Popular Shows by Moshe Niehaus: Page 6

501

Yevamos 61a: אם עכו"ם מטמאין באהל

May 14, 2026

1:41

Yevamos 61a: אם עכו"ם מטמאין באהל

502

Yevamos 61b: איסור לעמוד בלא אשה

May 14, 2026

2:39

Yevamos 61b: איסור לעמוד בלא אשה

503

Yevamos 62a: משה ודין גר שנתגיר כקטן שנולד בו דמי

May 14, 2026

4:36

Yevamos 62a: משה ודין גר שנתגיר כקטן שנולד בו דמי

504

Yevamos 62b: גדר מצות פרו ורבו

May 14, 2026

1:56

Yevamos 62b: גדר מצות פרו ורבו

505

Yevamos 63a: גדר דין גר שנתגיר כקטן שנולד בו דמי

May 14, 2026

2:19

Yevamos 63a: גדר דין גר שנתגיר כקטן שנולד בו דמי

506

Yevamos 63b: שיטת הרמב״ם בעניין תלמוד תורה עוסק המצוה פטור מן המצוה

May 17, 2026

3:04

Yevamos 63b: שיטת הרמב״ם בעניין תלמוד תורה עוסק המצוה פטור מן המצוה

507

Yevamos 64a: היסוד של הגרי""ז בעניין תפילה ותפילת צדיק בן צדיק

May 21, 2026

3:05

Yevamos 64a: היסוד של הגרי""ז בעניין תפילה ותפילת צדיק בן צדיק

508

Yevamos 64b: יסוד דין חזקה

May 21, 2026

3:05

Yevamos 64b: יסוד דין חזקה

509

Yevamos 65a: Divorce After Ten Years Childless

May 21, 2026

2:15

Divorce After Ten Years Childless

510

Yevamos 65b: נשים בפרו ורבו

May 24, 2026

2:45

Yevamos 65b: נשים בפרו ורבו

511

Yevamos 66a: דין ערבות בנשים

May 24, 2026

2:50

Yevamos 66a: דין ערבות בנשים

512

Yevamos 66b: Hakdamah Perek Almanah LKohen Gadol

May 29, 2026

2:45

Yevamos 66b: Hakdamah Perek Almanah LKohen Gadol

513

Yevamos 67a: Major Chakira - Why does an Eishes Kohen eat Terumah

May 29, 2026

4:09

Yevamos 67a: Major Chakira - Why does an Eishes Kohen eat Terumah

514

Yevamos 67b: Mishnas Rav Aharon's Fascinating Chiddush in a Yevamah's Ability to Eat Terumah

Jun 1, 2026

3:52

Yevamos 67b: Mishnas Rav Aharon's Fascinating Chiddush in a Yevamah's Ability to Eat Terumah

515

Yevamos 68a: Rav Shimon s Yesod about Safek Ben Teisha and Chezkas Katan

Jun 3, 2026

2:48

Yevamos 68a: Rav Shimon s Yesod about Safek Ben Teisha and Chezkas Katan

516

Yevamos 68b: An Almanah — Does She Follow Her Husband’s Minhagim or Her Father’s?

Jun 10, 2026

1:35

Yevamos 69b: An Almanah — Does She Follow Her Husband’s Minhagim or Her Father’s?

517

Yevamos 69: Does a Son Enable His Mother to Eat Terumah Through His Own Koach or His Father’s?

Jun 10, 2026

4:27

Yevamos 69a–69b: Super Episode — Does a Son Enable His Mother to Eat Terumah Through His Own Koach or His Father’s?

518

Yevamos 70a – Why Is an Orel Pasul? Chiyuv Milah or Metzius Ha'Orlah?

Jun 10, 2026

2:18

Yevamos 70a – Why Is an Orel Pasul? Chiyuv Milah or Metzius Ha'Orlah?

519

Yevamos 70b – Part 1: Why Did Avraham Avinu Wait for the Tzivui to Perform Milah?

Jun 10, 2026

2:07

Yevamos 70b – Part 1: Why Did Avraham Avinu Wait for the Tzivui to Perform Milah?

520

Yevamos 72a: חובת הכרת על ביטול מילה והמשוך

Jun 14, 2026

3:18

Yevamos 72a: חובת הכרת על ביטול מילה והמשוך

521

Yevamos 72b: משוך ערלתו ודין במי שנולד מהול

Jun 15, 2026

3:26

Yevamos 72b: משוך ערלתו ודין במי שנולד מהול

522

Yevamos 73a: גדר דין ביעור מעשרות

Jun 16, 2026

3:16

Yevamos 73a: גדר דין ביעור מעשרות

523

Yevamos 73b: יסוד הגרי""ז בעניין ביכורים כתרומה ומעשר שני

Jun 16, 2026

1:44

Yevamos 73b: יסוד הגרי""ז בעניין ביכורים כתרומה ומעשר שני

524

Yevamos 74a: היסוד של הגרי""ז בעניין סיכה כשתייה

Jun 18, 2026

4:04

Yevamos 74a: היסוד של הגרי""ז בעניין סיכה כשתייה

525

Yevamos 74b: Bikurim During Shemita

Jun 21, 2026

2:35

Yevamos 74b: Bikurim During Shemita

526

Yevamos 75a: גדר איסור פצוע דכא מדיני איסורי ביאה או קדושת ישראל

Jun 21, 2026

3:14

Yevamos 75a: גדר איסור פצוע דכא מדיני איסורי ביאה או קדושת ישראל

527

Yevamos 75b: יסוד איסור פצוע דכא

Jun 21, 2026

2:25

Yevamos 75b: יסוד איסור פצוע דכא

528

Yevamos 76a: Can a Kohen who is a פצוע דכא duchen?

Jun 23, 2026

2:33

Yevamos 76a: Can a Kohen who is a פצוע דכא duchen?

529

Yevamos 76b: גדר דין אמוני ולא מואבית כלפי דין לא תדרוש שלומם וטובתם

Jun 23, 2026

2:55

Yevamos 76b: גדר דין אמוני ולא מואבית כלפי דין לא תדרוש שלומם וטובתם

530

Yevamos 77a: היסוד של הגרי""ז בעניין הלכה למשה מסיני וההיתר של מואבית ולא מואבית

Jun 25, 2026

3:40

Yevamos 77a: היסוד של הגרי""ז בעניין הלכה למשה מסיני וההיתר של מואבית ולא מואבית

531

Yevamos 78b: Carrying Guns in Shul

Jun 26, 2026

3:02

Yevamos 78b: Carrying Guns in Shul

532

Yevamos 78a: בעניין גדר מצרי שני

Jun 28, 2026

2:22

Yevamos 78a: בעניין גדר מצרי שני

533

Yevamos 78b: היסוד של הגרשש שקאפ בעניין ספק ממזר

Jul 2, 2026

2:06

Yevamos 78b: היסוד של הגרשש שקאפ בעניין ספק ממזר

534

Yevamos 79a: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים — What If One Is Missing?

Jul 2, 2026

2:13

Yevamos 79a: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים — What If One Is Missing?

535

Yevamos 79b – Rav Shmuel Rozovsky's Classic Piece on ערוה אחר נפילה

Jul 2, 2026

4:23

Yevamos 79b – 's Classic Piece on ערוה אחר נפילה

536

Yevamos 80a: קושיית התוספות בעניין קטן ובר־עונשין, התראת ספק, ויסוד השערי יושר

Jul 5, 2026

2:40

Yevamos 80a: קושיית התוספות בעניין קטן ובר־עונשין, התראת ספק, ויסוד השערי יושר

537

Yevamos 80b: The Yesod of the שערי יושר in the שיטת הרמב״ם – ספק דאורייתא לחומרא

Jul 5, 2026

4:53

Yevamos 80b: The Yesod of the שערי יושר in the שיטת הרמב״ם – ספק דאורייתא לחומרא

538

Yevamos 81a: Bitul by Ner Chanukah Part 1

Jul 10, 2026

2:03

Yevamos 81a: Bitul by Ner Chanukah Part 1

539

Yevamos 81b: Bitul by Ner Chanukah Part 2

Jul 10, 2026

2:11

Yevamos 81b: Bitul by Ner Chanukah Part 2

540

Yevamos 83a: The Minchas Chinuch's Chakirah—Ma'aseh or Tzemichah?

Jul 13, 2026

2:42

Yevamos 83a: The Minchas Chinuch's Chakirah—Ma'aseh or Tzemichah?

