The Daily Sicha - השיחה היומית

1051

יום ה' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר

Apr 27, 2023

9:10

התוכן הענין דג' שני ערלה ו"שנה הרביעית" ו"שנה החמישית" [כמ"ש ברביעי דפ' קדושים] ברוחניות: כדי שהאדם יוכל ליהנות מעניני העולם לצרכי רשות באופן של "בכל דרכיך דעהו", עליו להכין א"ע עי"ז שב"ג' שני ערלה" אינו נהנה מזה בכלל אפי' לא לעניני קדושה, וב"שנה הרביעית" הוא נהנה מזה רק ל"קודש" (ב"ירושלים"), ואז ב"שנה החמישית" יכול ליהנות מזה לצרכי רשות. ועד"ז בעבודה היום-יומית: היום עם תפלת שמו"ע שאז עומד בביטול ולא שייך אפי' עניני קדושה, ואח"ז "מביהכנ"ס לביהמ"ד" – ההתעסקות בתומ"צ, ורק אז יכול לצאת להתעסק בעניני הרשות וזה לא יזיק לו. ואע"פ שב"ג' שני ערלה" ה"ה מובדל לגמרי מעניני העולם אבל התכלית היא "שנה החמישית" – העבודה עם עניני הרשות – דירה בתחתונים!משיחת י' שבט ה'תשי"ד לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2023

1052

יום ד' פ' אחרי-קדושים, ה' אייר

Apr 26, 2023

10:41

התוכן הבעש"ט ואדה"ז גילו שהענין ד"ואהבת לרעך כמוך" [שבשני דפ' קדושים] צ"ל לא רק למי שעומד באותה דרגא בגשמיות או ברוחניות, אלא אפי' ליהודי שרחוק ממנו בגשמיות ואף פעם לא פגש אותו! ואפי' ליהודי שרחוק ממנו ואף פעם לא "פגש אותו" ברוחניות – והיינו עפמ"ש בגמ' שהתפלות של כל יהודי בכל מקום שהוא עוברות דרך מקום המקדש, נמצא שע"י התפלה נפגשים כל המתפללים ברחבי תבל ביחד במקום המקדש, וזהו מה שהבעש"ט אומר – אפי' ליהודי שלא "פגש אתו" במקום המקדש מעולם כי לא התפלל אף פעם צ"ל "ואהבך לרעך כמוך"!, אלא שאת האהבה והקירוב לכאו"א צ"ל בהתאם למקורב, לדוגמא עם יהודי כזה צ"ל ההתחלה בלימוד הא"ב של יהדות ולא דף גמרא... (אבל רק להתחיל כך, ובמשך הזמן להוסיף וכו' כי ביהדות ותורה אין פשרות!), ולסיכום: אין לוותר ח"ו על אף יהודי!משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2023

1053

יום ג' פ' אחרי-קדושים, ד' אייר

Apr 25, 2023

10:43

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש שסיבת מיתת בני אהרן היתה שלא נשאו נשים, היפך הענין ד"לא לתהו בראה (אלא) לשבת יצרה". היינו שיכול להיות צדיק גדול, ש"נכנס לפני ולפנים", ואעפ"כ, כאשר חסר הענין ד"וכפר . . בעד ביתו" – "זו אשתו", חסר אצלו עיקר ענין הכניסה לפני ולפנים, כיון שדוקא על ידה נעשה הכניסה בבחי' "תיקון". וזהו"ע "נכנס בשלום", שבה"רצוא" צ"ל נרגש ה"שוב", שהתכלית היא שיומשך למטה וכו'. ועד"ז צ"ל "יצא בשלום", שגם בהיציאה מבחוץ לכל עניני קדושה ובא בהתיישבות בעולם, "שוב", צ"ל נרגשת חשיבות ה"רצוא" וה"לפני ולפנים" ושתכלית היציאה היא לחבר המעלה והמטה וכו'. וענין זה זה תלוי ב"ביתו זו אשתו", שמעמידה את הבית באופן שפשוט שהבעל צריך להאריך בתפלה ולהרבות בלימוד התורה בשופי. ואזי גם הכניסה לפני ולפנים היא באופן שממנה נמשך בפרנסה כפשוטה. וענין זה, הגאולה הפרטית בבית הפרטי, ממשיך הגאולה הכללית בביאת המשיח כפשוטו.א' השיחות דהתוועדות י"א ניסן ה'תשכ"ב לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2023

1054

יום ב' פ' אחרי-קדושים, ג' אייר

Apr 24, 2023

12:04

התוכן כאשר מדובר אודות הענין ד"מלכתחילה אַריבער" – ישנם כאלו שנתפסו לזה והתחילו להתנהג באופן המתאים ל"עולם התוהו"... "אַריבער" שלא במדידה והגבלה כלל... כמו להלוות סכומי כסף גדולים ביותר (הניגוד מאלו שאינם מתנהגים כלל באופן ד"מלכתחילה אַריבער", ונמצאים בתנועה של "כיווץ" וכו'). ולכן, אף שמכיון שכוונתו היתה לטובה בודאי יעזור ה' ויוכל לפרוע כל החובות, אבל מכאן ולהבא צריך לדעת שהענין ד"מלכתחילה אַריבער" צ"ל מתאים ל"עולם התיקון", "לשבת יצרה". והרי "אַריבער" פירושו ע"ד "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", היינו, שהדילוג הוא בערך ל"הרים" ו"גבעות", וכמבואר בחסידות בענין "סובב כל עלמין", שאע"פ שהוא למעלה מ"עלמין" אבל עדיין יש לו איזה ערך ל"עלמין". ההוראה מאדמו"ר מהר"ש ש"אני אומר" שצ"ל "מלכתחילה אַריבער" היא – מצד א' צריך לקחת "חובות" כדי שהפעולות תהיו באופן של הרחבה, אבל זה צ"ל בערך להנהגת העולם.משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2023

1055

יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג ג"פ ליום ומחזור הט"ו פ"א ליום –

Apr 23, 2023

10:17

התוכן הזמן מתאים לערוך סיום על ספר משנה תורה להרמב"ם, אשר, רק לפני ימים אחדים סיימו ללמוד אותו בהתאם למסלול שנקבע ונעשה מנהג ישראל‏ – ‏ג"פ ליום. [כ"ק אד"ש אחז בידו הק' ספר הרמב"ם וקרא מתוכו את ההלכה האחרונה]: "ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות [כפשוטו, אבל ברוחניות יתכן ענינים אלו גם לעת"ל] שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך [מכיון שכל העולם יעסקו בלדעת את ה', מוכרחים לומר שבנ"י, כעם הנבחר, ידעו את ה' באופן נעלה יותר, ולכן] יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". "נשלמו הלכות מלכים והחיבור כולו, ברוך שאמר והי' העולם, בפרטו ובכללו" "תם ונשלם שבל לא-ל בורא עולם".משיחת כ' טבת ה'תשמ"ט לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו א' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2023

1056

יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן

Apr 20, 2023

10:22

התוכן הולדת ילדים הוא בכח הא"ס דוקא. וכדי לקבל ברכת ה' להולדת ילדים ושיקבלו מהם נחת רוח אמיתית בגו"ר, יש להסיר את הדברים המעכבים לזה – ענינים של היפך הטהרה. שזהו"ע דמצות "מקוה". ובזה רואים דבר פלא: חיובם של כל המצוות מתחיל מגיל בר/בת מצוה (מלבד מצות תלמוד תורה ומצות מילה וכו'), משא"כ בנוגע למצות מקוה ה"ז צ"ל תשעה חדשים לפני הולדת הולד ועי"ז יהי' הולד בריא בגו"ר, כי כל החיים של הילד תלויים על היסוד של ההריון. וזהו הקשר עם חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר [י"ב תמוז]: כאשר "נשלח" לעיר קאַסטראַמאַ ייסד שם מיד מקווה כדי שיוולדו ילדי ישראל כשרים. וההוראה: לפעמים "נשלח" יהודי מד' אמותיו וכו' רק כדי להציל עשרות משפחות יהודיות ולהעמידן בקרן אורה וכו'.משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ד לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2023

