Lomdus on the Amud

1051

Pesachim 38a: מעשר שני ממון גבוה או ממון הדיוט

Oct 4, 2022

3:00

Pesachim 38a: מעשר שני ממון גבוה או ממון הדיוט

1052

Pesachim 37b: שתי חיובים בחלה דין עיסה וגין לחם

Oct 4, 2022

5:03

הפמ"ג באו"ח סי' קס"ח במשבצו"ז סקט"ז כתב בביאור כפילות הכתובים, דבאמת ב' חיובים חלוקים ישנם בחובת חלה, חדא עריסותיכם, ושנית לחם הארץ, והוא עפ"י שיטת ר"ת בפסחים לז: [ד"ה דכו"ע] דאם עשה הגלגול עבה הרי הוא וכעין זה מבואר בחידושי הר"ן פסחים מח: לבאר המקור דסל מצרף, דהוא משום דתרי קראי כתיבי בחיובא דחלה, חדא ראשית עריסותיכם, והיינו בעודו עיסה, ושנית כתיב לחם הארץ.

1053

Pesachim 37a: מצה שנאפתה בחמה ומצות שאפו יוצאי מצרים

Oct 2, 2022

1:40

מצה שנאפתה בחמה ומצות שאפו יוצאי מצרים שם. מבואר בתוספתא (פ"ג הי"6) ובירושלמי (קלס פ"ח ה"ג) שאין יוצאים ידי חובת מצה בעיסה שנאפתה בחמה. והטעם, שכמו שמבואר בגמרא שאין זה נקרא לחם לגבי חלה, משום שאין דרך אפיה בכך, כך אין זה נקרא לחם לגבי חיוב מצה שנקראת לחם עונים.crrr העיר בדרך אמונה (כיכוריס פ"ו סי"ג נכיסול ססלכס ד"ס ליכסס כסמס), ששנינו לקמן (קטז: לפי גירסת קלל"ס), "מצה על שום מה על שום שלא הספיק בצקת אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם שנאמר (שמות יב לט) ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עוגות מצותי וגו'. ובתרגום יונתן בפסוק זה [וכן משמע ביוצרות לשבת הגדול (פיוט סמנק')] מבואר שהעיסה שהוציאו ממצרים נאפתה על ראשיהם מחום השמש. ואיך יתכן שהמצה שאנו אוכלים היא זכר למצה שנאפתה בחמה, והרי במצה כזו אין יוצאים ידי חובה כלל כיון שאינה נקראת 'לחם'. עיין שם מה שתירץ.

1054

Pesachim 36b: תבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב לענין חלה, מצה, ברכת המוציא וברכת המזון

Oct 2, 2022

3:17

תבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב לענין חלה, מצה, ברכת המוציא וברכת המזון הרש"ש (שס) דן בתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב האם חייבת בחלה. וכתב שלכאורה היא פטורה מן התורה, משום שבמצוות חלה נאמר (במדבר טו יט) "מלחם הארץ', ויש ללמוד מכאן שאין חיוב חלה אלא בגידולים המחוברים בארץ. ומעתה אין יוצאים במצה שנעשתה מתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב, שהרי דורשים מצה מחלה בגזירה שוה לחם לחם', כמבואר בגמרא לקמן (לק.). וכן אין לברך המוציא לחם מן הארץ וברכת המזון על לחם העשוי מתבואה שגדלה בעציץ שאינו נקוב, שאין זה "לחם מן הארץ', אלא תהיה ברכתו שהכל, ככל המאכלים שאין גידולם מן הארץיב. אך הוכיח מדברי הגמרא לעיל (לה:) שיוצאים בזה ידי חובת מצה, שהרי העמידו משנתנו שאין יוצאים במצה של טבל בעציץ שאינו נקוב, ומשמע שאם תיקן טבל זה והפריש ממנו תרומות ומעשרות יוצאים בו. ומעתה אף חייב בחלה, שהרי מצה וחלה נלמדים זה מזה בגזירה שוה כנ"ל.

1055

Pesachim 36a: האם קריאת הכלל היא מצוה דאורייתא

Sep 30, 2022

2:32

Pesachim 36a: האם קריאת הכלל היא מצוה דאורייתא

1056

Pesachim 35b: מצה של טבל ומצוה הבאה בעבירה

Sep 29, 2022

3:41

Pesachim 35b: מצה של טבל ומצוה הבאה בעבירה

1057

Pesachim 35a: גדר הפטור בעיסה שאינה באה לידי חימוץ

Sep 29, 2022

2:53

Pesachim 35a: גדר הפטור בעיסה שאינה באה לידי חימוץ

1058

Pesachim 34b: האם השקה היא מדין זריעה או מדין ביטול למי המקוה

Sep 25, 2022

2:59

Pesachim 34b: האם השקה היא מדין זריעה או מדין ביטול למי המקוה

1059

Pesachim 34a: כיצד סומכים על אליהו הנביא בבירור הספיקות בהלכה [תיק"ו] והרי "לא בשמים היא

Sep 22, 2022

3:41

Pesachim 34a: כיצד סומכים על אליהו הנביא בבירור הספיקות בהלכה [תיק"ו] והרי "לא בשמים היא

1060

Pesachim 33b: האם לרבא מותר לאבד בידים תרומה שנאסרה

Sep 22, 2022

2:44

האם לרבא מותר לאבד בידים תרומה שנאסרה משום גזירה , בשפת אמת (ד"ה אמר רבא) העיר, שהרי מן התורה המשקין שבתוכם טהורין, והם בכלל משמרת תרומותי', ואם כן אף שגזרו שמא יבוא לידי תקלה, מכל מקום לא נתיר להפסיד את התרומה ולאבד את המשקים בידים שהוא עקירת דבר תורה בקום ועשה, וצריך להשהותן עד שירקבו. וכתב, שאפשר שכיון שלרבי יוחנן המשקין כמונחים בכלי ואינם כמובלעים בפרי, הרי אין עליהן שם משקה עדיין ואינם בכלל האיסור של הפסד תרומה. ולפי זה, בענבים של תרומה טהורה אין איסור תורה להפסיד את המשקים שבהם.

1061

Pesachim 33a: טעם החילוק שכשהיתה לו בתרומה שעת הכושר חלה התרומה ,וב דינים

Sep 20, 2022

4:09

טעם החילוק שכשהיתה לו שעת הכושר חלה התרומה התם היתה לו שעת הכושר קר, בלחם שערים (שו"ת, סי' נח ד"ה עוד אפ"ל) דקדק, מה מועיל מה שהיתה לו שעת הכושר, והרי מכל מקום כתוב לו' ולא לאורו, דהיינו שהקפידה תורה על הנתינה שתהא ראויה לו. וכתב לבאר, בהקדם חידוש התוספות רי"ד (קידושין נח: ד"ה חטה), שבהפרשת תרומה ונתינתה ישנן שתי מצוות, מצות הפרשה להתיר את הטבל, ומצות נתינת התרומה לכהן כשאר מתנות כהונה, ולפי זה מובן שכיון שהיתה לה שעת הכושר מיד חלה עליו חובת ההפרשה, ואף שלא הספיק להפריש קודם שנטמאה, ועכשיו לא יוכל לקיים המצוה השניה ליתנה לכהן, מכל מקום חייב להפריש, כיון שמצות ההפרשה כבר חלה מיד אחר המירוח, מה שאין כן כשלא היתה לה שעת הכושר שלא חלה עליה כלל מצות הפרשה, בזה שייך המיעוט לו' ולא לאורו, והיא פטורה לגמרי מהפרשת תרומה. ובקובץ שעורים (אות קנ) כתב לבאר, שדי במה שהטבל היתה שייכת בו נתינה לו', אבל אין צריך שעכשיו יהיה ראוי לנתינה ממש. ועוד ביאר, שהמיעוט לו' ולא לאורו מועיל רק שלא יחול מתחילה דין קריאת שם על התבואה, אבל אם כבר חל דין תרומה, שוב אינו נפקע.

1062

Pesachim 32b: האוכל פחות משוה פרוטה למי משלם קרן וחומש

Sep 19, 2022

2:53

האוכל פחות משוה פרוטה למי משלם קרן וחומש האוכל כזית תרומה משלם קרן וחומש. באמרי בינה (דיני תרומות ומעשרות סי' יג ד"ס אך) כתב, שהאוכל כזית ואין בו שוה פרוטה, אף שחייב לשלם קרן וחומש, מכל מקום אינו חייב לשלם את הקרן לבעלים ורשאי לשלם לכל כהן שירצה, כיון שאין חיוב ממון על פחות משוה פרוטה והחיוב להפריש הוא רק משום כפרה, ומשום כן כמו שיכול ליתן את החומש לכל כהן שירצה, כך גם יכול ליתן את הקרן לכל כהן שירצה. אך בחידושי הגרי"ז הלוי (על הרמב״ם, מכתבים כסוף הספר דף עט:) כתב, שחייב לשלם לבעל התרומה, שזהו מעצם דין תשלומי תרומה שהתשלומין ינתנו לבעל התרומה.

1063

Pesachim 32a: שיעור שתיה בשיעור אכילה

Sep 18, 2022

2:38

Pesachim 32b: שיעור שתיה בשיעור אכילה

1064

Pesachim 31b: דין ספק חמץ שעבר עליו הפסח

Sep 18, 2022

3:06

Pesachim 31b: דין ספק חמץ שעבר עליו הפסח

1065

Pesachim 31a: גדר העל חוב למפרע הוא גובה

Sep 18, 2022

3:50

Pesachim 31a: גדר העל חוב למפרע הוא גובה

1066

Pesachim 30b: חמץ שניתן למשכון אם חשוב שלו כיון שחייב באונסים

Sep 16, 2022

2:20

חמץ שניתן למשכון אם חשוב שלו כיון שחייב באונסים שם. הקשה המגן אברהם (סי' תמא סק"ג) מדוע אינו עובר על חמץ זה שנתן במשכון, הרי אף שהמשכון ביד הנכרי מכל מקום אם קרה אונס והמשכון נפסד, חייב הישראל באחריותו לשלם את החוב ואינו נפטר במשכון, ואם כן הוא נחשב שנמצא ברשות הישראל, ועובר עליו משום בל יראה ויהיה אסור לאחר הפסח כדין חמץ שיש לו עליו אחריות שעובר עליו בבל יראה . ותירץ שחמץ זה נחשב כחמץ של נכרי והוא בבית נכרי והישראל קיבל עליו אחריות, שאינו עובר עליו [כמבואר במגן אברהם (סי' תמ סק"א)]. ועוד תירץ שדנים בזה כפי דיני הנכרים, שאם נאנס המשכון בבית המלוה אין הלוה חייב, ולכן אין הישראל חייב באחריות החמץ ואינו עובר עליו.

1067

Pesachim 30a: טעם הדין חמץ אוסר בכל שהוא - חילוק בין איסור גברא ואיסור חפצא

Sep 15, 2022

3:41

רמב״ם מאכלות אסורות טו-ט כתב "לפי שאין התערובת אסורה לעולם שהרי לאחר הפסח תהיה כל התערובת מותרת כמו שביארנו', ובזכר יצחק (סי' א) ביאר את כוונת הרמב"ם בדרך חדשה, שלענין ביטול יש לחלק בין איסור גברא' ל'איסור חפצא', וזהו על דרך מה שפירש הר"ן בנדרים (גב. ד"ה וקשיא) יסוד הדין שדבר שיש לו מחירים לא בטיל, שכדי שיחול ביטול צריך שבתערובת יהיו שני דברים חלוקים בטעמים או בשמם, ומין במינו הואיל ואינו חלוק בטעמו צריך לכל חות להיות חלוק בשמו, ולכן דבר שיש לו מתירים שאין שם איסור גמור עליו אינו בטל במין במינו, לפי ששוים הם גם בטעמם וגם בשמם, ועל פי זה ביאר שדבר שאינו אסור באיסור חפצא' אין שם איסור עליו, ולעולם אינו בטל במין במינו אפילו אם אין לו מתירים. והנה בחמץ בפסח יש לדון האם הוא איסור גברא או איסור חפצא, וכוונת הרמב"ם שהואיל ואין איסורו איסור עולם והאיסור עתיד לפקוע מאליו, מוכח שאינו איסור חפצא, אלא איסור גברא וממילא אינו בטל במין במינוי.

1068

Pesachim 29b: שיטת הרמב״ם בל יראה ובל ימצא האם חשיב לאו המיתר לעשה

Sep 13, 2022

3:35

Pesachim 29b: שיטת הרמב״ם בל יראה ובל ימצא האם חשיב לאו המיתר לעשה

1069

Pesachim 29a: שיטת רשי שמן התורה מותר לאכול למצוא של גוי אפילו בפסח

Sep 13, 2022

4:16

Pesachim 29a: שיטת רשי שמן התורה מותר לאכול למצוא של גוי אפילו בפסח

1070

Pesachim 28b: דין הנאה קודם זמנו לרבי שמעון

Sep 13, 2022

2:25

See

1071

Pesachim 28a: בגדר איסור לא תאכל כל תואבה

Sep 11, 2022

3:08

המנחת חינוך (מצוה תסט אות א) והשפת אמת (כח: ד"ה בשעה) הקשו, מדוע לא נאסר החמץ בהנאה משום האיסור של "לא תאכל כל תועבה' (דברים יד ג), כמו שדרשו (חולין קיד:) מפסוק זה איסור הנאה למבשל בשר בחלב ובצורם אוזן הבכור שדרשו כל שתיעבתי לך הרי הוא בבל תאכלי, וכיון שאסרה התורה את החמץ באכילה ממילא נכלל בלאו זה ככל הקדשים שנפסלו מאכילה שהאוכלם לוקה משום לא תאכל כל תועבה. ובמנחת חינוך תירץ שדווקא בעבירה שיש בה מעשה כמו המנויים בגמרא שם נחשב לתועבה, אך איסור בל יראה שלא עשה מעשה אלא עבר עליו בשב ואל תעשה אינו נכלל בלאו זה. וכתב שלפי תירוץ זה יתכן שבקנה חמץ בפסח או שחימץ חיטים בפסח שעבר על האיסור ע"י מעשה יאסר לאחר הפסח מדאורייתא משום לא תאכל כל תועבה. ובשפת אמת תירץ שדווקא כשניתקן לאכילה ע"י העבירה כמו בישול בשר בחלב או צורם אוזן הבכור, שע"י העבירה הותר לצאת לחולין ע"י פדיון, וכן בשוחט בשבת רצו לומר בגמרא שם שנאסר באכילה מחמת לאו זה משום שע"י העבירה ניתקן לאכילה, וכן בחורש בשור ובחמור שהיתה הוה אמינא לאסור את הזרעים, או חוסם ודש לפירוש רש"י שם שהיתה הוה אמינא לאסור את הדישה, נחשב לתועבה, אבל מה ששהה חמץ בביתו באיסור אין תועבה זו נעשית בגוף תיקון המאכל ולכן אינו נאסר.

1072

Pesachim 27b: שתי איסורים בחמץ איסור הנאה ואיסור כרת

Sep 8, 2022

3:38

כיצד אפשר להוכיח מחלב שור הנסקל והרי זה צירוף שני איסורים שם. הקשה הקובץ שיעורים (אות קכז) כיצד אפשר להוכיח מחלב של שור הנסקל, והרי זה צירוף של שני איסורים נפרדים, ובכל איסור מצד עצמו אין דין שיהיה שריפה, כיון שמצד האיסור של שור הנסקל אין חיוב כרת, ומצד איסור חלב בלחוד אינו אסור בהנאה, וא"כ כל איסור בלחוד אין לו דין שריפה, וממילא גם כששני האיסורים יחד לא יתנו דין שריפה. ובאבני נזר (שו"ת, יו"ד סי' תנא אות טו-טז) תירץ על פי דברי הפני יהושע (לקמן כח. בתוס' ד"ה אמרו) שרבי יהודה שלמד חמץ מנותר סובר לשיטתו שחמץ שעבר עליו הפסח אסור לעולם כמו נותר [שאם לא כן אי אפשר ללמוד מנותר, שכן הנותר אסור לעולם] וא"כ בחמץ יש שני עניינים בדמיון לנותר: א. החיוב כרת וזהו מחמת שעכשיו פסח. ב. האיסור הנאה עולמית והוא מחמת שעבר עליו הפסח. וכיון שאי אפשר ללמוד מנותר להטעינו שריפה רק משום שני העניינים יחד, שהרי משום כרת לבד יש לומר חלב יוכיח, ומשום איסור הנאה עולמית יש לומר שור הנסקל יוכיח, אלא משום שניהם יחד מועיל, על כן סברו חכמים שאחר שהלימוד הוא על ידי צירוף שני הענינים יחד, א"כ יש לפרוך שחלבו של שור הנסקל יוכיח, אלא ודאי שאין מצרפין שני עניינים.

1073

Pesachim 27a: גדר האיסור דבר הנגרם מאיסורי הנאה

Sep 4, 2022

3:22

שערי יושר ג-כה וקהילות יעקב סימן יח

1074

Pesachim 26b: פסיק רישיה האיסורים הנאה

Sep 2, 2022

4:08

שערי יושר

1075

Pesachim 26a: אינו מתכוון האיסור חפצא ושני דינים במעילה

Sep 1, 2022

4:16

See Imrei Binah (basar bchalav 4)

1076

Pesachim 25b: האם הלבנת פנים חשיב רציחה ממש

Aug 31, 2022

3:13

בהלבנת פנים לא שייכת סברת "מאי חזית' ומדוע עדיף שיפיל עצמו לכבשן האש הנה בבבא מציעא (כט.) אמרו, שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים , והקשה בזכרון שמואל (סי' סה אות כט) שבאופן כזה לא שייכת הסברא של "מאי חזית' וכו' שהרי בודאי עדיף שלא ליהרג מאשר שלא להלבין פנים. ותירץ על פי מה שכתב הכסף משנה [הו"ד לעיל בענין האם באופן שלא שייכת הסברא של "מאי חזית' וכו' יהרג ואל יעבור'], שחז"ל קבלו מרבותיהם שבשפיכות דמים יהרג ואל יעבור, וקבלה זו היתה על כל האופנים של שפיכות דמים, אלא שמכל מקום נתנו טעם וסברא במקום שהיא שייכת. עוד תירץ, שאכן הטעם ברציחה הוא משום "מאי חזית', אבל לאחר שלמדנו עריות מרציחה בהיקש, שגם עליהם יהרג ואל יעבור אף ששם לא שייכת סברא זו, חוזרים ולומדים מעריות לרציחה שאף באופן שלא שייכת סברא זו, יהרג ואל יעבור. ובדברי שאול (יוסף דעת סי' סמס ס"ג ד"ס וסנס) כתב בפשיטות, שכיון שהמלבין את פני חבירו ברבים הרי הוא כאילו שופך דמים (ב"מ נח:), אם כן הרי זה כרציחה ממש ושייכת גם כאן הסברא של "מאי חזית דדמא דידך סומק טפי', ולכן יהרג ואל יעבור.

1077

Pesachim 25a: מהות איסור בשר בחלב

Aug 30, 2022

2:29

במהות האיסור חקרו האם אחד מהם אוסר את חבירו, או ששניהם נאסרים יחד (מפענח צפונות ח-ד. וכן חקר בשיעורי ר' שמואל מכות עמוד תפד כשהבשר לא נאסר (כגון נבילה) האם החלב נאסר).

1078

Pesachim 24b: גדר משקין ומי פירות

Aug 29, 2022

4:54

שיטת אביי

1079

Pesachim 24a: האם הנהנה מחמץ ושאר איסורי הנאה לוקה

Aug 29, 2022

3:31

נחלקו הראשונים האם הנהנה באיסורי הנאה שנלמדו מלשון אכילה חייב מלקות. דעת רבינו יונה (שערי תשונס שער ג 6ות פג) והריא"ז (ה"ח לוס ט) קצא, שחמץ שמכרו לגוי או שהאכילו לבהמתו הרי זו הנאה כדרך הנאתו ולוקה. ובמשנה למלך (יסודי סתולס פ"ס ס"ס ד"ס וסיכס) ובפרי חדש (לו"ס סי' סמג סק"ל ד"ס ולומר) כתבו, שכן משמע מדברי התוספות (ד"ה כל) והראשונים שהובאו לעיל שהקשו שלרבי אבהו יתחייב הנהנה מחמץ כרת, ותירצו שאין ללמוד חיוב כרת בנהנה, משום שבפסוק שנאמר לגבי כרת כתוב כי כל אוכל', ואין למדים כל אוכל' מ'לא תאכלו'. ומשמע מדבריהם שחייב מלקות אם נהנה מהחמץ, משום שעל זה נאמר לא יאכל. אולם דעת הרמב"ם (מלכלות לסולות פ"ס סט"ז) שאם עבר ונהנה מכל מאכל האסור בהנאה, אינו לוקה, אך מכין אותו מכת מרדות , ובביאור שיטתו נאמרו כמה דרכים: א. בחינוך (מכוס קיג) ביאר, שהואיל ואפשר ליהנות בלא לעשות מעשה, לפיכך אף כשעשה מעשה אינו לוקה, ומשום שאין לוקים על לאו שאפשר לעבור עליו בלא לעשות מעשה, כמו בלאו שאין בו מעשה. ב. במגיד משנה (מסכלות לסולות שס) ביאר, שהוא משום שאין לוקים על כל האיסורים אלא כשנהנה מהם כדרך הנאתם וכפי שאמרו להלן (כד:), ודבר הראוי לאכילה אין דרך הנאתו אלא בדרך אכילה. ג. במשנה למלך (יסודי סתולס פ"ס ס"ס ד"ס ודע לחקל) ביאר, שהואיל ואיסור הנאה לא נאמר במפורש בתורה אלא נלמד מדרשה מדין נבילה, לפיכך אין לוקים עליו.

1080

Pesachim 23b: שיעור איסור הנאה הנלמד מאכילה

Aug 26, 2022

3:40

שיעור איסור הנאה הנלמד מאכילה רעק"א (שו"ת מהדו"ק סי' קצ) נשאל גבי איסורי הנאה הנלמדים מילא יאכלי ו׳לא תאכלי האם שיעורם תלוי בהנאת פרוטה או שמא כיון שהוציאם הכתוב בלשון אכילה שיעורם בכזית. והצל"ח (כב: ד"ה שם והרי אבר) גם נסתפק בכך. ורעק"א השיב (שם) ששיעורם בשוה פרוטה. והביא ראיה לזה מהנאמר בגמרא (ב"ק מא.) לגבי שור הנסקל אי סלקא דעתך האי לא יאכל את בשרך' איסור הנאה הוא נכתוב רחמנא לא יהנה', ואם שיעור הנאה בכזית, יש לדחות שלכך הוציאתו התורה בלשון אכילה להורות ששיעורו בכזית, אלא מוכח שאף עתה שנכלל באזהרת אכילה, שיעורו בפרוטה. ולפי"ז כתב (שם) ליישב את קושיית המגיה במשנה למלך (שגגות פי"ג ד"ה אמנם), שהקשה על קושיית התוספות (כא: ד"ה כל מקום) שלרבי אבהו יהא הנהנה מן החמץ בפסח בכרת, שאם כן למה צריך פסוק לרבות שותה שהוא בכרת כמבואר בחולין (קכ.), תיפוק ליה שהוא חייב משום שלא גרע מהנאה. וכתב רעק"א שלפי הנתבאר אין זו קושיא משום שמחמת הנאה אינו חייב אלא רק בפרוטה, ולזה הוצרכו לרבות שותה שהוא חייב כאוכל וחייב בשיעור שתייה אף שבהנאתו אין שיעור פרוטה. הצל"ח (כב: ד"ה שם והרי אבר) כתב שלדעת הרמב"ם (מאכלות אסורות פ"ח הט"ז) שאין בהנאה מלקות, אין מקום להסתפק מהו שיעור איסור הנאה, שהרי קיי"ל כרבי יוחנן שחצי שיעור אסור מן התורה. אבל לשאר פוסקים שלוקים על ההנאה יש להסתפק בשיעור האיסור למלקות. וכתב שם שאין לומר שאין לו שיעור כלל, שדווקא באכילה יש שיעור משום שבפחות מכזית אין זה אכילה, אבל הנאה בכל שהוא יהא חייב, שאם כן למה לא יתחייב האוכל פחות מכזית, וכי אין בו הנאה, ובהכרח צריך לומר שגם על ההנאה אינו לוקה כי אם בכזית כיון שהאיסור הנאה בלשון אכילה נאמר, וממילא שיעורו כמו אכילה.

1081

Pesachim 23a: גדר איסורי הנאה - חלק ב'

Aug 26, 2022

2:37

ההנאה. תוספות (כא: ד"ה כל מקום) הקשו שיהא הנהנה מחמץ בפסח בכרת, שהרי בחיוב הכרת של חמץ נאמר כי כל האוכל חמץ ונכרתה', ובחידושי הר"ן (שם) כתב ליישב את קושיית התוספות שאין הגדר ברבי אבהו שיש גילוי מנבילה שלשון אכילה משמע גם הנאה, משום שאם כן באמת יהיה חייב כרת, אלא רבי אבהו למד דין מנבילה ולא משמעות לשון אכילה. ומבואר שנחלקו הראשונים כיצד לומדים את דרשת רבי אבהו, ששיטת התוספות היא שלרבי אבהו לשון אכילה משמעותו כוללת הנאה. הרמב"ם (ספר המצוות ל"ת קפז) כתב שאיסור הנאה אין ראוי למנותו כמצוה - בפני עצמה משום שאיסור הנאה ואיסור אכילה ענין אחד הם, וזה - לשונו שהאכילה מין ממיני ההנאה ואמרו יתברך בדבר הוא לא יאכל, אמנם דמיון הוא מדמיוני הנאה, והכוונה שלא יהנה בו לא באכילה ולא בזולתו. ובהמשך דבריו כתב שזו כוונת לימודו של רבי אבהו "כל מקום שנאמר לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע'. ומבואר מהרמב"ם שהאזהרה בלשון אכילה אינה מוגבלת רק למעשה אכילה אלא משמעותה כל שימוש וקבלת תועלת, ונכלל בה שלא תהיה בו תועלת לא באכילה ולא בשאר הנאות.

1082

Pesachim 22b: גדר איסורי הנאה- חלק א

Aug 26, 2022

3:17

רעק"א (כא: ד"ה דאמר רבי אבהו) חקר בגדר דינו של רבי אבהו שבכל מקום שנאמר בתורה "לא יאכל לא תאכלי אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, כיצד הם נכללים באזהרה אחת, האם גדר האיסור הוא על שימושי, וכל קבלת תועלת בכלל האזהרה, וגם אכילה נחשבת שימוש ככל ההנאות, ונמצא שכוונת התורה כשכתבה אכילה' להנאת אכילה והוא הדין שאר הנאות, ונקטה תורה להנאת אכילה משום שהיא הנאה היותר שכיחה, או שמא ודאי שאזהרה על אכילה היא איסור מיוחד על פעולת אכילה שהאוכל נאכל בתוך הגוף, ואינו דומה כלל להנאה לחוד, אלא שלמדים מנבילה בדרכי הלימודים שהתורה נדרשת בהם", שכל מקום שהתורה כתבה "לא תאכל' כוללת האזהרה ב' עניינים נפרדים וכאילו נכתבו לחוד לא תאכל ולא תהנה', ואיסור הנאה הוא איסור בפני עצמו ואינו כלול באזהרת האכילה.

1083

Pesachim 22a: בגדר האיסור להאכיל חמץ לבהמה

Aug 21, 2022

4:42

Din in the cheftza- therefore you are prohibited from feeding an animal that doesn't belong to you even Chametz that doesn't belong to you. See Harreri Kedem 24-1

1084

Pesachim 21b: Geder Sreifa vs Tashbisu according to the chachamim - benefiting from the ashes

Aug 21, 2022

3:01

Chiddushei Rabbeinu Chaim HaLevi (Chametz 1:3)

1085

Pesachim 21a: Geder of Tashbisu - Gavra vs Cheftza ; Kiyumis or Chiyuvis

Aug 17, 2022

3:46

See Kovetz Shiurim 190; Devar Shmuel

1086

Pesachim 20b: Geder of Sreifas Teruma T'meia

Aug 17, 2022

3:32

Gavra or Cheftza

1087

Pesachim 20a: Why can't animals become Tamei? When is Chibas HaKodesh take effect?

Aug 14, 2022

2:43

מדוע הבהמה לא מטמאת מחיים שם. בחידושי הגרי"ז (זבחים טז. ד"ה מה) חקר, אם מה שאין בעלי חיים מקבלים טומאה הוא משום שהם בעלי חיים וזה מעכבם מקבלת טומאה, או משום שקודם שחיטה אין להם תורת אוכל ועל כן אינם מקבלים טומאה. וכתב, שאם נאמר כמו צד השני שהטעם הוא משום שאין להם תורת אוכל וכשירדה להם תורת אוכל מקבלים טומאה אף מחיים, אם כן למה לא יקבלו כל הקדשים. טומאה מחיים מטעם חיבת הקודש, הרי חיבת הקודש מועיל לעשות אותם אוכל אף לעצים ולבונה. ותירץ, שחיבת הקודש לא נאמרה בקדשים אלא לאחר הקידוש של שחיטה, ומשום שהפסוק שמרבים ממנו חיבת הקודש מ'והבשר' לרבות עצים ולבונה, הוא אותו פסוק שיודעים ממנו פסול טומאה בקדשים, וכמו שפסול טומאה אין רק לאחר שחיטה כמו כן הדין של חיבת הקודש אין רק לאחר שחיטה, ומחיים אין כלל דין חיבת הקודש. ובזה ביאר, שלכן יש צד בגמרא שחיבת הקודש לא עושה ראשון ושני, ואם נאמר שחיבת הקודש עושה את זה אוכל, מדוע שלא יעשה ראשון ושני, ומוכרח שכל דין חיבת הקודש הוא רק מדין פסול טומאה שיש בקדשים.

1088

Pesachim 19b: do we have to bury people right away in Jerusalem?

Aug 14, 2022

2:04

Depends if it's a din kedusha or a din tahara.

1089

Pesachim 19a: Can you put Mishloach Manos in one container?

Aug 14, 2022

3:09

Din Tziruf Kli by Chalah + Mishloach Manos

1090

Pesachim 18b: האם למדים טומאה מקל וחומר

Aug 12, 2022

3:55

האם לומדים טומאה מקל וחומר בגופי הלכות ) כתב שמה שאין עונשין מן הדין, לאו דווקא עונש מלקות או מיתה או כרת, אלא אפילו להוסיף טומאה בכלים נקרא עונש ואין עונשין מן הדין , ובאחרונים הקשו מהגמרא שלמדו דין טומאה למשקין שנגעו בשרץ מק"ו, ובמראה האופנים תירץ, שבאמת אפשר ללמוד טומאה מק"ו, אבל אם יוצא מכך חיובים כגון אם נכנס לבית המקדש אין למדים טומאה לגבי החלק של עונשין.

1091

Pesachim 18a: The airspace of an earthenware kli

Aug 12, 2022

2:19

Why does it become Tamei something goes into its airspace and not if something touches the outside of the vessel?

1092

Pesachim 17b: The Shemen Chanuka - how did it become Tameh

Aug 12, 2022

2:06

See Shoel umeishiv

1093

Pesachim 17a: Can Tumah be chal retroactively?

Aug 8, 2022

3:10

ראה בבית האוצר (אות א כלל סט) שדן, שלגבי איסורים מצינו שאפילו שאין איסור חל על איסור, מכל מקום האיסור השני חל בכח, ואם האיסור הראשון פקע חל ממילא האיסור השני, ונסתפק אם גם בטומאה אומרים כן, או שבטומאה אם לא חלה בפועל לא חלה כלל, והביא ראיה מסוגיין.

1094

Pesachim 16b: 2 Dinim/Source that Dam Kadshim isn't Mekabel Tumah

Aug 8, 2022

2:25

מדוע צריך פסוק מיוחד הרי זה הלכה למשה מסיני . הרמב"ם (פסולי סמוקדשין פ"א הל"ו) כתב, וכל דם הקדשים אינו מקבל טומאה כלל, שנאמר בדם על הארץ תשפכנו כמים', דם שנשפך כמים הוא הנחשב כמים ויקבל טומאה, אבל דם קדשים שאינו נשפך כמים אינו מקבל טומאה. והקשה הלחם משנה (שם), מדוע הוצרך הרמב"ם ללימוד למעט דם קדשים מקבלת טומאה, הרי הרמב"ם (טומאת אוכלין פ"י קט"ז) פסק משקי בי מטבחיא שבעזרה טהורים לעולם ולא מכשירים ודבר זה מפי הקבלה. ותירץ, שודאי שמצד ההלכה למשה מסיני אינם מקבלין טומאה, אלא שהרמב"ם כתב שבאמת בדם אין צריך להלכה למשה מסיני משום שהתמעט מהפסוק 'תשפכנו כמים. בחידושי הגר"מ הלוי (פסולי המוקדשין שם) יישב, שיש נפקא מינה בדרשה זו לענין פרה אדומה או בשעת היתר הבמות שמעשיהם בחוץ, שמשום ההלכה שהמשקין טהורים באמת היו מקבלים טומאה והיו מכשירים, לפי שההלכה רק שמשקי בי מטבחיא טהורים, ודם קדשים שחוץ לעזרה אין הלכה שטהורים. ועל כן צריך לדרשה שדם קדשים אינו מכשיר ואינו מקבל טומאה משום שאינו נשפך כמים, וממילא גם אותם קרבנות שמעשיהם בחוץ דינם שאינו מכשיר ואינו מקבל טומאהטז.

1095

Pesachim 16a: Safek Tuma Drababnan Brishus HaYachid

Aug 5, 2022

3:08

האם אומרים ספק טומאה ברשות היחיד טמא גם בטומאה דרבנן. פירש רש"י (ד"ה ספק, ד"ה פסול) שכשזרק מקל ובראשו משקים טמאים לבין ככרות טהורות ספק נגע ספק לא נגע, טהור, משום שטומאת משקים לטמא אחרים היא מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא. ומשמע שסובר שבין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד, טהור, משום שבטומאה דרבנן אין אומרים ספק טומאה ברשות היחיד טמא, אלא היא ככל הספיקות דרבנן שהולכים בהן לקולא. ובדבר שמואל (ד"ה ספק) הקשה, שהרי התוספות לעיל (ט. ד"ה ואם) כתבו שמדורות העובדי כוכבים רשות היחיד הם, ודינם כספק טומאה ברשות היחיד, שטמא, ואף שמדורות העובדי כוכבים שמטמאים אין זה אלא מדרבנן, כפי שכתב המהרש"א (שם בתוס' ד"ה כל). הרי שספק טומאה ברשות היחיד טמא אפילו בטומאה דרבנן. ותירץ, שיש לחלק בין כשעיקר הטומאה היא מדאורייתא והחשש הוא מדרבנן, כגון מדורות העכו"ם, שהחשש שקוברים שם נפליהם הוא מדרבנן, אבל עיקר הטומאה, דהיינו טומאת הנפל היא מן התורה, שבזה אומרים ספק טומאה ברשות היחיד, טמא, אף שהספק הוא בדרבנן, לבין כשעיקר הטומאה היא מדרבנן, כגון ספק משקין לטמא אחרים שעיקר הטומאה היא מדרבנן, שאז, אף ברשות היחיד ספיקו טהור, כדין כל ספיקא דרבנן.

1096

Pesachim 15b: Geder of Issur Chametz 6th hour vs 7th hour

Aug 5, 2022

2:26

הקשו הראשונים , מדוע דימתה הגמרא דווקא חמץ בשעה שביעית לפת שעיפשה, ולא חמץ בשעה ששית, הרי אף חמץ בשעה ששית אינו ראוי לאכילה כמו פת שעיפשה. ותירצו, שדווקא חמץ בשעה שביעית כיון שהולך לאיבוד מן התורה דומה לפת שעיפשה, מה שאין כן חמץ בשעה ששית שאינו הולך לאיבוד, אלא משום גזירה דרבנן. ובגליוני הש"ס (בתוס') ביאר כוונת דברי התוספות על פי מה שכתבו האחרונים שאיסור דאורייתא הוא איסור חפצא ואילו איסור דרבנן הוא איסור גברא, ולכן חמץ בשעה שביעית שאסור מן התורה וגופו אסור באכילה, דומה לפת שעיפשה שבעצם אינה ראויה לאכילה, מה שאין כן חמץ בשעה ששית שאסור רק מדרבנן, שאינו אלא איסור גברא, אך בעצמו אינו אסור, אינו דומה לפת שעיפשה.

1097

Pesachim 15a: Grama vs Metameh b'yadayim - 2 dinim

Aug 5, 2022

1:43

See Kovetz Shiurim 68

1098

Pesachim 14b: What is the geder of משמרת תרומותי?

Aug 1, 2022

2:27

See Kovetz Shiurim

1099

Pesachim 14a: Does Lo Sisgodidu apply to Minhagim?

Aug 1, 2022

3:29

See Magen Avraham 493:6

1100

Pesachim 13b: Mizmar Lsoda on Erev Pesach & Erev Yom Kippur

Jul 31, 2022

2:42

See Tur 281 + Rema 604-2