541

Yevamos 83b: Rav Tzvi Pesach and the Story of the Water During the 1948 War

Jul 14, 2026

2:27

Yevamos 83b: Rav Tzvi Pesach and the Story of the Water During the 1948 War

542

Yevamos 84a: Aruch LaNer's Brilliant Insight -Why Rebbe Was Only Allowed One Halcha

Jul 19, 2026

1:50

Yevamos 84a: Aruch LaNer's Brilliant Insight -Why Rebbe Was Only Allowed One Halcha

543

Yevamos 84b: The Question That Redefines Lifnei Iver

Jul 19, 2026

2:20

Yevamos 84b: The Question That Redefines Lifnei Iver

544

Yevamos 85a — Part Two: The Chakirah That Defines Lifnei Iver

Jul 19, 2026

2:08

Yevamos 85a — Part Two: The Chakirah That Defines Lifnei Iver

545

Yevamos 85b: The Shaagas Aryeh’s Chakirah in “Divrei Sofrim Tzerichin Chizuk”

Jul 21, 2026

2:45

Yevamos 85b: The Shaagas Aryeh’s Chakirah in “Divrei Sofrim Tzerichin Chizuk”

546

Yevamos 86a: The Chakira of the Assun Deoraisa - Tevel

Jul 22, 2026

2:45

Yevamos 86a: The Chakira of the Assun Deoraisa - Tevel

547

Yevamos 86b: Minchas Chinuch - how can Chazal uproot the Din Deoraisa of Ma'aser to Leviim

Jul 27, 2026

3:10

Yevamos 86b: Minchas Chinuch - how can Chazal uproot the Din Deoraisa of Ma'aser to Leviim

548

Yevamos 87a: The Aruch LaNer's Famous Chakirah: How Does a Kohen Son Feed His Mother Terumah?

Jul 27, 2026

3:24

The Aruch LaNer's Famous Chakirah: How Does a Kohen Son Feed His Mother Terumah?

549

Yevamos 87b: Hakdamah to the 10th Perek of Yevamos

Jul 27, 2026

3:06

Yevamos 87b: Hakdamah to the 10th Perek of Yevamos

550

Yevamos 88a: The Famous Chakirah: Is Eid Echad b'Issurin a Din of Eidus or Ne'emanus?

Jul 27, 2026

2:42

The Famous Chakirah: Is Eid Echad b'Issurin a Din of Eidus or Ne'emanus?

551

Yevamos 88b: עד אחד נאמן – The חידוש of היתר עגונה

Jul 30, 2026

3:39

עד אחד נאמן – The חידוש of היתר עגונה

552

Yevamos 89a : אין תורמין מן הטמא על הטהור – The יסוד of the קובץ הערות

Jul 30, 2026

1:56

אין תורמין מן הטמא על הטהור – The יסוד of the קובץ הערות

553

Yevamos 89b:חקירת הגר"ח בתורם מן הרע על היפה: מעשה האיסור או חסרון בקיום מצות תרומה?

Jul 31, 2026

2:44

חקירת הגר"ח בתורם מן הרע על היפה: מעשה האיסור או חסרון בקיום מצות תרומה?

554

Yevamos 90a: Rav Elchanan Wasserman’s Chakirah: Did Chazal Uproot the Mitzvah—or Does It Remain?

Aug 3, 2026

1:42

Rav Elchanan Wasserman's Chakirah: Does Chazal Uproot the Mitzvah—or Does It Still Exist? When Chazal tell us to refrain from fulfilling a Torah mitzvah through שב ואל תעשה, what exactly are they accomplishing? Did they actually remove the Torah obligation, leaving no mitzvah to perform? Or does the mitzvah remain fully intact, with Chazal merely instructing us not to fulfill it in that particular circumstance? This profound chakirah of Rav Elchanan Wasserman (Kovetz He'aros, Siman 69) reshapes the way we understand the authority of Chazal and the relationship between Torah law and Rabbinic enactments. Through classic examples such as shofar, lulav, and tzitzis, we'll uncover a fundamental machlokes that has far-reaching implications throughout Shas. A deep, elegant lomdus that changes the way you'll think about "יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה."

555

Yevamos 90b: When Does the Mitzvah of Tzitzis Begin? — The Fascinating Chiddush of Tosfos

Aug 5, 2026

2:38

Yevamos 90b: When Does the Mitzvah of Tzitzis Begin? — The Fascinating Chiddush of Tosfos

556

Yevamos 91a — Zonah: Loss of Kehunah or a New Pesul?

Aug 5, 2026

2:33

When a Bas Kohen becomes a zonah, why does she lose her right to eat terumah? Does the status of zonah actually strip away her Kedushas Kehunah, or does she remain a Bas Kohen while acquiring a new pesul that prevents her from eating terumah? A fascinating chakirah that may lie at the heart of a dispute between the Rambam and Tosafos—and has surprising implications for a Bas Levi and Maaser Rishon.

557

Yevamos 91b: Chiddush of the Kli Chemdah — No Aveirah B’Shogeg by a Lav She’ein Bo Ma’aseh?!

Aug 5, 2026

4:07

Yevamos 91b: The Astonishing Chiddush of the Kli Chemdah — Is There No Aveirah B’Shogeg by a Lav She’ein Bo Ma’aseh? The Kli Chemdah suggests an astonishing chiddush: when someone violates a lav she’ein bo ma’aseh b’shogeg, it may not be considered a ma’aseh aveirah at all. A lav can be violated through an action or through a conscious decision not to act. But when someone is shogeg—completely unaware of the prohibition—and there is no physical action, what exactly constitutes the aveirah? There was neither an act of violation nor a conscious decision to refrain from doing what the Torah required. The Kli Chemdah brings a fascinating proof from Rashi in Berachos 2a regarding nosar. Rashi explains that Chazal prohibited eating korbanos after chatzos out of concern that a person might continue eating until after daybreak, when the meat becomes nosar. But why does Rashi focus specifically on eating the meat after daybreak? Simply leaving korban meat uneaten until morning itself violates “Lo Sosiru ad boker.” The Kli Chemdah answers with his remarkable yesod: merely forgetting to finish the korban before morning is a lav she’ein bo ma’aseh committed b’shogeg. There is no action and no conscious decision to violate the prohibition—and therefore, he argues, there is no ma’aseh aveirah at all. Chazal therefore made their gezeirah to prevent the person from actually eating the nosar, an active violation. A startling way to understand the very definition of an aveirah b’shogeg—and an extraordinary chiddush of the Kli Chemdah.

558

Yevamos 92a: The Lav of Zenus according to the Rambam

Aug 13, 2026

2:30

Yevamos 92a: The Lav of Zenus according to the Rambam

559

Yevamos 92b: The Geder of the Issur Yibum if the Yevamah is Mezaneh

Aug 13, 2026

1:57

Yevamos 92b: The Geder of the Issur Yibum if the Yevamah is Mezaneh

560

Yevamos 93a: אין אדם מקנה דבר שלא באו לעולם - How did Esav sell the Bechora?

Aug 13, 2026

3:21

Yevamos 93a: אין אדם מקנה דבר שלא באו לעולם - How did Esav sell the Bechora?

561

Yevamos 93b: Hotel Reservations and אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם

Aug 13, 2026

2:26

Yevamos 93b: Hotel Reservations and אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם

562

Yevamos 94a: האם גט פסול אוסר אותה על כהן? — נפקא מינה בגט שאינו מתיר

Aug 17, 2026

1:58

Yevamos 94a: האם גט פסול אוסר אותה על כהן? — נפקא מינה בגט שאינו מתיר

563

Yevamos 94b: יבמה לשוק — למה נחשב דבר שבערוה שצריך שני עדים?

Aug 17, 2026

3:23

Yevamos 94b: יבמה לשוק — למה נחשב דבר שבערוה שצריך שני עדים?

564

Yevamos 95a: גדר אחות אשתו — כיצד זנות האחות יכולה לאסור את אשתו עליו?

Aug 17, 2026

4:40

Yevamos 95a: גדר אחות אשתו — כיצד זנות האחות יכולה לאסור את אשתו עליו?

565

Yevamos 95b: The Fake Eliyahu Affair: The Maharik & Binyan Tziyon

Aug 19, 2026

6:34

Yevamos 95b: The Fake Eliyahu Affair: The Maharik & Binyan Tziyon

566

Yevamos 96a- She Thought Her Marriage Was Over: The Maharik’s “Omeres Mutar” and a Modern BD Case

Aug 19, 2026

5:29

A woman separates from her husband, becomes involved with another man before receiving her get, and later wants to marry him. When photographs of their relationship reach Beis Din, the case raises two fascinating questions: When do מעשי כיעור become enough evidence to prohibit a marriage, and can a woman claim she was a שוגג because she believed her marriage was already over? We explore a remarkable contemporary ruling through the Maharik, Rashba, Taz, Rama, and the surprising precedent of Esther HaMalka.

567

Yevamos 96b - The Nine-Year-Old Yavam: The Oneg Yom Tov’s Revolutionary Chiddush

Aug 20, 2026

3:13

Can a nine-year-old boy actually perform yibum and acquire his deceased brother’s wife? According to Rashi, although a minor ordinarily cannot create a marriage, yibum may be different: since it does not require conscious intent, the boy’s act can create a real Torah-level acquisition. But that leads to a major problem. If he truly acquired the yevamah, why does the Mishnah treat the relationship as incomplete? And if he later grows up, marries a second woman, and dies, how can one brother perform chalitzah with the first woman while another still performs yibum with the second? Shouldn’t the rule of “לא יבנה” prohibit rebuilding the family once chalitzah has taken place? The Oneg Yom Tov answers with a revolutionary distinction: acquiring the yevamah and fulfilling the mitzvah of yibum are not necessarily the same thing. A nine-year-old may be capable of creating the marriage, while still being unable to accomplish the mitzvah’s deeper purpose of “הקמת שם”—perpetuating his deceased brother’s name. This episode explores the surprising halachic status of a nine-year-old yavam and the profound difference between creating a legal relationship, fulfilling a mitzvah, and completing the Torah’s ultimate purpose for that relationship.

568

Yevamos 97a Does a Torah Idea Help Its Author If You Don’t Say His Name? Fascinating Panim Meiros

Aug 20, 2026

2:31

Must you mention the original author of a Torah thought for it to benefit his neshamah after his passing? Chazal teach that when someone repeats Torah in the name of a deceased scholar, “his lips move in the grave,” as though he is once again alive and speaking. But why should mentioning his name make any difference? Hashem certainly knows who originally said it—even if the person repeating it forgets the source or mistakenly attributes it to someone else. The Panim Meiros offers a fascinating answer: perhaps explicitly naming the author is not what creates the benefit at all. The true author may receive that benefit regardless, because everything is known in Shamayim. So why was Rabbi Yochanan deeply upset when his Torah was repeated without attribution? Because without the name of a respected authority attached to a teaching, people may question it, reject it, and eventually forget it. Attribution ensures that the Torah will be accepted, preserved, and repeated for generations—allowing its author’s voice to continue living in this world long after his passing.

569

Yevamos 97b: Yehuda and Tamar: How Was Yibum Permitted?

Aug 24, 2026

2:23

Why was the story of Yehuda and Tamar permitted before Matan Torah? This episode explores the deeper mechanics of yibum through the lens of the Kovetz Ha’aros: does yibum actively override the prohibition of eishes ach, or is the prohibition itself defined differently when the mitzvah of yibum applies? That question sheds new light on how yibum functioned before the Torah was given—and on the entire story of Yehuda and Tamar.

570

Yevamos 98a Surrogacy in Halacha — Does Birth Make You the Mother?

Aug 24, 2026

4:39

In the first of this two-part series on surrogacy in halacha, we explore one of the most fascinating questions created by modern reproductive technology: Who is the halachic mother — the woman who provides the egg, or the woman who carries the pregnancy and gives birth? What happens when the egg donor is Jewish but the surrogate is not — or the reverse? Is the child Jewish? And more fundamentally, what actually creates motherhood according to halacha? In Part One, we begin building the case for the birth mother, examining the Even Yekarah’s remarkable case of transplanted reproductive organs; Targum Yonasan on Bereishis 30:21, which describes Yosef and Dinah being transferred between the wombs of Leah and Rachel; the Gemara in Bechoros 21b describing the fetus before forty days as “מיא בעלמא”; and the fascinating distinction between fatherhood and motherhood found in Megillah 13a regarding Esther. Most importantly, we return to our sugya in Yevamos 97b and the case of twins whose “הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה” — conception occurred before their mother’s conversion, but birth occurred afterward. Could this Gemara demonstrate that maternal identity is established through birth rather than conception? The sources seem to be building a powerful case for the woman who gives birth. But that is only one side of the story. In Part Two, we’ll encounter the sources that challenge this conclusion — and potentially point us toward an entirely different definition of motherhood.

571

Yevamos 98b Who Is the Mother? — Does Motherhood Begin at Birth? Part 2

Aug 24, 2026

4:28

In this episode, we continue our exploration of one of the most fascinating modern questions in halacha: when one woman provides the egg and another carries and gives birth to the child, who is considered the halachic mother? We begin with the Gemara in Bechoros 21b and the famous concept that before forty days the developing fetus is considered “מיא בעלמא” — “mere water.” Could that suggest that motherhood has not yet been halachically established at conception? From there, we turn to the central source in our discussion: Yevamos 97b. The Gemara discusses twins whose conception occurred before their mother converted but whose birth occurred afterward — “הורתן שלא בקדושה ולידתן בקדושה.” Despite their conception taking place while their mother was still non-Jewish, their birth after conversion creates a halachically significant maternal relationship. Could this be evidence that maternal yichus is established specifically through birth? We then examine the remarkable Gemara in Megillah 13a concerning Esther, together with Rashi and the Beis HaOtzar, which appears to draw a striking distinction: fatherhood may begin at conception, while motherhood may only become fully established at birth. These sources build a powerful argument that the woman who gives birth is the halachic mother. But just as that conclusion begins to look convincing, Rabbi Akiva Eiger introduces a source that may turn the entire discussion upside down.

572

Yevamos 99 Super Episode: Can DNA Prove You’re Jewish?

Aug 26, 2026

12:12

Can a DNA test determine whether someone is Jewish? This episode explores the fascinating intersection of genetics and Halacha: how Jewish identity is established, whether DNA can qualify as a siman muvhak or rov, why mitochondrial DNA is especially relevant to maternal Jewish lineage, and when genetic evidence can — and cannot — be relied upon in determining Jewish status.

573

Yevamos 100a: The Famous Yesod of the Ohr Samayach Minchas Kohen vs Chatas HaOf

Aug 27, 2026

2:36

Yevamos 100a: The Famous Yesod of the Ohr Samayach Minchas Kohen vs Chatas HaOf

574

Yevamos 100b: The Kovetz Haaros Chakira - ירושת הבת במקום בן

Sep 3, 2026

1:49

Yevamos 100b: The Kovetz Haaros Chakira - ירושת הבת במקום בן

575

Yevamos 101a: Is Chalitzah A Mitzvah?

Sep 3, 2026

2:30

Is chalitzah simply the procedure that releases a yevamah to remarry, or is performing chalitzah itself a mitzvah? And if it is a mitzvah, what happens when the woman refuses? Can Beis Din force her to participate in chalitzah even if she has no interest in remarrying? We explore the nature of the mitzvah of chalitzah and the fascinating question of whether a person can be compelled to perform it.

576

Yevamos 101b — Can an Onen Perform Chalitzah? The Chacham Tzvi’s Powerful Question

Sep 3, 2026

6:12

If an onen is exempt from mitzvos, can he perform the mitzvah of chalitzah? The Chacham Tzvi asks a stunning question: at the very moment every yibum begins, the brother and widow are both onenim—so why doesn’t that invalidate every case of yibum from the start? We explore the Chacham Tzvi’s question, the Yaavetz’s answer from Tosafos, and the Noda BiYehuda’s fascinating principle about a temporary exemption causing a permanent loss.

577

Yevamos 102a: The Great Chalitzah Crisis — The Heter

Sep 4, 2026

2:37

A Chalitzah crisis in the 20th century ignited a major controversy across the Torah world: could a Yevamah who could not appear personally appoint a shaliach to perform her role in Chalitzah? We explore the lomdus behind the remarkable heter — perhaps the Yavam and Yevamah are fundamentally different. The Yevamah performs a maaseh Chalitzah, an action that may be transferable through shlichus, while the Yavam’s physical presence is itself an indispensable part of the Chalitzah. What exactly does the Torah require from each side, and can shlichus accomplish an act when the person herself cannot be there?

578

Yevamos 102b: The Great Chalitzah Crisis — The Opposition

Sep 4, 2026

2:08

The proposed heter triggered fierce opposition from leading poskim. In this episode, we examine a second side of the lomdus: perhaps Chalitzah is not simply a collection of actions that can be delegated at all. Unlike an ordinary mitzvah or transaction, Chalitzah may require a personal encounter between the Yavam and Yevamah before Beis Din. We explore how the definition of Chalitzah itself determines whether the entire concept of shlichus can ever apply.

579

Rosh HaShana 17a: קרקפתא דלא מנח תפילין

Jul 9, 2023

2:03

קרקפתא דלא מנח תפילין הרי"ף הוסיף לעולם', וכתב הרא"ש (סי' ה') שגירסא זו לא נמצאה בספרים. ולא ביאר מהו הזמן. ובמשנה ברורה (סי' ל"ז סק"ב) כתב, שאפילו אם מניעתו היא לפרקים נחשב פושע, ושוב הביא מפמ"ג בשם הנ"צ שגם מי שביטל מצוה זו יום אחד הוא בכלל פושעי ישראל בגופן. ובתוס' כתבו בשם ר"ת, שרק אם אינו מניח משום שהמצוה בזויה עליו שאומר מה תועלת יש ברצועות אלו, הוא שנקרא פושע, אבל אם ירא להניח תפילין משום שצריך גוף נקי והוא ירא שמא לא יזהר, אף שעבירה היא, לפי שבקל יכול ליזהר, אינו נקרא פושעי ישראל בגופן. והר"ן כתב, שהוא הדין מי שלא עשה שום מצוה אחרת מן המצוות שבגופו מעולם (לשיטת הרי"ף). אולם הטור (או"ח סי' ל"ז ס"א) בדבריו על גדולת מצות תפילין, סיים וכל מי שאינו מניחן הוא בכלל פושעי ישראל בגופן לכך צריך כל אדם להיות זריז בהן', ומשמע שהוא עניין מיוחד לתפילין. והבית יוסף (שם) דייק מדברי הטור שחולק על רבינו תם הנ"ל, וסובר שאפילו מי שאינו מניחן משום איזה טעם שהוא, נקרא פושעי ישראל בגופן, שאילו משום שמצוות בזויות עליו, מדוע דוקא תפילין, אפילו בשאר המצוות כך הוא (ולפי זה נמצא שדברי הר"ן ור"ת תלויים זה בזה). אבל הב"ח (שם) חולק וכתב שכוונת הטור והתוספות שיש ג' מדרגות. א. מי שמצות תפילין בזויה עליו, והוא נקרא פושע ישראל בגופו. ב. מי שאינו רוצה לבטל ממלאכתו להניח תפילין, או עצל הוא בהמצוה, והוא בכלל פושעי ישראל בגופן', אבל אינו פושעי' ממש. ג. הירא שלא יהא גופו נקי, שאינו בכלל פושעי ישראל בגופו כלל, וראה מה שהקשה על רבינו תם, ומה שכתב המשנה ברורה (סק"ג) להוכיח את בני דורו על פי דברי הב"ח.

580

Rosh HaShana 22b:מאי שנא ממילה שאין מחללים מספק

Jul 23, 2023

2:26

מהו דתימא מספיקא לא מחללינן שבתא, קמ"ל. הקשה המפרש להרמב"ם (קידום המדס פ"ג ה"ג) איך מחללין שבת מספק, הרי מצינו לגבי מילה שמי שנולד בין השמשות של ערב שבת שנימול ביום ראשון ביום התשיעי, לפי שאין דוחין שבת מספק, וא"כ איך כאן אמרו שיחלל שבת מספק שמא ימצא אחר, והרי יתכן שלא ימצא וחילל שבת בחנם". ונאמרו בזה כמה וכמה תירוצים באחרונים. א. בלחם משנה (שס) תירץ ששאני קידוש החדש שהמועדות תלויים בזה, ומחללים שבת אף על ספק, אבל מילה אפשר לעשותה ביום אחריו. ב. יש שתירץ שכל עדות קידוש החדש הוי בספק, שהרי יתכן שיהיו עדים אחרים שיעידו ולא יצטרכו לעדותם, וגם אפשר שלא יקבלום הבי"ד שיוכחשו בבדיקות וכדומה, ואפ"ה התירה התורה לחלל שבת בהליכתם, א"כ הוא הדין בכל ספק אפשר לחלל שבתטז. ג. יש שתירץ ששאני מילה שאם אין זמנו היום לא תתקיים מצות מילה כלל, מש"ה דוחין המילה למחר. אבל בקידוש החדש ודאי שיתקיים הקידוש היום בכל גונאי. ד. הלבוש תירץ ששאני קידוש החדש שהוי מצוה שנוגעת לכל ישראל, ולכן אפילו מספק מחללים שבת. ה. בקול הרמ"ז תירץ ששאני במילה שלעולם אי אפשר להתברר האם זהו יום השמיני או לא, אבל בקידוש החדש יתכן שיבואו עדים נוספים ויעידו ויקדשו את החדשים. י, א

581

Rosh HaShana 22a: דין קידוש החדש חוץ לארץ ישראל

Jul 23, 2023

3:32

ובמנח"ח מצוה ד' סק"א הקשה מהא דאיתא בברכות סג: שאין מקדשין את החודש ואין מעברין את השנה אלא בא"י, דכתיב כי מציון תצא תורה וגו', ובסנהדרין יא: איתא שאין מעברין את השנה אלא ביהודה דכתיב לשכנו תדרשו, ופרש"י קידושין לז: [ד"ה תבעי] דה"ה לקידוש החודש, וא"כ משה ואהרן היאך קידשו החודש ועיברו השנה בחו"ל, ותירץ המנח"ח דטרם שנתקדשה א"י אין דין לקדש בא"י דוקא. וסמך לסברא זו הביא מהא דאיתא במגילה יד. דאין קובעין הלל על נס שבחו"ל, ופריך ממה שאומרים הלל בליל פסח, ומשני עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל הארצות לומר שירה, משנכנסו ישראל לא"י לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה, וכשגלו חזרו להתירן הראשון, ודכוותה יש במכילתא פרשת בא, דעד שלא באו לארץ הוכשרו כל הארצות להקריב קרבנות, ומשבאו לארץ נבחרה ירושלים ויצאו כל שאר המקומות.

582

Rosh HaShana 21b:חדשים מחללין את השבת

Jul 23, 2023

2:53

חדשים מחללין את השבת. בזכרון שמואל (סי' מ אות ד) הביא להקשות איך מקבלים עדות מעדים שחללו את השבת להעיד על קדוש החדש, הרי הוי עדות שאי אתה יכול להזימה, שהרי אם יוזמו יתברר שחיללו שבת שלא לצורך עדות קידוש החדש, ופסולים משעה שעברו על חילול שבת, וכה"ג אין בהם דין הזמה. ואם נאמר שמה שצריך בקידוש החדש עדות שאתה יכול להזימה הוא רק כדי לבשל עדותם, אתי שפיר שאף בכה"ג תתבטל עדותם, אבל לדעת האחרונים שגם בקידוש החדש לוקין מלא תענה [עיי״ש], א"כ צריך שיוכל להתקיים עונש הזמה, וקשה כנ"ל. ותירץ עפי"ד הרמב"ם (קידום הקלדס פ"ג ה"ג) שאין דין דרישה וחקירה בעדות של קידוש החדש, וממילא שאין דין עדות שאתה יכול להזימהא.

583

Rosh HaShana 21a: גדר איסור אכילה ביום כיפור

Jul 21, 2023

3:32

אם היה אכילת איסור בסים תבשילא דבבלאי ביומא רבא דמערבא. בכמה מקומות בש"ס כתבו התוס'ג שאף שאין הקב"ה מביא תקלה לידי צדיקים בעניני אכילת איסור, מכל מקום אין הדבר אמור אלא במאכלות שהם אסורות בעצם, אבל באכילת היתר בזמן איסור לא נאמר האי כללא, והוכיחו התוס' מסוגיין שבסים תבשילא דבבלאי ביומא רבא דמערבא. ולכאורה לפי מה שכתבו התוס' (ד"ה לוי) שאין כאן אכילת איסור כלל, כיון שלבני בבל נאמר 'אתם אפילו מוטעים' וקביעתם היא הקובעת להם, א"כ אין כלל הוכחה מסוגיין, כיון שהוי אכילת היתר גמור.

584

Parshas Devarim 2023: עד כמה מחוייב הדיין לסכן את עצמו מדין לא תגורו

Jul 21, 2023

5:55

" מלשון הספרי (3א) נראה שאיסור לא תגורו, שאין לדיין להסתלק מן הדין גם כשלפניו בעל דין קשה, נאמר אפילו במצבים קשים ומסוכנים לו ביותר "שמא תאמר מתיירא אני מפלוני שמא יהרוג את בני או שמא ידליק את גדישי, ת"ל לא תגורו". כדבריו נראה ממה שכתב הרמב"ם (3ב) "שניים שבאו לפניך לדין, אי אתה רשאי לומר איני נזקק לכם, שנאמר "לא תגורו", שלא תאמר איש פלוני רשע הוא, שמא יהרוג את בני, שמא ידליק את גדישי, ואם היה ממונה לרבים חייב להיזקק להם". ברם, הב"ח (3ג) פירש שנחלקו בזה רש"י ותוספות בגמרא סנהדרין דלעיל. לדעת רש"י "פשיטא דבבעל דין רשע יכול להסתלק אף לאחר שיודע היאך הדין נוטה, דאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש וספק סכנה". ואילו לדעת תוספות והרמב"ם שעל הדיין לפסוק אף במקום סכנה. ופסק הב"ח: "נראה לי פירוש רש"י עיקר, בחשש סכנת נפשות והיזק ממון לא איירי קרא" [ראה להלן בדברי השבות יעקב (5א) שחלק עליו בענין סכנת ממון] ג. איסור "לא תגורו" במקום סכנה ופיקוח נפש אמנם דברי הספרי צריכים עיון גדול- מדוע שונה איסור "לא תגורו" משאר איסורים שבתורה אשר נדחים מפני סכנה ופיקוח נפש, מלבד ג' עבירות החמורות [אכן, לדברי הב"ח הנ"ל, אין אזהרת "לא תגורו" נאמרה בדיין העומד בסכנת נפשות, אלא היא אזהרה "שלא להכניס דבריך מפני בעל מריבה"]. מצאנו בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים דרכים שונות לביאור הדברים. • רבינו יונה בשערי תשובה (4א) כתב שבאזהרת "לא תגורו" נאמר שעלינו "להאמין שלא יקרנו נזק מצד משפט הצדק, כמו שאמרו רז"ל שלוחי מצוה אינם ניזוקים". [וצ"ב האם עלינו להאמין שלעולם לא יקרה נזק, או שבמקום ש"שכיח הזיקא", כגון שהבעל דין יסכנו בודאות, לא יסמוך על כך, כדין "שלוח מצוה". וראה גם בדברי חבצלת השרון (8ב)]. • יש שתירצו על פי מה שכתבו הראשונים, שבאיסורים שבין אדם לחברו החמירו גם במקום פיקוח נפש. ראה בחידושי המאירי לבבא קמא (4ב) שכתב "אע"פ שבמקום פיקוח נפש הותרו האיסורים להתרפא בהם, דבר שנאסר מכח תקנה ומחשש פסידת אחרים ראוי להחמיר בו ביותר". [להלן (6ג) שהגרש"ז אוירבך תמה על ראיה זו]. וכן כתב הרמב"ן בחידושיו למסכת כתובות (4ג) : "לפי שנמצא בברייתא חיצונית, ג' דברים אין עומדים בפני פיקוח נפש, עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, רבי מאיר אומר אף הגזל". נמצא איפוא, כיון שדיין שמונע עצמו מלפסוק, הרי הוא מפסיד אחרים, חייב לדון אפילו במקום סכנה [וראה במהר"ם שיק (4ד) שהביא טעם זה, וכתב כי בשו"ע לא פסק כדברי הספרי "דלדינא לא קיימא לן הכי". וראה עוד במה שכתב בשו"ת זקן אהרן (5ב) על תירוץ זה]. ד. איסור "לא תגורו" - במקום הפסד ממון לדיין בשו"ת שבות יעקב (5א) דחה את דברי הב"ח הנ"ל (3ג), וכתב שאכן, ודאי שאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, אבל בשביל היזק ממון אין לו לדיין להסתלק מן הדין ולעבור על מצות לא תעשה של "לא תגורו". מאידך, בשו"ת זקן אהרן (5ב) כתב שלאו זה ד"לא תגורו" שאני מכל לאוין שבתורה, כיון דעיקר האיסור הוא שלא להתיירא מפני איש, הרי כאילו פירשה התורה בהדיא דגם מפני איש שמאיים בהריגה אין להתיירא ממנו, ואיסור זה אינו רשאי לעבור אפילו במקום סכנה

585

Rosh HaShana 20b: סוף זמן קידוש לבנה

Jul 21, 2023

2:57

סוף זמן קידוש לבנה לענין סוף זמן ברכת הלבנה (קידום לכנס) מבואר בגמרא סנהדרין (כח:) בשם רבייוחנן שזמנה עד שתתמלא פגימתה. ונחלקו האמוראים שם בדברי רבי יוחנן האם הכוונה עד שבעה ימים בחודש או ששה עשר ימים בחודש. והביא הבית יוסף (לו"ס סי' קכו) בשם המהרי"ל שמה שאמרו עד ט"ז לאו דוקא, אלא עד חצי מחודשה של לבנה שהיא כ"ט ימים י"ב שעות תשצ"ג חלקים, שאז מתחלת הלבנה להתמעט. וכן פסק הרמ"א (שס ס"ג) שאין לברך אלא עד חצי מזמן הזה. ומכל מקום לכל הדעות כוונת הגמרא היא עד יום ט"ז ולא ט"ז בכלל. אבל בכנסת הגדולה (שס סגס"ט 6ות 3) הביא דעת כמה ראשונים הסוברים שאפשר לברך עדיין בליל ט"ז, והיינו משום שלמדו שכוונת הגמרא ט"ז בכלל. ובשו"ת דבר שמואל (לכוסג סי' לט) כתב עליו שלא נתברר לנו הטעם, והיינו כיון שהלבנה התחילה כבר להתמעט, איך יוכל לברך עדיין. והחתם סופר בתשובה (לו"ס סי' קג) כתב ליישב דבריהם על פי המבואר בסוגייתינו שבתחילת חידוש הלבנה אין הלבנה ניכרת לכל העולם עד לאחר י"ח שעות, וגם לבני ארץ ישראל אינה נראית בעליל כל כך, ולכן גם במיעוטה של לבנה אף על פי שמתחילה להימעט מיום ט"ז מכל מקום אינו ניכר עד י"ח שעות ולכן עדיין יכול לברך. וכן ביאר בשו"ת שבות יעקב (ח"ג סי' 65). אבל לדינא נקטו הפוסקים שאין לקדש את הלבנה בליל ט"ז, ושלא כדברי הכנסת הגדולה (שו"ת שבות יעקב סס, דברי מנקס ק"ג סי' תכו, ישועות יעקב סי' תכו סק"ה, שו"ת רב פעליס ק"ג לו"ק סי' לס, כיסול קלכס סי' תכו ס"ג ד"ס ול6 ועוד). E ה ת

586

Rosh HaShana 20a: בדין קידוש החדש למפרע

Jul 20, 2023

4:18

בדין קידוש החדש למפרע ומה שמבואר מדברי הרמב"ם שבי"ד מקדשים את החדש למפרע, האריך במנחת חינוך (מכות ד' סק"ג) להביא ראיות לזה מכמה מקומותכת. אמנם בטורי אבן (לסלן כל.) כתב שהדברים תמוהים שאפשר לקדש החדש למפרע. והראשונים כט הקשו שהרי מבואר (להלן כה:) שאם לא הספיקו בי"ד לומר מקודש עד שחשיכה הרי זה מעובר. ולכאורה הרי יכולים בי"ד אח"כ לקדש את החדש למפרע ביום שלשים. ומשום כך דעת הריטב"א והמאירי שאין מקדשין למפרע, שלאחר שעבר יום שלשים ולא קידשו בטל קדושו ואין מקדשין אותו'. ובמנחת חינוך תירץ דעת הרמב"ם שעיקר כונת המשנה לחדש שאף שראוהו בי"ד וכל ישראל ביום שלשים, מכל מקום כיון שבפועל לא קידשו בי"ד את החדש, הרי זה מעוברלא, ואין לו דין מקודש ביום שלשים, והו"ל כאילו לא באו עדים כלל באותו היום, ואה"נ שאם ירצו בי"ד למחר לקבל עדים ולקדש למפרע ביום שלשים, הרשות בידם לב. והגרי"ז (קונ' קידום הקלט) יישב דעת הרמב"ם שאיירי שהיה צורך לעבר החודש, שבזה אין בי"ד מקדשים למפרע, ולכך הוי החודש מעובר, אבל אם לא היה צורך אה"נ שמקדשין אותו למפרע. הכונה מכאן ולהבא למפרע עוד כתב במנחת חינוך, שאף שלדעת הרמב"ם מקדשין החדש למפרע, אין הכונה למפרע ממש שכל מה שנהגו ראש השנה ביום ב' ויום הכיפורים ביום י"א בתשרי היה הכל בטעות, אלא שמכאן ולהבא משתנה החשבון הימים כאילו קידשו בי"ד את החדש ביום שלשים.

587

Rosh HaShana 19b: מהות תענית אסתר

Jul 20, 2023

5:19

Rosh HaShana 19b: מהות תענית אסתר

588

Rosh HaShana 19a: גדר ימי צום

Jul 16, 2023

5:19

והנה כתב הרמב"ם (תעניות פ"ה ה"א) "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר (ויקרא כו כזו) והתודו את עונם ואת עון אבותם". בדברי הרמב"ם מבואר שהצומות נקבעו גם לזכרון אותם ימים שאירעו בהם הצרות ועוד יש בהם שהם ימי תשובה, וכתב החתם סופר (שו"ת, או"ח סי' רח) שדברי הרמב"ם מחודשים מנין לו שימים אלו הם ימי תשובה, ואלא שאפשר שאין מקום לחכמים לתקן דבר שאין לו שורש בתורה, ובתורה לא מצינו יום שנתקן לזכר צרה שהיתה בו, ועל כן פירש הרמב"ם שהיום נקבע ליום תשובה וכמו יום הכיפורים שהוא תענית של תשובה לג אמנם החתם סופר תמה שהרי במגילה (ה.) מבואר שכאשר חל תשעה באב בשבת דוחים את התענית ליום ראשון ולא מקדימים לפני שבת לפי שאקדומי פורענותא לא מקדמינן, ואם נפרש שימי הצום הם ימי תשובה אין זה שייך לאקדומי פורענותא ואדרבה עדיף להקדים ימי תשובה, אך מכל מקום מבואר ברמב"ם שימי הצום הם ימי תשובה. ואולם יש בראשונים משמעות שימי הצומות הם ימי אבל וזכרון למעשים שאירעו לאבותינו ולא ימי תשובה. שהנה הריטב”א (תענית י. ד״ה אבל) והר"ן (תענית יז: ד"ה ואין) כתבו שמה שאמרו (אסתר ט לא) דברי הצומות וזעקתם' מקרא זה מדבר בצום תענית אסתר ולא בשאר צומות, לפי ששאר צומות הם ימי אבל ולא ימי זעקה, הרי להדיא שימי הצומות נקבעו לימי אבל. ם ם עוד כתב הריטב"א (מגילה ה. ד"ה אבל) שהחילוק בין תענית אסתר שאם חל בשבת מקדימים אותו לפני השבת לתשעה באב שמאחרים, הוא לפי שתענית אסתר אינו כשאר צומות אלא זהו יום תשובה ולא יום אבל, ולכך אפשר להקדימו, מה שאין כן שאר צומות שהם ימי אבל, אקדומי פורענותא לא מקדמינן. וק נב ות כל יר עוד כתבו הר"ן (תענית כו: ד"ה ומעתה) והמאירי (שם כו. ד"ה זהו) שהטעם שלא תיקנו תפילת נעילה בכל הד' צומות לפי שנעילה נתקן רק ביום שהוא של תפילה ולא בד' צומות שהם ימי אבל. תר נת ום אמנם מסוגיית הגמרא יש להוכיח שעיקר הצום הוא משום תשובה, שהרי מבואר בגמרא (יח:) שגם בזמן שאין בית המקדש אם רק אין צרות אין חיוב לצום אלא רצו מתענים רצו אין מתענים, ולכאורה אם ימי הצום נקבעו כאבל על חורבן בית המקדש היאך אפשר שלא לצום כאשר בית המקדש אינו בנוי, ועל כרחך כדברי החתם סופר שעיקר הצום הוא משום תשובה ולזה אפשר שכאשר אין צרות אין זה זמן של תשובה.

589

Rosh HaShana 18b: גדר יום צום וימי תענית

Jul 13, 2023

3:40

ובהטעמת הענין כתב בקונטרסי שיעורים (נדרים שיעור יג אות ה) לבאר שיש זמני צום שעניינם רק הנהגת האדם להימנע מאכילה ושתיה אך יש ימים שנקבעו ונעשו לחפצא של ימי צום, ובזה יש לבאר מהלך הסוגיא. שבתחילה ששאלה הגמרא למה לא יוצאים שלוחים על תמוז וטבת והאריכה הגמרא להביא כל הדרשה מהנביא שיש חיוב צום בימים אלו, כוונתה להקשות שכיון שמבואר שאותם ימים של ששון ושמחה פעמים שהם ימי צום, יש לומר שכשם שימי ששון ושמחה אינם רק הנהגת האדם אלא יש בהם חפצא של יום שמחה כך חיוב הצומות בימים אלו הם חפצא של ימי צום ומן הדין שהשלוחים יצאו עליהם. ולזה תירצה הגמרא שהמשנה עוסקת בזמן שאין שלום ואין גזירות ובזמנים אלו רצו מתענים רצו אין מתענים, ואף אלו שמתענים בהם אין עניינם שהיום נהפך לחפצא של יום צום רק יש בזה הנהגה של האדם להתענות בהם, ויום שאינו חפצא של צום לא יוצאים עליו השלוחים. ובזה שונה תשעה באב משאר צומות, שבתשעה באב כיון שהוכפלו בו הצרות ונוהגים בו בכל החמישה עינויים, הרי שלפי המנהג שוה צום זה לצום יום הכיפורים והוא חפצא של יום צום ולא רק הנהגת האדם להתענות בו. וכיון שהוא חפצא של צום לכך יוצאים עליו השלוחים. והנה דברי הראשונים כולם נסובים על זמן המשנה, שכפי שהעמידה הגמרא היה זה זמן שאין שלום ואין גזירות ולכך רצו מתענים רצו אין מתענים, ואפילו כשרצו להתענות לא קיבלו עליהם את כל חומרות הצום היינו שיתחיל מהלילה ושיאסר בכל החמישה עינויים.

590

Rosh HaShana 18a: היכן עושים ב' ימים מספק בזה"ז

Jul 13, 2023

2:52

היכן עושים ב' ימים מספק בזה"ז והנה במקום שאין השלוחין מגיעין היו נוהגים ב' ימים מספק, ועכשיו בזה"ז שאין לנו שלוחין, מכל מקום כל מקום שהיו נוהגים לעשות ב' ימים בזמן שהיו מקדשין עפ"י הראיה עושין ב' ימים גם בזה"ז. ונחלקו הראשונים במה הדבר תלוי, דעת הריטב"א שבכל ארץ ישראל עושין יום אחד, ואף במקומות שלא היו השלוחין מגיעים, ובכל חוץ לארץ עושין ב' ימים, אף במקום שהשלוחין היו מגיעין. והטעם בזה, משום שעכשיו הרי בקיאין אנו בקביעות החדש, אלא שעושין מנהג אבותינו שעשו ב' ימים, וכיון שאבותינו היה להם מנהגים שונים כל מקום לפי מנהגו, הולכים אחר הרוב, וברוב ארץ ישראל נהגו לעשות יום אחד, וברוב חו"ל נהגו לעשות ב' ימים, ומשום כך נהגו בכל א"י לעשות יום אחד ובחו"ל לעשות ב' ימים, [ובראש השנה שגם בא"י נהגו ברובו לעשות ב' ימים שהיו רחוקים מבית הועד, נוהגים גם בזה"ז לעשות בא"י ב' ימים של ר"ה]. אמנם דעת הרמב"ם (קילוס ססלס פ"ס סל' ט-יב), שאין הדבר תלוי בארץ ישראל או בחו"ל, אלא כל מקום שרחוק מירושלים מהלך יותר מעשרה ימים עושין ב' ימים, אף בארץ ישראל, משום שלמקום זה לא היו השלוחין מגיעין. וכל מקום שקרוב עשרה ימים או פחות, אם המקום הוא מארץ ישראל שהיו בו ישראל בזמן שהיו מקדשים עפ"י הראיה, עושין יום אחד, ואם הוא בחוץ לארץ עושין כמנהג אבותיהן, אם עשו יום אחד עושין ג"כ יום אחד, ואם עשו ב' ימים עושין ב' ימים'. ובמקומות שבארץ ישראל שלא היו מיושבין ולא היו שלוחי בי"ד הולכים לשם, דעת השאלת יעב"ץ (סי' קסס) שעושין ב' ימים טובים".

591

Rosh HaShana 17b: בקשת מחילה בעבירות שבין אדם לחבירו

Jul 10, 2023

3:01

אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום כגון מי שאכל דבר אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן. אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו. אע"פ שהחזיר לו ממון שהוא חייב לו צריך לרצותו ולשאול ממנו שימחול לו. אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו ולפגע בו עד שימחול לו. לא רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשין ממנו. לא נתרצה להן מביא לו שניה ושלישית לא רצה מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא. ואם היה רבו הולך ובא אפילו אלף פעמים עד שימחול לו:

592

Rosh HaShana 23a: איסור מלאכה בראש חדש

Jul 24, 2023

3:50

איסור מלאכה בראש חדש משום ביטול מלאכה לעם ב' ימים. פירשו התוס' משום ראש חדש, והוסיפו התוס' שרגילים לומר [והוא בפרקי דר"א (פרק מס)] שהוסיף המקום יו"ט לנשים בראש חדש, בשכר שלא נתרצו במעשה העגל כשאמר להם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם וגו' ומבואר שם שהנשים לא רצו ליתן. וברש"י במגילה (כג: ד"ס ללסי) כתב להוכיח מהפסוק (שמוfל 6' כ ט) אשר נסתרת שם ביום המעשה'. וכיון שלערב ראש חדש קרא יום המעשה, משמע שר"ח עצמו אינו יום המעשה. ובטורי אבן (מגילס שס) כתב שדוחק לפרש הפסוק שר"ח אינו יום המעשה משום שהנשים אין עושות בו מלאכה משום מעשה העגל, שהרי אין לזה מקור בגמרא כלל, ואפילו איסור דרבנן אינו. ומשום כך כתב לחדש, שבזמן שביהמ"ק היה קיים, היה אסור ראש חדש בעשיית מלאכה אף לזכרים מעיקר הדין, מפני המוספין שקריבים בו שהן לכלל ישראל, וכמו שהחמירו בערב פסח אחר חצות בעשיית מלאכה מפני הקרבן, ה"נ בראש חדש'. ובריטב"א (מגילס שס) כתב לבאר הפסוק, שמנהגם היה שגם האנשים לא היו עושין מלאכה בראש חדש, ואנו אין נוהגין אלא בנשים בלבד. וברד"ק (סמוfל שס) ביאר הטעם שלא היו עושין מלאכה, שמפני קרבן ראש חדש היו רבים פנויים ממלאכתם ובאים להשתחוות לפני ה'. ובמרדכי (מגילס סי' תתו) כתב בשם ר"י שמלאכה כבידה כגון לחרוש ולזרוע אסור אף לאנשים, ובזה פירש הפסוק "ביום המעשה'.

593

Rosh HaShana 16b: בינונים תלויים ועומדים מראש השנה ועד יום הכפורים'

Jul 9, 2023

7:11

הדרך השלישית ממו"ר הגאון רבי נחום זצ"ל שאמר בזה בשם קדוש ישראל המשגיח רבי יחזקאל הלוי לווינשטיין זיע"א, ע"פ מה שהשריש הרמב"ן בפ' אמור (ויקרא כג, כד), דחלוקה ההנהגה של ראש השנה שבעיקרה היא מדת הדין, מההנהגה של יום הכפורים שבעיקרה היא מדת הרחמים. [והארכנו בזה בעניני יוה"כ]. ולפי"ז אמר מרן המשגיח זצוק"ל, דבר"ה דאתינן עלה משום לתא דמשפט, התם אזלי' בתר רוב מצוות ועבירות דכך היא דרך המשפט דאחרי רבים להטות, וא"כ בבינונים דאין להם רוב לכאן או לכאן הריאין להם זכות חיים מצד הדין והמשפט”א, ורק דנתנו להם פתח הצלה ע"י הרחמים שביוהכ"פ, ולכך זוכים הבינונים ביוהכ"פ לחיים רק ע"י תשובה, כיון דרק מי ששב מרחמים עליו מן השמים, וכדכתיב בישעיה (נה, ו) וישוב אל ד' וירחמהו, ובמשלי (כח, יג) ומודה ועזב ירוחם, אבל אם רק מוסיף מצוה ואינו שב, אינו זוכה למדת הרחמים.

594

Rosh HaShana 16a: הכל נדונים בראש השנה וגזר דין שלהם נחתם ביום הכיפורים

Jul 7, 2023

3:01

הקשה הטורי אבן (בעמוד ב'), שהרי להלן אמרו שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר וכו'. ולכאורה צריך לומר שמה שאמרו בסוגייתנו שגזר הדין נחתם ביום הכפורים מדובר בבינונים, וסתם כן מפני שסתם בני אדם בינוניים הם. עוד תירץ, שמדובר בצדיקים או רשעים, ועל ידי עוון גדול או זכות גדול יכול לשנות הדין עד יום הכיפורים. אבל בביאור הגר"א (או"ח סי' תקפ"ב ס"ט) ביאר באופן אחר, שהברייתא בעמוד ב' מדברת על חיי עולם, כמבואר בתוספות (שם) ושלא כר"ן (שם), והברייתא בעמוד א' מדברת בעולם הזה, שלגבי חיי עולם הזה נכתב בראש השנה ונחתם ביום הכיפורים, ואין חילוק בין צדיקים וכו' לענין זה. והוסיף, שהטעם שנכתב ולא נחתם הוא לפי שאפשר לשנות את גזר הדין על ידי תשובה, ולכן כתב שאין לומר בליל ראש השנה לשנה טובה תכתב ותחתם' אלא רק 'תכתב', שהרי בראש השנה אין חתימה בענייני עולם הזה כלל. אכן במגן אברהם (שם) כתב שיאמר ותחתם' להחזיקו בתורת צדיק, ומשמע שפירש הגמרא בעמוד ב' גם לגבי חיי עולם הזה.

595

Rosh HaShana 15b: מנהג מבטל הלכה

Jul 6, 2023

1:37

מנהג מבטל הלכה דא"ל במקום איסורא כי נהגו שבקינן להו. כתב המאירי שאף שאמרו מנהג מבטל הלכה, לא אמרו אלא במקום שההלכה מקילה והמנהג מחמיר, או כשהמנהג מיקל, אלא שאין איסור בדבר, אבל אם היה המנהג בא להקל במקום איסור, אין שומעין לו. ועוד הביא ממסכת סופרים, שדוקא במנהג וותיקים כלומר שאי אפשר שלא יהא בו איזה סעד, אבל מנהג שאין לו ראיה, אינו אלא כטועה בשיקול הדעתכה. ובמגן אברהם (סי' סלל סקכ"ב) הביא ממהרי"ק (פולט ט) שאפילו מנהג שיש בו צד איסור אין לבטלו אם נמצא כן באיזה שהוא פוסק אף שרבים חולקים עליו, ואין לבטלו אף בשעת הדחק. והביא ממהרא"ש בביאורי סמ"ג דהא דאמרינן מנהג מבטל הלכה, היינו אפילו רוב דעות ס"ל שאסור, והתלמוד מסייע

596

Rosh HaShana 15a: הטעם שהפקר פטור ממעשר בשביעית גדר הפקר בשביעית

Jul 5, 2023

4:24

הטעם שהפקר פטור ממעשר בשביעית כתב רש"י שהפקר בשביעית פוטר ממעשר כדילפינן במכילתא (משפטיס כג י6) ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה', מה חיה אוכלת ופטורה מן המעשר, אף אדם פטור. והקשה בטורי אבן מדוע צריך פסוק מיוחד שהפקר בשביעית פוטר ממעשר, הרי דין הוא בכל הפקר שפטור ממעשר שילפינן מיובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך', יצא הפקר שידך וידו שוין כא, ואין לומר שבא לומר שאף אם זכה בהפקר קודם מירוח פטור ממעשר, שמוכח בכ"מ שאף בכל הפקר כן הוא שאם היה רגע אחד הפקר אף קודם מירוח, נפטר ממעשרכב. אמנם לדעת התוס' ששביעית פוטרת מן המעשר אף שאין קדושת שביעית בפירות לק"מ שדין זה אכן נלמד מדרשת המכילתא, וכל הקושיא היא לדעת שאר הראשונים שחולקים שדוקא מטעם הפקר שביעית פוטר ממעשר כג א. ותירץ בטו"א שאיתא בירושלמי (פלס פ"ו ה"ה) שנחלקו ר"י ור"ל אם הפקר לישראל ולא לנכרים, הוי הפקר או לא, ולדעת ר"ל שאינו הפקר א"ש שצריך פסוק לפטור שביעית מן המעשר אף שהוי הפקר רק לישראל כד, אמנם לדעת ר"י שאף הפקר לישראל פוטר ממעשר קשה למאי צריך פסוק בשביעית, וביותר שהרי מבואר בסוגיין שסברת "יד הכל' וכו' פוטרת ממעשר אף שאינה הפקר אלא לישראל ולא לנכרים. ב. ויש שתירצו שאף ששביעית הוי הפקר מ"מ אינו כהפקר בעלמא שהרי נתנה תורה קדושה בפירות ומצוות יתירות ניתנו בה, וקמ"ל שאף הפקר כזה פוטר ג. עוד תירצו שנפק"מ אם אסר פירות שביעית על העולם, שמבואר בנדרים ממעשר. (מ3.) שאדם האוסר פירות שביעית על חבירו קודם שביעית אסור לחבירו לאכול מהם, א"כ כיון שלא הוי הפקר לכל הו"א שחייב במעשר, קמ"ל שמ"מ פטור ממעשר. ד. ויש שתירצו שנפק"מ אם גדר כרמו שלא יכול שום אדם ליכנס שם, שמטעם הפקר בעלמא, א"א לפוטרו, שהרי אינו הפקר, ולזה צריך גזיה"כ שכיון שהפקר דשביעית אפקעתא דמלכא הוא, אף אם גדר כרמו, ה"ז הפקר ופטור מן המעשרכה. ה. ויש שתירץ שנפק"מ בקנה פירות שישית מדמי שביעית, שלא שייך לפוטרן מטעם הפקר, ופטורין מגזיה"כ דפירות שביעיתכו. ויש שתמהו ע"ז ששביעית תופסת דמיה רק להחמיר [שיהיה קדוש בקדושת שביעית] ולא להקל [לפוטרן ממעשר]כז. ו. המבי"ט (כמסלי"ט ק"ל סי' מג) תירץ שנפק"מ בקנה פירות שביעית מן הנכרי קודם מירוח, שאין כאן פטור של מירוח עכו"ם, ואין גם פטור של הפקר, ובזה הוצרך הפסוק ללמד שפטור מן המעשרכח. ז, ובתרועת מלך (סי' כג) תירץ שנפק"מ בשדה של הקדש בשביעית שאינה הפקר, ואם פדה את הפירות והוציאם לחולין, אין הפירות הפקר כלל, ומ"מ פטורין מן המעשר, כיון שקדושים בקדושת שביעית, ולזה הוצרך הפסוק. בגדר הפקר בשביעית יד הכל ממשמשין בה ואת אמרת תחייב במעשר. נחלקו האחרונים בגדר הפקר בשביעית, אם הוא הפקר דממילא מגזירת הכתוב, או שהוא רק מצות עשה להפקיר, ודעת הב"י (סו"ל כמסרי"ט סי' מג) שהחיוב על הבעלים להפקיר, ואינו הפקר ממילא. ובמהרי"ט (עס סי' כג כסס סמכי"ט) נסתפק בדעתו אם לא הפקיר אלא גדר כרמו, אם הפירות מחוייבים במעשר, או שגם לדעתו אם לא הפקיר התורה הפקירה, אבל בפירות עכו"ם אם לקחם קודם מירוח לדעתו חייבים במעשר. ודעת המבי"ט והמהרי"ט שהפקר ממילא הוא ואפקעתא דמלכא. ולפי"ז אף אם יגדור כרמו ואינו מפקירו, פטור מן המעשר. ובאפיקי ים (שס) הקשה עליו מסוגיין שתירצו יד הכל ממשמשין בה וכו', ולכאורה מהי"ת שאתרוג פטור, הרי כל סברא זו שיד הכל ממשמשין בה, זה רק בלא גדר כרמו, אבל בגדר כרמו, אף ששאר הפירות פטורין מן המעשר, מ"מ האתרוג חייב. וא"כ איך פסק ואמר שאתרוג פטור ממעשר, שמשמע שדינו ככל פירות שביעיתלו. וע"כ שגם פירות שביעית בעלמא אם גדר כרמו חייבים במעשר, וממילא דין האתרוג שוה לדין כל פירות שביעית. וצריך לדחוק שבסתם שביעית איירי שדרך להפקיר, וע"כ צ"ל שלא מיירי בכל גונא, שהרי באתרוג לבדו בפרדס בלא"ה לא שייך סברא זו שיד הכל וכו'לח. אמנם בתורי"ד כתב שאילו כל הפרדס היה מלא אתרוגים שהיה יכול לשומרו היה חייב במעשר, אלא שאין דרך לנטוע כל הפרדס מלא אתרוגים.

597

Rosh HaShana 14b: אם יכול לעשות כדברי המיקל גם בדין תורה

Jul 4, 2023

3:52

אם יכול לעשות כדברי המיקל גם בדין תורה הרוצה לעשות כב"ש כקוליהון וכחומריהון עושה, כב"ה וכו' עושה. הקשה הרמב"ן (קולין מד. ד"ה קל לקניל) שמבואר בעב בעבודה זרה (ז.) שהיה אחד מטמא ואחד מטהר אם היה אחד גדול בתורה וכו' הלך אחריו, ואם לאו, בשל תורה הלך אחר המחמיר. ואיך אפשר לנהוג לקולא כב"ש או כב"ה. א. ותירץ שמתוך שמחלוקתם של ב"ש וב"ה גדולה וכל חכמי ישראל נכנסים תחתיה, ונעשית להם תורה כשתי תורות, הרשות ביד כל אחד לעשות כדבריהם, וכיון שכן הרוצה להיות מכת ב"ש ולעשות כדבריהם לעולם רשאי הואיד. ב. והרשב"א (שס) כתב שהיכא שהקולא והחומרא באותו דבר עצמו שא"א לעשות בשניהם לחומראטו, בזה הרוצה לעשות כב"ש לקולא ולחומרא עושה, אבל במקום שיש קולא או חומרא, צריך לעשות לחומרא מספק דספק מה"ת לחומראטז. ג. ובריטב"א (ע"ז ז. ד"ס סיו שניסס) כתב שדוקא באותה חתיכה עצמה שנחלקו בה ב"ש וב"ה וכל חכם שמתיר וחכם אחר אוסר, בזה לא חל שם איסור על אותה חתיכה, ויכול הרוצה לעשות באותה חתיכה כדברי המיקל, אבל לגבי חתיכה אחרת שלא נחלקו בה עצמה, אף שהמחלוקת שייכת לאותה החתיכה ג"כ, בזה הלך בשל תורה להחמיר, ובשל ד"ס להקל. ד. ובחזו"א (יו"ד סי' קן סק"ס) ביאר שמה שאמרו בשל תורה להחמיר, היינו כשאין אחד מהם רבו, אבל אם אחד מהחכמים רבו שקרוב לו ושומע שמועתיו תמיד בכל המצוות, בזה יכול לילך אחריו אפילו להקל, ואם שני החכמים רבותיו רשות בידו להחזיק בהוראותיו של אחד מהם ולהחזיקו כרבו, וזהו שאמרו הרוצה לעשות כדברי ב"ש עושה". ה. עוד כתב החזו"א (שס סק"ס ד"ס קל לסמלו) שאפשר שמה שאמרו הלך בשל תורה להחמיר היינו באינו במקומו של המיקל, או שכבר מתו החולקים, אבל אם הוא במקומו של המתיר ומקבל עליו בי"ד זה לעשות כקוליהון וכחומריהון שפיר דמיית.

598

Rosh HaShana 14a: נתינת מעשר עני מספק

Jul 4, 2023

2:06

נתינת מעשר עני מספק עוד תמה בטורי אבן, לדעת הירושלמי מדוע הוצרך רבי עקיבא לחלק המעשר לעניים, הרי ספק מעשר עני הוא, ומספק המוציא מחבירו עליו הראיה, ואינו חייב ליתנו לענייםלב, וכמבואר גבי פדיון הבן (ככולות מט.) שספק פדיון הבן אי"צ ליתן מפני שהממע"ה, וספק מתנות כהונה וספק מתנות עניים שוים הם, כמבואר בחולין (קלד.) שהשוו בגמרא זה לזה. וכתב הטו"א שאפשר שהירושלמי חולק בזה, וסובר שמתנות עניים חמורים, וצריך לתת מספק, שגילתה בהם התורה עני ורש הצדיקו', צדק משלך ותן לולג, ובסוגיין אפשר לפרש שרק הפריש ב' המעשרות וקרא שם, אבל לא נתנם לעניים לד. ובתרועת מלך (סי' כג) כתב לייסד יסוד חדש עפי"מ שמשמע מדברי המהר"י קורקוס שאם הפריש מעשר שני, אף שבעצם חייב להפריש מעשר עני, חל המעשר והופקע הטבל, וחל על המעשר דין מעשר עני, [ויש שהוסיפר משום שמעשר שני, אין זה שם דבר, אלא המעשר השני חוץ מהמעשר הראשון, וגם מעשר עני בכלל המעשר השני הוא], וכיון שכן הרי כל הטעם שהממע"ה משום חזקת ממון, וכיון שכאן הרי ממנ"פ או שמעשר שני הוא וממון גבוה, או שמעשר עני ושל העני הוא, ומשום כך ממנ"פ חייב לתתו לעני, ואין לו בזה חזקת ממון, כיון שצריך להפריש ממנ"פ. ובשפת אמת ביאר כעי"ז, שכיון שחלים חיובי התורה על התבואה בטלה המוחזקות של בעל השדה, ושוב צריך לתתו לעניים. ובעמק יהושע (ק"ס סוס"י טז) כתב לחדש שכיון שכעת היתה שנה שלישית שבה נוהג מעשר עני, נחשב העני למוחזק.

599

Rosh HaShanah 13a: איך קבעו רבנן שיעור בשביעית שהיא מן התורה

Jul 3, 2023

3:04

איך קבעו רבנן שיעור בשביעית שהיא מן התורה לזמן המעשרות. אבל לגבי שביעית שדינם מדאורייתא, איך יכולים לומר שמה שהושרש קודם שביעית אף שנלקט בשביעית שמה"ת קדוש בשביעית, יהא מותר. ותירצו שאיירי בשביעית בזמן הזה שמדרבנן היא כג. עוד הביאו מדברי התו"כ (נסל פלסתס 6 ס"ז) שלמדו דין זה מפסוקים, ומשמע שדין דאורייתא הואכד, וברמב"ן הוסיף שהואיל ועושין פרכין פרכין דין הוא שנלך אחר דבר שיש לו גורן אחד, בין למעשר בין לשביעית אבל אלו אין עושין בהם גורן אחר אלא פרכין פרכין. ורק השרשה שלהם הוא גורן אחד שלהם. עוד כתב הרמב"ן שבאמת י"ל שגם בשביעית אין חייבין מה"ת, שי"ל שאין חייב בשביעית מן התורה אלא הגדל בחיוב ונלקט בחיוב, ומה שאמרו רבנן שהולכים אחר לקיטה וחנטה מדבריהם הואכה. ובריטב"א הביא שהראב"ד כתב שכל השיעורים והעניינים האלו מסרם הכתוב לחכמים לתקן בהם כמו שירצו, ולאחר שתיקנו בהם רבנן, כך דינם מה"ת, וע"כ דינם בהשרשה מה"תכו. בפני יהושע כתב ליישב שבאמת לגבי דיני שביעית שהם מה"ת כקדושת שביעית ודאי שיש בהם כיון שנלקטו בשביעית, ומה שאמרו מותרין בשביעית היינו מותרין מאיסור ספיחין שגזרו חז"ל, שכיון שהושרשו קודם ר"ה לא ראו חכמים צורך לגזור בהם איסור ספיחין כז. מתוך שעשויין פרכין פרכין אזלי רבנן בתר השרשה. הקשו התוס' שבשלמא לגבי מעשר שהם חייבים מדרבנן יכולים חז"ל לקבוע שיעור

600

Rosh HaShana 13a: אם ספק דאורייתא מה"ת לקולא

Jun 28, 2023

2:34

אם ספק דאורייתא מה"ת לקולא ודלמא עייל ולא קים להו. והיינו איך יכלו להביא עומר מתבואה שלא הביאה שליש, שמא כבר הביאה שליש ביד גוי, ולא הבחינו בכך, ומספק אין להביא עומר. והקשה הפלתי (ננית הספק) לדעת הרמב"ם שסובר שספק דאורייתא לחומרא הוא רק מדרבנן, אבל מדאורייתא אזלינן לקולא, א"כ כיון שספק אם הביאה שליש, הרי מדאורייתא לקולא ואפשר להביא עומר מתבואה זו. ויש שתירץ מא עפימש"כ רש"י (ד"ס וקיס (סו) שמה שרבנן לא קים להו, הוא מחמת שאינם בקיאין בטיב גידול התבואה, וא"כ אין זה אלא חסרון ידיעה, ובזה הרמב"ם מודה שגם מה"ת לחומרא. ובחוות דעת (בית הספק) תירץ שכאן איכא מיעוט להדיא 'קצירכם' ודאי ולא קצירכם ספק מב

Popular Shows by Moshe Niehaus Moshe Niehaus