1057

יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן

Apr 19, 2023

12:08

התוכן [המשך] ועד"ז בקשר להזדמנות גדולה יותר: בנוגע לתקופתנו, ישנם כו"כ "קיצים", ועאכו"כ לאחרי ה"קרבנות" הרבים שהיו וכו', ולכאו' היתה צ"ל המסקנא המיידית לפעול שיהי' "דור שכולו זכאי" שאז יבוא משיח. לא היתה לעולמים אפשרות כזאת כמו עתה הן מצד ההתעוררות שישנה מלמטה לקיום תומ"צ [כנ"ל], והן מצד שמלמעלה נתנו את הכח לבנ"י להנהיג חיי הפרט והכלל באופן ד"יכוף כל ישראל לילך.." בדרכי תומ"צ. כעת ישנו "קול גדול ולא יסף" שמכריז – "שובו בנים"! ולמרות כ"ז – לא מנצלים כלל את ההזדמנות! והנה עוד הזדמנות: בשנים הכי אחרונות נתגלו כו"כ כתבי-יד דתורת החסידות, וגם נתמעטה שלא בערך ההתנגדות ללימוד החסידות, ולכאו' הי' צ"ל שכ"א "יטביע" את עצמו בלימוד ובהפצת לימוד זה, אך לעת עתה – לא נגע ולא פגע! ועד"ז בנוגע לעוד כמה ענינים שהיתה התקווה שייעשו מאליהם, ובפועל...! התקווה, על יסוד ההבטחה ש"לא ידח ממנו נדח", שעכ"פ מעתה ינצלו את כל האפשרויות, ובכללות הענין ד"קול דודי דופק .. פתחי לי גו' שראש נמלא טל וגו'", שהקב"ה כבר לא יכול לסבול את הגלות ומתחנן "פתחי לי" אפי' "כחודה של מחט", ואז יוכל להכנס פנימה ותבוא הגאולה!משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2023

1058

יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן

Apr 18, 2023

11:12

התוכן ישנם כו"כ שהיו יכולים להסתפק רק בכמה שעות/ימים בשבוע לעבוד כדי להתפרנס בהרחבה, ולנצל את הזמן הנשאר לעניני תומ"צ. ובפועל לא מסתפקים בזה, מכיון שכ"א רוצה שיהי' לו את מה שיש לשכנו ויותר מזה, לדוגמא – "כסא ישן" יותר משל חבירו.., ורוצה לאכול דוקא מאכלים יקרים.. וכיו"ב, ו"רדיפה" זו אחרי מותרות אין לו סוף, כל מה שיש לו – לא מספיק, ורוצה עוד ועוד עד ש"יזכה" שישימו אותו על הרשימה של משלמי 98 אחוזים למס הכנסה... ושוקע בזה כ"כ עד שזה לא נותן לו לחשוב לשם מה ירדה נשמתו בעולם?! זה "אוכל" את החינוך של בניו ובנותיו מכיון שאין לו זמן לחשוב ע"ז וכו'. במקום לנצל את ההזדמנות שיש היום שאפשר להתפרנס בכבוד בקצת זמן ולנצל את הזמן הנשאר לענינים רוחניים – לעשות טובה ליהודי שני, ללמוד לעצמו ולחנך את הילדים כדבעי, מנצלים זאת לשקוע עוד יותר בגשמיות!משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2023

1059

יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן

Apr 17, 2023

10:07

התוכן ג' הענינים בתקופה זו: א) בהמשך לחג הפסח: לידת עם ישראל היתה ביציאת מצרים שעלי' נאמר "לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'", ועד"ז בחג הפסח בכל שנה נעשה לידת עם ישראל מחדש, ובמילא מובן גודל האחריות והזכות לנצל כנס זה באופן המתאים. ב) ספירת העומר: 1) עבודת האדם מלמטלמ"ע - מ"חסד שבחסד" עד "מלכות שבמלכות" 2) הליכה מחיל אל חיל: אינו מסתפק בבירור מדה הפרטית ביום שלפנ"ז אלא מוסיף בעבודתו לברר מדה נוספת. ועוד: בכל יום פועלים גם ענין חדש עם היום שלפנ"ז, ולכן אומרים "היום שני ימים" ולא "יום שני" וכיו"ב. 3) כבר בתחלת העבודה - "ממחרת השבת" - יש את הנתינת כח וההבטחה שהעבודה בבירור כל פרטי המדות תהי' בשלימות - "שבע שבתות תמימות". ג) לימוד פרקי אבות: בו מודגש הענין דאחדות ישראל כיון שהוא לימוד השייך לכאו"א מישראל. ומתחיל בענין כללי "משה קבל תורה מסיני וכו'".משיחת יום א' פ' קדושים, כ"ו ניסן ה'תשמ"ט - ביחידות כללית להאורחים שיחיו לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו•לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2023

1060

יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן

Apr 16, 2023

9:34

התוכן התחלת גאולת ויציאת מצרים היתה עם הנס הגדול של "למכה מצרים בבכוריהם", ועד"ז ראינו בנצחון [במלחמת המפרץ] דימים אלו בשנת "אראנו נפלאות": אופן הנצחון והמפלה, שאירע ביום הפורים, היתה דוקא באמצעות "בכורי" אוה"ע אשר נזפו בו והכריחו אותו להתחרט על פעולותיו עד אז, ונמשך הדבר גם בימים שלאח"ז וכו', ובחודש ניסן החליטו ה"בכורים" לתת ל"סאדאם" תנאים קשים איך צריך להתנהג ושחייב לשלם על כל ההיזקים וכו'! ומזה התשובה לשואלים: ‏איפה רואים נסים ונפלאות בשנת "אראנו נפלאות"?!‏ – ‏עכשיו רואים נסים ונפלאות בגלוי ממש! (וכ"א קורא עד"ז בעיתונים וכו'. אלא שיהודי צריך לדעת שיותר כדאי לנצל את זמנו לאמירת עוד מזמור תהלים ולהוספה בתומ"צ‏ – ‏בזה יפעל יותר מקריאה ופלפול במ"ש בעיתונים). ויה"ר שלכ"א יהי' את ה"לב לדעת" ו"עינים לראות" ו"אזנים לשמוע" בכ"ז, ושלא יצטרכו לספר א' לשני על הנסים כיון שכ"א בעצמו יראה ורואה זאת בגלוי, ומכיר ומודה לה' ע"ז, עד שלא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים גלויים שה' עושה!‏ב' חלקים משיחת כ"ה ניסן ה'תנש"א לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2023

1061

יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן‏ – ‏יום ו' דחג הפסח

Apr 11, 2023

10:29

התוכן ההוראה מימי הפסח שאז הי' "ופסח הוי'" – שצ"ל תמיד "מעלין בקודש" ובאופן של דילוג וקפיצה. וניתנו כחות על זה שחייבים לנצלם; במאמר של אחש"פ הוזכר הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", ושאלו מה הקשר בין זה למ"ש במאמר? ובכן, במאמר דובר ע"ד מ"ש בזהר שמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" קאי על כל הימים שבין יציאת מצרים להגאולה העתידה. שאף שלא רואים אז נפלאות, הנה נפלאות אלו הם [מלובשים בטבע] באופן ש"אין בעל הנס מכיר בנסו" וידועים רק ל"לבדו", "לעושה נפלאות גדולות לבדו". ומעלת נפלאות המלובשים בטבע (בגשמיות) רואים בכללות הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", שלא מספיק הלימוד ע"ד מצה ומרור ויהי' ע"ד "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" וכיו"ב – מצד מעלת קיום הדבר בגשמיות (כשיש אפשרות לכך). וזהו גם הקישור עם מ"ש שם ע"ד הכרח ענין הגלות בשביל זיכוך גשמיות העולם וכו'.ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשל"ח לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2023

1062

יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן‏ – ‏יום ה' דחג הפסח

Apr 10, 2023

12:02

התוכן הוראה מקרבן פסח (הא') שהקריבו בנ"י במצרים בחול ומקרבן פסח (הב') שהקריבו בנ"י במדבר בשבת: גם מי שהוא בקו של זבולון ורוב היום מתעסק עם עובדין דחול ובמצב של "מצרים"‏ – ‏יכול להיות אצלו ה"ופסח"‏ – ‏לדלג לדרגא נעלית יותר שלא בערך, וגם מי שהוא בקו של ישכר ו"תורתו אומנתו" בדוגמת אוכלי המן במדבר שהי' להם כל צרכיהם, מצב של "שבת"‏ – ‏צריך הוא לדלג לדרגא נעלית שלא בערך, ואדרבה‏ – ‏עליו קשה יותר לפעול שצריך א"ז, כי טוען: מה חסר לו? ה"ה במצב של "גן עדן"!..., ועוד‏.משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2023

