The Daily Sicha - השיחה היומית

1251

יום ה' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ח' תמוז

Jul 7, 2022

8:28

התוכן [המשך] ע"י ההנהגה האמורה משתחרר כאו"א מן המאסר שלו ויכול לילך ולגדול בכל עניני הטוב לפי מצבו, ובנוגע לאוה"ע – להיות מחסידי אוה"ע. על העומדים בראש מערכת החינוך וכיו"ב לדאוג לעיקר תפקידם – שהילדים יגדלו לבני אדם בריאים, ולא יתכן גוף בריא כאשר הנפש אינה בריאה. ולכן יסוד והתחלת החינוך צ"ל ש"יש בעה"ב לבירה זו". החוב והזכות על כל בעל השפעה בנוגע לענין החינוך לדאוג שיתחילו את היום בבי"ס עם ההכרזה שיש "עין רואה ואוזן שומעת" שאותו אא"פ לרמות ואא"פ לברוח ממנו! וזוהי ההוראה הכללית מהסיפור, שאין להמתין עד שהילד יהי' בן-דעת שאז יבחר בעצמו באיזה דרך לילך, אלא תיכף בתחלת החינוך יש לחנכו באופן כזה שלא יגדל בתור עגל שבועט אלא באופן אנושי! וישנה הההבטחה שאם יהי' "וגעת" יהי' "ומצאת"!משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2022

1252

יום ד' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ז' תמוז

Jul 6, 2022

8:50

התוכן [המשך] עד"ז כשמדובר ע"ד עיר גדולה וכיו"ב שהתברך בריבוי חכמה (בחכמות חיצוניות) שאפשר לנצל זאת לצד הטוב או לצד השני. ועל כך באה ההוראה מסיפור הנ"ל שלמרות שכולם נמצאים בה"מאסר" דעוה"ז הגשמי ו"יצר לב האדם רע מנעריו" – אין זה מקרה אבוד! אכן נמצא במאסר "עגל" שנאנח ע"ז שאינו יכול לבעוט ולדחוף את הזולת... אבל נמצא שם גם בעל-שכל שמנצל את הזמן לחזור בע"פ ענינים שבורא עולם ציווה אותו ללמוד, גם כאשר אין המורה עומד על גביו..., כי ה' נותן את הכחות לכאו"א שיוכל להתגבר על חושך העולם. ולמרות שזה אכן כרוך עם מס"נ שצריך לוותר על עניני תאוה, הרי כמו שבנוגע לבריאות הגוף סומכים על הרופא שאומר לא לאכול דבר מסויים שיזיק לבריאותו, הרי כן צ"ל גם בנוגע לבריאת הנפש. [ובפועל רואים שבנוגע לבריאות הנפש כאו"א הוא מומחה בזה... ומפקידים ביד כ"א את חינוך הבנים והבנות בלי שיבדקו אם מתאים לזה...] [המשך יבוא]משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ הרה"ח ר' משה אליהו ב"ר נחמן ע"הליום היארצייט שלו ז' תמוזת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2022

1253

יום ג' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ו' תמוז

Jul 5, 2022

11:45

התוכן [המשך] אלו הן תוצאות משינוי הבולט בין אופן החינוך עתה לאופן החינוך בעבר: בעבר היו הרוב מאמינים בבורא עולם ומנהיגו וש"יש בעה"ב לבירה זו", ובפרט במדינה זו שנתייסדה ע"י אנשים שרצו להתנהג עפ"י אמונה זו עד שבשביל זה עזבו את מקומם הקודם וכו', וברוח אמונה זו גדלו ונתחנכו ילדיהם, ולא היו צריכים את הבי"ס כדי להחדיר בילדים אמונה זו. אבל מדור לדור נתמעט הדגש בהחדרת האמונה בבורא העולם, עד שבשנים האחרונות קמו "מהרסייך ומחרבייך" והכריזו שצריכים לעקור את נושא האמונה מבתי-ספר ר"ל! תנועה זו לא חדרה בבתי"ס (בגלל פחד המורים ששיטה זו תתנקם בהם... וכפי שרואים בפועל) עד לשנים האחרונות, ועכשיו רואה איזה חורבן נהי' כתוצאה! והעצה היחידה היא – למנוע התפתחות זו מלכתחילה – לא לחנך את הילד באופן שמקבל ועושה מה שלבו חפץ אלא שיש "עין רואה ואוזן שומעת! [המשך יבוא]משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2022

1254

יום ב' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ה' תמוז

Jul 4, 2022

12:04

התוכן הוראות מסיפור האמור [מאסר הראשון של אדמו"ר הריי"צ] גם למבוגרים יותר: האדם מורכב מגוף שמצדו נמשך לגשמיות, ומנפש שמצדו נמשך לרוחניות. ומכיון שמציאות הגוף הוא בתוקף יותר הרי שהנפש נמצאת בגוף ב"מאסר", והגוף נמצא בתוך "מאסר" העולם שכשמביטים עליו רואים רק גשמיות וחומריות, ומזמן מזמן נעשה "מאסר" זה חשוך יותר, כמו שרואים במוחש כשיוצאים לרה"ר ורואים מה קורה שם, הן בנוגע למלכיות שמתגרות זב"ז והן בין אדם לחבירו מצד "אוהב כסף לא ישבע כסף", עד שצריך לשכור עוד שוטרים לשמור שהמצב לא ייצא משליטה... מצב החינוך כיום הוא שכאשר ילד לא מכה את המורה מעניקים לו כשכר ה"מכשיר" שבו יכול לראות איך להשיג מה שלבו חפץ... כשההורים טוענים שיש לתת לילד "חפשיות"... מצב מבהיל זה התחיל בשנים האחרונות ומשנה לשנה זה הולך ופוחת [ומסיימיים בטוב] [המשך יבוא]ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לזכות ר' משה אליהו בן אסתר שיינדל שי' ליום ההולדת שלו ה' תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2022

1255

יום א' פ' חוקת [באה"ק: בלק], מחרת ג' תמוז...

Jul 3, 2022

10:38

התוכן 1) "דור השביעי" ["דער רבי, וואָס ער איז דאָך געווען מבית דוד, וואָס ביי אים איז דאָך מקויים געוואָרן אָט די אַלע ענינים פון "חליינו הוא נשא .. והוא מחולל מפשעינו", .. איז במהרה בימינו בעגלא דידן ולמטה מעשרה טפחים זאָלן מיר אַלע זוכה זיין זיך זען מיטן רבי'ן און ער זאָל אונז אַרויסנעמן פון גלות .. און זאָל בריינגען אונז צו דער גאולה שלימה במהרה בימינו".] 2) "תביעה" של הרביים היא נתינת-כח, וגם מחייבת לנצל את הכחות במילואם; אנו מקבלים כל ההשפעות ע"י "ממוצע המחבר" – כ"ק מו"ח אדמו"ר. 3) הנתינת-כח לכאו"א על עבודת הקרבנות, שצ"ל "מכם" ‏–‏ "מכם ובכם הדבר תלוי", היא מ"אתשפטותא דמשה (ש)בכל דרא". 4) נשיא הדור הוא "ממוצע המחבר", וזה מהווה נתינת-כח נוספת לכל המקושרים שרוצים לקבל א"ז וכו', לנצלם עם עצמם ועם הזולת.1) סיום ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשי"א 2) ב' חלקים מהתוועדות כ"ד טבת ה'תשי"ב 3) סיום ד"ה באתי לגני ה'תשי"ב 4) משיחת י' שבט ה'תשכ"א לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנונדבת ר' אברהם שי' גורארי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2022

1256

יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ערב יום ועש"ק, ג' תמוז...

Jun 30, 2022

12:04

התוכן 1) שתלמידי הישיבה של הרבי ינגנו ניגון שמח שיהא ניכר ש"זרעו בחיים", וזו תהי' ראי' נוספת ש"הוא בחיים". 2) ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך": ע"י ש"זרעו בחיים", בחיות ובתלהבות, פועלים ש"אף הוא בחיים", ועי"ז מתבטלים גם ההעלמות הסתרים שבאים מ"עמי הארץ" וכו'. 3) כאשר "זרעו בחיים", שהולכים בדרכיו וממלאים הוראותיו, פועלים ש"אף הוא החיים", שענין הנשיאות נמשכת למטה בחיים כפשוטו וכו'. 4) החידוש ב"יעקב לא מת", אף שכל יהודי הוא "נצחי", הוא, ש"הוא בחיים" כאן למטה מעשרה טפחים! 5) את הענין של "הוא בחיים" פועלים עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים". יש להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו", מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, "חייו ואורך ימיו", וכמ"ש אדנ"ע לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך", ועד"ז הוספה שמעשים טובים שהוא "חי" בהם, כמו ענין חינוך ואהבת ישראל, ובכללות אלו הם הענינים שציווה לעשותם. וכ"ז מחשזק את ה"זרעו בחיים" ובמילא גם מחזק את ההוכחה ש"הוא בחיים" וכו'. 6) זה ש"זרעו בחיים" הוא הוכחה הטובה ביותר ש"הוא בחיים", ועד"ז כל הוראותיו וברכותיו וכו'. ורק צריכים לעשות פעולות לפי רוחו כדי להיות כלים לקבל את הברכות. 7) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! 1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז 2) משיחת פורים ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב 4) משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ח 5) ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 7) משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2022

1257

יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז

Jun 29, 2022

10:53

התוכן ידועים דברי אדמו"ר מוהריי"צ בג' תמוז: "לא מרצוננו גלינו מא"י ולא בכחותינו אנו נשוב לא"י . . רק גופותינו נמסרו בגלות . . ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות וכו'". היות שליהודי ניתן הכח שהנשמה תהי' העיקר והגוף טפל אליו, נמצא, שכללות ענין ה"גלות" הוא רק בתורת טפל וכדי לעשות מ"גלות" – "גאולה", ע"י שמכניסים בה ה"אל"ף" – "אלופו של עולם". וסיים: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו". "משיחי" קאי גם על "תינוקות של בית רבן". והרי הטענה העיקרית שהיתה נגד כ"ק מו"ח אדמו"ר – התעסקותו בחינוך תשב"ר, ובשביל זה העמיד בסכנה את כללות העבודה דהפצת היהדות; ענין החינוך מתחיל תיכף בלידת התינוק, ובאמת – ט' חדשים לפנ"ז ע"י התהוותו בטהרת המשפחה. ההוכחה שהלימוד מג' תמוז הצליח – ש"זרעו" מתנהגים בטהרה וכו'.ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2022

1258

יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון

Jun 28, 2022

11:25

התוכן ביום ג' תמוז היתה התחלת הגאולה דאדמו"ר מוהריי"צ ממאסר. והרי ירידת הנשמה בגוף ובעולם (מלשון העלם) שלא רואים בו את הענין שה' מהוה ומחי' את העולם בכל רגע – הו"ע של "גלות", ובפרט בזמן הגלות ש"אותותינו לא ראינו". ונמצא שמאסרו הי' "גלות בתוך גלות בתוך גלות". ושבירת הגלות דהמאסר, והתחלת הגאולה שלו – שבאה באופן ד"קימעא קימעא" עד ליציאה מהגלות דמדינה ההיא והעבודה דהפצת המעיינות חוצה שלו באופן דאין ערוך יותר – היתה בג' תמוז. "והימים האלה נזכרים ונעשים", ובכל שנה באופן נעלה יותר – שהרי "מעלין בקודש", ובכל שנה שמתבגרים מיתוסף גם בהבנה והשגה – "פאַרשטייט מען דאָך איצטער די אַלע מאורעות לכל פרטיהם בעסער און טיפער און ברייטער ווי מ'האָט זיי פאַרשטאַנען בפעם הראשונה", וה"נעשים" הוא "אבן הבוחן" שה"זכרון" הוא כדבעי.ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לזכות האשה מרת אסתר שיינדל בת חוה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2022

1259

יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ח סיון

Jun 27, 2022

8:59

התוכן 1) כדי להגיע ל"פניך הוי'" ה"ז דוקא ע"י פנימיות הנפש, "פני", ולהגיע לזה אין דרך אחרת אלא ע"י "בקשו" ב"מקום שנאבדה", מקום החושך. כהמשל מבן המלך שמגיע לשלימותו דוקא עי"ז שהמלך שולח אותו למקום רחוק ש"אין יודעים גדולת המלך". ובעבודה: התכלית אינה מאמרי השכלה אלא מאמרי עבודה. התכלית אינה הישיבה בישיבת תו"ת אלא מילוי השליחות של הפצת המעיינות חוצה – דוקא עי"ז מתגלה בחי' יחידה שבנפש, משיח הפרטי, ומביא את משיח הכללי. וזהו ענינם של השלוחים, המובחרים שיביאו משיח! בין השלוחים גופא – ה"ז בעיקר אצל אלו הנוסעים למקומות רחוקים, "חוצה" ממש, מקומות ש"אין יודעים גדולת המלך", שדוקא שם מגיעים לתכלית הכוונה. 2) על השלוחים לדעת שבהיותם "שלוחו של אדם כמותו", יש להם את כל הכחות הדרושים למילוי השליחות, ועליהם רק לשים את עצמם בצד ולמלא את השליחות באמונה, ואז הנה רק ע"י "אצבע קטנה" של כל שליח במקומו, ימלאו את השליחות ומשיח יבוא. 1) ב' חלקים מהתוועדות יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשי"ט. 2) א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תש"כ לזירוז ביאת משיח צדקנו נאַוּ!נדבת ברוך בן אביבה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2022

1260

יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ז סיון

Jun 26, 2022

8:36

התוכן כשמדובר ע"ד מבה"ח תמוז, מתעורר מיד ענין הכללי שאירע בדורנו בחודש זה‏ – ‏חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שאז ראו שכל העגמ"נ של המאסר וכו' היתה גזירה מן השמים כדי שעי"ז יתוסף בהפצת היהדות באופן של "יתרון האור מן החושך", כי הרי אותם אנשים שהביאו למאסר הוכרחו לשחררו אע"פ שידעו התוצאות שיהיו עי"ז בחיזוק הפצת היהדות במדינה ההיא שמעכשיו לא יתפעלו מהקשיים והנסיונות וכו'. וההוראה: אם באותו מעמד ומצב של קשיים וכו' תבעו מכאו"א להתעסק בהפצת היהדות, עאכו"כ שיש להתעסק בזה בזמננו שיכולים ללמוד תורה ולקיים מצוות ולהפיץ יהדות בכל קצווי תבל בלי קשיים וכו', ואין הדבר תלוי אלא ברצון! ולעסוק בזה בשמחה שפורצת את כל הגדרים וההרגלים וכו'.‏ב' חלקים משיחת מוצש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2022

1261

יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ערב יום ועש"ק מבה"ח תמוז

Jun 23, 2022

8:29

התוכן [המשך] ויה"ר שלא יפרשו ענין זה – שבכל אסיפה יקיימו מ"ש במשנה שאם "שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה" – כ"הידור" ו"חומרא" של ליובאַוויטש... ה"ז מפורש בפרקי אבות שנדפס גם בסידורים! הקושי היחיד שעליו צריכים להתגבר הוא מה שמפורש בסעיף הא' של חלק הא' בשו"ע (שגם סדר ההלכות נקבע ע"י הפוסקים) – הקושי שעליו צריך להתגבר כדי לקיים כל דין בשו"ע – "אל יבוש מן המלעיגים"! שילעגו על מי שיעורר ע"ז שפתאום, אחרי כ"כ הרבה אסיפות שלא נהגו כך, רוצה לשנות סדרי בראשית עם "הידור חדש"... אבל העיקר הוא המעשה: לקיים את הפס"ד שאם "שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה"! מי שקיים זאת עד עתה – תבוא עליו ברכה, ומי שלא – שיקבל זאת על עצמו. זה גם יסייע שבאסיפה תתקבל ההחלטה הנכונה, וגם – יש סיכוי שכאשר ישאלו אותו בבית מה הי' באסיפה – יחזור על הדבר תורה שנאמר שם...משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2022

1262

יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון

Jun 22, 2022

12:09

התוכן ישנה משנה מפורשת בפרקי-אבות (שנדפס בסידור השווה לכל נפש) [פרק שלישי משנה ו'‏] ש"שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה"! ועפ"ז נשאלת השאלה: היתכן שבעת ה"אסיפות" שמזמן לזמן בין רבנים, שוחטים מלמדים וכיו"ב לא מקיימים פס"ד זה לפתוח באמירת דבר תורה בפרשת השבוע, קצש"ע, סידור וכיו"ב, או עכ"פ בהמשך האסיפה?! כמו שהסבירו לי הטעם שב"פרטי-כל" של האסיפות (ששולחים לי) לא נכתב ע"ד דבר תורה‏ – ‏כי כותב ה"פרטי-כל" הוא איש אמת...! (ואפי' אם אומרים דבר תורה אבל לא כותבים א"ז ב"פרטי-כל" ה"ז היפך כבוד התורה!) והרי התורה "היא חיינו" ולא "דבר צדדי" שלא רוצים לדבר עליו... וגם הרי בכך יהי' "סייעתא דשמיא" בעת האסיפה! ועוד ועיקר‏ – ‏אין צורך בטעמים אחרים‏ – ‏היתכן שלא מקיימים פס"ד מפורש במשנה?! לא משנה באיזה סוג אסיפה‏ מדובר – ‏עניני רשות, דוברי אנגלית, לשון קודש וכיו"ב‏ – ‏אם ישנם "שנים שיושבין" חייבים להיות "עוסקין בתורה"! [המשך יבוא]‏משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה לזכות רבקה בת חנה שתחי'ליום ההולדת שלה כ"ג סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2022

1263

יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון

Jun 21, 2022

9:52

התוכן [המשך] כאשר ייצא ממכן הקריאה, באופן צנוע ומתאים, שיש לדעת שה' מנהיג את העולם בכל הפרטים, ויש ללכת בדרך של "נר מצוה ותורה אור" ולהשאיר את כל ה"חשבונות" לה' – בסוף יתקבל הדבר גם בשאר החוגים (אף אם בתחילה יהיו להם טענות וכו'). ויה"ר שכ"א ממכן תתבונן בזה, ובודאי תגיעו אתן וכל אשה בישראל לאותה החלטה, ואז תוכלו לדבר גם עם אחרות "בדברים היוצאים מן הלב" ובדאי הדברים "יכנסו אל הלב". וכמו שבגלות מצרים לא התחשבו הנשים עם הטענות שזה לא מסתדר עם גזירות פרעה וכו' אלא העמידו שם את ה"צבאות ה'" שיצאו ממצרים וקיבלו התורה כש"בננו עורבים בעדנו" – כן צ"ל גם עתה ממש לפני הגאולה. אלא שבשביל זה צריכים את ה"דחיפה" שלכן – לצאת בקריאה שכ"עם חכם ונבון" צריך להבין שאין להתחשב עם כל מיני טענות למיניהן שמאחוריהן עומדים אלו שלא רוצים שעם ישראל יגדל בגו"ר (יורשי היטלר ימ"ש וזכרו)! ובדאי יצליחו עי"ז להעמיד "צבאות ה'" עוד בימי גלות האחרונים שילכו לקבל משיח צדקנו בקרוב ממש.משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2022

1264

יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"א סיון

Jun 20, 2022

11:15

התוכן [המשך] צריך לדעת שהדבר שנק' "תכנון המשפחה" אינו אלא דבר המזיק! רואים בפועל שזה מזיק לשלום בית ומביא בעיות לעצבים ורצים לרופאים וכו'. כ"ז בא כתוצאה מזה שמתערבים בתהליך שהקב"ה קבע. מצוה הכי גדולה היא שיהודי ינהל את חייו לפי הוראות התורה, שזהו כלי לברכות ה' במילואן: ב"בני" – שמתברכים בילדים יהודים בריאים ושמחים. ב"חיי" – זה מביא לחיים נורמלים וטובים, ואדרבה – דבר ידוע שאין דבר שמקשה יותר על החיים כמו "תכנון המשפחה". וכאמור, אין להתערב ב"סדרים" של הקב"ה, אלא לסמוך ע"ז שרק הקב"ה, "בורא עולם ומנהיגו" ושמשגיח בהשג"פ על כאו"א, יכול להחליט בכמה ילדים טוב להתברך. וב"מזוני רוויחי" – שהקב"ה מביא פרנסה בהרחבה שתנוצל רק לדברים טובים ולבריאים. ואסור לחשוב "מה יכול כבר להשתנות ע"י מעשה הפרטי שלו?...", כמ"ש הרמב"ם שאפי' מעשה א' יכול להכריע את הכף ולהביא ישועה והצלה לכל העולם כולו, ועאכו"כ מעשה שע"י מעמידים דורות בישראל! ו"הבא לטהר – מסייעין אותו"!משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2022

1265

יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ' סיון

Jun 19, 2022

11:41

התוכן ברכה הראשונה שבירך הקב"ה, שזה מורה שהיא העיקרית, היא [כמ"ש בראשון דפ' בראשית] "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", שכדי להיות "וכבשוה" – "לכבוש" את ענינים בלתי-רצויים של העולם, צ"ל "פרו ורבו ומלאו את הארץ" כפשוטו – להתברך בבנים ובנות שיתחנכו ע"י הוריהם באופן "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט". ומזה שהברכה וה"תודה" לאשה [סוטה] שנמצאה טהורה היא – עוד ילדים, מוכח שה"תירוץ" שצריך לחכות עד שההנהגה בבית וה"שלום בית" היא בשלימות – מופרך, אלא כל ילד יהודי שמיתוסף, אפי' במשפחה שההנהגה שם היא בלתי-צנועה, ה"ז ברכה לכל המשפחה ולכלל ישראל! ואי"ז "עול" על ההורים – אלא בן ובת! והקב"ה, שהוא "הזן ומפרנס לכל", לוקח על עצמו האחריות לפרנסת הילד, ועם כל ילד שנולד, בא גם הכסף לפרנס אותו! וה"תירוצים" שקודם צריכים לוודא שה"שלום בית" והפרנסה ושהחינוך שהילד יקבל יהיו כדבעי וכו' – הרי אלו טענות של היצר הרע שהתלבש בסירטוק של משי עם אבנט! משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלו מרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטסליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת נכדו ר' מנחם מענדל שי' מארלו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2022

1266

יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון

Jun 16, 2022

10:25

התוכן בסיום הל' ספר תורה (שיעור רמב"ם היומי) כותב הרמב"ם: "וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות", ותמוה ביותר, היתכן שלאחרי אריכות הביאור אודות כבודה וגדלותה של תורה יסיים שיש לכבד את התורה כדי שעי"ז יתכבד האדם?! והביאור: זה לא סיבה לכבד את התורה, אלא כיון שבנ"י הם "המעט מכל העמים" ונמצאים בגלות, ויתכן שכשהאדם יקפיד על ענינים הקשורים עם כבוד התורה, עלול הדבר לפגוע בענינים הקשורים עם חיי הגוף, כמו בעסקו בעניני סחורה יגרום לו הגוי קשיים בעניני פרנסה, וע"ז אומר הרמב"ם שכאשר יהודי מכבד את התורה, הנה "גופו מכובד על הבריות" ‏–‏ אפי' כשמדובר אודות "בריות", אנשים הכי פחותים, הנה לא זו בלבד שלא יפריעו ליהודי בעניני הגוף אלא עוד יסייעו ויתנו לו כבוד!משיחת כ"ה אייר ה'תשד"מ – לנשי ובנות חב"ד לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטעלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2022

1267

יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון

Jun 15, 2022

10:39

התוכן ישנה תורת הבעש"ט עה"פ [בשיעור תהלים היומי] "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט": כשה' עומד "לנגד" האדם, הנה ימינו הוא מול שמאל האדם, ומבקשים את סיוע ה' עם שמאל האדם. "כי מימיני בל אמוט" – עם ה"ימין" דואג האדם בעצמו. והביאור: הנפה"א שורה בחלל הימני שבלב ונפה"ב בחלל השמאלי, והרי הנפה"א שבימין רוצה טוב בטבעו, ואת סיוע ה' צריכים עבור הנפה"ב שבשמאל. והוסיף אדנ"ע ע"ז, שכ"ז הוא בנוגע לצדיקים, אבל סתם בני אדם צריכים את סיוע גם על "ימיני" – נפה"א.. והביאור: מי שאינו מזוכך יכול להיות שהיצה"ר מתלבש בלבושי היצ"ט שמימינו, ומנצל עניני תומ"צ כדי שהאדם יעבור ח"ו על רצון הבורא! לדוגמא: כשמבקשים מא' ליתן צדקה – עונה שעסוק בלימוד התורה ולא שייך לעניני "העולם"... כשאומרים לבעל צדקה שעליו להתפלל בציבור ג"פ ביום ולקבוע עתים בתורה כל יום – עונה שעסוק לעשות כל התלוי בו שיוכל לקיים מצות צדקה ואין לו זמן לענינים אלו... ולכן צריכים את סיוע ה' גם ע"ז ש"מימיני בל אמוט".משיחת י' שבט ה'תשכ"ג לזכות מרים מלכה בת אדל איטה לאה תחי'ליום ההולדת שלה י"ז סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2022

1268

יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שנת תרפ"ז)

Jun 14, 2022

12:28

התוכן ב"רשימת המאסר" מספר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבישבו בליל המאסר בא' החדרים שהובילו אותו והתחילו לעלות לו מחשבות של היפך רוממות-רוח, הדף אותם מיד, והחליט, שעליו לעמוד בתקיפות וכו'. באותו רגע חשב שההשגחה העליונה הובילה אותו למקום הזה כדי שיאמר שם פסוקי תורה, והמקום הזה חיכה לזה במשך זמן ארוך וכו'. ונזכר אז שפעם בקטנותו בא' הנסיעות עם הוריו, עצרו בדרך ואביו נעמד במקום מסויים בין ב' סלעים להתפלל מנחה, כהדין שאסור להתפלל במקום פרוץ. ואביו הצביע לו על איזה מקום בראש הר מרחוק באמרו, ששם נמצא מערה שבה נכנסו פעם הוא ואחיו להתפלל כדי לא להתפלל במקום פרוץ. וסיים, שבעת בריאת העולם ברא הקב"ה מערה זו כדי שבעבור ה'תרמ"ד שנה יוכל יהודי להתפלל שם, ורק אז נשלמה תכלית בריאת מקום הזה! ועד"ז צריך כ"א לדעת בנוגע לעבודתו, שיכול להיות שהתכלית של דבר גדול ביותר הוא שהוא יעשה פעולה טובה א'! או שכל הטירחא שלו להיות "רב" בביהכנ"ס גדול אז רק כדי שידאג לשלוח איזה ילד ל"חדר"...ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2022

1269

יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ד סיון, ערב ט"ו סיון

Jun 13, 2022

9:22

התוכן הקשר בין המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר עם "מבצע תורה": המאסר התחיל בט"ו סיון, ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של החודש של מ"ת. והנה בזמן מתן תורה הנה הנגלה דתורה הי' בהעלם (שמעו רק את עשרת הדברות, ואת כל התרי"ג הי' כלול בזה בהעלם), ומה שהי' בגלוי הי' ה"וירד ה' על הר סיני" וכל ישראל ראו את ה"מרכבה העליונה" – פנימיות התורה. והנה את ההגהות על המאמר ד"ה וידבר אלקים וגו' שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ביום א' דחה"ש אותה שנה, ואת המאמר עצמו דיום ב' דחה"ש אותו שנה – כתב במאסר ב"שפּאַליערקע"! הרי שגם בישבו ב"גלות תוך גלות", בעומק הקליפות, התעסק בגלוי ב"מבצע תורה"! דמזה ראי' וזירוז (אם יש מי שצריך א"ז) שצ"ל ההתעסקות ב"מבצע תורה" בכל מצב!משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2022

1270

יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ג סיון

Jun 12, 2022

10:37

התוכן גם ביום שלמחרת סיום ימי התשלומין, שייך וצריך להיות "מעלין בקודש". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים: בימים שלפנ"ז, להיותם ימי סגולה, הרי, מצד הסיוע דמעלת היום נקל יותר לעסוק בכל עניני מ"ת, כמו שבר"ח סיון שאז הי' הסיוע מהענין ד"ויחן גו' נגד ההר" – הר סיני, ועד"ז בימים שלאח"ז, ובמילא, יתכן שהסיבה שהוא לומד אז תורה בהתמדה ושקידה ה"ז מצד מעלת היום, משא"כ לאחרי שנסתיים הסיוע מצד מעלת היום, ואעפ"כ הולך ומוסיף בלימוד התורה עוד יותר, אזי מתברר מעמדו ומצבו האמיתי, שמעמד ומצב זה הוא מצד עבודתו ויגיעתו בכח עצמו. ואז, כאשר נתברר בהתחלת י"ג סיון שעבודתו הוא בכח עצמו ויש לו כחות נעלים, אין להסתפק שימשיך ויוסיף רק בכמות מסויימת בלימוד התורה, אלא יכולים לדרוש ולתבוע ממנו להמשיך ולהוסיף ולהעלות בקודש כהנה וכהנה. ו"יגעת – ומצאת".ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נשא, י"ב אור לי"ג סיון ה'תשמ"ט לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2022

1271

יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון

Jun 9, 2022

9:21

התוכן הוראה ממ"ש בקאַפיטל הראשון של שיעור תהלים היומי – "פדה בשלום נפשי וגו'". יהודי אינו צריך להתפעל כלל מעניני העולם, כי מיד שיחליט בנפשו שאינו מוגבל במדידות דעולם, יראה איך שהקב"ה פדאו כבר מכל עניני מדידות והגבלות, ובאופן של "שלום". הוראה משיעור תניא היומי – פרק ג' משעהיוה"א. תוכן השיעור הוא ש"כל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כח הפועל .. המהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ליש". וממשיך ש"אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות והרוחניות שבכל נברא .. לא הי' גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו וכו'". דמלשון זה מובן שבפועל ממש לא נתן הקב"ה רשות לראות זאת. אבל ביחד עם זאת הרי יהודי מבין שגשמיות העולם אין בו ממש. ונמצא שהקב"ה תובע מיהודי ב' קצוות: לראות ולהתעסק עם גשמיות העולם, וביחד עם זה להבין בתכלית ההתאמתות שכל מציאות הגשמיות אינו אלא הדבר הוי'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נשא, אור לי' סיון ה'תשמ"ה, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו לזכות צבי הירש בן חנה רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ב סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2022

1272

יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון

Jun 8, 2022

10:20

התוכן הוראה לכאו"א ממשנה [אבות א, ט] "שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים וכו'": האדם הוא ה"פוסק אחרון" איך יבחור להתנהג במחשבה דבור ומעשה בפועל. ובשביל זה יש לו כמה סוגי "עדות". יש את מ"ש בגמ' ש"קורות ביתו של אדם מעידים בו" – סוג הספרים/התמונות שנמצאים ליד/על הקיר; אם יש לו מזוזה כשירה ועל כמה דלתות ומתי פעם האחרון שכשרות המזוזה נבדקה... וכיו"ב – כ"ז מעידים מי הוא... ויש את העדים של ראי' ושמיעה (וכמ"ש והוא עד או ראה או ידע וגו'). וכמו שפרש"י שהטעם שהאוזן של ה"נמכר בגנבתו" נרצע וכו' הוא כי "אוזן זאת – של גנב זה! – ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע", היינו שה"אוזן" מעיד איך צ"ל ההנהגה. ועד"ז בנוגע לראי'. שהרי במ"ת היו ב' הענינים – "עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר". והם העדים שצריך להרבות לחקור ואז ידע מה לפסוק בנוגע להנהגה שלו.ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2022

1273

יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון

Jun 7, 2022

9:34

התוכן כדי לבטא את ההפלאה של מתן תורה מביא הגמ' את מה ש"אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא". וצ"ל: 1) מה נוגע לכאן שבעל המאמר הוא רב יוסף? 2) מהו הדיוק בזה שאמר "כמה יוסף איכא בשוקא" ולא "כמה בני נשא וכו'"?! והביאור: כתיב "אדם לעמל יולד". וזה הי' גם לפני מ"ת שהרי "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", וזהו גם מ"ש במדרש שאברהם התיישב בארץ כנען מפני שראה שם אנשים עובדים – חורשים וזורעים וכו'. והטעם שהקב"ה ברא את האדם כך, כי עי"ז שהוא מוסיף בעולם ע"י עבודתו נעשה "שותף להקב"ה במעשה בראשית". וזהו ענין ה"יוסף" שהי' לפני מ"ת. אבל ה"הוספה" שהיתה אז היתה רק מה שביכולת הנברא מצ"ע – בענינים של סדר ההשתלשלות, ממכ"ע, וה"יוסף" נמצא עדיין ב"שוקא" ורה"ר ולא בחדרו של הקב"ה. וזהו החידוש דמ"ת: שנעשה הוספה שלא בערך – שגם בהיות הנשמה בגוף ו"למצרים ירדתם", "בשוקא", ה"ה מהפכת את עניני ה"שוקא" ל"רשות היחיד – יחידו של עולם, מממכ"ע לסוכ"ע ולמעלה יותר. וזהו מה ש"אמר רב יוסף", שע"י מ"ת ניתוסף גם ביחס להעבודה של "יוסף.. בשוקא" שלפני מ"ת.ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ב לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2022

1274

יום ו' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ד' סיון

Jun 3, 2022

9:32

התוכן עפ"י מאחז"ל "לכו"ע בשבת ניתנה תורה" מובן ש"תורה" ו"שבת" ענינם אחד. והביאור: כמו בנוגע לתורה, הנה אע"פ שזמן מ"ת הוא "אחת בשנה" ומ"מ ה"תורה היא חיינו" שלא שייך בזה הפסק, ועד"ז הוא בנוגע לשבת, שאע"פ שענינה מודגשת ביום א' בשבוע, ומ"מ צ"ל "זכור את יום השבת לקדשו" כל הזמן. כל רגע של כל יום צ"ל "שבת'דיק". וכמו בנוגע ל"המבדיל בין שבת לחול" עד"ז הוא בנוגע ל"המבדיל בין ישראל לעמים": כל יהודי, שבו ישנו "חלק אלוקה ממעל ממש", הוא בבחי' "שבת". וזהו"ע תמידי – שגם בעניני העולם ה"ה משתמש "לשמש את קונו". ומכיון שביחס לענין "חלק אלוקה ממעל ממש" שבו אין לשאר כל הענינים שום תפיסת מקום – מובן בפשטות שלכל יהודי יש את הכח להתגבר על כל המניעות ועיכובים! והסברא שאינו יכול לעמוד בכ"ז מופרכת לגמרי! זה שרואה דוקא אצלו נסיונות גדולים יותר שאין לאחרים הוא מפני שלו ישנם כחות גדולים להתמודד גם עם נסיונות כאלו. ואין הדבר תלוי אלא ברצונו ו(לפעמים גם) ביגיעה שלו.משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2022

1275

יום ה' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ג' סיון

Jun 2, 2022

11:47

התוכן א) כמו שבשעת מ"ת בפעם הראשונה אמרו בנ"י "בנינו עורבים אותנו" והקב"ה קיבל את זה ונתן לבנ"י את התורה, הנה על ילדי ישראל לדעת שעד"ז הוא בכל שנה ושנה בחג השבועות זמן מתן תורתנו – בזכותם נותן הקב"ה את התורה לבנ"י, ובמילא מובן גודל הזכות והאחריות שיש לכאו"א מהם. והשמחה והתענוג שיש להם מזה שיודעים א"ז, נותנים בהם את הכח לא להתפעל מזה ש"אתם המעט מכל העמים" וכו'. ב) היות שהנכם ה"ערבים", עליכם, "די הויפט מחותנים", להזמין את ההורים ואת ההורים-זקנים שיבואו אתכם בחג השבועות, "אייער יום טוב", לביהכנ"ס לשמוע את קריאת עשרת הדברות (ולהבטיח להם שתתנהגו בשעת מעשה בדרך כבוד וכו'), ובאופן שעשרת הדברות יחקקו בלב ומוח שלכם ושלהם עד שעשרת הדברות ייעשו חלק מהחיים במשך כל השנה כולה.ב' חלקים מהשיחות לילדי ישראל ג' סיון ה'תש"מ לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2022

1276

יום ד' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ב' סיון

Jun 1, 2022

9:20

התוכן התואר שהכתיר הקב"ה את כל אחד מבנ"י בשעת מ"ת [ביום ב' סיון] הוא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". ומובן שתואר זה מדוייק, זאת אומרת: כמו "כהן" כפשוטו ה"ה כהן תמיד בכל עת ובכל רגע, עד"ז יהודי הוא "כהן" לא רק בשעה שהוא עובד את ה' בתורה ותפלה וכו', אלא הוא "כהן", שענינו לשרת את ה', כל היום, גם באכילתו ושינתו וכד'. כי באמת גם אכילתו ושינתו של יהודי הוא בבחינת עבודת ה', והיינו, כשמרגיש שאכילתו אינו אלא כדי שעי"ז ימשיך לחיות ויוכל לקיים תומ"צ, וכן בנוגע לשינתו – כשמחליט לפני השינה ששינתו אינה רק כדי שלא יהי' עייף, אלא שעי"ז ישמור על בריאות גופו שהקב"ה נתן לו כ"פקדון" ובכך יוכל לעבוד את ה' ע"י גוף בריא – הנה אז גם אכילתו ושינתו הוא בבחי' עבודת ה'. ואף שאי"ז עבודה קלה להיות תמיד בבחי' כהן, אבל לפי קושי העבודה – כך היא מעלתה!משיחת כ"ג אייר ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2022

1277

יום ג' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ר"ח סיון

May 31, 2022

10:04

התוכן יחודו של ר"ח סיון מפורש בקרא: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה – דקאי על ר"ח סיון – באו מדבר סיני וגו'. ב"לצאת בנ"י מארץ מצרים" – ב' קצוות: שהיו במצרים ויצאו משם, שעי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר כיתרון האור מן החושך. "ביום הזה": שענין האור וגילוי, "יום", נראה בעיני בשר עד ש"מראה באצבעו ואומר זה". "ויסעו מרפידים": נסעו ממצב ש"רפו ידיהם מדברי תורה". "ויבואו מדבר סיני": שנק' כך ע"ש שעי"ז "ירדה שנאה וכו'", שלכן נק' תורה "תושי'" ע"ש "שמתשת כח הס"א", "ויחן שם ישראל": כאיש אחד בלב אחד. "נגד ההר": עבודת ה' באופן של הגבהה והתנשאות דקדושה. "והימים האלו נזכרים ונעשים" – זכרון אמיתי שיבוא לידי מעשה בפועל וכו'. ועוד.משיחת יום א', ר"ח סיון ה'תשמ"ט לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2022

1278

יום ב' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ט אייר

May 30, 2022

9:26

התוכן במס' סוטה דף מד. [שיעור היומי במס' סוטה] מבוארים בפרטיות הדינים שמי ש"בנה בית חדש גו'", "נטע כרם גו'", או "ארש אשה גו'" אין יוצאים למלחמה. שבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. אבל זה עצמו אינו חידוש בדף זה, כי בעוד מקומות בש"ס כתוב עניני אהבת ישראל (אף שבדף זה מבואר הדבר בפרטיות, ובנוגע ג' הענינים הכוללים כל צרכי האדם וכו'). הדבר הנפלא ביותר שבדף זה דוקא בענין אהבת ישראל של הקב"ה הוא, דהנה אהבת הקב"ה לישראל עד ש"בחר בנו מכל העמים" הוא בזה ש"נתן לנו את תורתו", ואיתא בגמ' שם: "ת"ר אשר בנה אשר נטע אשר ארש [בסדר זה] לימדה תורה דרך ארץ שיבנה בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה". שאע"פ שענינה של התורה היא – תורה, חכמתו ית', ומצדה אין נפק"מ באיזה סדר יעשה זה, מ"מ מצד אהבת הקב"ה לישראל הכניס בתורה, עד ש"לימדה תורה דרך ארץ" – האופן שבו על האדם להתנהג בעניני מנהגו של עולם!משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2022

1279

יום א' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ח אייר

May 29, 2022

8:55

התוכן ידועה התקנה ללמוד במ"ט ימי הספירה מסכת סוטה, דף ליום, עד לסיומו בערב חה"ש. ידוע מ"ש בזהר דכמו שבאשה יש הענין ד"וספרה לה שבעת ימים" כדי שתהא טהורה לבעלה, כמו"כ הו"ע ספיה"ע, "שבעה שבועות תספר לך", כהכנה לכללות הענין דיחוד ונישואין דישראל עם הקב"ה במ"ת. וע"ד הענין (שכתוב בחמישי דפ' נשא) שב"יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה". ענין ה"גלות" (כפי שמתוארת בסיום המס') הוא מה שאז חסר היחוד שבין ה"בעל" וה"אשה", בדוגמת ענין הסוטה. אלא שגם אז יש את אהבת ה' לישראל שלכן יש את ה"וקנא" וכו'. ועפ"י הפס"ד בסיום המס' "אנו אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים" – אומרים אל ה': "וויפל איז אַ שיעור צו מאַטערען זיך אין גלות"! ומאחר שמדובר אודות "אבינו שבשמים" – הנה אפי' אם ישנו איזה חסרון בעבודה ימלא זאת "אבינו שבשמים" בעצמו! משיחת אור ליום ה' פ' נשא, ערב חה"ש ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2022

1280

יום ה' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ה אייר, ערב יום ועש"ק, מבה"ח סיון

May 26, 2022

10:11

התוכן בזה גופא מתווספת הוראה נפלאה בנוגע לכח העצום של נשי ישראל (ומובן שעליהן לנצלו). ימי הספירה קשורים עם רבי עקיבא, ובקשר שלו עם תלמידים – וכמו שאחז"ל שביום ל"ג בעומר התחיל להעמיד תלמידים גדולים כאלו שבנו את העולם מחדש, שהי' עד אז "עולם שמם", לעשותו דירה לו ית'. ומזה מובן גם גדלותו של ר"ע עצמו שהעמיד תלמידים כאלו. בנוסף למ"ש בספרים שר"ע בזמנו הי' כמו משה רבינו בזמנו (שלכן היו שניהם רועה צאן), ובקבלה איתא ש"עקיבא" אותיות "יעקב" כי הוא הי' בדורו כמו יעקב בדורו שהעמיד את י"ב השבטים וכו'. הנה איתא בגמ' שר"ע אמר לתלמידיו "שלי ושלכם שלה הוא" – שלאשתו יש חלק עקרי בכל זה! וההוראה: הנהגת הבעל – "שלי" – וחינוך הילדים והתלמידים, "שלכם" – תלוי בהנהגתה, החום, יראת-שמים והיהדות של האמא (והאחיות, שמתכוננות להיות אמא) – "שלה"!משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2022

1281

יום ד' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ד אייר

May 25, 2022

8:29

התוכן [המשך] הדגש על חינוך ילדים בחגה"ש: לפני נתינת התורה, "חמדה גנוזה", לבנ"י ביקש ה' מהם "ערבות" שייקרו את התורה, והוא קיבל רק את הערבות של "בנינו עורבים אותנו", שיחנכו את הילדים לייקר את התורה. וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ש. נקודה זו, הדגש על חינוך ילדים, מקשרת את חגה"פ עם חגה"ש, ובימי הספירה אלו מחנך כל יהודי א"ע "להתקרב" יותר ל"הר סיני" ע"י מחשבה דבור או מעשה טוב. בענין החינוך מודגש חלקן של נשי ישראל, ה"עקרת הבית", שהן מצליחות בזה יותר, ובפרט של ילדים קטנים. ובזה מובן חלקן המיוחד במה שדובר כמ"פ ששנה זו תהי' "שנת החינוך" – להתאמץ במיוחד, בחיות ובחוזק שכל ילד יהודי יקבל חינוך תורני – לא רק ללמוד תורה אלא להתנהג בהתאם כל היום "בשבתך בביתך גו' ובקומך" [המשך יבוא].משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע”נ ר' יוסף בן חכם ושו"ב ר' שלמה אזגוי (ממרוקו) ע"הליום היארצייט שלו כ"ה אייר. ת.נ.צ.ב.ה.ולזכור אשת חבר מרת פרחה בת חנה תחי' לאורך ימים ושנים טובותנדבת נכדם אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' עזאגווי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2022

1282

יום ג' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ג אייר

May 24, 2022

8:10

התוכן תקופת ספיה"ע מקשרת חגה"פ עם חגה"ש, זמן מ"ת. ומזה מובן שיש צד השווה בין ב' החגים ובהמ"ט ימים של ספיה"ע מתחזקים בנקודה כללית זו. א' הדברים שמודגשים הן בחה"פ והן בחה"ש הוא הדגש על חינוך הילדים. חגה"פ: בליל הסדר עושים פעולות מיוחדות "שלא יישנו התינוקות", ומדגישים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה": על ההורים להתמסר הן עם ה"בן חכם" שכבר יודע הרבה ולא צריך השתדלות מיוחדת – כדי לעודדו להוסיף עוד, והן עם ה"שאינו יודע לשאול" ולא להתייאש ממנו ח"ו. וזה בא לאחרי אמירת ההקדמה הכללית "כנגד ארבעה בנים דברי תורה" כדי להדגיש, שהחילוק ביניהם הוא רק בסגנון הדיבור ולא בנוגע ל"ישיבה ליד השולחן" – כמות החום, הלבביות וההשתדלות בחינוכם [המשך יבוא].משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2022

1283

יום ב' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ב אייר

May 23, 2022

10:49

התוכן בסיום ספר היד כותב הרמב"ם "ובאותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ומביא ראי' לזה "שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה'". ומוסיף עוד ענין שזה יהי' "כמים לים מכסים", בדוגמת הים שלא רואים כלל את הברואים שבו אלא את המים, כך לא יראו את "הארץ" אלא את ה"דעה את ה'". הקשר להתחלת הרמב"ם, שהרי "מתכיפין התחלה להשלמה": "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא (בדוגמת שם הוי' מלשון מהוה) וכו'. וכיון שעכשיו לומדים התחלה זו לאחרי לימוד ההלכה האחרונה הנ"ל, צ"ל הוספה וחידוש באופן ידיעת ה' שבהתחלת הרמב"ם לגבי אופן הידיעה שבסיום הרמב"ם. והביאור: "ומלאה הארץ .. כמים לים מכסים" פירושו שישנה המציאות ד"ארץ" אלא שלא רואים אותה מכיון שהיא חדורה ב"דעה את ה'". ואח"כ באים לדרגא נעלית יותר שגם כאשר רואים את הנברא, רואים בו בגלוי ש"הוא ממציא – לשון הווה, תמיד – כל נמצא" מאין ליש – כח הפועל בנפעל. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2022

1284

יום א' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"א אייר

May 22, 2022

10:03

התוכן בעת "תהלוכת" הילדים בל"ג בעומר הבחנתי שהרבה ילדים לבשו "כתר" על ראשם, וזה נתן להם את ההרגשה שהם ה"מלך" של הקבוצה וכו', וגרם להם לצעוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" וכו'. עפ"י תורת הבעש"ט שמכל פרט שרואים צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' – תפסתי מיד ההוראה (גם) מפרט שבפרט זה: אצל הילדים ראו בגלוי איך ש"כל ישראל מלכים הם"! שאע"פ שהוא ילד יהודי קטן בעיר או רחוב שרובם גוים, אעפ"כ בבוא יום שקשור עם רשב"י והוא רוצה לשמוח בשמחתו, בחר בו המדריך להיות "מלך" כדי שהוא יצעק בקול חזק יותר הפסוקים ומאמרי חז"ל וכו'. וזה צריך לעורר במכ"ש וק"ו את כאו"א מהמבוגרים (שכבר ראה בחייו השג"פ ונסים גלויים, ובפרט בעלי-עסקים וכו', ויודע אודות היוקר של תומ"צ וכו'), שעליו לדעת שהוא מלך על כל העולם כולו! ועליו לנצל ענין זה בפועל בחייו היום-יומיים (אבל באופן שרשב"י רוצה וכו'). ו"יגעת – ומצאת"!משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2022

1285

יום ה' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום התחלת מחזור המ"ב של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)

May 19, 2022

10:38

התוכן 1. ידוע שבעבר היתה מתקיימת ההתוועדות-חסידים ביום ל"ג בעומר בין מנחה למעריב ונמשכה לתוך הלילה וכו'; חידושו של ההילולא דרשב"י על שאר הצדיקים הוא שענין ה"הילולא" שלו הוא גם למטה, עד שבהנהגת בנ"י למטה ה"ז "יום שמחתו". וזהו מפני שחידושו של רשב"י הוא לגלות את פנימיות ו"רזין דרזין" דתורה. 2. וזהו גם הטעם שהענין ד"יכולני לפטור את העולם מן הדין" מצינו דוקא אצל רשב"י: יש מבארים שזהו בזכות צער המערה שלו. אבל הרי היו עוד צדיקים בעלי-יסורים, ועד לאלעזר בנו שהי' עמו במערה וכו'. וזה מובן עפ"י המבואר לעיל (בהמאמר [ד"ה לה"ע הילולא דרשב"י תקס"ד], וכנראה, שרוב המאמרים דל"ג בעומר מיוסדים על מאמר זה שמבאר את כל הנקודות דל"ג בעומר), שדוקא אצל רשב"י מצינו שפעל ע"י עבודתו שכל הענינים יומשכו למטה, כמו ה"הילולא" שלו, ולכן דוקא זכויותיו של רשב"י מגינים גם למטה. ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – ה'תש"ל לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2022

1286

יום ד' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ז אייר, ערב ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום סיום מחזור המ"א של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)

May 18, 2022

11:15

התוכן 1. פעם שלח רשב"י את בנו ר"א לתלמידיו להתברך מהם, כשחזר ואמר לאביו שאמרו לו דברים שמשמעותם היפך הברכה, פירש לו רשב"י איך שבאמת "כולהו ברכתא נינהו". והביאור: הברכה היא באופן זה כאשר היא ברכה נעלית ביותר ויש חשש מעין הרע, ולכן מסתירים זאת בלשון שאינו מובן למקבל הברכה. ורק מצד מעלת רשב"י, שענינו – פנימיות התורה, אין מקום לחשוש מענין בלתי-רצוי, וביכלתו לגלות שזהו"ע של ברכה. היום הוא יום מסוגל להתנהג בסדר של רשב"י, ולכן: אפי' אם פעם היתה למישהו איזה חשש וכו' – ממשיכים לו פירוש הדברים באופן דתכלית הטוב! 2. אצל אדמו"ר האמצעי, שבזמנו הי' מצב בנ"י קשה ודחוק ביותר, הי' ל"ג בעומר מהימים טובים המצויינים, והיו רואים בו ריבוי מופתים בענינים גשמיים ובפרט בנוגע לילדים. ובנוגע אלינו: העצה "להחזיק מעמד" בזמננו, "סיום הלילה" של הגלות שהחושך גובר, היא – "שמחה פורצת גדר"! ובפרט ב"יום שמחתו" של רשב"י, שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", ו"כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק" של הגלות. ולכן כדאי שינגנו עתה עוה"פ את הניגון של אדמה"א – "ניע זשוריצי כלאָפצי" – בשמחה גדולה! ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2022

1287

יום ג' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ז אייר

May 17, 2022

9:06

התוכן ביום זה סיימו רבים מישראל את מחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם. אין צורך בהסברות והמלצות ע"ד גדלותו של הרמב"ם, מספיק שיודעים אודות נוסח המצבה שע"ג קבר הרמב"ם "ממשה עד משה לא קם כמשה"! תואר שלא מצינו אצל אף א' מכל גדולי ישראל שהיו בין משה רבינו להרמב"ם, ושאושר ע"י כל גדולי ישראל האמיתיים מכל החוגים בכל הדורות שביקרו את המקום וראו את נוסח המצבה ומדשתקי ש"מ דאודו לי' וכו'. ולכן בבוא היום שרבים מישראל עומדים לסיים את ספר הרמב"ם ה"ז סיבה הכי גדולה להתאסף יחדיו לערוך "סיום" על הרמב"ם ובאופן ד"מתכיפין ההתחלה להשלמה". ויה"ר שכ"ז ימהר את קיום היעוד המובא בסיום ספר הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2022

1288

יום ב' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ו אייר

May 16, 2022

7:26

התוכן ירידת המן, "לחם מן השמים", התחילה בט"ו אייר, ג' שבועות לפני מ"ת, ואעפ"כ יש חילוק בענין "לחם מן השמים" שלפני מ"ת ולאחרי מ"ת, כדמשמע מגמ' שמה ש"משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן" הי' לאחרי מ"ת. והיינו, שמ"ת פעל עילוי והוספה גם ב"לחם מן השמים", שהמשכתו היא באופן של אתעדל"ע ללא צורך באתעדל"ת (כדמוכח מזה שירד גם לפני מ"ת), שניתוסף בו ענין ה"ברכה" שזהו"ע ההמשכה למטה וענין ה"שמירה" וכו'. ובעבודה: כל הענינים, גם עניני שמים, זמנם הוא לאחר לימוד התורה דוקא (חוץ מתפלה – כיון שעי"ז הלימוד התורה הוא כדבעי). והנה איתא במאמר של אדמו"ר מהר"ש שבזמננו ה"פרנסה" הוא באופן נסי, בדרך "לחם מן השמים", ע"ד המן, אבל אעפ"כ, צ"ל גם בזה הקדמת הענין דלימוד התורה, שיהי' בזה ה"ברכה" והמשכה למטה ושתנוצל רק עבור דברים שמחים וכו'. א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2022

1289

יום א' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ד אייר – פסח שני

May 15, 2022

11:02

התוכן המענה לאלו הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על ביאת המשיח וכו' הרי "יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה"... – הוא מפסח שני שכל עיקרו לא בא אלא כתוצאה מתביעת בנ"י "למה נגרע?!" ולא "סמכו" על הקב"ה..., וכתוצאה מזה נתחדש בתורה מצוה זו וכו'! ויתירה מזו: אנשי כנסת הגדולה תיקנו שהאדם יבקש בתפלתו על הגאולה כמו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'", וכמה פעמים ביום. ואף שלא מצינו מצוה ע"ז במנין המצוות אבל ה"ז מצוה מה"ת לבקש צרכיו מהקב"ה, ואם זה כך בנוגע ל"מזוני רוויחי" עאכו"כ שכך צ"ל בנוגע הגאולה.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ לזכות ר' שמואל בן רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ג איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2022

1290

יום ה' פ' אמור [באה"ק: בהר], י"א אייר

May 12, 2022

10:57

התוכן [המשך] עפמשנ"ת מובן שהמעלה ד"כלי חמדה" היא נעלית יותר מ"בנים למקום". ועפ"ז יובן מדוע אין אדה"ז גורס במשנתנו "שניתן להם כלי חמדה שנברא בו העולם", כי לאחרי שיודעים שבנ"י הם "בנים למקום", האם יש להתפעל ממה שניתן להם דבר שניתן לברוא בו עולמות?! איזה ערך יש לזה?! אלא הפירוש ב"כלי חמדה" הוא – "חמדה" מצד הנותן, "שעשועים לפניו", שע"י הלימוד בו מתעלים בנ"י להיות לא רק "בנים למקום", אלא חד עם קוב"ה שלמע' מבחי' "מקום". והלימוד לכאו"א (שנצטווה ללמוד משנה זו): בכח כאו"א, אפי' ביום חול ובאמצע ה"הו האַ" של עוה"ז החומרי, להיות, ע"י מחשבת התורה, חד עם קוב"ה כמו כה"ג ביוהכ"פ בקדה"ק! ומ"מ כ"ז אינו אלא הכנה להמצב דלעת"ל, ש"מעין זה הי' במ"ת", כאשר "והיו עיניך רואות את מוריך".ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2022

1291

יום ד' פ' אמור [באה"ק: בהר], י' אייר

May 11, 2022

9:05

התוכן ההוראה ב"מילתא דחסידותא" מג' הענינים שבאבות פ"ג משנה י"ד: "חביב אדם שנברא בצלם .. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום .. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה וכו'". בכללות ימי החיים ישנם ג' דרגות אלו: 1) לפני גיל המצוות שאז הוא בגדר של "אינו מצווה ועושה", שאז, אע"פ שהוא בדרגת "אדם שנברא בצלם", אבל אין לו עדיין הכח הבלי-גבולי, ויכול להגיע ע"י עבודתו (רק) עד שרש הנבראים. 2) בעת שלימות כניסת הנשמה לגוף ונעשה "מחוייב במצוות", שעי"ז נעשה ה"צוותא וחיבור" עם הקב"ה, אז מיתוסף המעלה "שנקראו בנים למקום". 3) בזה גופא מיתוסף כאשר מגיע זמן כמו מ"ת שאז "ניתן להם כלי חמדה" מחדש, שעי"ז עבודתו הוא באופן חדש לגמרי ביחס לעבודתו לפנ"ז. כמו"כ ישנם ג' דרגות אלו בכל יום ויום: 1) בתחלת היום לפני אמירת מודה אני ולפני התפלה. 2) שעת התפלה. 3) לימוד התורה שלאחרי התפלה. ובכאו"א מג' מצבים אלו צ"ל עבודתו באופן של "מילתא דחסידותא" לפי מעמדו ומצבו בהווה. משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2022

1292

יום ג' פ' אמור [באה"ק: בהר], ט' אייר

May 10, 2022

7:29

התוכן סיכום: ההצעה בתור בקשה, ובקשה כפולה ומכופלת, לכל הנשמעים בקולי – כאן ובכל קצוי תבל – לפעול בענין ה"חינוך". ואלו שרוצים לעשות זאת על דעת עצמם – בשמחה, אנו לא רוצים "זכויות יוצרים"... וכמארז"ל בנוגע למצות צדקה שהמאבד סלע ומצאה עני קיים מצוות צדקה (אף שלמאבד הי' כוונה הפכית – למצוא זאת בעצמו), עד"ז בעניננו: זה לא משנה סיבת הפעולות, העיקר – הפעולות בפועל בענין חינוך הכשר עם מספר הגדול ביותר של קטנים/ות, בשנים או בידיעות. זה הדבר הכי נכון, נחוץ ומוכרח בכלל ובפרט בימים אלו עפ"י מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולעשות את ההכנות למחנות-הקיץ בהם נמצאים הילדים כל המעת-לעת, ואפי' "מחנה יומי" – הרי הילד לפחות לא נמצא בבית-ספר בו לומדים לימודי חול, ואם רק רוצים אפשר לפעול שהילדים יהיו חדורים שם כל הזמן עם עניני תומ"צ יראת ואהבת ה'. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2022

1293

יום ב' פ' אמור [באה"ק: בהר], ח' אייר

May 9, 2022

9:02

התוכן [המשך] אלא שצ"ל למטה פעולה שהיא "מעין" הפעולה שמצפים מלמעלה. וזהו מה ש"רועשים" לאחרונה לפעול בענין ה"חינוך" – ב"תקופותנו זו" בפרט – לפני ה"הביאני המלך חדריו" בזמן מ"ת, וב"תקופתנו זו" בכלל – רבת המהומות. ולכן, התקוה החזקה והבקשה הגדולה, בכל לשון של בקשה – שיחזקו ויגדילו, ב"רעש" הכי גדול, כל הענינים הקשורים עם "חינוך". לא רק עם גדולים אלא גם עם קטנים – חינוך כפשוטו, ש"משהתינוק מתחיל לדבר" צריך לומר אתו הפסוק "תורה צוה וגו'". וכדי להצליח בזה צריך להתחיל מיד כשנולד – שתולים לידו "שיר המעלות", מרדימים אותו עם השיר "תורה איז די בעסטע סחורה" וכיו"ב (ושההורים יידעו שזה לא רק כדי להרדים את התינוק... אלא זוהי פעולה של "חינוך" ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה"!). ולסיכום: מבקשים מכאו"א, קטן או גדול, לעשות מה שיכולים "למשוך" אחרים לפעול בענין החינוך – לחנך את עצמם, ולהראות "דוגמא חי'", ולחנך את אחרים. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2022

1294

יום א' פ' אמור [באה"ק: בהר], ז' אייר

May 8, 2022

12:03

התוכן עה"פ "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו" אחז"ל ש"משכני" קאי על יצי"מ, שבא מלמעלה, וזה פעל ה"אחריך נרוצה" – שהלכו בעצמם עד שהגיעו ל"הביאני המלך חדריו" בשעת מ"ת. וכמו בענין החינוך, שלפני שהילד נכנס ל"חדר" עושים פעולות שירצה ללכת – נותנים לו מיני מתיקה וכיו"ב, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה", הנה מזה מובן גם למעלה [אילו זכינו היו רואים את ההנהגה למעלה ולדעת מזה איך צ"ל ההנהגה למטה, וכידוע התגובה של כ"ק אדנ"ע כאשר ראה גודל ההתפעלות של אחיו הרז"א נ"ע כאשר שמע על גילוי נפלא של הרופאים וכו' – שאי"ז חידוש, זה מובא במאמר של כ"ק אדהאמ"צ!] – שלפני מ"ת, כאשר ה' "מחנך" את בניו ה"קטנים" ומכין אותם למ"ת, עליו "לוותר" להם ולהסיר מהם כל הענינים המבלבלים. וככל שיקדים לעשות זאת, כך יקדימו להתחיל ללמוד תורה – באופן של הכנה, עד שיזכו ל"הביאני המלך חדריו" – ללמוד תורה עם ה"מלך" עצמו. [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2022

1295

יום ה' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ד' אייר

May 5, 2022

11:25

התוכן על מאמר המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים וכו'", שכאו"א נק' "צדיק" בזכות עצמו (שמצד זה יש לו "חלק" מסויים לעוה"ב שנותנים לו לפי אופן עבודתו), מקשה בזהר "וכי כולהו ישראל צדיקי אינון?", ומפרש ד"כל מאן דאתגזר אקרי צדיק", ובמק"א בזהר כ' "כל מאן דנטרי ברית .. אקרי צדיק". היינו, שלא מספיק הברית מילה כשלעצמה אלא גם לאח"ז צ"ל שמירת הברית. אאמו"ר ז"ל כ' בהגהותיו על הזהר שיש כמה דרגות ב"צדיק" הקשור עם "ברית" – דרגא ו"שליש" התחתון שייך לכל ישראל מצד עצם הברית מילה, ודרגא ו"שליש" עליון יותר שבאים לזה ע"י שמירת הברית וכו'. מזה שכולן הן דרגות ו"שלישים" של אותו "צדיק", משמע, שעצם ההכנסה לברית היא הקדמה וההכנה להגיע גם לדרגא עליונה יותר. ועפי"ז יובן שכאן אומרים ש"ועמך כולם צדיקים" בענין ה"ברית", והרי ידוע שסיבת אריכות הגלות הוא בגלל חסרון בשמירת הברית (וזהו טעם לגודל ההבהלה בענין זה שמצינו בזהר ובספרי קבלה, מוסר וחסידות וכו') – כיון שע"י ה"בריתי בבשרכם ברית עולם" נעשים בנ"י מציאות אחת עם הקב"ה, ומצד זה, הנה ל"כל ישראל", באיזה מעמד ומצב שיהי', יש את הכח ד"הקב"ה עוזרו" להגיע גם לדרגות העליונות יותר שבבחי' "צדיק".ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2022

1296

יום ד' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ג' אייר

May 4, 2022

12:29

התוכן 1. הצעה ובקשה כפולה להנהלת המוסדות של בתי-ספר או מחנות קיץ וכיו"ב: לקבל לפחות "מעשר" ממספר התלמידים ללא תשלום. וכך יתקבלו גם ילדים כאלו שהוריהם לא היו מכניסים אותם למוסדות אלו בגלל הבושה מלהיעזר באחרים וכו'. (אבל אין הכוונה בזה לשחרר את ההורים מה"חוב קדוש" שלהם לחנך את הילדים באופן הטוב ביותר, ובפרט עפמ"ש בגמ' "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ חוץ מהוצאת .. בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו). 2. לפטר מלמדים רק בגלל דוחק בכסף – מופרך לגמרי! הנהלות המוסדות צריכים לדעת שמטרת המוסד הוא חינוך ילדיו של ה' ע"י שלוחיו – המלמדים! וכל ענין ה"מנהל" הוא לדאוג לפרנסת המלמד כדי שיוכל ללמד בראש שקט וכו'. לא קשה לגייס כספים בניו-יארק... צריך רק ללכת ולדבר בדברים היוצאים מן הלב וכו'. אבל גם אז – לא להשתמש בכסף שנאסף לענינים חיצוניים ואת המלמדים לפטר, אשר כתוצאה מזה נפגע החינוך של התלמידים להיות יראי-שמים – תכלית המוסד!ב' חלקים מהתוועדות ב' אייר ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2022

1297

יום ג' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע

May 3, 2022

11:12

התוכן יום זה הוא "תפארת שבתפארת" [כמו שאומרים בספיה"ע דב' אייר], וענין זה נתגלה יותר ע"י יום הולדת של נשיא בישראל ביום זה. ומכיון שאדה"ז כותב בסידורו השווה לכל נפש ש"יכוון לספירה של אותו לילה וכו'", ובנדו"ד "תפארת שבתפארת", מובן דזה שייך לכאו"א! ועוד ענין מיוחד בספיה"ע "וואָס הלואי וואָלט מען זיך אין דערויף מתבונן געווען בשעת התפלה וספיה"ע": אע"פ שספיה"ע בזמה"ז הוא מדרבנן אעפ"כ אומרים בהמשך לכוונת כאו"א הנ"ל בתקון מדה פרטית שלו, כדבר הפשוט ש"ועי"ז יושפע שפע רב בכל העולמות וכו'"!; ע"ד הדגשת בעל יום ההולדת בענין "לכתחילה אריבער" וכו'.משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ, ב' אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2022

1298

יום ב' פ' קדושים [באה"ק: אמור], בדר"ח אייר

May 2, 2022

10:23

התוכן מעלת ר"ח אייר: א) מפורש בקרא בהתחלת ספר במדבר שמנין בני ישראל הי' "באחד לחודש השני", וסיבת המנין היא מעלת בנ"י, כמ"ש ברש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם", וכמ"ש רש"י במ"א "להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר וכו'", והרי ישראל נמשלו לכוכבים מצד מעלתן וכו'. ואע"פ שכל ענין המנין הוא לכאו' רק גילוי הדבר, כי הדבר הנמנה קיים במציאותו עוד לפני המנין, ועד"ז בנוגע מנין בנ"י - הרי המנין אינו עושה את ענין החיבה אלא באה כתוצאה מחיבתן? אבל מזה שמצינו ריבוי פסוקים בענין מנין בנ"י, ועד שחומש במדבר נק' "חומש הפקודים", מובן, שזה גופא, שע"י המנין מתגלה חיבת בנ"י, הוא ענין נעלה ביותר! ב) בר"ח אייר הותחל בנין בית המקדש הראשון!ב' חלקים משיחת מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2022

1299

יום א' פ' קדושים [באה"ק: אמור], אדר"ח אייר

May 1, 2022

12:37

התוכן בגמ' ברכות איתא שמ"ש "הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פא) "בדברי תורה כתיב", אבל בקשת צרכיו לא צ"ל באופן "הרחב". אבל בירושלמי איתא "אם סדרת תפלה, לא תהא מיצר תפלה אלא הרחב פיך ואמלאהו" (הרחב פיך לשאול כל צרכך בביאור יפה). וי"ל שבבבלי מדובר אודות רוב בני אדם שאין להם פנאי בימי החול "לסדר תפלתם", ולכן הענין ד"הרחב פיך" אצלם הוא "בדברי תורה". ואדרבה – "בעלי עסק" צריכים השתדלות יתירה להוסיף בלימוד התורה באופן ד"הרחב". אבל מי ש"מסדר תפלתו" ומתכונן לתפלה בהתבוננות יתירה "בשפלות האדם וגדלות הא-ל" – יכול לבקש צרכיו באופן ד"הרחב", ודוקא בזה יצליח יותר בעסקיו. ואפי' אם ישנם הרוצים להתעקש ולומר שיש מחלוקת בין בבלי וירושלמי (ולא איכפת להם שיש מחלוקת בתורה!) ולבבלי יכול ה"הרחב פיך" להיות רק בדברי תורה – הרי מפורש בפסוק שלאח"ז "ויאכילהו מחלב חטה וגו'" – שזוכים לברכות ה' בענינים הגשמיים באופן של הרחבה, ועוד באופן נעלה יותר.ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות ר' אברהם ישעיה ב"ר עובדיה ע"הליום היארצייט שלו ל' ניסןתנצב"הנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2022

1300

יום ה' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], זך ניסן, ערב כ"ח ניסן

Apr 28, 2022

9:45

התוכן ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו. וכיון שכן, צריכים להתכונן לכך באופן המתאים. ובהקדם סדר ההכנה ב"פאַראַד" (מצעד, מסדר) צבאי, שלכל לראש מקבצים המפקדים את כל החיילים הבריאים לדרגותיהם, וכולם עומדים מוכנים במדים מצוחצחים וכו', ואז מגיע ראש הצבא כשלאחריו מצטרפים החיילים הפצועים שמהם לא דורשים את כל הדקדוקים וכו', אבל גם הם עומדים באותה תנועה דקבלת-עול שדורש ראש הצבא מאנשי חייל הבריאים. ועד"ז בנמשל: כיון שהרבי אמר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו, עלינו כולנו להתכונן למעמד שבו יבוא המלך הגדול ויסקור את כל צבאות ה'! ובכן: אף שבנוגע ל"בריאים" בקיום כל הרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ידקדקו בכל הפרטים וכו' ובנוגע ה"פצועים" בא' מ"איברים", המצוות, יתחשבו במצבם ולא ידקדקו בהם כ"כ, אבל לקראת ה"פאַראַד" צריכים כולם להתייצב, וכולם צריכים עמוד בתנועה של קב"ע ומס"נ. אבל גם עם ריבוי שמחה (כמו חיילים הצועדים ב"פאַראַד").משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2022