Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
2846 episodes
#
Name
Release Date
Duration
1901
יום ד' פ' ויקהל, כ"ב אדר א'
יום ד' פ' ויקהל, כ"ב אדר א'
Feb 23, 2022
7:55
התוכן הכיור וכנו שהי' במשכן רחצו בו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני שנגשו לעשות את העבודה במשכן, והוא נעשה מ"מראות הצובאות" [כמ"ש בשביעי דפ' ויקהל], וזהו הכלי היחיד במשכן שעשו אותו רק מנדבת הנשים. וההוראה: כ"א חייב לעשות את ביתו - מקדש לה', ולפני שהאדם נכנס לביתו עליו לשטוף מעצמו ה"אבק" ו"בוץ" שנדבק עליו בחוץ. וכמו שע"י מראה יכול אדם להסתכל על עצמו וגם על מה שמאחוריו, עד"ז צריך האדם להסתכל על עצמו מה עליו לתקן בעבודתו, וגם ללמוד מנסיון העבר אם עליו לתקן משהו. וענין של ה"כיור וכנו" ברוחניות הוא בעיקר תפקידם של נשי ישראל - "עקרת הבית"! משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ג לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2022
1902
יום ה' פ' ויקהל, כ"ג אדר א', ערב יום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים
יום ה' פ' ויקהל, כ"ג אדר א', ערב יום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים
Feb 24, 2022
12:24
התוכן א) רואים בפועל שהותחל כבר קיום ההבטחה ד"קבוץ גלויות" ("ויקהל") מכל ארבע כנפות הארץ אל ארצנו הקדושה!, ועכשיו ה"ז באופן של "בחסד וברחמים" וכו'. ב) ענין "ויקהל" בעבודת האדם הוא שהוא מקהיל יחד עשר כחות נפשו שיהיו באופן של "קודש" ("שקל הקודש"). ג) בפ' שקלים (שקוראים בשבת הבעל"ט) מודגשת הענין ד"אהבת ישראל" בכך שכל אחד נותן רק "מחצית השקל", ובכדי להיות דבר שלם עליו לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" ולהתאחד עם יהודי נוסף! ד) לחנך ילדי ישראל שגם הם יתנו מחצית השקל בערב פורים מכספם שלהם. ה) "ועוד והוא העיקר, אַז דאָס איז אַ עת המסוגל ביותר וביותר, אַז ס'זאָל זיין דער גאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש" ואז יקויים ה"ויקהל" בפשטות – "קהל גדול ישובו הנה"! ועוד. שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אד"ש, כ"ד אדר ראשון ה'תשנ"ב – שיחה האחרונה (לעת עתה) בימי החול לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2022
1903
יום א' פ' פקודי, כ"ו אדר א', ערב כ"ז אדר א'
יום א' פ' פקודי, כ"ו אדר א', ערב כ"ז אדר א'
Feb 27, 2022
12:55
התוכן אע"פ שאסור לעני להרהר אחר מדותיו של הקב"ה – בידעו שע"י ענין העניות מתמלא ענין בכוונת הבריאה, וכמ"ש במדרש עה"פ "חסד ואמת מן ינצרוהו", שהקב"ה בורא עניים ועשירים כדי שיהי' הענין של צדקה וחסד בעולם, ועי"ז יהי' ענין ה"צדקה" למעלה (השפעת ז"א למלכות) וכו' – אעפ"כ, הנה אם הוא שמח בחלקו ולא מרגיש כלל שחסר לו בפרנסה (וע"ד המסופר על ר' זושא אַניפּאָלער, שהי' עני, שהרב המגיד שלח אליו א' שהתלונן על מצב הפרנסה כדי שילמוד ממנו וכו', ור' זושא הגיב שהוא לא מבין מדוע הוא נשלח אליו, והרי לא חסר לו כלום?!...) – אשרי חלקו, אבל אם הוא מרגיש שזה חסר לו ו"תאב" לזה – יש לו מ"ע מן התורה להתפלל להקב"ה על ע"ז! [הגם שזה גופא שמרגיש כך ולכן זועק להקב"ה על מזונות, ה"ה "דמיא לכלבי דזעקין הב הב". משא"כ מי שמתפלל על פרנסה לשם שמים – כדי שיכול להשיא בתו לת"ח וכיו"ב]. ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2022
1904
יום ב' פ' פקודי, כ"ז אדר א'
יום ב' פ' פקודי, כ"ז אדר א'
Feb 28, 2022
15:16
התוכן לאחרונה נוצר מצב של העדר השמחה אצל כו"כ מבנ"י – עייפים מגלות ומלחכות למשיח! והטענה צודקת – עד מתי?! ענין הגלות אכן נמשלה לאבא שמתחבא מבנו כדי שתשוקת הבן אליו תתגבר ויחפש אותו ועי"ז מתענג האבא ביותר, אבל קורה מצב שה"בן" מתייאש ומפסיק לחפש את ה"אבא".. מפסיק לחשוב על ה'... ואז מתחילה גלות אמיתית! ובאמת הטענה היא על ה' – עד מתי?! מה יכול הבן לעשות כשתוקעים אותו בחושך כפול ומכופל?!.. איך אפשר לתבוע ממנו שיחפש ויחפש?!... הרי "כלו כל הקצין!" ואין לך יהודי שלא הרהר בתשובה וכו'..., איזה טענה יכול להיות ל"בשר-ודם" כאשר הדבר בלתי-אפשרי?!... כיון שנוצר מצב של העדר השמחה יש להוסיף בדברים המשמחים ועשיית התוועדויות, וכתורת הבעש"ט בטעם שתיית משקה בעת התוועדות (עפ"י המשל וכו') שזהו כדי להפסיק את הנפה"ב שלא יבלבל אותו בעבודתו וכו' [וכאן המקום לעורר עוה"פ על הזהירות בנוגע שתיית משקה וכו'] – בחסידות חב"ד לא מובא ביאור זה כי חסידות חב"ד תובעת ענין נעלה יותר, שזה לא כדי לבלבל את נפה"ב אלא חלק משמחת נפה"א (ע"ד "אין שמחה אלא ביין"). משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2022
1905
יום ג' פ' פקודי, כ"ח אדר א'
יום ג' פ' פקודי, כ"ח אדר א'
Mar 1, 2022
11:03
התוכן 1) בהתחלת המגילה מסופר שאחשורוש הי' מלך על "מאה ועשרים ושבע מדינה", ועד"ז ישנם היום כ-127 נציגי מדינות באו"ם המנגדים בגלוי לעם ישראל. וכמו שהנהגת מרדכי בזמנו באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" הביאה שמבלי-הבט ע"ז ש"עם מרדכי" "מפוזר ומפורד בין העמים" של 127 מדינות ומ"מ נהי' ה"ונהפוך הוא" ו"ליהודים היתה אורה וגו'" כפשוטו, עד"ז צ"ל בזמננו! 2) בסיום שלישי דפ' פקודי מסופר ש"ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד וגו'". ובהמשך לזה נאמר שהעמידו את המשכן וכו'. ועד"ז בנוגע לגאולה העתידה שבסיום מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות וכו' הנה "מיד הן נגאלין". בפסוק זה יש ב' מדרשים: 1) ש"ותכל" הוא כמו מ"ש בסיום מעשה בראשית "ויכולו השמים והארץ וגו'". 2) זה למעלה מהענין ד"ויכולו וגו'", כי שם הי' זה "מעשה הקב"ה" וכאן ניתוסף גם מעשה בני אדם. והביאור: בתחלת העבודה, האדם הוא רק "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ואח"ז הולך בזה "מחיל אל חיל" עד שהיהודי ע"י עבודתו "מוסיף כח בפמליא של מעלה" כביכול! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2022
1906
יום ד' פ' פקודי, כ"ט אדר א'
יום ד' פ' פקודי, כ"ט אדר א'
Mar 2, 2022
9:57
התוכן באחד באדר, שבועיים לפני חג הפורים, הוא זמן מתאים לעורר על מבצע פורים, והבקשה מכל אחד ואחת שיתעסקו בזה ביתר שאת וביתר עז. וכמה הוראות בנוגע לזה: א) כשהולכים לבקר אסירים בבתי אסורים, הנה מצות "משלוח מנות" יכולים הם לקיים בקלות יותר כי יכולים להחליף המנות שלהם וכו', אבל קשה להם לקיים מצות "מתנות לאביונים" היות שלפי החוק אסור להם להחזיק כסף, ולכן יש להביא מטבעות וקופת צדקה, ולתת להם את המטבעות והם ישימו א"ז בקופת צדקה במקום. ועד"ז יש לעשות כשהולכים לבקר בבתי חולים. ב) לעודד את רוח של האסירים עי"ז שמראים להם שהם מקיימים את המצוות של פורים בדיוק כמו שמרדכי ואסתר קיימו אותם וכו' , ועד"ז לעודד את רוחם של אלו הנמצאים בבתי חולים, ובכך לקיים גם את מצוות אהבת ישראל – הנקודה של מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים. משיחת אור לאדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2022
1907
יום ה' פ' פקודי, אדר"ח אדר ב'
יום ה' פ' פקודי, אדר"ח אדר ב'
Mar 3, 2022
10:24
התוכן איתא בזהר פ' פקודי שכשהארון הגיע לביהמ"ק "פתח ארונא ואמר זאת מנוחתי עדי עד..., רבי ייסא אמר האי קרא כנסת ישראל אמרה לי'..., רב חזקי' אמר קוב"ה אמר לי' על כנסת ישראל וכו'". הנה בכללות עבודת האדם ישנם ג' ענינים: 1) לימוד התורה. 2) קיום המצוות. 3) שכר המצוות, שתכלית השלימות בזה היא "שכר מצוה – מצוה (עצמה)", שנעשה צוותא וחיבור עם ה' – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני". וזהו ג' הדעות בזהר: 1) "פתח ארונא ואמר וכו'" קאי לימוד התורה, דכדי שהלימוד יהי' בשלימות צ"ל מנוחה ושלוה – "זאת מנוחתי וגו'". 2) כשלומדים תורה באופן שזה "מביא לידי מעשה" – קיום המצוות, נמצאים אז בנ"י במצב של שלימות והם אומרים "זאת מנוחתי וגו'". כי לימוד התורה וקיום המצוות בשלימות ה"ז דוקא כשנמצאים בא"י, ובמצב ד"כנסת ישראל" – באחדות וכו'. 3) כשלימוד התורה ובנ"י הם בשלימות, פועלים עי"ז ה"נחת רוח לפני וכו'" ו"קוב"ה אמר זאת מנוחתי וגו'". ועוד הוראה: היסוד וההקדמה לכל הענינים הוא "ירושלים" – יראת שמים! ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויק"פ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2022
1908
יום א' פ' ויקרא, ג' אדר ב'
יום א' פ' ויקרא, ג' אדר ב'
Mar 6, 2022
11:49
התוכן תשובת אדה"ז על שאלת הצ"צ עמ"ש [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא" עם א' זעירא היתה: אדה"ר שידע מעלת עצמו שהוא יציר כפיו של הקב"ה וכו', החשיב את עצמו ונכשל בחטא עץ הדעת, לכן נכתב אצלו א' רבתי, אבל משה רבינו, אף שידע מעלת עצמו לא החשיב א"ע, אדרבה, זה פעל עליו ביטול ועניוות "עניו מכל האדם וגו'", ולכן כתוב אצלו א' זעירא. אדה"ז מקדים את מה שכתוב אצל אדה"ר כי בזה ישנה הוראה עד כמה יש להזהר מהכרת ערך עצמו, שהרי אפי' אדה"ר שהי' גדול באמת, עד כדי כך שגם לאחרי שנכשל בחטא עה"ד נאמר אצלו אל"ף רבתי! ובכ"ז נכשל עי"ז בחטא עה"ד! ולאידך, החידוש במשה רבינו אינו בזה שלא החשיב את עצמו (והרי ראה באדה"ר מה יצא מזה...) אלא בזה שהחזיק את השני יותר גדול ממנו! ועפ"ז מובן למה כתוב אצלו א' זעירא ולא א' בינוני (כרגיל). ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' צו, י"ג ניסן ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2022
1909
יום ב' פ' ויקרא, ד' אדר ב'
יום ב' פ' ויקרא, ד' אדר ב'
Mar 7, 2022
12:07
התוכן ההוראה מהענין ד"לעשות כרצון איש ואיש", שאחשורוש דאג לספק מזון כשר עבור היהודים שהוזמנו ל"משתה": גם כשיהודים הם במצב ש"מפוזר ומפורד בין העמים", אין ליהודי להסתיר יהדותו בהיותו ב"שושן הבירה" ו"בשער המלך", אלא להבליטו! הטענה שלא צריכים להתגרות באומות היא טעות חמורה: הגוי יודע ש"דתיהם שונות מכל עם", ואם היהודי מנסה להסתיר זאת מסתכל עליו הגוי בתור "רמאי"... ואדרבה – הנהגה באופן שמפגין יהדותו בגלוי מנחילה כבוד ויקר ליהודי גם בעיני אוה"ע! אע"פ שאופן הנהגה הנ"ל צ"ל בכל מקום שיהודי נמצא, אבל יהודי שיש לו שליחות מסויימת לעסוק בהנהגת השכונה העיר או המדינה, "בשער המלך" – נוגע עוד יותר שיתנהג כדבעי ולא להתיר לעצמו "קולות" ובכך להיות מכשול לרבים ח"ו. עליו לדעת גודל האחריות שעליו! משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2022
1910
יום ג' פ' ויקרא, ה' אדר ב'
יום ג' פ' ויקרא, ה' אדר ב'
Mar 8, 2022
11:40
התוכן הטענה כיצד יפעלו אצל אוה"ע כאשר יראו ש"דתיהם שונות מכל עם" – היתה טענת המן! הנהגתם של בנ"י, "עם מרדכי", היא שגם "בשער המלך" רואים ש"לא יכרע ולא ישתחווה"! וזה פעל שאחשורוש העביר את הטבעת מהמן למרדכי! וזוהי הוראה נצחית: כאשר ילד יהודי דר בשכונה שבה דרים אינם-יהודים, יתכן שהוריו "ירחמו" עליו ויאמרו לו שלא כדאי להתנהג בגלוי באופן ד"דתיהם שונות מכל עם"... וע"ז באה ההוראה, שאדרבה – הדרך היחידה לשלימות הילד ולשמירת כבודו בעיני חבריו האינם-יהודים היא – להראות להם שאינו מרמה אותם אלא הוא מתנהג כיהודי, כמו אמירת "ברכה" קודם האכילה וכו'. הנהגה זו אינה קשורה עם "פנטיים" אלא זוהי מציאותו של יהודי. וכאשר מחנכים את הילד כך, יתנהג כך "גם כי יזקין" בהיותו "בשער המלך". משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2022
1911
יום ד' פ' ויקרא, ו' אדר ב'
יום ד' פ' ויקרא, ו' אדר ב'
Mar 9, 2022
11:41
התוכן אין זה פלא שלא מובן בשכל משנת"ל שמסיפור המגילה אודות סעודת אחשורוש באופן ד"לעשות כרצון איש ואיש" ישנה הוראה כיצד הורים צריכים לחנך את הילדים בשנת ה'תשמ"ב בברוקלין הבירה! – כי כך רואים בקריאת המגילה בכלל: קריאת המגילה, לאחרי הקדמת ברכה לפני', אינה מתחילה אודות "תקפו של נס" אלא עם "אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" ו"עשה משתה לכל שריו ועבדיו" ושאר הפרטים וכו', כי גם תכלית פרטים אלו (כמו מה שה' הגלה את יכני' מלך יהודה עם חכמי הסנהדרין שביניהם מרדכי וכו') היתה כדי שבמשך כמה שנים לאח"ז יהי' כללות הענין דימי הפורים – אע"פ שלנו לא מובן קשר הענינים. והרי רוב הענינים בעולם אינם מובנים בשכל הפשוט! ואין פלא כלל שנברא אינו מבין בענינים שנבראו ע"י הקב"ה! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ב לע”נ מרת איטו שבא בת ר' שמעון ע"ה ליום היארצייט שלה ז' אדר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת חתנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2022
1912
יום ה' פ' ויקרא, ז' אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' ויקרא, פ' זכור
יום ה' פ' ויקרא, ז' אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' ויקרא, פ' זכור
Mar 10, 2022
12:52
התוכן מבואר בספרים ש"גורל" עם הכולל בגימט' "עמלק" (ר"מ). ביאור הקשר: כאשר יהודי מסתפק "היש ה' בקרבנו אם אין" – הוא מודה במציאות ה', אלא שחושב שמכיון ש"רם על כל גויים ה'" "לא מתאים" לו לרדת ולהתעסק עתו, ובמילא מסתפק האם ה' נמצא גם "בקרבנו"?... גישה זאת מביאה את "עמלק", בגימט' ספק, להלחם עם ישראל ולהכניס בו קרירות ("אשר קרך בדרך"), שלא יתלהב מעניני אלקות, ומשכנע אותו שיש מקום עפ"י "שכל דקדושה" לספק זה ולקרירות: 'לממה"מ הקב"ה ברוב גדלותו ורוממותו "נוגע" האם הוא מחכה בין אכילת בשר לשתיית חלב שש שעות בדיוק או חמש וחצי?!'.. 'מה יש להתלהב מאלקות ואפי' מעניני נסים, הרי ה' ברא את חוקי הטבע והוא יכול לבטלם!'... והדרך לנצח את עמלק הוא לא ע"י שכל אלא לומר לו: כל מציאותו של יהודי הוא (שנולד כך) עפ"י גורל, למע' מהשכל, והמציאות היא כפי שהתורה אומרת, שאכן מניח ה' את כל העולמות ומסתכל עליו אם הוא בודק כיסיו לפני שיוצא בשבת לרה"ר וכיו"ב, ואכן בזה "מונח" הקב"ה! ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2022
1913
יום א' פ' צו, י' אדר ב'
יום א' פ' צו, י' אדר ב'
Mar 13, 2022
7:41
התוכן עה"פ "צו את וגו'" שבתחילת פ' צו, מפרש"י "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות". והנה תוכן הפרשה, שע"ז הי' הציווי "צו את אהרן וגו'", הוא בנוגע לתרומת הדשן וסידור המערכות על המזבח. כלומר, לא אודות הקרבת התמיד עצמה כ"א ע"ד העבודות שלפנ"ז שהם בגדר "הכשר מצוה" והכשר דהכשר וכו'. ואעפ"כ גם זה צ"ל באופן של זריזות. וזוהי גם ההוראה, שענין הזריזות צ"ל לא רק בנוגע לעשיית המצוה עצמה אלא גם בהכנה והכשר מצוה וכו'. ולדוגמא בנוגע למצות צדקה (כמו מעות חטים), שגם ההכנה לזה, החל מהשקו"ט ע"ד קבלת החלטה טובה בזה, צ"ל בזריזות. ועד"ז לפעול בכל הענינים האמורים [בשיחה לפנ"ז] הקשורים עם חיי"ם שנה מנשיאות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [ה'תר"פ-ה'תשמ"ח] מתוך זריזות וחיות. וזירוז בלסיים את "צחצוח הכפתורים" יביא בזריזות את הגאולה האמיתית והשלימה באופן ד"לא עכבן (אפי') כהרף עין"! ב' חלקים משיחת יום א' פ' צו, ב' ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2022
1914
יום ב' פ' צו, י"א אדר ב'
יום ב' פ' צו, י"א אדר ב'
Mar 14, 2022
11:44
התוכן סיפור המגילה אודות "איש יהודי הי' בשושן הבירה" הוא הוראה גם למי שנמצא במעמד ומצב אחר מזה לגמרי: ידוע מארז"ל "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם", ומודגש יותר בדברי אדה"ז בתניא שכדי שעבודתו תהי' באופן ד"סור מרע ועשה טוב" יש להתבונן ש"הנה ה' נצב עליו...", וענין זה אמור בנוגע לכאו"א, כמודגש ב"שער" דספר התניא שהספר "מיוסד ע"פ כי קרוב אליך הדבר מאוד..." דקאי על כאו"א. וא"כ מובן שכל יהודי, שהוא "כולא חד" עם עצמותו ית', הוא בבחי' המלך שב"שושן הבירה" ששם נקבעת ההנהגה בכל "שבע ועשרים ומאה מדינה"! וכפס"ד הרמב"ם ש"צריך כל אדם שיראה עצמו שקול . . וכן כל העולם . . עשה מצוה א' הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"! וזהו ע"י ההנהגה בפועל כ"איש יהודי" וכ"איש צבא" – בעל מס"נ, שעל ידו נעשה נצחון המלחמה שע"ז מבזבז המלך אוצרותיו וכו'. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2022
1915
יום ג' פ' צו, י"ב אדר ב'
יום ג' פ' צו, י"ב אדר ב'
Mar 15, 2022
12:14
התוכן אדה"ז כותב בשו"ע או"ח שטוב לומר פ' הקרבנות בכל יום "לקיים מ"ש ונשלמה פרים שפתינו וכמו שאמרו חכמים ע"פ [בשלישי דפ' צו] זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו' [כאילו הקריב עולה]". הטעם שמביא כאן ב' פסוקים אלו: מזה שהחכמים למדו הענין ד"כל העוסק בתורת עולה וכו'" מהפסוק "זאת התורה לעולה" מוכח שאין הכוונה ב"כל העוסק" כפשוטו, שצ"ל ההתעסקות בפ' הקרבנות וכו', אלא במובן "מתעסק בעלמא", כי הרי גם אמירת פסוקים אלו היא בגדר "זאת התורה" ויש לברך ע"ז ברכות התורה. ועפי"ז מובן למה "טוב [אפי'] לומר פ' הקרבנות כו'" – בלי להבין. ומפסוק "ונשלמה פרים שפתינו" לומדים שלא מספיק מחשבה לבד (אף שזוהי העיקר בתורה ובקרבנות), אלא צ"ל (עכ"פ) "שפתינו" – אמירת הפסוקים. ואינו מביא רק הפסוק "ונשלמה פרים וגו'" כי אז היו חושבים שאמירה לבד ("שפתינו") פועלת רק ענין הכללי דקרבנות, ולכן מביא גם הפסוק "זאת התורה לעולה למנחה וגו'" – שהיא פועלת גם ענין הפרטי של הקרבן. ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2022
1916
יום ד' פ' צו, י"ג אדר ב'– תענית אסתר, ערב חג הפורים
יום ד' פ' צו, י"ג אדר ב'– תענית אסתר, ערב חג הפורים
Mar 16, 2022
9:24
התוכן זירוז בענין "מבצע פורים" – להשתדל שכל אחד ואחת מישראל יקיימו את המצוות דחג הפורים, ולהתעסק בזה "מיט'ן גאַנצן שטורעם"' כמנהג ישראל שבימי הפורים מרעישים ב"רעשנים"...; דוקא כאשר מתנהגים על פי הוראות התורה באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" ה"ז הדרך היחידה לפעול כללות הענין ד"נפל פחד היהודים עליהם", ויתירה מזו – "ונהפוך הוא": "רבים מעמי הארץ מתייהדים" באופן של גיור כהלכה דוקא! משיחת יום ב' דפ' כי תשא, תענית אסתר ה'תשמ"ב לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2022
1917
יום ה' צו, י"ד אדר ב' – חג הפורים
יום ה' צו, י"ד אדר ב' – חג הפורים
Mar 17, 2022
11:39
התוכן בנוסח תפלת ר"ה ויוהכ"פ שלנו אומרים "ובכן" ד' פעמים. הרביעי הוא כנגד "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת" (שלכן זה לא נקבע מלכתחילה בנוסח התפלה): בפורים ישנה הנתינת כח להכנס אל המלך גם "אשר לא כדת", שכאשר רואים שאין עצה... "כל עבדי המלך גו' יודעים" שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא צריכים "שפּאַרן זיך אַהינצו"! ומימי הפורים ה"ז נמשך על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת".... [וכאן פתח באמירת המאמר ד"ה] וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות. ומבאר בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר, שקבלו מה שהחלו בהזמן דמתן תורה. דאף שבמ"ת היו בתכלית העילוי ובזמן גזירת המן היו בתכלית השפלות, ומ"מ מכיון שעמדו אז בתנועה של מס"נ, הנה דוקא אז היתה ה"קבלה". וההוראה: ע"י העמידה במס"נ ו"עד דלא ידע" – "אַרויסגיין פון זיך", הן מצד הנשמה והן מצד הגוף, פועלים התכלית של מ"ת – המשכת עצומ"ה א"ס ב"ה למטה בהתיישבות. שיחה שלפני המאמר והתחלת וסיום המאמר דהתוועדות פורים ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2022
1918
יום א' פ' שמיני, י"ז אדר ב'
יום א' פ' שמיני, י"ז אדר ב'
Mar 20, 2022
10:45
התוכן על פס"ד הרמב"ם שהבטיחה תורה שבסוף גלותן ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - נשאלת השאלה: היתכן?! איך יכול להיות שברגע אחד ישתנה מצב האדם למציאות חדשה מן הקצה אל הקצה, מבעל "לב האבן" בגלות לבעל "לב בשר" בגאולה! ועד"ז בנוגע מצב העולם וכו'?! והתשובה - "כבר הי' לעולמים" עד"ז: א) מ"ש בפ' שמיני: "ביום השמיני" השתנה אהרן ברגע אחד ממצב של לוי שהי' עד אז, למציאות החדשה של כהן גדול! ב) במתן תורה: קודם מתן תורה היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים, ובשעת מ"ת נעשה "אנכי הוי' - אלקיך" - "כחך וחיותך" של כל חלקי הגוף (וכ"ש הנשמה)! (ועד"ז בכללות ישראל, הנה אז נעשה "משה מחיצה לעצמו וכו'" - הגדולים בבנ"י נעשו אז מציאות חדשה של גדולים וכו'). ועד"ז בנוגע לגאולתו הפרטית של כאו"א שבשעת התפלה - שברגע אחד יכול להיות "נגאלין מיד" - להשתנות מן הקצה אל הקצה! וכ"ש שעליו ללמד זכות שזה יכול להיות גם באחרים, שאפילו אלו שע"פ תורה אין להם שום מעלה ונק' סתם "בריות", שייך וצריך לקרב גם אותם לקצה ההפכי - "ומקרבן לתורה"! משיחת מוצש"פ פ' שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשל"ח לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2022
1919
יום ב' פ' שמיני, י"ח אדר ב'
יום ב' פ' שמיני, י"ח אדר ב'
Mar 21, 2022
11:34
התוכן הענין של גלות הוא לגלות שבנ"י יכולים לעמוד בנסיונות של "עבודה קשה . . אשר עבדו בהם בפרך". ןבאמת גם במצב של חירות שנותנים לבנ"י להתנהג באופן של "דתיהם שונות מכל עם" יש את ה"עבודה קשה" לעמוד בנסיונות שלא לחקות את הגויים הרבים שמסביב, ושלא לעסוק בעניני פרנסה כ"מנהג הסוחרים" האינם-יהודים אלא לזכור שלא "כחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה" אלא "ברכת ה' היא תעשיר", ולהתנהג בפועל בהתאם לזה. ו"עבודה קשה" עוד יותר הוא בענין החינוך הבנים והבנות – שההורים דואגים ממה יתפרנסו בעתיד ושהגוים ילעגו עליהם, ולכן נוטים להתפשר ולחנכם באופן שלא יהי' ניכר עליהם שהם יהודים ח"ו. נסיון זה הוא יותר במדינות הרווחה שאין מחיצות והגבלות גשמיים בין יהודים וגויים, ובמילא הסכנה של התבוללות רוחנית, שהיא סכנה גדולה יותר, היא גדולה עוד יותר. [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2022
1920
יום ג' פ' שמיני, י"ט אדר ב'
יום ג' פ' שמיני, י"ט אדר ב'
Mar 22, 2022
10:23
התוכן [המשך] וזהו הנסיון במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" לאחרי הנס פורים ומרדכי הי' "משנה למלך" וכו' – לזכור גם אז ש"ליהודים" יש את ה"לשונם", וש"זכרם לא יסוף מזרעם" – לחנך את הילדים לא להתבייש באופן הלבוש וההנהגה של ה"אַלטער היים". רק דרך זו מביא ל"ברכת ה' היא תעשיר". עד ש"ליהודים היתה .. ויקר" כפשוטו, שעמי הארץ מייקרים זאת, שלמרות כל הגזירות מתנהגים ומחנכים את הילדים באופן של "דתיהם שונות מכל עם". וכפשוטו – שבבוא ימי הפורים יושבים כולם יחד "משפחה ומשפחה" ומספרים את תוכן המגילה עד לסיומו ש"זכרם לא יסוף מזרעם", שהילדים עצמם מחליטים לחנך את זרעם להתנהג באופן שהם "עם מרדכי" ש"לא יכרע ולא ישחווה" ומעדיף להתנהג עפ"י שו"ע, ואם צריך – מסתובב ב"לבוש שק" ולא נכנס ל"שער המלך", עד שהנהגה זו אי"ז אפי' בגדר נסיון כי זהו כל מציאותו, כמו דג במים. ולבסוף, דוקא הנהגה כזו מביא שאת בית המן ניתן לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי, ומרדכי נהי' "משנה למלך". משיחת פורים ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2022
1921
יום ד' פ' שמיני, כ' אדר ב'
יום ד' פ' שמיני, כ' אדר ב'
Mar 23, 2022
11:20
התוכן שאלה בפשש"מ בפ' שמיני: למה התורה מפרטת שמות הבהמות שיש להן רק סימן טהרה א' שאסורות באכילה ולא מסתפקת בזה שאומרת שלבהמה טהורה צ"ל ב' סימני טהרה?! (זה שהתורה מפרטת את שמות שרצי העוף שמותרים באכילה ולא מסתפקת בזה שכותבת את סימני הטהרה שלהם, כי שם באמת לא מספיק הסימני טהרה אלא צריך גם שייקראו בשמות אלו, אבל אין לתרץ כך בנדו"ד) והביאור: בזה מדגישה התורה שאפי' אם ע"י פעולת הרבעת ב' בהמות עם סימן א' זב"ז, ונולדה בהמה עם ב' סימני טהרה, בכל זאת היא אסורה כי "הבא מן הטמא טמא" (בפשש"מ). ב' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2022
1922
יום ה' פ' שמיני, כ"א אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' שמיני, פ' פרה
יום ה' פ' שמיני, כ"א אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' שמיני, פ' פרה
Mar 24, 2022
11:28
התוכן בהתחלת שיעור היומי כותב הרמב"ם: "הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב תרנגולין עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולין ויהי' הרווח ביניהם, צריך להעלות שכר עמלו ומזונו וכו'". וי"ל שבהלכה זו משתקפת כללות עבודת האדם לקונו, וכאן רואים איך שדברי הע"ח (נסתר דתורה), שתכלית וסיבת בריאת כל העולמות הוא בכדי שיתגלו שלימות כחותיו ופעולתיו וכו', והיינו, שהדברים שהיו רק "בכח" יצאו לידי גילוי בפועל, משתקפים ובאים לידי ביטוי בהלכה זו (נגלה דתורה): ה"שותפות" שבין הקב"ה לבנ"י הוא באופן שהקב"ה נותן "ביצים" (שבו כלולים האפרוחים "בכח"), ובנ"י, ע"י חום הקדושה שבהם, עושים מהם "אפרוחים" – מוציאים ומגלים את הענינים שהיו בהעלם (אצל הקב"ה ובתוך העולם). וע"ז פוסק הרמב"ם, שנוסף ע"ז שלעת"ל, לאחרי גמר העבודה, "יתחלקו ברווח", הנה כבר בהתחלת העבודה "צריך (הקב"ה) להעלות שכר עמלו ומזונו" לכאו"א מישראל כדי שיוכל לעבוד את ה' מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב ללא בלבולים בפשטות! ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"ה לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2022
1923
יום א' פ' תזריע, כ"ד אדר ב', ערב כ"ה אדר ב'
יום א' פ' תזריע, כ"ד אדר ב', ערב כ"ה אדר ב'
Mar 27, 2022
10:10
