Mishna Yomi - Ohalos 12:1-2 - By R' Shloimie Friedman L'uli Nishmas Etta Ahuva bas Yaakov Oct 23, 2026 Fri 12 Cheshvan 5787 Ohalos 12:1-2 Mishnah Ohalos 12:1 משנה אהלות י״ב:א׳ נֶסֶר שֶׁהוּא נָתוּן עַל פִּי תַנּוּר חָדָשׁ וְעוֹדֵף מִכָּל צְדָדָיו בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, טֻמְאָה תַחְתָּיו, כֵּלִים שֶׁעַל גַּבָּיו טְהוֹרִים. טֻמְאָה עַל גַּבָּיו, כֵּלִים שֶׁתַּחְתָּיו טְהוֹרִים. וּבְיָשָׁן, טָמֵא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר. נָתוּן עַל פִּי שְׁנֵי תַנּוּרִים, טֻמְאָה בֵינֵיהֶם, הֵם טְמֵאִים. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי מְטַהֵר: Synopsis from R' Shloimie We explain that the case is a נסר, a board, on top of a תנור חדש, which the רא״ש explains is a תנור that was never used, so it is not yet a כלי. The board sticks out מכל צדדיו בפותח טפח, and since something that is not a כלי can be מציל, טומאה תחתיו, כלים שעל גביו טהורים, and טומאה על גביו, כלים שתחתיו טהורים. However, ובישן טמא. A תנור ישן, as the רא״ש explains, was already used, so it is מקבל טומאה and is a כלי. We learned in the beginning of פרק ו׳ that כלים can be an אהל to be מטמא but not to be מפסיק, so it cannot be מציל, and the טומאה goes through. Next, רבי יוחנן בן נורי מטהר even by a תנור ישן. The רא״ש brings the תוספתא that by כלים he agrees that they are not an אהל להציל, but he holds a תנור is different, and even a תנור ישן is not considered a כלי, so it can be מציל. Finally, the same הלכה by שני תנורים: if the נסר is נתון על פי שני תנורים, טומאה ביניהם, הם טמאים, and the רא״ש explains this is going by ישנים. רבי יוחנן בן נורי מטהר, following his שיטה. The רא״ש asks what the חידוש of the סיפא is over the רישא. Mishnah Ohalos 12:2 משנה אהלות י״ב:ב׳ סְרֵידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, טֻמְאָה תַחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו, הַכֹּל טָמֵא. כְּנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר. טֻמְאָה כְנֶגֶד אֲוִירוֹ שֶׁל תַּנּוּר, כְּנֶגְדּוֹ עַד הָרָקִיעַ טָמֵא: Synopsis from R' Shloimie We explain that here the תנור is מוקף צמיד פתיל, and on top of it is a סרידה, a board that is מקבל טומאה. The רמב״ם says it is מקבל טומאה because it is a בית קיבול. Since it is מקבל טומאה it is not a חציצה, so טומאה תחתיו או על גביו, הכל טמא. Alternatively, at the end the רא״ש has a different שיטה: the סרידה has no rim, and without a rim it is not חשוב. If it had a rim it would be חשוב and could be a חציצה even if it were מקבל טומאה. Therefore, the only thing that is טהור is כנגד אוירו של תנור, since the תנור is מוקף צמיד פתיל and the טומאה does not go into it. Finally, טומאה כנגד אוירו של תנור, כנגדו עד הרקיע טמא, since טומאה רצוצה goes up. We note that what is inside the תנור stays טהור, because a כלי מוקף צמיד פתיל is מציל even on טומאה רצוצה. Hebrew text from Sefaria (Torat Emet 357). Join our WhatsApp group (request to be added): https://chat.whatsapp.com/EanL7UBkpkQHzLKqNPfkcI

Mishna Yomi - Ohalos 11:6-7 - By R' Shloimie Friedman L'uli Nishmas Etta Ahuva bas Yaakov Oct 21, 2026 Wed 10 Cheshvan 5787 Ohalos 11:6-7 Mishnah Ohalos 11:6 משנה אהלות י״א:ו׳ הַטֻּמְאָה בַבַּיִת וְהֶאֱהִילוּ עָלָיו טְהוֹרִין, בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין: Synopsis from R' Shloimie We explain that this is the same person lying on the אסקופה, half inside and half outside. In משנה ה׳ the טומאה was outside the house, and here הטומאה בבית, with טהורים outside who are מאהיל over him. Again, בית שמאי מטהרין, following their שיטה. בית הלל מטמאין, since a person is considered a חלל, so the טומאה goes out from underneath him, and whoever is מאהיל over him outside becomes טמא. Mishnah Ohalos 11:7 משנה אהלות י״א:ז׳ כֶּלֶב שֶׁאָכַל בְּשַׂר הַמֵּת וּמֵת הַכֶּלֶב וּמֻטָּל עַל הָאַסְקֻפָּה, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בְּצַוָּארוֹ פּוֹתֵחַ טֶפַח, מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. וְאִם לָאו, אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטֻּמְאָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רוֹאִין אֶת הַטֻּמְאָה, מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלִפְנִים, הַבַּיִת טָמֵא. מִכְּנֶגֶד הַמַּשְׁקוֹף וְלַחוּץ, הַבַּיִת טָהוֹר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, פִּיו לִפְנִים, הַבַּיִת טָהוֹר. פִּיו לַחוּץ, הַבַּיִת טָמֵא, שֶׁהַטֻּמְאָה יוֹצֵאת דֶּרֶךְ שׁוּלָיו. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, הַבַּיִת טָמֵא. כַּמָּה תִשְׁהֶה בְמֵעָיו. שְׁלשָׁה יָמִים מֵעֵת לְעֵת. בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, כְּדֵי שֶׁתִּפֹּל לָאוּר וְתִשָּׂרֵף, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא אוֹמֵר, בְּעוֹפוֹת וּבְדָגִים, מֵעֵת לְעֵת: Synopsis from R' Shloimie We explain that this משנה is brought in the גמרא in חולין. כלב שאכל בשר המת means there is טומאת מת inside the dog. While the dog is alive it is טומאה בלועה בבעלי חיים, which is not מטמא. But once מת הכלב and it lies on the אסקופה, half in the house and half out, what is inside it can be מטמא, and there is a מחלוקת תנאים. First, רבי מאיר says אם יש בצוארו פותח טפח, meaning that squared off it would be טפח על טפח, it is מביא את הטומאה into the house, even when the בשר המת is outside. We explain that רבי מאיר follows his שיטה of חוקקין להשלים, which we find by a פתח in שבת and other places, so we look at the whole area as a חלל טפח. Next, רבי יוסי says the dog is not מביא את הטומאה, since there is no חלל טפח even if the צואר is a טפח. But מכנגד המשקוף ולפנים the house is טמא, because it is טומאה טמונה, and טומאה טמונה בוקעת ועולה. However, רבי אליעזר says פיו לפנים הבית טהור, פיו לחוץ הבית טמא, because the טומאה will leave the dog דרך שוליו, through the back side and not the mouth, so we look at it as if it went out that way. Finally, רבי יהודה בן בתירא says בין כך ובין כך הבית טמא. He agrees to סופה לצאת when the back faces the house, and even when the mouth faces the house, since the טומאה can also go out דרך כניסתה, the way it went in. Next, כמה תשהה במעיו? שלשה ימים מעת לעת. We bring the גמרא in שבת that since a dog has very little food, the הקב״ה made it keep its food in its stomach for up to three days. After that it is עפרא בעלמא. By עופות ודגים it is much less: כדי שתפול לאור ותשרף, after which it is already טהור, דברי רבי שמעון. רבי יהודה בן בתירא says מעת לעת, twenty-four hours, and after that it is no longer טומאת מת. Finally, the רא״ש says some wanted to be מתיר from here for פסח when a chicken ate wheat, as if it were already digested, so there is no problem of חמץ. He rejects this two ways: there is a חילוק between איסור and טומאה, and between בשר and חיטה. Hebrew text from Sefaria (Torat Emet 357). Join our WhatsApp group (request to be added): https://chat.whatsapp.com/EanL7UBkpkQHzLKqNPfkcI