Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1357 episodes

Name

Release Date

Duration

701

יום א' פ' תולדות, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 24, 2024

9:01

התוכן הוראה ממ"ש [בראשון דפ' תולדות] בהתחלת הפרשה "ואלה תולדות יצחק" עפ"י מ"ש רש"י "יעקב ועשו האמורים בפרשה": בעצם ובשרש – אין מציאותו של עשו, אלא כל מציאותו הוא זה שהוא "אמור בפרשה" כ"תולדות יצחק" – שענינו לפעול צחוק למעלה שזהו ע"י העבודה דאתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא, ועי"ז נשלם הכוונה דדירה בתחתונים וכו'. ואפילו כאשר הנשמה (יעקב) יורדת למטה למצב של "תולדות", ונמצאת בעולם, "בפרשה" מלשון הפרשה – מופרש משרשה, ושם נראה שישנה מציאות של עשו – בכוחה לפעול ע"י לימוד התורה ("בפרשה") ש"עס זאל זיך אָנהערן" אצלו וגם בעשו ואוה"ע עצמם, בגילוי, שכל מציאותו של עשו הוא בשביל "תולדות יצחק" ו"אמור הפרשה", עד שהם מסייעים לבנ"י בעבודתם בכלל ועאכו"כ באה"ק. משיחת מוצש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 Synopsis On the verse, “These are the descendants of Yitzchak,” Rashi says, “Yaakov and Esav who are mentioned in the parashah.” In essence, Esav has no existence other than being “mentioned in the parashah,” just like the “descendants of Yitzchak” – who causes laughter by transforming darkness to light and making a dwelling for Hashem in this world. Even when the soul (Yaakov) descends to the level of “descendants,” to this world where it finds itself in a “parashah” in the sense of hafrashah – separated from its root, and where it seems that Esav does exist – it has the ability, through Torah study (“in the parashah”) to perceive openly that Esav’s entire existence is only for the “descendants of Yitzchak,” and to be “mentioned in the parashah,” and for Esav and the nations themselves to perceive this, to the point that they assist the Jewish people in their service in general, and all the more so in the Holy Land. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Shabbos Mevarchim Kislev 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

702

יום ה' פ' לך לך, ו' מרחשון, אור לז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 7, 2024

10:39

התוכן ענין ז' חשון – שבו היו העולים לרגל של חג הסוכות – שהשמחה בחג זה, "חג האסיף", היתה הגדולה ביותר מבין ג' הרגלים – יוצאים מא"י לחו"ל (ולכן לא היו שואלים גשמים עד יום זה. וגם בזמן שאין ביהמ"ק הנציחו זאת: בא"י נשאר הדין שמתחילים לשאול גשמים בז' חשון, וכן בענין שנוגע לסוחרים – שכאשר כותבים בשטר התאריך "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון), הוא – לחבר את הקדושה והשמחה שהיתה בביהמ"ק, שכל זמן שהיו בא"י היו עדיין תחת רושם זה, עם החולין. ובזמננו: עד ז' חשון עומדים עדיין תחת הרושם של קדושת ימי חודש תשרי ובמיוחד שמח"ת, אבל גם למחרת, בחיי היום-יומיים ובעניני החולין של כאו"א, צ"ל ניכר החילוק שנעשה בהם כתוצאה מרושם זה. עיקר הקדושה בביהמ"ק הי' בקדה"ק מקום הארון – ענין הלוחות וספר תורה. וזהו תפקיד הישיבות בכלל וישיבת תומכי-תמימים בפרט – החדרת ענין התורה, מתוך חיות ושמחה, בכל בית יהודי. משיחת אור ליום ד' פ' לך לך, מוצאי ז' מרחשון ה'תשכ"ב, לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024 Synopsis 7 Cheshvan marks the day when the pilgrims would reach the border of Eretz Yisrael on their way home from the pilgrimage for Sukkos. This is why they would wait until this day to start asking for rain, a law that remains in practice even today. Additionally, in business transactions, when a document sets a time of “after the festival,” without providing a specific date, the default date is 7 Cheshvan. The role of this day, which marks the boundary between the inspiration of Simchas Torah and the beginning of mundane life, is to merge the two, such that the impact of Simchas Torah can be seen in how one lives his daily life. The holiest part of the Beis Hamikdash was the Holy of Holies, the place of the Aron – which housed the Luchos and the Sefer Torah. And this is the function of a yeshiva, especially Tomchei Temimim – to make Torah permeate every Jewish home, with joy and passion. Excerpt from sichah of Tuesday night, Parashas Lech Lecha, Motzaei 7 Cheshvan 5722, to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024

703

יום ועש"ק פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 8, 2024

10:29

התוכן עה"פ "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וגו'" איתא בגמ' "ששון זו מילה" שנאמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" שאמר דוד המלך בנוגע למצות מילה. מובא ברמב"ם שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות עוה"ז. וזהו החילוק בין ענין המילה כפי שהוא אצל אוה"ע וכפי שהוא אצל בנ"י: אצל אוה"ע ה"ז ענין של צער וכאב, ועושים זאת רק כדי להמנע עי"ז מענין של סכנה וצער גדול יותר, אבל אצל בנ"י ענין המילה הו"ע של שמחה, הוא שמח "כמוצא שלל רב", שלחם עם אויב גדול וניצח אותו באופן כזה שהוא לקח ממנו "שלל רב". ובפרטיות יותר: אופן הנהגת היהודי בעוה"ז הגשמי היא לא שהנשמה תיבדל מהגוף והעולם ולא תתעסק עמהם, אלא אדרבה - להתקשר עם נפה"ב והגוף וחלקו בעולם, ושם תהי' הנהגתו באופן ד"בכל דרכיך דעהו" – לקחת מעניני עוה"ז "שלל רב", ע"י שמשתמש בהם לעניני קדושה. וזוהי המעלה בבעלי עסק שעסוקים רוב ימיהם בעניני עוה"ז (על יושבי אוהל), שה"שלל" מעניני עוה"ז שלהם הוא "שלל רב" לאמיתתו. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy, and gladness and honor,” the Gemara states, “Gladness refers to circumcision,” as it says, “I am glad over Your word like one who finds great spoil” – a verse about the mitzvah of bris milah. The Rambam states that circumcision weakens the newborn’s desire for this world. And this is the difference between the circumcision performed by gentiles, and the mitzvah of bris milah performed by Jews: for a gentile, circumcision is something painful, which they do only to avoid an even greater pain. But for a Jew, it is a cause for gladness and rejoicing, “like one who finds great spoil.” One obtains “great spoil” by conquering a powerful enemy so decisively that not only does the enemy no longer pose a threat, but the conqueror takes for himself that which previously belonged to the enemy. Similarly, Hashem didn’t create the soul to remain in heaven; rather, He sent it into a body a body and animal soul in this world to engage the world and conquer it, and thereby to take physicality as “great spoil” for holiness by “Knowing Him in all your ways” etc. This is the advantage of working people (over scholars): because they spend the majority of their time engaged in the world, they are the ones who truly take “great spoil” from the world and use it for holiness. Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024

704

יום א' פ' וירא, ט' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 10, 2024

10:36

התוכן [הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024 Synopsis [The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?! 2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024

705

יום ב' פ' וירא, י' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 11, 2024

12:44

התוכן אחז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". ומזה מובן שכמו שהעבודה עם עצמו צ"ל באופן של "עזוב תעזוב עמו" – שמשתף גם את גופו בעבודת ה' של הנשמה "לעשות צדקה ומשפט" [כמ"ש בשני דפ' וירא], וכמו"כ צ"ל בנוגע להשפעה על העולם כולו, שהתכלית היא שזה יהי' באופן של ""פדה בשלום נפשי" (וכמו שכתב אדה"ז בקשר לגאולתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ"). והדרך לזה הוא ע"י שנותן דוגמא פשוטה מהגוף – טובת הרגל (אע"פ שהוא גדול יותר בכמות) לא להתנהג כפי שהוא רוצה אלא לפי רצון השכל שבראש (לפי שהוא גדול יותר באיכות). ובנמשל – כאשר מתבוננים בזה רואים שבאמת זהו טובת הגוף לא למלאות את תאוותו ורצונו אלא להתנהג לפי רצון הנשמה. זה שתובעים ממנו להתאפק מלמלאות תאוותו, אי"ז בשביל "טובה" לאחרים, אלא טובתו האישית! ע"י הסבר זה אפשר בקלות "לעשות בארץ" באופן של "שלום". ואשרי אלו שזכו וזיכו את הרבים! ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024 Synopsis Our Sages taught, “A person is obligated to say, ‘The world was created for me.’” This indicates that just as one’s service with himself requires that “You shall surely help along with him” – getting the body to participate in the soul’s service “to do righteousness and justice” (as it says in sheini of Parashas Vayera), the same applies to one’s service of impacting the whole world. This can be done by way of example from the body: just as it is in the best interest of the foot (which is greater in quantity) not to do what it wants, but to listen to the head (which is greater in quality) – so, too, you can explain to a person that it is in the body’s best interest not to fulfill its own desires, but to follow the desire of the soul. When it is demanded of a person to restrain himself from fulfilling his desires, he’s not doing a “favor” for someone else, but doing something for his own bodily benefit. With this explanation it’s possible easily “to do in the world” in a manner of “peace.” 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024

706

יום ג' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 12, 2024

11:25

התוכן ביאור הבטחת הקב"ה ע"י ירמיהו [לרחל אמנו, בהמשך למ"ש לפנ"ז: "רחל מבכה על בני'. . כי איננו. ."] "יש שכר לפעולתך גו' ושבו בנים לגבולם": "ירמיהו" הנביא, שאמר ריבוי נבואות אודות מרירת הגלות, אומר, שלמרות שנמצאים במצב של גלות שהיא דבר המר ביותר, יש לדעת שבכחם של בנ"י להפוך מצב זה לטוב, וזוהי הכוונה בגלות המרה - להוכיח עי"ז את מעלתן של בנ"י, כי ע"י העבודה ב"עולם המזדעזע" והפיכתו לטוב, מתגלים כחות הנעלמים של בנ"י הנדרשים כדי להפך את חושך הגלות לטוב. והעבודה היא "פעולתך" - פעולה שאינה שליחות ישירה מאת ה' כ"א עבודה שבוחרים בה, ע"ד "כל מעשיך לשם שמים", והיינו, שלא מסתגרים בבית ומתעסקים עם חינוך בני הבית, אלא יוצאים מן הבית כדי לפעול ולהשפיע גם בחוץ. וירמיהו מבטיח ש"יש שכר לפעולתך" - "ושבו בנים מארץ אויב . . ושבו בנים לגבולם". ב' חלקים משיחת ר"ח סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 Synopsis Yirmiyahu Hanavi prophesied Hashem’s promise (to Rochel Imeinu, following the previous verse, “Rachel weeping for her children…for they are not”) that “there is reward for your work…and the children shall return to their own border.” Yirmiyahu, whose name connotes bitterness, and who said many prophecies about the bitterness of exile, says that although we are in exile, which is the most bitter thing possible, one should know that a Jew has the ability to transform it to good. And this is the purpose of the bitter exile – to bring out the deep power of the Jewish people to transform darkness to light. This task is called “your work” – it’s not a direct instruction from Hashem, but something chooses on their own, akin to “all your deeds being for the sake of heaven.” Meaning, one doesn’t confine themself in their own home focusing only on their own self and family, but goes out to impact the world as well. And Yirmiyahu promises that “there is reward for your work” – “and they shall come back from the land of the enemy…and the children shall return to their own border.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Sivan 5746. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 לזכות שמעי'ה אבטליון בן שרה שי'

707

יום ד' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 13, 2024

10:22

התוכן בכל מקום ובכל זמן ישנה התגברות הקליפה בענין מסויים. ובמדינה זו – בזבוז יתר על ענינים חיצוניים של יופי וקישוט הבית, מבלי להתחשב אפי' בהיכולת והאפשריות הכספית, ובלבד שיוכלו להתחרות ולהתעלות על השכן או השכנתה... – לא בנוגע להוצאת בניו לתלמוד תורה או לשלחם לישיבה טובה יותר אלא בנוגע לענינים חיצוניים של מה בכך. בדוגמת המנהג בה"קאָלאָניעס" (המושבות) להתחרות מי יכול לירוק למרחוק יותר..., וזה בא מצד זה שמונחים ב"הנחות העולם". כתוצאה מהנהגה זו בל ימלט שלא יחסר בכל הדרוש להוצאות בעניני קדושה; תיקון הדבר – שה"עקרת הבית" תערוך סדר באופן ניהול הוצאות הבית, לחשב את הדרוש לעניני קדושה, וגם במה שנשאר – לזכור הפתגם שגם מה שמותר – לא צריך. משיחת מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 Synopsis Every time and place has its area in which the kelipah is especially dominant. In this country, it is excessive spending on externalities like home decorations and furniture, out of a desire to outdo the neighbors, even if one can’t afford it and has to borrow money, Not to outdo them in to spending on one’s children’s Torah education or sending them to a better yeshiva, but on trivialities. It brings to mind how in the shul of a Russian farming colony, in order to choose who would be the gabbai, they would have a contest to see who could spit the farthest…Inevitably, this problem will result in a family lacking money for true needs, i.e., matters of holiness. The remedy is for the woman of the house to manage household expenses in an orderly fashion, by calculating what is available and what is needed for matters of holiness – and then, even if money remains, to remember the saying that “what is permissible is unnecessary.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

708

יום ה' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 14, 2024

11:34

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש עה"פ [בפ' בלק] "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" ש"כבר קדמוך זריזותי' דאברהם שנאמר [בפ' וירא] וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": מצד החושך כפול ומכופל של הגלות אפ"ל "הצדקה" להחסרון לפעמים בעניני תומ"צ וכו', כי ה"מלמד זכות" על בנ"י טוען, היות ש"כל ישראל בני מלכים הם", הנה כשלוקחים "בן מלך" ומשליכים אותו בין פחותים אין פלא ש"נטרפה דעתו" ובמילא ה"ה פטור מן המצות! אבל אז נעמד כנגדו "צד השמאל" וטוען, אם כך, איך יש לו דעת כשמגיע לעניני מסחר וכיו"ב... – למה אין לו את הזריזות ד"וישכם אברהם בבוקר" אבל את הזריזות ד"ויקם בלעם בבוקר" יש לו?!..., וע"ז עונים לו שבפועל "כבר קדמוך אברהם", והוא מוריש זריזות זו לכל בניו אחריו, וזריזות זו, אף אם היא בהעלם, מבטלת את (הענינים שיכולים לצאת מ)הזריזות דבלעם! ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024 Synopsis On the verse (in Parashas Balak), “Bilaam got up early in the morning and saddled his she-donkey,” the Midrash says, “You have already been preceded by the alacrity of Avraham, as it says, ‘Avraham got up early in the morning and saddled his donkey.’” In the double and redoubled darkness of the exile, one can justify the fact that he is sometimes deficient in Torah and mitzvos on the basis that “All the Jewish people are sons of kings,” and when you put the prince among lowly people, it is no wonder that he “loses his mind,” in which case he is exempt from mitzvos. But then the opposing side argues that if so, how does he have a head when it comes to doing business etc.…why does he not have the alacrity of “Avraham getting up early in the morning,” but he does have the alacrity of “Bilaam getting up early in the morning?! The response to this argument is that “You have already been preceded by Avraham,” and Avraham bequeaths his alacrity to all his descendants after him. Although it may be concealed, this alacrity nullifies (any potential consequence of) the alacrity of Bilaam. 3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024

709

יום ועש"ק פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 15, 2024

9:04

התוכן "ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'" [הפטורת פ' וירא]. ומבאר אדה"ז במאמרו: ד"ואשה" קאי על כאו"א מישראל. "צעקה אל אלישע" – זה הקב"ה. "עבדך אישי מת", פי' אישי הוא אש יו"ד, בחי' יו"ד ונקודת הנפש שהי' בבחי' אהבה כרשפי אש – "מת". ובמילא הנושה, היצה"ר, "בא לקחת את שני ילדיי – אהבה ויראה הנולדים מהמוחין – לו לעבדים". "ויאמר אלי' אלישע מה יש לך בבית, ותאמר אין לי כ"א אסוך שמן" – נקודת היהדות. "ויאמר לה כו' כלים רקים אל תמעיטי", דאף שהכלים היו רקים, כנ"ל, מ"מ צריך למלאותם מנקודת היהדות. ועי"ז "ואת ובניך תחיו בנותר" – החיות שלו תהי' בעבודה מבחי' "ונותר" – סוכ"ע. וההוראה: כאשר יהודי הוא במצב של "מאן דנפל מדרגי' אקרי מת", אל לו ליפול ברוחו, כי הירידה היא צורך עלי'. ומגיעים לזה ע"י "כלים רקים" – ענין התשובה. [מאמר זה קשור עם א' ממאמרי אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שמכינים עתה לדפוס והיתה התקוה שיהיו מוכנים לקראת יום ההולדת שלו בכ' מרחשון, ובפועל הספר עדיין לא מוכן...] חלק מהאמר אור לכ' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 Synopsis On the Haftorah, “A woman of the wives of the disciples of the prophets…” the Alter Rebbe explains in a maamar: The “woman” refers to every Jew. “Elisha” refers to Hashem. “Your servant, my husband (ishi) has died” – refers to the level of eish-yud, where the yud (the inner core of the soul) being expressed in fiery love. But this level “has died,” and therefore the “creditor” – the yetzer hara, “has come to take my two children” – the love and awe, which are born from the the intellect – “for himself as slaves.” “And Elisha said to her…’what do you have in the house?’ And she said…nothing but a jug of oil.’” The oil is the soul’s inner core; Elisha told her to borrow “empty vessels,” and “not a few,” meaning, although the vessels are empty, as above, nevertheless you must fill them from the inner core, and in this way, “You and your sons will live with the remainder” – the service stemming from the level of Sovev Kol Almin. The lesson is that when a Jew has fallen from his previous level – “one who falls from their level is considered dead” – he shouldn’t become discouraged, because the purpose of the fall is to later rise up to an even higher level. And this happens through the “empty vessels” – the service of teshuvah. (There’s a related maamar of the Rebbe Rashab, which is included in the sefer currently being prepared for print; I hoped it would be ready in time for the birthday on 20 Cheshvan, but the sefer hasn’t yet been completed…) Excerpt from maamar (k’ein sichah) of 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

710

יום א' פ' חיי שרה, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 17, 2024

12:18

התוכן א) עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון וגו'" פרש"י: "ע"י בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה". בהוספת רש"י "פרחה נשמתה ממנה" מתרץ שאלת ה"בן חמש" למה נגרמה עי"ז מיתת שרה והרי יודע על מקרים של מיתה ולא נגרמה עי"ז מיתת האם ר"ל?! וע"ז פרש"י שכאן הי' זה באופן של דבר והיפוכו – בתחילה סיפרו לה ש"נזדמן בנה לשחיטה" ומיד לאח"ז – ההיפך – "וכמעט שלא נשחט", וזה הביא שיהי' "פרחה נשמתה" – פריחה הלוך ושוב בנשמתה ולכן "מתה". ב) מבואר בזהר ש"קרית ארבע היא חברון" קאי על הד' יסודות כפי שהם מחוברים יחד וכו', ומכאן התשובה לטוענים שמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת שכל דבר מורכב מד' יסודות, לקח א"ז מספרי אוה"ע – (דנוסף על האיסור לומר כך על מ"ש הרמב"ם ביד החזקה – ) זה מובא בזהר! ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי-שרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024 Synopsis (1) On the verse (in rishon of Parashas Chayei Sarah), “Sarah died in Kiryas Arba, which is Chevron…”, Rashi says: As a result of the news of the Akeidah, that her son had been designated to be slaughtered and was almost slaughtered, her soul flew out of her and she died.” Rashi adds the words “her soul flew out of her” to address the question of the five-year-old beginning to study Scripture: a child knows that many people have died whose mothers didn’t die upon hearing about it Rachmana litzlan, so why did Sarah die upon hearing that Yitzchak had almost been slaughtered? Rashi addresses this by indicating that the issue was the back and forth: first she was told that “her son had been designated for slaughter,” and immediately afterwards she was told that he wasn’t slaughtered. This caused “her soul to fly out of her” – flying back and forth – and therefore “she died.” (2) The Zohar says that “Kiryas Arba, which is Chevron” refers to the four elements as they are combined together etc. This is the answer to those who argue that when the Rambam says in Hilchos Yesodei HaTorah that everything is comprised of four elements, he took it from non-Jewish sources chas v’shalom: (In addition to the fact that you can’t say such a thing about something the Rambam writes in Yad Hachazakah) – it’s obviously not from non-Jewish sources because it is stated in the Zohar. 2 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024

711

יום ב' פ' חיי שרה, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 18, 2024

10:04

התוכן זה לא מספיק להיות "זקן - זה שקנה חכמה" שלומד תורה לעצמו, אלא צ"ל גם הענין (שחז"ל למדו ממ"ש [בשני דפ' חיי שרה] "ואברהם זקן", שאברהם הי') "זקן ויושב בישיבה": למסור שיעורי תורה ברבים, או, אם בינתיים אינו שייך לזה, לדאוג שתהי' "ישיבה" במקומו בה יוכלו ללמוד תורה ברבים. וכמ"ש לאחרונה בענין "תן לי יבנה וחכמי'", שיש להשתדל שבמקום שקיימת ישיבה - שיתוסף בזה בכמות ובאיכות, ובמקום שאין ישיבה - להקים ישיבה! ונחיצות ההשתדלות בזה בתקופה זו במיוחד מובן עפ"י מאחז"ל "אני חומה זו תורה" שתורה מגינה על בנ"י, ומכיון שכל ישראל הם "קומה אחת שלימה", הנה ע"י לימוד התורה שלו בכ"מ שהוא, נפעל עי"ז הגנה על כל בנ"י בכל מקום שהם. ועי"ז זוכים למ"ש בהמשך לזה "וה' ברך את אברהם בכל", עד שזוכים ל"עולמך תראה בחייך" ע"ד מאחז"ל עה"פ בנוגע לאברהם. א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024 Synopsis It’s not enough to be an “elder – this is one who has acquired wisdom” who learns Torah for oneself. Rather, one must emulate Avraham, who was “an elder and would sit in yeshiva,” as our Sages derive from the verse “Avraham was old” (in sheini of Parashas Chayei Sarah). That is, one must give Torah classes for the public, and if one isn’t holding there yet, he must make sure there’s a yeshivah in his city where Torah can be studied publicly. As discussed lately regarding Rabban Yochanan ben Zakai’s request to “Give me Yavneh and its Sages” – one must see to it that wherever there is a yeshivah, it should be expanded in quality and quantity, and wherever there is no yeshiva – one should be established. This is especially important now, as our Sages taught, “I am a wall – this refers to Torah” – Torah protects the Jewish people. Since all Jews are one body, one Jew studying Torah wherever he is brings protection to all Jews everywhere. And in this way, we merit the next part of the verse, “and Hashem had blessed Avraham with everything,” and we merit to “see your world in your lifetime” as the Sages said regarding Avraham. Sichah from farbrengen of Tuesday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024

712

יום ג' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 19, 2024

10:24

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' חיי שרהבנוגע לאליעזר עבד אברהם ש"ויהי הוא טרם כלה לדבר וגו'" כבר נתקיים בקשתו בפועל: לא זו בלבד שאין ליהודי להתפעל מכללות הירידה בגלות, בידעו שכאשר מתפלל להקב"ה הרי הוא נענה תיכף ומיד, אלא יתירה מזו - בהיותו יורשו של אברהם הרי הוא נענה באופן של "טרם כלה לדבר"! וזה שאי"ז באופן של "טרם יקראו ואני אענה", הוא, כי בכדי שלא יהי' באופן של "נהמא דכיסופא" צריכים עכ"פ את ה"אצבע קטנה" שלו - להתחיל את התפלה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 Synopsis Shelishi of Parashas Chayei Sarah states that Eliezer’s request was already fulfilled “before he had finished speaking.” The lesson is that a Jew has no reason to be deterred by the exile, because when he davens to Hashem he is answered not only immediately, but – as a descendent of Avraham Avinu – before he even finishes speaking. And the only reason it’s not the case that “when they have not yet called, I will respond” is so that the fulfillment of one’s needs doesn’t come as “bread of shame”: one must at least put in the minimal effort of his “little finger” – at least beginning to daven. 2 excerpts from sichah Monday night, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 לזכות התמים מנחם מענדל שי' מאצקין לרגל הכנסו לגיל המצוות ביום ח"י מרחשון ה'תשפ"הנדבת הוריו ר' פרץ וחי'ה מושקא שיחיו מאצקין

713

יום ד' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 20, 2024

11:17

התוכן תובעים מכל אחד שמזמן לזמן, ובפרט עכשיו בשעה שיושב בהתוועדות, להתנתק מכל עניניו ולהתקשר לנשיא דורנו! ובנוגע לעניננו: אע"פ שהתוועדות זו קשורה עם מאורע שאירע לפני 120 שנה [בשנת כתר"א] באיזה עיירה ברוסיא, צ"ל "נזכרים"‏ – ‏תובעים ממנו שיתנתק מכל הענינים שמסביבו ולחיות ענין זה מחדש, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה‏ – ‏"ונעשים". ["זאָלסטו פועל זיין ביי זיך אַז איצטער.. ביסטו אַ חסיד פון דעם רבי'ן נשיא דורנו וואָס ער איז ממלא מקומו פון בעל יום ההולדת.. און אַלס אַ חסיד דאַרפסטו ביי זיך פועל זיין אַז דו ווערסט אויס מציאות פאַר זיך!!! .. איצטער ביסטו ניט פב"פ.. דו ביסט מער ניט ווי אַ חסיד פון נשיא דורנו!!.. ער זאָל זיך אָפּרייסן פון זיך און פון דעם גאַנצן אַרום, און זיך אַוועקשטעלן אין אַ מעמד ומצב אַז אָט איז ער און אָט איז דער רבי נ"ע..."]. ובאמת זה צ"ל לא רק בנוגע ליום-ההולדת אלא בכלל, כדאי שמזמן לזמן, ומה טוב‏ – ‏בכל יום ויום, להתבודד לכמה רגעים ולפעול ע"ע שירגיש כמו שהוא עומד עכשיו ליד הר סיני ומקבל את התורה מחדש! ובאופן של "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן..." ["ביז אַז ער הייבט אָן שוויצן בפועל!"]. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024 Synopsis It is demanded of every individual, from time to time, and especially now when sitting at a farbrengen, to disconnect from everything and connect to the nasi of our generation. In this case: even though this farbrengen is in connection with an event that occurred 120 years ago in some Russian town, it must be “remembered” – a person must disconnect from his surrounding and relive it anew, and in such a way that leads to action – “and observed”: as a chasid of the Nasi of our generation, you must bring himself to the feeling that your only identity is that of being a chasid of the Nasi of our generation! And the truth is, this applies not just to a day like this; in general, it is appropriate from time to time – and even better, every day – to spend a few moments alone and bring oneself to the feeling that he is standing now at Har Sinai and receiving the Torah anew! And “Just as there, it was in reverence, fear, and trembling, and sweat, so too here” – to the point that one actually begins to sweat. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024

714

יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ה

Nov 21, 2024

11:00

התוכן לכל יהודי צ"ל הרחבה בענינים גשמיים בטוב הנראה והנגלה (וכמסופר על הצ"צ שכאשר חסיד הביא לו מתנה (רהיט צבוע), אמר לו שהוא לא צריך א"ז, אבל שיתן א"ז לבנו, המהר"ש...), אבל ביחד עם זה – לא בזה צ"ל השיקוע והתענוג. וכמו שחסידים מספרים על הרה"צ ר"י מרוזין, שסדר הנהגתו הי' בהרחבה עד שהי' הולך עם (סוג) נעליים של זהב, אבל בלי סולי'ה... ובמילא הי' מתענה בהליכתו!). לפחות פעם ביום/בשבוע, עליו לההתבודד ולצייר לעצמו הנהגת אבי-זקנו שכל חיותו הי' בעניני תומ"צ, ולפעול כך גם בעצמו לפחות באותם רגעים, וזה ישפיע על הנהגתו במשך היום כולו; אע"פ ש"החושך יכסה ארץ וגו'" וכ"א רואה איך ש"מלכיות מתגרות זו בזו", יודע כל א' שגם בזמן הגלות בעוה"ז הגשמי הנה "מ[בחי'] אין יבוא עזרי" ו"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ו"הנה" הוא לשון שמחה – שעוסק בעבודת ה' מתוך שמחה שפורצת גדר וכו'. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 Synopsis Every Jew must have physical abundance and open and revealed good (like the story of the Tzemach Tzedek – when a chasid brought him a gift of painted furniture, the Tzemach Tzedek said that he doesn’t need it, but that the chasid should give it to his son, the Rebbe Maharash). But at the same time, physical abundance shouldn’t be one’s passion and focus in life. As Chassidim said of the Ruzhiner, he conducted himself opulently, to the point that he wore golden slippers, but without soles – so it hurt when he walked! At least once a day or once a week, one must take time alone to picture the image of his great-grandfather, whose whole vitality in life was Torah and mitzvos, and to bring about the same in his own life, at least during those moments. This will impact his behavior throughout the entire day; although “darkness covers the other etc.,” and everyone sees the “nations provoking one another,” still everyone knows that even during exile in this physical world, “from where will my help come” (from the level of Ayin), and “Behold the Guardian of the Jewish people will neither sleep nor slumber” – “Behold” is an expression of joy – serving Hashem with joy, which breaks through boundaries etc. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

715

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 22, 2024

8:19

התוכן עה"פ בחמישי דפ' חיי שרה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו'" מפרש רש"י: " . . שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצוי' בעיסה וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו". ועפי"ז מרומז כאן ג' המצוות שנשי ישראל במיוחד נצטוו עליהם (כמדובר לאחרונה): א) נרות שבת ויו"ט ב) כשרות האכילה ושתי' ג) טהרת המשפחה ("ענן קשור על האהל" הוא ענין הצניעות וכמ"ש "גן נעול אחותי כלה"). ועפ"י המבואר שרבקה היתה אז בת שלש, מובן שאין לחכות בכ"ז עד לאחרי החתונה וכיו"ב אלא להתחיל בזה כבר מגיל שלש. ועוד: הרי לאחרי הסתלקות שרה הדליק אברהם נש"ק, ובכ"ז, הענין ד"נר דלוק מערב שבת עד ערב שבת" הי' דוקא אצל הנש"ק של ילדה בת שלש!‏ ‏משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 Synopsis On the verse in chamishi of Parashas Chayei Sarah, “And Yitzchak brought her to the tent of Sarah his mother etc.,” Rashi states, “…for as long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos, a blessing was found in the dough, and a cloud was attached to the tent. When she died, these things ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This alludes to the three mivtzoim that apply particularly to women (as we’ve been discussing lately): (1) Shabbos candles; (2) Kashrus; (3) Taharas Hamishpacha (“a cloud attached to the tent” refers to modesty, as it says, “a locked garden is my sister my bride”). At the time, Rivkah was three years old; this indicates that there’s no need to wait until marriage, rather this can begin at age three. Moreover, although after Sarah’s passing, Avraham lit Shabbos candles, nevertheless, the fact that “a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos” happened only as a result of the Shabbos candles lit by Rivkah, a three-year-old girl. Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

716

יום ד' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 6, 2024

9:14

התוכן אברהם אבינו הי' "מלך" ואעפ"כ אמר לו הקב"ה [בראשון דפ' לך לך] "לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך". ואע"פ שהדרך גורמת למיעוט פרי' ורבי' ממון ושם, מ"מ הובטח לו "ואעשך לגוי גדול (בנים) ואברכך (בממון) ואגדלה שמך". וההוראה: מי שחושב שמוטב לו לישב בביתו ובעירו במקום של כבוד שאז יוכל לפעול יותר בעניני יהדות משא"כ כאשר ילך בדרך שממעטת בפרי' ורבי' בממון ובשם וכו' – עליו לדעת שדוקא כאשר מקיים את ה"לך לך מארצך וגו'" והולך בשליחות הקב"ה, נעשה עי"ז "ואגדלה שמך" בגו"ר! וכהלימוד מהנהגת הסנהדרין, "חכמים נבונים מופלגים בחכמת התורה", שעבודתם עפ"י תורה התבטאה בזה – לחגור המתנים בחבלים ולחזור בעיירות ישראל ללמד תורה ולשמור ולהציל יהודי מאיסור מיתה [ואם הם לא התנהגו כך וכתוצאה מזה יהי' יהודי שיצטרכו לשפוט משפט מוות הרי הם אשמים בכך ונק' סנהדרין "חובלנית"!], עד לאיסור קל של ד"ס! משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 Synopsis Hashem told him [in Rishon of Parashas Lech Lecha], “Go forth from you land and from your birthplace and from your father’s house, to the land that I will show you” – even though beforehand Avraham was settled and established and respected as a king. And although “traveling diminishes procreation, it diminishes money, and it diminishes one’s name,” nevertheless Hashem promised Avraham that “I will make you into a great nation (children) and I will bless you (with money) and I will aggrandize your name…” The lesson is this: one may think that he can accomplish more for Yiddishkeit by remaining in his current place and position of honor, whereas traveling will diminish him etc. But he should know that it is specifically when “you go forth from your land” etc., on a mission of Hashem, that “your name will be aggrandized” physically and spiritually. As we similarly learn from the Sanhedrin: although the members of the Sanhedrin were “exceptionally wise and understanding in the wisdom of the Torah” – nevertheless their job required them to go out and travel among the Jewish cities, to teach the Jewish people and prevent them from committing any sins, ranging from the most severe (if, because of their failure to educate a Jew properly, he ended up sinning and being sentenced to death, they are at fault, and they are called a “destructive Sanhedrin”) to even a minor Rabbinic requirement. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

717

יום ב' פ' תולדות, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 25, 2024

10:57

התוכן בקשר לדיני שור תם ושור מועד [בשני דפ' משפטים]כותב הרמב"ם:"בהמה שהועדה וחזרה בה מדבר שהועדה בו חזרה לתמותה" ואפי' אם השינוי הוא בדבר הכי קטן וכו': גם מי ש"יצרו תקפו" והתרגל בהנהגה בלתי-רצוי' שע"י "נפש הבהמית" (שור) ונעשה "מועד" ר"ל, יכול לחזור לתמותו ע"י שינוי הכי קל ‏–‏ הרהור תשובה, ואז ה"ה נעלה יותר אפי' מצדיק גמור ("תם" מעיקרא). וא' ממעלות הבעלי-תשובה היא ש"צועקין ונענין מיד", ולכן, בזמננו ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" והעבודה היא של בעלי-תשובה, צריכים לצעוק שרוצים משיח ‏–‏ "במילא מאַכט מען אַ "געוואַלד": היתכן עדיין לא בא?! עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא בא! . . מ'מאָנט תכלית! און דער תכלית איז אַז יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו בעגלא דידן ממש!". ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024 Synopsis Regarding the laws of a shor tam and shor muad [derived from sheini of Parshas Mishpatim], the Rambam writes: “When an animal was classified as muad, and then it changes its conduct, it reverts to its tam status.” This applies even in cases where the change in the animal’s behavior was very minor. Similarly, even one whose yetzer overtakes him, causing him to become a “muad” Rachmana litzlan – he can revert to his “tam” status even with the most minor positive change – even a thought of teshuvah etc. And he then attains a level even higher than that of a comlete tzaddik (i.e., one who remained a “tam” from the outset). One of the advantages of baalei teshuvah is that “They cry out and are answered immediately”; therefore, in our time, when “Because of our sins we have been exiled from our land,” and our service is that of baalei teshuvah, we must cry out for Moshiach and demand: How is it possible that he still has not come?! We demand tachlis – and the tachlis is that Moshiach come and redeem us and lead us upright to our land, in our time literally. 3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024

718

יום ג' פ' תולדות, כ"ה מרחשון – "דידן נצח", ה'תשפ"ה

Nov 26, 2024

10:27

התוכן החיד"א מביא ממדרש, שג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, היו ביחד 15 שנה, [תקופה בפ' תולדות], שהרי אברהם נסתלק כשיעקב הי' בן 15 שנה. והרי גם ג' אבות החסידות, הבעש"ט המגיד ואדה"ז היו ביחד 15 שנה, שהרי אדה"ז נולד בשנת קה"ת והבעש"ט נסתלק בשנת תק"כ! וזה מ"ש שם שבאותו זמן למדו ביחד (רק) 15 שעה ביום, ה"ז כיון ששאר היום הי' בשביל צרכי הגוף, ואי"ז זמן מתאים ללימוד התורה שצ"ל "באימה ביראה ברתת ובזיעה", אבל פשוט שכל היום, גם בעניניהם הגשמיים, היו בבחי' "מרכבה" לאלקות. וזהו גם מה שחסידות תובעת שצ"ל העבודה גם עם ענינים הגשמיים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 Synopsis The Chida cites the Midrash stating that there were fifteen years when all three Avos were alive at the same time (Avraham passed away when Yaakov was 15 years old). Similarly, there were fifteen years when the three Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe – were alive at the same time. (The Alter Rebbe was born in 5505 (1745), and the Baal Shem Tov passed away in 5520 (1760).) It further says that during that time, the Avos spent (only) 15 hours a day learning Torah together, with the remaining hours of the day designated for their physical needs. (The time used for physical needs wasn’t suitable for Torah study, which must be done “with reverence and fear and trembling and sweat.”) But obviously, they still served as a “chariot” for G-dliness the entire day, even when they were involved in physical matters. Likewise, Chassidus demands that a Jew serve Hashem with his physical matters as well. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

719

יום ד' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 27, 2024

11:10

התוכן זה עצמו שבנ"י נמצאים בגלות ובמעמד ומצב ד"אתם המעט מכל העמים" – צריך לפעול בהם רגש של תוקף וגאון, וכאשר למרות כל הקשיים והנסיונות, עומדים בתוקף ומתנהגים עפ"י התורה בחיי היום-יומיים, וזה ניכר עליהם גם כשהולכים ברחוב – זוכים עי"ז לכבוד והערצה בעיני העמים, והעיקר – להוספה בברכות ה'; הוראה מסיום שיעור תהלים היומי "תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי": "שה" קאי על בנ"י, וכמ"ש "שה פזורה ישראל". כאשר יהודי עושה "חשבון" משנה החולפת ומגיע למסקנא ש"תעה" לרגע אחד מדרך התורה (כתוצאה מזה גופא שנמצאים בגלות, "שה פזורה ישראל") – אין לו ליפול ברוחו, כי בודאי שהקב"ה, בהיותו "רועה נאמן", "בקש עבדך" – יבקש ויחפש את ה"שה" עד שיחזירנה למקומה! כי האמת היא שגם אז "מצותיך לא שכחתי" (ומה שלא קיים מצוה מסויימת כדרוש הוא רק מפני ש"תעה" וחשב שאינו יכול). וזה מתבטא בזה ש"אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", כבהתחלת השיעור: שאפי' כאשר אינו עוסק בתורה – שיחתו היא ע"ד יוקר מעלת התורה. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה - לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024 Synopsis The very fact that the Jewish people are in exile and “the least numerous of all the peoples” must evoke in them a feeling of strength and pride, in that despite all the difficulties and challenges, they stand strong and conduct themselves according the Torah in their daily lives, and in a way that is recognizable even when they walk in the street.This brings them respect and honor in the eyes of the nations, and most importantly – it brings increased blessings from Hashem. The end of today’s daily Tehillim states, “I went astray like a lost lamb; seek Your servant, for I did not forget Your commandments.” The lamb refers to the Jewish people, “a scattered lamb is the Jewish people.” When a Jew makes an accounting of the outgoing year, and reaches the conclusion that he strayed momentarily from the path of Torah (as a result of being in exile, “scattered”) – he should not feel dejected, because it is certain thatHashem, the “Faithful Shepherd” is “seeking His servant” – looking and searching for the lamb to return it to its place. And the truth is that even when a Jew strays, “I did not forget Your commandments” (the fact that he didn’t keep a certain mitzvah properly is only because he strayed and thought he didn’t have the ability to do it). This is expressed in the fact that “I love Your Torah! All day it is my conversation, as it says at the beginning of today’s Tehillim: even when one isn’t engaged in Torah – his conversation is about the Torah’s preciousness. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to Nshei Ubnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024

720

יום ה' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 28, 2024

10:52

התוכן ביום כ"ז מר-חשון נצטווה נח "צא מן התיבה וגו'" [כמ"ש ברביעי דפ' נח]. ולכאורה הרי ידוע שהענין ד"תיבת נח" קאי על "תיבות התורה והתפילה", ושהמצב ב"תיבת נח" הי' ע"ד ימות המשיח ש"וגר זאב עם כבש" וכו', וא"כ למה צווהו הקב"ה "צא מן התיבה"?! והביאור‏ – ‏"נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים", וזה נעשה דוקא ע"י העבודה בענינים הארציים שמחוץ ל"תיבה". ולכן: התחלת העבודה צ"ל ב"בא אל התיבה"‏ – ‏תיבות התפילה, ואח"כ "מביהכנ"ס לביהמ"ד"‏ – ‏תיבות התורה, אבל לאח"ז, ועם ה"נתינת-כח" מזה, צ"ל העבודה של "הנהג בהם מנהג דרך ארץ": לעשות מענינים הארציים‏ – ‏"דרך ארץ", ע"י ש"ושמרו דרך הוי'". ולכן צ"ל "הנהג בהם וכו'"‏ – ‏שהיהודי יהי' המנהיג של העולם ולא להיפך ח"ו. וזוהי ההוראה מיום כ"ז מר-חשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 Synopsis On 27 Marcheshvan Noach was commanded to “Leave the Teivah etc.” (as it says in revi’i of Parashas Noach). Seemingly, being that Noach’s Teivah represents the words (“teivos”) of Torah and Tefillah, and the state in the Teivah was a taste of the days of Moshiach when “the wolf will live with the lamb” etc.; why was Noach commanded to leave the Teivah? The answer is that “the Holy One, blessed be He, desired to have a dwelling place for Him in the lower realms,” which is accomplished specifically by a Jew’s service with the physical reality outside the Teivah. Therefore, while the first step of one’s service is to “enter the Teivah” – the words of Tefillah, and then “from the synagogue to the study hall” – the words of Torah – but afterwards, once he has been empowered by the words of Torah and Tefillah, he must “conduct himself with them according to the way of the world”: to infuse “the world” with “the way of the world” – by “keeping the way of Hashem.” Therefore, one must “conduct himself with them etc.” – a Jew must be a leader of the world, and not the reverse, chas v’shalom. This is the lesson from 27 Marcheshvan. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

721

יום ועש"ק פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ה

Nov 29, 2024

8:49

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! אלא שבזה מרומז גודל מעלתם של בנ"י: "תולדות" מורה על כללות שליחות בנ"י לעולם להוליד "תולדות" ‏–‏ "תולדותיהם של צדיקים ‏–‏ "ועמך כולם צדיקים" ‏–‏ מעשים טובים", ולפני קיום שליחותו מקדים הקב"ה ונותן לו "נח נח" ‏–‏ "נייחא בעליונים (עניני הנשמה) ונייחא בתחתונים (עניני הגוף)! ב) מעלת הגוף של יהודי ביחס לנשמתו, שדוקא בו, שהוא יש הגשמי, ניכר שמתהווה מעצומ"ה ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין וכו'", ונמצא דגופו של יהודי הוא למע' מכל סדר ההשתלשלות! ועוד. משיחת אור לכ"ח מרחשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 Synopsis A Jew should not wonder how he can have an effect on the entire world – because the conduct of all the countries in the world is determined on Rosh Hashana, as we say on Rosh Hashana, “Concerning countries, [judgment] is pronounced on [this day],” in accordance with the degree of feeling with which the Jewish people say U’nesaneh Tokef, and after that they accept His kingship during Keser, and they say that “He is our G-d . . . He will save us and He will redeem us . . . I am Hashem your G-d!” The fact that during the exile the Jewish people require the help of the non-Jewish nations is only because Hashem wants it to be that way; a Jew should not feel down because of it, and certainly he shouldn’t be embarrassed of his Yiddishkeit or sacrifice any part of Yiddishkeit G-d forbid, but to the contrary – one should be proud of it! And we should show the world that “There is one nation,” that even in exile, “their laws differ from [those] of every nation,” just like Mordechai who “neither kneeled nor prostrated himself!” This must be expressed in every detail of daily life, and we must educate our children in this fashion. This is the only way in which the non-Jews will respect the Jewish people, and they will be happy that they have the privilege to help them. Excerpt from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5743 – to women and girls. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

722

יום א' פ' ויצא, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 1, 2024

9:59

התוכן "ראש חודש", חידוש הלבנה לאחרי וע"י מיעוטה שקודם לכן, מורה על מעלת ענין העבודה, ובלשון חז"ל "לכי ומעטי עצמך", שע"י עבודת הלבנה במיעוט עצמה נעשה בה "לכי"‏ – ‏עלי' לדרגא נעלית יותר. ועד"ז ע"י ה"יפקד מושבך"‏ – ‏מלשון חסרון ומיעוט, נעשה ה"ונפקדת" (מלשון זכרון). ועד"ז ע"י ירידת הנשמה למטה ה"ה מתעלית לבחי' "מהלך". וזהו גם ענינו של "כסלו" שמורכב מב' חלקים‏ – ‏"כס" "לו": ע"י "כס" מלשון כיסוי והעלם, באים לשלימות הגילוי‏ – ‏"לו" 1) ו' פעמים ו' (כ"א מהשש מדות כפי שכלולה משש) בגימ' ל"ו 2) "אלה" (גילוי)‏ – ‏בגימ' ל"ו; בחודש כסלו כו"כ ימים מיוחדים: ט', י', י"ט כסלו, ימי החנוכה, שנמשכים גם לתוך חודש טבת‏ – ‏"ירח שהגוף נהנה מן הגוף", כל בנ"י קוראים חודש זה "חודש הגאולה". ועוד. ב' חלקים משיחת אור לר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 Synopsis Rosh Chodesh, when the moon is renewed after previously being diminished, signifies the quality of Divine service, in the words of our Sages, [Hashem told the moon to], “Go and diminish yourself”: the moon’s service diminishing itself enables it to “go” – to reach a higher level. Similarly, through “your seat being empty (yipaked)”, you are “remembered” (“v’nifkadeta”). And similarly, as a result of the soul’s descent below, it is later elevated to become a mehalech. This is also the significance of the month of Kislev, whose name is comprised of “kes” and “36”: as a result of kes, which means covered and hidden, we reach the ultimate revelation, represented by the number 36, which is 6 times 6 (each of the six attributes comprised of all six). Moreover, 36 is the gematria of the word Eileh(“These”), which connotes revelation. The month of Kislev is full of special days: 9 Kislev, 10 Kislev, 19 Kislev, the days of Chanukah, which also extend into Teves – “the month when the body takes pleasure in another body,” and the entire Jewish people call this month “the month of redemption.” 2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Kislev, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 לע"נ ר' יהודה בן משה יעקב ע"ה ביסטאן ליום היארצייט שלו אדר"ח כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

723

יום ב' פ' ויצא, יום הבהיר בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 2, 2024

10:02

התוכן פתיחה בברכת "א גוט חודש"; חודש כסלו הוא חודש חסידי, כמובן אפי' לילד שנתחנך בבית חסידי ‏–‏ בו יום הסתלקות של הרב המגיד, חג הגאולה י"ט כסלו, חנוכה הקשור עם נס השמן הקשור עם "פנימיות התורה" וכו'. הוראה למעשה בפועל ‏–‏ להוסיף בלימוד פנימיות התורה בכל ימי חודש כסלו, וכדאי שזה יכלול גם "אַ וואָרט" מתורתם של שלשה אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדה"ז, ומי שיש ביכלתו ‏–‏ ילמוד גם מתורתם של שאר הנשיאים, ותבוא עליו ברכה כשימסור לחבירו ויעוררו על הוספה זו, ולעשות כן בכל מקום ששומעים, או שימסרו, דברים אלו! ב' חלקים משיחת יום ד' פ' תולדות, אור לראש חודש כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 Synopsis Kislev is a Chassidishe month, as understood even to a child raised in a Chassidishe home; it contains the passing of the Maggid, the holiday of redemption 19 Kislev, Chanukah which is associated with the miracle of the oil,which is associated with the inner dimension of Torah etc. The practical lesson is to increase in studying the inner dimension of Torah throughout the month, and it is worthwhile to include something from each of the three Avos of Chassidus: the Baal Shem Tov, the Magid, and the Alter Rebbe, and whoever is able, should also learn something from the other Nesi’im as well. And one should inspire his friend to do the same. 2 excerpts from sichah of Wednesday, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות * לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

724

יום ג' פ' ויצא, ב' כסלו – דידן נצח, ה'תשפ"ה

Dec 3, 2024

10:18

התוכן עה"פ [א' דפ' ויצא] "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" פרש"י: "קיפל ה' כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו". השאלה בפסוק היא (לכאו') שממ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי'" משמע ששכב על כל א"י, ולכן צ"ל ש"קיפל ה' כל א"י תחתיו". ומשמעות ההבטחה היא, כמ"ש במפרשים, שכל הארץ תהא נוחה ליכבש לבניו כד' אמות (שטח שגוף אדם תופס). וצ"ל: 1) לפי"ז – חסר מפרש"י העיקר – הסיום "כד' אמות"? 2) רש"י אינו מעתיק מהפסוק המילה "הארץ", ומזה, שההכרח לפירושו הוא רק מהמלים "שוכב עלי'" שמעתיק. 3) מדוע גם עה"פ בפ' לך לך "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו'" לא מתרץ רש"י (כבזהר שם) איך שייך שאברהם יראה את "כל הארץ" (ת' על ת' פרסה)? 4) הלשון בגמ' הוא "מלמד שקיפל . . שתהא נוחה ליכבש לבניו", שהנס פעל "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו", אבל רש"י כותב "רמז לו שתהא נוחה וכו'", שהנס הגדול הזה לא פעל כלום ורק בא רק לרמז לו שכך יהי'?! [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024 Synopsis On the verse (in rishon of Parashas Vayetzei), “the land that you are lying upon I will give to you,” Rashi says: “The Holy One, blessed be He, folded the entire Eretz Yisrael under him. He hinted to him that it would be easy for his descendants to conquer it.” Seemingly, the difficulty in the verse is that it says, “the land that you are lying upon,” which implies that he was lying on the entire Eretz Yisrael, and therefore Rashi explains that the entire Eretz Yisrael was folded under him. As the commentaries on Rashi explain, the implication is that the entire Eretz Yisrael would be as easy for Yaakov’s descendants to conquer as an area of four cubits (the area taken up by a human body). However: (1) Based on this, the main point is missing from Rashi: Rashi only says it will be “easy to conquer,” without specifying that it will be “as easy as four cubits.” (2) In his heading to this comment, Rashi quotes only the words “lying upon,” but not “the land.” This indicates that Rashi’s explanation is derived not from “the land” but only from the words “lying upon.” (3) An earlier verse about Avraham states, “For the entire land that you see I will give to you etc.” Why doesn’t Rashi similarly address there (as the Zohar does) how it was possible for Avraham to see “the entire land” from one place? (4) The Gemara says, “This teaches that He folded…so that it would be easy for his descendants to conquer,” meaning the miraculous folding of the land caused it to be easy for them. But Rashi here says only that, “He hinted to him that it would be easy,” meaning this whole tremendous miracle didn’t actually effect anything, but only hinted to him what was going to happen? [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024

725

יום ד' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 4, 2024

11:04

התוכן [המשך] והביאור: מ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" עצמו לא מחייב לפרש ששכב על כל "הארץ", כי אפשר לפרש ששכב רק על חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר, וכן מ"ש "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" אפשר לפרש שראה בפועל רק חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר (ונוסף לזה ששם, בהמשך למ"ש לפנ"ז "שא נא עיניך וראה", אפשר לפרש שה' אמר לאברהם לעלות על הר גבוה שמשם אכן יוכל לראות את כל הארץ). השאלה בפסוק כאן היא מדוע כ' "שוכב עלי'" בכלל ולא "הארץ הזאת"? ובפרט – שענין ה"שכיבה" הוא היפך ענין הכיבוש?! ויתירה מזו: אברהם גופא הצטווה אח"כ "קום התהלך בארץ וגו'" ורק בזה הפגין בעלות. וע"ז מתרץ רש"י שה' עשה הנס של "שוכב עלי'" – על כל הארץ – כדי לרמז לו שכיבוש כל הארץ ע"י בניו תהי' להם נוח וקל בלי שום טירחא כמו "שכיבה"! (וזוהי ההוספה בהבטחה זו על של אברהם שהיתה קשורה עדיין באיזו טירחא של "קום התהלך בארץ וגו'"). [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 Synopsis [Continued.] The answer is: The expression, “the land that you are lying upon I will give to you” doesn’t necessarily imply that he was lying on the entire land, because you can explain that it merely indicates which land it means. Similarly, in the verse, “For the entire land that you see I will give to you etc.,” you can explain that this expression merely indicates which land. (Additionally, before that verse, it says, “Raise your eyes and see,” which could mean that Avraham was told to climb up a mountain from where he could in fact see the entire land). The question in this verse, then, is why does it say, “[the land that] you are lying upon” at all: why didn’t it simply say, “this land”? Especially considering that “lying down” connotes the opposite of conquering? Rashi addresses this by explaining that the miracle here was expressed specifically in the fact that he was “lying upon it” – upon the entire land – hinting to him that his descendants’ conquest of the land would be as easy and effortless as lying down. This is the advantage of the promise to Yaakov over the promise to Avraham who, to demonstrate his ownership of the land, had to put in effort, “Rise, walk in the land, along its length and breadth etc.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

726

יום ה' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 5, 2024

11:40

התוכן [המשך] וההוראה הנפלאה: לכיבוש א"י לא צריכים שום דבר רק ההתעקשות של "שוכב עלי'"! וכאשר אינם-יהודים באים וטוענים וכו' – לא צריכים מלחמות או להתווכח וכו' אלא להודיע שרוצים "לשכב" ו"לנוח" עלי' – על כל ת' על ת' פרסא של א"י ששוכב תחת כל יהודי כבן יעקב אבינו! זה שצריכים כלי-נשק וכו' ה"ז מכיון שבפועל נמצאים בגלות ויש דין מיוחד בהל' שבת שלא לפתוח הארץ לפניהם וכו', אבל בנוגע לדיון על עצם א"י, הנה אפי' "שעל א'" בהיותו חלק מהארץ עליו שכב יעקב ה"ז שייך ליהודי! ועליו רק להכריז ולהתעקש להיות "שוכב עלי'" – על כל א"י! ועי"ז פועלים שהארץ "תהא נוחה ליכבש" בפועל. ולפי"ז נמצא שמ"ש רש"י שהנס הי' "רמז לו שתהא הארץ נוחה ליכבש וכו'" הוא שלא בערך יותר ממ"ש הגמ': לפי הגמ' הנס פעל רק "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו" אם וכאשר ירצו ויעשו פעולתם בזה, אבל לפרש"י רמז הנסשכיבוש הארץ "תהא נוחה ליכבש לבניו" כ"שכיבה" בעלמא, והי' בזה גם הבשורה טובה שכן (ירצו ו)יהי' בפועל [המשך יבוא] משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024 Synopsis The remarkable lesson from this miracle is that conquering Eretz Yisrael requires nothing more than insisting on “lying upon it”! When non-Jews come with claims etc., there’s no need to fight them or argue, but to simply declare that you desire “to lie down” and “rest” upon it – over the entire four hundred parsah by four hundred of Eretz Yisrael, which lies beneath every single Jew, as a descendant of Yaakov Avinu. The fact that weapons and the like are needed is because, practically speaking, we are in exile, and there is a separate law in Hilchos Shabbos not to “open the land to them,” etc. But regarding Eretz Yisrael itself, every single step of it is part of the land that Yaakov was “lying upon,” and it belongs to the Jewish people. The Jewish people must only declare and insist on “lying upon it” – upon the entire Eretz Yisrael. In this way, it will be “easy to conquer” in a practical sense. Thus, when Rashi says that the miracle of folding the land under Yaakov was a hint to him that the land would be easy to conquer, he is talking about an incomparably greater miracle than the Gemara, which states only that the miracle occurred “so that the land would be easy for his descendants to conquer for,” meaning if and when they decide to conquer it and take action toward that goal. But according to Rashi, the miracle hinted to Yaakov that (1) they will in fact desire to conquer it, and (2) when they do so, it will be as “easy for his descendants to conquer it” as simply as “lying upon it.” [To be continued.] Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024

727

יום ועש"ק פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 6, 2024

9:55

התוכן [המשך] כאשר בנ"י רק מכריזים בתוקף שברצונם "לישכב" עלי' – על כל ת' על ת' פרסה של א"י – "ושכבתם ואין מחריד", שלזה צריכים "ונתתי שלום בארץ" – באים הגויים וצועקים שרצונם בשלום, ומהר! שהרי אז ישנה הבטחת ה' ש"תהא הארץ נוחה ליכבש" כד' אמות בלבד ש"שוכב עלי'" (שבהם מתפשט בחי' היחידה שבנפש של יהודי). ורק צריכים ללמוד ממ"ש בפ' השבוע שגם כאשר יהודי ישן (אבל) כיהודי – נעשים הד' אמות שלו – א"י, וה' "מקפל" תחתיו את כל א"י ונעשה עליו בעה"ב, ומביא שלום גם לבניו וכו'! ויה"ר שכבר לא יצטרכו לדבר ע"ד זה, ואחרי שבנ"י, בראותם שהגויים "סירבו לקחת", התפכחו ומסרבים לוותר יותר – שיתפסו שכל הסברא לוותר היתה טעות לכתחילה ולהודות בטעותם, והעיקר לעמוד בתוקף במעשה להיות "שוכב עלי'" על כל א"י! ואז יראו קיום ההבטחה ש"הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה ולזרעך וגו'" עד "והשיבותיך אל האדמה" בפשטות במהרה בימינו ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 Synopsis When the Jewish people firmly declare their desire to “lie upon it” – upon the entire 400 parsa by 400 parsa of Eretz Yisrael – “You will lie down and none will frighten you,” which requires that Hashem “grant peace in the land” – then the nations come crying out that they want peace, and quickly. Because then we have Hashem’s promise that “it will be easy to conquer” like four amos (the seat of the yechidah of the soul). We need only learn from this week’s parshah: even when a Jew sleeps (but as a Jew) – his four amos become Eretz Yisrael, and Hashem “folds” the entire Eretz Yisrael under him, making him owner of it, and bringing peace for his children as well. May it be Hashem’s will that we no longer need to discuss these issues, and that the Jews, having seen that the nations refuse to accept, and having come to their sensing and refusing to make any further concessions, realize that the entire notion of concessions was a mistake, and admit their mistake. And the main thing is to act firmly by “lying upon” the entire Eretz Yisrael. Then we will see the fulfillment of the promise, “The land that you are lying upon, I will give to you and to your descendants,” until “I will bring you back to the land” in the literal sense, speedily in our days. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 לזכות ר' זלמן מנחם מענדל בן בת שבע שי' פייגענסאהן ליום ההולדת שלו השישים – ה' כסלו ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

728

יום א' פ' וישלח, ז' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 8, 2024

10:57

התוכן ההוראה ממ"ש בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו .. כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי וגו'", וכפרש"י: "גרתי בגימט' תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'": ידוע שעשו הי' ישראל מומר, ומכאן רואים שהדרך לקרב יהודי עוד יותר ליהדות אינו כדעת הטועים ע"י שמוותרים ומתפשרים על כמה ענינים ועי"ז ימצאו חן בעיניו וכו', אלא להיפך – הוא מכריז ומודיע לו ש"תרי"ג מצוות שמרתי"! – הוא חלק מעם ישראל שכ"א מהם ירש את כל התרי"ג מצוות, בלי פשרות. ודוקא עי"ז, כאשר ההוא רואה שהוא אומר לו את כל האמת ואינו עושה "פשרות", הוא ישא חן בעיניו ויסמוך עליו וכו'. ודוקא בדרך זה מצליחים! משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024 Synopsis On the words “Yaakov sent angels ahead of him…Thus you shall say to my master, Esav…I have been sojourning with Lavan…”, Rashi says: “‘I have been sojourning’ (גרתי) has the numerical value of 613 (תרי"ג), indicating: I sojourned with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos etc.” Esav was considered an apostate Jew; from this, we see that the way to bring a Jew closer to Yiddishkeit is not, as some mistakenly think, by compromising on Yiddishkeit to try and find favor in his eyes, etc., but just the opposite: one should declare and make clear to him that “I have kept the 613 mitzvos!” – he is part of the Jewish people, each of whom has inherited all 613 mitzvos, without compromise. And specifically in this way, when the other Jew sees that he is being told the whole truth without compromise, he will trust him and listen to him etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024

729

יום ב' פ' וישלח, ח' כסלו, ה'תשפ"ה

Dec 9, 2024

11:01

התוכן אע"פ ש"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", ואין מעמד ומצב טוב יותר מלימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט אם גם משפיע על הסביבה שיהי' "תרי"ג מצוות שמרתי", ולכאו' נתקיים אצלו ה"אני נבראתי לשמש את קוני" – ישנו ציווי והוראה בתורה שעליו לדעת שכ"ז אינו אלא "גרתי", ענין של "גירות", ואין זה מקומו! מקומו הוא באה"ק כפשוטה! וכל המצוות שמקיימים בזמן הגלות הן רק "ציונים" ו"סימנים" למצוות דלעתיד לבוא ד"ושם נעשה לפניך כמצות רצונך", ועד"ז בנוגע לתורה, שאע"פ שהתורה היא "חמדה גנוזה", ו"כל הקורא ושונה בתורה – עכשיו – הקב"ה קורא ושונה כנגדו" – ה"ה "הבל" לגבי תורתו של משיח, ועליו לשאוף ולעשות כל התלוי בו להביאו בפועל! אלא שאסור ליפול ח"ו ביאוש ובעצבות מפני אריכות הגלות, כי צ"ל "עבדו את ה' בשמחה", ועבודת ה', שכוללת הציווי ד"בכל דרכיך דעהו", ה"ה 24 שעות ביום! משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024 Synopsis One might think that if “I have been sojourning with Lavan and I kept the 613 mitzvos” he has already fulfilled his Divine purpose, “to serve my Maker,” because there is nothing greater than learning Torah and doing mitzvos. Nevertheless the Torah commands and teaches thatone must know that all of this is merely “sojourning” – it’s only a “temporary residence,” not his true place. A Jew’s true place is in the Holy Land, in the literal sense. All the mitzvos observed during the exile are only “markers” and “signs” of the mitzvos as they will be performed in the future era, when “there we will do according to the command of Your will.” It is similar regarding Torah: although the Torah is a “hidden treasure,” and “whoever reads and studies Torah, the Holy One, blessed be He, reads and studies opposite him” even now – nevertheless it is merely “breath” compared to the Torah of Moshiach, and one must yearn and do everything in his power to bring about that time. But one must not chas v’shalom fall into despair or sadness due to the length of the exile, for one must “serve Hashem with joy,” and Divine service, including the obligation to “Know Him in all your ways” applies 24 hours a day. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5741. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024

730

יום ג' פ' וישלח, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה

Dec 10, 2024

9:19

התוכן מהענינים המיוחדים שמצינו אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" ‏–‏ יום ההולדת ויום ההילולא שלו הם באותו יום בחודש ‏–‏ ט' כסלו, וכמו שהי' אצל משה רבינו (וצ"ב למה לא מצינו כך גם בשאר הצדיקים). וכיון ש"הנשיא הוא הכל" מובן שענין זה נמשך לכל ההולכים באורחותיו. יום ההילולא שלו, שאז כל "עבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי . . ופועל ישועות בקרב הארץ", מהווה נתינת-כח שההחלטות טובות שמקבלים ביום זה יבואו לידי מעשה בפועל. ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024 Synopsis One of the unique aspects we find regarding the Mitteler Rebbe is the concept that his birthday and yahrzeit are both on the same day, 9 Kislev – “The Holy One, blessed be He, completes the years of the righteous from day to day” – similar to Moshe Rabbeinu. (Further examination is required as to why we don’t find this with other tzaddikim.) Being that “the Nasi is everything”, it is understood that this quality extends to all who follow in his ways. His yahrzeit, when all the “service he worked throughout his entire life…is revealed and shines openly…and works salvations in the midst of the earth,” empowers us to bring the positive resolutions made on this day to fruition. 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024

731

יום ועש"ק פ' כי-תשא, כ"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 1, 2024

12:01

התוכן בזהר פ' כי תשא מובא שכאשר התנאים וכו' שמעו איזה דבר פלא, עשו "קשר" כדי שלא לשכחו. הטעם ש"קשר" מועיל לא לשכוח יובן עפ"י המבואר ששרש ענין השכחה הוא מקליפת נוגה וכו', ולכן כדי לבטלה צריך כח "כפול ומכופל" כענין ה"קשר" (כמבואר באגה"ק). ומזה נשתלשל שגם בגשמיות עושים "קשר" כדי לבטל ענין השכחה. והטעם ש"קשר" מועיל גם לזכרון של גוי, ע"ד שמצינו שגם "שר המשקים" הי' "קושר קשרים" כדי שלא ישכח את יוסף, הוא, כי אם הענין של "קושר קשרים" הי' מועיל רק לבנ"י ולא לאוה"ע והיו רואים בגלוי את ה"אתה בחרתנו", הי' מתמעט עי"ז ה"בחירה" של בנ"י בעניני יהדות (וזהו גם הטעם שהגוף של בנ"י "נדמה" לזה של אוה"ע); ענין הזכרון ושלילת השכחה נוגע במיוחד ביהדות: כי כאשר האדם זוכר שכל רגע ורגע ה"ה מתהווה מחדש מאין ואפס המוחלט ע"י עצמו"ה ית' - לא שייך שיעשה נגד רצונו ית'! ובביאת משיח צדקנו בקרוב ממש יראו זאת בגלוי, ללא צורך ב"זכרון", ש"פי ה' דיבר" ומהוה לעיניו ממש את כל המציאות כולה! ג' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' כי תשא, פ' פרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024 Synopsis The Zohar on Parashas Ki Sisa states that when the Tanna’im, etc., heard something wondrous, they would tie knots in order not to forget it. The reason a knot prevents forgetting is because forgetting comes from kelipas nogah etc., and therefore, a “doubled and redoubled” force is needed to nullify, similar to a knot (as explained in Iggeres HaKodesh). This then is expressed physically, in that a knot helps to prevent forgetting. And the reason that a knot helps even a non-Jew remember (as we find regarding Pharaoh’s chief cupbearer, who “tied knots” so as not to forget about Yosef), is because if tying knots was effective only for the Jewish people and not for the nations of the world, that would diminish the free choice of the Jewish people with regards to Yiddishkeit (which is also the reason why the Jewish body resembles that of nations of the world). Remembering, and not forgetting, are particularly important for Yiddishkeit: when a person remembers that he is newly created every moment from absolute nothingness by Hashem Himself – it’s impossible for him to transgress Hashem’s will. And with the imminent coming of Moshiach very soon, we will see openly, without needing to “remember” it, that “mouth of Hashem spoke” and literally brings all existence into creation. Three excerpts from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa, Parashas Parah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024

732

יום ג' פ' תרומה, ד' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 13, 2024

7:58

התוכן במשכן היו ב' ענינים כלליים [כמ"ש בפ' תרומה]: א) יריעות וקרשים שהקיפו את כל חלקי המשכן בשווה בלי חילוקים. ב) הכלים השונים שהיו בתוך המשכן שלכל אחד מהם הי' תפקיד מיוחד כמו הארון ללוחות והמנורה להאיר וכו'. ועד"ז הוא גם במשכן הפרטי שבכ"א ("ושכנתי בתוכם . . בתוך כאו"א מישראל"): א) ענין התפלה שאז עומד האדם בביטול כעבדא קמי' מרי', והביטול הוא בכל אבריו בשווה, ועד"ז ענין התורה ‏–‏ "חומה זו תורה" ‏–‏ לא משנה איזה חלק בתורה הוא לומד ה"ז אותה תורה ויש לברך ע"ז ברכת התורה. ב) מעשה המצוות ‏–‏ רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים. משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024 Synopsis In the Mishkan there were two general aspects [as described in Parashas Terumah]: (1) The curtains and beams, which encompassed all parts of the Mishkan equally and without distinction. (2) The various vessels inside the Mishkan, each with its unique function, such as the Aron for the Luchos, the Menorah for illumination, etc. Similarly, this applies to the personal Mishkan within every Jew (“‘I will dwell among them’ – within every single Jew”): (1) Tefillah, where a person stands nullified as a servant before his master, and where this nullification applies equally to all his limbs; similarly, in Torah (“‘Wall’ – this refers to Torah”) no matter what part of Torah one learns, it’s the same mitzvah of Torah study with the same brachah. 2) The practical Mitzvos, divided into 248 positive mitzvos and 365 negative mitzvos to the 248 limbs and 365 sinews. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024

733

יום ד' פ' תרומה, ה' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 14, 2024

10:20

התוכן מבואר במאמר ד"ה באתי לגני [ה'תש"י] הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים [כמ"ש ברביעי פ' תרומה], כי שטים הוא מלשון הטי', הטי' מדרך המיצוע, לגרוע – "שטות דלעו"ז", או לטוב – "שטות דקדושה". והעבודה במשכן היתה להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה. וזהו גם הטעם שנק' "קרשים" – הפיכת שקר העולם ולקשרו עם אלקות. ובס"ט של ההמשך מבאר שזהו גם מה שהקרשים היו "(עצי שטים) עומדים" – "שהם כמו עמודים שמחברים הגג והרצפה להיות כאחד ממש", ומוסיף שזהו "ע"ד ענין המצוות שנק' בשם עמודים לפי שהם ממשיכים ומחברים אוא"ס בה עם העולמות ממש". והיינו שמדייק שהקרשים הם 1) רק ע"ד מצוות. 2) הקרשים רק "מחברים", אבל המצוות גם "ממשיכים ומחברים וכו'". וי"ל הביאור בזה עפ"י מ"ש לפנ"ז בהמאמר שעבודת הקרשים היא עבודת האדם עם הנפה"א שבו והפיכת השטות דנפה"ב. וביחס להעבודה עם גשמיות העולם ה"ז עבודה רוחניית. אבל כדי להמשיך עצומ"ה, הגבוה גבוה ביותר, ולחבר א"ז עם העולמות, ה"ז דוקא ע"י המצוות שנתלבשו בגשמיות העולם, המטה מטה ביותר. (אלא שזהו ע"י הקדמת עבודת הקרשים, קיום המצוות ברוחניות ע"י האדם, שעי"ז מחבר אוא"ס בעולמות, ואז, ע"י קיומם בגשמיות ממשיך בהם עצומ"ה ומתחבר עצומ"ה בעולמות וכו'). ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, י' שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024 Synopsis The maamar Basi L’gani [5710] explains that the Mishkan was made of shitimwood [as it says in revi’i if Parashas Terumah] because shitim means “bending away” from the middle path; either in a negative way – folly (“shtus”) of le’umas zeh, or in a positive way – follyof holiness. The service of the Mishkan was to transform the folly of le’umas zeh to folly of holiness. This is also why the beams are called kerashim – because they transform the sheker (falsehood) of the world, and attachit (mekasher) to G-dliness. In Os 9 of the maamar he explains that this is also why the kerashim were “standing” (omdim) – like “pillars” (amudim) that connect the roof and the floor to be literally one”; he adds that this is “similar to the function of mitzvos, which are called pillars because they draw down and connect the Or Ein Sof literally to the worlds.” Thus, the kerashim are similar to mitzvos in that they connect, but not exactly the same because the mitzvos “draw down” as well as connect etc. We can explain this based on what he writes earlier in the maamar, that the service of the kerashim is man’s service with his Divine soul, with which he transforms the folly of the animal soul; as compared to the service with the physicality of this world, this is considered a spiritual service. But to draw down the Divine Essence and Being, the “highest height”, and connect it to the worlds, one needs the practical mitzvos specifically, which are enclothed in the physicality of the world, “the lowest low.” (But this comes after the service of the kerashim, that is, performing the mitzvos spiritually through man, which connects the Or Ein Sof to the words, and then, by fulfilling them physically, one draws down the Divine Essence and Being and attaches it to the worlds etc.) Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Yud Shevat 5719. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024

734

יום ה' פ' תרומה, ו' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 15, 2024

10:06

התוכן בגמ' כתובות (י:) מבואר תוכן ענין המזבח [שהציווי על עשייתו הוא בשישי פ' תרומה]עפ"י הר"ת של מזב"ח: מזיח גזירות, מזין, מחבב (את ישראל על אביהם), מכפר עונות. דאף שלכאו' הי' צ"ל הסדר הפוך: קודם "מכפר עוונות", שעי"ז נעשים "חביבים" לפני הקב"ה, ואז ניתן לבקש ממנו מזונות (שצריכים עכשיו), ושיזיח את הגזירות (שיבואו לאח"ז)? הנה זהו החידוש של המזבח שדבר הראשון, עוד לפני שהוא מכפר עוונותיהם, ה"ה מזיח את כל הגזירות שעל בנ"י, ואח"ז "מזין" – הוא נותן (לפי תאוותו ורצונו של האדם, שלע"ע, לפני הכפרה, רוצה) גשמיות, ואח"ז"מחבב" – השפעות רוחניות, ואח"ז "מכפר עונות"! משיחת כ' מנחם-אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 Synopsis The Gemara in Kesubos (10b) explains the function of the Mizbeach [whose construction is commanded in shishi of Parashas Terumah] with an acronym: Maziach (it removes decrees), Mazin (it [provides sustenance), Mechabev (it endears the Jewish people to Hashem), and Mechaper (it atones for sins). Seemingly, the order should have been the opposite: first comes atonement for sins, which endears the Jewish people to Hashem, which enables a person to ask for sustenance (for the present) and removal of decrees (for the future). But the Gemara teaches that first comes the removal of decrees, even before the sins are atoned for. Then comes sustenance, in accordance with man’s physical desires (because before his sins are atoned for, that is what he desires); then comes “endearment” (spiritual blessing), and then atonement of sins! Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 * לזכות החתן אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' והכלה חיה מושקא תחי' עזאגווי לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ו' אדר ראשון ה'תשפ"ד שיבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות

735

יום ועש"ק פ' תרומה, ז' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 16, 2024

10:13

התוכן הוראה מיום שבעה באדר (יום ההילולא של משה רבינו): ישנה כמה דרכים שע"י יכול יהודי להתקשר עם התורה, לדוגמא: יהודי שעבודתו בקו ד"זבולון" יכול לעשות "שותפות" עם יהודי שעבודתו בקו ד"ישכר" וכיו"ב, אבל הגם שהוא "משמש את קונו" באופן זה ואין תובעים ממנו יותר, אבל בפועל אין לו את השלימות של ה"ומצאת" בתורה. כדי להשיג את התורה באופן של מציאה, שהיא שלא בערך לעבודתו, אין דרך אחרת מלבד להתייגע בתורה! והנה בשבעה באדר, יום ש"מרעיש" אודות ענינו של משה רבינו שהוא "תורת משה עבדי", לוקחים התעוררות, חיות וכח על כל השנה כולה להוסיף "שטורעם" בתורה, היינו, להתייגע בלימוד התורה, ועי"ז - "יגעתי ומצאתי". ומהדברים ש"התורה נקנית בהם" - "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים", והיינו, שהוא פועל גם על אחרים ללמוד ולהתייגע בתורה באופן של "שטורעם". משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024 Synopsis A lesson from 7 Adar (the yahrzeit of Moshe Rabbeinu): There are various ways a Jew can connect to the Torah. For example, a Jew serving in the role of “Zevulun” can partner with a Jew serving the role of “Yissachar” etc. However, although one properly “serves his Maker” in this fashion and we can’t demand more from him – as a practical matter he will not “find” success in Torah this way. The only way to “find” success (like a “found object,” which is not proportional to the effort invested in finding it) is to toil in Torah. On 7 Adar, when the role of Moshe Rabbeinu is expressed with fervor – and his role was Torah – we are inspired to toil in Torah study, and by toiling – “you will find.” Among the “ways by which the Torah is acquired” are “companionship with one’s contemporaries and debating with one’s students,” meaning, influencing others to likewise study Torah and toil in Torah with fervor. Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024

736

יום א' פ' תצוה, ט' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 18, 2024

9:10

התוכן מבואר במפרשים הטעם ששמו של משה רבינו לא הוזכר בפ' תצוה, שבכך נתקיים דבריו (אף שהיו על תנאי) "מחני נא מספרך". ובאמת הענין ד"ואתה תצוה" מורה על העצם דמשה שלמעלה מכל ענין השם. נמצא, דקיום דברי משה רבינו אלו הוא באופן הכי טוב. ומכאן ההוראה לכאו"א, שיש בו את ה"משה" שבו, שעליו לגלות בעצמו את ה"אתה" שבו, עצם מציאותו, שהוא חד עם עצמותו ית', ה"אתה" האמיתי וכו'. וזה מהווה הכנה קרובה לקיום מ"ש בהמשך הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך וגו' בהדלקת המנורה בביהמ"ק השלישי, ורואים את משה ואהרן בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש. ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' תצוה, אור לז' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024 Synopsis The commentators explain that Moshe’s name is not mentioned in Parashas Tetzaveh, in fulfillment of Moshe’s words, “blot me out of Your book.” Really, the words V’atah Tetzaveh (“And you shall command”) signify Moshe’s essence that transcends any name. Thus, Moshe’s words were fulfilled in the best possible manner. The lesson: every Jew has a “Moshe Rabbeinu” within, and one must reveal the level of “you,” one’s very core, which is one with the Divine Essence, the true “You” etc. This leads immediately to the fulfillment of the next part of the verse, “and they shall take to you pure olive oil,” the lighting of the Menorah in the Third Beis Hamikdash, when we will see Moshe and Aharon physically, with the true and complete Redemption, literally right now. Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Tetzaveh, 7 Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024

737

יום ב' פ' תצוה, י' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 19, 2024

10:44

התוכן ענין שנת העיבור – לאחד שנת החמה, המאירה תמיד באופן שווה בלי שינויים, עם שנת הלבנה, שהארתה משתנה מיום ליום. ובעבודה: "חמה" מורה על תוכן הענין ד"לא תוסיפו ולא תגרעו", ו"לבנה" מורה על הענין ד"מעלין בקודש". לדוגמא – לא' יש חוש בזכרון טוב ומנצלו ל"אינו מאבד טפה", ולשני יש חוש בלחדש חידושים "לאפשא לה", וההוראה משנת העיבור היא שכ"א צריך ויכול לשמש את קונו בב' האופנים. ובנוגע למעשה בפועל: שנת העיבור מדגיש שאין לפחד ממה שתובעים ממנו ב' ענינים הפכיים יחד – מצד א' השליחות המוטלת על כ"א הוא לפעול בתוך עניני מדידה והגבלה של העולם ולא לבטלם, כמו לתת צדקה לעני כפי שיכול לקבל ולא "רוב טובה", ועד"ז בלימוד התורה יש להזהר שהלומד לא יחרוג מעבר לגבול המותר לחידושים ולחדש חידושים "שלא נאמרו למשה מסיני"... – "לא תוסיפו ולא תגרעו", וביחד עם זה תובעים ממנו שההפרשה לצדקה או לימוד התורה שלו יהי' באופן של למעלה ממדוה"ג – "בכל מאודך"! וב' הענינים צ"ל במסירות נפש באופן שווה! ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024 Synopsis A leap year merges the year based on the sun (which is the same every year), and the year of the moon (which changes every day). In terms of Divine service, the “sun” represents that which doesn’t change, “You shall not add nor diminish,” while the “moon” represents the idea of “ascending in holiness.” For example, one person may have an exceptional memory he uses to “not lose a drop,” while another may excel at coming up with novel ideas, “increasing in it”; the leap year teaches that everyone can and must serve his Maker in both ways. Practically speaking: the leap year emphasizes that one should not be afraid of the fact that two opposite things are demanded of him at the same time: On the one hand, one must “not add nor diminish,” that is, one must operate within the confines and limits of the world and not nullify them, for example, by giving tzedakah in a way the pauper can accept it, and similarly, in the context of Torah study, making sure not so far in “innovating” novel ideas that he comes up with things that were “not said to Moshe from Sinai.” At the same time, one’s tzedakah and Torah learning must go beyond measure and limitation – it must be “with all your might.” And both forms of service must be performed with the same mesiras-nefesh. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024

738

יום ג' פ' תצוה, י"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 20, 2024

9:00

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו... ואפילו רצה התובע לא שומעין לו". טעם הפשוט לזה הוא דמכיון שאינו נאמן על השבועה אין תועלת בשבועה זו. אבל לפי"ז למה לא להשביע אותו על הספק? ובפרט אם התובע רוצה שישבע? וי"ל שעיקר הטעם הוא מפני האיסור ד"לפני עוור לא תתן מכשול" - שלא להכשיל אותו בשבועת שוא. ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה: אפי' אם מדובר באיש ירוד ביותר, דאע"פ שיודע שממון חבירו נוגע לו בנפשו וכו', ומ"מ תאותו לממון חבירו גדלה כ"כ שהוא מוכן לישבע ע"ז לשקר, שהוא מהאיסורים הכי חמורים בתורה, ואעפ"כ דואגת התורה גם למצבו הרוחני של יהודי זה להצילו מחשש שבועת שקר! וזהו ענינה של תורה ש"מביאה רפואה לעולם" ועאכו"כ ל"חולי הנפש" מישראל, שבכאו"א מהם חקוקה התורה בעצם מציאותו, ו"ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה". ובפרט פנימיות התורה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" - שע"י חוזר האדם למקומו האמיתי שהוא הרצון לקיים רצונו ית'. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “Whenever it is suspected that a person might take a false oath, no oath is administered to him…Even if the plaintiff desires [that the defendant take this oath], we do not heed his request.” The simple reason is that because we suspect he will take a false oath, there’s no point administering one. But seemingly, since our suspicion is only a doubt, why not have him take the oath nonetheless, especially if the plaintiff wants him to take an oath? We can explain that the main reason is because of the prohibition, “Do not place a stumbling block before the blind” – to avoid causing him to stumble by taking a false oath. From this, we can learn a remarkable lesson: Even when it comes to a very lowly person, who knows how much the plaintiff needs his money, yet is still prepared to swear falsely that he doesn’t owe it – one of the most severe prohibitions in the Torah – still the Torah cares about this Jew’s spiritual state, to the point that it saves him from the risk of a false oath. The Torah “brings healing to the world,” and certainly to those Jews who are spiritually il. The Torah is engraved in every Jew’s very essence, and “Yisrael” is an acronym for “There are six hundred thousand letters in the Torah.” And especially the inner dimension of the Torah, for “the luminary with it returns him to good” – bringing a Jew back to his true place and the desire to fulfill Hashem’s will. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024

739

יום ד' פ' תצוה, י"ב אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 21, 2024

10:14

התוכן א) בפ' תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו, אבל עצמיותו של משה הוא בגלוי באופן של "ואתה תצוה" – "מראה באצבעו ואומר זה"! ב) הוראה ממ"ש בסיום חמישי דפ' תצוה "והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש": ענינו של "מזבח" בעבודה הוא לבו של כאו"א משיראל, "איזהו עבודה שבלב זוהי עבודת התפלה" – ענין הקרבנות, ועל היהודי לדעת שכיון שהוא "מזבח" של הקב"ה ה"ה בדרגת "קודש קדשים" – דרגתו של כהן גדול, כי במ"ת נפעל הענין של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" – "כהנים גדולים"! ושליחותו של יהודי הוא ש"כל הנוגע במזבח יקדש" – לפעול על כל דבר שרק "נוגע" ביהודי ע"י מחשבה דיבור ומעשה שלו וכיו"ב – שיהי' קדוש! ועוד. ב' חלקים משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024 Synopsis (1) Moshe Rabbeinu’s name is not mentioned anywhere in Parashas Tetzaveh, but his essence is openly present in the opening words V’atah tetzaveh – “And you shall command” – in a manner of “pointing with one’s finger and saying ‘This.’” (2) A lesson from the verse (in chamishi of Parashas Tetzaveh) “And the Mizbeach shall be holy of holies; whatever touches the Mizbeach will be holy”: In Divine service, the Mizbeach is the heart of every Jew – “What is the service of the heart? It is the service of tefillah” – the idea of the korbanos. And a Jew must know that since he is a Mizbeach of Hashem, he is “holy of holies” – like the kohen gadol. A Jew’s mission is that “whatever touches the Mizbeach will be holy”: that whatever a Jew comes in contact with, even by merely “touching”it with thought, speech or action, should become holy. Two excerpts from sichah of 7 Adar 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024

740

יום ה' פ' תצוה, י"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 22, 2024

10:33

התוכן פורים קטן ה'תרפ"ז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במאָסקווע, שם היתה ההתנגדות להפצת היהדות בין ילדי ישראל גדולה ביותר. בהיותו שם הודיע שבפורים קטן יאמר מאמר חסידות בביהכנ"ס. כאשר הדבר נודע, הגיע שליח מ"חלונות הגבוהים" ו"הזהיר" אותו שיהיו מרגלים בעת אמירת המאמר וימסרו את תוכנו לגורמים המתאימים ועליו לדעת מה יכול להיות התוצאות... בפועל אמר את המאמר, בפני ביהכנ"ס מלא אנשים, מיוסד עה"פ "מפי עוללים ויונקים יסדת עז.. להשבית אויב ומתנקם", ופירש את הפסוק בדברים ברורים – שצריך לדאוג שב"פי עוללים" יהיו דברים כאלו שיבטלו את ה"אויב ומתנקם" וכו'. דברים אלו פעלו התעוררות חזקה בין השומעים שיש לתת לילדים חינוך כשר ולא יתפעלו משום דבר. ומזה הלימוד כמה חשוב הענין דחינוך "עוללים ויונקים", ועי"ז מובטח שכלל ישראל יתקיים. ובאותיות פשוטות: יש לחנך א"ע, את הילדים ואת הנכדים שילכו בדרך התורה ושלא להתפעל מהקשיים וכו'. ולהשפיע על העסקנים ציבוריים שיתנו "דין קדימה" לענין החינוך! משיחת פורים ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 Synopsis On Purim Katan 5687 (1927), my father-in-law, the Rebbe, was in Moscow, the center of opposition to Yiddishkeit and Jewish education. When the Rebbe announced that he would deliver a maamar in the shul, an agent came to warn him that government spies would be present during the maamar, who would report what the Rebbe said to the authorities; therefore, the Rebbe should beware of the potential consequences... Nevertheless, the Rebbe delivered the maamar in front of a packed shul, based on the verse, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength...to destroy enemy and avenger”; the Rebbe explained in unambiguous terms the need to ensure that the words emerging “from the mouths of babes” should be those that nullify and “destroy enemy and avenger.” The maamar had a tremendous impact, inspiring the listeners to give their children a proper Jewish education without fear of anything. From here we see how important it is to ensure the Jewish education of the “babes and sucklings,” which guarantees the survival of the Jewish people. In simple terms: we must educate ourselves, our children, and our grandchildren to follow the path of Torah and not to be influenced by any hardships, etc., and we should influence those with a say in the matter to see to it that when it comes to spending public money, Jewish education should be the first priority. Excerpt from sichah of Purim 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר ראשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

741

יום ועש"ק פ' תצוה, י"ד אדר ראשון, פורים קטן, ה'תשפ"ד

Feb 23, 2024

10:18

התוכן מעלת פורים קטן, שאינו אלא בשנה מעוברת, להיותו בבחינת "אורח נדיר" שיש בו חביבות יתירה, ובמילא יש לייקר כל רגע של היום. ענין פורים קטן מודגש יותר לאחרי פורים קטן תרפ"ז שאז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים וגו' שבו מבאר שחינוך ילדי ישראל מהווה היסוד להמשך הקיום דבנ"י – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וגו'". והחידוש בזה, דאע"פ ש"עוללים ויונקים" עדיין לא שייכים להבנת התורה (בן חמש), ואפי' לא לדיבור בדברי תורה וכו' (בן שתים), ובכ"ז מדגיש הכתוב שהחינוך ד"עוללים ויונקים" מהווה ה"יסוד" לכללות החינוך בתורה (אין עוז אלא תורה")! והמס"נ עבור חינוך ילדי ישראל היא היא הענין ד"קיימו [בימי הפורים] מה שקבלו כבר", וכך התנהג בעל המאמר בעצמו, בכך שהכריז בגלוי אודות גודל ההכרח בחינוך ילדי ישראל מבלי להתחשב בגודל הסכנה שבדבר וכו'. משיחת יום א' דפ' כי תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024 Synopsis The special quality of Purim Katan, which occurs only on a leap year, is that it’s like a “rare guest,” which makes it especially dear. Therefore, we must cherish every moment of it. The theme of Purim Katan is especially emphasized after Purim Katan of the year 5687 (1927), when my father-in-law, the Rebbe, delivered the maamar V’kibel Hayehudim, in which he explains that the Jewish education of children forms the basis of the survival of the Jewish people – “From of the mouths of babies and sucklings You have established strength etc.” The novelty here is that even though “babes and sucklings” haven’t yet reached the age of understanding Torah (age five), nor even talking words of Torah (age two), nevertheless the verse emphasizes that educating the “babes and sucklings” constitutes the foundation of all Torah education (“There is no strength but Torah”). Mesiras-nefesh for Jewish education constitutes “Keeping what they have already accepted,” and this was embodied by the Rebbe himself by openly declaring the importance of Jewish education without fear of the danger etc. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024

742

יום א' פ' כי-תשא, ט"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 25, 2024

10:11

התוכן דובר לאחרונה שהכרח השעה, רגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, מחייב שכאו"א מישראל "יחשוב" ו"ידבר" ע"ד ביאת המשיח, ו"המעשה הוא העיקר" – לעשות בפועל בעניני "גאולה". ויש לקשר זה עם סדר הפרשיות בהתחלת פ' כי תשא,פ' מחצית השקל "כי תשא את ראש בנ"י וגו'", פ' כיור וכנו, פ' שמן המשחה וסממני הקטורת: לאחרי שבנ"י מוכנים לגאולה מבטיח ה' "תשא את ראש בנ"י", ש"אָט אָט קומט משיח צדקנו"! שאז תרום קרנם של בנ"י. ובמילא, תיכף לאח"ז, יש "לרחוץ" ה"ידים" [עשה טוב] וה"רגלים" [סור מרע] מה"אבק", כל דבר בלתי-רצוי, שנדבק בהם בדרך הגלות - "צחצוח הכפתורים", ותיכף לאח"ז זה, זוכים לבנין בהמ"ק השלישי ("ומשחת בו את אהל מועד וגו'") ולעבודות בו, שעבודה הכי מקודשת היא עבודת הקטורת. ב' חלקים יום ג' פ' תשא, ט"ז אדר ה'תשמ"ז, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 Synopsis We’ve discussed lately that the final moments before the coming of Moshiach require every Jew to think and speak about Moshiach’s coming, and certainly action, which is is the main thing – to do things related to the Redemption. This is connected to the order in the beginning of Parashas Ki Sisa (the census, followed by the commandment of the Kiyor, followed by the anointing oil and the Ketores): After the Jewish people are ready for the Redemption, Hashem promises to “Take lift the head of the Jewish people” with the coming of Moshiach immediately, when the Jewish people will be exalted. Consequently, immediately afterwards one must “wash” his “hands” (“doing good”) and his “feet” (“running from evil”), to remove any “dust,” anything undesirable that has accumulated throughout the exile ( “polishing of the buttons”); immediately after that, we merit the building of the Third Beis Hamikdash (“and you shall anoint with it the Tent of Meeting etc.”) and the services within it, of which the loftiest service is the offering of the ketores. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Ki Sisa, 16 Adar 5747, in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

743

יום ב' פ' כי-תשא, י"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 26, 2024

10:26

התוכן בנוגע ללוחות שניות אמר ה' אל משה [בחמישי דפ' כי תשא] "פסל לך שני לוחות וגו' – שזה נעשה ע"י משה דוקא (דלא כלוחות הראשונות שהיו "מעשה אלקים"), עבודת המטה. ולכן דוקא הם קיימים בקיום נצחי. וזהו הקשר לימי הפורים שאז הי' הענין של קבלת התורה מצד המטה "קיימו מה שקבלו כבר". העילוי דלוחות שניות נרמז גם בסיום התורה – "אשר עשה משה לעיני בני ישראל", ופרש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, אשר שברת יישר כחך ששברת". והביאור: דוקא ע"י שבירת הלוחות ניתוסף ריבוי ענינים בתורה ב"לוחות שניות" – "כפלים לתושי', כי ע"י שבירת לבם של בנ"י שע"י שבירת הלוחות, "ונפשי כעפר לכל תהי'", נעשו כלים ראויים ל"כפלים לתושי'" – "פתח לבי בתורתך". וכ"ז בא ע"י פעולת משה – "פסל לך". משיחת פורים ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024 Synopsis Regarding the second Luchos, Hashem told Moshe Rabbeinu [in chamishi of Parashas Ki Sisa] to “Hew for yourself two stone Luchos etc.” – they were fashioned specifically by Moshe, unlike the first Luchos, which were fashioned by Hashem. Therefore, it is specifically the second Luchos that endure forever. This is the connection to the days of Purim, when the Torah was accepted wholeheartedly by the Jewish people of their own accord – “they confirmed what they had already accepted.” The special quality of the second Luchos is also alluded to in the conclusion of the Torah, which states, “which Moshe performed before the eyes of the entire Jewish people.” As Rashi explains, this refers to the fact that “his heart moved him to break the Luchos before their eyes...Well done for breaking them.” It was specifically through breaking the Luchos that there became an abundance of Torah in the second Luchos – a “double portion of wisdom”: breaking the Luchos caused the Jewish people to have a broken heart, “Let my soul be like dust to all,” which made them fit for the “double portion of wisdom” – “Open my heart to Your Torah.” And all this happened through Moshe – “Hew for yourself.” Excerpt from sichah of Purim 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024

744

יום ג' פ' כי-תשא, י"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 27, 2024

8:23

התוכן עיקר נקודת המאמר ד"ה וקבל היהודים פורים קטן ה'תרפ"ז הוא ענין החינוך – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", ו"אין עוז אלא תורה". התואר "עוז" מורה על התוקף. שלא רק ש"אל יבוש מפני המלעיגים", כמ"ש בתחלת שו"ע, אלא זה גופא הוא בתקיפות, כאילו ה"מלעיג" אינו מציאות כלל ב"עולם" שלו, ואז ילך לבטח דרכו מתוך שמחה ובטוב לבב. וזה בא ע"י ההתבוננות קלה במ"ש בשיעור חומש היומי "ונפלינו אני ועמך מכל העם [האדם] אשר על פני האדמה" – שההבדלה הוא באופן של "פלא", עד שאין שייך "בחירה" ביניהם כי אין ביניהם צד השווה כלל. וכן ע"י ההתבוננות ש"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכו'". וכן ע"י ההתבוננות שהוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה ששלח אותו למטה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, עי"ז שמתנהג עפ"י שו"ע ו"לפנים משורת הדין" עפ"י הדרכת תורת החסידות ורבותינו נשיאינו. כמבואר במאמר הנ"ל. משיחת יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024 Synopsis The main point of the maamar V’kibel Hayehudim of Purim Katan 5687 (1927) is about Jewish education, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength,” and “There is no strength but Torah.” The term “strength” indicates standing strong – not only to “not be ashamed before the scoffers,” as it says at the very beginning of the Shulchan Aruch – but to do so by standing strong, putting oneself in a such a place where the “scoffers” are not part of his world at all, so that he can go securely on his way with joy and gladness of heart. One can do this simply by contemplating the verse in today’s Chumash, “Then I and Your people will be distinguished from every nation [person] on the face of the earth” – where the “distinction” is in an exceptional manner, such that no “choosing” is possible between Jew and non-Jew because there is no commonality between them at all. Similarly, one attains this strength by contemplating how “every Jew has a portion in the World to Come” etc., and how every Jew is an only child of the King, King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who sent him to make a dwelling for Him in the lower realms – by conducting himself according to the Shulchan Aruch, and going “beyond the letter of the law,” with the guidance of the teachings Chassidus and our Rebbe’im – as explained in the aforementioned maamar. Excerpt from sichah of Tuesday, Purim Katan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024

745

יום ד' פ' כי-תשא, י"ט אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 28, 2024

9:56

התוכן 1) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ולכאו' מהי ההוראה מלימוד דיני ירושה כעת, כאשר משיח בא "נאו", שאז יחיו כולם חיים נצחיים?! אלא המדובר הוא על ירושה רוחנית שיורשים מהאבות והאמהות של כלל ישראל – אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה! כל ילד/ה יהודי/ה צריכים לדעת שניתנה להם "ירושה" ו"נחלה" הכי יקרה – "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", ובמילא עליהם לשמור ולהשתמש ב"ירושה" זו באופן המתאים. 2) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ביאור הענין ד"נחלה" בעבודת האדם: בכ"א מישראל ישנם ג' הענינים ד"אשרנו מה טוב חלקנו .. גורלנו .. ירושתנו". "ירושה" קאי על האהבה ויראה שיש לכאו"א בירושה מהאבות. אמנם, מכיון ש"ירושה" הוא דבר הבא ממילא, ה"ז באופן ד"נהמא דכיסופא", ולכן צ"ל גם ענין העבודה בכח עצמו: "חלק" – העבודה בכחות פנימיים, ו"גורל" – העבדוה בכחות המקיפים. והיינו, שה"ירושה" שכאו"א מישראל "יורש הכל", תחדור בכל מציאותו. 1) משיחת יום ד' פ' תשא, י"ב אדר ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024 Synopsis (1) In today’s Rambam we learn about the laws of inheritance; seemingly, what lesson can we derive from the laws of inheritance nowadays, if Moshiach is coming now, and we will all live forever? But the point is the spiritual inheritance passed down from the Patriarchs and Matriarchs, Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. Every Jewish boy and girl should know that they have been given the most precious “inheritance” and “heritage”: “The Torah that Moshe commanded us is the inheritance of the congregation of Yaakov,” and it must be cherished and used properly. (2) The idea of an “inheritance” in Divine service: Every Jew has three aspects: “We are fortunate, how goodly is our portion…our lot…our inheritance.”“Inheritance” refers to the love and fear every Jew inherits from the Patriarchs. However, since an inheritance comes automatically and without effort on the part of the heir, it is like “bread of shame”; therefore, one’s personal effort is also required, namely, “our portion” (the service with the inner faculties) and “our lot” (the service with the encompassing faculties). That is, the “inheritance” every Jew has, should permeate their entire being (“inheriting everything”). (1) Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ki Sisa, 12 Adar 5745, to members of Tzivos Hashem. (2) Excerpt from sichah of Taanis Esther 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024

746

יום ה' פ' כי-תשא, כ' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 29, 2024

8:40

התוכן 1) עה"פ "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה" כתוב במדרש "מנין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה .. כשהי' רואה למלאכים מקלסין אותו בקדוש היה יודע שהוא יום ובשעה שהי' רואה אותן מקלסין בברוך היה יודע שהוא לילה". והנה מובן שבאותו זמן שמשה הי' על ההר ולמד תורה מפי ה' בעצמו הי' למעלה מן הזמן לגמרי, כמו ה"מלמד" שלו. ונשאלת השאלה – בשביל מה הי' צריך לדעת אם זה יום או לילה?! והביאור: תכלית הכוונה בהבריאה היא להפוך את הגשמיות לרוחניות. וזהו שאומר ה' למשה, שגם כאשר הגיע לדרגא שלמעלה מן הזמן, עליו להיות קשור עם זמן, ועי"ז, הנה גם כאשר ירד מן ההר ימשיך גם את יוקר תורה זו למטה בבנ"י. 2) גם עבור עושי העגל מסר משה את נפשו שה' ימחל להם באמרו "ואם אין – מחני נא מספרך וגו'". אע"פ שכאן לא שייך להאשים אותו במעשיהם בתור ה"ראש" של בנ"י (וכידוע מ"ש עה"פ "ואשמם בראשיכם"), כי הי' אז על ההר וכו'! משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024 Synopsis (1) On the verse “He was there with Hashem for forty days and forty nights; he ate no bread and drank no water,” the Midrash states: “From where did Moshe know when it was day and when it was night… When he saw the angels praising Him with ‘Kadosh,’ he knew it was day, and when he saw them praising with ‘Baruch,’ he knew it was night.” Obviously, when Moshe was on the mountain learning Torah directly from Hashem, he was totally above time, just like his “Teacher”; if so, why did he need to know whether it was day or night at all?! It is because the ultimate purpose of creation is to transform physicality into spirituality. Thus, Hashem told Moshe that even when he reaches a level that transcends time, he must still maintain a connection to time, so that when he descends from the mountain, he can bring the preciousness of this level to Torah down to the Jewish people. (2) Moshe had mesiras-nefesh even for those who made the golden calf, asking Hashem to forgive them, “and if not – please blot me out of Your book etc.” And this is despite the fact that Moshe could not in any way be blamed for their actions as the “head” of the Jewish people (as known from the verse "and I will place them on your heads”) because he was on the mountain when it happened. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024

747

יום ב' פ' תרומה, ג' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 12, 2024

8:52

התוכן איתא במדרש "לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש". זאת אומרת, שהעולם כפי שהוא יכול להתקיים ולהתנהל בסדר וביושר בלי זהב (ובאותיות אחרות – בלי "לוקסוס" (מותרות)), וזה שהקב"ה ברא זהב ה"ז בשביל ביהמ"ק. ובפשטות, דכמו שלא מקשטים דיר של בהמות כמו שמקשטים דירת בני-אדם, ועד"ז מובן, שכאשר בונים בית להקב"ה – משכן ומקדש או ביהכנ"ס וביהמ"ד, צריך שיהא ניכר בו את החשיבות שהוא מיחס לאלקות ורוחניות ועד כמה שהם תופסים מקום אצלו, עי"ז שאע"פ שעבור בניית ביתו הפרטי ה"ה מסתפק בכסף ונחושת, הנה לבניית בית להקב"ה ה"ה משתמש בזהב דוקא. וזהו הטעם שהקב"ה נותן פרנסה בהרחבה, כדי שהאדם יבין בשכלו ויבחר בבחירתו החפשית לנצל את האפשרויות ואת הרחבות שניתן לו, לא לעניניו הגשמיים אלא לענינים רוחניים – לנתינת הצדקה או לבניית בביכהנ"ס או ביהמ"ד – בהרחבה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024 Synopsis The Midrash states, “Gold was created only for the sake of the Beis Hamikdash.” Meaning, the can function without gold (or other luxuries), and the only reason it was created was for the Beis Hamikdash. Just as one doesn’t decorate a barn the way he decorates his own house, it is obvious that when building a house for Hashem – a Mishkan or Mikdash or shul or beis midrash – the building must reflect the special importance it has to us. Therefore, if we suffice with silver and copper for our homes, we must use gold for Hashem’s home. This is why Hashem provides ample sustenance: so that a person can use his intellect and free choice to use the abundance Hashem gives him, not for materialistic things but for spiritual things – to give tzedakah or build shuls and batei midrash generously. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024

748

יום א' פ' ויקהל, כ"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 3, 2024

9:29

התוכן פירוש הפשוט בשם פ' ויקהל הוא הקהלת בני ישראל, שזהו ענין נעלה ביותר כשלעצמו, ובפרט הענין ד"ויקהל" שבתחילת פ' ויקהל שהביא לנדבת ועשיית המשכן ע"ש "ושכנתי בתוכם". וההוראה מזה עפ"י מ"ש במדרש עה"פ, שבזה ישנה הוראה לכל הזמנים שיהי' הענין ד"מקהיל קהילות", ובפרט ביום השבת (כבפ' ויקהל), ובמיוחד כשה"ויקהל" בא בהמשך לזמן שבו קראו בתורה ענין זה. ואם יהודי רק בוחר לנצל את ה"ויקהל" כראוי הרי הדבר מביא ל"נדבת המשכן", וכשמצרף עוד יהודים – נפעל הענין של "בניית המשכן" בפועל והשראת השכינה בו וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024 Synopsis The simple meaning of the name Vayakhel is a “gathering”of the Jewish people, which in and of itself is a most lofty thing; especially the gathering at the beginning of Parashas Vayakhel, which led to the donations for and building of the Mishkan, which causes Hashem to “dwell among them.” The lesson, based on the Midrash, is that this is an instruction for all time, to “assemble gatherings,” especially on Shabbos, (as in Parashas Vayakhel), and especially when the gathering follows the reading of this portion in the Torah. And as long as a Jew chooses to utilize the “Vayakhel” properly, it will lead to “donating toward the Mishkan,” and when he joins with other Jews – we will have the “building of the Mishkan” practically, with the dwelling of Divine Presence within it etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024

749

יום ב' פ' ויקהל, כ"ד אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 4, 2024

12:19

התוכן עפמ"ש רש"י בתחילת פ' פקודי שמשה הסכים לבצלאל לעשות המשכן ואח"כ כלי המשכן כ"מנהגו של עולם" "לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו"‏ – ‏נשאלת שאלה במ"ש בשני דפ' ויקהל-פקודי שתחלה עשו את היריעות ואח"כ קרשי המשכן, והרי "מנהגו של עולם" שתחלה עושים את הקירות ואח"כ מעמידים ע"ז הגג?! ויובן זה ע"פ מ"ש רש"י עה"פ בפ' ויקהל "טוו את העזים" ". . שמעל גבי העזים טוו אותן" כדי שיהיו עם יותר "חיות" וטריות, וא"כ היו צריכים להחזיק את העזים עד שעת טוויית היריעות, ולכן עשו תחלה את יריעות העזים כדי לשחרר את העזים ולא לצער אותן בזה שיחזיקו אותן עד לאחרי שיעשו את הקרשים (וזהו גם הביאור למה עשו את היריעות שש משזר לפנ"ז). וההוראה: יש להזהר בענין צער בעלי-חיים, וכ"ש צער של בן-אדם, וכ"ש שיש לעזור ליהודי שנמצא במצב ד"ערום מן המצוות"‏ – ‏מיד, ולא להתנהג כ"מנהגו של עולם" שרק לאחרי התפלה, לימוד, ארוחת בוקר ומנוחה... מקיים את ה"וכסיתו"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024 Synopsis At the beginning of Parashas Pekudei, Rashi states that Moshe agreed with Bezalel to make the Mishkan first and then the vessels of the Mishkan, in accordance with the “way of the world to “first make a house and then put furnishings into it.” Based on this, a question arises on the verse’s statement [in sheini of Vayakhel-Pekudei] that they first made the curtains for the Mishkan and then the beams; seemingly, “the way of the world” is to first make the walls and then put up the roof?! We can understand this based on Rashi’s comment on the verse in Parashas Vayakhel, “They spun the goat hair”: Rashi explains that they spun the hair while it was still on the goats, so that it would be fresher etc. Therefore, they had to keep watch over the goats until it came time to spin the curtains, and for this reason they made the goat hair curtains first: so that the goats could be released earlier, rather than cause them to suffer by holding them until after the beams were made. (This also explains why they made curtains of twisted linen beforehand.) The lesson is that one should be careful to avoid causing suffering to animals, and all the more so to a human being, and all the more so a Jew. When one encounters a Jew who is “naked of mitzvos” – he must cover him immediately, without taking into account the “way of the world” according to which one might do it only after davening, learning, eating breakfast and resting etc. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024

750

יום ג' פ' ויקהל, כ"ה אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 5, 2024

10:17

התוכן הוראה פשוטה מעצם הענין ד"יום הולדת" - יום שבו נולד האדם, עפמ"ש "אדם לעמל יולד": כאשר האדם טוען כיצד תובעים ממנו לוותר על טובתו האישית "ארויסגיין פון זיך", ולשנות הנהגה מסויימת שהורגל בה כו"כ שנים?! באה ההוראה מענין "יום הולדת": בכל בוקר, ועל פי תורת הבעש"ט - בכל רגע ורגע, נעשה האדם "ברי' חדשה" ונולד מחדש, וא"כ מובן שאין מה להתחשב עם מעמדו ומצבו הקודמת וכו' כי כל עניניו מתחילים מחדש. ומובן שביום הולדת עצמו מודגש הדבר ביתר שאת וביתר עז. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024 Synopsis A simple lesson from a birthday – the day a person is born – based on the verse: “Man is born to toil”: When a person argues, how can he be expected to forego his personal benefit, and change a certain behavior he has been accustomed to for so many years – the answer comes from the idea of a “birthday”: Every morning, and according to the teaching of the Baal Shem Tov, every moment, a person is born anew and becomes a new creature; thus every day is a “birthday.” Therefore, it is clear that it doesn’t matter what his previous state was etc., because everything begins anew. And obviously this is particularly emphasized on the actual day of one’s birthday. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024

751

יום ד' פ' ויקהל, כ"ו אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 6, 2024

15:10

התוכן איתא בגמ' "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי' .. מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו'", שנהנו מזה גופא שזהו "סעודתו של אותו רשע". וההוראה: גם אם כאשר בפני האדם נעמד נסיון קשה ביותר שאינו יכול לעמוד בפניו, כמו ההכרח להשתתף ב"סעודה של אותו רשע" (או כל צרכים הגשמיים שנכללים ב"אכילה"), אבל מדוע הוא נהנה מזה שזהו סעודתו של "אותו רשע"??!! ועד"ז בנוגע לענין החינוך: גם אם מוכרחים עפ"י חוקי המדינה שהילדים ילמדו גם לימודי חול, אבל מדוע הנך נהנה מזה?! תכנס לחדר ותבכה! מדוע הנך נהנה מזה ש"אותו רשע" משבח את ילדך ומזמין אותו ל"סעודה"... ועד שנעשה מנהג במדינה זו, שכאשר הילד מצטיין בלימודי קודש אין עושים מזה שום "ענין", ואילו כאשר הילד מצטיין בלימודי חול – עושים "רעש" גדול, מפרסמים בעיתונים, מחלקים פרסים, משיבים את הילד בראש השולחן וכו'!!! יש לדעת: גישה כזאת,המבטאת את כל כללות היחס לנפה"א לעומת הנפה"ב, מהרסת את יסודי החינוך הכשר!! ועפי"ז יובן מדוע גם ה"טף" נכללו בעונש כלי' ר"ל, כי במקום לקבל החינוך שחכמתו של הקב"ה הוא דבר הכי נעלה הי' ה"ונהפוך הוא"... ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 Synopsis The Gemara asks, “Why were the enemies of Jewish people [i.e., the Jewish people] in that generation deserving of annihilation…because they had enjoyment from that wicked one’s feast etc.” The lesson is that even if a person faces a very difficult test that he can’t withstand, such as the need to partake in “that wicked one’s feast” (and all physical needs are called “eating”), still, why did they have enjoyment from being at the feast of “that wicked one”?! Similarly, in the context of Jewish education: even if the law requires schools to teach secular studies, why do people have enjoyment from it?! If that’s what you have to do, at least go into your room afterwards and cry about it! Why do you enjoy the fact that “that wicked one” heaps praise upon your child and invites him to “the feast”...to the point that it’s become the custom in this country that when a child excels in holy subjects, nobody makes a big deal about it, but when the child excels in secular subjects, they publish it in the newspapers and give awards etc.! It must be known that this approach demonstrates the overall difference between the attitude towards the divine soul and the animal soul, and this approach destroys the foundations of proper Jewish education! Accordingly, we can understand why “little children” were included in the punishment of annihilation Rachmana litzlan – because instead of being taught that Torah is Hashem’s wisdom and the loftiest wisdom, “it was reversed…” Two excerpts from sichah of Purim 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר ראשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

752

יום ה' פ' ויקהל, ז"ך אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 7, 2024

11:24

התוכן ישנם הטוענים שרוצים שיהי' "איש תחת גפנו וגו'", ומהו הצורך בכל ההעלמות והסתרים, ובמילא כל דבר טוב בא ע"י נסיונות וכו'?! והמענה לזה – מענה שיגרום להם תענוג בעבודת ה' במעמד ומצב כזה: כיון ש"גלו לאדום שכינה עמהם", ו"נעוץ תחלתן בסופן" דוקא, וא"כ אי אפשר להשיג עצמות ומהות כי אם ב"אדום", ובתוך ההעלמות וההסתרים, ודוקא ע"י קיום מצוות מעשיות ללא הבנה והשגה וללא געשמאַק. ולכן זיכו את פלוני בן פלוני בעבודה שנראה לו שמרחיקתו מכל הענינים וכו', ודוקא באופן שאינו יודע ומרגיש העילוי שבה – כי דוקא עי"ז יבוא לעילוי הגדול ביותר – התקשרות עם עצמו"ה א"ס ב"ה. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024 Synopsis Some people argue that life should be in a manner of “each man under his vine, etc.,” without the hiddenness and concealment that cause everything to have trials and tribulations etc. To this comes the answer – an answer that brings pleasure to their Divine service – is as follows: Because “When they were exiled to Edom, the Divine Presence went with them,” and “their beginning is embedded in their end” specifically, therefore, the only way to reach the Divine Essence and Being is in “Edom,” within the concealment and hiddenness, and specifically through the fulfillment of practical mitzvos without understanding and comprehension, and without enjoyment. Therefore, a person is given the privilege of a Divine service in which it seems like he is being distanced from it all, and specifically where he doesn’t see its quality – because it is specifically in this way that he reaches an even greater level – connection to the Divine Essence and Being. Two excerpts from sichah of Purim 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024

753

יום ועש"ק ה' פ' ויקהל (פ' שקלים), כ"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 8, 2024

11:08

התוכן במצוות "מחצית השקל" מצינו ב' הפכיים: מצד א'‏ – ‏"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"‏ – ‏כולם נתנו בשווה "מחצית השקל", ומצד שני‏ – ‏מדגישים בזה גופא שישנו עשיר וישנו דל‏ – ‏חילוקים בבנ"י! והביאור: "מחצית השקל" הוא ענין המס"נ, וכאו"א מישראל, אפי' קל שבקלים, מוכן למסור נפשו בפועל, ולכן במעשה של נתינת "מחצית השקל" היו כולם שווים, אבל ה"מס"נ" צ"ל גם עם פנימיות הנפש, שתחדור גם את עשר כחות הנפש. ובזה ישנו חילוק: זה נותן את העשר כחות של "עשיר" וזה של "דל". ההוראה בפועל: כל יהודי הוא עבד ה' ומוסר את עצמו ורצונו להקב"ה וכו'. וענין זה, שהוא הפנימיות והעיקר, שווה בכולם. אלא שיש להשתדל שזה יחדור גם את כל עשר כחות הנפש, כ"א לפי מדרגתו. משיחת מוצש"פ שקלים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024 Synopsis In the mitzvah of the half-shekel, we find two opposites: On one hand – “The rich shall give no more, and the poor shall give no less” – everyone gave the same half-shekel. But on the other hand, the verse specifically emphasizes that there’s a rich person and there’s a poor person – distinctions among the Jewish people. The explanation is: the half-shekel reflects mesiras-nefesh; even the most unworthy Jew is prepared to literally sacrifice their life, and therefore when it comes to the act of giving the half-shekel, they were all equal. But mesiras-nefesh also requires the involvement of the inner dimension of the soul; it must permeate all ten faculties of the soul. And here there is a distinction: one gives the ten faculties of the “rich,” and another gives the ten faculties of the “poor.” The practical lesson is that every Jew is a servant of Hashem, surrendering himself and his will to Hashem etc. And this aspect, which is the main thing, applies equally to all. But one must also strive for this to permeate the ten faculties of the soul, each according to his level. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shekalim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024

754

יום א' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 10, 2024

5:11

התוכן בשני דפ' פקודי מדובר אודות עשיית האפוד והחושן "ויעש את האפוד וגו'" "ויעש את החושן וגו'", ואודות הציווי של "ולא יזח החושן מעל האפוד". וההוראה: האפוד "חוגר אותו מאחוריו כנגד לבו.. ומגיע עד עקביו" ואילו החושן "תלוי.. על לבו מלפניו" (רש"י), ועל זה נאמר "ולא יזח החושן מעל האפוד" שגם ענינים הכי תחתונים והחיצוניים שבאדם ("אחוריו.. עד עקביו") צריך לחברם עם הענינים הכי נעלים ופנימיים שבו ("לבו מלפניו") ובאופן של "ולא יזח"! משיחת אור לכ"א אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024 Synopsis Sheini of Parashas Pekudei discusses the making of the Ephod and the Choshen, and states, “the Choshen shall not move off the Ephod.” The lesson is: the Ephod “girded him from behind, opposite his heart…and reached his feet,” whereas the Choshen was “suspended...in front of him over his heart” (Rashi); and the verse states, “the Choshen shall not move off the Ephod” – that even the lowliest and most external aspects of a person (from behind…reaching his feet”) must be attached to his loftiest and innermost aspects (“in front of him…his heart”), and in such a way that they “do not move off.” Excerpt from sichah of 21 Adar 5758 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024

755

יום ב' פ' פקודי, בדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 11, 2024

10:41

התוכן כאן המקום להזכיר עוה"פ אודות ה"פדיונות" שכו"כ שלחו לנשיא דורנו בבקשות ברכות וכו', שישנה הבטחה ש"טרם יקראו ואני אענה", ובודאי נתקבלו וימלא את הבקשות וכו'. ובנוגע לשאלות בענינים שונים, ישנה הוראה ברורה עפ"י תורה: בנוגע לשאלות בעניני עבודת ה' – "עשה לך רב". בנוגע לשאלות בעניני פרנסה – "תשועה ברוב יועץ". בעניני רפואה – לעשות כהוראת הרופא "ורפא ירפא.. שניתנה רשות (ונתינת-כח) לרופא לרפאות", והקב"ה יעזרו שיתרפא לגמרי, ועוד יותר – שמלכתחילה "לא אשים עליך". וכל אחד מתברך בזה שהקב"ה מכוון אותו באופן שה"רוב יועץ" יכוונו אותו בעצה נכונה, ושיהי' לו את הרפואה הנכונה, ועד"ז בנוגע לשידוכים – שיהי' בנין עדי עד על יסודי התומ"צ, ועד"ז הצלחה מופלגה בנוגע לשאר הצרכים בגו"ר – כמתאים לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! ויה"ר שעוד ברגעי גלות האחרונים יתברך כאו"א בכל המצטרך. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 Synopsis This is the place to once again mention the pidyonos everyone sent to the nasi of our generation with requests for brachos etc.; we are promised that “Before they call out, I will answer,” and certainly their requests have been received and will be fulfilled etc. For the questions asked about various matters, there is a clear instruction of the Torah: in questions of Divine service, one should “make for yourself a master.” Regarding questions about sustenance – “with many counselors there is salvation.” In matters of health – one should follow the instructions of a doctor – “‘And he shall surely heal’: from here we derive that permission is granted to a doctor to heal”; Hashem should provide complete healing, and moreover, there should be no need for it because “I will not place upon them” illness in the first place. And everyone is blessed by Hashem to be directed in such a way that the “many counselors” will provide proper guidance, and to have proper healing, and so, too, regarding shidduchim – to establish an everlasting edifice based on the foundations of the Torah and mitzvos, and so, too, tremendous success in all physical and spiritual needs – as befitting an only child of Hashem! And may it be Hashem’s will that already in these final moments of exile, everyone be blessed with all they need. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Pekudei, 30 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.

756

יום ג' פ' פקודי, ב' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 12, 2024

12:09

התוכן הוראה עיקרית ממ"ש במדרש שהתינוקות, אִתָּם למד מרדכי, אמרו לו "אתך אנו" לחיים ולהיפך: העולם חושב שמטרת בית-ספר היא ללמד חכמות – חכמות סתם בבית-ספר סתם, וחכמת התורה בבית ספר דתי, אבל לא לשפר את ההנהגה ומדות, והילד יכול לצאת מבית-ספר באותן מדות בהן הוא נולד ונכנס לבית-ספר – "פרא אדם יולד"! (ואע"פ שבנוגע לתורה ישנה ההבטחה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" – אבל זה יכול לקחת משך זמן). וזוהי טעות! אדרבה – מטרת בי"ס היא לחנך למדות טובות, אהבת ויראת ה'‏ – ‏לצעוק "אתך אנו" לחיים ולהיפך! ו"אם אין יראה – אין חכמה"! וא"ז צריך המנהל לדעת: לא משנה איזה מקצוע מלמדים‏ – ‏המטרה וההדגשה בכל צ"ל יראת ה' והנהגה ע"פ תורה! וזוהי הצרה הגדולה ב"קאַלעדש"‏ – ‏שם תובעים רק ידיעת החומר הנלמד ולא הנהגה טובה! והיום, יש להדגיש זאת גם בנוגע לישיבות: בתקופתנו, כאשר ההנהגה בבית אינה כדרוש והילד לא מקבל שם יראת-שמים, אין ברירה אלא לשוח את הילד לישיבה וכיו"ב שמיוסדת על יראת שמים! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024 Synopsis The Midrash states that when Mordechai gathered children to teach them Torah, they said “We are with you,” whether for life or the opposite. The fundamental lesson is: The world thinks that the purpose of a school is to impart knowledge, whether ordinary knowledge in a non-Jewish school, or Torah knowledge in a religious school, without focusing on improving character and conduct. Thus, it is possible for a child to finish his schooling just as much like a “wild donkey” as when he was born! (And although regarding Torah study there is the promise that “the luminary within it will bring him back to good” – but we don’t know how long that will take.) But really the purpose of a school is to inculcate the students with positive traits, with love and fear of Hashem – so that they cry out, “We are with you,” whether for life or the opposite. And “If there is no fear, there is no wisdom.” This is what the school principal must know: No matter what subject is being taught – the goal and emphasis of it all must be fear of Hashem and conduct according to the Torah! And this is the great trouble with college: they demand only knowledge of the material, and don’t care about positive behavior. And these days, this must be emphasized regarding yeshivas as well: These days, when the conduct a child sees at home isn’t as it should be, and the child isn’t receiving fear of Hashem at home, there is no choice but to send the child to a cheder, Talmud Torah, or yeshiva that is founded on fear of heaven! Two excerpts from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024

757

יום ד' פ' פקודי, ג' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 13, 2024

12:33

התוכן [המשך] כוונת הדיבורים אינה שהמלמד צ"ל יר"ש – מאי קמ"ל?!, אלא שהתלמיד צריך להרגיש שה"קמץ א' אָ" שלומד, זהו אותו "קמץ א' אָ" של "אנכי ה"א וגו'! ובמילא, יודע המלמד, שב"אל"ף" זה נכלל, ונוטע בילד, כל התורה כולה! ואם המלמד טוען שבזמנו לא ראה שישימו בישיבה את הדגש על יר"ש – הרי בזמנו היו בבחי' "בריאים", משא"כ בזמננו ר"ל, הנה כל ר"י או ר"מ וכיו"ב ה"ה בבחי' "רופא נשמות עמו ישראל"! ואסור לתת לילד בגיל 15-18 שנה לתעות לבד בחושך של זמננו! וראשית הכל יש להעמידו בקרן אורה שידע שהוא בנו של הקב"ה שמסתכל על הנהגתו! ולכן לומד אתו גם תורה. ולימוד התורה הוא כדי שיהי' "כופר בעבודה זרה" (ועש"ז נק' "יהודים", כמ"ש במגילה). וענין זה צריך המדריך להחדיר לילד כבר בגיל קטן כאשר רק הולך ל"גן" ומשחק ולומד א"ב – שיסוד הכל הוא "אנכי ה' אלקיך"! ועאכו"כ כאשר הילד מתבגר ונהי' בר/בת מצוה וכו'. וזהו הלימוד מימי הפורים – מרדכי, ראש הסנהדרין, התעסק בעצמו בזה! וזה ביטל ומבטל את כל הגזירות. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 Synopsis The point is not that the teacher must be a Yerei Shamayim – that much is obvious. Rather, the point is that the student must get the sense that the kamatz-alef-uhhe learns is the kamatz-alef-uh of Anochi Hashem Elokecha, which includes the entire Torah, and thus the teacher instills the entire Torah in the child. And if the teacher argues that back in his day, there was no such emphasis in yeshiva on instilling Yiras Shamayim – back then, people were “healthy,” but these days, Rachmana litzlan, every teacher and educator is considered a “healer of the souls of the Jewish people”! One cannot leave a child to wander alone in the darkness! The first thing is to put him in a place of light, to know that he is a child of Hashem, Who watches over him and examines his conduct. This is the purpose of teaching him Torah; the Torah study is necessary to ensure he will “repudiate idolatry” (which is quality for which we are called “Yehudim,” as the Gemara says in Megillah). And the educator must instill this in the child already at a young age, when the child goes to play in kindergarten and learns the Alef-Beis – that the foundation of everything is Anochi Hashem Elokecha. And all the more so when the child becomes Bar/Bas Mitzvah etc. This is the lesson from the days of Purim – that Mordechai, the head of the Sanhedrin, personally involved himself in this – and this is what nullified and will nullify all decrees. Excerpt from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 לזכות שלום אברהם בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אדר שני - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן

758

יום ה' פ' פקודי, ד' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 14, 2024

10:59

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מבאר חומר הענין דעדות שקר: א) "מאיימין עליהם בפני הכל, ומודיעין אותם כח עדות שקר, ובושת המעיד בה בעולם הזה ובעולם הבא", דלא מצינו זה בשאר איסורי התורה ואפי' באיסורי סקילה ב) "אמר לו בו ועמוד עם העד ולא תעיד כדי שיראה הלוה ויפחד ויעלה על דעתו שאתם שני עדים ויודה מעצמו הרי זה אסור . . ועל זה וכיוצא בזה נאמר מדבר שקר תרחק" - שהענין דעדות שקר הוא חמור כ"כ שאפי' להראות את עצמו כאילו הוא מעיד ועי"ז יכול להיות שהלוה יודה ויעשה תשובה - אסור!, והביאור: מכיון שכל ענינו של יהודי הוא להיות "אתם עדי" - עדות על הקב"ה "שם שמים מתאהב על ידך", וכשמעיד עדות שקר ח"ו ה"ז חילול השם והיפך ענינו, וחילול ה' הוא ענין חמור ביותר וכו'. ג' חלקים משיחת פורים קטן תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024 Synopsis Today’s Rambam discusses the severity of giving false testimony: (1) “They are warned in the presence of all the onlookers, and made aware of the severity of giving false testimony and the shame suffered by those who give such testimony in this world and in the world to come.” This is something we don’t find in other Torah prohibitions, not even severe prohibitions punishable by stoning. (2) “If one says to another: ‘Come and stand together with the [one] witness [I already have]. You do not have to testify, but the borrower will become frightened and panic, thinking that you are two witnesses and he will admit the debt on his own volition’…With regard to this and similar matter it says: ‘Keep distant from a false word.’” False testimony is so severe even for one to even give the appearance that he is going to testify –and in a way that will bring the borrower to confess and do teshuvah – is forbidden. The reason is because the whole purpose of a Jew’s creation is to be “My witnesses” – to serve as testimony to Hashem and for “the name of Heaven to be beloved through you.” Thus, when one gives false testimony chas v’shalom, he defies the whole purpose of his creation, and desecrates Hashem’s Name – something exceedingly severe etc. Three excerpts from sichah of Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024

759

יום ועש"ק פ' פקודי, ה' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 15, 2024

9:23

התוכן במדינה זו, שענין ה"פרסומת" תופס מקום עיקרי, קשה לפעול שעכ"פ בנוגע לענינים של פועל יעסוק בזה בכל כחו אפי' אם לא יתנו לו "יישר כח" וכו'. ועד"ז בנוגע העבודה דהמשכת "עיקר שכינה בתחתונים", שעיקר הפעולה בזה בזמן הגלות היא בארצות הברית, מוטלת עלינו האחריות לזה, ובודאי שלא צ"ל נפק"מ אם הדבר יתפרסם או לא – העיקר לפעול א"ז במקומו וזמנו עתה! וכמו שלומדים מעשיית המשכן שלא נימנו שמותיהם של עושי המלאכה (באופן כללי)! ובאמת נבנה המשכן והוקם אך ורק בכחו של משה רבינו [כמ"ש ברביעי דפ' פקודי]! ועד"ז בדורנו צריך לדעת שהקמת המשכן בכ"מ הוא בכחו וע"י הרבי! ומכיון שענין המשכן הוא השראת השכינה, הנה גם לאחר הקמתו בפועל, מיוםליום הולכת ומתרבה הקדושה שבו [וזהו הביאור במענת כ"ק אדנ"ע על השאלה מהו החילוק בין לימוד מאמר בפעם ה-60 לפעם ה-59 (כהוראת אביו ללמוד כל מאמר 60 פעם) – שזהו גדול יותר מהחילוק שבין פעם ה-60 לפעם הא'!], ועד"ז בנוגע למשכן שבכ"א: גם לאחר הקמתו צ"ל "מעלין בקודש" בכל יום. ומכיון שהוא מקושר למנהיג הדור שהוא "בלי גבול", הרי גם עבודתו צ"ל ללא הגבלות! משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024 Synopsis In this country, “advertising” stands at the forefront of everything, and it is difficult to get people to fully invest themselves into something without giving them publicity for it etc. etc. Today, when the work of bringing “the essence of the Shechinah to the lower realms” takes place primarily in the United States, it must be done whether it gets publicized or not – the main thing is to actually make it happen here and now. We learn this from the construction of the Mishkan, where the people who constructed it are generally not mentioned by name. And the truth is that the Mishkan was built and erected only by the power of Moshe Rabbeinu (as it says in Revi’i of Parashas Pekudei). Similarly, in our generation, one must know that the building of the Mishkan in every place is by the power of and through the Rebbe! Since the function of the Mishkan is the indwelling of the Shechinah, therefore, even after it has been built, its holiness constantly increases every day (like the explanation of the Rebbe Maharash’s instruction to the Rebbe Nishmaso Eden’ to review every maamar 60 times – that the difference between the 60th time and the 59th time is even greater than the difference between the 60th time and the first time). The same applies to the Mishkan within every Jew: even after it has been built, one must “ascend in holiness” every day. And since one is connected to the leader of the generation, who is without limit, his Divine service must also be without limit. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024

760

יום א' פ' ויקרא, ז' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 17, 2024

11:21

התוכן עפ"י מ"ש בנוגע לתוצאות נס פורים "ליהודים היתה אורה וגו'" ואחז"ל "אורה זו תורה" מובן שזה צ"ל הנקודה הפנימית של מבצע פורים – זה לא משנה על איזה פרט בנוגע לפורים ידברו ויעוררו – זה צריך לעורר אצל המושפעים והמודרכים ש"אורה זו תורה", יוקר התורה. אין דבר יקר יותר מ"חיים" והרי התורה "היא חיינו"! ו"המעשה הוא העיקר" – ללמוד התורה, ובאופן של "חיות" ו"אורה", ו"כל המרבה ה"ז משובח". וזוהי נקודה העיקרית והפנימית של התוועדות זו – לעורר מבעוד מועד על ה"שטורעם" המיוחד שצ"ל במבצע פורים בנוגע ללימוד התורה ולחינוך עפ"י תורה, כדי שיתכוננו לזה. ובעצם, הדבר מפורש בגמ' עה"פ "קיימו וקבלו היהודים וגו'", שבימי הפורים "קיימו מה שקיבלו כבר" בשעת מ"ת, וגם "על זרעם", במשך כל הדורות כולם. וכאשר פועלים על הזולת, הנה ה' מאיר לו פניו בכל הענינים, ובמיוחד – להצלחה מופלגה בלימוד התורה שלו. ב' חלקים משיחת יום ג', ז' אדר שני ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy and gladness and honor,” the Gemara says, “light means Torah;” that is, the result of Purim was that it led to more Torah study, and this must also be inner purpose of Mivtza Purim: no matter what aspect of Purim is being emphasized and discussed, it must inspire people to understand that “light means Torah” – the preciousness of Torah. Nothing is more precious to a person than his life, and the Torah “is our life!” And “action is the main thing” – to study Torah, with enthusiasm and light, and “whoever increases in this, is praiseworthy.” This is the inner purpose of this farbrengen: to emphasize in advance that Mivtza Purim must be done with a focus toward increasing in Torah study and education according to Torah. And in truth, this is mentioned explicitly in the Gemara on the verse “The Jews upheld and accepted etc.,” during the days of Purim “what they had already accepted” when the Torah was given, and they accepted it “upon their offspring” as well, for all generations. And when we one influences others in this regard, Hashem shines His countenance toward him in everything, and especially, granting him tremendous success in his Torah study. Two excerpts from sichah of Tuesday, 7 Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

761

יום ב' פ' ויקרא, ח' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 18, 2024

10:55

התוכן ט' אדר הוא היום שבו הועבר המרכז של חסידות חב"ד מחצי כדור העליון לחצי כדור התחתון, בבוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לארצות הברית באופן של קביעות [ובש.ז. (תש"נ) מלאו יובל שנים מאז]. ומעלת הדבר: ידוע הפתגם שבחצי כדור העליון לא הי' מתן תורה בגלוי. ובזה יובן גודל החידוש שדוקא בחצי כדור התחתון נעשה המרכז של חסידות חב"ד – גילוי והפצת פנימיות התורה. והרי עיקר הגילוי במ"ת הי' פנימיות התורה (כמודגש בפסוק "אנכי הוי' אלקים וגו'"). ובכל שנה בט' אדר חוזר ונשנה באופן של "חדשים" החידוש דהמשכת וגילוי פנימיות התורה (בעיקר דמ"ת) בחצי כדור התחתון. יש לערוך התוועדויות ביום זה, ובימים הסמוכים, ובפרט ביום השבת ובימי הפורים, בכל מקום ומקום, ולכל לראש בעיר הבירה של נשיא דורנו, ברוקלין, ש"קדושה לא זזה ממקומה" וכו'. ועוד. ב' חלקים משיחת אור לט' אדר ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024 Synopsis The 9th of Adar (fifty years ago) is the day my father-in-law, the Rebbe, arrived in America, relocating the center of Chabad Chassidus to the lower hemisphere. We know that the giving of the Torah was not originally revealed in the lower hemisphere; thus we can understand the significance of the center of Chassidus Chabad being established here specifically – revealing and spreading the inner dimension of Torah. And the main revelation of the giving of the Torah was the inner dimension of Torah (as emphasized in the verse “I am Hashem your G-d etc.”). Every year on the 9th of Adar, this is repeated and renewed – a renewed revelation of the inner dimension of Torah in the lower hemisphere. Farbrengens should be held to mark the occasion, especially on Shabbos and during the days of Purim, and it should be done everywhere, first and foremost in the capital city of the Nasi Hador, in Brooklyn – “Holiness does not move from its place” etc. Two excerpts from sichah of 9 Adar 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024

762

יום ג' פ' ויקרא, ט' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 19, 2024

10:30

התוכן לילדי ישראל היתה השפעה רבה ומכרעת בביטול גזירת המן. וכמסופר במדרש שלאחרי שנחתמו האגרות של גזירת המן פגש מרדכי ג' תינוקות ושאל אותם "פסוק לי פסוקיך" (היינו מהו הפסוק שאתה חי עמו). נענה א' ואמר: "אל תירא מפחד פתאום וגו'". וכדי להראות שזוהי הנהגה של כל ילד יהודי – נענה השני ואמר: "עוצו עצה ותופר וגו'". וכדי להראות שענין זה הוא באופן של "חזקה" – נענה השלישי ואמר: "ועד זקנה אני הוא וגו'". הסדר בג' הפסוקים הוא בהתאם לסדר המאורעות: תחלה הי' זה רק ב"מחשבת המן", וע"ז בא הפסוק "אל תירא וגו'" – שלילת הפחד מדבר העלול לבוא (ומ"שואת רשעים" – שרוצים להחשיך ולהחליש את חיי היום-יום של בנ"י המוארים באור התורה). כאשר מחשבת המן מתגלה בדיבור ומתייעץ עם שרים ומציע אותה לאחשורוש – בא הפסוק "עוצו עצה ותופר וכו'". כאשר הדברים נתקבלו אצל אחשורוש ונגזרה הגזירה בפועל – בא הפסוק "ועד זקנה . . ואמלט" – המילוט וההצלה מגזירה זו [המשך יבוא]. משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024 Synopsis The Jewish children played a very determinative role in annulling Haman’s decree. As the Midrash states, when Haman’s decree was sealed, Mordechai encountered three Jewish children and asked them, “Tell me your verse” (that is, the verse that you live by). One replied with the verse “Do not fear sudden terror etc.”; to show that this wasn’t an isolated incident but the conduct of every Jewish child – he asked a second child, who replied with the verse, “Contrive a scheme, but it will be foiled etc.”; then, to show that this has a chazakah – he asked a third child, who replied with the verse, “To your old age I am [with you]…I will deliver you.” The order of the three verses corresponds to the sequence of events: First, [the decree] was only in thought, “Haman’s scheme,” to which comes the verse “Do not fear, etc.” – negating the fear of something that might come (and “the darkness of the wicked” – who wish to darken and weaken the lives of the Jewish people which are illuminated by the light of Torah). Later, Haman’s thought was expressed in speech, when he consulted with other ministers and presented the plan to Achashverosh – to which comes the verse “Contrive a scheme, but it will be foiled, speak a word but it will not materialize etc.” Later, Achashverosh accepted the plan and the decree was enacted – to which comes the verse, “To your old age [I am with you]…I will deliver you” – from the decree. [To be continued]. Excerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024

763

יום ה' פ' בשלח, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ד

Jan 25, 2024

11:30

התוכן דובר בהתוועדות שלפנ"ז אודות עריכת כינוסים לילדי "צבאות ה'" בט"ו בשבט. ויש להבהיר שצריכים להסביר להם את פרשת היום באופן המתאים להבנתם, עפ"י משלים ודוגמאות וכו'. והרי, גם ביאור זה הוא "תורת אמת" אלא שנתלבש בלבוש מסויים לפי ערכם (וכמבואר בכ"מ בענין "שלשת אלפים משל" דשלמה המלך). ובכן: ט"ו בשבט, ר"ה לאילן, קשור עם ז' המינים שבהם נשתבחה א"י – "חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון . . זית שמן ודבש", שהם כנגד הז' ספירות. ובאותיות השייכות להבנת ילדי ישראל: א"י היא הארץ השייכת לבנ"י, ואפי' ילד קטן מבין שהרגשה נוחה כפי שיש לו בביתו אין לו בשום מקום אחר בעולם! שלכן, במשך כל ימי חייו נמצא כל יהודי במצב של "לישועתך קוינו כל היום" ומקווה שכל בנ"י יחזרו למקומם וביתם האמיתי – א"י. וא"י מספקת לכל יהודי כל צרכיו: "חטה" ו"שעורה" שמהם נעשים לחם (דק או גס), ו"גפן" שפועל ענין השמחה שעל ידו מתגלים כשרונות נעלמים ("יצא סוד") – ענינים המוכרחים לאדם. ו"תאנה" "רמון" "זית שמן" ו"דבש" – ענינים של תענוג. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024 Synopsis In the previous farbrengen, we spoke about organizing gatherings for Tzivos Hashem on Tu B’Shvat. It’s necessary to explain the meaning of the day in terms suitable for the children, using examples and parables etc. And even when something is explained using parables, it is still part of the Torah of Truth), just that it’s clothed in garments to make it accessible for them (as explained regarding the “three thousand parables” of Shlomo Hamelech): Tu B’Shvat, the New Year for Trees, is associated with the seven species for which Eretz Yisrael is praised – “wheat and barley, grapes and figs and pomegranates…oil producing olives and honey” – which correspond to the seven Sefiros. In terms that children can understand, this means as follows: Eretz Yisrael belongs to the Jewish people, and even a small child understands that the only place he truly feels calm and comfortable is in his own home! Therefore, every Jew constantly hopes and yearns to return to his true home, to Eretz Yisrael. And it is a land that provides a Jew with all his needs, including necessities such as “wheat” and “barley” (used to make fine or coarse bread) and “grapes” (which cause joy and bring out hidden abilities – “when wine enters, a secret emerges”), and pleasures like “figs,” “pomegranates,” “oil producing olives,” and “honey.” Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024

764

יום ועש"ק פ' שמות, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ד

Jan 5, 2024

11:00

התוכן אדה"ז הוא מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא השייך לכאו"א מישראל. כידוע דברי אדה"ז אשר סוף סוף תהי' תורת החסידות שייכת לכלל ישראל, כפי שאכן רואים בשנים האחרונות. והנה אדה"ז כותב אודות מעלת יום הסתלקות של צדיק שאז מאיר ה"סך הכל" של כללות עבודתו וכו', וזהו כעין "פסק דין" בנוגע לעצמו, ומובן שמיום ההילולא של אדה"ז צ"ל לימוד בעבודת האדם, ובאופן שזה יבוא לידי תוצאות בפועל: ישנם כאלו שנבחרו להיות "שלוחים", ובודאי עושה כ"א מהם כל התלוי בו למלאות שליחותו כדבעי. אמנם לפעמים יכול להיות בלבול בעבודת השליחות עי"ז שה"קלוגינקער" בא ומזמין אותו להתעסק בענינים האחרים כמו ענינים השייכים לא"י וכיו"ב, יכול להיות שהם ענינים טובים, אבל אינם שייכים לשליחותו הפרטית שעליו מינו אותו ומצליח בזה. עליו לדעת שהוא שליח במקום במקום קבוע והוא צ"ל עסוק בענין אחד בלבד – מילוי שליחותו במקומו הוא. כשבאים אליו הצעות כאלו ויענה באופן כזה – קרוב לודאי שיפסיקו לבלבל אותו עם הצעות כאלו. משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe is the founder of Chassidus Chabad and the author of the Tanya, which is for every Jew, as the Alter Rebbe said – that ultimately, Chassidus will be studied by all Jews, as has indeed become the case in recent years. The Alter Rebbe writes that on the yom histalkus of a tzaddik, the totality of all the tzaddik’s deeds in this world shine etc., and this also applies to the Alter Rebbe himself. Therefore, on the Alter Rebbe’s yartzeit, we must take a lesson for Divine service, and one which will lead to practical results: There are those who have been chosen as shluchim, and certainly, each of them is doing everything in their power to fulfill the mission properly. However, sometimes the "klugenker" (“smart-aleck,” i.e., the evil inclination) comes and tries to distract a shliach with other things, such as matters pertaining to Eretz Yisrael etc.; these may be very important issues – but they aren’t the individual shlichus to which this person was appointed and in which he has been successful. The shliach must know that his shlichus is in a particular place, and that is what he must occupy himself with. When he responds this way, it is almost certain that they will stop distracting him with such proposals. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Va’eira, 24 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024

765

יום א' פ' וארא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ד

Jan 7, 2024

10:46

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחי', וחיי בעלי חכמה ומבקשי'ה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין". וההוראה: כללות ענין הגלות, ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", הוא ע"ד הגלות לעיר מקלט. ויש לדעת ש"וכל בניך לימודי ה'", שכאו"א מישראל (אפי' אם הוא "תלמיד שאינו הגון", אבל) הוא תלמידו של הקב"ה, ולכן כשיהודי נמצא בגלות הנה "מגלין רבו עמו", גם הקב"ה נמצא בגלות! כמארז"ל "בכל מקום שגלו שכינה עמהם". והדיוק בזה "מגלין רבו" הוא, שגם הרב נמצא שם במצב של גלות, "שכינתא בגלותא", וכמ"ש "בכל צרתם לו צר". ומכיון שכן, בודאי שגם בגלות "ה' שומרך וה' צלך". אלא שיש לנצל את הזמן להיות "בעל חכמה" כדבעי, ו"מבקשי'ה" – שנמצא תמיד בתנועה שאינו יכול לנוח ולשקוט עד שיגיע לדרגא נעלית יותר בלימוד התורה, שע"י לימוד התורה מתחזק הקשר עם הקב"ה. ג' חלקים משיחת כ' טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “A student who was exiled to a city of refuge, his teacher is exiled with him, as the verse states, ‘and he shall live’ – do for him so that he shall live. The life of those who possess wisdom and those who seek, without Torah study, is considered like death.” The lesson is: exile in general (“because of our sins, we were exiled from our land”) is similar to exile in a city of refuge. We must know that “All your children are students of Hashem” – every Jew (even an “unworthy student is) a student of Hashem, and therefore, when a Jew is in exile, “his teacher is exiled with him.” Hashem is with us in exile! As the Sages taught, “Wherever they were exiled, the Divine Presence went with them.” The reason the expression used is “his teacher is exiled with him,” is because the teacher must not only be in the city of refuge but must also be there in a state of exile (“the Divine Presence in exile”), as it is written, “In all their pain, He is pained.” Since that is the case, it is certain that even in exile, “Hashem is your Guardian, Hashem is your shadow.” But we must utilize this time to properly be “those who possess wisdom and those who seek it” – constantly striving without rest to reach higher levels of Torah learning, which strengthens our bond with Hashem. 3 excerpts from sichah of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

766

יום ב' פ' וארא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ד

Jan 8, 2024

7:57

התוכן בנוגע למשה ואהרן אמחז"ל "בכל מקום הקדים משה לאהרן, במקום אחד [בשני דפ' וארא] הוא אומר "הוא אהרן ומשה, מלמד ששקולין זה כזה". והענין: עבודתו של משה היתה בדרך מלמעלמ"ט. המשכות הענינים מלמעלה למטה, כמו התורה, ולכן גם ההשפעות הגשמיות שנמשכו על ידו היו באופן של אור. עבודתו של אהרן היתה בתנועה הפכית – מלמטה למעלה, שהעלה את בנ"י למעלה – זיכוך המטה. ועל זה אמרו ש"שקולין זה כזה". ובעבודה: לפעמים יכולים לפעול יותר ע"י השפעת אור ועניני התורה, ולפעמים יכולים לפעול ולהשפיע יותר ע"י הדיבור אודות הצורך לזכך את ענינים הגשמיים. אמנם, גם מעלת אהרן שהוא בשווה למשה – הרי התורה מגלה זאת ("הוא אהרן ומשה"), שזוהי ענינה של משה. וההוראה מזה, שתחילת הגישה בכל הזמנים ומקומות צ"ל ע"י השפעת האור בשופי, ואח"כ דוחה האור את החושך. וזוהי דרך החסידות בענין הפצת המעיינות חוצה. משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024 Synopsis Our Sages said regarding Moshe and Aharon, “Usually Moshe is mentioned before Aharon, but in one place [in the second aliyah of Parashas Va’eira], it says, ‘They are Aharon and Moshe.’ This teaches that they were equal.” Moshe’s mode of service was from above to below, drawing down the light of Torah from above. Therefore, the physical blessing that came through Moshe were also in the form of light. Bit Aharon’s mode of service was from below to above – elevating the Jewish people and thus refining physicality. Regarding this the Sages said that “they were equal.” In terms of Divine service: sometimes it’s possible to accomplish more by spreading forth light and Torah, and sometimes it’s possible to accomplish more by speaking about the need to refine and elevate physicality. But even Aharon’s quality, which is equal to Moshe – is revealed in Torah (i.e., in the words “they are Aharon and Moshe”), which is Moshe’s quality. The lesson is that in all times and all places, the beginning must be to bestow abundant light, and afterwards the light will dispel the darkness. This is the way of Chassidus in spreading the wellsprings to the outside. Excerpt from sichah of Simchas Beis Hasho’eivah 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024

767

יום ג' פ' וארא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ד

Jan 9, 2024

10:54

התוכן אע"פ שבנוסח התפלה עצמו ישנם שינויי נוסחאות ו"נהרא נהרא ופשטי'", הנה בקשר למצב העולם שהולך ומתדרדר מיום ליום, כפי שרואים לאחרונה ש"מלכיות מתגרות זו בזו", שאז צריכים בנ"י להוסיף בעבודתם, ובמיוחד בתפלה ובקשה להקב"ה הקשורה עם ענינים אלו – בקשתי שכאו"א מישראל, גם מי שלא נהג כך עד עתה, יאמר ב' ענינים אלו הנוגעים לכללות התפלה ויש בהם גם סגולה מיוחדת בנוגע למצב ההוה : 1) בתור הקדמה לתפלה – "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" (ומקורו – בכתבי האריז"ל ואדמו"ר הזקן מביאו בסידורו), הענין דאהבת ישראל – שלום ואחדות בין בנ"י, וכתוצאה מזה – שלום ואחדות בעולם כולו. 2) לאחרי כל התפלה – הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" (ומקורו – פס"ד הרמב"ם ועוד, והובא בכמה סידורים), ענין המנוחה בכלל – היפך הענין ד"מלכיות מתגרות זו בזו" וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 Synopsis Although there are different variations in the nusach of davening, and “each river has its course,” in light of current situation in the world, which has been getting more shocking from day to day, with “nations clashing with one another,” it is fitting to increase in our divine service, especially in regard to davening. Therefore, it is my request that every Jew, even those who haven’t done so until now, should add to their davening – before and after – passages that are especially relevant to the current situation: 1) Before davening: “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself” (the AriZal mentions this practice, and the Alter Rebbe includes it in his siddur), which emphasizes Ahavas Yisroel – peace and unity among the Jewish people, which brings peace to the entire world. 2) After davening: the pasuk “Ach tzadikim yodu lishmecha, yeshvu yesharim es Panecha” (“Indeed, the righteous will give thanks to Your name; the upright will dwell in Your presence”) (this practice is cited in the Rambam and elsewhere, and is brought in a number of siddurim), which emphasizes tranquility in general – the opposite of “kingdoms clashing with one another” etc. Excerpt from sichah of Thursday night, Yud Tes Kislev, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

768

יום ד' פ' וארא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ד

Jan 10, 2024

10:49

התוכן בשיעור רמב"ם היומי הל' מכירה פ"א מבאר דרכי הקנין: "במה יקנה המקח, הקרקעות בא' משלשה הדברים, בכסף או בשטר, או בחזקה וכו'". ענין ה"מכירה" בעבודה הוא הוצאת עניני עוה"ז מרשות "חולין" ועשייתם חפצא דמצוה או דקדושה – דירה לו ית'. וזהו ע"י ג' אופני ה"קנין" כסף שטר וחזקה, שהם ג' הקוין דתורה עבודה גמ"ח, קו ימין ושמאל ואמצעי, חסד גבורה ותפארת וכו'. ועד"ז יש דוגמת ג' ענינים אלו בקנין דישראל לה' – ע"ד ג' הדרכים בקידושי אשה, כסף שטר וביאה. (אלא שה"מקח" וקניניו – הוא "חיצוני", ו"קידושין" וקניניו – פנימי. ובעבודה – תחלת העבודה הוא באופן חיצוני, ואח"כ – עבודה פנימית, עד באופן של "והיו לבשר א'"). וממשיך בהרמב"ם "מכר לו בית מכר לו שדה כיון שנעל או גדר או פרץ כל שהוא, והוא שיועיל במעשיו, ה"ז קנה וכו'" – שמעשה הקנין בעניני העולם לה' צ"ל באופן שיש בזה תועלת, וניכר החידוש שנעשה על ידו. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' תצא, ז' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024 Synopsis Today’s Rambam, in the first chapter of Hilchos Mechira, discusses how property is acquired: “How is an acquisition made? Land is acquired in one of three ways: through money, through a document, or through chazakah.” In man’s Divine service, a “sale” is the act of transferring something from the realm of the mundane to the realm of holiness – making it a dwelling for Hashem. This is done through one of the three modes of acquisition – money, a document, and chazakah, correspond to Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim, i.e., right, left and middle, or Chesded, Gevurah and Tiferes etc. These three modes similarly apply to Hashem’s betrothal of the Jewish people, through money, a document, or relations. (However, an acquisition of property is something external, while betrothal is something internal. Similarly, Divine service begins on an external level, and then continues with the inner service, until eventually “they become one flesh”). The Rambam continues that “If one sold a house or a field, when [the buyer] locks it up or encloses a portion of it, or breaks through a portion [of its existing walls] – provided that the act brings him benefit – he has acquired it etc.” Thus, when we “acquire” physical matters for Hashem, it must be done in a manner that brings benefit, and where our improvement to it is visible. 2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Teitzei, 7 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024

769

יום ה' פ' וארא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ד

Jan 11, 2024

10:20

התוכן מצינו שבראש השנה לאילנות מדגישים הקשר להאדם, מיוסד עמ"ש "כי האדם – עץ השדה" ש"תלמיד-חכם" נמשל לעץ השדה, ו"מאי פירות – מצוות", ועד"ז בפסוק "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל וגו'" – שע"י הגלות מתחדש ענין הצמיחה וכו'. ולכאו', אף שמעלת מין הצומח גדולה יותר ממין הדומם, אבל אי"ז מגיע למעלת מין החי ומין המדבר'?! והביאור: ישנה מעלה בצומח שאינו בחי ומדבר, והיא – שהוא חייב להיות מקושר כל הזמן עם מקורו, האדמה, ודוקא עי"ז ה"ה צומח ועושה פירות וכו'. ובעבודה: העבודה בעוה"ז התחתון היא עבודת המדות ("ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו", וזהו גם עבודת האבות) – בחי' הצומח. ובפשטות – הבטחון והנתינת-כח ליהודי שיצליח בעבודתו הוא כאשר יודע ש"האדם עץ השדה", שהוא מחובר תמיד בשרשיו – מ"ת, עד להאבות, וזהו מה שנותן לו את הכח להיות "יציץ ופרח ישראל וגו'". ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 Synopsis Though the 15th of Shevat is the Rosh Hashanah for trees, our emphasis from the day is on mankind, in accordance with the verse, “For man is a tree of the field” – a Torah scholar is compared to a tree, and “What are fruits – mitzvos.” Similarly, the verse, “Those who come, whom Yaakov caused to take root, Israel flourished and blossomed and they filled the face of the world with fruitage” teaches us the growth that results from exile etc. Seemingly, plant life can’t compare to the quality of animal life and human beings? Nevertheless, we highlight the quality of plant life because plants has an advantage that even animals and humans don’t have: a plant is constantly connected to its source, the ground. That’s the only way it can grow and produce fruits etc. In terms of Divine service: our service in this physical world is that of the emotive attributes (“the goal of Chassidus is to change the nature of one’s emotive attributes,” and this is also the service of the Patriarchs) – the level of plant life. Simply put, the guarantee for success in one’s Divine service is when he knows that “man is a tree of the field,” i.e., constantly connected to his roots – from the giving of the Torah, and all the way back to the Patriarchs. That is what gives a Jew the strength to “flourish and blossom” etc. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

770

יום ועש"ק פ' וארא, ב' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 12, 2024

11:28

התוכן 1) הכניסה לשבוע דיום ההילולא היא "פתיחה" של עבודה חדשה הנדרשת בשבוע זה. 2) עבודת בעל ההילולא היתה דוקא מתוך שמחה, למרות היותו בעל יסורים בגשמיות וליסורים אלה היתה השפעה גם על הרוחניות שלו – מניעה בדיבור בעניני חסידות והפצת היהדות וכו', וכטענת הרופא שלו – היתכן שיסוריו מתבטאת דוקא בענין הדיבור ובכך אינו יכול להביא את שליחותו לפועל כפי שהוא הי' רוצה?! שזוהי טענה צודקת עפ"י תורה! 3) הוראות למעשה בפועל – להוסיף בלימוד תורתו, ובאופן שעל ידו תתמלא המניעה שהיתה אצל נשיא דורנו, שהרי לא נתנו לו את ה"אהרן אחיך יהי' נביאך", ולסדר התוועדויות ביום ההילולא, ובעיקר – למרות כל יסורי הגלות צריכה להיות עבודת ה' דוקא מתוך שמחה. ועוד. משיחת ג' שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024 Synopsis 1) Entering into the week of the yom haheilula opens a new level of service that is required during this week. 2) The baal haheilula did his work specifically with joy, despite his physical suffering – which affected him spiritually as well – the inability to say and spread Chassidus etc. Like his doctor said : how can it be that his suffering consisted specifically of something affecting his speech, preventing him from carrying out his mission as he would have wanted? This is a valid argument according to Torah! 3) A practical takeaway: to increase in studying his teachings, in a way that compensates for what he was unable to do (because he had no “Aharon your brother” to serve as his speaker), and to arrange farbrengens for the yom haheilula as well as on the Shabbos before and after it – and the main thing is, despite the suffering of exile – to do it with joy. Excerpt from sichah of 3 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024

771

יום א' פ' בא, ד' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 14, 2024

9:32

התוכן [בקשר לענין יצי"מ שבפ' בא:] עשרת הדברות מתחילות עם "אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", והרבה מצוות הם "זכר ליציאת מצרים". וזהו מפני ששלימות קיום כל מצוה ומצוה תלוי' ביציאת מצרים: כדי שלימוד התורה וקיום המצוות יהיו כדבעי – בלי פניות, ורק כדי למלאות רצונו ית', ובמילא ילמד גם מה שהוא לא רוצה, ויקיים גם את המצוות שלא נראים לו – ה"ז דוקא ע"י הקדמת היציאה מכל המיצרים וגבולים! וזהו מה שחסידות תובעת, וזהו ה"א"ב" של חסידות, ש"ראשית העבודה ועיקרה ושרשה" (- לא שלימות העבודה) תהי' קבלת-עול והנחת עצמותו – היציאה מכל המיצרים וגבולים. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024 Synopsis [In connection with the Exodus from Egypt in Parashas Bo:] The Aseres Hadibros begin with “I am Hashem your G-d Who took you out of the land of Egypt.” Likewise, many mitzvos serve as “a reminder of the Exodus from Egypt.” It is because the completeness of all mitzvos depends on the Exodus from Egypt: in order for one’s Torah study and performance of mitzvos to be done properly, without ulterior motives, and solely to fulfill Hashem’s will (so that one will learn even what he doesn’t want to, and keep the mitzvos that don’t make sense to him), one must first break free of all constraints and boundaries. This is what Chassidus demands, and this is the Aleph-Beis of Chassidus: kabbolas ol and mesira-nefesh – the exodus from all constraints and boundaries – are the “beginning (not the end) of Divine service, and its foundation and root” Sichah from fabrengen of Yud Tes Kislev 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024

772

יום ב' פ' בא, ה' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 15, 2024

5:39

התוכן ההוראה ממ"ש [בראשון דפ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם" ופרש"י ש"חפשו ישראל את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך וכו'": נס זה, שגם במצב של "וימש חושך" במצרים יהי' אור לבנ"י, עשה ה' כדי שבנ"י יוכלו לראות בביתו ונכסיו של המצריים את הניצוצי קדושה שנמצאים שם, שעי"ז יוכלו לקיים את הציווי "ונצלתם את מצרים" מה"ניצוצי קדושה"! ובהשגחה פרטית נכנס כל א' לאותו בית שנמצאו שם (הכלי כסף וזהב, שבהם) הניצוצי קדושה שעליו לבררם! ועד"ז בזמן זה ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כשסומך על הקב"ה, יש לו את ה"אור" גם כשמוכרח ליכנס לבית מצרי ולהתעסק עם כליו כו', שיוכל לנצל א"ז לקיום ציווי ה'. משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024 Synopsis (The second aliyah of Parashas Bo states:) “but for the entire Jewish people there was light in their dwellings.” Rashi explains that “the Jewish people searched and saw their belongings. When they were leaving and asked for them, and [the Egyptians] said, ‘We have nothing,’ [the Jew] would say to him, ‘I saw it in your house…’ The lesson is: Hashem performed this miracle, of providing light for the Jewish people, even in the midst of “tangible darkness” in Egypt, so that the Jewish people would be able to see the sparks of holiness contained in the Egyptians’ houses and property to fulfill the command, “and you shall empty out Egypt” of its sparks of holiness. By Divine providence, every Jew entered the correct house which contained the gold and silver utensils containing the sparks of holiness designated for him to elevate. Similarly, in the present era, “As in the days of your exodus from the land of Egypt, I will show him wonders:” When one relies on Hashem, he has the “light” so that even when he must enter an Egyptian’s house and deal with an Egyptian’s belongings etc., he can utilize it to fulfill a command of Hashem. Excerpt from sichah of Tu B’Shevat Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024

773

יום ג' פ' בא, ו' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 16, 2024

10:20

התוכן גם בעודם במצרים עמדו בנ"י במעמד ומצב של חירות ו"ביד רמה", ולכן כאשר משה רבינו דיבר עם פרעה, הנה אף שידע שהוא המלך ועליו לכבדו, עד שזה הביאו להיות "בחרי אף" [כמ"ש ברביעי דפ' בא. עי' בפרש"י], בכל זאת תבע ממנו בתקיפות "ה' אלקי העברים שלחני אליך", "שלח את עמי ויעבדוני" – וזה פעל! וההוראה: גם בזמן שנמצאים בגלות, "כל המלכיות נק' ע"ש מצרים", ו"דינא דמלכותה דינא", הנה בכל הקשור לעניני יהדות, כמו "גבולות ארץ ישראל", יש לומר לגוי מיד בהתחלה בתקיפות של "גאון יעקב": "ה' אלקי העברים שלחני אליך" והתכלית היא ש"יעבדוני". ודוקא שיטה זו מצליחה! [משא"כ השיטה ד"פותחים על שני הסעיפים". וכמו שרואים שטענת אלי' הנביא לא היתה לאלו שעבדו את הבעל אלא "עד מתי אתם פותחים על שני הסעיפים"! (והטעם הפשוט לזה הוא כי אז משתכנעים שלא חוטאים ולא מתחרטים)]. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024 Synopsis Even while still in Egypt, the Jewish people experienced a state of freedom and triumph (“and they went out triumphantly”); therefore, when Moshe Rabbeinu spoke with Pharaoh, though he knew that Pharaoh was the king and that he had to show him respect (to the point that when he left after speaking with Pharaoh, it was “with burning anger,” as it says in revi’i of Parashas Bo; see Rashi) – he still demanded forcefully that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you”, “Send out My people so that they may serve Me” – and it worked! The lesson is: Even when we are still in exile, “all kingdoms are called by the name Egypt,” and “the law of the land is the law” – nevertheless, when it comes to anything related to Yiddishkeit, such as the borders of Eretz Yisrael, when one talks to a non-Jew, he must begin by saying forcefully and with Jewish pride that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you,” and the reason is “that they may serve Me”. It is precisely this approach that succeeds! [As opposed to the approach of “hopping between the two ideas.” As we see, Eliyahu Hanavi didn’t address those who unambiguously served the Baal, rather, he spoke to shoe who hopped back and forth, “Until when are you hopping between two ideas”! (The plain reason is because those who hop between the two ideas convince themselves that they aren’t really sinners, and therefore they don’t feel regret.) Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024

774

יום ועש"ק פ' בא, ט' שבט, ה'תשפ"ד– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום התחלת הנשיאות של הרבי –

Jan 19, 2024

13:13

התוכן ב' חלקים מד"ה באתי לגני, מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"ד. המאמר מיוסד על פרק י"ד של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 11 Shevat 5724. The maamar is based on Chapter 14 of Basi L’Gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות * לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

775

יום א' פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשפ"ד

Jan 21, 2024

9:59

התוכן מעלת יום הי"א בחודש הי"א": יום י"א מורה על בחי' אלקות שלמעלה ממדוה"ג העולם שנברא ב"י' מאמרות", כפי שיורד ונמשכת במדוה"ג העולם (יום מסויים). נוסף על היותו חודש הי"א (שקשור עם מהלך הלבנה, מקבל) ה"ז גם יום הי"א, שקשור עם מהלך החמה, משפיע: יהודי צריך להשפיע בחי' זו בכל העולם, גם בבחי' "קוני" ("נבראתי לשמש את קוני") ‏–‏ הקב"ה כפי שמתגלה בעשר ספי' דאצי', אלא שיש גם בחי' שלמע' מזה ‏–‏ "אחד עשר יום מחורב וגו'"; "ויהי בשלח פרעה את העם": הקב"ה, ד"אתפריעו מיני' כל נהורין", משלח ומסייע כ"א לצאת ממיצריו לארץ טובה ורחבה, כולל שכבר עכשיו נשארת א"י בשלימותה וביחד עם שלימות התורה וישראל יש את ה"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; ועוד. שיחת יום ה' פ' בשלח, י"א שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 Synopsis The special quality of the eleventh day of the eleventh month: The eleventh day signifies a level of G-dliness that transcends the measure and limitation of the world (which was created with ten utterances), but as this level comes down within the measure and limitation of the world (i.e., a specific day). In addition to it being the eleventh month (which is connected to course of the moon, which receives), it is also the eleventh day, which has to do with the sun, which gives: A Jew must be a giver, bringing this level to the entire world, including the level of “my Creator” (“I was created to serve my Creator”) – Hashem as He is revealed in the ten Sefiros of Atzilus, but there is also a higher level – “Eleven days from Chorev etc.” The verse states, “It came to pass, when Pharaoh let the people go;” Pharaoh connotes “the uncovering of all the lights” – Hashem sends out and assists every Jew to leave the confines of Egypt and come tothe good and spacious Land. Included in this is that already now, Eretz Yisrael remains whole; together with the whole Torah and the whole Jewish people, this forms the “threefold cord that is not quickly broken.” Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 11 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

776

יום ב' פ' בשלח, י"ב שבט, ה'תשפ"ד

Jan 22, 2024

10:28

התוכן בשיעור חומש דיום שני דפ' בשלח מסופר אודות מעמדם של בנ"י לפני קריעת ים סוף שבאו לזה ע"י קפיצת נחשון לים – שהיו אז ד' כתות בבנ"י ורובם לא חשבו שיש לקפוץ לים, וגם עפ"י שכל דקדושה הי' מקום לדון האם הוא, כבן-נח, מחוייב למס"נ (ובמילא האם מותר לו וכו') – ומ"מ קפץ לים! כי ידע שיש ציווי מה' "בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", ובמילא עליו להמשיך ללכת ולהתקדם לקראת קבלת התורה בהר סיני גם אם יש ים באמצע הדרך! מעמד ומצב זה הוא הוראה לדורות גם לעבודה של בעל ההילולא, שהוא בעצמו עבד עבודתו מתוך מסירת-נפש, וכבר מתחילת נשיאותו, ודרש זאת מאחרים – הגם שבשו"ע לא מצינו שצריך לדרוש מהזולת מס"נ כזו – ה"ז ע"ד שמצוה לציית לנביא שציווה בהוראת שעה לעבור על מצוה בתורה (והרי רואים ששאלו אצל רבותינו נשיאינו אודות ענינים גשמיים, דבר ששייך "לנביאים ממש . . כשמואל הרואה") [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 Synopsis The daily Chumash for Monday of Parashas Beshalach discusses the state of the Jewish people before Nachshon ben Aminadav jumped into the sea, causing it to split. There were four groups among the Jewish people, most of whom did not advocate for jumping into the sea. Moreover, even based on Torah law, there was room to debate whether Nachshon, as a Ben Noach, was obligated to risk his life (and consequently whether he was allowed to risk his life) in this fashion. Nevertheless, Nachshon jumped into the sea, because he knew that Hashem had commanded, “When you take this people out of Egypt, you shall serve G-d upon this mountain,” and that accordingly, they had to continue advance to receiving the Torah at Mount Sinai, even if there was a sea in the middle of the way! This is a lesson for all generations, and for the work of the baal haheilula, who personally conducted himself with mesiras nefesh, and who from the very beginning of his leadership demanded the same from others – even though we find no law in the Shulchan Aruch that one must demand this sort of mesiras nefesh from others. It can be likened the fact that it’s a mitzvah to listen to a provisional ruling of a prophet to transgress a mitzvah in the Torah. (And we see that the Rebbe’im were asked about material matters, something that is the purview of “actual prophets...like Shmuel the Seer.”) [To be continued]. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

777

יום ג' פ' בשלח, י"ג שבט, ה'תשפ"ד

Jan 23, 2024

11:47

התוכן [המשך] אופן הנהגת בעל ההילולא היתה כמו אברהם אבינו – שלא הי' להוט אחר מסירת נפש. ענינו הי' "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" ולהפיץ תומ"צ, ובשביל זה לא נרתע משום דבר עד כדי מסירת נפש. ובמילא לא נכנס לחקירות אם צריך ע"פ דין למסור נפשו, כמו שנחשון לא התפעל מהכתות השונות שבבנ"י אלא הוא יודע רק דבר א' – שצריכים לילך ולהתקרב להר סיני. ואם יש ים באמצע – קופץ לים! ובלי לדעת מה יהי' בסוף שבזכות קפיצתו לים נבקע הים וכל המימות שבעולם, שלכן נפל גם פחד בארץ כנען. וזוהי ההוראה לנו: העבודה שלנו היא לקיים "אני נבראתי לשמש את קוני" ו"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ולהכין אותם לגאולה העתידה, ולא להתפעל מכתות השונות שבבנ"י ושיטותיהם וכו' והעלמות והסתרים. כל א' צריך להחשיב את עצמו כנחשון ו"לקפוץ לים" במס"נ ולילך בעצמו להר סיני ואחריו ילכו שאר בנ"י עד לגאולה האמיתית והשלימה! משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 Synopsis [Continued.] The conduct of the baal hahilula was like that of Avraham Avinu. He wasn’t looking for mesiras-nefesh; his goal was to “call there in the name of Hashem, Keil olam,” and to spread Torah and mitzvos, and in that pursuit he was deterred by nothing, even it required mesiras-nefesh. Therefore, he didn’t get into analyzing whether mesiras-nefesh was required by law or not, just as Nachshon was not deterred by the different factions among the Jewish people; he knew just one thing – that the Jewish people had to advance toward Har Sinai. And if there was a sea in the middle, he jumped into the sea! And without knowing what would happen after jumping into the sea. It was precisely this approach that caused the sea to split, along with all the waters in the world, which caused dread and fear to fall upon the land of Canaan. This is the lesson for us: Our work is that “I was created to serve my Creator;” to “love the creatures and draw them close to Torah,” and to prepare them for the future Redemption, without being deterred by other factions among the Jewish people or what they’re saying, nor by any concealments or challenges. Everyone must consider himself like Nachshon and “jump into the sea” with mesiras-nefesh, and go personally to Har Sinai – then, the rest of the Jewish people will follow to the true and complete Redemption! Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

778

יום ד' פ' בשלח, י"ד שבט, ה'תשפ"ד

Jan 24, 2024

9:16

התוכן הטעם שבהתוועדות הקודמת הוזכר כמ"פ הלשון "ותשר מרים" אף שלשון הפסוק [ברביעי פ' בשלח] הוא "ותען .. מרים", הוא כדי לשלול פירוש המפרשים שמרים לא שרה בעצמה (וכך מתרצים מדוע באמת לא נאמר "ותשר מרים" (כמו "ותשר דבורה")) – עפ"י מ"ש רש"י בפשוטו של מקרא שכשם ש"משה אמר שירה לאנשים" כך "מרים אמרה שירה לנשים". והמענה לשאלה הרי "קול אשה" הוא היפך הצניעות, יובן גם עפמ"ש רש"י עה"פ "זה א-לי ואנוהו" – "בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים". ומובן שבמצב כזה אין מה לדאוג מענין של היפך הצניעות. ההוראה מכללות הענין דשירת מרים בנוגע למעלת הנשים: בכחה של כל אשה להגיע לדרגת מרים בעת השירה! דאע"פ שמשה הי' ה"רועה ישראל" גם של הנשים, ולאחרי מ"ת עובר הכל ע"י משה, מ"מ בנוגע ל"שירה" (וקודם מ"ת), הנה מרים התעוררה מעצמה לומר שירה, והנשים קיבלו זאת ממנה, ולא ע"י משה. ומזה הוראה גם לזמן שלאחרי מ"ת, שיש ענינים שהנשים לא צריכות את בעליהן אלא מתעוררות מעצמן. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024 Synopsis In the last farbrengen, I used the expression “And Miriam sang,” even though the verse states [in revi’i of Parashas Beshalach], “And Miriam answered.” The reason is to negate the explanation of some commentators, that Miriam didn’t personally sing. (The commentators thus explain why indeed it says, “she answered,” unlike the verse, “And Devorah sang.”) This explanation does not accord with Rashi, who says, in the plain meaning of the verse, that just as “Moshe said the song to the men,” so, too, “Miriam said the song to the women.” As to the question of the immodesty of a woman’s voice – Rashi addresses this in his commentary on the verse, “This is my G-d and I will glorify Him” – “He revealed Himself in His glory to them, and they pointed at Him with their finger. By the sea, a maidservant saw what the prophets did not see.” Obviously, amidst such a Divine revelation, there was no concern arising from immodesty. The lesson is: Every woman has the power to reach the level of Miriam at the time of her song. Although Moshe was the “shepherd of the Jewish people,” including the women, and although after the giving of the Torah, everything comes through Moshe, nevertheless, when it came to “song” (and before the Torah was given), Miriam was inspired on her own to sing, and the women got it from her, not through Moshe. This is also a lesson for after the Torah was given – that in some respects, women are inspired on their own, and not through their husbands. Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024

779

יום ה' פ' שמות, כ"ג טבת, ה'תשפ"ד

Jan 4, 2024

11:17

התוכן שמו של אדמו"ר הזקן "שניאור" מורה שאדה"ז כלל ביחד את שתי האורות - האור דנגלה דתורה והאור דנסתר דתורה ("שני אור" במלה אחת). וזהו גם מה שהוא תובע מחסידים, שצ"ל הלימוד בנסתר דתורה, אבל לא פחות מזה צ"ל גם הלימוד בנגלה דתורה, וזהו הסימן שהוא נותן לנו כחות לזה, ואי ניצולם של הכחות ה"ז ר"ל כמו "החובל באחרים" ש"חייב", ובפרט שה"אחרים" הוא נשיא בישראל!; הסדר אצל אדה"ז בקירוב יהודים לחסידות הי' באופן כזה, שקודם אמר בפניהם ענין בנגלה דתורה שהתפעלו מזה ובכך שינה את המהות שלהם וקירב אותם לחסידות, וזוהי גם ההוראה אלינו, שהכלי להפצת המעיינות חוצה הוא הידיעה בנגלה דתורה. ואם רוצים להשתמש בביטוי של אדמו"ר מהריי"צ שהרביים עשה אותנו ל"שיסערס" ("יורים"), הרי ה"קויל" ("קליעה") שבו "יורים" הוא "נגלה", שעי"ז מקרבים יהודים לחסידות. ב' חלקים מהתוועדות יום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur (“Shnei Or”combined into one word) indicates that the Alter Rebbe combined both lights – the light of Nigleh and the light of Nistar – as one. This is also what the Alter Rebbe demands from Chassidim: to study Chassidus, but also to study Nigleh in no less measure. Since this is what is demanded of us, that means we are given the abilities necessary to do it, and failure to utilize those abilities constitutes “injury to someone else,” in which case one is “liable” – and especially considering that the “someone else” in this case is the Nasi Hador! When the Alter Rebbe arrived in a city, he would first engage the local Jews in Nigleh, and after he impressed them that way, he would engage them in Chassidus, drawing them near and turning them around completely. This is also a lesson for us: the means for spreading the wellspringsto the outside is a vast knowledge of Nigleh. To use the expression of my father-in-law, the Rebbe: the Rebbe’im turned us into “shooters,” and the “bullet” we shoot is Nigleh – through which we draw Jews near to Chassidus. 2 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parasha Va’eira, 24 Teves 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024

780

יום ועש"ק פ' בשלח, ט"ז שבט, ה'תשפ"ד

Jan 26, 2024

12:16

התוכן הצ"צ מבאר הטעם שהפטורת פ' בשלח היא שירת נשים (שירת דבורה), כי דוקא שירת הנשים שבפרשתנו היתה בשמחה גדולה "בתופים ובמחולות". ומסיים ש"הכל הי' מן העפר", הכל תלוי באשה. וההוראה: דוקא באשה תלוי' האוירה בבית ‏–‏ היא המשכנעת את בעלה שהכל בא מאת ה', "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ובמילא אין למה להיות רדוף אחר הפרנסה והשגת עוד דולר... עד כ"כ שזה מפריע ללימוד התורה וכו', ובכלל אין לרדוף אחר גשמיות ו"מותרות", כי "אולת אדם תסלף דרכו" ‏–‏ הנהגה כזאת של האדם גורמת ל"תסלף דרכו" ‏–‏ בסוף הולך הכסף, שעמל כל כך ע"ז, לשלם לרופאים ר"ל וכיו"ב, אלא העיקר צ"ל הרוחניות של הבית, שיהי' "ושכנתי בתוכם", שהבעל ילמד תורה במנוחת הנפש, והאשה תחנך את הילדים בדרך התורה, ובכך להיות ראוי ל"ברכת ה'" והכסף ילך לענינים טובים וכו'. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 Synopsis The Tzemach Tzedek explains that the reason the Haftarah for Parashas Beshalach is one that describes a song of women (Devorah’s song) is because it was specifically the song of the women in the parashah that was with great joy, “with timbrels and dances.” And he concludes that, “all come from the dust” – everything depends on the woman. The lesson is that the atmosphere in the home depends specifically on the woman; she is the one who convinces her husband that everything comes from Hashem, “And Hashem your G-d will bless you in all that you do,” and that therefore, there is no need to chase after a livelihood or earning another dollar, which ends up detracting from Torah study etc.; in general, one shouldn’t strive for materiality and excesses, because “A man’s folly perverts his way” – such behavior causes a person’s “path to be perverted” – the money he worked so hard for ends up going G-d forbid to pay doctors and the like. Rather, the main thing must be the spirituality of the home, for Hashem to “dwell among them,” for the husband to study Torah with peace of mind, and for the woman to educate the children in the way of the Torah. In this way, the house is fitting for “the blessing of Hashem,” so that the money goes towards good things etc. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

781

יום א' פ' יתרו, י"ח שבט, ה'תשפ"ד

Jan 28, 2024

8:55

התוכן עה"פ [בראשון דפ' יתרו] "וישמע יתרו וגו'" מביא רש"י מארז"ל "מה שמועה שמע ובא – קי"ס ומלחמת עמלק". מבואר בחסידות ש"עמלק" בגימ' "ספק", והמלחמה נגד זה פועל שגם "כהן מדין" עוזב את כל אשר לו ובא ל"מדבר" וכו'. וההוראה: כאשר ליהודי נופלים ספיקות בעניני תומ"צ ואינו יכול לבטלם, עליו להסיח-דעת מזה ולא להיכנס לשקו"ט וכו', ולהחליט שעליו, שכל ענינו הוא "לשמש את קונו", אין לו זמן לזה! וזהו מ"ש "ויחלוש .. את עמלק וגו'": אפי' אם לא מבטלים את הספיקות, יש להחליש אותם – להתנתק מהם שלא יבלבלו אותו בעבודתו לבוראו. והנצחון הוא ע"י "אנשי משה" – אלו הקשורים לנשיא הדור! ועי"ז נפעל שגם ב"מדין" מכירים הנצחון על "עמלק" והולכים לקבלת התורה ונמשכות הברכות בגו"ר. א' השיחות דהתוועדות י' שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024 Synopsis On the verse [at the beginning of Parashas Yisro] “Yisro heard, etc.,” Rashi cites the teaching of our Sages, “What news did he hear that [made such an impression that] he came? – The splitting of the Sea and the war with Amalek.” Chassidus explains that the Gematria of Amalek is safek(“doubt”); by fighting against doubts, we cause even the “priest of Midian” to leave everything he has and come to the “desert” etc. The lesson is that when a Jew encounters doubts in Torah and Mitzvos, and he finds himself unable to nullify them, he must ignore them and not engage in any debates with them etc.; rather, he must resolve that as one with a Divine mission, “created only to serve my Maker,” has no time for that! As the verse says, “And he weakened Amalek etc.” Even if one can’t nullify the doubts, he must weaken them –disengaging from them so they do not distract him from his service to his Creator. And the victory is achieved by the “Men of Moshe” – those who are connected to the Nasi of the generation! As a result, even those in “Midian” hear about and recognize the victory over “Amalek,” and go to receive the Torah, drawing down abundant physical and spiritual blessings. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024

782

יום ב' פ' יתרו, י"ט שבט, ה'תשפ"ד

Jan 29, 2024

10:07

התוכן תמיהה גדולה ביותר בשני דפ' יתרו בענין פרשת "ואתה תחזה" (ש"יתרו" נק' כך ע"ש ש"יתר פ' אחת בתורה – ואתה תחזה"): משה רבינו, רוען של ישראל (שנקבע לכך משעת לידתו, ו)במשך ששים שנה בפועל, חשב שהסדר שבו דן את העם צריך להיות כך, ודוקא יתרו, שזה עתה הגיע ממדין, "תופס" מה שמשה "לא תופס" כביכול, עד שפרשת "ואתה תחזה" נק' על שמו?!, והביאור: משה הסתכל על בנ"י כפי שהם נמצאים ביחד אתו ואז הם באמת שייכים לסדר כזה, אבל יתרו הסתכל על בנ"י גם במצב שמשה הוא ב"עולם" וגדר אחר – "על ההר" או לאחר מותו, וכדי שבנ"י יוכלו "לעמוד" גם במצב כזה, צריך סדר מיוחד שמתאים לזה, וכיון שהכל צריך לעבור דרך משה "הכל ניתן למשה בסיני", צריך להתחיל סדר זה בחייו וע"י משה עצמו. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024 Synopsis In sheini of Parashas Yisro, where Yisro tells Moshe “And you shall choose” judges to serve along with him (and this is the “section he added (Yiter) to the Torah, for which he was called Yisro) – a significant question arises: How is possible that Moshe, having been the shepherd of the Jewish people for sixty years (a role for which he was destined at birth), didn’t realize this on his own, while Yisro, having just arrived from Midian, did realize it, to the extent that the portion is called by Yisro’s name? The answer is that Moshe viewed the Jewish people on their level, in their state of being together with, and uplifted by, Moshe. From that perspective, Moshe was indeed correct. By contrast, Yisro looked at the Jewish people from the perspective of their state when Moshe was on a different plane, whether “on the mountain” or after Moshe’s passing. To ensure that the Jewish people could “come in peace” and survive even when Moshe was no longer with them, a different system had to be put in place. Since everything must go through Moshe – “everything was given to Moshe at Sinai” – that system had to begin through Moshe himself during his lifetime. Two excerpts from sichah of Monday, Parashas Yisro, 15 Shevat 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024

783

יום ג' פ' יתרו, כ' שבט, ה'תשפ"ד

Jan 30, 2024

9:47

התוכן קודם מ"ת היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים‏ – ‏"העליונים לא ירדו למטה והתחתונים לא יעלו למעלה", ובשעת מ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל"‏ – ‏"וירד הוי' על הר סיני" [כמ"ש בשישי דפ' יתרו] – ‏הקב"ה, העליון שאין למעלה ממנו, ירד בעצמו לתחתונים! וזוהי ההוראה לדרך בה "לוקחים" את התורה ומלמדים אותה: דוקא במקום נמוך, ובזמן ומקום הגלות, מתגלה התורה בכל התוקף! ולכן נמשלה התורה ל"מים" ש"יורדים ממקום גבוה למקום נמוך", וזהו גם מ"ש "כל המקיים את התורה מעוני", בלי ישות וגבהות, "סופו לקיימה מעושר"‏ – ‏עשירות בתורה ובשאר ענינים! ‏ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 Synopsis Before the giving of the Torah, there was a decree (a divide) between the higher and lower realms: “The higher beings shall not descend below, and the lower beings shall not ascend above.” But when the Torah was given, the decree was annulled, “and I will the One to go first” – “And Hashem descended upon Mount Sinai” [as it says in shishi of Parashas Yisro]. Hashem, the Highest Being, above Whom there is none other, descends Himself to the lowest world! This teaches us how to receive the Torah and how to teach it to others: it is specifically in a low place, and in a time and place of exile, that the Torah is revealed in all its strength! Therefore, the Torah is compared to water, that “descends from a high place to a low place,” and as the Mishna states, “One who keeps the Torah out of poverty,” i.e., without arrogance or ulterior motives, “will ultimately keep it out of wealth” – wealth in Torah as well as everything else. Two excerpts from sichah of 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו

784

יום ד' פ' יתרו, כ"א שבט, ה'תשפ"ד

Jan 31, 2024

8:04

התוכן התורה היא "חמדה גנוזה" של הקב"ה, והוא נתנה לכאו"א מישראל. אבל התנאי וההכנה לקבל את התורה היא אמירת "נעשה ונשמע" – שיקיים ויתנהג בפועל בחיי היום-יומית לפי הוראות התורה. והדרך הנעלה ביותר לבטא את היוקר של התורה הוא לא (כ"כ) ע"י ש"שומר" את התורה שלא יבזו אותה ח"ו, אלא עי"ז שבכל עניניו, גם ענינים הגשמיים שעושה עם הגוף, ניכר שזה נעשה ע"י מי שמקושר עם התורה. וענין זה נוגע ביותר כאשר מדובר אודות נשי ובנות ישראל, שאודותן נצטווה משה רבינו לפני מ"ת "כה תאמר לבית יעקב – אלו הנשים", ורק לאח"ז "ותגיד לבני ישראל – אלו האנשים". כי כדי להבטיח שאצל האנשים יהי' "נעשה ונשמע" ה"ז תלוי ב"נעשה ונשמע" של הנשים. משיחת כ"ח אייר ה'תשל"ח – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024 Synopsis The Torah is Hashem’s “hidden treasure,” and He gives it to every Jew. However, the condition and preparation for receiving the Torah is to declare Na’aseh V’Nishma, “We will do and we will hear” – to keep the Torah practically and live one’s day-to-day life according to the Torah’s instructions. The highest expression of the Torah’s preciousness is not just by honoring a Sefer-Torah and keeping it from being disrespected and the like, but by living in such a way that in everything one does, even physical matters and bodily matters, it is evident that it is being done by someone who is connected to Torah. And this is especially important in the case of Jewish women and girls, as the Torah states – before the Torah was given, Moshe was commanded, “‘Thus shall you say to the house of Yaakov’ – this refers to the women”, and only afterwards, “‘and tell the sons of Yisrael’ – this refers to the men.” Because the Na’aseh V’Nishmaof the men depends on the Na’aseh V’Nishma of the women. Excerpt from sichah of 28 Iyar 5738 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024

785

יום ה' פ' יתרו, כ"ב שבט, ה'תשפ"ד– יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –

Feb 1, 2024

8:35

התוכן נמצאים אנו 1) בחודש ה"אחד עשר". והלימוד מזה‏ – ‏שאין להסתפק בעבודה שמצד עשר כחות הנפש, כחות הפנימיים ["חי'"], אלא צ"ל העבודה גם עם כחות המקיפים ["מושקא", שם בושם]. 2) ביום ה"ב"ך יברך ישראל" של החודש, שבא לאחרי ההכנה של יום ה"א"ך טוב לישראל", שזהו גם יום ה"אחד עשר" מיום העשירי בשבט; השייכות לפ' יתרו ומשפטים; נכנסים לפ' תרומה שבו נאמר הציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שכולל גם הציווי על בניית ב' בתי-המקדש, וגם את ביהמ"ק השלישי שתיבנה תיכף ומיד ממש, ובפרט ע"י קבלת החלטות טובות וכו'. ב' חלקים משיחת כ"ב שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024 Synopsis (1) We are in the “eleventh month,” which teaches us not to suffice with the service of the ten inner faculties of the soul (“Chayah”) but to also utilize the encompassing faculties of the soul (“Mushka,” spice). (2) On the 22nd day of the month, “Through you (becha – 22) shall Yisrael bless” which is also the eleventh day from Yud Shevat; this is connected with Parashah Yisro and Parashah Mishpatim, and we are now entering Parashah Terumah, with the command, “And they shall make a Sanctuary for Me and I will dwell among them,” which includes the command to build the two Batei Mikdash, as well as the third Beis Hamikdash, may it be built literally right now, and especially through the positive resolutions etc. Two excerpts from sichah of 22 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024

786

יום ועש"ק פ' יתרו, כ"ג שבט, ה'תשפ"ד

Feb 2, 2024

9:20

התוכן כאשר אדה"ז קרא לאברך שילמד את בנו, אדהאמ"צ, ושאל אותו האברך כיצד ללמד אתו, השיב לו אדה"ז (בניגון הידוע): עם ילד מתחילים ללמוד אל"ף בי"ת. מהו אל"ף? – נקודה למעלה ונקודה למטה, יו"ד מלמעלה שהיא הנשמה, ויו"ד מלמטה שהוא הגוף, וע"י הקו של יראת שמים באמצע – מתחברים ונעשים דבר אחד. ועוד רמז בזה, שהיו"ד מלמעלה קאי על הקב"ה שלמעלה ממדידה והגבלה, וכדי שהיו"ד מלמטה, היהודי, יוכל להתחבר עם הקב"ה, ה"ז ע"י העדר תפיסת מקום (כמו נקודה), וע"י הקו של יראת שמים, ביטול במציאות, ה"ה מתחבר עם הקב"ה ונעשה אות א'. וזהו גם ענין האל"ף דמתן תורה, שהאות הראשונה היא אל"ף, וזה צ"ל היסוד והתחת הלימוד עם ילד יהודי, ועי"ז יהי' לו את הכח שכאשר יגדל ויתעסק עם עניני העולם – שבכ"מ יורגש "אנכי ה' אלקיך". א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024 Synopsis When the Alter Rebbe hired a young scholar to teach his son the Mitteler Rebbe, the young man asked the Alter Rebbe how to teach him. The Alter Rebbe replied (in his famous sing-song voice): We begin by teaching a child the Aleph-Beis; what is an Aleph? A dot above and a dot below, a Yud above, which is the soul, and a Yud below, which is the body – and through the line of fear of Heaven in the middle, they become one. Another allusion here is that the Yud above represents Hashem, Who transcends measure and limitation, and the Yud below represents the Jew. To connect with Hashem, a Jew must make himself humble like a “dot,” taking up no space; through this “line” of fear of Heaven and self-nullification, he connects to Hashem and becomes an Aleph. And this is also the Aleph of the giving of the Torah: the first letter of the Ten Commandments is an Aleph, and it must be the foundation and essence of a child’s education. In this way, when the child grows up and goes out into the world, he will have the ability to cause “I am Hashem your G-d” to be felt all around him. Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024

787

יום א' פ' משפטים, כ"ה שבט, ה'תשפ"ד

Feb 4, 2024

9:04

התוכן הסדר בחינוך הילדים הוא שכל לראש צ"ל היסודות – 1) הקשר עם אלקות ויהדות, 2) המשכת קדושה בחיי היום-יום ע"י קיום המצוות, ורק לאח"ז – 3) "מציאות" של תורה. בדורות הקודמים היו הילדים מקבלים בבית את היסודות, ומה שנשאר עבור ה"חדרים" ו"ישיבות" הי' רק הענין הג' – ידיעת התורה. אבל בימינו אלו מקבלים הישיבות את הילדים בלי יסודות אלו – הרי תפקידה של הישיבה לבנות אותם מן ה"יסוד"עד ה"גג" ואא"פ לבנות "כתלים" ו"קומה ע"ג קומה" וכו' לפני שמעמידים את היסוד. היינו, לכל לראש לעורר בהם את האמונה בה' ונקודת היהדות, ולאח"ז לומר להם ש"יהדות" צריכה להתבטא בקיום מצוות מעשיות בחיי היום-יום. התורה יכולה להיות לדבר המזיק לאדם הלומד אותה ללא יסודות אלו! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024 Synopsis Jewish education must begin with the foundations: (1) Establishing the connection to G-dliness and Yiddishkeit; (2) drawing holiness into the child’s daily life by performing the mitzvos; (3) becoming a Torah entity. In previous generations, children received the foundations at home; what remained for the cheders and yeshivahs was only to impart the third step – Torah knowledge. But these days, students come into the yeshivah lacking these foundations; therefore, the task of the yeshiva is to build them up from the “foundation” up to the “roof.” Without first building the foundation, it’s impossible to add walls and floors. Therefore, the first thing is to awaken within the students the essential spark of Yiddishkeit within them, and the belief in Hashem – and then to tell them that Yiddishkeit must be expressed through the practical mitzvos in daily life. Otherwise, Torah can become harmful to one who studies it without these foundations. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024

788

יום ב' פ' משפטים, כ"ו שבט, ה'תשפ"ד

Feb 5, 2024

10:07

התוכן [המשך] בזמננו שרוב בני הנוער עסוקים רוב הזמן בענינים שאינם תומ"צ – הי' צ"ל פשוט אצל אלו שתפקידם לחנך אותם, שכל רגע מאותם שעות הספורות שמוקדשים לחינוך בד' אמות של תורה צ"ל מנוצל עבור בניית יסודי היהדות, ובפועל ממשיכים הם בבניית ענינים של "תפארה" כאשר לתלמידים חסרים היסודות! ההורים נותנים בידיהם את הילד כדי שהם יעשו ממנו "יהודי" מה"יסוד". זהו תפקידם! ואא"פ לפעול זאת אא"כ יתחילו לספר לילדים מהי יהדות ולהבטיח שהם מקיימים מצוות בפועל! הילדים רוצים לעשות מה שצריכים אבל לא יודעים מה. מלמד או ר"י שאינו דואג שהילדים יאמרו מודה אני, יטלו ידים, יאמרו ברכת התורה לפני הלימוד, ויתפללו מנחה ומעריב לאחרי הלימוד – תלוי' האשמה בו! השאלה היא האם בכלל מותר ללמוד תורה עם נער שאינו מקיים מצוות... טענת המלמד שלפי הסדר הי' הנער צריך להגיע אליו לאחרי שלימדו אותו את היסודות – צריך להתדיין עם שאר המלמדים... הנער אינו אשם בכך... טענת הנער כלפיו הוא – שינצל את השעות הספורות איתו לפעול עליו שנשמתו תהי' דבוקה בה'! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 Synopsis [Continued.] These days, when most of the youth spend most of their time occupied in things other than Torah and mitzvos – it should be obvious to those in charge of educating them, that of those few hours they have for Jewish education within the four cubits of Torah – every moment must be used to build up the foundations of Judaism. But in practice, they continue focusing on lofty concepts, while the students lack the foundations! Parents entrust a child to the teachers to build the child into a Jew from the foundation up; that’s their job. And this is impossible without first teaching children what Judaism is and making sure that they actually perform the practical mitzvos. The children want to do what they must, but they don’t know what it is. A teacher or principal who doesn’t concern himself with making sure the children say Modeh Ani, wash their hands, say the blessings on the Torah before studying, and daven Mincha and Maariv after studying – the guilt lies on him. If the teacher protests that by the rules, the child ought to arrive in his class only after being taught the foundations – that’s a discussion to be had with the other teachers, but it’s not the child’s fault; the child’s complaint to him is that you should use those few hours to see make sure the child’s soul has a connection to Hashem. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

789

יום ג' פ' משפטים, כ"ז שבט, ה'תשפ"ד

Feb 6, 2024

9:40

התוכן [המשך] כוונתי בהאמור היא לעורר את כל אלו שבידם לשנות את המצב. ענין זה, שלכל לראש צריכים ללמד את הילד עיקרי ויסודי היהדות – מופיע בקיצור שו"ע (ובכל ספר שיעיינו בו שמתחיל באות "אל"ף" – שמרמז על הנהגת יהודי באופן שמחבר אותו על ה' וכו'). לפעול ענין זה – הוא לא רק התפקיד של המלמדים בגן-ילדים אלא של כל המלמדים עד גם של כתות הגבוהות בישיבות הגדולות! כבר עבר הזמן שהמלמדים מרמים את עצמם...! ועוד ענין בקשר לזה: גם כאשר סדר הלימוד הוא באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר" היו יכולים ללמוד ענינים הקשורים עם הלכה למעשה. אך בפועל נתמעט מאוד לימוד הלכות – לא יודעים אפי' מ"ש בקיצור שו"ע! מדגישים את אופן הלימוד ע"ד הפלפול וכו' וכשבא לידי פס"ד בפועל בהל' שבת, טהרת המשפחה, כשרות וכיו"ב – לא יודעים ונכשלים וכו', והיום דבר כזה שייך אפי' אצל ה"גדולים" בתורה! [המשך יבוא] משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024 Synopsis (Continued.) My point in the abovementioned is to rouse those who have the power to change the situation. The idea that the first priority is to teach children the principles and foundations of Judaism, appears in the Kitzur Shulchan Aruch (and every sefer begins with an Alef – which alludes to a Jew’s behavior in such a way that connects him to Hashem etc.). And this is not only the role of kindergarten teachers, but all teachers, including those of the higher grades in the yeshivos. The time of teachers deluding themselves has passed. Relatedly: even when Torah is studied “to make the Torah great and glorious,” they can choose topics involving practical halacha. But in practice, the study of halacha has been greatly neglected – people don’t even know what it says in the Kitzur Shulchan Aruch. Instead, the emphasis is on pilpuletc., but when it comes to giving a practical ruling in the laws of Shabbos, taharas hamishpachah, kashrus, etc. – they don’t know the law and come to err etc.; today, this happens even with great scholars. [To be continued.] Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024

790

יום ד' פ' משפטים, כ"ח שבט, ה'תשפ"ד

Feb 7, 2024

10:51

התוכן [המשך] לו יישר חילי הייתי מנהיג בכל מקום ב' ענינים האמורים: שבכל מוסדות חינוך ילמדו עיקרי היהדות עם כל הילדים, מן הקטן ביותר עד הגדול ביותר. וכמו"כ יהי' בהם לימוד הלכה למעשה בהלכות הצריכות בחיי היום-יומיים, כשלאח"כ יבנו אותם להיות לומדי תורה ומחדשי בתורה, וכך יעמידו "פוסקים" בישראל שיודעים לפסוק הלכה בפשטות. ובנוגע לטענה הרי צריכים "גאונים" ו"רכשבה"ג"... – הרי על זה ישנו הפסוק (כמסופר בירושלמי) "וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות" – שיכולים לבנות היכלות ואעפ"כ זה יהי' באופן ד"וישכח ישראל את עושהו"... מהי התועלת ב"גאונים" כאשר בחיי היום-יומיים לא יהי' יהודי פשוט שיכיר בערך התורה והמצוה?! ה"ז "בנין" על יסודות שווא! יש להתחיל את ה"בנין" מלמטה למעלה, מענינים פשוטים – ללמוד ולהחדיר בהם תוכן הי"ג "אני מאמין" וכו', ואז להתקדם וללמוד עמם גמרא עד שיגדלו להיות גאונים וכו'. משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024 Synopsis [Continued.] If I could, I would introduce both of these things: That all educational institutions should teach the foundations of Judaism to all children, from the youngest age to the oldest age. And similarly, that practical halacha for day-to-day life should be studied, so that afterwards the students can be built up to become Torah scholars etc. In in this way the Jewish people will have halachic authorities who know how to rule properly on practical matters. To those who argue the need to raise great Torah geniuses and leaders etc. – the verse states (as it says in the Yerushalmi), “And the Jewish people forgot its Maker and built temples”: it’s possible to build up grand institutions and yet “forget his Maker.” What is the benefit of Torah genius, when there aren’t simple Jews who appreciate plainly the value of Torah and mitzvos? It’s a building set on false foundations. Rather, the building must begin from the bottom up, starting with simple things – teaching children the Thirteen Principles of Faith etc., and then advancing to the study of Gemara, until eventually they will become great scholars etc. Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024

791

יום ה' פ' משפטים, כ"ט שבט, ה'תשפ"ד

Feb 8, 2024

8:44

התוכן ישנם הטוענים [בקשר למבצעים וכו'] "היתכן" שעושים מהתורה ספר רפואה או בטחון?! "היתכן" לומר שמ"ש [בסיום שישי דפ' משפטים] שאם יקיימו תומ"צ אז "והסרתי מחלה מקרבך", שהכוונה כפשוטה! הרי "מה הקשר" בין קיום תומ"צ לרפואה?! או "היתכן" לומר שמ"ש בתורה שהעולם נברא בששה ימים, שהכוונה כפשוטה! הרי "התורה לא מתעסקת בעניני בריאת העולם"! הכוונה לשש תקופות וכיו"ב... יש לדעת האמת ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (חוץ מאותם מקומות שהתורה אומרת שהכוונה לדרוש וכיו"ב). וידוע מ"ש הרמב"ם והרשב"א בנוגע לאלו שאומרים שמ"ש בתורה אינו כפשוטו. וכן מ"ש בזהר בנוגע לאלו שאומרים שיש ענינים בתורה, כמו "אחות לוטן תמנע", שהם "סתם סיפורים" רח"ל. וכן בעניננו: התורה אינה "ספר רפואה", אבל ביחד עם זה, מ"ש בתורה שקיום תומ"צ הוא "רפואה" – "והסירתי מחלה מקרבך" – ה"ה אמת כפשוטו! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024 Synopsis There are those who argue [regarding Mivtza’im etc.]: How can you turn the Torah into a book of medicine and the like? How can you say that when the Torah says [at the end of shishi of Parashas Mishpatim] that if the Jewish people keep Torah and mitzvos, “I will remove illness from among you,” it means in the literal sense? After all, what connection is there between keeping Torah and mitzvos, and health? Similarly, [they question] how it’s possible to say that the world was literally created in six days, and instead they argue that the Torah means “six eras” etc. One must know that “a verse does not depart from its plain meaning” (except in those places where the Torah says something is meant allegorically etc.). We know the harsh things the Rambam and the Rashba wrote regarding those who argued that the Torah wasn’t meant to be taken literally. Similarly, the Zohar speaks very harshly of those who say that verses in the Torah like, “And Lotan’s sister was Timna” are just “stories” Rachmana litzlan. The same applies here: The Torah is not a book of medicine, but at the same time, when it says that keeping Torah and mitzvos brings healing – “I will remove illness from your midst” – it is true in the literal sense! Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024

792

יום ועש"ק פ' משפטים, אדר"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 9, 2024

4:52

התוכן א) בשנה זו שישנם ב' חדשי אדר הכוללים ששים יום (ביחד עם יום אדר"ח אד"ר) מודגשת מעלת האתהפכא – "ביטול בששים", כי ע"י הביטול בששים. לא רק שמתבטלים הענינים הבלתי-רצויים אלא שמתהפכים – כל המאכל מותר לאכילה, ואדרבה, מצד זה יש למאכל עריבות מיוחדת וכו'. ועוד ענין בשנת העיבור שהענין ד"פורים" הוא באופן ד"גדול" ובאופן ד"קטן", ובעבודה: נוסף על העבודה באופן של "גדלות" צ"ל גם העבודה באופן של "קטנות" – "ונפשי כעפר לכל תהי'", ענין הביטול. ב) בציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שבתחילת פ' תרומה נכלל גם הציווי על בנין המקדש בכל הזמנים. ועוד. שיחת בדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024 Synopsis (1) This year, the two months of Adar total sixty days (counting the first day of Rosh Chodesh Adar I), which emphasizes the quality of transformation: the law is that when something is “nullified by sixty parts,” it is not only nullified, but transformed, with the entire dish becoming permissible to eat, with the food gaining a special quality. Similarly, when there are sixty days of Adar, everything undesirable is not only nullified, but transformed. Another aspect of a leap year is that there is Purim “Gadol” (“Major”) and Purim “Katan” (“Minor”). In terms of Divine service: in addition to serving Hashem in a manner of “Gadol,” one must also serve Hashem by being “Katan” – “May my soul be like dust to all” – self-nullification. (2) The commandment, “And they shall make a Sanctuary for Me…” at the beginning of Parashas Terumah also includes the command to build the Beis Hamikdash in all times. Sichah from second day of Rosh Chodesh Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024

793

יום א' פ' תרומה, ב' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 11, 2024

9:28

התוכן פעולת בנין ביהמ"ק הראשון, דירת קבע הראשון להקב"ה בענינים גשמיים, היא פעולה נצחית עד סוף כל הדורות – היא היתה ה"פתיחה" לשאר בתי המקדשות, וממנו נמשך, ע"י ה"חלונות שקופים אטומים", הכח לכל יהודי בכל הדורות שביתו יהי' מקדש לו ית' – "ושכנתי בתוכם – בתוך כאו"א מישראל" [כמ"ש בראשון דפ' תרומה]. ענין זה רואים בגלוי בענין החינוך: כל פעולה ופעולה שעושים בחינוך הילד אי"ז פעולה פרטית שעושים עמו ועכשיו, אלא היא נשארת אצלו כל ימי חייו, והוא יחנך כך את הילדים שלו, והם את הילדים שלהם, עד סוף כל הדורות! וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שיש להסתכל על כל יהודי כמו שהוא עומד במחשבה הקדומה דא"ק! ובעניננו – במחשבה הקדומה דא"ק נוגע איך ילד יהודי זה אוכל ושותה ומברך ע"ז! וא"כ מי שעוסק בחינוך הילד יש לו חלק בענין שנוגע במחשבה הקדומה דא"ק! ובו תלוי מה יהי' עם נין-נין-נין- נכדו של המחונך או המחונכת! וא"כ במה נחשב הוא היגיעה והמרץ והכחות שצריכים לענין החינוך לעומת גודל הענין שפועלים עי"ז?! משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 Synopsis The construction of the first Beis Hamikdash, the first permanent dwelling place for Hashem within the materiality of the world, had an eternal effect for all generations, opening the way for all subsequent Sanctuaries, and through its “narrow and broad windows,” empowering every Jew in every generation to turn his own home into a Sanctuary – “‘And I will dwell among them’ – within every single Jew” [as it says in the first aliyah of Parashas Terumah]. We see this openly in the context of Jewish education: everything one does in educating a Jewish child is not merely a personal event occurring here and now, but one that lasts for the child’s entire life, and affecting how he educates his own children, who will educate their children after them in the proper way until the end of all generations! As my father-in-law the Rebbe said, one must view every Jew the way they exist within the primordial thought of the level of Adam Kadmon! The way a child eats, drinks, and makes a brachah matters on that very lofty level! Therefore, anyone involved in educating that child has a portion in something that affects the level of the primordial thought of Adam Kadmon! If so, even if Jewish education requires tremendous effort and toil – how can that even be a factor, considering the tremendous effect it will have?! Excerpt from sichah of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.

794

יום ועש"ק פ' האזינו, ז' תשרי ה'תשפ"ד

Sep 22, 2023

8:50

התוכן עמ"ש במשנה "יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה" מפרש בגמ' הטעם מצד גזירה דרבה ("והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה"). ומקשים ע"ז רבותינו נשיאינו "מה ראו רז"ל לעקור מ"ע דשופר ולולב וכו' משום גזירה דרבה וכו'.., ובפרט שהיא מצוה רמה ונשאה מאד". ומזה מכריחים שביו"ט שר"ה שחל בשבת לא צריכים את תקיעת שופר, כי הענינים שנפעלים ע"י תקיעת שופר בכלל, נפעלים ביום השבת מצד עצם קדושת השבת וכו'. אבל אם כך קשה למה צריכים הטעם דגזירה דרבה – גם בלי זה אין מה לתקוע בשבת?! (ועד"ז בנוגע ללולב ומגילה) וי"ל שהענין ד"גזירה דרבה" בא להסביר למה (אע"פ שהענינים נפעלים בשבת מצ"ע) אין תוקעין בשופר בר"ה שחל בשבת כ"זכר למקדש" כמו שמצינו בכ"מ. משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023 Synopsis On the Mishna, “When the Yom Tov of Rosh Hashanah occurs on Shabbos, they would blow [the shofar] in the Beis Hamikdash, but not in the rest of the country,” the Gemara explains that this is due to Rabba’s decree (“and this is the reason for lulav, and this is the reason for megillah”). Our Rebbe’im ask in Chassidus, why did our Sages uproot a Biblical command of blowing shofar, and lulav etc., because of Rabba’s decree, considering that its such a lofty mitzvah etc.? And thus, they prove that when Rosh Hashanah falls out on Shabbos there’s no need to blow shofar, because the essential holiness of Shabbos itself accomplishes whatever blowing shofar accomplishes etc. But then the question is, if so, why do we need Rabba’s decree – even without it, there is no reason to blow shofar on Shabbos?! (And the same can be asked regarding lulav and megillah). We can explain that the purpose of the rationale of “Rabba’s decree” is because sometimes we find that we do certain things not because they are inherently obligatory, but in order to “commemorate the Beis Hamikdash,” and seemingly, it would make sense here, too, to blow the shofar on Shabbos in order to commemorate the Beis Hamikdash (where they blew shofar even on Shabbos), and here, the reason we don’t do so is because of Rabba’s decree. Excerpt from sicha of the night of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023

795

יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד

Oct 4, 2023

7:06

התוכן 1) הצ"צ סיפר אודות המאמר "ושאבתם מים בששון" שרבינו הזקן אמרו כמ"פ, ש"האָט מען געשעפּט און געשעפּט" ע"ד דברי הגמ' "שמשם שואבין רוח הקודש", וסיים: "ס'איז ביז ביאת המשיח". מזה מוכח שדברים אלו שייכים אלינו. והזמן לזה הוא בשמחת בית השואבה. והכלי לזה הוא לימוד תורה החסידות. 2) ישנו פס"ד בשו"ע שתוכנו, שכאשר יהודי מקבל ע"ע החלטה טובה – אזי מקבל את השכר תיכף ומיד. ובנוגע לעניננו – קבלת ההחלטה טובה בענין הצדקה, פועלת כבר את השכר –קירוב הגאולה, עד כדי כך, שמשיח יכול להגיע מיד עוד לפני הבדלה... ישנם הטוענים שדיבורים אלו הם "ווילדע רייד". ובכן, זה מתאים לכללות ענין הגלות שזהו "אַ ווילדע זאַך", ועוד והוא העיקר – למאי נפק"מ מה שחושבים, וכל הטענות והשאלות – העיקר שתהי' הגאולה של ה"שכינה", של משיח צדקנו, ושל כל בנ"י – תיכף ומיד! 1) משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב 2) משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023 Synopsis 1) Regarding the Alter Rebbe’s maamar Ush’avtem Mayim B’sason, the Tzemach Tzedek (who heard the maamar many times) said “we drew and drew,” (like the Gemara’s statement about Simchas Beis Hasho’eiva that “From there they would derive ruach hakodesh”), and he concluded, “it is until the coming of Moshiach.” This indicates that this applies to us; the time for it is during Simchas Beis Hasho’eiva, and the vessel for it is studying Chassidus. 2) There’s a law in Shulchan Aruch that when a Jew makes a positive resolution – he is given the reward for it immediately. And in our case, resolving to give tzedakah already brings about the reward – the hastening of the Redemption, to the extent that Moshiach can come immediately, even before havdalah…Some people argue that this is “wild talk,” but that is fitting because the whole concept of exile is a “wild thing;” the main thing is, what difference does it make what they think – the main thing is that the Moshiach should come immediately! 1) Excerpt from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen 5712; 2) excerpt from sicha of Chol Hamo’ed Sukkos, night of Hoshana Rabah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023

796

יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד

Oct 3, 2023

9:35

התוכן מצינו שכל הד' מינים נקראים על שם הלולב, כמו בנוסח הברכה "על נטילת לולב". ולכאו', כיון שהאתרוג יש בו טעם וריח, תורה ומצוות, למה הוא טפל ל"לולב" שיש בו רק טעם ולא ריח? והביאור: מצוות קשורות עם עניני העולם שבהם נעשית המצוות בפועל, משא"כ תורה, הרי יכולים לישב בהתבודדות וללמוד תורה, ואדרבה – עיקר ענין התורה הוא במצב של התבודדות ולמעלה מעניני העולם. ומזה מובן שמי שבחלקו מונח גם במצוות, אי אפשר שלא ידבק בו משהו מגשמיות העולם, ואינו מגיע למעמד של עילוי וזיכוך כמו מי שכל ענינו הוא תורה. ולכן כאשר באים כל ד' הסוגים של בנ"י להתאחד – נקראת המצוה על שם ה"לולב", היהודי שכל ענינו אינו אלא תורה, והברכה, שענינו לפעול המשכה מלמעלה, נעשית על ידי מי שהוא קרוב יותר למעלה. ובנוגע לפועל: כיון שנמצאים כאן גם אלו שעדיין לא יצאו לעסוק בעולם וכל ענינם הוא תורה – צ"ל קולם נשמע במיוחד... א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה, ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023 Synopsis We find that all four species are called by the name lulav, as we say in the bracha, “[Who commanded us with His mitzvos and commanded us] regarding taking the lulav.” Seemingly, since esrog has taste and smell – Torah and mitzvos – why is it secondary to lulav, which has taste but not smell? The reason is because mitzvos involve worldly matters, whereas Torah study primarily transcends worldly matters. Therefore, when a person spends part of his time in mitzvos, some of the physicality of the world inevitably sticks to him, so he doesn’t have the purity and loftiness of someone who is engaged exclusively in Torah. Therefore, when all four categories of the Jewish people come together – the mitzvah is called “lulav,” the Jew who is engaged only in Torah, and the bracha, which draws down from Above, is brought about by the one who is closer to Heaven. Practically speaking: since there are yeshivah students here who haven’t yet gone out into the world – their voice in particular should be heard… One of the sichos from farbrengen of Simchas Beis Hasho’eiva, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023

797

יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ד

Oct 2, 2023

11:37

התוכן מלשון חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" מובן, שכדי לראות איזו שמחה שתהי' ה"ז דוקא ע"י ראיית שמחת ביה"ש. ועפי"ז צ"ל, הרי שמחת ביה"ש התחילה בביהמ"ק בלילה השני' (דאינה דוחה שבת ויו"ט), ואיך נק' כל חג הסוכות, גם לילה ויום הראשון, "זמן שמחתנו"?! ועכצ"ל שהשמחה דשמחת ביה"ש פועלת למפרע. וזהו גם מה שחגה"ס נק' "חג האסיף" (דזה שבגשמיות זהו הזמן של "באספך את תבואתך", ה"ז מפני דזהו הזמן לזה ברוחניות): חגה"ס בא בהמשך לכפרה דיוהכ"פ, שבאה ע"י עבודת התשובה בשלימות שע"י מתהפכים גם הזדונות שבעבר לזכיות, והיינו, שמאסף את כל הענינים שלו, גם הזדונות, לרשות יהודי – זכיות. ולכן גם, דוקא השמחה שבאה בהמשך לזה היא בשלימות עד שהיא פועלת גם על העבר, שגם אותם הענינים שבעבר לא היו משמחים ה"ה מתהפכים לענינים המשמחים בשמחה נגלית כפשוטה. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023 Synopsis Our Sages tell us that “One who did not see the Simchas Beis Hasho’eiva never saw celebration in his life.” Thus, we can understand that it is only possible to see celebration – whatever celebration it may be – after one has seen Simchas Beis Hasho’eiva. The question is: Simchas Beis Hasho’eiva in the Beis Hamikdash began on the second night (because it doesn’t override Shabbos or Yom Tov); how then can the entire Sukkos, including the first night, be called “the time of our rejoicing?” We must therefore say that the joy of Simchas Beis Hasho’eiva on the second night is great that it has an effect the past, transforming retroactively to true joy. And this also iswhy Sukkos is also called “the festival of the ingathering:” The reason it is the time for gathering physical produce into the house is because it is a time of spiritual ingathering. Sukkos comes after the complete teshuvah of Yom Kippur, which retroactively transforms even the intentional sins of the past into merits. In this sense, one gathers every aspect of his life, even the intentional sins, into his Jewish domain – merits. And just as complete teshuvah has a retroactive effect, so does the complete joy elicited by such teshuvah retroactively transform the first night of Sukkos into true joy. Sicha from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen, 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023

798

יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ד

Sep 29, 2023

12:01

התוכן במאמר דחה"ס ה'תש"ז מבאר הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל". ומדייק בזה, דבגמ' אמרו עה"פ "ולקחתם" – "שתהי' לקיחה ביד כאו"א", וצ"ל, והלא "ביום הראשון" הוא מדריגה נעלית ביותר, ואיך אפשר אשר כאו"א יוכל להגיע לזה, וכבר ביום הראשון?! ומבאר בזה בהקדם הטעם שלמצוה זו נבחרו דוקא צמחים אלו, משום שכולם מורים על ענין האחדות: אתרוג: 1) ר"ת אל תבואני רגל גאוה", והחידוש בזה הוא שהגם שהוא יודע שיש בו מעלות אמיתיות עפ"י תורה, "יש לו טעם וריח", מ"מ אין לגאוה דריסת מקום אצלו. ומכיון שהוא בטל ה"ה מתאחד עם השני. 2) דר באילנו משנה לשנה – סובל כל ההפכים של ד' תקופות השנה וגדל מהם. דמכיון שהוא בטל ה"ה מאחד גם את כל השינויים שבעולם. לולב: "כפת" – עליו מתאחדים זה עם זה. הדס: תלת בחד קינא. ערבי נחל: נק' אחוינא שגדלים באחוה. ונוסף על האחדות שבכל מין בפ"ע, הנה תוכן המצוה הוא לאחד את כולם. ובזה יובן איך ע"י קיום מצוה זו ממשיך כאו"א מישראל בחי' "הראשון", כי ע"י ביטול ואחדות נעשים כלי לבחי' ראשון וכו'. חלק מהמאמר ד"ה יהי' ה' אלקינו עמנו, אור ליום ה', י"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023 Synopsis The maamar of Chol Hamoed Sukkos 5707 explains the verse “And you shall take for yourselves on the first day, the fruit of the hadar tree, date palm fronds, a branch of a braided tree, and willows of the brook etc.” The Gemara’s states, “‘And you shall take’ – that there should be taking in the hand of each and every person,” but we must understand: “the first day” is a very high level; how can every Jew attain it, and already “on the first day” of Sukkos?! The maamar explains this based on the reason the mitzvah involves these particular four plants – because they all express the theme of unity: Esrog: (1) Esrog is an acronym אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, “Let the foot of haughtiness not come with me,” that even though one “has taste and smell,” nevertheless he allows no room for haughtiness, nor even the “foot of haughtiness,” and therefore he can unite with others. (2) The esrog stays on its tree from year to year – because it is batel, it tolerates and grows from all the seasons and changes in the world. Lulav: the lulav is “kefus,” its leaves are united with one another. Hadas: Hadassim must have three leaves on one branch. Aravos: Are called achvana, which means brotherhood. And in addition to each specie’s individual expression of unity, the mitzvah is to bind them all together. Thus, we can understand how this mitzvah brings every Jew to the level of “First” – because bitul and unity are the vessel for attaining that level etc. Excerpt from the maamar Yehi Hashem Elokeinu Imanu, Wednesday night, 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023

799

יום ה', י"ג תשרי, יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ד

Sep 28, 2023

10:08

התוכן כללות הענין ד"מלכתחילה אריבער" [פתגם בעל ההילולא] שייך במיוחד לשנה זו שתחילתה ביום השבת שתוכנו הוא מנוחה ועונג – העדר ענין המלאכה, עד ש"אין עצב בה", עד ש"לוו עלי ואני פורע", עד ש"אין דאגה בה" מכיון ש"כל מלאכתך עשוי'"! והנה כאשר "ראש השנה" חל ביום השבת, ובו קיים את ענין השבת בכל התוקף עד שלא תקע בו שופר! והתנהג באופן של "שבת'דיק", "מלכתחילה אריבער", ה"ז נמשך כך בכל ימי השנה, ש"אין עצה בה" ואין דאגות וכו' אלא "כל מלאכתך עשוי'". וכאשר שואל הרי צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"? אומרים לו: עליך ללכת "מלכתחילה אריבער", ואז – "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'"! ואף שפסוק זה נאמר על הזמן דלעת"ל, הרי ידוע המשל מבעל ההילולא שכאשר מקיימים מצוה עתה – ישנו השכר מיד, אלא שהוא מונח בקופסא חתומה, אבל בעל הרצון ומצווה המצוות מוסר אותה, ביחד עם המפתח, בידי מקיים המצווה! ובמילא אין מקום לדאגה! וכמו שיום הא' דר"ה הי' ביום השבת, עד"ז יום הא' דחה"ס (שבו מתגלים כל הענינים שהיו "בכסה" בר"ה), ועד"ז שמיני עצרת. ונקודת הענין בעבודה: כאשר יהודי, אפי' ילד קטן, לומד תורה או מקיים מצוה ה"ה "שבת'דיק" – הוא מופשט מעניני חול ומרגיש הרגשה נעלית ביותר. א' השיחות דהתוועדות יום ד', אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023 Synopsis Going milechatchila ariberapplies especially to this year, which began on Shabbos, which is about rest and delight, when we refrain from work, to point that there is “no sadness on it,” and Hashem says, “Borrow on My account, and I will repay it,” and moreover, “there is no worry on it,” because “all your work is done.” When Rosh Hashana falls out on Shabbos, and we kept Shabbos fully, the point that we refrained even from blowing shofar, and we acted Shabbosdik in a manner of milechatchila ariber – that continues the entire year: “there is no sadness on it,” and “all your work is done.” And if one asks that seemingly it is necessary to “sow your field for six years” etc. – we tell him: You must go milechatchila ariber, and then – “strangers shall stand and pasture your sheep etc.”! Though this verse refers to the future era – we know the analogy given by the Rebbe Maharash that when we perform a mitzvah now – we have the reward immediately, just that it is locked in a box, but the One Who commands the mitzvah gives the box, along with the key, to the one who performs the mitzvah. Therefore, there is no room for worry! And just like the first day of Rosh Hashanah fell out on Shabbos, so, too, the first day of Sukkos (when everything that was “hidden” on Rosh Hashanah is revealed), and so, too Shemini Atzeres fall out on Shabbos. In terms of Divine service: when a Jew, even a small child, studies Torah or performs a mitzvah, he is “Shabbosdik” – removed from mundane matters, and feels uplifted. One of the sichos from farbrengen of the night of 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023

800

יום ד', י"ב תשרי ה'תשפ"ד

Sep 27, 2023

11:48

התוכן [התוועדות זו התקיימה בעיצומה של מלחמת יום-הכיפורים] א. במשך הקיץ האחרון דובר ע"ד מ"ש במאמר [ד"ה וקבל היהודים] דשנת תרפ"ז בענין "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם", והי' זה בבחינת "ניבא ולא ידע מה ניבא", ועכשיו מתברר שאכן צריכים את ה"להשבית אויב ומתנקם", שזה יכול להתקיים עי"ז שהאויב נעשה מסייע וכו'. ענין הבירורים נפעל במיוחד ע"י ענין הצדקה, ובאופן של "פיזור" – כמ"ש ב"סידור" שבערב סוכות מפזרין צדקה לעניים וכו'; הביאור הפשוט לזה שהענין התעורר מחדש הוא מפני שהיו כאלו שמצד "יצרם אנסם" ביקשו להחזיר את שטחי א"י שה' העניק לבנ"י באופן נסי וכו'. ולכן, כאשר עשיריות מישראל מתאספים יחד בד' אמות של נשיא הדור ויכריזו בקול רם שאנשים אלו לא דיברו בשם אף א' מישראל (ובאמת – גם לא בשם-עצמם) כי "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" – הנה "כן יקום" ויתבטלו ה"שיריים" מטענתם וכו'. וכאשר הקהל יענה "אמן" ה"ז יפעל בהם ובעולם לעד לעולמי עולמים! [הקהל ענה בקול רם: אמן!] ב. לנצל את השעות עד כניסת החג להוספה בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ושנזכה שיהי' "ופרוס עלי' סוכת שלומך", "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", ולהמשיך שמחה גדולה ורבה בכל השנה כולה. ב' שיחות דהתוועדות י"ג תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 Synopsis [This farbrengen took place at the height of the Yom Kippur War.] (1) During the summer we discussed what it says in the maamar [V’kibel Hayehudim] of 5627 on the verse, “Out of the mouth of babes and sucklings You have established strength…in order to put an end to enemy and avenger.” This was like “prophesying without knowing what he was prophesying” – it has now become clear that indeed a situation has arisen where it is necessary to “put an end to enemy and avenger,” which is possible in a manner where the enemy becomes a helper to the Jewish people etc. The service of birurim is achieved through tzedakah in particular, and when it is dispensed freely – as it says in Siddur im Dach, to freely dispense tzedakah to the poor on Erev Sukkos. The simple reason we’ve brought the issue to the fore lately is because there are those who, because “their inclination forced them” want to give back territory in Eretz Yisrael that Hashem miraculously gave the Jewish people etc. Therefore, when a crowd of multiple minyanim of Jews gather, and within the four cubits of the leader of the generation, and loudly declare that those people do not speak in the name of a single Jew (nor, in fact, do they speak in their own name), because “When He wished, He gave it to them,” and then, “when He wished, He took it away from them and gave it to us” – this will cause it to indeed be that way, and those arguments will be nullified etc. And when the crowd says “Amen,” that has an effect on them and on the world forever and ever. [The crowd loudly responds “Amen!”.] (2) We should utilize the hours remaining until Sukkos to increase in Torah and tzedakah, as it says, “Tzion shall be redeemed through justice and her penitent through tzedakah;” may we merit that Hashem will “spread over us the shelter (sukkah) of Your peace,” and “And I will grant peace in the Land, and you will lie down with no one to frighten [you],” and to continue the great joy throughout the entire year. 2 sichos from farbrengen of 13 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות