Popular Shows by Moshe Niehaus: Page 10

901

Pesachim 100b: מקור הדין שאין קידוש אלא במקום סעודה

Mar 28, 2023

2:53

אף ידי קידוש לא יצאו. כתבו הרשב"ם והתוספות (ד"ס 6ף), שדין זה נלמד מהפסוק (ישעיס כס יג) וקראת לשבת עונג', ודורשים מהפסוק, שבמקום שקוראים לשבת, דהיינו שאומרים את הקידוש שהוא הקריאה לשבת, שם יהיה העונג דהיינו הסעודה. עוד פירש הרשב"ם, שדין זה נלמד מסברא, שכיון שתיקנו לומר את הקידוש על היין, מסתבר שתיקנו לומר אותו על היין שבשעת הסעודה, שהוא יין חשוב. ובתוספות חכמי אנגליה (ד"ס לין) פירשו, שהוצרך הרשב"ם לפרש גם מסברא, מפני שעל הדרשה מהפסוק אפשר לדחות, שלא לומדים דברי תורה מדברי קבלה, ואין ללמוד מפסוק בנביאים הלכה לדברי תורהג. הפרי מגדים (לו"ק סי' לעג מס"ז סק"ח) כתב נפקא מינה בין שני הביאורים, במי שמקדש על הפת. שאם לומדים מהפסוק, גם מי שמקדש על הפת צריך לקדש במקום הסעודה, שהרי זו הלכה בקידוש. אולם אם למדים מסברא, הסברא היא דווקא ביין, אולם כשמקדש על הפת אין צריך לקדש במקום סעודה [ויש לה חשיבות גם שלא במקום סעודה]. והחתם סופר (ד"ס וסמוסל) כתב נפקא מינה אחרת, שאם למדים מהפסוק, אפשר לומר שגם אם קידש והלך ממקום למקום באותו בית, עדיין העונג במקום קריאה. אולם אם למדים מסברא שיין שבמקום הסעודה חשוב, זהו דווקא היין שבאותו מקום ממש של הסעודה יש לו חשיבות. הט"ז (שס סי' לסט סק"ל) ביאר בשיטת רב נטרונאי גאון טעם אחר לקידוש במקום סעודה, שהיתה קבלה בידו שיש בטעימה שלאחר הקידוש רפואה, ולכן תיקנו חכמים שתהיה הסעודה מיד אחר הקידוש, והיינו שמצד הקידוש עצמו לא צריך טעימה, ויוצא ידי חובה גם בלי טעימה, ורק משום הרפואה חכמים הצריכו להסמיך את הסעודה לקידוש.

902

Pesachim 101a: גדר דין קידוש במקום סעודה

Mar 29, 2023

6:44

כתב הרמב"ם (שבת פ"ל היט) "חייב אדם לאכול שלש סעודות בשבת, אחת = ערבית ואחת שחרית ואחת במנחה, וצריך לקבוע כל סעודה משלושתן על הין. בטור (או"ח סי' רצא) הביא את דברי הרמב"ם שגם בסעודה שלישית קובע על היין, וכתב שאביו הרא"ש לא היה מברך על היין קודם, משום דאיתקש יום ללילה לענין קידוש, מה לילה סגי בחד זימנא אף ביום נמי סגי בחד זימנא, מבואר מדברי הטור שלמד בדעת הרמב"ם שמה שצריך לקבוע ג' סעודות על היין הוא מדין קידוש. ובכסף משנה (שם) הקשה שלדברי הטור סתר הרמב"ם את דבריו, שהרי כתב בפרק כ"ט היין מצוה לברך על היין קודם שייסעוד סעודה שניה וזהו הנקרא קידושא רבה וכו', וגם קידוש זה לא יהיה אלא במקום סעודה'. הרי מפורש שלדעת הרמנים אין דין קידוש אלא בסעודה שניה ולא שלישית, ולכן חולק הכסף משנה וסובר שמה שכתב הרמב"ם שקובע שלש סעודות על היין, אין כוונתו לדי קידוש, אלא רק שיש דין שישתה יין בסעודה כדי שתקבע סעודתו על היין , ליישב דעת הטור כתבו האחרונים שלדעת הרמב"ם יש שני דינים בכך - שצריך קידוש במקום סערה מצד חובת קידוש, שאין הקידוש מועיל עד שיעשה במקום סערה, ועל זה נאמר הילפותא שהביא הטור שמקישים את חיום ללילה, שכשם שבלילה יש רק קידוש אחד, כמו כן ביום יש רק קידוש אחד, שקידוש המחויב מהלכות קידוש אינו חייב אלא בקידוש אחד ביום, ב, קידושקו מצד חובת סעודה, שבדין עונג שבת נאמר שכל סעודה הנעשית בשבת מדין עונג שבת תהיה הסעודה טעונה קידוש, כדי לעשות היכר שאינה נעשית כסעודת חול, וכיון שהוא תנאי הנצרך מצד חובת עונג שבת אין לחלק בין סעודה לסעודה סג ויש סמך לדברים ממקום הבאתם ברמב"ם, שבפרק כ"ט ששם כתב הרמב"ם דין קידוש רק בסעודה שניה, מדבר מדיני קידוש וכל שחיוב הקידוש הוא מהלכות קידוש, אין דין קידוש אלא בסעודה ראשונה ושניה, ואילן כפרק כתב הרמב"ם שיש דין לקבוע על היין בכל ג' סעודות, מדבר הרמב"ם בהלכות עונג שבת, ומדין עונג שבת אין חילוק בין כל הסעודות ובכולם צריך קידושין.

903

Pesachim 101b: טעם דין שינוי מקום

Mar 30, 2023

4:01

כתב הר"ן (על הרי"ף, קא: ד"ה אבל) שהדין בשינוי מקום שצריך לברך הוא בין שלא חוזר למקומו ובין אם חוזר למקומו, והוכיחו ממה שאמרו בברייתא אבל לא הניחו שם זקן או חולה כשהן יוצאין טעונים ברכה למפרע, וכשהם חוזרים טעונים ברכה לכתחילה', מבואר שאף שחוזר למקומו צריך לברך ברכה ראשונה. והסברא בזה היא, כיון ששינוי מקום הוא גמר סעודה [לשיטת הרמב"ם] או היסח הדעת [לשיטת הראשונים] אינו מועיל מה שחוזר למקום הראשון לאחר שנגמרה סעודתו או שהסיח כבר דעתו. ויש שכתבו', שדין שינוי מקום הוא רק באינו חוזר למקומו, אבל בחוזר למקומו אינו צריך לברך. ויש לבאר סברתם על פי מה שכתב הדברות משה, שהחסרון בשינוי מקום כיון שיש דין שהברכה תחול על מה שאוכל, וכשמשנה מקומו אין הברכה שבירך במקום הראשון חלה על מה שיאוכל במקום השני. אך כשחוזר למקומו מצטרפת האכילה השניה שאוכל לאכילתו הראשונה [שעליה חלה הברכה קודם שיצא], וכמו שמצינו שהמברך על פירות שהיו לפניו פטר בברכתו גם פירות שיביאו לו. לאחר מכן, כיון שמצטרפים לאכילתו הראשונה שנעשתה באותו מקום.

904

Pesachim 102a: שינוי מקום בדברים הטעונים ברכה במקומם

Apr 2, 2023

2:49

נחלקו הראשונים מה הם הדברים הטעונים ברכה אחריהם במקומם. ונאמרו בזה ג' שיטות: א. דעת רבינו חננאלי (קא:) שדווקא מיני פת הטעונים ברכת המוציא וברכת המזון טעונים ברכה אחריהם במקומם. ב. דעת תוספות (שם ד"ה אלא) והרי"ף (שם) לא שלאו דווקא פת אלא כל מיני מזונות שיש בהם מחמשת המינים. ג. דעת רש"י, והרשב"ם (ד"ה אבל דברים), והרמב"ם (ברכות פ"ד ה"א) שאף שבעת המינים כיון שיש בהם ברכת מעין ג' טעונים ברכה אחריהם במקומם. ובשולחן ערוך (סי' קעח ס"ה) הביא את שלושת הדעות. הדבר שמואל (קא: ד"ה בא"ד או) כתב, שיסוד מחלוקתם של הראשונים האם שבעת המינים טעונים ברכה אחריהם במקומם או לא, תלוי במה הגורם להצריך ברכה במקומו. שהרשב"ם והרמב"ם סברו שהגורם הוא חשיבות הברכה, שכל ברכה חשובה צריך לברך במקומה מחמת חשיבות הברכה, ולכן כל דבר שמברכים עליו ברכה מעין שלש שהיא ברכה חשובה [כיון שהיא מעין ברכת המזון צריך לברך במקומו. אמנם הרי"ף, תוספות, והרא"ש סברו שהגורם להצריך ברכה במקומם הוא בחשיבות האכילה, ולכן בז' מינים אף שמברכים אחריהם ברכה חשובה, כיון שאין חשיבות לאכילתם יותר מאכילת שאר פירות אין צריך לברך אחריהם במקומם, ורק באכילת פת שאדם קובע סעודה עליה טעון ברכה במקומו.

905

Pesachim 102b: האם ביו"ט יש נשמה יתירה

Apr 2, 2023

3:37

כתב רשב"ם, שמה שלא נתנו סימן על בשמים, הוא משום שביו"ט אין מברכין על הבשמים, לפי שגם ביו"ט יש נשמה יתירה כשבת. והתוס' הקשו, שא"כ מדוע לא תקנו גם במוצאי יו"ט לברך על בשמים. ולכן כתבו שביו"ט אין נשמה יתירה, והטעם שלא הזכירו כאן בשמים, הוא משום ששמחת היו"ט והאכילה והשתיה, מועילים כמו בשמים. ובדבר שמואל הביא בשם השפת אמת ליישב קושיית התוס' על רשב"ם, דשאני יו"ט, כיון שישראל עושים את קדושת היו"ט, שישראל מקדשים את הזמנים, והנשמה היתירה הבאה מהעבודה העצמית אינה מסתלקת. וע"ע בביאור הגר"א (או"ח תרס"ד, ב'), על מש"כ הרמ"א שאין אומרים נשמת בהושענא רבה, שציין הגר"א לדברי הרשב"ם כאן [ולכאורה כוונתו שאמירת נשמת היא רק ביום שיש נשמה יתירה, ובהושענא רבה אין נשמה יתירה לכך אין אומרים בה נשמת אף שקרויה יו"ט].

906

Pesachim 103a: מה הם טעמי מחלוקת בית הלל ובית שמאי בסדרן של ברכות המאור והבשמים

Apr 4, 2023

3:41

בית שמאי אומרים מאור ואחר כך בשמים ובית הילל אומרים בשמים ואחר כך מאור. הריטב"א (ברכות (ג: ד"ס (6) ביאר שטעמם של בית שמאי להקדמת ברכת הנר הוא, כיון שנהנים תחילה מן הנר [שכבר בתחילת ההבדלה דולק ונהנים ממנו], לכן יש להקדים את ברכתו, וטעמם של בית הלל, להקדמת ברכת הבשמים, הוא משום שהבשמים באים מפני כבוד השבת, בגלל איבוד הנשמה היתירה, ואילו הנר בא משום הנאת האור השייכת לימות החול. והרשב"ץ (מלמל סמן לוס קטז) נתן טעם לסדר ההבדלה לדעת בית הלל, שסדרו את ברכת ההבדלה לפי חשיבות ורוחניות החושים וסדרוה מלמטה למעלה. שמתחילה מברכים על היין שהוא הנאת חוש הטעם שהוא הגשמי מכל החושים שהוא מרגיש רק את מה שנוגע בו. ואחריו מברכים על הבשמים שהם הנאת חוש הריח שהוא יותר דק ורוחני שמריח מרחוק. ואחר כך מברכים על הנר שהוא הנאת חוש הראייה שהוא יותר דק שרואה מרחוק מאוד, ואפילו את הכוכבים. ולבסוף, הבדלה כיון שהיא החכמה, כי אם אין דעת הבדלה מניין, והיא החוש הדק ביותר באדם, שיכול להשיג בה את העליונים.

907

Pesachim 103b: הבדלה במוצאי יום טוב

Apr 9, 2023

4:57

ונחלקו הראשונים האם חיוב הבדלה במוצאי יום טוב הוא מן התורה או מדרבנן. הר"ש משאנץ (מובא באגרות הרמ"ה סי' עח) כתב, שהבדלה במוצאי יום טוב מדאורייתא, כיון שלדעתו המקור לחיוב הבדלה במוצאי שבת הוא ממה שלמדו בשבועות (יח:) שכל המבדיל על היין במוצאי שבתות יהיו לו בנים זכרים, מכך שכתוב (ויקרא י י) ולהבדיל בין הקודש ובין החול', וכן יש ללמוד מכך שיש חובה להבדיל בין השבת לימות החול. וכיון שפסוק זה לא נאמר רק על שבת אלא כתוב בו סתם בין הקודש ובין החול', יש ללמוד ממנו חובת הבדלה גם במוצאי יום טוב. וכן כתב הריטב"א (ביצה ד: ד"ה רב) שהבדלה במוצאי יום טוב מדאורייתא. הרמב"ם (שבת פכ"ט הי"ח) פסק, שמקדשים ומבדילים בימים טובים כמו בשבתות, וכתב המגיד משנה שקידוש של יום טוב אינו מדאורייתא, וכתב הקובץ שעורים (ביצה ד: אות יא) שכוונת המגיד משנה היא, שכיון שלדעת הרמב"ם לומדים את חובת קידוש והבדלה בשבת מהפסוק (שמות כ ח) "זכור את יום השבת לקדשו', אין מקור לקידוש והבדלה ביום טוב, שהרי רק שבת נזכרה בפסוק ולא יום טוב. ואין ללמוד את יום טוב משבת,כיון שהכלל הוא שלא לומדים מהחמור לקל כדי להחמיר עליו מד, וכיון ששבת היא החמורה לא לומדים ממנה ליום טוב הקל כדי להחמיר עליו להצריכו הבדלה. ובהכרח שהבדלה במוצאי יום טוב מדרבנן, וכן הדין לפי כל הראשונים הסוברים שהבדלה נלמדת מפסוק זה מה. והקשה העמק ברכה (קידוש והבדלה אות ד) לדעת הסוברים שהבדלה במוצאי יום טוב מן התורה, מדוע לא מבדילים במוצאי יום טוב שחל להיות בערב שבת, וכיצד התבטלה מצות עשה מן התורה ביום טוב שחל להיות בערב שבת. ותירץ, שיתכן שהיתה קבלה בידי חכמים שאין להבדיל אלא בלשון "הבדלה', או שלמדו מהפסוק "ולהבדיל' שנוסח ההבדלה חייב להיות באופן שיכלול את משמעות ההבדלה בין קודש לחול, וכיון שבמוצאי יום טוב החל בערב שבת, אי אפשר לומר לשון הבדלה, משום שבו יוצאת קדושה קלה ונכנסת קדושה חמורה, ממילא בטלה מצות הבדלה ביום טוב שחל להיות בערב שבת, גם לדעת הסוברים שהבדלה במוצאי יום טוב מן התורה.

908

Pesachim 104a: הבדלה לחול המועד

Apr 9, 2023

3:52

הקובץ שעורים (שם אות יב) דן לדעת הסוברים שהבדלה ביום טוב מדאורייתא, האם הבדלת יום טוב ראשון מחול המועד גם היא מדאורייתא, או שהיא רק מדרבנן. שהרי לשיטת הסוברים שהבדלה במוצאי יום טוב מדאורייתא, לומדים זאת מהפסוק "ולהבדיל בין הקודש ובין החולי, ומבואר ברמב"ם (יום טוב פ"ז ה"א) שחול המועד אינו חול, אלא נקרא "מקרא קודש' (ויקרא כג לז). ולפי זה אין ללמוד שתהיה חובת הבדלה מיום טוב לחול המועד, כיון שאין זו הבדלה בין קודש לחול אלא בין קודש לקודש, ובפסוק נאמר שיש להבדיל רק בין קודש לחול. ומצד שני, בביצה (ד:) מובא שרב אסי היה מבדיל בין שני ימים טובים של גלויות, מספק שמא לא תיקנו חכמים שיהיה היום השני קודש בודאי [אלא למי שאינו יודע בקביעת החדשים], ומבואר בריטב"א (שם ד"ה רב) שסבר הבדלה במוצאי יום טוב מדאורייתאמת ומשמע שסבר שחובה להבדיל בין מוצאי יום טוב לחול המועד, ולכן הבדיל מספק שמא יום טוב שני הוא כחול המועד, ולא תיקנו חכמים שיהיה כיום טוב בודאי. והנה נחלקו הרמב"ם והמגיד משנה (שם) האם יש איסור מן התורה לעשות מלאכה בחול המועד. לדעת הרמב"ם כל האיסור לעשות מלאכה בחול המועד אינו אלא מדרבנן, ולדעת המגיד משנה הוא איסור תורה מט ומבארהקובץ שעורים (שם), שאפשר שלדעת הרמב"ם שאין איסור מן התורה לעשות מלאכות בחול המועד, נמצא שימי חול המועד נחשבים כחול גמור, וממילא יש חובה גמורה מן התורה להבדיל בין יום טוב לחול המועד. אך לדעת המגיד משנה שיש איסור מן התורה בעשיית מלאכה בחול המועד, נחשבים ימי חול המועד כיום קודשי, ואין חובת הבדלה מן התורה בין קודש לקודש, וממילא חיוב הבדלה במוצאי יום טוב לחול המועד אינו אלא מדרבנן. אכן אין הדבר מוכרח, לפי שכאמור גם לדעת הרמב"ם נקרא חול המועד 'מקרא קודש".

909

Pesachim 104b: הבדלה בין שני ימים טובים של גלויות

Apr 10, 2023

4:58

הבדלה בין שני ימים טובים של גלויות תיקנו חז"ל לבני הגולה לשבות יום נוסף לאחר יום טוב, והוא הנקרא "יום טוב שני של גלויות', שמא לא יספיקו שלוחי בית דין לבוא עד בני הגולה לפני החג להודיע להם אם החודש חסר או מלא. ונסתפקו בגמרא (ביצה ד.) האם צורת התקנה היתה שיש עוד יום נוסף של יום טוב שהוא יום נפרד, או שתיקנו ששני הימים הם קדושה אחת ארוכה. ונפקא מינה לגבי חובת הבדלה, שכן אם התקנה היתה לעשות יום טוב נוסף נפרד מיום טוב הראשון, צריך להבדיל בין היום הראשון ליום השני, כיון שהם שתי קדושות נפרדות. ואם התקנה היתה לעשות יום טוב אחד ארוך מורכב משני ימים, אין מקום להבדיל בין יום טוב לחבירו כיון שהכל קדושה אחת היאן. ומבואר בגמרא (שם ע"ב) שרב אסי היה מבדיל בין יום טוב ראשון לשני, - משום שהסתפק בשאלה זו, האם היום השני הוא קדושה בפני עצמה, או כהמשך לקדושת היום הראשון, ולכן החמיר להבדיל בין שני הימים. וביאר רש"י (שם ד"ה ספוקי) שרב אסי הסתפק האם חכמים גזרו על כל הגלויות לדורות לעשות שני ימים טובים כחיוב הקבוע בודאות, ואף אם יתרבו בהם חכמים יודעי עתים, וידעו לעבר את החדשים על פי חשבון, ומפני שגדר התקנה היא ששני הימים הם כיום אחד ארוך, ולכן אין להבדיל מיום טוב לחבירו, או שמא חכמים לא גזרו אלא לנהוג כמי שחושש באיזה יום חל יום קודש, ומחויב לשבות יום נוסף מספק, אך כיון שלפי האמת אחד מהימים הוא יום חול, נמצא שמי שיודע את החשבון, ויודע שרק היום הראשון הוא יום טוב לפי האמת, ובמוצאי יום ראשון חל יום חול, ממילא צריך להבדיל בינו ליום השני. עוד הקשה הצל"ח (שם) שלא מצינו מי שיחלוק בגמרא על רב אסי, ודעתו גם לא נדחתה, ועם זאת לא נהגו לחוש ולהבדיל בין יום טוב ראשון ליום טוב שני, אף שאנו קובעים את החדשים על פי חשבון ולא על פי הראייה, ואם כן יש לדון מדוע לא נהגו לחוש ולהבדיל בין יום טוב ראשון ליום טוב שני, האבי עזרי (יום טוב פ"ו הי"א) כתב ליישב, שהנה נחלקו בגמרא (ביצה ד:) בגדר תקנת יום טוב שני לדורות, שרבי זירא מבאר בדעת רב אסי שגם בזמן הזה שקובעים את המולדות לפי חשבון ולא לפי ראייה, יש לעשות שני ימים, כיון שלא בטלה תקנת חכמים אף שבטל הטעם. ואביי מבאר את דעת רב, שאחרי שקובעים את המולדות לפי חשבון היה מקום לבטל את הגזירה, אלא שהמשיכו משום מנהג אבות, ושמא תשתכח תורת העיבור מישראל, ויבואו לכלל טעות. ומעתה, לדעת רב אסי בזמן הזה המשיכו את התקנה הראשונה כפי שהיא, וכיון שהיה לרב אסי צד שאופן התקנה הוא שכל יום הוא ספק, יש להבדיל מיום טוב לחבירו. אבל לדעת רב, אמנם בהתחלה התקנה היתה מכח ספק, ואז היה מקום להבדיל בין יום טוב לחבירו, אבל לאחר מכן שגזרו שוב משום שמא תשתכח תורת העיבור מישראל, גזרו באופן ששני הימים הם קדושה אחת, שהרי שוב לא גזרו מספק, שהרי כבר נודע חשבון העיבור, אלא מחמת החשש הנ"ל. וכיון שלדעתו בזמן הזה שני הימים הם קדושה אחת, אין מקום להבדיל בין יום טוב לחבירו. ומעתה פשוט שלהלכה לא מבדילים בין יום טוב לחבירו, כיון שהלכה כרב.

910

Pesachim 105a: מי שלא קידש בלילה שמקדש כל היום אם הוא תשלומין או מעיקר הדין

Apr 10, 2023

3:45

בעא מיניה רבינא מרב נחמן בר יצחק מי שלא קידש בערב שבת מהו שיקדש והולך כל היום כולו. הגמרא הסתפקה אם לא קידש בלילה אם מקדש ביום, ופשטה דבר זה מהבדלה שמי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל השבוע כולו. והאחרוניםלי נסתפקו בגדר דין זה שמקדש כל היום כולו, אם הוא מעיקר הדין שצריך לקדש את היום בכניסתו ואם לא קידש חיוב הקידוש הוא כל היום, או שמעיקר הדין החיוב הוא דווקא בכניסתו בלילה וקידוש שמקדש ביום הוא רק מדין תשלומין לז. והטור (סי' לעל כ"ק) הביא מחלוקת בין רב עמרם גאון לרמב"ם, שדעת רב עמרם בסידורו (סדר שבתות) שרק אם לא קידש מחמת שכחה יכול לקדש כל היום אבל במזיד לא יקדש, אך דעת הרמב"ם (סכס פכ"ט ס"ד) שאף במזיד יכול לקדש למחרלח. וביאר הב"ח (שס ס"ק ד"ס ומ"ס ולס) מחלוקתם, שלרב עמרם דין זה שיכול לקדש כל היום הוא מדין תשלומין, וכמו שמצינו שאין תשלומים מתפילה לחברתה אלא בשוגג ולא במזיד גם כאן הדין כן, אבל דעת הרמב"ם שאינו מדין תשלומים אלא שעיקר זמנה הוא כל השבת ולכן אף במזיד יכול לקדש כל היום.

911

Pesachim 105b: גדר חובת ההבדלה בתפילה

Apr 10, 2023

5:36

שם. הדבר שמואל (ד"ה המבדיל) דן, שצריך לומר בגדר דין זה שצריך להבדיל בתפילה, ששני דינים יש בו, גם מצות הבדלה כמו ההבדלה על הכוס, וגם מצות הזכרה מעין המאורע בתפילה. שכמו שצריך להזכיר מעין המאורע כמו יעלה ויבוא, כך גם צריך להזכיר הבדלה בנוסח התפילה. והוכחה לכך שיש בו דין הזכרה, שהרי מצינו (ברכות לג.) שאף אם כבר הבדיל על הכוס קודם התפילה צריך להבדיל גם בתפילה, ואם הוא דין הבדלה כיון שכבר הבדיל על הכוס לא יצטרך להבדיל בתפילה, ומכך מוכרח שהוא דין הזכרה. ולעומת זה מצינו בשו"ע (לו"ס סי' ללס ס"י) שאסור לעשות מלאכה קודם שיבדיל, ואם הבדיל בתפילה אף שלא הבדיל על הכוס מותר במלאכה, ואם נאמר שהוא רק דין הזכרה למה מותר במלאכה, הרי עדיין לא יצא ידי חובת הבדלה, ומוכרח שגם דין הבדלה יש ברכג. ויש שדייקו בדברי הרמב"ם להוכיח, שסבר בודאי שהבדלה בתפלה אינה אלא הזכרה, וכמה ראיות הובאו לדבר: א. הרמב"ם (סנס פכ"ט ה"ל) הביא ההלכה שמצוה לקדש את השבת בכניסתה וביציאתה, וכתב (שס ק"ג) שנוסח ההבדלה ברוך אתה ה' וכו' המבדיל בין קדש לחול וכו', ברוך אתה ה' המבדיל בין קדש לחול, וזהו הרי נוסח ההבדלה על הכוס, ולמה לא הביא הרמב"ם הנוסח שבתפילה. משמע שהבדלה שבתפילה אין גדרה אלא דין הזכרה. ב. ממה שהביא הרמב"ם דין הבדלה בתפילה רק בהלכות תפילה (פ"ס סי"ב) 25 ומשמע שלמד שהוא רק דין הזכרה. . וכעין זה הובא בשם הגר"ח לבאר מחלוקת האחרונים, במי ששכח להתפלל במוצאי שבת שמשלים למחרת בשחרית, ונחלקו מתי יאמר נוסח ההבדלה בתפילה אם בתפילה הראשונה או בתפילה השניה. שדעת המגן אברהם (סי' ללד סק"ס, לפי פילוס סתוספת סנס ופרי מגדיס) שצריך להבדיל בתפילה השניה כיון שהיא במקום תפלת ערבית של הלילה, אך דעת הרעק"א בגליון שהעיקר שצריך להבדיל בתפילה הראשונה. וביאר הגר"ח (סטנסיל סי' 3), שלדעת המג"א ההבדלה היא חלק מהתפילה ומדין הזכרה ולכן מזכיר רק בשניה, שהיא במקום תפילת ערבית, אבל הרעק"א למד שהוא דין בתפילה הראשונה של חול ולכן הוא בתפילה הראשונה, ומשמע שגדרו מדין הבדלה.

912

Pesachim 106a: מהות וגדר הקידוש של יום

Apr 11, 2023

3:46

מהות וגדר הקידוש של יום שם. הראשונים נחלקו בגדר הקידוש של יום, האם מתורת קידוש הוא, והיינו כשם שמן התורה צריך לקדש בלילה, כך תיקנו חז"ל לקדש גם ביום, או שאין זה כלל מתורת קידוש, שהרי כבר נתקדש היום בקידוש הלילה, אלא תיקנו חז"ל לקבוע סעודתו על היין, משום שיש בכך חשיבות לסעודה, ומחובת הסעודה הוא בא ולא מחובת היום צד. והנה הראשונים ביארו בכמה אופנים את מהות הקידוש של יום. בשאילתות (סלילתס כד) כתב, "אתויי כסא דחמרא, וברוכי בורא פרי הגפן, ומשתיא משום כבוד שבת'. ומבואר בדבריו, שמהות הקידושא רבה היא שתיית יין לכבוד היוםצר והר"ן (ד"ס לין) ביאר בשני אופנים: א. אף שמהתורה אין חיוב לקדש אלא בלילה, אך משום שכבוד יום שבת עדיף מכבוד הלילה (לעיל קת.), לכן תיקנו חז"ל לעשות ביום זכר לקידוש הלילה צו. ב. ענין הקידוש ביום הוא שירה ושבח לקדושת השבתצז, והיינו במה שמברך על היין תחילה שלא כדרך שאר סעודות צח. ומכל זה מוכח, שהקידוש ביום הוא חיוב קידוש בפני עצמו הבא מחמת היום, ואינו רק דין מדיני הסעודה, כלומר, קביעות הסעודה על היין. וכן נראה ממה שקראוהו 'קידושא רבה', שמתורת קידוש הוא אמנם ממה שלא תיקנו בקידוש זה ברכת קידוש אלא ברכת בורא פרי הגפן' בלבד, כתב רבינו דוד (ד"ה קל), שמשמע שאין עניינו מתורת קידוש כלל, אלא גדר קידוש זה הוא סעודה על היין', כלומר, שקידוש זה הוא דין מדיני הסעודה, ועניינו שיהא אדם קובע סעודתו על היין בשבתות וימים טובים. וכן כתב המהר"ם חלאוה (ד"ס ניוס), שאין זה קידוש ממש', שהרי כבר נתקדש היום פעם אחת בכניסת השבת, אלא שחז"ל תיקנו לקבוע סעודתו על היין א. האם צריך לקדש על היין גם בסעודה שלישית, או שדי בקידוש אחד לכל היום, שכן אם הקידוש של יום הוא מתורת קידוש, הרי הוא פוטר בכך את כל היום, ואין צורך לקדש עוד בסעודה שלישית קא, אך אם עניינו הוא קביעות הסעודה על היין, יש לעשות כן בכל הסעודות ואף בסעודה שלישית. ב. האם אפשר להוציא אחרים בקידוש היום לאחר שכבר יצא, שאם אין זה מורת קידוש אלא דין קביעת הסעודה על היין, אין ברכת היין של הקידוש נחשבת לברכת המצוות, אלא ברכת הנהנין בלבד, וממילא דינה ככל ברכות הנהנין, שאינו יכול להוציא אחרים אם אינו מחויב כעת בברכה זו, מה שאין כן אם הוא מתורת קידוש, דינו כקידוש הלילה שיכול הוא להוציא אחרים, כמבואר במסכת ראש השנה (כט:) לגבי קידוש, שאע"פ שיצא מוציא קב. ג. האם מותר לאכול פירות ומיני תרגימא קודם הקידוש של יום, שאם הוא מתורת קידוש, הרי הוא כקידוש הלילה שאסור לטעום דבר קודם הקידוש, מה שאין כן אם אינו מתורת קידוש כלל, אלא דין לקבוע סעודתו על היין, אין לאסור טעימת פירות ומיני תרגימא קודם הקידוש . ד. במהר"ם חלאוה (ד"ס כיוס) כתב נפקא מינה נוספת, האם נשים חייבות בקידושא רבה, שאם הוא מתורת קידוש, הרי זה ככל דיני שבת שהנשים חייבות כאנשים, אך אם אינו מתורת קידוש אלא קביעות סעודה על היין, הרי זה כשאר מצוות עשה שהזמן גרמא, שנשים פטורות .

913

Beitzah 24a: ספק מוקצה ודבר שיש לו מתירין חלק א

Dec 1, 2024

3:12

Beitzah 24a: ספק מוקצה ודבר שיש לו מתירין חלק א

914

Beitzah 24b: ספק מוקצה ודבר שיש לו מתירין חלק ב

Dec 1, 2024

3:37

Beitzah 24b: ספק מוקצה ודבר שיש לו מתירין חלק ב

915

Beitzah 25a: גדר איסור תחומין ואוכל נפש

Dec 5, 2024

1:51

Beitzah 25a: גדר איסור תחומין ואוכל נפש

916

Beitzah 25b: גדר טענת אונס

Dec 5, 2024

2:30

Beitzah 25b: גדר טענת אונס

917

Beitzah 26a: גדר התרת מום בבכור

Dec 10, 2024

2:36

Beitzah 26a: גדר התרת מום בבכור

918

Beitzah 26b: גדר איסור מוקצה ומיגו

Dec 10, 2024

1:56

Beitzah 26b: גדר איסור מוקצה ומיגו

919

Beitzah 27a: Wearing a Garment that was Wet during Bein Hashmashos

Dec 10, 2024

2:42

Beitzah 27a: Wearing a Garment that was Wet during Bein Hashmashos

920

Beitzah 27b: קדושת בכור בחוץ לארץ

Dec 11, 2024

2:56

Beitzah 27b: קדושת בכור בחוץ לארץ

921

Beitzah 28a: גדר איסור מקח וממכר בשבת ויום טוב

Dec 11, 2024

1:56

Beitzah 28a: גדר איסור מקח וממכר בשבת ויום טוב

922

Beitzah 29a: השבת הגזילה

Dec 15, 2024

2:06

Beitzah 29a: השבת הגזילה

923

Beitzah 29b: בורר ביום טוב

Dec 16, 2024

2:59

Beitzah 29b: בורר ביום טוב

924

Beitzah 30a: פטור נשים במצות עשה שהזמן גרמא בשב ואל תעשה

Dec 16, 2024

2:16

Beitzah 30a: פטור נשים במצות עשה שהזמן גרמא בשב ואל תעשה

925

Beitzah 30b: הנאה מסוכה בשעת גשמים

Dec 22, 2024

3:03

החידוש של העונג יום טוב

926

Beitzah 31a: נולד ואיסור מוקצה ביום טוב

Dec 22, 2024

4:27

מוקצה לצורך אוכל נפש והחילוק בין שבת ליום טוב

927

Beitzah 31b: מוקצה מחמת איסור דרבנן

Dec 22, 2024

4:12

מוקצה מחמת איסור דרבנן או איסור צדדי

928

Beitzah 32a: רחיצת כל גופו ומרבה בשיעורים

Dec 22, 2024

3:43

רחיצת כל גוף וקושיות רעקא

929

Beitzah 32b: גדר מלאכת קורע

Dec 25, 2024

2:23

שאלת הביאור הלכה

930

Beitzah 33a: גדר פטור דבר שאין מתכוון

Dec 25, 2024

3:38

עיין בספר אשר לשלמה

931

Beitzah 33b: מה הטעם שאסור להוציא אש ביום טוב

Dec 26, 2024

3:46

Beitzah 33b: מה הטעם שאסור להוציא אש ביום טוב

932

Beitzah 34a: Inexperienced Mohel on Shabbos

Dec 27, 2024

2:13

Beitzah 34a: Inexperienced Mohel on Shabbos

933

Beitzah 34b: מצות עונג ביום טוב

Dec 27, 2024

2:07

Beitzah 34b: מצות עונג ביום טוב

934

Beitzah 35a: זמן איסור אכילה לפני קידוש

Dec 29, 2024

2:39

Beitzah 35a: זמן איסור אכילה לפני קידוש

935

Beitzah 35b: גדר קנין חליפין

Dec 31, 2024

2:25

Beitzah 35b: גדר קנין חליפין

936

Beitzah 36a: נתינת מתנה בשבת ויום טוב

Jan 2, 2025

3:17

Beitzah 36a: נתינת מתנה בשבת ויום טוב

937

Beitzah 36b: יסוד איסור אין מערבין שמחה בשמחה

Jan 2, 2025

3:39

Beitzah 36b: יסוד איסור אין מערבין שמחה בשמחה

938

Beitzah 37a: תיקון מנה והיתיר אוכל נפש

Jan 8, 2025

3:51

Beitzah 37a: תיקון מנה והיתיר אוכל נפש

939

Beitzah 37b: אין ברירה וספק דרבנן

Jan 8, 2025

3:25

Beitzah 37b: אין ברירה וספק דרבנן

940

Beitzah 38a: ספק הלכה למשה מסיני

Jan 10, 2025

2:15

Beitzah 38a: ספק הלכה למשה מסיני

941

Beitzah 38b: טעמא דבממון לא אמרינן ביטול ברוב

Jan 10, 2025

1:58

היסוד של השערי יושר

942

Beitzah 39a: שלהבת של מזבח

Jan 12, 2025

2:42

Beitzah 39a: שלהבת של מזבח

943

Beitzah 39b: גדר חיוב קלבון

Jan 14, 2025

1:48

Beitzah 39b: גדר חיוב קלבון

944

Beitzah 40: Feeding Animals on Shabbos Shirah

Jan 15, 2025

3:41

Beitzah 40: Feeding Animals on Shabbos Shirah

945

Megilah 2a: יסוד מצות קריאת המגילה לשיטת הרמב"ם

Jan 16, 2025

3:28

Megilah 2a: יסוד מצות קריאת המגילה לשיטת הרמב"ם

946

Megillah 2b: חובת המקום בחיוב מגילה

Jan 20, 2025

4:23

Megillah 2b: חובת המקום בחיוב מגילה

947

Megillah 3a: מבטלין תלמוד תורה לקריאת המגילה

Jan 20, 2025

3:43

Megillah 3a: מבטלין תלמוד תורה לקריאת המגילה

948

Megillah 3b: יסוד דין טעמים - מדין קריאה או מדין תלמוד תורה

Jan 21, 2025

3:12

Megillah 3b: יסוד דין טעמים - מדין קריאה או מדין תלמוד תורה

949

Megillah 4a: בענין אף הן היו באותו הנס

Jan 21, 2025

3:56

Megillah 4a: בענין אף הן היו באותו הנס

950

Megillah 4b: גדר גזירה דרבה

Jan 23, 2025

2:52

Megillah 4b: גדר גזירה דרבה

951

Megillah 5a: מגילת אסתר האם חובת הציבור וגזירה דרבה

Jan 24, 2025

3:55

Megillah 5a: מגילת אסתר האם חובת הציבור וגזירה דרבה

952

Megillah 5b: מהות חובת הסעודה

Jan 26, 2025

4:04

איסור סעודה או חיוב סעודה

953

Megillah 6a: Turning a Church into a Shul

Jan 28, 2025

3:14

Megillah 6a: Turning a Church into a Shul

954

Megillah 6b: טעם הדין באין מעבירין על המצוות

Jan 29, 2025

3:02

Megillah 6b: טעם הדין באין מעבירין על המצוות

955

Megillah 7a: יסוד מצות משלוח מנות

Jan 30, 2025

5:24

Megillah 7a: יסוד מצות משלוח מנות

956

Megillah 7b: עוד בעניין משלוח מנות

Jan 30, 2025

3:34

Megillah 7b: עוד בעניין משלוח מנות

957

Megillah 8a: היסוד של הגריז בענין החיבור אחריות בנדר ונדבה

Feb 2, 2025

3:21

Megillah 8a: היסוד של הגריז בענין החיבור אחריות בנדר ונדבה

958

Megillah 8b: ספר תורה בכל לשון

Feb 4, 2025

2:07

Megillah 8b: ספר תורה בכל לשון

959

Megillah 10a: הקרבה הזמן הזה

Feb 9, 2025

3:10

Megillah 10a: הקרבה הזמן הזה

960

Megillah 10b: הלל בליל הסדר ושביעי של פסח

Feb 10, 2025

5:07

Megillah 10b: הלל בליל הסדר ושביעי של פסח

961

Megillah 9a: הריגת אנשי שכם

Feb 10, 2025

2:37

Megillah 9a: הריגת אנשי שכם

962

Megillah 9b: גדר דין בכל הרואה במשכן שילה

Feb 10, 2025

2:57

Megillah 9b: גדר דין בכל הרואה במשכן שילה

963

Megillah 11a: הריגת ושתי וגדר דין מלכה

Feb 10, 2025

2:18

Megillah 11a: הריגת ושתי וגדר דין מלכה

964

Megillah 11b: עונש על כלי המקדש אם לא יגאלו ישראל

Feb 11, 2025

3:47

Megillah 11b: עונש על כלי המקדש אם לא יגאלו ישראל

965

Megillah 12a: למה לא נענש על לבישת בגדי כהונה

Feb 11, 2025

1:53

Megillah 12a: למה לא נענש על לבישת בגדי כהונה

966

Megillah 12b: בגדי כהונה - מדין כהן או מדין עבודה

Feb 11, 2025

4:06

Megillah 12b: בגדי כהונה - מדין כהן או מדין עבודה

967

Megillah 13a: ביאת אסתר אם חשיב גילוי עריות

Feb 16, 2025

5:08

Megillah 13a: ביאת אסתר אם חשיב גילוי עריות

968

Megillah 13b: היתר לאסתר לספר על בגתן ותרש , הרי מכניסה עצמה לאונס

Feb 16, 2025

2:52

Megillah 13b: היתר לאסתר לספר על בגתן ותרש , הרי מכניסה עצמה לאונס

969

Megillah 14a: חיוב הלל בפורים במקום שאין מגילה

Feb 16, 2025

3:46

Megillah 14a: חיוב הלל בפורים במקום שאין מגילה

970

Megillah 14b: תפילת אסתר בבית הצלמים

Feb 16, 2025

2:18

Megillah 14b: תפילת אסתר בבית הצלמים

971

Megillah 15a: גזירת שמד גדר הדבר

Feb 23, 2025

3:27

Megillah 15a: גזירת שמד גדר הדבר

972

Megillah 15b: יסוד של המהרי"ק בעניין אשת איש שזינתה

Feb 23, 2025

3:42

Megillah 15b: יסוד של המהרי"ק בעניין אשת איש שזינתה

973

Megillah 16a: דברי החתם סופר בביטול מצות מצה והקרבת העומר

Feb 23, 2025

4:14

Megillah 16a: דברי החתם סופר בביטול מצות מצה והקרבת העומר

974

Megillah 16b: גדול תלמוד תורה מהצלת נפשות

Feb 23, 2025

3:41

Megillah 16b: גדול תלמוד תורה מהצלת נפשות

975

Megillah 17a: מצוות צריכות כוונה בקריאת המגילה

Feb 27, 2025

4:11

Megillah 17a: מצוות צריכות כוונה בקריאת המגילה

976

Megillah 17b: פרשת פרה

Mar 2, 2025

2:10

Megillah 17b: פרשת פרה

977

Megillah 18a: גדר לאו דלא תשכח

Mar 2, 2025

4:46

Megillah 18a: גדר לאו דלא תשכח

978

Megillah 18b: כוונה בקריאת המגילה מדין הלל

Mar 2, 2025

2:14

Megillah 18b: כוונה בקריאת המגילה מדין הלל

979

Megillah 19a: יסוד מצוות משלוח מנות

Mar 4, 2025

3:43

Megillah 19a: יסוד מצוות משלוח מנות

980

Megillah 19b: חילוק בין מגילה ציבור למגילה ביחיד

Mar 5, 2025

2:49

Megillah 19b: חילוק בין מגילה ציבור למגילה ביחיד

981

Megillah 20a: למה הוצרך פסוק לפטור אשה מלמול את בנה

Mar 7, 2025

2:10

Megillah 20a: למה הוצרך פסוק לפטור אשה מלמול את בנה

982

Megillah 20b: הלל בליל פסח

Mar 9, 2025

1:58

Megillah 20b: הלל בליל פסח

983

Megillah 21a: פרשת זכור וגדר חיוב השומע בקריאת התורה

Mar 9, 2025

2:24

האם הוא מדין שומע כעונה ואם שייך לצאת חיוב פרשת זכור בקריאת מפטיר בשבת פרשת כי תצא

984

Megillah 21b: קריאת התורה חובת הציבור או חובת היחיד

Mar 9, 2025

2:21

Megillah 21b: קריאת התורה חובת הציבור או חובת היחיד

985

Megillah 22a: פירוש הרמב"ם "על שלא בירכו בתורה תחילה"

Mar 13, 2025

1:57

Megillah 22a: פירוש הרמב"ם "על שלא בירכו בתורה תחילה"

986

Megillah 22b: איסור מלאכה בראש חדש

Mar 14, 2025

2:55

Megillah 22b: איסור מלאכה בראש חדש

987

Megillah 23a: גדר חיוב קריאת התורה

Mar 16, 2025

2:37

Megillah 23a: גדר חיוב קריאת התורה

988

Megillah 23b: עוד בענין גדר חיוב קריאת התורה והחידוש של האגרות משה

Mar 18, 2025

4:54

Megillah 23b: עוד בענין גדר חיוב קריאת התורה והחידוש של האגרות משה

989

Megillah 24a: גדר חיוב מצות דרבנן וחיוב סומא במצוות

Mar 18, 2025

3:12

Megillah 24a: גדר חיוב מצות דרבנן וחיוב סומא במצוות

990

Megillah 24b: גדר מצות ברכת כהנים

Mar 19, 2025

2:53

Megillah 24b: גדר מצות ברכת כהנים

991

Megillah 25a: טעם מצות שילוח הקן

Mar 20, 2025

3:16

Megillah 25a: טעם מצות שילוח הקן

992

Megillah 25b: גדר הקריאה בקריאת וכתיב וגדר הקריאה בסוגיין

Mar 23, 2025

3:40

Megillah 25b: גדר הקריאה בקריאת וכתיב וגדר הקריאה בסוגיין

993

Megillah 26a: ב דינים במכירת בית הכנסת וכו

Mar 23, 2025

4:19

Megillah 26a: ב דינים במכירת בית הכנסת וכו

994

Megillah 26b: צרכי קבורה בתשמישי קדושה

Mar 26, 2025

2:11

Megillah 26b: צרכי קבורה בתשמישי קדושה

995

Megillah 27a: אינו רואה סימן ברכה יסוד האיסור

Mar 26, 2025

2:32

Megillah 27a: אינו רואה סימן ברכה יסוד האיסור

996

Megillah 27b: יסוד איסור מכירת ספר תורה

Mar 26, 2025

2:51

Megillah 27b: יסוד איסור מכירת ספר תורה

997

Megillah 28a: יסוד מצות כתיבת ספר תורה

Mar 26, 2025

3:58

Megillah 28a: יסוד מצות כתיבת ספר תורה

998

Megillah 28b: עתידים בתי כנסיות שבבל

Mar 30, 2025

3:47

Megillah 28b: עתידים בתי כנסיות שבבל

999

Megillah 29a: יסוד מצות קריאת פרשת שקלים

Mar 31, 2025

2:51

Megillah 29a: יסוד מצות קריאת פרשת שקלים

1000

Megillah 29b: גדר מצות הזכירה להביא לידי מחייה

Mar 31, 2025

3:00

Megillah 29b: גדר מצות הזכירה להביא לידי מחייה

Popular Shows by Moshe Niehaus Moshe Niehaus