Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
2846 episodes
#
Name
Release Date
Duration
2001
יום ה' פ' תצוה, ט' אדר, אור לעש"ק פ' תצוה, פ' זכור
יום ה' פ' תצוה, ט' אדר, אור לעש"ק פ' תצוה, פ' זכור
Mar 2, 2023
12:30
התוכן [המשך] 2) ענין עמלק בדקות יותר (אם אינו יכול לפעול על האדם להיות "מכוין למרוד בו"): "אשר קרך" – הוא מקרר את האדם. הוא מסכים אתו שלהיותו "יודע את רבונו" עליו להתנהג כרצונו, אבל מהי ההתלהבות בזה?!... לא מתאים לבעל-שכל "לצאת מהכלים"... (וכמו שתמה הצדוקי, שאין לו רגשי התפעלות מפני דבר ה', על ענין הקדמת נעשה לנשמע בשעת מ"ת וכו'). ובפרט בתור חסיד שלומד חסידות ויודע ש"אין עוד מלבדו" – מה יש להתפעל מזה שה' ברא עולמות אין מספר וכו'?!.., ובכן, צריכים לדעת שענין הקרירות הוא התחלה והשרש לכל הז' מדות רעים וכו'. כי אם חיות האדם אינו בתומ"צ ה"ז יהי' בענינים הפכיים וכו'. וכמ"ש אדה"ז לחסיד: "אין אַ פּוסטקע קלייבט מען זיך". 3) ענין עמלק בדקות עוד יותר (אם אינו מצליח בב' הדרכים הנ"ל): הוא מסכים שכללות הנהגת האדם צ"ל כרצונו ית', אבל שיכבדו גם אותו על זה שעל ידו מתמלא רצונו ית' – עבודה "שלא לשמה". ומכיון ש"מלחמה לה' בעמלק", הרי בטוחים אנו שסוכ"ס ננצח את המלחמה במילואה וכו'. משיחת פורים ה'תשכ"ג לע”נ ר' אהרן ב"ר אברהם ע"ה ליום היארצייט שלו י"א אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2023
2002
יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר
יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר
Mar 5, 2023
10:12
התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תשא בענין הכיור "ועשית כיור נחושת .. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם, בבואם אל אוהל מועד וגו'": ה"ידים" ו"רגלים" של אדם הם האמצעים שע"י הוא בא במגע עם עניני העולם שבחוץ, וכהקדמה לעבודה לעשות את העולם דירה לו ית', עליו "לשטוף" את "ידיו ורגליו" ולהוריד מהם את הלכלוך מעניני העולם ע"י "מים" – "מי הדעת הטהור" – תורת החסידות, שיש בה הטבע לשטוף מהאדם את "הנחות העולם" שנדבקים לו ולחזק את נפשו האלקית (כמו טבע המים ששוטפים את הלכלוך שנדבק לאדם). ואת הכיור עשו מנחושת של "מראות הצובאות" שהביאו הנשים, כי דוקא הנשים שנמצאות בבית ואינן מתעסקות כ"כ עם עניני עוה"ז שבחוץ, וכן מצד אמונה הפשוטה שמאירה בהן, הן יודעות להבחין בין מה שחייבים "לשטוף" ובין מה שאפשר לעשות ממנו דירה לו ית'. ועוד. משיחת פורים ה'תש"כ לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2023
2003
יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר – תענית אסתר
יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר – תענית אסתר
Mar 6, 2023
11:21
התוכן נמצאים אנו בעת רצון: בהמשך לתפלת מנחה של תענית, ותפלת מנחה שקשורה במיוחד עם צדקה - נתינת מחצית השקל [אע"פ שמצות מחצית השקל בזמן ביהמ"ק היא נתינת מחצית השקל א', ובכ"ז מנהג ישראל לתת ג' מחצית השקל, ונותנים א"ז גם עבור בני ביתו]. ב) מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל עניני פורים, ואדרבה, בכמה ענינים הנה עיקר ה"שטורעם" הוא ע"י הקטנים דוקא כמו הכאת המן (משא"כ אצל הגדולים מחיית המן הוא בעיקר במחשבה או בדיבור) והמנהג ללבוש מסכות בפורים, ומכינים אותם לכ"ז עוד בערב פורים ["וואָס "כלו כל הקיצין".. קומט גלייך משיח צדקנו, איז דאָך פאַרשטאַנדיק אַז מ'געפינט זיך אין יו"ט'דיקע קליידער, ווי ס'פּאַסט אויף קבלת פני משיח צדקנו"]. משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ט לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2023
2004
יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר – חג הפורים
יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר – חג הפורים
Mar 7, 2023
12:28
התוכן אף שכל פעולותי' של אסתר היתה עפ"י הוראותיו של מרדכי, וכמ"ש במגילה "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה", מ"מ נק' המגילה רק "מגילת אסתר" בלבד, מכיון שביטול הגזירה במעשה בפועל נעשה על ידי אסתר דוקא. וההוראה בנוגע לתפקידן והאחריות של נשי ובנות ישראל: מצד א' צ"ל כל הנהגותיהן אך ורק בהתאם ל"מאמר מרדכי", אבל בנוגע למעשה בפועל אין להן לסמוך על אף א', כי האחריות מונחת עליהן להביא את כל ההוראות של מרדכי לידי מעשה. ולכל לראש – לדאוג לזה שהילד ילמוד בבית-ספר יהודי, ושהבית יהי' בית יהודי עליו יאמר ה' "ושכנתי בתוכם". ו"בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור [דגלות מצרים] נגאלו ישראל", וכמבואר בכ"מ שעיקר זכותן היתה – קיום ציווי וגזירת הקב"ה "פרו ורבו" בתכלית השלימות ולא התפעלו מגזירות פרעה, וזוהי גם הוראה לנשים שבדורנו (שהוא הגלגלול של הדור שיצא ממצרים). ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2023
2005
יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר – שושן פורים
יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר – שושן פורים
Mar 8, 2023
10:56
התוכן ענינו של פורים הוא העבודה דמס"נ. "בימים ההם" - במשך כל השנה עמדו כל בנ"י בתנועה של מס"נ. ועד"ז "בזמן הזה" בכחו של כאו"א מישראל בפנימיותו לעמוד בתנועה של מס"נ בפועל גם בזמן שאינו יוהכ"פ בעת נעילה אלא בלכתו ברחוב, בשעת אכילתו ושתייתו - "בכל דרכיך". ו"בזמן הזה" אין צורך ב"הסרת הטבעת" וכו' כדי לעורר את המס"נ, אלא בכח כאו"א שגם בעת שה' נותן לו את כל צרכיו בהרחבה ובאמצע המסחר "זיך אַ כאַפ טאָן" ש"אין עוד מלבדו"! ולהעמיד א"ע בתנועה של מס"נ בפועל! והנתינת כח לזה הוא מימי הפורים. גם מי שנמצא ב"כרכים המוקפים חומה" - הוא (לדעתו) "מציאות", "חכם" וכו' וחושב שהוא כבר "מוגן" מיצה"ר, צריך הוא את "פורים" - מס"נ, כי, גם אצלו יכול לחדור ה"גאוה בלי טעם" של עמלק (מזרעו של המן), והדרך לבטל א"ז הוא רק ע"י ביטול, ולכן בט"ו בחודש, שבו "נתמלא דיסקוס של לבנה", האור אלקי מאיר אצלו בתכלית, עליו לפעול בעצמו הענין ד"עד דלא ידע" - לשכוח לגמרי על מציאותו, ענין הביטול! משיחת פורים ה’תשט”ו לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2023
2006
יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר, אור לעש"ק פ' כי תשא, פ' פרה
יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר, אור לעש"ק פ' כי תשא, פ' פרה
Mar 9, 2023
8:21
התוכן המוסר-השכל מזה שלאחרי פורים באים לפ' פרה שבה מדובר אודות הטהרה מטומאת-מת, כי מצד גודל ההתפעלות מזה שבימי הפורים הגיע למצב ד"לא ידע", יכול לחשוב לעצמו ש"מי ידמה לו"..., אומרים לו: המעמד ומצב דימי הפורים אינו אלא "הזזה כללית" וכו'. תכלית הכוונה היא שאלקות יהי' בגילוי בכל פרטי המדרגות דסדר ההשתלשלות, ובשביל זה צריך גם את העבודה ד(מצד) אהבה ויראה [ה"גילויים" שבו], ולכן לאחרי ה"הזזה כללית" עליו לחשוב אודות "טהרת המת" - הטהרה מכל הענינים הלא-טובים שחטא ופגם ועבר את הדרך. ופ' פרה היא הקדמה לפ' החודש שענינה גאולה מ(טומאת) מצרים. משיחת פורים תשי"ב לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2023
2007
יום א' פ' ויקהל-פקודי, י"ט אדר
יום א' פ' ויקהל-פקודי, י"ט אדר
Mar 12, 2023
11:57
התוכן עה"פ [בתחלת פ' ויקהל] "ויקהל משה וגו'" איתא במדרש: "אמר הקב"ה [למשה] עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הל' שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר וכו'". הטעם הפשוט: בשבת פנויים הבעלי-עסק ועליהם לנצל את הזמן ללימוד התורה לדעת את המעשה אשר יעשון. הטעם הפנימי: הדין הוא שדוקא "מלאכת מחשבת אסרה תורה", היינו, שלשבת יש את הכח שע"י מחשבה בלבד, שמעביר מחשבתו מגשמיות וחומריות המלאכה לענין אחר, עד ל"מתעסק בעלמא" – נעשית המלאכה טפילה למחשבה ומותרת בשבת! ובפנימיות הענינים: שבת ענינה בחי' מחשבה, ופועלת שגם דיבורו של ה' שבו בורא עולמות לא יהי' חשיב "מעשה" אלא (טפלל)מחשבה. ולכן בשבת הנה גם בעל-עסק מרבה בתורה, "מחשבה". וזה פועל שגם בעניני החול של השבוע ניכר שנעשים ע"י שומר שבת – "בכל דרכיך דעהו". ד' חלקים משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות חוה בת קעניא שתחי' וחנה בת עלקא שתחי' ליום ההולדת שלהן י"ט אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יעקב ליב שי' אלטיין ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2023
2008
יום ב' פ' ויקהל-פקודי, כ' אדר
יום ב' פ' ויקהל-פקודי, כ' אדר
Mar 13, 2023
11:28
התוכן 1. מדתו של ה' הוא "מדה כנגד (ענין ה)מדה", ולכן קיום מצות "הקהל את העם האנשים וגו'" מביא שה' מקיים זאת, ש"מקהיל" את כל בנ"י בביהמ"ק הבנוי בירושלים הבנוי'. אלא שמדתו של ה' אינה מוגבלת לפי מדת בני אדם, ולכן בהבטחה על ה"הקהל" של ה' נכללו גם אלו הפטורים ממצות הקהל, כמו "חגר", וכמ"ש "הנני מביא אותם מארץ צפון .. בם עִוֵר ופִּסֵח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה". וכאשר מקדימים ומהדרים במצות "הקהל" (כפי ששייך היום – ברוחניות), ה"ז מזרז את ה"הקהל" של ה' בגאולה האמיתית והשלימה. 2. מצות "הקהל" כפשוטו לא נפעל בבת-אחת אלא בשלבים, "הקהל את .. האנשים, והנשים, והטף", ועד"ז עכשיו לא תובעים "להפוך" את הכל בבת-אחת, אלא בשלבים מן הקל אל הכבד. אבל צריכים לדעת שאין להסתפק ב"אנשים", אלא צ"ל גם "נשים", וגם "טף" שאך נולדו. וכמ"ש כמ"פ שחינוך מצליח מתחיל ברגע הלידה (ע"י תליית ה"שיר המעלות" וכיו"ב), ובאמת, חינוך האמיתי מתחיל ט' חדשים לפנ"ז – שהלידה תהי' בקדושה וטהרה. וזהו ה"הקהל" האמיתי של ה"טף". ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2023
2009
יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"א אדר
יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"א אדר
Mar 14, 2023
11:10
התוכן נמצאים אנו בימים שבין פורים לפסח. ההוראה מפורים: שגם ל"המן" ולאוה"ע בכלל ניכר, שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות ומפוזרים בכו"כ מדינות, ובכל מדינה יש את המנהגים שלהם וכו', בכל זאת, אי"ז מחליש כלל ח"ו את האחדות שבין בנ"י אלא הם "עם אחד". וזה ע"י שמתנהגים עפ"י "תורה אחת" שניתנה להם ע"י הוי' אחד. ההוראה מפסח – "זמן חירותנו": גם כאשר בנ"י נמצאים בגלות צריך יהודי להרגיש א"ע במצב של חירות ללא שעבוד ועבדות ח"ו (כמ"ש המהר"ל). כי העובדה שנמצא בגלות אינה מפני שישנו מישהו שיכול להיות בעה"ב על יהודים – דבר כזה לא יתכן כלל, שכן בנ"י הם "בנים אתם לה' אלקיכם", וכידוע תורת הבעש"ט שחביבותו של כל יהודי אצל ה' היא כמשל החביבות של בן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנתם, ויותר מזה באין ערוך. אלא שכדי שזה באופן גלוי ה"ז ע"י ההנהגה באופן של "עם אחד ... ודתיהם שונות מכל עם". ג' חלקים משיחת י"ט אדר ה'תשמ"ה, ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2023
2010
יום ד' פ' ויקהל-פקודי, כ"ב אדר
יום ד' פ' ויקהל-פקודי, כ"ב אדר
Mar 15, 2023
11:44
התוכן הוראה משותפת משני השמות של פ' ויקהל-פקודי כפי שנעשו שם אחד – "ויקהל-פקודי" ביחד: "ויקהל" פירושו אסיפה של אנשים רבים ביחד, אבל כאו"א מהם לחשוב שחשיבותו ומעלתו הפרטית הולכת לאיבוד, ולכן בא "ויקהל" ביחד עם "פקודי", שענינו – מנין, שבו מודגש חשיבות כל יחיד בפ"ע, שגם כאשר רבים מתאחדים ביחד, עדיין ישנה חשיבות למאמציו ועבודתו של היחיד. וכמודגש בדברי הרמב"ם שמעשה אחד ויחיד של יהודי אחד ויחיד יכול להכריע ה"כף" של מצב העולם כולו לצד חיובי, עד שגם ענינים בלתי-רצוייים מתהפכים ומסייעים בכיוון החיובי. כמו סוחר אמיתי מצליח שמנצל גם ענינים בלתי-רצויים שעלולים להזיק לנזקיו (כמו תחרות) – לכיוון חיובי להגדיל רווחיו, עד שעי"ז מביא תועלת לכל הסביבה, החל בהפצת התומ"צ לכל מקום בעולם – הן אצל בנ"י והן (הז' מצוות ב"נ) אצל אוה"ע, ע"י שמראים דוגמא חי'. ועיכ"ז זוכים לברכות ה'. משיחת יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר ה'תש"נ, להמשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל", בבית המדרש, אחרי תפלת מנחה לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי • לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2023
2011
יום ה' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר, אור ליום ועש"ק פ' החודש
יום ה' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר, אור ליום ועש"ק פ' החודש
Mar 16, 2023
9:02
התוכן מר"ח ניסן הביאו את הקרבנות מתרומה חדשה, וכמ"ש בגמ' עה"פ (בענין קרבן תמיד – כללות הקרבנות) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה – "אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב [בפ' החודש] ראשון הוא לכם לחדשי השנה", וההוראה: מר"ח ניסן צריך האדם לחדש עבודתו לקונו, ויש לו הכחות שיוכל לבצע א"ז מתוך שמחה בלי ענינים המבלבלים, והרי חודש ניסן נק' חודש הגאולה, וזה יביא שר"ח ניסן זה יהי' "ר"ח של גאולה" כפשוטו! משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2023
2012
יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר
יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר
Mar 19, 2023
10:03
התוכן ידוע שאלת אדה"ז במאמר ד"ה ויספו ענוים בהוי' שמחה וגו' על מ"ש "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" – הרי משה ידע שהוא זה שקיבל התורה מסיני, שהוא ראש הנביאים ושנבואתו היא שלא בערך מדרגת שאר הנביאים וכו', ועוד מעלות וכו', ואיך יכול להיות ש"משה – בחי' אמת – הי' ענו וגו'"?! ומבאר דמצד עניוות חשב משה שבאם היו נותנים את הענינים שניתנו לו מלמעלה ל"אדם אשר על פני האדמה", הי' גם הוא מגיע למעלתו ועוד למעלה מזה. וזו היתה גם מענת אדה"ז לשאלת הצ"צ למה נאמר [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא אל משה" באל"ף זעירא – דאצל אדם הראשון, כיון שידע מעלת עצמו, נאמר "אדם" [בדה"י] באל"ף רבתי, משא"כ משה רבינו, שהגם שידע מעלתו לא החשיב א"ע וכו', נאמר "ויקרא" באל"ף זעירא. ומצד ענין העניוות שבו גופא ה"ה למע' יותר אפי' מדרגת אדם הראשון "יציר כפיו של הקב"ה"! [וי"ל דמעלת "אל"ף זעירא" הוא ע"ד המבואר בכ"מ מעלת בחי' "בת" על בחי' "אחותי" ו"אמי" וכו']. וזהו גם שהתנאי ל"פתח לבי בתורתך" הוא "ונפשי כעפר לכל תהי'". וזהו גם מה שנתינת התורה היתה בהר סיני דוקא "דמכיך מכל טוריא", בחי' עניוות. חלק ממאמר ד"ה ויקרא אל משה, יום ג' פ' ויקרא, ז' אד"ש ה'תשל"ו לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות • לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2023
2013
יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר
יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר
Mar 20, 2023
9:46
התוכן בשיעור רמב"ם היומי נתבאר ההלכה שבהתחלת מס' בבא מציעא "שנים אוחזין בטלית". ענינה בעבודה: "טלית" קאי על האור מקיף הנמשך ע"י מעשה המצוות, וכאשר שני יהודים מקיימים מצוה ביחד, הנה שניהם אוחזין ב"טלית" וכ"א טוען שהוא גרם את המשכת האור וההמשכה היא שלו וכו'. וצ"ל: א) הרי שלימות העבודה היא "שלא ע"מ לקבל פרס" והיתכן שכ"א יטען בלהט "כולה שלי" עד שמוכן להביא א"ע לידי שבועה?! ב) מכיון שגם לאחרי השבועה לא יזכה אף א' ליותר מחצי', הרי מוטב שיתפשרו ביניהם קודם לכן?! וי"ל: הם לא טוענים לקבל שכר חיצוני כ"א מה שבא מעצמותה של המצוה – צוותא וחיבור עם עצומ"ה, וכיון שענין זה נוגע בנפש לא שייך שכ"א מהם יוותר מרצונו על מחציתו! ועוד. משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2023
2014
יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר
יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר
Mar 21, 2023
10:04
התוכן מעלת יום השלישי "שהוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות"; נמצאים אנו לאחרי תפלת המנחה ברוב עם, ובודאי שה' ממלא הבקשות שבתפלה, החל מבקשה הראשונה "אתה חונן וכו'" – שה' נותן לכ"א חכמה בינה ודעת לידע איך לנצל את כל האפשריות שניתנו לו, ותיכף ומיד מתחילים להתכונן לגאולה – "גואל ישראל", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ומסיימים "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים"; התחלת פ' ויקרא "ויקרא אל משה": ה' "קורא" לניצוץ משה שבכ"א ונותן לו את כל הכחות הדרושים להוסיף בתומ"צ; בשלישי דפ' ויקרא מדובר אודות יהודי שמביא קרבן מנחה כמתנה לה', בתור הודאה לה' על כל הטובה שנותן לו. ואין פלא בדבר שהרי ה' מתקשר עם כ"א מישראל ב"ברית אלקיך", שהוא "ברית עולם"! ב' חלקים יום ג' פ' ויקרא, משיחת כ"ו אדר ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2023
2015
יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן
יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן
Mar 22, 2023
12:31
התוכן כאשר רוצים להודיע רעיון פראי ["ווילדער איינפאַל"], אפשר לעשות זאת מן הקל אל הכבד, או להיפך – להודיע מיד את המסקנא שנשמע "ווילד", ואח"כ להסביר לאט לאט שזה לא כ"כ פלא וכו'. הנה בנדו"ד – צריך לעשות כאופן השני. כאשר ה"שומעים" הם במצב כזה שמתנמנמים ולא מעניין אותם כלל את הביאורים בנגלה או בחסידות, ואפי' לאחרי ש"בלבלו" אותם אודות ענינו של ר"ח ניסן ש"נטר עשר עטרות" – ממשיכים להתעקש לישון או להתנמנם באופן ש"ושכבת וערבה שנתיך" [אלא שכאן מוכרח לישון בישיבה שאינה נוחה כ"כ...], לא משתתפים בניגונים או באמירת לחיים, וממה כן מתלהבים – משוטר גוי לבוש ב"בגדי שרד" שנכנס ומשתתף בהתוועדות...! הנה העצה לזה היא [נוסף על העצה לעשות כמו שעשו אצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש שהיו מעירים את המתנמנמים ע"י תחיבת "שמעק טאבאק" מתחת לאף...], לעשות כמ"ש במדרש על רבי עקיבא ש"היה דורש והציבור מתנמנם" ועוררן ע"י שאמר ענין פלאי. [מסתמא כל "מאמר המוסגר" הזה לא יעזור, אבל ה"נחמה" שלי היא שזו היתה המציאות אפי' אצל ר"ע ואדמו"ר מהר"ש...], ולכן, כאמור לעיל, במצה כזה מתחילים מיד עם הענין הפלאי. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, ר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2023
2016
יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסןאור לב' ניסן – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסןאור לב' ניסן – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע
Mar 23, 2023
9:43
התוכן הענין ד"אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים גו'" [כמ"ש בראשון דפ' עקב] אי"ז כמו דביקות של שני ענינים נפרדים ח"ו אלא ש"כולא חד" עד שנעשים עי"ז "חיים". יהודי שהוא במצב כזה, אינו צריך לציווי אלא כל דבר שהוא רצונו ית' נעשה אצלו כן בדרך ממילא. וע"ד מ"ש כ"ק אדנ"ע שבתור הכנה להבר-מצוה פעל ועבד עם כל איבר של הגוף בנוגע למצוות השייכות אליו, עד שאם דבר "אינו מתקבל אצלו" ה"ז סימן שזהו היפך התורה. וע"ד מ"ש בגמרא ש"אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוו מטי מודים הוא כרע מגרמי'", כי איברי הגוף הם בטלים אל החיות שבו, שהוא נפה"א. וזהו מ"ש בתניא ד"כמו שאיברי גוף האדם הם לבוש לנפשו ובטלים לגמרי אלי'.. מיד שעולה ברצונו.. לפשוט ידו או רגלו, הן נשמעות לרצונו.. בלי שום ציווי.. שהיי' כלל", כמו"כ צ"ל שיהיו איברי הגוף הגשמי בטלים לגמרי לרצון העליון עד שמתנהגים מעצמם בהתאם לזה. וכיון שמספרים כ"ז לנו, ה"ז סימן שמעין זה שייך לכאו"א, ובפרט ע"י לימוד תורתם של רבותינו שבהם הכניסו א"ע, כמ"ש כ"ק אדנ"ע ביום הסתלקותו "איך גיי אין הימל, די כתבים לאָז איך אייך", שע"י לימוד כתביו יש לנו אותו כפי שהוא ב"הימל". משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2023
2017
יום א' פ' צו, ד' ניסן
יום א' פ' צו, ד' ניסן
Mar 26, 2023
7:58
התוכן בשיעור רמב"ם היומי, בסיום הל' נחלות, כותב "אע"פ שאין אפוטרופוס צריך לעשות חשבון .. צריך לחשוב בינו לבין עצמו לדקדק ולהזהר הרבה מאביהן של היתומים שהוא רוחב הערבות שנאמר סלו לרוכב בערבות גו' אבי יתומים גו'", וצ"ל: א) בפסוק - מהו הקשר בין "רוכב בערבות" ל"אבי היתומים"? ב) ברמב"ם - למה הביא דוקא פסוק שבו נק' ה' "רוכב בערבות", ולא א' הפסוקים שלפנ"ז המדברים עד"ז ובהם נק' הוי' וכיו"ב? והביאור בזה ע"י הציון למ"ש במס' חגיגה (יב:) ענין הרקיע "ערבות" שבו "צדק ומשפט וצדקה .. וטל שעתיד להחיות בו את המתים", ולכן כאן, שמדובר ע"ד הזהירות שצ"ל לאפוטרופוס וכו', הביא הפסוק "רוכב בערבות .. אבי יתומים", כי זה מדגיש את הענין של "צדק ומשפט וצדקה וכו'". משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2023
2018
יום ב' פ' צו, ה' ניסן
יום ב' פ' צו, ה' ניסן
Mar 27, 2023
10:08
התוכן כאן המקום לעורר עוה"פ, לאלו שיש עדיין ספיקות בדבר, על מבצע "מצה שמורה". ואף שאין מקום לספק בזה, כי הרי ישנו החיוב ד"ואהבת לרעך כמוך", ופשוט שכ"ז שישנו יהודי אחד בעולם שעדיין אין לו מצה שמורה יש עוד מה לעשות בזה, הנה הדיבור כעת הוא רק לזרז הענין, והרי שם פ' צו הוא "צו" ופירשו חז"ל מלשון "זירוז", ו"אין מזרזין אלא למזורזין"! כי ע"י הזירוז מעוררים את כחות הנעלמים של המזורזין להתעסק בזה בעוד יותר מרץ וכו'. ובכן ת"ח על ההזדמנות לזרז עוה"פ: יש לדאוג שכל יהודי יהי' לו מצה שמורה לפחות ל"כזיתים" של מצות-מצוה דליל הסדרים. משיחת יניסן ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2023
2019
יום ג' פ' צו, ו' ניסן
יום ג' פ' צו, ו' ניסן
Mar 28, 2023
11:20
התוכן [בקשר למ"ש בשלישי דפ' צו "אם על תודה קרבנו וגו'" וכפרש"י "ואם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורד הים הולכי מדברות וחבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא, שהם צריכים להודות, שכתוב בהן יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויבחו זבחי תודה..":] במאמר ד"ה ברוך הגומל תרפ"ז מביא את הסדר בה"ד' חייבים להודות" כמ"ש הטור "ש"ד' חייבים להודות וסימנך "וכל ה'חיים' יודוך סלה"", והר"ת ב"חיי"ם" הוא: חולה, ים, יסורים, מדבר. [בפרישה מעיר שה'ח' צריך לרמוז על "חבוש", כי "בית האסורים" אינה קשורה עם יסורים דוקא, אבל הטור כותב שה'ח' רומז על "חולה"]. וי"ל שבסימן זה מרומזות כו"כ הלכות: 1) לא רק ד' אלו אלא כל אחד שהי' במצב בדוגמת "חיים" אלו ויצא חייב להודות - "וכל החיים". וכן פסק אדה"ז בשו"ע. 2) חייבים להודות רק מתי שיצאו לגמרי מהסכנה - יש את "כל החיים". 3) חייבים להודות רק כשהיו בסכנת חיים - "וכל החיים". ולכן "חבוש" חייב להודות רק כשהי' בסכנת חיים וכו'. וההוראה בנוגע מלחמת היצר ש"צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו": ע"י כל עבירה נעשה האדם נפרד ממקור החיים, "להמיתו", אף שאינו מרגיש זאת. ולכן כל "יודוך" הוא באופן של נצחי - "סלה". משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2023
2020
יום ד' פ' צו, ז' ניסן
יום ד' פ' צו, ז' ניסן
Mar 29, 2023
10:52
התוכן מסופר בהגדה "כנגד ד' בנים דברה תורה חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול". מסדר זה רואים ש"עם-הארץ", שאינו יודע כלל שיש על מה לשאול, גרוע יותר אפי' מרשע. כי רשע לא חסר לו "ידע", ובן-רגע יכול לעשות תשובה, והרי "לא ידח ממנו נדח" וסופו לעשות תשובה ומיד נעשה צדיק גמור. אבל "עם הארץ" לא יודע בכלל שעשה עבירה ובמילא לא יודע שצריך לעשות תשובה... וההוראה: בזמננו אין מציאות של רשעים – הסיבה לכך שהילדים שנולדו במשך 50-70 שנים האחרונות לא הולכים בדרך הישר אינה אלא "עם-הארצות"! הם אינם יודעים כלום כי לא סופר להם כלל על יהדות – "תינוקות שנשבו"! ולכן, לכל לראש יש להבעיר את נגע העם-הארצות. וכדי לפעול זאת לא מספיק נתינת הצדקה, אמירת תהלים או בניית בנינים עבור חינוך... הדרך היחידה היא שיכניסו את הילדים בפועל לבית-ספר שלומדים שם יהדות בדרך היהודי [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2023
2021
יום ה' פ' צו, ח' ניסן, אור לעש"ק פ' צו, שבת הגדול
יום ה' פ' צו, ח' ניסן, אור לעש"ק פ' צו, שבת הגדול
Mar 30, 2023
10:09
התוכן [המשך] עפ"י הנ"ל יש לבאר תורת הצ"צ בענין "יוסף לי ה' בן אחר" – שיש להפוך את ה"אחר" ל"בן", שהכוונה ב"אחר" היא (לא מי שנמצא בתחום דקדושה אלא שבחר להתנהג שם כ"אחר", אלא] למי שלא נמצא בעולם של יהדות כלל אלא בתחום "אחר" לגמרי, עד שאינו יודע אפילו שיש "סדר". ה"אינו יודע לשאול" לפחות נמצא ליד שולחן הסדר, אבל בזמננו יש בן "חמישי" שלא מגיע כלל ל"סדר" כי אינו יודע כלל מה זה ומה זה בית יהודי! ואפילו בעיר גדולה כמו ניו-יאָרק ישנם אלפי ילדי ישראל כאלה! וזהו הנסיון של דורנו – נגע עם-הארצות. וגם את "אחר" הזה יש לעשות "בן". ובנוגע לפועל: על כל א' להשתדל שה"שאינו יודע לשאול" יישב ליד שולחן הסדר וגם ה"שאינו יודע" דבר על יהדות! ואם טוען הרי איננו בנו – הרי "המלמד בן חבירו תורה . . כאילו ילדו", ואם הוא "בן עם הארץ . . אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו", כולל גם גזירת הגלות וכו'! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2023
2022
יום א', יום הבהיר י"א ניסן– מאה עשרים ואחת שנה להולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו –
יום א', יום הבהיר י"א ניסן– מאה עשרים ואחת שנה להולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו –
Apr 2, 2023
11:15
התוכן כמה ענינים שהזמ"ג: 1) הבעת תודה לאלו ששלחו איחולים לבביים וכו'. ויה"ר שיתברכו בברכתו של הקב"ה, מקור הברכות, ש"תוספתו מרובה על העיקר". 2) להשתדל שמה שיותר יהודים יהי' להם מצה שמורה (לפחות) לזיתים של ליל הסדרים. ויה"ר שנזכה בקרוב ממש ל"ויהי ביום השמיני", לכינור של משיח שהוא משמונה נימין, ו"אותו יום נטר עשר עטרות", בעבודת האדם – שלימות כל העשר כחות, כולל חב"ד שבנפש, ושלימות ירושת הארץ, כל העשר אומות – כולל "קיני קניזי וקדמוני". 3) להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות. והקשר הבולט לחה"פ – בשם "פסח" מלשון "פה סח", שהפה מדבר מה שצריך לדבר – דברי תורה, "ודברת בם, ולא בדברים בטלים". וזה שייך גם לנשי ובנות ישראל: לימוד ההלכות הצריכות, וגם לימוד החסידות שבה נתבארו שש המצוות של "אמונת ה'", "אהבת ה'", יראת ה'" וכו', שגם הן מחוייבות בהן [כמרומז במ"ש "שש ערי מקלט תהיינה לכם"]. ויה"ר שעי"ז נראה בגלוי את ה"ופסח ה'" – רחמיו המרובים של הקב"ה וכו'. ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן (בין מנחה למעריב) ה'תשל"א לע"נ הרב צבי אבא ב"ר חיים דובער ע"ה לרמן ליום היארצייט שלו ט' ניסן ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' מענדל וזוגתו מרת חנה שיחיו לרמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2023
2023
יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע
יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע
Apr 3, 2023
10:37
התוכן ספרו של בעל ההילולא נק' "צמח צדק" כי "מנחם" בגימ' "צמח" ו"צדק" בגימ' "מענדל". וזה קשור עם זה שהיו בטוחים ש"בימיו תושע יהודה וגו'" בגאולה האמיתית והשלימה – מצד החידוש בתורה שלו שאיחד נגלה דתורה, ה"גוף", ונסתר דתורה, ה"נשמה", ל"תורה אחת". שזהו הענין דהגאולה האמיתית והשלימה – אחדות בין בנ"י שקשורה עם אחדות בין כל חלקי התורה, כולל בין ה"גוף" וה"נשמה" שבה, ועי"ז לאחד את ה"נשמה" של העולם עם העולם עצמו – גילוי "כח הפועל בנפעל". בעמדנו בערב יום ההילולא שלו צ"ל התעוררות מיוחדת בענין זה – להוסיף בלימוד נגלה ונסתר דתורה ובאופן שה"נסתר" יופץ "חוצה" ויתגלה בנגלה דתורה, ועד"ז בעולם – שה"נשמה" יהי' ניכר בגלוי בה"גוף". ובפרט בשעות האחרונות של "ערב שבת" דאלף השישי שצריך "לטעום" "מכל תבשיל ותבשיל" – לטעום מתורות שלו שבהן מאחד נגלה ונסתר דתורה. משיחת אור ליום ה' פ' אחרי, י"ב ניסן ה'תשמ"א לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2023
2024
יום ג', י"ג ניסן
יום ג', י"ג ניסן
Apr 4, 2023
9:10
התוכן מאמר ד"ה מצה זו שאנו אוכלים וכו', אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ט. לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2023
2025
יום ד', י"ד ניסן – ערב חג הפסח
יום ד', י"ד ניסן – ערב חג הפסח
Apr 5, 2023
11:04
התוכן הסיום וחותם של "סדר קרבן פסח" הוא "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר". ולכאו': 1) מקומו של דין זה הוא בהתחלת הענין, לפני ההקרבה? 2) איך זה מתאים עם הכלל ש"מסיימים בטוב"? ועכצ"ל שבסיום זה יש ענין טוב גם בגלוי. וי"ל שבלשון זה מרומז מעמדו ומצבו של יהודי בסיום ההכנה לחה"פ, כלומר, בסיום כללות מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות כהכנה לגאולה – "הפסח (מלשון דילוג וקפיצה, שמורה על הגאולה) נמצא" (לשון מציאה, הקשור עם משיח, "מצאתי דוד עבדי"). וכאשר אצל האדם מאיר כבר הענין ד"מצאתי דוד עבדי", אז הוא מרגיש שכל עניניו עד עתה לגבי הזמן דגאולה הם בגדר "טריפה" (דקאי על כללות ענין הגלות, "בשר בשדה טריפה"). ומוסיף "לא עלה לו" – מלשון "עלי'", שתופס שכל העליות בזמן הגלות אינם בערך לגבי העלי' האמיתית בזמן הגאולה. "עד שמביא אחר", שמורה על עבודה אחרת לגמרי, סדר העבודה דלעת"ל. (עד ש"אחר" זה הוא למעלה מה"אחר" ששוללים בהגדה "אני הוא ולא אחר", ואפי' למע' כביכול מדרגת "אני" וכו'). משיחת ערב חג הפסח ה'תשמ"ח אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2023
2026
יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח
יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח
Apr 9, 2023
11:14
התוכן סיפור שאירע עם אאמו"ר בקשר לחג הפסח: ההכשר על טחינת הקמח עבור המצות לחה"פ הי' תחת פיקוחו וסמכותו. כאשר קבעה הממשלה שכל בתי מסחר, כולל הטחנות, הנם רכושם של הממשלה, הזהירה אותו הממשלה שאם יפסול חלק מהקמח ולא יתן עליו הכשר, וכתוצאה לא יימכר חלק מהקמח (במחיר קמח כשר לפסח), יתפרש הדבר שהוא מזיק לכלכלת המדינה, ודינו כלוחם נגד הממשלה..., והוא לא התפעל מזה ואמר שאם לא יתנו לו יד חופשית בפיקוח על טחנות הקמח לא יתן הכשר ויפרסם בכ"מ שקמח זה איננו תחת אחריותו! ובראותם ששום דבר לא יעזור להם נתקבלה ההוראה למלא אחר הוראותיו וכו', וההוראה מזה: כאשר יהודי נעמד בתוקף המתאים לקיים רצונו של הקב"ה גם כאשר ה"מלוכה" מצווה עליו לעשות מה שהוא נגד רצונו ית' - סוכ"ס מצליחים, אמנם לא לכל אחד ישנו התוקף לעמוד נגד ממשלה שמשלה על 200 מליון בני-אדם, אבל ממנו נדרש רק להתייצב נגד ה"יצר" שלו... משיחת ח"י ניסן ה'תשמ"ג לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2023
2027
יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן – יום ה' דחג הפסח
יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן – יום ה' דחג הפסח
Apr 10, 2023
12:03
התוכן הוראה מקרבן פסח (הא') שהקריבו בנ"י במצרים בחול ומקרבן פסח (הב') שהקריבו בנ"י במדבר בשבת: גם מי שהוא בקו של זבולון ורוב היום מתעסק עם עובדין דחול ובמצב של "מצרים" – יכול להיות אצלו ה"ופסח" – לדלג לדרגא נעלית יותר שלא בערך, וגם מי שהוא בקו של ישכר ו"תורתו אומנתו" בדוגמת אוכלי המן במדבר שהי' להם כל צרכיהם, מצב של "שבת" – צריך הוא לדלג לדרגא נעלית שלא בערך, ואדרבה – עליו קשה יותר לפעול שצריך א"ז, כי טוען: מה חסר לו? ה"ה במצב של "גן עדן"!..., ועוד. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2023
2028
יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן – יום ו' דחג הפסח
יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן – יום ו' דחג הפסח
Apr 11, 2023
10:29
התוכן ההוראה מימי הפסח שאז הי' "ופסח הוי'" – שצ"ל תמיד "מעלין בקודש" ובאופן של דילוג וקפיצה. וניתנו כחות על זה שחייבים לנצלם; במאמר של אחש"פ הוזכר הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", ושאלו מה הקשר בין זה למ"ש במאמר? ובכן, במאמר דובר ע"ד מ"ש בזהר שמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" קאי על כל הימים שבין יציאת מצרים להגאולה העתידה. שאף שלא רואים אז נפלאות, הנה נפלאות אלו הם [מלובשים בטבע] באופן ש"אין בעל הנס מכיר בנסו" וידועים רק ל"לבדו", "לעושה נפלאות גדולות לבדו". ומעלת נפלאות המלובשים בטבע (בגשמיות) רואים בכללות הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", שלא מספיק הלימוד ע"ד מצה ומרור ויהי' ע"ד "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" וכיו"ב – מצד מעלת קיום הדבר בגשמיות (כשיש אפשרות לכך). וזהו גם הקישור עם מ"ש שם ע"ד הכרח ענין הגלות בשביל זיכוך גשמיות העולם וכו'. ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשל"ח לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2023
2029
יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן
יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן
Apr 16, 2023
9:35
התוכן התחלת גאולת ויציאת מצרים היתה עם הנס הגדול של "למכה מצרים בבכוריהם", ועד"ז ראינו בנצחון [במלחמת המפרץ] דימים אלו בשנת "אראנו נפלאות": אופן הנצחון והמפלה, שאירע ביום הפורים, היתה דוקא באמצעות "בכורי" אוה"ע אשר נזפו בו והכריחו אותו להתחרט על פעולותיו עד אז, ונמשך הדבר גם בימים שלאח"ז וכו', ובחודש ניסן החליטו ה"בכורים" לתת ל"סאדאם" תנאים קשים איך צריך להתנהג ושחייב לשלם על כל ההיזקים וכו'! ומזה התשובה לשואלים: איפה רואים נסים ונפלאות בשנת "אראנו נפלאות"?! – עכשיו רואים נסים ונפלאות בגלוי ממש! (וכ"א קורא עד"ז בעיתונים וכו'. אלא שיהודי צריך לדעת שיותר כדאי לנצל את זמנו לאמירת עוד מזמור תהלים ולהוספה בתומ"צ – בזה יפעל יותר מקריאה ופלפול במ"ש בעיתונים). ויה"ר שלכ"א יהי' את ה"לב לדעת" ו"עינים לראות" ו"אזנים לשמוע" בכ"ז, ושלא יצטרכו לספר א' לשני על הנסים כיון שכ"א בעצמו יראה ורואה זאת בגלוי, ומכיר ומודה לה' ע"ז, עד שלא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים גלויים שה' עושה! ב' חלקים משיחת כ"ה ניסן ה'תנש"א לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2023
2030
יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן
יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן
Apr 17, 2023
10:07
התוכן ג' הענינים בתקופה זו: א) בהמשך לחג הפסח: לידת עם ישראל היתה ביציאת מצרים שעלי' נאמר "לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'", ועד"ז בחג הפסח בכל שנה נעשה לידת עם ישראל מחדש, ובמילא מובן גודל האחריות והזכות לנצל כנס זה באופן המתאים. ב) ספירת העומר: 1) עבודת האדם מלמטלמ"ע - מ"חסד שבחסד" עד "מלכות שבמלכות" 2) הליכה מחיל אל חיל: אינו מסתפק בבירור מדה הפרטית ביום שלפנ"ז אלא מוסיף בעבודתו לברר מדה נוספת. ועוד: בכל יום פועלים גם ענין חדש עם היום שלפנ"ז, ולכן אומרים "היום שני ימים" ולא "יום שני" וכיו"ב. 3) כבר בתחלת העבודה - "ממחרת השבת" - יש את הנתינת כח וההבטחה שהעבודה בבירור כל פרטי המדות תהי' בשלימות - "שבע שבתות תמימות". ג) לימוד פרקי אבות: בו מודגש הענין דאחדות ישראל כיון שהוא לימוד השייך לכאו"א מישראל. ומתחיל בענין כללי "משה קבל תורה מסיני וכו'". משיחת יום א' פ' קדושים, כ"ו ניסן ה'תשמ"ט - ביחידות כללית להאורחים שיחיו לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו • לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2023
2031
יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן
יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן
Apr 18, 2023
11:13
התוכן ישנם כו"כ שהיו יכולים להסתפק רק בכמה שעות/ימים בשבוע לעבוד כדי להתפרנס בהרחבה, ולנצל את הזמן הנשאר לעניני תומ"צ. ובפועל לא מסתפקים בזה, מכיון שכ"א רוצה שיהי' לו את מה שיש לשכנו ויותר מזה, לדוגמא – "כסא ישן" יותר משל חבירו.., ורוצה לאכול דוקא מאכלים יקרים.. וכיו"ב, ו"רדיפה" זו אחרי מותרות אין לו סוף, כל מה שיש לו – לא מספיק, ורוצה עוד ועוד עד ש"יזכה" שישימו אותו על הרשימה של משלמי 98 אחוזים למס הכנסה... ושוקע בזה כ"כ עד שזה לא נותן לו לחשוב לשם מה ירדה נשמתו בעולם?! זה "אוכל" את החינוך של בניו ובנותיו מכיון שאין לו זמן לחשוב ע"ז וכו'. במקום לנצל את ההזדמנות שיש היום שאפשר להתפרנס בכבוד בקצת זמן ולנצל את הזמן הנשאר לענינים רוחניים – לעשות טובה ליהודי שני, ללמוד לעצמו ולחנך את הילדים כדבעי, מנצלים זאת לשקוע עוד יותר בגשמיות! משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2023
2032
יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן
יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן
Apr 19, 2023
12:09
התוכן [המשך] ועד"ז בקשר להזדמנות גדולה יותר: בנוגע לתקופתנו, ישנם כו"כ "קיצים", ועאכו"כ לאחרי ה"קרבנות" הרבים שהיו וכו', ולכאו' היתה צ"ל המסקנא המיידית לפעול שיהי' "דור שכולו זכאי" שאז יבוא משיח. לא היתה לעולמים אפשרות כזאת כמו עתה הן מצד ההתעוררות שישנה מלמטה לקיום תומ"צ [כנ"ל], והן מצד שמלמעלה נתנו את הכח לבנ"י להנהיג חיי הפרט והכלל באופן ד"יכוף כל ישראל לילך.." בדרכי תומ"צ. כעת ישנו "קול גדול ולא יסף" שמכריז – "שובו בנים"! ולמרות כ"ז – לא מנצלים כלל את ההזדמנות! והנה עוד הזדמנות: בשנים הכי אחרונות נתגלו כו"כ כתבי-יד דתורת החסידות, וגם נתמעטה שלא בערך ההתנגדות ללימוד החסידות, ולכאו' הי' צ"ל שכ"א "יטביע" את עצמו בלימוד ובהפצת לימוד זה, אך לעת עתה – לא נגע ולא פגע! ועד"ז בנוגע לעוד כמה ענינים שהיתה התקווה שייעשו מאליהם, ובפועל...! התקווה, על יסוד ההבטחה ש"לא ידח ממנו נדח", שעכ"פ מעתה ינצלו את כל האפשרויות, ובכללות הענין ד"קול דודי דופק .. פתחי לי גו' שראש נמלא טל וגו'", שהקב"ה כבר לא יכול לסבול את הגלות ומתחנן "פתחי לי" אפי' "כחודה של מחט", ואז יוכל להכנס פנימה ותבוא הגאולה! משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2023
2033
יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן
יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן
Apr 20, 2023
10:22
התוכן הולדת ילדים הוא בכח הא"ס דוקא. וכדי לקבל ברכת ה' להולדת ילדים ושיקבלו מהם נחת רוח אמיתית בגו"ר, יש להסיר את הדברים המעכבים לזה – ענינים של היפך הטהרה. שזהו"ע דמצות "מקוה". ובזה רואים דבר פלא: חיובם של כל המצוות מתחיל מגיל בר/בת מצוה (מלבד מצות תלמוד תורה ומצות מילה וכו'), משא"כ בנוגע למצות מקוה ה"ז צ"ל תשעה חדשים לפני הולדת הולד ועי"ז יהי' הולד בריא בגו"ר, כי כל החיים של הילד תלויים על היסוד של ההריון. וזהו הקשר עם חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר [י"ב תמוז]: כאשר "נשלח" לעיר קאַסטראַמאַ ייסד שם מיד מקווה כדי שיוולדו ילדי ישראל כשרים. וההוראה: לפעמים "נשלח" יהודי מד' אמותיו וכו' רק כדי להציל עשרות משפחות יהודיות ולהעמידן בקרן אורה וכו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ד לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2023
2034
יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג ג"פ ליום ומחזור הט"ו פ"א ליום –
יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג ג"פ ליום ומחזור הט"ו פ"א ליום –
Apr 23, 2023
10:17
התוכן הזמן מתאים לערוך סיום על ספר משנה תורה להרמב"ם, אשר, רק לפני ימים אחדים סיימו ללמוד אותו בהתאם למסלול שנקבע ונעשה מנהג ישראל – ג"פ ליום. [כ"ק אד"ש אחז בידו הק' ספר הרמב"ם וקרא מתוכו את ההלכה האחרונה]: "ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות [כפשוטו, אבל ברוחניות יתכן ענינים אלו גם לעת"ל] שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך [מכיון שכל העולם יעסקו בלדעת את ה', מוכרחים לומר שבנ"י, כעם הנבחר, ידעו את ה' באופן נעלה יותר, ולכן] יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". "נשלמו הלכות מלכים והחיבור כולו, ברוך שאמר והי' העולם, בפרטו ובכללו" "תם ונשלם שבל לא-ל בורא עולם". משיחת כ' טבת ה'תשמ"ט לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו א' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2023
2035
יום ב' פ' אחרי-קדושים, ג' אייר
יום ב' פ' אחרי-קדושים, ג' אייר
Apr 24, 2023
12:04
התוכן כאשר מדובר אודות הענין ד"מלכתחילה אַריבער" – ישנם כאלו שנתפסו לזה והתחילו להתנהג באופן המתאים ל"עולם התוהו"... "אַריבער" שלא במדידה והגבלה כלל... כמו להלוות סכומי כסף גדולים ביותר (הניגוד מאלו שאינם מתנהגים כלל באופן ד"מלכתחילה אַריבער", ונמצאים בתנועה של "כיווץ" וכו'). ולכן, אף שמכיון שכוונתו היתה לטובה בודאי יעזור ה' ויוכל לפרוע כל החובות, אבל מכאן ולהבא צריך לדעת שהענין ד"מלכתחילה אַריבער" צ"ל מתאים ל"עולם התיקון", "לשבת יצרה". והרי "אַריבער" פירושו ע"ד "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", היינו, שהדילוג הוא בערך ל"הרים" ו"גבעות", וכמבואר בחסידות בענין "סובב כל עלמין", שאע"פ שהוא למעלה מ"עלמין" אבל עדיין יש לו איזה ערך ל"עלמין". ההוראה מאדמו"ר מהר"ש ש"אני אומר" שצ"ל "מלכתחילה אַריבער" היא – מצד א' צריך לקחת "חובות" כדי שהפעולות תהיו באופן של הרחבה, אבל זה צ"ל בערך להנהגת העולם. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2023
2036
יום ג' פ' אחרי-קדושים, ד' אייר
יום ג' פ' אחרי-קדושים, ד' אייר
Apr 25, 2023
10:44
התוכן ההוראה ממ"ש במדרש שסיבת מיתת בני אהרן היתה שלא נשאו נשים, היפך הענין ד"לא לתהו בראה (אלא) לשבת יצרה". היינו שיכול להיות צדיק גדול, ש"נכנס לפני ולפנים", ואעפ"כ, כאשר חסר הענין ד"וכפר . . בעד ביתו" – "זו אשתו", חסר אצלו עיקר ענין הכניסה לפני ולפנים, כיון שדוקא על ידה נעשה הכניסה בבחי' "תיקון". וזהו"ע "נכנס בשלום", שבה"רצוא" צ"ל נרגש ה"שוב", שהתכלית היא שיומשך למטה וכו'. ועד"ז צ"ל "יצא בשלום", שגם בהיציאה מבחוץ לכל עניני קדושה ובא בהתיישבות בעולם, "שוב", צ"ל נרגשת חשיבות ה"רצוא" וה"לפני ולפנים" ושתכלית היציאה היא לחבר המעלה והמטה וכו'. וענין זה זה תלוי ב"ביתו זו אשתו", שמעמידה את הבית באופן שפשוט שהבעל צריך להאריך בתפלה ולהרבות בלימוד התורה בשופי. ואזי גם הכניסה לפני ולפנים היא באופן שממנה נמשך בפרנסה כפשוטה. וענין זה, הגאולה הפרטית בבית הפרטי, ממשיך הגאולה הכללית בביאת המשיח כפשוטו. א' השיחות דהתוועדות י"א ניסן ה'תשכ"ב לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2023
2037
יום ד' פ' אחרי-קדושים, ה' אייר
יום ד' פ' אחרי-קדושים, ה' אייר
Apr 26, 2023
10:42
התוכן הבעש"ט ואדה"ז גילו שהענין ד"ואהבת לרעך כמוך" [שבשני דפ' קדושים] צ"ל לא רק למי שעומד באותה דרגא בגשמיות או ברוחניות, אלא אפי' ליהודי שרחוק ממנו בגשמיות ואף פעם לא פגש אותו! ואפי' ליהודי שרחוק ממנו ואף פעם לא "פגש אותו" ברוחניות – והיינו עפמ"ש בגמ' שהתפלות של כל יהודי בכל מקום שהוא עוברות דרך מקום המקדש, נמצא שע"י התפלה נפגשים כל המתפללים ברחבי תבל ביחד במקום המקדש, וזהו מה שהבעש"ט אומר – אפי' ליהודי שלא "פגש אתו" במקום המקדש מעולם כי לא התפלל אף פעם צ"ל "ואהבך לרעך כמוך"!, אלא שאת האהבה והקירוב לכאו"א צ"ל בהתאם למקורב, לדוגמא עם יהודי כזה צ"ל ההתחלה בלימוד הא"ב של יהדות ולא דף גמרא... (אבל רק להתחיל כך, ובמשך הזמן להוסיף וכו' כי ביהדות ותורה אין פשרות!), ולסיכום: אין לוותר ח"ו על אף יהודי! משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2023
2038
יום ה' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר
יום ה' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר
Apr 27, 2023
9:11
התוכן הענין דג' שני ערלה ו"שנה הרביעית" ו"שנה החמישית" [כמ"ש ברביעי דפ' קדושים] ברוחניות: כדי שהאדם יוכל ליהנות מעניני העולם לצרכי רשות באופן של "בכל דרכיך דעהו", עליו להכין א"ע עי"ז שב"ג' שני ערלה" אינו נהנה מזה בכלל אפי' לא לעניני קדושה, וב"שנה הרביעית" הוא נהנה מזה רק ל"קודש" (ב"ירושלים"), ואז ב"שנה החמישית" יכול ליהנות מזה לצרכי רשות. ועד"ז בעבודה היום-יומית: היום עם תפלת שמו"ע שאז עומד בביטול ולא שייך אפי' עניני קדושה, ואח"ז "מביהכנ"ס לביהמ"ד" – ההתעסקות בתומ"צ, ורק אז יכול לצאת להתעסק בעניני הרשות וזה לא יזיק לו. ואע"פ שב"ג' שני ערלה" ה"ה מובדל לגמרי מעניני העולם אבל התכלית היא "שנה החמישית" – העבודה עם עניני הרשות – דירה בתחתונים! משיחת י' שבט ה'תשי"ד לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2023
2039
יום א' פ' אמור, ט' אייר
יום א' פ' אמור, ט' אייר
Apr 30, 2023
9:22
התוכן הענין דמלכות הוא ש"לית לה מגרמה כלום" אלא "גדלהו משל אחיו" – המלך מקבל כל עניניו מהעם. ודוקא עי"ז נפעל אצלו הענין דהתנשאות על עם שמתאחד עם ההתנשאות עצמית. וזהו הביאור שאע"פ שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' עשיר קודם הנשיאות, היתה ההנהגה לאח"ז באופן ד"לית לה מגרמה כלום" וקיבל מהעם וכו'. כי דוקא הענין שיכול להתפרש אצל אחרים שצ"ל "מקבל" – פועל הרחבה והתנשאות עצמית. וזהו גם מה שמסופר אודות אדמו"ר מהר"ש שלמרות שבמשך נשיאותו הי' עשיר גדול והי' עוסק בעצמו גם במסחר ובבורסה והי' בעל רכוש גדול בממון ומניות וכו' – אמר, שאותם 50 פרוטות שהמלמד נותן כ"מעמד" יקר וחביב אצלו ביותר! הנהגה זו מצינו בנשיאי ישראל בכל דור, כי הממון שניתן להם הוא ה"כלי" שבאמצעותו מגיעים ה"נותנים" ל"מאן מלכי רבנן", ש"עקר טורא" ומעמידים כל סדר ההשתלשלות להיות כפי שה"צדיק גוזר"! א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2023
2040
יום ב' פ' אמור, י' אייר
יום ב' פ' אמור, י' אייר
May 1, 2023
7:02
התוכן הוראה ממ"ש רש"י עה"פ [בתחילת פ' אמור, שהשנה [תשל"ו] חל בו ב' אייר – יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שלימד שכללות הגישה לעניני העולם צ"ל באופן של "מלכתחילה אריבער", וכן צ"ל גם בעניני תומ"צ, ואז גם ברכות הקב"ה הן באופן של "מלכתחילה אריבער"] "אמור אל הכהנים" – "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים": ע"י שהגדולים מזהירים (כפשוטו) ומחנכים את הקטנים, בשנים או בידיעות, ומאירים אותם ("להזהיר" מלשון זוהר ואור) שיראו את האמת של יהודי ויהדות ותומ"צ כו' – נעשה "להזהיר גדולים – על [ידי] הקטנים" – נעשה אור אצל הגדולים! א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' אמור, ב' אייר ה'תשל"ו לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2023
2041
יום ג' פ' אמור, י"א אייר
יום ג' פ' אמור, י"א אייר
May 2, 2023
12:28
התוכן א) הפסוק בסיום רביעי דפ' אמור"ובקוצרכם את קציר ארצכם וגו'", הענין דמתנות עניים, בא דוקא באמצע פרשת המועדות, לאחרי ובהמשך להענין דחג הפסח, ספיה"ע, חג השבועות – לומר לך: גם לאחרי סיום ה"תקופה" של נתינת הצדקה – נתינת מעות חטים לפני פסח, וה"שמחתי ושימחתי" דימים טובים כו', יש להמשיך בנתינת הצדקה! ב) ישנם הטוענים שהסיבה שלא יודעים אודות פעולתם בענין הצדקה היא בגלל הנהגתם באופן של "הצנע לכת", הנה: 1) נתינת הצדקה צ"ל באופן גלוי כדי שלא יחשבו שאינו נותן וילמדו ממנו. 2) יתכן שזהו רק "תירוץ".. ובאמת אינו רוצה לתת צדקה, כי הרי בנוגע ל"עלי'" מקפיד שיתנו לו דוקא "שלישי" וכיו"ב.. ובנוגע לצדקה מתחיל לפתע לדייק בהנהגת "הצנע לכת"... ב' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני ה'תשמ"ז לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2023
2042
יום ד' פ' אמור, י"ב אייר
יום ד' פ' אמור, י"ב אייר
May 3, 2023
9:45
התוכן השיעור חומש דיום רביעי פ' אמור הוא פרשת המועדים. הקשר לפסח שני לל"ג בעומר: בפרשת המועדים מובא גם הענין דספירת העומר. וה"מועדים" בימי הספירה הם ב' ימים אלו. ונוסף לזה, הרי מהפסוק בתחלת פרשת המועדים "אלה מועדי ה' . . אשר תקראו אתם וגו'" דרשו חז"ל שכללות הענין דקידוש החודש שבזה תלוי קביעת המועדים – תלוי לגמרי בישראל (בית דין) למטה, דקרי בי' "תקראו אַתֶּם", "אַתֶּם אפי' שוגגין אַתֶּם אפי' מזידין". וזה הקשר לפסח שני שכללות ענינו נפעל ע"י טענתם של בנ"י "למה נגרע". וההוראה: ניתן לאדם הון יקר מכל יקר – שכל הענינים שלמעלה תלויים בו ובעבודתו, אפילו אם "מזידין", ועאכו"כ אם רק "מוטעין", ועאכו"כ כאשר מקיים מ"ש בשו"ע, ויש לנצל כחות אלו בשלימותם! ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2023
2043
יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, אור לפסח שני
יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, אור לפסח שני
May 4, 2023
10:42
התוכן ב"פסח שני" ישנו ענין מיוחד – שסיבתו קשורה עם מעלת עבודת בני ישראל. ובהקדים: כללות הענין דנתינת התורה ומצוותי', גם לאחרי הכנת בנ"י למתן תורה במשך ז' שבועות, הי' באופן של "אתערותא דלעילא", ובלשון המדרש "ואני המתחיל". וזהו גם בנוגע לציווי דקרבן פסח (הראשון), עד שלפני זה – לא הי' הכנה כלל. אבל הציווי דפסח שני לא ניתן (בגלוי) בששה בסיון, אלא "בשנה השנית לצאתם מאמ"צ", כאשר הי' הציווי לעשות את הפסח והיו אנשים ש"היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות את הפסח במועדו", והם ידעו את הטעם מדוע אינם יכולים להקריבו, ואעפ"כ טענו למשה "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" – עי"ז פעלו הם את נתינת הציווי דפסח שני עבור כלל ישראל עד סוף כל הדורות! וההוראה: אין ליהודי להיות "שמח בחלקו" בענינים רוחניים ולהסתפק במעמדו ומצבו בהוה, אלא להשתדל תמיד "להעלות בקודש". ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2023
2044
יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר
יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר
May 7, 2023
8:41
התוכן בהתחלת פ' בהר נאמר: "כי תבאו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'". וידועה הקושיא כיצד יתכן לומר שתיכף בכניסה לארץ יהי' הענין ד"ושבתה", והרי לפנ"ז צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"?! והביאור: ההתחלה צ"ל מתוך ידיעה והכרה שהעיקר, התכלית והמטרה הוא "ושבתה הארץ שבת לה'", ועי"ז גם העבודה ד"שש שנים תזרע שדך" גופא שבזה מתעסק רוב הזמן [עפ"י תורה, וכמודגש גם בזה שעפ"י תורה יש מקום לשאלה "וכי תאמרו מה נאכל וגו'" ו"אין סומכין על הנס" ו"הרבה עשו כרשב"י – ש"תורתו אומנתו" ולא התעסק בעניני העולם בכלל – ולא עלתה בידם"] – תהי' חדור ברעיון ד"שבת לה'", עד שעפ"י מאחז"ל "כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק" מובן, שכאשר יהודי "סומך" על רשב"י ונעשה תלמידו, נעשה גם הוא "מלומד [ורגיל] בנסים" (כמסופר במדרש וכו'); "אין מזרזין אלא למזורזין" בקשר לההתעסקות במבצע ל"ג בעומר. משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2023
2045
יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, אור לל"ג בעומר
יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, אור לל"ג בעומר
May 8, 2023
10:54
התוכן 1) עיקר ענינו של רשב"י הי' – תורה, "תורתו אומנתו". וזהו הנתינת-כח לכאו"א שהעיקר וה"אומנות" שלו יהי' בתורה. וזה שייך במיוחד לילדי ישראל, שאינם צריכים להתעסק בעניני פרנסה כי הוריהם דואגים לספק להם כל צרכיהם, שיכולים לנצל את כל זמנם הפנוי עבור לימוד התורה, וכאשר יחליטו להתנהג כן – בודאי יצליחו. הוראה זו מודגשת ביותר כאשר נמצאים בסמיכות לימי החופש שאז רושמים את הילדים ל"מחנות-קיץ" – צריכים אתם, הילדים, לבקש מהוריכם שירשמו אתכם למחנות כאלו שבהם מנצלים כל רגע פנוי ללימוד התורה וקיום המצוות. ובהתאם לציווי ד"ואהבת לרעך כמוך" – להשפיע כן על החברים. 2) מרשב"י לומדים גם הוראה בנוגע למצוות: מסופר בגמ' שבצאתו מהמערה לאחרי י"ג שנה השתדל לכל לראש לעשות טובה ליהודי. ומזה למדים שלא מספיק הרגש של אהבת ישראל והדיבור בזה אלא זה צריך לבוא במעשה בפועל. משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2023
2046
יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר – ל"ג בעומר
יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר – ל"ג בעומר
May 9, 2023
12:18
התוכן נוסף על ההוראה מרשב"י בענין "ועשה טוב" ["תורתו אומנתו", ועשיית טובה ליהודי, כנ"ל], ישנה הוראה בענין ד"סור מרע" מענין השני שאירע בל"ג בעומר, שבו פסקו למות תלמידיו של רבי עקיבא לאחרי המגיפה ר"ל שהיתה מפני "שלא נהגו כבוד זה בזה" – עד כמה צריכים להזהר מהנהגה של היפך אהבת ישראל. כאשר האדם עושה טובה לחבירו, יכול לחשוב ששוב אינו צריך להזהר מלפגוע בכבודו וכיו"ב, ולכן צריך הוראה מיוחדת שצריך להזהר מפגיעה בכבוד חבירו, ובפרט כאשר מתבונן שחבירו הוא תלמיד ר"ע (ובמילא חבירו של רשב"י שהי' מתלמידי ר"ע). וע"ז ישנה הוראה נפלאה ממ"ש במדרש עה"פ "אלקים נצב בעדת א-ל" – שה' אמר לאברהם כאשר נגלה אליו וביקש לעמוד: "כשם שאתה יושב ואני עומד, כך עתידין בניך בני ג' . . ובני ארבע שנים לישב בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואני נצב עליהם"! שמזה מובן שלכאו"א ישנו הכח הדרוש לא להתפעל מה"יצר", ולהיות "סור מרע ועשה טוב". משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2023
2047
יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר
יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר
May 10, 2023
9:19
התוכן במדינתנו, הנה בטרם ידע הנער קרוא וכתוב מתחילים מיד לחשוב אודות "תכלית" ולהכין אותו לזה באופן שיהי' מקובל עפ"י חשבון של מוח גשמי וכו'! פשוט שעפ"י תורה אין מקום לזה, שהרי המשנה פוסקת "בן עשרים לרדוף", ולזה מספיק הכנה זמן קצר לפנ"ז, ואילו משהתינוק מתחיל לדבר צריך ללמדו "תורה צוה", ו"בן חמש למקרא, בן עשר למשנה וכו'". ואעפ"כ נהגו במדינה זו שכבר מגיל רך גוזלים כו"כ שעות מלימודי קודש ללימודי חול, אע"פ ש"אין אדם יודע במה משתכר" וספק גדול ביותר אם מה שלומד עכשיו יביא לו איזה תועלת כלל לפרנסתו...! ומובן גודל התועלת אם היו שוברים ענין בלתי-רצוי זה. ובכן: הי' דבר נכון אילו היו יכולים לפעול על בחורים שכבר "עומדים על רגליהם" שיפרישו א"ע מ"הנחת העולם" שצריכים לחשוב אודות "תכלית", וישקיעו א"ע בלימוד התורה ללא חשבונות וללא "תכליתים", וישבו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה (חוץ מזמני האכילה ושתי' וכיו"ב). ויבטחו בה' שהוא ה"זן ומפרנס לכל", ואילו הם צריכים רק לעשות כלים מוכנים לברכת ה'. ולבטוח בה' שאמר [בתחלת פ' בחוקותי] "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה", אז "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'". ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2023
2048
יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר
יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר
May 11, 2023
7:20
התוכן 1) בהערות לקוטי לוי"צ על הזהר בריש פ' בחוקותי, מבאר הטעם שהזוהר כופל את הענין ד"בחוקותי תלכו וגו'" ב' פעמים, כי בפעם הב' בא להורות שגם מי שעבר על "בחוקותי תלכו", לא מספיק תשובה לבד, אלא גם הוא צ"ל "בחוקותי תלכו" - עמלים בתורה וכו'. ועפי"ז מתורצת השאלה: סיום הענין ד"בחוקותי תלכו" הוא שעי"ז באים ליעוד דלעת"ל "ואולך אתכם קוממיות", והרי "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה"?! אבל לפי הנ"ל מובן ש"בחוקותי תלכו" קשור גם עם תשובה. 2) [בקשר לענין הערכין שבפ' בחוקותי:] כשר' הלל פאריטשער בא בפעם הראשונה לכ"ק אדה"ז, הכין קושיא במס' ערכין לשאול את אדה"ז, כשאדה"ז נכנס לחדר בו התחבא ר' הלל וכו', שמע ר' הלל פתאום את אדה"ז אומר: "אַז אַ יונגערמאַן האָט אַ שאלה במס' ערכין, דאַרף ער פריער זיך מעריך זיין". ואדה"ז הלך לו. [וזה מה שפעל על ר' הלל ונהי' מהמשכילים ועובדים הכי גדולים]. זה לא סתם "משחק מלים" אלא הוראה, וידוע שכך התנהג ר' הלל בפועל שהי' מעריך א"ע כל הזמן וכו'. 1) ב' חלקים משיחת מוצש"ק בחוקותי ה'תשל"ח 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת ר' יצחק הי"ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2023
2049
יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר
יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר
May 14, 2023
11:48
התוכן התחלת פ' במדבר היא: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו'". תוכן ג' ענינים אלו 1) במדבר 2) סיני 3) אוהל-מועד הוא: "במדבר" מורה על מדבר שממה, "סיני" מורה על ענין התורה, "אוהל מועד" מורה על המקום שקבע הקב"ה להתגלות וכו'. וענינם בחייו של כל יהודי, ובסדר זה: בשעה שנולד ואין לו דעת וכחות מיוחדים ה"ה בבחי' "מדבר", ואח"ז ה"ה גדל מיום ליום עד לגיל שנתיים ש"מתחיל לדבר" ו"אביו מלמדו תורה צוה לנו משה מורשה וגו'" – "סיני". ואע"פ שהוא לא שייך עדיין להבין תורה אבל אלו הם התיבות הראשונות שמוציא מפיו, ומסבירים לו שיש לו את כל התורה בירושה, כולל גם הברכות שבפ' "אם בחוקותי תלכו וגו'". עד הברכה העיקרית "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים וגו'", שהקב"ה משרה שכינתו בביתו של כאו"א וכו' – "אוהל-מועד". ב' חלקים משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ף אייר ה'תשמ"א, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2023
2050
יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר
יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר
May 15, 2023
11:00
התוכן מסופר בפ' במדבר אודות מנין בנ"י "למשפחותם לבית אבותם". ובזה רואים איך שעם ישראל מיוסד על חיי המשפחה. גם במתן-תורה מרומז ענין זה: ארז"ל עה"פ "כה תאמר לבית יעקב" – "אלו הנשים", שנשי ישראל נק' "בית יעקב", כיון שעליהן, בהיותן ה"עקרת הבית", עומדת כל המשפחה (הבית). ועד"ז מצינו בבריאת אדם הראשון שנק' "אדם" דוקא כאשר "זכר ונקבה ברא אותם", אבל לעצמו ה"ה רק "פלג גופא". ועד"ז מצינו ביהודי הראשון – אברהם אבינו: כאשר התורה מתארת את פעולות אברהם ושרה בקירוב אוה"ע לה', הנה אף ש"אברהם מגייר את האנשים ושרה .. הנשים", נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן", שאברהם ושרה פעלו ביחד ענין אחד שלם. וההוראה: אע"פ ש"משפחה" בנוי' מב' בני אדם שונים, ולכן יש לכ"א את השליחות שלו/ה, האנשים בישיבה או ההתעסקות בפרנסה והנשים בבית, אבל לא שכ"א עושה את העבודה כמציאות בפ"ע, אלא א' משלים לשני, וע"י שניהם יחד נבנית מציאות חדשה – משפחה, ודוקא אז נק' "אדם" ע"ש אדמה לעליון. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשל"א בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2023
2051
יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר
יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר
May 16, 2023
11:04
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' במדבר אודות מנין בני ישראל ע"י משה ואהרן ונשיאי העדה, שזה מורה על גודל מעלתן וחשיבותן של בני ישראל, שגם בנוגע מנינם, דבר הכי פשוט שיכול לעשותו כל מי שרק יודע לספור..., וכמו שרואים בכל מדינה ומדינה כשמזמן לזמן סופרים אזרחי המדינה ה"ז נעשה ע"י אנשים פשוטים וכו', הנה כיון שמדובר אודות בני ישראל, עם הנבחר, הרי משה רבינו בעצמו מצטווה להניח את כל עניניו ולעבור מאהל לאהל ולציין את מספר הנפשות שהגיעו לגיל עשרים שנה! וכיון שקשה לאדם אחד לעשותו, צוה הקב"ה שגם אהרן (השני במעלה) ונשיאי העדה יעזרו לו וכו'! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשמ"ה – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2023
2052
יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר
יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר
May 17, 2023
11:01
התוכן א) מסופר בחמישי דפ' במדבר שלמרות שכל בנ"י נמנו מבן עשרים שנה ומעלה, הנה שבט לוי, "לגיונו של מלך", נמנו מבן חודש ומעלה. ואע"פ שאינם ראויים לעבודה עד שיהיו בן עשרים, ומ"מ "משיצא מכלל נפלים" ה"ה נמנה ליקרא "שומר משמרת הקודש"! וההוראה: ע"פ מ"ש הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו.. לעמוד לפני ה' לשרתו.. ה"ז נתקדש קודש קדשים", מובן שילדי ישראל – שענינם הוא לימוד התורה שלכן הם הם ה"עורבים אותנו" – "נדבה רוחם" – הנה כבר "מבן חודש ומעלה" ה"ה נמנים בתור "שומרי משמת הקודש"! ב) כדאי שהאורחים שהגיעו לכאן להיות ביחד בזמן מתן תורתנו יאמרו "לחיים" וניגון שמח, ולעורר את הבעלי-בתים המקומיים מ"תרדמתם העמוקה"... ולספר להם שהנה הנה משיח בא וצריכים ללכת להקביל פניו, ובמילא צ"ל מוכנים עם הלבושים המתאימים כדי לא להתבייש כשירוצו כנגדו רק עם ה"גלאסטוק" (עניבה) בלי לבושים עיקריים... ב' חלקים מהתוועדות אור ליום ה' פ' נשא, ערב חג השבועות ה'תשל"ט לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2023
2053
יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, אור לעש"ק מבה"ח סיון
יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, אור לעש"ק מבה"ח סיון
May 18, 2023
9:11
התוכן נמצאים אנו למחרת שבת מברכים חודש סיון – חודש מתן תורה, שביחד עם נתינת התורה נוצר גם עם ישראל בתור "גוי אחד [ומיוחד] בארץ". וזה גם בזמן שבנ"י "מפוזר ומפורד בין העמים" – עי"ז שגם אז "דתיהם שונות מכל עם", שזהו הערבון שלא ילכו לאיבוד ח"ו בגו"ר. ומכיון שזה ש"דתיהם שונות מכל העם" ניתן להם ע"י ה', מקור הטוב והחסד, מוכרח לומר שהמטרה אינה להקשות עליהם ח"ו, אלא אדרבה – לרוממם ולהביאם לתכלית שלימותם. ולא רק שזה לא יגרום שאוה"ע ישנאו אותם, אדרבה – דוקא עי"ז יכבדום! והנהגה זו אינה מיועדת רק ליחידי סגולה מבין בנ"י, אלא כהוראה ממנין בנ"י שבפ' במדבר, שלא הי' בזה חילוקים בבנ"י, אלא כל "יוצאי צבא בישראל" נמנו באופן שווה – לא פחות ולא יותר מאחד. ומזה גם הלימוד איך צ"ל ההנהגה כלפי הזולת – יש להתנהג כלפי כל אחד מ"יוצאי צבא בישראל" בכבוד הגדול ביותר, באופן שווה. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"ל, בהכינוס הט"ו של אגודת נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2023
2054
יום א', ר"ח סיון
יום א', ר"ח סיון
May 21, 2023
11:04
התוכן 1) "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני". ומביא אדה"ז במאמרו ד"ה זה בתו"א מ"ש בגמ' ד"ביום הזה" קאי על ר"ח סיון. ומבאר הטעם שנק' כאן בשם "ביום הזה" ולא "ראש חודש", כי "יום הזה" קאי על הגילוי דמ"ת, ובר"ח סיון, ביום השלישי דשבוע השביעי דספיה"ע, היו כבר מוכנים לקבל הגילוי דמ"ת. וע"י הגילוי ד"ביום הזה" נפעל הענין ד"לצאת בנ"י מארץ מצרים" בשלימות. כי התורה נק' "עוז ותושי'", שהיא הנותנת עוז לנפה"א, והיא מתשת כחו של נפה"ב, ולכן ע"י דוקא יכול להיות היציאה מכל המיצרים וגבולים. וכח זה יש גם בלימוד התורה עכשיו. וזהו מ"ש "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר", כי במ"ת ניתן הכח לכאו"א מישראל בכל זמן, שבעת הלימוד התורה שלו יאמר את דבר ה' ממש כמו שנאמר למשה בשעת מ"ת! ולכן אמחז"ל ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן וכו'". 2) כדאי שילמדו דרוש זה שבתו"א, ולהתחיל בזה עוד בר"ח סיון עצמו. ובודאי יפרסמו זאת ע"מ שיעשו כן בכל מקום. 1) ממאמר 2) מהשיחה - יום ג' פ' במדבר, אור לר"ח סיון ה'תשמ"ח לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2023
2055
יום ב', ב' סיון
יום ב', ב' סיון
May 22, 2023
10:49
התוכן איתא בשו"ע אדה"ז ש"מיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה.. ובג' בשבת [ביום ב' סיון] אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' וכו'". וההוראה: ניצוץ משה שבכ"א מתחיל להכין אותו לקבלת התורה מיד אחר ר"ח סיון, עד שנעשה אצלו הענין ד"ממלכת כהנים": "ממלכת" – שהעולם אינו תופס מקום אצלו עד ש"אמר מלכא עקר טורא" - לא רק שהיצה"ר ("טורא") אינו מבלבלו אלא עוקרו ממקומו ומנצלו לקדושה וכו'. "כהנים" – לכהן אין שייכות לעניני העולם ועליו אומר ה' "אני חלקך ונחלתך", ועד כדרגת כהן גדול (בעה"ט עה"פ) שאסור לצאת מירושלים - שלימות היראה. אח"ז באה מצות הגבלה: לאחרי שהאדם הגיע לדרגת "ממלכת כהנים" יש צורך להגבילו שמ"מ לא יתפס על ענין שאין לו שייכות לזה.. ועוד. בנוגע לפועל: להוסיף בלימוד התורה ונתינת הצדקה בכמות ובאיכות עד י"ב סיון. ב' חלקים משיחת ב' סיון ה'תשל"ט לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2023
2056
יום ג', ג' סיון
יום ג', ג' סיון
May 23, 2023
9:53
התוכן ידועה ההוראה ללמוד מס' סוטה בימי הספירה דף ליום, ויש לנצל עכשיו את ההזדמנות לערוך סיום על המס'. בסיום המס' מדובר אודות ענינים הבלתי-רצויים שיהיו ב"עקבתא דמשיחא". בין הדברים שחסרו מדור לדור מצד ירידת הדורות שנמנו במשנה האחרונה – הם "ענוה" ו"יראת חטא". וע"ז איתא בגמ' בסיום המס': "אמר לי' רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא. אמר לי' רב נחמן לתנא לא תתני יראת חטא דאיכא אנא". והביאור: זה שהמשנה מספרת לנו כ"ז אינו כדי שנתייאש מהגאולה ח"ו, אלא להיפך: להודיע שידוע מלכתחילה שכך יקרה לפני הגאולה ובמילא זה יעודד להמשיך בקיום תומ"צ ולחכות לביאת המשיח אע"פ שיתמהמה וכו'. ומובן, שהמעלות שיכולות להתבטל הן רק אלו שהגאולה יכולה לבוא בלעדיהן. וזהו מה שמתחדש בדור האמוראים על דור התנאים, ש"ענוה" ו"יראת חטא" לא יכולים להתבטל כי הגאולה לא יכולה לבוא בלעדיהן, כי רק הן מבטלות "שנאת חנם" – סיבת הגלות הנוכחית. [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ה לע”נ ר' יוסף ב"ר דוד ע"ה שושן ליום היארצייט שלו ג' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת נכדו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2023
2057
יום ד', ד' סיון, אור לערב חג השבועות
יום ד', ד' סיון, אור לערב חג השבועות
May 24, 2023
12:20
התוכן [המשך] א) ענין א' שגורם לשנאת חינם הוא שנדמה לו שהשני אינו מכיר בגדלותו [ובמילא מדת הענוה מבטלת שנאת חנם]. והנה בזה שרב יוסף אמר "לא תתני ענוה דאיכא אנא" אפשר לפרש בב' אופנים: 1) איתא בסוף מס' הוריות שר"י הי' "סיני" ["שהיו משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני". רש"י], אבל בהיותו עניו בתכלית לא הכיר כלל במעלותיו, ולכן כשראה שאעפ"כ מינו אותו ל"ראש" הסביר זאת במדת הענווה של האחרים שמינו אותו, ובגלל הענווה שלהם "לא תתני ענווה". 2) באמת מוכרח לומר שרב יוסף כן הכיר במעלתו, דאל"כ איך הי' מותר לענות לשואליו והרי "תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי...", וזה מה שמכריח רש"י לפרש כאן [על "דאיכא אנא"] "שאני ענותן" (ולא אלו שמינו אותו). ולכאו' אמירה זו כלשעצמה היא הרי היפך הענווה? אלא הפירוש של עניו אינו שלא יודע את מעלותיו, אלא שיודע מעלותיו ורק סובר שאילו הי' לשני מעלותיו הי' השני פועל עוד יותר. ב) ענין ב' שגורם לשנאת חנם הוא – העדר יראת חטא. רק יראת חטא גודר את לבו של האדם שלא להרגיש שנאה כלפי הזולת. ולכן, ככל שחשכת הגלות גדול, מוכרחים להיות ב' המעלות ד"ענווה" ו"יראת חטא" כדי לבטל שנאת חנם, סיבת הגלות. כנ"ל. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ה לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות • לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2023
2058
יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון
יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון
May 28, 2023
12:48
התוכן החידוש שנפעל במ"ת בששה בסיון על לימוד התורה של האבות ומשה רבינו ובנ"י במצרים וכו' הוא בפשטות: לפני מ"ת למדו תורה מפי של "ראשי ישיבות"... אבל במ"ת הי' "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" – לימוד התורה מפי של הקב"ה בעצמו! ומובן גודל החידוש שבדבר. והנפק"מ בנוגע למעשה בפועל: כאשר יהודי יודע וחש שהקב"ה בכבודו ובעצמו עומד לידו ("והנה ה' נצב עליו") ומצווה עליו לקבל עליו מלכותו וגזירותיו הרי פשוט שעבודתו היא באופן אחר לגמרי. ולדוגמא: אינו דומה יהודי שנותן צדקה בגלל מדותיו הטובות או שכך צווהו רבו וכיו"ב, לקיום מצות צדקה בראותו שממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו עומד ואומר לפניו: לך תקיים מצות צדקה! משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשד"מ לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2023
2059
יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון
יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון
May 29, 2023
11:31
התוכן הרמב"ם, בשיעור היומי, פותח את ספר זמנים דוקא בפסוק "נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה", וצ"ל השייכות זל"ז, ואדרבה, תוכנו של הפסוק "נחלתי עדותיך לעולם", שבו מודגש ענין התמידיות, הוא סתירה לספר זמנים – בו מדובר אודות מצוות שחיובן אינן תמידי כמו שבת ויו"ט?! והביאור: דוקא כשבאים לספר זמנים שבו מדובר אודות מצוות שאינן תמידיות, ואפשר לחשוב שעובדה זו היא בסתירה לנצחיות התורה, ועכ"פ שלימודו בהלכות לא יהי' באותו חיות כמו הלימוד בשאר הלכות שחיובן תמידי, יש צורך להבהיר שגם מצוות בדוגמת "עדותיך" (כמו שבת) הם "נחלתי.. לעולם"! והטעם – "כי ששון לבי המה": כאשר מצוות אלו הם "ששון לבי" ה"ה למע' מהזמן וחי אתם כל הזמן וכו'. ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשד"מ לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2023
2060
יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון
יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון
May 30, 2023
10:40
התוכן ביאור החידוש בלימוד המשנה ד"משה קבל תורה מסיני וכו'" (אבות פ"א מ"א) מחדש לאחרי מ"ת לגבי כפי שנלמדה לפני מ"ת: דהנה תכלית השלימות בלימוד התורה הוא "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", להביא למעשה בפועל. וכפי שהי' במ"ת שניתנו פס"ד ברורים להלכה – עשרת הדברות כפשוטן. וזהו מה שהדברים הראשונים שנאמרו בהמשך ל"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'" הם "הוו מתונים בדין", המעשה של "העמידו תלמידים הרבה", ו"עשו סייג לתורה". אלא שבזה גופא, הנה לפני מ"ת, לפני שמכירים את היוקר של התורה – לא קשה כ"כ לפעול בעצמו לכופף א"ע ולהתעסק ב"המעשה הוא העיקר". אבל לאחרי מ"ת, כאשר נתבטלה הגזירה ד"התחתונים לא יעלו למעלה וכו'", ולומד תורה באופן שנעשה חד עם המושכל וכו' – צריך השתדלות מיוחדת לפעול בעצמו שאעפ"כ יעזוב את ההשכלה ולבוא לידי מעשה בפועל. ועד"ז מי שאין תורתו אומנתו או שמתעסק בשקו"ט של שכל פשוט, קל לו יותר לפעול בעצמו להתנתק מההשכלה ולהתעסק בענינים מעשיים, ממי ש"תורתו אומנתו" או שהשקו"ט הוא בשכל נעלה. וזוהי ההוראה, שגם לאחרי מ"ת, וככל שמיתוסף ידיעה והבנה בתורה, צריך לזכור, שאעפ"כ התכלית היא "הלכתא", ו"לא המדרש עיקר אלא המעשה"! ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' נשא, י"ב סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2023
2061
יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון
יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון
May 31, 2023
11:03
התוכן התורה היא בעה"ב על מציאות העולם וביכולתה לשנות את הטבע. וכמודגש גם במארז"ל "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים". דאע"פ שמצד טבע הבריאה צריך האדם לעסוק בחרישה וזריעה וכו', וזוהי "מלאכתו" – הנה "תורתו אומנתו" פועל שמלאכתו נעשית ע"י אחרים! וזהו מ"ש "נתת ליראיך נס להתנוסס", מלשון נס – שע"י התורה נעשים עניניו באופן נסי. וישנה דרגא נעלית יותר – שאינו זקוק אפי' שמלאכתו תעשה ע"י אחרים. וכמ"ש במדרש שבראות רשב"י (ש"תורתו אומנתו") שתלמידיו מודאגים מעניני פרנסה "הוציאן לבקעה . . ואמר בקעה בקעה מלאי דנרי זהב, התחילה מושכת דנרי זהב וכו'", ובזה הראה להם שכאשר עוסקים בתורה כדבעי אין צורך כלל למלאכה, רק לומר "בקעה בקעה מלאי דנרי זהב"! וההוראה: אין מקום לדאגת הפרנסה שהיא מעצת היצר, כי "נתת ליראיך נס להתנוסס". ואפי' מי שלא הגיע לדרגת רשב"י וצריך להתעסק ב"מלאכה" – קובע עתים לתורה, קביעות בנפש, וימשיך ברכת ה' שבזמן מועט ירויח הרבה. משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2023
2062
יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון
יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון
Jun 1, 2023
11:30
התוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות. לכל לראש "תשלומין" מלשון תשלום, למלא את החסרון של אותם הענינים שלא עשה בחגה"ש, "די מחסורו אשר יחסר לו" – שזה מורה על אהבה יתירה של הקב"ה שאע"פ שרצונו הוא שעבודה זו תעשה בזמן מסויים, נותן הוא הזדמנות להשלים מה שלא נעשה מפני אונס או שוגג וכו'. וגם מלשון שלימות, בדוגמת העילוי דעשירות לגבי מילוי החסרון – שכתוצאה מאהבה יתירה זו בא גם הענין שדוקא בימי התשלומין יכולים לבוא לתכלית השלימות דעניני היו"ט יותר מאשר ביו"ט עצמו. ובזה גופא ניתנו שבעת ימי התשלומין. דבנוגע להקרבת הקרבנות בפועל – לא שייך שיביא קרבן נוסף לאחרי שכבר הקריב קרבן ביום הראשון, אבל בנוגע לעבודה רוחנית – יכולים וצריכים להוסיף מיום ליום, "מעלין בקודש". ומזה מובן עילוי המיוחד ביום האחרון דימי התשלומין שהוא בבחי' "מאסף לכל המחנות"! ה' חלקים משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2023
2063
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון- יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע -
יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון- יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע -
Jun 4, 2023
10:02
התוכן ידועה תורת הבעש"ט עה"פ "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע", שמהצרה עצמה נעשה ה"יושע" - צרה אותיות רצה וצהר, הענין דאתהפכא חשוכא לנהורא ויתרון האור הבא מן החשך. ועד"ז בנדו"ד, ט"ו סיון, שהוא יום התחלת המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר, דאע"פ שבשעת מעשה הי' זה ענין של העלם והסתר, אבל מזה עצמו באה הגאולה די"ב-י"ג תמוז וכו'. וע"ד כללות ירידת הנשמה למטה בגוף שהיא ירידה גדולה אבל דוקא עי"ז מתעלית הנשמה לדרגא נעלית עוד יותר. וזוהי א' הסיבות להתוועדות זו - לקבוע שזהו יום שתוכנו הוא "אתהפכא חשכא לנהורא", ושיום זה, כמו חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, יעורר אצל כאו"א תוספת כח ביתר שאת בהתעסקות בכל הענינים של בעל המאסר והגאולה. ב' חלקים משיחת ט"ו סיון ה'תשל"ד לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2023
2064
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון
יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון
Jun 5, 2023
11:32
התוכן תורה היא ענין כללי שהיא פועלת חיים חדשים – שהחיים יהיו "חיי אדם" ע"ש "אדמה לעליון"! אלא שהיא פועלת גם בענינים פרטיים (הלכות החג בחג וכו'). ועד"ז בנוגע לפנימיות התורה: עיקר ענינה הוא "נשמתא דאורייתא" – אופן חדש בלימוד התורה וקיום המצוות, ע"י שהיא מגלה את הנשמה בכל ענין בתורה. היינו שהיא הנשמה של חיים יהודיים עצמם. אלא שהיא גם רפואה למצבים פרטיים שבהם נחוץ במיוחד פעולתה. כמו לאחרי הגזירות ת"ח ות"ט הי' המצב-רוח דבנ"י ירוד ביותר, והתגלות פנימיות התורה אז עודדה אותם והפיחה בהם חיים. ועד"ז כשהאדם טרוד בפרנסתו, הן מצד נסיון דעוני והן מצד הנסיון דעושר, כמאמר המשנה [אבות פ"ב – שאומרים בשבת זו] "מרבה נכסים – מרבה דאגה", הנה ה"נשמה" שבתומ"צ נותנת כח שיוכלו להתנתק מכל הטרדות וכך לקיים המצוות כדרוש (כמו מצות תפילין שאסור להסיח דעת בהם) [המשך יבוא]. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2023
2065
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון
יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון
Jun 6, 2023
8:54
התוכן [המשך] כנ"ל, שענין הגלות יכולה להתבטאות גם בנסיון של עושר, שעי"ז "מרבה דאגה" – יותר מדאגה של עני! ובקשר לזה ישנו סיפור על ב' אחים עניים בעיירה ה"ישן", וא' מהם היגר לארה"ב והתעשר, והזמין את אחיו העני שיבוא אליו לראות את עשרו. כשהגיעו כמה מבנות האח העני לפרקן ולא הי' לו במה לחתנן, החליט שכדאי ליענות עכשיו להזמנה וליסע ל"גלות אַמעריקע". אלא שלא ביקש עזרתו מיד ברדתו מהאני'.. אלא נתן לו קודם להוביל אותו לאן שרצה. אחיו הוביל אותו לגג ביתו, בית גדול בבנין רב קומות, כדי להראות לו משם את הגדלות של ניו-יאָרק מכל ד' הרוחות... מרוב ההתפעלות לא הבחין שאחיו העני אינו לידו אלא נעמד בפינה להתפלל מנחה! כששאלו מה זה?! ענהו: כ"ז לא "לוקח" אותי, איך ניתן לסבול את כל הטרדות מבית גדול כ"כ וכו' ?! היינו שטבע "מרבה נכסים" הוא להביא ל"מרבה דאגה". ויהודי צריך להראות כחו שאינו מתפעל מכ"ז, ואדרבה – ע"י שיהודי מקיים תומ"צ עם ה"נשמה", ניתן לו הכח שלמעלה מהטבע שלא יהי' לו "מרבה דאגה", ויוכל לקיים ולהפיץ תומ"צ מתוך שמחה וטוב לבב! משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2023
2066
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון
יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון
Jun 7, 2023
7:38
התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא הציווי "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". ובטעם המצוה כותב החינוך, שכשהאדם נח ביום השבת ואינו הולך בדרך אלא לשם טיול ותענוג, כמו שה' נח ביום השביעי, ה"ז יזכיר אותו שה' ברא את העולם. כמו שבנוגע לשבת יש לזכור עליו ולהתכונן אליו במשך ימי החול שלפניו, עד"ז בנוגע ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", השלימות דמנוחה ותענוג, שיש לזכור ע"ז ולהתכונן לזה גם בימי החולין דזמן הגלות. ובפרט עי"ז שמנצלים את ההתלהבות והעונג שכ"א "שאב" בחה"ש – בלימוד התורה ובקיום המצוות בכל יום, ומתוך שמחה וטוב לבב. וכנוסח הברכה לחה"ש: "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות". משיחת יום א' פ' שלח, י' סיון ה'תשד"מ, ב"יחידות כללית" להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2023
2067
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון
יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון
Jun 8, 2023
7:58
התוכן 1. כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" "...לאלתר לגאולה" שאלו אותו מדוע א"כ הוא משתדל כ"כ בעניני תומ"צ ובפרט בניית בנינים וכו'? והשיב, שעל זה ישנה הוראה בתורה מזה שהעמידו את המשכן אפילו במקום שהתעכבו יום אחד בלבד! וכן גם כאשר הדבר ברור משיח בא תיכף – אי"ז צריך להחליש את העבודה בעניני תומ"צ ואפי' בניית בנינים וכו'. דבר א' לא שייך לדבר השני – יש להמשיך בעבודה היום-יומית לפי סדר הקבוע בגלות יחד עם הבטחון שמיד נצא מהגלות. 2. המענה לטענת החסידים שתובעים מהם להפיץ את המעיינות חוצה ובכל מקום לילך כ"שפיץ חב"ד" – הרי "מי יקום יעקב כי קטן הוא"?!...: עפ"י סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר הידיעה אודות שחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר הגיעה ליאַס – הנה למרות שהי' שם רק מנין מצומצם של חסידים מ"מ "האָט מען זיך – כל בני העיר – געקולעט אין די גאַסן". וסיים, שענין זה הוא ברכתו של אדה"ז שחסידים במקומותיהם יהיו להם עוזרים. ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטסליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2023
2068
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון
יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון
Jun 11, 2023
11:50
התוכן מסופר במדרש שהמשכת ברכת ה' בנוגע לכללות הנס דפורים נפעל ע"י "קול גדיא" – קול התורה והתפלה של ילדי ישראל הקטנים. ועפי"ז מובן שההשתדלות בענין האמור – למען היהודים ש"מאחורי מסך הברזל" – צ"ל קשורה עם ההשתדלות בנוגע לחינוך בני ובנות ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, עדיין ישנו מספר גדול ביותר של ילדי ישראל שהם בבחינת "שה אובד" ב"מדבר העמים", ולמרות שנמצאים במדינת ארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש" – ישנם הורים רבים ששוכחים על ההכרח שצ"ל "ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים ילדיהם לבתי-ספר ששם מקבלים חינוך של היפך היהדות ואפי' היפך הצדק והיושר! על כל א' לעשות כל התלוי בו לפעול על הורים אלו לתת לילדיהם חינוך יהודי אמיתי. והיום, כאשר כולם כבר מכירים שה"דולר" אינו מטרה בחיים אלא "אמצעי" להשיג על ידו דבר נעלה יותר, זה קל יותר [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2023
2069
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון
יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון
Jun 12, 2023
11:53
התוכן [המשך] הילדים שנמצאים בבית ספר תחת השפעה בלתי רצוי', עד שאוסרים להזכיר שם את בורא העולם ומנהיגו, "עין רואה ואוזן שמעת" – הם "מאחורי מסך הברזל" במובן הרוחני – ברשותו של היצה"ר, והפעולה להוציאם משם ולהעבירם לבי"ס שנותנים שם חינוך יהודי – כמוה כהפעולה להצלת היהודים הנמצאים "מאחורי מסך הברזל" ועוזרת לזה. לפעול על הורים לשנות את מקום הלימודים של ילדיהם (לבי"ס שבו מקבלים חינוך יהודי) תיכף ומיד, אפי' באמצע שנת הלימודים – לא קשה, כאשר יסבירו להם ששהותו של ילדיהם בבית ספר כזה הוא "סם" היפך החיים, ובודאי לא ידחו זאת אפי' לרגע א'! ויה"ר שהדיבור בכל הנ"ל – בנוגע להצלת היהודים "מאחורי מסך הברזל" במובן הגשמי ובמובן הרוחני – יבוא למעשה בפועל בכאו"א, הן בתור יחיד ועאכו"כ בעלי השפעה על ציבור, על עיר ועל "מדינה" וכו'. והובטחנו "יגעת ומצאת". ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2023
2070
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון
יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון
Jun 13, 2023
9:50
התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים ע"ד "עירובי תבשילין", ומצינו בגמ' ב' טעמים לזה: א) "כדי שיברור מנה יפה לשבת ומנה יפה ליו"ט" - ענין של חיוב. ב) "כדי שיאמר אין אופין מיו"ט לשבת ק"ו מיו"ט לחול" - ענין של שלילה. והנה אדה"ז בשולחנו מביא ב' הטעמים אבל הרמב"ם מביא רק הטעם השני וכו'. בעירוב תבשילין יש הוראה בנוגע אהבת ישראל: 1) מהענינים שבהם מתבטא אהבת ישראל הוא "הכנסת אורחים", וביו"ט ישנה הדגשה בזה כמ"ש הרמב"ם בנוגע שמחת יו"ט ש"כשהוא אוכל ושותה חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה" ואם לא "אי"ז שמחת מצוה אלא שמחת כרסו"! וכשיו"ט חל בע"ש ועושה עירוב תבשילין שאז בורר "מנה יפה.. [גם] ליו"ט", יהא מספיק לכל האורחים שיבואו לביתו ביו"ט! 2) דוקא במצוה זו מצינו שכשכאו"א עושה עירוב לעצמו ה"ה מוסיף ומכריז שמזכה בזה גם "כל ישראל הדרים בעיר הזאת"! משיחת אור לד' סיון ה'תשמ"ה לזכות אילן בן נעמי חי'ה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה סיון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקנו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2023
2071
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון
יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון
Jun 14, 2023
9:47
התוכן ב' הוראות משיעור רמב"ם היומי א) ממ"ש בסוף הל' יו"ט ש"לעולם אל ישנה אדם (ממנהג המקום) מפני המחלוקת", וגם כאשר צריך לנהוג כאנשי מקומו (המקום שממנו בא) "לא יתראה.. בפני אנשי המקום שהוא בו מפני המחלוקת", שבזה מודגש עד כמה יש להתרחק מענין של מחלוקת, עד שאפי' כשמדובר ע"ד קיום מצוה שיש לעשותו ב"גאון", יש לעשותו בצינעה אם זה יכול להביא לידי מחלוקת!. ב) ממ"ש בריש הל' חומ"צ אודות חומר האיסור דחמץ בפסח שהוא בבל יראה ובל ימצא (מפני שהאדם רגיל בו כל השנה): מצד זה שהיהודי עומד בתוקף ובגאון בעניני תומ"צ ואינו מתפעל מכל העולם בידעו ש"אתה בחרתנו מכל העמים" וכו' ומתרגל להרגשת עליונות ורוממות, עלול שזה יביא אותו לידי גאוה, ולכן יש צורך מיוחד להזהיר אותו מכל ענין של רוממות והתנשאות בלתי רצוי' ("חמץ") ש"בל יראה ובל ימצא". ב' חלקים משיחת יום ד' פ' קרח, כ"ף סיון ה'תשד"מ, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2023
2072
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, אור לעש"ק מבה"ח תמוז
יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, אור לעש"ק מבה"ח תמוז
Jun 15, 2023
9:39
התוכן ביאור בלשון המשנה [אבות ריש פרק שלישי – הפרק שלומדים בשבת זו] "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", דלכאו' הי' צ"ל הסדר – "חשבון" ואח"כ (לפי החשבון נקבע ה)"דין", עפ"י תורת הבעש"ט שדינו של הקב"ה הוא דין צדק, עד שאינו שופט את האדם עד שהאדם פוסק תחילה את ה"דין" (בנוגע להזולת), ורק אח"כ עורכים אתו "חשבון" על מעשיו וכו'. אם בכל האימרות של הבעש"ט ישנה הוראה, הרי עאכו"כ תורה שנאמרה בפירוש דבר משנה ש"טעה בדבר משנה (אינו נחשב לטעות, ולכן) חוזר". בתורה זו מתבטא עיקר ענינו של הבעש"ט, שמציאותו של כל יהודי, יהי' מי שיהי', היא עצמותו של הקב"ה, ולכן אין שום כח שיכול לשפוט יהודי כל זמן שהוא בעצמו אינו פוסק את הדין! וזוהי גם תוכן ההוראה "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", כי כאשר מפרסמים שלכל יהודי יש "חלק אלוקה ממעל ממש" עלול יהודי לחשוב שיכול להתנהג כפי העולה על רוחו, ובסופו של דבר יאמר שאינו מסכים על העונש..., ולכן מבהירים לו שכבר ימצאו את הדרך שהוא בעצמו יפסוק את הדין! ב' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2023
2073
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון
יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון
Jun 18, 2023
11:47
התוכן על מה שדובר בהתוועדות דיו"ד שבט בענין "ג' מפתחות (ש)לא נמסרו לשליח (א' ביחד) של חי' ושל גשמים ושל תחיית המתים" כי "יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב", ולכן לאליהו הנביא נמסר רק המפתח של גשמים וכו', ושאעפ"כ מצינו אצל צדיקים שנמסר להם יותר ממפתח אחד, שכן באותו זמן של "יחידות" פעלו בכל ג' הענינים – שאלו, היתכן לומר על צדיק שהוא למעלה מאלי' הנביא?! הנה המענה לשאלה זו היא שיתכן שהצדיק גופא משתמש בשירותיו של אליהו הנביא... אבל המענה על השאלה העיקרית (שלא שאלו), הרי זה היפך המפורש בגמ' שלא יתכן שיהיו "שתים ביד תלמיד וא' ביד הרב" – היא: דברי הגמ' אמורים בנוגע למסירת המפתחות ביד תלמיד בתור שליח, שאינו מציאות המשלח עצמו, אבל כאשר נכנסים ל"יחידות" אצל צדיקים גדולים שמציאותם הוא כמו "עבד" שכל מציאותו אינו אלא מציאות האדון, יחידה שבנפש ש"חבוקה ודבוקה בך" – נותנים בידו כל הג' מפתחות בבת אחת, כי זה באופן שכל הג' מפתחות נמצאים בידו של הקב"ה, ה"רב" עצמו. ובנוגע לאליהו הנביא – רק אז כשביקש את המפתח בשביל היפך הטובה אא"פ לומר שידו הוא "יד האדון", ובתור תלמיד אינו יכול להחזיק יותר ממפתח א' כי "יאמרו וכו'" כנ"ל. משיחת חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2023
2074
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז
יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז
Jun 19, 2023
9:49
התוכן המענה לשאלה על כללות ענין ההתוועדות, שמתאספים רבים מבנ"י יחד לשמוע דבריו של "יחיד" – הובהר כבר ע"י רבותינו נשיאנו (שענינם הוא לדאוג לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של בנ"י): מסופר על אדה"ז בשנים הראשונות לנשיאותו, שכאשר ראה פעם מבעד החלון שמתאסף אליו עם רב – סגר את החלון ורצה להתחבא וכו', אבל כאשר הרבנית אמרה לו: הם באים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך – נענה ואמר: אם כך – אומר להם עוד ועוד וכו'. תוכן ענין זה כותב אדה"ז גם ב"דף השער" של התניא שזהו "ספר לקוטי אמרים . . מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים". ועד"ז בעניננו: ישנם ענינים שצריכים לשמוע "מפי סופרים" וללמוד "מפי ספרים" ולא כל א' יכול להיות בטל ממלאכתו להתעסק בליקוט ענינים אלו בעצמו, ולכן ממנה הציבור את ה"יחיד" שיהי' "בטל ממלאכתו" (אפי' של לימוד התורה שלו) להתעסק בזה ולמסור את הדברים בתוספת הסברה וכו'... משיחת פורים ה'תשמ"ג לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2023
2075
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז
יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז
Jun 20, 2023
11:02
התוכן בשיעור רמב"ם היומי [וגם בראשון דפ' כי תשא] לומדים אודות מצות מחצית השקל: א) הוראה נפלאה מאופן נתינתו ש"אינו נותנו בפעמים רבות, היום מעט ולמחר מעט, אלא נותנו כולו כאחת" - התקשרותו של יהודי ליהדות אינה יכולה להיות באופן חלקי כ"א מוסר ונותן את כל מציאותו בבת אחת ליהדות ועי"ז ל"ה' אחד" ב) ע"י נתינת מחצית השקל נעשו ג' ענינים - 1) מה שמפורש בקרא: מנין בנ"י, שכ"א מהם הי' בשלימות לאחרי ה"לכפר על נפשותיכם". 2) מהם נעשו האדנים למשכן, היסוד של המשכן. 3) מהם באו קרבנות ציבור - תכלית ומטרת המשכן. ג) ביאור ג' פירושים בכתוב "זה יתנו גו' לכפר על נפשותיכם" (שמבארים כיצד שייך שה"מחצית השקל" שיהודי נותן יוכל להיות "כופר נפשו"?!): 1) פרש"י - "הראה לו כמין מטבע של אש וכו'". 2) פירוש המדרש - "נטל הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת לכסא הכבוד וכו'". 3) פירוש הפדר"א - ""ה' אצבעות של ימינו של הקב"ה.. אצבע הרביעית.. בה הראה ה' למשה מה יתנו וכו'". משיחת כ"ו ניסן ה'תשמ"ו לזכות ר' יקותיאל יהודה בן מרים שי' ליום ההולדת שלו א' תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת חתנו ר' יוסף יצחק שי' גלוכובסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2023
2076
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז...
יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז...
Jun 21, 2023
11:54
התוכן 1) בעניני השליחות של הרבי ישנם כאלו שההוראה הגלוי' אליהם היתה לעסוק במסחר כדי לתת יותר צדקה, לעסוק בעבודת החינוך, חיזוק התורה או הפצת היהדות. אבל צריך לדעת שכ"ז הוא ה"קליפה החיצונית", והכוונה הפנימית שבכל עניני השליחות היא – הפצת תורת החסידות. אלא שישנם כאלו שה"קליפה החיצונית" היא עניני רשות וישנם כאלו שזכו שגם "קליפה החיצונית" היא בקדושה. וכמו שידוע שטהור לקודש, שהיא למעלה מג' הדרגות חולין, מעשר ותרומה, אינו טהור לחטאת, ועד"ז בנפש יש ה' דרגות – נפש רוח נשמה חי' יחידה, אבל כל אלו הנם רק "שמות" וחיצוניות לעצם הנשמה. ישנם כאלו שעבודתם קשורה עם "נפש" "רוח" וכו', אבל גם אלו ששייכים ל"יחידה" צריכים לידע שזהו רק "שם" לבחי' יחיד – עצם הנשמה. וזה נמסר לנו בהפצת המעיינות חוצה! 2) נשיאי חב"ד תבעו שכ"א יעבוד עבודתו בעצמו ולא לסמוך על הרביים. אינני מסלק א"ע ח"ו מלסייע, אבל את השליחות שהרבי הטיל על כאו"א צריך כ"א לקיים בעצמו בפועל ממש. ואם לא תהי' העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות שלעו"ז לקדושה! ב' חלקים מהתוועדות י' שבט ה'תשי"א לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2023
2077
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז...
יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז...
Jun 22, 2023
12:04
התוכן 1) מהנשיא בישראל בא הנתינת-כח לכל ההולכים בדרכיו, תלמידיו ותלמידי-תלמידיו, באותם ענינים שהוא הי' בבחי' "ראש". ובתור נשיא ישראל ש"הנשיא הוא הכל" – צריכים כל ישראל להתנהג בדרכיו (גם אלו שלע"ע לא רוצים). 2) רועה ישראל דואג לכל צרכיהם כפי שהוא מרגיש מה הם, ונותן להם אותם לפי כחן. ומזה מובן שלמרות גודל מעלתו, הנה השייכות של כ"א – בדורו ובדורות שלאח"ז – אליו היא שייכות כזו שעל ידה מקבל את כל צרכיו ועניניו וכו', ומה שהוא מקבל – משפיע בעצמו לאחרים. 3) נחת-רוח הגדול ביותר לבעל המאסר והגאולה הוא כאשר רואה ש"זרעו" חיים עם אותם ענינים שבהם הוא חי והיו חשובים לו עד שמסר נפשו עליהם – שכל בנ"י, גם מי שב"שם ישראל יכונה" – ששם "ישראל" בשבילו הוא רק כינוי – יקיימו תומ"צ, ובאופן שישפיעו כך גם על עוד יהודים. ועי"ז "אף הוא בחיים" גם באותו מקום ש"זרעו בחיים" – בעוה"ז הגשמי. 4) המענה לשואלים איך יחזיקו מעמד ברגעים אחרונים של הגלות כאשר גדולי ישראל עזבו אותנו לאנחות ר"ל: כמו שפסק כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאביו נ"ע לאחרי הסתלקותו ש"לא יעזוב צאן מרעיתו", ו"מה עד כאן . . אף להלן עומד ומשמש" ומעורר רחמים רבים וממשיך כל ההמשכות ונותן כח וכו' כמו שהי' בחיים חייתו בעלמא דין. משיחות שנת ה'תשל"ט: 1) מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי. 2) מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו. 3) י"ג תמוז. 3) מוצאי ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2023
2078
יום א' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ו' תמוז
יום א' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ו' תמוז
Jun 25, 2023
12:19
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ב' סיפורים, ומצירוף שניהם – יכולים אנו להסיק מסקנא בנוגע אלינו. סיפור א': פעם, בזמן שאדה"ז הי' עושה נפשות להרב המגיד, נכנס לבית המדרש בשקלאָוו, ושאלו אותו כו"כ קושיות, וניגן אדה"ז ניגון, ואז הרגיש כ"א שנפתחו אצלו שערי חכמה שבנפש ונתיישבו אצלו כל הקושיות. סיפור ב': פעם נשאל הצ"צ איך מעמיד את חייו בסכנה כאשר בו תלויים רבים מבנ"י? והשיב: הבנים. ואיבעית אימא – שהאחדות של החסידים תנהיג אותם לקראת משיח. והענין: בכחו של ניגון, שנוגע לפנימיות הלב, לפתוח ולפשט העקמומיות שבלב ולבטל כל קושי שמפריע לעבודת ה'. ובנוגע אלינו: אף שאין כאן ניגון שניגן אדה"ז, אבל יש כאן ניגון שניגנו מתוך אחדות של חסידים. הדברים אמורים בקשר לענין קשה – הסברא לשלוח עוד "מנין" לארץ ישראל למשך כמה שנים. המרכז שלהם יהי' כפר חב"ד ומשם יסייעו בהפצת המעיינות בכל הארץ. ג' חלקים משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2023
2079
יום ב' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ז' תמוז
יום ב' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ז' תמוז
Jun 26, 2023
10:27
התוכן לומר "לחיים" עבור כל יהודי רוסיא שה' יוציאם אל המרחב וכו'. מבין הראשונים שיצאו משם ישנם שנמצאים בכפר חב"ד, ועוסקים בביסוסו ולעשותו "מרכז" שממנו יתפשטו מעיינות החסידות בכל א"י ומשם גם לחו"ל – שיהי' להם ברכה והצלחה במילוי השליחות שנתן להם כ"ק מו"ח אדמו"ר, וסוכ"ס יפעל שיעשו זאת מתוך הרחבה בגשמיות כפשוטו ובריאות הנכונה, ובנים ובני בנים עוסקים בתומ"צ. ואשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחו"ל להתיישב שם למלא השליחות שכ"ק מו"ח אדמו"ר נתן נותן ויתן בעתיד, ובטח יהי' להם בריאות הצלחה וכל המצטרך בפרנסה גשמית כפשוטה. וכל הקשיים שהיו עד עתה אינו אלא נסיון בלבד כדי להגבי' אותם ברוחניות ובגשמיות; המדובר אינו שייך כלל אודות א"י בכללותה ומצות ישוב א"י וכו', אלא נסיעה להתיישב בכפ"ח כדי למלא שליחות חסידית של רבותינו נשיאנו הקשורה עם הפצת המעיינות חוצה. ואלו שרוצים להצטרף עכשיו – יכולים, ותבוא עליהם ברכה. כמה חלקים מהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2023
2080
יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז
יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז
Jun 27, 2023
11:45
התוכן מכללות השקו"ט של בלק ובלעם בפ' בלק, שקודם אמר ה' לבלעם "לא תלך עמהם" ואח"ז הסכים שילך וכו' – לומדים בגמ' ב' דברים שסותרים א' לשני: א) "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" – ברצון שלמעלה. ב) "חוצפא כלפי שמיא מהני" – לא ברצון שלמעלה. ומובן שבפועל שייך להיות רק א' מהם, ובעבודה: כשיש יהודי שלא רק שרוב עניניו הולכים לעניני גשמיים בפועל אלא רוצה כך, וצד השמאל טוען שא"כ יש "להוליך" אותו בדרך זה ולנתק אותו מצד הקדושה בכלל ח"ו – הנה העצה היא להתעורר נגד זה בתוקף של חוצפא ומסירות נפש. ולאידך: יהודי שנמצא במצב ירוד ביותר עד ש"נדון למות" רוחני ר"ל, ו"המלך" שפוגש אותו רוצה להשאיר אותו בחיים, אבל צד השמאל טוען כנגד בחוצפא שעפ"י דין ה"ה "נדון למות" – עונים ש"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו", ובמצב זה, כל יהודי רוצה בפנימיות נפשו ללכת בדרך הקדושה. משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2023
2081
יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז
יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז
Jun 28, 2023
12:05
התוכן 1. ישנה מעלה ב"מגבעות אשורנו אלו האמהות", ספי' הבינה, הבנה והשגה שעל ידה הוא הנהגת המדות וכו', על "מראש צורים אראנו אלו האבות", ספי' החכ', מס"נ וכו'. ועד"ז בכל בית ישראל – בנוגע לאיש ואשה כפשוטם: לפעמים הפירוש במאחז"ל "איזוהי אשה כשירה העושה רצון בעלה" הוא, שהאשה צריכה ליצור רצון אצל בעלה בנוגע להנהגה בבית וחינוך הילדים, כי בהיותה בבית וקרובה יותר לילדים, הרי החלטות אלו הן בידה, משא"כ הבעל – או שהוא עסוק בתורה ותפלה או שח"ו להיפך (שגם אז יכולה לגלות רצון הפנימי של בעלה וכו'). אבל עפ"י רוב הפירוש במאחז"ל הוא כפשוטו, שרצון הבעל בזה מתעורר בעצמו, והאשה עושה רצונו. 2. מבלי הבט על זה ש"נשים רחמניות בשלו ילדיהם" וטוענות שיש לשחרר הילדים בתקופה זו גם מלימודי קודש, כי "התעייפו" במשך הח' חדשים... הנה אדרבה – יש לנצל זמן זה שגם הגויים משחררים מהחיוב דלימודי חול ולהוסיף על שעות לימודי קודש! ב' שיחות דהתוועדות י"ג תמוז, ה'תשכ"ב לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2023
2082
יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז
יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז
Jun 29, 2023
11:54
התוכן שלילת קביעת יו"ט חדשים – "קמייתא בטול (ש"בטלה מגילת תענית") אחרנייתא מוסיפין (בתמי')" – אינו שייך לקביעת יו"ט על נס שאירע בזמן הגלות ובחו"ל שאינו קשור עם ביהמ"ק וירושלים בבנינה. והביאור: נס שנעשה בזמה"ג ובחו"ל, מורה על גודל מעלת האור שבזה, שביכולתו לחדור ולהאיר גם במקום החושך. ואור זה מתגלה ע"י ביטול העלם והסתר שבחשכת הגלות. וזהו מה שדוקא בזמה"ג ניתוסף עוד יו"ט. ועד"ז בנוגע היו"ט די"ב-י"ג תמוז: בעת ההיא הי' העלם והסתר גדול ביותר, אמנם מצד התגלות העצם של הרבי, ביטול ותוקף עצמי, נתבטל ההעלם וההסתר עד שגם הג.פ.או. עצמם הודו שצריכים לשחררו! וזהו מה שהרבי סיפר שבשבתו במאסר נכנסו פעם לחדרו בשבת לצלם אותו ומצאו אותו מתפלל כשטליתו מכסה את פניו, והלכו. כשחזרו עוה"פ, ראה אותם הרבי ועשה איזה תנועה בידו, נבהלו, והלכו! (כשחזרו אמר שבשבת אסור להצטלם). דמצד העצמיות של הרבי נפעל שגם מציאות כזו שהניצוץ האלקי שבה נסתר ונעלם לגמרי, שכאשר היא רואה עצומ"ה כפי שיושב מעוטף בטלית על הראש – מתבטלת! וכח זה נותן הרבי לכאו"א מאתנו, ואין להתפעל ממניעות ועיכובים, כ"א רק לא ישימו-לב לזה ויעשו "תנועת ביטול עם היד", מתוך ביטול ותוקף עצמי – יתבטלו כל ההעלמות והסתרים למעלה מן הטבע! משיחת י"ב תמוז ה'תשי"א לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום הולדת שלה י"א תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות • לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה תחי' ליום הולדת שלה י"ב תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2023
2083
יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז
יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז
Jul 2, 2023
11:53
התוכן ענין השחרור "מאחורי מסך הברזל" [המדובר לעיל] יש דוגמתו בכ"א בעבודה הפרטית: הסביבה של האדם משפיעה על הנהגתו האישית. וכאשר הסביבה – הן המשטר של מדינות העולם והן בחיים הפרטיים – מתנהגת כמו ב"ג'ונגל"... היפך הענין דצדק ויושר, בא אליו היצה"ר וטוען מדוע שילך נגד הזרם; כדאי שגם הוא יתנהג כן... ואם אינו מצליח בטענה זו, הרי בתור "אומן במלאכתו" מנסה בדרך הפכית – שכדאי לו להתנהג כן לפי שעה בלבד כדי שיהי' לו מעמד בחברה ועי"ז יוכל להפיץ צדק ויושר בכל מקום... (ואף שזה "מצוה הבאה בעבירה" – הרי אח"כ יעשה תשובה...). הנה אף שגם מצד התגברות הזו של היצה"ר על היצ"ט אינו יכול לבטל ח"ו את מציאות היצ"ט, אבל נוצרת "מחיצה של ברזל" המונעת בעד היצ"ט להנהיג את האדם. ועבודת האדם, "אדם לעמל יולד", היא – לשחרר את היצ"ט ולהוציאו "מאחורי מסך הברזל", ולהראות "דוגמא חי'" שעומד בתוקף נגד הזרם [המשך יבוא] ד' חלקים משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2023
2084
יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז
יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז
Jul 3, 2023
11:13
התוכן [המשך] עפ"י הכלל ש"אין בפרט אלא מה שבכלל" מובן, שכאשר האדם עובד עבודתו ב"עולם קטן" שלו לשחרר היצ"ט מ"מסך הברזל" שמעמיד בפניו היצה"ר, ולמרות שנמצא בסביבה שמתנהגת כמו ב"ג'ונגל", מנצל הוא את הכחות שבטח יש לו לא להתפעל מפיתויי היצה"ר, כולל הטיעון שאח"כ יעשה תשובה... (ובאמת, ברוב הפעמים גם תשובה לא יכולה לתקן הנזק והעגמ"נ וכו'), והוא "סר מרע" לגמרי, עד שאת התוקף גופא שהי' לו עד עתה מתאות הממון והכבוד וכו' מנצלו לטוב – פועל ענין זה ב"עולם גדול" [שחרורם של בנ"י הנמצאים במדינה ההיא, "מאחורי מסך הברזל"], כפס"ד הרמב"ם שיתכן שפעולה א' תביא "תשועה והצלה" לכל העולם! וכמו שראו התוצאה של פעולת בעל הגאולה במסירת נפש בהיותו יחידי נגד מלוכה אדירה, ובזמננו צריכים רק מסירת הרצון להתנהג באופן של טוב וחסד ולא להתפעל מהיצה"ר – בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת. משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2023
2085
יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז
יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז
Jul 4, 2023
12:23
התוכן בשלישי דפ' פינחס נאמר "אך בגורל יחלק את הארץ". ענין ה"גורל" הוא למע' מטעם ודעת, וכמ"ש "בחיק יוטל גורל ומה' כל משפטו". ובעבודה: כללות העבודה ד"כיבוש הארץ" ו"חלוקת הארץ" צ"ל בהקדמת העבודה דמס"נ למע' מטו"ד. והיות שהציווי "לאלה תחלק הארץ" "בגורל" קאי על כאו"א מישראל, הרי בודאי שכל יהודי יגיע לעבודה דחלוקת הארץ עם בחי' ה"גורל" שבנפשו. ואשרי חלקו וגדול זכותו (והאחריות) של מי שמגלה את בחי' ה"גורל" בנפשו של הזולת. ולאחרי הקדמת העבודה דמס"נ, "גורל", צ"ל גם "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו" – העבודה עם הכחות פנימים, עפ"י טעם ודעת. דישנם ענינים, כמו לימוד התורה, שצ"ל "לרב", ויש ענינים, כמו צרכי הגוף, העסק בעניני פרנסה וכמה מהרווח לוקח לעצמו (והשאר נותן לצדקה), שצ"ל "למעט". ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ב לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' מנחם מענדל שי' ליפש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2023
2086
יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז
יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז
Jul 5, 2023
9:53
התוכן זה שמשה לא רצה להורות בעצמו בבקשת בנות צלפחד "תנה לנו אחוזה וגו'" אלא הקריב משפטן לפני ה' [כמ"ש בשלישי דפ' פינחס] מבואר במפרשים "כיון שגילו בנות צלפחד בטענתן שלא הי' אביהן מעדת שונאיו של משה (עדת קרח) הי' בזה קירוב הדעת למשה, ואילו הי' דן את דינן הי' כאילו נוטל שוחד דברים..". וההוראה: מי לנו גדול ממשה שקיבל תורה מסיני וכו', פוסק שאין להרהר אחריו, ובודאי הי' עליו החיוב והזכות להשיב על שאלתן, ולאידך, ה"שוחד" ששייך כאן הוא אפסי: אפי' בשעת מעשה לא הי' משה זקוק לקירוב דעת של בשר-ודם כי סמך על ה' - "בוקר ויודע ה' וגו'", עאכו"כ ל"ט שנה לאח"ז, ואעפ"כ לא רצה לדון בגלל זה - כ"ש אנשים שאינם כמשה וה"שוחד" הוא דבר שבהווה, שאין לסמוך ע"ע אלא - "עשה לך רב"! משיחת אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2023
2087
יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה
יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה
Jul 6, 2023
11:39
התוכן [בקשר למאורע של גזיזת הזקן ר"ל של הרה"ח ר' פינחס שיחי' [ע"ה] קאָרף ע"י אנשי בליעל]. ממ"ש בגמ' בנוגע לחורבן בית ראשון "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה..." אלא סמכו על הקב"ה שהוא יעשה מה שצריך... למרות שהי' מדובר על גדולי ישראל ובזמן שהי' גילוי אלקות וכו' – רואים, שמי שבידו למחות ולהוכיח ואינו עושה זאת – אי"ז ענינו הפרטי אלא זה נוגע לכלל ישראל! ובנוגע לבית שני איתא בגמ' שנחרב "מפני שהיתה בו שנאת חנם". ישנם כאלו שמפיצים שנאת חנם, ועוד מלבישים זאת באיצטלא של "קנאות" – וע"ז ישנה ההוראה מפ' פינחס [והקשר לעניננו גלוי] שרק כאשר התוצאה היא שה' "נותן לו את בריתי שלום" יודעים שזה "בקנאו את קנאתי", והוא ["פינחס זה אלי'"]] מצפה בכליון עיניים לבשר על ביאת המשיח; יה"ר שכבר עכשיו יהי' "מעין" השלום שבין כל ישראל לאוה"ע (עד שאוה"ע מסייעים לבנ"י) שיהי' אז. ה' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ג, בבית הכנסת, לאחרי תפילת המנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2023
2088
יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז
יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז
Jul 9, 2023
8:35
התוכן בקשר לענין הנדרים [שבתחילת פ' מטות] כותב הרמב"ם בסיום הל' נדרים ש"כל הנודר נדר כאילו בנה במה, ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו וכו'". 1) הטעם שדוקא "הנודר" הוא "כאילו בנה במה" ולא גם "הנשבע", הוא, דבלשון "בנה במה" (ולא "בונה במה") מודגש שענין הבלתי-רצוי בזה הוא שנהי' דבר בלתי-רצוי – "במה", וזה שייך רק בענין הנדרים שהאיסור חל על החפצא משא"כ בשבועה לא נאסר הדבר אלא האיסור חל על הגברא. 2) הטעם שהרמב"ם לא מביא את המשך מאמר הגמ' "וכל המקיימו כאילו הקריב עליו קרבן" הוא, דענין זה לא שייך לומר להלכה על "כל הנודר וכו'", שכולל גם הנודר נדרי הקדש, כי הרי בנדרי הקדש כותב הרמב"ם בהמשך הדברים שאם עבר ונדר "מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן וכו'", ולא שייך לומר זה אם קיום הנדר הוא "כאילו הקריב עליו [על הבמה] קרבן"! וכו'. משיחת כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2023
2089
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"א תמוז
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"א תמוז
Jul 10, 2023
10:23
התוכן מכיון שנמצאים כבר בתקופת "בין המצרים" ומשיח צדקנו עדיין לא בא, מתחזק יותר הצורך, ויש לעשות "שטורעם" בזה, לקבוע שיעורים בלימוד ענינים הקשורים לבנין ביהמ"ק כדי לזרז את "בנין הבית" בפועל, וכדאי ללמוד הלכות בית הבחירה להרמב"ם וכו'. "ואני המתחיל": ביאור השם "הלכות בית הבחירה", ולא "הלכות בית המקדש" כלשון הפסוק וכו', כי בזה מדגיש הרמב"ם שקדושת המקדש היא נצחית, דקדושה שבאה כתוצאה מציווי, הנה כשעוברים ר"ל על הציווי בטלה הקדושה, אבל קדושת המקדש, כיון שבאה מצד ענין הבחירה, שבאמת אינה אלא בעצמותו ית', אין שייך בזה שום שינוי וגרעון, ובמילא ענין החורבן ו"מפני חטאינו גלינו מארצנו" אינו פועל שינוי וגרעון בקדושת המקדש וכו'. משיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ו לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2023
2090
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז
Jul 11, 2023
10:29
התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים הל' גירושין הקשור עם כללות זמן הגלות, שהיחס בין הקב"ה וכנסת ישראל, שה"קידושין" ביניהם הי' בזמן מתן תורה, הוא בדוגמת ענין ה"גירושין". אבל באמת גם ענין ה"גירושין" שבזמן הגלות אינו לאמיתתו ח"ו. ומרומז במ"ש הרמב"ם ע"ד "שליח שהביא גט וכו'" - הבעל (הקב"ה) בעצמו אינו נותן הגט!, ועד שטוען "לא גרשתי' מעולם", ובלשון הנביא "אי זה ספר כריתות אשר שלחתי?!"! ועוד: בהלכה שלאח"ז נאמר "המביא גט.. וחלה או נאנס משלחו ביד אחר, וכן השני.. ואפי' מאה": ה"בעל" עושה פעולות שונות לעכב נתינת הגט בפועל (בתקוה שבנתיים יעשו תשובה) ע"י שמביא ל"שלוחים" חולי או אונס וכו'! ומסיים שם: "והאחרון שמגיע הגט לידו נותן לה ותתגרש בו אע"פ שמת (השליח) הראשון". והיינו, שהשליח הראשון מסר לשליח השני, וכן הלאה, את כל עניניו, גם את כח המשלח שבו, ולכן אפי' מת שליח הראשון יכול למסור הגט. וההוראה: יהודי צריך לדעת שאע"פ שהוא אינו מקבל הראשון של התורה מהקב"ה בעצמו (כמשה רבינו) אלא ע"י ריבוי שלוחים וכו', מ"מ אין השליח האחרון בא בכחו של השליח הראשון אלא בכחו של המשלח, הקב"ה בעצמו, ובמילא מקבל הוא את התורה מהקב"ה עצמו! ולכן "שטר הקידושין" שבידו הוא בתוקף (ומבטל את "ספר כריתות"). משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2023
2091
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז
Jul 12, 2023
10:28
התוכן ברביעי דפ' מטות-מסעי מרומז ענין הכניסה לארץ ישראל כפי שתהי' בגאולה האמיתית והשלימה: בסיום פ' מטות – בקשת בני גד ובני ראובן לקבל נחלתם מעבר לירדן למעליותא, כי רצו שמיד בכניסה לארץ יזכו להתחלת נחלת ארץ של עשר עממין, עי"ז שיקבלו כבר אז את ארץ סיחון ועוג שבה הי' גם מארץ עמון ומואב (שהיא מארץ קיני קניזי וקדמוני). בהתחלת פ' מסעי – "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים" לשון רבים, כיון שהתכלית של מסע הא' "אשר יצאו מארץ מצרים" היא היציאה מכל המיצרים וגבולים, כל המ"ב מסעות, עד לחנייתם בירדן ירחו, המרמזת על הגאולה ע"י משיח "דמורח ודאין". וההוראה: להיות מוכנים להכנס לא"י בפועל ע"י סיום הגלות, החל מגאולה פרטית דכאו"א ע"י הוספה בתומ"צ. שיחת יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2023
2092
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, אור לעש"ק מבה"ח מנחם-אב
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, אור לעש"ק מבה"ח מנחם-אב
Jul 13, 2023
11:32
התוכן שבת מבה"ח מנחם-אב קשורה עם פ' מסעי בה מוזכר הענין דהסתלקות אהרן "בחודש החמישי באחד לחודש". והקשר בין הסתלקות אהרן לחודש החמישי: במספר ה' מרומז החיבור וההמשכה מלמעלה מסדר ההשתלשלות (שקשור במספר ד') למטה, וזהו גם הענין של כהן (גדול), וזהו גם הענין דיום ההסתלקות - שביום זה נעשה המשכת אלקות בעולם. וענין זה, החיבור בין העליון ביותר לתחתון ביותר, רואים גם בימי חודש זה - גודל העילוי דט"ו באב הוא כיון שבא בהמשך לגודל הירידה דתשעה באב וכו'. וההוראה: אין ליפול ביאוש ח"ו מזה שכבר עברו כו"כ שנים ועדיין לא נושענו והגיע עוה"פ "חודש החמישי" - כי כבר בראש החודש עמד בגלוי עבודתו של אהרן הכהן ופעל פעולתו וכו'. [ועוד]. ב' חלקים משיחת מוצש"פ מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2023
2093
יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז
יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז
Jul 16, 2023
8:49
התוכן הענין דמחנות-קיץ "גן ישראל" הוא – ששם לומדים הילדים תורה ללא בלבולים שמצד הוריהם. וכאשר "בחוקתי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה", אזי גם "ונתתי גשמיכם בעתם" – חוזרים הם הביתה גם בריאים יותר בגשמיות. היום נפתח "גן ישראל" הראשון באירופא ע"י הרב גרשון מעדל גרליק וזוגתו הרבנית. ומזה רואים עד כמה יכולים לפעול אפי' "אחד מכם גולה לברברי'" – נערה שנולדה באמריקה ונער שנולד ברוסיא שהפגישם ה' בארה"ב, ושלחו אותם ל"איטליא של יון" ושם פעלו כל הענינים מה שלא פעלו כל החסידים שבאירופא... והלואי שזה יפעל על אחרים. ובכל אופן, אנחנו בשם נשיא ישראל, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נדגול! ונלך בדרך שהורנו. וכמשל הידוע שכדי שבן המלך יצליח אין לו להימצא יחד עם הוריו אלא עליו לנסוע למדינה שאלי' שולחים אותו. עתה יבקשו מכולם לומר "לחיים" עבור "גני ישראל" בכל מקום שהם – שיהיו בהצלחה. כמה חלקים מהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2023
2094
יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז
יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז
Jul 17, 2023
11:10
התוכן בהמשך להמדובר לאחרונה ["אַז מ'טומלט און מ'לאָזט נישט שלאָפן און מ'פאַרלאַנגט און מ'בעט, און נאָכאַמאָל וכמ"פ"] שבערב ר"ח מנחם-אב יוסיפו ב"משפט" (תורה) ו"צדקה" עוד יותר אפי' לגבי ההוספה בימי בין המצרים בכלל לגבי כל השנה, הנה בהגיע יום זה בפועל יש להשתדל שכבר בהתחלתו תהי' הוספה בענינים אלו בפועל (כי אע"פ שההחלטה בדבר היתה כבר ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" וכו', אבל בזה גופא אומרים "מצרפה למעשה" ולא "במקום" מעשה, כי צ"ל המעשה בפועל). ובנוגע ללימוד התורה דובר שהלימוד תהי' בעניני ביהמ"ק, בתושב"כ – ביחזקא-ל, בתושבע"פ – במיוחד במס' מדות, ועד"ז יש ללמוד ענינים אלו גם הלכה למעשה – בהל' בית הבחירה להרמב"ם. וכמ"ש ה' ליחזקאל שע"י הלימוד בתורת הבית (אפי' של בית שני וכו') ה"ז כאילו עוסקים ב"בנין הבית" – ביהמ"ק השלישי! משיחת אור לער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2023
2095
יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב
יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב
Jul 18, 2023
9:02
התוכן בהוספה על מה שדובר לפנ"ז בדברי תורה הקשורים עם הגאולה יחזרו כעת על עוד ענין בתורה הקשור עם הגאולה ובנין ביהמ"ק - הלכה בהל' בית הבחירה להרמב"ם: בית המקדש נק' "בית הבחירה" כמ"ש והי' המקום אשר יבחר ה' וגו' (וכיו"ב), ומזה משמע שלפני בחירת ה' לא הי' ברור איפה יהי' מקום המקדש וזה הי' יכול להיות במקום אחר. ולפי"ז לא מובן מה שהרמב"ם כותב שנח ואברהם וכו' בנו מזבחות באותו מקום שנבנה המזבח במקדש?! והביאור: נח ואברהם וכו' היו נביאים, ובנו שם את המזבחות כתוצאה מבחירת הקב"ה במקום. וההוראה: הקב"ה נותן לכאו"א את הבחירה לעשות מכל פעולותיו ו"חלקו בעולם" "בית הבחירה" לה' ע"י לימוד התורה וקיום המצוות. משיחת יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק • לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2023
2096
יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב
יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב
Jul 19, 2023
10:39
התוכן זה שדוקא חודש זה נק' "אב" אף שאירעו בו ענינים שהם לכאורה היפך אהבת ה"אב" לבנו – כי אדרבה, דוקא בזה מתבטא גודל אהבת האב לבנו, שלכן דוקא הוא עוסק ב"רחץ הוי' את צואת בנות ציון". ואף שהבן בוכה בשעת מעשה, וזה כואב גם לאב – "או לו לאב שהגלה את בניו", בכל זאת אינו מונע א"ע מה"רחץ הוי' וגו'", כי נוגע לו עניני הבן ויודע שזהו לטובת הבן כדי שעבודתו תהי' בשלימות ולא באופן של "נהמא דכיסופא"; עפ"י המשל דכ"ק מו"ח אדמו"ר ש"יעדער איד ביים אויבערשטן איז בדוגמא צו אַן איידעם וואָס זיצט אויף קעסט ביי אַ רייכן שווער" מובן, שאפי' "אַ ריר מיט'ן אצבע קטנה" של יהודי ב"בירא עמיקתא", הוא "עבודת פרך", ומצד זה בלבד כבר נשלל לגמרי הענין ד"נהמא דכיסופא"! ועוד. ב' חלקים משיחת מוצש"פ עקב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2023
2097
יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב
יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב
Jul 20, 2023
11:28
התוכן "אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" [תחילת פ' דברים] ואמרז"ל שהן דברי תוכחות שהזכירן ברמז. וצ"ל למה הוכיחם ברמז, והרי תכלית התוכחה היא כדי לפעול על השומעים?! ועוד: הרי בפ' עקב הוכיחם בגלוי ובפרטיות?! ויש לקשר זה עם מ"ש בסיום ההפטורה דשבת זו "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", כי שני הענינים בפסוק זה "משפט" (תורה) ו"צדקה" (מצוות) הם בדוגמת ב' אופנים אלו בתוכחה, בנסתר ובגלוי: המצוות כפי שהם בתורה הם ברמז ובהעלם, ועיקר הגילוי הוא כמו שהן נמשכות במעשה המצוות בפועל. והביאור: כל א' מבנ"י הוא עבד של ה', ויש ב' סוגי עבד: "עבד נאמן", תכלית העילוי בעבד, ועבד פשוט. ובדוגמת שתי הבחי' בפסוק "ציון במשפט וגו'": "ציון" קאי על פנימיות הנשמה שלא שייכת בה שבי' ח"ו אלא שיכול להיות שאינה בגילוי, והתגלותה היא ע"י תורה שאינה מקבלת טומאה וכו'. ו"שבי'" קאי על כחות הגלויים שבהם שייכת שבי' ח"ו, ופדייתן היא ע"י עשי' דוקא – מעשה המצות. וזהו מה שבתוכחה של משה היתה ב' סוגים הנ"ל: בבחי' עבד נאמן, ועד"ז בבחי' ציון שבכאו"א, שבהם שייך ענין בלתי רצוי רק בדרך רמז – התוכחה הוא בדרך רמז, ובבחי' עבד פשוט, ועד"ז בכחות הגלויים שבכאו"א, שבהם שייכת ענין השבי' ח"ו – התוכחה הוא בגלוי. מאמר ד"ה אלה הדברים וגו', אור ליום ג' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2023
2098
יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל
יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל
Jul 23, 2023
10:15
התוכן שמו של האריז"ל קשור עם הגאולה: "יצחק" - לעת"ל יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו". "בן שלמה" - בזמן שלמה הי' שלימות השלום מעין השלום דלעת"ל, ועד"ז בנין ביהמ"ק בפועל הי' ע"י שלמה דוקא, ואילו זכו הי' בנין שלמה - בנין נצחי. עפי"ז מובן שביום ההילולא של האריז"ל, שבו "מתגלה ומאיר למטה כל מעשיו תורתו .. ופועל ישועות בקרב הארץ", ה"ז זמן מסוגל ביותר ל"ישועה" העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט שהרי "כלו כל הקצין". וההוספה במעשינו ועבודתנו, כולל - עריכת "סיומים" בתשעת הימים, ונתינת הצדקה ש"מקרבת את הגאולה", תזרז עוד יותר הגאולה תיכף ומיד ממש. משיחת יום א' דפ' ואתחנן, ה' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2023
2099
יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב
יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב
Jul 24, 2023
10:35
התוכן 1) "ואתחנן" הוא א' מעשר לשונות של תפלה, והוא גם מלשון "מתנת חנם" – התורה שניתנה במתנה; הענין ד"ואתחנן" בפשטות הוא תפלת משה רבינו "אעברה נא ואראה את הארץ וגו', ואע"פ שבפועל לא נכנס לארץ אבל "ראייתו" פעל פעולתו וכו'. ולעולם קוראים פ' זו בשבת (נחמו) שלאחרי ת"ב, והיינו, שת"ב הוא יום בפ' ואתחנן! ויה"ר שיקויים בקשת משה (- נוסף כפי פירוש החסידי שרצה לפעול שעבודת ה' תהי' בבחי' ראי', גם) כפשוטו! 2) בנוגע לשלימות הארץ: במקום להתעסק ב"פוליטיקה" יש להתעסק בענינים של פועל – ליישב בפועל ממש את כל השטחים כדי שלא ייכנס צר ח"ו אפי' "על עסקי תבן וקש", ובפרט שזה מיוסד על דיבור ה' "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"! ו"אל יבוש מן המלעיגים"! א' השיחות דהתוועדות אור לט"ו באב ה'תשל"ח לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2023
2100
יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב
יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב
Jul 25, 2023
6:50
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות יהודי פשוט מחסידי אדה"ז, שהי' מאריך מאוד בתפלתו גם בימי החול ובכל ג' התפלות של היום. על שאלת החסידים איזה שייכות יש לו לאריכות התפלה?... ענה שפעם שמע "וואָרט" מאדה"ז: "זכור ושמור בדיבור אחד [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן ובפרש"י] – יש לזכור ולשמור בכל דיבור, בכל דבר, את ה"אחד" שבו. ועם "וואָרט" זה התפלל חסיד זה במשך ארבעים שנה בכל יום יום! וזוהי ההוראה לאלו האומרים שהם לא שייכים לעניני עבודה וכיו"ב שתובעים הרביים וכו' – כל אחד, אפי' אם הוא איש פשוט שאינו יודע אפי' פירוש המלות, שייך לעבודה פרטית זו – לזכור ולשמור בכל דבר את ה"אחד" – הדבר הוי' שבכל דבר ודבר. משיחת פורים ה'תשח"י לע”נ ר' משה ב"ר אברהם ע"ה מלכא ליום היארצייט שלו ז' מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2023