Popular Shows by Moshe Niehaus: Page 13

1201

Sukkah 4a: גדר פסול סוכה שהוא פחות מעשרה טפחים

Apr 26, 2024

2:20

א"ל רבא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה - משמע דגם רבא מודה לסברת אביי דהוצין שחמתן מרובה מצלתן אין ממעטין חלל הסוכה, וכמו שביארו הראשונים זייל לעיל הטעם דהוצין שחמתן מרובה "כמאן דליתנהו דמייי, אלא דרבא פוסל מטעם אחר משום דדירה סרוחה היא. והאחרונים ז"ל הקשו דבגמ' בעייב מקשינן מנלן דסוכה שאינה גבוהה עשרה טפחים פסולה, וילפינן לה מארון וכפורת, ובמסקנא אמריי דלר' יהודה הויא הלכה למשה מסיני שצריך שיהיו המחיצות גבוהות עשרה טפחים, ומדוע הוצרכו לזה והרי בלאייה הסוכה פסולה משום דירה סרוחה כמבואר בסוגיין. וכתב הפני יהושע (בעייב) דהם ב' דינים, דמטעם דירה סרוחה צריך שיהא הסכך גבוה עשרה, אבל אם הסכך גבוה עשרה אעייפ שאין הדפנות גבוהות עשרה כשרה דעכייפ לא הויא דירה סרוחה, אבל התם ילפינן דאיכא דין במחיצות שיהיו גבוהות עשרה טפחים. [והכא שהמחיצות גבוהות עשרה אלא הוצין יורדין בתוך עשרה, פסולה מחמת הדין האי דהויא דירה סרוחה]. וע"יע בחי' רעק"א ובשפת אמת. ועייע משייך בזה להלן בעייב. וכייך בחיי מרן ריייז הלוי (הל' סוכה) דיש בזה ב' דינים, אי משום הלכות מחיצות, דאין מחיצה פחותה מעשרה טפחים, ועוד משום דלאו דירה היא. והוסיף שכן מבואר לקמן דף יי עייא לגבי סוכה תחת הסוכה, שאם אין העליונה גבוהה עשרה טפחים אינה פוסלת את התחתונה, משום שאינה ראויה לדירה. ומבואר דאין זה רק פסול במחיצות, אלא דסוכה שאין בה עשרה טפחים לא חשיבא דירה כלל.

1202

Sukkah 4b: גדר דין דופן עקומה

May 2, 2024

5:52

בביאור ההלכה של דופן עקומה מצאנו שני פירושים א הב"י הבין ב שיטת ר ש"י שאנו מח שיבים את הסכך כאילו הוא מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה ולכן באויר אין או מרי ם דופן עקומה כיון שכביכול אין את מה להמשיך וכך הם דברי ה רמב"ם ה יד ב ר ש"י הביא עוד פירוש שאנו רואים את הדופן מ תע ק מ ת בזוי ת לכיוון של הסכך כביכול היא מדלגת' על מקו ם הסכך הפסול ויוצר ת זוי ת של דופן משופעת אך כתב ש אינו מפרש כפירוש זה שהרי את הציור הזה אפ שר לומר אף לגבי אויר ובאויר כידוע אין או מרי ם דופן עקומה ומרן ה בית יוסף הבין מכך שהייתה לרש"י הו"א לומר שאומרי ם דופן עקומה גם באויר שאף אם הסכך גבוה מן הדפנות וי ש אויר ביניהם או מרי ם דופן עקומה להכשיר

1203

Sukkah 5a: גדר לימוד מחיצות מארון וכפורת

May 6, 2024

2:25

ארון תשעה וכפורת טפח הרי כאן עשרה - פי' רשייי ושמע מינה למעלה מעשרה מיפסקא רשותא. והנה נתבאר לעיל שיסוד הדין דבעינן גובה עשרה טפחים הוא מדיני המחיצות, דבפחות מעשרה טפחים לאו מחיצה היא. ואייכ מהך קרא דארון וכפורת ילפינן דשיעור מחיצה הוא עשרה. וכ"כ רשייי להדיא בעירובין דף ד' עייב (דייה ארון) וז"ל ארון תשעה וכפורת טפח וכו' ותניא בפייק דסוכה ר' יוסי אומר לעולם לא ירדה שכינה למטה מעשרה וכו', "אלמא עשרה הוי מחיצה"י דלמעלה מעשרה לא חשיב ליה רשות תחתית אלא רשותא אחריתי. ולכאו' הביאור בזה דכיון שמצינו שגובה רשות הוא עשרה טפחים, מסתבר דהייה שיעור גובה מחיצה הוא עשרה טפחים, דמחיצה היא שמבדלת בין רשות לרשות, ואייכ צריך שתהא גודרת את כל הרשות, דבלא"ה אינה מבדלת בין הרשויות למעלה, ולכן צריך שתהא המחיצה גבוהה עשרה טפחים כשיעור גובה הרשות.

1204

Sukkah 5b: גדר דיו תפשת מועט

May 7, 2024

2:38

דין תפשת מועט הוא בתורת ספק או בתורת ודאי תפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת. כתב בראשון לציון (כע"ל) שמכאן ראיה לדעת הרמב"ם (טומלס מס פ"ט הי"נ) שספיקא דאורייתא מדאורייתא לקולא, דלהראב"ד שס"ל (סס) שמדאורייתא הוא לחומראא א"כ למה לא אמרינן כאן שנחמיר מספיקא לתפוס את המרובהב. וכתב שאין לומר שאם יעשה ביותר משיעור טפח יפסל, דמנ"ל לומר דבר זה, הלא בשלמא בשיעורים שנאמרו במפורש בתורה שייך לומר כן משום שכתוב וכן תעשו', אבל כאן מהיכי תיתי לומר כן. ומבואר בדבריו שלמד שדין תפשת מועט הוא בתורת חומרא ולא בתורת ודאי. אמנם הגרעק"א (דו"ס כסכיס עמ' פח.) כתב שכך היא המידה, שכשלא יודעים האם לתפוס את המועט או את המרובה הדין הוא לתפוס את המועט והוי בגדר ודאי ולא בגדר ספקי, וא"כ לא קשה מידיי.

1205

Sukkah 6a: גדר דין רובו ככולו

May 8, 2024

2:57

האם כשיש רוב שיעור אמרינן רובו ככולו שיעורין דאורייתא נינהו דכתיב 'ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש', ואמר רב חנין כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר. והקשה מהר"ש קלוגרכה הלא גם אם שיעורין נלמדו מהפסוק עדיין צריך את ההלכה למשה מסיני, דבלאו ההלכה למשה מסיני היינו אומרים בשיעורים רובו ככולו, ולכך הוצרך ההל"מ שלא נאמר בשיעורים רובו ככולו והטובל במ' סאה חסר קורטוב לא עלתה לו טבילה, וכן האוכל כזית איסור פחות כל שהוא אינו לוקה, וכן האוכל פחות מכזית מצה אינו יוצא ידי חובת מצוה. ותירץ החת"ס (שס) שגם בלא ההלכה למשה מסיני לא היינו אומרים כאן דין רובו ככולו, משום שלא שייך רובו ככולו אלא כשהרוב כולו בפנינו שאז אמרינן שהמיעוט הולך אחר הרוב, אבל באופן שאין כולו לפנינו לא אמרינן רובו ככולו. וכגון בסנהדרין דאמרינן רובו ככולו היינו רק כשנמצאים כל הסנהדרין, אבל אם נתוועדו רק רוב סנהדרין אינו כלום. וכן לענין עשרה לדבר שבקדושה, דאם ז' מהם לא שמעו קדיש וברכו נמשך המיעוט אחר הרוב ויכולים לומר קדיש וברכו, אבל אם נתוועדו רק ז' בנ"א לא אמרינן דבר שבקדושהכי, אבל לאכול פחות מכשיעור או לטבול בפחות מכשיעור משום רובו ככולו, לא שמענו. חם

1206

Sukkah 6b: גדר דין מקפיד בחציצה

May 10, 2024

3:54

יב ידועה קושיית הגר"ח מבריסק הו"ד בקובץ הערות בסוה"ס הוספות אות ד' דכיון דברובו ואינו מקפיד עכ"פ הוי חציצה מדרבנן שוב יהא חציצה אף מדאו' דמאחר שאמרו חכמים דהוי חציצה נמצא שמקפיד עליו שלא יהא אף חציצה דרבנן וכיון דמקפיד שוב הוי חציצה מדאו' ותירץ הגר"ח וכ"כ ליישב בשו"ת אחיעזר ח"ג סי' לג ד"ה וע"ד דכיון דמיעוט שאינו מקפיד ל"ה חציצה אף מדרבנן א"כ היכא דאיכא רובו החוצץ אינו צריך להקפיד על כל הדבר החוצץ אלא רק על חלקו בכדי שיהי' מיעוט שאינו מקפיד ולא יחצוץ אף מדרבנן ונמצא שאינו מקפיד על כל הרוב החוצץ אלא בשיעור שלא יהא רוב אלא מיעוט ולפיכך מדאו' אינו חוצץ ובאמת כ"כ להלכה בשיעורי שבט הלוי יו"ד הל' נדה סי' קצח סעיף יז ד"ה ושכיח שיכול להסיר מה שמקפיד עליו עד שישאר מה שאינו מקפיד אך בערוה"ש קצחמד נראה דלא מהני להוריד חלק מהחציצה שמקפיד עליה אף שעלה חלק הנשאר אינו מקפיד ובקובץ הערותשם כ' ליישב דכיון דכל קפידתו אינו אלא מחמת הטבילה ל"ח קפידא ולפיכך מה"ת ל"ה חציצה ברובו ואינו מקפיד ויעו"ש מש"כ להוכיח לזה וכ"כ ליישב בשו"ת מנח"ש תניינא סימן עו יעו"ש באורך

1207

Sukkah 7a: סוכה ראוי לשבעה ודין מיגו דהוי דופן שבת הוי דופן לענין סוכה

May 10, 2024

5:25

סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי (שו"ע סימן תרל סעיף ז) דכשר רק בשבת משום מיגו דהוי מחיצה לענין שבת הוי מחיצה לענין סוכה, אבל בשאר ימי החג פסול. והקשו האחרונים [פמ"ג (שם א"א סק"א), בית מאיר, ערוך לנר, חכמת שלמה, רש"ש (סוכה ז ע"א)] והא הוי סוכה שאינה ראויה לשבעה, ולהנ"ל יש לומר דשאני התם דלפי המצב של עכשיו בשבת שיש להסוכה מחיצות, הרי היא כשירה גם בחול, והא דפסול בחול הוא רק משום דהוי כנטלו המחיצות. ועיין בספר שנות חיים (סימן עג) להגר"ש קלוגר, (וכן בספרו האלף לך שלמה, סימן שעח), שג"כ הקשה מאי טעמא ליכא חסרון סוכה שאינה ראויה לשבעה גבי ספינה, ותירץ כנ"ל דהחסרון דסוכה שאינה ראויה לשבעה הוי רק אם מעצמו אינו ראויה לשבעה, אבל אם מעצמו ראויה לשבעה, ורק ע"י סיבת דבר אחר אינו ראוי לשבעה, לא נחשב אינו ראוי לשבעה, ולכן כיון שכעת דליכא רוח הוי הספינה ראויה לשבעה, שפיר קרינן ביה ראויה לשבעה, אף דהוי דבר מצוי שיבא רוח מצויה דים. אולם מסיק שם דהיינו דוקא משום דמחוסר מעשה של הגעת הרוח. וגם לדבריו יש לתרץ דמהאי טעמא ליכא חסרון דסוכה שאינה ראויה לשבעה כאן בירקות שממהרין ליבש, שהרי לפי המצב של עכשיו ראויין לשבעה, וגם מחוסר מעשה של התייבשות הירקות. אולם עיין בשנות חיים שם שהקשה דעדיין צ"ע מאי טעמא חשיב סוכה ראויה לשבעה בסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי, ונראה דקושייתו לשיטתו דס"ל דלא סגי בזה דראויה לשבעה בהמצב של עכשיו, אלא בעינן גם מחוסר מעשה, משא"כ בסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי, אף דלפי המצב דעכשיו שיש לו מחיצות, ראויה לשבעה, מ"מ בלא חסרון מעשה תיפסל בימי חול. ולכן תירץ השנות חיים דסוכה שאינה ראויה לשבעה הוא רק בהסכך ולא בהדפנות, ולכן ליכא חסרון סוכה שאינה ראויה לשבעה גבי סיכך על גבי מבוי שיש לו לחי, כיון דהסכך ראויה לשבעה.

1208

Sukkah 7b: החידוש של הגרי"ז בענין ב' דינים במחיצות סוכה

May 12, 2024

3:02

קונטרס על סוכה עמוד ל

1209

Sukkah 8a: דין ריבוע בסוכה

May 12, 2024

3:31

ולמסקנת הגמ', אין די במה שיש שטח בהעגול שוה לרבוע של ד' על ד', אלא צריך שיהי' יכול להחזיק רבוע של ד' על ד' בתוך העגול, וה"ה בכל גוונא שתהי' הסוכה, צריך שתהי' יכולה להחזיק רבוע של ד' על ד'. ולכאו' ה"ה לדידן, דלא קיי"ל כרבי דבעינן ד' על ד', מ"מ יהי' צריך שתהי' סוכה שיכולים לרבע בה ז' טפחים על ז' טפחים. אבל הב"ח (או"ח תרל"ד, ב', וכבר הבאנו דבריו בדף ג') כ' דאולי יש לחלק בין שי' רבי לדידן, דרק לרבי, דס"ל דדירת קבע בעינן, ס"ל דצריך שיהי' יכול לרבע ד' על ד' בתוך העיגול, אבל לדידן, דדירת עראי בעינן, בזה אין שום הקפדה שלא יהי' עגול, וכל זמן שיש כאן שטח של מ"ט טפחים מרובעים, סגי בהכי, ודייק כן מדברי תוס' לעיל (ג.), אבל הפוסקים לא ס"ל כוותי', וגם הב"ח כ' להחמיר למעשה. וע' בט"ז (שם, ב') שכ' דודאי צריך שיהי' יכול לרבע בתוך העיגול, אבל הביא מדברי הב"י בהל' מזוזה (יו"ד רפ"ו) דהביא מש"כ הרא"ש (הל' מזוזה סי' ט"ז) דצריך דוקא ד' על ד' כדי לחייב הבית במזוזה, ודלא כהרמב"ם (מזוזה ו', ב') שכ' שאם הי' ארכו יותר על רחבו, הואיל ויש לו לרבע ד' אמות על ד' אמות חייב במזוזה.

1210

Sukkah 8b: גדר הפסול בסוכות של יוצרים

May 13, 2024

2:35

שתי סוכות של יוצרים זו לפנים מזו הפנימית אינה סוכה פי' רשייי ואעייג דלא בעינן סוכה לשם חג דהא כבית הלל קיימא לן דמכשרי סוכה ישנה, הכא אינה סוכה דלא מינכרא מילתא דלשם סוכה הוא דר בו, דהא כל ימות השנה דייר התם ורוב תשמישו וסעודתו ושינתו שם. וכייכ הטור והשוייע (סי' תרלייו סייב) וזייל הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה כיון שהיא דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצות הסוכה. ואייכ לשיטת רש"י אין זה חסרון בעצם הסוכה אלא רק חסרון בישיבתו בסוכה. וכתבו הב"ח (סי' תרל"ה) והפמייג (שם א"א סק"א) דלשיטת רשייי פסולה רק מדרבנן משום דלא מינכרא מילתא שדר בה לשם סוכה. ועיין בשער הציון סיי תרל"יו סקי"ג. נובס' משנת אליהו (סיי יייג) כתב דלשיטת רשייי שאין זה פסול בעצם הסוכה אלא דלא מינכרא מילתא, דוקא היוצר עצמו אינו יכול לישב בה אבל אדם אחר יכול לישב דשפיר מינכרא מילתא דיושב לשם סוכה. וכן משמע מלשון השרייע (סי' תרלייו סייב) שכתב יוצר כלי חרס שיש לו בי סוכות וכו' אינו יוצא בה ידי סוכה כיון שהיא דירתו כל השנה אינו ניכר שדר בה לשם מצוה, ומשמע שהנידון רק על היוצר עצמו. אך לשון הברייתא "אינה סוכה" לכאו' משמע דהסוכה פסולה לגמרי אף לאחרים]. והריטבייא כתב וזייל שאינה סוכה משום דעבידא לדירה והוי ליה כבית, ואיכא משום תעשה לא מן העשוי כלומר ולא מן העשוי מכבר שלא לשם צל אלא לאוצר או לדירה. וכייכ הר"ן וזייל משום דעבידא לדירה והויא לה כבית, ואיכא משום תעשה ולא מן העשוי כלומר ולא מדבר העשוי לאוצר ולדירה ולא לצל, כדאמרינן בסמוך והוא שעשויה לצל לא לאוצר ודירה. ומבואר דהטעם שפסולה מפני שנעשית לשם בית ודירה ולא לשם צל, וא"כ היא פסולה מדאורייתא. ועייע להלן (לגבי סוכת גנבייך) בביאור שיטת הריטב"א והר"ן.

1211

Sukkah 9a: גדר איסור עצי סוכה

May 14, 2024

2:40

מנין לעצי סוכה שאסורין כל שבעה - הפוסקים זייל דנו איזה הנאה אסורה בעצי סוכה. והט"יז (סי' תרל"יח סק"ג) כתב וזייל נראה פשוט שמשייכ (השוייע) ואין ניאותין מהם לדבר אחר, היינו דרך ליטול, משום שבזה תבטל קדושתה, אבל בעוד שהיא קיימת אין איסור הנאה ממנה כדי לסמוך עליה או להניח עליה שום דבר כיון שעדיין קדושתה עליה. וכן משמע לכאו' מלשון התוס' (דייה מנין) שכתבו שאסור ייליטול ממנה עצים". נוכן הוא לשון הבה"ג (סיי רפייב) אסור "להסתפק" מעצי הסוכה כל שבעה דאייר ששת וכו'. וכ"כ הראביין בהלי סוכה אסור "ליקח" מעצי הסוכה). וכן פסק המשנה ברורה (שם סק"ד). והפמייג הביא ראיה לזה מדברי הגמ' בדף י' ע"ב גבי מנימין עבדיה דרב אשי ששטח בגד עייג הסוכה ליבשו, (והקהייי סיי ז' כתב דיש לדחות ששטח לפני החג שעדיין לא נאסרה, ועיין במאירי בדף יי שצידד מטעם אחר דמיירי בערב יוייט). קפד אבל העונג יוייט (סי' מייט) כתב שהסוכה אסורה בהנאה ממש, כיון דמקשינן לחגיגה וחגיגה אסורה בכל הנאות כדין בהמת קדשים. קפה וכן שיטת הביכורי יעקב, דהנה השוייע (סי' תרלייח סייא) כתב ואין ניאותין מהן לדבר אחר, וכתב הביכורי"י וז"ל פירוש שאין מותר אלא הנאה של דירה, אבל מיימ מותר לסמוך עצמו בכותל של סוכה דזהו דרך דירה. ומבואר מדבריו דכל הנאה שאינה דרך דירה בסוכה אסורה, (ולפייז אסור לסמוך עצמו על דפנות הסוכה מבחוץ, שאינו דר בסוכה). וכ"כ בספר החיים להגרייש קלוגר זייל (הלי סוכה סי' תרל"יח פרק ט'), והוכיח מלשון הרמב"ם והשו"ע שכתבו "ואין ניאותין מהן", ובסמוך לגבי נויי סוכה כתבו "ואין מסתפקין מהן", ומשמע דיש בזה חילוק דבנויי סוכה האיסור רק להסתפק וליטול מהן, ובעצי סוכה נאסרה כל הנאה. קושית העונג יו"ט - העונג יוייט הקשה (עייפ דרכו הנייל) איך מותר לישב בסוכה בשעה שיורדין גשמים, והרי אינו מקיים מצות סוכה, וא"כ הוא נהנה מן הסוכה שלא עייי קיום מצוה, עיייש שהאריך בזה. ובקובץ שיעורים (ביצה אות ע') כתב דבשעה שיורדין גשמים ואינה ראויה לקיים מצות סוכה, אין בה קדושה, כמו לאחר החג דליכא קדושה, דקדושתה היא בכל שעה מפני שמיוחדת למצותה. וכתב דלפייז אם הסוכה ראויה למצוה אלא שהאדם לא קיים מצוה כגון שמכוין שלא לצאת יתכן דאסור דהנאתה אסורה עליו. [ועיין בביאור הגר"א סי' תרלייט סייה שכתב "ידכשיורדים גשמים אין שם סוכה עליה"י]. אך לכאו' עדיין קשה מהא דנשים ועבדים מותרין לישב בסוכה, אעייפ שאין מקיימין מצוה, (ועיין בעונג יוייט שם שעמד גם בקושיא זו).

1212

Sukkah 9b: דין עשיית מצה וסוכה ל' יום קודם הרגל

May 17, 2024

3:09

דין עשיית מצה וסוכה ל' יום קודם הרגל והנה עיקר הך דינא דל' יום קודם הרגל הוא דין דאוריתא דהלא בסוגיא דפסחים שם באו לפרש דין היוצא בשיירה ועושה ביתו אוצר דתוך ל' יום הרי"ז צריך לבער ואילו קודם ל' יום א"צ לבער וברש"י שם לא משמע דקודם ל' יום אף לבטל א"צ ואשר בהכרח עולה מזה שהוא דין דאורייתא ועל כן הוא דחלוק דין היוצא תוך ל' מן היוצא אחר ל' אף לענין ביטול ובתום סוכה שם הביא דברי הירושלמי דאף לענין מצה נחלקו ב"ש וב"ה בדין מצה ישנה ובמנחת חינוך מצוה י' תמה למאוד דאין לדמות סוכה למצה דבסוכה ליכא דין לשמה דהלא אף סוכת גנב"ך כשרה משא"ב במצה דילפינן מושמרתם את המצות דבעינן שימור לשמה והיאך יתכן דב"ה מכשירין מצה ישנה במו גבי סוכה והלא ישנה לא חשיב לשמה ובסי ברכת שמואל גיטק סימן י' כתב לחלק בין דין שימור דמצה לדין שימור דתפילין קרבנות וגט דשימור דמצה אי"צ לאשווי שם מצה אלא כונה בעלמא שישמרנה בכוונה לשמה ומשא"ב תפילין קרבנות וגט דשם הלשמה הוא לאשווי לעיקר שם הדבר ואשר לזה כתב שם דשפיר יש לדמות מצה לסוכה דהלא אף סובה לא בעינן לאשווי לשם סובה אלא שהוא כוונה בעלמא ושפיר יש לדמותן אהדדי.

1213

Sukkah 10a: כמה צריך להיות שיעור רוחב הסוכה העליונה כדי לפסול את התחתונה

May 20, 2024

2:41

כמה צריך להיות שיעור רוחב הסוכה העליונה כדי לפסול את התחתונה כמה יהיה בין סוכה לסוכה. ויש לדון האם צריכה הסוכה העליונה שיהיה לה גם שאר שיעורי סוכה, וכתב בשפת אמת שדין שיעור רוחב הסוכה יהיה תלוי במחלוקת האמוראים, שלפי רב הונא, ורב חסדא ורבה בדר"ה נראה שא"צ שיהא במשך שיעור סוכה", אמנם כתב שגם לשיטתם צריכה להיות הסוכה העליונה לפחות ברוחב ארבעה טפחים, כיון שפסול סוכה שתחת סוכה אינו עדיף מסכך פסול שאינו פוסל בפחות מד"ט. אמנם לשמואל שמצריך שתהיה הסוכה העליונה בגובה של עשרה טפחים, משום שכהכשרה כך פסולה, כתב השפ"א שי"ל שאינה פוסלת אא"כ יש בה שיעור רוחב סוכה. ובעמק ברכה כתב שגם אם הסוכה העליונה רחבה רק ששה טפחים על ששה טפחים פוסלת את הסוכה התחתונה, כיון שיש מהראשונים שס"ל ששיעור ז' טפחים הוא רק מדרבנן, ומדאורייתא נחשבת סוכה גם בששה טפחים על ששה טפחים".

1214

Sukkah 10b: החילוק בין אתרוג שמותר ביו"ט אחרון, לסוכה שאסורה ביו"ט אחרון

May 20, 2024

2:00

החילוק בין אתרוג שמותר ביו"ט אחרון, לסוכה שאסורה ביו"ט אחרון עד מוצאי יו"ט האחרון של חג. לקמן (מו:) מבארת הגמ' דעת רבי יוחנן שסובר שאתרוג מותר בהנאה ביום השמיני של סוכות, ואילו סוכה אסורה בהנאה ביום השמיני, שהוא משום שסוכה אם יזדמן לו סעודה בבין השמשות שבין יום השביעי ליום השמיני יצטרך לאוכלה בסוכה, ומיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא, משא"כ אתרוג שכבר יצא יד"ח מקודם, א"כ אינו ראוי לו בבין השמשות, אמנם שואלים תוס' (ד"ס עד) הלא גם אתרוג צריך להיות מוקצה ביום השמיני, שהרי בבין השמשות הוא מוקצה משום חשש שמא יום הוא והוי שביעי של חג, וא"כ נאמר מיגו דאיתקצאי לבין השמשות איתקצאי לכולא יומא. ומתרצים תוס' שלא אומרים מיגו דאיתקצאי כשהוא נאסר רק מחמת יום שעברא, ולכן באתרוג לא אומרים מיגו דאיתקצאי, אבל בסוכה אף שמה שהוא חייב לאכול בסוכה בבין השמשות הוא ג"כ רק מחמת יום שעבר ביארו תוס' דמ"מ הלא הוא חייב לאכול בסוכה בבין השמשות מחמת מה שיהיה משא"כ באתרוג שכבר לא שייך ביה"ש כללי. ויש מהראשונים שיישבו את ההבדל בין סוכה לאתרוג, שסוכה הוא מוקצה מחמת מצוה שהוא חמור יותר, מאתרוג שהוא מוקצה רק מחמת איסורד. ויש שכתבה לחלק בין אתרוג לסוכה, שבאתרוג שאיסורו הוא רק מדרבנן, א"כ בביה"ש הרי הוא מותר שהרי ספק דרבנןי, משא"כ סוכה שאיסורה הוא מדאורייתא לכן אסורה מספק בביה"ש

1215

Sukkah 10a: בדין עשייה לשם סוכה

May 22, 2024

3:50

עיין בהררי קדם חלק א סימן קא

1216

Sukkah 11b: עשייה דלולב וסוכה

May 22, 2024

4:26

עיין הררי קדם חלק א סימן קא

1217

Sukkah 12a: שיטת הרמב"ם בענין גדר דין דופן סוכה

May 24, 2024

2:36

Sukkah 12a: שיטת הרמב"ם בענין גדר דין דופן סוכה

1218

Sukkah 12b: גדר פסול דבר המקבל טומאה לסכך

May 26, 2024

3:01

האם דבר המקבל טומאה מדרבנן פסול לסכך בו בחיצים זכרים כשרה. וכתבו תוס' שחיצים זכרים אינם מקבלים טומאה אפילו מדרבנן, ומבואר בדבריהם שגם מה שמקבל טומאה מדרבנן פסול לסיכוךי, והקשה בשפ"א (כד"ס כקילין) מדוע כ"כ פשוט להתוס' שדבר המקבל טומאה מדרבנן פסול לסכך בו והלא היה אפשר לומר שמה שפסלה התורה לסכך בדבר המקבל טומאה אינו מטעם הטומאה, אלא רק משום שאינו דומיא דפסולת גורן ויקב, וא"כ רק מה שמדאורייתא טמא אינו דומה לפסולת גורן ויקב, אבל טומאה שהוסיפו חכמים אין לנו לפוסלו לסכך בו. אמנם הב"ח (סי' תרכט ד"ס כסיליס) הביא שיש מהראשוניםה שנקטו שרק דבר המקבל טומאה מדאורייתא פסול לסכך בו אבל דבר המקבל טומאה רק