התוכן בא' הקובצים שי"ל לכבוד ש"ק שקו"ט בטעם המנהג שאשה מעוברת לא תהי' "שושבינין" (לחתן-כלה), ונשארו בצ"ע וכו'. ועפ"י המדובר כמ"פ שכ"א מחוייב להתייגע ולנסות להסביר אפי' אותם ענינים שגדולי ישראל שלפניו נשארו בצ"ע, אע"פ שידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו, י"ל בזה עפ"י מה שמדייקים שלשושבינין יהיו איש ואשה דוקא. ועד"ז בנוגע ל"קוואַטער" [מכניס התינוק] בברית-מילה נוהגים שלא תהי' אשה מעוברת, ומדייקים שיהיו איש ואשה דוקא. וי"ל שב' ענינים אלו קשורים זב"ז: עפ"י מ"ש אדה"ז בסידור בנוגע למנהג כפרות בערב יוהכ"פ שלוקחים "זכר לזכר נקבה ונקבה ולמעוברת שוחט ג' א' בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד" מוכח שהעובר הוא מציאות בפ"ע, ולכן, כיון שמדייקים של"שושבינין" ול"קוואַטער" יהיו דוקא איש א' ואשה א' כנגדו, נוהגים גם שלא תהי' אשה מעוברת כי אז יהיו או ב' אנשים ואשה א', או ב' נשים ואיש א'. משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2022
1924
יום ב' פ' תזריע, כ"ה אדר ב'
יום ב' פ' תזריע, כ"ה אדר ב'
Mar 28, 2022
11:52
התוכן [המשך] וי"ל הטעם לזה גופא שמדייקים של"שושבינין" יהיו דוקא איש (א') ואישה (א'), שזהו כמו שהי' ב"חתונה" הראשונה – "יום חתונתו זה מ"ת", ה"חתונה" בין הקב"ה וכס"י, שהיו אז ב' שושבינין – משה מצד ה"חתן", "שושבינא דמלכא", בחי' מיין דוכרין, ואהרן מצד ה"כלה", "שושבינא דמטרוניתא", בחי' מיין נוקבין. והטעם הפשוט לזה עפ"י המבואר בכללות הצורך בענין השושבינין מכיון שהחתן-כלה "אין להם כח מצ"ע" להתקרב א' לשני מצד הבושה, וצריכים מי שיעודד ויחזק אותם וכו', ועפ"י טבע (נוסף על ענין הצניעות) מצליח יותר איש לעודד את החתן, ואשה – את הכלה. ולכן נוהגים כך גם בנוגע ל"קוואַטער" בברית מילה, מכיון שברית-מילה הוא ע"ד ענין החתונה: עפ"י קבלה – ברי"מ קשורה עם ספי' היסוד שזהו הענין ד"שושבינין". ובאותיות פשוטות: ע"י הברית-מילה נעשה "ברית עולם .. בבשרכם" בין הקב"ה לישראל. וע"ד שהי' בשעת מ"ת, ה"חתונה" הראשונה, חיבור בין עליונים ותחתונים. ג' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לע"נ מרת חי' שרה בת ר' יחזקאל ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ה אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2022
1925
יום ג' פ' תזריע, כ"ו אדר ב'
יום ג' פ' תזריע, כ"ו אדר ב'
Mar 29, 2022
12:37
התוכן איתא בגמ' עה"פ "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין": "... יום השביעי שבת הי', שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות אבל עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'". וצ"ל הקשר בין זה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" לזה שאחשורוש "טוב לב המלך ביין"?! ובפרט שהרי אע"פ דזה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" ה"ז בעיקר בשבת, אבל זה ש"עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'" אינו דוקא בשבת?! והביאור: נאמר בגמ' לפנ"ז שאחשורוש התנה "לעשות כרצון איש ואיש" – "כרצון מרדכי והמן". וא"כ דוקא "ביום השביעי" – ש"מצוה לענגו .. ביין ישן" ובמילא גם מרדכי הי' אז מרוצה – הי' "טוב לב המלך ביין", שהביא למפלת ושתי והמלכת אסתר עד להצלת בנ"י וכו'. אלא שמכיון ש"אין קטיגור נעשה סניגור", ולכן נוגע כאן להוסיף שבנ"י לא התנהגו אז כעכו"ם אלא "ישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות וכו'" [המשך יבוא]. ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2022
1926
יום ד' פ' תזריע, כ"ז אדר ב'
יום ד' פ' תזריע, כ"ז אדר ב'
Mar 30, 2022
11:32
התוכן [המשך] ההוראה: כאשר יהודים מתאספים ו"אוכלין ושותין", אפי' אם המאכלים כשרים וכו', ואפי' אם זה ביחד עם "מרדכי", ואפי' אם זה "ביום השביעי" שאז גם האכילה עצמה היא מצוה – צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות" ("אכילה" לנשמה)! גם כאשר עושים "באַנקעט" לשם גיוס כספים למטרת טובות – אין להסתפק באכילה ושתי' בלבד, ואפי' לא ב"דבר תורה" שמטרתו מצות הצדקה... אלא העיקר צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! אדהאמ"צ איחל לעצמו שכאשר חסידים נפגשים ידברו ביניהם על "יחודא עילאה"... אבל עכשיו מדברים על הוראה ברורה מסיפור פשוט בתורה: שאם "ישראל אוכלין ושותין", אפי' יהודים כאלו ש"נהנו מ[זה שמשתתפים ב]סעודתו של אותו רשע", צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! ודוקא הנהגה זו תביא להצלחה גדולה שלא בערך בענינים שבאים לאח"ז, כמו שהיא הביאה אז ל"ליהודים היתה אורה וגו'". משיחת פורים ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2022
1927
יום ה' פ' תזריע, כ"ח אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' תזריע ר"ח ניסן, פ' החודש
יום ה' פ' תזריע, כ"ח אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' תזריע ר"ח ניסן, פ' החודש
Mar 31, 2022
8:46
התוכן א) עומדים אנו בר"ח ניסן, החודש שבו נגאלו בנ"י ממצרים, ומובן שהיום מתחזק החיוב על כ"א "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים". וזה מזכיר גם שבאותו ר"ח ניסן התחילו ההכנות לקראת יציאת בנ"י ממצרים ע"י שקיבלו ע"ע לקיים מצוות השי"ת עוד בארמ"צ (קרבן פסח), ובזכות זה באה הגאולה בפועל. ב) וכמו שבנ"י התחילו ההכנות לבניית המשכן עוד בהיותם בארמ"צ ע"י שלקחו אתם את הקרשים למשכן ודברים אחרים שהיו צריכים לנדבת המשכן, עד"ז יש להתחיל להתכונן כעת, ובמיוחד בר"ח ניסן, לבנין ביהמ"ק השלישי, ע"י שכ"א, כולל ילדי ישראל, עושה מביתו הפרטי "משכן לה'", וע"י עשיית "קרבן לה'" מענינים שצריכים להשתמש בהם לקדושה וכו'. וע"ז ממהרים הגאולה ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2022
1928
יום א' פ' מצורע, ב' ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק מוהריי"צ נ"ע
יום א' פ' מצורע, ב' ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק מוהריי"צ נ"ע
Apr 3, 2022
10:45
התוכן אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' הענין של "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל". הוא התחיל מתוך מס"נ כפשוטה את הדרך בהפצת התורה והיהדות, ועי"ז נעשה לנו קל יותר להמשיך בזה ומתוך הרחבה, ועוד יש לנו "מתן שכרה בצדה" – כבר על פעולה קטנה בהפצת התורה והיהדות נק' בתואר "רב" ו"חכם"... אלא מכיון שהיצה"ר משכנע את האדם שאפשר להקרא "רב" ו"חכם" ע"י ענינים של היפך התורה, ולכן צריך גם היום תנועה קטנה של מס"נ, "מסירות הרצון" – בהתחלה בלבד: לרצות לגשת אל ענין של הפצת היהדות ולהסתפק בתואר "רב" ו"חכם" שע"י זה... ואז יקבל גם את השכר ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה", כיון שה"תוך" של ה"שלא לשמה" של יהודי הוא "לשמה", לקיים רצונו ית'. ולכן "לעולם יעסוק בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה". וזהו "כי נתן מלחמו לדל" – הוא התייגע להכין את ה"לחם" ולתת לנו לחם מוכן, אבל לאכול צריכים לבד... – ללכת בדרכיו במעשה בפועל. משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2022
1929
יום ב' פ' מצורע, ג' ניסן
יום ב' פ' מצורע, ג' ניסן
Apr 4, 2022
10:51
התוכן להתחיל מעכשיו ענין חדש: לשתף גם את הקטנים במבצעים בכלל, והזמ"ג – מבצע פסח: לגשת לילדים ולהציע להם, בדברים היוצאים מן הלב ובאופן המתאים לכל אחד ואחת מהילדים לפי גילם וכו', לעזור להורים בהכנות לחג הפסח, ושהם יהיו מהמתעסקים הראשיים בזה, ולעשות תחרות בין הילדים בזה ולחלק פרסים לאחרי החג למי שיביא פתק מהורים שעזרו בהכנות לפסח וכו', ועל המחנכים ומחנכות להכניס את עצמם בזה להשפיע על הילדים וכו', ולהתחיל בזה עוד היום – שבועיים לפני החג. משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2022
1930
יום ג' פ' מצורע, ד' ניסן
יום ג' פ' מצורע, ד' ניסן
Apr 5, 2022
11:40
התוכן מבין כל החגים, יש לחג הפסח נשיאת-חן מיוחד אצל כל ילדי ישראל בכל מצב שהם [וי"ל הטעם מדוע דוקא לחה"פ יש השפעה חזקה ביותר על כל בנ"י, גם על מי שהוא בדרגא תחתונה ביותר, ה"ז מפני שזהו כל ענינו חה"פ – "לקחת לו גוי מקרב גוי", שהקב"ה הוציא את בנ"י ממצב של "מקרב גוי" וקירבם אליו]. ויש לנצל א"ז לפעול עליהם, בדרך המתאים, שיקחו חלק פעיל בההכנות ל"חג הפסח כשר ושמח", והם ישפיעו על הגדולים – "והשיב לב אבות – על (ידי) בנים". כאשר הבן או הנכד יבוא הביתה ויספר בהתפעלות ששמע היום שהסיפור הנפלא אודות משה רבינו ("מאָסעס") שהי' שליח הקב"ה להוציא בנ"י ממצרים וכו' – שייך לו אישית, והוא יהי' זה שיוביל את ה"סדר" בליל חה"פ, ובמילא הוא רוצה להתכונן לזה – כ"ז יגרום למהפיכה לטובה בעשרות אלפי בתים יהודים! ויש להתחיל עם הפעולות כבר מילדי הגן. ויש "לקפוץ" מיד לתוך הפעולות בזה, ולפרסם הדברים בכל העיתונים וכו'. "אין נקי" מפעולות אלו! וזהו ה"רעיון הפראי" – לפעול על הילדים, והם ישפיעו על הגדולים! משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2022
1931
יום ד' פ' מצורע, ה' ניסן
יום ד' פ' מצורע, ה' ניסן
Apr 6, 2022
7:10
התוכן זה שאומרים שהנחת תפילין מביאה ש"עמי הארץ ..יראו ממך", או שקביעת מזוזה מוסיפה בטחון לכאו"א מישראל – אינה ירידה בקדושת תומ"צ, אלא רצונו ית'. כי כל יהודי יקר בעיני ה'. וכמ"ש בגמ' ש"אמרה תורה שמו של ה' שנכתב בקדושה ימחה על המים" כדי להביא שלום ביו איש ואשתו. וידוע המשל שהקב"ה מסר את "האבן היקרה שבכתר המלך" כדי שישחקו אותה, על הספק – אולי זה יציל את "בנו יחידו החולה". ואפי' רכוש יהודי יקר בעיני ה' – "התורה חסה על ממונם של ישראל", וכמ"ש בנוגע לנגעי בתים [ברביעי דפ' מצורע] ש"וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע וגו'", וכפרש"י "שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה .. על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה" – אע"פ שמדובר (רק) אודות כלי חרס של יהודי במצב ירוד כזה שרק עונש נסי (נגעים) יכול להשפיע עליו! משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2022
1932
יום ה' פ' מצורע, ו' ניסן, ערב יום ועש"ק פ' צו, שבת הגדול
יום ה' פ' מצורע, ו' ניסן, ערב יום ועש"ק פ' צו, שבת הגדול
Apr 7, 2022
12:09
התוכן חה"פ קשור עם ענין החינוך: כל ההגדה מיוסדת על "הבן שואל", וזה צריך ויכול להיות אצל כל הד' סוגי בנים – "כנגד ארבעה בנים דברה תורה", אין להתייאש ח"ו אפי' מה"שאינו יודע לשאול" אלא צ"ל "את פתח לו" וכו'. ומזה שהסדר בהגדה הוא שהענין של ה"אינו יודע לשאול" מזכירים רק לאחרי "הבן שואל מה נשתנה" ואמירת עבדים היינו, מוכח, שבכלל כל ילד יהודי שייך לשאול "מה נשתנה"! (והענין של ה"אינו יודע לשאול" הוא רק בנוגע לפרטים). ובנוגע לילדים כאלו שלא נמצאים בכלל בשולחן הסדר, ואין להם אבא ששייך לענין של "את פתח לו"?.. ע"ז יש הענין של "שבת הגדול" (והימים) שלפני הפסח – לדאוג לזה שלא יהי' אף ילד יהודי א' שלא יוכל לשאול "מה נשתנה"! ב' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2022
1933
יום א', ט' ניסן
יום א', ט' ניסן
Apr 10, 2022
11:17
התוכן המטרה שה' נותן לאדם אריכות ימים היא – שיוסיף בעבודתו בענינים הקשורים לנשמתו. כתוצאה מה"שאלה" כיצד אפשר לומר זאת כאשר במשך השנים שהאדם מתבגר נחלשים כחות הגוף – יש שאף נוהגים בפועל שכאשר מגיעים כבר קרוב לגיל 50 פורשים ל"גימלאות"... וע"ז אומרים "אדם לעמל יולד" – ה' ברא את האדם למטרה מסויימת – לגלות אלקות בעולם, ואם הוא נתן לו שנה נוספת לאחרי שהגיע לגיל 50 וכיו"ב – הרי זו הוכחה שיש לו עדיין שליחות מסויימת לפעול בעולם. ואדרבה – אם התבגר ביחס לגוף בודאי שעליו להתבגר ולהוסיף עוד יותר בנוגע לנשמתו. והרי בנוגע לענינים רוחניים אסור להיות "שמח בחלקו". ואף שמרגיש שכחותיו נחלשים – הרי "כשקשורים למעלה אין נופלים למטה". אלא שצ"ל "עמל" מצדו, ואז יראה ש"הקב"ה עוזרו" [המשך יבוא] משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2022
1934
יום ב', י' ניסן, ערב יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
יום ב', י' ניסן, ערב יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
Apr 11, 2022
11:18
התוכן [המשך] ועוד: כאשר האדם מתקשר לה', שעי"ז ה"ה מתאחד עם ה"כלל" כולו שנברא ומתהווה תמיד על ידו ודורש מהם "לעבדו שכם אחד" – רואה הוא שהולך וגדל דור חדש וצעיר, בעל כחות רעננים ומחודשים, וכל זה – באותו "גוף" שהוא חלק ממנו. ועפ"י חשבון זה – הרי משנה לשנה הולך וגדל גם כחו עד ל"גבורות", יחד עם המעשים טובים שמוסיף תמיד שהם נצחיים (דלא כמעשים בלתי-רצויים שיתבטלו בסוף ע"י תשובה שבודאי יעשה כ"א). ומכ"ז מובן שאין מקום ח"ו ליציאה ל"גימלאות" והפסקת העשי'. וכאשר מחליט להתנהג כך, ומקיים זאת בפועל – מובטח לו שיצליח, וה' ישחרר אותו מכל הדאגות, ודאגתו היחידה היא – כיצד למלא את שליחותו באופן הנעלה ביותר, ובכך יכריע את העולם כולו לכף זכות. ואשרי חלקו וזכותו של כאו"א שיפעל בכיוון האמור. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2022
1935
יום ג', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
יום ג', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו
Apr 12, 2022
10:54
התוכן גם בזמן שרואים בעיני בשר ש"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" תובעים מכאו"א להיות בשמחה אמיתית! וכשמסתכלים במזמור קכ"א שבתהלים רואים שאי"ז סתירה כלל! - מכיון ש"מאין יבוא עזרי" - כל יהודי מקבל עזר מבחי' "אין" ("אין - מזל לישראל")! ועוד: "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" - העזר נמשך למטה בטוב הנראה והנגלה! ועוד: העזר נמשך גם בעוה"ז התחתון שיש קס"ד ששייך "שינה" ח"ו למעלה, ועאכו"כ אם יש אצל בנ"י ה"ישן מן המצוות", בכל זאת יש לנו את ההבטחה הגמורה ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (מכיון שהעזר לישראל נמשך מבחי' "אין" ששם ישנו רק בחי' "עינא פקיחא" ולא שייך כלל ענין השינה, ו"לית שמאלא בהאי עתיקא" וכו')! ובמילא ניתן להיות בשמחה אמיתית גם בזמן הגלות! ואדרבה, השמחה תפרוץ את גדרי הגלות (ולפלא שלא ניסו דרך זה ע"ע). ג' חלקים משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א נשיא דורנו לים הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב, יום הולדת מאה ועשרים שנה נדבת ר' ראובן הלל שי' בחורבערג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2022
1936
יום ב' פ' ויגש, ו' טבת, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ויגש, ו' טבת, ה'תשפ"ד
Dec 18, 2023
12:36
התוכן במ"ש הרמב"ם ש"מצות עשה להתפלל כל יום" ביארו המפרשים שזהו דוקא בשעה שמרגיש חסרון בצרכיו. ולפי"ז יוצא דעפ"י נגלה, יתכן אדם "שיתפלל כל היום כולו" ואעפ"כ לא התפלל מימיו תפלה מן התורה – אם אינו מרגיש שיש לו חסרון! ועד"ז בנוגע למצות ק"ש שקו"ט אם זהו מה"ת וכו'. והנה ע"י לימוד החסידות, שהיא מבארת את הדרך להתבוננות בגדולתו ית' ובשפלות האדם עד שהאדם מרגיש את עצמו במצב של חסרון עצום, עד שזה נוגע לו – אזי נעשה אצלו מצוה מן התורה להתפלל ולבקש צרכיו! ועד"ז בנוגע לק"ש: כאשר קורין ק"ש לאחרי הקדמת ההתבוננות שבתורת החסידות בתוכן ברכת ק"ש ד"הבוחר בעמו ישראל באהבה" וכו' ובאים להרגשה שנמצאים בהיכלו של המלך שהדין הוא ש"מאן במחוי במחוג וכו'" – מוכרח הוא מן התורה לעמוד בתנועה דמס"נ ד"הוי' אחד" ואהבה ד"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"! נמצא דעפ"י שו"ע מובן ההכרח שבלימוד החסידות, כיון שעי"ז יוצאים המצוות דק"ש ותפלה שבכל יום מגדר של רבנן למ"ע מן התורה לכל הדעות. ב' חלקים מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2023 Synopsis The Rambam writes, “It is a positive mitzvah to daven every day”; the commentaries explain that this applies only when one davens to Hashem to provide his needs that he lacks. Accordingly, it is possible according to Nigleh for a person to “daven all day long” and yet never perform the biblical mitzvah of davening – if he doesn’t feel he lacks anything! Similarly, there’s a discussion as to whether the mitzvah of Kerias Shema is a biblical obligation etc. But by studying Chassidus, which explains the path of contemplating Hashem’s greatness and the lowliness of man, to the point that one truly feels he is terribly lacking – then his davening has the force of the biblical mitzvah of davening for his needs! And so, too, regarding Kerias Shema: when one prefaces his Kerias Shema with the brachos of Kerias Shema as explained according to Chassidus – “who chooses his people Yisrael with love” etc. – and reaches the level of being “in the King’s palace” (where “one who gestures in the presence of the king etc.”) – he is biblically obligated to have mesiras-nefesh for Hashem’s oneness and to love Him “with all your heart and all your soul and all your might”! Thus, we see how it is imperative according to Shulchan Aruch to study Chassidus – because it is through studying Chassidus that one turns his davening and Kerias Shema from a rabbinic obligation to a biblical obligation every day, according to all opinions. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2023 לזכות מרת צלחה חנה בת רבקה גיטל שתחי' עמאר ליום הולדת שלה ו' טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי'
1937
יום ה' פ' וישלח, י"ז כסלו, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' וישלח, י"ז כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 30, 2023
11:56
התוכן לימוד פנימיות התורה הי' בכל הדורות, ובפרט בדורו של רשב"י שעסק בלימוד התורה באופן של "בי' אחידא בי' להיטא כו'", שזהו הענין דלימוד פנימיות התורה, וגילה זאת לחבריו [וזה פעל על כל אנשי דורו, וכמובן במכ"ש וק"ו מדבריו של רשב"י "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" – היינו שמסר נפשו עבור אנשי דורו, וכמו משה רבינו באמרו "ואם אין מחני נא מספרך" – שמסר נפשו גם עבור חוטאי העגל!], ומזמן האריז"ל "מותר ומצוה לגלות זאת החכמה" – אבל עדיין זה לא הגיע עד ל"חוצה", אלא ההשפעה שם אז כתוצאה מגילוי האור דפנימיות התורה במקום מסויים. חידושו של אדה"ז הוא – מצד ההכרח שבדבר שנעשה אז, כידוע המשל שלו משחיקת האבן היקרה שבכתר המלך בשביל הצלת בנו ממחלתו – להפיץ ולגלות את ה"מעיינות" עצמן בכל החוגים ובכל המקומות עד ל"חוצה" עצמו. וזה נפעל בהגאולה די"ט כסלו ע"י ממשלת המדינה עצמה, היינו שה"חושך" עצמו הכריז שיש להפיץ פנימיות התורה. משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2023 Synopsis The inner dimension of Torah was studied in every generation, particularly in the generation of Rashbi, who studied Torah in such a way that “I am one with Him, I have passion for Him” etc. – which refers to the of the inner dimension of Torah, which he revealed to his colleagues. And if Rashbi was able to “exempt the entire world from judgment” – by having self-sacrifice for the people of his generation (like Moshe, who advocated even for those who sinned with the golden calf – “erase me from Your book”) – certainly, then, his study of the inner dimension of Torah impacted his entire generation. And since the time of the AriZal, “it is permitted and a mitzvah to reveal this wisdom.” However, in the AriZal’s time it still didn’t reach the “outside;” its effect was from being revealed in a particular place. What the Alter Rebbe added (due to the necessity of the time – like his analogy of grinding the crown jewel in order to heal the prince) was to spread the wellsprings themselves everywhere, even to the “outside.” And in the redemption of Yud Tes Kislev, this was brought about by the government itself: the darkness itself proclaimed that the inner dimension of Torah must be disseminated. Excerpt from sichah of Thursday night, Yud Tes Kislev 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2023 לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ
1938
יום ועש"ק פ' וישלח, י"ח כסלו, ה'תשפ"ד– ערב חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות –
יום ועש"ק פ' וישלח, י"ח כסלו, ה'תשפ"ד– ערב חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות –
Dec 1, 2023
10:23
התוכן אופן סיפור המעשה של המאסר והגאולה ע"י ר' נחום נכדו של אדה"ז הי', שהי' מקדים לספר אודות עשר שנים שהי' אדה"ז אצל המגיד, חמש שנים שהי' ראש החבריא קדישא, ועשרים שנה שעסק בהתפשטות תורת החסידות, ואז הי' המאסר. ולכאו', מדוע לא התחיל כבר מלידת אדה"ז? אלא מכיון שהקטרוג למע' והמאסר לא הי' קשור עם עצם הענין שנשמה כזאת היתה בעולם, אלא כאשר נשמה זו התחילה לגלות תפקידה וענינה בעולם. וזה התחיל בנסיעתו להמגיד. וההוראה: כל זמן שאין לאדם העלם והסתר, מנגדים קשיים וספיקות, ה"ז סימן שעדיין לא התחיל למלא תפקידו בעולם! ומהי התחלת מילוי התפקיד – להיות תלמיד ומקבל במשך עשר שנים! ובמכ"ש וק"ו מאדה"ז: שעלי' שלא בערך שלו ברוחניות באה דוקא ע"י הקדמת הדוחק בגשמיות והספיקות, ועד"ז העלי' של כ"א קשורה ומתחילה דוקא כשעוסק בענינים שבהם צריך יגיעה דוקא. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2023 Synopsis When the Alter Rebbe’s grandson R’ Nachum would tell the story of the imprisonment and release of Yud Tes Kislev, he would begin by describing how the Alter Rebbe spent ten years as a student of the Maggid, followed by five years as the head of the Chevraya Kadisha, followed by twenty years working to spread Chassidus, which was followed by his arrest. Seemingly, why didn’t he begin with the Alter Rebbe’s birth? The answer is because the imprisonment was decreed above not just because there was such a soul in the world, but because that soul started to be revealed in the world, which began when he traveled to the Maggid. The lesson is that as long as a person doesn’t encounter challenges, doubts and opposition, that shows he hasn’t yet begun to fulfill his mission in the world. How does one begin fulfilling his mission? By being a student and mekabel for ten years, as we find by the Alter Rebbe: only after setting out to be a student, and experiencing hardship, did he come to the ultimate spiritual elevation. And this applies all the more so to every individual: one’s ultimate revelation depends on, and begins, specifically when he involves himself in work that requires toil. Two excerpts from sichah of 19 Kislev 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2023 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
1939
יום א' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו, ה'תשפ"ד
יום א' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו, ה'תשפ"ד
Dec 3, 2023
11:29
התוכן לאחרי ששוחרר אדה"ז אמר שרצונו ללכת לדירת החסיד ר' מרדכי ליעפלער, אלא שב"טעות" הובילוהו לדירתו של מנגד שציערו במשך כמה שעות, עד שחסידים מצאו אותו ורצו "לשלם" למנגד, אבל אדה"ז לא נתן להם מצד "כבוד האכסניא", וגמר את הכוס תה ויצא [באור לכ' כסלו]. ולכאו' הרי הגאולה היתה באופן נסי ואיך שייכת "טעות" שיכנס לדירת מנגד, ששם, בגלות אצל יהודי, הי' לו יותר צער מבגלות אצל הגויים?! ומוכרח לומר שגם זה הי' שלב בגאולה, ואדרבה – הנקודה של גאולת אדה"ז היא שזו לא היתה באופן שצד א' ניצח, אלא "כי ברבים היו עמדי", וזה התבטא בהתחלת הגאולה שנכנס לדירת המנגד והוא נתן לו כיבוד (כוס תה)! וההוראה: כאו"א מבנ"י צ"ל שותף בעבודה של הפצת המעיינות, והיום לא יכול להיות מנגדים אמיתיים כי כל ההתנגדות היתה בנוי' על החשש שדרך החסידות יביא קולות, ובפועל רואים שזה הביא לחומרות ולא לקולות! משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2023 Synopsis When the Alter Rebbe was freed from prison, he wanted to go to the home of the chassid R’ Mordechai Liepler, but was taken to the home of an opponent of Chassidus, who antagonized the Alter Rebbe for a few hours. When the chassidim discovered this, the Alter Rebbe forbade them from causing the man any trouble, and finished the cup of tea the man had prepared for him [on the night of 20 Kislev]. Seemingly, after such a miraculous liberation, how could such a “mistake” have happened, that the Alter Rebbe now suffered even more at the hands of a Jew than he had at the hands of gentiles? We must say that this, too, is part of the liberation: the key point of the liberation was that it wasn’t a victory of one side over the other; rather, “his soul was redeemed in peace” because “the many were with me.” This was expressed at the very beginning of his liberation, when a Jew who opposed Chassidus now acknowledged the liberation and provided refreshments in its honor! The lesson is: every Jew must participate in the work of spreading the wellsprings; today, there can no longer be true opponents, because the opposition was based only on a fear that chassidus would result in leniencies in Torah and mitzvos, but in fact we see that it resulted in keeping Torah and mitzvos more stringently! Excerpt from sichah of Yud Tes Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2023
