Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary: Page 10

901

יום ב' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע

Nov 14, 2022

10:57

התוכן אם "ת"ח אין להם מנוחה.. ילכו מחיל אל חיל" בכל יום, עאכו"כ ביום ההולדת ש"מזלו גובר". ולכן, אם בכלל תובעים מכאו"א את הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" אפי' כשנמצאים במצב של ריבוי בלבולים דהעלם והסתר וכו' (וכמ"ש בכמה אגרות שרבינו הזקן דורש שלמרות צוק העתים וכו' צריכים להשתדל שזה לא יגרום לחלישות בעבודה של "ילכו מחיל אל חיל"), הנה ביום ההולדת של נשיא בישראל התביעה לזה היא חזקה ביותר: ביום זה עומדים כל צנורות ההשפעה מן המוכן באופן דהתגברות! מה שנדרש הוא רק את ה"אצבע קטנה" שלו, וא"כ כיצד יתכן שלא לנצל כחות מיוחדים אלו כדי להוסיף בתו"מ באופן ד"ילכו מחיל אל חיל"?! ובנוגע לפועל: להוסיף בלימוד נגלה ופנימיות התורה (כ"תורה אחת" - חידושו של אדמו"ר הרש"ב ביסוד ישיבת תו"ת), בעבודת התפילה "שהיא הכרח גמור", ובנתינת הצדקה. ב' חלקים משיחת כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2022

902

יום ג' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון

Nov 15, 2022

10:23

התוכן מזה ש"פרשה של שיחת אליעזר" הוכפלה בפ' חיי שרה כו"כ פעמים לומדים חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו' מתורתן של בנים". ביאור המעלה ב"שיחתן" של עבדי אבות על "תורתן" של בנים: "שיחה", ענין של דברי חול, קאי על ה"עשרה מאמרות שבהם נברא העולם"‏ – ‏"מילין דהדיוטא". והיינו, ש"שיחתן", כחיותו של כל הנבראים, קשור עם "זמן ומקום", ולא שייך שום "זמן", שהוא הנברא הראשון, בלי "שיחתן". משא"כ "תורתן" היא למעלה מזמן ומקום (ולכן שייך יום שחסר בו ענין התורה ע"י בחירת האדם). וזוהי המעלה ב"שיחתן" על "תורתן" שע"י "שיחתן" דוקא נמשכים הענינים בתוך זמן ומקום. ובזה גופא הדיוק הוא "שיחתן של עבדי אבות", אף שיש גם "שיחתן של בנים", כי עיקר ענינם של "בנים" היא תורה (וזה משפיע גם על "שיחתן"). ועיקר העבודה בעולם בעניני חול היא "שיחתן‏ – ‏ולא "תורתן"‏ – ‏של עבדי אבות". ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי שרה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2022

903

יום ד' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון

Nov 16, 2022

9:48

התוכן מענת אדמו"ר מהריי"צ לא' מזקני החסידים שהתלונן על שמקבל פחות מכתבים מאשר פלוני הצעיר יותר – שעתה נוגע המעשה בפועל, ובמילא, דין קדימה להמכתבים הקשורים עם מעשה בפועל – שמהם יצמח "חדר" עבור ילדים, תוספת בשמירת שבת וכיו"ב. מעמד ומצב זה הולך ונמשך מאז עד עתה – שבעיקר נוגע המעשה בפועל. ולצורך זה צריכים לרתום את ה"צעירים", הנוער, שלהם ישנם יותר כחות שלא השתמשו בהם ופחות ספיקות ו"לכלוך" מעניני העולם – שידעו שהם שלוחי הקב"ה לפעול בסביבתם. ובאמת, בכל א', מבלי הבט על מספר שנותיו, יש חלק מסויים שבו נחשב הוא ל"צעיר" (שלא הניח שיכנסו בו ענינים של ספיקות ודברים בטלים וכו'), וביכלתו לעורר כח ה"נעורים" שבו ולפעול למלא את השליחות להפוך את החושך לאור והמר למתוק; תוכן השליחות – לכבוש את ה"נוער" ע"י ה"נוער", עד שהם עצמם יסייעו בזה. משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2022

904

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון

Nov 17, 2022

12:27

התוכן אחז"ל "מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי – לגברי (כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי), השתא דקשישנא – לדרדקי" (עכשיו שהזקננו הננו שפלים כתינוקות) . . מעיקרא כתיב וה' הולך לפניהם . . ולבסוף כתיב הנה אנכי שולח מלאך וגו'". וההוראה: איתא בגמ' ש"כל אדם שיש בו גסות הרוח אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור", וענין ה"שפלות" הוא יותר ב"זוטרי". כי ל"קשישנא", "זקן" בתורה ובחכמה, קשה יותר לפעול בעצמו תנועה של ביטול במציאות (וכמו שרואים בתפילה שכדי להגיע לביטול דשמונה-עשרה "כעבדא קמי מרי'" צ"ל אריכות ההתבוננות דעניני התפילה לפני-זה וכו', אבל ל"זוטרי", מצד הרגש השפלות שבו, זה נקל יותר). וא"כ דוקא ב"זוטרי" ישנו גילוי השכינה, "וה' הולך לפניהם". ולכן מי שמרגיש עצמו כ"זוטרי", וכן בנוגע לצעירים הנוכחים כאן – שלפחות ינצלו זאת לעניני קדושה, ואז "נער ישראל – ואוהבהו". ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ו לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים • לזכות יוסף בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה ואויש"טנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2022

905

יום א' פ' תולדות, כ"ו מרחשון [כינוס השלוחים העולמי]

Nov 20, 2022

11:02

התוכן אע"פ שאפי' מעט אור דוחה הרבה חושך, הרי מובן שכאשר האור הוא בריבוי ביכלתו לדחות יותר חושך. ובהתאם לכך, בנוגע המאורע בכפר חב"ד ל"ע [באור לבדר"ח אייר בבית הספר החקלאי, שחמשה מתלמידי המוסד ומדריכם הי"ד נרצחו בידי מסתננים מצריים] היתה הסברא הנכונה שאלו ואלו צריכים לנסוע לשם בעצמם, וככל שירבו הנוסעים ה"ז טוב יותר, אבל לא כל אחד יכול לנסוע. והרי "שלוחו של אדם כמותו", וכאשר אלו הנוסעים נתמנו בתור שלוחים – ה"ז נחשב כאילו נסעו כל אלו שמינו אותם. ואיך שתהי' המסקנא בענין השליחות ו"שלוחו של אדם כמותו" עפ"י נגלה – הרי ברוחניות הענינים יכול להיות ענין השליחות במדריגה הכי נעלית – שהנוסע הוא המשלח בעצמו! ואע"פ שזו אחריות גדולה – הרי עוד לפני שמטילים את השליחות נותנים את הכחות לביצוע, ומה שנדרש הוא רק לנסוע על דעת המשלחים. ובנועג לשליחות זו יש לדעת שזה גם פרט דהפצת המעיינות, ועל השלוחים לנצל את הזמן גם בשביל הפצת המעיינות (עי"ז שיוכיחו שיודעים ללמוד נגלה). ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2022

906

יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון

Nov 21, 2022

11:20

התוכן בשיעור רמב"ם היומי, מבאר הרמב"ם שחייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ"פ פטורין מלהביא קרבן, אבל המבעט ביוהכ"פ אין יוהכ"פ מכפר. והטעם בפשטות הוא שזהו ע"ד "אין קטיגור נעשה סניגור". וי"ל הטעם מדוע שעיר המשתלח מכפר על ה"קלות" גם למי שלא עשה תשובה, והרי מצד הסברא ש"אין קטיגור נעשה סניגור" אין חילוק בין "קלות" ו"חמורות"?! – כי דוקא הפגם שע"י עבירות "חמורות" הוא גם ב"ידיעה", ולכן צ"ל "שב מידיעתו", אבל הפגם שע"י "קלות" הוא במעשה האדם בלבד ולא "בידיעה". וכיון שא"צ "סניגור" בענין זה, אין חסרון שהוא "קטיגור". [וזהו הטעם מדוע עבודת התמיד ביוהכ"פ היו בבגדי זהב אע"פ ש"עבודות המיוחדות ליום זה" אסורות בבגדי זהב מטעם ש"אין קטיגור נעשה סניגור"]. וההוראה: כאשר אדם עורך חשבון-נפש ממצבו וכו' – אין מקום ליאוש! כי כל הענינים הבלי-רצויים אינם מפני חסרון בידיעתו וברצונו ח"ו אלא ענינים חיצוניים – "אתה חפץ ואנו חפצים ומי מעכב שעור שבעיסה". והבטיחה תורה ש"בל ידח ממנו נדח"! משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2022

907

יום ג' פ' תולדות, כ"ח מרחשון

Nov 22, 2022

9:01

התוכן ההוראה ממ"ש: א) בשני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים": שבכל מקום ובכל זמן שיהודי "זורע" ופועל‏ – ‏דבר ברור הוא שהקב"ה מברכו, ולא עוד, אלא שהברכה היא באופן שמוצא "מאה שערים"‏ – ‏כפירוש רש"י "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה", היינו, שההצלחה היא מאה פעמים ממה שמשערים תחילה! ב) בשישי דפ' תולדות "ויתן לך האלקים וגו'" וכמ"ש ברש"י "ויתן ויחזור ויתן"‏ – ‏שהברכה הראשונה שנותנים ליהודי הוא עם ברכה שני'‏ – ‏כפליים לתושי'!! ועד שברכה זו היא ענין כללי שעם אמירתה (במוצש"ק) מתחילים כל השבוע! ג' חלקים משיחת כ"ז מרחשון ה'תשמ"ט לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון נדבת ר' ראובן שי' בחורבערג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2022

908

יום ד' פ' תולדות, כ"ט מרחשון

Nov 23, 2022

9:36

התוכן 1. כמו שבקי"ס הנה "(משה אמר שירה לאנשים ו)מרים אמרה שירה לנשים", עד"ז צ"ל בנוגע להפעולות בענין "הקהל את העם האנשים והנשים .. לעשות את כל דברי התורה הזאת", שהנשים צריכות לפעול בזה עם הנשים. ועד"ז הפעולות על "הטף – ליתן שכר למביאיהם", שזה נעשה באופן הטוב ביותר ע"י האם (ובפרט שלידת הולד וההכנות לזה, תלוי באשה). ומכ"ז מובן חלקן החשוב, העיקרי והאחראי של הנשים בענין "הקהל". וזהו חידוש, כי בכלל נשים אינן מחוייבות במ"ע שהזמ"ג. 2. ועוד חידוש ב"הקהל" – שגם על "הטף" שאך נולדו ישנו חיוב בזה. כמובן ממ"ש בגמ' עה"פ "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" – "אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן" – מובן – שבעצם ה"באים" הנה גם הטף מחוייבים בזה כמו האנשים והנשים! (ולא רק מצד חינוך שהחיוב הוא על האב). ומזה מובן גם בנוגע ל"טף" ברוחניות: שגם הםא מתעוררים לקיים מצות הקהל אע"פ שעושים זאת עדיין רק "ליתן שכר למביאיהם". א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2022

909

יום ה' פ' תולדות, יום הבהיר אדר"ח כסלו

Nov 24, 2022

11:44

התוכן החידוש של תורת החסידות הוא שפנימיות התורה תומשך בהבנה והשגה, שזה יביא תוספת אור וחיות במעשה. כיון שביאת המשיח תלוי' בהפצת מעיינות של הבעש"ט חוצה, ולעת עתה משיח עדיין לא בא – זוהי ההוכחה שעל כל אחד להפיץ מעיינות הבעש"ט ושל הנשיאים שלאחריו "חוצה"! ומכיון שאין הקב"ה מבקש "אלא לפי כחן" – הרי בודאי שכל אחד, למרות שיודע מעמדו ומצבו..., יכול לעשות זאת וגם הראו לו כיצד לעשות זאת! ואף אם רואים שפועלים רק "קטנות" – הרי זה ע"ד מ"ש בגמ' עה"פ "אל תטמאו בכל אלה" שהכוונה אפי' "באחת מכל אלה", שגם מי שאינו עושה "כל אלה" אלא רק "אחת מכל אלה" – פעל וסיים חלקו בהפצת המעיינות חוצה וקירב את הגאולה!; כל אחד שייך לפעול בזה כמו שפעל הבעש"ט בזמנו! ובפרט לאחרי "פתיחת הצינור" ע"י רבותינו נשיאינו, וההתקשרות איתם בקשר אמיץ נותנת לכל א' את הכח לזה. משיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות • לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2022

910

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו

Nov 27, 2022

10:53

התוכן הוראה כללית משם הפרשה "ויצא": תכלית השליחות של יהודי היא לא להסתגר בד' אמות דקדושה אלא להיות "ויצא". והראי' – מירידת הנשמה למטה בכלל: ה' עצמו "הוציא" את הנשמה מ"באר שבע" – "חצובה מתחת כסא הכבוד", והורידה למטה ל"בירא עמיקתא" – "חרנה – חרון אף של עולם", עי"ז ש"ויפח ["מתוכיותו ומפנימיותו"] באפיו נשמת חיים". דאף שגם ביצירת האדם נאמר "ויאמר ה' נעשה אדם וגו'" (לא באופן ד"נפיחה"), הנה: 1) זהו רק בחיצוניות. 2) ועוד ועיקר – את הכח המיוחד של "ויפח" צריך בשביל קישור וחיבור הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" עם גוף האדם. והכוונה בזה היא כדי להתנהג ב"חרן" באופן של "גוי קדוש" – "קדש עצמך במותר לך" ולהזהר גם מעניני "מותרות" (וכמ"ש בגמ' ש"עם הארץ אסור לאכול בשר", שמי שאינו ת"ח אלא "עם הארץ" בדרגותיו השונות, יכולים עניני מותרות כ"בשר" לגשם אותו). [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2022

911

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו

Nov 28, 2022

11:14

התוכן [המשך] ומזה מובן בנוגע לעבודת הנשמה למטה גופא – שצ"ל "ויצא": אף שמוכרח להיות הענין דלימוד התורה בכל רגע פנוי, אבל "כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו" וצ"ל גם הענין דצדקה וגמ"ח – "לצאת" מהד' אמות דתורה ותפלה לקרב יהודים התועים המחפשים מי שיצילם ויכניסם לקרן אורה. ההתמסרות לקרב יהודי היום הו"ע של פיקוח נפש ממש – בכך מצילים אותו או עכ"פ בניו ובני-בניו שישארו יהודים! אכן זה צ"ל לאחרי ההכנה של לימוד התורה בהתמדה ובשקידה במשך י"ד שנה, כמו יעקב שלמד לפנ"ז י"ד שנה בבית שם ועבר, אבל לתכלית השלימות של "ויפרוץ האיש מאד מאד" הגיע יעקב דוקא ע"י עבודתו בחרן! וכמ"ש בשו"ע "מ"ע של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אע"פ שאינן יוצאי יריכו"! וכמו שיעקב הלך לחרן עפ"י ציווי ובכחם של אביו ואמו, עד"ז אין ליהודי להתיירא מעבודה זו ב"חרן" – כי "בכ"מ שגלו שכינה עמהם" ועאכו"כ כשמתעסק בהפצת היהדות. משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2022

912

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו

Nov 29, 2022

11:37

התוכן 1) הקשיבו יהודים: צריכים ללמוד חסידות! לכל לראש – משום שתורת החסידות היא חלק בתורה, וכל א' חייב ללמוד במשך ימי חייו כל חלקי התורה. וברור שסוכ"ס ירגישו בזה טוב טעם. לימוד החסידות צ"ל באופן של הוספה וריבוי ולא להסתפק במה שלמדו אתמול. ולפחות פעמיים בכל יום. ולא רק שלא יחסר עי"ז בלימוד נגלה דתורה אלא אדרבה – עי"ז יהי' לו תוספת חיות בלימוד נגלה דתורה. וזהו דרך נוספת להקל את קושי הגלות וכו'. 2) ידוע הסיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר שכבר בשנת תקנ"ב התחיל ה"קטרוג" על ענין הפצת המעיינות חוצה ע"י אדה"ז, ואז ביקשה בתו [הרבנית דבורה לאה ע"ה] "להחליף אותו", וכך הי' וכו'. ומוסיף שם, שבינתיים, בין השנים תקנ"ב-תקנ"ט (שנת המאסר והגאולה בפועל), נדפס ספר התניא ואלפי יהודים למדו חסידות, ולכן הי' המאסר והגאולה באופן של "תיקון" וכו'. ומזה רואים חלקן החשוב של נשי בנות ישראל בזה. ונוסף לזה, ידוע שהקטרוג והמאסר הי' קשור עם ענין המלכות וכו', ובמילא ענין הגאולה הוא – הרמת קרן ענין המלכות, וכפי שזה משתלשל למטה ה"ז הענין של נשי ובנות ישראל. ההוראה: נשי ישראל יכולות לעשות ועושות גדולות ונצורות כדי שההנהגה בבית תהי' חסידית ושהבעלים והילדים ילמדו תורת החסידות. 1) א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד 2) משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2022

913

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו

Nov 30, 2022

7:00

התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם: "עצמות הדג ועורו, העושה מהם כלים אינם מקבלים טומאה.. וכן ירוקה שעל פני המים וכיו"ב, שכל מה שבים טהור". הלימוד מזה (עפמ"ש הרמב"ם "אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם.. ראוי להתבונן בהם וכו' רוב דיני התורה אינן אלא.. לתקן הדעות וכו'"): יחודם של דגים מתבטא בכך שנמצאים תמיד במקום חיותם - מי הים, ואינן יכולים לפרוש מהם אפי' לרגע מכיון שמרגישים שזהו כל חיותם. ועד"ז ברוחניות: כשהנברא מרגיש שכל חיותו אינה אלא אלקות, הנה טבעו הוא שאינו יכול לפרוד מאלקות ע"י עשיית איזה ענין היפך רצון ה' ח"ו! ולכן "כל מה שבים טהור"! משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2022

914

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו

Dec 1, 2022

10:13

התוכן הטענה החדשה נגד לימוד החסידות, שמפורש בגמ' "אם דומה הרב למלאך צבאות יבקשו תורה מפיו", וא"כ, צריך להמתין עד שירד "מלאך ה' צבאות" ואז יתיישב ללמוד עמו פנימיות התורה – היא "תחבולה" של היצה"ר שמתעטף באצטלא של קדושה, "אַ זיידענע זשופיצע". דמכיון שמדובר על העלם והסתר על לימוד פנימיות התורה, צריך שזה יבוא ע"י יהודי, ובמילא מצא היצה"ר יהודים "שוטים" ש"אימצו" טענה זו שצריך להמתין לרב שדומה למלאך ה' צבאות, שלפי הבנתם המגושמת – זה מישהו ש"עף" עם שני כנפיים ומטפח בכנפיו וצועק "קדוש קדוש"... (וכהסיפור אודות הצ"צ ור' יעקב ישראל מטשערקאס שפגשו פעם מישהו שחשב שהוא ראוי ל"גילוי אלי'" וה"לקח" שלימדו אותו...). בכל אופן – מכיון שמדובר אודות "שוטים" מוטב שלא להתעסק עמהם כלל, אלא להראות התכלית של "העלם" זה – להוסיף אומץ בלימוד החסידות. משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2022

915

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע

Dec 4, 2022

10:34

התוכן המאסר של כ"ק אדמו"ר האמצעי הי' לאחרי תקופה של הפצת המעיינות חוצה ב"שטורעם" הכי גדול. וזה מורה ש"חושך" המאסר הי' כזה גדול, ש"לא התפעל" אפי' מאור גדול כזה. וא"כ, ה"אור" שבא ע"י הנצחון על "חושך" זה, הגאולה מהמאסר, גדול ביותר, כ"יתרון האור הבא מן החושך" כזה. וההוראה: כאשר האדם מתבונן במעמדו ומצבו ורואה שאע"פ שלמד מאמרי רבותינו נשיאינו וכו', ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום בנוגע למעשה בפועל! אם כאשר הי' בין כותלי הישיבה, תקופה שלא הי' לו שום דאגות, ולמד בהתמדה ובשקידה, ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום כאשר יצא ל"אויר העולם", יכול לבוא לידי יאוש ולומר לעצמו מדוע ואיך יתנתק עכשיו מכל עניניו ולהתיישב וללמוד מאמר באופן שזה יפעל עליו בנוגע למעשה בפועל?! וע"ז באה ההוראה ממאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי, שגם אם לאחרי תקופה של הפצת המעיינות ב"שטורעם" נהי' אעפ"כ מאסר, הנה זה גופא צריך להביא להתעסקות עוד יותר בהפצת המעיינות באופן שזה יבוא לידי הבנה והשגה עד למעשה בפועל. ובפשטות: על כאו"א להוסיף שיעורים בלימוד חסידות, וביום עשירי בכסלו ישנה נתינת-כח מיוחדת לזה. ב' חלקים משיחת אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2022

916

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו

Dec 5, 2022

11:25

התוכן התחלת אגה"ק סי' ב' [שכתב אדה"ז "בבואו מפטרבורג"] הוא "קטנתי מכל החסדים ומכל וגו' [כמ"ש בראשון דפ' וישלח]. פי' שבכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צ"ל שפל רוח מאד". הטעם שאינו מצטט בפירוש גם את המשך הפסוק "(ומכל )האמת", אבל לאידך, מצטט את התחלת הענין "ומכל" – יובן עפ"י פרש"י ש"חסדים" קאי על החסדים שלא הי' לו ע"ז הבטחה, ו"האמת" קאי על החסדים שהי' לו ע"ז הבטחה. והנה ליעקב היתה הבטחה מפורשת אבל לא לאדה"ז, ולכן לא מתאים כאן לצטט בפירוש "האמת". ולאידך, ישנה "הבטחה כללית" לכאו"א ש"בחקותי תלכו גו'" ממשיך את כל הברכות. אלא שבנוגע לאיש פרטי יכול להיות שבעבודתו מעורבת פני' אישית וכו', אבל בנוגע לאדה"ז, נשמה כללית שמסר נפשו עבור הפצת המעיינות חוצה, לא שייך בזה שום פני' אישית, וא"כ יש לו גם החסדים שמצד ההבטחה – "האמת". אלא שמכיון שאי"ז הבטחה מפורשת בנוגע אליו במיוחד, לכן אינו מצטטו בגלוי. וההוראה: כדי שיהי' לכאו"א התוקף לנצח את מלחמת היצר צריך הוא לדעת גם מעלותיו – שהוא שלוחו של ממה"מ הקב"ה! וא"כ הוא גם מובטח שיהי' לו חסדים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2022

917

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו

Dec 6, 2022

9:23

התוכן לתרץ השאלה במ"ש בשלישי דפ' וישלח "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל גו'" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל וגו'", מציין הצ"צ "ועיין באו"ת מהמגיד נ"ע פ' וישלח", [וכיון שכך אין להתעצל אלא לקיים את דברי הרב ולעיין שם בפועל, לא כדעת הטועים שכשמציינים במאמר "ועיין" אין הכוונה אליו בפועל כי אינו "מעיין"... או שסומך על בעל המאמר ומאמין לו...]. והביאור שם הוא: מתחילה כשהי' הנצחון רק על שרו של עשו, עולם המלאכים, הי' הנצחון בהעלם, ולכן כתיב פניא-ל ביו"ד - נקודה, אבל אח"כ כש"ויזרח לו השמש" וגבר גם על עשו עצמו, נמשך הנצחון גם למטה ובהתגלות, ולכן כתי' פנוא-ל בוא"ו - שמורה על המשכה. ואח"ז מביא ביאורו של אדה"ז עד"ז: "פניאל" קאי על ההמשכה בחכמה ובינה, עולם השכל, ו"פנואל" קאי על ההמשכה במדות שבלב ומלכות - עולם המעשה וכו'. משיחת אור ליום ג', אור לי' כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2022

918

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו

Dec 7, 2022

11:12

התוכן לבד זאת שלימוד תורת החסידות מביא שקיום המצוות יהי' מתוך חיות ורגש ולא בדרך "מצות אנשים מלומדה" בלבד, ובמילא מקיים את המצוות בהידור – הנה בזה תלוי גם כללות קיום מצות מעשיות בפועל. כי אם החיות והרגש הוא בענינים אחרים, ה"ז יכול להשפיע שגם המעשה יהי' באותם ענינים. וב"חיות" של מצוות גופא שע"י תורת החסידות – ב' ענינים, וכמו שאדמו"ר הרש"ב כותב באג"ק אודות י"ט כסלו שאז "אור וחיות נפשנו ניתן לנו": 1) "אור" הוא פשוט מצ"ע ללא התחלקות, וזהו בחי' "אור הנפש" – חיות כללי שאינו מתחלק ואצל כולם בשווה. ובמצוות – חיות כללי בקיום המצוות בכלל. 2) "חיות" קאי על החיות פנימי של הנפש המתלבש בגוף ומתחלק לפי אופן אברי הגוף. ובמצוות – החיות פרטית בהמצוה פרטית. וככל שה"אור" "חיות" הוא יותר בקיום המצות ובעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" – מתמעט ממילא החיות בענינים אחרים. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2022

919

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו

Dec 8, 2022

10:18

התוכן הטעם לההתוועדות ביום מסויים זה (דאף שענין ההתוועדות הוא דבר טוב לעצמו, אבל צ"ל טעם למה זה בא בפועל דוקא ביום מסויים) – עפ"י הכלל "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'", ומנהג בני ישראל בכמה מדינות, שביום החתונה, ובפרט כשזה קשור עם מספר שנים מיוחד [חמישים שנה], מתאספים בני המשפחה וידידים וכו' לשמוח ביחד. ובנוגע לבני ישראל הרי יש לזכור שההתאספות צ"ל באופן של "כל מעשיך לשם שמים" – שמנהג זה צריך להביא להוספה בלימוד התורה ובקיום המצוות במעשה שהוא העיקר. משיחת י"ד כסלו ה'תשל"ט לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2022

920

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו

Dec 11, 2022

8:00

התוכן הביאור מדוע אין להתפעל מ"ישובי עשו" ו"האלופים הכתובים למעלה" [בסוף פ' וישלח] – פרש"י בתחלת פ' וישב ב"מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש", ובמילא אין להתפעל מהם, ואדרבה – "וישב יעקב – ביקש יעקב לישב בשלוה", ובפרט ע"י העבודה ד"יוסף לי ה' בן אחר" וכו'. אבל זה שהתורה מאריך ב"ישובי עשו" מתורץ עפ"י דיוק לשון רש"י "בית עשו לקש" (שזה מציאות) ולא "לאפר" (שאינו מציאות בכלל), כי אדרבה – מציאותו של "בית עשו" לא תתבטל לגמרי לעת"ל אלא תהי' כמו "קש" שיש בה תועלת מרובה (וכמסופר בתורה שמלאכת הבני' במצרים היתה קשורה עם לבנים העשויות מקש), וכמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנם", עד ש"אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד", ויראו בגלוי ש"והיתה לה' המלוכה" גם כל העמים. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג לע”נ ר' דוד יונה ב"ר יצחק פינחס ע"ה ריווען ליום היארצייט שלו י"ז כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' פינחס שי' ריווען • לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2022

921

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, אור לי"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Dec 12, 2022

11:28

התוכן ידוע פי' הבעש"ט על המשנה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", שמי שקורא את המגילה כסיפור שאירע "למפרע" – לא יצא. אלא יש לדעת שהכוונה בזה היא אליו בזמן הזה. ועד"ז בנוגע לזכרון ענין יציאת אדה"ז לחירות – יש לדעת שהכוונה היא לכל א' בכל מקום ובכל זמן – הוא יוצא כעת משעבוד לגאולה. וככל ענין של פדי' – לקשר זאת עם תורה וצדקה, ולפעול זאת גם על אחרים, ובאופן ד"יכוף כל ישראל ללכת בה". [ומי שאינו מקיים החיוב ד"הוכח תוכיח את עמיתך" ה"ז סימן שחסר לו ב"ואהבת לרעך כמוך" שכתוב בהמשך לזה. דכמו שכופה את בנו ללכת בדרך הישר, כך יש להשתדל ביותר לדאוג לכל "קטן" בידיעת היוקר של תומ"צ וכו' – שיטעם ויראה את היוקר של תומ"צ וכו']. ועוד יותר – שמירת תקנות אלו של אדה"ז בקשר לי"ט כסלו (לימוד הש"ס ונתינת הצדקה וכו') צ"ל באופן ד"מעלין בקודש" (כהלימוד מנרות חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין" וכו'), עוד יותר מי"ט כסלו הראשון! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2022

922

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Dec 13, 2022

13:05

התוכן נשאלת השאלה: איך אפשר לתבוע מכל יהודי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, שבכל עת, גם כעוסק בעניני חול, יתנהג באופן שיהי' ניכר עליו ש"ורוממתנו מכל הלשונות"?! והמענה לזה היא שהקב"ה נותן לכאו"א הכוחות לזה ע"י התורה. שהרי בכל א' יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" ולגבי הקב"ה אין שום דבר יכול לעמוד נגדו. וע"י התורה מתגלה הנשמה שבכל א' באופן שהיא חודרת כל כחות נפשו באופן שהיא תנהיג את החיים. ובזה הוראה מיוחדת מי"ט כסלו שחידש, שבהוראת הקב"ה מפיצים ו"שופכים" חוצה גם את "פנימיות התורה", ה"אבן היקר שבכתר המלך" שבו תלוי היופי של הכתר, כדי שאולי "טיפה" מזה יכנס ל"בן המלך" החולה וייצא מכלל סכנה, ואח"כ כבר ימשיך להתחזק וכו'. ועד"ז יכול וצריך כאו"א ללמוד מהקב"ה ולהתייגע בכל כחותיו להתעסק בלימוד התורה וקיום המצוות באופן שלפחות "טיפה" יפעל עליו, ואז כבר ייצא מכלל סכנה, וימשיך ללכת מחיל אל חיל וכו'. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2022

923

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו

Dec 14, 2022

12:47

התוכן אדה"ז מקשר את הגאולה בי"ט כסלו עם הפסוק "פדה בשלום נפשי וגו'". והלימוד: ישנם כאלו שעושים "חלוקה" – חלק מהיום עובדים את ה' וחלק מהיום עוסקים ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ", היינו שהיצה"ר טוען שבעניני מסחר וכיו"ב גופא לא צ"ל ניכר ה"ונפלינו" בין בנ"י לאוה"ע. היסוד לטענה זו הוא הפירוד והעדר ה"שלום" בין נפה"א והנפה"ב, ובמילא "חולקים" ביניהם את הזמן ביום, וכל א' מהם שולט כמה שעות... וע"ז אומרים: לא שייך מצב של "חלוקת היום"! אם נותנים ל"רשותו" של היצה"ר אפי' מקצת היום – יביא הדבר סוכ"ס שהיצה"ר ישלוט עליו לגמרי, עד ש"אומר לו לך עבוד ע"ז"! הדרך היחיד לה"פדי'" לחירות הוא – לעשות "שלום" ביניהם, והאפשרות היחידה לזה היא – שהיצה"ר יציית לנפה"א. וזהי הכוונה בירידת הנשמה למטה היא – לעשות "שלום" עם היצה"ר, וכמ"ש "ואהבת את ה' בכל לבבך – בשני יצריך". ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2022

924

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו

Dec 15, 2022

8:24

התוכן איתא במדרש עה"פ בתחילת חמישי דפ' וישב "ויוסף הורד מצרימה" - "כבשון המד"א וירד מים עד ים"!: למרות שבפשטות היתה זו ירידה עצומה, ירידה ממצב של "בן זקונים" של יעקב, בחור האבות, ושדוקא לו הביא "כתונת פסים" שמורה על מעלותיו האמיתיים - הרוחניים, למצב של מצרים ערות הארץ, אעפ"כ מפרש במדרש שהכוונה בירידה זו היתה ל"כבשון" - הוא כבש את מצרים ו[מכיון שפרעה הי' "מולך בכפה" - גם] את כל העולם "מים אל ים"! ומזה הלימוד לכללות ענין הגלות (שנקראת ע"ש גלות מצרים), שאע"פ שזוהי ירידה כפשוטו, גלות בתוך גלות הכללית של הנשמה בירידתה למטה, אומרת התורה, שדוקא עי"ז נעשה "כבשון"! ועד"ז מאסרו אדה"ז הביא להפצת המעיינות חוצה ביתר שאת וכו'. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלו לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2022

