The Daily Sicha
The Daily Sicha
Rabbi Tzvi Hirsh Gurary • 1306 episodes
צבי הירש גור-אריה
#
Name
Release Date
Duration
451
יום ד' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה, ה'תשפ"ה
Dec 25, 2024
9:01
התוכן ענינו המיוחד של ערב חנוכה: אע"פ שכל המצוות הם "נר מצוה", הרי דוקא במצות נר חנוכה רואים בגלוי, גם לעיני בשר, שהיא מאירה את העולם, עד שזה נראה גם לעיני הגוי. וזה עוזר ונותן כח ליהודי להתגבר על בלבולים וטענות הגוי מה טעם יש לקיום המצוות בזמן הגלות וכו' – דהרי גם הגוי רואה במוחש את השפעת המצוה. וזהו העילוי בערב חנוכה, שענינו ההכנה לימי החנוכה. ויתירה מזו: עפ"י דין מדליקים את נר הראשון דחנוכה בביהכנ"ס כבר בערב חנוכה, כמה שעות לפני כניסת החג, ובמעמד עשרה וכו'. ואף שההדלקה עצמה נעשית ע"י אדם א', הרי האור של הנר מאיר לכולם, ויתירה מזו: מכיון ש"גדול העונה אמן מן המברך", נמצא שכאו"א מהעונים "אמן" אחרי הברכה שייכים לפעולת ההדלקה ובאופן ד"גדול"! משיחת אור ליום ג' פ' מקץ, כ"ד כסלו, ערב חנוכה ה'תשמ"ח ב"יחידות כללית" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024 Synopsis The unique quality of Erev Chanukah is that although all mitzvos are a “lamp of a mitzvah,” it is specifically in the mitzvah of Chanukah candles that it can be seen openly, even by the physical eye, that the mitzvah illuminates the world, to the extent that even a goy sees it. This gives a Jew the strength to overcome the confusion and the goy’s argument about the purpose of fulfilling mitzvos during the time of exile, etc. – because even the goy sees clearly the impact of the mitzvah. And this is the advantage of Erev Chanukah, when we prepare for the days of Chanukah. Moreover: the law is that the first candle is lit in shul already on Erev Chanukah, hours before Chanukah begins, and in the presence of a minyan etc. And although only one person is doing the lighting, it illuminates for everyone. Additionally, since “The one who responds Amen is greater than the one who makes the bracha,” it follows that everyone responding “Amen” after the bracha has a connection to the lighting, and in a manner of “greater.”Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Mikeitz, 24 Kislev, Erev Chanukah 5748 – in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2024
452
יום ג' פ' מקץ, כ"ג כסלו, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' מקץ, כ"ג כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 24, 2024
9:25
התוכן טעם האריכות בתורה בסיפור מכירת יוסף הוא כי ירידת יוסף למצרים היתה הנתינת כח לבנ"י לא לשקוע בגלות מצרים וכו'. ומבאר הצ"צ שזה ע"י ב' ענינים: א) כמ"ש בשם מהרמ"א שהשכינה ירדה למצרים עם יוסף. ב) יוסף הי' השליט במצרים. ובזה גופא מוסיף הצ"צ ומביא בשם מהרמ"א דבר נפלא, שע"י שליטת יוסף במצרים לא הי' השפע של ז' ימי השובע ע"י השר של מצרים אלא ע"י השכינה באמצעות יוסף! די"ל שהכוונה לא רק השפע לבנ"י אלא גם למצרים וכל העולם! וי"ל דמ"ש פרעה ליוסף "רק הכסא אגדל ממך" קאי על פרעה דקדושה ד"מיני' אתפריעו כל נהורין", היינו מדריגה בקדושה שלמעלה מכל מדידה והגבלה, ודוקא מצד דרגא זו אפ"ל ההשפעה למצרים ללא חשש וכו', ואפ"ל הנתינת-כח לפעול ה"ונצלתם את מצרים" וכו'. ועד"ז, דוקא בגלות זה האחרון נתגלה פנימיות התורה, שהיא "טעימה" מתורתו של משיח (שזהו הנתינת-כח וכו'), וע"י הלימוד בו – באים לגילוי טעמי תורה מפי משיח וכו'.חלק מהמאמר (כעין שיחה) ד"ה רני ושמחי בת ציון, נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 Synopsis The Torah describes Yosef’s descent to Egypt in great detail, because his descent there is what empowered the Jewish people not to get stuck in Egypt etc. The Tzemach Tzedek explains that this is (1) because the Shechinah descended to Egypt with Yosef, and (2) because Yosef was the ruler in Egypt. And the Tzemach Tzedek adds a wondrous aspect in the name of the Rem”a – that as a result of Yosef’s rulership over Egypt, the sustenance during the seven years of plenty was channeled not through Egypt’s heavenly minister, but through the Shechinah via Yosef – and it could be said that this refers not only to the sustenance of the Jewish people, but also the sustenance of the Egyptians and the entire world. Additionally, it could be said that when Pharaoh told Yosef, “Only by the throne will I be greater than you,” it refers to Pharaoh in the spiritual sense, “the uncovering of all lights,” a level of holiness that transcends all measure and limitation. It is specifically from this high level that the sustenance could come to Egypt without concern etc. and this is what gave the people the ability to “empty out Egypt.” Similarly, it is specifically in this final exile that the inner dimension of Torah is revealed, which is a taste of the Torah of Moshiach, and by studying it – we come to the revelation of the reasons of the Torah through Moshiach etc.Excerpt from Maamar (k’ein sichah) Rani V;simcha Bas Tzion, 5th night of Chanukah 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2024 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות
453
יום ב' פ' מקץ, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' מקץ, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 23, 2024
11:41
התוכן מבואר בדרושי הצ"צ בפירוש הענין ד"משביעין אותו תהי צדיק וכו'" [מובא בריש פ"א דספר התניא], ש"משביעין" מלשון שובע, שזהו נתינת-כח באופן של "שובע", וגם מלשון שבועה, שמקורה ושרשה – "בי נשבעתי", בחי' פנימיות עתיק, על כללות העבודה עם היצ"ט ("תהי צדיק") ויצה"ר ("ואל תהי רשע"). שלכן יכול כל א' לומר "מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב", שבנוגע למעשה בפועל ("מעשי") מתוך קבלת עול ואמונה פשוטה – שווים כל בנ"י. ואדרבה – ידוע הפתגם שפשיטות העצמות דעצמות אוא"ס מתגלה דוקא בפשיטותו של איש פשוט! וכאשר התורה מגלה ענין מסויים, הרי כן היא המציאות! ומה שישנם "סוסים" החושבים רק אודות ה"תבן" – אין זה משנה את המציאות!; אלו ש"תואנה הם מבקשים" היתכן לכנות מישהו בשם "סוס", ובפרט ערב ר"ה – הנה האמת היא שזהו"ע של לימוד זכות עבור היהודי שאומר דברים מסויימים – שענין זה אמר ה"סוס" שבו, ול"סוס" אא"פ לבוא בטענה "מדוע הנך סוס"...כמה חלקים מהתוועדות אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ג, ערב ר"ה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 Synopsis On the phrase (cited at the beginning of Tanya), “an oath is administered to him (mashbi’in oiso) to be righteous…,” the Tzemach Tzedek explains that mashbi’in is related to the word sova (satiation), as well as the word shvua (oath), because it empowers a person – in a way that satiates him, and with the quality of an oath, which comes from the inner dimension of Atik – for his general service with his yetzer tov (“be righteous”) and the yetzer hara (“do not be wicked”). Therefore, every Jew can rightfully say, “When will my deeds reach the deeds of my forefathers, Avraham, Yitzchak, and Yaakov?” – because when it comes to practical action (“my deeds”) performed with kabbolas ol and simple faith, all Jews are equal. Moreover, the pure simplicity of the Divine Essence is revealed specifically in the pure simplicity of a simple Jew. When the Torah reveals something, that means that is the reality; the fact that there are “horses” who think only about the “straw” doesn’t change that reality. And for those who protest, how can you call someone a horse, especially on Erev Rosh Hashanah – the truth is that this is a matter of judging Jews favorably: when a Jew says certain things, we say it wasn’t him who said it, but the horse inside him, and you can’t complain against a horse for being a horse.Excerpts from farbrengen of 29 Elul 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2024 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
454
יום א' פ' מקץ, כ"א כסלו, ה'תשפ"ה
יום א' פ' מקץ, כ"א כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 22, 2024
11:20
התוכן י"ט כסלו הוא ר"ה לחסידות ולכן יש לעשות בו ענין מיוחד בנוגע לחסידות: ידוע תקנת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע שבכ"מ שנמצאים שם חסידים, או יהודים בכלל (ויש לקוות שגם הם יתחילו בקרוב ללמוד חסידות), יהי' א' שיקבל ע"ע את התפקיד "משפיע" - להפיץ תורת החסידות ולהראות את הדרך בעבודת ה' ושיוכלו לגלות בפניו נגעי הלב וכד'. ולכן, מיד לאחרי התוועדות זו יבחרו, או יתנדבו, א' או כמה, הראוי/ים לתפקיד זה ולהתחיל מיד בהדרכה לתורה, עבודה או גמ"ח. ומי שכן ראוי לזה, או אפי' אם יש לו ספק בזה, עליו להתעסק בזה ולא להתנהג ב"שפלות של שקר" ח"ו! ולהתנות לפנ"ז שזהו לנסיון בלבד ואם במשך הזמן ימצאו מי שמסוגל לזה יותר, ימסור לו את התפקיד ובשמחה וכו'. ולעשות כך בכל מקום ומקום ששומעים עתה, או שיגיע לשם, את הבקשה, ההפצרה וההתחננות זו!משיחת יום א' דפ' וישב, כ' כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 Synopsis Being that 19 Kislev is the Rosh Hashanah of Chassidus – we must do something that relates particularly to Chassidus: the Rebbe Rashab instituted that wherever there are Chassidim, or Jews in general (whom we must hope will soon start learning Chassidus), there should be someone who takes upon himself the role of mashpia – to spread Chassidus, show people a path in Divine service, and be there for people to share their struggles etc. Therefore, immediately after this farbrengen, suitable individuals should be chosen for this role, or volunteer for it, and they should begin serving in this capacity immediately, whether in the realm of Torah, Service, Acts of Kindness, or all three. This applies to anyone who is suitable, or even if he isn’t sure if he’s suitable, and nobody should have false humility chas v’shalom. It should be with the condition that it’s on a trial basis; if it turns out that there is someone else more suitable for the role, he should willingly hand it over to them etc. And this should be done wherever this request and plea is being heard now, and wherever it will be communicated later.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2024 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
455
יום ועש"ק פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו – ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ה
Dec 20, 2024
9:45
התוכן [המשך] 2) העסק בגמ"ח צ"ל ע"פ תורה ("העוסק בתורה ובגמ"ח"). וכפי שראו בגרמני' שהיו אגודות של "צערי בעלי חיים" שלא יכלו לסבול שמצערים "חתול" או "כלב" ובאותה שעה התנהגו עם בני-אדם באופן הפכי לגמרי ר"ל, ועשו זאת באופן של "עסק" – כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות. ועוד דוגמאות: נתינת מאכל מתוק למי שהדבר מזיק לו; בנוגע לחינוך הבנים צ"ל לפעמים ה"שמאל דוחה" ואם אז "חושך שבטו [הרי הוא] שונא בנו" וכו'. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהי' בנוי על שכל אנושי אלא על התורה. ג) "ומתפלל עם בציבור": כפשוטו, וגם בפירוש החסידי – שאוסף את כל עשר כחות נפשו שיהיו במעמד ומצב "כעבדא קמי מרי'". וזוהי ההוראה מי"ט כסלו בנוגע לעצמו: תוספות חיות בהעבודה ד"עוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור". וזה מביא את ה"מסמך גאולה לגאולה" – מהגאולה די"ט כסלו לגאולה האמיתית והשלימה.משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024 Synopsis (Continued.) (2) Toiling “in acts of kindness” comes after “toiling in Torah,” and it must be done according to Torah: As we saw in Germany, where there were many groups advocating against cruelty to animals, who were unable to bear see a cat or dog suffer, but at the same time they treated human beings with utter cruelty Rachmana litzlan. And they “toiled” in it like a business – spending their whole day thinking of ways to cause suffering to other people. Another example is giving a candy to a child for whom it is dangerous; when it comes to educating a child, sometimes you need the “the left hand pushing away,” as the verse says, “He who holds back the rod hates his son” etc. From this we see how crucial it is that acts of kindness not be based on human intellect but rather on Torah. (3) “And one who davens with the congregation”: this means in the literal sense, and also in a deeper sense as explained in Chassidus: gathering all the ten faculties of the soul so that they all stand “like a servant before his master.” This is the directive of Yud-Tes Kislev regarding oneself: to add vitality to one’s service of “Toiling in Torah and acts of kindness and davening with the congregation.” And in this way, we “juxtapose one redemption to another redemption” – from the redemption of Yud-Tes Kislev to the true and complete Redemption with the coming of Moshiach.Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2024
456
יום ה' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב חג הגאולה י"ט כסלו, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב חג הגאולה י"ט כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 19, 2024
10:09
התוכן כאשר מרחיבים את הדיבור אודות ענינים הנוגעים לעולם כולו, לפעול על כל בנ"י וגם על בני נח שיקיימו את המצוות שלהם, עלול לקרות שהאדם ישכח על עצמו... ובכן, עה"פ "פדה בשלום נפשי" אמחז"ל "אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם". ובענין צ"ל עבודת כאו"א בנוגע לעצמו. א) "העוסק בתורה": אדם שיש לו "עסק" אינו ממתין בביתו לקונים אלא הוא מתרוצץ לחפש קונים עד שפועל שיקנו את סחורתו, וגם אינו מסתכל על ה"שעון" – לא איכפת לו שגם לאחרי השעות בהם פתוח העסק יבואו לקנות את סחורתו, וגם בעת אכילתו ושתייתו מהרהר בעניני העסק (ואפילו חולם ע"ז). ועד"ז צ"ל אופן לימוד התורה – לא מתוך הכרח ועד כמה שמוכרח אלא "באהבתה תשגה תמיד". ב) "ובגמילות חסדים": 1) גם גמ"ח צ"ל באופן של "עסק" – אינו ממתין עד שהעני בא ולבקש ממנו גמ"ח אלא מצבו של הזולת נוגע לו כמו מצבו האישי [המשך יבוא].ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 Synopsis When a Jew is involved in such broad things like impacting not only the entire Jewish people, but even the non-Jews, to keep their mitzvos, he might forget about making sure his own conduct is in order. Here we have a lesson from the verse, “He redeemed my soul in peace…”, on which the Sages said: “The Holy One, blessed be He, said: Whoever toils in Torah and acts of kindness and davens with the congregation – I consider it as if they redeemed Me and My children from among the nations of the world.” (1) “Toiling in Torah” means toiling the same way as someone who owns a business: he doesn’t wait at home for customers to come to him, but proactively goes out to find the customers and does everything he can to convince them to buy his goods. Moreover, the owner doesn’t pay attention to the clock – he doesn’t mind if customers come even after business hours. And he is so preoccupied with his business that he thinks about it even when eating and drinking, and even in his sleep. Similarly, this must be the approach to Torah study – not just “learning,” and not just like someone forced to do it, who does only the minimum required, but rather “toiling” in it – “he is always obsessed with its love.” (2) “And in acts of kindness”: Acts of kindness must also be conducted like a business – without waiting for the poor person to come and beg for tzedakah, but rather feeling the other person’s situation as if it were his own and proactively seeking to alleviate it. [To be continued.]2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2024 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
457
יום ד' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 18, 2024
10:37
התוכן תוכן שיעור חומש היומי (חמישי דפ' וישב) הוא אודות מעלתו של יוסף בהיותו במצב של ירידה בגלות בבית אדוניו המצרי, עד ש"ויהי איש מצליח", ומפרש במדרש – "גבר קפוז" (איש מקפיץ, קופץ ודולג). והענין בעבודת ה': עבודה באופן של "דילוג" (שהוא ברגל א', ורגל א' על הארץ) הוא כאשר עובד את ה' (ומוגבה מעניני ארציות) רק בקו אחד, ימין או שמאל, שאז יתכן שעבודתו היא רק מצד טבע נפשו, קו הימין או שמאל. אבל עבודה באופן של "קפיצה", שהיא באופן שב' רגליו מוגבהים מן הארץ, הוא כאשר עובד את ה' בב' הקוין, ואז יודעים שעבודתו היא מצד רצון הבורא בלבד. וזה קשור עם מ"ש בסיום השיעור "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" – שלימות במ"ע, קו הימין, ובמל"ת, קו השמאל; כאן המקום להזכיר ע"ד ה"מבצעים", החל ממבצע חנוכה, ושאר המבצעים – מבצע אהבת ואחדות ישראל, חינוך (את עצמו ואת הזולת) וכו'; עריכת חלוקת הש"ס ומגבית די"ט כסלו.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 Synopsis Today’s Chumash (Thursday of Parashas Vayeishev) discusses Yosef’s greatness in that even in exile in the house of his Egyptian master, he became a “successful man.” On this verse, the Midrash explains that Yosef was a “jumping person” – which refers to the Divine service of “jumping,” where “both feet are off the ground”: When one serves Hashem with only kindness or only restraint, it could mean that his service is motivated only by his natural inclination toward kindness (right) or restraint (left), and thus one “foot” is “on the ground” and one is not. But “jumping” means both feet are off the ground – both sides serve Hashem and are elevated above materiality. This shows that he is not motivated by his own nature, but only by the will of His Creator. And when he does so, “Yosef had handsome features and a beautiful appearance” – perfection in the positive mitzvos (the right side) as well as the negative mitzvos (the left side). This is an appropriate time to mention the importance of the Mivtzoim, starting with Mivtza Chanukah, as well as the other Mivtzoim: Ahavas and Achdus Yisrael, Chinuch etc.2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2024 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
458
יום ג' פ' וישב, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' וישב, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 17, 2024
9:52
התוכן איתא בירושלמי בקשר לענין דמכירת יוסף [כמ"ש בשלישי דפ' וישב] "אמר ה' לשבטים אתם מכרתם בנה של רחל בעשרים כסף לפיכך יהי' כל אחד ואחד מגיעו בקע לגולגולת.. הה"ד בקע לגולגולת מחצית השקל". וכמ"ש במפרשים, כי במכירת יוסף היו עשרה שבטים (בנימין לא הי' שם) ונמצא מחצית השקל לכל שבט (עשרים כסף = 5 שקלים). ולכאו' הרי גם ראובן לא הי' שם?! והביאור: א) ע"פ מ"ש בפרדר"א שכשנודע לראובן על המעשה שתק ולא מיחה, ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה השבטים" וצריך לתת "מחצית השקל". וההוראה: צריך לאהוב כל יהודי גם אם שמע עליו ענין בלתי-רצוי, כי עצם הדבר שהוא שמע ע"ז ה"ז סימן שזה שייך לו, ע"ד שכשנודע לראובן על ענין הבלתי-רצוי של אחיו הי' צריך לתקן א"ז וכו'. ב) יוסף בעצמו גרם למכירתו ע"י מעשיו (סיפור חלומותיו וכו'), ולכן הוא נכלל בחשבון "עשרה שבטים" וצריך לתת "מחצית השקל". וההוראה: יש לאהוב אפי' יהודי כזה שציער אותו, כמו יוסף ששהשתתף בעצמו עם אחיו שמכרו אותו למצרים בזמן שהיו צריכים לתקן הדבר.ב' חלקים משיחת י"ג ניסן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024 Synopsis Regarding the sale of Yosef [in shelishi of Parashas Vayeshev], the Yerushalmi states: “Hashem said to the shevatim: You sold the son of Rachel for twenty pieces of silver; therefore, each one of you will be required to give one bekka per head...thus it is written, “one bekka per head, half a shekel.” As the commentaries explain, there were ten shevatim present when of Yosef was sold (because Binyamin wasn’t there), so the “twenty pieces of silver” (5 shekels) amounts to half a shekel for each shevet. The question is, we also know that Reuven wasn’t there when Yosef was sold, so why is the amount divided into ten? This can be answered in two ways: (1) Pirkei d’Rabbi Eliezer states that when Reuven learned of what had happened, he remained silent and did not protest. Therefore, he is also considered part of the transaction, and he is also required to give a half-shekel. The lesson is that one must love every Jew, even if you heard something negative about another Jew, the very fact that you heard about it shows that the negative aspect exists within you to some degree – similar to Reuven, who had to participate in the atonement for the sale by virtue of having heard about it. (2) Yosef brought about his own sale by continuing to talk about his dreams etc.; therefore he is also included in the atonement and he also must give half a shekel. The lesson is that one must love every Jew, even a Jew who has caused you pain, similar to Yosef who had to atone for the brothers’ sin of selling him to Egypt.Excerpt from sichah of 13 Nissan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2024
459
יום ב' פ' וישב, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' וישב, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 16, 2024
7:32
התוכן איתא בגמ' שלעת"ל "כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" (שגם אז יהי' לכל צדיק "ש"י עולמות" בפ"ע, ועד ש"נכוה" משל חבירו). ויש לבאר ענין זה "למעליותא" עפ"י מ"ש בפ' השבוע (פ' וישב) "ויקנאו בו אחיו". דלכאו' כיצד יתכן בבני יעקב ענין של קנאה?! אלא שזהו ע"ד הענין ד"ותקנא רחל באחותה" ופרש"י "קנאה במעשי' הטובים, אמרה אילולי שצדקה ממני לא זכתה לבנים", וכפי שמבאר הצ"צ שקנאה זו ענינה "קנאת סופרים תרבה חכמה", וע"ד הענין שהתורה נקנית ע"י "פלפול התלמידים", שזהו"ע של "קנאה" – הלה אומר סברא והוא מפריכה ונותן תירוץ אחר וכו' עד שמגיעים לתירוץ האמיתי, ועי"ז דוקא "תרבה חכמה"; יחס המיוחד של הרב המגיד לתלמידו אדה"ז הי' באופן ד"ויקנאו בו אחיו" עד ש"אביו שמר את הדבר" וכו', שהרב המגיד אמר לו "י"ט כסלו איז אונזער יו"ט" [כמו שהתברר שי"ט כסלו הוא יום ההילולא של הרב המגיד ויום הגאולה של אדה"ז].משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 Synopsis The Gemara says that in the future era, “Each and every one will be burned by the canopy of his fellow” (even then, every tzaddik will have “310 worlds” of their own, to the point that they will be “burned” by their fellow’s). This can be explained in a positive sense based on the verse in Parashas Vayeishev, “His brothers were jealous of him….” Seemingly, how is it possible that sons of Yaakov could feel jealousy? Rather, it is similar to Rachel’s being “jealous of her sister”; as Rashi explains, she was “jealous of her good deeds. She said, ‘Were it not that she is more righteous than I, she would not have merited children.’” As the Tzemach Tzedek explains, this is like “the jealousy of scholars, which increases wisdom,” akin to the idea that Torah is acquired through the “debate of the students” – a form of “jealousy” where one presents an idea, another refutes it and offers an alternative explanation, and so forth until they arrive at the true resolution. It is specifically through this process that “wisdom is increased.” This dynamic was also reflected in the special relationship between the Maggid of Mezritch and his disciple, the Alter Rebbe, which was in the manner of “And his brothers were jealous of him,” to the point that “his father awaited the matter” etc.: the Maggid told the Alter Rebbe: “Yud-Tes Kislev is our Yom Tov” (and it later emerged that Yud-Tes Kislev was the yahrtzeit of the Maggid and the day of liberation of the Alter Rebbe).Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2024 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
460
יום א' פ' וישב, יום הבהיר י"ד כסלו – יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע, ה'תשפ"ה
יום א' פ' וישב, יום הבהיר י"ד כסלו – יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע, ה'תשפ"ה
Dec 15, 2024
10:18
התוכן להקים בכל עיר, ומה טוב בכל שכונה וחוג, "חבורת נשים" למטרת הפצת היהדות בכלל ובפרט את ענין טהרת המשפחה בקרב נשים נשואות ואלו שמתכוננות לחיי הנישואין – לארגן מקום בו יוכלו ללמוד הדינים באופן מושלם, להדפיס חוברות בנושא זה בשפת המדינה (ולהגיה את החוברות שכבר נדפסו מהטעויות שנפלו בהם) – ע"י מומחה, הן בידיעת הדינים והן בתרגום נכון ובלשון יפה, באופן שהנשים יהיו נמשכות לקרוא בהן וישפיע עליהן לקיים את הדינים בפועל (ולכלול בחוברות אלו הכתובות של כל מקואות-טהרה בעיר), ולהפיץ חוברות אלו. וכן להיות בקשר עם מסדרי-קידושין בעיר לדעת מי עומדות להתחתן ולמצוא את הדרך להשפיע עליהן לבנות את ביתן על יסודי התורה והמצוה. ומכיון ש"לב ישראל ער הוא" בודאי יצליחו בזה. והזמן גרמא לדבר על כל המצוות התלויות בעיקר ב"עקרת הבית". משיחת אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024 Synopsis In every city – and ideally in every neighborhood and community – a women’s organization should be established for the purpose of spreading Yiddishkeit in general, and specifically for promoting Taharas Hamishpacha among married women and those preparing for marriage. They should arrange a place where women can learn the laws and customs properly, and print publications in the local language, which should be compiled by those who are experts in both the laws and in their ability to translate them properly and accurately. They should be well written, in a way that will engage the readers and inspire them to keep the laws in practice. They should also include the addresses of all the kosher mikvahs in the city. The organization should also maintain contact with the rabbis officiating marriages in the city, to find out who is getting married, and to find ways to encourage them to build their homes upon the foundations of Torah and mitzvahs. Since “The heart of the Jewish people is awake,” they will certainly find success, and also use the opportunity to discuss all the mitzvos that depend primarily on the woman of the home.Excerpt from sichah of 14 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2024
461
יום ועש"ק פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 13, 2024
11:14
התוכן הביאור במ"ש אדה"ז באגה"ק סי' ב' ד"ה קטנתי מכל החסדים "...מפני היות קטן יעקב במאד מאד בעיניו מחמת ריבוי החסדים כי במקלי כו' [פסוק בראשון דפ' וישלח]...", ואינו מביא את המשך הפסוק ש"ועתה הייתי לשתי מחנות" אף שזהו החסד לכאו'?! – עפמ"ש הצ"צ (מהשל"ה) ש"כי במקלי" ר"ת "ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י'", ומבאר שזהו ע"ד מ"ש "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית", שאצל יעקב היו ב' הענינים: הי' יכול לתבוע להנצל כיון שמגיע לו עפ"י דין ומשפט (וגם לא הי' צריך לחשוש שמא יגרום החטא כי כבר עברו רוב שנותיו וכו'), ואעפ"כ, מצד תכלית הביטול שלו, "קטנתי", ביקש א"ז בתור צדקה. ואז, כשאפשר לתבוע בתור משפט ואעפ"כ מבקשים בתור צדקה, נותנים מלמע' בלי מדידות והגבלות, וזהו ב' הענינים של הר"ת "כי במקלי": "לישועתך קויתי ה' – שמבקש בתור צדקה, ו"ברוך כבוד ה' ממקומו" – המשכה בלי גבולית מ"מקומו" – מקום האמיתי של כבוד ה' – למטה מטה, ועוד. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024 Synopsis In Siman 2 of Iggeres HaKodesh, which begins with “I have become small from all the kindnesses,” the Alter Rebbe explains, “...because Yaakov considered himself very, very small on account of the multitude of kindnesses, ‘for with my staff etc.’ [a verse in rishon of Parashas Vayishlach]...”, but the Alter Rebbe doesn’t quote the rest of the verse, “and now I have become two camps,” which seemingly is the main point? This can be explained according to the Tzemach Tzedek’s explanation (based on the Shaloh), that “for with my staff” (כי במקלי) is an acronym for “Blessed is the Glory of Hashem from His Place, for Your Salvation I Hope, Hashem” (ברוך כבוד י' ממקומו לישועתך קויתי י). The Tzemach Tzedek explains that this is like the verse, “…Tzedakah and Mishpat You made in Yaakov” – Yaakov was able to ask for Hashem’s salvation because he deserved it by law and justice (Mishpat), but nevertheless, due to his complete bittul (“I have become small”), he requested it as an act of Tzedakah. And when one has the ability to demand out of Mishpat, but nevertheless chooses to ask out of Tzedakah, he is given from above without measure or limitation. These are the two aspects expressed in the acronym: “for Your salvation I hope, Hashem” is a request for Tzedakah, while “Blessed is the Glory of Hashem from His Place” is an unlimited blessing from “His place” – the true place of Hashem’s glory, reaching down to the lowest level.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2024
462
יום ה' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 12, 2024
12:12
התוכן ביאור החידוש של רבינו הזקן בתורת חסידות חב"ד מצינו במאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מי"ט כסלו עטר"ת. ונקודת הדברים: התגלות פנימיות התורה בהתלבשות בהשגה, שיוכלו להבין בשכל אנושי. ודוקא ע"י הירידה הזו למטה נמשך בחי' העצם. ועי"ז נשלמת כוונה העליונה בבריאת העולם – הענין שהי' אדה"ר צריך להשלים בעבודתו, ולא אסתייע מילתא, ונשלם במ"ת. אלא שבמ"ת הי' זה בנוגע להעצם דנגלה דתורה, וע"י תורת חסידות חב"ד נעשה זה בנוגע להעצם דפנימיות התורה. וזהו החידוש בהמשכה פנימית דטיפה הגשמית שבנישואין, שבו נמשך העצם, לגבי אירוסין. ועפי"ז יובן גם שענין זה הוא בעיקר בהמשכת פנימיות התורה, בחי' החיות שבתורה – "אבר חי" וכו'. וכיון שענין חסידות חב"ד הוא המשכת העצם שבהטיפה, ולכן נוגע בזה בעיקר (לא כ"כ ההבנה, אלא) הקליטה, ואז תהי' הולדת אהוי"ר וכו'. וכ"ז שייך לכאו"א מאתנו. התנאי היחידי שניתן לנו – "אַז מ'דאַרף זיך אָנהאַלטן אָן דעם רבי'נס קליאַמקע", שאינה אפי' הדלת עצמה כ"א הידית בלבד, וענינה – גם כאשר עדיין אינו "בפנים" יודע הוא שיהי' מה שיהי' "וועט ער זיך אָנהאַלטן אָן דעם קליאַמקע", ואז יוציא אותו הרבי ויעלה אותו למעלה מעלה וכו'.כמה חלקים מהתוועדות י"ט כסלו, ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024 Synopsis In a maamar of 19 Kislev 5679, the Rebbe Rashab explains that the Alter Rebbe’s contribution through Chassidus Chabad was the revelation of the inner dimension of Torah in a way that can be grasped by human intellect. It is specifically through this descent below that the essence is revealed, thus fulfilling the ultimate purpose of creation – the task that Adam Harishon was supposed to accomplish but didn’t, and that was completed at Matan Torah. Just that Matan Torah was primarily the revelation of the revealed dimension of Torah, whereas Chassidus Chabad reveals the inner dimension of Torah. This is akin to the effect of nisuin, where the father’s essence is conveyed through a physical drop, as opposed to erusin. Accordingly, it is also understood that drawing down the Divine essence occurs primarily through the inner dimension of Torah, the life of Torah – a “living organ” etc. Since Chassidus Chabad draws down the essence in the “drop,” it is understood that the main thing here is (not so much the understanding, but) absorbing it, which makes possible the “birth” of love and fear etc. And all this is possible for every one of us. The only condition is to “hold on to the Rebbe’s door handle,” that is, not even the door itself – so that even when one isn’t “inside,” he knows that come what may, he will hold on to the handle, and then the Rebbe will extricate him and uplift him high above etc.Excerpts from farbrengen of 19 Kislev 5712. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2024
463
יום ד' פ' וישלח, יו"ד כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' וישלח, יו"ד כסלו – חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה
Dec 11, 2024
9:12
התוכן גאולת אדהאמ"צ קשורה עם גאולה האמיתית והשלימה עפ"י פרש"י (במגילה) "דשם גאולה עלה" – דכל עניני גאולה שייכים זל"ז. ובדורנו ש"כלו כל הקצין" וכבר נגמרו בשלימות כל "מעשינו ועבודתינו" וכו' הנה מיד ממש באה הגאולה. וזהו הקשר עם מ"ש בסיום פ' ויצא שיעקב עומד מוכן לגאולה האמיתית והשלימה ולכן מיד לאח"ז נאמר בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו" כי "חשב שעשו נתברר כבר" וגם הוא מוכן לגאולה [ורצה להמשיך אורות דתהו (עשו) בכלים דתקון (יעקב), ע"ד המבואר שענין הגאולה הוא שמ"ה (תקון) גואל ב"ן (תהו) וכו'], אלא שאז לא נתקיימה מחשבתו בפועל, אבל היום, שכבר עברו מאז אלפי שנים של מעשינו ועבודתינו, דבר ברור שגם "עשו" מוכן לגאולה!שיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 Synopsis The redemption of the Alter Rebbe is connected to the true and complete Redemption, as Rashi explains (in Masechta Megillah), because “it has the name redemption” – all aspects of redemption are interconnected. And in our generation, when “all the end times have passed” and all of “our deeds and our service” have already been completed, the Redemption is coming truly imminently. This is the connection to the end of Parashas Vayeitzei, where Yaakov is ready for the true and complete Redemption, which is it is immediately followed at the beginning of the next parashah with “Yaakov sending angels before him to Esav, his brother,” because “he thought that Esav had already been elevated” and that Esav, too, was ready for the Redemption. (Yaakov wanted to draw down the lights of Tohu (Esav) into the vessels of Tikkun (Yaakov), similar to how it is explained that the concept of Redemption is that Ma”h (Tikkun) redeems Ba”n (Tohu), etc.) Although it didn’t come about in practice at that time, today, after thousands of years of our deeds and service, it is clear that even “Esav” is ready for the Redemption!Sichah of Thursday night, Parasha Vayeitzei, 10 Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2024 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ מרת נעכא רבקה ע"ה בת ר' חיים הי"ד נפ' יו"ד כסליו ה'תשס"ד. תנצב"ה. נדבת בנה ר' יצחק יעקב שי' חאריטאן
464
יום ג' פ' וישלח, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' וישלח, ט' כסלו – יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ה
Dec 10, 2024
9:19
התוכן מהענינים המיוחדים שמצינו אצל כ"ק אדמו"ר האמצעי הוא הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום" – יום ההולדת ויום ההילולא שלו הם באותו יום בחודש – ט' כסלו, וכמו שהי' אצל משה רבינו (וצ"ב למה לא מצינו כך גם בשאר הצדיקים). וכיון ש"הנשיא הוא הכל" מובן שענין זה נמשך לכל ההולכים באורחותיו. יום ההילולא שלו, שאז כל "עבודתו אשר עבד כל ימי חייו . . מתגלה ומאיר בבחי' גילוי . . ופועל ישועות בקרב הארץ", מהווה נתינת-כח שההחלטות טובות שמקבלים ביום זה יבואו לידי מעשה בפועל.ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024 Synopsis One of the unique aspects we find regarding the Mitteler Rebbe is the concept that his birthday and yahrzeit are both on the same day, 9 Kislev – “The Holy One, blessed be He, completes the years of the righteous from day to day” – similar to Moshe Rabbeinu. (Further examination is required as to why we don’t find this with other tzaddikim.) Being that “the Nasi is everything”, it is understood that this quality extends to all who follow in his ways. His yahrzeit, when all the “service he worked throughout his entire life…is revealed and shines openly…and works salvations in the midst of the earth,” empowers us to bring the positive resolutions made on this day to fruition.2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2024
465
יום ב' פ' וישלח, ח' כסלו, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' וישלח, ח' כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 9, 2024
11:01
התוכן אע"פ ש"עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", ואין מעמד ומצב טוב יותר מלימוד התורה וקיום המצוות, ובפרט אם גם משפיע על הסביבה שיהי' "תרי"ג מצוות שמרתי", ולכאו' נתקיים אצלו ה"אני נבראתי לשמש את קוני" – ישנו ציווי והוראה בתורה שעליו לדעת שכ"ז אינו אלא "גרתי", ענין של "גירות", ואין זה מקומו! מקומו הוא באה"ק כפשוטה! וכל המצוות שמקיימים בזמן הגלות הן רק "ציונים" ו"סימנים" למצוות דלעתיד לבוא ד"ושם נעשה לפניך כמצות רצונך", ועד"ז בנוגע לתורה, שאע"פ שהתורה היא "חמדה גנוזה", ו"כל הקורא ושונה בתורה – עכשיו – הקב"ה קורא ושונה כנגדו" – ה"ה "הבל" לגבי תורתו של משיח, ועליו לשאוף ולעשות כל התלוי בו להביאו בפועל! אלא שאסור ליפול ח"ו ביאוש ובעצבות מפני אריכות הגלות, כי צ"ל "עבדו את ה' בשמחה", ועבודת ה', שכוללת הציווי ד"בכל דרכיך דעהו", ה"ה 24 שעות ביום!משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024 Synopsis One might think that if “I have been sojourning with Lavan and I kept the 613 mitzvos” he has already fulfilled his Divine purpose, “to serve my Maker,” because there is nothing greater than learning Torah and doing mitzvos. Nevertheless the Torah commands and teaches that one must know that all of this is merely “sojourning” – it’s only a “temporary residence,” not his true place. A Jew’s true place is in the Holy Land, in the literal sense. All the mitzvos observed during the exile are only “markers” and “signs” of the mitzvos as they will be performed in the future era, when “there we will do according to the command of Your will.” It is similar regarding Torah: although the Torah is a “hidden treasure,” and “whoever reads and studies Torah, the Holy One, blessed be He, reads and studies opposite him” even now – nevertheless it is merely “breath” compared to the Torah of Moshiach, and one must yearn and do everything in his power to bring about that time. But one must not chas v’shalom fall into despair or sadness due to the length of the exile, for one must “serve Hashem with joy,” and Divine service, including the obligation to “Know Him in all your ways” applies 24 hours a day.Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5741. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2024
466
יום א' פ' וישלח, ז' כסלו, ה'תשפ"ה
יום א' פ' וישלח, ז' כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 8, 2024
10:57
התוכן ההוראה ממ"ש בתחילת פ' וישלח "וישלח יעקב מלאכים לפניו .. כה תאמרון לאדוני לעשו עם לבן גרתי וגו'", וכפרש"י: "גרתי בגימט' תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'": ידוע שעשו הי' ישראל מומר, ומכאן רואים שהדרך לקרב יהודי עוד יותר ליהדות אינו כדעת הטועים ע"י שמוותרים ומתפשרים על כמה ענינים ועי"ז ימצאו חן בעיניו וכו', אלא להיפך – הוא מכריז ומודיע לו ש"תרי"ג מצוות שמרתי"! – הוא חלק מעם ישראל שכ"א מהם ירש את כל התרי"ג מצוות, בלי פשרות. ודוקא עי"ז, כאשר ההוא רואה שהוא אומר לו את כל האמת ואינו עושה "פשרות", הוא ישא חן בעיניו ויסמוך עליו וכו'. ודוקא בדרך זה מצליחים!משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024 Synopsis On the words “Yaakov sent angels ahead of him…Thus you shall say to my master, Esav…I have been sojourning with Lavan…”, Rashi says: “‘I have been sojourning’ (גרתי) has the numerical value of 613 (תרי"ג), indicating: I sojourned with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos etc.” Esav was considered an apostate Jew; from this, we see that the way to bring a Jew closer to Yiddishkeit is not, as some mistakenly think, by compromising on Yiddishkeit to try and find favor in his eyes, etc., but just the opposite: one should declare and make clear to him that “I have kept the 613 mitzvos!” – he is part of the Jewish people, each of whom has inherited all 613 mitzvos, without compromise. And specifically in this way, when the other Jew sees that he is being told the whole truth without compromise, he will trust him and listen to him etc.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2024
467
יום ועש"ק פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 6, 2024
9:55
התוכן [המשך] כאשר בנ"י רק מכריזים בתוקף שברצונם "לישכב" עלי' – על כל ת' על ת' פרסה של א"י – "ושכבתם ואין מחריד", שלזה צריכים "ונתתי שלום בארץ" – באים הגויים וצועקים שרצונם בשלום, ומהר! שהרי אז ישנה הבטחת ה' ש"תהא הארץ נוחה ליכבש" כד' אמות בלבד ש"שוכב עלי'" (שבהם מתפשט בחי' היחידה שבנפש של יהודי). ורק צריכים ללמוד ממ"ש בפ' השבוע שגם כאשר יהודי ישן (אבל) כיהודי – נעשים הד' אמות שלו – א"י, וה' "מקפל" תחתיו את כל א"י ונעשה עליו בעה"ב, ומביא שלום גם לבניו וכו'! ויה"ר שכבר לא יצטרכו לדבר ע"ד זה, ואחרי שבנ"י, בראותם שהגויים "סירבו לקחת", התפכחו ומסרבים לוותר יותר – שיתפסו שכל הסברא לוותר היתה טעות לכתחילה ולהודות בטעותם, והעיקר לעמוד בתוקף במעשה להיות "שוכב עלי'" על כל א"י! ואז יראו קיום ההבטחה ש"הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה ולזרעך וגו'" עד "והשיבותיך אל האדמה" בפשטות במהרה בימינו ממש!ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 Synopsis When the Jewish people firmly declare their desire to “lie upon it” – upon the entire 400 parsa by 400 parsa of Eretz Yisrael – “You will lie down and none will frighten you,” which requires that Hashem “grant peace in the land” – then the nations come crying out that they want peace, and quickly. Because then we have Hashem’s promise that “it will be easy to conquer” like four amos (the seat of the yechidah of the soul). We need only learn from this week’s parshah: even when a Jew sleeps (but as a Jew) – his four amos become Eretz Yisrael, and Hashem “folds” the entire Eretz Yisrael under him, making him owner of it, and bringing peace for his children as well. May it be Hashem’s will that we no longer need to discuss these issues, and that the Jews, having seen that the nations refuse to accept, and having come to their sensing and refusing to make any further concessions, realize that the entire notion of concessions was a mistake, and admit their mistake. And the main thing is to act firmly by “lying upon” the entire Eretz Yisrael. Then we will see the fulfillment of the promise, “The land that you are lying upon, I will give to you and to your descendants,” until “I will bring you back to the land” in the literal sense, speedily in our days.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2024 לזכות ר' זלמן מנחם מענדל בן בת שבע שי' פייגענסאהן ליום ההולדת שלו השישים – ה' כסלו ה'תשפ"הלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'
468
יום ה' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 5, 2024
11:40
התוכן [המשך] וההוראה הנפלאה: לכיבוש א"י לא צריכים שום דבר רק ההתעקשות של "שוכב עלי'"! וכאשר אינם-יהודים באים וטוענים וכו' – לא צריכים מלחמות או להתווכח וכו' אלא להודיע שרוצים "לשכב" ו"לנוח" עלי' – על כל ת' על ת' פרסא של א"י ששוכב תחת כל יהודי כבן יעקב אבינו! זה שצריכים כלי-נשק וכו' ה"ז מכיון שבפועל נמצאים בגלות ויש דין מיוחד בהל' שבת שלא לפתוח הארץ לפניהם וכו', אבל בנוגע לדיון על עצם א"י, הנה אפי' "שעל א'" בהיותו חלק מהארץ עליו שכב יעקב ה"ז שייך ליהודי! ועליו רק להכריז ולהתעקש להיות "שוכב עלי'" – על כל א"י! ועי"ז פועלים שהארץ "תהא נוחה ליכבש" בפועל. ולפי"ז נמצא שמ"ש רש"י שהנס הי' "רמז לו שתהא הארץ נוחה ליכבש וכו'" הוא שלא בערך יותר ממ"ש הגמ': לפי הגמ' הנס פעל רק "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו" אם וכאשר ירצו ויעשו פעולתם בזה, אבל לפרש"י רמז הנס שכיבוש הארץ "תהא נוחה ליכבש לבניו" כ"שכיבה" בעלמא, והי' בזה גם הבשורה טובה שכן (ירצו ו)יהי' בפועל [המשך יבוא]משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024 Synopsis The remarkable lesson from this miracle is that conquering Eretz Yisrael requires nothing more than insisting on “lying upon it”! When non-Jews come with claims etc., there’s no need to fight them or argue, but to simply declare that you desire “to lie down” and “rest” upon it – over the entire four hundred parsah by four hundred of Eretz Yisrael, which lies beneath every single Jew, as a descendant of Yaakov Avinu. The fact that weapons and the like are needed is because, practically speaking, we are in exile, and there is a separate law in Hilchos Shabbos not to “open the land to them,” etc. But regarding Eretz Yisrael itself, every single step of it is part of the land that Yaakov was “lying upon,” and it belongs to the Jewish people. The Jewish people must only declare and insist on “lying upon it” – upon the entire Eretz Yisrael. In this way, it will be “easy to conquer” in a practical sense. Thus, when Rashi says that the miracle of folding the land under Yaakov was a hint to him that the land would be easy to conquer, he is talking about an incomparably greater miracle than the Gemara, which states only that the miracle occurred “so that the land would be easy for his descendants to conquer for,” meaning if and when they decide to conquer it and take action toward that goal. But according to Rashi, the miracle hinted to Yaakov that (1) they will in fact desire to conquer it, and (2) when they do so, it will be as “easy for his descendants to conquer it” as simply as “lying upon it.”[To be continued.]Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2024
469
יום ד' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 4, 2024
11:04
התוכן [המשך] והביאור: מ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" עצמו לא מחייב לפרש ששכב על כל "הארץ", כי אפשר לפרש ששכב רק על חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר, וכן מ"ש "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה" אפשר לפרש שראה בפועל רק חלקו וזה הי' סימן לאיזה ארץ מדובר (ונוסף לזה ששם, בהמשך למ"ש לפנ"ז "שא נא עיניך וראה", אפשר לפרש שה' אמר לאברהם לעלות על הר גבוה שמשם אכן יוכל לראות את כל הארץ). השאלה בפסוק כאן היא מדוע כ' "שוכב עלי'" בכלל ולא "הארץ הזאת"? ובפרט – שענין ה"שכיבה" הוא היפך ענין הכיבוש?! ויתירה מזו: אברהם גופא הצטווה אח"כ "קום התהלך בארץ וגו'" ורק בזה הפגין בעלות. וע"ז מתרץ רש"י שה' עשה הנס של "שוכב עלי'" – על כל הארץ – כדי לרמז לו שכיבוש כל הארץ ע"י בניו תהי' להם נוח וקל בלי שום טירחא כמו "שכיבה"! (וזוהי ההוספה בהבטחה זו על של אברהם שהיתה קשורה עדיין באיזו טירחא של "קום התהלך בארץ וגו'"). [המשך יבוא]משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 Synopsis [Continued.] The answer is: The expression, “the land that you are lying upon I will give to you” doesn’t necessarily imply that he was lying on the entire land, because you can explain that it merely indicates which land it means. Similarly, in the verse, “For the entire land that you see I will give to you etc.,” you can explain that this expression merely indicates which land. (Additionally, before that verse, it says, “Raise your eyes and see,” which could mean that Avraham was told to climb up a mountain from where he could in fact see the entire land). The question in this verse, then, is why does it say, “[the land that] you are lying upon” at all: why didn’t it simply say, “this land”? Especially considering that “lying down” connotes the opposite of conquering? Rashi addresses this by explaining that the miracle here was expressed specifically in the fact that he was “lying upon it” – upon the entire land – hinting to him that his descendants’ conquest of the land would be as easy and effortless as lying down. This is the advantage of the promise to Yaakov over the promise to Avraham who, to demonstrate his ownership of the land, had to put in effort, “Rise, walk in the land, along its length and breadth etc.” [To be continued.]Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.
470
יום ג' פ' ויצא, ב' כסלו – דידן נצח, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' ויצא, ב' כסלו – דידן נצח, ה'תשפ"ה
Dec 3, 2024
10:18
התוכן עה"פ [א' דפ' ויצא] "הארץ אשר אתה שוכב עלי' לך אתננה" פרש"י: "קיפל ה' כל ארץ ישראל תחתיו, רמז לו שתהא נוחה ליכבש לבניו". השאלה בפסוק היא (לכאו') שממ"ש "הארץ אשר אתה שוכב עלי'" משמע ששכב על כל א"י, ולכן צ"ל ש"קיפל ה' כל א"י תחתיו". ומשמעות ההבטחה היא, כמ"ש במפרשים, שכל הארץ תהא נוחה ליכבש לבניו כד' אמות (שטח שגוף אדם תופס). וצ"ל: 1) לפי"ז – חסר מפרש"י העיקר – הסיום "כד' אמות"? 2) רש"י אינו מעתיק מהפסוק המילה "הארץ", ומזה, שההכרח לפירושו הוא רק מהמלים "שוכב עלי'" שמעתיק. 3) מדוע גם עה"פ בפ' לך לך "כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו'" לא מתרץ רש"י (כבזהר שם) איך שייך שאברהם יראה את "כל הארץ" (ת' על ת' פרסה)? 4) הלשון בגמ' הוא "מלמד שקיפל . . שתהא נוחה ליכבש לבניו", שהנס פעל "שתהא הארץ נוחה ליכבש לבניו", אבל רש"י כותב "רמז לו שתהא נוחה וכו'", שהנס הגדול הזה לא פעל כלום ורק בא רק לרמז לו שכך יהי'?! [המשך יבוא]משיחת מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024 Synopsis On the verse (in rishon of Parashas Vayetzei), “the land that you are lying upon I will give to you,” Rashi says: “The Holy One, blessed be He, folded the entire Eretz Yisrael under him. He hinted to him that it would be easy for his descendants to conquer it.” Seemingly, the difficulty in the verse is that it says, “the land that you are lying upon,” which implies that he was lying on the entire Eretz Yisrael, and therefore Rashi explains that the entire Eretz Yisrael was folded under him. As the commentaries on Rashi explain, the implication is that the entire Eretz Yisrael would be as easy for Yaakov’s descendants to conquer as an area of four cubits (the area taken up by a human body). However: (1) Based on this, the main point is missing from Rashi: Rashi only says it will be “easy to conquer,” without specifying that it will be “as easy as four cubits.” (2) In his heading to this comment, Rashi quotes only the words “lying upon,” but not “the land.” This indicates that Rashi’s explanation is derived not from “the land” but only from the words “lying upon.” (3) An earlier verse about Avraham states, “For the entire land that you see I will give to you etc.” Why doesn’t Rashi similarly address there (as the Zohar does) how it was possible for Avraham to see “the entire land” from one place? (4) The Gemara says, “This teaches that He folded…so that it would be easy for his descendants to conquer,” meaning the miraculous folding of the land caused it to be easy for them. But Rashi here says only that, “He hinted to him that it would be easy,” meaning this whole tremendous miracle didn’t actually effect anything, but only hinted to him what was going to happen? [To be continued.]Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2024
471
יום ב' פ' ויצא, יום הבהיר בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' ויצא, יום הבהיר בדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 2, 2024
10:02
התוכן פתיחה בברכת "א גוט חודש"; חודש כסלו הוא חודש חסידי, כמובן אפי' לילד שנתחנך בבית חסידי – בו יום הסתלקות של הרב המגיד, חג הגאולה י"ט כסלו, חנוכה הקשור עם נס השמן הקשור עם "פנימיות התורה" וכו'. הוראה למעשה בפועל – להוסיף בלימוד פנימיות התורה בכל ימי חודש כסלו, וכדאי שזה יכלול גם "אַ וואָרט" מתורתם של שלשה אבות החסידות: הבעש"ט, המגיד ואדה"ז, ומי שיש ביכלתו – ילמוד גם מתורתם של שאר הנשיאים, ותבוא עליו ברכה כשימסור לחבירו ויעוררו על הוספה זו, ולעשות כן בכל מקום ששומעים, או שימסרו, דברים אלו!ב' חלקים משיחת יום ד' פ' תולדות, אור לראש חודש כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 Synopsis Kislev is a Chassidishe month, as understood even to a child raised in a Chassidishe home; it contains the passing of the Maggid, the holiday of redemption 19 Kislev, Chanukah which is associated with the miracle of the oil, which is associated with the inner dimension of Torah etc. The practical lesson is to increase in studying the inner dimension of Torah throughout the month, and it is worthwhile to include something from each of the three Avos of Chassidus: the Baal Shem Tov, the Magid, and the Alter Rebbe, and whoever is able, should also learn something from the other Nesi’im as well. And one should inspire his friend to do the same.2 excerpts from sichah of Wednesday, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות*לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.
472
יום א' פ' ויצא, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה
יום א' פ' ויצא, אדר"ח כסלו, ה'תשפ"ה
Dec 1, 2024
9:59
התוכן "ראש חודש", חידוש הלבנה לאחרי וע"י מיעוטה שקודם לכן, מורה על מעלת ענין העבודה, ובלשון חז"ל "לכי ומעטי עצמך", שע"י עבודת הלבנה במיעוט עצמה נעשה בה "לכי" – עלי' לדרגא נעלית יותר. ועד"ז ע"י ה"יפקד מושבך" – מלשון חסרון ומיעוט, נעשה ה"ונפקדת" (מלשון זכרון). ועד"ז ע"י ירידת הנשמה למטה ה"ה מתעלית לבחי' "מהלך". וזהו גם ענינו של "כסלו" שמורכב מב' חלקים – "כס" "לו": ע"י "כס" מלשון כיסוי והעלם, באים לשלימות הגילוי – "לו" 1) ו' פעמים ו' (כ"א מהשש מדות כפי שכלולה משש) בגימ' ל"ו 2) "אלה" (גילוי) – בגימ' ל"ו; בחודש כסלו כו"כ ימים מיוחדים: ט', י', י"ט כסלו, ימי החנוכה, שנמשכים גם לתוך חודש טבת – "ירח שהגוף נהנה מן הגוף", כל בנ"י קוראים חודש זה "חודש הגאולה". ועוד.ב' חלקים משיחת אור לר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 Synopsis Rosh Chodesh, when the moon is renewed after previously being diminished, signifies the quality of Divine service, in the words of our Sages, [Hashem told the moon to], “Go and diminish yourself”: the moon’s service diminishing itself enables it to “go” – to reach a higher level. Similarly, through “your seat being empty (yipaked)”, you are “remembered” (“v’nifkadeta”). And similarly, as a result of the soul’s descent below, it is later elevated to become a mehalech. This is also the significance of the month of Kislev, whose name is comprised of “kes” and “36”: as a result of kes, which means covered and hidden, we reach the ultimate revelation, represented by the number 36, which is 6 times 6 (each of the six attributes comprised of all six). Moreover, 36 is the gematria of the word Eileh (“These”), which connotes revelation. The month of Kislev is full of special days: 9 Kislev, 10 Kislev, 19 Kislev, the days of Chanukah, which also extend into Teves – “the month when the body takes pleasure in another body,” and the entire Jewish people call this month “the month of redemption.”2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Kislev, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2024 לע"נ ר' יהודה בן משה יעקב ע"ה ביסטאן ליום היארצייט שלו אדר"ח כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.
473
יום ועש"ק פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 29, 2024
8:49
התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! אלא שבזה מרומז גודל מעלתם של בנ"י: "תולדות" מורה על כללות שליחות בנ"י לעולם להוליד "תולדות" – "תולדותיהם של צדיקים – "ועמך כולם צדיקים" – מעשים טובים", ולפני קיום שליחותו מקדים הקב"ה ונותן לו "נח נח" – "נייחא בעליונים (עניני הנשמה) ונייחא בתחתונים (עניני הגוף)! ב) מעלת הגוף של יהודי ביחס לנשמתו, שדוקא בו, שהוא יש הגשמי, ניכר שמתהווה מעצומ"ה ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין וכו'", ונמצא דגופו של יהודי הוא למע' מכל סדר ההשתלשלות! ועוד.משיחת אור לכ"ח מרחשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 Synopsis A Jew should not wonder how he can have an effect on the entire world – because the conduct of all the countries in the world is determined on Rosh Hashana, as we say on Rosh Hashana, “Concerning countries, [judgment] is pronounced on [this day],” in accordance with the degree of feeling with which the Jewish people say U’nesaneh Tokef, and after that they accept His kingship during Keser, and they say that “He is our G-d . . . He will save us and He will redeem us . . . I am Hashem your G-d!” The fact that during the exile the Jewish people require the help of the non-Jewish nations is only because Hashem wants it to be that way; a Jew should not feel down because of it, and certainly he shouldn’t be embarrassed of his Yiddishkeit or sacrifice any part of Yiddishkeit G-d forbid, but to the contrary – one should be proud of it! And we should show the world that “There is one nation,” that even in exile, “their laws differ from [those] of every nation,” just like Mordechai who “neither kneeled nor prostrated himself!” This must be expressed in every detail of daily life, and we must educate our children in this fashion. This is the only way in which the non-Jews will respect the Jewish people, and they will be happy that they have the privilege to help them.Excerpt from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5743 – to women and girls. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2024 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
474
יום ה' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 28, 2024
10:52
התוכן ביום כ"ז מר-חשון נצטווה נח "צא מן התיבה וגו'" [כמ"ש ברביעי דפ' נח]. ולכאורה הרי ידוע שהענין ד"תיבת נח" קאי על "תיבות התורה והתפילה", ושהמצב ב"תיבת נח" הי' ע"ד ימות המשיח ש"וגר זאב עם כבש" וכו', וא"כ למה צווהו הקב"ה "צא מן התיבה"?! והביאור – "נתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים", וזה נעשה דוקא ע"י העבודה בענינים הארציים שמחוץ ל"תיבה". ולכן: התחלת העבודה צ"ל ב"בא אל התיבה" – תיבות התפילה, ואח"כ "מביהכנ"ס לביהמ"ד" – תיבות התורה, אבל לאח"ז, ועם ה"נתינת-כח" מזה, צ"ל העבודה של "הנהג בהם מנהג דרך ארץ": לעשות מענינים הארציים – "דרך ארץ", ע"י ש"ושמרו דרך הוי'". ולכן צ"ל "הנהג בהם וכו'" – שהיהודי יהי' המנהיג של העולם ולא להיפך ח"ו. וזוהי ההוראה מיום כ"ז מר-חשון.משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 Synopsis On 27 Marcheshvan Noach was commanded to “Leave the Teivah etc.” (as it says in revi’i of Parashas Noach). Seemingly, being that Noach’s Teivah represents the words (“teivos”) of Torah and Tefillah, and the state in the Teivah was a taste of the days of Moshiach when “the wolf will live with the lamb” etc.; why was Noach commanded to leave the Teivah? The answer is that “the Holy One, blessed be He, desired to have a dwelling place for Him in the lower realms,” which is accomplished specifically by a Jew’s service with the physical reality outside the Teivah. Therefore, while the first step of one’s service is to “enter the Teivah” – the words of Tefillah, and then “from the synagogue to the study hall” – the words of Torah – but afterwards, once he has been empowered by the words of Torah and Tefillah, he must “conduct himself with them according to the way of the world”: to infuse “the world” with “the way of the world” – by “keeping the way of Hashem.” Therefore, one must “conduct himself with them etc.” – a Jew must be a leader of the world, and not the reverse, chas v’shalom. This is the lesson from 27 Marcheshvan.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנהליום היארצייט שלו כ"ז מרחשון. תנצב"הנדבת משפחתו שיחיו
475
יום ד' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 27, 2024
11:10
התוכן זה עצמו שבנ"י נמצאים בגלות ובמעמד ומצב ד"אתם המעט מכל העמים" – צריך לפעול בהם רגש של תוקף וגאון, וכאשר למרות כל הקשיים והנסיונות, עומדים בתוקף ומתנהגים עפ"י התורה בחיי היום-יומיים, וזה ניכר עליהם גם כשהולכים ברחוב – זוכים עי"ז לכבוד והערצה בעיני העמים, והעיקר – להוספה בברכות ה'; הוראה מסיום שיעור תהלים היומי "תעיתי כשה אובד בקש עבדך כי מצוותיך לא שכחתי": "שה" קאי על בנ"י, וכמ"ש "שה פזורה ישראל". כאשר יהודי עושה "חשבון" משנה החולפת ומגיע למסקנא ש"תעה" לרגע אחד מדרך התורה (כתוצאה מזה גופא שנמצאים בגלות, "שה פזורה ישראל") – אין לו ליפול ברוחו, כי בודאי שהקב"ה, בהיותו "רועה נאמן", "בקש עבדך" – יבקש ויחפש את ה"שה" עד שיחזירנה למקומה! כי האמת היא שגם אז "מצותיך לא שכחתי" (ומה שלא קיים מצוה מסויימת כדרוש הוא רק מפני ש"תעה" וחשב שאינו יכול). וזה מתבטא בזה ש"אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", כבהתחלת השיעור: שאפי' כאשר אינו עוסק בתורה – שיחתו היא ע"ד יוקר מעלת התורה.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה - לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024 Synopsis The very fact that the Jewish people are in exile and “the least numerous of all the peoples” must evoke in them a feeling of strength and pride, in that despite all the difficulties and challenges, they stand strong and conduct themselves according the Torah in their daily lives, and in a way that is recognizable even when they walk in the street. This brings them respect and honor in the eyes of the nations, and most importantly – it brings increased blessings from Hashem. The end of today’s daily Tehillim states, “I went astray like a lost lamb; seek Your servant, for I did not forget Your commandments.” The lamb refers to the Jewish people, “a scattered lamb is the Jewish people.” When a Jew makes an accounting of the outgoing year, and reaches the conclusion that he strayed momentarily from the path of Torah (as a result of being in exile, “scattered”) – he should not feel dejected, because it is certain that Hashem, the “Faithful Shepherd” is “seeking His servant” – looking and searching for the lamb to return it to its place. And the truth is that even when a Jew strays, “I did not forget Your commandments” (the fact that he didn’t keep a certain mitzvah properly is only because he strayed and thought he didn’t have the ability to do it). This is expressed in the fact that “I love Your Torah! All day it is my conversation, as it says at the beginning of today’s Tehillim: even when one isn’t engaged in Torah – his conversation is about the Torah’s preciousness.2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to Nshei Ubnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2024
476
יום ג' פ' תולדות, כ"ה מרחשון – "דידן נצח", ה'תשפ"ה
יום ג' פ' תולדות, כ"ה מרחשון – "דידן נצח", ה'תשפ"ה
Nov 26, 2024
10:27
התוכן החיד"א מביא ממדרש, שג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, היו ביחד 15 שנה, [תקופה בפ' תולדות], שהרי אברהם נסתלק כשיעקב הי' בן 15 שנה. והרי גם ג' אבות החסידות, הבעש"ט המגיד ואדה"ז היו ביחד 15 שנה, שהרי אדה"ז נולד בשנת קה"ת והבעש"ט נסתלק בשנת תק"כ! וזה מ"ש שם שבאותו זמן למדו ביחד (רק) 15 שעה ביום, ה"ז כיון ששאר היום הי' בשביל צרכי הגוף, ואי"ז זמן מתאים ללימוד התורה שצ"ל "באימה ביראה ברתת ובזיעה", אבל פשוט שכל היום, גם בעניניהם הגשמיים, היו בבחי' "מרכבה" לאלקות. וזהו גם מה שחסידות תובעת שצ"ל העבודה גם עם ענינים הגשמיים.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 Synopsis The Chida cites the Midrash stating that there were fifteen years when all three Avos were alive at the same time (Avraham passed away when Yaakov was 15 years old). Similarly, there were fifteen years when the three Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe – were alive at the same time. (The Alter Rebbe was born in 5505 (1745), and the Baal Shem Tov passed away in 5520 (1760).) It further says that during that time, the Avos spent (only) 15 hours a day learning Torah together, with the remaining hours of the day designated for their physical needs. (The time used for physical needs wasn’t suitable for Torah study, which must be done “with reverence and fear and trembling and sweat.”) But obviously, they still served as a “chariot” for G-dliness the entire day, even when they were involved in physical matters. Likewise, Chassidus demands that a Jew serve Hashem with his physical matters as well.2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2024 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
477
יום ב' פ' תולדות, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' תולדות, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 25, 2024
10:57
התוכן בקשר לדיני שור תם ושור מועד [בשני דפ' משפטים] כותב הרמב"ם: "בהמה שהועדה וחזרה בה מדבר שהועדה בו חזרה לתמותה" ואפי' אם השינוי הוא בדבר הכי קטן וכו': גם מי ש"יצרו תקפו" והתרגל בהנהגה בלתי-רצוי' שע"י "נפש הבהמית" (שור) ונעשה "מועד" ר"ל, יכול לחזור לתמותו ע"י שינוי הכי קל – הרהור תשובה, ואז ה"ה נעלה יותר אפי' מצדיק גמור ("תם" מעיקרא). וא' ממעלות הבעלי-תשובה היא ש"צועקין ונענין מיד", ולכן, בזמננו ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו" והעבודה היא של בעלי-תשובה, צריכים לצעוק שרוצים משיח – "במילא מאַכט מען אַ "געוואַלד": היתכן עדיין לא בא?! עבר קציר כלה קיץ ועדיין לא בא! . . מ'מאָנט תכלית! און דער תכלית איז אַז יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו בעגלא דידן ממש!".ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024 Synopsis Regarding the laws of a shor tam and shor muad [derived from sheini of Parshas Mishpatim], the Rambam writes: “When an animal was classified as muad, and then it changes its conduct, it reverts to its tam status.” This applies even in cases where the change in the animal’s behavior was very minor. Similarly, even one whose yetzer overtakes him, causing him to become a “muad” Rachmana litzlan – he can revert to his “tam” status even with the most minor positive change – even a thought of teshuvah etc. And he then attains a level even higher than that of a comlete tzaddik (i.e., one who remained a “tam” from the outset). One of the advantages of baalei teshuvah is that “They cry out and are answered immediately”; therefore, in our time, when “Because of our sins we have been exiled from our land,” and our service is that of baalei teshuvah, we must cry out for Moshiach and demand: How is it possible that he still has not come?! We demand tachlis – and the tachlis is that Moshiach come and redeem us and lead us upright to our land, in our time literally.3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2024
478
יום א' פ' תולדות, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ה
יום א' פ' תולדות, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 24, 2024
9:01
התוכן הוראה ממ"ש [בראשון דפ' תולדות] בהתחלת הפרשה "ואלה תולדות יצחק" עפ"י מ"ש רש"י "יעקב ועשו האמורים בפרשה": בעצם ובשרש – אין מציאותו של עשו, אלא כל מציאותו הוא זה שהוא "אמור בפרשה" כ"תולדות יצחק" – שענינו לפעול צחוק למעלה שזהו ע"י העבודה דאתכפיא ואתהפכא חשוכא לנהורא, ועי"ז נשלם הכוונה דדירה בתחתונים וכו'. ואפילו כאשר הנשמה (יעקב) יורדת למטה למצב של "תולדות", ונמצאת בעולם, "בפרשה" מלשון הפרשה – מופרש משרשה, ושם נראה שישנה מציאות של עשו – בכוחה לפעול ע"י לימוד התורה ("בפרשה") ש"עס זאל זיך אָנהערן" אצלו וגם בעשו ואוה"ע עצמם, בגילוי, שכל מציאותו של עשו הוא בשביל "תולדות יצחק" ו"אמור הפרשה", עד שהם מסייעים לבנ"י בעבודתם בכלל ועאכו"כ באה"ק.משיחת מוצש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 Synopsis On the verse, “These are the descendants of Yitzchak,” Rashi says, “Yaakov and Esav who are mentioned in the parashah.” In essence, Esav has no existence other than being “mentioned in the parashah,” just like the “descendants of Yitzchak” – who causes laughter by transforming darkness to light and making a dwelling for Hashem in this world. Even when the soul (Yaakov) descends to the level of “descendants,” to this world where it finds itself in a “parashah” in the sense of hafrashah – separated from its root, and where it seems that Esav does exist – it has the ability, through Torah study (“in the parashah”) to perceive openly that Esav’s entire existence is only for the “descendants of Yitzchak,” and to be “mentioned in the parashah,” and for Esav and the nations themselves to perceive this, to the point that they assist the Jewish people in their service in general, and all the more so in the Holy Land.Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Shabbos Mevarchim Kislev 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2024 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים
479
יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 22, 2024
8:19
התוכן עה"פ בחמישי דפ' חיי שרה "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו וגו'" מפרש רש"י: " . . שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לערב שבת וברכה מצוי' בעיסה וענן קשור על האהל, ומשמתה פסקו, וכשבאת רבקה חזרו". ועפי"ז מרומז כאן ג' המצוות שנשי ישראל במיוחד נצטוו עליהם (כמדובר לאחרונה): א) נרות שבת ויו"ט ב) כשרות האכילה ושתי' ג) טהרת המשפחה ("ענן קשור על האהל" הוא ענין הצניעות וכמ"ש "גן נעול אחותי כלה"). ועפ"י המבואר שרבקה היתה אז בת שלש, מובן שאין לחכות בכ"ז עד לאחרי החתונה וכיו"ב אלא להתחיל בזה כבר מגיל שלש. ועוד: הרי לאחרי הסתלקות שרה הדליק אברהם נש"ק, ובכ"ז, הענין ד"נר דלוק מערב שבת עד ערב שבת" הי' דוקא אצל הנש"ק של ילדה בת שלש!משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 Synopsis On the verse in chamishi of Parashas Chayei Sarah, “And Yitzchak brought her to the tent of Sarah his mother etc.,” Rashi states, “…for as long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos, a blessing was found in the dough, and a cloud was attached to the tent. When she died, these things ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This alludes to the three mivtzoim that apply particularly to women (as we’ve been discussing lately): (1) Shabbos candles; (2) Kashrus; (3) Taharas Hamishpacha (“a cloud attached to the tent” refers to modesty, as it says, “a locked garden is my sister my bride”). At the time, Rivkah was three years old; this indicates that there’s no need to wait until marriage, rather this can begin at age three. Moreover, although after Sarah’s passing, Avraham lit Shabbos candles, nevertheless, the fact that “a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos” happened only as a result of the Shabbos candles lit by Rivkah, a three-year-old girl.Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2024 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף
480
יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ה
Nov 21, 2024
11:00
התוכן לכל יהודי צ"ל הרחבה בענינים גשמיים בטוב הנראה והנגלה (וכמסופר על הצ"צ שכאשר חסיד הביא לו מתנה (רהיט צבוע), אמר לו שהוא לא צריך א"ז, אבל שיתן א"ז לבנו, המהר"ש...), אבל ביחד עם זה – לא בזה צ"ל השיקוע והתענוג. וכמו שחסידים מספרים על הרה"צ ר"י מרוזין, שסדר הנהגתו הי' בהרחבה עד שהי' הולך עם (סוג) נעליים של זהב, אבל בלי סולי'ה... ובמילא הי' מתענה בהליכתו!). לפחות פעם ביום/בשבוע, עליו לההתבודד ולצייר לעצמו הנהגת אבי-זקנו שכל חיותו הי' בעניני תומ"צ, ולפעול כך גם בעצמו לפחות באותם רגעים, וזה ישפיע על הנהגתו במשך היום כולו; אע"פ ש"החושך יכסה ארץ וגו'" וכ"א רואה איך ש"מלכיות מתגרות זו בזו", יודע כל א' שגם בזמן הגלות בעוה"ז הגשמי הנה "מ[בחי'] אין יבוא עזרי" ו"הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ו"הנה" הוא לשון שמחה – שעוסק בעבודת ה' מתוך שמחה שפורצת גדר וכו'. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 Synopsis Every Jew must have physical abundance and open and revealed good (like the story of the Tzemach Tzedek – when a chasid brought him a gift of painted furniture, the Tzemach Tzedek said that he doesn’t need it, but that the chasid should give it to his son, the Rebbe Maharash). But at the same time, physical abundance shouldn’t be one’s passion and focus in life. As Chassidim said of the Ruzhiner, he conducted himself opulently, to the point that he wore golden slippers, but without soles – so it hurt when he walked! At least once a day or once a week, one must take time alone to picture the image of his great-grandfather, whose whole vitality in life was Torah and mitzvos, and to bring about the same in his own life, at least during those moments. This will impact his behavior throughout the entire day; although “darkness covers the other etc.,” and everyone sees the “nations provoking one another,” still everyone knows that even during exile in this physical world, “from where will my help come” (from the level of Ayin), and “Behold the Guardian of the Jewish people will neither sleep nor slumber” – “Behold” is an expression of joy – serving Hashem with joy, which breaks through boundaries etc.Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2024 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
481
יום ד' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 20, 2024
11:17
התוכן תובעים מכל אחד שמזמן לזמן, ובפרט עכשיו בשעה שיושב בהתוועדות, להתנתק מכל עניניו ולהתקשר לנשיא דורנו! ובנוגע לעניננו: אע"פ שהתוועדות זו קשורה עם מאורע שאירע לפני 120 שנה [בשנת כתר"א] באיזה עיירה ברוסיא, צ"ל "נזכרים" – תובעים ממנו שיתנתק מכל הענינים שמסביבו ולחיות ענין זה מחדש, ובאופן שזה יבוא לידי מעשה – "ונעשים". ["זאָלסטו פועל זיין ביי זיך אַז איצטער.. ביסטו אַ חסיד פון דעם רבי'ן נשיא דורנו וואָס ער איז ממלא מקומו פון בעל יום ההולדת.. און אַלס אַ חסיד דאַרפסטו ביי זיך פועל זיין אַז דו ווערסט אויס מציאות פאַר זיך!!! .. איצטער ביסטו ניט פב"פ.. דו ביסט מער ניט ווי אַ חסיד פון נשיא דורנו!! .. ער זאָל זיך אָפּרייסן פון זיך און פון דעם גאַנצן אַרום, און זיך אַוועקשטעלן אין אַ מעמד ומצב אַז אָט איז ער און אָט איז דער רבי נ"ע..."]. ובאמת זה צ"ל לא רק בנוגע ליום-ההולדת אלא בכלל, כדאי שמזמן לזמן, ומה טוב – בכל יום ויום, להתבודד לכמה רגעים ולפעול ע"ע שירגיש כמו שהוא עומד עכשיו ליד הר סיני ומקבל את התורה מחדש! ובאופן של "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן..." ["ביז אַז ער הייבט אָן שוויצן בפועל!"]. משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024 Synopsis It is demanded of every individual, from time to time, and especially now when sitting at a farbrengen, to disconnect from everything and connect to the nasi of our generation. In this case: even though this farbrengen is in connection with an event that occurred 120 years ago in some Russian town, it must be “remembered” – a person must disconnect from his surrounding and relive it anew, and in such a way that leads to action – “and observed”: as a chasid of the Nasi of our generation, you must bring himself to the feeling that your only identity is that of being a chasid of the Nasi of our generation! And the truth is, this applies not just to a day like this; in general, it is appropriate from time to time – and even better, every day – to spend a few moments alone and bring oneself to the feeling that he is standing now at Har Sinai and receiving the Torah anew! And “Just as there, it was in reverence, fear, and trembling, and sweat, so too here” – to the point that one actually begins to sweat.Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2024
482
יום ג' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 19, 2024
10:24
התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' חיי שרה בנוגע לאליעזר עבד אברהם ש"ויהי הוא טרם כלה לדבר וגו'" כבר נתקיים בקשתו בפועל: לא זו בלבד שאין ליהודי להתפעל מכללות הירידה בגלות, בידעו שכאשר מתפלל להקב"ה הרי הוא נענה תיכף ומיד, אלא יתירה מזו - בהיותו יורשו של אברהם הרי הוא נענה באופן של "טרם כלה לדבר"! וזה שאי"ז באופן של "טרם יקראו ואני אענה", הוא, כי בכדי שלא יהי' באופן של "נהמא דכיסופא" צריכים עכ"פ את ה"אצבע קטנה" שלו - להתחיל את התפלה. [ועוד].ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 Synopsis Shelishi of Parashas Chayei Sarah states that Eliezer’s request was already fulfilled “before he had finished speaking.” The lesson is that a Jew has no reason to be deterred by the exile, because when he davens to Hashem he is answered not only immediately, but – as a descendent of Avraham Avinu – before he even finishes speaking. And the only reason it’s not the case that “when they have not yet called, I will respond” is so that the fulfillment of one’s needs doesn’t come as “bread of shame”: one must at least put in the minimal effort of his “little finger” – at least beginning to daven.2 excerpts from sichah Monday night, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2024 לזכות התמים מנחם מענדל שי' מאצקין לרגל הכנסו לגיל המצוות ביום ח"י מרחשון ה'תשפ"הנדבת הוריו ר' פרץ וחי'ה מושקא שיחיו מאצקין
483
יום ב' פ' חיי שרה, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' חיי שרה, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 18, 2024
10:04
התוכן זה לא מספיק להיות "זקן - זה שקנה חכמה" שלומד תורה לעצמו, אלא צ"ל גם הענין (שחז"ל למדו ממ"ש [בשני דפ' חיי שרה] "ואברהם זקן", שאברהם הי') "זקן ויושב בישיבה": למסור שיעורי תורה ברבים, או, אם בינתיים אינו שייך לזה, לדאוג שתהי' "ישיבה" במקומו בה יוכלו ללמוד תורה ברבים. וכמ"ש לאחרונה בענין "תן לי יבנה וחכמי'", שיש להשתדל שבמקום שקיימת ישיבה - שיתוסף בזה בכמות ובאיכות, ובמקום שאין ישיבה - להקים ישיבה! ונחיצות ההשתדלות בזה בתקופה זו במיוחד מובן עפ"י מאחז"ל "אני חומה זו תורה" שתורה מגינה על בנ"י, ומכיון שכל ישראל הם "קומה אחת שלימה", הנה ע"י לימוד התורה שלו בכ"מ שהוא, נפעל עי"ז הגנה על כל בנ"י בכל מקום שהם. ועי"ז זוכים למ"ש בהמשך לזה "וה' ברך את אברהם בכל", עד שזוכים ל"עולמך תראה בחייך" ע"ד מאחז"ל עה"פ בנוגע לאברהם.א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024 Synopsis It’s not enough to be an “elder – this is one who has acquired wisdom” who learns Torah for oneself. Rather, one must emulate Avraham, who was “an elder and would sit in yeshiva,” as our Sages derive from the verse “Avraham was old” (in sheini of Parashas Chayei Sarah). That is, one must give Torah classes for the public, and if one isn’t holding there yet, he must make sure there’s a yeshivah in his city where Torah can be studied publicly. As discussed lately regarding Rabban Yochanan ben Zakai’s request to “Give me Yavneh and its Sages” – one must see to it that wherever there is a yeshivah, it should be expanded in quality and quantity, and wherever there is no yeshiva – one should be established. This is especially important now, as our Sages taught, “I am a wall – this refers to Torah” – Torah protects the Jewish people. Since all Jews are one body, one Jew studying Torah wherever he is brings protection to all Jews everywhere. And in this way, we merit the next part of the verse, “and Hashem had blessed Avraham with everything,” and we merit to “see your world in your lifetime” as the Sages said regarding Avraham.Sichah from farbrengen of Tuesday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2024
484
יום א' פ' חיי שרה, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ה
יום א' פ' חיי שרה, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 17, 2024
12:18
התוכן א) עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "ותמת שרה בקרית ארבע היא חברון וגו'" פרש"י: "ע"י בשורת העקדה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה". בהוספת רש"י "פרחה נשמתה ממנה" מתרץ שאלת ה"בן חמש" למה נגרמה עי"ז מיתת שרה והרי יודע על מקרים של מיתה ולא נגרמה עי"ז מיתת האם ר"ל?! וע"ז פרש"י שכאן הי' זה באופן של דבר והיפוכו – בתחילה סיפרו לה ש"נזדמן בנה לשחיטה" ומיד לאח"ז – ההיפך – "וכמעט שלא נשחט", וזה הביא שיהי' "פרחה נשמתה" – פריחה הלוך ושוב בנשמתה ולכן "מתה". ב) מבואר בזהר ש"קרית ארבע היא חברון" קאי על הד' יסודות כפי שהם מחוברים יחד וכו', ומכאן התשובה לטוענים שמ"ש הרמב"ם בהל' יסוה"ת שכל דבר מורכב מד' יסודות, לקח א"ז מספרי אוה"ע – (דנוסף על האיסור לומר כך על מ"ש הרמב"ם ביד החזקה – ) זה מובא בזהר!ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי-שרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024 Synopsis (1) On the verse (in rishon of Parashas Chayei Sarah), “Sarah died in Kiryas Arba, which is Chevron…”, Rashi says: As a result of the news of the Akeidah, that her son had been designated to be slaughtered and was almost slaughtered, her soul flew out of her and she died.” Rashi adds the words “her soul flew out of her” to address the question of the five-year-old beginning to study Scripture: a child knows that many people have died whose mothers didn’t die upon hearing about it Rachmana litzlan, so why did Sarah die upon hearing that Yitzchak had almost been slaughtered? Rashi addresses this by indicating that the issue was the back and forth: first she was told that “her son had been designated for slaughter,” and immediately afterwards she was told that he wasn’t slaughtered. This caused “her soul to fly out of her” – flying back and forth – and therefore “she died.” (2) The Zohar says that “Kiryas Arba, which is Chevron” refers to the four elements as they are combined together etc. This is the answer to those who argue that when the Rambam says in Hilchos Yesodei HaTorah that everything is comprised of four elements, he took it from non-Jewish sources chas v’shalom: (In addition to the fact that you can’t say such a thing about something the Rambam writes in Yad Hachazakah) – it’s obviously not from non-Jewish sources because it is stated in the Zohar.2 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2024
485
יום ועש"ק פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 15, 2024
9:04
התוכן "ואשה אחת מנשי בני הנביאים וגו'" [הפטורת פ' וירא]. ומבאר אדה"ז במאמרו: ד"ואשה" קאי על כאו"א מישראל. "צעקה אל אלישע" – זה הקב"ה. "עבדך אישי מת", פי' אישי הוא אש יו"ד, בחי' יו"ד ונקודת הנפש שהי' בבחי' אהבה כרשפי אש – "מת". ובמילא הנושה, היצה"ר, "בא לקחת את שני ילדיי – אהבה ויראה הנולדים מהמוחין – לו לעבדים". "ויאמר אלי' אלישע מה יש לך בבית, ותאמר אין לי כ"א אסוך שמן" – נקודת היהדות. "ויאמר לה כו' כלים רקים אל תמעיטי", דאף שהכלים היו רקים, כנ"ל, מ"מ צריך למלאותם מנקודת היהדות. ועי"ז "ואת ובניך תחיו בנותר" – החיות שלו תהי' בעבודה מבחי' "ונותר" – סוכ"ע. וההוראה: כאשר יהודי הוא במצב של "מאן דנפל מדרגי' אקרי מת", אל לו ליפול ברוחו, כי הירידה היא צורך עלי'. ומגיעים לזה ע"י "כלים רקים" – ענין התשובה. [מאמר זה קשור עם א' ממאמרי אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע שמכינים עתה לדפוס והיתה התקוה שיהיו מוכנים לקראת יום ההולדת שלו בכ' מרחשון, ובפועל הספר עדיין לא מוכן...]חלק מהאמר אור לכ' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 Synopsis On the Haftorah, “A woman of the wives of the disciples of the prophets…” the Alter Rebbe explains in a maamar: The “woman” refers to every Jew. “Elisha” refers to Hashem. “Your servant, my husband (ishi) has died” – refers to the level of eish-yud, where the yud (the inner core of the soul) being expressed in fiery love. But this level “has died,” and therefore the “creditor” – the yetzer hara, “has come to take my two children” – the love and awe, which are born from the the intellect – “for himself as slaves.” “And Elisha said to her…’what do you have in the house?’ And she said…nothing but a jug of oil.’” The oil is the soul’s inner core; Elisha told her to borrow “empty vessels,” and “not a few,” meaning, although the vessels are empty, as above, nevertheless you must fill them from the inner core, and in this way, “You and your sons will live with the remainder” – the service stemming from the level of Sovev Kol Almin. The lesson is that when a Jew has fallen from his previous level – “one who falls from their level is considered dead” – he shouldn’t become discouraged, because the purpose of the fall is to later rise up to an even higher level. And this happens through the “empty vessels” – the service of teshuvah. (There’s a related maamar of the Rebbe Rashab, which is included in the sefer currently being prepared for print; I hoped it would be ready in time for the birthday on 20 Cheshvan, but the sefer hasn’t yet been completed…)Excerpt from maamar (k’ein sichah) of 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2024 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
486
יום ה' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 14, 2024
11:34
התוכן ההוראה ממ"ש במדרש עה"פ [בפ' בלק] "ויקם בלעם בבוקר ויחבוש את אתונו" ש"כבר קדמוך זריזותי' דאברהם שנאמר [בפ' וירא] וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו": מצד החושך כפול ומכופל של הגלות אפ"ל "הצדקה" להחסרון לפעמים בעניני תומ"צ וכו', כי ה"מלמד זכות" על בנ"י טוען, היות ש"כל ישראל בני מלכים הם", הנה כשלוקחים "בן מלך" ומשליכים אותו בין פחותים אין פלא ש"נטרפה דעתו" ובמילא ה"ה פטור מן המצות! אבל אז נעמד כנגדו "צד השמאל" וטוען, אם כך, איך יש לו דעת כשמגיע לעניני מסחר וכיו"ב... – למה אין לו את הזריזות ד"וישכם אברהם בבוקר" אבל את הזריזות ד"ויקם בלעם בבוקר" יש לו?!..., וע"ז עונים לו שבפועל "כבר קדמוך אברהם", והוא מוריש זריזות זו לכל בניו אחריו, וזריזות זו, אף אם היא בהעלם, מבטלת את (הענינים שיכולים לצאת מ)הזריזות דבלעם!ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024 Synopsis On the verse (in Parashas Balak), “Bilaam got up early in the morning and saddled his she-donkey,” the Midrash says, “You have already been preceded by the alacrity of Avraham, as it says, ‘Avraham got up early in the morning and saddled his donkey.’” In the double and redoubled darkness of the exile, one can justify the fact that he is sometimes deficient in Torah and mitzvos on the basis that “All the Jewish people are sons of kings,” and when you put the prince among lowly people, it is no wonder that he “loses his mind,” in which case he is exempt from mitzvos. But then the opposing side argues that if so, how does he have a head when it comes to doing business etc.…why does he not have the alacrity of “Avraham getting up early in the morning,” but he does have the alacrity of “Bilaam getting up early in the morning?! The response to this argument is that “You have already been preceded by Avraham,” and Avraham bequeaths his alacrity to all his descendants after him. Although it may be concealed, this alacrity nullifies (any potential consequence of) the alacrity of Bilaam.3 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2024
487
יום ד' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 13, 2024
10:22
התוכן בכל מקום ובכל זמן ישנה התגברות הקליפה בענין מסויים. ובמדינה זו – בזבוז יתר על ענינים חיצוניים של יופי וקישוט הבית, מבלי להתחשב אפי' בהיכולת והאפשריות הכספית, ובלבד שיוכלו להתחרות ולהתעלות על השכן או השכנתה... – לא בנוגע להוצאת בניו לתלמוד תורה או לשלחם לישיבה טובה יותר אלא בנוגע לענינים חיצוניים של מה בכך. בדוגמת המנהג בה"קאָלאָניעס" (המושבות) להתחרות מי יכול לירוק למרחוק יותר..., וזה בא מצד זה שמונחים ב"הנחות העולם". כתוצאה מהנהגה זו בל ימלט שלא יחסר בכל הדרוש להוצאות בעניני קדושה; תיקון הדבר – שה"עקרת הבית" תערוך סדר באופן ניהול הוצאות הבית, לחשב את הדרוש לעניני קדושה, וגם במה שנשאר – לזכור הפתגם שגם מה שמותר – לא צריך.משיחת מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 Synopsis Every time and place has its area in which the kelipah is especially dominant. In this country, it is excessive spending on externalities like home decorations and furniture, out of a desire to outdo the neighbors, even if one can’t afford it and has to borrow money, Not to outdo them in to spending on one’s children’s Torah education or sending them to a better yeshiva, but on trivialities. It brings to mind how in the shul of a Russian farming colony, in order to choose who would be the gabbai, they would have a contest to see who could spit the farthest…Inevitably, this problem will result in a family lacking money for true needs, i.e., matters of holiness. The remedy is for the woman of the house to manage household expenses in an orderly fashion, by calculating what is available and what is needed for matters of holiness – and then, even if money remains, to remember the saying that “what is permissible is unnecessary.”Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev, 20 Kislev 5717. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2024 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס
488
יום ג' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 12, 2024
11:25
התוכן ביאור הבטחת הקב"ה ע"י ירמיהו [לרחל אמנו, בהמשך למ"ש לפנ"ז: "רחל מבכה על בני'. . כי איננו. ."] "יש שכר לפעולתך גו' ושבו בנים לגבולם": "ירמיהו" הנביא, שאמר ריבוי נבואות אודות מרירת הגלות, אומר, שלמרות שנמצאים במצב של גלות שהיא דבר המר ביותר, יש לדעת שבכחם של בנ"י להפוך מצב זה לטוב, וזוהי הכוונה בגלות המרה - להוכיח עי"ז את מעלתן של בנ"י, כי ע"י העבודה ב"עולם המזדעזע" והפיכתו לטוב, מתגלים כחות הנעלמים של בנ"י הנדרשים כדי להפך את חושך הגלות לטוב. והעבודה היא "פעולתך" - פעולה שאינה שליחות ישירה מאת ה' כ"א עבודה שבוחרים בה, ע"ד "כל מעשיך לשם שמים", והיינו, שלא מסתגרים בבית ומתעסקים עם חינוך בני הבית, אלא יוצאים מן הבית כדי לפעול ולהשפיע גם בחוץ. וירמיהו מבטיח ש"יש שכר לפעולתך" - "ושבו בנים מארץ אויב . . ושבו בנים לגבולם".ב' חלקים משיחת ר"ח סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 Synopsis Yirmiyahu Hanavi prophesied Hashem’s promise (to Rochel Imeinu, following the previous verse, “Rachel weeping for her children…for they are not”) that “there is reward for your work…and the children shall return to their own border.” Yirmiyahu, whose name connotes bitterness, and who said many prophecies about the bitterness of exile, says that although we are in exile, which is the most bitter thing possible, one should know that a Jew has the ability to transform it to good. And this is the purpose of the bitter exile – to bring out the deep power of the Jewish people to transform darkness to light. This task is called “your work” – it’s not a direct instruction from Hashem, but something chooses on their own, akin to “all your deeds being for the sake of heaven.” Meaning, one doesn’t confine themself in their own home focusing only on their own self and family, but goes out to impact the world as well. And Yirmiyahu promises that “there is reward for your work” – “and they shall come back from the land of the enemy…and the children shall return to their own border.”2 excerpts from sichah of Rosh Chodesh Sivan 5746. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2024 לזכות שמעי'ה אבטליון בן שרה שי'
489
יום ב' פ' וירא, י' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' וירא, י' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 11, 2024
12:44
התוכן אחז"ל "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם". ומזה מובן שכמו שהעבודה עם עצמו צ"ל באופן של "עזוב תעזוב עמו" – שמשתף גם את גופו בעבודת ה' של הנשמה "לעשות צדקה ומשפט" [כמ"ש בשני דפ' וירא], וכמו"כ צ"ל בנוגע להשפעה על העולם כולו, שהתכלית היא שזה יהי' באופן של ""פדה בשלום נפשי" (וכמו שכתב אדה"ז בקשר לגאולתו "הגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ"). והדרך לזה הוא ע"י שנותן דוגמא פשוטה מהגוף – טובת הרגל (אע"פ שהוא גדול יותר בכמות) לא להתנהג כפי שהוא רוצה אלא לפי רצון השכל שבראש (לפי שהוא גדול יותר באיכות). ובנמשל – כאשר מתבוננים בזה רואים שבאמת זהו טובת הגוף לא למלאות את תאוותו ורצונו אלא להתנהג לפי רצון הנשמה. זה שתובעים ממנו להתאפק מלמלאות תאוותו, אי"ז בשביל "טובה" לאחרים, אלא טובתו האישית! ע"י הסבר זה אפשר בקלות "לעשות בארץ" באופן של "שלום". ואשרי אלו שזכו וזיכו את הרבים!ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024 Synopsis Our Sages taught, “A person is obligated to say, ‘The world was created for me.’” This indicates that just as one’s service with himself requires that “You shall surely help along with him” – getting the body to participate in the soul’s service “to do righteousness and justice” (as it says in sheini of Parashas Vayera), the same applies to one’s service of impacting the whole world. This can be done by way of example from the body: just as it is in the best interest of the foot (which is greater in quantity) not to do what it wants, but to listen to the head (which is greater in quality) – so, too, you can explain to a person that it is in the body’s best interest not to fulfill its own desires, but to follow the desire of the soul. When it is demanded of a person to restrain himself from fulfilling his desires, he’s not doing a “favor” for someone else, but doing something for his own bodily benefit. With this explanation it’s possible easily “to do in the world” in a manner of “peace.”3 excerpts from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2024
490
יום א' פ' וירא, ט' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום א' פ' וירא, ט' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 10, 2024
10:36
התוכן [הורה לנגן "ניע זשוריצי כלאָפצי", ואח"כ אמר:] פירוש הפשוט של ניגון זה הוא: אל תדאגו, אנחנו ניסע עד המרזח ושם יהי' משקה. חסידי אדמו"ר האמצעי שהיו מנגנים ניגון זה היו מוסיפים, שבכ"ז, מעט משקה צריכים כדי לעבור את הדרך עד המרזח... וההוראה: בנ"י הם "מעשי ידיו" של ה' שהם נצחיים, וגם גופו של יהודי הוא קדוש ובו היתה הבחירה של ה' ויהי' נצחי [שלכן "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב", עולם התחי'], וסוכ"ס "לא ידח ממנו נדח" וכולם יגיעו למקומם האמיתי, ה"מרזח". אלא שמ"מ באים בתביעה שעד שמגיעים לשם צריכים מעט "משקה" כדי שיוכלו לסבול את טלטולי הדרך..., ועד"ז גם אם יודעים שקיום המצוות בשלימות תהי' רק לעת"ל – אין לחכות עד אז, כשיגיעו ל"מרזח", כדי לקיימם, כי כדי להגיע לשם מוכרח להיות קיום המצוות. ומכיון שברור הדבר שסוכ"ס יהי' כל יהודי לומד תורה ומקיים מצוות במילואם, למה לו להקשות על עצמו את הנסיעה ל"מרזח", בה בשעה שביכלתו לבוא לשם מוקדם יותר ובנוחיות?!ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024 Synopsis [The Rebbe instructed to sing the Niggun Nye Zhuritze Chloptzi, and then explained:] The plain meaning of this niggun is that you shouldn’t worry because when we get to the inn, there will be mashkeh there. The Mitteler Rebbe’s Chassidim would sing this niggun,, and they would add that nevertheless, a little mashkeh is necessary for journey until you get to the inn. The lesson is: the Jewish people are the “handiwork of Hashem,” and therefore they are eternal; even the body of a Jew is holy and was chosen by Hashem, and will also be eternal (which is why every Jew has a portion in the World to Come, the World of Resurrection), and ultimately, “he who is banished will not be cast away” – they will all arrive at their true place, the “inn.” But nevertheless it is demanded of a Jew that until he gets there, he needs a little “mashke” in order to endure the travails of the journey. Similarly, although one knows that the ultimate performance of mitzvos will be only when Moshiach comes, he must not wait until then in order to fulfill them, because in order to get there he needs to keep the mitzvos. Since it is certain that every Jew will become one who learns Torah and keeps mitzvos fully, why should he make it harder for himself and make the journey to the “inn” longer, when he could get there sooner and more comfortably?!2 excerpts from sichah of Simchas Beis Hashoevah 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2024
491
יום ועש"ק פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 8, 2024
10:29
התוכן עה"פ "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון וגו'" איתא בגמ' "ששון זו מילה" שנאמר "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב" שאמר דוד המלך בנוגע למצות מילה. מובא ברמב"ם שהמילה מחלישה אצל הנימול את תאוות עוה"ז. וזהו החילוק בין ענין המילה כפי שהוא אצל אוה"ע וכפי שהוא אצל בנ"י: אצל אוה"ע ה"ז ענין של צער וכאב, ועושים זאת רק כדי להמנע עי"ז מענין של סכנה וצער גדול יותר, אבל אצל בנ"י ענין המילה הו"ע של שמחה, הוא שמח "כמוצא שלל רב", שלחם עם אויב גדול וניצח אותו באופן כזה שהוא לקח ממנו "שלל רב". ובפרטיות יותר: אופן הנהגת היהודי בעוה"ז הגשמי היא לא שהנשמה תיבדל מהגוף והעולם ולא תתעסק עמהם, אלא אדרבה - להתקשר עם נפה"ב והגוף וחלקו בעולם, ושם תהי' הנהגתו באופן ד"בכל דרכיך דעהו" – לקחת מעניני עוה"ז "שלל רב", ע"י שמשתמש בהם לעניני קדושה. וזוהי המעלה בבעלי עסק שעסוקים רוב ימיהם בעניני עוה"ז (על יושבי אוהל), שה"שלל" מעניני עוה"ז שלהם הוא "שלל רב" לאמיתתו. משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy, and gladness and honor,” the Gemara states, “Gladness refers to circumcision,” as it says, “I am glad over Your word like one who finds great spoil” – a verse about the mitzvah of bris milah. The Rambam states that circumcision weakens the newborn’s desire for this world. And this is the difference between the circumcision performed by gentiles, and the mitzvah of bris milah performed by Jews: for a gentile, circumcision is something painful, which they do only to avoid an even greater pain. But for a Jew, it is a cause for gladness and rejoicing, “like one who finds great spoil.” One obtains “great spoil” by conquering a powerful enemy so decisively that not only does the enemy no longer pose a threat, but the conqueror takes for himself that which previously belonged to the enemy. Similarly, Hashem didn’t create the soul to remain in heaven; rather, He sent it into a body a body and animal soul in this world to engage the world and conquer it, and thereby to take physicality as “great spoil” for holiness by “Knowing Him in all your ways” etc. This is the advantage of working people (over scholars): because they spend the majority of their time engaged in the world, they are the ones who truly take “great spoil” from the world and use it for holiness.Excerpt from sichah of Purim 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2024
492
יום ה' פ' לך לך, ו' מרחשון, אור לז' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' לך לך, ו' מרחשון, אור לז' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 7, 2024
10:39
התוכן ענין ז' חשון – שבו היו העולים לרגל של חג הסוכות – שהשמחה בחג זה, "חג האסיף", היתה הגדולה ביותר מבין ג' הרגלים – יוצאים מא"י לחו"ל (ולכן לא היו שואלים גשמים עד יום זה. וגם בזמן שאין ביהמ"ק הנציחו זאת: בא"י נשאר הדין שמתחילים לשאול גשמים בז' חשון, וכן בענין שנוגע לסוחרים – שכאשר כותבים בשטר התאריך "אחר הרגל" הכוונה היא לז' חשון), הוא – לחבר את הקדושה והשמחה שהיתה בביהמ"ק, שכל זמן שהיו בא"י היו עדיין תחת רושם זה, עם החולין. ובזמננו: עד ז' חשון עומדים עדיין תחת הרושם של קדושת ימי חודש תשרי ובמיוחד שמח"ת, אבל גם למחרת, בחיי היום-יומיים ובעניני החולין של כאו"א, צ"ל ניכר החילוק שנעשה בהם כתוצאה מרושם זה. עיקר הקדושה בביהמ"ק הי' בקדה"ק מקום הארון – ענין הלוחות וספר תורה. וזהו תפקיד הישיבות בכלל וישיבת תומכי-תמימים בפרט – החדרת ענין התורה, מתוך חיות ושמחה, בכל בית יהודי.משיחת אור ליום ד' פ' לך לך, מוצאי ז' מרחשון ה'תשכ"ב, לעסקני ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024 Synopsis 7 Cheshvan marks the day when the pilgrims would reach the border of Eretz Yisrael on their way home from the pilgrimage for Sukkos. This is why they would wait until this day to start asking for rain, a law that remains in practice even today. Additionally, in business transactions, when a document sets a time of “after the festival,” without providing a specific date, the default date is 7 Cheshvan. The role of this day, which marks the boundary between the inspiration of Simchas Torah and the beginning of mundane life, is to merge the two, such that the impact of Simchas Torah can be seen in how one lives his daily life. The holiest part of the Beis Hamikdash was the Holy of Holies, the place of the Aron – which housed the Luchos and the Sefer Torah. And this is the function of a yeshiva, especially Tomchei Temimim – to make Torah permeate every Jewish home, with joy and passion.Excerpt from sichah of Tuesday night, Parashas Lech Lecha, Motzaei 7 Cheshvan 5722, to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2024
493
יום ד' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 6, 2024
9:14
התוכן אברהם אבינו הי' "מלך" ואעפ"כ אמר לו הקב"ה [בראשון דפ' לך לך] "לך לך מארצך וגו' אל הארץ אשר אראך". ואע"פ שהדרך גורמת למיעוט פרי' ורבי' ממון ושם, מ"מ הובטח לו "ואעשך לגוי גדול (בנים) ואברכך (בממון) ואגדלה שמך". וההוראה: מי שחושב שמוטב לו לישב בביתו ובעירו במקום של כבוד שאז יוכל לפעול יותר בעניני יהדות משא"כ כאשר ילך בדרך שממעטת בפרי' ורבי' בממון ובשם וכו' – עליו לדעת שדוקא כאשר מקיים את ה"לך לך מארצך וגו'" והולך בשליחות הקב"ה, נעשה עי"ז "ואגדלה שמך" בגו"ר! וכהלימוד מהנהגת הסנהדרין, "חכמים נבונים מופלגים בחכמת התורה", שעבודתם עפ"י תורה התבטאה בזה – לחגור המתנים בחבלים ולחזור בעיירות ישראל ללמד תורה ולשמור ולהציל יהודי מאיסור מיתה [ואם הם לא התנהגו כך וכתוצאה מזה יהי' יהודי שיצטרכו לשפוט משפט מוות הרי הם אשמים בכך ונק' סנהדרין "חובלנית"!], עד לאיסור קל של ד"ס!משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 Synopsis Hashem told him [in Rishon of Parashas Lech Lecha], “Go forth from you land and from your birthplace and from your father’s house, to the land that I will show you” – even though beforehand Avraham was settled and established and respected as a king. And although “traveling diminishes procreation, it diminishes money, and it diminishes one’s name,” nevertheless Hashem promised Avraham that “I will make you into a great nation (children) and I will bless you (with money) and I will aggrandize your name…” The lesson is this: one may think that he can accomplish more for Yiddishkeit by remaining in his current place and position of honor, whereas traveling will diminish him etc. But he should know that it is specifically when “you go forth from your land” etc., on a mission of Hashem, that “your name will be aggrandized” physically and spiritually. As we similarly learn from the Sanhedrin: although the members of the Sanhedrin were “exceptionally wise and understanding in the wisdom of the Torah” – nevertheless their job required them to go out and travel among the Jewish cities, to teach the Jewish people and prevent them from committing any sins, ranging from the most severe (if, because of their failure to educate a Jew properly, he ended up sinning and being sentenced to death, they are at fault, and they are called a “destructive Sanhedrin”) to even a minor Rabbinic requirement.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2024 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.
494
יום ג' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 5, 2024
9:52
התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלת שלישי דפ' לך לך "וגם ללוט ההולך את אברם הי' צאן ובקר ואהלים", עפמ"ש בגמ' (ב"ק צג, א.) "מנא הא מילתא דאמרי אינשי בתר מרי ניכסי ציבי משך דכתיב וגם ללוט ההולך את אברם וגו'" (זה שללוט הי' צאן וכו' הוא בגלל שהלך עם אברם): גודל המעלה והחשיבות דשכן טוב, ובמיוחד בענין החינוך (שהזמ"ג - התחלת שנת הלימודים לאחרי חודש תשרי) - החשיבות לשלוח הבנים והבנות לבית ספר שאברם הולך שם! ולא לאיפה שהולכים "אינשי" סתם.משיחת אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 Synopsis On the verse (at the beginning of shelishi of Lech Lecha), “And also Lot, who went with Avram, had flocks and cattle and tents,” the Gemara says (Bava Kama 93a): “From where is it derived what people say: Drag wood after a property owner? As it is written, ‘And also Lot, who went with Avram etc.’” The reason Lot had wealth is because he went with Avram. This teaches us the importance of having good neighbors, and especially when it comes to education (which is a timely issue, because this is the time of year when children begin attending school on a regular basis every day, after the month of Tishrei) – it is crucial to send one’s sons and daughters to a school that “Avram” goes to, not one where the “people” go.Excerpt from sichah of 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2024 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס*לזכות החתן ר' לוי שי' והכלה מרת יהודית שיחיו פינסאן ליום נישואיהם בשעטומ"צ ד' מרחשון ה'תשפ"ה
495
יום ב' פ' לך לך, ג' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' לך לך, ג' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 4, 2024
9:05
התוכן [דובר לעיל שאאמו"ר ז"ל נשלח לגלות ונשאר שם עד יומו האחרון. ההוראה מזה גם לבנ"י הנמצאים בארצות הרווחה:] המשנה אומרת "הוי גולה למקום תורה": דאע"פ שנולד ונתחנך בבית של יראים ושלמים, ונמצא בעיר ש"כולה סופרים", צ"ל "לך לך מארצך [מהרצונות שלך] וממולדתך [הרגילויות שלך] ומבית אביך [הרב שלימדו תורה] כדי להגיע ללימוד התורה כדבעי – "והי' ברכה". זאת אומרת, דאע"פ שצ"ל רצונות והם טובים בטבעם, אבל כל זמן שמתנהג כפי רצונותיו הטבעיים ואינו מעבד אותם (מלשון "עיבוד עורות"), נק' "לא עבדו"! ודוקא ע"י עיבוד רצונותיו ושינוי את טבעו העצמי, לך לך מארצך וגו', והולך ל"גלות", נעשה עי"ז עבד ה' – "והי' ברכה". ובכל יום ויום יש להמשיך ולהעלות בקודש, ולהוסיף על הלימוד התורה ועל ההידור בקיום המצוות דאתמול.משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 Synopsis The lesson from my father’s exile – for those who find themselves in a place of prosperity: The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah.” Even if you were raised by G-d fearing parents, and you find yourself in a “city full of sages and scholars,” nevertheless, to truly study Torah properly and “be a blessing,” you must “Go forth from your land (your personal desires) and from your birthplace (your habits) and from your father’s house (your teacher who taught you Torah).” That is, one must have desires, and they must be positive desires. But as long as one acts according to his natural desires and doesn’t work on them, he is called “one who does not serve Him.” Only by working on one’s desires and changing his nature – by “going forth from your land…” and by “exiling yourself” – does one become a servant of Hashem. And every single day one must continue to ascend in holiness, increasing in Torah study and increasing the quality and quantity of his mitzvah observance, above and beyond his accomplishments of the day before.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2024 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
496
יום א' פ' לך לך, ב' מרחשון, ה'תשפ"ה
יום א' פ' לך לך, ב' מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 3, 2024
11:21
התוכן העבודה המיוחדת בבואנו מחודש תשרי לחודש חשון מובנת עפ"י המבואר במדרש שהיציאה מחג הפסח לתקופה שלאח"ז, מהחורף לקיץ, היא יציאה ל"מקום קרוב", ואילו היציאה מהחג הסוכות לתקופה שלאח"ז, מהקיץ לחורף, היא יציאה ל"מקום רחוק". והביאור: רואים במוחש בכל "צבא" כפשוטו שישנם זמנים שבהם אנשי הצבא יוצאים ל"מקום רחוק" כדי לנהל מלחמה בפועל. וביחס לצבאות ה', "מקום רחוק" פירושו תקופה שקשה יותר לנהל את מלחמת היצר. והיא תקופת החורף, שכאשר יוצאים מחה"ס, הנה עד שיגיע "יום טוב" הבא עם הנתינת-כח והתזכורת ש"אתה בחרתנו מכל העמים וכו'", תעבור תקופה של ששה חדשים [בניגוד לתקופה שבין חה"פ לחה"ש, ובין חה"ש לתשרי]. וזוהי התקופה שבה שורר קור בעולם וזקוקים לבגדים מיוחדים כדי לא ליפגע מהקור וכו', ובנמשל – קור ביחס לעניני קדושה. וזהו מ"ש במדרש, שלפני היציאה ל"מקום רחוק", ישנה היו"ט דשמח"ת – שמחה גדולה ביותר, שזוהי הנתינת-כח המיוחדת, ה"בגדים המיוחדים", לקראת העבודה בתקופת החורף ולקיום תומ"צ בשמחה ובהידור. ג ' חלקים משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 Synopsis The Midrash states that after Pesach, when we go from the winter to the summer, it is like going to a “nearby place,” whereas when after Sukkos, when we go from the summer to the winter, it is like going to a “faraway place.” This is the special mission for Hashem’s Army during this time of year: in the army there are times when the soldiers go “faraway” for battle, and times when they are “nearby.” Spiritually, the “faraway place” is the time of year when it’s difficult to wage the battle against the yetzer hara – the winter, after we leave Sukkos and know that it’s going to be six whole months until the next Yom Tov. Therefore it is cold, and we need special “clothing” to not be affected by it etc. But the Midrash says that before we go to this “faraway place,” Hashem gives us the Yom Tov of Simchas Torah – an exceptionally joyous celebration, which is the “special clothing” that empowers us to embark on the service of the winter, and to fulfill the mitzvos with extra joy and hiddur.3 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Noach, 2 Marcheshvan 5743 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2024 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
497
יום ועש"ק פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ה
Nov 1, 2024
12:54
התוכן [המשך] והביאור [מדוע לכר"ב עם נח הוצרך להיות ריח של מס"נ] עפ"י המבואר בענין "ויזכור אלקים את נח גו'" (שזה הי' עוד לפני וירח ה' וגו') שזכרון זה הי' מצד האהבה פנימית ועצמית, וזהו היתה הסיבה והכוונה פנימית גם להכר"ב עם נח על קיום העולם – שהנהגת העולם תהי' באופן של "לא ישבותו" שבזה מתגלה הענין ד"אני ה' לא שניתי" שמצד כח הא"ס, ובאופן שכל עניני העולם יסייעו לישראל בעבודתם באופן ד"לא ישבותו". והמשכת אמיתית הענין דא"ס הוא ע"י העבודה דמס"נ דוקא, שלמע' אפי' מעבודת הקרבנות, ולמע' אפי' מעבודת הקטורת, ועד לשלימות המס"נ בדרא דעקבתא דמשיחא, שלא מתחשבים עם כל ההעלמות וההסתרים ומניעות ועיכובים, ועומדים חזק על מעמדם באופן ד"סלה", למעלה משינויים; ע"י החלטות טובות בחודש תשרי לעבוד את ה' בתוקף, "אַז קיין זאַך וועט אים ניט קענען רירן", ובשמחה גלוי' (שפורצת כל הגדרים) – עי"ז נמשך מלמע' הענין ד"לא שניתי", ומתגלה הכוונה פנימית דטבע העולם לסייע לישראל בעבודתם גם בחיצוניות העולם וכו'.ב' חלקים ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 Synopsis The reason (why the covenant with Noach required the aroma of mesiras-nefesh): On the verse “And Hashem remembered Noach etc.” (which took place even before “Hashem smelled the aroma etc.”), it is explained that this remembering came from the inner, essential love; this was the cause for, and inner purpose of, the covenant made with Noach regarding the existence of the world as well: that the world should operate in an “unceasing” manner. Meaning, the eternalness of the Ein Sof and the fact that it is not subject to change should be revealed in the world in such a way that the world assists the Jewish people to perform their divine service in an “unceasing” manner. And this level of Ein Sof is drawn down specifically through the service of mesiras-nefesh, which transcends the service of the Korbanos, and even the service of Ketores. Especially the mesiras-nefesh of the generation of the footsteps of Moshiach, which despite all the concealment and all the challenges still stands strong “forever,” without any change. By deciding during the month of Tishrei to serve Hashem forcefully, in such a way that nothing can weaken one’s service, and doing it with revealed joy (which breaks through all barriers) – we draw down the level of “I have not changed” above, and reveal the inner purpose of the world’s nature – to assist the Jewish people in their divine service.2 excerpts from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 (continued) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2024 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
498
יום ה' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 31, 2024
9:51
התוכן "וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר גו' לא אוסיף גו' עוד גו' לא ישבותו", ולאח"ז ממשיך "ואני הנני מקים את בריתי גו'". ואיתא במדרש "וירח ה' את ריח הניחוח – ריחו של אברהם אבינו עולה מכבשן האש כו' ריח של חנני' מישאל ועזרי' עולין מכבשן האש כו' ריח דורו של שמד", ומסיק "הה"ד זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה". ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא דור כזה אשר (עם היותו דור של שמד, מ"מ) כל דרישתו הוא להיות "מבקשי פניך", ובאופן ד"יעקב סלה", שמורה על נצחיות. וצ"ל הרי גם ריח הניחוח דהקרבנות (שהקריב נח) הו"ע נעלה, ומדוע הי' הכריתות ברית עם נח על קיום (חיצוניות) העולם דוקא מצד זה שהריח את ריח מס"נ, עד להנסיונות ו(במילא) המס"נ דדור השמד, ועד גם לאחרונה – המאורע הבלתי-מובן לגמרי עם שלוחי מצוה, דוקא לאחרי העבודה דחודש אלול וכו' עד להשמחה והריקודים עם התורה בשמח"ת?! [המשך יבוא]חלק ממאמר ד"ה וירח הוי' וגו', מוצאי ש"פ נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024 Synopsis The verse states, “And Hashem smelled the pleasant aroma, and Hashem said to Himself, ‘I will no longer curse the earth because of man’…seedtime and harvest, cold and heat, summer and winter, and day and night shall not cease.” Subsequently, it says, “And I, behold I am setting up My covenant with you…” The Midrash states: “‘And He smelled the pleasing aroma’ – the fragrance of Avraham Avinu rising from the fiery furnace…the aroma of Chanania, Mishael, and Azaria rising from the fiery furnace…the aroma of the persecuted generation,” and it concludes, “This is the meaning of the verse, ‘Such is the generation of those who search for Him, [the children of] Yaakov who seek Your countenance forever.’” My father-in-law the Rebbe explained that this refers to the generation that, despite the double and redoubled darkness of exile, still strives to be “those who seek Your countenance,” and in a manner of “forever.” Seemingly, Noach’s sacrifices were also very lofty; why then did the covenant made with Noach (concerning the existence of the world), have to be based on the mesiras-nefesh of such a generation, including most recently the totally inexplicable episode that occurred with those on a mission for a mitzvah, and specifically after the service of the month of Elul etc. and the rejoicing and dancing with the Torah on Simchas Torah?! [To be continued.]Excerpt from Maamar Vayarach Havayah, Motzaei Shabbos Parashas Noach, night of 7 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2024
499
יום ד' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' נח, כ"ח תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 30, 2024
11:09
התוכן ההוראה לזמן זה – סיום חודש תשרי ותחלת חודש מרחשון – ממ"ש בתחלת רביעי דפ' נח הציווי לנח "צא מן התיבה אתה ואשתך גו' כל החי' אשר אתך גו' הוצא אתך", ופירש"י "אם אינם רוצים לצאת הוציאם אתה": חודש תשרי הוא בדוגמת המעמד ומצב הנפלא שהי' בתיבת נח וכו' – חודש מרובה במועדות וכו', ובהסתיים החודש ישנו הציווי והנתינת כח שיהי' "צא מן התיבה!" ולהתעסק בהפצת היהדות בעולם שרק עכשיו הי' בו "מבול" ולא היתה שם ההשפעה שהיתה לו בחודש תשרי וכו'. ובמילא טוענת אז ה"בהמה" שבו מדוע עליו לעזוב את הד' אמות של תורה ותפלה ולעסוק בעניני העולם וכו'? – הוא רוצה להשאר ב"תיבה"! יש לדעת שהקב"ה ברא את האדם כדי שהוא יעשה דירה לו ית' בתחתונים! ג' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' נח, ב' דר"ח מרחשון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 Synopsis Revi’i of Parashas Noach states, “Go out of the Teivah, you and your wife...every living thing that is with you... bring out with you.” Rashi explains, “If they do not wish to come out, you take them out.” This is a lesson for end of the month of Tishrei and beginning of the month of Marcheshvan: Tishrei, a month full of Yomim Tovim, is like the tremendous spiritual state that existed in the Teivah. But at the end of the month comes the command and empowerment to “Go out of the Teivah” and to spread Yiddishkeit throughout the world – the same world that just experienced a “flood” and that did not experience the spiritual state of Tishrei etc. The “animal” within a person argues: why should he leave the four cubits of Torah and tefillah, and engage in worldly matters, etc.; it desires to remain in the “Teivah.” But one must know that Hashem created man for him to make a dwelling place for Him in the lower realms!3 excerpts from sichah of Tuesday night, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2024 לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
500
יום ג' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' נח, כ"ז תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 29, 2024
9:01
התוכן באותו זמן שבעולם הי' "מבול", הנה אצל אלו שהיו בתוך תיבת נח יחד עם הבהמות והחיות וכו' הי' ע"ד המעמד ומצב של ימות המשיח! – ע"ד היעוד דלע"ל "וגר זאב עם כבש .. ונער קטן נוהג בם"! וההוראה: לאחרי שבת בראשית, כשתובעים מיהודי שהגיע הזמן ל"ויעקב הלך לדרכו" – לצאת מביהכנ"ס וביהמ"ד ומעמד ומצב שהי' במשך חודש תשרי, – ל"חוץ", לעשות שם דירה לו ית', וצועק הרי המצב בעולם הוא מצב מבהיל "מבול" ו"מים רבים" וכו', עליו לדעת שמיד לאחרי שבת בראשית (בא פ' נח – ) יש לו את הנתינת-כח לעשות לעצמו "תיבה", ואם רק יעשה לעצמו "תיבה" ויכנס לתוכו, אין לו מה להתפעל מה"מים רבים", ועוד יותר: בכוחו להכניס בו את "כל העולם" באופן של "לא ירעו ולא ישחיתו", והוא נעשה הבעה"ב עליהם!ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024 Synopsis During the Mabul, for those inside Noach’s Teivah it was like the time of Moshiach; there was peace in the Teivah like the promise, “And a wolf shall live with a lamb…a small child shall lead them.” The lesson is that after Shabbos Bereishis, when “Yaakov goes on his way,” a Jew is expected to leave the shul and study hall, to leave the state of Tishrei, and go out into the world and make a dwelling for Hashem there. He may see that the world is in a shocking state (“bilbul” etc.), with the “many waters” of the Mabul etc. – but he must know that immediately after Shabbos Breishis [comes Parashas Noach] – he is given the power to make a Teivah for himself. So long as he makes the Teivah and enters it, he has no reason to fear the many waters. Moreover: he has the power to bring the entire world into the Teivah, such that “they will not hurt nor destroy,” and he becomes in charge of them.Three excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Bereishis 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2024