Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary: Page 10

901

יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת

Dec 16, 2021

0

התוכן התחלת חמישי דפ' ויחי היא "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב" ומפרש"י ש"כולם לשון גדוד הם.. גדודים יגודו הימנו שיעברו הירדן יחד עם אחיהם למלחמה כל חלוץ עד שנכבשה הארץ. והוא יגוד עקב – כל גדודיו ישובו על עקבם לנחלתם בעבר הירדן ולא יפקד ממנו איש"! וההוראה מזה לכאו"א בנוגע לשליחותו לכבוש את "ארץ כנען", ארץ הלזו הגשמית, ולעשותה ארץ ישראל – לגלות את הטוב וקדושה שבכל דבר שבעולם: שיש לו את הברכה והנתינת-כח שע"י שמצטרף עם עוד יהודים, "גדוד" שלם, ה"ה ממלא את השליחות וחוזר בשלימות לעניניו. וזהו הקשר לסיום השיעור "ולקדקד נזיר אחיו" שנאמר על יוסף, ומפרש התרגום "זהיר ביקרא דאחיו", שהי' זהיר בכבוד אחיו (שמכרו אותו)!: הצלחת "כיבוש הארץ" ברוחניות תלוי בהקדמה דאהבת ישראל, וכשיש ה"כולנו כאחד" פועלים ה"ברכנו .. באור פניך", עד שאפי' אלו שעברו על ציווי הראשון דעשה"ד "היו יוצאין ונוצחים" מפני מעלת האחדות שהיתה בהם, ועאכו"כ כש"ועמך כולם צדיקים" הם במצב של אחדות. משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ה לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום הולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2021

902

יום א' פ' שמות, ט"ו טבת

Dec 19, 2021

0

התוכן בגלות מצרים היו צריכים את הענין ד"חומר ולבנים" כפשוטו, אבל בגלות הנוכחי מספיק הענין ד"חומר – דא קל וחומר, ולבנים – דא ליבון הלכתא" – היגיעה בתורה. וכמסופר על האריז"ל שהי' מתייגע בתורה עד ש"הי' מזיע", עד כדי כך שתלמידו הרח"ו שאל אותו מה הענין בזה, וענהו – שזה כדי לשבור הענינים המבלבלים ומסתירים וכו'. וזהו גם הביאור להמסופר אודות כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, שאף שבכלל לא הי' ניכר עליו מבחוץ שום התרגשות והתפעלות וכו', הנה כתוצאה מעומק ההתבוננות והתעמקות הי' ניגר זיע מראש כובעו! ועד"ז בעניננו: כאשר יהודי ישקיע את עצמו בלימוד התורה באופן דיגיעה – ייצא ידי חובת כל הגלות! כהכנה ללימוד התורה מפי משיח צדקנו, ועוד בזמן הגלות נעשה הענין ד"וירם קרן משיחו" (בחי' משיח שבכ"א). משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"א לזכות רפו"ש וקרובה ליהודית שפרה בת ברוכה תחי' ליום ההולדת שלה י"ד טבת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2021

903

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת

Dec 20, 2021

0

התוכן אלו שיצאו לאחרונה "מאחורי מסך הברזל", שם עמדו במס"נ לקיום תומ"צ בהידור, יכולים לחשוב שכבר "יצאו ידי חובתם" בענין המס"נ, וכאן, בארצות הרווחה, תספיק להם העבודה במדידה והגבלה, ועוד יותר: כיון שכאן אפשר להתפרנס בכשרות בקלות ובלי צורך למס"נ – צריכים להתנהג כה"רוב" שהעיקר אצלם הוא הפרנסה, שלכן יש להכניס את הילדים (לא לישיבה, אלא) ל"קאָלעדש" עם כל הסכנות רוחניות שבדבר [כגזירת פרעה [כמ"ש בשני דפ' שמות] "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" – להשליך את הילדים לתוך הנילוס ממנו התפרנס ארץ מצרים], והרי כאן, טוענים הם, יוכלו להשאר "מניחי תפילין" ו"אוכלי כשר" גם כשילכו שם.... הנה עליהם לדעת שהנהגה כזו יכולה להביא סכנה ל-3,000,000 היהודים שעדיין נמצאים שם (ברוסיא), כי [אנשי הממשל שם] יאמרו שאין אמת בטענה שישנם כאלו שרוצים כ"כ לקיים תומ"צ בהידור וכו' ורודפים אותם, והראי' – תראו מה קורה עם יהודים אלו כשמגיעים למקום "שאפשר לעשות מה שרוצים"... משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2021

904

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת

Dec 21, 2021

0

התוכן בקשר למ"ש [בשלישי דפ' שמות] "ותאמרנה איש מצרי הצילנו וגו'" כתוב בזהר "תמן אתיליד ותמן אתרבי ותמן אסתליק לנהורא עלאה" ((משה רבינו נולד, נתגדל ועלה לגדולה שם (במצרים)). דבזה מתרץ הזהר מדוע מעתיקה התורה את כל הלשון של בנות יתרו בתיאורם את משה רבינו "איש מצרי הצילנו"?! – כי כל עניני גדלות של משה קשורים באמת עם מצרים. אאמו"ר מציין על הגליון של ספר הזהר שלו שג' לשונות אלו "אתיליד", "אתרבי" ו"אסתלק לנהורא" הם כנגד ג' הענינים "עיבור", "יניקה" ו"מוחין", שהם (באותיות פשוטות) ג' תקופות בחיי האדם מרגע שנולד. "עיבור" – הרגע שנולד. "יניקה" – התקופה שבה הוא עיקר הגדילה שלו. "מוחין" – כאשר הוא כבר עומד "על רגליו" עד שמגיע לשלימותו. [גם בעת הגאולה (שנמשל ל"גלות") מגלות מצרים (שנמשל ל"עיבור") היו ג' ענינים אלו (אף שלא לפי הסדר): "עיבור" – רגע ביטול הגלות. "יניקה" – הקרבת ואכילת קרבן פסח וכו'. "מוחין" – גילוי השכינה]. ועד"ז במשה, שעל ידו היתה הגאולה, ונולד ע"מ כן, היו ג' ענינים אלו [המשך יבוא]. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום הולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2021

905

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת

Dec 22, 2021

0

התוכן [המשך] הענין ד"תמן אתיליד ותמן אתרבי ותמן אסתליק לנהורא עלאה" בעבודה: דוקא ב"מצרים" שמתנגד לענינו של משה – שם נולד מושיען של ישראל, נתגדל ועלה לגדולה! וע"ד מ"ש בתניא שה"מחשבות זרות" שנופלות לאדם באמצע התפלה הן בעצמן מביאות את האדם להתפלל עם יותר התלהבות וכו'. ועד"ז רואים גם בגשמיות שהתחזקות השרירים היא דוקא ע"י אימון הידים והרגלים ועובדים אתם ומתעייפים וכו'. וזהו גם השמחה הגדולה וה"פּאַראַד" בלידת תינוק, אע"פ שבהיותו במעי אמו קיבל הכל מן המוכן ו"מלמדין אותו כל התורה כולה" – כי דוקא כשנולד "תמן", בעוה"ז הגשמי, כמציאות בפ"ע ומתחיל למלא תפקידו בלי להתפעל מהעולם – זהו האושר האמיתי, ועי"ז מגיע לשלימותו. וזהו גם המענה לשאלה, אם הקב"ה רוצה שנקיים תומ"צ מדוע הכניס אותנו לגלות עם קשיים וכו'?! – דוקא עי"ז שנמצא ב"מצרים" ומתגבר על קשיים ועושה שם דירה לו ית' גודל עד ש"עלה לגדולה" – הוא נעשה בעה"ב על המקום (ולא להיפך ח"ו)! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2021

906

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת, ערב כ' טבת‏ – ‏יום ההילולא דהרמב"ם ז"ל

Dec 23, 2021

0

התוכן עשרים בטבת הוא יום ההילולא דהרמב"ם. ביום זה מודגש ענין השלימות: עשרים ‏–‏ פעמיים עשר (שהוא מספר השלם) מורה על תכלית השלימות, חודש טבת ‏–‏ מלשון טוב, והוא "ירח שהגוף [דלמעלה, יש האמיתי] נהנה מן הגוף [דלמטה, יש הנברא]", שנת העיבור ‏–‏ "שנה תמימה", וענין השלימות התבטא גם במספר שנות חיי הרמב"ם ‏–‏ שבעים שנה גם בגשמיות (וכמ"ש "ימי שנותינו בהם שבעים שנה"), אע"פ ששלימות העבודה אינה תלוי' ב"שבעים שנה" בגשמיות, כמו שרואים אצל אחרים, החל מהאבות, שחיו יותר משבעים שנה וכו'. וההוראה לפועל: להצטרף ללימוד ספרו העיקרי של הרמב"ם, ספר "משנה תורה", בא' מג' המסלולים וכו', ואלו שכבר הצטרפו ‏–‏ ללמוד באופן נעלה יותר וכו'. משיחת יום ג' אור ליום ד' פ' שמות, כ"ף טבת ה'תשמ"ט לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2021

907

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת

Dec 26, 2021

0

התוכן בראשון דפ' וארא נאמר "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי ("להשבע") לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה וגו'", שעוד קודם מ"ת נשבע ה' להאבות שא"י תהי' "מורשה" לבנ"י עד סוף כל הדורות! ומזה מובן שאין ביכולת אף א' לעשות איזה פעולה בניגוד לענין זה. ועאכו"כ לא לגרות את האומות (בכלל, עאכו"כ בזמן שבנ"י נמצאים במצור ובשבי') ע"י שאומרים שיש קס"ד לתת לגוי בעלות על חלק מא"י שה' נשבע ונתן זאת לבנ"י באופן ד"מורשה"! ח"ו להוציא מהפה דברים כאלה! "אל תגידו בגת"! "אל תפתח פה כו'"! ועוד: ישנו "סרט-הקלטה" מדבריו וזה הגיע לידי אוה"ע והדברים תורגמו לאנגלית ומצטטים דבריו באו"ם! אין לך התגרות באומות יותר מזה! ועל השאלה מהי התועלת שמדברים עתה אודות ענינים אלו, הרי "אין צועקין על העבר" – כאשר הדבר כואב באמת, צועקים באמת! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2021

908

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת

Dec 27, 2021

0

התוכן [המשך] בסיום פ' שמות נאמר "כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו", ופרש"י "על כרחם של ישראל יגרשם", היינו שהיו יהודים שלא רצו לצאת מגלות מצרים, אלא שזה לא עזר להם, כי הגוים גרשו אותם מגלות!! נעמד לו יהודי ומכריז: עם ישראל התקיים אלפיים שנה ללא רמת הגולן ויתקיים עוד אלפיים שנה ללא רמת הגולן!! אנשי כנה"ג תיקנו לומר ג"פ ביום בתפלה "לישועתך קוינו כל היום", אומרים "אחכה לו בכל יום שיבוא", התורה אומרת ש"שיתא אלפי שנין הוי עלמא" ואז "חד חרוב" – ימות המשיח, ובלשון הרמב"ם "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" – והוא מכריז שהעולם יתקיים עוד אלפיים שנות גלות ללא רמת הגולן, היל"ת!! אלא שכ"ז לא יעכב את הגאולה! "רבות מחשבות בלב איש ועצת הוי' היא תקום", "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל"! [המשך יבוא] משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2021

909

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Dec 28, 2021

0

התוכן 1) במכתב אדה"ז אודות הגאולה שלו בי"ט כסלו – מהשמחות הכי גדולות של אדה"ז, עד שנק' "חג החגים" – כותב שזה הי' "ביום י"ט כסלו, יום ג' שהוכפל בו כי טוב, יום הילולא רבא של רבינו הקדוש נ"ע". כלומר, אף שבכלל ענינו של יארצייט הוא היפך השמחה, פסק אדה"ז בנוגע לרבו הרב המגיד שהוא מאלו שיום ההילולא שלהם הוא ענין של שמחה. ועפ"י תורת הבעש"ט עמ"ש המשנה "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו", מובן שעד"ז הוא בנוגע ליום ההילולא של אדה"ז עצמו שזה קשור עם שמחה גדולה ביותר, "הילולא רבא" כפשוטו. ו"המעשה הוא העיקר" – להוסיף בלימוד נגלה ופנימיות התורה ובקיום מצוות ובאופן של יפוצו מעיינותך חוצה". 2) הצעה: ללמוד פרק משניות שמתחיל עם אות א' משמו הק', סעיף בשו"ע שלו, פרק בתניא וענין מדרושי חסידות שלו, ומה טוב – בתו"א פ' וארא. וכ"ז יזרז את "זכותו יגן עלינו" ועל כל בנ"י בכ"מ. ב' שיחות דהתווועדות יום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשל"ח לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2021

910

יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת

Dec 29, 2021

0

התוכן [המשך] ולאחרי ההקדמה ש"ביד חזקה גרשם מארצו" בסוף פ' שמות, מתחילה פ' וארא, שמדבר על גאולתן של ישראל, עם הודעת ה' למשה: "וארא את אברהם אל יצחק ואל יעקב", ש"הן הן המרכבה", ואעפ"כ "ושמי הוי' לא נודעתי להם", ורק עתה יתגלה שם הוי' לישראל – "לכן אמור לבנ"י אני הוי'", ולכן – "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים וגו'", "ולקחתי אתכם לי לעם וגו'", ואע"פ ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", אבל "והבאתי אתכם אל הארץ גו' ונתתי אותה לכם מורשה"! ואז "אמת מארץ תצמח"! ויתברר שיהודי ומציאות הגלות הם הפכים, ו"שטרי קודם", ואחז"ל בנוגע לגלות "או להם לבנים שגלו מעל שולחם אביהם", אבל "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה . . ומיד הן נגאלין" ואין צורך לחכות מאות ועשרות שנה... אלא "לישועתך קוינו כל היום"! משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2021

911

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט

Dec 30, 2021

0

התוכן כשדבר כואב באמת, צועקים באמת! מסופר כאשר המשלחת שהלכה כדי לפעול לביטול גזירה נגד היהודים חזרה ודווחה ל"חפץ חיים" שלא הצליחה – אמר להם: האם מישהו ממכם התעלף?! ובנדו"ד: נעמד לו יהודי ומדבר אודות אלפיים שנות גלות נוספים – האם מי מהשומעים התעלף?!; החידוש של אדה"ז [בעל יום ההילולא דכ"ד טבת] הי' בנוגע לעשיית בעלי-תשובה [דלא כמו יהודי פלוני שגירש אשה בעלת תשובה מחדרו! סיפור זה לא התפרסם בעיתונות, אבל "כלפי שמיא גליא"! כוונת הדברים היא לעורר שצ"ל אהבת ישראל, וכהוראת יום השלישי בשבוע "שהוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות"]; התחלת פ' וארא (לאחרי הסיום בפ' שמות ב"ביד חזקה יגרשם מארצו") היא מה שאמר ה' למשה: "וארא [בגלוי] אל אברהם . . לכן אמור לבנ"י אני הוי'", "הי' הוה ויהי' כאחד", ובמילא יכול כל יהודי לפעול מיד את ה"והוצאתי אתכם וגו'". ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2021

912

יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ערב ר"ח שבט

Jan 2, 2022

0

התוכן בראש חודש שבט, שכולל כל ימי החודש ובמיוחד ימיו העיקריים, כלול יום "עשירי בשבט", והזמן מתאים לעורר אודות הפעולה ביתר שאת בכל עניני תומ"צ, ובענין [שהתחיל בר"ח שבט] "הואיל משה באר את התורה" "בשבעים לשון", להביא את כ"א לתומ"צ "לפי דרכו", ע"י ההתעסקות במבצעים הכלליים, וכמו שראינו התעסקותו של נשיא דורנו לפעול על אלו שלא הי' להם שייכות לקיום תומ"צ שיתחילו לקיים מצוה אחת ועי"ז "מצוה גוררת מצוה" וכו', ולהתחיל בכ"ז עוד הלילה! משיחת אור ליום ה' דפ' וארא, ר"ח שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2022

913

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט

Jan 3, 2022

0

התוכן הוראה משני דפ' בא: התחלת השיעור‏ – ‏"ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים ויעל וגו'"‏ – ‏גם בזמנו של פרעה שהי' "מושל בכפה" ומשה עדיין נמצא בארמ"צ מספיקה נטיית יד של משה לפעול על כל ארץ מצרים! סיום השיעור‏ – ‏"ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם"‏ – ‏גם כאשר בנ"י נמצאים בארמ"צ ה"ה במעמד ומצב של אור! שיעור תהלים היומי: התחלת התהלים ב"אשרי האיש וגו'" קשורה עם ר"ח שבט עפ"י מאחז"ל "במה חתם משה (את ספר דברים)‏ – ‏'אשריך ישראל', ואף דוד.. ממקום שפסק משה משם התחיל‏ – ‏'אשרי האיש וגו''", והרי ב"עשתי עשר באחד לחודש דבר משה אל כל בני ישראל"‏ – ‏התחיל ללמוד עם בנ"י את ספר דברים! שיעור תניא היומי (חצי השני של פי"ח): מבאר את ענין החכמה שבכ"א שמצד זה ישנו ענין האמונה ומס"נ אצל כאו"א ואפי' בקל שבקלים וכו', שבזה מודגשת אחדותם של בנ"י. משיחת יום ב' דפ' בא, ר"ח שבט ה'תשמ"ב לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2022

914

יום ג' פ' בא, ב' שבט

Jan 4, 2022

0

התוכן מצד א' מודגש בקרבן פסח [כמ"ש ברביעי דפ בא] ענין הציבור: כל הציבור צריך להיות נוכח בהקרבת הקרבן "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכאו"א מהציבור צריך לאכול (לפחות זית) מהקרבן. אבל מצד שני ה"ה קרבן יחיד, שלכן "אינו נאכל אלא למנויו" – לאותם יחידים שהתחלקו משאר הציבור ונתמנו על שה זה דוקא. וביותר מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח בפסח מצרים (אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד), שאפי' ה"מזבח" של הקרבן, "המשקוף ושתי המזוזות", הי' של הבית פרטי של כל חבורה וחבורה. ועוד ענין שבו מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח (בכל הדורות) אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד הוא בשחיטת הקרבן: בשאר הקרבנות אין את ההדגשה שמביא הקרבן הוא, או שלוחו, צריך לשחוט את הקרבן, משא"כ בקרבן פסח נאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל" "מכאן ששלוחו של אדם כמותו" – ההדגשה שהוא, או שלוחו, צריך לשחוט הקרבן. והנפק"מ: אם אינו רוצה שההוא ישחט עבורו או שהוא מודר הנאה ממנו – בשאר הקרבנות יכול ההוא לשחוט הקרבן משא"כ בקרבן פסח. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2022

915

יום ד' פ' בא, ג' שבט

Jan 5, 2022

0

התוכן נת"ל ענין הפנימי של "ואח"כ יצאו ברכוש גדול", שמטרת גלות מצרים היתה כדי שיוציאו משם את כל הניצוצי קדושה שבעניני מצרים. ועאכו"כ שכ"ה בנוגע לבנ"י עצמם – שכל ה"שש מאות אלף רגלי" יצאו ממצרים. וזהו השבח שבנ"י יצאו ממצרים "על צבאותם" – ה"צבאות ה'" שהעמידו במצרים עצמו באופן ד"וירבו ויעצמו במאד מאד"! וכ"ז הי' בעיקר בזכות הנשים שגידלו את הילדים במצרים עד ש"הם [הילדים] הכירוהו תחילה" והם פתחו את השירה באמרם "זה א-לי ואנוהו". ועד"ז תהי' בגאולה האמיתית והשלימה שאף יהודי לא תישאר בגלות, עד ש"אין בן דוד בא עד שתכלו כל הנשמות שבגוף". ועפי"ז מובן חומר הענין ד"תכנון משפחה", שהרי בלידת ילדים תלוי' גאולתן של כל ישראל! ושליחות זו תלוי' בעיקר בנשי ישראל, ולהן ניתנו כל הדרוש לגדל הילדים לתורה ולחופה ולמעשים טובים", עד שבגאולה האמיתית והשלימה, הנה דוקא ילדים אלו "וואָס מ'האָט מגדל געווען, און מגדל געווען לתורה ולחופה ולמעשים טובים, מתוך מיצר הגלות – וועלן זיי זיין די מתחילים אין "זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו"! א' השיחות דהתוועדות מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2022

916

יום ה' פ' בא, ד' שבט

Jan 6, 2022

0

התוכן במצות תפילין ישנם כל ג' הענינים שנאמר בגמ' בקשר למ"ש "אדם לעמל יולד" ("עמל מלאכה" – מעשה, "עמל שיחה" – דיבור, "עמל תורה" (שיש להבינה) – מחשבה): הנחת תפילין – מעשה, הברכה – דיבור, הכוונה דשעבוד המוח והלב – מחשבה. אבל באמת במעשה של הנחת תפלין כשלעצמו אין כ"כ הענין ד"עמל מלאכה" – הפיכת עניני העולם לקדושה. וכאן מצינו חידוש גדול בשו"ע אדה"ז שכותב (ומוסיף עמ"ש בשו"ע המחבר) "יכוון בהנחת תפילין שצוונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו .. וצונו להניחן וכו'", היינו שנוסף על מעשה הנחת תפילין של כל אחד הרי גם כתיבת הד' פרשיות (ע"י הסופר), שעי"ז נהפך הקלף גשמי לתשמיש מצוה וכו' – ה"ז (חיוב) שלו! והנה בכל ג' ענינים הנ"ל "עמל". והרי מה שהוא בעצמו מניח תפילין, או אם קל לו להשפיע על אחרים להניח תפילין אי"ז "עמל"! אבל אם קשה לו להשפיע על אחרים ומ"מ משפיע, ועל הרבה אנשים להניח תפילין – הרי עי"ז יש לו בבת-אחת כל ג' הענינים ד"עמל מלאכה", "עמל שיחה", ו"עמל תורה"! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2022

917

יום א' פ' בשלח, ז' שבט

Jan 9, 2022

0

התוכן איתא במדרש: "ארבע כתות נעשו ישראל על הים": אחת אומרת נפול לים, ולהם אמר משה "התיצבו וראו וגו'". אחת אומרת נחזור למצרים, ולהם אמר "כי אשר ראיתם וגו'". אחת אומרת "נעשה מלחמה כנגדן", ולהם אמר "ה' ילחם לכם". ואחת אומרת "נצווח כנגדן", ולהם אמר "ואתם תחרישון". ביאור סברות ד' הכתות בעבודה: 1. לא רוצה כלל להתעסק עם העולם שמלא רשעים אלא טוען "ניפול לים" של תומ"צ ושהקב"ה "יתעסק" עם העולם... 2. "לשוב למצרים": הוא אכן מתעסק עם העולם, אבל הוא בתנועה של יאוש שבין כך לא יפעול כלום, ועושה זאת רק מתוך קבלת-עול ובאופן של "עבודת פרך" ללא חיות ושמחה. 3. "נעשה מלחמה כנגדן", ואף שזה דבר נכון אבל אסור לסמוך בזה על שכלו, אלא יש לברר תחילה אם זה רצונו ית'. 4. "נצווח כנגדן" – להתפלל לה' ולסמוך עליו שיעשה הטוב בעיניו! הנה אף שענין הבטחון בה', שיהי' טוב בטוב הנראה והנגלה, הוא מעיקרי יסודי האמונה, אבל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" – בזה אין "לסמוך" על ה' [אלא לקיים בפועל רצונו ית'. ונוסף לזה], אם הי' לו יר"ש לא הי' מביע דעה בכלל אלא הי' מברר אצל משה מה לעשות! ואמיתת היראת-שמים, זה הי' חסר בכל הד' כתות. ההוראה הכללית: מה שצ"ל הוא – לעשות בעצמו לכל הפחות "ויסעו"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2022

918

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט

Jan 10, 2022

0

התוכן [המשך] ההוראה לכ"א מענין הד' כתות: א' טוען "ניפול לים", מכיון שלא יכול לחמם את כל העולם, ה"ה מסתגר מהעולם בכלל ומפיל א"ע ל"ים" התומ"צ וכו', ודואג רק לעצמו. א' "חזר למצרים", הוא אכן מקיים תומ"צ אבל בלי חיות ומרץ. א' מנצל מרצו לבנות בעצמו אסטרגי' של מלחמה עם פרעה במקום ה"ויסעו". וא' רצונו לרומם את העולם למעלה מעשרה טפחים (ולא להמשיך אלקות בעולם). והנה מהבחינות אם ענין מסויים הוא כפי אמיתית רצון העליון הוא כששומע אודות אופן העבודה שלא עלה בדעתו, ואדרבה, זהו היפך טבעו ורצונו (וזה גם הסימן שהאדם יוכל לדעת במה צ"ל עיקר עבודתו – הדבר שרואה שקשה לו לפעול בעצמו). ובנדו"ד – זהו "ויסעו" – להתקדם לקי"ס, לגלות בעולם עצמו את ה"ים", הכח אלקי שנסתר בו, "הפך ים ליבשה"! ודוקא ע"י קי"ס, שלא נכשלים אפי' בטעות של ד' הכתות דקדושה, ועושים את העבודה שלא עלה בדעת – "ויסעו", מתקדמים עוד יותר למ"ת וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2022

919

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏ – ‏אור ליו"ד שבט

Jan 11, 2022

0

התוכן זה שמקשרים הענין דהפצת היהדות עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר דוקא – אף שכ"א הצטווה "ואהבת לרעך כמוך" שזה כולל במכ"ש העזר להגיע "לחיי העוה"ב" – כי נדרש להתעסק בזה באופן דמס"נ, ולזה צריכים ה"דוגמא חי'" שהוא הי' בזה המהווה הנתינת-כח והבטחון שיכולים להצליח בזה למרות הקשיים. ואע"פ שהוא הי' נשיא בישראל ושחונך מנעוריו לחיים של מס"נ, ואיך ניתן לדרוש זאת מכל יהודי בכל מקום ובכל זמן? כי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נדרש מס"נ לעמוד מול ממלכה אדירה, וגם להעמיד חייהם של אחרים בסכנת-נפשות ממש, אבל כעת לא נדרש מס"נ כזאת אלא רק לעמוד מול טענותיו של היצה"ר... וכאשר רואים ה"מעשה רב" של יהודי שהתנהג כך בעצמו והעמיד תלמידים ושלוחים שמתנהגים כך – ה"ז ה"דוגמא חי'" הטובה ביותר שמעורר ומעודד כ"א לא להתרשם מהקשיים ולסמוך על הפס"ד בזה של נשיא בישראל! ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו לזכות שמעון בן ציון שיחי' אייזנבך לרגל הכנסו לגיל המצוות ט' שבט ה'תשפ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2022

920

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Jan 12, 2022

0

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי לכלה, שנאמר בהתוועדות של יו"ד שבט ה'תשמ"ב. המאמר מיוסד (בעיקרו) על פרק י"ב של המשך באתי לגני ה'תש"י. לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבט לשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2022

921

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט

Jan 13, 2022

0

התוכן את הענין של "הוא בחיים" פועלים מחדש עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים", שזהו כללות הענין של "אתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ובעיקר אותם הענינים שבהם "חי" בעל ההילולא – עשרת המבצעים; זה שעושים עכשיו "התוועדות" אע"פ שבזמן זה היו יכולים לשבת וללמוד תורתו של בעל ההילולא וכו', ותמוה במיוחד איך נותנים לתלמידי הישיבה להשתתף בה וכו' – הוא, כי כך ראו אצל בעל ההילולא וכו'. אלא שצ"ל "בכן" ותוצאות טובות מההתוועדות: להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו" כנ"ל, מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, עפ"י הפתגם של אדמו"ר הרש"ב לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך" – שע"י ה"כתבים" נמשך הוא למטה גם כפי שהוא נמצא "אין הימל" (ע"ד מ"ש בפ"ט של ההמשך "באתי לגני" בענין ה"עמודים" שמחברים את הגג והרצפה). משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2022

922

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט

Jan 16, 2022

0

התוכן 1) בהתחלת פ' יתרו מסופר שיתרו שמע אודות הנסים ונפלאות שעשה הקב"ה ביצי"מ וכו' וזה גרם שיבוא וכו', ובהמשך הפרשה מסופר אודות כללות הענין דמ"ת, שעל מנת זה הוציא הקב"ה את בנ"י ממצרים. מידי שנה בשנה בש"פ יתרו חוזר ונשנה כללות הענין דמ"ת, כאשר כולם מתאספים כדי לשמוע את קריאת "עשרת הדברות" ומקבלים את התורה באופן מחודש. ויש להתכונן לזה במשך שבוע זה. ועוד ענין: הקריאה בפ' יתרו אודות הנסים ונפלאות שהיו ביצ"מ באופן גלוי, עד שגם יתרו שמע זאת, מזכיר ליהודי שגם כאשר נמצאים בגלות נמצא הקב"ה ביחד עם כאו"א מישראל, "הנה ה' נצב עליו", וממתין עד שיסיימו את העבודה, ושוב יוצאים מהגלות ע"י נסים ונפלאות גלויים. וממהרים זאת ע"י קיום הוראות האמורות. 2) בעת שמיעת עשה"ד בזמן מ"ת, עמדו אז כל בנ"י לפני הקב"ה כמו חיילים שעומדים ב"מצעד" לפני הרמטכ"ל. וזה חוזר ונשנה בכל שנה בש"פ יתרו. וההכנה לזה – ע"י הוספה בתומ"צ. ב' חלקים מהשיחות דיום ב' פ' יתרו, י"ז שבט ה'תשמ"ג לילדי "צבאות ה'" לע”נ מרת שמחה בת ר' אלי'הו ע"ה ליום היארצייט שלה י"ד שבט. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2022

923

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות

Jan 17, 2022

0

התוכן יתכן שיהודי יתענג בלימוד החסידות עד כדי כך שישכח אודות המעשה בפועל – להשפיע על יהודי נוסף ללמוד חסידות! ועל זה באה ההוראה מט"ו בשבט, שתוכנו שעבודת ה' תהי' מתוך תענוג – שאעפ"כ צ"ל אכילת פירות במעשה בפועל! וכמו שאדמור המהר"ש נענה כאשר הצ"צ אמר בקשר להדפסת ה"לקוטי תורה" שזהו ענין ה"קץ": אנו צריכים משיח למטה בפשטות! הצ"צ רצה לשמוע זאת מבנו ותלמידו, ועל ידו יומשך הענין לחסידים, ועל ידם לכל ישראל – שכולם רוצים "משיח נאַו"! ודוקא ע"י "קול גדיא" מתבטלים הגזירות, כולל שהגזירה דמדידות והגבלות דזמן ומקום מתבטלת ב"רגע כמימרא". וכסיפור במדרש אודות א' שרצה להעלות אבן לירושלים וזימן לו ה' מלאכים "ונתן ידו עמהם, ונמצאו עומדים בירושלים"! וההוראה: כל יהודי מקבל את ברכת ה' באופן של תענוג בגשמיות, וכהבטחה "ואח"כ יצאו ברכוש גדול" כדי שיוכלו לעשות מזה ""מקדש ושכנתי בתוכם". משיחת ליל חמשה עשר בשבט ה'תשמ"ב לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2022

924

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט

Jan 18, 2022