Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

1151 episodes

Name

Release Date

Duration

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 16, 2025

11:20

התוכן יום ג' בשבוע הוא גם היום שהשנה חל בו חג הגאולה י"ט כסלו (כבפעם הא' בשנת תקנ"ט), שקשור עם הענין דהפצת המעיינות חוצה, וכן נגלה דתורה – שכ"גוף" לנשמה, פנימיות התורה, ה"ה נמשכת אחרי', וכן קיום המצוות בכלל, ובזה גופא באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – כההוראה מימי החנוכה ש"מנהג פשוט" שכל א' מקיים מצוות נר חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין". ולהעיר שלאחרי שיצא ממאסר חזר אדה"ז לוויטעבסק ביום ב' דחנוכה, שאז ניכר לראשונה הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בפועל. וההוראה: להחליט לקיים הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בכל עניני תומ"צ, החל מה"מבצעים" הכלליים, שכ"ז מביא ומזרז שה' עושה בעצמו את ה"מבצע" הכי גדול, עקרי ופנימי – גאולה האמיתית והשלימה; בלי נדר אחלק "על פתח ביתו" של הביהכ"נ וביהמ"ד, הד' אמות של נשיא דורנו, דולר א' לכל א' בתור דמי חנוכה לעשות בו כטוב בעיניו, ובהוספה מדילי'. שיחת יום ג', ב' דחנוכה, אחרי תפילת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025 Synopsis Tuesday is also the day of the week upon which 19 Kislev fell this year (as it did the first year 5559) – a day associated with spreading the wellsprings of Chassidus outward, as well as spreading the study of Nigleh (because Nigleh is the “body” of Torah, which goes wherever the “soul” goes) and spreading mitzvah observance in general, and in a manner of mehadrin min hamehadrin, which on Chanukah is the “universally accepted custom.” We know that after the Alter Rebbe’s liberation, he arrived in Vitebsk on Tuesday, the second day of Chanukah. Notably, the second day of Chanukah is the first opportunity to observe the mitzvah of lighting Chanukah candles in the manner of mehadrin min hamehadrin in practice. The lesson is that everyone should firmly resolve to act in the manner of mehadrin min hamehadrin in all matters of Torah and mitzvos, beginning with the Mivtzoim, which will hasten the time when Hashem Himself will carry out the greatest “Mivtza” – the true and complete Redemption. Bli neder, I will be giving out dollars to everyone as Chanukah gelt, and surely everyone will add more of their own. Sichah of Tuesday, second day of Chanukah, 5738 – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 15, 2025

11:26

התוכן הנהגת רבותינו נשיאינו היתה להדליק נרות חנוכה על פתח א' החדרים של הבית ולא ליד החלון הפתוח לרשות הרבים, וצ"ב עפ"י נגלה, כי מגמ' משמע שכשאין אפשרות להדליק את הנרות חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" יש להדליקן ליד חלון הבית הפונה לרה"ר? והרי הם נהגו כך גם בזמן שלא הי' סכנה וגם במציאות שבודאי יעברו ברה"ר עשרה מישראל ויהי' "פרסומא ניסא" וכו' (ואין לתרץ כי כך ראו אצל רבם וה"ז בבחי' "הואיל ונפק מפומא דרב כהנא", כי זה רק מעבירה את השאלה על רבם), והביאור י"ל: א) החיוב להדליק הנרות ליד החלון הוא רק אם החלון הוא למטה מעשרים אמה, כמפורש בגמ'. ב) לרוב ה"חנוכיות" בזמננו יש דופן מאחורי הנרות, ואם יעמיד את החנוכי' באופן שהנרות ייראו מבחוץ הנה אז: 1. ההדלקה עצמה תהי' קשה לו 2. יחסר הענין של "פרסומי ניסא" לבני-הבית עצמם כי הדופן יסתיר להם את הנרות, (וכיון ש"הדלקה עושה מצוה" לא כדאי להדליק קודם את הנרות כשהם לבפנים ואח"ז לסובב את הנרות לבחוץ וכו'). וכ"ז הוא לשקו"ט בלבד, אבל בנוגע לפועל ‏–‏ מכיון שזה הי' ה"מעשה רב" של רבותינו נשיאינו הרי כך צ"ל הנהגת כאו"א מאתנו. משיחת נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025 Synopsis Explanation is required according to Nigleh as to why the Rebbeim would light Chanukah specifically in a doorway between two rooms inside the house, whereas it is understood from the Gemara that one should light Chanukah candles “at the entrance to one’s house on the outside,” and if one cannot, he should light at a window facing the public domain. And the Rebbeim did this even in times when there was no danger from people outside seeing the candles, and even where it was certain that ten Jews would be passing by in the public domain (thus fulfilling the requirement of pirsumei nisa) etc. (And we cannot simply answer that they did so because that is what they observed by their Rebbe – “since it came from the mouth of Rav Kahana…” – because then the question just becomes why their Rebbe did so.) This can be explained as follows: (1) The obligation to light the candles by the window applies only if the window is lower than twenty amos, as the Gemara says. (2) Most Chanukah menorahs these days have a back panel behind the candles. Therefore, if the menorah is placed facing the public domain, then (a) one would have to reach over the panel to light, which is difficult, and (b) the candles won’t be seen by the people inside the house because they will be blocked by the back panel. (Turning the menorah around after lighting it is not an option because “the lighting is the mitzvah,” so the candles shouldn’t be moved after lighting.) All of this is in the realm of discussion and debate, but practically speaking, since in practice the Rebbeim lit at the doorway inside the house, this is what every one of us should do. Excerpt from sichah of the 5th night of Chanukah, 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏, ‏ערב חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 14, 2025

12:03

התוכן אף שהמסקנא היא שחנוכה הוא רק "להלל ולהודאה" ולא "לשמחה", אבל מכיון שלדעת הרמב"ם צ"ל גם בחנוכה ענין של שמחה, הרי ראוי ונכון לנהוג כן עכ"פ פעם א' במשך ימי החנוכה – לא בתור חיוב אלא בתור מנהג, ובפרט שלא ראו כן אצל רבותינו נשיאינו (והרי שמחה אמיתית היא רק כשמצרפים גם אחרים, ואם עשו זאת הי' זה מתפרסם). מכיון שלאחרונה ניתוסף בענין החושך – אע"פ שצריך לדעת גם "מעלות עצמו", שכבר פעלו גדולות ונצורות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, והגיעו גם למקומות כאלו שלא שערו כלל, והולך ומתפשט וכו', אבל עדיין לא הגיעו לכל יהודי ולכל מקום, ואלו הם ה"פכים קטנים" שמעכב עדיין ה"קץ שם לחושך" – צ"ל הענין ד"וה' יגי' חשכי". ולכן, כדי לפרוץ גם נקודות החושך האחרונות, ה"ז דבר נכון ונדרש להוסיף בענין השמחה, שזהו חידוש גם לגבי השמחה של הקפות בשמע"צ ושמח"ת, ובמילא שמחה גדולה יותר, עד שע"י שמחה זו נרקוד לקראת משיח צדקנו, ובקרוב ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 Synopsis Although the halachic conclusion is that Chanukah is a time of “praise and thanksgiving” and not “rejoicing,” nevertheless, since according to the Rambam it is also a time of joy, it is fitting and appropriate to conduct a joyous celebration at least once during Chanukah, not as an obligation, but as a custom. Though it is true that one must recognize his own virtues, and it is true that great and wondrous things have already been achieved in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus outward, reaching places never imagined etc. – still, not every Jew and every place has yet been reached; there remain the “small jugs” that delay the “end to darkness.” Since lately there has been an increase in darkness, and we need “Hashem to illuminate the darkness,” therefore, to break through even the final spots of darkness, it is proper and necessary to increase in joy. Since this celebration is a novelty even compared to the joy of the hakafos on Shemini Atzeres and Simchas Torah, it is therefore an even greater joy, and with it we will dance to greet Moshiach Tzidkeinu, may it happen very soon. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mikeitz, Shabbos Chanukah, first day of Rosh Chodesh Teves 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏, יום ג' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 17, 2025

11:25

התוכן א' הלימודים מנרות חנוכה הוא, שאע"פ שבהדלקת נר א' בלילה הראשון קיים המצוה בשלימות, הרי בבוא הלילה השני מוסיף ומדליק ב' נרות, ועד"ז בלילות שלאח"ז. ומזה הלימוד גם בנוגע לכל עניני תומ"צ, "נר מצוה ותורה אור", שמיום ליום יש לגדול ולהוסיף בזה. ועוד לימוד ממצות נר חנוכה, שגם לאחר קיומה בלילה הראשון דחנוכה, חוזרים ומקיימים אותה גם בלילה השני, ובלילה השלישי (באופן של "חזקה") וכו'. ועד"ז בכל מצוה, שגם לאחרי קיומה בפעם הראשונה חוזרים ומקיימים אותה בכל הזדמנות – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", ובפרט מצות הצדקה שיכולים וצריכים לקיימה ריבוי פעמים ביום. ויש לקשר זה עם מנהג ישראל ליתן "דמי חנוכה", שכשיהודי מקבל כסף ה"ה לכל לראש נותן ממנו לצדקה אע"פ שהי' יכול לקנות בזה "חיי נפשו", וכך גם מחנכים את הילדים. ויה"ר שתומ"י יוכלו לנצל את ה"דמי חנוכה" לנדבת ביהמ"ק השלישי. משיחת נר ג' דחנוכה ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025 Synopsis On Chanukah, although one already fulfilled the mitzvah of lighting Chanukah candles fully on the first night, nevertheless, when thesecond night arrives one adds and lights two candles, and continues adding every subsequent night. This serves as a lesson for all matters of Torah and mitzvos – “a lamp is a mitzvah and the Torah is light” – that one must constantly grow and add from day to day. Additionally, just as we light the Chanukah candles repeatedly, forming a chazakah, so too with every mitzvah: after fulfilling a mitzvah the first time, we do it again and again at every opportunity, and, “A mitzvah that comes to your hand, do not delay it.” This applies especially to the mitzvah of tzedakah, which can and should be fulfilled many times a day. This also relates to the Jewish custom of giving Chanukah gelt: when a Jew receives money, he first and foremost gives a portion of it to tzedakah (even though it is money he could have used to purchase “the life of his soul”), and this is how children should be educated. May it be Hashem’s will that they will immediately be able to use their Chanukah gelt for donations toward the third Beis Hamikdash. Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

יום ה', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 9, 2025

11:47

התוכן הטעם ש"מצוה להרבות בשמחה" בחג הסוכות יותר משאר יו"ט מבואר בילקוט כי בחה"ס נאמר "ושמחת" ג' פעמים. ומבאר כי דוקא בחה"ס, חג האסיף, שהאדם אסף את הפירות לבית ורואה את ברכת ה', שמחתו היא בשלימות, משא"כ בחה"פ, התחלת הקצירה, ואפי' בחה"ש (חג הקציר) שנשלמה הקצירה אבל עוד לא אספה לבית וכו'. וכ"ה ברוחניות: חה"פ הוא רק התחלה העבודה עוד קודם מ"ת וכו' ובמילא עדיין אין בטחון מה יהי' בהמשך, ואפי' בחה"ש, שהקדימו נעשה לנשמע וקיבלו את התורה, עדיין אין הבטחון והשמחה בשלימות, כי אף שלכאו' האדם הוא כעת בתיקונו אבל אולי זהו בגלל שרק עכשיו קיבל את התורה ולא יודעים מה יקרה כשיעבור עוד יום-יומיים וכו'. אבל כשעוברים כמה חדשים מאז קבלת התורה עם כל הנסיונות והשינויים שבתקופה זו, כולל גם הירידה דחטא העגל, ובכ"ז נשארים שלימים בתומ"צ וחוזרים בתשובה (מאהבה) עד שביוה"כ אמר ה' "סלחתי כדבריך" - זהו הסימן שהתומ"צ, ה"פירות", נאספו ל"רשות האדם" והם שייכים לו והשמחה היא בשלימות. משיחת אור לב' דחוה"מ סוכות ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025 Synopsis Yalkut explains that the reason “It is a mitzvah to increase in joy” on Sukkos more than on other Yomim Tovim is because the Torah states Vesamachta (“and you must rejoice”) three times in connection with Sukkos. It is specifically on Sukkos, the Festival of Ingathering, when a person has brought the fruits into his house and sees Hashem’s blessing, that his joy is complete, unlike Pesach, which marks only the beginning of the harvest, and unlike Shavuos (the Festival of the Harvest), where, although the harvest is complete, the produce hasn’t yet been gathered into the house etc. The same applies spiritually: Pesach is only the beginning of Divine service, before the Giving of the Torah, etc., and therefore there is no guarantee as to what will follow. Even on Shavuos, when the Jewish people said, “We will do and we will hear” etc. and received the Torah – still, the sense of security and joy are not complete because although the person is now seemingly in his proper state, perhaps it is only because he just received the Torah; we don’t know what’s going to be in a day or two etc. But when several months have passed since receiving the Torah, with all the challenges and changes that occur during this time, including the downfall of the sin of the golden calf – and nevertheless, one remains complete in Torah and mitzvos and returns in teshuvah (out of love), to the point that on Yom Kippur Hashem says, “I have forgiven as you have spoken” – this shows that the Torah and mitzvos, the “fruits,” have been gathered into “the person’s domain,” and they truly belong to him, and therefore the joy is complete. Excerpt from sichah of the 2nd night of Chol Hamoed Sukkos, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2025

יום ו', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 10, 2025

10:20

התוכן כנס זה של ילדי "צבאות ה'" קשור במיוחד עם חג הסוכות, שהרי בחירת הקב"ה בעם ישראל כ"צבאות ה'" היתה בצאתם ממצרים ש"בסוכות הושבתי את בנ"י בהוציאי אותם מארץ מצרים". וכדי להנציח עובדה זו לזכרון עולם, נקבע חג מיוחד ביום ט"ו בתשרי שבו נצטוינו לשבת בסוכות. בין ענין ה"סוכות" ל"צבאות ה'" יש גם קשר תוכני: כמו בצבא כפשוטו בונים מבנים וצריפים מיוחדים לאנשי הצבא שעל ידם קל יותר לבצע תפקידם וכו', וזה משתלשל מזה שבשעה שהקים את "צבאות ה'", הושיב הקב"ה אותם ב"סוכות"! וענין זה נמשך ומשתקף בישיבה בסוכות בחה"ס. וכשם שאז הגין הקב"ה על בנ"י מכל ענינים הבלתי-רצויים ע"י ענני הכבוד, ה"סוכות", כן הוא בכל דור ודור ש"ה' שומרך ה' צלך" – למרות שלא רואים בעיני בשר את ה"ענני הכבוד" – עד שנזכה בקרוב ממש ל"סוכות עורו של לויתן". משיחת יום ג', י"ח תשרי ה'תשמ"ג ל"צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025 Synopsis This gathering of Tzivos Hashem has a special connection to Sukkos, because Hashem chose the Jewish people as His army when they left Egypt, as the verse states, “I had the Jewish people live in booths (sukkos) when I took them out of the land of Egypt.” And to eternalize this forever, Hashem established a special Yom Tov on the 15th of Tishrei, when we are commanded to dwell in sukkos. There is also an inner connection between sukkos and Tzivos Hashem: a physical army also builds special structures and barracks for its soldiers, which make it easier for them to carry out their duties etc. – which is a reflection of the fact that when Hashem established His army, He had them live in booths. This concept continues and is reflected in our sitting in sukkos during the holiday of Sukkos. And just as back then Hashem protected the Jewish people from all undesirable matters with the Clouds of Glory (the sukkos), so too, in every generation, “Hashem is your Guardian; Hashem is your shadow,” until the coming of Moshiach and the “sukkah of the skin of the Livyasan.” Excerpt from sichah of Tuesday, 18 Tishrei, 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2025

יום ג' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 21, 2025

10:00

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר, ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו כ"א למקומו – צריך לדעת ש"קדושה לא זזה ממקומה"! נוסעים עם הכחות שקיבלו במשך חודש תשרי ש"מושבע" בכל ברכות ה', "באור פני מלך חיים", בבני חיי ומזוני רוויחא – להשלים שליחותו של ה', "מה' מצעדי גבר כוננו", לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ויה"ר שכאו"א יקיים את כל ההחלטות שקיבל ע"ע במשך חודש תשרי, ובלשון הידוע "פאַנאַנדערפּאַקן די פעקלעך", וכל המרבה, המקדים והזריז – ה"ז משובח! משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025 Synopsis (Continued.)The lesson is that one should not be alarmed by the transition from the month of Tishrei, which is “filled with many festivals” to the month of Cheshvan, during which begins the “Flood of many waters” (in accordance with the two explanations of the verse “Many waters cannot extinguish the love” – referring to the waters of holiness or the opposite). Just as “The world was created in its complete state,” and yet the ultimate purpose is to bring the world to an even higher level of completeness, so too, when one transitions to the month of Cheshvan and heads home from the shul and beis midrash of the Rebbe, the Nasi of our generation, one must remember that “holiness does not move from its place.” One travels with the strength he received during the month of Tishrei, which is saturated with all the blessings of Hashem, “in the light of the King’s face there is life,” in children, life, and abundant sustenance, to fulfill Hashem’s mission of making a dwelling place for Hashem wherever he goes. And may it be Hashem’s will that everyone will “unpack the bundles” and fulfill all the resolutions they made during the month of Tishrei, and whoever does so in abundance, quickly, and with enthusiasm – he is praiseworthy. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025

יום א', כ' תשרי – יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ו

Oct 12, 2025

9:06

התוכן בנוגע ללולב ש"יש בו טעם", לפי שעושה פירות, ונק' "כפות תמרים", הדין הוא שלא מספיק שהוא ממין האילנות שמצמיחים תמרים, אלא הלולב צ"ל ממין אילן שהוא עצמו מצמיח תמרים. וההוראה: אין להסתפק בעובדת המצאו במוסד שבו לומדים תורה ולחשוב שבכך שייך הוא למין שעושה פירות (שקאי על לימוד התורה), אלא הוא בעצמו צ"ל אילן שעושה פירות – ללמוד תורה בפועל ממש! והרי הכלל הוא ש"לא יגעת ומצאת אל תאמין" – חייבים פשוט לשבת וללמוד בפועל ממש! ובאופן ד"כך היא דרכה של תורה .. חיי צער תחי'": כאשר הוא בעצמו יתנזר מדברים שמתחשק בהם בעוה"ז וישקיע את הכח ואת החשק שלו בלימוד התורה מתוך יגיעת נפש ובשר – כך היא הדרך להיות בן תורה! וכדי להצליח בזה עוד יותר ה"ז ע"י הקדמת נתינת הצדקה, והקב"ה ישלם ויתן לו הצלחה כמ"פ ככה לפי ערך היגיעה שלו. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025 Synopsis Regarding the lulav, which “has taste” (because it produces fruit and is called “branches of date palms”) the halachah is that it is not enough for it to be from the species of trees that produce dates, rather the lulav must be from a tree that itself produces dates. The lesson is that one should not be satisfied merely with being enrolled in an institution where Torah is studied, and think that this makes him part of the species that produces fruit (which represents Torah study); rather he himself must be a tree that produces fruit – he must actually learn Torah in practice. And the rule is that if one says he “did not labor and he found success – do not believe it” – one must actually sit and learn. As the Mishna says, “Such is the way of Torah…live a life of deprivation”: when he personally refrains from the pleasures of the world and invests his energy and passion into Torah study with body and soul – this is the way to become a Torah scholar. And to be even more successful in one’s studies, one should first give tzedakah (whether financially or otherwise), and Hashem will repay him and grant him success many times more than the degree of effort he invested. Sichah from Simchas Beis Hashoeivah farbrengen 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2025

יום ב', כ"א תשרי, הושענא רבה, ה'תשפ"ו

Oct 13, 2025

9:58

התוכן האושפיזין העיקריים דיום הושענא רבה הם דוד המלך ואדמו"ר מהורש"ב נ"ע. הקשר ביניהם: ידועה שיחת אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים בענין "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", שתכלית ומטרת התייסדות הישיבה היא להעמיד חיילי בית דוד שיהיו "נרות להאיר" בכל העולם כולו ויצאו ל"מלחמת בית דוד" וילחמו נגד אלו "אשר חרפו אויבך ה'", וגם נגד אלו "אשר חרפו עקבות משיחך", דוד מלכא משיחא, שלא רוצים שיצעקו "משיח נאו!". ומכיון ש"דברי צדיקים קיימים לעד", שהדברים עצמם הם באופן של "פעולה נמשכת", מובן, שההוראה ד"כל היוצא למלחמת בית דוד וכו'" היא בתקפה גם בימים אלה. כדי לפעול ביאת המשיח בגלוי ה"ז ע"י לימוד פנימיות ונגלה דתורה (שזהו עיקר חידושו של ישיבת תו"ת – חיבור נגלה ופנימיות התורה באופן שנעשים "תורה אחת"). ויש להשפיע על כל יהודי שיהי' בכלל אלו היוצאים ל"מלחמת בית דוד", ע"י ש"כותב גט כריתות" לעניני הגוף וגשמיות, ובודאי שיצליח במלחמה זו וחוזר לביתו בשלום – שלם בגופו, בנפשו ואפי' בממונו. וזהו הקשר לשישי דפ' וזאת הברכה שמתחיל עם "מעונה אלקי קדם ומתחת זרועות עולם", ומפרש רש"י "מתחת מעונותו (של "אלקי קדם") כל בעלי זרוע שוכנים.. לעולם אימת הגבוה על הנמוך", ומסיים "והוא שהכח והגבורה שלו – בעזרך" של כל יהודי. ובמילא מובן שכל יהודי יוצא למלחמת בית דוד. ב' חלקים משיחת יום ה', אור להושענא רבה ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 Synopsis The primary Ushpizin for Hoshana Rabah are Dovid Hamelech and the Rebbe Rashab. The connection between them lies in the famous sichah on the teaching of our Sages, “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid writes a bill of divorce for his wife,” where the Rebbe Rashab explains that the reason he founded Yeshivas Tomchei Temimim was to raise soldiers of the House of Dovid who will illuminate the entire world, and who will go out to the “battle of the House of David” to fight against “Your enemies, Hashem, who have abused” and against those who “have abused the footsteps of Your Moshiach,” Dovid, King Moshiach, those who wish to prevent people from crying out, “Moshiach Now!” Since “the words of tzaddikim endure forever,” it is understood that the lesson from “Whoever goes out to a battle of the House of Dovid…” remains in full force even today: The revelation of the coming of Moshiach requires studying the inner and revealed dimensions of Torah (and fusing them into “one Torah,” which is the main novelty of Yeshivas Tomchei Temimim). One must influence every Jew to be among those who go out to the “battle of the House of Dovid,” by “writing a bill of divorce” to bodily and physical matters, and they will surely succeed in this battle, and return home in peace, intact in body and soul, and intact financially as well. This is the connection to shishi of V’Zos HaBrachah, which begins, “The abode for the G-d Who precedes all, and below are the mighty ones of the world…”: As Rashi explains, “all the strong people live below His abode…the fear of the higher one is always upon the lower one,” and as he concludes, “thus, He, to whom power and might belong, is the One Who comes to your aid” – to the aid of every Jew. Thus, it is understood that every Jew goes out to the battle of the House of Dovid. 2 excerpts from sichah of Leil Hoshana Rabah 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2025 לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 16, 2025

11:26

התוכן כאשר יהודים עומדין ליפרד איש מרעהו אומר הקב"ה "קשה עלי פרידתכם". וזה מודגש שבסיום חודש תשרי – החודש שבו מודגש ענין האחדות, החל מראש השנה ("אתם נצבים היום כולכם"), ומיום ליום מתעלים בזה מדרגא לדרגא, עד שזה בא בגלוי ובפרטיות במשך ז' ימי הסוכות (ע"ד כללות הבריאה מאין ליש ברגע הא' של הבריאה נתפרטה במשך ז' ימי בראשית) – בא היו"ט דשמע"צ שסיבתו הוא הענין ד"קשה עלי פרידתכם". הענין ד"קשה עלי פרידתכם" הוא (ע"ד המבואר בענין "קשה כו' כקריעת ים סוף") כי זה שינוי ברצונו ית' שכל בנ"י יהיו במעמד ומצב של אחדות, ורק שהענין ד"פרידתכם" הוא "הכרחי" להבאת התורה ויהדות בכל קצוי תבל. וע"י היו"ט דשמע"צ, שבו מודגש ענין האחדות ("פר אחד איל אחד") נפעל שגם במצב של "פרידתכם" יומשך ענין האחדות. וזהו מה שלפני שנפרדים איש מרעהו – מתכנסים יחד, שעי"ז "מקשרים" את מה שלקחו במשך חודש תשרי במצב של כולם יחד – עם "מקומו" הפרטי של כ"א ובימי חול דחודש חשון וכו', שזהו"ע ד"ויעקב הלך לדרכו". משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 Synopsis When Jews part from one another, Hashem says, “It is difficult for Me to part with you,” which is emphasized particularly at the conclusion of the month of Tishrei –a month of Jewish unity, beginning from Rosh Hashanah (“You are all standing today together”), and increasing step by step until it is revealed openly and in detailed form throughout the seven days of Sukkos (similar to the creation of the world, which took place in one moment but was then developed into details over the course of seven days). Then comes the Yom Tov of Shemini Atzeres, which was established because “It is difficult for Me to part with you.” The reason it is “difficult” (as explained regarding the teaching, “as difficult as the splitting of the Sea of Reeds”) is because when Jews part, it is a departure from Hashem’s will, which is that all Jews should be together. It is just that the parting necessary in order to bring Torah and Yiddishkeit to all corners of the world. And through the Yom Tov of Shemini Atzeres, which emphasizes Jewish unity (“one bull, one ram”), the unity continues ever after they part. This is why we hold a gathering before parting – to tie everything that was gained during Tishrei (when everyone was together) to every individual’s place during the days of Cheshvan etc. when “Yaakov goes on his way.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2025 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 17, 2025

13:00

התוכן עפ"י הפתגם ש"מ'דאַרף לעב'ן מיט'ן צייט (פ' השבוע)", יש לחיות עם "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ", וע"פ פרש"י עה"פ שהוא הרי רבן של ישראל וכו'. ולכן כדאי ללמוד עכשיו את פרש"י הראשון על פסוק הראשון של חומש הראשון דחמשה חומשי תורה ‏–‏ כפשוטו: "אמר רבי יצחק, לא הי' צריך להתחיל את התורה אלא מהחדש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל, ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם, וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" ‏–‏ אומר רש"י ליהודי "בלי פשט'לעך", שהקב"ה שינה את הסדר בתורה מכפי שהי' צריך להיות, כדי שהיהודי ידע, ושהוא יספר את זה גם לאוה"ע והם יקבלו את זה (בלי צורך בתוספת הסברה!), ש"כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים"! ב' חלקים משיחת מוצאי שבת קודש פ' בראשית ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025 Synopsis In accordance with the dictum to “live with the times” (with the weekly parashah), we must live with the very first verse of the very first Chumash in the Torah, “In the beginning of Hashem’s creation of heaven and earth…” and with the explanation of Rashi (Rabban Shel Yisroel – the teacher of the Jewish people) on the verse: “Rabbi Yitzchok said: The Torah need only have begun with: ‘This month must be for you…’, which is the first commandment given to the Jewish people. Why then does it begin with Bereishis? Because ‘He has declared the power of His deeds to His people, to give them the heritage of the nations’ – for if the nations of the world were to say to the Jewish people, ‘You are robbers because you conquered the lands of the seven nations,’ they would answer them, ‘The entire world belongs to the Holy One, blessed be He; He created it and gave it to whom He saw fit. When He wanted, He gave it to them, and when He wanted, He took it away from them and gave it to us.’” Rashi tells a Jew unambiguously that Hashem changed the order of the Torah from how it should have been, in order for the Jew to know, and to tell the nations of the world – who will accept it (with no need for additional explanation!) – that “He has declared the power of His deeds to His people, to give them the inheritance of nations”! 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-10-2025

יום א' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 19, 2025

10:20

התוכן בחלק הפרשה דיום שני דפ' נח מדובר על המבול, מתחילתו ועד סופו: התחלת השיעור – "ויהי המבול ארבעים יום גו'", וסיום השיעור – ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ", וכפרש"י "נעשה גריד כהלכתה". אע"פ שהמבול הי' דבר חד-פעמי, ועד שהקב"ה נשבע שלא יוסיף להביא מבול לעולם, אעפ"כ גם המבול הוא הוראה נצחית. ובהקדם, הרי אחז"ל שהתורה קדמה לעולם, ועאכו"כ שקדמה לעולם במצב של חסרון וחטאים, וכיצד יתכן שיהי' בתורה ענין בלתי רצוי כמו המבול?! אלא, כל הענינים כפי שהם בתורה הם תכלית הטוב. ובפנימיות התורה מבואר ענין הטוב שבמבול: ענין המבול הוא – לטהר את העולם, שזהו מה שירידת הגשמים היתה במשך מ' יום כנגד המ' סאה שבמקוה טהרה. והרי ענין הטהרה הוא גם ביחס למצב של טהרה גופא, טהרה למעלה מטהרה, כדמוכח מזה שביוהכ"פ טובל הכהן-גדול חמש טבילות! ובמילא מובן שיש ענין של "מבול" בקדושה [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025 Synopsis Shelishi of parashas Noach discusses the Flood from beginning to end, starting with, “The Flood was upon the earth for 40 days…” and concluding with “By the 27th day of the second month, the earth was completely dry” (Rashi: “it hardened to its normal condition”). Although the Flood was a one-time event, and Hashem swore never again to bring a flood upon the world, nevertheless, it contains an eternal lesson. We know that “The Torah preceded the world,” and certainly it preceded the world’s state of sin and deficiency; how then is it possible for something undesirable like the Flood exist within Torah? This can be understood based on the explanation in Chassidus of the positive dimension of the Flood – which is its inner purpose of purifying the world. This is why the rains fell for forty days, corresponding to the forty se’ah of a mikveh. Accordingly, it is understood that there is such a thing as a “Flood” in holiness, because purification exists even for something that is already pure, as seen from the fact that the Kohen Gadol immerses five times on Yom Kippur. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2025

יום ב' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 20, 2025

6:27

התוכן [המשך] את הענין בטוב וקדושה שבסיום הענין – "יבשה הארץ" – מובן בפשטות": זה איפשר את ה"לשבת יצרה", שזוהי כוונת הבריאה שהיא "בשביל התורה כו' ובשביל ישראל". שגם לאחרי שלימות התורה וישראל כשלעצמם, לפני בריאת העולם, ישנה שלימות נעלית יותר – מה שישראל פועלים בעולם ע"י התורה. וזהו מה שלמרות גודל העילוי שבענין המבול, ע"ד העילוי ד"הי' העולם מים במים" שבהתחלת הבריאה – הנה תכלית הכוונה היא "לשבת יצרה", הפעולה בעולם, שלזה יש צורך ב"יבשה הארץ". וזהו הרמז בפרש"י "נעשה גריד כהלכתה" – שבשביל הפעולה העולם יש צורך בחלק ההלכה שבתורה. וזהו הביאור איך בתורה, ש"קדמה לעולם", מסופר ענין המבול: 1. המבול הו"ע הטהרה כמו המקוה, 2. אבל (לא נשארים במקוה... צריך לצאת מהמקוה ללבוש טלית קטן ולהניח תפילין וכו' –) הכוונה היא – הפעולה בעולם ע"י קיום המצוות! [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 Synopsis (Continued.) The positive and holy dimension of the story of the Flood – “the earth became dry” –is understood straightforwardly: the earth becoming dry is what made it possible to “inhabit the world,” which is the purpose of creation, “for the sake of the Torah and for the sake of the Jewish people.” Although the Torah and the Jewish people already existed in a state of perfection before the creation of the world, a higher level of perfection is achieved when the Jewish people – through the Torah – have an impact on the world. Therefore, despite the lofty spiritual quality of the Flood, when the world was covered with water like at the beginning of creation, ultimately the world was created for inhabitation, and this requires that the “the earth became dry.”And this is the hint in Rashi’s words, “it hardened kehilchasa (“according to its halacha”)”: the Jew’s fulfillment of his mission in the world requires halacha. This explains how the story of the Flood can exist within the Torah which preceded the world: (1) On the one hand, the Flood represents purification, withthe 40 days corresponding to the 40 se’ah of a mikveh. (2) On the other hand, one must not remain “in the mikveh”; he must go out and put on a tallis katan and tefillin, etc. and have an impact on the world by keeping the mitzvos within it. (To be continued.) Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh MarChashvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2025 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 23, 2025

10:56

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י. [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית, שזו אינה רק על בנ"י, אלא על כל דבר, אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש! – הענין דהשג"פ על אוה"ע]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה", שזה מגיע גם לאוה"ע. וכמו שראו הנהגות רבותינו נשיאינו שלקחו מזמנם לפעול גם על אוה"ע שיטיבו דרכם. ובדורנו מובן גם עפ"י שכל עד כמה נחוצה ההשפעה על אוה"ע שיקיימו הז' מצות דב"נ, מפני שכך צוה משה מפי הגבורה, ובזה תלוי כל חיותם (שגוי שאינו מקיים א' מהז' מצוות ה"ה חייב מיתה)! ומי שנמצא בהשג"פ במשרה כזו שפוגש אוה"ע, הרי בודאי שיכול להשפיע עליהם. וזהו פרט בקיום תומ"צ שלו כיהודי! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 Synopsis The Rambam writes: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almighty to compel all the inhabitants of the world to accept the commandments given to Noach’s descendants.” Thus it is understood that the completeness of the Jewish people themselves depends upon influencing the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnai Noach. (Here we see that the Baal Shem Tov’s teaching that Hashgacha Pratis applies not only to Jews but to everything in the world,was not a new idea, chas v’shalom, but an explicit teaching of the Rambam.) We see that recently, the “spreading of the wellsprings outward” has begun to reach even non-Jews, and we also find that our Rebbeim took the time to influence even non-Jews to improve their ways. These days, we can also understand logically how necessary it is to influence the nations of the world to keep the Sheva Mitzvos, because this is what “Moshe was commanded by the Almighty,” and their very existence depends on it (for a gentile who transgresses even one of the Sheva Mitzvos is liable to receive the death penalty). When, by Hashgacha Pratis, someone finds himself in a position where he interacts with non-Jews, he surely has the ability to influence them – and this is part of his own fulfillment of Torah and mitzvos as a Jew. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 24, 2025

10:36

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכו" של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח. כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, "בכח", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר "בפועל" במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' בפועל, אעפ"כ ישנה מעלה כאשר הדבר אכן בא לפועל. וכמו שמצינו בענינים הכלליים: 1) ירידת הנשמה בגוף: שהמשל בזה הוא ממלך ששלח בנו למדינה רחוקה לגלות ולהוציא את כחותיו מן הכוח אל הפועל, דאע"פ שה"מלך" יודע עתידות ש"בל ידח ממנו נדח", מ"מ, כדי שלבנו יהי' טוב בשלימות, עליו לרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי שמעלותיו יצאו אל הפועל. 2) בריאת העולמות: מהטעמים ע"ז הוא כדי שיכירו בכוחותיו וגדלותו ית' וכו', שלא מספיק את הוודאות גמורה שכך יהי' בפועל, אלא צריך שהדבר יבוא בפועל. משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 Synopsis Although “Yaakov going on his way” begins on Motzaei Simchas Torah, and then on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis, when the “way” of Yaakov (mundane matters) begins – nevertheless there is a unique quality when “Yaakov goes on his way” on Motzaei Shabbos Parashas Noach. This is because whereas on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there was only a resolution, by Motzaei Shabbos Parashas Noach, it has been kept in practice for an entire week. While it is true that “All Jews are presumed to be upright,” and after the firm resolution on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there is a presumption (and in fact there is no doubt at all) that they will carry out the resolution, nevertheless, there is a superior quality when it is actually carried out. We similarly find this in a global sense: (1) Theanalogy given for the soul’s descent into the body is a king who sends his son to a distant land in order to bring out and actualize the prince’s capabilities. That is, although the King knows that the prince’s talents are there, and He knows that they will be actualized (because “none who is banished will remain banished”), nevertheless, for his son to be truly attain perfection, he must bring these qualities from their potential state to actuality by undergoing the descent “from a high rooftop to a deep pit.” (2) One of the reasons given for the creation of the worlds is so that Hashem’s powers and greatness will be recognized, etc. – it is not enough that there is absolute certainty that this will happen; rather it must actually be done in practice. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' עקב, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 15, 2025

12:43

התוכן איתא בגמ' [בבא בתרא כא.] "זכור אותו איש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, שמתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא הי' למד תורה.. התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים.. ועדיין מי שיש לו אב הי' מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא הי' עולה ולמד.. התקינו שיהיו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז.. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע". והיינו, שהגם שתקנת ר' יהושע בן גמלא היתה חשובה רק לילדים מ"בן שש ובן שבע", ורק עבור אלו שלא הי' להם אב ר"ל (מיעוטא דמיעוטא דבנ"י), ומ"מ "אלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל"! ומכאן רואים עד כמה החינוך של כמה קטנים מישראל נוגע לכלל ישראל! וההוראה: על כ"א לעשות את כל התלוי בו להקים חדרים לילדי ישראל בסביבתו ובכל עיר ועיר, ולא לסמוך על הישיבות לגיל ט"ז-י"ז, או שהאבא ילמד עם הילד וכו'‏. ‏משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 Synopsis The Gemara states (Bava Basra 21a): “That man is remembered for the good, and his name is Yehoshua be Gamla. If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people. Initially, whoever had a father, [his father] would teach him Torah. Whoever did not have a father would not learn Torah…they instituted that teachers of children should be established in Yerushalayim…But still, whoever had a father, [his father] ascended with him [to Jerusalem] and had him taught, but whoever did not have a father, he did not ascend and learn. They instituted that they should be established in each and every region, and they brought [the students] in at age the age of sixteen and at the age of seventeen. Until Yehoshua ben Gamla came and instituted that teachers of children should be established in each and every province and in each and every town, and they would bring them in at the age of six and at the age of seven.” Meaning, although Yehoshua ben Gamla’s ordinance only applied to children from age six or seven, and only those who had no father Rachmana litzlan (a small minority of Jews), nevertheless, “If not for him the Torah would have been forgotten from the Jewish people.” Here we see how much the education of a small number of Jewish children affects the entire Jewish people. The lesson is that everyone must do everything in their power to establish chadarim for Jewish children in every city, and not to rely on the yeshivos for older students or on the assumption that the father will teach the child etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2025 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט * לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

יום ב' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב‏, ה'תשפ"ה

Aug 18, 2025

7:34

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר ע"ד "קרבן יולדת" [שבראשון דפ' תזריע]. בקרבן זה מודגש הענין ד"אחדות ישראל": "קרבן" ענינו שע"י מתקרב האדם לאלקות שבזה נכלל כללות עבודת האדם, ובקרבנות יחיד [שעיקר ההדגשה באחדות ישראל הוא בנוגע כל יחיד ויחיד) ישנם כמה סוגים, אבל בכל הסוגים כמו חטאת ואשם, נדרים ונדבות וקרבן תודה יתכן מציאות שהאדם לא יתחייב בהן ולא יקריבן כל ימי חייו, מלבד סוג א' של קרבן – קרבן יולדת: כל יהודי הוא ילוד אשה ויש לו שייכות לקרבן יולדת שהקריבו על הלידה שלו!, ובקרבן יולדת גופא – מעלה מיוחדת בקרבן העוף (הקרבן חטאת, ו"אם אין ידה משגת" – גם הקרבן עולה), עפמ"ש הרמב"ם במורה נבוכים הטעם שהקב"ה צוה שיהא הקרבן גם מן העוף כי העוף מצוי ביותר בא"י ויד הכל משגת! משיחת ליל ו' דחג הסוכות, אור לכ' תשרי ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 Synopsis Today’s Rambam discusses the korban brought by a woman who gave birth, which highlights Jewish unity:most of the korbanos offered by individuals are brought only under certain circumstances which might never apply to a person in their life (the sin offering, guilt offering, vow and gift offerings, thanksgiving offering). The only individual offering brought for every Jew no matter who they are or what they’ve done is the korban brought by the woman who gave birth, because every Jew is born. And the bird (which is used for her sin-offering component, and if she is poor, for the ascent offering as well) in particular emphasizes Jewish unity, as the Rambam writes in Moreh Nevuchim: the reason Hashem commanded to bring korbanos from birds is because they are widely available and everyone can afford them. Excerpt from sichah of sixth night of Sukkos, 20 Tishrei 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2025 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 26, 2025

10:44

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בענינים נעלים ביותר, יש דין קדימה לעזור לישיבות כאלו שמחנכים את הילדים ליהדות אמיתית עפ"י תורת אמת, שיוכלו לקלוט מה שיותר תלמידים ש"בוכים", וכ"ש אלו שלא יודעים אפי' שעליהם "לבכות", לחנכם באופן הנכון עד "שיפסיקו לבכות". וזוהי תפקידה של ישיבת תו"ת ליובאוויטש. ועד"ז במובן הרחב יותר: לאחרונה ההנהגה בין אומות העולם בכלל היא כ"תינוק שנפל מהעריסה", "ירד מהפסים" של צדק ויושר, וכ"א יכול וצריך לעשות חלקו לשפר את המצב ע"י הוספה בצדק ויושר ובמיוחד בחיזוק החינוך וכו'. משיחת יום ה' פ' נח, ד' מרחשון ה'תשכ"ג, לעסקני ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 Synopsis Once, when the Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe were living in the same house, a child of the Mitteler Rebbe fell out of the cradle in the middle of the night and began to cry. The Mitteler Rebbe was so deeply engrossed in his learning that he did not hear the child crying, but the Alter Rebbe, who lived upstairs, heard the crying and came downstairs to return the child to their cradle and calm them down. The Alter Rebbe told the Mitteler Rebbe that even if one is deeply immersed in Torah and davening, etc., he must always hear the cry of a Jewish child and stop what he is doing to calm the child down. Recently there has been an awakening among the Jewish youth, who are “crying” and searching for Yiddishkeit. The lesson from this story is that even if one is busy with very important and lofty things, priority must be given to assisting yeshivos that educate children with authentic Yiddishkeit according to the Torah of Truth – to enable these institutions to accept as many “crying” children as possible. Moreover, there are children who don’t even know that they should be crying because they don’t know what they are lacking – and priority must be given to providing them with a proper Torah education. This is the mission of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch. The same applies in a broader sense: lately, the state of the world is such that nations and people are like a child who has “fallen from their cradle” – having gone off the track of righteousness and justness. Every person can and must do their part to improve the situation by adding in righteousness and justness, and especially by strengthening education etc. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5723 – to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ב' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 27, 2025

12:43

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו "מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית" (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד", וכמו שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים". ונמצא דאברהם קישר את בניית מזבח [שבזה בא לידי ביטוי כללות עבודת אברהם אבינו, שהרי כללות ענין העבודה היא עבודת הקרבנות על מזבח] השלישי [סיום וחותם עבודתו] עם משיח צדקנו! וזוהי ההוראה הנפלאה: כל עניני העבודה בזמן הגלות צריכים להיות קשורים וחדורים עם תוכן הענין דמלכות בית דוד, דוד מלכא משיחא! ב' חלקים משיחת אור לז' מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 Synopsis Shelishi of Lech Lecha concludes with the verse, “Avram set up tents, and came and settled in Elonei Mamre which is in Chevron, and he built a mizbeach to Hashem there.” The Midrash says that he built this mizbeach (the third mizbeach he built) because Chevron is “the place where they crowned Dovid as king, and they established a covenant there” (Midrash HaGadol). Dovid’s kingship is eternal, with the force of a covenant made the entire Jewish people united in Chevron until the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, who will be from the House of Dovid. And as we say in Kiddush Levanah, “Dovid, king of the Jewish people, lives and endures.” Thus, Avraham linked the building of his third mizbeach (which represents the culmination of Avraham’s entire divine service) to Moshiach Tzidkeinu. The wondrous lesson is that all aspects of our divine service during the exile must be bound up with and permeated by the theme of the House of Dovid – Dovid, King Moshiach. 2 excerpts from sichah of Monday night, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ג' פ' לך לך, ו' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 28, 2025

9:02

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון, ט"ו יום אחר החג, "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל: שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו הגשם" אינו אלא ענין של נוחיות בלבד, ואעפ"כ מתאחדים כל בנ"י בא"י ומאחרים את שאלת הגשמים ט"ו יום כדי שה"אחרון שבישראל" יוכל להגיע לביתו בנוחיות! אע"פ שמצות עשה מן התורה לבקש צרכיו מה', וכמו"כ "אין לאדם רשות על גופו כלל . . לצערו בשום צער", כי "אין נפשו של אדם קנינו אלא קנין הקב"ה"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 Synopsis Although Eretz Yisroel needs rain immediately after Sukkos, the inhabitants of the land do not begin asking for rain until 7 Marcheshvan – fifteen days after Sukkos ends, “so that the last of the Jews who made their way up [to Yerushalayim] for the pilgrimage could return to their homes on the Euphrates River – the most distant settlement from Yerushalayim – without being impeded by rain” (Alter Rebbe’s Shulchan Aruch). This emphasizes Jewish unity, because although asking rain is a vital necessity, whereas the concern of “the last of the Jews” being impeded by rain is merely a matter of convenience, nevertheless, all the Jews in Eretz Yisroel unite in delaying their request for rain by fifteen days, so that the last of the Jews could reach his home with ease. And this is despite the fact that it is a positive mitzvah of the Torah to request one’s needs from Hashem, and moreover, “A person has no authority over his body at all…to cause it any pain,” because “a person’s soul is not his own possession but the possession of the Holy One, blessed be He.” (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ד' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 29, 2025

9:13

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון! משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 Synopsis (Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan. Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ה' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 30, 2025

10:38

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)... ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 Synopsis A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such). 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ועש"ק פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 31, 2025

11:49

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש עלפסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך. ‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 Synopsis The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey:Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום א' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ה

Aug 17, 2025

11:56

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' ראה "כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה .. וישבתם בארץ .. והניח לכם מכל אויביכם מסביב": "מנוחה" מורה ששייך מצב של מלחמה אלא שכעת יש לו מנוחה מזה, משא"כ "נחלה" אין לה הפסק. והתכלית היא שגם המנוחה מאויבים תהי' לעולם ע"י שמהפכים את כל האויבים לאוהבים - "והניח לכם מכל אויביכם". ובעבודה: עוה"ז מצ"ע הוא "עלמא דפרודא" ו"נעשה אדם" לשון רבים – שישנו קס"ד שקיימות ב' מחנות - א' שעוסק בלימוד התורה ולא בבירור העולם, כמו דור המדבר, וא' שעוסק בעניני מסחר והעולם ואינו עוסק בעצמו בתורה אלא נותן צדקה שמישהו אחר ילמד תורה. מצב זה, אף שלא נלחמים זב"ז ואפי' אם מסייעים זל"ז, אי"ז מנוחה אמיתית. תכלית ירידת הנשמה למטה היא להגיע למנוחה אמיתית שהיא כשאין "אויבים" כלל וכולם במחנה אחד: דור המדבר עצמו כובש את א"י ועושה שם משכן לו ית' והבעל-עסק עצמו קובע עתים לתורה. וזהו הענין ד"גוי אחד בארץ", להמשיך את "ה' אחד" גם בענינים ארציים. ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 Synopsis A lesson from the verse (in rishon of parashas Re’eh), “Because you have not yet come to the resting place nor to the inheritance…you must settle in the land…He will grant you respite from all your surrounding enemies”: “Resting” implies that there is a possibility of war, just that at present there is rest from it. “Inheritance,” by contrast, has no end. And the ultimate goal is that even the rest from enemies should be eternal, by transforming all the enemies into friends – “He will grant you respite from all your…enemies.” In terms of Divine service: This world by nature is the “world of separation,” and the verse states, “Let us make man…” in the plural, allowing for the mistaken notion that there are two separate camps, one camp is involved in Torah study without engaging in refining the world (like the generation of the desert), while the other is involved in business and worldly matters and does not occupy itself with Torah study (but gives tzedakah so that someone else can study Torah). Even if the two camps are not fighting one another, and even assist one another, this is still not true rest. The purpose of the soul’s descent below is to attain true rest, which is when there are no enemies at all and all belong to one camp: the generation of the desert itself conquers Eretz Yisroel and builds a Mishkan there for Hashem, and the businessman himself sets fixed times for Torah study. This is the meaning of “One nation in the land” – to draw down the reality that “Hashem is One” into even earthly matters. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2025 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ב' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 3, 2025

11:10

התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל, ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש"דרכם להזיק") "לעשות צדקה ומשפט"?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כסלו (שנאסר בגלל חשד מרידה במלכות ולא הי' מקום בטבע שינצח אותם, ובפועל הסכימו לשחררו "בשלום") – שזה הי' באופן ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ וכו'". "הגדיל" פירושו שאע"פ שזהו דבר גדול אבל זה מובן ע"פ שכל. משא"כ "הפליא" פירושו שזהו דבר פלאי שלא מובן, ומ"מ חייבים לקבלו. וכמסופר שעל רוב השאלות ששאלו את אדה"ז בעת מאסרו ענה בהבנה והסברה – "הגדיל". אבל על שאלה א' לא ענה אלא פרץ בצחוק. היינו שביטל את השאלה כאילו לא הי' מקום לזה מלכתחילה, ללא הבנה והסברה – "הפליא" [המשך יבוא]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 Synopsis Some people ask: How can a small minority of people spread the wellsprings to all Jews,and influence millions of people throughout the world (including those whose “way is to cause harm”) to “do righteousness and justice”?! The answer is, if one believes that Hashem, the Creator and Ruler of the world, Who watches over every individual with Hashgacha Pratis, commanded him to do so, then he certainly has the capability to succeed. This can also be understood according to reason, based on the two expressions the Alter Rebbe uses regarding his liberation on 19 Kislev: “Hashem has done great thing and wondrous things in the land etc.” –“great things”means something that is extraordinary, but can be understood logically. “Wondrous things”meanssomething miraculous that cannot be understood logically, yet one sees that this is the reality. In this vein, when the Alter Rebbe was interrogated during his imprisonment, he responded with logical explanations (“great things”), but there was one question that he did not answer at all, and instead he started laughing, meaning, he resolved the question in such a way that the question had no place to begin with, without logical explanation (“wondrous things”). (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

יום ועש"ק פ' וישב, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 12, 2025

11:02

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה: כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענין של "יוסף" שבכוחו שורף את חומת הגלות וכו'. ועד"ז בעבודתו של כאו"א בעצמו, שאינו מתפעל מ"גויים" ו"גויאישקייט", מפני שהוא יודע את האמת ש"בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש"! ועי"ז מתמלאה בקשתו של יעקב ש"ביקש .. לישב בשלוה" (כמ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב), בגאולה האמיתית והשלימה כאשר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה". משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 Synopsis On the verse at the beginning of parashas Vayeishev, “And Yaakov settled…These are the descendants of Yaakov: Yosef…”, Rashi states that when “Yaakov saw all the chieftains [of Esav] written above, he wondered and said, ‘Who can conquer them all?’ What is written afterwards? ‘These are the descendants of Yaakov: Yosef…’, and it says, ‘The house of Yaakov will be a fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav will be straw’ – a spark will come forth from Yosef that will destroy and consume them all.” The lesson is that when one sees the doubled and redoubled darkness of exile, and he wonders, how can we confront it, the answer is: One must know that within every Jew there is “Yosef,” with the power to burn down the wall of exile etc. Similarly in one’s personal divine service, he is not intimidated by the goyim or by goyishkeit, because he knows the truth – that “The house of Yaakov is fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav is straw.” In this way, Yaakov’s request to “dwell in tranquility” is fulfilled (as Rashi says on the verse), with the true and complete Redemption, when “Deliverers will ascend Mount Tzion to judge the mount of Esav, and the kingship will be Hashem’s.” Excerpt from sichah of 19 Kislev 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 11, 2025

9:57

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' וישב] "ויהי יוסף יפת תואר" פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן "ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיוסף עשה פעולות כאלה להיות "יפה תואר" וכו'. וההוראה: אף שיעקב הי' במדינה אחרת ובכלל לא ראה את הנהגת יוסף, בכל זאת הי' יוסף צריך להצטער בצערו של יעקב. כי אהבת ישראל אמיתית היא שצערו של השני, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא צער שלו! משיחת מוצש"פ וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Vayeishev), “Yosef had handsome features and a beautiful complexion,” Rashi states: “Once he saw himself in control, he began to eat and drink and groom his hair. The Holy One, blessed be He, said, ‘Your father is mourning, and you are grooming hair – I will incite the bear against you.’ Immediately: ‘His master’s wife cast her eyes upon him….’” The reason Rashi has to explain it this way is because seemingly, it is unclear how it is relevant here that “Yosef had handsome features”; after all, Yosef “had handsome features” even before he went to Egypt? Therefore, Rashi explains that this comes as a continuation of what it says earlier in the parashah, that Yosef put effort into doing things that made him have a handsome appearance etc. The lesson is that although Yaakov was in another country and didn’t see how Yosef was conducting himself at all, nevertheless, Yosef should have felt Yaakov’s suffering and refrained from such things. Because true Ahavas Yisroel means that the pain of another Jew, no matter where he is, is your pain. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 8, 2025

10:08

התוכן בספר התניא – שבהקדמתו כותב אדה"ז שזה "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", שכל הענינים דספר זה שייכים לכאו"א באופן ד"קרוב גו' מאד" – מבואר שכוונה העליונה בבריאת היצה"ר ונפה"ב היא – "לטובת האדם שיתגבר עלי' וינצחנה". אלא היות שגם היצה"ר משתדל למלא את שליחותו "באמונה" – להפריע ליהודי בעבודת ה', הרי העבודה בהתחלה היא בדרך מלחמה ואתכפיא לא להתפעל ממנו ושלא יפעול עליו אפי' איזו חלישות בעבודתו לקיים רצון העליון, ו"הקב"ה עוזרו". ואח"כ בא לשלימות העבודה – שמהפך את הנפה"ב לקדושה ולאהבת ה', "בלבבך" – "בשני יצריך", "בכל מאודך", ועוד מסתייע בהחום וההתלהבות של היצה"ר להצליח עוד יותר בעבודתו. וזהו"ע "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" (פסוק הקשור עם הגאולה של אדה"ז), וכמאחז"ל "שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד", ואז הפדי' "מקרב לי" היא "בשלום". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in Tanya (a sefer whose teachings are relevant and “very close” to everyone) that the purpose of the yetzer hara and the animal soul is “for the person’s benefit, that he should overcome it and prevail over it.” But since the yetzer hara strives to fulfill its mission “faithfully,” at first one must fight the yetzer so that it doesn’t cause even the slightest weakening in one’s divine service, and when a person does this, “the Holy One, blessed be He, assists him.” Then one reaches the ultimate service, when he transforms the animal soul itself into holiness, serving Hashem “with both your inclinations,” “with all your might,” and utilizing the yetzer’s own passion and excitement to further his divine service. This is the meaning of the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me, because the many were with me,” as our Sages taught, “Even Avshalom’s men prayed for Dovid’s victory.” And then the redemption “from the battle against me” is “in peace.” 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 26, 2025

10:09

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 25, 2025

11:46

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are nottransformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 24, 2025

9:48

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being.Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” 2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 23, 2025

11:03

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל "יורדים" ואח"ז "עולים"? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל, אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של "שינה", (כמו שהי' אצל יעקב, מצד היות נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל וכו'), כי גם הוא יכול ברגע לצאת מהגבלותיו. וזוהי גם התשובה לאלו הטוענים מנין יש להם את הכחות להפיץ המעיינות חוצה וכו', כי לכל אחד יש בלי גבול כחות להלחם עם ה"חוצה", "שרו של עשו", ואין ממה להתפעל! א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 Synopsis The verse states (in rishon of Parashas Vayeitzei), “…Angels of G-d were ascending and descending it.” Seemingly, as Rashi asks, it should have said “descending” and then “ascending”? (When the Ruzhiner was a child studying Chumash, he was known to always come up with Rashi’s question on the verse. But he didn’t ask this question on this verse. When his teacherasked why, the Ruzhiner replied, “On a dream, there are no questions….”) The explanation according to the inner dimension of Torah is that when an angel comes down to a Jew, it is in fact an ascent for the angel, because an angel is limited, whereas a soul in this world is connected to the Hashem’s Essence and Being, which is infinite. And this is true even if the Jew is“sleeping” (as was Yaakov, whose soul encompassed the souls of all Jews etc.), because even then, in a single moment, a Jew can break free from his limitations. This is also the response to those who ask how we have the power to spread the wellsprings outward etc.: Every Jew has unlimited strength to combat the “outside” and to combat “Esav’s guardian angel,” and there is nothing to be intimidated by. Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ועש"ק פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 21, 2025

9:41

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'. משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 Synopsis The unique quality of the month of Kislev is that it is the third of the winter months, during which the emphasis is on man’s own service (winter is the season of rain, which comes after and as a result of the “mist rising up from the earth,” meaning, a Jew’s tefillah – an awakening from below), in contrast to the summer months (where the emphasis is on the awakening from above). The timing of Rosh Chodesh Kislev this year in particular emphasizes the approach of m’lechatchilah ariber: (1) The acronym for this year (תש"נ – 5750) is תהא שנת נסים – “May it be a year of miracles.” (2) Rosh Hashanah occurred on Shabbos. (3) Rosh Chodesh Kislev falls on Tuesday, when “‘It was good’ was said twice.” (4) The weekly parashah is “These are the descendants of Yitzchok…” whose birth was miraculous, and moreover, this parashah contains the blessing “And may Hashem give you…” – “May He give and give again.” Because of all these special qualities, the task at hand now – bringing Moshiach – can be carried out in the loftiest manner, and therefore the Redemption will come immediately. And the Redemption must take place in the literal sense:it cannotbe substituted even by something as lofty as the spreading of the wellsprings outward by the Alter Rebbe etc. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Toldos, 1st day of Rosh Chodesh Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

יום ה' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 20, 2025

11:29

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה, שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב, החידוש דתורת החסידות בכלל, תהי' קשורה עם חב"ד. בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל" – מובן מה שהי' אצלם המספר ט"ו (והפלא הוא שכאו"א מזכיר בבהמ"ז "כמו שברך את אבותנו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כו'"!) ועד"ז י"ל בנוגע לג' אבות החסידות בנוגע לגילוי פנימיות התורה; לא רק עבודת אברהם היתה קשורה עם צדקה אלא גם יצחק ועאכו"כ יעקב, קו האמצעי, שכל עניניו הם באופן ד"נחלה בלי מצרים". ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025 Synopsis The lives of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov in this world overlapped for a period of fifteen years, and the same is true of the Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe. The number fifteen corresponds to letters Yud-Keiof the Name Havayah, which represent Chochmah and Binah (which is the unique contribution of Chassidus Chabad: linking the service of the heart (which is the contribution of Chassidus in general) to the intellect). Concerning the future era it says, “on that day will be (יהיה)” – Yud-Kei twice – indicating that at that time the letters Vov-Kei will be like the letters Yud-Kei. And based on the Gemara’s statement, “Three were given in this world a taste of the World to Come…Avrohom, of whom it is written bakol (“with everything”); Yitzchok, of whom it is written mikol (“from everything”); and Yaakov, of whom it is written kol (“everything”),” we can understand why they overlapped for fifteen years. (The amazing thing is that everyone says in Birkas Hamazon, “As He blessed our forefathers Avrohom, Yitzchok, and Yaakov bakol, mikol, kol – so may He bless us….”) Similarly, it could be said about the three Avos of Chassidus and the revelation of the inner dimension of Torah. Not only did Avrohom’s service involve tzedakah, but also that of Yitzchok, and all the more so Yaakov – the middle path, who merited “a boundless portion.” 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025

יום ג' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 4, 2025

12:08

התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – "הגדיל" ו"הפליא". "הגדיל" – מסבירים להם עפ"י שכל: מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – שרצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם. אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה'", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא מפני שזהו תועלת אישית), ע"ז צ"ל ה"הפליא": כ"א צריך להכיר בנפלאות והשג"פ שרואה בחייו האישיים, ובכללות העולם (כמו זה שמליוני אנשים השתחררו פתאום מעבודת פרך ללא שום מלחמה מצדם אלא מבחוץ וכו'), וחייב להודות שזהו בכח הקב"ה, שהוא הבעה"ב לא רק של איש פרטי אלא של כללות העולם. ובמילא צריכים לציית לו. [ובי"ט כסלו בכל שנה, מתחדש ענין זה ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ"]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025 Synopsis (Continued.) Similarly, regarding the question of how it makes sense logically that one can influence the entire world “to do righteousness and justice,” there are two approaches, “great things” and “wondrous things.” “Great things” means to explain rationally to those who do not yet conduct themselves with righteousness and justice that deep down they desire righteousness and justice in the world, because otherwise, they are liable to get harmed themselves. But for the righteousness and justice to be founded upon “keeping the way of Hashem,” meaning (not for personal benefit but) because this is Hashem’s will, which must be obeyed – this requires “wondrous things”: every person must recognize the wonders and the Hashgacha Pratis he experiences in his own life and in the world at large (such as the miracle of millions of people suddenly being freed from slavery without any effort on their own part, entirely due to forces outside them etc.). One must acknowledge that these wonders are performed by Hashem, who is Master not only of the individual but of the entire world, and therefore one must obey Him. (And the idea that “Hashem has done great and wondrous things in the land” is renewed every year on 19 Kislev.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

יום ב' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 10, 2025

10:31

התוכן כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואברהם זקן": וההוראה ע"פ מ"ש "זקן ‏–‏ זה שקנה חכמה", שדבר חכמה שלומד צ"ל קנינו ‏–‏ "דם ובשר כבשרו". 4) שליחות אליעזר בקשר לשידוכי יצחק ורבקה, שבזה מתבטא ענין הכללי שבכל המצוות ‏–‏ יחוד מ"ה וב"ן, נשמה וגוף, כוונת ומעשה המצוות. משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025 Synopsis Some lessons from sheini of Chayei Sarah: (1) On the verse, “Ephron’s field was confirmed,” Rashi states, “It had a rise, because it passed from the hands of an ordinary person to the hands of a king”: When a Jew takes a physical object into his possession and uses it for holy purposes, such as items used for a mitzvah, this causes it to “rise,” meaning to leave the category of the mundane and to become something holy under the domain of Hashem, the King of the universe. (2) On the verse, “Avraham was old, advanced in days,” the Zohar states that all his days were filled with Torah and mitzvos. The lesson is that not a single moment of the day should be left unused for Torah and mitzvos. (3) “Avraham was old”: The Sages teach that “An ‘elder’ is one who has acquired wisdom”; the wisdom one learns must become his own acquisition, “blood and flesh like his flesh.” (4) Eliezer’s mission of making the shidduch between Yitzchok and Rivkah represents the general theme underlying all mitzvos: the union of Ma”h and Ba”n, of soul and body,of the intent of the mitzvah and the act of the mitzvah. Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025

יום א' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 9, 2025

12:02

התוכן מובא במדרש שמערת המכפלה הוא א' מג' מקומות "שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם הסיבה לזה שישנם כאלו הרוצים לחנך את הילדים גם עם לימודי חול ולא חינוך על טהרת הקודש, כסיפור עם א' שנכנס אלי וביקש ממני לשכנע את בנו ללמוד גם לימודי חול בהסבירו "ער דאַרף דאָך זיין אַ 'מענטש'"... ועוד סיפור בקשר לזה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025 Synopsis The Midrash says that Me’aras HaMachpeilah is one of three places where “the nations of the world cannot antagonize the Jewish people by saying, ‘You stole them’ and they are: Me’aras HaMachpeilah, the Beis Hamikdash, and Yosef’s burial place. Me’aras HaMachpeilah as it is written [in rishon of parashas Chayei Sarah], ‘Avraham listened to Ephron, and Avraham weighed out for Ephron…’” Nevertheless, today we see a strange thing: the strongest opposition from the gentiles is to Jews coming specifically to these three places. This stems from a sense of inferiority toward the nations and a desire to be like them etc.; this is also why there are those who wish for their children to study secular subjects, like a father who came to me and asked me to convince his son to study secular subjects, explaining that “He needs to be a mentch”…. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025

יום ג' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 18, 2025

10:02

התוכן כ"ז מרחשון, שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת, ובנדו"ד בכ"ז מרחשון, כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום החמישים ואחת מכיון שמשה הוסיף יום א' מדעתו), או ביום שהיתה הברית בפועל, ובנדו"ד ביום ב' דחנוכה (כמו הדין ש"נסרים רחבים ד'" פסולים לסכך הסוכה אפילו אם מניחן בצד שאינם רחבים כ"כ ואין את טעם הפסול)? בפועל: יותר "נעים" לומר כסברא הא' ולחגוג יום הברית היום, כ"ז מרחשון, ולא לדחותו ליום ב' דחנוכה..., ובפרט בנדו"ד, שלפי המסופר לא אמרו אז תחנון בכ"ז מרחשון, כי עד סוף היום ציפו שהברית תתקיים בזמן, וגם היתה אז סעודה ואמירת דא"ח. ולכן בפשטות יש ענין מיוחד גם בשנים שלאח"ז ביום כ"ז מרחשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 Synopsis 27 Marcheshvan, which falls on Shabbos this year, is the eighth day from the birth of the Rebbe Rashab. Because the bris was postponed to the second day of Chanukah, the question arises: when should “these days be remembered and observed” in subsequent years? Should it be on 27 Marcheshvan, because the reasons for the postponement no longer apply (just as nowadays we celebrate Matan Torah on the fiftieth day of the Omer, even though the first time it occurred on the fifty-first day, as a result of Moshe adding a day on his own initiative), or should it be on the second day of Chanukah, when the bris actually took place (similar to the halacha that boards four handbreadths wide are invalid for use as schach, even if laid on their narrow side, in which case the reason for invalidating them no longer applies)? As a practical matter, it is more geshmak to follow the first opinion and to celebrate today, rather than postponing it to the second day of Chanukah – and especially in this case, considering that Tachanun was not recited on the eight day (because they anticipated that the bris would take place on time), and there was a seudah and a maamar etc. Therefore, it is clear that there is a special significance to 27 Marcheshvan even in subsequent years. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah, 28 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

יום ועש"ק פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 7, 2025

12:19

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי. התחלת העבודה צ"ל ב"מתנים" (קבלת עול). וצריך ל"חגרם" ב"עוז" – מסירות נפש! ומהו מס"נ – "אַזוי און נישט אַנדערש!". וזהו ענין ה"עקידה" [וסיים האגה"ק]. זה שכ"ק מו"ח סיפר לנו אודות פרטי המאורע של ההכנה דכניסה שלו לעסקנות ציבורית, הוא כדי להורות שכדי שהעבודה דהפצת היהדות והמעיינות שלנו, שנמסרה לנו ע"י רבותינו נשיאנו, תהי' כפי הרצוי וכפי הרצון, ה"ז דוקא ע"י ההכנה דמס"נ ש"אַזוי און נישט אַנדערש"! וכמו המס"נ של אאע"ה שלא הי' באופן ש"חיפש" מס"נ אלא ידע שעליו לפרסם אלקות בעולם באופן של אַזוי און נישט אַנדערש" ובמילא לא משנה אם בדרך יש נסיון של אור כשדים וכיו"ב. משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that on Yud Beis Tammuz 5655 (1895), his father took him to the Ohel in Lubavitch. When they arrived, his father opened the aron kodesh and read the first half of the Iggeres HaKodesh beginning, “She girds her loins with might.” Afterwards, the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden told my father-in-law that in the presence of his holy forebears, he was entering into a covenant with him and entrusting him with the leadership of communal matters both physical and spiritual; he explained that was hereby bringing him to an “Akeidah,” and that in an Akeidah, there must be both one who binds and one who is bound, in order for the sacrifice to be as it should be. The work must begin with the “loins” (kabbolas ol), which must be “girded” with “might” (mesiras-nefesh). And what is mesiras-nefesh? The conviction that it must be this way and no other; this was the Akeidah. (He then finished reading the Iggeres HaKodesh.) The fact that my father-in-law the Rebbe told us the details of this event that marked the preparation for his entry into work on behalf of the public is to teach us that for us to properly carry out the mission entrusted to us by the Rebbeim – our work of spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings of Chassidus – it must be done specifically through the preparation of mesiras-nefesh and the conviction that it must be this way and no other. It must be like the mesiras-nefesh of Avraham Avinu: Avraham didn’t seek out mesiras-nefesh; rather, he was focused on his mission of publicizing G-dliness in the world. And since he had the conviction that it must be done this way and no other, therefore, he was undeterred even when he encountered trials like the furnace in Ur Kasdim etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5720. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025

יום ה' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 6, 2025

11:15

התוכן במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות "נפלאותיו אשר עשה" בארץ מצרים, והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גודל הענין דסיפור נפלאות יצ"מ, ע"י אמירת מזמור תהלים זה, עד שזהו "יסוד ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו", שבזה קשור כל ענין שבתורה – "ויקם עדות ביעקב וגו'", ועד שבזה תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה! כמ"ש בהמשך המזמור. ומזה עידוד לקיום הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאמירת תהילים בכלל, וגודל הענין דאמירת תהלים ע"י היהודים הפשוטים, ה"תהילים אידן", או ע"י כו"כ מנשי ישראל המצטיינות באמירת תהילים (ודוד המלך ביקש ופעל שאמירת תהילים תפעל אותו דבר מה שנפעל ע"י לימוד נגעים ואהלות). ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025 Synopsis We find a seemingly wondrous thing in chapter 78 of Tehillim: The beginning of the chapter (which indicates its underlying theme and purpose) states, “Listen, my people, to my Torah,” and in that vein it goes on to discuss the importance of studying Torah and keeping mitzvos, “He established a testimony in Yaakov and He set down a Torah in Yisroel” etc. But then it ties this to a detailed account of “His wonders which He performed” in the land of Egypt, such that many passages in the Haggadah are derived from the verses in this chapter of Tehillim. Thus, even in the Written Torah we find an emphasis on the importance of telling the story of the wonders of the Exodus from Egypt, which is “a foundation and strong pillar in our Torah and of our faith,” which even the Redemption depends on, as it says later in the chapter. This also encourages us to fulfill the directive of my father-in-law, the Rebbe, about saying of Tehillim in general, and the significance of the Tehillim recited by the “Tehillim Yidden” and by Jewish women etc. (and Dovid HaMelech requested and brought about that saying Tehillim should have the same effect as studying even the deepest parts of Torah). 2 excerpts from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025

יום ד' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 5, 2025

10:35

התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה, והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל"זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו, כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם "זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע. ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא' משאר המדות כמו "פחד יצחק", אבל גם אצלם זה בא מצד מדת החסד וכו'. וכמו שאצל אברהם, הנה גם היראה שלו ("עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה") היתה מצד האהבה, ועד"ז הוא גם אצל ה"זרע" שלו, שגם אם לפעמים צ"ל ההנהגה הגלוי' עם השני לא בקו החסד אבל זה צ"ל מצד האהבה אליו, וכל זמןשהוא לא בטוח שזהו מצד האהבה אלא מצד איזה פני' ‏–‏ ימנע מזה! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 Synopsis Avraham Avinu’s service of Hashem embodied the trait of love, as the Gemara derives from the verse, “the descendants of Avraham who loved Me.” When the Mitteler Rebbe was a child, he explained why the proof comes specifically from a verse about “the descendants of Avraham” and not from Avraham himself: the fact that Avraham Avinu served Hashem with love does not prove that Avraham’s very nature was love, because anyone spoken to directly by Hashem would serve Hashem with love. But the fact that even “the descendants of Avraham” are called those “who love Me” proves that Avraham’s love was rooted in the very nature of his soul. While it is true that “the descendants of Avraham” included generations whose conduct embodied attributes other than love, such “the Fear of Yitzchok,” nevertheless, even then, the fear etc. stemmed from the attribute of kindness. Just as even Avraham’s fear (“Now I know that you are G-d-fearing”) was rooted in love, the same must be true of his descendants: even if at times one must treat another person with what seems to be the opposite of kindness, it must be rooted in his love for that person. As long as one is not certain that this action stems from love and not some other motive, he should refrain from it. 3 excerpts from farbrengen of 10 Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 2, 2025

10:13

התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש"ומלאו את הארץ וכבשוה"! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא"! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא "עולם מלא" (במכ"ש וק"ו מהשגח"פ אפי' על עלה שנפלה מאילן וכו'), ואין להתערב בזה ח"ו (אא"כ ישנו פס"ד ברור בתורה). 2) על רחל נאמר שבשעת הגאולה היא תתבשר עלי' – "מנעי קולך מבכי .. ושבו בנים לגבולם", כשכר ע"ז שבדרכם לגלות עברו בנ"י את קברה והיא נתנה להם את הכח לעבור את הגלות ולהישאר בריאים ושלימים ברוחניות, והיא זו שממשיכה ומבקשת מהקב"ה על הגאולה שלימה במהרה בימינו ממש. ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 Synopsis (1) The Torah describes the mesiras-nefesh Rochel had in order to have a son; as discussed many times, even if one has already fulfilled the mitzvah of peru u’revu, there is no room for debate as to whether they should have more children: the first mitzvah in the Torah is to “Be fruitful and multiply,” and to the point of “filling the earth and subduing it.” And it is a ruling in halacha that every child is a complete world.Even where there is a legitimate reason to delay it, one must rely on Hashem, Who is the essence of good and Who oversees every person, each of whom is a “complete world,” with Hashgacha Pratis (as is obvious from the fact that Hashem oversees even the way a leaf rolls over in the street etc.), and one must not interfere chas v’shalom (unless there is a clear halachic ruling permitting it). (2) It says that Rochel will be informed of the Redemption (“Restrain your voice from weeping … and your children will return to their borders”) as a reward for giving the Jewish people the strength, on their way into exile, to endure and to remain spiritually healthy and whole; she is the one who continues to plead with Hashem for the complete Redemption to come speedily in our days, literally. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei, 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 11, 2025

11:42

התוכן ידוע פתגם של בעל יום ההולדת לפני הסתלקותו: "איך גיי אין הימל און די כתבים לאָז איך אייך". שהכוונה בזה היא – שע"י הלימוד בכתבי החסידות שלו, שבהם הכניס את עצמותו, יש לנו אותו עצמו כפי שנמצא במצב של עלי' השמימה; גם החידוש שנפעל ביום ההולדת שלו בכל שנה שייך ונפעל גם אצל כל ההולכים באורחותיו כו', ובפרט הלומדים כתביו באופן של "יתפרנסון", בהבנה והשגה דוקא, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו"; את הכחות לכל זה "השאיר לנו" – לרשותנו, ורק צריכים לגלותו; ע"י הפצת המעיינות חוצה "קאתי מר דא מלכא משיחא", כפתגם ה"בעל שם טוב". כמו שע"י קריאה ב"שם", שהוא לכאו' ענין חיצוני, נפנה האדם לקוראו בכל עצמותו (וזה גם מעורר בו כחותיו הנעלמים וכו'), ומזה מובן שגם כאשר התפיסא בתורתו של בעל יום ההולדת אינה אלא במקצת, כמו קריאה ב"שמות" – תופסים את העצם כולו, ולכן יכול כאו"א לבוא למצב של "יחוד נפלא" עם הענינים הכי עמוקים של בעל יום ההולדת! ג' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 Synopsis Before his histalkus, the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said, “I am going to Heaven, and I leave the writings to you,” meaning: by studying his writings of Chassidus, in which he invested his very essence, we have the Rebbe himself, as he exists in the state of ascent to Heaven. The renewal of his life’s work that occurs every year on his birthday year is relevant and has an effect on everyone who follows his ways, particularly those who study his writings in such a way that they are “sustained by them” meaning with understanding and comprehension, which forms a “wondrous union that is unmatched by any other union.” He “left us” the abilities for all this and put them at our disposal; we need only to reveal it. The Baal Shem Tov said that “the master, king Moshiach, will come” as a result of spreading his wellsprings; just as a name is seemingly an external aspect of a person, but calling someone by their name arouses their entire essence, so too it understood that even if one only has a partial connection to the teachings of the Rebbe Nishmaso Eden (like “reading names”), he grasps the entire essence. Therefore, everyone can achieve a “wondrous union” with his deepest teachings. 3 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 12, 2025

10:34

התוכן בחסידות מבואר (בביאור מאחז"ל "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [בשלישי ורביעי דפ' חיי-שרה], והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה") שהענין דשידוך יצחק ורבקה הוא הענין ד"יחוד מ"ה וב"ן" ("מיין עילאין" ו"מיין תתאין"), וזהו כללות הענין דעבודת האדם: "מ"ה" קאי על התורה – בחי' "שמים", ו"מן השמים השמיעך את קולו" – המשכה מלמעלמ"ט, ו"ב"ן" קאי על המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים וע"י קיום המצווה מעלים את הדבר גשמי – העלאה מלמטלמ"ע, וצ"ל חיבור תורה ומצוות וכו'; הנשמה – בחי' "מ"ה", והגוף – בחי' "ב"ן", וירידת הנשמה למטה (שדוקא עי"ז אפ"ל קיום תומ"צ) הוא ענין יחוד מ"ה וב"ן וכו', ועוד. משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 Synopsis The Sages tells us that “The talks of the servants of the forefathers’ households is more pleasing than the Torah of their descendants, for the passage concerning Eliezer [in shelishi and rev’i of parashas Chayei Sarah] is repeated in the Torah, while many principles of the Torah are only given by allusion.” Chassidus explains that the shidduch of Yitzchok and Rivkah reflects the union of Ma”h and Ba”n (the “higher waters” and the “lower waters”), which represents man’s service in general: Ma”h represents Torah (“From the heavens, He let you hear His voice,” from Above to below), while Ba”n represents mitzvos (which are clothed in physical objects that are elevated by being used for a mitzvah). And there must be a union of Torah and mitzvos etc. The descent of the soul (Ma”h) into the body (Ba”n) represents the union of Ma”h and Ba”n etc. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 לזכות מרת מנוחה רחל בת פרומה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מרחשוןולזכות ילדי'ה שמואל, מנחם מענדל ושלום דובער שיחיו מאיעסקי להצלחה וברכה בגו"ר בכל מכל כל

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 13, 2025

11:09

התוכן בקשר למה שעורר לאחרונה שכל בת שהגיעה לחינוך תדליק נש"ק: 1) אף שאדה"ז פוסק בנוגע לנש"ק "פשוט דבני ביתו א"צ נר לכל אחד ואחד", ידוע שבבית אדה"ז עצמו הדליקו משהגיעו לחינוך! ויש לנהוג בפועל לפי ה"מעשה רב". 2) טענו שהפעילות בזה יכולות לגרום שנשים תדליקו נש"ק לאחרי השקיעה – הנה ב' סיפורים במעשה בפועל: 1. התקבל מכתב מאשה שכותבת שהיא היתה מדליקה נש"ק בכל ע"ש של השנה באותה שעה – 6:00 בערב, וכתוצאה מה"שטורעם" במבצע נש"ק, ומה שציינו במפורש שאסור להדליק נש"ק אחרי השקיעה, החליטה שמכאן ולהבא תדליק לפני השקיעה! 2. לאשה מסויימת נודעה שבתה היתה עושה "עבודת בית" בחדרה אחרי הדלקת נש"ק, והחליטה שגם הבת תדליק נרות, והברכה ".. נר של שבת קודש" גרמה שתבין שזו לא הנהגה ראוי'. 3) טענו ש"אין לשנות מנהג אבותינו" – הנה: א) הרי "אבותינו" לא היו קוראים עתונים כל בוקר... ו"מנהג" זה כן השתנה אף שזה ביטול תורה... ב) "מנהג אבותינו" שלא היו שולחים הבנות לבתי-ספר מצד "כל כבודה בת מלך פנימה", וכעת שולחים כולם אותן לבת"ס. והטעם פשוט – כיון שראו שהיום זוהי הדרך היחידה להציל אותן וכו'. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 Synopsis Regarding the recent campaign encouraging every girl upon reaching the age of chinuch to begin lighting Shabbos candles: (1) Althoughthe Alter Rebbe rules that “it is obvious that members of a household do not each need their own candle,” it is well known that in the Alter Rebbe’s own home, the girls did begin lighting from the age of chinuch. (2) Some have argued that this campaign might cause women to light Shabbos candles after sunset. But here are two real-life stories that demonstrate the practical results of the campaign: (a) A woman wrote that she used to light Shabbos candles every Friday at 6:00 PM, no matter the time of year. As a result of the awareness generated by the Shabbos candles campaign, and the clear message that it is forbidden to light candles after sunset, she decided to start lighting before sunset. (b) Another woman, whose daughter attended public school, discovered that after candle lighting on Friday, the girl would go to her room and do her homework. She decided to have her daughter start lighting candles too, and she explained to her daughter the meaning of the bracha “…lehadlik ner shel Shabbos kodesh,” which helped the girl understand that such behavior is not appropriate for Shabbos. (3) Some argue that we should not “depart from the custom of our forefathers.” But: (a) Our “forefathers” also didn’t read newspapers every morning… yet that “custom” has certainly changed, even though it comes at the cost of bitul Torah…; (b) The “custom of our forefathers” used to be to not send girls to school, based on the verse, “All the glory of the princess is within.” Yet today, everyone sends their daughters to school, and the reason is obvious – because it became clear that today, this is the only way to protect them etc. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 14, 2025

10:20

התוכן בקשר לענין ה"מבצעים" ישנם הטוענים איך מעמידים את התורה על 5-6 מצוות בלבד? הנה: א) ע"ד מ"ש בגמ' מכות "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה . . בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", שהפירוש הוא שמצות אמונה היא יסוד שתביא לקיום כל המצוות, ועד"ז בנוגע ל"מבצעים". ב) המענה כלפי טוען הטענה – 'אני מדבר על מצוות אלו, דבר אתה על שאר המצוות'! במקום למנוע מבנות ישראל להדליק נש"ק ולהאיר בכך את הבית! טוענים שאם הבת תדליק נש"ק בעצמה זה יפגע בכבוד-אם שלה – הרי בלאו הכי אינה מכבדת אותה! ולהיפך – כשתתחיל להדליק נש"ק תתחיל גם לציית להאם! [ועל הטענה איך אפשר להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם נש"ק – הרי כבר נהגו הנשים להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם החשמל. והעיקר – זה הי' המנהג בכו"כ קהילות וחוגים שגם הבנות לפני בת-מצווה הדליקו נש"ק בברכה. וכנראה שזה הפסיק בזמן המלחמות והמחסור בנרות]. יש לנצל את הענין ד"בת קמה באמה כלה בחמותה" בתקופה זו לצד הקדושה – להשפיע עליהן להדליק נש"ק. והרי רואים שזה מוסיף בעונג וקדושת שבת אצל כל המשפחה. משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 Synopsis Regarding the mivtzoim, there are those who argue: how can you reduce the Torah to just five or six mitzvos? But (1) Just as when the Gemara says in Makkos that “613 mitzvos were given to Moshe…Chavakuk came and established them upon one, as it says: ‘The righteous person will live by his faith,’” it simply means that the mitzvah of faith is a foundation that leads to the fulfillment of all the mitzvos, the same is true of the mivtzoim. (2) The response to the one making this argument is, I am talking about these mitzvos; if you want to talk about the rest of the mitzvos, that’s fine too. But you should not be preventing Jewish girls from lighting Shabbos candles and bringing more light into their homes. They argue that if a girl lights Shabbos candles herself, it will detract from her mother’s honor, but the truth is girls aren’t honoring their mothers anyway. On the contrary: when a girl begins lighting Shabbos candles, she will begin listening to her mother more. (As for the argument: how can one light Shabbos candles in a room where candles are already lit – the fact is that women have already become accustomed to lighting Shabbos candles when the electric lights are already on. And more importantly, historically it was in fact the custom in many communities for girls to light Shabbos candles before the age of Bas Mitzvah, and specifically with a bracha. It seems that the custom ceased during wartime when there was a shortage of candles.) In this era, one must make use of the phenomenon of “a daughter rising up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law” for holiness – by influencing them to light Shabbos candles. And we see clearly that it adds to the delight and sanctity of Shabbos for the entire family. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

יום א' פ' תולדות, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 16, 2025

11:25

התוכן במענה על שאלת רבים איך אלו שיכלו לשבת וללמוד תורה באופן של "יגדיל תורה ויאדיר" – נוסעים למקומות רחוקים לעסוק ב"ופרצת"?!: מסופר בכתובות (קג:) אודות ר' חייא שהי' בעצמו צד צביים ופושט עורם וכותב על הקלף את הה' חומשי תורה ומלמדם לה' ילדים, ואת הו' סדרי משנה ומלמדם לו' ילדים, וכ"א מהם הי' מלמד להאחרים את מה שהוא למד וכו'. ר' חייא בעצמו עשה כל זה ולא סמך על אחרים (אף שהשאלה "תורתו מתי נעשית" היתה ידועה גם לו...)! ובכך פעל "שלא תשתכח תורה מישראל" מלכתחילה, שלכן "כמה גדולים מעשה חייא" מר' חנינא שאמר שאם ח"ו נשתכחה תורה מישראל הי' מחזירה ע"י הפלפול וכו'. ובמכ"ש בזמננו, שאנו צריכים לפעול באחרים שבכלל ירצו לשמוע ענין בתורה..., שההנהגה האמורה היא "מצוה שהזמן גרמא" שאא"פ לעשותה ע"י אחרים שדוחה תלמוד תורה. ויש לעשותה מתוך חיות והתלהבות ורגש, ובכך יצליחו עוד יותר לקרב את הנוער (במיוחד) לתומ"צ וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 Synopsis Some have asked, how is it that people capable of sitting and learning Torah are traveling to distant places to engage in spreading the wellsprings outward? The answer can be understood based on the Gemara (Kesubos 103b) describing how Rabbi Chiya would personally trap deer, skin them, and write the Five Books of the Torah on their parchment, and then teach each Chumash to one child in such a way that each child would then teach the other four children the Chumash he had learned. And he did the same with the Six Orders of the Mishna. Rabbi Chiya did all this himself, without relying on others (even though the question “When will his Torah learning be done” surely could be asked of him, too). They said, “How great are the deeds of Chiya” – greater than the approach of Rabbi Chanina, who said that if chas v’shalom the Torah were forgotten from the Jewish people, then he would restore it through pilpul etc. – because in this way Rabbi Chiya ensured that the Torah would not be forgotten from the Jewish people in the first place. This applies even more so these days, when we it is necessary to influence people to even want to hear words of Torah; today this is a “time-sensitive mitzvah” that “cannot be done by others” and therefore overrides the obligation of Torah study. It must be done with vitality, passion, and feeling, and in this way, one will be even more successful in drawing close (especially) the youth to Torah and mitzvos etc. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ב' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 17, 2025

7:32

התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה"ויברכהו ה'" היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא "מאה שערים"! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע, כמו שרואים ביצחק: 1) לידתו היתה בדרך נס. 2) זה שנימול בן שמונת ימים, אף הסכנה הגדולה שבדבר, הי' ענין של נס. 3) הי' "עולה תמימה" ש"כולה לה'" – עבודה באופן שלמע' ממציאות העולם! ב' חלקים מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א יום ב' דפ' תולדות, כ"ד מר-חשון ה'תשמ"ה בעת ביקור בני האדמו"ר מלעלוב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025 Synopsis (1) Sheini of parashas Toldos concludes, “Yitzchak sowed in that land and he found in that year one hundredfold, and Hashem blessed him.” Seemingly, “and Hashem blessed him” is the reason “he found in that year one hundredfold”; why then does it come after the words “and he found…” rather than before? The answer is that when a Jew fulfills Hashem’s command that “Six years you shall sow your field,” despite seeing that “the land is difficult and the year is difficult” (as Rashi explains), he already deserves to find “one hundredfold,” and then “Hashem blesses him” – an additional blessing that is of a totally different order than the degree of effort he invested. (2) A Jew’s very existence is supernatural, as we see regarding Yitzchak: (a) His was born through a miracle; (b) he was circumcised at eight days old, despite the great danger involved, which was itself a miracle; (c) he was a “perfect olah,” “entirely for Hashem,” which represents a form of divine service that transcends the reality of the world. 2 excerpts from 24 Marcheshvan 5745 (in conversation with the sons of the Lelover Rebbe) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025

יום א' פ' בהעלותך, י"ב סיון – יום סיום ימי התשלומין של חג השבועות, ה'תשפ"ה

Jun 8, 2025

11:49

התוכן י"ב סיון הוא סיום "ימי התשלומין" של חג השבועות, זמן מתן תורתנו. וכמדובר כמ"פ שכל הענינים שנעשו בזמן שביהמ"ק הי' קיים, כמו הענין דעלי' לרגל והבאת קרבנות, נמשכים וצ"ל בכל הזמנים בנוגע למקדש הרוחני שבכ"א, ועאכו"כ הענין ד"זמן מ"ת" שלא קשור עם ביהמ"ק – שעד י"ב סיון יש את האפשרות להשלים כל זה. ובנוגע למ"ת: 1) הוראה הא': להחליט ולהתחיל לקיים בפועל "לקבל" וללמוד את התורה (שניתנה ב"מתן תורה") מתוך חיות ו"באימה ביראה ברתת ובזיע" – בכלל, ובפרט באופן ד"לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" (ע"ד שעשרת הדברות הם ענינים של פס"ד ברור). 2) הוראה הב': כהקדמה לאמירת עשה"ד, שבפשטות הם ענינים בנגלה דתורה, היתה "וירד ה' על הר סיני" – גילוי אלקות וה"מרכבה" שלמע', ומזה ההוראה שצ"ל גם הלימוד ד"מעשה מרכבה" – פנימיות התורה כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד. ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נשא, י"ב סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2025 Synopsis 12 Sivan is the final day of the days of tashlumin for the holiday of Shavuos. We know that everything that was done in the Beis Hamikdash, such as the pilgrimage and the korbanos etc., continue and must be observed spiritually in the sanctuary within every Jew; thus, there is the opportunity for Tashlumin even now up to and including the 12th of Sivan – and this certainly applies to giving of the Torah aspect of Shavuos, which doesn’t depend on the Beis Hamikdash. With regard to the giving of the Torah: (1) One must resolve, and actually begin, to receive and study the Torah with vitality and “reverence, awe, trembling, and quaking,” particularly in the manner of “reaching conclusions from the discussion in accordance with halacha” (similar to how the Aseres Hadibros contained clear rulings). (2) Before the Aseres Hadibros (which in the plain sense is part of the revealed dimension of Torah), “Hashem descended upon Mount Sinai” – a revelation of G-dliness and the Divine Chariot above. This teaches us that one must also study the Maaseh Merkavah – the inner dimension of the Torah – as explained by the teachings of Chabad Chassidus. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Naso, 12 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2025 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, כ"ג אייר, ה'תשפ"ה

May 21, 2025

11:24

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בחוקותי "אם בחוקותי תלכו וגו'": המענה לשאלה כיצד תובעים הענין ד"תלכו" ‏–‏ ללכת מחיל אל חיל בתומ"צ, כשנמצאים בזמן הגלות אשר "אותותינו לא ראינו גו'" ‏–‏ הוא ממ"ש "בחוקותי תלכו" ‏–‏ "בחוקותי" הוא מלשון חקיקה: החידוש באותיות החקיקה הוא שהאותיות הם חלק מהדבר בו הם חקוקים, ולא כמו אותיות הכתיבה שהדיו והדף הם ב' דברים, והיינו, כאשר עניני תומ"צ הם חקוקים בהאדם עד שמציאותו ומציאות התורה הם דבר אחד ממש ועבודתו היא מצד עצם נפשו הנה אז לא שייך שהעדר הגילויים שבזמן הגלות יפעל בו הגבלה כל שהיא! ועוד. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2025 Synopsis The beginning of Bechukosai states, “If you advance in My decrees etc.” A person might ask: how can I be expected to advance in Torah and mitzvos “from strength to strength,” when I’m in exile, and “we have not seen our signs” etc.? The answer lies in the verse’s expression, “If you advance in My decrees” (Bechukosai), from the term engraving (chakikah): The unique quality of engraved letters is that the letters become part of the material in which they are engraved. Similarly, when Torah and mitzvos are engraved in a person to the extent that he and the Torah become literally one and the same, and his service comes from the essence of his soul – then the lack of revelation in exile cannot impose any limitations upon him. 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2025

יום ב' פ' אחרי-קדושים, ז' אייר, ה'תשפ"ה

May 5, 2025

7:24

התוכן ישנה תורה מהרב המגיד עה"פ בסיום חמישי דפ' אחרי "ושמרתם את חוקותי.. אשר יעשה אותם האדם וחי בהם! ע"ד משל ציצית, כשהם דוממים אין בהם חיות וכשיהודי עושה בהם מצוה אזי "וחי בהם"‏ – ‏הוא ממשיך בהם חיות שיהיו "לעבעדיקע ציצית", וע"ד מה שמסופר על הבעש"ט שפעם הסתכלו עליו וראו כי הציצית מתנענעות אצלו כדבר חי! הם נהיו בפועל ובגשמיות דבר חי! הביאור בתורה זו בחסידות: החיות שנמשך ע"י עשיית המצוות של האדם (התחתון) הוא חיות אלקי שלמע' מסדר ההשתלשלות, ועי"ז גם "עושים" כביכול את הציור דאדם העליון ("ועשיתם אַתם") וכו'. משיחת אור לי"ב ניסן ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2025 Synopsis The verse states (at the end of chamishi of parashas Acharei), “You shall observe My statutes…which a man shall do and live by them.” The Maggid explains this with the analogy of tzitzis: first the tzizis are an inanimate object, but when a Jew uses them for a mitzvah, the tzizis “lives by them” – the Jew draws life into them and turns them into “living tzitzis,” like the story of the Baal Shem Tov, whose tzitzis were seen moving like a living being – they literally and physically became alive. The explanation of this teaching in Chassidus is as follows: the vitality drawn down by the physical man is Divine life that transcends sederhishtalshelus – and it also “makes” the Supernal Man, so to speak (as the verse says, “and you shall do them” – spelled ועשיתם אַתם – “and you shall make”) etc. Excerpt from sichah of Wednesday night, 12 Nissan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2025

יום ג' פ' אחרי-קדושים, ח' אייר, ה'תשפ"ה

May 6, 2025

10:33

התוכן הוראה נפלאה, גדולה ועיקרית משם פ' "אחרי": גם מי שהוא בתכלית השלימות - בדוגמת "נדב ואביהוא" "בקרבתם לפני ה' וגו'", או הכהן גדול ביוהכ"פ בקודש הקדשים (שע"ז מסופר בהתחלת הפרשה) - אין לו להסתפק בזה אלא עליו להתבונן מה עליו לעשות "אחרי" זה! ואי"ז רק "הידור מצוה".. זה נוגע לו עד כדי כך שגם הוא ידע את האזהרה שבהמשך הפרשה - "כמעשה ארץ מצרים.. וכמעשה ארץ כנען.. לא תעשו וגו'"! וכפי שרואים גם מזה שביוהכ"פ לפני תפלת (מנחה ו)נעילה קוראים בתורה דוקא ענין זה! וזהו הלימוד הכללי: מבלי הבט על ההצלחה בעבודתו עד עתה, יכול האדם וצריך להמשיך גם "אחרי" זה לעבוד עבודתו באופן נעלה עוד יותר עד בלי גבול, ע"י שמתחבר עם הקב"ה שהוא בלי-גבול. ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2025 Synopsis The name of parashas Acharei teaches that even someone who has attained complete perfection – like Nadav and Avihu, who had “drawn near to Hashem,” or the Kohen Gadol on Yom Kippur in the Kodesh HaKodoshim (which is described at the beginning of the parashah) – must not be satisfied with that. Rather, he must contemplate what he mut do “after” that. And this isn’t just a hiddur mitzvah – it is necessary so that even he take to heart the warning that comes later in the parashah, “You shall not imitate the practices of the land of Egypt...and the practices of the land of Canaan etc.” As we also see from the fact that this passage is the Torah reading on Yom Kippur (Minchah and) Ne’ilah. This is the general lesson: Regardless of one’s success in his divine service until now, he can and must continue to serve “after” that in an even higher manner and an infinite manner, by connecting to Hashem Who is infinite. 2 excerpts from farbrengenof Motzaei Shabbos Parashas Acharei, 30 Nissan 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2025 לזכות גנעשא בת בתשבע שתחי' ליום ההולדת שלה ח' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' אחרי-קדושים, ט' אייר, ה'תשפ"ה

May 7, 2025

8:28

התוכן 1) הוראה ממ"ש בתחילת פ' קדושים "קדושים תהיו כי קדוש אני וגו'": כאו"א מישראל צריך להתנהג באופן של "קדושה" - "קדושים תהיו", וכאשר בא מישהו לבלבל אותו ואומר לו כיצד יכול הוא להתייצב כנגד אווירת ה"חולין" שבעולם כולו מסביבו ולהתנהג באופן של קדושה - באה המענה בתורה: "כי קדוש אני" - הקב"ה נותן לכאו"א את כל הכחות הדרושים למלא את תפקידו ושליחותו בעולם ע"י ההנהגה באופן של קדושה, ובאופן של "הנה ה' נצב עליו" - ה' בעצמו נמצא עם כאו"א וכו'. 2) א' הלימודים ממצות ספה"ע, שסופרים את הימים, וכל יום היא מצוה בפ"ע, ומברכים ע"ז, ש"ספירה" מורה על חביבות הדבר – הוא יוקר הזמן. ולדעת שיש לכ"א הברירה האם לקשר את היום עם "אשר קדשנו במצוותיו" או לא. ויה"ר שתדעו את היוקר של כל יום, ושכל יום הוא "עולם" בפ"ע (מצוה בפ"ע שמברכים ע"ז), ולנצלו במילואו (ולא לדחות למחר). וההתבוננות בענין זה "אליבא דנפשי'" תביא הטבה או שינוי (אם צריך) בעבודת ה'. 1) משיחת ח"י ניסן ה'תשד"מ 2) משיחת אור ליום ועש"ק פ' תזו"מ , ה' אייר ה'תשל"א, להתמימים שי' החוזרים לאה"ק ת"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2025 Synopsis (1) The beginning of parashas Kedoshim states, “You must be holy, for I, Hashem, your G-d, am holy”: every Jew must conduct themselves in a holy manner, and when someone comes to confuse him saying, how can you possibly stand up against the atmosphere mundaneness of the entire world around you, the response from the Torah is: “for I am holy” – Hashem gives every individual all the necessary strength to fulfill their role and mission in the world in a holy manner, and in such a way that, “Behold, Hashem stands over him” – Hashem Himself is with every Jew etc. (2) One of the lessons from the mitzvah of Sefira HaOmer lies in the fact that the days are counted individually, with each day being its own mitzvah with its own bracha, which expresses the preciousness of time. One must recognize that every person can choose whether to link the day to the One “Who sanctified us with His commandments” or not. May it be Hashem’s will that you recognize the value of every day and the fact that every day is a world unto itself (a distinct mitzvah with its own bracha) and to utilize it fully (and not push it off until tomorrow). Reflecting on this in an honest fashion will lead a person to improve or (if necessary) change his conduct in his service of Hashem. (1) Excerpt from sichah of 18 Nissan 5744 (2) excerpt from sichah of Thursday night, parashas Tazria-Metzora, 5 Iyar 5731 to the yeshiva students returning to Eretz Yisroel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2025 לע"נ מרת מלכה רייזל בת הרה"ח ר' מרדכי דובער ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלה ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד * לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק

יום ה' פ' אחרי-קדושים, י' אייר, ה'תשפ"ה

May 8, 2025

8:52

התוכן הוראה בענין "ואהבת לרעך כמוך" [בשני דפ' קדושים] מסיפור הבא: לאחרי הסתלקות אדה"ז היו לצ"צ כמה ספיקות שרצה שאדה"ז יפתור לו, אלא שלא הצליח בזה וכו', עד שפעם א' נגש אליו יהודי לפני התפלה ובקש ממנו הלואה כדי שיוכל לקנות בו עגל עבור פרנסתו (זה הי' יום שוק), הזדרז הצ"צ והלך מיד, לפני התפלה, לביתו והביא לו את ההלואה וכו'. כשחזר - נראה אליו אדה"ז בפנים מאירות ופתר לו את ספיקותיו. והרי בודאי קיים הצ"צ בפועל כל יום את מה ש"נכון לומר לפני התפלה הריני מקבל עלי.. ואהבת לרעך כמוך" ואת הענין של "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי", ולאידך - לא הי' כ"כ חשוב שיתן לו את ההלואה דוקא לפני התפלה, והי' יכול לטעון שמספיק לאהוב את השני "כמוך" והוא הי' דוחה א"ז עד לאחרי התפלה, ומ"מ דוקא הזריזות לעזור לשני יותר מ"כמוך" - זה מה שפעל שאדה"ז נראה אליו וכו'! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2025 Synopsis A lesson regarding the mitzvah to “Love your fellow like yourself” (in sheini of parashas Kedoshim): After the histalkus of the Alter Rebbe, the Tzemach Tzedek had a number of questions he wanted to ask the Alter Rebbe, but he didn’t merit for the Alter Rebbe to appear to him until one day a Jew approached him before davening and asked for a loan so he could purchase a calf from which to earn his livelihood (it was market day). The Tzemach Tzedek hurried back home – before davening – and leant him the money. When he returned to shul, the Alter Rebbe appeared to him with a radiant face and resolved his questions. Now, the Tzemach Tzedek undoubtedly kept the practice of “accepting upon myself the positive mitzvah to love your fellow like yourself” and “giving a coin to a pauper” before davening every day. Moreover, there was an argument to be made that it’s enough to “love your fellow like yourself”–and since he wouldn’t have dealt with his own livelihood until after davening, he didn’t have to take care of someone else’s livelihood until after davening either. Nevertheless, it was specifically this alacrity in helping another Jew even more than “like yourself” that caused the Alter Rebbe to appear to him etc. Excerpt from sichah of night of Erev Rosh Hashanah 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2025 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏

יום ועש"ק פ' אחרי-קדושים, י"א אייר, ה'תשפ"ה

May 9, 2025

10:48

התוכן העזרה ליהודי שני בגשמיות אין בה כדי לפטור את חובתו לעזור לו ברוחניות - להשפיע עליו להניח תפילין, כשרות, שמירת שבת או טהרת המשפחה וכיו"ב. ואדרבה - העזרה בזה נוגע עוד יותר כי בזה תלוי עיקר החיות של יהודי זה! והרי החיוב ד"הוכח תוכיך את עמיתך" [כמ"ש בשני דפ' קדושים] אינו רק על הרב והמגיד-מישרים אלא על כאו"א! וכ"ש א' שמעסיק יהודי שני בעסק שלו ועוזר לו בפרנסה גשמית, שעליו לנצל את ההשפעה שיש לו עליו ולעזור לו להתקרב ליהדות וכו' ו"המעשה הוא העיקר" וכו'. אלא זה צ"ל באופן דסבר פנים יפות וכו', ויש להשתדל בזה "עד מאה פעמים" וסו"ס יצליח וכו'. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2025 Synopsis Helping another Jew physically does not exempt one from the obligation to help him spiritually – by influencing him to put on tefillin and keep Shabbos, kashrus, family purity etc. On the contrary – helping another Jew spiritually is even more important, because that is the essence of a Jew’s life. The obligation to rebuke one’s fellow (as it says in parashas Kedoshim) doesn’t apply only to Rabbonim etc., but to every Jew. Certainly someone who employs another Jew in his business, thus assisting him with his material livelihood, is especially obligated to utilize the influence he has over him to help him in a pleasant manner draw closer to Yiddishkeit etc., and “action is the main thing.” One must exert himself in this effort “even up to one hundred times,” and in the end, he will succeed. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayishlach, 19 Kislev 5733. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2025 לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' אמור, י"ג אייר, ה'תשפ"ה– יום היאָרצייט של הוו"ח עוסק בצ"צ רב פעלים וכו' ישראל ארי' לייב, אחיו של הרבי –

May 11, 2025

10:09

התוכן ידוע הפתגם שפסח שני מלמד אותנו "אַז ס'ניטאָ קיין פאַרפאַלען", שאף פעם לא אבוד, אלא יכולים לתקן, אפי' מי שהי' טמא, מי שהי' בדרך רחוקה, ואפי' "לכם", שנעשה ברצונו, מ"מ יכולים לתקן. וחידוש נוסף, שכללות הציווי דפסח שני נתחדש ע"י אותם אנשים שהיו צריכים לתיקון ע"י שטענו "למה נגרע וגו'", ולא רק לאלו הצריכים תיקון, אלא גם לכל ישראל – שניתוספה פרשה בתורה שיכולים ללמוד בה במשך השנה. והוראה נפלאה מזה: מכאן רואים עד כמה גדול כחו של כאו"א מישראל, שאפי' אחדים מישראל, יהי' מי שיהי', אפי' מי' שהי' טמא או בדרך רחוקה וכו', בכחם לפעול הוספה בעניני תומ"צ עבור כלל ישראל! שיחת יום א' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשמ"ח - בבוקר, אחרי תפלת שחרית, לפני חלוקת הדולרים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2025 Synopsis Pesach Sheini teaches us that it’s never too late: even if someone is “impure” or “distant,” and even if it was “lachem,” meaning it was by their choice – nevertheless they can still correct the situation. An additional novelty in Pesach Sheini is that the mitzvah was introduced by those very individuals who required correction, by protesting, “Why should we be excluded?” This led to the addition of a new parashah in the Torah, not only for themselves but for the entire Jewish people, and one from which we can derive a lesson for the entire year. This serves as wondrous lesson of the tremendous power of every single Jew: even a few individuals, whoever they may be – even if they were impure or distant etc. – have the power to add something to Torah and mitzvos for the entire Jewish people. Sichah of Sunday, Pesach Sheini 5748 – after Shacharis, before giving out dollars For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2025 לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.

יום ב' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשפ"ה

May 12, 2025

10:18

התוכן לדעת רשב"י אין ציבור עושה פסח שני. ולכאו' היתכן שיחסר אצל הציבור כולו הענין דקרבן פסח?! ובפרט לרשב"י שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", וע"י שאמר זאת פעל שהענין יומשך ויתגלה למטה בעוה"ז הגשמי, והיתכן שרשב"י יפסוק שהציבור כולו יגרע ח"ו בזה שיחסר אצלו ענין הפסח?! והביאור – שאדרבה, לדעת רשב"י הציבור אינו זקוק להביא פסח שני (ואם מביאו ה"ז חולין בעזרה), כי ע"י שהציבור צועקים "למה נגרע" ומשתוקקים להקריב הקרבן וכו' – פועלים כבר כללות ענין הפסח (וע"ד שגם בימים שבהם אין אומרים תחנון נפעלת הפעולה דאמירת תחנון (ענין התשובה) מצד עצם היותם "יומין זכאין"). ובפרט שרשב"י שהי' נשיא בדורו, רואה באנשי הדור את הענינים שלו (ע"ד מ"ש אדמו"ר האמצעי שנותן תיקון ב"יחידות" רק לאחרי שמוצא בעצמו (בדקות עכ"פ) את הענין הדורש תיקון), ואצלו הי' סדר העבודה שלא הי' זקוק לקיום מצות מעשיות אלא פעל ההמשכות ע"י עבודה רוחנית. ד' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2025 Synopsis Rabbi Shimon ben Yochai holds that the community does not bring a Pesach Sheini offering. Seemingly, how is it possible that Rashbi, who said, “I am able to exempt the entire world from judgment” (and by saying it, he caused it to come down and be revealed in this physical world) would hold that the entire community would be “excluded” from bringing the Korban Pesach? The explanation is that, to the contrary, Rashbi held that the community doesn’t bring the Pesach Sheini because it doesn’t need to: When the community cries out “Why should we be excluded?” and they yearn to bring the korban etc. – that itself already has the effect of the Korban Pesach. (Similar to how we don’t say Tachanun on meritorious days because the merit of the day itself causes that Tachanun isn’t needed.) This is especially true considering the fact that Rashbi was the Nasi of his generation, who saw his own qualities in the people of his generation: because he was able to accomplish his Divine service in a spiritual fashion, he held that the community didn’t need to physically bring the Pesach Sheini. (Similar to the story of the Mitteler Rebbe pausing Yechidus until he was able to identify within himself – in a most subtle form – the issue for which someone needed a tikkun). 4 excerpts from sichah of Pesach Sheini 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2025

יום ג' פ' אמור, ט"ו אייר, ה'תשפ"ה

May 13, 2025

7:05

התוכן הוראה פשוטה מהענין דקידוש ה' וחילול ה' [כמ"ש בשלישי דפ' אמור "לא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בנ"י וגו'"]: ילד יהודי צריך לדעת שהנהגתו עפ"י רצונו ית' אינה ענינו הפרטי בלבד, אלא עי"ז מתקדש שם שמים! ולהיפך, כאשר מתנהג באופן בלתי רצוי ח"ו, גורם חילול ה' ר"ל!, ומזה מובן עד כמה צריך כל אחד להזהר בכל פעולה שלו שתהי' באופן המתאים ליהודי. ובקשר לזה: בנוגע נוסח הברכה "חג הפסח כשר ושמח" מבאר אאמו"ר ש"כשר ר"ת כמוצא שלל רב", והיינו, כאשר ילד יהודי מקפיד לאכול מאכל כשר או שהנהגתו תהי' כשרה שלא תגרום חילול ה', עליו לדעת שזה "כמוצא שלל רב"! משיחת ח"י ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2025 Synopsis A simple directive from the concept of Kiddush Hashemand chilul Hashem [as the verse states in shelishi of parashas Emor, “You must not desecrate My holy Name, that I may be sanctified among the Jewish people etc.”] : A Jewish child must know that acting according to Hashem’s will is not merely a personal matter, but something that causes a Kiddush Hashem, and when one behaves in an improper manner chas v’shalom, it causes a chillul Hashem. Therefore, a Jew must be especially careful to make sure his behavior is fitting for a Jew. On a related note, regarding the Pesach practice of wishing each other a “Kosher and joyous holiday,” my father, who’s birthday is today, explains that the word “kosher” is an acronym for “like one who finds great spoil” (כמוצא שלל רב), meaning: When a Jewish child is careful to eat kosher food and ensures that his behavior is kosher – and thus doesn’t cause a chilul Hashem – he must know that it is “like finding great spoil.” Excerpt from sichah of 18 Nissan 5745 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2025

יום ד' פ' אמור, ט"ז אייר, ה'תשפ"ה

May 14, 2025

8:31

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' אמור] "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגו'" מפרש רש"י "אמר רב אבדימי ברבי יוסף מה ראה הכתוב ליתנן [הענין דמתנות עניים] באמצע הרגלים . . ללמדך שכל הנותן לקט ושכחה ופאה כראוי מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנות בתוכו". הביאור בזה שרש"י בחר גירסה זו שבתורת כהנים (מקור דבריו), ולא גירסה הנפוצה "כאילו ביהמ"ק קיים והוא מקריב קרבנות בתוכו": אף שנתינת הצדקה בכלל נחשבת כמו ש"נותן חיי נפשו לה'" כיון ש"במעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו" (אדה"ז באגה"ק), אבל בזה גופא ישנה מעלה מיוחדת במעות "שאדם נותן מיגיע כפיו", וזהו המעלה שבנתינת פאה ולקט וכיו"ב שהאדם מתייגע בחרישה וזריעה וכו' עד שהשיגם – "בזיעת אפך תאכל לחם", והוא נותן א"ז לעניים אפי' קודם שהוא בעצמו נהנה מהתבואה. ולכן אף שנתינת הצדקה סתם ה"ז (רק) כהקרבת קרבנות אבל נתינת פאה וכיו"ב ה"ז גם "כאילו בנה בהמ"ק וכו'". ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' אמור ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2025 Synopsis On the verse (in revi’i of parashas Emor) “When you reap the harvest of your land, you must not fully reap the corner of your field during your harvesting…” Rashi states: “Rabbi Avdimi the son of Rabbi Yosef said: Why did Scripture see fit to place this in the middle of the festivals…To teach you that whoever who gives leket, shik’cha and pe’ah properly is considered as if he built the Beis Hamikdash and offered up his sacrifices in it.” Rashi’s wording differs from the common version of the source text in Toras Kohanim, which states, “as if the Beis Hamikdash were standing and he were offering up sacrifices in it.” The reason Rashi uses the less common version is because while a person who gives tzedakah in general is considered as though he is “giving his soul’s life to Hashem,” since “with this money he could have purchased his soul’s life” (as the Alter Rebbe says in Iggeres HaKodesh), nevertheless, there is a unique quality to the tzedakah one gives from money he earned from the toil of his own hands. This is the special quality of pe’ah and leket etc., where a person necessarily has labored for it by plowing and sowing etc. – yet he gives it to the poor even before he has a chance to benefit from the produce himself. Therefore, while ordinary tzedakah is considered (only) like offering up sacrifices, giving pe’ah etc. is also considered “as if he built the Beis Hamikdash.” 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Emor 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2025 לע"נ ר' אליהו ב"ר יוסף מנחם מענדל ע"ה טענענבוים ליום היארצייט שלו ט"ז אייר תנצב"ה נדבת בנו ר' לוי יצחק שי' טענענבוים ומשפחתו שי'

יום ה' פ' אמור, י"ז אייר, ה'תשפ"ה

May 15, 2025

10:58

התוכן הוראה מאופן עבודתו של רשב"י – "תורתו אומנתו": כמו שעיקר חיותו של האומן היא ב"אומנות" שלו, ובזה חושב כל היום, גם כשעוסק בדברים אחרים – ועד"ז בנוגע לכאו"א מישראל: ישנם זמנים מסויימים במשך היום שבהם עוסק היהודי בשאר ענינים, כמו אכילה ושינה וכו'. אבל אעפ"כ ה"אומנות" של יהודי ועיקר מציאותו היא – תורה. וזה צ"ל ניכר בכל פעולתיו במשך היום, גם כאשר אינו לומד תורה בפועל. ובאמת, אצל ילדים, שהוריהם דואגים להם לכל צרכיהם, נקל יותר שלימוד התורה שלהם יהי' באופן ד"תורתו אומנתו" ממש, וכאשר הוריהם רואים שהם מונחים בלימוד התורה כ"כ ומקדישים לכך כל רגע פנוי – ה"ז משפיע גם עליהם שהם ישתדלו להקדיש יותר זמן ללימוד התורה. וכך גדלים הילדים בריאים ברוחניות, ובמילא גם בריאים בגשמיות – כי גם האכילה ושתי' שלהם וכו' היא רק כמה שזה יביא תועלת לה"אומנות" – התורה. משיחת ל"ג בעומר – בעת ה"פאראד" – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2025 Synopsis A lesson from Rabbi Shimon ben Yochai for whom “his Torah was his occupation”: Just like the primary vitality of a craftsman lies in his occupation, and that’s what he thinks about all the time, even when he is doing other things – so it is with every Jew: there are certain times during the day when a Jew eats and sleeps etc., but nevertheless, a Jew’s “occupation” and main focus of his being is Torah. This must be evident in everything he does throughout the day, even when he isn’t learning Torah. For children, it is easier for “Torah to be their occupation” literally, because their parents provide them with all they need, so they don’t have to worry about earning a livelihood etc. –and when the parents see that their children are so immersed in Torah learning and devote every free moment to it, the parents are also influenced to strive to devote more time to Torah study. In this way, the children grow up spiritually healthy, and consequently, physically healthy as well – because even when they eat and drink, they do so only to the extent that benefits their “occupation” – which is Torah. Excerpt from Lag B’Omer parade of 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2025 לזכות אריה ליב בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו י"ח אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' אמור, י"ח אייר, ל"ג בעומר, ה'תשפ"ה

May 16, 2025

9:49

התוכן א' הטעמים לשמחה בל"ג העומר קשור עם רשב"י – יום ההסתלקות שלו, "יום שמחתו", ועד שביקש שכולם ישמחו ביום זה. הטעם לשמחתו ביום זה – מפני שביום זה הרגיש שהגיע לתכלית השלימות באופן התקשרותו ותאחדוותו עם ה', ובלשונו בספר הזהר "בי' אחידא בי' להטא בי' אתדבקת", למרות שגם לפנ"ז היתה עבודתו בשלימות. וההוראה לכל המשתתפים בשמחתו, כולל ובעיקר ילדי ישראל: כבר משעה שהילד יוצא לאויר העולם משתדלים לקשר ולאחד אותו עם ה' ע"י שמסובבים אותו בשמות קדושים וכו', וככל שהולך וגודל בגשמיות, כך הולך וגודל בהתקשרות והתאחדות עם ה' – ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, באמירת "מודה אני" מיד כשניעור משנתו – שמרגיש שהקב"ה החזיר לו את הנשמה, ועי"ז מתקשר עם ה' בכל פעולותיו במשך כל היום כולו. אלא שאין להסתפק בההתקשרות וההתאחדות שהי' ביום שלפנ"ז, אלא תמיד יש להוסיף בזה. משיחת ל"ג בעומר – בעת ה"פאראד" – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2025 Synopsis One of the reasons for the celebration of Lag B’Omer is that it is the day of Rashbi’s passing, “his day of celebration,” to the extent that he requested that everyone rejoice on that day. The reason he celebrated Lag B’Omer is because he felt he had reached the ultimate perfection in his connection and oneness with Hashem on that day, as he says in the Zohar, “one with Him, aflame with Him, attached to Him” – even though his service was already complete before that. The lesson for everyone who participate in his celebration, especially Jewish children, is that from the moment a child enters the world, we strive to connect and unite him with Hashem by surrounding him with names of Hashem etc., and as he grows physically, he also grows in his connection and oneness with Hashem, by learning Torah and performing mitzvos, by saying Modeh Ani the moment he wakes up, expressing the feeling that Hashem has returned his soul to him, and in this way he connects to Hashem in everything he does throughout the entire day. But one must not suffice with the connection and unity that he achieved the day before – rather, one must always increase it. Excerpt from Lag B’Omer parade of 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2025 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

יום א' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ה

May 18, 2025

7:56

התוכן בנין בית בישראל צ"ל ע"ד מ"ש בתחלת פ' בהר שכאשר "תבאו אל הארץ" צ"ל מיד "ושבתה הארץ שבת לה'" – המחשבה הראשונה שעליו מעמיד כל הנהגתו ה"ז ליקח דבר ארצי, גשמי וחומרי ולהכין אותו למעמד ומצב של "ושבתה" – שנאבדת הארציות שבדבר, ועי"ז "שבת לה'" – שרואים בו אלקות. זה בא ע"י האתערותא דלתתא ד"שש שנים תזרע שדך וגו'", לאח"ז בא השכר שבערך העבודה, ועד גם השכר וה"אתערותא דלעילא" שלמעלה מזה. ודוגמתו בסדר לימוד התורה – לכל לראש לימוד כפשוטו – חיצוניות התורה, לימוד פנימיות התורה, לימוד התורה כפי שהיא מקושרת בהקב"ה, ועד ללימוד באופן ש"שכינה מדברת מתוך גרונו". ועד"ז הסדר באהבת ישראל – שאוהב את היהודי מצד המעלות הגלויות שבו, מצד פנימיות הנשמה שבו, ועד מצד היותו העצם שלו (שגם ענין זה ישנו בגלוי בכל ישראל, וכמ"ש בתניא שאפי' קל בקלים עומד בכל נסיון שמרגיש שזה מנתקו ח"ו מאלקות). משיחת יום ג' פ' בהו"ב, ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2025 Synopsis A Jewish home must be built in the manner described at the beginning of parashas Behar, “When you enter the land,” it must immediately “rest a Shabbos for Hashem.” Meaning the first thought upon which one bases his entire conduct must be to take something earthly, physical, and material, and prepare it for the state and condition of “resting” – losing its earthliness, so that it becomes a “Shabbos for Hashem,” meaning G-dliness is perceived within it. This is achieved through the awakening from below, “For six years you shall sow your field etc.,” which is followed by the reward corresponding to the effort, and then also the reward and awakening from above that is even higher than that. The same applies to the order of Torah study: first one studies the plain meaning of Torah – the external dimension, followed by the inner dimension of Torah, followed by studying Torah the way it is connected to Hashem, and ultimately studying Torah in such a way that “the Shechinah speaks from inside his throat.” And similarly with Ahavas Yisroel: loving a Jew because of his revealed qualities, then because of the inner dimension of his soul, and ultimately because of his very essence (which is also revealed within every Jew, as it says in Tanya, that even the most unworthy Jew will withstand every test when he senses that sinning would sever him chas v’shalom from G-dliness). Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behar-Bechukosai, Lag B’Omer 5735 – between Mincha and Maariv For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2025

יום ב' פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ה

May 19, 2025

9:52

התוכן מבואר במפרשים ענינו של ספירת העומר בתקופה שבין יציאת מצרים ומתן תורה, שבתקופה זו התגעגעו בנ"י לקבלת התורה וספרו את הימים שעברו כבר מיציאת מצרים שעדיין לא קיבלו את התורה. ועד"ז בכל שנה ושנה יש להתעורר בתקופה זו עם געגועים לקבלת התורה מחדש. וכמו שמ"ת בפעם הראשונה הי' קשור עם תנאים והכנות מיוחדות, ועד"ז צ"ל בכל שנה ושנה כהכנה לקבלת התורה מחדש. בין התנאים הי' התנאי שהקב"ה רצה "ערבות" שבנ"י יחיו עם התורה במשך כל הדורות, וה"ערבות" היחידה שקיבל היתה "בנינו עורבים אותנו", ובזכות הבטחת חינוך הילדים מקטנותם ללכת בדרך התורה ומצוותי' זוכים בנ"י לקבל את התורה מחדש בכל הדורות. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ז אייר ה'תשל"ז – לנשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2025 Synopsis The commentaries explain that the Jewish people counted the days of the Omer between the Exodus from Egypt and the Giving of the Torah because they yearned to receive the Torah; similarly, every year during this time, one should awaken a yearning to receive the Torah anew. Just as there were certain conditions and preparations when the Torah was given the first time, preparations must similarly be made to receive the Torah anew every year – including that “Our children will be our guarantors” that the Jewish people will live with the Torah – which was the only guarantee Hashem accepted. It the merit of our commitment to educate our children from a young age to follow the path of Torah and its mitzvos, we receive the Torah anew in every generation. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 27 Iyar 5737 – to N’shei Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2025

יום ג' פ' בהר-בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשפ"ה

May 20, 2025

9:41

התוכן בשיעור רמב"ם היומי: "לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה". ועפ"ז נשאלת השאלה: מכיון שמפורש בקרא "וקם העם הזה וזנה וגו' ועזבתים וגו'", נמצא דבעת הנישואין של הקב"ה עם כנס"י בעת מ"ת, הי' בדעתו לגרש, ח"ו, את בנ"י?! אלא בהכרח לומר שמלכתחילה אין כאן ענין של גירושין כלל! וכמ"ש "אי זה ספר כריתות וגו'" (אלא למראית עין). ומכיון שכן מתחזקת השאלה "עד מתי?!", הרי הקב"ה חייב לכנס"י "שארה כסותה ועונתה", ולפי הבנת וטובת האשה...! אין ברירה אלא לעשות את ה"אמת'ן געוואַלד" שרוצים משיח תיכף ומיד ממש! [ניגנו "ווי וואנט משיח נאו" בהתלהבות עצומה במשך שעה ומחצה!.. ואח"כ אמר:] אם יש כאן "ועד המסדר" שיבחרו א' שיכריז "עד כאן הקפה וכו'" כבהקפות... ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2025 Synopsis Today’s Rambam states, “A man should not marry a woman if he intends to divorce her.” The question is, we know that the giving of the Torah was the “marriage” of Hashem and the Jewish people, yet the verse says explicitly that “this people will rise up and stray…and I will abandon them…” which seemingly indicates that at the time of the marriage, Hashem intended to divorce the Jewish people, chas v’shalom? Rather, we must say that there was never a divorce (but only the outward appearance of one), asthe verse states, “Where is your mother’s bill of divorce....” For this reason, the cry of “Ad mosai?” becomes even stronger – because Hashem is obligated to provide the Jewish people with “food, clothing, and intimacy,” and these must be given according to the needs and understanding of the wife. There is no choice but to raise a true hue and cry that we want Moshiach literally right now. [After the chassidim sang the niggun “We Want Moshiach Now” for an hour and a half straight, the Rebbe said:] If there’s a Vaad Hamesader here, they should appoint someone to announce, “This concludes the hakafah…” 2 excerpts from farbrengen of Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2025

יום א' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר, ה'תשפ"ה

May 4, 2025

11:46

התוכן עמ"ש [בראשון דפ' אחרי] בקשר לעבודה של הכה"ג ביוהכ"פ "וכפר בעדו ובעד ביתו" דרשו חז"ל "ביתו זו אשתו". וצ"ל: מדוע לא נאמר "אשתו" בפירוש?! ויובן בהקדם מ"ש בגמ' בין ההידורים שאמר רבי יוסי על עצמו ש"מעולם לא קריתי לאשתי אשתי ולשורי שורי אלא לאשתי ביתי (שהיא עיקר הבית), ולשורי שדי (שהוא עיקר של שדה)". וצ"ל: אף שאשה היא עיקר הבית, אבל מהו הדגש ש"מעולם לא קריתי לאשתי אשתי וכו'", ומהו ההידור שבזה?! והביאור: ר"י ראה בכל דבר בעולם רק את תכליתו. בנוגע לאשה: אף שלאשה יש גם חשיבות כשלעצמה (שלכן יש מצוה של "ושמח את אשתו" אפי' לפני הולדת ילדים וכו'), אבל תכליתה היא – קיום מצות פו"ר. ור"י ראה מיד באשתו שום מציאות אחרת, רק תכליתה. ולכן מעולם לא הי' יכול לקרוא לה "אשתי" אלא "ביתי". ויתירה מזו – אפי' במין החי, "שורי", ראה מיד רק את תכליתו – "שדי". ועפי"ז מובן מהו ההידור בזה. וזהו מה שתכלית השלימות בכה"ג הוא כאשר הוא בדרגא ש"וכפר בעד ביתו", ש"אשתו" אינה אלא "ביתו". ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2025 Synopsis On the verse [in rishon of parashas Acharei], “he shall atone for himself and for his household,” our Sages said: “‘His household’ – this refers to his wife.” Why does the verse not say explicitly “and for his wife”? This can be understood based on the statement of Rabbi Yosi, “I never called my wife ‘my wife,’ nor my ox ‘my ox’; rather, [I called] my wife ‘my house’ (because she is the mainstay of the home), and my ox ‘my field’ (because it is the primary tool for the field).” Seemingly, while it’s true that the wife is the mainstay of the home, why was Rabbi Yosi so careful to “never call my wife ‘my wife’”? And why is this considered such a special quality? The explanation is that Rabbi Yosi saw in everything only its ultimate purpose. Therefore, while it’s true that a wife also has value in and of herself (which is why there’s a mitzvah to “gladden one’s wife” even before there are children, etc.), nonetheless, the ultimate purpose of marriage is to fulfill the mitzvah to be fruitful and multiply), and Rabbi Yosi immediately saw in his wife no other reality but this purpose. Therefore, he was never able to call her “my wife,” only “my house.” Moreover, even when it came to animal life, “my ox,” Rabbi Yosi immediately perceived only its ultimate purpose – “my field.” This is why Rabbi Yosi’s conduct is considered such a hiddur, and also why the ultimate perfection of the Kohen Gadol is when “he atones for his household,” meaning when he attains such a level that to him, “his wife” is nothing but “his house.” 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2025 לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ"ד אייר, ה'תשפ"ה

May 22, 2025

10:05

התוכן בסיום מס' סוטה מדובר אודות ענינים שלכאו' אין ענין הברכה ניכר בהם בגלוי. וזהו ע"ד הענינים דבפ' בחוקותי, שקוראים כהכנה למ"ת, ובפ' כי תבוא "שאף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות" כפי שזה כבר נתגלה בפנימיות התורה ובדפוס [לקו"ת פ' בחוקותי]. ועד"ז מסופר "מעשה רב" בנגלה דתורה [מו"ק ט: בקשר לרשב"י ובנו]. וכ"ה בסיום מס' סוטה שלומדים בימי ספה"ע כהכנה למ"ת. וזהו גם מה שהעבודה דימי הספירה קשורה עם קרבן העומר שהוא משעורים, ע"ד קרבן סוטה, שהתכלית בזה היא שיהי' "ונקתה ונזרעה זרע" – שמתברכים בזחו"ק. וכמ"ש ש"אם בחוקותי תלכו גו' – ונתתי גשמיכם בעתם וגו', וכפירוש הבעש"ט ש"גשמיכם" כולל ענינים הגשמיים. א' הענינים המבוארים בסיום מס' סוטה שמובן בפשטות שהכוונה בו הוא לטוב הנראה והנגלה הוא ד"בעקבתא שמשיחא חוצפא יסגי": שלאחר שכבר "כלו כל הקצין" צריך יהודי לתבוע ובכוחו לדרוש ביאת המשיח עד באופן של "חוצפא", כפס"ד ברור בתורה. משיחת אור ליום ה' פ' נשא, ערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2025 Synopsis The end of Masechta Sotah (which is studied during Sefiras Ha’Omer as a preparation for the giving of the Torah) discusses events that seem not to be positive ones, similar to the passages in Bechukosai (which we read in preparation for the giving of the Torah) and Ki Savo, where, “although these words of rebuke appear to be curses, in truth they are nothing but blessings,” as has already been revealed and printed in the inner teachings of the Torah [Likkutei Torah on parashas Bechukosai]. There’s also a story in this vein recounted in Nigleh [Moed Katan 9b, regarding Rashbi and his son]. This is also why service the days of Sefirah are associated with the Omer offering, which is brought from barley – like the offering of the Sotah, because the ultimate goal is that “she will be exempted and bear children” – blessed with living, enduring children. As the verse states, “If you follow My statutes…I will give your rains in their time…” and as the Baal Shem Tov explained, “your rains” (gishmeichem) includes physical blessings. One of the events described at the end of Masechta Sotah (which obviously is meant plainly in a positive sense) is that “In the times of the approach of Moshiach, impudence will increase”: after “all the end-times have passed,” a Jew can and must demand the coming of Moshiach, even in a manner of “impudence,” in accordance with the clear halachic ruling of the Torah. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Nasso, Erev Shavuos 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2025 לזכות מושקא בת חנה חי' שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"ה אייר, ה'תשפ"ה

May 23, 2025

9:36

התוכן התוועדות זאת קשורה עם שבת מברכים חודש סיון, שקשור עם מתן תורה, ובפרט שבשנה זו ה"ז גם ערב ר"ח סיון, שאז "באו מדבר סיני" (ו"סיני" קשור עם הביטול שצ"ל בלימוד התורה וכו') וחנו נגד ההר באופן שהיו מוכנים לקבל את התורה. וא"כ מובן שהתוצאה העיקרית מהתוועדות זו צ"ל בהוספה בהכנה למתן תורה ולקבלת התורה ע"י חיות חדשה בלימוד התורה. ולימוד התורה כדבעי ה"ז ע"י "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים" (ואלו הם מתוך הארבעים ושמונה דברים ש"התורה נקנית" בהם - פרקי אבות פרק ו', הפרק שלומדים בשבת זו), והיינו שיש להשתדל ללמוד תורה עם עוד יהודים וכו', ואז, כשלימוד התורה הוא כדבעי, הרי הלימוד מביא לידי מעשה בקיום המצוות ובהידור. משיחת מוצש"ק פ' במדבר, מבה"ח סיון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2025 Synopsis This farbrengen is in connection with Shabbos Mevorchim of the month of Sivan, which is associated with Matan Torah, especially this year, when it also fell on Erev Rosh Chodesh Sivan, the day on which “they came to the Sinai desert” (“Sinai” connoting the bitul required for Torah study, etc.) and “camped facing the mountain” – they were already in a state in which they were fit to receive the Torah. Accordingly, it is understood that the primary outcome of this farbrengen must be to increase in the preparation for the giving of the Torah and receiving the Torah, through renewed vitality in Torah study. Proper Torah study involves “companionship with one’s colleagues” and “debating with one’s students” (which are among the forty-eight ways through which “the Torah is acquired” listed in the chapter of Pirkei Avos for this Shabbos). Therefore, one should strive to study Torah together with other Jews, and then, when the Torah is studied properly, it leads to action – keeping the mitzvos meticulously. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Mevorchim Chodesh Sivan, parashas Bamidbar, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2025 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ * לזכות מנוחה רחל בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ה אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום א' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ה

May 25, 2025

9:05

התוכן דובר לאחרונה אודות החשיבות של קיום מסגרת ה"משפחה" – הרגש האחדות בין ההורים והילדים. וי"ל שגם החלישות בקיום ה"משפחה", כמו כל הצרות, נובעת מהרדיפה אחרי שיטת ה"גויים" שגשמיות ופרנסה הוא יסוד הכל, ולכן בדורות הקודמים, שהאדם הי' מתפרנס מעבודות בבית והמשפחה היתה עוזרת בפרנסה, ובמילא התקיים קשר המשפחתי, משא"כ בדורות אלה שהוקמו "בתי-חרושת" וכיו"ב. כמו המקומות שלוקחים הילדים מבית הוריהם ומוסרים אותם ל"מקצועיים" במוסדות ציבוריים כדי לחנכם... וראו הצרות שיצא מ"חינוך" כזה, מכיון ששכחו שלאדם יש "נשמה", וצריכים את האהבה והיחס המיוחד שבין ההורים להילדים. ועד"ז בעניננו: יש לדעת שלא משנה מהם תנאי המקום והזמן – התורה, ש"לא תהי' מוחלפת", קובעת שחייב להיות קיום וחיזוק למסגרת ה"משפחה". [וכמ"ש (גם) בפ' במדבר – "למשפחותם לבית אבותם"]. משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2025 Synopsis Lately we’ve been discussing the importance of the “family” framework (as it says in parashas Bamidbar, “by their families, by their paternal houses”) – the feeling of connection and unity between parents and children. It could be said that the weakening of the family structure, like all troubles, stems from chasing after the approach of the gentiles, where everything is based on materialism and earning a livelihood. Therefore, in previous generations, when a person worked at home and the family assisted him in earning a livelihood, the family bond was maintained naturally, in contrast to our generation, where people work in factories etc. Some have tried the approach of taking children from their parents and handing them over to be educated by “professionals” in public institutions, but we see the terrible troubles that resulted, because they forgot that a person has a soul, and needs love and attention from their parents, and a connection with them. Similarly: one must know that regardless of the conditions of the place and time – the Torah, which “will not be changed,” establishes that the family unit must be sustained and strengthened. Excerpt from sichah of 15 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2025 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ב' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ה

May 26, 2025

11:16

התוכן עה"פ [בשני דפ' במדבר] והלויים יחנו סביב למשכן העדות ולא יהי' קצף על עדת בנ"י וגו'", מפרש"י: "אם תעשו כמצותי לא יהי' קצף, ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו, יהי' קצף, כמו שמצינו במעשה קרח כי יצא הקצף וגו'". וצ"ל: 1) מה קשה בפשש"מ? 2) הרי "מכלל לאו אתה שומע לאו", ומדוע צריך לפרט "ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו"? 3) למה צריך הראי' מ"מעשה קרח"? והביאור: בפסוק שלפנ"ז כתוב "והזר הקרב יומת", וקשה: מהו ענין ה"קצף" שמוסיף בפסוק זה? והיו יכולים לפרש, דמ"ש "יומת" קאי על זר שנכנס בפועל, אבל אם זר לא נכנס בפועל, ורק לא התקיים מ"ש בפסוק זה, שהלויים לא שמרו מסביב למשכן (שנתנו האפשריות שזר יכנס), אז (לא יהי' "יומת", רק) "יהי' קצף". וזהו מה שרש"י שולל ומפרט "ואם לאו, שיכנסו זרים בעבודתם זו", רק אז יהי' "קצף", נוסף על ענין ה"מיתה" שבפסוק שלפנ"ז. ומוכיח זאת מ"מעשה קרח" שנאמר שם "יצא הקצף": 1) שלא הי' ענין הקצף עד הקטרת הקטורת ע"י הזרים בפועל (אף שהפסקת השמירה על המשכן ע"י הלויים היתה לפנ"ז כשהתאספו אצל קרח). 2) שנוסף על ענין ה"מיתה" אצל ה-250 איש, הי' גם "קצף" כללי וכו'. [המשך יבוא] ד חלקים משיחת מוצש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2025 Synopsis On the verse [in sheini of parashas Bamidbar] “And the Levi’im must encamp around the Mishkan of Testimony, so that there will be no wrath against the community of the Jewish people,” Rashi explains: “If you do as I have commanded, there will be no wrath; but if not, and laypersons venture into this service of theirs, there will be wrath, as we find in the incident of Korach, ‘for wrath has gone forth….’” A number of questions arise: (1) What is difficult here in the plain meaning of the verse? (2) We know that “From a negative statement you can infer a positive statement” – so why is it necessary to spell out that “but if not, and laypersons venture into their service of theirs…”? (3) Why does Rashi need to bring a proof from the “incident of Korach”? The explanation is as follows: A previous verse states, “any layperson who approaches will be put to death”; therefore, the question is why this verse adds this idea of “wrath”? A possible explanation would be that the earlier verse, which mentions the death penalty, applies when a layperson actually enters, whereas this verse teaches that if the Levi’im failed to guard the Mishkan as required (creating the possibility for layperson to enter), but no layperson actually entered, then (there would be no death penalty but) there would be “wrath.” But Rashi negates this explanation by saying, “but if not, and laypersons venture into this service of theirs” – only then will there be “wrath” (in addition to the death penalty mentioned in the earlier verse). Rashi proves this from the incident of Korach, where it says, “for wrath has gone forth,” indicating that (1) there was no wrath until the non-Kohanim actually offered the ketores (even though the Levi’im had already ceased guarding the Mishkan earlier, when they joined with Korach); and (2) in addition to the punishment of death upon the 250 men, there was also a general “wrath” etc. [To be continued.] 4 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bamidbar, Erev Rosh Chodesh Sivan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2025

יום ג' פ' במדבר, כ"ט אייר, ה'תשפ"ה

May 27, 2025

9:00

התוכן [המשך] ובזה שרש"י מציין "כמו שמצינו במעשה קרח", ששם היתה המיתה "בידי שמים", מביא ראי' למ"ש עה"פ לפנ"ז "והזר הקרב יומת" "בידי שמים", אף דבכ"מ שנאמר "יומת" (ולא "ימות") הכוונה בידי אדם. (ואף שכבר בפ' משפטים עה"פ "וגם בעליו יומת" פרש"י "בידי שמים", אבל שם אכן שואל "יכול בידי אדם" ומביא ראי' שזה "בידי שמים"). וההוראה מכל הנ"ל: כמו ב"מעשה קרח" לא "יצא (אפי') הקצף" (ולא רק העונש מיתה) עד שלא הקריבו הקטורת בפועל, ועד אז – אפי' לאחר שקרח הקהיל כל שבט לוי והציתם נגד "משה אמת ותורתו אמת" וכו' – הי' להם עוד נשיאת חן בעיני ה', ומשה חזר אחריהם שיחזרו בתשובה וכו', ועד"ז גם יהודי שחסר אצלו בענין של "שמירה מסביב למשכן", בהענין ד"הרחק מן העבירה" וכיו"ב, הנה כ"ז שאין הענין בפועל, ה"ה נושא חן גם "בעיני האלקים" – מדת הדין, ו"הקב"ה עוזרו" וכו' ובודאי ש"בל ידח ממנו נדח". משיחת מוצש"ק פ' במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2025 Synopsis [Continued.] By citing “the incident of Korach,” where the punishment was by the hand of Heaven, Rashi gives proof to his explanation in the earlier verse, “any layperson who approaches will be put to death” that “put to death” means “by the hand of heaven,” unlike most instances of the word יומת (as opposed to ימות) which mean death by the court. (Although Rashi already explained in Mishpatim on the verse, “its owner, too, shall be put to death (יומת)” that it means by the hand of heaven, nevertheless, there he asks explicitly, “Perhaps it means by the hand of man?” and brings a proof that it means by the hand of Heaven.) The lesson from all this is that just as in the incident of Korach, even the “wrath” (let alone the punishment of death) was not unleashed until they actually offered the ketores, and moreover, even after Korach gathered the tribe of Levi and incited them against Moshe, they still found favor in Hashem’s eyes, and Moshe sought to bring them to do teshuvah etc., similarly, if a Jew is lacking in his service of “guarding around the Mishkan” (distancing himself from sin) and the like, as long as he doesn’t actually sin, he finds favor in “the eyes of G-d” (the attribute of judgment), and “The Holy One, blessed be He, assists him,” and it is certain that “he who is banished will not remain banished.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bamidbar, Erev Rosh Chodesh Sivan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2025

יום ד' פ' במדבר, ר"ח סיון, ה'תשפ"ה

May 28, 2025

9:57

התוכן א) בר"ח סיון יש להתחיל את ההכנות לקבלת התורה בזמן מ"ת ע"י ה"התקדשו" במחשבה דבור ומעשה וכו' ‏–‏ כמו בר"ח סיון בפעם הראשונה (שאז "באו מדבר סיני"). ב) כיון שההכנות למ"ת התחילו בר"ח סיון מובן שיש קשר בין "ראש חודש" לענין התורה, והביאור: בר"ח הוא מולד הלבנה לאחרי שבמשך כמה ימים היא מתמעטת עד שבערב ר"ח היא נעלמת לגמרי, ומר"ח והלאה היא הולכת ומאירה יותר ויותר מיום ליום (משא"כ השמש מאירה כל הזמן בלי שינויים). ועד"ז בתורה שהיא תורת חיים צ"ל ענין הצמיחה. וכמו בצומח עצמו יש תקופה שרואים שהוא צומח ומוציא פירות וישנה תקופה שהוא קפוא ואינו צומח ולא מוציא פירות כי אז מקבל כחות חדשים להוציא פירות מחדש, עד"ז בנוגע לתורה ‏–‏ זה שלפעמים נותן ה' קשיים בלימוד התורה ה"ז רק כדי שהאדם יתייגע ויתגבר עליהם ולהגיע עי"ז להבנה עמוקה יותר. ומכיון שהתייגע – יתענג מזה. ב' חלקים משיחת יום א', ר"ח סיון ה'תשל"ב בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2025 Synopsis (a) On Rosh Chodesh Sivan, one should begin preparing to receiving the Torah by “sanctifying yourselves” in thought, speech, and action, just like the Jewish people did on Rosh Chodesh Sivan the first time (the day that “they came to the Sinai desert”). (b) Since the preparations for receiving the Torah began onRosh Chodesh Sivan, it is understood that there is a connection between Rosh Chodesh and Torah: After the moon becomes smaller and smaller and then disappears completely, Rosh Chodesh marks the birth of the new moon, and from then on the moon shines more and more with each passing day (unlike the sun, which shines constantly without change). Similarly, one’s study of Torah, which is a Torah of Life, requires growth. In a plant’s life, there are times when you can see it growing and producing fruit, and times when it appears frozen and doesn’t grow or produce fruit, but during that time it receives new strength to produce more fruit.The Same is true of Torah: Although Hashem sometimes gives a person difficulties in Torah study, it is only so that the person will exert himself to overcome them, and thereby reach a deeper understanding. And precisely because he exerted himself, he will take true pleasure in it. 2 excerpts from sichah of Sunday, Rosh Chodesh Sivan 5732 – during the N’shei Chabad convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2025 לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לעילוי נשמת הרה"ח הרה"ת ר' יעקב בן הרה"ח הרה"ת ר' שמואל ע"ה נאטיק ליום היארצייט שלו ראש חודש סיון. תנצב"ה

יום ה' פ' במדבר, ב' סיון, ה'תשפ"ה

May 29, 2025

10:17

התוכן מעלת ימי ההכנה למתן תורה על ימי מ"ת עצמם, שלכן דוקא ההכנה למ"ת גורמת את הענין דמ"ת, יובן בהקדם המבואר בחסידות מעלת תפלת המנחה דוקא שלכן "אפי' אליהו הנביא לא נענה אלא בתפלת המנחה", כי בתפלה המנחה יש את ההפלאה שמפסיק באמצע ההתעסקות בעניני העולם כדי להתפלל לה'! ועד"ז י"ל בנדו"ד: בשעת מ"ת עצמו, שהיתה בשבת ש"כל מלאכתך עשוי'", ומכל העולם יצא הקול "אנכי הוי' אלקיך" וכו' – אין פלא שעומדים אז במעמד ומצב של "באימה וביראה וברתת ובזיע", משא"כ בימים שלפנ"ז שהם ימי המעשה, ובכל זאת, כאשר שמעו שכעת יש להתכונן למ"ת – ניתקו את עצמם מעבודתם הפרטית והתכוננו בפועל למ"ת. וההוראה: בימים שלפני מ"ת, כאשר מתנתקים מעבודה היום-יומית שהיתה לפני התוועדות זאת ושתהי' למחרתה, ובאים ו"נדחפים" כדי לשמוע ביאור בענין "נעשה ונשמע" ואיך צריכים להתכונן למ"ת – ה"ז חידוש מיוחד. ומזה מובן היוקר של כל תנועה באותם שעות ורגעים שמנצלים להתכונן למ"ת בימים שלפני מ"ת. משיחת אור ליום ועש"ק, ג' סיון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2025 Synopsis The advantage of the days of preparation for Matan Torah over the days of Matan Torah itself can be understood based on the explanation in Chassidus of the greatness of the Minchah prayer (as the Gemara says, “Be careful with the Mincha prayer, for even Eliyahu was answered only at the Mincha prayer”): the unique quality of Minchah is that one interrupts in middle of his worldly affairs to daven to Hashem. Similarly, the Torah was given on Shabbos, when “all your work is done,” and a voice emerged from the entire world proclaiming that, “I am Hashem your G-d,” etc.; therefore, it is no wonder that the Jewish people stood with “reverence, awe, trembling and quaking.” What is more remarkable is the fact that in the days beforehand, which were weekdays, and they were engaged in their work, nevertheless when they heard that it was time to prepare for Matan Torah, they tore themselves away from their work and prepared for Matan Torah. The lesson is that during these days leading up to Matan Torah, when one disconnects from his daily work (which preceded this farbrengen, and to which he will return tomorrow after the farbrengen), and comes here to be pushed into listening to an explanation on the concept of Na‘aseh V’nishma and to hear how one must prepare for Matan Torah – that is a remarkable novelty. And from this we can understood the preciousness of every move one makes during these hours and moments that is utilized to prepare for Matan Torah. Excerpt from sichah of Thursday night, 3 Sivan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2025

יום ועש"ק פ' במדבר, ג' סיון, ה'תשפ"ה

May 30, 2025

9:08

התוכן 1) הקשר דפ' במדבר עם זמן מתן תורתנו – נתינת התורה במדבר. וישנם ב' טעמים בדבר במדרשי חז"ל: א) מצד ה"חפצא" של התורה – להראות שהתורה היא הפקר לכל כמדבר, למעליותא, ובמילא "שיהיו הכל שווין בה", וכל הרוצה יכול (ובמילא צריך) לקחתה וללמדה וכו'. ב) מצד ה"גברא", האדם הלומד תורה – ש"משים עצמו כמדבר זה שהכל דשין בו", שההכנה לקבלת התורה התורה היא ענין הביטול, "ונפשי כעפר לכל תהי'", ודוקא עי"ז נעשה ה"פתח לבי בתורתך". 2) בחמישי דפ' במדבר מסופר אודות פדיית הבכורים ע"י הלוים. שאע"פ שעבודת הכהונה נועדה לכתחילה לבכורים דוקא, פדו והחליפו אותם הלוים ונכנסו לעבודה במקומם ועבודתם היתה בשלימות. וההוראה: גם יהודי שבטבעו שייך לעבודה של התעסקות בעניני העולם, יכול הוא להגיע לדרגת העבודה דכהונה ושירות לה' כדוגמת שבט לוי, ועד שממלא עבודה זו בשלימות וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק פ' במדבר, ד' סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2025 Synopsis (1) The connection between parashas Bamidbar and Shavuos is that the Torah was given in a desert. Two reasons for this are given in Midrashim: (a) From the perspective of the cheftza (the “object”) of the Torah, it was to show that like the desert, theTorah is ownerless (in the positive sense), so that “all will be equal in it,” and anyone who wishes has the ability (and therefore the obligation) to take it and study it etc. (b) From the perspective of the gavra (the “person” who studies Torah), it was to teach a person to “make himself like a desert, upon which everyone tramples,” because the preparation for receiving the Torah is bitul, “let my soul be like dust to all” – it is specifically in this way that one’s “heart is opened to Your Torah.” (2) Chamishi of parashas Bamidbar discusses the redemption of the firstborn males through the Levi’im. Although the service of kehunah was initially intended specifically for the firstborns, the Levi’im redeemed them and entered into the service in their place, and their service was complete. The lesson isthat even a Jew who by nature is inclined toward the service of being involved in worldly matters can attain the level of the service of kehunah and serve Hashem like the tribe of Levi, and fulfill this service completely etc. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Bamidbar, 4 Sivan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2025 לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

יום א' פ' נשא,‏ ערב חג השבועות, ה'תשפ"ה

Jun 1, 2025

6:14

התוכן ככל שמתקרבים יותר לזמן מ"ת יש להוסיף יותר בהכנות לקבלת התורה. עאכו"כ כשנמצאים ביום ערב זמן מ"ת. ובכ"ז ישנם כאלו שעסוקים בכל מיני דברים טובים ונעלים אבל שוכחים להזכיר שצריכים להתכונן בפשטות לקבלת התורה בחה"ש זמן מ"ת! וההכנה היא בפשטות - הקדמת נעשה לנשמע! [שאמרו בנ"י בה' סיון], ולא רק לומר א"ז, אלא לקחת כמה דקות במשך יום זה להתבונן בזה, ב"נעשה" ו"נשמע" ו"הקדמת נעשה לנשמע", בהתבוננות אמיתית אליבא דנפשי', ושדקות אלו "יתפשטו" על כל היום, ועי"ז יהיו מוכנים לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות! משיחת אור ליום ה', ה' סיון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2025 Synopsis The closer we get to Shavuos, the more we must increase our preparations for receiving the Torah, and especially on the day before Shavuos. Nevertheless, there are many people involved in all sorts of good and lofty things, but they forget to mention the need simply to prepare for receiving the Torah on the Yom Tov of Shavuos, the Time of the Giving of the Torah. And the way to preparate for it is simple: putting “We will do” before “We will hear” (which the Jewish people said on 5 Sivan). And one shouldn’t just say the words; rather one should take a few minutes during the day to reflect on it – to reflect honestly on “We will do,” on “We will listen,” and on putting “We will do before “We will hear” – and in such a way that these few minutes extend to the rest of the day. In this way, one will be ready to receive the Torah with joy and inner meaning. Excerpt from sichah of Thursday night, 5 Sivan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2025 לזכות חיים עזריאל בן חיה ריסה שי' ונגר ליום הולדת שלו יום א' דחג השבועות - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

יום ד' פ' נשא, ח' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 4, 2025

9:33

התוכן השליחות המיוחדת לזמן זה, מתחיל מזמן מ"ת – ענין שהזמן גרמא וצו השעה – היא, שכל יהודי יקבל על עצמו "שליחות" לייסד שיעורים בתורה. ומה טוב – ששיעורי התורה יהיו בציבור. וענין זה שייך לכל אחד ואחת מישראל, אנשים ונשים, וגם אצל טף. וכ"ז באופן של כל חד וחד לפום שיעורא דילי', אבל באופן שהשיעור דהיום נעשה גדול יותר מהשיעור דאתמול, ועד"ז בשיעורים דכל יום עצמו. וע"י שהולך "מחיל אל חיל" בכל ענינים אלו, זוכים ל"ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון", עד לקודש הקדשים, שבו נמצא הארון עם הלוחות הראשונות והאחרונות. ומכיון שנמצאים בימי התשלומין של חה"ש, הנה גם הלוחות הראשונות הם בשלימות, ובמקום שבירת הלוחות נעשה "יש שבר במצרים" – המזון האמיתי שע"י נעשה חיבור הנשמה והגוף, החיבור של יש הנברא עם יש האמיתי, בגאולה האמיתית והשלימה וכו'. משיחת יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון ה'תש"נ, בעת ה"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2025 Synopsis The special shlichus for this time of year, beginning from the time of the Giving of our Torah, is for every Jew to accept upon himself the mission of establishing shiurim in Torah (especially community shiurim). This applies to men, women, and even children, and while everyone should do it in a manner appropriate to their own level, it should be done in such a way that today’s shiur is greater than yesterday’s, and similarly advancing from the shiur at the beginning of the day to the shiur in the middle of the day and at the end of the day. By advancing “from strength to strength” in all this, one will merit to “Go from strength to strength, to appear to Hashem in Tzion,” to the Kodesh Hakodoshim which contains the Aron with the first and second Luchos. Since we are within the days of tashlumin for Shavuos, even the first Luchos are in a state of completeness, and instead of breaking (shevirah), there will be “grain (shever) in Egypt” – the true sustenance that connects the body to the soul, the created being to the true Being, with the true and complete Redemption etc. Excerpt from sichah of Monday, parashas Behaalosecha, 11 Sivan 5750 – Yechidus Klallis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2025 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

יום ה' פ' נשא, ט' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 5, 2025

12:27

התוכן במ"ת התחיל הענין דהמשכת אלקות למטה, ובחמישי דפ' נשא מסופר על "יום כלות משה להקים את המשכן וגו'" ופרש"י "כַּלות כתיב, יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה" עם ה"חתן", ה' – השלימות של "ושכנתי בתוכם". וגם בנוגע למ"ת מצינו הלשון "כלה": עה"פ "ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו" פרש"י "ככלתו כתיב חסר, שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן". שזה מרמז על ענין ה"אירוסין" בין ה' לבנ"י במ"ת, כהכנה לענין ה"נישואין" לעת"ל. וכבר ב"אירוסין" נכלל ה"נישואין", שהרי ע"י ה"קידושין" "אסר לה אכולא עלמא כהקדש" וכו'. וזהו שפי' הפשוט ב"כלות" ו"ככלתו" הוא מלשון סיום וחותם; הן ה"כלות" בנוגע להקמת המשכן נאמר בפ' "נשא" והן ה"ככלתו" בנוגע לתורה נאמר בפ' "כי תשא". וההוראה: לימוד התורה והעסק בעניני "זהב וכסף נחושת" כדי לעשות משכן לו ית' צ"ל באופן דנשיאת ראש. והנתינת-כח לזה בא מ"אנכי ה' אלקיך", וכ"כלה" של ה' שמגיע לה "כ"ד קישוטי כלה"!... משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Nasso discusses “the day on which Moshe finished erecting the Mishkan,” with the word “finished” (kalos) written as kalas, alluding to a bride, as Rashi states, “for on the day the Mishkan was erected, the Jewish people were like a bride entering the bridal canopy” with the “Groom,” Hashem. This marked the completion drawing G-dliness into the world (“And I will dwell within them”). We similarly find the expression “bride” in connection with the giving of the Torah, whichmarked the beginning of G-dliness coming down into the world: The verse states, “When He finished (kechaloso) speaking with Moshe, He gave him…”; as Rashi explains, “It is written as kekalaso,without a vov, for the Torah was given to him as a gift, like a bride to the bridegroom.” The giving of the Torah marked the kiddushin (betrothal) of Hashem and the Jewish people, in preparation for the coming nisuin (marriage), and the kiddushin already encompassed the nisuin, because the kiddushin renders the bride “forbidden to everyone else like hekdesh” etc., which is why the plain meaning in both cases (kalos and kechaloso) is completion and conclusion. Additionally, they appear in parashas Ki Sisa and parashas Naso respectively, both of which connote “raising up.” The lesson is that Torah study, and one’s involvement in “gold, silver, and copper” in order to make a dwelling place for Hashem in this world, must be done with one’s “head held high,” and the power to do so comes from “I am Hashem your G-d”: as Hashem’s bride, one receives the “twenty-four adornments of a bride” etc. Excerpt from sichah of 12 Sivan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2025 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

יום ועש"ק פ' נשא, י' סיון, ה'תשפ"ה

Jun 6, 2025

11:40

התוכן אדה"ז מבאר הטעם שבענין קרבנות הנשיאים [שבפ' נשא] חוזרת התורה ומפרטת את הקרבנות של כאו"א מהנשיאים אע"פ שקרבנות של כל הנשיאים היו אותם קרבנות, כי הקרבנות שהביא כל נשיא ומה שנפעל עי"ז הי' בהתאם לעבודתו המיוחדת של שבטו ובפנימיות לא היו קרבנותיהם שוות. ואין להקשות עפי"ז למה הביאו כולם אותם קרבנות, כי זהו ע"ד קרי"ס שע"י נטיית יד א' של משה רבינו ו"רוח קדים עזה" א' נבקע הים לי"ב קרעים עבור הי"ב שבטים, ועד"ז בשעת מ"ת הי' "ויחן שם ישראל" – לשון יחיד, אף שבנ"י היו "שש מאות אלף" חוץ מנשים וטף וכו'! וההוראה: דוקא ע"י שכ"א עושה את עבודתו המיוחדת המוטלת עליו כפרט נפעל עי"ז הענין ד"גוי אחד" שמקבל את התורה אחת מה' אחד. משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025 Synopsis The Alter Rebbe explains that the reason the Torah repeats the details of the korbanos of each of the nesi’im – even though they were identical in number and kind – is because each nasi’s offering matched the unique spiritual service of his tribe. Therefore, on a deeper level, the offerings weren’t identical. Although one might ask, if this is the case, why they brought the same kinds of offerings, this poses no question: it is similar to the splitting of the sea, where the outstretching of one hand, and the blowing of one “mighty east wind,” caused the sea to split into twelve paths for the twelve tribes. Similarly, regarding the arrival of the Jewish people at Mount Sinai it says, “And Israel encamped there” in the singular form, despite the fact that there were six hundred thousand (not including women and children, etc.). The lesson is that it is specifically when every individual fulfills the unique task assigned to him as an individual that they form the one nation that receives the one Torah from the One G-d. Excerpt from sichah of 25 Iyar 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2025

יום ב' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשפ"ה

Jun 9, 2025

10:13

התוכן זה שבתחילת פ' בהעלותך נאמר "וזה מעשה המנורה" לאחרי "דבר אל אהרן בהעלותך את הנרות וגו'" (אף ש"העלאת הנרות" שייך להיות רק לאחרי "מעשה המנורה") כי ע"י העלאת הנרות ע"י אהרן נפעל "מעשה המנורה" מחדש באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפנ"ז. וע"ד בענין מ"ת, שגם לאחרי העבודה במשך מ"ט ימי הספירה, הנה בהגיע זמן מ"ת נעשה כ"קטן שנולד דמי" ומקבל את התורה מחדש! וההוראה: בכחו של כל יהודי, ע"י "העלאת הנרות" שבו, לפעול לא רק הוספה על מה שהי' לפנ"ז, אלא מציאות חדשה לגמרי! וא"ז ניתן להסביר גם לילדים קטנים - אם רק מדברים אתם בדברים היוצאים מן הלב, כי רואים בפועל שרק אז נכנסים הדברים אל הלב ופועלים פעולתם! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2025 Synopsis Although you can’t light the Menorah until after the Menorah is made, parashas Beha’aloscha first states, “When you kindle the lamps” and then “This was how the Menorah was made.” The explanation is that by kindling the lamps, Aharon caused the “Menorah to be made” anew, on a higher level than it was previously. This is similar to giving of the Torah where, even after the service of the 49 days of counting the Omer, when the time arrives one becomes “like a newborn child” and receives the Torah anew. The lesson is that every Jew has the power, by kindling his own “lamps,” to not only add to what he accomplished before, but to fashion an entirely new being.This can be explained even to young children – so long as one speaks from the heart, because as we see clearly, only words spoken from the heart enter the heart and have their effect. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Behaalosecha, 12 Sivan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2025 לזכות הת' מנחם מענדל הלוי שי' סיימאן לרגל הכנסו לגיל המצוות י"ג סיון ה'תשפ"ה נדבת הוריו שיחיו * לע"נ מרת שרה בת ר' מנחם מענדל ע"ה דרוק ליום היארצייט שלה י"ג סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ג', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 15, 2025

12:34

התוכן הרמב"ם במשנה תורה ואדה"ז בשו"ע כותבים "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים", וב"נוסח ההגדה" (וכן אדה"ז בתניא) כותבים "לראות כו'". כי החיוב בליל הפסח, שאודותיו מדובר ברמב"ם ובשו"ע, הוא שסיפור יצי"מ צ"ל באופן ד"והגדת לבנך" – לא רק "לראות את עצמו" (כבכל יום) אלא גם "להראות" לאחרים. אבל בשעה שמקיים ה"להראות" ע"י אמירת ההגדה אומר "חייב לראות", כי החיוב שנשאר לאח"ז (בכל יום) הוא רק "לראות". וזה שבשאר הפוסקים כתוב [נוגע לחיוב בליל הפסח] "לראות" הוא – כי לדעתם ה"והגדת לבנך" ("להראות") שבליל הפסח הוא דין בפ"ע ורק "לכתחילה", ואין לכללו בעיקר החיוב המעכב – "לראות" מה ש"עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ויה"ר שכל א' יקיים בעצמו בימים שלפני הפסח הענין ד"לראות את עצמו וכו'", והעיקר – שכל אחד מישראל יצא מהגלות [שאפילו "פושעי ישראל" הם "ישראל", משא"כ אפי' "חסידי אוה"ע" הם "אומות העולם", ויש לבטל את הענין ד"עמלק בגימטריא ספק" שבזה וכו']. א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025 Synopsis The Rambam writes in Mishneh Torah, and the Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch, that, “In every generation, a person is obligated to show himself as if he is now leaving the slavery of Egypt.” However, the Rambam’s wording in the text of the Haggadah (and likewise, the Alter Rebbe’s wording in Tanya) is “to see himself….” The reason is because the halachos in Rambam and the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch are discussing the obligation on Pesach night, where one must tell the story of leaving Egypt by “telling your son” – not just “seeing oneself” (which is a mitzvah every day), but also telling someone else, “to show.” But during the Seder itself, when one is actually reciting the Haggadah (in fulfillment of the obligation “to show”), he says, “A person is obligated to see,” because from that point on, the obligation remaining afterward (every day) is only “to see.” The reason that other Poskim write “to see”(even in the context of describing the obligation of Pesach night) is because they hold that the mitzvah to “tell your son” (“showing”) on Pesach night is a separate law in its own right, that should be done lechatchilah, but isn’t strictly necessary for, and shouldn’t be included in, the main obligation, which is “to see” what “Hashem has done for me when I came out of Egypt.” May it be Hashem’s will that in the days leading up to Pesach, everyone merit to “see himself leaving Egypt” etc., and the main thing – that every Jew leave exile. (Every Jew, even the “sinners of the Jewish people, are still “Jewish people,” whereas even the “pious of the nations of the world” are still “nations of the world”; any doubts (“Amalek”) and confusion concerning the distinction between the two (regarding the “Who is a Jew?” issue) should be nullified etc.) Sichah from farbrengen of Sunday, Parashas Shemini, 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025

יום ה' פ' פקודי, כ"ז אדר, ה'תשפ"ה

Mar 27, 2025

8:48

התוכן [המשך] וי"ל שגם יהודי שצריך השתדלות מיוחדת להשפיע עליו לחכות ולצפות לביאת המשיח – אי"ז שצריכים לחדש זה אצלו, שה"ז א' מהי"ג "אני מאמין", אלא שהוא צריך עזרה לגלות את מה שבפנימיותו. (ובדוגמא מ"ש בדיוק הלשון "גר שנתגייר", דלכאו' הול"ל "גוי שנתגייר" – שהגיור מוכיח שגם לפנ"ז הי' בו ניצוץ של נשמה קדושה אלא שנתגלה ע"י הגיור וכו'). ואז יראו שגם הוא מסכים לזה, ואדרבה – הוא יוסיף חיות בזה שהשפיע עליו! ואין לחשוש מזה שענין הצעקה בעצם היום "עד מתי" "לא ראו אבותינו" (גם אני לא ראיתי כן...), כי בפועל זה מביא לתוצאות טובות, ובכל אופן – כ"ז כדאי כשמביטים על הילדים הקטנים ורואים כיצד הם צועקים "דאַלאָי גלות" וכיו"ב. ובסיכום: אין להתפעל מאלו שמקררים את ה"שטורעם" אודות ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא לעכב בגלות את השכינה ואת כל הדורות שלפנ"ז ושלאח"ז – אפי' לעוד רגע! ב' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025 Synopsis (Continued.) It can be explained that even a Jew for whom you need to put in special effort to get him to wait and yearn for Moshiach – it’s not that you need to introduce something new to him, because it’s one of the Thirteen Principles of Faith. You simply have to reveal what’s already within him (similar to how we say “a convert who converted” rather than “a gentile who has converted” because the conversion indicates that the convert already had the spark of a holy soul within him from before, and the conversion simply revealed it). Then we’ll see that he not only gets on board, but even adds enthusiasm to the one who influenced him. And there’s no need for concern from the fact that crying out ad mosai isn’t something we observed in previous generations (I also never saw it), because the reality is that it brings positive results, and in any case, it’s all worthwhile when you look at how the young children cry out “Daloi Golus!” (“Down with exile!”) and the like. In sum: one should not be deterred by those who try to pour cold water on the commotion surrounding the need for Moshiach to come immediately, and one should not keep the Shechinah – and all the previous and future generations – in exile even for a moment longer. 2 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025

יום ועש"ק פ' פקודי ופ' החודש, כ"ח אדר, ה'תשפ"ה

Mar 28, 2025

10:15

התוכן נמצאים אנו ביום הרביעי בשבוע שבין פ' פרה ופ' החודש. פ' פרה: ישנו חיוב מיוחד להניח מאפר הפרה "למשמרת", ובזה גופא – באופן שמשתמשים באפר הפרה שלפנ"ז (שהונח למשמרת) בשביל עשיית הפרה שלאח"ז, וכן הלאה, מהפרה הראשונה שעשה משה רבינו עד לפרה העשירית שיעשה מלך המשיח, שכולל כל המשך הדורות דבנ"י. והיינו, דטהרתו של יהודי אחד קשורה עם כל בנ"י שבכל הדורות, (שבשביל טהרתו צוה הקב"ה להניח "למשמרת" מהאפר דכל הפרות) ועם עושי הפרות ממשה רבינו עד למלך המשיח! שזה מחזק עוד יותר הגעגועים וה"אחכה לו" לביאת המשיח. ומפ' פרה באים לפ' החודש שבה מודגש ענין הגאולה. כמ"ש במדרש עה"פ "החודש הזה לכם" "...כשבחר ביעקב ובניו קבע להם ר"ח של גאולה", ששלימותה היא – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. ויה"ר שבר"ח ניסן זה, ועוד לפני זה, יקויים מ"ש בגמ' שב' נוני"ן רומזים ל"נסי-נסים", שה' עושה "נס בתוך נס" לכ"א מישראל וממשיך להם רוב טוב בגו"ר וכו' עד לנס הגאולה האמיתית והשלימה! משיחת יום ג' דפ' שמיני, אור לכ"ב אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025 Synopsis Tonight is Wednesday of the week between Parshas Parah and Parshas HaChodesh. The law of the Parah requires that some ashes of every Parah be set aside “for safekeeping,” to be used in each subsequent Parah; thus, when one Jew is purified, he connects to all Jews throughout all generations as well as those who prepare the Parah, from Moshe Rabbeinu until Moshiach.This further strengthens our yearning and waiting for Moshiach. And from Parashas Parah we proceed to Parashas HaChodesh, which emphasizes redemption. As the Midrash says on the verse “This month shall be for you…” – “When He chose Yaakov and his children, He established for them a Rosh Chodesh of redemption,” the pinnacle of which is the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. May it be Hashem’s will that this Rosh Chodesh Nissan, and even before then, we merit the fulfillment of the Gemara’s statement that the two letter nuns in “Nissan” allude to “Nisei Nisim”(“miracles upon miracles”), and that Hashem performs a “miracle within a miracle” for every Jew, bringing them abundant good, both materially and spiritually etc., and the miracle of the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Tuesday night Parashas Shemini, 22 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025

יום א' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"ה

Mar 30, 2025

10:20

התוכן א) כמו בזמן גלות מצרים נתבשרו בנ"י על הגאולה בר"ח ניסן, הנה עד"ז בכל ר"ח ניסן מתחדשת הנתינת-כח לכללות ענין הגאולה, וכן תהי' לנו בר"ח ניסן זה בפועל!; בר"ח ניסן היתה חנוכת המשכן ואז התאחדו כל הי"ב נשיאים והביאו ביחד קרבן משותף "שש עגלות צב ושנים עשר בקר", ורק לאח"ז הביא כל נשיא קרבן מיוחד ביומו. וההוראה: בר"ח ניסן ישנה הנתינת-כח לכאו"א להתאחד עם כלל ישראל, וכולם יחד מסייעים ל"הקמת המשכן" וכו'. ב) להוסיף בלימוד הלכות חג הפסח שמרובים ביותר, וכשיודעים מ"ש בכתבי האריז"ל ש"משהו חמץ" בפסח נוגע להנהגה דכל השנה כולה, הרי לא יחסכו שום מאמץ להזהר מזה ע"י ידיעות ההלכות וכו'. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תשמ"ב ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025 Synopsis (1) Just as the Jewish people were informed of the redemption from the Egyptian exile on Rosh Chodesh Nissan, so too, on every Rosh Chodesh Nissan, there is a renewed empowerment for redemption, and so may it be for us practically on this Rosh Chodesh Nissan.When the Mishkan was inaugurated on Rosh Chodesh Nissan, all twelve Nesi’im united in one offering of “six covered wagons and twelve cattle”; only afterward did each Nasi bring his individual offering on his designated day. The lesson is that on Rosh Chodesh Nissan every Jew is empowered to unite with the entire Jewish people, and together as one to take part in erecting the Mishkan etc. (2)One should increase in studying the Halachos of Pesach.As the Arizal states, even the slightest amount of chametz on Pesach affects one's conduct for the entire year; therefore, one will surely spare no effort to avoid chametz, by studying the relevant halachos etc. 2 excerpts from sichos of Rosh Chodesh Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025

יום ב' פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –

Mar 31, 2025

12:11

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר נק' "נשיא דורנו". דאע"פ שענינו הוא לכאו' – נשיא חב"ד, הרי ידוע שמצב היהדות במדינתו – ששם הי' רוב מנין ובנין של כלל ישראל – מיד בתחלת נשיאותו הי' תלוי בכמה ענינים שהוא עסק במס"נ בפועל. וזו – מס"נ בפועל – היתה הנקודה של כל שלושים שנות נשיאותו, גם כאשר הי' במדינות כאלו שהי' יכול לפעול הרבה גם בעבודה עפ"י טו"ד וכו'. גם כאשר הגיע לארה"ב, לא התחשב עם מצב בריאותו ששלל עבודה של מס"נ אלא הכריז מיד שהגיע כדי להפיץ יהדות ולשלול את ההנחה ש"אַמעריקע איז אַנדערש" וכו'. וכמו במ"ת הנה "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" (ענין המס"נ) – גם על ה"דיבורים" כמו "לא תחמוד" שאין חיוב למס"נ ע"ז, ועד"ז ביחידי סגולה, כמו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שמוסרים נפשם בפועל למלאות כוונה העליונה – בכל הענינים, אפי' בענינים ה"קטנים". והוא סלל לנו את הדרך שגם במצב של הרווחה וכו' יעמוד כח המס"נ בגלוי, ואז נפעלים הענינים ביותר חיות ופנימיות וכו'. משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe is referred to as the Nasi of our generation; although he was seemingly the Nasiof Chabad, we know that from the beginning of his leadership, it was his actual mesiras-nefesh that facilitated Jewish life in the country where the majority of Jews lived. And this approach of actual mesiras nefesh was the defining quality of all thirty years of his leadership, even when he came to countries where much could be accomplished even without such mesiras nefesh. Even when he arrived in the United States, despite his physical health at the time (which naturally precluded working with such mesiras nefesh), he immediately declared that he had come to spread Yiddishkeit, rejecting the notion that “America is different.” Just as at Matan Torah, “Upon every commandment their souls took flight” (i.e. mesiras nefesh) – including the latter ones where mesiras-nefesh isn’t required by law – similarly, there are unique individuals like the Rebbe who devote themselves with actual mesiras nefesh to carrying out the Divine will in all matters, even the seemingly “minor” ones. And he paved the way for us, so that even in times of comfort and prosperity, one can live with manifest mesiras nefesh – and then, everything is done with greater vitality and depth. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Bo, 10 Shevat 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025

יום ג' פ' ויקרא, ג' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 1, 2025

6:54

התוכן יציאת מצרים הוא ענין עיקרי בחודש ניסן, שחודש ניסן הוא "ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ולכן צריך להיות זכירת יציאת מצרים בכל יום ויום. והזכירה צ"ל באופן שלא רק ש"הוא עצמו יצא ממצרים", אלא צריך לפעול את זה גם על הילדים. וכמו שרואים שדוקא בנוגע לחג הפסח מצינו את הענין ד"כי ישאלך בנך" ואצל כל הד' סוגי בנים, וכל ההגדה היא תשובה לשאלת הבנים "מה נשתנה" וכו'. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025 Synopsis The Exodus from Egypt is a central theme of the month of Nissan, which is “for you the first of the months of the year.” Therefore, one must remember the Exodus every single day, and in such a way that not only does one “leave Egypt himself,” but also impacts his children. As we find regarding Pesach in particular, where the entire Haggadah is a response to the questions of the children, and we respond to each child according to their level etc. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025

יום ד' פ' ויקרא, ד' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 2, 2025

10:11

התוכן ישנם ב' פירושים במ"ש בהתחלת פ' ויקרא "ויקרא אל משה" סתם בלי לפרש שמו ית' (כמו ה' או אלקים וכו'): א) זה קאי על דרגא שלמטה מכללות ענין השמות. ב) זה קאי על דרגא שלמעלה מכללות ענין השמות. [וע"ד ב' הביאורים – מן הקצה אל הקצה – בטעם שלא נזכר שם ה' בכל המגילה: א) מכיון שהמגילה נעתקה ללשון פרסי, ואם הי' בה שם ה' היו מעתיקים את זה כשם אלקים אחרים (ר"ל). ב) קצה השני – כללות ענין המגילה וכו' נמשך מדרגא שלמעלה מכללות ענין השמות], והיינו שתיבת "ויקרא" מחבר ב' ענינים אלו שמן הקצה אל הקצה!, וההוראה מחיבור ב' ענינים אלו היא: גם כשהאדם עובד את עבודתו במקום הכי תחתון, היפך הקדושה וכו', יש לו את הכח לזה ממקום הכי עליון! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, ר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025 Synopsis There are two explanations as to why the verse says “Vayikra el Moshe,” without specifying Who called Moshe (such as “Vayikra Hashem el Moshe” or “Vayikra Elokim el Moshe”): (1) The verse refers to a level of G-dliness that is below the concept of names; (2) it refers to a level that transcends the concept of names. (A similar idea is found regarding the two opposite explanations for why Hashem’s name isn’t mentioned in Megillas Esther:(1) Since the Megillah was translated into Persian, if it contained Hashem’s name it might have been translated to the name of another deity, chas v’shalom; (2) the opposite extreme – the Megillah comes from a place that transcends the whole concept of names.) Thus, the word Vayikra connects these two opposite extremes. The lesson is that even if a person finds himself serving Hashem in the lowest possible place, and dealing with the opposite of holiness etc., he is given the strength for it from the highest possible level. 2 excerpts from sichah of Monday night, Parashas Vayikra Rosh Chodesh Nissan 5740. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025

יום ה' פ' ויקרא, ה' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 3, 2025

11:19

התוכן אף שמטרת כל מצוה היא לקרב את העולם לאלקות אבל בעיקר ה"ז במצות "קרבנות" [שבפ' ויקרא] ‏–‏ ששם המצווה הוא מלשון "קירוב". ועפ"י הדין ש"כל הזבחים שנשחטו שלא לשמן כשרים . . חוץ מחטאת", נמצא דענין הקרבן (ותוכנו) הוא בעיקר בקרבן חטאת. ובקרבן חטאת מצינו תנאי שהאדם צ"ל "שב מידיעתו" שפירושו "לב נשבר", והרי כל הענינים הקשורים עם קרבנות (העצים והמזבח והבהמה עצמה וכהן המקריב וכו') צ"ל בשלימות ותמימים, ומובן במכ"ש שהאדם שעבורו מקריבים הקרבן-חטאת צ"ל "שלם", נמצא שהענין ד"שב מידיעתו" ‏–‏ לב נשבר ‏–‏ הוא שלימותו! ועפי"ז יובן פתגם רבותינו נשיאינו "סאיז נאָך ניטאָ קיין גאַנצערע זאַך ווי אַ צובראָכענע האַּרץ!", (וזוהי גם המעלה שבשברי לוחות). משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025 Synopsis Although the purpose of every mitzvah is to bring the world closer to G-dliness, this is especially true of the mitzvah of korbanos [described in parashas Vayikra], whose very name connotes closeness. Based on the halacha that “All slaughtered offerings that were slaughtered not for their own sake are valid… except for the sin-offering,” it turns out that the theme of closeness is most expressed in the sin-offering. Regarding the sin-offering we find the condition that the person must “return due to his own awareness” – meaning he must have a broken heart because of his sin. Being that all aspects of a korban (the wood, the Mizbeach, the animal itself, the Kohen offering it etc.) must be complete and without blemish, certainly the person for whom the sin-offering is offered must also be whole. Therefore, it follows that his broken heart is in fact what makes him whole. This explains the saying of our Rebbeim, “There is nothing as whole as a broken heart” (and this is also the special quality of the broken Luchos). Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025

יום ועש"ק פ' ויקרא, ו' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 4, 2025

10:58

התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלת פ' הקרבנות [בתחילת פ' ויקרא]: "אדם כי יקריב" - כאשר האדם בא להתקרב לאלקות, הנה "מכם קרבן לה'", קודם כל עליו להקריב את עצמו. והסדר בזה הוא (כמו בעבודת הקרבנות כפשוטו) שקודם צריך לבדוק האם הוא תמים, והבדיקה צ"ל כדבר הנוגע בחיי נפשו ממש ואז יבדוק את כל פרטי מחשבה דבור ומעשה שלו ויתקן את הדברים הדורשים תיקון. ואח"ז יֵרָצה להיות קרבן - שמוציא את הדם שבבהמה, את החיות (הדם) שיש לו בענינים גשמיים (בהמה) ומשתמש בהם לעבודת ה' וכו'. וגם מי שכאשר מתבונן במעמדו ומצבו רואה שאינו תמים - ישנם חטאים שעדיין לא תיקנם "וחטאתי נגדי תמיד", ומקשה א"כ, איזה שייכות יש לו לענין הקרבנות?! ע"ז מוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר בפי' "מכם" ש"מכם ובכם הדבר תלוי!" - כל אחד יכול להתקרב לאלקות! והכח ע"ז בא ע"י "ויקרא אל משה" שבכל דור! ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), Adam ki yakriv (“When a person will bring”) – when a person wishes to come close to G‑dliness, then mikem korban laHashem (“from you an offering to Hashem”) – he must first and foremost offer himself. The order is (just as in the physical korbanos) to begin with examining oneself to see whether he is tamim – whole – and the examination must be conducted as something that affects the very life of one’s soul, because then he will carefully scrutinize every aspect of his thought, speech, and action, and correct whatever needs perfection. Afterwards, he will be acceptable as a korban – that is, removing the “blood” from the animal, meaning his vitality in material matters, and redirecting it to be used for the service of Hashem etc. One may wonder, how he can possibly bring a korban if he sees that he is not whole – meaning he still has sins that require fixing, “my sin is always before me”? To this, my father-in-law the Rebbe added an explanation on the word mikem (“from you”) – that “it depends on and within you”: every single Jew has the ability to come close to Hashem.And the power to do it comes through “Vayikra el Moshe” in every generation. 2 excerpts from maamar Basi L’Gani 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

יום א' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 6, 2025

6:58

התוכן הוראה משם פ' צו: "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות": קיום תומ"צ בזריזות - "מקדימין למצוות", ועד שזה פועל לא רק "מיד" אלא גם "ולדורות" - מיעוט רבים שנים, וביחד עם דורו ישנם ג' דורות, ואז מובטח שזה ימשיך כך לעולם, כמ"ש בגמ' בנוגע לתורה שכש"לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך" - ג' דורות, אז "התורה מחזרת על אכסני'ה שלה". ועד"ז בנוגע תוצאות התורה - מצוות. ובנוגע לפועל: להתעסק ב"מבצע פסח" ובמבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים" בזריזות! משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025 Synopsis Rashi says, “‘Tzav’” always denotes urging, immediately and for future generations.” This teaches that Torah and mitzvos should be fulfilled with alacrity – “being early to perform mitzvos,” and to the extent that the alacrity has an effect not only “immediately” but also “for future generations.” “Generations” means at least two, which, together with one’s own generation, forms three generations. And when it lasts for three generations, it is guaranteed to last forever, as the Gemara says regarding Torah: When it “does not depart from your mouth, nor from the mouth of your seed, nor from the mouth of your seed’s seed” – three generations – then “the Torah returns to its lodging.” Similarly, this applies to the results of Torah, which is mitzvos. Practically speaking,this means to be involved in Mivtza Pesach, and the Mivtza of “turning the heart of the fathers back (through) the children” – with alacrity. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025

יום ב' פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 7, 2025

9:12

התוכן בענין חביתי כהן גדול [כמ"ש בשני דפ' צו] כותב הרמב"ם שאם "מת כהן גדול בשחרית אחר שהקריב חצי העשרון ולא מינו כהן אחר מביאין היורשין עשרון שלם עבור כפרתו". עפמ"ש הרגוצו'בי שמנחת חביתין שמביאין היורשין אינו הקרבן שלהם אלא של הכה"ג, יובן א) זה שהיורשין יכולים להביא החביתין מיד והרי הם "אוננים" או "אבלים" ו"אבל אינו משלח קרבנותיו". ב) מה שמשמע [מזה שהמשנה משנה מלשון הכתוב "בניו" וכותבת ש"יורשין" מביאין הקרבן] שכל היורשין, גם אלו שמצ"ע אינם ראויים להביא מנחת חביתין, כגון כהן חלל או בן בתו שהוא לוי או ישראל, יכולים להביא כאן את החביתין עבור הכה"ג. ג) מכל זה יובן מקורו של הרמב"ם שכותב שהחביתין שמביאים היורשין הם "עבור כפרתו" של הכה"ג. משיחת מוצש"פ צו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 Synopsis Regarding the Kohen Gadol’s chavitin (as discussed in sheini of parashas Tzav), the Rambam writes: “If the Kohen Gadol died in the morning after he offered half of an isaron and another Kohen Gadol was not appointed, the heirs should bring an entire isaron for his atonement.” But (1) how can the heirs bring the chavitin that day, if they are mourners, who “may not send their offerings”? (2) The fact that the Mishna departs from the wording of the verse and says “his heirs” rather than “his sons” indicates that it may be brought by any of his “heirs,” including those unfit to bring a chavitin offering, such as a chalal, or a grandson of the Kohen Gadol who’s a Levi or Yisrael. How can they bring the chavitin for the Kohen Gadol? (3) What is the Rambam’s source for the idea that the heirs bring it “for his atonement”? All of this can be explained based on the Rogatchover’s explanation that the minchas chavitin brought by the heirs is not theirs, but rather the Kohen Gadol’s. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

יום ג' פ' צו, י' ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 8, 2025

12:11

התוכן הכרת הטוב הוא ענין עקרי בישראל – תבעו זאת מאדם הראשון וזהו גם תוכן מצות ביכורים. וזהו בנוגע לטובה שהקב"ה משפיע לנברא, ועאכו"כ שצ"ל כן על הטובה שנברא עושה לנברא. ולכן, כאשר יהודים באים לכבד או להביע תודה ברכות ואיחולים וכו' ליחיד, הנה אע"פ שכבר נאמר בתורה "ואברכה מברכיך", ה"ז גם חובתו הנעימה להביע בעצמו את תודתו החמה מקרב ולב עמוק, ושיתברכו בכל המצטרך וכו'. אע"פ שמובן שכוונתם בזה אינם אליו בתור איש פרטי אלא בתור זה שזכה ויכול לסייע לההולכים בדרכי תומ"צ לעודדם שיוסיפו בזה או למסור מ"ש בספרים ומה ששמעו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שבזה מביעים הם את הברכה להצלחה בכל הפעולות שנקודתם היא הפצת היהדות בכל מקום ולכל א' בלי הבדל בין "חוטב עציך" ו"שואב מימך" ל"ראשיכים שבטיכם" (שגם הם צריכים סיוע להעלות בקודש), ושהברכות יגיעו לכל אלו שעמדו עומדים ויעמדו בקשר עם יחיד זה, שיתוסף ב"לשמש את קוני" להקריא "בשם ה' א-ל עולם" בכל מקום. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025 Synopsis Gratitude is a fundamental thing for Jews, as we see with Adam HaRishonwho was called upon to express gratitude, and as we also see with the mitzvah of bikkurim, whose purpose is to express gratitude. If it is important to express gratitude to Hashem for His kindness, then certainly one must express gratitude for the kindness he receives from another person. Therefore, when Jews come to show honor or express gratitude, blessings, and good wishes etc. to an individual, then, although the Torah alreadysays, “I will bless those who bless you” – it is also his pleasant duty to personally express his heartfelt thanks, and his blessing that they Hashem grant them all that they need, etc. Though it is understood that their intent is not directed at this person as a private individual, but as someone who has merited the ability to assist those who follow the path of Torah and mitzvos, and to encourage them to strengthen their commitment, or to transmit to them what it says in sefarim and what was heard from my father-in-law, the Rebbe, and they are expressing their blessing for success in all matters of spreading Yiddishkeit to every place and every Jew, without distinction between “your woodcutters” and “your water carriers” and “your heads of your tribes” (who also require assistance in order to ascend in holiness). May these brachos extend to everyone who is, was, and will be connected to this individual – so that they increase in “serving their Maker” and “calling out in the name of Hashem, G-d of the world” everywhere. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025

יום ד' פ' צו, יום הבהיר י"א ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 9, 2025

10:28

התוכן "ביום עשתי עשרה יום [לחודש ניסן] נשיא לבני אשר". וההוראה מזה, גם בקשר לגאולה העתידה וכמ"ש במדרש בנוגע לקרבנו של אשר שנקרא כך "לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו את כל הגויים וכו'": "אשר" מורה על ענין התענוג, כמו "באשרי כי אשרוני בנות". ונשאלת השאלה, "באותו הזמן", כאשר "כל המעדנים מצויים כעפר", כמ"ש הרמב"ם בסיום ספרו – במה ינוצל כח התענוג של האדם? והמענה לזה היא במ"ש בהמשך – שאז "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ובזה יהי' התענוג – "להתענג על הוי'", "עמך לא חפצתי" – כל חפצו הוא "מער ניט אַז דיך אליין". ויש לקשר זה עם מספר י"א, בחי' "אנת הוא חד" שלמעלה מעשר ספירות, וקשור עם עבודת הקטורת (המוזכר בשיעור חומש היומי) די"א סממני הקטורת שא' מהם הוא "חלבנה" כו', ועם עבודת בעלי-תשובה שהצמאון לה' שלהם דוקא הוא ב"דיך אַליין". ויה"ר שנזכה לקיום המצות באופן ד"כמצות רצונך", ולמעלה יותר – שתענוג הבורא נעשה תענוג נברא וכו', ויתקיים בפועל מה שיהודים פוסקים שצ"ל "משיח נאַו"! א' השיחות דהתוועדות אור ליום ג' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 Synopsis “On the eleventh day [of the month of Nissan], the nasi [who brought his offering was] of the tribe of Asher.” The lesson is as follows (and it pertains even to the era of the future Redemption, as the Midrash says regarding the offering of Asher, that he was given his name “for the redemption of the Jewish people,as it says, ‘And then all the nations will praise (v’ishru) you” etc.): The name Asher signifies delight, as in the verse “for women have declared me fortunate (ishruni).” The question is, “In that era,” when “delights will be freely available like dust,” as it says at the end of the Rambam – how will man’s faculty of delight be utilized? The answer lies in the what the Rambam says next, that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” – this will be the delight, “to delight in Hashem,” as it says, “…and I desired no one with You on earth,” meaning that one’s entire desire will be “nothing but You alone.” This also relates to the number eleven, the level of “You are One” that transcends the ten Sefiros, and which is associated with the service of the ketores (which has eleven ingredients, one of which is chelbenah,as it says in today’s Chumash), and with the service of baalei teshuvah,whose thirst for Hashem is specifically for “You alone.” May it be Hashem’s will that we merit to fulfill the mitzvos “in accordance with the command of Your will,” and even higher than that – that the delight of the Creator becomes the delight of the created being etc., and that we merit the fulfillment of the halachic ruling of the Jewish people that we must have “Moshiach Now.” Sichah from farbrengen of Monday night, parashas Shemini, 11 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל

יום ה' פ' צו, י"ב ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 10, 2025

10:50

התוכן מפעולותיו של הצ"צ: בימיו נעשה אחדות בין החסידים עם אלו שהיו עד אז מנגדים לחסידות; התעסק תוך מס"נ בענין החינוך, והוא הי' "ראש המדברים" באסיפות שהתקיימו בפטרבורג בענין זה ועמד בתוקף וכו'; התעסק עם חיילים היהודים שהוכרחו להתגייס, עד שהם ביקשו ממנו לבוא ולומר מאמר בפניהם והממשלה הסכימה ואמר בפניהם מאמר ד"ה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ולאח"ז נדפס מאמר זה ולומדים בזה עד היום וכו'. ההוראה: יש לדעת שהיום בטלה ההתנגדות לחסידות ואנשים רוצים לשמוע וכו'. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 Synopsis Among the activities of the Tzemach Tzedek: In his days, Chassidim and those who had previously opposed Chassidus became united. He devoted himself with mesiras-nefesh to Jewish education, and he was the leading force at the rabbinical conferences held in Petersburg on the issue, where he stood firmly etc. He was involved with the Jewish soldiers forced into military service, to the extent that when he was in Petersburg they asked him to come and speak to them; the government agreed, and he delivered the maamar Shema Yisrael Havayah Elokeinu Havayah Echod, which was later printed and continues to be studied to this day etc. The lesson is that one must know that today, opposition to Chassidus has ceased, and people want to hear etc. Excerpt from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

יום ועש"ק פ' צו שבת הגדול, י"ג ניסן ה'תשפ"ה

Apr 11, 2025

11:08

התוכן העשי' בפועל של ה"משכו וקחו לכם צאן וגו'" היתה "בעשור לחודש" שחל אז בשבת, ובגלל ה"נס גדול" שקרה אז ("למכה מצרים בבכוריהם") נק' "שבת הגדול". כדי שיהודי יוכל לצאת מכל המיצרים וגבולים שלו ("יציאת מצרים") ה"ז ע"י אמיתת ענין הגדלות שבו שאין בה מדידות והגבלות, ולכן התחיל יצי"מ ב"נס גדול", כי ב"נס" ("הרמה") סתם יכול להיות מדידה והגבלה, אבל "פסח" ענינו דילוג למע' ממדידות והגבלות - "נס גדול". וזה בא ע"י ה"נס גדול" ו"דילוג" בעבודת בנ"י: במצב של "ואת ערום וערי'" העמידו א"ע בסכנה במס"נ ולקחו את השה (ע"ז של מצרים) בעשור לחודש עבור הקרבן פסח ובפרסום! ועד"ז צ"ל אצל כ"א את ה"משכו ידיהם" מכל ענין של ע"ז, ועי"ז זוכים לגאולה עוד בתחלת חודש ניסן זה! ג' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, י' ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025 Synopsis The command to “Draw out and take for yourselves lambs” was fulfilled “on the tenth of the month,” which fell out that year on Shabbos, leading to the “great miracle” (“striking Egypt with their firstborns”) for which this Shabbos is called Shabbos HaGadol (“the Great Shabbos”). A Jew’s ability to leave all of his personal limitations and constraints (leaving Egypt) comes about through his quality of true “greatness,” which knows no boundaries or limitations; this is why the Exodus began with a “great miracle” – because an ordinary miracle can still be subject to limitation and measure, whereas “Pesach” signifies leaping beyond all restrictions – a “great miracle.” And it came about through the “great miracle” and “leap” in the service of the Jewish people: although spiritually they were “naked and bare,” they endangered themselves with mesiras-nefesh, by taking the lamb (the deity of Egypt), on the tenth of the month, to use it for the Korban Pesach, and they did so publicly. Similarly, every Jew must “withdraw” from anything associated with idolatry, and in this way, we will merit the Redemption, already at the beginning of the month of Nissan this very year. 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav, Shabbos HaGadol, 10 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025

יום ד' פ' פקודי, כ"ו אדר, ה'תשפ"ה

Mar 26, 2025

10:32

התוכן דוקא בזמן האחרון שהולכים ומרעישים אודות הצורך לצעוק "עד מתי" ולדרוש את הגאולה, באים כאלו שצועקים שטוב להם בגלות!... טוב בגשמיות וטוב ברוחניות, ומדוע מרעישים שצריכים לצעוק "עד מתי"?!... וי"ל ההסבר היחידי לזה – שהיא הנותנת: מכיון שבזמן האחרון דוקא נוגע ביותר שיצעקו "עד מתי", ולכן יש ע"ז התנגדות יתירה מצד הלעו"ז (וע"ד המבואר בדא"ח בנוגע הקליפה של ע"ז בזמן מנשה), עד שבאים כאלו ו"שופכים מים קרים" על אלו שצועקים ומבקשים ודורשים שמשיח יבוא כבר – "עד מתי", באמרם הרי אפשר לקיים כעת תומ"צ בהידור ואפשר להתעסק בהפצת המעיינות חוצה וכו', ובשביל מה לעזוב כ"ז ו"להטלטל" על "ענני שמיא", שיחכו עד שיכריחו אותנו לצאת מגלות... – רואים בפועל שעי"ז פועלים הם חלישות לא רק בענין צעקת "עד מתי" ובהאמונה ש"מהרה תצמיח", אלא גם חלישות בעצם האמונה בביאת משיח צדקנו! [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 Synopsis Precisely in recent times, when we’re stressing the need to cry out Ad mosai and to demand the Geulah, there are those shouting that since they’re comfortable in exile…well off materially and well off spiritually, why should we cry out Ad mosai? The only possible explanation is that the two go together: Since it is now more crucial than ever to cry out Ad mosai, therefore the opposition to it from kelipah is greater than ever (similar to the explanation in Chassidus regarding the kelipah of idolatry in the time of Menashe). To o the point that they pour cold water on the notion of demanding Moshiach’s coming, by arguing that after all, today in exile one can keep Torah and mitzvos fully and engage in spreading the wellsprings outward etc., so why should we uproot ourselves and go through the bother of traveling on “heaven clouds”; we should wait until we are forced to leave exile…We see in practice that this causes a weakening not only with regards to crying out Ad mosai and a weakening in the belief that Hashem will “Speedily cause the scion of Dovid to sprout forth,” but also a weakening in the very belief in Moshiach’s coming. (To be continued.) 3 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

יום ד', י"ח ניסן, ‏יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 16, 2025

12:07

התוכן איתא במכילתא שבעת יציאת מצרים בט"ו ניסן היתה לידת עם ישראל. ומובן שמרגע הלידה צ"ל מטרת הנולד להגיע לתכלית שלשמה הולידו המוליד. ובעניננו: מכיון שהקב"ה, ה"מוליד" של עם ישראל, הוא "עצם הטוב" ו"טבע הטוב להטיב", מובן שהתכלית של לידת עם ישראל היא שיגיעו למצב של טוב בתכלית השלימות. וא"כ צ"ל: הרי לכאו' תכלית השלימות של טוב היא כאשר מקבלים אותו בלי יגיעה והשתדלות, וא"כ מדוע כבר ביום בריאת האדם (לפני חטא עה"ד) נקבע ש"ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה"?! ועד"ז בנוגע לכל אדם בפרט נאמר "אדם לעמל יולד"?! ועד"ז בנוגע ללידת כלל ישראל בעת יצי"מ נאמר "בהוציאך את העם ממצרים [לא יבואו מיד למצב של חירות וכו', אלא] תעבדון את האלקים על ההר הזה", כמו עבודת עבד (לא עשי' סתם, וע"ד ענין ה"עמל")?! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 Synopsis It says in Mechilta that the exodus of the Jewish people from Egypt on the 15th of Nissan marked the birth of the Jewish people. Obviously, from the moment of birth, the goal of the newborn must be to reach the ultimate purpose intended by the one who brought it into being. In this case: Since Hashem, the One who brought the Jewish people into being, is the essence of goodness, and “The nature of the good is to bestow goodness,” it follows that the ultimate purpose of the Jewish people’s birth is to reach a state of ultimate goodness. Seemingly, the ultimate perfection of goodness is when it comes without toil and effort; if so, why was it established, on the day of man’s creation (even before the sin of the Tree of Knowledge), that “He placed him in the Garden of Eden to work it and to guard it”?! And so too on the individual level, “Man is born to toil,” as well as with the Jewish people as a whole, of whom it says, “When you take the people out of Egypt, you will serve G-d on this mountain” – meaning (not just “doing,” but) toiling and serving like a servant?! (To be continued.) 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏

יום ה', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 17, 2025

13:00

התוכן [המשך] "עם חכם ונבון" רוצה גם להבין איך יכול להיות שתכלית השלימות של טוב היא הענין של עבודה ויגיעה?! והביאור: טבע בני אדם שכאשר מקבל ממישהו דבר במתנה בלי השתדלות, אינו נהנה מזה – "נהמא דכיסופא", ועד ש"רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו"! ולכן, אם הקב"ה הי' נותן לבנ"י כל טוב אבל בלי השתדלות ויגיעה מצדם, הי' זה בבחי' "נהמא דכיסופא", ולכן דוקא מכיון שהקב"ה רצה שיהי' לבנ"י תכלית השלימות של הטוב, קבע שכדי לקבל אותו צ"ל "אדם לעמל יולד", ו"תעבדון את האלקים וגו'". אלא שתירוץ זה, שכך הוא טבע בני אדם, אינו מתרץ את הקב"ה שברא את חוקי הטבע – והרי הוא הי' יכול, ומצד "עצם הטוב" הי' צריך (לכאו'), לברוא את האדם באופן שיהנה גם מטוב שמקבל בלי יגיעה והשתדלות?! והביאור: אם הקב"ה הי' בורא האדם כך והי' מקבל את הכל בלי יגיעה והשתדלות – הי' האדם רק בבחי' "מקבל" ובדרגת "נברא"; הקב"ה רצה שהאדם יגיע לשלימות נעלית יותר שהיא תכלית השלימות: להיות "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ו"שותף" נק' דוקא כאשר הוא מכניס ב"שותפות" את היגיעה וההשתדלות שלו. ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 Synopsis (Continued.) The wise and understanding people also wants to understand how it’s possible that the ultimate goodness lies in effort and toil. The explanation is as follows: It is human nature that when a person receives something as a gift without any effort, he doesn’t truly enjoy it – it is “bread of shame,” to the extent that “A person prefers one measure of his own over nine measures belonging to his friend.” Therefore, if Hashem were to give the Jewish people all the goodness, but without any effort and toil on their part, it would be “bread of shame”; precisely because Hashem wanted to give them the ultimate perfection of goodness, He established that one must work in order to receive it, that “Man is born to toil” and “You shall serve G-d….” However, this explanation – that this is human nature – doesn’t answer the question regarding Hashem Himself, who created the laws of nature. After all, He could have createdman in such a way that he would fully enjoy what he receives without toil and effort, and seemingly, since He is the essence of goodness, He should have created man that way? The answer is that if Hashem had created man that way, man would always remain one who receives, a created being. But Hashem wanted man to attain a higher level of perfection, which is the ultimate perfection: to be a “partner with Hashem in the act of Creation.” One is a partner only when he contributes to the partnership with his own toil and effort. 2 excerpts from farbrengen of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל * לע"נ הרבנית מרת רחל דוואשא בת הרה"ג הרה"ח ר' ישראל ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלה י"ט ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.

יום ועש"ק, כ' ניסן, ‏יום ו' דחג הפסח, ה'תשפ"ה

Apr 18, 2025

8:31

התוכן הוראה מחול המועד וערב יו"ט: יהודי, כחלק מ"גוי קדוש", נשלח למטה כדי לעשות את עניני "חול" לענינים הקשורים עם "מועד", ועד לעשותם חלק מיו"ט; הוראה מקריאת התורה של היום בענין פסח שני: כל נשמה רוצה למלאות רצונו ית' וצועקת בפנימיותה "למה נגרע?", וע"ז באה התשובה ש"עס איז ניטאָ קיין פאַרפאַלן!" ועד ש"יתרון האור מן החושך" וכו'; וכ"ז נעשה הכנה לימים האחרונים דחה"פ וכו'. שיחת יום ועש"ק, ד' דחול-המועד פסח, ערב שש"פ, כ' ניסן ה'תשמ"א, אחרי תפילת שחרית (מוסף), ב"זאַל" הקטן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2025 Synopsis A lesson from Chol Hamoed and Erev Shevi’i Shel Pesach: A Jew, as part of the “Holy Nation,” is sent down below in order to transform chol (mundane matters) into moed (holiness), and moreover, to elevate it to become Yom Tov. With regards to today’s Torah reading, which discusses Pesach Sheini: every soul wants to fulfill Hashem’s will, and cries out from its inner depths, “Why should we be excluded?” – to which the response is that es iz nitah kein farfalen (it’s never too late). And in fact, there is an “advantage to light that comes from the darkness,” etc. All this serves as preparation for the last days of Pesach etc. Sichah of Friday, Erev Shevi’i Shel Pesach, 20 Nissan 5741, after Shacharis in the small zal. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2025 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

יום ב' פ' שמיני, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 21, 2025

10:46

התוכן דוקא ביום השמיני למילואים, שאז הקריבו את עגל החטאת ככפרה על חטא העגל, שרתה השכינה במשכן [כמ"ש בשני דפ' שמיני]. והביאור: הערב-רב עשו את העגל (לא ככפירה בה' ח"ו, אלא) שתהי' "ממוצע" בין ה' ובנ"י, כי חשבו, שכיון שה' הוא כ"כ נעלה לא שייך קשר ישיר בינו לבין בשר-ודם שמונח בענינים גשמיים, ודוקא כשמבטלים מחשבה כזאת ולוקחים את "עגל" הזה ושורפים אותו לקדושה שייך להיות השראת השכינה במשכן. ועד"ז במשכן הפרטי שבכ"א, גם א' שבנה "בנין" של תומ"צ, לא שייך להיות בו השראת השכינה כל זמן שחושב שבעת אכילתו ושתייתו ומסחרו וכו' לא שייך לעבוד את ה', ו"ככל הגוים בית ישראל". דוקא כשיש ההכרה של "בכל דרכיך דעהו" ו"אין עוד מלבדו" שייך להיות בו וב"מעשה ידיו" השראת השכינה. משיחת פורים ה’תשי”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2025 Synopsis The Shechinah did not rest in the Mishkan until the eighth day of its inauguration, when they brought the sin-offering calf in atonement for the sin of the golden calf [as it says in Sheini of parashas Shemini]. The erev rav made the golden calf not in denial of Hashem’s existence, but as an “intermediary” between Hashem and the Jewish people, because they erroneously thought that Hashem is too high for a mere mortal dealing with worldly matters to have a direct connection with Him; specifically by negating this notion – by taking a calf and burning it as a an offering for holiness, the Shechinah was able to dwell in the Mishkan. The same applies to the personal Mishkan within every individual: Even if someone has built a structure of Torah and mitzvos, the Shechinah cannot dwell in it as long as he subscribes to the notion that he can’t serve Hashem when it comes to eating, drinking, and business dealings, etc. and that when it comes to these matters he is “like all the nations.” It is specifically when one recognizes that he must “know Him in all your ways,” and that There is nothing besides Him, that the Shechinah can dwell upon him and upon his “handiwork.” Excerpt from sichah of Purim 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2025

יום ג' פ' שמיני, כ"ד ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 22, 2025

11:29

התוכן מצות ספירת העומר הוא דבר נפלא: הרי המציאות של "יום" היא טבע שהקב"ה הטביע בעולם ללא כל שייכות, לכאורה, לעבודתם של בנ"י, ואעפ"כ, ישנה הציווי של ספירת העומר ‏–‏ לספור את הימים, וציווי זה מהוה נתינת-כח לכל בנ"י לעשות מכל מ"ט הימים ‏–‏ מציאות אחת של תורה! ועוד: במצות ספיה"ע רואים עד כמה גדול כוחו של כל יהודי, ואפי' של ילד/ה קטן/ה, שסופר'ת את העומר: עי"ז נפעל הענין ד"יושפע שפע רב בכל העולמות" ואפי' בעולמות העליונים! ובפרט כשעושים א"ז ב"רוב עם הדרת מלך", שה"רוב עם" משפיע על הנמצאים שם, ואפי' ילד/ה קטן/ה משפיע/ה בזה על הסביבה, ואדרבה ‏–‏ רואים במוחש שספיה"ע של ילדה קטנה משפיעה ביותר גם על רב בעל זקן-לבן או משפיע זקן... משיחת יום ב', כ"ד ניסן ה'תשמ"ח ב"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2025 Synopsis Sefiras HaOmer is wondrous mitzvah: although a day is a phenomenon that Hashem embedded in the nature of the world, seemingly unconnected to the service of the Jewish people, nevertheless we are commanded to count the days, thereby empowering every Jew to transform all forty-nine days into a singular Torah reality. Moreover, Sefiras HaOmer expresses the power of every Jew: even a young child counting the Omer causes “abundant bounty to be bestowed upon all the worlds,” even in the higher spiritual worlds. Especially when the Omer is counted in public (“The splendor of the King is in the multitude of the people”), because the “multitude of people” has an impact on everyone there. And even a young child has an impact on those around them, as we see clearly: when a young girl counts the Omer, it has an even greater impact on those watching than when they see an adult counting the Omer, and the child’s counting the Omer impacts even a rav with a white beard or an elderly mashpia… Excerpt from sichah of Monday, 24 Nissan 5748 (in Yechidus Klalis) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2025

100

יום ד' פ' שמיני, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ה

Apr 23, 2025

11:31

התוכן מסופר בחמישי דפ' שמיני שמשה רבינו קצף ע"ז ששרפו את שעיר החטאת ולא אכלוהו, ואהרן ענה לו "אם שמעת (ההיתר דאכילת קדשים) בקדשי שעה, אין לך להקל בקדשי דורות". והפסוק מסיים ש"וישמע משה וייטב בעיניו", ש"הוציא כרוז לכל המחנה ואמר אני טעיתי את ההלכה ואהרן אחי בא ולמד לי". וצ"ל: איך יכול להיות שיהי' למשה קס"ד כזה? ומדוע מאריך הכתוב בקס"ד שלו ואינו אומר מיד את המסקנא, ומהו"ע ההכרזה של משה? ומכ"ז מובן שגם סברת משה רבינו היא אמת. והביאור: כמו בעולם, ישנו כפי שהעולם "כלול" בתורה, וישנו כפי שהוא ענין בפ"ע, אלא שפועלים בו שיתנהג עפ"י התורה (וכמו שעבודת האדם נחלקת בכלל לתורה ומעשה המצוות, וכן בלימוד התורה עצמה – הלימוד כשלעצמה והלימוד ל"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא"). ווזהו גם ההבדל בין משה ואהרן: מצד דרגת משה, שענינו – תורה, ואיך שהוא מעריך את בנ"י כפי שכלולים בו – לא תופס מקום שינוי הזמן, ובמילא אינו רואה הבדל בין קדשי שעה לקדשי דורות. אבל אהרן, שענינו – עבודה ומעשה וכו', העריך את המצב כפי שהוא מצד העולם, שמצד גדריו יש הבדל בין קדשי שעה וקדשי דורות. אלא שגם מסקנת אהרן מתגלה (ככל דבר) ע"י התורה, וזהו מ"ש "וייטב בעיניו" של משה, עד שהוא "הוציא כרוז כו'". ג' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' שמיני, י"ג ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2025 Synopsis Chamishi of parashas Shemini states that Moshe Rabbeinu became angry when he learned that the sin-offering goat had been burned and not eaten. Aharon responded to him: "Though you have heard [that the prohibition against mourners eating of sacrifices is suspended] regarding one-time sacrifices, you cannot [infer from this] to be lenient regarding sacrifices prescribed for all time." And the verse concludes: "Moshe heard, and it was good in his eyes," meaning, as explained in the Targumim, "He issued a proclamation to the entire camp saying: 'I erred in the halacha, and my brother Aharon came and taught me.'" But (1) Moshe how could Moshe have initially erred? (2) Why does the verseelaborate on what Moshe initially thought, instead of simply stating what the conclusion was? (3) Why did Moshe make a proclamation about it? All this indicates that Moshe's initial reasoning was also true: Just as in the world there's a difference between the world as it exists within Torah, and the world as it exists on its own level with us working to make it conform to the Torah (similar to difference between the service of Torah and the service of mitzvos, and within Torah study itself, between study for its own sake and study for the purpose of determining the halacha), so too is there a fundamental difference between Moshe and Aharon: From the perspective of Moshe, whose essence is Torah, and who perceives the Jewish people as they exist within him – the Jewish people are not subject to time; therefore Moshe saw no distinction between one-time sacrifices and sacrifices prescribed for all generations. ButAharon, whose attribute was service and action, evaluated the situation as it existed within the world, where there is a difference between one-time sacrifices and sacrifices prescribed for all generations. But (like everything), even Aharon's conclusion was ultimately revealed through Torah, which is why it says, "and it was good in Moshe's eyes," to the extent that he issues a proclamation about it. 3 excerpts from sichah of Thursday, parashas Shemini, 13 Nissan 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2025 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