התוכן ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שצ"ל "מלכתחילה אריבער". ביום ההילולא שלו ניתנים כחות מיוחדים לעסוק בכל הענינים בהם רוצה שיעסקו – באופן של "מלכתחילה אריבער"! ומה הם ענינים אלו – מובן בפשטות: לימוד נגלה ופנימיות התורה, נתינת הצדקה בגשמיות או ברוחניות וכיו"ב. ואף אם בנוגע לימוד התורה אינו יודע בדיוק איזה מאמר פרטי בדא"ח או ענין בנגלה דתורה רוצה אדמו"ר מהר"ש שילמוד בו, אבל בנוגע למעשה, נתינת הצדקה, אין ספק בדבר – יש לתת צדקה כפשוטו ובפרט צרכי החג לנצרכים. ויה"ר שכ"א ינצל כחות אלו, ולא להיות מונח ב"פערל" שבמרק (סוג קטניות) – ענינים של מה בכך, במקום להיות מונח ב"פערל" ממש (תכשיטי נשים שעל צווארן) – עניני תומ"צ. מענין לענין: הרבנית רבקה ע"ה, בזמן נסיעות בעלה כ"ק אדמו"ר מהר"ש, נהגה למשכן את התכשיטים שלה ולחלק את הכסף לנצרכים, וכאשר בעלה הי' חוזר הי' צריך לפדות אותם. וההוראה לנשי ישראל: אמנם צריך שיהי' להן תכשיטים, אבל כשמזדמן ענין של צדקה, צריכות לחטוף את ההזדמנות ולעשות זאת, ומובטחות, שהקב"ה, בעלה של כנס"י, יפדה את התכשיטים, גם הגשמיים, כפשוטו!ב' חלקים משיחת ליל י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 Synopsis The Rebbe Maharash would say that one must go m’lechatchilah ariber, “over the challenge in the first place.” On his yom heilulah we are given special abilities to engage in everything he would want us to be involved in, and in a manner of m’lechatchilah ariber. What would he want us to be involved in? It is obvious: to study Nigleh and Chassidus, and to give tzedakah physically or materially etc. Even if one doesn’t know exactly which maamar or topic in Nigleh the Rebbe Maharash would want him to learn, when it comes to action – giving tzedakah – there is no doubt: one should give tzedakah literally, to provide people with all they need for Yom Tov. May it be Hashem’s will that everyone utilize these abilities, and not get stuck in the “pearl barley” for the “soup,” but rather to be involved with actual pearls – matters of Torah and mitzvos. When the Rebbe Maharash would travel abroad, his Rebbetzin would pawn her jewelry and give the proceeds to tzedakah; when her husband would return he would have to redeem it. The lesson for Jewish women is: while they need to have jewelry, however when an opportunity for tzedakah comes, they must seize the opportunity, and they are promised that Hashem, the “Husband” of the Jewish people, will redeem the jewelry, including physical jewelry in the literal sense.Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער*לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן א) מעלות היום: הוא בא בהמשך לה"עת רצון" הכללית של חודש אלול והתחלת חודש תשרי, היום מתחילה התקופה בה אין אומרים תחנון, נקרא "בשם השם", ועפ"י מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" ‏–‏ ש"איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן", מובן, שהתשובה של יום זה היא נעלית יותר אפי' מהתשובה של יוהכ"פ, ובמילא מובן שעבודת היום צ"ל מתוך שמחה הכי גדולה. 2) זה שבשו"ע אדה"ז נאמרה פעמיים ההלכה שיש להתחיל בעשיית הסוכה במוצאי יוהכ"פ (בסיום הל' יוהכ"פ ובהתחלת הל' סוכה) הוא כדי להדגיש שעניני "זמן שמחתנו" הם כפולים וכו'. ג) שיעור חומש דיום שלישי דפ' ברכה הוא הברכה ד"וליוסף אמר וגו'" שכתובה בפרשה בפ"ע (לא כברכת שאר כל השבטים), וזוהי ברכה נפלאה שכוללת מלמעלה מעלה "ממגד שמים מטל" עד למטה מטה "ומתהום רובצת תחת" ובפסוק אחד!ב' חלקים משיחת יום ג', מחרת יום הכיפורים ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024 Synopsis (1) Based on the unique qualities of the day (it follows the general auspicious time of the month of Elul, Rosh Hashana, the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur; from today until after the month of Tishrei, Tachanun is not recited; it is called “Hashem’s name”) and based on the well-known story that my father-in-law, the Rebbe, asked his father on the day after Yom Kippur “Nu, and what now,” and he replied, “Now we must begin to do teshuvah” – it is understood that the teshuvah of this day must be done with the greatest joy. (2) The law that we begin building the Sukkah on Motza’ei Yom Kippur appears twice in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (once at the end of the Hilchos Yom Kippur and then again at the beginning of Hilchos Sukkah); the reason is to emphasize that the joy of “The time of our rejoicing” is manifold etc. (3) The daily Chumash for Tuesday of Parashah V’Zos HaBracha consists of blessing, “And of Yosef he said…”: this is the only blessing of the shevatim that appears in its own aliyah and isn’t combined with the blessing of any other shevet, and it is an extraordinary blessing, encompassing from “the sweetness of the heaven” down to “the deep that lies below,” and all in one verse.2 excerpts from sichah of Tuesday, the day after Yom Kippur 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024

התוכן הביאור בסיום מס' יומא: "אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל". בפסוק ד"וזרקתי וגו'" מדובר על הטהרה מעבירות חמורות שצריכים "הזאה" – שתחילה צ"ל הזאה ע"י ה', "וזרקתי עליכם מים טהורים", ולאח"ז באה הטבילה שהיא טהרה מלמטה, "וטהרתם". ולאח"ז מוסיף ומחדש "ואומר מקוה ישראל ה'" – שגם הטהרה מעבירות קלות שא"צ הזאה אלא "מקוה" בלבד, אינו אלא בכחו של ה' – ש"הקב"ה מטהר כו'". וזהו "אשריכם ישראל", ש"אביכם שבשמים" הוא זה שמטהר אותם, גם מעבירות קלות. וזהו ענין הטבילה דעיוהכ"פ, שהטעם (הב') לזה הוא "משום תשובה" – כי ענין התשובה הוא שעל ידה נעשה מציאות חדשה (כטבילת גר), ענין שבאין ערוך (ולכן גם צדיק גמור צריך לטבול עיוה"כ), וזהו רק בכחו של ה' – "הקב"ה מטהר את ישראל".משיחת וא"ו תשרי ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024 Synopsis The last Mishna of Masechta Yoma states: Rabbi Akiva said: Fortunate are you, Yisrael; before Whom are you purified, and Who purifies you? Your Father in Heaven, as it says, “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall purify yourselves.” And it says, “The mikveh of the Jewish people” is Hashem.” Just as a mikveh purifies the impure, so too the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” The verse, “And I will sprinkle…” refers to the purification from severe transgressions that require “sprinkling”: first Hashem “sprinkles purifying water upon you,” and then the person does his, “you shall purify yourselves,” by immersing. And then the Mishna adds an additional element, “And it says, ‘the mikveh of the Jewish people is Hashem’” – meaning that even the purification from minor transgressions (which require no sprinkling, only immersion) also happens only by the power of Hashem, “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” And thus “Fortunate are you, Yisroel” in that “Your Father in Heaven” is the one who purifies you, even from minor transgressions. This is also the (second) reason for immersing on Erev Yom Kippur, “because of teshuvah” – teshuvah causes a person to become a new entity (like the immersion of a convert), incomparable to his previous state (which is why even a complete tzadik must immerse on Erev Yom Kippur), and this is possible only by the power of Hashem – “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.”Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024

התוכן ההוראה ממ"ש [ברביעי דפ' וזאת הברכה] "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" לבעל-עסק, "זבולון": כאשר משאו ומתנו הוא עפ"י יושר דתורה (ובני-אדם), "ישככר באהליך", אזי "שמח זבולון בצאתך" גם מלשון הבטחה, שמצליח בעסקיו באופן המקסימלי ובלי עגמ"נ. ובפרט כאשר מקדיש בכל יום קצת מזמנו (עכ"פ) ללימוד התורה, ובימי השבת ויו"ט וכיו"ב מוסיף בזה עוד יותר, שזה יוסיף הצלחה בעסקיו. ובמיוחד כאשר מקיים הוראת התורה לתת "מעשר" מרווחיו (ובהוספה) ל"עסקיו" של ה' – תמיכה בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות. וה"ז גם תועלת לעסקיו, כי כך יש גם לו מקום שקט להיכנס ללמוד שיעוריו בתורה מתוך מנוחה, וגומרם בפחות זמן ונשאר לו יותר זמן לעסקיו. ואזי מתקיים מ"ש "אם בחוקותו תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתו וגו'", ומתקיימת הבקשה "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה" – שה"פרנסה" הולכת ל"כלכלה" – דברים טובים.משיחת יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי ה'תנש"א ל"ידידי ליובאוויטש" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024 Synopsis A lesson for businesspeople (“Zevulun”) from the verse [in revi’i of Parashas Vezos Habracha], “Rejoice Zevulun in your going out and Yissachar in your tents”: When one conducts his business according to Torah, (the “tents of Yissachar”), then “Zevulun will rejoice in your going out,” i.e., the Torah promises that he will see the maximum success in his business, and without aggravation etc. Especially when he devotes some time every day for Torah study, and even more on Shabbos and Yom Tov, which will bring even more success to his business. And especially when he fulfills the Torah’s instruction to give maasar from his profits to support Hashem’s “business,” i.e., to support shuls and study halls. This will also benefit his business, because when he contributes to a study hall etc., he will have a quiet place to study Torah, enabling him to complete his study in less time – and leaving more time for his business. And then the verse will be fulfilled, “If you follow My statutes… I will give your rains in their time” etc., and we will see the fulfilment of our plea, “Our Father, our King, inscribe us in the book of livelihood and sustenance” – the “livelihood” will be used for “sustenance,” meaning for good things.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Vezos Habracha, 7 Tishrei 5751 – to Friends of Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024

התוכן הלימוד בתורתו וספריו של אאמו"ר, שנדפסו בשנים האחרונות, הוא בזכות אמי מורתי בעלת ה"יאָרצייט": כאשר אאמו"ר נשלח לעיר גלותו היתה אמי יוצאת לשדה ואוספת עשבים ועשתה מהם כעין דיו שבו הי' אאמו"ר יכול לכתוב את חידושיו בתורה ע"ג גליונות הספרים שהיו ברשותו. ולאחרי הסתלקות אאמו"ר היא שמרה עליהם ולקחה אותם עמה, ולבסוף הוציאה אותם מעבר לגבול המדינה וכו', ומובן גודל הסכנה שבדבר, כי אם היו מוצאים זאת אצלה היו יכולים להושיבה מיד בבית האסורים בלי חקירה ודרישה, ובפרט היותה אשתו של מי שנגזר עליו עונש גלות, ושם משפחתה "שניאורסאהן" וכו'. ולמרות כ"ז – שמרה עליהם מתוך מסירות נפש וסוכ"ס הצליחה. וכתוצאה מהשתדלות זו הגיעו הכתבים לכאן ונדפסו באופן שכאו"א יכול ללמוד בהם. הלימוד מזה לכאו"א השומע סיפור זה: כאשר יהודי צריך, או מבקשים ממנו, לפעול בענין מסויים או שנודע לו בהשג"פ על ענין מסויים שצריך תיקון וכיו"ב, ורואה שע"פ טבע ה"ז בלתי אפשרי – אין להתפעל מזה כלל! כי כאשר יהודי מחליט באמיתית להתנהג עפ"י הוראות התורה מבלי להתפעל משום קשיים – הרי בודאי שסוכ"ס יצליח!משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024 Synopsis When my father’s teachings are studied, it is a merit for my mother, whose yahrtzeit is today. When my father was exiled, my mother would go out to the field and gather herbs, which she used to make a sort of ink. This enabled my father to transcribe his Torah insights in the margins of the sefarim he had in his possession. After my father’s passing, my mother kept his manuscripts in her possession, which involved great danger; had they been discovered she could have been jailed etc., especially as the wife of someone sentenced to exile, and with the last name Schneerson etc. Despite all this, she held on to the manuscripts with mesiras-nefesh and eventually managed to smuggle them out of Russia, enabling them to be published for all to learn. The lesson from this story for everyone: when a Jew is in a position where he must do something, or by Hashgacha Pratis he becomes aware of something that must be done, even if he sees that by nature it is impossible to do it – he should not be deterred at all. Because when a Jew decides in earnest to follow the instructions of the Torah without being deterred by any difficulties, in the end he will certainly succeed.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5742. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024

התוכן 1) גם עבודת התשובה יכול וצריך להיות מתוך שמחה. ואדרבה – אם בעת קיום כל מצוה צ"ל בשמחה, ועד באופן ד"מפזז ומכרכר" (כפס"ד הרמב"ם בסוף הל' לולב), הרי עאכו"כ בנוגע למצות תשובה שהיא למע' מכל המצוות, שלכן ביכולתה למלא את החסרון של כל המצוות, עד ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ועוד, מכיון שעליו לפרוץ את הגדרים וההרגלים השליליים שעד עתה, הרי הוא צריך עוד יותר את ענין השמחה ש"פורץ גדר". 2) כרגיל בהתוועדות כזו שמנדבים ל"קרן חנה" שעוזר לבנות ישראל לקבל חינוך כשר וקדוש עד שבמשך הזמן ה"ה נעשות "עקרת הבית" וכו'. למנדב לקרן זה יש חלק בכל הפירות ופירי-פירות ש"יגדלו" מה"גרעין" של פרוטות אלו שמנדב. ובזכות זה ישפיע לו גם הקב"ה – "מדה כנגד מדה" – את הברכה ו"בסבר פנים יפות" וכו'.ג' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024 Synopsis (1) The service of teshuvah, too, can and must be done with joy. To the contrary: if every mitzvah must be done with joy, to the point of “leaping and dancing” like the Rambam’s ruling at the end of the Laws of Lulav – how much more the mitzvah of teshuvah, which is higher than all the mitzvos and therefore has the power to compensate where they are lacking, to the point that “In the place where baalei teshuvah stand, even complete tzaddikim cannot stand.” Moreover: since one must break through his boundaries and negative habits, it is even more important to experience joy, which “breaks through boundaries.” (2) It has been the practice at this farbrengen to contribute to Keren Chana, the fund established to helps Jewish girls receive a kosher and holy Jewish education. With time, when these girls grow up and become the “mainstay of the home” etc., and whoever donates to this fund will have a part in the fruits, and fruits of the fruits, that will grow from the seeds of the coins he donated. And Hashem will respond in kind, “measure for measure,” bestowing His blessings “with a pleasant countenance” etc.Three excerpts from farbrengen of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024

התוכן 1) הוראה המיוחדת מ"צום גדלי'": הירידה דענין הגלות, "פיזרן לבין האומות", "גלו מעל שולחן אביהם", שהסיבה לזה היתה הנהגת בנ"י באופן של פיזור ופירוד, היפך הענין דאהבת ישראל – היא לצורך עלי', הקיבוץ והאחדות דכל בנ"י בגאולה העתידה שיהי' באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני ירידת הגלות [וכפי שמודגש במאחז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", שאע"פ שמובן ופשוט שענין הגלות הוא ירידה, אבל בזה גופא ישנו ענין למעליותא]. ומזה מובן, שככל שהירידה היא גדולה יותר, אזי העלי' שלאח"ז היא בתכלית העילוי. והנה בהריגת גדלי' היתה ירידת הגלות בתכלית, שאפי' אצל שארית הפליטה לאחרי חורבן ביהמ"ק נוצר מצב של היפך ענין האחדות, ומזה מובן שהעלי' שעל ידה היא באופן נעלה ביותר. עפי"ז מובן העילוי המיוחד דצום גדלי' לגבי שאר הצומות כאשר מהפכים אותו לטוב. 2) ידוע הפתגם בנוגע לצום נדחה: "הלואי זאל ער נדחה ווערן באמת", וזה מודגש בקביעות מום גדלי' ש.ז. – דחי' כפולה: מר"ה לג' תשרי (כבכל שנה), ומג' תשרי לד' תשרי. משיחת צום גדלי' (נדחה) – יהפך לשמחה – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 Synopsis (1) The descent of exile, when “He scattered them among the nations” and “they were exiled from their Father’s table” – was the result of the Jewish people acting in a manner of discord and disconnectedness, the opposite of Ahavas Yisroel. But the purpose of the exile is for the subsequent ascent, the ingathering and unity of the entire Jewish people that will occur with the coming of Moshiach, which will be an even higher level than before the exile (as the Sages taught, it was a “The Holy One, blessed be He, did tzedakah for the Jewish people by scattering them among the nations”). The murder of Gedalia marked the utmost descent of exile, because now, whatever semblance of unity there had been before was destroyed, thus setting the platform for the subsequent ascent. Accordingly, we can understand the special quality Tzom Gedaliah will have over other fast days when they will be transformed to joy etc. (2) Regarding a deferred fast, our Rebbe’im would say, “May it be truly ‘deferred’” i.e., may it be abolished completely. This is especially emphasized in a year like this when 3 Tishrei falls out on Shabbos, so that the fast is deferred twice: from Rosh Hashana to 3 Tishrei (like every year), and then from 3 Tishrei to 4 Tishrei.Excerpt from sichah of Tzom Gedaliah (nidche) 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנהת.נ.צ.ב.ה.

התוכן ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשד"מ, ערב ראש השנה ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5744, Erev Rosh Hashana 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן נתבאר לעיל במאמר תוכן הענין ד"זה היום תחלת מעשיך", שהאדם, שנברא בר"ה, ענינו הוא לפעול ב"מעשיך", כל הבריאה, הענין ד"זה היום" ‏–‏ להאיר אותם ולגלות בהם מציאותם האמיתית שהיא עצומ"ה ית', ו"אין עוד מלבדו"! והיינו, לא שהאדם צריך לחדש ולהוות משהו מחדש, כ"א להאיר את העולם ולגלות מציאותו האמיתית שהיא הדבר הוי' שמחדש אותו בכל רגע מאין ואפס המוחלט! כי יכול להיות שהוא מאמין ומבין שזה כך, אבל לפועל לפעמים שוכח א"ז וענינים גשמיים כן תופסים מקום אצלו וחושב שהם מנגדים לקדושה וכו'. וע"ז באה "תורה אור" ומגלה את האמת: רק עכשיו נתהווה העולם מחדש מאין ואפס ע"י ה'! ובמילא אין לעולם וענינים גשמיים מציאות מצ"ע ואין העולם מנגד לקדושה ‏–‏ אדרבה! וכשדבר זה מאיר אצלו, קל לו להשפיע כך גם על הזולת, ועד שגם "הלכו גוים לאורך"! וההכנה לעבודה זו, שמתחילה בר"ה כנ"ל, היא בחודש אלול, ובמיוחד בערב ר"ה, שכבר אז יש לו את הבטחון המוחלט ש"אין עוד"! ובמילא הולך לבטח דרכו לקבלת מלכות ית' בר"ה והליכה בדרך התומ"צ כל השנה הבעל"ט!משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ר"ה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 Synopsis It was explained earlier in the maamar that “This day is the beginning of Your works,” that the role of man, who was created on Rosh Hashana, is to imbue “Your works,” all of creation, with “this day” – illuminating the world and revealing that it’s true identity is Hashem’s essence, and that “There is none else besides Him.” Meaning, man’s role isn’t to create something new, but to illuminate the world and show that it is created by Hashem anew at every moment from absolute nothingness. Even if one believes and understands that this is so, he may sometimes forget it, in which case he starts thinking that the world stands in the way of holiness etc.; to this comes the Torah of light and reveals the truth: that the world was just now created by Hashem. Therefore, the world has no existence of its own, and it cannot oppose holiness, but to the contrary. And when this knowledge shines for a person, he can easily influence others in this vein, to the point that even the “nations will go by your light.” And we prepare for this service – which is the service of Rosh Hashana – during the month of Elul, and especially on Erev Rosh Hashana, when we are already absolutely certain that “there is none else besides him.” Therefore, one can go securely on his way to accept Hashem’s kingship on Rosh Hashana, and to follow the path of Torah and mitzvos throughout the entire coming year.Excerpt from sichah of 29 Elul 5740, Erev Rosh Hashana 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 לעילוי נשמתהרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסטשלוחו של הרבי למדינת הולנדליום היאָרצייט שלו כ"ח אלולת.נ.צ.ב.ה.

התוכן א) הוראה ממ"ש בתחילת פ' האזינו "האזינו השמים ותשמע הארץ אמרי פי", שבנוגע ל"שמים" נאמר לשון האזנה שנופל על דבר הנמצא בקירוב ובנוגע ל"ארץ" נאמר לשון שמיעה שנופל על דבר הנמצא בריחוק: מציאות של יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ובמילא כל עניני "שמים" קרובים אליו וזוהי מציאותו האמיתית, וענינים גשמיים הם בריחוק ממנו, אלא שצריך להעלות גם אותם שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות וכו' ("ותשמע הארץ"). ב) הוראה ממ"ש בתחילת שני דפ' האזינו "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור": יש לחקור מקור מחצבתו של בנ"י שהם בני אברהם יצחק ויעקב ושרה רבקה רחל ולאה, וכשמתבוננים בזה ("בינו") מבינים שאי"ז ענין שהי' לפני כו"כ שנים אלא הם האב ואם ממש של כאו"א מישראל שעוזרים ומסייעים להם כדוגמת אב ואם בפשטות!משיחת יום ב' פ' האזינו, ז"ך אלול ה'תשד"מ לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024 Synopsis (1) The beginning of Parashas Haazinu states: “Listen (haazinu) heavens, and I will speak. And let the earth hear (v’sishma) the words of my mouth”: when addressing the “heavens” it uses the expression haazinu, which connotes listening to something close, and when addressing “the earth” it uses the expression v’sishma, which connotes listening to something from far away. A Jew’s true existence is that of “an actual portion of G-d from above”; therefore all matters of “heaven” are close to him, whereas physicality is far from him, just that he must elevate physicality so that G-dliness is recognizable even within it (“let the earth hear”) etc. (2) The beginning of sheini of Haazinu states: “Remember the days of old; reflect upon the years of [other] generations…”: one should look into the origins of the Jewish people, and then he will find that the Jewish people are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. When one thinks about this (“reflect”), he will understand that it’s not something that happened many years ago, rather, they are literally the father and mother of every Jew, helping them and assisting them in their lives like an actual father and mother.Excerpt from sichah of Monday, Parashas Haazinu, 27 Elul 5744 – to women and girls For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024

התוכן נמצאים אנו אחרי השבת שלפני ר"ה שבו קוראים פ' "אתם נצבים היום כולכם.. טפכם וגו'", ולכן ה"ז זמן המתאים ביותר לערוך כנס של ילדי ישראל. ומטרת הכנס היא – "לעברך בברית ה"א וגו' – לחדש את ה"ברית עולם" שבין כ"א מ"צבאות ה'" עם "מפקד-העליון", למלא כל הוראותיו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ועושים זאת מתוך שמחה גדולה מצד גודל הזכות שנפלה בחלקם לעמוד לפני ה"מפקד-העליון" – "לפני ה' אלקיכם". וזוהי ההכנה המתאימה לקראת ר"ה שאז מכתירים בנ"י את הקב"ה למלך. ויש לנצל ימים אלו להתכונן לזה באופן המתאים ע"י שמוסיפים בלימוד התורה ובקיום המצוות, כולל לתקן ולהשלים (בימי הסליחות) מה שהיו יכולים להוסיף בזה במשך השנה ולא עשו בפועל. ועיכ"ז זוכה כאו"א לכוח"ט, כולל שה"מלך ישראל" נעשה "(מלך ישראל) וגואלו" – שגואל את בנ"י מהגלות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו!משיחת יום ג' פ' האזינו, כ"ו אלול ה'תשמ"ב לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024 Synopsis As we are now in the time after the Shabbos before Rosh Hashana, when we read Parashas Nitzavim, “You are all standing this day before Hashem your G-d…your young children…”, it is appropriate to hold a gathering of Jewish children. The goal of the gathering is “that you may enter the covenant of Hashem your G-d…” – to renew the “eternal covenant” between every member of Tzivos Hashem and the Commander-in-Chief, to fulfill all His instructions regarding Torah and mitzvos. And we do it with great joy arising from the great privilege of standing near the Commander-in-Chief – “before Hashem your G-d.” This is the appropriate way to prepare for Rosh Hashana, when we crown Hashem as King. These days should be utilized to prepare appropriately for Rosh Hashana by increasing in Torah and mitzvos, including by fixing and perfecting (during the Days of Selichos) the areas of Torah and mitzvos that could have been better throughout the year. In this way everyone will merit to be inscribed and sealed for good, and that “the King of the Jewish people” will become “its Redeemer” – He will redeem the Jewish people from exile with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu.Sichah of Tuesday, Parashas Haazinu, 26 Elul 5742 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024

התוכן איתא במדרש ש"האור שברא ה' ביום ראשון [בכ"ה אלול] אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואור זה גנז ה' בתורה. ובכן, התייגעו בתורה ותראו ה"אור שנברא ביום הראשון"! פעם, באמצע מאמר, סיפר אדה"ז שפעם נכנס להבעש"ט סוחר שהתלונן שנאבדו לו שוורים, והסתכל הבעש"ט בזהר, ואמר שהשוורים נמצאים בהעיר ברעסלאָו! וביאר, שכשלומדים תורה כדרוש, רואים בה את האור שנברא ביום הראשון ש"מביט בו מסוף העולם ועד סופו". [המאמר עצמו נדפס בלקו"ת בהשמטת הסיפור ע"י הצ"צ (כנראה) שהכין את המאמרים לדפוס, אבל בהמאמר כפי שנדפס במ"א כן נמצא הסיפור]. ולכאו' פלא הדבר שהבעש"ט השתמש ב"אור הגנוז בתורה" לחפש שוורים בברעסלאָו! אלא הרי "לית אתר פנוי מיני'". וא"כ, אי"ז שור או ברעסלאָו – ענינם הוא רק הניצוץ אלקי שבהם, שלגביו אין ערך כלל אם הוא נמצא בשור או בעיר ברעסלאָו!משיחת אור לכ"ה אלול ה'תשל"ד – בקשר למבצע "נש"ק" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024 Synopsis The Zohar states, “With the light Hashem created on the first day (25 Elul), man can look and see from one end of the world to the other.” Being that Hashem hid this light in the Torah – if you toil in Torah you will be able to see with the light that was created on the first day. Once, in the middle of maamar, the Alter Rebbe related the story of a merchant who complained to the Baal Shem Tov that his oxen were missing. The Baal Shem Tov looked inside the Zohar and told him that the oxen were in the town of Breslau, explaining that when one learns Torah properly, he can find the light created on the first day, with which one can see from one end of the world to the other. (The maamar is printed in Likkutei Torah without the story, but elsewhere it is printed with the story). Seemingly, it is unusual that the Baal Shem Tov would utilize the “light hidden in the Torah” to find oxen in Breslau! But being that “There is no place devoid of Him,” it follows that it’s not a matter of an ox or Breslau – the point is the divine spark contained within them, and for that, it’s irrelevant whether it’s found in an ox or in Breslau.Excerpt from sichah of 25 Elul 5734 – regarding the Shabbos Candles Campaign For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024

התוכן יש לעורר ע"ד המבצעים הקשורים במיוחד עם חודש אלול. החל מענין התשובה, שגם זה צ"ל בשמחה ובטוב לבב – שהרי אם קיום כל מצוה צ"ל בשמחה (וכפס"ד הרמב"ם סוף הל' לולב) הרי מצות התשובה שמתקנת ומשלימה את כל המצוות עאכו"כ. ומענין התשובה באים לג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח. ויש להשתדל לפעול כ"ז במיוחד על: 1) היהודים שהם בגדר "תינוקות שנשבו". 2) אלו הנמצאים בבתי-כלא – לעוררם ולעודדם שה' נמצא קרוב לכ"א ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה". 3) אלו שזכו ומגינים על ישראל בגופם וכו' – לעוררם ולעודדם להתקשר עם ה' ע"י קביעות עתים לתורה וקיום המצות, ובפרט מצות תפילין, ועניני חודש אלול בפרט. ומתכוננים ל"לא ינום ולא ישן שומר ישראל", "ושכבתם ואין מחריד", עד ל"ואולך אתכם קוממיות" בגאולה האמיתית והשלימה. [כ"ק אד"ש ניגן בעצמו (פעמיים) את הניגון "צמאה לך נפשי"].א' השיחות דהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 Synopsis Special emphasis should be placed on the Mivtzaim associated with the month of Elul, beginning with teshuvah, which must also be done with joy and gladness of heart – because if all mitzvos must be done with joy (as the Rambam rules at the end of the laws of lulav) – how much more so the mitzvah of teshuvah, which repairs and perfects all the mitzvos. And also the Mivtzaim involving the three pillars of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim. In particular, efforts should be made toward (1) those Jews who are like “children taken captive among the nations,” who don’t know about Yiddishkeit; (2) Jews who are in prison – to awaken and encourage them by reminding them that Hashem is close to every Jew, especially during Elul when the King is in the field; (3) those who have the merit to be protecting the Jewish people physically with their bodies etc. – to awaken and encourage them to connect to Hashem by setting fixed times for Torah study and doing mitzvos, especially the mitzvah of tefillin and regarding the theme of Elul. We are preparing for Hashem, “the Guardian of Israel, who neither sleeps nor slumbers,” to bring about the time when “you will lie down with no one to frighten you,” and when “I will lead you upright” – with the true and complete Redemption. [The Rebbe sings the niggun Tzama Lecha Nafshi (twice).]Sichah from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

התוכן למעלת כנס בנ"י בכלל מיתוסף עומק חום וחיות כאשר זה מתקיים בחודש אלול, שאז נמצא "המלך בשדה" "ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכו'", ובמצב כזה קל יותר לפעול שימלא ה' את הבקשות לכל השנה. וככל שמתקרבים לר"ה מרגישים יותר "קרובים" בפנימיות למלך, וזה מעורר עוד יותר את הרצון של המלך למלא הבקשות. ובזה מיתוסף כאשר הכנס הוא של נשי ישראל שהתמסרו לענין החינוך במשך החדשים האחרונים, ובודאי שזה יעורר בהן את הרצון, חום והתלהבות חסידי להמשיך בזה ביתר שאת. ובודאי יתברכו מאת ה' בכל בטוב הנראה והנגלה בגו"ר. ויש לקשר זה עם מ"ש בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם וגו'" – שכאשר כל בנ"י נמצאים במצב של "כולכם" יחד, אז "נצבים" – שלא מתפעלים מהעולם, ואדרבה – שולטים על העולם, ובפרט בקשר לענין החינוך וכו'.משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשל"ג, להעסקניות דישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 Synopsis Any gathering of Jews is a good thing, and such a gathering has even greater depth, warmth, and vitality when it takes place during the month of Elul, when “the king is in the field,” and whoever wishes may approach him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., making it easier to achieve the fulfillment of one’s requests of Hashem for the entire year. The closer we get to Rosh Hashana, the closer we feel to Hashem, which evokes Hashem’s desire to fulfill their requests even more. Especially when it’s a gathering of Jewish women who have devoted themselves in recent months to Jewish education, which will certainly inspire within themselves the desire and Chassidishe warmth and vitality to continue in this vein to an even greater extent; certainly Hashem will bless them all the open and revealed good, physically and spiritually. This also relates to Parashas Nitzavim, “You are all standing this day…” – when the Jewish people are united, “You are all,” then they are “standing” – they stand upright in the face of the world, unfazed by what is happening around them, and to the contrary, they become in charge of the world etc.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 22 Elul 5733 – to Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

התוכן א) בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא גו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", ד"המצוה הזאת" קאי על מצות התשובה, וכיון שהיא מצוה נעלית כזו שמתקנת ומשלימה את כל המצוות קיים קס"ד שהיא "רחוקה" וכו' וקמ"ל הכתוב שאדרבה "קרוב אליך הדבר מאד וגו'". ב) הפסוק "כי קרוב וגו'" מובא ב"דף השער" של ספר התניא, וזלה"ק: "מיוסד על פסוק כי קרוב .. לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזהשי"ת", וצ"ל איך יתכן שזה "קרוב מאוד" לכאו"א אם הביאור בזה הוא "בדרך ארוכה"?! ואין לומר דכוונת אדה"ז ב"בדרך ארוכה וקצרה" היא ל"קפיצת הדרך" ובאופן שהולכים רק בחלק מדרך הארוכה – ב"קצרה" – ומדלגים את השאר, כי זהו פירוש עקום וכו'. אלא הכוונה היא לאופן ב"קפיצת הדרך" שהולכים את כל הדרך הארוכה אלא שהדרך מתקפלת יחד כך שבדרך קצר כלול כל השטח וההליכה בו בזמן קצר, ועד"ז בנמשל וכו'.משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 Synopsis (1) It says in shishi of Parashas Nitzavim “For this mitzvah that I command you this day is not concealed from you, nor is it far away…Rather the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, that you may do it. “This mitzvah” refers to the mitzvah of teshuvah; since it is such a lofty mitzvah, capable of correcting and completing all the mitzvos, one might think that it is “concealed” and “far away” etc. Therefore, the verse teaches us that to the contrary, “the thing is very close to you etc.” (2) This verse is cited on the title page of the Tanya, as the Alter Rebbe writes, “to explain clearly how it is very close, in a long and short way…” Seemingly, if it is “very close,” why does it require a “long way”? And it would be distorted logic to say that Alter Rebbe refers to a “shortening of the journey” in the sense of skipping from the beginning to the end etc. Rather, this refers to a “shortening of the journey” in the sense that the entire length of the “long way” if folded up, such that one can travel the entire long way in a short amount of time.Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

התוכן א) תורת הבעש"ט עה"פ [ברביעי דפ' נצבים] "והי' כי יבאו עליך . . הברכה והקללה . . ושבת עד הוי' אלקיך": לכאו' איך ע"י הברכה יתעורר לתשובה?! ויובן עפ"י משל מבן-כפר שלא התנהג כראוי כלפי המלך אבל המלך מצדו השפיע לו הרבה ברכות וכשהבן-כפר ראה שאע"פ שהוא לא התנהג כדבעי ומ"מ התנהג כך המלך כלפיו, זה מה שעורר אותו להתחרט על מעשיו. ועד"ז ‏–‏ ברכותיו של הקב"ה על אף ההנהגה הבלתי-רצוי' מעוררת את האדם לתשובה. וזה מתאים בכלל לדרך הבעש"ט להתנהג עם כאו"א באופן של "ברכה", וכשמתנהג כך עם יהודי אחר גם ה' מתנהג אתו כך. ב) תורת אדה"ז עה"פ (שם) "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך": הענין ד"ומל הוי' וגו'" הוא הסרת ה"עור דק" שנשאר גם לאחרי ה"ומלתם את ערלת לבבכם", וזה יהי' בעיקר לעת"ל אבל באמת יש ענין זה אצל כל אחד בכל יום בשעת התפלה.משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024 Synopsis (1) The verse states [at the beginning of sheini of Parashas Nitzavim-Vayelech), “And it will be, when all these things come upon you the blessing and the curse…and you will return to Hashem your G-d…” The Baal Shem Tov taught: seemingly, how does a blessing bring a person to do teshuvah? He explains it with the parable: there was a peasant who acted improperly to the king, and the king responded by bestowing tremendous blessing upon him etc.; when the peasant saw that despite his behavior, the king was treating him this way, he felt true regret for his actions. Similarly, when Hashem bestows blessings upon a Jew despite his behavior – that brings him to do teshuvah. And this aligns with the general approach of the Baal Shem Tov of treating every Jew with “blessings”; when a person treats another Jew this way, Hashem treats him that way, too. (2) The verse states (at the end of sheini): “And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring…” (which forms the acronym Elul). The Alter Rebbe explains: “And Hashem…will circumcise” means the removal of the “thin skin” that remains after “you circumcise the foreskin of your heart”; though this will happen primarily when Moshiach comes, it happens for every Jew every day during davening.Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024

התוכן דבר טוב נכון ונחוץ ביותר שלאורחים שהגיעו או יגיעו לכאן – יהיו קביעות עתים לתורה, לכה"פ פעם ביום ופעם בלילה, ומה טוב – בענינים שהזמן גרמא (הן בנגלה והן בחסידות). ושיפעלו כן גם על ה"תושבים" הקבועים (שידעו שגם הם רק "אורחים" בעוה"ז, ועליהם להשתתף בשיעורים...). ואין צורך להאריך בגודל הענין, ומכיון ש"הקב"ה עוזרו" יש לכ"א היכולת לזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון; בודאי שעניני ה"אש"ל" של האורחים מסודרים, ואשרי חלקם של המתעסקים בזה, והרי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה". כדי שלא יהי' ענין של "קדירא דבי שותפי" כדאי שיהי' אחראי א' ע"ז ואליו יצורפו עוזרים; יש לעורר על ההתעסקות בחמשת המבצעים – תורה, תפילין, מזוזה, צדקה ו"בית מלא ספרים"; הנני לבקש מאלו שזכו והם "טאַנקיסטין" ועוסקים במבצעים אלו – שיגשו לגשת דולרים ע"מ לחלק דולר א' לצדקה לכל המסובים. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 Synopsis It is good, proper and necessary for the Orchim to have fixed times for Torah study, at least once by day and once by night – and especially to learn topics related to this time of year, in both Nigleh and Chassidus. This should also have an affect on the “residents” who live here (so they should know that they are merely “guests” in this world, and they, too, should participate in the learning), and there is no need to elaborate on the importance of the matter. Since “the Holy One, blessed be He, assists him,” everyone certainly has the ability to do so, and it depends only on one’s desire. Great is the merit of those taking care of the “Eshel” needs of the Orchim, for “Welcoming guests is greater than greeting the Shechinah.” And to ensure it doesn’t become “a pot belonging to partners,” there should be one person in charge, with others helping him. Additionally, to encourage the efforts in the five Mivtzaim – Torah, Tefillen, Mezuza, Tzedakah, and Bayis Malei Sefarim – I ask the “Tankistim” to come forward and receive dollars for tzedakah to distribute to everyone present.2 excerpts from sichah of 18 Elul 5734. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ענינו של ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן. וידוע הפירוש במ"ש "והימים האלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה ושנה, כאשר הם "נזכרים", אזי "ונעשים" עוה"פ כל ההמשכות וההשפעות שהיו באותו יום. הטעם שלא מצינו אצל רבותינו נשיאינו שהרעישו בענין זה – ע"ד שמצינו בנוגע לימי חודש אלול בכלל, ש"הם ימות החול ואינם יו"ט", ונתבאר בזה המשל ל"מלך בשדה", שדוקא בהמעמד ומצב כזה אז "רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו וכו'", ועד"ז בנוגע לחודש אלול, שהם ימות החול, שדוקא אז יכולים לפעול יותר מכאשר המלך "נמצא בעיר"; ידוע הפתגם ש"ח"י אלול מכניס חיות בכל העבודות של חודש אלול", הנרמזים בכל הר"ת של "אלול" – ג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח, תשובה וגאולה. ויה"ר שכך יהי' כפשוטו – אור וחיות בכל ענינים הרוחניים והגשמייים בבני חיי ומזוני, ועד לגאולה כפשוטה.ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 Synopsis Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe. As explained on the verse, “and these days are remembered and observed,” every year when this is “remembered,” the spiritual energy and effects that occurred on that day the first time occur again on that day every year. As for the fact that we don’t find that the Rebbe’im publicly observed Chai Elul as a Yom Tov – this is similar to fact that the days of the month of Elul “are ordinary weekdays and not Yom Tov” (despite being a time when the Thirteen Attributes of Mercy are revealed etc.). As the Alter Rebbe explains, it is like the parable of the “king in the field,” where it is specifically “in the field” that “whoever wishes is permitted to go out and greet him etc.”: although they are ordinary weekdays, it is specifically then that one can accomplish even more than when the king is “in the city.” “Chai Elul brings life into all the services of the month of Elul” – the services which are alluded to in the acronyms of “Elul” – including Torah, Avodah and Gemilus Chassadim, as well as Teshuvah and Geulah. And may it be Hashem’s will that this happen in the literal sense – that it bring light and life into everything, spiritually and physically, including children, life, and sustenance in abundance, and the Redemption in the literal sense.2 excerpts from sichah of 18 Elul 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 לע"נהרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"האיטקיןליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתו שיחיו

התוכן בתחלת שיעור שישי דפ' כי תבוא נאמר "יתן ה' את אויבך.. בשבעה דרכים ינוסו לפניך". "אויבך" קאי על היצה"ר. והעבודה ד"ינוסו לפניך", שישנה המציאות דיצה"ר אלא שמציאותו היא באופן ד"ינוסו לפניך", היא העבודה דאתכפיא. ולאח"ז באה העבודה דאתהפכא – שהיצה"ר נהפך לטוב. ועבודה זו שייכת לחודש אלול שע"ז קאי מ"ש "ובכתה את אבי'.. ירח ימים" כו' – בכי' של שמחה מצד היציאה מן השבי וכו' [ע"ד הדמעות של שמחה של רבי עקיבא כו']. וע"י עבודה זו ברוחניות פועלים הענין ד"בשבעה דרכים ינוסו מפניך" כפשוטו! ועד כמ"ש בפסוקים שלאח"ז: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – שמתהפכים לטוב. וזה קשור לענין שהזמ"ג: ישנם כאלו שטוענים שכעת כשיש "שלום" ניתן כבר לישון בשקט וכו' – הנה בימים האחרונים נוסף עוד יותר בהתגרותן של המלכיות אלו באלו, ולכן צריכים היהודים ללכת בתוקף של ה' – "וראו כל עמים הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – ועי"ז "ויראו ממך" (ללא צורך להשתמש בנשק שבידם בפועל)!משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024 Synopsis It says at the beginning of Shishi of Parashas Ki Savo: “Hashem will cause your enemies...[to] flee from you in seven ways.” In spiritual terms, “your enemies” means the yetzer hara; the task of causing it to “flee from you” (meaning it continues to exist, but it flees) is the service of iskafya. Afterwards comes the service of ishapcha – where the yetzer hara is transformed into good. And this service relates to the month of Elul, which is alluded to in the verse “And she shall weep for her father... for a full month…” – tears of joy upon being released from captivity (similar to Rabbi Akiva’s tears of joy). And this spiritual service causes our enemies to “to flee from you in seven ways” in the literal sense, and to the point, as it says in the subsequent verses, that “all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you” – fear in the sense of respect, meaning they are transformed into helpers. Some people think that now that there’s “peace” we can already sleep quietly, etc. but recently we’ve seen how the conflict between nations has increased, and therefore the Jewish people need to go with the strength of Hashem – “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you” – and as a result, “they will fear you” (without the need to actually use weapons).Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024

התוכן ידוע שיסוד ישיבת תו"ת בא ע"י הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר לאביו לייסד הישיבה, אע"פ שבאותו זמן הי' אביו הנשיא, ונשיא יש רק א', ובפרט נשיא חב"ד. והרי חב"ד קשור בפשטות עם לימוד התורה (התייסדות הישיבה) שצ"ל בו חכמה בינה דעת. יום ההתייסדות של הישיבה, ט"ו אלול, הוא יום השלישי מי"ג אלול – יום הנישואין של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" שזה נפעל ע"י יסוד הישיבה, שתפקידם של התמימים הוא להיות "נרות להאיר" – שגם התלמידים ומושפעים שלהם עצמם יהיו "נרות להאיר", ובנוסח אחר: שכ"א מהם יעשה מד' אמותיו ומביתו הפרטי מעין ישיבת תו"ת; מכיון שכל נשיא הוא ממלא מקומו של הנשיא שלפניו, נמצא שבדורנו ישנם בגלוי כל השמונה דורות של נשיאי חב"ד, ושומעים תורה מכ"א מהם. ע"ד הסיפור הידוע אודות שבעת התורות ששמעו מהבעש"ט בג"ע, וכאשר כ"א מאתנו לומד וחוזר תורה שנאמרה בג"ע, הרי כיון שעי"ז "שפתותיו דובבות...", ובנדו"ד בג"ע – ה"ז בבחי' "עולמך תראה בחייך", בעוה"ז הגשמי. ועוד.ג' חלקים משיחת ט"ו אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 Synopsis We know that Tomchei Temimim was established upon the suggestion of my father-in-law the Rebbe to his father, even though his father was the Nasi at the time, and there is only one Nasi at a time, especially in Chabad, and “Chabad” (embodied in the establishment of the yeshiva) involves Chochmah, Binah and Daas. The yeshiva was founded on 15 Elul, the third day from 13 Elul, the wedding anniversary of my father-in-law, the Rebbe; the verse states “…on the third day He will set us up, and we will live before Him,” and this is achieved by the founding of Tomchei Temimim, whose students’ role is to be “shining lights,” such that those whom they influence also become shining lights themselves. In other words: every one of them should make his four cubits and his personal home resemble Tomchei Temimim. Since every Nasi is the successor of the Nasi before him, it emerges that in our generation we have the revelation of all eight generations of Nesi’im, and we receive Torah teachings from them all, like the well-known story about the seven teachings heard from the Baal Shem Tov in Gan Eden. When every one of us learns and repeats the words of Torah said in Gan Eden, which causes “his lips to move” in Gan Eden – this is akin to “seeing your World in your lifetime” in this physical world.3 excerpts from sichah of 15 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏

התוכן המלך הוא החיות של כל המדינה, ולכן שלימות המלוכה הוא כאשר מקבלים את המלכות ברצון, "תמליכוני עליכם", שהזמן לזה הוא ר"ה. ומכיון אשר ח"י אלול הוא הרי ההשלמה של חודש תשרי ור"ה של שנה שעברה וחודש ההכנה לר"ה הבעל"ט, ואנו גם נמצאים בתקופה בלתי רגילה וכו' – יש לעורר ע"ד ההשתדלות להכין את ה"מדינה", כל העולם כולו, שיהי' "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". וזה מתחיל מילדים הקטנים, "הבל שאין בו חטא", וכמדובר בארוכה גודל ההכרח לעשות מעל הכחות שכל ילד יהודי יקבל בפועל חינוך עפ"י התורה, ויש לנצל את הימים מח"י אלול עד ראש השנה שלא יהי' ילד יהודי א' שלא ידברו עם הוריו וכד' שיקבל חינוך הכשר. ובפשטות: הנקודה, המטרה והתכלית של כל ההתוועדות היא – לזעזע את כל הנמצאים כאן והשומעים את הדברים ללכת לחפש אולי יש עוד ילד/ה שעדיין לא הולך/ת למוסד חינוך עפ"י תורה ולתקן את הדבר.משיחת ח"י אלול ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024 Synopsis Because the king is the life of the entire country, true kingship exists only when “the people willingly accept His kingship over them” – “You shall crown Me over you,” which occurs on Rosh Hashanah. Being that Chai Elul is the time to make up for the month of Tishrei and Rosh Hashanah of the previous year, and Elul in general is the month of preparation for the coming Rosh Hashana, and being that we find ourselves in unusual times etc. – effort must be made to prepare the “country,” i.e., the entire world, to “willingly accept His kingship over them.” And it starts with the young children, “breath that is devoid of sin.” Therefore it is crucial to do everything in our power to ensure that every Jewish child receives a Jewish education according to the Torah, and the remaining days and hours from Chai Elul until Rosh Hashana should be used for this purpose. To put it in simple terms: The whole point, goal, and purpose of this entire farbrengen is to give a shake to everyone listening to go out and find every Jewish child and ensure that not one child remains whose parents aren’t spoken to about providing the child with a Jewish education, and if a child doesn’t yet receive a Jewish education, that should be fixed.Excerpt from sichah of 18 Elul 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024

התוכן א) י"ג אלול הוא יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובכל שנה ניתוסף אצלו עילוי בזה, ו"בתר רישא גופא אזיל". ב) איתא בשו"ע אדה"ז "שחכמים הראשונים תקנו בזמן שבהמ"ק הי' קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל.. ומי"ד באלול ואילך ידרשו בהלכות החג.. כדי להזכיר את העם וכו'". ומוסיף ש"תקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב הבית וכו'". וזה מתאים עם הפתגם ש"לפני נשמות גבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל" מצד היותם קשורים עם עצמו"ה וכו'. ואע"פ שאלו הם דרגות גבוהות אבל זה שייך גם לכאו"א מישראל וכו'. והמעשה הוא העיקר: יש לעורר אודות הלימוד בהלכות החג, וכן להשתדל לספק לכאו"א את צרכי החג, וכמו"כ את צרכי החג דר"ה עפמ"ש בנוגע לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר לא נכון לו".ב' חלקים מהתוועדות יום ד' פ' תבוא, י"ג אור לי"ד אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 Synopsis (1) 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe, the Nasi of our generation, something which gets stronger every year, and “the body follows the head.” (2) The Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch: “In the era of the Beis Hamikdash, the Sages of the early generations ordained that communal lecturers begin publicly expounding the laws of the festivals 30 days before the festival…from the fourteenth of Elul they should expound the laws of Sukkos…to remind the people etc.” And he adds, “This ordinance did not cease from the Jewish people even after the destruction of the Beis Hamikdash etc.” This aligns with the saying that “In the presence of the lofty souls like Rash”bi, the Beis Hamikdash was not destroyed at all” because they were connected to the Divine essence and core etc. Even though these are very lofty levels, this is relevant to every Jew. As a practical matter, a focus should be placed on studying the laws of the holiday, as well as providing everyone with their holiday needs, as well as the holiday needs for Rosh Hashana (as it says regarding Rosh Hashana, “…Go, eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to whoever has nothing prepared…”Two excerpts from farbrengen of Wednesday, Parashas Ki Savo, night of 14 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

התוכן יום א' בשבוע קשור עם פ' ביכורים [שבתחילת פ' כי תבוא] שצ"ל "מראשית כל פרי האדמה". והענין: יום א' בשבוע קשור עם התחלת הבריאה, שהעיקר ו"ביכורים" של הבריאה הוא אדם הראשון. ובעבודה: כ"א מישראל צריך לעשות מכל דבר בעולם "ביכורים" לה'. והנה ב"ביכורים" נותנים לה' רק "מראשית ולא כל ראשית", אבל בנתינת הצדקה נותן האדם כל חיי נפשו לה'! אלא שנתינת הצדקה צ"ל בחביבות יתירה כאילו היא המצוה הראשונה שזכה לקיים בחייו! יום זה הוא גם יום "העשירי יהי' קודש" שבחודש אלול, שאלול קשור עם כללות עבודת האדם וכו' ואז נמצא "המלך בשדה". וההוראה: העבודה בחודש אלול בכל הענינים האמורים הוא באופן שמקשר עשר כחות נפשו עם הנקודה הפנימית (הראשון) שבנפש.משיחת יום א' דפ' כי תבוא, י' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 Synopsis The first day of the week is associated with the mitzvah of Bikkurim [at the beginning of Parashas Ki Savo], which are brought “from the first of all the fruit of the earth”: Sunday marks the beginning of creation, including the “Bikkurim” of creation – Adam Harishon. In terms of Divine service: A Jew must turn everything in the world into “Bikkurim” for Hashem. While it’s true that in the mitzvah of bikkurim one gives “from the first and not all the first,” whereas in the mitzvah of tzedakah one gives his entire soul to Hashem (by giving away money that he earned with his very life, and which he could use to purchase his needs) – even the mitzvah of tzedakah must be done in a manner of Bikkurim – as though it is the first mitzvah one merits to fulfill in their life. Today is also the tenth day – “the tenth shall be holy” – of the month of Elul. The lesson is that the service of the month of Elul must be done in a way that connects the ten faculties of the soul to the inner core (“first”) of the soul.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Savo, 11 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן נוסף על השייכות בין האיש לאשה שנפעלת ע"י ענין ה"קידושין", הנה "קידושין" הוא ע"ש שעי"ז "אסר לה אכולא עלמא כהקדש", וזה נפעל ע"י "שלשה דרכים – בכסף בשטר וביאה". קנין "כסף" – הו"ע חיצוני שיכולה לקנות בזה חיות נפשה, וכן "שטר" – לא צ"ל אפי' שוה כסף, אלא מספיק שכתוב בו כמה מילים וכו'. אבל "ביאה" ענינה שייכות פנימית. והנה מכיון שהתורה קודם שירדה למטה היתה למעלה, מובן שכל ענינים אלו קיימים גם ברוחניות, והיינו, ב"קידושין ונישואין" שבין ה', ה"בעל", ובנ"י, ה"אשה", ב"יום חתונתו זו מ"ת": יהודי צריך להסתכל "אכולא עלמא" כדבר שאסור לו "כהקדש" (אא"כ מברך ע"ז). ובפרטיות ישנם "ג' דרכים" איך נוצר הקשר בין ה' ובנ"י: רוב המצוות האדם עושה בנכסיו (עניניו החיצוניים) – "כסף". מצוות שהאדם עושה בכוחות הנפש, ובעיקר כח החכמה שבו – לימוד התורה שנק' "שטר". ומצוות שבגופו (שאא"פ לעשותם ע"י שליח) – "ביאה". וכיון שקבלת התורה צ"ל בכל יום "כחדשים", שבכל יום מתחדש הענין ד"האשה נקנית", צריך כאו"א, ובפרט תלמידי הישיבה, להחליט מחדש שה"עלמא" אסור לו כהקדש, והעסק שלו הוא רק בא' מג' דברים הנ"ל. משיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז ה'תשכ"ג, תלמידי ישיבת "נר ישראל" בטאָראָנטאָ, קאַנאַדא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024 Synopsis When a man marries a woman, “he makes her forbidden to the rest of the world like hekdesh,” and this is effected in “three ways – with money, with a document, and with relations.” “Money” is something external, which one can use to purchase his needs; similarly, “a document” merely needs to have some words written on it. But “relations” is an inner connection. Since the Torah comes from above, it is understood that all these concepts exist spiritually as well, namely, in the “kiddushin” between Hashem and the Jewish people “‘On his wedding day’ – this refers to the giving of the Torah”: A Jew must view “the rest of the world” as something forbidden to him “like hekdesh (i.e., he may use it only when it involves a bracha etc.). Specifically, there are “three ways” by which the bond between Hashem and the Jewish people is forged: Most mitzvos are performed with a person’s property (the external aspects of his life) – “money.” Then there are mitzvos performed with the faculties of his soul, primarily his chochmah – Torah study, which is called a “document.” Then there are mitzvos performed with the body (which cannot be done through a shliach), which are akin to “relations.” Since the Torah must be received every day “like new,” meaning that this kiddushin must take place every day – therefore, a person, and especially a yeshiva student, must resolve every day anew that “the world” is forbidden to him like hekdesh, and that his involvement in it will be only through one of these three ways.Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Chukas, 3 Tammuz 5723, to students of the Ner Yisroel yeshiva of Toronto, Canada For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024

התוכן בדיני גט [שבחמישי דפ' כי תצא] מצינו ב' קצוות 1) לדעת ב"ש, וי"א שהלכה כב"ש, אפי' "הקדיחה תבשילו" אסור לגרשה (אא"כ מצא בה ערות דבר), ואף לדעת ב"ה שמותר לגרשה אם הקדיחה תבשילו מוסיפים שבפועל "לא ימהר לגרשה" [ומובן ההשתדלות לקיום הנישואין, כדי שהברכה בנישואיהם ("בני עדי עד") לא תהי' לבטלה וכו']. 2) אם גירשה בפועל - "מה שעבד - עבד" ואין עליו שום מצוה להחזיר אותה וכו'. וההוראה: 1) כאשר א' התחיל בהשג"פ שליחות מסויימת בהפצת היהדות, ויש לו קשיים בזה, והעבודה "לא מצא חן בעיניו", ו"הקדיחה תבשילו" - הוא לא מצליח וכו' - "אסור לגרשה" - אסור לעזוב את השליחות! ועכ"פ "לא ימהר לגרשה", כי בכחו, אם ישתדל באמת, להתגבר על הקשיים, ויתברר לו שהם רק נסיונות ובאמת אין בהם ממש. 2) אם בפועל כן הי' "גירושין", הנה "מה שעבד - עבד", הגירושין הם בתוקף, ובמילא חייב ["להנשא שנית":] להמשיך בשליחות חדשה ולנצל בה את כל כחותיו, ועי"ז מתכפר גם על מה שמעל בשליחותו הראשונה.משיחת כ' מנחם- אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024 Synopsis In the laws of gittin (based on Chamishi of Parashas Ki Seitzei) we find two opposite extremes: (1) According to Beis Shammai (and some say the halacha here follows Beis Shammai), it is forbidden for a man to divorce his wife unless he “found unseemly conduct in her); even according to Beis Hillel who holds that one may divorce his wife even if “she burned his dish,” still, “he should not rush to divorce her” (effort should be made to keep the marriage intact so that the blessing made at their wedding (“an everlasting edifice”) won’t be in vain etc.). (2) If he did divorce her, “what he did is done,” and he has no mitzvah to remarry her. The lesson is: (1) When by Hashgacha Pratis someone has begun a certain shlichus in spreading Yiddishkeit, and he finds it difficult – “she did not find favor in his eyes”; “she burnt his dish,” i.e. he hasn’t found success – still “it is forbidden to divorce her” – he may not abandon the shlichus. At the very least, “he should not rush to divorce her” because it is within his ability, if he truly tries, to overcome the difficulties, and then he will find that they were only a test without any substance. (2) If it happened that he did “divorce” it, then “what he did is done,” and now, since “It is not good for man to be alone,” he is obligated to find a new shlichus and utilize all his potential – and in this way he will also atone for betraying his first shlichus.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024

התוכן א) ספר יד החזקה להרמב"ם קשור עם הגאולה העתידה שכן סיומו וחותמו הוא בהלכות הקשורות עם מלך המשיח. ב) בשיעור רמב"ם היומי נאמר: "מזבח שנפגם נפסלו כל הקדשים שהיו שם שחוטין במקדש שעדיין לא נזרק דמם שהרי אין שם מזבח לזרוק עליו וכו'" (דכשם שקרבנות, והכהנים המקריבים אותן, צ"ל באופן של תמימות, כמו"כ צריך גם המזבח להיות שלם, וכאשר נפגם המזבח נפסלו הקרבנות), אבל "קדשים חיים שהיו שם.. לא נפסלו.. שאין בעלי חיים נדחין". ההוראה הנפלאה: כאו"א מישראל הוא בבחי' "בעלי חיים" כיון שקשור עם ה' מקור החיים, וזה מתבטא בפועל ע"י קיום התורה "תורת חיים" וקיום המצוות עליהם נאמר "וחי בהם" - וכין שכן הרי בכל מצב, גם כאשר המזבח פגום וכו', "אינו נדחה"!משיחת צום גדלי' ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 Synopsis (1) The connection between the coming of Moshiach and the Rambam’s Yad Hachazakah – which concludes with the halachos pertaining to Moshiach. (2) Today’s Rambam states: “When a mizbeach became damaged, all of the kodashim in the Sanctuary that had been slaughtered, but whose blood had not been cast on the mizbeach, are disqualified, for there is no mizbeach on which to cast the blood” (i.e., just as the korbanos and the kohanim must be without blemish, so must the mizbeach be without blemish). However, “kodashim that were alive…are not disqualified…for living animals are not disqualified.” This teaches us a wondrous lesson: Every Jew is “alive” by virtue of his connection to Hashem, the Source of Life – and this is expressed practically by his keeping the Torah of life and the mitzvos, of which it says, “and live by them.” And because he is alive, in every situation, even if the mizbeach is damaged, “he is not disqualified.”Excerpt from sichah of Tzom Gedalia 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבויםלע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

התוכן ההוראה ממ"ש [בשלישי דפ' כי תצא] "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך וגו'": כשיהודי עובר לעבודה חדשה, "בית חדש", הנה כדי להיות בטוח שיוכל לעמוד מול הנסיונות בעבודה החדשה ושלא "יפול הנופל", עליו להעמיד לעצמו "מעקה" של "עשר טפחים" – להגדיר א"ע באופן חדש בכל עשר כחות נפשו. ועפמ"ש בגמ' עה"פ "ובנית ביתך" 1) זה גמרא 2) מעשים טובים 3) דרוש וקבל שכר, נמצא ד"עשיית מעקה" וזהירות זו צ"ל (לא רק כשהעבודה חדשה היא בעניני חול, אלא) אפי' במי שלומד תורה ע"מ להבין ולהשיג (גמרא), כדי לשמור שהשכל לא יוביל אותו בדרך עקלתון עד ש"יפול הנופל". ואפי' כשעוסק ב"מעשים טובים". ואפי' מי שלומד תורה באופן של "דרוש וקבל שכר" לעת"ל, דרגא הכי נעלית, צריך גם את "עשיית המעקה" והזהירות לשמור על כל עשר כחות נפשו! וזה שמברכים על עשיית מעקה מוכיח שדבר ברור שיש לכ"א הכח לזה כו'.משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024 Synopsis The verse states (in shelishi of Parashas Ki Seitzei), “When you build a new house, you shall make a guardrail for your roof…”: When a Jew moves takes on a new service (“a new house”), he must put up a “guardrail” to protect himself, so that he will be able to withstand the challenges of his new mission (“so that the one who falls will not fall”). And the guardrail must be ten tefachim high – protecting all ten faculties of the soul. The Gemara offers three interpretations of the verse “…you shall build your house”: (1) it refers to studying Gemara; (2) it refers to good deeds; (3) it means “expounding [upon Torah] and receiving reward.” Accordingly, a guardrail is necessary not only when the “new house” is in the mundane realm; rather, even when someone begins to study Gemara (learning to understand and grasp), he must put up a guardrail to ensure that his intellect doesn’t lead him astray, and similarly when it comes to good deeds. Moreover, even someone who learns Torah on the highest level “expounding and receiving reward” in the future (i.e., he isn’t concerned with what he gains from it now) – he, too, needs a guardrail to protect all ten faculties of his soul. And the fact that we are obligated to make a bracha upon putting up the guardrail indicates that one obviously has the power to do it etc.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024

התוכן א) תוכן המזמור לדוד ה' אורי וגו' שאומרים בחודש אלול: ה' מאיר ("אורי") את חיי היום-יום של כל יהודי, ומושיע לו ("ישעי") וכו' עד לסיום המזמור "קוה אל ה'" ‏–‏ הבטחון בה'. ב) הוראה ממ"ש בשני דפ' כי תצא בענין אהבת ישראל: "לא תראה את שור אחיך גו' נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", ועוד יותר: אפי' "אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו" מ"מ אסור להתעלם ולהמנע מלעזור לו! ועד"ז ברוחניות הענינים: אי אפשר להתעלם מאף יהודי ש"נאבד" לו משהו בהנהגתו עפ"י תומ"צ, ואפי' מיהודי ש"לא קרוב .. ולא ידעתו", עד ש"מחזירים" לו א"ז וכו'.ב' חלקים משיחת יום ב' פ' תצא, ד' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024 Synopsis (1) During the month of Elul we recite L’dovid Hashem Ori, which expresses how Hashem illuminates (“ori”) the daily life of every Jew, and how Hashem saves him and helps him (“my salvation”), and then it concludes with the trust in Hashem (“Put your hope in Hashem”). (2) A lesson for Ahavas Yisroel from Sheini of Parashas Ki Seitzei: The verse says, “You shall not see your brother’s ox or sheep straying and ignore them; you shall return them to your brother.” Even if “your brother is not close to you or if you do not know him…” nevertheless it is forbidden to hide and refrain from helping him. Similarly in the spiritual sense: One cannot hide from any Jew who has “lost” something in terms of keeping Torah and mitzvos; even if “he is not close to you…or if you do not know him…” you must “return it” to him etc.2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Ki Seitzei, 4 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024

התוכן מעלת חודש אלול נתבאר ע"י אדה"ז "עפ"י משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו וכו'". משל זה מובן גם לילדים, שכן כשיאמרו לכם שמלך המדינה נמצא בשדה וניתן להגיש אליו בקשות והוא ישמח למלאותם וכו', בודאי שכ"א מכם יעזוב כל עניניו וירוץ למלך! אומרת "תורת אמת" שכ"ה המציאות בהנהגת ה' בחודש אלול! ואע"פ שלא רואים א"ז בעיני בשר, הרי אדרבה‏ – ‏מכיון שהסיבה שלא רואים א"ז היא גדלות המלך, הרי זה, שמ"מ מקבלו בסבר פנים יפות, מעורר אצלו עוד יותר האהבה אליו, ומקבל ע"ע החלטות טובות להתנהג כרצונו וכו'.‏משיחת בדר"ח אלול ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 Synopsis The special quality of the month of Elul is expressed by the Alter Rebbe with the parable of a king who goes out to the field where anyone can greet him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., after which the people follow him to the city etc. This parable can be understood by children: certainly, when they are told that the king of the country is in the field and that they can go to him and ask for whatever they need, and that he will happily fulfill it etc. – they will put everything aside and run to the king. The Torah of Truth tells us that this is what Hashem does in the month of Elul. And although we don’t see it with our physical eyes – that is only because of how lofty the King is – a fact which awakens their love for the King even more, and motivates them to resolve to behave as Hashem wants etc.Excerpt from sichah of second day of Rosh Chodesh Elul 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן העולם נק' "דירה (לו ית')" ו"גן" ("באתי לגני"). "דירה", כפי שבנו וקישטו אותה כך היא נשארת, משא"כ ב"פרדס" (גן) גודלים אילנות, שעושים פירות, שלזה צריך טירחה יתירה. וזוהי מטרת מצב ה"ירידה" בעולם – שע"י עבודת האדם יתעלה העולם לשלימות נעלית יותר. וההוראה: כשיהודי טוען שמספיק לו שיעור בתורה וקיום המצוות כפי המוכרח – בשביל מה עליו לטרוח יותר?! אומרים לו שהוא נמצא בעולם שהוא "פרדס" – אין להסתפק במעמדו ומצבו הקודם אלא עליו לעלות בקודש. וכן בנוגע לעבודתו עם הזולת: כשטוען שמספיק לו להתעסק עם "תבואה" הגודלת לנ"ב יום – הוא יתעסק עם הזולת במשך נ"ב יום ורוצה לראות כבר אז פירות מעבודתו, ויותר אינו רוצה לטרוח .. אומרים לו: תפקידך בעולם, ב"פרדס", הוא להיות "האדם עץ השדה" [כמ"ש בפ' שופטים] – אילנות שעושים פירות – לעשות מהזולת "פרי", שבו יש גרעינים וכו' שמהם יגדלו עוד אילנות וכו'. ואע"פ שלזה צריך להתייגע יותר ולא רואים הפירות מיד, אבל, לכן, פירות האילן חשובים הרבה יותר מתבואה!ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 Synopsis The world is called a “dwelling” for Hashem, as well as a “garden” (“I have come to My garden”). The difference is that whereas a dwelling remains essentially in the same state as when it was built, an orchard (garden) by definition must grow, and it requires great effort. And this is the purpose of man’s service in the world – to elevate it through his service to a higher state. The lesson is that if a Jew argues, I’ll keep mitzvos and learn Torah as I must, but why should I work harder than that? – the answer is that he’s in an orchard, so he can’t leave things in their original state. Rather, he must elevate the world around him and ascend in holiness. Similarly, when it comes to working with others: One may argue that he wants to work only with “grain,” which grows quickly and requires less effort than fruit-trees, but “Man is a tree of the field” (as it says in Parashas Shoftim) – his job is to make fruit-bearing trees – to turn another person into a tree that bears fruits of its own, and those fruits in turn contain seeds that will grow into even more trees etc. And although it requires more work, and you don’t see the fruits right away, the result is fruits that are much more valuable than grain.Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בתחלת פי"א מהל' מלכים מביא הרמב"ם ג' ראיות מן התורה על ביאת המשיח. הראי' השלישית היא: "אף בערי מקלט הוא אומר [כמ"ש בחמישי דפ' שופטים] ואם ירחיב ה"א את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו', ומעולם לא הי' דבר זה וכו'". ביאור הטעם שהרמב"ם מביא ראי' זו בהלכה בפ"ע ולא בהלכה שלפנ"ז ביחד עם ב' ראיות הראשונות: ענין זה, שלעת"ל יצטרכו (עוד) ערי מקלט להורגי נפש בשגגה, היא גם ראי' למ"ש בהלכה שלאח"ז שבימות המשיח "עולם כמנהגו נוהג" שלכן משיח לא צריך לעשות אותות ומופתים ולחדש דברים וכו'. אלא מכיון שיש לומר שהצורך בערי מקלט לעת"ל הוא עבור הורגי נפש בשגגה בזמן הזה, וכוונת הפסוק היא שכאשר קיני קניזי וקדמוני יצטרפו לא"י יוסיפו שם ג' ערי מקלט עבור הורגי נפש בשגגה שם בזמן הזה, ולכן לא מביא הרמב"ם שם ראי' זו בפירוש (מפסוק בתורה) אלא את הראי' מבן-כוזיבא וכו'. אבל כיון שמסתבר שהצורך בערי מקלט לעת"ל אינו עבור הורגי נפש בשגגה בזה"ז – כי א"כ מדוע יש צורך להוסיף לעת"ל עוד ג' ערי מקלט בקיני קניזי וקדמוני, הרי גם בזמן ביהמ"ק גרו שם בנ"י והשתמשו בהשש ערי מקלט שבא"י?! – אלא עבור הורגי נפש בשגגה לעת"ל, ולכן מביא הרמב"ם הראי' (לביאת המשיח) מערי מקלט בהלכה בפ"ע, כי עכ"פ אפשר להביא ראי' מזה גם למ"ש בהלכה שלאח"ז.ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בלק, שבעה עשר בתמוז (נדחה) ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2024 Synopsis At the beginning of Chapter 11 of Hilchos Melachim, the Rambam brings three proofs from Chumash for the coming of Moshiach, the third of which states: “Similarly, with regard to the cities of refuge, it says [in Chamishi of Parashas Shoftim], ‘When Hashem your G-d will expand your borders…you must add three more cities etc.’ This command was never fulfilled etc.” Why does the Rambam put this proof in its own halacha, instead of combining it in the same halacha as the first two proofs? The answer is as follows: the fact that cities of refuge (which are for people who kill unintentionally) will be needed in the future era, also serves as proof for what the Rambam says in the next halacha – that Moshiach won’t have to perform any miracles and wonders because the world will continue to follow its orindary course. Now, the Rambam doesn’t explicitly cite this verse as proof that the world will follow its ordinary course, because it could also be explained that the cities of refuge in the future will be needed for people who killed unintentionally in the current era; therefore, he instead brings proof from the story of Ben Kuziva etc. Nevertheless, since on the other hand it stands to reason from the plain meaning of the verse that the cities of refuge at that time will be needed for unintentional killings committed in the future (because even when the Beis Hamikdash stood, Jews lived in the lands of the Keini, Kenizi, and Kadmoni, but relied on the cities of refuge within Eretz Yisrael proper) – therefore the Rambam brings this proof from the cities of refuge in its own halacha, to associate it with the following halacha, because it is at least a possible proof for his approach in the subsequent halacha that the world will continue to follow its ordinary course.Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Balak, 17 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2024

התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים "תמים תהי' עם ה' אלקיך" ‏–‏ שיש להתנהג עם ה' ב"תמימות" ללא התחכמויות וערמומיות, ובלי להתפעל מעצת היצר, וגודל ההבהלה וחילול ה' באמירת שקר (להורים ומלמדים וכו') בפנים של הקב"ה ש"נצב עליו .. ובוחן כליות ולב וכו'"! ["'ס'דאָך 'הנה ה' נצב עליו! לעבן דיר שטייט דער אויבערשטער! 'ובוחן כליות ולב', און ער קוקט זיך צו, אַז בשעת מ'פרעגט ביי דיר צו האָסטו נעכטן געגעסן פאַר וואַשן די הענט, וועסטו זאָגן ר"ל אַ ליגן?! . דו ביזט 'מעשה ידי להתפאר!', זאָלסט וויסן זיין אַז דער אויבערשטער ערוואַרט פון דיר און וויל פון דיר זאָלסט זיך אַזוי אויפפירן אַז דער אויבערשטער זאָל זיך קענען שיינען און באַרימען זיך מיט דיר. . האָסטו די חוצפה ר"ל מחלל זיין שם שמים פאַר דעם אויבערשטן'ס אויגן, בשעת דער אויבערשטער שטייט לעבן דיר?! ., מיט'ן אויבערשטן מאַכט מען ניט ר"ל קיין 'טריקס'!! . . ס'אָבער דאָ 'עין רואה ואוזן שומעת!", הנה ה' נצב עליו! . און בשעת מ'זאָגט אַ ליגן ‏–‏ זאָגט מען דאָס דעם אויבערשטער אין פנים אריין ר"ל!!!"].משיחת יום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג לילדים דמחנות קיץ יומיים, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2024 Synopsis It says in Revi’i of Parashas Shoftim, “You shall be wholehearted with Hashem your G-d” – one must act sincerely with Hashem, without any tricks and without listening to the arguments of the yetzer. To do an aveirah and then deny it is to lie right to Hashem’s face, Rachmana litzlan, because “Hashem stands over him…and searches his mind and heart” to see if, when asked if he ate yesterday before washing his hands, he will admit it, or Rachmana litzlan have the chutzpah to desecrate Hashem’s Name by denying it etc.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5743 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2024

התוכן מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת התפילה צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.]משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024 Synopsis It’s explained at length in Kuntres HaTefillah and elsewhere that davening must be prefaced by contemplation etc., and in essence, it’s an explicit halacha in Shulchan Aruch: “Before tefillah one should think about the exaltedness of Hashem and the lowliness of man.” Yet despite all this, people don’t give it proper attention. This contemplation must be done in such a way that it leaves a noticeable impression upon one’s davening, so that he feels like “a servant before his master. Ostensibly, the same obligation applies to all three tefillos; although you can argue that it leaves an impression for the whole day, and therefore it isn’t necessary for Mincha and Maariv – the truth is you can’t say that in this case, because the contemplation before davening isn’t just a preparation for davening, but an inherent component of davening itself. At any rate, for Shacharis, contemplation is certainly necessary. And to offer a defense for those who don’t do it, it can be said that when someone davens with a Minyan, his obligation is satisfied if someone else in the Minyan did the contemplation beforehand etc.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024

התוכן הביאור במנהג ש"תורה היא" שביום א' דר"ח אלול "תוקעין להתלמד" משא"כ החיוב לתקוע מתחיל ביום ב' דר"ח: עיקר ענין התשובה (התוכן דתקיעת שופר) הוא בחודש אלול, חודש התשובה, שמתחיל ביום בדר"ח ‏–‏ א' אלול, ולאידך: כללות ענין התשובה הוא על "מפני חטאינו גלינו מארצנו" שבחודש אב שלפנ"ז, וכן יש בחודש אב את הענין ד"והפכתי אבלם לששון" ‏–‏ העבודה עם הלעו"ז וכו', ולכן ההכנה לתשובה שבחודש אלול היא, ה"תוקעין להתלמד" והתשובה על ה"מפני חטאינו" והעבודה עם הלעו"ז, כמו שזה ביום השלושים של חודש אב שהוא יום א' דר"ח אלול.משיחת אור לא' דר"ח אלול ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 Synopsis The custom is that on the first day of Rosh Chodesh Elul, “one blows for practice,” whereas the obligation to blow shofar begins on the second day of Rosh Chodesh. The reason is: the main time for teshuvah is during the month of Elul, which begins on the second day of Rosh Chodesh. On the other hand, the reason we need teshuvah in the first place is the fact that “Because of our sins, we were exiled from out land,” which is connected to the month of Av. At the same time, in the month of Av we find an aspect of “transforming their mourning into gladness,” which is the service of transforming unholiness. Therefore, the way to prepare for the teshuvah of the month of Elul is the “blowing for practice,” the teshuvah and transforming unholiness, in the manner of the thirtieth day of the month of Av, which is the first day of Rosh Chodesh Elul.Excerpt from sichah of the first night of Rosh Chodesh Elul 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": ענינו של השופט הוא לתת הוראות כיצד לנהוג והשופטים ממנים שוטרים להשגיח ע"ז. וכ"ה בנוגע לכל בית יהודי פרטי, שכל ראש משפחה הוא בדוגמת ה"שופט וה"שוטר" ביחס להנהגת בני-ביתו. ועד"ז בנוגע לכל ילד יהודי, שהוא צ"ל ה"שופט" וה"שוטר" בנוגע להנהגתו הפרטית ובנוגע לחדרו הפרטי שבו נמצאים הספרים שלו וקופת צדקה, שהכל יהי' מונח בסדר הראוי, כמו שצ"ל בימי החול וכמו שצ"ל ביום השבת. וצריכים להעמיד "שופטים" ו"שוטרים" "בכל שעריך"‏ – ‏העינים, אזנים, הפה וכיו"ב‏ – ‏שדרכם יכנסו ויצאו רק ענינים הקשורים עם תומ"צ. וכ"ז מחזק את הקשר לאבינו שבשמים. וכך נעשה חדרו הפרטי של כל ילד יהודי "מקדש מעט", שהקב"ה יהי' בו ה"שכן", ועוד יותר‏ – ‏הבעה"ב, ומובן ש"שכן" ו"בעה"ב" כזה מביא אתו מתנות טובות לאלו הנמצאים בחדר... [ועוד].ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' שופטים, כ"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024 Synopsis Parashas Shoftim begins: “You shall set up judges and officers for yourself in all your gates…”: the role of a judge is to show the people how to behave, and the judges appoint officers to keep order in the city etc. The same applies to every Jewish house, where the head of the family is like a “judge” and “officer” with regards to his family’s conduct. Similarly, every Jewish child must be a “judge” and “officer” over his own behavior and over his own room, making sure everything in his room, his sefarim and his tzedakah box etc., are arranged in an orderly fashion (for example, the tzedakah box should be high up on Shabbos so he doesn’t touch it). And these “judges” and “officers” must be set up in “all your gates” – the “gates” being the eyes, ears, and mouth – making sure that only matters of Torah and mitzvos enter and exit through them. All this strengthens their connection to our Father in heaven, and in this fashion, every Jewish child’s room becomes a “Minor Mikdash,” and Hashem becomes his “Neighbor,” and moreover Hashem becomes the “Owner,” and obviously a “Neighbor” and “Owner” like that brings good gifts….2 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Shoftim, 28 Menachem-Av 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024

התוכן בתניא באגה"ק סי' ז' מדובר ע"ד הענין ד"מצוה דהוי זהיר בי' טפי". דאע"פ שכל יהודי מחוייב לקיים את כל מצוות התורה, וכמ"ש "אנכי ה' אלקיך וגו'", שהקב"ה פנה כביכול לכאו"א בפ"ע ואומר לו "אנכי ה' אלקיך וגו'", ועד"ז כל המצוות, מ"מ, יש לכאו"א מצוה מיוחדת שבה "זהיר טפי". ובלשונו של אדה"ז: "ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצוות מ"מ לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצוות". לדוגמא: החיוב לדאוג שגם הזולת יעסוק בתומ"צ הוא על כאו"א, אבל בנוגע להמרא דאתרא ה"ז "מצוה דהוי זהיר בי' טפי". בהגהות אאמו"ר על גליון ספר התניא שלו, מבאר ג' הלשונות "להעדפה וזהירות וזריזות" עפ"י קבלה. ובאותיות פשוטות: העדפה: שהאדם מתמסר בעשיית המצוה בלב ונפש, תנועת האהבה והחסד – קו הימין. זהירות: זהירות בקיום מל"ת, תנועת הגבורה והדין – קו השמאל. זריזות: ההחלטה שיש לקיים מ"ע או להזהר במל"ת באה מיד כמו שהיא לידי פועל – קו האמצעי, שלא משתנה בין קצה העליון לקצה התחתון.משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024 Synopsis Siman 7 of Iggeres Hakodesh discusses the idea of “the mitzvah in which one is especially vigilant.” Meaning, although Every Jew is obligated to keep all the mitzvos, nevertheless, everyone has a special mitzvah in which he is especially vigilant. As the Alter Rebbe writes, “And although every Jewish soul needs to be reincarnated in order to fulfill all 613 mitzvos, nevertheless this [heightened attention focused on a particular mitzvah] is necessary only for the sake of an additional increase, vigilance and zeal, with greater magnitude and greater vigor, doubled and redoubled above and beyond his vigilance in other mitzvos.” For example, while everyone is obligated to see to it that others engage in Torah and mitzvos, for a Rav, it’s a “mitzvah in which he must be especially vigilant.” In my father’s notes on the margins of his Tanya, he explains these three expressions, “increase, vigilance and zeal” according to Kabalah. In simple terms: “Increase” means one devotes himself to doing the mitzvah with his heart and soul; this comes from the attribute of love and kindness, the “right line.” “Vigilance” means fulfilling the negative mitzvos by refraining from what is forbidden; this comes from the attribute of severity and judgment, the “left line”. And “zeal” means that as soon as one decides to do a mitzvah, he incorporates it immediately into practice; this comes from the attribute of the “middle line,” which runs directly and unchanged from top to bottom.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024

התוכן שיעור היומי בספר המצוות (וברמב"ם) עוסק בדיני קרבנות, ושם נאמר שקרבנות חייבים להיות "תמימים" (לא בעלי-מומין) ו"מובחרים". וההוראה: 1) גם כאשר עוסקים בענינים קדושים יש להקפיד שלא יהי' מעורב בזה שמץ של דבר איסור ח"ו (לדוגמא: גם כשמברכים על דבר מאכל יש לברר לפנ"ז את כשרותו). 2) כל דבר מצוה שהאדם עושה צריך לעשותו מן המובחר והחשוב שבנכסיו (לדוגמא: נתינת הצדקה צ"ל מן המובחר והמשובח) ומן המובחר והחשוב שבכוחותיו (לדוגמא: לעסוק בעניני יהדות מיד בתחלת היום כאשר כוחותיו הם במצב "מובחר"). וכ"ז יזרז בנין ביהמ"ק והקרבת הקרבנות.משיחת יום ב', ה' תשרי ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 Synopsis Today’s Sefer Hamitzvos (and Rambam) discusses how korbanos must be “whole” (unblemished) and “the choicest” (from the best one has). The lesson is: (1) Even when doing something holy, one must make sure nothing unholy gets mixed into it (e.g., when making a bracha before eating, one must also first make sure he isn’t eating anything not kosher); (2) a mitzvah must be done with “the choicest” – the best of what one has (for example, giving the best of his food to the poor) and the best of his ability (for example, devoting the morning, when one’s strength is renewed and fresh, to Hashem). This will hasten the coming of Moshiach when we will bring the korbanos in the Beis Hamikash.Excerpt from sichah of Monday, 5 Tishrei 5745, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

התוכן 1) למרות שדובר כמ"פ שאין שום ענין להסתכל ללא הרף על איש פלוני וכו', ועאכו"כ בעת התפילה שעפ"י שו"ע צ"ל ההתבוננות ב"דע לפני מי אתה עומד" וכו' – לא הועילו הדברים, ואדרבה. ולכן: מכאן ולהבא או שזקני החסידם וכיו"ב ידאגו לתיקון הדבר, ואם לא, לא תהי' לי ברירה אלא לעשות זאת בעצמי וכו'... 2) מבואר בכ"מ אודות הפעולה שנפעלת באדם ע"י הראי' והסתכלות, הן לטוב והן למוטב, וזה חשוב במיוחד בנוגע לילדי ישראל בגיל החינוך. ולכן יש להשתדל שהצעצועים שנותנים לתינוק בדמות בעלי-חיים, ועד"ז בציורים שמראים לילדים כדי להקל עליהם הלימודים ובחוברות שלהם וכו' – יהיו הבעלי-חיים – טהורים. וזה נוגע ביותר כאשר מתכוננים לקיום היעוד דלעת"ל "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שיש להשתדל שכבר עכשיו תהי' ההנהגה מעין זה ולפעול בכ"מ האפשרי שישתמשו רק בציורים טהורים, ועוד יותר – קדושים. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 Synopsis (1) Though it’s been mentioned many times that one shouldn’t stare incessantly at a certain person, especially during davening when one must contemplate Hashem’s greatness and “Know before Whom you stand” etc. – it hasn’t helped, and quite the opposite. Therefore: from now on, either the elder Chassidim and the like will take care of the matter, or else I will have no choice but to do it myself… (2) It’s discussed in several places that a person is affected by what they see, and this is especially important when it comes to children. Therefore, effort should be made that when toys and children’s educational books and the like use pictures of animals, they should be kosher animals. Especially nowadays, when we are preparing for the coming of Moshiach, when “I will remove the spirit of impurity from the earth”: to prepare for that time of purity, it is important wherever possible to use only pure images, and moreover, holy ones.Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marchesvan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ישנם "ליצני הדור" המלעיגים ממצות מזוזה ועל מה שמפרסמים שעי"ז שומר ה' על הבית ומה שבתוכו וכו'. יש לזכור מ"ש בהתחלת שו"ע "אל יבוש מן המלעיגים"! מפורש בשו"ע "מ"ע לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו וכו'". ואיתא בגמ' סנהדרין "רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת"! זה שיהודי הזה שכח כ"ז – מובן, כי (לפחות) מזוזה א' שלו פסולה! ויש לבדוק גם התפילין שלו, ובמילא חסר אצלו ב"שיעבוד הלב והמוח", אבל על אלו שאליהם בא בטענות - קשה: מדוע "מתבלבלים"?! הרי מפורש בשו"ע "אל יבוש מן המלעיגים", ועוד: מדוע שכחו הם מה שמפורש בגמ' ובשו"ע הנ"ל בגודל ענינה של מזוזה?!משיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 Synopsis There are “mockers of the generation” who mock the mitzvah of mezuzah and the idea that through mezuzah, Hashem guards the home and everything inside it etc. But it says clearly in Shulchan Aruch: “It is a mitzvah to write the passages of Shema and Vehaya im Shamoa and affix them to the doorpost of the entrance. One must be very careful with this, and anyone who is careful, his days and the days of his children will be prolonged….” Moreover, the Gemara says in Sanhedrin: “Rabbi Elazar says: any city that has even one mezuzah does not become an ir hanidachas!” The fact that this Jew forgot all this is understandable, because he has (at least one) invalid mezuzah in his home! And his tefillin should be checked, too, because the problem results from a failure to “subjugate the heart and the mind.” But the real question is to those who are flustered by his statements and wonder what to respond; why are they so flustered? It says clearly in Shulchan Aruch: “Do not be ashamed before the scoffers.” Moreover, why don’t they remember these explicit statements in the Gemara and Shulchan Aruch about the greatness of mezuzah?Excerpt from sichah of 13 Tishrei, night of Erev Sukkos 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן בנוגע למ"ש בשני דפ' ראה "כי ירחיב ה"א את גבולך.. ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר וגו'", מביא רש"י את השיטה בזה שבמדבר נאסר להם בשר תאוה ודוקא משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה (ע"י שחיטה בכ"מ). והענין בעבודה: במדבר היו בנ"י במצב שקיבלו את כל צרכיהם (מן, בארה של מרים וכו'), והתעסקו בלימוד התורה ובתפלה ("ויהי בנסוע הארון וגו'"), לעומת זאת כשנכנסו לארץ התחיל הסדר דכיבוש הארץ והתעסקות עם ענינים גשמיים, חורש וזורע וכו' - "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ובזה נותן רש"י את הסדר בעבודה: כשעדיין נמצאים (לפני או) באמצע עבודת התפלה ולימוד התורה,"מדבר", אז אסור להיות (ראי', ובמילא ה)תאוה בענינים גשמיים, דוקא לאח"ז "כשנכנסים לארץ" ומתחילים להתעסק בכיבוש השבע (אומות -) מדות רעות והפיכת גשמיות לקדושה, ו"המתאבק עם מנוול מתנוול", שייך שתדבק בו תאוה לענינים גשמיים. אבל גם אז צריך להזהר "לא תאכל את הדם" - לא להכניס בזה הדם והחיות שלו.משיחת כ' מנ"א ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024 Synopsis On the verse in today’s Chumash, “When Hashem your G-d will expand your borders…and you will say, ‘I will eat meat,’ because your soul desires to eat meat etc.,” Rashi cites the opinion in the Gemara that non-sacrificial meat was forbidden in the desert, and it was only permitted to them after they entered the Land. In terms of Divine service: The Jewish people in the desert received their physical needs without toil, and instead spent their time in Torah and tefillah. But when they entered the Land they had to conquer it, and involve themselves plowing and sowing etc. And here Rashi provides a path for Divine service: at the beginning of the day when one is still in the “desert,” involved in davening and learning, he must not “see” – and therefore will not come to “desire” – physical matters. Only after he “enters the Land” and begins conquering the “seven nations” – transforming physicality and the seven evil traits to holiness – does he engage in physicality. And when he does so, “Anyone who wrestles with a filthy person becomes filthy,” meaning that some worldly desire for physical matters might stick to him. But even then, the Torah cautions that “you shall not eat the blood,” one’s shouldn’t invest his passion and life-force into it.Except from sichah of 20 Menachem-Av 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024

התוכן בהתוועדות דש"ק דובר אודות כנס השלוחים באה"ק, והוזכר דרגות שונות בשליחות: 1) מעשה השליח הוא דהמשלח. 2) כללות כח המעשה דהשליח הוא דהמשלח. 3) כל מציאות השליח היא מציאות המשלח. ועפ"י המבואר בדא"ח ישנה דרגה רביעית: הרצון והתענוג של המשלח הוא שתהי' מציאות ופעולת דהשליח, המעלה ד"קב שלו". והנה, אע"פ שהתואר "שליח" נאמר רק ביחס לחלק מהקהל, אבל באמת כאו"א מאתנו וכולם יחד הם "שלוחים" (ועבדים) של נשיא דורנו, שהוא השליח של נשיא העולם! אלא שישנם כאלו שזכו וקלטו זאת מיד וישנם כאלו שאצלם הדבר לוקח זמן, עד שישנם כאלו שהם ע"ד "ציפורניים", אבל גם הם מהווים חלק מהגוף, ויה"ר שיקלטו מהי מציאותם האמיתית ויתחילו מיד למלא תפקידם באופן המתאים. כמו שע"י הצפורן בודקים את סכין השחיטה שאין בו פגימה ויוכלו לשחוט בו, שעי"ז נעשה עלי' בבהמה ונעשה ראוי' לאכילת אדם, ועד"ז ענינו בעבודה – לבחון בעצמו אם יש בו "הרגש" להרגיש שמצב מסויים הוא ירידה עבורו ("פגימה").ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 Synopsis At the farbrengen on Shabbos we discussed the Shluchim convention held in Eretz Yisrael, and we mentioned the three levels in shlichus: (1) The shliach’s action is that of the meshaleiach; (2) the shliach’s faculty of action is that of the meshaleiach, and (3) the shliach’s entire identity is that of the meshaleiach. And based on Chassidus, there’s a fourth level: where meshaleiach desires that the shliach have is own identity and actions, “his own measure.” Although the title “shliach” was used with regards to only some of the people in attendance, the truth is that we are all shluchim of the Nasi of our generation, who is a shliach of the Nasi of the universe – just that some merited to recognize it immediately, while for some people it takes time. Then there are some people who are like “fingernails,” but even they are part of the body, and may it be His will that they quickly come to realize their true identity and immediately begin to fulfill their roles properly. In halacha, a fingernail is used to check a shechitah knife and make sure it is free of blemishes; only then can the knife be used to shecht the animal for human consumption, thereby elevating the animal. Similarly, a person must determine if they have the sensitivity to feel whether something is a ”blemish” and a descent for him.Two excerpts from sichah of Sunday, Parashas Re’eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"טלזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

התוכן התוועדות זו קשורה עם ההילולא של א' שמסר נפשו עבור הפצת התורה ומצוותי' בתנאים קשים ביותר, עד שסיבת פטירתו בטרם עת עפ"י טבע היתה יסורי המאסר והגלות. ומזה מובן שהלימוד שצ"ל מהתוועדות זו הוא לא להתחשב בשום מניעות ועיכובים על הפצת התורה והיהדות (ועד"ז שבע מצוות ב"נ), וסוכ"ס יראו שמנצחים אותם, וכמו שראו את הנצחון של בעל ההילולא אז, ומשנה לשנה מיתוסף בזה. דהנה נצחיות הנפש (שהעדר בריאת הגוף או מיתה לא יכולה לפגוע בזה) הוא דבר המתקבל גם בשכל הפשוט של אוה"ע, אבל החידוש בתורה הוא – שע"י ירידת הנשמה בגוף, הנה אח"כ עולה הנפש, ובפרט ביום היארצייט שהעלי' היא שלא בערך, שלכן נוהגים אז להוסיף ענינים מיוחדים לטובת ועילוי הנשמה. ובנדו"ד – להוסיף, ובאין ערוך, באותם ענינים שעליהם הוא מסר את נפשו, ולהתבונן בזה – מתוך שמחה – באופן ד"והחי יתן אל לבו" וכו'.משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 Synopsis This farbrengen is in connection with the passing of someone who gave up his life for spreading Torah and mitzvos under the most difficult circumstances. Indeed, the natural reason for the fact that he passed away before his time is because of the suffering of his imprisonment and exile. Therefore, the practical takeaway from the farbrengen must be to pay no heed to the challenges that may arise in spreading Torah and Judaism (as well as the Sheva Mitzvos Bnei Noach) but to carry on, and when one does so, he will eventually prevail – just as the baal haheilula prevailed back then. And his victory increases from year to year, because the Torah teaches that not only is the soul eternal (which even the gentiles accept), but moreover, after having come down into this world, it continues to be elevated from year to year. This is especially so on a yartzeit, when the soul rises incomparably higher (which is the reason for the special yartzeit minhagim performed in the soul’s merit). In our case, this means to increase, and in an incomparable fashion, in the activities to which the baal haheilula devoted himself, and “the living shall take it to heart” in a joyful manner.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

התוכן [המשך] אם רוצים שא"י תהי' מיושבת ביהודים – יש לכל לראש לשרוף את "עגל" הגוים ולידע שלא ככל הגוים בית ישראל ו"הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"! ולא שייך לעשות "פשרה" עם השו"ע ולהכניס דברים זרים של ה"עגל" בלי להוציא את הקב"ה... זה או העגל או הקב"ה! בסוף, אלו שהחשיבו את ה"עגל" חזרו לאחוריהם מההליכה לא"י! וההוראה מזה ששבט לוי נלחמו עמהם והחזירום – שאין להתייאש מיהודי: בנוגע לשמירת המצוות אין להתחשב עם כללי ה"דמוקרטי'" שאין להכריח אדם בניגוד לרצונו... הגאולה באה ע"י משיח ש"יכוף כל ישראל לילך בה"! זו הדרך לקבל את א"י! להגן על א"י בגשמיות לא מתחשבים ברצונו אלא מכריחים אותו, וכ"ש שכך צ"ל כדי להגן על הנשמה של א"י! א"י יכולה להתקיים רק ע"י שמירת המצוות! כאשר הורים מכים ילדיהם מושיבים אותם במעצר, אבל כאשר הם רוצים להכות את הנשמה של הילד פתאום אומרים שאין להתערב... בזה לא שייך "אחרי רבים להטות", כמו ששבט לוי הי' רק שבט א', והשבט הקטן ביותר. והצליחו – כי הנהגתם היתה מצד הנשמה!משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024 Synopsis [Continued.] If you want Eretz Yisrael to be inhabited by Jews – the first thing is to burn the “calf” of the gentiles and know that “the house of Israel is not like all the nations”; rather “it is a nation that will dwell alone, and will not be reckoned among the nations.” A Jew can’t have both; one either chooses the calf or chooses Hashem, and ultimately, those who followed the calf ended up turning around from Eretz Yisrael. And the Bnei Levi, who chased after them and fought them and brough them back, teach us that we must never give up on a Jew: when it comes to keeping mitzvos, there’s no place for “democracy” or the idea that you can’t force someone to do something against their will. To the contrary, the Redemption will come when Moshiach “compels the entire Jewish people to follow it”; this is the way to conquer Eretz Yisrael. When it comes to protecting Eretz Yisrael physically, a person isn’t asked whether he wants to join the army or not, but he is forced – and all the more so when it comes to protecting the soul of Eretz Yisrael. Similarly, when parents hit a child, they put the parents in jail, whereas if they want to “hit” the child’s soul, suddenly they say you can’t mix in to the parents’ decisions, but the reality is that protecting the child’s soul is even more important. And the Bnei Levi were one tribe, the smallest of the tribes, yet they succeeded, because their actions came from the soul.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 4724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024

התוכן עה"פ ברביעי דפ' עקב "ובנ"י נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" פרש"י "מה ענין זה לכאן .. אלא אף זו מן התוכחה ועוד עשיתם זאת כשמת אהרן בהר ההר .. ונסתלקו ענני הכבוד יראתם לכם ממלחמת ערד ונתתם ראש לחזור למצרים וחזרתם לאחוריכם ח' מסעות .. שם נלחמו לכם בני לוי .. עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם וכו'". ועה"פ בהמשך השיעור "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי" פרש"י "בעת ההיא ‏–‏ בשנה הא' לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו .. וסמך מקרא זה לחזרת בני יעקן [אף שאכ"מ] לומר שאף בזה לא טעו בני לוי אלא עמדו באמונתם". וההוראה: בזמן שמתקרבים לגאולה ורוצים לדעת מי ימשיך עד הסוף ומי יהי' "יורד" ר"ל, הנה אלו שסוברים שיש להדמות לאומות העולם ולעשות "עגל הזהב" כמותם ‏–‏ "ככל הגויים בית ישראל" ‏–‏ נעשה מהם סוכ"ס "יורדים" מארץ ישראל ר"ל, ולא רק בגשמיות, אלא גם ברוחניות ‏–‏ בלי תפילין, כשרות ושבת כו', ודוקא "שבט לוי" שלא טעו בעגל מבטיחים שא"י יהי' "אַ אידישע לאנד"! [המשך יבוא]משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 Synopsis On the verse (in revi’i of Parashas Ekev), “And the Jewish people journeyed from the wells Bnei Yaakan to Moserah,” Rashi states: “What is the relevance of this here…this is also part of the reproof…When Aaron died on Hor Hahar…and the clouds of the glory departed, you were afraid of the war with the king of Arad. So you appointed a leader to return to Egypt, and you went back eight stations…There, the sons of Levi battled with you…until they forced you to return…” Then, on the verse, “At that time Hashem set apart the tribe of Levi,” Rash writes: “‘At that time’ – During the first year of your departure from Egypt, when you erred with the calf, and the sons of Levi did not err…This verse is juxtaposed to the retreat to Bnei Yaakan, to tell you that here, too, the sons of Levi did not err, but rather remained steadfast in their faith.” The lesson is: as we get closer to the Redemption, if we want to know who will continue on this path and who will become “yordim” (“descenders”) chas v’shalom, we see that those who think it’s necessary to follow the gentiles chas v’shalom and make a golden calf like them – eventually they “descend” from Eretz Yisrael, and not just physically but spiritually – ceasing to put on tefillin, ceasing to keep kosher and Shabbos etc. It is specifically “the tribe of Levi,” who didn’t err with the calf, who guarantees that Eretz Yisrael is a “Jewish land.” [To be continued.]Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערגליום ההולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובותלזכות החתן הת' ישראל ארי' לייב שי' קיובמאן והכלה מרת חי'ה מושקא שתחי' ווילענקיןלרגל בואם בקשרי השידוכין בשעה טובה ומוצלחתולזכות הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש

התוכן 1) הוראה משם פ' עקב – "והי' עקב תשמעון", ופרש"י "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון", שיש לקיים גם מצוות שה"יצר" טוען שהם קטנות וקלות, כמו מצוות שילד קטן עושה, ובשכר זה "ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". 2) כשה"יצר" בא עם טענה אחרת לילד יהודי: 'כיצד הנך ממתין לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא תיכף ומיד, בשעה שאני (היצה"ר) מסתובב בחוץ ורואה מה נעשה בעולם, גלות קשה והרבה מכשולים וכו'', הנה התשובה לזה הוא בפסוק מפורש בשלישי דפ' עקב, "והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטוי'": כשם שיצי"מ היתה "כהרף עין", כמו"כ תהי' גם הגאולה העתידה!, ואין פלא בדבר שהרי "הם עמך ונחלתך!".ב' חלקים מהשיחות יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב ה'תשד"מ, להילדים והילדות – "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 Synopsis (1)Parashas Eikev begins: “And it will be, because (‘Eikev’) you will heed…”; and Rashi explains, “If you will heed the minor mitzvos which one tramples with his heels (‘eikev’): one must keep even the mitzvos that the yetzer argues are minor and unimportant, like the mitzvos performed by a young child, and in reward, “Hashem your G-d, will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers. (2) The yetzer comes to a Jewish child and argues: How can you be waiting for the true and complete Redemption and expecting it to come imminently, when I go around and see what’s happening in the world and the difficult exile with so many challenges etc. But the answer appears in an explicit verse in shelishi of Parashas Eikev, “But they are Your people and Your inheritance, which You brought out with Your great strength and with Your outstretched arm”: just like the Exodus from Egypt took place “in the blink of an eye,” so, too, will the coming Redemption. And it’s no wonder, because “they are Your people and Your inheritance.”Two excerpts from sichos of Tuesday, Parashas Eikev, 16 Menachem-Av 5744, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בני משפחתו שיחיולזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ענינו המיוחד של ט"ו באב מפורש בסיום מס' תענית "לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ, שבהן בנות ישראל יוצאות וכו'". ובכל שנה חוזרים ונפעלים כל הענינים הקשורים עם ט"ו באב. ויתירה מזו: ע"פ ציווי התורה "מעלין בקודש" – מובן שמידי שנה נוסף עילוי בזה. וענין זה מודגש גם גם ע"פ המשך דברי הגמ' שאר ד' או ה' הטעמים על היו"ט דט"ו באב הקשורים עם מאורעות שאירעו החל מהתקופה שבה היו בנ"י במדבר – "כלו מתי מדבר", ועד התקופה שלאחרי חורבן בית שני – "יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה". ולכאו', מכיון שבהיות בנ"י במדבר הי' כבר ט"ו באב יום של שמחה, למה זקוקים לטעמים נוספים?! ועד ל-ה' או ו' טעמים! והביאור – בפשטות: כאשר ישנו מאורע נוסף של שמחה – אזי השמחה היא גדולה יותר. ונמצא, שמהזמן שט"ו באב נקבע ליו"ט בהיות בנ"י במדבר – הנה מזמן לזמן ניתוספה שמחה בט"ו באב – "מעלין בקודש"!משיחת אור לט"ו באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 Synopsis The significance of the 15th of Av is explained at the end of Masechta Taanis, “There were no festivals for the Jewish people like the fifteenth of Av and Yom Kippur, on which the daughters of the Jewish people would go out etc.” Every year, the theme of the 15th of Av recurs, and moreover, in accordance with the requirement to “ascend in holiness” – it becomes greater every year. We see this in the fact that the Gemara gives five reasons for the celebration of the 15th of Av, including events spanning the time from when the Jewish people were in the desert (“the deaths in the desert ceased”) until after the destruction of the second Beis Hamikdash (“the slain of Beitar were brought to burial”). Seemingly, if the 15th of Av was already a Yom Tov in the time of the desert, why do we need additional reasons? The answer is simple: when you have more causes for celebration, the celebration is greater. Thus, from the first time the 15th of Av was established as Yom Tov in the desert, the celebration continues to increase, “ascending in holiness.”Excerpt from sichah of 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

התוכן מענינים החיוביים של ט"ו באב הוא מ"ש בגמ' שאז מתחילה ההוספה בלימוד התורה – "מאן דמוסיף יוסיף", מכיון שביום זה "תשש כחו של חמה" ו"הלילות מתארכין", ו"לא איברי ליליא אלא לגירסא". ועפ"ז מובן מה שמשמע מגמ' ש"תשש כחה של חמה" הוא סיבה ליו"ט מצ"ע, כי ע"י לימוד התורה, "הקול קול יעקב", מחלישין כחו של אוה"ע שמונין לחמה. והמעשה הוא העיקר: כוונת התוועדות זו היא שעי"ז יתוסף, בכמות ובאיכות, בלימוד נגלה ופנימיות התורה, ולהוסיף בזה מלילה ללילה ומיום ליום. ואז ישנה ההבטחה ד"מאן דמוסיף יוסיף" וכו'. ונוסף לזה, מכיון שמתכוננים לגאולה האמיתית והשלימה, שאף יהודי לא יישאר בגלות, יש לכוון לזכות גם אחרים בלימוד התורה שלו (ומותר לעשות א"ז לפני הלימוד וכו').משיחת יום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2024 Synopsis Regarding the fifteenth of Av, the Gemara says, “Whoever adds [in Torah study] will add [to his life]; from this day on, “The strength of the sun weakens” and “the nights get longer,” and “night was created only for study.” From this it’s understood that the weakening of the sun is itself a cause for a Yom Tov, because through Torah study, “the voice is the voice of Yaakov,” we weaken the strength of the nations of the world, who count by the sun. And action is the main thing: the point of this farbrengen is that it lead to an increase, in quantity and quality, in the study of Nigleh and Chassidus, and an increase from night to night and from day to day. And then we are promised that “Whoever adds [in Torah study] will add [to his life]” etc. Additionally, since we are preparing for the true and complete Redemption, when no Jew will remain in exile, one should have in mind to give others the merit of his Torah study.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 15 Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2024

התוכן מכיון ש"אתם המעט מכל העמים" [שביעי דפ' ואתחנן], ובעם ישראל גופא - אלו שנזהרים בקיום תומ"צ עד לדקדוק קל של ד"ס, הם המיעוט, ובכ"א מישראל גופא - עניניו הרוחניים הם במיעוט לגבי עניניו - נשאלת השאלה: מהי התועלת בכללות ה"מלחמה" על קיום תומ"צ בהידור וכו', והרי סוכ"ס נשארים במיעוט לגבי הרוב?! והתירוץ עפ"י החידוש שנתגלה לאחרונה בחכמות חיצוניות בנוגע לענין ה"אָטאָם", שלא ה"כמות" היא הקובעת, כ"א ניצול כל האיכות שיש אפי' בכמות קטנה ביותר, ע"י חלוקתו לחלקים קטנים ביותר - ענין הביטול. והמוסר השכל: אין להתפעל מהעובדה ש"אתם המעט וגו'", כי כשמגלים את הכחות הנעלמים שב"מעט", כח המס"נ, יש בכח של כמות קטנה ביותר, "אָטאָם" אחד, "להפוך" עיר שלימה ולכבוש עולם שלם. וע"ד ה"אחד הי' אברהם" - בהיותו אחד ויחידי כבש את העולם כולו עי"ז ש"ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם". ב' חלקים משיחת פורים תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2024 Synopsis Being that “You are the least of all the peoples” [as it says in shevi’i of Parashas Va’eschanan], and among Jews themselves – those who are meticulous to keep every minor Rabbinic requirement are the minority, and with every Jew individually, one’s spiritual matters are the minority compared to his physical matters – the question arises: what’s the point of this whole battle for keeping mitzvos etc., if ultimately they will still remain the minority? The answer can be found in recent the recent scientific discovery about the power of the atom: they discovered that what matters is not quantity, but to fully utilize the quality within it, which is done by splitting it – bittul. The lesson is that one must not be deterred by the fact that “you are the least.” Rather, when you reveal and utilize the powers hidden within that small quantity, you can overturn an entire city and conquer the entire world. As we see with “Avraham, who was one” – though he was just one person, he conquered the entire world and “called there in the name of Hashem, G-d of the world” – “he caused others to call.”2 excerpts from sichah of Purim 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2024 לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן מבואר בדא"ח שכהקדמה להענינים ד"ושננתם .. וקשרתם" ו"ולמדתם .. וקשרתם" שבב' פרשיות דק"ש, ענין התורה ומצוות, בא הענין ד"ואהבת את ה' אלקיך" – עבודת התפילה, ולפנ"ז – הענין ד"שמע ישראל וגו'", ענין האמונה [וזה קשור עם מה שדובר לאחרונה שלילדים קטנים יהי' סידור משלהם, שזה יביא אותם לענין התורה וצדקה שהיא כללות כל המצוות. שהקשר בין "סידור" לתורה מובן מזה שלימוד התורה (גם של ילד אם כבר שייך לזה) צ"ל רק לאחרי אמירת ברכת התורה שכתוב דוקא בסידור, ועניני התורה באים שם רק לאחרי ברכת התורה]. וזהו סדר עבודת היום וסדר העבודה במשך החיים: אמונה, עבודת התפלה, לימוד התורה וקיום המצוות. וזה גם מה שהתחלת חודש אב, זמן ד"בין המצרים", צ"ל עם ענין האמונה כדי לא להתפעל מחושך הגלות, ועבודת התפלה שעי"ז "קשורים למעלה" ולא נופלים ע"י הגלות, ואח"כ באים לענין התורה וצדקה שעי"ז יוצאים מהגלות – "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה".משיחת אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2024 Synopsis Chassidus explains that the “Veshinantam…Ukeshartam” and Ukeshartem…V’limadetem” in the two paragraphs of Shema, which represent Torah and mitzvos, must be preceded by the Ve’ahavta es Hashem Elokecha, loving Hashem your G-d, which represents the service of tefillah, which in turn must be preceded by the Shema Yisrael – faith. (We’ve been emphasizing lately that every Jewish child should have their own siddur, which will lead them to Torah and tzedakah etc. Seemingly, how does a siddur lead to Torah study? The answer is that Torah study must be preceded by the brachah on Torah, which appears specifically in the siddur etc.) And this is the order of man’s divine service every day, and in life in general: faith, then tefillah, then Torah study and mitzvos. This is also why the beginning of the month of Av requires faith, to not be deterred by the darkness of exile, and tefillah, which binds us above (so that we don’t fall down), and then Torah and tzedakah which will bring us out of exile – “Tzion will be redeemed with justice and those who return to her with tzedakah.”Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Va’eschanan, 15 Av 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2024 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיולע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים