התוכן אדה"ז כותב בעצמו באגה"ק דביום ההילולא "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ". ומפרש רש"י [דהוא מפרש "פשוטו של מקרא", והרי דוקא על פשוטו של מקרא נאמר ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו", משא"כ רמז דרוש וסוד, אף שבודאי הם אמת, אבל יכולים להיות בגדר של "יוצא" מידי מקרא] בסיום חמישי דפ' וארא עה"פ "כי אני ה' בקרב הארץ": "אע"פ ששכינתי בשמים – גזרתי מתקיימת בתחתונים". והיינו – מן הקצה אל הקצה: "שכינתי בשמים" כולל גם דרגא הכי נעלית בשמים, ומ"מ "גזרתי מתקיימת בתחתונים", דהכוונה כאן היא למצרים – ערות הארץ! דדוקא "כל הגבוה גבוה יותר – יורד למטה מטה יותר". והנה בין "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" של אדה"ז הנה "הנפש אשר עשו" הוא העיקר. דהגם שהוא כתב את התניא ושו"ע וכו', הרי עפ"י מאחז"ל "מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר", כולל לתורה, היינו שהקשר בין הקב"ה וישראל הוא נעלה יותר מהקשר עם התורה, ועד"ז בנוגע לאדה"ז ש"דומין לבוראן", שאע"פ שהכניס את עצמו גם בתורתו, אבל אי"ז מגיע לפעולתו עם בנ"י – "הנפש אשר עשו" [המשך יבוא].משיחת אור ליום ד' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe himself writes in Iggeres HaKodesh that on the day of a tzaddik’s hilulah “all his deeds, his Torah, and his service that he worked all the days of his life…are revealed and shine…and work salvations in the midst of the land.” On the words (at the end of chamishi of parashas Va’iera), “that I am Hashem in the midst of the land,” Rashi (who explains the “simple meaning of the verse,” from which “a verse never departs,” in contrast to remez, derush, and sod, which are certainly true, but from which a verse may still “depart”) states, “Though My presence is in heaven, My decree takes effect in the lower realm.” Meaning, it goes from one extreme to the other: “My presence is in heaven” includes even the loftiest levels of heaven, but nevertheless, “My decree takes effect in the lower realm,” which refers to Egypt, the lowliest place on earth. Because “the higher something is, the lower it descends.” Regarding the Alter Rebbe, his primary “deeds, Torah, and service that he worked all the days of his life” is “the souls that he acquired.” Although he wrote the Tanya and the Shulchan Aruch etc., the Sages taught, “the thought of the Jewish people preceded everything,” including Torah, meaning that the bond between Hashem and the Jewish people is higher than His bond with Torah, and the same is true of the Alter Rebbe (because “Tzaddikim are similar to their Creator”): although he certainly invested himself in his Torah teachings, that doesn’t reach the level of his influence on the Jewish people, “the souls that he acquired.” (To be continued.)Excerpt from sichah of Tuesday night, parashas Va’eira, 24 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2026 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

התוכן [המשך] ועד"ז מצינו הדגשה מיוחדת במעשה בפועל אצל אדה"ז בתפילה: כידוע גדול ההפלאה בעבודת התפילה של אדה"ז וכו'. ב"ואהבת לרעך כמוך" ברוחניות: בהוראת הרב המגיד כתב את השו"ע (אע"פ שחשש מהאחריות וכו') שממנו הוראה יוצאה לכאו"א מישראל בחיי היום יום (ואף שמצינו גם שו"ת בהלכה משאר רבותינו נשיאינו, אבל זה לא נתפשט בכל תפוצות ישראל כ"שו"ע הרב"). בפנימיות התורה: כתיבת ספר התניא, "ספר של בינונים", ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך". ומכ"ז רואים איך שאדה"ז הוריד את כללות שיטתו ופרטי' במעשה בחייו האישיים. וההוראה: אע"פ ש"מי ידמה לו ומי ישוה לו" לאדה"ז, אבל מכיון שהוא "רועה נאמן", ושיטתו שייכת לכל ישראל – ה"ז מוכיח שכל אחד יכול ללמוד מזה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 Synopsis (Continued.) Similarly, we find a special emphasis on actual practice in the Alter Rebbe’s conduct in tefillah, as known regarding the Alter Rebbe’s extraordinary avodas hatefillah etc. And with regards to Ahavas Yisroel in the spiritual sense, as seen in the fact that, at the Magid’s request, and despite his concern about taking such a responsibility, the Alter Rebbe authored the Shulchan Aruch, which provides halachic rulings for every Jew’s daily life. (Although the other Rebbeim also authored halachic responsa, they did not become as widespread among all Jewish communities as the Shulchan Aruch HaRav.) And with regards to the inner dimension of Torah, the Alter Rebbe authored the Sefer HaTanya, the “Sefer for Beinonim,” which “is the level of every person, and every person should strive for it.” From all of this we see how the Alter Rebbe embodied his approach, generally and specifically, practically in his personal life. And while “who can be likened to him and who is equal to” the Alter Rebbe, nevertheless, since he is a “faithful shepherd,” and his approach is relevant to every Jew – that proves that everyone can learn from it.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2026 לזכות שטערנא שרה בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ד-כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן אדה"ז ייסד את שיטת חב"ד שמראה איך אפשר לפעול שכל כחות הנפש, וגם הגוף, יהיו חדורים בעבודת ה' (באופן של "פדה בשלום נפשי"), ולכן אצלו רואים זאת בגלוי ובהדגשה במעשה בפועל. ולכן דוקא אצלו רואים כמה דברים שבאו במעשה בפועל מה שלא רואים אצל שאר רבותינו נשיאנו. ולדוגמא – בתורה: הוא בעצמו הי' הבעל-קורא בפועל! הוא הי' מודד בעצמו את שיעורים ומדות השונים של התורה! בגמילות חסדים: את כל הנדוניא שלו שקיבל לאחרי החתונה ניצל כדי לעזור ליהודים לבסס א"ע במלאכה המפרנסת את בעלי' וכו' – "ואהבת לרעך כמוך" למע' ממדידה והגבלה במעשה בפועל! [המשך יבוא]משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026 Synopsis The Alter Rebbe founded the Chabad approach, which demonstrates how all the soul faculties, as well as the body, can be imbued with the service of Hashem (in the manner expressed by the verse, “He redeemed my soul in peace”). Therefore we find that this trait was embodied openly in the way the Alter Rebbe lived his life in practice, in a number of ways that were not seen openly in the conduct of the other Rebbeim. For example, in Torah, the Alter Rebbe actually served as the baal korei, and he actually took measurements to determine the precise amounts of the Torah measurements. In gemilus chassadim, he actually took his entire wedding dowry and used it to help Jews establish themselves financially etc., fulfilling the mitzvah to “Love your fellow like yourself” in a matter that surpassed all measure and limitation. (To be continued.)Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2026

התוכן "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב גו'" [תחילת פ' וארא], ומביא אדה"ז בתו"א ש"וארא" הוא גם לשון הוה, שגם בזמן הגלות, שנמשל לזמן העיבור שאז יש לולד כל חיתוך האיברים אלא שאינם פועלים פעולתם, ועד"ז העיניים ואזניים הרוחניים של בנ"י בזמן הגלות אינם פועלים פעולתם – לראות את הדבר הוי' שבכל דבר וש"אין עוד מלבדו" ועד"ז בנוגע לשמיעה ונשימה כו', ולכן קיום המצוות הוא באופן ד"מצות אנשים מלומדה" כו' – הנה "בחסד הוי' עלינו" נותן לנו כח לעורר את העבודה ד"אברהם" (אהבה) "יצחק" (יראה) ו"יעקב" (רחמים) גם בזמן הגלות. אלא שאי"ז שלימות העבודה מכיון שהוא עדיין בבחי' "יש מי שאוהב" ועד"ז ביראה וכו' – "ושמי הוי' לא נודעתי להם". תכלית שלימות העבודה היא, כהמשך הכתוב, "לכן אמור לבנ"י אני הוי'" – שמשה רבינו, שענינו ביטול, וכל מציאותו הוא בחי' "אני הוי'", ממשיך א"ז לבנ"י. ובפרטיות זוהי העבודה דלימוד התורה. ועיכ"ז באים לשלימות הגילוי ד"אני הוי'" לעת"ל.ג' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם מוצש"פ וארא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 Synopsis (The verse states at the beginning of parashas Va’eira:) “I appeared to Avraham, to Yitzchok, and to Yaakov….” The Alter Rebbe states in Torah Or that “Va’eira” is also meant in the present tense, meaning that although the exile is likened to the state of pregnancy, because just as the fetus’s limbs have formed but do not yet function, so too, during exile the spiritual eyes and ears of the Jewish people exist but do not function properly: they don’t see the word of Hashem within everything and the reality that “There is nothing besides Him” etc. – nevertheless, “by Hashem’s kindness upon us,” He gives us the strength to awaken within ourselves the service of Avraham (love), Yitzchok (fear), and Yaakov (compassion) even during the exile. But this is not the ultimate form of service, because there is still “an entity who loves” etc., as the verse says: “I was not manifest to them by My Name Havayah.” The ultimate form of service is expressed in the verse, “Therefore, say to the Jewish people: I am Havayah” – meaning that Moshe Rabbeinu, whose essence is bitul, and whose entire being is that of “I am Havayah,” transmits this level to the Jewish people. In particular, this means the service of Torah study. In this way we come to the ultimate revelation of “I am Havayah,” with the coming of Moshiach.3 excerpts from maamar Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos parashas Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2026 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

התוכן "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה" [הפטורת פ' שמות]. ומדייק אדה"ז בתו"א מהי השייכות בין "הבאים [מצרימה]" להמשך הכתוב "ישרש יעקב וגו'". וממשיך שם "הנה כתיב כה אמר ה' בוראך יעקב ויוצרך ישראל", וצלה"ב מה שדוקא ביעקב נאמר בריאה, אף ששם ישראל הוא נעלה יותר ובו נאמר יצירה? ולהבין זה מקדים דכוונת ירידת הנשמה בגוף היא – לצורך עלי' שלא בערך ע"י עבודתה בעוה"ז התחתון. וזהו מה ש"מצוות" נמשלו ל"פירות", דכשם שצמיחת הפירי הוא ע"י השרשת הגרעין במקום הראוי לזריעה – בארץ דוקא, עד"ז צמיחת המצוות הוא דוקא כאשר הן נזרעות ומתקיימות בבני ישראל – "כי תהיו אתם ארץ חפץ", ודוקא בארץ הלזו התחתונה ע"י נשמה בגוף, בחי' יעקב – יו"ד עקב. וזוהי ההוראה והנתינת-כח מלימוד הפסוק "הבאים ישרש וגו'" בתורה: צריכים לדעת שתכלית ירידת נשמתו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – הבאים עכשיו למיצרים וגבולים דסדר השתלשלות ודגלות וכו' – היא "ישרש", "ער זאָל דורכנעמן דעם ארץ" עד שיתגלה שהיא "ארץ חפץ", ע"י שהוא בבחי' הביטול ד"יעקב", עד ש"יציץ ופרח ישראל וגו'". והלימוד מביא לידי מעשה – שלא מתפעלים מ"מצרים", ואדרבה – דוקא מהחושך כפול ומכופל שנמצאים בו – נעשה העלי' שלא בערך בקרוב ממש ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים ממאמר ד"ה הבאים ישרש יעקב, כ"ד טבת ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 Synopsis (The haftorah of parashas Shemos begins:) “Those who came, whom Yaakov caused to take root; Yisroel budded and blossomed, and the face of the earth was filled with produce.” In Torah Or, addressing the connection between “those who came [to Egypt – Rashi]” and “Yaakov taking root,” the Alter Rebbe quotes the verse “So says Hashem: Your Creator, Yaakov, and the One Who formed you, Yisroel,” and asks why the verse associates Yaakov with the world of Beriah (בוראך – “Your Creator”) and Yisroel with the world of Yetzirah (יוצרך – “the One Who formed You”), if the name Yisroel is higher? To answer this, the Alter Rebbe explains that the purpose of the soul’s descent into the body is to achieve an incomparably greater ascent through its service in this lowest world. This is why mitzvos are likened to “fruit”: just as fruits grow when a seed takes root, and only in fertile ground, so too mitzvos can only “grow” when they are sown in and performed by the Jewish people (the “land of desire”) – only in this lowest physical world, where the soul is clothed in the body, the level of “Yaakov” – “yud-akev” (“heel”). This is the message and empowerment from the verse “Those who came etc.”: One must know that the ultimate purpose of the soul’s descent “from a high rooftop to a deep pit” (“coming to Egypt,” meaning the confines and limitations of the world and exile, etc.) is to “take root” – to permeate the land until it is revealed that it is a “land of desire” – through the bittul of “Yaakov,” which cause “Yisroel to bud and blossom” etc. And study leads to action, such that one is not deterred by Egypt; on the contrary, it is specifically through the doubled and redoubled darkness of exile that we will come to the ultimate ascent very soon, with the coming Moshiach Tzidkeinu.2 excerpts from maamar Haba’im Yashresh Yaakov, 24 Teves 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2026 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

התוכן 1) בהמשך לההתעוררות לאחרונה ע"ד לימוד שיעור יומי בספר "משנה תורה" להרמב"ם, הרי בעמדנו ביום ההילולא שלו יש לנצל יום זכאי זה כדי לעורר ע"ד השתדלות נוספת בפירסום הענין בכל מקום. ולהעיר ע"ד הקשר בין הרמב"ם לאדה"ז עפ"י הקס"ד שיום ההילולא של הרמב"ם הוא בכ"ד טבת – יום ההילולא של אדה"ז [ובפרט בש.ז. שכ' טבת הוא ביום א' בשבוע, שכולל כל ימות השבוע, כולל יום כ"ד טבת]. 2) "והמעשה הוא העיקר": יש לעשות "שטורעם" ע"ד הפצת התורה והמעיינות. ובפשטות – לקרב מספר הכי גדול של יהודים ללימוד נגלה דתורה, ובפרט לימוד הרמב"ם, וללימוד פנימיות התורה כפי שנתבארה בתורת החסידות – בדרושי רבותינו נשיאינו. עד שהלימוד הוא באופן שזה נעשה כל מציאותו "כמים לים מכסים".ב' חלקים מהתוועדות כ' טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2026 Synopsis (1) The auspicious day of the Rambam’s hilula on 20 Teves should be utilized to further spread everywhere the practice of studying the Rambam’s Mishneh Torah daily. There is a unique connection between the Rambam and the Alter Rebbe in that there is an opinion that the Rambam’s hilula was also on 24 Teves, like the Alter Rebbe’s. (And the connection is especially emphasized on a year like this, when 20 Teves falls on a Sunday, which encompasses all the days of the coming week, including 24 Teves). (2) And “action is the main thing”: a shturem should be made in spreading Torah and spreading the wellsprings of Chassidus. In simple terms, this means drawing as many Jews as possible to the study of the revealed dimension of Torah, especially the study of Rambam, and to the study of the inner dimension of Torah, as explained in the teachings Chassidus, and in such a way that this becomes one’s entire being, “as water covers the sea.”2 excerpts from farbrengen of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2026

התוכן [בי"ב תמוז תש"א אמר מו"ח אדמו"ר שיום זה חוגגים ג' סוגי בנ"י: הוא בעצמו (נשיא בישראל), חסידי חב"ד ו"שומרי תורה ומצוות בכלל"] גם לשני סוגים הראשונים ישנה ההוראה מהסוג של "שומר תורה ומצוות בכלל": גם מי שעסוק בעניני הכלל‏ – ‏הוא "נשיא" בענינו, מדריך את משפחתו, הקהילה, העיר או את המדינה וכיו"ב‏ – ‏יש לו את ההוראה של "שומר תורה ומצוות בכלל": אין לו לשכוח על עצמו כאיש פרטי שהוא צריך בעצמו לקבוע עתים לתורה וכו', ועד"ז בנוגע לבני הקהילה וכיו"ב‏ – ‏לא להסתפק בלדאוג לענינים הכלליים של הקהילה, אלא לדאוג לכאו"א מבני הקהילה בפרט! וזה הי' מבחן האחרון של משה רבינו שהוא ראוי להיות רועה נאמן של ישראל, כמסופר במדרש עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה" שדאגת משה רבינו לשה אחד שברחה מעדרו זו היתה ההוכחה שהוא "רועה נאמן"!‏משיחת י"ב תמוז ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2026 Synopsis (On 12 Tammuz, 5701 (1941), my father-in-law, the Rebbe, said that 12 Tammuz is celebrated by three categories of Jews: (1) The Rebbe himself (a Nasi of the Jewish people); (2) Chabad chassidim; and (3) “those who keep Torah and mitzvos in general.” Even the first two categories have a lesson to learn from “those who keep Torah and mitzvos in general”: Even if one is involved in tending to matters of the general public, meaning he is a “Nasi” to his family, community, city, or country etc.– he must not forget about himself as a private individual, and he must set fixed times for personal Torah study etc. Similarly, he must not suffice with tending to the general needs of the community, but must also concern himself with the needs of each person individually. And as the Midrash says on the verse (in revi’i of parashas Shemos), “Moshe was a shepherd,” this was the final test that proved that Moshe Rabbeinu was fit to be the shepherd of the entire Jewish people: when he ran after a lone sheep that had run away from the flock.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2026 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏*לע"נ מרת לאה בת ר' יעקב ע"ה ליום היארצייט שלה ח"י טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי פ' שמות "ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלותם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו", שדבר הראשון ש(מסופר בתורה ש)משה רבינו עשה כשגדל הוא - לצאת מבית פרעה, שם לא הי' חסר לו כלום וכו', לחפש אולי יש יהודי שסובל, וכשרואה שיכול להיות שגוי (או "גוישקייט") יכה יהודי (או אידישקייט) מעמיד את עצמו בסכנה לעזור לו וכו'. ויתירה מזו: מתוך כל הששים רבוא מישראל וכו' הנה הוא מעמיד א"ע בסכנה דוקא עבור ה"פחות שבפחותים" שבישראל - שלומית בת דברי (כמובא במדרש), ה"אחת היתה ופרסמה הכתוב"! ו"הוראה הכי נפלאה" שבכל זה.משיחת מוצש"ק פ' שמות, מבה"ח שבט, אור לכ"ד טבת ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2026 Synopsis The verse states in shelishi of parashas Shemos, “Moshe grew and he went out to his brethren and he saw their suffering, and he saw an Egyptian man striking a Hebrew man of his brethren.” That is, the very first thing Moshe Rabbeinu does after growing up is to leave Pharaoh’s palace, where he lacked nothing, etc., to go out and see whether there is a Jew suffering. And when he sees that it is possible for a goy to strike a Jew (or for goyishkeit to “strike” Yiddishkeit), he puts himself in danger to help him. Moreover: Moshe puts himself in danger specifically for a Jew who is on the lowest level, Shlomis bas Divri (as the Midrash says), who was the only “one, and the Torah publicized her.” And all of this serves as a wondrous lesson for every Jew.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Shemos, 23 Teves, 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2026 לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

התוכן עה"פ [בשני דפ' שמות] "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" מפרש"י ש"פרוש הי' ממנה מפני גזירת פרעה וחזר ולקחה וזהו וילך שהלך בעצת בתו שאמרה לו גזירתך קשה משל פרעה . . והחזירה וכו'", שדוקא בת קטנה מישראל חיזקה את הבטחון של עמרם "גדול הדור" וכו'. ומכאן ההוראה ע"ד חלק החשוב שיש לנשי ישראל להשפיע על בעליהם באופן של "איזוהי אשה כשירה‏ – ‏העושה רצון בעלה"‏ – ‏היא עושה רצון חדש אצל בעלה, שבמקום שיהי' לו הרצון לרדוף אחר הפרנסה כי חושב ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" הרי היא מראה לו מ"ש בסידור שהקב"ה הוא "הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים"! ואין סיבה לרדיפה אחר הפרנסה וכו'.‏משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Shemos), “A man from the house of Levi went and took the daughter of Levi,” Rashi says: “He had been separated from her because of Pharaoh’s decree, and he married her again. This is the meaning of ‘he went’: he followed the advice of his daughter who said to him, ‘Your decree is harsher than Pharaoh’s...’ and he took her back.” Thus, it was specifically a young girl who strengthened the bitachon of Amram’s, the “great one of the generation.” This teaches us the important role Jewish women have in influencing their husbands, as our Sages taught, “Who is a good wife – one who does the will of her husband,” meaning she creates a new will within her husband: instead of him trying to chase after a livelihood and thinking that “my strength and the might of my hand have made this wealth for me,” she shows him what it says written in the Siddur, that it is Hashem who “sustains the entire world with His goodness, with grace, with kindness, and with mercy.”Excerpt from sichah of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2026 לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן נאמר [בראשון דפ' שמות] "כאשר יענו אותו – עי"ז דוקא – כן ירבה וכן יפרוץ". ועד כדי כך, שמצינו במדרשי חז"ל שהסיבה לכך ששבט לוי, המעולה בכל שבטי ישראל, הי' "מועט באוכלוסין" היא – "לפי שלא היו במלאכת שעבוד מצרים" ולא עינו אותם! וע"ד מאחז"ל "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר". אלא שיש צורך להבהיר שאין זה שום "הצדקה" על מעמד ומצב דגלות, שהרי הענין ד"עוני" לא צריך להיות עוני כפשוטו ח"ו, אלא אפי' אם חסר לו משהו מדבר שהוא רגיל בו, אפי' אם זה עשירות מופלגה – נחשב ל"עני"! ובכן, בנוגע לכאו"א מישראל ישנו פס"ד ברור "אפי' אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו (עדיין) לא יצאת ידי חובתך עמהן"! וזה מדובר אפי' בנוגע לפועלים ובימי החול! ובמילא, מכיון ש"מגיד דבריו ליעקב וגו'", הנה צריך ה' – הבעה"ב – למלא את כל הבקשות של יהודי (בעת התפלה), ואפי' אם ה' נותן לו כבר בני חיי ומזוני, כי היהודי טוען: מפורש בתורה "אפילו אתה עושה להם כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן"!ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות, מוצאי שבת קודש, ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2026 Synopsis The verse states (in rishon of parashas Shemos), “As they afflicted them, so they increased and spread,” meaning they increased and spread precisely as a result of being afflicted, to the extent that it says in Midrashim that the tribe of Levi, the most distinguished of all the tribes, was “few in population” “because they were not subjected to slavery in Egypt” – they were not “afflicted.” Similarly, our Sages taught, “Whoever fulfills the Torah in poverty will ultimately fulfill it in wealth.” However, it must be clarified that this is in no way a justification for the exile, because “poverty” doesn’t necessarily mean literal poverty, chas v’shalom, but simply having less than one is accustomed to. And the Torah rules as a matter of halacha that “Even if you make for them a feast like that of Shlomo in his time, you have not fulfilled your obligation toward them.” This applies even to laborers, and on weekdays. Therefore, since “He declares His words to Yaakov…,” Hashem, the Jew’s “Employer,” must fulfill all of a Jew’s requests (made during davening), even if Hashem has already given him children, life, and sustenance, because the Jew claims: The Torah says explicitly that “Even if you provide for them a feast like that of Shlomo in his time, you have still not fulfilled your obligation toward them.”2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos, 4th night of Sukkos, 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2026 לזכות רפו"ש וקרובה ליהודית שפרה בת ברוכה תחי'ליום ההולדת שלה י"ד טבת

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' ויחי] "יהודה אתה יודוך אחיך" מבאר בתו"א שיהודה הוא ע"ש "הפעם אודה את הוי'" ‏–‏ בחי' הודי', ובאה בהתגלות כש"יודוך אחיך", ע"י הקדמת העבודה ד"אחיך": 1) "ראובן" ‏–‏ באופן של ראי', שעי"ז באים לאהבת ה', פרשה הא' דק"ש, גמ"ח. 2) "שמעון" ‏–‏ באופן של שמיעה והתבוננות, ולכן עבודתו היא (רק) ע"י יראה, פרשה הב' דק"ש, תפלה. 3) "לוי" ‏–‏ ע"ש "הפעם ילוה אישי אלי", חיבור עם השי"ת ע"י התורה, שע"ז קאי מ"ש "אמת ויציב.. הדבר הזה". ועיכ"ז באה "יהודה" ‏–‏ ההודי' והביטול שבתפילת העמידה. ומוסיף, שב"יהודה" ישנו האות י' שמורה על תמידיות, והיינו שבעצם עומד כל יהודי כל הזמן במצב של הודי', אלא שהעבודה היא לגלותה. חלק ממאמר ד"ה יהודה אתה יודוך אחיך, אור ליום ג' פ' ויחי, י' טבת ה'תשל"ח, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2026 Synopsis On the verse (in revi’i of parashas Vayechi), “Yehudah, your brothers will acknowledge you,” the Alter Rebbe explains in Torah Or that Yehudah represents submission (“This time I will thank (odeh) Hashem”), which is revealed when “your brothers acknowledge you” as a result of the service of “your brothers” – Reuven, Shimon, and Levi: (1) Reuven represents seeing (“for she said, ‘Hashem has seen (ra’ah)’”), which leads to love of Hashem, corresponding to the first paragraph of Shema and the pillar of acts of kindness; (2) Shimon represents hearing (“Because Hashem heard (shama)”) and contemplation, which leads to fear, corresponding to the second paragraph of Shema and the pillar of service (tefillah); (3) Levi represents a connection to Hashem (“This time my husband will become attached (yilaveh) to me”) through Torah, as alluded to in the paragraph Emes veyatziv by the words “this thing.” After these three levels comes “Yehudah” – the submission and bittul of the Amidah. And the Alter Rebbe adds that the name Yehudah begins with the letter yud, which indicates constancy, because in essence, every Jew is always in a state of submission; one must only work to reveal it.Excerpt from maamar Yehuda Atah Yoducha Achecha, Monday night, parashas Vayechi, 10 Teves 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2026 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן עמ"ש בגמ' [ורש"י מביאו בשישי דפ' ויחי] "יעקב אבינו לא מת" שואל ר"נ "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא א"ל [ר"י] מקרא אני דורש. . מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". החידוש כאן הוא ש"יעקב לא מת" גם בגופו, ולכן לא שאלו למה לא מצינו ענין זה אצל אברהם ויצחק, כי זה מובן (גם) מעצמו ‏–‏ דוקא אצל יעקב ש"מטתו שלימה" היו כל חלקי גופו, כולל החלקים שממנו נולדים ילדים, בחיים, אלא שאלו "וכי בכדי וכו'". אלא דצ"ע איך מתורצת השאלה ע"י הפסוק? רש"י פי' ע"ז "דסבורין היו [החונטים] שמת", אבל הרי הרגישו שגופו חי?! והביאור: אף שהרגישו חיות בגופו אז, חנטו אותו כי היו בטוחים שמפני ד"שכיחא היזיקא" לא שייך שכל זרעו יהיו בחיים לעולם, ובמילא גם אצלו יהי' ענין המיתה, ולא ידעו הבטחת הנביא ש"מה זרעו בחיים" ‏–‏ שכל זרעו יהיו חיים לעולם, ובמילא "אף הוא בחיים" לעולם (גם בגופו)! ב' חלקים מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2026 Synopsis The Gemara states that Rabbi Yitzchak said to Rav Nachman, “Rabbi Yochanan said as follows: “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of parashas Vayechi), to which Rav Nachman asked: “Was it for nothing that the eulogizers eulogized him, the embalmers embalmed him, and the buriers buried him?” Rabbi Yitzchak replied: “I am interpreting a verse…Yaakov is juxtaposed to his offspring: Just as his offspring is alive, he too is alive.” The novelty here is that even Yaakov’s body “did not die.” This explains why Rav Nachman isn’t bothered by the fact that Rav Yitzchak says that only Yaakov Avinu did not die, and not Avraham and Yitzchak: since only Yaakov’s “bed was complete,” it emerges that all parts of his body, including the parts embodied in his children, remained alive; therefore, it was obvious that only Yaakov, and not Avraham and Yitzchak (from whom Yishmael and Esav emerged) remained alive. Rather, the question was, if Yaakov was alive, why did they embalm him etc.? Rabbi Yitzchak replies that he is “interpreting a verse,” but how does the verse resolve the question? Rashi explains that “They (the embalmers) thought he had died,” but seemingly, if they embalmed his body, they would have seen that it was still alive? The answer is that they saw that he was alive at the time, but they believed it was impossible that all his descendants would remain alive forever; therefore, they believed that he, too, would eventually die, and they prepared for that by preserving his body. But they weren’t aware of the Navi’s promise that “his offspring is alive” forever, which means that “he too is alive” forever.2 excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2026

התוכן נמצאים בהתחלת ה"שלושים יום" שלפני יום עשירי בשבט. בתקופה זו, על כאו"א, הן בעלי עסק ("זבולון") והן יושבי אהל ("יששכר"), להוסיף בלימוד התורה ונתינת הצדקה כהכנה ליום עשירי בשבט. ומן הראוי שגם פרטי ההכנות יהיו באופן של "עשה לך רב" וה"רב" יקבוע אם ההכנה שלו היא כמו שצריך להיות. וכדאי ונכון שבמשך ימים אלו יעבור כאו"א "בחינות" אצל ה"רב" שלו [תלמידי הישיבה ויושבי אהל בכלל אצל הראש ישיבה וכיו"ב, בעלי עסק אצל ה"רב" שמינו על עצמם, נשים אצל המשפיעות שלהן, קטנים וקטנות אצל ההורים או מורים וכו'], ולזירוז הענין - שיתנו רשות לה"רב" להודיע לי ע"ד תוצאות הבחינות, ולעשות את כל זה ג' פעמים במשך השלושים יום - אחר כל עשרה ימים. [ועוד].ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, י"א טבת – המשך "דידן נצח" – ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2025 Synopsis We are now at the beginning of the thirty days leading up to the 10th of Shevat. As a preparation, during this period, everyone, both businesspeople and those occupied with Torah study, should increase in Torah study and in giving tzedakah. In accordance with the directive of Asei lecha rav, one should consult with their “rav,” who should determine whether one’s preparation is appropriate or whether something needs to be added or changed. It is worthwhile and proper that three times over the next thirty days – after every ten days – one should submit to a test with their “rav” to see how the preparations are going; to further bolster the matter, they should give their “rav” permission to inform me of the results of the tests.3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayechi, 11 Teves 5747– within the week of celebration for the victory of Didan Notzach on 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2025

התוכן הרמב"ם פותח את הל' תעניות בזה, שהענין דקביעת תענית על מאורע מסויים הוא כדי שלא "יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית", ועאכו"כ מאורע של "עשירי בטבת" הנוגע לכללות עם ישראל, "סמך מלך בבל על ירושלים", שזו היתה הסיבה וההתחלה לענין החורבן וכו' – אלא זהו לתועלת בנ"י, לעורר אותם בתשובה ולתקן את ענינים הדרושים. הירידה היא צורך עלי'. ועפי"ז מובן, שכשמגיע יום זה אין ליפול ביאוש ועצבות ח"ו מירידה המבהילה שהתחילה דוקא ביום עשירי דחודש העשירי (ש"העשירי יהי' קודש"), ואדרבה – זה צריך לעורר "מרירות" ותשובה, ותשובה מאהבה, לבטל את סיבת הגלות, ועי"ז מתחזקת תקוות הגאולה באופן של "אראנו נפלאות" – יתרון האור. ובפרט שנמצאים כעת לאחרי תפלת מנחה ובמקום קדוש וכו'. ונוסף על ההתבוננות בסיבת התענית וכו', יש להוסיף ביום זה בתורה, עבודה וגמ"ח בפועל. משיחת עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2025 Synopsis The Rambam states at the beginning of the Laws of Fasts that the purpose of a fast day is for a person to recognize that the events commemorated by the fast day are not a “chance occurrence” etc.; especially the 10th of Teves, when “the king of Bavel laid siege to Yerushalayim,” marking the beginning of the destruction of the Beis Hamikdash etc. Ultimately, these events are for the benefit of the Jewish people, to arouse them to do teshuvah and correct whatever needs to be corrected etc. – a “descent for the sake of ascent.” Therefore, it is understood that on a day like this, one should not fall into despair or sadness, chas v’shalom, over the frightening downfall that began specifically on the tenth day of the tenth month (whereas the verse states, “the tenth shall be holy”). On the contrary, a person should feel bitterness and be moved to teshuvah motivated by love, to undo the cause of the exile. This approach will strengthen one’s hope for the Redemption, at which time “I will show them wonders” – “the advantage of light from the darkness.” Especially since we have already davened Minchah and we are in a holy place etc. In addition to contemplating the reason for the fast, one should increase in Torah, service, and acts of kindness.Excerpt from sichah of 10 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2025

התוכן חומר הענין של הצום דעשרה בטבת (שלכן צמים בו גם אם זה הי' חל בשבת) הוא כי המאורע שאירע בעשרה בטבת – "סמך מלך בבל אל ירושלים" – היתה הפתיחה למאורעות דשאר הצומות – התחלת כללות החורבן. וזה שהחורבן לא הי' בבת אחת, כי מלמעלה נתנו לבנ"י משך זמן לנצלו לעשיית התשובה ובכך לבטל את החורבן בפועל. וההוראה: לנצל את הזמן שנשאר עד התחלת הצום לעשיית התשובה, ויש בזה את הכח להבאת הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות וממילא תתבטל התענית. ויה"ר שהשליחות מצוה לצדקה תפעל שתיכף ומיד יתעורר בכ"א את ה"הרהור תשובה" בתוקף המתאים.שיחת יום ב', ט' טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025 Synopsis The fast of Asarah B’Teves is more severe than the other fast days instituted by the Sages in that, if it were to fall on Shabbos (although according to the fixed calendar it cannot), we would fast even on Shabbos. The reason this fast day is particularly severe is because “On this very day the king of Bavel laid siege to Yerushalayim” – this marked the beginning and opening of the subsequent events that led to the other fast days. The reason the destruction did not happen all at once was to give the Jewish people time to do teshuvah, and thereby prevent the destruction from taking place. The lesson is that one should utilize the remaining time before the fast begins to do teshuvah, which has the power to bring about the true and complete Redemption literally, thus nullifying the fast. May it be Hashem’s will that the act of appointing everyone here as a shliach for the mitzvah of tzedakah should awaken within them a proper “thought of teshuvah” etc.Excerpt from sichah of Monday, 9 Teves, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025

התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' ויחי "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'" עפ"י ביאור אדה"ז בזה שע"י ש"את יהודה שלח לפניו להורות לפניו גשנה" – "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה, יכול להיות "ויחי" גם בארץ מצרים! אבל גם אז – ח"ו לחשוב שגלות הוא מקום המתאים ליהודי, אלא כל זמן שהוא נמצא בגלות ה"ה מכריז, צועק ומבקש מהקב"ה "ונשאתני ממצרים"! וכאשר מרגישים שגלות אינו מקומם האמיתי – מובן שכאשר הקב"ה נותן שטחים של א"י מחזיקים בהם בשתי ידים ואינם מוותרים מאומה! וכן בנוגע שטחים של חו"ל הנוגעים לבטחונם של בנ"י שבא"י שאין לוותר ח"ו עליהם. וכאשר יפסיקו לפחד מהגוי ומ"גוישקייט", ויתנהגו עפ"י רצונו של הקב"ה, נעשים הם ה"בעלי-בתים" על המציאות כולה!ב' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, י' טבת ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 Synopsis As the Alter Rebbe explains, the reason Yaakov was able to “live in the land of Egypt” is because he had already “‘sent Yehudah ahead to Goshen’ – to establish a house of Torah study.” But even then, chas v’shalom for a Jew to think that exile is fitting place for him; rather, as long as a Jew is in exile, he cries out and pleads with Hashem to “Carry me out of Egypt!” And when Jews feel that exile is not their true place, then obviously, when Hashem grants them additional territory in Eretz Yisroel, they hold on to it with both hands and do not relinquish even an inch. Similarly, they must not chas v’shalom relinquish any territory that affects the security of the Jewish people, even if it is not part of Eretz Yisroel itself. When Jews stop being afraid of goyim and goyishkeit, and conduct themselves according to Hashem’s will, then they are given control over all of reality.2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayechi, 10 Teves 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

התוכן בשישי דפ' ויגש נאמר שהקב"ה הבטיח ליעקב "אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם", ובודאי שהקב"ה מקיים הבטחתו זו גם כשעדיין נמצאים בגלות מצרים, ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד "קהל גדול שובו הנה" – לארצנו הק'. ויש לזרז את כ"ז ע"י נתינת הצדקה של כאו"א. ובנוגע לפועל: להזדרז למסור כסף לצדקה בצירוף פתק עם השם ושם האם ע"מ להזכירם עה"צ, וכ"א יכול לכתוב בו כל מה שרוצה (בלי להתבייש אם מישהו יקרא א"ז), שה"ז באופן שכותב להקב"ה ע"י נשיא דורנו, ועד"ז יעשו בכל מקום שנמצא שם "בית החיים" שנטמן שם גדול בישראל, כידוע שכל "בתי החיים" קשורים זב"ז, ולהוסיף בעשיית "בית חיים" לנשמות בגופים – בתי תורה, בתי תפלה ובתי גמ"ח. ועוד.שיחת יום ד' דפ' ויגש, ו' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 Synopsis Shishi of parashas Vayigash states that Hashem promised Yaakov, “…Do not be afraid to go down to Egypt, for I will make you into a great nation there.” Hashem surely fulfills this promise even while we are still in exile in Egypt, and very soon, “A great assembly they will return here,” to our Holy Land, which will be hastened by every individual giving tzedakah. Practically speaking, whoever hasn’t yet done so should promptly submit their tzedakah along with a note containing their name and mother’s name, to be placed at the Ohel. Since I won’t be reading the notes, one can write whatever they wish without being embarrassed; it is like writing to Hashem through the Nasi of our generation. The same should be done anywhere where there is a cemetery (“beis hachayim”) in which there is a tzaddik buried, because all the cemeteries are interconnected etc. And we should increase in creating “batei hachayim” (“houses of life”) for the living, for souls in bodies – houses of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc.Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, 6 Teves 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן א) הכוונה בהכרזת "דידן נצח" היא הנצחון ד"דידן" – כ"ק מו"ח אדמו"ר! ב) מקור בתורה להכרזת "דידן נצח": איתא במדרש (ויק"ר) "מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהי' יושב ושונה על פתח מעין, אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן א"ל . . תהון ידעין דהא רוח ביש בעי למישרא הכא . . אזיל ואסהיד בבני מתא ואמור להון . . יפקון הכא למחר . . ואמרו דידן נצח דידן נצח ולא עלון מן תמן עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא". וההוראה: כאשר היצ"ט אומר שצריך לקיים את דברי נשיא דורנו והיצה"ר מתחיל לבלבל וכו' הנה ע"י ההתאספות של כמה מבנ"י שצועקים "דידן נצח" כדבעי, כרצון נשיא דורנו, מנצחים את הרע וכו'. וזהו, גירוש הרע, הבחינה שאכן "דידן נצח"!משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת, תהא זו שנת משיח, סיום "שבעת ימי המילואים" ל"דידן נצח" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 Synopsis (a) The expression “didan notzach” (“victory is ours”) refers to the victory of the Rebbe, my father-in-law. (b) The source in Torah for proclaiming didan notzach is a story of the Midrash in Vayikra Rabbah: An Amora was approached by a good spirit that guarded the local river. The good spirit told the Amora that there was an evil spirit who intended to wrest control of the river and make trouble for the Jews who came to use it. The good spirit instructed the sage to gather the townspeople at the river, and that when the good spirit alerts them that the good spirit is approaching, they should cry out, “Didan notzach.” When the people did so, a drop of blood appeared on the face of the water, showing their victory over the evil spirit. The lesson is that when the yetzer tov says to listen to the Nasi of our generation, and the yetzer hara begins to argue and confuse and distract, etc., the yetzer hara is driven away when Jews gather and cry out, “Didan notzach” properly, the way the Nasi of our generation wishes. And this is the proof that indeed “We have been victorious” – when the yetzer hara is driven away.Excerpt from sichah of Monday night, parashas Vayechi, 12 Teves, 5747 – one week after the victory of Didan Notzach, 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת רביעי דפ' ויגש, שיעקב, לאחרי שראה את "העגלות אשר שלח יוסף" ‏–‏ את הסימן "במה היו עוסק כשפירש ממנו – בפרשת עגלה ערופה", אמר "עוד יוסף בני חי": שגם בגלות נמצא כל יהודי במצב של "יוסף בני חי" בתורת חיים ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", וכפירוש המגיד בזה שע"י שיהודי מקיים מצוה ה"ה מחי' את המצוה! ובפשטות: אפי' תפילין כשירות שיש בהם שם הוי' כו"כ פעמים, והם בקדושתן גם כשמונחות על השולחן וכו', אי"ז מגיע לקדושת וחיות התפילין כאשר יהודי מקיים בהם בפועל מצות תפילין! וזוהי גם ההוראה ממ"ש בסיום השיעור ש"ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" התאפשר רק לאחר שיוכבד נולדה "בין החומות": אפי' תינוקת קטנה של בנ"י משלימה את המספר "שבעים נפש" כדי שבנ"י יוכלו להיכנס למצרים, כי ברגע שנולדה יורשת את כל התומ"צ, כולל את הכח להיות "יוסף בני חי" גם במצרים, וכבר בכניסה למצרים דאג הקב"ה שתוולד יוכבד שממנה יצאה בתי כהונה לוי ומלכות ("ויתן להם בתים") בזכות זה ש"ותחיין את הילדים" גם במצרים וכו'. משיחת יום ד' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025 Synopsis The beginning of revi’i of parashas Vayigash states that when Yaakov saw the wagons Yosef had sent (an allusion to the eglah arufah, the subject Yaakov and Yosef had last studied together before Yosef's disappearance), he said, “My son Yosef is still alive.” Even in exile, it is true of every Jew that “Yosef my son is alive,” with the Torah of life and its mitzvos, of which it says, “and you shall live by them”; as the Maggid explains, when a Jew does a mitzvah, he makes the mitzvah come alive. For example, even kosher tefillin, which contain Hashem’s Name many times and which are holy even when they are lying on the table etc., do not possess the holiness and vitality that tefillin attain when a Jew actually puts them on and does the mitzvah of tefillin with them. This is also the lesson from the conclusion of this aliyah: Yaakov and all his offspring were only able to come to Egypt after Yocheved was born “between the walls.” Meaning, a baby Jewish girl, simply by being born, completes the count of “seventy souls,” making it possible for the Jewish people to enter Egypt, because the moment she is born, she inherits the entire Torah and its mitzvos, including this power that “Yosef my son is alive” even in Egypt. Already at the moment the Jewish people entered Egypt, Hashem ensured the birth of Yocheved, from whom emerged the houses of the Kohanim, Levi’im, and the kings (“He made houses for them”), in the merit of having “kept the boys alive” in Egypt etc.Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025

התוכן אנו נמצאים כעת בזמן שבו מתכוננים לקריאת שמע שעל המטה שבו יערכו חשבון-צדק בנוגע לפעולות שנעשו בזאת-חנוכה ושל כל ימי החנוכה (שנכללים בזאת-חנוכה). ואשר לכן, יש לנצל את השעות הספורות שנשארו עד אמירת קריאת שמע שעל המטה להשלים בפועל כל ענינים אלו ולהעלות בקודש ככל האפשרי, ועכ"פ לקבל על עצמם החלטות טובות להשלים את כל הענינים שהיו צריכים לעשות במשך ימי החנוכה, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ולעשות את זה מתוך שמחה ש"פורצת גדר" ועל ידי זה יוכלו גם בשעות ספורות אלו להוסיף שלימות בריבוי השעות (בערך לזה) של כל ימי החנוכה!משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 Synopsis In a few hours, in the bedtime Kerias Shema, an honest accounting will be made of what one has done on Zos Chanukah and on all the days of Chanukah (which are included within Zos Chanukah). These hours should be used to complete and perfect all matters of Chanukah and to ascend in holiness as much as possible; at the very least, one should resolve to complete everything that should have been done during Chanukah, and “The Holy One, blessed be He, links a good thought action.” And this should be done with joy, which breaks barriers; in this way, even in these few short hours remaining, one can complete and perfect the many hours of the entire Chanukah.Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 לזכות חי'ה מושקא שתחי' אלטיין לרגל היכנסה לגיל המצוות ג' טבת ה'תשפ"ונדבת זקני'ה הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

התוכן ההוראה המיוחדת מיום הח' דחנוכה – עפמ"ש בגמ' שמדליקין נרות חנוכה "כנגד ימים היוצאין", נמצא שביום הח' מדליקין גם כנגד הז' ימי חנוכה שעברו: לא רק שבכחו להאיר את היום, אלא אם רוצה באמת יכול הוא להוסיף אור גם בכל הז' ימים – שכל יום בשבוע יש את עבודתו המיוחדת – שכבר עברו. ולא רק אם החסיר משהו בז' הימים שלפנ"ז יכול הוא להשלימו ע"י תשובה, אלא אפי' בימים או ענינים שכן עשה באופן הטוב ביותר – יכול הוא להוסיף אור. והנר והיום הח' דחנוכה מלמד שלא להבהל מזה שהיום הוא רק יום א' ואיך יוכל להאיר את ז' הימים שלפנ"ז? כי אע"פ שהוא מתחיל בנר א' כנגד יום הח', אבל אח"כ הרי ממשיך להדליק עוד ז' נרות ו(עי"ז) הימים שעברו, ועל ידם מאירים את כל הבית והסביבה, עד שמאירים את חשכת הגלות כהכנה ל"אור עולם" בגאולה השלימה.א' השיחות לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו, בביהכנ"ס אחרי תפלת מנחה והדלקת נ"ח – יום א', בדר"ח טבת, אור לח' דחנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025 Synopsis The Gemara says that the Chanukah candles are lit “corresponding to the outgoing days.” It follows that on the eighth day the candles are lit not only for the day itself, but also for previous seven days. The lesson is that if one truly desires, he has the power to illuminate not only the present day, but also all the days of the past. And this doesn’t just mean one can compensate now for what was lacking in the past by doing teshuvah; rather, even if one did everything properly in the days of the past, now he can illuminate them even more. In this way, one illuminates his entire home and all his surroundings, until even the darkness of exile is illuminated, as a preparation for the everlasting light of the complete Redemption.Sichah of 1 Teves 5739, after Menorah lighting – to the children’s Chanukah rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025

התוכן א' הלימודים מחנוכה: למרות שילדי ישראל הם "מעטים" ו"חלשים" ביחס לילדי אוה"ע – ה"ז רק מצד הגוף, אבל לכל א' מהם יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל", שעל ידה הנה "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'" – שלא רק שאין לאוה"ע השפעה על הנהגת הילד היהודי אלא אדרבה – הם לומדים ממנו איך להתנהג בצדק ויושר. וכמו שמתתיהו ובניו לא נבהלו מה"גבורים" וה"רבים" שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ויצאו ללחום נגדם, וכתבו על דגליהם "מכב"י – "מי כמכה בא-לים ה'", ובכח זה נצחום והיתה "תשועה גדולה". עתה אין נסיונות קשים כאלו אלא הנסיון לעמוד במס"נ נגד היצר שמנסה "להשכיחם תורתך" ולנצל את הזמן למשחקים וכיו"ב, ו"להעבירם מחוקי רצונך" כמו לא להקפיד כ"כ על כשרות. וה' מראה "נסיך" "נפלאותיך" ו"ישועתיך" ומנצחים את היצר.א' השיחות, בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת – לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 Synopsis One of the lessons from Chanukah is that although Jewish children may be “few” and “weak” compared to the gentile children of the world, that applies only to the body. But because every Jewish child possesses a soul that is “a portion of Hashem from above,” Hashem “delivers the mighty into the hands of the weak…” meaning, not only do the nations of the world have no influence over a Jewish child’s behavior, but on the contrary, they learn from the Jewish child how to behave with justice and integrity. Mattisyahu and his sons were not deterred by the “mighty” and the “many” who sought “to make them forget Your Torah and transgress the decrees of Your will,” and they went out to fight against them, holding banners inscribed with the word “Maccabi” (an acronym for “Who is like You among the mighty ones, Hashem”), and with that strength they were victorious and saw “great salvation.” Today, we no longer face such harsh tests. Instead, the challenge is to stand with mesiras nefesh against the yetzer hara who tries “to make them forget Your Torah” by getting them to waste time on games etc., and “to make them transgress the decrees of Your will” by not being so careful about kashrus etc. But they are shown “Your miracles,” “Your wonders,” and “Your salvations,” and they successfully defeat the yetzer hara.Sichah of 1 Teves, 7th day of Chanukah 5738, after Mincha – Chanukah children’s rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

התוכן מעלת נר ה' דחנוכה (אף שיש אומרים שזה קשור עם גאולת אדה"ז ממאסרו השני בשנת תקס"א, אבל עפ"י הכלל ש"מגלגלין זכות ליום זכאי" מוכרח לומר שישנה מעלה ביום זה מצ"ע): ענינם של נרות חנוכה הוא להאיר על ידם את חושך העולם (כנ"ל), ומובן שעיקר החידוש בזה הוא בימי החול של חנוכה ולא ביום השבת (וכמ"ש במדרש הטעם למה לא נאמר בשבת "ויהי ערב ויהי בוקר" כי בשבת "אין חושך"!). וזוהי מעלתו של נר ה' דחנוכה, כי זהו יום היחיד בחנוכה שאי אפשר לחול בשבת! ואין בו ענין של "שבת" אפי' "בכח" (משא"כ שאר ימי החנוכה שיכולים לחול בשבת יש להם ענין שבת "בכח" עכ"פ).משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025 Synopsis To explain the special quality of the fifth day of Chanukah and why among the days of Chanukah it is one of particular celebration (some explain that it is the day of the Alter Rebbe’s release from his second imprisonment in the year 5561 (1800), but based on the principle that “Merit is brought about on a meritorious day,” we must say that the day itself possesses a special quality): The purpose of the Chanukah candles is to illuminate the darkness of the world, and the main novelty here lies in the weekdays of Chanukah, not on Shabbos Chanukah (when there is no darkness, as the Midrash says: regarding Shabbos the verse doesn’t say “there was nightfall and there was morning,” because on Shabbos “there is no darkness”). And this is the unique quality of the fifth day of Chanukah: it is the only day of Chanukah that can never fall on Shabbos. It contains no aspect of Shabbos, even potentially (unlike the other days of Chanukah, which can fall on Shabbos and therefore have at least a potential connection to Shabbos).Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025

התוכן החידוש של כנס זה – שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות. המעלה בכנס כזה – הזדמנות לילדים לקיים מצות "מפני שיבה תקום", והזדמנות לזקנים להוסיף בחינוכם של הילדים מנסיונם שניתוסף במשך השנים, דלא כמו שהטיפשים אומרים שבגלל שהאדם מזדקן עליו להיות פחות פעיל – ההיפך הוא הנכון, וכמ"ש "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", וכההוראה מהדלקת נר חנוכה שבכל יום מוסיפים נר, וגם ענין זה מראים הם "דוגמא חי'" לילדים. השייכות דצירוף זקנים וילדים לחנוכה: טיהור בית-במקדש נעשה בהשגחת זקני וגדולי ישראל והכהנים, ונלחמו במסירות לבטל רצון היוונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ולהבטיח להמשיך לחנך את הילדים ללמוד "תורתך" ולקיים "חוקי רצונך"; הדגשת שייכות זו בענין החינוך (חנוכה מלשון חינוך) – "חנוך לנער גו' גם כי יזקין גו'", וגם החינוך הוא ע"י הזקנים. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ולחברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים", ולילדים ולילדות, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 Synopsis The novelty of this gathering is that the elderly are assembled together with the children. This provides an opportunity for the children to fulfill the mitzvah of “rising before an elderly person…,” and for the elderly to contribute to the children’s education based on the experience they have gained over the years. While some foolish people say that a person should become less active as they age, the opposite is true, as it is written, “Days speak, and many years impart wisdom,” and as we learn from lighting the Chanukah candles, where we add another candle every day (and regarding this, too, the elderly serve as a living example for the children). The relation between the joining of the elderly and the children, and the Yom Tov of Chanukah: (1) The purification of the Beis Hamikdash took place under the guidance of the elders and leaders of the Jewish people along with the kohanim, and they fought with mesiras-nefesh to annul the attempt of the Yevanim “to make them forget Your Torah and remove them from the decrees of Your will,” and they ensured that the Jewish education of children would continue. (2) The name “Chanukah” is related to the word “chinuch” (education). With respect to education, (a) the elderly teach the young, and (b) education starts when one is young, but continues his entire life, as the verse says, “Educate the child… even when he grows old…”.2 excerpts from sichah of Wednesday night, 5th night of Chanukah, to members of Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok and Chochmas Nashim, and to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן א' הלימודים מנרות חנוכה הוא, שאע"פ שבהדלקת נר א' בלילה הראשון קיים המצוה בשלימות, הרי בבוא הלילה השני מוסיף ומדליק ב' נרות, ועד"ז בלילות שלאח"ז. ומזה הלימוד גם בנוגע לכל עניני תומ"צ, "נר מצוה ותורה אור", שמיום ליום יש לגדול ולהוסיף בזה. ועוד לימוד ממצות נר חנוכה, שגם לאחר קיומה בלילה הראשון דחנוכה, חוזרים ומקיימים אותה גם בלילה השני, ובלילה השלישי (באופן של "חזקה") וכו'. ועד"ז בכל מצוה, שגם לאחרי קיומה בפעם הראשונה חוזרים ומקיימים אותה בכל הזדמנות – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", ובפרט מצות הצדקה שיכולים וצריכים לקיימה ריבוי פעמים ביום. ויש לקשר זה עם מנהג ישראל ליתן "דמי חנוכה", שכשיהודי מקבל כסף ה"ה לכל לראש נותן ממנו לצדקה אע"פ שהי' יכול לקנות בזה "חיי נפשו", וכך גם מחנכים את הילדים. ויה"ר שתומ"י יוכלו לנצל את ה"דמי חנוכה" לנדבת ביהמ"ק השלישי.משיחת נר ג' דחנוכה ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025 Synopsis On Chanukah, although one already fulfilled the mitzvah of lighting Chanukah candles fully on the first night, nevertheless, when the second night arrives one adds and lights two candles, and continues adding every subsequent night. This serves as a lesson for all matters of Torah and mitzvos – “a lamp is a mitzvah and the Torah is light” – that one must constantly grow and add from day to day. Additionally, just as we light the Chanukah candles repeatedly, forming a chazakah, so too with every mitzvah: after fulfilling a mitzvah the first time, we do it again and again at every opportunity, and, “A mitzvah that comes to your hand, do not delay it.” This applies especially to the mitzvah of tzedakah, which can and should be fulfilled many times a day. This also relates to the Jewish custom of giving Chanukah gelt: when a Jew receives money, he first and foremost gives a portion of it to tzedakah (even though it is money he could have used to purchase “the life of his soul”), and this is how children should be educated. May it be Hashem’s will that they will immediately be able to use their Chanukah gelt for donations toward the third Beis Hamikdash.Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

התוכן יום ג' בשבוע הוא גם היום שהשנה חל בו חג הגאולה י"ט כסלו (כבפעם הא' בשנת תקנ"ט), שקשור עם הענין דהפצת המעיינות חוצה, וכן נגלה דתורה – שכ"גוף" לנשמה, פנימיות התורה, ה"ה נמשכת אחרי', וכן קיום המצוות בכלל, ובזה גופא באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – כההוראה מימי החנוכה ש"מנהג פשוט" שכל א' מקיים מצוות נר חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין". ולהעיר שלאחרי שיצא ממאסר חזר אדה"ז לוויטעבסק ביום ב' דחנוכה, שאז ניכר לראשונה הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בפועל. וההוראה: להחליט לקיים הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בכל עניני תומ"צ, החל מה"מבצעים" הכלליים, שכ"ז מביא ומזרז שה' עושה בעצמו את ה"מבצע" הכי גדול, עקרי ופנימי – גאולה האמיתית והשלימה; בלי נדר אחלק "על פתח ביתו" של הביהכ"נ וביהמ"ד, הד' אמות של נשיא דורנו, דולר א' לכל א' בתור דמי חנוכה לעשות בו כטוב בעיניו, ובהוספה מדילי'.שיחת יום ג', ב' דחנוכה, אחרי תפילת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025 Synopsis Tuesday is also the day of the week upon which 19 Kislev fell this year (as it did the first year 5559) – a day associated with spreading the wellsprings of Chassidus outward, as well as spreading the study of Nigleh (because Nigleh is the “body” of Torah, which goes wherever the “soul” goes) and spreading mitzvah observance in general, and in a manner of mehadrin min hamehadrin, which on Chanukah is the “universally accepted custom.” We know that after the Alter Rebbe’s liberation, he arrived in Vitebsk on Tuesday, the second day of Chanukah. Notably, the second day of Chanukah is the first opportunity to observe the mitzvah of lighting Chanukah candles in the manner of mehadrin min hamehadrin in practice. The lesson is that everyone should firmly resolve to act in the manner of mehadrin min hamehadrin in all matters of Torah and mitzvos, beginning with the Mivtzoim, which will hasten the time when Hashem Himself will carry out the greatest “Mivtza” – the true and complete Redemption. Bli neder, I will be giving out dollars to everyone as Chanukah gelt, and surely everyone will add more of their own.Sichah of Tuesday, second day of Chanukah, 5738 – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

התוכן הנהגת רבותינו נשיאינו היתה להדליק נרות חנוכה על פתח א' החדרים של הבית ולא ליד החלון הפתוח לרשות הרבים, וצ"ב עפ"י נגלה, כי מגמ' משמע שכשאין אפשרות להדליק את הנרות חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" יש להדליקן ליד חלון הבית הפונה לרה"ר? והרי הם נהגו כך גם בזמן שלא הי' סכנה וגם במציאות שבודאי יעברו ברה"ר עשרה מישראל ויהי' "פרסומא ניסא" וכו' (ואין לתרץ כי כך ראו אצל רבם וה"ז בבחי' "הואיל ונפק מפומא דרב כהנא", כי זה רק מעבירה את השאלה על רבם), והביאור י"ל: א) החיוב להדליק הנרות ליד החלון הוא רק אם החלון הוא למטה מעשרים אמה, כמפורש בגמ'. ב) לרוב ה"חנוכיות" בזמננו יש דופן מאחורי הנרות, ואם יעמיד את החנוכי' באופן שהנרות ייראו מבחוץ הנה אז: 1. ההדלקה עצמה תהי' קשה לו 2. יחסר הענין של "פרסומי ניסא" לבני-הבית עצמם כי הדופן יסתיר להם את הנרות, (וכיון ש"הדלקה עושה מצוה" לא כדאי להדליק קודם את הנרות כשהם לבפנים ואח"ז לסובב את הנרות לבחוץ וכו'). וכ"ז הוא לשקו"ט בלבד, אבל בנוגע לפועל ‏–‏ מכיון שזה הי' ה"מעשה רב" של רבותינו נשיאינו הרי כך צ"ל הנהגת כאו"א מאתנו.משיחת נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025 Synopsis Explanation is required according to Nigleh as to why the Rebbeim would light Chanukah specifically in a doorway between two rooms inside the house, whereas it is understood from the Gemara that one should light Chanukah candles “at the entrance to one’s house on the outside,” and if one cannot, he should light at a window facing the public domain. And the Rebbeim did this even in times when there was no danger from people outside seeing the candles, and even where it was certain that ten Jews would be passing by in the public domain (thus fulfilling the requirement of pirsumei nisa) etc. (And we cannot simply answer that they did so because that is what they observed by their Rebbe – “since it came from the mouth of Rav Kahana…” – because then the question just becomes why their Rebbe did so.) This can be explained as follows: (1) The obligation to light the candles by the window applies only if the window is lower than twenty amos, as the Gemara says. (2) Most Chanukah menorahs these days have a back panel behind the candles. Therefore, if the menorah is placed facing the public domain, then (a) one would have to reach over the panel to light, which is difficult, and (b) the candles won’t be seen by the people inside the house because they will be blocked by the back panel. (Turning the menorah around after lighting it is not an option because “the lighting is the mitzvah,” so the candles shouldn’t be moved after lighting.) All of this is in the realm of discussion and debate, but practically speaking, since in practice the Rebbeim lit at the doorway inside the house, this is what every one of us should do.Excerpt from sichah of the 5th night of Chanukah, 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

התוכן אף שהמסקנא היא שחנוכה הוא רק "להלל ולהודאה" ולא "לשמחה", אבל מכיון שלדעת הרמב"ם צ"ל גם בחנוכה ענין של שמחה, הרי ראוי ונכון לנהוג כן עכ"פ פעם א' במשך ימי החנוכה – לא בתור חיוב אלא בתור מנהג, ובפרט שלא ראו כן אצל רבותינו נשיאינו (והרי שמחה אמיתית היא רק כשמצרפים גם אחרים, ואם עשו זאת הי' זה מתפרסם). מכיון שלאחרונה ניתוסף בענין החושך – אע"פ שצריך לדעת גם "מעלות עצמו", שכבר פעלו גדולות ונצורות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, והגיעו גם למקומות כאלו שלא שערו כלל, והולך ומתפשט וכו', אבל עדיין לא הגיעו לכל יהודי ולכל מקום, ואלו הם ה"פכים קטנים" שמעכב עדיין ה"קץ שם לחושך" – צ"ל הענין ד"וה' יגי' חשכי". ולכן, כדי לפרוץ גם נקודות החושך האחרונות, ה"ז דבר נכון ונדרש להוסיף בענין השמחה, שזהו חידוש גם לגבי השמחה של הקפות בשמע"צ ושמח"ת, ובמילא שמחה גדולה יותר, עד שע"י שמחה זו נרקוד לקראת משיח צדקנו, ובקרוב ממש!ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 Synopsis Although the halachic conclusion is that Chanukah is a time of “praise and thanksgiving” and not “rejoicing,” nevertheless, since according to the Rambam it is also a time of joy, it is fitting and appropriate to conduct a joyous celebration at least once during Chanukah, not as an obligation, but as a custom. Though it is true that one must recognize his own virtues, and it is true that great and wondrous things have already been achieved in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus outward, reaching places never imagined etc. – still, not every Jew and every place has yet been reached; there remain the “small jugs” that delay the “end to darkness.” Since lately there has been an increase in darkness, and we need “Hashem to illuminate the darkness,” therefore, to break through even the final spots of darkness, it is proper and necessary to increase in joy. Since this celebration is a novelty even compared to the joy of the hakafos on Shemini Atzeres and Simchas Torah, it is therefore an even greater joy, and with it we will dance to greet Moshiach Tzidkeinu, may it happen very soon.2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mikeitz, Shabbos Chanukah, first day of Rosh Chodesh Teves 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה: כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענין של "יוסף" שבכוחו שורף את חומת הגלות וכו'. ועד"ז בעבודתו של כאו"א בעצמו, שאינו מתפעל מ"גויים" ו"גויאישקייט", מפני שהוא יודע את האמת ש"בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש"! ועי"ז מתמלאה בקשתו של יעקב ש"ביקש .. לישב בשלוה" (כמ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב), בגאולה האמיתית והשלימה כאשר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה". משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 Synopsis On the verse at the beginning of parashas Vayeishev, “And Yaakov settled…These are the descendants of Yaakov: Yosef…”, Rashi states that when “Yaakov saw all the chieftains [of Esav] written above, he wondered and said, ‘Who can conquer them all?’ What is written afterwards? ‘These are the descendants of Yaakov: Yosef…’, and it says, ‘The house of Yaakov will be a fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav will be straw’ – a spark will come forth from Yosef that will destroy and consume them all.” The lesson is that when one sees the doubled and redoubled darkness of exile, and he wonders, how can we confront it, the answer is: One must know that within every Jew there is “Yosef,” with the power to burn down the wall of exile etc. Similarly in one’s personal divine service, he is not intimidated by the goyim or by goyishkeit, because he knows the truth – that “The house of Yaakov is fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav is straw.” In this way, Yaakov’s request to “dwell in tranquility” is fulfilled (as Rashi says on the verse), with the true and complete Redemption, when “Deliverers will ascend Mount Tzion to judge the mount of Esav, and the kingship will be Hashem’s.”Excerpt from sichah of 19 Kislev 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' וישב] "ויהי יוסף יפת תואר" פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן "ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיוסף עשה פעולות כאלה להיות "יפה תואר" וכו'. וההוראה: אף שיעקב הי' במדינה אחרת ובכלל לא ראה את הנהגת יוסף, בכל זאת הי' יוסף צריך להצטער בצערו של יעקב. כי אהבת ישראל אמיתית היא שצערו של השני, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא צער שלו!משיחת מוצש"פ וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Vayeishev), “Yosef had handsome features and a beautiful complexion,” Rashi states: “Once he saw himself in control, he began to eat and drink and groom his hair. The Holy One, blessed be He, said, ‘Your father is mourning, and you are grooming hair – I will incite the bear against you.’ Immediately: ‘His master’s wife cast her eyes upon him….’” The reason Rashi has to explain it this way is because seemingly, it is unclear how it is relevant here that “Yosef had handsome features”; after all, Yosef “had handsome features” even before he went to Egypt? Therefore, Rashi explains that this comes as a continuation of what it says earlier in the parashah, that Yosef put effort into doing things that made him have a handsome appearance etc. The lesson is that although Yaakov was in another country and didn’t see how Yosef was conducting himself at all, nevertheless, Yosef should have felt Yaakov’s suffering and refrained from such things. Because true Ahavas Yisroel means that the pain of another Jew, no matter where he is, is your pain.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

התוכן הקשר בין חג הגאולה י"ט כסלו ליום ג' שהוכפל בו כי טוב - "טוב לשמים וטוב לבריות": מסופר שלאחרי שיצא אדה"ז ממאסרו הובל ב"טעות" לדירתו של מתנגד, וישב שם שלש שעות עד שגילו החסידים אותו. לפני שיצא [בליל כ' כסלו], אמר אדה"ז שמשום כבוד האכסניא ישתה את הכוס תה שהכינו לו. והנה פשוט שאצל נשיא בישראל לא שייך "טעות" ובפרט לפי הידוע שכל המאסר הי' בהסכמתו, וא"כ לא מובן מה הכוונה בזה שלאחרי הגאולה ישב אדה"ז בביתו של מתנגד שלוש שעות ולהצטער שם כ"כ וכו'?! והביאור: בזה התבטא ה"טוב לבריות" של אדה"ז: שגם "ברי'" כזה, שגם לאחרי שראה את גאולת אדה"ז ציער אותו כל כך, כיבד אותו אדה"ז בשתיית כוס תה! ומזה הוראה נפלאה עד כמה חשוב ה"טוב לבריות"! ועוד.ג' חלקים משיחת יום ג', י"ט כסלו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025 Synopsis The connection between 19 Kislev, the holiday of liberation, and Tuesday, when “‘it was good’ was said twice – good toward Heaven and good toward people (lit. ‘creations’)”: After the Alter Rebbe was released from prison, instead of being brought to the home where he was staying, he was brought to the home of a misnaged, who took the opportunity to harass the Alter Rebbe and cause him tremendous distress. The Alter Rebbe remained there for three hours before the Chassidim found him; before leaving the misnaged’s home (on the night of 20 Kislev), the Alter Rebbe said that he would drink the cup of tea that had been prepared for him out of respect for his host. Obviously, for a Nasi of the Jewish people, there is no such thing as a “mistake,” especially being that the entire imprisonment took place only with his consent, as we know. If so, what was the purpose of the Alter Rebbe sitting and suffering for three hours in the house of the misnaged? The answer is that this expressed the extent to which the Alter Rebbe was “good toward people”: even though this was a “creation,” who, despite seeing the Alter Rebbe’s liberation, still took the opportunity to cause the Alter Rebbe so much distress, nevertheless the Alter Rebbe honored him by drinking a cup of tea in his home. And this serves as a wondrous lesson about the importance of being “good toward creations” etc.3 excerpts from sichah of Tuesday, 19 Kislev 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025

התוכן החידוש של אדה"ז מרומז בשמו "שניאור" – "שני אור", שעל ידו נעשה ההתאחדות (שם אחד) בין ב' הענינים ב"תורה אור" – תורת הנגלה ופנימיות התורה, ועיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" התחיל לאחר הגאולה די"ט כסלו. בבוא י"ט כסלו בכל שנה חוזרים ונשנים כל הענינים שהיו בי"ט כסלו בפעם הראשונה, ומשנה לשנה ניתוסף בזה "אור חדש" – כמ"ש אדה"ז באגה"ק בנוגע ל"ראש השנה" שמידי שנה מיתוסף "אור חדש" שלא בערך אפילו לגבי "ראש השנה" בפעם הראשונה! דמזה מובן גם בנוגע לי"ט כסלו אשר הוא "ראש השנה" לתורת החסידות והנהגה בדרכי'. וכ"הנשיא (ש)הוא הכל" – נמשכים כל עניני אדה"ז ל"הכל", והם "כלים" לזה, אלא שכל א' צריך לעשות את ההכנה לפי כחו, ובאופן ד"עמדו הכן כולכם"; ע"י הענין ד"יפוצו מעיונותיך חוצה" – שזה גם מאחד את כל בנ"י, ובמיוחד בי"ט כסלו שהוא "יום זכאי", "יום סגולה", "חג החגים", חקוק כ"מועד קבוע" לכל הדורות! – "קאתי מר דא מלכא משיחא" בזריזות!משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur, means “Two lights” (“Shnei or”). This encapsulates the Alter Rebbe’s contribution to the world – he combined the two dimensions of the “Torah of light” (the revealed dimension and the inner dimension) into one (just like the words “Two lights” form one name). The “spreading of the wellsprings outward” began primarily after the liberation on 19 Kislev, the Rosh Hashanah of Chassidus; every year when this day arrives, everything that occurred the first year recurs and is renewed, and every year a new light is added that is incomparably greater than that of the year before, as the Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh about Rosh Hashanah. And just as “the Nasi is everything,” all of the Alter Rebbe’s work and teachings extend into “everything,” but every individual must make the proper preparation according to his ability, in the manner of “Standing ready, all of you.” By spreading the wellsprings outward (which also unites the entire Jewish people), especially on 19 Kislev, which is a “meritorious day,” a “treasured day,” the “festival of festivals,” and which is fixed as a “permanent festival” for all generations – “the Master will come – King Moshiach” speedily.Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 לזכות תניא מאירה בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה י"ט כסלוולזכות אריאלה ראזא בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה כ' כסלולשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בספר התניא – שבהקדמתו כותב אדה"ז שזה "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", שכל הענינים דספר זה שייכים לכאו"א באופן ד"קרוב גו' מאד" – מבואר שכוונה העליונה בבריאת היצה"ר ונפה"ב היא – "לטובת האדם שיתגבר עלי' וינצחנה". אלא היות שגם היצה"ר משתדל למלא את שליחותו "באמונה" – להפריע ליהודי בעבודת ה', הרי העבודה בהתחלה היא בדרך מלחמה ואתכפיא לא להתפעל ממנו ושלא יפעול עליו אפי' איזו חלישות בעבודתו לקיים רצון העליון, ו"הקב"ה עוזרו". ואח"כ בא לשלימות העבודה – שמהפך את הנפה"ב לקדושה ולאהבת ה', "בלבבך" – "בשני יצריך", "בכל מאודך", ועוד מסתייע בהחום וההתלהבות של היצה"ר להצליח עוד יותר בעבודתו. וזהו"ע "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" (פסוק הקשור עם הגאולה של אדה"ז), וכמאחז"ל "שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד", ואז הפדי' "מקרב לי" היא "בשלום".ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in Tanya (a sefer whose teachings are relevant and “very close” to everyone) that the purpose of the yetzer hara and the animal soul is “for the person’s benefit, that he should overcome it and prevail over it.” But since the yetzer hara strives to fulfill its mission “faithfully,” at first one must fight the yetzer so that it doesn’t cause even the slightest weakening in one’s divine service, and when a person does this, “the Holy One, blessed be He, assists him.” Then one reaches the ultimate service, when he transforms the animal soul itself into holiness, serving Hashem “with both your inclinations,” “with all your might,” and utilizing the yetzer’s own passion and excitement to further his divine service. This is the meaning of the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me, because the many were with me,” as our Sages taught, “Even Avshalom’s men prayed for Dovid’s victory.” And then the redemption “from the battle against me” is “in peace.”2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

התוכן עה"פ [מובא בפרש"י בראשון דפ' וישב] "והי' בית יעקב לאש.. ובית עשו לקש". שואל ע"ז הרב המגיד למה "לקש"? הרי ב"קש" יש איזה תועלת - אפשר לשרוף אותו ולזבל בו את השדות ועי"ז גדלים פירות יותר טובים וכו', והרי השמחה תהי' יותר גדולה כש"בית עשו" כלל לא יהי'?! ותירץ, כי באמת, מכל דבר, גם מגוי שלוחם נגד יהדות, אפשר להוציא ממנו איזה "פרי" ולימוד בעבודת ה'. ולדוגמא: ישנו סיפור מהבעש"ט שפעם ביקש איזה בעל-עגלה גוי מתלמידו של הבעש"ט שיעזור לו להוציא את עגלה שלו מהבוץ שנפלה בו, והשיב לו ש"אין לו כח", אמר לו הגוי "מאָדזשיש דאַ ניע חאָטשיש" [אתה יכול רק אינך רוצה!]. ואמר הבעש"ט: ההוראה מדברי הגוי אלו שלכל יהודי יש את הכחות הדרושים לעבודת ה' אלא שלא רוצים...משיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 Synopsis On the verse (cited in Rashi on rishon of parashas Vayeishev), “The House of Yaakov will be a fire… and the House of Eisav will be straw,” the Maggid of Mezritch asks: Straw at least has some benefit; for example, it can be burned and used to fertilize fields, resulting in better produce etc. Seemingly then, instead of saying that the house of Esav will be like straw, it should have said that it will cease to exist entirely? And the Maggid explained that the truth is that one can derive a lesson for Divine service (“fruit”) from everything, even from a non-Jew, and even from a non-Jew who fights against Yiddishkeit. For example, the following story of the Baal Shem Tov: A non-Jewish wagon driver once asked the students of the Baal Shem Tov to help him pull his wagon out of the mud. When the students replied that they weren’t able to help him, the non-Jew replied, “Mozhesh da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” The Baal Shem Tov explained that the lesson from the words of this non-Jew is that every Jew has the necessary strength to serve Hashem; the issue is only that sometimes he doesn’t want to....Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן עמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י "גרתי בגמטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גם בהיות יעקב "גר" ב"גלות" ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו, ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"מ שמר את כל התרי"ג מצוות! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכל "לסחור" אתה "ולמכור" מצווה א' כדי להרויח שלא יעברו עבירה וכו'! (זה ש"פיקוח נפש דוחה שבת" או "עשה דוחה לא-תעשה" וכיו"ב ה"ז גופא דין בתורה!). כדי להיות בטוח שייצאו מ"בית לבן" שלם בכל הענינים, בנפש וברכוש (שאפי' על ה"ממון" אין לוותר, כי זה "ממונם של ישראל", ובמילא יש בו את קדושת "גוי קדוש"), באופן של "מאד מאד", ה"ז דוקא כאשר גם ב"בית לבן" מקיימים את כל התרי"ג מצוות! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Vayishlach), “I have been residing with Lavan…,” Rashi explains: “‘I have been residing (גרתי)’ has the same numerical value as 613 (תרי"ג), meaning: “I lived with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos….” Even when Yaakov lived as a “ger” (stranger) in exile, surrounded by people who stood with Lavan against him, he did not compromise and try “selling out” one mitzvah in order to keep another, rather, he kept all 613 mitzvos, and therefore he was able to survive in Lavan’s house. The lesson is that even when one finds himself in exile, nobody has the right to “make deals” or to “sell” one mitzvah in exchange for not committing a transgression etc. (When the Torah says that saving a life overrides Shabbos or that a positive mitzvah overrides a negative mitzvah etc., it’s not some kind of a “deal”; rather, this is the ruling of Torah itself.) To ensure that one will emerge from Lavan’s house intact and with even his possessions intact (because a Jew has no right to forego his money, since it is the “money of the Jewish people,” the “holy nation,” and must be used for holiness), one must keep all 613 mitzvos even in the house of Lavan.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

התוכן [במענה על הברכות וכו' בשם אנ"ש:] יה"ר שתקויים הבטחת ה' ש"כל המברך מתברך" בברכתו של ה' ש"תוספתו מרובה על העיקר"; מסופר בתחלת פ' וישלח ש"וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו וגו'", לפי שיעקב הי' כבר לאחרי הבירור ומוכן למצב של גאולה, אלא שאז נתעכב הדבר לפי שעשו (והעולם) לא הי' מוכן עדיין, משא"כ בזמננו, שכבר נגמרה העבודה של "צחצוח הכפתורים" וכו', ודאי שגם העולם מוכן לכך, וכאו"א שולח ל"בירורים" שלו והולכים כולם יחד לארצנו הק'. ובפרט בעמדנו בסמיכות לט"ו בחודש, "קיימא סיהרא – של חודש כסלו (שסיומו בימי החנוכה) – באשלמותא". ובמיוחד ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה הקשורה עם חודש כסלו וכו'. הוספה: סידור קידושין ואמירת "שבע ברכות" ע"י כ"ק אד"ש.ב' חלקים משיחת יום ד' פ' וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025 Synopsis (1) In response to the blessing delivered on behalf of Anash to the Rebbe on the occasion of the Rebbe’s sixtieth wedding anniversary: May it be Hashem’s will that Hashem fulfill the promise, “Whoever blesses will be blessed,” with the blessing of Hashem, where “the bonus exceeds the principal.” Parashas Vayishlach begins, “Yaakov sent angels to his brother Esav….” For his part, Yaakov had already completed his birur, and he was ready for the Redemption, but it was delayed because Esav (and the world) was not yet ready for it. But today, when we have already “polished the buttons,” the world is surely ready for the Redemption, with everyone sending and summoning his own birurim and proceeding together to our Holy Land. Especially as we stand in proximity to the 15th of the month, when the moon of the month of Kislev (which concludes during the days of Chanukah) is “in its complete state,” and particularly by increasing in the study of Chassidus relating to the month of Kislev etc. (2) Recording of the Rebbe being mesader kiddushin and reciting the Sheva Brachos.2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Vayishlach, 14 Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד"חת"ת": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע, 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה, ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד"חת"ת" בכל יהודי. 2) זה שמזכירים ע"ד התקנה דשיעורי חת"ת בתשכ"ה בטח יעזור שגם אלו שכבר לומדים שיעורים אלו – ילמדו אותם כדבר חדש ובחיות נוספת. 3) בנוגע לשיעורי חת"ת הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מ"ש הצ"צ לאדמו"ר מהר"ש: "ויסעו, ויהי חתת אלקים וגו'", שהי' זה סיוע עבורו בכו"כ ענינים. 4) בשיעורי חת"ת היומיים יש הוראה השייכת במיוחד לעבודה המיוחדת של אותו יום; מ"ש הצ"צ בקשר לפסוק "ויסעו, ויהי תתת אלקים וגו''. 5). התעוררות ע"ד התקנה דשיעורי חומש תהלים תניא שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם הכריז והדגיש כמ"פ; ע"י אמירת חת"ת נפעל הענין ד"חתת" כפשוטו על כל אלו שמסביב, ואצל בנ"י ניתוסף בענין ד"ויסעו", עד הכניסה לארצנו הק' בביאת משיח צדקנו.1) משיחת י"ב תמוז, ה'תשט"ז. 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה. 3) משיחת פורים ה'תשכ"ו. 4) משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"ב. 5) משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas: (1) One of the takanos that my father-in-law, the Rebbe, strove to publicize everywhere was the study of Chitas every day – the weekly parashah with Rashi as divided according to the days of the week, the daily Tehillim as divided according to the days of the month, and the daily Tanya as the Rebbe divided according to the days of the year. (2) Although Chitas is not a new thing, by mentioning the takanah again, even those who already keep it will now do so with renewed vitality, and they will learn it as something new. (3) Every day’s Chitas contains a lesson relevant specifically to the service of that day. (4) The verse states, “They traveled; the dread (‘chitas’) of G-d was upon the cities…” – as the Rebbe emphasized, the study of Chitas helps and supports a Jew in many ways. (5) Through the study of Chitas we will travel to our Holy Land with the coming of Moshiach Tzidkeinu.Excerpts from sichos of (1) 12 Tammuz 5716; (2) 12 Tammuz 5725; (3) Purim 5726; (4) Rosh Chodesh Shevat 5742; (5) 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

התוכן ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל" (כקושיית המפרשים): "פניא-ל" בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות דאלקות, וזהו ראיית אלקים "פנים אל פנים"‏ – ‏פנימיות דאלקות ופנימיות הלב. וכדי שההתקשרות תהי' עם הפנימיות דלמע' ה"ז ע"י הביטול‏ – ‏נקודה, "יו"ד" ("פניא-ל"), אבל התכלית היא שזה יומשך גם בשש המדות (ו', "פנוא-ל") וכו'.‏משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 Synopsis The commentators note that the verse states (in shelishi of parashas Vayishlach) that, “Yaakov named the place Peniel,” and then says that “The sun rose for him as he passed Penuel.” The Tzemach Tzedek explains that “Peniel” relates to the verse, “For You my heart says, ‘Seek My presence.’ Your presence, Hashem, I will seek”: A Jew’s Divine service must permeate the inside of the heart, (“seek My presence”), which is accomplished when one does not suffice with finding the exterior of G-dliness, by contemplating Hashem’s greatness as manifest in creation etc., but seeks the inner core of G‑dliness (“Your presence, Hashem, I will seek”). In this way, one sees Hashem “face to face” – the inner core of G‑dliness meeting the inside of the heart. The way to connect to the inner core of G-dliness is bitul, represented by the letter yud in Peniel (פניא-ל), but the ultimate purpose is to incorporate it into the six emotional attributes, represented by the letter vov in Penuel (פנוא-ל) etc.Excerpt from sichah of Monday night, 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 לזכות שיינא מירל בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – "אלקים", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון "עקב", ושייך רק לקב"ע, מבטיח לו הקב"ה ש"לא הביט און ביעקב", שבכוחו לנצח את המלחמה ולהיות נקי מ"און", אבל הדבר כרוך ב"עמל" ויגיעה לעמוד נגד ההעלמות והסתרים וכו'. אבל מדרגת "ישראל", שנק' כך ע"ש "כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל" [כמ"ש בשני דפ' וישלח], שכבר ניצח את ההעלמות והסתרים ושולט עליהם, עד שהם מסייעים לעבודתו, אינו צריך כבר ל"עמל" ויגיעה ללחום נגד היצה"ר ועם ההעלמות והסתרים, ועבודתו היא עליות בקדושה גופא, חיים של עונג וכו'.משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025 Synopsis On the verse, “He has not beheld evil in Yaakov, and has seen no perversity (lit “toil”) in Yisroel….” Likutei Torah explains that in “Yaakov,” there is no “evil” but there is “toil,” whereas in “Yisroel” there is not even toil. In terms of a person’s divine service: to fulfill one’s mission in this world, one must battle “with Elokim and with men,” meaning with the concealment and obscuration of this world (“Elokim”), and with people who mock and oppose him. This is the level of “Yaakov” (from the word akev, “heel”), which represents Divine service that lacks intellect and emotion and is based only on kabbolas ol. Hashem promises that “He has not beheld evil in Yaakov” – even a person on the level of “Yaakov” has the power to win the battle and remain free from evil, but it requires “toil” and effort to withstand the struggles etc. In contrast, the level of “Yisroel” (the name given because “you have striven with Elokim and with men and have prevailed,” as it says in sheini of parashas Vayishlach), refers to someone who has already triumphed over the forces that conceal and obscure, to the point that he now rules over them and they in fact assist him in his service. Such a person no longer requires toil to battle the yetzer hara or the concealment; his service is to ascend from level to level within holiness itself, a life of delight etc.Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

התוכן ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה, הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות, והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – "רחובות הנהר" וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע לנגלה דתורה). וכן להפיץ המעיינות חוצה באופן של הרחבה, ולכ"א יש את הכח, שליחות, זכות ותפקיד הזה. ואין להסתפק בשמיעת וחזרת הדברים אלא להביא את הדברים למעשה בפועל שהוא העיקר!משיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 Synopsis The unique characteristic of the Mitteler Rebbe was the study of Chassidus with great abundance. This is seen in his delivery of Chassidus in great abundance and without limitation, and in the large number of maamarim he printed during his lifetime, incomparably more than the number printed in the time of the Alter Rebbe before him and the Tzemach Tzedek after him. (And as known, the Alter Rebbe corresponds to Chochmah, which is a seminal point, while the Mitteler Rebbe corresponds to Binah, “the expanses of the river” etc.) The lesson from this is simple: to study Chassidus (and so too, Nigleh) in an expansive manner, and to spread the wellsprings of Chassidus outward in an expansive manner. Everyone has the ability, the mission, the merit, and the job of doing so, and one should not suffice with merely hearing and reviewing the words; rather, one must incorporate them in practical action, which is the main thing.Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Vayetzei, 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב]י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה: התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן – בין במצב של "ויצא" – הוא עומד לצאת למקום "חרון אף של עולם", וטוען שקודם כל עליו לדאוג להכין א"ע ואינו יכול להתעסק עכשיו עם הזולת..., ובין במצב של "וישלח" – רק עכשיו גמר "עשרים שנה" בבית לבן, וסוף סוף "האט ער דערלעבט" שיכול לחזור לביהכנ"ס וביהמ"ד, וטוען שרוצה קצת זמן "לנוח" וליהנות מ"שכר מצוה מצוה"...ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025 Synopsis This year (like the first year), 9 Kislev (the birthday and yahrtzeit of the Mitteler Rebbe) falls on Shabbos Parashas Vayeitzei, which discusses Yaakov’s journey from Eretz Yisroel to the diaspora (corresponding to the birthday, when the soul descends to the body), and 10 Kislev (his day of liberation) falls on Sunday of Parashas Vayishlach, which discusses Yaakov’s journey from the diaspora to Eretz Yisroel (corresponding to the yahrtzeit, when the soul’s mission is completed). The lesson is that one must be involved in spreading the wellsprings of Chassidus outward, as the Mitteler Rebbe demanded, at all times – whether in a state of “Vayeitzei” (when one is about to enter “Charan,” the “anger of the world,” and he might think that he must first take care of himself before dealing with others), or in a state of “Vayishlach” (when one has just completed “twenty years in the house of Lavan” and he might think now is the time to return to the shul and beis midrash to rest and enjoy the “reward of the mitzvah”).2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

התוכן הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ברשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ "באמונה"... כמו שה"משא ומתן" דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור דהשגת גבול... ושאר מיני "היתרים" (כמו שמצינו שישנם ענינים שלא' ה"ז איסור גמור ולשני ה"ז מותר לכתחילה כמו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'" משא"כ עם הארץ) ‏–‏ הנה עליהם לדעת שתכלית שליחותם להתעסק בענינים אלו היא כדי שיהי' "ויפרץ האיש מאד מאד", לעבוד את ה' בשלימות לא רק בהיותם יושב אוהל, אלא גם בעמדם בשוק עם "חמורים וגמלים". ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Vayeitzei states, “The man became exceedingly prosperous; he owned many flocks, maidservants and servants, and camels and donkeys”: Some people think that only “those who dwell in the tents,” meaning those who are fully immersed in Torah and holy matters, are required to increase in Torah study and hidur in mitzvos, etc., while businesspeople, who are involved with “flocks, servants and maidservants” in “Paddan Aram” etc., are permitted to “do what is done in our place” such as compromising “a little” when it comes to encroaching on another’s livelihood and other so-called “leniencies.” (As we find, sometimes something is totally prohibited for one person, while it is totally permissible for another, such as a “stain on a garment” which for a Torah scholar is a chilul Hashem, but not for an unlearned person.) But they must know that the ultimate purpose of their mission in being business is so that “the man become exceedingly prosperous” – to serve Hashem completely, not only while in the tent of Torah and davening, but even while standing in the marketplace among “camels and donkeys.”2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן".ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.”2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are not transformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission.2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being. Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!”2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל "יורדים" ואח"ז "עולים"? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל, אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של "שינה", (כמו שהי' אצל יעקב, מצד היות נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל וכו'), כי גם הוא יכול ברגע לצאת מהגבלותיו. וזוהי גם התשובה לאלו הטוענים מנין יש להם את הכחות להפיץ המעיינות חוצה וכו', כי לכל אחד יש בלי גבול כחות להלחם עם ה"חוצה", "שרו של עשו", ואין ממה להתפעל!א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 Synopsis The verse states (in rishon of Parashas Vayeitzei), “…Angels of G-d were ascending and descending it.” Seemingly, as Rashi asks, it should have said “descending” and then “ascending”? (When the Ruzhiner was a child studying Chumash, he was known to always come up with Rashi’s question on the verse. But he didn’t ask this question on this verse. When his teacher asked why, the Ruzhiner replied, “On a dream, there are no questions….”) The explanation according to the inner dimension of Torah is that when an angel comes down to a Jew, it is in fact an ascent for the angel, because an angel is limited, whereas a soul in this world is connected to the Hashem’s Essence and Being, which is infinite. And this is true even if the Jew is “sleeping” (as was Yaakov, whose soul encompassed the souls of all Jews etc.), because even then, in a single moment, a Jew can break free from his limitations. This is also the response to those who ask how we have the power to spread the wellsprings outward etc.: Every Jew has unlimited strength to combat the “outside” and to combat “Esav’s guardian angel,” and there is nothing to be intimidated by.Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'.משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 Synopsis The unique quality of the month of Kislev is that it is the third of the winter months, during which the emphasis is on man’s own service (winter is the season of rain, which comes after and as a result of the “mist rising up from the earth,” meaning, a Jew’s tefillah – an awakening from below), in contrast to the summer months (where the emphasis is on the awakening from above). The timing of Rosh Chodesh Kislev this year in particular emphasizes the approach of m’lechatchilah ariber: (1) The acronym for this year (תש"נ – 5750) is תהא שנת נסים – “May it be a year of miracles.” (2) Rosh Hashanah occurred on Shabbos. (3) Rosh Chodesh Kislev falls on Tuesday, when “‘It was good’ was said twice.” (4) The weekly parashah is “These are the descendants of Yitzchok…” whose birth was miraculous, and moreover, this parashah contains the blessing “And may Hashem give you…” – “May He give and give again.” Because of all these special qualities, the task at hand now – bringing Moshiach – can be carried out in the loftiest manner, and therefore the Redemption will come immediately. And the Redemption must take place in the literal sense: it cannot be substituted even by something as lofty as the spreading of the wellsprings outward by the Alter Rebbe etc.Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Toldos, 1st day of Rosh Chodesh Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה, שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב, החידוש דתורת החסידות בכלל, תהי' קשורה עם חב"ד. בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל" – מובן מה שהי' אצלם המספר ט"ו (והפלא הוא שכאו"א מזכיר בבהמ"ז "כמו שברך את אבותנו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כו'"!) ועד"ז י"ל בנוגע לג' אבות החסידות בנוגע לגילוי פנימיות התורה; לא רק עבודת אברהם היתה קשורה עם צדקה אלא גם יצחק ועאכו"כ יעקב, קו האמצעי, שכל עניניו הם באופן ד"נחלה בלי מצרים".ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025 Synopsis The lives of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov in this world overlapped for a period of fifteen years, and the same is true of the Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe. The number fifteen corresponds to letters Yud-Kei of the Name Havayah, which represent Chochmah and Binah (which is the unique contribution of Chassidus Chabad: linking the service of the heart (which is the contribution of Chassidus in general) to the intellect). Concerning the future era it says, “on that day will be (יהיה)” – Yud-Kei twice – indicating that at that time the letters Vov-Kei will be like the letters Yud-Kei. And based on the Gemara’s statement, “Three were given in this world a taste of the World to Come…Avrohom, of whom it is written bakol (“with everything”); Yitzchok, of whom it is written mikol (“from everything”); and Yaakov, of whom it is written kol (“everything”),” we can understand why they overlapped for fifteen years. (The amazing thing is that everyone says in Birkas Hamazon, “As He blessed our forefathers Avrohom, Yitzchok, and Yaakov bakol, mikol, kol – so may He bless us….”) Similarly, it could be said about the three Avos of Chassidus and the revelation of the inner dimension of Torah. Not only did Avrohom’s service involve tzedakah, but also that of Yitzchok, and all the more so Yaakov – the middle path, who merited “a boundless portion.”2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: פעם בעת התוועדות אביו כ"ק אדמור (מוהרש"ב) נ"ע, נכחו חסידים בעלי צורה, ועל השולחן היתה מונחת "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת), וא' המסובים אכל בינתיים ה"קאַשע" מתוך תענוג. ואמר לו כ"ק אדנ"ע: שכחתם שהנכם אוכלים "קאַשע"?!... וההסברה בזה: באותה התוועדות דובר בעניני אלקות עד שחסיד זה נתעורר מזה ברגש של תענוג מוחשי, ובהיותו במצב של "התפשטות התענוג", נמשך מזה התענוג באכילת ה"קאַשע". וההוראה: גם כאשר נמצאים בשלימות העבודה, כמו אותם חסידים שישבו בהתוועדות חסידים עם נשיא בישראל, צ"ל ענין של שמירה שהתענוג לא יתפשט ויומשך בתענוג גשמי, כמו תענוג באכילת "גריקענע קאַשע" כפשוטו, עאכו"כ שצריכה להיות שמירה וזהירות יתירה כאשר עניני המעלה הנ"ל חסרים, ואילו הענינים הקשורים עם עוה"ז הם בתקפם. ולאחרי שכ"ק אדנ"ע עצר את החסיד הנ"ל, ונמסר הדבר לדורותיו, יכול כאו"א להזכיר זאת לעצמו.א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that once, during a 19 Kislev farbrengen with his father, when there was grikene kashe (buckwheat porridge) on the table (as customary on 19 Kislev), one of the chassidim – who was a person of stature – began eating the kashe with noticeable enjoyment. The Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said to him, “You’ve forgotten that you’re eating kashe...” The explanation is as follows: At that farbrengen the Rebbe had been discussing lofty matters of G‑dliness and kelos hanefesh, to the extent that this chassid was aroused to tangible feelings of delight. And in the midst of this expression of spiritual pleasure, the spiritual pleasure expanded and became clothed in the physical pleasure of eating the kashe. The lesson is that even when one has attained proper avodah (like the chassidim sitting at that farbrengen with a Nasi of the Jewish people), he must ensure that the spiritual pleasure does not descend into ordinary physical pleasure. And this is even more true when the spiritual state is not as lofty as it was back then, and worldly matters are in full force. Since the Rebbe Nishmaso Eden stopped that chassid in the story, and the story was passed down to his descendants, everyone can use it as a reminder for himself as well.Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן כ"ז מרחשון, שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת, ובנדו"ד בכ"ז מרחשון, כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום החמישים ואחת מכיון שמשה הוסיף יום א' מדעתו), או ביום שהיתה הברית בפועל, ובנדו"ד ביום ב' דחנוכה (כמו הדין ש"נסרים רחבים ד'" פסולים לסכך הסוכה אפילו אם מניחן בצד שאינם רחבים כ"כ ואין את טעם הפסול)? בפועל: יותר "נעים" לומר כסברא הא' ולחגוג יום הברית היום, כ"ז מרחשון, ולא לדחותו ליום ב' דחנוכה..., ובפרט בנדו"ד, שלפי המסופר לא אמרו אז תחנון בכ"ז מרחשון, כי עד סוף היום ציפו שהברית תתקיים בזמן, וגם היתה אז סעודה ואמירת דא"ח. ולכן בפשטות יש ענין מיוחד גם בשנים שלאח"ז ביום כ"ז מרחשון.משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 Synopsis 27 Marcheshvan, which falls on Shabbos this year, is the eighth day from the birth of the Rebbe Rashab. Because the bris was postponed to the second day of Chanukah, the question arises: when should “these days be remembered and observed” in subsequent years? Should it be on 27 Marcheshvan, because the reasons for the postponement no longer apply (just as nowadays we celebrate Matan Torah on the fiftieth day of the Omer, even though the first time it occurred on the fifty-first day, as a result of Moshe adding a day on his own initiative), or should it be on the second day of Chanukah, when the bris actually took place (similar to the halacha that boards four handbreadths wide are invalid for use as schach, even if laid on their narrow side, in which case the reason for invalidating them no longer applies)? As a practical matter, it is more geshmak to follow the first opinion and to celebrate today, rather than postponing it to the second day of Chanukah – and especially in this case, considering that Tachanun was not recited on the eight day (because they anticipated that the bris would take place on time), and there was a seudah and a maamar etc. Therefore, it is clear that there is a special significance to 27 Marcheshvan even in subsequent years.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah, 28 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנהליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"הנדבת משפחתו שיחיו‏