The Daily Sicha
The Daily Sicha
Rabbi Tzvi Hirsh Gurary • 1147 episodes
צבי הירש גור-אריה
#
Name
Release Date
Duration
401
יום ג' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
Aug 13, 2024
7:59
התוכן [המשך] הקושי בענין זה מתעורר דוקא אצל המאמין: מכיון שמאמין בנצחיות הנשמה ושכל יסורי הגוף אינם תופסים מקום כלל בערך כל התענוגים בעולם הנשמות, א"כ נשאלת השאלה איזה ערך יש לכל היעודים גשמיים המובטחים בתורה?! והמענה ע"ז הרי הוא (מ"ש לעיל) שכל פרט בעוה"ז הוא חלק מהכוונה הכללית בבריאת כל העולמות כולם, וכאשר עושה מצוה א' בעוה"ז דוקא הנה "יחוד זה למעלה הוא נצחי" עד אין סוף! אבל לפי"ז נמצא שע"י שגופו של יהודי, שהי' יכול לחיות עוד 30-70 שנה, נרצח באוישוויץ, חסרים למעלה עי"ז "יחודים נצחיים" עד אין סוף?! וע"ז אין את ההסברה שאח"כ יהיו לנשמה חיים נצחיים ותענוגים וכו' – שהרי את הנחת תפילין ושאר המצוות נלקחו ממנו?! אלא שהיהודי המאמין בענין ה"יחוד נצחי" שבמצוות לא שואל שאלות; הוא מאמין ש"יש דין" ו"יש דיין". והנה למרות שאצל רובא-דרובא התחזקה האמונה בה' בתקופת המלחמה, הרי אנו מדגישים בתפלה שיהי' "הטוב לנו" ו"טוב הנראה והנגלה" וכו', וזהו מה שבנ"י תובעים ומגיע להם!משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2024 Synopsis [Continued.] The question only arises for someone who does believe. Because he believes in the eternity of the soul and that all the body’s suffering holds no significance compared to all the pleasures in the world of souls, the question arises: what’s the value of all the physical promises described in the Torah?! The answer is that every detail in the world is a part of Hashem’s intention in all of creation, and when one performs a mitzvah specifically in this world, it cause an “eternal union above” that never ends! But if so, it turns out that if a Jew’s body was killed in Auschwitz, depriving him of doing mitzvos for thirty or fifty or seventy years, all those everlasting unions above are lacking?! And here you can’t answer that the soul continues afterwards to live forever and experience tremendous pleasure, because the fact is that he was deprived of those mitzvos?! But a Jew who believes in the eternal unity of the mitzvos doesn’t ask questions; he believes that “there is justice and there is a Judge.” Yet despite the fact that for vast majority of believers, their faith in Hashem became stronger during the war, we constantly stress in davening that it should be “good for us” and with “visible, revealed good” etc., and this is what the Jewish people demand and deserve!Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2024
402
יום ב' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 12, 2024
12:13
התוכן הסבר פשוט על ה"קושיא" הידועה איך שייך לומר ש"יש דין ויש דיין" לאחרי מה שראו בתקופת מלחמת עולם השני' וכו'?: הרי הקושיא גופא מיוסדת על האמונה שקיימים גוף ונפש. והנה כל אחד מבין שהנשמה היא העיקר, והקשר בין א' לשני כמו לאביו ולאמו הוא לנשמה שלהם ולא לגוף. וכל בר-דעת מבין שהשריפות באושוויץ ר"ל יכלו להזיק רק את הגוף הגשמי ולא את הנשמה הרוחנית. וא"כ, גם לאחרי השריפות שבהן נספו הקדושים ר"ל נשארה הנשמה, שהיא העיקר, קיימת לעד! ולפי"ז, כמו שזו טפשות להוכיח ממה שרואים על השני ברגע א' של חייו, עצבות או שמחה, שכך זה כל ימי חייו, עד"ז בעניננו, הרי הוא ראה את השני עם יסורים אלו רק במשך זמן קצר של חייו (- חיי נשמתו, העיקר) הנצחיים, וא"כ ה"ז טפשות להחליט עפי"ז שזהו ענין של יסורים! – אולי "רגע באפו" הזה הוא הכנה ל"חיים ברצונו" לאלפי שנה (והשכר על קידוש ה')?!משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2024 Synopsis A simple explanation regarding the well-known question as to how you can say that “There is justice and there is a Judge,” after what we witnessed during the Second World War, etc.: The question itself is based on the belief that there exists a soul and a body. Everyone understands that the soul is primary; similarly, one’s attachment to their father or mother etc. is to the father and mother’s soul, not their body. And every rational person understands that only the physical body, not the spiritual soul, was subject to the burning at Auschwitz etc. Rachmana litzlan, whereas the souls of the kedoshim, which are primary, continue to exist forever. Thus, just as it is foolish to try and prove from seeing a person suffering, or experiencing pleasure, for one moment, that the person’s entire life was that way – so, too here: the person was observed suffering only for a tiny moment of his eternal life (the soul’s life, which is primary), so it would be foolish to decide on that basis that the entire life was one of suffering. Perhaps this instance of “His wrath for a moment” was the preface to “life resulting from His favor” for thousands of years (and the reward for giving up one’s life in sanctification of Hashem’s name).Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2024
403
יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 11, 2024
8:35
התוכן א) הוראה ממ"ש הרמב"ם בהל' בית הבחירה בנוגע לבנין ביהמ"ק "שמצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור וכו'": אם יש לא' כשרונות מיוחדים עליו לנצלם במילואן לעבודת ה' בביהמ"ק הרוחני שלו! ב) בנוגע למ"ש בהתחלת פ' ואתחנן שמשה רבינו אמר להקב"ה "אתה החילות להראות את עבדך את גדלך וגו'" – שרק בזמנו של משה התחיל הקב"ה להראות את גדולתו וכו' – מקשה הזהר הרי היו נסים גם בזמנם של האבות?! ומתרץ: שדוקא בזמן משה היו מצבם של בנ"י באופן של גדלות – ציבור שלם ואחד של מליוני אנשים (אנשים נשים וטף)! וזהו גדלותו האמיתית של הקב"ה. וההוראה: על כ"א לפעול שבנ"י יהיו באחדות ע"י אהבת ישראל ועי"ז נעשה ה"גדלך" האמיתי, וזה צריך להתחיל מילדים!משיחת א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב ה'תש"מ, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2024 Synopsis (1) The Rambam writes in Hilchos Beis Habechirah: “The most preferable way to fulfill the mitzvah [of building the Beis Hamikdash] is by strengthening the building and raising it according to the community’s ability etc.” The lesson is that if someone has special talents, they must fully utilize it for serving Hashem in their spiritual Beis Hamikdash. (2) At the beginning of Parashas Va’eschanan, Moshe Rabbeinu says to Hashem, “You have begun to show Your servant Your greatness etc.” – indicating that it was only in Moshe’s time that Hashem began to show His greatness etc. The Zohar asks: Weren’t there also miracles in the times of the Patriarchs?! And he answers: it was only in Moshe’s time that the Jewish people attained greatness – because that’s when they became a complete and united community of millions of people (men, women, and children), and that is the true greatness of Hashem. The lesson is that everyone should see to it that the entire Jewish people are united through Ahavas Yisrael, and this is “Your greatness.” And it has to start with the children.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2024
404
יום ועש"ק פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ד
Aug 9, 2024
9:56
התוכן האריז"ל נק' בכ"מ "האריז"ל החי", שמיד לאחרי "זכרונו לברכה", ההסתלקות, מוסיפים "החי", שנפעל אצלו הוספה וחוזק יותר, וכמ"ש אדה"ז שביום ההסתלקות "כל מעשיו ותורתו ועבודתו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ". ומידי שנה בשנה ביום ההילולא מיתוסף בזה באופן נראה ונגלה, שזה נוגע במיוחד בימים אלו. שמו השני של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא "יצחק", כמו שם של האריז"ל, שקשור (לא עם עבודת האדם, כהשם "יוסף", אלא) עם שכר העבודה ש"שכר מצוה מצוה", שמזה הוא עיקר השחוק. ונק' כך ע"ש "כל השומע יצחק לי" – שגם אצל השומע, ו"כל השומע", נעשה ענין השחוק והשמחה, ועי"ז מזדכך העולם עד שנעשה חדור באור הקדושה גם באופן של ראי', "והיו עיניך רואות את מוריך", וה"תשעת הימים" מתהפכים ל"מועדים טובים", ודוקא בגלוי למטה מעשרה טפחים! (כמו ש"רועשים" בשנים האחרונות).ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2024 Synopsis In some places the Arizal is called “Arizal Hachai” (the living Arizal), that is, immediately after saying “Za”l” (“May his memory be for a blessing”), the word “living” is added – adding to and strengthening his vitality, as the Alter Rebbe says, that on the day of a tzaddik’s passing, “All his deeds and teachings and service…are revealed and shine…and work salvations in the midst of the earth.” Every year on his yom hilula it is revealed more and more, and this is relevant especially. The second name of my father-in-law, the Rebbe, was Yitzchok, which was the Arizal’s name; this name is associated (not with man’s service, like the name Yosef, but rather) with the reward for the service, and “the reward for a mitzvah is a mitzvah,” which is the greatest cause for “laughter.” The name was given because “whoever hears will rejoice over me” – even someone who hears, and “whoever hears,” becomes full of joy and laughter, thus purifying the world until it becomes imbued with the light of holiness in a manner of seeing, “And your eyes shall see your Teacher,” and thus the Nine Days will be transformed to festivals, and it will be revealed specifically down here, in the physical sense.Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Devarim, 5 Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2024
405
יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 8, 2024
9:12
התוכן איתא בגמ' שבת (בסוגיא שבה מבואר הסגולה שבכל יום מימי השבוע בנוגע להנהגת האדם שנולד ביום זה) "האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים מ"ט משום דאיברו בי' דגים ועופות", וכמ"ש רש"י "אין טורחין לאוכלין אלא ניזונים בחסדו של הקב"ה". והביאור: כל הענינים דשבעת ימי בראשית חוזרים ונשנים בכל שבוע [וכמודגש גם ב"שיר של יום" שאומרים בכל יום מימי השבוע – "השיר שהיו אומרים בבית המקדש" (סוף מס' תמיד) – השייך עם הבריאה ביום זה בששת ימי בראשית (כמ"ש במס' ר"ה)], ומכיון שבבריאתו של הקב"ה ביום חמישי מודגש הענין של "גמילות חסדים" ולכן גם מי שנולד ביום חמישי "יהי' גבר גומל חסדים". וההוראה: ישנם אופנים שונים בהעסק בגמ"ח – לצאת ידי חובתו, "כדבעי למיעבד", "לפנים משורת הדין" וכו' – אבל ישנו אופן שעוסק בזה כדי "לדבקה בו . . במדותיו" – "חסדו של הקב"ה"!ב' חלקים ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2024 Synopsis The Gemara in Shabbos states, “One who was born on the fifth day of the week will be a person who performs acts of kindness. What is the reason? Because on that day the fish and birds were created” Rashi explains, “They do not toil for their sustenance, rather they are sustained by the kindness of the Holy One, blessed be He.” All aspects of the seven days of creation are repeated anew every week (as we see regarding the Shir Shel Yom, where we recite “the song they would sing in the Beis Hamikdash” – which is the song related to the acts of creation of that day); since Hashem’s creation on the fifth day of the week emphasizes “acts of kindness,” therefore anyone born on that day will be “a person who performs acts of kindness.” The lesson is that while acts of kindness can be performed on many levels (“to satisfy one’s obligation,” “as it should be done”; “beyond the letter of the law” etc.) – but they can also be done in such a way as to “cleave to Him” and “His attributes” – in a manner of “the kindness of the Holy One, blessed be He.”Two excerpts from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2024 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז
406
יום ד' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 7, 2024
9:27
התוכן בנוגע לכללות היחס של בנ"י לאינם-יהודים מצינו שמצד א' מזהירה התורה מגזילת הגוי ועד שישנו גם חיוב לסייע להם וכו', אבל ביחד עם זה אומרת התורה שאין לסמוך עליהם שמהם תבוא הישועה, כי "חסד לאומים חטאת", ואינם אלא "משענת קנה רצוץ". ועד"ז מצינו באופן היחס של גדולי ישראל במשך הדורות, שעסקו בהשתדלות לפעול על אינם-יהודים גם ע"י תשלום ממון, למרות ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. והביאור: כיון ש"אין סומכין על הנס" יש להשתדל בדרכי הטבע לשכור "שומר" וכו', אבל יש לדעת שמצד הטבע עצמו הנה "חסד לאומים חטאת" ו"משענת קנה רצוץ", ו"אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר", ולכן לכל לראש יש להבטיח ש"ה' ישמר עיר". והבחינה שההשתדלות אצל האינו-יהודי הוא כדבעי היא – כאשר זה מביא לחיזוק בעניני תומ"צ והבטחון בה', ולפני זה מתפלל לה' שיצליח בזה, וכאשר מצליח – מודה לה'...משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2024 Synopsis Regarding the relationship between the Jewish people and non-Jews, we find on the one hand that the Torah prohibits stealing from a gentile and even requires helping him etc., but on the other hand, the Torah says not to rely upon them for salvation, because “the kindness of the kingdoms is sin” and they are only “the support of a splintered reed.” Similarly, we find that there were Jewish leaders throughout history who made efforts to influence the non-Jews by paying money etc., even though “the kindness of the kingdoms is sin.” The explanation is: since “one does not rely on a miracle,” one must take action via natural means and hire watchmen when necessary etc. But at the same time, one must also know that by nature itself, “the kindness of the kingdoms is sin,” and they are only “the support of a splintered reed” etc., and “if Hashem will not guard a city, its watcher keeps his vigil in vain.” Therefore, it is necessary first and foremost to make sure that “Hashem guards the city.” And the litmus test that the efforts toward the gentile are appropriate is when it leads to strengthening Torah and mitzvos and trust in Hashem, and when one davens to Hashem beforehand for success and thanks Hashem afterwards when he succeeds…Excerpt from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2024
407
יום ג' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 6, 2024
9:59
התוכן שמו של החודש הוא "מנחם אב", והיינו שבכל החודש, ומתחילתו, ישנו כבר ה"מנחם" של ענינים הבלתי-רצויים של חודש זה. וזה מודגש ביותר בזמננו "אַז ס'קרוב זמן הגאולה, ביז וואַנעט אַז מ'דאַרף דאָס זאָגן בדיבור, וואָס איז . . דאָך מגלה און מכריז און מודיע בכל מקום אַז ס'איז דער צייט וואָס ס'הויבט זיך אָן "מנחם""; מעלת קביעות שנה זו שהיא שנת העיבור, והיינו שניתוסף חודש שלם בעניני תומ"צ, שעי"ז, ביטול הסיבה ד"מפני חטאינו", מתבטל המסובב ד"גלינו מארצנו", ופועלים הענין ד"והפכתי אבלם לששון"; אע"פ שבזמן ד"בין המצרים" צריך למעט בשמחה אבל השמחה שע"י לימוד התורה ("פקודי ה' ישרים משמחי לב") הוא חיוב, ובפרט בזמן זה שיש "להתייגע" במיוחד בענין הגאולה, הרי "ציון במשפט (תורה) תפדה ושבי' בצדקה (שכולל כל המצוות)", ויש לעשותם מתוך שמחה.ב' חלקים משיחת מוצש"פ פנחס ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2024 Synopsis The name of the month is “Menachem-Av,” meaning that the entire month, from its beginning, already offers the “Menachem” (consolation) for the undesirable aspects of the month. This is especially emphasized in our time, when the Redemption is near, to the point that it must be clearly verbalized, which reveals and proclaims and announces everywhere that the time of “Menachem” is beginning. This year is also a leap year, which brings an additional entire month of Torah and mitzvos, thus nullifying “our sins” and thereby nullifying the result of our sins, namely, the fact that “we were exiled from our land,” and thus turning “their mourning into gladness.” Although joy is supposed to be diminished during the Three Weeks, however the joy derived from Torah study (“The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice”) is a requirement, especially now when it’s necessary to exert special effort for the Redemption, as “Tzion shall be redeemed through justice (Torah) and those who return to it with tzedakah (which encompasses all the mitzvos)” and this should be done with joy.Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Pinchas, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2024
408
יום ב' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 5, 2024
11:22
התוכן יש לעורר אודות ענינים של מעשה בפועל שהזמ"ג – הדינים בשו"ע הנוגעים לתשעת הימים, ובפרט הדינים דשבוע שחל בו תשעה באב [ואע"פ שבנוגע לפועל בקביעות ש.ז. (תשמ"ח), שת"ב נדחה ליום א', יש שקו"ט אם כל השבוע שלפנ"ז דינו כשבוע שחל בו ת"ב, אבל בנוגע להוספה בלימוד התורה וצדקה אין מקום לשקו"ט]. ופשוט שבזה נכלל החיוב ללמוד הלכות אלו בשו"ע, ולפלא שכשעושים "שטורעם" בנוגע ההוספה בלימוד התורה בימים אלו, ובפרט עניני בית הבחירה, לא מזכירים אודות לימוד ההלכות דבין המצרים! ועפמ"ש "ציון במשפט (תורה) ושבי' בצדקה" יש לעורר ע"ד ההוספה בלימוד התורה, וכן בנתינת הצדקה ובפרט לפני התפילה. ואם בנוגע לזמנו כותב אדה"ז שעיקר העבודה היא בצדקה ש"אין ישראל נגאלין אלא בצדקה", ועאכו"כ בזמננו זה ש"כלו כל הקצין", ובפרט בימים אלו שבהם מתפללין לה' ביתר שאת לגאולה, ורוצים שהתפלות יתקבלו. כל השומעים את הדברים ישתדלו לא רק לקיימם בעצמם אלא לפרסמם – להביא את "אגרת" נשיא דורנו לכאו"א מבני הדור.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' מטו"מ, אור לר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2024 Synopsis It is appropriate to raise a timely issue: the halachos in Shulchan Aruch pertaining to the Nine Days, and particularly the laws of the week of Tisha B’Av. (Although Tisha B’Av this year is postponed to Sunday, and there’s a debate as to whether the entire preceding week is considered the week of Tisha B’Av, however, with regards to increasing in Torah study and tzedakah there’s no room for debate). Obviously this includes the obligation to learn these halachos, yet it’s astonishing that when a stir is made about increasing in Torah study during the Three Weeks, particularly Hilchos Beis Habechirah, no mention is made of studying the halachos of the Three Weeks! In accordance with the verse, “Tzion shall be redeemed through justice (Torah) and those who return to her with tzedakah” – there should be an increase in Torah study, as well as tzedakah, and particularly, giving tzedakah before davening. If the Alter Rebbe wrote that in his times the primary service was through tzedakah, because “The Jewish people are redeemed only through tzedakah,” how much more so nowadays when “all the end times have passed.” And especially at this time of year, when we daven to Hashem for the Redemption with even greater intensity. Whoever hears these words should endeavor not only to fulfill them on their own, but also to publicize them – to bring the “letter” of the Rebbe of our generation to each and every member of the generation.Two excerpts from sichah of Thursday night, Parashas Matos-Masei, Rosh Chodesh Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2024
409
יום א' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 4, 2024
10:55
התוכן א) טוב ונכון שביום ההילולא דהאריז"ל יעלו על הציון שלו ו"ברוב עם הדרת מלך", וללמוד שם מתורתו כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד, ולהתפלל שם ולתת שם צדקה, ולעשות כ"ז בציבור. באה"ק – לעשות א"ז על הציון בגשמיות, אבל יש לעשות א"ז גם בכל מקום בה' מנחם-אב. כי כמו שה' הכניס א"ע בתורה ולכן ע"י התורה "אותי אתם לוקחים", עד"ז הוא בצדיקים ש"דומים לבוראם" בנוגע לתורתם. ב) לערוך סיומי מסכתות בכל ימי תשעת הימים, כולל בת"ב. ג) להתחזק במיוחד בימים אלו בהתעסקות בכל המבצעים, כולל מבצע נש"ק, ומובן גודל הענין דהדלקת נש"ק בערב שבת זו – ערב שבת חזון וכו'. ובכללות – הוספה בכל הג' קוין דתורה, עבודה ו(גמ"ח) מצוות, ומתוך שמחה שפורצת כל הגדרים וכו'.משיחת אור לער"ח מנ"א ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2024 Synopsis (1) It is a good and proper thing to visit the resting place of the Arizal on his yahrzeit, 5 Av, and “The splendor of the King is in the multitude of the people,” and also to study his teachings as they are explained in Chabad Chassidus, to daven there and give tzedakah there, and to do it all communally. In the Holy Land it should be done at his physical resting place, but it should also be done everywhere; just as Hashem placed Himself in His Torah, such that by studying Torah, “you take Me,” so it is with tzaddikim who “resemble their Creator” and their teachings. (2) Siyumim should be conducted throughout the Nine Days, including on Tisha B’Av. (3) All the mivtzaim should be strengthened during the Nine Days in particular, especially the Shabbos Candles Campaign; we can understand the great importance of lighting Shabbos candles this week in particular, on Erev Shabbos Chazon. And in general, everyone should increase in the three aspects of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim (mitzvos) and with joy that breaks all boundaries, etc.Excerpt from sichah of Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2024 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותלזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
410
יום ועש"ק פ' מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ד
Aug 2, 2024
12:52
התוכן "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים וגו'". כמו בדור שיצא ממצרים, שהיו מ"ב מסעות מיציאת מצרים עד ירדן יריחו, עד"ז ישנו בחיי כאו"א. ועד"ז בעבודת כאו"א בלימוד התורה וקיום המצוות. וכמו שבענין המסעות בפעם הראשונה שרובם היו במדבר הגדול והנורא, הנה כמו"כ הוא בעבודת כאו"א. ולכן צ"ל "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם" – שמשה, שענינו הוא תורה, המשכה מלמעלמ"ט, ממשיך (מבחי' חקיקה לבחי' כתיבה) את בחי' "מוצאיהם" – המוצא והמקור דישראל, עצם הנשמה, לנשמות בגופים כפי שנמצאים במדבר העמים, שעי"ז יהי' להם הכח לעבור את המ"ב מסעות במדבר וכו'. אבל התכלית היא שתהי' ההעלאה מלמטלמ"ע. וזהו מה שמסיים "ואלה מסעיהם למוצאיהם", שע"י המסעות נתעלו עד לבחי' "מוצאיהם", ולמעלה יותר מה"מוצאיהם" שלפנ"ז שהרי "ירידה צורך עלי'". והעלי' היא ע"י עבודת התפילה. וזהו "אלה מסעי" לשון רבים, שגם לאחרי שיצאו מהמיצרים וגבולים דמסע הראשון, "ארץ מצרים", צריך להמשיך ולעלות מחיל אל חיל, עד שבאים לעבר הירדן וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה ואלה מסעי בני ישראל, אור לועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2024 Synopsis “These are the journeys of the Jewish people who left the land of Egypt, etc.” Just like in the generation that left Egypt there were forty-two journeys until they came to the Yarden at Yericho, so too in the life of every individual, and so too in every individual’s service of Torah and mitzvos. Just as the majority of the journeys took place in the “great and fearful desert,” so it is with everyone’s Divine service; therefore, it is necessary for “Moshe to write the starting points for their journeys” – Moshe’s essence is Torah (which comes from above to below), and he draws down (from the level of “engraving” to the level of “writing”) “their starting points” – the source and origin of every Jew, i.e., the essence of the soul, and brings it down into souls within bodies, as they stand in the “desert of the nations.” This gives them the strength to pass through the forty-two journeys in the desert, etc. But the ultimate purpose is the subsequent elevation from below to above, as the verse concludes, “and these were their journeys with their starting points”: as a result of the journeys, they are elevated to the level of “their starting points” and even higher than that, because the descent is for the sake of ascent. This ascent is achieved through the service of tefilah. This is why it says “these are the journeys” in the plural, because even after leaving constraints and limitations of the first journey from “the land of Egypt,” it’s necessary to continue to rise from strength to strength until reaching the other side of the Yarden etc.2 excerpts from Maamar V’Eileh Masei Bnei Yisroel, Thursday night, Parashas Masei, 24 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2024 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותלזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
411
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ד
Aug 1, 2024
11:02
התוכן [המשך] יש צורך להבהיר פרט חשוב: מכיון שישנם חילוקי דעות בעניני אמונה ודת – יש להבטיח שהחדרת האמונה בבורא העולם ומנהיגו תהי' ללא כל קשר עם דת כלשהי. והעצה לזה היא – להנהיג בבתי-ספר "רגע של שתיקה" שיהי' מיוחד למחשבה והתבוננות אודות בורא העולם ומנהיגו, ללא ענין של תפילה בדיבור וכו' שיכול לעורר חילוקי דעות מצד המנהל או התלמידים וכו'. ומה לחשוב באותו "רגע של שתיקה" אודות בורא העולם ומנהיגו – יאמרו זאת ההורים לילדיהם; יש להחדיר זאת גם בבתי-ספר הגבוהים, באוניברסיטאות וכיו"ב. וגודל ההכרח שבדבר מודגש ביותר בזמן האחרון – כפי שרואים בפועל את המצב השורר שם כיום...; לדאבוננו, ישנם גם בתי-ספר דתיים שבהם הדגש הוא להעניק לתלמידים ידיעות בעניני תומ"צ ללא תשומת-לב מיוחדת לענינים הקשורים עם אמונה אהבה ויראת ה', ויש להנהיג שיתחילו את היום בענין של תפלה והתבוננות בגדולת ה'; אשרי חלקם וגדול זכותם של כל אלו שיתעסקו בענין זה, ובפרט אלו שהם בעלי-השפעה בשטח מסויים וכו'.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2024 Synopsis [Continued.] There’s a caveat: being that there are differences of opinion regarding faith and religion, instilling the belief in the Creator and Ruler of the world must be done in a way that isn’t associated with any specific religion. This can be done by instituting a moment of silence in schools, dedicated to thought and reflection about the Creator and Ruler of the world, but without a verbal prayer or anything that could cause disagreements among the administration or students – and the parents will tell the children what to think about during the moment of silence. It should be instituted in the universities etc. as well, especially considering the current situation in the universities. Unfortunately, even in some religious schools, the focus is on providing students with knowledge of Torah and mitzvos, but without attention to faith, love, and fear of Hashem. It’s important that the day begin with davening and contemplation of Hashem’s greatness. Fortunate is the lot and great is the merit of those working toward this end, and those who have any influence in this regard should utilize it to the fullest etc.Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Balak, 12 Tammuz 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2024 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים
412
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 31, 2024
10:45
התוכן [המשך] בדורות שלפנינו קיבל הנער החינוך לערכים בביתו ושלחו אותו לבית-ספר רק להוסיף לו ידיעות בעניני מדע וכיו"ב, אבל כיום (שלהורים "אין זמן" לחינוכו של הנער) חינוך הנער הוא תחת אחריותם של בתי-הספר! ודוקא שם מעמידים "מסך של ברזל" ולא נותנים להקב"ה "להיכנס"... בנוגע לטענה אודות "חוקת-היסוד" כו' – הנה החוקה נקבעה ע"י אלו שמטרת בואם למדינה זו היתה כדי שיוכלו לנהל את חייהם עפ"י דתם באין מפריע, ואין מקום לומר שכווונתם היתה שבבתי-ספר לא יתנו להזכיר אודות מציאות של בורא העולם!; בחוקה נאמר שהיא נקבעה "לטובתה של האומה", ואם מצב האומה השתנה – הילד כבר לא מקבל בביתו את התודעה ש"עין רואה ואוזן שומעת", ורואים שאחוז הפשיעה אצל הנוער הולך וגדל וכו' – הרי "טובתה של האומה" מחייבת לעשות משהו בנידון, ובפרט שבחוקה עצמה מפורש שניתן לעשות בו שינויים בהתאם לשינויי המצבים וכו'. יש לציין את ענין החיובי שנשיא המדינה הכריז שיש להכניס לבתי-ספר את ההכרה בבורא עולם ומנהיגו. [המשך יבוא] משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2024 Synopsis In previous generations, children learned values from their parents at home, and schools was meant to teach them about science etc. But today (when parents “don’t have time” to teach their children), the children’s education is the responsibility of the schools. Yet specifically in the schools, an “iron curtain” is erected, so as not to allow G-d in…. They argue that the Constitution requires etc., but the Constitution was established by people who came to this country to practice their religion without persecution. Thus, there is no basis for the notion that they intended to forbid in schools the mention of the Creator of the universe! Moreover, the Constitution was written “for the people,” and it expressly allows for amendment when circumstances change. Therefore, when the situation has changed, such that children are no longer taught at home that there’s a “seeing eye and listening ear,” and we see that the crime rate among the youth is rising etc., the good of the people requires doing something about it. A recent positive development is that the President of the United States has issued a call to allow the recognition of G-d to be taught in public schools. [To be continued.]Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Balak, 12 Tammuz 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2024
413
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 30, 2024
11:09
התוכן הדרך היחידה להבטיח שהנהגת האדם תהי' עפ"י צדק ויושר ולא כחיות-בר שב"גו'נגל", היא – כאשר מחדירים ונוטעים בלבו כבר מקטנותו את ההכרה במציאות הבורא עולם ומנהיגו – "יש בעה"ב לבירה זו", והוא צוה לאדם להתנהג כך וממנו אא"פ להסתתר כי "עין רואה ואוזן שומעת"! [אבות פ"ב, שאומרים בשבת זו]. והנה לדאבוננו, המקום היחידי שבו לא מאפשרים לדבר אודות המושג של "עין רואה ואוזן שומעת" הוא בבתי-ספר הכלליים! הם עסוקים לעשות מהילדים "אנשים" – ולכן נותנים להם ידיעות שונות וכו', אבל אין לכל ענינים אלה השפעה כלל על הנהגת הילד בחיי היום-יום! ואפי' אם מדברים עם הילד אודות מדה מסויימת, מסבירים לו רק ש"אין זה הוגן" לא להתנהג בצדק ויושר, שזה לא מחייב את הילד להתנהג כך בפועל, ולא מקשרים זאת עם העובדה ש"יש בעה"ב לבירה זו" וש"עין רואה ואוזן שומעת", ושהקב"ה נמצא בכ"מ שהילד נמצא ומסתכל כיצד הוא מתנהג! והרי רק חינוך כזו מבטיח שהילדים יגדלו להיות "אנשים" ולא חיות-בר שב"גו'נגל! [המשך יבוא]משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2024 Synopsis The only way to ensure that a person’s behavior will righteous and just – not like that of wild animals in the jungle – is by instilling in a child’s heart from a young age the recognition of the existence of the Creator and Ruler of the world, that He commanded man to behave a certain way, and that it’s impossible to hide from Him because He has “a seeing eye and listening ear” [Pirkei Avos ch. 2, this week’s perek]. But inexplicably, the only place where it’s forbidden to speak about Hashem and the concept of a seeing eye and a listening ear etc. is in the public schools! They’re trying to raise children and they give them all kinds of knowledge about math and science etc., but none of it has any effect on the child’s practical daily conduct! Even if they do talk to a child about behaving a certain way, they do only by explaining that it’s in the child’s best interest to be a decent person, but not that the child is obligated to do so. They don’t tie it to the existence of Hashem, the Master and Ruler of the World, Who has a seeing eye and listening ear, and the fact that wherever the child is, Hashem is with him and watches how he behaves. But only such an education ensures that the child will grow up as a human being, not like a wild animal in the jungle. [To be continued.]Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2024
414
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 29, 2024
7:58
התוכן לאחרונה הונהג שבמשך ג' השבועות יוסיפו בלימוד התורה בענינים הקשורים עם ביהמ"ק, בתושב"כ ובתושבע"פ, ובעיקר – בהל' בית הבחירה להרמב"ם שבזה ישנו העילוי דהלכות פסוקות אשר מהם באים לבניית ביהמ"ק בפועל! וכאן המקום לבאר את ה"כותרת" דהלכות אלו ברמב"ם "הלכות בית הבחירה": דלכאו' הי' מתאים יותר לקרותן "הלכות בית המקדש" ע"ש הפסוק "ועשו לי מקדש" – מקור הציווי לבניית ביהמ"ק! והביאור: השם "בית הבחירה" מורה על הבחירה בבית זה מבין שאר הבתים. והיינו, ששם זה מדגיש את הצורך לעסוק עם שאר הבתים שבעולם כדי לפעול בהם ענין של קדושה עד שיהיו ראויים שייאמר עליהם שביהמ"ק נבחר מביניהם! ועד"ז בנוגע לבחירת בנ"י משאר אוה"ע.ב' חלקים משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2024 Synopsis It has been the custom as of late to learn about the Beis Hamikdash during the three weeks, especially the Rambam’s Hilchos Beis Habechirah, which contains halachic rulings relevant to actually building the Beis Hamikdash. Seemingly, why is it called Hilchos Beis Habechirah (“Laws of the Chosen House”), and not “Hilchos Beis Hamikdash,” in accordance with the verse (the source of the obligation to build the Beis Hamikdash), “They shall make Me a Mikdash”? The answer is that “Beis Habechirah” emphasizes that Hashem chooses this house from all other houses, and that it is upon us to bring holiness into all other houses, to the point that it could be said that that the Beis Hamikdash is chosen from among them. The same applies to the choosing of the Jewish people from among the nations.2 excerpts from sichah of 17 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2024
415
יום א' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ד
יום א' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 28, 2024
10:31
התוכן 1) בהלכות נדרים (רפי"א) ברמב"ם מובא חידוש שמצינו רק בענין הנדרים [כמ"ש בתחילת פ' מטות]: למרות גודל הענין דנדרים (ע"י אפשר לפעול חלות קדושת קרבן על כל דבר גם אם אינו ראוי למזבח, ועוד) מצינו בזה דוקא שגם "מופלא הסמוך לאיש", קטן בן י"ב שנה וקטנה בת י"א שנה וכו', "נדרו נדר" מן התורה! 2) שקו"ט בנוגע המקור לפסק הרמב"ם (שם) שהקטן או הקטנה צריכים בדיקה כל השנה כולה אם יודעים לשם מי נדרו, ואפי' אם בתחלת השנה נדרו ונבדקו ונמצאו יודעים ואח"כ נדרו עוה"פ ובסוף השנה נבדקו ונמצאו לא יודעים - "אין בנדריהם ובדבריהם כלום", דה"ז חידוש, דבכל התורה סומכים על החזקה, וכאן, שמופלא הסמוך לאיש נדרו נדר מה"ת ו"ספיקא דאורייתא לחומרא", פוסק ש"אין בנדריהם.. כלום"!משיחת כ"א מנ"א ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2024 Synopsis (1) We find something unique in the Rambam’s laws of vows: despite the tremendous gravity of vows (through which one has the power to consecrate even things unfit for the mizbeach etc.), the law is that a vow taken by a twelve-year-old boy or eleven-year-old girl, before the age of majority, is binding by biblical law. (2) A discussion regarding the source for the Rambam’s ruling that if a boy took a vow at the beginning of his twelfth year, and was examined (as required – to see whether he understands the significance of a vow and to Whom he took the vow etc.), and he was found to possess the requisite awareness, but then he took a vow later in the year, he must be examined again (and if he was now found not to have the requisite awareness – “their vows and their statements are of no consequence”): This is a most unusual ruling, because in Torah we usually rely on a chazakah that once something is found to be in order, we presume it remains that way. Yet here, although the child’s vow is binding by Torah law (where we are usually stringent in a case of doubt), here the Rambam nevertheless rules that the vow is of no consequence.Excerpt from sichah of 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2024 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
416
יום ועש"ק פ' פינחס, כ' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' פינחס, כ' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 26, 2024
8:46
התוכן פ' פינחס כוללת בתוכה גם פרשת המועדות, וממנה נלקחת הקריאה בתורה בכל מועד ומועד. וההוראה: ע"י ההכנה בשבוע פשוט שבהן לומדים פ' פינחס זוכים להימים הטובים במשך כל השנה. והרי ענין זה הוא ענין כללי – רצונו של הקב"ה הוא שיהודי יזכה לכל עניניו ע"י יגיעתו ולא יהי' "נהמא דכיסופא". ולכן אין ליהודי להתרעם על כך שישנם ענינים, כמו פרנסה, שבאים אצלו דוקא לאחרי ריבוי יגיעה והסרת העלמות והסתרים וכו'. אבל, גם אם יש צורך בהעלם והסתר – ה"ז ימשך רק עד שהיהודי יתעורר בעצמו ויחליט שמבלי-הבט על כל ההעלמות והסתרים ה"ה ממשיך לנהל את חייו הפרטים והציבוריים עפ"י דרישת התורה, בידעו שאי"ז אלא נסיון בלבד כי אין שום מציאות שיכולה להיות העלם והסתר אמיתי על האמת! וכאשר זה מונח אצלו באמת, אז "במדה שהאדם מודד בה מודדין לו" ומתבטל הנסיון ההעלם והסתר ורואה שאכן אין בהם ממש!א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2024 Synopsis Parashah Pinchas enumerates the korbanos of the Yomim Tovim, which in turn form the Torah readings for each Yom Tov etc. The lesson is that by preparing for it during an ordinary week by reading Parashah Pinchas, we merit Yomim Tovim throughout the entire year. In general, Hashem wants a Jew to earn what he has through his own toil, not as “bread of shame.” Therefore, a Jew shouldn’t be upset by the fact that things like earning a livelihood etc. involve tremendous effort and concealment and challenge etc., but should remember that it’s all only a test, and it will last only until the Jew resolves to live his life according to the Torah despite the challenge. When one truly lives his life this way, Hashem responds in kind and nullifies the tests, allowing the person to see that they truly have no substance.Sichah from farbrengen of 12 Tammuz 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2024 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף
417
יום ה' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 25, 2024
10:46
התוכן [המשך] בנוגע לקרבן תמיד נאמר "את קרבני לחמי". ענינו של לחם הוא לחבר הנשמה עם הגוף. וכמו"כ ישנו ענין ה"לחם" שמחבר את ה"נשמה" של כל העולם, הקב"ה, עם העולם, היינו חיבור והמשכת אור האלקי בעולם (אמנם הקב"ה מצ"ע הוא למעלה משייכות אל העולמות, אבל לאחרי שנברא העולם צ"ל חיבור דאלקות עם העולם). והקב"ה בעצמו גילה לנו בתורה ש"לחם" זה הוא ענין הקרבנות, ובפרט קרבן תמיד שהוא קרבן עולה, ועכשיו זהו ענין התפלה באופן של "קרבן עולה" שהוא כולו לה'. האמור מודגש במיוחד בהתוועדות שמתקיימת ביום חול שבו עוסק יהודי ב"עובדין דחול" (משא"כ בשבתות ויו"ט, ועד"ז בחוה"מ ובר"ח (ביחס לימי החול וכו')), ואעפ"כ מתחיל ומסיים גם יום כזה עם "קרבן עולה" וענין התפלה, שעי"ז ממשיך ומגלה את ה"נשמה" של העולם גם ב"עובדין דחול", ועי"ז נמשכת ברכה בנוגע לכל עניניו ב"בני חיי ומזוני רוויחא".משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2024 Synopsis The verse calls the tamid offering “My offering, My bread.” Just as physical connects body and soul, there is also the “food” that connects the “soul” of the world – Hashem – to its “body.” (Although Hashem transcends any connection to the world, once He created the world, it is necessary to draw G-dliness into it.) The Torah tells us that His “bread” is the korbanos, particularly the tamid offering, and nowadays, it is davening in the manner of an olah offering, which is entirely for Hashem. This is emphasized particularly on a weekday, when, despite being involved in mundane matters, a Jew begins and concludes the day with this “olah offering” of davening, bringing the “soul” into the world and drawing down Hashem’s blessings for children, life, and sustenance in abundance.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2024
418
יום ד' פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 24, 2024
11:00
התוכן כללות ענין "קרבן תמיד" [בחמישי דפ' פינחס], שהיתה קרבן עולה, בעבודה: "תפלות כנגד תמידין תקנום", כי "קרבן" הוא מלשון קירוב וע"י התפלה האדם מתקרב לה'. קירוב אמיתי הוא כשהעבודה הוא באופן של "קרבן עולה" (שאין לבעלים חלק בה) – "לא ע"מ לקבל פרס", שאינו חושב אודות התועלת שתצמח לו כתוצאה מקיום תומ"צ אלא כל רצונו הוא להתקרב לה'. ואם יחשוב האדם שהעבודה ד"קרבן עולה" שייכת דוקא "בבוקר" – כשהוא נמצא במצב של אור – טוב לו ברוחניות ובגשמיות, אבל כש(נדמה לו, או באמת, ש)הוא במצב של "בין הערביים" – כיצד יכול להתפנות מדאגותיו ולחשוב אודות קירוב לה' באופן של "קרבן עולה"?! וע"ז באה ההוראה שחיוב קרבן תמיד הוא הן בבוקר והן בין הערביים!משיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2024 Synopsis The kobran tamid (in Chamishi of Parashas Pinchas) was an olah offering. In terms of Divine service: “The tefillos were instituted corresponding to the tamid offerings”; and a korban means to come close to Hashem. True closeness is when one’s service is like an olah – without thinking about the benefit to oneself, but only about Hashem, “not for the sake of reward.” One may think that such service is possible only in the “morning,” when everything is bright (physically and spiritually), but how can he be expected to serve Hashem in this fashion when it seems (or in fact is) “dark” chas v’shalom? But the Torah teaches us that the obligation to bring the tamid applies “in the morning and toward evening”!Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Pinchas, 12 Tammuz 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2024
419
יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
Jul 23, 2024
10:18
התוכן א) ע"י אמירת "דברי כבושין" מיתוסף בעילוי שישנו ביום התענית מצ"ע, ובפרט כשאמירת הדברים קשורה גם עם מחשבה (כדי שהדיבור תהי' כדבעי) וזה מביא לידי מעשה בפועל, ו"חוט המשולש לא במהרה ינתק". ב) כל תענית יש בו ענין מיוחד. מבין ה' הדברים שאירעו בי"ז בתמוז הוא הענין ד"הובקעה העיר". ובענין זה מודגש בגלוי הקשר וההמשך שלו לשאר הצומות – עשרה בטבת, ת"ב וצום גדלי'. ומובן שמאורע בלתי-רצוי שבא בהמשך למאורע בלתי-רצוי שלפניו והוא סיבה למאורע בלתי-רצוי שלאחריו יש בו חומר מיוחד. ומכיון שמרובה מדה טובה וכו', מובן שכ"ה גם בנוגע לענין ה"עת רצון" שבתעניות והפיכתם ל"ימים טובים", שענינים אלו הם ביתר שאת בענין י"ז בתמוז שבא בהמשך וקשור עם שאר הצומות וכו'.משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2024 Synopsis (1) The custom of saying “words of reproof” adds to the inherent quality of the fast day itself, especially when the words are connected to thought (which ensure the words will be as they should) and actual deed, forming a “three-fold cord that is not quickly severed.” (2) Every fast day has its unique theme. One of the events giving rise to the fast of 17 Tammuz was that “the city was breached”; this aspect of the fast day emphasizes how it comes as a result, and is connected to, the other fast days, 10 Teves, 9 Av, and Tzom Gedaliah. Obviously, when a negative event results from a prior negative event, and gives rise to a subsequent negative event, it is more severe. But being that the “measure of good is greater” etc., it is understood that the same applies in the positive aspects of the fast day, namely, its quality as an auspicious time that will be transformed to festivals: these aspects are emphasized with greater force on 17 Tammuz, which follows and is connected to the other fast days etc.Excerpt from sichah of 17 Tammus 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2024
420
יום ב' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 22, 2024
9:09
התוכן 1) בשני דפ' פינחס מדובר אודות המנין של בנ"י בפועל. ב"מנין" מודגשת אחדותם של ישראל, שכאו"א מהם נמנה באופן שווה. ויה"ר שתיכף ומיד ממש נזכה ל"פינחס זה אלי'הו", מבשר הגאולה, שיבוא ויקיים שליחותו לבשר על הגאולה. 2) סעודת הערב שאוכלים בליל י"ז בתמוז ממהרת ומזרזת את הגאולה: ע"י אמירת הברכות בסעודה, החל מברכה הכללית "שהכל נהי' בדברו", וכל העומדים מסביבו מאשרים זאת ע"י עניית "אמן", שעי"ז פועלים את הגאולה, כפס"ד הרמב"ם שע"י מעשה, דיבור או אפי' מחשבה א' גורם לו ולכל העולם תשועה והצלה. ויה"ר שבעמדנו בסיום יום ט"ז בתמוז, שבא בהמשך ליום א' ט"ו תמוז, ולפנ"ז – י"ד תמוז, ולפני זה – ימי הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שבימים אלה קיבל כ"א ע"ע החלטות טובות בעניני תומ"צ והפצת היהדות והמעיינות חוצה – הרי בודאי שעי"ז מזרזים תיכף ומיד את התשועה והצלה ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' פנחס, ט"ז תמוז ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2024 Synopsis (1) Sheini of Parashas Pinchas discusses the counting of the Jewish people, which emphasizes the unity of the Jewish people, each of whom is counted equally. May it be Hashem’s will that we immediately merit the heralding of the Redemption by “Pinchas, who is Eliyahu.” (2) The meal eaten on the night before the fast of 17 Tammuz hastens the Redemption: by saying the brachos at the meal, and by everyone affirming it by saying Amen, we bring about the Redemption, in accordance with the Rambam’s ruling that even one act, word, or thought tips the scale of the entire world and brings salvation and deliverance. May it be His will that standing on 16 Tammuz, on the heels of 15 Tammuz and 14 Tammuz, and before that, the liberation of 12 and 13 Tammuz, when positive resolutions were made regarding Torah and mitzvos and spreading Yiddishkeit and the wellsprings outward – that this will certainly hasten the salvation and deliverance through Moshiach Tzidkeinu.2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Pinchas, 16 Tammuz 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2024
421
יום א' פ' פינחס, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ד
יום א' פ' פינחס, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 21, 2024
10:21
התוכן צריכים להתכונן ל"אותו הזמן" ש"לא יהי' שם .. קנאה ותחרות" ע"י ההשתדלות והיגיעה לבטל ולשלול קנאה ותחרות, ואדרבה – להוסיף באהבת ואחדות ישראל, כמו שדובר בארוכה בהתוועדות דש"ק. ועכ"פ שלא יהי' שום ענין של היפך אהבת-ישראל בנוגע לפועל ממש, במעשה או בכתיבה (לכתוב מכתב בלי חתימת השם ר"ל) וכיו"ב. וכיון שהיום איננו ש"ק, יש לדבר רק אודות ענין החיובי – להשתדל להוסיף בכל עניני אהבת ישראל, לתת צדקה בסבר פנים יפות וכיו"ב. וכ"ז יהי' הכנה שבקרוב ממש נזכה ל"אותו הזמן וכו'", שהבשורה ע"ז הוא ע"י "פנחס זה אלי'הו", אשר להיותו כהן, ו"כהנים זריזין הן", בודאי מזדרז לבשר בשורת הגאולה. וענין הזריזות מודגש אצל פינחס שזכה לכהונה מצד עבודתו (ולא מצד התולדה) – הרי בודאי שצריך להראות את תכונת הזריזות בפועל ובגלוי, וכמו שהי' בפשטות שפינחס הזדרז לקיים ההלכה ש"אין מורין כן", ועאכו"כ שיזדרז לבשר לבנ"י ש"עבדי צמח" בא תיכף ומיד בפועל ממש!ב' חלקים משיחת יום א' פ' פנחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2024 Synopsis To prepare for the time when “there will be no jealousy or competition,” we must strive to eliminate all jealousy and competition now, and to increase in Ahavas Yisroel and Jewish unity, as discussed at length at the Shabbos farbrengen. At the very least, there should be no outward expression of the opposite of Ahavas Yisrael, neither in deed nor in writing (nor by writing letters without signatures and the like chas v’shalom). Since today isn’t Shabbos, we should speak only about the positive: we must increase in all matters of Ahavas Yisroel, in giving tzedakah happily etc., which will prepare for the imminent arrival of Moshiach literally right now, which will be heralded by “Pinchas, who is Eliyahu,” who, as a Kohen, will certainly hasten to announce it. Pinchas in particular embodies alacrity, because he merited to become a Kohen (not by birth but) by his own effort etc., and surely he will demonstrate his alacrity by hastening to announce that Moshiach has come, literally right now.2 excerpts from sichah of Sunday, Parashas Pinchas, 15 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2024 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' מנחם מענדל שי' ליפש
422
יום ועש"ק פ' בלק, י"ג תמוז – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' בלק, י"ג תמוז – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, ה'תשפ"ד
Jul 19, 2024
13:11
התוכן יכול להיות א' שכשיאמרו לו שהקב"ה בחר בו כחלק מבנ"י ונתן לו את תורתו, ואשר לכן עליו לנצל כמה רגעים ביום ללימוד התורה, יענה: דוקא מפני שמוקיר את התורה ה"ה "שומר" עלי' ע"י שנותן אותה לתוך נרתיק מאחורי "זכוכית עבה" מעל מדף גבוה... יש לומר לו שרצונו ית' שיתיישב ללמוד תורה בפועל ממש! ואדרבה - הסימן לכבוד התורה הוא שזה נעשה הלחם יום-יומי לנשמתו ובכל רגע פנוי מוציא ספר ומעיין בו עד שנקרע מרוב שמוש! וזהו דיוק הלשון [במכתב בעל הגאולה לקראת חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז תרפ"ח, שכותב שם שזהו חג גאולת עוסקי] "הרבצת התורה": מלשון "רובץ תחת משאו" - הסימן שמוקירים את התורה מתבטא בזה שלא משאירים אותה למעלה "שעשועים לפניו", אלא מורידים אותה ולומדים בה בפועל בכל רגע פנוי (כמובן ביחד עם שמירת כבוד התורה ע"י הקדמת ברכת התורה וכו').משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2024 Synopsis Sometimes it happens that when you tell a Jew that Hashem has chosen him as part of the Jewish people and given him His Torah, and that he must therefore dedicate a few moments each day to studying Torah, he responds: Specifically because he values Torah, he “protects” it by placing it in a case behind thick glass on a high shelf... It should be explained to him that Hashem wants him to sit down and actually study Torah! On the contrary – the true sign of respect for the Torah is that it becomes the daily nourishment for one’s soul and that in his every free moment he takes out a sefer and delves into so much that it tears from excessive use! Thus [the baal hageulah in his letter for the occasion of 12-13 Tammuz 5688] specifically uses the expression that [the redemption is one for all those engaged in] “harbatzas Torah” – from the phrase “rovetz tachas masa’o” “lying under its burden”: the sign of respect for Torah is when one doen’t leave it above as “delights before him,” but brings it down here and studies it at every free moment etc.Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2024 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר
423
יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשפ"ד– יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע –
יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשפ"ד– יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע –
Jul 18, 2024
9:22
התוכן נשאלה השאלה איך אפשר לתבוע "לחיות" עכשיו את הגאולה [של כ"ק מו"ח אדמו"ר] באותו תוקף כאילו זה הי' הפעם הראשונה בשנת ה'תרפ"ז?! והביאור בזה עפ"י מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר מספרים סיפור בשימת לב ומתבוננים בתוכנו, אפשר "להתייצב" באותו מעמד ומצב שעליו מספרים, ובמילא "לחיות" א"ז מחדש באותו תוקף (וע"ד שמצינו בנוגע לגאולה הראשונה, שה"זכר ליציאת מצרים" בליל ט"ו בניסן בכל שנה צ"ל באופן שאדם מרגיש שהוא עצמו יוצא עכשיו ממצרים), ובאופן שזה יביא להחלטות אמיתיות. ובנוגע לעניננו – המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר כתוצאה מהרדיפות על דת ישראל בכלל ועל חינוך הילדים במיוחד – החלטות בכל השייך ללימוד התורה וקיום המצוות ולחינוך בני ובנות ישראל בדרך התורה והמצוה. וכאשר מחליטים על כך ברוב עם, מקבלים ע"ז סיוע גדול יותר מלמעלה. ולעשות כ"ז מתוך שמחה ש"פורצת גדר" וכו'.ב' חלקים משיחת חג הגאולה י"ב תמוז ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2024 Synopsis The question is asked, how can you experience the celebration of [the Rebbe’s liberation] now, with the same intensity as the first time in 5687 (1927)?! This can be explained based on what my father-in-law, the Rebbe, related, that when a story is told intently, and one focuses on and contemplates its content, one can put himself in the same situation as the situation being described, and thereby experience it anew with the same intensity – and in way that produces practical results. (We similarly find regarding the obligation to remember the exodus from Egypt on the night of 15 Nissan: one must feel as though he is currently leaving Egypt himself). The imprisonment of the Rebbe, my father-in-law, as a result of the persecution against the Jewish religion in general, and against educating children in the way of Torah and mitzvos in particular, should inspire positive resolutions with regards to Torah study and mitzvah observance, and educating Jewish children. When this is resolved publicly, extra assistance is provided from above – and all this should be done with joy, which breaks barriers etc.Two excerpts from sichah of 12 Tammuz 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2024 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
424
יום ד' פ' בלק, י"א תמוז, אור לחג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' בלק, י"א תמוז, אור לחג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 17, 2024
11:50
התוכן בי"ב תמוז ה'תרפ"ז, בהיותו בגלות בקאַסטראַמאַ, הלך כ"ק מו"ח אדמו"ר (עם החסיד ר' אלי' חיים אלטהויז) למשרד כדי להרשם, אלא שבגלל איזה "חגא" הי' המשרד סגור, אבל מי שהי' שם הודיע לו שהתקבלה פקודה לשחררו. כשחזר לאכסניא שלו (שם כבר שמעו את הבשורה), מצאו את החסיד ר' מיכאל דווארקין רוקד מסביב לבית עם בקבוק משקה ושר "ניעט ניעט ניקאווא וכו'" שתוכנו – "אין עוד מלבדו". ולכן מהנכון שכעת, כש"הימים האלה נזכרים ונעשים", ישירו את הניגון הזה. ועד"ז מסופר על החסיד ר' אלי' חיים הנ"ל שכאשר שמע את בשורת הגאולה נשתנו צבעי פניו עד כדי סכנה... וכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' צריך להרגיעו וכו'. ועד"ז מסופר על הילד שהסתובב שם בבית, שכאשר שמע את הבשורה, טיפס על גדר הבית והסתובב סביבו עם ראשו למטה ורגליו למעלה... וההוראה: שמחת הגאולה צריכה לפעול אצל כאו"א – הן כאשר הוא במצב של "ילד", או "מבוגר", או "זקן" – לצאת מהגבלותיו – "מאודך", וזה ימשיך את ה"מאד" שלמעלה – בלי גבול האמיתי וכו'. ב' שיחות הראשונות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2024 Synopsis On 12 of Tammuz 5687 (1927) in exile in Kostroma, the Rebbe, my father-in-law (accompanied by the Chassid R’ Eliyahu Chaim Althaus) went to register at the local government office. The office was closed due to some holiday, but the officer on duty informed the Rebbe that an order had been received from Moscow to release him. When he returned to his lodging (where they had already heard the news), they found the Chassid R’ Michoel Dvorkin dancing around the house with a bottle of mashkeh and singing “nyet nyet nikavo,” etc., which means “there is none else besides Him.” Therefore, it is appropriate now, when “these days are remembered and observed,” that this niggun should be sung. Similarly, it is told that when the abovementioned Chassid R’ Eliyahu Chaim heard the news, his face changed colors, to the point that the Rebbe, my father-in-law, was concerned for his health, and sought to calm him down. There was also a child in the house, who, upon seeing the excitement, climbed up on the fence and made his way around the fence a few times with his head down and his feet up. The lesson is: the joy of the liberation should affect everyone – whether he’s on the level of a “child,” an “adult,” or an “elder” – to break free of his limitations – “your very,” and this will draw down the “very” from above – true boundlessness etc.First two sichos of the farbrengen of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2024 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
425
יום ג' פ' בלק, י' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' בלק, י' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 16, 2024
9:41
התוכן א) הוראה לתלמידים הנוסעים בקיץ לשליחות, שבכ"מ בואם ישמעו מהם ענין בנגלה ואח"כ ענין בתורת החסידות (ע"ד הנהגת אדה"ז ברכישת חסידים). ב) לאחרונה נהייתה חולשה במ"ש כמ"פ ש"עד ארבעין שנין" יש להגביל א"ע בעת התוועדויות לג' כוסיות לכל היותר, וביחד – פחות מרביעית, הן בשבת ויו"ט, י"ב תמוז, י"ט כסלו, שמח"ת, פורים ובכל זמן שאפשר להורות היתר. (כוס של קידוש אינו בחשבון). הדברים בתוקף כעת ועל ימים שיבואו ובלי פשט'לעך! ג) התעוררות בנוגע לענין הצניעות גם בזמן הקיץ ובמקום ה"קאָנטרי", וזה קשור עם מ"ש [בשישי דפ' בלק] "מה טובו אהליך יעקב וגו'" וכפרש"י "ראה פתחיהן שאין מכוונין זה מול זה" – ענין הצניעות. ולזכור שה' נמצא עם כ"א בכ"מ שהוא ויש להתנהג בהתאם!ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2024 Synopsis (1) A directive for the students traveling on summer shlichus: wherever they go, they should first share a thought in Nigleh, and then in Chassidus (similar to the Alter Rebbe’s method of acquiring Chassidim). (2) Recently there’s been a weakening in terms of limiting oneself before age forty to three cups of l’chaim at most, and not less than a revi’is in total, whether on Shabbos or Yom Tov, 12 Tammuz, 19 Kislev, Simchas Torah, Purim, or any other time when one might think to be lenient. (The cup for Kiddush is not included). This is in force now and for the coming days, without any “explanations”! (3) Modesty is necessary even during the summer, and even in the “country,” and it relates to the verse [in Shishi of Parashas Balak], “How goodly are your tents, O Yaakov” etc.; on which Rashi explains, “he saw that the openings of their tents did not face each other” – the matter of modesty. One should remember that Hashem is with everyone wherever he is, and one should behave accordingly!2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2024
426
יום ב' פ' בלק, ט' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' בלק, ט' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 15, 2024
11:14
התוכן עה"פ [בשישי דפ' בלק] "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו" איתא במדרש די"א דקאי על הזמן "מצדקיהו עד מלך המשיח" – זמן הגלות, שאפי' בזמן הגלות ש"כרע שכב" – בנ"י הם תמיד "כארי וכלביא" ואף א' אינו בעה"ב עליהם. ואי"ז אלא ש"אנוס עפ"י הדיבור" עד הזמן ש"מי" – דקאי על הקב"ה – "יקימנו". ובמילא מובן שבנוגע לתומ"צ לא שייך כללות ענין הגלות. וכדי שלא נתרגל לענין הגלות ולחשוב שהעולם ו"גלות" הוא בעה"ב על ה"ארי" וה"לביא", מראים מזמן לזמן גם בזמן הגלות נסים גלויים (בדוגמת הנס דגאולת י"ב-י"ג תמוז), להזכיר שגם בזמן הגלות "אין עוד מלבדו". וזוהי ההוראה מהנס די"ב-י"ג תמוז: יהודי צריך לדעת שבכ"מ ובכל זמן ה"ה "כארי וכלביא" ו"בן חורין" בכל הקשור לתומ"צ ואין להתחשב בהגבלות דזמן ומקום.א' השיחות דהתוועדות י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2024 Synopsis On the verse [in Shishi of Parashas Balak], “He crouches and lies down like a lion and like a lioness, who will rouse him,” the Midrash states an opinion that this refers to the time “from Tzidkiyahu until King Moshiach” – the time of exile. Meaning, even during the exile, when the Jewish people “crouches and lies down,” they are still “like a lion and like a lioness”; nobody has control over them because exile is only “forced by Divine decree,” until the time when “Who” – Hashem – “will rouse him.” Therefore, the whole concept of exile doesn’t apply to Torah and mitzvos. To ensure that we don’t become accustomed to exile and begin to think otherwise, from time to time we are shown open miracles even in exile (like the miracle of the liberation of 12-13 Tammuz), which remind us that “there is none else besides Him.” This is the lesson from the miracle of 12-13 Tammuz: a Jew must know that in every place and time, he is “like a lion and like a lioness,” a free person in everything related to Torah and mitzvos, and the limitations of time and space are of no consequence.Sichah from farbrengen of 12 Tammuz 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2024 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל
427
יום א' פ' בלק, ח' תמוז, ה'תשפ"ד
יום א' פ' בלק, ח' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 14, 2024
12:09
התוכן ברור שהיתה אצל בלעם מדרגת נבואה. ובכן, מדברי בלעם בנוגע לנבואתו יכולים ללמוד גם בנוגע לנבואת בנ"י. דהנה ענין הנבואה והציווים הקשורים לזה, כמו האיסור לכבוש נבואתו, אפשר ללמוד בב' אופנים: 1) זהו ענין מיוחד הנוגע לאיש פרטי זה, הנביא. 2) זהו חלק מכללות הענין דעבודת ה' כמו בנין ביהמ"ק ואמונה בה' – "מיסודי הדת". מדברי בלעם "את אשר ישים ה' בפי אותו אשמור לדבר", שלא יכבוש נבואתו, מוכח שהאיסור לכבוש נבואתו אי"ז רק שאינו מקיים מצווה המיוחדת לנביא, שהרי לא מצינו שבן-נח מחוייב בזה, אלא זוהי מצוה שהיא סניף של מצות עבודת ה', ובמילא הפכה היא עבודה זרה, שגם בן-נח מצווה ע"ז. וההוראה: ההרהורי תשובה ש"נוזלים" בנשמה שבגוף מזמן לזמן מבחי' "מזל" שבנשמה הם ע"ד "נבואה קטנה" (ולא ענין פרטי שלו מכיון שהוא זקוק להתעוררות), והיתכן להיות בדוגמת "כובש נבואתו" ולא לנצלם?! ועד"ז בנוגע היחס לדברי נשיא הדור שזהו דבר ה' ש"גלה סודו ע"י עבדיו הנביאים"!ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2024 Synopsis It is clear that Bilam possessed the level of prophecy; therefore, from Bilam’s words we can also derive something regarding prophecy among the Jewish people. Prophecy and the guidelines surrounding it (such as the prohibition against suppressing one’s prophecy), can be understood in two ways: (1) as a particular matter concerning a particular person – the prophet; or (2) as a part of serving Hashem in general, like building the Beis Hamikdash and believing in Hashem, which are “among the foundations of faith.” Bilam’s expression, “What Hashem puts into my mouth, that I must take care to say,” implies that suppressing prophecy his wasn’t just a matter of his personal prohibition, because we find no such prohibition upon a non-Jew against suppressing prophecy. Rather, Bilam’s obligation was part of the general obligation to serve Hashem and not to serve idolatry, which applies even to Bnai Noach. The lesson is that when one experiences thoughts of teshuvah from time to time, from his soul’s “mazal,” they are akin to “minor prophecy” – and how could one not utilize it and thereby “suppress his prophecy”?! Similarly, the word of the Nasi of the generation is the word of Hashem, “His secret He revealed through His servants, the prophets”!2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Balak, 12 Tammuz 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2024
428
יום ועש"ק פ' חוקת, ו' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' חוקת, ו' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 12, 2024
11:29
התוכן מובא בפרש"י [בראשון דפ' חוקת] "למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתת צדיקים מכפרת". 1) דמיון הכפרה שע"י מיתת צדיקים לכפרה של פרה אדומה ולא של קרבנות סתם, כי פרה אדומה מכפרת גם על ענינים שסתם קרבנות לא מכפרות (טומאת מת) ועד"ז מיתת צדיקים (וכמו שהכפרה שע"י קרבנות קשורה עם תשובה "שב מידיעתו", עד"ז בכפרה שע"י מיתת צדיקים). 2) מזה שמיתת מרים דוקא נסמכה לפרה אדומה מובן שגם בנוגע שאר הצדיקים יש למצוא בהם את העבודה המיוחדת שבה הצטיינה מרים: היא היתה מה"מילדות העבריות" שעמדו בראש לשמור על ילדי ישראל שיוולדו ויגדלו כיהודים גם בהיותם בגלות מצרים.ב' חלקים מהתוועדות כ' מנחם אב ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2024 Synopsis Rashi states [in Sheini of Chukas]: “Why is the passage relating Miriam’s death juxtaposed with the passage of the parah adumah? To teach you that just as sacrifices bring atonement, so the death of tzaddikim secures atonement.” (1) The reason the death of the righteous is compared to the atonement of the parah adumah, and not to korbanos in general, is because like the death of tzaddikim, the parah adumah atones even for impurity from death. (And just as the atonement through korbanos depends on teshuvah, so does the atonement brought about by the death of tzaddikim.) (2) From the fact that it is specifically the death of Miriam that is juxtaposed to the parah adumah, it is understood that regarding other tzaddikim, too, we should find in them the special service in which Miriam excelled: she was one of the “Hebrew midwives” who stood at the head of protecting the Jewish boys and ensuring they would be born and grow up as Jews, and speak like Jews (“Puah”), even in exile in Egypt.Two excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2024
429
יום ה' פ' חוקת, ה' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' חוקת, ה' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 11, 2024
8:18
התוכן בחמישי פ' חוקת מסופר שקודם כניסת בנ"י לארץ אירע מאורעות בלתי-רצויים וכו' והעצה לזה היתה "והביט אל נחש הנחושת וחי", ומבואר במדרז"ל "וכי נחש ממית או מחי', אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים, היו מתרפאים". והיינו, אע"פ שהיו עדיין במדבר וקשורים עם ענינים בלתי-רצויים וכו', מ"מ "כאשר מסתכלין כלפי מעלה" ובקשו מהקב"ה שיעזור להם, הנה תיכף ומיד פעלו "וחי"! וההוראה: מבלי הבט שעדיין נמצאים בנ"י בגלות ועדיין צריכים לבקש ולתבוע "ווי וואָנט משיח נאו" – הנה גם קודם ביאת משיח צדקנו צריכים בנ"י להיות במעמד ומצב של "וחי" בנוגע לעניני תומ"צ ש"הם חיינו ואורך ימינו", וגם בזמם הגלות יכול עבודתו להיות מתוך חיות ושמחה.משיחת יום ה' פ' חוקת, ל' סיון, אדר"ח תמוז ה'תשמ"א להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2024 Synopsis Chamishi of Parashas Chukas relates how before the Jewish people entered Eretz Yisrael, certain undesirable events occurred, the solution to which was that “he would gaze upon the coper snake and live.” Our Sages explain; “Now, does a snake cause death or life? Rather, when the Jewish people looked upward and subjected their hearts to their Father in Heaven, they would be healed.” Meaning, even though they were still in the desert and associated with undesirable matters etc., nonetheless, “when they looked upward” and asked Hashem to help them, immediately, “they would live”! The lesson is that although we are still in exile and must still daven and demand that “We want Mashiach now” – even before Moshiach comes, the Jewish people must be “alive” in their Torah and mitzvos, which are “our life and the length of our days”; even during exile one’s divine service can be done with vitality and joy.Excerpt from sichah of Thursday Parashas Chukas, 30 Sivan, first day of Rosh Chodesh Tammuz 5741 to the members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2024
430
יום ד' פ' חוקת, ד' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' חוקת, ד' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 10, 2024
11:23
התוכן עה"פ [בחמישי דפ' חוקת] "דרך האתרים" פרש"י "דרך הנגב שהלכו בה מרגלים שנאמר ויעלו בנגב" (וענינם הי' "לתור את הארץ"). הטעם שלא כתוב בפירוש "דרך הנגב" הוא כי אז הי' קשה למה הלכו שם הרי "עמלק יושב בארץ הנגב"?! ולכן נאמר "דרך האתרים" – "שהלכו בה מרגלים" והמרגלים סללו את הדרך עבורם. ואע"פ שמענין המרגלים יצא ענין בלתי-רצוי, אבל: א) "אותה שעה כשרים היו". ב) הי' זה בכחו של משה כי הוא צוה אותם ללכת שם. וההוראה הנפלאה: ישנו קיום אפי' לפעולה אחת של יהודים כאלו שבגללם התעכבו בנ"י וכו' במדבר, עד שבדרכם לכבוש את א"י הלכו בנ"י בדרך "שהלכו בה מרגלים" לפני 39 שנה! ומזה רואים גודל מעלתו אפי' של יהודי שעשה רק פעולה טובה אחת, וכפתגם "אַז עס קומט אַראָפּ אַ נשמה אויף דער וועלט און לעבט אָפּ 70-80 יאָר צוליב טאָן אַ טובה אַ אידן". ועוד.ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חוקת, יו"ד תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2024 Synopsis On the words [in Chamishi of Parashas Chukas], “the route of the scouts,” Rashi explains: “The southern route, taken by the spies, as it says, ‘They went up in the south.’” The reason the verse doesn’t simply say “the southern route” is because then it would be difficult to understand why they went that way, being that “The Amalekites dwell in the south.” Instead the verse says, “the route of the scouts” – the route “taken by the spies,” who paved the way for them. Although the spies ended up acting undesirably, nonetheless: (a) “At that time they were righteous”; and (b) the reason they went that way is because they were commanded by Moshe to do so; it wasn’t their choice. This gives us a wondrous lesson: Even though the spies kept the Jewish people in the desert for forty years, their single act of “going up in the south” caused that later, when the Jewish people traveled on their way to conquer Eretz Yisrael, they went the same route paved by the spies thirty-nine years earlier. From this we see the tremendous power of a Jew’s single good deed, like the adage, “A soul comes down to the world and lives for 70-80 years just to do a favor for another Jew.”3 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chukas, 10 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2024
431
יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ד
יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז..., ה'תשפ"ד
Jul 9, 2024
12:35
התוכן 1) איתא בגמ' "יעקב אבינו לא מת.. מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". מכיון שיעקב כלול מכל נשמות ישראל מובן שכ"ה בכאו"א מישראל, שע"י ש"זרעו בחיים", שעניני תומ"צ שלו ("מאי פירי.. מצוות") הם בחיים בעוה"ז הגשמי, מקום קיום המצוות, הנה "אף הוא בחיים" בעוה"ז. ועאכו"כ שכ"ה בנשמה כללית, כי "צבור לא מת", ואיתא בספרים ש"צבור ר"ת צדיקים בינונים ורשעים", והיינו, שצדיק ורועה ישראל שמתעסק עם כל ישראל, "צבור", לא שייך בו "מת" כלל, וכאמור, פשוט בעוה"ז הגשמי! (והא ד"חנטו חנטייא וכו'" ה"ז רק לעיני בשר). 2) לא ר"ל ש"הי'" נשיא בעבר... אלא הוא בחים ממש כאן למטה מעשרה טפחים"! 3) רחמנא ליצלן לומר [אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר] שכבר 35 שנה שאינו! זה שקר גמור! האמת ואמת לאמיתו הוא להיפך – שזה 35 שנה שמידי שנה הוא חי וחזק ופעיל עוד יותר! 4) ג' תמוז (נתברר לאח"ז -) הוא התחלת ופתיחת הגאולה (לגמרי) של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ופתיחה לסדר חדש בהפצת המעיינות חוצה.1) משיחת י' שבט ה’תשי”ז 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 3) משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ה 4) משיחת ג' תמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024 Synopsis (1) The Gemara says, “Yaakov Avinu did not die...just as his seed is alive, he too is alive.” Being that Yaakov encompassed all Jewish souls, it emerges that the same principle applies to every Jew: by their seed being alive (through their Torah and mitzvos), they are alive in this physical world (which is the plac where mitzvos are performed). This applies all the more so to an encompassing soul, because “the community does not die”: it says in sefarim that “tzibbur” is an acronym for Tzaddikim, Beinonim, u’Resha’im – meaning that a tzaddik, a shepherd of all Jews, is a tzibbur who cannot die – and in this physical world. (And the fact that the “embalmers embalmed” etc. was only to the physical eye). (2) The Rebbe was not the Nassi in the past; rather he is alive now literally in this world, below ten tefachim. (3) Rachmana litzlan to say that [my father-in-law, the Rebbe] hasn’t been here for 35 years; that’s a complete falsehood! The truth is the exact opposite – every year for 35 years, he has become more alive, stronger, and more vibrant. (4) 3 Tammuz (as it later became clear) was the beginning and opening of the (complete) redemption of my father-in-law, the Rebbe, and the opening of a new order in spreading the wellsprings outward.Excerpts from sichos of (1) Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5717; (2) 12 Tammuz 5745; (3) 15 Tammuz 5745; (4) 3 Tammuz 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2024
432
יום ב' פ' חוקת, ב' תמוז, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' חוקת, ב' תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 8, 2024
9:41
התוכן ענינו של נשיא בישראל, מלשון נשיאות, הוא – להעלות ולנשא את כל אנשי הדור, וכמו שנאמר למשה רבינו "נשא את ראש בני ישראל". היינו, שלא זו בלבד שתפקידו הוא "אשר יוצאים ואשר יביאם" – שנמצא ביחד עם העם ודואג לכל עניניהם בסבר פנים יפות וכו' – הנה עוד מעלה ומנשא אותם, עד גם את ה"ראש" שלהם, לדרגתו הוא. שזה דורש כחות מיוחדים ועד לענין של מסירת נפש. וכמ"ש בגמ' שעל משה רבינו נאמר "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל": הוא מתעסק בעצמו גם עם "דל" – דרגא הכי פחותה, ונותן לו – ו"כל הנותן בעין יפה הוא נותן" – "מלחמו" – שבו תלוי קיום האדם, היינו שנותן לו מצרכיו ההכרחיים שבזה תלוי כל סדר ההשתלשלות! וככל עניני התורה יש ללמוד הוראה מהנהגה זו, ועאכו"כ כאשר מדובר אודות אתפשטותא דמשה שבכל דרא באופן נעלה עמוק ורחב יותר – נשיא הדור שאצלו ישנם כל הענינים ביתר שאת.ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ברכה, י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2024 Synopsis The role of a Nasi of the Jewish people is to uplift the Jewish people of their generation, as Moshe was told, “Lift up (‘naso’) the head of the Jewish people.” Meaning, the nasi’s role is not just to care about the people and be invested in them, feeling their joy and their pain and doing it all “with a pleasant countenance”) – but also to elevate and uplift them, including their “heads,” to the nasi’s own level. This requires special abilities and even self-sacrifice. The Gemara explains that the verse, “He that has a generous eye shall be blessed, for he gives of his bread to the destitute” refers to Moshe Rabbeinu: he was personally involved with the people, even the spiritually “destitute,” and gave generously “of his bread” – that which his life and all of Seder Hishtalshelus depended on. Like everything in Torah, we must take a lesson from this, especially when it comes to the “extension of Moshe in every generation,” the Nasi Hador.2 excerpts from sichah of Monday night, Parashas V’Zos Habracha,, 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2024 לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
433
יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ד
יום א' פ' חוקת, בדר"ח תמוז, ה'תשפ"ד
Jul 7, 2024
9:37
התוכן התוועדות זו קשורה עם ג' תמוז שהוא הי' הקדמה לי"ב-י"ג תמוז. ואע"פ שבזמנו לא הי' ברור מהו הענין של ג' תמוז, אבל לאחרי הגאולה די"ב-י"ג תמוז – שזו היתה הכרזה גלוי' לעין-כל שיכול להמשיך בעבודתו בהרבצת התורה, ועוד יותר מלפנ"ז (וע"ד מ"ש בקשר לאופן הפצת המעיינות חוצה לאחרי הגאולה די"ט כסלו שהיא בדוגמת התוקף הנוסף בשטר שיצא עליו ערעור ו(לכן) נתקיים בבית-דין לגבי שטר שלא יצא עליו ערעור), עד ליציאתו ממדינה ההיא – התברר למפרע ומעיקרו שג' תמוז הו"ע שכולו טוב, עד שבו כלול החירות די"ב-י"ג תמוז, וגם החירות האמיתי של היציאה ממדינה ההיא, וגם – כיון שכל הגאולות קשורות זב"ז – הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! ה"בכן" בנוגע למעשה בפועל מג' תמוז: להוסיף בהפצת המעיינות חוצה ביתר שאת ויתר עז שלא בערך יותר לגבי מה שהי' לפנ"ז.משיחת מוצאי ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2024 Synopsis This farbrengen is associated with 3 Tammuz. Although it wasn’t clear that year what the significance of 3 Tammuz was, it later emerged that it was the prelude to, and beginning of, the redemption of 12-13 Tammuz – when it was affirmed publicly that the Rebbe’s work of spreading Torah could continue, and to an even greater degree than before. (As similarly explained regarding 19 Kislev, it is analogous to the additional force a document has after being contested and then certified in court.) Then, the freedom of 3 Tammuz and 12-13 Tammuz increased even more when the Rebbe left that country – and since all redemptions are interconnected – it emerges that 3 Tammuz encompasses the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. The practical takeaway from 3 Tammuz must be to increase in spreading the wellsprings outward, with incomparably greater strength and vigor than before.Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Korach, 3 Tammuz 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2024 לע"נ מרת חי'ה ריסא ע"ה בת - יבלחט"א - ר' ברוך בענדיט שי' ונגר ליום היארצייט שלה בדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בעלה ר' שמואל שי' ונגרלזכות מרת אסתר בת גאלדע רחל שתחי' ליום ההולדת שלה אדר"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
434
יום ועש"ק פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' קרח, כ"ט סיון, ה'תשפ"ד
Jul 5, 2024
10:15
התוכן לאחרי המאורע בקשר לכהונת אהרן המסופר בפ' קרח, באה טענת בנ"י [בשישי דפ' קרח] "הן גוענו אבדנו כולנו אבדנו, כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות וגו'". וע"ז בחר ה' מתוך בנ"י את שבט לוי שהם ישמרו "את משמרת הקודש וגו'", להודיע ולהזהיר בנ"י עד היכן מותר להם להתקרב ומהיכן מותר רק לכהן ולוי. וההוראה בנוגע ל"משכן הרוחני": חיי היהודי נחלקים בדרך כלל לעניני תומ"צ שבהם שונה לגמרי מאוה"ע, ועניני הרשות כמו אכילה ושתי' ומסחר שבהם דומה לאוה"ע, אלא שיהודי עושה גם מהם מקדש לו ית'. וכדי שידע עד מתי עליו להתעסק בתומ"צ ומתי מותר וצריך להתעסק בעניני הרשות לשם שמים, והרי בגלל אהבת עצמו אא"פ לסמוך ע"ע – בחר ה' מתוך בנ"י מדריכים ומחנכים שהם מורים את (ילדי) בנ"י ומחנכים אותם לדעת מהו הזמן השייך לעניני קדושה ומהו הזמן השייך לעניני הרשות לשם שמים. וה' נותן להם הכחות והברכות להצלחה, ואת השכר – "אני חלקך ונחלתך". יה"ר שתוכלו לומר בסיום הקיץ "ראו גידולים שגידלנו".שיחת יום ה' פ' קרח, בדר"ח תמוז ה'תשכ"ד, להמדריכות ד"מחנה אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2024 Synopsis [In Shishi of Parashas Korach], after the episode of Korach, the Jewish people complain, “Behold, we are dying, we will perish, we are all lost. Whoever comes close to the Mishkan of Hashem dies!” In response Hashem selects the tribe of Levi from among the Jewish people to keep “the charge of the Sanctuary,” to show the Jewish people where in the Sanctuary they may go and where they may not. This serves as a lesson for the spiritual Mishkan: Generally, a Jew’s life is divided into matters of Torah and mitzvos, in which they are completely different from non-Jews, and permissible matters like eating, drinking, and business, in which they are similar to non-Jews (except that a Jew turns that part of his life, too, into a Mishkan). How can a person, who is influenced by self-love, know until what point he must be involved in Torah and mitzvos, and when it is permissible and necessary to engage in permissible matters? For this Hashem appoints from among the Jewish people guides and educators who teach those around them and show them when it is time to be involved in holiness and when it is time to be involved in permissible matters for the sake of Heaven. Hashem grants these emissaries the strength and blessing they need to succeed, and their reward is that, “I am your portion and inheritance.” May it be His will that at the end of the summer you will be able to say, “See what we have brought up.”Sichah from Thursday of Parashas Korach, second day of Rosh Chodesh Tammuz 5724, to the counselors of Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2024 לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה.
435
יום ה' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ד– יום בואם של הרבי והרבנית נ"ע – "איש וביתו" – לארצות הברית
יום ה' פ' קרח, יום הבהיר כ"ח סיון, ה'תשפ"ד– יום בואם של הרבי והרבנית נ"ע – "איש וביתו" – לארצות הברית
Jul 4, 2024
8:41
התוכן בחמישי דפ' קרח מדובר אודות האופן שבו הסירו את תלונות בנ"י בנוגע לענין הכהונה – עי"ז ש"פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמול שקדים", ופרש"י "שקדים הוא הפרי הממהר להפריח מכל הפירות". וההוראה: כללות עבודת בנ"י בהפצת היהדות והמעיינות צ"ל באופן של שקידה ("שקדים") – מיד לאחרי שמחליט להתעסק בזה כבר אינו מוצא מנוחה לעצמו, אלא הולך לחפש יהודי נוסף שיוכל לפעול עליו. וכמו שכאן נהי' הענין ד"ויגמול שקדים" בפועל, עד"ז צריך ההשפעה על הזולת להביא למעשה ש"הוא העיקר", ועד ש"ויגמול שקדים" – גם המושפע נעשה "שקדים" – "טופח ע"מ להטפיח". ועוד.משיחת אור ליום ה' פ' קרח, ג' תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2024 Synopsis Chamishi of Parashas Korach discusses how the complaints against the kehunah were put to rest when “Aharon's staff for the house of Levi had blossomed! It gave forth blossoms, sprouted buds, and produced ripe almonds.” Rashi explains that almonds are “the fruit that blossoms quicker than other fruits.” The lesson is as follows: the service of the Jewish people in spreading Yiddishkeit must be done with alacrity, meaning, as soon as one makes the decision to get involved in it, he can no longer rest, and feels that he must go out and find more Jews to reach. And just as the staff “produced ripe almonds” here in the literal sense, similarly, one’s influence on another Jew must result in practical results, to the point that one’s actions “produce ripe almonds,” meaning the person he has influenced then proceeds to influence others.Excerpt from sichah of Wednesday night, Parashas Korach, 3 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2024
436
יום ד' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' קרח, כ"ז סיון, ה'תשפ"ד
Jul 3, 2024
10:45
התוכן השם "קרח" מורכב מג' אותיות: ק' ר' ח'. שלהם צד השווה עם אות ה', אבל כולם באופן שונה מהאות ה'. אות ה' מורכב מג' קוין: קו מימין וקו מלמעלה – כנגד מחשבה ודיבור – שמחוברים, וקו משמאל – כנגד מעשה – שאינו מחובר להם. בנוגע לקיום מצוות התורה מדגישה התורה "לא תוסף עליו ולא תגרעו ממנו" [היא מתחילה עם החמור יותר – "לא תגרעו", כי בגלל חומרתו אין היצה"ר מתחיל עם זה, כי זה לא יתקבל, אלא מנסה קודם עם ה"להוסיף"]. ונוסף לזה, אין לעשות ה"מעשה" ב"חפזון", אלא צ"ל "הפסק" בין המחשבה והדיבור למעשה. וזוהי שהעבודה צ"ל באופן דה'. בק' – הקו השמאלי יורד למטה, הוספה בענין המעשה היפך הציווי "לא תוסיפו". בר' – הקו השמאלי חסר לגמרי, היפך הציווי "לא תגרעו". ובח' – הקו השמאלי אינו מופסק מב' הקוים דמחו"ד.משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2024 Synopsis The name “Korach” is composed of three letters: kuf, reish, and ches. All of them resemble the letter hei, but each with a different variation: The letter hei consists of three lines: the line on the right side and the line on the top (corresponding to thought and speech) are connected, whereas the line on the left (corresponding) to action is disconnected from them. When it comes to action, the Torah says, “Do not add to it and do not diminish it” (“Do not add” comes first; since the yetzer hara knows a person won’t listen if it tells him to “diminish,” it first comes and tries to convince a person to “add”). Additionally, the action should not be done hastily, but rather with a pause between the thought/speech and action – like the disconnect between the left line and the other two lines in the letter hei – to ensure the action is done appropriately. But in the letter kuf, the left line (action) extends downward, (“adding”); in the letter reish, the left line is entirely missing (“diminishing”); and in the letter ches, the left line directly connected to the two lines of thought and speech (“acting hastily”).Excerpt from sichah of 3 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2024
437
יום ג' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' קרח, כ"ו סיון, ה'תשפ"ד
Jul 2, 2024
10:04
התוכן טעם האמיתי שאדם לא מסתפק בכסף שכבר יש לו אלא רוצה עוד ועוד, הוא כדי שיוכל להוסיף בנתינת הצדקה. אלא שהיצה"ר מפתה את האדם: בשביל מה להביא את הכסף שהרוויח ב"כחי ועוצם ידי" לאיזה "בטלן" שלומד או מלמד תורה? – שישקיע א"ז ב"וואַל-סטריט"! וע"ז אומרים לו שעולם המסחר הוא דמיון ואילו התורה היא תורת אמת, והקב"ה נותן לאדם את הבחירה לנצל את הכסף שלו כרצונו. אבל יש לדעת שניצול העשירות לא כמו שצריך יכול להוביל לענינים בלתי-רצויים, וכמ"ש "עושר שמור לבעליו – לרעתו". וענין זה נאמר לראשונה על קרח, וההוראה: אין לחשוב שהיות שהוא "חכם" ובן תורה יכול הוא לסמוך על הבנתו שצריך להשתמש בכספו לצרכיו האישיים ולתת לצדקה רק חלק קטן ממנו, כי גם קרח "פקח הי'" ובכ"ז, מכיון ששכנע א"ע שהוא "בעליו" של הכסף, הי' זה "לרעתו". והאמת היא שהבעלים של הכסף הוא הקב"ה שבחר בו להיות שלוחו לתת אותו לצדקה וכיו"ב. (ועד"ז ה' הוא הבעה"ב של הילדים שבחר בהורים להיות שלוחיו לחנך אותם כרצונו).משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2024 Synopsis The true reason a person isn’t satisfied with the money they already have and wants more, is so that they can give more tzedakah. But the yetzer hara tells the person, why should give your hard-earned money to some “idler” who spends his time studying or teaching Torah instead of earning money? Why don’t you invest the money on Wall Street? The response to this is that the business world is an illusion, whereas Torah is the Torah of truth – and Hashem gives a person the free-will to decide how to use their money. But a person must know that not using wealth properly can lead to undesirable consequences, as it is written, “riches kept by their owner – to his detriment.” This was first said about Korach, and the lesson for us is: one shouldn’t think that because he’s smart and he's a Torah scholar, he can rely on his own understanding of things, and use his money for his personal needs, while giving only a small part to charity. Korach was also smart, but because he convinced himself that he was the “owner” of the money, the money ended up being “to his detriment.” The truth is that the owner of the money is Hashem, Who chose the person to be His shliach to give it to tzedakah and noble causes. (Similarly, parents do not own their children to do with them whatever they wish; the children are entrusted to the parents by Hashem, to be His shluchim to raise them according to His will).Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2024
438
יום ב' פ' קרח, כ"ה סיון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' קרח, כ"ה סיון, ה'תשפ"ד
Jul 1, 2024
10:31
התוכן [המשך] וההוראה מזה למחנכים/ות של ילדי ישראל (שכל א' מהם הוא כ"בן יחיד" של ה') ולמתכוננות להיות "עקרת הבית": אפשר לטעות ולחשוב שמספיק לחנך את הילד/ה ללמוד תורה ולקיים מצוות וכו', אבל אין תפקידן לחנך את הילד/ה שגם בשעת האכילה והשתי' או המשחק יהי' ניכר שהוא בן אברהם יצחק ויעקב או היא בת שרה רבקה רחל ולאה. ועל כך באה ההוראה מפרשתנו שבעיקר נוגע איך אוכלים וישנים ואיך מתנהגים בכלל במשך השעות שלא נמצאים בבית-ספר, שגם אז יהי' ניכר שהם חלק מ"גוי קדוש" ו"גוי אחד בארץ". ובודאי שה' נותן כחות שיצליחו בשליחות זו ובשמחה וטוב לבב. ויה"ר שתצליחו להשפיע על התלמידים/ות שיהיו "ילדים יהודים" במשך כל ה-24 שעות של היממה באופן ש"כל רואיהם יכירום כי זרע ברך ה' המה", דורות של "צבאות ה'" עמם יכבשו את העולם לעשותו דירה לו ית', וכ"ז יהי' הכנה קרובה לביאת המשיח. משיחת יום ה' פ' קרח, כ"ד סיון ה'תשל"ג, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2024 Synopsis [Continued.] The lesson from this for those involved in educating Jewish children (each of whom is an only child of Hashem), and for those preparing in due time to marry and become the “mainstay of the home”: One might mistakenly think that it’s enough to educate a child to study Torah and fulfill mitzvos, etc., but the truth is it goes further than that. Children must be educated in such a way that even when they are eating, drinking, or playing, it is evident that they are sons of Avraham, Yitzchak, and Yaakov and daughters of Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. The parashah teaches us that the main thing is how they eat, sleep, and behave in general, such that even when they are not in school, it is apparent they are part of a “holy nation” and the “One nation in the earth.” Certainly, Hashem provides the strength to succeed in this mission with joy and gladness of heart, and may it be His will that you succeed in influencing your students to behave like Jewish children throughout all 24 hours of the day, and that “all who see them shall recognize them that they are seed that Hashem has blessed” – generations of members of Hashem’s army, with whom we will conquer the world to make it a dwelling place for Hashem, which will bring Moshiach very soon.Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Korach, 24 Sivan 5733, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2024 לזכותהחתן התמים הרב רפאל שי׳והכלה המהוללה גולדא שתחי'וילימובסקילרגל נשואיהם בשעטומ״צביום ב', כ״ה סיון תהא שנת פלאות דגולות
439
יום א' פ' קרח, כ"ד סיון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' קרח, כ"ד סיון, ה'תשפ"ד
Jun 30, 2024
9:22
התוכן טענת קרח למשה [כמ"ש בראשון דפ' קרח] "מדוע תתנשאו על קהל ה'" לא מובנת – הלא הוא בעצמו, בהיותו לוי, ושמירת המקדש נמסר ללוים דוקא וכיו"ב, "התנשא" על קהל ה'"? אלא שקרח ידע שיש ענינים שבהם א' קדוש יותר משני, אבל טען שבאותם ענינים ש"כל העדה כולם קדושים" – בהם לא צריך א' להתנשאות על השני. ומכיון ששמע ממשה שגם בענינים כאלו תובעים יותר ממי שהוא קדוש יותר, הביא ראי' שלמשה יש איזה פני' ח"ו. וההוראה הנפלאה: יכול יהודי לחשוב דזה שהוא שונה משאר אוה"ע וזה ש"ה' נצב עליו .. ובוחן כליות ולב אם עובדו כראוי", וכך יש לחנך את הילדים – הוא רק בעניני תומ"צ, אבל באותם ענינים שבהם בנ"י ואוה"ע שווים, כמו אכילה ושתי' ומסחר, מספיק שיתנהג כ"בן אדם" ולא לגנוב וכו', אבל לא יותר. וע"ז באה תשובת משה שגם בענינים כאלו צריכה להתבטאות קדושתו של יהודי ויש להתנהג בהם כ"יהודי"! [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת יום ה' פ' קרח, כ"ד סיון ה'תשל"ג, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2024 Synopsis Korach’s argument to Moshe [as it says in Rishon of Parashas Korach], “Why do you raise yourselves above Hashem’s assembly” is seemingly not understood: after all, he himself was a Levi, who “raised himself above Hashem’s assembly by taking part in the service of guarding the Mishkan, which was reserved only for the tribe of Levi? The answer is that Korach knew that in some respects, one person is holier than another, but he argued that in those matters where “the entire congregation are all holy” – one person ought not be raised over another. And since he heard from Moshe that even in those matters there are some people who are holier and from whom more is demanded, he argued that Moshe had his own ulterior motive here, chas v’shalom. The wondrous lesson here is as follows: A Jew might think that when is he different from all other nations, and when does “Hashem stand over him…and searches his reins and heart to see if he serves Him properly,” and when should he educate his children – only in matters of Torah and mitzvos, but in those matters where Jews and non-Jews are equal, like eating, drinking, and conducting business, it’s enough to behave like a human being and not steal, etc., but no more. And to this comes Moshe’s response, that even in such matters, a Jew’s holiness must be evident, and he must behave like a Jew. [To be continued.]Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Korach, 24 Sivan 5733, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2024 לע"נ ר' חיים דוב ב"ר אברהם משה ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלו כ"ד סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
440
יום ועש"ק פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' שלח, כ"ב סיון, ה'תשפ"ד
Jun 28, 2024
10:48
התוכן מזה שהמרגלים נבחרו ע"י משה רבינו ו"אותה שעה כשרים היו" [כמ"ש בפ' שלח] – מוכח שיש מקום לסברתם. ומבאר אדה"ז שהם סברו שבשביל ההתמסרות לעבודת ה' עדיף סדר החיים כפי שהי' במדבר, שקיבלו את כל צרכיהם מן המוכן וכו', על סדר החיים בארץ, שחלק מזמנם ומרצם יצטרך ללכת לדאוג לפרנסתם וכו'. וע"ז השיב להם משה "טובה הארץ מאוד מאוד" – שרצונו של ה' והתכלית של לימוד התורה וקיום המצוות היא, לעשות גם מ"ארציות" – "ארץ ישראל", חדור בתומ"צ. וההוראה ל"תלמידות המסיימות" וה"מדריכות": התכלית אינה התקופה בחיים שבה מקבלים הכל מן המוכן ומקיימים תומ"צ במנוחה וכו', אלא לנצל את מה שלמדו להיות עצמאים, פעילים ומשפיעים בעולם, שיהי' כפי רצונו ית', ולהדריך ולהשפיע כך גם על הילדים, ובזכות זה יתברכו בכל המצטרך. שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ד סיון ה'תשכ"ח, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2024 Synopsis The fact that the spies were chosen by Moshe Rabbeinu, and “at that time they were righteous” [as it says in Parashas Shelach] – shows that their argument had some merit. The Alter Rebbe explains that they believed that for a person to devote himself to Divine service, it was preferable to live the way they lived in the desert, where all their needs were provided for, rather than living in Eretz Yisrael, where they would have to spend time earning a livelihood. Moshe’s response was that, “The land is very, very good”: Hashem’s true will, and the ultimate purpose of studying Torah and performing mitzvos, is to transform even the mundane aspects of life into “Eretz Yisrael,” imbued with Torah and mitzvos. The lesson for graduating students and counselors is that the purpose of their learning is to take what they learned and stand on their own feet, to influence the world around them and to influence and guide those under their care etc. in accordance with what they have learned. And in this merit, they will be blessed with all that they need.Excerpt from sichah of Thursday, Parashah Shelach, 24 Sivan 5728, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2024
441
יום ה' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' שלח, כ"א סיון, ה'תשפ"ד
Jun 27, 2024
11:02
התוכן [המשך] דוקא ע"י ההכרה שכל ההצלחה באה מה' מביאים באמת "ברכה אל ביתך". בחיצוניות אמנם זה לא נראה כך, שהרי לגוי יש לחם בלי להפריש חלה, אבל מראה חיצוני זה הוא "עבודה-זרה", וזה נראה כך רק כדי שיהודי בבחירתו ידע ויגלה את ה"אמת ה' לעולם" – שה' הוא הבעה"ב על העולם ו"אין עוד מלבדו". טעות זו, כאילו הענינים הטבעיים לא נשלטים ע"י ה', מבטל היהודי לא כ"כ ע"י לימוד התורה וקיום המצוות אלא עי"ז שגם כאשר "עובד בשדה" וכיו"ב יודע שפרנסתו באה רק מה'. וזהו מ"ש "המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה" (שמזה משמע שלפני הביטול זה קיים), כי מצ"ע יש לעולם וחוקי הטבע מראה של "זרות" לאלקות, ו"זרות" זו מבטל היהודי ע"י ש"ראשית עריסותיכם" שהשיג בדרכי הטבע נותן לה' – ש"מכריז" ומגלה שגם האמת של עניני הטבע והחול אינו אלא אלקות (והמבטל מצות חלה ח"ו נותן קיום למראה "זרות" זה). ועיקר קיום מצוה זו נמסר לנשי ובנות ישראל!משיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון ה'תשל"ו, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2024 Synopsis [Continued.] It is specifically by recognizing that all success comes from Hashem that one truly brings “blessing into your home.” On the surface, it doesn’t seem that way, because a non-Jew has bread even without separating Challah; but this external appearance is avodah zarah (“foreign service”); it is foreign from the truth. It only appears this way so that a Jew, with his free choice, can recognize and reveal that Hashem is the Master of Universe and “there is none besides Him.” A Jew nullifies this mistaken appearance of the world not so much by studying Torah and performing mitzvos, but by recognizing, even when “working in the field” etc., that his livelihood comes only from Hashem. Therefore the Sages said, “One who fulfills the mitzvah of Challah is considered as though he nullified avodah zarah” (which implies that before he performed the mitzvah, there was avodah zarah): the world has its nature that appears “foreign” to G-dliness, and the Jew nullifies that “foreignness” by giving the “first portion of your dough” – which seems to come via natural means – to Hashem, thereby proclaiming and revealing that in really, the entire world, including the goyishkeit within it, all comes from Hashem. (Conversely, one who neglects the mitzvah of Challah chas v’shalom upholds this appearance of “foreignness”). And the mitzvah of Challah is primarily entrusted to Jewish women and girls.3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Shelach, 26 Sivan 5736, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2024 לע"נ מרת סימא חסיא ע"הבת הרה"ח התמים ר' יצחק הי''דאיטקיןליום היארצייט שלה כ"א סיון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתה שיחיו
442
יום ד' פ' שלח, כ' סיון, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' שלח, כ' סיון, ה'תשפ"ד
Jun 26, 2024
12:03
התוכן בפ' שלח מדובר ע"ד מצות חלה. בנבואת יחזקאל, שחושב שם מצוה זו מהמצוות הראשונות שיקיימו מיד בגאולה העתידה, נאמר שקיום מצוה זו מביא "להניח ברכה אל ביתך". ולכאו', הרי זוהי מצוה פשוטה ביותר? גם אחז"ל "כל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה וכל המבטל מצות חלה כאלו קיים ע"ז"! (וזה מרומז בסמיכות הפסוק "וכי תשגו ולא תעשו וגו'" (שקאי על ע"ז) למצות חלה). וצ"ל מהו הקשר בין קיום מצות חלה וביטול ע"ז (ולהיפך)? והביאור: כאשר האדם רואה שיום-יום הוא טורח לחרוש ולזרוע ולקצור ולדוש ולטחון וכו' כדי להביא לחם לביתו (אותם מלאכות שגם הגוי עושה), הנה עפ"י שכלו הטבעי יאמר שאת הלחם השיג בזכותו. וזהו תוכן מצות חלה: "ראשית עריסותיכם" נותן לה', ולא בתור "צדקה" אלא בתור "חוב", כי מכיר שהשגת הלחם אינו ב"כוחי ועוצם ידי" אלא ה' "הוא הנותן לך כח לעשות חיל" [המשך יבוא].ג' חלקים משיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון ה'תשל"ו, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2024 Synopsis Parashas Shelach discusses the mitzvah of Challah; in Yechezkel, Challah is described as one of the first mitzvos to be fulfilled immediately upon the future Redemption, and as a mitzvah that “brings enduring blessing to your home.” Moreover, our Sages tell us that “Whoever fulfills the mitzvah of Challah is considered as if he nullified idolatry, and whoever neglects the mitzvah of Challah is considered as if he upheld idolatry.” (This idea is also alluded in Chumash by the juxtaposition of the verse “And if you should err and not do…” – which refers to idolatry – with the mitzvah of challah). Seemingly, what is the connection between the mitzvah of challah (which seems like a rather simple mitzvah), and idolatry, the most severe sin? The answer is that when a person sees that he toils every day, plowing, sowing, reaping, and grinding etc. to bring home bread (the very same labors his non-Jewish neighbor performs), it is natural to feel that the bread is the result of his own effort. But this is the meaning of the mitzva of challah: to give “the first portion of your dough” to Hashem – not as tzedakah but a debt one owes to Hashem, in recognition of the fact that the bread comes not by “my strength and the might of my hand” but rather “it is Hashem Who gives you strength to make wealth.” [To be continued.]3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Shelach, 26 Sivan 5736, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2024 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטסליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
443
יום ג' פ' שלח, י"ט סיון, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' שלח, י"ט סיון, ה'תשפ"ד
Jun 25, 2024
10:01
התוכן א) ביום שלישי דמעשה בראשית הוכפל בו "כי טוב", ופירשו חז"ל "טוב לשמים וטוב לבריות", וההוראה: עבודתו של ישראל הוא לחבר את "שמים" – עניני קדושה ונשמה, עם "בריות" – ענינים גשמיים וגוף, עד שנעשים מציאות אחת. ב) הוראה מדברי יהושע וכלב [בשלישידפ' שלח] "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת.. אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם.. וה' אתנו וגו': כללות הענין דכיבוש הארץ (שלצורך זה נשלחו המרגלים וכו') ברוחניות הוא כללות הענין דירידת הנשמה בגוף כדי לעשות מגשמיות העולם "ארץ כנען" – "ארץ ישראל", דירה לו ית', ובכל דור ישנם ה"יהושע וכלב" שבדור, ובדורנו – נשיא דורנו, שמכריזים שמכיון ש"חפץ בנו ה'" "וה' אתנו" וכו', בודאי יצליחו בשליחות זה! ועוד .ב' חלקים משיחת יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2024 Synopsis (a) On the third day of Creation, “It was good” was repeated twice; our Sages tell us that it was “good for Heaven and good for creatures.” The lesson is as follows: A Jew’s job is to connect “Heaven” – matters of the soul and holiness – to the “creatures,” matters of the body and materiality, and turn them into one entity. (b) A lesson from the words of Yehoshua and Calev [in Shelishi of Parashas Shelach], “If Hashem desires us He will bring us to this land... Do not fear the people of the land for they are our bread... and Hashem is with us…”: “Conquering the land” (the reason for which the spies were sent, etc.) in the spiritual sense is the descent of the soul into the body, to transform the physicality of the world (“Eretz Canaan”) into Eretz “Yisrael” – a dwelling place for Hashem. Every generation has its “Yehoshua and Calev” – in our generation it is the Nasi Hador – who declare that since “Hashem desires us” and “Hashem is with us” etc., we will certainly succeed in this mission.2 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5745 – to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2024
444
יום ב' פ' שלח, י"ח סיון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' שלח, י"ח סיון, ה'תשפ"ד
Jun 24, 2024
8:17
התוכן כאשר שיהודי מסתכל מסביבו ורואה "ארץ" ש"אוכלת יושבי'" ויש בה "אנשי מדות" [כמ"ש בשני דפ' שלח] – הוא נמצא ב"ארץ" שבה ה"דולר" וה"תכלית" ד"זה פרי'" זהו העיקר, והיא "אוכלת" את אלו שצריכים לעשות מה"ארץ" שתהי' "ארץ נושבת" וכו', ובמילא טוען הוא איך יכול להתמודד עם כל זה? מוטב לו להסתגר בד' אמות של תורה וכו' ולא להתעסק עם "ארץ" כזו! או שטוען מאיפה יש לו את הכח לא להתפעל מכ"ז, ולהמשיך ללמוד תורה ולקיים מצוות ולחנך את בניו ובנותיו שלא יתחשבו עם "מנהג המדינה" זה? – באה ההוראה מסיפור שילוח המרגלים, שהכוונה היא כן ללכת ל"ארץ כנען" ולעשות ממנה "ארץ ישראל", ו"הקב"ה עוזרו", ויש בו את ה"יהושע וכלב" שע"י רואה ש"טובה הארץ מאד מאד".משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2024 Synopsis When a Jew looks around, he sees a “land” that “consumes its inhabitants” and contains “men of measure” [as it says in Sheini of Parashas Shelach]. Meaning, he finds himself in a “land” where everything is about earning money and “its fruit,” and the land thus “consumes” the person, who is supposed to transform it into an “inhabited land” etc. So he might argue, why should he deal with this; he’d rather seclude himself in the four cubits of Torah study, etc., and not get involved with such a “land”! Or he might argue, where can he find the strength not to be affected by all this, and to continue studying Torah and doing mitvzos, and educating his children not to conform to this “way of the land”? The story of the spies teaches us that in fact, Hashem does want us to go to “Eretz Canaan” and transform it into the “Eretz Yisrael.” And a Jew has the ability to do it because “the Holy One, blessed be He, assists him,” and he has the “Yehoshua and Calev” within himself, which empower him to see that “the land is very, very good.”Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shelach, Mevarchim Tammuz 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2024
445
יום א' פ' שלח, י"ז סיון, ה'תשפ"ד
יום א' פ' שלח, י"ז סיון, ה'תשפ"ד
Jun 23, 2024
9:49
התוכן הוראה מציווי ה' בתחילת פ' שלח "שלח לך אנשים ויתורו וגו'": כדי שהיהודי יוכל למלא תפקידו ולעשות כל מקום בו הוא נמצא – "ארץ ישראל", עי"ז שפועל שהמקום יהי' "ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה" – עליו לתור וללמוד בתורה, כי התורה מורה כיצד להתנהג בחיי היום-יומיים ע"פ רצונו ית'; מעלת נשי ישראל שעמדו ברצון תקיף להכנס לארץ גם כאשר שמעו (מפי המרגלים) שהדבר כרוך בקשיים גדולים; ע"י מעשינו ועבודתינו באופן של שלימות – שלימות התורה, שלימות העם ושלימות הארץ, וזה בא ע"י שחינוך הילדים הוא בשלימות, זוכים בקרוב ממש לכניסה לארץ בגאולה העתידה.משיחת יום א' דפ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ב, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2024 Synopsis (a) A lesson from Hashem’s command at the beginning of Parashah Shelach, “Send out for yourself men who will scout the Land...”: In order for a Jew to turn his environment into “Eretz Yisrael” (by making it a place that “desires to fulfill the will of its Maker”) – he must “scout” and explore Torah, because Torah teaches how to live daily life according to Hashem’s will. (2) We know that the women remained steadfast in their desire to enter the land, even when the spies warned that it was fraught with great difficulties; by performing our divine service completely – completeness of the Torah, completeness of the people, and completeness of the land – which comes through educating our children in a complete manner – we will merit very soon to enter the land with the true and complete Redemption.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5742, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2024 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים
446
יום ועש"ק פ' בהעלותך, ט"ו סיון, ה'תשפ"ד– יום התחלת המאסר של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –
יום ועש"ק פ' בהעלותך, ט"ו סיון, ה'תשפ"ד– יום התחלת המאסר של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –
Jun 21, 2024
8:09
התוכן 1) בעמדנו ב(סיום )ט"ו סיון, "קיימא סיהרא – של "ירחא תליתאי" – באשלמותא", ה"ז זמן המתאים לערוך חשבון וסך-הכל בנוגע להשלימות בכל עניני החודש, שענינו העיקרי הוא ענין התורה – עיקר כל העיקרים – שניתנה בזמן מ"ת, שאז נתבטלה ה"גזירה" בין ה"עליונים" ל"תחתונים" ומאז התורה "לא בשמים היא" אלא דוקא בעוה"ז התחתון. 2) בהתחלת פ' בהעלותך מדובר אודות המנורה, וידוע ש"מנורה" רומזת על כנסת ישראל, "מנורת זהב כולה", אשר שבעת נרותי' – ז' הסוגים בנש"י – הם באופן ד"מקשה אחת", מציאות אחת – אחדות ישראל. וזה קשור ובא בהמשך לאחדותם של ישראל בשעת מ"ת, החל מר"ח סיון, שכולם התאחדו באופן של "כאיש אחד בלב אחד" בשמיעת עשרת הדברות, ש"על כל דבור ודבור פרחה נשמתן והחזירה להם הקב"ה בטל תחי'". ויה"ר שבקרוב ממש יהי' ה"טל תחי'" ו"והיו עינך רואות את מוריך" בגלוי בגאולה האמיתית והשלימה.ב' חלקים משיחת יום א' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2024 Synopsis (1) As we stand (at the conclusion) of the 15th of Sivan, “the fullness of the moon” of the third month – it is a fitting time to make an accounting with regards to the completeness of all aspects of the month, the main aspect being Torah, which we received at Sinai, when the decree of separation between the higher and lower realms was abolished, and after which the Torah is “not in heaven” but specifically in this lowest world. (2) The beginning of Parashas Behaalosecha discusses the menorah, which represents the entire Jewish people (“a menorah of all gold”) whose seven branches (the seven categories of Jews) are “one hammered piece of pure gold” – one entity. This is relates to and follows the unity of the Jewish people at the time of the giving of the Torah, starting from Rosh Chodesh Sivan, when they were united “like one man with one heart” in hearing the Aseres Hadibros, and where “at each utterance their souls flew away and the Holy One, blessed be He, returned it to them with the dew of resurrection.” May it be His will that very soon the “dew of resurrection” be revealed, and “your eyes shall see your Teacher” openly, with the true and complete Redemption.Two excerpts from sichah of Sunday, Parashas Behaalosecha, 15 Sivan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2024 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.
447
יום ה' פ' בהעלותך, י"ד סיון, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' בהעלותך, י"ד סיון, ה'תשפ"ד
Jun 20, 2024
10:13
התוכן 1) מבואר במאמרים בענין "והאיש משה עניו מאד מכל האדם שעל פני האדמה [כמ"ש בשביעי דפ' בהעלותך] שהוא הי' עניו (ובאמת) במיוחד מפני דרא דעקבתא דמשיחא כי העריך שלימוד התורה וכו' שלו ביחס למעמדו ומצבו אינו בערך ללימוד התורה וכו' בדרא דעקבתא דמשיחא במעמד ומצב העולם שיהי' אז וכו'. ולכן גם אין לזלזל אפי' בפעולה טובה קטנה שעושים בדורנו כי אין לדעת חשבונות של הקב"ה. וזהו גם ההסבר לכך שאע"פ ש"אכשור דרא בתמי'" ומ"מ הוטלה דוקא על דורנו התפקיד להביא בפועל את משיח צדקנו ו"המלאכה נק' ע"ש גומרה" ובמילא צ"ל בשמחה! 2) על משה רבינו אמר הקב"ה [בשביעי דפ' בהעלותך] "בכל ביתי נאמן הוא", כי הוא הי' עבד נאמן ובטל בתכלית לה' בלי שום מציאות לעצמו ולכן "סמך" עליו הקב"ה שבדרך ממילא יכוון לרצונו, ואת הביטול הזה מוריש משה רבינו לכאו"א שיעשה את כל דבר הקשור עם רצונו ית' בקבלת עול עד שזהו הטבע שלו ועושה א"ז בדרך ממילא!1) משיחת כ' מנחם-אב ה'תשל"ז 2) משיחת פורים ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2024 Synopsis (1) On the verse, “And the man Moshe was very humble, more so than any person on the face of the earth” [in shevi’i of Behaalosecha], it is explained in maamarim that Moshe felt humble particularly compared to the generation of the footsteps of Moshiach, because he felt that for someone of his stature, and in his position, to study Torah etc., can’t compare to someone studying Torah etc. despite living in the conditions that will prevail in the time leading up to Moshiach etc. Therefore, one should not underestimate any deed done in our times, no matter how small it may seem, because we cannot know Hashem’s calculations. This also explains why, although “this generation – is it worthy?” – the task of finally bringing Moshiach was specifically given to our generation, and “the work is called by the name of the one who completes it.” (2) Hashem says regarding Moshe Rabbeinu, “In all My house, he is faithful;” Moshe was a faithful servant who was totally nullified to Hashem, without any separate identity of his own, and therefore Hashem trusted that Moshe’s will would align automatically with Hashem’s will. Moshe instills this degree of self-nullification to every Jew – the ability to do everything related to Hashem’s will with kabbolas ol, to the point that it becomes one’s nature and he does it automatically.Excerpts from (1) sichah of 20 Menachem-Av 5737; (2) Purim 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2024 לזכות ר' מאיר שמחה בן הינדא ומרת דבורה בת רבקה שיחיוליום הנישואין שלהם י"ד סיוןנדבת ר' ברוך ומרת טובה שיחיו חזנוב
448
יום ד' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשפ"ד
Jun 19, 2024
9:28
התוכן כשנשאל נשיא דורנו איך מתאים שמצד א' מודיע ש"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה" – שהגאולה באה מיד, ומצד שני ה"ה מתכנן לבנות בנינים עבור ישיבות וחדרים וכו'?! ענה: "כבר הי' לעולמים"! בעת מסעות בנ"י במדבר העמידו את המשכן גם באותן חניות שהיו שם רק לילה או יום אחד! [ראה מ"ש ברביעי דפ' בהעלותך], ומזה ההוראה שכ"ז שיהודי נמצא בגלות, אפי' לעוד רגע אחד, עליו לעסוק בכל ה"שטורעם" וכו'. ואדרבה: זה גופא תזרז את הגאולה שתבוא מוקדם יותר ואפי' ברגע! ועל השאלה לאחרי כ"כ שנים בגלות מה משנה עוד רגע אחד?... הנה בהתחשב עם העובדה שכ"ז שבנ"י הם בגלות, הנה ה"שכינה" ועמו רבבות המלאכים, וכל נשמות בנ"י של כל הדורות – נמצאים גם בגלות, מובן שאפי' רגע אחד שהגאולה תבוא מוקדם יותר הוא זמן ארוך ביותר בכמות ובאיכות! ובאמת – ילדים לא ישאלו שאלה זו, הבעי' היא עם המבוגרים ה"בעלי שכל"...משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2024 Synopsis The nasi of generation was asked how he was publicizing the idea of “L’Alter L’Teshuva, L’alter L’Geulah” on the one hand – i.e., that Moshiach is coming now – but on the other hand he was making plans for buildings and yeshivas etc. that would take years to complete? He explained that this has already been done long ago: When the Jewish people were in the desert, they set up the Mishkan every time they came to a new place, even if they were staying there for just one night or one day! [See revi’i of Behaalosecha]. The lesson is that as long as a Jew is in exile, even for just one more moment, he must work with the fullest energy to bring Moshiach, and this will cause Moshiach to come a moment sooner. And to the question, after so many years in exile, what difference does one more moment make?...When you consider the fact that as long as the Jewish people are in exile, the Shechinah, along with tens of thousands of angels, and all the souls of the Jewish people throughout all generations, all remain in exile, too, it is clear that even one moment is a very long time both in quantity and quality! This is a question that children wouldn’t ask; the problem is the adults and “intellectuals”....Excerpt from sichah of Tu B’Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2024
449
יום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון – סיום ימי התשלומין של חג השבועות, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון – סיום ימי התשלומין של חג השבועות, ה'תשפ"ד
Jun 18, 2024
10:42
התוכן זמן מ"ת קשור עם ענין האחדות דבנ"י כמ"ש במדרש ש"אילו היו ישראל חסרים אפי' א' לא היתה שכינה נגלית עליהן וכו'", וכן בימי ההכנה למ"ת הי' "ויחן שם ישראל" – לשון יחיד כו'. וזהו א' הטעמים לעריכת התוועדות – אסיפת כו"כ מבנ"י יחדיו – בסיום ימי התשלומין דזמן מ"ת; הפירוש ב"תשלומין" הוא לא רק מלשון "השלמת החסרון" אלא גם מלשון "שלימות", וענין זה ב"תשלומין" שייך: א) לכל אחד, כי גם מי שלא החסיר מאומה בזמן מ"ת ביכולתו להוסיף בזה שלימות נעלית יותר. ב) "כל שבעה" בפועל, כי בכל יום אפשר להוסיף עוד בענין ה"שלימות", ולפי"ז ב"י"ב סיון" – סיום ימי התשלומין, הוא הזמן המתאים להשלמת הענינים דמ"ת בשלימות הכי נעלית!משיחת אור ליום ה' דפ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2024 Synopsis Shavuos is associated with Jewish unity, as the Midrash states, “If the Jewish people lacked even one person, the Divine Presence would not have been revealed to them…”; similarly, in the days leading up to Shavuos, “Yisrael camped there” in the singular – “as one man with one heart.” This is one of the reasons for a farbrengen – gathering Jews together – on the last day of the Tashlumin for Shavuos. Tashlumin doesn’t only mean “filling in” what was lacking, but also “perfection.” This aspect of Tashlumin applies (a) to every Jew, because even if someone’s service on Shavuos wasn’t lacking, he can always achieve a higher level of perfection; and (b) for “all seven days” from the beginning of Shavuos until the 12th of Sivan, because one can become more perfect every day. Therefore, the 12th of Sivan, the final day of Tashlumin, is the appropriate time to complete all aspects of Shavuos with the utmost perfection!Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Naso, 12 Sivan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2024 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
450
יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון, ה'תשפ"ד
Jun 17, 2024
11:40
התוכן כ"ק אד"ש שר בעצמו את הניגון "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" [בשיעור תהילים היומי], ואח"כ: "עי טי דורין מאַרקאָ שטאָ טי יעדיש נאַ יאַרמאַרקאָ, ניע קאָפּלאַיעש ניע פּראָדאַיעש טאָלקאַ ראָביש סוואַרקאָ"... ואח"כ ביאר את תוכן הניגון: העולם הוא כמו "יריד", שהנשמה יורדת לעולם לצורך עלי' – כדי "להרויח" התאחדות עם הקב"ה בעצמו ע"י קיום תומ"צ ש"שכר מצוה – מצוה" (צוותא וחיבור עם הקב"ה). וכדי שהשגת הריוח לא תהי' "נהמא דכסופא" והאדם יתענג בעבודתו, ע"ז ישנו היצה"ר שמסית ומפתה את האדם, והאדם צריך להתייגע לבחור "בחיים". אלא שבאמת, רצון היצה"ר עצמו הוא שלא ישמעו אליו. וזוהי הטענה אליו: לאחרי שהוא כבר גרם שהאדם יגיע לדרגת "צמאה לך נפשי", ה"ה כבר עשה את שלו, ואז פעולתו אינה אלא "ראָביש סוואַרקא", ומדוע מוסיף להתערב?... (וטעם הדבר – לפי שהאדם מגרה את היצה"ר), הרי עכשיו צ"ל כבר ה"אתהפכא חשוכה לנהורא", "בשני יצריך". ואז זוכים ל"כן בחודש חזיתיך" וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024 Synopsis The Rebbe sings the niggun Tzamah lecha nafshi kamah lecha besari (“My soul thirsts for You, my flesh yearns for You” – from today’s Tehilim). Ei! Tee durin marku, shto tee yedish na yarmarku, nye kupilayesh, nye prodayesh, tolko robish svarku (“O, you foolish Mark, why travel to the market. You don’t buy, you don’t sell, you only cause strife”), and then explains the niggun’s meaning: The world is like a “marketplace,” to which the soul descends in order to “profit” by uniting with Hashem Himself through the Toah and mitzvos. In order for the person’s service not to be “bread of shame,” Hashem creates the yetzer hara to entice and tempt the person, so that the person must struggle to “choose life.” But even the yetzer hara wants the person not to obey it. And this is the argument against it: once it has brought the person to a state where “My soul thirsts for You,” it has already done its job, and anything it does further is merely “causing trouble”; why does it continue to interfere? (The reason is because the person himself provokes the yetzer hara, Rachmana litzlan, to go beyond what it would do on its own). Now ought to be the time when “darkness is transformed to light,” when one loves Hashem “with both of your inclinations,” at which time one merits that “So may I see You in holiness” etc.Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024