1063

יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח

Apr 9, 2023

11:14

התוכן סיפור שאירע עם אאמו"ר בקשר לחג הפסח: ההכשר על טחינת הקמח עבור המצות לחה"פ הי' תחת פיקוחו וסמכותו. כאשר קבעה הממשלה שכל בתי מסחר, כולל הטחנות, הנם רכושם של הממשלה, הזהירה אותו הממשלה שאם יפסול חלק מהקמח ולא יתן עליו הכשר, וכתוצאה לא יימכר חלק מהקמח (במחיר קמח כשר לפסח), יתפרש הדבר שהוא מזיק לכלכלת המדינה, ודינו כלוחם נגד הממשלה..., והוא לא התפעל מזה ואמר שאם לא יתנו לו יד חופשית בפיקוח על טחנות הקמח לא יתן הכשר ויפרסם בכ"מ שקמח זה איננו תחת אחריותו! ובראותם ששום דבר לא יעזור להם נתקבלה ההוראה למלא אחר הוראותיו וכו', וההוראה מזה: כאשר יהודי נעמד בתוקף המתאים לקיים רצונו של הקב"ה גם כאשר ה"מלוכה" מצווה עליו לעשות מה שהוא נגד רצונו ית' - סוכ"ס מצליחים, אמנם לא לכל אחד ישנו התוקף לעמוד נגד ממשלה שמשלה על 200 מליון בני-אדם, אבל ממנו נדרש רק להתייצב נגד ה"יצר" שלו...משיחת ח"י ניסן ה'תשמ"ג לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2023

1064

יום ד', י"ד ניסן‏ – ‏ערב חג הפסח

Apr 5, 2023

11:03

התוכן הסיום וחותם של "סדר קרבן פסח" הוא "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר". ולכאו': 1) מקומו של דין זה הוא בהתחלת הענין, לפני ההקרבה? 2) איך זה מתאים עם הכלל ש"מסיימים בטוב"? ועכצ"ל שבסיום זה יש ענין טוב גם בגלוי. וי"ל שבלשון זה מרומז מעמדו ומצבו של יהודי בסיום ההכנה לחה"פ, כלומר, בסיום כללות מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות כהכנה לגאולה – "הפסח (מלשון דילוג וקפיצה, שמורה על הגאולה) נמצא" (לשון מציאה, הקשור עם משיח, "מצאתי דוד עבדי"). וכאשר אצל האדם מאיר כבר הענין ד"מצאתי דוד עבדי", אז הוא מרגיש שכל עניניו עד עתה לגבי הזמן דגאולה הם בגדר "טריפה" (דקאי על כללות ענין הגלות, "בשר בשדה טריפה"). ומוסיף "לא עלה לו" – מלשון "עלי'", שתופס שכל העליות בזמן הגלות אינם בערך לגבי העלי' האמיתית בזמן הגאולה. "עד שמביא אחר", שמורה על עבודה אחרת לגמרי, סדר העבודה דלעת"ל. (עד ש"אחר" זה הוא למעלה מה"אחר" ששוללים בהגדה "אני הוא ולא אחר", ואפי' למע' כביכול מדרגת "אני" וכו').משיחת ערב חג הפסח ה'תשמ"ח אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2023

1065

יום ג', י"ג ניסן‏

Apr 4, 2023

9:09

התוכן מאמר ד"ה מצה זו שאנו אוכלים וכו', אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ט. לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2023

1066

יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – ‏יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע

Apr 3, 2023

10:36

התוכן ספרו של בעל ההילולא נק' "צמח צדק" כי "מנחם" בגימ' "צמח" ו"צדק" בגימ' "מענדל". וזה קשור עם זה שהיו בטוחים ש"בימיו תושע יהודה וגו'" בגאולה האמיתית והשלימה – מצד החידוש בתורה שלו שאיחד נגלה דתורה, ה"גוף", ונסתר דתורה, ה"נשמה", ל"תורה אחת". שזהו הענין דהגאולה האמיתית והשלימה – אחדות בין בנ"י שקשורה עם אחדות בין כל חלקי התורה, כולל בין ה"גוף" וה"נשמה" שבה, ועי"ז לאחד את ה"נשמה" של העולם עם העולם עצמו – גילוי "כח הפועל בנפעל". בעמדנו בערב יום ההילולא שלו צ"ל התעוררות מיוחדת בענין זה – להוסיף בלימוד נגלה ונסתר דתורה ובאופן שה"נסתר" יופץ "חוצה" ויתגלה בנגלה דתורה, ועד"ז בעולם – שה"נשמה" יהי' ניכר בגלוי בה"גוף". ובפרט בשעות האחרונות של "ערב שבת" דאלף השישי שצריך "לטעום" "מכל תבשיל ותבשיל" – לטעום מתורות שלו שבהן מאחד נגלה ונסתר דתורה.משיחת אור ליום ה' פ' אחרי, י"ב ניסן ה'תשמ"א לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2023

1067

יום א', יום הבהיר י"א ניסן– מאה עשרים ואחת שנה להולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו –

Apr 2, 2023

11:14

התוכן כמה ענינים שהזמ"ג: 1) הבעת תודה לאלו ששלחו איחולים לבביים וכו'. ויה"ר שיתברכו בברכתו של הקב"ה, מקור הברכות, ש"תוספתו מרובה על העיקר". 2) להשתדל שמה שיותר יהודים יהי' להם מצה שמורה (לפחות) לזיתים של ליל הסדרים. ויה"ר שנזכה בקרוב ממש ל"ויהי ביום השמיני", לכינור של משיח שהוא משמונה נימין, ו"אותו יום נטר עשר עטרות", בעבודת האדם – שלימות כל העשר כחות, כולל חב"ד שבנפש, ושלימות ירושת הארץ, כל העשר אומות – כולל "קיני קניזי וקדמוני". 3) להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות. והקשר הבולט לחה"פ – בשם "פסח" מלשון "פה סח", שהפה מדבר מה שצריך לדבר – דברי תורה, "ודברת בם, ולא בדברים בטלים". וזה שייך גם לנשי ובנות ישראל: לימוד ההלכות הצריכות, וגם לימוד החסידות שבה נתבארו שש המצוות של "אמונת ה'", "אהבת ה'", יראת ה'" וכו', שגם הן מחוייבות בהן [כמרומז במ"ש "שש ערי מקלט תהיינה לכם"]. ויה"ר שעי"ז נראה בגלוי את ה"ופסח ה'" – רחמיו המרובים של הקב"ה וכו'.ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן (בין מנחה למעריב) ה'תשל"א לע"נ הרב צבי אבא ב"ר חיים דובער ע"ה לרמןליום היארצייט שלו ט' ניסןת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מענדל וזוגתו מרת חנה שיחיו לרמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2023

1068

יום ה' פ' צו, ח' ניסן, אור לעש"ק פ' צו, שבת הגדול

Mar 30, 2023

10:08

התוכן [המשך] עפ"י הנ"ל יש לבאר תורת הצ"צ בענין "יוסף לי ה' בן אחר" – שיש להפוך את ה"אחר" ל"בן", שהכוונה ב"אחר" היא (לא מי שנמצא בתחום דקדושה אלא שבחר להתנהג שם כ"אחר", אלא] למי שלא נמצא בעולם של יהדות כלל אלא בתחום "אחר" לגמרי, עד שאינו יודע אפילו שיש "סדר". ה"אינו יודע לשאול" לפחות נמצא ליד שולחן הסדר, אבל בזמננו יש בן "חמישי" שלא מגיע כלל ל"סדר" כי אינו יודע כלל מה זה ומה זה בית יהודי! ואפילו בעיר גדולה כמו ניו-יאָרק ישנם אלפי ילדי ישראל כאלה! וזהו הנסיון של דורנו – נגע עם-הארצות. וגם את "אחר" הזה יש לעשות "בן". ובנוגע לפועל: על כל א' להשתדל שה"שאינו יודע לשאול" יישב ליד שולחן הסדר וגם ה"שאינו יודע" דבר על יהדות! ואם טוען הרי איננו בנו – הרי "המלמד בן חבירו תורה . . כאילו ילדו", ואם הוא "בן עם הארץ . . אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו", כולל גם גזירת הגלות וכו'!ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2023

1069

יום ד' פ' צו, ז' ניסן

Mar 29, 2023

10:51

התוכן מסופר בהגדה "כנגד ד' בנים דברה תורה חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול". מסדר זה רואים ש"עם-הארץ", שאינו יודע כלל שיש על מה לשאול, גרוע יותר אפי' מרשע. כי רשע לא חסר לו "ידע", ובן-רגע יכול לעשות תשובה, והרי "לא ידח ממנו נדח" וסופו לעשות תשובה ומיד נעשה צדיק גמור. אבל "עם הארץ" לא יודע בכלל שעשה עבירה ובמילא לא יודע שצריך לעשות תשובה... וההוראה: בזמננו אין מציאות של רשעים – הסיבה לכך שהילדים שנולדו במשך 50-70 שנים האחרונות לא הולכים בדרך הישר אינה אלא "עם-הארצות"! הם אינם יודעים כלום כי לא סופר להם כלל על יהדות – "תינוקות שנשבו"! ולכן, לכל לראש יש להבעיר את נגע העם-הארצות. וכדי לפעול זאת לא מספיק נתינת הצדקה, אמירת תהלים או בניית בנינים עבור חינוך... הדרך היחידה היא שיכניסו את הילדים בפועל לבית-ספר שלומדים שם יהדות בדרך היהודי [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2023

