The Daily Sicha
The Daily Sicha
Rabbi Tzvi Hirsh Gurary • 1358 episodes
צבי הירש גור-אריה
#
Name
Release Date
Duration
451
יום ב' פ' תרומה, כ"ו שבט, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' תרומה, כ"ו שבט, ה'תשפ"ה
Feb 24, 2025
10:52
התוכן א' מיסודי האמונה הוא – מדת הבטחון. אשר, אין ענין יוצא מידי פשוטו – לבטוח בה' שיהי' טוב, טוב הנראה והנגלה. ועד ש"מצוות עשה מן התורה" לבקש ולהתפלל על כך מהקב"ה. אמנם, לאידך גיסא, כאשר קורה מאורע בלתי רצוי ח"ו – הרי, לאחרי המעשה, "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה", וצריך "לקבולי בשמחה", בידעו שמה' יצא הדבר ו"כל דעביד רחמנא לטב עביד", ויתירה מזו – "גם זו לטובה". ובפרט שיהודי צריך לחיות תמיד עם "תורת חיים", והסימן על "חיים" הוא – מרץ חיות ושמחה. ולכן צריך הוא להיות תמיד בשמחה. ויתירה מזו: מסתבר שכחלק מהציווי לאוה"ע להאמין שישנו בורא עולם ומנהיגו, נכלל גם הבטחון בה' שיטיב לברואיו והבקשה והתפלה על זה, ויתירה מזו י"ל – שגם אצל אוה"ע צ"ל הכרה אמיתית ש"כל דעביד רחמנא לטב עביד", ו"גם זו לטובה".משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2025 Synopsis One of the fundamentals of faith is trust in Hashem that things will be well literally – open and revealed good. And it’s a positive commandment of the Torah to daven to Hashem for things to be good. On the other hand, when something undesirable occurs chas v’shalom, after the fact, “A person is obligated to bless for the bad just as he blesses for the good,” and one must “accept it with joy,” knowing that it comes from Hashem and that “Everything that the Merciful One does, He does for the best,” and moreover – “This too is for the good.” Especially being that a Jew must always live with the “Torah of Life,” and the hallmark of life is energy, vitality, and joy. Therefore, one must always be joyful. It is reasonable to conclude the Noachide Laws upon the gentiles to believe in the existence of a Creator and Ruler of the world includes trust in Hashem that He will bestow goodness upon His creations, and the obligation to ask Him for one’s needs. Moreover, even gentiles must recognize the truth, that “Everything that the Merciful One does, He does for the best,” and “This too is for the good.”Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2025 לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
452
יום א' פ' תרומה, כ"ה שבט, ה'תשפ"ה
יום א' פ' תרומה, כ"ה שבט, ה'תשפ"ה
Feb 23, 2025
10:26
התוכן בנוגע למעלת לימוד התורה של תשב"ר, "הבל שאין בו חטא", איתא בגמ' ש"אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק"! ולכאו' צ"ל הרי מעכבים עי"ז בנין ביהמ"ק אשר בו בחר ה' להיות ה"דירה" שבו ישכון?! והביאור: בבנין ביהמ"ק צ"ל הצלחה שיהי' לזה קיום כפי רצונו ית', "שתשרה שכינה במעשה ידיכם", וזה נפעל ע"י לימוד התורה של תשב"ר ביראת שמים. נמצא, שלא רק שבנין בהימ"ק אינו מתעכב על ידם ח"ו, אלא אדרבה – הם מבטלים את העיכובים לבנין ביהמ"ק ומביאים בזה יותר הצלחה. וכמ"ש במדרש שכאשר הי' הענין ד"אחז בתי כנסיות ובתי מדרשות", אמר ישעי' הנביא שאינו מתפעל מזה כי "הנה אנכי והילדים אשר נתן לי ה'" והם מבטלים את אלו שמונעים מילדי ישראל ללמוד תורה ביראת-שמים, ובזכותם ובזכות צדיקי עולם יקויים בקרוב ממש ההבטחה "עתידין בית כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בא"י" בביאת משיח צדקנו.ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2025 Synopsis Regarding the unique quality of the Torah study of schoolchildren (“breath that is free of sin”), the Gemara states, “One may not interrupt schoolchildren ]from studying Torah] even to build the Beis Hamikdash.” Seemingly, how can we delay the construction of the Beis Hamikdash, the place chosen to be Hashem’s dwelling in the world? The answer is that in order for the construction of the Beis Hamikdash to succeed and endure according to Hashem’s will – for “the Divine Presence to rest on your handiwork” – we need the Torah study of schoolchildren. Thus, not only does the children’s Torah learning not delay the construction of the Beis Hamikdash, chas v’shalom, but to the contrary, it removes the obstacles to its construction and brings it about with even greater success. As the Midrash relates, when there were those who “firmly closed the synagogues and houses of study,” the prophet Yeshayahu declared that he was not deterred, because “Behold, I and the children whom Hashem has given…” – the children remove those who try to prevent Jewish children from studying Torah with fear of Heaven. In their merit and that of tzaddikim of the world, we will soon merit the fulfillment of the promise, “In the future the synagogues and houses of study of Bavel will be established in Eretz Yisrael” with the coming of Moshiach Tzidkeinu.2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2025
453
יום ועש"ק פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' משפטים, כ"ג שבט, ה'תשפ"ה
Feb 21, 2025
7:56
התוכן אחז"ל עה"פ "הליכות עולם לו – אל תקרי הליכות אלא הלכות". ידוע הכלל בדרשת "אל תקרי כו' אלא וכו'" ששני הפירושים קיימים גם יחד. ובעניננו: כדי שיהי' להקב"ה "מהלכים" בעולם ("הליכות עולם"), שהעולם נעשה "דירה" לו ית', ה"ז ע"י ההלכות שבתורה – להורות כיצד צריכה להיות ההנהגה בעולם. לימוד התורה רק כדי לצבור לעצמו "נכסים" או כי הוא נהנה מענין השכלי שבתורה וכו' – אינו תכלית ענין התורה. לימוד התורה, גם באלו ש"תורתם אומנתם", צ"ל באופן של "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים", "תלמוד גדול" הוא בכך שהוא "מביא לידי מעשה" – "הליכות עולם לו". הלומד התורה, שהיא נכסיו של ממה"מ הקב"ה, משתמש בכליו של מלך! אלא שהמלך נותן לו על כך "רשות" כדי שהלימוד יביא לאותם ענינים ש"תלמוד מביא", שכללותם נקראים בשם "מעשה".משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2025 Synopsis On the verse, “…The ways of the world are his,” our Sages taught, “Do not read it as ‘ways’ (halichos), but as ‘halachos.’” We know that when it says, “Do not read it as…but…” – both interpretations are valid. In this case: in order for Hashem to have mehalchim [i.e. beings that advance spiritually] in the world (“the ways of the world”), such that the world becomes a dwelling place for Him, there must be the halachos of the Torah, which show how one must conduct himself in the world. Studying Torah only to amass “possessions” for oneself or because one enjoys its intellectual concepts, is not the purpose of the Torah. Torah study, even for those whose “Torah is their occupation,” must be done “to study and to teach, to keep, to perform and to uphold.” The “greatness of Torah” is when it “leads to action” – “the ways of the world are his.” One who studies Torah, which is the possession of the King of kings, is using Hashem’s property – just that the King grants him permission to do so in order for his learning to lead to “action.”Excerpt from sichah of Simchas Beis Hashoeivah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2025
454
יום ה' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –
יום ה' פ' משפטים, כ"ב שבט, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע –
Feb 20, 2025
9:23
התוכן בעריכת "יאָרצייט" ישנו דבר והיפוכו: זה מביע את האמונה המוחלטת בנצחיות הנשמה, שהרי תוכנה – לימוד תורה ונתינת צדקה לזכות הנשמה, למרות שעברה שנה או יותר מאז שעזבה את העולם הזה [וכמדובר כמ"פ שאין צורך לענין האמונה כדי להבין שהנשמה היא נצחית, אלא כל אדם נורלמלי מבין את זה. ואין זה אלא שהקישור שלה עם הגוף הוא בלתי נצחי]. ומצד שני נוהגים בו לומר "קדיש" – "יתגדל ויתקדש שמי' רבא", היינו שיש כאן ענין של הגדלה והוספה, שקשור עם עליית הנשמה מעולם לעולם. הכח לענין ההגדלה, שבנשמה הנצחיית יפעלו ענין של "יתגדל וכו'" – הוא ע"י ענין השלום, שתוכנו חיבור הפכיים (וכדאיתא בגמ' שכאשר "עלה משה למרום" וה' שאל אותו "אין שלום בעירך" ("אין דרך ליתן שלום במקומך")? הגיב משה "ועתה יגדל נא כח אדני'". שטענת ה' למשה היתה שהי' עליו להביא את ה"שלום" ש"בעירך" ל"מרום", שזהו"ע "הגדלה").משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2025 Synopsis A yahrzeit contains an inherent paradox: on the one hand, it expresses faith in the soul’s eternity, because we study Torah and give tzedakah etc. in the soul’s merit, even though years may have passed since the soul departed this world. (As discussed many times, the soul’s eternity doesn’t need to be taken on faith; any reasonable person understands it. Only the soul’s connection with the body isn’t eternal.) But on the other hand, on a yahrtzeit one says Kaddish, “May His great name be magnified and sanctified,” implying growth and elevation, associated with the soul’s ascent from world to world. The power to magnify the eternal soul etc. comes about through peace, which is the union of opposites. (As the Gemara says, when Moshe ascended on high, Hashem asked him, “Is there no peace in your city?” (I.e., do people not greet each other in your city?) Moshe replied, “Now may the power of Hashem be magnified”. Hashem expected Moshe to bring “peace” from “your city” into heaven, which is the “magnification.”Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habracha, 6 Tishrei 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2025
455
יום ד' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' משפטים, כ"א שבט, ה'תשפ"ה
Feb 19, 2025
11:22
התוכן מאסרו של אדה"ז בא כתוצאה מהפצת "שיטת חסידות חב"ד" לכלל ישראל, ומזה מובן שהגאולה של י"ט כסלו היא גם הגאולה והנצחון של כללות "שיטת חסידות חב"ד" – שזה יכול להגיע, וזה יגיע סוף סוף, לכל אחד ואחת מישראל, ובאופן של "פדה בשלום נפשי". החידוש של שיטת "חסידות חב"ד" על "חסידות הכללית" הוא, שזה יבוא באופן של הבנה והשגה, שזה משפיע על הרגש שבלב עד גם על המעשה. כי אע"פ שה"מעשה הוא העיקר", אבל רואים בפועל שכאשר זה בא ביחד עם ההבנה והשגה בשכל ועם רגש שבלב, אז המעשה הוא באופן גדול, עמוק וחי יותר. וכידוע תורת הבעש"ט עה"פ "כי תראה חמור .. עזוב תעזוב עמו", שאין לשבור את הגוף ונפה"ב, אלא אדרבה – לעבוד את ה' יחד אתם. ביחד עם ההוספה של שיטת חב"ד – שלא רק שכח המעשה מסכים לזה, אלא כל כחות הגוף, כולל השכל שבמוח, עובדים את ה'. הזכרון של חג הגאולה היום צ"ל באופן שזה יביא אור וחיות בעבודת ה' בהווה. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2025 Synopsis Since the Alter Rebbe’s imprisonment came as a result of disseminating the approach of Chabad Chassidus to all Jews, it is understood that the redemption of 19 Kislev was also the redemption and triumph of Chabad Chassidus – so that it can and ultimately will reach every single Jew, and in a manner of peace – “He has redeemed my soul in peace.” The novelty Chabad Chassidus compared to general Chassidus is the emphasis on intellectual comprehension and understanding, which influences the emotions of the heart and, ultimately, one’s actions. For although “action is the main thing,” when action is accompanied by intellectual comprehension and heartfelt emotion, the action becomes greater and deeper, and attains more vitality, as we see in practice. As the Baal Shem Tov taught on the verse, “When you see a donkey (chamor)... you shall surely help along with him,” that one should not try to break the body and the animal soul, but on the contrary, to serve Hashem together with them – and with the additional dimension added by the Chabad approach, that not only does the faculty of action agree to it and serve Hashem, but all the faculties of the body, including the intellect of the mind. Our commemoration of 19 Kislev is not just a memory, but must inject light and vitality into our Divine service in the present.Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2025
456
יום ג' פ' משפטים, כ' שבט, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' משפטים, כ' שבט, ה'תשפ"ה
Feb 18, 2025
11:35
התוכן [בקשר לאסיפת הרבנים שהתקיימה כמה שבועות לפנ"ז שבה הופיע רב מסויים מרוסיא ובו הראה תמונות של בנין ישיבה ומקוה משם וכו':] ישנה הלכה "עניי עירך קודמין" [מובא בפרש"י עה"פ בשלישי דפ' משפטים "אם כסף תלוה את עמי וגו'"]. וא"כ פשוט שיש לנצל כל אסיפה של כו"כ מבנ"י, לכל לראש, לחיזוק היהדות של אנשי המקום. ועכ"ז לא עלה על דעת אף א' מהנאספים לנצל האסיפה לחיזוק היהדות בעיר ניו-יארק! אף שבנוגע לזה בטוח שיכולים לעזור משא"כ בנוגע לבנ"י ש"מרחוק". ועוד: כאשר יהודי זה, שלכבודו התקיימה האסיפה, נעמד והראה תמונות של ישיבה ומקווה שם, נשאל ע"י א': 'מה קורה מצד השני של הדלת?...'. והרי הי' ידוע, גם לשואל, שההוא אינו יכול לענות על השאלה, וא"כ לא הי' שום סיבה ותועלת משאלה זו, אלא שזה הי' סימן גלוי מן השמים לנאספים: השאלה לא היתה בנוגע הישיבה והמקווה שם אלא של ניו-יארק! בזה שאלו מלמעלה אותו [השואל]: מה קורה מאחורי דלתי הישיבות כאן? כמה ילדים לא הולכים לישיבות?! עם כמה משפחות דיברתם בנוגע לטהרת המשפחה?!...! וגם לאחרי סימן גלוי זה לא ניצלו את האסיפה לדאוג ל"עניי עירך"! ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2025 Synopsis [Regarding the recent rabbinic meeting where a rabbi from Russia spoke and showed pictures of a yeshivah building and mikveh there, etc.:] The halacha is that “The poor of your city take precedence” [as Rashi explains on the verse in Parashas Mishpatim, “When you lend money to My people…”]. Therefore, it is obvious that any gathering of many Jews should be utilized first and foremost to strengthen Yiddishkeit among the local community. Yet it didn’t occur to anyone at the meeting to use it as an opportunity to strengthen Yiddishkeit in New York! This, despite the fact that it is doubtful whether they could help those faraway, but it is certain that they could help locally. Moreover, when this individual in whose honor the meeting was held got up showed pictures of the yeshivah and mikveh there, someone asked him: “What’s happening on the other side of the door?” The one asking the question knew that he couldn’t answer it; thus, asking such a question could have no benefit. Rather, this was a clear sign from Heaven to those assembled: The question wasn’t about the yeshivah and mikveh there, but about the state of affairs of Jewish life here! The one asking the question was in fact himself being asked from above: What’s happening behind the doors of the yeshivos here? How many children aren’t attending yeshivah? With how many families have you discussed the importance of Taharas Hamishpacha?!3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2025
457
יום ב' פ' משפטים, י"ט שבט, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' משפטים, י"ט שבט, ה'תשפ"ה
Feb 17, 2025
11:26
התוכן 1) הענין דחזרת חסידות בבתי-כנסת צ"ל גם ע"י אברכים, שגם אם חושבים שאינם צריכים את זה לתועלת עצמם – יעשו זאת לתועלת הבעה"ב שבבית-הכנסת. ועד"ז הענין ד"נרות להאיר" בכלל צ"ל גם אצל אברכים שיצאו מכותלי הישיבה, כי גם הם בגדר "בהמות בייתיות" ("הלנות בעיר"), כיון שכאשר נעשה "חושך" חוזרים הם אל הבית... 2) על כאו"א (ובמיוחד הבעה"ב העוסקים בהוויית עוה"ז) לפעול על עצמו את ההכרה שאין שום מציאות מלבד הקב"ה וליובאַוויטש (תורת החסידות, ותורה בכלל), שענין זה יתגלה לעת"ל. 3) ע"ד לימוד לקבלת "סמיכה" להוראה: על הבחורים להשתדל לקבלה קודם חתונתם (כמנהג בית הרב שגילה אדמו"ר מוהריי"צ), ועד"ז אברכים הנשואים – הראויים לזה. ולכל הפחות "סמיכה" באופן כזה שידעו את המעשה אשר יעשון לכה"פ בשו"ע או"ח ויו"ד והל' שבת (וקצת באבן העזר).ב' חלקים מהתוועדות כ"ד טבת ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2025 Synopsis (1) Reviewing Chassidus in shuls isn’t just for the bochurim, also for the young married men; even if they think they don’t need it for themselves, they should do it for the benefit of the people who daven in the shul. Similarly, being a “shining lamp” in general applies even to married people who have left the confines of the yeshiva; now they are considered “domesticated animals” (“who sleep in the city”), because when it gets “dark,” they return home… (2) Everyone (especially the married people, who are involved in worldly matters) must work to instill within themselves the recognition that nothing exists other than Hashem and Lubavitch (the teachings of Chassidus, and Torah in general), a reality that will be revealed in the future. (3) With regards to studying for semicha: The bochurim should obtain semicha before marriage (following the custom of the Beis HaRav as revealed by the Rebbe Rayatz). Similarly, married people who are suited for it should pursue semicha as well. At the very least, they should obtain a level of semicha where they are knowledgeable in practical matters of halachah in Shulchan Aruch Orach Chaim, Yoreh Deiah, the laws of Shabbos, and some of Even Haezer.2 excerpts from farbrengen of 24 Teves 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2025
458
יום א' פ' משפטים, י"ח שבט, ה'תשפ"ה
יום א' פ' משפטים, י"ח שבט, ה'תשפ"ה
Feb 16, 2025
10:40
התוכן מ"ש [בתחלת פ' משפטים] "כי תקנה עבד עברי" לשון יחיד קאי על משה רבינו, שהוא עושה "קנין" בכל יהודי, וע"י שממשיך בו ענין הדעת פועל שה"אמונה" חודרת בכל כחות נפשו עד שזו נעשה "קנין" (גם) בנפשו, גם בנפשו הבהמית שנכנעת לנפשו האלקית, ועי"ז עושים לו ית' דירה בתחתונים. וזה נמשך במעשה שהוא העיקר – "ואלה המשפטים". כאשר יהודי, גם במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן", נעמד בתוקף של "לא יכרע ולא ישתחווה", שגם בענינים של "משפטים" שמובנים עפ"י שכל עד ש"דינא דמלכותא דינא" הרי הוא מקיימם מכיון "אשר תשים לפניהם" – נפעל הענין ד"החודש אשר נהפך וגו'" כבר מתחלת החודש, עוד לפני הנס פורים בפועל; הזהירות מהשגת גבול וכיו"ב אינו פוגע בפרנסה, ואדרבה – עי"ז הולכים הרווחים לדברים טובים. דוקא ע"י שמירת ה"הלכות" פועלים "הליכות עולם לו" – שנעשה בעה"ב על ה"עולם" (מלשון העלם והסתר). משיחת מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון – בחדרו – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2025 Synopsis The verse states (at the beginning of Parashas Mishpatim), “If you buy a Hebrew servant” – “If you buy” in the singular, referring to Moshe Rabbeinu, who “buys” every Jew: by imparting da’as into a Jew, Moshe enables the emunah to permeate all aspects of a Jew’s soul, to the extent that it becomes an “acquisition” within his soul, as well as his animal soul, which becomes subjugated to the G-dly soul, thereby creating a dwelling place for Hashem in the lower worlds. This is expressed in action (the main thing) – “These are the laws that you must set before them.” When a Jew, even at a time when, “we are still servants of Achashverosh,” stands firm and “neither kneels nor prostrates himself,” such that even when it comes to “Mishpatim” – laws that make sense reationally – he fulfills them only because they have been “set before them” by Moshe – that causes “the month to be transformed etc.” already at the start of the month, even before Purim. Not encroaching on others etc. doesn’t harm one’s livelihood; to the contrary – adhering to these laws ensures that one’s earnings will be used for good things. It is specifically through keeping the halachos that “the ways (halichos) of the world are his” – he becomes a master over the “world” (from the expression helem v’hester – concealment).Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Mishpatim, Mevarchim Adar Rishon 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2025 לזכות הרה"ת ר׳ משה הכהן וזוגתו נחמה דינה ומשפחתם שיחיו כהן להצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות
459
יום ועש"ק פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' יתרו, ט"ז שבט, ה'תשפ"ה
Feb 14, 2025
10:59
התוכן זה עתה יצא לאור מאמר של אדה"ז ד"ה תורת ה' תמימה משיבת נפש [מאורע זה, הו"ל של מאמר אחד, גורם שמחה הכי גדולה, ובשנים כתיקונן היו עורכים לכבוד זה התוועדות מיוחדת ועושים "אַ גאַנצן שטורעם" ואומרים "חסידות" באופן ד"גיסן ווי וואַסער", ובודאי בימינו אלו כאשר "מען גיסט חסידות ווי וואַסער"]. תוכן המאמר: כדי שהתורה תהי' "תמימה" צ"ל תחלה הענין ד"משיבת נפש" – שיהודי ישיב את נפשו לה'. ועפ"ז מבאר מאמר רב יהודה "לעולם ילמד אדם תורה שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה" – שבכך נתן "עצה לתלמידיו . . שיעסקו תחילה שלא לשמה", היינו, "לקרב נפשו אל ה'", ובכך נעשה האדם הלומד תורה אדם השלם, ועי"ז "יכול אח"כ לעסוק לשמה" – "לשם התורה, להעלותה לשרשה", שתהי' "תמימה". וזהו גם מעלת לימוד התורה שלאחרי התפלה – כי לאחרי התפלה, שענינה התקשרות לאלקות וגילוי הנשמה בכל האדם, לימוד התורה הוא בשלימות ע"י אדם השלם.משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s recently published maamar (in past times, the publication of a single maamar was cause for the greatest celebration, and certainly these days when Chassidus pours like water) on the verse, “Hashem’s Torah is perfect, restoring the soul” explains that in order for the Torah to be “perfect,” a Jew must first “restore his soul” – bringing his soul back to Hashem. Based on this he explains that’s Rav Yehuda’s statement, “A person should always study Torah not for its sake, because from doing it not for its sake he will come to do it for its sake” was “advice to his students…that they should first toil not for its sake,” but rather to draw their souls near to Hashem. In this way, the person studying becomes a whole person, so that “afterwards he can toil for its sake” – “for the sake of Torah, to elevate it to its root” and make it “perfect.” This is also the advantage of the Torah study that comes after davening: Because davening connects a Jew to G-dliness and reveals the Jew’s soul, after davening the Torah study is whole since it is being done by a person who is whole.Excerpt from sichah of 15 Shevat 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2025 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.
460
יום ה' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט – ראש השנה לאילן, ה'תשפ"ה
Feb 13, 2025
10:56
התוכן גם בזמן הזה שנמצאים בגלות, מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל! ומכאן הוכחה שהגשמי של הדבר הוא רק לבוש לעיקר - פנימיות הדבר, ולדוגמא בנוגע בהמ"ק, דאע"פ שבהמ"ק הגשמי נחרב, אבל גם כעת קיים ברוחניות בהמ"ק ועבודת הקרבנות - עבודת התפלה ש"במקום קרבנות תקנום", ועד"ז אע"פ שהגוים נגעו בגשמיות של א"י ועשו "שממה" וכו', אבל זהו בחיצוניות, אבל בנוגע הרוחניות, גם היום, כשמגיע ר"ה לאילנות מתעורר האדם ואומר הברכה על הפרי (בכוונת פירוש המלות) ואוכל את הפרי (עם הכוונה וכו') [מחשבה דבור ומעשה] שבדוגמתו נשתבחה א"י!, ומה טוב לקשר זה גם עם לימוד ענין בתורה הקשור עם זה וכו', וע"י קיום מנהג ישראל זה מזרזים את הגאולה.ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2025 Synopsis Even in exile, the Jewish custom is to eat the fruits for which Eretz Yisroel is praised on Tu B’Shevat. This proves that the physical dimension of something is only a garment and secondary to its inner, spiritual dimension. For example, the Beis Hamidash: although the physical Beis Hamikdash was destroyed, the Beis Hamikdash continues to exist spiritually in every Jew, and the service of Korbanos continues to exist spiritually in tefillah. Similarly, the gentiles were only able to destroy the physicality of Eretz Yisrael, but spiritually, even today, on the Rosh Hashana for Trees a Jew is inspired, and eats the fruits for which Eretz Yisrael is praised, saying the bracha on it, and thinking the meaning of the words etc. (thought, speech, and action). And even better is to associate it with learning something connected to the day as well. Observing this custom hastens the Redemption.2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2025
461
יום ד' פ' יתרו, י"ד שבט, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' יתרו, י"ד שבט, ה'תשפ"ה
Feb 12, 2025
10:20
התוכן בשיעור רביעי דפ' יתרו, שמתחיל ב"בחודש השלישי גו' ביום הזה באו מדבר סיני . . ויחן שם ישראל נגד ההר", "ויחן" לשון יחיד – "כאיש אחד בלב אחד", ומסתיים ב"אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" וכפרש"י "לא פחות ולא יותר" – ב' קצוות: הענין ד"לא פחות ולא יותר" הוא צמצום בתכלית, וביחד עם זה דוקא אחדותם של ששים רבוא דבנ"י, ריבוי בתכלית השלימות, "כאיש אחד בלב אחד", היתה ההכנה ונעשו עי"ז ראויים לקבלת התורה; ביאור הענין ד"ביום הזה": כמבואר החילוק שבין שאר הנביאים שנתנבאו ב"כה", שראו רק את ה"דמות", למשה שנתנבא ב"זה" – ראיית הדבר ממש [ומה שמשה אמר "כה אמר ה' כחצות הלילה וגו'" הוא כי מה שאמר לפרעה ("כחצות הלילה") לא הי' דברי ה' ("בחצות הלילה") ממש], וזהו מה שלעת"ל "כל אחד מראה באצבעו שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה וגו'". וזהו שהתורה היא בחי' "זה", כי ע"י לימוד התורה ש"אורייתא וקוב"ה כולא חד" – "אותי אתם לוקחים".ב' חלקים משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2025 Synopsis Revi’i of Parashas Yisro begins with the verse, “In the third month...on this day they came to the Sinai desert...Israel camped there facing the mountain,” with the word “camped” in the singular – “like one man with one heart.” And it concludes with “These are the words that you must speak to the Jewish people…” as Rashi explains, “no more and no less.” This conveys two extremes: the concept of “no more and no less” signifies the ultimate tzimtzum and limitation, and at the same time, it is specifically the unity of the 600,000 Jews, the ultimate multitude united “like one man with one heart,” that made the giving of the Torah possible. Regarding the concept of “on this day”: The difference between Moshe and all other prophets is that the prophets prophesied using the term “So” (Koh), because they saw only an image, whereas Moshe, who prophesied with the term “This” (Zeh) – had a direct vision of the matter itself. (When Moshe said “So said Hashem: About midnight...” – that’s because what he said to Pharaoh – “about midnight” – was not Hashem’s exact words, as Hashem had said “at midnight” precisely.) This is also why in the future era, “Every individual will point with their finger as it says, ‘And it shall be said on that day: Behold, this is our G-d….” And the Torah itself is on the level of “This,” because through studying Torah, which is “entirely one” with Hashem, one connects with Hashem – “It is Me that you are taking.”2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2025
462
יום ג' פ' יתרו, י"ג שבט, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' יתרו, י"ג שבט, ה'תשפ"ה
Feb 11, 2025
9:51
התוכן קבלת התורה היתה דוקא לאחרי ש"וישמע יתרו .. ויבא .. אל משה .. ויאמר .. עתה ידעתי כי גדול ה' מכל אלקים וגו'" [כמ"ש בראשון דפ' יתרו], ז.א. הגם שרק עכשיו יצאו מגלות קשה ומיהרו לקבלת התורה – לא קיבלו את התורה עד שפעלו שגם יתרו, שלא נולד יהודי, והי' כהן און במדין, בא לידי הכרה ש"גדול הוי' מכל אלקים"! וההוראה: אין ליהודי להסתפק בזה שמאיר את ביתו ומחנך את ילדיו בדרך התומ"צ – כדי שהוא ובני ביתו יזכו לקבל את התורה, עליו לקרב גם אחרים ואפי' אלו שנמצאים ב"מדין" ולסחוב גם אותם לקבלת התורה, וכולם ביחד זוכים לשמוע בלשון יחיד "אנכי ה' אלקיך וגו'".משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2025 Synopsis The Jewish people could only receive the Torah after “Yisro heard…and he came…to Moshe…and said…Now I know that Hashem is greater than all the deities etc.” (as it says in rishon of Parashas Yisro). Meaning, even though they had just left a harsh exile and were running to receive the Torah – they didn’t receive the Torah until they had an impact so that even Yisro, who wasn’t born a Jew, and who was a “priest of Midyan” who had served every idolatry, came to recognize that Hashem is greater than all the deities. The lesson is that a Jew must not suffice with illuminating his own home and educating his own children in the path of Torah and mitzvos – in order for him and his family to merit to receive the Torah, he must also draw others near, even those who are in “Midyan,” and bring them to receive the Torah too. Then all of them together will merit to here Hashem say “I am Hashem your G-d,” in the singular, to every Jew individually.Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2025 לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
463
יום ב' פ' יתרו, י"ב שבט, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' יתרו, י"ב שבט, ה'תשפ"ה
Feb 10, 2025
10:01
התוכן א) בשם פ' יתרו מרומז ענין ההוספה, כי יתרו נק' יתר "ע"ש שיתר פרשה אחת בתורה", ונוסף לזה, הי' גר – ענין ההוספה, שמהפכים מציאות שהיא היפך היהדות לענין של יהדות וכו'. וזה מודגש גם בשני דפ' יתרו שמתחיל "ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם וגו'", ומפרש"י שקאי על "מחרת יוהכ"פ", וידוע מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" – ש"איצטער דארף מען ערשט תשובה טאן", והיינו, שאין להסתפק עם מעמדו ומצבו בהווה, אפי' כמו שהוא עומד ביוהכ"פ וכו', אלא יש להוסיף בזה עוד יותר – גם "ויהי ממחרת" יוהכ"פ נדרשת העבודה ד"לשפוט את העם" וכו' – וזוהי תכלית השלימות בעבודה, וכסיום השיעור "כל העם יבוא על מקומו בשלום" – ש"אם שלום כאן הכל כאן", ב) כללות הענין דפ' "ואתה תחזה וגו'" שבשני דפ' יתרו הוא שמשה לוקח איש פשוט "און גיט אויף אים א קוק" ועי"ז עושה אותו ל"שרי אלפים וגו'" – נר להאיר. וגם בענין זה מודגש ענין ההוספה שלמרות גדלותו של משה נותן לו יתרו עצה להוסיף בעבודתו שיהי' "ואתה תחזה וגו'.ב' חלקים משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2025 Synopsis (1) The name of Parashas Yisro connotes an addition, as Yisro was called “Yeser” because “he caused a section to be added (yiter) to the Torah.” Additionally, Yisro was a convert, which itself represents addition –the transformation of something that was the opposite of Jewish into Jewish etc. This is also emphasized in sheini of Parashas Yisro, which begins, “It was on the next day that Moshe sat to judge the people,” referring to the day after Yom Kippur, as Rashi explains. When my father-in-law the Rebbe asked his father, on the day after Yom Kippur, “Nu, and what now?” – he replied that “Now we must begin to do teshuvah.” Meaning, one must not suffice with their current state, even his state on Yom Kippur, but must add and more and more; even on “the day after” Yom Kippur one must perform the service “judging the people” etc. And this is the ultimate perfection in divine service, as it says at the end of today’s Chumash, “the entire people will come to its place in peace” – “If peace is here, everything is here.” (2) The general concept of Moshe “seeking out…leaders of thousands, leaders of hundreds etc.” is that Moshe takes a simple person and takes a look at him, and thereby turns him into a “leader of thousands etc.” – a shining lamp. This also emphasizes addition, in that despite Moshe’s greatness, Yisro advised him to add to his service by “seeking out…” etc.2 excerpts from sichah of 15 Shevat 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2025 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
464
יום א', פ' יתרו, י"א שבט, ה'תשפ"ה
יום א', פ' יתרו, י"א שבט, ה'תשפ"ה
Feb 9, 2025
10:57
התוכן התוועדות זו קשורה עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר. עפ"י הידוע אשר ביום ההסתלקות "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו .. מתגלה ומאיר .. למטה", וענינם של נשיאי חב"ד הוא גילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה, מובן זה שהמאמר שניתן ע"י בעל ההילולא ללמוד ביו"ד שבט מתחיל בזה שאיך שענין הצדיקים הוא המשכת אלקות למטה. וזוהי גם כוונת ירידת הנשמה למטה (מרגע שנולד). ובסיום המאמר מביא הענין ד"מי הוא היודע עתו וזמנו" כאשר הנשמה חוזרת לג"ע, ואשר על כן יש לנצל כל יום במילואו. והיינו, שבהמאמר כולל את כל מהלך חיי האדם עלי אדמות. שהתכלית בזה היא – עשיית דירה לו ית' בתחתונים, המשכת אור הסוכ"ע שלמע' ממדידה והגבלה בגילוי למטה, ואשר על כן, גם עבודת האדם שפועלת המשכה זו, היא למע' ממדידה והגבלה – "שטות דקדושה". ובכח כאו"א לפעול זאת ע"י ה"אתפשטותא דמשה (ש)בכל דרא ודרא" שבו. שזהו מ"ש בהתחלת המאמר, כנ"ל, שלאחרי הסתלקות השכינה שהיתה בתחתונים עמדו הצדיקים וחזרו והמשיכוה למטה.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2025 Synopsis This farbrengen is in connection with the hilula of my father-in-law the Rebbe. Since on the day of one’s passing, “all man’s toil that his soul toiled throughout his life...is revealed and illuminates... below”, and since the role of the Chabad Nesi’im is to reveal the inner dimension of Torah in a way that can be understood and grasped, we can understand why the maamar the Rebbe published to be studied on Yud Shevat, begins with a discussion of tzaddikim drawing down G‑dliness into this world, which is also the purpose of the soul’s descent into this world (from the moment of birth). And at the end of the maamar he cites the teaching of our Sages, “Who knows his moment and time…” when the soul returns to Gan Eden. The maamar thus encompasses the entire cycle of a person’s life on earth, the purpose of which is to create a dwelling place for Hashem in the lower realms and bringing about the revelation below of light of Sovev Kol Almin, which transcends all measure and limitation. Therefore, man’s service, which also brings about this revelation, also transcends all measure and limitation – the “folly of holiness.” Every individual has the power to do this, through the “extension of Moshe in every generation” that exists within him. As it says at the beginning of the maamar, that after the Shechinah departed from this world, the tzaddikim arose and brought the Shechinah back down below.2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2025 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר
465
יום ועש"ק פ' בשלח, ט' שבט, ה'תשפ"ה– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום קבלת הנשיאות של הרבי –
יום ועש"ק פ' בשלח, ט' שבט, ה'תשפ"ה– ערב יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע ויום קבלת הנשיאות של הרבי –
Feb 7, 2025
12:22
התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשכ"ה. המאמר מיוסד בעיקרו על פרק ט"ו של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2025 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’gani, 10 Shevat 5725. The maamar is based primarily on chapter 15 of the hemshech Basi L’gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2025 לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
466
יום ה' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' בשלח, ח' שבט, ה'תשפ"ה
Feb 6, 2025
9:46
התוכן [המשך] וזהו מה שלומדים בשיעור חומש דיום ההילולא: אכן אומרים בו קדיש לעילוי הנשמה וכו' אבל בשעת מעשה מובטחים שכל ישראל שב"מדבר העמים" אבל מתנהגים עפ"י הוראות הע' זקנים עד "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" – הנה "ויבאו אלימה" – בחי' חסד מרובה שלמע' מהבנה, "מה", ובאופן ד"ויחנו שם על המים" (אין מים אלא תורה) – בהתיישבות. לכל לראש צריך יהודי לדעת שהקב"ה מכין לו בחי' חסד שלמע' מהשתלשלות, וזה נמשך למטה באופן דמן (כמ"ש בהמשך השיעור) – שכ"א הי' טועם בו מה שרוצה. ומ"מדבר העמים" גופא שבו ניתנה התורה הולכים לקבל פני משיח צדקנו ש"ילמד תורה את כל העם כולו" (אע"פ שגם "תורה" זו ניתנה במ"ת אלא שהיתה בהעלם. וכמדובר פעם, שמה שהי' בגלוי במ"ת הי' דוקא הרזי תורה ובחי' המרכבה וכו'. ו"התורה היא נצחית" – כל יהודי שייך ל"רזי תורה" ועד למהו"ע ית'!)ג' חלקים משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2025 Synopsis [Continuation] This is what we learn in the daily Chumash on the day of the yom heilula: While it’s true that we say Kaddish to elevate the soul, etc., but at the same time we are guaranteed that all Jews, who are in the “desert of the nations,” but conduct themselves according to the directives of the seventy elders and “the extension of Moshe in every generation” – they “come to Eilim” (Eilimah) – a state of abundant Chessed which transcends understanding (“what”), and in such a way that “they encamp there by the water” in a settled fashion (and “There is no water but Torah”). First and foremost, a Jew must know that Hashem prepares Chessed for him that transcends the natural order, and it comes down like the man (as subsequently described in today’s Chumash), where everyone tasted in it whatever they desired. And from the “desert of the nations” itself, where the Torah was given, we proceed to welcome Moshiach Tzidkeinu, who will “teach Torah to the entire people.” (This Torah was also given at Matan Torah, but it was since concealed. As explained on a previous occasion, at Matan Torah it was the secrets of Torah and the Divine Chariot that were revealed etc. And the Torah is eternal – every Jew can relate to the secrets of Torah, and even the Divine Essence and Core.)3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 10 Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2025 לזכות רבקה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות התמימים שיחיו דישיבת תות"ל 770 ההולכים מידי שבוע להשתתף בשיעורי של"ה - "מיטוואָך שעה"
467
יום ד' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' בשלח, ז' שבט, ה'תשפ"ה
Feb 5, 2025
10:25
התוכן התחלת חמישי דפ' בשלח היא "ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים". עה"פ בפ' מסעי "ויסעו ממרה ויבואו אלימה" מבאר הרב המגיד "דאותיות אלימה הוא אותיות א-להים [בחי' גבורה], רק הצירוף הוא כך אלימה – א-לי מ"ה, נקרא דבר שהחסד שבו אינו מושג. וזהו א-לי, הוא החסד, ומ"ה לשון שאינו מושג..." – שמ"מרה" "באו" ונכנסו לבחי' חסד שאין למע' ממנו. והצ"צ באוה"ת מבאר ש"שתים עשרה עינות מים" הם כנגד הי"ב שבטים ו"שבעים תמרים" הם כנגד הע' נפש שבאו מצרימה או ע' זקנים – כללות ישראל. וההוראה: גם בחושך הגלות, הנה ע"י "נר מצוה ותורה אור" הופכים את ה"מה" – ענין שאינו מובן – לחסד שנמשך למטה בכללות ישראל, ובהתיישבות – "ויחנו שם על המים", וכמו שהי' במצרים שעוד בהיותם במצרים במצב של "וימש חושך", הנה "לכל בנ"י הי' אור במושבותם" [המשך יבוא] משיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Beshalach begins, “They came to Eilim, where there were twelve springs of water and seventy date palms. They camped there by the water.” In Parashas Masei, on the verse, “They journeyed from Marah and arrived at Eilim,” the Magid explains that Eilimah (“to Eilim”) is comprised of the letters of the Divine Elokim (associated with Gevurah), but the letters take the form of “E-ili mah” – (“My G-d, what”) because the Divine Chessed is hidden and cannot be comprehended (“what”). And from “Marah” they “came” and entered the highest, hidden level of Chesed. The Tzemach Tzedek explains in Or HaTorah that the twelve springs of water correspond to the twelve Shevatim, while the seventy date palms correspond to the seventy souls that went down to Egypt, or the seventy elders – representing the entire Jewish people. The lesson is that even in the darkness of exile, through the “lamp of a mitzvah and light of Torah,” we transform the “what” – that which we cannot comprehend – into revealed expressed kindness below for the entire Jewish people, and in a settled fashion – “They encamped there by the water” – just like in Egypt, where, even when there was “tangible darkness,” nevertheless, “there was light for the all the Jewish people in their dwellings.” (To be continued.)Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 10 Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2025
468
יום ג' פ' בשלח, ו' שבט, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' בשלח, ו' שבט, ה'תשפ"ה
Feb 4, 2025
12:52
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ע"ד המאמר שנאמר ע"י הבעש"ט, ובהוספות של הרב המגיד וכו', עה"פ [רביעי דפ' בשלח] "וישב הים לפנות בוקר לאיתנו" "אל תיקרי לאיתנו אלא לתנאו" – שבשעה שאמר הקב"ה המאמר (לבריאת הים) התנה שיקרע הים לישראל, ואם לאו "לא היו נמצאים הימים ולא נבראו במקום הזה, כי יתבטלו ממציאות הבריאה וכו'". ובזה יובן מארז"ל צדיקים עושים רצונו של מקום וכו'. ובזה יובן גם מ"ש רבי פינחס בן יאיר לגינאי נהרא "פלוג מימיך שאני הולך לדבר מצוה וכו' אם אין אתה חולק מימיך גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית שיעשו רצון הצדיקים אף שאינם בטבעם וכו'. וההוראה: יש לדעת שישנו תנאי משי"ב שבנוגע לעניני תומ"צ צריך ההעלם וההסתר שבעולם להבקע! אלא שהבקיעה בפועל היא ע"י מס"נ (קפיצת נחשון לים). וכמו בסיפור של רפב"י נבקע הנהר בפועל גם עבור בני לוי' שלו וגם עבור חמורו, ועד"ז בנוגע אלינו שמבלי הבט על המעמד ומצב שלנו, הרי "בני לוי'" אנו, שהולכים יחד עם נשיא הדור, ונבקעים כל ההעלמות וההסתרים גם עבורנו!ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe once told a story regarding the maamar of the Baal Shem Tov, with the additions of the Maggid etc., on the verse (in revi’i of Parashas Beshalach), “The sea reverted to its former strength,” and the teaching of our Sages, “ “Do not read it as ‘to its former strength (l’eisano)’ but as ‘to its condition (l’tna’o),’” because when Hashem created the sea, He stipulated with it that it would split for the Jewish people – the Baal Shem Tov explains that if the sea would not split, “the seas would not exist and would not have been created in this place, for they will cease to exist in creation etc.” Based on this, we can understand the expression of our Sages that the Tzaddikim “perform the will of the Omnipresent etc.” This also explains what Rabbi Pinchas ben Yair told the Ginai River, “Ginai, part your water for me” for I am going to do a mitzvah, and “If you do not part, I decree upon you that water will never flow through you again” – because Hashem stipulated with the created beings that they would fulfill the will of the Tzaddikim, even if it defies their nature etc. The lesson is that one must know that all the hiddenness and concealment in the world is subject to a condition since the Six Days of Creation that it must split for the sake of Torah and mitzvos. Just that for the actual splitting to occur, one must jump into the sea with mesiras-nefesh like Nachshon. And just like in the story of Rabbi Pinchas ben Yair, the river split not only for him, but also for those accompanying him and even for his donkey – so, too, the hiddenness and concealment must split for us, regardless of our personal state, because we are accompanying the Nasi of the generation.Two excerpts from sichah of 10 Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2025
469
יום ב' פ' בשלח, ה' שבט, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' בשלח, ה' שבט, ה'תשפ"ה
Feb 3, 2025
8:42
התוכן מענת משיח על שאלת הבעש"ט "אימתי קאתי מר" היתה "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". ומזה מוכח אשר כמו הגאולה, גם מעיינות החסידות שייך לכאו"א מישראל. ואת זה ראו בעיקר אצל הבעש"ט שהסתובב מעיר לעיר ומכפר לכפר וסיפר סיפורים לאנשים הפשוטים שבהם הי' מוסתר מעיינות החסידות, וכן אצל אדמו"ר מוהריי"צ שהשתדל בכל כחות נפשו ש(גם) תורת החסידות יגיע לכאו"א מישראל, ללא הבדל. אלא שאצלו הי' זה באופן שגם המקבל הרגיש בגלוי שזהו פנימיות התורה והבין אפס קצהו. וכ"ז מרומז במ"ש בפ' בשלח "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ות"א "בריש גלי" – האופן בו תהי' (גם) הגאולה שלימה ע"י משיח. ו"בריש" ר"ת ר' שמעון בר יוחאי – ש"בהאי ספרא דילך דאיהו ספר הזהר יפקון בי' מן גלותא ברחמים", ור"ת "ר' ישראל בעל שם" או "ר' ישראל בן שרה", ור"ת "ר' יוסף יצחק בן שטרנא שרה" או "ר' יוסף יצחק בן שלום דוב בער"!משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2025 Synopsis When the Baal Shem Tov asked Moshiach, “When will the Master come?” the reply was, “When your wellsprings will spread outward.” This indicates that just like the Redemption, the wellsprings of Chassidus are for every single Jew. This was seen primarily in the Baal Shem Tov, who traveled from city to city and village to village telling simple people stories in which the wellsprings of Chassidus were concealed. Similarly, the Rebbe my father-in-law strove with all his strength to bring the teachings of Chassidus to every single Jew without distinction. But in his case, it was in such a way that the recipient openly felt that it was the inner dimension of the Torah, and he was able to grasp a small measure of its depth. This is alluded to in the verse in Parashas Beshalach, “The Jewish people were leaving triumphantly” (“b’reish glei” in the Targum), like the complete Redemption through Moshiach. B’reish glei is an acronym for (1) R’ Shimon ben Yochai, of whom it is said, “With this sefer of yours, which is the Sefer Hazohar, they will go out of exile with mercy”; (2) “R’ Yisrael Baal Shem” or “R’ Yisrael ben Sarah”; (3) “R’ Yosef Yitzchak ben Shterna Sarah” or “R’ Yosef Yitzchak ben Shalom Dov Ber.”Excerpt from sichah of Yud Shevat 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2025
470
יום א' פ' בשלח, ד' שבט, ה'תשפ"ה
יום א' פ' בשלח, ד' שבט, ה'תשפ"ה
Feb 2, 2025
11:09
התוכן בתחילת פ' בשלח נאמר "ויהי בשלח פרעה את העם וגו'", שפרעה הי' צריך לשלח את בנ"י בעל כרחם! ומצ"ע לא רצו לצאת ממצרים! דמכיון שכבר "בר"ה בטלה עבודה מאבותינו" העדיפו להישאר בארץ מצרים בין המצריים מללכת ל"מדבר" לקבל את התורה..., ועד כדי כך, שבנוגע למכת בכורות פרש"י "הרי שהי' ישראל בביתו של מצרי וכו'", והיינו, שגם לאחרי הט' מכות הראשונות שפעלו על המצריים עד שהם הודו ש"אצבע אלקים היא" וכו', וגם לאחרי שבנ"י אכלו את הקרבן פסח, "התעקשו" בנ"י להתיישב בביתו של מצרי! ואעפ"כ מרחם ה' גם עליהם ופרעה מכריח אותם לצאת ממצרים! וזה שהתורה מספרת א"ז, הגם שאפי' "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב", כי זה נוגע לפועל: שאם יבוא תקופה בחושך הגלות שיהיו (מ)בנ"י שיטענו למה צריכים את ה"לכתך אחרי המדבר"?!, כבר עדיף להיות "ככל הגוים בית ישראל"! מודיעה התורה שליהודי אין ברירה אחרת - ה' "הוא מחוקקנו"! ו"הוא יושיענו ויגאלנו שנית בקרוב"! וסכ"ס יהי' "ובנ"י יוצאים ביד רמה"! משיחת י' שבט ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2025 Synopsis The beginning of Parashas Beshalach states, “When Pharaoh sent out the people…,” meaning there were Jews who didn’t want to leave Egypt, whom Pharaoh had to send out against their will. Since “On Rosh Hashana, the labor ceased from our forefathers in Egypt,” they preferred to remain in Egypt rather than venturing out into the desert and receiving the Torah etc. To the extent that at the time of the plague of the death of the firstborn, there were Jews in Egyptian homes, as Rashi say, meaning that even after nine plagues, which by now even when the Egyptians agreed were “the finger of G-d etc., and even after the Jewish people ate the Korban Pesach, these Jews insisted on remaining in the Egyptians’ homes, and still Hashem had mercy even on them, and Pharaoh forced them to leave Egypt. The reason the Torah tells us this – even though the Torah doesn’t even speak disparagingly of an animal – is because it has a practical takeaway: The Torah tells us that if there comes a time in the darkness of exile where there are Jews claiming that it’s better not to leave Egypt and that it’s better for “the house of Israel to be like all the nations” etc. –a Jew has no other choice – “He is our lawgiver,” and “He will save us and redeem us once more very soon,” and ultimately, “the Jewish people will leave triumphantly.”Excerpt from sichah of 10 Shevat 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2025
471
יום ועש"ק פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' בא, ב' שבט, ה'תשפ"ה
Jan 31, 2025
11:49
התוכן רוב הצרות והבלבולים היום נובעים מכך שאין קשר בין המוח והלב. שאע"פ שהאדם מבין בשכלו שאסור לגזול וכיו"ב, אבל "העין רואה והלב חומד", והמוח אינו שליט על הלב לשעבד את הלב למה שמבין בשכלו. ועוד יותר: הלב שליט על המוח – הוא מנצל את שכלו למלאות תאוות לבו! ואפי' אם זה מתחיל עם דברים קלים אבל מזה משתלשל ענינים חמורים יותר. [תעי'ה בעומק היער מתחילה עם סטי' קלה מ"דרך המלך"]. ובמילא מובן שהעצה לאדם כזה אינו ע"י שיתקנו את הלבושים שלו ויוסיפו לו עוד ידיעות ב(חיצוניות ה)שכל, אלא ע"י שיגיעו לפנימיות נפשו (פנימיות השכל) – שיאמרו לו את האמת שיש לו חלק אלוקה ממעל, ויש לו כחות להתנהג כדרוש ולהתקשר עם "אלוקה ממעל". רק כך יצליחו להוציא שכלו מן הגלות שנמצא בתוך תאוות הלב. וזהו תוכן מצות תפילין – שקושרים את הלב והמוח ברצועה של קדושה. ורק כך עושים אותו לבעל-תשובה.משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2025 Synopsis The majority of the troubles and confusion in the world today stem from a disconnect between the mind and the heart. Although a person understands intellectually that he shouldn’t steal etc., “The eye sees and the heart desires,” and instead of the mind ruling over the heart so that the heart does the mind’s bidding, the heart rules over the mind – using the intellect to fulfill its desires. Though it begins with small things, it can lead to severe sins; when a person ends up lost in the depths of the forest, it starts with only a slight deviation from the right path. Thus, the solution for such a person is not to correct their external behavior or give them more external knowledge, but rather to reach the inner core of their soul (the inner intellect) – by telling them the truth: that they possess an “actual portion of Hashem from Above,” and they have the ability to behave properly and connect with Hashem Above. Only in this way can their intellect be redeemed from its exile within the desires of the heart. This is the idea of the mitzvah of Tefillin – to bind the heart and mind with the strap of holiness. Only in this way can one be turned into a baal teshuvah.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5728. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2025
472
יום ה' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' בא, ר"ח שבט, ה'תשפ"ה
Jan 30, 2025
11:23
התוכן 1) גאולת מצרים היתה "בחפזון" אבל בנוגע לגאולה דלע"ל נאמר "לא בחפזון תצאו", כי בעת יצי"מ היו בנ"י שקועים במ"ט שערי טומאה ולכן הי' צ"ל "כי ברח העם", חפזון דישראל, וזה גרם ענין החפזון דשכינה ו(להבדיל) מצרים, אבל מצב דבנ"י לע"ל יהי' ש"לא בחפזון תצאו", ולכן יהי' כך גם מצב השכינה והעולם. ועוד: גלות מצרים היתה צ"ל ד' מאות שנה, ולכן לולי החפזון היו נשארים בגלות, משא"כ בנוגע לע"ל הרי "כלו כל הקצין", ולכן אפשר ללכת "בשובה ונחת". אבל לפי"ז, בגלות מצרים שהי' להם ד' מאות שנה לא הי' הזמן יקר כ"כ, משא"כ עתה ש"כלו כל הקצין" ומיד יכול להגיע ה"ימים אשר אין בהם חפץ", יש לייקר כל רגע ולמלאותו עם תומ"צ. 2) שיטת פולין היא שהצדיק הוא זה ש"מחי'" את המקושרים אליו, אבל שיטת חב"ד היא שעל כ"א להתייגע בעצמו. אלא שהעזר לזה בא מנשיא הדור, והוא הקובע את צורת העבודה הנדרשת בתקופת דורו.ב' חלקים מהתוועדות י"ב תמוז ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025 Synopsis (1) Whereas the redemption from Egypt took place “in haste,” regarding the future redemption it says, “For not with haste will you go out….” The reason is because when the Jewish people left Egypt they were stuck in the 49 gates of impurity, so they had to “flee,” haste for the Jewish people, which also resulted in the haste of the Shechinah and lehavdil haste for Egypt. But upon the future redemption, when the Jewish people will be in a state where it is not necessary to flee, that will also be the state of the Shechinah and the state of the world. Moreover: the exile in Egypt was supposed to last four hundred years; therefore, had they not fled in haste, they would have gotten stuck there, whereas now, since “all the end-times have passed,” we can go “with tranquility and restfulness.” Accordingly, in Egypt, where they had four hundred years, every moment wasn’t as precious as it is now, when all the end-times have passed, and the “days without desire” can come immediately – so every moment must be cherished and filled with Torah and mitzvos. (2) The approach of Polish Chassidism was that the tzaddik is the one who “gives life” to those connected to him, whereas in the Chabad approach, everyone must toil on his own. But everyone is assisted by the Nasi, who establishes the form of service necessary for his generation.2 excerpts from farbrengen of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2025 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל
473
יום ד' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' בא, כ"ט טבת, ה'תשפ"ה
Jan 29, 2025
12:41
התוכן [בקשר למצות פדיון הבן שבסיום פ' בא] בסיום מס' פסחים איתא: ר' שמלאי איקלע לפדיון הבן, בעו מיני': פשיטא על פדיון הבן "אשר קדשנו.. וצוונו על פדיון הבן" אבי הבן מברך. "ברוך שהחיינו.. לזמן הזה".. כהן מברך דקמטי הנאה לידי', או אבי הבן מברך דקא עביד מצוה? .. והלכתא אבי הבן מברך שתים. והענין ברוחניות: הקב"ה "אקלע לפדיון הבן" - הגיע הזמן שהוא עומד לפדות בנו בכורו מהגלות. הנה פשיטא שעצם "הפדיון" והגאולה באה מבחי' "אב" שלמע' מסדר השתלשלות, כי עליו המצוה (כביכול) דפדיון הבן. השאלה היא בנוגע לאופן המשכת הגאולה בפועל למטה בזמן ומקום ("שהחיינו.. לזמן הזה") שזה בא ע"י משיח שהוא בשר ודם "והוגה בתורה וכו'": האם זה תהי' ע"י בחי' "כהן" (שהוא איש החסד), בדרך סדר השתלשלות, ובמילא זה יהי' באופן של "קמעה קמעה" וכו', או גם זה תהי' ע"י בחי' "אב" שלמע' מסדר השתלשלות (מכיון שגם ביאת משיח הוא מצוה ו"עיקר" בתומ"צ), ובמילא זה יהי' באופן של "נגאלין מיד",? "והלכתא אבי הבן מברך שתים"!: הן עצם הפדיון והן כפי שזה נמשך למטה ע"י משיח צדקנו תהי' מבחי "אב", בלי חבלי משיח ובטוב הנראה והנגלה בקרוב ממש!משיחת י"א ניסן ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2025 Synopsis (In connection with the mitzvah of Pidyon Haben at the end of Parashas Bo) – the end of Masechta Pesachim states: “Rabbi Simlai attended a Pidyon Haben. They asked him: it is obvious that…the blessing, “Who sanctified us with His mitzvos and commanded us regarding Pidyon Haben” is recited by the father of the son. Regarding [the bracha] shehechiyanu…does the Kohen recite it, as he benefits from [the money given for the Pidyon Haben], or does the father of the son recite it, as he is the one who performs the mitzva…And the halacha is that the father of the son recites both brachos.” In spiritual terms: Hashem “attends a Pidyon Haben” – the time has come for Him to redeem His firstborn son from exile. And it is obvious that the Redemption itself comes from the divine level of “Father,” which transcends seder hishtalshelus, because the mitzvah to redeem the son is His obligation, as it were. The question concerns the method of drawing down the redemption practically, within time and space (“Who has given us life, sustained us, and brought us to this time…”), through Moshiach who is a person of flesh and blood and “contemplates Torah” etc.: Will it come from the level of “Kohen” (the man of kindness), by way of seder histalshelus, and as a result it will happen “bit by bit” etc. or will this too come from the level of “Father,” which transcends seder histalshelus (being that the coming of Moshiach is also a mitzvah, and a “principle” of Torah and mitzvos), and as a result, “they will be redeemed immediately”? And the halacha is that the father of the son recites two blessings: The Redemption itself, as well as its practical expression below through Moshiach Tzidkeinu, will come from the level of “Father,” without the birth pangs of Moshiach and with open and revealed good very soon.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2025
474
יום ג' פ' בא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' בא, כ"ח טבת, ה'תשפ"ה
Jan 28, 2025
11:33
התוכן בפרשיות התורה דשבועות אלה (וארא, בא ובשלח) מסופר אודות הגאולה ממצרים. מבואר בתו"א בענין "בשלח פרעה את העם", שפרעה בעצמו שלח עם בנ"י את ניצוצות הקדושה דמצרים. וההוראה: ע"י כל פעולה שיהודי עושה בכל יום בגלות ה"ה מאיר עוד חלק בעוה"ז הגשמי, שעי"ז פועלים את תכלית השלימות דימות המשיח שהוא גילוי אוא"ס בעוה"ז הגשמי, ולכן צריכים להסתכל על כל רגע של גלות כמו רגע של הכנה לגאולה. וכשיודעים זאת, נקל יותר להתמודד עם קשיי הגלות. ובאמת יהודי הוא בעצם למעלה מכללות ענין הגלות ויכול לעבוד עבודתו בלי להתחשב כלל במיצרים וגבולים שמצד הגלות. ובזה יובן מאמר רבי פנחס בן יאיר לגינאי נהרא, שלא רצה לחלוק מימיו בפניו בטענה שזהו תפקידו, ש"אם אי אתה חולק כו' גוזרני עליך שלא יעברו בך מים לעולם", כי תפקידו של יהודי הוא למעלה מתפקידו של גינאי נהרא. ולכן תובעים צדיקי הדור לעשות דברים שאין להם מקום בטבע, כיון שיהודי הוא בטבעו למעלה מהגלות וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2025 Synopsis On the verse “When Pharaoh sent the people...,” Torah Or explains that Pharaoh himself sent the sparks of holiness along with the Jewish people when they left Egypt. The lesson is that a Jew’s every deed illuminates another part of this physical world, and thereby brings about the ultimate revelation with the coming of Moshiach. Therefore, one must view every moment of exile as a moment of preparation for Redemption. When one knows this, it becomes easier to cope with the hardships of exile. And the truth is that a Jew inherently transcends the whole existence of exile,and can perform his divine service without consideration at all of the limitations and constraints the exile imposes. As Rabbi Pinchas ben Yair told the Ginai River when it refused to split (claiming that doing so was not its purpose): “If you do not split… I decree upon you that no water shall ever flow through you again” – because the role of a Jew is higher than the role of the Ginai River. For this reason, the Tzaddikim of the generation demand things that defy nature, because a Jew is naturally higher than exile etc.2 excerpts from sichah of Yud Shevat 5714. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2025 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
475
יום ב' פ' בא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' בא, כ"ז טבת, ה'תשפ"ה
Jan 27, 2025
11:17
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בא "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו . . למען שתי אותתי אלה בקרבו וגו'": ענינים המבלבלים שמקשים על האדם לעבוד את קונו באים ברצונו של הקב"ה, כי עי"ז שמתגברים עליהם מתגלים ויוצאים מן הכח אל הפועל הכחות המיוחדים שהקב"ה נתן לבנ"י, ועד"ז בנוגע לחושך הגלות, ועד"ז בנוגע ה"פרעה מלך מצרים" שבימינו, שזה ש"כבד לב פרעה" ה"ז בגלל ש"אני הכבדתי את לבו", ואי"ז אלא נסיון ויש לעמוד מולו בתוקף וללכת בדרך אור התורה – "באור פניך יהלכון", ואז יהי' "אשרי העם יודעי תרועה" – של תכסיסי מלחמה – יטילו פחד עליהם וכו'.משיחת מוצאי ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2025 Synopsis A lesson from the verse at the beginning of Parasha Bo, “Come to Pharaoh, for I have hardened his heart… so that I may demonstrate these signs of Mine in his midst…”: the distractions a Jew faces in his divine service come from Hashem, so that by overcoming them, he will reveal the hidden powers Hashem has given him. This applies in one’s personal divine service as well as generally to the “Pharaoh” of our times”: the fact that “Pharaoh’s heart is hardened” is only because “I have hardened his heart,” and it is only a test, which one should confront firmly by following the light of Torah – “walking in the light of Your countenance.” Then, “Fortunate is the people that know the blasting of the horn,” the horn sounded in battle will instill fear and dread in the opposition etc.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Va’eira, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2025
476
יום א', פ' בא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ה
יום א', פ' בא, כ"ו טבת, ה'תשפ"ה
Jan 26, 2025
11:07
התוכן בשיעור היומי מבאר הרמב"ם את פרטי החילוקים שבין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שאינן עשויין להשאיל ולהשכיר, ומוסיף "אל תטעה בין דברים העשויין להשאיל ולהשכיר לדברים שדרכן להשאיל ולהשכיר". ובסיום הענין כותב: "ודבר זה עיקר גדול בדין, והוא דבר של טעם שראוי לסמוך עליו ולדון בו, וברור הוא למוצאי דעת, וראוי לדיין לשום לנגד עיניו ולא ילוז". ד' ענינים אלו הם ד' שלבים בהשגת השכל: 1) "עיקר גדול בדין": קאי על ההנחה הראשונה שלפני ההתבוננות, היינו, שמונח אצלו שזהו "עיקר גדול". 2) "דבר של טעם": קאי על ההתבוננות שכלית בריבוי שקו"ט וסברות לכאן ולכאן. 3) "ברור הוא למוצאי דעת": קאי על מסקנת הענין (לאחרי ההתבוננות שכלית) ע"י כח הדעת. 4) "ולא ילוז": קאי על התוקף דמסקנת השכל, עד ששום דבר שבעולם לא יזיזנו ממקומו. וכוונת הרמב"ם שדין זה נתקבל אצלו בכל התוקף הזה. ועפי"ז מתורצת קושיית נו"כ הרמב"ם מהו המקור לדברי הרמב"ם שם וכו' – כי לרמב"ם מונח הדבר ופשוט כ"כ עד שאין צורך במקור. ולאידך, כל השאלות והקושיות שבעולם לא ישנו אותו מהנחה וסברא פשוטה זו שהתאמתה בשכלו.משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2025 Synopsis Today’s Rambam discusses the differences between objects that are typically borrowed and rented versus objects that are not. He then adds: “Do not err and interpret the phrase ‘entities made to lend out or rent out’ as meaning ‘entities that are wont to be lent out or rented out’…”, before concluding at the end of the chapter: “This concept is a fundamental principle of law and a point of logic that may be relied upon in judgment. It is clear to those who give forth knowledge. It is appropriate for a judge to keep it in mind at all times and not to sway from it.” These four expressions represent four stages in comprehension: (1) “A fundamental principle of law” refers to one’s first impression of something, before he contemplates it. Meaning, it is obvious to him that this is a fundamental principle. (2) “A point of reason” refers to the next stage, his rational analysis of the matter, with arguments on both sides. (3) “It is clear to those who give forth knowledge” refers to his conclusion following the analysis, with the faculty of Daas. (4) “And not to sway from it” refers to the firmness of his conclusion, which is so strong that nothing can move him from it. By writing these four expressions, the Rambam is telling us that this law was so obvious to him that he didn’t have to find a source for it (which also resolves the question asked by the commentaries as to the Rambam’s source in the previous halacha).Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2025
477
יום ועש"ק פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' וארא, כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה
Jan 24, 2025
9:31
התוכן [המשך] כמו בהתחלת התניא, הנה גם בסיומו (שדובר שיסיימוהו עד כ"ד טבת, ובודאי קיימו זאת) מודגש ענין החינוך – "הוכח תוכיח את עמיתך". כלומר, אפילו לאחרי לימוד כל החלקים בתניא עדיין ישנה כל המציאות של "הוכח תוכיח", ומוסיף "אפי' מאה פעמים"! וזהו תוכן הפתגם בפירוש המשנה "כלים הנגמרים בטהרה צריכין טבילה לקודש", שגם מי שחושב שהוא "כלי שנגמר בטהרה" (וכן הוא באמת) – צריך עדיין "טבילה לקודש", ענין הביטול. ועי"ז מגיעים לבחי' פנימיות השבת (שבזה מסיים אדה"ז אגה"ק "הוכח תוכיח"), בחי' "ישראל סבא", מוחין שלמעלה ממדות (למע' מבחי' שבת כפי שנמשכת בימות החול, מוחין השייכים למדות). שזהו העלי' למעלה מעלה עד לפנימיות עתיק – בחי' רעוא דרעוין (וזה נמשך אח"כ לתוך "סעודתא דדוד מלכא", ש"הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון").משיחת מוצאי ש"ק פ' שמות, אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג, יום ההילולא של אדה"ז שנת הק"ן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2025 Synopsis (Continued): Like the beginning of Tanya, education is also emphasized at the end of Tanya, which concludes with the essay, “You shall surely rebuke your fellow.” That is, even after learning all five sections of Tanya, there is still need for “rebuke,” and he adds, “even one hundred times.” This relates to the explanation given on the Mishna, “Vessels completed in purity require immersion for sacred use”: it is explained that even someone who considers himself (and one who really is) a “vessel completed in purity,” still requires “immersion for sacred use” – bitul. That is how one reaches the inner aspect of Shabbos (which is discussed at the end of the essay), the level of Yisroel Saba – intellect that transcends emotions (higher than the level of Shabbos as it is drawn into the days of the week, which is intellect as it relates to emotions). This is the ascent to the level of the inner aspect of Atik – the level of Raava Draavin (which is followed by the “meal of King Dovid,” “the first redeemer who is also the final redeemer”).Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2025 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
478
יום ה' פ' וארא, ערב כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' וארא, ערב כ"ד טבת – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, ה'תשפ"ה
Jan 23, 2025
11:09
התוכן בחיבור השו"ע והתניא ניכר עד כמה התמסר רבינו הזקן לענין החינוך. וענין זה התחיל כבר מהבעש"ט, שכאשר הי' בן י"ח (ח"י שנה לפני התגלותו) הציע לחבורת הצדיקים נסתרים לדאוג ולהשתדל בענין החינוך בכל משובות ישראל, והוא עצמו קיים זאת ונעשה עוזר למלמד וכו'. ועד"ז בנוגע לרבינו הזקן כידוע שהתמסר לעבודת החינוך. הדגשת ענין החינוך בספר התניא: התחלת התניא (כפי שעלה במחשבה שזה יתחיל בשער היחוה"א) הוא ב"חנוך לנער על פי דרכו". וכן הוא בפועל בעבודת האדם, שענין החינוך הוא התחלת העבודה בכח עצמו. ובענין זה מוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר שתורת החסידות מבארת את ענין החינוך גם בנוגע לגדולים (ובאמת רואים זה במוחש). (וזה משתקף גם בנגלה דתורה (במס' קידושין) שלאמיתו של דבר שייכת המציאות דחינוך גם מעבר לגיל כ"ד שנה, אלא שאין ציווי לזה כיון שיתכן שלא יקבל). [המשך יבוא]משיחת מוצאי ש"ק פ' שמות, אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג, יום ההילולא של אדה"ז שנת הק"ן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s Shulchan Aruch and Tanya demonstrate how devoted the Alter Rebbe was to education. The focus on education began with the Baal Shem Tov, who, at the age of eighteen (eighteen years before he revealed himself), proposed to the society of hidden tzaddikim to take responsibility for the Jewish education in all Jewish communities, and the Baal Shem Tov personally carried out this task by becoming a teacher’s assistant etc. Similarly, the Alter Rebbe devoted himself to education, as seen with the Tanya: The Alter Rebbe originally intended to begin the Tanya with Shaar HaYichud V'ha’Emunah, whose introduction is Chaoch L’naar – “Educate the child according to his way.” And this also applies practically to a Jew’s divine service: education is the starting point of one’s service with their own effort. My father-in-law the Rebbe adds here that Chassidus explains how education applies not only to children, but even adults (as we in fact see clearly). (This is also reflected in Nigleh (in Masechta Kiddushin), where we see that the concept of education really applies even beyond the age of chinuch, just that there’s no obligation, due to the concern that at a later age the person might not listen. (To be continued.)Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2025
479
יום ד' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' וארא, כ"ב טבת, ה'תשפ"ה
Jan 22, 2025
11:07
התוכן עה"פ [בשיעור תהלים היומי, מזמור קז] יורדי הים באניות עושי מלאכה במים רבים", מפרש הבעש"ט שהכוונה ב"יורדי הים" היא לירידת הנשמה לעוה"ז ("מים רבים"), בגוף – "באניות". ויכול להיות שהגוף הוא כמו "אני'" כפשוטה (שמגין מהמים, ואדרבה – ע"י עובר את המים למחוז חפצו), שהגוף עוזר לו למלאות שליחותו בעוה"ז, ויכול להיות להיפך – "אניות" מלשון "תאני' ואני'" – שיש לו צרות מהגוף. ו"עושי מלאכה במים רבים" הם אלו העוזרים ל"יורדי הים" שלא ייטבעו. נמצא, שמדובר כאן אודות ג' סוגי בבנ"י: 1) מי שמסתדר בעצמו. 2) מי שאינו מסתדר בעצמו. 3) מי שעוזר לאחרים. וההוראה מזה שבפסוק א' מדובר על כל הג' סוגים – כל יהודי שייך לכל הג' סוגים: גם מי שמסתדר ב"אני'" שלו חייב לדאוג גם לזולת, ואפי' מי שאינו מסתדר בעצמו, יכול וחייב לעזור לזולת! וגם מי שעוזר לאחרים ועסוק ב"הצלת העולם", עליו לדאוג גם לעצמו, ל"אני'" שלו, להניח תפילין וכיו"ב, ולבני-ביתו או לבני-קהילתו הנמצאים ב"אני' שלו (שלא יעשו חור במקום מושבם...). ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2025 Synopsis On the verse (in today’s Tehillim, Kapitel 107), “Those who go down to the sea in ships (aniyos), who perform tasks in mighty waters,” the Baal Shem Tov explains that “those who go down to the sea” refers to the soul’s descent into this world (“mighty waters”). The soul descends within the body, which is an Aniyah, which has two meanings: the body can either function as an aniyah meaning a “ship,” protecting from the water, and moreover – enabling the soul to reach its destination of fulfilling its mission in this world. But alternatively, for some people the body functions as an aniyah in the sense of t’aniyah v’aniyah (“pain and lamenting”) – the person struggles because of the body. The next part of the verse, “who perform tasks in mighty waters” refers to those who assist “those who go down to the sea” so they do not drown. Thus, the verse addresses three types of Jews: (1) Those who manage on their own. (2) Those who don’t manage on their own. (3) Those who help others. The fact that all three appear in the same verse teaches us that all three categories apply to every Jew: Even one who manages on their own “ship” must also help others, and even one who doesn’t manage on their own can and must help others. Similarly, one who helps others and is preoccupied with “saving the world” must also take care of their own “ship,” by doing mitzvos and putting on tefillin etc., and ensuring the well-being of his own family and community within his ship (so they don’t make a hole in their part of the ship, which would endanger the whole ship…).2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2025
480
יום ג' פ' וארא, כ"א טבת, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' וארא, כ"א טבת, ה'תשפ"ה
Jan 21, 2025
9:35
התוכן החידוש של יום השלישי בעיני בשר הוא שאז הי' "תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עושה פרי למינו" – ההולדה הראשונה מאז בריאת העולם, באופן שה"עשב מזריע זרע", וה"עץ פרי עושה פרי". וההוראה: כללות ימי חיי האדם נחלקים לד' תקופות בדוגמת דומם, צומח, חי ומדבר. מיד כשנולד ה"ה כ"דומם", אח"ז מתחיל בו ענין ה"צמיחה", כשמתחיל ללכת ממקום למקום בכחות עצמו ה"ה בדוגמת "חי", עד שמגיע לשלימות של "מדבר". ונמצא דעיקר ענין ה"צומח" הוא בגיל הילדות לפני בר-בת מצוה (ורק אז מתחיל החיוב לקיום תומ"צ – "הם חיינו" – מה"ת). וזוהי ההוראה לילדי ישראל מיום השלישי השבוע: ילדי ישראל הם ה"עשב" ו"עץ פרי" שצומחים מה"ארץ חפץ", וה' נותן לכל אחד מהם את הכח להיות "מזריע זרע" ו"עושה פרי" – "והשיב לב אבות על (ידי) בנים"! ובפרט ש"בנים עורבים אותנו" וכו'.משיחת אור ליום ג', י"ב סיון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2025 Synopsis The third day of the week, when Hashem said, “Let the earth sprout vegetation, seed-bearing plants and fruit-bearing trees that produce fruits according to their species…,” marks the introduction of procreation in the world. A person’s life is divided into four stages, corresponding to the four realms of inanimate matter, plant life, animal life, and human life: When a child is born, he is on the level of inanimate matter. When he begins to grow, he is on the level of plant life. When he begins to move about on his own, he is on the level of animal life. Then, when he becomes an adult, he reaches his fullest state, the level of the human being. We see that a person’s primary growth (plant life) occurs during childhood (it is not until the age of Bar or Bas Mitzvah that one becomes Biblically obligated to follow Torah and mitzvos, which are called “chayeinu” – corresponding to the level of chai/animal life). And this is the lesson for Jewish children from the third day of the week: Jewish children are the “plants” and “fruit trees” that grow from the “land of desire,” and Hashem gives every one of them the power to be a “seed-bearing plant” and “fruit-bearing tree” – “turning the hearts of the fathers back through the children”! Especially because “Our children are our guarantors” etc.Excerpt from sichah of Monday night, 12 Sivan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2025 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ארי שי' דבורקן
481
יום ב' פ' וארא, כ' טבת – יום ההילולא של הרמב"ם, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' וארא, כ' טבת – יום ההילולא של הרמב"ם, ה'תשפ"ה
Jan 20, 2025
7:29
התוכן יום הילולא של צדיק, ועאכו"כ של הרמב"ם, צריך להביא לידי הוספה בעניני תומ"צ אצל כל בנ"י. ולכל לראש בנוגע ללימוד חיבורו "משנה תורה" שבו לומדים ההלכות דכל התורה כולה וכו'. ובמילא ה"ז הזמן מתאים לעורר עוה"פ אודות המנהג שהונהג לאחרונה ללמוד רמב"ם בכל יום, ומה טוב - שלשה פרקים בכל יום ע"מ לסיימו בכל שנה (לערך). ויה"ר שבקרוב לקויים היעוד שבסיום ספר הרמב"ם שלא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד.. שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ואז יראו בגלוי בכל העולם (מ"ש בהתחלת הרמב"ם) ש"מאמתת המצאו נמצאו כל הנמצאים וכו'".ב' חלקים משיחת כ' טבת ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 Synopsis The hilula of a tzaddik, all the more so of the Rambam, must lead to an increase in Torah and mitzvos among all Jews, first and foremost in the study of his Mishneh Torah which includes the halachos of the entire Torah. Therefore, this is the time to once again encourage the daily study of Rambam, especially three chapters per day, to finish the entire Mishneh Torah within (about) one year. May it be Hashem’s will that we very soon merit the fulfillment of the promise at the end of the Rambam that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” and, “The world will be filled with the knowledge of Hashem as the waters cover the sea.” At that time, the entire world will see openly that (as it says at the beginning of the Rambam), “From the truth of His being, all existence comes into being.”2 excerpts from sichah of 20 Teves 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2025 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים
482
יום א' פ' וארא, י"ט טבת, ה'תשפ"ה
יום א' פ' וארא, י"ט טבת, ה'תשפ"ה
Jan 19, 2025
10:06
התוכן בדוגמת שאלת משה רבינו מהקב"ה "למה הרעותה לעם הזה.. ומאז באתי לדבר בשמך הרע לעם הזה..?!" יכול להיות גם בזמננו: לאחרי הנסים גלויים ועניני השג"פ שכ"א ראה בחייו הפרטיים והכלליים וכו' וריבוי ההפצה דתורת הנגלה וחסידות וגילוי הכתבי-יד וכו', הי' כ"ז צריך לעורר "אַ שטורעמ'דיקן טאָן" בלימוד התורה וקיום המצוות - למה עשה הוי' ככה שבפועל זה לא כך?! וה"ז יכול להביא לידי ספיקות וחלישות וכו'. והמענה ע"ז, בדוגמת המענה [בתחילת פ' וארא] על שאלת משה "וארא אל אברהם וגו'", שכ"ז הוא כדי שעי"ז יבואו לעלי' גדולה יותר. וע"ד מ"ש בתניא משל מ"אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו עו"ג.. ומדבר עמו כדי לבלבלו" שאסור להתרשם ולהתפעל כלל, ויש להתבונן שזה גופא בא מאת ה', "אני הכבדתי את לבו", כדי שעי"ז יתגלו כחותיו שה' נתן לו להפוך את החושך לאור. ועד"ז, ה' הוא זה שהעמיד את "בנו יחידו" בחשכת הגלות של דורנו, וזה מוכיח שנתן לנו את הכחות לא להתפעל מזה, ואדרבה - לעבוד ה' בתכלית השלימות ולהפוך החושך לאור וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה וארא אל אברהם וגו', מוצש"פ וארא ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 Synopsis A similar question to Moshe Rabbeinu’s question, “Why have You mistreated this people…since I went to Pharaoh to speak in Your name, he has made things worse for this people…” can be asked nowadays: After all the open miracles and Hashgacha Pratis that everyone has seen in their own lives and in the lives of the Jewish people as a whole etc., and the abundance of spreading Nigleh and Chassidus, and after the revelation of the manuscripts that weren’t available in previous generations etc. – seemingly, this all should have inspired vigorous activity in Torah and mitzvos. So one might ask: why has Hashem done this, that the reality is otherwise? This question in turn can lead to doubts and a weakening in one’s divine service etc. But the response is like Hashem’s answer to Moshe (at the beginning of Parashas Va’eira), “I appeared to Avraham, etc.” – it is all in order to bring us to an even higher level. Like the analogy in Tanya of “a person davening with intent, and an idolater stands before him...and talks to him to distract him,” where one must not be affected or deterred by it at all. Rather, one should consider the fact that this itself comes from Hashem, “I have hardened his heart,” so that as a result, the Jew will reveal the abilities Hashem has given him to transform darkness into light. Similarly, it is Hashem Himself who placed His only son, every Jew, in the darkness of exile in this generation, which proves that He has given us the strength not to be affected by it, and on the contrary, to serve Hashem with the utmost perfection and to transform the darkness into light etc.2 excerpts from Maamar (k’ein sichah) Va’eira el Avraham, Motzaei Shabbos Parashas Va’eira 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2025 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ מרת לאה בת ר' יעקב ע"ה ליום היארצייט שלה ח"י טבת. ת.נ.צ.ב.ה.
483
יום ועש"ק פ' שמות, י"ז טבת, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' שמות, י"ז טבת, ה'תשפ"ה
Jan 17, 2025
12:08
התוכן אמחז"ל ד"שבטו של לוי פנוי הי' מעבודת פרך" במצרים, וזהו מה שאמר פרעה למשה ואהרן [בשביעי דפ' שמות] "לכו לסבלותיכם" – למלאכתכם בלימוד התורה ולהיות מורי תורתם של בנ"י, ואל תתערבו בסדר החיים של בנ"י שצריכים להתנהג עפ"י ציווי וסדר המדינה. ואע"פ שיש מקום לטענה זו עפ"י שכל, ויתירה מזו, זהו גם סדר ההנהגה מלמעלה שצ"ל שעבוד מצרים ד' מאות שנה, אבל באמת זוהי טענת פרעה. ואם היו מקבלים טענתו והגאולה היתה נדחית עי"ז אפי' "הרף עין" א'. היו מפסידים לגמרי את הגאולה וכו', כי בנ"י הם למע' מהגבלות השכל וטבע העולם, שלכן באה הגאולה באופן של "דילג על הקץ" לפני הד' מאות שנה. וההוראה: יהודי יכול לחשוב שמספיק שהוא לומד תורה ומקיים מצוות, ומה איכפת לו מה שקורה עם הזולת?! יש לדעת שזוהי טענת פרעה. וכמו שכ"א עושה כל התלוי בו להציל את חיי חבירו בגשמיות עאכו"כ שצ"ל כן בהצלת חייו הרוחניים. ואין לדחות א"ז אפי' "הרף עין" א', כי יכול להיות שבזה תלוי אם ישאר בגלות ח"ו או שתבוא הגאולה!משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 Synopsis Our sages tell us that “The tribe of Levi was exempt from the hard labor” in Egypt, which is why Pharaoh told Moshe and Aharon [in shevi’i of Parashas Shemos], “Go to your burdens,” referring to their work of Torah study and teaching Torah to the Jewish people. He told them not to mix themselves into the lives of the rest of the Jewish people, who were required to act according to the laws and ways of the land. Although this argument might have some logical basis, and moreover, the decree from Above was that the slavery last four hundred years – but the truth is it was Pharaoh’s argument, and if they had accepted this argument, and the redemption had been delayed even like the blink of an eye, the Jewish people would have lost the redemption completely, because the Jewish people transcend the limits of human reason and the natural order, which is why the redemption came in a manner of “skipping to the end time” before the completion of the four hundred years. The lesson is that while a Jew might think it suffices to learn Torah and keep mitzvos himself; why should he care about what happens with others – one must know that this is Pharaoh’s argument. And just as everyone does everything necessary to save the physical life of a fellow Jew, how much more so when it comes to saving their spiritual life. And this must not be delayed even for one “blink of an eye,” because that moment can be the one that determines whether we remain in exile chas v’shalom, or whether Redemption comes.Excerpt from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2025 לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
484
יום ה' פ' שמות, ט"ז טבת, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' שמות, ט"ז טבת, ה'תשפ"ה
Jan 16, 2025
10:25
התוכן לפני יצי"מ ציווה ה' [בחמישי דפ' שמות] "ושאלה אשה משכנתה .. כלי כסף וכלי זהב וגו'". וצ"ל: הלא את כל צרכיהם במדבר קיבלו בנ"י מוכנים וכו', ולשם מה היו צריכים כסף וזהב? (ואם כדי לקיים ההבטחה ד"ואח"כ יצאו ברכוש גדול" – הרי מדוע הבטיח זאת לכתחילה?!), אלא ה' רצה שבנ"י יַראו שהם מנצלים כספם וזהבם לבנות משכן לו ית' אפי' במדבר! וההוראה: גם כאשר חיים בסביבה שהיא "דשאָנגעל" יש לעמוד בתוקף ובגאון בכל עניני יהדות, ובאופן גלוי! וכאשר הגוי שואל אותו מדוע סוגר החנות בשבת, עונה לו בגאון שהוא מאמין שבשבת "כל מלאכתך עשוי'", ואם הכסף מגיע לו – יזמין לו ה' א"ז לפני או אחרי שבת! (כסף מחילול שבת אינו שייך ליהודי, וילך בסוף לרופאים ר"ל וכיו"ב). ואף שה' רוצה שיהי' ליהודי טוב גם בגשמיות, אבל המטרה היא שינצלו זאת לעניני קדושה. ולדוגמא – ה' נותן לו כסף כדי שהוא יהי' שלוחו לתת א"ז לצדקה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025 Synopsis Before the Jewish people left Egypt, Hashem commanded (in chamishi of Parashas Shemos): “Every woman will request objects of silver and gold, and clothing, from her neighbor and from the woman in whose house she lodges….” The question is, being that Hashem provided all their needs in the desert, why did they need silver and gold? (If it was merely to fulfill the promise that “and afterward they will leave with great wealth,” why did He promise them great wealth in the first place?) The answer is that Hashem wanted the Jewish people to demonstrate that they would use their silver and gold to build a Mishkan for Him, and in the middle of the desert. The lesson is that even when living in an environment that’s like a jungle, one must stand firmly and proudly in their Yiddishkeit, and in a visible way. When a non-Jew asks why he closes his store for Shabbos, the Jew answers proudly that he believes that on Shabbos, “all your work is done.” If a certain amount of money is meant for him, Hashem will provide it either before Shabbos or after Shabbos; money earned through chilul Shabbos Rachmana litzlan does not belong to a Jew (and will ultimately go to doctors, chas v’shalom etc.) And although Hashem wants every Jew to be well-off even physically, the purpose is that he utilize these blessings for holiness. For example, Hashem grants him wealth so that he can serve as His shliach to give it to tzedakah.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2025
485
יום ד' פ' שמות, ט"ו טבת, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' שמות, ט"ו טבת, ה'תשפ"ה
Jan 15, 2025
10:55
התוכן עה"פ "ומשה הי' רועה וגו'" [ברביעי דפ' שמות] מסופר במדרש שגדי א' מעדרו של משה ברח, ומשה רדף אחריו ודאג לתת לו מים ומזון וכו', והגדי הוביל אותו להר סיני, ובהמשך לזה, ובגלל זה, הי' "וירא אליו מלאך ה' בלבש אש וגו'". וההוראה: כדי לזכות לגילוי אלקות גם מתוך הסנה, גשמיות העולם, ה"ז דוקא ע"י ההתמסרות והדאגה ל"צאנו של הקב"ה" – בנ"י! וכמסופר אודות הצ"צ שלאחרי הסתלקות אדה"ז הי' משך זמן שאדה"ז לא נגלה אליו וכו', ורק לאחרי שנתן פעם גמ"ח לקצב עבור קניית עגל (לפני התפלה), נגלה אליו אדה"ז! וההוראה: אף שישנם ענינים בתורה שניתן להגיע אליהם ע"י יגיעה בתורה (שענינים גשמיים והדאגה לזולת מבלבלים לזה), שעי"ז "יגעתי ומצאתי", אבל כדי לזכות לענינים הכי נעלים שבתורה, בחי' "מתנה" שבתורה שלמע' מבחי' "מציאה", ה"ז דוקא ע"י שעושים "נייחא לנפשי'" – דואגים לבנו של הקב"ה!א' השיחות דהתוועדות אור לכ"ד טבת ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2025 Synopsis On the verse, “Moshe was tending the flocks” (in revi’i of Parashas Shemos), the Midrash states that there was a kid goat that ran away from Moshe’s flock, and when Moshe ran after it to make sure it had water and food etc., the goat led him to Har Sinai. It was because of this that “An angel of Hashem appeared to him in the flame of fire from the midst of the thornbush….” The lesson is that to merit the revelation of Hashem “in the midst of the thornbush” – within the physicality of the world – one must specifically devote himself to the “flock of Hashem,” the Jewish people. This is like the story of the Tzemach Tzedek: after the histalkus of the Alter Rebbe, there was a period when the Alter Rebbe didn’t reveal himself to the Tzemach Tzedek etc.; it was only after the Tzemach Tzedek went out of his way (before davening) one day to help a butcher with a loan so he could buy a calf etc., that the Alter Rebbe again revealed himself. Some parts of Torah can be reached through toiling in Torah (where worrying about someone’s physical needs can be a distraction), and “if you toil you will find success” – the level of a found object. But to reach the highest levels in Torah, the level of the “gift” of Torah, which is even higher than “finding” – that comes specifically by “benefitting Him” – by worrying about Hashem’s children’s needs.Sichah from farbrengen of 24 Teves 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2025
486
יום ג' פ' שמות, י"ד טבת, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' שמות, י"ד טבת, ה'תשפ"ה
Jan 14, 2025
11:29
התוכן גזירת פרעה "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות] בעבודת ה': כשנולד ילד יהודי ו"פרעה" בא לאם הילד וטוען שיש להשליך אותו מיד לתוך ה"יאור" ממנו מתפרנסת המדינה (כמו "נילוס" במצרים) כדי שבבוא הזמן יוכל לפרנס בני ביתו וכו', ובנוגע לחינוך היהודי שלו מספיק ה"סאָנדיי סקול"... – צריך להיות ה"חכמות נשים בנתה ביתה". היא צריכה לדעת שזוהי גזירת פרעה (והכי קשה מכל הגזירות), דבאמת החינוך לתורה ומצוות צריך להתחיל מיד כשנולד, וזהו הדרך להבטיח הפרנסה. כי "נילוס" הוא הפרנסה של גוים, אבל פרנסתו של יהודי הוא רק ע"י "אתם הדבקים בה' אלקיכם – ההליכה בדרכיו של ה', ואז – חיים", ו"מאן דיהיב חיי יהיב מזונא".משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 Synopsis Pharaohs’ decree that “Every boy who is born you shall cast into the river” (as it says in sheini of Parashas Shemos) in terms of Divine service: When a Jewish child is born, and “Pharaoh” comes to the child’s mother and argues that she must throw the child into the “river,” because the river sustains the entire country (like the Nile in Egypt), so that when the time comes he’ll be able to provide for his family, and as far as Jewish education, it’s enough to send the child to Sunday school – we need the “wisest of women that builds her house” – she must know that this is a decree from Pharaoh, (and the harshest decree of all), because the truth is that is that the child must be educated in the path of Torah and mitzvos from birth. And this is how they will receive sustenance, because the Nile is the sustenance for non-Jews, whereas a Jew’s sustenance comes only through “cleaving to Hashem your G-d” – following Hashem’s path, and then you will be “alive” – “The One who provides life provides sustenance.”Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2025 לעילוי נשמתהילד חייל בצבאות ה' שלום דובער ע"ה בן – יבלחט"א – ר' זלמן יוסף הלוי שליט"א ליום היארצייט שלו י"ד טבתתנצב"ה
487
יום ב' פ' שמות, י"ג טבת, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' שמות, י"ג טבת, ה'תשפ"ה
Jan 13, 2025
12:16
התוכן [המשך] אבל על יתרו שאמר שיש לבטל את הגזירה של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" ישנה "קושיא גדולה": הרי ראה שמתוך ג' היועצים הצביע בלעם בעדה ואיוב שתק, והוא במיעוט, וכיון ש"בין כך" לא הי' מצליח לבטלה, מדוע הצביע נגדה ועי"ז הצטרך לברוח ובכך "להפקיר" את בנ"י במצרים – הרי "עדיף" שהוא יצביע בעדה (ועכ"פ לשתוק) ובכך יוכל להמשיך להיות "יועצו של פרעה" ולדאוג לפחות לחינוך כשר וכשרות של הבנות?! אלא יתרו, שהי' גוי ישר, אמר את האמת אף שידע שהוא במיעוט ויצטרך לברוח! וההוראה: כאשר באים לא' מ"וועדת השכונה" ואומרים לו "וותר" על חלק מהתורה ובכך לישאר שם כ"יועצו של פרעה", יש לזה ג' אופנים: א' מפחד "להתחיל עם פרעה" ולבסוף נותן עצה שמהרסת את מצרים! הב' לא רוצה "להתחיל" עם אף א' ויושב ושותק. ואז בא היצה"ר לג' וטוען שמכיון שבין כך אינו יכול להציל את הבנים, עדיף "להתפשר" עליהם, ובכך להשאר "בפנים" ולהציל לכה"פ את הבנות. אומרת תורה: ה"יועץ" אחראי לומר האמת עפ"י תורה, ולא ליכנס ל"חשבונות" שהם נגד התורה. ולדעת ש"רווח והצלה יעמוד ליהודים", ורק שלו יש הזכות שזה יכול לעבור דרכו!משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 Synopsis [Continued.] Regarding Yisro, who spoke against the decree that “Every boy that is born you shall cast into the river,” a “big question” arises: among the three advisors, Bilaam voted in favor of the decree, and Iyov was silent, leaving Yisro in the minority – meaning that he wouldn’t be able to annul the decree in any case. If so, why did he vote against the decree, forcing himself to flee, and effectively abandoning the Jewish people in Egypt? Wouldn’t it have been better for him to vote in favor of the decree (or at least to remain silent), so that at least he could remain “Pharaoh’s advisor” and be able to ensure that the girls could receive a kosher education and live Jewish lives? The answer is that Yisro, who was a non-Jew but an upright person, spoke the truth, even though he knew it wouldn’t change the decree and that he would have to flee. The lesson is that when someone is a member of a community council and the like, and it is suggested that he should compromise on one part of the Torah so that he can at least remain in his position as “Pharaoh’s advisor,” there are three possible responses: (1) to give Pharaoh advice that ultimately ruins Egypt, out of fear of starting up with Pharaoh; (2) to remain silent, out of fear of starting up with anyone; (3) to compromise, in the belief that since he can’t save the boys anyway, at least he should retain his position so that he can save the girls. The Torah says that an advisor is obligated to speak the truth of the Torah, without getting entangled in calculations that are contrary to the Torah. He must know that “relief and salvation will arise for the Jews,” and he simply has the privilege that it might come through him.Excerpt from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2025 לזכות רחל ברכה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
488
יום א' פ' שמות, י"ב טבת, ה'תשפ"ה
יום א' פ' שמות, י"ב טבת, ה'תשפ"ה
Jan 12, 2025
12:27
התוכן הגמ' במס' סוטה אומרת בנוגע לעצת פרעה "הבה נתחכמה לו" [בראשון דפ' שמות] "ג' היו באותה עצה בלעם ואיוב ויתרו, בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח (מכיון שאמר נגד פרעה) זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית". וי"ל בתור "פורים-תורה" [כנראה בקשר לההצבעה ב"כנסת" בענין "חוק השבות"]: לכאו' ישנו "לימוד זכות" על בלעם – הלא בתור "יועצו של פרעה" הי' חייב לייעץ לפרעה מהו טובתו של מצרים?! אלא מכיון שהוא הי' "יודע מחזה א-ל", וידע ש"הנוגע בכם כנוגע בבת עינו", הרי ידע שבאמת אי"ז טובת מצרים, והי' חייב לומר זאת למלך מצרים, אלא שפחד "להתחיל עם גוי"! וכ"ה בנוגע לאיוב: הטענה כלפיו אינה מדוע לא השתדל לבטל את הגזירה, אלא מדוע "שתק". וע"ז, לכאו', ישנו "לימוד זכות" – מדוע יביע דיעה ובכך "לעצבן" צד א', מוטב שישתוק ובכך ימצוא חן בעיני ב' הצדדים כי כל צד יחשוב שהוא ידידו! אומרת תורה שזה ש"שתק" גרוע יותר מזה שלא השתדל לבטל את הגזירה – מדוע שתקת?! בהשג"פ עשו אותך ל"יועץ" – תביע דיעה! [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת מוצאי פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025 Synopsis Regarding the verse (at the beginning of Parashas Shemos), “Come, let us deal wisely with them…”, the Gemara says in Sotah, “Three were involved in that counsel, Bilam, Iyov, and Yisro. Bilam, who advised [to kill all sons born to the Jewish people], was killed. Iyov, who was silent, was punished with suffering. Yisro, who fled (because he spoke against Pharaoh), merited that his descendants sat in the Lishkas HaGazis.” It could be said as a “Purim-Torah” [apparently in connection with the recent vote in the Knesset regarding the Law of Return] that seemingly, there’s a defense for Bilam in that his obligation as Pharaoh’s adviser was to tell him what was in Egypt’s best interest, not what was in the Jews’ best interest. But since he was one who “knew the vision of G-d,” and understood that “One who touches them is like one who touches the apple of His eye,” he knew that ultimately, the decree was not in Egypt’s best interest. Therefore, he should have told Pharaoh not to pass the decree, but he didn’t want to provoke the king. Similarly, regarding Iyov: The charge against him isn’t that he didn’t try to annul the decree, but the fact that he was silent. This, too, seems to have a defense – why should he express an opinion on the matter and thereby raise the ire of one side? Better to remain silent and make both sides happy, so that everyone thinks he is their friend! But the Torah says that the fact that he remained silent is even worse than failing to try and stop the decree – why were you silent?! By Divine Providence you were appointed as an adviser – so state your opinion! [To be continued.]2 excerpts from sichah of Motzaei Purim 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2025
489
יום ועש"ק פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
Jan 10, 2025
9:50
התוכן המנהג דאמירת "דברי כבושין" ביום התענית קשור עם זה שענין התענית הוא "מדרכי התשובה", שזה צ"ל באופן שפועלים זאת גם על הזולת ועל הרבים; ענינו המיוחד של עשרה בטבת: בנוגע למאורע שבגללו נקבע הצום נאמר "סמך מלך בבל אל ירושלים בעצם היום הזה" כמו ביום הכפורים, דבזה מתבטא שייכותו ל"עיצומו של היום" דיוהכ"פ, ומזה למדים שאילו הי' עשרה בטבת חל בשבת לא היו יכולים לדחות הצום. סיבת יחודו של עשרה בטבת משאר הצומות מובן בפשטות: כל השתלשלות המאורעות דד' הצומות התחיל במאורע דעשרה בטבת שבו "סמך מלך בבל אל ירושלים" (מתוך תקוה שזה יעורר אותם לעשות תשובה ולמנוע את המאורע ד"הובקעה העיר" שלאח"ז וכו'). וכמו שמבין גם פשוט שבפשוטים עד כמה נוגע התחלת הענין, ואם לא מונעים זאת – ה"ז כולל כבר כל השתלשלות המאורעות שיבאו מזה בדרך הטבע. ומזה מובן גם גודל הענין דביטול צום זה והפיכת ה"גולה" ל"גאולה".ב' חלקים משיחת יום ה' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ה, בבית הכנסת, לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 Synopsis The custom of giving “words of reproof” on a fast day is connected to the fact that a fast day is “among the ways of repentance,” which must be done in a manner that impacts not only oneself, but others and the entire community as well. The unique significance of Asarah B’Teves is expressed in the verse, “The king of Bavel has laid siege to Yerushalayim on this very day” – the same expression used in connection with Yom Kippur, emphasizing the day’s connection to “the essence of the day,” of Yom Kippur (from which we derive that if Asarah B’Teves were to fall on Shabbos, we would fast on Shabbos just like we do when Yom Kippur falls on Shabbos). The reason that Asarah B’Teves is unique in this way can be understood simply: because the entire sequence of events leading to all four fasts began with siege on Asarah B’Teves (with the hope that the siege would awaken the people to do teshuvah, thereby preventing the subsequent events). Even the simplest person understands how important it is to stop a problem at the beginning, and that if you don’t, the beginning already encompasses all the consequences that naturally result from it. Conversely, from this we also understand the greatness of Asarah B’Teves being nullified and transformed from exile to redemption.2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayechi 5745, after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2025 לעילוי נשמת ר' מתתיהו ב"ר יצחק יעקב ע"ה, נפטר י"א טבת ה'תשמ"ח. תנצב"ה.נדבת בנו ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן
490
יום ה' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ה
Jan 9, 2025
11:27
התוכן על קביעת הגמ' "יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] מקשה הגמ' "וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וכו'"? ומתרצת ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", ולכאו' שני דברים אלו הם דבר והיפוכו?! אלא ע"י ש"זרעו בחיים" משתנה המציאות שהיתה בעבר. משל למה הדבר דומה למי שמחליף את לבושיו מכלי כסף לכלי זהב, הנה אף שבאותו רגע שלא הי' עליו שום לבוש הי' לו חסרון, אבל כשמתלבש בכלי הזהב, הנה אדרבה – עי"ז ניתוסף עילוי בו. ועד"ז חיי יעקב הוא נשמתו, שבה מקיים את שליחותו בעוה"ז להעמיד את העם היהודי, והגוף שלו הי' רק בבחי' לבוש וטפל לנשמתו. ולכן אע"פ שכשנלקח ממנו גופו, ה"לבוש", הי' "חנטו חנטייא וכו'", כי באותו זמן לא הי' לו את האפשרות לקיים את שליחותו, אבל לאח"ז כש"זרעו בחיים", תכלית העילוי של עבודת חיי יעקב, נשמתו – הרי עי"ז "הוא בחיים"!ג' חלקים משיחת י' שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025 Synopsis Regarding the fact that “Yaakov Avinu did not die” (as Rashi cites in shishi of Parashas Vayechi), the Gemara asks, “Was it for nothing that the eulogizers eulogized and the embalmers embalmed…?” The Gemara answers, “Just as his seed is alive, he too is alive.” This tells us that when “his seed is alive” it changes the reality of the past. This can be compared to someone who changes his clothing from silver to gold: in the interim, before putting on the new clothing, he is lacking, but when he puts on the new clothing, he has gained. Similarly, Yaakov’s life was his soul, with which he fulfilled his mission in this world of establishing the Jewish people, while his body was merely a garment for and secondary to his soul. Therefore, while it’s true that when his body (the garment) departed from this world it was embalmed etc., because in the interim he wasn’t able to fulfill his mission, but afterwards, when “his seed is alive” – which is the pinnacle of the service of Yaakov’s life –the result is that he is alive.3 excerpts from sichah of 10 Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2025
491
יום ד' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ה
Jan 8, 2025
8:27
התוכן איתא בגמ' ש"בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים". העילוי בברכה לדגים עפ"י מאחז"ל עה"פ [בשני דפ' ויחי] "וידגו לרוב בקרב הארץ" דכיון שהם מכוסים במים "אין עין הרע שולטת בהם", ובמילא הברכה שורה תמיד. ובעבודה: כאשר האדם הוא בטל במציאות אז עבודתו היא למעלה ממדוה"ג! וההוראה: כאשר תובעים עבודה כמו הפצת המעיינות וכו' למע' ממדוה"ג, אין מה לפחד מ"עינא בישא", כי "אנן מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא בי' עינא בישא"! ולאחרי הענינים של "כאשר יענו אותו" שעברו על "יוסף" ועל "זרעו", הרי בודאי שצ"ל הענין ד"כן ירבה וכן יפרוץ" – "וידגו לרוב" בענינים גשמיים ובענינים ש"יוסף קאָכט זיך" – הפצת היהדות והמעיינות!משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, אור לכ"ף מרחשון, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 Synopsis The Gemara says: “A maiden is married on Wednesday and consummates the marriage on Thursday, because the blessing for the fish was stated on that day.” Regarding the unique quality of the blessing for the fish: on the verse (in sheini of Parashas Vayechi), “and they shall multiply abundantly like fish in the midst of the earth,” our Sages explain that since fish are covered by water, “the evil eye has no power over them,” and therefore the blessing always rests upon them. In terms of divine service: When a person is completely nullified, their service transcends the limitations of the natural order. Therefore, when one is called upon to perform a service like spreading the wellsprings, and in a manner that is beyond the natural order, there is no need to fear the “evil eye,” because “We are from the descendants of Yosef, upon whom the evil eye has no power.” And after the challenges experienced by “Yosef” and “his descendants” – it is certain that “as they afflicted them, so they will increase and so they will spread” – “they will multiply abundantly like fish” in material matters, as well is the activities to which Yosef invested himself – spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings.Excerpt from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2025 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה.*לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס
492
יום ג' פ' ויחי, ז' טבת, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' ויחי, ז' טבת, ה'תשפ"ה
Jan 7, 2025
12:28
התוכן בתניא פ"ח [שיעור היומי] כ' אדה"ז שהיות ש"מכל מאכל ומשקה [שאדם אוכל לשם תאוה] נעשה תיכף דם ובשר כבשרו, ולכן צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עוה"ז .. אא"כ מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו כרבינו הקדוש". הטעם שאדה"ז מוסיף "כרבינו הקדוש" יובן בהקדם הדיוק במ"ש כאן "מי שלא נהנה מעוה"ז כל ימיו", היינו שיכול להיות שאכל אלא שלא נהנה מעוה"ז. וכדוגמא לזה מביא "רבינו הקדוש". ויובן עפמ"ש בגמ' ש"בשעת פטירתו של רבי זקף י' אצבעותיו כלפי מעלה אמר רבש"ע .. לא נהניתי אפילו באצבע קטנה", והקשו בתוס' מזה עמ"ש בגמ' עה"פ "שני גיים בבטנך" שקאי על רבי ואנטנינוס "שלא פסקו לא צנון ולא חזרת משולחנם"?! ותרצו שהוא לא אכל אלא "אוכלי שולחנו היו רבים". וקשה: האין זה גופא הנאה וכבוד ש"אוכלי שולחנו" אוכלים צנון וחזרת וכו'?! אלא זהו החידוש: אפי' כאשר מדובר על מותרות כאלו שאחרים נהנים מהם, הנה "רבינו הקדוש" לא נהנה מזה! ומזה נלמד שאפי' מי שאוכל מותרות כמו צנון וחזרת שאין בנמצא בכל העולם, הנה אם אינו נהנה מזה, ה"ה פטור מחיבוט הקבר.ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in todays’ Tanya that since “from every food and drink [a person eats for the sake of enjoyment] it immediately becomes blood and flesh like his flesh, therefore the body requires chibut hakever to cleanse and purify it from the impurity it absorbed through the enjoyment of this world…except for one who did not derive enjoyment from this world all his days, like Rabbeinu HaKadosh.” The reason the Alter Rebbe adds the words “like Rabbeinu HaKadosh” can be understood from the Alter Rebbe’s choice of words, “one who did not derive enjoyment from this world all his days” (and not “one who did not eat”): this indicates that it’s possible for someone to eat, yet not to derive enjoyment from this world. As an example, the Alter Rebbe mentions Rabbeinu HaKadosh, of whom the Gemara says, “At the time of Rabbeinu HaKadosh’s passing, he raised his ten fingers toward Heaven and said, ‘Master of the Universe…I did not derive any benefit even with my small finger.’” Tosafos asks: this appears to contradict the Gemara’s statement that Rabbeinu HaKadosh and Antoninus were so wealthy “that radishes and lettuce never ceased from their table”? Tosafos answers that he didn’t personally eat them; rather, “there were many eating from his table.” But seemingly, doesn’t one derive tremendous enjoyment from the very fact that so many people are eating such luxurious food from his table? But this is the point: Rabbeinu HaKadosh didn’t derive enjoyment even from that. We learn from here that even if one does eat luxuries like radish and lettuce, that are unavailable anywhere else in the world – if he doesn’t derive enjoyment from them, he is exempt from chibut hakever.2 excerpts from sichah of Purim 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.
493
יום ב' פ' ויחי, ו' טבת, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' ויחי, ו' טבת, ה'תשפ"ה
Jan 6, 2025
11:45
התוכן גדול זכותם של ה"טנקיסטים" ואשרי חלקם. בנוגע לטענת המלעיגים שעדיף שיתעסקו בלימוד התורה ועבודת התפלה וכיו"ב, ומה להם להתעסק לחפש בעלי-תשובה, להניח תפילין עם יהודי וכו' – הרי מדובר אודות הצלת הנפש והנשמה של הזולת! אלא שבנוגע לתלמיד-ישיבה עליו לשאול אצל הנהלת הישיבה האם לנצל הזמנים העומדים לרשותו (מחוץ לסדרי הישיבה) לשלימות עצמו או להצלת נפשות של הזולת, ואם ניתנת לו ההוראה לנצל זמנים אלו להיות "טנקיסט" – לעשות כן בשמחה ולדעת שבזה דוקא היא שלימותו; יישר כח גדול ולבבי ביותר לכל אלו שהתעסקו במבצע פורים ולכל אלו שמתעסקים בכל המבצעים ובפרט מבצע נש"ק (שיש בזה גם "סגולה" לאריכות ימים), והרי בלידת בת ישראל מברכים שתהי' "כשרה רבקה רחל ולאה" ונר של שרה הי' דולק מערב שבת לערב שבת, וכמו"כ הנר שמדליקה כל בת ישראל בערב שבת – דולקת ברוחניות ומאירה את כל הבית עד לערב שבת הבאה שמדליקה נר חדש!כמה חלקים מהתוועדות יום ג' פ' תשא, פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025 Synopsis Great is the merit of the tankistim and fortunate is their lot. While some criticize and argue that it would be better for them to engage in Torah and tefillah etc., and question why they involve themselves in seeking out baalei teshuvah and putting tefillin on another Jew, etc. – the answer is that we are dealing with saving the nefesh and neshamah of another Jew! But in the case of yeshiva students, they must consult the yeshiva administration on whether to devote their free time (outside the yeshiva schedule) for personal growth, or for this task of saving the lives of others. If one is instructed to use his time to be a tankist, he should do so with joy, and understand that this is precisely where he will find his fulfillment. I express my heartfelt gratitude to all those who participated in Mivtza Purim and all those involved in all the Mivtzoim, especially the Shabbos Candles Campaign (which also carries a segulah for long life). When a Jewish girl is born, we bless her to be “like Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah”; we know that Sarah’s candle would burn from one Erev Shabbos to the next, and the same applies to the Shabbos candle lit by every Jewish girl: it burns spiritually and illuminates the entire home until the next Erev Shabbos, when a new candle is lit.3 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parashas Ki Sisa, Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2025
494
יום א' פ' ויחי, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח, ה'תשפ"ה
יום א' פ' ויחי, יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח, ה'תשפ"ה
Jan 5, 2025
8:19
התוכן עפ"י דבר המשנה בנוגע לכל מצוה ש"מצוה גוררת מצוה", ועאכו"כ שכן הוא כשמדובר ע"ד ה"מצוה רבה" ד"פדיון שבויים", מובן עד"ז בנוגע המצוה וענין "פדיון שבויים" של הספרים וכו' שהתחיל בה' טבת, שזה מביא גם את פדיון הספרים וכת"י שעדיין לא הוחזרו לבעה"ב שלהם האמיתי, לד' אמות של נשיא דורנו ב"בית רבינו שבבבל". ובפרט שהמדובר בנוגע לספרי חכמה שע"י כל ספר מיתוסף בידיעות שלמדו בספרים עד עתה; הקשר למ"ש בזהר עה"פ [בתחילת פ' ויגש] "ויגש אליו יהודה" שזהו הענין ד"סמיכת גאולה (יוסף) לתפלה (יהודה)" וכו'. ועוד.שיחת יום הבהיר ה' טבת – דידן נצח – ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 Synopsis The Mishnah’s statement that “A mitzvah brings another mitzvah” certainly applies to the “great mitzvah” of “redeeming captives.” Thus, it is understood that the same applies to redeeming the captive sefarim and manuscripts, etc. The redemption began on 5 Teves, and that will bring about the redemption of the sefarim and manuscripts that have not yet been returned to their true owner – to the four cubits of the Nasi of our generation, to Beis Rabeinu Sheb’bavel. Especially because these are sefarim containing the Torah’s wisdom, where every sefer enhances and adds to the knowledge acquired from all the other sefarim until now. This relates to the Zohar’s statement (at the beginning of Parashas Vayigash) that “And Judah approached him” represents “juxtaposing redemption (Yosef) to tefillah (Yehudah)” etc.Sichah of 5 Teves 5752. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.
495
יום ועש"ק פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ה
Jan 3, 2025
9:09
התוכן כדי שיהודי יוכל למלא שליחותו בגלות צ"ל הענין (מ"ש בשישי דפ' ויגש) "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה": יסוד העבודה צ"ל "יהודה" – הודאה וביטול, "שלח" – לשלוח א"ע, לצאת מעצמו, טבעו ורגילותו וכו', "אל יוסף" – ע"ד ויגש אליו יהודה" (סמיכת גאולה לתפלה) – עבודת התפלה, "להורות" – "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה וכו', עד לסיום הענין "ויברך יעקב את פרעה" – שגם בזמן הגלות ניכר בגלוי שהשפעת החיות בעולם כולו היא בזכותו של יהודי! ובזה מרומז מה שדובר לאחרונה שכ"א יעשה מביתו הפרטי – בית תורה, תפלה וגמ"ח וכו'. ג' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק פ' ויגש, ח' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025 Synopsis For a Jew to fulfill his mission in exile, he must follow the verse (in shishi of Parashas Vayigash), “And he sent Yehuda before him to Yosef, to show the way before him to Goshen”: The foundation of one’s service must be “Yehuda” – acknowledgment (hoda’ah) and self-nullification. And it says, “he sent” – one must “send” himself, going beyond his nature and habits etc., “to Yosef” (“Yehudah approached him” – “juxtaposing redemption to tefillah) – the service of tefillah; “to show the way” (to “prepare a house of study for him”) – Torah study; and culminating with, “And Yaakov blessed Pharaoh” – meaning that even during exile, it becomes openly recognized that the vitality and sustenance of the entire world comes about in the merit of a Jew. This also alludes to what we’ve been emphasizing recently, that everyone should transform their own home into a house of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc.3 excerpts from sichah of Thursday night, Parashas Vayigash, 8 Teves 5747. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2025
496
יום ה' פ' ויגש, ב' טבת, זאת חנוכה, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' ויגש, ב' טבת, זאת חנוכה, ה'תשפ"ה
Jan 2, 2025
11:17
התוכן ישנם מצוות ששייכותם לענין ה"נר" ("נר מצוה") היא באופן שנמשך גם בנר גשמי – כמו נרות ביהמ"ק, שבת וביהכנ"ס. והעולה על כולנה הוא מצות נרות חנוכה שקשורה עם נס שלמעלה מהטבע, ועלי' מברכים "שעשה נסים לאבותינו", ובאופן של "פרסומי ניסא". כלומר, אע"פ שצריך להיות נר גשמי – טמון בזה ענין הנס, אבל באופן שזה בא בגלוי שלכן מברכים ע"ז "שהחיינו" (שמברכים רק על דבר שבגלוי). וההוראה לכל השנה: גם כאשר יהודי חי בדרכי הטבע ועוסק בעניני העולם – מלובש בתוך הטבע ענין של נס. וכמ"ש אדמו"ר מהר"ש שבזמן הזה הפרנסה היא בדוגמת "מן", ועד"ז הוא בנוגע לפרנסה רוחנית – מלחמת היצר, שלכן בטוחים שיצליחו בזה; הוראה מדברי יוסף (בסיום שני דפ' ויגש) "כי למחי' שלחני אלקים לפניכם . . להחיות לכם לפליטה גדולה": בזמן הגלות כל א' הוא כ"יוסף" ששליחותו הוא "להחיות עם רב" – כל בנ"י, וכפס"ד הרמב"ם שכל א' צריך לראות כאילו הוא וכל העולם כולו שקול, וע"י מעשה א' שלו מביא "לו ולהם תשועה והצלה".כמה חלקים מהתוועדות יום ב' פ' ויגש, מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025 Synopsis Although every mitzvah is a “lamp” (a “lamp is a mitzvah”), some mitzvos express it physically as well, such as the lamps of the Beis Hamikdash, Shabbos candles, the candles lit in a shul, and above all, the mitzvah of Chanukah candles, which is associated with a miracle that transcends nature, and upon which we recite the bracha, “…Who performed miracles for our forefathers,” and in a manner of publicizing the miracle. That is, although we must use a physical candle, it contains a miracle, and in a revealed fashion (Shehechiyanu is only recited over something visible). The lesson for the entire year: even when a Jew lives according to the ways of nature and engages with worldly matters, there is a miracle embedded within nature; as the Rebbe Maharash writes, parnassah these days is miraculous, akin to the man that sustained the Jewish people in the desert. The same applies to spiritual sustenance – the battle against the yetzer hara; therefore one can be certain that he will succeed in the battle. Yosef said to his brothers (at the end of sheini of Parashas Vayigash), “It was for sustenance that Hashem sent me before you… and to preserve for you for a great deliverance”: during exile, every Jew is like Yosef, whose mission is to “keep a great populace alive” – the entire Jewish people, and as the Rambam states as a matter of law, every individual must view himself as though he and the entire world are equally balanced, and through one single deed, he can bring “salvation and deliverance” for himself and the entire world.Excerpts from farbrengen of Monday, Parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2025
497
יום ד' פ' ויגש, בדר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' ויגש, בדר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ה
Jan 1, 2025
12:08
התוכן לא רק המדות שבלב אלא גם ענינים שבשכל צ"ל קשור עם מקור האמת והטוב, שזהו הקב"ה. כי כשמקורו של השכל אינו בקדושה – אין לסמוך ע"ז שהשכל כשלעצמו ינהיג אותו באופן המתאים, אלא התוצאות יכולים להיות להיות בלתי רצויים, וכדמצינו בנוגע לחכמת יון, שאף שהיא בסמיכות להיכל הקדושה, מ"מ נקראים היוונים "טמאים" "רשעים" ו"זדים", וידוע שהם היו מושחתים במדותיהם, עד שהתנהגו היפך שכל האנושי! והביאור בזה, מכיון שכל דבר שהאדם משכיל בשכלו, אף שהוא עפ"י כללי ההגיון וההשכלה וכו' אבל הוא מיוסד על "הנחות" ו"הקדמות" (מושכל ראשון) שנקבעים ע"י האדם עצמו, ולכן בהכרח שהיסוד ומקור שלהם יהי' בתורת אמת. וזהו ענינו של היו"ט חנוכה – ההצלה מחכמת יוון, שהסכנה בזה היא לא רק שלא יהיו בשלימות הראוי' אלא זוהי דרך שמביאה למעמד ומצב של "טמאים" וכו', כנ"ל. וזהו משארז"ל "אורה זו תורה": תורה אין ענינה שכל וחכמה, אלא מלשון הוראה לאדם שדרכו בחיים יהי' של חיים אמיתיים. משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 Synopsis Not only the emotions in the heart, but also intellect, must be connected to the source of truth and goodness, which is Hashem. Because when the source of intellect is not in holiness, one cannot rely that the intellect itself will be an appropriate guide, as we see in the case of Greek wisdom: although it was considered close to the realm of holiness, the Greeks are nonetheless referred to as “impure,” “wicked,” and “wanton sinners,” and as we know, they were particularly corrupt and inhumane ways. The reason is because even if something accords with the principles of logic and reason etc., those principles established by man himself. Therefore, the intellect must be based in the Torah of Truth. And this is the theme of Chanukah – the Jewish people were saved from Greek wisdom, which posed the danger of becoming “impure” etc. And this is also the meaning of our Sages’ statement, “‘Light’ refers to Torah”: Torah is not just intellect and wisdom, rather, it is a hora’ah (instruction) to guide a person to true life.Excerpt from sichah of Purim 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו
498
יום ג' פ' ויגש, אדר"ח טבת, יום ו' דחנוכה, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' ויגש, אדר"ח טבת, יום ו' דחנוכה, ה'תשפ"ה
Dec 31, 2024
13:19
התוכן בסיום מס' סוכה: "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישראל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה [של כל המשמרת] וסתמו את חלונה" "משום .. אוי לרשע אוי לשכנו טוב לצדיק טוב לשכנו". גודל שבחן של ישראל שבזה שלכן מפרסמת התורה את שמה, ודוקא ממנה לומדים ד"טוב לצדיק טוב לשכינו": 1) בנוגע לכל ישראל – אע"פ שאז היו רדיפות איומות על עניני הדת, היתה היא היחידה מבנות ישראל שהתקלקלה! 2) בנוגע אלי' – אע"פ ש"המירה דתה", ו"נשאת לסרדיוט", תובעים ממנה ונענשת (אפי') ע"ז שביעטה בסנדלה על המזבח! וי"ל שזה המקור למ"ש הרמב"ם שירבעם בן נבט, שהי' "חוטא ומחטיא את ישראל", נענש גם על שלא עשה עירוב תבשילין! שבזה רואים עד כמה חביב כאו"א מישראל, אפי' זה שחוטא ומחטיא, שכל פרט שבו נוגע לעצומ"ה! ועוד: מה כואב לילדה מישראל ש"המירה דתה" ו"נשאת לסרדיוט" – מדוע אין המזבח מגין על יהודי בעת צרתו?!משיחת ו' תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024 Synopsis The Gemara says at the end of Maseches Sukkah: “There was an incident involving Miriam bas Bilgah, who renounced her faith and married a soldier of the Greek kings. When the Greeks entered the Heichal (in the days of Mattisyahu ben Yochanan), she was kicking with her sandal on the Mizbeach and said: ‘Wolf, wolf! Until when will you consume the property of the Jewish people, and yet you do not stand with them when they face exigent circumstances?’ When the Sages heard about this, they fixed the ring [of all the mishmaros] and sealed its niche…” because of the principle, “Woe unto the wicked, woe unto his neighbor. Good for the righteous, good for his neighbor.” The fact that the Torah tells us her name, and derives specifically from her the principle of “Good for the righteous, good for his neighbor,” demonstrates the greatness of the Jewish people: (1) Although the Jewish people were suffering severe persecution, she was the only one among the daughters of the Jewish people who strayed. (2) Despite having “renounced her faith” and “married a soldier,” she is held accountable (even) for kicking the Mizbeach with her sandal. It can be said that this is the source of the Rambam’s statement in Iggeres Teiman, that although Yeravam ben Nevat was “a sinner who caused the Jewish people to sin,” he was still held accountable even for failing to keep eruv tavshilin. From this we see how cherished every Jew is, even one who sins and causes others to sin – every detail of their behavior matters to Hashem Himself! Moreover: What pained this Jewish girl, who “renounced her faith and married a Greek soldier? – she was bothered that the Mizbeach wasn’t protecting the Jews in their time of distress.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2024
499
יום ב' פ' ויגש, כ"ט כסלו, יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' ויגש, כ"ט כסלו, יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ה
Dec 30, 2024
12:31
התוכן איתא בספרים ש"חנוכה" הוא מלשון חינוך (שאז חינכו את המקדש). ענין החינוך הוא שכדי להבטיח ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה" ויוכל לעמוד מול הנסיונות וכו', צריך להתחיל את החינוך כבר "חנוך לנער". ולכן השתדלו חכמי ישראל ביותר והשקיעו כחות גדולים ביותר על חינוך בני ובנות ישראל שיהי' על טהרת הקודש, ונאבקו שלא לוותר על שום פרט! וככל שגוברת ההתנגדות והמלחמה נגד יהדות, כך צריכים לחזק את המלחמה, לא רק שלא לוותר ולהסכים ל"פשרה", אלא אדרבה – להלחם במסנ"פ אפ' על פרטים כאלו שאינם נוגעים כ"כ לכאו', "חוט השערה", שבשעת שלום אולי לא היו נלחמים עליהם, כי יתכן שזהו חוט השערה שעליו אמחז"ל שממנו צומחת כל מציאותו של היצה"ר! ובפרט כאשר רוצים לחנך את הדור הצעיר על פשרות, הנה מ"שריטה" קטנה זו שעושים בנשמתם בצעירותם עלול לגדול יהודי בעל-מום ר"ל! רואים עכשיו במוחש שההליכה בדרך הפשרות גרמה לאיבוד הנוער וכו'. ולכן חוב קדוש שלא לוותר בזה אפי' כחוט השערה, ולחזק החינוך על טהרת הקודש. ב' חלקים משיחת ליל נר ג' דחנוכה, ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024 Synopsis It says in sefarim that Chanukah comes from the word chinuch. Chinuch (which also means education) means to initiate and train; when you “Educate the child to child according to his way,” that ensures that “even when he grows old, he will not depart from it,” and he will be able to withstand the challenges and trials he will face for the rest of his life. But this must begin early, when he is “a child.” This is why our Sages invested so much effort into Jewish education, to imbue Jewish boys and girls with purity and holiness, equipping them with the tools to fight all opposition and to not compromise on any detail. As the battle against Yiddishkeit intensifies, we must strengthen the fight – and fight with mesiras-nefesh even over what might otherwise seem like something minor. During ordinary times, such issues might not have warranted fighting over, but in these circumstances, it is possible that this “strand of hair” is the one the Sages referred to, from which the entire existence of the yetzer hara grows. This is particularly critical when it comes to educating the youth, because education is like planting a tree: even a tiny scratch on the seed can end up impairing the whole tree when it gets bigger, chas v’shalom. We now see that the path of compromise has led to many young people leaving the path, Rachmana litzlan; therefore it is a sacred duty not to yield even to the slightest degree, and to strengthen pure Jewish education.2 excerpts from sichah of the third night of Chanukah 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2024
500
יום א' פ' ויגש, כ"ח כסלו, יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ה
יום א' פ' ויגש, כ"ח כסלו, יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ה
Dec 29, 2024
10:21
התוכן מעלת נר חמישי דחנוכה: ידוע ב' הדעות בנוגע לנרות חנוכה, שבית שמאי אומרים שביום הא' מדליקים שמונה נרות ו"מכאן ואילך פוחת והולך", ובית הלל אומרים שביום הא' מדליקים נר א' ו"מכאן ואילך מוסיף והולך" [לב"ש העיקר הוא ה"בכח" ו"עולם המחשבה" וביום הא' יש לו את המחשבה ואת ההחלטה על כל הענינים של ח' ימי החנוכה ולכן מדליק אז ח' נרות, משא"כ לב"ה וכו'], וחנוכה ר"ת "ח' נרות והלכה כבית הלל". ועפ"ז נמצא דבנר החמישי דחנוכה הוא הפעם הראשונה שמדליקים יותר נרות לב"ה מלב"ש, והיינו שרואים בעיני בשר, גם בעיני אוה"ע, יותר אור בעוה"ז התחתון ששם צריכים להאיר ע"י נרות חנוכה!; ביחד עם ההתעסקות במבצעים, ובמבצע חנוכה, בכלל – יש לדבר עם בנ"י עד"ז שנשמתם לא הלכה אף פעם לגלות!משיחת אור לנר ה' דחנוכה ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 Synopsis Beis Shamai holds that we light eight candles on the first night, and decrease one every night, while Beis Hillel holds that we light one candle on the first night and add one every night. (Beis Shamai focuses on the potential: on the first night one has in mind and decides everything for all the “days to come”; in contrast to Beis Hillel etc.). Chanukah is an acronym for ח' נרות והלכה כבית הלל (“Eight candles and the halacha follows Beis Hillel”). And this is the unique feature of the fifth candle of Chanukah: it is the first night that more candles are lit according to Beis Hillel than according to Beis Shamai, meaning it is visible to the physical eye, and even the gentiles can see, that there is more light in this physical world. When going out on mivtza Chanukah – Jews should be reminded that their soul never went into exile.Excerpt from sichah of the fifth candle of Chanukah 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2024 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות