The Daily Sicha - השיחה היומית

1001

יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז

Jul 9, 2023

8:35

התוכן בקשר לענין הנדרים [שבתחילת פ' מטות] כותב הרמב"ם בסיום הל' נדרים ש"כל הנודר נדר כאילו בנה במה, ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו וכו'". 1) הטעם שדוקא "הנודר" הוא "כאילו בנה במה" ולא גם "הנשבע", הוא, דבלשון "בנה במה" (ולא "בונה במה") מודגש שענין הבלתי-רצוי בזה הוא שנהי' דבר בלתי-רצוי ‏–‏ "במה", וזה שייך רק בענין הנדרים שהאיסור חל על החפצא משא"כ בשבועה לא נאסר הדבר אלא האיסור חל על הגברא. 2) הטעם שהרמב"ם לא מביא את המשך מאמר הגמ' "וכל המקיימו כאילו הקריב עליו קרבן" הוא, דענין זה לא שייך לומר להלכה על "כל הנודר וכו'", שכולל גם הנודר נדרי הקדש, כי הרי בנדרי הקדש כותב הרמב"ם בהמשך הדברים שאם עבר ונדר "מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן וכו'", ולא שייך לומר זה אם קיום הנדר הוא "כאילו הקריב עליו [על הבמה] קרבן"! וכו'.משיחת כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2023

1002

יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז‏ – ‏יהפך לשמחה

Jul 6, 2023

11:39

התוכן [בקשר למאורע של גזיזת הזקן ר"ל של הרה"ח ר' פינחס שיחי' [ע"ה] קאָרף ע"י אנשי בליעל]. ממ"ש בגמ' בנוגע לחורבן בית ראשון "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה..." אלא סמכו על הקב"ה שהוא יעשה מה שצריך... למרות שהי' מדובר על גדולי ישראל ובזמן שהי' גילוי אלקות וכו' – רואים, שמי שבידו למחות ולהוכיח ואינו עושה זאת – אי"ז ענינו הפרטי אלא זה נוגע לכלל ישראל! ובנוגע לבית שני איתא בגמ' שנחרב "מפני שהיתה בו שנאת חנם". ישנם כאלו שמפיצים שנאת חנם, ועוד מלבישים זאת באיצטלא של "קנאות" – וע"ז ישנה ההוראה מפ' פינחס [והקשר לעניננו גלוי] שרק כאשר התוצאה היא שה' "נותן לו את בריתי שלום" יודעים שזה "בקנאו את קנאתי", והוא ["פינחס זה אלי'"]] מצפה בכליון עיניים לבשר על ביאת המשיח; יה"ר שכבר עכשיו יהי' "מעין" השלום שבין כל ישראל לאוה"ע (עד שאוה"ע מסייעים לבנ"י) שיהי' אז.ה' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ג, בבית הכנסת, לאחרי תפילת המנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2023

1003

יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז

Jul 5, 2023

9:53

התוכן זה שמשה לא רצה להורות בעצמו בבקשת בנות צלפחד "תנה לנו אחוזה וגו'" אלא הקריב משפטן לפני ה' [כמ"ש בשלישי דפ' פינחס] מבואר במפרשים "כיון שגילו בנות צלפחד בטענתן שלא הי' אביהן מעדת שונאיו של משה (עדת קרח) הי' בזה קירוב הדעת למשה, ואילו הי' דן את דינן הי' כאילו נוטל שוחד דברים..". וההוראה: מי לנו גדול ממשה שקיבל תורה מסיני וכו', פוסק שאין להרהר אחריו, ובודאי הי' עליו החיוב והזכות להשיב על שאלתן, ולאידך, ה"שוחד" ששייך כאן הוא אפסי: אפי' בשעת מעשה לא הי' משה זקוק לקירוב דעת של בשר-ודם כי סמך על ה' - "בוקר ויודע ה' וגו'", עאכו"כ ל"ט שנה לאח"ז, ואעפ"כ לא רצה לדון בגלל זה - כ"ש אנשים שאינם כמשה וה"שוחד" הוא דבר שבהווה, שאין לסמוך ע"ע אלא - "עשה לך רב"!משיחת אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2023

1004

יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז

Jul 4, 2023

12:22

התוכן בשלישי דפ' פינחס נאמר "אך בגורל יחלק את הארץ". ענין ה"גורל" הוא למע' מטעם ודעת, וכמ"ש "בחיק יוטל גורל ומה' כל משפטו". ובעבודה: כללות העבודה ד"כיבוש הארץ" ו"חלוקת הארץ" צ"ל בהקדמת העבודה דמס"נ למע' מטו"ד. והיות שהציווי "לאלה תחלק הארץ" "בגורל" קאי על כאו"א מישראל, הרי בודאי שכל יהודי יגיע לעבודה דחלוקת הארץ עם בחי' ה"גורל" שבנפשו. ואשרי חלקו וגדול זכותו (והאחריות) של מי שמגלה את בחי' ה"גורל" בנפשו של הזולת. ולאחרי הקדמת העבודה דמס"נ, "גורל", צ"ל גם "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו" – העבודה עם הכחות פנימים, עפ"י טעם ודעת. דישנם ענינים, כמו לימוד התורה, שצ"ל "לרב", ויש ענינים, כמו צרכי הגוף, העסק בעניני פרנסה וכמה מהרווח לוקח לעצמו (והשאר נותן לצדקה), שצ"ל "למעט".ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ב לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2023

1005

יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז

Jul 3, 2023

11:12

התוכן [המשך] עפ"י הכלל ש"אין בפרט אלא מה שבכלל" מובן, שכאשר האדם עובד עבודתו ב"עולם קטן" שלו לשחרר היצ"ט מ"מסך הברזל" שמעמיד בפניו היצה"ר, ולמרות שנמצא בסביבה שמתנהגת כמו ב"ג'ונגל", מנצל הוא את הכחות שבטח יש לו לא להתפעל מפיתויי היצה"ר, כולל הטיעון שאח"כ יעשה תשובה... (ובאמת, ברוב הפעמים גם תשובה לא יכולה לתקן הנזק והעגמ"נ וכו'), והוא "סר מרע" לגמרי, עד שאת התוקף גופא שהי' לו עד עתה מתאות הממון והכבוד וכו' מנצלו לטוב – פועל ענין זה ב"עולם גדול" [שחרורם של בנ"י הנמצאים במדינה ההיא, "מאחורי מסך הברזל"], כפס"ד הרמב"ם שיתכן שפעולה א' תביא "תשועה והצלה" לכל העולם! וכמו שראו התוצאה של פעולת בעל הגאולה במסירת נפש בהיותו יחידי נגד מלוכה אדירה, ובזמננו צריכים רק מסירת הרצון להתנהג באופן של טוב וחסד ולא להתפעל מהיצה"ר – בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת.משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2023

1006

יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז

Jul 2, 2023

11:53

התוכן ענין השחרור "מאחורי מסך הברזל" [המדובר לעיל] יש דוגמתו בכ"א בעבודה הפרטית: הסביבה של האדם משפיעה על הנהגתו האישית. וכאשר הסביבה – הן המשטר של מדינות העולם והן בחיים הפרטיים – מתנהגת כמו ב"ג'ונגל"... היפך הענין דצדק ויושר, בא אליו היצה"ר וטוען מדוע שילך נגד הזרם; כדאי שגם הוא יתנהג כן... ואם אינו מצליח בטענה זו, הרי בתור "אומן במלאכתו" מנסה בדרך הפכית – שכדאי לו להתנהג כן לפי שעה בלבד כדי שיהי' לו מעמד בחברה ועי"ז יוכל להפיץ צדק ויושר בכל מקום... (ואף שזה "מצוה הבאה בעבירה" – הרי אח"כ יעשה תשובה...). הנה אף שגם מצד התגברות הזו של היצה"ר על היצ"ט אינו יכול לבטל ח"ו את מציאות היצ"ט, אבל נוצרת "מחיצה של ברזל" המונעת בעד היצ"ט להנהיג את האדם. ועבודת האדם, "אדם לעמל יולד", היא – לשחרר את היצ"ט ולהוציאו "מאחורי מסך הברזל", ולהראות "דוגמא חי'" שעומד בתוקף נגד הזרם [המשך יבוא]ד' חלקים משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2023

