wealthy, [the poor person] must bring a wealthy person’s offering on his behalf...” Seemingly, how can the poor person be required to bring the offering of a wealthy person, which is beyond his means? From the very fact that there is a halacha obligating him to do so, we must say that Hashem will grant him the ability to bring a wealthy person’s offering,and from his own funds. And this is the wondrous lesson: When a Jew resolves with mesiras-nefesh to do a favor for another Jew, even when it is beyond his natural capacity, it is clear that Hashem will grant him the ability to fulfill his resolution. As we saw with my father-in-law, the Rebbe, including the well-known story of the Jew who undertook to fund the printing of the Tzemach Tzedek’s seforim: at the time of his commitment, it was beyond his capacity, but with the Rebbe’s bracha he became wealthy and fulfilled his pledge. Excerpt from sichah of Thursday night, 26 Tishrei 5746 –Yechidus Klalis for Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

768

יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 13, 2026

10:09

התוכן ידוע המנהג שפירסם נשיא דורנו והולך ומתפרסם "ללמוד ב[כל יום ממ"ט] ימי הספירה [א' ממ"ט דפים של] מסכת סוטה .. דף ליום דף ליום". ע"י שהוא מקיים זאת בעצמו, ובפרט כאשר גם מצרף אחרים, ואפי' אם רק מחליט כן – הנה "הכריע עצמו את כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה גדולה". ענין ספיה"ע הוא ע"ד העבודה דבירור ענין הסוטה ונפה"ב. שעבודה זו שבספיה"ע היתה גם בפעם הראשונה בעת יצי"מ, שהתחילו מיד לאחרי יצי"מ במצב של "כי ברח העם", ועבדו עבודתם בזה עד שביום המ"ט אמרו והקדימו נעשה ונשמע. ע"י העבודה דספיה"ע נפעל ענין ה"תמימות" אצל כאו"א מישראל, וזה פועל המשכת "יום החמישים", דשני ענינים בזה: א) זה שקשור עם עבודתם של ישראל דספיה"ע. ב) זה שנמשך מלמעלמ"ט ביום מ"ת. ועד"ז בכל יום ויום של ימי הספירה ישנם ב' ענינים: א) כל יום מברכים בפ"ע על ספה"ע. ב) חלק מכללות מימי הספירה וגם – מ(ב' הענינים שב)יום החמישים. ומכ"ז מובן גם המעלה של זמן זה, לאחרי סיום העבודה דספירת כל המ"ט יום וכו'. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026 Synopsis As known, the Nasi of our generation publicized the custom of studying one daf of Masechta Sotah every day during Sefiras HaOmer. When one does so himself, and especially when includes others in doing so, and even when one merely resolves to do so, he “tips the balance for himself and the entire world to the side of merit and causes great salvation for himself and for them.” Sefiras HaOmer is compared to the service of purifying the Sotah and the animal soul; Sefiras HaOmer took place the first time when the Jewish people left Egypt, when their state was such that “the people fled,” and they worked on this service until the forty-ninth day, when they said “We will do” before “We will hear.” The service of Sefiras HaOmer brings “completeness”to every Jew, and draws down the level of the fiftieth day, in which there are two aspects: (a) The aspect linked to the Jewish people’s service of Sefiras HaOmer; and (b) the aspect that comes down from above during Mattan Torah. Similarly, these two aspects apply to every day of Sefira: (a) One makes an independent bracha on each day’s counting, and (b) each day is part of the totality of the entire count and of (the two aspects within) the fiftieth day. From all this we can understand the special quality of the current day, after we have completed the service of counting all forty-nine days etc. Excerpt from sichah of Wednesday night, Erev Shavuos 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026 לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו * לזכות מנוחה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו ניסן - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

769

יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 14, 2026

10:33

התוכן הגמרא (בזמנה) קבעה ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". במשך הדורות אמנם למדו ענין זה, אבל רק מזמן לזמן. במשך הדורות, גם בזמן אדה"ז וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכו', גם נתפרסמו "קיצין" וכו'. עד שבא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו והכריז ב"שטורעם" – "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ואז גם פרסם "קץ" (וזה נדפס) וכו'. ולאחרי שגם מאז כבר עברו עשרות שנים, מתחזקת השאלה "עד מתי"?! הביאור היחיד שמצאתי (לאחרי היגיעה) הוא – ‏מעתה הענין עבר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל". מעתה מוטלת האחריות לזירוז הגאולה על כאו"א מישראל! אנשים נשים וטף. וזה יכול להיות אפי' ע"י מעשה דיבור או אפי' מחשבה א', כפס"ד הרמב"ם ש"עשה מצוה א' הרי הכריע א"ע ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". עתה כבר אא"פ להסתפק בלימוד הלכה זו אלא יש לקיימה בפועל! [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026 Synopsis The Gemara says that (already back then,) “All the kitzin [designated end-times by which the Redemption must come] have passed, and the matter depends only upon teshuvah.” Throughout the generations, various kitzin were publicized, including in the time of the Alter Rebbe and of the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden etc., until my father-in-law, the Rebbe, the Nasi of our generation, came and proclaimed with a shturem: “Immediate teshuvah – immediately Redemption,” at which time he also publicized a ketz (and had it printed) etc. Being that decades have already passed since then, the question has only grown stronger: Ad mosai?!The only explanation I have found (and after much toil) is that from now on, the responsibility has passed from “the Nasi who is everything” to “everyone.” The responsibility for hastening the Redemption now rests upon every Jew,man, woman, and child. And it can be caused by even a single deed, word, or even thought, as the Rambam states as a matter of halacha: “If one performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and others.” It is no longer possible to suffice with merely studying this halacha; rather, it must be fulfilled in practice. (To be continued.) Excerpt from sichah of Purim 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי'

770

יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 15, 2026

10:18

התוכן [המשך] אין מקום לשאלה על הטלת השליחות לזרז את הגאולה על כאו"א מישראל – ממ"ש בגמ' שכתוצאה מזה שהושע בן אלה ביטל כל ההגבלות שהעמידו מלכי ישראל לעלות לרגל והכריז "כל הרוצה לעלות יעלה", נענש הוא וכל עשרת השבטים, מכיון שהחובה הוטלה עליהם "הואיל שאין מוחה בידם והן לא עלו" – כי לא מדובר כאן על "הטלת הקולר" שאם לא יעשו זאת אזי... אלא זירוז בלבד, ומודיעים רק את הכתוב בספרים שאין הדבר תלוי אלא בדבר א', תנועה א', וברור הדבר שישנם אלו שיכולים לעשות זאת! ומסוגיית הגמ' בסיום מס' סוטה רואים שהכוונה במ"ש "כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" היא לרגעים אלו, ואין מקום לדחות את הקץ יותר. ומכיון שלא יודעים מה בדיוק מעכב את הגאולה – יש לעשות כל ענין ששייך לזרז הגאולה. וזהו גם ההסבר על ריבוי הדיבור לאחרונה אודות הגאולה – כדי לעורר את כאו"א על זה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026 Synopsis (Continued.) With respect to placing the responsibility for hastening the Redemption upon every Jew, there is no difficulty from the story of Hoshea ben Elah. The Gemara states that although Hoshea ben Elah removed the restrictions that previously prevented the ten tribes from making the trip to Yerushalayim, he was punished, “inasmuch as there was no one preventing them, and [still] they did not go up,” that is, he “removed the chain of culpability” from himself and placed it upon the people. But here, we are not talking about “placing a chain of culpability,” but simply urging andbringing attention to the concept that the coming of the Redemption depends only upon one deed, word, or thought; this isa concept that appears in seforim anditis clear that there are people who are able to do it. From the Gemara’s discussion at the conclusion of Masechta Sotah, it is clear that when it says that “All the kitzin have passed, and the matter depends only upon teshuvah,” it is referring to these moments, and we cannot postpone the ketz any longer. And since we do not know exactly what is holding back the Redemption, we must do everything that is described as a cause for Redemption, which is also why we have been discussing the Redemption so much lately – to awaken everyone in this regard. 2 excerpts from sichah of Purim 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

771

יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 16, 2026

9:18

התוכן כללות הענין דספיה"ע, דענינו בפשטות הוא הכנה למתן תורה, הוא בדוגמת ענין החינוך – שמחנכים את הילד ומכינים אותו לזמן שיהי' מחוייב במצוות. וי"ל שהנתינת-כח ע"ז הי' בר"ח ניסן, יום השמיני למילואים, שבו נשלם חינוך אהרן ובניו לעבודת המשכן. וזה בא בהמשך להמדובר כמ"פ במשך חודש ניסן אודות גודל והכרח ענין החינוך. וזהו תוכן הענין דכל המבצעים – מבצע תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, נש"ק, כשרות וטהרת-המשפחה – להסביר ולחנך עוד יהודים לקיים המצוות. וכן לחנך א"ע בענינים אלו, כי גם מי שהוא במעמד ומצב נעלה ביותר צריך לחנך א"ע להעלות בקודש. והיינו, שבכל אחד יש את ענין ה"מחנך" ואת ענין "המחונך". והמעשה הוא העיקר: להשתדל שכל יהודי שהוא קטן בשנים או בידיעות שיקבל חינוך יהודי מתאים, ובענין שהזמ"ג, ימי הקיץ – לרשום ילדי ישראל במחנה-קיץ מתאים, וגם להוסיף בחינוכם של אלו שהם כבר "מחונכים", כנ"ל. משיחת יום ה' דפ' קדושים, אור לאדר"ח אייר ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2026 Synopsis The general concept of Sefiras HaOmer, which serves as a preparation for Matan Torah,relates to education,whereby a child is educatedand prepared for the time when he will become obligated to keep the mitzvos. It can be said that the empowerment for this was given on Rosh Chodesh Nissan, the eighth day of the Miluim, when the trainingof Aharon and his sons for the service of the Mishkan was completed. This follows what we discussed numerous times during the month of Nissan about the tremendous importance and necessity of Jewish education,which is also the underlying point of all the Mivtzoim – to educate more Jews to keep mitzvos. Similarly, one must educate oneself in these matters, because one can always learn more and ascend higher in holiness; within every person there is both the educator and the one being educated. And “Action is the main thing”: we must strive to ensure that every young Jew – whether young in years or “young” in knowledge – receive a proper Jewish education. And what is especially timely as summer approaches is to ensure that every Jewish child be enrolled in a proper Jewish summer camp etc. Excerpt from sichah of the first night of Rosh Chodesh Iyar 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2026 לע"נ הרב שלמה ב"ר אלטער בצלאל ע"ה קופצ'יק ליום היארצייט שלו כ"ט ניסן ת.נ.צ.ב.ה.

772

יום ועש"ק פ' תזריע-מצורע, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ו

Apr 17, 2026

12:30

התוכן מצות טהרת המשפחה הוא ענין עיקרי ויסודי וחיוני לכללות חיי האיש והאשה וילדיהם וכלל ישראל עד סוף כל הדורות! אין סיבה אמיתית מדוע אין הרבנים ובעלי-מוסר רועשים ע"ז. בזמננו אין לסמוך שבהגיע הזמן לזה ישמעו וילמדו בבית (ע"ז, ובודאי לא) כל פרטי הדינים, ואין ברירה אלא שהרבנים ירעישו בציבור ובפומבי בכל הזדמנות אודות נחיצת שמירת טהרת המשפחה, בכללות, ולהודיע מיד ע"ד ייסודם של שיעורים בפרטי הדינים שבהם יוכלו לענות על שאלות וכו'. וזוהי השליחות הראשונה של הנשים – לתבוע זאת (באופן מכובד) מהרבנים, ולא לנוח עד שהדברים יצאו לפועל, שיתייסדו שיעורים בזה בכל ביהכנ"ס ובית-ספר לבנות וכיו"ב. וגם בזמן הקיץ יכולים וחייבים להתעסק בזה. ואפשר לעשות כ"ז באופן של צניעות וכו'. משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2026 Synopsis The mitzvah of family purity is a primary, foundational, and vital mitzvah that affects the entire life of the husband and wife, their children, their children’s children, and the entirety of the Jewish people until the end of all generations. There is no real reason for the fact that rabbonim have not discussed it publicly, and these days, one cannot rely on the assumption that when the time comes, young women will learn about it at home (and certainly not about) all the detailed laws; therefore, there is no alternative but for rabbonim to speak loudly and publicly and at every opportunity about the importance of family purity in general, and to immediately announce the establishment of classes on the detailed laws where they can answer questions etc. And this is the first mission incumbent upon the women – to demand from the rabbonim (in a respectful manner) to establish classes on the subject in shuls and girls’ schools etc., and not to rest until they are implemented in practice. Even during the summer, it is possible and obligatory to arrange such classes – and it can all be done in a modest manner etc. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Shelach, 17 Sivan 5740, during the N’shei U’bnos Chabad convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2026 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.

773

יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ו

Apr 19, 2026

10:56

התוכן הענין ד"מלכתחילה אריבער" (ההוראה והנתינת-כח של בעל ההולדת) מודגש – בהתחלת התורה: התורה מתחלת עם "בראשית" ר"ת ברכה, ברא – בכח העצמות דוקא, "ורוח אלקים מרחפת וגו' – זה רוחו של משיח", האור שנברא ביום הראשון הי' אדה"ר מביט בו מסוף העולם עד סופו. בסיום התורה: "לכל האותות והמופתים גו' לעיני כל ישראל". בהתחלת תושבע"פ – מס' ברכות: "מאימתי" דקאי על יראה עילאה. בסיום הש"ס: ה' עוז גו' את עמו בשלום". בהתחלת ספר התניא: "משביעין אותו" גם מלשון שובע. בסיום חלק א' דתניא: "יתברך ויתעלה". בהתחלת שו"ע: "שויתי הוי' לנגדי תמיד". וזוהו גם תוכן תפקיד האדם ד"יפוצו מעיינותיך חוצה": שכ"א מג' ענינים אלו (יפוצו, מעיינותיך, חוצה) הוא הענין ד"מלכתחילה אריבער". ג' חלקים משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, "תפארת שבתפארת", ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2026 Synopsis The concept of m’lechatchilah ariber (as shown and empowered by the Rebbe Maharash, whose birthday it is) is emphasized in: (1) The beginning of the Torah – Bereishis (which starts with a beis,the first letter of the word bracha) bara (which connotes creation by the power of Hashem’s Essence); additionally, as the Midrash says, the verse“and the spirit of G-d hovered over…” refers to the spirit of Moshiach, and moreover, with the light created on the first day of Creation, Adam HaRishon was able to gaze from one end of the world to the other. (2) The conclusion of the Torah –“…with regard to all the signs and wonders…in view of the entire Jewish people.” (3) The beginning of Shas –“Me’eimasai…,” which alludes to the higher level of awe of Hashem. (4) Theconclusion of Shas – “Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace.” (5) The beginning of Tanya –“Mashbi’in oso,” which also connotes sova(satiety). (6) The conclusion of Part I of Tanya – “…May He be blessed and exalted.” (7) The beginning of the Shulchan Aruch –“I have set Hashem before me constantly.” Similarly, in a Jew’s task of spreading the wellsprings outward, each of the three elements (“spreading,” “your wellsprings,” and “outward”) embodies the concept of m’lechatchilah ariber. 3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Emor, 2 Iyar 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2026 לזכות שמואל בן שושנה שי' ליום ההולדת שלו ב' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן

774

יום ב' פ' אחרי-קדושים, ג' אייר, ה'תשפ"ו

Apr 20, 2026

11:24

התוכן ענין ה"טבילה", שהאדם מתכסה בכל גופו במים, בעבודה, הוא, כמ"ש ברמב"ם, שהאדם "טובל" כל מציאותו ב"מי הדעת הטהור" והוא מתבטל ל"ניצוץ בורא" שבו‏ – ‏ "טבילה" אותיות "הביטל"‏ – ‏כמו נבראים שבים וכו'. והנה "מעיין מטהר בכל שהוא": מים שמחוברים בגלוי במקורם מטהרים, אפי' מטומאת מת, ב"כל שהוא", ובתנאי שכל גופו מתכסה בהם [ובמחשבה עיונית ניתן לצייר זה וכו']. ובעבודה: כשהאדם "מתכסה" לגמרי ב"דיעה" כזאת שהיא מחוברת בגלוי באלקות, ואין שום דבר המפסיק ביניהם‏ – ‏לא אכילה ושתי' ולא מסחר, ואפי' לא לימוד התורה באופן שמרגיש כאילו הוא מצליח בזה בכחות עצמו ואינו צריך את ברכת ה' וכו'‏ – ‏יכול אפי' "כל שהוא" מ"דיעה" זו לטהר אותו מטומאה הכי חמורה ולהעמיד אותו במצב של "לפני ה' תטהרו" [כמ"ש בשלישי דפ' אחרי]! וזהו הענין של פנימיות התורה שאפי' "טיפה" ממנה יכולה לטהר אותו וכו'. משיחת פורים ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2026 Synopsis As the Rambam writes, immersion in a mikveh, where a person is entirely covered by water, represents the immersion and nullification of one’s entire being in the “waters of pure knowledge” (as alluded to in the fact that טבילה is comprised of the same letters as הביטל). Regarding immersion, the law is that a spring purifies even in the smallest amount. That is, water that is openly connected to its source purifies a person from even the most severe form of impurity (contact with a corpse) and with even the smallest amount, provided that one is entirely covered by it (theoretically, a single drop can be thinly spread over one’s entire body). In terms of divine service: when a person is completely immersed in an awareness that is openly connected to G-dliness, with nothing intervening between them (neither eating and drinking, nor business dealings, nor even Torah study when one studies with the feeling that his success results from his own abilities rather than from Hashem’s blessing),then even the slightest measure of this awareness can purify him from the most severe impurity, and then “before Hashem you will be purified” (as the verse states in shelishi of parashas Acharei). And this is the function of the inner dimension of Torah: even a single drop of it can purify a person... Excerpt from sichah of Purim 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

775

יום ג' פ' אחרי-קדושים, ד' אייר, ה'תשפ"ו

Apr 21, 2026

11:36

התוכן ממצות כיסוי הדם [בחמישי דפ' אחרי] שאסור לכסותו ברגל וכו' למדים לכל המצוות "שלא יהיו . . בזויות עליו". ובלשון הגמ' "אבוהון דכולהו דם". ולכאו', מצוה זו אינה מה"חמורות", ואדרבה – יש בה כמה קולות, שגם מי שלא שחט בעצמו וגם נשים יכולים לקיימה וכו'. גם, מהו הדיוק "אבוהון דכולהו דם" – הלא הלימוד הוא מ"כיסוי הדם" ולא מ"דם" (ש"אין בו קדושה")? והביאור: "דם" הקרבנות מקריבים על המזבח, וזהו "אבוהון דכולהו דם" – שקיום כל המצוות צ"ל מתוך חיות והתלהבות, ענין ה"דם". וזה יובן יותר בהקדם הטעם שמצוה זו נוהגת רק בחי' ועוף ולא בבהמה. ולכאו', מצד טעם המצוה שהוא כדי לשלול טבע האכזריות (לאכול את הבשר בשעה שדמו מגולה לפנינו) – הרי אדרבה, דם בהמה מרובה משל חי' ועוף?! אלא כי מצוה זו נוהגת רק בחולין, ומכיון שהקרבנות באים רובם מבהמות – לא חייבה התורה לכסות דם בהמה בכלל כדי לא לחלק בין מוקדשין לחולין, וחייבה בכיסוי רק דם חי' ועוף (שרק מיעוט הקרבנות באים מהעוף). ולהעיר, שבמדבר לא היתה המציאות של בשר בהמה שחוטה חולין ועוף ד"מוקדשין" (קרבן עני) [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2026 Synopsis The principle that “one should not regard the mitzvos with scorn” to a person is derived from the mitzvah of kisui hadam (in chamishi of parashas Acharei), where the law is that the blood may not be covered with one’s foot. As the Gemara says, “The father of them all is blood.” Seemingly, why is this principle derived from kisuy hadam, which is not a particularly stringent mitzvah (to the contrary – there are several leniencies: the blood can be covered even by someone other than the one who slaughtered the animal, and even by women etc.). Moreover, why does the Gemara say, “The father of them all is blood,”if theprinciple is derived not from the blood itself (which “has no sanctity”), but from the manner of covering it? The explanation is as follows: The “blood” that is the “father of them all” is the blood (which represents the vitality and enthusiasm) of the offerings brought upon the Mizbeach. In other words, all mitzvos must be performed with vitality and enthusiasm.This can be better understood by explaining why the mitzvah of kisuy hadam applies only to wild animals and birds, but not domesticated animals: Seemingly, the reason for the mitzvah is to negate the tendency of cruelty (i.e., one should not eat meat when the animal’s blood is right in front of him). In that case, the mitzvah would seem to be even more applicable to domesticated animals, which have more bloodthan wild animals and birds? The answer is the mitzvah applies only to non-sacred meat, and since most offerings come from domesticated animals, the Torah did not obligate us to cover the blood of domesticated animals at all, so as not to differentiate between sacred and non-sacred animals, but only the blood of wild animals and birds (from which only a minority of offerings are brought). It should be noted that in the desert, there was no non-sacred slaughtered meat from domesticated animals,and there were no consecrated birds(because birds are used for a poor person’s offering, and the Jewish people in the desert were wealthy). (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Naso, 12 Sivan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2026 לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער

776

יום ד' פ' אחרי-קדושים, ה' אייר, ה'תשפ"ו

Apr 22, 2026

9:36

התוכן [המשך] ועפי"ז יש לבאר הענין דכיסוי הדם בעבודה בנפש האדם, ועפ"ז יובן גם הענין ד"אבוהון דכולהו דם": "דם", חיות והתלהבות, בעניני קדושה – צ"ל בריבוי ובגלוי (כמו דם הקרבנות, שרובן באו מבהמות שדמן מרובה, שהקריבו על המזבח בכל ה"שטורעם"), ואילו ענינים שבהם יש מיעוט "דם" וחיות, דם חי' ועוף, ניתנו להשתמש בהם לעניני הרשות, אבל בזהירות – "לכסותו", ו"בעפר". כי מפני החשש שזה גופא שה' בחר בו ונתן לו מצוה [זו] יעורר בו רגש דהיפך הענוה וכו' – עלול הוא להמנע בכלל מכל ענין ה"שחיטה", כדי לא לעורר חששות וכו' שיצטרך את העצה של "לכסות" וכו' – על כך אומרים לו שהעצה אינה להמנע מענין השחיטה, שהרי השחיטה היא מצוה, אלא למצוא עצה למנוע מהרגש בלתי-רצוי, והיא ע"י "כיסוי הדם בעפר", ענין הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהי'"; במצוה זו מסיים הרמב"ם ספר קדושה – כללות הענין ד"גוי קדוש" שנעשה ע"י קיום המצות – "אשר קדשנו במצוותיו", אשר "אבוהון דכולהו דם". ג' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2026 Synopsis (Continued.) Based on the above, we can understand the concept of kisui hadam in terms of man’s divine service, and accordingly, why the Gemara says that “the father of them all is blood”: In matters of holiness there must be an abundance of “blood” (vitality and enthusiasm), like the blood of offerings that was offered upon the Mizbeach, which mostly came from domesticated animals (who have more blood than wild animals and birds). In contrast, things that have less “blood” and vitality (like the blood of wild animals and birds)may be used for permitted, mundane matters, but with the caveat that their blood must be “covered,” and specifically “with earth.” That is, out of concern that a person will feel the opposite of humility from the very fact that Hashem chose him and gave him a mitzvah etc., one might wish to refrain entirely from the whole matter of shechitah, so as to avoid a situation where he would have to cover the blood etc. But we are told that the solution is not to avoid shechitah altogether (because shechitah is itself a mitzvah), but rather to find a way to prevent the feeling of self, namely, by “covering the blood with earth,” which represents bitul (as in the expression, “…and let my soul be as dust before all).” With this mitzvah the Rambam concludes the Book of Kedushah, which represents the general concept of becoming a holy nation by keeping the mitzvos (“…Who has sanctified us with His commandments…”), whose “father is blood.” 3 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Naso, 12 Sivan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2026 לזכות מרת בתשבע בת אסתר ריזל שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

777

יום ה' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר, ה'תשפ"ו

Apr 23, 2026

11:51

התוכן ידוע מ"ש אדה"ז שאהבת ישראל ואהבת התורה ואהבת ה' קשורות זב"ז ועד ש"כולא חד". זה שאהבת ישראל [כמ"ש בשני דפ' קדושים] "ואהבת לרעך כמוך"] קשורה עם אהבת התורה מיוסד עמ"ש המשנה "הוי מתלמידיו של אהרן .. אוהב את הבריות (ולכן) ומקרבן לתורה". והדבר מובן גם עפ"י שכל הפשוט: אם אכן אוהב את הזולת ולכן עוזר לו בכמה פרוטות, הרי עאכו"כ שצריך לקרב אותו לתורה ש"יקרה היא מפנינים". ושלא כדעת הטועים שבכך שישנו "קצת" את התורה כדי לקרב אותה אל הזולת, יטיבו לו בכך – כי אדרבה, זה יביא אותו להקל גם בדברים חמורים יותר וכו', ובכך מנתקים אותו סוכ"ס ממקור מים חיים – תומ"צ! והרי רגע שקשור עם תומ"צ הוא ענין נצחי ולמע' מהזמן לגמרי, וא"כ, אפי' אם מעכבים מלקרב אותו אל התורה לרגע – מעכבים אותו מענין נצחי! אלא שאהבת התורה בלבד לא מספיק, כי יכול להיות שיסמוך על איך שהוא מבין אותה ו"השוחד יעוור עיני חכמים", ולכן צ"ל גם אהבת ה', ולפני לימוד התורה מברכים "ברוך אתה ה', נותן התורה" לשון הווה וכו' ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2026 Synopsis As the Alter Rebbe writes, love of one’s fellow Jew, love of the Torah, and love of Hashem, are “all one.” That love of one’s fellow Jew (as the verse states in sheini of parashas Kedoshim, “You must love your fellow like yourself”) is linked to the love of Torah is based on the Mishnah, “Be among the disciples of Aharon…loving the creations, and [therefore] bringing them close to the Torah.” This is also understood by simple logic: if one truly loves another – and therefore helps him with a few coins – then certainly one must bring him closer to the Torah, which is even “more precious than pearls.” Some mistakenly think that by altering the Torah “just a little” in order to bring the Torah closer to another person they are benefiting the person, but the truth is the opposite: this will lead him to be lenient even in more serious matters etc., and ultimately to become disconnected from the source of living waters – Torah and mitzvos. Even a single moment of connection to Torah and mitzvos is eternal and transcends time altogether; therefore, if one delays bringing another Jew closer to Torah for even a moment, he is withholding from him something eternal. But love of the Torah alone is not enough, because one might rely on his own understanding of Torah, and “Bribery blinds the eyes of the wise…” Therefore, one must also love Hashem: before studying Torah he must recite the bracha, “Blessed are You, Hashem, Who gives the Torah” in the present tense etc. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2026 לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

778

יום ועש"ק פ' אחרי-קדושים, ז' אייר, ה'תשפ"ו

Apr 24, 2026

10:07

התוכן האחריות לומר לזולת את כל האמת בלי פשרות – נוגע מאוד, כי כאשר הלה יפגש סוכ"ס מי שכן יאמר לו את כל האמת בדברים היוצאים מן הלב ויתעורר ויתהפך מן הקצה אל הקצה – יבוא הלה אליו בטענה היתכן שהוא לא אמר לו את האמת לפני זה?! מצד אהבת ישראל יש לקרב כל יהודי – אבל בלי לוותר אפי' על דקדוק קל של דברי סופרים! וכמסופר בגמ' שכאשר רב הגיע לבבל "בקעה מצא וגדר בה גדר" ["עמי הארצים היו ומזלזלין במצוות והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקן מן העבירה כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה". רש"י] (בנוגע לבשר בחלב, עירובין ושימוש באילן בשבת). ורק כך נהי' בבל מקום תורה עד ש"הלכה כבבלי"! וההוראה: כאשר נתקלים בענין שהדור "פרוץ" בו – לא צ"ל הגישה לוותר קצת אלא להיפך – "גדר בה גדר". ואף אם בהתחלה לא ישמחו כ"כ..., הרי מכיון שזהו רצון ה' בתורה ש"דרכי' דרכי נועם וכל נתיבותי' שלום" – הרי זוהי אהבת ישראל לאמיתתה, ולבסוף יודו לו! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2026 Synopsis One must tell others the whole truth about the Torah, without compromise. And if you don’t tell another Jew the whole truth, then later when someone does, and that Jew is awakened and transformed, he may come back to you with a complaint for not having told him earlier…Ahavas Yisroel requires drawing every Jew near, without conceding even the slightest detail. As the Gemara relates about Rav who, upon arriving in Bavel, “found an open area”(a lack of observance with regard to meat and milk, eruvin, and using a tree on Shabbos), “and he fenced it in” (Rashi: “he imposed stringencies upon them in order to make a safeguard and distance them from sin, like a person who fences in a breached field to protect it.”). And in was precisely in this way that Bavel become a place of Torah, to the extent that “the halachah follows Bavli.” The lesson is that when one encounters a breach, an area in Torah in which the generation isn’t careful, the correct approach is not to relinquish any aspect of Yiddishkeit, but on the contrary, to “fence it in” by adding additional stringencies. Even if at first people won’t be happy about it, nevertheless, since this is Hashem’s will as set forth in the Torah whose “ways are ways of pleasantness and all its paths are peace,” this is the true expression of Ahavas Yisroel, and in the end they will thank him for it. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2026 לע"נ מרת מלכה רייזל בת הרה"ח ר' מרדכי דובער ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלה ח' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

779

יום א' פ' אמור, ט' אייר, ה'תשפ"ו

Apr 26, 2026

12:38

התוכן מהפסוק [בראשון דפ' אמור] "והכהן הגדול מאחיו" לומדים חז"ל שהכה"ג צ"ל גדול מאחיו "בכח.. ובעושר", ואם אין לו‏ – ‏אחיו הכהנים מגדלין אותו‏ – ‏"גדלהו משל אחיו". גדלות הכה"ג צ"ל מאחיו הכהנים דוקא, להורות, שגם כשהכהנים הם אלו שגידלוהו, צריכים הם לדעת שהוא הכה"ג והם כהנים סתם ואסורים להיכנס לקודה"ק! וההוראה: פעם הי' הסדר שכאשר למישהו היתה "שאלה" הלך ל"רב" לשמוע פסק-דין. לאחרונה נהי' הסדר שהבעלי-בתים "מראים" לרב איפה להסתכל כדי לברר מהו הפסק-דין..., ועד שהם אומרים לו מה צ"ל הפסק-דין! הבעלי-בתים מתערבים בתחומו של הרב! ועד-כדי-כך שלפעמים מאיימים עליו שיפטרוהו אם לא יפסוק לפי רוחם!... עליהם לדעת: 1) על הבעלי-בתים לחזק ו"לגדל" את הרב אם אין לו תקיפות מצ"ע, אבל 2) עם כל זה הרב הוא זה שנכנס ל"קודש-הקדשים" לפסוק דינים, ועליהם, כ"ממלכת כהנים" סתם, לא להתערב בזה כלל! וכך יצליח להנהיג את קהילתו כדבעי. וזהו א' מג' דברים טובים שיש ללמוד מה"רפורמים": 1) לא מדברים בעת חזרת הש"ץ וקריה"ת. 2) מתחשבים בכבוד ביהכנ"ס. 3) מכבדים את הרב ולא מתערבים בתחומו! ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2026 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Emor), “The Kohen who is greater than his brothers…” our Sages derive that the Kohen Gadol must be “greater than his brethren in strength…and in wealth,” and if he lacks wealth, then his fellow Kohanim must make him wealthy from their own property, as the verse states, “‘The Kohen who is greater (hagadol) than his brothers’ – elevate him (gadleihu) from the property of his brothers.” That is, even when the Kohanim themselves are the ones who elevated him, they must still recognize that he is the Kohen Gadol, while they are ordinary Kohanim who are forbidden from entering the Kodesh Hakodoshim. In the past, when someone had a halachic question, he would go to a Rav for a ruling, but recently, a new pattern has emerged: The laypeople show the Rav where to look in order to determine the ruling, and they even tell him what the ruling should be. Sometimes, they even threaten to dismiss the Rav if he fails to rule according to their wishes. But this verse teaches us that: (1) On the one hand, the laypeople must strengthen and elevate the Rav if he lacks firmness of his own. (2) Nevertheless, the Rav is the one who “enters the Kodesh HaKodashim” to render halachic rulings, and thelaypeople, as a “kingdom of (ordinary) Kohanim” must not interfere at all. This is one of three good things that can be learned even from “Reform” congregations: (1) They do not speak during the repetition of the Amidah or the Torah reading. (2) They are mindful of the honor of the synagogue. (3) They respect the rabbi and do not interfere in his domain. 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2026 לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק * לזכות גנעשא בת בתשבע שתחי' ליום ההולדת שלה ח' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

780

יום ועש"ק פ' כי-תשא, כ"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 1, 2024

12:01

התוכן בזהר פ' כי תשא מובא שכאשר התנאים וכו' שמעו איזה דבר פלא, עשו "קשר" כדי שלא לשכחו. הטעם ש"קשר" מועיל לא לשכוח יובן עפ"י המבואר ששרש ענין השכחה הוא מקליפת נוגה וכו', ולכן כדי לבטלה צריך כח "כפול ומכופל" כענין ה"קשר" (כמבואר באגה"ק). ומזה נשתלשל שגם בגשמיות עושים "קשר" כדי לבטל ענין השכחה. והטעם ש"קשר" מועיל גם לזכרון של גוי, ע"ד שמצינו שגם "שר המשקים" הי' "קושר קשרים" כדי שלא ישכח את יוסף, הוא, כי אם הענין של "קושר קשרים" הי' מועיל רק לבנ"י ולא לאוה"ע והיו רואים בגלוי את ה"אתה בחרתנו", הי' מתמעט עי"ז ה"בחירה" של בנ"י בעניני יהדות (וזהו גם הטעם שהגוף של בנ"י "נדמה" לזה של אוה"ע); ענין הזכרון ושלילת השכחה נוגע במיוחד ביהדות: כי כאשר האדם זוכר שכל רגע ורגע ה"ה מתהווה מחדש מאין ואפס המוחלט ע"י עצמו"ה ית' - לא שייך שיעשה נגד רצונו ית'! ובביאת משיח צדקנו בקרוב ממש יראו זאת בגלוי, ללא צורך ב"זכרון", ש"פי ה' דיבר" ומהוה לעיניו ממש את כל המציאות כולה! ג' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' כי תשא, פ' פרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024 Synopsis The Zohar on Parashas Ki Sisa states that when the Tanna’im, etc., heard something wondrous, they would tie knots in order not to forget it. The reason a knot prevents forgetting is because forgetting comes from kelipas nogah etc., and therefore, a “doubled and redoubled” force is needed to nullify, similar to a knot (as explained in Iggeres HaKodesh). This then is expressed physically, in that a knot helps to prevent forgetting. And the reason that a knot helps even a non-Jew remember (as we find regarding Pharaoh’s chief cupbearer, who “tied knots” so as not to forget about Yosef), is because if tying knots was effective only for the Jewish people and not for the nations of the world, that would diminish the free choice of the Jewish people with regards to Yiddishkeit (which is also the reason why the Jewish body resembles that of nations of the world). Remembering, and not forgetting, are particularly important for Yiddishkeit: when a person remembers that he is newly created every moment from absolute nothingness by Hashem Himself – it’s impossible for him to transgress Hashem’s will. And with the imminent coming of Moshiach very soon, we will see openly, without needing to “remember” it, that “mouth of Hashem spoke” and literally brings all existence into creation. Three excerpts from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa, Parashas Parah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024

781

יום ג' פ' תרומה, ד' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 13, 2024

7:58

התוכן במשכן היו ב' ענינים כלליים [כמ"ש בפ' תרומה]: א) יריעות וקרשים שהקיפו את כל חלקי המשכן בשווה בלי חילוקים. ב) הכלים השונים שהיו בתוך המשכן שלכל אחד מהם הי' תפקיד מיוחד כמו הארון ללוחות והמנורה להאיר וכו'. ועד"ז הוא גם במשכן הפרטי שבכ"א ("ושכנתי בתוכם . . בתוך כאו"א מישראל"): א) ענין התפלה שאז עומד האדם בביטול כעבדא קמי' מרי', והביטול הוא בכל אבריו בשווה, ועד"ז ענין התורה ‏–‏ "חומה זו תורה" ‏–‏ לא משנה איזה חלק בתורה הוא לומד ה"ז אותה תורה ויש לברך ע"ז ברכת התורה. ב) מעשה המצוות ‏–‏ רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים. משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024 Synopsis In the Mishkan there were two general aspects [as described in Parashas Terumah]: (1) The curtains and beams, which encompassed all parts of the Mishkan equally and without distinction. (2) The various vessels inside the Mishkan, each with its unique function, such as the Aron for the Luchos, the Menorah for illumination, etc. Similarly, this applies to the personal Mishkan within every Jew (“‘I will dwell among them’ – within every single Jew”): (1) Tefillah, where a person stands nullified as a servant before his master, and where this nullification applies equally to all his limbs; similarly, in Torah (“‘Wall’ – this refers to Torah”) no matter what part of Torah one learns, it’s the same mitzvah of Torah study with the same brachah. 2) The practical Mitzvos, divided into 248 positive mitzvos and 365 negative mitzvos to the 248 limbs and 365 sinews. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024

782

יום ד' פ' תרומה, ה' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 14, 2024

10:20

התוכן מבואר במאמר ד"ה באתי לגני [ה'תש"י] הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים [כמ"ש ברביעי פ' תרומה], כי שטים הוא מלשון הטי', הטי' מדרך המיצוע, לגרוע – "שטות דלעו"ז", או לטוב – "שטות דקדושה". והעבודה במשכן היתה להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה. וזהו גם הטעם שנק' "קרשים" – הפיכת שקר העולם ולקשרו עם אלקות. ובס"ט של ההמשך מבאר שזהו גם מה שהקרשים היו "(עצי שטים) עומדים" – "שהם כמו עמודים שמחברים הגג והרצפה להיות כאחד ממש", ומוסיף שזהו "ע"ד ענין המצוות שנק' בשם עמודים לפי שהם ממשיכים ומחברים אוא"ס בה עם העולמות ממש". והיינו שמדייק שהקרשים הם 1) רק ע"ד מצוות. 2) הקרשים רק "מחברים", אבל המצוות גם "ממשיכים ומחברים וכו'". וי"ל הביאור בזה עפ"י מ"ש לפנ"ז בהמאמר שעבודת הקרשים היא עבודת האדם עם הנפה"א שבו והפיכת השטות דנפה"ב. וביחס להעבודה עם גשמיות העולם ה"ז עבודה רוחניית. אבל כדי להמשיך עצומ"ה, הגבוה גבוה ביותר, ולחבר א"ז עם העולמות, ה"ז דוקא ע"י המצוות שנתלבשו בגשמיות העולם, המטה מטה ביותר. (אלא שזהו ע"י הקדמת עבודת הקרשים, קיום המצוות ברוחניות ע"י האדם, שעי"ז מחבר אוא"ס בעולמות, ואז, ע"י קיומם בגשמיות ממשיך בהם עצומ"ה ומתחבר עצומ"ה בעולמות וכו'). ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, י' שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024 Synopsis The maamar Basi L’gani [5710] explains that the Mishkan was made of shitimwood [as it says in revi’i if Parashas Terumah] because shitim means “bending away” from the middle path; either in a negative way – folly (“shtus”) of le’umas zeh, or in a positive way – follyof holiness. The service of the Mishkan was to transform the folly of le’umas zeh to folly of holiness. This is also why the beams are called kerashim – because they transform the sheker (falsehood) of the world, and attachit (mekasher) to G-dliness. In Os 9 of the maamar he explains that this is also why the kerashim were “standing” (omdim) – like “pillars” (amudim) that connect the roof and the floor to be literally one”; he adds that this is “similar to the function of mitzvos, which are called pillars because they draw down and connect the Or Ein Sof literally to the worlds.” Thus, the kerashim are similar to mitzvos in that they connect, but not exactly the same because the mitzvos “draw down” as well as connect etc. We can explain this based on what he writes earlier in the maamar, that the service of the kerashim is man’s service with his Divine soul, with which he transforms the folly of the animal soul; as compared to the service with the physicality of this world, this is considered a spiritual service. But to draw down the Divine Essence and Being, the “highest height”, and connect it to the worlds, one needs the practical mitzvos specifically, which are enclothed in the physicality of the world, “the lowest low.” (But this comes after the service of the kerashim, that is, performing the mitzvos spiritually through man, which connects the Or Ein Sof to the words, and then, by fulfilling them physically, one draws down the Divine Essence and Being and attaches it to the worlds etc.) Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Yud Shevat 5719. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024

783

יום ה' פ' תרומה, ו' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 15, 2024

10:06

התוכן בגמ' כתובות (י:) מבואר תוכן ענין המזבח [שהציווי על עשייתו הוא בשישי פ' תרומה]עפ"י הר"ת של מזב"ח: מזיח גזירות, מזין, מחבב (את ישראל על אביהם), מכפר עונות. דאף שלכאו' הי' צ"ל הסדר הפוך: קודם "מכפר עוונות", שעי"ז נעשים "חביבים" לפני הקב"ה, ואז ניתן לבקש ממנו מזונות (שצריכים עכשיו), ושיזיח את הגזירות (שיבואו לאח"ז)? הנה זהו החידוש של המזבח שדבר הראשון, עוד לפני שהוא מכפר עוונותיהם, ה"ה מזיח את כל הגזירות שעל בנ"י, ואח"ז "מזין" – הוא נותן (לפי תאוותו ורצונו של האדם, שלע"ע, לפני הכפרה, רוצה) גשמיות, ואח"ז"מחבב" – השפעות רוחניות, ואח"ז "מכפר עונות"! משיחת כ' מנחם-אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 Synopsis The Gemara in Kesubos (10b) explains the function of the Mizbeach [whose construction is commanded in shishi of Parashas Terumah] with an acronym: Maziach (it removes decrees), Mazin (it [provides sustenance), Mechabev (it endears the Jewish people to Hashem), and Mechaper (it atones for sins). Seemingly, the order should have been the opposite: first comes atonement for sins, which endears the Jewish people to Hashem, which enables a person to ask for sustenance (for the present) and removal of decrees (for the future). But the Gemara teaches that first comes the removal of decrees, even before the sins are atoned for. Then comes sustenance, in accordance with man’s physical desires (because before his sins are atoned for, that is what he desires); then comes “endearment” (spiritual blessing), and then atonement of sins! Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 * לזכות החתן אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' והכלה חיה מושקא תחי' עזאגווי לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ו' אדר ראשון ה'תשפ"ד שיבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות

784

יום ועש"ק פ' תרומה, ז' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 16, 2024

10:13

התוכן הוראה מיום שבעה באדר (יום ההילולא של משה רבינו): ישנה כמה דרכים שע"י יכול יהודי להתקשר עם התורה, לדוגמא: יהודי שעבודתו בקו ד"זבולון" יכול לעשות "שותפות" עם יהודי שעבודתו בקו ד"ישכר" וכיו"ב, אבל הגם שהוא "משמש את קונו" באופן זה ואין תובעים ממנו יותר, אבל בפועל אין לו את השלימות של ה"ומצאת" בתורה. כדי להשיג את התורה באופן של מציאה, שהיא שלא בערך לעבודתו, אין דרך אחרת מלבד להתייגע בתורה! והנה בשבעה באדר, יום ש"מרעיש" אודות ענינו של משה רבינו שהוא "תורת משה עבדי", לוקחים התעוררות, חיות וכח על כל השנה כולה להוסיף "שטורעם" בתורה, היינו, להתייגע בלימוד התורה, ועי"ז - "יגעתי ומצאתי". ומהדברים ש"התורה נקנית בהם" - "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים", והיינו, שהוא פועל גם על אחרים ללמוד ולהתייגע בתורה באופן של "שטורעם". משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024 Synopsis A lesson from 7 Adar (the yahrzeit of Moshe Rabbeinu): There are various ways a Jew can connect to the Torah. For example, a Jew serving in the role of “Zevulun” can partner with a Jew serving the role of “Yissachar” etc. However, although one properly “serves his Maker” in this fashion and we can’t demand more from him – as a practical matter he will not “find” success in Torah this way. The only way to “find” success (like a “found object,” which is not proportional to the effort invested in finding it) is to toil in Torah. On 7 Adar, when the role of Moshe Rabbeinu is expressed with fervor – and his role was Torah – we are inspired to toil in Torah study, and by toiling – “you will find.” Among the “ways by which the Torah is acquired” are “companionship with one’s contemporaries and debating with one’s students,” meaning, influencing others to likewise study Torah and toil in Torah with fervor. Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024

785

יום א' פ' תצוה, ט' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 18, 2024

9:10

התוכן מבואר במפרשים הטעם ששמו של משה רבינו לא הוזכר בפ' תצוה, שבכך נתקיים דבריו (אף שהיו על תנאי) "מחני נא מספרך". ובאמת הענין ד"ואתה תצוה" מורה על העצם דמשה שלמעלה מכל ענין השם. נמצא, דקיום דברי משה רבינו אלו הוא באופן הכי טוב. ומכאן ההוראה לכאו"א, שיש בו את ה"משה" שבו, שעליו לגלות בעצמו את ה"אתה" שבו, עצם מציאותו, שהוא חד עם עצמותו ית', ה"אתה" האמיתי וכו'. וזה מהווה הכנה קרובה לקיום מ"ש בהמשך הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך וגו' בהדלקת המנורה בביהמ"ק השלישי, ורואים את משה ואהרן בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' תצוה, אור לז' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024 Synopsis The commentators explain that Moshe’s name is not mentioned in Parashas Tetzaveh, in fulfillment of Moshe’s words, “blot me out of Your book.” Really, the words V’atah Tetzaveh (“And you shall command”) signify Moshe’s essence that transcends any name. Thus, Moshe’s words were fulfilled in the best possible manner. The lesson: every Jew has a “Moshe Rabbeinu” within, and one must reveal the level of “you,” one’s very core, which is one with the Divine Essence, the true “You” etc. This leads immediately to the fulfillment of the next part of the verse, “and they shall take to you pure olive oil,” the lighting of the Menorah in the Third Beis Hamikdash, when we will see Moshe and Aharon physically, with the true and complete Redemption, literally right now. Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Tetzaveh, 7 Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024

786

יום ב' פ' תצוה, י' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 19, 2024

10:44

התוכן ענין שנת העיבור – לאחד שנת החמה, המאירה תמיד באופן שווה בלי שינויים, עם שנת הלבנה, שהארתה משתנה מיום ליום. ובעבודה: "חמה" מורה על תוכן הענין ד"לא תוסיפו ולא תגרעו", ו"לבנה" מורה על הענין ד"מעלין בקודש". לדוגמא – לא' יש חוש בזכרון טוב ומנצלו ל"אינו מאבד טפה", ולשני יש חוש בלחדש חידושים "לאפשא לה", וההוראה משנת העיבור היא שכ"א צריך ויכול לשמש את קונו בב' האופנים. ובנוגע למעשה בפועל: שנת העיבור מדגיש שאין לפחד ממה שתובעים ממנו ב' ענינים הפכיים יחד – מצד א' השליחות המוטלת על כ"א הוא לפעול בתוך עניני מדידה והגבלה של העולם ולא לבטלם, כמו לתת צדקה לעני כפי שיכול לקבל ולא "רוב טובה", ועד"ז בלימוד התורה יש להזהר שהלומד לא יחרוג מעבר לגבול המותר לחידושים ולחדש חידושים "שלא נאמרו למשה מסיני"... – "לא תוסיפו ולא תגרעו", וביחד עם זה תובעים ממנו שההפרשה לצדקה או לימוד התורה שלו יהי' באופן של למעלה ממדוה"ג – "בכל מאודך"! וב' הענינים צ"ל במסירות נפש באופן שווה! ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024 Synopsis A leap year merges the year based on the sun (which is the same every year), and the year of the moon (which changes every day). In terms of Divine service, the “sun” represents that which doesn’t change, “You shall not add nor diminish,” while the “moon” represents the idea of “ascending in holiness.” For example, one person may have an exceptional memory he uses to “not lose a drop,” while another may excel at coming up with novel ideas, “increasing in it”; the leap year teaches that everyone can and must serve his Maker in both ways. Practically speaking: the leap year emphasizes that one should not be afraid of the fact that two opposite things are demanded of him at the same time: On the one hand, one must “not add nor diminish,” that is, one must operate within the confines and limits of the world and not nullify them, for example, by giving tzedakah in a way the pauper can accept it, and similarly, in the context of Torah study, making sure not so far in “innovating” novel ideas that he comes up with things that were “not said to Moshe from Sinai.” At the same time, one’s tzedakah and Torah learning must go beyond measure and limitation – it must be “with all your might.” And both forms of service must be performed with the same mesiras-nefesh. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024

787

יום ג' פ' תצוה, י"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 20, 2024

9:00

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו... ואפילו רצה התובע לא שומעין לו". טעם הפשוט לזה הוא דמכיון שאינו נאמן על השבועה אין תועלת בשבועה זו. אבל לפי"ז למה לא להשביע אותו על הספק? ובפרט אם התובע רוצה שישבע? וי"ל שעיקר הטעם הוא מפני האיסור ד"לפני עוור לא תתן מכשול" - שלא להכשיל אותו בשבועת שוא. ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה: אפי' אם מדובר באיש ירוד ביותר, דאע"פ שיודע שממון חבירו נוגע לו בנפשו וכו', ומ"מ תאותו לממון חבירו גדלה כ"כ שהוא מוכן לישבע ע"ז לשקר, שהוא מהאיסורים הכי חמורים בתורה, ואעפ"כ דואגת התורה גם למצבו הרוחני של יהודי זה להצילו מחשש שבועת שקר! וזהו ענינה של תורה ש"מביאה רפואה לעולם" ועאכו"כ ל"חולי הנפש" מישראל, שבכאו"א מהם חקוקה התורה בעצם מציאותו, ו"ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה". ובפרט פנימיות התורה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" - שע"י חוזר האדם למקומו האמיתי שהוא הרצון לקיים רצונו ית'. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “Whenever it is suspected that a person might take a false oath, no oath is administered to him…Even if the plaintiff desires [that the defendant take this oath], we do not heed his request.” The simple reason is that because we suspect he will take a false oath, there’s no point administering one. But seemingly, since our suspicion is only a doubt, why not have him take the oath nonetheless, especially if the plaintiff wants him to take an oath? We can explain that the main reason is because of the prohibition, “Do not place a stumbling block before the blind” – to avoid causing him to stumble by taking a false oath. From this, we can learn a remarkable lesson: Even when it comes to a very lowly person, who knows how much the plaintiff needs his money, yet is still prepared to swear falsely that he doesn’t owe it – one of the most severe prohibitions in the Torah – still the Torah cares about this Jew’s spiritual state, to the point that it saves him from the risk of a false oath. The Torah “brings healing to the world,” and certainly to those Jews who are spiritually il. The Torah is engraved in every Jew’s very essence, and “Yisrael” is an acronym for “There are six hundred thousand letters in the Torah.” And especially the inner dimension of the Torah, for “the luminary with it returns him to good” – bringing a Jew back to his true place and the desire to fulfill Hashem’s will. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024

788

יום ד' פ' תצוה, י"ב אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 21, 2024

10:14

התוכן א) בפ' תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו, אבל עצמיותו של משה הוא בגלוי באופן של "ואתה תצוה" – "מראה באצבעו ואומר זה"! ב) הוראה ממ"ש בסיום חמישי דפ' תצוה "והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש": ענינו של "מזבח" בעבודה הוא לבו של כאו"א משיראל, "איזהו עבודה שבלב זוהי עבודת התפלה" – ענין הקרבנות, ועל היהודי לדעת שכיון שהוא "מזבח" של הקב"ה ה"ה בדרגת "קודש קדשים" – דרגתו של כהן גדול, כי במ"ת נפעל הענין של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" – "כהנים גדולים"! ושליחותו של יהודי הוא ש"כל הנוגע במזבח יקדש" – לפעול על כל דבר שרק "נוגע" ביהודי ע"י מחשבה דיבור ומעשה שלו וכיו"ב – שיהי' קדוש! ועוד. ב' חלקים משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024 Synopsis (1) Moshe Rabbeinu’s name is not mentioned anywhere in Parashas Tetzaveh, but his essence is openly present in the opening words V’atah tetzaveh – “And you shall command” – in a manner of “pointing with one’s finger and saying ‘This.’” (2) A lesson from the verse (in chamishi of Parashas Tetzaveh) “And the Mizbeach shall be holy of holies; whatever touches the Mizbeach will be holy”: In Divine service, the Mizbeach is the heart of every Jew – “What is the service of the heart? It is the service of tefillah” – the idea of the korbanos. And a Jew must know that since he is a Mizbeach of Hashem, he is “holy of holies” – like the kohen gadol. A Jew’s mission is that “whatever touches the Mizbeach will be holy”: that whatever a Jew comes in contact with, even by merely “touching”it with thought, speech or action, should become holy. Two excerpts from sichah of 7 Adar 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024

789

יום ה' פ' תצוה, י"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 22, 2024

10:33

התוכן פורים קטן ה'תרפ"ז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במאָסקווע, שם היתה ההתנגדות להפצת היהדות בין ילדי ישראל גדולה ביותר. בהיותו שם הודיע שבפורים קטן יאמר מאמר חסידות בביהכנ"ס. כאשר הדבר נודע, הגיע שליח מ"חלונות הגבוהים" ו"הזהיר" אותו שיהיו מרגלים בעת אמירת המאמר וימסרו את תוכנו לגורמים המתאימים ועליו לדעת מה יכול להיות התוצאות... בפועל אמר את המאמר, בפני ביהכנ"ס מלא אנשים, מיוסד עה"פ "מפי עוללים ויונקים יסדת עז.. להשבית אויב ומתנקם", ופירש את הפסוק בדברים ברורים – שצריך לדאוג שב"פי עוללים" יהיו דברים כאלו שיבטלו את ה"אויב ומתנקם" וכו'. דברים אלו פעלו התעוררות חזקה בין השומעים שיש לתת לילדים חינוך כשר ולא יתפעלו משום דבר. ומזה הלימוד כמה חשוב הענין דחינוך "עוללים ויונקים", ועי"ז מובטח שכלל ישראל יתקיים. ובאותיות פשוטות: יש לחנך א"ע, את הילדים ואת הנכדים שילכו בדרך התורה ושלא להתפעל מהקשיים וכו'. ולהשפיע על העסקנים ציבוריים שיתנו "דין קדימה" לענין החינוך! משיחת פורים ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 Synopsis On Purim Katan 5687 (1927), my father-in-law, the Rebbe, was in Moscow, the center of opposition to Yiddishkeit and Jewish education. When the Rebbe announced that he would deliver a maamar in the shul, an agent came to warn him that government spies would be present during the maamar, who would report what the Rebbe said to the authorities; therefore, the Rebbe should beware of the potential consequences... Nevertheless, the Rebbe delivered the maamar in front of a packed shul, based on the verse, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength...to destroy enemy and avenger”; the Rebbe explained in unambiguous terms the need to ensure that the words emerging “from the mouths of babes” should be those that nullify and “destroy enemy and avenger.” The maamar had a tremendous impact, inspiring the listeners to give their children a proper Jewish education without fear of anything. From here we see how important it is to ensure the Jewish education of the “babes and sucklings,” which guarantees the survival of the Jewish people. In simple terms: we must educate ourselves, our children, and our grandchildren to follow the path of Torah and not to be influenced by any hardships, etc., and we should influence those with a say in the matter to see to it that when it comes to spending public money, Jewish education should be the first priority. Excerpt from sichah of Purim 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר ראשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

790

יום ועש"ק פ' תצוה, י"ד אדר ראשון, פורים קטן, ה'תשפ"ד

Feb 23, 2024

10:18

התוכן מעלת פורים קטן, שאינו אלא בשנה מעוברת, להיותו בבחינת "אורח נדיר" שיש בו חביבות יתירה, ובמילא יש לייקר כל רגע של היום. ענין פורים קטן מודגש יותר לאחרי פורים קטן תרפ"ז שאז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים וגו' שבו מבאר שחינוך ילדי ישראל מהווה היסוד להמשך הקיום דבנ"י – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וגו'". והחידוש בזה, דאע"פ ש"עוללים ויונקים" עדיין לא שייכים להבנת התורה (בן חמש), ואפי' לא לדיבור בדברי תורה וכו' (בן שתים), ובכ"ז מדגיש הכתוב שהחינוך ד"עוללים ויונקים" מהווה ה"יסוד" לכללות החינוך בתורה (אין עוז אלא תורה")! והמס"נ עבור חינוך ילדי ישראל היא היא הענין ד"קיימו [בימי הפורים] מה שקבלו כבר", וכך התנהג בעל המאמר בעצמו, בכך שהכריז בגלוי אודות גודל ההכרח בחינוך ילדי ישראל מבלי להתחשב בגודל הסכנה שבדבר וכו'. משיחת יום א' דפ' כי תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024 Synopsis The special quality of Purim Katan, which occurs only on a leap year, is that it’s like a “rare guest,” which makes it especially dear. Therefore, we must cherish every moment of it. The theme of Purim Katan is especially emphasized after Purim Katan of the year 5687 (1927), when my father-in-law, the Rebbe, delivered the maamar V’kibel Hayehudim, in which he explains that the Jewish education of children forms the basis of the survival of the Jewish people – “From of the mouths of babies and sucklings You have established strength etc.” The novelty here is that even though “babes and sucklings” haven’t yet reached the age of understanding Torah (age five), nor even talking words of Torah (age two), nevertheless the verse emphasizes that educating the “babes and sucklings” constitutes the foundation of all Torah education (“There is no strength but Torah”). Mesiras-nefesh for Jewish education constitutes “Keeping what they have already accepted,” and this was embodied by the Rebbe himself by openly declaring the importance of Jewish education without fear of the danger etc. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024

791

יום א' פ' כי-תשא, ט"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 25, 2024

10:11

התוכן דובר לאחרונה שהכרח השעה, רגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, מחייב שכאו"א מישראל "יחשוב" ו"ידבר" ע"ד ביאת המשיח, ו"המעשה הוא העיקר" – לעשות בפועל בעניני "גאולה". ויש לקשר זה עם סדר הפרשיות בהתחלת פ' כי תשא,פ' מחצית השקל "כי תשא את ראש בנ"י וגו'", פ' כיור וכנו, פ' שמן המשחה וסממני הקטורת: לאחרי שבנ"י מוכנים לגאולה מבטיח ה' "תשא את ראש בנ"י", ש"אָט אָט קומט משיח צדקנו"! שאז תרום קרנם של בנ"י. ובמילא, תיכף לאח"ז, יש "לרחוץ" ה"ידים" [עשה טוב] וה"רגלים" [סור מרע] מה"אבק", כל דבר בלתי-רצוי, שנדבק בהם בדרך הגלות - "צחצוח הכפתורים", ותיכף לאח"ז זה, זוכים לבנין בהמ"ק השלישי ("ומשחת בו את אהל מועד וגו'") ולעבודות בו, שעבודה הכי מקודשת היא עבודת הקטורת. ב' חלקים יום ג' פ' תשא, ט"ז אדר ה'תשמ"ז, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 Synopsis We’ve discussed lately that the final moments before the coming of Moshiach require every Jew to think and speak about Moshiach’s coming, and certainly action, which is is the main thing – to do things related to the Redemption. This is connected to the order in the beginning of Parashas Ki Sisa (the census, followed by the commandment of the Kiyor, followed by the anointing oil and the Ketores): After the Jewish people are ready for the Redemption, Hashem promises to “Take lift the head of the Jewish people” with the coming of Moshiach immediately, when the Jewish people will be exalted. Consequently, immediately afterwards one must “wash” his “hands” (“doing good”) and his “feet” (“running from evil”), to remove any “dust,” anything undesirable that has accumulated throughout the exile ( “polishing of the buttons”); immediately after that, we merit the building of the Third Beis Hamikdash (“and you shall anoint with it the Tent of Meeting etc.”) and the services within it, of which the loftiest service is the offering of the ketores. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Ki Sisa, 16 Adar 5747, in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

792

יום ב' פ' כי-תשא, י"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 26, 2024

10:26

התוכן בנוגע ללוחות שניות אמר ה' אל משה [בחמישי דפ' כי תשא] "פסל לך שני לוחות וגו' – שזה נעשה ע"י משה דוקא (דלא כלוחות הראשונות שהיו "מעשה אלקים"), עבודת המטה. ולכן דוקא הם קיימים בקיום נצחי. וזהו הקשר לימי הפורים שאז הי' הענין של קבלת התורה מצד המטה "קיימו מה שקבלו כבר". העילוי דלוחות שניות נרמז גם בסיום התורה – "אשר עשה משה לעיני בני ישראל", ופרש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, אשר שברת יישר כחך ששברת". והביאור: דוקא ע"י שבירת הלוחות ניתוסף ריבוי ענינים בתורה ב"לוחות שניות" – "כפלים לתושי', כי ע"י שבירת לבם של בנ"י שע"י שבירת הלוחות, "ונפשי כעפר לכל תהי'", נעשו כלים ראויים ל"כפלים לתושי'" – "פתח לבי בתורתך". וכ"ז בא ע"י פעולת משה – "פסל לך". משיחת פורים ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024 Synopsis Regarding the second Luchos, Hashem told Moshe Rabbeinu [in chamishi of Parashas Ki Sisa] to “Hew for yourself two stone Luchos etc.” – they were fashioned specifically by Moshe, unlike the first Luchos, which were fashioned by Hashem. Therefore, it is specifically the second Luchos that endure forever. This is the connection to the days of Purim, when the Torah was accepted wholeheartedly by the Jewish people of their own accord – “they confirmed what they had already accepted.” The special quality of the second Luchos is also alluded to in the conclusion of the Torah, which states, “which Moshe performed before the eyes of the entire Jewish people.” As Rashi explains, this refers to the fact that “his heart moved him to break the Luchos before their eyes...Well done for breaking them.” It was specifically through breaking the Luchos that there became an abundance of Torah in the second Luchos – a “double portion of wisdom”: breaking the Luchos caused the Jewish people to have a broken heart, “Let my soul be like dust to all,” which made them fit for the “double portion of wisdom” – “Open my heart to Your Torah.” And all this happened through Moshe – “Hew for yourself.” Excerpt from sichah of Purim 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024

793

יום ג' פ' כי-תשא, י"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 27, 2024

8:23

התוכן עיקר נקודת המאמר ד"ה וקבל היהודים פורים קטן ה'תרפ"ז הוא ענין החינוך – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", ו"אין עוז אלא תורה". התואר "עוז" מורה על התוקף. שלא רק ש"אל יבוש מפני המלעיגים", כמ"ש בתחלת שו"ע, אלא זה גופא הוא בתקיפות, כאילו ה"מלעיג" אינו מציאות כלל ב"עולם" שלו, ואז ילך לבטח דרכו מתוך שמחה ובטוב לבב. וזה בא ע"י ההתבוננות קלה במ"ש בשיעור חומש היומי "ונפלינו אני ועמך מכל העם [האדם] אשר על פני האדמה" – שההבדלה הוא באופן של "פלא", עד שאין שייך "בחירה" ביניהם כי אין ביניהם צד השווה כלל. וכן ע"י ההתבוננות ש"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכו'". וכן ע"י ההתבוננות שהוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה ששלח אותו למטה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, עי"ז שמתנהג עפ"י שו"ע ו"לפנים משורת הדין" עפ"י הדרכת תורת החסידות ורבותינו נשיאינו. כמבואר במאמר הנ"ל. משיחת יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024 Synopsis The main point of the maamar V’kibel Hayehudim of Purim Katan 5687 (1927) is about Jewish education, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength,” and “There is no strength but Torah.” The term “strength” indicates standing strong – not only to “not be ashamed before the scoffers,” as it says at the very beginning of the Shulchan Aruch – but to do so by standing strong, putting oneself in a such a place where the “scoffers” are not part of his world at all, so that he can go securely on his way with joy and gladness of heart. One can do this simply by contemplating the verse in today’s Chumash, “Then I and Your people will be distinguished from every nation [person] on the face of the earth” – where the “distinction” is in an exceptional manner, such that no “choosing” is possible between Jew and non-Jew because there is no commonality between them at all. Similarly, one attains this strength by contemplating how “every Jew has a portion in the World to Come” etc., and how every Jew is an only child of the King, King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who sent him to make a dwelling for Him in the lower realms – by conducting himself according to the Shulchan Aruch, and going “beyond the letter of the law,” with the guidance of the teachings Chassidus and our Rebbe’im – as explained in the aforementioned maamar. Excerpt from sichah of Tuesday, Purim Katan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024

794

יום ד' פ' כי-תשא, י"ט אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 28, 2024

9:56

התוכן 1) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ולכאו' מהי ההוראה מלימוד דיני ירושה כעת, כאשר משיח בא "נאו", שאז יחיו כולם חיים נצחיים?! אלא המדובר הוא על ירושה רוחנית שיורשים מהאבות והאמהות של כלל ישראל – אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה! כל ילד/ה יהודי/ה צריכים לדעת שניתנה להם "ירושה" ו"נחלה" הכי יקרה – "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", ובמילא עליהם לשמור ולהשתמש ב"ירושה" זו באופן המתאים. 2) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ביאור הענין ד"נחלה" בעבודת האדם: בכ"א מישראל ישנם ג' הענינים ד"אשרנו מה טוב חלקנו .. גורלנו .. ירושתנו". "ירושה" קאי על האהבה ויראה שיש לכאו"א בירושה מהאבות. אמנם, מכיון ש"ירושה" הוא דבר הבא ממילא, ה"ז באופן ד"נהמא דכיסופא", ולכן צ"ל גם ענין העבודה בכח עצמו: "חלק" – העבודה בכחות פנימיים, ו"גורל" – העבדוה בכחות המקיפים. והיינו, שה"ירושה" שכאו"א מישראל "יורש הכל", תחדור בכל מציאותו. 1) משיחת יום ד' פ' תשא, י"ב אדר ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024 Synopsis (1) In today’s Rambam we learn about the laws of inheritance; seemingly, what lesson can we derive from the laws of inheritance nowadays, if Moshiach is coming now, and we will all live forever? But the point is the spiritual inheritance passed down from the Patriarchs and Matriarchs, Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. Every Jewish boy and girl should know that they have been given the most precious “inheritance” and “heritage”: “The Torah that Moshe commanded us is the inheritance of the congregation of Yaakov,” and it must be cherished and used properly. (2) The idea of an “inheritance” in Divine service: Every Jew has three aspects: “We are fortunate, how goodly is our portion…our lot…our inheritance.”“Inheritance” refers to the love and fear every Jew inherits from the Patriarchs. However, since an inheritance comes automatically and without effort on the part of the heir, it is like “bread of shame”; therefore, one’s personal effort is also required, namely, “our portion” (the service with the inner faculties) and “our lot” (the service with the encompassing faculties). That is, the “inheritance” every Jew has, should permeate their entire being (“inheriting everything”). (1) Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ki Sisa, 12 Adar 5745, to members of Tzivos Hashem. (2) Excerpt from sichah of Taanis Esther 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024

795

יום ה' פ' כי-תשא, כ' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 29, 2024

8:40

התוכן 1) עה"פ "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה" כתוב במדרש "מנין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה .. כשהי' רואה למלאכים מקלסין אותו בקדוש היה יודע שהוא יום ובשעה שהי' רואה אותן מקלסין בברוך היה יודע שהוא לילה". והנה מובן שבאותו זמן שמשה הי' על ההר ולמד תורה מפי ה' בעצמו הי' למעלה מן הזמן לגמרי, כמו ה"מלמד" שלו. ונשאלת השאלה – בשביל מה הי' צריך לדעת אם זה יום או לילה?! והביאור: תכלית הכוונה בהבריאה היא להפוך את הגשמיות לרוחניות. וזהו שאומר ה' למשה, שגם כאשר הגיע לדרגא שלמעלה מן הזמן, עליו להיות קשור עם זמן, ועי"ז, הנה גם כאשר ירד מן ההר ימשיך גם את יוקר תורה זו למטה בבנ"י. 2) גם עבור עושי העגל מסר משה את נפשו שה' ימחל להם באמרו "ואם אין – מחני נא מספרך וגו'". אע"פ שכאן לא שייך להאשים אותו במעשיהם בתור ה"ראש" של בנ"י (וכידוע מ"ש עה"פ "ואשמם בראשיכם"), כי הי' אז על ההר וכו'! משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024 Synopsis (1) On the verse “He was there with Hashem for forty days and forty nights; he ate no bread and drank no water,” the Midrash states: “From where did Moshe know when it was day and when it was night… When he saw the angels praising Him with ‘Kadosh,’ he knew it was day, and when he saw them praising with ‘Baruch,’ he knew it was night.” Obviously, when Moshe was on the mountain learning Torah directly from Hashem, he was totally above time, just like his “Teacher”; if so, why did he need to know whether it was day or night at all?! It is because the ultimate purpose of creation is to transform physicality into spirituality. Thus, Hashem told Moshe that even when he reaches a level that transcends time, he must still maintain a connection to time, so that when he descends from the mountain, he can bring the preciousness of this level to Torah down to the Jewish people. (2) Moshe had mesiras-nefesh even for those who made the golden calf, asking Hashem to forgive them, “and if not – please blot me out of Your book etc.” And this is despite the fact that Moshe could not in any way be blamed for their actions as the “head” of the Jewish people (as known from the verse "and I will place them on your heads”) because he was on the mountain when it happened. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024

796

יום ב' פ' תרומה, ג' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 12, 2024

8:52

התוכן איתא במדרש "לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש". זאת אומרת, שהעולם כפי שהוא יכול להתקיים ולהתנהל בסדר וביושר בלי זהב (ובאותיות אחרות – בלי "לוקסוס" (מותרות)), וזה שהקב"ה ברא זהב ה"ז בשביל ביהמ"ק. ובפשטות, דכמו שלא מקשטים דיר של בהמות כמו שמקשטים דירת בני-אדם, ועד"ז מובן, שכאשר בונים בית להקב"ה – משכן ומקדש או ביהכנ"ס וביהמ"ד, צריך שיהא ניכר בו את החשיבות שהוא מיחס לאלקות ורוחניות ועד כמה שהם תופסים מקום אצלו, עי"ז שאע"פ שעבור בניית ביתו הפרטי ה"ה מסתפק בכסף ונחושת, הנה לבניית בית להקב"ה ה"ה משתמש בזהב דוקא. וזהו הטעם שהקב"ה נותן פרנסה בהרחבה, כדי שהאדם יבין בשכלו ויבחר בבחירתו החפשית לנצל את האפשרויות ואת הרחבות שניתן לו, לא לעניניו הגשמיים אלא לענינים רוחניים – לנתינת הצדקה או לבניית בביכהנ"ס או ביהמ"ד – בהרחבה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024 Synopsis The Midrash states, “Gold was created only for the sake of the Beis Hamikdash.” Meaning, the can function without gold (or other luxuries), and the only reason it was created was for the Beis Hamikdash. Just as one doesn’t decorate a barn the way he decorates his own house, it is obvious that when building a house for Hashem – a Mishkan or Mikdash or shul or beis midrash – the building must reflect the special importance it has to us. Therefore, if we suffice with silver and copper for our homes, we must use gold for Hashem’s home. This is why Hashem provides ample sustenance: so that a person can use his intellect and free choice to use the abundance Hashem gives him, not for materialistic things but for spiritual things – to give tzedakah or build shuls and batei midrash generously. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024

797

יום א' פ' ויקהל, כ"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 3, 2024

9:29

התוכן פירוש הפשוט בשם פ' ויקהל הוא הקהלת בני ישראל, שזהו ענין נעלה ביותר כשלעצמו, ובפרט הענין ד"ויקהל" שבתחילת פ' ויקהל שהביא לנדבת ועשיית המשכן ע"ש "ושכנתי בתוכם". וההוראה מזה עפ"י מ"ש במדרש עה"פ, שבזה ישנה הוראה לכל הזמנים שיהי' הענין ד"מקהיל קהילות", ובפרט ביום השבת (כבפ' ויקהל), ובמיוחד כשה"ויקהל" בא בהמשך לזמן שבו קראו בתורה ענין זה. ואם יהודי רק בוחר לנצל את ה"ויקהל" כראוי הרי הדבר מביא ל"נדבת המשכן", וכשמצרף עוד יהודים – נפעל הענין של "בניית המשכן" בפועל והשראת השכינה בו וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024 Synopsis The simple meaning of the name Vayakhel is a “gathering”of the Jewish people, which in and of itself is a most lofty thing; especially the gathering at the beginning of Parashas Vayakhel, which led to the donations for and building of the Mishkan, which causes Hashem to “dwell among them.” The lesson, based on the Midrash, is that this is an instruction for all time, to “assemble gatherings,” especially on Shabbos, (as in Parashas Vayakhel), and especially when the gathering follows the reading of this portion in the Torah. And as long as a Jew chooses to utilize the “Vayakhel” properly, it will lead to “donating toward the Mishkan,” and when he joins with other Jews – we will have the “building of the Mishkan” practically, with the dwelling of Divine Presence within it etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024

798

יום ב' פ' ויקהל, כ"ד אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 4, 2024

12:19

התוכן עפמ"ש רש"י בתחילת פ' פקודי שמשה הסכים לבצלאל לעשות המשכן ואח"כ כלי המשכן כ"מנהגו של עולם" "לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו"‏ – ‏נשאלת שאלה במ"ש בשני דפ' ויקהל-פקודי שתחלה עשו את היריעות ואח"כ קרשי המשכן, והרי "מנהגו של עולם" שתחלה עושים את הקירות ואח"כ מעמידים ע"ז הגג?! ויובן זה ע"פ מ"ש רש"י עה"פ בפ' ויקהל "טוו את העזים" ". . שמעל גבי העזים טוו אותן" כדי שיהיו עם יותר "חיות" וטריות, וא"כ היו צריכים להחזיק את העזים עד שעת טוויית היריעות, ולכן עשו תחלה את יריעות העזים כדי לשחרר את העזים ולא לצער אותן בזה שיחזיקו אותן עד לאחרי שיעשו את הקרשים (וזהו גם הביאור למה עשו את היריעות שש משזר לפנ"ז). וההוראה: יש להזהר בענין צער בעלי-חיים, וכ"ש צער של בן-אדם, וכ"ש שיש לעזור ליהודי שנמצא במצב ד"ערום מן המצוות"‏ – ‏מיד, ולא להתנהג כ"מנהגו של עולם" שרק לאחרי התפלה, לימוד, ארוחת בוקר ומנוחה... מקיים את ה"וכסיתו"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024 Synopsis At the beginning of Parashas Pekudei, Rashi states that Moshe agreed with Bezalel to make the Mishkan first and then the vessels of the Mishkan, in accordance with the “way of the world to “first make a house and then put furnishings into it.” Based on this, a question arises on the verse’s statement [in sheini of Vayakhel-Pekudei] that they first made the curtains for the Mishkan and then the beams; seemingly, “the way of the world” is to first make the walls and then put up the roof?! We can understand this based on Rashi’s comment on the verse in Parashas Vayakhel, “They spun the goat hair”: Rashi explains that they spun the hair while it was still on the goats, so that it would be fresher etc. Therefore, they had to keep watch over the goats until it came time to spin the curtains, and for this reason they made the goat hair curtains first: so that the goats could be released earlier, rather than cause them to suffer by holding them until after the beams were made. (This also explains why they made curtains of twisted linen beforehand.) The lesson is that one should be careful to avoid causing suffering to animals, and all the more so to a human being, and all the more so a Jew. When one encounters a Jew who is “naked of mitzvos” – he must cover him immediately, without taking into account the “way of the world” according to which one might do it only after davening, learning, eating breakfast and resting etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024

799

יום ג' פ' ויקהל, כ"ה אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 5, 2024

10:17

התוכן הוראה פשוטה מעצם הענין ד"יום הולדת" - יום שבו נולד האדם, עפמ"ש "אדם לעמל יולד": כאשר האדם טוען כיצד תובעים ממנו לוותר על טובתו האישית "ארויסגיין פון זיך", ולשנות הנהגה מסויימת שהורגל בה כו"כ שנים?! באה ההוראה מענין "יום הולדת": בכל בוקר, ועל פי תורת הבעש"ט - בכל רגע ורגע, נעשה האדם "ברי' חדשה" ונולד מחדש, וא"כ מובן שאין מה להתחשב עם מעמדו ומצבו הקודמת וכו' כי כל עניניו מתחילים מחדש. ומובן שביום הולדת עצמו מודגש הדבר ביתר שאת וביתר עז. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024 Synopsis A simple lesson from a birthday – the day a person is born – based on the verse: “Man is born to toil”: When a person argues, how can he be expected to forego his personal benefit, and change a certain behavior he has been accustomed to for so many years – the answer comes from the idea of a “birthday”: Every morning, and according to the teaching of the Baal Shem Tov, every moment, a person is born anew and becomes a new creature; thus every day is a “birthday.” Therefore, it is clear that it doesn’t matter what his previous state was etc., because everything begins anew. And obviously this is particularly emphasized on the actual day of one’s birthday. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024

800

יום ד' פ' ויקהל, כ"ו אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 6, 2024

15:10

התוכן איתא בגמ' "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי' .. מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו'", שנהנו מזה גופא שזהו "סעודתו של אותו רשע". וההוראה: גם אם כאשר בפני האדם נעמד נסיון קשה ביותר שאינו יכול לעמוד בפניו, כמו ההכרח להשתתף ב"סעודה של אותו רשע" (או כל צרכים הגשמיים שנכללים ב"אכילה"), אבל מדוע הוא נהנה מזה שזהו סעודתו של "אותו רשע"??!! ועד"ז בנוגע לענין החינוך: גם אם מוכרחים עפ"י חוקי המדינה שהילדים ילמדו גם לימודי חול, אבל מדוע הנך נהנה מזה?! תכנס לחדר ותבכה! מדוע הנך נהנה מזה ש"אותו רשע" משבח את ילדך ומזמין אותו ל"סעודה"... ועד שנעשה מנהג במדינה זו, שכאשר הילד מצטיין בלימודי קודש אין עושים מזה שום "ענין", ואילו כאשר הילד מצטיין בלימודי חול – עושים "רעש" גדול, מפרסמים בעיתונים, מחלקים פרסים, משיבים את הילד בראש השולחן וכו'!!! יש לדעת: גישה כזאת,המבטאת את כל כללות היחס לנפה"א לעומת הנפה"ב, מהרסת את יסודי החינוך הכשר!! ועפי"ז יובן מדוע גם ה"טף" נכללו בעונש כלי' ר"ל, כי במקום לקבל החינוך שחכמתו של הקב"ה הוא דבר הכי נעלה הי' ה"ונהפוך הוא"... ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 Synopsis The Gemara asks, “Why were the enemies of Jewish people [i.e., the Jewish people] in that generation deserving of annihilation…because they had enjoyment from that wicked one’s feast etc.” The lesson is that even if a person faces a very difficult test that he can’t withstand, such as the need to partake in “that wicked one’s feast” (and all physical needs are called “eating”), still, why did they have enjoyment from being at the feast of “that wicked one”?! Similarly, in the context of Jewish education: even if the law requires schools to teach secular studies, why do people have enjoyment from it?! If that’s what you have to do, at least go into your room afterwards and cry about it! Why do you enjoy the fact that “that wicked one” heaps praise upon your child and invites him to “the feast”...to the point that it’s become the custom in this country that when a child excels in holy subjects, nobody makes a big deal about it, but when the child excels in secular subjects, they publish it in the newspapers and give awards etc.! It must be known that this approach demonstrates the overall difference between the attitude towards the divine soul and the animal soul, and this approach destroys the foundations of proper Jewish education! Accordingly, we can understand why “little children” were included in the punishment of annihilation Rachmana litzlan – because instead of being taught that Torah is Hashem’s wisdom and the loftiest wisdom, “it was reversed…” Two excerpts from sichah of Purim 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר ראשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