1940
יום ב' פ' וישב, כ"א כסלו, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' וישב, כ"א כסלו, ה'תשפ"ד
Dec 4, 2023
11:46
התוכן הסיוע לענין הגאולה משלישי דפ' וישב, דלכאו' הרי מדובר אודות מכירת יוסף למצרים – היפך ענין הגאולה?! ויובן עפ"י המסופר אודות ההגירה מפולין לאמריקה בשנים שלפני מלחמת עולם הא', כשהתחיל הישוב היהודי באמריקה, שאז הסתכלו ע"ז כאילו נוסעים ממקום של הרחבה בגו"ר ל"פינה נדחת" בגו"ר, ונסעו לשם רק בלית ברירה וכו'. אבל במשך הזמן, ראו איך שיהודים אלו היו בבחי' "לפליטה ... למחי' שלחני לפניכם", ובפרט לאחרי הגזירות והשמדות ר"ל במלחמת עולם הב' כאשר "יעקב ובניו ירדו מצרימה", שמצאו באמריקה בתי כנסיות ומדרשות בשעה שמעבר לים כבר לא היו. אבל היהודים באמריקה יכולים להיות "לפליטה" רק כאשר גם כשנמצאים ב"מצרים" ומנהלים שם ענינים, "משנה למלך", זוכרים את הבתי-כנסת ומדרש שב"בית הישן", ומתגעגעים לזה, ו"יוסף" מתנהג כב"בית אבי", שזה מתבטא גם בזה ששולח את ילדיו לישיבות וכו'. משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2023 Synopsis Seemingly, the Chumash for Tuesday of Parashas Vayeshev, which talks about Yosef being sold to Egypt – reflects the opposite theme of the redemption of Yud Tes Kislev?We can understand this based on the view in years bygone of Jews relocating from Europe to America. In the days before the first world war, America was viewed as a remote corner, physically and spiritually inferior, and people travelled there only because they had no choice etc. But with time, it came to be seen that when those Jews who had come here “were sent to preserve life,” especially in the wake of the destruction of the second world war, when “Yaakov and his sons went down to Egypt” and they found shuls and study halls in America – at a time that wasn’t possible in Europe. But Jews in America can only serve as “a great deliverance” in Egypt when they remember the shuls and study halls of the shtetl of old, and yearn for it, and model their lives after it, like Yosef, who even in Egypt made sure to educate his children in the ways of his father Yaakov etc. Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Vayeshev, Yud Tes Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2023 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
1941
יום ג' פ' וישב, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' וישב, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ד
Dec 5, 2023
12:22
התוכן [המשך] ולכן כ"ז שיעקב רק שמע שיוסף "מנהל במצרים עסק גדול" עדיין לא הי' בטוח ש"אפשר לסמוך עליו", ודוקא כאשר ירד למצרים וראה ש"יוסף חי" שם כפי ש"יעקב" רוצה, ו"מצרים" לא משפיע עליו על אף היותו שם כו"כ שנים ו"משנה למלך", ויוסף בוכה אז על הביהמ"ק שיחרב לאחרי אלפי שנים – אמר "אמותה הפעם", שסומך על יוסף שיעשה את העבודה בשבילו. ואז מתגלה שמטרת ירידת יוסף למצרים, שלישי דפ'וישב, היא "לפליטה .. למחי' וגו'" – להקים במצרים "בית הוראה" כבא"י. וכ"ה בנוגע לירידת הנשמה בכלל. ומזה חיזוק גדול בענין י"ט כסלו: ש"ירידת" ה"מעיינות" בהבנה והשגה באופן שגם הנפה"ב תוכל להשיגן, אינה אלא כדי שיהי' "להחיות [גם ה]עם רב". וע"י הנתינת-כח של הרביים, עושים, ע"י "גמ"ח", גם בגלות, מקום ל"עוסק בתורה" ו"מתפלל עם הציבור", באופן ש"פדאני לי ולבני", שניכר שם אלקות וחיי יהודיים אמיתיים! משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2023 Synopsis [Continued.] Therefore, as long as Yaakov only heard that Yosef was alive and running Egypt, he didn’t know if he could rely on him; but when he came to Egypt and saw that “Yosef was alive” – that he lived his life the way Yaakov wanted, that Egypt and his position of power had no effect on him, and that he still cried over the destruction of the Beis Hamikdash hundreds of years in the future – he said “I will die this time,” knowing he could rely on Yosef to do his work. And then it became clear that the real purpose of Yosef’s descent to Egypt, as it says in shelishi of Parashas Vayeshev, is “for a deliverance and to preserve life” etc. – to establish a proper place of Torah study in Egypt etc. And the same applies to the soul’s descent into the world in general. Similarly, regarding Yud Tes Kislev: Though the wellsprings “descend” to such a low level that even the body and animal soul can understand and grasp them, the purpose is lehachayos am rav– to give life even to the “am rav”, those on a very low level. With the powers given to us by the Rebbe’im, through our “gemilus chassadim”, even in exile we can establish a place for “toiling in Torah” and for “davening with the congregation”, in such a way that “he had redeemed Me and My children” – that we see G-dliness and true Jewish life! Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Vayeshev 5725. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2023
1942
יום ד' פ' וישב, כ"ג כסלו, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' וישב, כ"ג כסלו, ה'תשפ"ד
Dec 6, 2023
11:45
התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב" פרש"י "ביקש יעקב לישבבשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף". והנה מכיון שהקב"ה הבטיח ליעקב "היטב איטיב עמך" הנה בודאי התמלאה בקשתו בפועל. וכמובן מדברי רש"י עצמו, שהרי "רוגזו של יוסף" הי' י"א שנה לערך אחרי חזרת יעקב לארץ כנען, שבתקופה זו ישב בשלוה. ויתירה מזו: בחמישי דפ' וישב מסופר גם אודות הצלחתו של יוסף במצרים וכו' – התחלת ביטול רוגזו של יוסף, ובפרט עפ"י ביאור הצ"צ עה"פ "ויהי (יוסף) איש מצליח" שענין ההצלחה הוא כאשר השפע נמשך מלמעלה מסדר השתלשלות, בלי לעבור את סדר ההשתלשלות, שאז נמשך השפע למטה תיכף ומיד בלי עיכוב. וזהו"ע ד"יפוצו מעיינותיך חוצה", שהמעיינות עצמם מגיעים באופן ישר להחוצה – "הצלחה" בתורה. וההוראה: עפ"י מאחז"ל ש"כל ישראל נק' ע"ש יוסף" מובן שבכח כ"א להצליח בעבודה ד"יפוצו מעיינותיך חוצה", ובפרט שנשיא דורנו נק' "יוסף", ונמשכות ההצלחה והברכות למטה מטה בפועל, עד לגאולה אמיתית והשלימה. משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2023 Synopsis On the pasuk at the beginning of Parashah Vayeshev, “and Yaakov dwelt” Rashi explains, “When Yaakov sought to dwell in tranquility, the trouble of Yosef sprang upon him”. Being that Hashem promised Yaakov that “I will surely do good with you,” we must say that this wish of Yaakov was fulfilled. We can understand this based on Rashi’s explanation that the “trouble of Yosef” took place eleven years after Yaakov returned to the land of Canaan – during which he “dwelt in tranquility.” Moreover: the fifth aliyah of Vayeshev discusses Yosef’s success in Egypt etc. – which marks the beginning of the nullification of the “trouble of Yosef”. Especially based on the Tzemach Tzedek’s explanation on the verse “and he was a successful man” – that “success” is when Hashem’s brachos comes down from above seder hishtalshelus, without passing through seder hishtalshelus, in which case they come down below directly without delay. And this is also the idea of “spreading the wellsprings to the outside” – that the wellsprings themselves come straight to the outside. The lesson is: Our Sages taught that “All Jews are called by the name Yosef”; thus it is understood that every Jew has the ability to succeed in the service of spreading the wellsprings to the outside, especially being that the name of the leader of our generation is Yosef. And all the success and brachos will come down below practically, to the point of the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2023 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
1943
יום ה' פ' וישב, כ"ד כסלו, ערב חנוכה, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' וישב, כ"ד כסלו, ערב חנוכה, ה'תשפ"ד
Dec 7, 2023
10:23
התוכן ערב חנוכה שייך במיוחד לחנוכה: אע"פ שבכל ערב שבת וחג ישנו הדין ד"תוספת שבת" וכיו"ב אבל רק כ"הוספה" לעיקר, משא"כ בחנוכה, הנה זמן הדלקת נר הא' (ועד"ז בכל יום) דחנוכה, לכתחילה הוא "משתשקע החמה" – בערב חנוכה לפני צאת הכוכבים! (וי"ל א' הביאורים בזה, כי נרות המקדש, מקור הענין דנרות חנוכה, מצותן ביום). ועד"ז בנוגע למעשה בפועל: בכדי להדליק נר הא' דחנוכה כמצותו לכתחילה מיד כשתשקע החמה, עליו להכין א"ע לזה כבר בערב חנוכה, וכ"ש כשמדובר בנוגע ההכנות ל"מבצע חנוכה", שזה מכריח עוד יותר לנצל את השעות הנותרות דערב חנוכה כדי שכאו"א יוכל להדליק את נר הא' דחנוכה, שבו כלול כל שמונת ימי החנוכה, וכמצותו לכתחילה מיד "משתשקע החמה". משיחת מוצש"פ וישב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2023 Synopsis Erev Chanukah has a unique connection to Chanukah: Though every there is an obligation to “add” to every Shabbos and Yom Tov from the day before it, in that case, the addition is ancillary to the day itself. But on Chanukah, the set time for lighting the first candle is specifically on Erev Chanukah before nightfall! (We can explain that one explanation is because the Menorah in the Beis Hamikdash was lit during the day). Similarly, as a practical matter: in order to light the first candle at its proper time immediately upon sunset, one must prepare the candles on Erev Chanukah; certainly, when it comes to Mivtza Chanukah – it is imperative to utilize the remaining hours of Erev Chanukah to see to it that every Jew has the ability to light the first candle, which encompasses all eight days of Chanukah, and in the optimal manner – immediately after sunset. Excerpt from sichah of Motza’ei Shbbos Parashas Vayeshev, night of Erev Chanukah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2023
1944
יום ועש"ק פ' וישב, כ"ה כסלו – יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' וישב, כ"ה כסלו – יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ד
Dec 8, 2023
11:35
התוכן חנוכה וי"ט כסלו קשורים עם גילוי והפצת פנימיות התורה: חנוכה ענינו "נס השמן", ו"שמן" רומז על פנימיות התורה ("לחם" ו"מים" (המוכרחים לקיום האדם) רומז על נגלה דתורה, "יין", ש"נכנס יין יצא סוד", רומז על פנימיות התורה, ובזה גופא "שמן" (ש"צף על גבי יין") רומז על "רזין דרזין"). אבל, לאחרי כל העילויים של ה"שמן" עצמו, כולל השמן שהי' "חתום בחותמו של כהן גדול", הנה התכלית היא "להדליק" את השמן ולהאיר על ידו את בית המקדש, ועי"ז – את כל העולם. שבזה מתבטא נס השמן דחנוכה – שלא זו בלבד שמצאו את פך השמן אלא ש"הדליקו ממנו שמונה ימים". וזהו גם שנר חנוכה "מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ". וזהו "יתרון האור" שנעשה "מן החושך" דוקא בגאולת אדה"ז ממאסרו – הענין דהפצת המעיינות של "רזין דרזין" חוצה, ובאופן ד"יתפרנסון מיני'", שחודר בפנימיותו של האדם ומתענג בזה (כמו אכילת לחם ועניני תענוג). ב' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2023 Synopsis Chanukah and Yud Tes Kislev are associated with spreading the inner dimension of Torah: the miracle of Chanukah occurred with oil, which symbolizes the inner dimension of Torah. (“Bread” and “water,” which are essential for human sustenance, symbolize the revealed dimension of Torah. “Wine” represents the secrets of Torah (when wine enters, a secret emerges”), and “oil,” which “floats on top of wine” represents the “secrets of the secrets.”) However, notwithstanding all the qualities of “oil” itself, including the oil that was “sealed with the seal of the Kohen Gadol” – the ultimate goal is to “kindle” the oil and use it to illuminate the Beis Hamikdash, and thereby, the entire world. And this is the miracle of the oil on Chanukah – not just that they found the jar of oil, but that “they kindled from it for eight days;” this is also why the Chanukah candles are placed “at the entrance of one’s home from the outside.” Similarly, this is the “superiority of the light” that emerged “from the darkness” when the Alter Rebbe was released from prison – the dissemination of the secrets of the secrets to the outside, and in a manner of being “sustained from it,” meaning that it permeates a person’s inner core and causes him enjoyment (like bread etc.). Two excerpts from sichah of Thursday night, 19 Kislev 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2023
1945
יום א' פ' מקץ, כ"ז כסלו – יום ג' דחנוכה, ה'תשפ"ד
יום א' פ' מקץ, כ"ז כסלו – יום ג' דחנוכה, ה'תשפ"ד
Dec 10, 2023
7:44
התוכן מבואר בדא"ח טעם החילוק בין נרות המקדש שהדליקו אותם ביום, ונרות חנוכה שזמן הדלקתן הוא "משתשקע החמה", כי החידוש דנרות חנוכה הוא שבכחן להאיר את החושך ולהפכו לאור, "וה' יגיה חשכי", עוד בזמן הגלות. וזוהי ההכנה לקיום היעוד ד"לילה כיום יאיר" בביאת משיח צדקנו. וזהו הקשר עם פ' השבוע – "ויהי מקץ שנתיים ימים", עפ"י פי' האריז"ל בזה שזה קאי על "ותעמוד לגורלך קץ הימין" – ביאת המשיח. וכיון שאנו נמצאים ברגעים האחרונים של הגלות הרי תיכף ומיד בא "קץ הימין". משיחת מוצש"ק פ' וישב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2023 Synopsis Chassidus explains the difference between the Menorah in the Beis Hamikdash, which was lit during the day, and the Chanukah candles which are lit specifically “after sunset” – because the unique quality of the Chanukah candles is that they have the ability to light up the darkness and transform it to light – “Hashem lights my darkness” – even when it’s still exile. And this is the preparation for the fulfillment of the promise that “night will light up like day,” with the coming of Moshiach Tzidkeinu. And this is the connection to the parashah of the week – Vayehi mikeitz shnasayim yamim, based on the AriZal’s explanation that this refers to the keitz hayamin(“the end of days”) – “arise to your lot at the end of days” – the coming of Moshiach. And since we are in the final moments of exile, we will immediately have the end of days. Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayeshev 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2023
1946
יום ב' פ' מקץ, כ"ח כסלו – יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' מקץ, כ"ח כסלו – יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ד
Dec 11, 2023
11:55
התוכן בקשר לנס השמן בחנוכה, ידועה השאלה למה הוצרכו לנס כדי להדליק המנורה בשמן טהור, הרי הדלקת המנורה היא עבודת ציבור ו"טומאה דחוי' היא בציבור"? [מה שתירצו שלא היו יכולים להדליק בשמן טמא כי אז היתה המנורה נטמאת, ומכיון שזו היתה אז מנורה חדשה, הרי בהדלקת הנרות הי' גם הענין דחינוך המנורה, וזה לא מצינו שיוכל להיות בטומאה – אינו מספיק, שהרי בלאה"כ הוצרכו לעשות את המנורה מעץ שלא תקבל טומאה וכו'] אלא אע"פ שעפ"י דין היו יכולים לחנך המקדש והמנורה כו' בטומאה, עשה ה' נס שיוכלו לעשות זאת בטהרה, כדי להראות חיבתן של ישראל שעושים מצוה יסודית כזו – בטהרה. וההוראה: בזמן הגלות מתבטאת חיבתן של ישראל בזה שמוסרים נפשם אפי' על דקדוק והידור שאפשר למצוא לו "היתר" עפ"י שו"ע, כדי שלא ליפרד ח"ו מההתקשרות עם ה'. וכשמתנהגים באופן כזה, הנה גם כאשר זה מעטים וחלשים נגד רבים גיבורים – מצליחים! משיחת ליל נר ג' דחנוכה, ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2023 Synopsis Regarding the miracle of the oil on Chanukah, the question is asked: why did they need a miracle to light the Menorah with pure oil, if the Menorah is a community service, and “impurity is overridden for the public”? (The answer is given that since it was a new Menorah, it’s initiation as a service vessel would be by lighting it; since we don’t find that impurity is overridden in the case of service vessel not yet initiated, the Menorah would have become impure once the impure oil was poured into it. But this answer isn’t sufficient, because in any event they made the Menorah of wood in order that it wouldn’t be susceptible to impurity etc.) The answer is that even though they legally could have dedicated the Beis Hamikdash and the Menorah etc. in a state of impurity, nevertheless, Hashem performed a miracle to enable them to do it purity, to show His love for the Jewish people etc. The lesson is: during the exile, the love of the Jewish people is expressed by having mesiras-nefesh even for a minor detail of Yiddishkeit; even when it’s possible to find a permissible way to do something in “impurity”, we decline to do so, in order to not be disconnected from Hashem chas v’shalom. And when we conduct ourselves this way, even if we are the few and weak against the many and the mighty – we succeed. Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2023 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
1947
יום ג' פ' מקץ, כ"ט כסלו – יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' מקץ, כ"ט כסלו – יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ד
Dec 12, 2023
11:58
התוכן לא רק המדות שבלב אלא גם ענינים שבשכל צ"ל קשור עם מקור האמת והטוב, שזהו הקב"ה. כי כשמקורו של השכל אינו בקדושה – אין לסמוך ע"ז שהשכל כשלעצמו ינהיג אותו באופן המתאים, אלא התוצאות יכולים להיות להיות בלתי רצויים, וכדמצינו בנוגע לחכמת יון, שאף שהיא בסמיכות להיכל הקדושה, מ"מ נקראים היוונים "טמאים" "רשעים" ו"זדים", וידוע שהם היו מושחתים במדותיהם, עד שהתנהגו היפך שכל האנושי! והביאור בזה, מכיון שכל דבר שהאדם משכיל בשכלו, אף שהוא עפ"י כללי ההגיון וההשכלה וכו' אבל הוא מיוסד על "הנחות" ו"הקדמות" (מושכל ראשון) שנקבעים ע"י האדם עצמו, ולכן בהכרח שהיסוד ומקור שלהם יהי' בתורת אמת. וזהו ענינו של היו"ט חנוכה – ההצלה מחכמת יוון, שהסכנה בזה היא לא רק שלא יהיו בשלימות הראוי' אלא זוהי דרך שמביאה למעמד ומצב של "טמאים" וכו', כנ"ל. וזהו משארז"ל "אורה זו תורה": תורה אין ענינה שכל וחכמה, אלא מלשון הוראה לאדם שדרכו בחיים יהי' של חיים אמיתיים. משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2023 Synopsis Not only the emotions in the heart, but also intellect, must be connected to the source of truth and goodness, which is Hashem. Because when the source of intellect is not in holiness, one cannot rely that the intellect itself will be an appropriate guide, as we see in the case of Greek wisdom: although it was considered close to the realm of holiness, the Greeks are nonetheless referred to as “impure,” “wicked,” and “wanton sinners,” and as we know, they were particularly corrupt and inhumane ways. The reason is because even if something accords with the principles of logic and reason etc., those principles established by man himself. Therefore, the intellect must be based in the Torah of Truth. And this is the theme of Chanukah – the Jewish people were saved from Greek wisdom, which posed the danger of becoming “impure” etc. And this is also the meaning of our Sages’ statement, “‘Light’ refers to Torah”: Torah is not just intellect and wisdom, rather, it is a hora’ah (instruction) to guide a person to true life. Excerpt from sichah of Purim 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2023
1948
יום ד' פ' מקץ, ר"ח טבת – יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' מקץ, ר"ח טבת – יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ד
Dec 13, 2023
8:14
התוכן 1. מסירת "זדים ביד עוסקי תורתך" הוא נס כמו "רבים ביד מעטים", מכיון ש"עוסקי תורתך" אינם "חיילים" שיודעים לירות וכו' כמו ה"זדים". 2. ישנם הטוענים: מה זה משנה האם השמן טהור או טמא – ה"ז אותו אור?! הנה כל הנס-חנוכה הוא הענין של שמן טהור עי"ז שזה חתום (לא עפ"י "דמוקרטי'", אלא) בחותמו של כה"ג! ורק כך גם המנורה, ביהמ"ק ועם ישראל – טהורים! ורק נרות כאלו "אינן בטלים לעולם"! 3. חנוכה הוא הנצחון על היוונים שהדגישו את הגוף, יופיו והישגיו. א' הדברים שעשו למטרה זו הי', שבזמנים קבועים היו מדליקים לפיד אש ב"מקום א'" ומביאים אותו למקום אחר וכו'. והנה הנהיגו מנהג זה באה"ק בחנוכה! הדליקו לפיד אש במודיעין, שם התחילה מלחמת מתתיהו ובניו נגד היוונים, ורצו עם זה לירושלים עיה"ק! תמורת זה שחנוכה מלמד לא להתפעל מה"משתשקע החמה", אלא להוסיף ב"נר מצוה ותורה אור"! ג' חלקים מהתוועדות י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2023 Synopsis 1. The deliverance of “wanton sinners into the hands of those who toil in Your Torah” is a miracle just like the deliverance of “the many into the hands of the few” – because unlike “wanton sinners,” “those who toil in your Torah” aren’t solders with knowledge of weaponry etc. 2. Some argue: what difference does it make if the oil is pure or impure, when the light is the same?! The whole miracle of Chanukah was that the pure oil was sealed (not by democratic vote etc.) but with the seal of the Kohen Gadol – only in this way can the Menorah, the Beis Hamikdash, and entire Jewish people be pure, and these are the kind of candles that “never cease”! 3. Chanukah celebrates the victory of the Greeks, who emphasized the body over the soul. One of their customs was to light a torch at a certain place, and run it from there to another place etc.; now, this custom has been copied in Eretz Yisrael on Chanukah! They lit a torch in Modi’in, where the whole war of Matisyahu and his sons began against the Greeks, and they ran with it to Yerushalayim the Holy City! This is the exact opposite of the theme of Chanukah, which is to not to be affected by the darkness of the world but rather to increase light – the candle of a mitzvah and light of Torah – and specifically “after sunset”! 3 excerpts from farbrengen of Yud Tes Kislev 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2023 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו
1949
יום ה' פ' מקץ, ב' טבת – זאת חנוכה, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' מקץ, ב' טבת – זאת חנוכה, ה'תשפ"ד
Dec 14, 2023
10:07
התוכן כל דבר טוב התלוי בזמן, כמו שבת ויו"ט, הנה כשעובר הזמן וצריכים לחכות עד שהזמן יגיע עוה"פ, מתעוררים בגעגועים לדבר. ותכלית הגעגועים היא לעורר אותו לעשות בפועל מעין אותם ענינים שאליהם הוא מתגעגע. הדבר בולט במוצאי ש"ק שאוכלים סעודת מלוה מלכה, "אסרו חג" לאחרי יו"ט, סעודת פורים שנמשכת דוקא לתוך הלילה של מוצאי פורים. ועפי"ז תמוה בנוגע לחנוכה, שלא מצינו ענין של "אסרו חג" או "סעודה" שנמשכת לתוך מוצאי חנוכה וכו', איך ירווה את געגועיו לחנוכה כשהוא עובר?! וי"ל בפשטות – ע"י לימוד התורה בעניני חנוכה! ע"ד הענין ד"ונשלמה פרים שפתינו", שע"י העסק בתורה בענין הקרבנות, אפי' ישראל (ולא כהן) בחו"ל בזה"ז, ה"ז כאילו מקריב אותם! כי התורה היא למעלה מזמן ומקום. משיחת "זאת חנוכה" ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2023 Synopsis After a day like Shabbos or Yom Tov ends, we long for it until it comes around again; this longing is supposed to inspire a person to do things that reflect the special day for which he longs. As we find regarding Melaveh Malkah on Motza’ei Shabbos, Isru Chag after Yom Tov, and the Purim se’udah which continues after nightfall when Purim is already over. However, Chanukah has no Isru Chag or se’udah continuing after Chanukah ends; how then does one quench his longing for Chanukah? The answer is by studying Torah topics related to Chanukah! Like we say regarding korbanos, “we will render for bulls the offering of our lips” – by studying the halachos of the korbanos, one is considered to have brought a korban – even if he’s not a kohen, even if he’s outside of Eretz Yisrael, and even if it’s after the Beis Hamkdash is destroyed – becauseTorah transcends time and space. Excerpt from sichah of Zos Chanukah 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2023
1950
יום ועש"ק פ' מקץ, ג' טבת, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' מקץ, ג' טבת, ה'תשפ"ד
Dec 15, 2023
10:05
התוכן מההוראות מכללות ימי החנוכה שבכל יום מוסיפים להדליק עוד נר, דהיינו, שיש להעלות בקודש, ובכ"י צ"ל הוספה שבאין ערוך ובלי גבול ממש ביחס לעבודתו ביום האתמול (כידוע שגם בבלי-גבול יש דרגות וכו'), ושיש להאיר את ה"חוץ" ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ה"אבן הבוחן" האמיתי באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו והם התעצמו עמו – הוא ביום שלאחרי חנוכה, כאשר אין ציווי הקב"ה לקיים הוראות אלו, ואעפ"כ ממשיך האדם על דעת עצמו ומקיים את ההוראות של ימי החנוכה במעשה בפועל. ועוד ענין בזה עפ"י המבואר בכ"מ בטעם השמחה הגדולה דהקפות בשמח"ת בגלל היותה מנהג ישראל ולא דאורייתא, ועד"ז מובן גודל המעלה בקיום הוראות אלו דוקא לאחרי ימי החנוכה וכו'. משיחת ד' טבת ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2023 Synopsis One of the general lessons from Chanukah is to add another candle every day, meaning, to advance in holiness – that every day one must add incomparable more, in an unlimited fashion, compared to the previous day’s work (because there are different levels within “unlimited” as well). The true test as to whether one has internalized this lesson is that after Chanukah, when there’s no command to do so, one nevertheless continues the approach of continuously adding from day to day on his own, and in a way that is expressed practically. This is similar to the explanation of the greatness of hakafos – precisely because it’s a custom and not an obligation: similarly, we can understand the great quality of continuing to follow the approach of Chanukah specifically after Chanukah is over. Excerpt from sichah of 4 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2023
1951
יום א' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת – "דידן נצח", ה'תשפ"ד
יום א' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת – "דידן נצח", ה'תשפ"ד
Dec 17, 2023
11:10
התוכן בא' ממכתביו אודות הטענות נגד החסידים, כותב אדה"ז "נתתי שמחה בלבי מעת שמעתי שהם (המנגדים) מגמגמים בשקרים גדולים וכו'". אף שטענות כאלו אין להם שום יסוד כלל, אבל מכיון ש"אין אדם נחשד בדבר אא"כ וכו'" צ"ל שיש להם איזה יסוד [ולדוגמת הטענה נגד רבינו הזקן שרצונו להיות מלך בישראל (ובמילא ה"ז מרידה במלכות) הי' לה יסוד בפנימיות הענינים, מכיון שעבודתו של אדה"ז היתה באופן של "יחוד נפלא" עם ספי' המלכות וכו']. ובעניננו: כאשר נשמעת טענה שחסידי חב"ד אינם פעילים – הנה לכל לראש צריך כ"א לדעת שלטענה זו אין שחר, והרי עד עתה עסקו בהפצת המעיינות ופעלו עולם ומלואו! אבל ביחד עם זה, עצם טענה כזו יש בה הוראה בעבודתו, והיא – שלמרות כל מה שעשה ופעל, הנה מכיון שהי' יכול לפעול יותר, "כדבעי לי' לא עבד", ה"ז נחשב כמו שלא פעל, ובמילא עליו לפעול כהנה וכהנה. ולכן היתה ההתעוררות לאחרונה להוסיף ביתר שאת וביתר עז בפעולות בכל עניני יהדות הן עם ילדי ישראל והן עם זקני ישראל ומה שביניהם וכו'. משיחת אור לזאת חנוכה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2023 Synopsis In one of his letters pertaining to the claims made against Chassidim by their opponents, the Alter Rebbe writes, “I gave joy into my heart from the time that I heard that they [the opponents] are sputtering with great lies etc.” Though their claims were completely unfounded, however, since “one is not suspected of something unless he has…” there must be some deeper basis for it (for example, their claim that the Alter Rebbe wanted to be king of the Jewish people was completely untrue, but still was a reflection of the Alter Rebbe’s wondrous union with the sefirah of Malchus etc.). Similarly: when we hear that a claim is made that Chabad Chassidim aren’t active – we must know that this claim has no basis; Chassidim have been spreading the wellsprings and accomplishing entire worlds! But at the same time, the very fact that such a claim is made serves as a directive for one’s service: however much one may have accomplished, it can be considered as though he wasn’t active, because he could have done more – and therefore he must now increase his activities many times over. This is why we have been campaigning lately to increase even more in all activities and all aspects of Yiddishkeit, for children as well as the elderly, and everyone in between etc. Excerpt from sichah of Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2023 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.
1952
יום ד' פ' וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 29, 2023
10:46
התוכן בסיום רביעי דפ' וישלח נאמר "ויבא יעקב שלם" (לאחרי גמר עבודתו בבית לבן), ופרש"י "שלם בגופו.. שלם בממונו.. שלם בתורתו", ובמדרש מוסיף גם "שלם בבניו", ומכיון ש"מעשה אבות סימן (שגורם שכך יהי') לבנים", מובן שזוהי גם הוראה לכאו"א, שעבודתו צ"ל באופן שיבוא למעמד ומצב של "שלם" בכל ענינים אלו! ב) מבואר בדא"ח שיעקב שלח מלאכים לעשו להודיע לו שכבר השלים את כללות עבודת הבירורים ומצדו ה"ה מוכן לגאולה, ועד"ז כל יהודי שולח להודיע לעשו שמצדו הכל מוכן לגאולה ע"י העבודה בתומ"צ, ואילו זכינו היתה באה הגאולה בזמן יעקב ולפועל התערבו מלאכים... אבל לאחרי שבנ"י עברו את כל ה"חבלי משיח" דעקבתא דמשיחא בודאי שמשיח צדקנו בא בקרוב ממש! ג' חלקים משיחת אור ליו"ד כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2023 Synopsis 1) The end of the fourth aliyah of Parashas Vayishlach states, “And Yaakov came whole to Shechem…” (after concluding his service in Lavan’s house). Rashi explains, “Whole in his body…whole in his money…whole in his Torah,” and the Midrash adds, “whole in his sons.” Being that “the deeds of the fathers are a sign for the sons,” this is a lesson for every Jew: one’s Divine service must be such that he reaches a state of “wholeness” in all these areas! 2) Chassidus explains that Yaakov sent angels to Esav to inform him that he had already completed his service of birurim and was ready for the Redemption; similarly, every Jew sends the message to Esav, that for his part, he’s ready for the Redemption, through his service of Torah and mitzvos. Had we merited it, the Redemption would have come in Yaakov’s time, but in practice, the angels got involved...however, now that the Jewish people have already experienced the birth pangs of Moshiach, certainly Moshiach will come right now! 3 excerpts from sichah of Yud Kislev 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2023
1953
יום ג' פ' ויגש, ז' טבת, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ויגש, ז' טבת, ה'תשפ"ד
Dec 19, 2023
8:25
התוכן 1) הוראה מיום שלישי בשבוע ש"הוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות". 2) הוראות ממ"ש בשלישי דפ' ויגש: א) שליחות יוסף למצרים הי' "למחי' שלחני אלקים לפניכם": על אלו שקיבלו בזמנם חינוך יהודי "להשביע" היום את ילדי ישראל שעוד לא זכו לכך והם רעבים למזון רוחני. ב) מסיום השיעור "וירא את העגלות אשר שלח יוסף (סימן מסר להם במה הי' עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה. רש"י).. ותחי רוח יעקב אביהם": לימוד התורה עכשיו צ"ל בריבוי חיות ותוקף כ"כ שכאשר ישאלו אותו בעבור עשרות שנים מה למד ב"זאת חנוכה" ה’תשמ”ה יזכור א"ז! ועי"ז "ותחי רוח יעקב אביהם" – "אַז יעקב אבינו ווי ער געפינט זיך אין גן עדן דערהערט אַז אַ אידיש קינד אין גלות במצרים און דורך געגאַנגען צענדליגער יאָרן און ער געדיינקט די תורה וואָס ער האָט געלערנט מיט צעדליגער יאָרן פאַר דעם, אָט דאָס מאַכט נאָכמער לעבעדיק יעקב אבינו אין גן עדן, און ער פועל'ט אויס ביי דעם אויבערשטן אַלע ברכות והצלחות אויף די וואָס לערנען תורה אין אַזאַ אופן..."! משיחת יום ג' פ' ויגש, בדר"ח טבת ה'תשמ"ה, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו, אחרי תפילת מנחה והדלקת נר ח' דחנוכה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2023 Synopsis 1) A lesson from Tuesday when “‘it was good’ was said twice” – “good for Heaven and good for people”. 2) Lessons from shelishi of Parashas Vayigash: a) When Yosef was sent to Egypt, it was “to preserve life that Hashem sent me before you”: those who received a Jewish education in the past must provide “food” today to those Jewish children who still “hunger” for spiritual sustenance. b) When Yaakov “saw the wagons Yosef had sent to carry him, the spirit of their father Yaakov was revived” (the wagons were a sign that Yosef still remembered what he had been learning with his father twenty-two years earlier): You must study Torah with such enthusiasm and force that when you are asked decades in the future what you learned on Zos Chanukah 5745, you will remember it! And in this way, “‘the spirit of their father Yaakov is revived’: Yaakov Avinu, the way he is in Gan Eden, hears that a Jewish child in exile, in Egypt, when decades have passed, and he remembers the Torah he learned decades earlier – this gives life, more life, to Yaakov Avinu in Gan Eden, and this causes Hashem to bestow all the brachos and success to those who study Torah in this fashion…”! Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Vayigash, 1 Teves 5745, night of Zos Chanukah after candle lighting – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2023 לזכות פרץ בן חנה שי' מאצקין ליום הולדת שלו ז' טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
1954
יום ד' פ' ויגש, ח' טבת, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' ויגש, ח' טבת, ה'תשפ"ד
Dec 20, 2023
8:16
התוכן ביחד עם כל הענינים הקשורים עם הגנתם וכפרתם של ישראל צ"ל גם ענין הבטחון בה', שזהו א' מיסודות האמונה. אלא שבזה גופא ישנם את החילוקים בין "ישראל בטח בה' . . בית אהרן . . יראי ה' וגו'", וכפי מדת הבטחון למטה באה ההמשכה מלמעלה – "מדה כנגד מדה". אלא שבכל אופן, צריך שענין הבטחון יהי' לא רק כפי שהוא מצד הרצון, שאז זה יכול לישאר בבחי' מקיף בלבד, אלא זה צריך לחדור גם את השכל וכל מציאות האדם, וכמודגש בתורת חב"ד. אבל העיקר שצ"ל אצל כל אחד ואחת – לעמוד בתוקף גדול בבטחון שבודאי ישמור ה' על כאו"א בכל מקום ובכל הענינים, ואז מובטחים שכן יהי' למטה מעשרה טפחים, ובטוב הנראה והנגלה, ובקרוב ממש נלך לקבל פני משיח צדקנו. א' השיחות דהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2023 Synopsis Along with everything pertaining to protection and atonement for the Jewish people, a Jew must also have trust in Hashem, which is one of the foundations of the Jewish faith. Though there are categories, “Yisrael, trust in Hashem…House of Aharon…Those who fear Hashem” etc. – all must “trust in Hashem”. And Hashem’s blessings flow based on the degree of a person’s trust – “measure for measure”. But the trust must not remain abstract in one’s will, rather it must permeate one’s intellect and entire being – as the teachings of Chabad emphasize. The main thing is that everyone should have a strong trust that Hashem will surely protect every Jew, in every place and in every respect, and then we will see His protection visibly and physically – and very soon we will greet Moshiach Tzidkeinu. Sichah from farbrengen of Chof Menachem-Av 5734. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2023 לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס
1955
יום ה' פ' ויגש, ערב עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' ויגש, ערב עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
Dec 21, 2023
10:43
התוכן ענינם של התעניות הוא ענין התשובה. ולכן הי' המנהג שביום התענית היו נאספים לשמוע "דברי כבושין". יש ללמד זכות ע"ז שלא נשאר מנהג זה אלא במקומות ספורים, שהרי אין "דברי כבושין" גדול מעצם קריאת ההפטורה במנחה של תענית. אעפ"כ, אי"ז מגיע לההתעורות שבאה מ"דברי כבושין" כפשוטו. ולכן יש לעורר על קיום מנהג זה מחר לאחרי תפילת מנחה – או באמירת "דברי כבושין", בקיצור עכ"פ, ועכ"פ במחשבה ו"הקב"ה מצרפה למעשה". ויקויים ההבטחה ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל בימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים [להתהפך ו]להיות יו"ט וימי ששון ושמחה". והרמב"ם מביא א"ז בספרו (ספר הלכות): 1) בזה, שהתעניות ניתנו מלכתחילה לזמן מסויים עד שיתבטלו, מובן איך אי"ז סתירה לנצחיות תומ"צ. 2) זה שהתעניות לא רק יתבטלו אלא יתהפכו ליו"ט, מעורר את האדם לעשיית תשובה מאהבה ש"הזדונות נעשו לו כזכיות". משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשל"ח, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2023 Synopsis Being that fast days are days of teshuvah, there was a custom of old to gather on fast days after Mincha to hear “words of reproof.” As for why this isn’t done anymore in most places – we can judge favorably and explain that there are no greater “words of reproof” than the reading of the Haftorah during Mincha of the fast day. Nevertheless, since that still doesn’t compare to the feeling of awakening that comes from hearing “words of reproof” in the plain sense – we should observe this custom after Mincha tomorrow in some sense, whether by speaking “words of reproof”, at least in brief, or by thinking about words or reproof, and “Hashem joins a good thought to an action”. And then we’ll have the fulfillment of the promise that “All these fast days will be nullified in the future in the days of Moshiach, and moreover, they will be transformed to festivals and days of gladness and joy”. And the Rambam includes this in Yad Hachazakah, a sefer of Halachos (a) to emphasize that fast days were instituted at the outset in order to be abolished in the future, so their nullification doesn’t contradict the principle that Torah and mitzvos cannot be nullified, and (b) because the very fact that the fast days will not only be nullified, but transformed to festivals – this brings a person to do teshuvah out of love, which cause his “intentional sins to become like merits for him”. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Vayechi, Asarah B’Teves 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2023
1956
יום ועש"ק פ' ויגש, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' ויגש, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
Dec 22, 2023
10:18
התוכן סיבת הצום בעשרה בטבת היא ש"סמך מלך בבל אל ירושלים", דהיינו שיש להלחם ולבטל אפי' "סמיכות" מלך בבל לירושלים (גם אם החומה עדיין לא נפגמה), ואם לא – זה יכול להביא לתוצאות חמורות ר"ל. וההוראה: "ירושלים" נק' על שם "שלימות היראה" – קדושה, ו"בבל" קאי על עניני עוה"ז שהם באופן של "בלבול" שלא יודעים להבחין בין עניני קדושה ועניני חול וכו', ועל היהודי לדעת ש"ירושלים" ו"בבל" הם שני ענינים נפרדים ואסור לתת להיצה"ר לעשות ביניהם איזה "סמיכות". ובעבודה היום יומית: התחלת היום היא עם אמירת "מודה אני", תפלה ולימוד התורה שלאח"ז – "ירושלים", אבל אח"כ כשצריך להתעסק בעניני העולם לצורך פרנסה וכו' – "בבל", עליו לדעת שבעצם אין לו שייכות לזה, וצריך לעמוד ב"ריחוק מקום" מזה ולהתעסק בזה "בלא לב ולב", ועי"ז ה"ה מעלה את עניני העולם לקדושה. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2023 Synopsis Asarah B’Teves marks the “the king of Bavel laying siege [‘coming close’] to Yerushalayim”; we must fight to make sure that the king of Bavel can’t even get “close” to Yerushalayim (even before he can reach the wall etc.); otherwise, the results can be severe Rachmana litzlan. The lesson is: Yerushalayim connotes holiness – Yiras Shalem (“complete awe”), while Bavel represents worldly matters, where we can’t see what’s holy and what’s mundane etc. A Jew must know that Yerushalayim and Bavel are separate, and we must not allow any “closeness” between them. In terms of one’s daily service: at the beginning of the day, one says Modeh Ani, davens, and studies Torah – Yerushalayim. But afterwards, when he engages in worldly matters – Bavel – he must know that in essence he has no connection to worldly matters, and he must remain far away from it, without investing his heart in it. In this way, he transforms Bavel into holiness. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Vayechi, Asarah B’Teves 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2023 לזכות צמח דוד בן קרן ברכה לבנה שי' ליום הולדת שלו עשרה בטבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן
1957
יום א' פ' ויחי, י"ב טבת, ה'תשפ"ד
יום א' פ' ויחי, י"ב טבת, ה'תשפ"ד
Dec 24, 2023
10:44
התוכן מסופר על הצ"צ שפעם בילדותו נכנס לאדמו"ר הזקן ושאל אותו עמ"ש [בראשון דפ' ויחי] "ויחי יעקב בארץ מצרים" – איך יכול יעקב אבינו "לחיות" בארץ מצרים?! וענה לו אדמו"ר הזקן, שלפני שיעקב הגיע למצרים שלח את יהודה "להורות לפניו גושנה" – להקים בית ללמוד תורה וכו', וע"י הכנה כזו יכול להיות גם שם "ויחי יעקב". וההוראה: כאשר יהודי מתבונן בגודל הירידה של הנשמה למטה בגוף, ושנמצא ב"מיצרים וגבולים" של "ארץ מצרים", גלות, הרי הוא יכול לבוא לידי עצבות ח"ו, הנה עליו לדעת שגם במעמד ומצב הזה יכול הוא להיות בשמחה, "ויחי יעקב", ע"י לימוד התורה בכוונה של "גושנה" – שהוא מתקרב עי"ז להקב"ה. ב' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2023 Synopsis It is told that when the Tzemach Tzedek was a child, he asked the Alter Rebbe question on the pasuk “And Yaakov lived in the land of Egypt”: how was Yaakov able to “live” in Egypt? The Alter Rebbe replied that before Yaakov came to Egypt “he sent Yehudah ahead of him to Joseph, to direct him to Goshen” – to establish a house for Torah study etc.; with this preparation Yaakov was able to “live” even in Egypt. The lesson is: when a Jew thinks about how far his soul has descended, into the “constraints and limitations” of “Egypt”, into exile, he may feel sad etc., but he must know that he can be happy even in such circumstances – “and Yaakov lived” – by studying Torah in a manner of “to Goshen” – to become closer to Hashem. Two excerpts from sichah of 29 Elul 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2023
1958
יום ב' פ' ויחי, י"ג טבת, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ויחי, י"ג טבת, ה'תשפ"ד
Dec 25, 2023
7:25
התוכן סיום שני דפ' ויחי הוא "וידגו לרוב בקרב הארץ". וההוראה: שגם "בקרב הארץ", ענינים ארציים, הנה העסק בלימוד התורה הוא כמשל דגים שבים שכל חיותם אינה אלא בים – "תורתו אומנתו". וישנה ההבטחה להיות "כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם" (רש"י). סיום שלישי דפ' ויחי הוא "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", ות"א "בצלותי ובבעותי" – ענין התפלה. וביחד עם הענין דגמ"ח – ישנם הג' עמודים שעליהם העולם עומד. בהמשך לזה יש לעורר עוה"פ שכאו"א יקים בביתו "בית חב"ד", ולהשתתף גם בבית חב"ד של השכונה או העיר, ובאופן של "וידגו לרוב", ומתוך שמחה, וכמ"ש במס' סנהדרין פרק "חלק" (ע"ש התחלתו: כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב) עה"פ "וטוב לב משתה תמיד" ש"אלו בעלי משנה" וכו'. ותומ"י, ובפרט ע"י ה"צלותי ובבעותי" של "עד מתי קץ הפלאות"?! זוכים לגאולה. משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת ה'תשמ"ז (סיום "שבעת ימי ההיקף" מיום ה' טבת - "דידן נצח") ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2023 Synopsis The daily Chumash for Monday of Parashas Vayechi concludes with, “and may they multiply abundantly like fish, in the midst of the land.” The lesson is that even in “the midst of the land,” worldly matters, one’s Torah study must be like the fish in the sea, whose whole life-force is in the sea – “Torah is his occupation.” And we are promised to be like “these fish which proliferate and multiply, and are unaffected by the evil eye” (Rashi). Tuesday’s Chumash concludes with “which I took from the hand of the Amorite with my sword and with my bow,” which Onkelos translates as “with my prayer and with my plea” – tefillah. And along with Gemilus Chassadim (kind deeds) – these are the “three pillars upon which the world stands.” In this vein, it is appropriate to again encourage everyone to establish a “Chabad House” in his own home, as well as to participate in his local Chabad House, and in a manner of “multiplying abundantly like fish,” and with joy, as it says in Sanhedrin in Chapter “Chelek” (which is called Chelek because of its beginning: “All of the Jewish people have a portion (chelek) in the World to Come), on the verse, “he who has a cheerful heart always has a feast” – that “these are masters of Mishna” etc. And immediately, especially through “my prayer and my plea” of “How long will it be until the secret end?”, we will merit the Redemption. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Vayechi, 12 Teves 5747 (after seven days of celebrating “Didan notzach”) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2023
1959
יום ג' פ' ויחי, י"ד טבת, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ויחי, י"ד טבת, ה'תשפ"ד
Dec 26, 2023
10:21
התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' ויחי שיוסף רצה שיעקב ישים את ימינו על ראש מנשה "כי זה הבכור", ואעפ"כ השאיר יעקב את ימינו על ראש אפרים כי "אחיו הקטן יגדל ממנו" – עפמ"ש בכלי יקר ש"יוסף חשב שיותר ראוי לתלות ברכת הריבוי בבן הבכור כי אליו פי שנים.. והשיב יעקב כי הקב"ה בוחר בקטנים, וכל אדם שיש בו צד קטנות אז ביותר הקב"ה מגביהו" – מעלת הענוה ושפלות. ועד"ז מסיום השיעור "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" ות"א "בצלותי ובעותי" – עבודת התפלה, והרי "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש" – "הכנעה". ב) "אשר לקחתי מיד האמורי ("שבע אומות") בחרבי ובקשתי" מורה על כבוש ז' המדות ע"י עבודת התפלה, ובזה ישנה מעלה ב"קשת" (שהורג גם שונא הרחוק) – דוקא ע"י "ובעותי" שמורה על בקשות ותחנונים (יותר מ"צלותי") "אבוד גם הנעלמים והנסתרים שבהקליפה". ועוד. משיחת עשרה בטבת ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2023 Synopsis A) Shelishi of Parashas Vayechi describes how Yosef wanted Yaakov to place his right hand on the head of Menashe, “for this is the firstborn,” but Yaakov left his right hand on the head of Ephraim, because, “his younger brother shall be greater than he.” Klei Yakar explains that “Yosef thought it was more appropriate to bestow the greater blessing on the firstborn son because he receives a double inheritance…and Yaakov replied that Hashem chooses those who are small, and anyone who has a trait of smallness is elevated more by Hashem” – emphasizing the virtue of humility and lowliness. In a similar vein, the end of this portion states, “which I took from the Emori by my sword and by my bow.” Onkelos renders this “bitzlosi uva’usi”– with my prayer and my plea – the service of tefillah, where the law is, “One should not stand to pray except with a solemn mindset” – humility. B) “Which I took from the hand of the Emori (‘the seven nations’) with my sword and with my bow” represents the conquest of the seven emotive attributes through tefillah. Here, there is a special advantage to the “bow” (which can hit even a distant enemy) – it is specifically through “my plea” (which connotes an even greater degree of supplication than “my prayer”) that the hidden elements of kelipah are destroyed. Excerpt from sichah of 10 Teves 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2023
1960
יום ד' פ' ויחי, ט"ו טבת, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' ויחי, ט"ו טבת, ה'תשפ"ד
Dec 27, 2023
11:04
התוכן עה"פ ברביעי דפ' ויחי "ואגידה לכם" פרש"י ש"ביקש יעקב לגלות את הקץ וכו'", ולכאו' איזה תועלת הי' יוצא מזה, ואדרבה, אם הי' מגלה להם שעד היום, י' בטבת ה'תשמ"א, לא באה הגאולה, הי' פועל אצלם נמיכות הרוח באופן מבהיל וכו'?! ונקודת הביאור: אם הי' מגלה להם את הקץ ואומר להם שזה תלוי ב"זכו" – היו עושים כל התלוי בהם לזרז את הגאולה וכו'. וההוראה מזה לזמננו ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" – שכ"א יתעורר בתשובה בפשטות, ולעשות כל התלוי בו להביא את הגאולה! משיחת עשרה בטבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2023 Synopsis In Revi’i of Parashas Vayechi, on the words, “And I will tell you (what will happen at the end of days),” Rashi writes, “Yaakov sought to reveal the end-time etc.” Seemingly, what would have been the benefit of that? On the contrary, if he had revealed to them back then, that on this day, the 10th of Teves in the year 5741, Moshiach still wouldn’t be here – that would have been terribly demoralizing etc.?! The explanation is: If he had revealed the end-time to them, and told them that Moshiach’s coming depends on whether “they merited” – they would have done everything in their power to hasten the Redemption etc. The lesson for our time is that “all the end-times have passed, and the matter depends only on teshuvah” – that everyone should do teshuvah, and do everything in their power to bring the Redemption! Excerpt from sichah of 10 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2023
1961
יום ה' פ' ויחי, ט"ז טבת, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' ויחי, ט"ז טבת, ה'תשפ"ד
Dec 28, 2023
11:14
התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא ג"פ הראשונים דהל' גזילה ואבידה. 1) סדר ההלכות ברמב"ם, שהוא "משנה תורה", הוא בהתאם לסדר בתושב"כ – תחילה דיני גניבה שבפ' משפטים (שבאים לפני הל' גזילה ואבידה), ולאח"ז דיני גזילה שבפ' ויקרא (ולאח"ז דיני אבידה שבפ' ויצא), אבל הסדר בשו"ע אדה"ז, שענינו "הלכות הצריכות", הוא הל' גזילה ואח"כ הל' גניבה, מכיון שבפועל ממש קודם התיקון דגזילה (שנעשית בגלוי, ונקל יותר לתקנו) לתיקון דגניבה וכו'. 2) הקשר ד(הל') גזילה עם אבידה בעבודה: "גזילה" קאי על כללות ענין החטאים ש"גוזלים" מרשות דקדושה לרשות דקליפה, שסיבתה היא ענין של "אבידה" – שנפה"א שבו נמצא בבחי' "אבידה". (ובנוגע לכללות העבודה בעולם – כאשר משתמשים בענין בעולם לענין בלתי-רצוי, גוזלים את הניצוץ אלקי שבו וזה עובר לרשות דלעו"ז). וכדי להשיב את הגזילה, עליו לחפש את ה"אבידה" – כללות ענין התשובה. ואז, לא רק שהמצב חוזר כפי שהי' קודם, אלא שנפה"א נעשה המושל והשולט היחידי שבו, מכיון שהצד דלעו"ז מתהפך לטוב. משיחת עשרה בטבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2023 Synopsis Today’s Rambam is the first three chapters of Hilchos Gezelah ve'Aveidah (the Laws of Robbery and Lost Property). 1) The order in the Rambam (“Mishneh Torah”) follows the order in Chumash – first the laws of theft in Parashas Mishpatim, and then the laws of robbery in Parashas Vayikra. However, in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, which contains “the necessary laws”, the laws of robbery come before the laws of theft, because practically speaking, a robbery (which is done in public) is resolved more quickly than a theft etc. 2) The connection between Gezelah (robbery) and Aveidah (lost property) in Divine service: “Robbery” refers to sin in general, which “rob” from holiness to unholiness. In order to return the item that was robbed, one must search for the “lost object” – the general concept of teshuvah. And then, not only is the situation restored to its original state, but the divine soul becomes the sole ruler of the body, because the other side is transformed into good. Excerpt from sichah of 10 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2023 לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
1962
יום ועש"ק פ' ויחי, י"ז טבת, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' ויחי, י"ז טבת, ה'תשפ"ד
Dec 29, 2023
11:20
התוכן ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2023 Synopsis Regarding Yaakov Avinu our Sages said, “Just as his seed is alive, he, too, is alive.” The expression “his seed” connotes “sowing,” regarding which the Sages taught, “a person sows one kav in order to produce many korin.” Meaning, Yaakov educated his students in such a way that every one of them should produce hundreds and thousands like himself, who follows Yaakov’s ways and is “alive.” Similarly, this was the intent of my father-in-law, the Rebbe’s, dedication to Jewish education – that every student should go out and produce “many korin.” An additional point emphasized by the expression “his seed” – “sowing” produces not only an abundance in quantity, but also in quality – producing fruit of a higher quality. This is the response to those who claim that as the years pass things become weaker: to the contrary, when it comes to “sowing,” the higher the quality of the fruits grown, the longer it takes for them to grow. And since all Jews are integrated with one another, even one who is predisposed to one particular kind of “produce,” such as Chessed or Gevurah and the like – is able to produce fruits of a higher quality. As the Rebbe, my father-in-law demanded from everyone – to incorporate all aspects of Divine service. And when “His seed is alive,” then “he, too, is alive”! Excerpt from sichah of Yud Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2023 לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום ההולדת שלו י"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
1963
יום א' פ' שמות, י"ט טבת, ה'תשפ"ד
יום א' פ' שמות, י"ט טבת, ה'תשפ"ד
Dec 31, 2023
10:36
התוכן ואלה שמות בני ישראל וגו'. ומדייק אדה"ז: 1) הרי בפ' ויגש נאמר כבר ענין בואם למצרים? 2) מהו ההקדמה "ואלה שמות בני ישראל"? ועוד. ומבאר: דבירידת מצרים היו ב' ירידות ("ירוד ירדנו"), ובגאולת מצרים היו ב' עליות ("אעלך גם עלה"). והעלי' הב' רומזת על גאולה דלעת"ל. בפ' ויגש מדובר ע"ד הירידה והעלי' הא' (ממצרים), ובפ' שמות מרומז ע"ד הירידה לגלות והעלי' הב' ע"י משיח צדקנו. וכמו שתכלית גלות מצרים היתה כדי לזכות לקבלת התורה, עד"ז כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה לעת"ל ה"ז ע"י "בחומר – דא ק"ו, בלבנים – דא ליבון הלכתא" דלימוד התורה בזה"ז. כי התורה שהיא שמותיו של ה' היא הכלי שהנשמה תוכל לקבל הגילויים ("שם") דלמע'. וזהו מ"ש בזהר שכל התומ"צ הוא "לאתקנא רזא דשמי'", להמשיך בחי' השמות בגילוי למטה. והעיקר את בחי' "שמו הגדול שהוא בחי' א"ס", דהכוונה בזה היא על בחי' האור שהוא א"ס [ולא של א"ס]. וכ"ז בא ע"י העבודה בזמן הגלות, הירידה למצרים, שעי"ז מגלים את ה"רזא דשמי'" ("ואלה שמות") שיהי' לעת"ל. חלק מהמאמר ד"ה ואלה שמות מוצש"ק פ' שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, מבה"ח שבט ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2023 Synopsis “And these are the names of the sons of Yisrael etc.” The Alter Rebbe asks a number of questions on the verse, among them: 1) Parashas Vayigash already discusses their descent to Egypt? 2) What is the point of the preface “And these are the names of the sons of Yisrael”? He explains that when the Jewish people went down to Egypt, there were two descents (yarod yaradnu), and when they left Egypt, there were two ascents (a’alcha gam aloh). And the second ascent alludes to the future Redemption. Parashas Vayigash discusses the first descend and ascent (from Egypt), while Parashas Shemos alludes to the second descent into exile and the second ascent, through Moshiach Tzidkeinu. Just like the ultimate purpose of the exile in Egypt was to receive the Torah, so, too, in order to receive the inner dimension of the Torah in the future – there must be “bechomer – this refers to kal v’chomer; uv’leveinim – this refers to libun hilchesa” – Torah study in this era. Because Torah, which is the “names of Hashem,” is the means by which the soul receives the revelations (“names”) from above. And this is the meaning of the Zohar’s statement that all of Torah and mitzvos is “to repair the secret of My name” – to bring down the level of Divine names to be revealed in this lowest world. And the main thing is the level of “His Great Name,” which is the level of Ein Sof, which refers to the level of light which is itself Ein Sof (and not merely the light of Ein Sof). All this happens through our Divine service during the time of exile, the descent to Egypt, through which we reveal the “secret of My name” (“And these are the names”) in the future. Excerpt from Maamar V’eileh Shemos, Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2023 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
1964
יום ב' פ' שמות, כ' טבת – יום ההילולא דהרמב"ם ז"ל, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' שמות, כ' טבת – יום ההילולא דהרמב"ם ז"ל, ה'תשפ"ד
Jan 1, 2024
11:18
התוכן הנהגתו של יהודי עפ"י הוראת התורה, אינה ענין של "נוחיות", אלא זהו ענין של "חיות", ובלשון הגמ' "מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם, כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצוות מיד מתים". וזהו טעם פס"ד הרמב"ם ש"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", כי ע"י הכפי' מתגלה מציאותו האמיתית שרוצה לעשות את המצוות וכו', אלא שמצד חשכת הגלות ואוה"ע שמסביבו ה"ז מכוסה ב"אבק", וזה הביא אותו לרגשי-נחיתות כלפי הגוי ומתבייש ביהדותו, עד שהקנאה לדרך החיים של הגוי "מוציא אותו מן העולם" ורוצה להתנהג כמותו, בה בשעה, שהנהגה זו בשבילו היא היפך כל מציאותו! ובדורנו זה, לאחרי שלש ומחצה אלפי שנה של דברי ימי ישראל, אין צורך ב"אמונה" שקיומו של עם ישראל אינו אלא ע"י ההנהגה בדרכי התומ"צ, אלא הוכח בעליל שרק אלו שהחזיקו ב"חוט הזהב" וניהלו אורח חיים יהודי, העמידו בנים ובני-בנים שנשארו נאמנים לעם ישראל ותורתו, בניגוד לאלו שחיפשו "שיטות" אחרות שלאחרי כמה דורות נטמעו בין העמים ר"ל. ב' חלקים משיחת כ"ף טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2024 Synopsis For a Jew to behave according to the Torah is not a question of what’s convenient; rather, Torah is a Jew’s very life, as the Gemara says, “Just as fish in the sea die as soon as they come out onto dry land, so too, when people depart from the words of the Torah and from the mitzvos, they immediately die.” This is the reason for the Rambam's ruling that “we force him until he says, ‘I want to’” – because when he is forced to do what the Torah requires, it is revealed that his true identity is a Jew who wishes to fulfill Hashem’s will. However, due to the darkness of the exile and being surround by gentiles, a Jew may become covered in “dust,” and being to feel inferior to those around him, and to feel ashamed of his Judaism, to the point that his envy of the gentile way of life “removes him from the world” and he wants to act like them – even though that way of life goes against his very life. These days, after three and a half thousand years of Jewish history, we no longer need not take it on faith that the existence of the Jewish people depends solely on their adherence to the Torah; rather, it has been clearly proven that only those Jews in history who held onto the “golden thread” and followed a Jewish way of life raised children and grandchildren who remain faithful to the Torah and the Jewish people, in contrast to those who looked for other ways of life, who, within a few generations, were absorbed among the nations, Rachmana litzlan. Two excerpts from sichah of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2024 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים
1965
יום ג' פ' שמות, כ"א טבת, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' שמות, כ"א טבת, ה'תשפ"ד
Jan 2, 2024
9:49
התוכן א) איתא בירושלמי עמ"ש [בשלישי דפ' שמות] "ויואל משה וגו'" שמשה נשבע ליתרו שלא יעזוב את מדין, ולכן כאשר ה' שלחו למצרים הוצרך לחזור לחותנו ולהתיר את השבועה וכו'. וממשיך שם שניתן להתפיס שבועה בשבועתו של משה, ומקשה הרגצו'בי הלא שבועתו של משה הותרה והתבטלה?! ומתרץ דכיון ששבועת משה נכתבה בתורה, ופסוק זה הוא נצחי, ניתן להתפיס בו! ומכאן ההוכחה, ובמכל-שכן, שכל הסיפורים שנכתבו בתורה אודות משה גם של לפני מ"ת, כולל הסיפור אודות מסירות נפשו עבור היהודי שהוכה בידי המצרי, הם הוראות ניצחיות! ב) בקשר ליום ההילולא דאדה"ז כדאי שכ"א יקבל ע"ע ללמוד שו"ע אדה"ז "וואָס איז ליידער, מסיבות שונות ומשונות, פאַרלאָזט געוואָרן". א' השיחות דהתוועדות מוצש"ק פ' שמות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2024 Synopsis 1) On the verse (in shelishi of Parashas Shemos) “And Moshe consented,” the Midrash states that Moshe swore to Yisro not to leave Midian, and therefore, when Hashem sent him to Egypt, Moshe had to return to his father-in-law to annul the oath, etc. It then goes on to say that one can take a binding oath by association with Moshe’s oath; the Rogatchover asks how that is possible, being that Moshe’s oath was annulled?! He answers that since Moshe’s oat is written in the Torah, in an eternal verse, one can use it to make an oath by association! Certainly, then, this shows that all the stories written in the Torah about Moshe – even those that precede the giving of the Torah, including the story of his self-sacrifice for the Jew he saw being struck by the Egyptian – all serve as an eternal lesson for us! 2) In connection with the yom haheilula of the Alter Rebbe, it is fitting for everyone to undertake to study the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, which unfortunately is something that has been overlooked. Sichah from Farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Shemos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2024 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ארי שי' דבורקן
1966
יום ד' פ' שמות, כ"ב טבת, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' שמות, כ"ב טבת, ה'תשפ"ד
Jan 3, 2024
11:16
התוכן מ"ראש" של קהילה, של כמה אנשים או אפי' של משפחתו בלבד, נדרש את האמור – שהכל יהי' מתוך חיות ושמחה ולהשפיע כך גם על הסביבה – לפי ערך כחותיו, שהרי "עשיר שהביא קרבן עני לא יצא" י"ח כלל. ובפרט אם רוצה להתמנות ל"ראש" גדול יותר הנה עליו להראות דוגמא-חי' איך מתנהג עכשיו כ"ראש". וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו ודוד המלך שנבחרו להיות רועי ישראל בגלל התנהגותם בתפקידם כ"רועה צאן" שנים לפנ"ז. ולדוגמא ראש ישיבה של כתה קטנה יותר שרוצה להיות ר"י בכתה גדולה יותר, צריך להראות שממלא את תפקידו בדרגתו עתה "כדבעי למיעבד" ודואג לטובת התלמידים בכתה זו מתאים למעמדם ומצבם, "עפ"י דרכו", וכו'. ובדאי שנזהר לא לצער יהודי באמירת מוסר וכו' אלא עושה הכל מתוך חיות ושמחה, ובקו הטוב. וממנו – "ראש" על כו"כ, ועוד מתכונן להתעלות בזה גופא – שדורשים יותר, נותנים לו יותר כחות. משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2024 Synopsis A leader of a community, or of a few, or even of his own family – must do everything with vitality and joy and similarly influence his entire surrounding in accordance with his capabilities, because “A wealthy person who brings a poor person’s offering has not fulfilled his obligation” at all. Especially if one wants to be appointed to a higher position of leadership – he must show a living example of how he serves as a “head” currently. As the Midrash says about Moshe Rabbeinu and Dovid Hamelech, who were chosen as shepherds of the Jewish people because of how their conduct in earlier years as shepherds of sheep. For example: a rosh yeshiva of a small class who wants to be appointed to a larger class must demonstrate that he fulfills his current role to the utmost extent, and show that he cares for his students’ well-being and engages with them on their level etc. And he must certainly be careful not to cause anyone pain by giving rebuke etc.; rather, he must do everything with vitality and joy and an approach of positivity. As one advances, more is expected of him – and he is given greater resources for it. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2024
1967
יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 12, 2023
9:39
התוכן 1) ההשתתפות ב"כינוס השלוחים העולמי" היא זכות עבורי ועבור כל הענינים וכו'. ומכיון שזהו "כינוס עולמי" יש להתפלל לה' שפעולתו תהי' באופן ד"מוסיף והולך ואור" בכל העולם כולו, ועד גם על כל שבעים אוה"ע שיקיימו הז' מצוות דב"נ. 2) יה"ר שמילוי השליחות תהי' בתכלית השלימות, וכיון שהשליחות נמשכת גם לאחרי הגאולה האמיתית והשלימה, וממשיכים לחיות חיים נצחיים נשמה בגוף ללא הפסק, ה"ז מביא לשלימות נעלית יותר גם בעבודה עתה, כי יודע שמעשה זה נוגע לשנים רבות, ויש לנצל את כל הכחות שניתנו לכאו"א מהשלוחים. 3) יה"ר שיקויים בכאו"א הענין ד"ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון" – כאשר יהודי מגלה את ה"ציון" שבו, פנימיות הנשמה, באים ל"ציון" כפשוטו. ב' חלקים משיחת יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון ה'תש"נ בקשר עם כינוס השלוחים העולמי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2023 Synopsis 1) Participating in the International Kinus Hashluchim is a merit for me and for everything etc. And since it’s an International Kinus, we must daven to Hashem that it’s effect should be with “ever increasing light” in the whole entire world, including by influencing the seventy nations of the world to keep the Sheva Mitzvos B’nai Noach. 2) May it be Hashem’s will that the shlichus be fulfilled completely; since the shlichus continues even after the arrival of the true and complete Redemption, and we will continue to live with eternal life, souls in bodies, without interruption – that brings a greater level of completion to the shlichus now, too, knowing that our actions will have an effect forever. The shluchim must utilize all the abilities Hashem has given them. 3) May it be Hashem’s will that every individual should “go from strength to strength, appearing to G-d in Tzion”: when a Jew reveals the “Tzion” within himself, which is the inner dimension of his soul, we will come to “Tzion” in the literal sense. 2 excerpts from sicha of Sunday, Parashas Toldos, 28 MarCheshvan 5750, in connection with the International Kinus Hashluchim For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2023 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון נדבת ר' ראובן שי' בחורבערג
1968
יום ה' פ' לך לך, י"א מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' לך לך, י"א מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 26, 2023
11:31
התוכן מסופר בפ' לך לך [בראשון דפ' לך לך] איך שאברם עשה חזקה בארץ ישראל עי"ז ש"ויסע אברם הלך ונסוע הנגבה". ולכן אף שבתחלת הסדרה נאמר שהקב"ה אמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" – לשון עתיד, הנה ההליכה שלו בא"י פעלה (גם) מ"ש בסיום הסדרה, שהקב"ה אמר לו בברית בית הבתרים כמ"ש בשישי דפ' לך לך] "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" – שכבר נתן בפועל ממש. ועד"ז בזמננו, צ"ל "הליכה" בכל ארץ ישראל – ליישב את כל השטחים של ארץ ישראל! וישנה ההבטחה שזה יעבור בשמחה ובטוב לבב ובשלום! כיון שכבר "לזרעך נתתי". ולא נוגע שיהי' ב"קול רם" אלא העיקר שתהי' ההתיישבות בפועל! ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' לך לך ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023 Synopsis [The first aliyah of] Parashas Lech Lecha states that “Avram travelled, continually travelling southward,” thereby taking possession of Eretz Yisrael. Therefore, though in the beginning of the parashah Hashem tells Avram, “I will give this land to your offspring” – at the end of the parashah, Hashem tells him during the Bris Bein Habesarim [in the sixth aliyah], “I have given this Land to your offspring” – He had already given it to him. And so, too, in our times: we must “go” throughout the entire Eretz Yisrael – and settle all the territories! We are promised that this will happen with joy and gladness of heart, and peacefully, because it’s already been “given.” And this doesn’t need to be done loudly; the main thing is to actually do it! 3 excerpts from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Lech Lecha, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023
1969
יום ועש"ק לך לך, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק לך לך, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 27, 2023
8:20
התוכן עה"פ במגילה "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" מבאר אדמו"ר האמצעי ש"ששון" הוא כשהשמחה היא בהעלם. וזהו הקשר למ"ש בגמ' עה"פ ש"ששון זו מילה", כי השמחה ("קיבלו עליהם בשמחה") בקיום מצות מילה [שבפ' לך לך] היא בהעלם מפני "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך". וזהו המענה לשאלה: למה קיימים בעולם, במצב ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ענינים המצערים, עד כדי כך, שאי אפשר להיות אז בשמחה בגילוי רק בהעלם, באופן ד"ששון", ואפי' לזה קשה להגיע?! התשובה לזה היא מצות מילה: מצות מילה קשורה עם "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך", ואעפ"כ ה"ה שמח (בהעלם) בשעת מעשה, כי מבין שאין דרך אחרת ודוקא עי"ז נפעל הענין ד"ברית עולם בבשרכם" (כי ה' רצה שענין זה יבוא ע"י תקונו של האדם, נשמה בגוף, דוקא, ולכן לא נולד מהול), ועד"ז צ"ל בנוגע הצער בעניני העולם וכו'. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023 Synopsis On the posuk, “The Jews had light and joy, and gladness (sason) and honor,” the Mitteler Rebbe explains that sason means hidden joy. This is the connection between the Gemara’s statement that “sason refers to milah” – because the joy (“they accepted it upon themselves with joy”) of a bris milah (Parashas Lech Lecha) is hidden, since the baby experiences pain and the father sees “his son’s blood being spilled.” Similarly, in the era when “we are still servants to Achashverosh,” there is pain in the world, to the extent that we can only experience hidden joy – sason – and even that is difficult to attain. But just as the mitzvah of milah involves pain, and nevertheless, one has (hidden) joy, because he understands that this is the only way to make an “everlasting covenant in your flesh” (because Hashem wanted us to perfect the world, which is why He doesn’t cause people to be born circumcised) – so, too, regarding the pain in the world etc. Excerpt from sicha of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס
1970
יום א' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 29, 2023
6:41
התוכן החילוק בין עבודת הבירורים בכלל ועבודת הנסיונות בפרט: בנוגע לעבודת הבירורים צריכים "לחפש" בירורים כדי לבררם וכו', משא"כ בנוגע לנסיונות הרי מתפללים בכל יום "אל תביאני . . לידי נסיון", וכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול יותר, אבל כאשר עומדים בנסיון – ה"ה מתבטל לגמרי ולא נשאר ממנו שום רושם כלל. ולכן כאשר בא לאדם ענין שמונע ממנו לקיים הלכה ברורה בשו"ע – עליו לדעת שאי"ז מציאות אמיתית אלא נסיון בלבד, ולמרות שכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול – הרי ודאי שיש לו את הכח לזה, ואז יראה שמלכתחילה לא היתה זו מציאות אמיתית כלל! משיחת מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023 Synopsis The distinction between the service of birurim [elevation of the spiritual spark within physical matter] in general, and the service of being tested in particular: one is supposed to strive for birurim etc., but regarding tests we daven every day “do not bring me...to a test.” To withstand the test requires extraordinary strength, but when one does so, the challenge is completely nullified and no impression of it remains at all. Therefore, when a person encounters something that prevents him from fulfilling a clear law in the Shulchan Aruch, he must know that it is not a true reality, but only a test; through it requires great strength to withstand it – he surely has the capability to do so, and then he will see that it never really existed at all! Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Haazinu, 13 Tishrei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
1971
יום ב' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 30, 2023
8:08
התוכן הוראה ממ"ש [בשני דפ' וירא] בנוגע לאברהם אבינו "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט". (שחינך את בניו כך, וכ"ש שכך הי' אצלו). – שהתעסקותו בעניני צדקה וחסד – "לעשות צדקה ומשפט" – לא היתה מצד טבע נפשו אלא בגלל שזהו "דרך הוי'". ועפי"ז יובן מ"ש במדרש שאם האורחים של אברהם לא רצו לברך את ה' על האוכל שקיבלו הי' אברהם מצער אותם וכו' עד שברכו את ה', כי כל מטרתו בעשיית החסד היתה כדי לפרסם עי"ז שלא רק ש"יש בעה"ב לבירה זו" אלא ש"א-ל עולם" (ולא "א-ל העולם") – כל מציאותו של העולם אינו אלא הקב"ה שמהווה אותו וכו', וכשלא הי' יכול לפעול א"ז ע"י עשיית החסד השתמש בגבורה, ועוד. משיחת מוצש"ק פ' מטות-מסעי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023 Synopsis Regarding Avraham Avinu, [the second aliyah of] Parashas Vayera states, “For I have known him because he commands his sons and his household after him, that they should keep the way of Hashem to perform righteousness and justice…” (and if he educated his children to do so, he certainly did so himself): Avraham’s tzedakah and kindness – “performing righteousness and justice” – weren’t a function of his nature; rather, he did it because that is the “way of Hashem.” And this is why, as the Midrash states, Avraham would use unconventional means, if necessary, to get his guests to thank Hashem for the food he served them, even requiring them to pay for it until they agreed: the point of his acts of kindness was to spread G-dliness in the world, to the extent not only of a “Master in this palace,” but of Keil Olam (not Keil Ha’Olam) – meaning that the whole identity of the world is only that of Hashem Who creates it etc.; first he tried to do this with Chesed, but if that didn’t work, he resorted to Gevurah etc. Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023
1972
יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 31, 2023
12:26
התוכן פעם בכל חודש הי' הצ"צ בוחן בעצמו את כל ילדי החדר בו למד בנו המהר"ש ולאח"ז נתן להם מתנות. וזוהי הוראה לאלו שמציעים להם ללכת ולהתעסק בלימוד א' ב' עם ילדי ישראל, וטוענים: 'הוא כ"משכיל", "עובד", "מאריך בתפלה", יוותר על כ"ז ויתעסק בזה?!.. זה ניתן להעשות ע"י אחרים!', עליו לדעת שזה "מצוה שבגופו": כדי ש"גופו" לא יהי' מגושם כ"כ עליו לעשות היפך טבעו ולאסוף ילדי ישראל וללמוד אתם א' ב'! כמו הצ"צ שהתעסק בעצמו בקביעות מידי חודש בחודש עם ילדים קטנים! ואפי' אם עד עכשיו היתה עבודתו בבחי' מס"נ ויחו"ע, עליו לדעת שיש עבודה נעלית יותר – לצאת "החוצה" ולהסתובב בין ילדים ולפרסם שה' מנהיג העולם! וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהמס"נ של רבי עקיבא, שכל ימיו "חיפש" מס"נ "מתי יבוא לידי ואקיימנו", לא מגיעה למס"נ של אברהם אבינו שהלך בעצמו – בין הגוים – להקריא בשם הוי' א-ל עולם! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023 Synopsis The Tzemach Tzedek had a set time each month when he would personally test all the children in the cheder where his son, the Rebbe Maharash, learned, and after testing them he would give them prizes. When we talk about going out to gather Jewish children and teach them Alef-Beis, some people claim: I’m a big maskil and oved etc., why should I occupy myself with this, when others can do it? But we must know that this is a “mitzvah applicable to the body”: in order for one’s body to become more refined etc., he must go against his nature, by gathering Jewish children to teach them Alef-Beis – just like the Tzemach Tzedek, who personally took the time every month to engage in the education of young children! And even if until now one was busy with mesiras-nefesh and contemplating the Divine oneness, he must know that there’s an even greater service – to go to the “outside” and gather children and teach them that Hashem runs the world! As my father-in-law the Rebbe explains, the mesiras-nefesh of Rabbi Akiva, who strove for mesiras-nefesh – “when will I have the opportunity to fulfill it” – isn’t as great as the mesiras-nefesh of Avraham Avinu, who personally went out among the gentiles to influence them to call out by the name of Hashem, G-d of the world! Two excerpts from sicha of 19 Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023
1973
יום ד' פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 1, 2023
10:29
התוכן מהפעולות הראשונות של אברהם אבינו היתה [מ"ש בשישי דפ' וירא]: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" "א"ת ויקרא אלא ויקריא" – שכל הדור יכריז ש"יש בעה"ב לבירה זו" וכו'. ועל יסוד זה נתייסד מדינה זו (ארה"ב) ע"י מייסדי המדינה, שיהי' להם מקום שיוכלו לחנך את הילדים ברוח האמונה בבורא עולם, ולא כמי שנמצא ב"רקיע השביעי" אלא שההנהגה היום-יומית תהי' חדורה באמונה זו, שלפני שעושים או לא עושים משהו – לחשוב מה אומר על זה הקב"ה! והטוענים שאם הממשלה תושיט יד לעזור בענין זה ה"ז היפך ה"קאָנסטיטושאָן" (חוקה של המדינה) וכו' – עליהם לדעת שההיפך הוא הנכון! משיחת י' שבט ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023 Synopsis One of Avraham’s first activities was [as it says in the sixth aliyah of Parashas Vayera]: “and he called there in the name of Hashem, G-d of the world” – “Do not read it as ‘and he called there,’ but ‘and he made others call’” – he caused his entire generation to proclaim that “this palace has a Master” etc. And it was on the foundation that this country [the United States] was established by its founders – to have a place where they could educate their children in the spirit of faith in the Creator of the world. And belief that G-d is present in this world, such that one’s day-to-day conduct is permeated with this faith, and before doing or not doing something – he first thinks about what Hashem says about it. Those who claim that it is “unconstitutional” for the government to assist schools who teach this must know that the opposite is true! Excerpt from sicha of Yud Shevat 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023
1974
יום ה' פ' וירא, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' וירא, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 2, 2023
10:26
התוכן שמו השני של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא "יצחק" שנק' ע"ש "כל השומע יצחק לי" [כמ"ש בחמישי דפ' וירא], שהיו אלו ש"צחקו" ואמרו שאברהם שהי' בן ק' ושרה שהיתה בת צ' לא יוכלו ללדת, ובפועל נולד יצחק. ועד"ז כשהוא הגיע לארה"ב וייסד את המוסד "של"ה" שבו ילמדו יהדות ילדים שלומדים בבתי ספר עממים, היו אלו ש"צחקו" ואמרו: מה כבר ייצא מזה לאחרי ש"משטר" המדינה הזה נמשך כבר תשעים-מאה שנה וכו', ומה יועיל פעולה חד-פעמית עם ילד יהודי – הרי בין כך הוא "יישחק" אח"כ במנהגי המדינה..., ובפועל רואים שמילדים אלו יצאו אלפים ורבבות שומרי תומ"צ! גם בנוגע ליצחק טען"עוג מלך הבשן", ב"משתה גדול" שעשה אברהם, שהוא יכול "לשְׁחוק" אותו, ולבסוף נפל עוג בידיו! כי אף שיצחק הי' ילד יהודי יחידי נאמר עליו "וארבה את זרעו". וע"י יגיעה ניתן לגלות בכל יהודי את ריבוי הכחות שיש בו ובאופן של "מציאה" וכו'. משיחת י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023 Synopsis The second name of my father-in-law, the Rebbe, is Yitzchak, the name Avraham gave his son because “whoever hears will laugh (yitzachak) over me” (as it says in the fifth aliyah of Parashas Vayera). There were those who “laughed,” saying that at the ages of one hundred and ninety, Avraham and Sarah couldn’t possibly have a child, but in the end Yitzchak was born. Similarly, when the Rebe arrived in the United States and established Shaloh, for Jewish public school children to have the opportunity to learn about Yiddishkeit, some people “laughed,” arguing that nothing would come of it because this country already has an established system that’s ninety or a hundred years old etc., and that even if you get a Jewish child involved temporarily, it won’t last, and the eventually the ways of the land will erase it. But ultimately, this program resulted in tens of thousands of observant Jews! Similarly, Og, king of Bashan claimed that he could wipe away Yitzchak with one finger, but in the end Og fell into the hands of Yitzchak’s descendants. Because though Yitzchak was just one Jewish child, regarding him the posuk says, “I will multiply your offspring.” Similarly, with toil, every Jew can “find” within himself unimaginable abilities etc. Excerpt from sicha of Yud Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023
1975
יום ועש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ד– ערב כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע –
יום ועש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ד– ערב כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע –
Nov 3, 2023
11:44
התוכן לקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: 1) ההכנסה לבריתו של אאע"ה של כ"ק אדנ"ע היתה אמורה להיות ביום כ"ז מרחשון. כ"ק אדמו"ר הצ"צ, שהי' אמור להיות הסנדק, אמר כל הזמן שהברית לא תהי' בזמן, וכך הי' בפועל, אף שעשו כל ההכנות בכ"ז מרחשון והיתה אמירת דא"ח מיוחדת, שלכן פשוט שבאותו יום לא אמרו תחנון. 2) פעם בצעירותם שיחקו אדנ"ע ואחיו הרז"א "רבי וחסיד". אדנ"ע, שהי' ה"חסיד", ביקש מהרז"א, ה"רבי", "תיקון" על דבר מסויים, וכאשר הרז"א השיבו, נענה אדנ"ע ואמר "אינך רבי"! כי מתי שרבי עונה – הוא נאנח, ואתה לא נאנחת! 3) פעם, בהיותו בן ט' לערך, שאל את אחיו הרז"א מדוע יש "נקודה" ב"מודה אני" אחרי "בחמלה.( רבה אמונתך)", וב"אהבת עולם" אין "נקודה" אחרי תיבת "חמלה (גדולה)"? והשיבו: זוהי פעולת התפילה – שה"נקודה" "תתפשט". 4) בשנת ה'תרמ"ד, כמה שנים אחרי החתונה, דר כ"ק אדנ"ע בדירה בת שני חדרים והסתפק בזה ועבד שם השי"ת בשמחה ובטוב לבב! [במדינה זו.. בכלל "הס מלהזכיר" דירה בת שני חדרים.. ואפי' אם יש – מכניסים את כל החיות וכו' להכניס בה כל עניני מותרות]. [ועוד]. 1) ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ. 2) פורים ה'תש"כ. 3) יו"ד שבט ה'תשכ"ג. 4) יו"ד שבט ה'תשכ"ב. 5) שמחת ביה"ש ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2023 Synopsis A collection of stories about the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden: 1) The Rebbe Nishmaso Eden’s bris was supposed to take place on the 27th of Cheshvan. The Tzemach Tzedek, who was supposed to be the sandek, kept saying the bris wouldn’t be on time, and indeed it ended up being postponed – though they did all the preparations that day, chassidus was said, and they didn’t say tachanun. 2) When the Rebbe Nishmaso Eden and his brother the Raz”a were young, they once played “Rebbe and chasid.” The Rebbe Nishmaso Eden, as the “chasid,” asked his brother, the “Rebbe” for a tikkun for something; when he replied, the Rebbe Nishmaso Eden told him “You’re not a Rebbe” – because when a Rebbe gives an answer – he sighs – and you didn’t sigh. 3) When the Rebbe Nishmaso Eden was around nine years old , his brother the Raz”a asked him why there’s a period in Modeh Ani after the word b’chemlah. He replied that this is the effect of davening – to extend the “dot” throughout the day. 4) In the year 5644, already a number of years after his wedding, the Rebbe Nishmaso Eden lived in a two-room home; he sufficed with that and served Hashem with joy and gladness of heart. (But in this country, you can’t even mention a two-room home…and even if one has two rooms or more – he invests all his energy etc. in furnishing it with extras). 5) The Rebbe Nishmaso Eden was young when he assumed the leadership; when some of the older chassidim commented about it, he replied that an old soldier always remains a soldier, while a young general can grow and become the head of the entire country. 1) Two excerpts from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 MarCheshvan 5740 2) Purim 5720 3) Yud Shevat 5723 4) Yud Shevat 5722 5) Simchas Beis Hasho’eiva 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2023
1976
יום א' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 5, 2023
10:10
התוכן עה"פ "קרית ארבע היא חברון", שנקודתה היא מערת המכפלה שבה קבורים הד' זוגות, איתא בזהר שזה קאי על גוף האדם שמורכב מד' יסודות, ובאופן שלא רק שאינם מנגדים זל"ז אלא שמתערבים ומתמזגים יחד עד שאא"פ להבחין מה זה עפר, אש רוח או מים – "חברון". התאחדות כזו בין כל הד' מינים דבנ"י זהו"ע אהבת ישראל לאמיתתה. וזהו גם שבמערת המכפלה מתאחדים כל הד' קצוות – אברהם (חסד), יצחק (גבורה), יעקב (רחמים) ואדה"ר (יציר כפיו של ה'); איתא במאמר "להבין ענין הההשתטחות" ש"כל התפילות צריכות לעלות למעלה דרך פתח של ג"ע הארץ וע"כ התפילה שמתפללים אצל מערת המכפלה היא רצויה ומקובלת מאוד לפי שיש קבלה בידינו ששם הי' פתחו של ג"ע ממש", אף שבגמ' ובשו"ע איתא שבתפלה צריך לכוון לירושלים. ולהעיר ממ"ש בדא"ח שרק לאחרי שדוד מלך ז' שנים בחברון הי' יכול למלוך בירושלים. וזהו מה ששלחו שלוחים לערוך הקפות מיוחדות בירושלים ובמערת המכפלה. ג' חלקים מהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' נח, ד' מרחשון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2023 Synopsis On the verse, “Kiryas Arba, which is Chevron,” the Zohar states that Chevron represents the human body, which is comprised of the four elements, and in such a way that the elements not only don’t oppose one another, but rather they are mixed and united (bechibur). This unity between all four categories of the Jewish people is true Ahavas Yisroel, and thus, Chevron is the location of Me’aras Hamachpelah, which encompasses the four extremes of Avraham (Chesed), Yitzchak (Gevurah), Yaakov (Rachamim), and Adam Harishon (who was formed by Hashem’s hands). The maamar Lehavin Inyan Hahishtatchus states that “all tefilos must ascend on high through the entrance of Gan Eden on earth, and therefore, a tefilah recited at Me’aras Hamachpelah is very much desirable and accepted, because we have a tradition that this was the location of the entrance to the actual Gan Eden.” And this is despite the fact that it says in Gemara and Shulchan Aruch to face Yerushalayim during tefilah. Additionally, Chassidus explains that it was only after David served as king in Chevron for seven years that he was able to be king in Yerushalayim. This is why shluchim were sent to arrange special hakafos in Yerushalayim and at Me’aras Hamachpelah. 3 excerpts from farbrengen of Thursday night, Parashas Noach, 4 MarCheshvan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2023
1977
יום ב' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 6, 2023
7:59
התוכן "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה", ועל האדם לנצל את כל הכחות שה' נותן לו במילואן. ולכן גם כאשר פועל יותר מאשר זולתו – הרי כל זמן שאין זה לפי ערך כחותיו, אין עבודתו בשלימותה. ולדוגמא אדם שהגיע למעמד מיוחד בחברה – בממשל וכיו"ב, אינו יכול להסתפק בכך שעוסק בעניני טוב ככל אדם, כי מה שהוא הגיע למעמד מיוחד זה אינו "כחו ועוצם ידו" אלא "ה' אלקיך גו' הוא הנותן לך כח לעשות חיל" כדי למלא שליחות הקב"ה שגילה ב"תורה אור", החל מקיום ציווי "ואהבת לרעך כמוך" ש"זוהי כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור"! וכמו שהוא בנוגע לממון ונכסים כפשוטם ובנוגע לכחות האדם – כן יש לנצל את הזמן שניתן לאדם במילואו ולהשתדל שאפילו רגע א' לא ילך לבטלה, וכמ"ש בזהר עה"פ [בשני פ' חיי שרה] "ואברהם זקן בא בימים", שכל ימיו היו שלמים וממולאים עם שליחותו בעולם – "לעשות צדקה ומשפט". משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2023 Synopsis Today’s Rambam, the end of the Laws of Inheritance, states that “Although a guardian does not have to make an accounting . . . he must keep a personal account, being extremely precise, so as not to incur the wrath of the Father of these orphans, Him who rides in Aravos, as it is written, ‘Make a path for Him who rides in Aravos ... the Father of orphans.’” We must understand: 1) In the verse, what is the connection between Hashem being “Him who rides in Aravos” and being the “Father of orphans”? 2) In the Rambam, why does he specifically cite this verse, which calls Hashem, “Him who rides in Aravos,” rather than one of the earlier verses that also emphasize Hashem’s care for orphans, but uses the name Havayah and the like? The answer can be found in Chagigah [12b], which states that Aravos is the firmament “that contains righteousness; justice; tzedakah . . . and the dew that the Holy One, Blessed be He, will use to revive the dead.” Therefore, here, in his discussion about the care that must be taken in managing the property of orphans, the Rambam cites the verse “Him who rides in Aravos ... the Father of orphans” because this verse emphasizes His righteousness, justice, and tzedakahetc. Excerpt from sicha of Taanis Esther 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2023 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף
1978
יום ג' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 7, 2023
8:53
התוכן ממ"ש רש"יעה"פ [בחמישי דפ' חיי שרה] "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו" "...שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לע"ש . . ומשמתה פסקו ומשבאת רבקה חזרו" מובן שאצל נש"ק של אברהם אבינו לא הי' הענין ד"נר דלוק מע"ש לע"ש", וזה התחיל מחדש רק כאשר רבקה באה! ויובן זה עפ"י מאחז"ל עה"פ "אעשה לו עזר כנגדו" "במה האשה עוזרת לאדם . . אדם מביא חטים חטים כוסס (בתמי')", אלא האשה היא זו שמכינה את החטים להיות ראוי למאכל. היינו שהקב"ה נתן לכ"א עבודה המתאים לו/לה. תפקיד האיש ש"דרכו לכבוש" הוא להביא את החטים מהשדה, ולאשה, ש"כל כבודה בת מלך פנימה", נתן ה' את הכחות הזכות והאחריות להפוך את הבית עצמו להיות דירה לו ית'. ולכן, שפעולת הדלקת הנרות תחדור את גשמיות העולם כ"כ עד שהנרות ידלקו בגשמיות מע"ש לע"ש – שייכת יותר אל הנשים – שרה ואח"כ רבקה וכו'. א' השיחות דהתוועדות כ"ף מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2023 Synopsis On the verse [in Chamishi of Parashas Chayei Sarah] “And Yitzchak brought her to the tent of his mother Sarah,” Rashi writes: “As long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos… when she died, they ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This indicates that although Avraham Avinu surely lit candles after Sarah’s passing, it didn’t have this miraculous effect of lasting from week to week, which returned only when Rivkah arrived. We can understand this based on the Gemara’s explanation of the verse “I shall make him a helpmate opposite him”: “How does a woman help a man…Man brings wheat – does he chew wheat?”Rather, it is the woman who prepares the wheat and turns it into food. Meaning: Hashem gave everyone the role suitable for him or her. For men – “it is the way of a man to subdue” – to bring wheat from the field; for women – “all the honor of the King’s daughter is within” – Hashem gave women the ability and the merit and the responsibility to transform the house itself into a dwelling for Hashem. Therefore, for the candles to be lit in such a way that the light permeates the physicality of the world – to the extent that that they physically remain lit from Erev Shabbos to Erev Shabbos – is something that pertains to women etc. Sicha from farbrengen of 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2023 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים
1979
יום ד' פ' חיי שרה, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' חיי שרה, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 8, 2023
10:32
התוכן לאחרי חודש תשרי – אותיות "רשית" – בחי' "ראש" ו"ישראל" ("לי ראש") – מתחילה העבודה בחודש חשון של "ויעקב – מלשון עקב – הלך לדרכו". ובהנהגת האדם: בחי' "ראש" ו"ישראל" הו"ע לימוד התורה ובחי' "יעקב" הו"ע מעשה המצות. וזהו כללות החילוק בין חודש תשרי שענינו תורה (וזהו שא' הטעמים לתקיעת שופר בר"ה הוא – קול השופר דמתן תורה) וחודש חשון שענינו מעשה בפועל, גם בנוגע לעניני הרשות – "מר-חשון" מלשון טיפה, שפירושו – טיפת גשמים, שקשור עם חרישה וזריעה וכו', ששייך במיוחד בחודש חשון וכו'. ובזה ישנה הוראה נפלאה משיעור חומש היומי [חמישי פ' חיי שרה] שבו אומר אליעזר עבד אברהם "וה' הצליח דרכי" – כאשר הולך ל"חרן" למלא שליחותו של אברהם או של רבותינו נשיאינו, וזה נעשה "דרכו" – מבטיחה לו התורה שיוכל לומר "והוי' ["הוי'" לא רק משם אלקים, "והוי' – בהסכמת "בית דינו" של מעלה] הצליח דרכי"! ב' חלקים ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2023 Synopsis Following the month of Tishrei – whose letters (reishis) connote the rosh (head) and the name Yisrael (li rosh) – begins the service of the month of Cheshvan, “and Yaakov (from the word “heel”) went on his way.” The level of rosh and Yisrael is Torah study, while Yaakov represents the performance of the mitzvos. This is the general distinction between the month of Tishrei, whose theme is Torah (the shofar on Rosh Hashanah is associated with the shofar at the giving of the Torah), and Cheshvan, whose theme is action, as seen in the name “Mar”-Cheshvan, meaning a drop, i.e., a drop of rain, which is associated with plowing and sowing – the work of the month of Cheshvan. And here we find a wondrous lesson from today’s Chumash [chamishi of Parashas Chayei Sarah]: Eliezer, Avraham's servant, says “and Hashem has made my way succeed” – when one goes to “Charan” to fulfill the mission of Avraham, or of our Rebbe’im, and it becomes “his way” – the Torah assures him that he will be able to say, “And Havayah (not just the Name Elokim) has made my way successful!” Two excerpts from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2023
1980
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' חיי שרה, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 9, 2023
11:33
התוכן בשיעור רמב"ם היומי מבאר פרטי הדינים ד"צמיד פתיל" בכלי חרס שמציל על מה שבתוכו מקבלת טומאה, חוץ מאוכלים ומשקים שגזרו עליהם וכו', אבל "אדם שהי' נתון בתוך החבית ומוקפת צמיד פתיל – טהור" ולא גזרו ע"ז. ביאור הענין בעבודת ה': ענין ה"חיים, הוא הדביקות בה' ע"י קיום תומ"צ, כמ"ש "ואתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ומזה מובן שע"י החסרון בקיום תומ"צ נעשה חלישות וכו' בענין החיים. והעצה לזה היא – תשובה, שע"י שב האדם ומתדבק בהקב"ה. אבל גם כאשר האדם עצמו הוא במצב של "חיים", אבל ירידתו של יהודי לעוה"ז, ובמיוחד בזמן הגלות וכו', היא בדוגמת כניסה לאוהל המת, וע"ז באה ההוראה, שכדי להנצל מכך הוא עבודת הביטול – "כלי חרס", והפסק מוחלט בינו לבין הטומאה – "צמיד פתיל". וההוראה לפועל: גם כאשר נמצאים בגלות, הנה, לכל לראש, צריך לדעת שרצונו האמיתי של כל יהודי עצמו הוא "לעשות את כל המצוות ולהתרחק מן העבירות", ואם טוען: אבל ה"ה נמצא בעולם שבדוגמת "אוהל המת" – הנה ע"ז יש את העצה הנ"ל. ב' חלקים משיחת אור לכ"ף מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2023 Synopsis The daily Rambam discusses the laws of an earthenware vessel covered with a tzamid pasil, a “tightly fastened cover,” that protects its contents from impurity. Though the Sages decreed that food and drink are not protected, the decree doesn’t apply to a person, and therefore, a person in a barrel with a tightly fastened cover remains pure. In terms of man’s Divine service: a person draws life by connecting to Hashem through His Torah and mitzvos, as it says, “You who cleave to Hashem your G-d are alive, all of you this day.” Thus, when Torah and mitzvos are lacking, one lacks life, too, chas v’shalom. The solution is teshuvah – renewing the bond with Hashem. A Jew is inherently alive, but must descend to this world, which is like “entering a tent covering a corpse”, especially during the exile. But even during the exile, every Jew’s true desire is to connect to Hashem and refrain from sin; the way to protect oneself is to have bittul – to be like an “earthenware vessel”, with a “tightly fastened cover,” a total barrier between himself and the impurity. Two excerpts from sicha of 20 MarCheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2023 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו
1981
יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 10, 2023
9:41
התוכן על מ"ש "שני חיי שרה" פרש"י: "כולן שוין לטובה". וצ"ל: הלא מפורש בתורה שהיו לה מצבים שונים במשך חיי', לדוגמא החידוש הגדול כשנק' "שרה" – "שרה על כל" לגבי רוב שנותי' לפנ"ז שנק' "שרי" – "לי ולא לאחרים", ועד שבפסוק זה גופא מחלקת התורה שנותי' לג' מצבים "ק' שנה", "כ' שנה" ו"ז' שנים"? והביאור: "הקב"ה אינו מבקש . . אלא לפי כחו". הוא מבקש שבכל מעמד ומצב יהי' האדם בתכלית השלימות לפי כחותיו ולפי העבודה הנדרשת באותו מעמד ומצב. ולכן, אע"פ שמזמן לזמן האדם עולה בקודש, כמו מתקופת "ז' שנים" לתקופת "כ' שנה", אבל מה שנדרש ממנו הוא להיות בתכלית השלימות לפי מעמדו ומצבו בהווה. וזה עצמו ההכנה להעילוי שאח"כ. ויתירה מזו: בכל תקופה, כמו "ז' שנים" "כ' שנה" וכו', יש את העבודה המיוחדת שצ"ל דוקא באותה תקופה. ולכן דוקא בסיום חיי שרה, כשרואים שעשתה את העבודה של כל תקופה בזמנה בתכלית השלימות, רואים ש"כולן שוין לטובה". משיחת מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2023 Synopsis On the words “the years of the life of Sarah,” Rashi writes: “All of them equally good.” Seemingly, the Torah indicates that her years were not all equally good, for example, for the majority of her life she was called Sarai – “My princess but not to others” – and only later was she called Sarah – “to everyone”. Moreover, this very verse divides her life into categories of “one hundred years” and “twenty years” and “seven years”? The answer is that “Hashem only requests…according to his ability.” He requests that at every stage in one’s life, he should serve Hashem to the utmost of his ability in accordance with the service needed from him in that stage. Therefore, although a person advances in holiness, such as from “seven years” to “twenty years”, he must achieve perfection in each stage according to his current state at that time. And this itself prepares him to later ascend higher. Moreover: in every stage, such as “seven years” or “twenty years” etc., there is the specific aspect of service needed from him during that period. And therefore, only at the end of Sarah’s life, when we know that she fully performed the service of each stage of her life, do we know that “all of them were equally good.” Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Mevarchim Kislev, 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2023
1982
יום ד' פ' לך לך, י' מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' לך לך, י' מרחשון, ה'תשפ"ד
Oct 25, 2023
10:03
התוכן ביאור במה שנאמר לאאע"ה בברית בין הבתרים [בשישי דפ' לך לך]: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ואחר כן יצאו ברכוש גדול": כל ענין הגלות (אינו לצער בנ"י ח"ו, אלא) הוא כדי שעי"ז "יצאו ברכוש גדול", שיתוספו עליהם גרים" - לגלות אלקות בכל מקום ומקום ולעשות מהתחתונים דירה לו ית', ולקרב כל יהודי ליהדות גם אם הוא נמצא בפנה נדחת בעולם וכו'. ולכן כשא' טוען הרי נמצאים אנו בחושך כפול ומכופל, ובשביל מה להתעסק לקרב איזה ילד/ה ליהדות או לעורר יהודי שיוסיף בקיום תומ"צ וכו'? - הוא מוותר על ה"רכוש גדול", העיקר שיצאו כבר מה"ועבדום וענו אותם"! עליו לדעת האמת - בלי ה"רכוש גדול" הרי כל ה"ועבדום וענו אותם" הוא ללא תועלת! ועד"ז בנוגע להכוונה בירידת הנשמה למטה בכלל. משיחת י' שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023 Synopsis During the Bris Bein Habesarim [in shishi of Parashas Lech Lecha] Hashem told Avraham Avinu: “and they will enslave them and oppress them for four hundred years, and afterwards they will go out with great possessions”: The whole point of exile (isn’t to cause pain to the Jewish people, chas v’shalom, rather it) is for them to “go out with great possessions” – “so that converts will join them” – to reveal G-dliness everywhere, to turn this lowest world into a dwelling for Hashem, and to draw near every Jew, even in a far flung corner of the world etc. Therefore, when a Jew says, we’re in a dark and bitter exile, why must I focus on influencing another Jew to increase in Torah and mitzvos etc. – one must know the in truth, without the “great possessions,” it’s as though the whole exile is for naught! And the same applies in general to the soul’s descent into this world. Excerpt from sicha of 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023
1983
יום ב' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ד
Nov 13, 2023
9:17
התוכן דובר לעיל שיש כמה דרגות בברכה ועד לברכה שהיא למעלה ממדידה והגבלה. ולכאו', הרי האדם דלמטה הוא מוגבל וכיצד שייך לומר שישנה ברכה, שענינה המשכת ברכה למטה, באופן שלמעלה ממדוה"ג! אלא שגם בטבע העולם מצינו ענין שלמעלה ממדוה"ג, כמו בענין הצמיחה שנפעל ביום השלישי למעשה בראשית – שבכח גרעין אחד להצמיח "עץ עושה פרי" שבו ריבוי גרעינים שבכחם להצמיח עוד עד אין קץ. ועד"ז בענין פרי' ורבי' של דגים ועופות שנבראו ביום החמישי, ובבריאת האדם ביום השישי ניתוסף עוד בזה – דנוסף על הענין ד"פרו ורבו וגו'" שישנו אצל האדם עצמו, הרי כאשר האדם מנצל את השכל שניתן לו ע"י הקב"ה לתועלת ישוב העולם וכו' – בכחו לפעול הוספה והטבה בטבע הצמיחה גופא בריבוי גדול יותר שלא בערך. וכמ"ש בנוגע ליצחק [בשני פ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים"! משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2023 Synopsis Earlier we discussed the various levels of bracha, including a bracha that transcends measure and limitation entirely. Seemingly, being that man is a finite being, how is it possible for a bracha – which is meant to come down below – to transcend measure and limitation? The answer is that even within the realm of nature we do find something infinite, namely, the fact that trees and plants created on the third day of creation can reproduce infinitely, as well as the reproductive property of fish and birds etc. However, when mankind was created on the sixth day of creation, a new quality was introduced to the world: in addition to his own property of procreation, when man utilizes the intellect given to him by Hashem in order to improve the world etc. – he can greatly increase and improve the natural property of growth etc. itself to a completely new level. As it says regarding Yitzchak (in the second aliyah of Parashas Toldos), “and Yitzchak sowed in that land, and he found that year a hundredfold.” Excerpt from sichah of Thursday night, Erev Shabbos Hagadol, 11 Nissan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2023 לזכות שמאי מרדכי בן קרן ברכה לבנה שי' ליום הולדת שלו ר"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן
1984
יום ג' פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 14, 2023
10:36
התוכן 1) מאז זמנו של האריז"ל שאמר ש"בדורות האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה" נעשה חוב על כ"א מישראל לקבוע עתים בכל יום גם ללימוד נסתר דתורה, שנתבארה בתורת החסידות. ומכיון ש"מצוה גוררת מצוה" לא יתכן שעי"ז יגרע ח"ו באיזה מצוה שתהי' או בלימוד נגלה דתורה. לאחרי 200 שנה מאז גילוי והתפשטות תורת החסידות וראו התוצאות מזה יצא הדבר מכלל ספק ונעשה הלכה פסוקה. 2) לאחרי אריכות הדברים שייך שישכחו לדבר על העיקר – שיש ללמוד תורת החסידות בשופי ובהתמדה ושקידה. ולא רק "יושבי אוהל" ותלמידי הישיבה אלא גם בעלי-עסק. יש "לפרגן" להיות בקי בתניא, לקו"ת, תו"א ו"המשכים" וכו'. ולפחות בקיאות בתוכן הענינים. ובאותיות פשוטות: מהלילה או מחר בבוקר יש להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד החסידות! 1) משיחת י"ג תמוז ה'תשט"ו 2) משיחת א' דפ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2023 Synopsis 1) Since the time when the AriZal said that “in these generations it is permissible, and a mitzvah, to reveal this wisdom,” it is incumbent of every Jew to set fixed times every day for studying the inner dimension of Torah, which is elucidated in the teachings of Chassidus. Since “one mitzvah leads to another mitzvah,” it’s impossible that this will detract in any way from any other mitzvah or from one’s study of Nigleh. 200 years after the teachings of Chassidus were revealed and disseminated, we can see the results; therefore, the obligation is no longer a matter of doubt, but a definitive halacha. 2) After all the talk, we might forget to talk about the main thing – that everyone must study Chassidus abundantly, persistently, and diligently. And not just those who “dwell in tents” and yeshiva students, but working people, too. They must “allow themselves” to become proficient in Tanya, Likkutei Torah, Torah Or, hemshechim etc. And even if not in the exact words, they should at least be proficient in the ideas they discuss. To put it simply: From tonight or tomorrow morning, we must increase in studying Chassidus, abundantly, persistently, and diligently! 1) Excerpt from sicha of 13 Tammuz 5715; 2) excerpt from sicha of Sunday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2023 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.
1985
יום ד' פ' תולדות, ב' כסלו, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' תולדות, ב' כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 15, 2023
11:40
התוכן עבודת יצחק אבינו ב"חפירת בארות", וג' הבארות עשק שטנה ורחובות [כמ"ש בשלישי דפ' תולדות], היתה לגלות את ה"מים חיים" המכוסים באדמה. והיינו, ההתעסקות לגלות את נקודת היהדות ("מים חיים") גם ביהודי כזה המנגד לאלקות ונקודת היהדות מושקע בחומריות. ואפי' אם לאחר שכבר מצא אצלו איזה חיות והתלהבות טוען הלה ש"לנו המים" – הוא מנצל א"ז לעניני "פלשתים", ועד"ז קורה פעם שני, ולכאו' עפ"י שכל אין מקום להמשיך לעבוד אתו, מ"מ אינו מתייאש וממשיך להתעסק אתו בלי ההגבלות של שכל, כי יצחק, ועד"ז כל יהודי, "נולד מטיפה קדושה" וקשור עם אלקות שלמעלה ממדידות והגבלות! וסוכ"ס מגלה בו את ה"מים חיים" עד ששניהם קוראים אותו "רחובות" וכו'! ג' בארות אלו הם כנגד ג' בתי המקדשות: ב' בתי מקדשות הראשונות לא הי' להם קיום כיון שהעולם לא הי' מזוכך מספיק, ולכן ההכנה לבהמ"ק השלישי הנצחי – "רחובות" – הוא עבודתו של יצחק לזכך גם את המטה ולהעלותו לקדושה. ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2023 Synopsis Yitzchak’s service was digging wells; he dug three wells, Esek, Sitnah, and Rechovos [as it says in shelishi of Parashas Toldos) in order to reveal the “living waters” covered by the ground. This is the service of toiling to reveal the spark of Yiddishkeit (the “living waters”) in every Jew, even one whose spark of Yiddishkeit is so concealed that he opposes G-dliness. Even if one helped this Jew uncover his vitality and passion, and the person claims, “the water is ours” – he uses it for the “Pelishtim”, and even this happens a second time, and logic seeminglydictates that there’s no reason to continue working with him – nevertheless, one must not give up. Rather, he must continue working with him, without being limited by intellect, because Yitzchak, and likewise every Jew, “is born from a holy drop,” and is connected to Hashem with a bond that transcends measure and limitation! Eventually, he will succeed at revealing the “living waters” within that Jew, and then both of them will call it “Rechovos” etc. The three Batei Hamikdashos correspond to the three wells: the first two didn’t last, because the world wasn’t refined enough to contain it; therefore, the way to prepare for the third and eternal Beis Hamikdash is “Rechovos” – Yitzchak’s service of refining the world itself and elevating it to holiness. 3 excerpts from sicha of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2023
1986
יום ה' פ' תולדות, ג' כסלו, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' תולדות, ג' כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 16, 2023
11:45
התוכן על כאו"א למלא את התפקיד שהוטל עליו – בפועל. לדוגמא, מי שהתמנה ל"משפיע" (בחסידות, יראת שמים וכיו"ב), אין הכוונה בזה רק שבכחו להשפיע, אלא שישפיע בפועל. ולא משנה מה הן ההצטדקויות שלו – המושפעים לא אשמים! ועפ"י הכלל ש"יותר ממה שעגל רוצה לינק, הפרה רוצה להניק", מובן, שהסימן שהוא אכן "משפיע", הוא כשיש לו רצון להשפיע, ובאופן שהוא משפיע בפועל. ועד"ז בנוגע למי שהתמנה למנהל מוסד וכדומה. ובוודאי יצליח כ"א בתפקידו, ובאופן של "מלכתחילה אַריבער" (כהוראת בעל ההילולא של י"ג תשרי); אין הכוונה לכעוס ח"ו על מישהו כו' – אי"ז ענינם של חסידים, ועאכו"כ אלו שמשתדלים להיות חסידים – אלא הכוונה שיתקבלו הדברים. ויה"ר שגם קבלת הדברים עצמם תהי' באופן של "מלכתחילה אַריבער"! ב' חלקים משיחת אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2023 Synopsis Every individual must practically fulfill the mission incumbent on him. For example, if someone was appointed as a mashpia, it doesn’t’ just mean he has the ability to be influence his mushpa’im, but aht he should actually have an influence. And whatever excuses he has—those are his personal issues, and they’re not the fault of his mushpa’im! Since “more than the calf wishes to suck, the cow wants to suckle” it is understood that the sign of a true mashpia is that he wants to be mashpia, and that the desire is expressed practically. And the same applies to someone appointed to run an institution and the like. Certainly, everyone will succeed in their mission, and in a manner of milechatchila ariber (in accordance with the instruction of the baal haheilulah of 13 Tishrei); the point isn’t to be angry at anyone etc.—because that’s not what chassidim do, and certainly those striving to be chassidim—rather, the point is that the words should have their desired effect. And may it be Hashem’s will that these words will also be accepted in a manner of milechatchila ariber. Two excerpts from sicha of 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2023
1987
יום ועש"ק פ' תולדות, ד' כסלו, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' תולדות, ד' כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 17, 2023
8:34
התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! בשם "תולדות" מודגש יותר הענין של מעשה בפועל: "תולדותיהם של צדיקים - "ועמך כולם צדיקים" - מעשים טובים", משא"כ "נח" מורה יותר על ענין של שכר - מנוחת הנפש והגוף וכו'. ב) התחלת הברכות שבירך יצחק את יעקב הוא "ויתן לך האלקים וגו'" [שבשישי דפ' תולדות] וכפרש"י "ויתן ויחזור ויתן", והיינו, שהברכות הן באופן של מלכתחילה אריבער", ועד"ז מתברך כאו"א מישראל! משיחת אור ליום ועש"ק פ' תולדות, ר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2023 Synopsis 1) Parashas Toldos is named for the beginning of the parashah, “And these are the generations of Yitzchak”; seemingly, based on the order of the parashiyos, the previous parashah, which similarly begins, “These are the descendants of Yitzchak” ought to have been called Toldos, while this week’s parashah ought to have been called “Yitzchak”?! The name Toldos puts a greater emphasis on practical deeds because “the descendants of tzaddikim (and ‘Your people are all tzaddikim’) are good deeds”, whereas “Noach” is more connotative of reward, peace of mind and body etc. 2) The beginning of Yitzchak’s bracha to Yaakov is “And may Hashem give you etc.” (in the sixth aliyah of Parashas Toldos), and as Rashi explains, “May He give and repeatedly give,” meaning, the brachos are in a manner of milechatcila ariber, and every Jew is similarly blessed. Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2023
1988
יום א' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ד
יום א' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 19, 2023
8:15
התוכן הגמ' מציינת את המעלה הגדולה שבתיבת "ופרצת" – "לא כאברהם כו' ולא כיצחק כו' אלא כיעקב שכתוב בו [בראשון פ' ויצא] ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". והנה תיבת "ופרצת" משמעותה – פריצת בנין. ולכאו', הרי מובן שבנין וגדר זה, שעליו אומרים שצ"ל בו "ופרצת", הוא בנין דקדושה (כי פריצת בנין דלעו"ז ה"ז באמת בנין), ומהי המעלה בפריצת בנין כזה? אלא הכוונה ב"בנין" זה הוא "דרך המיצוע" הוא דרך הישרה עפ"י תורה, ומ"מ צ"ל "ופרצת" – לצאת מכל ההגבלות, גם הגבלות דקדושה. וזוהי הנקודה של המאמר ד"ה באתי לגני ה'תש"י, שכדי לנצח ה"שטות דלעו"ז" וחושך הכפול והמכופל של הגלות, לא מספיק ללכת בדרך המיצוע, בנין דקדושה, אלא העבודה צ"ל דוקא באופן ד"שטות דקדושה". וההוראה: לימוד התורה של תלמידי הישיבה וישובי אוהל בכלל, ונתינת הצדקה וקיום המצוות בכלל של בעלי עסק, צ"ל באופן של "ופרצת" – ללא הגבלות! ועי"ז נזכה בקרוב לביאת המשיח שנק' "פורץ". א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2023 Synopsis The Gemara describes the greatness of the word U’paratzta– “not like Avraham…and not like Yitzchak…but like Yaakov, of whom it is written [in the first aliyah of Parashas Vayetzei] ‘And you shall break out to the west and to the east and to the north and to the south.’” The word U’paratzta connotes “breaking” something down; since the Torah says U’paratzta, it expresses breaking down something that according to Torah is considered a building of holiness (because deep down, something that’s a building of le’umas zeh constitutes destruction, and knocking it down constitutes building). Seemingly, then, what is the benefit of breaking down such a building? The answer is that the “building” here means the “middle path”, which is the proper path according to Torah; nevertheless, in the time of exile we must “break it down” – by going beyond all limitations, including the boundaries within holiness. And this is the basic point of the Maamar Basi L’gani 5710: to be victorious over the shtus of le’umas zeh and the doubled and redoubled darkness of exile – it’s not enough to follow the middle path (a holy “building”). Rather, we must adopt the path of shtus of holiness. The lesson is: Torah study and mitzvos must be in a manner of U’paratzta– without limits! In this way will very soon merit the coming of Moshiach, who is called the “breaker.” Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2023 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'
1989
יום ב' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 20, 2023
12:44
התוכן משל של כ"ק מו"ח אדמו"ר על חסידות: מרגליות נמצאות בקרקעית הים. גחלים, שהם מאירים ומחממים, נמצאים בעמקי האדמה. והסדר הוא שצ"ל א' שהוא המנהיג, והוא מראה היכן לחפור ואיך למצוא את הגחלים. והנה על חכמתו של המנהיג יכולים העובדים לסמוך אלא שעליהם למלא את ההוראות בדיוק. אבל על הרוח-חיים שהם צריכים כשהם נמצאים בעמקי האדמה, לא יכולים לסמוך על הרוח-חיים של המנהיג, אלא לכל עובד צ"ל רוח-חיים בעצמו ע"י שמחובר עם האויר שמעל האדמה. ומסיים: שהנמשל מובן לכ"א - חסידות הוא ענין הגחלים שמחממת ומאירה. ביאור האריכות בענין הגחלים דוקא: ב' ענינים נפעלים בעבודת האדם ע"י לימוד החסידות: 1) מה שמוכרח - "גחלים": חסידות מכניסה חיות (חמימות) בעבודה. אבל זה לא מספיק, כי יכול להיות גם חיי בהמה, שעבודת ה' תהי' מוגבלת לפי טבע כחות נפשו, "אשר לא עבדו". וזהו מה שחסידות גם מאירה - ע"י "רואה" האדם שעבודתו צ"ל היפך ולמע' מטבעו, "עובד אלקים", "בכל מאודך". וזה בא ע"י יגיעה - חפירה בעמקי האדמה. וכיון שזוהי "עבודה חדשה" צריכים את רבותינו נשיאינו ("מנהיג") שהם הכינו התוכניות וסדרי העבודה בזה. אבל לא מספיק מסירות הרצון ל"מנהיג" ולסמוך עליו לבד - את ההתחברות לרוח-חיים צ"ל כאו"א בעצמו! ובאותיות פשוטות: על כאו"א בעצמו לקבוע עתים בפועל ממש ללמוד חסידות (ונגלה) בעיון ולהתייגע בזה עד שהוא יבין את מה שלומד (ולא להסתפק בלימוד שטחי, ומה שלמד כל ימיו וכו'), ומכיון שלא שייך "הפסק" בחיים - בכל יום יום! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2023 Synopsis My father-in-law the Rebbe likened Chassidus to pearls found in the depths of the sea, and coals, which provide warmth and illumination, are found in the depths of the earth. To extract the coals, the workers need an overseer who directs them where to dig etc. They can rely on the overseer’s wisdom if they carry out his instruction exactly, but to remain alive, each worker needs his own personal connection to the air on the surface. And he concluded that Chassidus provides warmth and illumination like coals. The reason he specifically focused on explaining the analogy of coals: studying Chassidus has two effects: 1) like coals, Chassidus provides warmth, which is a sign of life. But that’s not enough, because one may be alive, but his life might be like that of an animal, meaning, he doesn’t go beyond his nature, in which case he is “one who serves Him not.” But Chassidus also provides illumination – enabling a person to see that he must go against and transcend his nature, to “serve G-d” and “with all your might.” And this comes through toil – digging in the depths of the earth. Since this is a new service, we need the Rebbe’im, the “overseers,” who prepare the plans for carrying out this service. But it’s not enough to submit one’s will to the “overseer” and rely only on him – because one needs his own connection to the life source! In simple terms: everyone must personally set fixed times to actually study Chassidus (and Nigleh), and toil in it until he feels he truly understands it etc.; he must not just learn it superficially, nor can he rely on his knowledge acquired throughout his life. And since there cannot be a pause in life, he must do this every day! 2 excerpts from sicha of Simchas Beis Hasho’eivah 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2023
1990
יום ג' פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 21, 2023
12:27
התוכן [המשך] כל הנ"ל מה שנפעל ע"י לימוד החסידות מוכרח לעבודת ה' - כדי שהאדם יזהר מענינים בלתי-רצויים ויהי' "עובד אלקים" כמו שצריך. אבל זוהי עבודה בבחי' "גליא שבאדם" ("אדמה"), והוא נשאר בבחי' "יש מי שאוהב" ולא מתבטל לגמרי. 2) ועוד ענין שנפעל ע"י חסידות, והוא מה שהאדם מתבטל לגמרי ממציאותו, הוא "מכוסה" לגמרי במקור חיותו - אלקות (ע"ד נבראים שבים). וזה בא דוקא ע"י לימוד החסידות (משא"כ בנגלה דתורה שייך שהאדם ישכח ח"ו על נותן התורה), ובשופי, כענין לעצמו - "דע את אלקי אביך". וכיון שעבודה זו לא מוכרחת לעבודה בפועל, ה"ז נמשל ל"מרגליות" שלא מוכרחים. אבל זהו כשהאדם נמצא בד' אמותיו, אבל כשמתכונן להיכנס למלך ה"ה מתקשט בהתאם - גם עם מרגליות! ובנמשל: כעת, כאשר "הנה הוא עומד אחר כתלנו", והנה תהי' ה"נשואין" וה"חופה" של כאו"א מישראל עם ממה"מ הקב"ה ומגיע הזמן של "אויס יש"! צריכים להתכונן בהתאם - מוכרחים גם את ענין ה"מרגליות" - ללמוד חסידות ובשופי כנ"ל! משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2023 Synopsis [Continued.] (1) The abovementioned effects of studying Chassidus are indispensable to Divine service – for a person to do what he must and be “one who serves Hashem” properly. But it all pertains to the revealed aspect of the person (“land”), and ultimately, it doesn’t render him completely nullified; he remains an “entity who loves.” (2) Then there’s another effect of studying Chassidus, that it renders a person completely nullified, he’s completely “covered” by his life-force – G-dliness (like fish are covered by the sea. For this, it’s not enough to study Nigleh (where it’s possible to forget the Giver of the Torah, chas v’shalom), rather, one must study Chassidus in abundance, to “know the G-d of your father.” And since this aspect of studying Chassidus isn’t absolutely indispensable to one’s practical service, it is like “pearls” which are merely an adornment, and which one can do without. However, that applies only when one is in his own four cubits. By contrast, when he’s about to go to the king’s palace, he must prepare himself accordingly, including with pearls! The analogue: we are on the verge of Redemption, “behold he is standing behind our wall,” which will be the “wedding” of every Jew and Hashem, and to prepare accordingly, we must adorn ourselves with “pearls” as well – we must become completely nullified, and for that we must study Chassidus abundantly! Excerpt from sichah of Simchas Beis Hasho’eivah 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2023
1991
יום ד' פ' ויצא, ט' כסלו, ה'תשפ"ד– יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע –
יום ד' פ' ויצא, ט' כסלו, ה'תשפ"ד– יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע –
Nov 22, 2023
9:12
התוכן ט' כסלו הוא יום ההולדת ויום ההסתלקות של אדמו"ר האמצעי, שבו מצינו הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום" בגלוי, ע"ד שמצינו אצל משה רבינו – "היום מלאו ימי ושנותי". והעילוי שבדבר מפורש בתיבת "מלאו" שמורה על שלימות הענין, והיינו, שגם בשנה האחרונה ישנם כל עניני העבודה דכל ימי השנה, שכולל כל שינויי הזמנים, במילואם ובשלימותם, וזה נמשך בגלוי ובפועל. וההוראה לכאו"א מישראל הוא שכל עניני העבודה צ"ל מלאים ושלימים. והנתינת-כח לזה הוא מהענין כפי שהי' אצל משה רבינו ש"כל נפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה". ויה"ר שעד"ז תהי' ה"מלאו ימי ושנותי" בנוגע לכללות "מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות" ובמילא יוכל להיות תיכף ומיד ענין הגאולה. ובפרט שהרי נכנסים לחג הגאולה שלו, שהוא נשיא ישראל – שנזכה תיכף ומיד "להתנשא" ולהתרומם מכל עניני הגלות עוד ברגעי גלות האחרונים, ועוד ועיקר – לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש! שיחת יום ד' דפ' ויצא, אור לט' כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2023 Synopsis 1) The Nasi of the Jewish people empowers his followers, his students and his students’ students, to carry out everything in which he was the “head;” since “the Nasi is everything” – all Jews eventually must follow his ways (even those who temporarily believe they don’t want to). 2) A Jewish leader provides for all the needs of the Jewish people; he provides it according to his understanding of their need (which is better than their own understanding of their need), and he provides it in accordance with each person’s ability. Thus, we can understand that despite his lofty level, the connection to him – in his generation and in subsequent generations – is a connection through which one receives all his needs etc., and through which one also passes on what he receives to others. 3) The greatest pleasure for [my father-in-law the Rebbe] is when he sees that “his seed is alive,” that they live for the same matters that he lived for – ensuring that every Jew, even those who are merely “called by the name Yisrael” (i.e., who believe that “Yisrael” is only a nickname for them) should come to keep Torah and mitzvos, and influence others to follow suit. And then, “he, too, is alive,” in the same place that “his seed is alive” – in this physical world. 4) The answer to those who ask how we can endure the last moments of exile, when the leaders of the Jewish people have left us Rachmana litzlan: As my father-in-law the Rebbe pronounced after his father’s passing, “he will not abandon his flock,” and “just as he was standing and serving” until now, “so, too, here, he is standing and serving” and awakening abundant mercy and giving them blessing and strength etc., just as when he was alive in this world. Excerpts from the year 5739: 1) Motza’ei Shabbos Parashas Haazinu, 13 Tishrei; 2) Motza’ei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev; 3) 13 Tammuz; 4) Motza’ei Shabbos Parashas Matos-Masei, Mevarchim Menachem-Av For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2023
1992
יום ה' פ' ויצא, י' כסלו, ה'תשפ"ד– חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע –
יום ה' פ' ויצא, י' כסלו, ה'תשפ"ד– חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע –
Nov 23, 2023
11:30
התוכן חידושו של אדמו"ר האמצעי על הנשיאים שלפניו ושלאחריו בנוגע הפצת המעיינות חוצה בפועל ממש: הוא התעסק בעצמו באופן של מס"נ, וזה הי' "דרכו בקודש", להפיץ מאמרים ודרושים שלו בכתב ובהדפסה באופן שיהי' בהישג-יד של כאו"א גם לחסרי-יכולת וכו', עד שכאו"א יוכל ללמוד בהם וכו' (כמובן מריבוי האג"ק שלו בענין זה וכו'). וזוהי ההוראה שלמדים מחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי, להתמסר ולטרוח בגופו בכל הקשור לעבודה דהפצת המעיינות חוצה, לחפש ולמצוא עצות ודרכים כיצד להביא את המאמר, תורה והוראה, לכל אחד ואחת מישראל! משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2023 Synopsis The unique approach of the Mitteler Rebbe in terms of his method of spreading the wellspringswas that he personally devoted himself to disseminating his maamarim in writing and printing them, in such a way that anyone could buy them and learn them, even those of limited ability etc. (as understood from his many letters about this). And this is the lesson from Yud Kislev: to devote ourselves personally, involving our own bodies, to all aspects of spreading the wellspring to the outside and finding ways to bring a maamar or teaching or directive to every single Jew! Excerpt from sichah of Yud Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2023 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
1993
יום ועש"ק פ' ויצא, י"א כסלו, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' ויצא, י"א כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 24, 2023
10:22
התוכן בראשון דפ' ויצא מדובר על ענין שנוגע לעבודת כאו"א מישראל – "ופרצת ימה וגו'", שהעבודה צ"ל למעלה ממדידה והגבלה. ויה"ר שכ"א יוסיף בפעולות טובות (אודותם מדובר ב"קונטרס" שיחלקו כעת [קונטרס ר"ח כסלו ה'תשמ"ח, ד"ה ושבתי בשלום ה'תשל"ח]) בכל האופנים ד"ימה וקדמה צפונה ונגבה", ובאופן של "ופרצת" – כאו"א בערך הכוחות שלו. ועצם ההחלטה טובה יזרז את הגאולה; כל אלו שעוד לא הכניסו את ה"דו"ח" מפעולות הכי טובות ונעלות שלהם – מתבקשים לעשות זאת; אנו נמצאים כבר "באחרית הימים" וחסר רק את ה"מכה בפטיש" לגאולה האמיתית והשלימה, שאז יקויים מ"ש בסיום השיעור "ושבתי בשלום אל בית אבי, והאבן הזאת וגו' עשר אעשרנו לך" – פעמיים עשר = עשרים שבגימ' "כתר", שמתגלה כתר של מלך המשיח וכו' תיכף ומיד ממש, ובפרט, כאמור, ע"י החלטות טבוות בכל הענינים האמורים וכו'. ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויצא, ר"ח כסלו, ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2023 Synopsis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2023
1994
יום א' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ד
יום א' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 26, 2023
10:47
התוכן באגה"ק ד"ה קטנתי מכל החסדים מבאר אדה"ז שזה גופא שהקב"ה הראה ליעקב "חסדים" ו"אמת" – הקטין אותו, כי "כל הקרוב אל ה' ביתר שאת .. צ"ל יותר שפל רוח". ובסגנון חז"ל: "מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא וכו'", והיינו, שכאשר עומדים לפני המלך, הנה אפי' תנועה קלה נחשב למרידה במלכות רח"ל. דנוסף לזה שכאשר ממה"מ הקב"ה מראה קירוב ל"איש הדיוט ושפל אנשים" ה"ז מעורר אצל המקבל הרגש של שפלות עוד יותר – הנה גם מצד המשפיע זה כך, כי ככל שמיתוסף גילוי אלקות הולכת ופוחתת הנתינת-מקום למציאות וישות. וע"ד הטעם שבשבת מלאכה אסורה, אף שבימות החול ה"ז מצוה, כי בשבת מאיר גילוי אלקות ה"ז מבטל מציאות היש וגם במקבל ניכרת בו השפלות ביותר. וזהו"ע מה דוקא בתפלת שמו"ע מבקשים "סלח לנו .. כי פשענו", כי בשעה שעומד בפני המלך, תופס ומרגיש שצריך לבקש "סלח לנו" גם על מה שלא הי' נחשב כחטא כשהי' בחוץ. וזהו גם מה שלאחרי שהקב"ה קירב את יעקב בהראות לו "חסדים" ו"אמת" הי' "נדמה בעיניו שחטא". וזהו גם שדוקא בברכת "הגומל" על חסדים שהקב"ה מראה, מרגיש האדם שהוא במצב של "חייבים". משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2023 Synopsis In the epistle beginning Katonti Mikol Hachasadim, the Alter Rebbe explains that precisely because Hashem showed Yaakov “kindnesses and truth” Yaakov became small, because “whoever is [brought] exceedingly close to Hashem… ought to be ever humbler”. As our Sages said, “One who gestures before the king etc.”, meaning, when one stands before the King, even a slight movement is considered rebellion against the throne, Rachmana litzlan. When Hashem shows closeness to “a commoner who is despised and lowly among men, a disgraceful creature cast on the dunghill,” the effect is two-fold: (a) from the receiver’s perspective, he feels humbler, and (b) from Heaven’s perspective, the greater Divine revelation diminishes the ability for any independent entity to exist. This is similar to the reason labor is forbidden on Shabbos, though it is a mitzvah during the week – because on Shabbos (a) there’s a greater Divine revelation, which nullifies independent existence, and (b) the world recognizes its own lowliness. This is also why we say “Pardon us…for we have sinned” specifically in Shemoneh Esrei – because it is precisely when one stands before the King that he realizes that what was previously acceptable is considered sin. Similarly, this is why one feels “culpable” when he makes the bracha of Hagomel thanking Hashem for deliverance from danger. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2023
1995
יום ב' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ד– יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע –
יום ב' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ד– יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע –
Nov 27, 2023
11:22
התוכן 1. יש להנהיג שבין המתנות שמביאים לחתן לפני בניית "בית חדש" יהי' גם קופת-צדקה (ועד"ז כשעוברים דירה, להכניס לדירה החדשה גם קופת-צדקה), שמזכיר תמיד את ענין הצדקה, ולהעמידו במקום מכובד כא' מתכשיטי הבית שמאיר את הבית כמקום שממנו יוצא צדקה וגמ"ח לנצרכים. 2. להוסיף בצדקה של "הכנסת כלה" כפשוטו, ועאכו"כ לדאוג שהחתונה תהי' "עשירה" ברוחניות – ע"י הזהירות בדיני טהרת המשפחה, שבזה יתעסקו הנשים-צדקניות במרץ הכי גדול. ונוסף לזה – ענין הקשור יותר לגברים ועסקנים: לדאוג שבכל מקום יהיו מקואות-טהרה מהודרות, נקיות בתכלית (וכידוע הסיפור מכ"ק אדנ"ע כשמצא שערות צפות במקוה) ויפה בתכלית וכו' – כך שגם הגוף ונפש-הבהמית ירצו זאת (אף שיש לקיים המצווה בגלל ציווי הקב"ה, אבל לברוח מהרע צריך בכל דרך אפשרי). ב' חלקים מהתוועדות אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2023 Synopsis 1. Among the gifts given to a groom should be a tzedakah-pushka, which constantly reminds us of the mitzvah of tzedakah; it should be placed in a prominent place in the home, to demonstrate that this is a home where tzedakah and kind deeds are provided to those in need. 2. We should increase in tzedakah for assisting brides, and all the more so in assuring the wedding is “wealthy” in the spiritual sense – by keeping the laws of family purity. In addition, we should see to it that every place have a beautiful and clean mikveh (as seen from the story of the Rebbe Nishmaso Eden who found hair floating in the mikveh in Rostov etc.) – so that the body and animal soul will want to fulfill the mitzvah (although the mitzvah must be performed because it’s a commandment of Hashem, nevertheless, when it comes to running away from evil, we must use all available means). Two excerpts from farbrengen of 14 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2023
1996
יום ג' פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ד
Nov 28, 2023
11:34
התוכן בשיעור רמב"ם היומי נתבארו כו"כ דינים בנוגע לעניני טומאה שגזרו חכמים בזמן בית שני, וביניהם ש"מי שהיו ידיו טהורות ונגע באחד מכתבי הקודש, נעשו ידיו שניות ומטמאין את התרומה כו'", וכן "רצועות התפילין עם התפילין" וכיו"ב. ובענין זה ישנו דבר תמוה לכאו' הדורש ביאור: מצינו שהכהנים הניחו תפילין (של ראש) בשעת העבודה, וכמו"כ מצינו שקראו בספר התורה במקדש! בשלמא בנוגע לנגיעה בתפילין וס"ת בשעה שנמצאים במקדש – הרי כבר כתב הרמב"ם שבמקדש לא גזרו שיטמאו הידים מנגיעה בכתבי-קודש ובתפילין. אבל אעפ"כ, מכיון שבפשטות הניחו תפילין גם מחוץ למקדש (ועד"ז בנוגע לכתבי-קודש), הרי נטמאו ידיהם מהנגיעה מחוץ למקדש! ול"קודש" צריכים הידים טבילה במקוה של מ' סאה, ולא מצינו שכל כהן שנכנס למקדש הי' חייב לטבול את ידיו?! ולפלא שלא אישתמיט שום תנא ואמורא, ראשונים ואחרונים, שידונו בזה בפרטיות! משיחת יו"ד כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2023 Synopsis Today’s Rambam discusses a number of Rabbinic decrees enacted in the times of the second Beis Hamikdash regarding impurity, including that “when one whose hands were pure touched one of the Holy Writings, his hands become shniyos, and impart impurity to terumah etc.” Similarly, “tefillin straps when connected to the tefillin” and the like. The question is: we find that the kohanim wore (head) tefillin during their service every day, and similarly, they read from a Sefer Torah in the Beis Hamikdash! True, with regards to touching tefillin and a Sefer Torah in the Mikdash, the Rambam has already told us that the decree doesn’t apply in the Mikdash. But the question still stands with regards to the fact that, like everyone else, kohanim wore their tefillin (and read from the Sefer Torah) outside the Mikdash, too. Seemingly, then, every kohen would have been obligated to immerse his hands in a kosher mikveh before entering the Mikdash – yet we don’t find such an obligation? And surprisingly, this issue is not discussed in detail in any Mishna or Gemara, nor in the Rishonim or Acharonim! Excerpt from sichah of Yud Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2023 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
1997
יום א' פ' תצוה, ה' אדר
יום א' פ' תצוה, ה' אדר
Feb 26, 2023
12:20
התוכן הוראה מהנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחווה" להמן: מרדכי לא ניסה להתווכח עם המן ואחשורוש איך גזרו עליו ועל עמו גזירה כזו והרי הוא הציל את אחשורוש מבגתן ותרש... הוא לא הלך לשאול "רב" אם עליו למס"נ בענין זה, הוא לא נכנס לשום חשבונות - דבר הראשון שעשה בפשטות ברגע שהוא שמע שראשו של יהודי צריך להשתחוות למה שלא שייך לה' הוא "לא יכרע ולא ישתחווה"!, עד"ז כשיהודי מתחיל עם חשבונות ומורה היתר לעצמו שכעת אין צורך להדר בקיום המצוות בגלל ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן" ונמצאים ב"אמריקה" ש"איז אנדערש", ובזמן הגלות וכו', וזה מביא אותו להקל בענינים יותר חמורים - "היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה" - עבודה שהיא זרה ליהודי וכו' - אין להכנס מלכחילה לחשבונות כאלו אלא הדרך להפטר מכ"ז הוא להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה" באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה", וזהו הדרך ל"ונהפוך הוא" - שמנצח את הנפה"ב! משיחת יום ג' דפ' כי תשא, פורים תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2023
1998
יום ב' פ' תצוה, ו' אדר
יום ב' פ' תצוה, ו' אדר
Feb 27, 2023
8:57
התוכן עה"פ בפרשתנו[בשלישי דפ' תצוה] ומלאת את ידם מפרש"י: "כל מילוי ידים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה, ובלשון לע"ז, כשממנין אדם על פקודת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גוואצ"טו, ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ווירי"סטיר, והוא מילוי ידים". וההוראה הנפלאה: רש"י לומד פירוש בפסוק "ומלאת את ידם" מאופן ההנהגה של שליט בצרפת בזמן רש"י! וזהו ענין עיקרי בחינוך – לחנך את הילד (ה"בן חמש למקרא", אִתו לומד רש"י) שמכל דבר שרואה או שומע, אפי' מה שקורה עם גוי, יש ללמוד מזה הוראה בעבודת ה'! ב' חלקים משיחת מוצש"פ תצוה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2023
1999
יום ג' פ' תצוה, ז' אדר
יום ג' פ' תצוה, ז' אדר
Feb 28, 2023
11:42
התוכן ע"ז שהמן "הפיל פור הוא הגורל" כדי לדעת "באיזה חודש יצליח", מסופר במס' מגילה: "תנא כיון שנפל פור בחודש האדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים בגמ': "ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד", ו"כדאי הלידה שתכפר על המיתה" (רש"י). והביאור: לידת משה בז' באדר המכפרת על הענין הבלתי-רצוי הקשור עם פטירתו של משה (גזירת המן) – היא באופן דתכלית השלימות. לא רק שמתבטלת חומרת הגזירה, לא רק שהגזירה מתבטלת מכל וכל, אלא יתירה מזו – "נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", באופן של "יתרון האור מן החושך", "עד דלא ידע". ואפי' לדעת המן (ששמח מזה שבז' אדר מת משה, אף שהגזירה שלו נקבעה לי"ג בחודש) פועל ז' אדר על כל החודש. וההוראה לכאו"א: כאשר ישנם ענינים בלתי-רצויים, לא מספיק לבטלם מכל וכל, אלא להפכם עד שע"י יתוסף עילוי שבאין-ערוך לגמרי. משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2023
2000
יום ד' פ' תצוה, פ' זכור, ח' אדר
יום ד' פ' תצוה, פ' זכור, ח' אדר
Mar 1, 2023
10:41
התוכן הלימוד מהענין דמלחמת עמלק לכאו"א מישראל בכל מקום ובכל זמן, וכפי שאדה"ז מבאר בהמאמר [ד"ה ראשית גוים תקס"ב] כיצד יכול להיות הענין דמלחמת עמלק אצל כל אחד בעבודתו. ומבהיר בזה נקודה כללית, שלא כדעת הטועים שצריכים להזהר רק ממדות רעות כפשוטם, אלא ישנה מלחמה שהיא קשה הרבה יותר, שזוהי מלחמת עמלק שהיא "מדור דור". והגישה של עמלק היא לבוא לכ"א לפי ענינו: 1) הוא יכול לבוא גם ליהודי שהוא "יודע את רבונו", בעל-שכל שלמד ענינים בגדלות הבורא והשגח"פ וכו', ומוצא את הדרך שאעפ"כ יהי' "מכוון למרוד בו"! ואף שלכאו' הם ב' הפכים, אבל מצד ענין השכל כשלעצמו יכול להיות כן. כי שכל הוא דבר קר, ולו נוגע רק להבין את הדבר כמו שהוא ולא את התוצאות שצ"ל מזה בהנהגת האדם. ולכן זה שבשכלו "יודע את רבונו" אינו מחייב את התוצאות, ויכול להיות גם "מכוון למרוד בו"! [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2023