Lomdus on the Amud

1001

Pesachim 24a: האם הנהנה מחמץ ושאר איסורי הנאה לוקה

Aug 29, 2022

3:31

נחלקו הראשונים האם הנהנה באיסורי הנאה שנלמדו מלשון אכילה חייב מלקות. דעת רבינו יונה (שערי תשונס שער ג 6ות פג) והריא"ז (ה"ח לוס ט) קצא, שחמץ שמכרו לגוי או שהאכילו לבהמתו הרי זו הנאה כדרך הנאתו ולוקה. ובמשנה למלך (יסודי סתולס פ"ס ס"ס ד"ס וסיכס) ובפרי חדש (לו"ס סי' סמג סק"ל ד"ס ולומר) כתבו, שכן משמע מדברי התוספות (ד"ה כל) והראשונים שהובאו לעיל שהקשו שלרבי אבהו יתחייב הנהנה מחמץ כרת, ותירצו שאין ללמוד חיוב כרת בנהנה, משום שבפסוק שנאמר לגבי כרת כתוב כי כל אוכל', ואין למדים כל אוכל' מ'לא תאכלו'. ומשמע מדבריהם שחייב מלקות אם נהנה מהחמץ, משום שעל זה נאמר לא יאכל. אולם דעת הרמב"ם (מלכלות לסולות פ"ס סט"ז) שאם עבר ונהנה מכל מאכל האסור בהנאה, אינו לוקה, אך מכין אותו מכת מרדות , ובביאור שיטתו נאמרו כמה דרכים: א. בחינוך (מכוס קיג) ביאר, שהואיל ואפשר ליהנות בלא לעשות מעשה, לפיכך אף כשעשה מעשה אינו לוקה, ומשום שאין לוקים על לאו שאפשר לעבור עליו בלא לעשות מעשה, כמו בלאו שאין בו מעשה. ב. במגיד משנה (מסכלות לסולות שס) ביאר, שהוא משום שאין לוקים על כל האיסורים אלא כשנהנה מהם כדרך הנאתם וכפי שאמרו להלן (כד:), ודבר הראוי לאכילה אין דרך הנאתו אלא בדרך אכילה. ג. במשנה למלך (יסודי סתולס פ"ס ס"ס ד"ס ודע לחקל) ביאר, שהואיל ואיסור הנאה לא נאמר במפורש בתורה אלא נלמד מדרשה מדין נבילה, לפיכך אין לוקים עליו.

1002

Pesachim 23b: שיעור איסור הנאה הנלמד מאכילה

Aug 26, 2022

3:40

שיעור איסור הנאה הנלמד מאכילה רעק"א (שו"ת מהדו"ק סי' קצ) נשאל גבי איסורי הנאה הנלמדים מילא יאכלי ו׳לא תאכלי האם שיעורם תלוי בהנאת פרוטה או שמא כיון שהוציאם הכתוב בלשון אכילה שיעורם בכזית. והצל"ח (כב: ד"ה שם והרי אבר) גם נסתפק בכך. ורעק"א השיב (שם) ששיעורם בשוה פרוטה. והביא ראיה לזה מהנאמר בגמרא (ב"ק מא.) לגבי שור הנסקל אי סלקא דעתך האי לא יאכל את בשרך' איסור הנאה הוא נכתוב רחמנא לא יהנה', ואם שיעור הנאה בכזית, יש לדחות שלכך הוציאתו התורה בלשון אכילה להורות ששיעורו בכזית, אלא מוכח שאף עתה שנכלל באזהרת אכילה, שיעורו בפרוטה. ולפי"ז כתב (שם) ליישב את קושיית המגיה במשנה למלך (שגגות פי"ג ד"ה אמנם), שהקשה על קושיית התוספות (כא: ד"ה כל מקום) שלרבי אבהו יהא הנהנה מן החמץ בפסח בכרת, שאם כן למה צריך פסוק לרבות שותה שהוא בכרת כמבואר בחולין (קכ.), תיפוק ליה שהוא חייב משום שלא גרע מהנאה. וכתב רעק"א שלפי הנתבאר אין זו קושיא משום שמחמת הנאה אינו חייב אלא רק בפרוטה, ולזה הוצרכו לרבות שותה שהוא חייב כאוכל וחייב בשיעור שתייה אף שבהנאתו אין שיעור פרוטה. הצל"ח (כב: ד"ה שם והרי אבר) כתב שלדעת הרמב"ם (מאכלות אסורות פ"ח הט"ז) שאין בהנאה מלקות, אין מקום להסתפק מהו שיעור איסור הנאה, שהרי קיי"ל כרבי יוחנן שחצי שיעור אסור מן התורה. אבל לשאר פוסקים שלוקים על ההנאה יש להסתפק בשיעור האיסור למלקות. וכתב שם שאין לומר שאין לו שיעור כלל, שדווקא באכילה יש שיעור משום שבפחות מכזית אין זה אכילה, אבל הנאה בכל שהוא יהא חייב, שאם כן למה לא יתחייב האוכל פחות מכזית, וכי אין בו הנאה, ובהכרח צריך לומר שגם על ההנאה אינו לוקה כי אם בכזית כיון שהאיסור הנאה בלשון אכילה נאמר, וממילא שיעורו כמו אכילה.

