The Daily Sicha - השיחה היומית

Rabbi Tzvi Hirsh Gurary • 1424 episodes

צבי הירש גור-אריה

Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

Name

Release Date

Duration

501

יום ועש"ק פ' כי תשא, חג הפורים, ה'תשפ"ה

Mar 14, 2025

11:32

התוכן [המשך] וההוראה: כאשר אדם רואה שרוב היום הוא עסוק בשאר צרכיו ורק מיעוטו הולך לעניני תומ"צ, וגם זה רק מגיל בר-מצוה, ושואל מדוע לא נולד מחוייב במצוות, ושיצטרך לעסוק רק בתומ"צ?! אומרים לו: "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה", קריאת המגילה לא מתחילה עם "ליהודים היתה אורה – זו תורה", אלא דוקא ב"ויהי בימי אחשורוש .. המולך מהודו ועד כוש", ודוקא זה הביא ל"ונהפוך הוא"! וכך יהי' אפי' בימות המשיח: גם אז יהי' לא רק הקב"ה תורה ובנ"י, אלא גם "זרים", אלא שכל מציאותם תהי' טפילה לבנ"י. והעיקר – בנוגע לעבודתנו בהווה: אין להבהל מזה שכללות עם ישראל הוא מיעוט קטן, כי מה שחשוב זה לא הכמות אלא האיכות – הקשר עם מקור החיים וכו'. ודוקא לאחרונה התגלה דוגמא לזה שגם בכמות קטנה יכולים להיות גנוזים כחות עצומים של איכות וכו'.משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2025 Synopsis (Continued.) The lesson is that when a person sees that most of his day is occupied with his other needs, and only a small portion is dedicated to Torah and mitzvos – and moreover, for a numbers of years he wasn’t even obligated to keep Torah and Mitzvos , he may ask: Why wasn’t I born obligated in mitzvos, and why wasn’t I created in such a way that I only have to engage in Torah and mitzvos? The answer is that, “The entire world was created only to serve as companions for him”; the Megillah reading doesn’t begin with “For the Jews there was light – this refers to Torah,” but with “And it came to pass in the days of Achashverosh… who ruled from Hodu to Kush.” And it was specifically this led to “it was reversed.” And this will apply even in the days of Moshiach: Even then, there will exist “strangers standing and pasturing your sheep” and planting and sowing etc. – but their entire existence will be secondary to the Jewish people. The main lesson is regarding our service in the present era: One should not be alarmed by the fact that the Jewish people are a small minority in the world, because what matters is not quantity, but quality – the connection to the Source of Life etc. And as we see specifically in recent times how even something very small can contain tremendous power etc.Excerpt from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2025 לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

502

יום ה' פ' כי תשא, י"ג אדר, תענית אסתר, ה'תשפ"ה

Mar 13, 2025

11:38

התוכן זה שכל העולם "מסתובב" בשביל "קבוצה קטנה" של יהודים מקיימי תומ"צ – יובן בהקדם הביאור בנוגע לב' ענינים תמוהים שמצינו בנוגע לקריאת המגילה: 1) התחלת קריאת המגילה (להלכה) הוא מהתחלתה – "ויהי בימי אחשורוש וכו'", דלכאו' אי"ז נוגע לעיקר הסיפור וכו'? 2) אחז"ל "כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והלכות"! איזה חידוש יש בה שלכן דוקא היא לא תיבטל בימות המשיח?! והביאור: בקריאת המגילה מהתחלתה מתגלה שזה שהקב"ה הנהיג את העולם כדי שאחשורוש ימלוך על קכ"ז מדינה, ועשיית המשתה וכו' הי' זה רק כדי ששנים לאח"ז יהי' לבנ"י הנס של "ונהפוך הוא"...! וחידוש זה נוגע אפי' לימות המשיח: אע"פ שגם לעת"ל יהי' המציאות של "עמים", וגם המציאות של מין החי, הצומח והדומם – אבל כ"ז יהי' טפל ביחס לעיקר התכלית – מציאות של בנ"י שיעסקו בתורה! [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2025 Synopsis The idea that the entire world runs for the sake of a small group of Jews who observe Torah and mitzvos can be understood by first explaining two puzzling aspects of the Megillah reading: (1) The halacha is that the Megillah must be read from the beginning – “It happened in the days of Achashverosh…” – which seemingly is not essential to the core of the story? (2) Our Sages state: “All the books of the Prophets will be nullified in the times of Moshiach, except for Megillas Esther and Halachos,” but what is so unique about the Megillah that it alone will not be nullified when Moshiach comes? The answer is that reading the Megillah from the beginning reveals that Hashem orchestrated the world in such a way that Achashverosh would be king, and rule over 127 provinces, and that he would make a royal feast etc., and all for the sole purpose that, years later, the Jewish people would experience the miracle that “it was reversed.” And this unique quality will be relevant even in the times of Moshiach: Although in the future era other nations will exist, as well as animals, plants, and inanimate objects – all of them will be secondary to the ultimate purpose – the existence of the Jewish people who will be engaged in Torah study. (To be continued.)2 excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2025 לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏*לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

503

יום ד' פ' כי תשא, י"ב אדר, ה'תשפ"ה

Mar 12, 2025

7:24

התוכן ברביעי דפ' כי תשא מסופר ע"ד בקשת משה "הראני נא את כבודך" ותשובת ה' "לא תוכל לראות פני.. וראית את אחורי ופני לא יראו". מסתבר לומר שה' מילא במקצת עכ"פ את בקשת משה גם בנוגע ל"פניו", והפירוש בפסוק "וראית את אחורי ופני וגו'" הוא שתיבת "ופני" קאי גם אלפניו ‏–‏ "וראית את אחורי ופני", אלא שראיית ה"פני" תהי' באופן של "לא יראו". והביאור: שלילת דבר אחד מחבירו גופא מוכיחה שישנה שייכות ביניהם שלכן צריך לשלול א"ז מחבירו, וזהו החידוש כאן בתשובת הקב"ה "ופני לא יראו" שנוצרה שייכות (באופן של שלילה) בין הידיעה (הראי') של משה גם עם "פניו" של ה' וכו'.משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2025 Synopsis Revi’i of Parashas Ki Sisa discusses Moshe’s request, “Please let me see Your glory,” and Hashem’s response, “You will not be able to see My face… You will see My back, but My face will not be visible.” It stands to reason that Moshe’s request to see Hashem face was also fulfilled at least partially. That is, the verse can be read as follows: “You will see My back and My face…” (with “You will see” applying to “My face” as well), just that the vision of “My face” will be in a manner of “not visible.” Meaning: the very fact that a certain property is negated from something shows that there is some relation between them; otherwise, there would be no need to negate it. And this is the novelty in Hashem’s response “and My face will not be visible”: that a connection was created (albeit in a manner of negation) between Moshe’s perception (“seeing”) and Hashem’s face.Excerpt from sichah of Taanis Esther 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2025

504

יום ג' פ' כי תשא, י"א אדר, ה'תשפ"ה

Mar 11, 2025

12:23

התוכן איתא בגמ' "מרדכי מן התורה מנין, דכתיב [בראשון דפ' כי תשא] מר דרור, ומתרגמינן מירא דכיא". וצ"ל: מהי שייכותו של מרדכי הצדיק ל"תרגום" שמורה על ענין הגלות, ולכללות הענין ד"מר דרור", בושם שנעשה מדם חי' טמאה – העבודה של בעלי-תשובה?! ומבאר אדמו"ר מהר"ש שענין זה הוא מצד בני דורו. ויובן ע"פ המבואר שזה שצ"ל "שובה ישראל גו' כי כשלת בעוניך", אף שהכשלון הוא בבחי' עקב שבבנ"י? כי כאשר ה"עקב" נכשל נופל ה"ראש", כי זוהי הוכחה שהראש, שממנו נמשך החיות כל האברים, אינו בשלימות. וזה גם מה שלאחרי חטא העגל נאמר למשה [בפ' כי תשא] "לך רד", "רד מגדולתך", אע"פ שהי' אז בהר ולא הי' לו שום שייכות לזה – דכיון שזהו "עמך", ו"כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל", הנה כאשר יש חסרון בהם, ה"ז חסרון במשה. ועד"ז בנוגע למרדכי, להיותו ראש הסנהדרין שתפקידם הוא להורות דעת את העם שלא יבואו מלכתחילה לידי עבירה, ובדורו היו כאלו ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע", ה"ז הוכחה שגם אצלו הי' צ"ל ענין של תשובה. משיחת פורים, ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2025 Synopsis The Gemara says: “Where is Mordechai alluded to in the Torah? As it is written (in rishon of parashas Ki Sisa), ‘mar dror’ (pure myrrh), which is translated as ‘mira dachya.’” Seemingly, what connection does Mordechai Hatzaddik have to Targum, which signifies exile, and to “mar dror,” a fragrance derived from the blood of an impure animal – which represents the service of baalei teshuvah? The Rebbe Maharash explains that it’s because of the people of Mordechai’s generation. This can be understood based on the explanation of the verse, “Return, Yisroel, to Hashem your G-d, for you have stumbled in your iniquity”: seemingly, “stumbling” applies to the level of Yaakov (the “heel”) of the Jewish people, not Yisroel? But the truth is that when the heel stumbles, it’s because something isn’t correct with the head (which supplies vitality to the heel). This is also why, following the sin of the golden calf, Hashem said to Moshe (in parashas Ki Sisa): “Go, descend” – “Descend from your greatness” – even though Moshe on the mountain with Hashem when the golden calf was made and he had no involvement in the sin – because since they are “your people,” and “isn’t it only for the sake of the Jewish people that I granted you greatness,” therefore, if there was a deficiency in them, this reflected a deficiency in Moshe as well. Similarly, regarding Mordechai: Since he was the head of the Sanhedrin, whose job is to impart wisdom to the people so they would not come to sin in the first place, and yet in his generation, there were those who “had enjoyment from the feast of that wicked one,” that showed that Mordechai also had to do teshuvah.Excerpt from sichah of Purim 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2025

505

יום ב' פ' כי תשא, י' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 10, 2025

6:59

התוכן עבור "עגל הזהב" לא רצו הנשים לתת את נזמיהן [כמ"ש בשני דפ' כי תשא], משא"כ בעשיית המשכן הי' ההיפך - "ויבואו הנשים על (לפני) האנשים". וההוראה עפמ"ש בכתבי האריז"ל שדורנו, דרא דעקבתא דמשיחא, הוא גלגול מדור המדבר: בידי הנשים האחריות לא לתת מקום "להשתחוות לעגל הזהב" – לוויתור בעניני תומ"צ בשביל כסף לפרנסה (הכסף שמרוויחים בצורה לא נכונה הולך בסוף לרופאים ר"ל, למסים או לענינים אחרים של עגמנ"פ) אלא אדרבה - לעשות את ביתם משכן לה', ואז יזכו לבריאות ולגדל את הילדים לתורה ולחופה ולמעש"ט, וללכת אתם לקראת משיח תיכף ומיד ממש!א' השיחות דהתוועדות י' שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2025 Synopsis The women weren’t willing to contribute toward the golden calf (as it says in sheini of Parashas Ki Sisa), but when it came to building the Mishkan it was the opposite – the women were the first to donate and “The men accompanied the women.” It says in Kisvei HaArizal that this generation, the generation of the footsteps of Moshiach, is a gilgul of the generation of the desert. Therefore, the lesson is that it is up to the women not to allow “bowing to the golden calf” – not to allow compromise in Yiddishkeit for the sake of earning money (improperly earned money ends up going toward doctors chas v’shalom or taxes etc.) and to the contrary – to turn their home into a Mishkan for Hashem. In this way they will merit to have good health for the entire family and to raise their children to Torah, marriage, and good deeds, and to go with them immediately to greet Moshiach.Sichah from farbrengen of 10 Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2025

506

יום א' פ' כי תשא, ט' אדר – יום בוא כ"ק אדמו"ר מהריי"ץ נ"ע לארה"ב, ה'תשפ"ה

Mar 9, 2025

6:27

התוכן חגיגת בואו של כ"ק מו"ח אדמו"ר לארה"ב צ"ל גם ע"י אלו שבאו לכאן אחריו, כי ע"י עבודתו והשקעתו – נעשתה העבודה במדינה זו קלה יותר. הן בצד החיובי – ע"י נעשה כאן מקום תורה. והן בצד השלילי – שלילת האימרה ש"אַמעריקע איז אַנדערש" בתכלית ובהחלט, אלא גם כאן צ"ל אלקות בגלוי. וענין זה, הפעולה ש"אַמעריקע איז נישט אַנדערש", נוגע לא רק לד' אמותיו בעיר מסויים שבארה"ב, ולא רק בארה"ב בכלל, אלא גם לעוד מדינות בעולם. ולא רק ליהודים מכיון שארה"ב הוא המקום של רוב מנין ורוב בנין של בנ"י, אלא גם לאומות העולם, מכיון שכו"כ ענינים בעולם מכריע הקב"ה ע"י ארה"ב. ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2025 Synopsis The celebration of my father-in-law, the Rebbe’s arrival in the United States thirty years ago isn’t just for those who arrived with him or those who were here before him, but also for those who came after him – because the effort and toil he invested made it easier to serve Hashem here. This is true both on the positive side – transforming America into a place of Torah, and on the preventative side, negating absolutely and decisively the claim that “America is different,” and establishing instead that G‑dliness must be revealed even here. “America is no different” doesn’t just apply to one’s immediate surroundings in his particular city in the United States, nor even just to the United States as a whole, but also to other countries around the world. And not just for Jews (because the United States where the majority of the Jewish people reside), but also to the nations of the world, because Hashem determines many global matters through the United States.2 excerpts from sichah of Purim 5730. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2025

507

יום ועש"ק פ' תצוה ופ' זכור, ז' אדר – יום ההולדת ויום ההילולא של משה רבינו, ה'תשפ"ה

Mar 7, 2025

11:49

התוכן בכאו"א ישנו נצוץ מנשמת משה רבינו ומצד זה כל עניני תומ"צ הם "מילתא זוטרתי". ל"פשוט שבפשוטים" זה מובן בפשטות, שהרי יודע ש"שמע ישראל וגו'" הוא פסוק בתורה ש"צוה לנו משה וגו'", ופשוט אצלו שמשה הי' מונח בתורה עם כל חיותו ונשמתו, ובמילא מבין שכשמשה נתן לו פסוק זה – כלול בו גם נשמתו של משה. אבל ל"למדן" יש צורך בהשתדלות מיוחדת להסביר לו שכל גדלותו בתורה הוא מצד נצוץ נשמת משה שבו... וכאשר כל א' ינצל את בחי' משה שבו לצאת ממדידותיו והגבלותיו – זה יפעול בו ובסביבתו ש"נתמלא הבית כולו אורה", וכאשר מצטרפים כמה יהודים יחד – "כאַפּט מען זיך" שישנו בעולם "אור גדול" ואילו מהחושך לא נשאר אלא מעט – באותו שטח בעולם שאור הקדושה עדיין לא הגיע אליו, אף שמעט חושך זה הוא כפול ומכופל, שלכן, ביחד עם זה שכל מעשה טוב שנעשה במשך כל הדורות הוא באופן ד"יחוד נצחי" ומרבה אור, נשאר עדיין ענינים שלא נתבררו שיש להשלים ולברר.משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2025 Synopsis Every Jew has a spark of the soul of Moshe Rabbeinu, which enables all matters of Torah and mitzvos to be considered “a small thing” for him. A simple person understands this plainly, because he knows that Shema Yisrael is a verse in the Torah that “Moshe commanded us” etc.; since it is obvious to him that Moshe was fully immersed in the Torah with his entire life force and soul, he understands that when Moshe gave him this verse, it also contains Moshe’s soul. However, for a learned person special effort is required, to explain to him that all his greatness in Torah comes from the spark of Moshe’s soul within him. When every individual utilizes the level of Moshe within himself to transcend his limitations and boundaries, that impacts him and his surroundings, so that “the entire house becomes filled with light.” And when multiple Jews come together, they realize that there’s a “great light” in the world, whereas only a small amount of the darkness remains – those areas in the world that the light of holiness hasn’t yet reached (though this small amount of darkness is doubled and redoubled, which is why these parts of the world still need to be elevated and perfected, despite the fact that every good deed performed throughout the generations creates an eternal union and increases light).Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2025 לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

508

יום ה' פ' תצוה, ו' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 6, 2025

12:40

התוכן על מ"ש רש"י [על מ"ש בגמ' "תנא כיון שנפל פור בחודש אדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים בגמ' "ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד"] "כדאי הלידה שתכפר על המיתה" – צ"ל מ"קרא": נאמר "טוב גו' יום המות מיום הוולדו", ומ"סברא": לא יתכן שיום הלידה שאין אפשרות לדעת כיצד תהי' הנהגתו במשך כל ימי חייו, יגבר על הענין דיום המיתה?! אלא כי בנוגע למשה ראו כבר ב"יום הוולדו" מעלה בפועל ובגילוי – ש"נתמלא הבית [אע"פ שהיתה בית עמרם, "גדול הדור"] כולו אורה". וזהו הקשר בין פ' תצוה, שהיא פ' היחידה לאחרי לידת משה שלא נזכר בה שמו, לז' אדר – יום לידתו [שחל ברוב השנים בסמיכות לפ' תצוה] – כי בלידת משה שאז "נתמלא הבית כולו אורה" בא לידי ביטוי ענינו העצמי שזה בא לפני ולמעלה משם "משה" הקשור עם עבודתו וכו', ולכן בפ' תצוה הסמוכה לז' אדר, יום לידתו, לא נזכר השם "משה" כדי לרמז על ענינו העצמי.משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2025 Synopsis The Gemara says: “Once the lot fell on the month of Adar, [Haman] greatly rejoiced. He said: The lot has fallen for me in the month that Moshe died…But he did not know that on the seventh of Adar he died, and on the seventh of Adar he was born.” Rashi explains, “the birth is worthy to atone for the death.” Seemingly the verse states, “better is the day of death than the day of one’s birth”; additionally, logic seems to dictate that the day of one’s passing, when his accomplishments are apparent, is more significant than his day of birth, when there’s no indication of what his life will be like. But in Moshe’s case, the essential quality of his life was already revealed on the day he was born – when “the entire house became filled with light.” And this is the connection between parashah Tetzaveh (the only parashah after Moshe’s birth in which his name isn’t mentioned) to 7 Adar, Moshe’s birthday, which usually occurs around the time of parashah Tetzaveh: when Moshe was born and “the entire house became filled with light,” Moshe’s essence – which transcends and came before Moshe’s name (which is associated with his service) – was revealed, and in a practical manner. Therefore, Moshe’s name is not mentioned in parashah Tetzaveh, around the time of Moshe’s birthday, to allude to his essence.Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2025

509

יום ד' פ' תצוה, ה' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 5, 2025

11:22

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר פעם דיוק לשון הגמ' "כל הכופר בעבודה זרה נק' יהודי" [ולא "עבודת אלילים" וכיו"ב]: אומנתו של היצה"ר הוא שקודם משכנע את האדם לעשות "עבודה" ש[היא מצוה בכלל אבל] היא "זרה" לאדם זה. וכטעותו של שאול המלך [המסופר בהפטורת פ' זכור] שחמל על הצאן ובקר של עמלק "למען זבוח לה'", וחשב ש"הקימותי את דבר ה'", וע"ז נאמר לו ש"שמוע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים"! ו"מאסת את דבר ה'"! כי אף שענין הקרבנות היא "עבודה" ומצוה, אבל ממנו נתבע קבלת-עול, וכשבמקום זה רצו להקריב "זבח טוב" ו"חלב אילים" ה"ז "עבודה [שהיא] זרה" לו! ומזה נולד לבסוף "המן האגגי" והגזירה של "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים"!! ומצד שני - מי שכופר אפי' ב"עבודה [שהיא] זרה" [לו], ה"ז "כמודה בכל התורה" ונק' יהודי וכו'. וההוראה: כשנזדמן לא' "מצוה שאא"פ לעשות בידי אחרים", קודם כל עליו לעשותו ולאח"ז יכול לחפש עבודה שמתענג מזה. וע"י "וחכיתי לה' המסתיר פניו" [תנועה של קב"ע] הנה "יעשה למחכה לו וגו'". ב' חלקים משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2025 Synopsis The Rebbe, my father-in-law, once explained why the Gemara says, “Whoever repudiates avodah zarah is called Yehudi” (using the term avodah zarah rather than “idol worship” or the like): The yetzer-hara’s strategy is to first persuade a person to engage in a “foreign service” – a service that might even be a mitzvah in general, but which is nevertheless “foreign” to this person. This is like the error of King Shaul (as recounted in the haftorah of Parashas Zachor), who took pity on the sheep and cattle of Amalek “to sacrifice to Hashem”: he thought he was “fulfilling the word of Hashem,” but he was told that “To obey [is better] than a fine sacrifice; to listen [is better] than the fat of rams” and that, “You rejected the word of Hashem.” For although sacrifices are a form of service and a mitzvah, what was demanded of Shaul was kabbalas ol; when, instead he sought to offer “a fine sacrifice” and “the fat of rams,” this was a service that was foreign to him, and this error ultimately emerged “Haman the Agagite” and the decree “To destroy, to kill, and to annihilate all the Jews.” Conversely, one who repudiates even “avodah zarah” in the sense of a service that is foreign to him – is considered “as if he admits to the entire Torah” and is called a Yehudi, etc. The lesson is that when a person encounters a mitzvah that “cannot be performed through others,” he must first and foremost do it himself, and only afterward can he seek out a service in which he finds enjoyment. And by “waiting for Hashem Who hides His countenance” (kabbalas ol), then “He will do for those who await Him” etc.2 excerpts from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2025

510

יום ג' פ' תצוה, ד' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 4, 2025

11:08

התוכן כללות הענין ד"מבצעים", שיוצאים לרחובה של עיר ומדברים שם אודות הנחיצות דלימוד התורה וכו' – הוא מעשה שבולט לעיני בשר, וכך פועלים על כל בנ"י. כהלימוד ממ"ש בתורה [שלישי דפ' תצוה] בנוגע לפעמוני הזהב שעל שולי מעיל הכהן-גדול – "ונשמע קולו בבואו אל הקודש" – שעוד לפני כניסתו לקודש, שאז לבש את הבגדים, שומעים את קולו "בבואו אל הקדש". ועד"ז כאשר צריכים להלביש את כאו"א מישראל, "ממלכת כהנים", ב"בגדי כהונה" ולמשוך אותו פנימה אל הקודש – מתחילים בזה שמכינים לו בגד עם "פעמוני זהב . . ונשמע קולו", וכך מכניסים אותו במבצע תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, ועד שבאים לתכלית העיקר – להאיר את חושך הגלות עי"ז שבזמן החושך דליל שבת קודש מאירים נרות שבת שמדליקה כל אשה ובת בישראל, שעי"ז נעשה "שלום בית" בין איש לאשתו, שקאי גם על הקב"ה עם כנסת ישראל וכו'.ב' חלקים מהתוועדות יום א' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2025 Synopsis The general idea of Mivtzoim – going out to city streets and speaking to people about the importance of Torah study, etc. – is something that stands out, and in this way impacts the entire Jewish people. Like we learn from the verse (in shelishi of parashas Tetzaveh) regarding the gold bells on the hem of the Kohen Gadol’s robe – “Its sound must be heard when enters the Sanctuary” – meaning that even before he enters the Sanctuary, when he puts on the priestly garments, it can already be heard that he is entering the Sanctuary. Similarly, when it comes to “dressing” every Jew – “a kingdom of Kohanim” – in “priestly garments” and drawing them inward toward holiness, it starts with preparing for them a garment with “gold bells... and its sound must be heard;” this is how to engage a person, with the Mivtzoim of Torah study, tefillin, mezuzah, tzedakah, a home filled with sefarim, until reaching the ultimate goal – illuminating the darkness of exile, by illuminating the darkness of Friday night with the light of the Shabbos candles kindled by every Jewish woman and girl, thus bringing about “peace in the home” between husband and wife – which also represents the relationship between Hashem and the Jewish people etc.2 excerpts from sichah of Sunday, Parashas Shemini, 11 Nisssan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2025

511

יום ב' פ' תצוה, ג' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 3, 2025

9:04

התוכן בעת מאסרו נשאל אדה"ז כו"כ שאלות בנוגע אליו ושיטת החסידות וכו', כשבין החוקרים היו אנשים מלומדים שהתעניינו מאוד בשיטתו וכו'. לאחרי שענה על כל השאלות נשאל ע"ד מ"ש בסוף פ"א דתניא ח"א בנוגע לחילוק בין נפשות אוה"ע ונפשות בנ"י וכו', ועל זה לא ענה אלא חייך... (ובכך זה הסתיים). וביאר אדה"ז שכוונתו בזה היתה שבכך יבינו החוקרים שלאחרי שענה בהצלחה על כל שאלותיהם לא כדאי להם שיסביר להם ענין זה... אלא שלכאו' הי' יכול להסביר להם ענין זה באופן אחר וכו' – אלא ש"חיוך" זה שלו הי' ענין של שמחה ש"ממתקת דינים", וזה הי' המענה הטוב שלו ביותר. הרי שבישבו ב"טאַיינע סאָוויעט", מקום שישבו מורדי במלכות, הי' הזמן להיות ב"שמחה" דוקא! וזהו המענה לשואלים איך יושבים ומתוועדים ושמחים בעת כזו [בהמשך למלחמת יום-הכפורים] – כי דוקא עכשיו, כאשר זקוקים לענין של "המתקת דינים", הוא הזמן לשמחה, ושמחה אמיתית – הקשורה עם תומ"צ וכו'.א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2025 Synopsis During his imprisonment, the Alter Rebbe was asked many questions about himself and the Chassidic approach etc. (among the interrogators were learned individuals who had much interest in the Alter Rebbe’s teachings). After he had answered all their questions, he was asked to explain what he writes at the end of the first chapter of Tanya regarding the distinction between the souls of the nations and the souls of the Jewish people. To this question the Alter Rebbe didn’t respond but merely smiled (and it ended with that). The Alter Rebbe later explained that his intention was to convey to the interrogators that, after having successfully answered all their previous questions, it would not be worthwhile for them to have him explain this, too. Seemingly, the Alter Rebbe could have made his point in other ways; but his smile was an expression of joy, which “sweetens judgments,” and this joy was his best response. This means that even while sitting in the Tainey Soviet, a place designated for those suspected of rebellion against the monarchy – this specifically was a time for joy! And this is the answer to those who ask how we can sit and farbreng and rejoice at a time like this [following the Yom Kippur War]: the answer is that now, when we need to “sweeten judgments,” is precisely the time for joy, and true joy – joy associated with Torah and mitzvos.Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2025

512

יום א' פ' תצוה, ב' אדר, ה'תשפ"ה

Mar 2, 2025

9:40

התוכן בקשר למ"ש רש"י בפ' תצוה (כח, ד) [בראשון דפ' תצוה] בענין האפוד שזה "כמין סינר.. שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים", מספרים המלמדים שרש"י עצמו ראה פעם אשה רוכבת על סוס עם סינר כזה ומזה למד איך נראה האפוד [ואף שיכול להיות שהסיפור אינו אמיתי, הרי כמו הסיפורים שמספרים החסידים על הבעש"ט שמרוב ההתפעלות יכול להיות שהם שינו או הוסיפו בזה... (וזה הי' שבחו של אהרן בהדלקת המנורה ("להגיד שבחו של אהרן שלא שינה") – אף שידע גודל ענין הדלקת המנורה וכו' וזה הי' צריך לפעול עליו "שיצא מכליו" ובכ"ז הדליק את הנרות כדבעי בלי לשנות וכו'), בכ"ז, כיון שמדובר אודות גדול ונשיא בישראל, זה יכול להיות אמת, וה"הוראה" שבזה היא אמיתית]. וההוראה: מכל דבר שרואים צריך שיתוסף ענין בתורה.משיחת מוצש"פ תצוה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2025 Synopsis Regarding Rashi’s explanation [in rishon of parashas Tetzaveh (28:4)] that the Ephod was “like a type of apron…that noblewomen wear when riding on horseback,” cheder teachers tell the story that Rashi himself once saw a woman riding a horse with such an apron etc., and he used that to describe how the Ephod looked. Although it’s possible the story isn’t true, since it was said of a great leader of the Jewish people, it could be true, and the lesson from it is true. (This is like those who, out of excitement, alter or add details to stories of the Baal Shem Tov, which also explains why it was “Aharon’s praise” that “he did not deviate” from lighting the Menorah it exactly as instructed: despite his spiritual passion from understanding the profound significance of lighting the Menorah etc., he didn’t lose himself, and still managed to do it correctly.) The lesson is that everything one sees must lead to an increase in Torah.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Tetzaveh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2025 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

513

יום ועש"ק פ' תרומה, אדר"ח אדר, ה'תשפ"ה– יום סיום לימוד ספר "משנה תורה" להרמב"ם מחזור המ"ד (ג"פ ליום) –

Feb 28, 2025

10:51

התוכן 1. ב' הנקודות ב"הדרן" על הש"ס שבמאמרו של אדמו"ר מהר"ש [א) התחלת הש"ס היא במ"ם פתוח, "מאימתי", וסיום הש"ס במ"ם סתומה, "בשלום". ב) חתימת הש"ס היא מעין הפתיחה] מצינו גם במשנה תורה להרמב"ם: א) שם הספר (שזהו התחלת הספר) – "משנה תורה", והספר עצמו מתחיל עם הפסוק "משוך חסדך וגו'". וסיום הספר – "כמים לים מכסים". ב) סיום הספר, "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. ישיגו דעת בוראם .. מלאה הארץ דעה את ה' וכו'", הוא מעין הפתיחה – "לידע שיש שם מצוי ראשון", ושבזה תלוי כל מציאות הבריאה וכו'. 2. ביאור הרמז במספר פ"ג הלכות שבספר הרמב"ם עפמ"ש בגמ' עה"פ "והסירותי מחלה מקרבך", ש"מחלה זו מרה, ולמה נק' שמה מחלה – ששמונים ושלשה חלאין יש בה, מחלה בגימט' הכי הוו, וכולן פת של שחרית וקיתון של מים מבטלן". ע"י לימוד הלכות שבתורה, מזון הנשמה, שנתבארו בפ"ג הלכות שברמב"ם, נפעל ענין הרפואה שע"י התורה באופן ש"מלכתחילה לא אשים עליך".משיחת מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2025 Synopsis (1) In the Hadran on Shas in the Rebbe Maharash’s maamar, we find two points: (a) The Shas begins with an open mem (Me’eimasai) and ends with a closed mem (bashalom); (b) The end of Shas parallels the beginning. We find both of these in the Rambam’s Mishneh Torah as well: (a) The name of the sefer is “Mishneh Torah,” and it also begins with the verse “Meshoch chasdecha…”, while it concludes with “kamayim layam mechasim.” (b) The end of the sefer, “The entire world will be occupied solely with the knowledge of Hashem…they will attain knowledge of their Creator… the earth will be filled with the knowledge of Hashem, etc.,” parallels the beginning – “To know that there is a Primary Being” upon which all of existence depends etc. (2) On the verse, “I will remove illness from your midst,” the Gemara explains that “Illness refers to bile. And why is it called illness (machalah)? Because [bile] contains eighty-three illnesses; which is the Gematria of machalah (83), and all of them are negated by bread in the morning and a flask of water.” This is the allusion in the 83 sets of halachos in Rambam: Studying the halachos of the Torah – which is the sustenance of the soul – as set forth in the 83 sets of Halachos in Rambam, brings healing through the Torah, in such a way that “I will not place it upon you to begin with.”Excerpt from sichah of Motzei Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2025 לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר (שני). ת.נ.צ.ב.ה.

514

יום ה' פ' תרומה, כ"ט שבט, ה'תשפ"ה

Feb 27, 2025

9:20

התוכן בקשר עם סיום לימוד ספר יד החזקה להרמב"ם יש לערוך "סיום" על לימוד הרמב"ם בכל מקום. וכמה אופנים בזה: א) לערוך "סיום" בכל מקום שהיו עכ"פ עשרה לומדים, ובאופן כזה יערכו סיומים במקומות רבים. ב) לערוך "סיום" מרכזי אחד בהשתתפות כולם יחדיו באופן ד"ברוב עם הדרת מלך". ג) לעשות את שתיהם בהפרש של כמה שבועות. וההחלטה איך לעשות צריכה להקבע כפי הנראה לעסקני המקום שעל אתר בהתאם לתנאי המקום. ואם יהי' להם ספק – הרי "ספיקא לחומרא"... וכדי לעשות את כל הענינים באופן מסודר יש להתחיל לעסוק בהכנות המתאימות, הכנה רבתי, מבעוד מועד. וכמדובר כמ"פ שענין זה אינו שייך לחוג מסויים וכיו"ב – שהרי לימוד הרמב"ם שייך לכאו"א מישראל עד סוף כל הדורות! ובלשון של הקדמת הרמב"ם "כקטן כגדול". ויהי רצון שכל ענינים אלו יהיו בהצלחה גדולה יותר שיוכלו לצפות לפי ערך היגיעה, ושכ"ז יוסיף בהתמדה ושקידה וחיות בלימוד הרמב"ם בשנה שלאח"ז באופן ד"מוסיף והולך ואור".ב' חלקים משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2025 Synopsis In connection with completing the study of the Rambam’s Yad HaChazakah, a siyum should be held in every place. There are several ways to do this: (1) To organize a siyum wherever there are at least ten people who studied, which would result in siyumim in many locations. (2) To organize one central siyum, “The King's glory is in a multitude of people.” (3) To do both, with a gap of several weeks between them. The decision should be made by the local community organizers based on the circumstances of every place. And if there’s any doubt – “a doubt should be resolved stringently”...To ensure that everything is done in an organized manner, proper preparations should begin well in advance. And as discussed many times, this isn’t for any particular group or circle; the study of the Rambam is for every single Jew, until the end of all generations, as the Rambam writes in his introduction, for “small and great alike.” May it be Hashem’s will that all this be accomplished with even greater success than can be anticipated relative to the effort invested, and that it result in greater diligence, persistence, and enthusiasm in the study of the Rambam in the coming year, in a manner of ever-increasing light.2 excerpts from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2025

515

יום ד' פ' תרומה, כ"ח שבט, ה'תשפ"ה

Feb 26, 2025

13:08

התוכן מזה שע"י נתינת מחצית השקל בלבד קיבלו חלק בכל קרבנות הציבור רואים הענין ש"התורה חסה על ממונן של ישראל". וההוראה: מנין בא הסדר לאחרונה שמבזבזים כסף לנסיעות מעבר לים ל"ברית", חתונה או "תנאים" של קרוב משפחה או חבר וכו'?! ובפרט תלמידי הישיבות שענינם הוא ללמוד תורה באופן של "תורתו אומנתו"! (אם יש להם כסף מיותר שיתנו א"ז לצדקה לזכות ענינים אלו!), ועד"ז בנוגע להנסיעות ל"מקומות הקדושים": בחור שיש לו כמה מסכתות בש"ס או מאמרי חסידות שלא למד עדיין ‏–‏ מה חסר לו?... הנסיעה ל"מקומות הקדושים"?! ועבור ענינים אלו מכניסים א"ע לחובות וכו'?! וכן בנוגע להנהלת הישיבה שנותנת רשות לנסיעות כאלו: הרי תפקידם הוא לחנך את התלמידים שילמדו נגלה וחסידות בהתמדה ושקידה (ולדאוג שלא יחסר להם ענינים גשמיים)! שיחליטו בעצמם אם באמת צריכים לנסוע מעבר לים לחתונה של אח או אחות ולבזבז כסף לזה ‏–‏ אני לא ראיתי סדר כזה בדור הקודם...משיחת מוצש"ק פ' משפטים, פ' שקלים, ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2025 Synopsis In the fact that donating just a half-shekel acquires a share in all communal sacrifices, we see how “The Torah spares the money of the Jewish people.” Where does the recent practice of squandering money to travel overseas for a bris, a wedding, an engagement of a relative or friend come from? Especially yeshiva students, whose focus should be on learning Torah in a such a way that “Torah is their occupation.” (If they have extra money, they should give it to tzedakah in merit of the simcha). Similarly regarding trips to the holy sites: A bochur who has yet to learn numerous masechtos or maamarim – what’s he lacking… a trip to holy sites?! And people go into debt for such things? This also applies to the yeshiva administration that grants permission for such trips: Their role is to educate the students to study Nigleh and Chassidus diligently and tirelessly (and to ensure that the students lack nothing in material matters). That they should decide on their own if it’s genuinely necessary to travel overseas for a sibling’s wedding and squander money on it – I didn’t see such a practice in the previous generation…Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Mishpatim, Parashas Shekalim 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2025

516

יום ג' פ' תרומה, כ"ז שבט, ה'תשפ"ה

Feb 25, 2025

11:07

התוכן הטעם שציור הגביעים בציור המנורה [שהציווי על עשייתו הוא בשלישי דפ' תרומה] שבכתי"ק הרמב"ם הוא באופן שהם רחב מלמטה וצר (השוליים) למעלה, היפך הרגיל, (דאף שבודאי הי' להרמב"ם מקור לזה בדרז"ל אבל בכל זאת צ"ל טעם הדבר), הוא, ע"ד שמצינו שהחלונות בבית המקדש היו "שקופים אטומים", "רחבים מבחוץ ופיהם אטום וקצר מבפנים . . כדי שתהא אורה יוצאה מההיכל שתאיר לעולם..." (רש"י), עד"ז היו גם הגביעים שבמנורה, הכלי שעל ידה נמשך האור מבית המקדש לעולם כולו, צרים מלמעלה והולכים ומתרחבים למטה, שזה מורה שהעיקר הוא גילוי והמשכה בעולם שלמטה מבית המקדש. וע"ד כששותים מהגביע, פעולת ההשפעה של הגביע, הרי צדו הרחב הוא כלפי מטה.משיחת א' דר"ח אלול, ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2025 Synopsis In the Rambam’s drawing of the Menorah [commanded in shelishi of Parashas Terumah], the goblets appear wide at the bottom and narrow at the top, contrary to their usual form. (Although the Rambam certainly had a source for this from a Midrash etc.,) we must understand why. It can be likened to the windows of the Beis Hamikdash, which were “narrow and broad” — “wide on the outside, and their mouths closed and narrow on the inside... so that its light would go out from the Heichal to illuminate the world” (Rashi). Similarly, the goblets of the Menorah – the vessel through which the light extended from the Beis Hamikdash to the entire world – were narrow at the top and wide at the bottom, indicating that the primary purpose is to reveal and draw down the light of the Beis Hamikdash into the world below. Similarly, when one drinks from goblet – pouring its contents outward – its wider side faces downward.Excerpt from sichah of first day of Rosh Chodesh Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2025

517

יום ב' פ' תרומה, כ"ו שבט, ה'תשפ"ה

Feb 24, 2025

10:51

התוכן א' מיסודי האמונה הוא – מדת הבטחון. אשר, אין ענין יוצא מידי פשוטו – לבטוח בה' שיהי' טוב, טוב הנראה והנגלה. ועד ש"מצוות עשה מן התורה" לבקש ולהתפלל על כך מהקב"ה. אמנם, לאידך גיסא, כאשר קורה מאורע בלתי רצוי ח"ו – הרי, לאחרי המעשה, "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", וצריך "לקבולי בשמחה", בידעו שמה' יצא הדבר ו"כל דעביד רחמנא לטב עביד", ויתירה מזו – "גם זו לטובה". ובפרט שיהודי צריך לחיות תמיד עם "תורת חיים", והסימן על "חיים" הוא – מרץ חיות ושמחה. ולכן צריך הוא להיות תמיד בשמחה. ויתירה מזו: מסתבר שכחלק מהציווי לאוה"ע להאמין שישנו בורא עולם ומנהיגו, נכלל גם הבטחון בה' שיטיב לברואיו והבקשה והתפלה על זה, ויתירה מזו י"ל – שגם אצל אוה"ע צ"ל הכרה אמיתית ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד", ו"גם זו לטובה".משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2025 Synopsis One of the fundamentals of faith is trust in Hashem that things will be well literally – open and revealed good. And it’s a positive commandment of the Torah to daven to Hashem for things to be good. On the other hand, when something undesirable occurs chas v’shalom, after the fact, “A person is obligated to bless for the bad just as he blesses for the good,” and one must “accept it with joy,” knowing that it comes from Hashem and that “Everything that the Merciful One does, He does for the best,” and moreover – “This too is for the good.” Especially being that a Jew must always live with the “Torah of Life,” and the hallmark of life is energy, vitality, and joy. Therefore, one must always be joyful. It is reasonable to conclude the Noachide Laws upon the gentiles to believe in the existence of a Creator and Ruler of the world includes trust in Hashem that He will bestow goodness upon His creations, and the obligation to ask Him for one’s needs. Moreover, even gentiles must recognize the truth, that “Everything that the Merciful One does, He does for the best,” and “This too is for the good.”Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2025 לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

518

יום א' פ' תרומה, כ"ה שבט, ה'תשפ"ה

Feb 23, 2025

10:25

התוכן בנוגע למעלת לימוד התורה של תשב"ר, "הבל שאין בו חטא", איתא בגמ' ש"אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק"! ולכאו' צ"ל הרי מעכבים עי"ז בנין ביהמ"ק אשר בו בחר ה' להיות ה"דירה" שבו ישכון?! והביאור: בבנין ביהמ"ק צ"ל הצלחה שיהי' לזה קיום כפי רצונו ית', "שתשרה שכינה במעשה ידיכם", וזה נפעל ע"י לימוד התורה של תשב"ר ביראת שמים. נמצא, שלא רק שבנין בהימ"ק אינו מתעכב על ידם ח"ו, אלא אדרבה – הם מבטלים את העיכובים לבנין ביהמ"ק ומביאים בזה יותר הצלחה. וכמ"ש במדרש שכאשר הי' הענין ד"אחז בתי כנסיות ובתי מדרשות", אמר ישעי' הנביא שאינו מתפעל מזה כי "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'" והם מבטלים את אלו שמונעים מילדי ישראל ללמוד תורה ביראת-שמים, ובזכותם ובזכות צדיקי עולם יקויים בקרוב ממש ההבטחה "עתידין בית כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י" בביאת משיח צדקנו.ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2025 Synopsis Regarding the unique quality of the Torah study of schoolchildren (“breath that is free of sin”), the Gemara states, “One may not interrupt schoolchildren ]from studying Torah] even to build the Beis Hamikdash.” Seemingly, how can we delay the construction of the Beis Hamikdash, the place chosen to be Hashem’s dwelling in the world? The answer is that in order for the construction of the Beis Hamikdash to succeed and endure according to Hashem’s will – for “the Divine Presence to rest on your handiwork” – we need the Torah study of schoolchildren. Thus, not only does the children’s Torah learning not delay the construction of the Beis Hamikdash, chas v’shalom, but to the contrary, it removes the obstacles to its construction and brings it about with even greater success. As the Midrash relates, when there were those who “firmly closed the synagogues and houses of study,” the prophet Yeshayahu declared that he was not deterred, because “Behold, I and the children whom Hashem has given…” – the children remove those who try to prevent Jewish children from studying Torah with fear of Heaven. In their merit and that of tzaddikim of the world, we will soon merit the fulfillment of the promise, “In the future the synagogues and houses of study of Bavel will be established in Eretz Yisrael” with the coming of Moshiach Tzidkeinu.2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2025

519

יום ועש"ק פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ה

Feb 21, 2025

7:55

התוכן אחז"ל עה"פ "הליכות עולם לו – אל תקרי הליכות אלא הלכות". ידוע הכלל בדרשת "אל תקרי כו' אלא וכו'" ששני הפירושים קיימים גם יחד. ובעניננו: כדי שיהי' להקב"ה "מהלכים" בעולם ("הליכות עולם"), שהעולם נעשה "דירה" לו ית', ה"ז ע"י ההלכות שבתורה – להורות כיצד צריכה להיות ההנהגה בעולם. לימוד התורה רק כדי לצבור לעצמו "נכסים" או כי הוא נהנה מענין השכלי שבתורה וכו' – אינו תכלית ענין התורה. לימוד התורה, גם באלו ש"תורתם אומנתם", צ"ל באופן של "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים", "תלמוד גדול" הוא בכך שהוא "מביא לידי מעשה" – "הליכות עולם לו". הלומד התורה, שהיא נכסיו של ממה"מ הקב"ה, משתמש בכליו של מלך! אלא שהמלך נותן לו על כך "רשות" כדי שהלימוד יביא לאותם ענינים ש"תלמוד מביא", שכללותם נקראים בשם "מעשה".משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2025 Synopsis On the verse, “…The ways of the world are his,” our Sages taught, “Do not read it as ‘ways’ (halichos), but as ‘halachos.’” We know that when it says, “Do not read it as…but…” – both interpretations are valid. In this case: in order for Hashem to have mehalchim [i.e. beings that advance spiritually] in the world (“the ways of the world”), such that the world becomes a dwelling place for Him, there must be the halachos of the Torah, which show how one must conduct himself in the world. Studying Torah only to amass “possessions” for oneself or because one enjoys its intellectual concepts, is not the purpose of the Torah. Torah study, even for those whose “Torah is their occupation,” must be done “to study and to teach, to keep, to perform and to uphold.” The “greatness of Torah” is when it “leads to action” – “the ways of the world are his.” One who studies Torah, which is the possession of the King of kings, is using Hashem’s property – just that the King grants him permission to do so in order for his learning to lead to “action.”Excerpt from sichah of Simchas Beis Hashoeivah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2025

520

יום ה' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –

Feb 20, 2025

9:22

התוכן בעריכת "יאָרצייט" ישנו דבר והיפוכו: זה מביע את האמונה המוחלטת בנצחיות הנשמה, שהרי תוכנה – לימוד תורה ונתינת צדקה לזכות הנשמה, למרות שעברה שנה או יותר מאז שעזבה את העולם הזה [וכמדובר כמ"פ שאין צורך לענין האמונה כדי להבין שהנשמה היא נצחית, אלא כל אדם נורלמלי מבין את זה. ואין זה אלא שהקישור שלה עם הגוף הוא בלתי נצחי]. ומצד שני נוהגים בו לומר "קדיש" – "יתגדל ויתקדש שמי' רבא", היינו שיש כאן ענין של הגדלה והוספה, שקשור עם עליית הנשמה מעולם לעולם. הכח לענין ההגדלה, שבנשמה הנצחיית יפעלו ענין של "יתגדל וכו'" – הוא ע"י ענין השלום, שתוכנו חיבור הפכיים (וכדאיתא בגמ' שכאשר "עלה משה למרום" וה' שאל אותו "אין שלום בעירך" ("אין דרך ליתן שלום במקומך")? הגיב משה "ועתה יגדל נא כח אדני'". שטענת ה' למשה היתה שהי' עליו להביא את ה"שלום" ש"בעירך" ל"מרום", שזהו"ע "הגדלה").משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2025 Synopsis A yahrzeit contains an inherent paradox: on the one hand, it expresses faith in the soul’s eternity, because we study Torah and give tzedakah etc. in the soul’s merit, even though years may have passed since the soul departed this world. (As discussed many times, the soul’s eternity doesn’t need to be taken on faith; any reasonable person understands it. Only the soul’s connection with the body isn’t eternal.) But on the other hand, on a yahrtzeit one says Kaddish, “May His great name be magnified and sanctified,” implying growth and elevation, associated with the soul’s ascent from world to world. The power to magnify the eternal soul etc. comes about through peace, which is the union of opposites. (As the Gemara says, when Moshe ascended on high, Hashem asked him, “Is there no peace in your city?” (I.e., do people not greet each other in your city?) Moshe replied, “Now may the power of Hashem be magnified”. Hashem expected Moshe to bring “peace” from “your city” into heaven, which is the “magnification.”Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habracha, 6 Tishrei 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2025

521

יום ד' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ה

Feb 19, 2025

11:22

התוכן מאסרו של אדה"ז בא כתוצאה מהפצת "שיטת חסידות חב"ד" לכלל ישראל, ומזה מובן שהגאולה של י"ט כסלו היא גם הגאולה והנצחון של כללות "שיטת חסידות חב"ד" – שזה יכול להגיע, וזה יגיע סוף סוף, לכל אחד ואחת מישראל, ובאופן של "פדה בשלום נפשי". החידוש של שיטת "חסידות חב"ד" על "חסידות הכללית" הוא, שזה יבוא באופן של הבנה והשגה, שזה משפיע על הרגש שבלב עד גם על המעשה. כי אע"פ שה"מעשה הוא העיקר", אבל רואים בפועל שכאשר זה בא ביחד עם ההבנה והשגה בשכל ועם רגש שבלב, אז המעשה הוא באופן גדול, עמוק וחי יותר. וכידוע תורת הבעש"ט עה"פ "כי תראה חמור .. עזוב תעזוב עמו", שאין לשבור את הגוף ונפה"ב, אלא אדרבה – לעבוד את ה' יחד אתם. ביחד עם ההוספה של שיטת חב"ד – שלא רק שכח המעשה מסכים לזה, אלא כל כחות הגוף, כולל השכל שבמוח, עובדים את ה'. הזכרון של חג הגאולה היום צ"ל באופן שזה יביא אור וחיות בעבודת ה' בהווה. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2025 Synopsis Since the Alter Rebbe’s imprisonment came as a result of disseminating the approach of Chabad Chassidus to all Jews, it is understood that the redemption of 19 Kislev was also the redemption and triumph of Chabad Chassidus – so that it can and ultimately will reach every single Jew, and in a manner of peace – “He has redeemed my soul in peace.” The novelty Chabad Chassidus compared to general Chassidus is the emphasis on intellectual comprehension and understanding, which influences the emotions of the heart and, ultimately, one’s actions. For although “action is the main thing,” when action is accompanied by intellectual comprehension and heartfelt emotion, the action becomes greater and deeper, and attains more vitality, as we see in practice. As the Baal Shem Tov taught on the verse, “When you see a donkey (chamor)... you shall surely help along with him,” that one should not try to break the body and the animal soul, but on the contrary, to serve Hashem together with them – and with the additional dimension added by the Chabad approach, that not only does the faculty of action agree to it and serve Hashem, but all the faculties of the body, including the intellect of the mind. Our commemoration of 19 Kislev is not just a memory, but must inject light and vitality into our Divine service in the present.Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2025

522

יום ג' פ' משפטים, כ' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 18, 2025

11:34

התוכן [בקשר לאסיפת הרבנים שהתקיימה כמה שבועות לפנ"ז שבה הופיע רב מסויים מרוסיא ובו הראה תמונות של בנין ישיבה ומקוה משם וכו':] ישנה הלכה "עניי עירך קודמין" [מובא בפרש"י עה"פ בשלישי דפ' משפטים "אם כסף תלוה את עמי וגו'"]. וא"כ פשוט שיש לנצל כל אסיפה של כו"כ מבנ"י, לכל לראש, לחיזוק היהדות של אנשי המקום. ועכ"ז לא עלה על דעת אף א' מהנאספים לנצל האסיפה לחיזוק היהדות בעיר ניו-יארק! אף שבנוגע לזה בטוח שיכולים לעזור משא"כ בנוגע לבנ"י ש"מרחוק". ועוד: כאשר יהודי זה, שלכבודו התקיימה האסיפה, נעמד והראה תמונות של ישיבה ומקווה שם, נשאל ע"י א': 'מה קורה מצד השני של הדלת?...'. והרי הי' ידוע, גם לשואל, שההוא אינו יכול לענות על השאלה, וא"כ לא הי' שום סיבה ותועלת משאלה זו, אלא שזה הי' סימן גלוי מן השמים לנאספים: השאלה לא היתה בנוגע הישיבה והמקווה שם אלא של ניו-יארק! בזה שאלו מלמעלה אותו [השואל]: מה קורה מאחורי דלתי הישיבות כאן? כמה ילדים לא הולכים לישיבות?! עם כמה משפחות דיברתם בנוגע לטהרת המשפחה?!...! וגם לאחרי סימן גלוי זה לא ניצלו את האסיפה לדאוג ל"עניי עירך"! ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2025 Synopsis [Regarding the recent rabbinic meeting where a rabbi from Russia spoke and showed pictures of a yeshivah building and mikveh there, etc.:] The halacha is that “The poor of your city take precedence” [as Rashi explains on the verse in Parashas Mishpatim, “When you lend money to My people…”]. Therefore, it is obvious that any gathering of many Jews should be utilized first and foremost to strengthen Yiddishkeit among the local community. Yet it didn’t occur to anyone at the meeting to use it as an opportunity to strengthen Yiddishkeit in New York! This, despite the fact that it is doubtful whether they could help those faraway, but it is certain that they could help locally. Moreover, when this individual in whose honor the meeting was held got up showed pictures of the yeshivah and mikveh there, someone asked him: “What’s happening on the other side of the door?” The one asking the question knew that he couldn’t answer it; thus, asking such a question could have no benefit. Rather, this was a clear sign from Heaven to those assembled: The question wasn’t about the yeshivah and mikveh there, but about the state of affairs of Jewish life here! The one asking the question was in fact himself being asked from above: What’s happening behind the doors of the yeshivos here? How many children aren’t attending yeshivah? With how many families have you discussed the importance of Taharas Hamishpacha?!3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2025

523

יום ב' פ' משפטים, י"ט שבט, ה'תשפ"ה

Feb 17, 2025

11:25

התוכן 1) הענין דחזרת חסידות בבתי-כנסת צ"ל גם ע"י אברכים, שגם אם חושבים שאינם צריכים את זה לתועלת עצמם – יעשו זאת לתועלת הבעה"ב שבבית-הכנסת. ועד"ז הענין ד"נרות להאיר" בכלל צ"ל גם אצל אברכים שיצאו מכותלי הישיבה, כי גם הם בגדר "בהמות בייתיות" ("הלנות בעיר"), כיון שכאשר נעשה "חושך" חוזרים הם אל הבית... 2) על כאו"א (ובמיוחד הבעה"ב העוסקים בהוויית עוה"ז) לפעול על עצמו את ההכרה שאין שום מציאות מלבד הקב"ה וליובאַוויטש (תורת החסידות, ותורה בכלל), שענין זה יתגלה לעת"ל. 3) ע"ד לימוד לקבלת "סמיכה" להוראה: על הבחורים להשתדל לקבלה קודם חתונתם (כמנהג בית הרב שגילה אדמו"ר מוהריי"צ), ועד"ז אברכים הנשואים – הראויים לזה. ולכל הפחות "סמיכה" באופן כזה שידעו את המעשה אשר יעשון לכה"פ בשו"ע או"ח ויו"ד והל' שבת (וקצת באבן העזר).ב' חלקים מהתוועדות כ"ד טבת ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2025 Synopsis (1) Reviewing Chassidus in shuls isn’t just for the bochurim, also for the young married men; even if they think they don’t need it for themselves, they should do it for the benefit of the people who daven in the shul. Similarly, being a “shining lamp” in general applies even to married people who have left the confines of the yeshiva; now they are considered “domesticated animals” (“who sleep in the city”), because when it gets “dark,” they return home… (2) Everyone (especially the married people, who are involved in worldly matters) must work to instill within themselves the recognition that nothing exists other than Hashem and Lubavitch (the teachings of Chassidus, and Torah in general), a reality that will be revealed in the future. (3) With regards to studying for semicha: The bochurim should obtain semicha before marriage (following the custom of the Beis HaRav as revealed by the Rebbe Rayatz). Similarly, married people who are suited for it should pursue semicha as well. At the very least, they should obtain a level of semicha where they are knowledgeable in practical matters of halachah in Shulchan Aruch Orach Chaim, Yoreh Deiah, the laws of Shabbos, and some of Even Haezer.2 excerpts from farbrengen of 24 Teves 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2025

524

יום א' פ' משפטים, י"ח שבט, ה'תשפ"ה

Feb 16, 2025

10:40

התוכן מ"ש [בתחלת פ' משפטים] "כי תקנה עבד עברי" לשון יחיד קאי על משה רבינו, שהוא עושה "קנין" בכל יהודי, וע"י שממשיך בו ענין הדעת פועל שה"אמונה" חודרת בכל כחות נפשו עד שזו נעשה "קנין" (גם) בנפשו, גם בנפשו הבהמית שנכנעת לנפשו האלקית, ועי"ז עושים לו ית' דירה בתחתונים. וזה נמשך במעשה שהוא העיקר – "ואלה המשפטים". כאשר יהודי, גם במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן", נעמד בתוקף של "לא יכרע ולא ישתחווה", שגם בענינים של "משפטים" שמובנים עפ"י שכל עד ש"דינא דמלכותא דינא" הרי הוא מקיימם מכיון "אשר תשים לפניהם" – נפעל הענין ד"החודש אשר נהפך וגו'" כבר מתחלת החודש, עוד לפני הנס פורים בפועל; הזהירות מהשגת גבול וכיו"ב אינו פוגע בפרנסה, ואדרבה – עי"ז הולכים הרווחים לדברים טובים. דוקא ע"י שמירת ה"הלכות" פועלים "הליכות עולם לו" – שנעשה בעה"ב על ה"עולם" (מלשון העלם והסתר). משיחת מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון – בחדרו – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2025 Synopsis The verse states (at the beginning of Parashas Mishpatim), “If you buy a Hebrew servant” – “If you buy” in the singular, referring to Moshe Rabbeinu, who “buys” every Jew: by imparting da’as into a Jew, Moshe enables the emunah to permeate all aspects of a Jew’s soul, to the extent that it becomes an “acquisition” within his soul, as well as his animal soul, which becomes subjugated to the G-dly soul, thereby creating a dwelling place for Hashem in the lower worlds. This is expressed in action (the main thing) – “These are the laws that you must set before them.” When a Jew, even at a time when, “we are still servants of Achashverosh,” stands firm and “neither kneels nor prostrates himself,” such that even when it comes to “Mishpatim” – laws that make sense reationally – he fulfills them only because they have been “set before them” by Moshe – that causes “the month to be transformed etc.” already at the start of the month, even before Purim. Not encroaching on others etc. doesn’t harm one’s livelihood; to the contrary – adhering to these laws ensures that one’s earnings will be used for good things. It is specifically through keeping the halachos that “the ways (halichos) of the world are his” – he becomes a master over the “world” (from the expression helem v’hester – concealment).Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Mishpatim, Mevarchim Adar Rishon 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2025 לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

525

יום ועש"ק פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ה

Feb 14, 2025

10:58

התוכן זה עתה יצא לאור מאמר של אדה"ז ד"ה תורת ה' תמימה משיבת נפש [מאורע זה, הו"ל של מאמר אחד, גורם שמחה הכי גדולה, ובשנים כתיקונן היו עורכים לכבוד זה התוועדות מיוחדת ועושים "אַ גאַנצן שטורעם" ואומרים "חסידות" באופן ד"גיסן ווי וואַסער", ובודאי בימינו אלו כאשר "מען גיסט חסידות ווי וואַסער"]. תוכן המאמר: כדי שהתורה תהי' "תמימה" צ"ל תחלה הענין ד"משיבת נפש" – שיהודי ישיב את נפשו לה'. ועפ"ז מבאר מאמר רב יהודה "לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" – שבכך נתן "עצה לתלמידיו . . שיעסקו תחילה שלא לשמה", היינו, "לקרב נפשו אל ה'", ובכך נעשה האדם הלומד תורה אדם השלם, ועי"ז "יכול אח"כ לעסוק לשמה" – "לשם התורה, להעלותה לשרשה", שתהי' "תמימה". וזהו גם מעלת לימוד התורה שלאחרי התפלה – כי לאחרי התפלה, שענינה התקשרות לאלקות וגילוי הנשמה בכל האדם, לימוד התורה הוא בשלימות ע"י אדם השלם.משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s recently published maamar (in past times, the publication of a single maamar was cause for the greatest celebration, and certainly these days when Chassidus pours like water) on the verse, “Hashem’s Torah is perfect, restoring the soul” explains that in order for the Torah to be “perfect,” a Jew must first “restore his soul” – bringing his soul back to Hashem. Based on this he explains that’s Rav Yehuda’s statement, “A person should always study Torah not for its sake, because from doing it not for its sake he will come to do it for its sake” was “advice to his students…that they should first toil not for its sake,” but rather to draw their souls near to Hashem. In this way, the person studying becomes a whole person, so that “afterwards he can toil for its sake” – “for the sake of Torah, to elevate it to its root” and make it “perfect.” This is also the advantage of the Torah study that comes after davening: Because davening connects a Jew to G-dliness and reveals the Jew’s soul, after davening the Torah study is whole since it is being done by a person who is whole.Excerpt from sichah of 15 Shevat 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2025 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

526

יום ה' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ה

Feb 13, 2025

10:55

התוכן גם בזמן הזה שנמצאים בגלות, מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל! ומכאן הוכחה שהגשמי של הדבר הוא רק לבוש לעיקר - פנימיות הדבר, ולדוגמא בנוגע בהמ"ק, דאע"פ שבהמ"ק הגשמי נחרב, אבל גם כעת קיים ברוחניות בהמ"ק ועבודת הקרבנות - עבודת התפלה ש"במקום קרבנות תקנום", ועד"ז אע"פ שהגוים נגעו בגשמיות של א"י ועשו "שממה" וכו', אבל זהו בחיצוניות, אבל בנוגע הרוחניות, גם היום, כשמגיע ר"ה לאילנות מתעורר האדם ואומר הברכה על הפרי (בכוונת פירוש המלות) ואוכל את הפרי (עם הכוונה וכו') [מחשבה דבור ומעשה] שבדוגמתו נשתבחה א"י!, ומה טוב לקשר זה גם עם לימוד ענין בתורה הקשור עם זה וכו', וע"י קיום מנהג ישראל זה מזרזים את הגאולה.ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2025 Synopsis Even in exile, the Jewish custom is to eat the fruits for which Eretz Yisroel is praised on Tu B’Shevat. This proves that the physical dimension of something is only a garment and secondary to its inner, spiritual dimension. For example, the Beis Hamidash: although the physical Beis Hamikdash was destroyed, the Beis Hamikdash continues to exist spiritually in every Jew, and the service of Korbanos continues to exist spiritually in tefillah. Similarly, the gentiles were only able to destroy the physicality of Eretz Yisrael, but spiritually, even today, on the Rosh Hashana for Trees a Jew is inspired, and eats the fruits for which Eretz Yisrael is praised, saying the bracha on it, and thinking the meaning of the words etc. (thought, speech, and action). And even better is to associate it with learning something connected to the day as well. Observing this custom hastens the Redemption.2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2025

527

יום ד' פ' יתרו, י"ד שבט, ה'תשפ"ה

Feb 12, 2025

10:20

התוכן בשיעור רביעי דפ' יתרו, שמתחיל ב"בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני . . ויחן שם ישראל נגד ההר", "ויחן" לשון יחיד – "כאיש אחד בלב אחד", ומסתיים ב"אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" וכפרש"י "לא פחות ולא יותר" – ב' קצוות: הענין ד"לא פחות ולא יותר" הוא צמצום בתכלית, וביחד עם זה דוקא אחדותם של ששים רבוא דבנ"י, ריבוי בתכלית השלימות, "כאיש אחד בלב אחד", היתה ההכנה ונעשו עי"ז ראויים לקבלת התורה; ביאור הענין ד"ביום הזה": כמבואר החילוק שבין שאר הנביאים שנתנבאו ב"כה", שראו רק את ה"דמות", למשה שנתנבא ב"זה" – ראיית הדבר ממש [ומה שמשה אמר "כה אמר ה' כחצות הלילה וגו'" הוא כי מה שאמר לפרעה ("כחצות הלילה") לא הי' דברי ה' ("בחצות הלילה") ממש], וזהו מה שלעת"ל "כל אחד מראה באצבעו שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה וגו'". וזהו שהתורה היא בחי' "זה", כי ע"י לימוד התורה ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד" – "אותי אתם לוקחים".ב' חלקים משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2025 Synopsis Revi’i of Parashas Yisro begins with the verse, “In the third month...on this day they came to the Sinai desert...Israel camped there facing the mountain,” with the word “camped” in the singular – “like one man with one heart.” And it concludes with “These are the words that you must speak to the Jewish people…” as Rashi explains, “no more and no less.” This conveys two extremes: the concept of “no more and no less” signifies the ultimate tzimtzum and limitation, and at the same time, it is specifically the unity of the 600,000 Jews, the ultimate multitude united “like one man with one heart,” that made the giving of the Torah possible. Regarding the concept of “on this day”: The difference between Moshe and all other prophets is that the prophets prophesied using the term “So” (Koh), because they saw only an image, whereas Moshe, who prophesied with the term “This” (Zeh) – had a direct vision of the matter itself. (When Moshe said “So said Hashem: About midnight...” – that’s because what he said to Pharaoh – “about midnight” – was not Hashem’s exact words, as Hashem had said “at midnight” precisely.) This is also why in the future era, “Every individual will point with their finger as it says, ‘And it shall be said on that day: Behold, this is our G-d….” And the Torah itself is on the level of “This,” because through studying Torah, which is “entirely one” with Hashem, one connects with Hashem – “It is Me that you are taking.”2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2025

528

יום ג' פ' יתרו, י"ג שבט, ה'תשפ"ה

Feb 11, 2025

9:50

התוכן קבלת התורה היתה דוקא לאחרי ש"וישמע יתרו .. ויבא .. אל משה .. ויאמר .. עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלקים וגו'" [כמ"ש בראשון דפ' יתרו], ז.א. הגם שרק עכשיו יצאו מגלות קשה ומיהרו לקבלת התורה ‏–‏ לא קיבלו את התורה עד שפעלו שגם יתרו, שלא נולד יהודי, והי' כהן און במדין, בא לידי הכרה ש"גדול הוי' מכל אלקים"! וההוראה: אין ליהודי להסתפק בזה שמאיר את ביתו ומחנך את ילדיו בדרך התומ"צ ‏–‏ כדי שהוא ובני ביתו יזכו לקבל את התורה, עליו לקרב גם אחרים ואפי' אלו שנמצאים ב"מדין" ולסחוב גם אותם לקבלת התורה, וכולם ביחד זוכים לשמוע בלשון יחיד "אנכי ה' אלקיך וגו'".משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2025 Synopsis The Jewish people could only receive the Torah after “Yisro heard…and he came…to Moshe…and said…Now I know that Hashem is greater than all the deities etc.” (as it says in rishon of Parashas Yisro). Meaning, even though they had just left a harsh exile and were running to receive the Torah – they didn’t receive the Torah until they had an impact so that even Yisro, who wasn’t born a Jew, and who was a “priest of Midyan” who had served every idolatry, came to recognize that Hashem is greater than all the deities. The lesson is that a Jew must not suffice with illuminating his own home and educating his own children in the path of Torah and mitzvos – in order for him and his family to merit to receive the Torah, he must also draw others near, even those who are in “Midyan,” and bring them to receive the Torah too. Then all of them together will merit to here Hashem say “I am Hashem your G-d,” in the singular, to every Jew individually.Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2025 לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

529

יום ב' פ' יתרו, י"ב שבט, ה'תשפ"ה

Feb 10, 2025

10:01

התוכן א) בשם פ' יתרו מרומז ענין ההוספה, כי יתרו נק' יתר "ע"ש שיתר פרשה אחת בתורה", ונוסף לזה, הי' גר ‏–‏ ענין ההוספה, שמהפכים מציאות שהיא היפך היהדות לענין של יהדות וכו'. וזה מודגש גם בשני דפ' יתרו שמתחיל "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם וגו'", ומפרש"י שקאי על "מחרת יוהכ"פ", וידוע מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" ‏–‏ ש"איצטער דארף מען ערשט תשובה טאן", והיינו, שאין להסתפק עם מעמדו ומצבו בהווה, אפי' כמו שהוא עומד ביוהכ"פ וכו', אלא יש להוסיף בזה עוד יותר ‏–‏ גם "ויהי ממחרת" יוהכ"פ נדרשת העבודה ד"לשפוט את העם" וכו' ‏–‏ וזוהי תכלית השלימות בעבודה, וכסיום השיעור "כל העם יבוא על מקומו בשלום" ‏–‏ ש"אם שלום כאן הכל כאן", ב) כללות הענין דפ' "ואתה תחזה וגו'" שבשני דפ' יתרו הוא שמשה לוקח איש פשוט "און גיט אויף אים א קוק" ועי"ז עושה אותו ל"שרי אלפים וגו'" ‏–‏ נר להאיר. וגם בענין זה מודגש ענין ההוספה שלמרות גדלותו של משה נותן לו יתרו עצה להוסיף בעבודתו שיהי' "ואתה תחזה וגו'.ב' חלקים משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2025 Synopsis (1) The name of Parashas Yisro connotes an addition, as Yisro was called “Yeser” because “he caused a section to be added (yiter) to the Torah.” Additionally, Yisro was a convert, which itself represents addition –the transformation of something that was the opposite of Jewish into Jewish etc. This is also emphasized in sheini of Parashas Yisro, which begins, “It was on the next day that Moshe sat to judge the people,” referring to the day after Yom Kippur, as Rashi explains. When my father-in-law the Rebbe asked his father, on the day after Yom Kippur, “Nu, and what now?” – he replied that “Now we must begin to do teshuvah.” Meaning, one must not suffice with their current state, even his state on Yom Kippur, but must add and more and more; even on “the day after” Yom Kippur one must perform the service “judging the people” etc. And this is the ultimate perfection in divine service, as it says at the end of today’s Chumash, “the entire people will come to its place in peace” – “If peace is here, everything is here.” (2) The general concept of Moshe “seeking out…leaders of thousands, leaders of hundreds etc.” is that Moshe takes a simple person and takes a look at him, and thereby turns him into a “leader of thousands etc.” – a shining lamp. This also emphasizes addition, in that despite Moshe’s greatness, Yisro advised him to add to his service by “seeking out…” etc.2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2025 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

530

יום א', פ' יתרו, י"א שבט, ה'תשפ"ה

Feb 9, 2025

10:56

התוכן התוועדות זו קשורה עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר. עפ"י הידוע אשר ביום ההסתלקות "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו .. מתגלה ומאיר .. למטה", וענינם של נשיאי חב"ד הוא גילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה, מובן זה שהמאמר שניתן ע"י בעל ההילולא ללמוד ביו"ד שבט מתחיל בזה שאיך שענין הצדיקים הוא המשכת אלקות למטה. וזוהי גם כוונת ירידת הנשמה למטה (מרגע שנולד). ובסיום המאמר מביא הענין ד"מי הוא היודע עתו וזמנו" כאשר הנשמה חוזרת לג"ע, ואשר על כן יש לנצל כל יום במילואו. והיינו, שבהמאמר כולל את כל מהלך חיי האדם עלי אדמות. שהתכלית בזה היא – עשיית דירה לו ית' בתחתונים, המשכת אור הסוכ"ע שלמע' ממדידה והגבלה בגילוי למטה, ואשר על כן, גם עבודת האדם שפועלת המשכה זו, היא למע' ממדידה והגבלה – "שטות דקדושה". ובכח כאו"א לפעול זאת ע"י ה"אתפשטותא דמשה (ש)בכל דרא ודרא" שבו. שזהו מ"ש בהתחלת המאמר, כנ"ל, שלאחרי הסתלקות השכינה שהיתה בתחתונים עמדו הצדיקים וחזרו והמשיכוה למטה.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2025 Synopsis This farbrengen is in connection with the hilula of my father-in-law the Rebbe. Since on the day of one’s passing, “all man’s toil that his soul toiled throughout his life...is revealed and illuminates... below”, and since the role of the Chabad Nesi’im is to reveal the inner dimension of Torah in a way that can be understood and grasped, we can understand why the maamar the Rebbe published to be studied on Yud Shevat, begins with a discussion of tzaddikim drawing down G‑dliness into this world, which is also the purpose of the soul’s descent into this world (from the moment of birth). And at the end of the maamar he cites the teaching of our Sages, “Who knows his moment and time…” when the soul returns to Gan Eden. The maamar thus encompasses the entire cycle of a person’s life on earth, the purpose of which is to create a dwelling place for Hashem in the lower realms and bringing about the revelation below of light of Sovev Kol Almin, which transcends all measure and limitation. Therefore, man’s service, which also brings about this revelation, also transcends all measure and limitation – the “folly of holiness.” Every individual has the power to do this, through the “extension of Moshe in every generation” that exists within him. As it says at the beginning of the maamar, that after the Shechinah departed from this world, the tzaddikim arose and brought the Shechinah back down below.2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2025 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

531

יום ועש"ק פ' בשלח, ט' שבט, ה'תשפ"ה– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום קבלת הנשיאות של הרבי –

Feb 7, 2025

12:21

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשכ"ה. המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ו של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2025 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’gani, 10 Shevat 5725. The maamar is based primarily on chapter 15 of the hemshech Basi L’gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2025 לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

532

יום ה' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 6, 2025

9:45

התוכן [המשך] וזהו מה שלומדים בשיעור חומש דיום ההילולא: אכן אומרים בו קדיש לעילוי הנשמה וכו' אבל בשעת מעשה מובטחים שכל ישראל שב"מדבר העמים" אבל מתנהגים עפ"י הוראות הע' זקנים עד "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" – הנה "ויבאו אלימה" – בחי' חסד מרובה שלמע' מהבנה, "מה", ובאופן ד"ויחנו שם על המים" (אין מים אלא תורה) – בהתיישבות. לכל לראש צריך יהודי לדעת שהקב"ה מכין לו בחי' חסד שלמע' מהשתלשלות, וזה נמשך למטה באופן דמן (כמ"ש בהמשך השיעור) – שכ"א הי' טועם בו מה שרוצה. ומ"מדבר העמים" גופא שבו ניתנה התורה הולכים לקבל פני משיח צדקנו ש"ילמד תורה את כל העם כולו" (אע"פ שגם "תורה" זו ניתנה במ"ת אלא שהיתה בהעלם. וכמדובר פעם, שמה שהי' בגלוי במ"ת הי' דוקא הרזי תורה ובחי' המרכבה וכו'. ו"התורה היא נצחית" – כל יהודי שייך ל"רזי תורה" ועד למהו"ע ית'!)ג' חלקים משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2025 Synopsis [Continuation] This is what we learn in the daily Chumash on the day of the yom heilula: While it’s true that we say Kaddish to elevate the soul, etc., but at the same time we are guaranteed that all Jews, who are in the “desert of the nations,” but conduct themselves according to the directives of the seventy elders and “the extension of Moshe in every generation” – they “come to Eilim” (Eilimah) – a state of abundant Chessed which transcends understanding (“what”), and in such a way that “they encamp there by the water” in a settled fashion (and “There is no water but Torah”). First and foremost, a Jew must know that Hashem prepares Chessed for him that transcends the natural order, and it comes down like the man (as subsequently described in today’s Chumash), where everyone tasted in it whatever they desired. And from the “desert of the nations” itself, where the Torah was given, we proceed to welcome Moshiach Tzidkeinu, who will “teach Torah to the entire people.” (This Torah was also given at Matan Torah, but it was since concealed. As explained on a previous occasion, at Matan Torah it was the secrets of Torah and the Divine Chariot that were revealed etc. And the Torah is eternal – every Jew can relate to the secrets of Torah, and even the Divine Essence and Core.)3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 10 Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2025 לזכות רבקה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות התמימים שיחיו דישיבת תות"ל 770 ההולכים מידי שבוע להשתתף בשיעורי של"ה - "מיטוואָך שעה"

533

יום ד' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 5, 2025

10:24

התוכן התחלת חמישי דפ' בשלח היא "ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים". עה"פ בפ' מסעי "ויסעו ממרה ויבואו אלימה" מבאר הרב המגיד "דאותיות אלימה הוא אותיות א-להים [בחי' גבורה], רק הצירוף הוא כך אלימה – א-לי מ"ה, נקרא דבר שהחסד שבו אינו מושג. וזהו א-לי, הוא החסד, ומ"ה לשון שאינו מושג..." – שמ"מרה" "באו" ונכנסו לבחי' חסד שאין למע' ממנו. והצ"צ באוה"ת מבאר ש"שתים עשרה עינות מים" הם כנגד הי"ב שבטים ו"שבעים תמרים" הם כנגד הע' נפש שבאו מצרימה או ע' זקנים – כללות ישראל. וההוראה: גם בחושך הגלות, הנה ע"י "נר מצוה ותורה אור" הופכים את ה"מה" – ענין שאינו מובן – לחסד שנמשך למטה בכללות ישראל, ובהתיישבות – "ויחנו שם על המים", וכמו שהי' במצרים שעוד בהיותם במצרים במצב של "וימש חושך", הנה "לכל בנ"י הי' אור במושבותם" [המשך יבוא] משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Beshalach begins, “They came to Eilim, where there were twelve springs of water and seventy date palms. They camped there by the water.” In Parashas Masei, on the verse, “They journeyed from Marah and arrived at Eilim,” the Magid explains that Eilimah (“to Eilim”) is comprised of the letters of the Divine Elokim (associated with Gevurah), but the letters take the form of “E-ili mah” – (“My G-d, what”) because the Divine Chessed is hidden and cannot be comprehended (“what”). And from “Marah” they “came” and entered the highest, hidden level of Chesed. The Tzemach Tzedek explains in Or HaTorah that the twelve springs of water correspond to the twelve Shevatim, while the seventy date palms correspond to the seventy souls that went down to Egypt, or the seventy elders – representing the entire Jewish people. The lesson is that even in the darkness of exile, through the “lamp of a mitzvah and light of Torah,” we transform the “what” – that which we cannot comprehend – into revealed expressed kindness below for the entire Jewish people, and in a settled fashion – “They encamped there by the water” – just like in Egypt, where, even when there was “tangible darkness,” nevertheless, “there was light for the all the Jewish people in their dwellings.” (To be continued.)Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 10 Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2025

534

יום ג' פ' בשלח, ו' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 4, 2025

12:52

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ע"ד המאמר שנאמר ע"י הבעש"ט, ובהוספות של הרב המגיד וכו', עה"פ [רביעי דפ' בשלח] "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" "אל תיקרי לאיתנו אלא לתנאו" – שבשעה שאמר הקב"ה המאמר (לבריאת הים) התנה שיקרע הים לישראל, ואם לאו "לא היו נמצאים הימים ולא נבראו במקום הזה, כי יתבטלו ממציאות הבריאה וכו'". ובזה יובן מארז"ל צדיקים עושים רצונו של מקום וכו'. ובזה יובן גם מ"ש רבי פינחס בן יאיר לגינאי נהרא "פלוג מימיך שאני הולך לדבר מצוה וכו' אם אין אתה חולק מימיך גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שיעשו רצון הצדיקים אף שאינם בטבעם וכו'. וההוראה: יש לדעת שישנו תנאי משי"ב שבנוגע לעניני תומ"צ צריך ההעלם וההסתר שבעולם להבקע! אלא שהבקיעה בפועל היא ע"י מס"נ (קפיצת נחשון לים). וכמו בסיפור של רפב"י נבקע הנהר בפועל גם עבור בני לוי' שלו וגם עבור חמורו, ועד"ז בנוגע אלינו שמבלי הבט על המעמד ומצב שלנו, הרי "בני לוי'" אנו, שהולכים יחד עם נשיא הדור, ונבקעים כל ההעלמות וההסתרים גם עבורנו!ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe once told a story regarding the maamar of the Baal Shem Tov, with the additions of the Maggid etc., on the verse (in revi’i of Parashas Beshalach), “The sea reverted to its former strength,” and the teaching of our Sages, “ “Do not read it as ‘to its former strength (l’eisano)’ but as ‘to its condition (l’tna’o),’” because when Hashem created the sea, He stipulated with it that it would split for the Jewish people – the Baal Shem Tov explains that if the sea would not split, “the seas would not exist and would not have been created in this place, for they will cease to exist in creation etc.” Based on this, we can understand the expression of our Sages that the Tzaddikim “perform the will of the Omnipresent etc.” This also explains what Rabbi Pinchas ben Yair told the Ginai River, “Ginai, part your water for me” for I am going to do a mitzvah, and “If you do not part, I decree upon you that water will never flow through you again” – because Hashem stipulated with the created beings that they would fulfill the will of the Tzaddikim, even if it defies their nature etc. The lesson is that one must know that all the hiddenness and concealment in the world is subject to a condition since the Six Days of Creation that it must split for the sake of Torah and mitzvos. Just that for the actual splitting to occur, one must jump into the sea with mesiras-nefesh like Nachshon. And just like in the story of Rabbi Pinchas ben Yair, the river split not only for him, but also for those accompanying him and even for his donkey – so, too, the hiddenness and concealment must split for us, regardless of our personal state, because we are accompanying the Nasi of the generation.Two excerpts from sichah of 10 Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2025

535

יום ב' פ' בשלח, ה' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 3, 2025

8:42

התוכן מענת משיח על שאלת הבעש"ט "אימתי קאתי מר" היתה "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". ומזה מוכח אשר כמו הגאולה, גם מעיינות החסידות שייך לכאו"א מישראל. ואת זה ראו בעיקר אצל הבעש"ט שהסתובב מעיר לעיר ומכפר לכפר וסיפר סיפורים לאנשים הפשוטים שבהם הי' מוסתר מעיינות החסידות, וכן אצל אדמו"ר מוהריי"צ שהשתדל בכל כחות נפשו ש(גם) תורת החסידות יגיע לכאו"א מישראל, ללא הבדל. אלא שאצלו הי' זה באופן שגם המקבל הרגיש בגלוי שזהו פנימיות התורה והבין אפס קצהו. וכ"ז מרומז במ"ש בפ' בשלח "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ות"א "בריש גלי" – האופן בו תהי' (גם) הגאולה שלימה ע"י משיח. ו"בריש" ר"ת ר' שמעון בר יוחאי – ש"בהאי ספרא דילך דאיהו ספר הזהר יפקון בי' מן גלותא ברחמים", ור"ת "ר' ישראל בעל שם" או "ר' ישראל בן שרה", ור"ת "ר' יוסף יצחק בן שטרנא שרה" או "ר' יוסף יצחק בן שלום דוב בער"!משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2025 Synopsis When the Baal Shem Tov asked Moshiach, “When will the Master come?” the reply was, “When your wellsprings will spread outward.” This indicates that just like the Redemption, the wellsprings of Chassidus are for every single Jew. This was seen primarily in the Baal Shem Tov, who traveled from city to city and village to village telling simple people stories in which the wellsprings of Chassidus were concealed. Similarly, the Rebbe my father-in-law strove with all his strength to bring the teachings of Chassidus to every single Jew without distinction. But in his case, it was in such a way that the recipient openly felt that it was the inner dimension of the Torah, and he was able to grasp a small measure of its depth. This is alluded to in the verse in Parashas Beshalach, “The Jewish people were leaving triumphantly” (“b’reish glei” in the Targum), like the complete Redemption through Moshiach. B’reish glei is an acronym for (1) R’ Shimon ben Yochai, of whom it is said, “With this sefer of yours, which is the Sefer Hazohar, they will go out of exile with mercy”; (2) “R’ Yisrael Baal Shem” or “R’ Yisrael ben Sarah”; (3) “R’ Yosef Yitzchak ben Shterna Sarah” or “R’ Yosef Yitzchak ben Shalom Dov Ber.”Excerpt from sichah of Yud Shevat 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2025

536

יום א' פ' בשלח, ד' שבט, ה'תשפ"ה

Feb 2, 2025

11:09

התוכן בתחילת פ' בשלח נאמר "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שפרעה הי' צריך לשלח את בנ"י בעל כרחם! ומצ"ע לא רצו לצאת ממצרים! דמכיון שכבר "בר"ה בטלה עבודה מאבותינו" העדיפו להישאר בארץ מצרים בין המצריים מללכת ל"מדבר" לקבל את התורה..., ועד כדי כך, שבנוגע למכת בכורות פרש"י "הרי שהי' ישראל בביתו של מצרי וכו'", והיינו, שגם לאחרי הט' מכות הראשונות שפעלו על המצריים עד שהם הודו ש"אצבע אלקים היא" וכו', וגם לאחרי שבנ"י אכלו את הקרבן פסח, "התעקשו" בנ"י להתיישב בביתו של מצרי! ואעפ"כ מרחם ה' גם עליהם ופרעה מכריח אותם לצאת ממצרים! וזה שהתורה מספרת א"ז, הגם שאפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב", כי זה נוגע לפועל: שאם יבוא תקופה בחושך הגלות שיהיו (מ)בנ"י שיטענו למה צריכים את ה"לכתך אחרי המדבר"?!, כבר עדיף להיות "ככל הגוים בית ישראל"! מודיעה התורה שליהודי אין ברירה אחרת - ה' "הוא מחוקקנו"! ו"הוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב"! וסכ"ס יהי' "ובנ"י יוצאים ביד רמה"! משיחת י' שבט ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2025 Synopsis The beginning of Parashas Beshalach states, “When Pharaoh sent out the people…,” meaning there were Jews who didn’t want to leave Egypt, whom Pharaoh had to send out against their will. Since “On Rosh Hashana, the labor ceased from our forefathers in Egypt,” they preferred to remain in Egypt rather than venturing out into the desert and receiving the Torah etc. To the extent that at the time of the plague of the death of the firstborn, there were Jews in Egyptian homes, as Rashi say, meaning that even after nine plagues, which by now even when the Egyptians agreed were “the finger of G-d etc., and even after the Jewish people ate the Korban Pesach, these Jews insisted on remaining in the Egyptians’ homes, and still Hashem had mercy even on them, and Pharaoh forced them to leave Egypt. The reason the Torah tells us this – even though the Torah doesn’t even speak disparagingly of an animal – is because it has a practical takeaway: The Torah tells us that if there comes a time in the darkness of exile where there are Jews claiming that it’s better not to leave Egypt and that it’s better for “the house of Israel to be like all the nations” etc. –a Jew has no other choice – “He is our lawgiver,” and “He will save us and redeem us once more very soon,” and ultimately, “the Jewish people will leave triumphantly.”Excerpt from sichah of 10 Shevat 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2025

537

יום ועש"ק פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ה

Jan 31, 2025

11:49

התוכן רוב הצרות והבלבולים היום נובעים מכך שאין קשר בין המוח והלב. שאע"פ שהאדם מבין בשכלו שאסור לגזול וכיו"ב, אבל "העין רואה והלב חומד", והמוח אינו שליט על הלב לשעבד את הלב למה שמבין בשכלו. ועוד יותר: הלב שליט על המוח – הוא מנצל את שכלו למלאות תאוות לבו! ואפי' אם זה מתחיל עם דברים קלים אבל מזה משתלשל ענינים חמורים יותר. [תעי'ה בעומק היער מתחילה עם סטי' קלה מ"דרך המלך"]. ובמילא מובן שהעצה לאדם כזה אינו ע"י שיתקנו את הלבושים שלו ויוסיפו לו עוד ידיעות ב(חיצוניות ה)שכל, אלא ע"י שיגיעו לפנימיות נפשו (פנימיות השכל) – שיאמרו לו את האמת שיש לו חלק אלוקה ממעל, ויש לו כחות להתנהג כדרוש ולהתקשר עם "אלוקה ממעל". רק כך יצליחו להוציא שכלו מן הגלות שנמצא בתוך תאוות הלב. וזהו תוכן מצות תפילין – שקושרים את הלב והמוח ברצועה של קדושה. ורק כך עושים אותו לבעל-תשובה.משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2025 Synopsis The majority of the troubles and confusion in the world today stem from a disconnect between the mind and the heart. Although a person understands intellectually that he shouldn’t steal etc., “The eye sees and the heart desires,” and instead of the mind ruling over the heart so that the heart does the mind’s bidding, the heart rules over the mind – using the intellect to fulfill its desires. Though it begins with small things, it can lead to severe sins; when a person ends up lost in the depths of the forest, it starts with only a slight deviation from the right path. Thus, the solution for such a person is not to correct their external behavior or give them more external knowledge, but rather to reach the inner core of their soul (the inner intellect) – by telling them the truth: that they possess an “actual portion of Hashem from Above,” and they have the ability to behave properly and connect with Hashem Above. Only in this way can their intellect be redeemed from its exile within the desires of the heart. This is the idea of the mitzvah of Tefillin – to bind the heart and mind with the strap of holiness. Only in this way can one be turned into a baal teshuvah.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5728. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2025

538

יום ה' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ה

Jan 30, 2025

11:22

התוכן 1) גאולת מצרים היתה "בחפזון" אבל בנוגע לגאולה דלע"ל נאמר "לא בחפזון תצאו", כי בעת יצי"מ היו בנ"י שקועים במ"ט שערי טומאה ולכן הי' צ"ל "כי ברח העם", חפזון דישראל, וזה גרם ענין החפזון דשכינה ו(להבדיל) מצרים, אבל מצב דבנ"י לע"ל יהי' ש"לא בחפזון תצאו", ולכן יהי' כך גם מצב השכינה והעולם. ועוד: גלות מצרים היתה צ"ל ד' מאות שנה, ולכן לולי החפזון היו נשארים בגלות, משא"כ בנוגע לע"ל הרי "כלו כל הקצין", ולכן אפשר ללכת "בשובה ונחת". אבל לפי"ז, בגלות מצרים שהי' להם ד' מאות שנה לא הי' הזמן יקר כ"כ, משא"כ עתה ש"כלו כל הקצין" ומיד יכול להגיע ה"ימים אשר אין בהם חפץ", יש לייקר כל רגע ולמלאותו עם תומ"צ. 2) שיטת פולין היא שהצדיק הוא זה ש"מחי'" את המקושרים אליו, אבל שיטת חב"ד היא שעל כ"א להתייגע בעצמו. אלא שהעזר לזה בא מנשיא הדור, והוא הקובע את צורת העבודה הנדרשת בתקופת דורו.ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025 Synopsis (1) Whereas the redemption from Egypt took place “in haste,” regarding the future redemption it says, “For not with haste will you go out….” The reason is because when the Jewish people left Egypt they were stuck in the 49 gates of impurity, so they had to “flee,” haste for the Jewish people, which also resulted in the haste of the Shechinah and lehavdil haste for Egypt. But upon the future redemption, when the Jewish people will be in a state where it is not necessary to flee, that will also be the state of the Shechinah and the state of the world. Moreover: the exile in Egypt was supposed to last four hundred years; therefore, had they not fled in haste, they would have gotten stuck there, whereas now, since “all the end-times have passed,” we can go “with tranquility and restfulness.” Accordingly, in Egypt, where they had four hundred years, every moment wasn’t as precious as it is now, when all the end-times have passed, and the “days without desire” can come immediately – so every moment must be cherished and filled with Torah and mitzvos. (2) The approach of Polish Chassidism was that the tzaddik is the one who “gives life” to those connected to him, whereas in the Chabad approach, everyone must toil on his own. But everyone is assisted by the Nasi, who establishes the form of service necessary for his generation.2 excerpts from farbrengen of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

539

יום ד' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ה

Jan 29, 2025

12:40

התוכן [בקשר למצות פדיון הבן שבסיום פ' בא] בסיום מס' פסחים איתא: ר' שמלאי איקלע לפדיון הבן, בעו מיני': פשיטא על פדיון הבן "אשר קדשנו.. וצוונו על פדיון הבן" אבי הבן מברך. "ברוך שהחיינו.. לזמן הזה".. כהן מברך דקמטי הנאה לידי', או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה? .. והלכתא אבי הבן מברך שתים. והענין ברוחניות: הקב"ה "אקלע לפדיון הבן" - הגיע הזמן שהוא עומד לפדות בנו בכורו מהגלות. הנה פשיטא שעצם "הפדיון" והגאולה באה מבחי' "אב" שלמע' מסדר השתלשלות, כי עליו המצוה (כביכול) דפדיון הבן. השאלה היא בנוגע לאופן המשכת הגאולה בפועל למטה בזמן ומקום ("שהחיינו.. לזמן הזה") שזה בא ע"י משיח שהוא בשר ודם "והוגה בתורה וכו'": האם זה תהי' ע"י בחי' "כהן" (שהוא איש החסד), בדרך סדר השתלשלות, ובמילא זה יהי' באופן של "קמעה קמעה" וכו', או גם זה תהי' ע"י בחי' "אב" שלמע' מסדר השתלשלות (מכיון שגם ביאת משיח הוא מצוה ו"עיקר" בתומ"צ), ובמילא זה יהי' באופן של "נגאלין מיד",? "והלכתא אבי הבן מברך שתים"!: הן עצם הפדיון והן כפי שזה נמשך למטה ע"י משיח צדקנו תהי' מבחי "אב", בלי חבלי משיח ובטוב הנראה והנגלה בקרוב ממש!משיחת י"א ניסן ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2025 Synopsis (In connection with the mitzvah of Pidyon Haben at the end of Parashas Bo) – the end of Masechta Pesachim states: “Rabbi Simlai attended a Pidyon Haben. They asked him: it is obvious that…the blessing, “Who sanctified us with His mitzvos and commanded us regarding Pidyon Haben” is recited by the father of the son. Regarding [the bracha] shehechiyanu…does the Kohen recite it, as he benefits from [the money given for the Pidyon Haben], or does the father of the son recite it, as he is the one who performs the mitzva…And the halacha is that the father of the son recites both brachos.” In spiritual terms: Hashem “attends a Pidyon Haben” – the time has come for Him to redeem His firstborn son from exile. And it is obvious that the Redemption itself comes from the divine level of “Father,” which transcends seder hishtalshelus, because the mitzvah to redeem the son is His obligation, as it were. The question concerns the method of drawing down the redemption practically, within time and space (“Who has given us life, sustained us, and brought us to this time…”), through Moshiach who is a person of flesh and blood and “contemplates Torah” etc.: Will it come from the level of “Kohen” (the man of kindness), by way of seder histalshelus, and as a result it will happen “bit by bit” etc. or will this too come from the level of “Father,” which transcends seder histalshelus (being that the coming of Moshiach is also a mitzvah, and a “principle” of Torah and mitzvos), and as a result, “they will be redeemed immediately”? And the halacha is that the father of the son recites two blessings: The Redemption itself, as well as its practical expression below through Moshiach Tzidkeinu, will come from the level of “Father,” without the birth pangs of Moshiach and with open and revealed good very soon.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2025

540

יום ג' פ' בא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ה

Jan 28, 2025

11:32

התוכן בפרשיות התורה דשבועות אלה (וארא, בא ובשלח) מסופר אודות הגאולה ממצרים. מבואר בתו"א בענין "בשלח פרעה את העם", שפרעה בעצמו שלח עם בנ"י את ניצוצות הקדושה דמצרים. וההוראה: ע"י כל פעולה שיהודי עושה בכל יום בגלות ה"ה מאיר עוד חלק בעוה"ז הגשמי, שעי"ז פועלים את תכלית השלימות דימות המשיח שהוא גילוי אוא"ס בעוה"ז הגשמי, ולכן צריכים להסתכל על כל רגע של גלות כמו רגע של הכנה לגאולה. וכשיודעים זאת, נקל יותר להתמודד עם קשיי הגלות. ובאמת יהודי הוא בעצם למעלה מכללות ענין הגלות ויכול לעבוד עבודתו בלי להתחשב כלל במיצרים וגבולים שמצד הגלות. ובזה יובן מאמר רבי פנחס בן יאיר לגינאי נהרא, שלא רצה לחלוק מימיו בפניו בטענה שזהו תפקידו, ש"אם אי אתה חולק כו' גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", כי תפקידו של יהודי הוא למעלה מתפקידו של גינאי נהרא. ולכן תובעים צדיקי הדור לעשות דברים שאין להם מקום בטבע, כיון שיהודי הוא בטבעו למעלה מהגלות וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2025 Synopsis On the verse “When Pharaoh sent the people...,” Torah Or explains that Pharaoh himself sent the sparks of holiness along with the Jewish people when they left Egypt. The lesson is that a Jew’s every deed illuminates another part of this physical world, and thereby brings about the ultimate revelation with the coming of Moshiach. Therefore, one must view every moment of exile as a moment of preparation for Redemption. When one knows this, it becomes easier to cope with the hardships of exile. And the truth is that a Jew inherently transcends the whole existence of exile,and can perform his divine service without consideration at all of the limitations and constraints the exile imposes. As Rabbi Pinchas ben Yair told the Ginai River when it refused to split (claiming that doing so was not its purpose): “If you do not split… I decree upon you that no water shall ever flow through you again” – because the role of a Jew is higher than the role of the Ginai River. For this reason, the Tzaddikim of the generation demand things that defy nature, because a Jew is naturally higher than exile etc.2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2025 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

541

יום ב' פ' בא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ה

Jan 27, 2025

11:16

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בא "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו . . למען שתי אותתי אלה בקרבו וגו'": ענינים המבלבלים שמקשים על האדם לעבוד את קונו באים ברצונו של הקב"ה, כי עי"ז שמתגברים עליהם מתגלים ויוצאים מן הכח אל הפועל הכחות המיוחדים שהקב"ה נתן לבנ"י, ועד"ז בנוגע לחושך הגלות, ועד"ז בנוגע ה"פרעה מלך מצרים" שבימינו, שזה ש"כבד לב פרעה" ה"ז בגלל ש"אני הכבדתי את לבו", ואי"ז אלא נסיון ויש לעמוד מולו בתוקף וללכת בדרך אור התורה ‏–‏ "באור פניך יהלכון", ואז יהי' "אשרי העם יודעי תרועה" ‏–‏ של תכסיסי מלחמה ‏–‏ יטילו פחד עליהם וכו'.משיחת מוצאי ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2025 Synopsis A lesson from the verse at the beginning of Parasha Bo, “Come to Pharaoh, for I have hardened his heart… so that I may demonstrate these signs of Mine in his midst…”: the distractions a Jew faces in his divine service come from Hashem, so that by overcoming them, he will reveal the hidden powers Hashem has given him. This applies in one’s personal divine service as well as generally to the “Pharaoh” of our times”: the fact that “Pharaoh’s heart is hardened” is only because “I have hardened his heart,” and it is only a test, which one should confront firmly by following the light of Torah – “walking in the light of Your countenance.” Then, “Fortunate is the people that know the blasting of the horn,” the horn sounded in battle will instill fear and dread in the opposition etc.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Va’eira, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2025

542

יום א', פ' בא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ה

Jan 26, 2025

11:07

התוכן בשיעור היומי מבאר הרמב"ם את פרטי החילוקים שבין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שאינן עשויין להשאיל ולהשכיר, ומוסיף "אל תטעה בין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שדרכן להשאיל ולהשכיר". ובסיום הענין כותב: "ודבר זה עיקר גדול בדין, והוא דבר של טעם שראוי לסמוך עליו ולדון בו, וברור הוא למוצאי דעת, וראוי לדיין לשום לנגד עיניו ולא ילוז". ד' ענינים אלו הם ד' שלבים בהשגת השכל: 1) "עיקר גדול בדין": קאי על ההנחה הראשונה שלפני ההתבוננות, היינו, שמונח אצלו שזהו "עיקר גדול". 2) "דבר של טעם": קאי על ההתבוננות שכלית בריבוי שקו"ט וסברות לכאן ולכאן. 3) "ברור הוא למוצאי דעת": קאי על מסקנת הענין (לאחרי ההתבוננות שכלית) ע"י כח הדעת. 4) "ולא ילוז": קאי על התוקף דמסקנת השכל, עד ששום דבר שבעולם לא יזיזנו ממקומו. וכוונת הרמב"ם שדין זה נתקבל אצלו בכל התוקף הזה. ועפי"ז מתורצת קושיית נו"כ הרמב"ם מהו המקור לדברי הרמב"ם שם וכו' – כי לרמב"ם מונח הדבר ופשוט כ"כ עד שאין צורך במקור. ולאידך, כל השאלות והקושיות שבעולם לא ישנו אותו מהנחה וסברא פשוטה זו שהתאמתה בשכלו.משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2025 Synopsis Today’s Rambam discusses the differences between objects that are typically borrowed and rented versus objects that are not. He then adds: “Do not err and interpret the phrase ‘entities made to lend out or rent out’ as meaning ‘entities that are wont to be lent out or rented out’…”, before concluding at the end of the chapter: “This concept is a fundamental principle of law and a point of logic that may be relied upon in judgment. It is clear to those who give forth knowledge. It is appropriate for a judge to keep it in mind at all times and not to sway from it.” These four expressions represent four stages in comprehension: (1) “A fundamental principle of law” refers to one’s first impression of something, before he contemplates it. Meaning, it is obvious to him that this is a fundamental principle. (2) “A point of reason” refers to the next stage, his rational analysis of the matter, with arguments on both sides. (3) “It is clear to those who give forth knowledge” refers to his conclusion following the analysis, with the faculty of Daas. (4) “And not to sway from it” refers to the firmness of his conclusion, which is so strong that nothing can move him from it. By writing these four expressions, the Rambam is telling us that this law was so obvious to him that he didn’t have to find a source for it (which also resolves the question asked by the commentaries as to the Rambam’s source in the previous halacha).Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2025

543

יום ועש"ק פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה

Jan 24, 2025

9:30

התוכן [המשך] כמו בהתחלת התניא, הנה גם בסיומו (שדובר שיסיימוהו עד כ"ד טבת, ובודאי קיימו זאת) מודגש ענין החינוך – "הוכח תוכיח את עמיתך". כלומר, אפילו לאחרי לימוד כל החלקים בתניא עדיין ישנה כל המציאות של "הוכח תוכיח", ומוסיף "אפי' מאה פעמים"! וזהו תוכן הפתגם בפירוש המשנה "כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקודש", שגם מי שחושב שהוא "כלי שנגמר בטהרה" (וכן הוא באמת) – צריך עדיין "טבילה לקודש", ענין הביטול. ועי"ז מגיעים לבחי' פנימיות השבת (שבזה מסיים אדה"ז אגה"ק "הוכח תוכיח"), בחי' "ישראל סבא", מוחין שלמעלה ממדות (למע' מבחי' שבת כפי שנמשכת בימות החול, מוחין השייכים למדות). שזהו העלי' למעלה מעלה עד לפנימיות עתיק – בחי' רעוא דרעוין (וזה נמשך אח"כ לתוך "סעודתא דדוד מלכא", ש"הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון").משיחת מוצאי ש"ק פ' שמות, אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג, יום ההילולא של אדה"ז שנת הק"ן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2025 Synopsis (Continued): Like the beginning of Tanya, education is also emphasized at the end of Tanya, which concludes with the essay, “You shall surely rebuke your fellow.” That is, even after learning all five sections of Tanya, there is still need for “rebuke,” and he adds, “even one hundred times.” This relates to the explanation given on the Mishna, “Vessels completed in purity require immersion for sacred use”: it is explained that even someone who considers himself (and one who really is) a “vessel completed in purity,” still requires “immersion for sacred use” – bitul. That is how one reaches the inner aspect of Shabbos (which is discussed at the end of the essay), the level of Yisroel Saba – intellect that transcends emotions (higher than the level of Shabbos as it is drawn into the days of the week, which is intellect as it relates to emotions). This is the ascent to the level of the inner aspect of Atik – the level of Raava Draavin (which is followed by the “meal of King Dovid,” “the first redeemer who is also the final redeemer”).Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2025 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

544

יום ה' פ' וארא, ערב כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה

Jan 23, 2025

11:08

התוכן בחיבור השו"ע והתניא ניכר עד כמה התמסר רבינו הזקן לענין החינוך. וענין זה התחיל כבר מהבעש"ט, שכאשר הי' בן י"ח (ח"י שנה לפני התגלותו) הציע לחבורת הצדיקים נסתרים לדאוג ולהשתדל בענין החינוך בכל משובות ישראל, והוא עצמו קיים זאת ונעשה עוזר למלמד וכו'. ועד"ז בנוגע לרבינו הזקן כידוע שהתמסר לעבודת החינוך. הדגשת ענין החינוך בספר התניא: התחלת התניא (כפי שעלה במחשבה שזה יתחיל בשער היחוה"א) הוא ב"חנוך לנער על פי דרכו". וכן הוא בפועל בעבודת האדם, שענין החינוך הוא התחלת העבודה בכח עצמו. ובענין זה מוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר שתורת החסידות מבארת את ענין החינוך גם בנוגע לגדולים (ובאמת רואים זה במוחש). (וזה משתקף גם בנגלה דתורה (במס' קידושין) שלאמיתו של דבר שייכת המציאות דחינוך גם מעבר לגיל כ"ד שנה, אלא שאין ציווי לזה כיון שיתכן שלא יקבל). [המשך יבוא]משיחת מוצאי ש"ק פ' שמות, אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג, יום ההילולא של אדה"ז שנת הק"ן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch and Tanya demonstrate how devoted the Alter Rebbe was to education. The focus on education began with the Baal Shem Tov, who, at the age of eighteen (eighteen years before he revealed himself), proposed to the society of hidden tzaddikim to take responsibility for the Jewish education in all Jewish communities, and the Baal Shem Tov personally carried out this task by becoming a teacher’s assistant etc. Similarly, the Alter Rebbe devoted himself to education, as seen with the Tanya: The Alter Rebbe originally intended to begin the Tanya with Shaar HaYichud V'ha’Emunah, whose introduction is Chaoch L’naar – “Educate the child according to his way.” And this also applies practically to a Jew’s divine service: education is the starting point of one’s service with their own effort. My father-in-law the Rebbe adds here that Chassidus explains how education applies not only to children, but even adults (as we in fact see clearly). (This is also reflected in Nigleh (in Masechta Kiddushin), where we see that the concept of education really applies even beyond the age of chinuch, just that there’s no obligation, due to the concern that at a later age the person might not listen. (To be continued.)Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2025

545

יום ד' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ה

Jan 22, 2025

11:06

התוכן עה"פ [בשיעור תהלים היומי, מזמור קז] יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים", מפרש הבעש"ט שהכוונה ב"יורדי הים" היא לירידת הנשמה לעוה"ז ("מים רבים"), בגוף – "באניות". ויכול להיות שהגוף הוא כמו "אני'" כפשוטה (שמגין מהמים, ואדרבה – ע"י עובר את המים למחוז חפצו), שהגוף עוזר לו למלאות שליחותו בעוה"ז, ויכול להיות להיפך – "אניות" מלשון "תאני' ואני'" – שיש לו צרות מהגוף. ו"עושי מלאכה במים רבים" הם אלו העוזרים ל"יורדי הים" שלא ייטבעו. נמצא, שמדובר כאן אודות ג' סוגי בבנ"י: 1) מי שמסתדר בעצמו. 2) מי שאינו מסתדר בעצמו. 3) מי שעוזר לאחרים. וההוראה מזה שבפסוק א' מדובר על כל הג' סוגים – כל יהודי שייך לכל הג' סוגים: גם מי שמסתדר ב"אני'" שלו חייב לדאוג גם לזולת, ואפי' מי שאינו מסתדר בעצמו, יכול וחייב לעזור לזולת! וגם מי שעוזר לאחרים ועסוק ב"הצלת העולם", עליו לדאוג גם לעצמו, ל"אני'" שלו, להניח תפילין וכיו"ב, ולבני-ביתו או לבני-קהילתו הנמצאים ב"אני' שלו (שלא יעשו חור במקום מושבם...). ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2025 Synopsis On the verse (in today’s Tehillim, Kapitel 107), “Those who go down to the sea in ships (aniyos), who perform tasks in mighty waters,” the Baal Shem Tov explains that “those who go down to the sea” refers to the soul’s descent into this world (“mighty waters”). The soul descends within the body, which is an Aniyah, which has two meanings: the body can either function as an aniyah meaning a “ship,” protecting from the water, and moreover – enabling the soul to reach its destination of fulfilling its mission in this world. But alternatively, for some people the body functions as an aniyah in the sense of t’aniyah v’aniyah (“pain and lamenting”) – the person struggles because of the body. The next part of the verse, “who perform tasks in mighty waters” refers to those who assist “those who go down to the sea” so they do not drown. Thus, the verse addresses three types of Jews: (1) Those who manage on their own. (2) Those who don’t manage on their own. (3) Those who help others. The fact that all three appear in the same verse teaches us that all three categories apply to every Jew: Even one who manages on their own “ship” must also help others, and even one who doesn’t manage on their own can and must help others. Similarly, one who helps others and is preoccupied with “saving the world” must also take care of their own “ship,” by doing mitzvos and putting on tefillin etc., and ensuring the well-being of his own family and community within his ship (so they don’t make a hole in their part of the ship, which would endanger the whole ship…).2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2025

546

יום ג' פ' וארא, כ"א טבת, ה'תשפ"ה

Jan 21, 2025

9:34

התוכן החידוש של יום השלישי בעיני בשר הוא שאז הי' "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו" – ההולדה הראשונה מאז בריאת העולם, באופן שה"עשב מזריע זרע", וה"עץ פרי עושה פרי". וההוראה: כללות ימי חיי האדם נחלקים לד' תקופות בדוגמת דומם, צומח, חי ומדבר. מיד כשנולד ה"ה כ"דומם", אח"ז מתחיל בו ענין ה"צמיחה", כשמתחיל ללכת ממקום למקום בכחות עצמו ה"ה בדוגמת "חי", עד שמגיע לשלימות של "מדבר". ונמצא דעיקר ענין ה"צומח" הוא בגיל הילדות לפני בר-בת מצוה (ורק אז מתחיל החיוב לקיום תומ"צ – "הם חיינו" – מה"ת). וזוהי ההוראה לילדי ישראל מיום השלישי השבוע: ילדי ישראל הם ה"עשב" ו"עץ פרי" שצומחים מה"ארץ חפץ", וה' נותן לכל אחד מהם את הכח להיות "מזריע זרע" ו"עושה פרי" – "והשיב לב אבות על (ידי) בנים"! ובפרט ש"בנים עורבים אותנו" וכו'.משיחת אור ליום ג', י"ב סיון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2025 Synopsis The third day of the week, when Hashem said, “Let the earth sprout vegetation, seed-bearing plants and fruit-bearing trees that produce fruits according to their species…,” marks the introduction of procreation in the world. A person’s life is divided into four stages, corresponding to the four realms of inanimate matter, plant life, animal life, and human life: When a child is born, he is on the level of inanimate matter. When he begins to grow, he is on the level of plant life. When he begins to move about on his own, he is on the level of animal life. Then, when he becomes an adult, he reaches his fullest state, the level of the human being. We see that a person’s primary growth (plant life) occurs during childhood (it is not until the age of Bar or Bas Mitzvah that one becomes Biblically obligated to follow Torah and mitzvos, which are called “chayeinu” – corresponding to the level of chai/animal life). And this is the lesson for Jewish children from the third day of the week: Jewish children are the “plants” and “fruit trees” that grow from the “land of desire,” and Hashem gives every one of them the power to be a “seed-bearing plant” and “fruit-bearing tree” – “turning the hearts of the fathers back through the children”! Especially because “Our children are our guarantors” etc.Excerpt from sichah of Monday night, 12 Sivan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2025 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

547

יום ב' פ' וארא, כ' טבת – יום ההילולא של הרמב"ם, ה'תשפ"ה

Jan 20, 2025

7:29

התוכן יום הילולא של צדיק, ועאכו"כ של הרמב"ם, צריך להביא לידי הוספה בעניני תומ"צ אצל כל בנ"י. ולכל לראש בנוגע ללימוד חיבורו "משנה תורה" שבו לומדים ההלכות דכל התורה כולה וכו'. ובמילא ה"ז הזמן מתאים לעורר עוה"פ אודות המנהג שהונהג לאחרונה ללמוד רמב"ם בכל יום, ומה טוב - שלשה פרקים בכל יום ע"מ לסיימו בכל שנה (לערך). ויה"ר שבקרוב לקויים היעוד שבסיום ספר הרמב"ם שלא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.. שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ואז יראו בגלוי בכל העולם (מ"ש בהתחלת הרמב"ם) ש"מאמתת המצאו נמצאו כל הנמצאים וכו'".ב' חלקים משיחת כ' טבת ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 Synopsis The hilula of a tzaddik, all the more so of the Rambam, must lead to an increase in Torah and mitzvos among all Jews, first and foremost in the study of his Mishneh Torah which includes the halachos of the entire Torah. Therefore, this is the time to once again encourage the daily study of Rambam, especially three chapters per day, to finish the entire Mishneh Torah within (about) one year. May it be Hashem’s will that we very soon merit the fulfillment of the promise at the end of the Rambam that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” and, “The world will be filled with the knowledge of Hashem as the waters cover the sea.” At that time, the entire world will see openly that (as it says at the beginning of the Rambam), “From the truth of His being, all existence comes into being.”2 excerpts from sichah of 20 Teves 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

548

יום א' פ' וארא, י"ט טבת, ה'תשפ"ה

Jan 19, 2025

10:06

התוכן בדוגמת שאלת משה רבינו מהקב"ה "למה הרעותה לעם הזה.. ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה..?!" יכול להיות גם בזמננו: לאחרי הנסים גלויים ועניני השג"פ שכ"א ראה בחייו הפרטיים והכלליים וכו' וריבוי ההפצה דתורת הנגלה וחסידות וגילוי הכתבי-יד וכו', הי' כ"ז צריך לעורר "אַ שטורעמ'דיקן טאָן" בלימוד התורה וקיום המצוות - למה עשה הוי' ככה שבפועל זה לא כך?! וה"ז יכול להביא לידי ספיקות וחלישות וכו'. והמענה ע"ז, בדוגמת המענה [בתחילת פ' וארא] על שאלת משה "וארא אל אברהם וגו'", שכ"ז הוא כדי שעי"ז יבואו לעלי' גדולה יותר. וע"ד מ"ש בתניא משל מ"אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו עו"ג.. ומדבר עמו כדי לבלבלו" שאסור להתרשם ולהתפעל כלל, ויש להתבונן שזה גופא בא מאת ה', "אני הכבדתי את לבו", כדי שעי"ז יתגלו כחותיו שה' נתן לו להפוך את החושך לאור. ועד"ז, ה' הוא זה שהעמיד את "בנו יחידו" בחשכת הגלות של דורנו, וזה מוכיח שנתן לנו את הכחות לא להתפעל מזה, ואדרבה - לעבוד ה' בתכלית השלימות ולהפוך החושך לאור וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם וגו', מוצש"פ וארא ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 Synopsis A similar question to Moshe Rabbeinu’s question, “Why have You mistreated this people…since I went to Pharaoh to speak in Your name, he has made things worse for this people…” can be asked nowadays: After all the open miracles and Hashgacha Pratis that everyone has seen in their own lives and in the lives of the Jewish people as a whole etc., and the abundance of spreading Nigleh and Chassidus, and after the revelation of the manuscripts that weren’t available in previous generations etc. – seemingly, this all should have inspired vigorous activity in Torah and mitzvos. So one might ask: why has Hashem done this, that the reality is otherwise? This question in turn can lead to doubts and a weakening in one’s divine service etc. But the response is like Hashem’s answer to Moshe (at the beginning of Parashas Va’eira), “I appeared to Avraham, etc.” – it is all in order to bring us to an even higher level. Like the analogy in Tanya of “a person davening with intent, and an idolater stands before him...and talks to him to distract him,” where one must not be affected or deterred by it at all. Rather, one should consider the fact that this itself comes from Hashem, “I have hardened his heart,” so that as a result, the Jew will reveal the abilities Hashem has given him to transform darkness into light. Similarly, it is Hashem Himself who placed His only son, every Jew, in the darkness of exile in this generation, which proves that He has given us the strength not to be affected by it, and on the contrary, to serve Hashem with the utmost perfection and to transform the darkness into light etc.2 excerpts from Maamar (k’ein sichah) Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos Parashas Va’eira 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏*לע"נ מרת לאה בת ר' יעקב ע"ה ליום היארצייט שלה ח"י טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

549

יום ועש"ק פ' שמות, י"ז טבת, ה'תשפ"ה

Jan 17, 2025

12:07

התוכן אמחז"ל ד"שבטו של לוי פנוי הי' מעבודת פרך" במצרים, וזהו מה שאמר פרעה למשה ואהרן [בשביעי דפ' שמות] "לכו לסבלותיכם" – למלאכתכם בלימוד התורה ולהיות מורי תורתם של בנ"י, ואל תתערבו בסדר החיים של בנ"י שצריכים להתנהג עפ"י ציווי וסדר המדינה. ואע"פ שיש מקום לטענה זו עפ"י שכל, ויתירה מזו, זהו גם סדר ההנהגה מלמעלה שצ"ל שעבוד מצרים ד' מאות שנה, אבל באמת זוהי טענת פרעה. ואם היו מקבלים טענתו והגאולה היתה נדחית עי"ז אפי' "הרף עין" א'. היו מפסידים לגמרי את הגאולה וכו', כי בנ"י הם למע' מהגבלות השכל וטבע העולם, שלכן באה הגאולה באופן של "דילג על הקץ" לפני הד' מאות שנה. וההוראה: יהודי יכול לחשוב שמספיק שהוא לומד תורה ומקיים מצוות, ומה איכפת לו מה שקורה עם הזולת?! יש לדעת שזוהי טענת פרעה. וכמו שכ"א עושה כל התלוי בו להציל את חיי חבירו בגשמיות עאכו"כ שצ"ל כן בהצלת חייו הרוחניים. ואין לדחות א"ז אפי' "הרף עין" א', כי יכול להיות שבזה תלוי אם ישאר בגלות ח"ו או שתבוא הגאולה!משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 Synopsis Our sages tell us that “The tribe of Levi was exempt from the hard labor” in Egypt, which is why Pharaoh told Moshe and Aharon [in shevi’i of Parashas Shemos], “Go to your burdens,” referring to their work of Torah study and teaching Torah to the Jewish people. He told them not to mix themselves into the lives of the rest of the Jewish people, who were required to act according to the laws and ways of the land. Although this argument might have some logical basis, and moreover, the decree from Above was that the slavery last four hundred years – but the truth is it was Pharaoh’s argument, and if they had accepted this argument, and the redemption had been delayed even like the blink of an eye, the Jewish people would have lost the redemption completely, because the Jewish people transcend the limits of human reason and the natural order, which is why the redemption came in a manner of “skipping to the end time” before the completion of the four hundred years. The lesson is that while a Jew might think it suffices to learn Torah and keep mitzvos himself; why should he care about what happens with others – one must know that this is Pharaoh’s argument. And just as everyone does everything necessary to save the physical life of a fellow Jew, how much more so when it comes to saving their spiritual life. And this must not be delayed even for one “blink of an eye,” because that moment can be the one that determines whether we remain in exile chas v’shalom, or whether Redemption comes.Excerpt from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

550

יום ה' פ' שמות, ט"ז טבת, ה'תשפ"ה

Jan 16, 2025

10:24

התוכן לפני יצי"מ ציווה ה' [בחמישי דפ' שמות] "ושאלה אשה משכנתה .. כלי כסף וכלי זהב וגו'". וצ"ל: הלא את כל צרכיהם במדבר קיבלו בנ"י מוכנים וכו', ולשם מה היו צריכים כסף וזהב? (ואם כדי לקיים ההבטחה ד"ואח"כ יצאו ברכוש גדול" – הרי מדוע הבטיח זאת לכתחילה?!), אלא ה' רצה שבנ"י יַראו שהם מנצלים כספם וזהבם לבנות משכן לו ית' אפי' במדבר! וההוראה: גם כאשר חיים בסביבה שהיא "דשאָנגעל" יש לעמוד בתוקף ובגאון בכל עניני יהדות, ובאופן גלוי! וכאשר הגוי שואל אותו מדוע סוגר החנות בשבת, עונה לו בגאון שהוא מאמין שבשבת "כל מלאכתך עשוי'", ואם הכסף מגיע לו – יזמין לו ה' א"ז לפני או אחרי שבת! (כסף מחילול שבת אינו שייך ליהודי, וילך בסוף לרופאים ר"ל וכיו"ב). ואף שה' רוצה שיהי' ליהודי טוב גם בגשמיות, אבל המטרה היא שינצלו זאת לעניני קדושה. ולדוגמא – ה' נותן לו כסף כדי שהוא יהי' שלוחו לתת א"ז לצדקה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025 Synopsis Before the Jewish people left Egypt, Hashem commanded (in chamishi of Parashas Shemos): “Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor and from the woman in whose house she lodges….” The question is, being that Hashem provided all their needs in the desert, why did they need silver and gold? (If it was merely to fulfill the promise that “and afterward they will leave with great wealth,” why did He promise them great wealth in the first place?) The answer is that Hashem wanted the Jewish people to demonstrate that they would use their silver and gold to build a Mishkan for Him, and in the middle of the desert. The lesson is that even when living in an environment that’s like a jungle, one must stand firmly and proudly in their Yiddishkeit, and in a visible way. When a non-Jew asks why he closes his store for Shabbos, the Jew answers proudly that he believes that on Shabbos, “all your work is done.” If a certain amount of money is meant for him, Hashem will provide it either before Shabbos or after Shabbos; money earned through chilul Shabbos Rachmana litzlan does not belong to a Jew (and will ultimately go to doctors, chas v’shalom etc.) And although Hashem wants every Jew to be well-off even physically, the purpose is that he utilize these blessings for holiness. For example, Hashem grants him wealth so that he can serve as His shliach to give it to tzedakah.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025