1219

Sukkah 13a: גדר דין סכך שריחו רע

May 26, 2024

3:48

Sukkah 13a: גדר דין סכך שריחו רע

1220

Sukkah 13b: יסוד פסול סכך המקבל טומאה

May 28, 2024

3:42

עיין בהררי קדם סימן קיא

1221

Sukkah 14a: גדר פסול נסר

May 31, 2024

3:58

Sukkah 14a: גדר פסול נסר

1222

Sukkah 14b: גדר תקנת חכמים במקום מצוה דאורייתא

Jun 4, 2024

2:59

Sukkah 14b: גדר תקנת חכמים במקום מצוה דאורייתא

1223

Sukkah 15a: גדר דין מחיצה בסכך

Jun 4, 2024

1:51

Sukkah 15a: גדר דין מחיצה בסכך

1224

Sukkah 15b: פסול שברי כלים לסכך

Jun 5, 2024

2:51

Sukkah 15b: פסול שברי כלים לסכך

1225

Sukkah 16a: תעשה ולא מן העשוי ומיגו דהוי דופן לענין שבת

Jun 5, 2024

4:17

ולגבי מי שסיכך על גבי מבוי שיש לו לחי ברוח השלישית, כתב השו"ע לעיל (סי' תרל ס"ז) שהסוכה כשרה רק בשבת שבתוך החג, וכבר העיר על כך בשו"ת עמודי אור (סי' לט) שכיון שהסכך הונח קודם השבת והדפנות אינן מתכשרות אלא בשבת, נמצא שהסכך קודם לדפנות, ומוכח שאין הסוכה נפסלת בכך. ותירץ הגרי"י קניבסקי (קהלות יעקב סוכה סי' ו) שאם בנה שתי מחיצות משני הצדדים ועל גביהם הניח את הסכך, אין חיסרון בכך שהניח את הסכך לפני שבנה את הדופן השלישית, כיון שמבואר בשו"ע לעיל

1226

Sukkah 16b: שיטת הר"ן דתרי הלכתא לא אמרינן

Jun 6, 2024

2:28

Sukkah 16b: שיטת הר"ן דתרי הלכתא לא אמרינן

1227

Sukkah 17a: גדר דין דופן עקומה

Jun 6, 2024

3:00

הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג' טפחים פסולה כ' רש"י, דמכאן ראי' דדופן עקומה היינו דחשבי' לסכך כאילו מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה, ובאויר לא שייך זה, דאם הפשט הוא כאילו הדופן בעצמו נעקם והולך תחת הסכך הפסול עד שמגיע לסכך הכשר, א"כ למה לא אמרי' כן באויר. אבל הריטב"א (לעיל ד) הביא בשם רש"י ור' אברהם דלא כמש"כ רש"י כאן, אלא דבאמת דופן עקומה הוי קריבת הדופן לגבי הסכך, והק' עליו כמו שהק' רש"י כאן, דא"כ למה אינו יכול לעשות כן באויר, ולכן פי' כמו שפרש"י כאן. וכשי' זו דדחה רש"י ס"ל גם להי"מ בהמאירי, ור' נסים גאון (עירובין ד. וע' חי' בית מאיר (כאן) שכ' דגם הטור ס"ל כן, וכ' ליישב קו' רש"י, דאולי כך קבלו בהלמ"מ דרק בסכך פסול אמרי' דופן עקומה. וגם מסברא י"ל, דהיכא דיש אויר למעלה, כיון דשלטה בי' עינא דרואים את השמים, הרי"ז מפסיק, ולא שייך לומר דופן עקומה, משא"כ בסכך פסול (וזהו ע"פ ביאורו שם, דכ' דמה דלא אמרי' דופן עקומה יותר מד' אמות הוא מדיני הפסק, והוכיח כן מהא דאי' בגמ' דצריך לצרף נסרים של סכך פסול לד' אמות, וע"כ ענין של הפסק הוא, דצריך דבר חשוב להפסיק, דהיינו חתיכה של ד' אמות. ובזה ג"כ כ' להק' על פרש"י, דאם דופן עקומה היינו דהסכך עצמו נעשה לדופן, א"כ אינו מסתבר שיהי' ענין של הפסק, וכל הד' אמות הוא שיעור כמה יכול להתעקם, משא"כ להצד אחר, י"ל דיכולין לחשוב דהולך הדופן אצל הסכך כשר רק אם אין כאן הפסק חשוב). ויש נפק"מ למעשה בין הב' שיטות. א', כ' הר"ן (ב) דלפי שי' רש"י (שלפנינו) פשוט שאינו יכול לאכול תחת הסכך שנחשב לדופן, שהרי דופן הוא, משא"כ אם רואין הדופן כאילו נתקרב, הי' אפשר לדון ולהקל [וצ"ב למה אפשר להקל, אי משום פסל היוצא מן הסוכה, או משום דהא דאמרי' דהוי כאילו הוא נתקרב אצל הסכך, זהו רק להכשיר הסוכה, אבל עכשיו שכשרה היא, כל מה שבתוך הדפנות נחשב כאילו הוא בתוך הסוכה, וצ"ע]. עוד כ' נפק"מ, דלפי שי' זו דרואין כאילו דופן הוא, א"כ צריך שיהי' הדפנות מגיעות לסכך, דאל"כ הוי כמו אויר המפסיק, משא"כ לשי' הב' אי"צ לזה כלל. עוד נפק"מ כ' המנחת חינוך (שכ"ה, י) בשם הפמ"ג (תרל"ז, מ"ז ד'), דכיון דהפסול של סוכה גזולה הוא גם על הדפנות, א"כ אם גזל סכך והניחו פחות מד' אמות לכותל, א"כ אם דופן עקומה היינו דרואין אותו כאילו דופן הוא, א"כ גם זה נחשב דופן והסוכה גזולה ופסולה. אבל אם אמרי' דאי"ז נחשב חלק מהסוכה כלל, ורק הדופן הולך אצל הסכך הכשר, א"כ שפיר י"ל דופן עקומה ותהי' הסוכה כשרה.

1228

Sukkah 17b: למה אין מכשירים את הסוכה עד ד' אמות וד' טפחים

Jun 9, 2024

3:34

למה אין מכשירים את הסוכה עד ד' אמות וד' טפחים בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש מן הכותל לסיכוך ארבע אמות פסולה. הקשו האחרונים למה הסוכה פסולה בד' אמות, הרי היינו צריכים להכשיר עד ד' אמות וד' טפחים, שהרי ד' אמות הראשונות נהפך להיות כדופן, והיתר עד ד' טפחים נחשב כסך פסול שאינו פוסל עד ד' טפחים. ותירצו שאין לחלק בסכך פסול ולומר שמקצתו הוא כדופן ומקצתו הוא כסכך שכך נתקבלה ההלכה למשה מסיני שמכשירים את הסוכה בדופן עקומה רק כשיש סכך כשר בסוף הד' אמות.

1229

Sukkah 18a: גדר אויר פחות משלשה

Jun 9, 2024

5:41

בגמ': אויר פוסל בשלשה. הגאון ר' חיים מבריסק זצ"ל בחדושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם (פ"ה מהלכות סוכה הלכות יט-כ) נסתפק בהא דאויר פחות משלשה טפחים אינו פוסל, אי הוי דין בפני עצמו דרק אויר שלשה נחשב חולק מקום ופוסל בסוכה משא"כ פחות משלשה, או דהוי מדין לבוד. וכתב דלכאורה יש להוכיח מהא דאי' לקמן (יח ע"א) לחד מאן דאמר דאין לבוד באמצע ופוסל אויר אף בפחות מג', הרי להדיא דאויר פוסל אף במשהו ורק מדין לבוד אנו מכשירין, וע"כ באמצע דלא אמרינן ביה לבוד הסוכה פסולה. אך מצד שני לקמן (יט ע"א) מקשה הגמרא על סכך פסול פחות מג' טפחים לא יהא אלא אויר ואויר פחות משלשה טפחים בסוכה קטנה מי פסול, ואם נימא דכל הדין דאויר פחות מג"ט לא פוסל הוא משום לבוד, א"כ מה מקשה הגמ' מאויר על סכך פסול, והלא בסכך פסול לא אומרים לבוד. וכתב דשני הדינים באמת צריכים זה לזה, דבאמת אויר שלשה הוא משום דזהו השיעור לפסול הסוכה, ופחות מזה לא נחשב כדי לפסול הסוכה מטעם אויר, ויסוד הלכה זו נאמרה על הא דצילתה מרובה מחמתה דאף המקומות שחמתה מרובה מצילתה מצטרפין עם יתר הסוכה והכל כשר, וה"נ כאן האויר פחות משלשה מצטרף לסכך הכשר בשאר הסוכה וכל הסכך נחשב כדבר אחד וכשר. אך אף דמצד הסכך אויר פחות מג' לא נחשב לפסול בסוכה, מ"מ היה לו לפסול מטעם הדפנות, דכאשר יש אויר מפסיק בסוכה הרי הוא חולק הסוכה ושוב אין לכל חלק מהסוכה דפנות כראוי, וכדי שלא יפסל האויר את הסוכה מטעם זה אנו צריכין לדין לבוד, שהלבוד מחבר את הסכך שבצדדי האויר והכל נחשב סכך אחד וסוכה אחת ושפיר יש כאן דפנות, וזה הטעם דמ"ד אין לבוד באמצע, דאף דמטעם הסכך אין לפסול באויר פחות מג"ט אבל אנו פוסלים סוכה זו כי חסר לה בדפנות מצד השני כי לא אמרינן לבוד, עיי"ש.

1230

Sukkah 18b: בענין פי תקרה יורד וסותם

Jun 11, 2024

3:04

עיין הררי קדם קו-ד

1231

Sukkah 19a: גדר דין לבוד

Jun 17, 2024

3:37

Sukkah 19a: גדר דין לבוד

1232

Sukkah 19b: גדר סכך פסול פחות מג טפחים

Jun 18, 2024

2:55

Sukkah 19b: גדר סכך פסול פחות מג טפחים

1233

Sukkah 20a: חזרה ונשתכחה עלו ר' חייא ובניו ויסדוה

Jun 18, 2024

2:27

חזרה ונשתכחה עלו ר' חייא ובניו ויסדוה העיר הריטב"א, דלא מצינו דהי' שכחת התורה בזמן ר' חייא, דאדרבה, היו כמה גדולי ישראל באותו דור. וביאר, דכיון דקיים הלכה זו, הוי כאילו ייסד כל התורה כולה. וכ' דעוד נכלל בדבריו מה דאי' בב"מ (פה:) דאמר ר' חייא דאנא עבידנא שלא תשתכח תורה מישראל. וביאר הערוך לנר, דמה שפירטה הגמ' כאן הג' מייסדים, הוא משום דעזרא שהי' בסוף הנביאים ולמד תורה שבכתב שהיתה קרובה להשתכח בימיו, והלל הי' בסוף ימי הקבלה כשנתרבו התלמידים והי' מח' ביניהם והי' קרוב שדברי הקבלה ישתכחו, וחזר וייסדם, ור' חייא הי' בסוף ימי התנאים שנכתבה המשנה והיתה קרובה המשנה להשתכח אם לא הי' מלמד, וייסד הברייתא שמפרשת למשנה. ומה שהקדים ר"ל זה למה שאמר בשם ר"ח, היינו להשמיענו שדברי ר"ח ופירושו עיקר.

1234

Sukkah 20b: חיוב שינה בסוכה

Jun 18, 2024

2:04

Sukkah 20b: חיוב שינה בסוכה

1235

Sukkah 21a: אהל העשוי בידי אדם

Jun 19, 2024

2:48

Sukkah 21a: אהל העשוי בידי אדם

1236

Sukkah 21b:מ"ט לא חיישינן שנטמאו התינוקות במת קודם שנולדו

Jun 20, 2024

5:19

מ"ט לא חיישינן שנטמאו התינוקות במת קודם שנולדו הכא נמי יש לחוש שמא נטמאו התינוקות ע"י אמותיהם כשהיו מעוברות, ומה מועיל שילדו אח"כ בסלעים. ותירץ במשמרות כהונה עפ"י דברי התוס' (ל"ת ומכילין) דאין הכי נמי דחיישינן, ומ"מ מה שהיו יכולים לתקן היו מתקנים. עוד תירץ שהיו מביאין המעוברות תוך מ' יום ליצירת העובר, שאז אינו מקבל טומאה. ובחדרי דעה (סי' שע"ל) חידש חידוש גדול עפ"י מש"כ התוס' בנדה (ע. ד"ס מסיב) דבן השונמית שהחיה אלישע אינו מטמא דבריה חדשה הוא, ולפי"ז כתב דהכי נמי העובר כשנולד הוי בריה חדשה ואינו טמא אע"פ שנטמא במעי אמו [ומה שהמעוברות אסורות ליכנס הוא איסור בעלמא לטמאות העובר]. אמנם באחיעזר (מ"ג סי' סס לות ו) כתב דאף להרוקח אין העובר נטמא כיון דטהרה בלועה לא מיטמאה", אלא דמ"מ איכא איסור לטמאות למת גם באופן שאינו נטמא עי"ז, וכמו בכהן שהוא כבר טמא איכא איסור ליכנס שוב באוהל המת אף על פי שהוא כבר טמא, דיש איסור לחלל כהונתו, ולכך גם בעובר אף שאין נטמא אסור לטמאותו. הרוקח (סי' סטו) כתב דאשת כהן מעוברת מותרת ליכנס לאוהל המת משום ספק ספיקא, דשמא העובר נקיבה ושמא נפל הוא. והאחרונים הוכיחו מדבריו דאם הוא זכר אסורה ליכנס כיון שיכול ליטמא אעפ"י שהוא עובר. והקשו דא"כ

1237

Sukkah 22a: גדר דין מיצל דסכך

Jun 20, 2024

3:23

Sukkah 22a: גדר דין מיצל דסכך

1238

Sukkah 22b: סוכה באילן ומצוה הבאה בעבירה

Jun 23, 2024

2:58

משום כך. אם עלה לסוכה ביום טוב כשרה ואין עולין לה ביום טוב. פירש רש"י (ד"ס כטלס) שאף ביום טוב אם עבר ועלה, יוצא ידי חובהכח. ובפרי מגדים (מס"ז סי' תלכס סק"ג) תמה שהרי זה מצוה הבאה בעבירה, ומדוע יצא ידי חובה, דהרי אף בעבירה דרבנן, יש פסול של מצוה הבאה בעבירה. ובשו"ת תורת חסד (סי' (ח) תירץ שמשמע בירושלמיכט, שאין פסול משום מצוה הבאה בעבירה, אלא רק אם האיסור הוא בעצם החפץ של המצוה, כגון לולב גזול, אבל כשהאיסור הוא לא בחפץ עצמו, אלא היום גורם לאיסור, אין פסול של מצוה הבאה בעבירהל. ובנודע ביהודה (מסלולס תנינס לו"ס סי' קלס) כתב שלא שייך לפסול משום מצוה הבאה בעבירה, אלא במקום שאם לא יצא ידי חובת המצוה יתוקן האיסור. וכגון בלולב גזול שמצווה כל רגע להשיב את הגזילה ולא להשהותו אצלו, לכן אומרים שהדין הוא שלא יוצא במצות לולב, כדי שישיבנו לבעליו ויתקן את איסור גזילה. אבל בדבר שגם אם לא יקיים את המצוה, כבר נעשית העבירה ואי אפשר לתקנה, לא שייך הפסול של מצוה הבאה בעבירה לא, ובחתן סופר (סוגיל למכוס קכלס כעכילס) כתב שכיון שאם עלה במזיד, קנסוהו שאסור לו לרדת, כדאיתא בשולחן ערוך (סי' שלו ס"ל), לפיכך לא הוי מצוה הבאה בעבירה כשנשאר שם, ולכן יוצא ידי חובתולב.

1239

Sukkah 23a: סוכה ראויה לשבעה

Jun 24, 2024

2:45

Sukkah 23a: סוכה ראויה לשבעה

1240

Sukkah 23b: דין מותר בפיך בדפנות סוכה

Jun 24, 2024

2:26

Sukkah 23b: דין מותר בפיך בדפנות סוכה

1241

Sukkah 24a: ההבדל בין תנאי לברירה

Jun 27, 2024

3:16

משום דלית ליה ברירה. בתוס' (ד"ס לכלי ל"מ) כתבו בשם רש"יטז שאין דין ברירה דומה לשאר תנאים. כי תנאי הוא כשאדם מתנה ובידו לקיים את תנאו, וכן כשהתנה היה בדעתו לקיים את התנאי, ולכן כשנתקיים התנאי שפיר דמי, אבל במקום שאין בידו לקיים, ובשעת התנאי הוא ספק אם יקיים והתנאי מתקיים מאליו, זה תלוי במחלוקת אם יש ברירה. והרמב"ן (גיטין כה:) כתב שהחילוק בין תנאי לברירה הוא, שאם מתנה על דבר אחד או שיחול או שלא יחול, זה הוי תנאי. אבל כשמתנה על שני דברים שגם אם יחול לא מבורר איזה יחול, זה שייך לדיני ברירה".

1242

Sukkah 24b: מחיצה שאינה עומדת ברוח מצויה שסמכה לכותל

Jun 28, 2024

4:57

כתב המגן אברהם (סי' תרל ס"ק ג) שאם דפנות הסוכה אינן עומדות ברוח מצויה, אף אם הן עומדות סמוך למחיצות באופן שאין הרוח יכולה לבוא שם, פסול. וכן הכריע המשנה ברורה (סי' תרל ס"ק יב). אמנם החזון איש (או"ח סי' נג ס"ק יד) חלק על זה, וכתב שודאי הפורס סדין בבית אין צריך לקשור הסדין בענין שלא תוכל לנוע אילו הייתה רוח נושבת, כי "אין רפיון המחיצה פוסלתה אלא תנועתה ונדנודה, אבל כיון שהיא קבועה שפיר חשיבא מחיצה' וכו', 'דמה לי קושרה ומה לי העמיד כותל להגין מפני הרוח שלא תנוע את המחיצה'. אמנם בסוף דבריו שם סיים 'מיהו יש לומר דאין דרך בני אדם לעשות קבע באופן רפוי כ"כ שרוח מצויה מבטלתו, ורפוי כזה אינו נחשב למחיצה אלא לשימוש עראי'. ובספר עמק ברכה (שס) כתב לפרש טעם המגן אברהם שיסוד דין מחיצה העומדת ברוח מצויה אינו משום שעלולה להיפסל, אלא שהוא דין בשיעור וחוזק המחיצה, כמו שיעורין חציצין ומחיצין שהם הלכה למשה מסיני, ולכך אפילו עומדת סמוך למחיצה, אם המחיצה עצמה אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה, פסול. והוכיח יסוד זה מדברי הגמרא (סוכה כד ע"ב) שאמרו שעשה סוכה בראש הספינה שיכולה לעמוד ברוח מצויה דיבשה ואינה יכולה לעמוד ברוח מצויה דים כשרה לדעת רבי עקיבא, ולכאורה היות והסוכה מיועדת לעמוד בים שהוא מקום הספינה, היא צריכה להיות פסולה כי אינה יכולה לעמוד ברוח מצויה של ים, ומה לי שעומדת ברוח מצויה דיבשה, אע"כ דטעם הפסול אינו משום שאינה עומדת ברוח אלא כי צריך שיעור מסוים בחוזק המחיצה, ולכך אם היא חזקה באופן שהיא עומדת ברוח מצויה דיבשה, כשרה, ודי בכך אע"פ שאינה עומדת ברוח מצויה דים. ועפ"ז ביאר גם טעמו של הרמב"ם (הלכות סוכה פרק ד הלכה ח) שכל שהרוח מנידה את המחיצה אע"פ שאינה נפסלת על ידי זה, פסולה.

1243

Sukkah 25a: גדר איסור אכילה חוץ לסוכה

Jul 1, 2024

3:44

Sukkah 25a: גדר איסור אכילה חוץ לסוכה

1244

Sukkah 25b: גדר אבל פטור מן התפילין

Jul 1, 2024

2:31

האם הוא מצד הלכות אבילות או הלכות תפילין

1245

Sukkah 26a: גדר בסוכות תשבו שבעת ימים

Jul 3, 2024

3:31

Sukkah 26a: גדר בסוכות תשבו שבעת ימים

1246

Sukkah 26b: גדר מצות שינה בסוכה

Jul 8, 2024

2:55

|- ל הזכרנו שהגמרא מקשה על דעת רב אשי, שאם אנו חוששים שאדם יגיע משינת עראי לשינת קבע, מדוע מותר לישון שינת עראי בעת שמניח תפילין? שאגת אריה (סי' מ) שואל, מדוע הגמרא אינה עונה בפשיטות שהשינה מחוץ לסובה אסורה מן התורה, ולעומת זאת שינה בתפילין אינה איסור תורה, ועל כן לגבי איסור תורה אנו חוששים יותר שמתוך שינת עראי יבוא לידי שינת קבע. הגרש"ז אויערבאך (מנחת שלמה בו, א) משיב על ידי שאלה אחרת. הרי אדם ישן הוא כמו שוטה הפטור מהמצווה, אם כן מדוע צריך לחשוש שיגיע לשינת קבע מחוץ הסוכה, הלא באותה שעה הוא פטור מהמצוות? התשובה היא, שאכן מי שמגיע לשינת קבע מחוץ לסוכה אינו אשם על עצם השינה, מאחר שהוא נחשב בשוטה באותה שעה, אלא שהוא אשם על כך שכאשר הוא היה ער הוא שם את עצמו במצב שיגרום לו לישון מחוץ לסוכה. על פי זה מתיישבת קושית השאגת אריה, שאין לדמות שינה חוץ לסוכה שאסורה מן התורה לשינה בתפילין שאינה איסור תורה, שגם בשינה מחוץ לסובה אין ביטול מצוה דאורייתא, אלא יש רק אחריות על האדם לא לשים את עצמו במצב שישן שינת קבע מחוץ לסוכה. מדברי הגרש"ז הללו עולים שני חידושים. נדון בעז"ה בכל אחד מהם בפני עצמו.

1247

Sukkah 27a: גדר מצות סוכה כל ז

Jul 8, 2024

2:02

ספיקת המשנה ברורה תרלט-כד

1248

Sukkah 27b: סוכה גזולה ומצוה הבאה בעבירה

Jul 8, 2024

2:36

Sukkah 27b: סוכה גזולה ומצוה הבאה בעבירה

1249

Sukkah 28a: מדוע לא חייבו חכמים את הנשים אף שהיו באותו נס

Jul 8, 2024

3:24

מדוע לא חייבו חכמים את הנשים אף שהיו באותו נס נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה. הקשו התוס' בפסחים (קס: ד"ס סיו) מדוע בארבע כוסות חייבו חז"ל אף את הנשים ואמרו הטעם שאף הן היו באותו הנס, ואילו בסוכה אף שנשים גם כן היו בכלל הנס של 'בסוכות הושבתי את בני ישראל' (ויקרס כג מג) לא חייבו חכמים את הנשים בסוכה. ותירצו שטעם זה אינו מועיל רק במצוות שתקנו חכמים, אבל במצוות דאורייתא אין מועיל טעם זה. והוסיפו המפרשים לבארלא שבמצוות דרבנן עשו חכמים חיזוק לדבריהם יותר משל תורה ולכך חייבו בהם גם את הנשים, כדי שלא יבואו האנשים לזלזל במצוה זו, אבל במצוות שציותה התורה אין מקום לחשוש שיבואו לזלזל בהם. ועוד שכיון וחיוב שתיית ארבע כוסות הוא בעת אכילת המצות ובאותה סעודה, לכן חייבו בה חכמים אף את הנשים זכר לאותו הנס, כמו שחייבה התורה את הנשים באכילת המצה עצמה, מה שאין כן במצות סוכה לא מצאנו בה דבר שהנשים חייבות מן התורה, ולכך לא חייבום חכמים כלל בסוכה. טעם נוסף כתבו האחרוניםלב, שכיון ובסוכה לא הסתמכה התורה על הכלל שכל מצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, ונוסף על זה הלכה למשה מסיני מיוחדת לפטור את הנשים, וכיון שהתורה מיעטה בפירוש, לא רצו חכמים לחייבם, מה שאין כן בארבע כוסות שאין על זה מיעוט מפורשלג

1250

Sukkah 28b: יסוד דין "ביתו עראי"

Jul 9, 2024

2:29

א שו"ע סי' תרלט סעי' א "כיצד מצות ישיבה בסוכה שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) ודר בסוכה כל שבעת הימים בין ביום בין בלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע" ע"כ, ובכה"ח (סי' תרלט סקי"ב) "וכתב בסידור יעב"ץ (ח"ב, שער אפרים הל' סוכה, ט' הל' ישיבת סוכה סק"א) דעל כל רגע ששוהה בביתו בלי הכרח עובר בעשה ובכל רגע ששוהה בסוכה מקיים מ"ע" ע"כ, והיעב"ץ הביא כן בשם ספר יסוד ושורש העבודה (שער יא פי"ב, ד"ה בסוכות), וע"ש שהאריך והביא שכ"מ בדברי אבודרהם.

1251

Sukkah 29a: Solar Eclipses

Jul 10, 2024

3:03

משמעות האלגורית של ליקוי החמה הגמרא במסכת סוכה (כ"ט ע"א) אומרת שני דברים על ליקוי חמה. הראשון הוא שליקוי חמה הוא סימן רע לעולם כולו. דעה נוספת היא שליקוי חמה הוא סימן רע לגויים, בעוד שליקוי לבנה הוא סימן רע ליהודים (מאחר שהלוח היהודי הוא ירחי והלוח הגויי הוא חמה). בנוסף, הגמרא אומרת שארבעה דברים גורמים לליקוי חמה: 1) דיין ראשי שנפטר ולא הספידו כראוי, 2) אישה מאורסת שהותקפה ולא הצילו אותה, 3) יחסים הומוסקסואליים, 4) אחים תאומים שנהרגו באותו הזמן. הרמ"א (תורת העולה א:ח) שואל כיצד החכמים יכולים לייחס סיבות לליקוי חמה, שהוא תופעה טבעית. בין אם אנשים חוטאים ובין אם לאו, ליקוי חמה יתרחש. מהן הסיבות האלו? הוא מצטט את עקידת יצחק (ויחי, פרק ל"ב) ויסוד עולם (ג:י"ז) שמפרשים כל אחד את המאמר הזה באופן אלגורי. עקידת יצחק מסביר שליקוי חמה מתייחס למות הצדיקים, האורות של קהילתנו שנכבים. יסוד עולם הולך בכיוון הפוך. הוא מבין את ארבע הסיבות לליקוי חמה כאלגוריות לתנועת הירח. לדוגמה, שני האחים שמתו מתייחסים לשמש ולירח שאיבדו את אורם, כביכול, במהלך ליקוי חמה. הרמ"א מציע פירוש אלגורי שונה, המקשר את ארבע הסיבות לתנועות המזלות הקשורות לליקוי חמה. מאות שנים לאחר מכן, הרב חיים אלעזר שפירא (דברי תורה ו:צ"ג) הציע פירוש אלגורי נוסף. הוא משווה את קבלת האור של הירח מהשמש לקבלת האור האלוקי מהקב"ה לעם ישראל. כאשר זה נחסם בכל דרך שהיא, זה מסמל התרחקות מה'. הרמ"א מסביר שליקוי חמה יכול להיות סימן רע אף על פי שהוא תופעה טבעית. הבסיס לאסטרולוגיה הוא שיש זמנים בשנה שהם טובים לדברים מסוימים ורעים לאחרים, וניתן להבין זאת על ידי בחינת הכוכבים. בעוד שרבנים גדולים דנו בלגיטימיות של האסטרולוגיה (למשל, הרמב"ם התנגד, האיבן עזרא תמך), הרמ"א מסביר שליקוי חמה אינו שונה. זו תופעה טבעית כמו תנועת הכוכבים, אשר אלו שמקבלים את האסטרולוגיה מזהים כמשמעותית לאנשים. מאות שנים לאחר מכן, הערוך לנר (סוכה כ"ט ע"א) ובני יהוידע (סוכה כ"ט ע"א) הסבירו את הסימן הרע בצורה דומה, כזמן שבו דברים רעים מתרחשים בטבעיות. המהר"ל (באר הגולה, פרק ו, עמוד ק"ו) מסביר שהגמרא מציעה סיבות מדוע הקב"ה קבע את הטבע כך שיהיו ליקויי חמה. אם אנשים לא היו חוטאים, היינו זוכים לאור נצחי. עם זאת, מאחר שהקב"ה ידע שאנשים יחטאו, הוא ברא את העולם כך שיהיו ליקויי חמה. הגמרא לא מציעה את הסיבה לליקוי חמה (שהיא הטבע) אלא את הסיבה שמאחורי הסיבה (למה הטבע הוא כך). השלה (הגהות על בראשית, מצוטט בשדה צופים, סוכה כ"ט ע"א) מסביר באופן דומה. ישנם פוסקים הסבורים שהגמרא אינה מדברת על ליקויי חמה. הרב יונתן אייבשיץ (יערות דבש ב:י) מציע שהגמרא מתייחסת לכתמי שמש. בעוד שליקויי חמה ניתנים לחיזוי, כתמי שמש אינם וגורמים על ידי חטא. הרב יוסף שוורץ (דברי יוסף א:ט) מציע שהגמרא דנה בתופעות אטמוספריות בלתי צפויות. הוא אומר שבכ"ח אייר תרל"ח בירושלים, בשעה ארבע אחר הצהריים, השמש הפכה לאדומה כהה למשך כשעה. כולם היו מופתעים מהמחזה. במהלך שלושת החודשים הבאים, ירושלים חוותה מגפה נוראה עם רבים שמתים. הרב שוורץ אומר שזה היה דוגמה לתופעה תלמודית. ד"ר בראון מצטט את הרבי מלובביץ' (שם) כמסביר שהגמרא מתייחסת לתבניות מזג האוויר. הוא גם מצטט את הרב דוד פרדו (חסדי דוד, סוכה ב:ו) שטוען שבעוד שליקויים הם טבעיים בדרך כלל, הם יכולים להתרחש באופן על-טבעי. ליקויים אלו נגרמים על ידי חטא.

1252

Sukkah 29b: שיטת הרמב"ן חילוק בין דין לכם ודין הדר לענין מצות ד מינים במקדש כל שבעה

Jul 12, 2024

3:20

Sukkah 29b: שיטת הרמב"ן חילוק בין דין לכם ודין הדר לענין מצות ד מינים במקדש כל שבעה

1253

Sukkah 30a: מצוה הבאה בעבירה במצוות דרבנן

Jul 15, 2024

3:05

1254

Sukkah 30b: יסוד דין מצוה הבאה בעבירה לשיטת רש"י

Jul 15, 2024

3:46

1255

Sukkah 31a: מצוה הבאה העבירה - חל בהחפצה

Jul 17, 2024

2:55

Sukkah 31a: מצוה הבאה העבירה - חל בהחפצה

1256

Sukkah 31b: בשיטת הרמב"ם בלולב של אשירה ועיר הנדחת

Jul 18, 2024

4:08

Sukkah 31b: בשיטת הרמב"ם בלולב של אשירה ועיר הנדחת

1257

Sukkah 32a: גדר פסול לולב היבש

Jul 21, 2024

2:34

Sukkah 32a: גדר פסול לולב היבש

1258

Sukkah 32b: גדר שיעור לולב

Jul 21, 2024

1:46

Sukkah 32b: גדר שיעור לולב

1259

Sukkah 33a: גדר מצות אבילות ודין דיחוי

Jul 23, 2024

3:16

Sukkah 33a: גדר מצות אבילות ודין דיחוי

1260

Sukkah 33b: פסיק רישא דלא ניחא ליה יסוד המחלוקת

Jul 23, 2024

0:44

Sukkah 33b: פסיק רישא דלא ניחא ליה יסוד המחלוקת

1261

Sukkah 34a: יסוד מצות ניסוך המים

Jul 24, 2024

1:41

האם הוא חובת הזבח או חובת היום

1262

Sukkah 34b: פלוגתת הבה"ג ור"ת אם יש ליטול הד' מינים יחד או אף בזה אחר זה

Jul 26, 2024

3:26

Sukkah 34b: פלוגתת הבה"ג ור"ת אם יש ליטול הד' מינים יחד או אף בזה אחר זה

1263

Sukkah 35a: גדר ראוי לאכילה באתרוג

Jul 28, 2024

2:20

Sukkah 35a: גדר ראוי לאכילה באתרוג

1264

Sukkah 35b: דין לכם במצה

Jul 28, 2024

4:26

### סיכום: קיום מצוות אכילת מצה על ידי אורחים **בעלות ומצה:** - **הקשר למצווה:** בליל הסדר, רבים מתארחים אצל אחרים. השאלה היא האם האורחים מקיימים את מצוות אכילת מצה אם המצה אינה בבעלותם אלא בבעלות המארח. - **דרישת "לכם" (שלכם):** יש דרישה בתורה שהמצה חייבת להיות "לכם" כדי לקיים את המצווה. עיקרון זה דומה לדרישות עבור לולב והפרשת חלה. **דיון הלכתי:** - **דעת הר"ן:** לפי הר"ן (רבנו ניסים), האוכל שמוגש לאורחים נשאר בבעלות המארח. כלומר, לאורחים יש רק רשות לאכול, אך אינם הבעלים של האוכל. - **בעיה פוטנציאלית:** אם המצה אינה באמת של האורח, ייתכן שהם לא מקיימים את דרישת ה"לכם". חלק מהפוסקים טוענים שהמארחים צריכים לתת את המצה כמתנה לאורחים כדי לוודא שהם מקיימים את המצווה. **פתרונות מעשיים:** 1. **בעלות משתמעת לפי המנהג:** - **שולחן ערוך והרמ"א:** לפי פרשנויות מסוימות, כאשר המארח מניח אוכל לפני האורחים, הוא נחשב שלהם לצורך אכילה וקיום מצוות. מנהג זה נפוץ. 2. **שיטת הריטב"א:** - **מצה כשאלה:** הריטב"א מסביר שכאשר נותנים מצה לאורח מתוך כוונה שיאכל אותה, היא כמו הלוואה שמיועדת לצריכה. זה הופך אותה לרכוש האורח למשך הארוחה ומקיים את דרישת "לכם". 3. **שולחן ערוך הרב והמגן אברהם:** - **פעולת האכילה כהעברת בעלות:** פוסקים אלו מציעים כי פעולת אכילת המצה עצמה מהווה שינוי בבעלות (קניין). כאשר האורח מתחיל ללעוס את המצה, היא משתנה ובכך הופכת לרכושו. 4. **העברה לפני פסח:** - **מתנה מראש:** לכתחילה, המארח צריך לתת את המצה לאורחים כמתנה לפני פסח כדי להימנע מבעיות הלכתיות. גישה זו מבטיחה שהמצה תהיה בבעלות האורח בזמן האכילה. 5. **כוונת המארח:** - **כוונה להקנות:** חלק מהפוסקים מציעים שכוונת המארח לקיים את המצווה בכך שהוא מאפשר לאורחים לאכול את המצה כוללת מתן בעלות על המצה. כוונה זו יכולה להיחשב בהקשר של קיום מצווה. 6. **דעת רבי יוסף קארו:** - **זכות האכילה כבעלות:** רבי יוסף קארו ואחרים טוענים כי כל עוד יש לאורחים זכות לאכול את האוכל, הוא נחשב שלהם לצורך קיום המצווה. דעה זו מבוססת על הבנה רחבה יותר של בעלות בהקשר של הכנסת אורחים. 7. **שימוש בהקדש:** - **דוגמת כהן גדול:** כמו שהכהן הגדול יכול לאכול אוכל מוקדש עם אורחים והוא נחשב שלהם, כך גם אורחים האוכלים מצה אצל מארחם יכולים להיחשב כבעלים לצורך קיום המצווה. 8. **עמדת רבי שלמה זלמן אויערבך:** - **הסתמכות על המנהג:** רבי שלמה זלמן אויערבך מציע להסתמך על המנהג המאפשר לאורחים לקיים את מצוות אכילת המצה בלי העברת בעלות מפורשת. הוא מכיר במסורת הארוכה ובשיקולים המעשיים. **סיכום:** הקונצנזוס בין הפוסקים תומך בכך שהאורחים יכולים לקיים את מצוות אכילת המצה גם אם ההעברה של הבעלות אינה נאמרת במפורש. זאת על בסיס פרשנויות שונות, כולל בעלות משתמעת, שינוי בעלות דרך האכילה, כוונת המארח, ומנהגים מקובלים. הסברים אלו יחדיו מבטיחים שהאורחים יקיימו את המצווה כהלכה.

1265

Sukkah 36a: דין הדר בד' מינים דין בהגברא או דין בהחפצא

Jul 30, 2024

3:28

Sukkah 36a: דין הדר בד' מינים דין בהגברא או דין בהחפצא

1266

Sukkah 36b: בדברי הגרי"ז בענין לולב צריך אגד

Aug 2, 2024

2:31

Sukkah 36b: בדברי הגרי"ז בענין לולב צריך אגד

1267

Sukkah 37a: הסרת טבעות בעת נטילת ד' מינים: הלכה והחמרה על פי האגודה

Aug 2, 2024

2:37

והבית יוסף (תרנא, סו"ס ז) כי בשם האגודה לסלק דבר החוצץ בין הלולב ובין היד, ולכן מסירין ציציות ותפילין מן היד, ונשים טבעותיהן, ונראה לי דמש"ה א"צ להסירן, דדוקא היכא דכריך כולה ידיה. וע' בדרכי משה (שם, ה) שהביא בשם המהרי"ל שהיה מסיר התפילין משום חציצה. וברמ"א כ' דנהגו להחמיר להסיר התפילין וטבעות מידם, אבל מדינא אין לחוש הואיל ואין כל היד מכוסה בהן. אבל הט"ז (שם, ז) כ' דאינו יודע מקור להקל בזה, דלכאו' מבואר מהסוגיא דנחשב האגד לחציצה, אף דחוצץ רק במקצתו, וכמ"ש תוס' דאפי' חציצה במקצת הוי חציצה. וע' מג"א (ס"ק יח) שכ' דל"ק מהגמ', דס"ל להאגודה דכל שאינו מכסה כל היד בטל לגבי היד, ואין זה שייך אלא לגבי סודר על היד, אבל לגבי האגד, דאינו על היד אלא על הלולב, ודאי יש לחוש לחציצה במקצת, אבל בטבעות ובתפילין, ודאי יהיו יכולין לומר דבטלין הן להיד. (ולפ"ז י"ל דגם אתי כתוס', דתוס' מדבר רק לענין חציצות שאינם על היד, אבל אם החציצה היא על היד, אז יהי' שייך לומר דבטל לגבי היד אם אינה מכסהו לגמרי, וצ"ע בזה.) וע' בביאור הגר"א, דמבואר דס"ל דדעת הרמ"א דלא כתוס', אלא כהר"ן, דאין נדון של חציצה בלולב, וכל הפסול הוא היכא דכורך דבר על הלולב, אבל היכא דכורך על ידו, בטל לגבי היד. וע' כפות תמרים דכ' דאולי אין הרמ"א חולק על התוס', וס"ל דיכול ליטול הלולב במקצת היד שאין בה רצועת התפילין וטבעות, ובזה מיישב מנהג העולם שאינם מקפידים להסיר טבעותיהם בשעת נטילת לולב. וע' מ"ב (ס"ק לו) דכ' דכיון דכמה אחרונים הנ"ל ס"ל דיש לחוש מעיקר הדין, ע"כ יש לחזור ויטלנו בלא ברכה (אולם בשעה"צ מבואר דהבין דאף המג"א אינו מיישב לדעת תוס', ואולי אם הי' סובר דהמג"א מיישב את תוס' ג"כ, הי' מיקל טפי, וצ"ע).

1268

Sukkah 37b: דברי הגרי"ז בענין גדר מצות נענועים

Aug 5, 2024

2:20

מצוה בפני עצמה או חלק ממצות נטילת הלולב

1269

Sukkah 38a: עוד בגדר מצוות נענועים

Aug 6, 2024

3:23

האם יש דין לכם

1270

Sukkah 38b: גדר דין שומע כעונה

Aug 7, 2024

3:39

השומע נחשב כעונה ממש או שהדיבור מתייחס אליו ב. בחקירה זו נחלקו ראשונים ואחרונים, ונביא מהדברים המפורסמים בבתי המדרש, בסוגיא דא. בסוגית הגמרא בסוכה (1) כתב רש”י, בהמשך דבריו המובאים לעיל: “וכן מתפללים בציבור וש”ץ אומר קדיש או יהא שמיה רבא ישתקו בתפילתם וישמעו בכוונה, והרי הם כעונים”. והקשו עליו התוספות (סוכה (1) שם ד”ה שמע; ברכות (2) כא, ב ד”ה עד) מדברי הגמרא בברכות (2) וכתבו מחמת קושיא זו כי “רבנו תם ור”י היו אומרים דאדרבה אי שומע כעונה הוי הפסקה אם שותק”. וכעין זה כתבו במסכת סוכה [ועי”ש במה שכתבו ליישב שיטת רש”י מחומר הקושיא]. וסיימו התוספות בברכות: “ומכל מקום נהגו העם לשתוק ולשמוע [שיטת רש”י] וגדול המנהג“. הבית יוסף (1) הביא את מחלוקת הרש”י והתוספות, ואת דברי רבנו יונה שכתב “ודבר שתלוי בעמודי עולם אין לנו כח להכריע ביניהם, ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד, ובלבד שיכוין לבו לשמים”. אולם למעשה פסק בשו”ע (2) כדברי התוספות והר”ן, שנהגו העולם כשיטת רש”י, כדבריו: “אינו פוסק [באמצע תפילת שמונה עשרה] לא לקדיש ולא לקדושה אלא ישתוק ויכוון למה שאומר שליח ציבור ויהא כעונה”. ובביאור מחלוקת רש”י ותוספות, האם השומע קדושה וקדיש באמצע תפילת שמונה עשרה רשאי לשתוק ולכוון, כתב רבי יוסף ענגיל בספרו ציונים לתורה (3) “דמחולקים בזה אי הא דשומע כעונה הכוונה דהוי כעונה בדיבורו, ממילא הוי הפסק. או הכוונה רק דדינו כעונה בעצם השמיעה כמו שיוצאים בעניה, אבל אין השמיעה חשובה עניה כלל, והיא רק שמיעה לבד אלא שגם בשמיעה יוצאים כמו בעניה, ואם כן ממילא אינו הפסק”

1271

Sukkah 39a: עובר לעשייתן בד מינים

Aug 9, 2024

4:28

Sukkah 39a: עובר לעשייתן בד מינים

1272

Sukkah 39b: אתרוג כאילן או ירק סימן או סיבה

Aug 11, 2024

3:39

עיין ביונת אלם לד-יט

1273

Sukkah 40a: סברא בענין הנאתן וביעורן שוה

Aug 11, 2024

2:17

עיין בדברות משה בבא קמא

1274

Sukkah 40b: דברי הקובץ שיעורים בענין חילול הקדש

Aug 11, 2024

3:40

קובץ שיעורים חלק ב

1275

Sukkah 41a: בענין נטילת לולב כל שבעה בזה"ז בירושלים

Aug 14, 2024

4:36

החידוש של הביכורים יעקב

1276

Sukkah 41b: מתנה על מנת להחזיר בד מינים

Aug 16, 2024

4:02

שיטת הסמ"ג והנתיבות במקור חיים

1277

Sukkah 42a: גדר מצות חינוך והחידוש של החכם צבי

Aug 18, 2024

4:19

Sukkah 42a: גדר מצות חינוך והחידוש של החכם צבי

1278

Sukkah 42b: גדר חיוב שמחת בית השואבה

Aug 18, 2024

4:08

עיין בעמק ברכה - שמחת בית השואבה סימן א

1279

Sukkah 43a: החידוש של העמק ברכה בענין החיוב ד מינים במקדש

Aug 19, 2024

3:11

לולב סימן א

1280

Sukkah 43b: גדר מצות נטילת ערבה

Aug 21, 2024

3:09

Sukkah 43b: גדר מצות נטילת ערבה

1281

Sukkah 44a: החידוש של הגרי"ז בענין ברבה על מנהג

Aug 22, 2024

2:47

Sukkah 44a: החידוש של הגרי"ז בענין ברבה על מנהג

1282

Sukkah 44b: חלות חפצא של ערבה

Aug 23, 2024

4:11

עיין בהררי קדם קמג-ב

1283

Sukkah 45a: גדר הקפות דהושענות בזה"ז

Aug 26, 2024

4:28

האם הוא מדין תפילה או מדין זכר למקדש

1284

Sukkah 45b: יסוד מצות סוכה וברכת לישב בסוכה

Aug 27, 2024

4:23

Sukkah 45b: יסוד מצות סוכה וברכת לישב בסוכה

1285

Sukkah 46a: האם עשיית סוכה חשיב מצוה בפנ"ע

Aug 29, 2024

3:37

Sukkah 46a: האם עשיית סוכה חשיב מצוה בפנ"ע

1286

Sukkah 46b: סוכה בשמיני עצרת לבני חו"ל

Aug 30, 2024

4:55

Sukkah 46b: סוכה בשמיני עצרת לבני חו"ל

1287

Sukkah 47a: בענין שמיני עצרת רגל בפני עצמו

Sep 1, 2024

5:29

עיין הררי קדם סימן קסט

1288

Sukkah 47b: חמץ בפסח שני

Sep 1, 2024

3:48

חמץ בפסח שני

1289

Sukkah 48a: שמיני עצרת לענין ביטול אבילות

Sep 2, 2024

3:09

Sukkah 48a: שמיני עצרת לענין ביטול אבילות

1290

Sukkah 48b: גדר מצות ניסוך המים

Sep 3, 2024

1:48

דין מצד קדושת היום או דין בקרבן תמיד

1291

Sukkah 49a: בענין יין מזוג לגבי ניסוך

Sep 6, 2024

4:54

עיין הררי קדם סימן קס

1292

Sukkah 49b: גדר מעשה שאיבה בניסוי המים

Sep 6, 2024

4:13

Sukkah 49b: גדר מעשה שאיבה בניסוי המים

1293

Sukkah 50a: גדר פסול מים והיין מגולין- דין בהחפצא או בהגברא

Sep 8, 2024

2:58

Sukkah 50a: גדר פסול מים והיין מגולין- דין בהחפצא או בהגברא

1294

Sukkah 50b: דין שירה בזה"ז

Sep 8, 2024

3:36

Sukkah 50b: דין שירה בזה"ז

1295

Sukkah 51a: גדר מחיצה בבית הכנסת

Sep 12, 2024

3:59

Sukkah 51a: גדר מחיצה בבית הכנסת

1296

Sukkah 51b: גדר איסור לשוב למצרים

Sep 12, 2024

3:42

Sukkah 51b: גדר איסור לשוב למצרים

1297

Sukkah 52a: גדר כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו

Sep 16, 2024

1:56

Sukkah 52a: גדר כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו

1298

Sukkah 53a: תפילת מנחה קודם לתמיד

Sep 17, 2024

2:38

Sukkah 53a: תפילת מנחה קודם לתמיד

1299

Sukkah 53b: גדר היתיר מחיקת שם להטיל שלום בין איש לאשתו

Sep 17, 2024

2:19

Sukkah 53b: גדר היתיר מחיקת שם להטיל שלום בין איש לאשתו

1300

Sukkah 54a: גדר מצות הלל בשעת הקרבת קרבן פסח

Sep 19, 2024

2:21

Sukkah 54a: גדר מצות הלל בשעת הקרבת קרבן פסח

Popular Shows by Moshe Niehaus Moshe Niehaus