Popular Shows by Moshe Niehaus: Page 2

101

Yoma 43a: "החרש שלמד לדבר – האם הוא עדיין שוטה?"

Dec 23, 2023

4:53

דן בשאלה הלכתית עמוקה: מהו סטטוסו של חרש שלמד להתקשר? בהלכה, חרש נחשב לשוטה ופטור ממצוות. דיון זה מתבסס על גמרא בבבא קמא (דף פ"ה ע"ב) וגם בגמרא חגיגה (דף ב' ועוד). השאלה המרכזית היא אם חרש שלמד לדבר או להשתמש בשפת סימנים משנה את מעמדו ההלכתי. המאמר מציג דעות שונות של פוסקים, כולל דיון במשנה ביבמות (דף קיב' ע"ב) ובגמרא גיטין (דף ע"א ע"א). ישנם פוסקים, כמו הדברי חיים (חלק אה"ע סימן ע"ב) והמהרש"ם (שו"ת חלק ב' סימן ק"מ), הדנים בנושא זה ומציעים פרשנויות שונות לסטטוס של חרש שהשתפרו יכולות התקשורת שלו. המאמר סוקר את הדיונים ההלכתיים המורכבים הללו, מבלי להגיע למסקנה חד-משמעית.

102

Yoma 43b: דין כיור

Dec 24, 2023

1:52

בפירוש הגרי"פ פערלא (על ספר המצוות לרס"ג, חלק ג', עמ' 405) הביא דברי התוספות לקמן (מד:) שהוכיחו מכאן שאין דין כיור מעכב כלל, ואף אינו מצוה, אלא הוא רק כדי שיהא אפשר לרחוץ ידיו ורגליו, אבל באמת יכול לקדש ידיו ורגליו מכל כלי שרת. ותמה על מה שמבואר ברמב"ם (ביאת מקדש ה', י') שלכתחילה יש מצוה לקדש ממי הכיור, ורק בדיעבד אם עשה בכל כלי שרת, יצא, ובסוגייתנו משמע לא כך, והניח בצריך עיון.

103

Yoma 44a: מדוע הוצרכה התורה לאסור ליכנס להיכל בשעת הקטרה ומתן דמים

Dec 24, 2023

2:33

יכול אפילו בעזרה תלמוד לומר באוהל מועד. פי' בהיכל. בגבורת ארי הקשה, למה לי קרא להזהיר על פרישה מן ההיכל בשעת הקטרה ומתן דמים של לפני ולפנים, תיפוק ליה שבלאו הכי, יש לאו כשנכנס בהיכל שלא לצורך עבודה, כדאמרינן במנחות (מז:) שטהורים שנכנסו לפנים ממחיצתם אל היכל כולו בארבעים, ולומדים את זה מהפסוק (ויקלל טז) דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקודש' דהיינו היכל בלא יבא, ואף אם תמצא לומר שסדר עבודות של כל יום מן התורה כשירה בכהן הדיוט, ולפיכך יש מקום כניסה לכהן הדיוט לצורך עבודה אפילו ביום הכיפורים לצורך הטבת נרות והקטרת קטורת של היכל, מכל מקום לפי סדר העבודות, עבודת היום מאוחר להם, ומעתה אין מקום כניסה בהיכל בו ביום אפילו לכהנים לשום צורך עבודה עד בין הערביים להדלקת נרות וקטורת של היכל, והן מאוחרין לכל עבודות היום, ולא משכחת לה כניסה להיכל בשעת עבודת היום של יום הכיפורים לצורך אפילו לכהנים, וא"כ למה לי כל אדם לא יהיה באוהל מועד' שבא לאסור להיות בהיכל בשעת הקטרה והזאה דלפנים, תיפוק ליה דהוה ביאה שלא לצורך שהרי לא שייך לצורך בזמן זה. מיהו למה שפי' התו' (שס ל"ס לסיכל) בשם רבינו תם, שלהשתחוות מותר ליכנס להיכל דהשתחוואה צורך עבודה חשיבאא, לפי זה ניחא, מה שהתורה הוצרכה לכתוב וכל אדם לא יהיה באוהל מועד', שאפילו אם כהן רוצה ליכנס לשם לצורך השתחוואה בהיכל, שאין בזה משום ביאה שלא לצורך, קא משמע לן שאפילו הכי בשעת הקטרה והזאה דלפנים לא יהיה באוהל מועד ואפילו בכדי להשתחוותב.

104

Yoma 44b: גדר קדושת אולם

Dec 25, 2023

2:10

פירש רש"י בערובין (ב.), שנפקא מינה לענין כל העבודות האמורות בהיכל, שאם עשאן באולם, אינן כשרות, לפי שקדושתן חלוקה. והוסיף הריטב"א שם, שנפקא מינה עוד, לענין מנורה ושלחן ומזבח שצריכין להיות בהיכל, ולענין שאסור לשום אדם להיות בהיכל בשעת ההקטרה במזבח הזהב, וגם לגבי הדין שכהן שנכנס להיכל שלא לצורך לוקה, וכן לענין דינים נוספים.

105

Yoma 45a: גדר הדין דקה מן הדקה

Dec 27, 2023

2:23

ביאור מצות דקה מן הדקה נמצא שם. מובא בשם הגרי"ז (סר"ל כספר מעילי התלמוד כרטוס ו:) דדקה מן הדקה אינו דין בהחפצא כי הרי לא נאמר שיעור לא לדקה ולא לדקה מן הדקה, אלא היא מצות שחיקה פעם שניה. והעירו האחרונים על דבריו מהגמרא בכריתות (סס), שהביאה ברייתא שאת הקטורת היו מחזירים למכתשת פעמיים בשנה, בימות החמה פזורה שלא תתעפש, בימות הגשמים צבורה שלא תפוג ריחה, ובגחלי אש (סי' כג ס"ק שס) הביא מהכסף משנה לפרש את הברייתא, ששתי פעמים בשנה היו שוחקים את הקטורת מלבד מה ששחקו אותה בשעת עשייתה, נו לפי זה שבשעת עשייתה קודם חודש ניסן שחקוה פעם אחת, וקטורת בניסן היתה שחוקה פעם אחת, ואחר כך בימות החמה שחקוה לכל שנשארה פעם שניה, ובימות הגשמים חזרו ושחקו את הקטורת הנשארה, והלאה היו מקטירים קטורת השחוקה ג' פעמים, וכל זה עדיין היה נשאר אר בגדד דקה, אם כן ע"כ צ"ל שיש שיעור מסוים להגיע למצב של דקה מן הדקה ואכן הלשון בכריתות (שס) שבעיוה"כ היה שוחקן יפה יפה, והינו שזה מסוים של שחיקה מעבר לסתם נתינה נוספת למכתשת. הקטורת ה סוג

106

Yoma 45b: לשם מה הוסיפו מערכה ביום הכפורים

Dec 29, 2023

3:39

לשם מה הוסיפו מערכה ביום הכפורים דכולי עלמא מיהת מוסיפין בו ביום אית להו . ברש"י (ע"ס ד"ס שמוסיפין לנו כיוס) כתב שטעם עשיית מערכה זו היא כדי לקחת ממנה גחלים להקטיר קטורת שלפני ולפנים כב, אולם ברמב"ם (עכולס יוס סכפוליס פ"ג ה"ג) כתב שהטעם לתוספת מערכה זו ביום זה, כדי להדר המזבח ולעטרוכג, ומבואר מזה שלהרמב"ם היה נוטל הגחלים לקטורת של לפני ולפנים ממערכה שניה של קטורת שלקחו ממנה גם לקטורת של היכל, ורק שלכבוד המזבח מוסיפים באותו יוםכד עוד מערכהכה. אך קשה על הרמב"ם שבתוספתא כתוב במפורשכו שמהמערכה הנוספת ממנה לקחו גחלים לקטורת לפני ולפנים. ובליקוטי הלכות לבעל החפץ חיים כתב לתרץ, שבאמת גם הרמב"ם מודה שמערכה הנוספת היתה בשביל לקחת ממנה גחלים לקטורת של לפני ולפנים אלא שהיה קשה לו להרמב"ם מדוע צריך לזה מערכה מיוחדת וכי לא די במערכת הקטורת של כל השנה, וע"ז בא לתרץ שהטעם לזה היה מפני הכבודכז. ובחידושי רבי אריה ליב מאלין (ס"ל סי' כ) יישב את הרמב"ם באופן אחר, וכתב שיש לדון אם יהיה אפשר לקחת גחלים לקטורת שלפנים ממערכה שניה של קטורת וכן להיפך לקחת ממערכה הנוספת בשביל קטורת של היכל, ובפשטות היה נראה לומר ששתי המערכות שוות בדינם ויוכלו ליטול מאיזה שירצו רק שיש דין לעשות ביום זה עוד מערכה, אך הנראה לומר שאי אפשר לעשות כן, כי באמת יש לומר שהמערכה שניה של קטורת שונה מהמערכה למחתה, כי בשלמא במערכה שניה של קטורת אזי יתכן שלגחלים עצמם יש דין מערכה כיון שהם קרבים על מזבח הפנימי, אבל בקטורת שלפני ולפנים כיון שהם קרבים על גבי המחתה לא שייך לומר שיהיה על הגחלים דין מערכה, וזה עצמו נתחדש שאפשר לעשות מערכה בשביל גחלים הגם שהם עצמם לא יהיו מערכה, וזה נלמד מהפסוק 'והאש' שמוסיפים מערכה בו ביום, ולולא הפסוק היינו אומרים שצריך ליטול דוקא ממערכה אחרת שיש לה דין מערכה לעצמה אבל לעשות מערכה על המזבח אי אפשר ואין לה כלל דין מערכה קמ"ל קרא שיש לה דין מערכה, אבל א"א לקחת ממנה לקטורת של ההיכל כי יש לה דין מערכה רק למצותה, ואילו לקטורת של ההיכל צריכים לקחת גחלים ממערכה שיש לה דין מערכה לעצמהכח, ולזה נתכוון הרמב"ם במה שהוסיף לתת טעם למערכה זו, כדי להדר המזבח ולעטרו, כי סוכר שאת הגחלים למחתה היו יכולים לקחת ממערכה הנוספת כי זה חידשה התורה במה שכתבה והאש' שיש לסוג מערכה כזו דין מערכה, אך עדיין למדנו מהפסוק רק שאפשר לעשות כזו מערכה, אבל שיצטרכו לעשות בדוקא כזו מערכה לא שמענו מהפסוק, ולכן נקט הרמב"ם שיש טעם לעשות כן כדי להדר המזבח ולעטרוכט.

107

Yoma 46a: גדר שבת הותרה בציבור

Dec 30, 2023

2:36

גדר שבת הותרה בציבור שבת דהותרה היא בציבור סופו נמי דחי. כתב המקדש דוד (סי' כס סק"3) שאפילו אם אומרים שהותר איסור שבת בקרבנות ציבור, יש לעשות כל טצדקי שבעולם שלא לבא לידי איסור שבת, וכמו שאמרו (מנקות סג:) אצל מצות קצירת העומר שבחול היו קוצרים ג' סאין בג' אנשים בג' מגלות ובג' קופות, אבל בשבת היה נקצר באדם אחד ובמגל אחד ובקופה אחת, והגם שהיו קוצרים אותן ג' סאין, בכל זאת כדי למעט באיסור שבת עשו באופן אחר, והביא שמקשים העולםא, מדוע בשחיטת הקרבנות בשבת לא היו עושים השחיטה על ידי שניים, והרי שניים שעשאוהו פטורים, ואפילו אם נאמר ששניים שעשאוהו ג"כ אינו מותר לגמרי מן התורה, מכל מקום למה שלא יעשו להקל קצת מן האיסור. ותירץ המקדש דוד, שכל מה שנאמר שעושים טצדקי למעט בעשיית האיסור וכמו שרואים בקצירת העומר, דין זה נאמר רק אצל מכשירי קרבן, אבל בגוף ההקרבה אע"ג שאפשר לעשות בשנוי כגון ע"י שניים, לא עושים כן. ובכלי חמדה (פלסס קלק) דן בזה וכתב, מכיון שתמידין ומוספין הם קריבים מכח קדושת השבת, לכן אין לשחיטתם שייכות כלל לענין חילול שבת, כיון שאדרבה שבת הוא המחייב את מלאכתם ועבודתם, ואין זה בגדר חילול שבת אלא בגדר שמירת שבת, כי זהו מצות שבת לשבות בו ממלאכה, ולהיות זכור אותו, ולהקריב בו הקרבנות שהם חובת היום, ולכן אין מדקדקים כלל בדברים הכרחיים שבהם לעשותן בדרך היתר, כיון שאין זה בגדר חילול שבת כלל, ומכיון שהקרבת מוספי שבת ותמידים הם מכלל מצות שמירת שבת, אף הקרבנות האחרים שמקריבים בשבת כגון כשחל יו"ט בשבת, והם רק בגדר דחויה מ"מ אין להחמיר בהם, עיי"ש מה שכתב בזה.

108

Lomdus on the Parsha: גניבת נפשות גדר האיסור

Dec 30, 2023

7:16

Lomdus on the Parsha: גניבת נפשות גדר האיסור

109

Yoma 46b: יש שתלו דין פקוח נפש דוחה שבת בדין טומאה דחויה בציבור

Jan 1, 2024

6:04

יש שתלו דין פקוח נפש דוחה שבת בדין טומאה דחויה בציבור נחלקו הראשונים בחולה שיש בו סכנה והיה החולה צריך לאכול בשר ויש לפניו בשר נבילה, האם נתיר לו איסור סקילה ונשחוט בעבורו בשר כשר, או שנאכילו בשר טריפה, וכתב הראב"ד (סו"ל כלל"ס פ"ס סי' יד) שמוטב שיעבור החולה איסור נבילה, משיעברו אחרים איסור סקילה. ודעת מהר"ם מרוטנבורג שההתיחסות אל חולה בשבת הוא כמו באמצע השבוע וודאי שעדיף שישחטו בשבילו בשר כשר, שהרי אצל חולה שבת הוא בגדר הותרהט. וברשב"א (נקסונס ס"ל סי' קלפט) כתב שהכל תלוי אם שבת הותרה אצל חולה או דחויה אצלו, שאם נאמר הותרה הרי ששוחטין לחולה בשבת כדרך ששוחטים אנו לעצמנו ביום טוב', אבל אם שבת דחויה אצל חולה, מאכילים אותו נבילה, ואין עוברים בשבילו על איסור שחיטה שבמקום שיש לו בשר לא נדחה שבת. וכתב הבית יוסף (סי' סכס ל"ס קיס הקולק) שהיות והרמב"ם סובר שטומאה דחויה אצל ציבור לכן פוסקיא שפיקוח נפש בשבת הוא רק בגדר דחויה, כלומר שהבית יוסף תולה את הנידון אם פקוח נפש הוא בגדר דחויה או הותרה בדין אם טומאה הותרה או דחויה בציבור. והעיר עליו החתם סופר (סו"ס סי' פס) הרי בסוגייתינו מבואר שרב חסדא מחלק בין שבת לטומאה, ששבת הוא גדר של הותרה וטומאה הוא גדר של דחויה, הרי שאין שייכות בניהם וודאי שאין שייכות בין פיקוח נפש לדין של טומאה הותרה בציבור או דחויהיב.

110

Yoma 47a: גדר פסול עבודה בשמאל

Jan 1, 2024

5:27

Yoma 47a: גדר פסול עבודה בשמאל

111

Yoma 47b: האם אפשר להקטיר פחות מכזית

Jan 5, 2024

3:41

האם אפשר להקטיר פחות מכזית והדר בין הביניים. לכאורה קשה דבמנחות (כו:) נחלקו בגמרא אם יש הקטרה בפחות מכזית, ר' יהושע בן לוי ס"ל אין הקטרה פחותה מכזית, ור' יוחנן ס"ל יש הקטרה פחותה מכזית, וריב"ל איך יכול להקטיר בין הבינים שהוא פחות מכזית. וכתב החזון איש (מנחות סי' כט ס"ק כל) דאף למ"ד אין הקטרה פחותה מכזית היינו דוקא שלא הקטיר כלל כזית שלם, שחילק הקומץ לכמה חלקים שכל אחד פחות מכזית, אבל אם הקטיר כזית שלם מהקומץ יכול אח"כ להשלים ולהקטיר אף פחות מכזית". ובמקור ברוך (מ"ל סי' יז) כתב בשם הגאון ר' שמואל אביגדור הגאב"ד פלונגיאן לתרץ דאם הקטיר חצי זית עד שלא נתעכל חצי זית הראשון, חדא הקטרה הוא, ולכך יכול להקטיר בין הבינים אחר שהוצת האור קודם שנתעכל, ואין לחוש לשירים שחסרו, דאחר שהוצת האור ברובו הותרו כבר השירים. והמקור ברוך דוחה זה מלשון הרמב"ם בפירוש המשניות (מנחות פ"ג מ"ה) דמשמע שהקומץ מתיר רק אחר שנשרף כליל".

112

Yoma 48a: גדר דין קבלת "כל הדם"

Jan 5, 2024

2:03

עיין חידושי רבי אריה ליב ב-יח

113

Yoma 48b: פסול קטורת

Jan 7, 2024

3:03

רש"י פירש שתי לשונות: א. שספק הגמרא לפסול הקטורת. ב. שהספק לפסול הגחלים. וביאר הזבח תודה, שנפקא מינה כשיש גחלים אחרים, שללשון השני יכול להקטיר הקטורת. וללשון הראשון קשה, כיצד שייך לפסול את הקטורת במחשבת הגחלים, הרי כשחיתה הגחלים עדיין לא חפן הקטורת, ולכאורה אין מה לפסול. ובאגודת אזוב כתב, שסוגייתנו מדברת בחפן הקטרת קודם שחתה הגחלים. וראה במועדים וזמנים (א', ע"ה) שהוכיח מזה לשיטת הרמב"ם שלוקין על פיגול אפילו אם אין שייך בו פסול של שלא לשמה לפי שבגחלים אין שייך שלא לשמה, עיין שם.

114

Yoma 49a: האם חפינה חשיב עבודה

Jan 10, 2024

2:14

Yoma 49a: האם חפינה חשיב עבודה

115

Yoma 49b: יסוד פסול דחוי

Jan 10, 2024

1:55

Yoma 49b: יסוד פסול דחוי

116

Yoma 50a: מה ההו"א לומר שפר יום הכיפורים נקרא חטאת ציבור

Jan 12, 2024

3:14

מה ההו"א לומר שפר יום הכיפורים נקרא חטאת ציבור חטאת ציבור היא. וברש"י (ד"ס קטלת): הואיל ועליו ועל אחיו הכהנים בא ועל כל קהל ישראל דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל. כן איתא בגירסא שלפנינו. ובמהרש"א ביאר שהכוונה לפסוק שבהמשך הפרשה אחר הזאת דם השעיר וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפַּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכַפֶר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל', וסלקא דעתך שפסוק זה מוסב על כל הנאמר לעיל, גם על דם הפר, ולמסקנא שהפר אינו נקרא חטאת ציבור אלא חטאת השותפין, פסוק זה לא נאמר אלא על השעיר. ובשיח יצחק הקשה האיך ס"ד לומר שהציבור מתכפרין בפר הלא מקרא מפורש אצל ווידוי הפר 'וְכִפֶר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ' ולא נזכרו כל ישראל, וכן פשוט במשנה (סנועות 3:) שהפר מכפר על הכהנים. וכתב לפרש שנקרא חטאת ציבור לפי שכפרת השעיר תלויה בפר, שבתחילה צריך לכפרת הפר משום יבא זכאי ויכפר, וכיון שכפרת השעיר שמכפר על כל ישראל תלויה בכפרת הפר גם הפר נקרא חטאת ציבור, וע"כ הביא רש"י את הפסוק הנאמר אצל השעיר, וגם מפני שכל הכהנים מתכפרים בפר ע"כ קרי ליה חטאת ציבור. והמאירי (ד"ס מסקר) כתב שפר של כהן גדול אע"פ שמשלו היה בא, הואיל ואחיו הכהנים מתכפרין בו חטאת ציבור הוא, ולא של יחיד, שהכהנים ציבור הן קרויין לענין זה.

117

Yoma 50b: אם תמורה הוא חלות מעשיו או חלות הבא מאיליו

Jan 12, 2024

3:12

ובעיקר דין תמורה יש לדון עוד, האם הוא חלות החל מכח דעתו, והיינו שהאדם פועל את החלות, או שאינו מכחו אלא החלות חל מכח התורה מחמת דיבורו, שכל שאומר אדם זו תמורת זו התורה קבעה שחל חלות תמורה, כאילו נעשה בידי שמים ולא מכח דעת האדם. והנה מצינו (יז.) שתמורה חלה אף בשוגג, והיינו שאף אם טעה במעשה התמורה מכל מקום חל, אף שבכל חלות שהאדם עושה כקניינים והקדש, אינם חלים בטעות כיון שאין בדעת האדם לעשות זאת במקום שטעה, ומתבאר מזה שאינו חלות שמחיל האדם. ובאבני נזר (חו"מ סי' קמה) כתב שחלות תמורה שנעשה בשוגג בעל כרחך שאינו חל מכח האדם, ומשמע בדבריו ששאר תמורה שאין בה טעות, הוא מכח האדם, ורק בשוגג הוא מכח התורה. אולם בספר זרע אברהם (סי' ח אות ב) כתב, שכן הוא בכל חלות תמורה, שאינו חל מכח מעשיו אלא שהתורה פועלת את החלות תמורה כאילו נעשה מאיליו בשעה שהמיר, ולכך אין צריך את דעת האדם. והוסיף שכל זה מובן רק לדעת רבא שסובר כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני', ומה שחלה תמורה זו גזירת הכתוב משום שנאמר והיה הוא תמורתו יהיה קודש'. והיינו שאמנם לדעת אביי שהתורה לא מנעה את האדם מלעשות את התוצאה שהיא העבירה, יש לומר שבכח האדם לפעול חלות תמורה, אף שיש איסור בדבר, אולם לדעת רבא אין בכחו לעשות זאת, ומה שחידשה התורה שהתמורה חלה בעל כרחך שדבר זה חל בידי שמים, ולא מכח האדם.

118

Yoma 51a: תפילת שמונה עשרה בלחש או עם שליח הציבור איזו מהם חשובה יותר

Jan 14, 2024

3:29

תפילת שמונה עשרה בלחש או עם שליח הציבור איזו מהם חשובה יותר תפילה בציבור אי משום דאתי בכנופיא. כתב הרמב"ם (תפילה פ"ס סל' 7,6): תפלת הציבור נשמעת תמיד ואפילו היו בהן חוטאים אין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים, לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור, ולא יתפלל ביחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור. וכיצד היא תפלת הציבור, יהיה אחד מתפלל בקול רם והכל שומעים, ואין עושין כן בפחות מעשרה גדולים ובני חורין, ושליח ציבור אחד מהם. והוכיחו האחרונים מדברי הרמב"ם שעיקר תפילה בציבור הוא כשהשליח ציבור מתפלל בקול רם והכל שומעים, ולא כשמתפללים כולם בלחש כל אחד לעצמו נראה שו"ת מעט מים (סי' כל), טהרת המים (מערכת ס לות ט), שיורי טהרה (מערכס ס לוס ט) ועוד). ומכל מקום כתב בשו"ת מעט מים (פס) שאין כוונת הרמב"ם לומר שתפלת הצבור בלחש אינה נחשבת כלל כתפלה כצבור, שהדבר ברור דאם מתפללים בצוותא ובכנופיא נחשבת תפלתם תפלת רבים שמתקבלת ברצון לפני הקדוש ברוך הוא, אלא שעיקר תפילה בציבור הוא כשהש"צ מתפלל וכולם שומעים, ושמיעתם יחד מצרפת אותם יותר ממה שהם מצטרפים כשמתפללים בלחש ורק מציאות היותם יחד במקום אחד מצרפם. וכתב החתם סופר (לגלות סופליס סי' יד, ליקוטי מתסוכות סי' ד) לפי"ז, שאם מתפלל בלחש עם שליח הציבור מקיים הוא בזה דין תפילה בציבור, דמה שהיחידים מתפללים כל אחד לעצמו אין זו תפילה בציבור, ומעיקר הדין היו צריכים רק שיתפלל הש"צ וישמעו כולם וזוהי תפילה בציבור, אך כיון שקשה לציבור לכוין דעתם לשמוע כל התפילה מהש"צ תיקנו שכולם יתפללו בעצמם, ומעיקר הדין היו צריכים להתפלל כולם עם הש"צ והש"צ יתפלל בקול רם וכולם עמו בלחש, אך בדי שיסדיר הש"צ תפילתו לפני שיתפלל תיקנו שיתפללו תחילה כולם בלחש ויסדיר אז הש"צ תפילתו, ואחר כך יתפלל הש"צ בקול רם ויקיימו דין תפילה בציבור. ועל כן אם אירע שיחיד מתפלל מילה במילה עם הש"צ, עלתה בידו תפילת ציבור. וכן כתב באשל אברהם מבוטשאטש (קי' כג) דאין ספק שהמתפללים בעת חזרת הש"צ הרי הם מקיימים תפילה עם הצבור ממש, כיון שבהכרח יש עשרה ששומעים ומקשיבים לחזן והם כעונים ממש. וכן כתבו בשו"ת באר יצחק (לו"ס סי' כ ענף 3) ובחזון איש (לו"ק סי' יט סק"ז) שתפילה עם הש"צ היא תפילה בציבור. אך בשו"ת אגרות משה (חו"ס ג סי' ט) האריך לתמוה על דעה זו, והוכיח שעיקר תפילה בציבור היא תפילת לחש, והמתפלל עם הש"צ לא יצא חובת תפילה בציבור ורק מעלה קצת יש בזה יותר מכל תפילה ביחידות, ועל תשובת החתם סופר כתב שכל דברי תשובה זו הם דברים מוטעים וברור שאין זה מדברי החתם סופר ואין לחוש לתשובה זו. וכן כתב הפרי מגדים (סי' כל 6"6 סק"ס) שתפילה עם הש"צ אינה תפילה בציבור. ובטעם הסוברים שגם תפילה בלחש נחשבת תפילה בציבור אף שכל אחד מתפלל לעצמו, כתב בשו"ת שבט הלוי (מ"ל לו"ס סי' ד) על פי המבואר בסוגייתנו שקרבן חגיגה נחשב לקרבן ציבור אף על פי שכל אחד מקריבו לעצמו ואין מקריבים קרבן אחד עבור כל הציבור כתמידין ומוספין כיון שעושים אותו כל ישראל בכנופיא ובהתכנסות אחת. ואם כן גם תפילת הלחש אף שכל אחד מתפלל לעצמו מכל מקום כיון שהיא בכנופיא והתכנסות אחת נחשבת לתפילת ציבור, ומכל מקום קיים שם דעת החתם סופר שתפילה עם הש"צ עדיפה יותר, כיון שכל הציבור שומעים יחד והיא תפילת ציבור ממש.

119

Yoma 51a: פרוכת מדין הבדלה או מדין כיסוי

Jan 14, 2024

3:48

Yoma 51a: פרוכת מדין הבדלה או מדין כיסוי

120

Yoma 52a: "האם היו פעמונים והודעה ביום הכיפורים: חקירה במחלוקת בין רש"י והראשונים?"

Jan 14, 2024

2:12

ופירש רש"י היינו שלא הצריכן הכתוב למנות שליח להתפלל עליהן, אלא כל אחד מישראל מתפלל לפני ה' על עצמו. הראשונים נתקשו בדברי רש"י שאדרבה, מצינו חביבות גדולה מזו שנאמר "ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי". ועוד, אין ראי' מזה למעלת יום הכיפורים שיוכל הכהן הגדול ליכנס להיכל לבית קודש הקודשים. לכן פירשו כפירוש הר"ח, שהחביבות היא שביום הכיפורים אין צריך שהכהן הגדול ישמיע קולו בבואו אל הקודש. והיינו השליח האמור, כאן זהו הפעמוני זהב שהיו תלוים בשולי המעיל שבבגדי זהב, וכל ימות השנה היה לובשם הכהן הגדול להשמיע, להודיע בואו, כ אדם השולח שליח להודיע על בואו. אבל ביום הכיפורים, שלובש בגדי לבן ואין לו פעמונים המודיעים על בואו, וזהו חיבתן של ישראל ביום הכיפורים, שלא הוצרכו לפעמונים כדי ליכנס. וכפשוטו רש"י, לשיטתו, לא פירש כהר"ח שלעיל. דף נ"ד, ד"ה ניאשתיק, שבכל יום לא היה ניאשתיק, והיום היה לו ניאשתיק. פירש רש"י טבעת בראש המחתה שמקשקש ומשמיע קול משום ונשמע קולו בבואו אל הקודש, ומבואר ברש"י שגם ביום הכיפורים היה הכהן הגדול צריך להשמיע קול. ורק בכל יום לא היה צריך הטבעת בראש המחתה מפני שבבגדי זהב היו פעמונים. אכל הר"ח לטעמיו, וכן בתוספות שם פירשו ניאשתיק היינו נרתיק עור סביב יד המחתה לאחוז בה כדי שלא יכוה, ולשיטתו שלא היה צריך שום קול בכניסת הכהן הגדול לקודש הקודשים, דלא כרש"י.

121

Yoma 52b: המקור להקטרה בין הבדים וגדר הדבר

Jan 17, 2024

4:06

המקור להקטרה בין הבדים הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים. בגבורת ארי (ד"ס נתן לס המקקה) הקשה דמשמע כאן שהקטרת הקטורת היתה בין הבדים וכן במשנה לקמן (נג:) גבי הזאת דם פר ושעיר נאמר נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד', והיינו במקום שעמד כבר בשעת הקטרת קטורת, ומוכח מזה שהקטיר את הקטורת בין הבדים, משום שבהזאת דם ושעיר כתוב אל פני הכפורת' וזהו בין הבדים. והנה לר' יהודה שסובר במנחות (מ:) שהנכנס אל הקודש מבית לפרוכת לוקה ארבעים כי איסורו איסור לאו גרידא, ורק הנכנס אל מקום פני הכפורת חייב מיתה, קשה לפי"ז כיון דגבי קטורת אין כתיב 'אל פני הכפורת' אלא והביא מבית לפרוכת' לחוד, מספיק לכאורה שיכנס אל מבית לפרוכת ויקטיר, א"כ איך הקטיר בין הבדים ונכנס למקום שיש בו איסור מיתה, הרי לא ניתן איסור מיתה לדחות אצל קטורתיג. אך בקרית ספר (עכולס יוקכ"ס פ"ד) כתב מקור להקטרה בין הבדים, ממה שכתוב ונתן את הקטורת על האש לפני ה' וכסה ענן הקטורת את הכפורת אשר על העדות', משמע שמיד כשנותן את הקטורת מכסה הענן את הכפורת, והיינו מבין שני בדי הארוןיד. ובמשמר הלוי (זכסיס סי' על) מביא מקור להקטרה בבין הבדים, מהרמב"ן בפ' תשא (שמות ל לו) שביאר הפסוק ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה', שיתכן לפרש שהזכיר הכתוב כאן את כל מעשה הקטורת, ואמר שיקטיר ממנה לפני העדות בקודש הקדשים, והוא קטורת של יום הכפורים, וכן אמר שיקטיר ממנה באהל מועד בכל יום, ו'אשר אועד לך שמה' חוזר למה שאמר למעלה על העדות'. ולדבריו מבואר בפסוק שיש קטורת שדינה להנתן לפני העדות דהיינו לפני הארון כלומר בין הבדים והיא הקטורת של יום הכפורים.

122

Yoma 53a: גדר הבאה של קטרת

Jan 18, 2024

5:06

ג. ותיפוק ליה דקא מעייל ביאה ריקנית הקשה הגבורת ארי (מלואים), מדוע לא תירצו שהכניס דרך משופש, שאינו מתחייב משום ביאה ריקנית, כפי שאמרו במנחות (כז: ויעויין ברש"י שם שביאר מהו משופש), ובאופן זה אינו עובר אלא משום קטורת חסירה. ותירץ, שלגבי קטורת נאמר 'הבאה', וכיון שהביא שלא כדרך הבאה, אפילו אם לא חיסר אחת מסמניה, כיון שלא הביא כדרך הבאה אינה הקטרה, וחייב מיתה משום הקטרה שלא כהלכתה. ועל כרחך הביא בדרך הבאה, ולזה הקשו מדוע אינו מתחייב משום ביאה ריקנית. ובחידושי הגרי"ז (זבחים קיב:) הביא בשם הגר"ח לתרץ קושיית הגבורת ארי להיפך, שאם לא נכנס בדרך הבאה רגילה, אין על זה כלל שם הקטרה לענין לחייב מיתה בחיסורה, ועל כרחך מדובר בנכנס בדרך הבאה, שרק אז שייך לחייבו משום קטורת חסירה. נמצא, שהנכנס שלא כדרך והביא קטורת, להגבורת ארי חייב מיתה משום הקטרה שלא כהלכתה, ואפילו אם אינו חסר כלום. ולהגר"ח אינה נחשבת הקטרה כלל, ואף אם מקטיר קטורת חסירה [וראה באפיקי ים (ח"ב, סי' לי) שהביא תירוץ הגר"ח בשם הקדושת יום טוב, וכתב שהוא להיפך מדברי הגבורת ארי].

123

Yoma 53b: מדוע לא עשה ארון

Jan 19, 2024

3:33

Yoma 53b: מדוע לא עשה ארון

124

Yoma 54a: אם האיסור לא יבאו לראות כבלע את הקודש' נוהג לדורות או רק במדבר

Jan 22, 2024

3:53

אם האיסור לא יבאו לראות כבלע את הקודש' נוהג לדורות או רק במדבר מתיב רב חסדא ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ואמר רב יהודה אמר רב בשעת הכנסת כלים לנרתק שלהם. אמר רב נחמן משל לכלה כל זמן שהיא בבית אביה צנועה מבעלה, כיון שבאה לבית חמיה אינה צנועה מבעלה. נחלקו הראשונים אם איסור לא יבואו לראות כבלע את הקודש' נוהג גם לדורות. הרמב"ם (ספר המלוות סולס ג) כתב שאינו נוהג לדורות כי אם במדבר, ולכן אין מצוה זו נמנית במנין המצוות. והרמב"ן שם מוסיף שאף אלה שמנו את מצות ולא יבאו לראות כבלע' וגו', הוא מפני שכוללת את האיסור לגנוב כלי שרת שגם כלול בו והוא נוהג לדורות, אבל המצוה שלא לראות את הארון אינה נוהגת אלא במדברי. אך יש חולקים וסוברים שזו מצוה לדורות ועד שהגיעו לירושלים נהג איסור זה', וכן לאחר חורבן בית ראשון, ומנוה במנין המצוותי. ומקשה בפירוש הרי"פ (על ספל המלוות ללס"ג ק"ג ל"ס לין עמ' 466) על הרמב"ם שסובר שהאיסור לראות את הקודש אינו נוהג לדורות כי אם במדבר, שכאן בסוגיא רואים מקושית רב חסדא שנוהג לדורות, וגם רב נחמן שתירץ שאינו נוהג לדורות, מודה שבזמן הבית שני נהג איסור לראות את הקדש. וע"ש מה שמתרץ. ובשו"ת חבלים בנעימים (ק"ג סי' קל), וכן בכלי חמדה (כמלכל ד ל לוס ו) כתבו שכיון שבזמן הבית המקדש הראשון היה היתר לראות את הארון, נמצא שאין איסורו איסור עולם, ועל כן לא מנאו הרמב"ם בכלל הלאוין שבתורה. ובכלי חמדה מוסיף שכיון שבבית ראשון היה מותר, אף שבבית שני נאסר, בביהמ"ק שיבנה לא יהיה הלאו הזה, וא"כ הוה לאו שאינו נוהג לדורות. ולכך לא מנאו הרמב"ם במנין הלאוין.

125

Yoma 54b: האם תמונה היא סוג של פסל

Jan 25, 2024

2:57

תוס מציג דיון ארוך בנושא איסור עשיית פסילים. מן הדיון מתברר שהאיסור חל רק אם הדמות חקוקה או בולטת, אבל אם הצבע נמרח רק על המשטח אז האיסור אינו חל. זו גם דעת הרמב"ם. ראב"ד וריטב"א חולקים על כך וסבורים שגם ציור אסור. שולחן ערוך מתיר עשיית דמויות אנשים בדיו על קיר. אולם הט"ז סובר שגם ציור או דמות שאינה בולטת אסורה לפי הדעה החמורה. רמב"ם כותב שאסור לצייר דמות אדם בלבד, וזה חל רק אם הדמות בולטת, אבל אם היא מושקעת או בדמויות צבעים או רקומות בבד, אז זה מותר (רמב"ם, הלכות עבודת כוכבים פרק ג הלכה י). יש דיון בשאלה האם מותר להצטלם. נראה שלפי שולחן ערוך זה מותר, אבל לפי הט"ז זה אסור. רב יעקב אמדן כותב שרוב הפוסקים מתירים צילום שאינו בולט או חקוק. רב שמואל ווזנר מציע שאולי כל הפוסקים יכולים להתיר צילומים מאחר שלא האדם הוא שיוצר את הדמות, אלא המצלמה, וייתכן שזה לא נחשב להפרת האיסור. בסוף, השאלה היא האם צילום נחשב להפרת איסור עשיית פסלים, והתשובה תלויה בפוסקים ובהבנת הפרטים ההלכתיים.

126

Yoma 55a: גדר מעשה הזאה דיו"כ

Jan 25, 2024

2:36

בחידושי רבי אריה ליב (חלק ב', סימן י"ז) הוא מבאר שגדר ההזאה על הפרוכת והכפורת אינו כשאר זריקות. מקום הנתינה של הדם הוא על הפרוכת או הכפורת, אך הם חלוקים לגמרי משאר זריקות, שאין בהן דין מתן דמים כלל. כל דינם הוא מעשה ההזאה בלבד. ולפי זה, אין דין מקום להגעת הדם, אלא אף אם לא הגיע הדם לארץ אלא נתבטל באויר, יצא ידי דינו של הזאה, שאין בזה דין מתן דמים אלא מעשה ההזאה בלבד. וזה מבאר את דברי המשנה למלך (עבודת יום הכיפורים פרק ג' הלכה ה') שחילק בין הזאות יום הכיפורים להזאות דעלמא לעניין נקיטת ידו של המזה קודם שהגיע למקומו. בשאר הזאות, פסק הרמב"ם שהזריקה פסולה, מאחר שנמצא שהכהן בעל מום. אבל בהזאות יום הכיפורים, אין הדין כן. רבי אריה ליב מבאר, שכאשר הזה הכהן, כבר נגמרה העבודה, ואין אכפת אם הכהן נעשה אחר כך בעל מום. אבל בשאר זריקות, שהדין שלהן הוא מתן דמים וצריך שיגע הדם במזבח, אם נעשה הכהן בעל מום קודם שיגע הדם שם, הזריקה פסולה, שהרי העובד נעשה בעל מום קודם גמר העבודה.

127

Yoma 55b: גדר מנין דשבעה למטה

Jan 25, 2024

2:58

כתבו התוספות ישנים, שהשבע למטה צריכים מנין כפי שדרשו בתורת כהנים ממה שנאמר 'שבע פעמים', ולא 'שבע טיפין'. ובחידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם (הל' פסולי המוקדשין על תוס' מנחות ט"ז, עמ' 96) האריך בזה, ויסוד דבריו, שנאמר כאן דין סדר של הזאות, הזאה ראשונה, הזאת שניה וכו', ואין זה רק דין שיהיו שבע הזאות. והביא דברי התוספתא (לגבי הזאות פרה אדומה, שגם שם יש דין מנין) ששבעה כהנים שהזו בבת אחת הזאתן פסולה, לפי שכל ההזאות הללו ראשונות הם, וצריך שיהיו ראשונה, שניה וכו'.

128

Yoma 56a: למ"ד אין ברירה האם הכונה שלא חל כלל או שחל רק א"א לברר

Jan 28, 2024

3:01

רבי יהודה לית ליה ברירה. הסתפק בקהילות יעקב מי (יוכל סי' טו) האם למ"ד אין ברירה הכוונה שאין חל כלל וכגון אם אמר שני לוגין שאני עתיד להפריש יהיו תרומה, למ"ד אין ברירה אין כאן כלל תרומה, או שיש כאן שני לוגין תרומה אלא שא"א לבררם ונמצא שכל היין נאסר כיון שהוה כמדומע שיש בתוכו חולין ותרומה מעורבין, ונפק"מ האם לכהן מותר לשתות יין זה, וכן נפק"מ אם יועיל כשיפריש בבירור פעם שניה, שאם נאמר שלא חל כלל יועיל אם יפריש תרומה שוב, אך אם יש כאן תערובת חולין ותרומה לא יועיל אם יפריש שוב. ודייק מלשון הרמב"ם (מעשר פ"ז ס"ל) שכתב 'מי שהיו לו מאה לוג של יין טבול מן התורה ואמר שני לוגין שאני עתיד להפריש מהן הרי הן תרומה וכו', לא יתחיל וישתה וכו' אלא יפריש ואח"כ ישתה ואין אומרים זה שהניח בסוף כאלו נברר תחילה מפני שחיוב תרו"מ מהתורה ואין אומרים בשל תורה נחשוב כאילו נברר עד שיברר'. ומדויק בלשונו שאם יפריש פעם שניה יועיל וע"כ שס"ל שלמ"ד אין ורירה לא חל ההפרשה כלל מז.

129

Yoma 56b: הדמיון בין דין עירוב שצריך שיקבע סעודה במקום שמערב שם, לדין ברירה

Jan 28, 2024

2:26

אלא מדתני איו. הקשה השפת אמת כיצד אפשר להוכיח מדינא דאיו לדין ברירה, שהרי לגבי עירוב צריך שיקבע מקום סעודתו שם, וא"כ אפשר לומר שאין אדם קובע מקומו על הספק, ולכך לא חל העירוב, ולעולם ס"ל שיש ברירה. ותירץ שכיון שאמר רבי יהודה שאם כבר בא חכם חל העירוב, מוכח שהטעם שאינו חל הוא משום ברירה, שאל"כ הרי גם במקום שהגיע כבר חכם והוא לא ידע, הרי כשהניח העירוב היה הדבר בספק, ואם הטעם הוא משום שאין אדם קובע מקומו על הספק, גם באופן שכבר הגיע חכם לא יחול העירוב, וע"כ שטעמו הוא משום שאין ברירה, ולכך אם כבר בא חכם שאי"צ לדין ברירה קנה עירובו.

130

Yoma 57a: גדר דין הזאה בפר ושעיר של יום כיפור

Jan 30, 2024

4:03

הקשה הגבורת ארי, מדוע לא אמרו אם נגעו נגעו גם בפר ושעיר של יום הכיפורים, ואם נאמר שנגיעה פוסלת ביום הכפורים, צריך לבאר מדוע באמת היא תפסול. ובריטב"א מבואר, שאכן גם בשל יום הכיפורים אם נגעו נגעו, ועל כן מה שראה רבי אלעזר ברבי יוסי ברומי אין זה קושיא גמורה על חכמים, שיכולים לומר ששלא במתכוין נפלו על הפרוכת. אבל הגבורת ארי כתב, שאם הזה דם פר ושעיר של יום הכיפורים על הפרוכת הזאתו פסולה. לפי שנאמר 'וכן יעשה לאהל מועד', משמע שכל ההזאה צריכה להיות בהיכל דוקא, ולא בקודש הקדשים, וכיון שלפרוכת יש דין קודש הקדשים, אי אפשר להזות עליה, שכן אין ההזאה באהל מועד [ולפי המבואר בחידושי רבי אריה לייב (ח"ב, י"ז, הובאו דבריו לעיל נ"ה) שדין ההזאות שבפנים ושל הפרוכת, העיקר הוא מעשה ההזאה, ואינם כמתן דמים על המזבח, לכאורה פשוט כהריטב"א, שלא אכפת לנו מה שיגע אחר כך בפרוכת].

131

Yevamos 43b: Can You Make a Siyum Bechorim on a Sefer Tanach?

Mar 24, 2026

2:26

Yevamos 43b: Can You Make a Siyum Bechorim on a Sefer Tanach?

132

Chagigah 13a: Teaching a Non Jew Torah + Lifnei Iver

Oct 21, 2025

1:59

Chagigah 13a: Teaching a Non Jew Torah + Lifnei Iver

133

Chagigah 13b: Teaching Non Jews Torah - Geder HaIssur

Oct 21, 2025

1:42

Chagigah 13b: Teaching Non Jews Torah - Geder HaIssur

134

Chagigah 14a: Learning Torah at Night

Oct 23, 2025

2:59

What’s the halacha of learning Torah at night? Can you learn Tanach after tzeis? What if it’s a public shiur? And what about learning after Veyitein Lecha? This episode breaks down the practical halachos and common scenarios — clearly and simply.

135

Chagigah 14b: Why Nighttime Torah Is So Precious

Oct 23, 2025

2:16

The Gemara teaches that night was created for Torah — and those who learn then are blessed with long life and a special chein. Rambam says most Torah wisdom is acquired at night, because it’s the time you choose what matters most. When others rest, your learning stands out. In this episode, we’ll explain why learning at night carries such extraordinary reward and spiritual power.

136

Chagigah 15a: Milah on Shabbos: Does Artificial Insemination Delay the Bris?

Oct 23, 2025

3:12

Chagigah 15a: Milah on Shabbos: Does Artificial Insemination Delay the Bris? — Rabbeinu Chananel’s Girsa When a baby is conceived through artificial insemination, and the birth falls on Shabbos, a halachic question arises: Is the bris milah held on the following Shabbos or postponed to Sunday? In this episode, we explore the critical girsa of Rabbeinu Chananel that frames the entire discussion. This is a deep dive into classic text, nuanced lomdus, and real-world halacha.

137

Chagigah 15b Ambatya: When Halacha Meets Modern Fertility

Oct 23, 2025

3:12

The sugya of Ambatya becomes the halachic fault line for one of the most heated debates of the 20th century. In this episode, we trace how Rav Moshe Feinstein used this Gemara to rule that children born through donor insemination are not mamzeirim—and why the Satmar Rebbe fiercely disagreed. We’ll explore the halachic logic, the hashkafic divide, and how a single sugya shaped the modern fertility discussion in the frum world.

138

Chagigah 16a: Looking at the Hands of Kohanim during Birkas Kohanim and the Geder of The Mitzvah

Oct 28, 2025

2:12

Chagigah 16a: Looking at the Hands of Kohanim during Birkas Kohanim and the Geder of The Mitzvah

139

Chagigah 16b: מדוע סמיכה איננה מצוות עשה שהזמן גרמא

Oct 28, 2025

2:31

: מדוע סמיכה איננה מצוות עשה שהזמן גרמא מצוות סמיכה – סמיכת הידיים על הקרבן – נעשית דווקא ביום. אם כן, מדוע אין היא נחשבת מצוות עשה שהזמן גרמא? בפרק זה נעמיק בסוגיא, נברר כיצד חכמים הבינו את מהות הסמיכה, האם הגבלת הזמן מגדירה את עצם המצוה או רק את קיומה בפועל, ולמה נשים אינן חייבות אף על פי כן.

140

Chagigah 17a: Geder din Tashlumin by Shavuos, Tachanun for the Week after Shavuos

Nov 4, 2025

3:23

Chagigah 17a: Geder din Tashlumin by Shavuos, Tachanun for the Week after Shavuos

141

Chagigah 17b: Counting Days, Not Weeks: Rabbeinu Yerucham’s Surprising Source

Nov 4, 2025

1:42

Why does Rabbeinu Yerucham hold that after the destruction of the Beis HaMikdash , midoraisa, we’re only obligated to count the days of the Omer—but not the weeks? This unusual view has puzzled commentators for centuries. In this episode, we trace his reasoning back to an unexpected source—our very sugya—and uncover how a subtle shift in the Gemara’s focus reshapes the entire mitzvah of Sefiras HaOmer in post-Mikdash times.

142

Chagigah 18a: Chol HaMoed: Min HaTorah or Rabbanan? What Difference Does It Make?

Nov 4, 2025

2:03

Is the prohibition of melacha on Chol HaMoed from the Torah or rabbinic? We’ll explore both sides of the debate—and why it matters. The nafka mina is huge: if it’s d’Oraisa, any doubt must be treated strictly (safek d’Oraisa l’chumra). If it’s d’Rabbanan, we’re lenient in cases of doubt. It also affects whether one may benefit from melacha done improperly and how seriously we treat violations. This episode breaks down the core question and its real-world halachic impact.

143

Chagigah 18b: Why Do We Wash Before Bread?

Nov 4, 2025

2:37

Before eating bread, we wash our hands—but why? In this episode, we explore the reason behind netilas yadayim l’seudah: is it about cleanliness, holiness, or both? We’ll discuss the decree of Chazal rooted in the purity laws of terumah, how it connects us back to the Beis HaMikdash, and why this simple act turns an ordinary meal into something sacred.

144

Chagigah 19a : Kavannah When Washing for Bread: Does It Matter Why You Washed?

Nov 4, 2025

3:13

If you washed your hands before Mincha and then sat down for Shalosh Seudos, do you need to wash again—and can you make a bracha? In this episode, we explore whether netilas yadayim requires specific kavannah for eating bread, or if any washing counts. We’ll look at the classic case of washing for one reason but then deciding to eat, and uncover when a new washing and bracha are required—and when your first one still works.

145

Chagigah 19b: Kavannah After the Dip: How Does It Work?

Nov 4, 2025

2:24

How can kavannah after tevila still count? Isn’t intention supposed to come before the act? In this episode, we explore the halachic mechanics of kavannah in tevila—whether it’s a condition in the act itself or a din of hesech hadaas. We’ll unpack how kavannah can sometimes take effect even after immersion, and what this teaches us about the deeper structure of mitzvos and the role of conscious intent in creating spiritual transformation.

146

Chagigah 20a: שימור לשם מצת מצוה

Nov 11, 2025

2:37

Chagigah 20a: שימור לשם מצת מצוה

147

Chagigah 20b: ב דינים בעניין שימור במצה

Nov 11, 2025

4:24

Chagigah 20b: ב דינים בעניין שימור במצה

148

Chagigah 21a: When a Cast Meets the Mikvah: Understanding One of the Hardest Chatzitzah Cases

Nov 12, 2025

2:45

This episode breaks down one of the most complex and sensitive halachic questions in Hilchot Niddah: Does wearing a medical cast create a Chatzitzah? We walk through the major positions of leading poskim — including Rav Eliezer Waldenberg, Rav Zalman Nechemia Goldberg, Rav Zvi Pesach Frank, and the Sidrei Taharah — and explain why this issue is so difficult. You’ll hear: Why some poskim insist on removing the cast whenever possible Why others argue that a cast may not be considered a Chatzitzah, since it’s medically necessary and not viewed as “objectionable” This is a clear, structured guide to one of the hardest real-life Chatzitzah dilemmas.

149

Chagigah 21b: The Brisker Rav 's Chiddush on Iruv Mikvaos

Nov 13, 2025

3:01

Chagigah 21b: The Brisker Rav 's Chiddush on Iruv Mikvaos

150

Chagigah 22b: Why isn't the Am Haaretz trusted bc he has a Migu?

Nov 16, 2025

2:13

Chagigah 22b: Why isn't the Am Haaretz trusted bc he has a Migu?

151

Chagigah 23a: How can the Eifer Chatas become Tamei?

Nov 16, 2025

1:24

Chagigah 23a: How can the Eifer Chatas become Tamei?

152

Chagigah 23b: Meyuchad LeYeshiva

Nov 18, 2025

1:47

Chagigah 23b: Meyuchad LeYeshiva

153

Chagigah 24a: Tziruf Kli

Nov 18, 2025

3:48

Chagigah 24a: Tziruf Kli

154

Chagigah 24b: Geder of Hechsher Tumah - Hilchos Tumah or Hilchos Ochlin?

Nov 18, 2025

2:33

Chagigah 24b: Geder of Hechsher Tumah - Hilchos Tumah or Hilchos Ochlin?

155

Chagigah 25a: How were they Oleh LRegel from the Galil?

Nov 20, 2025

1:27

Chagigah 25a: How were they Oleh LRegel from the Galil?

156

Chagigah 25a : Understanding Ohel Zaruk: A Clear Walkthrough of the Sugya

Nov 24, 2025

2:04

A straightforward, step-by-step explanation of the sugya of ohel zaruk — the debate about whether a moving “tent” counts as an ohel to block or transmit tumah. We outline the basic machlokes, key nafka minas, and the two conceptual ways to understand tum’at ohel, all in simple, clear language.

157

Chagigah 25b: Reb Chaim Brisker & the Noda B’Yehuda: What Really Counts as an Ohel?

Nov 24, 2025

2:08

A clear, accessible breakdown of Reb Chaim’s famous chiluk between meivi tumah and chotzetz, explaining why hovering alone isn’t enough to block tumah without a true shem ohel. We then explore the Noda B’Yehuda’s landmark application to umbrellas on Shabbos, showing how “ohel” for Shabbos works differently than “ohel” for tumah — two systems, two definitions, one sugya made simple.

158

Chagigah 26a: Geder of how the touch of an Am Haaretz can be Metmeh Lmafreia

Nov 25, 2025

4:05

Chagigah 26a: Geder of how the touch of an Am Haaretz can be Metmeh Lmafreia

159

Chagigah 26b: 2 Dinim in Lechem HaPanim

Nov 26, 2025

2:59

Chagigah 26b: 2 Dinim in Lechem HaPanim

160

Chagigah 27a: Can you make the Shulchan completely out of Gold?

Nov 26, 2025

1:23

Chagigah 27a: Can you make the Shulchan completely out of Gold?

161

Yevamos 2a: גדר היתר אשת אח ליבום

Nov 26, 2025

4:09

The Masechta opens by listing close relatives with whom yibum is not allowed — including cases of eishes ach (a brother’s wife) outside the mitzvah of yibum. This immediately raises the core question: How can yibum ever work? Yibum is, by definition, marrying an eishes ach, which is normally an issur punishable by kares. Tosfos based on Kovetz He’aros 9 Yibum works through the rule of aseh docheh lo sa’aseh — a positive mitzvah overriding a prohibition. The issur of eishes ach remains fully in place; it is simply overridden in this scenario. Tosafos asks: If yibum overrides ervah, why not apply it to other forbidden relatives, like a wife's sister? Tosafos answers: Yibum is allowed only because the Torah explicitly commands it. The override applies only here, nowhere else. Yad Ramah’s Approach (Sanhedrin 53a): Yibum is not based on aseh docheh lo sa’aseh. Rather, the Torah’s prohibition of eishes ach never applied to a case where yibum is possible. The issur applies only when the woman has children and yibum is off the table. Ramban’s View (Toras Ha’adam): Agrees with the Yad Ramah. Compares it to a kohen becoming tamei for a mes mitzvah: it’s not an exception — that case simply wasn’t included in the original prohibition. So too, eishes ach simply doesn’t apply in a scenario of yibum. Nafka Minas (Practical Differences Between the Views): Kiddushin with a Yevama: Rashi says kiddushin cannot take effect, because the issur of eishes ach still exists (fits with Tosafos/Rav Elchonon). According to Ramban/Yad Ramah, kiddushin might work, since eishes ach isn’t present at all in a yibum case. Yibum for the Wrong Reasons: The Gemara warns it’s like living with an ervah. Rambam says it’s not actually an ervah at all — once the brother dies, the issur disappears. Rambam fits with Ramban: the issur is simply gone in a yibum case. Tosafos/Rashi fit the stricter language of the Gemara — the issur exists but is overridden. This sugya sets up a major theme of Yevamos: Is yibum an override of eishes ach, or is eishes ach simply not present when the Torah commands yibum?

162

Chagigah 2b: The Brisker Rav on Why Niddah Isn’t an Ervah for Yibbum

Nov 26, 2025

2:49

The Brisker Rav’s yesod: niddah is a temporary issur on the act, not a contradiction to ishus. Ervah-type issurim uproot the relationship; niddah does not. Yibbum only conflicts with structural issurim, not issurei biah. A clear, concise explanation of why niddah never exempts from yibbum.

163

Yevamos 3a: בגדר צרת ערוה — פטור או איסור

Nov 30, 2025

2:12

עיון ביסוד דין צרת ערוה, לבאר אם עיקרו מדין פטור מן היבום או שיסודו דין איסור שמחילה הערוה על צרתה, ולעמוד על מחלוקת הראשונים והגרי״ז בגדר החלות.

164

Yevamos 3b: Rav Akiva Eiger & Rav Nachum — Why Eishes Ach Can’t Patur a Tzaras Tzarah

Dec 1, 2025

4:25

This episode presents Rav Akiva Eiger’s classic kasha on Tzaras Tzarah: why does the Torah require a special pasuk of “litzror” to asser the second co-wife? Once the first tzarah becomes Eishes Ach, she would seem to carry the full status of an ervah, and an ervah ordinarily extends its halachic effect to a co-wife automatically. What, then, necessitates a new pasuk? Rav Nachum’s yesod provides the framework: the halachos of yibbum operate within two distinct categories—issur and ptur mitzvah. An ervah does not merely forbid; she removes the mitzvah of yibbum and thereby creates a ptur that applies to her tzarah. Eishes Ach, however, is a pure issur—and precisely the issur overridden by yibbum. An issur of this type has no koach to generate a ptur for another woman. Accordingly, even when the first tzarah becomes Eishes Ach, she remains within the realm of issur and cannot affect her fellow co-wife. Without the pasuk, the Tzaras Tzarah would remain permitted. The pasuk is thus indispensable. This episode articulates Rav Akiva Eiger’s kasha and Rav Nachum’s yesod as two sides of the same structure, defining why only an ervah—through ptur—can extend to a tzarah, and why Eishes Ach cannot.

165

Yevamos 4a: גדרי עשה דוחה לא תעשה: חקירת ההותרה והדחויה

Dec 2, 2025

4:25

This episode lays out the fundamental chakirah in the sugya of עשה דוחה לא תעשה: when an aseh overrides a lav, what is the precise geder of that override? One model understands the mechanism as דחויה—the lav remains a full-fledged prohibition, but the aseh possesses greater halachic force and therefore pushes it aside (dacheihu) at the moment of conflict. The issur exists, but it is overridden due to the priority of kiyum aseh over shev v’al ta’aseh of the lav. The second model views the system as הותרה—that the lav simply does not apply (lo chal klal) in any situation where the Torah demands fulfillment of the competing aseh. According to this understanding, the Torah never spoke its lo sa’aseh in the context of a mitzvas aseh; the prohibition is absent rather than suppressed. This chakirah produces major nafka minos: • Whether we say aseh docheh lo sa’aseh even באפשר לקיים שניהם, if it is technically possible to satisfy both without conflict. • Whether one may lechatchilah create a situation that will require aseh docheh, or whether doing so improperly forces a dichuyah. • Whether, in cases of lav + aseh standing against an aseh (where the override cannot operate), the lav is still considered chal for malkus, or whether it is treated as nitcheh and therefore exempt from punishment. This section thus defines the underlying conceptual infrastructure of the rule: is aseh docheh lo sa’aseh an act of halachic force, where the mitzvah actively overrides, or an act of halachic definition, where the lav never attains status in that setting to begin with?

166

Yevamos 4b:*גדר איסור כלאים: מעשה לבישה או הנאת לבישה

Dec 3, 2025

2:36

Yevamos 4b: גדר איסור כלאים: מעשה לבישה או הנאת לבישה This episode analyzes the precise geder ha-issur of shaatnez: What, at its core, does the Torah prohibit? The Gemara establishes that shaatnez is forbidden only when there is both levishah and hana’ah, which creates a central chakirah: Is the prohibition fundamentally the benefit one receives from shaatnez, with wearing serving merely as the mechanism for that benefit? Or is the essence the act of wearing shaatnez, with the requirement of hana’ah simply defining which act of wearing rises to the level of issur? Rashi’s explanation suggests that hana’ah might be the central ingredient, and this has major implications for tzitzis. If mitzvos are not classified as personal enjoyment (mitzvos lav le’hanos nitnu), does that mean the prohibition of shaatnez never starts in a mitzvah setting? Or does the halachic act of levishah remain fully present, requiring a formal Torah-based allowance even when no physical pleasure is intended?

167

Yevamos 5a: קדושת נזיר – גדר איסורו: לאו השוה בכל או דין שם תואר?

Dec 4, 2025

2:15

החקירה: האם איסורי נזיר מוגדרים כדין השוה בכל — דומיא דנדרים המחייבים כל אדם לשמור את מוצא שפתיו — או שהם דינים הנובעים מ“שם תואר” של נזיר, ואינם שייכים אלא למי שחלה עליו קדושת נזירות? --- The Core Question The sugya depends on defining the very nature of Nazirus: > Is Nazirus fundamentally like a neder (a universal halachic mechanism)? Or is it a unique halachic status — a “shem toar” — that the Torah applies only to someone who assumes the role of a Nazir? This distinction determines whether Nazir prohibitions are considered “equal to all” (שוה בכל) or “not equal to all” (אינו שוה בכל). --- Side A – Nazirus is like a Neder (Issur Cheftza or Issur Gavra) According to the Mahar"i Ben Lev and Mahar"i Basan: When a person accepts Nazirus, he is creating an issur, either: On the object (wine becomes forbidden), or On the person (the person becomes prohibited from cutting hair or drinking wine). Result: The mechanism is the same mechanism as nedarim, which applies to everyone. Therefore, even those who never became Nazirīm are bound by the same underlying halachic system: → Nazir prohibitions count as “שוה בכל.” --- Side B – Nazirus is a Halachic Status (“Shem Teva”) According to the Mahariṭ: Nazirus is not an issur-object and not an issur-person in the neder sense. It is a new kedusha-status placed on a person: → The Torah gives special prohibitions only to one who possesses this status. Result: These laws apply only to people with that status. Therefore: → Nazir prohibitions are “אינו שוה בכל.” --

168

Yevamos 5b: מילה בשבת הותרה או דחויה

Dec 7, 2025

2:19

Yevamos 5b: מילה בשבת הותרה או דחויה

169

Yevamos 6a: גדר מצות בנין בית המקדש

Dec 9, 2025

2:56

Yevamos 6a: גדר מצות בנין בית המקדש

170

Yevamos 6b: עוד בעניין גדר מצות בנין בית הקדש

Dec 9, 2025

2:36

Yevamos 6b: עוד בעניין גדר מצות בנין בית הקדש

171

Yevamos 7a: עשה ולא תעשה מה חמור

Dec 11, 2025

3:54

Yevamos 7a: עשה ולא תעשה מה חמור

172

Yevamos 7b: עשה דוחה לא תעשה במאכלות אסורות

Dec 14, 2025

3:38

Yevamos 7b: עשה דוחה לא תעשה במאכלות אסורות

173

Yevamos 8a: דין ערוה דצרת ערוה

Dec 15, 2025

2:42

Yevamos 8a: דין ערוה דצרת ערוה

174

Yevamos 8b: עוד בעניין איסור דצרת ערוה

Dec 16, 2025

1:54

Yevamos 8b; עוד בעניין איסור דצרת ערוה

175

Yevamos 9a: חייבים לאויו לרבי עקיבא ועשה דוחה לא תעשה

Dec 17, 2025

3:05

Yevamos 9a: חייבים לאויו לרבי עקיבא ועשה דוחה לא תעשה

176

Yevamos 9b: התירוץ של האבנים מילואים לקושיית התוספות

Dec 18, 2025

3:59

Yevamos 9b: התירוץ של האבנים מילואים לקושיית התוספות

177

Yevamos 10a: עוד בעניין הנ"ל ויסוד איסור אחות אשתו לאחר גירושין החקירה של הברכת שמואל

Dec 18, 2025

3:49

Yevamos 10a: עוד בעניין הנ"ל ויסוד איסור אחות אשתו לאחר גירושין החקירה של הברכת שמואל

178

Yevamos 10b: ערוה הוא סתירה למצות היבום היסוד של חידושי רבי שלמה

Dec 22, 2025

3:08

Yevamos 10b: ערוה הוא סתירה למצות היבום היסוד של חידושי רבי שלמה

179

Yevamos 11a: שליחות בחליצה

Dec 22, 2025

3:15

Yevamos 11a: שליחות בחליצה

180

Yevamos 11b: בעניין סוטה ספק

Dec 24, 2025

3:32

Yevamos 11b: בעניין סוטה ספק

181

Yevamos 12a: חקירה בעניין מיאון

Dec 25, 2025

2:49

Yevamos 12a: חקירה בעניין מיאון

182

Yevamos 12b: גדר דין גדלות דשנים וסימנים

Dec 28, 2025

1:47

Yevamos 12b: גדר דין גדלות דשנים וסימנים

183

Yevamos 13a: חקירה הא דאין קידושין תופסין האיסורים עריות

Dec 28, 2025

1:59

Yevamos 13a: חקירה הא דאין קידושין תופסין האיסורים עריות

184

Yevamos 13b: גדר איסור יבמה לשוק

Dec 30, 2025

3:40

Yevamos 13b: גדר איסור יבמה לשוק

185

Yevamos 14a: בת קול בספיקא דדינה וספק במציאות

Dec 30, 2025

2:53

Yevamos 14a: בת קול בספיקא דדינה וספק במציאות

186

Yevamos 14b: טעם איסור לא תתגודדו

Jan 4, 2026

3:00

Yevamos 14b: טעם איסור לא תתגודדו

187

Yevamos 15a: Can You Serve Someone Food With a Hashgacha They Don’t Trust Without Telling Them?

Jan 4, 2026

2:11

Yevamos 15a: Can You Serve Someone Food With a Hashgacha They Don’t Trust Without Telling Them?

188

Yevamos 15b: Tefillin on Chol HaMoed and Lo Sisgodidu

Jan 5, 2026

2:22

Yevamos 15b: Tefillin on Chol HaMoed and Lo Sisgodidu

189

Yevamos 16a: אלו ואלו דברי אלוקים חיים

Jan 7, 2026

2:58

Yevamos 16a: אלו ואלו דברי אלוקים חיים

190

Yevamos 16b: החידוש נפלא של המהריט אלגזי בעניין ולד של נכרי וישראלית

Jan 7, 2026

2:48

Yevamos 16b: החידוש נפלא של המהריט אלגזי בעניין ולד של נכרי וישראלית

191

Yevamos 17a: עשאום עכו"ם גמורים

Jan 8, 2026

3:27

Yevamos 17a: עשאום עכו"ם גמורים

192

Yevamos 17b: יבם מומר

Jan 8, 2026

1:17

Yevamos 17b: יבם מומר

193

Yevamos 18a: בעניין זיקה לא פקעה בכדי

Jan 12, 2026

4:20

Yevamos 18a: בעניין זיקה לא פקעה בכדי

194

Yevamos 18b: בעניין קידושין לא מפקיע זיקה

Jan 13, 2026

5:17

Yevamos 18b: בעניין קידושין לא מפקיע זיקה

195

Yevamos 19a: בעניין זיקה ככנוסה

Jan 14, 2026

2:17

Yevamos 19a: בעניין זיקה ככנוסה

196

Yevamos 19b: בעניין דעת האשה במאמר וקידושין

Jan 15, 2026

3:03

Yevamos 19b: בעניין דעת האשה במאמר וקידושין

197

Yevamos 20a: עשה דוחה לא תעשה באלמנה לכהן גדול והאם מצות יבום שייך גם להיבמה

Jan 19, 2026

2:54

Yevamos 20a: עשה דוחה לא תעשה באלמנה לכהן גדול והאם מצות יבום שייך גם להיבמה

198

Yevamos 20b: החידוש של רבי גידל והאם יש איסור אשת אח בחייבי לאוין

Jan 20, 2026

2:41

Yevamos 20b: החידוש של רבי גידל והאם יש איסור אשת אח בחייבי לאוין

199

Yevamos 22a: מקור לדין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

Jan 25, 2026

2:19

Yevamos 22a: מקור לדין גר שנתגייר כקטן שנולד דמי

200

Yevamos 21a: עשה דוחה לא תעשה אם הוא מצד הקיום עשה או משום הביטול עשה

Jan 25, 2026

2:31

Yevamos 21a: עשה דוחה לא תעשה אם הוא מצד הקיום עשה או משום הביטול עשה

Popular Shows by Moshe Niehaus Moshe Niehaus