1007

יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז

Jun 29, 2023

11:54

התוכן שלילת קביעת יו"ט חדשים – "קמייתא בטול (ש"בטלה מגילת תענית") אחרנייתא מוסיפין (בתמי')" – אינו שייך לקביעת יו"ט על נס שאירע בזמן הגלות ובחו"ל שאינו קשור עם ביהמ"ק וירושלים בבנינה. והביאור: נס שנעשה בזמה"ג ובחו"ל, מורה על גודל מעלת האור שבזה, שביכולתו לחדור ולהאיר גם במקום החושך. ואור זה מתגלה ע"י ביטול העלם והסתר שבחשכת הגלות. וזהו מה שדוקא בזמה"ג ניתוסף עוד יו"ט. ועד"ז בנוגע היו"ט די"ב-י"ג תמוז: בעת ההיא הי' העלם והסתר גדול ביותר, אמנם מצד התגלות העצם של הרבי, ביטול ותוקף עצמי, נתבטל ההעלם וההסתר עד שגם הג.פ.או. עצמם הודו שצריכים לשחררו! וזהו מה שהרבי סיפר שבשבתו במאסר נכנסו פעם לחדרו בשבת לצלם אותו ומצאו אותו מתפלל כשטליתו מכסה את פניו, והלכו. כשחזרו עוה"פ, ראה אותם הרבי ועשה איזה תנועה בידו, נבהלו, והלכו! (כשחזרו אמר שבשבת אסור להצטלם). דמצד העצמיות של הרבי נפעל שגם מציאות כזו שהניצוץ האלקי שבה נסתר ונעלם לגמרי, שכאשר היא רואה עצומ"ה כפי שיושב מעוטף בטלית על הראש – מתבטלת! וכח זה נותן הרבי לכאו"א מאתנו, ואין להתפעל ממניעות ועיכובים, כ"א רק לא ישימו-לב לזה ויעשו "תנועת ביטול עם היד", מתוך ביטול ותוקף עצמי – יתבטלו כל ההעלמות והסתרים למעלה מן הטבע!משיחת י"ב תמוז ה'תשי"א לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום הולדת שלה י"א תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות•לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה תחי' ליום הולדת שלה י"ב תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2023

1008

יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז

Jun 28, 2023

12:04

התוכן 1. ישנה מעלה ב"מגבעות אשורנו אלו האמהות", ספי' הבינה, הבנה והשגה שעל ידה הוא הנהגת המדות וכו', על "מראש צורים אראנו אלו האבות", ספי' החכ', מס"נ וכו'. ועד"ז בכל בית ישראל – בנוגע לאיש ואשה כפשוטם: לפעמים הפירוש במאחז"ל "איזוהי אשה כשירה העושה רצון בעלה" הוא, שהאשה צריכה ליצור רצון אצל בעלה בנוגע להנהגה בבית וחינוך הילדים, כי בהיותה בבית וקרובה יותר לילדים, הרי החלטות אלו הן בידה, משא"כ הבעל – או שהוא עסוק בתורה ותפלה או שח"ו להיפך (שגם אז יכולה לגלות רצון הפנימי של בעלה וכו'). אבל עפ"י רוב הפירוש במאחז"ל הוא כפשוטו, שרצון הבעל בזה מתעורר בעצמו, והאשה עושה רצונו. 2. מבלי הבט על זה ש"נשים רחמניות בשלו ילדיהם" וטוענות שיש לשחרר הילדים בתקופה זו גם מלימודי קודש, כי "התעייפו" במשך הח' חדשים... הנה אדרבה – יש לנצל זמן זה שגם הגויים משחררים מהחיוב דלימודי חול ולהוסיף על שעות לימודי קודש!ב' שיחות דהתוועדות י"ג תמוז, ה'תשכ"ב לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2023

1009

יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז

Jun 27, 2023

11:44

התוכן מכללות השקו"ט של בלק ובלעם בפ' בלק, שקודם אמר ה' לבלעם "לא תלך עמהם" ואח"ז הסכים שילך וכו' – לומדים בגמ' ב' דברים שסותרים א' לשני: א) "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" – ברצון שלמעלה. ב) "חוצפא כלפי שמיא מהני" – לא ברצון שלמעלה. ומובן שבפועל שייך להיות רק א' מהם, ובעבודה: כשיש יהודי שלא רק שרוב עניניו הולכים לעניני גשמיים בפועל אלא רוצה כך, וצד השמאל טוען שא"כ יש "להוליך" אותו בדרך זה ולנתק אותו מצד הקדושה בכלל ח"ו – הנה העצה היא להתעורר נגד זה בתוקף של חוצפא ומסירות נפש. ולאידך: יהודי שנמצא במצב ירוד ביותר עד ש"נדון למות" רוחני ר"ל, ו"המלך" שפוגש אותו רוצה להשאיר אותו בחיים, אבל צד השמאל טוען כנגד בחוצפא שעפ"י דין ה"ה "נדון למות" – עונים ש"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו", ובמצב זה, כל יהודי רוצה בפנימיות נפשו ללכת בדרך הקדושה.משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2023

1010

יום ב' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ז' תמוז

Jun 26, 2023

10:27

התוכן לומר "לחיים" עבור כל יהודי רוסיא שה' יוציאם אל המרחב וכו'. מבין הראשונים שיצאו משם ישנם שנמצאים בכפר חב"ד, ועוסקים בביסוסו ולעשותו "מרכז" שממנו יתפשטו מעיינות החסידות בכל א"י ומשם גם לחו"ל – שיהי' להם ברכה והצלחה במילוי השליחות שנתן להם כ"ק מו"ח אדמו"ר, וסוכ"ס יפעל שיעשו זאת מתוך הרחבה בגשמיות כפשוטו ובריאות הנכונה, ובנים ובני בנים עוסקים בתומ"צ. ואשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחו"ל להתיישב שם למלא השליחות שכ"ק מו"ח אדמו"ר נתן נותן ויתן בעתיד, ובטח יהי' להם בריאות הצלחה וכל המצטרך בפרנסה גשמית כפשוטה. וכל הקשיים שהיו עד עתה אינו אלא נסיון בלבד כדי להגבי' אותם ברוחניות ובגשמיות; המדובר אינו שייך כלל אודות א"י בכללותה ומצות ישוב א"י וכו', אלא נסיעה להתיישב בכפ"ח כדי למלא שליחות חסידית של רבותינו נשיאנו הקשורה עם הפצת המעיינות חוצה. ואלו שרוצים להצטרף עכשיו – יכולים, ותבוא עליהם ברכה.כמה חלקים מהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2023

1011

יום א' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ו' תמוז

Jun 25, 2023

12:19

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ב' סיפורים, ומצירוף שניהם – יכולים אנו להסיק מסקנא בנוגע אלינו. סיפור א': פעם, בזמן שאדה"ז הי' עושה נפשות להרב המגיד, נכנס לבית המדרש בשקלאָוו, ושאלו אותו כו"כ קושיות, וניגן אדה"ז ניגון, ואז הרגיש כ"א שנפתחו אצלו שערי חכמה שבנפש ונתיישבו אצלו כל הקושיות. סיפור ב': פעם נשאל הצ"צ איך מעמיד את חייו בסכנה כאשר בו תלויים רבים מבנ"י? והשיב: הבנים. ואיבעית אימא – שהאחדות של החסידים תנהיג אותם לקראת משיח. והענין: בכחו של ניגון, שנוגע לפנימיות הלב, לפתוח ולפשט העקמומיות שבלב ולבטל כל קושי שמפריע לעבודת ה'. ובנוגע אלינו: אף שאין כאן ניגון שניגן אדה"ז, אבל יש כאן ניגון שניגנו מתוך אחדות של חסידים. הדברים אמורים בקשר לענין קשה – הסברא לשלוח עוד "מנין" לארץ ישראל למשך כמה שנים. המרכז שלהם יהי' כפר חב"ד ומשם יסייעו בהפצת המעיינות בכל הארץ.ג' חלקים משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2023

1012

יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז...

Jun 22, 2023

12:04

התוכן 1) מהנשיא בישראל בא הנתינת-כח לכל ההולכים בדרכיו, תלמידיו ותלמידי-תלמידיו, באותם ענינים שהוא הי' בבחי' "ראש". ובתור נשיא ישראל ש"הנשיא הוא הכל" – צריכים כל ישראל להתנהג בדרכיו (גם אלו שלע"ע לא רוצים). 2) רועה ישראל דואג לכל צרכיהם כפי שהוא מרגיש מה הם, ונותן להם אותם לפי כחן. ומזה מובן שלמרות גודל מעלתו, הנה השייכות של כ"א – בדורו ובדורות שלאח"ז – אליו היא שייכות כזו שעל ידה מקבל את כל צרכיו ועניניו וכו', ומה שהוא מקבל – משפיע בעצמו לאחרים. 3) נחת-רוח הגדול ביותר לבעל המאסר והגאולה הוא כאשר רואה ש"זרעו" חיים עם אותם ענינים שבהם הוא חי והיו חשובים לו עד שמסר נפשו עליהם – שכל בנ"י, גם מי שב"שם ישראל יכונה" – ששם "ישראל" בשבילו הוא רק כינוי – יקיימו תומ"צ, ובאופן שישפיעו כך גם על עוד יהודים. ועי"ז "אף הוא בחיים" גם באותו מקום ש"זרעו בחיים" – בעוה"ז הגשמי. 4) המענה לשואלים איך יחזיקו מעמד ברגעים אחרונים של הגלות כאשר גדולי ישראל עזבו אותנו לאנחות ר"ל: כמו שפסק כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאביו נ"ע לאחרי הסתלקותו ש"לא יעזוב צאן מרעיתו", ו"מה עד כאן . . אף להלן עומד ומשמש" ומעורר רחמים רבים וממשיך כל ההמשכות ונותן כח וכו' כמו שהי' בחיים חייתו בעלמא דין.משיחות שנת ה'תשל"ט: 1) מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי. 2) מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו. 3) י"ג תמוז. 3) מוצאי ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2023

1013

יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז...

Jun 21, 2023

11:53

התוכן 1) בעניני השליחות של הרבי ישנם כאלו שההוראה הגלוי' אליהם היתה לעסוק במסחר כדי לתת יותר צדקה, לעסוק בעבודת החינוך, חיזוק התורה או הפצת היהדות. אבל צריך לדעת שכ"ז הוא ה"קליפה החיצונית", והכוונה הפנימית שבכל עניני השליחות היא – הפצת תורת החסידות. אלא שישנם כאלו שה"קליפה החיצונית" היא עניני רשות וישנם כאלו שזכו שגם "קליפה החיצונית" היא בקדושה. וכמו שידוע שטהור לקודש, שהיא למעלה מג' הדרגות חולין, מעשר ותרומה, אינו טהור לחטאת, ועד"ז בנפש יש ה' דרגות – נפש רוח נשמה חי' יחידה, אבל כל אלו הנם רק "שמות" וחיצוניות לעצם הנשמה. ישנם כאלו שעבודתם קשורה עם "נפש" "רוח" וכו', אבל גם אלו ששייכים ל"יחידה" צריכים לידע שזהו רק "שם" לבחי' יחיד – עצם הנשמה. וזה נמסר לנו בהפצת המעיינות חוצה! 2) נשיאי חב"ד תבעו שכ"א יעבוד עבודתו בעצמו ולא לסמוך על הרביים. אינני מסלק א"ע ח"ו מלסייע, אבל את השליחות שהרבי הטיל על כאו"א צריך כ"א לקיים בעצמו בפועל ממש. ואם לא תהי' העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות שלעו"ז לקדושה!ב' חלקים מהתוועדות י' שבט ה'תשי"א לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2023

1014

יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז

Jun 20, 2023

11:02

התוכן בשיעור רמב"ם היומי [וגם בראשון דפ' כי תשא] לומדים אודות מצות מחצית השקל: א) הוראה נפלאה מאופן נתינתו ש"אינו נותנו בפעמים רבות, היום מעט ולמחר מעט, אלא נותנו כולו כאחת" - התקשרותו של יהודי ליהדות אינה יכולה להיות באופן חלקי כ"א מוסר ונותן את כל מציאותו בבת אחת ליהדות ועי"ז ל"ה' אחד" ב) ע"י נתינת מחצית השקל נעשו ג' ענינים - 1) מה שמפורש בקרא: מנין בנ"י, שכ"א מהם הי' בשלימות לאחרי ה"לכפר על נפשותיכם". 2) מהם נעשו האדנים למשכן, היסוד של המשכן. 3) מהם באו קרבנות ציבור - תכלית ומטרת המשכן. ג) ביאור ג' פירושים בכתוב "זה יתנו גו' לכפר על נפשותיכם" (שמבארים כיצד שייך שה"מחצית השקל" שיהודי נותן יוכל להיות "כופר נפשו"?!): 1) פרש"י - "הראה לו כמין מטבע של אש וכו'". 2) פירוש המדרש - "נטל הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת לכסא הכבוד וכו'". 3) פירוש הפדר"א - ""ה' אצבעות של ימינו של הקב"ה.. אצבע הרביעית.. בה הראה ה' למשה מה יתנו וכו'".משיחת כ"ו ניסן ה'תשמ"ו לזכות ר' יקותיאל יהודה בן מרים שי' ליום ההולדת שלו א' תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת חתנו ר' יוסף יצחק שי' גלוכובסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2023

1015

יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז

Jun 19, 2023

9:48

התוכן המענה לשאלה על כללות ענין ההתוועדות, שמתאספים רבים מבנ"י יחד לשמוע דבריו של "יחיד" – הובהר כבר ע"י רבותינו נשיאנו (שענינם הוא לדאוג לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של בנ"י): מסופר על אדה"ז בשנים הראשונות לנשיאותו, שכאשר ראה פעם מבעד החלון שמתאסף אליו עם רב – סגר את החלון ורצה להתחבא וכו', אבל כאשר הרבנית אמרה לו: הם באים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך – נענה ואמר: אם כך – אומר להם עוד ועוד וכו'. תוכן ענין זה כותב אדה"ז גם ב"דף השער" של התניא שזהו "ספר לקוטי אמרים . . מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים". ועד"ז בעניננו: ישנם ענינים שצריכים לשמוע "מפי סופרים" וללמוד "מפי ספרים" ולא כל א' יכול להיות בטל ממלאכתו להתעסק בליקוט ענינים אלו בעצמו, ולכן ממנה הציבור את ה"יחיד" שיהי' "בטל ממלאכתו" (אפי' של לימוד התורה שלו) להתעסק בזה ולמסור את הדברים בתוספת הסברה וכו'...משיחת פורים ה'תשמ"ג לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2023

1016

יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון

Jun 18, 2023

11:47

התוכן על מה שדובר בהתוועדות דיו"ד שבט בענין "ג' מפתחות (ש)לא נמסרו לשליח (א' ביחד) של חי' ושל גשמים ושל תחיית המתים" כי "יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב", ולכן לאליהו הנביא נמסר רק המפתח של גשמים וכו', ושאעפ"כ מצינו אצל צדיקים שנמסר להם יותר ממפתח אחד, שכן באותו זמן של "יחידות" פעלו בכל ג' הענינים – שאלו, היתכן לומר על צדיק שהוא למעלה מאלי' הנביא?! הנה המענה לשאלה זו היא שיתכן שהצדיק גופא משתמש בשירותיו של אליהו הנביא... אבל המענה על השאלה העיקרית (שלא שאלו), הרי זה היפך המפורש בגמ' שלא יתכן שיהיו "שתים ביד תלמיד וא' ביד הרב" – היא: דברי הגמ' אמורים בנוגע למסירת המפתחות ביד תלמיד בתור שליח, שאינו מציאות המשלח עצמו, אבל כאשר נכנסים ל"יחידות" אצל צדיקים גדולים שמציאותם הוא כמו "עבד" שכל מציאותו אינו אלא מציאות האדון, יחידה שבנפש ש"חבוקה ודבוקה בך" – נותנים בידו כל הג' מפתחות בבת אחת, כי זה באופן שכל הג' מפתחות נמצאים בידו של הקב"ה, ה"רב" עצמו. ובנוגע לאליהו הנביא – רק אז כשביקש את המפתח בשביל היפך הטובה אא"פ לומר שידו הוא "יד האדון", ובתור תלמיד אינו יכול להחזיק יותר ממפתח א' כי "יאמרו וכו'" כנ"ל.משיחת חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2023

1017

יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, אור לעש"ק מבה"ח תמוז

Jun 15, 2023

9:38

התוכן ביאור בלשון המשנה [אבות ריש פרק שלישי – הפרק שלומדים בשבת זו] "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", דלכאו' הי' צ"ל הסדר – "חשבון" ואח"כ (לפי החשבון נקבע ה)"דין", עפ"י תורת הבעש"ט שדינו של הקב"ה הוא דין צדק, עד שאינו שופט את האדם עד שהאדם פוסק תחילה את ה"דין" (בנוגע להזולת), ורק אח"כ עורכים אתו "חשבון" על מעשיו וכו'. אם בכל האימרות של הבעש"ט ישנה הוראה, הרי עאכו"כ תורה שנאמרה בפירוש דבר משנה ש"טעה בדבר משנה (אינו נחשב לטעות, ולכן) חוזר". בתורה זו מתבטא עיקר ענינו של הבעש"ט, שמציאותו של כל יהודי, יהי' מי שיהי', היא עצמותו של הקב"ה, ולכן אין שום כח שיכול לשפוט יהודי כל זמן שהוא בעצמו אינו פוסק את הדין! וזוהי גם תוכן ההוראה "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", כי כאשר מפרסמים שלכל יהודי יש "חלק אלוקה ממעל ממש" עלול יהודי לחשוב שיכול להתנהג כפי העולה על רוחו, ובסופו של דבר יאמר שאינו מסכים על העונש..., ולכן מבהירים לו שכבר ימצאו את הדרך שהוא בעצמו יפסוק את הדין!ב' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2023

