Mishna Yomi - Ohalos 7:1-2 - By R' Shloimie Friedman L'uli Nishmas Etta Ahuva bas Yaakov Oct 1, 2026 Thu 20 Tishrei 5787 Ohalos 7:1-2 Mishnah Ohalos 7:1 משנה אהלות ז׳:א׳ הַטֻּמְאָה בַכֹּתֶל, וּמְקוֹמָהּ טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, כָּל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, אֲפִלּוּ הֵן עֶשֶׂר, טְמֵאוֹת. הָיְתָה עֲלִיָּה אַחַת עַל גַּבֵּי שְׁנֵי בָתִּים, הִיא טְמֵאָה, וְכָל הָעֲלִיּוֹת שֶׁעַל גַּבָּהּ, טְהוֹרוֹת. כֹּתֶל שָׁנִית, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. נֶפֶשׁ אֲטוּמָה, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִן הַצְּדָדִין, טָהוֹר, מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. אִם הָיָה מְקוֹם הַטֻּמְאָה טֶפַח עַל טֶפַח עַל רוּם טֶפַח, הַנּוֹגֵעַ בָּהּ מִכָּל מָקוֹם, טָמֵא, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְקֶבֶר סָתוּם. סָמַךְ לָהּ סֻכּוֹת, טְמֵאוֹת. רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר: Synopsis from R' Shloimie He explains that the כותל serves all the עליות, since each floor's beams rest in it, so the טומאה rises straight up. Even though it sits in a טפח על טפח ברום טפח, it has nowhere to go, so it is a קבר סתום and is מטמא every עליה above it. When one עליה spans two houses and the wall stands between the lower rooms, that עליה is טמא, but its floor stops the טומאה from rising further. The רא״ש stresses this is only with a חלל of a טפח; without one, the sides stay טהור. For כותל שנית he follows the רא״ש: a solid wall with no חלל. Likewise a נפש אטומה, a solid מצבה over the קבר: with no טפח the sides are טהור, and with a טפח it is a קבר סתום. On the סוכות he brings two approaches from the תוספות יום טוב: either there is a טפח, so the טומאה spreads to the סוכות as it did to the עליות, or there is none and the סוכה becomes part of the קבר. Following the רא״ש, ר׳ יהודה מטהר because the נפש relates to the קבר, not to the סוכות. Mishnah Ohalos 7:2 משנה אהלות ז׳:ב׳ כָּל שִׁפּוּעֵי אֹהָלִין, כָּאֹהָלִין. אֹהֶל שֶׁהוּא שׁוֹפֵעַ וְיוֹרֵד, וְכָלֶה עַד כְּאֶצְבַּע, טֻמְאָה בָאֹהֶל, כֵּלִים שֶׁתַּחַת הַשִּׁפּוּעַ, טְמֵאִים. טֻמְאָה תַחַת הַשִּׁפּוּעַ, כֵּלִים שֶׁבָּאֹהֶל, טְמֵאִין. טֻמְאָה מִתּוֹכוֹ, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִתּוֹכוֹ, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. וּמֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. טֻמְאָה מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה. מִתּוֹכוֹ, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. כַּחֲצִי זַיִת מִתּוֹכוֹ וְכַחֲצִי זַיִת מֵאֲחוֹרָיו, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ, בֵּין מִתּוֹכוֹ בֵּין מֵאֲחוֹרָיו, טָמֵא טֻמְאַת עָרֶב. מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאָרֶץ, טֻמְאָה תַחְתָּיו אוֹ עַל גַּבָּיו, טֻמְאָה בוֹקַעַת וְעוֹלָה, בּוֹקַעַת וְיוֹרָדֶת. אֹהֶל שֶׁהוּא נָטוּי בָּעֲלִיָּה, מִקְצָתוֹ מְרֻדָּד עַל הָאֲרֻבָּה שֶׁבֵּין בַּיִת לָעֲלִיָּה, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מַצִּיל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינוֹ מַצִּיל, עַד שֶׁיְּהֵא נָטוּי כִּנְטִיַּת הָאֹהֶל: Synopsis from R' Shloimie He explains that a sloped roof has the דין of an אהל even down to an אצבע. The רא״ש reads the case as טומאה in the flat part, which has a טפח על טפח ברום טפח; then כלים under the שיפוע become טמא even without a טפח there, and vice versa. He cites a view that even when both the כלים and the טומאה are under the שיפוע they are טמא, since the רא״ש treats that narrow area as if it were under the main אהל. He compares this to the רא״ש in סוכה, and notes that for טומאת אהל no flat טפח is needed. Touching the אהל on the side facing the טומאה is טומאת שבעה, like touching the מת. He gives two reasons: חרב הרי הוא כחלל, or, per רבינו תם who limits that to כלי מתכות, טומאה בחיבורין. The רא״ש explains that the inside and outside are like two separate כלים, since the אהל can be מציל and we don't say בוקעת ועולה. So the far side is only טומאת ערב, and with a חצי זית on each side, both sides are only טומאת ערב. A part that is מרודה on the ground is no longer an אהל for חציצה, so the טומאה goes straight up and down. On the ארובה, ר׳ יוסי holds it is מציל since there is air beneath it; ר׳ שמעון holds it is only an אהל when stretched with airspace underneath. Hebrew text from Sefaria (Torat Emet 357).