Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary: Page 10

901

יום א' פ' בא, כ"ט טבת

Jan 22, 2023

7:52

התוכן כאשר הקליפה היא בתקפה, יש צורך בכח מיוחד מה' כדי לנצחה. וזהו גם הטעם שכאשר קליפת מצרים היתה בתקפה שלכן התיירא משה רבינו לילך אל פרעה, הוצרך לציווי מיוחד "בא אל פרעה". והנה, אע"פ שכאשר המנגד הוא יהודי – קשה ביותר לבטלו, אבל אם מדובר בהתנגדות ל"אתפשטותא דמשה" – אין מניעה וגם אז יכול להיות "הדוך רשעים תחתם". [והענין ד"ענוש לצדיק לא טוב" לא מדובר כאשר הצדיק נמצא בעולם האמת וכו']. וזה יפעל שמכאן ולהבא לא יהיו מניעות ועיכובים, ורצונם של רבותינו נשיאנו יתקיים ויושלם במילואו בנצחון גלוי גדול וגמור, ע"י השלוחים של הרבי, ה"אנשי משה". ויה"ר שזה יהי' ללא עגמ"נ. ואפי' אם השלוחים שצריכים לבצע זאת הם חלשים מצ"ע – יתוסף להם כל מה שצריכים שיושלם הענין כדבעי. משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2023

902

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט

Jan 23, 2023

11:01

התוכן "בעשתי עשר חודש באחד לחודש . . הואיל משה – ה"רעיא מהימנא" הראשון – באר את התורה הזאת" (וכפרש"י שתרגמה לשבעים לשון). ומזה ההוראה בנוגע ל"אתפשטותא דמשה" שבכל א' ובפרט בנשיא הדור עד לנשיא דורנו. ושייך במיוחד לזה שבעשירי בשבט, שנכלל ב"ראש" החודש שמתברך משבת זו, הוא יום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר. שבת מבה"ח שבט הוא תמיד בין כ"ד טבת, יום ההילולא דאדה"ז – נשיא חב"ד הראשון, שהודיע שחסידות חב"ד צ"ל נחלת כל העם עד ש"מלאה הארץ דעה את ה'" – ויום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר שאצלו ראו בגלוי הענין ד"באר את התורה הזאת" – שתרגם תורת אדה"ז ללשונות שונות כדי שתגיע גם לאלו "אשר בשם ישראל [רק] יכונה". וההוראה: להוסיף ב"באר את התורה הזאת" לכ"א – בלשון וסגנון שלו, כולל שהלימוד "מביא לידי מעשה", וזוהי ההכנה ל"עמדו הכן כולכם" לקבל כל ההשפעות מנשיא דורנו ובפרט ביום ההילולא שלו. ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ וארא, מבה"ח שבט – בחדרו – ה'תשל"ח לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2023

903

יום ג' פ' בא, ב' שבט

Jan 24, 2023

11:12

התוכן נאמר [בסיום שיעור חומש דיום שני פ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם", שגם במצרים, ובבית מצרי, ובמצב ד"וימש חושך" – הי' אור לבנ"י! וההוראה – כמו שהובטחנו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כאשר מסתכלים מה קורה בעולם רואים מצב של "וימש חושך" – לא קרו אף פעם דברים אכזריים והיפך האנושיות כאלו שרואים לאחרונה... וכולם מסביב שותקים וממשיכים להתעניין רק בלהרויח עוד כסף... – בא הנביא ומודיע מראש שקרוב לביאת משיח צדקנו יהי' מצב של "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", אבל "עליך יזרח ה'"! עוד בזמן הגלות. ע"י "ובחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה", "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", עי"ז עומדים בנ"י עוד קודם ביאת המשיח באופן של "קומה זקופה" – ואולך אתכם קוממיות", "עליך יזרח ה'". וע"י "חוט המשולש" של "שלימות הארץ" ו"שלימות התורה" ו"שלימות העם" – פועלים את הגאולה הנצחית ובנין בהמ"ק הג' והנצחי. משיחת מוצאי ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2023

904

יום ד' פ' בא, ג' שבט

Jan 25, 2023

11:16

התוכן יציאת מצרים היתה באופן ד"חפזון" – "כי ברח העם", דלהיות דזו היתה רק התחלת העבודה, "אתכפיא", כשהרע עדיין בתקפו, צ"ל הבריחה מהרע מה שיותר מהר. וזה גרם גם לסייעתא דשמיא באופן של "חפזון דשכינה" – "דילג על הקץ". וכן הי' "חפזון" בניצוצי קדושה שבמצרים. וההכנה ליציאה באופן דחפזון היא הזהירות בג' הענינים ד"מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם". 1) "מתניכם חגורים": זהו ע"ד הענין ד"חגרה בעוז מתני'". ד"מתנים" קאי על בחי' האמונה, וכדי שזו לא תהי' בבחי' מקיף בלבד, צ"ל הענין ד"חגרה בעוז" דקאי על תושבע"פ שבו הוא גילוי רצון העליון (שבמצוות) במילואו. ומצד התנועה של אמונה, שלמע' מטעם ודעת, ישנו ענין הזריזות דחפזון. 2) "ונעליכם בידכם": הענין ד"נעל" (שנעשה ע"י עיבוד עורות) הוא העבודה דעיבוד נפה"ב, ובאופן שהוא (והגוף וחלקו בעולם) יהי' "ונעליכם ברגלכם" – ישמש כ"נעל" ו"מגין" לנפש האלקית שיוכל להתעסק עם ענינים ארציים ובהעבודה דחפזון. 3) "ומקלכם בידכם": שלימות נעלית יותר היא שהוא מתגבר על הלעו"ז גם באותם ענינים שאא"פ בדרך של הבנה והשגה אלא ב"מקל"! חלק ממאמר ד"ה וככה, י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2023

905

יום ה' פ' בא, ד' שבט

Jan 26, 2023

9:40

התוכן בסיפור של יציאת מצרים [שבפ' בא] מצינו שהתורה מדגישה את רגע המדוייק, הן בנוגע ביטול הגלות ‏–‏ "ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'", והן ביציאה ממצרים ‏–‏ "ויהי בעצם היום הזה יצאו וגו'". וההוראה: יש לייקר כל רגע! גם כשחושב שרגע זו הוא זמן הכי חשוך וקשה ואי"ז הזמן להתעסק עם החושך לבטל המיצרים וגבולים של גלות, באה ההוראה ששבירת חושך הגלות והלילה במצרים היתה דוקא בזמן הכי חשוך, וכיון שהודיעו לו ע"ז סימן שיש לו את הכחות. ועד"ז לאידך ‏–‏ כשהוא שלם בתומ"צ ("בחצי היום"), וחושב בשביל מה עליו להתייגע, ומספיק שיחזור על מה שלמד בבוקר או לעשות את המצוה שעשה אתמול ובאותה התלהבות וכו' ‏–‏ באה ההוראה שגם "בחצי היום" צריך לצאת ממצרים! ב' חלקים משיחת י"א ניסן, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2023

906

יום א' פ' בשלח, ז' שבט

Jan 29, 2023

9:35

התוכן 1. בסיום ראשון דפ' בשלח נאמר "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ות"א "בריש גלי". איתא בספרים ש"ברי"ש" ר"ת רבי שמעון בר יוחאי. והיינו, שהענין ד"יד רמה" שהי' אז יתגלה ("גלי") עי"ז שבזמן הגלות עוסקים בפנימיות התורה, ענינו של רשב"י, ונמשך בגלוי יותר ע"י תורת חסידות חב"ד. וע"י לימוד זה יפעלו הענין ד"ובנ"י יוצאים ביד רמה" כפשוטו בגאולה השלימה. וכמו"כ צ"ל עכשיו, לאחרי "חצות היום" של אלף השישי, את ה"טועמי'" של שידוד מערכות הטבע שיהי' לעת"ל בנוגע לבני חיי ומזוני רויחא. ויעזור ה' שיזכו כולם לזחו"ק. 2. ישנם השואלים למה אינם רואים מופתים? והתירוץ – כאשר מישהו מתעקש ורוצה להיות מונח דוקא בדרכי הטבע – לא מחוייבים לבטל את בחירתו ולהראות לו שבטבע יש לו מופתים... אבל מי שרוצה והאמין בזה – ראה זאת! ואפי' מי שמתעקש שלא להאמין בזה – לפעמים, כיון שרחמנות עליו, לא מתחשבים עם צמצום ה"כלים" שלו, ועוד עושים עבורו "כלים" נוספים... ב' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2023

907

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט

Jan 30, 2023

11:26

התוכן בפ' בשלח מסופר על שתי מלחמות: במלחמת בנ"י עם פרעה מלך מצרים (בקי"ס) צדקה שיטת "נחשון בן עמינדב" שיש לקפוץ בים ולא להלחם בו בדרך הטבע, אבל במלחמה עם עמלק הי' צ"ל "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" כפשוטו. והנפק"מ: פרעה עמד אז מאחורי בנ"י, אבל עמלק נעמד בין בנ"י להר סיני, וקירר את התלהבותם בדרכם לקבלת התורה 'למה לצאת ממקום ישוב ל"מדבר" לקבל את התורה?!...', ובמלחמה זו, שהיא נגד יהדות ואלקות, יש לנצל את כל הדרכים האפשריים, כולל את ה"ידים" שהם מצ"ע חלקו של עשו, כדי לנצחו. ואע"פ שבדרך הטבע לא הי' שייך לנצחו, אבל בידעם שהם "אנשי משה" והולכים בכחו, לא נבהלו והלכו ללחום במס"נ. וההוראה: על כל א' להלחם בעצמו בכח תפילתו של משה, נגד כל ענין שרוצה לקרר יהודי שני מהתלהבות מאלקות או מתורה ולא להסתגר בד' אמותיו ו"לסמוך על ה'"... משיחת י' שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2023

908

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏ – ‏אור ליו"ד שבט

Jan 31, 2023

11:49

התוכן הוראה מהתחלת המאמר "באתי לגני" - "באתי לגני אחותי כלה ואיתא במד"ר (במקומו) לגן אין כתיב כאן אלא לגני לגנוני, למקום שהי' עיקרי בתחלה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה": בזה מתורצת "קושיא הידועה" - הרי ההעלם וההסתר שבעולם הוא גדול כ"כ, עוה"ז הוא "עולם הקליפות" ובפרט בזמן הגלות שלא רואים אלקות בגלוי, ואיך תובעים מכ"א לבטל את ההעלם ולעשות את העולם דירה לו ית', ה"ז עבודה קשה ביותר?! והתירוץ: ההיפך הוא הנכון - ענין ההעלם של העולם אינו הכרחי מצד הבריאה, אדרבה - מצד הבריאה "עיקר שכינה בתחתונים היתה" בעוה"ז הגשמי, והעולם הוא תכלית הטוב מצד עצמו, וענין ההעלם שבעולם בא רק מצד ענינים צדדיים (החטאים וכו'), וג"ז אינו אלא "שינוי החוזר לברייתו" שלא נחשב לשינוי אמיתי, ובמילא מובן איך העבודה לגלות את האמת של העולם היא בכחו של כ"א. ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' בשלח, י' שבט תשכ"ט לזכות בנימין בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2023

909

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט –יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של הרבי

Feb 1, 2023

13:27

התוכן חלק מד"ה באתי לגני אחותי כלה, יו"ד שבט התשמ"ג. המאמר מיוסד על פרק י"ג של המשך באתי לגני התש"י. לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2023

910

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט

Feb 2, 2023

11:43

התוכן מבואר במכילתא הטעם ששירת הים [ברביעי דפ' בשלח] נק' "השירה הזאת", לשון נקיבה, ושיר דלעת"ל נק' "שיר חדש", לשון זכר, הוא, כי גאולת מצרים יש אחרי' שעבוד, בדוגמת אשה שמתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת וכו', אבל הגאולה דלעת"ל אין אחרי' שעבוד. הגלות נמשל לעיבור שאז "ראש" הולד הוא "בין ברכיו", ועד"ז בזמן הגלות לא ניכרת מעלת השכל שבראש שעי"ז נמנעים מ"חטאינו", והגאולה דלעת"ל, כשנגמר זמן העיבור, נמשל ל"לידה". והטעם שהגאולה דעת"ל "אין אחרי' שעבוד" הוא מפני שזו גאולה של בעלי-תשובה, "משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא" (משא"כ גאולת מצרים היתה גאולה של צדיקים ולכן שייך לאח"ז ענין של חטא וכו'). וההוראה: הידיעה עצמה בזמן הגלות שע"י כל מעשה דבור או מחשבה טובה מתקרבים ל"שיר חדש" דלעת"ל נותנת כח להתגבר על החושך וכו'. א' השיחות מוצש"ק י' שבט ה'תשל"א לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2023

911

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט

Feb 5, 2023

8:37

התוכן 1) עה"פ [בשביעי דפ' בשלח] "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" מפרש בתרגום יונתן "מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא ומדרא דעלמא דאתי". היינו שמלחמת עמלק תתחדש בדור דעקבתא דמשיחא. ובמילא צ"ל הענין שמשה מצווה את יהושע "בחר לנו אנשים וגו'" – "אנשי משה" וכו': היום ניתן לכ"א הכח, ע"י בחי' "משה" שבכ"א, לבחור – למעלה מהבנה והשגה – "גיבורים" ו"יראי חטא" שיבטלו את הענינים ש"מכחישין פמליא של מעלה" וכו'. אבל אח"ז יש להמשיך זאת גם בהבנה והשגה – "יהושע" (המקבל), עד ל"רגל" – קבלת-עול. וכ"ז בכחם של דרא דמשה ויהושע כפשוטו וכו'. 2) שם הפ' הוא "יתרו" אע"פ שנקודתה היא – מתן-תורה, כי (כמ"ש בזהר) שנתינת התורה למטה היתה יכולה להיות דוקא לאחרי שיתרו שמע ובא ואמר ש"גדול ה' מכל האלקים", כי "יתרון האור מתוך החושך" דוקא (וע"ד כללות ירידת הנשמה למטה שהיא "צורך עלי'"). ויה"ר שכ"א יעסוק בענינים אלו, ובהצלחה רבה, והרי הענין דמ"ת הוא בכל יום ויום וכו'. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' יתרו, כ' שבט ה'תש"ל לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2023

912

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות

Feb 6, 2023

7:48

התוכן עפמ"ש "כי האדם עץ השדה" מובן ש"ראש השנה לאילן" שייך לכאו"א מישראל. והביאור: מהותו של אילן הוא היותו בתנועה של צמיחה וגידול. ותכליתו ותפקידו הוא לעשות פירות שגרעיניהם עושים עוד פירות, עד עולם. ובנמשל: כל יהודי הוא "נצר מטעי" שהולך וגדל בכל עניני יהדות, ונותן פירות – מצוות ומעשים טובים, ועד שפירותיו עושים פירות – שמשפיע על כל הנמצאים בסביבתו שגם הם יתנהגו באופן המתאים. נוסף לזה: ידוע מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות שבהם נשתבחה ארץ ישראל, שעי"ז מתחזק הקשר עם ארץ הקודש, שזה מזכיר ומעורר את כאו"א מישראל להוסיף בכל עניני תומ"צ, שזה ממהר גאולה האמיתית והשלימה, שאז יבאו כל בנ"י לא"י – שלימות הארץ, יחד עם שלימות העם ושלימות התורה וכו'. א' השיחות יום א' פ' משפטים, כ"א שבט ה'תשמ"ב ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2023

913

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט

Feb 7, 2023

9:45

התוכן היום ברור מהי "יהדות". כי כאשר שואלים איך, למרות כל הגזירות ורדיפות ר"ל, מחזיק עם ישראל מעמד במשך יותר מג' אלפים שנה (כאשר מהאומות שרדפום לא נשאר מהם שריד ופליט) – ה"ז חייב להיות דבר שהי' קיים במשך כל השנים הללו. אא"פ לומר שזהו ה"שפה" שכבר בזמן ביהמ"ק לא דיברו כל בנ"י באותה שפה, ולא ה"תרבות" שהשתנתה במשך השנים מן הקצה אל הקצה וכיו"ב. הדבר היחיד שלא השתנה במשך כל השנים הוא התורה! אותם עשרת הדברות, כמו "אנכי ה' אלקיך וגו'" ו"לא יהי' לך וגו'", הכוללים כל התרי"ג מצוות, שניתנו במעמד הר סיני לא השתנו עד היום הזה! התפילין של היום הם אותם תפילין כבזמן משה רבינו, מאז שומרים את "יום השביעי" כשבת וכו' (אלא שישנם כמה מצוות שאא"פ לקיימם היום מצד תנאי המצוה כפי שניתנה מלכתחילה). וא"כ היום לא צריכים אמונה כדי לדעת ששלימות עם ישראל תלוי' בקיום התרי"ג מצות. משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2023

914

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט

Feb 8, 2023

12:23

התוכן [המשך] (העולים מרוסי' ניגנו את הניגון "עך טי זימליאַק וכו'") יש לקשר את הניגון עם האמור לעיל: הענין של "סלוזשבאַ", עבודה, הוא בכל העמים, אבל אצלם ה"ז בהכרח ו"בהפקירא ניחא לי'". אבל ה"סלוזשבא" של "יעוורייסקאַיאַ", בנ"י, הוא להיפך – מתוך תענוג ורצון אמיתי. ולכן דבר הראשון הרי הוא מקיים את ציווי האדון, ובשלימות – שמונח בזה בכל מציאותו, ורק אח"כ מנסה (ויצליח!) להבין בשכלו את טעם הציווי. וכאמור לעיל, שבמשך האלפי שנה מאז מ"ת כבר הוכח שרק התורה היא "חיינו ואורך ימינו" ואין צורך בעוד מחקרים. אין הכוונה בזה להטיף מוסר אלא להיות לפחות בבחי' "קול קורא במדבר"... וכמדובר כמ"פ ש""סלוזשבא יעוורייסקאַיאַ", העבודה שלנו, היא לעשות רצונו ית' כפשוטו, כולל מצות "ואהבת לרעך כמוך" ו"הוכח תוכיח את עמיתך", ואפי' בבחי' "קול קורא במדבר" – "אפי' מאה פעמים"! ההצלחה בזה שייך לה'! ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2023

915

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט

Feb 9, 2023

10:25

התוכן אמחז"ל בנוגע למעיין השילוח: "שילוח הי' מקלח מים כאיסור, צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו, ונתמעטו, וחזרו ומיעטוהו [והעמידוהו כפי שנברא ע"י הקב"ה] והי' מקלח מים". ובעבודה: יהודי העוסק בתורה, שאז עפ"י תורה ניתנת לו שליטה על הכל, עלול לחשוב שיכול להשתמש בשכלו כאדם העושה בתוך שלו ו"הרחיבוהו", ולא צריך להצטמצם בדרכים שנקבעו ע"י נותן התורה... הנה כאשר ניגש אל התורה, מקור המעיין, "מיט זיינע לאַפּטשעס", עם הענינים שלו – אזי אדרבה, המים מתמעטים. ולאידך, כאשר זוכר שהתורה ניתנה "למשה מסיני" להיותו "מכיך מכל טוריא" וניגש אל התורה בתנועה דביטול ומוודא שהמקור הוא בלי שינוי – יש לו את ה"סייעתא דשמיא" להשיג "שמעתתא אליבא דהלכתא" וכו', וה"כמות" לא נוגע כלל ואפי' "כל שהוא" מטהר; תכלית התורה שהיא תלמד את האדם עד שהוא והתורה נעשים דבר אחד כל היום. משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2023

916

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט

Feb 12, 2023

11:27

התוכן הוראה ממ"ש בסיום פ' יתרו "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" עפמ"ש בגמ' מכאן ש"אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו" ‏–‏ אפי' ילד יהודי אחד שלומד תורה וכו', בא אליו הקב"ה בכבודו ובעצמו ומברך אותו שיצליח במלחמתו עם ה"יצר", ובמילא בודאי יצליח ובכך לקרב ביאת המשיח! ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' משפטים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ופרש"י "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם", ש"המשפטים" צ"ל מוכנים וברורים כמו האוכל שעל השולחן!: הנהגתו של ילד יהודי צ"ל באופן כזה שיכירו באופן ברור שזה ילד יהודי ע"י שהילד מראה את הציצית שלו, והילדה ‏–‏ את לבושי' הצנועים, או שמכריזים בע"פ באופן ברור "בראשית ברא וגו'" וכיו"ב. ג' חלקים משיחת יום א' דפ' משפטים, כ' שבט, ה'תשמ"א, ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2023

917

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט – יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Feb 13, 2023

11:03

התוכן 1) כללות ענין ה"יאָרצייט", יום השנה, הוא חידוש נפלא. שאע"פ שהנשמה נפרדה מהגוף ונמצאת בעולם שלמעלה מן הזמן בכלל, ואעפ"כ אומרים שבהגיע יום מסויים בשנה ה"ה מתעלית באין-ערוך וכו' (נוסף על העליות שבכל יום)! וזהו מפני שבהיותה בגוף היא היתה קשורה בזמן. ובאמת זהו החידוש כללי בענין תומ"צ שאע"פ שזהו "נעלמה מעין כל חי" ומ"מ ניתנה דוקא בזמן ומקום הארץ. 2) ההשתפות בהתוועדות הקשורה להילולא של צדיק, גורמת נחת-רוח, ובמילא גם עלי', לנשמתו. 3) מענה לשואלים מה ביכולתם לעשות עבור קרובים שהלכו לעולמם: יש להסביר בעת ה"הספד" או הקמת המציבה או יארצייט וכיו"ב, שהקשר ביניהם לבין הנפטר הוא חזק, וכל דבר טוב שהם עושים עבור הנשמה – מוסיף בה וכו', ואדרבה – על הקרובים מוטל חוב כפול, ולעשות גם את כל המעשים-טובים שנשמה זו היתה עושה בעלמא דין ועכשיו היא לא יכולה לעשות בעצמה. ובכך יגרמו בודאי נחת-רוח ועלי' לנשמה. משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2023

918

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Feb 14, 2023

11:24

התוכן הדין בנוגע לפקדון הוא [כמ"ש בשני דפ' משפטים] שאם לא שלח בו יד פטור בכמה אופנים (אונס וכיו"ב), אבל אם שלח בו יד (בפועל, או לדעה א' - אפי' רק חשב) מתחייב מעתה לכל מה שיקרה לפקדון! ובעבודה: התורה, כ"ז שהיא עדיין "תורת ה'" ולא "ובתורתו יהגה" של האדם, היא פקדון אצל האדם. ובאותו זמן ישנם תנאים מסויימים שאינו מחוייב בלימוד התורה עפ"י דין כמו בזמן שצריך לפרנסתו ו"אונס רחמנא פטרי'" וכו'. אבל מרגע ש"שולח בו יד", כמו שלומד תורה לצורך עצמו, להתכבד בה, אין לו שום "תירוצים", ועליו "לשמור" את ה"פקדון" גם מענינים של "אונס"!. ושליחות-יד האמיתית בתורה היא הלימוד בלי יראת שמים, כי התורה היא "לבושו" של ה', וכמו שלבוש נרקב כשלא לובשים אותו הרבה זמן, עד"ז כשלומדים תורה, ה"לבוש", בלי להרגיש המלובש בו - הקב"ה..., (וכמ"ש בגמ' שלימוד התורה בלי יראת שמים הוא כמו כור חטין שנרקב אם לא מעורב בו "קב חומטין") [ויראת שמים בלימוד התורה באה ע"י לימוד החסידות]. משיחת התוועדות שמחת בית השואבה תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2023

919

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Feb 15, 2023

8:43

התוכן 1) בהל' ת"ת מונה אדה"ז כו"כ ענינים בתורה שנשי ישראל חייבות ללמוד כדי לדעת את ההלכות הצריכות להן. והלואי היו כל האנשים בקיאים בהם! ישנם כאלו שכל עסקם הוא בפלפול ושקו"ט וכו' ולא ב"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עד שאינם יודעים להשיב שאלה פשוטה בנוגע למעשה בפועל! ומובן גודל ההכרח שבלימוד הלכות אלו כדי לדעת כיצד להתנהג. והרי יש מצבים שלא שייך להתקשר ליהודי שיודע ולשאול... העצה היחידה היא – ללמוד הלכות אלו! 2) המציאות בדורנו היא, שאפי' אלו הלומדים תורה בהתמדה ובשקידה, קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח! עד שלא יודעים לענות על השאלה מאיזה צד יש לבצוע את הלחם (כשאלה שנשאל מנשה המלך, כמסופר בגמ'). יש "להרעיש עולמות" כדי שינהיגו בישיבות את לימוד שו"ע חלק או"ח, לפחות שלא בזמן סדר הישיבה. והרי "אורח חיים" פירושו כמשמעו: זהו אורח חיים שמורה את דרך החיים היום-יומיים! (דבזה משתנה משאר חלקי שו"ע). 1) משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג 2) משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2023

920

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, אור לעש"ק פ' משפטים, פ' שקלים

Feb 16, 2023

10:53

התוכן ב' "הוראות נפלאות" מפ' שקלים: 1) כמה ניתן לפעול ע"י סכום כסף מאוד קטן - ע"י נתינת מחצית השקל, פחות מדמי קרבן א', קיבלו חלק בכל קרבנות הציבור של כל ימות השנה, כולל קרבן יוהכ"פ, ו"כופר נפשותיכם"! וביחד עם זה, אומרים לו: 2) 'במחצית השקל שלך לבד אא"פ להקריב אפי' קרבן א' - עליך להצטרף ליהודי שני', ורק ע"י ש"מוסרו יפה יפה" לצבור ואין שום פירוד ביניהם, ניתן להקריב עי"ז קרבן שלם, ובאופן ש"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" - אפי' "עשיר" צריך את השני, ובלעדו, הנתינה שלו היא רק "מחצית", וכן הדל, ע"י הצטרפותו לשני נעשה מה"מחצית" שלו שקל שלם! - אהבת ישראל. והדגשה מיוחדת לב' הוראות אלו כשקוראים בתורה פרשת שקלים. ג' חלקים משיחת מוצש"פ משפטים, פ' שקלים ה'תשל"ט לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2023

921

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Feb 19, 2023

9:34

התוכן בתחילת פ' תרומה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‏ – ‏והכוונה בזה למקדש שבכאו"א. וזה מובן גם ממה שבציווי על נדבת המשכן מתחיל הכתוב עם "זהב וכסף ונחושת", אף שלכאו' הי' צריך להתחיל עם נדבות הפשוטות יותר השייכות לכאו"א, כי עיקר הכוונה כאן היא לענין ה"זהב" כפי שצ"ל בעבודתו של כאו"א בעשיית המשכן שבו; בשבועות שלאחר "שובבי"ם ת"ת" מודגש ענין הגאולה במיוחד, החל מפ' "ויקהל"‏ – ‏כיון שאז יהי' ה"ויקהל" דבנ"י בתכלית השלימות; לכל יהודי יש את הכח להביא את הגאולה תיכף ומיד!; קבלת החלטות טובות בנוגע לקיום ציווי זה של עשיית המשכן בתוך כאו"א, שזה שייך גם בזמן הגלות, בלי להתחשב עם הקשיים של הגלות, וזה נעשה הקדמה קרובה לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד. משיחת אדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2023

922

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Feb 20, 2023

9:58

התוכן עפ"י הידוע גודל הדיוק בספר יד החזקה להרמב"ם שכתבו בעצמו בלה"ק (משא"כ שאר ספריו כתב בערבית ותורגמו ע"י אחרים), י"ל שבלשונו בריש הל' בית הבחירה "מ"ע לעשות בית לה' מוכן להקריב בו הקרבנות", ולא "שיהי' בית להקריב הקרבנות" (כמ"ש הרגצו'בי שמצות בנין המקדש היא לא לבנות את הבית אלא שיהא בית בנוי), מחדש, שכל הענינים הדרושים לעשיית הבית מוכן בפועל להקריב בו הקרבנות, הכלים וכיו"ב, נכללים במצוה זו, ואם חסר אפי' א' מהם אין המצוה בשלימות. וי"ל שכ"ה גם אם אין במקדש כהן להקריב הקרבנות וכיו"ב, אף שמלשון "בית.. מוכן" מובן שלא נוגע מצב מקריבי הקרבן. משיחת מוצש"פ ראה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2023

923

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר

Feb 21, 2023

10:35

התוכן הטעם שכבר "משנכנס אדר מרבים השמחה", הוא עפמ"ש במגילה "החודש אשר נהפך לששון וגו'". ואפי' בשנה הראשונה שבה אירע הנס נהפך כל החודש (מתחילתו) לשמחה. ויובן זה עפמ"ש בגמ' עה"פ "הפיל פור הוא הגורל, תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים הגמ' שלא הי' יודע שמשה רבינו גם נולד אז, והיינו דנס פורים וה"ונהפוך הוא" הי' בזכות לידת משה בחודש זה. נמצא, שביום הפורים נתגלה למפרע שכל החודש הוא באמת חודש ש"נהפך לששון וגו'". והמעלה דפורים על כללות הענין דתשובה שגם מהפך את העבר הוא, שבתשובה יודע את זה בשכלו... אבל בפורים ה"ז בגילוי, כבר מר"ח אדר ה"ה מרבה בשמחה בפועל! משיחת אדר"ח אדר ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2023

924

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר

Feb 22, 2023

10:52

התוכן לאחרי שהמן הרכיב את מרדכי ברחוב העיר וקרא לפניו "ככה יעשה לאיש וגו'" "שב [מרדכי] לשקו ולתעניתו". ומזה מובן שמרדכי עדיין חשש מגזירת המן (שהרי עפ"י דין אסור לצער את הגוף). ולכאו', בראותו שהמלך מצוה לא' השרים שירכיבהו בעצמו ברחוב העיר ויכריז ש"המלך חפץ ביקרו", הי' עליו להבין שכבר ניצח את המן?! והביאור: אצל יהודי פשוט שלא יתכן שמישהו יוכל לפגוע ביהודי, בנו של ה', אם לא שכך גזר הקב"ה בגלל ענין של חטא ויש צורך "לרחוץ צואת בנות ציון". ומכיון שכן, זה לא משנה אם אצל אחשרורש והמן רואים שינוי, כי לא הם גזרו את הגזירה אלא הקב"ה. ומה שפועל על ה' ה"ז הענין ד"שקו ותעניתו" ו"צומו עלי שלושת ימים" וכו'. וההוראה: כאשר רוצים לפעול משהו אצל הגוי, הנה לכל לראש יש להבטיח שה' יבטל את הגזירה, וזהו ע"י ביטול ה"חטאינו", ורק אח"כ יש לעשות גם "כלי" בדרך הטבע [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשכ"ו לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2023

925

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר

Feb 23, 2023

11:03

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה מקריאת המגילה באופן שאי"ז "למפרע" אלא זהו דבר המתרחש בכל יום, וגם בימי שלום ושלוה (כאשר אין צורך ב"שקו ותעניתו"): כאשר אדם מתעסק בפרנסתו בכדי להרויח עבור ההוצאה, לכל לראש עליו להבטיח שהקב"ה – "הזן את העולם כולו בטובו" – ירצה ליתן לו מזונות. וכיצד – עי"ז שירוץ לחנות חצי שעה קודם כי עליו להתחרות עם אלו שאינם מקדימים להתפלל בביהכנ"ס? לדחות את התפלה בכלל ליום השבת בלבד...? עריכת פרסומת גדולה? – לא! אלא ע"י שיתקשר בהקב"ה ע"י שיתנהג עפ"י הוראת הקב"ה – להשכים לבהיכנ"ס להתפלל בציבור ואמירת קאַפיטל תהלים אח"ז, ואח"כ ללמוד שיעור תורה, ואז, לאחרי שיש לו ה"צ'ק" של הקב"ה, "הולך לבנק לפדותו" – מקיים ציווי התורה "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" לעשות פעולה בדרך הטבע. הנהגה זו היא הדרך לקבל לא רק עוה"ב אלא גם עוה"ז! משיחת פורים ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2023

926

יום ה' תולדות, כ"ט מרחשון, ערב יום הבהיר ר"ח כסלו

Nov 4, 2021

0

התוכן עה"פ "אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק" איתא במדרש דאע"פ שאין ה' מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, כי גם בהם לא בטוח "שלא יטעה אותן היצר הרע", אעפ"כ ייחד כאן שמו על יצחק "הואיל ונתייסם בעיניו [כמ"ש בחמישי דפ' תולדות "ותכהין עיניו מראות"] כאילו הוא מת.. ויצה"ר פסק ממנו". וצ"ל: הן אמת ש"סומא חשוב כמת" אבל איך אומרים ש"יצה"ר פסק ממנו"‏ – ‏רואים במוחש שסומא יכול לחטוא?! והביאור: זה שיצחק הי' "סומא" בא כתוצאה מיראת שמים בתכלית, כמ"ש רש"י ש"ותכהינן עיניו" בעשנן של נשי עשו שהיו מעשנות ומקטירות לע"ז: הוא לא הי' יכול לסבול ענין של ע"ז עד כדי כך ש"נתייסם בעיניו"! ומ"סומא" כזה נלקח כל מציאות הרע "יצה"ר פסק ממנו". וזה הי' גם שמחת ר' יוסף בהגיעו לבן ששים כיון ש"נפקי לי מכרת" אף שעדיין לא יצא מ"כרת דיומי" [ראה מו"ק כח.]: מובא בראשונים שר' יוסף לא הי' יכול לפעול על עצמו לא להסתכל חוץ מד' אמות ולכן הביא על עצמו להיות "סגי נהור"! ולכן יכול הוא להיות בטוח שה"יצה"ר נלקח ממנו". משיחת י"א ניסן ה'תשכ"ב נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2021