925

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏ – ‏ערב חנוכה

Dec 18, 2022

10:45

התוכן ענין עיקרי במצות נר חנוכה הוא "פרסומי ניסא" – "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", וכך להאיר גם את ה"חוץ", עד שגם אוה"ע שבסביבתו רואים את האור דנר חנוכה. לאחרונה ניתוסף בזה ע"י קביעת המנהג לערוך הדלקת נר (ראשון ד)חנוכה במעמד של "פרסומי ניסא" בקנה מידה עולמי, ע"י השימוש בלויין ("סאַטעלייט"), שמנצלים אותו לכבודו של הקב"ה, שע"י רואים בעיני בשר את פעולת ההדלקה בכל רחבי העולם באותו רגע ממש! ועוד: ראינו זה עתה איך שבכחו של כל יהודי אחד ויחיד, אפי' ילד קטן, לעשות פעולה שתאיר בכל העולם!; נר חנוכה מזכיר את הנסים שה' עושה לבנ"י כאשר היו אלו שרצו למנוע מבנ"י לקיים תומ"צ; לאחרי שמדליקים נר א' ביום הא' דחנוכה, הנה מיום ליום מוסיף כ"א והולך "מחיל אל חיל" ומדליק עוד נר, במשך שבעה ימים רצופים הכוללים כל ימי השבוע, שעי"ז נעשה כן במשך כל השבועות במשך כל השנה. ב' חלקים משיחת יום א', כ"ד כסלו ה'תשנ"ב, לאחרי תפילת מנחה והדלקת נר א' דחנוכה במעמד "פרסומי ניסא" העולמי, ל"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2022

926

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏ – ‏יום א' דחנוכה

Dec 19, 2022

10:49

התוכן הוראה מימי חנוכה: בתקופה שלפני נס חנוכה היו "מתיוונים" בין בנ"י, שהתחילו בזה בטענה שבזמן כזה שהיונים שולטים בכל וכו', מספיק שהענין של "ונפלינו אני ועמך מכל העם וגו'" יהי' בתוך ביהמ"ק וביהכנ"ס, אבל בחוץ צריך להתנהג כמו "יונים" ולא להרגיזם בהכרזת "אתה בחרתנו מכל העמים". ומזה נשתלשל אח"כ שהתביישו ביהדותם כ"כ עד ש"משכו ערלתם" (כי הרי היונים הסתובבו ערומים ובמילא הרי גם היהודי צריך להסתובב כך...), ועד שעלה בדעתם שאם ייראו כמו היונים ולא ירגיזו אותם ויאכלו מאכליהם ויתחתנו אתם – ישאירו היונים את ביהמ"ק שלם!, ואף אם יצטרכו להקריב שם "דבר אחר" ר"ל אבל הרי יתנו להקריב שם גם התמיד... – "פּאַקעדש דיל" ("עסקת חבילה")..., וכנגדם עמדו מתתיהו ובניו ואמרו "זאת לא!", אף שידעו שהם "מעטים". – כי ענינם אינו לנצח אלא לקיים רצונו ית'! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2022

927

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏ – ‏ יום ב' דחנוכה

Dec 20, 2022

10:56

התוכן האבות היו רועה צאן, כי רועה צאן נמצא בשדה בהתבודדות ומנותק מהרעש של העיר וכו', והוראה מעבודה זו היא שכ"א צריך להקציב לעצמו זמן שבו יהי' בהתבודדות שיוכל לעבוד את ה' בלי בלבולים וכו', אבל חידושו של יוסף הי' שגם בהיותו במצרים ובאופן ש"בלעדו לא ירים איש - שבכל העולם כולו - את ידו ואת רגלו", הנה בשעת מעשה הי' דבוק עם ה' כמו האבות ש"הן הן המרכבה"! וההוראה מהנהגה זו: לכל יהודי יש את הנתינת-כח מיוסף, ויש לנצל נתינת-כח זו, שגם כשצ"ל "מעורב עם הבריות" ו"משאו ומתנו באמונה", הנה בשעת מעשה יעבוד את ה' (כתורת הבעש"ט)! ואע"פ שזהו ענין נפלא, ואצל האבות הי' הסדר של התבודדות דוקא, הנה לאחרי שיוסף "פתח את הדרך" תובעים א"ז מכאו"א! ב' חלקים משיחת ליל ו' דחה"ס ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2022

928

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏ – ‏ יום ג' דחנוכה

Dec 21, 2022

11:27

התוכן איתא בסיום מס' סוכה שמשמרת בילגה נקנסה ש"לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה". והטעם (א'): "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן. רש"י) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישרל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה". ובגלל מעשה זה של הבת, קנסו את אבי' ואת כל משמרתה! ומכאן רואים עד כמה חשוב חינוך הבנות: בגלל חסרון בחינוכה של בת א' ויחידה ביראת שמים, שגם היא תעמוד בנסיון גדול כזה שרואה נצחון היוונים והם שולטים בכל א"י עד שהם נכנסו להיכל! והיא רואה שהמזבח אין "עומד עליהם בשעת הדחק"! – נשאר ה"רושם" עלי', על הורי', על משמרתה, ולכל הדורות עד ביאת משיח! וההוראה: רואים כמה כחות יש להשקיע בחינוך אפי' של בן או בת א' בישראל, וזה נוגע לא רק לפרט, אלא לכל המשפחה לכל הדורות! ב' חלקים דהתוועדות ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2022

929

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏ – ‏ יום ד' דחנוכה

Dec 22, 2022

11:30

התוכן 1) כאשר תבואו הערב הביתה, כדאי שתבקשו מהוריכם להוסיף ולספר לכם "וואָס די ליכט'לאַך דערציילן" – סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם שאע"פ ש"אתם המעט מכל עמים" בכ"ז "אתה בחרתנו מכל העמים", ושבכל יום ויום צ"ל הוספה ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ועי"ז שכל ילד מתנהג באופן שמוסיף ומאיר את ביתו וכו', זוכים לברכות ה' עד לברכה העיקרית – גאולה האמיתית והשלימה. 2) הכוונה בנתינת דמי חנוכה (בפרט) בנר ה' דחנוכה, היא, לתת לילדים האפשרות להוסיף בצדקה, כי כילדים יהודים הסמוכים על שולחן אביהם בשביל מה צריכים כסף משלהם?... ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" – בנין ו"חנוכת" ביהמ"ק השלישי. והחינוך שההורים מחנכים את הילדים שהנהגתם תהי' באופן של "ושכנתי בתוכם" וכו', זוהי ההכנה ש"בזמן הזה", בימי חנוכה אלו, תהי' חנוכת ביהמ"ק השלישי. משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ט – לילדי "צבאות ה'" לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2022

930

יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת

Dec 25, 2022

11:10

התוכן לאחרונה הועלת הצעה – והלואי שתתקבל – להוסיף בשמחה בימי החנוכה ע"י עריכת התוועדויות של שמחה וכו'. אע"פ שלהלכה נפסקה לא כדעת הרמב"ם שימי החנוכה הם גם "ימי שמחה", כ"א "להלל ולהודות ולא למשתה ולשמחה", וידוע עד כמה נזהרו גדולי ישראל בדורות האחרונים שלא לקבוע מנהגים חדשים גם כאשר אין חשש מצד "לא תוסיפו" וכו' – הרי בנדו"ד אי"ז מנהג חדש כי מקורו בפס"ד הרמב"ם. ונוסף לזה מדגישים שאי"ז בתור קביעות מנהג לדורות אלא הוראת שעה: בזמן האחרון רואים במוחש התגברות מיוחדת בחשכת הגלות, וזה מתבטא גם בגשמיות העולם – שמעולם לא היו בלבולים כאלו בנוגע לבריאות הגוף ל"ע וכו'. ובזמננו אין כח להלחם נגד חשכת הגלות ע"י תעניות וסיגופים, ולכן העצה היא – הוספה והתגברות בעניני טוב וקדושה, ובמיוחד ענין השמחה. וכמ"ש בתניא ח"א גודל מעלת השמחה, ו"שמחה פורצת גדר" וכו'. ג' חלקים משיחת אור לזאת חנוכה ה'תשמ"ו לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2022

931

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת‏ – ‏זאת חנוכה

Dec 26, 2022

9:04

התוכן ההוראה מכללות ימי החנוכה היא – קיום המצוות באופן של "מהדרין מן המהדרין", שבכל יום צריך להוסיף, "מעלין בקודש", באור ד"נר מצוה ותורה אור". ולא די במה שהוסיף ביום השני, אלא עליו להוסיף ולהעלות בקודש בכל יום ויום! ו"אבן הבוחן" האמיתי לבדוק באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו הוא ביום שלאחרי חנוכה, שאז אין ציווי על זה מצד הקב"ה ובכל זאת ה"ה ממשיך ומקיים את ההוראות של חנוכה על דעת עצמו וממשיך להוסיף ולהעלות בקודש מיום ליום, ובאופן דאין ערוך. וזה נעשה אצלו ההנהגה תמידית בכל השנה כולה! ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ויגש, ד' טבת - מחרת "זאת חנוכה" - ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2022

932

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת

Dec 27, 2022

10:19

התוכן בשלישי דפ' ויגש נאמר "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלקים", שיוסף הכריז שירידתו למצרים היא שליחותו של האלקים, ולא כדי להשאר, ח"ו, במעמד ומצב בלתי-רצוי אלא אדרבה – "וישימני לאב לפרעה .. ולמושל בכל ארץ מצרים וגו'". ואף שהיא ע"י "האלקים" – שמעלים ומסתיר על שם הוי', אבל הכוונה הפנימית היא אותה כוונה שבשליחות ע"י שם הוי'. וההוראה: גם כאשר יהודי יוצא ממעמד ומצב בלתי-רצוי עליו להכריז שזוהי שליחות של האלקים (רק שבאה בלבוש המעלים ומסתיר וכו') בכוונה שעי"ז יהי' "לשכן שמו שם". ו"מאויבי תחכמני" – מזה ש"הלבישו" את כל הענין בטענה שלא מנצלים הכתבים והספרים לפעולות של הפצת היהדות חוצה ובמילא יש שאלה אם זה שייך למקום זה וכו' וכו', מובן שמעתה צ"ל הוספה שלא בערך בהפצת המעיינות חוצה. וזהו הביאור היחידי למצב המבהיל והספיקות וכו' שנמצאו בו לאחרונה. ועוד. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת ה'תשמ"זהיום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאַוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2022

933

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת

Dec 28, 2022

10:53

התוכן כללות ענין התפילה צריך להיות באופן ד"דע לפני מי אתה עומד" – לחשוב אודות הקב"ה, ועאכו"כ בביהכנ"ס ובשעת תפלה בצבור. ולכן תמוה ה"סדר" שנעשה כאן, שבמשך כל זמן התפילה עומדים ומתבוננים על תנועותיו של "בשר-ודם", ועושים מזה "שפיץ"-חסידות"... ו"עבודת התפילה" וכו'. לא מדברים כאן על הצורך להתפלל מתוך סידור, אלא על דין פשוט בשו"ע: "דע לפני מי אתה עומד"! וכן מפורש בשו"ע שאין לתלות ביהכנ"ס ציורים וכיו"ב שיגרמו להיסח-הדעת וכו'. ["ביזט געקומען דאַוונען שחרית, געקומען דאַוונען מנחה, געקומען דאַוונען מעריב – טראַכט וועגן דאַוונען! וועגן דעם אויבערשטן! ניט ספירות, קיינע ענינים ניט, אָבער אַז ס'איז דאָ "ברוך שאמר – והי' העולם", און דו ביסט "עבדא קמי' מרי'", אָן פירושים, אָן דיוקים, אָן הידורים אָן קיינע זאַכן – אָבער גיב אַ טראַכט וועגן "מרא"!"]. משיחת אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2022

934

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח

Dec 29, 2022

6:24

התוכן יום זה קשור עם ענין הספרים, ובמילא ה"ז זמן מתאים להזכיר אודות גודל ענין הספרים. שבקניית ספרי קודש, בנגלה או בפנימיות התורה, ישנם ב' דעות, אם מקיימים בזה מ"ע דאורייתא או דרבנן (ש"חביבין (או "חמורין") עלי דברי סופרים'"); נהוג שגם לקטנים יהיו ספרי קודש שלהם; כרגיל, הסיום הוא בחלוקת שטר לצדקה, ועכשיו נוסיף עוד שטר א' כהשתתפות בקניית ספרים חדשים, בנגלה או בחסידות, או בתיקון ספרים ישנים, או לתת ליהודי אחר שהוא יקנה או יתקן ספרים. שיחת ה' טבת ה'תשמ"ט לזכות מרת צלחה חנה בת רבקה גיטל שתחי' עמאר ליום הולדת שלה ו' טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2022

935

יום א' פ' ויחי, ח' טבת

Jan 1, 2023

12:37

התוכן ענינה של תורה הוא – לא כמו שביקשו המלאכים "תנה הודך על השמים", אלא לפעול ביהודי שנמצא למטה בעוה"ז, שלא זו בלבד שלא יכנע לדרישות העולם, אלא שיפעל שיקויים בו "ושכנתי בתוכם". וא"כ יש לדעת שהשיטה לפי' כדי להיות כלי לקבלת התורה צריך להיבדל מהעולם – היא היפך התורה, וא"כ – היפך האמת, וגם היפך הטוב – כי טוב וקדושה ואמת קשורים זב"ז, וכמ"ש "חסד לאומים – חטאת!". וכמו שראו אצל אותם אוה"ע ששיטתם היתה מיוסדת על ענין ההתבודדות, שיטה שהיתה אמורה להביא אותם משלימות אל שלימות – שלא הי' מושלל אצלם המושג של עבודת פרך ורדיפות כלפי הזולת וכו'. ומענין לענין: כאשר הרבי נ"ע ואחיו הרז"א שיחקו ב"חסיד ורבי" (בקטנותם), והרבי נ"ע (ה"חסיד") ביקש מאחיו הרז"א (ה"רבי") "תיקון", וייעץ לו אחיו להתפלל מתוך סידור – ענה לו הרבי נ"ע – העצה אינה עצה ואינך "רבי"! כי רבי – בשעה שמשיב גם מתאנח. כי רק מתי שצערו של הזולת נוגע לו – אזי העזרה לזולת הינה עזרה וטוב אמיתי ולא "חטאת". משיחת פורים ה'תש"כ לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקע ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2023

936

יום ב' פ' ויחי, ט' טבת

Jan 2, 2023

8:57

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מצינו דבר והיפוכו: תחילה כותב ש"מותר לאכול חולין טמאים ומשקין הטמאים", ובמילא חל ע"ז מאחז"ל "דייך מה שאסרה לך תורה", ולאח"ז מבאר מעלת הפרישות, כולל פרישות מאכילת חולין טמאים, שזו מביאה "לידי טהרת הגוף ממעשים רעים .. לידי קדושת הנפש מדעות הרעות וכו'"! והביאור: אף אם גם בהתחלת העבודה ה"ה בבחי' "חיל", עבודה עפ"י תורה - "דייך במה שאסרה לך תורה", מ"מ צ"ל ההליכה והעלי' "אל חיל" נעלית יותר - הבדלה ופרישות וכו'. ועפי"ז, פתגם החסידים שדעת ה"עולם" היא שמה שמותר – מותר, וגם מה שאסור – יכולים לפעמים למצוא היתר וכיו"ב, ושיטת החסידות היא להיפך, מה שאסור – אסור, וגם מה שמותר – צריכים לחשוב אם אכן צריכים זאת – ה"ז מפורש ברמב"ם – שיש לפרוש גם ממה שהתורה אומרת ע"ז "דייך מה שאסרה לך תורה"! משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2023

937

יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת‏ – ‏יהפך לשמחה

Jan 3, 2023

9:45

התוכן דובר כמה פעמים שב"דברי כבושין" ישנו פירוש נוסף ע"ד מה שכתוב "יכבוש עוונתנו ותשליך במצולות ים כל חטאותם" - דברים המעוררים לתשובה שעי"ז ייכבשו כל העוונות במצולות ים. ובפרט בזמננו, לאחרי הכרזת נשיא דורנו ש"הכל מוכן לסעודה" - סעודת לויתן שור הבר ויין המשומר (שדוקא ביין צריכים שמירה יתירה מענינים בלתי-רצויים); מעלת יום זה - עשרה בטבת, שהוא יום העשירי בחודש העשירי, ובשנה שבה כבר "כלו כל הקצין" וכבר נשלמו כל ההכנות לגאולה, ובמילא באה הגאולה תיכף ומיד ממש וכבר מתחילים בפועל את אכילת הסעודה. ועוד קודם לזה נראה איך ש"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" - שכל יהודי נמצא במעמד ומצב של "ויחי יעקב" עוד ברגעי גלות האחרונים. וביחד עם כל הבתי-כנסיות וכו' ובית-המקדש הפרטי שבביתו הפרטי של כאו"א - הולכים תיכף ומיד באופן של "ויגש" לגאולה העתידה. ועוד. ב' חלקים משיחת "דברי כבושין" יום ג' דפ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2023

