Lomdus on the Amud

451

Sukkah 52a: גדר כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו

Sep 16, 2024

1:56

Sukkah 52a: גדר כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו

452

Sukkah 51b: גדר איסור לשוב למצרים

Sep 12, 2024

3:42

Sukkah 51b: גדר איסור לשוב למצרים

453

Sukkah 51a: גדר מחיצה בבית הכנסת

Sep 12, 2024

3:59

Sukkah 51a: גדר מחיצה בבית הכנסת

454

Sukkah 50b: דין שירה בזה"ז

Sep 8, 2024

3:36

Sukkah 50b: דין שירה בזה"ז

455

Sukkah 50a: גדר פסול מים והיין מגולין- דין בהחפצא או בהגברא

Sep 8, 2024

2:58

Sukkah 50a: גדר פסול מים והיין מגולין- דין בהחפצא או בהגברא

456

Sukkah 49b: גדר מעשה שאיבה בניסוי המים

Sep 6, 2024

4:13

Sukkah 49b: גדר מעשה שאיבה בניסוי המים

457

Sukkah 49a: בענין יין מזוג לגבי ניסוך

Sep 6, 2024

4:54

עיין הררי קדם סימן קס

458

Sukkah 48b: גדר מצות ניסוך המים

Sep 3, 2024

1:48

דין מצד קדושת היום או דין בקרבן תמיד

459

Sukkah 48a: שמיני עצרת לענין ביטול אבילות

Sep 2, 2024

3:09

Sukkah 48a: שמיני עצרת לענין ביטול אבילות

460

Sukkah 47b: חמץ בפסח שני

Sep 1, 2024

3:48

חמץ בפסח שני

461

Sukkah 47a: בענין שמיני עצרת רגל בפני עצמו

Sep 1, 2024

5:29

עיין הררי קדם סימן קסט

462

Sukkah 46b: סוכה בשמיני עצרת לבני חו"ל

Aug 30, 2024

4:55

Sukkah 46b: סוכה בשמיני עצרת לבני חו"ל

463

Sukkah 46a: האם עשיית סוכה חשיב מצוה בפנ"ע

Aug 29, 2024

3:37

Sukkah 46a: האם עשיית סוכה חשיב מצוה בפנ"ע

464

Sukkah 45b: יסוד מצות סוכה וברכת לישב בסוכה

Aug 27, 2024

4:23

Sukkah 45b: יסוד מצות סוכה וברכת לישב בסוכה

465

Sukkah 45a: גדר הקפות דהושענות בזה"ז

Aug 26, 2024

4:28

האם הוא מדין תפילה או מדין זכר למקדש

466

Sukkah 44b: חלות חפצא של ערבה

Aug 23, 2024

4:11

עיין בהררי קדם קמג-ב

467

Sukkah 44a: החידוש של הגרי"ז בענין ברבה על מנהג

Aug 22, 2024

2:47

Sukkah 44a: החידוש של הגרי"ז בענין ברבה על מנהג

468

Sukkah 43b: גדר מצות נטילת ערבה

Aug 21, 2024

3:09

Sukkah 43b: גדר מצות נטילת ערבה

469

Sukkah 43a: החידוש של העמק ברכה בענין החיוב ד מינים במקדש

Aug 19, 2024

3:11

לולב סימן א

470

Sukkah 42b: גדר חיוב שמחת בית השואבה

Aug 18, 2024

4:08

עיין בעמק ברכה - שמחת בית השואבה סימן א

471

Sukkah 42a: גדר מצות חינוך והחידוש של החכם צבי

Aug 18, 2024

4:19

Sukkah 42a: גדר מצות חינוך והחידוש של החכם צבי

472

Sukkah 41b: מתנה על מנת להחזיר בד מינים

Aug 16, 2024

4:02

שיטת הסמ"ג והנתיבות במקור חיים

473

Sukkah 41a: בענין נטילת לולב כל שבעה בזה"ז בירושלים

Aug 14, 2024

4:36

החידוש של הביכורים יעקב

474

Sukkah 40b: דברי הקובץ שיעורים בענין חילול הקדש

Aug 11, 2024

3:40

קובץ שיעורים חלק ב

475

Sukkah 40a: סברא בענין הנאתן וביעורן שוה

Aug 11, 2024

2:17

עיין בדברות משה בבא קמא

476

Sukkah 39b: אתרוג כאילן או ירק סימן או סיבה

Aug 11, 2024

3:39

עיין ביונת אלם לד-יט

477

Sukkah 39a: עובר לעשייתן בד מינים

Aug 9, 2024

4:28

Sukkah 39a: עובר לעשייתן בד מינים

478

Sukkah 38b: גדר דין שומע כעונה

Aug 7, 2024

3:39

השומע נחשב כעונה ממש או שהדיבור מתייחס אליו ב. בחקירה זו נחלקו ראשונים ואחרונים, ונביא מהדברים המפורסמים בבתי המדרש, בסוגיא דא. בסוגית הגמרא בסוכה (1) כתב רש”י, בהמשך דבריו המובאים לעיל: “וכן מתפללים בציבור וש”ץ אומר קדיש או יהא שמיה רבא ישתקו בתפילתם וישמעו בכוונה, והרי הם כעונים”. והקשו עליו התוספות (סוכה (1) שם ד”ה שמע; ברכות (2) כא, ב ד”ה עד) מדברי הגמרא בברכות (2) וכתבו מחמת קושיא זו כי “רבנו תם ור”י היו אומרים דאדרבה אי שומע כעונה הוי הפסקה אם שותק”. וכעין זה כתבו במסכת סוכה [ועי”ש במה שכתבו ליישב שיטת רש”י מחומר הקושיא]. וסיימו התוספות בברכות: “ומכל מקום נהגו העם לשתוק ולשמוע [שיטת רש”י] וגדול המנהג“. הבית יוסף (1) הביא את מחלוקת הרש”י והתוספות, ואת דברי רבנו יונה שכתב “ודבר שתלוי בעמודי עולם אין לנו כח להכריע ביניהם, ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד, ובלבד שיכוין לבו לשמים”. אולם למעשה פסק בשו”ע (2) כדברי התוספות והר”ן, שנהגו העולם כשיטת רש”י, כדבריו: “אינו פוסק [באמצע תפילת שמונה עשרה] לא לקדיש ולא לקדושה אלא ישתוק ויכוון למה שאומר שליח ציבור ויהא כעונה”. ובביאור מחלוקת רש”י ותוספות, האם השומע קדושה וקדיש באמצע תפילת שמונה עשרה רשאי לשתוק ולכוון, כתב רבי יוסף ענגיל בספרו ציונים לתורה (3) “דמחולקים בזה אי הא דשומע כעונה הכוונה דהוי כעונה בדיבורו, ממילא הוי הפסק. או הכוונה רק דדינו כעונה בעצם השמיעה כמו שיוצאים בעניה, אבל אין השמיעה חשובה עניה כלל, והיא רק שמיעה לבד אלא שגם בשמיעה יוצאים כמו בעניה, ואם כן ממילא אינו הפסק”

479

Sukkah 38a: עוד בגדר מצוות נענועים

Aug 6, 2024

3:23

האם יש דין לכם

480

Sukkah 37b: דברי הגרי"ז בענין גדר מצות נענועים

Aug 5, 2024

2:20

מצוה בפני עצמה או חלק ממצות נטילת הלולב

481

Sukkah 37a: הסרת טבעות בעת נטילת ד' מינים: הלכה והחמרה על פי האגודה

Aug 2, 2024

2:37

והבית יוסף (תרנא, סו"ס ז) כי בשם האגודה לסלק דבר החוצץ בין הלולב ובין היד, ולכן מסירין ציציות ותפילין מן היד, ונשים טבעותיהן, ונראה לי דמש"ה א"צ להסירן, דדוקא היכא דכריך כולה ידיה. וע' בדרכי משה (שם, ה) שהביא בשם המהרי"ל שהיה מסיר התפילין משום חציצה. וברמ"א כ' דנהגו להחמיר להסיר התפילין וטבעות מידם, אבל מדינא אין לחוש הואיל ואין כל היד מכוסה בהן. אבל הט"ז (שם, ז) כ' דאינו יודע מקור להקל בזה, דלכאו' מבואר מהסוגיא דנחשב האגד לחציצה, אף דחוצץ רק במקצתו, וכמ"ש תוס' דאפי' חציצה במקצת הוי חציצה. וע' מג"א (ס"ק יח) שכ' דל"ק מהגמ', דס"ל להאגודה דכל שאינו מכסה כל היד בטל לגבי היד, ואין זה שייך אלא לגבי סודר על היד, אבל לגבי האגד, דאינו על היד אלא על הלולב, ודאי יש לחוש לחציצה במקצת, אבל בטבעות ובתפילין, ודאי יהיו יכולין לומר דבטלין הן להיד. (ולפ"ז י"ל דגם אתי כתוס', דתוס' מדבר רק לענין חציצות שאינם על היד, אבל אם החציצה היא על היד, אז יהי' שייך לומר דבטל לגבי היד אם אינה מכסהו לגמרי, וצ"ע בזה.) וע' בביאור הגר"א, דמבואר דס"ל דדעת הרמ"א דלא כתוס', אלא כהר"ן, דאין נדון של חציצה בלולב, וכל הפסול הוא היכא דכורך דבר על הלולב, אבל היכא דכורך על ידו, בטל לגבי היד. וע' כפות תמרים דכ' דאולי אין הרמ"א חולק על התוס', וס"ל דיכול ליטול הלולב במקצת היד שאין בה רצועת התפילין וטבעות, ובזה מיישב מנהג העולם שאינם מקפידים להסיר טבעותיהם בשעת נטילת לולב. וע' מ"ב (ס"ק לו) דכ' דכיון דכמה אחרונים הנ"ל ס"ל דיש לחוש מעיקר הדין, ע"כ יש לחזור ויטלנו בלא ברכה (אולם בשעה"צ מבואר דהבין דאף המג"א אינו מיישב לדעת תוס', ואולי אם הי' סובר דהמג"א מיישב את תוס' ג"כ, הי' מיקל טפי, וצ"ע).

482

Sukkah 36b: בדברי הגרי"ז בענין לולב צריך אגד

Aug 2, 2024

2:31

Sukkah 36b: בדברי הגרי"ז בענין לולב צריך אגד

483

Sukkah 36a: דין הדר בד' מינים דין בהגברא או דין בהחפצא

Jul 30, 2024

3:28

Sukkah 36a: דין הדר בד' מינים דין בהגברא או דין בהחפצא

484

Sukkah 35b: דין לכם במצה

Jul 28, 2024

4:26

### סיכום: קיום מצוות אכילת מצה על ידי אורחים **בעלות ומצה:** - **הקשר למצווה:** בליל הסדר, רבים מתארחים אצל אחרים. השאלה היא האם האורחים מקיימים את מצוות אכילת מצה אם המצה אינה בבעלותם אלא בבעלות המארח. - **דרישת "לכם" (שלכם):** יש דרישה בתורה שהמצה חייבת להיות "לכם" כדי לקיים את המצווה. עיקרון זה דומה לדרישות עבור לולב והפרשת חלה. **דיון הלכתי:** - **דעת הר"ן:** לפי הר"ן (רבנו ניסים), האוכל שמוגש לאורחים נשאר בבעלות המארח. כלומר, לאורחים יש רק רשות לאכול, אך אינם הבעלים של האוכל. - **בעיה פוטנציאלית:** אם המצה אינה באמת של האורח, ייתכן שהם לא מקיימים את דרישת ה"לכם". חלק מהפוסקים טוענים שהמארחים צריכים לתת את המצה כמתנה לאורחים כדי לוודא שהם מקיימים את המצווה. **פתרונות מעשיים:** 1. **בעלות משתמעת לפי המנהג:** - **שולחן ערוך והרמ"א:** לפי פרשנויות מסוימות, כאשר המארח מניח אוכל לפני האורחים, הוא נחשב שלהם לצורך אכילה וקיום מצוות. מנהג זה נפוץ. 2. **שיטת הריטב"א:** - **מצה כשאלה:** הריטב"א מסביר שכאשר נותנים מצה לאורח מתוך כוונה שיאכל אותה, היא כמו הלוואה שמיועדת לצריכה. זה הופך אותה לרכוש האורח למשך הארוחה ומקיים את דרישת "לכם". 3. **שולחן ערוך הרב והמגן אברהם:** - **פעולת האכילה כהעברת בעלות:** פוסקים אלו מציעים כי פעולת אכילת המצה עצמה מהווה שינוי בבעלות (קניין). כאשר האורח מתחיל ללעוס את המצה, היא משתנה ובכך הופכת לרכושו. 4. **העברה לפני פסח:** - **מתנה מראש:** לכתחילה, המארח צריך לתת את המצה לאורחים כמתנה לפני פסח כדי להימנע מבעיות הלכתיות. גישה זו מבטיחה שהמצה תהיה בבעלות האורח בזמן האכילה. 5. **כוונת המארח:** - **כוונה להקנות:** חלק מהפוסקים מציעים שכוונת המארח לקיים את המצווה בכך שהוא מאפשר לאורחים לאכול את המצה כוללת מתן בעלות על המצה. כוונה זו יכולה להיחשב בהקשר של קיום מצווה. 6. **דעת רבי יוסף קארו:** - **זכות האכילה כבעלות:** רבי יוסף קארו ואחרים טוענים כי כל עוד יש לאורחים זכות לאכול את האוכל, הוא נחשב שלהם לצורך קיום המצווה. דעה זו מבוססת על הבנה רחבה יותר של בעלות בהקשר של הכנסת אורחים. 7. **שימוש בהקדש:** - **דוגמת כהן גדול:** כמו שהכהן הגדול יכול לאכול אוכל מוקדש עם אורחים והוא נחשב שלהם, כך גם אורחים האוכלים מצה אצל מארחם יכולים להיחשב כבעלים לצורך קיום המצווה. 8. **עמדת רבי שלמה זלמן אויערבך:** - **הסתמכות על המנהג:** רבי שלמה זלמן אויערבך מציע להסתמך על המנהג המאפשר לאורחים לקיים את מצוות אכילת המצה בלי העברת בעלות מפורשת. הוא מכיר במסורת הארוכה ובשיקולים המעשיים. **סיכום:** הקונצנזוס בין הפוסקים תומך בכך שהאורחים יכולים לקיים את מצוות אכילת המצה גם אם ההעברה של הבעלות אינה נאמרת במפורש. זאת על בסיס פרשנויות שונות, כולל בעלות משתמעת, שינוי בעלות דרך האכילה, כוונת המארח, ומנהגים מקובלים. הסברים אלו יחדיו מבטיחים שהאורחים יקיימו את המצווה כהלכה.

485

Sukkah 35a: גדר ראוי לאכילה באתרוג

Jul 28, 2024

2:20

Sukkah 35a: גדר ראוי לאכילה באתרוג

486

Sukkah 34b: פלוגתת הבה"ג ור"ת אם יש ליטול הד' מינים יחד או אף בזה אחר זה

Jul 26, 2024

3:26

Sukkah 34b: פלוגתת הבה"ג ור"ת אם יש ליטול הד' מינים יחד או אף בזה אחר זה

487

Sukkah 34a: יסוד מצות ניסוך המים

Jul 24, 2024

1:41

האם הוא חובת הזבח או חובת היום

488

Sukkah 33b: פסיק רישא דלא ניחא ליה יסוד המחלוקת

Jul 23, 2024

0:44

Sukkah 33b: פסיק רישא דלא ניחא ליה יסוד המחלוקת

489

Sukkah 33a: גדר מצות אבילות ודין דיחוי

Jul 23, 2024

3:16

Sukkah 33a: גדר מצות אבילות ודין דיחוי

490

Sukkah 32b: גדר שיעור לולב

Jul 21, 2024

1:46

Sukkah 32b: גדר שיעור לולב

491

Sukkah 32a: גדר פסול לולב היבש

Jul 21, 2024

2:34

Sukkah 32a: גדר פסול לולב היבש

492

Sukkah 31b: בשיטת הרמב"ם בלולב של אשירה ועיר הנדחת

Jul 18, 2024

4:08

Sukkah 31b: בשיטת הרמב"ם בלולב של אשירה ועיר הנדחת

493

Sukkah 31a: מצוה הבאה העבירה - חל בהחפצה

Jul 17, 2024

2:55

Sukkah 31a: מצוה הבאה העבירה - חל בהחפצה

494

Sukkah 30b: יסוד דין מצוה הבאה בעבירה לשיטת רש"י

Jul 15, 2024

3:46

495

Sukkah 30a: מצוה הבאה בעבירה במצוות דרבנן

Jul 15, 2024

3:05

496

Sukkah 29b: שיטת הרמב"ן חילוק בין דין לכם ודין הדר לענין מצות ד מינים במקדש כל שבעה

Jul 12, 2024

3:20

Sukkah 29b: שיטת הרמב"ן חילוק בין דין לכם ודין הדר לענין מצות ד מינים במקדש כל שבעה

497

Sukkah 29a: Solar Eclipses

Jul 10, 2024

3:03

משמעות האלגורית של ליקוי החמה הגמרא במסכת סוכה (כ"ט ע"א) אומרת שני דברים על ליקוי חמה. הראשון הוא שליקוי חמה הוא סימן רע לעולם כולו. דעה נוספת היא שליקוי חמה הוא סימן רע לגויים, בעוד שליקוי לבנה הוא סימן רע ליהודים (מאחר שהלוח היהודי הוא ירחי והלוח הגויי הוא חמה). בנוסף, הגמרא אומרת שארבעה דברים גורמים לליקוי חמה: 1) דיין ראשי שנפטר ולא הספידו כראוי, 2) אישה מאורסת שהותקפה ולא הצילו אותה, 3) יחסים הומוסקסואליים, 4) אחים תאומים שנהרגו באותו הזמן. הרמ"א (תורת העולה א:ח) שואל כיצד החכמים יכולים לייחס סיבות לליקוי חמה, שהוא תופעה טבעית. בין אם אנשים חוטאים ובין אם לאו, ליקוי חמה יתרחש. מהן הסיבות האלו? הוא מצטט את עקידת יצחק (ויחי, פרק ל"ב) ויסוד עולם (ג:י"ז) שמפרשים כל אחד את המאמר הזה באופן אלגורי. עקידת יצחק מסביר שליקוי חמה מתייחס למות הצדיקים, האורות של קהילתנו שנכבים. יסוד עולם הולך בכיוון הפוך. הוא מבין את ארבע הסיבות לליקוי חמה כאלגוריות לתנועת הירח. לדוגמה, שני האחים שמתו מתייחסים לשמש ולירח שאיבדו את אורם, כביכול, במהלך ליקוי חמה. הרמ"א מציע פירוש אלגורי שונה, המקשר את ארבע הסיבות לתנועות המזלות הקשורות לליקוי חמה. מאות שנים לאחר מכן, הרב חיים אלעזר שפירא (דברי תורה ו:צ"ג) הציע פירוש אלגורי נוסף. הוא משווה את קבלת האור של הירח מהשמש לקבלת האור האלוקי מהקב"ה לעם ישראל. כאשר זה נחסם בכל דרך שהיא, זה מסמל התרחקות מה'. הרמ"א מסביר שליקוי חמה יכול להיות סימן רע אף על פי שהוא תופעה טבעית. הבסיס לאסטרולוגיה הוא שיש זמנים בשנה שהם טובים לדברים מסוימים ורעים לאחרים, וניתן להבין זאת על ידי בחינת הכוכבים. בעוד שרבנים גדולים דנו בלגיטימיות של האסטרולוגיה (למשל, הרמב"ם התנגד, האיבן עזרא תמך), הרמ"א מסביר שליקוי חמה אינו שונה. זו תופעה טבעית כמו תנועת הכוכבים, אשר אלו שמקבלים את האסטרולוגיה מזהים כמשמעותית לאנשים. מאות שנים לאחר מכן, הערוך לנר (סוכה כ"ט ע"א) ובני יהוידע (סוכה כ"ט ע"א) הסבירו את הסימן הרע בצורה דומה, כזמן שבו דברים רעים מתרחשים בטבעיות. המהר"ל (באר הגולה, פרק ו, עמוד ק"ו) מסביר שהגמרא מציעה סיבות מדוע הקב"ה קבע את הטבע כך שיהיו ליקויי חמה. אם אנשים לא היו חוטאים, היינו זוכים לאור נצחי. עם זאת, מאחר שהקב"ה ידע שאנשים יחטאו, הוא ברא את העולם כך שיהיו ליקויי חמה. הגמרא לא מציעה את הסיבה לליקוי חמה (שהיא הטבע) אלא את הסיבה שמאחורי הסיבה (למה הטבע הוא כך). השלה (הגהות על בראשית, מצוטט בשדה צופים, סוכה כ"ט ע"א) מסביר באופן דומה. ישנם פוסקים הסבורים שהגמרא אינה מדברת על ליקויי חמה. הרב יונתן אייבשיץ (יערות דבש ב:י) מציע שהגמרא מתייחסת לכתמי שמש. בעוד שליקויי חמה ניתנים לחיזוי, כתמי שמש אינם וגורמים על ידי חטא. הרב יוסף שוורץ (דברי יוסף א:ט) מציע שהגמרא דנה בתופעות אטמוספריות בלתי צפויות. הוא אומר שבכ"ח אייר תרל"ח בירושלים, בשעה ארבע אחר הצהריים, השמש הפכה לאדומה כהה למשך כשעה. כולם היו מופתעים מהמחזה. במהלך שלושת החודשים הבאים, ירושלים חוותה מגפה נוראה עם רבים שמתים. הרב שוורץ אומר שזה היה דוגמה לתופעה תלמודית. ד"ר בראון מצטט את הרבי מלובביץ' (שם) כמסביר שהגמרא מתייחסת לתבניות מזג האוויר. הוא גם מצטט את הרב דוד פרדו (חסדי דוד, סוכה ב:ו) שטוען שבעוד שליקויים הם טבעיים בדרך כלל, הם יכולים להתרחש באופן על-טבעי. ליקויים אלו נגרמים על ידי חטא.

498

Sukkah 28b: יסוד דין "ביתו עראי"

Jul 9, 2024

2:29

א שו"ע סי' תרלט סעי' א "כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע" ע"כ, ובכה"ח (סי' תרלט סקי"ב) "וכתב בסידור יעב"ץ (ח"ב, שער אפרים הל' סוכה, ט' הל' ישיבת סוכה סק"א) דעל כל רגע ששוהה בביתו בלי הכרח עובר בעשה ובכל רגע ששוהה בסוכה מקיים מ"ע" ע"כ, והיעב"ץ הביא כן בשם ספר יסוד ושורש העבודה (שער יא פי"ב, ד"ה בסוכות), וע"ש שהאריך והביא שכ"מ בדברי אבודרהם.

499

Sukkah 28a: מדוע לא חייבו חכמים את הנשים אף שהיו באותו נס

Jul 8, 2024

3:24

מדוע לא חייבו חכמים את הנשים אף שהיו באותו נס נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה. הקשו התוס' בפסחים (קס: ד"ס סיו) מדוע בארבע כוסות חייבו חז"ל אף את הנשים ואמרו הטעם שאף הן היו באותו הנס, ואילו בסוכה אף שנשים גם כן היו בכלל הנס של 'בסוכות הושבתי את בני ישראל' (ויקרס כג מג) לא חייבו חכמים את הנשים בסוכה. ותירצו שטעם זה אינו מועיל רק במצוות שתקנו חכמים, אבל במצוות דאורייתא אין מועיל טעם זה. והוסיפו המפרשים לבארלא שבמצוות דרבנן עשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ולכך חייבו בהם גם את הנשים, כדי שלא יבואו האנשים לזלזל במצוה זו, אבל במצוות שציותה התורה אין מקום לחשוש שיבואו לזלזל בהם. ועוד שכיון וחיוב שתיית ארבע כוסות הוא בעת אכילת המצות ובאותה סעודה, לכן חייבו בה חכמים אף את הנשים זכר לאותו הנס, כמו שחייבה התורה את הנשים באכילת המצה עצמה, מה שאין כן במצות סוכה לא מצאנו בה דבר שהנשים חייבות מן התורה, ולכך לא חייבום חכמים כלל בסוכה. טעם נוסף כתבו האחרוניםלב, שכיון ובסוכה לא הסתמכה התורה על הכלל שכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, ונוסף על זה הלכה למשה מסיני מיוחדת לפטור את הנשים, וכיון שהתורה מיעטה בפירוש, לא רצו חכמים לחייבם, מה שאין כן בארבע כוסות שאין על זה מיעוט מפורשלג

500

Sukkah 27b: סוכה גזולה ומצוה הבאה בעבירה

Jul 8, 2024

2:36

Sukkah 27b: סוכה גזולה ומצוה הבאה בעבירה