927

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו

Nov 7, 2021

0

התוכן המשפיע בתו"ת ר' מיכאל דער אלטער (עליו אמר אדמו"ר הרש"ב שכדאי לשלם לו משכורת רק כדי שיסתובב בישיבה והתלמידים יוכלו להסתכל על פניו!) הי' נותן משל לתלמידיו שידעו האופן בו צריכים ללמוד חסידות: פעם קיבל "ישוב'ניק" מכתב, והיות שלא ידע לקרוא הביאו ל"מלמד" שיקרא א"ז עבורו, וכשהמלמד קרא את הכתוב בו שאביו של ה"ישוב'ניק" נפטר ל"ע התעלף ה"ישוב'ניק". ולכאו' הרי המלמד שקרא בעצמו את המכתב הי' צריך להתעלף? אלא, סיים ר' מיכאל, זה לא הי' אביו! ועד"ז לא מספיק שיקרא ויבין חסידות אלא עליו לדעת שזה "אביו שבשמים", ורק אז יתעלף הוא...! ועד"ז שייך להיות א' שיודע חשיבות הענין דהפצת המעיינות חוצה שזה מביא משיח, אלא שחושב שאין הכוונה שהוא יפיץ המעיינות אלא השני... יש לדעת: כל דבר שקורה בד' אמות של יהודי שייך לו וצריך ללמוד מזה בנוגע לעצמו (כתורת הבעש"ט). הבעי' היא שזה עצמו, משל ונמשל זה שיש לקחת את הדברים כענין שלו, קוראים כמו שזה "אביו של השני"... ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2021

928

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו

Nov 8, 2021

0

התוכן 1) השבועה "משביעין אותו תהי' צדיק וכו'" הוא לולד קודם שנולד. ומכיון שלא שייך ענין של ציווי לולד, ולכן השבועה היא (גם) להורי הולד, שהם צריכים להתנהג באופן כזה שאצל הולד תהי' תשוקה להיות צדיק ולא רשע. והרי זה תלוי בעיקר באשה. ומכיון שעבודתה בזה היא קשה יותר ולכן גם המשכת הסיוע והברכה לזה, "משביעין" מלשון "שובע", אצלה היא יותר. וזהו גם מה שמצינו שבענין הנביאות הי' "אברהם טפל לשרה", ולכן נצטווה "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה". כי יותר קשה לאשה להגיע ל"הפשטת הגשמיות", ולכן "לפום צערא – אגרא". 2) השבועה "משביעין אותו תהי' צדיק וכו'" היא להורי הולד, שיעשו כל התלוי בהם להבטיח שכשיגדל – יהי' צדיק ולא רשע, שזהו כללות הענין ד"חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". וישנה גם ההשפעה של הנהגת ההורים עוד לפני לידת הילד – הן ע"י שמירת טהרת המשפחה, והן ע"י הקידוש בשעת כו'. וענינים אלו נמסרו בידי נשי ישראל, כמו בנוגע לכשרות האוכל (שגם זה נוגע להנהגת הילד) וטהרת המשפחה שסומכים לגמרי על נאמנות האשה וכו'. וזהו גם מה שמצינו אצל כל הג' אבות – מעלת האמהות וכו'. 1) משיחת י"ט כסלו ה'תש"כ 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2021

929

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו

Nov 9, 2021

0

התוכן הוראות משיעור רמב"ם היומי [הל' ביהב"ח פ' ה-ז] בנוגע לבהמ"ק הפרטי שבכ"א: 1) "הר הבית והוא הר המורי' וכו'": עניני יהדות תופסים את המקום הגבוה והחשוב ביותר בחייו, והנהגתו הוא מתוך "גאון יעקב". 2) "המקדש כולו לא הי' במישור אלא במעלות ההר": אינו נשאר על עמדו אלא עולה תמיד במעלות בעילוי אחר עילוי. 3) "מ"ע לירא מן המקדש.. ממי שצוה על יראתו": אע"פ שה' בחר ביהודי שיהי' "שותף" במעשה בראשית והטיל עליו התפקיד לבנות ביהמ"ק, אין זה אומר, א"כ, שמותר לו לעשות פשרות ח"ו בעניני יהדות - צריך "לירא מן המקדש וכו'', להיות ירא ה', ולמלאות תפקידו תוך כדי הקפדה על כל הפרטים. ועד"ז בנוגע למצות "פרו ורבו": אע"פ ש"ג' שותפים באדם, ה' אביו ואמו", ויכולים לטעון, א"כ, שיש להתחשב בשיקול דעתם ל"תכנון המשפחה" בהתאם לנוחיותם - באה ההוראה הנ"ל שבנין הבית והמשפחה צריך להתנהל בהתאם לציווי ד"מורא המקדש", יראת ה', ויש לסמוך לחלוטין על ה"שותף העיקרי", ה', שיברכם בבנים ובנות לאיוש"ט וכו'. משיחת כ"ז אלול ה'תשד"מ, לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2021

930

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו

Nov 10, 2021

0

התוכן בפ' ויצא מדובר באריכות גדולה אודות עבודתו של יעקב עם צאן לבן. וצ"ל מהי ההוראה וה"סימן לבנים" מ"מעשה אבות" זה? אלא דמעלת הצאן הוא בגודל הביטול שבהם (להרועה) אפי' ביחס לביטול שבבהמות אחרות. וזוהי תכלית השלימות בעבודת ה'. וכמשנת"ל [בהמאמר] דישנו אופן בעבודת ה' שעובד את ה' מצד הבנה והשגה, מצד אהבה ויראה וכיו"ב, אבל תכלית השלימות בעבודה היא – ביטול בתכלית. וכמו בשלבי התפילה, שתכלית השלימות בזה היא תפילה העמידה שאז עומד בביטול גמור "כעבדא קמי' מרי'", שכל מציאות העבד הוא מציאות האדון. וביטול כזה הוא דוקא בנשמות ישראל (ואפי' לא במלאכים). וזוהי גם המעלה בלימוד התורה שלאחרי התפילה, שעי"ז גם לימוד התורה שלו הוא בביטול, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן וכו'", כי בעת לימוד התורה שלו הקב"ה "נותן התורה" מחדש [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2021

931

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו

Nov 11, 2021

0

התוכן [המשך] עיקר עבודת יעקב היתה עם "צאן לבן" [כמשנת"ל], וכן רכושו העיקרי הי' "צאן", אלא שהחליף חלק מהצאן ב"שור וחמור ועבד ושפחה". ובעבודה: "צאן" הוא ענין הביטול, וזוהי עבודה הכי נעלית, אבל אעפ"כ אא"פ להיות כל הזמן בביטול (בגילוי), כי צריך לנצל לעבודת ה' גם את ה"מציאות" שלו וכל כחות נפשו "כשור לעול וכחמור למשאוי" (ולדוגמא בלימוד התורה: צריך להבין את התורה בשכלו, כדי לחדש בתורה צריך שיהי' בו תקיפות), אלא שכ"ז צ"ל מיוסד על ביטול. וזהו הטעם שהתחלת שו"ע אדה"ז (מהדו"ת) הוא ב"יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו'": "יהודה" הוא מלשון "הפעם אודה את הוי'" [כמ"ש בשלישי דפ' ויצא] - ביטול והודאה לה', וזהו יסוד העבודה, אלא שצ"ל גם העבודה ד"עז כנמר גבור כארי וכו'", יש להבין "שולחן ערוך" כדי לדעת לפסוק דינים וכו', אבל כ"ז צ"ל מיוסד על "יהודה" - ביטול! משיחת י' כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2021

932

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע

Nov 14, 2021

0

התוכן ה"ערב" של חג הגאולה דכ"ק אדמו"ר האמצעי הוא יום ההולדת ויום ההילולא שלו. נשיאותו התחילה [בשנת ה'תקע"ג] מיד לאחרי המלחמה הגדולה שהביאה להירוס וחורבן נורא היל"ת, בגו"ר, בקהילות ישראל במדינות ההם, ואעפ"כ התחיל מיד בהתחלת נשיאותו בהפצת עניני תורה ע"י התחלת הדפסת שו"ע אדה"ז בשנת תקע"ד, וקרוב לודאי שההכנות לזה התחילו כבר בשנת תקע"ג, ועד"ז התחיל מיד בהדפסת מאמרי חסידות וכו'. וההוראה: אע"פ שאנחנו נמצאים עדיין תחת הרושם של החורבן שקרה בדורנו וכו', אסור שהדבר יביא לחלישות בהפצת נגלה ופנימיות התורה ובעזר גשמי לזולת וכו'. ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ויצא, ט' אור ליו"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2021

933

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו

Nov 15, 2021

0

התוכן במאמר שאדה"ז אמר בסעודת הודאה הראשונה י"ט כסלו תקס"ב ביאר הפסוק [בשני דפ' וישלח] "ויאבק איש עמו וגו'" שזהו הענין דהתאבקות הלעו"ז עם יעקב, וע"י מלחמה זו נתברר הלעו"ז עד "שהעלו – שניהם, גם הלעו"ז – אבק עד כסא הכבוד"!, ע"ד שע"י תשובה "זדונות נעשו לו כזכיות". וזהו ע"ד כללות הוראת הבעש"ט עה"פ [בסיום רביעי דפ' משפטים] "כי תראה חמור שונאך . . עזוב תעזוב עמו" שכשמתבוננים ב"חומר הגוף" ורואים שהוא "שונאך", אין "לשבור" אותו אלא "עזב תעזוב עמו" – יש לעבוד את ה' עם הגוף. וזהו גם הענין דהפצת המעיינות חוצה, שעי"ז קא אתי מר, מלכא משיחא! א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2021

934

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו

Nov 16, 2021

0

התוכן "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב" [מובא בפרש"י ברביעי דפ' וישלח], לפי שעשו מרגיש שיעקב שונה ממנו. וכ"ה באמת ש"אתה בחרתנו מכל העמים" וזה נקבע ונטבע בטבע כל איש ישראל, ואי-אפשר להסתיר זאת! וגם כאשר יהודי ("יעקב") נדמה לו שלא ניכר עליו שהוא יהודי, ואפי' כאשר חושב שזה כבר כמה דורות שיצא מכלל ישראל – מרגיש בכך עשו (כפי שראינו זאת בגזירות בדורות האחרונים ל"ע). דמכיון שהמציאות היא ש"ישראל – אע"פ שחטא ישראל הוא", ואף א' לא יכול "להשמיד" את נקודת היהדות כי זהו העצם של יהודי, הנה סוכ"ס מרגיש זאת הגוי ואי-אפשר להסתיר זאת. (ואדרבה – הנסיון להסתיר את היהדות ולהידמות לגויים, מוסיף בהשנאה ליהודים). וסוכ"ס תתגלה נקודת היהדות ותחדור את כל העשר כחות של הנפש האלקית ושל הבהמית וכו'! ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2021

935

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו

Nov 17, 2021

0

התוכן ממעלות ההשתטחות על קברי צדיקים: ידוע ש"לפני נשמות גבוהות .. לא נחרב הבית כלל", ומ"מ, מבלי הבט ע"ז שבעצמם מוכנים כבר למשיח, דואגים נשיאי ישראל לצאן מרעיתם, וכמו משה רבינו שנשאר במדבר כדי שיוכל לקחת אתו סו"ס גם את צאן מרעיתו, דור המדבר, וליכנס עמהם לא"י! (ועד"ז מצינו בפרשתנו אצל יעקב וכו'). ועד"ז נשיאי הדור בכל דור, שמו את הכל בצד, ונשארו "ליגן" בגלות כו"כ שנים כדי לשמש "צינור" ואמצעי המחבר שע"י יוכלו צאן מרעיתם להתחבר עם עצומ"ה! וזוהי גם המעלה בתפלה על קבר הצדיק עפ"י נגלה: כי תפלה, התקשרות עם עצומ"ה, צ"ל קשורה עם ארץ ישראל (מקום שלא שייך שליטה לע' שרים וכו'), וקבר הצדיק דינו כ("פתוח", ע"י המחילות", ל)א"י וכו'. ועוד יותר: במעלת א"י עצמו נעשה ירידה ע"י החורבן, (אף שעצם קדושת א"י נשאר בשלימות), אבל קברי צדיקים שאצלם לא שייך ענין החורבן כלל, ניכרת אצלם גם בגילוי מעלת העצמית של א"י! ובמילא המקום מסוגל שהבקשות יתקבלו וכו'. משיחת י' שבט ה'תשי"ד לע”נ ר' דוד יונה ב"ר יצחק פינחס ע"ה ריווען ליום היארצייט שלו י"ז כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2021

936

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו – יום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Nov 18, 2021

0

התוכן כ"ק אדמו"ר המהריי"צ סיפר שבעת החתונה שלו הנה לפני שהביאו לחתן-כלה את החדר החדש שהוסיפו לבית עבורם, הכניסו לתוכו תשב"ר, שלמדו בתלמוד תורה (ילדי עניים), עם המלמד שלמד שם אתם א"ב וכו'. וכך מתחנך "בית חדש" של נשיא בישראל! וההוראה: הדרך לחינוך בית חדש הוא דוקא ע"י שמכניסים לתוכו ילדי עניים עם המלמד שלהם ללמוד שם א"ב! ועד"ז בנוגע ל"חתונה" בין הנשמה והגוף (שהם ע"ד איש ואשה) שמתחדשת בכל יום‏ – ‏"שהחזרת בי נשמתי" [דלא כבחתונה כפשוטה שיש ספק וחקירה (של הרגצו'בי) האם היא מתחדשת בכל יום]‏ – ‏המבחן הראשון הוא כשמכניס ילדי עניים לתוך ביתו!‏ ‏משיחת י' שבט ה'תשכ"ד לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2021

937

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו

Nov 21, 2021

0

התוכן הענין ד"מאלמים אלומים בתוך השדה .. תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי" [כמ"ש בראשון דפ' וישב] בעבודה: תכלית ירידת הנשמה למטה היא לתקן הגוף ונפה"ב וחלקו בעולם – "שדה". יש "לעקור" את ריבוי עניני העולם מ"מקום גידולם" – חומריותם, ולזככם, ועי"ז מתאחדים ל"אלומה" א'. אבל זה לא מספיק, וכדי להכניסם ל"בית", לעשותם דירה לו ית', צריך לפעול בהם ביטול נעלה יותר – "ותשתחוין לאלומתי", להיות בבחי' "מרכבה" גם בעת העסק בעניני העולם – עבודתו של יוסף. ההוראה לאיגוד ה"אַלומנאַי" של ישיבת תו"ת: זה לא מספיק שכולם "מתאגדים" למטרה אחת, העיקר הוא שהמטרה אחת תהי' "ותשתחוין לאלומתי" – הביטול לעולם נעלה יותר. לשכוח על הציור של עצמם ולהזכר במצב כפי שהיו בין כתלי הישיבה, שאז היו (צריכים להיות) במצב שענינים חיצוניים לא תפסו מקום והיו שקועים בלימוד התורה וקיום המצוות חדורים ב"אור וחיות" של תורת החסידות לאחרי עבודת התפלה בהתחלת היום! ועי"ז יפעלו שאפי' כאשר לאח"ז חוזרים ל"בתוך השדה" ימלאו את הכוונה האמיתית לעשות לו ית' דירה בתחתונים. משיחת מוצאי ש"פ וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2021

938

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Nov 22, 2021

0

התוכן מאסר אדה"ז בא כתוצאה מרצונו שיהי' "יפוצו מעיינותיך חוצה" - שלכאו"א מישראל, גם אלו שהם בדרגת "חוצה", יגיע, ובאופן של "הפצה", לא רק עניני המעשה של תומ"צ (אע"פ ש"המעשה הוא העיקר"), אלא גם "מעיינות" התורה. ו"מעיינות" אלו יחדרו לא רק את כחות החיצוניים, אלא גם בחי' ה"מעיין", יחידה שבנפש. וכיון שמנהיג ישראל תבע א"ז, מובן, שבכח כ"א לגלות את בחי' המעיין, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה בפועל. וכמ"ש הבעש"ט שכל יהודי נק' "ארץ חפץ" ובו נמצאים דברים יקרי ערך, והחילוק בין א' לשני הוא רק כמה צריכים "לחפור" לגלות א"ז. וזוהי הכוונה בהתוועדות זו שבו "נזכרים" על ימי קדם, אע"פ שבזמן זה יכלו ללמוד תורה, כדי שמזיכרון הדברים יתוסף אצל המשתתפים בהפצת המעיינות חוצה. א' השיחות דהתוועדות ג' דפ' וישב, י"ט כסלו ה'תשל"ה לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלו לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2021

939

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Nov 23, 2021

0

התוכן ממ"ש "פדה בשלום נפשי . . כי ברבים היו עמדי" לומד הגמ' הענין ד"מתפלל עם הצבור". תפלת דוד נחשב "תפלת הרבים" כיון ש"רבים צריכים לו". ועד"ז בנוגע ל(תפלת ו)גאולת אדה"ז בי"ט כסלו, שיציאתו לחירות נגע למאות אלפי ישראל (שהלכו בדרכו) בימיו, ובדורות שלאח"ז (ובמכ"ש מגאולת היחיד ממש שהיא בדוגמת "גאולה כללית" וכו'). גאולה כללית קשורה עם תורה וצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ועד"ז בנוגע לי"ט כסלו כותב אדה"ז שהצדקה עבור א"י "היא שעמדה לנו וכו'", ועד"ז בנוגע לתורה – תיקן (בקשר לי"ט כסלו) ש"רבים" ילמדו ויסיימו יחד את הש"ס בכל שנה. ולהעיר ממ"ש בגמ' ש"פדה בשלום" קאי על "העוסק בתורה". ולכאו' איפה רואים שהתורה (לא רק מביאה לשלום, אלא היא) עצמה "שלום"?! אלא שכאשר "רבים" ש"אין דעותיהם שוות" מצטרפים יחד ללמוד את הש"ס באותו "כלל" ולכוונה א' – שהמסכתא שהוא למד ייחשב שגם האחרים למדוה, ועי"ז ייחשב שכל א' סיים את כל הש"ס – הרי בזה רואים בגלוי שלימוד התורה הוא "שלום". משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2021

940

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו

Nov 24, 2021

0

התוכן פעם ראה אדה"א בחלומו ג' אנשים הולכים ליד נהר שבו מים שקטים וזכים, ואח"ז עברו ליד נהר עם מים בצבעים שונים זורמים גלים ע"ג גלים. כשהתקרבו לנהר זה, הורה האיש שהלך באמצע לזה שמימינו ללכת על הקרש ששכב על הנהר, הוא הלך עד קצה הקרש וכו'. ואדה"ז פתר לו החלום: האיש שבאמצע הי' הבעש"ט. זה שמשמאלו הי' המגיד. וזה שמימינו הי' אדה"ז. נהר השקט מסמל לומדי תורה. נהר הזורם עם הגלים וכו' מסמל בעלי-תשובה. זה שאדה"ז עבר את הנהר על הקרש בשלום ה"ז מכיון שבמשך 25 האחרונות התעסק בעשיית בעלי-תשובה. וזה התחיל כאשר שמע מהמגיד ע"ד גודל הענין של בעלי-תשובה, עפ"י משל מבן מלך שחזר לדרכי אביו לאחרי שהתרחק, שאז אהבת המלך לבנו שהתרחק הוא בגלוי ובמורגש יותר מבנו שלא התרחק מעולם. רבותינו נשיאינו הוסיפו על סיפור זה שכעת יכול כל חסיד, אפי' מי שנולד חסיד, ומכ"ש מי שנהי' חסיד ביגיעתו, לעשות בעלי-תשובה. ומובן גודל ה"תודה" והברכות שמקבלים מה"מלך" כשמחזירים אליו "בנו יחידו"! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2021

941

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו

Nov 25, 2021

0

התוכן בנסיון יוסף עם אשת פוטיפר כמ"ש בשישי פ' וישב, הי' מקום לשקו"ט האם יוסף (שדינו כ"בן נח") חייב למסור נפשו בענין זה, ובמילא יכול להיות שהי' אסור לו, אבל כש"נראית לו דמות דיוקנו של אביו", שהי' "מעין שופרי' דאדם הראשון" כי ענינו של יעקב, כבחיר האבות, הוא תיקון בשלימות את ה"שופרי' דאדה"ר" שנפגם ע"י חטא עה"ד שרש כל החטאים וכו', הבין יוסף שתיקון כ"ז תלוי בעמידתו בנסיון פרטי זה, וזה מה שמנע אותו מליכנס לשקו"ט וכו' אלא "וינס ויצא החוצה" - מחוץ לכל עניני והגבלות ושקו"ט ועמד בנסיון!, ועד"ז כשמזדמן לא' מעשה פרטי, עליו להזכר על "דמות דיוקנו של אביו", היותו "יצור כפיו של הקב"ה", ולדעת שבמעשה פרטי זה תלוי' הכרעת כל העולם לכף זכות או להיפך ח"ו (כמ"ש הרמב"ם)! ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"א לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלו לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2021

942

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏ – ‏ערב חנוכה

Nov 28, 2021

0

התוכן יש להתעסק ב"מבצע חנוכה" מתוך שמחה, וכמ"ש "עבדו את ה' בשמחה", ושהשמחה תהי' גלוי'. כי אף שהמעשה הוא העיקר ‏–‏ שבכל בית יהודי ידליקו בפועל נרות חנוכה וכו', אבל השני צריך לראות איך ששמחים לעזור לו מתוך אהבת ישראל אמיתית, ולא שעושים א"ז מתוך "הכרח" ועם "פנים זועפות" וכו'. וכשעוסקים בזה בשמחה מצליחים עי"ז שלא בערך הרבה יותר. וזה חשוב במיוחד כשהולכים לבתי רפואה ובתי אסורים, שלאלו הנמצאים שם ישנו צורך מיוחד לתוספת שמחה (ואפשר למצוא דרך והסברה איך לפעול בהם ענין השמחה), וכשמשמחים את "בניו" של הקב"ה פועלים עי"ז שמחה גדולה גם למעלה. משיחת מוצש"ק פ' וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2021

943

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏ – ‏יום א' דחנוכה

Nov 29, 2021

0

התוכן מבואר באחרונים שבימי חנוכה צריכים להרבות בנתינת הצדקה. ועד"ז מבואר בדרושי רבותינו נשיאנו שישנה שייכות בין מצות צדקה לכללות הענין דחנוכה. וענין זה מובן בפשטות, עפ"י מאחז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", גאולה נצחית, בדוגמת הנצחיות דנרות חנוכה ש"אינן בטלין לעולם". ולכן, כאן המקום לעורר שבכל שמונת ימי החנוכה תהי' הוספה במצות צדקה. ואע"פ שלא ראינו אצל רבותינו נשיאנו הדגשה מיוחדת אודות הוספה בנתינת צדקה בימי החנוכה, הנה הלואי שלא יהיו טענות נוספות מלבד טענה זו... (ובפרט שיש לבאר שאצלם זה התבטא בצדקה רוחנית – אמירת דא"ח בימי החנוכה בהוספה לגבי שאר ימי השנה). ועוד ענין בזה: מנהג רבותינו לערוך מגבית בי"ט כסלו, ובהתוועדות י"ט כסלו לא הוכרז עד"ז (מתוך תקוה שיבינו מעצמם), ועד היום ישנם כאלו שעוד לא השתתפו בזה. וכל המרבה ה"ז משובח. משיחת ליל ב' דחנוכה ה'תשמ"ב לזכות נטע זאב שיחי' אייזנבך ליום ההולדת שלו כ"ה כסלו לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2021

944

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏ – ‏ יום ב' דחנוכה

Nov 30, 2021

0

התוכן בד"ה ואתה ברחמיך הרבים תש"א מבאר את כל פרטי הלשונות בנוסח ועל הנסים דחנוכה – "מסרת גבורים ביד חלשים.. וזדים ביד עוסקי תורתיך", אבל משמיט ואינו מבאר "רשעים ביד צדיקים"?! והנה מובן מזה גודל ה"זכות" של דורנו, שמאז הדפסת מאמר זה עברו 48 שנה ואף א' "לא חלי ולא מרגיש" ענין בלתי-מובן זה, ו"שכבת וערבה שנתיך".... מזכירים זאת כעת כדי שמכאן ולהבא יתייגעו בלימוד החסידות, כך שדבר כזה לא יעבור חלק. והטענה היא בעיקר לתלמידים [כי למשפיע יש "תירוץ" שהוא עסוק מידי עם התלמידים...]: במקום להיות שקוע מגיל הבר-מצוה במה יפרנס את משפחתו כאשר יגיע לגיל כ"ב-כ"ג שנה, ומה קורה בוושינגטון... – תשקיע א"ע בלימוד התורה בשקידה ובהתמדה! דיבורים אלו צריכים "להגיע" מלשון נגיעה, "אָנרירן", שיפעלו "הזזה", ויתחילו ללמוד נגלה וחסידות באופן כזה שיתעכבו על דבר בלתי-מובן, עד שיבינו לאשורו. משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2021

945

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏ – ‏ יום ג' דחנוכה

Dec 1, 2021

0

התוכן חנוכה הוא הזמן לבטל את הענין ד"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ע"י ההתחזקות בתומ"צ בכלל, ובהדגשה שלימוד התורה צ"ל בגלל שזהו "תורתך" - חדור עם יראת ה'. ועד"ז קיום המצוות, גם מצוות שכליות, צ"ל בגלל שזהו "רצונך" [ולכן התחלת הש"ס הוא במס' ברכות אע"פ שאין לו שייכות לסדר זרעים, כי "ראשית חכמה יראת ה'", ובאמירת ברכות מודגשת הענין דיראת ה' איך שזה נמשך בעניני העולם (ברכות הנהנין וכיו"ב)]. ונוסף לזה יש לחנך בזה גם את הילדים ולכנס אותם בימי החנוכה (מלשון חינוך) לפחות פעם אחת, ולספר להם את תוכן החג וגם לדאוג שיוכלו לתת צדקה, ע"י שיתנו להם "דמי חנוכה" וחלק מזה יתנו לצדקה, וחלק מזה ישאר אצלם כדי לקיים מנהג רבותינו בפרהסיא לתת "דמי חנוכה" לבני-ביתם, ועד"ז ע"י ש"מלמד את בן חבירו תורה" ויתן לו "דמי חנוכה" ה"ה מקיים מנהג זה בבנו! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2021

946

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏ – ‏ יום ד' דחנוכה, ערב נר חמישי דחנוכה

Dec 2, 2021

0

התוכן 1) מבואר בדא"ח שבחנוכה היו האהבה והמסנ"פ מצד המקבל, מלמטלמ"ע. וכ"ה גם בנוגע לאלו שנק' "נרות להאיר", שעבודתם היא בבירור וזיכוך המטה – לפעול בכאו"א מבנ"י שיקויים בו "ושכנתי בתוכם", ע"י שמדליקים בו את ה"נר הוי' נשמת אדם", ובאופן ד"מוסיף והולך" מלמטלמ"ע, עד שנעשה מואר כולו ב"נר מצוה ותורה אור", וב"מאור שבתורה" – פנימיות התורה. והעיקר – שההנהגה בפועל תהי' כפי שיהודי חייב להתנהג. 2) נר ה' דחנוכה הוא פעם הא' שלשיטת ב"ה, "מוסיף והולך", מדליקים יותר נרות מלשיטת ב"ש, "פוחת והולך". וההוראה: בעבודת ה' – ב' סוגים: "סור מרע" ו"עשה טוב". והנה כשעיקר העבודה היא "סור מרע", שלילת דברים בלתי-רצויים, הנה ככל שעוברים הימים נחלש ונפחת המשיכה לענינים אלו, ולכן דרוש פחות מאמץ, "נרות", לבטל המנגד. אבל כשעיקר העבודה היא "עשה טוב", הנה מיום ליום הולך וגדל ה"תאבון" לעניני תומ"צ, ובמילא יש צורך להוסיף באור. ובנר ה' דחנוכה מודגש העבודה ד"מוסיף והולך" – להוסיף באור. 1) שיחת נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז לתלמידי התמימים שיחיו 2) משיחת אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2021

947

יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת

Dec 5, 2021

0

התוכן הלשון בנוגע לנרות חנוכה הוא ש"אין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד", והיינו ש"לראותו" הוא ה"שימוש" היחיד שכן מותר. וכפתגם הידוע מרבותינו נשיאינו "אז מ'דארף זיך צוהערן, (או) צוקוקן, וואס די ליכטעלאַך דערציילען"! ואין לך "שימוש" בהן גדול מזה - הוא לומד מהן ענינים נפלאים! (אלא שזהו שימוש לנשמה, ואח"ז זה פועל גם על הגוף): שה"חלשים" לא צריכים להתפעל מה"גיבורים" וכד' כי כאו"א מהם הם "עוסקי תורתך" "טהורים" ו"צדיקים" ("ועמך כולם צדיקים"); אפי' בזמן של "משתשקע החמה" והעבודה היא קשה ביותר הנה "הקב"ה עוזרו"; הוראה מזה ש"פשט המנהג" לקיים מצות נר חנוכה באופן של "מהדרין מן המהדרין" - לקיים מצוות בהידור וכו'. ואת הוראות האלו יש לקחת על כל השנה כולה, מתחיל מהוספה בלימוד התורה, צדקה ועבודת התפלה. משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2021

948

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת‏ – ‏זאת חנוכה

Dec 6, 2021

0

התוכן הבחינה האם "חנוכה" פעל שינוי באדם היא במוצאי ואחרי ימי החנוכה, כשכבר לא מדליקים נרות חנוכה ולא אומרים "על הנסים" בתפלה וברהמ"ז ומ"מ ה"ה ממשיך באותו "שטורעם" של ימי החנוכה. וזאת גם אם בכל יום ויום של ימי החנוכה הוסיף והדליק עוד נר אחד (וזה הי' ניכר בעיני בשר) ‏–‏ "מעלין בקודש", והי' יכול לחשוב שכעת, לאחרי שהדליק כבר את כל השמונה נרות חנוכה, אפשר לו "לנוח" כבר..., ובפועל גם כשמגיע מוצאי זאת חנוכה ניכר בעיני בשר שממשיך להעלות בקודש ומתחיל עבודה נעלית עוד יותר. משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשל"ד לע"נ ר' אשר ב"ר חיים דוד ע"ה וילהלם ליום היארצייט שלו א' טבת ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2021

949

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת

Dec 7, 2021

0

התוכן מהפסוק בתחילת פ' ויגש "ויגש אליו יהודה" לומדים שאסור להפסיק בין גאולה (יוסף) לתפלה (יהודה). ויה"ר שיקויים בנו שלא יהא הפסק בין התפלה שהתפללנו עכשיו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" וכיו"ב, לגאולה האמיתית והשלימה, וממשיכים תיכף ומיד למעמד ומצב דחיים נצחיים (פ' ויחי), שלא בערך יותר מקכ"ז שנה של יעקב‏ – ‏שכאו"א, אנשים נשים וטף, של דורנו זה, דור האחרון של גלות ודור הראשון של גאולה, זוכה תיכף ומיד להמשיך את חייו בחיים נצחיים! ועוד. משיחת זאת חנוכה ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2021

950

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת

Dec 8, 2021

0

התוכן ברביעי דפ' ויגשמסופר אודות ירידת יעקב למצרים (התחלת גלות מצרים) בפועל, שבמקום להיות "בשלשלאות של ברזל", בפועל היא היתה בכבוד מלכים של יוסף ה"משנה למלך" [ועוד יותר: אפי' פרעה לא עשה שום דבר בפועל בעצמו בלי יוסף! עד שיוסף עשה משהו בניגוד לענינו של פרעה ‏–‏ הוא צוה למצריים למול את עצמם! (כי המצריים, כעבדים של יוסף, היו מחוייבים במילה כדין עבדו של ישראל ‏–‏ נכסיו של ישראל וכו') ופרעה צוה שישמעו בקולו!] ושל פרעה . ובזה התגלה בפועל שכוונת הירידה היתה בשביל העלי' שעי"ז. וההוראה: בנוגע לכל גלות צריך יהודי לדעת שהירידה היא רק בשביל העלי' שעי"ז! משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2021

951

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח

Dec 9, 2021

0

התוכן עמ"ש בסיום שלישי דפ' ויגש "וירא את העגלות אשר שלח יוסף ותחי רוח יעקב אביהם" פרש"י "סימן מסר להם במה היו עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה", וההוראה: התוכן דפרשת עגלה ערופה הוא ש"כי ימצא חלל.. נופל בשדה.. ויצאו זקניך.. ומדדו אל הערים וגו'". והטעם לזה הוא שעי"ז יתפרסם המאורע וימצאו את ההורג, ועוד ועיקר: כדי ש"ישמעו וייראו" ולשלול מלכתחילה את האפשרות ד"חלל.. בשדה". וזהו שליחותו של "יוסף", נשיא דורנו: לשלול מציאות של יהודים הנמצאים במעמד ומצב של "שדה", שם נמצא "עשו.. איש שדה" ומתנכל בהם לנתק או להחליש את דביקותם ב"אלקים חיים", ע"י מילוי השליחות דנשיא דורנו בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה. ועי"ז "ותחי רוח יעקב אביהם", דע"י ש"זרעו בחיים", שכ"א מהם עושה מביתו - בית חב"ד שבו "מגדלין" תורה עבודה וגמ"ח, אז "אף הוא בחיים"! משיחת יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פ' ויגש, ה' טבת ה'תשמ"ז– היום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליואַוויטש * לזכות מרת צלחה חנה בת רבקה גיטל שתחי' עמאר ליום הולדת שלה ו' טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2021

952

יום א' פ' ויחי, ח' טבת

Dec 12, 2021

0

התוכן חיותו (מציאותו) של יעקב, "ויחי יעקב", קשורה עם כאו"א מישראל, כידוע שנשמתו כלולה מכל הנשמות שבישראל, היינו, שכל נשמה היא ניצוץ מנשמת יעקב. וע"ד שבנשמת כל ישראל ישנו ניצוץ מנשמת משיח, (שלכן ממ"ש "דרך כוכב מיעקב", דקאי על מלך המשיח, למדו חז"ל שכל יהודי נמשל ל"כוכב"), ומבלי הבט על מעמדו ומצבו בקיום תומ"צ. וכהסדר שנקבע בתפלה (בסיום נפילת אפים), שקודם אומרים "פדה אלקים את ישראל מכל צרותיו", לכל לראש מהצרה הכי גדולה דהגלות, ואח"כ אומרים "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו", היינו, שיפדה את ישראל אפי' לפני שיעשו תשובה. ומכ"ז מובן עד כמה מושלל הענין של דיבור בסגנון של הפחדות ואיומים ר"ל כלפי בנ"י וכו' – היפך דרכיו של הקב"ה שהוא "בעל הרחמים". וכמו שקראו עכשיו בתורה הענין די"ג מדות הרחמים ש"אינן חוזרות ריקם", וקראו זאת בצבור וכו'. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תנש"א לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקע ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2021

953

יום ב' פ' ויחי, ט' טבת

Dec 13, 2021

0

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר אודות מצות הקהל. יש שכתבו שהמצוה מוטלת על כאו"א מישראל לבוא ולשמוע את המלך קורא בתורה, אבל הרמב"ם כותב "מ"ע להקהיל את ישראל", שהמצוה הוא (גם) עצם הענין ד"הקהל את העם", כמודגש בשם המצוה - "הקהל". החידוש במצוות הקהל הוא שיש להקהיל אנשים נשים וטף! וכולם נעשים מציאות אחת של "קהל"! ובזה מודגש הענין דאהבת ואחדות ישראל בתכלית השלימות. בהמשך השיעור, בהתחלת הל' בכורות, כותב "מ"ע להפריש כל פטר רחם הזכרים בין באדם בין בבהמה", ומוסיף "בין ממין החמור" - מקיימים מצוה ע"י בהמה לא-טהורה! והקשר לגאולה: 1) קדושת הבכורות באה כתוצאה מגאולת בנ"י ממצרים וכו'. 2) כדברי המדרש "וחמור - זה מלך המשיח". ב' חלקים משיחת ליל ג' דחג הסוכות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2021

954

יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת‏ – ‏יהפך לשמחה

Dec 14, 2021

0

התוכן ביאור הלשון "סמך מלך בבל על ירושלים" (ולא לשון של מצור), כי לא יתכן שגוי יטיל מצור על ירושלים ועל בנ"י שכל אחד מהם, מבלי הבט על צורתו בחיצוניות, הוא בדרגת "ירושלים", וכל המאורע הי' רק כדי לעורר את ענין התשובה שעי"ז מתהפכים הזדונות לזכיות. וזהו הלשון "סמך" מלשון סמיכה ותמיכה ליהודי ירושלים שיגיעו לשמירת המצוות בשלימות וכו'. ועוד ["וואָס די גמ' איז מעיד אַז ס'איז עד מתי?! און ס'ניטאָ קיין טעם אויף דעם . . האָט קיין אָרט ניט אויף זאָגן אַז מ'קען האַלטן אַ אידן אין גלות ובפרט אין דעם איצטיקן גלות . . וכמדובר די פסקי דינים אויך פון רבנים בזמן הכי אחרון אַז "כלו כל הקצין" "ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", און נאָכמערער, ווי זיי בריינגען אַראָפּ, אַז איצטער דאַרף מען שוין ניט אָנקומען צו תשובה דערפאַר וואָס מ'האָט שוין געטאָן תשובה, איז ניט געבליבן קיינע שיריים פון עוונות"]. משיחת עשרה בטבת ‏–‏ יהפך לשמחה ‏–‏ ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2021

955

יום ד' פ' ויחי, י"א טבת

Dec 15, 2021

0

התוכן 1) עה"פ "חכלילי עינים מיין וגו'" [ברביעי דפ' ויחי] מבאר אדה"ז דקאי על "האהבה בתענוגים המתגלית בשבת", מצד גילוי בחי' היין – יינה של תורה, פנימיות התורה. והתכלית השלימות שבזה – בימות המשיח, כמ"ש לפנ"ז "עד כי יבוא שילה ולו יקהת עמים". וענין זה נפעל אצל כאו"א באופן של "כל מלאכתך עשוי'", וכפי שמעיד כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאו"א סיים כל הענינים ועומד מוכן לגאולה ע"י משיח צדקנו, בחי' יחידה הכללית. ומכיון שבכאו"א ישנו ניצוץ של משיח אין פלא איך בכוחו לפעול ביאת המשיח ע"י מחדו"מ שלו, כי "עצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו", ואין צריך אלא להביא ולגלות את עצמו! הפלא הוא כיצד יתכן שעדיין לא בא משיח?! 2) נמצאים אנו תוך השלושים יום ליום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ויש להתכונן לזה וכו'. ויש לזה את הנתינת-כח מפ' השבוע שמתחיל עם "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'", שיעקב נותן חיות אמיתי לכאו"א מישראל גם בהיותו עדיין בגלות, ע"ד שהי' אצל יעקב שאת הטו"ב שנה במצרים התחילו מיד כשהגיע לשם. 1) ב' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ז 2) משיחת אור ליום ו' עש"ק פ' ויחי, ט"ו טבת ה'תש"נ לעילוי נשמת ר' מתתיהו ב"ר יצחק יעקב ע"ה חאריטאן ליום היארצייט שלו י"א טבת. תנצב"ה נדבת בנו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2021

956

יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת

Dec 16, 2021

0

התוכן התחלת חמישי דפ' ויחי היא "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב" ומפרש"י ש"כולם לשון גדוד הם.. גדודים יגודו הימנו שיעברו הירדן יחד עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. והוא יגוד עקב – כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם בעבר הירדן ולא יפקד ממנו איש"! וההוראה מזה לכאו"א בנוגע לשליחותו לכבוש את "ארץ כנען", ארץ הלזו הגשמית, ולעשותה ארץ ישראל – לגלות את הטוב וקדושה שבכל דבר שבעולם: שיש לו את הברכה והנתינת-כח שע"י שמצטרף עם עוד יהודים, "גדוד" שלם, ה"ה ממלא את השליחות וחוזר בשלימות לעניניו. וזהו הקשר לסיום השיעור "ולקדקד נזיר אחיו" שנאמר על יוסף, ומפרש התרגום "זהיר ביקרא דאחיו", שהי' זהיר בכבוד אחיו (שמכרו אותו)!: הצלחת "כיבוש הארץ" ברוחניות תלוי בהקדמה דאהבת ישראל, וכשיש ה"כולנו כאחד" פועלים ה"ברכנו .. באור פניך", עד שאפי' אלו שעברו על ציווי הראשון דעשה"ד "היו יוצאין ונוצחים" מפני מעלת האחדות שהיתה בהם, ועאכו"כ כש"ועמך כולם צדיקים" הם במצב של אחדות. משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ה לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום הולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2021

957

יום א' פ' שמות, ט"ו טבת

Dec 19, 2021

0

התוכן בגלות מצרים היו צריכים את הענין ד"חומר ולבנים" כפשוטו, אבל בגלות הנוכחי מספיק הענין ד"חומר – דא קל וחומר, ולבנים – דא ליבון הלכתא" – היגיעה בתורה. וכמסופר על האריז"ל שהי' מתייגע בתורה עד ש"הי' מזיע", עד כדי כך שתלמידו הרח"ו שאל אותו מה הענין בזה, וענהו – שזה כדי לשבור הענינים המבלבלים ומסתירים וכו'. וזהו גם הביאור להמסופר אודות כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, שאף שבכלל לא הי' ניכר עליו מבחוץ שום התרגשות והתפעלות וכו', הנה כתוצאה מעומק ההתבוננות והתעמקות הי' ניגר זיע מראש כובעו! ועד"ז בעניננו: כאשר יהודי ישקיע את עצמו בלימוד התורה באופן דיגיעה – ייצא ידי חובת כל הגלות! כהכנה ללימוד התורה מפי משיח צדקנו, ועוד בזמן הגלות נעשה הענין ד"וירם קרן משיחו" (בחי' משיח שבכ"א). משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"א לזכות רפו"ש וקרובה ליהודית שפרה בת ברוכה תחי' ליום ההולדת שלה י"ד טבת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2021

958

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת

Dec 20, 2021

0

התוכן אלו שיצאו לאחרונה "מאחורי מסך הברזל", שם עמדו במס"נ לקיום תומ"צ בהידור, יכולים לחשוב שכבר "יצאו ידי חובתם" בענין המס"נ, וכאן, בארצות הרווחה, תספיק להם העבודה במדידה והגבלה, ועוד יותר: כיון שכאן אפשר להתפרנס בכשרות בקלות ובלי צורך למס"נ – צריכים להתנהג כה"רוב" שהעיקר אצלם הוא הפרנסה, שלכן יש להכניס את הילדים (לא לישיבה, אלא) ל"קאָלעדש" עם כל הסכנות רוחניות שבדבר [כגזירת פרעה [כמ"ש בשני דפ' שמות] "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" – להשליך את הילדים לתוך הנילוס ממנו התפרנס ארץ מצרים], והרי כאן, טוענים הם, יוכלו להשאר "מניחי תפילין" ו"אוכלי כשר" גם כשילכו שם.... הנה עליהם לדעת שהנהגה כזו יכולה להביא סכנה ל-3,000,000 היהודים שעדיין נמצאים שם (ברוסיא), כי [אנשי הממשל שם] יאמרו שאין אמת בטענה שישנם כאלו שרוצים כ"כ לקיים תומ"צ בהידור וכו' ורודפים אותם, והראי' – תראו מה קורה עם יהודים אלו כשמגיעים למקום "שאפשר לעשות מה שרוצים"... משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2021

959

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת

Dec 21, 2021

0

התוכן בקשר למ"ש [בשלישי דפ' שמות] "ותאמרנה איש מצרי הצילנו וגו'" כתוב בזהר "תמן אתיליד ותמן אתרבי ותמן אסתליק לנהורא עלאה" ((משה רבינו נולד, נתגדל ועלה לגדולה שם (במצרים)). דבזה מתרץ הזהר מדוע מעתיקה התורה את כל הלשון של בנות יתרו בתיאורם את משה רבינו "איש מצרי הצילנו"?! – כי כל עניני גדלות של משה קשורים באמת עם מצרים. אאמו"ר מציין על הגליון של ספר הזהר שלו שג' לשונות אלו "אתיליד", "אתרבי" ו"אסתלק לנהורא" הם כנגד ג' הענינים "עיבור", "יניקה" ו"מוחין", שהם (באותיות פשוטות) ג' תקופות בחיי האדם מרגע שנולד. "עיבור" – הרגע שנולד. "יניקה" – התקופה שבה הוא עיקר הגדילה שלו. "מוחין" – כאשר הוא כבר עומד "על רגליו" עד שמגיע לשלימותו. [גם בעת הגאולה (שנמשל ל"גלות") מגלות מצרים (שנמשל ל"עיבור") היו ג' ענינים אלו (אף שלא לפי הסדר): "עיבור" – רגע ביטול הגלות. "יניקה" – הקרבת ואכילת קרבן פסח וכו'. "מוחין" – גילוי השכינה]. ועד"ז במשה, שעל ידו היתה הגאולה, ונולד ע"מ כן, היו ג' ענינים אלו [המשך יבוא]. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום הולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2021

960

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת

Dec 22, 2021

0

התוכן [המשך] הענין ד"תמן אתיליד ותמן אתרבי ותמן אסתליק לנהורא עלאה" בעבודה: דוקא ב"מצרים" שמתנגד לענינו של משה – שם נולד מושיען של ישראל, נתגדל ועלה לגדולה! וע"ד מ"ש בתניא שה"מחשבות זרות" שנופלות לאדם באמצע התפלה הן בעצמן מביאות את האדם להתפלל עם יותר התלהבות וכו'. ועד"ז רואים גם בגשמיות שהתחזקות השרירים היא דוקא ע"י אימון הידים והרגלים ועובדים אתם ומתעייפים וכו'. וזהו גם השמחה הגדולה וה"פּאַראַד" בלידת תינוק, אע"פ שבהיותו במעי אמו קיבל הכל מן המוכן ו"מלמדין אותו כל התורה כולה" – כי דוקא כשנולד "תמן", בעוה"ז הגשמי, כמציאות בפ"ע ומתחיל למלא תפקידו בלי להתפעל מהעולם – זהו האושר האמיתי, ועי"ז מגיע לשלימותו. וזהו גם המענה לשאלה, אם הקב"ה רוצה שנקיים תומ"צ מדוע הכניס אותנו לגלות עם קשיים וכו'?! – דוקא עי"ז שנמצא ב"מצרים" ומתגבר על קשיים ועושה שם דירה לו ית' גודל עד ש"עלה לגדולה" – הוא נעשה בעה"ב על המקום (ולא להיפך ח"ו)! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2021

961

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת, ערב כ' טבת‏ – ‏יום ההילולא דהרמב"ם ז"ל

Dec 23, 2021

0

התוכן עשרים בטבת הוא יום ההילולא דהרמב"ם. ביום זה מודגש ענין השלימות: עשרים ‏–‏ פעמיים עשר (שהוא מספר השלם) מורה על תכלית השלימות, חודש טבת ‏–‏ מלשון טוב, והוא "ירח שהגוף [דלמעלה, יש האמיתי] נהנה מן הגוף [דלמטה, יש הנברא]", שנת העיבור ‏–‏ "שנה תמימה", וענין השלימות התבטא גם במספר שנות חיי הרמב"ם ‏–‏ שבעים שנה גם בגשמיות (וכמ"ש "ימי שנותינו בהם שבעים שנה"), אע"פ ששלימות העבודה אינה תלוי' ב"שבעים שנה" בגשמיות, כמו שרואים אצל אחרים, החל מהאבות, שחיו יותר משבעים שנה וכו'. וההוראה לפועל: להצטרף ללימוד ספרו העיקרי של הרמב"ם, ספר "משנה תורה", בא' מג' המסלולים וכו', ואלו שכבר הצטרפו ‏–‏ ללמוד באופן נעלה יותר וכו'. משיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, כ"ף טבת ה'תשמ"ט לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2021

962

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת

Dec 26, 2021

0

התוכן בראשון דפ' וארא נאמר "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי ("להשבע") לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה וגו'", שעוד קודם מ"ת נשבע ה' להאבות שא"י תהי' "מורשה" לבנ"י עד סוף כל הדורות! ומזה מובן שאין ביכולת אף א' לעשות איזה פעולה בניגוד לענין זה. ועאכו"כ לא לגרות את האומות (בכלל, עאכו"כ בזמן שבנ"י נמצאים במצור ובשבי') ע"י שאומרים שיש קס"ד לתת לגוי בעלות על חלק מא"י שה' נשבע ונתן זאת לבנ"י באופן ד"מורשה"! ח"ו להוציא מהפה דברים כאלה! "אל תגידו בגת"! "אל תפתח פה כו'"! ועוד: ישנו "סרט-הקלטה" מדבריו וזה הגיע לידי אוה"ע והדברים תורגמו לאנגלית ומצטטים דבריו באו"ם! אין לך התגרות באומות יותר מזה! ועל השאלה מהי התועלת שמדברים עתה אודות ענינים אלו, הרי "אין צועקין על העבר" – כאשר הדבר כואב באמת, צועקים באמת! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2021

963

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת

Dec 27, 2021

0

התוכן [המשך] בסיום פ' שמות נאמר "כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו", ופרש"י "על כרחם של ישראל יגרשם", היינו שהיו יהודים שלא רצו לצאת מגלות מצרים, אלא שזה לא עזר להם, כי הגוים גרשו אותם מגלות!! נעמד לו יהודי ומכריז: עם ישראל התקיים אלפיים שנה ללא רמת הגולן ויתקיים עוד אלפיים שנה ללא רמת הגולן!! אנשי כנה"ג תיקנו לומר ג"פ ביום בתפלה "לישועתך קוינו כל היום", אומרים "אחכה לו בכל יום שיבוא", התורה אומרת ש"שיתא אלפי שנין הוי עלמא" ואז "חד חרוב" – ימות המשיח, ובלשון הרמב"ם "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" – והוא מכריז שהעולם יתקיים עוד אלפיים שנות גלות ללא רמת הגולן, היל"ת!! אלא שכ"ז לא יעכב את הגאולה! "רבות מחשבות בלב איש ועצת הוי' היא תקום", "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל"! [המשך יבוא] משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2021

964

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Dec 28, 2021

0

התוכן 1) במכתב אדה"ז אודות הגאולה שלו בי"ט כסלו – מהשמחות הכי גדולות של אדה"ז, עד שנק' "חג החגים" – כותב שזה הי' "ביום י"ט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הילולא רבא של רבינו הקדוש נ"ע". כלומר, אף שבכלל ענינו של יארצייט הוא היפך השמחה, פסק אדה"ז בנוגע לרבו הרב המגיד שהוא מאלו שיום ההילולא שלהם הוא ענין של שמחה. ועפ"י תורת הבעש"ט עמ"ש המשנה "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו", מובן שעד"ז הוא בנוגע ליום ההילולא של אדה"ז עצמו שזה קשור עם שמחה גדולה ביותר, "הילולא רבא" כפשוטו. ו"המעשה הוא העיקר" – להוסיף בלימוד נגלה ופנימיות התורה ובקיום מצוות ובאופן של יפוצו מעיינותך חוצה". 2) הצעה: ללמוד פרק משניות שמתחיל עם אות א' משמו הק', סעיף בשו"ע שלו, פרק בתניא וענין מדרושי חסידות שלו, ומה טוב – בתו"א פ' וארא. וכ"ז יזרז את "זכותו יגן עלינו" ועל כל בנ"י בכ"מ. ב' שיחות דהתווועדות יום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשל"ח לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2021

965

יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת

Dec 29, 2021

0

התוכן [המשך] ולאחרי ההקדמה ש"ביד חזקה גרשם מארצו" בסוף פ' שמות, מתחילה פ' וארא, שמדבר על גאולתן של ישראל, עם הודעת ה' למשה: "וארא את אברהם אל יצחק ואל יעקב", ש"הן הן המרכבה", ואעפ"כ "ושמי הוי' לא נודעתי להם", ורק עתה יתגלה שם הוי' לישראל – "לכן אמור לבנ"י אני הוי'", ולכן – "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו'", "ולקחתי אתכם לי לעם וגו'", ואע"פ ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", אבל "והבאתי אתכם אל הארץ גו' ונתתי אותה לכם מורשה"! ואז "אמת מארץ תצמח"! ויתברר שיהודי ומציאות הגלות הם הפכים, ו"שטרי קודם", ואחז"ל בנוגע לגלות "או להם לבנים שגלו מעל שולחם אביהם", אבל "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה . . ומיד הן נגאלין" ואין צורך לחכות מאות ועשרות שנה... אלא "לישועתך קוינו כל היום"! משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2021

966

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט

Dec 30, 2021

0

התוכן כשדבר כואב באמת, צועקים באמת! מסופר כאשר המשלחת שהלכה כדי לפעול לביטול גזירה נגד היהודים חזרה ודווחה ל"חפץ חיים" שלא הצליחה – אמר להם: האם מישהו ממכם התעלף?! ובנדו"ד: נעמד לו יהודי ומדבר אודות אלפיים שנות גלות נוספים – האם מי מהשומעים התעלף?!; החידוש של אדה"ז [בעל יום ההילולא דכ"ד טבת] הי' בנוגע לעשיית בעלי-תשובה [דלא כמו יהודי פלוני שגירש אשה בעלת תשובה מחדרו! סיפור זה לא התפרסם בעיתונות, אבל "כלפי שמיא גליא"! כוונת הדברים היא לעורר שצ"ל אהבת ישראל, וכהוראת יום השלישי בשבוע "שהוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות"]; התחלת פ' וארא (לאחרי הסיום בפ' שמות ב"ביד חזקה יגרשם מארצו") היא מה שאמר ה' למשה: "וארא [בגלוי] אל אברהם . . לכן אמור לבנ"י אני הוי'", "הי' הוה ויהי' כאחד", ובמילא יכול כל יהודי לפעול מיד את ה"והוצאתי אתכם וגו'". ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2021

967

יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ערב ר"ח שבט

Jan 2, 2022

0

התוכן בראש חודש שבט, שכולל כל ימי החודש ובמיוחד ימיו העיקריים, כלול יום "עשירי בשבט", והזמן מתאים לעורר אודות הפעולה ביתר שאת בכל עניני תומ"צ, ובענין [שהתחיל בר"ח שבט] "הואיל משה באר את התורה" "בשבעים לשון", להביא את כ"א לתומ"צ "לפי דרכו", ע"י ההתעסקות במבצעים הכלליים, וכמו שראינו התעסקותו של נשיא דורנו לפעול על אלו שלא הי' להם שייכות לקיום תומ"צ שיתחילו לקיים מצוה אחת ועי"ז "מצוה גוררת מצוה" וכו', ולהתחיל בכ"ז עוד הלילה! משיחת אור ליום ה' דפ' וארא, ר"ח שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2022

968

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט

Jan 3, 2022

0

התוכן הוראה משני דפ' בא: התחלת השיעור‏ – ‏"ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים ויעל וגו'"‏ – ‏גם בזמנו של פרעה שהי' "מושל בכפה" ומשה עדיין נמצא בארמ"צ מספיקה נטיית יד של משה לפעול על כל ארץ מצרים! סיום השיעור‏ – ‏"ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם"‏ – ‏גם כאשר בנ"י נמצאים בארמ"צ ה"ה במעמד ומצב של אור! שיעור תהלים היומי: התחלת התהלים ב"אשרי האיש וגו'" קשורה עם ר"ח שבט עפ"י מאחז"ל "במה חתם משה (את ספר דברים)‏ – ‏'אשריך ישראל', ואף דוד.. ממקום שפסק משה משם התחיל‏ – ‏'אשרי האיש וגו''", והרי ב"עשתי עשר באחד לחודש דבר משה אל כל בני ישראל"‏ – ‏התחיל ללמוד עם בנ"י את ספר דברים! שיעור תניא היומי (חצי השני של פי"ח): מבאר את ענין החכמה שבכ"א שמצד זה ישנו ענין האמונה ומס"נ אצל כאו"א ואפי' בקל שבקלים וכו', שבזה מודגשת אחדותם של בנ"י. משיחת יום ב' דפ' בא, ר"ח שבט ה'תשמ"ב לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2022

969

יום ג' פ' בא, ב' שבט

Jan 4, 2022

0

התוכן מצד א' מודגש בקרבן פסח [כמ"ש ברביעי דפ בא] ענין הציבור: כל הציבור צריך להיות נוכח בהקרבת הקרבן "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכאו"א מהציבור צריך לאכול (לפחות זית) מהקרבן. אבל מצד שני ה"ה קרבן יחיד, שלכן "אינו נאכל אלא למנויו" – לאותם יחידים שהתחלקו משאר הציבור ונתמנו על שה זה דוקא. וביותר מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח בפסח מצרים (אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד), שאפי' ה"מזבח" של הקרבן, "המשקוף ושתי המזוזות", הי' של הבית פרטי של כל חבורה וחבורה. ועוד ענין שבו מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח (בכל הדורות) אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד הוא בשחיטת הקרבן: בשאר הקרבנות אין את ההדגשה שמביא הקרבן הוא, או שלוחו, צריך לשחוט את הקרבן, משא"כ בקרבן פסח נאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל" "מכאן ששלוחו של אדם כמותו" – ההדגשה שהוא, או שלוחו, צריך לשחוט הקרבן. והנפק"מ: אם אינו רוצה שההוא ישחט עבורו או שהוא מודר הנאה ממנו – בשאר הקרבנות יכול ההוא לשחוט הקרבן משא"כ בקרבן פסח. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2022

970

יום ד' פ' בא, ג' שבט

Jan 5, 2022

0

התוכן נת"ל ענין הפנימי של "ואח"כ יצאו ברכוש גדול", שמטרת גלות מצרים היתה כדי שיוציאו משם את כל הניצוצי קדושה שבעניני מצרים. ועאכו"כ שכ"ה בנוגע לבנ"י עצמם – שכל ה"שש מאות אלף רגלי" יצאו ממצרים. וזהו השבח שבנ"י יצאו ממצרים "על צבאותם" – ה"צבאות ה'" שהעמידו במצרים עצמו באופן ד"וירבו ויעצמו במאד מאד"! וכ"ז הי' בעיקר בזכות הנשים שגידלו את הילדים במצרים עד ש"הם [הילדים] הכירוהו תחילה" והם פתחו את השירה באמרם "זה א-לי ואנוהו". ועד"ז תהי' בגאולה האמיתית והשלימה שאף יהודי לא תישאר בגלות, עד ש"אין בן דוד בא עד שתכלו כל הנשמות שבגוף". ועפי"ז מובן חומר הענין ד"תכנון משפחה", שהרי בלידת ילדים תלוי' גאולתן של כל ישראל! ושליחות זו תלוי' בעיקר בנשי ישראל, ולהן ניתנו כל הדרוש לגדל הילדים לתורה ולחופה ולמעשים טובים", עד שבגאולה האמיתית והשלימה, הנה דוקא ילדים אלו "וואָס מ'האָט מגדל געווען, און מגדל געווען לתורה ולחופה ולמעשים טובים, מתוך מיצר הגלות – וועלן זיי זיין די מתחילים אין "זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו"! א' השיחות דהתוועדות מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2022

971

יום ה' פ' בא, ד' שבט

Jan 6, 2022

0

התוכן במצות תפילין ישנם כל ג' הענינים שנאמר בגמ' בקשר למ"ש "אדם לעמל יולד" ("עמל מלאכה" – מעשה, "עמל שיחה" – דיבור, "עמל תורה" (שיש להבינה) – מחשבה): הנחת תפילין – מעשה, הברכה – דיבור, הכוונה דשעבוד המוח והלב – מחשבה. אבל באמת במעשה של הנחת תפלין כשלעצמו אין כ"כ הענין ד"עמל מלאכה" – הפיכת עניני העולם לקדושה. וכאן מצינו חידוש גדול בשו"ע אדה"ז שכותב (ומוסיף עמ"ש בשו"ע המחבר) "יכוון בהנחת תפילין שצוונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו .. וצונו להניחן וכו'", היינו שנוסף על מעשה הנחת תפילין של כל אחד הרי גם כתיבת הד' פרשיות (ע"י הסופר), שעי"ז נהפך הקלף גשמי לתשמיש מצוה וכו' – ה"ז (חיוב) שלו! והנה בכל ג' ענינים הנ"ל "עמל". והרי מה שהוא בעצמו מניח תפילין, או אם קל לו להשפיע על אחרים להניח תפילין אי"ז "עמל"! אבל אם קשה לו להשפיע על אחרים ומ"מ משפיע, ועל הרבה אנשים להניח תפילין – הרי עי"ז יש לו בבת-אחת כל ג' הענינים ד"עמל מלאכה", "עמל שיחה", ו"עמל תורה"! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2022

972

יום א' פ' בשלח, ז' שבט

Jan 9, 2022

0

התוכן איתא במדרש: "ארבע כתות נעשו ישראל על הים": אחת אומרת נפול לים, ולהם אמר משה "התיצבו וראו וגו'". אחת אומרת נחזור למצרים, ולהם אמר "כי אשר ראיתם וגו'". אחת אומרת "נעשה מלחמה כנגדן", ולהם אמר "ה' ילחם לכם". ואחת אומרת "נצווח כנגדן", ולהם אמר "ואתם תחרישון". ביאור סברות ד' הכתות בעבודה: 1. לא רוצה כלל להתעסק עם העולם שמלא רשעים אלא טוען "ניפול לים" של תומ"צ ושהקב"ה "יתעסק" עם העולם... 2. "לשוב למצרים": הוא אכן מתעסק עם העולם, אבל הוא בתנועה של יאוש שבין כך לא יפעול כלום, ועושה זאת רק מתוך קבלת-עול ובאופן של "עבודת פרך" ללא חיות ושמחה. 3. "נעשה מלחמה כנגדן", ואף שזה דבר נכון אבל אסור לסמוך בזה על שכלו, אלא יש לברר תחילה אם זה רצונו ית'. 4. "נצווח כנגדן" – להתפלל לה' ולסמוך עליו שיעשה הטוב בעיניו! הנה אף שענין הבטחון בה', שיהי' טוב בטוב הנראה והנגלה, הוא מעיקרי יסודי האמונה, אבל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" – בזה אין "לסמוך" על ה' [אלא לקיים בפועל רצונו ית'. ונוסף לזה], אם הי' לו יר"ש לא הי' מביע דעה בכלל אלא הי' מברר אצל משה מה לעשות! ואמיתת היראת-שמים, זה הי' חסר בכל הד' כתות. ההוראה הכללית: מה שצ"ל הוא – לעשות בעצמו לכל הפחות "ויסעו"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2022

973

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט

Jan 10, 2022

0

התוכן [המשך] ההוראה לכ"א מענין הד' כתות: א' טוען "ניפול לים", מכיון שלא יכול לחמם את כל העולם, ה"ה מסתגר מהעולם בכלל ומפיל א"ע ל"ים" התומ"צ וכו', ודואג רק לעצמו. א' "חזר למצרים", הוא אכן מקיים תומ"צ אבל בלי חיות ומרץ. א' מנצל מרצו לבנות בעצמו אסטרגי' של מלחמה עם פרעה במקום ה"ויסעו". וא' רצונו לרומם את העולם למעלה מעשרה טפחים (ולא להמשיך אלקות בעולם). והנה מהבחינות אם ענין מסויים הוא כפי אמיתית רצון העליון הוא כששומע אודות אופן העבודה שלא עלה בדעתו, ואדרבה, זהו היפך טבעו ורצונו (וזה גם הסימן שהאדם יוכל לדעת במה צ"ל עיקר עבודתו – הדבר שרואה שקשה לו לפעול בעצמו). ובנדו"ד – זהו "ויסעו" – להתקדם לקי"ס, לגלות בעולם עצמו את ה"ים", הכח אלקי שנסתר בו, "הפך ים ליבשה"! ודוקא ע"י קי"ס, שלא נכשלים אפי' בטעות של ד' הכתות דקדושה, ועושים את העבודה שלא עלה בדעת – "ויסעו", מתקדמים עוד יותר למ"ת וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2022

974

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏ – ‏אור ליו"ד שבט

Jan 11, 2022

0

התוכן זה שמקשרים הענין דהפצת היהדות עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר דוקא – אף שכ"א הצטווה "ואהבת לרעך כמוך" שזה כולל במכ"ש העזר להגיע "לחיי העוה"ב" – כי נדרש להתעסק בזה באופן דמס"נ, ולזה צריכים ה"דוגמא חי'" שהוא הי' בזה המהווה הנתינת-כח והבטחון שיכולים להצליח בזה למרות הקשיים. ואע"פ שהוא הי' נשיא בישראל ושחונך מנעוריו לחיים של מס"נ, ואיך ניתן לדרוש זאת מכל יהודי בכל מקום ובכל זמן? כי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נדרש מס"נ לעמוד מול ממלכה אדירה, וגם להעמיד חייהם של אחרים בסכנת-נפשות ממש, אבל כעת לא נדרש מס"נ כזאת אלא רק לעמוד מול טענותיו של היצה"ר... וכאשר רואים ה"מעשה רב" של יהודי שהתנהג כך בעצמו והעמיד תלמידים ושלוחים שמתנהגים כך – ה"ז ה"דוגמא חי'" הטובה ביותר שמעורר ומעודד כ"א לא להתרשם מהקשיים ולסמוך על הפס"ד בזה של נשיא בישראל! ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו לזכות שמעון בן ציון שיחי' אייזנבך לרגל הכנסו לגיל המצוות ט' שבט ה'תשפ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2022

975

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Jan 12, 2022

0

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי לכלה, שנאמר בהתוועדות של יו"ד שבט ה'תשמ"ב. המאמר מיוסד (בעיקרו) על פרק י"ב של המשך באתי לגני ה'תש"י. לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבט לשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2022

976

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט

Jan 13, 2022

0

התוכן את הענין של "הוא בחיים" פועלים מחדש עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים", שזהו כללות הענין של "אתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ובעיקר אותם הענינים שבהם "חי" בעל ההילולא – עשרת המבצעים; זה שעושים עכשיו "התוועדות" אע"פ שבזמן זה היו יכולים לשבת וללמוד תורתו של בעל ההילולא וכו', ותמוה במיוחד איך נותנים לתלמידי הישיבה להשתתף בה וכו' – הוא, כי כך ראו אצל בעל ההילולא וכו'. אלא שצ"ל "בכן" ותוצאות טובות מההתוועדות: להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו" כנ"ל, מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, עפ"י הפתגם של אדמו"ר הרש"ב לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך" – שע"י ה"כתבים" נמשך הוא למטה גם כפי שהוא נמצא "אין הימל" (ע"ד מ"ש בפ"ט של ההמשך "באתי לגני" בענין ה"עמודים" שמחברים את הגג והרצפה). משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2022

977

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט

Jan 16, 2022

0

התוכן 1) בהתחלת פ' יתרו מסופר שיתרו שמע אודות הנסים ונפלאות שעשה הקב"ה ביצי"מ וכו' וזה גרם שיבוא וכו', ובהמשך הפרשה מסופר אודות כללות הענין דמ"ת, שעל מנת זה הוציא הקב"ה את בנ"י ממצרים. מידי שנה בשנה בש"פ יתרו חוזר ונשנה כללות הענין דמ"ת, כאשר כולם מתאספים כדי לשמוע את קריאת "עשרת הדברות" ומקבלים את התורה באופן מחודש. ויש להתכונן לזה במשך שבוע זה. ועוד ענין: הקריאה בפ' יתרו אודות הנסים ונפלאות שהיו ביצ"מ באופן גלוי, עד שגם יתרו שמע זאת, מזכיר ליהודי שגם כאשר נמצאים בגלות נמצא הקב"ה ביחד עם כאו"א מישראל, "הנה ה' נצב עליו", וממתין עד שיסיימו את העבודה, ושוב יוצאים מהגלות ע"י נסים ונפלאות גלויים. וממהרים זאת ע"י קיום הוראות האמורות. 2) בעת שמיעת עשה"ד בזמן מ"ת, עמדו אז כל בנ"י לפני הקב"ה כמו חיילים שעומדים ב"מצעד" לפני הרמטכ"ל. וזה חוזר ונשנה בכל שנה בש"פ יתרו. וההכנה לזה – ע"י הוספה בתומ"צ. ב' חלקים מהשיחות דיום ב' פ' יתרו, י"ז שבט ה'תשמ"ג לילדי "צבאות ה'" לע”נ מרת שמחה בת ר' אלי'הו ע"ה ליום היארצייט שלה י"ד שבט. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2022

978

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות

Jan 17, 2022

0

התוכן יתכן שיהודי יתענג בלימוד החסידות עד כדי כך שישכח אודות המעשה בפועל – להשפיע על יהודי נוסף ללמוד חסידות! ועל זה באה ההוראה מט"ו בשבט, שתוכנו שעבודת ה' תהי' מתוך תענוג – שאעפ"כ צ"ל אכילת פירות במעשה בפועל! וכמו שאדמור המהר"ש נענה כאשר הצ"צ אמר בקשר להדפסת ה"לקוטי תורה" שזהו ענין ה"קץ": אנו צריכים משיח למטה בפשטות! הצ"צ רצה לשמוע זאת מבנו ותלמידו, ועל ידו יומשך הענין לחסידים, ועל ידם לכל ישראל – שכולם רוצים "משיח נאַו"! ודוקא ע"י "קול גדיא" מתבטלים הגזירות, כולל שהגזירה דמדידות והגבלות דזמן ומקום מתבטלת ב"רגע כמימרא". וכסיפור במדרש אודות א' שרצה להעלות אבן לירושלים וזימן לו ה' מלאכים "ונתן ידו עמהם, ונמצאו עומדים בירושלים"! וההוראה: כל יהודי מקבל את ברכת ה' באופן של תענוג בגשמיות, וכהבטחה "ואח"כ יצאו ברכוש גדול" כדי שיוכלו לעשות מזה ""מקדש ושכנתי בתוכם". משיחת ליל חמשה עשר בשבט ה'תשמ"ב לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2022

979

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט

Jan 18, 2022

11:18

התוכן ביאור מדוע נאמר "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא "אשר בראתי שמים וארץ": כי זה מורה על חיבור הפכים – "אנכי ה' אלקיך" ו"ארץ מצרים" (בהיותה במעמד ומצב שצ"ל "הוצאתיך מארץ מצרים") – מקולקלת שבאומות. ונפעל ביניהם ענין ה"שלום" – שהם לא "נלחמים" זב"ז עד שרק א' מביניהם מנצח, אלא שהענין ד"אנכי ה' אלקיך" חודרת בארמ"צ גופא ונעשה ענין שלישי ונעלה יותר – "שלום" גם מלשון "שלימות". וזהו הקשר עם הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'". וזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה למטה מ"איגרא רמה לבירא עמיקתא", "ארץ מצרים" – כי עי"ז דוקא מתגלה הענין ד"אנכי ה' אלקיך" בתכלית השלימות. וזהו גם מה שלא הי' "בת קול" בקול דעשה"ד, שזה מורה שהקול חדר ונקלט בגשמיות העולם. משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2022

980

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט

Jan 19, 2022

8:15

התוכן בעבודת האדם צריכה להיות העבודה בעשי' בפועל ממש! [וכנ"ל, שאע"פ שימי הפורים פועלים על כל השנה ש"ליהודים היתה אורה", המקור דתורה אור, מ"מ מסיים הפסוק "ויקר" אלו תפילין, שתכלית הכוונה היא שזה יומשך בדיו גשמי על קלף גשמי של בהמה, וברוחניות, שעבוד הלב והמוח (גם) של נפה"ב]. ובפשטות: הבחינה אם הנהגתו היא כדבעי היא – הבפועל ממש! בגמר וסיום יום הא' בשבוע שואלים אותו האם ביכלתו לרשום על הנייר מה פעל בפועל ממש במשך יום זה? ועד"ז בכל יום ויום! ישנם המתרצים את העדר העשי' באמרם שיוצאים ידי חובתם בזה שאינם עושים דבר בלתי-רצוי... והמענה לזה: אילו לא הי' נברא כל סדר ההשתלשלות הנה גם אז לא הי' ענין של רע! תכלית בריאת כל סדהשת"ל וירידת הנשמה בגוף היא (בעיקר) בשביל ענינים של עשי' בפועל! ישנם המתרצים את העדר העשי' באמרם שחוששים שהן עלולים להכשל בפעולה בלתי-רצוי' וכו' – עליהם לדעת שזוהי עצת היצר שרוצה למנוע אותם מעשי' והתעסקות בעניני תומ"צ! (כמענה אדמו"ר האמצעי לא' שהתאונן שיש לו שביעות-רצון ורגש של ישות בחזרת חסידות – "אַ ציבעלע זאָל פון דיר ווערן, אָבער חסידות זאָלסטו חזר'ן"!). משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2022

981

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט

Jan 20, 2022

11:17

התוכן ישנה תורת אדה"ז עה"פ [בסיום פ' יתרו] "לא תעשון אתי . . מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך", דזה שזוהי מצווה הראשונה לאחר מ"ת הוא מפני ש"העדר" בא קודם המציאות (ע"ד רקבון הגרעין בא לפני הצמיחה), ולכן מתחילים עם שלילה ‏–‏ "לא תעשון אתי", ואח"ז בא החיוב ‏–‏ "מזבח אדמה תעשה לי", ז.א. מזבח של "ביטול" (כמו אדמה שהכל דשין עלי'), ועל מזבח הזה צ"ל ה"זביחה" של כל ה"עליות" וה"שלימויות". והביאור: היסוד הוא ביטול לגמרי ‏–‏ "לא תעשון אתי", להכיר שאין שום מציאות מלבדו ואפי' לא מציאות שטפילה לו "אתי", ואח"ז בא הצמיחה של "מזבח אדמה", אבל כיון שזהו כבר "ציור" של ביטול ("מזבח אדמה" באורך ורוחב מסויים וכו'), ועד שיכול להרגיש א"ע כמציאות בגלל ה"עליות" וה"שלימויות" שלו שמצד הקדושה, ולכן צ"ל ה"וזבחת עליו וגו'" ‏–‏ שהביטול יחדור גם את ה"ציור" שלו, וזהו תכלית העבודה. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2022

982

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט

Jan 23, 2022

11:36

התוכן הוראה ממ"ש הצ"צ לכלתו [הרבנית רבקה נ"ע] "גלייכער עסן צוליב'ן דאוונען, ווי דאוונען צוליב'ן עסן": חיי האדם נחלקים בכלל לשתים: החלק שנותן להקב"ה - תורה, תפילה וקיום המצוות - "דאוונען", והחלק שמשתמש בו לצרכיו שלו - "עסן". ובזה יכול להיות כמה סוגים בבנ"י: 1) אלו שה"דאוונען" וה"עסן" הם "ב' עולמות" - בשעת ה"אכילה" לא ניכר כלל שזה יהודי ש"התפלל", ועד"ז להיפך וכו'. אבל "ברשיעי לא עסקינן". 2) אלו שה"דאוונען" הוא "צוליב'ן עסן" - מכיון שרוצים שה' יתן את כל צרכיהם "אין ברירה" אלא לקיים תומ"צ מכיון שרק "אם בחוקותי תלכו .. ונתתי גשמיכם בעתם וגו'". 3) תכלית העבודה: לא רק שה"תפילה" צ"ל כי כך צוה ה' ולא "ע"מ לקבל פרס" - "צוליב'ן עסן", אלא עוד יותר: ה"עסן" צ"ל "צוליב'ן דאוונען" - כל כוונתו ב"אכילתו" ובמסחר וכו' היא כדי שעי"ז יוכל ללמוד ולהתפלל במנוחה וכו' - "בכל דרכיך דעהו". משיחת י' שבט ה’תשי"ט לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2022

983

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט – יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Jan 24, 2022

10:40

התוכן ביאור משנה הראשונה של ב' פרקי משניות שלומדים ביום היארצייט: "שלשה תריסין הן, תריס הכפוף (שמטרתו להגן במלחמה מכל הצדדים) טמא מדרס, ושמשחקין בו בקונפון (שמשתמשים בו בשעת משחק של קרב בשדה, ואין דרך לישב או לשכב עליו) טמא מת, ודיצת הערבין (שהערבין היו עושים אותו לדיצה ולמשחקים שלהם ואינו כלי לתשמיש כלל) טהורה מכלום. ככל שהדבר נוגע יותר לחיי האדם יש יותר אחיזה לטומאה וללעו"ז. ובעבודה: בעבודת הנשמה לעשות לו ית' דירה בתחתונים - כמה אופנים: א) כדבר הנוגע לחייו, ולכן הוא "איגאנצן פארקאכט" בזה בכל האופנים (ישיבה, שכיבה), וזה נותן מקום לאחיזה גדולה ללעו"ז - "טמא מדרס". ב) מלחמה זו לא נוגע לו כ"כ, ומרגיש שהוא בעצם למעלה מעוה"ז, ועבודתו הוא כדי למלאות התענוג שלמעלה בזה ("נורא עלילה על בני אדם") - "משחקין בו בקונפון", ולכן זה רק טמא מת (שה' הכניס בטבע העולם). ג) לא מרגיש כלל את עבודתו רק את התענוג שלמעלה בזה, בדוגמת ה"קניגי'" ש"עתיד הקב"ה לעשות לצדיקים". ו"טהורה מכלום", למע' מכל ענין המיתה וטומאה, כפי שיהי' בגלוי לעת"ל. ב' חלקים משיחת כ"ד תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2022

984

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Jan 25, 2022

9:38

התוכן אע"פ שמפורש בגמ' עמ"ש [בשלישי דפ' משפטים] "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" שמיתורא דקרא דרשינן ש"גמ"ח (הוא) בין לעניים בין לעשירים", מ"מ כותב הרמב"ם ש"מ"ע להלוות לעני שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני..", כי הרמב"ם לשיטתו שדבר שאינו מפורש בקרא אינו בכלל "מ"ע מה"ת" אלא מד"ס, ובקרא מפורש "את העני". והנפק"מ לפי הרמב"ם, שאם באים עני ועשיר ומבקשים הלואה – העני קודם כי לו מ"ע מה"ת להלוות משא"כ לעשיר; המעלה במצות גמ"ח שבו מפורש בתורה שעי"ז מתאחדים עם הקב"ה – כמ"ש עה"פ "אם כסף תלוה את עמי, אמר הקב"ה אם כסף תלוה – אתה עִמִי"!; הוראה לפועל: יש להלוות גם לעשיר כי באותה שעה שהוא זקוק להלואה נחשב לעני, ואצל יהודי גם עניני הרחבה, באם נתרגל לזה, אינם "מותרות" כ"א "צרכיו" ממש, וגם אדם שרוצה הלואה כזו – יש ליתן לו! ב' חלקים משיחת י' כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2022

985

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Jan 26, 2022

8:59

התוכן הדין ד"אזלינן בתר רובא" יש לפרש בב' אופנים: 1) התורה קובעת שדבר ברור הוא שגם נדון זה הוא כמו הרוב. 2) התורה פוסקת שבענין של ספק יש לילך אחר הרוב, אבל אעפ"כ מידי ספק לא יצא. והנה ישנם ענינים שבהם לא מספיק רוב אלא צ"ל "כולו" דוקא. ולדוגמא בהכלל ש"אחרי רבים להטות" [כמ"ש ברביעי דפ' משפטים] גופא, שרק כאשר כל הע"א חברי הסנהדרין ישנם במציאותם במקומם דוקא ויש את עצם ענין הסנהדרין, אז הולכים אחרי דעת הרוב. וההוראה: אע"פ שהכלל ד"אחרי רבים להטות" מתקבלת עפ"י שכל, צריך לדעת שלא בכל פעם יכולים לקבל כלל זה. כמו כאשר בא היצה"ר ליהודי שומר תומ"צ ואומר לו שעפ"י תורה צריך לילך אחר הרוב..., הנה לכל לראש צריך לידע שכיון שטענה זו בא מהיצה"ר ה"ז היפך דעת תורה, וזה שיש לו רוב – הנה כאשר מדובר אודות עצם מציאות הענין אם צריך לשמוע להקב"ה, אין מקום לחשבון מהי דעת הרוב ומהי דעת המיעוט! משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2022

986

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט

Jan 27, 2022

11:20

התוכן "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" חייב מיתה, כי כל מציאות העם תלוי' במלך. והקשר בין העם למלך הוא דוקא ע"י שהעם מקיים את גזירותיו, והיסוד לזה הוא קבלת-עול‏ – ‏"קבלו מלכותי ואח"כ אגזור עליכם גזירות", הקדמת נעשה לנשמע,כמו שהי' בשעת מ"ת [כמ"ש בשביעי דפ' משפטים]. הסדר שקודם רוצה האדם להבין למה עליו להתנהג כמו שכתוב בשו"ע, נשמע, ורק אח"ז יעשה כן בפועל, נעשה‏ – ‏זו הנהגה של "צדוקי" ("ההוא צדוקי.. א"ל (לרבא) עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו וכו'"): בעצם הוא רוצה למלאות תאוותו וכו', ומצדיק א"ע בזה, שהוא, כ"בעל-שכל", רוצה קודם להבין את ציווי ה' ואח"ז יעשה זאת...! הנהגתו של יהודי היא שמיד כאשר מתחייב במצוה עושה זאת בפועל ממש, "נעשה", ואח"ז יבוא גם ל"ונשמע". כדי לזכות להבנת התורה מוכרחים להתחיל עם עשיית המצוות! (כפתגם בעל הגאולה). ‏משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2022

987

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Jan 30, 2022

11:01

התוכן הארון הי' העיקר במשכן (ולכן מעשה המשכן מתחיל בעשיית הארון [וכמ"ש בפ' תרומה]). אף שהארון הוא נצחי אבל רק במשכן ובבית השלישי הוא בגלוי כל הזמן (בסוף זמן בית ראשון גנזו יאשיהו, ובבית שני זה חסר). גם ב"משכן" של כ"א ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוך כאו"א מישראל") שיש בזה כו"כ דרגות ומדורים, הנה ה"ארון" הוא בחי' פנימיות דפנימיות שבלב, שהוא נצחי בכ"א, ואפי' "בשעת החטא היתה באמנה אתו", אלא שלפעמים (בדרגת "דור דעה" או לעת"ל כאשר יהי' "ומל ה"א את לבבך וכו'") זה בגלוי ולפעמים זה במצב של "גניזה". גילוי בחי' זו הוא ב"מדבר" ("מקדש המדבר"): בחי' "מדבר" שבנשמה היא בחי' מס"נ ו"בכל מאדך" שלמעלה מבחי' הציור וה"סדר" של "אדם" – שמתחיל עם "מחשבה", אות הא', אח"כ דבור ואח"כ מעשה. "מדבר" מתחיל עם "מעשה", כי גילוי בחי' מס"נ וה"ארון" הוא במעשה דוקא. משיחת אור ליום ג', ער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2022

988

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Jan 31, 2022

9:37

התוכן הרמב"ם ס"ל דהציווי על עשיית כלי המקדש נכלל במצוות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כי "כולם מחלקי המקדש", אבל הרמב"ן ס"ל שאינם חלק מ(מצות בנין )הבית, וזה שאינם נמנים כמצוה בפ"ע כי השולחן והמנורה הם רק "הכשר העבודה" של הלחם והדלקת הנרות וכו'. וי"ל דזה תלוי בשיטתם מהו העיקר במצות בנין המקדש: הרמב"ם ס"ל שהעיקר הוא "לעשות בית מוכן להיות מקריבים בו קרבנות", ולכן לדעתו כלי המקדש הם "מחלקי המקדש", כי רק בכך נעשה המקדש מוכן להקריב בו קרבנות וכו', אבל הרמב"ן ס"ל שהעיקר הוא שיהי' "בית מקודש לשמו" "מקום השראת השכינה", ועפ"ז הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" קאי על בניית הבית, ולא נכלל בזה הציווי על הכלים שעיקרם הוא לענין הקרבנות והעבודה שבמשכן, ולכן, הוצרך לבאר הטעם שלא נמנו כמצוה בפ"ע כי הם רק "הכשר העבודה" וכו'. ועשיית הארון והכפורת, שהוא "עיקר החפץ" במקדש (שענינו‏ – ‏מקום השראת השכינה,ומהארון והכפורת דיבר ה'), הוא מונה כמצוה בפ"ע [וזה שהארון אינו חלק במצות בנין המקדש (לדעתו), כי הבית הוא "מקודש" גם בלי הארון]. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2022

989

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר א'

Feb 1, 2022

11:35

התוכן סיום מס' מדות: "לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה .. יושבת ודנה את הכהונה .. ויו"ט היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן, וכך היו אומרים: ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן, וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד ולשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים". נת' לעיל דזה שנוסח הברכה הוא "בבית קדשי הקדשים", אף שעיקר עבודת הכהנים היתה "בקודש", ה"ז מתאים לשיטת הרמב"ן דעיקר ענין המקדש, ובמילא גם העבודה בו בכל מקום שהוא, הוא ה"ושכנתי בתוכם" שהי' "בבית קדשי הקדשים". ואדרבה: לא מתאים לברך ברכה מיוחדת על עבודת הכהנים ב"קודש", דבר המוכרח לקיום הציווי להקריב קרבנות והקטורת וכו', אלא על החידוש הנפלא שעבודת הכהנים בכ"מ שהוא (אף שהיא בקודש, ה"ה) פועלת השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים". ומצד סיבה זו לא נאמרה ברכה זו ביוהכ"פ כשהעבודה היתה בקדה"ק – כי אז ה"ז דבר הכרחי לקיום הציווי בהקבת הקטורת, כ"א בימות החול (כשהסנהדרין ישבו בלשכת הגזית) כשהעבודה היא "בקודש". וההוראה: גם עכשיו בזמן הגלות, הנה ע"י התפלה (ש"במקום קרבנות תקנום") או מחשבה דבור ומעשה א', (אפי') בברוקלין או במלבורן – פועלים השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים" ועושים דירה לו ית'! ג' חלקים משיחות יו"ד שבט וט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2022

990

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר א'

Feb 2, 2022

12:03

התוכן דוד המלך הודיע: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולכן "אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק", כי תנאי בבניית ביהמ"ק הוא "והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך", והרי ה"להשבית אויב ומתנקם" נפעל "מפי עוללים ויונקים". וזהו תפקידם הראשי של מחנכים בישראל. ובזמן הזה צריך כל א' להיות מחנך, וממאחז"ל "איזהו חכם הלומד מכל האדם" מוכח שכל א' יכול להיות מלמד ומחנך, ובפרט שאנו כ"ננס העומד ע"ג הענק" – רבותינו נשיאנו מסרו לנו כללים הדרכות הוראות ונתינת-כח לפעול בענין החינוך. ומובן גודל ה"רעש" שה"עוללים ויונקים" יעשו כאשר יסבירו להם את גודל הזכות והאחריות שרק הם יכולים להוציא את השכינה, עם ישראל והוריהם מהגלות! עד שנזכה ל"ירחיב ה"א את גבולך", ובלי מלחמות [ילד לא שייך למלחמות... ענינו הוא לעשות ברכה!]. ו"הם הכירוהו תחלה" – עם ילדים אלו שנולדו בעקבתא דעקבתא דמשיחא יקימו את ה"קהל גדול" שיצא לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2022

991

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר א'

Feb 3, 2022

9:29

התוכן א) פ' תרומה מדגישה שלכל יהודי צ"ל עשירות בפשטות! כמו שרואים שבענין נדבת המשכן מתחיל הפסוק עם "זהב וכסף ונחושת וגו'". והוראה נצחית מזה שיהודי צריך להשתדל לעשות כל התלוי בו שתהי' לו עשירות בפשטות! כדי שיוכל לתת יותר צדקה שלא בערך ולהדר בקיום המצוות. ב) הדגשת ענין הגאולה (שה"זמן גרמא") בפ' תרומה ובפ' משפטים. ג) חודש אדר "בריא מזלי'", ופירושו בפשטות, שהמזל של כאו"א מישראל יהי' בריא וחזק, ובמילא מובן שהוא צ"ל "סמוך על שולחן אביו", ו"תיכף ומיד ממש, בלי שום הפסק בנתיים, נאָר תיכף ומיד, הנה זה בא, מראה באצבעו, ס'קומט משיח צדקנו...". [ועוד]. שיחת יום ה' פ' תרומה, ב' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2022

992

יום א' פ' תצוה, ה' אדר א'

Feb 6, 2022

10:56

התוכן "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן . . למאור להעלות נר תמיד, באהל מועד. . יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר וגו'". וצ"ל: א) כיון שאהרן ערך את הנרות למה "ויקחו אליך [למשה] וגו'"? ב) למה נאמר כאן "ואתה תצוה וגו'"? ג) למה בפסוק הא' נאמר "תמיד" ובפסוק הב' - "מערב עד בוקר"? והביאור: בפסוק הא' "ואתה תצוה וגו'" מדובר בפעולת משה בנש"י - "שושבינא דמלכא" - הוא ממשיך את הקב"ה ("חתן") למטה לנשמות ישראל, ענין התורה ("מאור") שענינה המשכה מלמעלה למטה, שבזה אין שינויים - "תמיד", ובפסוק הב' מדובר בפעולת אהרן בנשמות ישראל - "שושבינא דמטרוניתא" - הוא מעלה את נשמות ישראל ("כלה") להקב"ה, "בהעלותך את הנרות" - נר ה' נשמת אדם", עבודת התפלה שענינה העלאה מלמטה למעלה, שבזה ישנם חילוקי דרגות וכו' - "מערב עד בוקר". [ועוד]. חלק ממאמר ד"ה ואתה תצוה, ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2022

993

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר א', שנת השמיטה

Feb 7, 2022

8:48

התוכן חידוש נפלא בשנת השמיטה שאין בשבת: 1) שהאדם החי' והבהמה משתווין! שאם כלה לחי' מן השדה אז צריך לבער מן הבית וכו'. אשר בשבת צריך להיות הבדל בין האדם והבהמה וכו'. 2) "אפקעתא דמלכא" – הקרקע נעשה הפקר (מצ"ע, "כי לי כל הארץ"). אשר בשבת לא רק שאין חיוב להפקיר נכסיו, אלא זה אסור כי "התורה חסה על ממונם של ישראל". ובעבודת האדם: 1) בנוגע לעצמו: פועל בעצמו להיות ביטול בתכלית עד שהוא שווה לבהמה וחי' (וזה מתבטא אפי' באכילה, שזהו חלק של נפה"ב שבו "דומה לבהמה"). 2) בנוגע לנכסיו, שעיקרו – קרקע שיש לו בארץ הקודש [שארץ ישראל שייך לעולם ועד לכל אחד מישראל ויש לכ"א שטח של אמה על אמהבא"י, שלכן יכול כ"א לעשות פרוזבול (שלזה צריכים קרקע)]: שפועל הענין ד"אפקעתא דמלכא" אפי' בנכסיו! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ב, ערב ר"ה ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2022

994

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר א'

Feb 8, 2022

8:44

התוכן בכל שנה בז' אדר, יום הולדת משה רבינו, מיתוסף לגבי השנים שלפנ"ז. ובמיוחד בחודש אדר ש"בריא מזלי'" דכאו"א מישראל, ועאכו"כ דנשיא הדור שכל עניני הדור מושפעים על ידו, ובמיוחד בשנת העיבור שישנם ב' חדשי אדר. ובשנה כזו, שיש ששים יום בחודש אדר, התשוקה והציפי' לחודש ניסן, ש"בניסן עתידין להגאל", היא יותר משנה פשוטה; מעלת יום השביעי בחודש כמאחז"ל "כל השביעין חביבין", ושייך במיוחד למשרע"ה שעליו נאמר "שהוא השביעי וכל השביעין חביבין", וההוראה – עבודת בנ"י צ"ל בשלימות; בכדי שהגאולה תבוא מוקדם יותר נוגע במיוחד הענין ד"בריא מזלי'"; גאולה אמיתית והשלימה שייכת במיוחד למרע"ה שביקש "שלח נא ביד תשלח" ובקשתו מתקיימת בפועל כי "גואל ראשון הוא גואל אחרון" . שיחת ז' אדר ראשון ה'תשנ"ב לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2022

995

יום ד' פ' תצוה, ח' אדר א'

Feb 9, 2022

8:49

התוכן ידוע פירוש הפנימי במארז"ל ש"אשה כשירה עושה רצון בעלה", שכאשר היא שומעת מפי "מרדכי" שבדור שהדין הוא באופן שונה מהנהגת בעלה – הרי היא פועלת ועושה את רצון בעלה שיהי' באופן המתאים. ולדוגמא: כאשר הבעל מוטרד ומבולבל ביותר מדאגות הפרנסה "פן יחסר לחמו" – למרות שהוא בעצמו אומר ב"ברכת המזון" שהקב"ה "זן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים", והרי א"כ מובן גם בשכל של נפש הבהמית שאין מקום לדאגות, ומי שכן מכניס את עצמו במצב של דאגות וטרדות וכו' ה"ז סימן שחסר אצלו לא רק בבריאות הנשמה אלא גם בבריאות נפש הבהמית (כבהמה הקופצת לתוך האש)... – הנה אז תפקידה של האשה לפעול עליו – בדרכי נועם מתוך "שלום בית", שאז "שכינה שרוי' ביניהם" – שמכאן ולהבא ירצה (גם בגלוי) להתנהג עפ"י הוראת היצ"ט (שזהו באמת רצונו האמיתי של כל יהודי). משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2022

996

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר א'

Feb 10, 2022

8:44

התוכן לגמרי לא מובן המאורע של קידוש השם שאירע כאן!, והרי גודל הענין דקידוש ה' מובן ממה שמסופר בנוגע על הבית יוסף שבגלל מאורע מסויים ניטלה ממנו ה"זכות" של קידוש ה' אף שלאח"ז כתב את השולחן ערוך וכו', ועאכו"כ כשמדובר בנוגע אם צעירה שהשאירה ילדים קטנים שעוד יתגעגעו לאמם וכו', ואמא שצריכה להשאיר את חינוך ילדי' בידי אחרים ה"ז מסנ"פ שלמע' ממסנ"פ!!, ונשאלת השאלה האמורה ביתר שאת!!, והרי בשביל הנחת רוח להקב"ה ממסנ"פ מספיק המסנ"פ של יהודי הנמצא בגלות שנמשך כבר למעלה מ-1900 שנה – ועדיין לא בא!!; אין להאריך בדברים אלו כמ"ש "על כן יהיו דבריך מועטים" כי "ברוב דברים וגו'", ועוד. שיחת ט' אדר ראשון ה'תשנ"ב [בקשר לסיום השבעה לפטירת האשה מרת לאפיין הי"ד שנהרגה על קידוש ה' בשכונת "קראון הייטס"] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2022

997

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר א'

Feb 13, 2022

9:29

התוכן א' מעניני השבת הוא "וקראת לשבת ענג", להמשיך עונג בכל עניניו (ואפי' בשינתו). לפעמים טוען היצר הרי היהודי נמצא בעוה"ז הגשמי והחומרי, וכיצד תובעים ממנו להתעסק בתורה עבודה וגמ"ח, ובאופן של "עסק" – שאין בעולמו אלא זה?! והמענה: זה שעניני העולם יכולים לבלבל אותו בעבודתו, הוא, כאשר עבודתו הוא (בדרך הכרח, ואפי' אם זה ברצון, אבל זה) בלי ענג, משא"כ כשמתענג בזה. כי התענוג מושל ושולט על כל הכחות ומטה אותם בהתאם להתענוג, עד שאפי' דברים שבדרך כלל מצערים אות האדם ומבלבלים אותו, הרי הם מתבטלים בכח הענג. [וכפס"ד בהל' שבת, שמי שמצטער באכילה – הרי הוא מקיים מצוות ענג שבת עי"ז שאינו אוכל! ואע"פ שבד"כ רעבון מבלבל את שכל אדם, הרי כח הענג מטה את רצונו ושכלו וכו']. משיחת מוצש"ק פ' וישלח , אור לכ' כסלו ה'תשל"ז לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2022

998

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר א'

Feb 14, 2022

10:59

התוכן [המשך] וזהו גם ההסבר מדוע מעבר לים, כאשר מצב הפרנסה הי' בדחקות גדולה ביותר, ואעפ"כ היו לומדים תורה ומקיימים מצוות בשמחה ובטוב לבב ובמנוחת הנפש, והיום, כאשר נמצאים במדינות הרווחה שלא בערך, "מרבה נכסים", טוענים שאינם יכולים להתרכז כדבעי בלימוד דף גמ' או מאמר חסידות וכיו"ב?! כי אז, הרגיש היהודי שאכן, "מפני חטאינו", ההשפעה עוברת דרך שר או מדינה פלונית ולכן צריך להתעסק עמהם וכו', אבל זהו רק בחיצוניות ולא שהוא משועבד להם באמת, ו"יש [רק] בעה"ב [א'] לבירה זו", ובנוגע לעניני יהדות הרגיש היהודי שהוא הבעה"ב, ובשעה שלמד תורה וקיים מצוות לא הי' העולם תופס מקום כלל, ולכן הי' זה במנוחת הנפש. משא"כ היום חסר הרגש זה. והאמת הוא שצריך לדעת ש"אַמעריקע איז נישט אַנדערש"! התמונה של הסבא שתולה על הקיר צריך להזכירו שיהודי הזה, אע"פ שלא הי' לו כסף וזהב ברווח כפשוטו, מ"מ זה שבנוגע לעניני יהדות הרגיש שהוא הבעה"ב – הביא לו סוכ"ס תועלת ומנוחה בכל עניניו! משיחת מוצש"ק פ' וישלח , אור לכ' כסלו ה'תשל"ז לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2022

999

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר א'‏ – פורים קטן

Feb 15, 2022

10:29

התוכן 1) ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שאמרו פורים קטן [ה'תרפ"ז] ובו מבאר זה שדוקא בימי הפורים קיבלו בנ"י ע"ע את התורה בתוקף וכו'. ומקשר זה עם מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז .. להשבית אויב ומתנקם", שכאשר "עוללים ויונקים" מייסדים את חייהם על ה"עוז" של התורה, ה"ז מבטל לגמרי את האויב (הגלוי) והמתנקם (אויב הנסתר). ואף שלמלחמה צריכים כח פיזי, שאינו כ"כ אצל עוללים ויונקים, אבל הרי נאמר "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'", שכאשר הולכים "ברוחי" של הקב"ה, בלימוד התורה ובקיום המצוות, ה"ז חוסך את הצורך להשתמש ב"כח" הפיזי. 2) פורים קטן נק' כך מכיון שהוא הכנה לפורים גדול. וזוהי "פקודת היום": להתכונן לפורים גדול ע"י לימוד ההלכות הדרושות ושיוכלו לקיים את מצוות היום. ולהשפיע כך גם על אחרים. ועי"ז מובטחים שכבר מפורים קטן יהי' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר". משיחת יום ד', פורים קטן ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2022

1000

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר א'‏ – ‏שושן פורים קטן

Feb 16, 2022

11:03

התוכן 1) בפורים דמוקפות חומה מצינו חידוש גדול: נק' "שושן פורים" ע"ש עיר הבירה של לעו"ז – אחשורוש מלך פרס! – תכלית השלימות בעבודת הבירורים. דבעבודת הבירורים ישנם כמה דרגות: הפיכת עניני חול לקדושה, הפיכת ענינים של היפך הקדושה לקדושה, ובזה גופא – לפעמים הבירור צ"ל בכמה שלבים ולפעמים מהפכים מיד ענין הפכי לקדושה, באופן ד"דילוג". ועד"ז בעניננו: פורים עצמו מורה על שלימות עבודת הבירורים – הבירור של "ארור המן", עד ש"ארור המן" הוא נעלה יותר מ"ברוך מרדכי" מכיון ש"ירידה צורך עלי'". וכאשר מיתוסף בזה הענין ד"שושן פורים" ה"ז חידוש בתוך חידוש השלימות דעבודת הבירורים. 2) מעלת ענין החינוך כמודגש בפסוק "חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – שמשבחים ה"זקן" בזה שאינו סר מהחינוך שחינכוהו בהיותו קטן! כי החינוך שמקבלים בתור קטן הוא יסוד כל הענינים! ועוד. שיחת יום ג' דפ' כי תשא, אור לשושן פורים קטן ה'תשנ"ב לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2022

Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה