Popular Shows by Moshe Niehaus Moshe Niehaus
1435 episodes
#
Name
Release Date
Duration
301
Yevamos 24a: חקירת האחרונים בעניין מצוה על הגדול לייבם
Yevamos 24a: חקירת האחרונים בעניין מצוה על הגדול לייבם
Jan 29, 2026
2:23
Yevamos 24a: חקירת האחרונים בעניין מצוה על הגדול לייבם
302
Yevamos 24b: חקירת האחרונים בעניין הדין ירושה "יקום על שם אחיו המת"
Yevamos 24b: חקירת האחרונים בעניין הדין ירושה "יקום על שם אחיו המת"
Jan 29, 2026
1:57
Yevamos 24b: חקירת האחרונים בעניין הדין ירושה "יקום על שם אחיו המת"
303
Yevamos 25a: Adopted Children - Yichud and Negiah
Yevamos 25a: Adopted Children - Yichud and Negiah
Feb 1, 2026
2:57
Yevamos 25a: Adopted Children - Yichud and Negiah
304
Yevamos 25b: Adopted Children - Kibud Av and Aveilus
Yevamos 25b: Adopted Children - Kibud Av and Aveilus
Feb 1, 2026
2:26
Yevamos 25b: Adopted Children - Kibud Av and Aveilus
305
Yevamos 26a: אם חליצה חשיב מצוה
Yevamos 26a: אם חליצה חשיב מצוה
Feb 3, 2026
1:30
Yevamos 26a: אם חליצה חשיב מצוה
306
Yevamos 26b: יסוד דין חליצה גרועה
Yevamos 26b: יסוד דין חליצה גרועה
Feb 8, 2026
2:06
Yevamos 26b: יסוד דין חליצה גרועה
307
Yevamos 27a: גדר דין צרת אחות זקוקתו לרב אשי
Yevamos 27a: גדר דין צרת אחות זקוקתו לרב אשי
Feb 8, 2026
3:37
Yevamos 27a: גדר דין צרת אחות זקוקתו לרב אשי
308
Yevamos 27b: החידוש של רבי אליהו ברוך בדין צרת אחות זקוקתו
Yevamos 27b: החידוש של רבי אליהו ברוך בדין צרת אחות זקוקתו
Feb 8, 2026
3:52
Yevamos 27b: החידוש של רבי אליהו ברוך בדין צרת אחות זקוקתו
309
Yevamos 28a: גדר הדין אחות זקוקתו לשיטת ר שמעון
Yevamos 28a: גדר הדין אחות זקוקתו לשיטת ר שמעון
Feb 15, 2026
2:21
Yevamos 28a: גדר הדין אחות זקוקתו לשיטת ר שמעון
310
Yevamos 28b: אם יש קיום מצוה במאמר
Yevamos 28b: אם יש קיום מצוה במאמר
Feb 15, 2026
2:46
Yevamos 28b: אם יש קיום מצוה במאמר
311
Yevamos 29a: בעניין אם מאמר קונה קנין גמור
Yevamos 29a: בעניין אם מאמר קונה קנין גמור
Feb 15, 2026
3:39
Yevamos 29a: בעניין אם מאמר קונה קנין גמור
312
Yevamos 30b: ספק קרוב לו
Yevamos 30b: ספק קרוב לו
Feb 17, 2026
1:33
Yevamos 30b: ספק קרוב לו
313
Yevamos 31a: בעניין תרי ותרי אי ספיקא דאורייתא
Yevamos 31a: בעניין תרי ותרי אי ספיקא דאורייתא
Feb 18, 2026
4:20
Yevamos 31a: בעניין תרי ותרי אי ספיקא דאורייתא
314
Yevamos 31b: שיטת אביי למה לא מהני החזקת היתר לשוק
Yevamos 31b: שיטת אביי למה לא מהני החזקת היתר לשוק
Feb 19, 2026
2:26
Yevamos 31b: שיטת אביי למה לא מהני החזקת היתר לשוק
315
Pesachim 34a: כיצד סומכים על אליהו הנביא בבירור הספיקות בהלכה [תיק"ו] והרי "לא בשמים היא
Pesachim 34a: כיצד סומכים על אליהו הנביא בבירור הספיקות בהלכה [תיק"ו] והרי "לא בשמים היא
Sep 22, 2022
3:41
Pesachim 34a: כיצד סומכים על אליהו הנביא בבירור הספיקות בהלכה [תיק"ו] והרי "לא בשמים היא
316
Pesachim 34b: האם השקה היא מדין זריעה או מדין ביטול למי המקוה
Pesachim 34b: האם השקה היא מדין זריעה או מדין ביטול למי המקוה
Sep 25, 2022
2:59
Pesachim 34b: האם השקה היא מדין זריעה או מדין ביטול למי המקוה
317
Pesachim 35a: גדר הפטור בעיסה שאינה באה לידי חימוץ
Pesachim 35a: גדר הפטור בעיסה שאינה באה לידי חימוץ
Sep 29, 2022
2:53
Pesachim 35a: גדר הפטור בעיסה שאינה באה לידי חימוץ
318
Pesachim 35b: מצה של טבל ומצוה הבאה בעבירה
Pesachim 35b: מצה של טבל ומצוה הבאה בעבירה
Sep 29, 2022
3:41
Pesachim 35b: מצה של טבל ומצוה הבאה בעבירה
319
Pesachim 36a: האם קריאת הכלל היא מצוה דאורייתא
Pesachim 36a: האם קריאת הכלל היא מצוה דאורייתא
Sep 30, 2022
2:32
Pesachim 36a: האם קריאת הכלל היא מצוה דאורייתא
320
Pesachim 36b: תבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב לענין חלה, מצה, ברכת המוציא וברכת המזון
Pesachim 36b: תבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב לענין חלה, מצה, ברכת המוציא וברכת המזון
Oct 2, 2022
3:17
תבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב לענין חלה, מצה, ברכת המוציא וברכת המזון הרש"ש (שס) דן בתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב האם חייבת בחלה. וכתב שלכאורה היא פטורה מן התורה, משום שבמצוות חלה נאמר (במדבר טו יט) "מלחם הארץ', ויש ללמוד מכאן שאין חיוב חלה אלא בגידולים המחוברים בארץ. ומעתה אין יוצאים במצה שנעשתה מתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב, שהרי דורשים מצה מחלה בגזירה שוה לחם לחם', כמבואר בגמרא לקמן (לק.). וכן אין לברך המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון על לחם העשוי מתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב, שאין זה "לחם מן הארץ', אלא תהיה ברכתו שהכל, ככל המאכלים שאין גידולם מן הארץיב. אך הוכיח מדברי הגמרא לעיל (לה:) שיוצאים בזה ידי חובת מצה, שהרי העמידו משנתנו שאין יוצאים במצה של טבל בעציץ שאינו נקוב, ומשמע שאם תיקן טבל זה והפריש ממנו תרומות ומעשרות יוצאים בו. ומעתה אף חייב בחלה, שהרי מצה וחלה נלמדים זה מזה בגזירה שוה כנ"ל.
321
Pesachim 37a: מצה שנאפתה בחמה ומצות שאפו יוצאי מצרים
Pesachim 37a: מצה שנאפתה בחמה ומצות שאפו יוצאי מצרים
Oct 2, 2022
1:40
מצה שנאפתה בחמה ומצות שאפו יוצאי מצרים שם. מבואר בתוספתא (פ"ג הי"6) ובירושלמי (קלס פ"ח ה"ג) שאין יוצאים ידי חובת מצה בעיסה שנאפתה בחמה. והטעם, שכמו שמבואר בגמרא שאין זה נקרא לחם לגבי חלה, משום שאין דרך אפיה בכך, כך אין זה נקרא לחם לגבי חיוב מצה שנקראת לחם עונים.crrr העיר בדרך אמונה (כיכוריס פ"ו סי"ג נכיסול ססלכס ד"ס ליכסס כסמס), ששנינו לקמן (קטז: לפי גירסת קלל"ס), "מצה על שום מה על שום שלא הספיק בצקת אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם שנאמר (שמות יב לט) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצותי וגו'. ובתרגום יונתן בפסוק זה [וכן משמע ביוצרות לשבת הגדול (פיוט סמנק')] מבואר שהעיסה שהוציאו ממצרים נאפתה על ראשיהם מחום השמש. ואיך יתכן שהמצה שאנו אוכלים היא זכר למצה שנאפתה בחמה, והרי במצה כזו אין יוצאים ידי חובה כלל כיון שאינה נקראת 'לחם'. עיין שם מה שתירץ.
322
Pesachim 37b: שתי חיובים בחלה דין עיסה וגין לחם
Pesachim 37b: שתי חיובים בחלה דין עיסה וגין לחם
Oct 4, 2022
5:03
הפמ"ג באו"ח סי' קס"ח במשבצו"ז סקט"ז כתב בביאור כפילות הכתובים, דבאמת ב' חיובים חלוקים ישנם בחובת חלה, חדא עריסותיכם, ושנית לחם הארץ, והוא עפ"י שיטת ר"ת בפסחים לז: [ד"ה דכו"ע] דאם עשה הגלגול עבה הרי הוא וכעין זה מבואר בחידושי הר"ן פסחים מח: לבאר המקור דסל מצרף, דהוא משום דתרי קראי כתיבי בחיובא דחלה, חדא ראשית עריסותיכם, והיינו בעודו עיסה, ושנית כתיב לחם הארץ.
323
Pesachim 38a: מעשר שני ממון גבוה או ממון הדיוט
Pesachim 38a: מעשר שני ממון גבוה או ממון הדיוט
Oct 4, 2022
3:00
Pesachim 38a: מעשר שני ממון גבוה או ממון הדיוט
324
Pesachim 38b: גדר דין שימור במצה
Pesachim 38b: גדר דין שימור במצה
Oct 7, 2022
3:01
Pesachim 38b: גדר דין שימור במצה
325
Pesachim 39a: שיעור וגדר מצות אכילת מרור
Pesachim 39a: שיעור וגדר מצות אכילת מרור
Oct 7, 2022
7:39
Pesachim 39a: שיעור וגדר מצות אכילת מרור
326
Pesachim 39b: גדר מצות אכילת מרור ודין צירוף
Pesachim 39b: גדר מצות אכילת מרור ודין צירוף
Oct 9, 2022
3:40
Pesachim 39b: גדר מצות אכילת מרור ודין צירוף
327
Pesachim 40a: Machine Matzah - is it considered Shemura?
Pesachim 40a: Machine Matzah - is it considered Shemura?
Oct 12, 2022
5:25
Pesachim 40a: Machine Matzah - is it considered Shemura?
328
Pesachim 40b: מדוע אין ביטול ברוב בבגד שאבד בו כלאים
Pesachim 40b: מדוע אין ביטול ברוב בבגד שאבד בו כלאים
Oct 12, 2022
4:55
Pesachim 40b: מדוע אין ביטול ברוב בבגד שאבד בו כלאים
329
Pesachim 41a: טעם פטור בישול בחצי טבריה ב דינים במלאכת מחשבת
Pesachim 41a: טעם פטור בישול בחצי טבריה ב דינים במלאכת מחשבת
Oct 12, 2022
2:38
Pesachim 40b: מדוע אין ביטול ברוב בבגד שאבד בו כלאים
330
Pesachim 41b: גדר איסור אכילת קרבן פסח מבעוד יום
Pesachim 41b: גדר איסור אכילת קרבן פסח מבעוד יום
Oct 13, 2022
3:40
Pesachim 41b: גדר איסור אכילת קרבן פסח מבעוד יום
331
Pesachim 42a: The Basics of Mayim Shelanu - מים שלנו
Pesachim 42a: The Basics of Mayim Shelanu - מים שלנו
Oct 14, 2022
6:19
Pesachim 42a: The Basics of Mayim Shelanu - מים שלנו
332
Pesachim 42b: עשיית מי שבדרך לנכרי וישראל יחד
Pesachim 42b: עשיית מי שבדרך לנכרי וישראל יחד
Oct 20, 2022
2:53
Pesachim 42b: עשיית מי שבדרך לנכרי וישראל יחד
333
Pesachim 43a: האם נשים נאסרו בלאו שאין בו מעשה ובלאו שהזמן גורם אותן
Pesachim 43a: האם נשים נאסרו בלאו שאין בו מעשה ובלאו שהזמן גורם אותן
Oct 20, 2022
5:51
Pesachim 43a: האם נשים נאסרו בלאו שאין בו מעשה ובלאו שהזמן גורם אותן
334
Pesachim 43b: חיוב נשים בסיפור יציאת מצרים
Pesachim 43b: חיוב נשים בסיפור יציאת מצרים
Oct 20, 2022
4:24
Pesachim 43b: חיוב נשים בסיפור יציאת מצרים
335
Pesachim 44a: מהות וגדר דין טעם כעיקר
Pesachim 44a: מהות וגדר דין טעם כעיקר
Oct 20, 2022
4:06
Pesachim 44a: מהות וגדר דין טעם כעיקר
336
Pesachim 44b: גדר הדין היתר מצטרף לאיסור וביסוד דין כזית לחיוב מלקות
Pesachim 44b: גדר הדין היתר מצטרף לאיסור וביסוד דין כזית לחיוב מלקות
Oct 21, 2022
4:42
Pesachim 44b: גדר הדין היתר מצטרף לאיסור וביסוד דין כזית לחיוב מלקות
337
Pesachim 45a: בל יראה -חצי שיעור
Pesachim 45a: בל יראה -חצי שיעור
Oct 24, 2022
6:07
Pesachim 45a: בל יראה -חצי שיעור
338
Pesachim 45b: דין תעבורות חמץ ואינו ראוי לאכילה
Pesachim 45b: דין תעבורות חמץ ואינו ראוי לאכילה
Oct 25, 2022
3:04
Pesachim 45b: דין תעבורות חמץ ואינו ראוי לאכילה
339
Pesachim 46a: גדר דין הפרשת חלה ומדוע אינו יכול להפריש פחות מכזית
Pesachim 46a: גדר דין הפרשת חלה ומדוע אינו יכול להפריש פחות מכזית
Oct 26, 2022
2:51
Pesachim 46a: גדר דין הפרשת חלה ומדוע אינו יכול להפריש פחות מכזית
340
Pesachim 46b: חיוב אחריות בחלה
Pesachim 46b: חיוב אחריות בחלה
Oct 26, 2022
4:14
Pesachim 46b: חיוב אחריות בחלה
341
Pesachim 47a: מה הדין לפי רב חסדא אם בסוף באו אורחים
Pesachim 47a: מה הדין לפי רב חסדא אם בסוף באו אורחים
Oct 28, 2022
5:09
Pesachim 47a: מה הדין לפי רב חסדא אם בסוף באו אורחים
342
Pesachim 47b: גדר מקלקל האם הוא דין בהמעשה או בהתוצאה
Pesachim 47b: גדר מקלקל האם הוא דין בהמעשה או בהתוצאה
Oct 30, 2022
3:02
Pesachim 47b: גדר מקלקל האם הוא דין בהמעשה או בהתוצאה
343
Pesachim 48a: גדר דין משקה ישראל סימן או סיבה
Pesachim 48a: גדר דין משקה ישראל סימן או סיבה
Nov 3, 2022
2:40
Pesachim 48a: גדר דין משקה ישראל סימן או סיבה
344
Pesachim 48b: גדר שיעור חלה וגדר צירוף סל
Pesachim 48b: גדר שיעור חלה וגדר צירוף סל
Nov 4, 2022
2:38
Pesachim 48b: גדר שיעור חלה וגדר צירוף סל
345
Pesachim 49a: דין תשביתו וחצי שיעור פחות מכזית
Pesachim 49a: דין תשביתו וחצי שיעור פחות מכזית
Nov 4, 2022
5:15
Pesachim 49a: דין תשביתו וחצי שיעור פחות מכזית
346
Pesachim 49b: cannibalism and Halacha - איסור אכילת בשר אדם
Pesachim 49b: cannibalism and Halacha - איסור אכילת בשר אדם
Nov 6, 2022
3:14
Pesachim 49b: cannibalism and Halacha - איסור אכילת בשר אדם
347
Pesachim 50a: גדר דין מנהגי איסור
Pesachim 50a: גדר דין מנהגי איסור
Nov 8, 2022
4:00
ומבואר בדבריהם ששורש מחלוקתם אם מועיל התרה במנהג, היא במה שנחלקו בגדר האיסור, שלדעת הרשב"א והיש אומרים שבטור. דין המנהג כדין עיקר האיסור, מפני שנוסף מנהג האיסור על איסור תורה ונעשה חמור כעיקר המצוה שהוסיף עליה, ולכן אין לו התרה כאיסורי תורה שאין להם התרה. אבל לדעת הרא"ש המנהג דינו כנדר, ולכן סובר שיש התרה למנהג.
348
Pesachim 50b: גדר איסור מלאכה במוצאי שבת
Pesachim 50b: גדר איסור מלאכה במוצאי שבת
Nov 8, 2022
2:49
שם. הגרי"ז (שבת כט-ה) כתב, שיש לדון מהו האיסור מלאכה שיש במוצאי שבת, האם הוא משום איסור מלאכה של שבת, שיש להוסיף מפני כבוד השבת עוד זמן שיהיה אסור במלאכה כשם שיש איסור מלאכה בשבת, או שאין זה משום השבת אלא הוא הלכה שאין עושים מלאכה קודם הבדלה וכשם שאסור לאכול קודם הבדלה כך אסור לעשות מלאכה קודם הבדלה. וכתב שנחלקו בזה הרמב"ם ורש"י.
349
Pesachim 51a: גדר של מנהג והאם מברכים על המנהג
Pesachim 51a: גדר של מנהג והאם מברכים על המנהג
Nov 11, 2022
4:28
וכתב החתם סופר שו"ת יו"ד קצא, שבמקום שהמנהג הוא בשב ואל תעשה, וכגון שלא לילך מצור לצידן בערב שבת, וכגון הפרשת חלה מאורז שנוהגים איסור באכילת אורז שלא הופרש ממנו חלה, המבטל מנהג זה בקום ועשה בהליכתו או באכילתו, ודאי שעובר על 'אל תטוש תורת אמך' (משלי א-ח), ממילא המפריש חלה מעיסת אורז, בהפרשתו הוא מקיים מצות אל תטוש, ובזה לפי כולם עליו לברך אשר קדשנו במצוותיו, כיון שהוא עכשיו מקיים מצות לא תטושכה. והנידון של התוספות והראשונים, הוא במקום שהמנהג קיומו הוא בקום ועשה, וביטולו הוא בשב ואל תעשה, וכמו מנהג ערבה של נביאים, שאם לא יקח ערבה אפשר שלא יקרא עבריין ולא ינדו אותו על כך, וגם לא נחשב שעבר בלא תטוש, ולכן סברו שגם כאשר לוקח את הערבה אינו מקיים מצות לא תטוש, ולכן לא יברך על זה.
350
Pesachim 51b: כשיש חשש מחלוקת האם יש לנהוג כנהג המקום אפילו לקולא
Pesachim 51b: כשיש חשש מחלוקת האם יש לנהוג כנהג המקום אפילו לקולא
Nov 11, 2022
2:46
Pesachim 51b: כשיש חשש מחלוקת האם יש לנהוג כנהג המקום אפילו לקולא
351
Pesachim 52a: Flying on Yom Tov Sheni
Pesachim 52a: Flying on Yom Tov Sheni
Nov 12, 2022
3:42
Pesachim 52a: Flying on Yom Tov Sheni
352
Pesachim 52b: Shemita Oil for Ner Chanuka
Pesachim 52b: Shemita Oil for Ner Chanuka
Nov 13, 2022
3:53
Pesachim 52b: Shemita Oil for Ner Chanuka
353
Pesachim 53a: אכילת הזרוע שבקערה
Pesachim 53a: אכילת הזרוע שבקערה
Nov 14, 2022
3:41
Pesachim 53a: אכילת הזרוע שבקערה
354
Pesachim 53b: running away in the situation of Gimmel Aveiros Chamuros
Pesachim 53b: running away in the situation of Gimmel Aveiros Chamuros
Nov 14, 2022
4:02
Pesachim 53b: running away in the situation of Gimmel Aveiros Chamuros
355
Pesachim 54a: הבדלה לנשים
Pesachim 54a: הבדלה לנשים
Nov 17, 2022
9:52
Are women obligated in Havdala?
356
Pesachim 54b: זכירת מעשה עמלק בשנה מעוברת
Pesachim 54b: זכירת מעשה עמלק בשנה מעוברת
Nov 18, 2022
5:24
Do you have to have in mind in Parshas Ki Setze?
357
Pesachim 55a: גדר איסור רחיצה וסיכה בתשעה באב
Pesachim 55a: גדר איסור רחיצה וסיכה בתשעה באב
Nov 23, 2022
6:50
רחיצה בת"ב נאסרת מדין אבילות בפנ"ע ומדין תענית בפנ"ע (מנחת חינוך, מרן רי"ז הלוי] כתב מרן הרי"ז לבאר, דבאמת בתשעה באב נאמרו בו שני דינים, חדא. דין תענית, ושנית. דנוהגים בו דיני אבילות. ורחיצה בעצמה אסורה בת"ב מתרי טעמי, חדא משום איסורא דתענית דאסורה גם ברחיצה, ושנית מדין אבילות. ומדין ניהוג אבילות דת"ב באמת אין לאסור אלא רק רחיצת כל גופו בצונן, כדין כל אבל דעלמא. אמנם מחמת דין התענית דת"ב [המחייבת כל ה' עינויין כתענית דיום הכיפורים] מזה הוא שנאסר אף הושטת אצבעו במים, וזהו יסוד מילתא דרבי אלעזר לאשמועינן דבאיסורא דרחיצה שמשום התענית, אין דין ת"ב כשאר תענית ציבור דאינו אסור רק כל גופו, אלא דדין ת"ב הוא כיוה"כ דאפילו הושטת אצבע אחת במים אסור. והא דייסד הגרי"ז שדין התענית דתשעה באב אוסר ברחיצה כיום הכיפורים. מייתי לה הגרי"ז מדברי הרמב"ם, דבהלכות תעניות [פרק ה הלכה י] כתב הרמב"ם 'ואסור ברחיצה בין בחמין בין בצונן ואפילו להושיט אצבעו במים. ואסור בסיכה של תענוג ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה כיום הכפורים', עכ"ל. ומבואר דהתענית דת"ב מחייבת את העינויים כדרך שתענית יוה"כ מחייבת את העינויים.
358
Pesachim 55b: יסוד איסור מלאכה בערב פסח
Pesachim 55b: יסוד איסור מלאכה בערב פסח
Nov 23, 2022
2:57
Pesachim 55b: יסוד איסור מלאכה בערב פסח
359
Pesachim 56a: חיוב כיבוד אב באביו רשע
Pesachim 56a: חיוב כיבוד אב באביו רשע
Nov 23, 2022
2:16
Pesachim 56a: חיוב כיבוד אב באביו רשע
360
Pesachim 56b: איסור גזל בהקדש
Pesachim 56b: איסור גזל בהקדש
Nov 25, 2022
3:02
Pesachim 56b: איסור גזל בהקדש
361
Pesachim 57a: Is it permitted to wear gloves during davening?
Pesachim 57a: Is it permitted to wear gloves during davening?
Nov 25, 2022
2:27
להתפלל עם כפפות בעת הקור
362
Pesachim 57b: מדין חציצה או יתור בגדים
Pesachim 57b: מדין חציצה או יתור בגדים
Nov 29, 2022
3:31
Why was the decree that specifically his right hand should be cut off?מדוע לשמאליה שמע מלכא ופסקיה לימיניה. כתב המהרש"א שכיון שעיקר העבודה בבית המקדש נעשית ביד ימיןא, משמים גזרו שיענש על כך שיד זו תינטל, ולכך לא היה יכול להציל את עצמו במה שניטלה ידוההשמאלית. והערוך לנר בכריתות (כח: ד"ס ופסקוסו) כתב, שכיון שהקב"ה מעניש מדה כנגד מדה, היה צריך להיענש דווקא בקציצת ידו הימנית. משום שבמעשה זה של כריכת הידים יש לדון מצד שני איסורים: א. חציצה' כמו שכתב רש"י (ע"ל ד"ס כריך) שחציצה על הידים פוסלת את העבודה שנאמר בכמה מקומות ולקח הכהן' (ויקלל יד יד) שצריך שיקח בעצמו, ואיסור זה נוהג דווקא ביד ימין שהיא היד הראויה לעבודהג. ב. יתור בגדים', והיינו שאסור לכהן הדיוט ללבוש בשעת העבודה יותר מארבעה בגדים ולכהן גדול אסור ללבוש יותר משמונה בגדים, ואיסור זה נוהג בין בימין ובין בשמאלי. אמנם אין שני איסורים אלה יכולים לחול יחד, שאם יש חציצה הרי עבודתו פסולה ואין כאן איסור של יתור בגדים לפי שהאיסור שליתור בגדים אינו אלא בשעת עבודה במקדש, וכשחל האיסור של יתור בגדים, על כרחך שאין כאן חציצהה. והנה הנידון אם השיראין הם חציצה תלוי בכוונתו, אם התכוין לכבוד שמים הרי אין זה חציצה אלא יתור בגדים, ואם התכוין לכבוד עצמו, זה חציצה ופוסל העבודה ואין כאן איסור של יתור בגדים.
363
Pesachim 58a: זמן תפילת מנחה וב דינים בתפילה
Pesachim 58a: זמן תפילת מנחה וב דינים בתפילה
Nov 29, 2022
2:45
חובת התפילות, דב' חיובים חלוקים יש בה, חדא מה שאבות תיקנו להתפלל בערב ובוקר וצהרים, ובזה יסוד הדין הוא שחייב כל אדם לבקש רחמים בכל חלקי היום, ושנית מה שתיקנו חכמים להתפלל כנגד זמן עבודת המקדש, בבוקר כנגד תמיד של שחר, ובצהרים כנגד מנחה של תמיד דבין הערבים, ובערב כנגד אברים ופדרים שהיו קרבים כל הלילה, ובזה יסודו דין עבודה. אשר נראה דבחובת תפילה תרתי אית בה, חדא עיקר חובת תפילה להתפלל בכל חלקי היום, וכמש"נ מדברי רבינו יונה דאף דיש זמנים חלוקים לתפילה לא חשיבא זמן גרמא הואיל ואמרו חכמים הלוואי שיתפלל אדם כל היום, ושנית תיקנו שיהו תפילות בתורת עבודה כנגד עבודת המקדש, ובזה באמת ג' תפילות חלוקות בעיקר שמם ומהותם, ואף ג' זמנים חלוקים יעדו חכמים לקיום הנך ג' תפילות חלוקות. וחלוקים המה הנך ב' דינים לענין זמן התפילה, כי כלפי חובת תפילה בכל חלקי היום, נתקן שחרית כל הבוקר עד חצות לכתחילה, ותפילת המנחה מהצהרים עד הערב, ותפילת ערבית כל הלילה, אך בדין תפילות כנגד עבודת המקדש, נתקנה תפילת שחרית עד ד' שעות שהוא זמן הקרבת תמיד, ותפילת המנחה בזמן מנחה קטנה אשר הוא זמן מנחת התמיד של בית הערבים [פסחים קז. תוד"ה סמוך], ותפילת ערבית כל הלילה כנגד אברים ופדרים.
364
Pesachim 58b: Can you daven Mussaf before Shachris?
Pesachim 58b: Can you daven Mussaf before Shachris?
Nov 30, 2022
3:19
התפלל תפילת מוסף לפני תפילת שחרית בברייתא שבסוגייתנו, מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר תלמוד לומר (ויקלל ו ק) וערך עליה העולה', העולה' עולה ראשונה. במסכת מנחות (מט:) מבואר, שדין זה שתמיד של שחר קודם לכל הקרבנות, הוא רק לכתחילה אך אינו מעכב בדיעבד, שאם הקריבו קרבן מוסף לפני קרבן התמיד, הקרבן כשר, ועל פי זה פסק הרמ"א (לו"ק סי' לפו ס"ס, ע"פ כיסול סגל"ס סס סק"ד), שכיון שתפילות במקום תמידים תיקנום (ברכות כו:), אם התפלל מוסף לפני שחרית יצא ידי חובתו ואינו צריך לחזור ולהתפלל מוסף. ובערוך השולחן (שס ס"ז - י) מפקפק בדין זה, על פי מה שכתבו התוספות (שס), שדין זה אינו אלא מדאורייתא אבל מדרבנן אם הקדים קרבן מוסף לתמיד של שחר הקרבן פסול, ולכן גם בתפילה אם הקדים מוסף לשחרית מדרבנן צריך לחזור ולהתפלל. והשולחן ערוך הרב (שס ס"ג) פסק כדעת הרמ"א שאם הקדים תפילת מוסף לשחרית יצא, והוסיף, שאף שאם הקדים הקרבת המוסף להקרבת תמיד של שחר פסול [מדרבנן וכנ"ל], מכל מקום בתפילה לא החמירו כל כך להיות חוזר ומתפלל הואיל והתפלל אותה בשעה הראויה להקרבה. בבאר יצחק (שו"ת, לו"ק סי' כ) מחדש על פי דברי הרמ"א הללו, שאם בא אדם לבית הכנסת כשהציבור מתפללים מוסף, יתפלל עמם תפילת מוסף ואח"כ יתפלל שחרית, אף שתפילת שחרית תדירה יותר מתפילת מוסף לפי שתפילה בציבור היא תפילה מקודשת, ומעלת מקודש' שוה למעלת תדיר', ולכן עדיף להתפלל עכשיו תפילה מקודשת לפני התפילה התדירה, כיון שאם ימתין שוב לא יוכל להתפלל במנין, ואין לחוש להקדמת התפילות, שכבר פסק הרמ"א שאם הקדים מוסף לשחרית יצא. אולם באגרות משה (שו"ת, לו"ס ק"ד סי' קס) חלק עליו וכתב שאפילו לדעת הרמ"א שאם התפלל תפילת מוסף לפני תפילת שחרית יצא, מ"מ לכתחילה אין להקדים תפילת מוסף לתפילת שחרית כדי להתפלל בציבור, אלא יתפלל תפילת שחרית ואח"כ תפילת מוסף אף שכך יתפלל את שתי התפילות ביחידות
365
Pesachim 59a:נתינת כל השמן הנצרך לנר חנוכה בתחילת ההדלקה
Pesachim 59a:נתינת כל השמן הנצרך לנר חנוכה בתחילת ההדלקה
Dec 1, 2022
4:10
נתינת כל השמן הנצרך לנר חנוכה בתחילת ההדלקה בברייתא שבסוגייתנו דרשו את הכתוב שנאמר במנורה (שמות כז כח) יערוך אותך אהרן ובניו מערב עד בוקר, ללמד שצריך לתת בה שמן בשיעור שתהא דולקת כל הלילה, מערב עד בוקר, ונקטו הפוסקים שהכוונה שיש לתת את כל השמן בשעה שמדליק את הנר, ועל פי זה דנו לענין האופן שבו היה נס חנוכה בבית המקדש, וכן לענין נתינת כל שיעור השמן הנצרך להדלקה בשעת הדלקת נר חנוכה, וכמו שיבואר. כתב בשו"ע (לו"ס סי' סרעס ס"ג), יש מי שאומר שכיון שהדלקה עושה מצוה, צריך שיתן שמן בנר כדי שיעור קודם הדלקה, אבל אם בירך והדליק ואחר כך הוסיף שמן עד כדי שיעור, לא יצא ידי חובתו. וכתב במשנה ברורה (סס סק"ח) שצריך לכבותה וליתן בה שמן כשיעור ולחזור ולהדליק בלא ברכה. מקור דין זה ברא"ש
366
Pesachim 59b: גדר דין לשמה בציצית ופסול שלא לשמה בקדשים
Pesachim 59b: גדר דין לשמה בציצית ופסול שלא לשמה בקדשים
Dec 1, 2022
2:36
התוספות (מנחות (3: ד"ס מס) כתבו שצריך להתכוין בשעת צביעת הציצית בתכלת לשם מצות ציצית, ואם נתכוין לשם ציצית ולשם דבר אחר פסול, והביאו ראיה לדבריהם ממה שאמרו (שס 3.) לגבי מנחות שצריכות קמיצה לשמן ואם קמצום לשמן ושלא לשמן פסולות. ובקובץ שיעורים (ח"ג סי' כג) הביא שהגר"ח הקשה מהו הדמיון בין ציצית למנחות, הרי בקדשים יש הלכה מיוחדת שכוונת שלא לשמו. פוסלת ולפיכך אם קמץ לשמו ושלא לשמו פסול כיון שנתכוין גם למחשבה הפוסלת, אבל בציצית אין הלכה שמחשבת שלא לשמה פוסלת, אלא שצריך להתכוין לשמה ואם לא קיים הלכה זו נמצא שחסר בתנאי המצוה, ואם כן כיצד הוכיחו התוספות ממנחות לציצית, הלא אפשר שבמנחות פסול משום שחשב מחשבה הפוסלת אבל בציצית שלא חשב מחשבה הפוסלת יתכן שכשר. וכתב הקובץ שיעורים שמדברי התוספות מוכח שגם בקדשים אין מחשבת שלא לשמו פוסלת, אלא דין הלשמו בקדשים שוה לדין לשמו בכל המצוות שצריך להתכוין לשמו, ואם נתכוין שלא לשמו הפסול הוא משום שחסר בכוונת לשמו ולא שחל פסול מיוחד של מחשבת שלא לשמונח.
367
Pesachim 60a: יסוד הפסול במחשבים מעבודה לעבודה
Pesachim 60a: יסוד הפסול במחשבים מעבודה לעבודה
Dec 9, 2022
3:23
ונסתפקו האחרונים בדעת הסוברים שמחשבים מעבודה לעבודה, האם הפסול הוא בשחיטה שחשב במעשה השחיטה מחשבת פסול, או שמא הפסול הוא בזריקה, ואף על פי שבסוף זרק לשמה כבר נפסלה העבודה מחמת שחשב עליה קודם לכן לעשותה שלא לשמהכג
368
Pesachim 60b: someone that bakes Matzah or writes tefillin and mezuzos in order to make a living
Pesachim 60b: someone that bakes Matzah or writes tefillin and mezuzos in order to make a living
Dec 9, 2022
2:54
בחשוקי חמד בסוגייתנו דן בדבר פועל במאפיית מצות שאמר בשעת הלישה כל מה שאני עושה היום בעסק המצות יהיה לשם מצת מצוה ולשם פרעון חוב פלוני', וכשנשאל לכוונתו השיב, שהוא עוסק בלישת המצות כדי לפרוע חובו, ולולא כך לא היה עובד, והוא איש אמת דובר אמת ואינו יכול לרמות עצמו ואמר את האמת שלש בשביל פרעון החוב. ודנו אם באמירתו פסל את המצות ללילה ראשון מצד עירוב כוונה לשם פרעון חוב, לדעת רבי יוסי הסובר בסוגייתנו שאף בגמר דבריו אדם נתפס, שבגמר דבריו הוסיף גם דיבור על כוונה שלא לשם מצה, וא"כ קלקל מעשיו ואין כאן כוונה לשם מצה. וכתב שאינו דומה למחשב בעבודה בקרבן לשמה ושלא לשמה, שעבודה שלא לשמה היא סתירה לעבודה לשמה, שהרי אי אפשר שהקרבן יהיה גם קרבן פסח וגם קרבן שלמים, ולכן דבריו האחרונים מקלקלים את הראשונים. אבל באפיית מצות, באמת עושה מצות לשם מצוה, אלא שהסיבה שמתעסק בזה היא משום שצריך את הכסף לפרעון החוב, ובאופן זה אין הדברים האחרונים מקלקלים את הראשונים. והביא ראיה לכך ממה שכתב בביאור הלכה (סי' לח-ח) לענין כותבי ספרים תפילין ומזוזות כדי למכרס לאחרים, שמה שהם נחשבים עוסקים במצוה הוא רק כשמכוונים לשם מצוה, אבל אם אנו יודעים שכוונתם רק כדי להרויח אינם נחשבים עוסקים במצוה. וכתב הביאור הלכה שמכל מקום נראה שאם כוונתו לשניהם בשוה, גם כדי להרויח וגם לשם מצוה, הרי הוא חשוב עוסק במצוה. וכעין מה שפסק באליה רבה (סי' תקפט סק"ס) שאם תקע בשופר להתלמד וגם לצאת בו ידי מצוה יצא ידי חובתו. ומסיק שלענין כתיבת סת"ם כמו שמצוי שהכותב כוונתו להשתכר, אפשר לומר שאף הוא בכלל עוסק במצוה, ומבואר בזה שאין סתירה בין הכוונה לשם כסף וגם לשם מצוה.
369
Pesachim 61a: חצי שיעור במצוות א
Pesachim 61a: חצי שיעור במצוות א
Dec 9, 2022
3:42
If someone only has a half kezayis on the Seder night - is he obligated to eat it?
370
Pesachim 61b: חצי שיעור במצוות ב
Pesachim 61b: חצי שיעור במצוות ב
Dec 9, 2022
3:48
If someone only has half a kezayis of matzah is he obligated to eat it?
371
Pesachim 62a: חצי שיעור במצוות ג
Pesachim 62a: חצי שיעור במצוות ג
Dec 9, 2022
3:16
Difference between Matzah and esrog
372
Pesachim 63a: גדר בעלות בקרבן ציבור
Pesachim 63a: גדר בעלות בקרבן ציבור
Dec 15, 2022
3:22
Pesachim 63a: גדר בעלות בקרבן ציבור
373
Pesachim 63b: כשיש חמץ ברשות אחד מבני חבורה מי עובר בלא תשחט' ומי לוקה
Pesachim 63b: כשיש חמץ ברשות אחד מבני חבורה מי עובר בלא תשחט' ומי לוקה
Dec 15, 2022
1:52
כשיש חמץ ברשות אחד מבני חבורה מי עובר בלא תשחט' ומי לוקה . נחלקו הראשונים כאשר יש חמץ ברשות אחד מבני החבורה מי עובר בלאו של "לא תשחט' (שמות לד כה), ומי לוקה על לאו זה, כדלהלן: א רש"י (לעיל ע"6 ד"ס עד) כתב, שכשיש חמץ לאחד מבני החבורה בשעת שחיטה או זריקה, כולם עוברים בלאו של לא תשחט על חמץ דם זבחי', כיון שמבואר בגמרא להלן שכל שישנו ב'לא ילין', דהיינו שעובר בלא ילין בהלנת הפסח, ישנו ב'לא תשחט'א. ב. הראשונים כתבו, שאין בני החבורה עוברים בלאו זה, ואפילו בעל החמץ אינו עובר, אלא השוחט או הזורק בלבד, כיון שנאמר "לא תשחט' והיינו דווקא השוחט או הזורקי. וכן אין לומר שבני החבורה ילקו, לדעת רבי יוחנן הסובר שאין לוקין על לאו שאין בו מעשה כמבואר להלן. ובתוספות הרשב"א (ד"ק עד) הביא ראיה לכך, שבגמרא להלן מובא שרב הושעיא הסתפק מה הדין כשאין חמץ לשוחט ויש לאחד מבני החבורה, ומשמע שדבר פשוט הוא שאין החיוב תלוי אלא בשוחט. והוסיף התוספות רי"ד (ד"ה לו), שעל אף שהשוחט הוא שליח של בני החבורה, מכל מקום, כיון שאין שליח לדבר עבירה, הגם שהתרו בהם על חמץ שברשותם, אינם עוברים ב'לא תשחטיו. הרמב"ם בספר המצוות (ל"ס קטו) והחינוך (מכות פט) כתבו, שבלאו של "לא תשחט' נאמר שבעת שחיטת הפסח דהיינו בין הערבים, לא יהיה חמץ ברשות השוחט ולא ברשות הזורק, וכן לא ברשות המקטיר ולא ברשות אחד מבני החבורה. וכל מי שהיה אצלו חמץ בעת ההיא לוקה. וכתבו הזרע אברהם (שו"ת, סי' ו לוק ס) והליקוטי הלכות (זכק קולה, ד"ה הנך) שמבואר מדבריהם שדווקא בעל החמץ לרקה.
374
Pesachim 64a: מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן במקור דין אמירת הלל והאם קריאתו מדאורייתא או מדרבנן
Pesachim 64a: מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן במקור דין אמירת הלל והאם קריאתו מדאורייתא או מדרבנן
Dec 15, 2022
3:24
מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן במקור דין אמירת הלל והאם קריאתו מדאורייתא או מדרבנן . מבואר במשנתנו, שבשעה ששחטו את הפסח היו קוראים את ההלל. וכתב בחקרי לב (שו"ת, חו"מ ח"ג סי' פז), שבדין אמירת ההלל בעשיית הפסח, נחלקו הרמב"ם והרמב"ן אם הוא מן התורה או מדברי סופרים עו שהרמב"ם (ספר המצוות פולס 6) השיג על מה שמנה הבה"ג בכלל התרי"ג מצות גם מצוות שתיקנו חכמים, כגון נר חנוכה ומקרא מגילה וקריאת ההלל בי"ח ימים, וכתב הרמב"ם שלא ראוי למנות מצוות אלו בכלל תרי"ג מצות, כיון שלא נאמרו בתורה אלא חכמים תיקנו אותן. והוסיף, והשתכל ממי שישמע לשונם נאמרו לו למשה בסיני, וימנה קריאת ההלל ששבח בו דוד עליו השלום האל יתעלה שצוה בה משה'. ומבואר מדבריו, שלא יתכן לומר שאמירת ההלל היא דין תורה, מאחר שדוד המלך אמרו. אולם הרמב"ן (השגות שס ד"ס וספלילס) השיב על דברי הרמב"ם, שהרי לדעת הרמב"ם (תפלס פ"ס ק"ל) תפילה היא מצוה מן התורה, אך את סדר התפילה תיקנו אנשי כנסת הגדולה, כמו שכתב הרמב"ם (שס ס"ד). ואם כן אף לגבי הלל יתכן לומר, שמן התורה נצטוו להלל ולשבח כפי רצונם, עד שבא דוד ותיקן להם סדר קבוע, ונמצא שאחר שתיקן דוד את סדר אמירת ההלל היא מצוה דאורייתא. ומבואר שלדעת הרמב"ן, אמירת ההלל היא מצוה דאורייתאעז. אמנם הביא, שהמגילת אסתר (ספר המצוות שס) הקשה על הרמב"ן, שדווקא תפילה היא מצות עשה, כיון שחכמים למדוה מפסוקים עח, ולכן כאשר תיקנו אנשי כנסת הגדולה את נוסח התפילה מקיימים בנוסח זה את מצות תפילה. אבל הלל שאין בשום מקום גילוי שהוא מדברי תורה, מנין לנו לומר שעיקרו מדברי תורה, אלא שדוד המלך תיקן את הנוסח.
375
Pesachim 64b: עוד שיטות במקור דין אמירת הלל בעשיית הפסח
Pesachim 64b: עוד שיטות במקור דין אמירת הלל בעשיית הפסח
Dec 15, 2022
3:11
באחרונים הובאו עוד כמה מקורות לאמירת ההלל בשעת עשיית הפסח, וכדלהלן: א. יש מהאחרונים פא שכתבו, שהמקור לאמירת ההלל בעשיית הפסח הוא תקנת נביאים, כמבואר בגמרא להלן (קיז.), שנביאים תיקנו לישראל שיהיו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהם לישראל, וכאשר נגאלים אומרים אותו על גאולתם פב ב. המקדש דוד (קלסיס, סי' כס לוס ג) כתב, שאמירת ההלל בשעת עשיית הפסח אינה אלא דין דרבנן, שהרי דווקא בקרבנות צבור נאמר דין אמירת שיר של קרבן, ואילו פסח שני הוא קרבן יחיד, ואף על פי כן היו קוראים בו את ההלל, כמבואר במשנה במסכת ערכין (י.). ואף פסח ראשון הגם שנחשב כקרבן ציבור, מכל מקום, הואיל ובא בלא נסכים, ומן התורה אין אומרים שירה אלא על היין, כמו שכתבו התוספות (ד"ה קללו), יש לומר שאמירת ההלל בשעת עשייתו היא מדרבנן. ומה שמבואר במסכת ערכין (שס), שעשיית הפסח בכלל י"ב ימים שבהם היו מנגנים בחליל, לפי שאלו ימים שגומרים בהם את ההלל, יש לומר שאין זה אלא מדרבנן, ואינו מדין שיר של קרבן פג. ג. בחידושי מרן רי"ז הלוי (תחילת סל' קרכן פסח) הביא, שבספרי זוטא (במדבר י י) דרשו מן הפסוק (שס) ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם' ש׳ועל זבחי' היינו קרבן פסח שטעון תקיעה בחצוצרות. וכתב, שהואיל ומפסוק זה לומדים שהקרבנות המנויים בפסוק זה טעונים שיר, אף קרבן פסח הנלמד מפסוק זה לענין תקיעה בחצוצרות טעון שיר. ומבואר מדבריו, שאמירת ההלל בעשיית הפסח הוא דין דאורייתאפד.
376
Pesachim 62a: ברוריה ותלמוד תורה
Pesachim 62a: ברוריה ותלמוד תורה
Dec 17, 2022
2:41
Pesachim 62a: ברוריה ותלמוד תורה
377
Pesachim 65a: Davening Mincha right before shkia
Pesachim 65a: Davening Mincha right before shkia
Dec 22, 2022
3:37
Pesachim 65a: Davening Mincha right before shkia
378
Pesachim 65b: Is water a chatzita for tefillin
Pesachim 65b: Is water a chatzita for tefillin
Dec 23, 2022
5:57
Pesachim 65b: Is water a chatzita for tefillin
379
Pesachim 66a: Minhagim that are against Halacha
Pesachim 66a: Minhagim that are against Halacha
Dec 23, 2022
2:15
Pesachim 66a: Minhagim that are against Halacha
380
Pesachim 66b: עשיית מעשה קנין מערב שבת שיחול בשבת א
Pesachim 66b: עשיית מעשה קנין מערב שבת שיחול בשבת א
Dec 23, 2022
4:11
רבי עקיבא איגר (שו"ת, ק"ל סי' קנט) נשאל בדבר מה שאסור לקנות קנין בשבת, מה הדין אם מכר לו חבירו חפץ בערב שבת בקנין משיכה או בכסף, ואמר תקנה לך למחר, שבשבת נגמר הקנין, אם מותר כיון שאינו עושה מעשה בשבת אלא מעצמו נגמר הקנין, או שמא כיון שגמר הקנין בשבת הרי זה אסור. וכתב שיש להביא ראיה ממה שכתב בתרומת הדשן (שו"ת, סי' לסט) שאין פודים את הבן בשבת, וכך פסק בשו"ע (לו"ס סי' סלט ס"ד, מפנס כלולס ס"ק כ), והטעם לפי שהפדיון דומה למקח וממכר, שהרי האב צריך להקנות את המטבעות לכהן, ואין קונים בשבת. וכתב התרומת הדשן שאפילו אם הפריש האב את המעות מערב שבת גם כן אין מועיל, כיון שמה יעשה עם הברכות, בערב שבת אינו יכול לברך ולומר וציונו' שהרי עוד לא עשה את המצוה, ואף בשבת אינו יכול לברך כיון שאינו עושה עכשיו כלום. ומשמע שלולא חשש זה היו יכולים לפדות מערב שבת על מנת שיחול הפדיון בשבת, ומשמע שאין איסור לעשות קנין מערב שבת על מנת שיחול בשבת. אך כתב שאין לסמוך על ראיה זו בלי להביא ראיה להיתר מהש"ס, ונשא ונתן בדבר ונטה לאסור לעשות מעשה קנין בערב שבת על מנת שיחול בשבת, וכן כתב בכתב סופר (שו"ת, לו"ק סי' מו). ובמהר"ם שיק (שו"ת, לו"ק סי' לה) חשש לדבריו, ועל כן אסר לעשות מכירת חמץ שתחול בשבת, כשערב פסח חל בשבת. ובתורה לשמה (שו"ת, סי' עו) מסיק גם כן שאסור לעשות מעשה קנין בערב שבת על מנת שיחול בשבת, והוכיח לאיסור מדברי הנימוקי יוסף (נ"ק כג. ד"ס 6סר מטוס מליו), שהקשה לדעת רבי יוחנן שסובר שחיוב שחייבה התורה באש הוא משום חציו, שכל פעולות האש מתייחסות לאדם שהבעירה כשם שפעולות החץ מתייחסות לזורק אותך, איך מתירים להדליק את הנרות בערב שבת עם חשיכה והדלקתם הולכת ונגמרת בשבת, והרי כיון שחייב על אשו משום חיציו, הרי הוא כאילו הבעירם הוא בעצמו בשבת. ותירץ שחיובו משום חרציו הוא כזורק החץ שבשעה שיצא החץ מתחת ידו באותה שעה נעשה הכל, ואין דנים אותו כעושה המעשה בשעה שנעשה בפועל אלא בשעה שהוא עשה אותו, שהרי אם היינו דנים את המעשה כנעשה בשעה שהיה בפועל, לא היה אפשר לחייבו עליו, שהרי אנוס הוא באותה שעה, ולכן גם לענין שבת כיון שהתחיל מערב שבת הרי זה כאילו נגמרה המלאכה באותה שעה ובה אין איסור. וכתב התורה לשמה שמשמע מדברי הנימוקי יוסף שאין להתיר עשיית מלאכה בערב שבת אלא כשכבר התחילה באותה שעה, כנר שכבר התחיל לדלוק מערב שבת, אבל אם עושה מעשה קנין שלא יתחיל לחול אלא בשבת, אינו נחשב כעושה מלאכה בערב שבת אלא כעושה אותה בשבת, ואסור.
381
Pesachim 67a: עמידה בסמוך לכותל המערבי
Pesachim 67a: עמידה בסמוך לכותל המערבי
Dec 27, 2022
2:34
עמידה בסמוך לכותל המערבי בסוגייתנו נתבארו דיני שילוח טמאים, שנלמדו מהפסוק (במדבר ה 3) וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש', ונתבארו בסוגייתנו חילוקי הדינים בין המחנות, ונפסק להלכה (רמכ"ס כילק סמקלס פ"ג ק"ג - ג) שמצורע משלחים אותו חוץ לשלשה מחנות, שהוא מחוץ לירושלים, וזבים וזבות גדות ויולדות משלחים חוץ לשני מחנות שהוא חוץ להר הבית, ובהמשך סוגייתנו למדו מהפסוק שאף בעל קרי משלחים אותו חוץ לשני מחנות והרמב"ם לא הביא דין זה, ודן במשנה למלך (שס ק"ג) בדעתו. ודנו האחרונים בדבר הכותל המערבי, אם הוא כותל הר הבית או כותל העזרה, ונפקא מינה אם מותר לזבים ובעלי קרי וכיוצ"ב לגשת אל הכותל המערבי מבחוץ, שאם מכותלי העזרה הוא הרי שגם שטח הרחבה שלפניו הוא מהר הבית ואסור להיכנס שם בטומאה בלי טבילה כדין, אך אם מכותלי הר הבית הוא אין איסור לגשת עד כותל זה כיון שהשטח שמחוץ לכותל אינו מהר הבית כלל.
382
Pesachim 67b: Putting notes into the crevices of the Kosel
Pesachim 67b: Putting notes into the crevices of the Kosel
Dec 28, 2022
3:59
Pesachim 67b: Putting notes into the crevices of the Kosel
383
Pesachim 68a: deriving benefit from the kosel
Pesachim 68a: deriving benefit from the kosel
Dec 28, 2022
3:32
Pesachim 68a: deriving benefit from the kosel
384
Pesachim 68b: לימוד התורה ביום טוב
Pesachim 68b: לימוד התורה ביום טוב
Dec 28, 2022
6:43
בפסחים (סח, ב) נחלקו תנאים בחיוב שמחת יום טוב. רבי אליעזר אומר אין לו לאדם ביו״ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה, ורבי יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש. וא"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו, כתוב אחד אומר "עצרת לה' אלקיך", וכתוב אחד אומר "עצרת תהיה לכם", רבי אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם. ורבי יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. ובמהרש"א שם הקשה לרבי אליעזר אי כולו לה' היאך מקיים מצות ושמחת בחגך. ותירץ המהרש"א וז"ל דאפשר דכולו לה' בשמחת לימוד התורה המשמח הלב, והא דאמר גבי יו"ט אין שמחה אלא בבשר ר"ל אין שמחה לכם שהיא אכילה אלא בבשר עכ"ל. וכ"כ בשאגת אריה (סימן סט) דאפשר לקיים ושמחת בחגך' ע"י לימוד התורה דפקודי ה' ישרים משמחי לב עי"ש". נמצא לפי"ז, שמי שלומד תורה ביום טוב, הרי מלבד שהוא מקיים מצות תלמוד תורה, הוא מקיים בזה גם כן מצות "ושמחת בחגך". ושמעתי בשם הגר"ב ז'ולטי זצ"ל שרצה לומר חידוש גדול, שהלומד תורה ביו"ט יהא לו דין עוסק במצוה פטור מן המצוה,
385
Pesachim 69a: חיוב מילה קודם ו שעות
Pesachim 69a: חיוב מילה קודם ו שעות
Jan 1, 2023
2:49
ערל שלא מל ענוש כרת. רש"י (ד"ה עגוס) כתב שחייב כרת בגלל שהיה יכול לתקן מו' שעות ולמעלה שהוא זמן שחיטת הפסח, ולא דומה לטמא ודרך רחוקה שפטורים מכרת משום שאחרי שש שעות לא יכולים לתקן, ולפני כן לא חייבים לתקן עצמם משום שעדיין לא חל חיוב הפסח. והמנחת חינוך (מכות ה ס"ק יג) תמה על רש"י שא"כ לא חייבים לקנות לולב לפני סוכות ולא חייבים לקנות שופר לפני ראש השנה, ומי שלא יקנה לולב ושופר יהיה אנוס, ולא משמע כן. ותירץ שודאי גם לפני הזמן שמתחייב במצוה צריך לדאוג שיוכל לקיים המצוה, וגם לענין קרבן פסח צריך לדאוג כבר לפני ר' שעות שיהיה מהול, אחרי ו' שעות. אלא שאם לא עשה כן לא ענוש כרת. ורק אם אחרי שהתחייב במצוה היה יכול לתקן את עצמו ולא תיקן עצמו חייב כרת. והוסיף עוד שכן נראה ממה שמצינו בפסח שכל מי שהיה בדרך רחוקה ולא עשה פסח לא נענש אלא עושה פסח שני. ואם הדין הוא שלפני המצוה לא חייבים לדאוג לקיים את המצוה, נמצא שרוב ישראל לא חייבים לעשות פסח משום שרוב ישראל נמצאים בדרך רחוקה, והם גם יפטרו מפסח שני משום שרוב הציבור לא עושים פסח שני. ובהכרח כמו שהתבאר שודאי חייבים כבר לפני הפסח לדאוג לקיים את המצוה, וממילא כל ישראל חייבים כבר לפני פסח לדאוג שיוכלו לבא לעזרה להקריב פסח, אלא שאם לא עשו כן לא יענשו בכרת. אמנם המנחת חינוך הביא שהצל"ח (לעיל ג: בתוס' ד"ס מסליס) כתב שמי שנמצא בדרך רחוקה לא חייב לפני ו' שעות להתקרב למקום שהוא קרוב לעזרה. והמנחת חינוך תמה עליו שא"כ גם בכל התורה יהיה הדין כן שלא חייב לדאוג ללולב ולשופר לפני יו"ט, ולא משמע כן.
386
Pesachim 69b: חיוב כרת במי שלא מל עצמו
Pesachim 69b: חיוב כרת במי שלא מל עצמו
Jan 1, 2023
4:13
חיוב כרת במי שלא מל עצמו בגמרא מבואר שרב הוצרך לפרש שהלכה כרבי עקיבא שמכשירים שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת, הן לענין הקרבת קרבן פסח והן לענין מילה, לפי שאם היה מלמד שהלכה כרבי עקיבא רק לענין מכשירי מילה, היה מקום לומר שרק במילה אין מכשירי מצוה דוחים את השבת, כיון שאין עונש כרת על שדוחה מילתו, אבל קרבן פסח שהוא חמור ומי שאינו מקריבו בזמנו ענוש כרת, היה מקום לומר שמכשיריו דוחים את השבת גם אם היה יכול לעשותם מבעוד יום, לכן הוצרך רב לומר שאף הם אינם דוחים את השבת. ופירש רש"י (ד"ס לליכס כלס), שאם ידחה המילה למחר אינו ענוש כרת, וכן כתב המאירי (ד"ס לין לך), שאין בה כרת אם לא יעשנה בזמנה שהרי יכולה היא לידחות לשלא בזמנה. והנה נחלקו הראשונים בחיוב כרת למי שלא מל עצמו, דעת הרמב"ם (מילס פ"ס ס"כ) שמי שלא מלו אותו כשהוא קטן, אינו חייב כרת מיד כשיגדל ולא ימול את עצמך, אלא כשימות והוא ערל במזיד, אז מתחייב כרת. והראב"ד השיג עליו, ודעתן שמיום שגדל ךלא מל, חייב כרת למות בקיצור שנים, אלא שאם מל נפטר מכרת [עיין בכסף משנה שם]. וכתב בשואל ומשיב (שו"ת מסלו"ק, ק"ג סי' על ד"ס וסנס דרך לגג) שמדברי רש"י בסוגייתנו נראה כדעת הרמב"ם, שאין עונש כלל בדחיית המילה למחר, ולא כדברי הראב"ד שיש חיוב כרת על כל דחיה אלא שאם מל עצמו לבסוף נפטר, אך הביא שרש"י בשבת (קלג, ד"ס מילס כמנס) פירש את סוגייתנו באופן אחר, שבסוגייתנו מדובר בתינוק, ובו אין עונש כרת אם אינו נימול בזמנו, כיון שהוא עצמו אינו בר עונשין, וגם אביו המצווה למולו אינו ענוש כרת על שביטל מילתו, שלא נאמר עונש כרת אלא בגדול שלא מל את עצמו ולא באב שלא מל את בנו, וכתב השואל ומשיב שמדבריו נראה שבגדול שדחה מילת עצמו יש עונש כרת, וכדעת הראב"ד, ודבריו סותריס לדבריו בסוגייתנו שמשמעותם כדעת הרמב"ם.
387
Pesachim 70a: נוסח אמירת מן הזבחים ומן הפסחים' בברכת 'אשר גאלנו'
Pesachim 70a: נוסח אמירת מן הזבחים ומן הפסחים' בברכת 'אשר גאלנו'
Jan 3, 2023
5:43
נוסח אמירת מן הזבחים ומן הפסחים' בברכת 'אשר גאלנו' בברייתא שבסוגייתנו מבואר שחגיגת ארבעה עשר היתה באה יחד עם קרבן הפסח, והיו אוכלים ממנה לפני שהיו אוכלים מבשר הפסח, כדי שיהיה הפסח נאכל על השובע כשכבר שבעים מבשר החגיגה, ולכן כשלא היה די מבשר הפסח עצמו להשביע את כל בני החבורה, היו מביאים עמו חגיגה לאכול ממנה לפני הפסח. ומבואר במשנתינו שכשחל ערב פסח להיות בשבת לא היו מביאים קרבן חגיגה עם הפסח, כיון שאינו חובה ואינו דוחה שבת. על פי זה כתב מהר"י וייל (שו"ת, סי' קלג), שכאשר חל פסח במוצאי שבת יאמר בברכת 'אשר גאלנו' מן הפסחים ומן הזבחים', ולא יקדים זבחים לפסחים, כיון שיזבחים היינו חגיגה, וכשחל פסח במוצאי שבת אין חגיגה קרבה בשבת ואין אוכלים אותה קודם הפסח כבכל שנה, ולכן גם אין להזכירה קודם הפסח. אבל בליל יום טוב שני יאמר מן הזבחים ומן הפסחים', כיון שהוא ביום שני, וכשחל יום טוב של פסח ביום שני החגיגה נאכלת קודם הפסח, ולכן צריך להקדימה. והביאו הב"ח (לו"ק סי' תעג סי"ג), והוסיף, שלפי זה כשחל פסח ביום שבת וראשון יאמר בהיפך, בליל יום טוב ראשון יאמר מן הזבחים ומן הפסחים', כיון שהפסח קרב בערב שבת ומביאים חגיגה עמו ואוכלים אותה לפניו, ובליל יום טוב שני יאמר מן הפסחים ומן הזבחים' כיון שהוא במוצאי שבת, ובשבת כשהקריבו את הפסח אין מביאים עמו חגיגה. ובמגן אברהם (שס סק"ל) העתיק דברי מהר"י וייל והב"ח. אך במשנ"ב (שס ס"ק עג) הביא את דברי המרדכי (פסקיס סלל של פסק למז קריס) שכתב שצריך לומר ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים' שהרי אוכלים תחילה מן החגיגה דהיינו הזבח, אבל הפסח נאכל על השובע. ולא חילק המרדכי את חילוקו של מהר"י וייל בין יום טוב של פסח שחל במוצאי שבת לבין אם חל בשאר ימי השבוע. וכתב בשער הציון (שס לוס פ) בשם הכנסת יחזקאל (שו"ת, לו"ק סי' כג) שפירש שמה שאין מדקדקים בכך, שהרי אנו מבקשים שיגיענו ה' למועדים הבאים ששים בעבודתו בבנין בית המקדש, ושם נאכל לשנה הבאה כשלא יהיה פסח במוצאי שבת, מן הזבחים דהיינו חגיגה, ואחר כך מן הפסחים. ובשו״ע הרב (סס סמ"ט) הביא ב' הדעות, ובדעת הכנסת יחזקאל כתב, שאפילו אם על פי חשבון הקביעות המסור בידינו יהיה פסח הבא במוצאי שבת, מכל מקום כשיבנה בית המקדש יקדשו על פי הראייה ואפשר שלא יהיה במוצאי שבת, ולכן גם בשנה שלפני כן אין לומר מן הפסחים ומן הזבחים', וכן כתב בסידור יעב"ץ (מיטין נגן על ברכת חתימת הסגלס), שלעולם יש לומר מן הזבחים ומן הפסחים' ולא לשנות, מפני שהולכים אחר רוב השנים שבהם החגיגה קודמת לפסח.
388
Pesachim 71a: גדר מצות שמחת יום טוב
Pesachim 71a: גדר מצות שמחת יום טוב
Jan 8, 2023
1:36
Pesachim 71a: גדר מצות שמחת יום טוב
389
Pesachim 71b: גדר טעה בדבר מצוה
Pesachim 71b: גדר טעה בדבר מצוה
Jan 8, 2023
2:12
Pesachim 71b: גדר טעה בדבר מצוה
390
Pesachim 72a: גדר דין סתמא לשמה ועקירה בטעות
Pesachim 72a: גדר דין סתמא לשמה ועקירה בטעות
Jan 8, 2023
1:41
בביאור המחלוקת האם עקירה בטעות הוי עקירה או לא, כתב בדברי אליעזר (פסחים ט', ז') שהוא תלוי בגדר דין שסתמא לשמה. שאם סתמא לשמה היינו שמסתמא היתה דעתו על מה שהקרבן עומד להיות, א"כ י"ל שאפילו אם העקירה היתה בטעות, למעשה לא חשב לשמה, שהרי חשב על קרבן אחר. אבל אם סתמא לשמה היינו שהקרבן מצד עצמן עומד להיות לשם הקרבן שהוא עומד לו, י"ל שכדי לעוקרו מסתמא זו צריך עקירה בכוונה, וכל שהעקירה היתה בטעות, י"ל שאינה חשובה עקירה.
391
Pesachim 72b: שתי דינים במצוות מילה
Pesachim 72b: שתי דינים במצוות מילה
Jan 15, 2023
3:06
מסוגייתנו קשה לשיטת הרא"ש שמקיים מצוה במילה קודם זמנה אחד למולו אחר השבת ואחד למולו בשבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת חייב. הרא"ש (פנס פי"ט סי' ס) כתב, שאם מל תוך ח' לא צריך להטיף דם ברית. וביאר הש"ך (יו"ד סי' לסס סק"ג), שסובר שגם המל תוך ח' יצא ידי חובת המצוה לה, והקשה הצל"ח (להלן ע"ב ד"ס ל"ל) לו מהמבואר במסכת שבת (קלז.), שאם מל את של לאחר השבת בשבת, דינו כטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה וחייב, והרי שנחשב שלא עשה מצוהלז, ותירץ, שודאי אם מל תוך ח' לא קיים מצוה בזמן עשיית המילה, אלא שכשמגיע היום השמיני יוצא ידי חובתו. ולכן נחשב שלא עשה מצוה [ולא נפטר מדין טעה בדבר מצוה], כיון שבשביל שיהיה נחשב שטעה בדבר מצוה ועשה מצוה, צריך שיעשה מצוה בשבת, כשעובר את העבירה שטעה בה בדבר מצוה. הבית הלוי (ק"ג סי' מז לוס 3) הוסיף לבאר, שבמילה יש שתי מצוות. מצוה אחת היא מעשה המילה שמקיים בזמן מעשה המילה. ומצוה נוספת שמצווה שיהיה מהול, ומצוה זו מקיים כל רגע שנימול. ולפי זה נראה, שאת מצות מעשה המילה לא קיים כשמל קודם זמנו, משום שלא קיימה בזמנה. אבל את המצוה שיהיה מהול מקיים בזמנה, כיון שמצוה זו מקיים כל רגע שנימול, וגם כשנימול קודם זמנו, אך כשמגיע היום השמיני מקיים את המצוה, כיון שעכשיו נימול. ולכן נחשב שטעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה, משום שבשבת לא קיים מצוה. והאחרוניםלח תירצו, שגם אם מקיים מצוה כשמל לפני הזמן, אבל אסור למול לפני הזמן, משום שלכתחילה מצוה למול ביום השמיני, ונמצא שלא עושה את המצוה כתיקונה, ולכן לא נחשב שעשה מצוה לענין זה, שיפטר מדין טעה בדבר מצוה ועשה מצוה, משום שזו מצוה שלא היתה מוטלת עליו לעשות.
392
Pesachim 73a: גדר נהנה באיסורי הנאה ומלאכת מחשבת
Pesachim 73a: גדר נהנה באיסורי הנאה ומלאכת מחשבת
Jan 15, 2023
2:09
Pesachim 73a: גדר נהנה באיסורי הנאה ומלאכת מחשבת
393
Pesachim 73b: Why Korban Pesach needs to be Meyuchas
Pesachim 73b: Why Korban Pesach needs to be Meyuchas
Jan 15, 2023
1:15
"שחטו שלא לשמו בשבת...“ In order not to be construed as chillul Shabbos, the Korban Pesach must be slaughtered "for its own name," for its own sake and not as any other kind of sacrifice. It must be, in the words of Rav Tzadok HaKohen, zt"l, "on", or linked by name to its origins. Pesach alludes to our chosen status as a people, ex- pressed in Hashem's "jumping" over our homes in Goshen, a manifesta- tion of His "having mercy on us," as rendered by the Targum. We relive the redemption through the Korban are a Pesach, how Hashem distinguished the us from every other nation and made mor us into on. This clarifies why secre for morr מיוחס the korban itself must be the sake of the Pesach to be valid for usua the entire Jewish people!
394
Pesachim 74a: בל תשחית במקום מצוה וחצי שיעור
Pesachim 74a: בל תשחית במקום מצוה וחצי שיעור
Jan 15, 2023
3:10
Pesachim 74a: בל תשחית במקום מצוה וחצי שיעור
395
Pesachim 74b: Can you kasher glass?
Pesachim 74b: Can you kasher glass?
Jan 16, 2023
4:03
This issue as to whether glass may be Kashered is not dealt with in the Gemara. It is, however, a matter of dispute among the Rishonim. In order to grasp the basis for their controversy, we need to first survey how the Talmud regards glass in areas other than Kashering. The primary source for this topic is Avos D'Rabbi Natan 41:b which states that "glass utensils do not absorb or exude." Although this statement does not appear in the context of Kashering, it nevertheless teaches that glass utensils differ significantly from metal and earthenware utensils. The Torah unambiguously indicates (Vayikra 6:21 and Bamidbar 31:21-23) that metal and earthenware utensils absorb and retain food particles from the hot food items that are placed in them. This source, however, does not simply resolve the question regarding the status of glass in the context of Kashering. This is because Chazal assign the status of metal and earthenware to glass in the areas of "Tevilat Keilim" and "Tumah and Tahara." Moreover, regarding the area of "Tumah and Tahara" Chazal assigned glass the status of earthenware. The Gemara in Avoda Zara 75b states the Chazal decreed that glass utensils need to be immersed in a Mikvah prior to use, if it had previously been owned by non-Jews. Even though the Torah only required metal utensils to be immersed, Chazal decreed that glass utensils are also required to be immersed. This is because, the Gemara states, glass shares a common property with metal. Namely, that if they are broken they can be fixed. Rashi explains that both glass and metal are repaired in an identical manner, they are both melted down and refashioned. Regarding the area of "Tumah and Tahara," the Mishna (Keilim 30:1) states that glass can contract "Tumah" despite the fact that there is no allusion to this phenomenon in the Torah. The Gemara (Shabbat 15b) explains that Chazal decreed that glass can become "Tameh." The reason given is that glass shares a property with pottery, both are from the ground. While these two rabbinic decrees appear to be contradictory, the Meiri to Shabbat 15b explains that they are not. He explains that essentially glass is comparable both to metal and earthenware. Hence, the Gemara imposes the stringencies of metal and earthenware upon glass. Rishonim Three opinions appear in the Rishonim regarding the status of glass as far as Kashering is concerned. Tosafos (Avoda Zara 33b s.v. Koonya) appears to rule that glass does not absorb food particles and need not be Kashered if it absorbed non-Kosher or chametz food particles. A number of Rishonim including the Rashba (Teshuvos, 233) agree to this ruling. This ruling is grounded in empirical evidence and the statement regarding glass that appears in Avos D'Rabbi Natan. The Mordechai (Pesachim 3:574) cites a ruling from Rabbeinu Yechiel of Paris that glass cannot be Kashered. Just as the Gemara imposes a stringency of earthenware on glass in the context of Tumah, Rabbeinu Yechiel believes that Chazal similarly impose the stringency that earthenware cannot be Kashered upon glass. The Terumat Hadeshen (132) rules in accordance with this opinion regarding Pesach. The Ritva (Pesachim 30b s.v. Li'avid) cites the Ra'ah who adopts a middle approach. He rules that while we do believe that glass absorbs taste particles from food, it nevertheless may be Kashered. The Ohr Zarua (Hilchos Pesachim 25b) also rules this way even regarding Pesach laws.
396
Pesachim 75a: אם יש חובת 'ואהבת לרעך כמוך' באדם רשע
Pesachim 75a: אם יש חובת 'ואהבת לרעך כמוך' באדם רשע
Jan 16, 2023
3:06
אם יש חובת 'ואהבת לרעך כמוך' באדם רשע בגמרא אמר רב נחמן שהטעם שאין שורפים בת כהן בחמי האור, הוא משום שיש לברור מיתה יפה לחייבי מיתות בית דין, משום 'ואהבת לרעך כמוך'. כתב בהגהות מיימוניות (דעות פ"ו ס"ג לוס 6, קו"ד כמג"6 סי' קנו סק"כ) שמצות ואהבת לרעך כמוך' היא דווקא בישראל שהוא רעך בתורה ובמצוות, אבל רשע שאינו מקבל תוכחה יש מצוה לשנאתו, וכמו שאמרו (להלן קיג:), שנאמר (משלי ח יג) יראת ה' שנאת רע'. וכן כתבו הרמב"ם (לוכס פי"ג קי"ד) והשו"ע (סו"מ סי' על סי"ס), לענין מצות פריקה וטעינה שצריך לטוען עם השונא תחילה כדי לכוף יצרו הרע, והיאך יהיה לישראל שונא, והכתוב אומר (ויקלל יט ז) לא תשנא את אחיך בלבבך' אמרו חכמים, כגון שראהו לבדו שעבר עבירה והתרה בו ולא חזר, הרי מצוה לשנאותו עד שיעשה תשובה וישוב מרשעתו. ובבית שערים (שו"ת, לו"ק סי' סט) הקשה השואל מהמבואר בסוגייתנו שיש לברור להחוטא מיתה יפה שנאמר "ואהבת לרעך כמוך', ומבואר מזה שמצות ואהבת לרעך כמוך' נאמרה גם על רשע שחייב מיתה. וכתב בבית שערים שיש לתרץ על פי מה ששנינו (סנסדרין מג:) שכשהיה יוצא ליהרג 'אומרים לו התוודה, שכן דרך כל המומתים מתוודים, שכל המתוודה יש לו חלק לעולם הבא' [והיא מצות עשה כמבואר ברמב"ם (תטונס פ"ל ק"ס, סס"מ עסס עג)]. ומעתה יש לומר שכיון שהתוודה נמחל לו ונעשה צדיק, ושוב הרי הוא בכלל רעך', ולכן יש לברור לו מיתה יפה.
397
Pesachim 75b: מדוע אין אומרים שיבא עשה של אכילת קרבן פסח, וידחה הלא תעשה של איסור אכילת זרים בתרומה
Pesachim 75b: מדוע אין אומרים שיבא עשה של אכילת קרבן פסח, וידחה הלא תעשה של איסור אכילת זרים בתרומה
Jan 18, 2023
2:13
יש להקשות, מדוע אין אומרים שיבא עשה של אכילת קרבן פסח, וידחה הלא תעשה של איסור אכילת זרים בתרומה. ובקרן אורה (זבחים צז:) כתב ליישב, שכיון שהוא עשה שלפני הדיבור, אינו דוחה לא תעשה שלאחר הדיבור.
398
Pesachim 76a: האם דיני עילאה גבר' ו'תתאה גבר' שייכים דווקא כשהעליון והתחתון שוים בכמות
Pesachim 76a: האם דיני עילאה גבר' ו'תתאה גבר' שייכים דווקא כשהעליון והתחתון שוים בכמות
Jan 20, 2023
2:10
האם דיני עילאה גבר' ו'תתאה גבר' שייכים דווקא כשהעליון והתחתון שוים בכמות שם. הקשה בערוך השולחן (יו"ד סי' 65 סי"ל), כיצד נתנו חכמים כלל בדין זה לומר שתתאה גבר, שנמצא לפי זה כשנפל הרבה חלב רותח על מעט בשר צונן, נצטרך לומר שתתאה גבר ומקרר הבשר התחתון את החלב העליון, ותמוה לומר כן, שהרי עינינו הרואות שהחלב נשאר ברתיחתו וגם מעט הבשר נעשה רותח, וכן להיפך אם נפל הרבה חלב צונן על מעט בשר רותח, כיצד נאמר תתאה גבר ויאסר החלב כשאין ששים, הרי עינינו הרואות שהחלב צונן לגמרי, ואדרבה גם הבשר נצטנן. ודבר זה ברור לעינים כשדבר אחד מרובה על חבירו ארבעה או חמשה פעמים, בהכרח שהדבר המרובה יותר פועל על השני שיהיה כמותו. ואם נאמר שבאמת יש בזה איזה שיעור, מדוע לא נתנו חכמים שיעור בזה. ומיישב, שנראה ברור שכל דין תתאה גבר הוא דווקא כשהעליון והתחתון שוים בכמות, ולפי ערך החלב כך היא גם כמות הבשר, ונחלקו רב ושמואל איכותו של מי גוברת, איכות העליון או התחתון, ונפסקה הלכה שאיכות התחתון גוברת. והוכיח כן, ממה שנאמר במסכת שבת (מג.) נותן אדם חמין לתוך הצונן ולא הצונן לתוך החמין'. ופירש רש"י שם (ד"ס קמין) משום שתתאה גבר. והקשו עליו התוספות (שס ד"ס נותן), שאם כן יקשה מכאן למי שסובר עילאה גבר. ועוד, שגם למאן דאמר תתאה גבר הלא מתבשל כדי קליפה. ולכן פירש רבינו תם שנותן אדם חמין לתוך צונן היינו כשהצונן מרובה, ומה שאין אדם נותן צונן לתוך חמין היינו כשהחמים מרובים, ואין דין זה שייך לענין תתאה גבר. מבואר לפי שיטת רבינו תם, שכל דין עילאה גבר ותתאה גבר הוא דווקא כשהם שוים בכמות, אבל אם העליון או התחתון מרובה על השני בכמות אין זה בכלל המחלוקת של עילאה גבר או תתאה גבר.
399
Pesachim 76b: Bitul B’shishim With Fish and Meat
Pesachim 76b: Bitul B’shishim With Fish and Meat
Jan 20, 2023
3:13
Bitul B’shishim With Fish and Meat- 4. In general if an ounce of non kosher food becomes absorbed in sixty ounces of kosher food we assume that the entire mixture is kosher. We require sixty times the forbidden food to nullify it because the taste of the forbidden food is not discernible when mixed with sixty times its volume. 5. Although halachically forbidden foods may be nullified in sixty times their volume, the poskim dispute whether this principle applies to nullifying dangerous foods. The Taz (116:2), citing the Rama, rules that dangerous foods cannot become nullified in sixty times their volume. His ruling is based on the Talmudic dictum “chamira sakanta m’issura.” This means that something that involves a severe health risk is considered more stringent than regular prohibitions. In a case of a severe health risk, halachically there is no nullification, as halacha is extremely cautious when it comes to people’s health. The Leket Yosher (Y.D. page 7) writes that his rebbi, the author of the Terumos Hadeshen, and the Maharam Mintz also ruled that dangerous foods do not become nullified in sixty times their volume. 6. However, most authorities maintain that even dangerous foods are nullified in sixty times their volume. The Shach argues that chamira sakanta m’issura is a principle that is limited to a case of doubt, but would not extend to the laws of bittul. Indeed, Harav Ovadia Yosef zt”l (Yabia Omer Y.D. 1:7) uses his encyclopedic knowledge of halacha to list all the authorities who rule leniently and he does so as well. 7. One very common practical application of the above dispute is the issue of Worcestershire sauce which is always made with fish. Many people enjoy eating their Worcestershire sauce together with meat. Some brands of Worcestershire sauce have sixty times the volume of other ingredients than fish, while others have a higher concentration of fish. The policy of the Orthodox Union Kashrut Division is to label any sauce that contains more than 1.67% fish with an OU Fish to indicate that it should not be eaten with meat. If, however, the sauce is composed of less than 1.67% fish they will not label it as containing fish indicating that it may be eaten with meat even though there is some fish in the ingredients. Harav Herschel Schacter shlit”a explains that the logic for this policy is that the Orthodox Union relies on the opinion of the Shach that foods prohibited on account of danger may be nullified. In addition, they take the Magen Avraham’s view (cited above) into consideration, that the danger of fish and meat no longer applies.
400
Pesachim 77a: חיוב סעודה בראש חדש
Pesachim 77a: חיוב סעודה בראש חדש
Jan 20, 2023
2:34
נקרא גם כן מועד, וכמבואר בסוגייתנו. ובבית יוסף (אוח סי תיט) הביא בשם הרוקח (סי' רכח) שכתב מצוה לאכול בראש חודש כמו במועד, וכן פסק בשולחן ערוך (שס ס"א) שמצוה להרבות בסעודת ראש חודש, וכתב במשנה ברורה (סס סק"ג) בשם האחרונים שהמדקדקים נוהגים שכשחל ראש חודש בחול עושים מאכל אחד יותר מבכל הימים לכבוד ראש חודש, וכשחל בשבת עושים מאכל אחד יותר ממה שנוהגים בכל השבתות כדי שיהיה ניכר כבודו של ראש חודש. וביאר בדביר הקודש (מועדיס סי' 6) עניינה של תוספת זו שטעונה ביאור, שהרי לכאורה אם המצוה היא שיסעדו בראש חודש הרי די בכך שסועדים בו סעודות לכבוד שבת, ואם צריכים סעודה מיוחדת לראש חודש לכאורה אין די בתוספת תבשיל, אלא שעניינה של סעודת ראש חודש אינו אלא לעשות היכר של כבוד לראש חודש, ואין חיוב סעודה זה דומה לשאר ימים טובים שחיוב הסעודה בהם הוא לענג את היום במאכל ומשתה. ובזה ביאר דברי המגן אברהם (שס סק"ל) שכתב שאם חל ראש חודש בשבת צריך לסעוד סעודת ראש חודש ביום ראשון, ולא מצאנו כדוגמתו בשאר ימים טובים שיוכלו להשלים את הסעודה למחר. ועל פי האמור מבואר, שבשאר ימים טובים צריך לענג את היום במאכל ומשתה, ומשעבר היום לא ניתן לענגו. אך סעודת ראש חודש עניינה הוא לכבד את היום בהיכר של כבוד, וכבוד זה יכולים לחלוק לו לראש חודש גם ביום שאחריו.