Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
1206 episodes
#
Name
Release Date
Duration
801
יום ד' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב
יום ד' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב
Aug 24, 2022
11:43
התוכן הביאור בפשוטו של מקרא למה לא מוזכר בפסוק [ברביעי דפ' ראה, שםמדובר ע"ד סימני טהרה בבהמות חיות ודגים] גם סימני טהרה של עופות (והרי מפורש במס' חולין שישנם ד' סימני טהרה בעופות!): אין תועלת בידיעת סימני טהרה של עופות בנוגע לאכילתם – העופות האסורות באכילה אי"ז בגלל שאין להם סימני טהרה. כל העופות האסורות המנויות בפרשה יש להם סימן טהרה א' (ובנוגע לעופות – מפורש בגמ' שזה מספיק), ומ"מ אסורות בגזירת הכתוב. וגם כדי לדעת אלו עופות מותרות באכילה לא צריכים סימני טהרה, וכמ"ש רש"י שהפסוק פירט את כל העופות האסורות וכל שאר העופות מותרות! (סימני טהרה שבהם נוגע כדי להתירם למזבח, ובזה לא מדובר בפ' ראה). ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ ראה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2022
802
יום ה' פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ערב יום ועש"ק פ' ראה, אדר"ח אלול
יום ה' פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ערב יום ועש"ק פ' ראה, אדר"ח אלול
Aug 25, 2022
9:12
התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר אודות מעשר שני. שמעשר שני ניתן לאכילת בעלים אבל צריכים לאכול את זה בירושלים. ובענין זה רואים הדגשה מיוחדת בנוגע לבושי הטבע שעל ידם עושים את המצוה, וכמ"ש "כי ירבה לך הדרך כי לא תוכל שאתו וגו'", שאם ישנו קושי עפ"י טבע להביא את המעשר עצמו לירושלים, הרי התורה מתחשבת בזה, ונותנת אפשרות לפדות את המעשר ולהעלות את הכסף לירושלים וכו'. אבל מצד שני ישנו הדין, כמ"ש ברמב"ם, ש"פירות הנלקחות מכסף מעשר שני אינו בדין ריחוק מקום .. אלא יעלו הן עצמן ויאכלו בירושלים", והטעם לזה הוא, כי אף שמצוה צריך להעשות עפ"י דרך הטבע, הרי לאחרי שכבר עשה דבר מסויים בדרך הטבע, אסור לו להוסיף ולהוריד את הדבר בעוד שלב עמוק יותר בלבושי הטבע. ומכיון שאסור לו – סימן שניתנו לו הכחות להתגבר על הקשיים וכו' (שיוכל לבוא לירושלים וליהנות מהפירות). משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2022
803
יום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול
יום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול
Aug 28, 2022
11:30
התוכן "בחודש הששי ביום אחד לחודש" נאמרה נבואה לחגי הנביא שהקב"ה שואל אותו בתמי' גדולה: היתכן שישנם יהודים שאומרים "לא עת בא עת בית ה' להבנות", שעדיין לא הגיע העת לבניית בית המקדש (השני)?! ולא מסתפק עם התמי' אלא מצווה "עלו ההר והבאתם עץ ובנו בית"! וממשיך ומודיע "אני אתכם נאום ה'"! נבואה זו נכתבה כ"נבואה שהוצרכה לדורות", וכפי שרואים היום שאע"פ ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", והכוונה היא ליום זה בפשטות! ומ"מ ישנם כו"כ מבנ"י שאומרים ש"לא עת בא עת בית ה' להבנות"! וההוראה: אע"פ שאסור לבנות את הבית כפשוטו מכיון שמשיח עדיין לא בא, אבל יש לעשות את ההכנות - לא להתפעל מחושך העולם ולא להתבייש - "לעלות אל ההר", להתעלות ולצאת מגלות הפנימי, ולבנות את ביהמ"ק הפנימי שבכ"א ע"י עשיית ענינים במעשה בפועל, וכ"ז יזרז את בנין ביהמ"ק הכללי. ג' חלקים משיחת בדר"ח אלול ה'תש"מ לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2022
804
יום ב' פ' שופטים, ב' אלול
יום ב' פ' שופטים, ב' אלול
Aug 29, 2022
11:10
התוכן מובא ברמב"ם בנוגע האיסור על המלך להרבות לו נשים [כמ"ש בשני דפ' שופטים] ש"על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו" כיון "שלבו הוא לב כלל ישראל". ביאור הקשר בין "מלך" ל"לב": כל ענינו של ה"לב" הוא להחיות את הגוף, ולכן 1) הוא תמיד במצב של תנועה והעדר המנוחה, "דפיקו דליבא", רצוא ושוב – להחיות את הגוף. 2) הוא אבר חלש ביותר, שזה מורה שאין לו ענין לעצמו, [משא"כ ה"מוח" יש לו גם ענין לעצמו, והוא מובדל מהגוף, ולכן: 1) אין בו שום תנועה 2) אינו חלש]. וזהו גם ענינו של "מלך" – כל ענינו של מלך הוא לשרת את העם, ולכן 1) הוא במצב של תנועה והעדר המנוחה – "אשר יוציאם ואשר יביאם", "לעשות משפט ומלחמות". 2) יש בו ענין החלישות – הוא מקבל את כל עניניו מאחרים – העם, "ולוקח מן העם גבורים.. חיל למרכבתו.. בעלי אומניות.. מעשר מן הזרעים כו'". משיחת ו' תשרי ה'תשל"ז לזכות ר' צבי הירש בן חנה רבקה וזוגתו מרת חנה חי' בת אסתר שיחיו ליום החתונה שלהם ב' אלול לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר, ורוב נחת מכל יו"ח נדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2022
805
יום ג' פ' שופטים, ג' אלול
יום ג' פ' שופטים, ג' אלול
Aug 30, 2022
12:27
התוכן בדיוק לשונו של אדה"ז במשל שנותן בנוגע לחודש אלול מצינו פלא גדול: ש"המלך", ממה"מ הקב"ה, נמצא ב"שדה", ושם ממתין הוא ל"אנשי העיר" שיצאו מן העיר כדי לקבל פניו בשדה וכו'?! הביאור בזה באופן המובן אפילו לאיש פשוט: מאחר שהנשמה, שהיא העיקר, קשורה עם עצמותו ית' – "החזרת בי נשמתי", והיא "טהורה" גם כאשר "אתה נתת בי אתה בראתה.. יצרתה.. נפחתה בי.. משמרה בקרבי" [והרי איש פשוט אינו יודע מכל התוארים של ה', וכידוע מ"ש בתשובת הריב"ש "אני מתפלל לדעת זה התינוק" שאינו יודע אודות עניני הספירות, וכוונתו היא לעצומ"ה] – הרי כל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר", "עיר אלקינו". אומרים לו: עליו לצאת ל"שדה" ולעסוק בבירור עניני ה"שדה" ולעשות "דירה לו ית' בתחתונים", ודוקא עי"ז מקבל "פני המלך" [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2022
806
יום ד' פ' שופטים, ד' אלול
יום ד' פ' שופטים, ד' אלול
Aug 31, 2022
10:36
התוכן [המשך] תכלית יציאת וירידת הנשמה מן ה"עיר" ל"שדה" ועניני חול – היא לצורך עלי'. ושם ממתין לו "המלך", ומיד כשרואהו "מראה לו פנים שוחקות וכו'" ורואה איך שהוא ממלא שם תפקידו לעשות את ה"שדה" דירה לו ית' בתחתונים, וכל "בני המלך" (ש"כל ישראל בני מלכים הם") ואפי' "המלך" עצמו "זקוקים" לעבודה זו! כמבואר בדרושי חסידות עה"פ "מלך לשדה נעבד"; זה שכל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר" משתקף בפס"ד הרמב"ם שכל יהודי, מצד פנימיות רצונו, "רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות". ואדרבה: פס"ד זה מובן שזה קאי אפילו על יהודי שנמצא ב"מדבר", ומובן שהעלי' שע"י ירידה הו היא עוד יותר – העילוי דעבודת התשובה. וההוראה – ב' הפכים: 1) כל יהודי הוא "בן עיר" של המלך! 2) אבל מצופה ממנו שלאחרי התפלה ולימוד התורה – לצאת ל"שדה" לעשותו דירה לו ית'. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2022
807
יום ה' פ' שופטים, ה' אלול
יום ה' פ' שופטים, ה' אלול
Sep 1, 2022
10:17
התוכן כוונתם של הבעש"ט ואדה"ז ביסוד תורת החסידות היתה עבור כל בני ישראל, והם פתחו לזה דרך סלולה ורחבה שכאו"א, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, יוכל לעלות על הדרך ולהגיע ל"מאור" שבתורה – פנימיות התורה, וכ"א יכול למצוא בו מה שמתאים אליו וכו'. ויש להביא דוגמא לזה מהענין ד"עיר מקלט", שהתורה ציותה להכין דרך סלולה ורחבה של ל"ב אמות, גם בשביל אלו הנמצאים במצב ירוד ביותר – רוצח נפש במזיד ("בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וכו'"), שיוכלו לנוס דרכו לעיר מקלט וכו' (וכמ"ש בגמ' עה"פ [חמישי דפ' שופטים] "תכין לך הדרך"). וברוחניות הענינים: מובא בספרים שחודש אלול הוא ה"עיר מקלט" של כל השנה. ויש לדעת שגם מי שחטא ופגם ועבר את הדרך, בשוגג או במזיד, הכינה לו התורה דרך סלולה ורחבה כדי שיוכל להנצל מ"גואל הדם" ולעשות תשובה וכו' וגם מסייעת לו לעלות על דרך החיים ("אשר ינוס שם וחי" [שם], דרך התומ"צ. משיחת ח"י אלול ה'תשי"א לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2022
808
יום א' פ' כי תצא, ח' אלול
יום א' פ' כי תצא, ח' אלול
Sep 4, 2022
8:40
התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תצא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'": מציאותו של יהודי, כבן "הסמוך לשולחן אביו" שבשמים, היא "על אויבך" – למעלה מ"אויבך" ואין לו שום שייכות לזה. וכן בנוגע לענין הגאולה נתבטלו מזמן כל המנגדים שהרי "כלו כל הקצין" וכו'. ומ"ש "כי תצא למלחמה" – הפירוש בזה הוא מלחמתה של תורה [וי"ל ש"מלחמה" הוא גם מלשון "מִלַחְמָה", כידוע שהתורה נק' לחם], ולכן מספיק מה שלמדו "הלכות מלכים ומלך המשיח" בשיעורי רמב"ם בשנים שלפנ"ז, וזה עצמו פועל כבר כל פרטי ענינים אלו. ויה"ר שתיכף ומיד ממש יקויים ה"כי תצא" מהגלות, והולכים לארצנו הק' כו'. ועוד. ב' חלקים משיחת יום א' דפ' כי תצא, ג' אלול ה'תשמ"ט לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2022
809
יום ב' פ' כי תצא, ט' אלול
יום ב' פ' כי תצא, ט' אלול
Sep 5, 2022
10:34
התוכן ישנם רבנים כאלו המדמים לעצמם שהדרשות דחודש אלול ו"ימים נוראים" חייבות להתבטא באופן של כעס ורוגז ולקנטר את הזולת! הנה "דברי חכמים בנחת נשמעין", ויתירה מזו: ידע איניש בנפשי' באיזה מעמד ומצב נמצא הוא בעצמו, ואעפ"כ מעיז הוא לעמוד ברבים ולקנטר יהודים בתוארים מבהילים ר"ל! אין לנו אוהב ישראל גדול יותר מישעי' הנביא ואעפ"כ, כפי שמסופר בתנ"ך, נענש כשהתבטא אודות בנ"י בחשאי בפני ה' באופן בלתי-רצוי! ובפרט בחודש אלול שהוא חודש הרחמים שבו צריכים לבקש ולפעול כוח"ט עבור כ"א מישראל, ו"המלך" נמצא בשדה ומקבל את כ"א בסבר פנים יפות וכו' - ולאחכ"ז נעמד הוא בפני המלך ומקנטר יהודי זה שהמלך מראה לו פנים שוחקות! קיום מצות "הוכח תוכיח את עמיתך" צ"ל עפ"י רצונו ית': לכל לראש להוכיחו כמ"פ ביחיד, וגם כאשר חייב להוכיחו ברבים, אין לעשות זאת באופן של רוגז שכתוצאה מזה יבעט וילך לו! [המשך יבוא] משיחת אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2022
810
יום ג' פ' כי תצא, י' אלול
יום ג' פ' כי תצא, י' אלול
Sep 6, 2022
10:23
התוכן [המשך] העצה לפעול על הזולת היא לעשות כמו ר' זושא כשרצה לפעול על יהודי לתקן את דרכיו, שהי' נעמד סמוך אליו ואומר "זושא עשה כך וכך" ובוכה וכו', וכאשר ההוא שמע זאת הי' מתעורר בתשובה (וכמ"ש בספרי מוסר שמה שאדם רואה חסרון אצל חבירו ה"ז בדוגמת המסתכל במראה... זה סימן שהחסרון נמצא אצלו). ואם אינו רוצה להתוודות ברבים על חסרונותיו, שלא ידבר ברבים על חסרונות אחרים!; נוסף על ההוראה הכללית ש"דברי חכמים בנחת נשמעים" – הרי לשם מה לדבר בכלל, ובפרט בחודש אלול, על "היפך הזכות" של בנ"י?! "הוי דן את כל אדם [בתור יחיד, וכ"ש הציבור] לכף זכות"; הרי אפשר להשפיע על הזולת עוד יותר ע"י הדיבור בצד הטוב, בעניני שכר [ואם אינו יכול להתאפק וחייב להזכיר גם "היפך הברכה" – שיזכירו בקיצור, לאחרי הקדמת "ימין מקרבת"], ועל מעלת כל יהודי שביכולתו להכריע את "כל העולם לכף זכות" ולהביא תשועה והצלה! משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2022
811
יום ד' פ' כי תצא, י"א אלול
יום ד' פ' כי תצא, י"א אלול
Sep 7, 2022
11:24
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' כי תצא "כי תצא למלחמה וגו'": תפקיד "צבאות ה'" הוא להלחם נגד "אויביך" – היצה"ר, והדרך לזה הוא שמיד "כי תצא למלחמה" ה"ה עומד מ"על אויביך", הוא מחליט לא לשמוע כלל ליצה"ר, ואז "ה' עוזרו", ולא רק שהוא מנצחו אלא "ונתנו ה"א בידך" – היצה"ר נתון לגמרי בשליטתו, והוא מנצלו לדברים טובים. ובזה מיתוסף מ"ש ברביעי דפ' כי תצא "כי תצא מחנה על אויביך": הוא יוצא למלחמה באופן ד"מחנה" – עם חביריו, ואז בא הנצחון במהירות יותר. ו"ה"א מתהלך בקרב מחניך" – ה' "מתהלך" בינינו ממש ומסייע לכ"א בכל עניניו!; מהמשך השיעור "מוצא שפתיך תשמור": כל "מוצא שפתיך" שלו הוא בדברי תורה. נוסף על קיום הענין כפשוטו ונזהר לנצל את הדיבור שלו רק לדברים טובים וכו'. משיחת י' אלול ה'תשמ"ח לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2022
812
יום ה' פ' כי תצא, י"ב אלול, ערב י"ג אלול
יום ה' פ' כי תצא, י"ב אלול, ערב י"ג אלול
Sep 8, 2022
10:44
התוכן איתא בכתובות "ת"ר כיצד מרקדין כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו". ביאור המחלוקת: לב"ש העיקר הוא מבט הראשון בכללות הדבר. ולב"ה – יש להתבונן בפרטי הדבר, ואז מבינים, שאכן יש לה מום, ומום גלוי, אבל הוא הרי לקח אותה מכל מקום, וא"כ מוכח שמצאה חן בעיניו והיא "כלה נאה וחסודה", וכך יש לשבחה בעיניו. וההוראה: כאשר בא מישהו, למטה או למעלה, וטוען שיש ליהודי (הכלה) "מום", ו"מום גלוי", "כלה כמו שהיא" – אומר ב"ה זה לא נכון! "אל תבט אל מראהו", שהרי הקב"ה (הבעל) "לקח מקח" זה ("לך לאומן שעשאני"), וא"כ מוכח שהיא "כלה נאה וחסודה" וכך יש לשבח כל יהודי! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2022
813
יום א' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים
יום א' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים
Sep 11, 2022
12:34
התוכן בקשר ל(מילוי שמונים שנה מאז) התייסדות ישיבת תו"ת צ"ל התעוררות כללית בין כל תלמידי תו"ת שבעבר הווה ועתיד; ללמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ולשמור את כל סדרי הישיבה בנוגע לתורה תפלה ועבודה; לבקש רשות מהנהלת הישיבה לעסוק ב"מבצעים"; לציית להנהלת הישיבה באופן של קבלת-עול", ולדעת שמה שההנהלה אומרת "איז דאָס ניט וואָס די הנהלה זאָגט, נאָר דאָס זאָגט דער מייסד און מנהל פועל פון דער ישיבה וואָס דאָס איז דער רבי דער שווער. . און אָט דער וואָס פאָלגט ניט – פאָלגט ער ניט דער מייסד הישיבה!", ובשעתא חדא ניתן לשנות את ההנהגה שהיתה באופן של "בדעת ידבר" – שדיבר עם המנהל או הר"י לפי הנחת שכלו (של התלמיד) – להנהגה באופן של ביטול וקב"ע וכו'; אין להנהלת הישיבה הבחירה להמנע מלומר את דעתם מכיון שהתלמידים אמרו להם כך וכך וכו', כי לשם כך התמנו! ועוד. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ז לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתה שי' • לזכות ר' משה זלמן בן העניא שי' ליום ההולדת שלו ט"ו אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2022
814
יום ב' פ' כי תבוא, ט"ז אלול
יום ב' פ' כי תבוא, ט"ז אלול
Sep 12, 2022
9:55
התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' כי תבוא "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את כל החוקים האלה וגו'" וכפרש"י "בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית", שהיום ממש מבקש ה' מכל אחד לשמור את התורה וכו'. והמשך השיעור: "את ה' האמרת היום להיות לו לאלקים גו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'", שהיום ממש בוחר כל יהודי את ה' לאלקים מחדש, והיום ממש בוחר ה' את עם ישראל "לעם סגולה לתהלה לשם ולתפארת וגו'". וזה מודגש בחודש אלול שאז "המלך בשדה" ולא קשה לפגוש בו ולהמליכו מחדש; ידיעת ענין זה, שהיום ממש בוחר ה' בכל יהודי "לעם סגולה", אינו כדי לפעול בו ענין הגאוה ח"ו אלא שידע שהוא שלוחו של ה' להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור". ב' חלקים משיחת יום ג' פ' תבוא, י"ד אלול ה'תש"מ לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2022
815
יום ג' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
יום ג' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
Sep 13, 2022
12:13
התוכן ידוע שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (שנדפסה) שבח"י אלול היו מאחלים "גוט יום-טוב". ומזה מוכח שהמציאות היא שזהו יו"ט עבור כאו"א מישראל. ענינו של יו"ט הוא – שמחה גלוי' הקשורה דוקא עם "בשר ויין", "אין שמחה אלא בבשר", ו"אין שמחה אלא ביין" –שמחה שאכן קשורה עם מצוה (שלמי שמחה וכו'), אבל היא פועלת גם על הגוף וענינים גשמיים. וזה מובן גם בנוגע היו"ט דח"י אלול, שאע"פ שהחיות שלוקחים מיום זה ב"אלול" הוא בענינים הרוחניים וכו' – הרי שיש לצרף לזה גם את הגוף; יש להוסיף בלימוד התורה ובנתינת הצדקה (שמביא הצלחה (וגם) בלימוד התורה). ומכיון שח"י אלול הוא (גם) יום הולדת של אדה"ז שעורר אודות גודל מעלת הצדקה, ובפרט הקשורה עם ארץ ישראל – יתרמו את הכסף שינדבו היום לעניני אה"ק. יהודי א' התחיל ונתן ח"י אלף דולר! (ובודאי לא יישאר ה' בע"ח וישלם לו כמ"פ ככה), וממנו יראו וכן יעשו. ג' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"א לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרה''ח ר' מאיר בהרה"ח ר' חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2022
816
יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
Sep 14, 2022
11:49
התוכן ח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט – מייסד תורת החסידות הכללית, ורבינו הזקן – מייסד תורת חסידות חב"ד. כמו שהקב"ה הכניס את עצמו בתורה, הנה עד"ז צדיקים, ש"דומים לבוראם", הכניסו את עצמם בתורתם, ולכן ע"י לימוד החסידות "לוקחים" את הבעש"ט ורבינו הזקן. ולהוסיף, שרבינו הזקן הכניס בתורתו גם את תורת הבעש"ט, מתחיל משער היחוה"א (שהיתה סברא שזה יהי' חלק הראשון שבתניא) שמיד בתחילתו מביא את תורת הבעש"ט – תורה שהיא היסוד של כל הבריאה ושכל העבודה כולה! ולסיכום: בח"י אלול, שמכניס חיות בכל עניני אלול, יש להתעורר באופן שזה יבוא לידי מעשה בפועל להוסיף התמדה ושקידה בלימוד נגלה ופנימיות התורה, ובהקדמת עבודת התפלה, ונתינת הצדקה לפנ"ז. ועאכו"כ בנוגע לאלו שזכו והצליחו וכבר לומדים תורת החסידות – שמהם תובעים להראות "דוגמא חי'" שמוסיפים בזה כהנה וכהנה. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ז לזכות ר' שלום דובער וזוגתו מרת מושקא שיחיו שיינגרטן ליום החתונה שלהם ח"י אלול לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2022
817
יום ה' פ' כי תבוא, י"ט אלול
יום ה' פ' כי תבוא, י"ט אלול
Sep 15, 2022
11:19
התוכן בח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט, מייסד חסידות הכללית, ואדה"ז, מייסד חסידות חב"ד – מתחילים ימי החשבון הפרטים לכל חודש של השנה שעברה. ועפי"ז מובן שכללות ענין החשבון צ"ל חדור בענין החסידות. תוכן ענין החסידות הוא – הנהגה לפנים משורת הדין, כיון ששייך לעם שה' בחר בו והודיע שכאו"א מהם הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש": "כהנים" – שבהנהגתו היום-יומית ניכר בו שהוא משרת את ה', ובתקיפות של "מלך". ומכיון שה' משגיח בפרטיות על כ"א, בודאי ניתן הכח הדרוש להתנהג באופן האמור. ומכיון שהיהודי צ"ל דוגמא גם לכל הסביבה – לא די בהנהגה באופן דצדקות סתם המחוייב עפ"י דין, אלא צ"ל הנהגה באופן דחסידות – "לפנים משורת הדין". וברוח זה צ"ל החשבון בחודש אלול – האם במשך השנה שעברה התנהג כך, ולקבל ע"ע להתנהג כך בשנה הבאה. ואז יפסוק ה' הדין בר"ה גם באופן ד"לפנים משורת הדין" וכו'. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' האזינו כ"ו אלול ה'תשמ"ו – לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2022
818
יום א' פ' נצבים, כ"ב אלול
יום א' פ' נצבים, כ"ב אלול
Sep 18, 2022
10:54
התוכן ימי הסליחות הם ימים שה' קבע שאז יסלח לבנ"י. ואיתא במדרש שבשעה שמשה רבינו שאל איך שייך שתהי' כפרה לבנ"י לאחרי החורבן כשלא יוכלו להביא קרבנות, התעטף ה' בטלית ותפילין ואמר את סדר הסליחות (י"ג מדות הרחמים), וכך הראה למשה איך צריך לומר סדר סליחות, שעי"ז יסלח לבנ"י. והטעם שה' לא הסתפק בזה שיאמר לבנ"י שכשיאמרו סדר סליחות יסלח להם, אלא הראה למשה דוגמא חי' כביכול מעצמו איך צריך לומר סדר סליחות, הוא, כיון שנמצאים בגלות קשה ביותר רוצה ה' להראות ש"עמו אנכי בצרה" – עם כאו"א מבלי הבט על מעמדו ומצבו, ואפי' עם זה שעליו לעשות תשובה. ["בשעה שיהודי אומר סדר סליחות, הנה אז חוזר הקב"ה ואומר סדר סליחות ומקיים הבטחתו, ומוחל וסולח על כל הענינים הבלית-רצויים"]. ב' חלקים משיחת כ"ז אלול ה'תש"מ לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2022
819
יום ב' פ' נצבים, כ"ג אלול, ערב ג' דסליחות
יום ב' פ' נצבים, כ"ג אלול, ערב ג' דסליחות
Sep 19, 2022
7:48
התוכן נשיא דורנו גילה ופירסם את החשיבות המיוחדת דיום ג' דסליחות, ועד שכמה מאמרי חסידות השייכים לר"ה התחילו ברבים (בשנה מסויימת) ביום ג' דסליחות. ואף שלא נאמר טעם גלוי לזה, י"ל טעם בולט לזה מצד חשיבות המספר "שלש": "מתן תורה" קשור למספר שלש "אוריאן תליתאי לעמא תליתאי וכו'", וכן בקשר ליום ג' דסליחות: יום שלישי הוכפל בו כי טוב, כללות ענין הסליחות קשור עם ארבעים יום השלישיים שעלה משה להר סיני שבסיומם אמר לו הקב"ה "סלחתי כדבריך" ועוד. הסיום בחלוקת ג' שטרות לצדקה. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' נצבים, ג' דסליחות ה'תשמ"ח לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2022
820
יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול
יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול
Sep 20, 2022
9:05
התוכן כינוס בנ"י הוא ענין טוב בכלל, ובפרט כשזה מתקיים בחודש אלול שהם ימי רצון, כהסבר רבינו הזקן עפ"י המשל דמלך בשדה וכו'. ככל שמתקרבים לר"ה גוברת השמחה והבטחון שהקב"ה ימלא בקשות בנ"י. שנה זו היא ערב שנת הקהל, ומכיון שגם עכשיו שביהמ"ק לא קיים בגשמיות הרי הוא קיים ברוחניות בכ"א, מובן שבשנת הקהל ישנו ציווי מיוחד מהקב"ה להקהיל אנשים נשים ואפי' טף, להעמיק ולהפנים עוד יותר את התקשרותם לה' ולתומ"צ וכו'. ובפרט כשמדובר אודות נשי ישראל שיש להן את הזכות לתמוך במוסדות חינוך וכו'. שיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשכ"ו, לנשי ובנות חב"ד ("ליידיס אוקזילערי" דישיבת תות"ל ו"בית רבקה") תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2022
821
יום ד' פ' נצבים, כ"ה אלול
יום ד' פ' נצבים, כ"ה אלול
Sep 21, 2022
13:47
התוכן הוראה ממ"ש בשישי דפ' נצבים "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" בפשטות: אין צורך ביגיעה לעבוד את ה' כראוי, אלא "קרוב אליך הדבר מאוד" לעבוד את ה' במעשה דבור ומחשבה! והוראה הנלמדת מיום שלישי שהוכפל בו כי טוב "טוב לשמים וטוב לבריות" הוא, שגם ההנהגה בין אדם לחבירו צ"ל עפ"י הוראות התורה "ואהבת לרעך כמוך"! כאן המקום להזכיר פעם נוספת עד כמה צריכים להזהר מענין של "שקר" עד קצה האחרון! כאשר יהודי רוצה להוציא דבר שקר מפיו, אף אם יש לו "סיבה" טובה לזה - הוא נכשל ועשה דבר בלתי-רצוי ומפחד מפני ה"שוטר", המלמד או הר"י, שרוצה להענישו - עליו לזכור ש"ה' נצב עליו" בכל עת ובכל זמן, ואמירת הדבר-שקר הוא בפניו של ממה"מ הקב"ה! ואת הקב"ה לא ניתן לרמות בשום אופן... הנהגה זאת מורה על היותו מוג-לב שאין לו את התוקף להודות על האמת, על העדר האמונה, ועל גודל הטפשות שלו! ובכלל הנהגה זו - להתחצף ולהעיז פנים כנגד ממה"מ הקב"ה ש"נצב עליו וכו'" (ע"י אמירת שקר) - אינה מתאימה ל"בן-אדם", אלא ל"בהמה" ממש - הנפה"ב שולטת עליו! הנהגתו של יהודי בכל עניניו, ואפי' של בן-אדם בכלל, הרי כולה מיוסדת על ה"אמת". וע"ז באה ההוראה הנ"ל: הנהגה זו, להתנהג אך ורק עפ"י האמת, "קרוב אליך הדבר מאוד"! משיחת ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול ה'תשמ"ג, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2022
822
יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול
יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול
Sep 22, 2022
11:35
התוכן נקודת הביאור בלקו"ת בזה שלעולם קורין פ' נצבים לפני ר"ה היא כי בפ' נצבים מודגש תוקף המציאות של ישראל מצד התקשרותם עם ה' – "נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית וגו'", ומצד זה בכחם לעורר ולפעול בר"ה מלכותו ית' על כל העולם שעי"ז נפעל חידוש בבריאה כולה. והקשר בין הכתרת המלך ופסוק זה: "נצבים" – "נצב מלך", "כולכם" – התעוררות הרצון למלוכה תלוי' בביטול של כאו"א מישראל, למרות החילוקי דרגות של "ראשיכם שבטיכם וגו'". וזוהי גם השייכות ד"אתם נצבים וגו'" לזה ש"זוכין בדין", דכיון שכל המציאות של עוה"ז הגשמי נעשה ע"י פעולתם של ישראל ש"נצבים היום" להכתיר את המלך הרי בודאי שזוכים לשנה טובה ומתוקה בכל המצטרך גם בענינים הגשמיים. [ועוד]. משיחת יום ה' דפ' נצו"י, כ"א אלול ה'תשמ"ט לזכות דבורה לאה בת מושקא תחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2022
823
יום א' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ב, ערב ראש השנה ה'תשפ"ג
יום א' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ב, ערב ראש השנה ה'תשפ"ג
Sep 25, 2022
1:38
התוכן ברכת כ"ק אד"ש אחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ראש-השנה ה'תשמ"א לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2022
824
יום ד' פ' וילך, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה
יום ד' פ' וילך, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה
Sep 28, 2022
10:51
התוכן תשובה פירושה לא מלשון חרטה – שמעתה הוא מתחיל דרך חדשה, אלא אדרבה – השבה למציאותו האמיתית, כי רצונו האמיתי של כאו"א מישראל הוא לעשות רצונו ית'. ועד"ז בענין ה"תשובה" כביכול אצל הקב"ה עפמ"ש בגמ' ש"שלשה הקב"ה מתחרט עליהם בכ"י . . יצה"ר וכו'", שהקב"ה עושה "תשובה" כביכול ע"ז ומבטל את היצה"ר, והרי גם הכוונה הפנימית בבריאת היצה"ר היתה כדי שינצחוהו (כהמשל בזה וכו'); כשיהודי בא אל הקב"ה בתור "בן" בטענה היתכן שקשה לו כ"כ ומתחנן שיקל עליו וכו', הנה הקב"ה כ"אב" אין לו ברירה כביכול וסו"ס הוא מקל עליו את עבודת התשובה ומעש"ט, ועוד. א' השיחות דהתוועדות ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2022
825
יום ה' פ' וילך, ד' תשרי
יום ה' פ' וילך, ד' תשרי
Sep 29, 2022
9:24
התוכן ידוע מ"ש הבעש"ט עה"פ "ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים", ש"פנינה" קאי על סט"א ו"חנה" על השכינה וכו', ו"מתרעם הכתוב על העדר הצדיקים כו' וילדים דסט"א רבים". בפועל נאמר ש"עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה" (דפי' "אומללה" הוא שגם ילדים של "פנינה" התנתקו מעניני העולם וכו'). ומכיון שאומרים זאת בהפטורה דר"ה ובברכה וכו', מוכח שר"ה פועלת זאת. ובפרט ע"י הכתרת המלך בר"ה בתק"ש, שאז "באור פני מלך חיים", שנמשך בני חיי ומזוני רוויחי באופן ד"ענני במרחב". וכמ"ש באגה"ק של אדה"ז שבכל ר"ה נמשך אור חדש שלא הי' לעולמים. לפני ר"ה הגיע לכאן "ביכל" של מאמרי אדה"ז ששם נעתק אגה"ק הזה עם הוספה – שנזכה לראות אור חדש זה בגלוי. ויה"ר שכן תהי' לנו, שכל ה"ילדים" וה"נוער" (ועאכו"כ ה"זקנים"), ומכל ה"שבעה" סוגים בבנ"י, נעשים בגלוי הילדים של חנה (ר"ת חנה נדה הדלקת הנר – ג' המצוות המיוחדות לנשים וכו'). א' השיחות דהתוועדות וא"ו תשרי ה'תשל"ג לזכות לוי יצחק בן פייגא שי' ליום ההולדת שלו ד' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2022
826
יום א' פ' האזינו, ז' תשרי
יום א' פ' האזינו, ז' תשרי
Oct 2, 2022
8:47
התוכן יש לעורר את כאו"א בענין שהזמן גרמא: להתחיל לעסוק מיד במרץ הכי גדול ולפעול בעניני "הקהל". לכללראש - בנוגע לעצמו - שכל התכונות שבו, חלק ה"אנשים", "נשים" ו"טף" שבו, יהיו כולם חדורים ב"ליראה את ה' וגו'". ולאח"ז יצליח יותר כשישתדל לפעול בזה גם עם הזולת. יש לפנות אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ולומר להם, שאע"פ שנמצאים בזמן שאין ביהמ"ק קיים, בכל זאת, בעמדנו בשנת "הקהל" יש להשתדל אשר בכ"מ יתאספו אנשים נשים וטף (באופן המותר) ולעוררם אודות מצות "הקהל" וכו'. הכינוסים של "הקהל" צ"ל במיוחד ביומי דפגרא: בעשי"ת, בימים שבין יוהכ"פ וסוכות, ועאכו"כ בחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת. משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2022
827
יום ב' פ' האזינו, ח' תשרי
יום ב' פ' האזינו, ח' תשרי
Oct 3, 2022
10:54
התוכן חנוכת ביהמ"ק הא' התחילה בח' תשרי ובאותה שנה "אכלו ושתו ביוהכ"פ"! שבהמשך לזה יצאה בת קול "ואמרה כולכם מזומנים לעוה"ב". דמזה משמע שהאכילה ושתי' ביוהכ"פ באותה שנה פעלה יותר מהתענית של הכה"ג בבהמ"ק בשנים שלאח"ז! וההוראה: כאן רואים כמה גדול כחו של יהודי, שיכול לפעול ע"י ענין תחתון ביותר כמו אכילה ושתי' – אם רק מקשרו עם "חנוכת ביהמ"ק" – יותר מתענית כה"ג בביהמ"ק! וזה נותן כח ועידוד שלא להבהל מחושך הגדול של הגלות עד שישנם שקוראים לזה "אור" – "אתחלתא דגאולה"! היפך פס"ד ברור ברמב"ם שרק לאחרי ש"ילחם מלחמת ה' וינצח .. ויבנה בהמ"ק במקומו" ואח"כ "יקבץ נדחי ישראל" ורק אז ידעו שזה "משיח ודאי" והתחילה הגאולה וכו'. וכן לא להבהל מהעסק עם ענינים גשמיים שצריכים בזה זהירות מיוחדת וכו'. וזהו הקשר לשבת שובה, שענינה תשובה עילאה, שע"י ניתן להפוך דבר גשמי וחומרי לדבר שהוא בתכלית הבירור והזיכוך. ג' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2022
828
יום ג' פ' האזינו, ט' תשרי – ערב יום הכפורים
יום ג' פ' האזינו, ט' תשרי – ערב יום הכפורים
Oct 4, 2022
11:21
התוכן גודל השמחה ביוהכ"פ מצד: 1) הענין ד"סלחתי כדבריך" ונתינת לוחות האחרונות דוקא – באופן ד"כפלים לתושי'" ושלא בערך לגבי לוחות הראשונות. 2) דרגת התשובה דיוהכ"פ היא (דרגא הכי נעלית ב)תשובה עילאה. שהרי יוהכ"פ הוא "אחת בשנה", גילוי בחי' "אחת" שבנפש, בחי' יחידה שבנפש, והעבודה דתשו"ע היא מתוך שמחה. והשמחה פורצת כל הגדרים ומגלה וממשיך גם בחי' עונג הבלתי מורגש (הדרגא דיוהכ"פ) בכל סדר ההשתלשלות ועד לעוה"ז התחתון, ואדרבה – דוקא עוה"ז התחתון נעשית ה"דירה" לו ית' שבה מתגלה בכל עצמותו ממש. 3) בחי' יחידה שבנפש קשורה עם בחי' יחידה הכללית – משיח צדקנו, וא"כ זה קשור גם עם הגאולה האמיתית והשלימה שאז יהי' תכלית השמחה. וכ"ז נפעל כבר בערב יוהכ"פ ע"י עבודת האדם – עפ"י מאחז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ומכל זה מובן שערב יוהכ"פ הוא זמן מסוגל ביותר לענין הברכה, ששלימות הברכה היא – ברכת כהנים, שבאמת זהו בכח כאו"א מישראל לברך להיותם "ממלכת כהנים" וכו'. חלק מהברכה ערב יוהכ"פ, בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה, ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2022
829
יום ה' פ' האזינו, י"א תשרי
יום ה' פ' האזינו, י"א תשרי
Oct 6, 2022
9:27
התוכן הנהגת אדמו"ר הצ"צ היתה בתכלית הפשטות אבל הנהגת בנו אדמו"ר מהר"ש היתה בתכלית ההרחבה והעשירות. וכמסופר שכאשר חסיד הביא לצ"צ כלי בית שנעשו בתכלית היופי וכו', נענה ואמר: אני אינני צריך זאת, תן אותם לבני (אדמו"ר מהר"ש). הרי, ש"הרחבת הדעת" של הצ"צ לא היתה קשורה עם "כלים נאים", משא"כ של אדמו"ר מהר"ש. וההוראה: כאשר החינוך בימי הצעירות הוא באופן שכלי הבית הם בתכלית הפשטות, מגיעים למעמד ומצב שיכולים לנצל "כלים נאים" להרחבת הדעת דקדושה דוקא; בודאי יתן הקב"ה לכאו"א בני חיי ומזוני בתכלית הרחבה, ואז יחליט כל יהודי לעצמו האם להשתמש בו בעצמו או לתת זאת ליהודי אחר וכו'. א' העצות לניצול ברכותיו של ה' כדבעי ה"ז ע"י קיום מצות צדקה, שעי"ז יוסיף ה' – נוסף למה ש"מגיע" לכל יהודי – גם באופן של "צדקה" שצ"ל לפי ערך ה"נותן" – לפי ערך עשירות ה' ש"לי הכסף ולי הזהב"! משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער • לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרי –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2022
830
יום א', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות
יום א', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות
Oct 9, 2022
10:54
התוכן בנוגע למצות "הקהל" לא מצינו שיעשו שום דבר בתור "זכר" למקדש! ידוע שבדורות שלפנ"ז היו סברות ושקו"ט בזה וכו' אבל בפועל לא נתקבל שום זכר. אבל בנוגע לפועל יש לנהוג לפי התוצאות: רואים במוחש אשר הדבור אודות "הקהל" בביהמ"ק, ובדברים היוצאים מן הלב, ובמעמד רבים, עושה רושם ופועל התעוררות בנוגע לתוכן מצות הקהל - "ליראה את ה' וגו'". ולכן, בנוגע לפועל, יש לנצל את ימים הסמוכים לחה"ס, וחה"ס עצמו (שאז הי' מעמד ה"הקהל" בביהמ"ק), לפעול בעניני "הקהל" - להקים "רעש גדול" ולפנות אל כל בנ"י בדברים היוצאים מן הלב: הקשיבו יהודים: ניתנו לכם יומין זכאין שבהם צ"ל "הקהל את העם" ולהביא להוספה ביראת ה' ובאופן שזה יפעל "תמיד כל הימים"! ויש להדגיש לכ"א אשר גם לאחרי חורבן ביהמ"ק ישנו המקדש רוחני בתוך כ"א וכו'. והמעשה הוא העיקר: אשר כאו"א ינצל כדבעי את הענין המיוחד דשנה זו, ולדבר אל כל בנ"י בכל הזדמנות, בדברים היוצאים מן הלב, אודות "הקהל". ב' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2022
831
יום ד', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות
יום ד', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות
Oct 12, 2022
10:40
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג (בגלוי) בחה"ס שלאמירת הלל הי' נוטל בידו את הלולב יחד עם הב' מינים האגודים עמו, ולא את האתרוג, ורק בעת ה"נענועים" הי' נוטל גם את האתרוג ומחברו לג' המינים. [אף שעפ"י הידוע גודל הענין דאחדותם של הד' מינים, שהם כנגד הד' אותיות דשם הוי', עדיף לאחוז את האתרוג (ה' אחרונה) יחד עם שאר הג' מינים (י-ה-ו) כל משך זמן ההלל. טעם הנהגתו י"ל בגלל חשש של שריטה באתרוג, ולכן נמנע מאחיזת האתרוג אלא כפי המוכרח]. ומשהבחינו בזה, התחילו גם חסידים לנהוג כן. אמנם כשהתחיל ה"רעש" בנוגע לשנת הקהל, הנה כדי להדגיש עד כמה נוגע הענין ד"הקהל", שזהו"ע עיקרי, פנימי, נפשי וגופני וכו' - הנה דוקא בגלל הקושי שבדבר, ענין שיש בו חשש שלא יפגע ח"ו בענין ההתקשרות וכו', עושים דבר המעורר תמי' ומשנים המנהג לאחוז כל הד' המינים יחד במשך כל זמן אמירת ההלל, שזה קשור עם ענין ה"הקהל" - אחדותם של הד' סוגים בבנ"י המרומזים בד' המינים וכו'! משיחת אור ליום ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח לזכות ר' שלמה יששכר בן דבורה מרטין שי' כנף ליום הולדת שלו י"ז תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2022
832
יום ה', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות
יום ה', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות
Oct 13, 2022
10:20
התוכן בחה"ס שנה זו, "מקץ שבע שנים", ניתוסף הענין דמצות הקהל, שהמלך קורא פרשיות התורה במעמד כל בנ"י – "הקהל את העם האנשים", וגם "הנשים" שלא מחוייבות בעלי' לרגל, ואפי' "הטף" וקטני-קטנים. והתכלית היא – "למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ליראה וגו'". והקריאה תפעול את ה"ליראה" גם על מי שאינו מבין את מה שקוראים, כמובן מלשון הרמב"ם בענין זה, וכפי שמסיים שם "ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל"! מצות הקהל, למרות שהמצוה היא שתהי' התכללות הציבור דכל בנ"י יחד, מ"מ הציווי ע"ז חל על כל אחד. תוכן הרוחני של מצוה זו קיים גם עכשיו: בזמן מן הזמנים צ"ל ההתעוררות "למען ישמעו .. ליראה וגו'", והחיוב על כל אחד לעשות כל התלוי בו לדאוג שייקהלו "האנשים והנשים והטף" לשמוע דבר האלקים! ומובטח שעושה זאת בתור "שליח .. הא-ל", ויפעול גם על מי שלא מבין וכו'. ב' חלקים משיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית-השואבה ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2022
833
יום א', כ"א תשרי, הושענא רבה
יום א', כ"א תשרי, הושענא רבה
Oct 16, 2022
11:31
התוכן ענין השמחה הוא – יציאה מהגבלות, "שמחה פורץ גדר". ומזה מובן שגם הסיבה המביאה לשמחה היא ענין שלמעלה מהגבלות שלו. ו"כמים הפנים לפנים וכו'", ו"ה' צילך" (כפי' הבעש"ט) – שבשעה שהאדם למטה הוא בשמחה, נעשית גם למעלה שמחה ומתבטלים כל ההגבלות. ונשאלת השאלה איך תובעים מהאדם, שהוא שכלי, הנהגה שלמע' מהגבלת השכל?! אלא כמו שתכלית כל דבר הוא שיבוא לשלימות נעלית יותר, עד"ז תכלית האדם הוא שעל ידי השכל גופא יבין ש"שכל" לא מספיק אלא צריך לעשות מתוך קבלת עול, "הקדמת נעשה לנשמע" (וזהו גם מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר שגם את המצוות שהשכל מחייבן (ה"משפטים") יש לקיימן מתוך קבלת עול, כקיומם של ה"חוקים"). וכך גורם נח"ר למעלה וכו'. וזהו הטעם שהשמחה שבהתוועדות חסידית, שפועלת פריצת גדר בכל העולמות, פועלת יותר ממלאך מיכאל (נברא מוגבל)! ג' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2022
834
יום ד' פ' בראשית, כ"ד תשרי
יום ד' פ' בראשית, כ"ד תשרי
Oct 19, 2022
11:12
התוכן על השאלה שהופנתה אל אדה"ז בעת ישיבתו במאסר עמ"ש [בשלישי דפ' בראשית] "ויקרא ה"א אל האדם ויאמר לו איכה" – וכי לא ידע הקב"ה היכן נמצא אדה"ר?! ענה אדה"ז: כאשר אדם הוא בגיל מסויים וכו' שואל אותו הקב"ה "איכה?" – האם הנך יודע תכלית בריאתך בעולם, מה הנך צריך לעשות ומה עשית כבר?! ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שמענה זו הציל את אדה"ז מכלות הנפש כתוצאה מהתענוג הגדול שהי' לו מזה שזכה למס"נ על תורת הבעש"ט, דכשהתבונן בהענין של "איכה" זה פעל עליו להשאר למטה ולפעול את הענינים שבשבילם ירדה נשמתו בעולם. וההוראה: אצל כ"א שואלים תמיד "איכה", אלא שאצל א' תובעים להמנע מכלות הנפש ואצל א' תובעים להמנע מלהשקיע א"ע בתאוות ולהתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות. השייכות בין שאלת "איכה" למאסרו של אדה"ז: מאסרו של אדה"ז באה כתוצאה מקטרוג למעלה על גילוי רזין דאורייתא על ידו, והגאולה היתה כתוצאה מזה שמלמעלה נתנו לו רשות להמשיך לגלות רזין דאורייתא עד לשכל אנושי וכו'. אך כיצד אפשר להמשיך ולהוריד רזין דאורייתא בהתיישבות בשכל אנושי?! ה"ז צריך לפעול ההיפך – כלות הנפש?! אלא דשאלת "איכה" היא זו שנותנת כח לחיבור ב' הפכיים אלו – שגם נשמה המלובשת בגוף תוכל להתקשר עם סתים דקוב"ה. וע"ד שהי' אצל אדה"ר, שע"י שאלה זו שבאה מיד לאחר שנפל ממדרגתו וכו', ניתנה לו הכח לחזור בתשובה וכו'. ועד"ז אצל כאו"א בכל הדורות. משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2022
835
יום ה' פ' בראשית, כ"ה תשרי
יום ה' פ' בראשית, כ"ה תשרי
Oct 20, 2022
10:22
התוכן 1) עומדים עתה בימי ההכנה לשבת בראשית וידוע הפתגם "אַזוי ווי מען שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית אַזוי גייט דאָס אַ גאַנצן יאָר". אלא שהוראה זו נאמרה בכללות כי הפרטים בזה משתנים לפי נתיבות המקום והזמן, והעיקר שזה יבוא לידי מעשה שהוא העיקר, ובפרט בענין שנוגע לכל השנה כולה. ואף שכל שנה הוא לכאו' רק "חזרה" על כל הענינים ו"שינויים" שהיו בשנה שלפנ"ז, אבל באמת הם באופן ד"חדשים" לגבי השנה שלפנ"ז. 2) ענין החידוש מודגש בקריאת התורה שמתחילים מחדש בשבת בראשית, שהרי בנוגע ללימוד התורה ישנו ציווי מיוחד ש"בכל יום יהיו בעיניך (כ)חדשים", ועד"ז נתינת הצדקה צ"ל כל פעם עם חיות מחודשת. 3) כמה שלבים ב"ויעקב הלך לדרכו": מיד לאחרי תק"ש בר"ה, מוצאי יוהכ"פ, סיום חודש תשרי. 4) יה"ר שע"י קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטו יפעלו עי"ז שהקב"ה יקיים מצוה זו ויתן לכאו"א מישראל הרחבה בגו"ר עד להרחבה הכי עיקרית – ביאת משיח צדקנו. שיחת אור ליום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2022
836
יום א' פ' נח, כ"ח תשרי
יום א' פ' נח, כ"ח תשרי
Oct 23, 2022
10:39
התוכן 1) נמצאים אנו במוצאי שבת בראשית, שבה מסתיים "חודש תשרי", ומתחילים ימי החול של השנה החדשה שהעבודה בהם היא להמשיך קדושה בעניני החול וכו'. וההחלטות טובות בזה שמקבלים ע"ע בשבת בראשית נוגע לא רק לימי שבוע זה שמתברך משבת בראשית אלא לכל ימי השנה. וזהו שלאחרי חודש תשרי מתחיל הסדר של "ויעקב הלך לדרכו": שגם בהליכה "לדרכו" – דרכו של האדם בעניני רשות, אכילה ושתי' ומסחר וכיו"ב, ניכר שזה "דרכו" המיוחד של יעקב (שסלל את הדרך לכל בנ"י) – של יהודי וכו'. 2) הוראה בענין חינוך ילדים מב' הפירושים שבפרש"י עה"פ [בראשון דפ' נח] "אלה תולדות נח – נח איש צדיק תמים וגו'": 1) "הואיל והזכירו סיפר בשבחו שנאמר זכר צדיק לברכה" – יש לחנך ילדים שברגע שמזכירים שם של צדיק יתחילו לדבר בהתפעלות אודות צדקתו וכו'. ב) "עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" – יש לחנך ילדים שירגישו ש"עיקר תולדותיהם", התקווה והאושר, של הוריהם, הוא "מעשים טובים", כשילדיהם מצטיינים במעשים טובים! ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ה – לנשי ובנות ישראל לזכות אייזיק גרשון בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ז תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ • לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרי –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2022
837
יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי
יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי
Oct 24, 2022
11:18
התוכן אין ליהודי לחשוב כיצד יכול הוא לפעול על כל העולם כולו – כי הנהגת כל המדינות שבעולם כולו במשך השנה כולה נקבעת בראש השנה, וכפי שאומרים בתפלת "ונתנה תוקף" "ועל המדינות בו יאמר וכו'", כפי אופן ההתלהבות שבה אומרים בנ"י את תפלת "ונתנה תוקף", ולאח"ז – "כתר יתנו לך", "הוא אלקינו . . הוא יושיענו ויגאלנו . . אני ה' אלקיכם"! וזה שבזמן הגלות זקוקים בנ"י לסיוע של אוה"ע ה"ז רק מכיון שכך רוצה הקב"ה ואין ליהודי ליפול ברוחו בגלל זה, ובודאי לא להתבייש בזה שהוא יהודי ולוותר על עניני יהדות ח"ו, אלא אדרבה – להתגאות בזה! ולהראות לעולם כולו ש"ישנו עם אחד" שגם בהיותו בגלות "דתיהם שונות מכל עם", ע"ד הנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחוה"! וזה צריך להתבטא בכל פרט בחיי היום-יום, ולחנך כך את הילדים. ודוקא כך זוכה להערכה אמיתית בעיני אוה"ע, עד שמרגישים מאושרים שיכולים לסייע לבנ"י! משיחת יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2022
838
יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון
יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון
Oct 25, 2022
8:23
התוכן 1) הוראה מפ' נח: נח הי' "איש צדיק תמים הי' בדורותיו" - הוא הי' היחיד בדורו שעסק במעשים טובים עפ"י רצונו ית' מבלי להתפעל מכך שכל אנשי דורו התנהגו באופן הפכי, ועד"ז ילד יהודי קטן אינו מתפעל מכך שנמצא בעולם שבו ישנם עמים רבים שמתנהגים באופן אחר, זה לא מפריע לו להתנהג עפ"י רצונו ית', ועאכו"כ שהוא לא היחיד בדורו שמתנהג כך - ביחד עמו ישנם עשרות אלפי ילדים השייכים ל"צבאות ה'" שהם חלק מכללות עם ישראל בדורנו שהם חלק מכללות בנ"י שבכל הדורות! 2) הוראה מיום השלישי בשבוע שבו "הוכפל בו כי טוב" - "טוב לשמים וטוב לבריות". משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2022
839
יום ד' פ' נח, בדר"ח מרחשון
יום ד' פ' נח, בדר"ח מרחשון
Oct 26, 2022
10:33
התוכן ישנה דיעה שאם מי מעיין נמשכין לתוך בריכה ונקוין שם ואינם יוצאים ממנה – אין דין מי הבריכה כ"מים חיים". וההוראה לכל בחור ישיבה: גם אם נראה לו שהוא קשור עם "מקור מים חיים", "אין מים אלא תורה", הנה אם ה"מים" נשארים אצלו ואינם מתפשטים לחוץ, ה"ז מוכיח שגם ה"מים" שאצלו אינם "מי מעיין", ואי אפשר לערבבם באפר הפרה שעי"ז נעשית "חירות" מחטא נחש הקדמוני ש"גרם מיתה לכל העולם", שלולי זה אין הגאולה יכולה לבוא!... ולאידך, כאשר ה"מים" נמשכים על ידו גם לאלו הנמצאים חוצה הימנו – אזי גם ה"מים" שנמשכים שם הם "מי מעיין"; הבחינה אם לימוד התורה שלו הוא כדבעי, היא – אם פועל גם על זולתו. ולא רק שלא יחסר לו עי"ז, אלא אדרבה. וכמ"ש בגמ' עה"פ "רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה'" – שאם הרב, ה"עשיר", מלמד את ה"עני" תורה, אזי "מאיר עיני שניהם ה'" – בשווה! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2022
840
יום ה' פ' נח, ב' מרחשון
יום ה' פ' נח, ב' מרחשון
Oct 27, 2022
11:37
התוכן בענין ז' מצוות דבני נח מחדש הרמב"ם שהגוי "יקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה", ולא משום שכך מתקבל על הדעת שבשעה שיהיו גניבות וגזילות וכיו"ב אא"פ שהעולם יתקיים. וזה מה שנתחדש השנה ב"קונגרס", כאשר אינו-יהודי נעמד והכריז (כמו שהתבקש) על קביעות יום בשנה לחשבון הנפש בקשר לקיום ז' מצוות דב"נ – הוסיף מדילי' וקישר זאת עם עשרת הדברות, ציוויי ה'. וזה נדפס כ"חוק" בספר החוקים של המדינה! כאשר שומע דבר כזה מאינו-יהודי ה"ז הוראה אליו, ליהודי, עד שעליו להזדעזע: הוא אכן הולך וטוען "כל מעשיך לשם שמים"... אבל בפועל, תיכף כשנכנס ל"מסחר" הוא שוכח על זה... נכון אמנם שאין אצלו גניבה וגזילה וכו' כי כך לא ישיג אמינות בין חביריו הסוחרים – אבל הזהירות בזה צ"ל מפני שכך ציווה ה'! משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2022
841
יום א' פ' לך לך, ה' מרחשון
יום א' פ' לך לך, ה' מרחשון
Oct 30, 2022
8:21
התוכן [לפנ"ז בהתוועדות דובר על אסיפה מסויימת של רבנים שלא נוצלה לחיזוק היהדות אצל הנאספים:] בהמשך להאמור, הנה אפי' אם כן עסקו בזה, אבל חשוב איך זה מתקבל אצל הרואים. [וע"ד הדין ד"מראית עין"]. ובפרט במדינה זו שענין ה"פרסומת" תופסת מקום במיוחד. וע"ד מ"ש עמ"ש [בראשון דפ' לך לך] שאברהם אמר לשרה בהגיעם למצרים "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וגו'", והרי "אין מקדשין אשה עד שיראנה" ומאז עברו כו"כ שנים? אלא בהיותו בבחי' "מרכבה" ללמע', הנה זה ש"הסתכל" עלי' אז הי' רק כדי לקיים דין זה ולא עלה בדעתו שום דבר חוץ מזה, אבל כשהגיע למצרים, מקום זנות, פעל עליו - אפי' על צדיק כמוהו - המקום ש"הנה נא ידעתי וגו'" וצריך לחפש עצות וכו'. ועד"ז בעניננו: מדינה זו "לקוי'" בענין הפרסומת, ומכיון שלא התפרסם שעוררו את הנאספים בעניני תומ"צ, לא הי' בזה ה"ממנו יראו וכן יעשו" כמו שצריך. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס • לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2022
842
יום ב' פ' לך לך, ו' מרחשון
יום ב' פ' לך לך, ו' מרחשון
Oct 31, 2022
9:35
התוכן הוראה מציווי ה' לאברם בתחילת פ' לך לך "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", עפ"י המבואר בדא"ח ש"ארצך" קאי על בחי' הרצון, "מולדתך" – בחי' המדות, "בית אביך" – בחי' המוחין, והיינו שנדרש מהאדם שכל עניניו, רצון מוחין ומדות, יהיו בבחי' הליכה בלי גבולית למעלה ממדידה והגבלה, וזהו ע"י ש"הולך" ומתנתק מ"ארצך" ו"מולדתך" ו"בית אביך"'', הכחות כפי שהם מצד טבעו, והולך אל "לְךָ" – "לעצמך, לשרשך ומקורך" – עצם נפשו. והיינו שגם אם עד פ' לך לך היו אצלו כל ענינים בשלימות מצד טבע נפשו, הנה בהגיע לפ' לך לך נדרשת ממנו "לשנות טבע מדותיו" של נפש האלקית ולפעול בהם הליכה שלא בערך, וכמו החסד של אברהם אבינו לא הי' מצד "טבעו הטוב" אלא "בשביל שהוא רצון ה'". משיחת מוצש"ק פ' לך לך ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2022
843
יום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון
יום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון
Nov 1, 2022
9:20
התוכן ענינו המיוחד של שבעה בחשון הוא כמ"ש במשנה שאז "שואלין על הגשמים.. ט"ו יום אחר החג, כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת", (ונמצא שתכלית השלימות ב"ויעקב הלך לדרכו" הוא בשבעה בחשון כי רק אז נגמרה העלי' לרגל וכו'). ובזה מודגש הענין ד"אהבת ישראל", כי אע"פ שהצטרכו גשמים בכל ארץ ישראל מיד לאחרי החג, מ"מ נמנעו משאילת גשמים ט"ו יום כדי לא לצער עי"ז אפי' ה"אחרון שבישראל" שעוד לא חזר לביתו! ומזה שכללות הענין ד"שבעה בחשון" נוגע גם להלכה בנוגע עובדין דחול, וכמ"ש בש"ך שכשכותבים בשטרות הלשון "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון כי עד אז היו בנ"י עוד עסוקים בעלי' לרגל וכו' (עפ"י משנה הנ"ל) – במילא מובן שהענין דאהבת ישראל צ"ל גם בנוגע עובדין דחול ("ויעקב הלך לדרכו") ולא רק כשנמצאים בביהכנ"ס ובהמ"ד או עסוקים בעניני תומ"צ. משיחת מוצש"פ לך לך, ז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2022
844
יום ד' פ' לך לך, ח' מרחשון
יום ד' פ' לך לך, ח' מרחשון
Nov 2, 2022
10:46
התוכן ברביעי דפ' לך לך מדובר ע"ד הנצחון של אברהם אבינו, שזה הביא לברית בין הבתרים שבה הבטיח הקב"ה לאברהם לא רק את ארץ ז' אומות אלא את ארץ עשר אומות, כולל קיני קניזי וקדמוני, כפי שיתקיים בפועל תיכף ומיד ממש בגאולה האמיתית והשלימה. ומבואר בדא"ח שארץ ז' אומות ענינה בעבודה היא עבודת המדות, ואילו ארץ עשר אומות כולל גם את העבודה של הג' מוחין. וההוראה: יש לעשות כבר בזמן הזה הכנה לעבודת המוחין דלע"ל, ע"י לימוד הענינים דעבודת המוחין כפי שהם מבוארים בחסידות ובפרט במאמרי אדמו"ר האמצעי, ולהשתדל להביא את הענינים לפועל, ולעשות את כ"ז בהתאם לדרישת פ' "לך לך" – באופן דהליכה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' לך לך, ח' מר-חשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2022
845
יום ה' פ' לך לך, ט' מרחשון
יום ה' פ' לך לך, ט' מרחשון
Nov 3, 2022
11:43
התוכן מבואר בשיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שי"ט כסלו הוא זמן הברית-מילה של חסיד, ושל חסיד חב"ד בפרט. והביאור: החידוש במצות מילה הוא שפעולת המצוה עצמה נמשכת כל ימי חייו [משא"כ שאר המצוות, כמו תפילין שמקיים המצוה רק בעת הנחתן. וזהו הביאור למה שמסופר בגמ' שכאשר דוד המלך הי' במרחץ ראה שהוא ערום מן המצוות והצטער עד שנזכר אודות מצות מילה וכו']. והנה נוסף על פעולת המצוה, "ימול", ישנם עוד ב' ענינים במצות מילה: א) להיות מהול, ב) לא להיות ערל, [והנפק"מ: א) מי שנולד מהול שחסר ענין הא' צ"ל "הטפת דם ברית", ב) מושך ערלתו הוא "מפר בריתו של א"א" כיון שחסר ענין הב'. ג) מי שנולד עם שני ערלות ומל א' מהם חסר לו ענין הג']. ובעבודה: ידוע הכלל ש"באַ חסידים איז ניטאָ קיין בדרך ממילא" אלא צ"ל ענין העבודה, וכמ"ש בתניא שמי שהוא מתמיד בטבעו וכיו"ב נק' "לא עבדו". וזהו החידוש דחסידות חב"ד, לא לסמוך על ה"צדיק" שיהי' "באמונתו יחַי'", אלא להתייגע לבד שהאמונה תחדור בחב"ד שלו. ולכן לכל לראש צ"ל פעולת המילה – עבודה ויגיעה להסיר האטימות וכו', ואז נמשך ב' הקוים ד"סור מרע" – "אינו ערל", ו"עשה טוב" – "להיות מהול". משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב לזכות שרה בת חי' מושקא שתחי' קרמר ליום ההולדת שלה ט' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ההורים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2022
846
יום א' פ' וירא, י"ב מרחשון
יום א' פ' וירא, י"ב מרחשון
Nov 6, 2022
11:38
התוכן ביאור הסתירה לכאורה בין מ"ש בגמ' "גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" למ"ש בתיקוני זהר ש"זכאה איהו מאן דמקבל אורחיו ברעו שלים כאילו מקבל אפי שכינה" – בשווה ולא "גדולה"), וביותר יוקשה מ"ש בתיקוני זוהר ע"פ מה שהגמ' מביאה ראי' מוכחת שהכנסת אורחים היא גדולה מהקבלת פני שכינה – ממ"ש אצל אברהם [בראשון דפ' וירא], שהגם ש"וירא אליו ה'" אבל כשראה "שלשה אנשים נצבים עליו" אז "וירא וירץ לקראתם"! ונקודת הביאור בזה: בעל המימרא בתיקוני זוהר הוא ר' שמעון (בר יוחאי), א) עליו נאמר "מאן פני אדון דא רשב"י" וכו' ובמילא "הקבלת פני שכינה" שלו היא נעליתיותר. ב) כיון שאצלו לא היתה חשיבות כ"כ למעשה הגשמי של המצוה (כמ"ש בלקו"ת) וכו', ומצד הרוחניות אין המצוה דהכנסת אורחים גדולה מהקבלת פני שכינה ומכ"ש מהקבלת פני שכינה שלו. משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשכ"ב לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2022
847
יום ב' פ' וירא, י"ג מרחשון
יום ב' פ' וירא, י"ג מרחשון
Nov 7, 2022
12:17
התוכן ישנם כאלו שב"מחסירו אשר יחסר לו" נכלל שיהי' להם "שטיח מקיר לקיר" כמו שיש לחבר..., או מוכרחים להשיג "כפתור" מסויים מעבר לים... ובזה מכניסים את ה"חב"ד" שבנפש! (ילדים שבגדר "הבל שאין בהם חטא" אין להם מושג כלל בכל התחכמויות ושקרים של עולם המסחר...) בה בשעה שיהודי בר-דעת ולמד חסידות צריך לדעת את תביעת החסידות שגשמיות לא תתפוס מקום, ואם יש פרוטה מיותרת – יקיים מ"ש אדה"ז עפמ"ש בנוגע לאברהם [בשני דפ' וירא] "למען אשר יצוה את בניו.. לעשות צדקה ומשפט": "לשפוט" א"ע כמה מהכסף שה' נתן לו באמת מגיע לו, ואת השאר לתת לצדקה! ואז יווכח שכל ענינים אלו אינם "מחסירו אשר יחסר לו", ואדרבה – יכולים לקלקל וכו'. דודי סיפר לי שפעם פגש אנשים שהתחרו ביניהם מי יכול לירוק רחוק יותר... ולא הבנתי את זה עד שפגשתי אנשים שמתחרים ביניהם מי יכול להשיג "כפתור" ממקום רחוק יותר... משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2022
848
יום ג' פ' וירא, י"ד מרחשון
יום ג' פ' וירא, י"ד מרחשון
Nov 8, 2022
10:10
התוכן בנוגע לאברהם אבינו נאמר שהוא הי' "נדיב" בכל עניניו – "בנשמתו, בגופו ובממונו" וכו'. והנה אף ש"אחד הי' אברהם" ו"במקום גדולים אל תעמוד", אבל, כמובא בספרים, כך צ"ל אצל כאו"א. ומובן א"כ, שהקב"ה נותן לכאו"א את הכחות הדרושים שיוכל לקיים מצות צדקה בכל הפרטים האלו כמו אברהם אבינו! ומכיון שכן, הנה בודאי כל אדם שפוי, שמאמין שיש בעה"ב לעולם, והבעה"ב הוא הקב"ה, והוא נותן לו את הכחות – הנה מצד אנושיות בלבד ינצל את הכחות במילואן. ועד"ז בנוגע לאלו שהם בעלי-השפעה, אפי' על יהודי א' שהוא "עולם מלא", שבודאי נתן להם הקב"ה את הכחות הדרושים לחנך אותו שיהי' יהודי כמו שצריך, עד שיוכל להגיד ע"ע "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב"! ועאכו"כ מנהל בית-ספר או רב בקהילה שלימה, שבודאי נתן להם הקב"ה את הכוחות הדרושים וכו', ו"לא ברא הקב"ה דבר א' בעולמו לבטלה", וחייבים לנצלן במילואן! ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן ה'תשל"ד לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2022
849
יום ד' פ' וירא, ט"ו מרחשון
יום ד' פ' וירא, ט"ו מרחשון
Nov 9, 2022
7:41
התוכן ענין המסירות נפש אינו "לקפוץ מהגג" דוקא, אלא גם אם עשה דבר מסויים, שרק הוא בעצמו יודע עד כמה זה הי' קשה לו, כי יהודי שיודע שהוא למעלה הימנו אמר שעליו לעשותו! וע"ד המבואר בחסידות החילוק בין המס"נ של רבי עקיבא – ש"חיפש" לקיים הענין דמס"נ באמרו "מתי יבוא לידי ואקיימנו", למס"נ של אברהם אבינו – שלא "חיפש" מס"נ, אלא הלך לקיים רצון הבורא "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", אלא שאם בשביל עבודה זו הי' צורך במס"נ – גם זה לא הרתיע אותו. וזוהי תנועת המס"נ שעורר פורים אצל בנ"י בימים ההם, שבמשך כל השנה ידעו שעליהם להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה", וכל דבר שמעכב זה – אינו תופס מקום כלל. וממס"נ כזה לא שייך שיהי' מזה הרגש הישות – שהרי אין הוא מציאות לעצמו כלל, אלא כל ענינו הוא רצון ותענוג האדון! ובכחו של כל א' לעבוד את ה' בתנועה זו של מס"נ, גם ביום ועניני חול! משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2022
850
יום ה' פ' וירא, ט"ז מרחשון
יום ה' פ' וירא, ט"ז מרחשון
Nov 10, 2022
11:21
התוכן "אחד הי' אברהם" - לא התפעל מזה שהוא הי' יהודי היחיד בכל העולם והלך ופירסם בכ"מ ש"יש בעה"ב לבירה זו" - "ויקרא שם בשם הוי' א-ל עולם [כמ"ש בשישי דפ' וירא] [ועוד: כמבואר בדא"ח זה שלא נאמר "א-ל העולם" (שזה מורה שיש לעולם ענין לעצמו אלא שה' מושל עליו) אלא "א-ל עולם" - אברהם אבינו גילה שאין למציאות העולם ענין לעצמו, אלא כל ענינו הוא למלאות רצונו ית' להיות לו דירה בתחתונים]! ובאמת הי' העולם צריך להרגיש מצ"ע שכל מציאותו הוא מה"דבר הוי'", אלא מצד חשכת העולם אינו מרגיש א"ז, ועבודתו של יהודי היא לגלות זאת בלי פחד! וכמו שבזמנו של אברהם הובטח לו ש"ואברכה מברכיך" - שיברכו אותו, כי הענינים שהוא מלמד אותם יתקבלו אצלם, ועד"ז בכל הזמנים וכו'. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו לזכות ארי' לייב בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו י"ז מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2022
851
יום א' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון
יום א' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון
Nov 13, 2022
8:27
התוכן מכיון ש"קרית ארבע" (ע"ש הד' זוגות הקבורין במערת המכפלה) צ"ל באופן של "חברון" והתאחדות [כמ"ש בהתוועדות], ה"ז מבטל מלכתחילה את ההצעה התמוה ["ווילדע סברא"] על "חלוקת" מערת המכפלה וכו'. ומכיון שלא זכינו לקחת את ביטול סברא זו מהתורה עצמה הנה לאחרונה נעמד ישמעלי ו"רועש" היתכן שרוצים לחלק את המערה, הרי היא שייכת לפלוני בן פלוני כבר יותר מאלף שנה! ועפ"י הכלל הידוע שלגוי אין בחירה, הרי מה שהגוי אומר הוא הוראה מלמעלה, ובעניננו – הוראה גלוי': הגוי עצמו מודה שבמשך אלפיים שנה היתה המערה שייכת רק לבנ"י (כי הרי כל המציאות שלו התחילה רק לפני כ-1,500 שנה), וא"כ איך פתאום זה נהי' שלו?! הרי גם עפ"י צדק ויושר צ"ל לבנ"י בלבד השליטה על כל המערה לעולם. ובודאי שסברת ה"חלוקה" מופרכת לגמרי עפ"י תורה שעיר האבות וכל א"י בשלימותה שייכת לבנ"י באופן של "ברית עולם". ג' חלקים מהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' נח, ד' מרחשון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2022
852
יום ב' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע
יום ב' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע
Nov 14, 2022
10:57
התוכן אם "ת"ח אין להם מנוחה.. ילכו מחיל אל חיל" בכל יום, עאכו"כ ביום ההולדת ש"מזלו גובר". ולכן, אם בכלל תובעים מכאו"א את הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" אפי' כשנמצאים במצב של ריבוי בלבולים דהעלם והסתר וכו' (וכמ"ש בכמה אגרות שרבינו הזקן דורש שלמרות צוק העתים וכו' צריכים להשתדל שזה לא יגרום לחלישות בעבודה של "ילכו מחיל אל חיל"), הנה ביום ההולדת של נשיא בישראל התביעה לזה היא חזקה ביותר: ביום זה עומדים כל צנורות ההשפעה מן המוכן באופן דהתגברות! מה שנדרש הוא רק את ה"אצבע קטנה" שלו, וא"כ כיצד יתכן שלא לנצל כחות מיוחדים אלו כדי להוסיף בתו"מ באופן ד"ילכו מחיל אל חיל"?! ובנוגע לפועל: להוסיף בלימוד נגלה ופנימיות התורה (כ"תורה אחת" - חידושו של אדמו"ר הרש"ב ביסוד ישיבת תו"ת), בעבודת התפילה "שהיא הכרח גמור", ובנתינת הצדקה. ב' חלקים משיחת כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2022
853
יום ג' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון
יום ג' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון
Nov 15, 2022
10:23
התוכן מזה ש"פרשה של שיחת אליעזר" הוכפלה בפ' חיי שרה כו"כ פעמים לומדים חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו' מתורתן של בנים". ביאור המעלה ב"שיחתן" של עבדי אבות על "תורתן" של בנים: "שיחה", ענין של דברי חול, קאי על ה"עשרה מאמרות שבהם נברא העולם" – "מילין דהדיוטא". והיינו, ש"שיחתן", כחיותו של כל הנבראים, קשור עם "זמן ומקום", ולא שייך שום "זמן", שהוא הנברא הראשון, בלי "שיחתן". משא"כ "תורתן" היא למעלה מזמן ומקום (ולכן שייך יום שחסר בו ענין התורה ע"י בחירת האדם). וזוהי המעלה ב"שיחתן" על "תורתן" שע"י "שיחתן" דוקא נמשכים הענינים בתוך זמן ומקום. ובזה גופא הדיוק הוא "שיחתן של עבדי אבות", אף שיש גם "שיחתן של בנים", כי עיקר ענינם של "בנים" היא תורה (וזה משפיע גם על "שיחתן"). ועיקר העבודה בעולם בעניני חול היא "שיחתן – ולא "תורתן" – של עבדי אבות". ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי שרה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2022
854
יום ד' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון
יום ד' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון
Nov 16, 2022
9:48
התוכן מענת אדמו"ר מהריי"צ לא' מזקני החסידים שהתלונן על שמקבל פחות מכתבים מאשר פלוני הצעיר יותר – שעתה נוגע המעשה בפועל, ובמילא, דין קדימה להמכתבים הקשורים עם מעשה בפועל – שמהם יצמח "חדר" עבור ילדים, תוספת בשמירת שבת וכיו"ב. מעמד ומצב זה הולך ונמשך מאז עד עתה – שבעיקר נוגע המעשה בפועל. ולצורך זה צריכים לרתום את ה"צעירים", הנוער, שלהם ישנם יותר כחות שלא השתמשו בהם ופחות ספיקות ו"לכלוך" מעניני העולם – שידעו שהם שלוחי הקב"ה לפעול בסביבתם. ובאמת, בכל א', מבלי הבט על מספר שנותיו, יש חלק מסויים שבו נחשב הוא ל"צעיר" (שלא הניח שיכנסו בו ענינים של ספיקות ודברים בטלים וכו'), וביכלתו לעורר כח ה"נעורים" שבו ולפעול למלא את השליחות להפוך את החושך לאור והמר למתוק; תוכן השליחות – לכבוש את ה"נוער" ע"י ה"נוער", עד שהם עצמם יסייעו בזה. משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2022
855
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון
Nov 17, 2022
12:27
התוכן אחז"ל "מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי – לגברי (כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי), השתא דקשישנא – לדרדקי" (עכשיו שהזקננו הננו שפלים כתינוקות) . . מעיקרא כתיב וה' הולך לפניהם . . ולבסוף כתיב הנה אנכי שולח מלאך וגו'". וההוראה: איתא בגמ' ש"כל אדם שיש בו גסות הרוח אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור", וענין ה"שפלות" הוא יותר ב"זוטרי". כי ל"קשישנא", "זקן" בתורה ובחכמה, קשה יותר לפעול בעצמו תנועה של ביטול במציאות (וכמו שרואים בתפילה שכדי להגיע לביטול דשמונה-עשרה "כעבדא קמי מרי'" צ"ל אריכות ההתבוננות דעניני התפילה לפני-זה וכו', אבל ל"זוטרי", מצד הרגש השפלות שבו, זה נקל יותר). וא"כ דוקא ב"זוטרי" ישנו גילוי השכינה, "וה' הולך לפניהם". ולכן מי שמרגיש עצמו כ"זוטרי", וכן בנוגע לצעירים הנוכחים כאן – שלפחות ינצלו זאת לעניני קדושה, ואז "נער ישראל – ואוהבהו". ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ו לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים • לזכות יוסף בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה ואויש"טנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2022
856
יום א' פ' תולדות, כ"ו מרחשון [כינוס השלוחים העולמי]
יום א' פ' תולדות, כ"ו מרחשון [כינוס השלוחים העולמי]
Nov 20, 2022
11:02
התוכן אע"פ שאפי' מעט אור דוחה הרבה חושך, הרי מובן שכאשר האור הוא בריבוי ביכלתו לדחות יותר חושך. ובהתאם לכך, בנוגע המאורע בכפר חב"ד ל"ע [באור לבדר"ח אייר בבית הספר החקלאי, שחמשה מתלמידי המוסד ומדריכם הי"ד נרצחו בידי מסתננים מצריים] היתה הסברא הנכונה שאלו ואלו צריכים לנסוע לשם בעצמם, וככל שירבו הנוסעים ה"ז טוב יותר, אבל לא כל אחד יכול לנסוע. והרי "שלוחו של אדם כמותו", וכאשר אלו הנוסעים נתמנו בתור שלוחים – ה"ז נחשב כאילו נסעו כל אלו שמינו אותם. ואיך שתהי' המסקנא בענין השליחות ו"שלוחו של אדם כמותו" עפ"י נגלה – הרי ברוחניות הענינים יכול להיות ענין השליחות במדריגה הכי נעלית – שהנוסע הוא המשלח בעצמו! ואע"פ שזו אחריות גדולה – הרי עוד לפני שמטילים את השליחות נותנים את הכחות לביצוע, ומה שנדרש הוא רק לנסוע על דעת המשלחים. ובנועג לשליחות זו יש לדעת שזה גם פרט דהפצת המעיינות, ועל השלוחים לנצל את הזמן גם בשביל הפצת המעיינות (עי"ז שיוכיחו שיודעים ללמוד נגלה). ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2022
857
יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון
יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון
Nov 21, 2022
11:20
התוכן בשיעור רמב"ם היומי, מבאר הרמב"ם שחייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ"פ פטורין מלהביא קרבן, אבל המבעט ביוהכ"פ אין יוהכ"פ מכפר. והטעם בפשטות הוא שזהו ע"ד "אין קטיגור נעשה סניגור". וי"ל הטעם מדוע שעיר המשתלח מכפר על ה"קלות" גם למי שלא עשה תשובה, והרי מצד הסברא ש"אין קטיגור נעשה סניגור" אין חילוק בין "קלות" ו"חמורות"?! – כי דוקא הפגם שע"י עבירות "חמורות" הוא גם ב"ידיעה", ולכן צ"ל "שב מידיעתו", אבל הפגם שע"י "קלות" הוא במעשה האדם בלבד ולא "בידיעה". וכיון שא"צ "סניגור" בענין זה, אין חסרון שהוא "קטיגור". [וזהו הטעם מדוע עבודת התמיד ביוהכ"פ היו בבגדי זהב אע"פ ש"עבודות המיוחדות ליום זה" אסורות בבגדי זהב מטעם ש"אין קטיגור נעשה סניגור"]. וההוראה: כאשר אדם עורך חשבון-נפש ממצבו וכו' – אין מקום ליאוש! כי כל הענינים הבלי-רצויים אינם מפני חסרון בידיעתו וברצונו ח"ו אלא ענינים חיצוניים – "אתה חפץ ואנו חפצים ומי מעכב שעור שבעיסה". והבטיחה תורה ש"בל ידח ממנו נדח"! משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2022
858
יום ג' פ' תולדות, כ"ח מרחשון
יום ג' פ' תולדות, כ"ח מרחשון
Nov 22, 2022
9:01
התוכן ההוראה ממ"ש: א) בשני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים": שבכל מקום ובכל זמן שיהודי "זורע" ופועל – דבר ברור הוא שהקב"ה מברכו, ולא עוד, אלא שהברכה היא באופן שמוצא "מאה שערים" – כפירוש רש"י "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה", היינו, שההצלחה היא מאה פעמים ממה שמשערים תחילה! ב) בשישי דפ' תולדות "ויתן לך האלקים וגו'" וכמ"ש ברש"י "ויתן ויחזור ויתן" – שהברכה הראשונה שנותנים ליהודי הוא עם ברכה שני' – כפליים לתושי'!! ועד שברכה זו היא ענין כללי שעם אמירתה (במוצש"ק) מתחילים כל השבוע! ג' חלקים משיחת כ"ז מרחשון ה'תשמ"ט לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון נדבת ר' ראובן שי' בחורבערג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2022
859
יום ד' פ' תולדות, כ"ט מרחשון
יום ד' פ' תולדות, כ"ט מרחשון
Nov 23, 2022
9:36
התוכן 1. כמו שבקי"ס הנה "(משה אמר שירה לאנשים ו)מרים אמרה שירה לנשים", עד"ז צ"ל בנוגע להפעולות בענין "הקהל את העם האנשים והנשים .. לעשות את כל דברי התורה הזאת", שהנשים צריכות לפעול בזה עם הנשים. ועד"ז הפעולות על "הטף – ליתן שכר למביאיהם", שזה נעשה באופן הטוב ביותר ע"י האם (ובפרט שלידת הולד וההכנות לזה, תלוי באשה). ומכ"ז מובן חלקן החשוב, העיקרי והאחראי של הנשים בענין "הקהל". וזהו חידוש, כי בכלל נשים אינן מחוייבות במ"ע שהזמ"ג. 2. ועוד חידוש ב"הקהל" – שגם על "הטף" שאך נולדו ישנו חיוב בזה. כמובן ממ"ש בגמ' עה"פ "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" – "אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן" – מובן – שבעצם ה"באים" הנה גם הטף מחוייבים בזה כמו האנשים והנשים! (ולא רק מצד חינוך שהחיוב הוא על האב). ומזה מובן גם בנוגע ל"טף" ברוחניות: שגם הםא מתעוררים לקיים מצות הקהל אע"פ שעושים זאת עדיין רק "ליתן שכר למביאיהם". א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2022
860
יום ה' פ' תולדות, יום הבהיר אדר"ח כסלו
יום ה' פ' תולדות, יום הבהיר אדר"ח כסלו
Nov 24, 2022
11:44
התוכן החידוש של תורת החסידות הוא שפנימיות התורה תומשך בהבנה והשגה, שזה יביא תוספת אור וחיות במעשה. כיון שביאת המשיח תלוי' בהפצת מעיינות של הבעש"ט חוצה, ולעת עתה משיח עדיין לא בא – זוהי ההוכחה שעל כל אחד להפיץ מעיינות הבעש"ט ושל הנשיאים שלאחריו "חוצה"! ומכיון שאין הקב"ה מבקש "אלא לפי כחן" – הרי בודאי שכל אחד, למרות שיודע מעמדו ומצבו..., יכול לעשות זאת וגם הראו לו כיצד לעשות זאת! ואף אם רואים שפועלים רק "קטנות" – הרי זה ע"ד מ"ש בגמ' עה"פ "אל תטמאו בכל אלה" שהכוונה אפי' "באחת מכל אלה", שגם מי שאינו עושה "כל אלה" אלא רק "אחת מכל אלה" – פעל וסיים חלקו בהפצת המעיינות חוצה וקירב את הגאולה!; כל אחד שייך לפעול בזה כמו שפעל הבעש"ט בזמנו! ובפרט לאחרי "פתיחת הצינור" ע"י רבותינו נשיאינו, וההתקשרות איתם בקשר אמיץ נותנת לכל א' את הכח לזה. משיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות • לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2022
861
יום א' פ' ויצא, ג' כסלו
יום א' פ' ויצא, ג' כסלו
Nov 27, 2022
10:53
התוכן הוראה כללית משם הפרשה "ויצא": תכלית השליחות של יהודי היא לא להסתגר בד' אמות דקדושה אלא להיות "ויצא". והראי' – מירידת הנשמה למטה בכלל: ה' עצמו "הוציא" את הנשמה מ"באר שבע" – "חצובה מתחת כסא הכבוד", והורידה למטה ל"בירא עמיקתא" – "חרנה – חרון אף של עולם", עי"ז ש"ויפח ["מתוכיותו ומפנימיותו"] באפיו נשמת חיים". דאף שגם ביצירת האדם נאמר "ויאמר ה' נעשה אדם וגו'" (לא באופן ד"נפיחה"), הנה: 1) זהו רק בחיצוניות. 2) ועוד ועיקר – את הכח המיוחד של "ויפח" צריך בשביל קישור וחיבור הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" עם גוף האדם. והכוונה בזה היא כדי להתנהג ב"חרן" באופן של "גוי קדוש" – "קדש עצמך במותר לך" ולהזהר גם מעניני "מותרות" (וכמ"ש בגמ' ש"עם הארץ אסור לאכול בשר", שמי שאינו ת"ח אלא "עם הארץ" בדרגותיו השונות, יכולים עניני מותרות כ"בשר" לגשם אותו). [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2022
862
יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו
יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו
Nov 28, 2022
11:14
התוכן [המשך] ומזה מובן בנוגע לעבודת הנשמה למטה גופא – שצ"ל "ויצא": אף שמוכרח להיות הענין דלימוד התורה בכל רגע פנוי, אבל "כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו" וצ"ל גם הענין דצדקה וגמ"ח – "לצאת" מהד' אמות דתורה ותפלה לקרב יהודים התועים המחפשים מי שיצילם ויכניסם לקרן אורה. ההתמסרות לקרב יהודי היום הו"ע של פיקוח נפש ממש – בכך מצילים אותו או עכ"פ בניו ובני-בניו שישארו יהודים! אכן זה צ"ל לאחרי ההכנה של לימוד התורה בהתמדה ובשקידה במשך י"ד שנה, כמו יעקב שלמד לפנ"ז י"ד שנה בבית שם ועבר, אבל לתכלית השלימות של "ויפרוץ האיש מאד מאד" הגיע יעקב דוקא ע"י עבודתו בחרן! וכמ"ש בשו"ע "מ"ע של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אע"פ שאינן יוצאי יריכו"! וכמו שיעקב הלך לחרן עפ"י ציווי ובכחם של אביו ואמו, עד"ז אין ליהודי להתיירא מעבודה זו ב"חרן" – כי "בכ"מ שגלו שכינה עמהם" ועאכו"כ כשמתעסק בהפצת היהדות. משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2022
863
יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו
יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו
Nov 29, 2022
11:37
התוכן 1) הקשיבו יהודים: צריכים ללמוד חסידות! לכל לראש – משום שתורת החסידות היא חלק בתורה, וכל א' חייב ללמוד במשך ימי חייו כל חלקי התורה. וברור שסוכ"ס ירגישו בזה טוב טעם. לימוד החסידות צ"ל באופן של הוספה וריבוי ולא להסתפק במה שלמדו אתמול. ולפחות פעמיים בכל יום. ולא רק שלא יחסר עי"ז בלימוד נגלה דתורה אלא אדרבה – עי"ז יהי' לו תוספת חיות בלימוד נגלה דתורה. וזהו דרך נוספת להקל את קושי הגלות וכו'. 2) ידוע הסיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר שכבר בשנת תקנ"ב התחיל ה"קטרוג" על ענין הפצת המעיינות חוצה ע"י אדה"ז, ואז ביקשה בתו [הרבנית דבורה לאה ע"ה] "להחליף אותו", וכך הי' וכו'. ומוסיף שם, שבינתיים, בין השנים תקנ"ב-תקנ"ט (שנת המאסר והגאולה בפועל), נדפס ספר התניא ואלפי יהודים למדו חסידות, ולכן הי' המאסר והגאולה באופן של "תיקון" וכו'. ומזה רואים חלקן החשוב של נשי בנות ישראל בזה. ונוסף לזה, ידוע שהקטרוג והמאסר הי' קשור עם ענין המלכות וכו', ובמילא ענין הגאולה הוא – הרמת קרן ענין המלכות, וכפי שזה משתלשל למטה ה"ז הענין של נשי ובנות ישראל. ההוראה: נשי ישראל יכולות לעשות ועושות גדולות ונצורות כדי שההנהגה בבית תהי' חסידית ושהבעלים והילדים ילמדו תורת החסידות. 1) א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד 2) משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2022
864
יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו
יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו
Nov 30, 2022
7:00
התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם: "עצמות הדג ועורו, העושה מהם כלים אינם מקבלים טומאה.. וכן ירוקה שעל פני המים וכיו"ב, שכל מה שבים טהור". הלימוד מזה (עפמ"ש הרמב"ם "אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם.. ראוי להתבונן בהם וכו' רוב דיני התורה אינן אלא.. לתקן הדעות וכו'"): יחודם של דגים מתבטא בכך שנמצאים תמיד במקום חיותם - מי הים, ואינן יכולים לפרוש מהם אפי' לרגע מכיון שמרגישים שזהו כל חיותם. ועד"ז ברוחניות: כשהנברא מרגיש שכל חיותו אינה אלא אלקות, הנה טבעו הוא שאינו יכול לפרוד מאלקות ע"י עשיית איזה ענין היפך רצון ה' ח"ו! ולכן "כל מה שבים טהור"! משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2022
865
יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו
יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו
Dec 1, 2022
10:13
התוכן הטענה החדשה נגד לימוד החסידות, שמפורש בגמ' "אם דומה הרב למלאך צבאות יבקשו תורה מפיו", וא"כ, צריך להמתין עד שירד "מלאך ה' צבאות" ואז יתיישב ללמוד עמו פנימיות התורה – היא "תחבולה" של היצה"ר שמתעטף באצטלא של קדושה, "אַ זיידענע זשופיצע". דמכיון שמדובר על העלם והסתר על לימוד פנימיות התורה, צריך שזה יבוא ע"י יהודי, ובמילא מצא היצה"ר יהודים "שוטים" ש"אימצו" טענה זו שצריך להמתין לרב שדומה למלאך ה' צבאות, שלפי הבנתם המגושמת – זה מישהו ש"עף" עם שני כנפיים ומטפח בכנפיו וצועק "קדוש קדוש"... (וכהסיפור אודות הצ"צ ור' יעקב ישראל מטשערקאס שפגשו פעם מישהו שחשב שהוא ראוי ל"גילוי אלי'" וה"לקח" שלימדו אותו...). בכל אופן – מכיון שמדובר אודות "שוטים" מוטב שלא להתעסק עמהם כלל, אלא להראות התכלית של "העלם" זה – להוסיף אומץ בלימוד החסידות. משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2022
866
יום א' פ' וישלח, י' כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע
יום א' פ' וישלח, י' כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע
Dec 4, 2022
10:34
התוכן המאסר של כ"ק אדמו"ר האמצעי הי' לאחרי תקופה של הפצת המעיינות חוצה ב"שטורעם" הכי גדול. וזה מורה ש"חושך" המאסר הי' כזה גדול, ש"לא התפעל" אפי' מאור גדול כזה. וא"כ, ה"אור" שבא ע"י הנצחון על "חושך" זה, הגאולה מהמאסר, גדול ביותר, כ"יתרון האור הבא מן החושך" כזה. וההוראה: כאשר האדם מתבונן במעמדו ומצבו ורואה שאע"פ שלמד מאמרי רבותינו נשיאינו וכו', ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום בנוגע למעשה בפועל! אם כאשר הי' בין כותלי הישיבה, תקופה שלא הי' לו שום דאגות, ולמד בהתמדה ובשקידה, ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום כאשר יצא ל"אויר העולם", יכול לבוא לידי יאוש ולומר לעצמו מדוע ואיך יתנתק עכשיו מכל עניניו ולהתיישב וללמוד מאמר באופן שזה יפעל עליו בנוגע למעשה בפועל?! וע"ז באה ההוראה ממאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי, שגם אם לאחרי תקופה של הפצת המעיינות ב"שטורעם" נהי' אעפ"כ מאסר, הנה זה גופא צריך להביא להתעסקות עוד יותר בהפצת המעיינות באופן שזה יבוא לידי הבנה והשגה עד למעשה בפועל. ובפשטות: על כאו"א להוסיף שיעורים בלימוד חסידות, וביום עשירי בכסלו ישנה נתינת-כח מיוחדת לזה. ב' חלקים משיחת אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2022
867
יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו
יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו
Dec 5, 2022
11:25
התוכן התחלת אגה"ק סי' ב' [שכתב אדה"ז "בבואו מפטרבורג"] הוא "קטנתי מכל החסדים ומכל וגו' [כמ"ש בראשון דפ' וישלח]. פי' שבכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צ"ל שפל רוח מאד". הטעם שאינו מצטט בפירוש גם את המשך הפסוק "(ומכל )האמת", אבל לאידך, מצטט את התחלת הענין "ומכל" – יובן עפ"י פרש"י ש"חסדים" קאי על החסדים שלא הי' לו ע"ז הבטחה, ו"האמת" קאי על החסדים שהי' לו ע"ז הבטחה. והנה ליעקב היתה הבטחה מפורשת אבל לא לאדה"ז, ולכן לא מתאים כאן לצטט בפירוש "האמת". ולאידך, ישנה "הבטחה כללית" לכאו"א ש"בחקותי תלכו גו'" ממשיך את כל הברכות. אלא שבנוגע לאיש פרטי יכול להיות שבעבודתו מעורבת פני' אישית וכו', אבל בנוגע לאדה"ז, נשמה כללית שמסר נפשו עבור הפצת המעיינות חוצה, לא שייך בזה שום פני' אישית, וא"כ יש לו גם החסדים שמצד ההבטחה – "האמת". אלא שמכיון שאי"ז הבטחה מפורשת בנוגע אליו במיוחד, לכן אינו מצטטו בגלוי. וההוראה: כדי שיהי' לכאו"א התוקף לנצח את מלחמת היצר צריך הוא לדעת גם מעלותיו – שהוא שלוחו של ממה"מ הקב"ה! וא"כ הוא גם מובטח שיהי' לו חסדים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2022
868
יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו
יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו
Dec 6, 2022
9:23
התוכן לתרץ השאלה במ"ש בשלישי דפ' וישלח "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל גו'" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל וגו'", מציין הצ"צ "ועיין באו"ת מהמגיד נ"ע פ' וישלח", [וכיון שכך אין להתעצל אלא לקיים את דברי הרב ולעיין שם בפועל, לא כדעת הטועים שכשמציינים במאמר "ועיין" אין הכוונה אליו בפועל כי אינו "מעיין"... או שסומך על בעל המאמר ומאמין לו...]. והביאור שם הוא: מתחילה כשהי' הנצחון רק על שרו של עשו, עולם המלאכים, הי' הנצחון בהעלם, ולכן כתיב פניא-ל ביו"ד - נקודה, אבל אח"כ כש"ויזרח לו השמש" וגבר גם על עשו עצמו, נמשך הנצחון גם למטה ובהתגלות, ולכן כתי' פנוא-ל בוא"ו - שמורה על המשכה. ואח"ז מביא ביאורו של אדה"ז עד"ז: "פניאל" קאי על ההמשכה בחכמה ובינה, עולם השכל, ו"פנואל" קאי על ההמשכה במדות שבלב ומלכות - עולם המעשה וכו'. משיחת אור ליום ג', אור לי' כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2022
869
יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו
יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו
Dec 7, 2022
11:12
התוכן לבד זאת שלימוד תורת החסידות מביא שקיום המצוות יהי' מתוך חיות ורגש ולא בדרך "מצות אנשים מלומדה" בלבד, ובמילא מקיים את המצוות בהידור – הנה בזה תלוי גם כללות קיום מצות מעשיות בפועל. כי אם החיות והרגש הוא בענינים אחרים, ה"ז יכול להשפיע שגם המעשה יהי' באותם ענינים. וב"חיות" של מצוות גופא שע"י תורת החסידות – ב' ענינים, וכמו שאדמו"ר הרש"ב כותב באג"ק אודות י"ט כסלו שאז "אור וחיות נפשנו ניתן לנו": 1) "אור" הוא פשוט מצ"ע ללא התחלקות, וזהו בחי' "אור הנפש" – חיות כללי שאינו מתחלק ואצל כולם בשווה. ובמצוות – חיות כללי בקיום המצוות בכלל. 2) "חיות" קאי על החיות פנימי של הנפש המתלבש בגוף ומתחלק לפי אופן אברי הגוף. ובמצוות – החיות פרטית בהמצוה פרטית. וככל שה"אור" "חיות" הוא יותר בקיום המצות ובעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" – מתמעט ממילא החיות בענינים אחרים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2022
870
יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו
יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו
Dec 8, 2022
10:18
התוכן הטעם לההתוועדות ביום מסויים זה (דאף שענין ההתוועדות הוא דבר טוב לעצמו, אבל צ"ל טעם למה זה בא בפועל דוקא ביום מסויים) – עפ"י הכלל "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'", ומנהג בני ישראל בכמה מדינות, שביום החתונה, ובפרט כשזה קשור עם מספר שנים מיוחד [חמישים שנה], מתאספים בני המשפחה וידידים וכו' לשמוח ביחד. ובנוגע לבני ישראל הרי יש לזכור שההתאספות צ"ל באופן של "כל מעשיך לשם שמים" – שמנהג זה צריך להביא להוספה בלימוד התורה ובקיום המצוות במעשה שהוא העיקר. משיחת י"ד כסלו ה'תשל"ט לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2022
871
יום א' פ' וישב, י"ז כסלו
יום א' פ' וישב, י"ז כסלו
Dec 11, 2022
8:00
התוכן הביאור מדוע אין להתפעל מ"ישובי עשו" ו"האלופים הכתובים למעלה" [בסוף פ' וישלח] – פרש"י בתחלת פ' וישב ב"מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש", ובמילא אין להתפעל מהם, ואדרבה – "וישב יעקב – ביקש יעקב לישב בשלוה", ובפרט ע"י העבודה ד"יוסף לי ה' בן אחר" וכו'. אבל זה שהתורה מאריך ב"ישובי עשו" מתורץ עפ"י דיוק לשון רש"י "בית עשו לקש" (שזה מציאות) ולא "לאפר" (שאינו מציאות בכלל), כי אדרבה – מציאותו של "בית עשו" לא תתבטל לגמרי לעת"ל אלא תהי' כמו "קש" שיש בה תועלת מרובה (וכמסופר בתורה שמלאכת הבני' במצרים היתה קשורה עם לבנים העשויות מקש), וכמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנם", עד ש"אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד", ויראו בגלוי ש"והיתה לה' המלוכה" גם כל העמים. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג לע”נ ר' דוד יונה ב"ר יצחק פינחס ע"ה ריווען ליום היארצייט שלו י"ז כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' פינחס שי' ריווען • לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2022
872
יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, אור לי"ט כסלו – ראש השנה לחסידות
יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, אור לי"ט כסלו – ראש השנה לחסידות
Dec 12, 2022
11:28
התוכן ידוע פי' הבעש"ט על המשנה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", שמי שקורא את המגילה כסיפור שאירע "למפרע" – לא יצא. אלא יש לדעת שהכוונה בזה היא אליו בזמן הזה. ועד"ז בנוגע לזכרון ענין יציאת אדה"ז לחירות – יש לדעת שהכוונה היא לכל א' בכל מקום ובכל זמן – הוא יוצא כעת משעבוד לגאולה. וככל ענין של פדי' – לקשר זאת עם תורה וצדקה, ולפעול זאת גם על אחרים, ובאופן ד"יכוף כל ישראל ללכת בה". [ומי שאינו מקיים החיוב ד"הוכח תוכיח את עמיתך" ה"ז סימן שחסר לו ב"ואהבת לרעך כמוך" שכתוב בהמשך לזה. דכמו שכופה את בנו ללכת בדרך הישר, כך יש להשתדל ביותר לדאוג לכל "קטן" בידיעת היוקר של תומ"צ וכו' – שיטעם ויראה את היוקר של תומ"צ וכו']. ועוד יותר – שמירת תקנות אלו של אדה"ז בקשר לי"ט כסלו (לימוד הש"ס ונתינת הצדקה וכו') צ"ל באופן ד"מעלין בקודש" (כהלימוד מנרות חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין" וכו'), עוד יותר מי"ט כסלו הראשון! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2022
873
יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות
יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות
Dec 13, 2022
13:05
התוכן נשאלת השאלה: איך אפשר לתבוע מכל יהודי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, שבכל עת, גם כעוסק בעניני חול, יתנהג באופן שיהי' ניכר עליו ש"ורוממתנו מכל הלשונות"?! והמענה לזה היא שהקב"ה נותן לכאו"א הכוחות לזה ע"י התורה. שהרי בכל א' יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" ולגבי הקב"ה אין שום דבר יכול לעמוד נגדו. וע"י התורה מתגלה הנשמה שבכל א' באופן שהיא חודרת כל כחות נפשו באופן שהיא תנהיג את החיים. ובזה הוראה מיוחדת מי"ט כסלו שחידש, שבהוראת הקב"ה מפיצים ו"שופכים" חוצה גם את "פנימיות התורה", ה"אבן היקר שבכתר המלך" שבו תלוי היופי של הכתר, כדי שאולי "טיפה" מזה יכנס ל"בן המלך" החולה וייצא מכלל סכנה, ואח"כ כבר ימשיך להתחזק וכו'. ועד"ז יכול וצריך כאו"א ללמוד מהקב"ה ולהתייגע בכל כחותיו להתעסק בלימוד התורה וקיום המצוות באופן שלפחות "טיפה" יפעל עליו, ואז כבר ייצא מכלל סכנה, וימשיך ללכת מחיל אל חיל וכו'. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2022
874
יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו
יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו
Dec 14, 2022
12:47
התוכן אדה"ז מקשר את הגאולה בי"ט כסלו עם הפסוק "פדה בשלום נפשי וגו'". והלימוד: ישנם כאלו שעושים "חלוקה" – חלק מהיום עובדים את ה' וחלק מהיום עוסקים ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ", היינו שהיצה"ר טוען שבעניני מסחר וכיו"ב גופא לא צ"ל ניכר ה"ונפלינו" בין בנ"י לאוה"ע. היסוד לטענה זו הוא הפירוד והעדר ה"שלום" בין נפה"א והנפה"ב, ובמילא "חולקים" ביניהם את הזמן ביום, וכל א' מהם שולט כמה שעות... וע"ז אומרים: לא שייך מצב של "חלוקת היום"! אם נותנים ל"רשותו" של היצה"ר אפי' מקצת היום – יביא הדבר סוכ"ס שהיצה"ר ישלוט עליו לגמרי, עד ש"אומר לו לך עבוד ע"ז"! הדרך היחיד לה"פדי'" לחירות הוא – לעשות "שלום" ביניהם, והאפשרות היחידה לזה היא – שהיצה"ר יציית לנפה"א. וזהי הכוונה בירידת הנשמה למטה היא – לעשות "שלום" עם היצה"ר, וכמ"ש "ואהבת את ה' בכל לבבך – בשני יצריך". ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2022
875
יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו
יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו
Dec 15, 2022
8:24
התוכן איתא במדרש עה"פ בתחילת חמישי דפ' וישב "ויוסף הורד מצרימה" - "כבשון המד"א וירד מים עד ים"!: למרות שבפשטות היתה זו ירידה עצומה, ירידה ממצב של "בן זקונים" של יעקב, בחור האבות, ושדוקא לו הביא "כתונת פסים" שמורה על מעלותיו האמיתיים - הרוחניים, למצב של מצרים ערות הארץ, אעפ"כ מפרש במדרש שהכוונה בירידה זו היתה ל"כבשון" - הוא כבש את מצרים ו[מכיון שפרעה הי' "מולך בכפה" - גם] את כל העולם "מים אל ים"! ומזה הלימוד לכללות ענין הגלות (שנקראת ע"ש גלות מצרים), שאע"פ שזוהי ירידה כפשוטו, גלות בתוך גלות הכללית של הנשמה בירידתה למטה, אומרת התורה, שדוקא עי"ז נעשה "כבשון"! ועד"ז מאסרו אדה"ז הביא להפצת המעיינות חוצה ביתר שאת וכו'. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלו לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2022
876
יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו – ערב חנוכה
יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו – ערב חנוכה
Dec 18, 2022
10:45
התוכן ענין עיקרי במצות נר חנוכה הוא "פרסומי ניסא" – "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", וכך להאיר גם את ה"חוץ", עד שגם אוה"ע שבסביבתו רואים את האור דנר חנוכה. לאחרונה ניתוסף בזה ע"י קביעת המנהג לערוך הדלקת נר (ראשון ד)חנוכה במעמד של "פרסומי ניסא" בקנה מידה עולמי, ע"י השימוש בלויין ("סאַטעלייט"), שמנצלים אותו לכבודו של הקב"ה, שע"י רואים בעיני בשר את פעולת ההדלקה בכל רחבי העולם באותו רגע ממש! ועוד: ראינו זה עתה איך שבכחו של כל יהודי אחד ויחיד, אפי' ילד קטן, לעשות פעולה שתאיר בכל העולם!; נר חנוכה מזכיר את הנסים שה' עושה לבנ"י כאשר היו אלו שרצו למנוע מבנ"י לקיים תומ"צ; לאחרי שמדליקים נר א' ביום הא' דחנוכה, הנה מיום ליום מוסיף כ"א והולך "מחיל אל חיל" ומדליק עוד נר, במשך שבעה ימים רצופים הכוללים כל ימי השבוע, שעי"ז נעשה כן במשך כל השבועות במשך כל השנה. ב' חלקים משיחת יום א', כ"ד כסלו ה'תשנ"ב, לאחרי תפילת מנחה והדלקת נר א' דחנוכה במעמד "פרסומי ניסא" העולמי, ל"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2022
877
יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו – יום א' דחנוכה
יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו – יום א' דחנוכה
Dec 19, 2022
10:49
התוכן הוראה מימי חנוכה: בתקופה שלפני נס חנוכה היו "מתיוונים" בין בנ"י, שהתחילו בזה בטענה שבזמן כזה שהיונים שולטים בכל וכו', מספיק שהענין של "ונפלינו אני ועמך מכל העם וגו'" יהי' בתוך ביהמ"ק וביהכנ"ס, אבל בחוץ צריך להתנהג כמו "יונים" ולא להרגיזם בהכרזת "אתה בחרתנו מכל העמים". ומזה נשתלשל אח"כ שהתביישו ביהדותם כ"כ עד ש"משכו ערלתם" (כי הרי היונים הסתובבו ערומים ובמילא הרי גם היהודי צריך להסתובב כך...), ועד שעלה בדעתם שאם ייראו כמו היונים ולא ירגיזו אותם ויאכלו מאכליהם ויתחתנו אתם – ישאירו היונים את ביהמ"ק שלם!, ואף אם יצטרכו להקריב שם "דבר אחר" ר"ל אבל הרי יתנו להקריב שם גם התמיד... – "פּאַקעדש דיל" ("עסקת חבילה")..., וכנגדם עמדו מתתיהו ובניו ואמרו "זאת לא!", אף שידעו שהם "מעטים". – כי ענינם אינו לנצח אלא לקיים רצונו ית'! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2022
878
יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו – יום ב' דחנוכה
יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו – יום ב' דחנוכה
Dec 20, 2022
10:56
התוכן האבות היו רועה צאן, כי רועה צאן נמצא בשדה בהתבודדות ומנותק מהרעש של העיר וכו', והוראה מעבודה זו היא שכ"א צריך להקציב לעצמו זמן שבו יהי' בהתבודדות שיוכל לעבוד את ה' בלי בלבולים וכו', אבל חידושו של יוסף הי' שגם בהיותו במצרים ובאופן ש"בלעדו לא ירים איש - שבכל העולם כולו - את ידו ואת רגלו", הנה בשעת מעשה הי' דבוק עם ה' כמו האבות ש"הן הן המרכבה"! וההוראה מהנהגה זו: לכל יהודי יש את הנתינת-כח מיוסף, ויש לנצל נתינת-כח זו, שגם כשצ"ל "מעורב עם הבריות" ו"משאו ומתנו באמונה", הנה בשעת מעשה יעבוד את ה' (כתורת הבעש"ט)! ואע"פ שזהו ענין נפלא, ואצל האבות הי' הסדר של התבודדות דוקא, הנה לאחרי שיוסף "פתח את הדרך" תובעים א"ז מכאו"א! ב' חלקים משיחת ליל ו' דחה"ס ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2022
879
יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו – יום ג' דחנוכה
יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו – יום ג' דחנוכה
Dec 21, 2022
11:27
התוכן איתא בסיום מס' סוכה שמשמרת בילגה נקנסה ש"לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה". והטעם (א'): "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן. רש"י) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישרל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה". ובגלל מעשה זה של הבת, קנסו את אבי' ואת כל משמרתה! ומכאן רואים עד כמה חשוב חינוך הבנות: בגלל חסרון בחינוכה של בת א' ויחידה ביראת שמים, שגם היא תעמוד בנסיון גדול כזה שרואה נצחון היוונים והם שולטים בכל א"י עד שהם נכנסו להיכל! והיא רואה שהמזבח אין "עומד עליהם בשעת הדחק"! – נשאר ה"רושם" עלי', על הורי', על משמרתה, ולכל הדורות עד ביאת משיח! וההוראה: רואים כמה כחות יש להשקיע בחינוך אפי' של בן או בת א' בישראל, וזה נוגע לא רק לפרט, אלא לכל המשפחה לכל הדורות! ב' חלקים דהתוועדות ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2022
880
יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו – יום ד' דחנוכה
יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו – יום ד' דחנוכה
Dec 22, 2022
11:30
התוכן 1) כאשר תבואו הערב הביתה, כדאי שתבקשו מהוריכם להוסיף ולספר לכם "וואָס די ליכט'לאַך דערציילן" – סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם שאע"פ ש"אתם המעט מכל עמים" בכ"ז "אתה בחרתנו מכל העמים", ושבכל יום ויום צ"ל הוספה ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ועי"ז שכל ילד מתנהג באופן שמוסיף ומאיר את ביתו וכו', זוכים לברכות ה' עד לברכה העיקרית – גאולה האמיתית והשלימה. 2) הכוונה בנתינת דמי חנוכה (בפרט) בנר ה' דחנוכה, היא, לתת לילדים האפשרות להוסיף בצדקה, כי כילדים יהודים הסמוכים על שולחן אביהם בשביל מה צריכים כסף משלהם?... ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" – בנין ו"חנוכת" ביהמ"ק השלישי. והחינוך שההורים מחנכים את הילדים שהנהגתם תהי' באופן של "ושכנתי בתוכם" וכו', זוהי ההכנה ש"בזמן הזה", בימי חנוכה אלו, תהי' חנוכת ביהמ"ק השלישי. משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ט – לילדי "צבאות ה'" לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2022
881
יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת
יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת
Dec 25, 2022
11:10
התוכן לאחרונה הועלת הצעה – והלואי שתתקבל – להוסיף בשמחה בימי החנוכה ע"י עריכת התוועדויות של שמחה וכו'. אע"פ שלהלכה נפסקה לא כדעת הרמב"ם שימי החנוכה הם גם "ימי שמחה", כ"א "להלל ולהודות ולא למשתה ולשמחה", וידוע עד כמה נזהרו גדולי ישראל בדורות האחרונים שלא לקבוע מנהגים חדשים גם כאשר אין חשש מצד "לא תוסיפו" וכו' – הרי בנדו"ד אי"ז מנהג חדש כי מקורו בפס"ד הרמב"ם. ונוסף לזה מדגישים שאי"ז בתור קביעות מנהג לדורות אלא הוראת שעה: בזמן האחרון רואים במוחש התגברות מיוחדת בחשכת הגלות, וזה מתבטא גם בגשמיות העולם – שמעולם לא היו בלבולים כאלו בנוגע לבריאות הגוף ל"ע וכו'. ובזמננו אין כח להלחם נגד חשכת הגלות ע"י תעניות וסיגופים, ולכן העצה היא – הוספה והתגברות בעניני טוב וקדושה, ובמיוחד ענין השמחה. וכמ"ש בתניא ח"א גודל מעלת השמחה, ו"שמחה פורצת גדר" וכו'. ג' חלקים משיחת אור לזאת חנוכה ה'תשמ"ו לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2022
882
יום ב' פ' ויגש, ב' טבת – זאת חנוכה
יום ב' פ' ויגש, ב' טבת – זאת חנוכה
Dec 26, 2022
9:04
התוכן ההוראה מכללות ימי החנוכה היא – קיום המצוות באופן של "מהדרין מן המהדרין", שבכל יום צריך להוסיף, "מעלין בקודש", באור ד"נר מצוה ותורה אור". ולא די במה שהוסיף ביום השני, אלא עליו להוסיף ולהעלות בקודש בכל יום ויום! ו"אבן הבוחן" האמיתי לבדוק באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו הוא ביום שלאחרי חנוכה, שאז אין ציווי על זה מצד הקב"ה ובכל זאת ה"ה ממשיך ומקיים את ההוראות של חנוכה על דעת עצמו וממשיך להוסיף ולהעלות בקודש מיום ליום, ובאופן דאין ערוך. וזה נעשה אצלו ההנהגה תמידית בכל השנה כולה! ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ויגש, ד' טבת - מחרת "זאת חנוכה" - ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2022
883
יום ג' פ' ויגש, ג' טבת
יום ג' פ' ויגש, ג' טבת
Dec 27, 2022
10:19
התוכן בשלישי דפ' ויגש נאמר "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלקים", שיוסף הכריז שירידתו למצרים היא שליחותו של האלקים, ולא כדי להשאר, ח"ו, במעמד ומצב בלתי-רצוי אלא אדרבה – "וישימני לאב לפרעה .. ולמושל בכל ארץ מצרים וגו'". ואף שהיא ע"י "האלקים" – שמעלים ומסתיר על שם הוי', אבל הכוונה הפנימית היא אותה כוונה שבשליחות ע"י שם הוי'. וההוראה: גם כאשר יהודי יוצא ממעמד ומצב בלתי-רצוי עליו להכריז שזוהי שליחות של האלקים (רק שבאה בלבוש המעלים ומסתיר וכו') בכוונה שעי"ז יהי' "לשכן שמו שם". ו"מאויבי תחכמני" – מזה ש"הלבישו" את כל הענין בטענה שלא מנצלים הכתבים והספרים לפעולות של הפצת היהדות חוצה ובמילא יש שאלה אם זה שייך למקום זה וכו' וכו', מובן שמעתה צ"ל הוספה שלא בערך בהפצת המעיינות חוצה. וזהו הביאור היחידי למצב המבהיל והספיקות וכו' שנמצאו בו לאחרונה. ועוד. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת ה'תשמ"זהיום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאַוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2022
884
יום ד' פ' ויגש, ד' טבת
יום ד' פ' ויגש, ד' טבת
Dec 28, 2022
10:53
התוכן כללות ענין התפילה צריך להיות באופן ד"דע לפני מי אתה עומד" – לחשוב אודות הקב"ה, ועאכו"כ בביהכנ"ס ובשעת תפלה בצבור. ולכן תמוה ה"סדר" שנעשה כאן, שבמשך כל זמן התפילה עומדים ומתבוננים על תנועותיו של "בשר-ודם", ועושים מזה "שפיץ"-חסידות"... ו"עבודת התפילה" וכו'. לא מדברים כאן על הצורך להתפלל מתוך סידור, אלא על דין פשוט בשו"ע: "דע לפני מי אתה עומד"! וכן מפורש בשו"ע שאין לתלות ביהכנ"ס ציורים וכיו"ב שיגרמו להיסח-הדעת וכו'. ["ביזט געקומען דאַוונען שחרית, געקומען דאַוונען מנחה, געקומען דאַוונען מעריב – טראַכט וועגן דאַוונען! וועגן דעם אויבערשטן! ניט ספירות, קיינע ענינים ניט, אָבער אַז ס'איז דאָ "ברוך שאמר – והי' העולם", און דו ביסט "עבדא קמי' מרי'", אָן פירושים, אָן דיוקים, אָן הידורים אָן קיינע זאַכן – אָבער גיב אַ טראַכט וועגן "מרא"!"]. משיחת אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2022
885
יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח
יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח
Dec 29, 2022
6:24
התוכן יום זה קשור עם ענין הספרים, ובמילא ה"ז זמן מתאים להזכיר אודות גודל ענין הספרים. שבקניית ספרי קודש, בנגלה או בפנימיות התורה, ישנם ב' דעות, אם מקיימים בזה מ"ע דאורייתא או דרבנן (ש"חביבין (או "חמורין") עלי דברי סופרים'"); נהוג שגם לקטנים יהיו ספרי קודש שלהם; כרגיל, הסיום הוא בחלוקת שטר לצדקה, ועכשיו נוסיף עוד שטר א' כהשתתפות בקניית ספרים חדשים, בנגלה או בחסידות, או בתיקון ספרים ישנים, או לתת ליהודי אחר שהוא יקנה או יתקן ספרים. שיחת ה' טבת ה'תשמ"ט לזכות מרת צלחה חנה בת רבקה גיטל שתחי' עמאר ליום הולדת שלה ו' טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2022
886
יום א' פ' ויחי, ח' טבת
יום א' פ' ויחי, ח' טבת
Jan 1, 2023
12:37
התוכן ענינה של תורה הוא – לא כמו שביקשו המלאכים "תנה הודך על השמים", אלא לפעול ביהודי שנמצא למטה בעוה"ז, שלא זו בלבד שלא יכנע לדרישות העולם, אלא שיפעל שיקויים בו "ושכנתי בתוכם". וא"כ יש לדעת שהשיטה לפי' כדי להיות כלי לקבלת התורה צריך להיבדל מהעולם – היא היפך התורה, וא"כ – היפך האמת, וגם היפך הטוב – כי טוב וקדושה ואמת קשורים זב"ז, וכמ"ש "חסד לאומים – חטאת!". וכמו שראו אצל אותם אוה"ע ששיטתם היתה מיוסדת על ענין ההתבודדות, שיטה שהיתה אמורה להביא אותם משלימות אל שלימות – שלא הי' מושלל אצלם המושג של עבודת פרך ורדיפות כלפי הזולת וכו'. ומענין לענין: כאשר הרבי נ"ע ואחיו הרז"א שיחקו ב"חסיד ורבי" (בקטנותם), והרבי נ"ע (ה"חסיד") ביקש מאחיו הרז"א (ה"רבי") "תיקון", וייעץ לו אחיו להתפלל מתוך סידור – ענה לו הרבי נ"ע – העצה אינה עצה ואינך "רבי"! כי רבי – בשעה שמשיב גם מתאנח. כי רק מתי שצערו של הזולת נוגע לו – אזי העזרה לזולת הינה עזרה וטוב אמיתי ולא "חטאת". משיחת פורים ה'תש"כ לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקע ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2023
887
יום ב' פ' ויחי, ט' טבת
יום ב' פ' ויחי, ט' טבת
Jan 2, 2023
8:57
התוכן בשיעור רמב"ם היומי מצינו דבר והיפוכו: תחילה כותב ש"מותר לאכול חולין טמאים ומשקין הטמאים", ובמילא חל ע"ז מאחז"ל "דייך מה שאסרה לך תורה", ולאח"ז מבאר מעלת הפרישות, כולל פרישות מאכילת חולין טמאים, שזו מביאה "לידי טהרת הגוף ממעשים רעים .. לידי קדושת הנפש מדעות הרעות וכו'"! והביאור: אף אם גם בהתחלת העבודה ה"ה בבחי' "חיל", עבודה עפ"י תורה - "דייך במה שאסרה לך תורה", מ"מ צ"ל ההליכה והעלי' "אל חיל" נעלית יותר - הבדלה ופרישות וכו'. ועפי"ז, פתגם החסידים שדעת ה"עולם" היא שמה שמותר – מותר, וגם מה שאסור – יכולים לפעמים למצוא היתר וכיו"ב, ושיטת החסידות היא להיפך, מה שאסור – אסור, וגם מה שמותר – צריכים לחשוב אם אכן צריכים זאת – ה"ז מפורש ברמב"ם – שיש לפרוש גם ממה שהתורה אומרת ע"ז "דייך מה שאסרה לך תורה"! משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2023
888
יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה
יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה
Jan 3, 2023
9:45
התוכן דובר כמה פעמים שב"דברי כבושין" ישנו פירוש נוסף ע"ד מה שכתוב "יכבוש עוונתנו ותשליך במצולות ים כל חטאותם" - דברים המעוררים לתשובה שעי"ז ייכבשו כל העוונות במצולות ים. ובפרט בזמננו, לאחרי הכרזת נשיא דורנו ש"הכל מוכן לסעודה" - סעודת לויתן שור הבר ויין המשומר (שדוקא ביין צריכים שמירה יתירה מענינים בלתי-רצויים); מעלת יום זה - עשרה בטבת, שהוא יום העשירי בחודש העשירי, ובשנה שבה כבר "כלו כל הקצין" וכבר נשלמו כל ההכנות לגאולה, ובמילא באה הגאולה תיכף ומיד ממש וכבר מתחילים בפועל את אכילת הסעודה. ועוד קודם לזה נראה איך ש"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" - שכל יהודי נמצא במעמד ומצב של "ויחי יעקב" עוד ברגעי גלות האחרונים. וביחד עם כל הבתי-כנסיות וכו' ובית-המקדש הפרטי שבביתו הפרטי של כאו"א - הולכים תיכף ומיד באופן של "ויגש" לגאולה העתידה. ועוד. ב' חלקים משיחת "דברי כבושין" יום ג' דפ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2023
889
יום ד' פ' ויחי, י"א טבת
יום ד' פ' ויחי, י"א טבת
Jan 4, 2023
10:54
התוכן על קביעת הגמ' ש"יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] שואלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו'", והגמ' (לא חוזרת בה מקביעה זו, אלא) מתרצת (עם לימוד מפסוק) ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". ולא כאלו שרוצים לפרש שכאילו "הוא בחיים", אלא "הוא בחיים" בדיוק כמו "זרעו בחיים"! ויובן זה עפמשנ"ת באגה"ק, שעיקר חיי הצדיק, גם בעלמא דין, אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים – אהבה, ויראה ואמונה. ואף שתנאי כל המצוות הוא כאשר הם מתקיימים וניכרים גם בגשמיות (כמו באהבה – שהדבר ניכר באפון פעימת הלב הגשמי), אבל יכול להיות אופן שיעשו רק את מעשה המצווה בלי שום כוונה, או שמקיימה גם עם הכוונה, אבל הצדיק – גם כאשר מקיימן בגשמיות, אינו מרגיש כלל את הגשמי אלא רק את הרוחניות שבדבר. והיינו שהגשמי אצלו הוא רק טפל ולבוש חיצוני. ובמילא צדיק כזה, שחייו העיקריים הם רוחניים והגשמי הוא רק טפל – "לא מת", כי אא"פ לקרוא "מיתה" כאשר רק לבושו החיצוני (הגוף) מתחלף! וה"חנטו חנטייא וכו'" הי' רק עם גשמיות הגוף, דבר טפל [המשך יבוא]. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2023
890
יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת
יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת
Jan 5, 2023
12:40
התוכן [המשך] ההוכחה ש"לא מת" כלל, אפי' לא באופן ש"קטלא פלגא", מכיון שהגשמי אינו תופס מקום כלל אפי' לא כדבר טפל, ולכן "הוא בחיים" – הוא מ"זרעו בחיים", שפירושו, שזה ש"זרעו" הם "בחיים" בתומ"צ ה"ז בגלל שהם "זרעו" – הוא החי' אותם (בכח הקב"ה, מכיון שהוא בטל במציאות). והרי רק מי שהגשמי אצלו אינו תופס מקום כלל (אפי' לא בדרך טפל), והגשמי הוא רק "כלי" שע"י מקיימת הנשמה את שליחותה בעוה"ז, יכול להתמסר כל-כולו לזולת באופן של "ואהבת לרעך כמוך" ממש, ובמסירות-נפש, עד שפועל גם על יהודי שמסתובב בין הגויים להיות בחיים! וכמ"ש אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל שנות הנשיאות, ועאכו"כ השנים ב"מדינה ההיא", היו קשורים עם מס"נ בפועל כדי להעמיד דור חי! וא"כ, כאשר רואים בכל קצוי תבל את "זרעו בחיים", ה"ז מוכיח ש"הוא בחיים" ממש – שמה שהתחלף אצלו, ושבו הי' ה"חנטו חנטייא וכו'", הוא רק "לבוש". ועפי"ז, שההוכחה על "הוא החיים" היא מ"זרעו בחיים", מובן גודל האחריות של כאו"א במיוחד להיות "בחיים"! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2023
891
יום א' פ' שמות, ט"ו טבת
יום א' פ' שמות, ט"ו טבת
Jan 8, 2023
9:19
התוכן בזמן הגזירה במצרים ד"כל הבן ילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות], היו שיטות בבנ"י שיש להכנע או "פירש מאשתו", ודוקא הנשים הצדקניות שבאותו הדור לא התפעלו מהגזירה והעמידו "זרע ברך ה'" ש"הכירוהו תחלה", ולכן בזכותן נגאלו אבותינו ממצרים! וההוראה: היום, כשיש נסיון העשירות – להשקע ב"יאור" – מקור הפרנסה, אסור "להכנע" ולומר "אמריקה איז אנדערש" ו"אחרי רבים להטות", וגם לא להסתגר בתוך הד' אמות וכו' – אלא תובעים מס"נ מתוך עושר. ועד"ז ישנה הענין ד"היאורה תשליכוהו" בקדושה גופא: ישנם כאלו השולחים הילדים לישיבות במטרה שיהי' להם "תכלית" מהישיבה עצמה – לקבל "סמיכה" ולהתפרנס מזה, או לפחות שיהי' לו כבוד מזה. התכלית צ"ל לימוד התורה לשמה. וזהו תפקידן של נשי ישראל בזמננו להשריש בילדים שתורה היא טובה מצ"ע, וכשלומדים תורה באופן כזה מתקשרים עם הקב"ה! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2023
892
יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת
יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת
Jan 9, 2023
9:49
התוכן ב"מטה האלקים" של משה היו חקוקים לא רק שמות ג' האבות אלא גם של הי"ב שבטים (בפרטיות). ולא רק שמות ד' אמהות אלא גם שמות בלהה וזלפה (בפרטיות). ויובן בהקדם הטעם שבקי"ס נבקע הים לי"ב גזרים שונים לי"ב השבטים, כי ענין קי"ס הוא הפעולה בעולמות התחתונים שנפעלת ע"י עבודה פרטית דוקא, ולכן נבקע הים לי"ב גזרים עבור י"ב השבטים כדי שתהי' העבודה דכל שבט כפי אופן עבודתו. ועד"ז בנוגע למטה האלקים. ובאותיות פשוטות: כדי לפעול בירור העולם, לא מספיק להיות "יהודי טוב" עם "כוונות טובות", אלא צ"ל קיום המצוות בפועל ממש. ולא מספיקה העבודה כללית ע"י אלה שתורתם אומנתם או שמתפללים כל היום אלא צ"ל עבודה פרטית דוקא לברר ולתקן את פרטי העולם. ואין לחשוב שזוהי עבודה נמוכה – הרי באותה מטה היו חקוק גם שם העצם. כי העצם "לוקחים" דוקא ע"י עבודה פרטית בפרט הקטן ביותר [המשך יבוא] משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2023
893
יום ג' פ' שמות, י"ז טבת
יום ג' פ' שמות, י"ז טבת
Jan 10, 2023
10:14
התוכן [המשך] וההוראה: ישנם המדמים שלא כדאי להשקיע כחותיהם בתיקון ענינים פרטיים, אלא "לחולל מהפכה" – עליהם לדעת שהתכלית היא עבודה פרטית בענינים פרטים. וזה נוגע במיוחד לרבנים אלו החושבים שתפקידם אך ורק לברר חקירות כלליות המקיפות כל דת משה וישראל, אבל ההתעסקות בדברים "פשוטים" כמו הל' שבת, כשרות, ברכות וכיו"ב – זה שייך לשמש... עליהם לדעת שיש צורך בעבודה בענינים פרטיים – לבאר להעם את הלכות הצריכות בכל יום! וזה יביא תועלת גם ל"מנהיגים רוחניים" אלו שאין יודעים בעצמם דינים "פשוטים" אלו... משא"כ אילו היו יודעים שבשבת הקרובה עליהם לשאת דרשה בענינים אלו... וההוראה לכאו"א: לעסוק בלהט לא רק להציל יהודי שרוצה להמיר דתו ר"ל, אלא גם עם יהודי שאינו יודע אודות דקדוק קל של דברי סופרים! וזו היתה הנהגת רבותינו נשיאנו ועי"ז פועלים ביאת משיח צדקנו. משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום ההולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו • לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2023
894
יום ד' פ' שמות, י"ח טבת
יום ד' פ' שמות, י"ח טבת
Jan 11, 2023
9:26
התוכן אמחז"ל עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה", שההוכחה ש"משה" מתאים להיות "רועה ישראל" היתה מאופן הנהגתו ברעיית "צאן יתרו", שהוליך את כ"א מהצאן למקום מרעה המתאים לו. והביאור: כשרואים שלמשה יש "סבלנות" כזאת גם עבור נכסיו הגשמיים של יתרו שעבד את כל ע"ז שבעולם, זוהי ההוכחה שיוכל לסבול "טרחכם ומשאכם" של כל או"א מבנ"י, גם אלו שיעברו על רצונו ית' ר"ל, ולא רק בנוגע לרוחניות שלהם אלא גם בנוגע לגשמיות שלהם! וזה הי' גם הדרך של ה"צדיקים נסתרים" מזמן הבעש"ט, שהסתובבו בין המושבים ועזרו את כאו"א מבנ"י בצרכיהם הגשמיים, וידוע הפתגם שעשיית טובה ליהודי בגשמיות יכול להיות תכלית ירידת נשמתו למטה למשך 70-80 שנה! ויש לעשות זאת מתוך שמחה! משיחת י' שבט ה'תשכ"ד לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2023
895
יום ה' פ' שמות, י"ט טבת
יום ה' פ' שמות, י"ט טבת
Jan 12, 2023
6:17
התוכן במענה על טענת משה, אשר בנ"י, בהיותם תחת שיעבוד מצרים "לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" [כמ"ש בחמישי דפ' שמות], נאמר לו שבנ"י "מאמינים בני מאמינים". והנה, אם כאשר מדובר אודות בנ"י לפני מ"ת, ואשר היו במשך ריבוי שנים תחת שיעבוד מצרים, נאמר למשה שדבר ברור שבנ"י יאמינו לו כשיבשר להם אודות גאולתם ממצרים בקרוב, עאכו"כ שכן הוא בדורנו זה, לאחרי מ"ת, ולאחרי התגלות תורת החסידות והפצת המעיינות חוצה במימדים הכי גדולים, וכדברי נשיא דורנו שנשארה לנו רק העבודה ד"צחצוח הכפתורים" וצריכים רק לעמוד "מוכן" "ארויסצוטאַנצן" מתוך הגלות, ומאז שיחה זו כבר עברו ריבוי שנים של עבודה וכו' כולל העבודה דעשיית בעלי-תשובה – קירוב רחוקים (שזהו ענינו של רועה ישראל אמיתי שמשתדל לקרב גם רחוקים, וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו עה"פ [בתחילת רביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה" שרדף אחרי "שה פזורה" וכו'). משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ה לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2023
896
יום א' פ' וארא, כ"ב טבת
יום א' פ' וארא, כ"ב טבת
Jan 15, 2023
10:45
התוכן בפ' וארא מסופר שעוד בהיות בנ"י בארץ מצרים הי' "וארא" – ע"י האותות ומופתים ראו אפי' חרטומי ויושבי מצרים בגלוי בעיני בשר ש"אלקי העברים שלחני אליך". וההוראה: עבודת היהודי ב"מיצרים וגבולים" של גלות וכו' היא להפוך א"ז לקדושה ולגלות שם אלקות, ואין זה קשה כ"כ כי זה כבר הי' לעולמים במצרים – "וארא" – גם בלשון עבר, וזה מעודד ונותן כח לא רק לא להתפעל מהמיצרים וגבולים של גלות אלא להשתמש בהם שע"י יהי' יתרון האור מן החושך. ובמיוחד ה"ז ע"י ההתבוננות ש"אין עוד מלבדו" כפשוטו! והוא הכניס אותו למצב זה, ועבודת ה' בשמחה תפרוץ את מיצרי הגלות! ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא ה'תשל"ט לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ארי שי' דבורקן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2023
897
יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת
יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת
Jan 16, 2023
8:50
התוכן 1) ענינו הכללי של חודש טבת - היותו ירח שבו "הגוף נהנה מן הגוף" - מודגש במיוחד בקשר לגופם של צדיקים, ומעלת יום כ"ד בחודש עפמ"ש בלקו"ת עה"פ "ושמתי כדכד שמשותיך". 2) גלותנו זו קשה יותר מגלות מצרים, שהרי כבר "כלו כל הקצין", כפי שנשיא דורנו הסביר באריכות והוציא לאור "קול קורא" בענין זה ב"הקריאה והקדושה" [כל ענין שבו היתה קריאה לכל יהודי, עד שעשה אותו ל"קדושה" חי'], ומ"מ עדיין נמצאים בגלות. 3) הדגשת ענין הגאולה בריש פ' שמות ופ' וארא ["ווארום מצד אידן, זיינען אידן מוכן . . מ'זיצט ביי א שולחן ערוך, מ'דארף מער ניט אז דער אויבערשטער זאל עפענען די אויגן, וועט מען זיך גלייך אנהויבען פארנעמן מיט'ן סעודה פון יין המשומר און לויתן און שור הבר"]. שיחת אור לכ"ד טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2023
898
יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע
Jan 17, 2023
10:32
התוכן פעם, בכ"ד טבת, אמר אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע מאמר עה"פ "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וביאר ש"חברים" קאי על מלאכים, והם זוכים להקשיב לקולם של תפלות ישראל כיון שהם "מגפפים ומנשקין" (מזככים) את התפלות שיוכלו לעלות למעלה. וסיים, שמסיפור (דלקמן) יובן שהמלאכים לא זכו להקשיב לקולו של אדה"ז כי "לא הי' צריך סיוע כלל". והסיפור הוא שפעם חלם אדהאמ"צ שהוא ראה "נהר מים גדולה ומעבר לעבר מונח דף עץ .. ועבר כ"ק הרב המגיד מעבר לעבר על הדף והתנענע" וכשאדה"ז עבר עליו לא התנענע, ואדה"ז פתר לו את החלום שהמגיד "עשה צדיקים" ו"אנכי עשיתי ת"ל הרבה בעלי תשובה ג"כ"! וההוראה: יש להתעסק בעשיית בעלי תשובה, הן תשובה כפשוטה לאלו שצריכים א"ז, והן ענין התשובה ששייכת אפי' בצדיק גמור – בבחי' "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה". ב' חלקים משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תש"מ לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2023
899
יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת
יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת
Jan 18, 2023
11:04
התוכן עמ"ש בזהר פ' וארא "כל מאן דאתגזר ירית ארעא כו' וכל מאן דאתגזר אקרי צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", מבאר אאמו"ר בהערותיו הקשר בין ענין המילה לירושת הארץ דוקא, כי "ירושה אין לה הפסק, כי הרי זהו ע"י מילה, ומילה מאחר שנימול אין לה הפסק .. לכן כמו"כ מה שנוטל הארץ הוא בירושה שאין לה הפסק". וכאן רואים ענין נפלא: דלכאו' איך שייך לומר "ועמך כולם צדיקים" שלכן יורשים כולם את הארץ, והרי ישנם כו"כ שהם בדרגת "בינוני", וידוע פתגם החסידים "הלואי בינוני"?! אלא דמכיון ד"כל מאן דאתגזר נק' צדיק", ובענין קיום מצות מילה כפשוטה נזהרים בזה כל ישראל, ורואים א"ז בפועל אצל אלו שיוצאים מאחורי מסך הברזל שלא יכלו למול א"ע שם, ועאכו"כ הדור "אשר לא ידע את יוסף" ולא הי' להם, ולא להוריהם, הזדמנות ללמוד אפי' הא"ב של יהדות וכו' – מלים א"ע בהזדמנות הראשונה ובשמחה! ובמילא "ועמך כולם צדיקים" ולכן "לעולם יירשו [כולם] ארץ"! ב' חלקים משיחות מוצש"פ וארא ה'תשל"ט לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק • לזכות רבקה שתחי' טייטעלבוים לרגל הכנסה לגיל המצוות כ"ה טבת ה'תשפ"גנדבת הורי' ר' זאב הכהן ואשתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2023
900
יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט
יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט
Jan 19, 2023
10:09
התוכן הטעם (בפנימיות הענינים) שהענין ד"והפליתי ביום ההוא את גשן אשר עמי עמד עלי' לבלתי היות שם ערב" [כמ"ש בחמישי דפ' וארא] נאמר דוקא במכת ערוב (אף שלדעת הפוסקים, גם ג' מכות הראשונות לא היו בבנ"י - "והפליתי"), כי דוקא מתי שרואים שיש ענין ה"ערוב" בין החיות, שאוה"ע (שאינם בעלי בחירה) מתערבים בינם לבין עצמם, ישנו צורך מיוחד להזהיר את בני ישראל שלא ילמדו מהם ולבטל את המחיצה שבין בנ"י לאוה"ע ולהתערב עמהם; ע"ד הצורך להלחם נגד הגזירה של "מיהו יהודי" שמעמיד בסכנה 14 מליון יהודים! ו"תבוא עליהם ברכה" על כל אלו שעסקו בזה ובודאי ימשיכו בזה ביתר שאת! משיחת כ"ד טבת ה'תשל"ב לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2023