Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
1148 episodes
#
Name
Release Date
Duration
701
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ח סיון
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ח סיון
Jun 27, 2022
8:59
התוכן 1) כדי להגיע ל"פניך הוי'" ה"ז דוקא ע"י פנימיות הנפש, "פני", ולהגיע לזה אין דרך אחרת אלא ע"י "בקשו" ב"מקום שנאבדה", מקום החושך. כהמשל מבן המלך שמגיע לשלימותו דוקא עי"ז שהמלך שולח אותו למקום רחוק ש"אין יודעים גדולת המלך". ובעבודה: התכלית אינה מאמרי השכלה אלא מאמרי עבודה. התכלית אינה הישיבה בישיבת תו"ת אלא מילוי השליחות של הפצת המעיינות חוצה – דוקא עי"ז מתגלה בחי' יחידה שבנפש, משיח הפרטי, ומביא את משיח הכללי. וזהו ענינם של השלוחים, המובחרים שיביאו משיח! בין השלוחים גופא – ה"ז בעיקר אצל אלו הנוסעים למקומות רחוקים, "חוצה" ממש, מקומות ש"אין יודעים גדולת המלך", שדוקא שם מגיעים לתכלית הכוונה. 2) על השלוחים לדעת שבהיותם "שלוחו של אדם כמותו", יש להם את כל הכחות הדרושים למילוי השליחות, ועליהם רק לשים את עצמם בצד ולמלא את השליחות באמונה, ואז הנה רק ע"י "אצבע קטנה" של כל שליח במקומו, ימלאו את השליחות ומשיח יבוא. 1) ב' חלקים מהתוועדות יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשי"ט. 2) א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תש"כ לזירוז ביאת משיח צדקנו נאַוּ! נדבת ברוך בן אביבה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2022
702
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון
Jun 28, 2022
11:25
התוכן ביום ג' תמוז היתה התחלת הגאולה דאדמו"ר מוהריי"צ ממאסר. והרי ירידת הנשמה בגוף ובעולם (מלשון העלם) שלא רואים בו את הענין שה' מהוה ומחי' את העולם בכל רגע – הו"ע של "גלות", ובפרט בזמן הגלות ש"אותותינו לא ראינו". ונמצא שמאסרו הי' "גלות בתוך גלות בתוך גלות". ושבירת הגלות דהמאסר, והתחלת הגאולה שלו – שבאה באופן ד"קימעא קימעא" עד ליציאה מהגלות דמדינה ההיא והעבודה דהפצת המעיינות חוצה שלו באופן דאין ערוך יותר – היתה בג' תמוז. "והימים האלה נזכרים ונעשים", ובכל שנה באופן נעלה יותר – שהרי "מעלין בקודש", ובכל שנה שמתבגרים מיתוסף גם בהבנה והשגה – "פאַרשטייט מען דאָך איצטער די אַלע מאורעות לכל פרטיהם בעסער און טיפער און ברייטער ווי מ'האָט זיי פאַרשטאַנען בפעם הראשונה", וה"נעשים" הוא "אבן הבוחן" שה"זכרון" הוא כדבעי. ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לזכות האשה מרת אסתר שיינדל בת חוה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2022
703
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז
Jun 29, 2022
10:53
התוכן ידועים דברי אדמו"ר מוהריי"צ בג' תמוז: "לא מרצוננו גלינו מא"י ולא בכחותינו אנו נשוב לא"י . . רק גופותינו נמסרו בגלות . . ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות וכו'". היות שליהודי ניתן הכח שהנשמה תהי' העיקר והגוף טפל אליו, נמצא, שכללות ענין ה"גלות" הוא רק בתורת טפל וכדי לעשות מ"גלות" – "גאולה", ע"י שמכניסים בה ה"אל"ף" – "אלופו של עולם". וסיים: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו". "משיחי" קאי גם על "תינוקות של בית רבן". והרי הטענה העיקרית שהיתה נגד כ"ק מו"ח אדמו"ר – התעסקותו בחינוך תשב"ר, ובשביל זה העמיד בסכנה את כללות העבודה דהפצת היהדות; ענין החינוך מתחיל תיכף בלידת התינוק, ובאמת – ט' חדשים לפנ"ז ע"י התהוותו בטהרת המשפחה. ההוכחה שהלימוד מג' תמוז הצליח – ש"זרעו" מתנהגים בטהרה וכו'. ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2022
704
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ערב יום ועש"ק, ג' תמוז...
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ערב יום ועש"ק, ג' תמוז...
Jun 30, 2022
12:04
התוכן 1) שתלמידי הישיבה של הרבי ינגנו ניגון שמח שיהא ניכר ש"זרעו בחיים", וזו תהי' ראי' נוספת ש"הוא בחיים". 2) ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך": ע"י ש"זרעו בחיים", בחיות ובתלהבות, פועלים ש"אף הוא בחיים", ועי"ז מתבטלים גם ההעלמות הסתרים שבאים מ"עמי הארץ" וכו'. 3) כאשר "זרעו בחיים", שהולכים בדרכיו וממלאים הוראותיו, פועלים ש"אף הוא החיים", שענין הנשיאות נמשכת למטה בחיים כפשוטו וכו'. 4) החידוש ב"יעקב לא מת", אף שכל יהודי הוא "נצחי", הוא, ש"הוא בחיים" כאן למטה מעשרה טפחים! 5) את הענין של "הוא בחיים" פועלים עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים". יש להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו", מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, "חייו ואורך ימיו", וכמ"ש אדנ"ע לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך", ועד"ז הוספה שמעשים טובים שהוא "חי" בהם, כמו ענין חינוך ואהבת ישראל, ובכללות אלו הם הענינים שציווה לעשותם. וכ"ז מחשזק את ה"זרעו בחיים" ובמילא גם מחזק את ההוכחה ש"הוא בחיים" וכו'. 6) זה ש"זרעו בחיים" הוא הוכחה הטובה ביותר ש"הוא בחיים", ועד"ז כל הוראותיו וברכותיו וכו'. ורק צריכים לעשות פעולות לפי רוחו כדי להיות כלים לקבל את הברכות. 7) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! 1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז 2) משיחת פורים ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב 4) משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ח 5) ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 7) משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2022
705
יום א' פ' חוקת [באה"ק: בלק], מחרת ג' תמוז...
יום א' פ' חוקת [באה"ק: בלק], מחרת ג' תמוז...
Jul 3, 2022
10:38
התוכן 1) "דור השביעי" ["דער רבי, וואָס ער איז דאָך געווען מבית דוד, וואָס ביי אים איז דאָך מקויים געוואָרן אָט די אַלע ענינים פון "חליינו הוא נשא .. והוא מחולל מפשעינו", .. איז במהרה בימינו בעגלא דידן ולמטה מעשרה טפחים זאָלן מיר אַלע זוכה זיין זיך זען מיטן רבי'ן און ער זאָל אונז אַרויסנעמן פון גלות .. און זאָל בריינגען אונז צו דער גאולה שלימה במהרה בימינו".] 2) "תביעה" של הרביים היא נתינת-כח, וגם מחייבת לנצל את הכחות במילואם; אנו מקבלים כל ההשפעות ע"י "ממוצע המחבר" – כ"ק מו"ח אדמו"ר. 3) הנתינת-כח לכאו"א על עבודת הקרבנות, שצ"ל "מכם" – "מכם ובכם הדבר תלוי", היא מ"אתשפטותא דמשה (ש)בכל דרא". 4) נשיא הדור הוא "ממוצע המחבר", וזה מהווה נתינת-כח נוספת לכל המקושרים שרוצים לקבל א"ז וכו', לנצלם עם עצמם ועם הזולת. 1) סיום ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשי"א 2) ב' חלקים מהתוועדות כ"ד טבת ה'תשי"ב 3) סיום ד"ה באתי לגני ה'תשי"ב 4) משיחת י' שבט ה'תשכ"א לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נדבת ר' אברהם שי' גורארי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2022
706
יום ב' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ה' תמוז
יום ב' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ה' תמוז
Jul 4, 2022
12:04
התוכן הוראות מסיפור האמור [מאסר הראשון של אדמו"ר הריי"צ] גם למבוגרים יותר: האדם מורכב מגוף שמצדו נמשך לגשמיות, ומנפש שמצדו נמשך לרוחניות. ומכיון שמציאות הגוף הוא בתוקף יותר הרי שהנפש נמצאת בגוף ב"מאסר", והגוף נמצא בתוך "מאסר" העולם שכשמביטים עליו רואים רק גשמיות וחומריות, ומזמן מזמן נעשה "מאסר" זה חשוך יותר, כמו שרואים במוחש כשיוצאים לרה"ר ורואים מה קורה שם, הן בנוגע למלכיות שמתגרות זב"ז והן בין אדם לחבירו מצד "אוהב כסף לא ישבע כסף", עד שצריך לשכור עוד שוטרים לשמור שהמצב לא ייצא משליטה... מצב החינוך כיום הוא שכאשר ילד לא מכה את המורה מעניקים לו כשכר ה"מכשיר" שבו יכול לראות איך להשיג מה שלבו חפץ... כשההורים טוענים שיש לתת לילד "חפשיות"... מצב מבהיל זה התחיל בשנים האחרונות ומשנה לשנה זה הולך ופוחת [ומסיימיים בטוב] [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לזכות ר' משה אליהו בן אסתר שיינדל שי' ליום ההולדת שלו ה' תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2022
707
יום ג' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ו' תמוז
יום ג' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ו' תמוז
Jul 5, 2022
11:45
התוכן [המשך] אלו הן תוצאות משינוי הבולט בין אופן החינוך עתה לאופן החינוך בעבר: בעבר היו הרוב מאמינים בבורא עולם ומנהיגו וש"יש בעה"ב לבירה זו", ובפרט במדינה זו שנתייסדה ע"י אנשים שרצו להתנהג עפ"י אמונה זו עד שבשביל זה עזבו את מקומם הקודם וכו', וברוח אמונה זו גדלו ונתחנכו ילדיהם, ולא היו צריכים את הבי"ס כדי להחדיר בילדים אמונה זו. אבל מדור לדור נתמעט הדגש בהחדרת האמונה בבורא העולם, עד שבשנים האחרונות קמו "מהרסייך ומחרבייך" והכריזו שצריכים לעקור את נושא האמונה מבתי-ספר ר"ל! תנועה זו לא חדרה בבתי"ס (בגלל פחד המורים ששיטה זו תתנקם בהם... וכפי שרואים בפועל) עד לשנים האחרונות, ועכשיו רואה איזה חורבן נהי' כתוצאה! והעצה היחידה היא – למנוע התפתחות זו מלכתחילה – לא לחנך את הילד באופן שמקבל ועושה מה שלבו חפץ אלא שיש "עין רואה ואוזן שומעת! [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2022
708
יום ד' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ז' תמוז
יום ד' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ז' תמוז
Jul 6, 2022
8:50
התוכן [המשך] עד"ז כשמדובר ע"ד עיר גדולה וכיו"ב שהתברך בריבוי חכמה (בחכמות חיצוניות) שאפשר לנצל זאת לצד הטוב או לצד השני. ועל כך באה ההוראה מסיפור הנ"ל שלמרות שכולם נמצאים בה"מאסר" דעוה"ז הגשמי ו"יצר לב האדם רע מנעריו" – אין זה מקרה אבוד! אכן נמצא במאסר "עגל" שנאנח ע"ז שאינו יכול לבעוט ולדחוף את הזולת... אבל נמצא שם גם בעל-שכל שמנצל את הזמן לחזור בע"פ ענינים שבורא עולם ציווה אותו ללמוד, גם כאשר אין המורה עומד על גביו..., כי ה' נותן את הכחות לכאו"א שיוכל להתגבר על חושך העולם. ולמרות שזה אכן כרוך עם מס"נ שצריך לוותר על עניני תאוה, הרי כמו שבנוגע לבריאות הגוף סומכים על הרופא שאומר לא לאכול דבר מסויים שיזיק לבריאותו, הרי כן צ"ל גם בנוגע לבריאת הנפש. [ובפועל רואים שבנוגע לבריאות הנפש כאו"א הוא מומחה בזה... ומפקידים ביד כ"א את חינוך הבנים והבנות בלי שיבדקו אם מתאים לזה...] [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ הרה"ח ר' משה אליהו ב"ר נחמן ע"ה ליום היארצייט שלו ז' תמוז ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2022
709
יום ה' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ח' תמוז
יום ה' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ח' תמוז
Jul 7, 2022
8:28
התוכן [המשך] ע"י ההנהגה האמורה משתחרר כאו"א מן המאסר שלו ויכול לילך ולגדול בכל עניני הטוב לפי מצבו, ובנוגע לאוה"ע – להיות מחסידי אוה"ע. על העומדים בראש מערכת החינוך וכיו"ב לדאוג לעיקר תפקידם – שהילדים יגדלו לבני אדם בריאים, ולא יתכן גוף בריא כאשר הנפש אינה בריאה. ולכן יסוד והתחלת החינוך צ"ל ש"יש בעה"ב לבירה זו". החוב והזכות על כל בעל השפעה בנוגע לענין החינוך לדאוג שיתחילו את היום בבי"ס עם ההכרזה שיש "עין רואה ואוזן שומעת" שאותו אא"פ לרמות ואא"פ לברוח ממנו! וזוהי ההוראה הכללית מהסיפור, שאין להמתין עד שהילד יהי' בן-דעת שאז יבחר בעצמו באיזה דרך לילך, אלא תיכף בתחלת החינוך יש לחנכו באופן כזה שלא יגדל בתור עגל שבועט אלא באופן אנושי! וישנה הההבטחה שאם יהי' "וגעת" יהי' "ומצאת"! משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2022
710
יום א' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"א תמוז, ערב י"ב תמוז
יום א' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"א תמוז, ערב י"ב תמוז
Jul 10, 2022
12:02
התוכן [כ"ק אד"ש צוה לא' מהאורחים מרוסי' לנגן את הניגון ברוסית "מי וואַדיע ניע אוטאָנים אי וואַדיע מי ניע זגאַרים" (במים לא נטבע ובאש לא נשרף)] דובר לעיל שיש הענין ד"מיצר" כפשוטו, אבל יש ענין ה"מיצר" בעבודת ה' – עבודת ה' במדידה והגבלה. הנה לאחרי העבודה בדורות הראשונים ובעיקר של נשיא דורנו – אין צורך ח"ו בענינים בלתי-רצויים כפשוטם, אלא מספיק ענינים אלו בדקות, בעניני לימוד התורה וכיו"ב, כדי שיהי' (לפחות) ה"אצבע קטנה" בדרא דעקבתא דמשיחא, שאז "אין המצוה נק' [עפ"י תורה] אלא ע"ש גומרה". ולכן, עכשיו אין צורך להזהיר ש"במים לא נטבע ובאש לא נשרף" בפשוטם של דברים ח"ו, אלא במובנם הרוחני: לא "לטבוע" ב"אין מים אלא תורה" ("רצוא"), אלא צ"ל גם מעשה המצוות ("שוב"), ולא "להשרף" במעשה המצוות בלבד, להעלות ולהקדיש את עניני העולם וכו', אלא צ"ל גם לימוד התורה, "מים". ובכללות: לא "לטבוע" בעבודת הגלות ולא "להשרף" בכלות הנפש בציפי' וגעגועים לגאולה – אלא צ"ל ב' הקווין. ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2022
711
יום ב' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
יום ב' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
Jul 11, 2022
12:01
התוכן גם ממי שלא ראה את בעל הגאולה וגם שומע היום על המאסר והגאולה שלו לראשונה – אפשר לתבוע ממנו שסיפור הזה יפעל עליו שינוי במעשה בפועל. והביאור: הנשמה, שכל א' מבין שהיא העיקר, היא הרי למעלה מזמן ומקום. ולכן ענין הקשור עם הנשמה של השומע ושל בעל הגאולה "מדלג" על הזמן ושטח המקום המפרידים בין השומע לסיפור המאסר והגאולה ומחבר ביניהם. וכמ"ש בעל הגאולה במכתב שהגאולה שלו קשורה עם הענין דתומ"צ, השייך לכאו"א מישראל, גם מי ש"בשם ישראל [רק] יכונה". כי כאו"א "לבבו תמים" עם הקב"ה ותומ"צ גם אם לא רואים זאת בגלוי, ולאחרונה אף מודים בגלוי שרוצים להתחיל חיים חדשים של קיום תומ"צ. ולכן, נשמת כל א' "נדלקת" מיד כאשר שומע את סיפור המאסר והגאולה שבעל הגאולה מסר את נפשו עבר הפצת היהדות, ומחליט לקיים לפחות מצוה א', כשלב הראשון בכיוון הנכון של דרך המלך וכו'. ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוז לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2022
712
יום ג' פ' בלק [באה"ק: פינחס], חג הגאולה י"ג תמוז
יום ג' פ' בלק [באה"ק: פינחס], חג הגאולה י"ג תמוז
Jul 12, 2022
12:12
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שכשהתחילו הגזירות נגד היהדות ותומ"צ במדינה ההיא בשנת ה'תרפ"ב, נאספו ט' יהודים והוא הי' העשירי ו"כרתו ברית" ביניהם שלא יפחדו מהגזירות ויפיצו יהדות באופן דמוסיף והולך מתוך מסירות נפש. ולכאו' מהי ההוראהמסיפור זהכאשר נמצאים במעמד ומצב שניתן לקיים תומ"צ בקלות, ועאכו"כ שאין צורך במסי"נ בפועל?! והביאור עפ"י ביאור אדה"ז בלשון "מסירות נפש" (ולא "מסירות הגוף" וכיו"ב), שעיקר ענין מס"נ הוא מסירת הרצון לה' - "נפש" פירושו רצון: רצונו הטבעי של אדם הוא לדאוג קודם כל לעצמו, וכש"יש לו פנאי" - לזולת, וזוהי ההוראה: יש למסור את כל רצונות האישיים ולהתמסר לגמרי להפצת היהדות! ולפעול א"ז גם על (לכה"פ) עוד 9 יהודים! וכשיחליט א"ז באופן של "כריתות ברית", יהי' קיום להתעוררות זו גם לאחרי ימי הגאולה. וזהו ה"בכן" שכאו"א צריך לקחת לעצמו מחג הגאולה! משיחת יום א' דפ' פנחס, י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2022
713
יום ד' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ד תמוז
יום ד' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ד תמוז
Jul 13, 2022
8:56
התוכן [המשך] כאשר תובעים מיהודי שכמו שבעל השמחה והגאולה פעל בעצמו את ענין המס"נ בשנת תרפ"ב וכו', כך עליו לפעול זאת (מסירת הרצון) בעצמו בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז הגשמי והחומרי ב(סוף) זמן הגלות, וגם לאחרי יום י"ג תמוז, ועוד לעשות זאת בחיות, בשמחה וטוב לבב – שואל הוא מנין לו הכחות לזה? איך אפשר לצפות זאת ממנו, הרי זה באין-ערוך לגמרי?! הנה ההסברה הכללית שבדבר היא עפ"י מ"ש בדא"ח הלשון "פתח ר' שמעון ואמר וכו'", שעיקר הקושי בכל דבר הוא בראשון ש"פותח", "שובר" ו"סולל" את הדרך. ולאחריו – הקושי לאחרים לעשות זאת הוא שלא בערך פחות. (וכמו באברהם אבינו ש"פתח" וסלל את הדרך של מס"נ). ובעניננו: בעל הגאולה "פתח" ו"שבר" את חומת ההתנגדות לענין המס"נ, ואז יכולים כולם לפעול זאת ללא הכחות העצומים שהוא הי' צריך לזה [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2022
714
יום ה' פ' בלק [באה"ק: פינחס], ט"ו תמוז
יום ה' פ' בלק [באה"ק: פינחס], ט"ו תמוז
Jul 14, 2022
11:20
התוכן ט"ו תמוז הוא: 1) ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של חודש הגאולה, ובמילא הפעולות ביום זה משפיעות על כל ימי החודש. 2) יום ההילולא של האור החיים הקדוש. האור החיים מבאר שהפסוק "זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבוקר וגו'" - קאי על זמן הגלות: "העולה" קאי על בנ"י. "על מוקדה" - אש של התורה. "על מזבח" - יסורי הגלות. וכ"ז הוא "כל הלילה" של גלות, "עד הבוקר" של הגאולה. והכוונה ב"עד הבוקר" היא: יומו של הקב"ה הוא אלף שנה. ת"ק שנה הראשונים - "לילה", ואח"ז מתחיל ה"בוקר". וישנם ב' "בקר" המסוגלים לגאולה - "בבוקר בבוקר". אילו זכינו היתה באה הגאולה לאחרי הת"ק שנה של האלף החמישי, וכיון שלא זכינו - היא תבוא בשנת ה'ת"ק, "וזהו "עד הבוקר" - הבוקר השני - של אלף השישי. ע"כ. וזה קשור עם התגלות הבעש"ט בשנת ה'תצ"ד, ובשנת ה'ת"ק היתה כבר בשלימות. וההוראה: אין להתפעל מענין ה"מזבח" שבגלות, מכיון שע"י לימוד התורה מהפכים א"ז ו"ימים אלו" "לששון ולשמחה ולמועדים טובים". משיחת יום ג' דפ' פנחס, ט"ו תמוז ה'תשל"ו לע"נ מרת מרים בת ר' שמואל דוד ע"ה ליום היארצייט שלה ט"ו תמוז ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2022
715
יום א' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ח תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) – יהפך לשמחה
יום א' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ח תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) – יהפך לשמחה
Jul 17, 2022
11:08
התוכן גם התעניות שנקבעו בקשר למאורעות בלתי-רצויים, שלכאו' ה"ז היפך הענין ד"יום זכאי", עושים מהם – ע"י ענין התענית – "יום רצון לה'". וכמובן גם ממ"ש בהפטורת דיום התענית "דרשו ה' בהמצאו . . בהיותו קרוב" – פסוק שנאמר על עשי"ת, שאז ה' הוא "בהמצאו" ו"קרוב" לכאו"א מישראל בתור יחיד. ובפרט שביום התענית גופא נמצאים אנו בזמן המנחה ולאחרי תפלת המנחה; ההוראה מיוחדת בקשר לתענית די"ז בתמוז: א' מהמאורעות שאירעו בו הוא – "הובקעה העיר", בקיעה בחומת ירושלים. ובעבודה: "אני חומה זו תורה", כי נוסף על ענין ה"מזון" שבתורה, היא "חומה" שמקיפה את כאו"א מישראל ומגינה עליו. וכאשר יש איזה "בקיעה" ב"חומה" דקדושה – צריכים להשתדל "לחזק בדקה" ע"י שמוסיפים אבנים ד"חומה זו תורה", הוספה בלימוד התורה. משיחת שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2022
716
יום ב' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ט תמוז
יום ב' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ט תמוז
Jul 18, 2022
6:26
התוכן לימוד מיוחד שקשור עם ימים אלו ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה" – לימוד בענין בנין ביהמ"ק, בתושב"כ – יחזקאל מ'-מ"ג, במשניות – במס' מדות (בעיקר), וברמב"ם הל' בית הבחירה. וכמ"ש במדרש שכשהקב"ה אמר ליחזקאל "הגד את בית ישראל את הבית .. מוצאיו ומבואיו .. ועשו אותם", שאל את הקב"ה "וכי עכשיו הם בונים?!" (כי זה הי' בתחילת הע' שנה של גלות בבל), והשיב לו הקב"ה שכשיתעסקו בענינים אלו "אני מעלה עליהם כאילו בבנינו הם עסוקים" [וצ"ע במ"ש הרמב"ם בנוגע הטעם שמס' מדות בא בסוף המסכתות כיון שהוא רק סיפור איך נראה ביהמ"ק ולא דינים, ויש ללמוד אותו כדי לדעת איך לבנות ביהמ"ק השלישי – ולכאו' הול"ל ענין נעלה יותר, שע"י הלימוד בזה כאילו עוסקים בבנין ביהמ"ק?! ואכ"מ]. ועאכו"כ ב"עקבתא דמשיחא" וכו', הנה הלימוד בתורת הבית מזרז יותר את בנין ביהמ"ק בפועל. משיחת יום ה' פ' מטו"מ, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2022
717
יום ג' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ' תמוז
יום ג' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ' תמוז
Jul 19, 2022
11:53
התוכן ישנם חלקים בספר היד לררמב"ם שאין לומדים אותם אלא ע"ד הפשט, כמו הל' קידוש החודש. דמכיון שלא למדו חכמת התכונה וכו', אינם יכולים ללמוד אלא את המסקנות והתוצאות הבאות לאחרי כל החשבונות וכו'. גם תוכנם של מפרשי הרמב"ם בזה הוא רק פירוש המלות וה"מונחים" אבל לא מוסיפים בנוגע להבנת דברי הרמב"ם עצמו. ישנם מפרשים שחולקים על הרמב"ם, כמו ר' אברהם זכות, אבל אי"ז "פירוש" לדברי הרמב"ם. ["קולמובוס", שגילה את אמריקה, השתמש בידיעותיו ו"כלי התכונה" של רא"ז. ומענין לענין – הלשון "גילה את אמריקה" מדוייק, שהרי יבשת זו היתה קיימת גם קודם לכן. וצאצאיו של אדם הראשון הגיעו גם לחצי כדור התחתון בזמנים הכי קדומים, וכמ"ש "ומשם נפצו על פני כל הארץ", ועד"ז בנוגע לבעלי-חיים וצמחים וכו'. וזה מסביר גם מה שבדרום אמריקה וכיו"ב מצאו ציורי אותיות שמקורם ביבשות אחרות, עד שמצאו גם אותיות בדוגמת א"ב בלשון הקודש!] משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2022
718
יום ד' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"א תמוז
יום ד' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"א תמוז
Jul 20, 2022
10:21
התוכן אדה"ז כותב (באגה"ק סכ"ג): "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי"! ומזה מובן במכ"ש כאשר מדברים בדברי תורה. חג החסידי של החודש הוא חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר. כשנעשה בר-מצוה שאל את אביו למה מקבלים ע"ע מצות אהבת ישראל – לפני התפילה דוקא? וענהו: לפני שמבקשים מ"אבינו שבשמים" את צרכינו יש לעשות לו איזה נח"ר, ונח"ר הכי גדולה לאבא היא האהבה בין בניו. ובזה התחיל את הכנותיו, כגדול, להיות "נשיא בישראל". וההוראה: לפני שאדם מתחיל את עבודתו שבה הוא ה"נשיא", עליו להתאחד באהבה אל הזולת. והקשר לג' השבועות: סיבת החורבן היתה שנאת חנם, וע"י אהבת חנם מבטלים את הסיבה וזוכים ממילא לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת כ"א תמוז ה'תשכ"א לאורחים מאנגלי' לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2022
719
יום ה' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"ב תמוז, ערב יום ועש"ק מבה"ח מנחם-אב
יום ה' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"ב תמוז, ערב יום ועש"ק מבה"ח מנחם-אב
Jul 21, 2022
9:55
התוכן עומדים אנו בערב שבת ("מעלי שבתא") מברכים מנחם-אב. החידוש המיוחד בשבת מבה"ח מנחם-אב הוא, שהנוסח שבו מברכים את החודש בכל שבת מברכים, "מי שעשה נסים . . לישועה ולנחמה ונאמר אמן", קשור בגלוי לחודש מנחם-אב. ובשנה זו גופא יש בזה חידוש מיוחד, שהרי את הענין של "מי שעשה נסים וכו'" ראו בגלוי במאורעות בזמן האחרון [מבצע "אנטבה"]. ולאחרי שהתקיים ה"מי שעשה נסים" מתחזק הבטחון שיקויים גם המשך הנוסח "הוא יגאל אותנו בקרוב [ואח"כ יקויים ה]ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ", ומסיימים "ונאמר אמן"! וכמדובר כמ"פ ההוראה שצריכים לקחת ממאורע זה – האזהרה "לפשפש במעשיו" ולתקן את מה שצריך, בתומ""צ בכלל, ובמיוחד במצות הצדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות". וקשור במיוחד עם חודש מנחם-אב – "ציון במשפט [תורה] תפדה ושבי' בצדקה". משיחת אור לועש"ק פ' מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2022
720
יום א' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ה תמוז
יום א' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ה תמוז
Jul 24, 2022
11:22
התוכן ביאור במשנה שבמס' מדות (פ"א, מ"ב): "איש הר הבית הי' מחזר על כל משמר.. וכל משמר ש.. ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות הי' לו לשרף את כסותו", והקשו במפרשים ה"ה עובר על האיסור ד"בל תשחית"?! והביאור בזה עפמ"ש אדה"ז בשולחנו בגדר בל תשחית דנכסים (דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית סי"ד): "כשם שצריך להזהר בגופו שלא לאבדו.. כך צריך להזהר במאודו שלא לאבדו", שלבל תשחית דנכסים יש אותו גדר של בל תשחית דגופו. וכמו שבבל תשחית דגופו ישנו הכלל (שם הל' נזקי גוף ונפש ס"ד) שאם זה "בדרך תשובה", לטובת נפשו, מותר, הרי עד"ז הוא בבל תשחית דנכסים. ולכן כיון שכוונת ה"איש הר הבית" בזה היתה כדי שהבן לוי יחזור בתשובה – אין בזה האיסור דבל תשחית. ועוד. משיחת אור לערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2022
721
יום ב' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ו תמוז
יום ב' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ו תמוז
Jul 25, 2022
8:05
התוכן ביאור בהלכה דהלכות בית הבחירה להרמב"ם [פ"א ה"ה]: "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קודש וקדש הקדשים ויהי' לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם, ושלשתן נקראין היכל, ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכו'". הרמב"ם מחדש כאן ב' דברים: 1) מלשונו כאן משמע שמחיצה זו היא לצורך ההיכל ולא לצורך העזרה. והנפק"מ: מותר להשתמש בכסף שנודב עבור קדושת ההיכל לעשיית מחיצה זו. 2) הוא מונה גם את ה"אולם" כחלק עיקרי במקדש אע"פ שבמשכן לא הי' "אולם", והציווי "ועשו לי מקדש" שנאמר במשכן הוא היסוד לבניית ביהמ"ק! בנוגע לפתחו של אולם שהיתה גבוהה ארבעים אמה ובלי דלתות, מבואר ענינו בעבודה: שע"י ה"פתחי לי כחודה של מחט" של האדם נפתח לו ע"י הקב"ה "כפתחו של אולם" שהיתה בלי דלתות – הכל פתוח לפניו! משיחת אור לער"ח אלול ה'תשל"ו לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2022
722
יום ג' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ז תמוז
יום ג' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ז תמוז
Jul 26, 2022
10:43
התוכן בענין החיים, שהו"ע עיקרי, לא שייך הפסק. ובמילא מובן שבתומ"צ, ש"הם חיינו", לא שייך הפסק! ואע"פ שישנם זמנים ביום שלא מחוייבים בלימוד התורה, הרי ללימוד התורה שבשאר זמני היום יש פעולה נמשכת במשך כל היום. ועפי"ז מובן שכוונת התואר "סיום שנת לימודים" היא סיום "שנת הלימודים" ולא ה"לימודים" עצמם. ואדרבה – יש לנצל זמן זה להוסיף בלימוד התורה למע' מהגבלות של "סדרי הישיבה". וזהו מה שהנהיג בעל הגאולה לשלוח שלוחים ושלוחות בתקופת הקיץ לעיירות שונות להוסיף בהפצת התורה והיהדות גם שם. ועליהם "לכבוש" תחילה את המקום ע"י עניני תורה, "חיזוק התורה", ואח"כ "חיזוק היהדות" בכלל. ועד"ז יש לנצל זמן זה לשלוח הילדים למחנות-קיץ כאלו שנמצאים שם במשך כל 24 שעות היממה תחת השפעת המדריכים וכו', דלא כבמשך השנה שלאחרי הלימודים חוזרים הביתה וכו', עד שישנם בתים שההשפעה שם היא בכיוון הפכי של הישיבה וכו'. תבוא ברכה על האמהות שיצעקו ויתבעו מהנהלות המחנות להשתדל ביותר בחיזוק היהדות ולהוסיף בזמני הלימודים וכו'. משיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשכ"ט לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2022
723
יום ד' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ח תמוז, ערב ער"ח מנחם-אב
יום ד' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ח תמוז, ערב ער"ח מנחם-אב
Jul 27, 2022
9:41
התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים אודות נישואי איש ואשה – "קידושין". בשם זה מודגש שהמושג שידוך ונישואין אצל בנ"י הו"ע של קדושה. ועד שבחתונה של כל זוג בישראל מברכים "מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין", שזה מגלה שמציאותו האמיתית של כאו"א מישראל הו"ע של קדושה. בענין זה מצינו בשיעור היומי דבר נפלא בנוגע למעלתה של בת בישראל: "קטן שקידש אין קידושיו קידושין", אמנם בנוגע לקטנה – "האב מקדש את בתו .. כל זמן שהיא קטנה .. מיום שתולד" – ש"מיום שתולד" קיימת אצלה האפשרות להיות "מקודשת"! כולל – לאבינו שבשמים, ובתור "עקרת הבית", ומזה בא הדבר אח"כ בפועל בבנין עדי עד וכו'. ובפרט כאשר מנצלות את הידיעות והכשרונות לחנך את ילדי ישראל, שכאו"א מהם "בנו יחידו של הקב"ה", שעי"ז, "מדה כנגד מדה", זוכות בעצמן להקים בית בישראל וכו'. וכ"ז ממהר את הגאולה האמיתית והשלימה וכו'. משיחת יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2022
724
יום ה' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב
יום ה' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב
Jul 28, 2022
12:13
התוכן בימי בין במצרים בכלל יש להוסיף בלימוד התורה (ובפרט בעניני בית הבחירה) ובנתינת הצדקה עפמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ובזה גופא כשמגיע העת-רצון דערב ר"ח מנחם-אב יש להוסיף בזה אפי' בערך ההוספה דימי בין המצרים בכלל, ועד"ז כשמגיע ראש-חודש יש להוסיף בזה עוד יותר, ועד"ז בשלבים השונים בתשעת הימים עצמם – שבוע שחל בו ת"ב, ערב ת"ב, ובת"ב (בענינים המותרים) וכו'. וזה שייך לכל אחד ואחת ואפי' ל"עוללים ויונקים" שלפני בר-בת מצוה עפמ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עז . . להשבית אויב ומתנקם", וכיון שלימוד התורה צ"ל "בשבתך בביתך . . ובשכבך ובקומך" הנה לצורך זה עליהם לדעת כמה עניני תורה בע"פ (באופן המותר). זירוז זה בא ביחד עם ה"בקשה נפשית" שכ"א יעסוק בזה ובשמחה ובטוב לבב, ולנצל לצורך זה גם ה"טנקים" וכו'. א' השיחות דהתוועדות אור ליום ג' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2022
725
יום א' פ' דברים, ג' מנחם-אב
יום א' פ' דברים, ג' מנחם-אב
Jul 31, 2022
10:48
התוכן בילקוט שמעוני בתחלת ספר ירמי'הו איתא דזה ש"עלה ארי' (נבוכדנאצר) במזל ארי' (חודש החמישי) והחריב אריאל (ירושלים, ביהמ"ק, מזבח)" ה"ז "על מנת שיבוא ארי' (הקב"ה) במזל ארי' ויבנה אריאל". ועי"ז "והפכתי אבלם לששון". והכלי לזה הוא כמ"ש בסיום ההפטורה דשבת חזון "ציון במשפט (הלכות התורה) תפדה ושבי' בצדקה", ובהקדמת עבודת התפלה. ועוד ענין: איתא במדרש שבירושלים היו ת"פ בתי-כנסיות שבכ"א מהם הי' בית ספר שבו למדו ילדים תורה (וכמ"ש הצ"צ הקשר בין המספר ת"פ לשם הוי', שלימוד התורה של ילדי ירושלים הי' באופן שע"י התקשרו עם שם הוי' שלמע' משם אלקים וכו'). וההוראה בפועל: בכל יום ויום, מתחיל מר"ח מנחם-אב, יוסיפו כאו"א, אנשים נשים וטף, בתפילה, תורה וצדקה. ומה טוב – פעמיים בכ"י, לפני שחרית ולפני מנחה. ולהשתדל לעשות כן גם במחנות קיץ שבהם נמצאים כו"כ ילדי ישראל ביחד וכו'. ב' חלקים משיחת אור לר"ח מנחם-אב ה'תש"מ אחרי תפילת ערבית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2022
726
יום ב' פ' דברים, ד' מנחם-אב
יום ב' פ' דברים, ד' מנחם-אב
Aug 1, 2022
12:20
התוכן בשיעור רמב"ם היומי: "הניח נשים רבות אע"פ שנשאן זו אחר זו ניזונות בשווה שאין דין קדימה במטלטלין", ומזה משמע שכאשר ניזונות מקרקעות, שע"ז חל שעבוד המזונות, יש דין קדימה. והראב"ד כותב "ואפי' ניזונות מן הקרקע, לפי שאין חיוב מזונו אלא לאחר מותו.. לכולן בבת אחת". הרגצ'ובי מבאר פלוגתתם עפ"י ב' האופנים בענין הנישואין: א) החיוב חל ביום הנישואין, והזמן לאח"ז הוא המשך לחיוב זה. ב) כל יום ישנו חיוב חדש וכו'. ויש לקשר זה גם עם מ"ש שחורבן בהמ"ק הוא דבר הנמשך – החורבן נמשך בכל יום! וכמ"ש בירושלמי – "כל דור שאינו נבנה (בהמ"ק) בימיו מעלין עליו כאילו החריבו"! וא"כ מובן עד כמה צ"ל הצעקה "עד מתי?!" היום!! והרי כ"א שהי' רואה עכשיו חורבן ושריפת בהמ"ק הי' "מרעיש עולמות" – "זאָגט תורה.. קער אַ וועלט היינט!". ועד"ז ישנו כל יום "חיוב" חדש על ה' לבנות מחדש את בהמ"ק! משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2022
727
יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל
יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל
Aug 2, 2022
11:27
התוכן 1) הענין ד"בין המצרים" התחיל כאשר "הובקעה העיר" ופרצו פירצה בחומת ירושלים, ואעפ"כ לא התפעלו בנ"י מזה והמשיכו ללחום נגד הגויים וכו', וההוראה: לפני זמן הגלות הי' "חומת ירושלים", החומה שהבדילה בין ישראל לעמים, בשלימות, והגינה עליהם מפני ענינים שאינם קשורים ליהדות ובמילא עמדו אז במעמד של "ירושלים" - "שלימות היראה", משא"כ בזמן הגלות שנעשה פירצה בחומה זו, ולדוגמא - דרים בעיר שרואים בה אלו שנוסעים בשבת, ה"ז יכול לפעול עליו חלישות בקשר שלו עם יהדות, וזוהי ההוראה מ"בין המצרים" שאין להתפעל מנסיון זה ולא רק שאי"ז פועל עליו חלישות אלא הוא עוד מחזק את החומה, והתכלית בראיית הפירצה היא לגלות שאינו מתפעל ממנה! 2) דברי האריז"ל עצמו בהספדו על הסתלקות הרמ"ק, ש"ותלית אותו על העץ", שסיבת הסתלקותו היא רק "מחמת עץ הדעת שגזר מיתה, בשביל כך מת" – הוא גם הספד בנוגע לעצמו. ובפרט מצד השייכות המיוחדת שביניהם, שהענינים שנתבארו בעץ חיים הם הפנימיות דהענינים שנתבארו בספר הפרדס דהרמ"ק. ועוד. 1) משיחת יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) שיחת אור ליום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2022
728
יום ד' פ' דברים, ו' מנחם-אב
יום ד' פ' דברים, ו' מנחם-אב
Aug 3, 2022
11:17
התוכן על מ"ש בהתוועדות קודמת ש"ימין מקרבת" צ"ל לפני "שמאל דוחה" הקשו ממ"ש הגמ' בסוטה ש"יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". הנה עכצ"ל שאין הגמ' מדברת בהסדר שזה צ"ל בזמן, שהרי יש פסוק, פרש"י, גמ' בשבת, ופי' המשניות להרמב"ם – להיפך! בסוגיא דמס' סוטה עצמו מוזכר "יצר תינוק ואשה", והרי הרמב"ם מבאר בפי' המשניות שהסדר בחינוך "תינוק" הוא שלא מתחילים עם "שמאל דוחה", אלא תחלה מבטיחים לו ממתקים וכיו"ב ורק אח"כ הנה "מתוך שלא לשמה בא לשמה". גם בהל' תשובה פוסק הרמב"ם שכ"ה הסדר בכלל, שתחלת הלימוד ועבודת ה' הוא "ימין מקרבת" – בהבטחת יעודים גשמיים וכו', עד שמגיעים לשלימות העבודה "לשמה" (וגם אז – השלימות הוא עבודה מאהבה). הגמ' בשבת: "רבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא". הפסוק ופרש"י: זה שמשה חיכה להוכיח את בנ"י על מעשה העגל וכו' עד "אחרי הכותו את סיחון וגו'" (כמ"ש בתחלת פ' דברים), מפרש"י – כי רק אחרי שעשה להם טובה (מיוחדת), "ימין מקרבת", הי' יכול להוכיחם (על מעשה חמור כזה), "שמאל דוחה". משיחת יום ג', כ"ח מנחם-אב, אור לער"ח אלול ה'תשל"ו לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2022
729
יום ה' פ' דברים, ז' מנחם-אב
יום ה' פ' דברים, ז' מנחם-אב
Aug 4, 2022
11:50
התוכן 1) הוראה משאלת משה רבינו להקב"ה בראשון דפ' דברים "איכה אשא לבדי וגו'", ותשובת הקב"ה אליו שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'": כאשר ילד קטן שואל "איכה אשא לבדי" – כיצד יוכל הוא למלא בשמחה את שליחות הקב"ה להתנהג ע"פ התורה וכו', עליו לדעת שהקב"ה נותן לו את הכח ועצה כו' שיוכל למלאות א"ז!, ועפמ"ש במדרש (איכ"ר) ש"אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד" מובן שהנהגה זו ד"איכה אשא לבדי וגו'" מבטל את ענין הגלות. 2) איתא במדרש שהתשב"ר בירושלים אמרו ש"אם יבואו השונאים עלינו, במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם!" – בכחם של ילדים קטנים (אלו שצריכים "יד" לסמן מקום הלימוד בחומש) ע"י לימוד התורה לנצח את השונאים ולגרשם מירושלים! ועוד. א' השיחות יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, "צבאות השם" לזכות שיינא בת מושקא תחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2022
730
יום א' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, צום תשעה באב (נדחה) – יהפך לשמחה
יום א' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, צום תשעה באב (נדחה) – יהפך לשמחה
Aug 7, 2022
6:01
התוכן "ענין נפלא" שמצינו בשער הכוונות: הטעם שנהגו לומר נחם בט"ב במנחה וגם לקום ולשבת על הספסלים והרי "לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום ט"ב, ונשרף בעת המנחה", הוא, כי אז, בשעה שהציתו אש במקדש היתה אצל בנ"י "שמחה גדולה"!! כי רק כשראו ש"כילה חמתו על העצים ועל האבנים" היו בטוחים ש""חצי כלים והם אינם כלים", וש"עם ישראל חי לעד ולעולמי עולמים"!! ולכן גם מקדשים את הלבנה מיד במוצאי ת"ב (נוסף על הטעם ש"בט"ב נולד משיח"). משיחת אור לט"ו באב ה'תשד"מ לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתם שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2022
731
יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב
יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב
Aug 8, 2022
10:59
התוכן מסקנת הגמ' היא שמ"ש "אדם לעמל יולד" הכוונה ל"עמל תורה". והדיוק בזה הוא שלימוד התורה צ"ל באופן של יגיעה" – "לא יגעת ומצאת אל תאמין". וצ"ל, והלא רואים במוחש שיכול להיות ידיעה והבנה בתורה ללא יגיעה בתורה (אע"פ שצ"ל יגיעה שעניני העולם לא יבלבלו וכו', אבל זה קשור לענין התפלה ויר"ש)? אלא הדיוק הוא, שכדי להגיע ל"מצאת" בתורה, שענין המציאה הוא שלא לפי ערך הטירחא, ה"ז דוקא ע"י יגיעה. דבאמת זה פלא איך יכול נברא מוגבל, אפי' ע"י יגיעה, להבין ולהשיג התורה שהיא חכמתו ית' הבלתי מוגבל?! דאע"פ שה' הוא כל יכול והוא נתן לנו את התורה, אבל מצד זה התורה נשארת "תורת ה'", אבל כיצד יכול האדם להבין התורה באופן שיתאחד אתה עד "שנקראת על שמו" – "תורתו" של האדם? וע"ז אומרים שזהו אכן ענין של "מציאה" שבאין ערוך לטירחא. וזוכה לזה כאשר הוא מתייגע בתורה ויוצא מהגבלותיו וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2022
732
יום ג' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב
יום ג' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב
Aug 9, 2022
11:51
התוכן [בקשר למסקנת הגמ' שתכלית בריאת האדם היא בשביל "עמל תורה"] עצם מציאותו של יהודי – מבלי הבט על עסקו, מדרגא העליונה ב"מארי תורה" עד הפשוט שבפשוטים ב"מארי עובדין טבין" – היא ענין התורה. וכמ"ש בגמ' "אע"פ שחטא ישראל הוא", והרי "ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה" – שלכל יהודי יש אות בתורה שממנו מקבל חיותו. וכמו שהסביר ר"ע את השייכות בין יהודי לתורה שזהו כמשל דגים שבים שכל מציאותם וחיותם הוא המים. (אלא שגם (ובעיקר) בנוגע ל"עמל תורה", שדורשים מיהודי להתייגע בשכלו ולהיות שקוע לגמרי להבין את הסוגיא בשכלו וכו', דרושה זהירות והבהרה שלא יבוא לטעות ולחשוב ש"כחי ועצם ידי עשה לי את כח החיל הזה". טעות כזו בנוגע לענין עדין כ"כ כמו השכל שבראש חמורה יותר מטעות כזו בנוגע לכח המעשה). כל יהודי, ועאכו"כ בנוגע לבני הישיבה וכו', צריך לדעת שכל מציאותו הוא תורה! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2022
733
יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב
יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב
Aug 10, 2022
11:20
התוכן הקשר בין יהודי לה' הוא קשר עצמי שלמע' באי"ע מאיזה הסברה שכלית. והרי אפי' הקשר בין אב לבן למטה הוא למע' מהסברה שכלית, אע"פ שהבן הוא מציאות בפ"ע, עאכו"כ שזהו כך בנוגע ל"בנים אתם לה' אלקיכם" עד ש"בני בכורי ישראל", שאינם מציאות בפ"ע, אלא גם כפי שהנשמה "נעשה נברא" ונמצאת בעוה"ז, ה"ה "חלק אלוקה ממעל ממש"! "חלק מן העצם" שעי"ז "אתה תופס בכולו"! – "במילא איז יעדער איד – אָט דער אויבערשטער כביכול"! ומי שנבהל לשמע דברים כאלו – הנה ראי' מנגלה: איתא בירושלמי "מאן פני אדון הוי' – דא ר' אבוה בקיסרין" (שהוא הי' אמורא, ולא כמ"ש בזהר "דא רשב"י")! וגם אמרו "כל המהרהר אחר רבו – איזה רב שיהי' – כמהרהר אחר השכינה"! אבל אעפ"כ, צריך את ה"ממוצע המחבר" של משה רבינו שהוא "אנכי עומד בין ה' וביניכם" [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן], שע"י מקבלים בנ"י את כל העילוי כאילו שומעים זאת מהקב"ה בעצמו, עד שבנ"י נעשים בגלוי גם למטה חד ממש עם עצמו"ה. ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2022
734
יום ה' פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ערב חמשה עשר באב
יום ה' פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ערב חמשה עשר באב
Aug 11, 2022
12:12
התוכן הביאור במ"ש בגמ' בקשר לט"ו באב "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף כו'" (ופרש"י "מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה (בלילות) יוסיף חיים על חייו") – דלכאו' ממנ"פ: אם יש לו זמן פנוי ללמוד תורה – מחוייב הוא בזה מעיקר הדין (וידוע חומר הענין דביטול תורה אפי' רגע א'), ואם אין לו – כיצד יכול להוסיף וללמוד תורה בזמן זה?! והביאור בזה ע"פ מ"ש אדה"ז בשו"ע בפירוש מאחז"ל "הלל מחייב את העניים ורבי אלעזר בן חיסמא מחייב את העשירים", כי למדו תורה גם בזמן שעפ"י דין, מצד העניות או העשירות, היו מותרים לעסוק במשא ומתן. ועד"ז בנוגע לעניננו – הכוונה היא "לגזול" מזמנים שבהם מותר ע"פ שו"ע לעסוק במשא ומתן כו' כדי להוסיף בלימוד התורה. ויה"ר שלכאו"א מישראל תהי' אריכות ימים ושנים, וכמ"ש אדה"ז בפי' מארז"ל "יום שכולו ארוך", שמצד ענין האיכות "גם בתחלתו הוא ארוך", ועד"ז להוסיף גם באיכות לימוד התורה. ב' חלקים משיחת אור ליום ד', חמשה עשר במנחם-אב ה'תשמ"ב לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באב – לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2022
735
יום א' פ' עקב, י"ז מנחם-אב
יום א' פ' עקב, י"ז מנחם-אב
Aug 14, 2022
10:49
התוכן א' השבחים של ארץ ישראל הוא שהיא "ארץ אשר אבני' ברזל" [כמ"ש בראשון דפ' עקב], ואי' בגמ' "אל תקרי אבני' אלא בוני'" – שתלמיד חכם ("בוני'") צ"ל "קשה כברזל". וההוראה: לפי' הפשוט מעלת ענין ה"ברזל" הוא עפ"י הידוע שאילו זכו בנ"י היו נכנסים לא"י מיד באופן נסי וכו', אבל ענין חטא המרגלים גרם שהכניסה לארץ ישראל תהי' עפ"י דרך הטבע, שלכן הצטרכו "כלי זיין" וכו' – "ברזל". וכן הוא בנוגע שלימות הארץ עתה לפני ביאת משיח צדקנו, שכדי לבנות ("אבני' -בוני'") את ארץ ישראל ה"ז דוקא ע"י ענין ה"ברזל" – כלי זיין, שעי"ז תהי' ה"תפול עליהם אימתה ופחד". אבל צריכים לדעת שזהו רק אם זה מיוסד על פירוש הפנימי של פסוק זה – בונים עפ"י התורה ולימוד התורה באופן של "ברזל" – עמלים בתורה" וכו'. משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשל"ז לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2022
736
יום ב' פ' עקב, י"ח מנחם-אב
יום ב' פ' עקב, י"ח מנחם-אב
Aug 15, 2022
9:49
התוכן בשני דפ' עקב מדובר אודות שלילת הקס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". מכיון ש"תורת אמת" צריכה לשלול קס"ד זו בהכרח לומר שלולי זאת יש מקום בשכל לומר כן, גם בשכלם של "מאמינים בני מאמינים". והביאור: אע"פ שכל מציאות הבן נמשך ממוח האב מ"מ יכול להיות "יפה כח הבן מכח האב", מכיון שישנם כחות נעלמים של האב שנתגלו דוקא אצל הבן. אבל באמת זה גופא ש"יפה כח הבן" ה"ז "מכח האב" – מפנימיות ועצמות האב. וזהו מ"ש בגמ' שהקב"ה אמר "נצחוני בני נצחוני": יכול להיות שדוקא אצל בנ"י, בניו של הקב"ה, נתגלה איזה ענין לפני שנתגלה אצל בחי' "הקב"ה" – ה"אב" וכו'. ובעניננו: כאשר יהודי מרגיש שהוא בנו של ה', וכחו הוא כחו של הקב"ה, יכול להתקבל אצלו קס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי וגו'", וע"ז בא הציווי – וזכרת כי ה"א הוא הנותן לך כח לעשות חיל", שזה גופא הוא "מכח האב". משיחת יום ב' פ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ג לע"נ הרה"ת ר' יחיאל דוב ב"ר אברהם מנחם ע"ה נעלקען ליום היארצייט שלו כ' מנחם-אב ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2022
737
יום ג' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, אור לכ' מנחם-אב – יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע
יום ג' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, אור לכ' מנחם-אב – יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע
Aug 16, 2022
11:34
התוכן בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] הי' יכול לשבת ולהתעסק בעניני תומ"צ לעצמו, ולפסוק שאלות רק עבור בני קהילתו שבאו אליו וכו', ובפועל הי' עוזר גם ליהודים של ערים אחרות, ולא חיכה עד שהם יבואו אליו אלא הוא הי' הולך אליהם לעודדם ולחזקם ביהדות וכו'. ועבור זה העמיד א"ע בסכנת נפשות בגשמיות, בידעו שעפ"י טבע זה יביא למאסרו, וכפי שאכן קרה בפועל. ובכך גם מסר את נפשו ברוחניות, כי במאסר לא הי' לו את האפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות כמו שצריך, ואף ש"אונס רחמנא פטרי'" אבל "כמאן דעביד לא אמרינן". וההוראה מזה בכלל: יש להתעסק בהפצת היהדות גם אם נדמה שזה על חשבון השלימות בתומ"צ. והוראה זו נוגע במיוחד בשנים האחרונות, שאלפי יהודים יצאו "משם" שלא יודעים כלום בעניני יהדות וצריכים עידוד וחיזוק וכו', שאין לחכות עד שהם יבואו אלא יש ללכת אליהם ולהראות להם את דרך היהדות וכו'. משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ה לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2022
738
יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב
יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב
Aug 17, 2022
8:20
התוכן בעשרים באב מתחילים ה"ארבעים יום קודם שנולד הולד" בראש השנה, שאז הוא יום הולדתו של אדם הראשון ושל כאו"א. ובמילא יש לעורר על ההכנות הדרושות לר"ה כדי לזכות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, וההכנה לזה מתחילה בכללות בחודש אלול – חודש החשבון וחודש ההכנה, שהנתינת-כח לזה היא בשבת מברכים החודש אלול. ומכיון ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", ובפרט בג' הימים שלפני השבת (בו אנו עומדים כעת) – יש לנצל את הימים שלפני שבת מבה"ח אלול להתכונן לזה ע"י ההוספה בלימוד התורה וקיום מצותי' ונתינת הצדקה וכו'. "ולא לדרשה אלא למעשה!" – לנצל ימים אלו שעד השבת, ויום השבת מבה"ח אלול עצמו, ומתוך שמחה וטוב לבב. א' השיחות דהתוועדות יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2022
739
יום ה' פ' עקב, כ"א מנחם-אב
יום ה' פ' עקב, כ"א מנחם-אב
Aug 18, 2022
8:32
התוכן בחמישי דפ' עקבנאמר "כי ה' אלקיכם גו' לא ישא פנים (אם תפרקו עולו. רש"י) ולא יקח שוחד", ולכאו' הרי פסוק מפורש במשלי "שוחד מחיק רשע יקח"?! והביאור: בפ' עקב הכוונה ב"שוחד" היא לשוחד הקשור עם תומ"צ, והיינו, שהקב"ה אינו לוקח "שוחד" דקיום מצוה תמורת עבירה, משא"כ במשלי הכוונה היא, כמפורש במדרש תהלים, ל"שוחד" של תשובה, ואת זה "לוקח" הקב"ה. והטעם, כי מדובר על דרגת תשובה כזו שעושה את האדם למציאות חדשה לגמרי, ובמילא זה שהאדם אינו מקבל עונש על חטאיו אי"ז בגלל שנתן "שוחד" אלא בגלל שאין כבר את מי לענוש! וכו'. משיחת אור ליום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ב לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2022
740
יום א' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב
יום א' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב
Aug 21, 2022
11:04
התוכן בהתקרב התחלת זמן הלימודים על כאו"א להשתדל ביתר שאת בענינים הקשורים בזה. וכדי שכ"א לא יסמוך על השני..., הנה האחריות בזה היא על המרא דאתרא - עליו לזרז ולדבר עם מי שצריך בנוגע לזה. גם "שבעה טובי העיר" (כמ"ש בשו"ע) צריכים לעשות חלקם בזה. וגם המשפיעים שבכל עיר צריכים לעזור בזה [כמ"ש לפני כמה שנים שימנו "משפיעים" בכ"מ. אף שלעת עתה עדיין לא רואים את מה שפעלו... והיות שמתקרבים לחודש אלול הנה התקווה חזקה שלפחות עכשיו יתחילו לפעול וכו']. על כאו"א לכתוב אלי שהתחיל להתעסק בזה בפועל, ואלו שמהם לא יתקבל מכתב כזה, ה"ז יהי' סימן שאין להם מה להודיע! ובנוגע לפועל: על כאו"א "להרעיש" את המרא דאתרא, שבעה טובי העיר, המשפיע וכיו"ב שינצלו את הימים עד התחלת שנת הלימודים כדרוש, והנה הנה בא משיח "און וועט אַ פרעג טאָן: וואו זיינען "גידולים שגדלתם"?!". ב' חלקים משיחת מוצש"פ עקב, מבה"ח אלול ה'תשל"ח לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2022
741
יום ב' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב
יום ב' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב
Aug 22, 2022
10:26
התוכן א) ההוראה מפ' ראה: שכל הענינים שילד יהודי לומד בתורה נעשים אצלו בתכלית ההתאמתות כמו דבר שרואה בעיניו! ועד"ז בשייכות לכל פעולותיו – שבכל דבר ודבר רואה אלקות. 2) בשני דפ' ראה מדובר אודות הקרבת הקרבנות בביהמ"ק (בהמשך למ"ש בתחלת הפרשה אודות כניסת בנ"י לא"י). וזה קשור עם האמונה השלימה שבכ"א שהנה באה הגאולה האמיתית והשלימה וכאו"א מאתנו רואה שנמצאים בארצנו הק' ואת ביהמ"ק, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותנו.. כמצות רצונך". ומכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", שמצפים ומחכים לביאת המשיח ובנין ביהמ"ק תיכף ומיד ממש – מספיקים להקריב היום את קרבן התמיד של בין הערביים! וע"י שכאו"א נותן "מתנה" להקב"ה, ועובד עבודתו "בכל לבבך בכל נפשך", ובעיקר "בכל מאדך" – בכל ממונך", שמפריש ממונו לצדקה – בדוגמת ענין הקרבן, מזרזים עוד יותר את הגאולה. משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם אב ה'תש"נ, להילדים והילדות שיחיו דמחנות קייץ יומיים לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2022
742
יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב
יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב
Aug 23, 2022
7:45
התוכן ענין עבודת הבירורים הוא להעלות את הנצוצי קדושה שבמתברר, אבל ענין עבודת הנסיונות הוא שהאדם יעמוד בנסיון ולא יעשה דבר האסור, כי להיותו דבר אסור אא"פ, לכאו', להעלות הנצוצי קדושה שבו. ולפי"ז לא מובן מ"ש בכ"מ (מיוסד עה"פ [בשלישי דפ' ראה] כי מנסה ה"א אתכם לדעת וגו'") שעבודת הנסיונות היא נעלית יותר מעבודת הבירורים, והרי מבואר בדא"ח שהעלי' הכי גדולה נעשית ע"י העבודה עם המטה מטה ביותר, שענין זה ישנו דוקא בעבודת הבירורים?! ולכן צ"ל שכשהאדם עומד בנסיון מתעלים גם הנצוצי קדושה שבתוך דבר האסור – "זדונות נעשו לו כזכיות"! בדוגמת הפיכת החושך לאור שיהי' לעת"ל. וההוראה: אין להתייאש כשבאים לאדם נסיונות, כי דוקא ע"י העמידה בנסיון ניתן לו הכח להעלות, עוד בזמן הגלות, את הנצוצי קדושה שבאיסור והפיכת החושך לאור, ועי"ז ממשיכים אור גדול ביותר! משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2022
743
יום ד' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב
יום ד' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב
Aug 24, 2022
11:43
התוכן הביאור בפשוטו של מקרא למה לא מוזכר בפסוק [ברביעי דפ' ראה, שםמדובר ע"ד סימני טהרה בבהמות חיות ודגים] גם סימני טהרה של עופות (והרי מפורש במס' חולין שישנם ד' סימני טהרה בעופות!): אין תועלת בידיעת סימני טהרה של עופות בנוגע לאכילתם – העופות האסורות באכילה אי"ז בגלל שאין להם סימני טהרה. כל העופות האסורות המנויות בפרשה יש להם סימן טהרה א' (ובנוגע לעופות – מפורש בגמ' שזה מספיק), ומ"מ אסורות בגזירת הכתוב. וגם כדי לדעת אלו עופות מותרות באכילה לא צריכים סימני טהרה, וכמ"ש רש"י שהפסוק פירט את כל העופות האסורות וכל שאר העופות מותרות! (סימני טהרה שבהם נוגע כדי להתירם למזבח, ובזה לא מדובר בפ' ראה). ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ ראה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2022
744
יום ה' פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ערב יום ועש"ק פ' ראה, אדר"ח אלול
יום ה' פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ערב יום ועש"ק פ' ראה, אדר"ח אלול
Aug 25, 2022
9:12
התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר אודות מעשר שני. שמעשר שני ניתן לאכילת בעלים אבל צריכים לאכול את זה בירושלים. ובענין זה רואים הדגשה מיוחדת בנוגע לבושי הטבע שעל ידם עושים את המצוה, וכמ"ש "כי ירבה לך הדרך כי לא תוכל שאתו וגו'", שאם ישנו קושי עפ"י טבע להביא את המעשר עצמו לירושלים, הרי התורה מתחשבת בזה, ונותנת אפשרות לפדות את המעשר ולהעלות את הכסף לירושלים וכו'. אבל מצד שני ישנו הדין, כמ"ש ברמב"ם, ש"פירות הנלקחות מכסף מעשר שני אינו בדין ריחוק מקום .. אלא יעלו הן עצמן ויאכלו בירושלים", והטעם לזה הוא, כי אף שמצוה צריך להעשות עפ"י דרך הטבע, הרי לאחרי שכבר עשה דבר מסויים בדרך הטבע, אסור לו להוסיף ולהוריד את הדבר בעוד שלב עמוק יותר בלבושי הטבע. ומכיון שאסור לו – סימן שניתנו לו הכחות להתגבר על הקשיים וכו' (שיוכל לבוא לירושלים וליהנות מהפירות). משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2022
745
יום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול
יום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול
Aug 28, 2022
11:30
התוכן "בחודש הששי ביום אחד לחודש" נאמרה נבואה לחגי הנביא שהקב"ה שואל אותו בתמי' גדולה: היתכן שישנם יהודים שאומרים "לא עת בא עת בית ה' להבנות", שעדיין לא הגיע העת לבניית בית המקדש (השני)?! ולא מסתפק עם התמי' אלא מצווה "עלו ההר והבאתם עץ ובנו בית"! וממשיך ומודיע "אני אתכם נאום ה'"! נבואה זו נכתבה כ"נבואה שהוצרכה לדורות", וכפי שרואים היום שאע"פ ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", והכוונה היא ליום זה בפשטות! ומ"מ ישנם כו"כ מבנ"י שאומרים ש"לא עת בא עת בית ה' להבנות"! וההוראה: אע"פ שאסור לבנות את הבית כפשוטו מכיון שמשיח עדיין לא בא, אבל יש לעשות את ההכנות - לא להתפעל מחושך העולם ולא להתבייש - "לעלות אל ההר", להתעלות ולצאת מגלות הפנימי, ולבנות את ביהמ"ק הפנימי שבכ"א ע"י עשיית ענינים במעשה בפועל, וכ"ז יזרז את בנין ביהמ"ק הכללי. ג' חלקים משיחת בדר"ח אלול ה'תש"מ לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2022
746
יום ב' פ' שופטים, ב' אלול
יום ב' פ' שופטים, ב' אלול
Aug 29, 2022
11:10
התוכן מובא ברמב"ם בנוגע האיסור על המלך להרבות לו נשים [כמ"ש בשני דפ' שופטים] ש"על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו" כיון "שלבו הוא לב כלל ישראל". ביאור הקשר בין "מלך" ל"לב": כל ענינו של ה"לב" הוא להחיות את הגוף, ולכן 1) הוא תמיד במצב של תנועה והעדר המנוחה, "דפיקו דליבא", רצוא ושוב – להחיות את הגוף. 2) הוא אבר חלש ביותר, שזה מורה שאין לו ענין לעצמו, [משא"כ ה"מוח" יש לו גם ענין לעצמו, והוא מובדל מהגוף, ולכן: 1) אין בו שום תנועה 2) אינו חלש]. וזהו גם ענינו של "מלך" – כל ענינו של מלך הוא לשרת את העם, ולכן 1) הוא במצב של תנועה והעדר המנוחה – "אשר יוציאם ואשר יביאם", "לעשות משפט ומלחמות". 2) יש בו ענין החלישות – הוא מקבל את כל עניניו מאחרים – העם, "ולוקח מן העם גבורים.. חיל למרכבתו.. בעלי אומניות.. מעשר מן הזרעים כו'". משיחת ו' תשרי ה'תשל"ז לזכות ר' צבי הירש בן חנה רבקה וזוגתו מרת חנה חי' בת אסתר שיחיו ליום החתונה שלהם ב' אלול לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר, ורוב נחת מכל יו"ח נדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2022
747
יום ג' פ' שופטים, ג' אלול
יום ג' פ' שופטים, ג' אלול
Aug 30, 2022
12:27
התוכן בדיוק לשונו של אדה"ז במשל שנותן בנוגע לחודש אלול מצינו פלא גדול: ש"המלך", ממה"מ הקב"ה, נמצא ב"שדה", ושם ממתין הוא ל"אנשי העיר" שיצאו מן העיר כדי לקבל פניו בשדה וכו'?! הביאור בזה באופן המובן אפילו לאיש פשוט: מאחר שהנשמה, שהיא העיקר, קשורה עם עצמותו ית' – "החזרת בי נשמתי", והיא "טהורה" גם כאשר "אתה נתת בי אתה בראתה.. יצרתה.. נפחתה בי.. משמרה בקרבי" [והרי איש פשוט אינו יודע מכל התוארים של ה', וכידוע מ"ש בתשובת הריב"ש "אני מתפלל לדעת זה התינוק" שאינו יודע אודות עניני הספירות, וכוונתו היא לעצומ"ה] – הרי כל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר", "עיר אלקינו". אומרים לו: עליו לצאת ל"שדה" ולעסוק בבירור עניני ה"שדה" ולעשות "דירה לו ית' בתחתונים", ודוקא עי"ז מקבל "פני המלך" [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2022
748
יום ד' פ' שופטים, ד' אלול
יום ד' פ' שופטים, ד' אלול
Aug 31, 2022
10:36
התוכן [המשך] תכלית יציאת וירידת הנשמה מן ה"עיר" ל"שדה" ועניני חול – היא לצורך עלי'. ושם ממתין לו "המלך", ומיד כשרואהו "מראה לו פנים שוחקות וכו'" ורואה איך שהוא ממלא שם תפקידו לעשות את ה"שדה" דירה לו ית' בתחתונים, וכל "בני המלך" (ש"כל ישראל בני מלכים הם") ואפי' "המלך" עצמו "זקוקים" לעבודה זו! כמבואר בדרושי חסידות עה"פ "מלך לשדה נעבד"; זה שכל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר" משתקף בפס"ד הרמב"ם שכל יהודי, מצד פנימיות רצונו, "רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות". ואדרבה: פס"ד זה מובן שזה קאי אפילו על יהודי שנמצא ב"מדבר", ומובן שהעלי' שע"י ירידה הו היא עוד יותר – העילוי דעבודת התשובה. וההוראה – ב' הפכים: 1) כל יהודי הוא "בן עיר" של המלך! 2) אבל מצופה ממנו שלאחרי התפלה ולימוד התורה – לצאת ל"שדה" לעשותו דירה לו ית'. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2022
749
יום ה' פ' שופטים, ה' אלול
יום ה' פ' שופטים, ה' אלול
Sep 1, 2022
10:17
התוכן כוונתם של הבעש"ט ואדה"ז ביסוד תורת החסידות היתה עבור כל בני ישראל, והם פתחו לזה דרך סלולה ורחבה שכאו"א, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, יוכל לעלות על הדרך ולהגיע ל"מאור" שבתורה – פנימיות התורה, וכ"א יכול למצוא בו מה שמתאים אליו וכו'. ויש להביא דוגמא לזה מהענין ד"עיר מקלט", שהתורה ציותה להכין דרך סלולה ורחבה של ל"ב אמות, גם בשביל אלו הנמצאים במצב ירוד ביותר – רוצח נפש במזיד ("בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וכו'"), שיוכלו לנוס דרכו לעיר מקלט וכו' (וכמ"ש בגמ' עה"פ [חמישי דפ' שופטים] "תכין לך הדרך"). וברוחניות הענינים: מובא בספרים שחודש אלול הוא ה"עיר מקלט" של כל השנה. ויש לדעת שגם מי שחטא ופגם ועבר את הדרך, בשוגג או במזיד, הכינה לו התורה דרך סלולה ורחבה כדי שיוכל להנצל מ"גואל הדם" ולעשות תשובה וכו' וגם מסייעת לו לעלות על דרך החיים ("אשר ינוס שם וחי" [שם], דרך התומ"צ. משיחת ח"י אלול ה'תשי"א לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2022
750
יום א' פ' כי תצא, ח' אלול
יום א' פ' כי תצא, ח' אלול
Sep 4, 2022
8:40
התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תצא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'": מציאותו של יהודי, כבן "הסמוך לשולחן אביו" שבשמים, היא "על אויבך" – למעלה מ"אויבך" ואין לו שום שייכות לזה. וכן בנוגע לענין הגאולה נתבטלו מזמן כל המנגדים שהרי "כלו כל הקצין" וכו'. ומ"ש "כי תצא למלחמה" – הפירוש בזה הוא מלחמתה של תורה [וי"ל ש"מלחמה" הוא גם מלשון "מִלַחְמָה", כידוע שהתורה נק' לחם], ולכן מספיק מה שלמדו "הלכות מלכים ומלך המשיח" בשיעורי רמב"ם בשנים שלפנ"ז, וזה עצמו פועל כבר כל פרטי ענינים אלו. ויה"ר שתיכף ומיד ממש יקויים ה"כי תצא" מהגלות, והולכים לארצנו הק' כו'. ועוד. ב' חלקים משיחת יום א' דפ' כי תצא, ג' אלול ה'תשמ"ט לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2022
751
יום ב' פ' כי תצא, ט' אלול
יום ב' פ' כי תצא, ט' אלול
Sep 5, 2022
10:34
התוכן ישנם רבנים כאלו המדמים לעצמם שהדרשות דחודש אלול ו"ימים נוראים" חייבות להתבטא באופן של כעס ורוגז ולקנטר את הזולת! הנה "דברי חכמים בנחת נשמעין", ויתירה מזו: ידע איניש בנפשי' באיזה מעמד ומצב נמצא הוא בעצמו, ואעפ"כ מעיז הוא לעמוד ברבים ולקנטר יהודים בתוארים מבהילים ר"ל! אין לנו אוהב ישראל גדול יותר מישעי' הנביא ואעפ"כ, כפי שמסופר בתנ"ך, נענש כשהתבטא אודות בנ"י בחשאי בפני ה' באופן בלתי-רצוי! ובפרט בחודש אלול שהוא חודש הרחמים שבו צריכים לבקש ולפעול כוח"ט עבור כ"א מישראל, ו"המלך" נמצא בשדה ומקבל את כ"א בסבר פנים יפות וכו' - ולאחכ"ז נעמד הוא בפני המלך ומקנטר יהודי זה שהמלך מראה לו פנים שוחקות! קיום מצות "הוכח תוכיח את עמיתך" צ"ל עפ"י רצונו ית': לכל לראש להוכיחו כמ"פ ביחיד, וגם כאשר חייב להוכיחו ברבים, אין לעשות זאת באופן של רוגז שכתוצאה מזה יבעט וילך לו! [המשך יבוא] משיחת אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2022
752
יום ג' פ' כי תצא, י' אלול
יום ג' פ' כי תצא, י' אלול
Sep 6, 2022
10:23
התוכן [המשך] העצה לפעול על הזולת היא לעשות כמו ר' זושא כשרצה לפעול על יהודי לתקן את דרכיו, שהי' נעמד סמוך אליו ואומר "זושא עשה כך וכך" ובוכה וכו', וכאשר ההוא שמע זאת הי' מתעורר בתשובה (וכמ"ש בספרי מוסר שמה שאדם רואה חסרון אצל חבירו ה"ז בדוגמת המסתכל במראה... זה סימן שהחסרון נמצא אצלו). ואם אינו רוצה להתוודות ברבים על חסרונותיו, שלא ידבר ברבים על חסרונות אחרים!; נוסף על ההוראה הכללית ש"דברי חכמים בנחת נשמעים" – הרי לשם מה לדבר בכלל, ובפרט בחודש אלול, על "היפך הזכות" של בנ"י?! "הוי דן את כל אדם [בתור יחיד, וכ"ש הציבור] לכף זכות"; הרי אפשר להשפיע על הזולת עוד יותר ע"י הדיבור בצד הטוב, בעניני שכר [ואם אינו יכול להתאפק וחייב להזכיר גם "היפך הברכה" – שיזכירו בקיצור, לאחרי הקדמת "ימין מקרבת"], ועל מעלת כל יהודי שביכולתו להכריע את "כל העולם לכף זכות" ולהביא תשועה והצלה! משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2022
753
יום ד' פ' כי תצא, י"א אלול
יום ד' פ' כי תצא, י"א אלול
Sep 7, 2022
11:24
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' כי תצא "כי תצא למלחמה וגו'": תפקיד "צבאות ה'" הוא להלחם נגד "אויביך" – היצה"ר, והדרך לזה הוא שמיד "כי תצא למלחמה" ה"ה עומד מ"על אויביך", הוא מחליט לא לשמוע כלל ליצה"ר, ואז "ה' עוזרו", ולא רק שהוא מנצחו אלא "ונתנו ה"א בידך" – היצה"ר נתון לגמרי בשליטתו, והוא מנצלו לדברים טובים. ובזה מיתוסף מ"ש ברביעי דפ' כי תצא "כי תצא מחנה על אויביך": הוא יוצא למלחמה באופן ד"מחנה" – עם חביריו, ואז בא הנצחון במהירות יותר. ו"ה"א מתהלך בקרב מחניך" – ה' "מתהלך" בינינו ממש ומסייע לכ"א בכל עניניו!; מהמשך השיעור "מוצא שפתיך תשמור": כל "מוצא שפתיך" שלו הוא בדברי תורה. נוסף על קיום הענין כפשוטו ונזהר לנצל את הדיבור שלו רק לדברים טובים וכו'. משיחת י' אלול ה'תשמ"ח לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2022
754
יום ה' פ' כי תצא, י"ב אלול, ערב י"ג אלול
יום ה' פ' כי תצא, י"ב אלול, ערב י"ג אלול
Sep 8, 2022
10:44
התוכן איתא בכתובות "ת"ר כיצד מרקדין כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו". ביאור המחלוקת: לב"ש העיקר הוא מבט הראשון בכללות הדבר. ולב"ה – יש להתבונן בפרטי הדבר, ואז מבינים, שאכן יש לה מום, ומום גלוי, אבל הוא הרי לקח אותה מכל מקום, וא"כ מוכח שמצאה חן בעיניו והיא "כלה נאה וחסודה", וכך יש לשבחה בעיניו. וההוראה: כאשר בא מישהו, למטה או למעלה, וטוען שיש ליהודי (הכלה) "מום", ו"מום גלוי", "כלה כמו שהיא" – אומר ב"ה זה לא נכון! "אל תבט אל מראהו", שהרי הקב"ה (הבעל) "לקח מקח" זה ("לך לאומן שעשאני"), וא"כ מוכח שהיא "כלה נאה וחסודה" וכך יש לשבח כל יהודי! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2022
755
יום א' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים
יום א' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים
Sep 11, 2022
12:34
התוכן בקשר ל(מילוי שמונים שנה מאז) התייסדות ישיבת תו"ת צ"ל התעוררות כללית בין כל תלמידי תו"ת שבעבר הווה ועתיד; ללמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ולשמור את כל סדרי הישיבה בנוגע לתורה תפלה ועבודה; לבקש רשות מהנהלת הישיבה לעסוק ב"מבצעים"; לציית להנהלת הישיבה באופן של קבלת-עול", ולדעת שמה שההנהלה אומרת "איז דאָס ניט וואָס די הנהלה זאָגט, נאָר דאָס זאָגט דער מייסד און מנהל פועל פון דער ישיבה וואָס דאָס איז דער רבי דער שווער. . און אָט דער וואָס פאָלגט ניט – פאָלגט ער ניט דער מייסד הישיבה!", ובשעתא חדא ניתן לשנות את ההנהגה שהיתה באופן של "בדעת ידבר" – שדיבר עם המנהל או הר"י לפי הנחת שכלו (של התלמיד) – להנהגה באופן של ביטול וקב"ע וכו'; אין להנהלת הישיבה הבחירה להמנע מלומר את דעתם מכיון שהתלמידים אמרו להם כך וכך וכו', כי לשם כך התמנו! ועוד. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ז לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתה שי' • לזכות ר' משה זלמן בן העניא שי' ליום ההולדת שלו ט"ו אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2022
756
יום ב' פ' כי תבוא, ט"ז אלול
יום ב' פ' כי תבוא, ט"ז אלול
Sep 12, 2022
9:55
התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' כי תבוא "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את כל החוקים האלה וגו'" וכפרש"י "בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית", שהיום ממש מבקש ה' מכל אחד לשמור את התורה וכו'. והמשך השיעור: "את ה' האמרת היום להיות לו לאלקים גו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'", שהיום ממש בוחר כל יהודי את ה' לאלקים מחדש, והיום ממש בוחר ה' את עם ישראל "לעם סגולה לתהלה לשם ולתפארת וגו'". וזה מודגש בחודש אלול שאז "המלך בשדה" ולא קשה לפגוש בו ולהמליכו מחדש; ידיעת ענין זה, שהיום ממש בוחר ה' בכל יהודי "לעם סגולה", אינו כדי לפעול בו ענין הגאוה ח"ו אלא שידע שהוא שלוחו של ה' להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור". ב' חלקים משיחת יום ג' פ' תבוא, י"ד אלול ה'תש"מ לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2022
757
יום ג' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
יום ג' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
Sep 13, 2022
12:13
התוכן ידוע שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (שנדפסה) שבח"י אלול היו מאחלים "גוט יום-טוב". ומזה מוכח שהמציאות היא שזהו יו"ט עבור כאו"א מישראל. ענינו של יו"ט הוא – שמחה גלוי' הקשורה דוקא עם "בשר ויין", "אין שמחה אלא בבשר", ו"אין שמחה אלא ביין" –שמחה שאכן קשורה עם מצוה (שלמי שמחה וכו'), אבל היא פועלת גם על הגוף וענינים גשמיים. וזה מובן גם בנוגע היו"ט דח"י אלול, שאע"פ שהחיות שלוקחים מיום זה ב"אלול" הוא בענינים הרוחניים וכו' – הרי שיש לצרף לזה גם את הגוף; יש להוסיף בלימוד התורה ובנתינת הצדקה (שמביא הצלחה (וגם) בלימוד התורה). ומכיון שח"י אלול הוא (גם) יום הולדת של אדה"ז שעורר אודות גודל מעלת הצדקה, ובפרט הקשורה עם ארץ ישראל – יתרמו את הכסף שינדבו היום לעניני אה"ק. יהודי א' התחיל ונתן ח"י אלף דולר! (ובודאי לא יישאר ה' בע"ח וישלם לו כמ"פ ככה), וממנו יראו וכן יעשו. ג' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"א לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרה''ח ר' מאיר בהרה"ח ר' חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2022
758
יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
Sep 14, 2022
11:49
התוכן ח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט – מייסד תורת החסידות הכללית, ורבינו הזקן – מייסד תורת חסידות חב"ד. כמו שהקב"ה הכניס את עצמו בתורה, הנה עד"ז צדיקים, ש"דומים לבוראם", הכניסו את עצמם בתורתם, ולכן ע"י לימוד החסידות "לוקחים" את הבעש"ט ורבינו הזקן. ולהוסיף, שרבינו הזקן הכניס בתורתו גם את תורת הבעש"ט, מתחיל משער היחוה"א (שהיתה סברא שזה יהי' חלק הראשון שבתניא) שמיד בתחילתו מביא את תורת הבעש"ט – תורה שהיא היסוד של כל הבריאה ושכל העבודה כולה! ולסיכום: בח"י אלול, שמכניס חיות בכל עניני אלול, יש להתעורר באופן שזה יבוא לידי מעשה בפועל להוסיף התמדה ושקידה בלימוד נגלה ופנימיות התורה, ובהקדמת עבודת התפלה, ונתינת הצדקה לפנ"ז. ועאכו"כ בנוגע לאלו שזכו והצליחו וכבר לומדים תורת החסידות – שמהם תובעים להראות "דוגמא חי'" שמוסיפים בזה כהנה וכהנה. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ז לזכות ר' שלום דובער וזוגתו מרת מושקא שיחיו שיינגרטן ליום החתונה שלהם ח"י אלול לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2022
759
יום ה' פ' כי תבוא, י"ט אלול
יום ה' פ' כי תבוא, י"ט אלול
Sep 15, 2022
11:19
התוכן בח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט, מייסד חסידות הכללית, ואדה"ז, מייסד חסידות חב"ד – מתחילים ימי החשבון הפרטים לכל חודש של השנה שעברה. ועפי"ז מובן שכללות ענין החשבון צ"ל חדור בענין החסידות. תוכן ענין החסידות הוא – הנהגה לפנים משורת הדין, כיון ששייך לעם שה' בחר בו והודיע שכאו"א מהם הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש": "כהנים" – שבהנהגתו היום-יומית ניכר בו שהוא משרת את ה', ובתקיפות של "מלך". ומכיון שה' משגיח בפרטיות על כ"א, בודאי ניתן הכח הדרוש להתנהג באופן האמור. ומכיון שהיהודי צ"ל דוגמא גם לכל הסביבה – לא די בהנהגה באופן דצדקות סתם המחוייב עפ"י דין, אלא צ"ל הנהגה באופן דחסידות – "לפנים משורת הדין". וברוח זה צ"ל החשבון בחודש אלול – האם במשך השנה שעברה התנהג כך, ולקבל ע"ע להתנהג כך בשנה הבאה. ואז יפסוק ה' הדין בר"ה גם באופן ד"לפנים משורת הדין" וכו'. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' האזינו כ"ו אלול ה'תשמ"ו – לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2022
760
יום א' פ' נצבים, כ"ב אלול
יום א' פ' נצבים, כ"ב אלול
Sep 18, 2022
10:54
התוכן ימי הסליחות הם ימים שה' קבע שאז יסלח לבנ"י. ואיתא במדרש שבשעה שמשה רבינו שאל איך שייך שתהי' כפרה לבנ"י לאחרי החורבן כשלא יוכלו להביא קרבנות, התעטף ה' בטלית ותפילין ואמר את סדר הסליחות (י"ג מדות הרחמים), וכך הראה למשה איך צריך לומר סדר סליחות, שעי"ז יסלח לבנ"י. והטעם שה' לא הסתפק בזה שיאמר לבנ"י שכשיאמרו סדר סליחות יסלח להם, אלא הראה למשה דוגמא חי' כביכול מעצמו איך צריך לומר סדר סליחות, הוא, כיון שנמצאים בגלות קשה ביותר רוצה ה' להראות ש"עמו אנכי בצרה" – עם כאו"א מבלי הבט על מעמדו ומצבו, ואפי' עם זה שעליו לעשות תשובה. ["בשעה שיהודי אומר סדר סליחות, הנה אז חוזר הקב"ה ואומר סדר סליחות ומקיים הבטחתו, ומוחל וסולח על כל הענינים הבלית-רצויים"]. ב' חלקים משיחת כ"ז אלול ה'תש"מ לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2022
761
יום ב' פ' נצבים, כ"ג אלול, ערב ג' דסליחות
יום ב' פ' נצבים, כ"ג אלול, ערב ג' דסליחות
Sep 19, 2022
7:48
התוכן נשיא דורנו גילה ופירסם את החשיבות המיוחדת דיום ג' דסליחות, ועד שכמה מאמרי חסידות השייכים לר"ה התחילו ברבים (בשנה מסויימת) ביום ג' דסליחות. ואף שלא נאמר טעם גלוי לזה, י"ל טעם בולט לזה מצד חשיבות המספר "שלש": "מתן תורה" קשור למספר שלש "אוריאן תליתאי לעמא תליתאי וכו'", וכן בקשר ליום ג' דסליחות: יום שלישי הוכפל בו כי טוב, כללות ענין הסליחות קשור עם ארבעים יום השלישיים שעלה משה להר סיני שבסיומם אמר לו הקב"ה "סלחתי כדבריך" ועוד. הסיום בחלוקת ג' שטרות לצדקה. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' נצבים, ג' דסליחות ה'תשמ"ח לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2022
762
יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול
יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול
Sep 20, 2022
9:05
התוכן כינוס בנ"י הוא ענין טוב בכלל, ובפרט כשזה מתקיים בחודש אלול שהם ימי רצון, כהסבר רבינו הזקן עפ"י המשל דמלך בשדה וכו'. ככל שמתקרבים לר"ה גוברת השמחה והבטחון שהקב"ה ימלא בקשות בנ"י. שנה זו היא ערב שנת הקהל, ומכיון שגם עכשיו שביהמ"ק לא קיים בגשמיות הרי הוא קיים ברוחניות בכ"א, מובן שבשנת הקהל ישנו ציווי מיוחד מהקב"ה להקהיל אנשים נשים ואפי' טף, להעמיק ולהפנים עוד יותר את התקשרותם לה' ולתומ"צ וכו'. ובפרט כשמדובר אודות נשי ישראל שיש להן את הזכות לתמוך במוסדות חינוך וכו'. שיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשכ"ו, לנשי ובנות חב"ד ("ליידיס אוקזילערי" דישיבת תות"ל ו"בית רבקה") תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2022
763
יום ד' פ' נצבים, כ"ה אלול
יום ד' פ' נצבים, כ"ה אלול
Sep 21, 2022
13:47
התוכן הוראה ממ"ש בשישי דפ' נצבים "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" בפשטות: אין צורך ביגיעה לעבוד את ה' כראוי, אלא "קרוב אליך הדבר מאוד" לעבוד את ה' במעשה דבור ומחשבה! והוראה הנלמדת מיום שלישי שהוכפל בו כי טוב "טוב לשמים וטוב לבריות" הוא, שגם ההנהגה בין אדם לחבירו צ"ל עפ"י הוראות התורה "ואהבת לרעך כמוך"! כאן המקום להזכיר פעם נוספת עד כמה צריכים להזהר מענין של "שקר" עד קצה האחרון! כאשר יהודי רוצה להוציא דבר שקר מפיו, אף אם יש לו "סיבה" טובה לזה - הוא נכשל ועשה דבר בלתי-רצוי ומפחד מפני ה"שוטר", המלמד או הר"י, שרוצה להענישו - עליו לזכור ש"ה' נצב עליו" בכל עת ובכל זמן, ואמירת הדבר-שקר הוא בפניו של ממה"מ הקב"ה! ואת הקב"ה לא ניתן לרמות בשום אופן... הנהגה זאת מורה על היותו מוג-לב שאין לו את התוקף להודות על האמת, על העדר האמונה, ועל גודל הטפשות שלו! ובכלל הנהגה זו - להתחצף ולהעיז פנים כנגד ממה"מ הקב"ה ש"נצב עליו וכו'" (ע"י אמירת שקר) - אינה מתאימה ל"בן-אדם", אלא ל"בהמה" ממש - הנפה"ב שולטת עליו! הנהגתו של יהודי בכל עניניו, ואפי' של בן-אדם בכלל, הרי כולה מיוסדת על ה"אמת". וע"ז באה ההוראה הנ"ל: הנהגה זו, להתנהג אך ורק עפ"י האמת, "קרוב אליך הדבר מאוד"! משיחת ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול ה'תשמ"ג, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2022
764
יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול
יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול
Sep 22, 2022
11:35
התוכן נקודת הביאור בלקו"ת בזה שלעולם קורין פ' נצבים לפני ר"ה היא כי בפ' נצבים מודגש תוקף המציאות של ישראל מצד התקשרותם עם ה' – "נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית וגו'", ומצד זה בכחם לעורר ולפעול בר"ה מלכותו ית' על כל העולם שעי"ז נפעל חידוש בבריאה כולה. והקשר בין הכתרת המלך ופסוק זה: "נצבים" – "נצב מלך", "כולכם" – התעוררות הרצון למלוכה תלוי' בביטול של כאו"א מישראל, למרות החילוקי דרגות של "ראשיכם שבטיכם וגו'". וזוהי גם השייכות ד"אתם נצבים וגו'" לזה ש"זוכין בדין", דכיון שכל המציאות של עוה"ז הגשמי נעשה ע"י פעולתם של ישראל ש"נצבים היום" להכתיר את המלך הרי בודאי שזוכים לשנה טובה ומתוקה בכל המצטרך גם בענינים הגשמיים. [ועוד]. משיחת יום ה' דפ' נצו"י, כ"א אלול ה'תשמ"ט לזכות דבורה לאה בת מושקא תחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2022
765
יום א' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ב, ערב ראש השנה ה'תשפ"ג
יום א' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ב, ערב ראש השנה ה'תשפ"ג
Sep 25, 2022
1:38
התוכן ברכת כ"ק אד"ש אחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ראש-השנה ה'תשמ"א לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2022
766
יום ד' פ' וילך, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה
יום ד' פ' וילך, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה
Sep 28, 2022
10:51
התוכן תשובה פירושה לא מלשון חרטה – שמעתה הוא מתחיל דרך חדשה, אלא אדרבה – השבה למציאותו האמיתית, כי רצונו האמיתי של כאו"א מישראל הוא לעשות רצונו ית'. ועד"ז בענין ה"תשובה" כביכול אצל הקב"ה עפמ"ש בגמ' ש"שלשה הקב"ה מתחרט עליהם בכ"י . . יצה"ר וכו'", שהקב"ה עושה "תשובה" כביכול ע"ז ומבטל את היצה"ר, והרי גם הכוונה הפנימית בבריאת היצה"ר היתה כדי שינצחוהו (כהמשל בזה וכו'); כשיהודי בא אל הקב"ה בתור "בן" בטענה היתכן שקשה לו כ"כ ומתחנן שיקל עליו וכו', הנה הקב"ה כ"אב" אין לו ברירה כביכול וסו"ס הוא מקל עליו את עבודת התשובה ומעש"ט, ועוד. א' השיחות דהתוועדות ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2022
767
יום ה' פ' וילך, ד' תשרי
יום ה' פ' וילך, ד' תשרי
Sep 29, 2022
9:24
התוכן ידוע מ"ש הבעש"ט עה"פ "ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים", ש"פנינה" קאי על סט"א ו"חנה" על השכינה וכו', ו"מתרעם הכתוב על העדר הצדיקים כו' וילדים דסט"א רבים". בפועל נאמר ש"עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה" (דפי' "אומללה" הוא שגם ילדים של "פנינה" התנתקו מעניני העולם וכו'). ומכיון שאומרים זאת בהפטורה דר"ה ובברכה וכו', מוכח שר"ה פועלת זאת. ובפרט ע"י הכתרת המלך בר"ה בתק"ש, שאז "באור פני מלך חיים", שנמשך בני חיי ומזוני רוויחי באופן ד"ענני במרחב". וכמ"ש באגה"ק של אדה"ז שבכל ר"ה נמשך אור חדש שלא הי' לעולמים. לפני ר"ה הגיע לכאן "ביכל" של מאמרי אדה"ז ששם נעתק אגה"ק הזה עם הוספה – שנזכה לראות אור חדש זה בגלוי. ויה"ר שכן תהי' לנו, שכל ה"ילדים" וה"נוער" (ועאכו"כ ה"זקנים"), ומכל ה"שבעה" סוגים בבנ"י, נעשים בגלוי הילדים של חנה (ר"ת חנה נדה הדלקת הנר – ג' המצוות המיוחדות לנשים וכו'). א' השיחות דהתוועדות וא"ו תשרי ה'תשל"ג לזכות לוי יצחק בן פייגא שי' ליום ההולדת שלו ד' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2022
768
יום א' פ' האזינו, ז' תשרי
יום א' פ' האזינו, ז' תשרי
Oct 2, 2022
8:47
התוכן יש לעורר את כאו"א בענין שהזמן גרמא: להתחיל לעסוק מיד במרץ הכי גדול ולפעול בעניני "הקהל". לכללראש - בנוגע לעצמו - שכל התכונות שבו, חלק ה"אנשים", "נשים" ו"טף" שבו, יהיו כולם חדורים ב"ליראה את ה' וגו'". ולאח"ז יצליח יותר כשישתדל לפעול בזה גם עם הזולת. יש לפנות אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ולומר להם, שאע"פ שנמצאים בזמן שאין ביהמ"ק קיים, בכל זאת, בעמדנו בשנת "הקהל" יש להשתדל אשר בכ"מ יתאספו אנשים נשים וטף (באופן המותר) ולעוררם אודות מצות "הקהל" וכו'. הכינוסים של "הקהל" צ"ל במיוחד ביומי דפגרא: בעשי"ת, בימים שבין יוהכ"פ וסוכות, ועאכו"כ בחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת. משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2022
769
יום ב' פ' האזינו, ח' תשרי
יום ב' פ' האזינו, ח' תשרי
Oct 3, 2022
10:54
התוכן חנוכת ביהמ"ק הא' התחילה בח' תשרי ובאותה שנה "אכלו ושתו ביוהכ"פ"! שבהמשך לזה יצאה בת קול "ואמרה כולכם מזומנים לעוה"ב". דמזה משמע שהאכילה ושתי' ביוהכ"פ באותה שנה פעלה יותר מהתענית של הכה"ג בבהמ"ק בשנים שלאח"ז! וההוראה: כאן רואים כמה גדול כחו של יהודי, שיכול לפעול ע"י ענין תחתון ביותר כמו אכילה ושתי' – אם רק מקשרו עם "חנוכת ביהמ"ק" – יותר מתענית כה"ג בביהמ"ק! וזה נותן כח ועידוד שלא להבהל מחושך הגדול של הגלות עד שישנם שקוראים לזה "אור" – "אתחלתא דגאולה"! היפך פס"ד ברור ברמב"ם שרק לאחרי ש"ילחם מלחמת ה' וינצח .. ויבנה בהמ"ק במקומו" ואח"כ "יקבץ נדחי ישראל" ורק אז ידעו שזה "משיח ודאי" והתחילה הגאולה וכו'. וכן לא להבהל מהעסק עם ענינים גשמיים שצריכים בזה זהירות מיוחדת וכו'. וזהו הקשר לשבת שובה, שענינה תשובה עילאה, שע"י ניתן להפוך דבר גשמי וחומרי לדבר שהוא בתכלית הבירור והזיכוך. ג' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2022
770
יום ג' פ' האזינו, ט' תשרי – ערב יום הכפורים
יום ג' פ' האזינו, ט' תשרי – ערב יום הכפורים
Oct 4, 2022
11:21
התוכן גודל השמחה ביוהכ"פ מצד: 1) הענין ד"סלחתי כדבריך" ונתינת לוחות האחרונות דוקא – באופן ד"כפלים לתושי'" ושלא בערך לגבי לוחות הראשונות. 2) דרגת התשובה דיוהכ"פ היא (דרגא הכי נעלית ב)תשובה עילאה. שהרי יוהכ"פ הוא "אחת בשנה", גילוי בחי' "אחת" שבנפש, בחי' יחידה שבנפש, והעבודה דתשו"ע היא מתוך שמחה. והשמחה פורצת כל הגדרים ומגלה וממשיך גם בחי' עונג הבלתי מורגש (הדרגא דיוהכ"פ) בכל סדר ההשתלשלות ועד לעוה"ז התחתון, ואדרבה – דוקא עוה"ז התחתון נעשית ה"דירה" לו ית' שבה מתגלה בכל עצמותו ממש. 3) בחי' יחידה שבנפש קשורה עם בחי' יחידה הכללית – משיח צדקנו, וא"כ זה קשור גם עם הגאולה האמיתית והשלימה שאז יהי' תכלית השמחה. וכ"ז נפעל כבר בערב יוהכ"פ ע"י עבודת האדם – עפ"י מאחז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ומכל זה מובן שערב יוהכ"פ הוא זמן מסוגל ביותר לענין הברכה, ששלימות הברכה היא – ברכת כהנים, שבאמת זהו בכח כאו"א מישראל לברך להיותם "ממלכת כהנים" וכו'. חלק מהברכה ערב יוהכ"פ, בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה, ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2022
771
יום ה' פ' האזינו, י"א תשרי
יום ה' פ' האזינו, י"א תשרי
Oct 6, 2022
9:27
התוכן הנהגת אדמו"ר הצ"צ היתה בתכלית הפשטות אבל הנהגת בנו אדמו"ר מהר"ש היתה בתכלית ההרחבה והעשירות. וכמסופר שכאשר חסיד הביא לצ"צ כלי בית שנעשו בתכלית היופי וכו', נענה ואמר: אני אינני צריך זאת, תן אותם לבני (אדמו"ר מהר"ש). הרי, ש"הרחבת הדעת" של הצ"צ לא היתה קשורה עם "כלים נאים", משא"כ של אדמו"ר מהר"ש. וההוראה: כאשר החינוך בימי הצעירות הוא באופן שכלי הבית הם בתכלית הפשטות, מגיעים למעמד ומצב שיכולים לנצל "כלים נאים" להרחבת הדעת דקדושה דוקא; בודאי יתן הקב"ה לכאו"א בני חיי ומזוני בתכלית הרחבה, ואז יחליט כל יהודי לעצמו האם להשתמש בו בעצמו או לתת זאת ליהודי אחר וכו'. א' העצות לניצול ברכותיו של ה' כדבעי ה"ז ע"י קיום מצות צדקה, שעי"ז יוסיף ה' – נוסף למה ש"מגיע" לכל יהודי – גם באופן של "צדקה" שצ"ל לפי ערך ה"נותן" – לפי ערך עשירות ה' ש"לי הכסף ולי הזהב"! משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער • לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרי –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2022
772
יום א', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות
יום א', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות
Oct 9, 2022
10:54
התוכן בנוגע למצות "הקהל" לא מצינו שיעשו שום דבר בתור "זכר" למקדש! ידוע שבדורות שלפנ"ז היו סברות ושקו"ט בזה וכו' אבל בפועל לא נתקבל שום זכר. אבל בנוגע לפועל יש לנהוג לפי התוצאות: רואים במוחש אשר הדבור אודות "הקהל" בביהמ"ק, ובדברים היוצאים מן הלב, ובמעמד רבים, עושה רושם ופועל התעוררות בנוגע לתוכן מצות הקהל - "ליראה את ה' וגו'". ולכן, בנוגע לפועל, יש לנצל את ימים הסמוכים לחה"ס, וחה"ס עצמו (שאז הי' מעמד ה"הקהל" בביהמ"ק), לפעול בעניני "הקהל" - להקים "רעש גדול" ולפנות אל כל בנ"י בדברים היוצאים מן הלב: הקשיבו יהודים: ניתנו לכם יומין זכאין שבהם צ"ל "הקהל את העם" ולהביא להוספה ביראת ה' ובאופן שזה יפעל "תמיד כל הימים"! ויש להדגיש לכ"א אשר גם לאחרי חורבן ביהמ"ק ישנו המקדש רוחני בתוך כ"א וכו'. והמעשה הוא העיקר: אשר כאו"א ינצל כדבעי את הענין המיוחד דשנה זו, ולדבר אל כל בנ"י בכל הזדמנות, בדברים היוצאים מן הלב, אודות "הקהל". ב' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2022
773
יום ד', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות
יום ד', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות
Oct 12, 2022
10:40
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג (בגלוי) בחה"ס שלאמירת הלל הי' נוטל בידו את הלולב יחד עם הב' מינים האגודים עמו, ולא את האתרוג, ורק בעת ה"נענועים" הי' נוטל גם את האתרוג ומחברו לג' המינים. [אף שעפ"י הידוע גודל הענין דאחדותם של הד' מינים, שהם כנגד הד' אותיות דשם הוי', עדיף לאחוז את האתרוג (ה' אחרונה) יחד עם שאר הג' מינים (י-ה-ו) כל משך זמן ההלל. טעם הנהגתו י"ל בגלל חשש של שריטה באתרוג, ולכן נמנע מאחיזת האתרוג אלא כפי המוכרח]. ומשהבחינו בזה, התחילו גם חסידים לנהוג כן. אמנם כשהתחיל ה"רעש" בנוגע לשנת הקהל, הנה כדי להדגיש עד כמה נוגע הענין ד"הקהל", שזהו"ע עיקרי, פנימי, נפשי וגופני וכו' - הנה דוקא בגלל הקושי שבדבר, ענין שיש בו חשש שלא יפגע ח"ו בענין ההתקשרות וכו', עושים דבר המעורר תמי' ומשנים המנהג לאחוז כל הד' המינים יחד במשך כל זמן אמירת ההלל, שזה קשור עם ענין ה"הקהל" - אחדותם של הד' סוגים בבנ"י המרומזים בד' המינים וכו'! משיחת אור ליום ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח לזכות ר' שלמה יששכר בן דבורה מרטין שי' כנף ליום הולדת שלו י"ז תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2022
774
יום ה', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות
יום ה', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות
Oct 13, 2022
10:20
התוכן בחה"ס שנה זו, "מקץ שבע שנים", ניתוסף הענין דמצות הקהל, שהמלך קורא פרשיות התורה במעמד כל בנ"י – "הקהל את העם האנשים", וגם "הנשים" שלא מחוייבות בעלי' לרגל, ואפי' "הטף" וקטני-קטנים. והתכלית היא – "למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ליראה וגו'". והקריאה תפעול את ה"ליראה" גם על מי שאינו מבין את מה שקוראים, כמובן מלשון הרמב"ם בענין זה, וכפי שמסיים שם "ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל"! מצות הקהל, למרות שהמצוה היא שתהי' התכללות הציבור דכל בנ"י יחד, מ"מ הציווי ע"ז חל על כל אחד. תוכן הרוחני של מצוה זו קיים גם עכשיו: בזמן מן הזמנים צ"ל ההתעוררות "למען ישמעו .. ליראה וגו'", והחיוב על כל אחד לעשות כל התלוי בו לדאוג שייקהלו "האנשים והנשים והטף" לשמוע דבר האלקים! ומובטח שעושה זאת בתור "שליח .. הא-ל", ויפעול גם על מי שלא מבין וכו'. ב' חלקים משיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית-השואבה ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2022
775
יום א', כ"א תשרי, הושענא רבה
יום א', כ"א תשרי, הושענא רבה
Oct 16, 2022
11:31
התוכן ענין השמחה הוא – יציאה מהגבלות, "שמחה פורץ גדר". ומזה מובן שגם הסיבה המביאה לשמחה היא ענין שלמעלה מהגבלות שלו. ו"כמים הפנים לפנים וכו'", ו"ה' צילך" (כפי' הבעש"ט) – שבשעה שהאדם למטה הוא בשמחה, נעשית גם למעלה שמחה ומתבטלים כל ההגבלות. ונשאלת השאלה איך תובעים מהאדם, שהוא שכלי, הנהגה שלמע' מהגבלת השכל?! אלא כמו שתכלית כל דבר הוא שיבוא לשלימות נעלית יותר, עד"ז תכלית האדם הוא שעל ידי השכל גופא יבין ש"שכל" לא מספיק אלא צריך לעשות מתוך קבלת עול, "הקדמת נעשה לנשמע" (וזהו גם מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר שגם את המצוות שהשכל מחייבן (ה"משפטים") יש לקיימן מתוך קבלת עול, כקיומם של ה"חוקים"). וכך גורם נח"ר למעלה וכו'. וזהו הטעם שהשמחה שבהתוועדות חסידית, שפועלת פריצת גדר בכל העולמות, פועלת יותר ממלאך מיכאל (נברא מוגבל)! ג' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2022
776
יום ד' פ' בראשית, כ"ד תשרי
יום ד' פ' בראשית, כ"ד תשרי
Oct 19, 2022
11:12
התוכן על השאלה שהופנתה אל אדה"ז בעת ישיבתו במאסר עמ"ש [בשלישי דפ' בראשית] "ויקרא ה"א אל האדם ויאמר לו איכה" – וכי לא ידע הקב"ה היכן נמצא אדה"ר?! ענה אדה"ז: כאשר אדם הוא בגיל מסויים וכו' שואל אותו הקב"ה "איכה?" – האם הנך יודע תכלית בריאתך בעולם, מה הנך צריך לעשות ומה עשית כבר?! ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שמענה זו הציל את אדה"ז מכלות הנפש כתוצאה מהתענוג הגדול שהי' לו מזה שזכה למס"נ על תורת הבעש"ט, דכשהתבונן בהענין של "איכה" זה פעל עליו להשאר למטה ולפעול את הענינים שבשבילם ירדה נשמתו בעולם. וההוראה: אצל כ"א שואלים תמיד "איכה", אלא שאצל א' תובעים להמנע מכלות הנפש ואצל א' תובעים להמנע מלהשקיע א"ע בתאוות ולהתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות. השייכות בין שאלת "איכה" למאסרו של אדה"ז: מאסרו של אדה"ז באה כתוצאה מקטרוג למעלה על גילוי רזין דאורייתא על ידו, והגאולה היתה כתוצאה מזה שמלמעלה נתנו לו רשות להמשיך לגלות רזין דאורייתא עד לשכל אנושי וכו'. אך כיצד אפשר להמשיך ולהוריד רזין דאורייתא בהתיישבות בשכל אנושי?! ה"ז צריך לפעול ההיפך – כלות הנפש?! אלא דשאלת "איכה" היא זו שנותנת כח לחיבור ב' הפכיים אלו – שגם נשמה המלובשת בגוף תוכל להתקשר עם סתים דקוב"ה. וע"ד שהי' אצל אדה"ר, שע"י שאלה זו שבאה מיד לאחר שנפל ממדרגתו וכו', ניתנה לו הכח לחזור בתשובה וכו'. ועד"ז אצל כאו"א בכל הדורות. משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2022
777
יום ה' פ' בראשית, כ"ה תשרי
יום ה' פ' בראשית, כ"ה תשרי
Oct 20, 2022
10:22
התוכן 1) עומדים עתה בימי ההכנה לשבת בראשית וידוע הפתגם "אַזוי ווי מען שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית אַזוי גייט דאָס אַ גאַנצן יאָר". אלא שהוראה זו נאמרה בכללות כי הפרטים בזה משתנים לפי נתיבות המקום והזמן, והעיקר שזה יבוא לידי מעשה שהוא העיקר, ובפרט בענין שנוגע לכל השנה כולה. ואף שכל שנה הוא לכאו' רק "חזרה" על כל הענינים ו"שינויים" שהיו בשנה שלפנ"ז, אבל באמת הם באופן ד"חדשים" לגבי השנה שלפנ"ז. 2) ענין החידוש מודגש בקריאת התורה שמתחילים מחדש בשבת בראשית, שהרי בנוגע ללימוד התורה ישנו ציווי מיוחד ש"בכל יום יהיו בעיניך (כ)חדשים", ועד"ז נתינת הצדקה צ"ל כל פעם עם חיות מחודשת. 3) כמה שלבים ב"ויעקב הלך לדרכו": מיד לאחרי תק"ש בר"ה, מוצאי יוהכ"פ, סיום חודש תשרי. 4) יה"ר שע"י קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטו יפעלו עי"ז שהקב"ה יקיים מצוה זו ויתן לכאו"א מישראל הרחבה בגו"ר עד להרחבה הכי עיקרית – ביאת משיח צדקנו. שיחת אור ליום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2022
778
יום א' פ' נח, כ"ח תשרי
יום א' פ' נח, כ"ח תשרי
Oct 23, 2022
10:39
התוכן 1) נמצאים אנו במוצאי שבת בראשית, שבה מסתיים "חודש תשרי", ומתחילים ימי החול של השנה החדשה שהעבודה בהם היא להמשיך קדושה בעניני החול וכו'. וההחלטות טובות בזה שמקבלים ע"ע בשבת בראשית נוגע לא רק לימי שבוע זה שמתברך משבת בראשית אלא לכל ימי השנה. וזהו שלאחרי חודש תשרי מתחיל הסדר של "ויעקב הלך לדרכו": שגם בהליכה "לדרכו" – דרכו של האדם בעניני רשות, אכילה ושתי' ומסחר וכיו"ב, ניכר שזה "דרכו" המיוחד של יעקב (שסלל את הדרך לכל בנ"י) – של יהודי וכו'. 2) הוראה בענין חינוך ילדים מב' הפירושים שבפרש"י עה"פ [בראשון דפ' נח] "אלה תולדות נח – נח איש צדיק תמים וגו'": 1) "הואיל והזכירו סיפר בשבחו שנאמר זכר צדיק לברכה" – יש לחנך ילדים שברגע שמזכירים שם של צדיק יתחילו לדבר בהתפעלות אודות צדקתו וכו'. ב) "עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" – יש לחנך ילדים שירגישו ש"עיקר תולדותיהם", התקווה והאושר, של הוריהם, הוא "מעשים טובים", כשילדיהם מצטיינים במעשים טובים! ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ה – לנשי ובנות ישראל לזכות אייזיק גרשון בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ז תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ • לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרי –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2022
779
יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי
יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי
Oct 24, 2022
11:18
התוכן אין ליהודי לחשוב כיצד יכול הוא לפעול על כל העולם כולו – כי הנהגת כל המדינות שבעולם כולו במשך השנה כולה נקבעת בראש השנה, וכפי שאומרים בתפלת "ונתנה תוקף" "ועל המדינות בו יאמר וכו'", כפי אופן ההתלהבות שבה אומרים בנ"י את תפלת "ונתנה תוקף", ולאח"ז – "כתר יתנו לך", "הוא אלקינו . . הוא יושיענו ויגאלנו . . אני ה' אלקיכם"! וזה שבזמן הגלות זקוקים בנ"י לסיוע של אוה"ע ה"ז רק מכיון שכך רוצה הקב"ה ואין ליהודי ליפול ברוחו בגלל זה, ובודאי לא להתבייש בזה שהוא יהודי ולוותר על עניני יהדות ח"ו, אלא אדרבה – להתגאות בזה! ולהראות לעולם כולו ש"ישנו עם אחד" שגם בהיותו בגלות "דתיהם שונות מכל עם", ע"ד הנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחוה"! וזה צריך להתבטא בכל פרט בחיי היום-יום, ולחנך כך את הילדים. ודוקא כך זוכה להערכה אמיתית בעיני אוה"ע, עד שמרגישים מאושרים שיכולים לסייע לבנ"י! משיחת יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2022
780
יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון
יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון
Oct 25, 2022
8:23
התוכן 1) הוראה מפ' נח: נח הי' "איש צדיק תמים הי' בדורותיו" - הוא הי' היחיד בדורו שעסק במעשים טובים עפ"י רצונו ית' מבלי להתפעל מכך שכל אנשי דורו התנהגו באופן הפכי, ועד"ז ילד יהודי קטן אינו מתפעל מכך שנמצא בעולם שבו ישנם עמים רבים שמתנהגים באופן אחר, זה לא מפריע לו להתנהג עפ"י רצונו ית', ועאכו"כ שהוא לא היחיד בדורו שמתנהג כך - ביחד עמו ישנם עשרות אלפי ילדים השייכים ל"צבאות ה'" שהם חלק מכללות עם ישראל בדורנו שהם חלק מכללות בנ"י שבכל הדורות! 2) הוראה מיום השלישי בשבוע שבו "הוכפל בו כי טוב" - "טוב לשמים וטוב לבריות". משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2022
781
יום ד' פ' נח, בדר"ח מרחשון
יום ד' פ' נח, בדר"ח מרחשון
Oct 26, 2022
10:33
התוכן ישנה דיעה שאם מי מעיין נמשכין לתוך בריכה ונקוין שם ואינם יוצאים ממנה – אין דין מי הבריכה כ"מים חיים". וההוראה לכל בחור ישיבה: גם אם נראה לו שהוא קשור עם "מקור מים חיים", "אין מים אלא תורה", הנה אם ה"מים" נשארים אצלו ואינם מתפשטים לחוץ, ה"ז מוכיח שגם ה"מים" שאצלו אינם "מי מעיין", ואי אפשר לערבבם באפר הפרה שעי"ז נעשית "חירות" מחטא נחש הקדמוני ש"גרם מיתה לכל העולם", שלולי זה אין הגאולה יכולה לבוא!... ולאידך, כאשר ה"מים" נמשכים על ידו גם לאלו הנמצאים חוצה הימנו – אזי גם ה"מים" שנמשכים שם הם "מי מעיין"; הבחינה אם לימוד התורה שלו הוא כדבעי, היא – אם פועל גם על זולתו. ולא רק שלא יחסר לו עי"ז, אלא אדרבה. וכמ"ש בגמ' עה"פ "רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה'" – שאם הרב, ה"עשיר", מלמד את ה"עני" תורה, אזי "מאיר עיני שניהם ה'" – בשווה! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2022
782
יום ה' פ' נח, ב' מרחשון
יום ה' פ' נח, ב' מרחשון
Oct 27, 2022
11:37
התוכן בענין ז' מצוות דבני נח מחדש הרמב"ם שהגוי "יקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה", ולא משום שכך מתקבל על הדעת שבשעה שיהיו גניבות וגזילות וכיו"ב אא"פ שהעולם יתקיים. וזה מה שנתחדש השנה ב"קונגרס", כאשר אינו-יהודי נעמד והכריז (כמו שהתבקש) על קביעות יום בשנה לחשבון הנפש בקשר לקיום ז' מצוות דב"נ – הוסיף מדילי' וקישר זאת עם עשרת הדברות, ציוויי ה'. וזה נדפס כ"חוק" בספר החוקים של המדינה! כאשר שומע דבר כזה מאינו-יהודי ה"ז הוראה אליו, ליהודי, עד שעליו להזדעזע: הוא אכן הולך וטוען "כל מעשיך לשם שמים"... אבל בפועל, תיכף כשנכנס ל"מסחר" הוא שוכח על זה... נכון אמנם שאין אצלו גניבה וגזילה וכו' כי כך לא ישיג אמינות בין חביריו הסוחרים – אבל הזהירות בזה צ"ל מפני שכך ציווה ה'! משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2022
783
יום א' פ' לך לך, ה' מרחשון
יום א' פ' לך לך, ה' מרחשון
Oct 30, 2022
8:21
התוכן [לפנ"ז בהתוועדות דובר על אסיפה מסויימת של רבנים שלא נוצלה לחיזוק היהדות אצל הנאספים:] בהמשך להאמור, הנה אפי' אם כן עסקו בזה, אבל חשוב איך זה מתקבל אצל הרואים. [וע"ד הדין ד"מראית עין"]. ובפרט במדינה זו שענין ה"פרסומת" תופסת מקום במיוחד. וע"ד מ"ש עמ"ש [בראשון דפ' לך לך] שאברהם אמר לשרה בהגיעם למצרים "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וגו'", והרי "אין מקדשין אשה עד שיראנה" ומאז עברו כו"כ שנים? אלא בהיותו בבחי' "מרכבה" ללמע', הנה זה ש"הסתכל" עלי' אז הי' רק כדי לקיים דין זה ולא עלה בדעתו שום דבר חוץ מזה, אבל כשהגיע למצרים, מקום זנות, פעל עליו - אפי' על צדיק כמוהו - המקום ש"הנה נא ידעתי וגו'" וצריך לחפש עצות וכו'. ועד"ז בעניננו: מדינה זו "לקוי'" בענין הפרסומת, ומכיון שלא התפרסם שעוררו את הנאספים בעניני תומ"צ, לא הי' בזה ה"ממנו יראו וכן יעשו" כמו שצריך. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס • לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2022
784
יום ב' פ' לך לך, ו' מרחשון
יום ב' פ' לך לך, ו' מרחשון
Oct 31, 2022
9:35
התוכן הוראה מציווי ה' לאברם בתחילת פ' לך לך "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", עפ"י המבואר בדא"ח ש"ארצך" קאי על בחי' הרצון, "מולדתך" – בחי' המדות, "בית אביך" – בחי' המוחין, והיינו שנדרש מהאדם שכל עניניו, רצון מוחין ומדות, יהיו בבחי' הליכה בלי גבולית למעלה ממדידה והגבלה, וזהו ע"י ש"הולך" ומתנתק מ"ארצך" ו"מולדתך" ו"בית אביך"'', הכחות כפי שהם מצד טבעו, והולך אל "לְךָ" – "לעצמך, לשרשך ומקורך" – עצם נפשו. והיינו שגם אם עד פ' לך לך היו אצלו כל ענינים בשלימות מצד טבע נפשו, הנה בהגיע לפ' לך לך נדרשת ממנו "לשנות טבע מדותיו" של נפש האלקית ולפעול בהם הליכה שלא בערך, וכמו החסד של אברהם אבינו לא הי' מצד "טבעו הטוב" אלא "בשביל שהוא רצון ה'". משיחת מוצש"ק פ' לך לך ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2022
785
יום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון
יום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון
Nov 1, 2022
9:20
התוכן ענינו המיוחד של שבעה בחשון הוא כמ"ש במשנה שאז "שואלין על הגשמים.. ט"ו יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת", (ונמצא שתכלית השלימות ב"ויעקב הלך לדרכו" הוא בשבעה בחשון כי רק אז נגמרה העלי' לרגל וכו'). ובזה מודגש הענין ד"אהבת ישראל", כי אע"פ שהצטרכו גשמים בכל ארץ ישראל מיד לאחרי החג, מ"מ נמנעו משאילת גשמים ט"ו יום כדי לא לצער עי"ז אפי' ה"אחרון שבישראל" שעוד לא חזר לביתו! ומזה שכללות הענין ד"שבעה בחשון" נוגע גם להלכה בנוגע עובדין דחול, וכמ"ש בש"ך שכשכותבים בשטרות הלשון "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון כי עד אז היו בנ"י עוד עסוקים בעלי' לרגל וכו' (עפ"י משנה הנ"ל) – במילא מובן שהענין דאהבת ישראל צ"ל גם בנוגע עובדין דחול ("ויעקב הלך לדרכו") ולא רק כשנמצאים בביהכנ"ס ובהמ"ד או עסוקים בעניני תומ"צ. משיחת מוצש"פ לך לך, ז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2022
786
יום ד' פ' לך לך, ח' מרחשון
יום ד' פ' לך לך, ח' מרחשון
Nov 2, 2022
10:46
התוכן ברביעי דפ' לך לך מדובר ע"ד הנצחון של אברהם אבינו, שזה הביא לברית בין הבתרים שבה הבטיח הקב"ה לאברהם לא רק את ארץ ז' אומות אלא את ארץ עשר אומות, כולל קיני קניזי וקדמוני, כפי שיתקיים בפועל תיכף ומיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה. ומבואר בדא"ח שארץ ז' אומות ענינה בעבודה היא עבודת המדות, ואילו ארץ עשר אומות כולל גם את העבודה של הג' מוחין. וההוראה: יש לעשות כבר בזמן הזה הכנה לעבודת המוחין דלע"ל, ע"י לימוד הענינים דעבודת המוחין כפי שהם מבוארים בחסידות ובפרט במאמרי אדמו"ר האמצעי, ולהשתדל להביא את הענינים לפועל, ולעשות את כ"ז בהתאם לדרישת פ' "לך לך" – באופן דהליכה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' לך לך, ח' מר-חשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2022
787
יום ה' פ' לך לך, ט' מרחשון
יום ה' פ' לך לך, ט' מרחשון
Nov 3, 2022
11:43
התוכן מבואר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שי"ט כסלו הוא זמן הברית-מילה של חסיד, ושל חסיד חב"ד בפרט. והביאור: החידוש במצות מילה הוא שפעולת המצוה עצמה נמשכת כל ימי חייו [משא"כ שאר המצוות, כמו תפילין שמקיים המצוה רק בעת הנחתן. וזהו הביאור למה שמסופר בגמ' שכאשר דוד המלך הי' במרחץ ראה שהוא ערום מן המצוות והצטער עד שנזכר אודות מצות מילה וכו']. והנה נוסף על פעולת המצוה, "ימול", ישנם עוד ב' ענינים במצות מילה: א) להיות מהול, ב) לא להיות ערל, [והנפק"מ: א) מי שנולד מהול שחסר ענין הא' צ"ל "הטפת דם ברית", ב) מושך ערלתו הוא "מפר בריתו של א"א" כיון שחסר ענין הב'. ג) מי שנולד עם שני ערלות ומל א' מהם חסר לו ענין הג']. ובעבודה: ידוע הכלל ש"באַ חסידים איז ניטאָ קיין בדרך ממילא" אלא צ"ל ענין העבודה, וכמ"ש בתניא שמי שהוא מתמיד בטבעו וכיו"ב נק' "לא עבדו". וזהו החידוש דחסידות חב"ד, לא לסמוך על ה"צדיק" שיהי' "באמונתו יחַי'", אלא להתייגע לבד שהאמונה תחדור בחב"ד שלו. ולכן לכל לראש צ"ל פעולת המילה – עבודה ויגיעה להסיר האטימות וכו', ואז נמשך ב' הקוים ד"סור מרע" – "אינו ערל", ו"עשה טוב" – "להיות מהול". משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב לזכות שרה בת חי' מושקא שתחי' קרמר ליום ההולדת שלה ט' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ההורים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2022
788
יום א' פ' וירא, י"ב מרחשון
יום א' פ' וירא, י"ב מרחשון
Nov 6, 2022
11:38
התוכן ביאור הסתירה לכאורה בין מ"ש בגמ' "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" למ"ש בתיקוני זהר ש"זכאה איהו מאן דמקבל אורחיו ברעו שלים כאילו מקבל אפי שכינה" – בשווה ולא "גדולה"), וביותר יוקשה מ"ש בתיקוני זוהר ע"פ מה שהגמ' מביאה ראי' מוכחת שהכנסת אורחים היא גדולה מהקבלת פני שכינה – ממ"ש אצל אברהם [בראשון דפ' וירא], שהגם ש"וירא אליו ה'" אבל כשראה "שלשה אנשים נצבים עליו" אז "וירא וירץ לקראתם"! ונקודת הביאור בזה: בעל המימרא בתיקוני זוהר הוא ר' שמעון (בר יוחאי), א) עליו נאמר "מאן פני אדון דא רשב"י" וכו' ובמילא "הקבלת פני שכינה" שלו היא נעליתיותר. ב) כיון שאצלו לא היתה חשיבות כ"כ למעשה הגשמי של המצוה (כמ"ש בלקו"ת) וכו', ומצד הרוחניות אין המצוה דהכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני שכינה ומכ"ש מהקבלת פני שכינה שלו. משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשכ"ב לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2022
789
יום ב' פ' וירא, י"ג מרחשון
יום ב' פ' וירא, י"ג מרחשון
Nov 7, 2022
12:17
התוכן ישנם כאלו שב"מחסירו אשר יחסר לו" נכלל שיהי' להם "שטיח מקיר לקיר" כמו שיש לחבר..., או מוכרחים להשיג "כפתור" מסויים מעבר לים... ובזה מכניסים את ה"חב"ד" שבנפש! (ילדים שבגדר "הבל שאין בהם חטא" אין להם מושג כלל בכל התחכמויות ושקרים של עולם המסחר...) בה בשעה שיהודי בר-דעת ולמד חסידות צריך לדעת את תביעת החסידות שגשמיות לא תתפוס מקום, ואם יש פרוטה מיותרת – יקיים מ"ש אדה"ז עפמ"ש בנוגע לאברהם [בשני דפ' וירא] "למען אשר יצוה את בניו.. לעשות צדקה ומשפט": "לשפוט" א"ע כמה מהכסף שה' נתן לו באמת מגיע לו, ואת השאר לתת לצדקה! ואז יווכח שכל ענינים אלו אינם "מחסירו אשר יחסר לו", ואדרבה – יכולים לקלקל וכו'. דודי סיפר לי שפעם פגש אנשים שהתחרו ביניהם מי יכול לירוק רחוק יותר... ולא הבנתי את זה עד שפגשתי אנשים שמתחרים ביניהם מי יכול להשיג "כפתור" ממקום רחוק יותר... משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2022
790
יום ג' פ' וירא, י"ד מרחשון
יום ג' פ' וירא, י"ד מרחשון
Nov 8, 2022
10:10
התוכן בנוגע לאברהם אבינו נאמר שהוא הי' "נדיב" בכל עניניו – "בנשמתו, בגופו ובממונו" וכו'. והנה אף ש"אחד הי' אברהם" ו"במקום גדולים אל תעמוד", אבל, כמובא בספרים, כך צ"ל אצל כאו"א. ומובן א"כ, שהקב"ה נותן לכאו"א את הכחות הדרושים שיוכל לקיים מצות צדקה בכל הפרטים האלו כמו אברהם אבינו! ומכיון שכן, הנה בודאי כל אדם שפוי, שמאמין שיש בעה"ב לעולם, והבעה"ב הוא הקב"ה, והוא נותן לו את הכחות – הנה מצד אנושיות בלבד ינצל את הכחות במילואן. ועד"ז בנוגע לאלו שהם בעלי-השפעה, אפי' על יהודי א' שהוא "עולם מלא", שבודאי נתן להם הקב"ה את הכחות הדרושים לחנך אותו שיהי' יהודי כמו שצריך, עד שיוכל להגיד ע"ע "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב"! ועאכו"כ מנהל בית-ספר או רב בקהילה שלימה, שבודאי נתן להם הקב"ה את הכוחות הדרושים וכו', ו"לא ברא הקב"ה דבר א' בעולמו לבטלה", וחייבים לנצלן במילואן! ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן ה'תשל"ד לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2022
791
יום ד' פ' וירא, ט"ו מרחשון
יום ד' פ' וירא, ט"ו מרחשון
Nov 9, 2022
7:41
התוכן ענין המסירות נפש אינו "לקפוץ מהגג" דוקא, אלא גם אם עשה דבר מסויים, שרק הוא בעצמו יודע עד כמה זה הי' קשה לו, כי יהודי שיודע שהוא למעלה הימנו אמר שעליו לעשותו! וע"ד המבואר בחסידות החילוק בין המס"נ של רבי עקיבא – ש"חיפש" לקיים הענין דמס"נ באמרו "מתי יבוא לידי ואקיימנו", למס"נ של אברהם אבינו – שלא "חיפש" מס"נ, אלא הלך לקיים רצון הבורא "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", אלא שאם בשביל עבודה זו הי' צורך במס"נ – גם זה לא הרתיע אותו. וזוהי תנועת המס"נ שעורר פורים אצל בנ"י בימים ההם, שבמשך כל השנה ידעו שעליהם להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה", וכל דבר שמעכב זה – אינו תופס מקום כלל. וממס"נ כזה לא שייך שיהי' מזה הרגש הישות – שהרי אין הוא מציאות לעצמו כלל, אלא כל ענינו הוא רצון ותענוג האדון! ובכחו של כל א' לעבוד את ה' בתנועה זו של מס"נ, גם ביום ועניני חול! משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2022
792
יום ה' פ' וירא, ט"ז מרחשון
יום ה' פ' וירא, ט"ז מרחשון
Nov 10, 2022
11:21
התוכן "אחד הי' אברהם" - לא התפעל מזה שהוא הי' יהודי היחיד בכל העולם והלך ופירסם בכ"מ ש"יש בעה"ב לבירה זו" - "ויקרא שם בשם הוי' א-ל עולם [כמ"ש בשישי דפ' וירא] [ועוד: כמבואר בדא"ח זה שלא נאמר "א-ל העולם" (שזה מורה שיש לעולם ענין לעצמו אלא שה' מושל עליו) אלא "א-ל עולם" - אברהם אבינו גילה שאין למציאות העולם ענין לעצמו, אלא כל ענינו הוא למלאות רצונו ית' להיות לו דירה בתחתונים]! ובאמת הי' העולם צריך להרגיש מצ"ע שכל מציאותו הוא מה"דבר הוי'", אלא מצד חשכת העולם אינו מרגיש א"ז, ועבודתו של יהודי היא לגלות זאת בלי פחד! וכמו שבזמנו של אברהם הובטח לו ש"ואברכה מברכיך" - שיברכו אותו, כי הענינים שהוא מלמד אותם יתקבלו אצלם, ועד"ז בכל הזמנים וכו'. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו לזכות ארי' לייב בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו י"ז מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2022
793
יום א' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון
יום א' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון
Nov 13, 2022
8:27
התוכן מכיון ש"קרית ארבע" (ע"ש הד' זוגות הקבורין במערת המכפלה) צ"ל באופן של "חברון" והתאחדות [כמ"ש בהתוועדות], ה"ז מבטל מלכתחילה את ההצעה התמוה ["ווילדע סברא"] על "חלוקת" מערת המכפלה וכו'. ומכיון שלא זכינו לקחת את ביטול סברא זו מהתורה עצמה הנה לאחרונה נעמד ישמעלי ו"רועש" היתכן שרוצים לחלק את המערה, הרי היא שייכת לפלוני בן פלוני כבר יותר מאלף שנה! ועפ"י הכלל הידוע שלגוי אין בחירה, הרי מה שהגוי אומר הוא הוראה מלמעלה, ובעניננו – הוראה גלוי': הגוי עצמו מודה שבמשך אלפיים שנה היתה המערה שייכת רק לבנ"י (כי הרי כל המציאות שלו התחילה רק לפני כ-1,500 שנה), וא"כ איך פתאום זה נהי' שלו?! הרי גם עפ"י צדק ויושר צ"ל לבנ"י בלבד השליטה על כל המערה לעולם. ובודאי שסברת ה"חלוקה" מופרכת לגמרי עפ"י תורה שעיר האבות וכל א"י בשלימותה שייכת לבנ"י באופן של "ברית עולם". ג' חלקים מהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' נח, ד' מרחשון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2022
794
יום ב' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע
יום ב' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע
Nov 14, 2022
10:57
התוכן אם "ת"ח אין להם מנוחה.. ילכו מחיל אל חיל" בכל יום, עאכו"כ ביום ההולדת ש"מזלו גובר". ולכן, אם בכלל תובעים מכאו"א את הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" אפי' כשנמצאים במצב של ריבוי בלבולים דהעלם והסתר וכו' (וכמ"ש בכמה אגרות שרבינו הזקן דורש שלמרות צוק העתים וכו' צריכים להשתדל שזה לא יגרום לחלישות בעבודה של "ילכו מחיל אל חיל"), הנה ביום ההולדת של נשיא בישראל התביעה לזה היא חזקה ביותר: ביום זה עומדים כל צנורות ההשפעה מן המוכן באופן דהתגברות! מה שנדרש הוא רק את ה"אצבע קטנה" שלו, וא"כ כיצד יתכן שלא לנצל כחות מיוחדים אלו כדי להוסיף בתו"מ באופן ד"ילכו מחיל אל חיל"?! ובנוגע לפועל: להוסיף בלימוד נגלה ופנימיות התורה (כ"תורה אחת" - חידושו של אדמו"ר הרש"ב ביסוד ישיבת תו"ת), בעבודת התפילה "שהיא הכרח גמור", ובנתינת הצדקה. ב' חלקים משיחת כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2022
795
יום ג' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון
יום ג' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון
Nov 15, 2022
10:23
התוכן מזה ש"פרשה של שיחת אליעזר" הוכפלה בפ' חיי שרה כו"כ פעמים לומדים חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו' מתורתן של בנים". ביאור המעלה ב"שיחתן" של עבדי אבות על "תורתן" של בנים: "שיחה", ענין של דברי חול, קאי על ה"עשרה מאמרות שבהם נברא העולם" – "מילין דהדיוטא". והיינו, ש"שיחתן", כחיותו של כל הנבראים, קשור עם "זמן ומקום", ולא שייך שום "זמן", שהוא הנברא הראשון, בלי "שיחתן". משא"כ "תורתן" היא למעלה מזמן ומקום (ולכן שייך יום שחסר בו ענין התורה ע"י בחירת האדם). וזוהי המעלה ב"שיחתן" על "תורתן" שע"י "שיחתן" דוקא נמשכים הענינים בתוך זמן ומקום. ובזה גופא הדיוק הוא "שיחתן של עבדי אבות", אף שיש גם "שיחתן של בנים", כי עיקר ענינם של "בנים" היא תורה (וזה משפיע גם על "שיחתן"). ועיקר העבודה בעולם בעניני חול היא "שיחתן – ולא "תורתן" – של עבדי אבות". ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי שרה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2022
796
יום ד' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון
יום ד' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון
Nov 16, 2022
9:48
התוכן מענת אדמו"ר מהריי"צ לא' מזקני החסידים שהתלונן על שמקבל פחות מכתבים מאשר פלוני הצעיר יותר – שעתה נוגע המעשה בפועל, ובמילא, דין קדימה להמכתבים הקשורים עם מעשה בפועל – שמהם יצמח "חדר" עבור ילדים, תוספת בשמירת שבת וכיו"ב. מעמד ומצב זה הולך ונמשך מאז עד עתה – שבעיקר נוגע המעשה בפועל. ולצורך זה צריכים לרתום את ה"צעירים", הנוער, שלהם ישנם יותר כחות שלא השתמשו בהם ופחות ספיקות ו"לכלוך" מעניני העולם – שידעו שהם שלוחי הקב"ה לפעול בסביבתם. ובאמת, בכל א', מבלי הבט על מספר שנותיו, יש חלק מסויים שבו נחשב הוא ל"צעיר" (שלא הניח שיכנסו בו ענינים של ספיקות ודברים בטלים וכו'), וביכלתו לעורר כח ה"נעורים" שבו ולפעול למלא את השליחות להפוך את החושך לאור והמר למתוק; תוכן השליחות – לכבוש את ה"נוער" ע"י ה"נוער", עד שהם עצמם יסייעו בזה. משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2022
797
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון
Nov 17, 2022
12:27
התוכן אחז"ל "מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי – לגברי (כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי), השתא דקשישנא – לדרדקי" (עכשיו שהזקננו הננו שפלים כתינוקות) . . מעיקרא כתיב וה' הולך לפניהם . . ולבסוף כתיב הנה אנכי שולח מלאך וגו'". וההוראה: איתא בגמ' ש"כל אדם שיש בו גסות הרוח אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור", וענין ה"שפלות" הוא יותר ב"זוטרי". כי ל"קשישנא", "זקן" בתורה ובחכמה, קשה יותר לפעול בעצמו תנועה של ביטול במציאות (וכמו שרואים בתפילה שכדי להגיע לביטול דשמונה-עשרה "כעבדא קמי מרי'" צ"ל אריכות ההתבוננות דעניני התפילה לפני-זה וכו', אבל ל"זוטרי", מצד הרגש השפלות שבו, זה נקל יותר). וא"כ דוקא ב"זוטרי" ישנו גילוי השכינה, "וה' הולך לפניהם". ולכן מי שמרגיש עצמו כ"זוטרי", וכן בנוגע לצעירים הנוכחים כאן – שלפחות ינצלו זאת לעניני קדושה, ואז "נער ישראל – ואוהבהו". ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ו לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים • לזכות יוסף בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה ואויש"טנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2022
798
יום א' פ' תולדות, כ"ו מרחשון [כינוס השלוחים העולמי]
יום א' פ' תולדות, כ"ו מרחשון [כינוס השלוחים העולמי]
Nov 20, 2022
11:02
התוכן אע"פ שאפי' מעט אור דוחה הרבה חושך, הרי מובן שכאשר האור הוא בריבוי ביכלתו לדחות יותר חושך. ובהתאם לכך, בנוגע המאורע בכפר חב"ד ל"ע [באור לבדר"ח אייר בבית הספר החקלאי, שחמשה מתלמידי המוסד ומדריכם הי"ד נרצחו בידי מסתננים מצריים] היתה הסברא הנכונה שאלו ואלו צריכים לנסוע לשם בעצמם, וככל שירבו הנוסעים ה"ז טוב יותר, אבל לא כל אחד יכול לנסוע. והרי "שלוחו של אדם כמותו", וכאשר אלו הנוסעים נתמנו בתור שלוחים – ה"ז נחשב כאילו נסעו כל אלו שמינו אותם. ואיך שתהי' המסקנא בענין השליחות ו"שלוחו של אדם כמותו" עפ"י נגלה – הרי ברוחניות הענינים יכול להיות ענין השליחות במדריגה הכי נעלית – שהנוסע הוא המשלח בעצמו! ואע"פ שזו אחריות גדולה – הרי עוד לפני שמטילים את השליחות נותנים את הכחות לביצוע, ומה שנדרש הוא רק לנסוע על דעת המשלחים. ובנועג לשליחות זו יש לדעת שזה גם פרט דהפצת המעיינות, ועל השלוחים לנצל את הזמן גם בשביל הפצת המעיינות (עי"ז שיוכיחו שיודעים ללמוד נגלה). ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2022
799
יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון
יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון
Nov 21, 2022
11:20
התוכן בשיעור רמב"ם היומי, מבאר הרמב"ם שחייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ"פ פטורין מלהביא קרבן, אבל המבעט ביוהכ"פ אין יוהכ"פ מכפר. והטעם בפשטות הוא שזהו ע"ד "אין קטיגור נעשה סניגור". וי"ל הטעם מדוע שעיר המשתלח מכפר על ה"קלות" גם למי שלא עשה תשובה, והרי מצד הסברא ש"אין קטיגור נעשה סניגור" אין חילוק בין "קלות" ו"חמורות"?! – כי דוקא הפגם שע"י עבירות "חמורות" הוא גם ב"ידיעה", ולכן צ"ל "שב מידיעתו", אבל הפגם שע"י "קלות" הוא במעשה האדם בלבד ולא "בידיעה". וכיון שא"צ "סניגור" בענין זה, אין חסרון שהוא "קטיגור". [וזהו הטעם מדוע עבודת התמיד ביוהכ"פ היו בבגדי זהב אע"פ ש"עבודות המיוחדות ליום זה" אסורות בבגדי זהב מטעם ש"אין קטיגור נעשה סניגור"]. וההוראה: כאשר אדם עורך חשבון-נפש ממצבו וכו' – אין מקום ליאוש! כי כל הענינים הבלי-רצויים אינם מפני חסרון בידיעתו וברצונו ח"ו אלא ענינים חיצוניים – "אתה חפץ ואנו חפצים ומי מעכב שעור שבעיסה". והבטיחה תורה ש"בל ידח ממנו נדח"! משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2022
800
יום ג' פ' תולדות, כ"ח מרחשון
יום ג' פ' תולדות, כ"ח מרחשון
Nov 22, 2022
9:01
התוכן ההוראה ממ"ש: א) בשני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים": שבכל מקום ובכל זמן שיהודי "זורע" ופועל – דבר ברור הוא שהקב"ה מברכו, ולא עוד, אלא שהברכה היא באופן שמוצא "מאה שערים" – כפירוש רש"י "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה", היינו, שההצלחה היא מאה פעמים ממה שמשערים תחילה! ב) בשישי דפ' תולדות "ויתן לך האלקים וגו'" וכמ"ש ברש"י "ויתן ויחזור ויתן" – שהברכה הראשונה שנותנים ליהודי הוא עם ברכה שני' – כפליים לתושי'!! ועד שברכה זו היא ענין כללי שעם אמירתה (במוצש"ק) מתחילים כל השבוע! ג' חלקים משיחת כ"ז מרחשון ה'תשמ"ט לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון נדבת ר' ראובן שי' בחורבערג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2022