התוכן התרת נדרים, וברכת כ"ק אד"ש אחרי התרת נדרים ואחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ש"ק ר"ה ה'תש"נ. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 Synopsis Hataras Nedarim and the Rebbe’s brachah after receiving the Pan Klali, 29 Elul 5749, Erev Rosh Hashanah 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנהת.נ.צ.ב.ה.

התוכן 1) לילה זו נק' "זכור ברית" מצד הפזמון "זכור ברית אברהם וכו'" שי"א בסליחות דער"ה. ואע"פ שלפי מנהגנו אין אומרים זה, אבל "שמא מילתא היא": קשר של "ברית" הוא למע' מטו"ד ולא משתנה, וכך צ"ל הקשר עם ה'. ויה"ר שה"זכור ברית אברהם וכו'" כשלעצמו ימשיך ענין זה בפועל כבר ביום א' דר"ה (שבש.ז. חל בשבת והענינים נפעלים מצד עצם קדושת השבת), שמיד אחרי הזמן דתק"ש (אם זה הי' ביום חול) כבר תתקיים הענין ד"מתעשרת בסופה" וכו'. וזה נמשך בכוח"ט לשנה טובה ומתוקה בבני חיי ומזוני רוויחי. 2) סיום חמישי דפ' האזינו הוא "וכפר אדמתו עמו", ופרש"י – פשש"מ – "וכפר לשון ריצוי ופיוס... כשעמו מתנחמים ארצו מתנחמת וכה"א רצית ה' ארצך, במה רצית ארצך, שבת שבית יעקב". דהקב"ה מביא הגאולה באופן של ריצוי ופיוס. דמכיון ש"אנו עמך ואתה אלקינו וכו'" מגיע לבנ"י כל ענינים הטובים באופן של ריצוי ופיוס, כפשוטו! ויה"ר שהיציאה מש.ז. תהי' בשמחה עד ל"שמחת עולם על ראשם" וכו' בעגלא דידן! (והתחיל לנגן:) "כי בשמחה תצאו וגו'".1) משיחת יום ה', אור לכ"ט אלול ה'תשכ"ב 2) משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2026 Synopsis (1) The night before Rosh Hashanah is called Zechor Bris (“Remember the Covenant”), after the pizmon beginning “Remember the covenant of Avraham...” recited in some communities in Erev Rosh Hashanah Selichos. Although it is not our custom to recite it, nevertheless, a “name has significance”: The bond formed by a covenant transcends intellect and is not subject to change – a quality that must be reflected in our own connection with Hashem as well. May it be Hashem’s will that the very “Remembrance of the covenant of Avraham” bring this quality to practical expression, already on the first day of Rosh Hashanah (which this year falls on Shabbos, when the spiritual effect usually caused by shofar is accomplished by the sanctity of Shabbos itself) so that immediately after the time when the shofar would have been sounded, we merit the promise that “it becomes rich at its end,” in the form of a good and sweet year with children, life, and sustenance in abundance. (2) Chamishi of parashas Haazinu concludes with the words “וכפר אדמתו עמו”, which means “…He will appease His land and His people” (according to Rashi, who provides the plain meaning of the verse). As Rashi writes: “וכפר – Denotes reconciliation and appeasement…When His people are comforted, His land is also comforted. Similarly, it says: ‘G-d, You have appeased Your land’; and how have You appeased Your land? ‘You have brought back the exiles of Jacob.’” Since the Jewish people are Hashem’s people, they deserve all good things in a manner of reconciliation and appeasement; and may it be His will that we depart from the outgoing year with joy, including “everlasting joy upon their heads” with the coming of Moshiach speedily in our days. (The Rebbe concludes with the niggun Ki Vesimcha Setze’u...”)Excerpts from sichos of 29 Elul 5722 and 29 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2026 לזכות דבורה לאה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לעילוי נשמת הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט שלוחו של הרבי למדינת הולנד ליום היאָרצייט שלו כ"ח אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן יש דיעה בגמ' שמ"ש "שבתון זכרון תרועה" הכוונה שבר"ה שחל להיות בשבת לא יהי' "תרועה ממש, אלא מקראות של תרועה יאמרו". היינו שישנו אז חיוב מן התורה לומר פסוקי שופרות. ואע"פ שלפי המסקנא פסוק זה הוא רק אסמכתא, אבל "אלו ואלו דברי אלקים חיים". לפי דיעה זו נמצא שבר"ה שחל להיות בשבת יש בנוסח התפלה, שבו אומרים פסוקי שופרות, חיוב מן התורה! (ועד"ז בנוגע לנוסח הוידוי ביוהכ"פ וכו'). ובענין זה רואים גודל מעלת התורה, שאפי' ענין השבת שיכול לפעול את הפעולה דתק"ש (שלכן לא נצרך כ"כ הענין דתק"ש ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, כמבואר בדא"ח), אינו יכול לפעול את הפעולה דאמירת פסוקי שופרות שבתורה, וזה צ"ל גם בשבת. וזוהי השייכות המיוחדת להתוועדות זו, הקשורה עם תלמידי הישיבות וכו'. ויה"ר שלימוד התורה תהי' מפני שזהו תורתו של הקב"ה, ובאופן שהלימוד מביא לידי מעשה וכו'. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2026 Synopsis There is an opinion in the Gemara that the law that the shofar is not sounded when Rosh Hashanah falls on Shabbos is derived from the verse, “…a day of rest, a remembrance of the shofar blast,” meaning that we do not “actually sound the shofar, but recite verses about shofar blasts.” Based on this opinion, when Rosh Hashanah falls on Shabbos, the Nusach of davening on Rosh Hashanah carries a Biblical obligation. (Although the Gemara ultimately concludes that the verse serves only as an asmachta, nevertheless, “These and those are the words of the living G-d.”) Here we see the greatness of Torah (which has particular relevance at this farbrengen, which is designated for the yeshivah students): although the sanctity of Shabbos is so great that it accomplishes what ordinarily is accomplished by sounding the shofar (which is why sounding the shofar is not required when Rosh Hashanah falls on Shabbos, as explained in Chassidus), nevertheless Shabbos cannot accomplish the effect produced by reciting the verses of Shofaros (and therefore the obligation remains even on Shabbos). May it be Hashem’s will that the students study Torah for the reason that it is Hashem’s Torah, and in such a way that “study leads to action” etc.Sichah of Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2026 לע"נ הרב ישראל יואל ב"ר פינחס הכהן ע"ה סוסובר ליום היארצייט שלו כ"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' נחום הכהן שי' סוסובר

התוכן א) ברכת ה' ד"ברכנו אבינו" הוא כש"כולנו כאחד", ובודאי לא ידקדק ה' עד כמה הוא ה"כולנו כאחד" כי בפנימיות הלב רוצה בזה כל אחד!; סיום ימי סליחות צ"ל בשמחה גדולה שפורצת כל הגדרים ופועלת הרחבה כפשוטה בכל הענינים ונצחון גמור על היצה"ר וכו'. ב) ביום ג' דסליחות היו הרביים אומרים מאמרים ביחידות, החל מאדה"ז שחזר מאמר "רק לבנו המיוחד" ועד"ז שאר הרביים וכו', וכל אחד צווה שהענין יישאר בסוד, וכן אמר אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שהענין יישאר בסוד "עד הזמן שיצווה לגלות", וברשימה בשנת תש"ה בהיותו בארה"ב גילה ענין זה! וא"כ מובן יוקר הענין וכו', והטעם שענין זה מסופר שם בפרטיות עם שמות כל הנשיאים י"ל כי לפני ראש השנה רצוי להזכיר בפירוש שמות כל הנשיאים וכו'. ג) יש להיכנס לתוך שנה החדשה מתוך ריקוד ושמחה אמיתית ופנימית! (והתחיל לנגן "כי בשמחה תצאו וגו'").ג' חלקים מהתוועדות ליל ג' דסליחות, כ"ו אלול ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2026 Synopsis (1) “Bless us our Father” occurs when we are “all as one,” and Hashem is surely not exacting with the extent to which we are all as one, because deep down, every Jew wants to unite with the entire Jewish people. The Days of Selichos must be concluded with great joy, which breaks through all barriers, and brings abundance in all matters and total victory over the yetzer-hara etc. (2) On the third day of Selichos, the Rebbeim would deliver a maamar in private to their eventual successor, and they instructed them to keep it a secret, until the Rebbe Rashab told his son, the Rebbe, my father-in-law, to keep it a secret until such time as he instructed him to reveal it. The Rebbe ultimately revealed it in a Reshimah in the year 5705, meaning his father instructed him to reveal it when the Rebbe was already in the United States; we can therefore understand the preciousness of the matter etc. When recounting this in the Reshimah, the Rebbe, my father-in-law lists all the Rebbeim by name. It can be explained that the purpose was to explicitly invoke the merit of them all in the days before Rosh Hashanah. (3) We should enter the new year with dancing and true, inner joy. (The Rebbe concludes with the niggun Ki Vesimcha Setze’u).3 excerpts from farbrengen of the 3rd day of Selichos, 26 Elul 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2026

התוכן בפסוק [בשני דפ' האזינו] "כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו" ישנם ב' ענינים: א) יעקב חבל נחלתו. וכמ"ש בד"ה באתי לגני ה'תש"י שנשמת האדם הוא החבל המקשר את האדם הנמצא למטה עם שרשו ומקורו למעלה, והיא "שזורה" מתרי"ג נימין, תרי"ג כחות (כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבגוף) שבהם תלויים התרי"ג מצוות. אבל על ההתקשרות של ה"נימין" (וגם על כללות ההתקשרות שע"י החבל) יכולה הרוח שטות להעלים. ב) למעלה מזה – "חלק הוי' עמו", חלק מן העצם, שע"י תופסים בהעצם כולו. והוא אצל כאו"א מישראל, שהרי "עַמו" כולל גם הפירוש מלשון "גחלים עוממות", כמו "אין מלך לא עם", שהם דברים זרים ונפרדים וכו'. ובעבודה: הרוח שטות יכולה לכסות רק על ענינים שבאדם השייכים לסדר ההשתלשלות – עבודה שע"פ טעם ודעת וכו', משא"כ על ענין שלמעלה מסדר השתלשלות – עבודה מצד יחידה (כשבא לידי נסיון אמונה). חלק ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, יו"ד שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2026 Synopsis In the verse (in sheini of parashas Haazinu), “Because Hashem’s portion is His people; Yaakov, the rope of His inheritance,” there are two levels: (a) “Yaakov is the rope of His inheritance” refers to the rope connecting a Jew to his root and source Above, which is woven from 613 strands, meaning the 613 faculties of the soul (corresponding to the 248 limbs and 365 sinews of the body) upon which the fulfillment of the 613 mitzvos depend. The spirit of folly is able to obscure this connection, both the individual strands and the overall connection. (b) On a higher level, “Hashem’s portion is His people,” meaning they are a part of His Essence (through which one grasps the Essence in its entirety). This connection exists within every Jew, as expressed in the term “His people” (amo), which connotes “dimmed coals” (gechalim omemos), and in the expression “There is no king without a people,” where the people consists of individuals separate and distinct from the king. In terms of Divine service: the spirit of folly can obscure only the parts of a person that belong to seder hishtalshelus (service based on reason and understanding etc.), but not that which transcends seder hishtalshelus – the service stemming from the Yechidah (as expressed when a Jew faces a test of faith).Excerpt from Maamar Basi L’Gani, 10 Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2026

התוכן יש לספק צרכי החגים דחודש תשרי לכל הנצרכים, החל מר"ה ע"פ מ"ש בקשר לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר אין לו". וכדי שזה לא יהי' באופן ד"דקדירא דבי שותפי", ה"ז לכל לראש שייך לרבני המקום ומנהיגי הקהל. ולהתחיל בזה מיד, כך שכבר בערב ר"ה יהיו לכולם את מה שצריך, ועאכו"כ ב"זמן שמחתנו"; התחלת אמירת הסליחות היא "לך הוי' הצדקה", ובתור הכנה לזה יש להתעסק בענין הצדקה, ואז יקויים מ"ש "טרם יקראו ואני אענה", והולכים לאמירת הסליחות בשמחה, וכידוע הסיפור שפעם בליובאוויטש התוועדו חסידים במוצאי שבת סליחות והלכו לסליחות באופן "אַז מ'האָט זיך געשאָקלט" (וע"ד מ"ש בגמ' שההכנה ללימוד התורה באופן ד"שפתותיו נוטפות מר" היא הענין ד"מילתא דבדיחותא"), ועד"ז כללות הכנה לימים הנוראים היא מתוך שמחה גדולה, עאכו"כ לשמח אחרים ע"י סיפוק צרכי החג.ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026 Synopsis Those in need should be provided with all their Tishrei needs beginning with Rosh Hashanah, as the verse says in connection with Rosh Hashanah, “…eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to those who have nothing prepared.” To avoid the problem of a “pot belonging to partners” (where responsibility is neglected because each relies on the other), the responsibility lies first and foremost upon the local Rabbonim and community leaders; efforts should begin immediately so that by Erev Rosh Hashanah everyone will have all they need, and all the more so for the Time of Our Rejoicing. The opening words of Selichos are, “Yours, Hashem, is the tzedakah.” Similarly, the way to prepare for Selichos is through tzedakah, and then the verse will be fulfilled, “Before they call out, I will answer,” so that one can proceed to Selichos with joy, like the well-known story of Chassidim in Lubavitch who came to Selichos “swaying” after farbrenging for hours. (It is similar to the teaching in the Gemara that the proper way to prepare for Torah study in such a way that one’s “lips drip with bitterness” is to begin by saying something humorous.) Similarly, the overall preparation for the Days of Awe should be carried out with great joy, all the more so by bringing joy to others by providing for their Yom Tov needs.2 excerpts from sichah of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏*לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם .. שואב ממיך וגו'" [כמ"ש בתחילת פ' נצבים]. ומבאר בזה אדה"ז בלקו"ת ש"היום" קאי על ראש השנה, שאז הוא הזמן שבנ"י מתאחדים לאחדים כאחד להכתיר הקב"ה למלך, "תמליכוני עליכם .. במה בשופר". ואז נעשה, כבהמשך הכתוב "לעברך בברית ה"א וגו'" – דענין הכריתת ברית הוא כמו שני אוהבים שכורתים ברית ביניהם ש"שניהם עוברים בתוך גוף אחד להיות לאחדים". אבל ההתחלה בזה היא – ע"י הכתרת המלך של בנ"י. והטעם שדוקא בנ"י יכולים לעורר מחדש את הרצון של הקב"ה להיות מלך הוא כמו שממשיך הכתוב "למען הקים אותם היום לו לעם" – הם (גם מלשון) עִמו ואצלו. והעמידה לפני הקב"ה הוא באופן של "נצבים" – בתוקף. כמו שמבאר הצ"צ ד"נצב" הוא לשון ראש ושר וקצין. שכאו"א מישראל הוא "שר", ונק' ישראל ע"ש "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל", דהירידה לעוה"ז היא צורך העלי' שע"י ה"ותוכל" על הטבע (שבגימ' אלקים). ועי"ז ממשיכם גם למעלה הענין ד"הנה הוי' נצב עליו" – על כאו"א מישראל. וזה נעשה ע"י ש"כולכם" – מ"ראשיכם שבטיכם" עד ל"חוטב עציך ושואב מימיך", עומדים כאחד מבלי אשר ימצא ראש וסוף. וזהו מ"ש ויהי בישורון מלך, מלשון שיר ועיגול, שדוקא עי"ז ממשיכים ה"תמליכוני עליכם", שזה פועל הכתיבה וחתימה טובה בגו"ר וכו'.חלק ממאמר ד"ה אתם נצבים, מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Nitzavim), “You are standing today, all of you, before Hashem your G-d, the heads of your tribes…your water-drawer….” The Alter Rebbe explains in Likkutei Torah that the word “today” refers to Rosh Hashanah, when the Jewish people unite to crown Hashem as. Then, as the verse continues, they “enter a covenant with Hashem your G-d…,” whereby they become one with Hashem, but it begins with Hashem being crowned as King by the Jewish people. The reason it is specifically the Jewish people that can awaken Hashem’s desire to be King is because, as the verse continues, they are “His people” (amo), meaning they are “with Him” (imo) and close to Him. When they stand before Hashem, it is in the manner of Nitzavim – meaning they stand firmly. As the Tzemach Tzedek explains, “nitzav” connotes a leader, prince, or officer: every Jew is a prince (sar), and the Jewish are called Yisroel “because you have striven (sarisa) with an angel of G-d and with men, and you have prevailed.” The purpose of their descent into this physical world is for the sake of the subsequent ascent after they “have prevailed” over nature (whose numerical value is the same as the Name Elokim). In this way the Jewish people also cause that “Behold, Hashem stands (nitzvav) over him” – over every Jew. This is accomplished when “all of you,” from “the heads of your tribes” down to “your woodcutters and your water-drawers” stand together as one, without any distinction between beginning or end. This is also the meaning of the verse “He was a King in ‘Yeshurun,’” which connotes a song (shir) and a circle – because it specifically in this way that they crown Hashem as King, and as a result they are inscribed and sealed for good, physically and spiritually etc.Excerpt from Maamar Atem Nitzavim, Motzaei Shabbos Parashas Nitzavim 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

התוכן הכוונה בהאמור לעיל אודות ההוספה בלימוד התורה היא גם להאורחים. עליהם לארגן מיד שיעורי תורה לפחות פעמיים ביום – בלימוד הלכה למעשה ובלימוד לשם לימוד התורה, תפלה בציבור ונתינת הצדקה וכו'. ואשרי חלקם של כל המשתתפים, ובכך גם יפעלו על התושבים שגם הם יוסיפו בלימוד התורה (ובמכ"ש וק"ו). כל השנה זמנו הוא, ועאכו"כ בחודש אלול ובי"ב ימים האחרונים של החודש; כאן המקום להביע יישר-כח על גודל הנחת-רוח מהמארגנים אש"ל עבור האורחים בדרכי נועם שלום וכבוד, ובודאי יעזרו להם. ולהדגיש: המנהג שנתפשט הוא שגם לנשי ובנות חב"ד ישנן שיעורי תורה, ומהן יראו וכן יעשו כל אשה ובת בישראל שיהי' להן שיעור קבוע בתורה כל יום, ורואים במוחש כמה שזה מוסיף ביראת-שמים. ותבוא ברכה על כל אלו שינהיגו אצל נשי ובנות ישראל שלא יעבור יום בלי שיעור בתורה. ולכן יש לארגן שיעורי תורה גם עבור האורחות.ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026 Synopsis Our earlier discussion about increasing in Torah study also applies to the Tishrei guests: Torah classes should be arranged at least twice a day for the study of practical halachah and for Torah study for its own sake, which will also inspire the locals to increase their own Torah study (because they will see that if people who are away from the comfort of home can devote time to learning, they can surely do so as well), and fortunate is the lot of all who participate. The time for Torah study is the entire year, especially during the month of Elul, and especially during the last twelve days of the month (each of which corresponds to one month of the outgoing year). This is the place to express appreciation for those organizing hospitality for the guests and for doing it pleasantly, peacefully, and with dignity, and surely others will assist them. Torah study is also for women and girls – and may blessing come upon all who see to it that not a day passes without regular Torah classes for them as well.2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026

התוכן זה שגם אצל בני-נח שייך להיות הבנה בתורה (בנוגע לז' מצוות וכו') [אע"פ דגם זה שבנ"י יכולים להבין את התורה, חכמתו של הקב"ה, הוא רק בגלל ש"נתן לנו את תורתו"], הוא, כי ה' רוצה שיהי' "ובחרת בחיים" [כמ"ש בסיום פ' נצבים], שהאדם יבחור בבחירתו החפשית ללמוד תורה, ואם השגת התורה היתה קיימת בגלוי רק אצל בנ"י היתה מתבטלת כל ענין הבחירה. וההוראה: מכאן רואים עד כמה נוגע להקב"ה ענין הבחירה אצל בנ"י, עד שבגלל זה "הוריד" את התורה, "חמדה גנוזה" "שעשועים לפניו", כ"כ שגם לאינו-יהודי ועושה היפך רצונו תהי' הבנה בתורה! ובמילא כאשר בוחרים לעשות ענין בלתי-רצוי או אפי' ענין רשות, יש לדעת שעי"ז לוקחים ענין הכי יקר ונעלה של הקב"ה, שנתנו לבנ"י כ"חלק אלוקה ממעל ממש", ומכניסים א"ז ל"בית הכסא" ר"ל או לסתם עניני רשות שאין להם שום תפיסת מקום! והתירוץ (הפיתוי של היצה"ר) שזה רק פעולה חד פעמית וכו' אין בזה כדי להצדיק את העוולה הגדולה שעושה לעצמו!ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026 Synopsis The reason that even Bnei Noach can attain an understanding of the Torah is because Hashem wants the Jewish people to choose Torah study of their own free choice (as the verse states at the end of Parashas Nitzavim), “You must choose life”); if only the Jewish people were able to understand Torah, free choice would be undermined. Here we see how important free choice is to Hashem: in order to preserve it, He lowered the Torah – His hidden treasure and delight – so that it can be understood even by a non-Jew, and even by someone who acts contrary to His will. Conversely, when a person chooses to do something undesirable, chas v’shalom (or even something merely permissible), he should realize that, as the Alter Rebbe writes in Tanya, it is akin to taking Hashem’s most precious and exalted possession and bringing it into a bathroom Rachmana litzlan (or at least into mundane matters that have no real value). And the excuse of the yetzer hara that it is only a one-time action does nothing to justify the tremendous wrong that a person is doing to himself.2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026 לזכות ר' אלעזר מאיר הלוי בן זהבה ומרת רחל בינה בת חי'ה מלכה שיחיו פיש לכבוד יובל חתונתם השלושים כ' אלול ה'תשפ"ולברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניותנדבת ר' שמחה שי' פיש

התוכן בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" [רביעי פ' נצבים] יש שייכות גלוי' לחודש אלול – ד"את לבבך ואת לבב" ר"ת אלול. בר"ת זה לא נכללו התיבות שבתחלת הפסוק "ומל ה"א", כי תוכן העבודה דחודש אלול מתבטא בד' תיבות אלו דוקא. והביאור: העבודה דתומ"צ, ובפרט עפ"י הדגשת תורת החסידות, הוא להביא האדם לידי ביטול. וזהו גם החידוש דחודש אלול, דגם כאשר עוסקים בענינים של "שדה" מרגישים מציאותו של המלך ומתבטלים בפניו. ולכן התחלת הר"ת של "אלול" הוא דוקא ב"את לבבך ואל לבב" כי "את" מורה על נקודת הביטול, וכמחז"ל "את – הטפל לבשרו". ולא משנה כ"כ כיצד בא למצב הביטול ("ומל ה"א") אלא הפועל ממש שעומד בביטול. אלא שאח"כ צריך להמשיך ביטול זה בכל כחות הנפש, וזה נפעל באמצעות הלב – "לבב". ואח"כ מוסיף האדם ופועל המשכת הביטול גם בכל עניני העולם שמסביבו – "ואת לבבך". ו"ח"י אלול" מוסיף חיות, שהו"ע עיקרי, בעבודה זו.משיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026 Synopsis In the verse “Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring” (in revi’i of parashas Nitzavim), the initial letters of the words “your heart and the heart of” (את לבבך ואת לבב) spell the word Elul. The acronym begins with the word es (rather than the first part of the verse, “Hashem your G-d will circumcise”) because es connotes bittul, which is the goal of the service of Elul – to attain a bittul to Hashem even when one is occupied with matters of the “field.” What matters here is not so much how one arrives at this state of bittul (“And Hashem will circumcise”), but the fact that one stands in a state of bittul. The bittul must then be circulated to all the faculties of the soul (which is done through “your heart,” which circulates the blood to the entire body), and then into the heart of everything in a person’s environment (“and the heart of”). And Chai Elul infuses this service with vitality.Excerpt from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים הכהן בן הרה"ח ר' חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו י"ט אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

התוכן הענין שח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – נתפרסם ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור, שענינו – להשפיע על בני דורו ובאופן של ("נשיא" מלשון) "התנשאות" – לאחרי שהאדם עובד עבודתו ככל יכלתו, הרי נשיא הדור, שהוא ה"משה" שבדור ה"עומד בין ה' וביניכם", מגביה ומרומם אותו בדרך "אתערותא דלעילא" שעי"ז ניתוסף בעבודתו כהנה וכהנה; גם לאחרי ה"עלי'" והשלימות בדורו של הבעש"ט ובדורות שלאח"ז – נפעל בזה "לאחרי זה" (בזמן) "התנשאות" עוד יותר. זה שנשיא הדור צוה לפרסם ענינו של ח"י אלול מוכיח – ש"מעיינות" הבעש"ט ואדה"ז שייכות כעת לכל הדור, ובאופן ש"יפוצו", ה"מעיינות" עצמן, "חוצה"; הובטחנו שסוף כל סוף "בל ידח ממנו נדח", אבל בנ"י, "עם חכם ונבון", בודאי לא יחכו עד אז לקיים הנדרש מהם, אלא בידעם שזהו ענין טוב ומטרת בריאתם – יקיימו זאת בשמחה ובטוב לבב, ובמיוחד בחודש אלול ש"המלך בשדה" ומקבל את כולם ב"פנים שוחקות" וכו'.ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026 Synopsis The role of a Nasi is to uplift his generation (“השתנשאות”) meaning, after the people of the generation have accomplished what they can on their own, the Nasi uplifts to an even higher level. Therefore, because the Nasi of our generation publicized the fact that Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe (who were both Nesi’im) it is clear that their teachings are relevant for the entire generation, in such a way that the wellsprings themselves spread outward. While it is true that ultimately “None will remain banished from Him,” nevertheless, since the Jewish people are “a wise and understanding people,” they surely will not wait until that time to do what is required of them. Rather, because they know it is something positive and that this is the purpose of their creation, they will do it with joy and gladness of heart – especially in the month of Elul, when the King is in the field and when He receives them all with a pleasant countenance etc.2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ ר' ישראל קלמן ב"ר צבי ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן ימים אלו הם זמן מסוגל לעריכת התוועדויות להיותם באמצע ימי השבע-ברכות של חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר [בי"ג אלול], שבא בהמשך ליום חתונת אביו [בי"א אלול]. ח"י אלול הוא יום הולדת של הבעש"ט ואדה"ז. ההוראה מפ' נצבים-וילך (לאנשים נשים וגם לטף): "נצבים" מורה על עמידה בתוקף. ובעבודה: עבודה בענין א', להתחזק בענין זה עצמו בתוקף גדול. ו"וילך" מורה על תנועת ההליכה מדרגא לדרגא. ובעבודה: שבכל ענין מחפש הדרך להגיע לעוד ענין. וישנו אופן שלישי: עפ"י סדר הרגיל צ"ל תחילה העבודה ד"נצבים" ואח"כ יכול ללכת ולעלות מחיל אל חיל, הנה בקביעות ש.ז. שבו קוראים "נצבים-וילך" יחד, ישנה הנתינת-כח שהעבודה תהי' באופן ד"נצבים-וילך" גם יחד. ועבודה זו גופא היא בעילוי אחר עילוי – "וילך". ועוד.משיחת יום א' דפ' נצבים-וילך, אור לח"י אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026 Synopsis This is an appropriate time for holding farbrengens, in connection with Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov and of the Alter Rebbe, and in connection with the Sheva Brachos of my father-in-law (whose wedding took place on 13 Elul) and the Sheva Brachos of his father (whose wedding took place on 11 Elul). The lesson from the combined parashyios of Nitzavim-Vayelech is as follows: Nitzavim means “standing firm,” meaning the service of strengthening oneself in a particular area, while Veyelech means movement, meaning the service of constantly advancing to new areas. Ordinarily, one must first serve in the manner of Nitzavim, and only then can he proceed to Vayelech. But when Nitzavim and Vayelech are read together, we are empowered to do both together, and in such a way that this form of service itself is done in a manner of continuous ascent.Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026 לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקיןליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתו שיחיו

התוכן איתא בגמ' [סוטה כב:, ע"ז יט:] שאין האדם נעשה ראוי להוראה עד ארבעים שנה. ופרש"י [ע"ז שם] "עד ארבעין שנין – משנולד". ויסודו של רש"י הוא ממשנה דמס' אבות "בן ארבעים לבינה", שאז מגיע האדם לשלימות ההבנה בתורה. אבל בתוס' [סוטה שם] כ' "פי', משנה שהתחיל ללמוד עד ארבעים שנה ולא משנה שנולד, כדאמרינן בפ"ק דמס' ע"ז ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה ש"מ לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד ארבעין שנין, וזה הי' ממתן תורה עד מ' שנה שאז התחילו ללמוד" (תירוץ המהרש"א שגם מאחז"ל "עד ארבעין שנין וכו'" וכוונת משה רבינו הוא משנה שנולד דוחק גדול וכו'). וי"ל שב' מאחז"ל הנ"ל, "בן מ' לבינה", ו"לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין" של לימוד בפועל, אינם סותרים זא"ז, כי המשנה "בן מ' לבינה" מדברת בזמן שנקודת כח השכל מגיע לשלימותו. ומזה מובן שגם הזמן לשלימות ההבנה של "נקודה" של שכל שקיבל מרבו ה"ז מ' שנה, שע"ז מדבר מאחז"ל "עד מ' שנין וכו'", וכמו שהי' בנוגע להבנת "דבר ה'" שקיבלו במ"ת. (ורש"י ותוס' חולקים אם כדי להיות ראוי להוראה צריך גם שלימות ההבנה בפועל בתורה שקיבל מרבו וכו'). ומכ"ז מובן, שכל פעם שנתחדש מציאות חדשה, כמו ענין הנישואין, מתחיל מספר של מ' שנה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 Synopsis The Gemara states (Sotah 22b and Avodah Zarah 19b) that a person does not become fit to render halachic rulings until the age of forty. Rashi explains (in Avodah Zarah) that this means forty years from birth, based on the Mishnah in Pirkei Avos: “Forty is the age for understanding” because that is when a person’s understanding in Torah becomes fully developed. But Tosafos (in Sotah) explains that the Gemara means forty years from when he began learning, not from when he was born, based on the Gemara’s statement in Avodah Zarah that “A person does not fully understand his teacher’s opinion until after forty years” (meaning forty years of study, like the forty years from the Giving of the Torah until Moshe said, “Hashem has not given you a heart to know until this day…”). It can be explained that these two teachings (upon which Rashi and Tosafos base themselves) do not contradict one another: The Mishna’s statement, “Forty is the age for understanding” refers to the time when the core of a person’s intellectual capacity becomes fully developed, and likewise, it takes forty years to fully understand the core intellectual concept he received from his teacher. But Rashi and Tosafos disagree as to whether, in order to be fit to render halachic rulings, one must also attain complete practical understanding of the teaching he received from his teacher. Based on all this it follows that whenever one enters a stage wherein he becomes a new entity (such as marriage etc.), a new count of forty years begins etc.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 (marking the Rebbe’s and Rebbetzin’s 40th wedding anniversary) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏*לזכות מרת דבורה לאה בת אסתר שתחי' ליום ההולדת שלה ט"ו אלול - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בחמישי דפ' כי תבוא נאמר "ובאו עליך כל הברכות האלו והשיגוך", שגם כאשר ישנו "שוטה" הבורח מן הברכות מבטיחים לו שהברכות ישיגוהו! וההוראה: דובר כמ"פ אודות הצורך להתנהג עם כאו"א מישראל באופן של "ימין מקרבת", ועאכו"כ בחודש אלול, חודש הרחמים. ישנם כאלו שמצד הטבע של נפה"ב או מפני שגדל ונתחנך ללא הרכות והחום של "אם" וכיו"ב, צועק ורוגז על יהודים! וגם בחודש אלול, כשהמלך נמצא בשדה "ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם" – אינו יכול לפעול בעצמו לברך יהודים! (במקום להדר בקיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" מהדר בקיום מצות "הוכח תוכיח"...) – הוא בורח מהברכות... וע"ז מבטיחה התורה שהברכות ישיגו אותו ויפעלו עליו שסוכ"ס יתחיל לברך את בנ"י בקול רם ובאהבה! ועד כסיום השיעור "ברוך אתה בבואך ו.. בצאתך" – כל היום, מהתחלתו עד סופו, ה"ה עסוק ב"ברוך"!ג' חלקים משיחת יום ד' דפ' כי תבוא, י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Ki Savo states: “All these blessings will come upon you and overtake you…”: Even if someone is foolish enough try to run away from the blessings, he is assured that the blessings will overtake him! The lesson is as follows: As discussed many times, it is imperative to relate to other Jews with the “right hand that draws near,” and certainly during the month of Elul, the month of mercy. But there are those who (because of the nature of their animal soul, or because they were raised without the tenderness and warmth of a mother etc.) run away from blessings – they shout at other Jews and get angry with them, to the extent that even in the month of Elul (when the King is in the field and He “receives them all with a pleasant countenance and shows a smiling face to them all”) they are still unable to bring themselves to bless Jews. (Instead of excelling in the mitzvah to “Love your fellow like yourself,” they excel in the mitzvah, “You must surely rebuke…”) But the Torah promises such a person that the blessings will pursue him and overtake him, and have such an effect upon him that he will ultimately begin to bless Jews loudly and out of love. And as the verse states, “You will be blessed when you come and blessed when you leave” meaning, the entire day, from the beginning (“when you come”) to the end (“when you leave”), he is occupied with blessings.3 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Ki Savo 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026

התוכן ענינו המיוחד של ט"ו אלול (הקרוב אלינו) הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. ובש.ז. [תשמ"ב] ניתוסף שזה פ"ה שנה מאז – ה' פעמים טו"ב. והיינו שאז מתגלה למעלה, ונמשך למטה, שלימות ענין הטוב. אלא שצריכים לעשות הכלי לזה ע"י מעשינו ועבודתינו, ולכל לראש – בעיקר ענינה של הישיבה – לימוד התורה, נגלה התורה ביחד עם פנימיות התורה. וזהו החידוש ביסוד ישיבה זו שבה ילמדו במקום אחד נגלה דתורה ביחד עם פנימיות התורה באופן ד"תורה אחת". ובפשטות: גם בעת לימוד נגלה דתורה ניכר עליו שיש אצלו הענין ד"דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם". וזהו הקשר ליום ט"ו בחודש – "קיימא סיהרא באשלמותא": תכלית השלימות דחיבור נגלה ופנימיות התורה (מעשה ותלמוד, גוף ונשמה – בתורה גופא) תהי' לעת"ל כאשר המעמד ומצב דבנ"י יהי' בתכלית השלימות – "קיימא סיהרא באשלמותא".משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 Synopsis 15 Elul this year (5742 – 1982) marks the 85th anniversary of the founding of Yeshivas Tomchei Temimim. 85 is five times טו"ב (17), meaning the ultimate good is revealed Above and drawn down below. We only need to create the proper vessel for it, first and foremost by studying Torah in the unique manner introduced by Yeshivas Tomchei Temimim, where Nigleh and Chassidus are studied in the same Yeshiva and as one Torah. Meaning, even when one studies Nigleh, it should be evident that one “Knows the G-d of his father and serves Him with a whole heart.” This is also the connection to the 15th day of the month, when “the moon is in its complete state”: The ultimate union between Nigleh and Chassidus (respectively the body and soul of Torah) will be realized in the Future Redemption, when the Jewish people itself will attain a state of ultimate perfection.Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏*לזכות ר' שמחה ברוך הלוי וזוגתו מרת חנה צירל שיחיו פרענקל לכבוד יום הנישואין שלהם י"א אלול – לברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

התוכן כל הענינים כפי שהם בתורה, שקדמה לעולם, הם תכלית הטוב, כל עניני התורה הם חכמתו של הקב"ה ללא כל נפק"מ בתוכן הענין, ובלשון הרמב"ם בפירוש המשניות "ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים.. ותמנע היתה פלגש, ובין אנכי ה' אלקיך ושמע ישראל, כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת". וע"ד מה שאמר אדמו"ר האמצעי בנוגע קריאת התוכחה שבפ' כי תבוא ע"י אדה"ז ש"כשאבא קורא הערט זיך ניט קיין קללות!", כי קריאת אדה"ז היתה כפי שהענינים הם בתורה שקדמה לעולם, ואע"פ שקריאתו היתה למטה בעוה"ז, אבל בשעת מעשה הי' בעולם האצילות! וע"ד משה רבינו שגם בשעה שדיבר עם פרעה היתה "שכינה מדברת מתוך גרונו", ו"הי' מאיר בו אצילות בבחי' גילוי"!‏משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 Synopsis Everything in the Torah is the ultimate goodness and part of Hashem’s wisdom, as the Rambam states in his Commentary to the Mishnah: “There is no difference between ‘The sons of Cham were Cush and Mitzrayim...’ or ‘Timna was a concubine,’ and ‘I am Hashem your G-d’ or ‘Listen, Yisroel,’ because it is all from mouth of the Almighty, and it is all Hashem’s perfect, pure, holy, and true Torah.” Based on this we can understand the Mitteler Rebbe’s remark regarding the tochecha in parashas Ki Savo, “When Father reads it, you don’t hear curses”: The Alter Rebbe’s reading reflected the reality in Torah as it preceded creation, and although he was reading it below in this world, at that same time he was in the World of Atzilus. This can be compared to Moshe Rabbeinu talking to Pharaoh in Egypt: Even when Moshe was talking to Pharoah, who embodied the lowest level of kelipah, the light of Atzilus shone within Moshe in a revealed manner, and “The Shechinah spoke from within his throat.”Excerpt from sichah of 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות ר' אהרן בן גיטל לאה שי' ליום ההולדת שלו הרוחני י"ב אלול

התוכן הציווי ד"והלכת בדרכיו" [כמ"ש בפ' כי תבוא], "להדמות לו ית' כפי היכולת . . מה הקב"ה נק' חנון אף אתה הי' חנון .. רחום .. חסיד וכו'", מונה הרמב"ם במנין תרי"ג המצוות אף שלכאו' ה"ז "ציווי כולל" (שאינו נמנה במנין המצוות), כי בציווי זה יש חידוש: קיום המצוות מצ"ע יכול להיות באופן של "מצות אנשים מלומדה" ואז זה לא פועל עליו שום דבר והוא נשאר במעמדו ומצבו הקודם, וע"ז בא ציווי זה שקיום תומ"צ צ"ל באופן של "והלכת בדרכיו" ‏–‏ "הליכה", לצאת ממצבו הקודם. וזהו ע"י שמקיים המצוות בגלל שהם ציווי הקב"ה ‏–‏ "דרכיו", וכך מתקשר ה"אתה" עם "הקב"ה". והביאור: "הליכה" אמיתית היא כשעולה לדרגא שאין לה שום שייכות לדרגתו הקודמת, הליכה בלתי-גבולית, והדרך היחידה שאצל הנברא, בעל-גבול, יהי' "והלכת", הוא ע"י שמתקשר (ע"י הרבי, ה"ממוצע המחבר") עם עצומ"ה ית', נמנע הנמנעות ‏–‏ "דרכיו".ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, שבת שירה, י"א שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026 Synopsis The Rambam includes among his count of 613 mitzvos the command, “You must walk in His ways” – “To emulate Him as much as possible…Just as the Holy One, blessed be He is gracious, so too you should be gracious…” Seemingly, this is in the category of general mitzvos, which the Rambam does not include in his count? The answer is that this mitzvah contains a unique element: One may keep the mitzvos by rote, in which case a mitzvah has no effect on the person, and he remains in his previous state. But the mitzvah to “walk in His ways” teaches us that one must truly advance, meaning beyond all connection to one’s previous state, which happens when one keeps the mitzvos because they are Hashem’s command. Because the only way a created, finite being can advance to a level infinitely higher than his previous level is by connecting (through the Rebbe, the intermediary who connects) to Hashem’s infinite Essence (“His ways”).2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach (Shabbos Shira), 11 Shevat 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026

התוכן א) התחלת פ' כי תצא היא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'" ופרש"י ש"במלחמת רשות הכתוב מדבר", ועפ"ז יומתק הלשון "כי תצא למחמה וגו'" מכיון שיש ספק בדבר, ואדרבה - יהודי מצ"ע, כבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אין לו שייכות כלל למלחמה! ולכן נאמר הלשון "כי תצא למלחמה", כי בשביל ענין המלחמה צריך יהודי לצאת ממעמדו ומצבו! אלא שמזמן לזמן רוצה ה' שתהי' היציאה למלחמה אלא שגם אז ה"ה "על אויבך". ב) שמו השני של נשיא דורנו הוא "יצחק" ע"ש הצחוק והשמחה, ואע"פ שאמחז"ל "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז (לעת"ל) ימלא שחוק פינו", הרי נשיא דורנו הוא "אז" (דור השמיני), והי' המשיח של דורנו שנתגלה בכל התוקף! וזהו מה שתבע ענין השמחה מחסידים כו'. ועוד.ג' חלקים משיחת י' אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026 Synopsis (a) Rashi explains that the verse, “If you go out to war against your enemies…” refers to an optional war. This is why it says “If you go out to war” – there is a doubt whether the war will happen because on the contrary, as an only child to Hashem, a Jew by nature has no connection to war whatsoever. This is also why it says “…go out to war,” because for a Jew to wage war requires him to leave his natural state. While from time to time Hashem desires that they do go out to war, when they do then it is “above your enemy.” (b) The second name of the Nasi of our generation is Yitzchok, which connotes laughter and joy. Although our Sages taught, “It is forbidden for a person to fill his mouth with laughter in this world, as the verse states, “Then (אז) [in the future era] our mouths will be filled with laughter,’” nevertheless, the Nasi of our generation represents “Then,” because his is the eighth generation (א+ז=8), and he was the Moshiach of our generation, and therefore he demanded joy from the Chassidim etc.3 excerpts from sichah of 10 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026

התוכן בסיום פ' בשלח נאמר "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". א' הביאורים מדוע אין חיוב דמחיית עמלק בזמן הזה הוא, דחיוב זה הוא רק כאשר כללות האומה דעמלק היא בשלימותה, ועכ"פ במציאותה, ולכן לאחרי ש"עלה סנחריב ובלבל את כל האומות" אין חיוב למחות עמלק אפי' כשיודעים דאיש פרטי זה הוא מעמלק. ועפי"ז יש לבאר כיצד אמר ר' יהושע לגר העמוני "מותר אתה לבוא בקהל" מכיון ד"כבר עלה סנחריב בלבל את כל האומות וכו'", אף שיתכן שבנוגע לאיש פרטי זה ידעו בבירור שהוא מזרע עמון וכו' – דכל זמן שבטלה כללות האומה ממציאותה לא חלים הדינים וההגבלות שישנם על אומה זו. והענין בעבודת האדם: ענינו של עמלק הוא קרירות לעניני תומ"צ – "אשר קרך בדרך", וזהו השרש ומקור לכל דבר בלתי-רצוי. ולכן יש צורך למחות את ענין הקרירות. אמנם זהו דוקא כאשר האומה היא בקיומה, היינו, כאשר האדם הוא קר וקפוא לגמרי, שאז צריך (קודם) להרחיק א"ע לגמרי לצד השני שלא יהי' בו קרירות כלל, אבל אם הקרירות אצלו הוא רק בענין אחד בלבד, אזי אין צריך למחות את הקרירות כ"א לשנותה ולהשתמש בה בנוגע לעניני עוה"ז – שהיחס אליהם תהי' באופן של קרירות.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2026 Synopsis One explanation of why the obligation to wipe out Amalek does not apply in the present era is because the obligation applies only when Amalek exists as a nation. Therefore, the obligation no longer applies after Sancheriv mixed up all the nations (even if it is known that a particular individual is of Amalekite descent). Based on this we can understand how Rabbi Yehoshua told the Ammonite convert that he was permitted to marry into the Jewish people, even though that particular individual might have known with certainty that he descended from Ammon – because once Amon as a whole ceased to exist as a nation, the restrictions applicable to that nation no longer take effect. The lesson in a person’s Divine service is as follows: The defining characteristic of Amalek is coldness toward Torah and mitzvos, as the verse states, “…asher karcha baderech…” which also means “…who cooled you off on the way…”. This coldness of Amalek is the root and source of everything undesirable, and it must be wiped out. However, this applies only when Amalek “exists as a nation,” meaning when a person is totally spiritually frozen; in such a case he must conduct himself totally on the opposite extreme, leaving no coldness remaining at all. But if a person is cold in one particular area, and warm in other areas, he does not need to eradicate the quality of coldness entirely; rather, he must redirected the coldness to its proper place – coldness toward worldly matters etc.2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2026 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים*לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

התוכן הענין המיוחד דחודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל למלך שיצא מהיכל מלכותו לשדה, ומקבל את כולם שם בסבר פנים יפות וכו', וזוהי הזדמנות לבקש ממנו מה שרוצים וכו'. ומדגיש, שאח"כ חוזרים כולם איתו לעיר, אבל כאשר מגיעים להיכל המלך, הנה הכניסה אליו שם תלוי' בהכנות גדולות וכו'. ומזה מובן בנמשל: חודש אלול הוא ההזדמנות היחידה בכל השנה שהקב"ה נותן, שגם מי שמרגיש שעד לרגע שלפנ"ז הי' עדיין במצב של "שדה", ועדיין לא חדור במחשבה שנמצאים בחודש אלול! – הנה בלי שום הכנות יכול הוא "מיט איין קער" לעמוד פנים מול פניו המאירות והשוחקות של הקב"ה, ולהעביר לו הבקשה לשנה טובה, והוא מקבל זאת וכו'! מכיון שאתן עוסקות ב"עסקים" של הקב"ה – להפיץ יהדות ולתמוך במוסדות חינוך וכו', יהי רצון שתתברכו בשנה טובה ומתוקה וכו', בתוך כלל ישראל, ובפרט אלו הנמצאים באה"ק, ובקרוב ממש נזכה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול ה'תשכ"ט, להעסקניות ("ליידיס אָקזילערי") דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the unique quality of the month of Elul with the parable of a king who leaves his royal palace and goes out to the field, where he receives everyone with a pleasant countenance and where everyone can ask him for whatever they desire. He emphasizes that afterward, the people follow the king back to the city, but once the king reaches the palace, only select individuals can obtain an audience with him, and only after extensive preparation etc. Similarly, Elul is the one opportunity in the year when every Jew – even if one feels that until a moment ago he was still in the “field” and has not yet internalized the fact that it is the month of Elul – can stand face to face with Hashem and ask Him for a good year, and Hashem receives them with a pleasant countenance and smiling face and accepts their requests. Since you are involved in Hashem’s work of spreading Yiddishkeit and supporting educational institutions, etc. – may it be Hashem’s will that you be blessed with a good and sweet year, among the entire Jewish people, especially those who are in Eretz HaKodesh, and may we very soon merit the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu.Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 20 Elul 5729 – to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 לזכות ר' אברהם יוסף וזוגתו מרת חוה שושנה שיחיו בויארסקי לכבוד יום הנישואין שלהם ז' אלוללברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגשמיות וברוחניות

התוכן הוראה מיוחדת מיום מזה: 1) יום בחודש אלול: ידוע מ"ש אדה"ז בנוגע לחודש אלול שאז נמצא "המלך בשדה". כדי שגם "בשדה", בימי החול וכאשר האדם עסוק בעניני חול, לא ישכח שהוא בכל זאת קשור עם "המלך", ממה"מ הקב"ה – הנה "המלך" עצמו "יוצא" מארמונו ועיר בירתו ובא אליו ל"שדה", ועוד מראה לו "סבר פנים יפות" ו"פנים שוחקות", ועוד מצפה שיגש אליו לבקש וכו'. שכ"ז נותן לו כח לעבוד את העבודה דחודש אלול. 2) בשיעור חומש דיום ד' דפ' כי תצא נאמר "מוצא שפתיך תשמור": כאשר יהודי "שומר" את "מוצא שפתיך" שאומר מיד בתחלת היום "מודה אני לפניך וכו'" – ה"ז משפיע על ההנהגה של כל היום. א' השיחות יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026 Synopsis (1) The Alter Rebbe writes that in the month of Elul, “the King is in the field,” meaning that even on a weekday like today, when a person is in the “field” (occupied with mundane matters), he should not forget that he is connected with the King, who leaves His palace and capital and comes to him in the field. Moreover, Hashem shows him “a pleasant countenance” and “a smiling face,” and waits for a Jew to approach Him with his requests etc. – all of which gives him the strength to carry out the service of the month of Elul. (2) The daily Chumash for Wednesday of Parashas Ki Seitzei states, “That which issues from your lips you must keep and fulfill”: When a Jew keeps “that which proceeds from his lips” during Modeh Ani at the beginning of the day, it has an effect on his behavior the entire day.Sichah of Wednesday, parashas Ki Seitzei, 6 Elul 5739 – to the campers of camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026

התוכן שיעור היומי ברמב"ם ב"ספר המצוות" הוא מצות שעטנז ומצות פאה. א' הטעמים לאיסור שעטנז הוא: צמר הוא מבעל חי ופשתים הוא מצומח ואין לערבם. ובעבודת האדם: ישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים בבחי' "צומח" (התחלת העבודה), וישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים כבר בדרגא נעלית יותר ‏–‏ "חי" או "מדבר", ואין לערב בין ב' אופני עבודה אלו אלא כ"א צריך למלא את עבודתו בהתאם לדרגתו. ועד"ז בעבודת כ"א בעצמו: ישנם ענינים שאותם צריכים לקרב ולעשותם – "מצוות עשה", וישנם ענינים שמהם צריכים להתרחק ולא לעשותם – "מצוות לא-תעשה", ואין לערב ביניהם; איסור שעטנז נוהג גם בנקבות (ולא כאלו הטועים בזה), ואפי' בנוגע לקטנים, הרי משמע ממסקנת ה"מנחת חינוך" בביאור מצוה זו שהאיסור להלביש קטנים בשעטנז אינו רק מצד כללות ענין החינוך אלא גם מעיקר הדין-תורה של שעטנז!משיחת יום ג' פ' תצא, אדר"ח אלול ה'תשד"מ להילדים והילדות דמחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 Synopsis Today’s Sefer HaMitzvos teaches us the mitzvos of shaatnez and peah. One of the reasons for the prohibition of shaatnez is that wool comes from a living animal, while linen comes from a plant, and they should not be mixed. In terms of a person’s Divine service: There is one mode of service for those on the level of plant life (the beginning of one’s spiritual service), and another for those who have already reached the level of animal life or human life. The prohibition of shaatnez teaches that they should not be mixed; rather, each person must fulfill his service in accordance with his own level. The same applies within a person’s own service: There are some things one must actively perform and draw himself to (the positive mitzvos) and some things from which one must refrain and distance himself (the negative mitzvos), and the two should not be mixed. Despite a common misconception, the prohibition of shaatnez applies even to women, and, based on the Minchas Chinuch, even the prohibition against dressing a child in shaatnez clothing is not merely a part of the general obligation of chinuch, but part of the Biblical law of shaatnez itself.Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 1st day of Rosh Chodesh Elul 5744 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בסיום מס' חולין: "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה [בשני דפ' כי תצא] למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר על מצות חמורות שבתורה". הקשר בין ב' בבות אלו במשנה יובן בהקדם הטעם שאין לוקחין את האם אפי' לטהר בה את המצורע, ואפי' לא ל"ציפור החי", והיינו – לכמה רגעים, ואח"כ ישלחוה! והביאור: מצות שילוח הקן קשורה עם רחמים ומובן עפ"י שכל. ועד"ז מצות טהרת המצורע שעי"ז מרבים שלום בעולם, (וכדי "לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"). וכשב' מצוות אלו באות יחד, הנה מצד השכל של היצר יש להקדים טהרת המצורע – רחמנות על אדם, לשילוח הקן – רחמנות על בעל-חי, ולכן צוותה תורה, אדרבה, "לא ליטול אם על בנים אפי' לטהר את המצורע" "כדי לכוף את יצרו". ובהמשך להמובן מזה ש(גם) מצות שילוח הקן היא מצוה שהרגש והשכל מסייעים בזה – "מצוה קלה", אומרת המשנה, ש"אם מצוה קלה אמרה תורה למען ייטב.. ק"ו וכו'".ג' חלקים מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 Synopsis The final Mishna in Chullin states: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora. And if regarding an easy mitzvah that costs an issar, the Torah says [in sheini of parashas Ki Seitzei]: ‘That it may be well with you and that you may prolong your days,’ how much more so regarding the more demanding mitzvos of the Torah.” Seemingly, it would make sense to allow taking the mother for use as the living bird in the purification process, because that would last only a few moments, after which it would be sent away? The explanation is as follows: Because both mitzvos express compassion (sending away the mother bird and restoring the metzora to his home), when they coincide, human reasoning (which is influenced by the evil-inclination) would dictate giving precedence to showing compassion for a human being (purifying the metzora) over showing compassion for an animal (sending away the mother bird). Therefore, “in order to subdue one’s inclination,” the Torah commands the opposite: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora.” And this explains the connection between the two clauses in the Mishna: Since the first part of the Mishna emphasizes how easy the mitzvah of sending away the mother bird is (because both the mind and heart support it), the Mishnah continues: “And if regarding an easy mitzvah…the Torah says: ‘That it may be well with you and you may prolong your days,’ how much more so regarding the more severe mitzvos of the Torah.”3 excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן חודש אלול יש בו מעלה מיוחדת שגם כאשר מתעסקים בעניני חול, "שדה", נמצאים ביחד עם ממה"מ הקב"ה. כידוע ביאור אדה"ז "ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה .. וכך הענין עד"מ בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו ית' בשדה". וכמו שמסיים בהמשך המשל ש"בלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו כו'", עד לארמון המלך. וענין זה מודגש אצל "צבאות ה'", שהרי אצל "איש צבא" ניכר במשך כל השנה את שייכותו למלך, ועד"ז אצל "צבאות ה'" שניכר בהם כל השנה, גם בעניני אכילה ושתי' ושינה, שהם שייכים להקב"ה, שהם מברכים על האוכל וכיו"ב. אלא שבמשך כל השנה, הנה אפי' אצלם יש חילוק בין עת לימוד התורה וקיום המצוה ובין עת האכילה ושתי' עצמם, משא"כ בחודש אלול כאשר המלך נמצא אתם גם בעניני "שדה". תקיעת שופר בחודש אלול מזכירה אודות הכתרת המלך מחדש בר"ה.ב' חלקים משיחת יום ד' פ' שופטים, ד' אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים – "צבאות השם" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the significance of the month of Elul with the parable of a king in the field: “Before he enters the city the townspeople go out to greet him and welcome him in the field…Similarly, by way of analogy, during the month of Elul they go out to receive the light of Hashem’s face,” and “when he goes to the city, they follow after him” until they reach the palace. This idea is emphasized particularly among members of Tzivos Hashem: although, as soldiers in Hashem’s Army, their connection to Hashem is apparent all year long, even in their eating, drinking and sleeping etc. (because they recite a bracha over their food etc.), there is nevertheless a difference between the time spent engaging in Torah and mitzvos, and the time spent eating and drinking. But in the month of Elul, the King is with them even when they are “in the field” (i.e. engaged in mundane matters). The sounding of the shofar during the month of Elul reminds us of the renewed coronation of the King on Rosh Hashanah.2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Shoftim, 4 Elul 5745 – to day camp children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

התוכן ההוראה מהענין דראש חודש שאז הוא מולד הלבנה, היינו, שהלבנה מתחדשת ומתחילה להאיר, ומלילה לילה מתחזק אור הלבנה, אע"פ שהלבנה היא "המאור הקטן": לכל יהודי שנמשל ללבנה, ועליהם נאמר "מי יקום יעקב כי קטן הוא", ובפרט ילדי ישראל – קטנים כפשוטם, ונמצאים בלילי הגלות – נותן ה' כחות שיוכלו להאיר את העולם כולו, ולהוסיף בזה מיום ליום, ע"י "נר מצוה ותורה אור", כולל זה שמעמיד "שופטים ושוטרים" ב"שערים" שלו להשגיח שלא יכנסו דרכם ענינים בלתי רוציים – שעי"ז משפיע שגם ילד בקצה השני של העולם יתנהג כך. ובמיוחד בחודש אלול שהנהגת ה' אז היא ע"ד מלך הנמצא בשדה – שאפי' כשנמצאים ב"שדה", בזמן הגלות, שאז "ציון שדה תחרש" – יוצא ה' לשם ונמצא שם עם כאו"א באופן ד"באור פני מלך חיים". וע"י קיום הוראות הנ"ל נזכה במהרה לקיום היעוד "שהם עתידין להתחדש כמותה, "נאו"!משיחת יום ג' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"א, לילדים (ד"קרית גן ישראל") ולילדות (דמחנה "אמונה"), "צבאום השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026 Synopsis On Rosh Chodesh the moon reappears and begins shine, growing stronger from night to night. Similarly, although the verse states, “How will Yaakov (the Jewish people, who are compared to the moon) arise, for he is small,” (especially young children, who are small in the literal sense), and although they are in exile (“night”), nevertheless Hashem grants them the strength to illuminate the entire world and to increase in light from day to day. They do this through the “lamp of a mitzvah and light of Torah is light,” including by “appointing judges and officers” at one’s own “gates” to ensure that no undesirable influences enter through them. In this way they inspire other children – even at the other end of the world – to conduct themselves this way, too. Especially during the month of Elul, when “the King is in the field”: Even when the Jewish people are in the “field” of exile because “Tzion is plowed like a field,” Hashem is with them, and “In the light of the King’s countenance there is life.” By carrying out these directives, we merit the fulfillment of the promise that the Jewish people “are destined to be renewed like the moon” – and it will happen now.Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5741 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026

התוכן העבודה דחודש אלול (גם) כוללת בתוכה את כל השנה הבעל"ט, כולל ימים הנוראים וימים טובים וכו'! וכמבואר בלקו"ת בד"ה אני לדודי ודודי לי, שאז נמשכות מלמעלה האהבה ויראה לכל השנה! וזהו החידוש בהמשכת הי"ג מדות הרחמים בחודש אלול על המשכת י"ג מדות הרחמים במשך כל השנה – שבחודש אלול ה"ז (גם) בנוגע לחיי הנשמה. ולכאו' אלו ענינים הכי נעליים, ואיך אפשר לכאו"א להגיע לזה, ובפרט שה"ה ימות החול?! הנה זהו מה שמבאר שם, שזהו מפני שדוקא "בימות החול" אלו בא המלך בעצמו לכאו"א, גם לנמצאים "בשדה", "וכל הרוצה" יכול לגשת אליו וכו'. ומוסיף שם עוד יותר: שגם מהנמצאים "במדבר" לגריעותא, מתחננת ומצווה ומבטיחה תורה "ובקשתם משם את ה"א – ומצאת"! – עשיית התשובה.ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026 Synopsis The service of the month of Elul encompasses the entire coming year, including the High Holy Days and Yomim Tovim etc. As explained in Likkutei Torah in the maamar Ani LeDodi VeDodi Li, during the month of Elul we draw down love and awe of Hashem for the entire year. This is the unique quality of the revelation of the Thirteen Attributes of Mercy during Elul as compared with their revelation during the rest of the year: in Elul, the revelation relates not only to one’s physical life but also to the life of the soul. Seemingly, being that these are such lofty spiritual levels, how is it possible for every Jew to attain them, especially being that the days of Elul are ordinary weekdays? But the maamar explains that it is specifically during these ordinary weekdays that the King Himself comes to every Jew, even to those who are “in the field,” and whoever desires may approach Him. Moreover, the Torah pleads with, commands, and promises every Jew, even those in the lowly spiritual state of a “desert,” that “From there you will seek Hashem, your G-d, and you will find Him…” – referring to the service of teshuvah.2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Re’eh, Mevorchim Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026

התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים "וכי יבוא הלוי מאחד שעריך.. בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים וגו'". זאת אומרת, שכאשר כהן בא אל ביהמ"ק מתי שרוצה יכול להקריב קרבנותיו גם אם זה לא המשמר שלו. ויתירה מזו, בבואו לביהמ"ק (ברגל) יכול גם להשתתף בעבודה דשאר הקרבנות שבאים באותו זמן (עיין בפרש"י עה"פ)! וההוראה בנוגע למשכן הרוחני שבכל אחד ואחת: כאשר "נדבה רוחו אותו" לעסוק בעבודה מסויימת, אף אם זו היתה צריכה להעשות ע"י אחר, ניתנה לו הזכות לעבוד עבודה זו.משיחת יום ד', בדר"ח אלול ה'תשמ"ז, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 Synopsis Revi’i of parashas Shoftim begins, “If a Levite comes from one of your cities…he may come whenever his soul desires to the place Hashem will choose, and serve in the name of Hashem his G-d like all his Levite brothers…” This teaches that when a kohen comes to the Beis Hamikdash, whenever he wishes, he is permitted to offer his own korbanos even if it is not the time of his designated priestly watch. Moreover, when he comes to the Beis Hamikdash (on a festival) he is allowed to join in the service of the other korbanos during that time (see Rashi). The lesson for the spiritual Sanctuary within every Jew is that when one’s spirit inspires him to undertake a particular form of Divine service – even if that task would ordinarily have been performed by someone else – he is granted the privilege of doing it himself.Excerpt from sichah of Wednesday, second day of Rosh Chodesh Elul 5747 – to summer campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

התוכן רצונו של הקב"ה הוא שהעולם כולו יהי' דירה לו ית'. הפירוש האמיתי של "דירה" הוא ע"ד ובדוגמת דירת האדם – ששם נמצא ומתגלה בכל עצמותו, עד שגם כאשר נמצא במקום אחר ה"ה חושב אודות דירתו, שלכן, גם אז נמצא הוא – בפנימיות ובאמיתיות – בדירתו. וזהו תפקידו של יהודי – לעשות מכל ענין שבעוה"ז דירה לו ית'. והקב"ה נותן את הכחות שבכל מקום ובכל זמן – בין בסתם יום חול ובין ביום כמו יוהכ"פ – יוכל כל אחד, בתור חלק מכלל ישראל, לפעול את הענין ד"ושכנתי בתוכם" ע"ד ובדוגמת התגלות השכינה בקודש-הקדשים ביוהכ"פ ע"י עבודת הקטורת של הכה"ג! (אע"פ שאי-אפשר לדמות העבודה ברשות הרבים להעבודה של כה"ג ביוהכ"פ או יהודי בביהכנ"ס).ב' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו – ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026 Synopsis Hashem desires that the entire world become a home for Him. A true home is where a person’s essence is expressed; even when he is somewhere else, he is thinking about home, and therefore deep down that is where he really is. And this is a Jew’s mission – to turn every aspect of this world into a true home for Hashem. He empowers us to do so in every place and time; whether on an ordinary weekday or on a day like Yom Kippur, every Jew can bring to fruition the verse, “I will dwell among them” – in a way that resembles the revelation of the Divine Presence in the Holy of Holies on Yom Kippur through the service of the Ketores offered by the Kohen Gadol.2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – in Yechidus Klalis for out-of-town visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026

התוכן הוראה הנלמדת מפ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך וגו'": "שופטים" קאי על שכל התורה שבכאו"א שע"י שופט האדם א"ע וקובע כיצד עליו להתנהג, ו"שוטרים" הם איברי האדם המבצעים בפועל ממש את מה שנקבע עפ"י המשפט. הוראה מיום כ"ז בחודש: כאשר היצר בא ומפחיד את האדם, שבהיותו בעולם גדול שבו ישנם הרבה שאינם שייכים לעם-ישראל וכו', וא"כ הוא במצב של "צרה" – באה ההוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "שיר המעלות אל ה' בצרתה לי ויענני" – גם במצב של "צרה" אסור ליהודי ליפול ברוחו, כי ה' נמצא אתו, ובודאי "קראתי ויענני" – ה' ממלא את בקשותיו. והוודאות בזה הוא עד כדי כך שזה נאמר באופן ד"שיר המעלות", ומזה מובן גם שכשנמצאים בחשכת הגלות, צרה הכי גדולה, הנה ע"י "קראתי" – ששרים אודות "משיח נאו", הנה "ויענני" – תיכף ומיד בא משיח צדקנו.משיחת יום ב' דפ' שופטים, כ"ז מנחם-אב ה'תשמ"ב, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 Synopsis Parashas Shoftim begins, “You must appoint judges and officers for yourselves…”: “Judges” refers to the Torah-reasoning with which a Jew judges himself and determines how to conduct himself. “Officers” refers to the limbs that carry out the “judgment” in practice. The lesson from the 27th day of the month: The yetzer-hara may try to frighten a Jew by telling him that he is outnumbered by those who don’t follow the Torah or don’t belong to the Jewish people etc. But today’s Tehillim begins: “A Song of ascents. I have called out to Hashem in my distress, and He answered me.” Meaning, even when a Jew is in a state of distress, he must not be discouraged because Hashem is with him, and it is absolutely certain that if one calls, He answers. And this is so certain that it is expressed in a “song” and “ascent” – joyously and rising higher and higher. Similarly, even in the darkness of exile (the greatest possible distress), when we call out by singing Moshiach Now, “He answers us” with the coming of Moshiach Tzidkeinu.Excerpt from sichah of Monday, parashas Shoftim, 27 Menachem-Av – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 לזכות יוסף יצחק בן רחל לאה שי' שפירא ליום ההולדת שלו כ"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ישנם כאלו המנצלים חודש אלול להטיף מוסר לבנ"י ש"כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה"! ועאכו"כ בחודש אלול ש"המלך בשדה" דרושה זהירות לא לדבר דברים קשים על בנ"י ח"ו אלא ללמד זכות עליהם, שעי"ז ילמדו זכות עליו.. והרי הוא זקוק לרחמי הקב"ה שלא יביט על הנהגתו במשך השנה באופן של "רודף שלמונים" ורדיפת כבוד וכו' – ואעפ"כ לא מצא זמן אחר לדבר דברים קשים על בנ"י אלא בחודש אלול דוקא, ומנצל לזה את הזמן שהתאספו יחד לשמוע דבר ה'! ומה שטוען שיכול להיות שהקב"ה הטיל עליו את התפקיד לומר מוסר... הנה הבחינה בדבר מובנת עפ"י הסיפור שמביא הצ"צ בד"מ אודות ר' מענדל בארער שלא הי' אומר מוסר אא"כ היו נותנים לו נדבה, מכיון שבעצם אין מקום לומר מוסר לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אלא דמכיון שמצוה עליו לפרנס ב"ב, וה' הזמין לו בהשג"פ פרנסתו ע"י אמירת מוסר, אזי אין לו ברירה ומוכרח לומר מוסר. אבל להמתין ולצפות מתי יבוא כבר חודש אלול ויוכל להטיף מוסר לבנ"י – מצב כזה לא הי' לעולמים!!משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 Synopsis There are those who take advantage of the month of Elul to rebuke other Jews etc., but who are they to do so when the Jewish people are considered “the apple of the eye of the Holy One, blessed be He”?! One must be careful not to speak harshly about Jews chas v’shalom, especially in the month of Elul, when one should judge Jews favorably so that he himself will be judged favorably, especially one who needs Hashem to overlook his conduct of chasing after honor and “pursuing bribes” throughout the year etc. Yet they specifically choose the month of Elul to speak harshly of Jews, taking advantage of an occasion when people gather to be inspired etc. And if one argues that Hashem has assigned him this task of delivering rebuke – he should learn from a story the Tzemach Tzedek writes in Derech Mitzvosecha: Reb Mendel Barer was gifted with oratory skills, and when he traveled to Jewish communities, he would be asked to deliver mussar. But he would agree only on condition that he was paid for it. He explained: Really, there is no basis for rebuking Jews, who are the only child of Hashem. Nevertheless, since he has an obligation to support his family, and Hashem arranged by Hashgacha Pratis that his livelihood should come through delivering musar, he has no choice but to do so. But to wait and look forward to the month of Elul so that one can rebuke other Jews is unheard of.Excerpt from sichah of Sunday, parashas Re’eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

התוכן כשנכנסים לעש"ק מבה"ח אלול יש לעורר אודות התחלת העבודה דחודש אלול – "אני לדודי ודודי לי", שזהו ענין כללי הנוגע לכל פרטי עבודת האדם. ומכיון שכדי שיהי' "ודודי לי" ה"ז תלוי ב"אני לדודי" כדבעי, יש לנצל כדרוש את ימי ההכנה לש"ק; הקשר דפ' ראה לגאולה כי אז תהי' לימוד התורה באופן של ראי', "והיו עיניך רואות את מוריך"; הסיום בשליחות מצוה לצדקה, שקשורה ביציאה מן הגלות – "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". ויה"ר שיקויים מיד מ"ש "ראה אנכי נותן לפניכם וגו'".שיחת כ"ג אור לכ"ד מנחם-אב, אור לעש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 Synopsis Erev Shabbos Mevorchim Elul is a time to think about the month of Elul and the service of Ani l’dodi v’dodi li, which is a general principle that encompasses every aspect of a person’s Divine service. Since “my Beloved is mine” depends upon the first part of the verse, “I am my Beloved’s,” the days leading up to this Shabbos should be utilized properly. The connection between parashas Re’eh (“See…”) and the Redemption is that when Moshiach comes, we will study Torah in a manner seeing, as it is written: “…and your eyes will see your Teacher.” We will conclude by appointing everyone as a shliach for tzedakah, which hastens the Redemption, as the verse states, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with tzedakah.” May it be Hashem’s will that we immediately merit the fulfillment of the verse, “See, I am setting before you today....”Sichah of Thursday night, 24 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן חמישי דפ' ראה מתחיל עם "עשר תעשר וגו'", דקאי על כללות ענין המעשרות, שזהו כללות ענין הצדקה. כללות ענין הצדקה פועל אחוה ושלום בין אדם לחבירו, שעי"ז נפעל ענין האחוה ושלום בכללות עם ישראל, וכאשר עם ישראל נמצא במצב של אחוה ושלום, הנה אפי' אם מעמדם ומצבם הם שלא כדבעי, מ"מ הולכים למלחמה ונוצחין – הן בנוגע למלחמה עם היצה"ר והן בנוגע למלחמה כפשוטה, ובאופן ששוללים מלכתחילה את האפשרות לענין של מלחמה וכו'. "עת רצון" זה קשור גם עם ההכנה לחודש אלול, שאז, כמ"ש אדה"ז בלקו"ת פ' ראה, נמצא "המלך" לידו, אפי' אם הוא במצב של "שדה" (ברוחניות), שזה פועל שינוי עיקרי בכללות ההנהגה וכו'.משיחת יום ה' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשמ"א ‏–‏ "תענית שעות", בבית הכנסת לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Re’eh begins with the verse, “You must tithe...,” an expression of tzedakah, which brings peace and unity between one person and another and among the Jewish people as a whole. When the Jewish people are united, even if their spiritual state is not as it should be, they are victorious in battle, both in physical battle and in the battle against the yetzer hara, and moreover, their victory is such that the whole possibility of war is precluded from the outset. This Time of Favor is also associated with the preparation for the month of Elul, when “The King is in the field,” meaning Hashem is close to a Jew even if he is in the spiritual state of a “field,” and Hashem’s closeness causes a fundamental change in one’s overall conduct (as the Alter Rebbe writes in Likkutei Torah on parashas Re’eh).Excerpt from sichah of Thursday, parashas Re’eh, 27 Menachem-Av 5741 (designated a partial fast day) – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן כנס זה מתקיים לאחרי תקופת שהותכם ב"מחנה קיץ", שהתכלית שבזה בפשטות היא מנוחת וחיזוק הגוף, אבל הכוונה הפנימית שבזה היא שהשלימות בבריאות הגוף תוסיף שלימות בבריאות הנשמה. ומכיון שכן, הרי בשובכם מתקופת המנוחה ב"מחנות קיץ" עליכם להוסיף ביתר שאת וביתר עז בלימוד התורה וקיום המצוות וכו'. ההוראה משיעור חומש דיום הרביעי (שבו "נתלו המאורות") דפ' ראה: התוכן ד"ראה" הוא שכאו"א מישראל רואה שכל מה שיש להם וכל מה שיש בעולם אינו אלא מפני ש"אנכי נותן לפניכם"! – "שהכל נהי' בדברו"! וענין זה מודגש בשיעור חומש דיום הרביעי שמתחיל עם "בנים אתם לה' אלקיכם" – שכאו"א מישראל מתנהג באופן המתאים ל"בן מלך", שאוכל רק מאכלים כשרים (כהמשך השיעור) וכיו"ב. ועי"ז זוכים למ"ש בסיום הסדרה ש"יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר" בביהמ"ק השלישי שיבנה במהרה בימינו וכו'.משיחת יום ד' דפ' ראה, כ"ב מנחם-אב ה'תשמ"ו, להילדים והילדות דמחנה קיץ "גן ישראל" "ואמונה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2026 Synopsis This gathering is taking place after you have spent time in summer camp, whose simple purpose is for the body to relax and gain additional strength, but whose inner purpose is for the body’s health to impact the soul’s health. Accordingly, after camp, you should increase in Torah and mitzvos etc. The lesson from revi’i of parashas Re’eh is as follows: The theme of Re’eh (“See”) is that every Jew sees that everything he possesses, and everything in the world, exists only because Hashem “places it before you.” This is emphasized in today’s Chumash, which begins with the verse, “You are children of Hashem your G-d”: Every Jew must conduct himself as befitting a child of the King – eating only kosher food (as today’s Chumash goes on to describe) etc. In this way we merit the fulfillment of the verse at the end of the parashah, “All your males must appear before Hashem your G-d in the place that He will choose” – in the third Beis Hamikdash, which will be built speedily in our days.Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Re’eh, 22 Menachem-Av 5746, to the campers of Camp Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2026 לזכות החתן אוריאל מאיר בן דבורה בריינדלוהכלה מרת טובה רבקה בת גילה עלקהשיחיו רבנולרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחתכ"א מנחם-אב ה'תשפ"ונדבת אחיו שי'

התוכן 1) בשלישי פ' ראה נאמר שהקב"ה מבקש ונותן כח להיות "אחרי ה"א תלכו וגו' ובו תדבקון" – ללכת בדרכיו שהורה בתורה, ולהשפיע כך גם על הזולת – "ואהבת לרעך כמוך", (וכפרש"י על "ובו תדבקון"), ועי"ז הנה לא רק שמתקרבים להקב"ה אלא שנדבקים בו! ועי"ז נמשכים עוד יותר ברכות לו ולכל המשפחה. 2) ההוראה מיום השלישי ש"הוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות", שיהודי צריך להתעסק בכל עניני טוב – תומ"צ – "טוב לשמים", ועזר וסיוע ליהודים הנמצאים סביבו, "טוב לבריות". בשלישי דפ' ראה מדובר אודות האזהרה לבנ"י לא להתנהג כמו העמים שימצאו בא"י כאשר יבוא לרשת אותה. וההוראה: אסור ללמוד ממעשיהם של האומות אע"פ שהם רבים ובנ"י הם "המעט מכל העמים"! הקב"ה הביאו בין שאר האומות כדי שיגלה את תוקף האמונה פשוטה אשר "אתה בחרתנו מכל העמים". ועי"ז זוכים לברכות ה' וכן ליחס של כבוד ולהערצה מכל האומות כפי שזוכים במדינה זו.1) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם אב ה'תשד"מ, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו. 2) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב ה'תשמ"ה, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 Synopsis (1) Shelishi of parashas Re’eh states, “You must follow Hashem your G-d…and cleave to Him”: By following Hashem’s ways as set forth in His Torah, and inspiring other Jews to do the same (out of Ahavas Yisroel, which mirrors Hashem’s ways, as Rashi explains), one not only becomes close to Hashem, but attached to Hashem – which brings additional blessing upon a person and his entire family. (2) A general lesson from the third day of the week, when “It was good” was said twice, is the principle of “good for Heaven and good for mankind”: a Jew must occupy himself with Torah and mitzvos (“good for Heaven”), and also help other Jews around him (“good for mankind”). And a lesson from shelishi of parashas Re’eh in particular, which warns the Jewish people not to imitate the nations surrounding them: Although the Jewish people are “the fewest of all the nations,” they must not learn from the ways of the nations. Hashem placed the Jewish people among the other nations in order for them to reveal the power of their simple faith that “You have chosen us from among all the nations,” and in this way they merit Hashem’s blessings, as well as the respect of the nations, as Hashem has blessed us in this country.Excerpts from sichos of (1) Tuesday, 23 Menachem-Av 5744, and (2) Tuesday, 26 Menachem-Av 5745, to Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט*לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

התוכן רואים דברים מבהילים שקורים דוקא לאחרונה, כמו ההנהגה פראית בין אדם לחבירו אצל בני-נח, ולפעמים - גם אצל יהודים - היפך שכל האנושי, ועאכו"כ היפך השכל דנפה"א. ונשאלת השאלה: למה עשה הוי' ככה?! אלא זהו עוד סימן שכבר הגיע הזמן דביאת המשיח, כמ"ש בדניאל שבבוא הקץ, באחרית הימים, "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו הרשעים ולא יבינו.. והמשכילים יבינו" - יהי' "עולם ברור" ויתברר לכל מי הם ה"רשעים" ומי - ה"משכילים". וזהו גם טובת ה"רשעים", כי כל זמן שיש להם ספק אולי לא עשו דבר בלתי-רצוי לא יעשו תשובה, נמצא שזהו הדרך היחידה לפעול עליהם שיעשו תשובה. ועוד: ישנם יהודים שאין להם "ספק" בזה, ואדרבה - ממשיכים בדרכם מתוך עקשנות, ועוד מוסיפים להסית עוד יהודים שממנו יראו וכן יעשו, אבל הרי "לא ידח ממנו נדח", והעצה היחידה שגם א' כזה, וההולכים בדרכיו, יעשה תשובה, הוא - "יתבררו ויתלבנו", כאשר מתברר האמת וכולם רואים מי הוא, ואז יתחוור גם לו מצבו האמיתי וישוב בתשובה.משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 Synopsis Lately we have witnessed shocking things in the world, in the barbaric ways people treat one another (including at times among Jews) etc. This is yet another sign that the time for the coming of Moshiach has already arrived, as the verse states in Daniel regarding the end of days, “Many will be clarified, whitened, and purified, and the wicked will pervert, and all the wicked will not understand, but the wise will understand”: At that time all will see who is wicked and who is “wise,” and this clarity will benefit the wicked, because as long as they have doubts as to whether they have in fact done something wrong, they will not do teshuvah. (Moreover, some Jews have no “doubts” at all – to the contrary, they stubbornly persist in their behavior and encourage other Jews to follow suit.) But because “None will remain banished from Him,” the truth of their behavior will be made clear to all, and when everyone sees who they really are (“They will be clarified and whitened…”), they, too, will see their true state, and this will inspire them to do teshuvah.Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 לזכות מנחם מענדל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן כיצד יתכן שלאחרי גודל העילוי של ט"ו באב שבו "קיימא סיהרא באשלמותא" – יתחיל מצב דחסרון הלבנה, הלוך וחסור?! אלא שבאמת זהו"ע דהלוך ומוסיף בענין הביטול, עד לתכלית הביטול ברגע שלפני המולד ("ונפקדת"), כהכנה למולד וחידוש הלבנה ("כי יפקד מושבך"); יש נוהגין לברך איש את חבירו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה החל מט"ו באב ואילך. הרי שמלבד אזהרה הברורה ד"ואברכך מברכיך" בכלל – ישנה הדגשה יתירה בזה בימים אלו בסמיכות לחודש אלול. ומה שבחודש אלול יש צורך לדבר עם יהודים דברי התעוררות לתשובה – הרי זה יכול וצריך להיות בדרך התורה ש"דרכיך דרכי נועם וגו'" – לדבר ענינים של טוב וברכה וכו', שעי"ז פועלים יותר; כ' באב הוא א' הימים שהביאו "קרבן העצים", שנדבו עצים לביהמ"ק והיו מניחים ב"לשכת העצים" שממנו היו לוקחים העצים למי שלא הי' לו משלו, דבזה מודגש הענין דאהבת ישראל.משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 Synopsis Seemingly, after the tremendous ascent of the 15th of Av (when “The moon is in its full state”), it is impossible for the moon to wane again. But the waning in fact represents an increase in bittul, culminating in the ultimate bittul just before the new moon (“venifkadta”), which is followed by the moon’s rebirth and renewal (“ki yipaked moshavecha”). There is a custom to begin wishing one another to be inscribed and sealed for a good and sweet year beginning on the 15th of Av. Meaning, aside from the fact that “I will bless those who bless you” in general, there is a special emphasis in this regard during this time of year. When speaking to other Jews during the month of Elul about teshuvah, it must be done in way of Torah, “whose ways are pleasant ways” – one must speak of positive things and of blessing etc., and one accomplishes more this way. 20 Av is one of the days on which the Wood Offering was brought in the Beis Hamikdash. The wood was placed in the Wood Chamber to be used by those who did not have wood of their own – an expression of Ahavas Yisroel.Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

התוכן איתא במדרש: רבי הי' שולח ר' אמי ור' אסי שיצאו ויבדקו ערים בישראל. כאשר היו נכנסים לעיר, היו מבקשים לקרוא ל"נטורי קרתא" (שומרי העיר), והיו מביאים את אנשי החיל וכו'. אמרו להם ר' אמי ור אסי "אלו הם שומרי העיר? אלא הם מחריבי העיר!" שומרי העיר הם ה"סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה וכו'"! וההוראה, וגם בנוגע ל"עיר קטנה זה הגוף": אע"פ שעפ"י תורה "אין סומכים על הנס" וצ"ל שומרי העיר כפשוטו וצ"ל שמירת בריאות הגוף כפשוטו באכילה ושתי' וכו' – בדרכי הטבע, אבל, מודיעים ר' אמי ור' אסי בשליחות רבי יהודה הנשיא, אם התשובה הראשונה על השאלה מי הם שומרי העיר היא – חוקי הטבע (ורק לאח"ז באים עניני תומ"צ), הנה גישה זאת מחריבה את העיר ואת ה"עיר קטנה זה הגוף"! היום ו"שמירת העיר" צ"ל מיוסד ומונהג לפי ה"נטורי קרתא" של משנה וגמ' ושו"ע, ורק אז לא יהיו הענינים שעושים בדרכי הטבע – מחריבים, אלא בונים ושומרים!משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026 Synopsis The Midrash relates that Rabbi Yehudah HaNasi would send Rabbi Ami and Rabbi Asi to inspect Jewish towns. When they came to a town, they would ask to be introduced to the guardians of the city, and the townspeople would call for the soldiers and others responsible for maintaining order and security. Rabbi Ami and Rabbi Asi would say to them, “These are the guardians of the city? On the contrary – they are the destroyers of the city!” The guardians of the city are the “scholars and students who study, review, and preserve the Torah day and night…” Although the Torah teaches that “We do not rely on a miracle,” and therefore a city must have guards etc., nevertheless, Rabbi Ami and Rabbi Asi, as the emissaries of Rabbi Yehudah HaNasi, teach that if the first answer to the question, “Who are the guardians of the city?” is the watchmen who operate under the laws of nature etc., this approach destroys the city. Rather, the protection of the city must be based upon and guided by the true guardians – the teachings of the Mishnah, Gemara, and Shulchan Aruch. Only then will the natural measures build and protect rather than destroy. The same applies to the “small city” (the physical body): Although one must safeguard one’s physical health by eating, drinking, and the other natural measures prescribed by the Torah, nevertheless, a person’s day must be founded upon and guided by Torah.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026

התוכן החילוק בין הפסוק "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כפי שנאמר בפ' ראשונה של ק"ש [שבשישי דפ' ואתחנן] לכפי שנאמר בפ' שני' של ק"ש [שבשישי דפ' עקב] הוא: פסוק זה בפ' הראשונה בא בהמשך ל"ודברת בם" – שהוא ילמד תורה כך, אבל בפ' שני' זה בא בהמשך ל"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך וגו'" – שגם הילדים ידברו בתורה באופן זה!, והיינו שגם א' שפעל על עצמו ללמוד תורה באופן כזה והוא דוגמא חי' וכו', עליו להתעסק במיוחד לפעול כך גם על הילדים – "משהתינוק מתחיל לדבר" – שגם כשחוזרים הביתה מבי"ס – "בשבתך בביתך" – ידברו "בם ולא בדברים בטלים". וזה, הזהירות מדברים בטלים, נוגע גם לבנות – אם רוצים שהבת תישאר יהודי' כשרה שיובילו לחופה כדת משה וישראל! ועוד: אפי' א' שעוד צריך לפעול ע"ע לא להיות "וסרתם ועבדתם וגו'", תובעים ממנו – באותה פרשה – שיתעסק בבת-אחת גם עם "בניכם" כנ"ל!משיחת כ' מנחם אב ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 Synopsis The words “…when you sit in your house and when you walk on the road, when you lie down and when you rise,” appear in in both the first paragraph of Shema (taken from shishi of parashas Va’eschanan) and the second paragraph (taken from shishi of parashas Ekev). The difference is that the first paragraph says “You shall speak of them when you sit in your house…”, meaning that a person himself must “speak of them,” while the second paragraph says, “You shall teach them to your children to speak of them when you sit in your house…” meaning you must teach the children to “speak of them.” In other words, even if someone has already trained himself to study Torah, and he serves as a living example for his children, nevertheless he must devote special effort to bringing his children to do the same: “From when the child begins to speak,” he should be taught “to speak of them and not of idle matters,” not only in school, but also “when you sit in your house….” This caution against idle talk applies to girls as well, if one wants his daughter to remain a faithful daughter of the Jewish people etc. And even someone who is on such a level that he still needs to be cautioned to “Take care lest…you turn astray and serve alien gods” is told, in that very same paragraph, to occupy himself with educating his children in this fashion.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בני משפחתו שיחיו*לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן אודות חמשה עשר באב איתא במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'". ונקודת הביאור בזה: ט"ו באב הוא יום שבו "קיימא סיהרא באשלומתא", שזה מורה על שלימות בנ"י הדומין ומונין ללבנה. והעילוי בט"ו באב על ט"ו בניסן ותשרי: חודש ניסן קשור עם עבודת הצדיקים וחודש תשרי קשור עם עבודת התשובה, ולכן ט"ו תשרי יש בו עילוי על ט"ו ניסן, כי ענין התשובה באה לאחרי הירידה וכו'. ומזה מובן שט"ו באב שבא לאחרי ירידה הכי גדולה, חורבן ביהמ"ק וקודש הקדשים, הנה העלי' שלאח"ז היא גדולה ביותר. בקשר לט"ו באב איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף" ופרש"י "מט"ו באב דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו", ובמילא יש לקבל החלטות טובות להוסיף בלימוד התורה (בלילות) ועריכת התוועדויות בקשר לט"ו באב ובשבת שלאח"ז.ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 Synopsis The Mishnah states: “There were no festivals for the Jewish people like the Fifteenth of Av...” The reason is because the Fifteenth of Av is the day on which “The moon is in its full state,” an expression of the completeness of the Jewish people, who are likened to the moon and whose calendar is based on the moon etc. The advantage of the 15th of Av over the 15th of Nissan and Tishrei is as follows: Nissan is associated with the service of tzaddikim, while Tishrei is associated with the service of teshuvah. Therefore, the 15th of Tishrei possesses an advantage over the 15th of Nissan, because teshuvah possesses the advantage of an ascent that follows a descent. Similarly, it is understood that the 15th of Av, which follows the greatest descent of all – the destruction of the Beis Hamikdash and the Holy of Holies – is the greatest ascent. In connection with the 15th of Av, the Gemara states: “From this point onward, one who adds will add,” meaning that from the 15th of Av onward, one who increases his nighttime Torah study adds life to his life (Rashi). Accordingly, one should resolve to increase in Torah study (at night) and to arrange farbrengens in connection with the 15th of Av and the Shabbos that follows it.2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Ekev, 15 Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר*לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים ליום היארצייט שלה חמשה עשר באבת.נ.צ.ב.ה.

התוכן [בסיום תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך ביופי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל וכו'". ובגמ' בבלי: "ת"ר ד' משפחות היו בא"י, יפיפיות שבהן אומרות תנו עיניכם ביופי שאין אשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן אומרות תנו עיניכם במשפחה . . עשירות שבהן אומרות תנו עיניכם בבעלי ממון . . מכוערות שבהן אומרות קחו מקחם לשם שמים". אבל בירושלמי הובאו רק ב' משפחות – "כעורות" ו"נאות", והג' המשפחות יפיפיות, מיוחסות ועשירות – נכללים בסוג הכללי של "נאות" שאומרות "תן עיניך במשפחה"]. בת ישראל שנמצאת בעונת השידוכין אין לה עשירות מצ"ע, כי "כל כבודה בת מלך פנימה" ולא היתה כזאת בישראל שבנות ישראל יוצאות לפני החתונה לעבוד ולהרויח כסף! כ"א מצד שמשפחתה עשירה; הקדמה הכללית בדבריהם של כל הבנות לבחורים היא – "בחור שא נא עיניך וראה": להביט למעלה, ואז לא יחשוב על ענינים חיצוניים כ"א על העיקר, ועי"ז יזכה לשידוך המתאים. ועפי"ז מובן איך מתאים כל הנ"ל גם ליוהכ"פ! ושגם בדבריהם של ה"מכוערות" יש ענין חיובי וכו'.ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026 Synopsis The final Mishna in Taanis states: “There were no days as joyous for the Jewish people as the fifteenth of Av and as Yom Kippur, as on them…the daughters of Jerusalem would go out and dance in the vineyards. And what would they say? Young man, please lift up your eyes and see what you choose for yourself. Do not set your eyes on beauty; set your eyes on family. ‘Grace is deceitful and beauty is vain, but a woman who fears Hashem, she shall be praised’….” On this Mishna the Gemara Bavli (Ein Yaakov) states: “The Sages taught: There were four groups in the Land of Israel. The beautiful among them would say, ‘Set your eyes on beauty, for a wife is only for beauty.’ Those of distinguished lineage among them would say, ‘Set your eyes on family’…The wealthy among them would say, ‘Set your eyes on those who possess wealth’…The ugly among them would say, ‘Take your acquisition for the sake of Heaven.’” (The Gemara Yerushalmi mentions only two groups: the beautiful (which includes the beautiful, those of distinguished lineage, and the wealthy), and the ugly.) Regarding “the wealthy”: A young woman at the age of shidduchim had no wealth of her own. Since “All the honor of the king’s daughter is within,” Jewish girls did not go out to earn money before marriage; rather they were “wealthy” because their family was wealthy. The general introduction given by all of the groups was: “Young man, please lift up your eyes and see,” meaning, look upward and focus not on what is superficial but on what is fundamental, and then you will merit the match suited for you. Based on this we can also understand how this was appropriate for the day of Yom Kippur. We can also understand why there was a group who considered themselves “ugly”: In their humility, they felt they had nothing of their own. Rather, they attributed everything they had to Hashem.2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Ekev, 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' עקב "והי' עקב תשמעון . . ושמר ה' אלקיך וגו'": הברכה ד"ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'" באה בגלל העבודה ד"עקב תשמעון" – קבלת-עול. דאע"פ שצ"ל "תמים תהי' עם הוי' אלקיך", שיש לעבוד את ה' עם כל האיברים כולל השכל שבמוח והרגש שבלב, אבל השכל והרגש מצ"ע הם מוגבלים, ובכדי שעבודת ה' תהי' בלתי-מוגבלת ה"ז דוקא כשהאדם חדור עם קבלת-עול שעי"ז הוא דבוק בה' שהוא א"ס. ועבודה זו נוגע בעיקר ב"עקבתא דמשיחא", דבכדי להתגבר על העקביים דגלות ה"ז ע"י העבודה דבחי' עקב בקדושה. ועוד.א' השיחות דהתוועדות כ' מנ"א ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026 Synopsis The beginning of parashas Ekev states: “If you will heed (Ekev tishme’un)…Hashem your G-d will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers.” The blessing that “He will keep for you…” comes as a result of the service of eikev tishme‘un – kabbalas ol – which is represented by the heel (“akev”). Because although one must “Be wholehearted with Hashem your G-d,” meaning one must serve Hashem with all one’s faculties, including the intellect in the head and the emotions in the heart, nevertheless intellect and emotion are inherently limited. Divine service can only be unlimited when one is permeated with kabbolas ol, through which he becomes attached to Hashem, Who is Infinite. This form of service is especially important in the era of the Footsteps of Moshiach” (ikvesa d’Meshicha), because in order to overcome the exile, which is called “heels,” one must serve Hashem with the “heel” of holiness.Sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026

התוכן נת' בהתוועדות קודמת בשיטת רש"י בפשש"מ, שענני הכבוד שהיו בזכות אהרן לא חזרו אחר הסתלקותו, כי יכלו להסתדר בלעדיהם. (משא"כ העננים שהיו הכרחיים להריגת נחשים ועקרבים וכיו"ב). ושאלו ע"ז הרי (גם) ענני הכבוד היו הכרחיים, וכמ"ש [בראשון דפ' עקב] "שמלתך לא בלתה וגו'" ופרש"י: "שמלתך לא בלתה, ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים הי' גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו"?! הנה "גיהוץ השמלות" ע"י העננים לא הי' הכרחי אלא ענין של כבוד: 1) כמו שהאשה יכלה לתפור כפתור שנפל, יכלה לגהץ את השמלות! 2) הרי יצאו ממצרים עם כמות עצומה של "שמלות", ויכלו להחליף את השמלות שבלאו. 3) יכלו לקנות בגדים כשעברו במסעם במקומות ישוב. ובנוגע להענין ש"גדל לבושן עמהם", הרי לא העננים פעלו זה אלא "כלבוש הזה של חומט שגדל עמו" מצ"ע!ב' חלקים משיחת ליל חמשה עשר באב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 Synopsis It was discussed during the previous farbrengen that according to Rashi, according to the plain meaning of Chumash, the Clouds of Glory (which came in Aharon’s merit and which served to honor the Jewish people) did not return after Aharon’s passing because they were not essential. (Unlike the clouds that killed the snakes and scorpions etc., which were essential.) The question was asked: Seemingly, the Clouds of Glory also served an essential purpose, as the verse states (at the beginning of parashas Ekev), “Your garment did not wear out…,” on which Rashi explains: “The Clouds of Glory would rub their clothes  and press them as is done with laundered clothes, and even their young, as they grew, their clothes grew with them like a turtle’s ‘clothing’ [i.e. its shell] which  grows with it.” The obvious answer is that wearing pressed garments was not essential, but merely a matter of honor, for the following reasons: (1) After the clouds departed, the women had the option of pressing the garments themselves if they wished. (2) We know that the Jewish people took an enormous quantity of clothing with them when the left Egypt. Therefore, if any clothing became worn out after the departure of the Clouds of Glory, they could be replaced by those additional clothes taken from Egypt. (3) The Jewish people had the option of buying new clothing from the inhabited areas they passed by on their journey. As for the issue of the clothing growing with the children, Rashi states clearly that it was like the growth of a turtle’s shell, which happens on its own – it had nothing to do with clouds.2 excerpts from sichah of Tuesday night, 15 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו*לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

התוכן הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'" נפעל ע"י ה"ואני אבטח בך" (תהלים נה). ההוראה הברורה לזמנים אלו: ישנם בעלי מרה-שחורה" שעושים חשבון עפ"י הטבע שהנה מה שהסתמכו על פלוני וכו' התברר ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. יש לדעת שאם יש את ה"ואני אבטח בך", אזי בודאי שיהי' "פדי'" ובאופן ד"שלום". עד ש"ברבים היו עמדי" – שגם "אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד". ובעבודת האדם: "דוד" קאי על יצה"ט, ו"אנשי אבשלום" קאי על (אלו שיש להם עסק עם) היצה"ר. הנה ע"י ה"ואני אבטח בך" פועלים תחילה "בפנים" שעניני היצה"ר מתהפכים לטוב, ואח"כ גם "בחוץ" ממנו ומעם ישראל – שמתפטרים מכל הדאגות, בלבולים, טרדות ואיומים של השבעים אומות וכל אביזרייהו, והכל מתהפך באופן של "פדי' בשלום", עד שזה בא באופן של שמחה גלוי' שרואים בעיני בשר (וכהדין בשמחת יו"ט שצ"ל דוקא באופן שגם הגוף הגשמי והחומרי ישמח).משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 Synopsis Kapitel 55 of Tehillim states: “He redeemed my soul with peace from the battle that came upon me, because of the many who were with me…but I will trust in You” – it is when one places his trust in Hashem that his soul is redeemed in peace. The clear lesson for the present era is as follows: there are pessimists who make calculations based on the natural order and conclude that relying on this person or that person has failed and shown that “the kindness of the nations is sin” etc. But one must know that when “I trust in You,” then there will certainly be redemption, and it will be “with peace,” to the extent that “the many were with me” – even “Avshalom’s men davened for Dovid’s victory.” In a person’s Divine service: “Dovid” refers to the yetzer tov, while “Avshalom’s men” refers to the yetzer hara (and those struggling with it). When one trusts in Hashem, he first undergoes an inner transformation, so that the yetzer-hara etc. is transformed to good. Then, this also affects what is outside oneself and the Jewish people – thereby freeing them from all worries, distractions, and threats from the seventy nations and everything associated with them, so that everything is “redeemed with peace” to the point of visible, tangible joy. (Like the law regarding the joy of a festival, which must be experienced even by the physical body).Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לזכות ישראל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ההסברה היחידה לזה שלא נוצלו כראוי ברכות ה' ונשיא דורנו לאנ"ש שבכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד, היא, בגלל החסרון באהבת ישראל. "ואהבת לרעך כמוך" פירושו בפשטות: כמו ש"על כל פשעים", של עצמו, "תכסה אהבה", עאכו"כ שכן צ"ל ביחס לזולת. לא משנה מה הן "ההסברות" שבגללן חסר באהבת ישראל - יש לדעת שבזה "נוגעים" בנשיא דורנו שרואה את האמת ורוצה אך ורק בטובתם האמיתית של כאו"א. בנוגע לפועל: יש לציית למרא דאתרא אפי' אם לא מסכימים אתו! ומה שעבר - עבר, ומכאן ולהבא ישכון השלום בתוכם. אם בכלל צ"ל "האמת והשלום אהבו", עאכו"כ שכן צ"ל במקומות שיש להם ברכה מיוחדת מנשיא דורנו, אלא שהוא מתחנן: "עמדו הכן כולכם" לקבל את הברכות בטוב הנראה והנגלה, והכלי לזה היא "אהבת חנם"! ובאמת האהבה ביניהם אינה "חנם" ח"ו אלא מוצדקת במאה אחוזים! ואין הדבר תלוי אלא ברצון, ולהתכונן לקבלת פני משיח צדקנו שמחכה שיסיימו את ההכנות, שכוללת, לכל לראש, אהבה אמיתית בין איש לרעהו!ג' חלקים משיחת כ"ו תשרי ה'תשד"מ, בעת ה"יחידות" לאנ"ש שי' מכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד שבאה"ק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026 Synopsis The only explanation for why Hashem’s blessings and the blessings of the Nasi of our generation have not been properly utilized by Anash in Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad is the lack of Ahavas Yisroel. “You shall love your fellow like yourself” is meant literally: just as “Love covers all transgressions” regarding one’s own faults, that must certainly be the case when it comes to another person. No matter what the “explanations” may be for the lack of Ahavas Yisroel, one must know that the lack of Ahavas Yisroel affects the Nasi of our generation, who sees the truth and desires only the genuine good of every individual. What this means practically is that one must listen to the mara d’asra, even if one does not agree with him, and from now onward, peace should dwell among them. If in general we are obligated to “love truth and peace,” then all the more so in places that have received a special blessing from the Nasi of our generation. But he is pleading: “Stand ready, all of you,” to receive the blessings in a visible, revealed manner, the vessel for which is ahavas chinam. And the truth is that love for another Jew is not “chinam” at all, chas v’shalom, but one hundred percent justified. The matter depends only on one’s will and on preparing to welcome Moshiach Tzidkeinu, who is waiting for the Jewish people to complete the preparations for the Redemption, which include, first and foremost, genuine love between Jews.3 excerpts from sichah of 26 Tishrei 5744, in Yechidus for residents of Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026

התוכן בכל ענין בתורה יש את פירושו הפשוט ופירוש עמוק יותר. ולדוגמא בב' הדברות הראשונות של עשה"ד [כמ"ש בשישי דפ' יתרו, וברביעי דפ' ואתחנן]: "אנכי ה' אלקיך וגו'"‏ – ‏לא רק להאמין במציאות ה' ושהוציא בנ"י ממצרים וכו' כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר: להאמין ש"אנכי ה' אלקיך"‏ – ‏כחך וחיותך‏ – ‏ה' הוא הנותן לאדם את הכחות, השכל והרגש וכל האפשרויות, להצליח בעניניו ע"י יגיעה וכו'. "לא יהי' לך אלקים אחרים וגו'"‏ – ‏לא רק לא לעשות "אלקי כסף ואלקי זהב" כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר‏ – ‏לא לעשות "עבודה זרה" מכסף זהב וכבוד, ואפי' לא מכחותיו, כי הכל אינו אלא כ"גרזן ביד החוצב"!‏משיחת י"ג סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026 Synopsis Everything in Torah has a simple meaning and a deeper meaning. For example, the first two of the Aseres Hadibros (in revi’i of parashas Va’eschanan): (1) “I am Hashem your G-d…” doesn’t only mean that one must believe in the existence of Hashem and that He took the Jewish people out of Egypt, etc. but also that one must believe that “I am Hashem your G-d” – “your strength and your life-force” – meaning that, while a person is obligated to put in his own effort, it is Hashem who gives him all his faculties, intellect, emotions, and the ability to succeed. (2) “You shall have no other gods….” Doesn’t only mean that one mut not make “gods of silver and gods of gold” etc. in the physical sense, but also that one must not to make an “idol” out of money, gold, or honor, and not even out of one’s own abilities – because all of these are nothing more than “an axe in the hand of the woodcutter.”Excerpt from sichah of 13 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026

התוכן איתא בגמ' "בשבעה (באב) נכנסו נכרים להיכל", ומובן שהכוונה אינה לצער ח"ו אלא לעורר ע"ד ההשתדלות למהר את הגאולה ובנין ביהמ"ק, וכמ"ש במדרש ש"עלה ארי' כו' והחריב.. על-מנת שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל" ‏–‏ זה שרואים שלא רק ש"עדיין לא בא!" אלא עוד ניתוסף יום כזה שמיוחד בענין בלתי-רצוי, ה"ז ע"מ ליתן לבנ"י תוספת-כח לתביעה הנפשית שתבוא כבר בפועל הגאולה! הקשר בין שבעה במנחם-אב לגאולה; ובפרט שמקשרים א"ז עם ענין הצדקה, ואע"פ שמצינו שלילה בכלל אינו זמן לנתינת הצדקה אבל בשעה שהעני עצמו נמצא במקום ופושט יד לצדקה פשוט שצריכים לתת לו מיד, "ובפרט אַז דער פשיטת יד און דער תביעה פון דעם "עני".. איז דאָך שוין אַ מעשה.. פון ניינצן הונדערט יאָר, איז דאָך פאַרשטאַנדיק בפשטות.. אַז תיכף ומיד ממש דאַרף זיין .. די נתינה פון גאולה האמיתית והשלימה!".משיחת אור ליום ג' פ' ואתחנן, ליל ז' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 Synopsis The Gemara says: “On the seventh (of Av) gentiles entered the Heichal.” Obviously, the point is not to cause pain, chas v’shalom, but to awaken us in our efforts to hasten the Redemption and the building of the Beis Hamikdash. As the Midrash states, “A lion arose…and destroyed… in order that a lion should come… and build Ariel.” Thus, when one sees that not only has Moshiach still not come, but that there has been another of exile, it is in order to give the Jewish people additional strength in their heartfelt demand that the Redemption come immediately and literally. The connection between 7 Menachem-Av and the Redemption is especially emphasized when it is tied to giving tzedakah. Although we find that nighttime is not generally the time designated for giving tzedakah, nevertheless, when the poor person himself is standing before you and he stretches out his hand, it is obvious that one must give him immediately – and especially since the outstretched hand and the plea of this “poor person” has already been ongoing for nineteen hundred years. It is obvious that the true and complete Redemption must come literally right now without any delay whatsoever!Excerpt from sichah of Monday night, parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן גם גאולה של דבר וענין פרטי – הרי "כיון דשם גאולה עלה" יש לה שייכות עם כללות ענין הגאולה. תוכן ופירוש השם "גאולה" הוא – לגאול את הדבר ממקום הגלות ולהשיבו אל מקומו האמיתי. השם של היפך הגאולה הוא "גולה", וע"י הוספת אות אל"ף שרומז ל"אלופו של עולם", דהיינו המשכת הגילוי ד"אלופו של עולם" באמצע מקום וזמן הגלות ובכל פעולה ופעולה שבחיי יום-יום – עושים מ"גולה" – "גאולה". תחלה "גאולה" במובן הפרטי בנוגע לאדם פרטי זה, וכאשר מצטרפים כו"כ גאולות פרטיות פועלים עי"ז את הגאולה הכללית דכלל ישראל. ומכאן למדים אשר כל פעולה של יהודי בעניני תורה ויהדות במעשה דבור ומחשבה, לעשות מ"גולה" "גאולה" – חשובה לזירוז הגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט עפ"י פס"ד הרמב"ם ש"לעולם" יראה עצמו וכל העולם כולו שקול, וע"י "מצוה אחת" בלבד "הכריע . . כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה".משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 Synopsis Even a personal redemption has a connection to the true and complete Redemption, “because it bears the name geulah.” The name for the opposite of redemption is golah (exile); by revealing the letter alef (which alludes to the Master of the Universe – Alufo shel Olam) within every deed in exile, one transforms golah into geulah. First one experiences his own personal redemption, and then, when many individual redemptions are combined, the Redemption of the entire Jewish people occurs. From this we learn that everything a Jew does in thought, speech, and action, to transform the golah into geulah plays an important role in hastening the true and complete Redemption. This is especially so in light of the Rambam’s ruling that a person should always view himself and the entire world as equally balanced, and with just one mitzvah, he “tips the balance...of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and to them.”Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז

התוכן ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים של צדיקים, ו"עמך כולם צדיקים", הם מצד דביקותם בהקב"ה, וכמ"ש [בראשון דפ' ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא נצחי למע' משינויים, לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה, "עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זהו שינוי החוזר לברייתו ואינו שינוי בעצם. משא"כ רשעים, אינם-יהודים, ניתנו להם חיים לכתחילה רק למשך זמן קבוע, ומצד זה, לא רק שלאח"ז מתבטלים החיים לגמרי אלא גם החיים עצמם אינם אמיתיים (ע"ד נהרות המכזבין וכו'). ואע"פ שעל שניהם, יהודים ואינם-יהודים, חלה הגזירה ד"אל עפר תשוב", הנה כ"ז הוא מצד הצורך בענין הבחירה, ובמילא זהו רק בנוגע לירידה בעוה"ז הגשמי ששם ישנה העבודה דקיום המצוות וכו', אבל בג"ע ששם לא שייך ענין הבחירה, מתגלה האמת ש"קרויין חיים" לעולם מצד דביקותם בהקב"ה.ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 Synopsis Our Sages taught that “The righteous, in their death are called alive, while the wicked, in their lifetime are called dead.” The reason is as follows: The life of the righteous (“And your people are all righteous”) stems from their attachment to Hashem, as the verse states (at the beginning of parashas Va’eschanan), “You who cleave to Hashem your G-d are all alive today.” Since Hashem is eternal and beyond change, there can be no true interruption to this life, chas v’shalom; it is only an external factor (the “lion crouching upon it”) that causes a temporary interruption, as the verse states, “Your sins were separating between you and between Hashem your G-d.” But this is a reversible change, not a change in essence. By contrast, because non-Jews were given life only for a limited period of time, not only do their lives ultimately come to an end, but even the life itself is not true life (like a “deceiving river” that is not a true river because it stops flowing even once in seven years). Although the decree that “to dust you will return” applies to both Jews and non-Jews alike, that is only because of the need for free choice; therefore, it applies only to the soul’s descent into this physical world. But in Gan Eden, the truth is revealed: that they are alive forever because of their attachment to Hashem.2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 לזכות הת' אליעזר שי' סקורדער לרגל היכנסו לגיל המצוות ה' מנחם-אב ה'תשפ"ונדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

התוכן א) הוראה לילדי ישראל ממ"ש בזהר בתחילת פ' דברים שפעם הלכו ר' יהודה ועוד כמה חכמים בדרך ופגעו בילד א', והילד למד אתם תורה ורזי תורה, ואמר ר"י "זכאה דרא" שבו לומדים גם ילדי ישראל תורה ורזי תורה וכו'. וע"י לימוד פנימיות התורה ש"לית תמן מחלוקת" מתחזקת האהבת ישראל, ועי"ז מתבטלת סיבת הגלות וכו'. ב) לימוד מהנהגות האריז"ל 1) זכה לרוח הקודש מפני ששמח מאד בעשיית המצוות. 2) הכניס בנוסח התפלה לומר קודם התפלה "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". 3) הי' מכניס ידו לכיס ומוציא משם כסף ע"מ לשלם עבור מצוה או לתת צדקה בלי לספור כמה כסף הי' שם. ג) הצעה ובקשה מילדי ישראל: שמיום זה עד ט"ו באב יוסיפו כל יום בתורה, מזמור תהלים ובצדקה.משיחות יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026 Synopsis (1) A lesson for children from the Zohar at the beginning of parashas Devarim: The Zohar states that Rabbi Yehudah and other Sages were once traveling when they encountered a certain child who taught them Torah, including secrets of the Torah. Rabbi Yehudah said: “Meritorious is the generation” in which even children study Torah and the secrets of the Torah etc. Studying the inner dimension of Torah, “where there is no dispute,” strengthens Ahavas Yisroel, thereby eliminating the cause of the exile. (2) A lesson from the Arizal: (a) The Arizal said that the reason he merited Ruach HaKodesh was because he took exceptional joy in doing mitzvos. (b) He introduced the practice of saying “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself’” before davening. (c) When he gave tzedakah and the like, he would put his hand into his pocket and take out money without counting how much it was. (3) A proposal and request to Jewish children: From now until Tu B’Av, children should add each day in Torah, Tehillim, and tzedakah.Excerpts from sichos of Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026

התוכן בחמישי דפ' דברים מדובר אודות מ"ש הקב"ה לבני ישראל (ע"י משה רבינו) שהוא לא יתן להם את ארצות שעיר עמון ומואב, ובמילא שלא יגעו בזה וכו', משא"כ את ארץ סיחון ועוג וכו'. ומזה התשובה לטענתם של ה"רגשו גויים" אשר בני ישראל גזלו מהם את ארץ ישראל והיא לא שייכת לבנ"י: עליהם לדעת שבזמן שהוריהם וזקניהם היו פראים ואוכלי בשר-אדם ללא הנהגה בצדק ויושר, הנה כבר אז לימדו את בני ישראל להתנהג עפ"י צדק ויושר ומה שלא שייך להם אלא לאוה"ע‏ – ‏לא לוקחים! ובמילא מובן שארץ ישראל שייכת לבנ"י עפ"י צדק ויושר ואלו שרוצים לקחת מהם חלק מ"שלימות הארץ" ה"ז גזל וכו'.משיחות ד' מנחם-אב ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026 Synopsis Chamishi of parashas Devarim states that Hashem told the Jewish people that He was not giving them the lands of Seir, Ammon, and Moav, and therefore they were not to interfere with them, in contrast to the lands of Sichon and Og, which were given to them. This serves as a response to the nations who claim that Eretz Yisroel does not belong to the Jewish people and that they stole it: The should know that at a time when their ancestors were still living as uncivilized cannibals, the Jewish people were already being taught to conduct themselves according to a system of justice and righteousness. Whatever did not belong to them, they did not take, and they took only what they were rightfully given by Hashem. Therefore, those who seek to take away any part of the Land from the Jewish people are engaging in theft and the opposite of righteousness etc.Excerpt from sichah of 4 Menachem-Av 5740 – to For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026