938

יום ד' פ' ויחי, י"א טבת

Jan 4, 2023

10:54

התוכן על קביעת הגמ' ש"יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] שואלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו'", והגמ' (לא חוזרת בה מקביעה זו, אלא) מתרצת (עם לימוד מפסוק) ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". ולא כאלו שרוצים לפרש שכאילו "הוא בחיים", אלא "הוא בחיים" בדיוק כמו "זרעו בחיים"! ויובן זה עפמשנ"ת באגה"ק, שעיקר חיי הצדיק, גם בעלמא דין, אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים – אהבה, ויראה ואמונה. ואף שתנאי כל המצוות הוא כאשר הם מתקיימים וניכרים גם בגשמיות (כמו באהבה – שהדבר ניכר באפון פעימת הלב הגשמי), אבל יכול להיות אופן שיעשו רק את מעשה המצווה בלי שום כוונה, או שמקיימה גם עם הכוונה, אבל הצדיק – גם כאשר מקיימן בגשמיות, אינו מרגיש כלל את הגשמי אלא רק את הרוחניות שבדבר. והיינו שהגשמי אצלו הוא רק טפל ולבוש חיצוני. ובמילא צדיק כזה, שחייו העיקריים הם רוחניים והגשמי הוא רק טפל – "לא מת", כי אא"פ לקרוא "מיתה" כאשר רק לבושו החיצוני (הגוף) מתחלף! וה"חנטו חנטייא וכו'" הי' רק עם גשמיות הגוף, דבר טפל [המשך יבוא]. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2023

939

יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת

Jan 5, 2023

12:40

התוכן [המשך] ההוכחה ש"לא מת" כלל, אפי' לא באופן ש"קטלא פלגא", מכיון שהגשמי אינו תופס מקום כלל אפי' לא כדבר טפל, ולכן "הוא בחיים" – הוא מ"זרעו בחיים", שפירושו, שזה ש"זרעו" הם "בחיים" בתומ"צ ה"ז בגלל שהם "זרעו" – הוא החי' אותם (בכח הקב"ה, מכיון שהוא בטל במציאות). והרי רק מי שהגשמי אצלו אינו תופס מקום כלל (אפי' לא בדרך טפל), והגשמי הוא רק "כלי" שע"י מקיימת הנשמה את שליחותה בעוה"ז, יכול להתמסר כל-כולו לזולת באופן של "ואהבת לרעך כמוך" ממש, ובמסירות-נפש, עד שפועל גם על יהודי שמסתובב בין הגויים להיות בחיים! וכמ"ש אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל שנות הנשיאות, ועאכו"כ השנים ב"מדינה ההיא", היו קשורים עם מס"נ בפועל כדי להעמיד דור חי! וא"כ, כאשר רואים בכל קצוי תבל את "זרעו בחיים", ה"ז מוכיח ש"הוא בחיים" ממש – שמה שהתחלף אצלו, ושבו הי' ה"חנטו חנטייא וכו'", הוא רק "לבוש". ועפי"ז, שההוכחה על "הוא החיים" היא מ"זרעו בחיים", מובן גודל האחריות של כאו"א במיוחד להיות "בחיים"! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2023

940

יום א' פ' שמות, ט"ו טבת

Jan 8, 2023

9:19

התוכן בזמן הגזירה במצרים ד"כל הבן ילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות], היו שיטות בבנ"י שיש להכנע או "פירש מאשתו", ודוקא הנשים הצדקניות שבאותו הדור לא התפעלו מהגזירה והעמידו "זרע ברך ה'" ש"הכירוהו תחלה", ולכן בזכותן נגאלו אבותינו ממצרים! וההוראה: היום, כשיש נסיון העשירות – להשקע ב"יאור" – מקור הפרנסה, אסור "להכנע" ולומר "אמריקה איז אנדערש" ו"אחרי רבים להטות", וגם לא להסתגר בתוך הד' אמות וכו' – אלא תובעים מס"נ מתוך עושר. ועד"ז ישנה הענין ד"היאורה תשליכוהו" בקדושה גופא: ישנם כאלו השולחים הילדים לישיבות במטרה שיהי' להם "תכלית" מהישיבה עצמה – לקבל "סמיכה" ולהתפרנס מזה, או לפחות שיהי' לו כבוד מזה. התכלית צ"ל לימוד התורה לשמה. וזהו תפקידן של נשי ישראל בזמננו להשריש בילדים שתורה היא טובה מצ"ע, וכשלומדים תורה באופן כזה מתקשרים עם הקב"ה! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2023

941

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת

Jan 9, 2023

9:49

התוכן ב"מטה האלקים" של משה היו חקוקים לא רק שמות ג' האבות אלא גם של הי"ב שבטים (בפרטיות). ולא רק שמות ד' אמהות אלא גם שמות בלהה וזלפה (בפרטיות). ויובן בהקדם הטעם שבקי"ס נבקע הים לי"ב גזרים שונים לי"ב השבטים, כי ענין קי"ס הוא הפעולה בעולמות התחתונים שנפעלת ע"י עבודה פרטית דוקא, ולכן נבקע הים לי"ב גזרים עבור י"ב השבטים כדי שתהי' העבודה דכל שבט כפי אופן עבודתו. ועד"ז בנוגע למטה האלקים. ובאותיות פשוטות: כדי לפעול בירור העולם, לא מספיק להיות "יהודי טוב" עם "כוונות טובות", אלא צ"ל קיום המצוות בפועל ממש. ולא מספיקה העבודה כללית ע"י אלה שתורתם אומנתם או שמתפללים כל היום אלא צ"ל עבודה פרטית דוקא לברר ולתקן את פרטי העולם. ואין לחשוב שזוהי עבודה נמוכה – הרי באותה מטה היו חקוק גם שם העצם. כי העצם "לוקחים" דוקא ע"י עבודה פרטית בפרט הקטן ביותר [המשך יבוא] משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2023

942

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת

Jan 10, 2023

10:14

התוכן [המשך] וההוראה: ישנם המדמים שלא כדאי להשקיע כחותיהם בתיקון ענינים פרטיים, אלא "לחולל מהפכה" – עליהם לדעת שהתכלית היא עבודה פרטית בענינים פרטים. וזה נוגע במיוחד לרבנים אלו החושבים שתפקידם אך ורק לברר חקירות כלליות המקיפות כל דת משה וישראל, אבל ההתעסקות בדברים "פשוטים" כמו הל' שבת, כשרות, ברכות וכיו"ב – זה שייך לשמש... עליהם לדעת שיש צורך בעבודה בענינים פרטיים – לבאר להעם את הלכות הצריכות בכל יום! וזה יביא תועלת גם ל"מנהיגים רוחניים" אלו שאין יודעים בעצמם דינים "פשוטים" אלו... משא"כ אילו היו יודעים שבשבת הקרובה עליהם לשאת דרשה בענינים אלו... וההוראה לכאו"א: לעסוק בלהט לא רק להציל יהודי שרוצה להמיר דתו ר"ל, אלא גם עם יהודי שאינו יודע אודות דקדוק קל של דברי סופרים! וזו היתה הנהגת רבותינו נשיאנו ועי"ז פועלים ביאת משיח צדקנו. משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום ההולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו • לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2023

943

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת

Jan 11, 2023

9:26

התוכן אמחז"ל עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה", שההוכחה ש"משה" מתאים להיות "רועה ישראל" היתה מאופן הנהגתו ברעיית "צאן יתרו", שהוליך את כ"א מהצאן למקום מרעה המתאים לו. והביאור: כשרואים שלמשה יש "סבלנות" כזאת גם עבור נכסיו הגשמיים של יתרו שעבד את כל ע"ז שבעולם, זוהי ההוכחה שיוכל לסבול "טרחכם ומשאכם" של כל או"א מבנ"י, גם אלו שיעברו על רצונו ית' ר"ל, ולא רק בנוגע לרוחניות שלהם אלא גם בנוגע לגשמיות שלהם! וזה הי' גם הדרך של ה"צדיקים נסתרים" מזמן הבעש"ט, שהסתובבו בין המושבים ועזרו את כאו"א מבנ"י בצרכיהם הגשמיים, וידוע הפתגם שעשיית טובה ליהודי בגשמיות יכול להיות תכלית ירידת נשמתו למטה למשך 70-80 שנה! ויש לעשות זאת מתוך שמחה! משיחת י' שבט ה'תשכ"ד לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2023

944

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת

Jan 12, 2023

6:17

התוכן במענה על טענת משה, אשר בנ"י, בהיותם תחת שיעבוד מצרים "לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" [כמ"ש בחמישי דפ' שמות], נאמר לו שבנ"י "מאמינים בני מאמינים". והנה, אם כאשר מדובר אודות בנ"י לפני מ"ת, ואשר היו במשך ריבוי שנים תחת שיעבוד מצרים, נאמר למשה שדבר ברור שבנ"י יאמינו לו כשיבשר להם אודות גאולתם ממצרים בקרוב, עאכו"כ שכן הוא בדורנו זה, לאחרי מ"ת, ולאחרי התגלות תורת החסידות והפצת המעיינות חוצה במימדים הכי גדולים, וכדברי נשיא דורנו שנשארה לנו רק העבודה ד"צחצוח הכפתורים" וצריכים רק לעמוד "מוכן" "ארויסצוטאַנצן" מתוך הגלות, ומאז שיחה זו כבר עברו ריבוי שנים של עבודה וכו' כולל העבודה דעשיית בעלי-תשובה – קירוב רחוקים (שזהו ענינו של רועה ישראל אמיתי שמשתדל לקרב גם רחוקים, וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו עה"פ [בתחילת רביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה" שרדף אחרי "שה פזורה" וכו'). משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ה לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2023

945

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת

Jan 15, 2023

10:45

התוכן בפ' וארא מסופר שעוד בהיות בנ"י בארץ מצרים הי' "וארא"‏ – ‏ע"י האותות ומופתים ראו אפי' חרטומי ויושבי מצרים בגלוי בעיני בשר ש"אלקי העברים שלחני אליך". וההוראה: עבודת היהודי ב"מיצרים וגבולים" של גלות וכו' היא להפוך א"ז לקדושה ולגלות שם אלקות, ואין זה קשה כ"כ כי זה כבר הי' לעולמים במצרים‏ – ‏"וארא"‏ – ‏גם בלשון עבר, וזה מעודד ונותן כח לא רק לא להתפעל מהמיצרים וגבולים של גלות אלא להשתמש בהם שע"י יהי' יתרון האור מן החושך. ובמיוחד ה"ז ע"י ההתבוננות ש"אין עוד מלבדו" כפשוטו! והוא הכניס אותו למצב זה, ועבודת ה' בשמחה תפרוץ את מיצרי הגלות! ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא ה'תשל"ט לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2023

946

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת

Jan 16, 2023

8:50

התוכן 1) ענינו הכללי של חודש טבת - היותו ירח שבו "הגוף נהנה מן הגוף" - מודגש במיוחד בקשר לגופם של צדיקים, ומעלת יום כ"ד בחודש עפמ"ש בלקו"ת עה"פ "ושמתי כדכד שמשותיך". 2) גלותנו זו קשה יותר מגלות מצרים, שהרי כבר "כלו כל הקצין", כפי שנשיא דורנו הסביר באריכות והוציא לאור "קול קורא" בענין זה ב"הקריאה והקדושה" [כל ענין שבו היתה קריאה לכל יהודי, עד שעשה אותו ל"קדושה" חי'], ומ"מ עדיין נמצאים בגלות. 3) הדגשת ענין הגאולה בריש פ' שמות ופ' וארא ["ווארום מצד אידן, זיינען אידן מוכן . . מ'זיצט ביי א שולחן ערוך, מ'דארף מער ניט אז דער אויבערשטער זאל עפענען די אויגן, וועט מען זיך גלייך אנהויבען פארנעמן מיט'ן סעודה פון יין המשומר און לויתן און שור הבר"]. שיחת אור לכ"ד טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2023

947

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Jan 17, 2023

10:32

התוכן פעם, בכ"ד טבת, אמר אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע מאמר עה"פ "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וביאר ש"חברים" קאי על מלאכים, והם זוכים להקשיב לקולם של תפלות ישראל כיון שהם "מגפפים ומנשקין" (מזככים) את התפלות שיוכלו לעלות למעלה. וסיים, שמסיפור (דלקמן) יובן שהמלאכים לא זכו להקשיב לקולו של אדה"ז כי "לא הי' צריך סיוע כלל". והסיפור הוא שפעם חלם אדהאמ"צ שהוא ראה "נהר מים גדולה ומעבר לעבר מונח דף עץ .. ועבר כ"ק הרב המגיד מעבר לעבר על הדף והתנענע" וכשאדה"ז עבר עליו לא התנענע, ואדה"ז פתר לו את החלום שהמגיד "עשה צדיקים" ו"אנכי עשיתי ת"ל הרבה בעלי תשובה ג"כ"! וההוראה: יש להתעסק בעשיית בעלי תשובה, הן תשובה כפשוטה לאלו שצריכים א"ז, והן ענין התשובה ששייכת אפי' בצדיק גמור – בבחי' "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה". ב' חלקים משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תש"מ לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2023

948

יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת

Jan 18, 2023

11:04

התוכן עמ"ש בזהר פ' וארא "כל מאן דאתגזר ירית ארעא כו' וכל מאן דאתגזר אקרי צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", מבאר אאמו"ר בהערותיו הקשר בין ענין המילה לירושת הארץ דוקא, כי "ירושה אין לה הפסק, כי הרי זהו ע"י מילה, ומילה מאחר שנימול אין לה הפסק .. לכן כמו"כ מה שנוטל הארץ הוא בירושה שאין לה הפסק". וכאן רואים ענין נפלא: דלכאו' איך שייך לומר "ועמך כולם צדיקים" שלכן יורשים כולם את הארץ, והרי ישנם כו"כ שהם בדרגת "בינוני", וידוע פתגם החסידים "הלואי בינוני"?! אלא דמכיון ד"כל מאן דאתגזר נק' צדיק", ובענין קיום מצות מילה כפשוטה נזהרים בזה כל ישראל, ורואים א"ז בפועל אצל אלו שיוצאים מאחורי מסך הברזל שלא יכלו למול א"ע שם, ועאכו"כ הדור "אשר לא ידע את יוסף" ולא הי' להם, ולא להוריהם, הזדמנות ללמוד אפי' הא"ב של יהדות וכו'‏ – ‏מלים א"ע בהזדמנות הראשונה ובשמחה! ובמילא "ועמך כולם צדיקים" ולכן "לעולם יירשו [כולם] ארץ"!‏ ב' חלקים משיחות מוצש"פ וארא ה'תשל"ט לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק • לזכות רבקה שתחי' טייטעלבוים לרגל הכנסה לגיל המצוות כ"ה טבת ה'תשפ"גנדבת הורי' ר' זאב הכהן ואשתו מרת פריידא ‏הינדא שיחיו טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2023

949

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט

Jan 19, 2023

10:09

התוכן הטעם (בפנימיות הענינים) שהענין ד"והפליתי ביום ההוא את גשן אשר עמי עמד עלי' לבלתי היות שם ערב" [כמ"ש בחמישי דפ' וארא] נאמר דוקא במכת ערוב (אף שלדעת הפוסקים, גם ג' מכות הראשונות לא היו בבנ"י - "והפליתי"), כי דוקא מתי שרואים שיש ענין ה"ערוב" בין החיות, שאוה"ע (שאינם בעלי בחירה) מתערבים בינם לבין עצמם, ישנו צורך מיוחד להזהיר את בני ישראל שלא ילמדו מהם ולבטל את המחיצה שבין בנ"י לאוה"ע ולהתערב עמהם; ע"ד הצורך להלחם נגד הגזירה של "מיהו יהודי" שמעמיד בסכנה 14 מליון יהודים! ו"תבוא עליהם ברכה" על כל אלו שעסקו בזה ובודאי ימשיכו בזה ביתר שאת! משיחת כ"ד טבת ה'תשל"ב לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2023

950

יום א' פ' בא, כ"ט טבת

Jan 22, 2023

7:52

התוכן כאשר הקליפה היא בתקפה, יש צורך בכח מיוחד מה' כדי לנצחה. וזהו גם הטעם שכאשר קליפת מצרים היתה בתקפה שלכן התיירא משה רבינו לילך אל פרעה, הוצרך לציווי מיוחד "בא אל פרעה". והנה, אע"פ שכאשר המנגד הוא יהודי – קשה ביותר לבטלו, אבל אם מדובר בהתנגדות ל"אתפשטותא דמשה" – אין מניעה וגם אז יכול להיות "הדוך רשעים תחתם". [והענין ד"ענוש לצדיק לא טוב" לא מדובר כאשר הצדיק נמצא בעולם האמת וכו']. וזה יפעל שמכאן ולהבא לא יהיו מניעות ועיכובים, ורצונם של רבותינו נשיאנו יתקיים ויושלם במילואו בנצחון גלוי גדול וגמור, ע"י השלוחים של הרבי, ה"אנשי משה". ויה"ר שזה יהי' ללא עגמ"נ. ואפי' אם השלוחים שצריכים לבצע זאת הם חלשים מצ"ע – יתוסף להם כל מה שצריכים שיושלם הענין כדבעי. משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2023

951

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט

Jan 23, 2023

11:01

התוכן "בעשתי עשר חודש באחד לחודש . . הואיל משה – ה"רעיא מהימנא" הראשון – באר את התורה הזאת" (וכפרש"י שתרגמה לשבעים לשון). ומזה ההוראה בנוגע ל"אתפשטותא דמשה" שבכל א' ובפרט בנשיא הדור עד לנשיא דורנו. ושייך במיוחד לזה שבעשירי בשבט, שנכלל ב"ראש" החודש שמתברך משבת זו, הוא יום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר. שבת מבה"ח שבט הוא תמיד בין כ"ד טבת, יום ההילולא דאדה"ז – נשיא חב"ד הראשון, שהודיע שחסידות חב"ד צ"ל נחלת כל העם עד ש"מלאה הארץ דעה את ה'" – ויום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר שאצלו ראו בגלוי הענין ד"באר את התורה הזאת" – שתרגם תורת אדה"ז ללשונות שונות כדי שתגיע גם לאלו "אשר בשם ישראל [רק] יכונה". וההוראה: להוסיף ב"באר את התורה הזאת" לכ"א – בלשון וסגנון שלו, כולל שהלימוד "מביא לידי מעשה", וזוהי ההכנה ל"עמדו הכן כולכם" לקבל כל ההשפעות מנשיא דורנו ובפרט ביום ההילולא שלו. ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ וארא, מבה"ח שבט – בחדרו – ה'תשל"ח לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2023

952

יום ג' פ' בא, ב' שבט

Jan 24, 2023

11:12

התוכן נאמר [בסיום שיעור חומש דיום שני פ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם", שגם במצרים, ובבית מצרי, ובמצב ד"וימש חושך" – הי' אור לבנ"י! וההוראה – כמו שהובטחנו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כאשר מסתכלים מה קורה בעולם רואים מצב של "וימש חושך" – לא קרו אף פעם דברים אכזריים והיפך האנושיות כאלו שרואים לאחרונה... וכולם מסביב שותקים וממשיכים להתעניין רק בלהרויח עוד כסף... – בא הנביא ומודיע מראש שקרוב לביאת משיח צדקנו יהי' מצב של "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", אבל "עליך יזרח ה'"! עוד בזמן הגלות. ע"י "ובחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה", "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", עי"ז עומדים בנ"י עוד קודם ביאת המשיח באופן של "קומה זקופה" – ואולך אתכם קוממיות", "עליך יזרח ה'". וע"י "חוט המשולש" של "שלימות הארץ" ו"שלימות התורה" ו"שלימות העם" – פועלים את הגאולה הנצחית ובנין בהמ"ק הג' והנצחי. משיחת מוצאי ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2023

953

יום ד' פ' בא, ג' שבט

Jan 25, 2023

11:16

התוכן יציאת מצרים היתה באופן ד"חפזון" – "כי ברח העם", דלהיות דזו היתה רק התחלת העבודה, "אתכפיא", כשהרע עדיין בתקפו, צ"ל הבריחה מהרע מה שיותר מהר. וזה גרם גם לסייעתא דשמיא באופן של "חפזון דשכינה" – "דילג על הקץ". וכן הי' "חפזון" בניצוצי קדושה שבמצרים. וההכנה ליציאה באופן דחפזון היא הזהירות בג' הענינים ד"מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם". 1) "מתניכם חגורים": זהו ע"ד הענין ד"חגרה בעוז מתני'". ד"מתנים" קאי על בחי' האמונה, וכדי שזו לא תהי' בבחי' מקיף בלבד, צ"ל הענין ד"חגרה בעוז" דקאי על תושבע"פ שבו הוא גילוי רצון העליון (שבמצוות) במילואו. ומצד התנועה של אמונה, שלמע' מטעם ודעת, ישנו ענין הזריזות דחפזון. 2) "ונעליכם בידכם": הענין ד"נעל" (שנעשה ע"י עיבוד עורות) הוא העבודה דעיבוד נפה"ב, ובאופן שהוא (והגוף וחלקו בעולם) יהי' "ונעליכם ברגלכם" – ישמש כ"נעל" ו"מגין" לנפש האלקית שיוכל להתעסק עם ענינים ארציים ובהעבודה דחפזון. 3) "ומקלכם בידכם": שלימות נעלית יותר היא שהוא מתגבר על הלעו"ז גם באותם ענינים שאא"פ בדרך של הבנה והשגה אלא ב"מקל"! חלק ממאמר ד"ה וככה, י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2023

954

יום ה' פ' בא, ד' שבט

Jan 26, 2023

9:40

התוכן בסיפור של יציאת מצרים [שבפ' בא] מצינו שהתורה מדגישה את רגע המדוייק, הן בנוגע ביטול הגלות ‏–‏ "ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'", והן ביציאה ממצרים ‏–‏ "ויהי בעצם היום הזה יצאו וגו'". וההוראה: יש לייקר כל רגע! גם כשחושב שרגע זו הוא זמן הכי חשוך וקשה ואי"ז הזמן להתעסק עם החושך לבטל המיצרים וגבולים של גלות, באה ההוראה ששבירת חושך הגלות והלילה במצרים היתה דוקא בזמן הכי חשוך, וכיון שהודיעו לו ע"ז סימן שיש לו את הכחות. ועד"ז לאידך ‏–‏ כשהוא שלם בתומ"צ ("בחצי היום"), וחושב בשביל מה עליו להתייגע, ומספיק שיחזור על מה שלמד בבוקר או לעשות את המצוה שעשה אתמול ובאותה התלהבות וכו' ‏–‏ באה ההוראה שגם "בחצי היום" צריך לצאת ממצרים! ב' חלקים משיחת י"א ניסן, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2023

955

יום א' פ' בשלח, ז' שבט

Jan 29, 2023

9:35

התוכן 1. בסיום ראשון דפ' בשלח נאמר "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ות"א "בריש גלי". איתא בספרים ש"ברי"ש" ר"ת רבי שמעון בר יוחאי. והיינו, שהענין ד"יד רמה" שהי' אז יתגלה ("גלי") עי"ז שבזמן הגלות עוסקים בפנימיות התורה, ענינו של רשב"י, ונמשך בגלוי יותר ע"י תורת חסידות חב"ד. וע"י לימוד זה יפעלו הענין ד"ובנ"י יוצאים ביד רמה" כפשוטו בגאולה השלימה. וכמו"כ צ"ל עכשיו, לאחרי "חצות היום" של אלף השישי, את ה"טועמי'" של שידוד מערכות הטבע שיהי' לעת"ל בנוגע לבני חיי ומזוני רויחא. ויעזור ה' שיזכו כולם לזחו"ק. 2. ישנם השואלים למה אינם רואים מופתים? והתירוץ – כאשר מישהו מתעקש ורוצה להיות מונח דוקא בדרכי הטבע – לא מחוייבים לבטל את בחירתו ולהראות לו שבטבע יש לו מופתים... אבל מי שרוצה והאמין בזה – ראה זאת! ואפי' מי שמתעקש שלא להאמין בזה – לפעמים, כיון שרחמנות עליו, לא מתחשבים עם צמצום ה"כלים" שלו, ועוד עושים עבורו "כלים" נוספים... ב' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2023

956

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט

Jan 30, 2023

11:26

התוכן בפ' בשלח מסופר על שתי מלחמות: במלחמת בנ"י עם פרעה מלך מצרים (בקי"ס) צדקה שיטת "נחשון בן עמינדב" שיש לקפוץ בים ולא להלחם בו בדרך הטבע, אבל במלחמה עם עמלק הי' צ"ל "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" כפשוטו. והנפק"מ: פרעה עמד אז מאחורי בנ"י, אבל עמלק נעמד בין בנ"י להר סיני, וקירר את התלהבותם בדרכם לקבלת התורה 'למה לצאת ממקום ישוב ל"מדבר" לקבל את התורה?!...', ובמלחמה זו, שהיא נגד יהדות ואלקות, יש לנצל את כל הדרכים האפשריים, כולל את ה"ידים" שהם מצ"ע חלקו של עשו, כדי לנצחו. ואע"פ שבדרך הטבע לא הי' שייך לנצחו, אבל בידעם שהם "אנשי משה" והולכים בכחו, לא נבהלו והלכו ללחום במס"נ. וההוראה: על כל א' להלחם בעצמו בכח תפילתו של משה, נגד כל ענין שרוצה לקרר יהודי שני מהתלהבות מאלקות או מתורה ולא להסתגר בד' אמותיו ו"לסמוך על ה'"... משיחת י' שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2023

957

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏ – ‏אור ליו"ד שבט

Jan 31, 2023

11:49

התוכן הוראה מהתחלת המאמר "באתי לגני" - "באתי לגני אחותי כלה ואיתא במד"ר (במקומו) לגן אין כתיב כאן אלא לגני לגנוני, למקום שהי' עיקרי בתחלה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה": בזה מתורצת "קושיא הידועה" - הרי ההעלם וההסתר שבעולם הוא גדול כ"כ, עוה"ז הוא "עולם הקליפות" ובפרט בזמן הגלות שלא רואים אלקות בגלוי, ואיך תובעים מכ"א לבטל את ההעלם ולעשות את העולם דירה לו ית', ה"ז עבודה קשה ביותר?! והתירוץ: ההיפך הוא הנכון - ענין ההעלם של העולם אינו הכרחי מצד הבריאה, אדרבה - מצד הבריאה "עיקר שכינה בתחתונים היתה" בעוה"ז הגשמי, והעולם הוא תכלית הטוב מצד עצמו, וענין ההעלם שבעולם בא רק מצד ענינים צדדיים (החטאים וכו'), וג"ז אינו אלא "שינוי החוזר לברייתו" שלא נחשב לשינוי אמיתי, ובמילא מובן איך העבודה לגלות את האמת של העולם היא בכחו של כ"א. ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' בשלח, י' שבט תשכ"ט לזכות בנימין בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2023

958

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט –יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של הרבי

Feb 1, 2023

13:27

התוכן חלק מד"ה באתי לגני אחותי כלה, יו"ד שבט התשמ"ג. המאמר מיוסד על פרק י"ג של המשך באתי לגני התש"י. לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2023

959

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט

Feb 2, 2023

11:43

התוכן מבואר במכילתא הטעם ששירת הים [ברביעי דפ' בשלח] נק' "השירה הזאת", לשון נקיבה, ושיר דלעת"ל נק' "שיר חדש", לשון זכר, הוא, כי גאולת מצרים יש אחרי' שעבוד, בדוגמת אשה שמתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת וכו', אבל הגאולה דלעת"ל אין אחרי' שעבוד. הגלות נמשל לעיבור שאז "ראש" הולד הוא "בין ברכיו", ועד"ז בזמן הגלות לא ניכרת מעלת השכל שבראש שעי"ז נמנעים מ"חטאינו", והגאולה דלעת"ל, כשנגמר זמן העיבור, נמשל ל"לידה". והטעם שהגאולה דעת"ל "אין אחרי' שעבוד" הוא מפני שזו גאולה של בעלי-תשובה, "משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא" (משא"כ גאולת מצרים היתה גאולה של צדיקים ולכן שייך לאח"ז ענין של חטא וכו'). וההוראה: הידיעה עצמה בזמן הגלות שע"י כל מעשה דבור או מחשבה טובה מתקרבים ל"שיר חדש" דלעת"ל נותנת כח להתגבר על החושך וכו'. א' השיחות מוצש"ק י' שבט ה'תשל"א לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2023

960

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט

Feb 5, 2023

8:37

התוכן 1) עה"פ [בשביעי דפ' בשלח] "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" מפרש בתרגום יונתן "מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא ומדרא דעלמא דאתי". היינו שמלחמת עמלק תתחדש בדור דעקבתא דמשיחא. ובמילא צ"ל הענין שמשה מצווה את יהושע "בחר לנו אנשים וגו'" – "אנשי משה" וכו': היום ניתן לכ"א הכח, ע"י בחי' "משה" שבכ"א, לבחור – למעלה מהבנה והשגה – "גיבורים" ו"יראי חטא" שיבטלו את הענינים ש"מכחישין פמליא של מעלה" וכו'. אבל אח"ז יש להמשיך זאת גם בהבנה והשגה – "יהושע" (המקבל), עד ל"רגל" – קבלת-עול. וכ"ז בכחם של דרא דמשה ויהושע כפשוטו וכו'. 2) שם הפ' הוא "יתרו" אע"פ שנקודתה היא – מתן-תורה, כי (כמ"ש בזהר) שנתינת התורה למטה היתה יכולה להיות דוקא לאחרי שיתרו שמע ובא ואמר ש"גדול ה' מכל האלקים", כי "יתרון האור מתוך החושך" דוקא (וע"ד כללות ירידת הנשמה למטה שהיא "צורך עלי'"). ויה"ר שכ"א יעסוק בענינים אלו, ובהצלחה רבה, והרי הענין דמ"ת הוא בכל יום ויום וכו'. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' יתרו, כ' שבט ה'תש"ל לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2023

961

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות

Feb 6, 2023

7:48

התוכן עפמ"ש "כי האדם עץ השדה" מובן ש"ראש השנה לאילן" שייך לכאו"א מישראל. והביאור: מהותו של אילן הוא היותו בתנועה של צמיחה וגידול. ותכליתו ותפקידו הוא לעשות פירות שגרעיניהם עושים עוד פירות, עד עולם. ובנמשל: כל יהודי הוא "נצר מטעי" שהולך וגדל בכל עניני יהדות, ונותן פירות – מצוות ומעשים טובים, ועד שפירותיו עושים פירות – שמשפיע על כל הנמצאים בסביבתו שגם הם יתנהגו באופן המתאים. נוסף לזה: ידוע מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות שבהם נשתבחה ארץ ישראל, שעי"ז מתחזק הקשר עם ארץ הקודש, שזה מזכיר ומעורר את כאו"א מישראל להוסיף בכל עניני תומ"צ, שזה ממהר גאולה האמיתית והשלימה, שאז יבאו כל בנ"י לא"י – שלימות הארץ, יחד עם שלימות העם ושלימות התורה וכו'. א' השיחות יום א' פ' משפטים, כ"א שבט ה'תשמ"ב ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2023

962

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט

Feb 7, 2023

9:45

התוכן היום ברור מהי "יהדות". כי כאשר שואלים איך, למרות כל הגזירות ורדיפות ר"ל, מחזיק עם ישראל מעמד במשך יותר מג' אלפים שנה (כאשר מהאומות שרדפום לא נשאר מהם שריד ופליט) – ה"ז חייב להיות דבר שהי' קיים במשך כל השנים הללו. אא"פ לומר שזהו ה"שפה" שכבר בזמן ביהמ"ק לא דיברו כל בנ"י באותה שפה, ולא ה"תרבות" שהשתנתה במשך השנים מן הקצה אל הקצה וכיו"ב. הדבר היחיד שלא השתנה במשך כל השנים הוא התורה! אותם עשרת הדברות, כמו "אנכי ה' אלקיך וגו'" ו"לא יהי' לך וגו'", הכוללים כל התרי"ג מצוות, שניתנו במעמד הר סיני לא השתנו עד היום הזה! התפילין של היום הם אותם תפילין כבזמן משה רבינו, מאז שומרים את "יום השביעי" כשבת וכו' (אלא שישנם כמה מצוות שאא"פ לקיימם היום מצד תנאי המצוה כפי שניתנה מלכתחילה). וא"כ היום לא צריכים אמונה כדי לדעת ששלימות עם ישראל תלוי' בקיום התרי"ג מצות. משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2023

963

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט

Feb 8, 2023

12:23

התוכן [המשך] (העולים מרוסי' ניגנו את הניגון "עך טי זימליאַק וכו'") יש לקשר את הניגון עם האמור לעיל: הענין של "סלוזשבאַ", עבודה, הוא בכל העמים, אבל אצלם ה"ז בהכרח ו"בהפקירא ניחא לי'". אבל ה"סלוזשבא" של "יעוורייסקאַיאַ", בנ"י, הוא להיפך – מתוך תענוג ורצון אמיתי. ולכן דבר הראשון הרי הוא מקיים את ציווי האדון, ובשלימות – שמונח בזה בכל מציאותו, ורק אח"כ מנסה (ויצליח!) להבין בשכלו את טעם הציווי. וכאמור לעיל, שבמשך האלפי שנה מאז מ"ת כבר הוכח שרק התורה היא "חיינו ואורך ימינו" ואין צורך בעוד מחקרים. אין הכוונה בזה להטיף מוסר אלא להיות לפחות בבחי' "קול קורא במדבר"... וכמדובר כמ"פ ש""סלוזשבא יעוורייסקאַיאַ", העבודה שלנו, היא לעשות רצונו ית' כפשוטו, כולל מצות "ואהבת לרעך כמוך" ו"הוכח תוכיח את עמיתך", ואפי' בבחי' "קול קורא במדבר" – "אפי' מאה פעמים"! ההצלחה בזה שייך לה'! ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2023

964

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט

Feb 9, 2023

10:25

התוכן אמחז"ל בנוגע למעיין השילוח: "שילוח הי' מקלח מים כאיסור, צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו, ונתמעטו, וחזרו ומיעטוהו [והעמידוהו כפי שנברא ע"י הקב"ה] והי' מקלח מים". ובעבודה: יהודי העוסק בתורה, שאז עפ"י תורה ניתנת לו שליטה על הכל, עלול לחשוב שיכול להשתמש בשכלו כאדם העושה בתוך שלו ו"הרחיבוהו", ולא צריך להצטמצם בדרכים שנקבעו ע"י נותן התורה... הנה כאשר ניגש אל התורה, מקור המעיין, "מיט זיינע לאַפּטשעס", עם הענינים שלו – אזי אדרבה, המים מתמעטים. ולאידך, כאשר זוכר שהתורה ניתנה "למשה מסיני" להיותו "מכיך מכל טוריא" וניגש אל התורה בתנועה דביטול ומוודא שהמקור הוא בלי שינוי – יש לו את ה"סייעתא דשמיא" להשיג "שמעתתא אליבא דהלכתא" וכו', וה"כמות" לא נוגע כלל ואפי' "כל שהוא" מטהר; תכלית התורה שהיא תלמד את האדם עד שהוא והתורה נעשים דבר אחד כל היום. משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2023

965

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט

Feb 12, 2023

11:27

התוכן הוראה ממ"ש בסיום פ' יתרו "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" עפמ"ש בגמ' מכאן ש"אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו" ‏–‏ אפי' ילד יהודי אחד שלומד תורה וכו', בא אליו הקב"ה בכבודו ובעצמו ומברך אותו שיצליח במלחמתו עם ה"יצר", ובמילא בודאי יצליח ובכך לקרב ביאת המשיח! ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' משפטים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ופרש"י "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם", ש"המשפטים" צ"ל מוכנים וברורים כמו האוכל שעל השולחן!: הנהגתו של ילד יהודי צ"ל באופן כזה שיכירו באופן ברור שזה ילד יהודי ע"י שהילד מראה את הציצית שלו, והילדה ‏–‏ את לבושי' הצנועים, או שמכריזים בע"פ באופן ברור "בראשית ברא וגו'" וכיו"ב. ג' חלקים משיחת יום א' דפ' משפטים, כ' שבט, ה'תשמ"א, ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2023

966

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט – יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Feb 13, 2023

11:03

התוכן 1) כללות ענין ה"יאָרצייט", יום השנה, הוא חידוש נפלא. שאע"פ שהנשמה נפרדה מהגוף ונמצאת בעולם שלמעלה מן הזמן בכלל, ואעפ"כ אומרים שבהגיע יום מסויים בשנה ה"ה מתעלית באין-ערוך וכו' (נוסף על העליות שבכל יום)! וזהו מפני שבהיותה בגוף היא היתה קשורה בזמן. ובאמת זהו החידוש כללי בענין תומ"צ שאע"פ שזהו "נעלמה מעין כל חי" ומ"מ ניתנה דוקא בזמן ומקום הארץ. 2) ההשתפות בהתוועדות הקשורה להילולא של צדיק, גורמת נחת-רוח, ובמילא גם עלי', לנשמתו. 3) מענה לשואלים מה ביכולתם לעשות עבור קרובים שהלכו לעולמם: יש להסביר בעת ה"הספד" או הקמת המציבה או יארצייט וכיו"ב, שהקשר ביניהם לבין הנפטר הוא חזק, וכל דבר טוב שהם עושים עבור הנשמה – מוסיף בה וכו', ואדרבה – על הקרובים מוטל חוב כפול, ולעשות גם את כל המעשים-טובים שנשמה זו היתה עושה בעלמא דין ועכשיו היא לא יכולה לעשות בעצמה. ובכך יגרמו בודאי נחת-רוח ועלי' לנשמה. משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2023

967

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Feb 14, 2023

11:24

התוכן הדין בנוגע לפקדון הוא [כמ"ש בשני דפ' משפטים] שאם לא שלח בו יד פטור בכמה אופנים (אונס וכיו"ב), אבל אם שלח בו יד (בפועל, או לדעה א' - אפי' רק חשב) מתחייב מעתה לכל מה שיקרה לפקדון! ובעבודה: התורה, כ"ז שהיא עדיין "תורת ה'" ולא "ובתורתו יהגה" של האדם, היא פקדון אצל האדם. ובאותו זמן ישנם תנאים מסויימים שאינו מחוייב בלימוד התורה עפ"י דין כמו בזמן שצריך לפרנסתו ו"אונס רחמנא פטרי'" וכו'. אבל מרגע ש"שולח בו יד", כמו שלומד תורה לצורך עצמו, להתכבד בה, אין לו שום "תירוצים", ועליו "לשמור" את ה"פקדון" גם מענינים של "אונס"!. ושליחות-יד האמיתית בתורה היא הלימוד בלי יראת שמים, כי התורה היא "לבושו" של ה', וכמו שלבוש נרקב כשלא לובשים אותו הרבה זמן, עד"ז כשלומדים תורה, ה"לבוש", בלי להרגיש המלובש בו - הקב"ה..., (וכמ"ש בגמ' שלימוד התורה בלי יראת שמים הוא כמו כור חטין שנרקב אם לא מעורב בו "קב חומטין") [ויראת שמים בלימוד התורה באה ע"י לימוד החסידות]. משיחת התוועדות שמחת בית השואבה תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2023

968

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Feb 15, 2023

8:43

התוכן 1) בהל' ת"ת מונה אדה"ז כו"כ ענינים בתורה שנשי ישראל חייבות ללמוד כדי לדעת את ההלכות הצריכות להן. והלואי היו כל האנשים בקיאים בהם! ישנם כאלו שכל עסקם הוא בפלפול ושקו"ט וכו' ולא ב"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עד שאינם יודעים להשיב שאלה פשוטה בנוגע למעשה בפועל! ומובן גודל ההכרח שבלימוד הלכות אלו כדי לדעת כיצד להתנהג. והרי יש מצבים שלא שייך להתקשר ליהודי שיודע ולשאול... העצה היחידה היא – ללמוד הלכות אלו! 2) המציאות בדורנו היא, שאפי' אלו הלומדים תורה בהתמדה ובשקידה, קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח! עד שלא יודעים לענות על השאלה מאיזה צד יש לבצוע את הלחם (כשאלה שנשאל מנשה המלך, כמסופר בגמ'). יש "להרעיש עולמות" כדי שינהיגו בישיבות את לימוד שו"ע חלק או"ח, לפחות שלא בזמן סדר הישיבה. והרי "אורח חיים" פירושו כמשמעו: זהו אורח חיים שמורה את דרך החיים היום-יומיים! (דבזה משתנה משאר חלקי שו"ע). 1) משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג 2) משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2023

969

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, אור לעש"ק פ' משפטים, פ' שקלים

Feb 16, 2023

10:53

התוכן ב' "הוראות נפלאות" מפ' שקלים: 1) כמה ניתן לפעול ע"י סכום כסף מאוד קטן - ע"י נתינת מחצית השקל, פחות מדמי קרבן א', קיבלו חלק בכל קרבנות הציבור של כל ימות השנה, כולל קרבן יוהכ"פ, ו"כופר נפשותיכם"! וביחד עם זה, אומרים לו: 2) 'במחצית השקל שלך לבד אא"פ להקריב אפי' קרבן א' - עליך להצטרף ליהודי שני', ורק ע"י ש"מוסרו יפה יפה" לצבור ואין שום פירוד ביניהם, ניתן להקריב עי"ז קרבן שלם, ובאופן ש"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" - אפי' "עשיר" צריך את השני, ובלעדו, הנתינה שלו היא רק "מחצית", וכן הדל, ע"י הצטרפותו לשני נעשה מה"מחצית" שלו שקל שלם! - אהבת ישראל. והדגשה מיוחדת לב' הוראות אלו כשקוראים בתורה פרשת שקלים. ג' חלקים משיחת מוצש"פ משפטים, פ' שקלים ה'תשל"ט לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2023

970

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Feb 19, 2023

9:34

התוכן בתחילת פ' תרומה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‏ – ‏והכוונה בזה למקדש שבכאו"א. וזה מובן גם ממה שבציווי על נדבת המשכן מתחיל הכתוב עם "זהב וכסף ונחושת", אף שלכאו' הי' צריך להתחיל עם נדבות הפשוטות יותר השייכות לכאו"א, כי עיקר הכוונה כאן היא לענין ה"זהב" כפי שצ"ל בעבודתו של כאו"א בעשיית המשכן שבו; בשבועות שלאחר "שובבי"ם ת"ת" מודגש ענין הגאולה במיוחד, החל מפ' "ויקהל"‏ – ‏כיון שאז יהי' ה"ויקהל" דבנ"י בתכלית השלימות; לכל יהודי יש את הכח להביא את הגאולה תיכף ומיד!; קבלת החלטות טובות בנוגע לקיום ציווי זה של עשיית המשכן בתוך כאו"א, שזה שייך גם בזמן הגלות, בלי להתחשב עם הקשיים של הגלות, וזה נעשה הקדמה קרובה לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד. משיחת אדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2023

971

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Feb 20, 2023

9:58

התוכן עפ"י הידוע גודל הדיוק בספר יד החזקה להרמב"ם שכתבו בעצמו בלה"ק (משא"כ שאר ספריו כתב בערבית ותורגמו ע"י אחרים), י"ל שבלשונו בריש הל' בית הבחירה "מ"ע לעשות בית לה' מוכן להקריב בו הקרבנות", ולא "שיהי' בית להקריב הקרבנות" (כמ"ש הרגצו'בי שמצות בנין המקדש היא לא לבנות את הבית אלא שיהא בית בנוי), מחדש, שכל הענינים הדרושים לעשיית הבית מוכן בפועל להקריב בו הקרבנות, הכלים וכיו"ב, נכללים במצוה זו, ואם חסר אפי' א' מהם אין המצוה בשלימות. וי"ל שכ"ה גם אם אין במקדש כהן להקריב הקרבנות וכיו"ב, אף שמלשון "בית.. מוכן" מובן שלא נוגע מצב מקריבי הקרבן. משיחת מוצש"פ ראה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2023

972

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר

Feb 21, 2023

10:35

התוכן הטעם שכבר "משנכנס אדר מרבים השמחה", הוא עפמ"ש במגילה "החודש אשר נהפך לששון וגו'". ואפי' בשנה הראשונה שבה אירע הנס נהפך כל החודש (מתחילתו) לשמחה. ויובן זה עפמ"ש בגמ' עה"פ "הפיל פור הוא הגורל, תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים הגמ' שלא הי' יודע שמשה רבינו גם נולד אז, והיינו דנס פורים וה"ונהפוך הוא" הי' בזכות לידת משה בחודש זה. נמצא, שביום הפורים נתגלה למפרע שכל החודש הוא באמת חודש ש"נהפך לששון וגו'". והמעלה דפורים על כללות הענין דתשובה שגם מהפך את העבר הוא, שבתשובה יודע את זה בשכלו... אבל בפורים ה"ז בגילוי, כבר מר"ח אדר ה"ה מרבה בשמחה בפועל! משיחת אדר"ח אדר ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2023

973

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר

Feb 22, 2023

10:52

התוכן לאחרי שהמן הרכיב את מרדכי ברחוב העיר וקרא לפניו "ככה יעשה לאיש וגו'" "שב [מרדכי] לשקו ולתעניתו". ומזה מובן שמרדכי עדיין חשש מגזירת המן (שהרי עפ"י דין אסור לצער את הגוף). ולכאו', בראותו שהמלך מצוה לא' השרים שירכיבהו בעצמו ברחוב העיר ויכריז ש"המלך חפץ ביקרו", הי' עליו להבין שכבר ניצח את המן?! והביאור: אצל יהודי פשוט שלא יתכן שמישהו יוכל לפגוע ביהודי, בנו של ה', אם לא שכך גזר הקב"ה בגלל ענין של חטא ויש צורך "לרחוץ צואת בנות ציון". ומכיון שכן, זה לא משנה אם אצל אחשרורש והמן רואים שינוי, כי לא הם גזרו את הגזירה אלא הקב"ה. ומה שפועל על ה' ה"ז הענין ד"שקו ותעניתו" ו"צומו עלי שלושת ימים" וכו'. וההוראה: כאשר רוצים לפעול משהו אצל הגוי, הנה לכל לראש יש להבטיח שה' יבטל את הגזירה, וזהו ע"י ביטול ה"חטאינו", ורק אח"כ יש לעשות גם "כלי" בדרך הטבע [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשכ"ו לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2023

974

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר

Feb 23, 2023

11:03

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה מקריאת המגילה באופן שאי"ז "למפרע" אלא זהו דבר המתרחש בכל יום, וגם בימי שלום ושלוה (כאשר אין צורך ב"שקו ותעניתו"): כאשר אדם מתעסק בפרנסתו בכדי להרויח עבור ההוצאה, לכל לראש עליו להבטיח שהקב"ה – "הזן את העולם כולו בטובו" – ירצה ליתן לו מזונות. וכיצד – עי"ז שירוץ לחנות חצי שעה קודם כי עליו להתחרות עם אלו שאינם מקדימים להתפלל בביהכנ"ס? לדחות את התפלה בכלל ליום השבת בלבד...? עריכת פרסומת גדולה? – לא! אלא ע"י שיתקשר בהקב"ה ע"י שיתנהג עפ"י הוראת הקב"ה – להשכים לבהיכנ"ס להתפלל בציבור ואמירת קאַפיטל תהלים אח"ז, ואח"כ ללמוד שיעור תורה, ואז, לאחרי שיש לו ה"צ'ק" של הקב"ה, "הולך לבנק לפדותו" – מקיים ציווי התורה "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" לעשות פעולה בדרך הטבע. הנהגה זו היא הדרך לקבל לא רק עוה"ב אלא גם עוה"ז! משיחת פורים ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2023

975

יום ה' תולדות, כ"ט מרחשון, ערב יום הבהיר ר"ח כסלו

Nov 4, 2021

0

התוכן עה"פ "אלקי אברהם אביך ואלקי יצחק" איתא במדרש דאע"פ שאין ה' מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, כי גם בהם לא בטוח "שלא יטעה אותן היצר הרע", אעפ"כ ייחד כאן שמו על יצחק "הואיל ונתייסם בעיניו [כמ"ש בחמישי דפ' תולדות "ותכהין עיניו מראות"] כאילו הוא מת.. ויצה"ר פסק ממנו". וצ"ל: הן אמת ש"סומא חשוב כמת" אבל איך אומרים ש"יצה"ר פסק ממנו"‏ – ‏רואים במוחש שסומא יכול לחטוא?! והביאור: זה שיצחק הי' "סומא" בא כתוצאה מיראת שמים בתכלית, כמ"ש רש"י ש"ותכהינן עיניו" בעשנן של נשי עשו שהיו מעשנות ומקטירות לע"ז: הוא לא הי' יכול לסבול ענין של ע"ז עד כדי כך ש"נתייסם בעיניו"! ומ"סומא" כזה נלקח כל מציאות הרע "יצה"ר פסק ממנו". וזה הי' גם שמחת ר' יוסף בהגיעו לבן ששים כיון ש"נפקי לי מכרת" אף שעדיין לא יצא מ"כרת דיומי" [ראה מו"ק כח.]: מובא בראשונים שר' יוסף לא הי' יכול לפעול על עצמו לא להסתכל חוץ מד' אמות ולכן הביא על עצמו להיות "סגי נהור"! ולכן יכול הוא להיות בטוח שה"יצה"ר נלקח ממנו". משיחת י"א ניסן ה'תשכ"ב נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2021

976

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו

Nov 7, 2021

0

התוכן המשפיע בתו"ת ר' מיכאל דער אלטער (עליו אמר אדמו"ר הרש"ב שכדאי לשלם לו משכורת רק כדי שיסתובב בישיבה והתלמידים יוכלו להסתכל על פניו!) הי' נותן משל לתלמידיו שידעו האופן בו צריכים ללמוד חסידות: פעם קיבל "ישוב'ניק" מכתב, והיות שלא ידע לקרוא הביאו ל"מלמד" שיקרא א"ז עבורו, וכשהמלמד קרא את הכתוב בו שאביו של ה"ישוב'ניק" נפטר ל"ע התעלף ה"ישוב'ניק". ולכאו' הרי המלמד שקרא בעצמו את המכתב הי' צריך להתעלף? אלא, סיים ר' מיכאל, זה לא הי' אביו! ועד"ז לא מספיק שיקרא ויבין חסידות אלא עליו לדעת שזה "אביו שבשמים", ורק אז יתעלף הוא...! ועד"ז שייך להיות א' שיודע חשיבות הענין דהפצת המעיינות חוצה שזה מביא משיח, אלא שחושב שאין הכוונה שהוא יפיץ המעיינות אלא השני... יש לדעת: כל דבר שקורה בד' אמות של יהודי שייך לו וצריך ללמוד מזה בנוגע לעצמו (כתורת הבעש"ט). הבעי' היא שזה עצמו, משל ונמשל זה שיש לקחת את הדברים כענין שלו, קוראים כמו שזה "אביו של השני"... ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2021

977

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו

Nov 8, 2021

0

התוכן 1) השבועה "משביעין אותו תהי' צדיק וכו'" הוא לולד קודם שנולד. ומכיון שלא שייך ענין של ציווי לולד, ולכן השבועה היא (גם) להורי הולד, שהם צריכים להתנהג באופן כזה שאצל הולד תהי' תשוקה להיות צדיק ולא רשע. והרי זה תלוי בעיקר באשה. ומכיון שעבודתה בזה היא קשה יותר ולכן גם המשכת הסיוע והברכה לזה, "משביעין" מלשון "שובע", אצלה היא יותר. וזהו גם מה שמצינו שבענין הנביאות הי' "אברהם טפל לשרה", ולכן נצטווה "כל אשר תאמר לך שרה שמע בקולה". כי יותר קשה לאשה להגיע ל"הפשטת הגשמיות", ולכן "לפום צערא – אגרא". 2) השבועה "משביעין אותו תהי' צדיק וכו'" היא להורי הולד, שיעשו כל התלוי בהם להבטיח שכשיגדל – יהי' צדיק ולא רשע, שזהו כללות הענין ד"חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". וישנה גם ההשפעה של הנהגת ההורים עוד לפני לידת הילד – הן ע"י שמירת טהרת המשפחה, והן ע"י הקידוש בשעת כו'. וענינים אלו נמסרו בידי נשי ישראל, כמו בנוגע לכשרות האוכל (שגם זה נוגע להנהגת הילד) וטהרת המשפחה שסומכים לגמרי על נאמנות האשה וכו'. וזהו גם מה שמצינו אצל כל הג' אבות – מעלת האמהות וכו'. 1) משיחת י"ט כסלו ה'תש"כ 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2021

978

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו

Nov 9, 2021

0

התוכן הוראות משיעור רמב"ם היומי [הל' ביהב"ח פ' ה-ז] בנוגע לבהמ"ק הפרטי שבכ"א: 1) "הר הבית והוא הר המורי' וכו'": עניני יהדות תופסים את המקום הגבוה והחשוב ביותר בחייו, והנהגתו הוא מתוך "גאון יעקב". 2) "המקדש כולו לא הי' במישור אלא במעלות ההר": אינו נשאר על עמדו אלא עולה תמיד במעלות בעילוי אחר עילוי. 3) "מ"ע לירא מן המקדש.. ממי שצוה על יראתו": אע"פ שה' בחר ביהודי שיהי' "שותף" במעשה בראשית והטיל עליו התפקיד לבנות ביהמ"ק, אין זה אומר, א"כ, שמותר לו לעשות פשרות ח"ו בעניני יהדות - צריך "לירא מן המקדש וכו'', להיות ירא ה', ולמלאות תפקידו תוך כדי הקפדה על כל הפרטים. ועד"ז בנוגע למצות "פרו ורבו": אע"פ ש"ג' שותפים באדם, ה' אביו ואמו", ויכולים לטעון, א"כ, שיש להתחשב בשיקול דעתם ל"תכנון המשפחה" בהתאם לנוחיותם - באה ההוראה הנ"ל שבנין הבית והמשפחה צריך להתנהל בהתאם לציווי ד"מורא המקדש", יראת ה', ויש לסמוך לחלוטין על ה"שותף העיקרי", ה', שיברכם בבנים ובנות לאיוש"ט וכו'. משיחת כ"ז אלול ה'תשד"מ, לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2021

979

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו

Nov 10, 2021

0

התוכן בפ' ויצא מדובר באריכות גדולה אודות עבודתו של יעקב עם צאן לבן. וצ"ל מהי ההוראה וה"סימן לבנים" מ"מעשה אבות" זה? אלא דמעלת הצאן הוא בגודל הביטול שבהם (להרועה) אפי' ביחס לביטול שבבהמות אחרות. וזוהי תכלית השלימות בעבודת ה'. וכמשנת"ל [בהמאמר] דישנו אופן בעבודת ה' שעובד את ה' מצד הבנה והשגה, מצד אהבה ויראה וכיו"ב, אבל תכלית השלימות בעבודה היא – ביטול בתכלית. וכמו בשלבי התפילה, שתכלית השלימות בזה היא תפילה העמידה שאז עומד בביטול גמור "כעבדא קמי' מרי'", שכל מציאות העבד הוא מציאות האדון. וביטול כזה הוא דוקא בנשמות ישראל (ואפי' לא במלאכים). וזוהי גם המעלה בלימוד התורה שלאחרי התפילה, שעי"ז גם לימוד התורה שלו הוא בביטול, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן וכו'", כי בעת לימוד התורה שלו הקב"ה "נותן התורה" מחדש [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2021

980

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו

Nov 11, 2021

0

התוכן [המשך] עיקר עבודת יעקב היתה עם "צאן לבן" [כמשנת"ל], וכן רכושו העיקרי הי' "צאן", אלא שהחליף חלק מהצאן ב"שור וחמור ועבד ושפחה". ובעבודה: "צאן" הוא ענין הביטול, וזוהי עבודה הכי נעלית, אבל אעפ"כ אא"פ להיות כל הזמן בביטול (בגילוי), כי צריך לנצל לעבודת ה' גם את ה"מציאות" שלו וכל כחות נפשו "כשור לעול וכחמור למשאוי" (ולדוגמא בלימוד התורה: צריך להבין את התורה בשכלו, כדי לחדש בתורה צריך שיהי' בו תקיפות), אלא שכ"ז צ"ל מיוסד על ביטול. וזהו הטעם שהתחלת שו"ע אדה"ז (מהדו"ת) הוא ב"יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר וכו'": "יהודה" הוא מלשון "הפעם אודה את הוי'" [כמ"ש בשלישי דפ' ויצא] - ביטול והודאה לה', וזהו יסוד העבודה, אלא שצ"ל גם העבודה ד"עז כנמר גבור כארי וכו'", יש להבין "שולחן ערוך" כדי לדעת לפסוק דינים וכו', אבל כ"ז צ"ל מיוסד על "יהודה" - ביטול! משיחת י' כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2021

981

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע

Nov 14, 2021

0

התוכן ה"ערב" של חג הגאולה דכ"ק אדמו"ר האמצעי הוא יום ההולדת ויום ההילולא שלו. נשיאותו התחילה [בשנת ה'תקע"ג] מיד לאחרי המלחמה הגדולה שהביאה להירוס וחורבן נורא היל"ת, בגו"ר, בקהילות ישראל במדינות ההם, ואעפ"כ התחיל מיד בהתחלת נשיאותו בהפצת עניני תורה ע"י התחלת הדפסת שו"ע אדה"ז בשנת תקע"ד, וקרוב לודאי שההכנות לזה התחילו כבר בשנת תקע"ג, ועד"ז התחיל מיד בהדפסת מאמרי חסידות וכו'. וההוראה: אע"פ שאנחנו נמצאים עדיין תחת הרושם של החורבן שקרה בדורנו וכו', אסור שהדבר יביא לחלישות בהפצת נגלה ופנימיות התורה ובעזר גשמי לזולת וכו'. ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ויצא, ט' אור ליו"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2021

982

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו

Nov 15, 2021

0

התוכן במאמר שאדה"ז אמר בסעודת הודאה הראשונה י"ט כסלו תקס"ב ביאר הפסוק [בשני דפ' וישלח] "ויאבק איש עמו וגו'" שזהו הענין דהתאבקות הלעו"ז עם יעקב, וע"י מלחמה זו נתברר הלעו"ז עד "שהעלו – שניהם, גם הלעו"ז – אבק עד כסא הכבוד"!, ע"ד שע"י תשובה "זדונות נעשו לו כזכיות". וזהו ע"ד כללות הוראת הבעש"ט עה"פ [בסיום רביעי דפ' משפטים] "כי תראה חמור שונאך . . עזוב תעזוב עמו" שכשמתבוננים ב"חומר הגוף" ורואים שהוא "שונאך", אין "לשבור" אותו אלא "עזב תעזוב עמו" – יש לעבוד את ה' עם הגוף. וזהו גם הענין דהפצת המעיינות חוצה, שעי"ז קא אתי מר, מלכא משיחא! א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2021

983

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו

Nov 16, 2021

0

התוכן "הלכה בידוע שעשו שונא ליעקב" [מובא בפרש"י ברביעי דפ' וישלח], לפי שעשו מרגיש שיעקב שונה ממנו. וכ"ה באמת ש"אתה בחרתנו מכל העמים" וזה נקבע ונטבע בטבע כל איש ישראל, ואי-אפשר להסתיר זאת! וגם כאשר יהודי ("יעקב") נדמה לו שלא ניכר עליו שהוא יהודי, ואפי' כאשר חושב שזה כבר כמה דורות שיצא מכלל ישראל – מרגיש בכך עשו (כפי שראינו זאת בגזירות בדורות האחרונים ל"ע). דמכיון שהמציאות היא ש"ישראל – אע"פ שחטא ישראל הוא", ואף א' לא יכול "להשמיד" את נקודת היהדות כי זהו העצם של יהודי, הנה סוכ"ס מרגיש זאת הגוי ואי-אפשר להסתיר זאת. (ואדרבה – הנסיון להסתיר את היהדות ולהידמות לגויים, מוסיף בהשנאה ליהודים). וסוכ"ס תתגלה נקודת היהדות ותחדור את כל העשר כחות של הנפש האלקית ושל הבהמית וכו'! ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2021

984

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו

Nov 17, 2021

0

התוכן ממעלות ההשתטחות על קברי צדיקים: ידוע ש"לפני נשמות גבוהות .. לא נחרב הבית כלל", ומ"מ, מבלי הבט ע"ז שבעצמם מוכנים כבר למשיח, דואגים נשיאי ישראל לצאן מרעיתם, וכמו משה רבינו שנשאר במדבר כדי שיוכל לקחת אתו סו"ס גם את צאן מרעיתו, דור המדבר, וליכנס עמהם לא"י! (ועד"ז מצינו בפרשתנו אצל יעקב וכו'). ועד"ז נשיאי הדור בכל דור, שמו את הכל בצד, ונשארו "ליגן" בגלות כו"כ שנים כדי לשמש "צינור" ואמצעי המחבר שע"י יוכלו צאן מרעיתם להתחבר עם עצומ"ה! וזוהי גם המעלה בתפלה על קבר הצדיק עפ"י נגלה: כי תפלה, התקשרות עם עצומ"ה, צ"ל קשורה עם ארץ ישראל (מקום שלא שייך שליטה לע' שרים וכו'), וקבר הצדיק דינו כ("פתוח", ע"י המחילות", ל)א"י וכו'. ועוד יותר: במעלת א"י עצמו נעשה ירידה ע"י החורבן, (אף שעצם קדושת א"י נשאר בשלימות), אבל קברי צדיקים שאצלם לא שייך ענין החורבן כלל, ניכרת אצלם גם בגילוי מעלת העצמית של א"י! ובמילא המקום מסוגל שהבקשות יתקבלו וכו'. משיחת י' שבט ה'תשי"ד לע”נ ר' דוד יונה ב"ר יצחק פינחס ע"ה ריווען ליום היארצייט שלו י"ז כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2021

985

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו – יום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Nov 18, 2021

0

התוכן כ"ק אדמו"ר המהריי"צ סיפר שבעת החתונה שלו הנה לפני שהביאו לחתן-כלה את החדר החדש שהוסיפו לבית עבורם, הכניסו לתוכו תשב"ר, שלמדו בתלמוד תורה (ילדי עניים), עם המלמד שלמד שם אתם א"ב וכו'. וכך מתחנך "בית חדש" של נשיא בישראל! וההוראה: הדרך לחינוך בית חדש הוא דוקא ע"י שמכניסים לתוכו ילדי עניים עם המלמד שלהם ללמוד שם א"ב! ועד"ז בנוגע ל"חתונה" בין הנשמה והגוף (שהם ע"ד איש ואשה) שמתחדשת בכל יום‏ – ‏"שהחזרת בי נשמתי" [דלא כבחתונה כפשוטה שיש ספק וחקירה (של הרגצו'בי) האם היא מתחדשת בכל יום]‏ – ‏המבחן הראשון הוא כשמכניס ילדי עניים לתוך ביתו!‏ ‏משיחת י' שבט ה'תשכ"ד לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2021

986

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו

Nov 21, 2021

0

התוכן הענין ד"מאלמים אלומים בתוך השדה .. תסובינה אלומתיכם ותשתחוין לאלומתי" [כמ"ש בראשון דפ' וישב] בעבודה: תכלית ירידת הנשמה למטה היא לתקן הגוף ונפה"ב וחלקו בעולם – "שדה". יש "לעקור" את ריבוי עניני העולם מ"מקום גידולם" – חומריותם, ולזככם, ועי"ז מתאחדים ל"אלומה" א'. אבל זה לא מספיק, וכדי להכניסם ל"בית", לעשותם דירה לו ית', צריך לפעול בהם ביטול נעלה יותר – "ותשתחוין לאלומתי", להיות בבחי' "מרכבה" גם בעת העסק בעניני העולם – עבודתו של יוסף. ההוראה לאיגוד ה"אַלומנאַי" של ישיבת תו"ת: זה לא מספיק שכולם "מתאגדים" למטרה אחת, העיקר הוא שהמטרה אחת תהי' "ותשתחוין לאלומתי" – הביטול לעולם נעלה יותר. לשכוח על הציור של עצמם ולהזכר במצב כפי שהיו בין כתלי הישיבה, שאז היו (צריכים להיות) במצב שענינים חיצוניים לא תפסו מקום והיו שקועים בלימוד התורה וקיום המצוות חדורים ב"אור וחיות" של תורת החסידות לאחרי עבודת התפלה בהתחלת היום! ועי"ז יפעלו שאפי' כאשר לאח"ז חוזרים ל"בתוך השדה" ימלאו את הכוונה האמיתית לעשות לו ית' דירה בתחתונים. משיחת מוצאי ש"פ וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2021

987

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Nov 22, 2021

0

התוכן מאסר אדה"ז בא כתוצאה מרצונו שיהי' "יפוצו מעיינותיך חוצה" - שלכאו"א מישראל, גם אלו שהם בדרגת "חוצה", יגיע, ובאופן של "הפצה", לא רק עניני המעשה של תומ"צ (אע"פ ש"המעשה הוא העיקר"), אלא גם "מעיינות" התורה. ו"מעיינות" אלו יחדרו לא רק את כחות החיצוניים, אלא גם בחי' ה"מעיין", יחידה שבנפש. וכיון שמנהיג ישראל תבע א"ז, מובן, שבכח כ"א לגלות את בחי' המעיין, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה בפועל. וכמ"ש הבעש"ט שכל יהודי נק' "ארץ חפץ" ובו נמצאים דברים יקרי ערך, והחילוק בין א' לשני הוא רק כמה צריכים "לחפור" לגלות א"ז. וזוהי הכוונה בהתוועדות זו שבו "נזכרים" על ימי קדם, אע"פ שבזמן זה יכלו ללמוד תורה, כדי שמזיכרון הדברים יתוסף אצל המשתתפים בהפצת המעיינות חוצה. א' השיחות דהתוועדות ג' דפ' וישב, י"ט כסלו ה'תשל"ה לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלו לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2021