1003

Pesachim 23a: גדר איסורי הנאה - חלק ב'

Aug 26, 2022

2:37

ההנאה. תוספות (כא: ד"ה כל מקום) הקשו שיהא הנהנה מחמץ בפסח בכרת, שהרי בחיוב הכרת של חמץ נאמר כי כל האוכל חמץ ונכרתה', ובחידושי הר"ן (שם) כתב ליישב את קושיית התוספות שאין הגדר ברבי אבהו שיש גילוי מנבילה שלשון אכילה משמע גם הנאה, משום שאם כן באמת יהיה חייב כרת, אלא רבי אבהו למד דין מנבילה ולא משמעות לשון אכילה. ומבואר שנחלקו הראשונים כיצד לומדים את דרשת רבי אבהו, ששיטת התוספות היא שלרבי אבהו לשון אכילה משמעותו כוללת הנאה. הרמב"ם (ספר המצוות ל"ת קפז) כתב שאיסור הנאה אין ראוי למנותו כמצוה - בפני עצמה משום שאיסור הנאה ואיסור אכילה ענין אחד הם, וזה - לשונו שהאכילה מין ממיני ההנאה ואמרו יתברך בדבר הוא לא יאכל, אמנם דמיון הוא מדמיוני הנאה, והכוונה שלא יהנה בו לא באכילה ולא בזולתו. ובהמשך דבריו כתב שזו כוונת לימודו של רבי אבהו "כל מקום שנאמר לא תאכל אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע'. ומבואר מהרמב"ם שהאזהרה בלשון אכילה אינה מוגבלת רק למעשה אכילה אלא משמעותה כל שימוש וקבלת תועלת, ונכלל בה שלא תהיה בו תועלת לא באכילה ולא בשאר הנאות.

1004

Pesachim 22b: גדר איסורי הנאה- חלק א

Aug 26, 2022

3:17

רעק"א (כא: ד"ה דאמר רבי אבהו) חקר בגדר דינו של רבי אבהו שבכל מקום שנאמר בתורה "לא יאכל לא תאכלי אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע, כיצד הם נכללים באזהרה אחת, האם גדר האיסור הוא על שימושי, וכל קבלת תועלת בכלל האזהרה, וגם אכילה נחשבת שימוש ככל ההנאות, ונמצא שכוונת התורה כשכתבה אכילה' להנאת אכילה והוא הדין שאר הנאות, ונקטה תורה להנאת אכילה משום שהיא הנאה היותר שכיחה, או שמא ודאי שאזהרה על אכילה היא איסור מיוחד על פעולת אכילה שהאוכל נאכל בתוך הגוף, ואינו דומה כלל להנאה לחוד, אלא שלמדים מנבילה בדרכי הלימודים שהתורה נדרשת בהם", שכל מקום שהתורה כתבה "לא תאכל' כוללת האזהרה ב' עניינים נפרדים וכאילו נכתבו לחוד לא תאכל ולא תהנה', ואיסור הנאה הוא איסור בפני עצמו ואינו כלול באזהרת האכילה.

1005

Pesachim 22a: בגדר האיסור להאכיל חמץ לבהמה

Aug 21, 2022

4:42

Din in the cheftza- therefore you are prohibited from feeding an animal that doesn't belong to you even Chametz that doesn't belong to you. See Harreri Kedem 24-1

1006

Pesachim 21b: Geder Sreifa vs Tashbisu according to the chachamim - benefiting from the ashes

Aug 21, 2022

3:01

Chiddushei Rabbeinu Chaim HaLevi (Chametz 1:3)

1007

Pesachim 21a: Geder of Tashbisu - Gavra vs Cheftza ; Kiyumis or Chiyuvis

Aug 17, 2022

3:46

See Kovetz Shiurim 190; Devar Shmuel

1008

Pesachim 20b: Geder of Sreifas Teruma T'meia

Aug 17, 2022

3:32

Gavra or Cheftza

1009

Pesachim 20a: Why can't animals become Tamei? When is Chibas HaKodesh take effect?

Aug 14, 2022

2:43

מדוע הבהמה לא מטמאת מחיים שם. בחידושי הגרי"ז (זבחים טז. ד"ה מה) חקר, אם מה שאין בעלי חיים מקבלים טומאה הוא משום שהם בעלי חיים וזה מעכבם מקבלת טומאה, או משום שקודם שחיטה אין להם תורת אוכל ועל כן אינם מקבלים טומאה. וכתב, שאם נאמר כמו צד השני שהטעם הוא משום שאין להם תורת אוכל וכשירדה להם תורת אוכל מקבלים טומאה אף מחיים, אם כן למה לא יקבלו כל הקדשים. טומאה מחיים מטעם חיבת הקודש, הרי חיבת הקודש מועיל לעשות אותם אוכל אף לעצים ולבונה. ותירץ, שחיבת הקודש לא נאמרה בקדשים אלא לאחר הקידוש של שחיטה, ומשום שהפסוק שמרבים ממנו חיבת הקודש מ'והבשר' לרבות עצים ולבונה, הוא אותו פסוק שיודעים ממנו פסול טומאה בקדשים, וכמו שפסול טומאה אין רק לאחר שחיטה כמו כן הדין של חיבת הקודש אין רק לאחר שחיטה, ומחיים אין כלל דין חיבת הקודש. ובזה ביאר, שלכן יש צד בגמרא שחיבת הקודש לא עושה ראשון ושני, ואם נאמר שחיבת הקודש עושה את זה אוכל, מדוע שלא יעשה ראשון ושני, ומוכרח שכל דין חיבת הקודש הוא רק מדין פסול טומאה שיש בקדשים.

1010

Pesachim 19b: do we have to bury people right away in Jerusalem?

Aug 14, 2022

2:04

Depends if it's a din kedusha or a din tahara.

1011

Pesachim 19a: Can you put Mishloach Manos in one container?

Aug 14, 2022

3:09

Din Tziruf Kli by Chalah + Mishloach Manos

1012

Pesachim 18b: האם למדים טומאה מקל וחומר

Aug 12, 2022

3:55

האם לומדים טומאה מקל וחומר בגופי הלכות ) כתב שמה שאין עונשין מן הדין, לאו דווקא עונש מלקות או מיתה או כרת, אלא אפילו להוסיף טומאה בכלים נקרא עונש ואין עונשין מן הדין , ובאחרונים הקשו מהגמרא שלמדו דין טומאה למשקין שנגעו בשרץ מק"ו, ובמראה האופנים תירץ, שבאמת אפשר ללמוד טומאה מק"ו, אבל אם יוצא מכך חיובים כגון אם נכנס לבית המקדש אין למדים טומאה לגבי החלק של עונשין.

1013

Pesachim 18a: The airspace of an earthenware kli

Aug 12, 2022

2:19

Why does it become Tamei something goes into its airspace and not if something touches the outside of the vessel?

1014

Pesachim 17b: The Shemen Chanuka - how did it become Tameh

Aug 12, 2022

2:06

See Shoel umeishiv

1015

Pesachim 17a: Can Tumah be chal retroactively?

Aug 8, 2022

3:10

ראה בבית האוצר (אות א כלל סט) שדן, שלגבי איסורים מצינו שאפילו שאין איסור חל על איסור, מכל מקום האיסור השני חל בכח, ואם האיסור הראשון פקע חל ממילא האיסור השני, ונסתפק אם גם בטומאה אומרים כן, או שבטומאה אם לא חלה בפועל לא חלה כלל, והביא ראיה מסוגיין.

1016

Pesachim 16b: 2 Dinim/Source that Dam Kadshim isn't Mekabel Tumah

Aug 8, 2022

2:25

מדוע צריך פסוק מיוחד הרי זה הלכה למשה מסיני . הרמב"ם (פסולי סמוקדשין פ"א הל"ו) כתב, וכל דם הקדשים אינו מקבל טומאה כלל, שנאמר בדם על הארץ תשפכנו כמים', דם שנשפך כמים הוא הנחשב כמים ויקבל טומאה, אבל דם קדשים שאינו נשפך כמים אינו מקבל טומאה. והקשה הלחם משנה (שם), מדוע הוצרך הרמב"ם ללימוד למעט דם קדשים מקבלת טומאה, הרי הרמב"ם (טומאת אוכלין פ"י קט"ז) פסק משקי בי מטבחיא שבעזרה טהורים לעולם ולא מכשירים ודבר זה מפי הקבלה. ותירץ, שודאי שמצד ההלכה למשה מסיני אינם מקבלין טומאה, אלא שהרמב"ם כתב שבאמת בדם אין צריך להלכה למשה מסיני משום שהתמעט מהפסוק 'תשפכנו כמים. בחידושי הגר"מ הלוי (פסולי המוקדשין שם) יישב, שיש נפקא מינה בדרשה זו לענין פרה אדומה או בשעת היתר הבמות שמעשיהם בחוץ, שמשום ההלכה שהמשקין טהורים באמת היו מקבלים טומאה והיו מכשירים, לפי שההלכה רק שמשקי בי מטבחיא טהורים, ודם קדשים שחוץ לעזרה אין הלכה שטהורים. ועל כן צריך לדרשה שדם קדשים אינו מכשיר ואינו מקבל טומאה משום שאינו נשפך כמים, וממילא גם אותם קרבנות שמעשיהם בחוץ דינם שאינו מכשיר ואינו מקבל טומאהטז.

1017

Pesachim 16a: Safek Tuma Drababnan Brishus HaYachid

Aug 5, 2022

3:08

האם אומרים ספק טומאה ברשות היחיד טמא גם בטומאה דרבנן. פירש רש"י (ד"ה ספק, ד"ה פסול) שכשזרק מקל ובראשו משקים טמאים לבין ככרות טהורות ספק נגע ספק לא נגע, טהור, משום שטומאת משקים לטמא אחרים היא מדרבנן, וספיקא דרבנן לקולא. ומשמע שסובר שבין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד, טהור, משום שבטומאה דרבנן אין אומרים ספק טומאה ברשות היחיד טמא, אלא היא ככל הספיקות דרבנן שהולכים בהן לקולא. ובדבר שמואל (ד"ה ספק) הקשה, שהרי התוספות לעיל (ט. ד"ה ואם) כתבו שמדורות העובדי כוכבים רשות היחיד הם, ודינם כספק טומאה ברשות היחיד, שטמא, ואף שמדורות העובדי כוכבים שמטמאים אין זה אלא מדרבנן, כפי שכתב המהרש"א (שם בתוס' ד"ה כל). הרי שספק טומאה ברשות היחיד טמא אפילו בטומאה דרבנן. ותירץ, שיש לחלק בין כשעיקר הטומאה היא מדאורייתא והחשש הוא מדרבנן, כגון מדורות העכו"ם, שהחשש שקוברים שם נפליהם הוא מדרבנן, אבל עיקר הטומאה, דהיינו טומאת הנפל היא מן התורה, שבזה אומרים ספק טומאה ברשות היחיד, טמא, אף שהספק הוא בדרבנן, לבין כשעיקר הטומאה היא מדרבנן, כגון ספק משקין לטמא אחרים שעיקר הטומאה היא מדרבנן, שאז, אף ברשות היחיד ספיקו טהור, כדין כל ספיקא דרבנן.

1018

Pesachim 15b: Geder of Issur Chametz 6th hour vs 7th hour

Aug 5, 2022

2:26

הקשו הראשונים , מדוע דימתה הגמרא דווקא חמץ בשעה שביעית לפת שעיפשה, ולא חמץ בשעה ששית, הרי אף חמץ בשעה ששית אינו ראוי לאכילה כמו פת שעיפשה. ותירצו, שדווקא חמץ בשעה שביעית כיון שהולך לאיבוד מן התורה דומה לפת שעיפשה, מה שאין כן חמץ בשעה ששית שאינו הולך לאיבוד, אלא משום גזירה דרבנן. ובגליוני הש"ס (בתוס') ביאר כוונת דברי התוספות על פי מה שכתבו האחרונים שאיסור דאורייתא הוא איסור חפצא ואילו איסור דרבנן הוא איסור גברא, ולכן חמץ בשעה שביעית שאסור מן התורה וגופו אסור באכילה, דומה לפת שעיפשה שבעצם אינה ראויה לאכילה, מה שאין כן חמץ בשעה ששית שאסור רק מדרבנן, שאינו אלא איסור גברא, אך בעצמו אינו אסור, אינו דומה לפת שעיפשה.

1019

Pesachim 15a: Grama vs Metameh b'yadayim - 2 dinim

Aug 5, 2022

1:43

See Kovetz Shiurim 68

1020

Pesachim 14b: What is the geder of משמרת תרומותי?

Aug 1, 2022

2:27

See Kovetz Shiurim

1021

Pesachim 14a: Does Lo Sisgodidu apply to Minhagim?

Aug 1, 2022

3:29

See Magen Avraham 493:6

1022

Pesachim 13b: Mizmar Lsoda on Erev Pesach & Erev Yom Kippur

Jul 31, 2022

2:42

See Tur 281 + Rema 604-2

1023

Pesachim 13a: Selling rotting fruits - Mdin Shower or Hashavas Aveida

Jul 31, 2022

2:31

Machaneh Efraim - Shomrim 35

1024

Pesachim 12b: Biur Chametz at beginning of the 7th hour

Jul 24, 2022

3:21

NA

1025

Pesachim 12a: Safek Nefashos Lhakel

Jul 24, 2022

2:16

Why do we need a drasha? See Shiurei Rav Dovid Povarski 487

1026

Pesachim 11b: burning the chametz immediately at the beginning of the sixth hour + Geder of Tashbisu

Jul 22, 2022

4:26

See Pri Yitzchak 1:18 + Shulchan Aruch HaRav 445-1

1027

Pesachim 11a: Is Chametz Muktza?

Jul 20, 2022

2:45

See Shulchan Aruch OC 446:1,3 and Mishna Berura 612-32

1028

Pesachim 10b: Do we make a bracha on Bedikas Chametz after pesach?

Jul 19, 2022

2:54

See Rambam Chametz UMatza 3-6

1029

Pesachim 10a: Shnei Shvilin vs Bedikas Chametz

Jul 19, 2022

5:16

Pesachim 10a: Shnei Shvilin vs Bedikas Chametz

1030

Pesachim 9b: Sfeik Sfeika by Issur Chametz

Jul 15, 2022

4:15

See Tosfos, Baal HaMaor, Rabbeinu Dovid

1031

Pesachim 9a: Why don't we say it's patur from Bedika bc it's a safek Derabnan?

Jul 15, 2022

2:59

See Pnei Yehoshua+ Sefas Emes

1032

Pesachim 8b: Is it proper to perform a mitzvah in order to receive a reward?

Jul 14, 2022

3:12

Tosfos and shu"t Oneg Yom Tov YD 89

1033

Pesachim 8a: is it permitted to throw chametz into a courtyard before the Zman Issur?

Jul 14, 2022

5:33

השלכת חמץ לחצר לפני זמן איסור: עי' ברמ"א תלג-ו ונו"כ שם

1034

Pesachim 7b: Rambam Birchas HaMitzva on a Mitzvah Nimsheches

Jul 13, 2022

7:32

See Harreri Kedem 17-2

1035

Pesachim 7a: How can a issur miderabnan be mafkia a keddushin deoraisa?

Jul 10, 2022

2:05

See Rashi and Ritva

1036

Pesachim 6b: Geder of Bedikas Chametz- Gavra or Cheftza+ Geder of Bedika 30 days

Jul 10, 2022

4:56

See Harreri Kedem 16

1037

Pesachim 6a: When is the chiyuv mitzvah chal?

Jul 10, 2022

2:23

Famous chakira from the Lekach Tov (6-3)

1038

Pesachim 5b: What level of responsibility do you have to have an order to violate בל יראה?

Jul 7, 2022

3:28

See

1039

Pesachim 5a: When is the Zman of Korban Pesach?

Jul 7, 2022

3:49

מהו זמן הפסח לענין חיוב תשביתו ?רבא אמר מהכא לא תשחט על חמץ דם זבחי לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים. הקשו התוספות (ד"ה לא), הלא מן התורה יש לשחוט את הפסח רק לאחר תמיד של בין הערבים שזמנו מחצות, ואם כן זמן שחיטתו הוא מעט אחר חצות, ומדוע נאסר החמץ מיד בחצות. ותירצו, שמאחר שאם הקדימו את הפסח ושחטוהו בחצות קודם התמיד הוא כשר בדיעבד, כבר מאותה שעה הוא נחשב לזמן הפסח. והמהר"ם חלאווה (ד"ה לא ) תירץ על קושיית התוספות, שאף שאין הפסח קרב אלא לאחר התמיד, אין זה משום שעדיין לא הגיע זמנו, אלא לעולם זמנו מתחיל מחצות, והתמיד הוא שמעכבו. והפני יהושע (בתוס' ד"ה דברי) תירץ על פי ביאורומא שאיסור החמץ אינו תלוי בזמן הפסח, אלא הוא רק גילוי על ביום הראשון שמשמעותו י"ד ולא ט"ו. ומאחר שנצטוו על ציווי זה בפסח מצרים כשעדיין לא הקריבו תמידים וקרב הפסח בחצות, אם כן אף מה שנאמר בפסח דורות לא תשחט על חמץ' מתפרש על חצות כמו זמן פסח מצרים.

1040

Pesachim 4b: Geder of Tashbisu

Jul 3, 2022

4:54

גדר מצות תשביתו' . חקרו המנחת חינוך (ט-א) והאבני נזר (או"ח שיח-ג), האם מצות תשביתו היא בקום ועשה, ועצם מעשה הביעור הוא המצוה. ואם אין לו חמץ, אף שלא ביטל עשה זה, שכן לא חייבה התורה אלא את מי שיש לו חמץ, מכל מקום גם לא קיימו, או שמקיימו בשב ואל תעשה בכך שאין לו חמץ ברשותו, והוא כעין עשה של שבתון בשבת ויום טוב.

1041

Pesachim 4a: Does it depend on who owns the chametz or the one who has jurisdiction of the reshus?

Jul 3, 2022

3:08

מי הוא העובר מן התורה בבל יראה המשכיר בית לחברו בארבעה עשר על מי לבדוק. מבואר ברש"י (ד"ה חובת), שספק הגמרא הוא רק באופן שכבר ביטל את החמץ, ושוב אין עוברים עליו ב'בל יראה' מן התורה, וחיוב הבדיקה והביעור אינו אלא מדרבנן , ולא פירש מי הוא העובר ב'בל יראה' בלא ביטול. וכתב בתוספות רבינו פרץ (ד"ה על), שבלא ביטול ודאי עובר המשכיר, משום שהחמץ שלו. והמהרש"ל (ברש"י שם) כתב, שהמשכיר עובר משום שהבית שלו. והגר"א (או"ח סי' תמג אות יא) כתב, שאיסור "בל יראה' לא נאמר על בעל החמץ, אלא על מי שהחמץ ברשותו, וחייב לבערו מן התורה . ולכאורה לשיטתו, בלא ביטול, השוכר יתחייב בבדיקה וביעור מן התורה . אמנם רבינו דוד (ד"ה והאמת) והמאירי (ד"ה וכל) וחידושי הר"ן (ד"ה על) כתבו, ששניהם אינם עוברים מן התורה ב'בל יראה', השוכר אינו עובר משום שאין החמץ שלו, והמשכיר אינו עובר משום שהבית אינו ברשותו, אלא שחכמים חייבו לבער כל חמץ של ישראל. והתורת חיים (ד"ה ונראה) כתב, ששניהם עוברים ב'בל יראה'.

1042

Pesachim 3b: Achilas Kodshim less the n a Kezayis

Jul 1, 2022

4:39

See Shut Bais HaLevi 1:2-7 and Meromei Sadeh

1043

Pesachim 3a: Geder Zman Chatzos by Achilas Korban Pesach

Jul 1, 2022

3:20

See Chiddushei Rav Shmuel 23

1044

Pesachim 2b: Geder of Ba B'Machteres vs Rodef

Jul 1, 2022

2:55

חילוק בין בא במחתרת לכל רודף כתב הרמב"ם (רוצח פ"א ה"ו), 'הרודף אחר חבירו להרגו, אפילו היה הרודף קטן כל ישראל מצווין להציל הנרדף מיד הרודף, ואפילו בנפשו של רודף'. ואילו בבא במחתרת כתב (גניבה פ"ט ה"ז), ורשות יש לכל להרגו בין בחול בין בשבת, בכל מיתה שיכולין להמיתו'. הרי שחילק בין רודף שיש חיוב להורגו לבין בא במחתרת שאינו אלא רשות. וכתב הדברי יחזקאל (סי' כג סק"י) בטעם הדבר, שהוא משום שאם יניחנו בעל הבית ליטול את ממונו ולא יעמוד כנגדו לא יהרגנו, אלא שמכל מקום החשיבה אותו התורה כרודף משום החזקה שאין אדם מעמיד עצמו על ממונו, ואין לך בו אלא חידושו שמותר להורגו, ואינה חובה. והאבן האזל (גניבה פ"ט ה"ז) כתב, שלשיטת המכילתא , בא במחתרת אינו אלא ספק רודף, ועל כן אין חובה להורגו, אלא רשות היא.

1045

Psachim 2a: Rashi - Why do we do bedikas Chametz?

Jun 26, 2022

2:58

See Kehilos Yaakov 1

1046

Eiruvin 105a: Can we build the mizba'ach in a state of Tumah?

Jun 24, 2022

3:52

Is the geder of the din hutra or dechuya? See Minchas Yitzchak 6:133-8,9

1047

Eiruvin 104b: Geder of the Heter to Remove a Rodent from the Bais HaMikdash

Jun 24, 2022

1:54

See Mishna lmelech (bias HaMikdash 3:19)

1048

Eiruvin 104a: Paroches that has bells

Jun 24, 2022

3:18

Can you move it on Shabbos? See Mishna Berura 338:6

1049

Eiruvin 103b: Chatzitza by Tevila vs Bigdei Kehuna

Jun 24, 2022

1:46

See Zecher Yitzchak 1:61 ; Avi Ezri Klei HaMikdash 10-6

1050

Eiruvin 103a: Ain Shvus Bmikdash - Geder

Jun 19, 2022

3:48

See Mikdash Dovid 25-6