The Daily Sicha - השיחה היומית

1301

יום ד' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ו ניסן

Apr 27, 2022

10:03

התוכן 1. כשמגיע (אפי') יום הולדתו הראשון של ילד, על ההורים להוסיף בצדקה וללמוד ענין בתורה לזכותו, והעיקר – להתבונן בגודל הזכות שה' סומך עליהם והפקיד בידם נשמה בגוף וכו', וזה יעורר אותם להשתדל עוד יותר לגדל אותו כיהודי. והרי נפש התינוק מושפע מכל המתרחש מסביבו, ובודאי מהנהגת הוריו. וכמו שאמרה קמחית שזכתה ששבעה בני' היו כהנים גדולים כי "מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"! שמזה הוראה כמה זה נוגע! 2. איתא ב"מאור עינים" שבכל יהודי יש ניצוץ של משיח. ועפי"ז יש לתווך מה שברמב"ם איתא ש"דרך כוכב מיעקב" קאי על מלך המשיח, ובירושלמי מצינו שקאי על כאו"א מישראל. כאשר יהודי מכריז "ווי וואָנט משיח נאַו"! מגלה עי"ז ניצוץ משיח שבו, ועי"ז מתאספים כל ה"ניצוצות" ונוצרת "אבוקה גדולה" המאירה את חשכת הגלות, ולאורה נלך בקרוב לארצנו הק'.ב' חלקים משיחת אור לח"י אלול ה'תשמ"ב * לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2022

1302

יום ג' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ה ניסן

Apr 26, 2022

10:11

התוכן אפילו כאשר מדובר אודות הגילויים הנעלים ביותר דלעתיד לבוא – אעפ"כ צ"ל מעין "כלי" לענין זה, כשם שהי' בזמן מ"ת שהי' מעין הגילוי דלע"ל – ענין הביטול. והנה, הגילוי דמ"ת פעל בכל העולם עד ש"שור לא געה וצפור לא צפצף כו'", והרי לא שייך לומר בנוגע לבעלי-חיים אפי' ענין של מעין "כלי"?! ועד"ז בנוגע לגילוי דלע"ל שנאמר בו "וגר זאב עם כבש וגו'" וכיו"ב – והרי זה שהגילוי דלעת"ל יפעל שינוי הטבע אצל בעלי-חיים הוא דבר רחוק שלא בערך יותר מאשר לומר "על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג" (שהרי בכל אופן כח החכמה וכח המישוש שייכים לאותו גוף)?! וצ"ל שמאחר שכל עניני העולם, שנבראו "בשביל ישראל", שייכים לבנ"י, הנה כאשר בנ"י נעשים "כלי" לגילויים אלו, פועל הדבר על כל העולם כולו, "נכסים" שלהם! משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2022

1303

יום ב' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ד ניסן

Apr 25, 2022

10:29

התוכן מובא בגמ' (סנהדרין צא, א) סיפור שאירע בכ"ד ניסן, ותוכנו - שהגויים באו בטענה על כך שבנ"י מחזיקים בארץ ישראל, וע"ז השיב להם "הדיוט" מישראל שכן הוא עפ"י התורה (וכמבואר בגמ'), ולא הי' להם מה להשיב לו ע"ז ו"מיד ברחו והניחו שדותיהן וכו'". וזהו גם תוכן פרש"י הראשון עה"פ "בראשית ברא וגו'": "שאם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא.. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". וההוראה: היצה"ר בא ליהודי וטוען - 'בשלמא בשעת התורה ותפלה וכיו"ב עליך להיות קשור להקב"ה וכו' אבל כאשר הנך עוסק בעניני אכילה ושתי' וכיו"ב, ענינים השייכים לעולם, עליך להתנהג כ"אומות העולם"', ועל כך באה ההוראה מסיפור זה: יהודי זוכר שכל העולם נברא ע"י הקב"ה ו""ברצונו" נתן לנו את השליחות להיות בעה"ב על העולם וכו'. וכשם שבכ"ד ניסן באותו שנה לא התפעלו מטענת הגוים עד שבבסוף "ברחו וכו'", כך גם לא רק שה"גוי'שקייט" לא שולטת על יהודי ח"ו אלא שהיא בורחת ממנו וכו'; מעלת חודש ניסן - ב' נונ'ין - ש"נסי-נסים נעשו לו".משיחת כ"ד ניסן ה'תשמ"ז לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2022

1304

יום א' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ג ניסן

Apr 24, 2022

11:14

התוכן העבודה דיציאת מצרים בכל יום, לצאת מהמיצרים וגבולים, צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב! וכמו שבנ"י יצאו ממצרים "ביד רמה", ועד"ז בקשר לשלימות דיצי"מ – קריעת ים סוף, נאמר "אז ישיר משה וגו'" – בשירה ובזמרה! וכמ"ש מו"ח אדמו"ר במעלת השירה על הדיבור, שבאותיות הדיבור מתבטאת הארה מוגבלת בלבד של הנשמה (שכל וכיו"ב), משא"כ את עיקר וכללות הנשמה שאינה מוגבלת אא"פ להתבטא כ"א בשירה. וא"כ, כאשר האדם שר ה"ז סימן שהוא במצב מרומם כזה שלמע' מהגבלותיו. והנה, כאשר הוא שר בפועל, הרי השירה עצמה פועלת עליו להתעלות עוד יותר מהגבלותיו. ובזה גופא ישנן דרגות: יש ניגון עם מילים, אבל יש מצב, שהאדם הוא במצב מרומם כ"כ שאינו יכול להתצמצם אפי' בשירה (אבל) עם מילים, אלא הוא שר בלי מילים. (וגם בזה – כאשר הוא שר בפועל, ה"ז מרומם אותו עוד יותר וכו'). ועוד ענין: כשהשמחה שלו מתבטאת (לא בריקודים, אלא) בשירה ה"ז פועל גם על השומעים שהם יתעלו מהגבלותיהם. וזהו מה שהענין דיצי"מ בכל יום צ"ל מתוך שמחה ובשירה, עד לשירה בלי מילים, עד ל"שירו לה' שיר חדש" דלעת"ל וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2022

1305

יום ד', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח

Apr 20, 2022

9:20

התוכן הוראה המיוחדת מעניני יום זה דחג הפסח. קריאת התורה של היום: התחלתה היא "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", ותוכנו, "אם כסף" – אם יש בידך איזה רכוש או ידיעה בתורה, אל תחזיק את זה לעצמך, אלא "תלוה את עמי" – עליך "להלוותו" לכל מי שהוא בכלל "עמי" – עם ישראל. ועי"ז "אַת עִמִי" – הוא מתאחד עם הקב"ה (כדאיתא במדרש)! ומובן עד כמה דבר זה עצמו גורם לקיים מצוה זו בשמחה הכי גדולה. שיעור תהלים היומי: התחלתו היא במזמור שמתחיל עם "תפלה למשה" וסיום המזמור הוא "ויהי נועם ה"א עלינו .. ומעשה ידינו כוננהו" – משה רבינו, מוציאם של ישראל ממצרים, מזכיר לכאו"א מישראל אשר "מעשה ידינו כוננהו" – כל דבר שיהודי עושה בידיו, אינו "סתם" מעשה, אלא הקב"ה מבסס וקובע כל דבר שיהודי עושה! וכיון שזוהי תפלתו של משה, הרי הקב"ה מקיים תפלה זו. הוראות אלו אינם רק ליום זה אלא גם לכל השנה כולה.משיחת יום ב' דפ' אחרי, ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם" לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2022

1306

יום ג', י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח

Apr 19, 2022

11:29

התוכן חג הפסח שבו נמצאים עתה נק' "זמן חירותנו" - חירות של כאו"א מישראל, וכמו שאומרים בהגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים", ו"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובננו ובני בננו משועבדים היינו לפרעה במצרים" וכו'! וזה מתבטא גם במצות אכילת מצה גם בזמננו "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו'"; המצה היא "מיכלא דמהימנותא": כל יהודי מאמין שה' עשה ועושה נסים לבנ"י; החירות של חה"פ צ"ל הכנה לתוספת לחירות בלימוד התורה; כל הוראות חה"פ צ"ל בבחי' פעולה נמשכת על כל השנה - שבכל יהודי חקוק שה' שחרר אותו מהיות עבד במצרים ועשה אותו עבד של ממה"מ הקב"ה! ועוד.ב' חלקים משיחת ח"י ניסן ה'תנש"א ל"צבאות ה'" לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2022

1307

יום ב', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח

Apr 18, 2022

10:33

התוכן כל המושג ד"יציאת מצרים", שצ"ל כל יום, שייך רק כאשר לפנ"ז נמצא ב"מצרים", ולכאו', הרי בבוקר קרא "קריאת שמע" שענינה "יציאת מצרים"?! והביאור: כאשר יהודי מחליט שאינו מתייאש ח"ו מיהודי הנמצא ב"מצרים" אלא הוא מוכן לרדת אליו ולעשות כל התלוי בו כדי להוציאו משם – הרי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא"! אלא שכדי להגיע למצב זה צריך התבוננות אמיתית. וכידוע המשל שהמגיד נתן לחבירו כתשובה לשאלתו מדוע הוא מאריך כ"כ בתפלה, והרי גם הוא מתפלל עם "כוונות" וזה לא לוקח כ"כ זמן?... – מהחבר עצמו שהי' נוסע מזמן לזמן ל"לייפציג" לקנות סחורה וכו' – ומדוע שלא יסתפק "לכוון" שנוסע לשם וקונה את הסחורה ובכך לחסוך זמן רב?... אלא שכדי להשיג את הסחורה צריכים לנסוע "בקרב הארץ" בפועל!ב' חלקים משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2022

1308

יום ו', ערב חג הפסח

Apr 15, 2022

11:51

התוכן ביאור ב' סוגי המצות – ה"לחמא עניא" שאכלו במצרים (לפני חצות) שהיו צריכים שימור, והמצות שלאחרי חצות ביציאת מצרים שלא היו צריכים שימור – בעבודת האדם: "לחמא עניא" הוא העבודה דאתכפיא, שהעוסק בעבודה זו הוא מי שעדיין יש לו יצה"ר, הבינוני או בעל תשובה ש"סורו רע" וצריך תמיד לעמוד על המשמר. וכפשטות אופן אפיית מצות שצריך להתייגע שלא תבוא לידי חימוץ וניפוח. משא"כ מי שהוא צדיק גמור שכבר הפך את היצה"ר לטוב, בחי' אתהפכא, שאינו צריך שמירה. ובנוגע לאהבת ה: העבודה דאתהפכא הוא בחי' "בכל לבבך – בשני יצריך", אבל במדידה והגבלה, ודוקא מצד העבודה של אתכפיא ובעל-תשובה – באה האהבה ד"בכל מאדך" שלמעלה ממדידה והגבלה! שה"לחמא עניא" שאכלו במצרים מביא את היציאה ממצרים וכו' (ועוד). ב' חלקים ממאמר (כעין שיחה) ד"ה הא לחמא עניא, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2022

1309

יום ה', י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע:

Apr 14, 2022

9:41

התוכן [המשך] אף שאסור ליהודי לרוץ מעצמו ל"קרב הארץ", והרי מתפללים כל יום "אל תביאנו לידי נסיון" – אבל נשיא דורנו תובע שבימינו אלו ישנה שליחות מיוחדת לעסוק בהפצת היהדות "בקרב הארץ"! אפי' עם א' ש"בשם ישראל (רק) יכונה" – שהוא במצב ירוד יותר אפי' ממי שעליו נאמר "אע"פ שחטא ישראל הוא". ובודאי ידע נשיא דורנו את כל ה"חשבונות" ש"קרב הארץ" הוא מקום סכנה, וש"חייך קודמין" וכו' – ואעפ"כ צוה לעשות זאת! ויש למלא שליחות זו! וזהו הכלי לקבל ה"ישועות" שכ"א יודע שהוא צריך, ומתוך שמחה – כמו שאנשי צבא יוצאים למלחמה ב"מאַרש של נצחון", שזה עצמו מפיל "אימתה ופחד", עד ש"בגדול זרועך ידמו כאבן" – שבעזר ה' [ולא ב"כחי ועוצם ידי" (אפי' במלחמת היצר, אף ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים")] יצליחו!משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2022

1310

יום ד', ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע

Apr 13, 2022

9:05

התוכן התוועדות זו נערכת ביום ההילולא של הצ"צ, שבו "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו . . מאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ": הגילוי ד"ישועות" נמשך ו"פועל" עד "בקרב הארץ" (תוקף הכי גדול של מצרים, "ערות הארץ") – למטה מטה ביותר. אע"פ שענין זה נפעל בי"ג ניסן בכל שנה מצ"ע – אעפ"כ צריכים לעשות "כלי" כדי לקבל הגילוי. והוא – שגם כאשר נמצאים "בקרב הארץ", שלכאו' צ"ל התנועה לעמוד "מחוץ" ו"מעליו" – אומר הבעש"ט שצ"ל "עזוב תעזוב עמו" ולהיות "פועל ישועות בקרב הארץ". וכמו שראינו בגלוי אצל הצ"צ שעסק בביטול הגזירות על בנ"י ע"י שהוא עצמו נסע לפטרבורג, "קרב הארץ" (דלא כאדה"ז ואדהאמ"צ שעסקו בזה ע"י שלוחים, ואף שאדה"ז הי' בפטרבורג – לא הלך לשם מעצמו) [המשך יבוא]משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2022

1311

יום ג', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Apr 12, 2022

10:54

התוכן גם בזמן שרואים בעיני בשר ש"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" תובעים מכאו"א להיות בשמחה אמיתית! וכשמסתכלים במזמור קכ"א שבתהלים רואים שאי"ז סתירה כלל! - מכיון ש"מאין יבוא עזרי" - כל יהודי מקבל עזר מבחי' "אין" ("אין - מזל לישראל")! ועוד: "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" - העזר נמשך למטה בטוב הנראה והנגלה! ועוד: העזר נמשך גם בעוה"ז התחתון שיש קס"ד ששייך "שינה" ח"ו למעלה, ועאכו"כ אם יש אצל בנ"י ה"ישן מן המצוות", בכל זאת יש לנו את ההבטחה הגמורה ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (מכיון שהעזר לישראל נמשך מבחי' "אין" ששם ישנו רק בחי' "עינא פקיחא" ולא שייך כלל ענין השינה, ו"לית שמאלא בהאי עתיקא" וכו')! ובמילא ניתן להיות בשמחה אמיתית גם בזמן הגלות! ואדרבה, השמחה תפרוץ את גדרי הגלות (ולפלא שלא ניסו דרך זה ע"ע).ג' חלקים משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א נשיא דורנולים הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב, יום הולדת מאה ועשרים שנהנדבת ר' ראובן הלל שי' בחורבערג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2022

1312

יום ב', י' ניסן, ערב יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Apr 11, 2022

11:18

התוכן [המשך] ועוד: כאשר האדם מתקשר לה', שעי"ז ה"ה מתאחד עם ה"כלל" כולו שנברא ומתהווה תמיד על ידו ודורש מהם "לעבדו שכם אחד" – רואה הוא שהולך וגדל דור חדש וצעיר, בעל כחות רעננים ומחודשים, וכל זה – באותו "גוף" שהוא חלק ממנו. ועפ"י חשבון זה – הרי משנה לשנה הולך וגדל גם כחו עד ל"גבורות", יחד עם המעשים טובים שמוסיף תמיד שהם נצחיים (דלא כמעשים בלתי-רצויים שיתבטלו בסוף ע"י תשובה שבודאי יעשה כ"א). ומכ"ז מובן שאין מקום ח"ו ליציאה ל"גימלאות" והפסקת העשי'. וכאשר מחליט להתנהג כך, ומקיים זאת בפועל – מובטח לו שיצליח, וה' ישחרר אותו מכל הדאגות, ודאגתו היחידה היא – כיצד למלא את שליחותו באופן הנעלה ביותר, ובכך יכריע את העולם כולו לכף זכות. ואשרי חלקו וזכותו של כאו"א שיפעל בכיוון האמור.משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2022

1313

יום א', ט' ניסן

Apr 10, 2022

11:17

התוכן המטרה שה' נותן לאדם אריכות ימים היא – שיוסיף בעבודתו בענינים הקשורים לנשמתו. כתוצאה מה"שאלה" כיצד אפשר לומר זאת כאשר במשך השנים שהאדם מתבגר נחלשים כחות הגוף – יש שאף נוהגים בפועל שכאשר מגיעים כבר קרוב לגיל 50 פורשים ל"גימלאות"... וע"ז אומרים "אדם לעמל יולד" – ה' ברא את האדם למטרה מסויימת – לגלות אלקות בעולם, ואם הוא נתן לו שנה נוספת לאחרי שהגיע לגיל 50 וכיו"ב – הרי זו הוכחה שיש לו עדיין שליחות מסויימת לפעול בעולם. ואדרבה – אם התבגר ביחס לגוף בודאי שעליו להתבגר ולהוסיף עוד יותר בנוגע לנשמתו. והרי בנוגע לענינים רוחניים אסור להיות "שמח בחלקו". ואף שמרגיש שכחותיו נחלשים – הרי "כשקשורים למעלה אין נופלים למטה". אלא שצ"ל "עמל" מצדו, ואז יראה ש"הקב"ה עוזרו" [המשך יבוא]משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2022

1314

יום ה' פ' מצורע, ו' ניסן, ערב יום ועש"ק פ' צו, שבת הגדול

Apr 7, 2022

12:09

התוכן חה"פ קשור עם ענין החינוך: כל ההגדה מיוסדת על "הבן שואל", וזה צריך ויכול להיות אצל כל הד' סוגי בנים‏ – ‏"כנגד ארבעה בנים דברה תורה", אין להתייאש ח"ו אפי' מה"שאינו יודע לשאול" אלא צ"ל "את פתח לו" וכו'. ומזה שהסדר בהגדה הוא שהענין של ה"אינו יודע לשאול" מזכירים רק לאחרי "הבן שואל מה נשתנה" ואמירת עבדים היינו, מוכח, שבכלל כל ילד יהודי שייך לשאול "מה נשתנה"! (והענין של ה"אינו יודע לשאול" הוא רק בנוגע לפרטים). ובנוגע לילדים כאלו שלא נמצאים בכלל בשולחן הסדר, ואין להם אבא ששייך לענין של "את פתח לו"?.. ע"ז יש הענין של "שבת הגדול" (והימים) שלפני הפסח‏ – ‏לדאוג לזה שלא יהי' אף ילד יהודי א' שלא יוכל לשאול "מה נשתנה"!‏ב' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2022

1315

יום ד' פ' מצורע, ה' ניסן

Apr 6, 2022

7:10

התוכן זה שאומרים שהנחת תפילין מביאה ש"עמי הארץ ..יראו ממך", או שקביעת מזוזה מוסיפה בטחון לכאו"א מישראל – אינה ירידה בקדושת תומ"צ, אלא רצונו ית'. כי כל יהודי יקר בעיני ה'. וכמ"ש בגמ' ש"אמרה תורה שמו של ה' שנכתב בקדושה ימחה על המים" כדי להביא שלום ביו איש ואשתו. וידוע המשל שהקב"ה מסר את "האבן היקרה שבכתר המלך" כדי שישחקו אותה, על הספק – אולי זה יציל את "בנו יחידו החולה". ואפי' רכוש יהודי יקר בעיני ה' – "התורה חסה על ממונם של ישראל", וכמ"ש בנוגע לנגעי בתים [ברביעי דפ' מצורע] ש"וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע וגו'", וכפרש"י "שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה .. על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה" – אע"פ שמדובר (רק) אודות כלי חרס של יהודי במצב ירוד כזה שרק עונש נסי (נגעים) יכול להשפיע עליו!משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2022

1316

יום ג' פ' מצורע, ד' ניסן

Apr 5, 2022

11:40

התוכן מבין כל החגים, יש לחג הפסח נשיאת-חן מיוחד אצל כל ילדי ישראל בכל מצב שהם [וי"ל הטעם מדוע דוקא לחה"פ יש השפעה חזקה ביותר על כל בנ"י, גם על מי שהוא בדרגא תחתונה ביותר, ה"ז מפני שזהו כל ענינו חה"פ – "לקחת לו גוי מקרב גוי", שהקב"ה הוציא את בנ"י ממצב של "מקרב גוי" וקירבם אליו]. ויש לנצל א"ז לפעול עליהם, בדרך המתאים, שיקחו חלק פעיל בההכנות ל"חג הפסח כשר ושמח", והם ישפיעו על הגדולים – "והשיב לב אבות – על (ידי) בנים". כאשר הבן או הנכד יבוא הביתה ויספר בהתפעלות ששמע היום שהסיפור הנפלא אודות משה רבינו ("מאָסעס") שהי' שליח הקב"ה להוציא בנ"י ממצרים וכו' – שייך לו אישית, והוא יהי' זה שיוביל את ה"סדר" בליל חה"פ, ובמילא הוא רוצה להתכונן לזה – כ"ז יגרום למהפיכה לטובה בעשרות אלפי בתים יהודים! ויש להתחיל עם הפעולות כבר מילדי הגן. ויש "לקפוץ" מיד לתוך הפעולות בזה, ולפרסם הדברים בכל העיתונים וכו'. "אין נקי" מפעולות אלו! וזהו ה"רעיון הפראי" – לפעול על הילדים, והם ישפיעו על הגדולים!משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2022

1317

יום ב' פ' מצורע, ג' ניסן

Apr 4, 2022

10:51

התוכן להתחיל מעכשיו ענין חדש: לשתף גם את הקטנים במבצעים בכלל, והזמ"ג – מבצע פסח: לגשת לילדים ולהציע להם, בדברים היוצאים מן הלב ובאופן המתאים לכל אחד ואחת מהילדים לפי גילם וכו', לעזור להורים בהכנות לחג הפסח, ושהם יהיו מהמתעסקים הראשיים בזה, ולעשות תחרות בין הילדים בזה ולחלק פרסים לאחרי החג למי שיביא פתק מהורים שעזרו בהכנות לפסח וכו', ועל המחנכים ומחנכות להכניס את עצמם בזה להשפיע על הילדים וכו', ולהתחיל בזה עוד היום – שבועיים לפני החג.משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2022

1318

יום א' פ' מצורע, ב' ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק מוהריי"צ נ"ע

Apr 3, 2022

10:45

התוכן אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' הענין של "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל". הוא התחיל מתוך מס"נ כפשוטה את הדרך בהפצת התורה והיהדות, ועי"ז נעשה לנו קל יותר להמשיך בזה ומתוך הרחבה, ועוד יש לנו "מתן שכרה בצדה" – כבר על פעולה קטנה בהפצת התורה והיהדות נק' בתואר "רב" ו"חכם"... אלא מכיון שהיצה"ר משכנע את האדם שאפשר להקרא "רב" ו"חכם" ע"י ענינים של היפך התורה, ולכן צריך גם היום תנועה קטנה של מס"נ, "מסירות הרצון" – בהתחלה בלבד: לרצות לגשת אל ענין של הפצת היהדות ולהסתפק בתואר "רב" ו"חכם" שע"י זה... ואז יקבל גם את השכר ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה", כיון שה"תוך" של ה"שלא לשמה" של יהודי הוא "לשמה", לקיים רצונו ית'. ולכן "לעולם יעסוק בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה". וזהו "כי נתן מלחמו לדל" – הוא התייגע להכין את ה"לחם" ולתת לנו לחם מוכן, אבל לאכול צריכים לבד... – ללכת בדרכיו במעשה בפועל.משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2022

1319

יום ה' פ' תזריע, כ"ח אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' תזריע ר"ח ניסן, פ' החודש

Mar 31, 2022

8:46

התוכן א) עומדים אנו בר"ח ניסן, החודש שבו נגאלו בנ"י ממצרים, ומובן שהיום מתחזק החיוב על כ"א "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים". וזה מזכיר גם שבאותו ר"ח ניסן התחילו ההכנות לקראת יציאת בנ"י ממצרים ע"י שקיבלו ע"ע לקיים מצוות השי"ת עוד בארמ"צ (קרבן פסח), ובזכות זה באה הגאולה בפועל. ב) וכמו שבנ"י התחילו ההכנות לבניית המשכן עוד בהיותם בארמ"צ ע"י שלקחו אתם את הקרשים למשכן ודברים אחרים שהיו צריכים לנדבת המשכן, עד"ז יש להתחיל להתכונן כעת, ובמיוחד בר"ח ניסן, לבנין ביהמ"ק השלישי, ע"י שכ"א, כולל ילדי ישראל, עושה מביתו הפרטי "משכן לה'", וע"י עשיית "קרבן לה'" מענינים שצריכים להשתמש בהם לקדושה וכו'. וע"ז ממהרים הגאולה ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2022

1320

יום ד' פ' תזריע, כ"ז אדר ב'

Mar 30, 2022

11:32

התוכן [המשך] ההוראה: כאשר יהודים מתאספים ו"אוכלין ושותין", אפי' אם המאכלים כשרים וכו', ואפי' אם זה ביחד עם "מרדכי", ואפי' אם זה "ביום השביעי" שאז גם האכילה עצמה היא מצוה – צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות" ("אכילה" לנשמה)! גם כאשר עושים "באַנקעט" לשם גיוס כספים למטרת טובות – אין להסתפק באכילה ושתי' בלבד, ואפי' לא ב"דבר תורה" שמטרתו מצות הצדקה... אלא העיקר צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! אדהאמ"צ איחל לעצמו שכאשר חסידים נפגשים ידברו ביניהם על "יחודא עילאה"... אבל עכשיו מדברים על הוראה ברורה מסיפור פשוט בתורה: שאם "ישראל אוכלין ושותין", אפי' יהודים כאלו ש"נהנו מ[זה שמשתתפים ב]סעודתו של אותו רשע", צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! ודוקא הנהגה זו תביא להצלחה גדולה שלא בערך בענינים שבאים לאח"ז, כמו שהיא הביאה אז ל"ליהודים היתה אורה וגו'".משיחת פורים ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2022

1321

יום ג' פ' תזריע, כ"ו אדר ב'

Mar 29, 2022

12:37

התוכן איתא בגמ' עה"פ "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין": "... יום השביעי שבת הי', שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות אבל עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'". וצ"ל הקשר בין זה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" לזה שאחשורוש "טוב לב המלך ביין"?! ובפרט שהרי אע"פ דזה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" ה"ז בעיקר בשבת, אבל זה ש"עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'" אינו דוקא בשבת?! והביאור: נאמר בגמ' לפנ"ז שאחשורוש התנה "לעשות כרצון איש ואיש" – "כרצון מרדכי והמן". וא"כ דוקא "ביום השביעי" – ש"מצוה לענגו .. ביין ישן" ובמילא גם מרדכי הי' אז מרוצה – הי' "טוב לב המלך ביין", שהביא למפלת ושתי והמלכת אסתר עד להצלת בנ"י וכו'. אלא שמכיון ש"אין קטיגור נעשה סניגור", ולכן נוגע כאן להוסיף שבנ"י לא התנהגו אז כעכו"ם אלא "ישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות וכו'" [המשך יבוא].ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2022

1322

יום ב' פ' תזריע, כ"ה אדר ב'

Mar 28, 2022

11:52

התוכן [המשך] וי"ל הטעם לזה גופא שמדייקים של"שושבינין" יהיו דוקא איש (א') ואישה (א'), שזהו כמו שהי' ב"חתונה" הראשונה – "יום חתונתו זה מ"ת", ה"חתונה" בין הקב"ה וכס"י, שהיו אז ב' שושבינין – משה מצד ה"חתן", "שושבינא דמלכא", בחי' מיין דוכרין, ואהרן מצד ה"כלה", "שושבינא דמטרוניתא", בחי' מיין נוקבין. והטעם הפשוט לזה עפ"י המבואר בכללות הצורך בענין השושבינין מכיון שהחתן-כלה "אין להם כח מצ"ע" להתקרב א' לשני מצד הבושה, וצריכים מי שיעודד ויחזק אותם וכו', ועפ"י טבע (נוסף על ענין הצניעות) מצליח יותר איש לעודד את החתן, ואשה – את הכלה. ולכן נוהגים כך גם בנוגע ל"קוואַטער" בברית מילה, מכיון שברית-מילה הוא ע"ד ענין החתונה: עפ"י קבלה – ברי"מ קשורה עם ספי' היסוד שזהו הענין ד"שושבינין". ובאותיות פשוטות: ע"י הברית-מילה נעשה "ברית עולם .. בבשרכם" בין הקב"ה לישראל. וע"ד שהי' בשעת מ"ת, ה"חתונה" הראשונה, חיבור בין עליונים ותחתונים.ג' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לע"נ מרת חי' שרה בת ר' יחזקאל ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ה אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2022

1323

יום א' פ' תזריע, כ"ד אדר ב', ערב כ"ה אדר ב'

Mar 27, 2022

10:10

התוכן בא' הקובצים שי"ל לכבוד ש"ק שקו"ט בטעם המנהג שאשה מעוברת לא תהי' "שושבינין" (לחתן-כלה), ונשארו בצ"ע וכו'. ועפ"י המדובר כמ"פ שכ"א מחוייב להתייגע ולנסות להסביר אפי' אותם ענינים שגדולי ישראל שלפניו נשארו בצ"ע, אע"פ שידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו, י"ל בזה עפ"י מה שמדייקים שלשושבינין יהיו איש ואשה דוקא. ועד"ז בנוגע ל"קוואַטער" [מכניס התינוק] בברית-מילה נוהגים שלא תהי' אשה מעוברת, ומדייקים שיהיו איש ואשה דוקא. וי"ל שב' ענינים אלו קשורים זב"ז: עפ"י מ"ש אדה"ז בסידור בנוגע למנהג כפרות בערב יוהכ"פ שלוקחים "זכר לזכר נקבה ונקבה ולמעוברת שוחט ג' א' בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד" מוכח שהעובר הוא מציאות בפ"ע, ולכן, כיון שמדייקים של"שושבינין" ול"קוואַטער" יהיו דוקא איש א' ואשה א' כנגדו, נוהגים גם שלא תהי' אשה מעוברת כי אז יהיו או ב' אנשים ואשה א', או ב' נשים ואיש א'. משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2022

1324

יום ה' פ' שמיני, כ"א אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' שמיני, פ' פרה

Mar 24, 2022

11:28

התוכן בהתחלת שיעור היומי כותב הרמב"ם: "הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב תרנגולין עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולין ויהי' הרווח ביניהם, צריך להעלות שכר עמלו ומזונו וכו'". וי"ל שבהלכה זו משתקפת כללות עבודת האדם לקונו, וכאן רואים איך שדברי הע"ח (נסתר דתורה), שתכלית וסיבת בריאת כל העולמות הוא בכדי שיתגלו שלימות כחותיו ופעולתיו וכו', והיינו, שהדברים שהיו רק "בכח" יצאו לידי גילוי בפועל, משתקפים ובאים לידי ביטוי בהלכה זו (נגלה דתורה): ה"שותפות" שבין הקב"ה לבנ"י הוא באופן שהקב"ה נותן "ביצים" (שבו כלולים האפרוחים "בכח"), ובנ"י, ע"י חום הקדושה שבהם, עושים מהם "אפרוחים"‏ – ‏מוציאים ומגלים את הענינים שהיו בהעלם (אצל הקב"ה ובתוך העולם). וע"ז פוסק הרמב"ם, שנוסף ע"ז שלעת"ל, לאחרי גמר העבודה, "יתחלקו ברווח", הנה כבר בהתחלת העבודה "צריך (הקב"ה) להעלות שכר עמלו ומזונו" לכאו"א מישראל כדי שיוכל לעבוד את ה' מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב ללא בלבולים בפשטות!ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"ה לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2022

1325

יום ד' פ' שמיני, כ' אדר ב'

Mar 23, 2022

11:20

התוכן שאלה בפשש"מ בפ' שמיני: למה התורה מפרטת שמות הבהמות שיש להן רק סימן טהרה א' שאסורות באכילה ולא מסתפקת בזה שאומרת שלבהמה טהורה צ"ל ב' סימני טהרה?! (זה שהתורה מפרטת את שמות שרצי העוף שמותרים באכילה ולא מסתפקת בזה שכותבת את סימני הטהרה שלהם, כי שם באמת לא מספיק הסימני טהרה אלא צריך גם שייקראו בשמות אלו, אבל אין לתרץ כך בנדו"ד) והביאור: בזה מדגישה התורה שאפי' אם ע"י פעולת הרבעת ב' בהמות עם סימן א' זב"ז, ונולדה בהמה עם ב' סימני טהרה, בכל זאת היא אסורה כי "הבא מן הטמא טמא" (בפשש"מ).ב' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2022

1326

יום ג' פ' שמיני, י"ט אדר ב'

Mar 22, 2022

10:23

התוכן [המשך] וזהו הנסיון במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" לאחרי הנס פורים ומרדכי הי' "משנה למלך" וכו' – לזכור גם אז ש"ליהודים" יש את ה"לשונם", וש"זכרם לא יסוף מזרעם" – לחנך את הילדים לא להתבייש באופן הלבוש וההנהגה של ה"אַלטער היים". רק דרך זו מביא ל"ברכת ה' היא תעשיר". עד ש"ליהודים היתה .. ויקר" כפשוטו, שעמי הארץ מייקרים זאת, שלמרות כל הגזירות מתנהגים ומחנכים את הילדים באופן של "דתיהם שונות מכל עם". וכפשוטו – שבבוא ימי הפורים יושבים כולם יחד "משפחה ומשפחה" ומספרים את תוכן המגילה עד לסיומו ש"זכרם לא יסוף מזרעם", שהילדים עצמם מחליטים לחנך את זרעם להתנהג באופן שהם "עם מרדכי" ש"לא יכרע ולא ישחווה" ומעדיף להתנהג עפ"י שו"ע, ואם צריך – מסתובב ב"לבוש שק" ולא נכנס ל"שער המלך", עד שהנהגה זו אי"ז אפי' בגדר נסיון כי זהו כל מציאותו, כמו דג במים. ולבסוף, דוקא הנהגה כזו מביא שאת בית המן ניתן לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי, ומרדכי נהי' "משנה למלך".משיחת פורים ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2022

1327

יום ב' פ' שמיני, י"ח אדר ב'

Mar 21, 2022

11:34

התוכן הענין של גלות הוא לגלות שבנ"י יכולים לעמוד בנסיונות של "עבודה קשה . . אשר עבדו בהם בפרך". ןבאמת גם במצב של חירות שנותנים לבנ"י להתנהג באופן של "דתיהם שונות מכל עם" יש את ה"עבודה קשה" לעמוד בנסיונות שלא לחקות את הגויים הרבים שמסביב, ושלא לעסוק בעניני פרנסה כ"מנהג הסוחרים" האינם-יהודים אלא לזכור שלא "כחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה" אלא "ברכת ה' היא תעשיר", ולהתנהג בפועל בהתאם לזה. ו"עבודה קשה" עוד יותר הוא בענין החינוך הבנים והבנות – שההורים דואגים ממה יתפרנסו בעתיד ושהגוים ילעגו עליהם, ולכן נוטים להתפשר ולחנכם באופן שלא יהי' ניכר עליהם שהם יהודים ח"ו. נסיון זה הוא יותר במדינות הרווחה שאין מחיצות והגבלות גשמיים בין יהודים וגויים, ובמילא הסכנה של התבוללות רוחנית, שהיא סכנה גדולה יותר, היא גדולה עוד יותר. [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2022

1328

יום א' פ' שמיני, י"ז אדר ב'

Mar 20, 2022

10:45

התוכן על פס"ד הרמב"ם שהבטיחה תורה שבסוף גלותן ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - נשאלת השאלה: היתכן?! איך יכול להיות שברגע אחד ישתנה מצב האדם למציאות חדשה מן הקצה אל הקצה, מבעל "לב האבן" בגלות לבעל "לב בשר" בגאולה! ועד"ז בנוגע מצב העולם וכו'?! והתשובה - "כבר הי' לעולמים" עד"ז: א) מ"ש בפ' שמיני: "ביום השמיני" השתנה אהרן ברגע אחד ממצב של לוי שהי' עד אז, למציאות החדשה של כהן גדול! ב) במתן תורה: קודם מתן תורה היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים, ובשעת מ"ת נעשה "אנכי הוי' - אלקיך" - "כחך וחיותך" של כל חלקי הגוף (וכ"ש הנשמה)! (ועד"ז בכללות ישראל, הנה אז נעשה "משה מחיצה לעצמו וכו'" - הגדולים בבנ"י נעשו אז מציאות חדשה של גדולים וכו'). ועד"ז בנוגע לגאולתו הפרטית של כאו"א שבשעת התפלה - שברגע אחד יכול להיות "נגאלין מיד" - להשתנות מן הקצה אל הקצה! וכ"ש שעליו ללמד זכות שזה יכול להיות גם באחרים, שאפילו אלו שע"פ תורה אין להם שום מעלה ונק' סתם "בריות", שייך וצריך לקרב גם אותם לקצה ההפכי - "ומקרבן לתורה"!משיחת מוצש"פ פ' שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשל"ח לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2022

1329

יום ה' צו, י"ד אדר ב' – חג הפורים

Mar 17, 2022

11:39

התוכן בנוסח תפלת ר"ה ויוהכ"פ שלנו אומרים "ובכן" ד' פעמים. הרביעי הוא כנגד "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת" (שלכן זה לא נקבע מלכתחילה בנוסח התפלה): בפורים ישנה הנתינת כח להכנס אל המלך גם "אשר לא כדת", שכאשר רואים שאין עצה... "כל עבדי המלך גו' יודעים" שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא צריכים "שפּאַרן זיך אַהינצו"! ומימי הפורים ה"ז נמשך על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת".... [וכאן פתח באמירת המאמר ד"ה] וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות. ומבאר בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר, שקבלו מה שהחלו בהזמן דמתן תורה. דאף שבמ"ת היו בתכלית העילוי ובזמן גזירת המן היו בתכלית השפלות, ומ"מ מכיון שעמדו אז בתנועה של מס"נ, הנה דוקא אז היתה ה"קבלה". וההוראה: ע"י העמידה במס"נ ו"עד דלא ידע" – "אַרויסגיין פון זיך", הן מצד הנשמה והן מצד הגוף, פועלים התכלית של מ"ת – המשכת עצומ"ה א"ס ב"ה למטה בהתיישבות.שיחה שלפני המאמר והתחלת וסיום המאמר דהתוועדות פורים ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2022

1330

יום ד' פ' צו, י"ג אדר ב'– תענית אסתר, ערב חג הפורים

Mar 16, 2022

9:24

התוכן זירוז בענין "מבצע פורים"‏ – ‏להשתדל שכל אחד ואחת מישראל יקיימו את המצוות דחג הפורים, ולהתעסק בזה "מיט'ן גאַנצן שטורעם"' כמנהג ישראל שבימי הפורים מרעישים ב"רעשנים"...; דוקא כאשר מתנהגים על פי הוראות התורה באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" ה"ז הדרך היחידה לפעול כללות הענין ד"נפל פחד היהודים עליהם", ויתירה מזו‏ – ‏"ונהפוך הוא": "רבים מעמי הארץ מתייהדים" באופן של גיור כהלכה דוקא!‏‏משיחת יום ב' דפ' כי תשא, תענית אסתר ה'תשמ"ב לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2022

1331

יום ג' פ' צו, י"ב אדר ב'

Mar 15, 2022

12:14

התוכן אדה"ז כותב בשו"ע או"ח שטוב לומר פ' הקרבנות בכל יום "לקיים מ"ש ונשלמה פרים שפתינו וכמו שאמרו חכמים ע"פ [בשלישי דפ' צו] זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו' [כאילו הקריב עולה]". הטעם שמביא כאן ב' פסוקים אלו: מזה שהחכמים למדו הענין ד"כל העוסק בתורת עולה וכו'" מהפסוק "זאת התורה לעולה" מוכח שאין הכוונה ב"כל העוסק" כפשוטו, שצ"ל ההתעסקות בפ' הקרבנות וכו', אלא במובן "מתעסק בעלמא", כי הרי גם אמירת פסוקים אלו היא בגדר "זאת התורה" ויש לברך ע"ז ברכות התורה. ועפי"ז מובן למה "טוב [אפי'] לומר פ' הקרבנות כו'" ‏–‏ בלי להבין. ומפסוק "ונשלמה פרים שפתינו" לומדים שלא מספיק מחשבה לבד (אף שזוהי העיקר בתורה ובקרבנות), אלא צ"ל (עכ"פ) "שפתינו" ‏–‏ אמירת הפסוקים. ואינו מביא רק הפסוק "ונשלמה פרים וגו'" כי אז היו חושבים שאמירה לבד ("שפתינו") פועלת רק ענין הכללי דקרבנות, ולכן מביא גם הפסוק "זאת התורה לעולה למנחה וגו'" ‏–‏ שהיא פועלת גם ענין הפרטי של הקרבן.ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2022

1332

יום ב' פ' צו, י"א אדר ב'

Mar 14, 2022

11:44

התוכן סיפור המגילה אודות "איש יהודי הי' בשושן הבירה" הוא הוראה גם למי שנמצא במעמד ומצב אחר מזה לגמרי: ידוע מארז"ל "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם", ומודגש יותר בדברי אדה"ז בתניא שכדי שעבודתו תהי' באופן ד"סור מרע ועשה טוב" יש להתבונן ש"הנה ה' נצב עליו...", וענין זה אמור בנוגע לכאו"א, כמודגש ב"שער" דספר התניא שהספר "מיוסד ע"פ כי קרוב אליך הדבר מאוד..." דקאי על כאו"א. וא"כ מובן שכל יהודי, שהוא "כולא חד" עם עצמותו ית', הוא בבחי' המלך שב"שושן הבירה" ששם נקבעת ההנהגה בכל "שבע ועשרים ומאה מדינה"! וכפס"ד הרמב"ם ש"צריך כל אדם שיראה עצמו שקול . . וכן כל העולם . . עשה מצוה א' הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"! וזהו ע"י ההנהגה בפועל כ"איש יהודי" וכ"איש צבא" – בעל מס"נ, שעל ידו נעשה נצחון המלחמה שע"ז מבזבז המלך אוצרותיו וכו'.ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2022

1333

יום א' פ' צו, י' אדר ב'

Mar 13, 2022

7:41

התוכן עה"פ "צו את וגו'" שבתחילת פ' צו, מפרש"י "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות". והנה תוכן הפרשה, שע"ז הי' הציווי "צו את אהרן וגו'", הוא בנוגע לתרומת הדשן וסידור המערכות על המזבח. כלומר, לא אודות הקרבת התמיד עצמה כ"א ע"ד העבודות שלפנ"ז שהם בגדר "הכשר מצוה" והכשר דהכשר וכו'. ואעפ"כ גם זה צ"ל באופן של זריזות. וזוהי גם ההוראה, שענין הזריזות צ"ל לא רק בנוגע לעשיית המצוה עצמה אלא גם בהכנה והכשר מצוה וכו'. ולדוגמא בנוגע למצות צדקה (כמו מעות חטים), שגם ההכנה לזה, החל מהשקו"ט ע"ד קבלת החלטה טובה בזה, צ"ל בזריזות. ועד"ז לפעול בכל הענינים האמורים [בשיחה לפנ"ז] הקשורים עם חיי"ם שנה מנשיאות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [ה'תר"פ-ה'תשמ"ח] מתוך זריזות וחיות. וזירוז בלסיים את "צחצוח הכפתורים" יביא בזריזות את הגאולה האמיתית והשלימה באופן ד"לא עכבן (אפי') כהרף עין"!ב' חלקים משיחת יום א' פ' צו, ב' ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2022

1334

יום ה' פ' ויקרא, ז' אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' ויקרא, פ' זכור

Mar 10, 2022

12:52

התוכן מבואר בספרים ש"גורל" עם הכולל בגימט' "עמלק" (ר"מ). ביאור הקשר: כאשר יהודי מסתפק "היש ה' בקרבנו אם אין"‏ – ‏הוא מודה במציאות ה', אלא שחושב שמכיון ש"רם על כל גויים ה'" "לא מתאים" לו לרדת ולהתעסק עתו, ובמילא מסתפק האם ה' נמצא גם "בקרבנו"?... גישה זאת מביאה את "עמלק", בגימט' ספק, להלחם עם ישראל ולהכניס בו קרירות ("אשר קרך בדרך"), שלא יתלהב מעניני אלקות, ומשכנע אותו שיש מקום עפ"י "שכל דקדושה" לספק זה ולקרירות: 'לממה"מ הקב"ה ברוב גדלותו ורוממותו "נוגע" האם הוא מחכה בין אכילת בשר לשתיית חלב שש שעות בדיוק או חמש וחצי?!'.. 'מה יש להתלהב מאלקות ואפי' מעניני נסים, הרי ה' ברא את חוקי הטבע והוא יכול לבטלם!'... והדרך לנצח את עמלק הוא לא ע"י שכל אלא לומר לו: כל מציאותו של יהודי הוא (שנולד כך) עפ"י גורל, למע' מהשכל, והמציאות היא כפי שהתורה אומרת, שאכן מניח ה' את כל העולמות ומסתכל עליו אם הוא בודק כיסיו לפני שיוצא בשבת לרה"ר וכיו"ב, ואכן בזה "מונח" הקב"ה!‏ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2022

1335

יום ד' פ' ויקרא, ו' אדר ב'

Mar 9, 2022

11:41

התוכן אין זה פלא שלא מובן בשכל משנת"ל שמסיפור המגילה אודות סעודת אחשורוש באופן ד"לעשות כרצון איש ואיש" ישנה הוראה כיצד הורים צריכים לחנך את הילדים בשנת ה'תשמ"ב בברוקלין הבירה! – כי כך רואים בקריאת המגילה בכלל: קריאת המגילה, לאחרי הקדמת ברכה לפני', אינה מתחילה אודות "תקפו של נס" אלא עם "אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" ו"עשה משתה לכל שריו ועבדיו" ושאר הפרטים וכו', כי גם תכלית פרטים אלו (כמו מה שה' הגלה את יכני' מלך יהודה עם חכמי הסנהדרין שביניהם מרדכי וכו') היתה כדי שבמשך כמה שנים לאח"ז יהי' כללות הענין דימי הפורים – אע"פ שלנו לא מובן קשר הענינים. והרי רוב הענינים בעולם אינם מובנים בשכל הפשוט! ואין פלא כלל שנברא אינו מבין בענינים שנבראו ע"י הקב"ה!ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ב לע”נ מרת איטו שבא בת ר' שמעון ע"ה ליום היארצייט שלה ז' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2022

1336

יום ג' פ' ויקרא, ה' אדר ב'

Mar 8, 2022

11:40

התוכן הטענה כיצד יפעלו אצל אוה"ע כאשר יראו ש"דתיהם שונות מכל עם" – היתה טענת המן! הנהגתם של בנ"י, "עם מרדכי", היא שגם "בשער המלך" רואים ש"לא יכרע ולא ישתחווה"! וזה פעל שאחשורוש העביר את הטבעת מהמן למרדכי! וזוהי הוראה נצחית: כאשר ילד יהודי דר בשכונה שבה דרים אינם-יהודים, יתכן שהוריו "ירחמו" עליו ויאמרו לו שלא כדאי להתנהג בגלוי באופן ד"דתיהם שונות מכל עם"... וע"ז באה ההוראה, שאדרבה – הדרך היחידה לשלימות הילד ולשמירת כבודו בעיני חבריו האינם-יהודים היא – להראות להם שאינו מרמה אותם אלא הוא מתנהג כיהודי, כמו אמירת "ברכה" קודם האכילה וכו'. הנהגה זו אינה קשורה עם "פנטיים" אלא זוהי מציאותו של יהודי. וכאשר מחנכים את הילד כך, יתנהג כך "גם כי יזקין" בהיותו "בשער המלך".משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2022

1337

יום ב' פ' ויקרא, ד' אדר ב'

Mar 7, 2022

12:07

התוכן ההוראה מהענין ד"לעשות כרצון איש ואיש", שאחשורוש דאג לספק מזון כשר עבור היהודים שהוזמנו ל"משתה": גם כשיהודים הם במצב ש"מפוזר ומפורד בין העמים", אין ליהודי להסתיר יהדותו בהיותו ב"שושן הבירה" ו"בשער המלך", אלא להבליטו! הטענה שלא צריכים להתגרות באומות היא טעות חמורה: הגוי יודע ש"דתיהם שונות מכל עם", ואם היהודי מנסה להסתיר זאת מסתכל עליו הגוי בתור "רמאי"... ואדרבה – הנהגה באופן שמפגין יהדותו בגלוי מנחילה כבוד ויקר ליהודי גם בעיני אוה"ע! אע"פ שאופן הנהגה הנ"ל צ"ל בכל מקום שיהודי נמצא, אבל יהודי שיש לו שליחות מסויימת לעסוק בהנהגת השכונה העיר או המדינה, "בשער המלך" – נוגע עוד יותר שיתנהג כדבעי ולא להתיר לעצמו "קולות" ובכך להיות מכשול לרבים ח"ו. עליו לדעת גודל האחריות שעליו!משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2022

1338

יום א' פ' ויקרא, ג' אדר ב'

Mar 6, 2022

11:49

התוכן תשובת אדה"ז על שאלת הצ"צ עמ"ש [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא" עם א' זעירא היתה: אדה"ר שידע מעלת עצמו שהוא יציר כפיו של הקב"ה וכו', החשיב את עצמו ונכשל בחטא עץ הדעת, לכן נכתב אצלו א' רבתי, אבל משה רבינו, אף שידע מעלת עצמו לא החשיב א"ע, אדרבה, זה פעל עליו ביטול ועניוות "עניו מכל האדם וגו'", ולכן כתוב אצלו א' זעירא. אדה"ז מקדים את מה שכתוב אצל אדה"ר כי בזה ישנה הוראה עד כמה יש להזהר מהכרת ערך עצמו, שהרי אפי' אדה"ר שהי' גדול באמת, עד כדי כך שגם לאחרי שנכשל בחטא עה"ד נאמר אצלו אל"ף רבתי! ובכ"ז נכשל עי"ז בחטא עה"ד! ולאידך, החידוש במשה רבינו אינו בזה שלא החשיב את עצמו (והרי ראה באדה"ר מה יצא מזה...) אלא בזה שהחזיק את השני יותר גדול ממנו! ועפ"ז מובן למה כתוב אצלו א' זעירא ולא א' בינוני (כרגיל).ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' צו, י"ג ניסן ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2022

1339

יום ה' פ' פקודי, אדר"ח אדר ב'

Mar 3, 2022

10:24

התוכן איתא בזהר פ' פקודי שכשהארון הגיע לביהמ"ק "פתח ארונא ואמר זאת מנוחתי עדי עד..., רבי ייסא אמר האי קרא כנסת ישראל אמרה לי'..., רב חזקי' אמר קוב"ה אמר לי' על כנסת ישראל וכו'". הנה בכללות עבודת האדם ישנם ג' ענינים: 1) לימוד התורה. 2) קיום המצוות. 3) שכר המצוות, שתכלית השלימות בזה היא "שכר מצוה – מצוה (עצמה)", שנעשה צוותא וחיבור עם ה' – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני". וזהו ג' הדעות בזהר: 1) "פתח ארונא ואמר וכו'" קאי לימוד התורה, דכדי שהלימוד יהי' בשלימות צ"ל מנוחה ושלוה – "זאת מנוחתי וגו'". 2) כשלומדים תורה באופן שזה "מביא לידי מעשה" – קיום המצוות, נמצאים אז בנ"י במצב של שלימות והם אומרים "זאת מנוחתי וגו'". כי לימוד התורה וקיום המצוות בשלימות ה"ז דוקא כשנמצאים בא"י, ובמצב ד"כנסת ישראל" – באחדות וכו'. 3) כשלימוד התורה ובנ"י הם בשלימות, פועלים עי"ז ה"נחת רוח לפני וכו'" ו"קוב"ה אמר זאת מנוחתי וגו'". ועוד הוראה: היסוד וההקדמה לכל הענינים הוא "ירושלים" – יראת שמים!ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויק"פ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2022

1340

יום ד' פ' פקודי, כ"ט אדר א'

Mar 2, 2022

9:57

התוכן באחד באדר, שבועיים לפני חג הפורים, הוא זמן מתאים לעורר על מבצע פורים, והבקשה מכל אחד ואחת שיתעסקו בזה ביתר שאת וביתר עז. וכמה הוראות בנוגע לזה: א) כשהולכים לבקר אסירים בבתי אסורים, הנה מצות "משלוח מנות" יכולים הם לקיים בקלות יותר כי יכולים להחליף המנות שלהם וכו', אבל קשה להם לקיים מצות "מתנות לאביונים" היות שלפי החוק אסור להם להחזיק כסף, ולכן יש להביא מטבעות וקופת צדקה, ולתת להם את המטבעות והם ישימו א"ז בקופת צדקה במקום. ועד"ז יש לעשות כשהולכים לבקר בבתי חולים. ב) לעודד את רוח של האסירים עי"ז שמראים להם שהם מקיימים את המצוות של פורים בדיוק כמו שמרדכי ואסתר קיימו אותם וכו' , ועד"ז לעודד את רוחם של אלו הנמצאים בבתי חולים, ובכך לקיים גם את מצוות אהבת ישראל – הנקודה של מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.משיחת אור לאדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2022

1341

יום ג' פ' פקודי, כ"ח אדר א'

Mar 1, 2022

11:03

התוכן 1) בהתחלת המגילה מסופר שאחשורוש הי' מלך על "מאה ועשרים ושבע מדינה", ועד"ז ישנם היום כ-127 נציגי מדינות באו"ם המנגדים בגלוי לעם ישראל. וכמו שהנהגת מרדכי בזמנו באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" הביאה שמבלי-הבט ע"ז ש"עם מרדכי" "מפוזר ומפורד בין העמים" של 127 מדינות ומ"מ נהי' ה"ונהפוך הוא" ו"ליהודים היתה אורה וגו'" כפשוטו, עד"ז צ"ל בזמננו! 2) בסיום שלישי דפ' פקודי מסופר ש"ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד וגו'". ובהמשך לזה נאמר שהעמידו את המשכן וכו'. ועד"ז בנוגע לגאולה העתידה שבסיום מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות וכו' הנה "מיד הן נגאלין". בפסוק זה יש ב' מדרשים: 1) ש"ותכל" הוא כמו מ"ש בסיום מעשה בראשית "ויכולו השמים והארץ וגו'". 2) זה למעלה מהענין ד"ויכולו וגו'", כי שם הי' זה "מעשה הקב"ה" וכאן ניתוסף גם מעשה בני אדם. והביאור: בתחלת העבודה, האדם הוא רק "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ואח"ז הולך בזה "מחיל אל חיל" עד שהיהודי ע"י עבודתו "מוסיף כח בפמליא של מעלה" כביכול!ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2022

1342

יום ב' פ' פקודי, כ"ז אדר א'

Feb 28, 2022

15:16

התוכן לאחרונה נוצר מצב של העדר השמחה אצל כו"כ מבנ"י – עייפים מגלות ומלחכות למשיח! והטענה צודקת – עד מתי?! ענין הגלות אכן נמשלה לאבא שמתחבא מבנו כדי שתשוקת הבן אליו תתגבר ויחפש אותו ועי"ז מתענג האבא ביותר, אבל קורה מצב שה"בן" מתייאש ומפסיק לחפש את ה"אבא".. מפסיק לחשוב על ה'... ואז מתחילה גלות אמיתית! ובאמת הטענה היא על ה' – עד מתי?! מה יכול הבן לעשות כשתוקעים אותו בחושך כפול ומכופל?!.. איך אפשר לתבוע ממנו שיחפש ויחפש?!... הרי "כלו כל הקצין!" ואין לך יהודי שלא הרהר בתשובה וכו'..., איזה טענה יכול להיות ל"בשר-ודם" כאשר הדבר בלתי-אפשרי?!... כיון שנוצר מצב של העדר השמחה יש להוסיף בדברים המשמחים ועשיית התוועדויות, וכתורת הבעש"ט בטעם שתיית משקה בעת התוועדות (עפ"י המשל וכו') שזהו כדי להפסיק את הנפה"ב שלא יבלבל אותו בעבודתו וכו' [וכאן המקום לעורר עוה"פ על הזהירות בנוגע שתיית משקה וכו'] – בחסידות חב"ד לא מובא ביאור זה כי חסידות חב"ד תובעת ענין נעלה יותר, שזה לא כדי לבלבל את נפה"ב אלא חלק משמחת נפה"א (ע"ד "אין שמחה אלא ביין").משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2022

1343

יום א' פ' פקודי, כ"ו אדר א', ערב כ"ז אדר א'

Feb 27, 2022

12:55

התוכן אע"פ שאסור לעני להרהר אחר מדותיו של הקב"ה – בידעו שע"י ענין העניות מתמלא ענין בכוונת הבריאה, וכמ"ש במדרש עה"פ "חסד ואמת מן ינצרוהו", שהקב"ה בורא עניים ועשירים כדי שיהי' הענין של צדקה וחסד בעולם, ועי"ז יהי' ענין ה"צדקה" למעלה (השפעת ז"א למלכות) וכו' – אעפ"כ, הנה אם הוא שמח בחלקו ולא מרגיש כלל שחסר לו בפרנסה (וע"ד המסופר על ר' זושא אַניפּאָלער, שהי' עני, שהרב המגיד שלח אליו א' שהתלונן על מצב הפרנסה כדי שילמוד ממנו וכו', ור' זושא הגיב שהוא לא מבין מדוע הוא נשלח אליו, והרי לא חסר לו כלום?!...) – אשרי חלקו, אבל אם הוא מרגיש שזה חסר לו ו"תאב" לזה – יש לו מ"ע מן התורה להתפלל להקב"ה על ע"ז! [הגם שזה גופא שמרגיש כך ולכן זועק להקב"ה על מזונות, ה"ה "דמיא לכלבי דזעקין הב הב". משא"כ מי שמתפלל על פרנסה לשם שמים – כדי שיכול להשיא בתו לת"ח וכיו"ב].ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2022

1344

יום ה' פ' ויקהל, כ"ג אדר א', ערב יום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים

Feb 24, 2022

12:24

התוכן א) רואים בפועל שהותחל כבר קיום ההבטחה ד"קבוץ גלויות" ("ויקהל") מכל ארבע כנפות הארץ אל ארצנו הקדושה!, ועכשיו ה"ז באופן של "בחסד וברחמים" וכו'. ב) ענין "ויקהל" בעבודת האדם הוא שהוא מקהיל יחד עשר כחות נפשו שיהיו באופן של "קודש" ("שקל הקודש"). ג) בפ' שקלים (שקוראים בשבת הבעל"ט) מודגשת הענין ד"אהבת ישראל" בכך שכל אחד נותן רק "מחצית השקל", ובכדי להיות דבר שלם עליו לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" ולהתאחד עם יהודי נוסף! ד) לחנך ילדי ישראל שגם הם יתנו מחצית השקל בערב פורים מכספם שלהם. ה) "ועוד והוא העיקר, אַז דאָס איז אַ עת המסוגל ביותר וביותר, אַז ס'זאָל זיין דער גאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש" ואז יקויים ה"ויקהל" בפשטות – "קהל גדול ישובו הנה"! ועוד.שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אד"ש, כ"ד אדר ראשון ה'תשנ"ב – שיחה האחרונה (לעת עתה) בימי החול לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2022

1345

יום ד' פ' ויקהל, כ"ב אדר א'

Feb 23, 2022

7:55

התוכן הכיור וכנו שהי' במשכן רחצו בו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני שנגשו לעשות את העבודה במשכן, והוא נעשה מ"מראות הצובאות" [כמ"ש בשביעי דפ' ויקהל], וזהו הכלי היחיד במשכן שעשו אותו רק מנדבת הנשים. וההוראה: כ"א חייב לעשות את ביתו - מקדש לה', ולפני שהאדם נכנס לביתו עליו לשטוף מעצמו ה"אבק" ו"בוץ" שנדבק עליו בחוץ. וכמו שע"י מראה יכול אדם להסתכל על עצמו וגם על מה שמאחוריו, עד"ז צריך האדם להסתכל על עצמו מה עליו לתקן בעבודתו, וגם ללמוד מנסיון העבר אם עליו לתקן משהו. וענין של ה"כיור וכנו" ברוחניות הוא בעיקר תפקידם של נשי ישראל - "עקרת הבית"!משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ג לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2022

1346

יום ג' פ' ויקהל, כ"א אדר א'

Feb 22, 2022

10:15

התוכן האמור לעיל [שיש לדאוג לתלמידים גם בנוגע לשעות שנמצאים מחוץ לכתלי בית הספר] קשור עם מה שדובר לאחרונה בקשר לארגון ילדי ישראל "צבאות השם" – תואר שקיבלו בנ"י בשעת יצי"מ, והוא אצל כאו"א משעה שנולד, ובמיוחד בנוגע לילדי ישראל קודם בר ובת מצוה שאצלם צ"ל ענין החינוך ביתר שאת. והרי על "איש צבא" ניכר שהוא "איש צבא" כל היום, גם כשאינו במחנה הצבא. ועאכו"כ בנוגע ל"צבאות ה'", שיש להדריכם שהיותם "צבאות ה'" יתבטא בכל היום ובכל פרטיהם. וזה קשור עם ההצעה לכתוב ס"ת מיוחד עבור ילדי ישראל, שעתה כותבים כבר הס"ת השני', ויה"ר שימשיכו בכל הפעולות הנ"ל עד שפועלים הענין ד"מפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם" כבר בימי הגלות האחרונים, ובקרוב ממש זוכים לקבל פני משיח צדקנו.א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2022

1347

יום ב' פ' ויקהל, כ' אדר א'

Feb 21, 2022

10:06

התוכן התלמיד או התלמידה נמצאים בבית-הספר רק חלק מהיום. ולכן, גם אם החינוך בבי"ס הוא באופן המתאים, שמעניקים גם חינוך למדות ודעות ישרות – יתכן שבמשך הזמן שהם נמצאים מחוץ לכתלי הבי"ס יקבלו השפעה ברוח הפכית ממה שקיבלו בבי"ס. ולכן על הנהלת כל בי"ס, "בית החינוך", מוטלת החוב והזכות לדאוג שהתלמידים לא יקבלו השפעה שלילית מסביבתם בהיותם מחוץ לכתלי בי"ס, ולמנוע באופן ד"פדה בשלום נפשי וגו'" שהתלמיד או התלמידה לא יגיעו למצב של "מלחמה" בין מה שמחנכים אותו/ה בבי"ס להשפעות בבית או ברחוב. וכמו שהגמ' מספרת על רב שמואל בר שילת [ר"ת שויתי הוי' לנגדי תמיד] שאמר לרב ש"דעתאי עלייהו", שחשב על תלמידיו ודאג שיתנהגו גם כאשר אינם במחיצתו באותו אופן שמתנהגים כשהם במחיצתו.ב' חלקים משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2022

1348

יום א' פ' ויקהל, י"ט אדר א'

Feb 20, 2022

9:07

התוכן מובא באדר"נ עמ"ש בתחילת פ' ויקהל "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" ומסר להם הענין דנדבות ועשיית המשכן - שלקחו נדבות מכל בני ישראל, אנשים נשים וגם טף! שגם קטני-קטנים הי' להם חלק במשכן שהוא נצחי ושיתגלה לנו במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו! וההוראה: יש להכין גם הקטני-קטנים לביאת המשיח ולראות בית המקדש השלישי - "יעדערער וויל דאָך אַז ער מיט זיינע קינדער און פיצלאַך קינדער, והעתידים להיוולד, זאָלן קומען און זען משיח צדקנו, און זען דעם בית המקדש במקומו מיט אַלע ענינים וואָס דעמולט וועט זיין, דאַרף ער זיי גרייטן אַז זיי זאָלן מתאים זיין"!משיחת מוצש"פ כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2022

1349

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר א'

Feb 17, 2022

10:32

התוכן סיום חמשה חומשי תורה הוא בענין שבירת הלוחות [שבשלישי דפ' עקב] ע"י משה, וכפרש"י עה"פ "לעיני כל ישראל" שהסכים הקב"ה לדעתו ואמר לו "יישר כחך ששברת". וצ"ל: אמנם מבואר שע"י שבירת הלוחות התכוון משה להקל עונשם וכו', אבל האם בזה צריכה התורה להסתיים וא"ז מזכירים כשחוגגים בשמח"ת את סיום התורה?! והביאור: דוקא ע"י הענין דשבירת הלוחות נפעל ענין נפלא ביותר שלא הי' בלוחות הראשונות שגם "שברי לוחות מונחין בארון" שבקודש הקדשים! ובעבודה: יהודי שיש לו מניעות ועיכובים ללימוד תורה ולקיום המצוות צריך לדעת, שיכול להיות שה' רוצה את ה"שברת" ויש לו מזה נחת רוח יותר מהענין ד"לוחות הראשונות"!, ועצם ה"קרעכץ" וה"שברת" על שאין לו היכולת ללמוד תורה ולקיים מצוות כדבעי, זה עצמו פועל שיהי' "כפליים לתושי'" כמעלת לוחות האחרונות על הראשונות! ובזה מסתיימת התורה!משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ה לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2022

1350

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר א'‏ – ‏שושן פורים קטן

Feb 16, 2022

11:03

התוכן 1) בפורים דמוקפות חומה מצינו חידוש גדול: נק' "שושן פורים" ע"ש עיר הבירה של לעו"ז – אחשורוש מלך פרס! – תכלית השלימות בעבודת הבירורים. דבעבודת הבירורים ישנם כמה דרגות: הפיכת עניני חול לקדושה, הפיכת ענינים של היפך הקדושה לקדושה, ובזה גופא – לפעמים הבירור צ"ל בכמה שלבים ולפעמים מהפכים מיד ענין הפכי לקדושה, באופן ד"דילוג". ועד"ז בעניננו: פורים עצמו מורה על שלימות עבודת הבירורים – הבירור של "ארור המן", עד ש"ארור המן" הוא נעלה יותר מ"ברוך מרדכי" מכיון ש"ירידה צורך עלי'". וכאשר מיתוסף בזה הענין ד"שושן פורים" ה"ז חידוש בתוך חידוש השלימות דעבודת הבירורים. 2) מעלת ענין החינוך כמודגש בפסוק "חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – שמשבחים ה"זקן" בזה שאינו סר מהחינוך שחינכוהו בהיותו קטן! כי החינוך שמקבלים בתור קטן הוא יסוד כל הענינים! ועוד.שיחת יום ג' דפ' כי תשא, אור לשושן פורים קטן ה'תשנ"ב לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2022