1018

יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון

Jun 14, 2023

9:46

התוכן ב' הוראות משיעור רמב"ם היומי א) ממ"ש בסוף הל' יו"ט ש"לעולם אל ישנה אדם (ממנהג המקום) מפני המחלוקת", וגם כאשר צריך לנהוג כאנשי מקומו (המקום שממנו בא) "לא יתראה.. בפני אנשי המקום שהוא בו מפני המחלוקת", שבזה מודגש עד כמה יש להתרחק מענין של מחלוקת, עד שאפי' כשמדובר ע"ד קיום מצוה שיש לעשותו ב"גאון", יש לעשותו בצינעה אם זה יכול להביא לידי מחלוקת!. ב) ממ"ש בריש הל' חומ"צ אודות חומר האיסור דחמץ בפסח שהוא בבל יראה ובל ימצא (מפני שהאדם רגיל בו כל השנה): מצד זה שהיהודי עומד בתוקף ובגאון בעניני תומ"צ ואינו מתפעל מכל העולם בידעו ש"אתה בחרתנו מכל העמים" וכו' ומתרגל להרגשת עליונות ורוממות, עלול שזה יביא אותו לידי גאוה, ולכן יש צורך מיוחד להזהיר אותו מכל ענין של רוממות והתנשאות בלתי רצוי' ("חמץ") ש"בל יראה ובל ימצא".ב' חלקים משיחת יום ד' פ' קרח, כ"ף סיון ה'תשד"מ, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2023

1019

יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון

Jun 13, 2023

9:49

התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים ע"ד "עירובי תבשילין", ומצינו בגמ' ב' טעמים לזה: א) "כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט" - ענין של חיוב. ב) "כדי שיאמר אין אופין מיו"ט לשבת ק"ו מיו"ט לחול" - ענין של שלילה. והנה אדה"ז בשולחנו מביא ב' הטעמים אבל הרמב"ם מביא רק הטעם השני וכו'. בעירוב תבשילין יש הוראה בנוגע אהבת ישראל: 1) מהענינים שבהם מתבטא אהבת ישראל הוא "הכנסת אורחים", וביו"ט ישנה הדגשה בזה כמ"ש הרמב"ם בנוגע שמחת יו"ט ש"כשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה" ואם לא "אי"ז שמחת מצוה אלא שמחת כרסו"! וכשיו"ט חל בע"ש ועושה עירוב תבשילין שאז בורר "מנה יפה.. [גם] ליו"ט", יהא מספיק לכל האורחים שיבואו לביתו ביו"ט! 2) דוקא במצוה זו מצינו שכשכאו"א עושה עירוב לעצמו ה"ה מוסיף ומכריז שמזכה בזה גם "כל ישראל הדרים בעיר הזאת"!משיחת אור לד' סיון ה'תשמ"ה לזכות אילן בן נעמי חי'ה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה סיון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקנו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2023

1020

יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון

Jun 12, 2023

11:53

התוכן [המשך] הילדים שנמצאים בבית ספר תחת השפעה בלתי רצוי', עד שאוסרים להזכיר שם את בורא העולם ומנהיגו, "עין רואה ואוזן שמעת" – הם "מאחורי מסך הברזל" במובן הרוחני – ברשותו של היצה"ר, והפעולה להוציאם משם ולהעבירם לבי"ס שנותנים שם חינוך יהודי – כמוה כהפעולה להצלת היהודים הנמצאים "מאחורי מסך הברזל" ועוזרת לזה. לפעול על הורים לשנות את מקום הלימודים של ילדיהם (לבי"ס שבו מקבלים חינוך יהודי) תיכף ומיד, אפי' באמצע שנת הלימודים – לא קשה, כאשר יסבירו להם ששהותו של ילדיהם בבית ספר כזה הוא "סם" היפך החיים, ובודאי לא ידחו זאת אפי' לרגע א'! ויה"ר שהדיבור בכל הנ"ל – בנוגע להצלת היהודים "מאחורי מסך הברזל" במובן הגשמי ובמובן הרוחני – יבוא למעשה בפועל בכאו"א, הן בתור יחיד ועאכו"כ בעלי השפעה על ציבור, על עיר ועל "מדינה" וכו'. והובטחנו "יגעת ומצאת".ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2023

1021

יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון

Jun 11, 2023

11:49

התוכן מסופר במדרש שהמשכת ברכת ה' בנוגע לכללות הנס דפורים נפעל ע"י "קול גדיא" – קול התורה והתפלה של ילדי ישראל הקטנים. ועפי"ז מובן שההשתדלות בענין האמור – למען היהודים ש"מאחורי מסך הברזל" – צ"ל קשורה עם ההשתדלות בנוגע לחינוך בני ובנות ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, עדיין ישנו מספר גדול ביותר של ילדי ישראל שהם בבחינת "שה אובד" ב"מדבר העמים", ולמרות שנמצאים במדינת ארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש" – ישנם הורים רבים ששוכחים על ההכרח שצ"ל "ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים ילדיהם לבתי-ספר ששם מקבלים חינוך של היפך היהדות ואפי' היפך הצדק והיושר! על כל א' לעשות כל התלוי בו לפעול על הורים אלו לתת לילדיהם חינוך יהודי אמיתי. והיום, כאשר כולם כבר מכירים שה"דולר" אינו מטרה בחיים אלא "אמצעי" להשיג על ידו דבר נעלה יותר, זה קל יותר [המשך יבוא]משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2023

1022

יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון

Jun 8, 2023

7:57

התוכן 1. כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" "...לאלתר לגאולה" שאלו אותו מדוע א"כ הוא משתדל כ"כ בעניני תומ"צ ובפרט בניית בנינים וכו'? והשיב, שעל זה ישנה הוראה בתורה מזה שהעמידו את המשכן אפילו במקום שהתעכבו יום אחד בלבד! וכן גם כאשר הדבר ברור משיח בא תיכף – אי"ז צריך להחליש את העבודה בעניני תומ"צ ואפי' בניית בנינים וכו'. דבר א' לא שייך לדבר השני – יש להמשיך בעבודה היום-יומית לפי סדר הקבוע בגלות יחד עם הבטחון שמיד נצא מהגלות. 2. המענה לטענת החסידים שתובעים מהם להפיץ את המעיינות חוצה ובכל מקום לילך כ"שפיץ חב"ד" – הרי "מי יקום יעקב כי קטן הוא"?!...: עפ"י סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר הידיעה אודות שחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר הגיעה ליאַס – הנה למרות שהי' שם רק מנין מצומצם של חסידים מ"מ "האָט מען זיך – כל בני העיר – געקולעט אין די גאַסן". וסיים, שענין זה הוא ברכתו של אדה"ז שחסידים במקומותיהם יהיו להם עוזרים.ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטסליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2023

1023

יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון

Jun 7, 2023

7:37

התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא הציווי "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". ובטעם המצוה כותב החינוך, שכשהאדם נח ביום השבת ואינו הולך בדרך אלא לשם טיול ותענוג, כמו שה' נח ביום השביעי, ה"ז יזכיר אותו שה' ברא את העולם. כמו שבנוגע לשבת יש לזכור עליו ולהתכונן אליו במשך ימי החול שלפניו, עד"ז בנוגע ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", השלימות דמנוחה ותענוג, שיש לזכור ע"ז ולהתכונן לזה גם בימי החולין דזמן הגלות. ובפרט עי"ז שמנצלים את ההתלהבות והעונג שכ"א "שאב" בחה"ש – בלימוד התורה ובקיום המצוות בכל יום, ומתוך שמחה וטוב לבב. וכנוסח הברכה לחה"ש: "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות". משיחת יום א' פ' שלח, י' סיון ה'תשד"מ, ב"יחידות כללית" להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2023

1024

יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון

Jun 6, 2023

8:54

התוכן [המשך] כנ"ל, שענין הגלות יכולה להתבטאות גם בנסיון של עושר, שעי"ז "מרבה דאגה" – יותר מדאגה של עני! ובקשר לזה ישנו סיפור על ב' אחים עניים בעיירה ה"ישן", וא' מהם היגר לארה"ב והתעשר, והזמין את אחיו העני שיבוא אליו לראות את עשרו. כשהגיעו כמה מבנות האח העני לפרקן ולא הי' לו במה לחתנן, החליט שכדאי ליענות עכשיו להזמנה וליסע ל"גלות אַמעריקע". אלא שלא ביקש עזרתו מיד ברדתו מהאני'.. אלא נתן לו קודם להוביל אותו לאן שרצה. אחיו הוביל אותו לגג ביתו, בית גדול בבנין רב קומות, כדי להראות לו משם את הגדלות של ניו-יאָרק מכל ד' הרוחות... מרוב ההתפעלות לא הבחין שאחיו העני אינו לידו אלא נעמד בפינה להתפלל מנחה! כששאלו מה זה?! ענהו: כ"ז לא "לוקח" אותי, איך ניתן לסבול את כל הטרדות מבית גדול כ"כ וכו' ?! היינו שטבע "מרבה נכסים" הוא להביא ל"מרבה דאגה". ויהודי צריך להראות כחו שאינו מתפעל מכ"ז, ואדרבה – ע"י שיהודי מקיים תומ"צ עם ה"נשמה", ניתן לו הכח שלמעלה מהטבע שלא יהי' לו "מרבה דאגה", ויוכל לקיים ולהפיץ תומ"צ מתוך שמחה וטוב לבב!משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2023

1025

יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון

Jun 5, 2023

11:31

התוכן תורה היא ענין כללי שהיא פועלת חיים חדשים – שהחיים יהיו "חיי אדם" ע"ש "אדמה לעליון"! אלא שהיא פועלת גם בענינים פרטיים (הלכות החג בחג וכו'). ועד"ז בנוגע לפנימיות התורה: עיקר ענינה הוא "נשמתא דאורייתא" – אופן חדש בלימוד התורה וקיום המצוות, ע"י שהיא מגלה את הנשמה בכל ענין בתורה. היינו שהיא הנשמה של חיים יהודיים עצמם. אלא שהיא גם רפואה למצבים פרטיים שבהם נחוץ במיוחד פעולתה. כמו לאחרי הגזירות ת"ח ות"ט הי' המצב-רוח דבנ"י ירוד ביותר, והתגלות פנימיות התורה אז עודדה אותם והפיחה בהם חיים. ועד"ז כשהאדם טרוד בפרנסתו, הן מצד נסיון דעוני והן מצד הנסיון דעושר, כמאמר המשנה [אבות פ"ב – שאומרים בשבת זו] "מרבה נכסים – מרבה דאגה", הנה ה"נשמה" שבתומ"צ נותנת כח שיוכלו להתנתק מכל הטרדות וכך לקיים המצוות כדרוש (כמו מצות תפילין שאסור להסיח דעת בהם) [המשך יבוא].משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2023

1026

יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון- יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע -

Jun 4, 2023

10:01

התוכן ידועה תורת הבעש"ט עה"פ "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע", שמהצרה עצמה נעשה ה"יושע" - צרה אותיות רצה וצהר, הענין דאתהפכא חשוכא לנהורא ויתרון האור הבא מן החשך. ועד"ז בנדו"ד, ט"ו סיון, שהוא יום התחלת המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר, דאע"פ שבשעת מעשה הי' זה ענין של העלם והסתר, אבל מזה עצמו באה הגאולה די"ב-י"ג תמוז וכו'. וע"ד כללות ירידת הנשמה למטה בגוף שהיא ירידה גדולה אבל דוקא עי"ז מתעלית הנשמה לדרגא נעלית עוד יותר. וזוהי א' הסיבות להתוועדות זו - לקבוע שזהו יום שתוכנו הוא "אתהפכא חשכא לנהורא", ושיום זה, כמו חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, יעורר אצל כאו"א תוספת כח ביתר שאת בהתעסקות בכל הענינים של בעל המאסר והגאולה.ב' חלקים משיחת ט"ו סיון ה'תשל"ד לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2023

1027

יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון‏

Jun 1, 2023

11:30

התוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות. לכל לראש "תשלומין" מלשון תשלום, למלא את החסרון של אותם הענינים שלא עשה בחגה"ש, "די מחסורו אשר יחסר לו" – שזה מורה על אהבה יתירה של הקב"ה שאע"פ שרצונו הוא שעבודה זו תעשה בזמן מסויים, נותן הוא הזדמנות להשלים מה שלא נעשה מפני אונס או שוגג וכו'. וגם מלשון שלימות, בדוגמת העילוי דעשירות לגבי מילוי החסרון – שכתוצאה מאהבה יתירה זו בא גם הענין שדוקא בימי התשלומין יכולים לבוא לתכלית השלימות דעניני היו"ט יותר מאשר ביו"ט עצמו. ובזה גופא ניתנו שבעת ימי התשלומין. דבנוגע להקרבת הקרבנות בפועל – לא שייך שיביא קרבן נוסף לאחרי שכבר הקריב קרבן ביום הראשון, אבל בנוגע לעבודה רוחנית – יכולים וצריכים להוסיף מיום ליום, "מעלין בקודש". ומזה מובן עילוי המיוחד ביום האחרון דימי התשלומין שהוא בבחי' "מאסף לכל המחנות"!ה' חלקים משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2023

1028

יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון

May 31, 2023

11:02

התוכן התורה היא בעה"ב על מציאות העולם וביכולתה לשנות את הטבע. וכמודגש גם במארז"ל "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים". דאע"פ שמצד טבע הבריאה צריך האדם לעסוק בחרישה וזריעה וכו', וזוהי "מלאכתו" – הנה "תורתו אומנתו" פועל שמלאכתו נעשית ע"י אחרים! וזהו מ"ש "נתת ליראיך נס להתנוסס", מלשון נס – שע"י התורה נעשים עניניו באופן נסי. וישנה דרגא נעלית יותר – שאינו זקוק אפי' שמלאכתו תעשה ע"י אחרים. וכמ"ש במדרש שבראות רשב"י (ש"תורתו אומנתו") שתלמידיו מודאגים מעניני פרנסה "הוציאן לבקעה . . ואמר בקעה בקעה מלאי דנרי זהב, התחילה מושכת דנרי זהב וכו'", ובזה הראה להם שכאשר עוסקים בתורה כדבעי אין צורך כלל למלאכה, רק לומר "בקעה בקעה מלאי דנרי זהב"! וההוראה: אין מקום לדאגת הפרנסה שהיא מעצת היצר, כי "נתת ליראיך נס להתנוסס". ואפי' מי שלא הגיע לדרגת רשב"י וצריך להתעסק ב"מלאכה" – קובע עתים לתורה, קביעות בנפש, וימשיך ברכת ה' שבזמן מועט ירויח הרבה.משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2023

1029

יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון

May 30, 2023

10:39

התוכן ביאור החידוש בלימוד המשנה ד"משה קבל תורה מסיני וכו'" (אבות פ"א מ"א) מחדש לאחרי מ"ת לגבי כפי שנלמדה לפני מ"ת: דהנה תכלית השלימות בלימוד התורה הוא "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", להביא למעשה בפועל. וכפי שהי' במ"ת שניתנו פס"ד ברורים להלכה – עשרת הדברות כפשוטן. וזהו מה שהדברים הראשונים שנאמרו בהמשך ל"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'" הם "הוו מתונים בדין", המעשה של "העמידו תלמידים הרבה", ו"עשו סייג לתורה". אלא שבזה גופא, הנה לפני מ"ת, לפני שמכירים את היוקר של התורה – לא קשה כ"כ לפעול בעצמו לכופף א"ע ולהתעסק ב"המעשה הוא העיקר". אבל לאחרי מ"ת, כאשר נתבטלה הגזירה ד"התחתונים לא יעלו למעלה וכו'", ולומד תורה באופן שנעשה חד עם המושכל וכו' – צריך השתדלות מיוחדת לפעול בעצמו שאעפ"כ יעזוב את ההשכלה ולבוא לידי מעשה בפועל. ועד"ז מי שאין תורתו אומנתו או שמתעסק בשקו"ט של שכל פשוט, קל לו יותר לפעול בעצמו להתנתק מההשכלה ולהתעסק בענינים מעשיים, ממי ש"תורתו אומנתו" או שהשקו"ט הוא בשכל נעלה. וזוהי ההוראה, שגם לאחרי מ"ת, וככל שמיתוסף ידיעה והבנה בתורה, צריך לזכור, שאעפ"כ התכלית היא "הלכתא", ו"לא המדרש עיקר אלא המעשה"! ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' נשא, י"ב סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2023

1030

יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון

May 29, 2023

11:30

התוכן הרמב"ם, בשיעור היומי, פותח את ספר זמנים דוקא בפסוק "נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה", וצ"ל השייכות זל"ז, ואדרבה, תוכנו של הפסוק "נחלתי עדותיך לעולם", שבו מודגש ענין התמידיות, הוא סתירה לספר זמנים ‏–‏ בו מדובר אודות מצוות שחיובן אינן תמידי כמו שבת ויו"ט?! והביאור: דוקא כשבאים לספר זמנים שבו מדובר אודות מצוות שאינן תמידיות, ואפשר לחשוב שעובדה זו היא בסתירה לנצחיות התורה, ועכ"פ שלימודו בהלכות לא יהי' באותו חיות כמו הלימוד בשאר הלכות שחיובן תמידי, יש צורך להבהיר שגם מצוות בדוגמת "עדותיך" (כמו שבת) הם "נחלתי.. לעולם"! והטעם ‏–‏ "כי ששון לבי המה": כאשר מצוות אלו הם "ששון לבי" ה"ה למע' מהזמן וחי אתם כל הזמן וכו'. ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשד"מ לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2023

1031

יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון

May 28, 2023

12:47

התוכן החידוש שנפעל במ"ת בששה בסיון על לימוד התורה של האבות ומשה רבינו ובנ"י במצרים וכו' הוא בפשטות: לפני מ"ת למדו תורה מפי של "ראשי ישיבות"... אבל במ"ת הי' "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" ‏–‏ לימוד התורה מפי של הקב"ה בעצמו! ומובן גודל החידוש שבדבר. והנפק"מ בנוגע למעשה בפועל: כאשר יהודי יודע וחש שהקב"ה בכבודו ובעצמו עומד לידו ("והנה ה' נצב עליו") ומצווה עליו לקבל עליו מלכותו וגזירותיו הרי פשוט שעבודתו היא באופן אחר לגמרי. ולדוגמא: אינו דומה יהודי שנותן צדקה בגלל מדותיו הטובות או שכך צווהו רבו וכיו"ב, לקיום מצות צדקה בראותו שממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו עומד ואומר לפניו: לך תקיים מצות צדקה!משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשד"מ לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2023

1032

יום ד', ד' סיון, אור לערב חג השבועות

May 24, 2023

12:20

התוכן [המשך] א) ענין א' שגורם לשנאת חינם הוא שנדמה לו שהשני אינו מכיר בגדלותו [ובמילא מדת הענוה מבטלת שנאת חנם]. והנה בזה שרב יוסף אמר "לא תתני ענוה דאיכא אנא" אפשר לפרש בב' אופנים: 1) איתא בסוף מס' הוריות שר"י הי' "סיני" ["שהיו משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני". רש"י], אבל בהיותו עניו בתכלית לא הכיר כלל במעלותיו, ולכן כשראה שאעפ"כ מינו אותו ל"ראש" הסביר זאת במדת הענווה של האחרים שמינו אותו, ובגלל הענווה שלהם "לא תתני ענווה". 2) באמת מוכרח לומר שרב יוסף כן הכיר במעלתו, דאל"כ איך הי' מותר לענות לשואליו והרי "תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי...", וזה מה שמכריח רש"י לפרש כאן [על "דאיכא אנא"] "שאני ענותן" (ולא אלו שמינו אותו). ולכאו' אמירה זו כלשעצמה היא הרי היפך הענווה? אלא הפירוש של עניו אינו שלא יודע את מעלותיו, אלא שיודע מעלותיו ורק סובר שאילו הי' לשני מעלותיו הי' השני פועל עוד יותר. ב) ענין ב' שגורם לשנאת חנם הוא – העדר יראת חטא. רק יראת חטא גודר את לבו של האדם שלא להרגיש שנאה כלפי הזולת. ולכן, ככל שחשכת הגלות גדול, מוכרחים להיות ב' המעלות ד"ענווה" ו"יראת חטא" כדי לבטל שנאת חנם, סיבת הגלות. כנ"ל.משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ה לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות•לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2023

1033

יום ג', ג' סיון

May 23, 2023

9:52

התוכן ידועה ההוראה ללמוד מס' סוטה בימי הספירה דף ליום, ויש לנצל עכשיו את ההזדמנות לערוך סיום על המס'. בסיום המס' מדובר אודות ענינים הבלתי-רצויים שיהיו ב"עקבתא דמשיחא". בין הדברים שחסרו מדור לדור מצד ירידת הדורות שנמנו במשנה האחרונה – הם "ענוה" ו"יראת חטא". וע"ז איתא בגמ' בסיום המס': "אמר לי' רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא. אמר לי' רב נחמן לתנא לא תתני יראת חטא דאיכא אנא". והביאור: זה שהמשנה מספרת לנו כ"ז אינו כדי שנתייאש מהגאולה ח"ו, אלא להיפך: להודיע שידוע מלכתחילה שכך יקרה לפני הגאולה ובמילא זה יעודד להמשיך בקיום תומ"צ ולחכות לביאת המשיח אע"פ שיתמהמה וכו'. ומובן, שהמעלות שיכולות להתבטל הן רק אלו שהגאולה יכולה לבוא בלעדיהן. וזהו מה שמתחדש בדור האמוראים על דור התנאים, ש"ענוה" ו"יראת חטא" לא יכולים להתבטל כי הגאולה לא יכולה לבוא בלעדיהן, כי רק הן מבטלות "שנאת חנם" – סיבת הגלות הנוכחית. [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ה לע”נ ר' יוסף ב"ר דוד ע"ה שושן ליום היארצייט שלו ג' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת נכדו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2023

1034

יום ב', ב' סיון

May 22, 2023

10:48

התוכן איתא בשו"ע אדה"ז ש"מיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה.. ובג' בשבת [ביום ב' סיון] אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' וכו'". וההוראה: ניצוץ משה שבכ"א מתחיל להכין אותו לקבלת התורה מיד אחר ר"ח סיון, עד שנעשה אצלו הענין ד"ממלכת כהנים": "ממלכת" – שהעולם אינו תופס מקום אצלו עד ש"אמר מלכא עקר טורא" - לא רק שהיצה"ר ("טורא") אינו מבלבלו אלא עוקרו ממקומו ומנצלו לקדושה וכו'. "כהנים" – לכהן אין שייכות לעניני העולם ועליו אומר ה' "אני חלקך ונחלתך", ועד כדרגת כהן גדול (בעה"ט עה"פ) שאסור לצאת מירושלים - שלימות היראה. אח"ז באה מצות הגבלה: לאחרי שהאדם הגיע לדרגת "ממלכת כהנים" יש צורך להגבילו שמ"מ לא יתפס על ענין שאין לו שייכות לזה.. ועוד. בנוגע לפועל: להוסיף בלימוד התורה ונתינת הצדקה בכמות ובאיכות עד י"ב סיון.ב' חלקים משיחת ב' סיון ה'תשל"ט לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2023

1035

יום א', ר"ח סיון

May 21, 2023

11:04

התוכן 1) "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני". ומביא אדה"ז במאמרו ד"ה זה בתו"א מ"ש בגמ' ד"ביום הזה" קאי על ר"ח סיון. ומבאר הטעם שנק' כאן בשם "ביום הזה" ולא "ראש חודש", כי "יום הזה" קאי על הגילוי דמ"ת, ובר"ח סיון, ביום השלישי דשבוע השביעי דספיה"ע, היו כבר מוכנים לקבל הגילוי דמ"ת. וע"י הגילוי ד"ביום הזה" נפעל הענין ד"לצאת בנ"י מארץ מצרים" בשלימות. כי התורה נק' "עוז ותושי'", שהיא הנותנת עוז לנפה"א, והיא מתשת כחו של נפה"ב, ולכן ע"י דוקא יכול להיות היציאה מכל המיצרים וגבולים. וכח זה יש גם בלימוד התורה עכשיו. וזהו מ"ש "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר", כי במ"ת ניתן הכח לכאו"א מישראל בכל זמן, שבעת הלימוד התורה שלו יאמר את דבר ה' ממש כמו שנאמר למשה בשעת מ"ת! ולכן אמחז"ל ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן וכו'". 2) כדאי שילמדו דרוש זה שבתו"א, ולהתחיל בזה עוד בר"ח סיון עצמו. ובודאי יפרסמו זאת ע"מ שיעשו כן בכל מקום.1) ממאמר 2) מהשיחה - יום ג' פ' במדבר, אור לר"ח סיון ה'תשמ"ח לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2023

1036

יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, אור לעש"ק מבה"ח סיון

May 18, 2023

9:10

התוכן נמצאים אנו למחרת שבת מברכים חודש סיון – חודש מתן תורה, שביחד עם נתינת התורה נוצר גם עם ישראל בתור "גוי אחד [ומיוחד] בארץ". וזה גם בזמן שבנ"י "מפוזר ומפורד בין העמים" – עי"ז שגם אז "דתיהם שונות מכל עם", שזהו הערבון שלא ילכו לאיבוד ח"ו בגו"ר. ומכיון שזה ש"דתיהם שונות מכל העם" ניתן להם ע"י ה', מקור הטוב והחסד, מוכרח לומר שהמטרה אינה להקשות עליהם ח"ו, אלא אדרבה – לרוממם ולהביאם לתכלית שלימותם. ולא רק שזה לא יגרום שאוה"ע ישנאו אותם, אדרבה – דוקא עי"ז יכבדום! והנהגה זו אינה מיועדת רק ליחידי סגולה מבין בנ"י, אלא כהוראה ממנין בנ"י שבפ' במדבר, שלא הי' בזה חילוקים בבנ"י, אלא כל "יוצאי צבא בישראל" נמנו באופן שווה – לא פחות ולא יותר מאחד. ומזה גם הלימוד איך צ"ל ההנהגה כלפי הזולת – יש להתנהג כלפי כל אחד מ"יוצאי צבא בישראל" בכבוד הגדול ביותר, באופן שווה.משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"ל, בהכינוס הט"ו של אגודת נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2023

1037

יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר

May 17, 2023

11:00

התוכן א) מסופר בחמישי דפ' במדבר שלמרות שכל בנ"י נמנו מבן עשרים שנה ומעלה, הנה שבט לוי, "לגיונו של מלך", נמנו מבן חודש ומעלה. ואע"פ שאינם ראויים לעבודה עד שיהיו בן עשרים, ומ"מ "משיצא מכלל נפלים" ה"ה נמנה ליקרא "שומר משמרת הקודש"! וההוראה: ע"פ מ"ש הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו.. לעמוד לפני ה' לשרתו.. ה"ז נתקדש קודש קדשים", מובן שילדי ישראל – שענינם הוא לימוד התורה שלכן הם הם ה"עורבים אותנו" – "נדבה רוחם" – הנה כבר "מבן חודש ומעלה" ה"ה נמנים בתור "שומרי משמת הקודש"! ב) כדאי שהאורחים שהגיעו לכאן להיות ביחד בזמן מתן תורתנו יאמרו "לחיים" וניגון שמח, ולעורר את הבעלי-בתים המקומיים מ"תרדמתם העמוקה"... ולספר להם שהנה הנה משיח בא וצריכים ללכת להקביל פניו, ובמילא צ"ל מוכנים עם הלבושים המתאימים כדי לא להתבייש כשירוצו כנגדו רק עם ה"גלאסטוק" (עניבה) בלי לבושים עיקריים...ב' חלקים מהתוועדות אור ליום ה' פ' נשא, ערב חג השבועות ה'תשל"ט לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2023

1038

יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר

May 16, 2023

11:04

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' במדבר אודות מנין בני ישראל ע"י משה ואהרן ונשיאי העדה, שזה מורה על גודל מעלתן וחשיבותן של בני ישראל, שגם בנוגע מנינם, דבר הכי פשוט שיכול לעשותו כל מי שרק יודע לספור..., וכמו שרואים בכל מדינה ומדינה כשמזמן לזמן סופרים אזרחי המדינה ה"ז נעשה ע"י אנשים פשוטים וכו', הנה כיון שמדובר אודות בני ישראל, עם הנבחר, הרי משה רבינו בעצמו מצטווה להניח את כל עניניו ולעבור מאהל לאהל ולציין את מספר הנפשות שהגיעו לגיל עשרים שנה! וכיון שקשה לאדם אחד לעשותו, צוה הקב"ה שגם אהרן (השני במעלה) ונשיאי העדה יעזרו לו וכו'!משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשמ"ה – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2023

1039

יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר

May 15, 2023

11:00

התוכן מסופר בפ' במדבר אודות מנין בנ"י "למשפחותם לבית אבותם". ובזה רואים איך שעם ישראל מיוסד על חיי המשפחה. גם במתן-תורה מרומז ענין זה: ארז"ל עה"פ "כה תאמר לבית יעקב" – "אלו הנשים", שנשי ישראל נק' "בית יעקב", כיון שעליהן, בהיותן ה"עקרת הבית", עומדת כל המשפחה (הבית). ועד"ז מצינו בבריאת אדם הראשון שנק' "אדם" דוקא כאשר "זכר ונקבה ברא אותם", אבל לעצמו ה"ה רק "פלג גופא". ועד"ז מצינו ביהודי הראשון – אברהם אבינו: כאשר התורה מתארת את פעולות אברהם ושרה בקירוב אוה"ע לה', הנה אף ש"אברהם מגייר את האנשים ושרה .. הנשים", נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן", שאברהם ושרה פעלו ביחד ענין אחד שלם. וההוראה: אע"פ ש"משפחה" בנוי' מב' בני אדם שונים, ולכן יש לכ"א את השליחות שלו/ה, האנשים בישיבה או ההתעסקות בפרנסה והנשים בבית, אבל לא שכ"א עושה את העבודה כמציאות בפ"ע, אלא א' משלים לשני, וע"י שניהם יחד נבנית מציאות חדשה – משפחה, ודוקא אז נק' "אדם" ע"ש אדמה לעליון.משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשל"א בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2023

1040

יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר

May 14, 2023

11:48

התוכן התחלת פ' במדבר היא: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו'". תוכן ג' ענינים אלו 1) במדבר 2) סיני 3) אוהל-מועד הוא: "במדבר" מורה על מדבר שממה, "סיני" מורה על ענין התורה, "אוהל מועד" מורה על המקום שקבע הקב"ה להתגלות וכו'. וענינם בחייו של כל יהודי, ובסדר זה: בשעה שנולד ואין לו דעת וכחות מיוחדים ה"ה בבחי' "מדבר", ואח"ז ה"ה גדל מיום ליום עד לגיל שנתיים ש"מתחיל לדבר" ו"אביו מלמדו תורה צוה לנו משה מורשה וגו'" – "סיני". ואע"פ שהוא לא שייך עדיין להבין תורה אבל אלו הם התיבות הראשונות שמוציא מפיו, ומסבירים לו שיש לו את כל התורה בירושה, כולל גם הברכות שבפ' "אם בחוקותי תלכו וגו'". עד הברכה העיקרית "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים וגו'", שהקב"ה משרה שכינתו בביתו של כאו"א וכו' – "אוהל-מועד".ב' חלקים משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ף אייר ה'תשמ"א, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2023

1041

יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר

May 11, 2023

7:19

התוכן 1) בהערות לקוטי לוי"צ על הזהר בריש פ' בחוקותי, מבאר הטעם שהזוהר כופל את הענין ד"בחוקותי תלכו וגו'" ב' פעמים, כי בפעם הב' בא להורות שגם מי שעבר על "בחוקותי תלכו", לא מספיק תשובה לבד, אלא גם הוא צ"ל "בחוקותי תלכו" - עמלים בתורה וכו'. ועפי"ז מתורצת השאלה: סיום הענין ד"בחוקותי תלכו" הוא שעי"ז באים ליעוד דלעת"ל "ואולך אתכם קוממיות", והרי "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה"?! אבל לפי הנ"ל מובן ש"בחוקותי תלכו" קשור גם עם תשובה. 2) [בקשר לענין הערכין שבפ' בחוקותי:] כשר' הלל פאריטשער בא בפעם הראשונה לכ"ק אדה"ז, הכין קושיא במס' ערכין לשאול את אדה"ז, כשאדה"ז נכנס לחדר בו התחבא ר' הלל וכו', שמע ר' הלל פתאום את אדה"ז אומר: "אַז אַ יונגערמאַן האָט אַ שאלה במס' ערכין, דאַרף ער פריער זיך מעריך זיין". ואדה"ז הלך לו. [וזה מה שפעל על ר' הלל ונהי' מהמשכילים ועובדים הכי גדולים]. זה לא סתם "משחק מלים" אלא הוראה, וידוע שכך התנהג ר' הלל בפועל שהי' מעריך א"ע כל הזמן וכו'. 1) ב' חלקים משיחת מוצש"ק בחוקותי ה'תשל"ח 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת ר' יצחק הי"ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2023

1042

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר

May 10, 2023

9:18

התוכן במדינתנו, הנה בטרם ידע הנער קרוא וכתוב מתחילים מיד לחשוב אודות "תכלית" ולהכין אותו לזה באופן שיהי' מקובל עפ"י חשבון של מוח גשמי וכו'! פשוט שעפ"י תורה אין מקום לזה, שהרי המשנה פוסקת "בן עשרים לרדוף", ולזה מספיק הכנה זמן קצר לפנ"ז, ואילו משהתינוק מתחיל לדבר צריך ללמדו "תורה צוה", ו"בן חמש למקרא, בן עשר למשנה וכו'". ואעפ"כ נהגו במדינה זו שכבר מגיל רך גוזלים כו"כ שעות מלימודי קודש ללימודי חול, אע"פ ש"אין אדם יודע במה משתכר" וספק גדול ביותר אם מה שלומד עכשיו יביא לו איזה תועלת כלל לפרנסתו...! ומובן גודל התועלת אם היו שוברים ענין בלתי-רצוי זה. ובכן: הי' דבר נכון אילו היו יכולים לפעול על בחורים שכבר "עומדים על רגליהם" שיפרישו א"ע מ"הנחת העולם" שצריכים לחשוב אודות "תכלית", וישקיעו א"ע בלימוד התורה ללא חשבונות וללא "תכליתים", וישבו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה (חוץ מזמני האכילה ושתי' וכיו"ב). ויבטחו בה' שהוא ה"זן ומפרנס לכל", ואילו הם צריכים רק לעשות כלים מוכנים לברכת ה'. ולבטוח בה' שאמר [בתחלת פ' בחוקותי] "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה", אז "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'".ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2023

1043

יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר‏ – ‏ל"ג בעומר

May 9, 2023

12:17

התוכן נוסף על ההוראה מרשב"י בענין "ועשה טוב" ["תורתו אומנתו", ועשיית טובה ליהודי, כנ"ל], ישנה הוראה בענין ד"סור מרע" מענין השני שאירע בל"ג בעומר, שבו פסקו למות תלמידיו של רבי עקיבא לאחרי המגיפה ר"ל שהיתה מפני "שלא נהגו כבוד זה בזה" – עד כמה צריכים להזהר מהנהגה של היפך אהבת ישראל. כאשר האדם עושה טובה לחבירו, יכול לחשוב ששוב אינו צריך להזהר מלפגוע בכבודו וכיו"ב, ולכן צריך הוראה מיוחדת שצריך להזהר מפגיעה בכבוד חבירו, ובפרט כאשר מתבונן שחבירו הוא תלמיד ר"ע (ובמילא חבירו של רשב"י שהי' מתלמידי ר"ע). וע"ז ישנה הוראה נפלאה ממ"ש במדרש עה"פ "אלקים נצב בעדת א-ל" – שה' אמר לאברהם כאשר נגלה אליו וביקש לעמוד: "כשם שאתה יושב ואני עומד, כך עתידין בניך בני ג' . . ובני ארבע שנים לישב בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואני נצב עליהם"! שמזה מובן שלכאו"א ישנו הכח הדרוש לא להתפעל מה"יצר", ולהיות "סור מרע ועשה טוב".משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2023

1044

יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, אור לל"ג בעומר

May 8, 2023

10:54

התוכן 1) עיקר ענינו של רשב"י הי' – תורה, "תורתו אומנתו". וזהו הנתינת-כח לכאו"א שהעיקר וה"אומנות" שלו יהי' בתורה. וזה שייך במיוחד לילדי ישראל, שאינם צריכים להתעסק בעניני פרנסה כי הוריהם דואגים לספק להם כל צרכיהם, שיכולים לנצל את כל זמנם הפנוי עבור לימוד התורה, וכאשר יחליטו להתנהג כן – בודאי יצליחו. הוראה זו מודגשת ביותר כאשר נמצאים בסמיכות לימי החופש שאז רושמים את הילדים ל"מחנות-קיץ" – צריכים אתם, הילדים, לבקש מהוריכם שירשמו אתכם למחנות כאלו שבהם מנצלים כל רגע פנוי ללימוד התורה וקיום המצוות. ובהתאם לציווי ד"ואהבת לרעך כמוך" – להשפיע כן על החברים. 2) מרשב"י לומדים גם הוראה בנוגע למצוות: מסופר בגמ' שבצאתו מהמערה לאחרי י"ג שנה השתדל לכל לראש לעשות טובה ליהודי. ומזה למדים שלא מספיק הרגש של אהבת ישראל והדיבור בזה אלא זה צריך לבוא במעשה בפועל.משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2023

1045

יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר

May 7, 2023

8:40

התוכן בהתחלת פ' בהר נאמר: "כי תבאו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'". וידועה הקושיא כיצד יתכן לומר שתיכף בכניסה לארץ יהי' הענין ד"ושבתה", והרי לפנ"ז צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"?! והביאור: ההתחלה צ"ל מתוך ידיעה והכרה שהעיקר, התכלית והמטרה הוא "ושבתה הארץ שבת לה'", ועי"ז גם העבודה ד"שש שנים תזרע שדך" גופא שבזה מתעסק רוב הזמן [עפ"י תורה, וכמודגש גם בזה שעפ"י תורה יש מקום לשאלה "וכי תאמרו מה נאכל וגו'" ו"אין סומכין על הנס" ו"הרבה עשו כרשב"י – ש"תורתו אומנתו" ולא התעסק בעניני העולם בכלל – ולא עלתה בידם"] – תהי' חדור ברעיון ד"שבת לה'", עד שעפ"י מאחז"ל "כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק" מובן, שכאשר יהודי "סומך" על רשב"י ונעשה תלמידו, נעשה גם הוא "מלומד [ורגיל] בנסים" (כמסופר במדרש וכו'); "אין מזרזין אלא למזורזין" בקשר לההתעסקות במבצע ל"ג בעומר.משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2023

1046

יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, אור לפסח שני

May 4, 2023

10:42

התוכן ב"פסח שני" ישנו ענין מיוחד – שסיבתו קשורה עם מעלת עבודת בני ישראל. ובהקדים: כללות הענין דנתינת התורה ומצוותי', גם לאחרי הכנת בנ"י למתן תורה במשך ז' שבועות, הי' באופן של "אתערותא דלעילא", ובלשון המדרש "ואני המתחיל". וזהו גם בנוגע לציווי דקרבן פסח (הראשון), עד שלפני זה – לא הי' הכנה כלל. אבל הציווי דפסח שני לא ניתן (בגלוי) בששה בסיון, אלא "בשנה השנית לצאתם מאמ"צ", כאשר הי' הציווי לעשות את הפסח והיו אנשים ש"היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות את הפסח במועדו", והם ידעו את הטעם מדוע אינם יכולים להקריבו, ואעפ"כ טענו למשה "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" – עי"ז פעלו הם את נתינת הציווי דפסח שני עבור כלל ישראל עד סוף כל הדורות! וההוראה: אין ליהודי להיות "שמח בחלקו" בענינים רוחניים ולהסתפק במעמדו ומצבו בהוה, אלא להשתדל תמיד "להעלות בקודש". ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2023

1047

יום ד' פ' אמור, י"ב אייר

May 3, 2023

9:45

התוכן השיעור חומש דיום רביעי פ' אמור הוא פרשת המועדים. הקשר לפסח שני לל"ג בעומר: בפרשת המועדים מובא גם הענין דספירת העומר. וה"מועדים" בימי הספירה הם ב' ימים אלו. ונוסף לזה, הרי מהפסוק בתחלת פרשת המועדים "אלה מועדי ה' . . אשר תקראו אתם וגו'" דרשו חז"ל שכללות הענין דקידוש החודש שבזה תלוי קביעת המועדים – תלוי לגמרי בישראל (בית דין) למטה, דקרי בי' "תקראו אַתֶּם", "אַתֶּם אפי' שוגגין אַתֶּם אפי' מזידין". וזה הקשר לפסח שני שכללות ענינו נפעל ע"י טענתם של בנ"י "למה נגרע". וההוראה: ניתן לאדם הון יקר מכל יקר – שכל הענינים שלמעלה תלויים בו ובעבודתו, אפילו אם "מזידין", ועאכו"כ אם רק "מוטעין", ועאכו"כ כאשר מקיים מ"ש בשו"ע, ויש לנצל כחות אלו בשלימותם!ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2023

1048

יום ג' פ' אמור, י"א אייר

May 2, 2023

12:27

התוכן א) הפסוק בסיום רביעי דפ' אמור "ובקוצרכם את קציר ארצכם וגו'", הענין דמתנות עניים, בא דוקא באמצע פרשת המועדות, לאחרי ובהמשך להענין דחג הפסח, ספיה"ע, חג השבועות ‏–‏ לומר לך: גם לאחרי סיום ה"תקופה" של נתינת הצדקה ‏–‏ נתינת מעות חטים לפני פסח, וה"שמחתי ושימחתי" דימים טובים כו', יש להמשיך בנתינת הצדקה! ב) ישנם הטוענים שהסיבה שלא יודעים אודות פעולתם בענין הצדקה היא בגלל הנהגתם באופן של "הצנע לכת", הנה: 1) נתינת הצדקה צ"ל באופן גלוי כדי שלא יחשבו שאינו נותן וילמדו ממנו. 2) יתכן שזהו רק "תירוץ".. ובאמת אינו רוצה לתת צדקה, כי הרי בנוגע ל"עלי'" מקפיד שיתנו לו דוקא "שלישי" וכיו"ב.. ובנוגע לצדקה מתחיל לפתע לדייק בהנהגת "הצנע לכת"...ב' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני ה'תשמ"ז לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2023

1049

יום ב' פ' אמור, י' אייר

May 1, 2023

7:02

התוכן הוראה ממ"ש רש"י עה"פ [בתחילת פ' אמור, שהשנה [תשל"ו] חל בו ב' אייר – יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שלימד שכללות הגישה לעניני העולם צ"ל באופן של "מלכתחילה אריבער", וכן צ"ל גם בעניני תומ"צ, ואז גם ברכות הקב"ה הן באופן של "מלכתחילה אריבער"] "אמור אל הכהנים" – "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים": ע"י שהגדולים מזהירים (כפשוטו) ומחנכים את הקטנים, בשנים או בידיעות, ומאירים אותם ("להזהיר" מלשון זוהר ואור) שיראו את האמת של יהודי ויהדות ותומ"צ כו' – נעשה "להזהיר גדולים – על [ידי] הקטנים" – נעשה אור אצל הגדולים!א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' אמור, ב' אייר ה'תשל"ו לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2023

1050

יום א' פ' אמור, ט' אייר

Apr 30, 2023

9:22

התוכן הענין דמלכות הוא ש"לית לה מגרמה כלום" אלא "גדלהו משל אחיו" – המלך מקבל כל עניניו מהעם. ודוקא עי"ז נפעל אצלו הענין דהתנשאות על עם שמתאחד עם ההתנשאות עצמית. וזהו הביאור שאע"פ שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' עשיר קודם הנשיאות, היתה ההנהגה לאח"ז באופן ד"לית לה מגרמה כלום" וקיבל מהעם וכו'. כי דוקא הענין שיכול להתפרש אצל אחרים שצ"ל "מקבל" – פועל הרחבה והתנשאות עצמית. וזהו גם מה שמסופר אודות אדמו"ר מהר"ש שלמרות שבמשך נשיאותו הי' עשיר גדול והי' עוסק בעצמו גם במסחר ובבורסה והי' בעל רכוש גדול בממון ומניות וכו' – אמר, שאותם 50 פרוטות שהמלמד נותן כ"מעמד" יקר וחביב אצלו ביותר! הנהגה זו מצינו בנשיאי ישראל בכל דור, כי הממון שניתן להם הוא ה"כלי" שבאמצעותו מגיעים ה"נותנים" ל"מאן מלכי רבנן", ש"עקר טורא" ומעמידים כל סדר ההשתלשלות להיות כפי שה"צדיק גוזר"!א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2023