988

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Nov 23, 2021

0

התוכן ממ"ש "פדה בשלום נפשי . . כי ברבים היו עמדי" לומד הגמ' הענין ד"מתפלל עם הצבור". תפלת דוד נחשב "תפלת הרבים" כיון ש"רבים צריכים לו". ועד"ז בנוגע ל(תפלת ו)גאולת אדה"ז בי"ט כסלו, שיציאתו לחירות נגע למאות אלפי ישראל (שהלכו בדרכו) בימיו, ובדורות שלאח"ז (ובמכ"ש מגאולת היחיד ממש שהיא בדוגמת "גאולה כללית" וכו'). גאולה כללית קשורה עם תורה וצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ועד"ז בנוגע לי"ט כסלו כותב אדה"ז שהצדקה עבור א"י "היא שעמדה לנו וכו'", ועד"ז בנוגע לתורה – תיקן (בקשר לי"ט כסלו) ש"רבים" ילמדו ויסיימו יחד את הש"ס בכל שנה. ולהעיר ממ"ש בגמ' ש"פדה בשלום" קאי על "העוסק בתורה". ולכאו' איפה רואים שהתורה (לא רק מביאה לשלום, אלא היא) עצמה "שלום"?! אלא שכאשר "רבים" ש"אין דעותיהם שוות" מצטרפים יחד ללמוד את הש"ס באותו "כלל" ולכוונה א' – שהמסכתא שהוא למד ייחשב שגם האחרים למדוה, ועי"ז ייחשב שכל א' סיים את כל הש"ס – הרי בזה רואים בגלוי שלימוד התורה הוא "שלום". משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2021

989

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו

Nov 24, 2021

0

התוכן פעם ראה אדה"א בחלומו ג' אנשים הולכים ליד נהר שבו מים שקטים וזכים, ואח"ז עברו ליד נהר עם מים בצבעים שונים זורמים גלים ע"ג גלים. כשהתקרבו לנהר זה, הורה האיש שהלך באמצע לזה שמימינו ללכת על הקרש ששכב על הנהר, הוא הלך עד קצה הקרש וכו'. ואדה"ז פתר לו החלום: האיש שבאמצע הי' הבעש"ט. זה שמשמאלו הי' המגיד. וזה שמימינו הי' אדה"ז. נהר השקט מסמל לומדי תורה. נהר הזורם עם הגלים וכו' מסמל בעלי-תשובה. זה שאדה"ז עבר את הנהר על הקרש בשלום ה"ז מכיון שבמשך 25 האחרונות התעסק בעשיית בעלי-תשובה. וזה התחיל כאשר שמע מהמגיד ע"ד גודל הענין של בעלי-תשובה, עפ"י משל מבן מלך שחזר לדרכי אביו לאחרי שהתרחק, שאז אהבת המלך לבנו שהתרחק הוא בגלוי ובמורגש יותר מבנו שלא התרחק מעולם. רבותינו נשיאינו הוסיפו על סיפור זה שכעת יכול כל חסיד, אפי' מי שנולד חסיד, ומכ"ש מי שנהי' חסיד ביגיעתו, לעשות בעלי-תשובה. ומובן גודל ה"תודה" והברכות שמקבלים מה"מלך" כשמחזירים אליו "בנו יחידו"! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2021

990

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו

Nov 25, 2021

0

התוכן בנסיון יוסף עם אשת פוטיפר כמ"ש בשישי פ' וישב, הי' מקום לשקו"ט האם יוסף (שדינו כ"בן נח") חייב למסור נפשו בענין זה, ובמילא יכול להיות שהי' אסור לו, אבל כש"נראית לו דמות דיוקנו של אביו", שהי' "מעין שופרי' דאדם הראשון" כי ענינו של יעקב, כבחיר האבות, הוא תיקון בשלימות את ה"שופרי' דאדה"ר" שנפגם ע"י חטא עה"ד שרש כל החטאים וכו', הבין יוסף שתיקון כ"ז תלוי בעמידתו בנסיון פרטי זה, וזה מה שמנע אותו מליכנס לשקו"ט וכו' אלא "וינס ויצא החוצה" - מחוץ לכל עניני והגבלות ושקו"ט ועמד בנסיון!, ועד"ז כשמזדמן לא' מעשה פרטי, עליו להזכר על "דמות דיוקנו של אביו", היותו "יצור כפיו של הקב"ה", ולדעת שבמעשה פרטי זה תלוי' הכרעת כל העולם לכף זכות או להיפך ח"ו (כמ"ש הרמב"ם)! ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"א לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלו לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2021

991

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏ – ‏ערב חנוכה

Nov 28, 2021

0

התוכן יש להתעסק ב"מבצע חנוכה" מתוך שמחה, וכמ"ש "עבדו את ה' בשמחה", ושהשמחה תהי' גלוי'. כי אף שהמעשה הוא העיקר ‏–‏ שבכל בית יהודי ידליקו בפועל נרות חנוכה וכו', אבל השני צריך לראות איך ששמחים לעזור לו מתוך אהבת ישראל אמיתית, ולא שעושים א"ז מתוך "הכרח" ועם "פנים זועפות" וכו'. וכשעוסקים בזה בשמחה מצליחים עי"ז שלא בערך הרבה יותר. וזה חשוב במיוחד כשהולכים לבתי רפואה ובתי אסורים, שלאלו הנמצאים שם ישנו צורך מיוחד לתוספת שמחה (ואפשר למצוא דרך והסברה איך לפעול בהם ענין השמחה), וכשמשמחים את "בניו" של הקב"ה פועלים עי"ז שמחה גדולה גם למעלה. משיחת מוצש"ק פ' וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2021

992

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏ – ‏יום א' דחנוכה

Nov 29, 2021

0

התוכן מבואר באחרונים שבימי חנוכה צריכים להרבות בנתינת הצדקה. ועד"ז מבואר בדרושי רבותינו נשיאנו שישנה שייכות בין מצות צדקה לכללות הענין דחנוכה. וענין זה מובן בפשטות, עפ"י מאחז"ל "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", גאולה נצחית, בדוגמת הנצחיות דנרות חנוכה ש"אינן בטלין לעולם". ולכן, כאן המקום לעורר שבכל שמונת ימי החנוכה תהי' הוספה במצות צדקה. ואע"פ שלא ראינו אצל רבותינו נשיאנו הדגשה מיוחדת אודות הוספה בנתינת צדקה בימי החנוכה, הנה הלואי שלא יהיו טענות נוספות מלבד טענה זו... (ובפרט שיש לבאר שאצלם זה התבטא בצדקה רוחנית – אמירת דא"ח בימי החנוכה בהוספה לגבי שאר ימי השנה). ועוד ענין בזה: מנהג רבותינו לערוך מגבית בי"ט כסלו, ובהתוועדות י"ט כסלו לא הוכרז עד"ז (מתוך תקוה שיבינו מעצמם), ועד היום ישנם כאלו שעוד לא השתתפו בזה. וכל המרבה ה"ז משובח. משיחת ליל ב' דחנוכה ה'תשמ"ב לזכות נטע זאב שיחי' אייזנבך ליום ההולדת שלו כ"ה כסלו לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2021

993

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏ – ‏ יום ב' דחנוכה

Nov 30, 2021

0

התוכן בד"ה ואתה ברחמיך הרבים תש"א מבאר את כל פרטי הלשונות בנוסח ועל הנסים דחנוכה – "מסרת גבורים ביד חלשים.. וזדים ביד עוסקי תורתיך", אבל משמיט ואינו מבאר "רשעים ביד צדיקים"?! והנה מובן מזה גודל ה"זכות" של דורנו, שמאז הדפסת מאמר זה עברו 48 שנה ואף א' "לא חלי ולא מרגיש" ענין בלתי-מובן זה, ו"שכבת וערבה שנתיך".... מזכירים זאת כעת כדי שמכאן ולהבא יתייגעו בלימוד החסידות, כך שדבר כזה לא יעבור חלק. והטענה היא בעיקר לתלמידים [כי למשפיע יש "תירוץ" שהוא עסוק מידי עם התלמידים...]: במקום להיות שקוע מגיל הבר-מצוה במה יפרנס את משפחתו כאשר יגיע לגיל כ"ב-כ"ג שנה, ומה קורה בוושינגטון... – תשקיע א"ע בלימוד התורה בשקידה ובהתמדה! דיבורים אלו צריכים "להגיע" מלשון נגיעה, "אָנרירן", שיפעלו "הזזה", ויתחילו ללמוד נגלה וחסידות באופן כזה שיתעכבו על דבר בלתי-מובן, עד שיבינו לאשורו. משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2021

994

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏ – ‏ יום ג' דחנוכה

Dec 1, 2021

0

התוכן חנוכה הוא הזמן לבטל את הענין ד"להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ע"י ההתחזקות בתומ"צ בכלל, ובהדגשה שלימוד התורה צ"ל בגלל שזהו "תורתך" - חדור עם יראת ה'. ועד"ז קיום המצוות, גם מצוות שכליות, צ"ל בגלל שזהו "רצונך" [ולכן התחלת הש"ס הוא במס' ברכות אע"פ שאין לו שייכות לסדר זרעים, כי "ראשית חכמה יראת ה'", ובאמירת ברכות מודגשת הענין דיראת ה' איך שזה נמשך בעניני העולם (ברכות הנהנין וכיו"ב)]. ונוסף לזה יש לחנך בזה גם את הילדים ולכנס אותם בימי החנוכה (מלשון חינוך) לפחות פעם אחת, ולספר להם את תוכן החג וגם לדאוג שיוכלו לתת צדקה, ע"י שיתנו להם "דמי חנוכה" וחלק מזה יתנו לצדקה, וחלק מזה ישאר אצלם כדי לקיים מנהג רבותינו בפרהסיא לתת "דמי חנוכה" לבני-ביתם, ועד"ז ע"י ש"מלמד את בן חבירו תורה" ויתן לו "דמי חנוכה" ה"ה מקיים מנהג זה בבנו! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2021

995

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏ – ‏ יום ד' דחנוכה, ערב נר חמישי דחנוכה

Dec 2, 2021

0

התוכן 1) מבואר בדא"ח שבחנוכה היו האהבה והמסנ"פ מצד המקבל, מלמטלמ"ע. וכ"ה גם בנוגע לאלו שנק' "נרות להאיר", שעבודתם היא בבירור וזיכוך המטה – לפעול בכאו"א מבנ"י שיקויים בו "ושכנתי בתוכם", ע"י שמדליקים בו את ה"נר הוי' נשמת אדם", ובאופן ד"מוסיף והולך" מלמטלמ"ע, עד שנעשה מואר כולו ב"נר מצוה ותורה אור", וב"מאור שבתורה" – פנימיות התורה. והעיקר – שההנהגה בפועל תהי' כפי שיהודי חייב להתנהג. 2) נר ה' דחנוכה הוא פעם הא' שלשיטת ב"ה, "מוסיף והולך", מדליקים יותר נרות מלשיטת ב"ש, "פוחת והולך". וההוראה: בעבודת ה' – ב' סוגים: "סור מרע" ו"עשה טוב". והנה כשעיקר העבודה היא "סור מרע", שלילת דברים בלתי-רצויים, הנה ככל שעוברים הימים נחלש ונפחת המשיכה לענינים אלו, ולכן דרוש פחות מאמץ, "נרות", לבטל המנגד. אבל כשעיקר העבודה היא "עשה טוב", הנה מיום ליום הולך וגדל ה"תאבון" לעניני תומ"צ, ובמילא יש צורך להוסיף באור. ובנר ה' דחנוכה מודגש העבודה ד"מוסיף והולך" – להוסיף באור. 1) שיחת נר ה' דחנוכה ה'תשט"ז לתלמידי התמימים שיחיו 2) משיחת אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2021

996

יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת

Dec 5, 2021

0

התוכן הלשון בנוגע לנרות חנוכה הוא ש"אין לנו רשות להשתמש בהן אלא לראותן בלבד", והיינו ש"לראותו" הוא ה"שימוש" היחיד שכן מותר. וכפתגם הידוע מרבותינו נשיאינו "אז מ'דארף זיך צוהערן, (או) צוקוקן, וואס די ליכטעלאַך דערציילען"! ואין לך "שימוש" בהן גדול מזה - הוא לומד מהן ענינים נפלאים! (אלא שזהו שימוש לנשמה, ואח"ז זה פועל גם על הגוף): שה"חלשים" לא צריכים להתפעל מה"גיבורים" וכד' כי כאו"א מהם הם "עוסקי תורתך" "טהורים" ו"צדיקים" ("ועמך כולם צדיקים"); אפי' בזמן של "משתשקע החמה" והעבודה היא קשה ביותר הנה "הקב"ה עוזרו"; הוראה מזה ש"פשט המנהג" לקיים מצות נר חנוכה באופן של "מהדרין מן המהדרין" - לקיים מצוות בהידור וכו'. ואת הוראות האלו יש לקחת על כל השנה כולה, מתחיל מהוספה בלימוד התורה, צדקה ועבודת התפלה. משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2021

997

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת‏ – ‏זאת חנוכה

Dec 6, 2021

0

התוכן הבחינה האם "חנוכה" פעל שינוי באדם היא במוצאי ואחרי ימי החנוכה, כשכבר לא מדליקים נרות חנוכה ולא אומרים "על הנסים" בתפלה וברהמ"ז ומ"מ ה"ה ממשיך באותו "שטורעם" של ימי החנוכה. וזאת גם אם בכל יום ויום של ימי החנוכה הוסיף והדליק עוד נר אחד (וזה הי' ניכר בעיני בשר) ‏–‏ "מעלין בקודש", והי' יכול לחשוב שכעת, לאחרי שהדליק כבר את כל השמונה נרות חנוכה, אפשר לו "לנוח" כבר..., ובפועל גם כשמגיע מוצאי זאת חנוכה ניכר בעיני בשר שממשיך להעלות בקודש ומתחיל עבודה נעלית עוד יותר. משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשל"ד לע"נ ר' אשר ב"ר חיים דוד ע"ה וילהלם ליום היארצייט שלו א' טבת ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2021

998

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת

Dec 7, 2021

0

התוכן מהפסוק בתחילת פ' ויגש "ויגש אליו יהודה" לומדים שאסור להפסיק בין גאולה (יוסף) לתפלה (יהודה). ויה"ר שיקויים בנו שלא יהא הפסק בין התפלה שהתפללנו עכשיו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח" וכיו"ב, לגאולה האמיתית והשלימה, וממשיכים תיכף ומיד למעמד ומצב דחיים נצחיים (פ' ויחי), שלא בערך יותר מקכ"ז שנה של יעקב‏ – ‏שכאו"א, אנשים נשים וטף, של דורנו זה, דור האחרון של גלות ודור הראשון של גאולה, זוכה תיכף ומיד להמשיך את חייו בחיים נצחיים! ועוד. משיחת זאת חנוכה ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2021

999

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת

Dec 8, 2021

0

התוכן ברביעי דפ' ויגשמסופר אודות ירידת יעקב למצרים (התחלת גלות מצרים) בפועל, שבמקום להיות "בשלשלאות של ברזל", בפועל היא היתה בכבוד מלכים של יוסף ה"משנה למלך" [ועוד יותר: אפי' פרעה לא עשה שום דבר בפועל בעצמו בלי יוסף! עד שיוסף עשה משהו בניגוד לענינו של פרעה ‏–‏ הוא צוה למצריים למול את עצמם! (כי המצריים, כעבדים של יוסף, היו מחוייבים במילה כדין עבדו של ישראל ‏–‏ נכסיו של ישראל וכו') ופרעה צוה שישמעו בקולו!] ושל פרעה . ובזה התגלה בפועל שכוונת הירידה היתה בשביל העלי' שעי"ז. וההוראה: בנוגע לכל גלות צריך יהודי לדעת שהירידה היא רק בשביל העלי' שעי"ז! משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2021

1000

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח

Dec 9, 2021

0

התוכן עמ"ש בסיום שלישי דפ' ויגש "וירא את העגלות אשר שלח יוסף ותחי רוח יעקב אביהם" פרש"י "סימן מסר להם במה היו עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה", וההוראה: התוכן דפרשת עגלה ערופה הוא ש"כי ימצא חלל.. נופל בשדה.. ויצאו זקניך.. ומדדו אל הערים וגו'". והטעם לזה הוא שעי"ז יתפרסם המאורע וימצאו את ההורג, ועוד ועיקר: כדי ש"ישמעו וייראו" ולשלול מלכתחילה את האפשרות ד"חלל.. בשדה". וזהו שליחותו של "יוסף", נשיא דורנו: לשלול מציאות של יהודים הנמצאים במעמד ומצב של "שדה", שם נמצא "עשו.. איש שדה" ומתנכל בהם לנתק או להחליש את דביקותם ב"אלקים חיים", ע"י מילוי השליחות דנשיא דורנו בהפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה. ועי"ז "ותחי רוח יעקב אביהם", דע"י ש"זרעו בחיים", שכ"א מהם עושה מביתו - בית חב"ד שבו "מגדלין" תורה עבודה וגמ"ח, אז "אף הוא בחיים"! משיחת יום שלישי שהוכפל בו כי טוב, פ' ויגש, ה' טבת ה'תשמ"ז– היום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליואַוויטש * לזכות מרת צלחה חנה בת רבקה גיטל שתחי' עמאר ליום הולדת שלה ו' טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2021

Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה