התוכן זה לא מספיק להיות "זקן - זה שקנה חכמה" שלומד תורה לעצמו, אלא צ"ל גם הענין (שחז"ל למדו ממ"ש [בשני דפ' חיי שרה] "ואברהם זקן", שאברהם הי') "זקן ויושב בישיבה": למסור שיעורי תורה ברבים, או, אם בינתיים אינו שייך לזה, לדאוג שתהי' "ישיבה" במקומו בה יוכלו ללמוד תורה ברבים. וכמ"ש לאחרונה בענין "תן לי יבנה וחכמי'", שיש להשתדל שבמקום שקיימת ישיבה - שיתוסף בזה בכמות ובאיכות, ובמקום שאין ישיבה - להקים ישיבה! ונחיצות ההשתדלות בזה בתקופה זו במיוחד מובן עפ"י מאחז"ל "אני חומה זו תורה" שתורה מגינה על בנ"י, ומכיון שכל ישראל הם "קומה אחת שלימה", הנה ע"י לימוד התורה שלו בכ"מ שהוא, נפעל עי"ז הגנה על כל בנ"י בכל מקום שהם. ועי"ז זוכים למ"ש בהמשך לזה "וה' ברך את אברהם בכל", עד שזוכים ל"עולמך תראה בחייך" ע"ד מאחז"ל עה"פ בנוגע לאברהם.א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024 Synopsis It’s not enough to be an “elder – this is one who has acquired wisdom” who learns Torah for oneself. Rather, one must emulate Avraham, who was “an elder and would sit in yeshiva,” as our Sages derive from the verse “Avraham was old” (in sheini of Parashas Chayei Sarah). That is, one must give Torah classes for the public, and if one isn’t holding there yet, he must make sure there’s a yeshivah in his city where Torah can be studied publicly. As discussed lately regarding Rabban Yochanan ben Zakai’s request to “Give me Yavneh and its Sages” – one must see to it that wherever there is a yeshivah, it should be expanded in quality and quantity, and wherever there is no yeshiva – one should be established. This is especially important now, as our Sages taught, “I am a wall – this refers to Torah” – Torah protects the Jewish people. Since all Jews are one body, one Jew studying Torah wherever he is brings protection to all Jews everywhere. And in this way, we merit the next part of the verse, “and Hashem had blessed Avraham with everything,” and we merit to “see your world in your lifetime” as the Sages said regarding Avraham.Sichah from farbrengen of Tuesday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024

התוכן א) עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון וגו'" פרש"י: "ע"י בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה". בהוספת רש"י "פרחה נשמתה ממנה" מתרץ שאלת ה"בן חמש" למה נגרמה עי"ז מיתת שרה והרי יודע על מקרים של מיתה ולא נגרמה עי"ז מיתת האם ר"ל?! וע"ז פרש"י שכאן הי' זה באופן של דבר והיפוכו – בתחילה סיפרו לה ש"נזדמן בנה לשחיטה" ומיד לאח"ז – ההיפך – "וכמעט שלא נשחט", וזה הביא שיהי' "פרחה נשמתה" – פריחה הלוך ושוב בנשמתה ולכן "מתה". ב) מבואר בזהר ש"קרית ארבע היא חברון" קאי על הד' יסודות כפי שהם מחוברים יחד וכו', ומכאן התשובה לטוענים שמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת שכל דבר מורכב מד' יסודות, לקח א"ז מספרי אוה"ע – (דנוסף על האיסור לומר כך על מ"ש הרמב"ם ביד החזקה – ) זה מובא בזהר!ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי-שרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024 Synopsis (1) On the verse (in rishon of Parashas Chayei Sarah), “Sarah died in Kiryas Arba, which is Chevron…”, Rashi says: As a result of the news of the Akeidah, that her son had been designated to be slaughtered and was almost slaughtered, her soul flew out of her and she died.” Rashi adds the words “her soul flew out of her” to address the question of the five-year-old beginning to study Scripture: a child knows that many people have died whose mothers didn’t die upon hearing about it Rachmana litzlan, so why did Sarah die upon hearing that Yitzchak had almost been slaughtered? Rashi addresses this by indicating that the issue was the back and forth: first she was told that “her son had been designated for slaughter,” and immediately afterwards she was told that he wasn’t slaughtered. This caused “her soul to fly out of her” – flying back and forth – and therefore “she died.” (2) The Zohar says that “Kiryas Arba, which is Chevron” refers to the four elements as they are combined together etc. This is the answer to those who argue that when the Rambam says in Hilchos Yesodei HaTorah that everything is comprised of four elements, he took it from non-Jewish sources chas v’shalom: (In addition to the fact that you can’t say such a thing about something the Rambam writes in Yad Hachazakah) – it’s obviously not from non-Jewish sources because it is stated in the Zohar.2 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024

התוכן "ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'" [הפטורת פ' וירא]. ומבאר אדה"ז במאמרו: ד"ואשה" קאי על כאו"א מישראל. "צעקה אל אלישע" – זה הקב"ה. "עבדך אישי מת", פי' אישי הוא אש יו"ד, בחי' יו"ד ונקודת הנפש שהי' בבחי' אהבה כרשפי אש – "מת". ובמילא הנושה, היצה"ר, "בא לקחת את שני ילדיי – אהבה ויראה הנולדים מהמוחין – לו לעבדים". "ויאמר אלי' אלישע מה יש לך בבית, ותאמר אין לי כ"א אסוך שמן" – נקודת היהדות. "ויאמר לה כו' כלים רקים אל תמעיטי", דאף שהכלים היו רקים, כנ"ל, מ"מ צריך למלאותם מנקודת היהדות. ועי"ז "ואת ובניך תחיו בנותר" – החיות שלו תהי' בעבודה מבחי' "ונותר" – סוכ"ע. וההוראה: כאשר יהודי הוא במצב של "מאן דנפל מדרגי' אקרי מת", אל לו ליפול ברוחו, כי הירידה היא צורך עלי'. ומגיעים לזה ע"י "כלים רקים" – ענין התשובה. [מאמר זה קשור עם א' ממאמרי אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שמכינים עתה לדפוס והיתה התקוה שיהיו מוכנים לקראת יום ההולדת שלו בכ' מרחשון, ובפועל הספר עדיין לא מוכן...]חלק מהאמר אור לכ' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 Synopsis On the Haftorah, “A woman of the wives of the disciples of the prophets…” the Alter Rebbe explains in a maamar: The “woman” refers to every Jew. “Elisha” refers to Hashem. “Your servant, my husband (ishi) has died” – refers to the level of eish-yud, where the yud (the inner core of the soul) being expressed in fiery love. But this level “has died,” and therefore the “creditor” – the yetzer hara, “has come to take my two children” – the love and awe, which are born from the the intellect – “for himself as slaves.” “And Elisha said to her…’what do you have in the house?’ And she said…nothing but a jug of oil.’” The oil is the soul’s inner core; Elisha told her to borrow “empty vessels,” and “not a few,” meaning, although the vessels are empty, as above, nevertheless you must fill them from the inner core, and in this way, “You and your sons will live with the remainder” – the service stemming from the level of Sovev Kol Almin. The lesson is that when a Jew has fallen from his previous level – “one who falls from their level is considered dead” – he shouldn’t become discouraged, because the purpose of the fall is to later rise up to an even higher level. And this happens through the “empty vessels” – the service of teshuvah. (There’s a related maamar of the Rebbe Rashab, which is included in the sefer currently being prepared for print; I hoped it would be ready in time for the birthday on 20 Cheshvan, but the sefer hasn’t yet been completed…)Excerpt from maamar (k’ein sichah) of 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש עה"פ [בפ' בלק] "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" ש"כבר קדמוך זריזותי' דאברהם שנאמר [בפ' וירא] וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": מצד החושך כפול ומכופל של הגלות אפ"ל "הצדקה" להחסרון לפעמים בעניני תומ"צ וכו', כי ה"מלמד זכות" על בנ"י טוען, היות ש"כל ישראל בני מלכים הם", הנה כשלוקחים "בן מלך" ומשליכים אותו בין פחותים אין פלא ש"נטרפה דעתו" ובמילא ה"ה פטור מן המצות! אבל אז נעמד כנגדו "צד השמאל" וטוען, אם כך, איך יש לו דעת כשמגיע לעניני מסחר וכיו"ב... – למה אין לו את הזריזות ד"וישכם אברהם בבוקר" אבל את הזריזות ד"ויקם בלעם בבוקר" יש לו?!..., וע"ז עונים לו שבפועל "כבר קדמוך אברהם", והוא מוריש זריזות זו לכל בניו אחריו, וזריזות זו, אף אם היא בהעלם, מבטלת את (הענינים שיכולים לצאת מ)הזריזות דבלעם!ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024 Synopsis On the verse (in Parashas Balak), “Bilaam got up early in the morning and saddled his she-donkey,” the Midrash says, “You have already been preceded by the alacrity of Avraham, as it says, ‘Avraham got up early in the morning and saddled his donkey.’” In the double and redoubled darkness of the exile, one can justify the fact that he is sometimes deficient in Torah and mitzvos on the basis that “All the Jewish people are sons of kings,” and when you put the prince among lowly people, it is no wonder that he “loses his mind,” in which case he is exempt from mitzvos. But then the opposing side argues that if so, how does he have a head when it comes to doing business etc.…why does he not have the alacrity of “Avraham getting up early in the morning,” but he does have the alacrity of “Bilaam getting up early in the morning?! The response to this argument is that “You have already been preceded by Avraham,” and Avraham bequeaths his alacrity to all his descendants after him. Although it may be concealed, this alacrity nullifies (any potential consequence of) the alacrity of Bilaam.3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024

התוכן בכל מקום ובכל זמן ישנה התגברות הקליפה בענין מסויים. ובמדינה זו – בזבוז יתר על ענינים חיצוניים של יופי וקישוט הבית, מבלי להתחשב אפי' בהיכולת והאפשריות הכספית, ובלבד שיוכלו להתחרות ולהתעלות על השכן או השכנתה... – לא בנוגע להוצאת בניו לתלמוד תורה או לשלחם לישיבה טובה יותר אלא בנוגע לענינים חיצוניים של מה בכך. בדוגמת המנהג בה"קאָלאָניעס" (המושבות) להתחרות מי יכול לירוק למרחוק יותר..., וזה בא מצד זה שמונחים ב"הנחות העולם". כתוצאה מהנהגה זו בל ימלט שלא יחסר בכל הדרוש להוצאות בעניני קדושה; תיקון הדבר – שה"עקרת הבית" תערוך סדר באופן ניהול הוצאות הבית, לחשב את הדרוש לעניני קדושה, וגם במה שנשאר – לזכור הפתגם שגם מה שמותר – לא צריך.משיחת מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 Synopsis Every time and place has its area in which the kelipah is especially dominant. In this country, it is excessive spending on externalities like home decorations and furniture, out of a desire to outdo the neighbors, even if one can’t afford it and has to borrow money, Not to outdo them in to spending on one’s children’s Torah education or sending them to a better yeshiva, but on trivialities. It brings to mind how in the shul of a Russian farming colony, in order to choose who would be the gabbai, they would have a contest to see who could spit the farthest…Inevitably, this problem will result in a family lacking money for true needs, i.e., matters of holiness. The remedy is for the woman of the house to manage household expenses in an orderly fashion, by calculating what is available and what is needed for matters of holiness – and then, even if money remains, to remember the saying that “what is permissible is unnecessary.”Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

התוכן ביאור הבטחת הקב"ה ע"י ירמיהו [לרחל אמנו, בהמשך למ"ש לפנ"ז: "רחל מבכה על בני'. . כי איננו. ."] "יש שכר לפעולתך גו' ושבו בנים לגבולם": "ירמיהו" הנביא, שאמר ריבוי נבואות אודות מרירת הגלות, אומר, שלמרות שנמצאים במצב של גלות שהיא דבר המר ביותר, יש לדעת שבכחם של בנ"י להפוך מצב זה לטוב, וזוהי הכוונה בגלות המרה - להוכיח עי"ז את מעלתן של בנ"י, כי ע"י העבודה ב"עולם המזדעזע" והפיכתו לטוב, מתגלים כחות הנעלמים של בנ"י הנדרשים כדי להפך את חושך הגלות לטוב. והעבודה היא "פעולתך" - פעולה שאינה שליחות ישירה מאת ה' כ"א עבודה שבוחרים בה, ע"ד "כל מעשיך לשם שמים", והיינו, שלא מסתגרים בבית ומתעסקים עם חינוך בני הבית, אלא יוצאים מן הבית כדי לפעול ולהשפיע גם בחוץ. וירמיהו מבטיח ש"יש שכר לפעולתך" - "ושבו בנים מארץ אויב . . ושבו בנים לגבולם".ב' חלקים משיחת ר"ח סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 Synopsis Yirmiyahu Hanavi prophesied Hashem’s promise (to Rochel Imeinu, following the previous verse, “Rachel weeping for her children…for they are not”) that “there is reward for your work…and the children shall return to their own border.” Yirmiyahu, whose name connotes bitterness, and who said many prophecies about the bitterness of exile, says that although we are in exile, which is the most bitter thing possible, one should know that a Jew has the ability to transform it to good. And this is the purpose of the bitter exile – to bring out the deep power of the Jewish people to transform darkness to light. This task is called “your work” – it’s not a direct instruction from Hashem, but something chooses on their own, akin to “all your deeds being for the sake of heaven.” Meaning, one doesn’t confine themself in their own home focusing only on their own self and family, but goes out to impact the world as well. And Yirmiyahu promises that “there is reward for your work” – “and they shall come back from the land of the enemy…and the children shall return to their own border.”2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Sivan 5746. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 לזכות שמעי'ה אבטליון בן שרה שי'

התוכן אחז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". ומזה מובן שכמו שהעבודה עם עצמו צ"ל באופן של "עזוב תעזוב עמו" – שמשתף גם את גופו בעבודת ה' של הנשמה "לעשות צדקה ומשפט" [כמ"ש בשני דפ' וירא], וכמו"כ צ"ל בנוגע להשפעה על העולם כולו, שהתכלית היא שזה יהי' באופן של ""פדה בשלום נפשי" (וכמו שכתב אדה"ז בקשר לגאולתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ"). והדרך לזה הוא ע"י שנותן דוגמא פשוטה מהגוף – טובת הרגל (אע"פ שהוא גדול יותר בכמות) לא להתנהג כפי שהוא רוצה אלא לפי רצון השכל שבראש (לפי שהוא גדול יותר באיכות). ובנמשל – כאשר מתבוננים בזה רואים שבאמת זהו טובת הגוף לא למלאות את תאוותו ורצונו אלא להתנהג לפי רצון הנשמה. זה שתובעים ממנו להתאפק מלמלאות תאוותו, אי"ז בשביל "טובה" לאחרים, אלא טובתו האישית! ע"י הסבר זה אפשר בקלות "לעשות בארץ" באופן של "שלום". ואשרי אלו שזכו וזיכו את הרבים!ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024 Synopsis Our Sages taught, “A person is obligated to say, ‘The world was created for me.’” This indicates that just as one’s service with himself requires that “You shall surely help along with him” – getting the body to participate in the soul’s service “to do righteousness and justice” (as it says in sheini of Parashas Vayera), the same applies to one’s service of impacting the whole world. This can be done by way of example from the body: just as it is in the best interest of the foot (which is greater in quantity) not to do what it wants, but to listen to the head (which is greater in quality) – so, too, you can explain to a person that it is in the body’s best interest not to fulfill its own desires, but to follow the desire of the soul. When it is demanded of a person to restrain himself from fulfilling his desires, he’s not doing a “favor” for someone else, but doing something for his own bodily benefit. With this explanation it’s possible easily “to do in the world” in a manner of “peace.”3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024

התוכן [הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?!ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024 Synopsis [The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?!2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024

התוכן עה"פ "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וגו'" איתא בגמ' "ששון זו מילה" שנאמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" שאמר דוד המלך בנוגע למצות מילה. מובא ברמב"ם שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות עוה"ז. וזהו החילוק בין ענין המילה כפי שהוא אצל אוה"ע וכפי שהוא אצל בנ"י: אצל אוה"ע ה"ז ענין של צער וכאב, ועושים זאת רק כדי להמנע עי"ז מענין של סכנה וצער גדול יותר, אבל אצל בנ"י ענין המילה הו"ע של שמחה, הוא שמח "כמוצא שלל רב", שלחם עם אויב גדול וניצח אותו באופן כזה שהוא לקח ממנו "שלל רב". ובפרטיות יותר: אופן הנהגת היהודי בעוה"ז הגשמי היא לא שהנשמה תיבדל מהגוף והעולם ולא תתעסק עמהם, אלא אדרבה - להתקשר עם נפה"ב והגוף וחלקו בעולם, ושם תהי' הנהגתו באופן ד"בכל דרכיך דעהו" – לקחת מעניני עוה"ז "שלל רב", ע"י שמשתמש בהם לעניני קדושה. וזוהי המעלה בבעלי עסק שעסוקים רוב ימיהם בעניני עוה"ז (על יושבי אוהל), שה"שלל" מעניני עוה"ז שלהם הוא "שלל רב" לאמיתתו. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy, and gladness and honor,” the Gemara states, “Gladness refers to circumcision,” as it says, “I am glad over Your word like one who finds great spoil” – a verse about the mitzvah of bris milah. The Rambam states that circumcision weakens the newborn’s desire for this world. And this is the difference between the circumcision performed by gentiles, and the mitzvah of bris milah performed by Jews: for a gentile, circumcision is something painful, which they do only to avoid an even greater pain. But for a Jew, it is a cause for gladness and rejoicing, “like one who finds great spoil.” One obtains “great spoil” by conquering a powerful enemy so decisively that not only does the enemy no longer pose a threat, but the conqueror takes for himself that which previously belonged to the enemy. Similarly, Hashem didn’t create the soul to remain in heaven; rather, He sent it into a body a body and animal soul in this world to engage the world and conquer it, and thereby to take physicality as “great spoil” for holiness by “Knowing Him in all your ways” etc. This is the advantage of working people (over scholars): because they spend the majority of their time engaged in the world, they are the ones who truly take “great spoil” from the world and use it for holiness.Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024

התוכן ענין ז' חשון – שבו היו העולים לרגל של חג הסוכות – שהשמחה בחג זה, "חג האסיף", היתה הגדולה ביותר מבין ג' הרגלים – יוצאים מא"י לחו"ל (ולכן לא היו שואלים גשמים עד יום זה. וגם בזמן שאין ביהמ"ק הנציחו זאת: בא"י נשאר הדין שמתחילים לשאול גשמים בז' חשון, וכן בענין שנוגע לסוחרים – שכאשר כותבים בשטר התאריך "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון), הוא – לחבר את הקדושה והשמחה שהיתה בביהמ"ק, שכל זמן שהיו בא"י היו עדיין תחת רושם זה, עם החולין. ובזמננו: עד ז' חשון עומדים עדיין תחת הרושם של קדושת ימי חודש תשרי ובמיוחד שמח"ת, אבל גם למחרת, בחיי היום-יומיים ובעניני החולין של כאו"א, צ"ל ניכר החילוק שנעשה בהם כתוצאה מרושם זה. עיקר הקדושה בביהמ"ק הי' בקדה"ק מקום הארון – ענין הלוחות וספר תורה. וזהו תפקיד הישיבות בכלל וישיבת תומכי-תמימים בפרט – החדרת ענין התורה, מתוך חיות ושמחה, בכל בית יהודי.משיחת אור ליום ד' פ' לך לך, מוצאי ז' מרחשון ה'תשכ"ב, לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024 Synopsis 7 Cheshvan marks the day when the pilgrims would reach the border of Eretz Yisrael on their way home from the pilgrimage for Sukkos. This is why they would wait until this day to start asking for rain, a law that remains in practice even today. Additionally, in business transactions, when a document sets a time of “after the festival,” without providing a specific date, the default date is 7 Cheshvan. The role of this day, which marks the boundary between the inspiration of Simchas Torah and the beginning of mundane life, is to merge the two, such that the impact of Simchas Torah can be seen in how one lives his daily life. The holiest part of the Beis Hamikdash was the Holy of Holies, the place of the Aron – which housed the Luchos and the Sefer Torah. And this is the function of a yeshiva, especially Tomchei Temimim – to make Torah permeate every Jewish home, with joy and passion.Excerpt from sichah of Tuesday night, Parashas Lech Lecha, Motzaei 7 Cheshvan 5722, to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024

התוכן אברהם אבינו הי' "מלך" ואעפ"כ אמר לו הקב"ה [בראשון דפ' לך לך] "לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך". ואע"פ שהדרך גורמת למיעוט פרי' ורבי' ממון ושם, מ"מ הובטח לו "ואעשך לגוי גדול (בנים) ואברכך (בממון) ואגדלה שמך". וההוראה: מי שחושב שמוטב לו לישב בביתו ובעירו במקום של כבוד שאז יוכל לפעול יותר בעניני יהדות משא"כ כאשר ילך בדרך שממעטת בפרי' ורבי' בממון ובשם וכו' – עליו לדעת שדוקא כאשר מקיים את ה"לך לך מארצך וגו'" והולך בשליחות הקב"ה, נעשה עי"ז "ואגדלה שמך" בגו"ר! וכהלימוד מהנהגת הסנהדרין, "חכמים נבונים מופלגים בחכמת התורה", שעבודתם עפ"י תורה התבטאה בזה – לחגור המתנים בחבלים ולחזור בעיירות ישראל ללמד תורה ולשמור ולהציל יהודי מאיסור מיתה [ואם הם לא התנהגו כך וכתוצאה מזה יהי' יהודי שיצטרכו לשפוט משפט מוות הרי הם אשמים בכך ונק' סנהדרין "חובלנית"!], עד לאיסור קל של ד"ס!משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 Synopsis Hashem told him [in Rishon of Parashas Lech Lecha], “Go forth from you land and from your birthplace and from your father’s house, to the land that I will show you” – even though beforehand Avraham was settled and established and respected as a king. And although “traveling diminishes procreation, it diminishes money, and it diminishes one’s name,” nevertheless Hashem promised Avraham that “I will make you into a great nation (children) and I will bless you (with money) and I will aggrandize your name…” The lesson is this: one may think that he can accomplish more for Yiddishkeit by remaining in his current place and position of honor, whereas traveling will diminish him etc. But he should know that it is specifically when “you go forth from your land” etc., on a mission of Hashem, that “your name will be aggrandized” physically and spiritually. As we similarly learn from the Sanhedrin: although the members of the Sanhedrin were “exceptionally wise and understanding in the wisdom of the Torah” – nevertheless their job required them to go out and travel among the Jewish cities, to teach the Jewish people and prevent them from committing any sins, ranging from the most severe (if, because of their failure to educate a Jew properly, he ended up sinning and being sentenced to death, they are at fault, and they are called a “destructive Sanhedrin”) to even a minor Rabbinic requirement.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלת שלישי דפ' לך לך "וגם ללוט ההולך את אברם הי' צאן ובקר ואהלים", עפמ"ש בגמ' (ב"ק צג, א.) "מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר מרי ניכסי ציבי משך דכתיב וגם ללוט ההולך את אברם וגו'" (זה שללוט הי' צאן וכו' הוא בגלל שהלך עם אברם): גודל המעלה והחשיבות דשכן טוב, ובמיוחד בענין החינוך (שהזמ"ג - התחלת שנת הלימודים לאחרי חודש תשרי) - החשיבות לשלוח הבנים והבנות לבית ספר שאברם הולך שם! ולא לאיפה שהולכים "אינשי" סתם.משיחת אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 Synopsis On the verse (at the beginning of shelishi of Lech Lecha), “And also Lot, who went with Avram, had flocks and cattle and tents,” the Gemara says (Bava Kama 93a): “From where is it derived what people say: Drag wood after a property owner? As it is written, ‘And also Lot, who went with Avram etc.’” The reason Lot had wealth is because he went with Avram. This teaches us the importance of having good neighbors, and especially when it comes to education (which is a timely issue, because this is the time of year when children begin attending school on a regular basis every day, after the month of Tishrei) – it is crucial to send one’s sons and daughters to a school that “Avram” goes to, not one where the “people” go.Excerpt from sichah of 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס*לזכות החתן ר' לוי שי' והכלה מרת יהודית שיחיו פינסאן ליום נישואיהם בשעטומ"צ ד' מרחשון ה'תשפ"ה

התוכן [דובר לעיל שאאמו"ר ז"ל נשלח לגלות ונשאר שם עד יומו האחרון. ההוראה מזה גם לבנ"י הנמצאים בארצות הרווחה:] המשנה אומרת "הוי גולה למקום תורה": דאע"פ שנולד ונתחנך בבית של יראים ושלמים, ונמצא בעיר ש"כולה סופרים", צ"ל "לך לך מארצך [מהרצונות שלך] וממולדתך [הרגילויות שלך] ומבית אביך [הרב שלימדו תורה] כדי להגיע ללימוד התורה כדבעי – "והי' ברכה". זאת אומרת, דאע"פ שצ"ל רצונות והם טובים בטבעם, אבל כל זמן שמתנהג כפי רצונותיו הטבעיים ואינו מעבד אותם (מלשון "עיבוד עורות"), נק' "לא עבדו"! ודוקא ע"י עיבוד רצונותיו ושינוי את טבעו העצמי, לך לך מארצך וגו', והולך ל"גלות", נעשה עי"ז עבד ה' – "והי' ברכה". ובכל יום ויום יש להמשיך ולהעלות בקודש, ולהוסיף על הלימוד התורה ועל ההידור בקיום המצוות דאתמול.משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 Synopsis The lesson from my father’s exile – for those who find themselves in a place of prosperity: The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah.” Even if you were raised by G-d fearing parents, and you find yourself in a “city full of sages and scholars,” nevertheless, to truly study Torah properly and “be a blessing,” you must “Go forth from your land (your personal desires) and from your birthplace (your habits) and from your father’s house (your teacher who taught you Torah).” That is, one must have desires, and they must be positive desires. But as long as one acts according to his natural desires and doesn’t work on them, he is called “one who does not serve Him.” Only by working on one’s desires and changing his nature – by “going forth from your land…” and by “exiling yourself” – does one become a servant of Hashem. And every single day one must continue to ascend in holiness, increasing in Torah study and increasing the quality and quantity of his mitzvah observance, above and beyond his accomplishments of the day before.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן העבודה המיוחדת בבואנו מחודש תשרי לחודש חשון מובנת עפ"י המבואר במדרש שהיציאה מחג הפסח לתקופה שלאח"ז, מהחורף לקיץ, היא יציאה ל"מקום קרוב", ואילו היציאה מהחג הסוכות לתקופה שלאח"ז, מהקיץ לחורף, היא יציאה ל"מקום רחוק". והביאור: רואים במוחש בכל "צבא" כפשוטו שישנם זמנים שבהם אנשי הצבא יוצאים ל"מקום רחוק" כדי לנהל מלחמה בפועל. וביחס לצבאות ה', "מקום רחוק" פירושו תקופה שקשה יותר לנהל את מלחמת היצר. והיא תקופת החורף, שכאשר יוצאים מחה"ס, הנה עד שיגיע "יום טוב" הבא עם הנתינת-כח והתזכורת ש"אתה בחרתנו מכל העמים וכו'", תעבור תקופה של ששה חדשים [בניגוד לתקופה שבין חה"פ לחה"ש, ובין חה"ש לתשרי]. וזוהי התקופה שבה שורר קור בעולם וזקוקים לבגדים מיוחדים כדי לא ליפגע מהקור וכו', ובנמשל – קור ביחס לעניני קדושה. וזהו מ"ש במדרש, שלפני היציאה ל"מקום רחוק", ישנה היו"ט דשמח"ת – שמחה גדולה ביותר, שזוהי הנתינת-כח המיוחדת, ה"בגדים המיוחדים", לקראת העבודה בתקופת החורף ולקיום תומ"צ בשמחה ובהידור. ג ' חלקים משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 Synopsis The Midrash states that after Pesach, when we go from the winter to the summer, it is like going to a “nearby place,” whereas when after Sukkos, when we go from the summer to the winter, it is like going to a “faraway place.” This is the special mission for Hashem’s Army during this time of year: in the army there are times when the soldiers go “faraway” for battle, and times when they are “nearby.” Spiritually, the “faraway place” is the time of year when it’s difficult to wage the battle against the yetzer hara – the winter, after we leave Sukkos and know that it’s going to be six whole months until the next Yom Tov. Therefore it is cold, and we need special “clothing” to not be affected by it etc. But the Midrash says that before we go to this “faraway place,” Hashem gives us the Yom Tov of Simchas Torah – an exceptionally joyous celebration, which is the “special clothing” that empowers us to embark on the service of the winter, and to fulfill the mitzvos with extra joy and hiddur.3 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Noach, 2 Marcheshvan 5743 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן [המשך] והביאור [מדוע לכר"ב עם נח הוצרך להיות ריח של מס"נ] עפ"י המבואר בענין "ויזכור אלקים את נח גו'" (שזה הי' עוד לפני וירח ה' וגו') שזכרון זה הי' מצד האהבה פנימית ועצמית, וזהו היתה הסיבה והכוונה פנימית גם להכר"ב עם נח על קיום העולם – שהנהגת העולם תהי' באופן של "לא ישבותו" שבזה מתגלה הענין ד"אני ה' לא שניתי" שמצד כח הא"ס, ובאופן שכל עניני העולם יסייעו לישראל בעבודתם באופן ד"לא ישבותו". והמשכת אמיתית הענין דא"ס הוא ע"י העבודה דמס"נ דוקא, שלמע' אפי' מעבודת הקרבנות, ולמע' אפי' מעבודת הקטורת, ועד לשלימות המס"נ בדרא דעקבתא דמשיחא, שלא מתחשבים עם כל ההעלמות וההסתרים ומניעות ועיכובים, ועומדים חזק על מעמדם באופן ד"סלה", למעלה משינויים; ע"י החלטות טובות בחודש תשרי לעבוד את ה' בתוקף, "אַז קיין זאַך וועט אים ניט קענען רירן", ובשמחה גלוי' (שפורצת כל הגדרים) – עי"ז נמשך מלמע' הענין ד"לא שניתי", ומתגלה הכוונה פנימית דטבע העולם לסייע לישראל בעבודתם גם בחיצוניות העולם וכו'.ב' חלקים ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 Synopsis The reason (why the covenant with Noach required the aroma of mesiras-nefesh): On the verse “And Hashem remembered Noach etc.” (which took place even before “Hashem smelled the aroma etc.”), it is explained that this remembering came from the inner, essential love; this was the cause for, and inner purpose of, the covenant made with Noach regarding the existence of the world as well: that the world should operate in an “unceasing” manner. Meaning, the eternalness of the Ein Sof and the fact that it is not subject to change should be revealed in the world in such a way that the world assists the Jewish people to perform their divine service in an “unceasing” manner. And this level of Ein Sof is drawn down specifically through the service of mesiras-nefesh, which transcends the service of the Korbanos, and even the service of Ketores. Especially the mesiras-nefesh of the generation of the footsteps of Moshiach, which despite all the concealment and all the challenges still stands strong “forever,” without any change. By deciding during the month of Tishrei to serve Hashem forcefully, in such a way that nothing can weaken one’s service, and doing it with revealed joy (which breaks through all barriers) – we draw down the level of “I have not changed” above, and reveal the inner purpose of the world’s nature – to assist the Jewish people in their divine service.2 excerpts from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 (continued) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר גו' לא אוסיף גו' עוד גו' לא ישבותו", ולאח"ז ממשיך "ואני הנני מקים את בריתי גו'". ואיתא במדרש "וירח ה' את ריח הניחוח – ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש כו' ריח של חנני' מישאל ועזרי' עולין מכבשן האש כו' ריח דורו של שמד", ומסיק "הה"ד זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה". ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא דור כזה אשר (עם היותו דור של שמד, מ"מ) כל דרישתו הוא להיות "מבקשי פניך", ובאופן ד"יעקב סלה", שמורה על נצחיות. וצ"ל הרי גם ריח הניחוח דהקרבנות (שהקריב נח) הו"ע נעלה, ומדוע הי' הכריתות ברית עם נח על קיום (חיצוניות) העולם דוקא מצד זה שהריח את ריח מס"נ, עד להנסיונות ו(במילא) המס"נ דדור השמד, ועד גם לאחרונה – המאורע הבלתי-מובן לגמרי עם שלוחי מצוה, דוקא לאחרי העבודה דחודש אלול וכו' עד להשמחה והריקודים עם התורה בשמח"ת?! [המשך יבוא]חלק ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024 Synopsis The verse states, “And Hashem smelled the pleasant aroma, and Hashem said to Himself, ‘I will no longer curse the earth because of man’…seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, and day and night shall not cease.” Subsequently, it says, “And I, behold I am setting up My covenant with you…” The Midrash states: “‘And He smelled the pleasing aroma’ – the fragrance of Avraham Avinu rising from the fiery furnace…the aroma of Chanania, Mishael, and Azaria rising from the fiery furnace…the aroma of the persecuted generation,” and it concludes, “This is the meaning of the verse, ‘Such is the generation of those who search for Him, [the children of] Yaakov who seek Your countenance forever.’” My father-in-law the Rebbe explained that this refers to the generation that, despite the double and redoubled darkness of exile, still strives to be “those who seek Your countenance,” and in a manner of “forever.” Seemingly, Noach’s sacrifices were also very lofty; why then did the covenant made with Noach (concerning the existence of the world), have to be based on the mesiras-nefesh of such a generation, including most recently the totally inexplicable episode that occurred with those on a mission for a mitzvah, and specifically after the service of the month of Elul etc. and the rejoicing and dancing with the Torah on Simchas Torah?! [To be continued.]Excerpt from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024

התוכן ההוראה לזמן זה ‏–‏ סיום חודש תשרי ותחלת חודש מרחשון ‏–‏ ממ"ש בתחלת רביעי דפ' נח הציווי לנח "צא מן התיבה אתה ואשתך גו' כל החי' אשר אתך גו' הוצא אתך", ופירש"י "אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה": חודש תשרי הוא בדוגמת המעמד ומצב הנפלא שהי' בתיבת נח וכו' ‏–‏ חודש מרובה במועדות וכו', ובהסתיים החודש ישנו הציווי והנתינת כח שיהי' "צא מן התיבה!" ולהתעסק בהפצת היהדות בעולם שרק עכשיו הי' בו "מבול" ולא היתה שם ההשפעה שהיתה לו בחודש תשרי וכו'. ובמילא טוענת אז ה"בהמה" שבו מדוע עליו לעזוב את הד' אמות של תורה ותפלה ולעסוק בעניני העולם וכו'? ‏–‏ הוא רוצה להשאר ב"תיבה"! יש לדעת שהקב"ה ברא את האדם כדי שהוא יעשה דירה לו ית' בתחתונים! ג' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' נח, ב' דר"ח מרחשון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 Synopsis Revi’i of Parashas Noach states, “Go out of the Teivah, you and your wife...every living thing that is with you... bring out with you.” Rashi explains, “If they do not wish to come out, you take them out.” This is a lesson for end of the month of Tishrei and beginning of the month of Marcheshvan: Tishrei, a month full of Yomim Tovim, is like the tremendous spiritual state that existed in the Teivah. But at the end of the month comes the command and empowerment to “Go out of the Teivah” and to spread Yiddishkeit throughout the world – the same world that just experienced a “flood” and that did not experience the spiritual state of Tishrei etc. The “animal” within a person argues: why should he leave the four cubits of Torah and tefillah, and engage in worldly matters, etc.; it desires to remain in the “Teivah.” But one must know that Hashem created man for him to make a dwelling place for Him in the lower realms!3 excerpts from sichah of Tuesday night, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן באותו זמן שבעולם הי' "מבול", הנה אצל אלו שהיו בתוך תיבת נח יחד עם הבהמות והחיות וכו' הי' ע"ד המעמד ומצב של ימות המשיח! – ע"ד היעוד דלע"ל "וגר זאב עם כבש .. ונער קטן נוהג בם"! וההוראה: לאחרי שבת בראשית, כשתובעים מיהודי שהגיע הזמן ל"ויעקב הלך לדרכו" – לצאת מביהכנ"ס וביהמ"ד ומעמד ומצב שהי' במשך חודש תשרי, – ל"חוץ", לעשות שם דירה לו ית', וצועק הרי המצב בעולם הוא מצב מבהיל "מבול" ו"מים רבים" וכו', עליו לדעת שמיד לאחרי שבת בראשית (בא פ' נח – ) יש לו את הנתינת-כח לעשות לעצמו "תיבה", ואם רק יעשה לעצמו "תיבה" ויכנס לתוכו, אין לו מה להתפעל מה"מים רבים", ועוד יותר: בכוחו להכניס בו את "כל העולם" באופן של "לא ירעו ולא ישחיתו", והוא נעשה הבעה"ב עליהם!ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024 Synopsis During the Mabul, for those inside Noach’s Teivah it was like the time of Moshiach; there was peace in the Teivah like the promise, “And a wolf shall live with a lamb…a small child shall lead them.” The lesson is that after Shabbos Bereishis, when “Yaakov goes on his way,” a Jew is expected to leave the shul and study hall, to leave the state of Tishrei, and go out into the world and make a dwelling for Hashem there. He may see that the world is in a shocking state (“bilbul” etc.), with the “many waters” of the Mabul etc. – but he must know that immediately after Shabbos Breishis [comes Parashas Noach] – he is given the power to make a Teivah for himself. So long as he makes the Teivah and enters it, he has no reason to fear the many waters. Moreover: he has the power to bring the entire world into the Teivah, such that “they will not hurt nor destroy,” and he becomes in charge of them.Three excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Bereishis 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024

התוכן מבואר בפ' נח שבניית התיבה נמשכה 120 שנה. ולכאו' הרי ידוע מעלת ענין הזריזות לקיים ציווי ה'?! ואע"פ שבמשך זמן זה הזהיר נח את אנשי דורו שיחזרו בתשובה, אבל היו יכולים לבנות את התיבה מיד והוא הי' ממשיך להזהיר את אנשי דורו במשך 120?! והביאור – בפשטות: ציווי ה' היתה "עשה לך תיבת עצי גופר וגו'" – שבניית התיבה הי' צ"ל ע"י נח עצמו – לבד! ומובן בפשטות למה זה לקח כ"כ זמן! ובפרט שבאותו זמן הי' הוא צריך גם להזהיר את אנשי דורו וכו'. הנפק"מ להלכה: מסופר בגמ' שבנו של סנחריב מצא דף מתיבת נח ועשאו ע"ז, ולפי הנ"ל זה עדיין מותר בהנאה מכיון שהציווי לנח הי' "עשה לך" ו"אין אדם אוסר דבר שאינו שלו" (וזה נוגע אם פעם ימצאו את התיבה וכו'). ההוראה: כאשר מדובר אודות הצלת כמה בני אדם, הנה אע"פ שהוא "מנהיג הדור" וטוען מה לו ולהתעסק בעצמו עם "בניית תיבה"?!..., עליו לדעת שאם יש לו ציווי "עשה לך וגו'" אסור לו למסרו ל"משרתים", אלא להתעסק בזה בעצמו!, ובודאי שזה לא יפגע בתפקידו להזהיר את אנשי דורו וכו'.משיחת אדר"ח מרחשון ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2024 Synopsis It took Noach 120 years to build the Teivah, which seems to conflict with the importance of fulfilling Hashem’s command with alacrity?! And although Noach spent this time warning the people to do teshuvah, seemingly he could have built the Teivah immediately, and then continued to warn them for 120 years? The explanation is straightforward: Hashem commanded Noach to “Make for yourself a Teivah” – meaning he had to build it by himself, which obviously took a very long time, especially considering that he also had to spend that time warning the people etc. The practical takeaway in halacha: The Gemara relates that Sancheriv’s son found a plank from Noach’s Teivah and made it into an idol; based on the above, if that plank was discovered, it would still permissible to derive benefit from that plank: because Noach was told to “Make for yourself a Teivah of gopher wood,” the Teivah belonged to Noach, and “A person cannot make forbidden that which does not belong to him.” The lesson: when it comes to saving people’s lives, someone who is a leader of his generation may argue that it’s not for him to personally deal with “building the Teivah,” and that he has to occupy himself with “warning the people of his generation.” But he must know that if he has been commanded to “Make for yourself etc.,” it is forbidden for him to delegate that job to others; rather he must do it himself. And then he can be sure that it won’t detract from his role of warning the people of his generation etc.Excerpt from sichah of the first day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2024

התוכן בליובאַוויטש הי' המנהג להכריז במוצאי שמח"ת "ויעקב הלך לדרכו". והענין בזה: כמו שיעקב חזר מדרכו שלם בגו"ר, עד"ז מבטיח הקב"ה – "מעשה אבות סימן לבנים" – יהי' אצל ה"בנים" כשיוצאים לדרכם מחודש תשרי לימות החול של השנה. בסיום הפסוק "(ויעקב הלך לדרכו) ויפגעו בו מלאכי אלקים" ישנם ב' פירושים: 1) בתנחומא איתא שקאי על מלאכים, כמ"ש "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך". 2) בזהר איתא שקאי על הקב"ה (אלא שזה נמשך למטה בעניני העולם ע"י המלאכים וכו'). וכמ"ש בתיקוני זהר (במ"א) החידוש בלשון "פגיעה" שנאמר ביעקב כאן "ויפגעו בו מלאכי אלקים" (הם פגעו בו), על מ"ש ביעקב לפנ"ז "ויפגע במקום" (הוא פגע במקום): לפני העבודה וכשיעקב הלך לבדו, צריך הוא להשתדל "לפגוע" במקום, אבל לאחרי העבודה וכשיעקב בא "עם אחיו" (בניו), שהעמיד עוד יהודים וכו' – אין הוא צריך "לחפש" ולהשתדל, אלא "מחפשים אותו".., האתעדל"ת ממשיך ומכריח כביכול את ההמשכה מלמעלה וכו'. ועד"ז בנוגע ההכרזה "ויעקב הלך לדרכו וגו'" במוצאי שמח"ת: כשיוצאים ממעמד ומצב של "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" ו"נופלים" לתוך ימות החול, "לדרכו", יש לדעת ש"מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ", ואין צורך "לחפש", אלא מלמעלה מציעים לו את העזר והסיוע הדרוש בכל צרכיו.ג' חלקים משיחת אור לה' מרחשון ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2024 Synopsis The custom in Lubavitch on Motza’ei Simchas Torah was to announce, “And Yaakov went on his way”: just like Yaakov came back from his journey spiritually and physically whole – “The deeds of the forefathers are a sign for the children” – so it will be for a Jew after the month of Tishrei when he embarks on the journey into mundane matters throughout the year. On the next part of the verse, “(And Yaakov went on his way) and angels of G-d encountered him” there are two interpretations: (1) Midrash Tanchuma states that it refers to angels, as it says, “For He will command His angels concerning you, to guard you in all your ways”; (2) the Zohar states that it refers to Hashem (just that it comes down into the world through the angels etc.). And as it says in Tikkunei Zohar, on Yaakov’s return it says, “and angels of G-d encountered him,” meaning they came to him, so to speak, whereas regarding his journey to Charan it says, “and he encountered the place,” meaning he had to seek out Hashem. The reason is because before “Yaakov went on his way,” i.e., before he had performed his service, he had to work hard to find Hashem, whereas afterwards, when Yaakov returned “with his brothers” (his sons), after having established more Jews etc., now it became much easier, and Hashem came to Him, so to speak. Because the “awakening from below” evokes, and compels, as it were, the “awakening from above.” In this vein, on Motzaei Simchas Torah we announce “And Yaakov went on his way”: when one departs from the lofty state of Tishrei (when “You alone shall have them, and strangers shall have nothing with you”) and experiences this descent of “going on his way,” one must know that “From Hashem a mighty man's steps are established, for He desires his way”: there is no need to search for Hashem, as it were; rather, He provides from above all the assistance needed.Three excerpts from sichah of 5 Marcheshvan 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2024 לזכות דבורה לאה בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ד תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן אודות היו"ט האחרון דחודש תשרי שמע"צ ושמח"ת דרשו חז"ל: "כבנים הנפטרים אביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם, עכבו עוד יום אחד". בין ה' ובנ"י לא שייך פירוד; דאגתו של ה' כאשר מגיע הזמן שכאו"א צריך לשוב לביתו הוא – (לא על "פרידתנו" אלא) מפני מצב של "פרידתכם", בין בנ"י, כתוצאה מריחוק מקום גשמי ביניהם. והעצה לזה היא – לעשות יו"ט נוסף. והיו"ט של שמע"צ ושמח"ת שאז מסיימים את התורה – כי אז רואים בגלוי שלמרות התחלקות שבתורה לריבוי פרשיות וענינים מ"מ היא "תורה אחת", ולכן זה פועל ענין האחדות דבנ"י שלמרות שכל יהודי הוא "פרשה" קדושה בפ"ע, מ"מ זקוק הוא לעזר של יהודי נוסף עד דכלל ישראל. וזהו מה שהתורה מדגישה הענין ד"קשה עלי פרידתכם" בסיומו של חגה"ס דוקא (אף שבנ"י עלו לרגל בכל היו"ט). ואף שמוטב הי' שישארו כולם במקום אחד לתמיד – הרי רצון ה' הוא שיהי' אלקות בכל העולם כולו, ולמטרה זו שולח את בנ"י ומפזר אותם בכל העולם כולו, וכאו"א, כשלוחו של ה' שהוא "כמותו", מביא גילוי אלקות במקום זה.משיחת אור ליום ג' פ' נח, ז"ך תשרי ה'תשמ"ה, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2024 Synopsis Regarding the last days of Sukkos the Midrash states: “It is analogous to children parting from their father, and he says to them: ‘Your parting is difficult for me; stay for one more day.’” Between Hashem and the Jewish people, no “parting” is possible; rather, Hashem’s concern is that after Yom Tov when everyone goes home, the physical distance between them might result in “your parting,” i.e., separation among themselves chas v’shalom. Hashem addresses this concern by making another Yom Tov – Shemini Atzeres and Simchas Torah. And this Yom Tov is specifically when we complete the Torah: when a person sees that although the Torah is divided into many topics and parashiyos, nevertheless it is one Torah, he remembers that although every Jew is his own holy “parashah,” nevertheless we are all one; ever Jew needs the assistance of another Jew, and of all Jews. Therefore it is specifically at the end of Sukkos (and not the end of the other Yomim Tovim) that the Torah emphasizes this idea that “your parting is difficult for me.” The reason that the Jewish people are dispersed in such a way that there is physical distance between them is because Hashem wants us, His agents, who are “like Himself,” to bring G-dliness everywhere in the world.Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Noach, 27 Tishrei 5745, Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2024

התוכן האושפיזא העיקרי ביום זה הוא יוסף, והאושפיזא העיקרי מאושפיזין החסידיים של יום זה הוא אדמו"ר מהר"ש. הקשר ביניהם: ענינו המיוחד של אדמו"ר מהר"ש מתבטא בדרכו המיוחדת בהתאם לפתגמו הידוע "לכתחילה אריבער", דאע"פ שסדר ההנהגה בעולם עפ"י התורה הוא – הנהגה בסדר מסודר, אעפ"כ מכריז יהודי שהסדר שהנהיגה פנימיות התורה הוא "לכתחילה אריבער"! וזה מודגש גם ב"יוסף" מלשון הוספה, שמתחילים מיד עם ענין של הוספה. והטעם שנק' יוסף הוא ע"ש "יוסף לי ה' בן אחר", שעושים מ"אחר" – "בן", כלומר, שמתחילים מיד עם "בן" שנעשה מ"אחר" (שלא כפי סדר הרגיל שמתחילים עם "בן" סתם, ורק אח"כ בא ה"בן" שנעשה מ"אחר") – "לכתחילה אריבער". ולא שמבטלים הנהגת העולם, אלא אדרבה – מהפכים מציאות העולם שתהי' בתכלית השלימות והטוב, ומתוך שמחה וטוב לבב. ומוסיפים עוד יותר בשמחה דשמחת בה"ש דלילה זו לגבי הלילות הקודמות ושנים הקודמות, ומתכוננים להמשיך בעריכת שמבה"ש בביהמ"ק השלישי, תיכף ומיד ממש!משיחת ליל ו' דחג הסוכות, כ' תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2024 Synopsis Today’s main Ushpiz is Yosef, while the main Ushpiz of the Chassidishe Ushpizin is the Rebbe Maharash. The connection between them: The unique approach of the Rebbe Maharash was “l’chatchila ariber,” going “over in the first place.” Meaning, even though the way of the world (even according to Torah) is to follow a certain logical order, nevertheless the Jew declares that the order of the inner dimension of Torah is l’chatchilah ariber. And this is also embodied by Yosef, whose name means “increase” – the idea of starting immediately with an increase. Similarly, Yosef’s name comes from the expression “Yosef li Hashem ben acher” (“May Hashem add for me another son”), that is, turning the “other” into a “son” – and doing so in the first place (unlike the usual order, where there is first a regular “son,” and then a “son” who was previously “other”) – l’chatchilah ariber. The idea is not to nullify the world’s conduct, but to the contrary – to transform the world’s existence to the ultimate perfection and goodness, and with joy and gladness of heart. And we increase even more in the joy of tonight’s Simchas Beis Hashoevah over the joy of the previous nights and previous years, as we prepare to continue with the Simchas Beis Hashoevah in the third Beis Hamikdash, literally right now.Excerpt from sichah of the sixth night of Sukkos, 20 Tishrei 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2024

התוכן הד' מינים הם כנגד הד' סוגים בבני ישראל: אתרוג שיש בו טעם וריח הוא כנגד אלו שעוסקים בתורה (ש"היא חכמתכם ובינתכם" שמבינים אותה בשכל בפנימיות, ונעשה דם ובשר כבשרו - "טעם") וגם במצוות ("גזירה גזרתי", מקיימים אותם מצד קבלת עול, מקיף - "ריח"). לולב שיש בו טעם ולא ריח הוא כנגד אלו שעיקר עסקם הוא רק בתורה - "תורתם אומנתם". הדס שיש בו ריח ולא טעם הוא כנגד בעלי עסק, ועיקר ענינם הוא קיום המצוות בעולם, ומסתפקים עם קביעות עתים לתורה וכו'. ערבה שאין בו טעם וריח היא כנגד אלו שאין בהם תורה ומצוות. והנה מצות ד' מינים מקיימים רק כשכל הד' מינים, גם ה"ערבה", מתאגדים יחד! וזה שנוסח הברכה הוא "על נטילת לולב" ולא אתרוג (אף שיש בה טעם וגם ריח), כיון שהאתרוג אין עיקר ענינו תורה, ואת השנה צריך להתחיל עם לימוד התורה באופן ד"תורתם אומנתם". כמו בכל יום, הנה לפני שהולכים להתעסק עם עניני העולם צ"ל הענין ד"לימוד התורה" דוקא.משיחה דהתוועדות שמחת בית השואבה ה’תשי”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2024 Synopsis The Four Species correspond to the four types of Jews. (1) The esrog has both taste and fragrance – Jews who have Torah study (“your wisdom and understanding” – they understand and internalize Torah like tasty “food”) and mitzvos (“A decree I have decreed,” which they fulfill with kabbolas ol, an encompassing quality, like “fragrance”). (2) The lulav has taste but no fragrance – Jews whose “occupation is Torah. (3) The hadas has fragrance but no taste – working people, Jews whose primary focus is performing mitzvos in the world (though they, too, have fixed times for Torah study as required). (4) The aravah has no fragrance and no taste – Jews without Torah or mitzvos. And the mitzvah is performed only when all four species, including the “aravah,” are combined. The reason the bracha mentions only the lulav (and not esrog, even though the esrog has taste and fragrance) is because the esrog’s focus isn’t primarily on Torah; we emphasize the lulav because the year must begin with Torah study in a manner of “one’s occupation.” The same applies every day: before going out to the world, one must specifically focus on Torah study.Excerpt from Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2024

התוכן השמחה של "שמחת בית השואבה" קשורה עם שאיבת המים למצוות ניסוך המים‏ – ‏שמחה של מצוה. ולכן לא מודים הצדוקים ב"ניסוך המים" והשמחה שבזה, כי הם טוענים שאת התורה צריך להבין עם שכל, ולכן הם מודים רק ב"נסוך היין" (שיש בו תענוג) ושמחה הבאה בסיבה שכלית, כמו שמחת שבת ויו"ט שהם זכר ליציאת מצרים, אבל לא במצות "ניסוך המים" (שאין בו תענוג), והשמחה שבזה, שאינה מצד סיבה שכלית אלא מצד שזוהי מצוותו של הקב"ה. וכיון ששמחה זו לא באה מצד השכל אלא מצד מצוותו של הקב"ה, ה"ז שמחה בלתי מוגבלת, ודוקא על שמחה זו נאמר "מי שלא ראה שמחה זו לא ראה שמחה מימיו", כי רק שמחה זו מתאמתת אצלו כענין שרואים משא"כ בשמחה שמצד השכל יכול להיות שינויים‏.‏ג' חלקים משיחה דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2024 Synopsis The joy of Simchas Beis Hashoevah was associated with drawing the water for the water libation on the mizbeach – the joy of a mitzvah. The Tzedukim, who argued that the Torah must be understood with intellect, agreed only to the libation of wine (which has an enjoyable taste), and joy resulting from understanding, like the joy of Shabbos and Yom Tov which are logical because they commemorate the exodus from Egypt. But they did not agree to the libation of water (which has no inherent pleasure or taste) or joy resulting solely from Hashem’s command. But it is precisely the joy that comes due to Hashem’s command that is unlimited, because it’s not restricted by the bounds of intellect. Regarding this joy it says, “One who did not see Simchas Beis Hashoevah never saw joy in his life,” because it is only this joy that becomes as real to him as something he sees, unlike the joy borne of intellect, which is subject to change.Three excerpts – sichah from Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2024

התוכן מבואר בכ"מ שה"סוכה", המקיפה ו"מגינה" את הנמצא בו, היא דוגמת הכיסוי וה"הגנה" של "ענן הקטורת" של יוהכ"פ. אלא שביוהכ"פ ה"ז בגלוי רק בקודה"ק, ובחה"ס מתגלה לעין כל שע"י מצות סוכה, שניתנה ע"י הקב"ה, "מוגנים" בנ"י וכל עניניהם (שנכנסים לסוכה) בכל מצב (בדוגמת "ענני הכבוד"). וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ס באופן ש"למען ידעו דורותיכם (לא רק אמונה), עד שזה ניכר גם לאוה"ע. ועי"ז ניכר גם לאוה"ע שהקב"ה הוא הבעה"ב היחיד של העולם, וזה מביא אותם גם להתנהג עם בנ"י ביחס של כבוד, עד ש"הללו ה' כל גוים .. כי גבר עלינו חסדו". וכמו שאומרים גם אחרי אמירת הלל עם הד' מינים [שע"י מודגש ענין האחדות בין הד' סוגי בנ"י] ו"הושענות" – "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלקים אין עוד!משיחת אור ליום ב', ג' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2024 Synopsis It is explained in various places that the Sukkah, which surrounds and protects the person inside it, is akin to the covering and protection of the cloud of Ketores on Yom Kippur. However, whereas on Yom Kippur it can be seen only in the Holy of Holies, on Sukkos it is revealed for all to see, that the mitzvah of Sukkah protects the Jewish people in every time and place (like the Clouds of Honor). This recurs every year on Sukkos, in such a way that “your generations will know” (not just taking it on faith), and in such a way that even the gentile nations can see it. In this fashion, the nations will come to recognize that Hashem is the Master of the Universe, and thus they will treat the Jewish people with honor, to the point that, as we say in Hallel, “All the nations will praise Hashem…for His kindness has overwhelmed us.” And as we then conclude after saying Hallel and Hoshaanos with the Daled Minim (which represents the unity between the four categories of Jews) – “So that all the peoples of the earth will know that Hashem is G-d: there is none else.”Excerpt from sichah of Sunday night, third night of Chol Hamoed Sukkos 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2024

התוכן בקשר לזה שלאחרונה עלתה קס"ד לפגוע בשלימות התורה, העם והארץ – באתי בזה ב"הצעה נפשית", שבמשך חגה"ס – שאז בא בגלוי השליטה של בנ"י על ע' האומות, כמ"ש בהלל "הללו את ה' כל גויים . . כי גבר עלינו חסדו" (ועוד) – כאשר ילכו להביא את מצוות ושמחת החג לבנ"י במסגרת ה"מבצעים" – יצרפו עמם גם יהודי ממדינה אחרת, ולהציגו כך, וזה יחזק בעולם ועד להגוי, גם זה "אשר בקרבך", את הענין שכל יהודי, בכל מקום שהוא, המתעסק בעניני תומ"צ וב"תוקף" הרי הוא המושל והשולט. וגם לצרף עמם יהודי מאה"ק, ולהציגו כך – שזה יבליט עוד יותר שהיהודי הוא הבעה"ב על א"י, עד שגם הגוי רואה שהנה בא יהודי מאה"ק ולא מתפעל מן המלעיגים ורוקד בחה"ס! וזה ישלול בתכלית סברא של פגיעה באה"ק, ואדרבה – זה יהי' התחלת הענין ש"עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות". וכך יעשו גם בכל מקום ששומעים זאת ע"י הטלפון וכו' (אלא שלהזהר לעשות כ"ז באופן של שלום ו"אל תתגרה בגוי").ב' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024 Synopsis In response to the talk lately of plans to infringe upon the completeness of the Torah, the people, and the land – I have a heartfelt suggestion: on Sukkos (when the control of the Jewish people over the seventy nations is manifest, as we say in Hallel, “Praise Hashem, all nations…for His kindness has overwhelmed us”), when going out on Mivtzaim, every group should include a Jew from another country, and he should be presented as such. This will bolster the notion, even for a goy, and including for the “goy within you,” that every Jew, wherever he is, who engages in Torah and mitzvos firmly, controls the world around him. They should also include a Jew from the Holy Land, which will further highlight how a Jew is the owner of Eretz Yisrael, to the extent that even a goy sees that here’s a Jew from Eretz Yisrael, and he isn’t deterred by the scoffers, and he’s dancing on Chol Hamoed Sukkos! This will totally negate any thought of infringing upon the Holy Land, and on the contrary – this will mark the beginning of the future era when “Eretz Yisrael will expand to all the lands.” The same should be done in other places where this is being heard by telephone etc. (but it should be done in a peaceful manner and “without provoking” the goy etc.).Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2024

התוכן ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שצ"ל "מלכתחילה אריבער". ביום ההילולא שלו ניתנים כחות מיוחדים לעסוק בכל הענינים בהם רוצה שיעסקו – באופן של "מלכתחילה אריבער"! ומה הם ענינים אלו – מובן בפשטות: לימוד נגלה ופנימיות התורה, נתינת הצדקה בגשמיות או ברוחניות וכיו"ב. ואף אם בנוגע לימוד התורה אינו יודע בדיוק איזה מאמר פרטי בדא"ח או ענין בנגלה דתורה רוצה אדמו"ר מהר"ש שילמוד בו, אבל בנוגע למעשה, נתינת הצדקה, אין ספק בדבר – יש לתת צדקה כפשוטו ובפרט צרכי החג לנצרכים. ויה"ר שכ"א ינצל כחות אלו, ולא להיות מונח ב"פערל" שבמרק (סוג קטניות) – ענינים של מה בכך, במקום להיות מונח ב"פערל" ממש (תכשיטי נשים שעל צווארן) – עניני תומ"צ. מענין לענין: הרבנית רבקה ע"ה, בזמן נסיעות בעלה כ"ק אדמו"ר מהר"ש, נהגה למשכן את התכשיטים שלה ולחלק את הכסף לנצרכים, וכאשר בעלה הי' חוזר הי' צריך לפדות אותם. וההוראה לנשי ישראל: אמנם צריך שיהי' להן תכשיטים, אבל כשמזדמן ענין של צדקה, צריכות לחטוף את ההזדמנות ולעשות זאת, ומובטחות, שהקב"ה, בעלה של כנס"י, יפדה את התכשיטים, גם הגשמיים, כפשוטו!ב' חלקים משיחת ליל י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 Synopsis The Rebbe Maharash would say that one must go m’lechatchilah ariber, “over the challenge in the first place.” On his yom heilulah we are given special abilities to engage in everything he would want us to be involved in, and in a manner of m’lechatchilah ariber. What would he want us to be involved in? It is obvious: to study Nigleh and Chassidus, and to give tzedakah physically or materially etc. Even if one doesn’t know exactly which maamar or topic in Nigleh the Rebbe Maharash would want him to learn, when it comes to action – giving tzedakah – there is no doubt: one should give tzedakah literally, to provide people with all they need for Yom Tov. May it be Hashem’s will that everyone utilize these abilities, and not get stuck in the “pearl barley” for the “soup,” but rather to be involved with actual pearls – matters of Torah and mitzvos. When the Rebbe Maharash would travel abroad, his Rebbetzin would pawn her jewelry and give the proceeds to tzedakah; when her husband would return he would have to redeem it. The lesson for Jewish women is: while they need to have jewelry, however when an opportunity for tzedakah comes, they must seize the opportunity, and they are promised that Hashem, the “Husband” of the Jewish people, will redeem the jewelry, including physical jewelry in the literal sense.Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער*לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן א) מעלות היום: הוא בא בהמשך לה"עת רצון" הכללית של חודש אלול והתחלת חודש תשרי, היום מתחילה התקופה בה אין אומרים תחנון, נקרא "בשם השם", ועפ"י מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" ‏–‏ ש"איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן", מובן, שהתשובה של יום זה היא נעלית יותר אפי' מהתשובה של יוהכ"פ, ובמילא מובן שעבודת היום צ"ל מתוך שמחה הכי גדולה. 2) זה שבשו"ע אדה"ז נאמרה פעמיים ההלכה שיש להתחיל בעשיית הסוכה במוצאי יוהכ"פ (בסיום הל' יוהכ"פ ובהתחלת הל' סוכה) הוא כדי להדגיש שעניני "זמן שמחתנו" הם כפולים וכו'. ג) שיעור חומש דיום שלישי דפ' ברכה הוא הברכה ד"וליוסף אמר וגו'" שכתובה בפרשה בפ"ע (לא כברכת שאר כל השבטים), וזוהי ברכה נפלאה שכוללת מלמעלה מעלה "ממגד שמים מטל" עד למטה מטה "ומתהום רובצת תחת" ובפסוק אחד!ב' חלקים משיחת יום ג', מחרת יום הכיפורים ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024 Synopsis (1) Based on the unique qualities of the day (it follows the general auspicious time of the month of Elul, Rosh Hashana, the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur; from today until after the month of Tishrei, Tachanun is not recited; it is called “Hashem’s name”) and based on the well-known story that my father-in-law, the Rebbe, asked his father on the day after Yom Kippur “Nu, and what now,” and he replied, “Now we must begin to do teshuvah” – it is understood that the teshuvah of this day must be done with the greatest joy. (2) The law that we begin building the Sukkah on Motza’ei Yom Kippur appears twice in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (once at the end of the Hilchos Yom Kippur and then again at the beginning of Hilchos Sukkah); the reason is to emphasize that the joy of “The time of our rejoicing” is manifold etc. (3) The daily Chumash for Tuesday of Parashah V’Zos HaBracha consists of blessing, “And of Yosef he said…”: this is the only blessing of the shevatim that appears in its own aliyah and isn’t combined with the blessing of any other shevet, and it is an extraordinary blessing, encompassing from “the sweetness of the heaven” down to “the deep that lies below,” and all in one verse.2 excerpts from sichah of Tuesday, the day after Yom Kippur 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024

התוכן הביאור בסיום מס' יומא: "אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל". בפסוק ד"וזרקתי וגו'" מדובר על הטהרה מעבירות חמורות שצריכים "הזאה" – שתחילה צ"ל הזאה ע"י ה', "וזרקתי עליכם מים טהורים", ולאח"ז באה הטבילה שהיא טהרה מלמטה, "וטהרתם". ולאח"ז מוסיף ומחדש "ואומר מקוה ישראל ה'" – שגם הטהרה מעבירות קלות שא"צ הזאה אלא "מקוה" בלבד, אינו אלא בכחו של ה' – ש"הקב"ה מטהר כו'". וזהו "אשריכם ישראל", ש"אביכם שבשמים" הוא זה שמטהר אותם, גם מעבירות קלות. וזהו ענין הטבילה דעיוהכ"פ, שהטעם (הב') לזה הוא "משום תשובה" – כי ענין התשובה הוא שעל ידה נעשה מציאות חדשה (כטבילת גר), ענין שבאין ערוך (ולכן גם צדיק גמור צריך לטבול עיוה"כ), וזהו רק בכחו של ה' – "הקב"ה מטהר את ישראל".משיחת וא"ו תשרי ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024 Synopsis The last Mishna of Masechta Yoma states: Rabbi Akiva said: Fortunate are you, Yisrael; before Whom are you purified, and Who purifies you? Your Father in Heaven, as it says, “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall purify yourselves.” And it says, “The mikveh of the Jewish people” is Hashem.” Just as a mikveh purifies the impure, so too the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” The verse, “And I will sprinkle…” refers to the purification from severe transgressions that require “sprinkling”: first Hashem “sprinkles purifying water upon you,” and then the person does his, “you shall purify yourselves,” by immersing. And then the Mishna adds an additional element, “And it says, ‘the mikveh of the Jewish people is Hashem’” – meaning that even the purification from minor transgressions (which require no sprinkling, only immersion) also happens only by the power of Hashem, “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” And thus “Fortunate are you, Yisroel” in that “Your Father in Heaven” is the one who purifies you, even from minor transgressions. This is also the (second) reason for immersing on Erev Yom Kippur, “because of teshuvah” – teshuvah causes a person to become a new entity (like the immersion of a convert), incomparable to his previous state (which is why even a complete tzadik must immerse on Erev Yom Kippur), and this is possible only by the power of Hashem – “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.”Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024

התוכן ההוראה ממ"ש [ברביעי דפ' וזאת הברכה] "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" לבעל-עסק, "זבולון": כאשר משאו ומתנו הוא עפ"י יושר דתורה (ובני-אדם), "ישככר באהליך", אזי "שמח זבולון בצאתך" גם מלשון הבטחה, שמצליח בעסקיו באופן המקסימלי ובלי עגמ"נ. ובפרט כאשר מקדיש בכל יום קצת מזמנו (עכ"פ) ללימוד התורה, ובימי השבת ויו"ט וכיו"ב מוסיף בזה עוד יותר, שזה יוסיף הצלחה בעסקיו. ובמיוחד כאשר מקיים הוראת התורה לתת "מעשר" מרווחיו (ובהוספה) ל"עסקיו" של ה' – תמיכה בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות. וה"ז גם תועלת לעסקיו, כי כך יש גם לו מקום שקט להיכנס ללמוד שיעוריו בתורה מתוך מנוחה, וגומרם בפחות זמן ונשאר לו יותר זמן לעסקיו. ואזי מתקיים מ"ש "אם בחוקותו תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתו וגו'", ומתקיימת הבקשה "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה" – שה"פרנסה" הולכת ל"כלכלה" – דברים טובים.משיחת יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי ה'תנש"א ל"ידידי ליובאוויטש" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024 Synopsis A lesson for businesspeople (“Zevulun”) from the verse [in revi’i of Parashas Vezos Habracha], “Rejoice Zevulun in your going out and Yissachar in your tents”: When one conducts his business according to Torah, (the “tents of Yissachar”), then “Zevulun will rejoice in your going out,” i.e., the Torah promises that he will see the maximum success in his business, and without aggravation etc. Especially when he devotes some time every day for Torah study, and even more on Shabbos and Yom Tov, which will bring even more success to his business. And especially when he fulfills the Torah’s instruction to give maasar from his profits to support Hashem’s “business,” i.e., to support shuls and study halls. This will also benefit his business, because when he contributes to a study hall etc., he will have a quiet place to study Torah, enabling him to complete his study in less time – and leaving more time for his business. And then the verse will be fulfilled, “If you follow My statutes… I will give your rains in their time” etc., and we will see the fulfilment of our plea, “Our Father, our King, inscribe us in the book of livelihood and sustenance” – the “livelihood” will be used for “sustenance,” meaning for good things.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Vezos Habracha, 7 Tishrei 5751 – to Friends of Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024

התוכן הלימוד בתורתו וספריו של אאמו"ר, שנדפסו בשנים האחרונות, הוא בזכות אמי מורתי בעלת ה"יאָרצייט": כאשר אאמו"ר נשלח לעיר גלותו היתה אמי יוצאת לשדה ואוספת עשבים ועשתה מהם כעין דיו שבו הי' אאמו"ר יכול לכתוב את חידושיו בתורה ע"ג גליונות הספרים שהיו ברשותו. ולאחרי הסתלקות אאמו"ר היא שמרה עליהם ולקחה אותם עמה, ולבסוף הוציאה אותם מעבר לגבול המדינה וכו', ומובן גודל הסכנה שבדבר, כי אם היו מוצאים זאת אצלה היו יכולים להושיבה מיד בבית האסורים בלי חקירה ודרישה, ובפרט היותה אשתו של מי שנגזר עליו עונש גלות, ושם משפחתה "שניאורסאהן" וכו'. ולמרות כ"ז – שמרה עליהם מתוך מסירות נפש וסוכ"ס הצליחה. וכתוצאה מהשתדלות זו הגיעו הכתבים לכאן ונדפסו באופן שכאו"א יכול ללמוד בהם. הלימוד מזה לכאו"א השומע סיפור זה: כאשר יהודי צריך, או מבקשים ממנו, לפעול בענין מסויים או שנודע לו בהשג"פ על ענין מסויים שצריך תיקון וכיו"ב, ורואה שע"פ טבע ה"ז בלתי אפשרי – אין להתפעל מזה כלל! כי כאשר יהודי מחליט באמיתית להתנהג עפ"י הוראות התורה מבלי להתפעל משום קשיים – הרי בודאי שסוכ"ס יצליח!משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024 Synopsis When my father’s teachings are studied, it is a merit for my mother, whose yahrtzeit is today. When my father was exiled, my mother would go out to the field and gather herbs, which she used to make a sort of ink. This enabled my father to transcribe his Torah insights in the margins of the sefarim he had in his possession. After my father’s passing, my mother kept his manuscripts in her possession, which involved great danger; had they been discovered she could have been jailed etc., especially as the wife of someone sentenced to exile, and with the last name Schneerson etc. Despite all this, she held on to the manuscripts with mesiras-nefesh and eventually managed to smuggle them out of Russia, enabling them to be published for all to learn. The lesson from this story for everyone: when a Jew is in a position where he must do something, or by Hashgacha Pratis he becomes aware of something that must be done, even if he sees that by nature it is impossible to do it – he should not be deterred at all. Because when a Jew decides in earnest to follow the instructions of the Torah without being deterred by any difficulties, in the end he will certainly succeed.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5742. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024

התוכן 1) גם עבודת התשובה יכול וצריך להיות מתוך שמחה. ואדרבה – אם בעת קיום כל מצוה צ"ל בשמחה, ועד באופן ד"מפזז ומכרכר" (כפס"ד הרמב"ם בסוף הל' לולב), הרי עאכו"כ בנוגע למצות תשובה שהיא למע' מכל המצוות, שלכן ביכולתה למלא את החסרון של כל המצוות, עד ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ועוד, מכיון שעליו לפרוץ את הגדרים וההרגלים השליליים שעד עתה, הרי הוא צריך עוד יותר את ענין השמחה ש"פורץ גדר". 2) כרגיל בהתוועדות כזו שמנדבים ל"קרן חנה" שעוזר לבנות ישראל לקבל חינוך כשר וקדוש עד שבמשך הזמן ה"ה נעשות "עקרת הבית" וכו'. למנדב לקרן זה יש חלק בכל הפירות ופירי-פירות ש"יגדלו" מה"גרעין" של פרוטות אלו שמנדב. ובזכות זה ישפיע לו גם הקב"ה – "מדה כנגד מדה" – את הברכה ו"בסבר פנים יפות" וכו'.ג' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024 Synopsis (1) The service of teshuvah, too, can and must be done with joy. To the contrary: if every mitzvah must be done with joy, to the point of “leaping and dancing” like the Rambam’s ruling at the end of the Laws of Lulav – how much more the mitzvah of teshuvah, which is higher than all the mitzvos and therefore has the power to compensate where they are lacking, to the point that “In the place where baalei teshuvah stand, even complete tzaddikim cannot stand.” Moreover: since one must break through his boundaries and negative habits, it is even more important to experience joy, which “breaks through boundaries.” (2) It has been the practice at this farbrengen to contribute to Keren Chana, the fund established to helps Jewish girls receive a kosher and holy Jewish education. With time, when these girls grow up and become the “mainstay of the home” etc., and whoever donates to this fund will have a part in the fruits, and fruits of the fruits, that will grow from the seeds of the coins he donated. And Hashem will respond in kind, “measure for measure,” bestowing His blessings “with a pleasant countenance” etc.Three excerpts from farbrengen of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024

התוכן 1) הוראה המיוחדת מ"צום גדלי'": הירידה דענין הגלות, "פיזרן לבין האומות", "גלו מעל שולחן אביהם", שהסיבה לזה היתה הנהגת בנ"י באופן של פיזור ופירוד, היפך הענין דאהבת ישראל – היא לצורך עלי', הקיבוץ והאחדות דכל בנ"י בגאולה העתידה שיהי' באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני ירידת הגלות [וכפי שמודגש במאחז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", שאע"פ שמובן ופשוט שענין הגלות הוא ירידה, אבל בזה גופא ישנו ענין למעליותא]. ומזה מובן, שככל שהירידה היא גדולה יותר, אזי העלי' שלאח"ז היא בתכלית העילוי. והנה בהריגת גדלי' היתה ירידת הגלות בתכלית, שאפי' אצל שארית הפליטה לאחרי חורבן ביהמ"ק נוצר מצב של היפך ענין האחדות, ומזה מובן שהעלי' שעל ידה היא באופן נעלה ביותר. עפי"ז מובן העילוי המיוחד דצום גדלי' לגבי שאר הצומות כאשר מהפכים אותו לטוב. 2) ידוע הפתגם בנוגע לצום נדחה: "הלואי זאל ער נדחה ווערן באמת", וזה מודגש בקביעות מום גדלי' ש.ז. – דחי' כפולה: מר"ה לג' תשרי (כבכל שנה), ומג' תשרי לד' תשרי. משיחת צום גדלי' (נדחה) – יהפך לשמחה – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 Synopsis (1) The descent of exile, when “He scattered them among the nations” and “they were exiled from their Father’s table” – was the result of the Jewish people acting in a manner of discord and disconnectedness, the opposite of Ahavas Yisroel. But the purpose of the exile is for the subsequent ascent, the ingathering and unity of the entire Jewish people that will occur with the coming of Moshiach, which will be an even higher level than before the exile (as the Sages taught, it was a “The Holy One, blessed be He, did tzedakah for the Jewish people by scattering them among the nations”). The murder of Gedalia marked the utmost descent of exile, because now, whatever semblance of unity there had been before was destroyed, thus setting the platform for the subsequent ascent. Accordingly, we can understand the special quality Tzom Gedaliah will have over other fast days when they will be transformed to joy etc. (2) Regarding a deferred fast, our Rebbe’im would say, “May it be truly ‘deferred’” i.e., may it be abolished completely. This is especially emphasized in a year like this when 3 Tishrei falls out on Shabbos, so that the fast is deferred twice: from Rosh Hashana to 3 Tishrei (like every year), and then from 3 Tishrei to 4 Tishrei.Excerpt from sichah of Tzom Gedaliah (nidche) 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנהת.נ.צ.ב.ה.

התוכן ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשד"מ, ערב ראש השנה ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5744, Erev Rosh Hashana 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן נתבאר לעיל במאמר תוכן הענין ד"זה היום תחלת מעשיך", שהאדם, שנברא בר"ה, ענינו הוא לפעול ב"מעשיך", כל הבריאה, הענין ד"זה היום" ‏–‏ להאיר אותם ולגלות בהם מציאותם האמיתית שהיא עצומ"ה ית', ו"אין עוד מלבדו"! והיינו, לא שהאדם צריך לחדש ולהוות משהו מחדש, כ"א להאיר את העולם ולגלות מציאותו האמיתית שהיא הדבר הוי' שמחדש אותו בכל רגע מאין ואפס המוחלט! כי יכול להיות שהוא מאמין ומבין שזה כך, אבל לפועל לפעמים שוכח א"ז וענינים גשמיים כן תופסים מקום אצלו וחושב שהם מנגדים לקדושה וכו'. וע"ז באה "תורה אור" ומגלה את האמת: רק עכשיו נתהווה העולם מחדש מאין ואפס ע"י ה'! ובמילא אין לעולם וענינים גשמיים מציאות מצ"ע ואין העולם מנגד לקדושה ‏–‏ אדרבה! וכשדבר זה מאיר אצלו, קל לו להשפיע כך גם על הזולת, ועד שגם "הלכו גוים לאורך"! וההכנה לעבודה זו, שמתחילה בר"ה כנ"ל, היא בחודש אלול, ובמיוחד בערב ר"ה, שכבר אז יש לו את הבטחון המוחלט ש"אין עוד"! ובמילא הולך לבטח דרכו לקבלת מלכות ית' בר"ה והליכה בדרך התומ"צ כל השנה הבעל"ט!משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ר"ה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 Synopsis It was explained earlier in the maamar that “This day is the beginning of Your works,” that the role of man, who was created on Rosh Hashana, is to imbue “Your works,” all of creation, with “this day” – illuminating the world and revealing that it’s true identity is Hashem’s essence, and that “There is none else besides Him.” Meaning, man’s role isn’t to create something new, but to illuminate the world and show that it is created by Hashem anew at every moment from absolute nothingness. Even if one believes and understands that this is so, he may sometimes forget it, in which case he starts thinking that the world stands in the way of holiness etc.; to this comes the Torah of light and reveals the truth: that the world was just now created by Hashem. Therefore, the world has no existence of its own, and it cannot oppose holiness, but to the contrary. And when this knowledge shines for a person, he can easily influence others in this vein, to the point that even the “nations will go by your light.” And we prepare for this service – which is the service of Rosh Hashana – during the month of Elul, and especially on Erev Rosh Hashana, when we are already absolutely certain that “there is none else besides him.” Therefore, one can go securely on his way to accept Hashem’s kingship on Rosh Hashana, and to follow the path of Torah and mitzvos throughout the entire coming year.Excerpt from sichah of 29 Elul 5740, Erev Rosh Hashana 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 לעילוי נשמתהרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסטשלוחו של הרבי למדינת הולנדליום היאָרצייט שלו כ"ח אלולת.נ.צ.ב.ה.

התוכן א) הוראה ממ"ש בתחילת פ' האזינו "האזינו השמים ותשמע הארץ אמרי פי", שבנוגע ל"שמים" נאמר לשון האזנה שנופל על דבר הנמצא בקירוב ובנוגע ל"ארץ" נאמר לשון שמיעה שנופל על דבר הנמצא בריחוק: מציאות של יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ובמילא כל עניני "שמים" קרובים אליו וזוהי מציאותו האמיתית, וענינים גשמיים הם בריחוק ממנו, אלא שצריך להעלות גם אותם שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות וכו' ("ותשמע הארץ"). ב) הוראה ממ"ש בתחילת שני דפ' האזינו "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור": יש לחקור מקור מחצבתו של בנ"י שהם בני אברהם יצחק ויעקב ושרה רבקה רחל ולאה, וכשמתבוננים בזה ("בינו") מבינים שאי"ז ענין שהי' לפני כו"כ שנים אלא הם האב ואם ממש של כאו"א מישראל שעוזרים ומסייעים להם כדוגמת אב ואם בפשטות!משיחת יום ב' פ' האזינו, ז"ך אלול ה'תשד"מ לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024 Synopsis (1) The beginning of Parashas Haazinu states: “Listen (haazinu) heavens, and I will speak. And let the earth hear (v’sishma) the words of my mouth”: when addressing the “heavens” it uses the expression haazinu, which connotes listening to something close, and when addressing “the earth” it uses the expression v’sishma, which connotes listening to something from far away. A Jew’s true existence is that of “an actual portion of G-d from above”; therefore all matters of “heaven” are close to him, whereas physicality is far from him, just that he must elevate physicality so that G-dliness is recognizable even within it (“let the earth hear”) etc. (2) The beginning of sheini of Haazinu states: “Remember the days of old; reflect upon the years of [other] generations…”: one should look into the origins of the Jewish people, and then he will find that the Jewish people are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. When one thinks about this (“reflect”), he will understand that it’s not something that happened many years ago, rather, they are literally the father and mother of every Jew, helping them and assisting them in their lives like an actual father and mother.Excerpt from sichah of Monday, Parashas Haazinu, 27 Elul 5744 – to women and girls For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024

התוכן נמצאים אנו אחרי השבת שלפני ר"ה שבו קוראים פ' "אתם נצבים היום כולכם.. טפכם וגו'", ולכן ה"ז זמן המתאים ביותר לערוך כנס של ילדי ישראל. ומטרת הכנס היא – "לעברך בברית ה"א וגו' – לחדש את ה"ברית עולם" שבין כ"א מ"צבאות ה'" עם "מפקד-העליון", למלא כל הוראותיו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ועושים זאת מתוך שמחה גדולה מצד גודל הזכות שנפלה בחלקם לעמוד לפני ה"מפקד-העליון" – "לפני ה' אלקיכם". וזוהי ההכנה המתאימה לקראת ר"ה שאז מכתירים בנ"י את הקב"ה למלך. ויש לנצל ימים אלו להתכונן לזה באופן המתאים ע"י שמוסיפים בלימוד התורה ובקיום המצוות, כולל לתקן ולהשלים (בימי הסליחות) מה שהיו יכולים להוסיף בזה במשך השנה ולא עשו בפועל. ועיכ"ז זוכה כאו"א לכוח"ט, כולל שה"מלך ישראל" נעשה "(מלך ישראל) וגואלו" – שגואל את בנ"י מהגלות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו!משיחת יום ג' פ' האזינו, כ"ו אלול ה'תשמ"ב לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024 Synopsis As we are now in the time after the Shabbos before Rosh Hashana, when we read Parashas Nitzavim, “You are all standing this day before Hashem your G-d…your young children…”, it is appropriate to hold a gathering of Jewish children. The goal of the gathering is “that you may enter the covenant of Hashem your G-d…” – to renew the “eternal covenant” between every member of Tzivos Hashem and the Commander-in-Chief, to fulfill all His instructions regarding Torah and mitzvos. And we do it with great joy arising from the great privilege of standing near the Commander-in-Chief – “before Hashem your G-d.” This is the appropriate way to prepare for Rosh Hashana, when we crown Hashem as King. These days should be utilized to prepare appropriately for Rosh Hashana by increasing in Torah and mitzvos, including by fixing and perfecting (during the Days of Selichos) the areas of Torah and mitzvos that could have been better throughout the year. In this way everyone will merit to be inscribed and sealed for good, and that “the King of the Jewish people” will become “its Redeemer” – He will redeem the Jewish people from exile with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu.Sichah of Tuesday, Parashas Haazinu, 26 Elul 5742 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024

התוכן איתא במדרש ש"האור שברא ה' ביום ראשון [בכ"ה אלול] אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואור זה גנז ה' בתורה. ובכן, התייגעו בתורה ותראו ה"אור שנברא ביום הראשון"! פעם, באמצע מאמר, סיפר אדה"ז שפעם נכנס להבעש"ט סוחר שהתלונן שנאבדו לו שוורים, והסתכל הבעש"ט בזהר, ואמר שהשוורים נמצאים בהעיר ברעסלאָו! וביאר, שכשלומדים תורה כדרוש, רואים בה את האור שנברא ביום הראשון ש"מביט בו מסוף העולם ועד סופו". [המאמר עצמו נדפס בלקו"ת בהשמטת הסיפור ע"י הצ"צ (כנראה) שהכין את המאמרים לדפוס, אבל בהמאמר כפי שנדפס במ"א כן נמצא הסיפור]. ולכאו' פלא הדבר שהבעש"ט השתמש ב"אור הגנוז בתורה" לחפש שוורים בברעסלאָו! אלא הרי "לית אתר פנוי מיני'". וא"כ, אי"ז שור או ברעסלאָו – ענינם הוא רק הניצוץ אלקי שבהם, שלגביו אין ערך כלל אם הוא נמצא בשור או בעיר ברעסלאָו!משיחת אור לכ"ה אלול ה'תשל"ד – בקשר למבצע "נש"ק" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024 Synopsis The Zohar states, “With the light Hashem created on the first day (25 Elul), man can look and see from one end of the world to the other.” Being that Hashem hid this light in the Torah – if you toil in Torah you will be able to see with the light that was created on the first day. Once, in the middle of maamar, the Alter Rebbe related the story of a merchant who complained to the Baal Shem Tov that his oxen were missing. The Baal Shem Tov looked inside the Zohar and told him that the oxen were in the town of Breslau, explaining that when one learns Torah properly, he can find the light created on the first day, with which one can see from one end of the world to the other. (The maamar is printed in Likkutei Torah without the story, but elsewhere it is printed with the story). Seemingly, it is unusual that the Baal Shem Tov would utilize the “light hidden in the Torah” to find oxen in Breslau! But being that “There is no place devoid of Him,” it follows that it’s not a matter of an ox or Breslau – the point is the divine spark contained within them, and for that, it’s irrelevant whether it’s found in an ox or in Breslau.Excerpt from sichah of 25 Elul 5734 – regarding the Shabbos Candles Campaign For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024

התוכן יש לעורר ע"ד המבצעים הקשורים במיוחד עם חודש אלול. החל מענין התשובה, שגם זה צ"ל בשמחה ובטוב לבב – שהרי אם קיום כל מצוה צ"ל בשמחה (וכפס"ד הרמב"ם סוף הל' לולב) הרי מצות התשובה שמתקנת ומשלימה את כל המצוות עאכו"כ. ומענין התשובה באים לג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח. ויש להשתדל לפעול כ"ז במיוחד על: 1) היהודים שהם בגדר "תינוקות שנשבו". 2) אלו הנמצאים בבתי-כלא – לעוררם ולעודדם שה' נמצא קרוב לכ"א ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה". 3) אלו שזכו ומגינים על ישראל בגופם וכו' – לעוררם ולעודדם להתקשר עם ה' ע"י קביעות עתים לתורה וקיום המצות, ובפרט מצות תפילין, ועניני חודש אלול בפרט. ומתכוננים ל"לא ינום ולא ישן שומר ישראל", "ושכבתם ואין מחריד", עד ל"ואולך אתכם קוממיות" בגאולה האמיתית והשלימה. [כ"ק אד"ש ניגן בעצמו (פעמיים) את הניגון "צמאה לך נפשי"].א' השיחות דהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 Synopsis Special emphasis should be placed on the Mivtzaim associated with the month of Elul, beginning with teshuvah, which must also be done with joy and gladness of heart – because if all mitzvos must be done with joy (as the Rambam rules at the end of the laws of lulav) – how much more so the mitzvah of teshuvah, which repairs and perfects all the mitzvos. And also the Mivtzaim involving the three pillars of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim. In particular, efforts should be made toward (1) those Jews who are like “children taken captive among the nations,” who don’t know about Yiddishkeit; (2) Jews who are in prison – to awaken and encourage them by reminding them that Hashem is close to every Jew, especially during Elul when the King is in the field; (3) those who have the merit to be protecting the Jewish people physically with their bodies etc. – to awaken and encourage them to connect to Hashem by setting fixed times for Torah study and doing mitzvos, especially the mitzvah of tefillin and regarding the theme of Elul. We are preparing for Hashem, “the Guardian of Israel, who neither sleeps nor slumbers,” to bring about the time when “you will lie down with no one to frighten you,” and when “I will lead you upright” – with the true and complete Redemption. [The Rebbe sings the niggun Tzama Lecha Nafshi (twice).]Sichah from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

התוכן למעלת כנס בנ"י בכלל מיתוסף עומק חום וחיות כאשר זה מתקיים בחודש אלול, שאז נמצא "המלך בשדה" "ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכו'", ובמצב כזה קל יותר לפעול שימלא ה' את הבקשות לכל השנה. וככל שמתקרבים לר"ה מרגישים יותר "קרובים" בפנימיות למלך, וזה מעורר עוד יותר את הרצון של המלך למלא הבקשות. ובזה מיתוסף כאשר הכנס הוא של נשי ישראל שהתמסרו לענין החינוך במשך החדשים האחרונים, ובודאי שזה יעורר בהן את הרצון, חום והתלהבות חסידי להמשיך בזה ביתר שאת. ובודאי יתברכו מאת ה' בכל בטוב הנראה והנגלה בגו"ר. ויש לקשר זה עם מ"ש בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם וגו'" – שכאשר כל בנ"י נמצאים במצב של "כולכם" יחד, אז "נצבים" – שלא מתפעלים מהעולם, ואדרבה – שולטים על העולם, ובפרט בקשר לענין החינוך וכו'.משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשל"ג, להעסקניות דישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 Synopsis Any gathering of Jews is a good thing, and such a gathering has even greater depth, warmth, and vitality when it takes place during the month of Elul, when “the king is in the field,” and whoever wishes may approach him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., making it easier to achieve the fulfillment of one’s requests of Hashem for the entire year. The closer we get to Rosh Hashana, the closer we feel to Hashem, which evokes Hashem’s desire to fulfill their requests even more. Especially when it’s a gathering of Jewish women who have devoted themselves in recent months to Jewish education, which will certainly inspire within themselves the desire and Chassidishe warmth and vitality to continue in this vein to an even greater extent; certainly Hashem will bless them all the open and revealed good, physically and spiritually. This also relates to Parashas Nitzavim, “You are all standing this day…” – when the Jewish people are united, “You are all,” then they are “standing” – they stand upright in the face of the world, unfazed by what is happening around them, and to the contrary, they become in charge of the world etc.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 22 Elul 5733 – to Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

התוכן א) בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא גו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", ד"המצוה הזאת" קאי על מצות התשובה, וכיון שהיא מצוה נעלית כזו שמתקנת ומשלימה את כל המצוות קיים קס"ד שהיא "רחוקה" וכו' וקמ"ל הכתוב שאדרבה "קרוב אליך הדבר מאד וגו'". ב) הפסוק "כי קרוב וגו'" מובא ב"דף השער" של ספר התניא, וזלה"ק: "מיוסד על פסוק כי קרוב .. לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזהשי"ת", וצ"ל איך יתכן שזה "קרוב מאוד" לכאו"א אם הביאור בזה הוא "בדרך ארוכה"?! ואין לומר דכוונת אדה"ז ב"בדרך ארוכה וקצרה" היא ל"קפיצת הדרך" ובאופן שהולכים רק בחלק מדרך הארוכה – ב"קצרה" – ומדלגים את השאר, כי זהו פירוש עקום וכו'. אלא הכוונה היא לאופן ב"קפיצת הדרך" שהולכים את כל הדרך הארוכה אלא שהדרך מתקפלת יחד כך שבדרך קצר כלול כל השטח וההליכה בו בזמן קצר, ועד"ז בנמשל וכו'.משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 Synopsis (1) It says in shishi of Parashas Nitzavim “For this mitzvah that I command you this day is not concealed from you, nor is it far away…Rather the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, that you may do it. “This mitzvah” refers to the mitzvah of teshuvah; since it is such a lofty mitzvah, capable of correcting and completing all the mitzvos, one might think that it is “concealed” and “far away” etc. Therefore, the verse teaches us that to the contrary, “the thing is very close to you etc.” (2) This verse is cited on the title page of the Tanya, as the Alter Rebbe writes, “to explain clearly how it is very close, in a long and short way…” Seemingly, if it is “very close,” why does it require a “long way”? And it would be distorted logic to say that Alter Rebbe refers to a “shortening of the journey” in the sense of skipping from the beginning to the end etc. Rather, this refers to a “shortening of the journey” in the sense that the entire length of the “long way” if folded up, such that one can travel the entire long way in a short amount of time.Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

התוכן א) תורת הבעש"ט עה"פ [ברביעי דפ' נצבים] "והי' כי יבאו עליך . . הברכה והקללה . . ושבת עד הוי' אלקיך": לכאו' איך ע"י הברכה יתעורר לתשובה?! ויובן עפ"י משל מבן-כפר שלא התנהג כראוי כלפי המלך אבל המלך מצדו השפיע לו הרבה ברכות וכשהבן-כפר ראה שאע"פ שהוא לא התנהג כדבעי ומ"מ התנהג כך המלך כלפיו, זה מה שעורר אותו להתחרט על מעשיו. ועד"ז ‏–‏ ברכותיו של הקב"ה על אף ההנהגה הבלתי-רצוי' מעוררת את האדם לתשובה. וזה מתאים בכלל לדרך הבעש"ט להתנהג עם כאו"א באופן של "ברכה", וכשמתנהג כך עם יהודי אחר גם ה' מתנהג אתו כך. ב) תורת אדה"ז עה"פ (שם) "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך": הענין ד"ומל הוי' וגו'" הוא הסרת ה"עור דק" שנשאר גם לאחרי ה"ומלתם את ערלת לבבכם", וזה יהי' בעיקר לעת"ל אבל באמת יש ענין זה אצל כל אחד בכל יום בשעת התפלה.משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024 Synopsis (1) The verse states [at the beginning of sheini of Parashas Nitzavim-Vayelech), “And it will be, when all these things come upon you the blessing and the curse…and you will return to Hashem your G-d…” The Baal Shem Tov taught: seemingly, how does a blessing bring a person to do teshuvah? He explains it with the parable: there was a peasant who acted improperly to the king, and the king responded by bestowing tremendous blessing upon him etc.; when the peasant saw that despite his behavior, the king was treating him this way, he felt true regret for his actions. Similarly, when Hashem bestows blessings upon a Jew despite his behavior – that brings him to do teshuvah. And this aligns with the general approach of the Baal Shem Tov of treating every Jew with “blessings”; when a person treats another Jew this way, Hashem treats him that way, too. (2) The verse states (at the end of sheini): “And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring…” (which forms the acronym Elul). The Alter Rebbe explains: “And Hashem…will circumcise” means the removal of the “thin skin” that remains after “you circumcise the foreskin of your heart”; though this will happen primarily when Moshiach comes, it happens for every Jew every day during davening.Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024

התוכן דבר טוב נכון ונחוץ ביותר שלאורחים שהגיעו או יגיעו לכאן – יהיו קביעות עתים לתורה, לכה"פ פעם ביום ופעם בלילה, ומה טוב – בענינים שהזמן גרמא (הן בנגלה והן בחסידות). ושיפעלו כן גם על ה"תושבים" הקבועים (שידעו שגם הם רק "אורחים" בעוה"ז, ועליהם להשתתף בשיעורים...). ואין צורך להאריך בגודל הענין, ומכיון ש"הקב"ה עוזרו" יש לכ"א היכולת לזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון; בודאי שעניני ה"אש"ל" של האורחים מסודרים, ואשרי חלקם של המתעסקים בזה, והרי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה". כדי שלא יהי' ענין של "קדירא דבי שותפי" כדאי שיהי' אחראי א' ע"ז ואליו יצורפו עוזרים; יש לעורר על ההתעסקות בחמשת המבצעים – תורה, תפילין, מזוזה, צדקה ו"בית מלא ספרים"; הנני לבקש מאלו שזכו והם "טאַנקיסטין" ועוסקים במבצעים אלו – שיגשו לגשת דולרים ע"מ לחלק דולר א' לצדקה לכל המסובים. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 Synopsis It is good, proper and necessary for the Orchim to have fixed times for Torah study, at least once by day and once by night – and especially to learn topics related to this time of year, in both Nigleh and Chassidus. This should also have an affect on the “residents” who live here (so they should know that they are merely “guests” in this world, and they, too, should participate in the learning), and there is no need to elaborate on the importance of the matter. Since “the Holy One, blessed be He, assists him,” everyone certainly has the ability to do so, and it depends only on one’s desire. Great is the merit of those taking care of the “Eshel” needs of the Orchim, for “Welcoming guests is greater than greeting the Shechinah.” And to ensure it doesn’t become “a pot belonging to partners,” there should be one person in charge, with others helping him. Additionally, to encourage the efforts in the five Mivtzaim – Torah, Tefillen, Mezuza, Tzedakah, and Bayis Malei Sefarim – I ask the “Tankistim” to come forward and receive dollars for tzedakah to distribute to everyone present.2 excerpts from sichah of 18 Elul 5734. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ענינו של ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן. וידוע הפירוש במ"ש "והימים האלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה ושנה, כאשר הם "נזכרים", אזי "ונעשים" עוה"פ כל ההמשכות וההשפעות שהיו באותו יום. הטעם שלא מצינו אצל רבותינו נשיאינו שהרעישו בענין זה – ע"ד שמצינו בנוגע לימי חודש אלול בכלל, ש"הם ימות החול ואינם יו"ט", ונתבאר בזה המשל ל"מלך בשדה", שדוקא בהמעמד ומצב כזה אז "רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו וכו'", ועד"ז בנוגע לחודש אלול, שהם ימות החול, שדוקא אז יכולים לפעול יותר מכאשר המלך "נמצא בעיר"; ידוע הפתגם ש"ח"י אלול מכניס חיות בכל העבודות של חודש אלול", הנרמזים בכל הר"ת של "אלול" – ג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח, תשובה וגאולה. ויה"ר שכך יהי' כפשוטו – אור וחיות בכל ענינים הרוחניים והגשמייים בבני חיי ומזוני, ועד לגאולה כפשוטה.ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 Synopsis Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe. As explained on the verse, “and these days are remembered and observed,” every year when this is “remembered,” the spiritual energy and effects that occurred on that day the first time occur again on that day every year. As for the fact that we don’t find that the Rebbe’im publicly observed Chai Elul as a Yom Tov – this is similar to fact that the days of the month of Elul “are ordinary weekdays and not Yom Tov” (despite being a time when the Thirteen Attributes of Mercy are revealed etc.). As the Alter Rebbe explains, it is like the parable of the “king in the field,” where it is specifically “in the field” that “whoever wishes is permitted to go out and greet him etc.”: although they are ordinary weekdays, it is specifically then that one can accomplish even more than when the king is “in the city.” “Chai Elul brings life into all the services of the month of Elul” – the services which are alluded to in the acronyms of “Elul” – including Torah, Avodah and Gemilus Chassadim, as well as Teshuvah and Geulah. And may it be Hashem’s will that this happen in the literal sense – that it bring light and life into everything, spiritually and physically, including children, life, and sustenance in abundance, and the Redemption in the literal sense.2 excerpts from sichah of 18 Elul 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 לע"נהרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"האיטקיןליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתו שיחיו

התוכן בתחלת שיעור שישי דפ' כי תבוא נאמר "יתן ה' את אויבך.. בשבעה דרכים ינוסו לפניך". "אויבך" קאי על היצה"ר. והעבודה ד"ינוסו לפניך", שישנה המציאות דיצה"ר אלא שמציאותו היא באופן ד"ינוסו לפניך", היא העבודה דאתכפיא. ולאח"ז באה העבודה דאתהפכא – שהיצה"ר נהפך לטוב. ועבודה זו שייכת לחודש אלול שע"ז קאי מ"ש "ובכתה את אבי'.. ירח ימים" כו' – בכי' של שמחה מצד היציאה מן השבי וכו' [ע"ד הדמעות של שמחה של רבי עקיבא כו']. וע"י עבודה זו ברוחניות פועלים הענין ד"בשבעה דרכים ינוסו מפניך" כפשוטו! ועד כמ"ש בפסוקים שלאח"ז: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – שמתהפכים לטוב. וזה קשור לענין שהזמ"ג: ישנם כאלו שטוענים שכעת כשיש "שלום" ניתן כבר לישון בשקט וכו' – הנה בימים האחרונים נוסף עוד יותר בהתגרותן של המלכיות אלו באלו, ולכן צריכים היהודים ללכת בתוקף של ה' – "וראו כל עמים הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – ועי"ז "ויראו ממך" (ללא צורך להשתמש בנשק שבידם בפועל)!משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024 Synopsis It says at the beginning of Shishi of Parashas Ki Savo: “Hashem will cause your enemies...[to] flee from you in seven ways.” In spiritual terms, “your enemies” means the yetzer hara; the task of causing it to “flee from you” (meaning it continues to exist, but it flees) is the service of iskafya. Afterwards comes the service of ishapcha – where the yetzer hara is transformed into good. And this service relates to the month of Elul, which is alluded to in the verse “And she shall weep for her father... for a full month…” – tears of joy upon being released from captivity (similar to Rabbi Akiva’s tears of joy). And this spiritual service causes our enemies to “to flee from you in seven ways” in the literal sense, and to the point, as it says in the subsequent verses, that “all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you” – fear in the sense of respect, meaning they are transformed into helpers. Some people think that now that there’s “peace” we can already sleep quietly, etc. but recently we’ve seen how the conflict between nations has increased, and therefore the Jewish people need to go with the strength of Hashem – “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you” – and as a result, “they will fear you” (without the need to actually use weapons).Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024

התוכן ידוע שיסוד ישיבת תו"ת בא ע"י הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר לאביו לייסד הישיבה, אע"פ שבאותו זמן הי' אביו הנשיא, ונשיא יש רק א', ובפרט נשיא חב"ד. והרי חב"ד קשור בפשטות עם לימוד התורה (התייסדות הישיבה) שצ"ל בו חכמה בינה דעת. יום ההתייסדות של הישיבה, ט"ו אלול, הוא יום השלישי מי"ג אלול – יום הנישואין של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" שזה נפעל ע"י יסוד הישיבה, שתפקידם של התמימים הוא להיות "נרות להאיר" – שגם התלמידים ומושפעים שלהם עצמם יהיו "נרות להאיר", ובנוסח אחר: שכ"א מהם יעשה מד' אמותיו ומביתו הפרטי מעין ישיבת תו"ת; מכיון שכל נשיא הוא ממלא מקומו של הנשיא שלפניו, נמצא שבדורנו ישנם בגלוי כל השמונה דורות של נשיאי חב"ד, ושומעים תורה מכ"א מהם. ע"ד הסיפור הידוע אודות שבעת התורות ששמעו מהבעש"ט בג"ע, וכאשר כ"א מאתנו לומד וחוזר תורה שנאמרה בג"ע, הרי כיון שעי"ז "שפתותיו דובבות...", ובנדו"ד בג"ע – ה"ז בבחי' "עולמך תראה בחייך", בעוה"ז הגשמי. ועוד.ג' חלקים משיחת ט"ו אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 Synopsis We know that Tomchei Temimim was established upon the suggestion of my father-in-law the Rebbe to his father, even though his father was the Nasi at the time, and there is only one Nasi at a time, especially in Chabad, and “Chabad” (embodied in the establishment of the yeshiva) involves Chochmah, Binah and Daas. The yeshiva was founded on 15 Elul, the third day from 13 Elul, the wedding anniversary of my father-in-law, the Rebbe; the verse states “…on the third day He will set us up, and we will live before Him,” and this is achieved by the founding of Tomchei Temimim, whose students’ role is to be “shining lights,” such that those whom they influence also become shining lights themselves. In other words: every one of them should make his four cubits and his personal home resemble Tomchei Temimim. Since every Nasi is the successor of the Nasi before him, it emerges that in our generation we have the revelation of all eight generations of Nesi’im, and we receive Torah teachings from them all, like the well-known story about the seven teachings heard from the Baal Shem Tov in Gan Eden. When every one of us learns and repeats the words of Torah said in Gan Eden, which causes “his lips to move” in Gan Eden – this is akin to “seeing your World in your lifetime” in this physical world.3 excerpts from sichah of 15 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏

התוכן המלך הוא החיות של כל המדינה, ולכן שלימות המלוכה הוא כאשר מקבלים את המלכות ברצון, "תמליכוני עליכם", שהזמן לזה הוא ר"ה. ומכיון אשר ח"י אלול הוא הרי ההשלמה של חודש תשרי ור"ה של שנה שעברה וחודש ההכנה לר"ה הבעל"ט, ואנו גם נמצאים בתקופה בלתי רגילה וכו' – יש לעורר ע"ד ההשתדלות להכין את ה"מדינה", כל העולם כולו, שיהי' "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". וזה מתחיל מילדים הקטנים, "הבל שאין בו חטא", וכמדובר בארוכה גודל ההכרח לעשות מעל הכחות שכל ילד יהודי יקבל בפועל חינוך עפ"י התורה, ויש לנצל את הימים מח"י אלול עד ראש השנה שלא יהי' ילד יהודי א' שלא ידברו עם הוריו וכד' שיקבל חינוך הכשר. ובפשטות: הנקודה, המטרה והתכלית של כל ההתוועדות היא – לזעזע את כל הנמצאים כאן והשומעים את הדברים ללכת לחפש אולי יש עוד ילד/ה שעדיין לא הולך/ת למוסד חינוך עפ"י תורה ולתקן את הדבר.משיחת ח"י אלול ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024 Synopsis Because the king is the life of the entire country, true kingship exists only when “the people willingly accept His kingship over them” – “You shall crown Me over you,” which occurs on Rosh Hashanah. Being that Chai Elul is the time to make up for the month of Tishrei and Rosh Hashanah of the previous year, and Elul in general is the month of preparation for the coming Rosh Hashana, and being that we find ourselves in unusual times etc. – effort must be made to prepare the “country,” i.e., the entire world, to “willingly accept His kingship over them.” And it starts with the young children, “breath that is devoid of sin.” Therefore it is crucial to do everything in our power to ensure that every Jewish child receives a Jewish education according to the Torah, and the remaining days and hours from Chai Elul until Rosh Hashana should be used for this purpose. To put it in simple terms: The whole point, goal, and purpose of this entire farbrengen is to give a shake to everyone listening to go out and find every Jewish child and ensure that not one child remains whose parents aren’t spoken to about providing the child with a Jewish education, and if a child doesn’t yet receive a Jewish education, that should be fixed.Excerpt from sichah of 18 Elul 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024

התוכן א) י"ג אלול הוא יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובכל שנה ניתוסף אצלו עילוי בזה, ו"בתר רישא גופא אזיל". ב) איתא בשו"ע אדה"ז "שחכמים הראשונים תקנו בזמן שבהמ"ק הי' קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל.. ומי"ד באלול ואילך ידרשו בהלכות החג.. כדי להזכיר את העם וכו'". ומוסיף ש"תקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב הבית וכו'". וזה מתאים עם הפתגם ש"לפני נשמות גבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל" מצד היותם קשורים עם עצמו"ה וכו'. ואע"פ שאלו הם דרגות גבוהות אבל זה שייך גם לכאו"א מישראל וכו'. והמעשה הוא העיקר: יש לעורר אודות הלימוד בהלכות החג, וכן להשתדל לספק לכאו"א את צרכי החג, וכמו"כ את צרכי החג דר"ה עפמ"ש בנוגע לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר לא נכון לו".ב' חלקים מהתוועדות יום ד' פ' תבוא, י"ג אור לי"ד אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 Synopsis (1) 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe, the Nasi of our generation, something which gets stronger every year, and “the body follows the head.” (2) The Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch: “In the era of the Beis Hamikdash, the Sages of the early generations ordained that communal lecturers begin publicly expounding the laws of the festivals 30 days before the festival…from the fourteenth of Elul they should expound the laws of Sukkos…to remind the people etc.” And he adds, “This ordinance did not cease from the Jewish people even after the destruction of the Beis Hamikdash etc.” This aligns with the saying that “In the presence of the lofty souls like Rash”bi, the Beis Hamikdash was not destroyed at all” because they were connected to the Divine essence and core etc. Even though these are very lofty levels, this is relevant to every Jew. As a practical matter, a focus should be placed on studying the laws of the holiday, as well as providing everyone with their holiday needs, as well as the holiday needs for Rosh Hashana (as it says regarding Rosh Hashana, “…Go, eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to whoever has nothing prepared…”Two excerpts from farbrengen of Wednesday, Parashas Ki Savo, night of 14 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

התוכן יום א' בשבוע קשור עם פ' ביכורים [שבתחילת פ' כי תבוא] שצ"ל "מראשית כל פרי האדמה". והענין: יום א' בשבוע קשור עם התחלת הבריאה, שהעיקר ו"ביכורים" של הבריאה הוא אדם הראשון. ובעבודה: כ"א מישראל צריך לעשות מכל דבר בעולם "ביכורים" לה'. והנה ב"ביכורים" נותנים לה' רק "מראשית ולא כל ראשית", אבל בנתינת הצדקה נותן האדם כל חיי נפשו לה'! אלא שנתינת הצדקה צ"ל בחביבות יתירה כאילו היא המצוה הראשונה שזכה לקיים בחייו! יום זה הוא גם יום "העשירי יהי' קודש" שבחודש אלול, שאלול קשור עם כללות עבודת האדם וכו' ואז נמצא "המלך בשדה". וההוראה: העבודה בחודש אלול בכל הענינים האמורים הוא באופן שמקשר עשר כחות נפשו עם הנקודה הפנימית (הראשון) שבנפש.משיחת יום א' דפ' כי תבוא, י' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 Synopsis The first day of the week is associated with the mitzvah of Bikkurim [at the beginning of Parashas Ki Savo], which are brought “from the first of all the fruit of the earth”: Sunday marks the beginning of creation, including the “Bikkurim” of creation – Adam Harishon. In terms of Divine service: A Jew must turn everything in the world into “Bikkurim” for Hashem. While it’s true that in the mitzvah of bikkurim one gives “from the first and not all the first,” whereas in the mitzvah of tzedakah one gives his entire soul to Hashem (by giving away money that he earned with his very life, and which he could use to purchase his needs) – even the mitzvah of tzedakah must be done in a manner of Bikkurim – as though it is the first mitzvah one merits to fulfill in their life. Today is also the tenth day – “the tenth shall be holy” – of the month of Elul. The lesson is that the service of the month of Elul must be done in a way that connects the ten faculties of the soul to the inner core (“first”) of the soul.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Savo, 11 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות