Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
2846 episodes
#
Name
Release Date
Duration
1601
יום א', כ"ד אלול – יום ראשון דימי הסליחות, ערב כ"ה אלול
יום א', כ"ד אלול – יום ראשון דימי הסליחות, ערב כ"ה אלול
Sep 10, 2023
10:01
התוכן אע"פ שהענין ד"אתם נצבים . . כולכם לפני ה' וגו'" הוא תמיד, שהרי כל יהודי נמצא תחת השגחתו התמידית של הקב"ה ו"הוא והשגחתו אחד", אעפ"כ ישנם זמנים שזהו בגלוי יותר (וזהו מ"ש "אתם נצבים היום וגו'"), וזה מתבטא בזה שהענין ד"עצם הטוב" שלו ית' בא בגלוי יותר בטוב הנראה והנגלה בעיני בשר. כמו בחודש אלול, ובפרט – מיום ח"י אלול, ועוד יותר – בימי הסליחות, שתחלת הסליחות הוא באמירת "לך ה' הצדקה", שב"צדקה" נכלל אפי' "סוס לרכוב עליו" למי שהי' רגיל בזה, והרי לכל יהודי, בתור בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחל ולאה, מגיע הרחבה ועשירות בגו"ר כפשוטו, וזהו ה"צדקה" שהקב"ה נותן לכל יהודי כבר בימים האחרונים של השנה, וזוהי הכנה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה כבר בראש השנה הבעל"ט. משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשל"ח – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2023 Synopsis Even though the verse, “You are all standing this day before Hashem, your G-d” applies always, because every Jew is under Hashem’s eternal Divine providence, and “He and His providence are one,” nevertheless, there are times when it is more revealed (thus the verse says, “You are all standing this day etc.”), and when it is revealed, since Hashem is the “essence of goodness” it is expressed in open, revealed good. Namely, the month of Elul, and particularly, from the day of Chai Elul and on, and even more so during the days of Selichos, which we begin with “to You, Hashem, is the tzedakah” – tzedakah includes even a “horse to ride upon” for someone used to that, and every Jew, as a son of Avraham, Yitzchak and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rachel and Leah, deserves abundance and wealth, spiritually and physically, in the simple sense, and this is the “tzedakah” that Hashem gives every Jew, already in the final days of the year, and this prepares them to be inscribed and sealed for the good, for a good and sweet year, already on Rosh Hashana. Excerpt from sicha of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5738 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2023 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' אברהם הכהן שי'
1602
יום ג', כ"ו אלול
יום ג', כ"ו אלול
Sep 12, 2023
10:16
התוכן 1) הוראה חשובה משם פ' האזינו, שפירושו לשמוע ולהקשיב: לא להסתמך על השכל, אלא לפני כל פעולה יש לבדוק מה נאמר ע"ז בתורה, בשו"ע, ו"להקשיב" לתורה, או, אם אינו מבינָהּ בעצמו, להקשיב לרב שיסביר לו מה כתוב בתורה ע"ז! ונוסף לזה, צ"ל כבהמשך הכתובים "שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך" ולהקשיב ולקיים את הוראתם, מכיון שהם כבר חיו במשך כו"כ שנים ונשארו שלימים ביהדותם למרות הנסיונות הקשים וכו'. 2) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' האזינו "ירכיבהו על במתי ארץ": הקב"ה קבע שמילוי שליחותם של בנ"י הוא ב"ארץ" דוקא – לעשות לו ית' דירה בתחתונים, אבל ביחד עם זה העמידם "על במתי ארץ" – מקום גבוה שמשם רואים את כל הסביבה ובנקל יותר לתת הוראות משם לכל סביבה וכו', ובאופן של "ירכיבהו על וגו'" – ע"ד רוכב במרכבה שהוא המנהיג ושולט על המרכבה, וישיבתו באופן כזה נותנת לו כבוד וחשיבות ובמילא מתקיימות הוראותיו מיד. משיחת יום ג', כ"ו אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2023 Synopsis (1) An important lesson from the name of Parashas Haazinu, which means “listen:” one should not rely on her own intellect, rather, before doing anything, she should check to see what the Shulchan Aruch says, about it, and then “listen” to the Torah, or, if she needs help understanding it, she should ask a Rav, and listen to him. In addition, the verse sates, “Ask your father and he will tell you, your elders and they will inform you” – one should listen to what they say because they have life experience, and have maintained their Yiddishkeit despite the challenges etc. (2) A lesson from the verse in the third aliya of Parashas Haazinu, “He made them ride upon the high places of the earth”: Hashem put the Jewish people specifically “in the earth” – to make a dwelling for Him in this world, but at the same time, He put them “upon the high places of the earth” – a high place from which one can see the entire surrounding, making it easier to give instructions for the entire surrounding etc., and in such a way that “they will ride etc.” – like one riding a wagon, who controls and drives it, and by sitting in this fashion he gains respect and importance, so that his instructions are immediately carried out. Excerpt from sicha of Tuesday, 26 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2023
1603
יום ד', כ"ז אלול
יום ד', כ"ז אלול
Sep 13, 2023
10:21
התוכן כיון ש"ראש השנה" הוא ה"ראש" של כל השנה והנהגת האדם במשך כל השנה תלוי' בהנהגתו בראש השנה, לכן יש לנצל כראוי ב' הימים דר"ה, ועד"ז יש לנצל כראוי כל שעה מימי ההכנה לראש השנה;ראש השנה הבעל"ט חל ביום השבת. וההוראה: ביום השבת, שמתחיל עם מצוות הדלקת נרות ע"י נשי ובנות ישראל, נראה גם בגלוי ובחיצוניות שהאדם אינו מתעסק עם עניני העולם ועניני חולין וכו' ויש לו יותר זמן להסתכל בספר וכו', ועד"ז צ"ל העבודה המיוחדת במשך כל השנה שה"ראש" שלה חל ביום השבת כו'. ב' חלקים משיחת כ"ו אלול ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2023 Synopsis Since Rosh Hashanah is the “head” of the entire year, and a person’s conduct all year depends on his conduct during Rosh Hashanah, it is important to properly utilize the two days of Rosh Hashanah, and likewise, to properly utilize every hour of the days leading up to Rosh Hashanah. This year, Rosh Hashanah falls out on Shabbos. The lesson: Shabbos begins with Jewish women lighting Shabbos candles, when it is openly visible that a person isn’t involved in mundane matters, and has more time for learning etc.; similarly, when the “head” of the year falls out on Shabbos, that must affect the “body” – the entire year must be Shabbosdik etc. Two excerpts from sicha of 26 Elul 5732 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2023
1604
יום ד', ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע
יום ד', ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע
Apr 13, 2022
9:05
התוכן התוועדות זו נערכת ביום ההילולא של הצ"צ, שבו "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו . . מאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ": הגילוי ד"ישועות" נמשך ו"פועל" עד "בקרב הארץ" (תוקף הכי גדול של מצרים, "ערות הארץ") – למטה מטה ביותר. אע"פ שענין זה נפעל בי"ג ניסן בכל שנה מצ"ע – אעפ"כ צריכים לעשות "כלי" כדי לקבל הגילוי. והוא – שגם כאשר נמצאים "בקרב הארץ", שלכאו' צ"ל התנועה לעמוד "מחוץ" ו"מעליו" – אומר הבעש"ט שצ"ל "עזוב תעזוב עמו" ולהיות "פועל ישועות בקרב הארץ". וכמו שראינו בגלוי אצל הצ"צ שעסק בביטול הגזירות על בנ"י ע"י שהוא עצמו נסע לפטרבורג, "קרב הארץ" (דלא כאדה"ז ואדהאמ"צ שעסקו בזה ע"י שלוחים, ואף שאדה"ז הי' בפטרבורג – לא הלך לשם מעצמו) [המשך יבוא] משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2022
1605
יום ה', י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע:
יום ה', י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע:
Apr 14, 2022
9:41
התוכן [המשך] אף שאסור ליהודי לרוץ מעצמו ל"קרב הארץ", והרי מתפללים כל יום "אל תביאנו לידי נסיון" – אבל נשיא דורנו תובע שבימינו אלו ישנה שליחות מיוחדת לעסוק בהפצת היהדות "בקרב הארץ"! אפי' עם א' ש"בשם ישראל (רק) יכונה" – שהוא במצב ירוד יותר אפי' ממי שעליו נאמר "אע"פ שחטא ישראל הוא". ובודאי ידע נשיא דורנו את כל ה"חשבונות" ש"קרב הארץ" הוא מקום סכנה, וש"חייך קודמין" וכו' – ואעפ"כ צוה לעשות זאת! ויש למלא שליחות זו! וזהו הכלי לקבל ה"ישועות" שכ"א יודע שהוא צריך, ומתוך שמחה – כמו שאנשי צבא יוצאים למלחמה ב"מאַרש של נצחון", שזה עצמו מפיל "אימתה ופחד", עד ש"בגדול זרועך ידמו כאבן" – שבעזר ה' [ולא ב"כחי ועוצם ידי" (אפי' במלחמת היצר, אף ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים")] יצליחו! משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2022
1606
יום ו', ערב חג הפסח
יום ו', ערב חג הפסח
Apr 15, 2022
11:51
התוכן ביאור ב' סוגי המצות – ה"לחמא עניא" שאכלו במצרים (לפני חצות) שהיו צריכים שימור, והמצות שלאחרי חצות ביציאת מצרים שלא היו צריכים שימור – בעבודת האדם: "לחמא עניא" הוא העבודה דאתכפיא, שהעוסק בעבודה זו הוא מי שעדיין יש לו יצה"ר, הבינוני או בעל תשובה ש"סורו רע" וצריך תמיד לעמוד על המשמר. וכפשטות אופן אפיית מצות שצריך להתייגע שלא תבוא לידי חימוץ וניפוח. משא"כ מי שהוא צדיק גמור שכבר הפך את היצה"ר לטוב, בחי' אתהפכא, שאינו צריך שמירה. ובנוגע לאהבת ה: העבודה דאתהפכא הוא בחי' "בכל לבבך – בשני יצריך", אבל במדידה והגבלה, ודוקא מצד העבודה של אתכפיא ובעל-תשובה – באה האהבה ד"בכל מאדך" שלמעלה ממדידה והגבלה! שה"לחמא עניא" שאכלו במצרים מביא את היציאה ממצרים וכו' (ועוד). ב' חלקים ממאמר (כעין שיחה) ד"ה הא לחמא עניא, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2022
1607
יום ב', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח
יום ב', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח
Apr 18, 2022
10:33
התוכן כל המושג ד"יציאת מצרים", שצ"ל כל יום, שייך רק כאשר לפנ"ז נמצא ב"מצרים", ולכאו', הרי בבוקר קרא "קריאת שמע" שענינה "יציאת מצרים"?! והביאור: כאשר יהודי מחליט שאינו מתייאש ח"ו מיהודי הנמצא ב"מצרים" אלא הוא מוכן לרדת אליו ולעשות כל התלוי בו כדי להוציאו משם – הרי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא"! אלא שכדי להגיע למצב זה צריך התבוננות אמיתית. וכידוע המשל שהמגיד נתן לחבירו כתשובה לשאלתו מדוע הוא מאריך כ"כ בתפלה, והרי גם הוא מתפלל עם "כוונות" וזה לא לוקח כ"כ זמן?... – מהחבר עצמו שהי' נוסע מזמן לזמן ל"לייפציג" לקנות סחורה וכו' – ומדוע שלא יסתפק "לכוון" שנוסע לשם וקונה את הסחורה ובכך לחסוך זמן רב?... אלא שכדי להשיג את הסחורה צריכים לנסוע "בקרב הארץ" בפועל! ב' חלקים משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2022
1608
יום ג', י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח
יום ג', י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח
Apr 19, 2022
11:29
התוכן חג הפסח שבו נמצאים עתה נק' "זמן חירותנו" - חירות של כאו"א מישראל, וכמו שאומרים בהגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים", ו"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובננו ובני בננו משועבדים היינו לפרעה במצרים" וכו'! וזה מתבטא גם במצות אכילת מצה גם בזמננו "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו'"; המצה היא "מיכלא דמהימנותא": כל יהודי מאמין שה' עשה ועושה נסים לבנ"י; החירות של חה"פ צ"ל הכנה לתוספת לחירות בלימוד התורה; כל הוראות חה"פ צ"ל בבחי' פעולה נמשכת על כל השנה - שבכל יהודי חקוק שה' שחרר אותו מהיות עבד במצרים ועשה אותו עבד של ממה"מ הקב"ה! ועוד. ב' חלקים משיחת ח"י ניסן ה'תנש"א ל"צבאות ה'" לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2022
1609
יום ד', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח
יום ד', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח
Apr 20, 2022
9:20
התוכן הוראה המיוחדת מעניני יום זה דחג הפסח. קריאת התורה של היום: התחלתה היא "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", ותוכנו, "אם כסף" – אם יש בידך איזה רכוש או ידיעה בתורה, אל תחזיק את זה לעצמך, אלא "תלוה את עמי" – עליך "להלוותו" לכל מי שהוא בכלל "עמי" – עם ישראל. ועי"ז "אַת עִמִי" – הוא מתאחד עם הקב"ה (כדאיתא במדרש)! ומובן עד כמה דבר זה עצמו גורם לקיים מצוה זו בשמחה הכי גדולה. שיעור תהלים היומי: התחלתו היא במזמור שמתחיל עם "תפלה למשה" וסיום המזמור הוא "ויהי נועם ה"א עלינו .. ומעשה ידינו כוננהו" – משה רבינו, מוציאם של ישראל ממצרים, מזכיר לכאו"א מישראל אשר "מעשה ידינו כוננהו" – כל דבר שיהודי עושה בידיו, אינו "סתם" מעשה, אלא הקב"ה מבסס וקובע כל דבר שיהודי עושה! וכיון שזוהי תפלתו של משה, הרי הקב"ה מקיים תפלה זו. הוראות אלו אינם רק ליום זה אלא גם לכל השנה כולה. משיחת יום ב' דפ' אחרי, ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם" לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסח לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2022
1610
יום א' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ג ניסן
יום א' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ג ניסן
Apr 24, 2022
11:14
התוכן העבודה דיציאת מצרים בכל יום, לצאת מהמיצרים וגבולים, צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב! וכמו שבנ"י יצאו ממצרים "ביד רמה", ועד"ז בקשר לשלימות דיצי"מ – קריעת ים סוף, נאמר "אז ישיר משה וגו'" – בשירה ובזמרה! וכמ"ש מו"ח אדמו"ר במעלת השירה על הדיבור, שבאותיות הדיבור מתבטאת הארה מוגבלת בלבד של הנשמה (שכל וכיו"ב), משא"כ את עיקר וכללות הנשמה שאינה מוגבלת אא"פ להתבטא כ"א בשירה. וא"כ, כאשר האדם שר ה"ז סימן שהוא במצב מרומם כזה שלמע' מהגבלותיו. והנה, כאשר הוא שר בפועל, הרי השירה עצמה פועלת עליו להתעלות עוד יותר מהגבלותיו. ובזה גופא ישנן דרגות: יש ניגון עם מילים, אבל יש מצב, שהאדם הוא במצב מרומם כ"כ שאינו יכול להתצמצם אפי' בשירה (אבל) עם מילים, אלא הוא שר בלי מילים. (וגם בזה – כאשר הוא שר בפועל, ה"ז מרומם אותו עוד יותר וכו'). ועוד ענין: כשהשמחה שלו מתבטאת (לא בריקודים, אלא) בשירה ה"ז פועל גם על השומעים שהם יתעלו מהגבלותיהם. וזהו מה שהענין דיצי"מ בכל יום צ"ל מתוך שמחה ובשירה, עד לשירה בלי מילים, עד ל"שירו לה' שיר חדש" דלעת"ל וכו'. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2022
1611
יום ב' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ד ניסן
יום ב' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ד ניסן
Apr 25, 2022
10:29
התוכן מובא בגמ' (סנהדרין צא, א) סיפור שאירע בכ"ד ניסן, ותוכנו - שהגויים באו בטענה על כך שבנ"י מחזיקים בארץ ישראל, וע"ז השיב להם "הדיוט" מישראל שכן הוא עפ"י התורה (וכמבואר בגמ'), ולא הי' להם מה להשיב לו ע"ז ו"מיד ברחו והניחו שדותיהן וכו'". וזהו גם תוכן פרש"י הראשון עה"פ "בראשית ברא וגו'": "שאם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא.. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". וההוראה: היצה"ר בא ליהודי וטוען - 'בשלמא בשעת התורה ותפלה וכיו"ב עליך להיות קשור להקב"ה וכו' אבל כאשר הנך עוסק בעניני אכילה ושתי' וכיו"ב, ענינים השייכים לעולם, עליך להתנהג כ"אומות העולם"', ועל כך באה ההוראה מסיפור זה: יהודי זוכר שכל העולם נברא ע"י הקב"ה ו""ברצונו" נתן לנו את השליחות להיות בעה"ב על העולם וכו'. וכשם שבכ"ד ניסן באותו שנה לא התפעלו מטענת הגוים עד שבבסוף "ברחו וכו'", כך גם לא רק שה"גוי'שקייט" לא שולטת על יהודי ח"ו אלא שהיא בורחת ממנו וכו'; מעלת חודש ניסן - ב' נונ'ין - ש"נסי-נסים נעשו לו". משיחת כ"ד ניסן ה'תשמ"ז לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2022
1612
יום ג' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ה ניסן
יום ג' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ה ניסן
Apr 26, 2022
10:11
התוכן אפילו כאשר מדובר אודות הגילויים הנעלים ביותר דלעתיד לבוא – אעפ"כ צ"ל מעין "כלי" לענין זה, כשם שהי' בזמן מ"ת שהי' מעין הגילוי דלע"ל – ענין הביטול. והנה, הגילוי דמ"ת פעל בכל העולם עד ש"שור לא געה וצפור לא צפצף כו'", והרי לא שייך לומר בנוגע לבעלי-חיים אפי' ענין של מעין "כלי"?! ועד"ז בנוגע לגילוי דלע"ל שנאמר בו "וגר זאב עם כבש וגו'" וכיו"ב – והרי זה שהגילוי דלעת"ל יפעל שינוי הטבע אצל בעלי-חיים הוא דבר רחוק שלא בערך יותר מאשר לומר "על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג" (שהרי בכל אופן כח החכמה וכח המישוש שייכים לאותו גוף)?! וצ"ל שמאחר שכל עניני העולם, שנבראו "בשביל ישראל", שייכים לבנ"י, הנה כאשר בנ"י נעשים "כלי" לגילויים אלו, פועל הדבר על כל העולם כולו, "נכסים" שלהם! משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2022
1613
יום ד' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ו ניסן
יום ד' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ו ניסן
Apr 27, 2022
10:03
התוכן 1. כשמגיע (אפי') יום הולדתו הראשון של ילד, על ההורים להוסיף בצדקה וללמוד ענין בתורה לזכותו, והעיקר – להתבונן בגודל הזכות שה' סומך עליהם והפקיד בידם נשמה בגוף וכו', וזה יעורר אותם להשתדל עוד יותר לגדל אותו כיהודי. והרי נפש התינוק מושפע מכל המתרחש מסביבו, ובודאי מהנהגת הוריו. וכמו שאמרה קמחית שזכתה ששבעה בני' היו כהנים גדולים כי "מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"! שמזה הוראה כמה זה נוגע! 2. איתא ב"מאור עינים" שבכל יהודי יש ניצוץ של משיח. ועפי"ז יש לתווך מה שברמב"ם איתא ש"דרך כוכב מיעקב" קאי על מלך המשיח, ובירושלמי מצינו שקאי על כאו"א מישראל. כאשר יהודי מכריז "ווי וואָנט משיח נאַו"! מגלה עי"ז ניצוץ משיח שבו, ועי"ז מתאספים כל ה"ניצוצות" ונוצרת "אבוקה גדולה" המאירה את חשכת הגלות, ולאורה נלך בקרוב לארצנו הק'. ב' חלקים משיחת אור לח"י אלול ה'תשמ"ב * לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2022
1614
יום ה' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], זך ניסן, ערב כ"ח ניסן
יום ה' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], זך ניסן, ערב כ"ח ניסן
Apr 28, 2022
9:45
התוכן ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו. וכיון שכן, צריכים להתכונן לכך באופן המתאים. ובהקדם סדר ההכנה ב"פאַראַד" (מצעד, מסדר) צבאי, שלכל לראש מקבצים המפקדים את כל החיילים הבריאים לדרגותיהם, וכולם עומדים מוכנים במדים מצוחצחים וכו', ואז מגיע ראש הצבא כשלאחריו מצטרפים החיילים הפצועים שמהם לא דורשים את כל הדקדוקים וכו', אבל גם הם עומדים באותה תנועה דקבלת-עול שדורש ראש הצבא מאנשי חייל הבריאים. ועד"ז בנמשל: כיון שהרבי אמר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו, עלינו כולנו להתכונן למעמד שבו יבוא המלך הגדול ויסקור את כל צבאות ה'! ובכן: אף שבנוגע ל"בריאים" בקיום כל הרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ידקדקו בכל הפרטים וכו' ובנוגע ה"פצועים" בא' מ"איברים", המצוות, יתחשבו במצבם ולא ידקדקו בהם כ"כ, אבל לקראת ה"פאַראַד" צריכים כולם להתייצב, וכולם צריכים עמוד בתנועה של קב"ע ומס"נ. אבל גם עם ריבוי שמחה (כמו חיילים הצועדים ב"פאַראַד"). משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2022
1615
יום א' פ' קדושים [באה"ק: אמור], אדר"ח אייר
יום א' פ' קדושים [באה"ק: אמור], אדר"ח אייר
May 1, 2022
12:37
התוכן בגמ' ברכות איתא שמ"ש "הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פא) "בדברי תורה כתיב", אבל בקשת צרכיו לא צ"ל באופן "הרחב". אבל בירושלמי איתא "אם סדרת תפלה, לא תהא מיצר תפלה אלא הרחב פיך ואמלאהו" (הרחב פיך לשאול כל צרכך בביאור יפה). וי"ל שבבבלי מדובר אודות רוב בני אדם שאין להם פנאי בימי החול "לסדר תפלתם", ולכן הענין ד"הרחב פיך" אצלם הוא "בדברי תורה". ואדרבה – "בעלי עסק" צריכים השתדלות יתירה להוסיף בלימוד התורה באופן ד"הרחב". אבל מי ש"מסדר תפלתו" ומתכונן לתפלה בהתבוננות יתירה "בשפלות האדם וגדלות הא-ל" – יכול לבקש צרכיו באופן ד"הרחב", ודוקא בזה יצליח יותר בעסקיו. ואפי' אם ישנם הרוצים להתעקש ולומר שיש מחלוקת בין בבלי וירושלמי (ולא איכפת להם שיש מחלוקת בתורה!) ולבבלי יכול ה"הרחב פיך" להיות רק בדברי תורה – הרי מפורש בפסוק שלאח"ז "ויאכילהו מחלב חטה וגו'" – שזוכים לברכות ה' בענינים הגשמיים באופן של הרחבה, ועוד באופן נעלה יותר. ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות ר' אברהם ישעיה ב"ר עובדיה ע"ה ליום היארצייט שלו ל' ניסן תנצב"ה נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2022
1616
יום ב' פ' קדושים [באה"ק: אמור], בדר"ח אייר
יום ב' פ' קדושים [באה"ק: אמור], בדר"ח אייר
May 2, 2022
10:23
התוכן מעלת ר"ח אייר: א) מפורש בקרא בהתחלת ספר במדבר שמנין בני ישראל הי' "באחד לחודש השני", וסיבת המנין היא מעלת בנ"י, כמ"ש ברש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם", וכמ"ש רש"י במ"א "להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר וכו'", והרי ישראל נמשלו לכוכבים מצד מעלתן וכו'. ואע"פ שכל ענין המנין הוא לכאו' רק גילוי הדבר, כי הדבר הנמנה קיים במציאותו עוד לפני המנין, ועד"ז בנוגע מנין בנ"י - הרי המנין אינו עושה את ענין החיבה אלא באה כתוצאה מחיבתן? אבל מזה שמצינו ריבוי פסוקים בענין מנין בנ"י, ועד שחומש במדבר נק' "חומש הפקודים", מובן, שזה גופא, שע"י המנין מתגלה חיבת בנ"י, הוא ענין נעלה ביותר! ב) בר"ח אייר הותחל בנין בית המקדש הראשון! ב' חלקים משיחת מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2022
1617
יום ג' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע
יום ג' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע
May 3, 2022
11:12
התוכן יום זה הוא "תפארת שבתפארת" [כמו שאומרים בספיה"ע דב' אייר], וענין זה נתגלה יותר ע"י יום הולדת של נשיא בישראל ביום זה. ומכיון שאדה"ז כותב בסידורו השווה לכל נפש ש"יכוון לספירה של אותו לילה וכו'", ובנדו"ד "תפארת שבתפארת", מובן דזה שייך לכאו"א! ועוד ענין מיוחד בספיה"ע "וואָס הלואי וואָלט מען זיך אין דערויף מתבונן געווען בשעת התפלה וספיה"ע": אע"פ שספיה"ע בזמה"ז הוא מדרבנן אעפ"כ אומרים בהמשך לכוונת כאו"א הנ"ל בתקון מדה פרטית שלו, כדבר הפשוט ש"ועי"ז יושפע שפע רב בכל העולמות וכו'"!; ע"ד הדגשת בעל יום ההולדת בענין "לכתחילה אריבער" וכו'. משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ, ב' אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2022
1618
יום ד' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ג' אייר
יום ד' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ג' אייר
May 4, 2022
12:29
התוכן 1. הצעה ובקשה כפולה להנהלת המוסדות של בתי-ספר או מחנות קיץ וכיו"ב: לקבל לפחות "מעשר" ממספר התלמידים ללא תשלום. וכך יתקבלו גם ילדים כאלו שהוריהם לא היו מכניסים אותם למוסדות אלו בגלל הבושה מלהיעזר באחרים וכו'. (אבל אין הכוונה בזה לשחרר את ההורים מה"חוב קדוש" שלהם לחנך את הילדים באופן הטוב ביותר, ובפרט עפמ"ש בגמ' "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ חוץ מהוצאת .. בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו). 2. לפטר מלמדים רק בגלל דוחק בכסף – מופרך לגמרי! הנהלות המוסדות צריכים לדעת שמטרת המוסד הוא חינוך ילדיו של ה' ע"י שלוחיו – המלמדים! וכל ענין ה"מנהל" הוא לדאוג לפרנסת המלמד כדי שיוכל ללמד בראש שקט וכו'. לא קשה לגייס כספים בניו-יארק... צריך רק ללכת ולדבר בדברים היוצאים מן הלב וכו'. אבל גם אז – לא להשתמש בכסף שנאסף לענינים חיצוניים ואת המלמדים לפטר, אשר כתוצאה מזה נפגע החינוך של התלמידים להיות יראי-שמים – תכלית המוסד! ב' חלקים מהתוועדות ב' אייר ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2022
1619
יום ה' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ד' אייר
יום ה' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ד' אייר
May 5, 2022
11:25
התוכן על מאמר המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים וכו'", שכאו"א נק' "צדיק" בזכות עצמו (שמצד זה יש לו "חלק" מסויים לעוה"ב שנותנים לו לפי אופן עבודתו), מקשה בזהר "וכי כולהו ישראל צדיקי אינון?", ומפרש ד"כל מאן דאתגזר אקרי צדיק", ובמק"א בזהר כ' "כל מאן דנטרי ברית .. אקרי צדיק". היינו, שלא מספיק הברית מילה כשלעצמה אלא גם לאח"ז צ"ל שמירת הברית. אאמו"ר ז"ל כ' בהגהותיו על הזהר שיש כמה דרגות ב"צדיק" הקשור עם "ברית" – דרגא ו"שליש" התחתון שייך לכל ישראל מצד עצם הברית מילה, ודרגא ו"שליש" עליון יותר שבאים לזה ע"י שמירת הברית וכו'. מזה שכולן הן דרגות ו"שלישים" של אותו "צדיק", משמע, שעצם ההכנסה לברית היא הקדמה וההכנה להגיע גם לדרגא עליונה יותר. ועפי"ז יובן שכאן אומרים ש"ועמך כולם צדיקים" בענין ה"ברית", והרי ידוע שסיבת אריכות הגלות הוא בגלל חסרון בשמירת הברית (וזהו טעם לגודל ההבהלה בענין זה שמצינו בזהר ובספרי קבלה, מוסר וחסידות וכו') – כיון שע"י ה"בריתי בבשרכם ברית עולם" נעשים בנ"י מציאות אחת עם הקב"ה, ומצד זה, הנה ל"כל ישראל", באיזה מעמד ומצב שיהי', יש את הכח ד"הקב"ה עוזרו" להגיע גם לדרגות העליונות יותר שבבחי' "צדיק". ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2022
1620
יום א' פ' אמור [באה"ק: בהר], ז' אייר
יום א' פ' אמור [באה"ק: בהר], ז' אייר
May 8, 2022
12:03
התוכן עה"פ "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו" אחז"ל ש"משכני" קאי על יצי"מ, שבא מלמעלה, וזה פעל ה"אחריך נרוצה" – שהלכו בעצמם עד שהגיעו ל"הביאני המלך חדריו" בשעת מ"ת. וכמו בענין החינוך, שלפני שהילד נכנס ל"חדר" עושים פעולות שירצה ללכת – נותנים לו מיני מתיקה וכיו"ב, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה", הנה מזה מובן גם למעלה [אילו זכינו היו רואים את ההנהגה למעלה ולדעת מזה איך צ"ל ההנהגה למטה, וכידוע התגובה של כ"ק אדנ"ע כאשר ראה גודל ההתפעלות של אחיו הרז"א נ"ע כאשר שמע על גילוי נפלא של הרופאים וכו' – שאי"ז חידוש, זה מובא במאמר של כ"ק אדהאמ"צ!] – שלפני מ"ת, כאשר ה' "מחנך" את בניו ה"קטנים" ומכין אותם למ"ת, עליו "לוותר" להם ולהסיר מהם כל הענינים המבלבלים. וככל שיקדים לעשות זאת, כך יקדימו להתחיל ללמוד תורה – באופן של הכנה, עד שיזכו ל"הביאני המלך חדריו" – ללמוד תורה עם ה"מלך" עצמו. [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2022
1621
יום ב' פ' אמור [באה"ק: בהר], ח' אייר
יום ב' פ' אמור [באה"ק: בהר], ח' אייר
May 9, 2022
9:02
התוכן [המשך] אלא שצ"ל למטה פעולה שהיא "מעין" הפעולה שמצפים מלמעלה. וזהו מה ש"רועשים" לאחרונה לפעול בענין ה"חינוך" – ב"תקופותנו זו" בפרט – לפני ה"הביאני המלך חדריו" בזמן מ"ת, וב"תקופתנו זו" בכלל – רבת המהומות. ולכן, התקוה החזקה והבקשה הגדולה, בכל לשון של בקשה – שיחזקו ויגדילו, ב"רעש" הכי גדול, כל הענינים הקשורים עם "חינוך". לא רק עם גדולים אלא גם עם קטנים – חינוך כפשוטו, ש"משהתינוק מתחיל לדבר" צריך לומר אתו הפסוק "תורה צוה וגו'". וכדי להצליח בזה צריך להתחיל מיד כשנולד – שתולים לידו "שיר המעלות", מרדימים אותו עם השיר "תורה איז די בעסטע סחורה" וכיו"ב (ושההורים יידעו שזה לא רק כדי להרדים את התינוק... אלא זוהי פעולה של "חינוך" ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה"!). ולסיכום: מבקשים מכאו"א, קטן או גדול, לעשות מה שיכולים "למשוך" אחרים לפעול בענין החינוך – לחנך את עצמם, ולהראות "דוגמא חי'", ולחנך את אחרים. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2022
1622
יום ג' פ' אמור [באה"ק: בהר], ט' אייר
יום ג' פ' אמור [באה"ק: בהר], ט' אייר
May 10, 2022
7:29
התוכן סיכום: ההצעה בתור בקשה, ובקשה כפולה ומכופלת, לכל הנשמעים בקולי – כאן ובכל קצוי תבל – לפעול בענין ה"חינוך". ואלו שרוצים לעשות זאת על דעת עצמם – בשמחה, אנו לא רוצים "זכויות יוצרים"... וכמארז"ל בנוגע למצות צדקה שהמאבד סלע ומצאה עני קיים מצוות צדקה (אף שלמאבד הי' כוונה הפכית – למצוא זאת בעצמו), עד"ז בעניננו: זה לא משנה סיבת הפעולות, העיקר – הפעולות בפועל בענין חינוך הכשר עם מספר הגדול ביותר של קטנים/ות, בשנים או בידיעות. זה הדבר הכי נכון, נחוץ ומוכרח בכלל ובפרט בימים אלו עפ"י מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולעשות את ההכנות למחנות-הקיץ בהם נמצאים הילדים כל המעת-לעת, ואפי' "מחנה יומי" – הרי הילד לפחות לא נמצא בבית-ספר בו לומדים לימודי חול, ואם רק רוצים אפשר לפעול שהילדים יהיו חדורים שם כל הזמן עם עניני תומ"צ יראת ואהבת ה'. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2022
1623
יום ד' פ' אמור [באה"ק: בהר], י' אייר
יום ד' פ' אמור [באה"ק: בהר], י' אייר
May 11, 2022
9:05
התוכן ההוראה ב"מילתא דחסידותא" מג' הענינים שבאבות פ"ג משנה י"ד: "חביב אדם שנברא בצלם .. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום .. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה וכו'". בכללות ימי החיים ישנם ג' דרגות אלו: 1) לפני גיל המצוות שאז הוא בגדר של "אינו מצווה ועושה", שאז, אע"פ שהוא בדרגת "אדם שנברא בצלם", אבל אין לו עדיין הכח הבלי-גבולי, ויכול להגיע ע"י עבודתו (רק) עד שרש הנבראים. 2) בעת שלימות כניסת הנשמה לגוף ונעשה "מחוייב במצוות", שעי"ז נעשה ה"צוותא וחיבור" עם הקב"ה, אז מיתוסף המעלה "שנקראו בנים למקום". 3) בזה גופא מיתוסף כאשר מגיע זמן כמו מ"ת שאז "ניתן להם כלי חמדה" מחדש, שעי"ז עבודתו הוא באופן חדש לגמרי ביחס לעבודתו לפנ"ז. כמו"כ ישנם ג' דרגות אלו בכל יום ויום: 1) בתחלת היום לפני אמירת מודה אני ולפני התפלה. 2) שעת התפלה. 3) לימוד התורה שלאחרי התפלה. ובכאו"א מג' מצבים אלו צ"ל עבודתו באופן של "מילתא דחסידותא" לפי מעמדו ומצבו בהווה. משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2022
1624
יום ה' פ' אמור [באה"ק: בהר], י"א אייר
יום ה' פ' אמור [באה"ק: בהר], י"א אייר
May 12, 2022
10:57
התוכן [המשך] עפמשנ"ת מובן שהמעלה ד"כלי חמדה" היא נעלית יותר מ"בנים למקום". ועפ"ז יובן מדוע אין אדה"ז גורס במשנתנו "שניתן להם כלי חמדה שנברא בו העולם", כי לאחרי שיודעים שבנ"י הם "בנים למקום", האם יש להתפעל ממה שניתן להם דבר שניתן לברוא בו עולמות?! איזה ערך יש לזה?! אלא הפירוש ב"כלי חמדה" הוא – "חמדה" מצד הנותן, "שעשועים לפניו", שע"י הלימוד בו מתעלים בנ"י להיות לא רק "בנים למקום", אלא חד עם קוב"ה שלמע' מבחי' "מקום". והלימוד לכאו"א (שנצטווה ללמוד משנה זו): בכח כאו"א, אפי' ביום חול ובאמצע ה"הו האַ" של עוה"ז החומרי, להיות, ע"י מחשבת התורה, חד עם קוב"ה כמו כה"ג ביוהכ"פ בקדה"ק! ומ"מ כ"ז אינו אלא הכנה להמצב דלעת"ל, ש"מעין זה הי' במ"ת", כאשר "והיו עיניך רואות את מוריך". ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב אייר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2022
1625
יום א' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ד אייר – פסח שני
יום א' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ד אייר – פסח שני
May 15, 2022
11:02
התוכן המענה לאלו הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על ביאת המשיח וכו' הרי "יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה"... – הוא מפסח שני שכל עיקרו לא בא אלא כתוצאה מתביעת בנ"י "למה נגרע?!" ולא "סמכו" על הקב"ה..., וכתוצאה מזה נתחדש בתורה מצוה זו וכו'! ויתירה מזו: אנשי כנסת הגדולה תיקנו שהאדם יבקש בתפלתו על הגאולה כמו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'", וכמה פעמים ביום. ואף שלא מצינו מצוה ע"ז במנין המצוות אבל ה"ז מצוה מה"ת לבקש צרכיו מהקב"ה, ואם זה כך בנוגע ל"מזוני רוויחי" עאכו"כ שכך צ"ל בנוגע הגאולה. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ לזכות ר' שמואל בן רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אייר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2022
1626
יום ב' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ו אייר
יום ב' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ו אייר
May 16, 2022
7:26
התוכן ירידת המן, "לחם מן השמים", התחילה בט"ו אייר, ג' שבועות לפני מ"ת, ואעפ"כ יש חילוק בענין "לחם מן השמים" שלפני מ"ת ולאחרי מ"ת, כדמשמע מגמ' שמה ש"משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן" הי' לאחרי מ"ת. והיינו, שמ"ת פעל עילוי והוספה גם ב"לחם מן השמים", שהמשכתו היא באופן של אתעדל"ע ללא צורך באתעדל"ת (כדמוכח מזה שירד גם לפני מ"ת), שניתוסף בו ענין ה"ברכה" שזהו"ע ההמשכה למטה וענין ה"שמירה" וכו'. ובעבודה: כל הענינים, גם עניני שמים, זמנם הוא לאחר לימוד התורה דוקא (חוץ מתפלה – כיון שעי"ז הלימוד התורה הוא כדבעי). והנה איתא במאמר של אדמו"ר מהר"ש שבזמננו ה"פרנסה" הוא באופן נסי, בדרך "לחם מן השמים", ע"ד המן, אבל אעפ"כ, צ"ל גם בזה הקדמת הענין דלימוד התורה, שיהי' בזה ה"ברכה" והמשכה למטה ושתנוצל רק עבור דברים שמחים וכו'. א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2022
1627
יום ג' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ז אייר
יום ג' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ז אייר
May 17, 2022
9:06
התוכן ביום זה סיימו רבים מישראל את מחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם. אין צורך בהסברות והמלצות ע"ד גדלותו של הרמב"ם, מספיק שיודעים אודות נוסח המצבה שע"ג קבר הרמב"ם "ממשה עד משה לא קם כמשה"! תואר שלא מצינו אצל אף א' מכל גדולי ישראל שהיו בין משה רבינו להרמב"ם, ושאושר ע"י כל גדולי ישראל האמיתיים מכל החוגים בכל הדורות שביקרו את המקום וראו את נוסח המצבה ומדשתקי ש"מ דאודו לי' וכו'. ולכן בבוא היום שרבים מישראל עומדים לסיים את ספר הרמב"ם ה"ז סיבה הכי גדולה להתאסף יחדיו לערוך "סיום" על הרמב"ם ובאופן ד"מתכיפין ההתחלה להשלמה". ויה"ר שכ"ז ימהר את קיום היעוד המובא בסיום ספר הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2022
1628
יום ד' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ז אייר, ערב ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום סיום מחזור המ"א של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)
יום ד' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ז אייר, ערב ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום סיום מחזור המ"א של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)
May 18, 2022
11:15
התוכן 1. פעם שלח רשב"י את בנו ר"א לתלמידיו להתברך מהם, כשחזר ואמר לאביו שאמרו לו דברים שמשמעותם היפך הברכה, פירש לו רשב"י איך שבאמת "כולהו ברכתא נינהו". והביאור: הברכה היא באופן זה כאשר היא ברכה נעלית ביותר ויש חשש מעין הרע, ולכן מסתירים זאת בלשון שאינו מובן למקבל הברכה. ורק מצד מעלת רשב"י, שענינו – פנימיות התורה, אין מקום לחשוש מענין בלתי-רצוי, וביכלתו לגלות שזהו"ע של ברכה. היום הוא יום מסוגל להתנהג בסדר של רשב"י, ולכן: אפי' אם פעם היתה למישהו איזה חשש וכו' – ממשיכים לו פירוש הדברים באופן דתכלית הטוב! 2. אצל אדמו"ר האמצעי, שבזמנו הי' מצב בנ"י קשה ודחוק ביותר, הי' ל"ג בעומר מהימים טובים המצויינים, והיו רואים בו ריבוי מופתים בענינים גשמיים ובפרט בנוגע לילדים. ובנוגע אלינו: העצה "להחזיק מעמד" בזמננו, "סיום הלילה" של הגלות שהחושך גובר, היא – "שמחה פורצת גדר"! ובפרט ב"יום שמחתו" של רשב"י, שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", ו"כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק" של הגלות. ולכן כדאי שינגנו עתה עוה"פ את הניגון של אדמה"א – "ניע זשוריצי כלאָפצי" – בשמחה גדולה! ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2022
1629
יום ה' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום התחלת מחזור המ"ב של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)
יום ה' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום התחלת מחזור המ"ב של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)
May 19, 2022
10:38
התוכן 1. ידוע שבעבר היתה מתקיימת ההתוועדות-חסידים ביום ל"ג בעומר בין מנחה למעריב ונמשכה לתוך הלילה וכו'; חידושו של ההילולא דרשב"י על שאר הצדיקים הוא שענין ה"הילולא" שלו הוא גם למטה, עד שבהנהגת בנ"י למטה ה"ז "יום שמחתו". וזהו מפני שחידושו של רשב"י הוא לגלות את פנימיות ו"רזין דרזין" דתורה. 2. וזהו גם הטעם שהענין ד"יכולני לפטור את העולם מן הדין" מצינו דוקא אצל רשב"י: יש מבארים שזהו בזכות צער המערה שלו. אבל הרי היו עוד צדיקים בעלי-יסורים, ועד לאלעזר בנו שהי' עמו במערה וכו'. וזה מובן עפ"י המבואר לעיל (בהמאמר [ד"ה לה"ע הילולא דרשב"י תקס"ד], וכנראה, שרוב המאמרים דל"ג בעומר מיוסדים על מאמר זה שמבאר את כל הנקודות דל"ג בעומר), שדוקא אצל רשב"י מצינו שפעל ע"י עבודתו שכל הענינים יומשכו למטה, כמו ה"הילולא" שלו, ולכן דוקא זכויותיו של רשב"י מגינים גם למטה. ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – ה'תש"ל לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2022
1630
יום א' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"א אייר
יום א' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"א אייר
May 22, 2022
10:03
התוכן בעת "תהלוכת" הילדים בל"ג בעומר הבחנתי שהרבה ילדים לבשו "כתר" על ראשם, וזה נתן להם את ההרגשה שהם ה"מלך" של הקבוצה וכו', וגרם להם לצעוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" וכו'. עפ"י תורת הבעש"ט שמכל פרט שרואים צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' – תפסתי מיד ההוראה (גם) מפרט שבפרט זה: אצל הילדים ראו בגלוי איך ש"כל ישראל מלכים הם"! שאע"פ שהוא ילד יהודי קטן בעיר או רחוב שרובם גוים, אעפ"כ בבוא יום שקשור עם רשב"י והוא רוצה לשמוח בשמחתו, בחר בו המדריך להיות "מלך" כדי שהוא יצעק בקול חזק יותר הפסוקים ומאמרי חז"ל וכו'. וזה צריך לעורר במכ"ש וק"ו את כאו"א מהמבוגרים (שכבר ראה בחייו השג"פ ונסים גלויים, ובפרט בעלי-עסקים וכו', ויודע אודות היוקר של תומ"צ וכו'), שעליו לדעת שהוא מלך על כל העולם כולו! ועליו לנצל ענין זה בפועל בחייו היום-יומיים (אבל באופן שרשב"י רוצה וכו'). ו"יגעת – ומצאת"! משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2022
1631
יום ב' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ב אייר
יום ב' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ב אייר
May 23, 2022
10:49
התוכן בסיום ספר היד כותב הרמב"ם "ובאותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ומביא ראי' לזה "שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה'". ומוסיף עוד ענין שזה יהי' "כמים לים מכסים", בדוגמת הים שלא רואים כלל את הברואים שבו אלא את המים, כך לא יראו את "הארץ" אלא את ה"דעה את ה'". הקשר להתחלת הרמב"ם, שהרי "מתכיפין התחלה להשלמה": "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא (בדוגמת שם הוי' מלשון מהוה) וכו'. וכיון שעכשיו לומדים התחלה זו לאחרי לימוד ההלכה האחרונה הנ"ל, צ"ל הוספה וחידוש באופן ידיעת ה' שבהתחלת הרמב"ם לגבי אופן הידיעה שבסיום הרמב"ם. והביאור: "ומלאה הארץ .. כמים לים מכסים" פירושו שישנה המציאות ד"ארץ" אלא שלא רואים אותה מכיון שהיא חדורה ב"דעה את ה'". ואח"כ באים לדרגא נעלית יותר שגם כאשר רואים את הנברא, רואים בו בגלוי ש"הוא ממציא – לשון הווה, תמיד – כל נמצא" מאין ליש – כח הפועל בנפעל. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2022
1632
יום ג' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ג אייר
יום ג' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ג אייר
May 24, 2022
8:10
התוכן תקופת ספיה"ע מקשרת חגה"פ עם חגה"ש, זמן מ"ת. ומזה מובן שיש צד השווה בין ב' החגים ובהמ"ט ימים של ספיה"ע מתחזקים בנקודה כללית זו. א' הדברים שמודגשים הן בחה"פ והן בחה"ש הוא הדגש על חינוך הילדים. חגה"פ: בליל הסדר עושים פעולות מיוחדות "שלא יישנו התינוקות", ומדגישים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה": על ההורים להתמסר הן עם ה"בן חכם" שכבר יודע הרבה ולא צריך השתדלות מיוחדת – כדי לעודדו להוסיף עוד, והן עם ה"שאינו יודע לשאול" ולא להתייאש ממנו ח"ו. וזה בא לאחרי אמירת ההקדמה הכללית "כנגד ארבעה בנים דברי תורה" כדי להדגיש, שהחילוק ביניהם הוא רק בסגנון הדיבור ולא בנוגע ל"ישיבה ליד השולחן" – כמות החום, הלבביות וההשתדלות בחינוכם [המשך יבוא]. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2022
1633
יום ד' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ד אייר
יום ד' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ד אייר
May 25, 2022
8:29
התוכן [המשך] הדגש על חינוך ילדים בחגה"ש: לפני נתינת התורה, "חמדה גנוזה", לבנ"י ביקש ה' מהם "ערבות" שייקרו את התורה, והוא קיבל רק את הערבות של "בנינו עורבים אותנו", שיחנכו את הילדים לייקר את התורה. וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ש. נקודה זו, הדגש על חינוך ילדים, מקשרת את חגה"פ עם חגה"ש, ובימי הספירה אלו מחנך כל יהודי א"ע "להתקרב" יותר ל"הר סיני" ע"י מחשבה דבור או מעשה טוב. בענין החינוך מודגש חלקן של נשי ישראל, ה"עקרת הבית", שהן מצליחות בזה יותר, ובפרט של ילדים קטנים. ובזה מובן חלקן המיוחד במה שדובר כמ"פ ששנה זו תהי' "שנת החינוך" – להתאמץ במיוחד, בחיות ובחוזק שכל ילד יהודי יקבל חינוך תורני – לא רק ללמוד תורה אלא להתנהג בהתאם כל היום "בשבתך בביתך גו' ובקומך" [המשך יבוא]. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע”נ ר' יוסף בן חכם ושו"ב ר' שלמה אזגוי (ממרוקו) ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ולזכור אשת חבר מרת פרחה בת חנה תחי' לאורך ימים ושנים טובות נדבת נכדם אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' עזאגווי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2022
1634
יום ה' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ה אייר, ערב יום ועש"ק, מבה"ח סיון
יום ה' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ה אייר, ערב יום ועש"ק, מבה"ח סיון
May 26, 2022
10:11
התוכן בזה גופא מתווספת הוראה נפלאה בנוגע לכח העצום של נשי ישראל (ומובן שעליהן לנצלו). ימי הספירה קשורים עם רבי עקיבא, ובקשר שלו עם תלמידים – וכמו שאחז"ל שביום ל"ג בעומר התחיל להעמיד תלמידים גדולים כאלו שבנו את העולם מחדש, שהי' עד אז "עולם שמם", לעשותו דירה לו ית'. ומזה מובן גם גדלותו של ר"ע עצמו שהעמיד תלמידים כאלו. בנוסף למ"ש בספרים שר"ע בזמנו הי' כמו משה רבינו בזמנו (שלכן היו שניהם רועה צאן), ובקבלה איתא ש"עקיבא" אותיות "יעקב" כי הוא הי' בדורו כמו יעקב בדורו שהעמיד את י"ב השבטים וכו'. הנה איתא בגמ' שר"ע אמר לתלמידיו "שלי ושלכם שלה הוא" – שלאשתו יש חלק עקרי בכל זה! וההוראה: הנהגת הבעל – "שלי" – וחינוך הילדים והתלמידים, "שלכם" – תלוי בהנהגתה, החום, יראת-שמים והיהדות של האמא (והאחיות, שמתכוננות להיות אמא) – "שלה"! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2022
1635
יום א' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ח אייר
יום א' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ח אייר
May 29, 2022
8:55
התוכן ידועה התקנה ללמוד במ"ט ימי הספירה מסכת סוטה, דף ליום, עד לסיומו בערב חה"ש. ידוע מ"ש בזהר דכמו שבאשה יש הענין ד"וספרה לה שבעת ימים" כדי שתהא טהורה לבעלה, כמו"כ הו"ע ספיה"ע, "שבעה שבועות תספר לך", כהכנה לכללות הענין דיחוד ונישואין דישראל עם הקב"ה במ"ת. וע"ד הענין (שכתוב בחמישי דפ' נשא) שב"יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה". ענין ה"גלות" (כפי שמתוארת בסיום המס') הוא מה שאז חסר היחוד שבין ה"בעל" וה"אשה", בדוגמת ענין הסוטה. אלא שגם אז יש את אהבת ה' לישראל שלכן יש את ה"וקנא" וכו'. ועפ"י הפס"ד בסיום המס' "אנו אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים" – אומרים אל ה': "וויפל איז אַ שיעור צו מאַטערען זיך אין גלות"! ומאחר שמדובר אודות "אבינו שבשמים" – הנה אפי' אם ישנו איזה חסרון בעבודה ימלא זאת "אבינו שבשמים" בעצמו! משיחת אור ליום ה' פ' נשא, ערב חה"ש ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2022
1636
יום ב' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ט אייר
יום ב' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ט אייר
May 30, 2022
9:26
התוכן במס' סוטה דף מד. [שיעור היומי במס' סוטה] מבוארים בפרטיות הדינים שמי ש"בנה בית חדש גו'", "נטע כרם גו'", או "ארש אשה גו'" אין יוצאים למלחמה. שבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. אבל זה עצמו אינו חידוש בדף זה, כי בעוד מקומות בש"ס כתוב עניני אהבת ישראל (אף שבדף זה מבואר הדבר בפרטיות, ובנוגע ג' הענינים הכוללים כל צרכי האדם וכו'). הדבר הנפלא ביותר שבדף זה דוקא בענין אהבת ישראל של הקב"ה הוא, דהנה אהבת הקב"ה לישראל עד ש"בחר בנו מכל העמים" הוא בזה ש"נתן לנו את תורתו", ואיתא בגמ' שם: "ת"ר אשר בנה אשר נטע אשר ארש [בסדר זה] לימדה תורה דרך ארץ שיבנה בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה". שאע"פ שענינה של התורה היא – תורה, חכמתו ית', ומצדה אין נפק"מ באיזה סדר יעשה זה, מ"מ מצד אהבת הקב"ה לישראל הכניס בתורה, עד ש"לימדה תורה דרך ארץ" – האופן שבו על האדם להתנהג בעניני מנהגו של עולם! משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2022
1637
יום ג' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ר"ח סיון
יום ג' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ר"ח סיון
May 31, 2022
10:04
התוכן יחודו של ר"ח סיון מפורש בקרא: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה – דקאי על ר"ח סיון – באו מדבר סיני וגו'. ב"לצאת בנ"י מארץ מצרים" – ב' קצוות: שהיו במצרים ויצאו משם, שעי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר כיתרון האור מן החושך. "ביום הזה": שענין האור וגילוי, "יום", נראה בעיני בשר עד ש"מראה באצבעו ואומר זה". "ויסעו מרפידים": נסעו ממצב ש"רפו ידיהם מדברי תורה". "ויבואו מדבר סיני": שנק' כך ע"ש שעי"ז "ירדה שנאה וכו'", שלכן נק' תורה "תושי'" ע"ש "שמתשת כח הס"א", "ויחן שם ישראל": כאיש אחד בלב אחד. "נגד ההר": עבודת ה' באופן של הגבהה והתנשאות דקדושה. "והימים האלו נזכרים ונעשים" – זכרון אמיתי שיבוא לידי מעשה בפועל וכו'. ועוד. משיחת יום א', ר"ח סיון ה'תשמ"ט לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2022
1638
יום ד' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ב' סיון
יום ד' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ב' סיון
Jun 1, 2022
9:20
התוכן התואר שהכתיר הקב"ה את כל אחד מבנ"י בשעת מ"ת [ביום ב' סיון] הוא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". ומובן שתואר זה מדוייק, זאת אומרת: כמו "כהן" כפשוטו ה"ה כהן תמיד בכל עת ובכל רגע, עד"ז יהודי הוא "כהן" לא רק בשעה שהוא עובד את ה' בתורה ותפלה וכו', אלא הוא "כהן", שענינו לשרת את ה', כל היום, גם באכילתו ושינתו וכד'. כי באמת גם אכילתו ושינתו של יהודי הוא בבחינת עבודת ה', והיינו, כשמרגיש שאכילתו אינו אלא כדי שעי"ז ימשיך לחיות ויוכל לקיים תומ"צ, וכן בנוגע לשינתו – כשמחליט לפני השינה ששינתו אינה רק כדי שלא יהי' עייף, אלא שעי"ז ישמור על בריאות גופו שהקב"ה נתן לו כ"פקדון" ובכך יוכל לעבוד את ה' ע"י גוף בריא – הנה אז גם אכילתו ושינתו הוא בבחי' עבודת ה'. ואף שאי"ז עבודה קלה להיות תמיד בבחי' כהן, אבל לפי קושי העבודה – כך היא מעלתה! משיחת כ"ג אייר ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2022
1639
יום ה' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ג' סיון
יום ה' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ג' סיון
Jun 2, 2022
11:47
התוכן א) כמו שבשעת מ"ת בפעם הראשונה אמרו בנ"י "בנינו עורבים אותנו" והקב"ה קיבל את זה ונתן לבנ"י את התורה, הנה על ילדי ישראל לדעת שעד"ז הוא בכל שנה ושנה בחג השבועות זמן מתן תורתנו – בזכותם נותן הקב"ה את התורה לבנ"י, ובמילא מובן גודל הזכות והאחריות שיש לכאו"א מהם. והשמחה והתענוג שיש להם מזה שיודעים א"ז, נותנים בהם את הכח לא להתפעל מזה ש"אתם המעט מכל העמים" וכו'. ב) היות שהנכם ה"ערבים", עליכם, "די הויפט מחותנים", להזמין את ההורים ואת ההורים-זקנים שיבואו אתכם בחג השבועות, "אייער יום טוב", לביהכנ"ס לשמוע את קריאת עשרת הדברות (ולהבטיח להם שתתנהגו בשעת מעשה בדרך כבוד וכו'), ובאופן שעשרת הדברות יחקקו בלב ומוח שלכם ושלהם עד שעשרת הדברות ייעשו חלק מהחיים במשך כל השנה כולה. ב' חלקים מהשיחות לילדי ישראל ג' סיון ה'תש"מ לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועות לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2022
1640
יום ו' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ד' סיון
יום ו' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ד' סיון
Jun 3, 2022
9:32
התוכן עפ"י מאחז"ל "לכו"ע בשבת ניתנה תורה" מובן ש"תורה" ו"שבת" ענינם אחד. והביאור: כמו בנוגע לתורה, הנה אע"פ שזמן מ"ת הוא "אחת בשנה" ומ"מ ה"תורה היא חיינו" שלא שייך בזה הפסק, ועד"ז הוא בנוגע לשבת, שאע"פ שענינה מודגשת ביום א' בשבוע, ומ"מ צ"ל "זכור את יום השבת לקדשו" כל הזמן. כל רגע של כל יום צ"ל "שבת'דיק". וכמו בנוגע ל"המבדיל בין שבת לחול" עד"ז הוא בנוגע ל"המבדיל בין ישראל לעמים": כל יהודי, שבו ישנו "חלק אלוקה ממעל ממש", הוא בבחי' "שבת". וזהו"ע תמידי – שגם בעניני העולם ה"ה משתמש "לשמש את קונו". ומכיון שביחס לענין "חלק אלוקה ממעל ממש" שבו אין לשאר כל הענינים שום תפיסת מקום – מובן בפשטות שלכל יהודי יש את הכח להתגבר על כל המניעות ועיכובים! והסברא שאינו יכול לעמוד בכ"ז מופרכת לגמרי! זה שרואה דוקא אצלו נסיונות גדולים יותר שאין לאחרים הוא מפני שלו ישנם כחות גדולים להתמודד גם עם נסיונות כאלו. ואין הדבר תלוי אלא ברצונו ו(לפעמים גם) ביגיעה שלו. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2022
1641
יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון
יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון
Jun 7, 2022
9:34
התוכן כדי לבטא את ההפלאה של מתן תורה מביא הגמ' את מה ש"אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא". וצ"ל: 1) מה נוגע לכאן שבעל המאמר הוא רב יוסף? 2) מהו הדיוק בזה שאמר "כמה יוסף איכא בשוקא" ולא "כמה בני נשא וכו'"?! והביאור: כתיב "אדם לעמל יולד". וזה הי' גם לפני מ"ת שהרי "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", וזהו גם מ"ש במדרש שאברהם התיישב בארץ כנען מפני שראה שם אנשים עובדים – חורשים וזורעים וכו'. והטעם שהקב"ה ברא את האדם כך, כי עי"ז שהוא מוסיף בעולם ע"י עבודתו נעשה "שותף להקב"ה במעשה בראשית". וזהו ענין ה"יוסף" שהי' לפני מ"ת. אבל ה"הוספה" שהיתה אז היתה רק מה שביכולת הנברא מצ"ע – בענינים של סדר ההשתלשלות, ממכ"ע, וה"יוסף" נמצא עדיין ב"שוקא" ורה"ר ולא בחדרו של הקב"ה. וזהו החידוש דמ"ת: שנעשה הוספה שלא בערך – שגם בהיות הנשמה בגוף ו"למצרים ירדתם", "בשוקא", ה"ה מהפכת את עניני ה"שוקא" ל"רשות היחיד – יחידו של עולם, מממכ"ע לסוכ"ע ולמעלה יותר. וזהו מה ש"אמר רב יוסף", שע"י מ"ת ניתוסף גם ביחס להעבודה של "יוסף.. בשוקא" שלפני מ"ת. ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ב לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועות לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2022
1642
יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון
יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון
Jun 8, 2022
10:20
התוכן הוראה לכאו"א ממשנה [אבות א, ט] "שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים וכו'": האדם הוא ה"פוסק אחרון" איך יבחור להתנהג במחשבה דבור ומעשה בפועל. ובשביל זה יש לו כמה סוגי "עדות". יש את מ"ש בגמ' ש"קורות ביתו של אדם מעידים בו" – סוג הספרים/התמונות שנמצאים ליד/על הקיר; אם יש לו מזוזה כשירה ועל כמה דלתות ומתי פעם האחרון שכשרות המזוזה נבדקה... וכיו"ב – כ"ז מעידים מי הוא... ויש את העדים של ראי' ושמיעה (וכמ"ש והוא עד או ראה או ידע וגו'). וכמו שפרש"י שהטעם שהאוזן של ה"נמכר בגנבתו" נרצע וכו' הוא כי "אוזן זאת – של גנב זה! – ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע", היינו שה"אוזן" מעיד איך צ"ל ההנהגה. ועד"ז בנוגע לראי'. שהרי במ"ת היו ב' הענינים – "עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר". והם העדים שצריך להרבות לחקור ואז ידע מה לפסוק בנוגע להנהגה שלו. ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיון לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2022
1643
יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון
יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון
Jun 9, 2022
9:21
התוכן הוראה ממ"ש בקאַפיטל הראשון של שיעור תהלים היומי – "פדה בשלום נפשי וגו'". יהודי אינו צריך להתפעל כלל מעניני העולם, כי מיד שיחליט בנפשו שאינו מוגבל במדידות דעולם, יראה איך שהקב"ה פדאו כבר מכל עניני מדידות והגבלות, ובאופן של "שלום". הוראה משיעור תניא היומי – פרק ג' משעהיוה"א. תוכן השיעור הוא ש"כל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כח הפועל .. המהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ליש". וממשיך ש"אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות והרוחניות שבכל נברא .. לא הי' גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו וכו'". דמלשון זה מובן שבפועל ממש לא נתן הקב"ה רשות לראות זאת. אבל ביחד עם זאת הרי יהודי מבין שגשמיות העולם אין בו ממש. ונמצא שהקב"ה תובע מיהודי ב' קצוות: לראות ולהתעסק עם גשמיות העולם, וביחד עם זה להבין בתכלית ההתאמתות שכל מציאות הגשמיות אינו אלא הדבר הוי'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נשא, אור לי' סיון ה'תשמ"ה, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו לזכות צבי הירש בן חנה רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ב סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2022
1644
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ג סיון
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ג סיון
Jun 12, 2022
10:37
התוכן גם ביום שלמחרת סיום ימי התשלומין, שייך וצריך להיות "מעלין בקודש". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים: בימים שלפנ"ז, להיותם ימי סגולה, הרי, מצד הסיוע דמעלת היום נקל יותר לעסוק בכל עניני מ"ת, כמו שבר"ח סיון שאז הי' הסיוע מהענין ד"ויחן גו' נגד ההר" – הר סיני, ועד"ז בימים שלאח"ז, ובמילא, יתכן שהסיבה שהוא לומד אז תורה בהתמדה ושקידה ה"ז מצד מעלת היום, משא"כ לאחרי שנסתיים הסיוע מצד מעלת היום, ואעפ"כ הולך ומוסיף בלימוד התורה עוד יותר, אזי מתברר מעמדו ומצבו האמיתי, שמעמד ומצב זה הוא מצד עבודתו ויגיעתו בכח עצמו. ואז, כאשר נתברר בהתחלת י"ג סיון שעבודתו הוא בכח עצמו ויש לו כחות נעלים, אין להסתפק שימשיך ויוסיף רק בכמות מסויימת בלימוד התורה, אלא יכולים לדרוש ולתבוע ממנו להמשיך ולהוסיף ולהעלות בקודש כהנה וכהנה. ו"יגעת – ומצאת". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נשא, י"ב אור לי"ג סיון ה'תשמ"ט לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיון לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2022
1645
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ד סיון, ערב ט"ו סיון
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ד סיון, ערב ט"ו סיון
Jun 13, 2022
9:22
התוכן הקשר בין המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר עם "מבצע תורה": המאסר התחיל בט"ו סיון, ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של החודש של מ"ת. והנה בזמן מתן תורה הנה הנגלה דתורה הי' בהעלם (שמעו רק את עשרת הדברות, ואת כל התרי"ג הי' כלול בזה בהעלם), ומה שהי' בגלוי הי' ה"וירד ה' על הר סיני" וכל ישראל ראו את ה"מרכבה העליונה" – פנימיות התורה. והנה את ההגהות על המאמר ד"ה וידבר אלקים וגו' שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ביום א' דחה"ש אותה שנה, ואת המאמר עצמו דיום ב' דחה"ש אותו שנה – כתב במאסר ב"שפּאַליערקע"! הרי שגם בישבו ב"גלות תוך גלות", בעומק הקליפות, התעסק בגלוי ב"מבצע תורה"! דמזה ראי' וזירוז (אם יש מי שצריך א"ז) שצ"ל ההתעסקות ב"מבצע תורה" בכל מצב! משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2022
1646
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שנת תרפ"ז)
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שנת תרפ"ז)
Jun 14, 2022
12:28
התוכן ב"רשימת המאסר" מספר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבישבו בליל המאסר בא' החדרים שהובילו אותו והתחילו לעלות לו מחשבות של היפך רוממות-רוח, הדף אותם מיד, והחליט, שעליו לעמוד בתקיפות וכו'. באותו רגע חשב שההשגחה העליונה הובילה אותו למקום הזה כדי שיאמר שם פסוקי תורה, והמקום הזה חיכה לזה במשך זמן ארוך וכו'. ונזכר אז שפעם בקטנותו בא' הנסיעות עם הוריו, עצרו בדרך ואביו נעמד במקום מסויים בין ב' סלעים להתפלל מנחה, כהדין שאסור להתפלל במקום פרוץ. ואביו הצביע לו על איזה מקום בראש הר מרחוק באמרו, ששם נמצא מערה שבה נכנסו פעם הוא ואחיו להתפלל כדי לא להתפלל במקום פרוץ. וסיים, שבעת בריאת העולם ברא הקב"ה מערה זו כדי שבעבור ה'תרמ"ד שנה יוכל יהודי להתפלל שם, ורק אז נשלמה תכלית בריאת מקום הזה! ועד"ז צריך כ"א לדעת בנוגע לעבודתו, שיכול להיות שהתכלית של דבר גדול ביותר הוא שהוא יעשה פעולה טובה א'! או שכל הטירחא שלו להיות "רב" בביהכנ"ס גדול אז רק כדי שידאג לשלוח איזה ילד ל"חדר"... ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2022
1647
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון
Jun 15, 2022
10:39
התוכן ישנה תורת הבעש"ט עה"פ [בשיעור תהלים היומי] "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט": כשה' עומד "לנגד" האדם, הנה ימינו הוא מול שמאל האדם, ומבקשים את סיוע ה' עם שמאל האדם. "כי מימיני בל אמוט" – עם ה"ימין" דואג האדם בעצמו. והביאור: הנפה"א שורה בחלל הימני שבלב ונפה"ב בחלל השמאלי, והרי הנפה"א שבימין רוצה טוב בטבעו, ואת סיוע ה' צריכים עבור הנפה"ב שבשמאל. והוסיף אדנ"ע ע"ז, שכ"ז הוא בנוגע לצדיקים, אבל סתם בני אדם צריכים את סיוע גם על "ימיני" – נפה"א.. והביאור: מי שאינו מזוכך יכול להיות שהיצה"ר מתלבש בלבושי היצ"ט שמימינו, ומנצל עניני תומ"צ כדי שהאדם יעבור ח"ו על רצון הבורא! לדוגמא: כשמבקשים מא' ליתן צדקה – עונה שעסוק בלימוד התורה ולא שייך לעניני "העולם"... כשאומרים לבעל צדקה שעליו להתפלל בציבור ג"פ ביום ולקבוע עתים בתורה כל יום – עונה שעסוק לעשות כל התלוי בו שיוכל לקיים מצות צדקה ואין לו זמן לענינים אלו... ולכן צריכים את סיוע ה' גם ע"ז ש"מימיני בל אמוט". משיחת י' שבט ה'תשכ"ג לזכות מרים מלכה בת אדל איטה לאה תחי' ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2022
1648
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון
Jun 16, 2022
10:25
התוכן בסיום הל' ספר תורה (שיעור רמב"ם היומי) כותב הרמב"ם: "וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות", ותמוה ביותר, היתכן שלאחרי אריכות הביאור אודות כבודה וגדלותה של תורה יסיים שיש לכבד את התורה כדי שעי"ז יתכבד האדם?! והביאור: זה לא סיבה לכבד את התורה, אלא כיון שבנ"י הם "המעט מכל העמים" ונמצאים בגלות, ויתכן שכשהאדם יקפיד על ענינים הקשורים עם כבוד התורה, עלול הדבר לפגוע בענינים הקשורים עם חיי הגוף, כמו בעסקו בעניני סחורה יגרום לו הגוי קשיים בעניני פרנסה, וע"ז אומר הרמב"ם שכאשר יהודי מכבד את התורה, הנה "גופו מכובד על הבריות" – אפי' כשמדובר אודות "בריות", אנשים הכי פחותים, הנה לא זו בלבד שלא יפריעו ליהודי בעניני הגוף אלא עוד יסייעו ויתנו לו כבוד! משיחת כ"ה אייר ה'תשד"מ – לנשי ובנות חב"ד לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטעלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2022
1649
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ' סיון
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ' סיון
Jun 19, 2022
11:41
התוכן ברכה הראשונה שבירך הקב"ה, שזה מורה שהיא העיקרית, היא [כמ"ש בראשון דפ' בראשית] "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", שכדי להיות "וכבשוה" – "לכבוש" את ענינים בלתי-רצויים של העולם, צ"ל "פרו ורבו ומלאו את הארץ" כפשוטו – להתברך בבנים ובנות שיתחנכו ע"י הוריהם באופן "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט". ומזה שהברכה וה"תודה" לאשה [סוטה] שנמצאה טהורה היא – עוד ילדים, מוכח שה"תירוץ" שצריך לחכות עד שההנהגה בבית וה"שלום בית" היא בשלימות – מופרך, אלא כל ילד יהודי שמיתוסף, אפי' במשפחה שההנהגה שם היא בלתי-צנועה, ה"ז ברכה לכל המשפחה ולכלל ישראל! ואי"ז "עול" על ההורים – אלא בן ובת! והקב"ה, שהוא "הזן ומפרנס לכל", לוקח על עצמו האחריות לפרנסת הילד, ועם כל ילד שנולד, בא גם הכסף לפרנס אותו! וה"תירוצים" שקודם צריכים לוודא שה"שלום בית" והפרנסה ושהחינוך שהילד יקבל יהיו כדבעי וכו' – הרי אלו טענות של היצר הרע שהתלבש בסירטוק של משי עם אבנט! משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלו מרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטס ליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת נכדו ר' מנחם מענדל שי' מארלו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2022
1650
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"א סיון
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"א סיון
Jun 20, 2022
11:15
התוכן [המשך] צריך לדעת שהדבר שנק' "תכנון המשפחה" אינו אלא דבר המזיק! רואים בפועל שזה מזיק לשלום בית ומביא בעיות לעצבים ורצים לרופאים וכו'. כ"ז בא כתוצאה מזה שמתערבים בתהליך שהקב"ה קבע. מצוה הכי גדולה היא שיהודי ינהל את חייו לפי הוראות התורה, שזהו כלי לברכות ה' במילואן: ב"בני" – שמתברכים בילדים יהודים בריאים ושמחים. ב"חיי" – זה מביא לחיים נורמלים וטובים, ואדרבה – דבר ידוע שאין דבר שמקשה יותר על החיים כמו "תכנון המשפחה". וכאמור, אין להתערב ב"סדרים" של הקב"ה, אלא לסמוך ע"ז שרק הקב"ה, "בורא עולם ומנהיגו" ושמשגיח בהשג"פ על כאו"א, יכול להחליט בכמה ילדים טוב להתברך. וב"מזוני רוויחי" – שהקב"ה מביא פרנסה בהרחבה שתנוצל רק לדברים טובים ולבריאים. ואסור לחשוב "מה יכול כבר להשתנות ע"י מעשה הפרטי שלו?...", כמ"ש הרמב"ם שאפי' מעשה א' יכול להכריע את הכף ולהביא ישועה והצלה לכל העולם כולו, ועאכו"כ מעשה שע"י מעמידים דורות בישראל! ו"הבא לטהר – מסייעין אותו"! משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2022
1651
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון
Jun 21, 2022
9:52
התוכן [המשך] כאשר ייצא ממכן הקריאה, באופן צנוע ומתאים, שיש לדעת שה' מנהיג את העולם בכל הפרטים, ויש ללכת בדרך של "נר מצוה ותורה אור" ולהשאיר את כל ה"חשבונות" לה' – בסוף יתקבל הדבר גם בשאר החוגים (אף אם בתחילה יהיו להם טענות וכו'). ויה"ר שכ"א ממכן תתבונן בזה, ובודאי תגיעו אתן וכל אשה בישראל לאותה החלטה, ואז תוכלו לדבר גם עם אחרות "בדברים היוצאים מן הלב" ובדאי הדברים "יכנסו אל הלב". וכמו שבגלות מצרים לא התחשבו הנשים עם הטענות שזה לא מסתדר עם גזירות פרעה וכו' אלא העמידו שם את ה"צבאות ה'" שיצאו ממצרים וקיבלו התורה כש"בננו עורבים בעדנו" – כן צ"ל גם עתה ממש לפני הגאולה. אלא שבשביל זה צריכים את ה"דחיפה" שלכן – לצאת בקריאה שכ"עם חכם ונבון" צריך להבין שאין להתחשב עם כל מיני טענות למיניהן שמאחוריהן עומדים אלו שלא רוצים שעם ישראל יגדל בגו"ר (יורשי היטלר ימ"ש וזכרו)! ובדאי יצליחו עי"ז להעמיד "צבאות ה'" עוד בימי גלות האחרונים שילכו לקבל משיח צדקנו בקרוב ממש. משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2022
1652
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון
Jun 22, 2022
12:09
התוכן ישנה משנה מפורשת בפרקי-אבות (שנדפס בסידור השווה לכל נפש) [פרק שלישי משנה ו'] ש"שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה"! ועפ"ז נשאלת השאלה: היתכן שבעת ה"אסיפות" שמזמן לזמן בין רבנים, שוחטים מלמדים וכיו"ב לא מקיימים פס"ד זה לפתוח באמירת דבר תורה בפרשת השבוע, קצש"ע, סידור וכיו"ב, או עכ"פ בהמשך האסיפה?! כמו שהסבירו לי הטעם שב"פרטי-כל" של האסיפות (ששולחים לי) לא נכתב ע"ד דבר תורה – כי כותב ה"פרטי-כל" הוא איש אמת...! (ואפי' אם אומרים דבר תורה אבל לא כותבים א"ז ב"פרטי-כל" ה"ז היפך כבוד התורה!) והרי התורה "היא חיינו" ולא "דבר צדדי" שלא רוצים לדבר עליו... וגם הרי בכך יהי' "סייעתא דשמיא" בעת האסיפה! ועוד ועיקר – אין צורך בטעמים אחרים – היתכן שלא מקיימים פס"ד מפורש במשנה?! לא משנה באיזה סוג אסיפה מדובר – עניני רשות, דוברי אנגלית, לשון קודש וכיו"ב – אם ישנם "שנים שיושבין" חייבים להיות "עוסקין בתורה"! [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה לזכות רבקה בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2022
1653
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ערב יום ועש"ק מבה"ח תמוז
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ערב יום ועש"ק מבה"ח תמוז
Jun 23, 2022
8:29
התוכן [המשך] ויה"ר שלא יפרשו ענין זה – שבכל אסיפה יקיימו מ"ש במשנה שאם "שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה" – כ"הידור" ו"חומרא" של ליובאַוויטש... ה"ז מפורש בפרקי אבות שנדפס גם בסידורים! הקושי היחיד שעליו צריכים להתגבר הוא מה שמפורש בסעיף הא' של חלק הא' בשו"ע (שגם סדר ההלכות נקבע ע"י הפוסקים) – הקושי שעליו צריך להתגבר כדי לקיים כל דין בשו"ע – "אל יבוש מן המלעיגים"! שילעגו על מי שיעורר ע"ז שפתאום, אחרי כ"כ הרבה אסיפות שלא נהגו כך, רוצה לשנות סדרי בראשית עם "הידור חדש"... אבל העיקר הוא המעשה: לקיים את הפס"ד שאם "שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה"! מי שקיים זאת עד עתה – תבוא עליו ברכה, ומי שלא – שיקבל זאת על עצמו. זה גם יסייע שבאסיפה תתקבל ההחלטה הנכונה, וגם – יש סיכוי שכאשר ישאלו אותו בבית מה הי' באסיפה – יחזור על הדבר תורה שנאמר שם... משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2022
1654
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ז סיון
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ז סיון
Jun 26, 2022
8:36
התוכן כשמדובר ע"ד מבה"ח תמוז, מתעורר מיד ענין הכללי שאירע בדורנו בחודש זה – חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שאז ראו שכל העגמ"נ של המאסר וכו' היתה גזירה מן השמים כדי שעי"ז יתוסף בהפצת היהדות באופן של "יתרון האור מן החושך", כי הרי אותם אנשים שהביאו למאסר הוכרחו לשחררו אע"פ שידעו התוצאות שיהיו עי"ז בחיזוק הפצת היהדות במדינה ההיא שמעכשיו לא יתפעלו מהקשיים והנסיונות וכו'. וההוראה: אם באותו מעמד ומצב של קשיים וכו' תבעו מכאו"א להתעסק בהפצת היהדות, עאכו"כ שיש להתעסק בזה בזמננו שיכולים ללמוד תורה ולקיים מצוות ולהפיץ יהדות בכל קצווי תבל בלי קשיים וכו', ואין הדבר תלוי אלא ברצון! ולעסוק בזה בשמחה שפורצת את כל הגדרים וההרגלים וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2022
1655
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ח סיון
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ח סיון
Jun 27, 2022
8:59
התוכן 1) כדי להגיע ל"פניך הוי'" ה"ז דוקא ע"י פנימיות הנפש, "פני", ולהגיע לזה אין דרך אחרת אלא ע"י "בקשו" ב"מקום שנאבדה", מקום החושך. כהמשל מבן המלך שמגיע לשלימותו דוקא עי"ז שהמלך שולח אותו למקום רחוק ש"אין יודעים גדולת המלך". ובעבודה: התכלית אינה מאמרי השכלה אלא מאמרי עבודה. התכלית אינה הישיבה בישיבת תו"ת אלא מילוי השליחות של הפצת המעיינות חוצה – דוקא עי"ז מתגלה בחי' יחידה שבנפש, משיח הפרטי, ומביא את משיח הכללי. וזהו ענינם של השלוחים, המובחרים שיביאו משיח! בין השלוחים גופא – ה"ז בעיקר אצל אלו הנוסעים למקומות רחוקים, "חוצה" ממש, מקומות ש"אין יודעים גדולת המלך", שדוקא שם מגיעים לתכלית הכוונה. 2) על השלוחים לדעת שבהיותם "שלוחו של אדם כמותו", יש להם את כל הכחות הדרושים למילוי השליחות, ועליהם רק לשים את עצמם בצד ולמלא את השליחות באמונה, ואז הנה רק ע"י "אצבע קטנה" של כל שליח במקומו, ימלאו את השליחות ומשיח יבוא. 1) ב' חלקים מהתוועדות יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשי"ט. 2) א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תש"כ לזירוז ביאת משיח צדקנו נאַוּ! נדבת ברוך בן אביבה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2022
1656
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון
Jun 28, 2022
11:25
התוכן ביום ג' תמוז היתה התחלת הגאולה דאדמו"ר מוהריי"צ ממאסר. והרי ירידת הנשמה בגוף ובעולם (מלשון העלם) שלא רואים בו את הענין שה' מהוה ומחי' את העולם בכל רגע – הו"ע של "גלות", ובפרט בזמן הגלות ש"אותותינו לא ראינו". ונמצא שמאסרו הי' "גלות בתוך גלות בתוך גלות". ושבירת הגלות דהמאסר, והתחלת הגאולה שלו – שבאה באופן ד"קימעא קימעא" עד ליציאה מהגלות דמדינה ההיא והעבודה דהפצת המעיינות חוצה שלו באופן דאין ערוך יותר – היתה בג' תמוז. "והימים האלה נזכרים ונעשים", ובכל שנה באופן נעלה יותר – שהרי "מעלין בקודש", ובכל שנה שמתבגרים מיתוסף גם בהבנה והשגה – "פאַרשטייט מען דאָך איצטער די אַלע מאורעות לכל פרטיהם בעסער און טיפער און ברייטער ווי מ'האָט זיי פאַרשטאַנען בפעם הראשונה", וה"נעשים" הוא "אבן הבוחן" שה"זכרון" הוא כדבעי. ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לזכות האשה מרת אסתר שיינדל בת חוה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2022
1657
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז
Jun 29, 2022
10:53
התוכן ידועים דברי אדמו"ר מוהריי"צ בג' תמוז: "לא מרצוננו גלינו מא"י ולא בכחותינו אנו נשוב לא"י . . רק גופותינו נמסרו בגלות . . ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות וכו'". היות שליהודי ניתן הכח שהנשמה תהי' העיקר והגוף טפל אליו, נמצא, שכללות ענין ה"גלות" הוא רק בתורת טפל וכדי לעשות מ"גלות" – "גאולה", ע"י שמכניסים בה ה"אל"ף" – "אלופו של עולם". וסיים: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו". "משיחי" קאי גם על "תינוקות של בית רבן". והרי הטענה העיקרית שהיתה נגד כ"ק מו"ח אדמו"ר – התעסקותו בחינוך תשב"ר, ובשביל זה העמיד בסכנה את כללות העבודה דהפצת היהדות; ענין החינוך מתחיל תיכף בלידת התינוק, ובאמת – ט' חדשים לפנ"ז ע"י התהוותו בטהרת המשפחה. ההוכחה שהלימוד מג' תמוז הצליח – ש"זרעו" מתנהגים בטהרה וכו'. ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2022
1658
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ערב יום ועש"ק, ג' תמוז...
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ערב יום ועש"ק, ג' תמוז...
Jun 30, 2022
12:04
התוכן 1) שתלמידי הישיבה של הרבי ינגנו ניגון שמח שיהא ניכר ש"זרעו בחיים", וזו תהי' ראי' נוספת ש"הוא בחיים". 2) ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך": ע"י ש"זרעו בחיים", בחיות ובתלהבות, פועלים ש"אף הוא בחיים", ועי"ז מתבטלים גם ההעלמות הסתרים שבאים מ"עמי הארץ" וכו'. 3) כאשר "זרעו בחיים", שהולכים בדרכיו וממלאים הוראותיו, פועלים ש"אף הוא החיים", שענין הנשיאות נמשכת למטה בחיים כפשוטו וכו'. 4) החידוש ב"יעקב לא מת", אף שכל יהודי הוא "נצחי", הוא, ש"הוא בחיים" כאן למטה מעשרה טפחים! 5) את הענין של "הוא בחיים" פועלים עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים". יש להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו", מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, "חייו ואורך ימיו", וכמ"ש אדנ"ע לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך", ועד"ז הוספה שמעשים טובים שהוא "חי" בהם, כמו ענין חינוך ואהבת ישראל, ובכללות אלו הם הענינים שציווה לעשותם. וכ"ז מחשזק את ה"זרעו בחיים" ובמילא גם מחזק את ההוכחה ש"הוא בחיים" וכו'. 6) זה ש"זרעו בחיים" הוא הוכחה הטובה ביותר ש"הוא בחיים", ועד"ז כל הוראותיו וברכותיו וכו'. ורק צריכים לעשות פעולות לפי רוחו כדי להיות כלים לקבל את הברכות. 7) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! 1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז 2) משיחת פורים ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב 4) משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ח 5) ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 7) משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2022
1659
יום א' פ' חוקת [באה"ק: בלק], מחרת ג' תמוז...
יום א' פ' חוקת [באה"ק: בלק], מחרת ג' תמוז...
Jul 3, 2022
10:38
התוכן 1) "דור השביעי" ["דער רבי, וואָס ער איז דאָך געווען מבית דוד, וואָס ביי אים איז דאָך מקויים געוואָרן אָט די אַלע ענינים פון "חליינו הוא נשא .. והוא מחולל מפשעינו", .. איז במהרה בימינו בעגלא דידן ולמטה מעשרה טפחים זאָלן מיר אַלע זוכה זיין זיך זען מיטן רבי'ן און ער זאָל אונז אַרויסנעמן פון גלות .. און זאָל בריינגען אונז צו דער גאולה שלימה במהרה בימינו".] 2) "תביעה" של הרביים היא נתינת-כח, וגם מחייבת לנצל את הכחות במילואם; אנו מקבלים כל ההשפעות ע"י "ממוצע המחבר" – כ"ק מו"ח אדמו"ר. 3) הנתינת-כח לכאו"א על עבודת הקרבנות, שצ"ל "מכם" – "מכם ובכם הדבר תלוי", היא מ"אתשפטותא דמשה (ש)בכל דרא". 4) נשיא הדור הוא "ממוצע המחבר", וזה מהווה נתינת-כח נוספת לכל המקושרים שרוצים לקבל א"ז וכו', לנצלם עם עצמם ועם הזולת. 1) סיום ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשי"א 2) ב' חלקים מהתוועדות כ"ד טבת ה'תשי"ב 3) סיום ד"ה באתי לגני ה'תשי"ב 4) משיחת י' שבט ה'תשכ"א לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו נדבת ר' אברהם שי' גורארי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2022
1660
יום ב' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ה' תמוז
יום ב' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ה' תמוז
Jul 4, 2022
12:04
התוכן הוראות מסיפור האמור [מאסר הראשון של אדמו"ר הריי"צ] גם למבוגרים יותר: האדם מורכב מגוף שמצדו נמשך לגשמיות, ומנפש שמצדו נמשך לרוחניות. ומכיון שמציאות הגוף הוא בתוקף יותר הרי שהנפש נמצאת בגוף ב"מאסר", והגוף נמצא בתוך "מאסר" העולם שכשמביטים עליו רואים רק גשמיות וחומריות, ומזמן מזמן נעשה "מאסר" זה חשוך יותר, כמו שרואים במוחש כשיוצאים לרה"ר ורואים מה קורה שם, הן בנוגע למלכיות שמתגרות זב"ז והן בין אדם לחבירו מצד "אוהב כסף לא ישבע כסף", עד שצריך לשכור עוד שוטרים לשמור שהמצב לא ייצא משליטה... מצב החינוך כיום הוא שכאשר ילד לא מכה את המורה מעניקים לו כשכר ה"מכשיר" שבו יכול לראות איך להשיג מה שלבו חפץ... כשההורים טוענים שיש לתת לילד "חפשיות"... מצב מבהיל זה התחיל בשנים האחרונות ומשנה לשנה זה הולך ופוחת [ומסיימיים בטוב] [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לזכות ר' משה אליהו בן אסתר שיינדל שי' ליום ההולדת שלו ה' תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2022
1661
יום ג' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ו' תמוז
יום ג' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ו' תמוז
Jul 5, 2022
11:45
התוכן [המשך] אלו הן תוצאות משינוי הבולט בין אופן החינוך עתה לאופן החינוך בעבר: בעבר היו הרוב מאמינים בבורא עולם ומנהיגו וש"יש בעה"ב לבירה זו", ובפרט במדינה זו שנתייסדה ע"י אנשים שרצו להתנהג עפ"י אמונה זו עד שבשביל זה עזבו את מקומם הקודם וכו', וברוח אמונה זו גדלו ונתחנכו ילדיהם, ולא היו צריכים את הבי"ס כדי להחדיר בילדים אמונה זו. אבל מדור לדור נתמעט הדגש בהחדרת האמונה בבורא העולם, עד שבשנים האחרונות קמו "מהרסייך ומחרבייך" והכריזו שצריכים לעקור את נושא האמונה מבתי-ספר ר"ל! תנועה זו לא חדרה בבתי"ס (בגלל פחד המורים ששיטה זו תתנקם בהם... וכפי שרואים בפועל) עד לשנים האחרונות, ועכשיו רואה איזה חורבן נהי' כתוצאה! והעצה היחידה היא – למנוע התפתחות זו מלכתחילה – לא לחנך את הילד באופן שמקבל ועושה מה שלבו חפץ אלא שיש "עין רואה ואוזן שומעת! [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2022
1662
יום ד' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ז' תמוז
יום ד' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ז' תמוז
Jul 6, 2022
8:50
התוכן [המשך] עד"ז כשמדובר ע"ד עיר גדולה וכיו"ב שהתברך בריבוי חכמה (בחכמות חיצוניות) שאפשר לנצל זאת לצד הטוב או לצד השני. ועל כך באה ההוראה מסיפור הנ"ל שלמרות שכולם נמצאים בה"מאסר" דעוה"ז הגשמי ו"יצר לב האדם רע מנעריו" – אין זה מקרה אבוד! אכן נמצא במאסר "עגל" שנאנח ע"ז שאינו יכול לבעוט ולדחוף את הזולת... אבל נמצא שם גם בעל-שכל שמנצל את הזמן לחזור בע"פ ענינים שבורא עולם ציווה אותו ללמוד, גם כאשר אין המורה עומד על גביו..., כי ה' נותן את הכחות לכאו"א שיוכל להתגבר על חושך העולם. ולמרות שזה אכן כרוך עם מס"נ שצריך לוותר על עניני תאוה, הרי כמו שבנוגע לבריאות הגוף סומכים על הרופא שאומר לא לאכול דבר מסויים שיזיק לבריאותו, הרי כן צ"ל גם בנוגע לבריאת הנפש. [ובפועל רואים שבנוגע לבריאות הנפש כאו"א הוא מומחה בזה... ומפקידים ביד כ"א את חינוך הבנים והבנות בלי שיבדקו אם מתאים לזה...] [המשך יבוא] משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ הרה"ח ר' משה אליהו ב"ר נחמן ע"ה ליום היארצייט שלו ז' תמוז ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2022
1663
יום ה' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ח' תמוז
יום ה' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ח' תמוז
Jul 7, 2022
8:28
התוכן [המשך] ע"י ההנהגה האמורה משתחרר כאו"א מן המאסר שלו ויכול לילך ולגדול בכל עניני הטוב לפי מצבו, ובנוגע לאוה"ע – להיות מחסידי אוה"ע. על העומדים בראש מערכת החינוך וכיו"ב לדאוג לעיקר תפקידם – שהילדים יגדלו לבני אדם בריאים, ולא יתכן גוף בריא כאשר הנפש אינה בריאה. ולכן יסוד והתחלת החינוך צ"ל ש"יש בעה"ב לבירה זו". החוב והזכות על כל בעל השפעה בנוגע לענין החינוך לדאוג שיתחילו את היום בבי"ס עם ההכרזה שיש "עין רואה ואוזן שומעת" שאותו אא"פ לרמות ואא"פ לברוח ממנו! וזוהי ההוראה הכללית מהסיפור, שאין להמתין עד שהילד יהי' בן-דעת שאז יבחר בעצמו באיזה דרך לילך, אלא תיכף בתחלת החינוך יש לחנכו באופן כזה שלא יגדל בתור עגל שבועט אלא באופן אנושי! וישנה הההבטחה שאם יהי' "וגעת" יהי' "ומצאת"! משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2022
1664
יום א' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"א תמוז, ערב י"ב תמוז
יום א' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"א תמוז, ערב י"ב תמוז
Jul 10, 2022
12:02
התוכן [כ"ק אד"ש צוה לא' מהאורחים מרוסי' לנגן את הניגון ברוסית "מי וואַדיע ניע אוטאָנים אי וואַדיע מי ניע זגאַרים" (במים לא נטבע ובאש לא נשרף)] דובר לעיל שיש הענין ד"מיצר" כפשוטו, אבל יש ענין ה"מיצר" בעבודת ה' – עבודת ה' במדידה והגבלה. הנה לאחרי העבודה בדורות הראשונים ובעיקר של נשיא דורנו – אין צורך ח"ו בענינים בלתי-רצויים כפשוטם, אלא מספיק ענינים אלו בדקות, בעניני לימוד התורה וכיו"ב, כדי שיהי' (לפחות) ה"אצבע קטנה" בדרא דעקבתא דמשיחא, שאז "אין המצוה נק' [עפ"י תורה] אלא ע"ש גומרה". ולכן, עכשיו אין צורך להזהיר ש"במים לא נטבע ובאש לא נשרף" בפשוטם של דברים ח"ו, אלא במובנם הרוחני: לא "לטבוע" ב"אין מים אלא תורה" ("רצוא"), אלא צ"ל גם מעשה המצוות ("שוב"), ולא "להשרף" במעשה המצוות בלבד, להעלות ולהקדיש את עניני העולם וכו', אלא צ"ל גם לימוד התורה, "מים". ובכללות: לא "לטבוע" בעבודת הגלות ולא "להשרף" בכלות הנפש בציפי' וגעגועים לגאולה – אלא צ"ל ב' הקווין. ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2022
1665
יום ב' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
יום ב' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
Jul 11, 2022
12:01
התוכן גם ממי שלא ראה את בעל הגאולה וגם שומע היום על המאסר והגאולה שלו לראשונה – אפשר לתבוע ממנו שסיפור הזה יפעל עליו שינוי במעשה בפועל. והביאור: הנשמה, שכל א' מבין שהיא העיקר, היא הרי למעלה מזמן ומקום. ולכן ענין הקשור עם הנשמה של השומע ושל בעל הגאולה "מדלג" על הזמן ושטח המקום המפרידים בין השומע לסיפור המאסר והגאולה ומחבר ביניהם. וכמ"ש בעל הגאולה במכתב שהגאולה שלו קשורה עם הענין דתומ"צ, השייך לכאו"א מישראל, גם מי ש"בשם ישראל [רק] יכונה". כי כאו"א "לבבו תמים" עם הקב"ה ותומ"צ גם אם לא רואים זאת בגלוי, ולאחרונה אף מודים בגלוי שרוצים להתחיל חיים חדשים של קיום תומ"צ. ולכן, נשמת כל א' "נדלקת" מיד כאשר שומע את סיפור המאסר והגאולה שבעל הגאולה מסר את נפשו עבר הפצת היהדות, ומחליט לקיים לפחות מצוה א', כשלב הראשון בכיוון הנכון של דרך המלך וכו'. ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוז לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2022
1666
יום ג' פ' בלק [באה"ק: פינחס], חג הגאולה י"ג תמוז
יום ג' פ' בלק [באה"ק: פינחס], חג הגאולה י"ג תמוז
Jul 12, 2022
12:12
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שכשהתחילו הגזירות נגד היהדות ותומ"צ במדינה ההיא בשנת ה'תרפ"ב, נאספו ט' יהודים והוא הי' העשירי ו"כרתו ברית" ביניהם שלא יפחדו מהגזירות ויפיצו יהדות באופן דמוסיף והולך מתוך מסירות נפש. ולכאו' מהי ההוראהמסיפור זהכאשר נמצאים במעמד ומצב שניתן לקיים תומ"צ בקלות, ועאכו"כ שאין צורך במסי"נ בפועל?! והביאור עפ"י ביאור אדה"ז בלשון "מסירות נפש" (ולא "מסירות הגוף" וכיו"ב), שעיקר ענין מס"נ הוא מסירת הרצון לה' - "נפש" פירושו רצון: רצונו הטבעי של אדם הוא לדאוג קודם כל לעצמו, וכש"יש לו פנאי" - לזולת, וזוהי ההוראה: יש למסור את כל רצונות האישיים ולהתמסר לגמרי להפצת היהדות! ולפעול א"ז גם על (לכה"פ) עוד 9 יהודים! וכשיחליט א"ז באופן של "כריתות ברית", יהי' קיום להתעוררות זו גם לאחרי ימי הגאולה. וזהו ה"בכן" שכאו"א צריך לקחת לעצמו מחג הגאולה! משיחת יום א' דפ' פנחס, י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2022
1667
יום ד' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ד תמוז
יום ד' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ד תמוז
Jul 13, 2022
8:56
התוכן [המשך] כאשר תובעים מיהודי שכמו שבעל השמחה והגאולה פעל בעצמו את ענין המס"נ בשנת תרפ"ב וכו', כך עליו לפעול זאת (מסירת הרצון) בעצמו בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז הגשמי והחומרי ב(סוף) זמן הגלות, וגם לאחרי יום י"ג תמוז, ועוד לעשות זאת בחיות, בשמחה וטוב לבב – שואל הוא מנין לו הכחות לזה? איך אפשר לצפות זאת ממנו, הרי זה באין-ערוך לגמרי?! הנה ההסברה הכללית שבדבר היא עפ"י מ"ש בדא"ח הלשון "פתח ר' שמעון ואמר וכו'", שעיקר הקושי בכל דבר הוא בראשון ש"פותח", "שובר" ו"סולל" את הדרך. ולאחריו – הקושי לאחרים לעשות זאת הוא שלא בערך פחות. (וכמו באברהם אבינו ש"פתח" וסלל את הדרך של מס"נ). ובעניננו: בעל הגאולה "פתח" ו"שבר" את חומת ההתנגדות לענין המס"נ, ואז יכולים כולם לפעול זאת ללא הכחות העצומים שהוא הי' צריך לזה [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2022
1668
יום ה' פ' בלק [באה"ק: פינחס], ט"ו תמוז
יום ה' פ' בלק [באה"ק: פינחס], ט"ו תמוז
Jul 14, 2022
11:20
התוכן ט"ו תמוז הוא: 1) ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של חודש הגאולה, ובמילא הפעולות ביום זה משפיעות על כל ימי החודש. 2) יום ההילולא של האור החיים הקדוש. האור החיים מבאר שהפסוק "זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבוקר וגו'" - קאי על זמן הגלות: "העולה" קאי על בנ"י. "על מוקדה" - אש של התורה. "על מזבח" - יסורי הגלות. וכ"ז הוא "כל הלילה" של גלות, "עד הבוקר" של הגאולה. והכוונה ב"עד הבוקר" היא: יומו של הקב"ה הוא אלף שנה. ת"ק שנה הראשונים - "לילה", ואח"ז מתחיל ה"בוקר". וישנם ב' "בקר" המסוגלים לגאולה - "בבוקר בבוקר". אילו זכינו היתה באה הגאולה לאחרי הת"ק שנה של האלף החמישי, וכיון שלא זכינו - היא תבוא בשנת ה'ת"ק, "וזהו "עד הבוקר" - הבוקר השני - של אלף השישי. ע"כ. וזה קשור עם התגלות הבעש"ט בשנת ה'תצ"ד, ובשנת ה'ת"ק היתה כבר בשלימות. וההוראה: אין להתפעל מענין ה"מזבח" שבגלות, מכיון שע"י לימוד התורה מהפכים א"ז ו"ימים אלו" "לששון ולשמחה ולמועדים טובים". משיחת יום ג' דפ' פנחס, ט"ו תמוז ה'תשל"ו לע"נ מרת מרים בת ר' שמואל דוד ע"ה ליום היארצייט שלה ט"ו תמוז ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2022
1669
יום א' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ח תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) – יהפך לשמחה
יום א' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ח תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) – יהפך לשמחה
Jul 17, 2022
11:08
התוכן גם התעניות שנקבעו בקשר למאורעות בלתי-רצויים, שלכאו' ה"ז היפך הענין ד"יום זכאי", עושים מהם – ע"י ענין התענית – "יום רצון לה'". וכמובן גם ממ"ש בהפטורת דיום התענית "דרשו ה' בהמצאו . . בהיותו קרוב" – פסוק שנאמר על עשי"ת, שאז ה' הוא "בהמצאו" ו"קרוב" לכאו"א מישראל בתור יחיד. ובפרט שביום התענית גופא נמצאים אנו בזמן המנחה ולאחרי תפלת המנחה; ההוראה מיוחדת בקשר לתענית די"ז בתמוז: א' מהמאורעות שאירעו בו הוא – "הובקעה העיר", בקיעה בחומת ירושלים. ובעבודה: "אני חומה זו תורה", כי נוסף על ענין ה"מזון" שבתורה, היא "חומה" שמקיפה את כאו"א מישראל ומגינה עליו. וכאשר יש איזה "בקיעה" ב"חומה" דקדושה – צריכים להשתדל "לחזק בדקה" ע"י שמוסיפים אבנים ד"חומה זו תורה", הוספה בלימוד התורה. משיחת שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2022
1670
יום ב' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ט תמוז
יום ב' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ט תמוז
Jul 18, 2022
6:26
התוכן לימוד מיוחד שקשור עם ימים אלו ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה" – לימוד בענין בנין ביהמ"ק, בתושב"כ – יחזקאל מ'-מ"ג, במשניות – במס' מדות (בעיקר), וברמב"ם הל' בית הבחירה. וכמ"ש במדרש שכשהקב"ה אמר ליחזקאל "הגד את בית ישראל את הבית .. מוצאיו ומבואיו .. ועשו אותם", שאל את הקב"ה "וכי עכשיו הם בונים?!" (כי זה הי' בתחילת הע' שנה של גלות בבל), והשיב לו הקב"ה שכשיתעסקו בענינים אלו "אני מעלה עליהם כאילו בבנינו הם עסוקים" [וצ"ע במ"ש הרמב"ם בנוגע הטעם שמס' מדות בא בסוף המסכתות כיון שהוא רק סיפור איך נראה ביהמ"ק ולא דינים, ויש ללמוד אותו כדי לדעת איך לבנות ביהמ"ק השלישי – ולכאו' הול"ל ענין נעלה יותר, שע"י הלימוד בזה כאילו עוסקים בבנין ביהמ"ק?! ואכ"מ]. ועאכו"כ ב"עקבתא דמשיחא" וכו', הנה הלימוד בתורת הבית מזרז יותר את בנין ביהמ"ק בפועל. משיחת יום ה' פ' מטו"מ, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2022
1671
יום ג' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ' תמוז
יום ג' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ' תמוז
Jul 19, 2022
11:53
התוכן ישנם חלקים בספר היד לררמב"ם שאין לומדים אותם אלא ע"ד הפשט, כמו הל' קידוש החודש. דמכיון שלא למדו חכמת התכונה וכו', אינם יכולים ללמוד אלא את המסקנות והתוצאות הבאות לאחרי כל החשבונות וכו'. גם תוכנם של מפרשי הרמב"ם בזה הוא רק פירוש המלות וה"מונחים" אבל לא מוסיפים בנוגע להבנת דברי הרמב"ם עצמו. ישנם מפרשים שחולקים על הרמב"ם, כמו ר' אברהם זכות, אבל אי"ז "פירוש" לדברי הרמב"ם. ["קולמובוס", שגילה את אמריקה, השתמש בידיעותיו ו"כלי התכונה" של רא"ז. ומענין לענין – הלשון "גילה את אמריקה" מדוייק, שהרי יבשת זו היתה קיימת גם קודם לכן. וצאצאיו של אדם הראשון הגיעו גם לחצי כדור התחתון בזמנים הכי קדומים, וכמ"ש "ומשם נפצו על פני כל הארץ", ועד"ז בנוגע לבעלי-חיים וצמחים וכו'. וזה מסביר גם מה שבדרום אמריקה וכיו"ב מצאו ציורי אותיות שמקורם ביבשות אחרות, עד שמצאו גם אותיות בדוגמת א"ב בלשון הקודש!] משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2022
1672
יום ד' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"א תמוז
יום ד' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"א תמוז
Jul 20, 2022
10:21
התוכן אדה"ז כותב (באגה"ק סכ"ג): "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי"! ומזה מובן במכ"ש כאשר מדברים בדברי תורה. חג החסידי של החודש הוא חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר. כשנעשה בר-מצוה שאל את אביו למה מקבלים ע"ע מצות אהבת ישראל – לפני התפילה דוקא? וענהו: לפני שמבקשים מ"אבינו שבשמים" את צרכינו יש לעשות לו איזה נח"ר, ונח"ר הכי גדולה לאבא היא האהבה בין בניו. ובזה התחיל את הכנותיו, כגדול, להיות "נשיא בישראל". וההוראה: לפני שאדם מתחיל את עבודתו שבה הוא ה"נשיא", עליו להתאחד באהבה אל הזולת. והקשר לג' השבועות: סיבת החורבן היתה שנאת חנם, וע"י אהבת חנם מבטלים את הסיבה וזוכים ממילא לגאולה האמיתית והשלימה. משיחת כ"א תמוז ה'תשכ"א לאורחים מאנגלי' לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2022
1673
יום ה' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"ב תמוז, ערב יום ועש"ק מבה"ח מנחם-אב
יום ה' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"ב תמוז, ערב יום ועש"ק מבה"ח מנחם-אב
Jul 21, 2022
9:55
התוכן עומדים אנו בערב שבת ("מעלי שבתא") מברכים מנחם-אב. החידוש המיוחד בשבת מבה"ח מנחם-אב הוא, שהנוסח שבו מברכים את החודש בכל שבת מברכים, "מי שעשה נסים . . לישועה ולנחמה ונאמר אמן", קשור בגלוי לחודש מנחם-אב. ובשנה זו גופא יש בזה חידוש מיוחד, שהרי את הענין של "מי שעשה נסים וכו'" ראו בגלוי במאורעות בזמן האחרון [מבצע "אנטבה"]. ולאחרי שהתקיים ה"מי שעשה נסים" מתחזק הבטחון שיקויים גם המשך הנוסח "הוא יגאל אותנו בקרוב [ואח"כ יקויים ה]ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ", ומסיימים "ונאמר אמן"! וכמדובר כמ"פ ההוראה שצריכים לקחת ממאורע זה – האזהרה "לפשפש במעשיו" ולתקן את מה שצריך, בתומ""צ בכלל, ובמיוחד במצות הצדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות". וקשור במיוחד עם חודש מנחם-אב – "ציון במשפט [תורה] תפדה ושבי' בצדקה". משיחת אור לועש"ק פ' מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2022
1674
יום א' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ה תמוז
יום א' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ה תמוז
Jul 24, 2022
11:22
התוכן ביאור במשנה שבמס' מדות (פ"א, מ"ב): "איש הר הבית הי' מחזר על כל משמר.. וכל משמר ש.. ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות הי' לו לשרף את כסותו", והקשו במפרשים ה"ה עובר על האיסור ד"בל תשחית"?! והביאור בזה עפמ"ש אדה"ז בשולחנו בגדר בל תשחית דנכסים (דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית סי"ד): "כשם שצריך להזהר בגופו שלא לאבדו.. כך צריך להזהר במאודו שלא לאבדו", שלבל תשחית דנכסים יש אותו גדר של בל תשחית דגופו. וכמו שבבל תשחית דגופו ישנו הכלל (שם הל' נזקי גוף ונפש ס"ד) שאם זה "בדרך תשובה", לטובת נפשו, מותר, הרי עד"ז הוא בבל תשחית דנכסים. ולכן כיון שכוונת ה"איש הר הבית" בזה היתה כדי שהבן לוי יחזור בתשובה – אין בזה האיסור דבל תשחית. ועוד. משיחת אור לערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2022
1675
יום ב' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ו תמוז
יום ב' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ו תמוז
Jul 25, 2022
8:05
התוכן ביאור בהלכה דהלכות בית הבחירה להרמב"ם [פ"א ה"ה]: "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קודש וקדש הקדשים ויהי' לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם, ושלשתן נקראין היכל, ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכו'". הרמב"ם מחדש כאן ב' דברים: 1) מלשונו כאן משמע שמחיצה זו היא לצורך ההיכל ולא לצורך העזרה. והנפק"מ: מותר להשתמש בכסף שנודב עבור קדושת ההיכל לעשיית מחיצה זו. 2) הוא מונה גם את ה"אולם" כחלק עיקרי במקדש אע"פ שבמשכן לא הי' "אולם", והציווי "ועשו לי מקדש" שנאמר במשכן הוא היסוד לבניית ביהמ"ק! בנוגע לפתחו של אולם שהיתה גבוהה ארבעים אמה ובלי דלתות, מבואר ענינו בעבודה: שע"י ה"פתחי לי כחודה של מחט" של האדם נפתח לו ע"י הקב"ה "כפתחו של אולם" שהיתה בלי דלתות – הכל פתוח לפניו! משיחת אור לער"ח אלול ה'תשל"ו לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2022
1676
יום ג' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ז תמוז
יום ג' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ז תמוז
Jul 26, 2022
10:43
התוכן בענין החיים, שהו"ע עיקרי, לא שייך הפסק. ובמילא מובן שבתומ"צ, ש"הם חיינו", לא שייך הפסק! ואע"פ שישנם זמנים ביום שלא מחוייבים בלימוד התורה, הרי ללימוד התורה שבשאר זמני היום יש פעולה נמשכת במשך כל היום. ועפי"ז מובן שכוונת התואר "סיום שנת לימודים" היא סיום "שנת הלימודים" ולא ה"לימודים" עצמם. ואדרבה – יש לנצל זמן זה להוסיף בלימוד התורה למע' מהגבלות של "סדרי הישיבה". וזהו מה שהנהיג בעל הגאולה לשלוח שלוחים ושלוחות בתקופת הקיץ לעיירות שונות להוסיף בהפצת התורה והיהדות גם שם. ועליהם "לכבוש" תחילה את המקום ע"י עניני תורה, "חיזוק התורה", ואח"כ "חיזוק היהדות" בכלל. ועד"ז יש לנצל זמן זה לשלוח הילדים למחנות-קיץ כאלו שנמצאים שם במשך כל 24 שעות היממה תחת השפעת המדריכים וכו', דלא כבמשך השנה שלאחרי הלימודים חוזרים הביתה וכו', עד שישנם בתים שההשפעה שם היא בכיוון הפכי של הישיבה וכו'. תבוא ברכה על האמהות שיצעקו ויתבעו מהנהלות המחנות להשתדל ביותר בחיזוק היהדות ולהוסיף בזמני הלימודים וכו'. משיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשכ"ט לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2022
1677
יום ד' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ח תמוז, ערב ער"ח מנחם-אב
יום ד' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ח תמוז, ערב ער"ח מנחם-אב
Jul 27, 2022
9:41
התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים אודות נישואי איש ואשה – "קידושין". בשם זה מודגש שהמושג שידוך ונישואין אצל בנ"י הו"ע של קדושה. ועד שבחתונה של כל זוג בישראל מברכים "מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין", שזה מגלה שמציאותו האמיתית של כאו"א מישראל הו"ע של קדושה. בענין זה מצינו בשיעור היומי דבר נפלא בנוגע למעלתה של בת בישראל: "קטן שקידש אין קידושיו קידושין", אמנם בנוגע לקטנה – "האב מקדש את בתו .. כל זמן שהיא קטנה .. מיום שתולד" – ש"מיום שתולד" קיימת אצלה האפשרות להיות "מקודשת"! כולל – לאבינו שבשמים, ובתור "עקרת הבית", ומזה בא הדבר אח"כ בפועל בבנין עדי עד וכו'. ובפרט כאשר מנצלות את הידיעות והכשרונות לחנך את ילדי ישראל, שכאו"א מהם "בנו יחידו של הקב"ה", שעי"ז, "מדה כנגד מדה", זוכות בעצמן להקים בית בישראל וכו'. וכ"ז ממהר את הגאולה האמיתית והשלימה וכו'. משיחת יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוז לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2022
1678
יום ה' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב
יום ה' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב
Jul 28, 2022
12:13
התוכן בימי בין במצרים בכלל יש להוסיף בלימוד התורה (ובפרט בעניני בית הבחירה) ובנתינת הצדקה עפמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ובזה גופא כשמגיע העת-רצון דערב ר"ח מנחם-אב יש להוסיף בזה אפי' בערך ההוספה דימי בין המצרים בכלל, ועד"ז כשמגיע ראש-חודש יש להוסיף בזה עוד יותר, ועד"ז בשלבים השונים בתשעת הימים עצמם – שבוע שחל בו ת"ב, ערב ת"ב, ובת"ב (בענינים המותרים) וכו'. וזה שייך לכל אחד ואחת ואפי' ל"עוללים ויונקים" שלפני בר-בת מצוה עפמ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עז . . להשבית אויב ומתנקם", וכיון שלימוד התורה צ"ל "בשבתך בביתך . . ובשכבך ובקומך" הנה לצורך זה עליהם לדעת כמה עניני תורה בע"פ (באופן המותר). זירוז זה בא ביחד עם ה"בקשה נפשית" שכ"א יעסוק בזה ובשמחה ובטוב לבב, ולנצל לצורך זה גם ה"טנקים" וכו'. א' השיחות דהתוועדות אור ליום ג' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2022
1679
יום א' פ' דברים, ג' מנחם-אב
יום א' פ' דברים, ג' מנחם-אב
Jul 31, 2022
10:48
התוכן בילקוט שמעוני בתחלת ספר ירמי'הו איתא דזה ש"עלה ארי' (נבוכדנאצר) במזל ארי' (חודש החמישי) והחריב אריאל (ירושלים, ביהמ"ק, מזבח)" ה"ז "על מנת שיבוא ארי' (הקב"ה) במזל ארי' ויבנה אריאל". ועי"ז "והפכתי אבלם לששון". והכלי לזה הוא כמ"ש בסיום ההפטורה דשבת חזון "ציון במשפט (הלכות התורה) תפדה ושבי' בצדקה", ובהקדמת עבודת התפלה. ועוד ענין: איתא במדרש שבירושלים היו ת"פ בתי-כנסיות שבכ"א מהם הי' בית ספר שבו למדו ילדים תורה (וכמ"ש הצ"צ הקשר בין המספר ת"פ לשם הוי', שלימוד התורה של ילדי ירושלים הי' באופן שע"י התקשרו עם שם הוי' שלמע' משם אלקים וכו'). וההוראה בפועל: בכל יום ויום, מתחיל מר"ח מנחם-אב, יוסיפו כאו"א, אנשים נשים וטף, בתפילה, תורה וצדקה. ומה טוב – פעמיים בכ"י, לפני שחרית ולפני מנחה. ולהשתדל לעשות כן גם במחנות קיץ שבהם נמצאים כו"כ ילדי ישראל ביחד וכו'. ב' חלקים משיחת אור לר"ח מנחם-אב ה'תש"מ אחרי תפילת ערבית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2022
1680
יום ב' פ' דברים, ד' מנחם-אב
יום ב' פ' דברים, ד' מנחם-אב
Aug 1, 2022
12:20
התוכן בשיעור רמב"ם היומי: "הניח נשים רבות אע"פ שנשאן זו אחר זו ניזונות בשווה שאין דין קדימה במטלטלין", ומזה משמע שכאשר ניזונות מקרקעות, שע"ז חל שעבוד המזונות, יש דין קדימה. והראב"ד כותב "ואפי' ניזונות מן הקרקע, לפי שאין חיוב מזונו אלא לאחר מותו.. לכולן בבת אחת". הרגצ'ובי מבאר פלוגתתם עפ"י ב' האופנים בענין הנישואין: א) החיוב חל ביום הנישואין, והזמן לאח"ז הוא המשך לחיוב זה. ב) כל יום ישנו חיוב חדש וכו'. ויש לקשר זה גם עם מ"ש שחורבן בהמ"ק הוא דבר הנמשך – החורבן נמשך בכל יום! וכמ"ש בירושלמי – "כל דור שאינו נבנה (בהמ"ק) בימיו מעלין עליו כאילו החריבו"! וא"כ מובן עד כמה צ"ל הצעקה "עד מתי?!" היום!! והרי כ"א שהי' רואה עכשיו חורבן ושריפת בהמ"ק הי' "מרעיש עולמות" – "זאָגט תורה.. קער אַ וועלט היינט!". ועד"ז ישנו כל יום "חיוב" חדש על ה' לבנות מחדש את בהמ"ק! משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2022
1681
יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל
יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל
Aug 2, 2022
11:27
התוכן 1) הענין ד"בין המצרים" התחיל כאשר "הובקעה העיר" ופרצו פירצה בחומת ירושלים, ואעפ"כ לא התפעלו בנ"י מזה והמשיכו ללחום נגד הגויים וכו', וההוראה: לפני זמן הגלות הי' "חומת ירושלים", החומה שהבדילה בין ישראל לעמים, בשלימות, והגינה עליהם מפני ענינים שאינם קשורים ליהדות ובמילא עמדו אז במעמד של "ירושלים" - "שלימות היראה", משא"כ בזמן הגלות שנעשה פירצה בחומה זו, ולדוגמא - דרים בעיר שרואים בה אלו שנוסעים בשבת, ה"ז יכול לפעול עליו חלישות בקשר שלו עם יהדות, וזוהי ההוראה מ"בין המצרים" שאין להתפעל מנסיון זה ולא רק שאי"ז פועל עליו חלישות אלא הוא עוד מחזק את החומה, והתכלית בראיית הפירצה היא לגלות שאינו מתפעל ממנה! 2) דברי האריז"ל עצמו בהספדו על הסתלקות הרמ"ק, ש"ותלית אותו על העץ", שסיבת הסתלקותו היא רק "מחמת עץ הדעת שגזר מיתה, בשביל כך מת" – הוא גם הספד בנוגע לעצמו. ובפרט מצד השייכות המיוחדת שביניהם, שהענינים שנתבארו בעץ חיים הם הפנימיות דהענינים שנתבארו בספר הפרדס דהרמ"ק. ועוד. 1) משיחת יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) שיחת אור ליום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2022
1682
יום ד' פ' דברים, ו' מנחם-אב
יום ד' פ' דברים, ו' מנחם-אב
Aug 3, 2022
11:17
התוכן על מ"ש בהתוועדות קודמת ש"ימין מקרבת" צ"ל לפני "שמאל דוחה" הקשו ממ"ש הגמ' בסוטה ש"יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". הנה עכצ"ל שאין הגמ' מדברת בהסדר שזה צ"ל בזמן, שהרי יש פסוק, פרש"י, גמ' בשבת, ופי' המשניות להרמב"ם – להיפך! בסוגיא דמס' סוטה עצמו מוזכר "יצר תינוק ואשה", והרי הרמב"ם מבאר בפי' המשניות שהסדר בחינוך "תינוק" הוא שלא מתחילים עם "שמאל דוחה", אלא תחלה מבטיחים לו ממתקים וכיו"ב ורק אח"כ הנה "מתוך שלא לשמה בא לשמה". גם בהל' תשובה פוסק הרמב"ם שכ"ה הסדר בכלל, שתחלת הלימוד ועבודת ה' הוא "ימין מקרבת" – בהבטחת יעודים גשמיים וכו', עד שמגיעים לשלימות העבודה "לשמה" (וגם אז – השלימות הוא עבודה מאהבה). הגמ' בשבת: "רבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא". הפסוק ופרש"י: זה שמשה חיכה להוכיח את בנ"י על מעשה העגל וכו' עד "אחרי הכותו את סיחון וגו'" (כמ"ש בתחלת פ' דברים), מפרש"י – כי רק אחרי שעשה להם טובה (מיוחדת), "ימין מקרבת", הי' יכול להוכיחם (על מעשה חמור כזה), "שמאל דוחה". משיחת יום ג', כ"ח מנחם-אב, אור לער"ח אלול ה'תשל"ו לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2022
1683
יום ה' פ' דברים, ז' מנחם-אב
יום ה' פ' דברים, ז' מנחם-אב
Aug 4, 2022
11:50
התוכן 1) הוראה משאלת משה רבינו להקב"ה בראשון דפ' דברים "איכה אשא לבדי וגו'", ותשובת הקב"ה אליו שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'": כאשר ילד קטן שואל "איכה אשא לבדי" – כיצד יוכל הוא למלא בשמחה את שליחות הקב"ה להתנהג ע"פ התורה וכו', עליו לדעת שהקב"ה נותן לו את הכח ועצה כו' שיוכל למלאות א"ז!, ועפמ"ש במדרש (איכ"ר) ש"אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד" מובן שהנהגה זו ד"איכה אשא לבדי וגו'" מבטל את ענין הגלות. 2) איתא במדרש שהתשב"ר בירושלים אמרו ש"אם יבואו השונאים עלינו, במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם!" – בכחם של ילדים קטנים (אלו שצריכים "יד" לסמן מקום הלימוד בחומש) ע"י לימוד התורה לנצח את השונאים ולגרשם מירושלים! ועוד. א' השיחות יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, "צבאות השם" לזכות שיינא בת מושקא תחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2022
1684
יום א' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, צום תשעה באב (נדחה) – יהפך לשמחה
יום א' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, צום תשעה באב (נדחה) – יהפך לשמחה
Aug 7, 2022
6:01
התוכן "ענין נפלא" שמצינו בשער הכוונות: הטעם שנהגו לומר נחם בט"ב במנחה וגם לקום ולשבת על הספסלים והרי "לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום ט"ב, ונשרף בעת המנחה", הוא, כי אז, בשעה שהציתו אש במקדש היתה אצל בנ"י "שמחה גדולה"!! כי רק כשראו ש"כילה חמתו על העצים ועל האבנים" היו בטוחים ש""חצי כלים והם אינם כלים", וש"עם ישראל חי לעד ולעולמי עולמים"!! ולכן גם מקדשים את הלבנה מיד במוצאי ת"ב (נוסף על הטעם ש"בט"ב נולד משיח"). משיחת אור לט"ו באב ה'תשד"מ לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתם שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2022
1685
יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב
יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב
Aug 8, 2022
10:59
התוכן מסקנת הגמ' היא שמ"ש "אדם לעמל יולד" הכוונה ל"עמל תורה". והדיוק בזה הוא שלימוד התורה צ"ל באופן של יגיעה" – "לא יגעת ומצאת אל תאמין". וצ"ל, והלא רואים במוחש שיכול להיות ידיעה והבנה בתורה ללא יגיעה בתורה (אע"פ שצ"ל יגיעה שעניני העולם לא יבלבלו וכו', אבל זה קשור לענין התפלה ויר"ש)? אלא הדיוק הוא, שכדי להגיע ל"מצאת" בתורה, שענין המציאה הוא שלא לפי ערך הטירחא, ה"ז דוקא ע"י יגיעה. דבאמת זה פלא איך יכול נברא מוגבל, אפי' ע"י יגיעה, להבין ולהשיג התורה שהיא חכמתו ית' הבלתי מוגבל?! דאע"פ שה' הוא כל יכול והוא נתן לנו את התורה, אבל מצד זה התורה נשארת "תורת ה'", אבל כיצד יכול האדם להבין התורה באופן שיתאחד אתה עד "שנקראת על שמו" – "תורתו" של האדם? וע"ז אומרים שזהו אכן ענין של "מציאה" שבאין ערוך לטירחא. וזוכה לזה כאשר הוא מתייגע בתורה ויוצא מהגבלותיו וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2022
1686
יום ג' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב
יום ג' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב
Aug 9, 2022
11:51
התוכן [בקשר למסקנת הגמ' שתכלית בריאת האדם היא בשביל "עמל תורה"] עצם מציאותו של יהודי – מבלי הבט על עסקו, מדרגא העליונה ב"מארי תורה" עד הפשוט שבפשוטים ב"מארי עובדין טבין" – היא ענין התורה. וכמ"ש בגמ' "אע"פ שחטא ישראל הוא", והרי "ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה" – שלכל יהודי יש אות בתורה שממנו מקבל חיותו. וכמו שהסביר ר"ע את השייכות בין יהודי לתורה שזהו כמשל דגים שבים שכל מציאותם וחיותם הוא המים. (אלא שגם (ובעיקר) בנוגע ל"עמל תורה", שדורשים מיהודי להתייגע בשכלו ולהיות שקוע לגמרי להבין את הסוגיא בשכלו וכו', דרושה זהירות והבהרה שלא יבוא לטעות ולחשוב ש"כחי ועצם ידי עשה לי את כח החיל הזה". טעות כזו בנוגע לענין עדין כ"כ כמו השכל שבראש חמורה יותר מטעות כזו בנוגע לכח המעשה). כל יהודי, ועאכו"כ בנוגע לבני הישיבה וכו', צריך לדעת שכל מציאותו הוא תורה! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2022
1687
יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב
יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב
Aug 10, 2022
11:20
התוכן הקשר בין יהודי לה' הוא קשר עצמי שלמע' באי"ע מאיזה הסברה שכלית. והרי אפי' הקשר בין אב לבן למטה הוא למע' מהסברה שכלית, אע"פ שהבן הוא מציאות בפ"ע, עאכו"כ שזהו כך בנוגע ל"בנים אתם לה' אלקיכם" עד ש"בני בכורי ישראל", שאינם מציאות בפ"ע, אלא גם כפי שהנשמה "נעשה נברא" ונמצאת בעוה"ז, ה"ה "חלק אלוקה ממעל ממש"! "חלק מן העצם" שעי"ז "אתה תופס בכולו"! – "במילא איז יעדער איד – אָט דער אויבערשטער כביכול"! ומי שנבהל לשמע דברים כאלו – הנה ראי' מנגלה: איתא בירושלמי "מאן פני אדון הוי' – דא ר' אבוה בקיסרין" (שהוא הי' אמורא, ולא כמ"ש בזהר "דא רשב"י")! וגם אמרו "כל המהרהר אחר רבו – איזה רב שיהי' – כמהרהר אחר השכינה"! אבל אעפ"כ, צריך את ה"ממוצע המחבר" של משה רבינו שהוא "אנכי עומד בין ה' וביניכם" [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן], שע"י מקבלים בנ"י את כל העילוי כאילו שומעים זאת מהקב"ה בעצמו, עד שבנ"י נעשים בגלוי גם למטה חד ממש עם עצמו"ה. ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2022
1688
יום ה' פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ערב חמשה עשר באב
יום ה' פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ערב חמשה עשר באב
Aug 11, 2022
12:12
התוכן הביאור במ"ש בגמ' בקשר לט"ו באב "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף כו'" (ופרש"י "מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה (בלילות) יוסיף חיים על חייו") – דלכאו' ממנ"פ: אם יש לו זמן פנוי ללמוד תורה – מחוייב הוא בזה מעיקר הדין (וידוע חומר הענין דביטול תורה אפי' רגע א'), ואם אין לו – כיצד יכול להוסיף וללמוד תורה בזמן זה?! והביאור בזה ע"פ מ"ש אדה"ז בשו"ע בפירוש מאחז"ל "הלל מחייב את העניים ורבי אלעזר בן חיסמא מחייב את העשירים", כי למדו תורה גם בזמן שעפ"י דין, מצד העניות או העשירות, היו מותרים לעסוק במשא ומתן. ועד"ז בנוגע לעניננו – הכוונה היא "לגזול" מזמנים שבהם מותר ע"פ שו"ע לעסוק במשא ומתן כו' כדי להוסיף בלימוד התורה. ויה"ר שלכאו"א מישראל תהי' אריכות ימים ושנים, וכמ"ש אדה"ז בפי' מארז"ל "יום שכולו ארוך", שמצד ענין האיכות "גם בתחלתו הוא ארוך", ועד"ז להוסיף גם באיכות לימוד התורה. ב' חלקים משיחת אור ליום ד', חמשה עשר במנחם-אב ה'תשמ"ב לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באב – לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2022
1689
יום א' פ' עקב, י"ז מנחם-אב
יום א' פ' עקב, י"ז מנחם-אב
Aug 14, 2022
10:49
התוכן א' השבחים של ארץ ישראל הוא שהיא "ארץ אשר אבני' ברזל" [כמ"ש בראשון דפ' עקב], ואי' בגמ' "אל תקרי אבני' אלא בוני'" – שתלמיד חכם ("בוני'") צ"ל "קשה כברזל". וההוראה: לפי' הפשוט מעלת ענין ה"ברזל" הוא עפ"י הידוע שאילו זכו בנ"י היו נכנסים לא"י מיד באופן נסי וכו', אבל ענין חטא המרגלים גרם שהכניסה לארץ ישראל תהי' עפ"י דרך הטבע, שלכן הצטרכו "כלי זיין" וכו' – "ברזל". וכן הוא בנוגע שלימות הארץ עתה לפני ביאת משיח צדקנו, שכדי לבנות ("אבני' -בוני'") את ארץ ישראל ה"ז דוקא ע"י ענין ה"ברזל" – כלי זיין, שעי"ז תהי' ה"תפול עליהם אימתה ופחד". אבל צריכים לדעת שזהו רק אם זה מיוסד על פירוש הפנימי של פסוק זה – בונים עפ"י התורה ולימוד התורה באופן של "ברזל" – עמלים בתורה" וכו'. משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשל"ז לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2022
1690
יום ב' פ' עקב, י"ח מנחם-אב
יום ב' פ' עקב, י"ח מנחם-אב
Aug 15, 2022
9:49
התוכן בשני דפ' עקב מדובר אודות שלילת הקס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". מכיון ש"תורת אמת" צריכה לשלול קס"ד זו בהכרח לומר שלולי זאת יש מקום בשכל לומר כן, גם בשכלם של "מאמינים בני מאמינים". והביאור: אע"פ שכל מציאות הבן נמשך ממוח האב מ"מ יכול להיות "יפה כח הבן מכח האב", מכיון שישנם כחות נעלמים של האב שנתגלו דוקא אצל הבן. אבל באמת זה גופא ש"יפה כח הבן" ה"ז "מכח האב" – מפנימיות ועצמות האב. וזהו מ"ש בגמ' שהקב"ה אמר "נצחוני בני נצחוני": יכול להיות שדוקא אצל בנ"י, בניו של הקב"ה, נתגלה איזה ענין לפני שנתגלה אצל בחי' "הקב"ה" – ה"אב" וכו'. ובעניננו: כאשר יהודי מרגיש שהוא בנו של ה', וכחו הוא כחו של הקב"ה, יכול להתקבל אצלו קס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי וגו'", וע"ז בא הציווי – וזכרת כי ה"א הוא הנותן לך כח לעשות חיל", שזה גופא הוא "מכח האב". משיחת יום ב' פ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ג לע"נ הרה"ת ר' יחיאל דוב ב"ר אברהם מנחם ע"ה נעלקען ליום היארצייט שלו כ' מנחם-אב ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2022
1691
יום ג' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, אור לכ' מנחם-אב – יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע
יום ג' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, אור לכ' מנחם-אב – יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע
Aug 16, 2022
11:34
התוכן בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] הי' יכול לשבת ולהתעסק בעניני תומ"צ לעצמו, ולפסוק שאלות רק עבור בני קהילתו שבאו אליו וכו', ובפועל הי' עוזר גם ליהודים של ערים אחרות, ולא חיכה עד שהם יבואו אליו אלא הוא הי' הולך אליהם לעודדם ולחזקם ביהדות וכו'. ועבור זה העמיד א"ע בסכנת נפשות בגשמיות, בידעו שעפ"י טבע זה יביא למאסרו, וכפי שאכן קרה בפועל. ובכך גם מסר את נפשו ברוחניות, כי במאסר לא הי' לו את האפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות כמו שצריך, ואף ש"אונס רחמנא פטרי'" אבל "כמאן דעביד לא אמרינן". וההוראה מזה בכלל: יש להתעסק בהפצת היהדות גם אם נדמה שזה על חשבון השלימות בתומ"צ. והוראה זו נוגע במיוחד בשנים האחרונות, שאלפי יהודים יצאו "משם" שלא יודעים כלום בעניני יהדות וצריכים עידוד וחיזוק וכו', שאין לחכות עד שהם יבואו אלא יש ללכת אליהם ולהראות להם את דרך היהדות וכו'. משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ה לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2022
1692
יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב
יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב
Aug 17, 2022
8:20
התוכן בעשרים באב מתחילים ה"ארבעים יום קודם שנולד הולד" בראש השנה, שאז הוא יום הולדתו של אדם הראשון ושל כאו"א. ובמילא יש לעורר על ההכנות הדרושות לר"ה כדי לזכות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, וההכנה לזה מתחילה בכללות בחודש אלול – חודש החשבון וחודש ההכנה, שהנתינת-כח לזה היא בשבת מברכים החודש אלול. ומכיון ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", ובפרט בג' הימים שלפני השבת (בו אנו עומדים כעת) – יש לנצל את הימים שלפני שבת מבה"ח אלול להתכונן לזה ע"י ההוספה בלימוד התורה וקיום מצותי' ונתינת הצדקה וכו'. "ולא לדרשה אלא למעשה!" – לנצל ימים אלו שעד השבת, ויום השבת מבה"ח אלול עצמו, ומתוך שמחה וטוב לבב. א' השיחות דהתוועדות יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2022
1693
יום ה' פ' עקב, כ"א מנחם-אב
יום ה' פ' עקב, כ"א מנחם-אב
Aug 18, 2022
8:32
התוכן בחמישי דפ' עקבנאמר "כי ה' אלקיכם גו' לא ישא פנים (אם תפרקו עולו. רש"י) ולא יקח שוחד", ולכאו' הרי פסוק מפורש במשלי "שוחד מחיק רשע יקח"?! והביאור: בפ' עקב הכוונה ב"שוחד" היא לשוחד הקשור עם תומ"צ, והיינו, שהקב"ה אינו לוקח "שוחד" דקיום מצוה תמורת עבירה, משא"כ במשלי הכוונה היא, כמפורש במדרש תהלים, ל"שוחד" של תשובה, ואת זה "לוקח" הקב"ה. והטעם, כי מדובר על דרגת תשובה כזו שעושה את האדם למציאות חדשה לגמרי, ובמילא זה שהאדם אינו מקבל עונש על חטאיו אי"ז בגלל שנתן "שוחד" אלא בגלל שאין כבר את מי לענוש! וכו'. משיחת אור ליום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ב לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף נדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2022
1694
יום א' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב
יום א' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב
Aug 21, 2022
11:04
התוכן בהתקרב התחלת זמן הלימודים על כאו"א להשתדל ביתר שאת בענינים הקשורים בזה. וכדי שכ"א לא יסמוך על השני..., הנה האחריות בזה היא על המרא דאתרא - עליו לזרז ולדבר עם מי שצריך בנוגע לזה. גם "שבעה טובי העיר" (כמ"ש בשו"ע) צריכים לעשות חלקם בזה. וגם המשפיעים שבכל עיר צריכים לעזור בזה [כמ"ש לפני כמה שנים שימנו "משפיעים" בכ"מ. אף שלעת עתה עדיין לא רואים את מה שפעלו... והיות שמתקרבים לחודש אלול הנה התקווה חזקה שלפחות עכשיו יתחילו לפעול וכו']. על כאו"א לכתוב אלי שהתחיל להתעסק בזה בפועל, ואלו שמהם לא יתקבל מכתב כזה, ה"ז יהי' סימן שאין להם מה להודיע! ובנוגע לפועל: על כאו"א "להרעיש" את המרא דאתרא, שבעה טובי העיר, המשפיע וכיו"ב שינצלו את הימים עד התחלת שנת הלימודים כדרוש, והנה הנה בא משיח "און וועט אַ פרעג טאָן: וואו זיינען "גידולים שגדלתם"?!". ב' חלקים משיחת מוצש"פ עקב, מבה"ח אלול ה'תשל"ח לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2022
1695
יום ב' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב
יום ב' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב
Aug 22, 2022
10:26
התוכן א) ההוראה מפ' ראה: שכל הענינים שילד יהודי לומד בתורה נעשים אצלו בתכלית ההתאמתות כמו דבר שרואה בעיניו! ועד"ז בשייכות לכל פעולותיו – שבכל דבר ודבר רואה אלקות. 2) בשני דפ' ראה מדובר אודות הקרבת הקרבנות בביהמ"ק (בהמשך למ"ש בתחלת הפרשה אודות כניסת בנ"י לא"י). וזה קשור עם האמונה השלימה שבכ"א שהנה באה הגאולה האמיתית והשלימה וכאו"א מאתנו רואה שנמצאים בארצנו הק' ואת ביהמ"ק, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותנו.. כמצות רצונך". ומכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", שמצפים ומחכים לביאת המשיח ובנין ביהמ"ק תיכף ומיד ממש – מספיקים להקריב היום את קרבן התמיד של בין הערביים! וע"י שכאו"א נותן "מתנה" להקב"ה, ועובד עבודתו "בכל לבבך בכל נפשך", ובעיקר "בכל מאדך" – בכל ממונך", שמפריש ממונו לצדקה – בדוגמת ענין הקרבן, מזרזים עוד יותר את הגאולה. משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם אב ה'תש"נ, להילדים והילדות שיחיו דמחנות קייץ יומיים לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2022
1696
יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב
יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב
Aug 23, 2022
7:45
התוכן ענין עבודת הבירורים הוא להעלות את הנצוצי קדושה שבמתברר, אבל ענין עבודת הנסיונות הוא שהאדם יעמוד בנסיון ולא יעשה דבר האסור, כי להיותו דבר אסור אא"פ, לכאו', להעלות הנצוצי קדושה שבו. ולפי"ז לא מובן מ"ש בכ"מ (מיוסד עה"פ [בשלישי דפ' ראה] כי מנסה ה"א אתכם לדעת וגו'") שעבודת הנסיונות היא נעלית יותר מעבודת הבירורים, והרי מבואר בדא"ח שהעלי' הכי גדולה נעשית ע"י העבודה עם המטה מטה ביותר, שענין זה ישנו דוקא בעבודת הבירורים?! ולכן צ"ל שכשהאדם עומד בנסיון מתעלים גם הנצוצי קדושה שבתוך דבר האסור – "זדונות נעשו לו כזכיות"! בדוגמת הפיכת החושך לאור שיהי' לעת"ל. וההוראה: אין להתייאש כשבאים לאדם נסיונות, כי דוקא ע"י העמידה בנסיון ניתן לו הכח להעלות, עוד בזמן הגלות, את הנצוצי קדושה שבאיסור והפיכת החושך לאור, ועי"ז ממשיכים אור גדול ביותר! משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2022
1697
יום ד' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב
יום ד' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב
Aug 24, 2022
11:43
התוכן הביאור בפשוטו של מקרא למה לא מוזכר בפסוק [ברביעי דפ' ראה, שםמדובר ע"ד סימני טהרה בבהמות חיות ודגים] גם סימני טהרה של עופות (והרי מפורש במס' חולין שישנם ד' סימני טהרה בעופות!): אין תועלת בידיעת סימני טהרה של עופות בנוגע לאכילתם – העופות האסורות באכילה אי"ז בגלל שאין להם סימני טהרה. כל העופות האסורות המנויות בפרשה יש להם סימן טהרה א' (ובנוגע לעופות – מפורש בגמ' שזה מספיק), ומ"מ אסורות בגזירת הכתוב. וגם כדי לדעת אלו עופות מותרות באכילה לא צריכים סימני טהרה, וכמ"ש רש"י שהפסוק פירט את כל העופות האסורות וכל שאר העופות מותרות! (סימני טהרה שבהם נוגע כדי להתירם למזבח, ובזה לא מדובר בפ' ראה). ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ ראה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2022
1698
יום ה' פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ערב יום ועש"ק פ' ראה, אדר"ח אלול
יום ה' פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ערב יום ועש"ק פ' ראה, אדר"ח אלול
Aug 25, 2022
9:12
התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר אודות מעשר שני. שמעשר שני ניתן לאכילת בעלים אבל צריכים לאכול את זה בירושלים. ובענין זה רואים הדגשה מיוחדת בנוגע לבושי הטבע שעל ידם עושים את המצוה, וכמ"ש "כי ירבה לך הדרך כי לא תוכל שאתו וגו'", שאם ישנו קושי עפ"י טבע להביא את המעשר עצמו לירושלים, הרי התורה מתחשבת בזה, ונותנת אפשרות לפדות את המעשר ולהעלות את הכסף לירושלים וכו'. אבל מצד שני ישנו הדין, כמ"ש ברמב"ם, ש"פירות הנלקחות מכסף מעשר שני אינו בדין ריחוק מקום .. אלא יעלו הן עצמן ויאכלו בירושלים", והטעם לזה הוא, כי אף שמצוה צריך להעשות עפ"י דרך הטבע, הרי לאחרי שכבר עשה דבר מסויים בדרך הטבע, אסור לו להוסיף ולהוריד את הדבר בעוד שלב עמוק יותר בלבושי הטבע. ומכיון שאסור לו – סימן שניתנו לו הכחות להתגבר על הקשיים וכו' (שיוכל לבוא לירושלים וליהנות מהפירות). משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2022
1699
יום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול
יום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול
Aug 28, 2022
11:30
התוכן "בחודש הששי ביום אחד לחודש" נאמרה נבואה לחגי הנביא שהקב"ה שואל אותו בתמי' גדולה: היתכן שישנם יהודים שאומרים "לא עת בא עת בית ה' להבנות", שעדיין לא הגיע העת לבניית בית המקדש (השני)?! ולא מסתפק עם התמי' אלא מצווה "עלו ההר והבאתם עץ ובנו בית"! וממשיך ומודיע "אני אתכם נאום ה'"! נבואה זו נכתבה כ"נבואה שהוצרכה לדורות", וכפי שרואים היום שאע"פ ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", והכוונה היא ליום זה בפשטות! ומ"מ ישנם כו"כ מבנ"י שאומרים ש"לא עת בא עת בית ה' להבנות"! וההוראה: אע"פ שאסור לבנות את הבית כפשוטו מכיון שמשיח עדיין לא בא, אבל יש לעשות את ההכנות - לא להתפעל מחושך העולם ולא להתבייש - "לעלות אל ההר", להתעלות ולצאת מגלות הפנימי, ולבנות את ביהמ"ק הפנימי שבכ"א ע"י עשיית ענינים במעשה בפועל, וכ"ז יזרז את בנין ביהמ"ק הכללי. ג' חלקים משיחת בדר"ח אלול ה'תש"מ לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2022
1700
יום ב' פ' שופטים, ב' אלול
יום ב' פ' שופטים, ב' אלול
Aug 29, 2022
11:10
התוכן מובא ברמב"ם בנוגע האיסור על המלך להרבות לו נשים [כמ"ש בשני דפ' שופטים] ש"על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו" כיון "שלבו הוא לב כלל ישראל". ביאור הקשר בין "מלך" ל"לב": כל ענינו של ה"לב" הוא להחיות את הגוף, ולכן 1) הוא תמיד במצב של תנועה והעדר המנוחה, "דפיקו דליבא", רצוא ושוב – להחיות את הגוף. 2) הוא אבר חלש ביותר, שזה מורה שאין לו ענין לעצמו, [משא"כ ה"מוח" יש לו גם ענין לעצמו, והוא מובדל מהגוף, ולכן: 1) אין בו שום תנועה 2) אינו חלש]. וזהו גם ענינו של "מלך" – כל ענינו של מלך הוא לשרת את העם, ולכן 1) הוא במצב של תנועה והעדר המנוחה – "אשר יוציאם ואשר יביאם", "לעשות משפט ומלחמות". 2) יש בו ענין החלישות – הוא מקבל את כל עניניו מאחרים – העם, "ולוקח מן העם גבורים.. חיל למרכבתו.. בעלי אומניות.. מעשר מן הזרעים כו'". משיחת ו' תשרי ה'תשל"ז לזכות ר' צבי הירש בן חנה רבקה וזוגתו מרת חנה חי' בת אסתר שיחיו ליום החתונה שלהם ב' אלול לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר, ורוב נחת מכל יו"ח נדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2022