1070

יום ג' פ' צו, ו' ניסן

Mar 28, 2023

11:19

התוכן [בקשר למ"ש בשלישי דפ' צו "אם על תודה קרבנו וגו'" וכפרש"י "ואם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורד הים הולכי מדברות וחבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא, שהם צריכים להודות, שכתוב בהן יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויבחו זבחי תודה..":] במאמר ד"ה ברוך הגומל תרפ"ז מביא את הסדר בה"ד' חייבים להודות" כמ"ש הטור "ש"ד' חייבים להודות וסימנך "וכל ה'חיים' יודוך סלה"", והר"ת ב"חיי"ם" הוא: חולה, ים, יסורים, מדבר. [בפרישה מעיר שה'ח' צריך לרמוז על "חבוש", כי "בית האסורים" אינה קשורה עם יסורים דוקא, אבל הטור כותב שה'ח' רומז על "חולה"]. וי"ל שבסימן זה מרומזות כו"כ הלכות: 1) לא רק ד' אלו אלא כל אחד שהי' במצב בדוגמת "חיים" אלו ויצא חייב להודות - "וכל החיים". וכן פסק אדה"ז בשו"ע. 2) חייבים להודות רק מתי שיצאו לגמרי מהסכנה - יש את "כל החיים". 3) חייבים להודות רק כשהיו בסכנת חיים - "וכל החיים". ולכן "חבוש" חייב להודות רק כשהי' בסכנת חיים וכו'. וההוראה בנוגע מלחמת היצר ש"צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו": ע"י כל עבירה נעשה האדם נפרד ממקור החיים, "להמיתו", אף שאינו מרגיש זאת. ולכן כל "יודוך" הוא באופן של נצחי - "סלה".משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2023

1071

יום ב' פ' צו, ה' ניסן

Mar 27, 2023

10:08

התוכן כאן המקום לעורר עוה"פ, לאלו שיש עדיין ספיקות בדבר, על מבצע "מצה שמורה". ואף שאין מקום לספק בזה, כי הרי ישנו החיוב ד"ואהבת לרעך כמוך", ופשוט שכ"ז שישנו יהודי אחד בעולם שעדיין אין לו מצה שמורה יש עוד מה לעשות בזה, הנה הדיבור כעת הוא רק לזרז הענין, והרי שם פ' צו הוא "צו" ופירשו חז"ל מלשון "זירוז", ו"אין מזרזין אלא למזורזין"! כי ע"י הזירוז מעוררים את כחות הנעלמים של המזורזין להתעסק בזה בעוד יותר מרץ וכו'. ובכן ת"ח על ההזדמנות לזרז עוה"פ: יש לדאוג שכל יהודי יהי' לו מצה שמורה לפחות ל"כזיתים" של מצות-מצוה דליל הסדרים.משיחת יניסן ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2023

1072

יום א' פ' צו, ד' ניסן

Mar 26, 2023

7:57

התוכן בשיעור רמב"ם היומי, בסיום הל' נחלות, כותב "אע"פ שאין אפוטרופוס צריך לעשות חשבון .. צריך לחשוב בינו לבין עצמו לדקדק ולהזהר הרבה מאביהן של היתומים שהוא רוחב הערבות שנאמר סלו לרוכב בערבות גו' אבי יתומים גו'", וצ"ל: א) בפסוק - מהו הקשר בין "רוכב בערבות" ל"אבי היתומים"? ב) ברמב"ם - למה הביא דוקא פסוק שבו נק' ה' "רוכב בערבות", ולא א' הפסוקים שלפנ"ז המדברים עד"ז ובהם נק' הוי' וכיו"ב? והביאור בזה ע"י הציון למ"ש במס' חגיגה (יב:) ענין הרקיע "ערבות" שבו "צדק ומשפט וצדקה .. וטל שעתיד להחיות בו את המתים", ולכן כאן, שמדובר ע"ד הזהירות שצ"ל לאפוטרופוס וכו', הביא הפסוק "רוכב בערבות .. אבי יתומים", כי זה מדגיש את הענין של "צדק ומשפט וצדקה וכו'".משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2023

1073

יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסןאור לב' ניסן – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Mar 23, 2023

9:42

התוכן הענין ד"אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים גו'" [כמ"ש בראשון דפ' עקב] אי"ז כמו דביקות של שני ענינים נפרדים ח"ו אלא ש"כולא חד" עד שנעשים עי"ז "חיים". יהודי שהוא במצב כזה, אינו צריך לציווי אלא כל דבר שהוא רצונו ית' נעשה אצלו כן בדרך ממילא. וע"ד מ"ש כ"ק אדנ"ע שבתור הכנה להבר-מצוה פעל ועבד עם כל איבר של הגוף בנוגע למצוות השייכות אליו, עד שאם דבר "אינו מתקבל אצלו" ה"ז סימן שזהו היפך התורה. וע"ד מ"ש בגמרא ש"אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוו מטי מודים הוא כרע מגרמי'", כי איברי הגוף הם בטלים אל החיות שבו, שהוא נפה"א. וזהו מ"ש בתניא ד"כמו שאיברי גוף האדם הם לבוש לנפשו ובטלים לגמרי אלי'.. מיד שעולה ברצונו.. לפשוט ידו או רגלו, הן נשמעות לרצונו.. בלי שום ציווי.. שהיי' כלל", כמו"כ צ"ל שיהיו איברי הגוף הגשמי בטלים לגמרי לרצון העליון עד שמתנהגים מעצמם בהתאם לזה. וכיון שמספרים כ"ז לנו, ה"ז סימן שמעין זה שייך לכאו"א, ובפרט ע"י לימוד תורתם של רבותינו שבהם הכניסו א"ע, כמ"ש כ"ק אדנ"ע ביום הסתלקותו "איך גיי אין הימל, די כתבים לאָז איך אייך", שע"י לימוד כתביו יש לנו אותו כפי שהוא ב"הימל".משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2023

1074

יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן

Mar 22, 2023

12:31

התוכן כאשר רוצים להודיע רעיון פראי ["ווילדער איינפאַל"], אפשר לעשות זאת מן הקל אל הכבד, או להיפך – להודיע מיד את המסקנא שנשמע "ווילד", ואח"כ להסביר לאט לאט שזה לא כ"כ פלא וכו'. הנה בנדו"ד – צריך לעשות כאופן השני. כאשר ה"שומעים" הם במצב כזה שמתנמנמים ולא מעניין אותם כלל את הביאורים בנגלה או בחסידות, ואפי' לאחרי ש"בלבלו" אותם אודות ענינו של ר"ח ניסן ש"נטר עשר עטרות" – ממשיכים להתעקש לישון או להתנמנם באופן ש"ושכבת וערבה שנתיך" [אלא שכאן מוכרח לישון בישיבה שאינה נוחה כ"כ...], לא משתתפים בניגונים או באמירת לחיים, וממה כן מתלהבים – משוטר גוי לבוש ב"בגדי שרד" שנכנס ומשתתף בהתוועדות...! הנה העצה לזה היא [נוסף על העצה לעשות כמו שעשו אצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש שהיו מעירים את המתנמנמים ע"י תחיבת "שמעק טאבאק" מתחת לאף...], לעשות כמ"ש במדרש על רבי עקיבא ש"היה דורש והציבור מתנמנם" ועוררן ע"י שאמר ענין פלאי. [מסתמא כל "מאמר המוסגר" הזה לא יעזור, אבל ה"נחמה" שלי היא שזו היתה המציאות אפי' אצל ר"ע ואדמו"ר מהר"ש...], ולכן, כאמור לעיל, במצה כזה מתחילים מיד עם הענין הפלאי. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, ר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2023

1075

יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר

Mar 21, 2023

10:04

התוכן מעלת יום השלישי "שהוכפל בו כי טוב‏ – ‏טוב לשמים וטוב לבריות"; נמצאים אנו לאחרי תפלת המנחה ברוב עם, ובודאי שה' ממלא הבקשות שבתפלה, החל מבקשה הראשונה "אתה חונן וכו'"‏ – ‏שה' נותן לכ"א חכמה בינה ודעת לידע איך לנצל את כל האפשריות שניתנו לו, ותיכף ומיד מתחילים להתכונן לגאולה‏ – ‏"גואל ישראל", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ומסיימים "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים"; התחלת פ' ויקרא "ויקרא אל משה": ה' "קורא" לניצוץ משה שבכ"א ונותן לו את כל הכחות הדרושים להוסיף בתומ"צ; בשלישי דפ' ויקרא מדובר אודות יהודי שמביא קרבן מנחה כמתנה לה', בתור הודאה לה' על כל הטובה שנותן לו. ואין פלא בדבר שהרי ה' מתקשר עם כ"א מישראל ב"ברית אלקיך", שהוא "ברית עולם"!ב' חלקים יום ג' פ' ויקרא, משיחת כ"ו אדר ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2023

1076

יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר

Mar 20, 2023

9:46

התוכן בשיעור רמב"ם היומי נתבאר ההלכה שבהתחלת מס' בבא מציעא "שנים אוחזין בטלית". ענינה בעבודה: "טלית" קאי על האור מקיף הנמשך ע"י מעשה המצוות, וכאשר שני יהודים מקיימים מצוה ביחד, הנה שניהם אוחזין ב"טלית" וכ"א טוען שהוא גרם את המשכת האור וההמשכה היא שלו וכו'. וצ"ל: א) הרי שלימות העבודה היא "שלא ע"מ לקבל פרס" והיתכן שכ"א יטען בלהט "כולה שלי" עד שמוכן להביא א"ע לידי שבועה?! ב) מכיון שגם לאחרי השבועה לא יזכה אף א' ליותר מחצי', הרי מוטב שיתפשרו ביניהם קודם לכן?! וי"ל: הם לא טוענים לקבל שכר חיצוני כ"א מה שבא מעצמותה של המצוה – צוותא וחיבור עם עצומ"ה, וכיון שענין זה נוגע בנפש לא שייך שכ"א מהם יוותר מרצונו על מחציתו! ועוד.משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2023

1077

יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר

Mar 19, 2023

10:02

התוכן ידוע שאלת אדה"ז במאמר ד"ה ויספו ענוים בהוי' שמחה וגו' על מ"ש "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" – הרי משה ידע שהוא זה שקיבל התורה מסיני, שהוא ראש הנביאים ושנבואתו היא שלא בערך מדרגת שאר הנביאים וכו', ועוד מעלות וכו', ואיך יכול להיות ש"משה – בחי' אמת – הי' ענו וגו'"?! ומבאר דמצד עניוות חשב משה שבאם היו נותנים את הענינים שניתנו לו מלמעלה ל"אדם אשר על פני האדמה", הי' גם הוא מגיע למעלתו ועוד למעלה מזה. וזו היתה גם מענת אדה"ז לשאלת הצ"צ למה נאמר [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא אל משה" באל"ף זעירא – דאצל אדם הראשון, כיון שידע מעלת עצמו, נאמר "אדם" [בדה"י] באל"ף רבתי, משא"כ משה רבינו, שהגם שידע מעלתו לא החשיב א"ע וכו', נאמר "ויקרא" באל"ף זעירא. ומצד ענין העניוות שבו גופא ה"ה למע' יותר אפי' מדרגת אדם הראשון "יציר כפיו של הקב"ה"! [וי"ל דמעלת "אל"ף זעירא" הוא ע"ד המבואר בכ"מ מעלת בחי' "בת" על בחי' "אחותי" ו"אמי" וכו']. וזהו גם שהתנאי ל"פתח לבי בתורתך" הוא "ונפשי כעפר לכל תהי'". וזהו גם מה שנתינת התורה היתה בהר סיני דוקא "דמכיך מכל טוריא", בחי' עניוות.חלק ממאמר ד"ה ויקרא אל משה, יום ג' פ' ויקרא, ז' אד"ש ה'תשל"ו לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות •לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2023

1078

יום ה' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר, אור ליום ועש"ק פ' החודש

Mar 16, 2023

9:02

התוכן מר"ח ניסן הביאו את הקרבנות מתרומה חדשה, וכמ"ש בגמ' עה"פ (בענין קרבן תמיד‏ – ‏כללות הקרבנות) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה‏ – ‏"אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב [בפ' החודש] ראשון הוא לכם לחדשי השנה", וההוראה: מר"ח ניסן צריך האדם לחדש עבודתו לקונו, ויש לו הכחות שיוכל לבצע א"ז מתוך שמחה בלי ענינים המבלבלים, והרי חודש ניסן נק' חודש הגאולה, וזה יביא שר"ח ניסן זה יהי' "ר"ח של גאולה" כפשוטו!משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2023

1079

יום ד' פ' ויקהל-פקודי, כ"ב אדר

Mar 15, 2023

11:44

התוכן הוראה משותפת משני השמות של פ' ויקהל-פקודי כפי שנעשו שם אחד – "ויקהל-פקודי" ביחד: "ויקהל" פירושו אסיפה של אנשים רבים ביחד, אבל כאו"א מהם לחשוב שחשיבותו ומעלתו הפרטית הולכת לאיבוד, ולכן בא "ויקהל" ביחד עם "פקודי", שענינו – מנין, שבו מודגש חשיבות כל יחיד בפ"ע, שגם כאשר רבים מתאחדים ביחד, עדיין ישנה חשיבות למאמציו ועבודתו של היחיד. וכמודגש בדברי הרמב"ם שמעשה אחד ויחיד של יהודי אחד ויחיד יכול להכריע ה"כף" של מצב העולם כולו לצד חיובי, עד שגם ענינים בלתי-רצוייים מתהפכים ומסייעים בכיוון החיובי. כמו סוחר אמיתי מצליח שמנצל גם ענינים בלתי-רצויים שעלולים להזיק לנזקיו (כמו תחרות) – לכיוון חיובי להגדיל רווחיו, עד שעי"ז מביא תועלת לכל הסביבה, החל בהפצת התומ"צ לכל מקום בעולם – הן אצל בנ"י והן (הז' מצוות ב"נ) אצל אוה"ע, ע"י שמראים דוגמא חי'. ועיכ"ז זוכים לברכות ה'. משיחת יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר ה'תש"נ, להמשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל", בבית המדרש, אחרי תפלת מנחה לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי•לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2023

1080

יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"א אדר

Mar 14, 2023

11:09

התוכן נמצאים אנו בימים שבין פורים לפסח. ההוראה מפורים: שגם ל"המן" ולאוה"ע בכלל ניכר, שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות ומפוזרים בכו"כ מדינות, ובכל מדינה יש את המנהגים שלהם וכו', בכל זאת, אי"ז מחליש כלל ח"ו את האחדות שבין בנ"י אלא הם "עם אחד". וזה ע"י שמתנהגים עפ"י "תורה אחת" שניתנה להם ע"י הוי' אחד. ההוראה מפסח – "זמן חירותנו": גם כאשר בנ"י נמצאים בגלות צריך יהודי להרגיש א"ע במצב של חירות ללא שעבוד ועבדות ח"ו (כמ"ש המהר"ל). כי העובדה שנמצא בגלות אינה מפני שישנו מישהו שיכול להיות בעה"ב על יהודים – דבר כזה לא יתכן כלל, שכן בנ"י הם "בנים אתם לה' אלקיכם", וכידוע תורת הבעש"ט שחביבותו של כל יהודי אצל ה' היא כמשל החביבות של בן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנתם, ויותר מזה באין ערוך. אלא שכדי שזה באופן גלוי ה"ז ע"י ההנהגה באופן של "עם אחד ... ודתיהם שונות מכל עם".ג' חלקים משיחת י"ט אדר ה'תשמ"ה, ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2023

1081

יום ב' פ' ויקהל-פקודי, כ' אדר

Mar 13, 2023

11:27

התוכן 1. מדתו של ה' הוא "מדה כנגד (ענין ה)מדה", ולכן קיום מצות "הקהל את העם האנשים וגו'" מביא שה' מקיים זאת, ש"מקהיל" את כל בנ"י בביהמ"ק הבנוי בירושלים הבנוי'. אלא שמדתו של ה' אינה מוגבלת לפי מדת בני אדם, ולכן בהבטחה על ה"הקהל" של ה' נכללו גם אלו הפטורים ממצות הקהל, כמו "חגר", וכמ"ש "הנני מביא אותם מארץ צפון .. בם עִוֵר ופִּסֵח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה". וכאשר מקדימים ומהדרים במצות "הקהל" (כפי ששייך היום – ברוחניות), ה"ז מזרז את ה"הקהל" של ה' בגאולה האמיתית והשלימה. 2. מצות "הקהל" כפשוטו לא נפעל בבת-אחת אלא בשלבים, "הקהל את .. האנשים, והנשים, והטף", ועד"ז עכשיו לא תובעים "להפוך" את הכל בבת-אחת, אלא בשלבים מן הקל אל הכבד. אבל צריכים לדעת שאין להסתפק ב"אנשים", אלא צ"ל גם "נשים", וגם "טף" שאך נולדו. וכמ"ש כמ"פ שחינוך מצליח מתחיל ברגע הלידה (ע"י תליית ה"שיר המעלות" וכיו"ב), ובאמת, חינוך האמיתי מתחיל ט' חדשים לפנ"ז – שהלידה תהי' בקדושה וטהרה. וזהו ה"הקהל" האמיתי של ה"טף".ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2023

1082

יום א' פ' ויקהל-פקודי, י"ט אדר

Mar 12, 2023

11:56

התוכן עה"פ [בתחלת פ' ויקהל] "ויקהל משה וגו'" איתא במדרש: "אמר הקב"ה [למשה] עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הל' שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר וכו'". הטעם הפשוט: בשבת פנויים הבעלי-עסק ועליהם לנצל את הזמן ללימוד התורה לדעת את המעשה אשר יעשון. הטעם הפנימי: הדין הוא שדוקא "מלאכת מחשבת אסרה תורה", היינו, שלשבת יש את הכח שע"י מחשבה בלבד, שמעביר מחשבתו מגשמיות וחומריות המלאכה לענין אחר, עד ל"מתעסק בעלמא" – נעשית המלאכה טפילה למחשבה ומותרת בשבת! ובפנימיות הענינים: שבת ענינה בחי' מחשבה, ופועלת שגם דיבורו של ה' שבו בורא עולמות לא יהי' חשיב "מעשה" אלא (טפל ל)מחשבה. ולכן בשבת הנה גם בעל-עסק מרבה בתורה, "מחשבה". וזה פועל שגם בעניני החול של השבוע ניכר שנעשים ע"י שומר שבת – "בכל דרכיך דעהו".ד' חלקים משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות חוה בת קעניא שתחי' וחנה בת עלקא שתחי' ליום ההולדת שלהן י"ט אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יעקב ליב שי' אלטיין ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2023

1083

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר, אור לעש"ק פ' כי תשא, פ' פרה

Mar 9, 2023

8:21

התוכן המוסר-השכל מזה שלאחרי פורים באים לפ' פרה שבה מדובר אודות הטהרה מטומאת-מת, כי מצד גודל ההתפעלות מזה שבימי הפורים הגיע למצב ד"לא ידע", יכול לחשוב לעצמו ש"מי ידמה לו"..., אומרים לו: המעמד ומצב דימי הפורים אינו אלא "הזזה כללית" וכו'. תכלית הכוונה היא שאלקות יהי' בגילוי בכל פרטי המדרגות דסדר ההשתלשלות, ובשביל זה צריך גם את העבודה ד(מצד) אהבה ויראה [ה"גילויים" שבו], ולכן לאחרי ה"הזזה כללית" עליו לחשוב אודות "טהרת המת" - הטהרה מכל הענינים הלא-טובים שחטא ופגם ועבר את הדרך. ופ' פרה היא הקדמה לפ' החודש שענינה גאולה מ(טומאת) מצרים.משיחת פורים תשי"ב לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2023

1084

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר‏ – ‏שושן פורים

Mar 8, 2023

10:56

התוכן ענינו של פורים הוא העבודה דמס"נ. "בימים ההם" - במשך כל השנה עמדו כל בנ"י בתנועה של מס"נ. ועד"ז "בזמן הזה" בכחו של כאו"א מישראל בפנימיותו לעמוד בתנועה של מס"נ בפועל גם בזמן שאינו יוהכ"פ בעת נעילה אלא בלכתו ברחוב, בשעת אכילתו ושתייתו - "בכל דרכיך". ו"בזמן הזה" אין צורך ב"הסרת הטבעת" וכו' כדי לעורר את המס"נ, אלא בכח כאו"א שגם בעת שה' נותן לו את כל צרכיו בהרחבה ובאמצע המסחר "זיך אַ כאַפ טאָן" ש"אין עוד מלבדו"! ולהעמיד א"ע בתנועה של מס"נ בפועל! והנתינת כח לזה הוא מימי הפורים. גם מי שנמצא ב"כרכים המוקפים חומה" - הוא (לדעתו) "מציאות", "חכם" וכו' וחושב שהוא כבר "מוגן" מיצה"ר, צריך הוא את "פורים" - מס"נ, כי, גם אצלו יכול לחדור ה"גאוה בלי טעם" של עמלק (מזרעו של המן), והדרך לבטל א"ז הוא רק ע"י ביטול, ולכן בט"ו בחודש, שבו "נתמלא דיסקוס של לבנה", האור אלקי מאיר אצלו בתכלית, עליו לפעול בעצמו הענין ד"עד דלא ידע" - לשכוח לגמרי על מציאותו, ענין הביטול!משיחת פורים ה’תשט”ו לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2023

1085

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר‏ – ‏חג הפורים

Mar 7, 2023

12:27

התוכן אף שכל פעולותי' של אסתר היתה עפ"י הוראותיו של מרדכי, וכמ"ש במגילה "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה", מ"מ נק' המגילה רק "מגילת אסתר" בלבד, מכיון שביטול הגזירה במעשה בפועל נעשה על ידי אסתר דוקא. וההוראה בנוגע לתפקידן והאחריות של נשי ובנות ישראל: מצד א' צ"ל כל הנהגותיהן אך ורק בהתאם ל"מאמר מרדכי", אבל בנוגע למעשה בפועל אין להן לסמוך על אף א', כי האחריות מונחת עליהן להביא את כל ההוראות של מרדכי לידי מעשה. ולכל לראש – לדאוג לזה שהילד ילמוד בבית-ספר יהודי, ושהבית יהי' בית יהודי עליו יאמר ה' "ושכנתי בתוכם". ו"בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור [דגלות מצרים] נגאלו ישראל", וכמבואר בכ"מ שעיקר זכותן היתה – קיום ציווי וגזירת הקב"ה "פרו ורבו" בתכלית השלימות ולא התפעלו מגזירות פרעה, וזוהי גם הוראה לנשים שבדורנו (שהוא הגלגלול של הדור שיצא ממצרים).ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2023

1086

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר‏ – ‏תענית אסתר

Mar 6, 2023

11:21

התוכן נמצאים אנו בעת רצון: בהמשך לתפלת מנחה של תענית, ותפלת מנחה שקשורה במיוחד עם צדקה - נתינת מחצית השקל [אע"פ שמצות מחצית השקל בזמן ביהמ"ק היא נתינת מחצית השקל א', ובכ"ז מנהג ישראל לתת ג' מחצית השקל, ונותנים א"ז גם עבור בני ביתו]. ב) מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל עניני פורים, ואדרבה, בכמה ענינים הנה עיקר ה"שטורעם" הוא ע"י הקטנים דוקא כמו הכאת המן (משא"כ אצל הגדולים מחיית המן הוא בעיקר במחשבה או בדיבור) והמנהג ללבוש מסכות בפורים, ומכינים אותם לכ"ז עוד בערב פורים ["וואָס "כלו כל הקיצין".. קומט גלייך משיח צדקנו, איז דאָך פאַרשטאַנדיק אַז מ'געפינט זיך אין יו"ט'דיקע קליידער, ווי ס'פּאַסט אויף קבלת פני משיח צדקנו"].משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ט לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2023

1087

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר

Mar 5, 2023

10:12

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תשא בענין הכיור "ועשית כיור נחושת .. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם, בבואם אל אוהל מועד וגו'": ה"ידים" ו"רגלים" של אדם הם האמצעים שע"י הוא בא במגע עם עניני העולם שבחוץ, וכהקדמה לעבודה לעשות את העולם דירה לו ית', עליו "לשטוף" את "ידיו ורגליו" ולהוריד מהם את הלכלוך מעניני העולם ע"י "מים" ‏–‏ "מי הדעת הטהור" ‏–‏ תורת החסידות, שיש בה הטבע לשטוף מהאדם את "הנחות העולם" שנדבקים לו ולחזק את נפשו האלקית (כמו טבע המים ששוטפים את הלכלוך שנדבק לאדם). ואת הכיור עשו מנחושת של "מראות הצובאות" שהביאו הנשים, כי דוקא הנשים שנמצאות בבית ואינן מתעסקות כ"כ עם עניני עוה"ז שבחוץ, וכן מצד אמונה הפשוטה שמאירה בהן, הן יודעות להבחין בין מה שחייבים "לשטוף" ובין מה שאפשר לעשות ממנו דירה לו ית'. ועוד.משיחת פורים ה'תש"כ לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2023

1088

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר, אור לעש"ק פ' תצוה, פ' זכור

Mar 2, 2023

12:29

התוכן [המשך] 2) ענין עמלק בדקות יותר (אם אינו יכול לפעול על האדם להיות "מכוין למרוד בו"): "אשר קרך" – הוא מקרר את האדם. הוא מסכים אתו שלהיותו "יודע את רבונו" עליו להתנהג כרצונו, אבל מהי ההתלהבות בזה?!... לא מתאים לבעל-שכל "לצאת מהכלים"... (וכמו שתמה הצדוקי, שאין לו רגשי התפעלות מפני דבר ה', על ענין הקדמת נעשה לנשמע בשעת מ"ת וכו'). ובפרט בתור חסיד שלומד חסידות ויודע ש"אין עוד מלבדו" – מה יש להתפעל מזה שה' ברא עולמות אין מספר וכו'?!.., ובכן, צריכים לדעת שענין הקרירות הוא התחלה והשרש לכל הז' מדות רעים וכו'. כי אם חיות האדם אינו בתומ"צ ה"ז יהי' בענינים הפכיים וכו'. וכמ"ש אדה"ז לחסיד: "אין אַ פּוסטקע קלייבט מען זיך". 3) ענין עמלק בדקות עוד יותר (אם אינו מצליח בב' הדרכים הנ"ל): הוא מסכים שכללות הנהגת האדם צ"ל כרצונו ית', אבל שיכבדו גם אותו על זה שעל ידו מתמלא רצונו ית' – עבודה "שלא לשמה". ומכיון ש"מלחמה לה' בעמלק", הרי בטוחים אנו שסוכ"ס ננצח את המלחמה במילואה וכו'.משיחת פורים ה'תשכ"ג לע”נ ר' אהרן ב"ר אברהם ע"ה ליום היארצייט שלו י"א אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2023

1089

יום ד' פ' תצוה, פ' זכור, ח' אדר

Mar 1, 2023

10:41

התוכן הלימוד מהענין דמלחמת עמלק לכאו"א מישראל בכל מקום ובכל זמן, וכפי שאדה"ז מבאר בהמאמר [ד"ה ראשית גוים תקס"ב] כיצד יכול להיות הענין דמלחמת עמלק אצל כל אחד בעבודתו. ומבהיר בזה נקודה כללית, שלא כדעת הטועים שצריכים להזהר רק ממדות רעות כפשוטם, אלא ישנה מלחמה שהיא קשה הרבה יותר, שזוהי מלחמת עמלק שהיא "מדור דור". והגישה של עמלק היא לבוא לכ"א לפי ענינו: 1) הוא יכול לבוא גם ליהודי שהוא "יודע את רבונו", בעל-שכל שלמד ענינים בגדלות הבורא והשגח"פ וכו', ומוצא את הדרך שאעפ"כ יהי' "מכוון למרוד בו"! ואף שלכאו' הם ב' הפכים, אבל מצד ענין השכל כשלעצמו יכול להיות כן. כי שכל הוא דבר קר, ולו נוגע רק להבין את הדבר כמו שהוא ולא את התוצאות שצ"ל מזה בהנהגת האדם. ולכן זה שבשכלו "יודע את רבונו" אינו מחייב את התוצאות, ויכול להיות גם "מכוון למרוד בו"! [המשך יבוא]משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2023

1090

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר

Feb 28, 2023

11:41

התוכן ע"ז שהמן "הפיל פור הוא הגורל" כדי לדעת "באיזה חודש יצליח", מסופר במס' מגילה: "תנא כיון שנפל פור בחודש האדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים בגמ': "ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד", ו"כדאי הלידה שתכפר על המיתה" (רש"י). והביאור: לידת משה בז' באדר המכפרת על הענין הבלתי-רצוי הקשור עם פטירתו של משה (גזירת המן) – היא באופן דתכלית השלימות. לא רק שמתבטלת חומרת הגזירה, לא רק שהגזירה מתבטלת מכל וכל, אלא יתירה מזו – "נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", באופן של "יתרון האור מן החושך", "עד דלא ידע". ואפי' לדעת המן (ששמח מזה שבז' אדר מת משה, אף שהגזירה שלו נקבעה לי"ג בחודש) פועל ז' אדר על כל החודש. וההוראה לכאו"א: כאשר ישנם ענינים בלתי-רצויים, לא מספיק לבטלם מכל וכל, אלא להפכם עד שע"י יתוסף עילוי שבאין-ערוך לגמרי.משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2023

1091

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר

Feb 27, 2023

8:57

התוכן עה"פ בפרשתנו [בשלישי דפ' תצוה] ומלאת את ידם מפרש"י: "כל מילוי ידים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה, ובלשון לע"ז, כשממנין אדם על פקודת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גוואצ"טו, ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ווירי"סטיר, והוא מילוי ידים". וההוראה הנפלאה: רש"י לומד פירוש בפסוק "ומלאת את ידם" מאופן ההנהגה של שליט בצרפת בזמן רש"י! וזהו ענין עיקרי בחינוך – לחנך את הילד (ה"בן חמש למקרא", אִתו לומד רש"י) שמכל דבר שרואה או שומע, אפי' מה שקורה עם גוי, יש ללמוד מזה הוראה בעבודת ה'!ב' חלקים משיחת מוצש"פ תצוה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2023

1092

יום א' פ' תצוה, ה' אדר

Feb 26, 2023

12:20

התוכן הוראה מהנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחווה" להמן: מרדכי לא ניסה להתווכח עם המן ואחשורוש איך גזרו עליו ועל עמו גזירה כזו והרי הוא הציל את אחשורוש מבגתן ותרש... הוא לא הלך לשאול "רב" אם עליו למס"נ בענין זה, הוא לא נכנס לשום חשבונות - דבר הראשון שעשה בפשטות ברגע שהוא שמע שראשו של יהודי צריך להשתחוות למה שלא שייך לה' הוא "לא יכרע ולא ישתחווה"!, עד"ז כשיהודי מתחיל עם חשבונות ומורה היתר לעצמו שכעת אין צורך להדר בקיום המצוות בגלל ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן" ונמצאים ב"אמריקה" ש"איז אנדערש", ובזמן הגלות וכו', וזה מביא אותו להקל בענינים יותר חמורים - "היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה" - עבודה שהיא זרה ליהודי וכו' - אין להכנס מלכחילה לחשבונות כאלו אלא הדרך להפטר מכ"ז הוא להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה" באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה", וזהו הדרך ל"ונהפוך הוא" - שמנצח את הנפה"ב!משיחת יום ג' דפ' כי תשא, פורים תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2023

1093

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר

Feb 23, 2023

11:02

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה מקריאת המגילה באופן שאי"ז "למפרע" אלא זהו דבר המתרחש בכל יום, וגם בימי שלום ושלוה (כאשר אין צורך ב"שקו ותעניתו"): כאשר אדם מתעסק בפרנסתו בכדי להרויח עבור ההוצאה, לכל לראש עליו להבטיח שהקב"ה – "הזן את העולם כולו בטובו" – ירצה ליתן לו מזונות. וכיצד – עי"ז שירוץ לחנות חצי שעה קודם כי עליו להתחרות עם אלו שאינם מקדימים להתפלל בביהכנ"ס? לדחות את התפלה בכלל ליום השבת בלבד...? עריכת פרסומת גדולה? – לא! אלא ע"י שיתקשר בהקב"ה ע"י שיתנהג עפ"י הוראת הקב"ה – להשכים לבהיכנ"ס להתפלל בציבור ואמירת קאַפיטל תהלים אח"ז, ואח"כ ללמוד שיעור תורה, ואז, לאחרי שיש לו ה"צ'ק" של הקב"ה, "הולך לבנק לפדותו" – מקיים ציווי התורה "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" לעשות פעולה בדרך הטבע. הנהגה זו היא הדרך לקבל לא רק עוה"ב אלא גם עוה"ז!משיחת פורים ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2023

1094

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר

Feb 22, 2023

10:51

התוכן לאחרי שהמן הרכיב את מרדכי ברחוב העיר וקרא לפניו "ככה יעשה לאיש וגו'" "שב [מרדכי] לשקו ולתעניתו". ומזה מובן שמרדכי עדיין חשש מגזירת המן (שהרי עפ"י דין אסור לצער את הגוף). ולכאו', בראותו שהמלך מצוה לא' השרים שירכיבהו בעצמו ברחוב העיר ויכריז ש"המלך חפץ ביקרו", הי' עליו להבין שכבר ניצח את המן?! והביאור: אצל יהודי פשוט שלא יתכן שמישהו יוכל לפגוע ביהודי, בנו של ה', אם לא שכך גזר הקב"ה בגלל ענין של חטא ויש צורך "לרחוץ צואת בנות ציון". ומכיון שכן, זה לא משנה אם אצל אחשרורש והמן רואים שינוי, כי לא הם גזרו את הגזירה אלא הקב"ה. ומה שפועל על ה' ה"ז הענין ד"שקו ותעניתו" ו"צומו עלי שלושת ימים" וכו'. וההוראה: כאשר רוצים לפעול משהו אצל הגוי, הנה לכל לראש יש להבטיח שה' יבטל את הגזירה, וזהו ע"י ביטול ה"חטאינו", ורק אח"כ יש לעשות גם "כלי" בדרך הטבע [המשך יבוא]משיחת פורים ה'תשכ"ו לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2023

1095

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר

Feb 21, 2023

10:34

התוכן הטעם שכבר "משנכנס אדר מרבים השמחה", הוא עפמ"ש במגילה "החודש אשר נהפך לששון וגו'". ואפי' בשנה הראשונה שבה אירע הנס נהפך כל החודש (מתחילתו) לשמחה. ויובן זה עפמ"ש בגמ' עה"פ "הפיל פור הוא הגורל, תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים הגמ' שלא הי' יודע שמשה רבינו גם נולד אז, והיינו דנס פורים וה"ונהפוך הוא" הי' בזכות לידת משה בחודש זה. נמצא, שביום הפורים נתגלה למפרע שכל החודש הוא באמת חודש ש"נהפך לששון וגו'". והמעלה דפורים על כללות הענין דתשובה שגם מהפך את העבר הוא, שבתשובה יודע את זה בשכלו... אבל בפורים ה"ז בגילוי, כבר מר"ח אדר ה"ה מרבה בשמחה בפועל!משיחת אדר"ח אדר ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2023

1096

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Feb 20, 2023

9:57

התוכן עפ"י הידוע גודל הדיוק בספר יד החזקה להרמב"ם שכתבו בעצמו בלה"ק (משא"כ שאר ספריו כתב בערבית ותורגמו ע"י אחרים), י"ל שבלשונו בריש הל' בית הבחירה "מ"ע לעשות בית לה' מוכן להקריב בו הקרבנות", ולא "שיהי' בית להקריב הקרבנות" (כמ"ש הרגצו'בי שמצות בנין המקדש היא לא לבנות את הבית אלא שיהא בית בנוי), מחדש, שכל הענינים הדרושים לעשיית הבית מוכן בפועל להקריב בו הקרבנות, הכלים וכיו"ב, נכללים במצוה זו, ואם חסר אפי' א' מהם אין המצוה בשלימות. וי"ל שכ"ה גם אם אין במקדש כהן להקריב הקרבנות וכיו"ב, אף שמלשון "בית.. מוכן" מובן שלא נוגע מצב מקריבי הקרבן.משיחת מוצש"פ ראה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2023

1097

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Feb 19, 2023

9:34

התוכן בתחילת פ' תרומה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‏ – ‏והכוונה בזה למקדש שבכאו"א. וזה מובן גם ממה שבציווי על נדבת המשכן מתחיל הכתוב עם "זהב וכסף ונחושת", אף שלכאו' הי' צריך להתחיל עם נדבות הפשוטות יותר השייכות לכאו"א, כי עיקר הכוונה כאן היא לענין ה"זהב" כפי שצ"ל בעבודתו של כאו"א בעשיית המשכן שבו; בשבועות שלאחר "שובבי"ם ת"ת" מודגש ענין הגאולה במיוחד, החל מפ' "ויקהל"‏ – ‏כיון שאז יהי' ה"ויקהל" דבנ"י בתכלית השלימות; לכל יהודי יש את הכח להביא את הגאולה תיכף ומיד!; קבלת החלטות טובות בנוגע לקיום ציווי זה של עשיית המשכן בתוך כאו"א, שזה שייך גם בזמן הגלות, בלי להתחשב עם הקשיים של הגלות, וזה נעשה הקדמה קרובה לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד.משיחת אדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2023

1098

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, אור לעש"ק פ' משפטים, פ' שקלים

Feb 16, 2023

10:53

התוכן ב' "הוראות נפלאות" מפ' שקלים: 1) כמה ניתן לפעול ע"י סכום כסף מאוד קטן - ע"י נתינת מחצית השקל, פחות מדמי קרבן א', קיבלו חלק בכל קרבנות הציבור של כל ימות השנה, כולל קרבן יוהכ"פ, ו"כופר נפשותיכם"! וביחד עם זה, אומרים לו: 2) 'במחצית השקל שלך לבד אא"פ להקריב אפי' קרבן א' - עליך להצטרף ליהודי שני', ורק ע"י ש"מוסרו יפה יפה" לצבור ואין שום פירוד ביניהם, ניתן להקריב עי"ז קרבן שלם, ובאופן ש"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" - אפי' "עשיר" צריך את השני, ובלעדו, הנתינה שלו היא רק "מחצית", וכן הדל, ע"י הצטרפותו לשני נעשה מה"מחצית" שלו שקל שלם! - אהבת ישראל. והדגשה מיוחדת לב' הוראות אלו כשקוראים בתורה פרשת שקלים.ג' חלקים משיחת מוצש"פ משפטים, פ' שקלים ה'תשל"ט לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2023

1099

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Feb 15, 2023

8:42

התוכן 1) בהל' ת"ת מונה אדה"ז כו"כ ענינים בתורה שנשי ישראל חייבות ללמוד כדי לדעת את ההלכות הצריכות להן. והלואי היו כל האנשים בקיאים בהם! ישנם כאלו שכל עסקם הוא בפלפול ושקו"ט וכו' ולא ב"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עד שאינם יודעים להשיב שאלה פשוטה בנוגע למעשה בפועל! ומובן גודל ההכרח שבלימוד הלכות אלו כדי לדעת כיצד להתנהג. והרי יש מצבים שלא שייך להתקשר ליהודי שיודע ולשאול... העצה היחידה היא – ללמוד הלכות אלו! 2) המציאות בדורנו היא, שאפי' אלו הלומדים תורה בהתמדה ובשקידה, קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח! עד שלא יודעים לענות על השאלה מאיזה צד יש לבצוע את הלחם (כשאלה שנשאל מנשה המלך, כמסופר בגמ'). יש "להרעיש עולמות" כדי שינהיגו בישיבות את לימוד שו"ע חלק או"ח, לפחות שלא בזמן סדר הישיבה. והרי "אורח חיים" פירושו כמשמעו: זהו אורח חיים שמורה את דרך החיים היום-יומיים! (דבזה משתנה משאר חלקי שו"ע).1) משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג 2) משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2023

1100

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Feb 14, 2023

11:23

התוכן הדין בנוגע לפקדון הוא [כמ"ש בשני דפ' משפטים] שאם לא שלח בו יד פטור בכמה אופנים (אונס וכיו"ב), אבל אם שלח בו יד (בפועל, או לדעה א' - אפי' רק חשב) מתחייב מעתה לכל מה שיקרה לפקדון! ובעבודה: התורה, כ"ז שהיא עדיין "תורת ה'" ולא "ובתורתו יהגה" של האדם, היא פקדון אצל האדם. ובאותו זמן ישנם תנאים מסויימים שאינו מחוייב בלימוד התורה עפ"י דין כמו בזמן שצריך לפרנסתו ו"אונס רחמנא פטרי'" וכו'. אבל מרגע ש"שולח בו יד", כמו שלומד תורה לצורך עצמו, להתכבד בה, אין לו שום "תירוצים", ועליו "לשמור" את ה"פקדון" גם מענינים של "אונס"!. ושליחות-יד האמיתית בתורה היא הלימוד בלי יראת שמים, כי התורה היא "לבושו" של ה', וכמו שלבוש נרקב כשלא לובשים אותו הרבה זמן, עד"ז כשלומדים תורה, ה"לבוש", בלי להרגיש המלובש בו - הקב"ה..., (וכמ"ש בגמ' שלימוד התורה בלי יראת שמים הוא כמו כור חטין שנרקב אם לא מעורב בו "קב חומטין") [ויראת שמים בלימוד התורה באה ע"י לימוד החסידות].משיחת התוועדות שמחת בית השואבה תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2023