התוכן 1) תורת הבעש"ט עה"פ בשני דפ' נח "בא אתה וכל ביתך אל התיבה וגו'" - שכאשר יהודי "נכנס" ל"תיבות" התורה והתפילה ה"ז פועל הגנה עליו, על בני-ביתו ועל העולם כולו וכו'. 2) כאשר מסתכלים בעיני בשר בלבד נדמה שחודש חשון אינו חודש מיוחד, ולהיפך - הוא החודש היחיד שאין בו מועדים, אבל כאשר מסתכלים בתורה רואים שיש בו ענין נעלה ביותר - הוא מסוגל לבנין וחנוכת בהמ"ק השלישי! כמ"ש במדרש שבנין בהמ"ק הראשון נסתיים בחודש חשון ואעפ"כ התעכבה חנוכת הבית עד חודש תשרי, ואז הבטיח ה' לחודש חשון שהוא ישלם לו עי"ז שחנוכת בהמ"ק השלישי תהי' בחודש חשון! ועוד הוראה ממדרש זה - עד כמה יש להזהר בכבודו של הזולת שלא ייפגע וכו', כמו שה' נזהר בכבודו של חודש חשון, וכדי שלא ייפגע מהעובדה שלא היתה בו חנוכת הבית הבטיח ה' לשלם לו!ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' נח, בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2023 Synopsis 1) The teaching of the Baal Shem Tov on the verse in the second aliyah of Parashas Noach, “Come into the teivah, you and all your household etc.” – that when a Jew “enters” the teivos, the words of Torah and tefilah, that protects him, his family, and the entire world etc. 2) When we look with only our physical eyes, it seems that the month of Cheshvan isn’t a special month, and to the contrary – it’s the only month without any Yom Tov. But when we look inside the Torah, we see that it has a very special quality – it is fit for the building and dedicating the third Beis Hamikdash! As the Midrash states, the first Beis Hamikdash was completed in the month of Cheshvan, and nevertheless the dedication was postponed until Tishrei – and Hashem promised to compensate the month of Cheshvan by making the dedication of the third Beis Hamikdash in that month. This also teaches us how careful we must be to respect another person’s dignity and not to offend anyone etc., just as Hashem was careful with the dignity of the month of Cheshvan.Two excerpts from sicha of Monday, Parashas Noach, second day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5743, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2023 לזכות החתן הת' הרב מנחם מענדל הכהן והכלה מרת חנה שיחיו טייטעלבויםליום חתונתם בשעה טובה ומוצלחת בדר״ח מרחשון ה'תשפ"ד

התוכן כאשר יוצאים מחודש תשרי ש"מרובה במועדות" ונכנסים לחודש חשון שמרובה בעניני חול וכו' – "ויעקב הלך לדרכו", יש לקבל החלטות טובות למשך כל השנה כולה. וכדי להקל על קבלת ההחלטות טובות וקיומן בפועל ממש, הנה העצה לזה היא כאשר ההחלטות מתקבלות ברבים, כמבואר בקונטרס "החלצו". ולכל לראש יש להחליט בנוגע כללות הענין ד"אהבת ישראל", וכמבואר שם שדוקא עי"ז נפעל הענין ד"נקמת הוי' במדין" וכו' (ולכן בכל התוועדות יש להחליט לכל לראש בהחלטה תקיפה, שיוצאים "לתת נקמת הוי' במדין" – לבטל כל ענין של מדון ומריבה ר"ל בין איש לרעהו ושיהי' "אהבת ישראל" וכו'). ולכן מן הראוי לארגן כנסים והתוועדויות בכל מקום ומקום בקשר להתחלת חודש חשון, כדי להחליט החלטות טובות – ברבים ובציבור – בנוגע כללות העבודה דתומ"צ במשך כל השנה כולה ו"אהבת ישראל" וכו'.משיחת יום א' דפ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2023 Synopsis When we go from the month of Tishrei which, is “full of festivals” to the month of Cheshvan, which is full of mundane matters etc. – “and Yaakov went on his way” – it’s necessary to make positive resolutions for the entire year. To make it easier to make these resolutions and actually keep them – they should be made in public, as explained in Kuntres Heichaltzu; above all, resolutions should be made regarding ahavas yisroel; as explained there, it is specifically in this way that we “take revenge for Hashem against Midian” etc. (and therefore, it should be strongly resolved at every farbrengen to “take revenge for Hashem against Midian” – by eliminating every form of strife Rachmana litzlan between one persona and another, and to have Ahavas Yisroel etc.). Therefore, it is appropriate to arrange gatherings and farbrengens wherever possible in connection with the month of Cheshvan, to make such resolutions – and in public, in the presence of the congregation – regarding Torah and mitzvos in general, and ahavas yisroel etc. for the entire year. Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Noach, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-10-2023

התוכן א' מאופני לימוד התורה הוא – הלימוד ד"אל תיקרי . . אלא..." (שאינו שולל את הפירוש הפשוט אלא מוסיף עליו). כבר בהתחלת התורה מצינו לימוד זה, וכמשאחז"ל עה"פ "בראשית ברא וגו'" – "אל תיקרי בראשית אלא ברא שית". ובעבודה: בתחלת העבודה, אדם רואה "עולם" – שמים וארץ כו', וע"ז אומרים לו "אל תיקרי בראשית", שה"עולם" "מציאותו מעצמותו" ח"ו, "אלא ברא שית" – שיש לעולם "בורא", והוא ברא אותו על "שית" שפירושו – יסוד, והיסוד הוא ה"שיתין" שתחת המזבח בביהמ"ק"! גם כללות ענין החינוך הוא ע"ד הלימוד ד"אל תיקרי וכו'": גם הנהגתו בעניני העולם צ"ל באופן ד"ונפלינו אני ועמך וגו'", ולא כל דבר חמוד שרואה ברחוב הוא טוב ליהודי, "אל תיקרי .. אלא" – "אל תבט אל מראהו" כפי שהוא בגלוי אלא כפי שהוא בשו"ע! וכאשר החינוך הוא ברוח זה, הנה גם כל הבית מתנהג ברוח זה – ש"אל תקרי" חוקות הטבע, אלא גם עניני הטבע שיהודי מתעסק בהם, כמו זריעה, הוא באופן ש"מאמין בחי העולמים וזורע"!ד' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2023 Synopsis One of the methods of Torah study is the method of “Do not read…but” (which doesn’t negate the plain meaning of the verse, but rather adds to it). We find this method at the very beginning of the Torah, on the verse Bereishis bara Elokim: Our Sages stated, “Do not read it as Bereishis, but bara shis (‘He created a foundation’)”. In terms of Divine service: at the beginning of one’s Divine service, a person sees a world – heaven and earth etc. And we tell him, “Do not read it as Bereishis,” that the world exists independently chas v’shalom, but rather “bara shis” – that the world has a “Creator” and He created the world on a shis, a foundation – and the foundation is the “shitin,” under the mizbeach in the Beis Hamikdash! Likewise, Jewish education in general must be in this manner of “Do not read it…rather”: When a person sees the world around him and engages in it, he must remember that “I and Your people are distinguished from every nation on the face of the earth” – not everything one sees on the street that appears pleasant is good for a Jew. Rather, “do not read it” that way – don’t look at its appearance on the surface; look at what it says about it in Shulchan Aruch! When Jewish education is this way, the entire house is engulfed in this spirit – such that even when a Jew engages in sowing and reaping etc. – he “does not read it” as something one does because those are the rules of nature; rather, he sows and reaps because he “believes in the One Who lives forever”!Four excepts from sicha of 20 Menachem-Av 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2023 לזכות התמים אברהם שמואל בן הדסה שי' סלונים לרגל הכנסו לגיל המצוות כ"ח תשרי ה'תשפ"ד. שיגדל להיות חסיד ירא שמים ולמדןנדבת בני משפחתו שיחיולזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן 1) הוראה ממ"ש בתחילת פ' בראשית איך שכל פרטי הנבראים דשמים וארץ נבראו באופן ד"וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד", אלא שהקב"ה ברא אותם באופן ד"אשר ברא אלקים לעשות - לתקן" - שהאדם ע"י עבודתו יפעל שלימות בבריאה שיראו בפועל ובגילוי שכל עניני העולם הם באופן ד"טוב מאוד". 2) הוראה מסיום פ' בראשית "ונח מצא חן בעיני ה'": מכיון שענינו של יהודי הוא לעשות "נחת רוח" להקב"ה "נייחא לעליונים וכו'" - ענינו של נח, הרי בודאי שכל יהודי מוצא חן בעיני ה' (אפי' לפני עבודתו בפועל), ומזה באים להתחלת פ' נח "אלה תולדות נח נח איש צדיק וגו'", שניכר אצל כאו"א משיראל שהוא "איש צדיק". 3) הוראה מהתחלת שישי דפ' בראשית "זה ספר תולדות אדם": לכל יהודי יש "ספר" - ספר התורה, שבה נתבאר כיצד עליו להתנהג באופן המתאים ל"תולדות" של "אדמה לעליון", ומזה באים למ"ש בסיום השיעור אודות לידת מתושלח שהאריך ימים יותר מאדם הראשון, ועד"ז נותן הקב"ה כח לכאו"א מישראל להיות בדרגת צדיקים גדולים אלו ונותן לו אויוש"ט כימי מתושלח, ועוד יותר, מכיון שהוא חי לאחר מ"ת עפ"י התורה "זה ספר".ב' חלקים משיחת אור לכ"ו תשרי ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2023 Synopsis 1) A lesson from the beginning of Parashas Bereishis, which describes the creation of the heavens and earth in detail, and says that “Hashem saw all that He had made, and it was very good”: Hashem “created to do” which means “to fix” – for a person through his Divine service to perfect creation so that it becomes visible that everything in the world is “very good.” 2) A lesson from the conclusion of Parashas Bereishis, “and Noach found favor in the eyes of Hashem”: Since a Jew’s purpose is to cause “pleasure (נייחא) to Heaven” etc. Hashem – “Noach” – therefore, every Jew certainly finds favor in the eyes of Hashem (even before actually performing his Divine service); then we continue with the beginning of Parashas Noach, “These are the generations of Noach, Noach was a righteous man etc.” – that every Jew is visibly a “righteous man.” 3) A lesson from the beginning of the sixth aliyah of Parashas Bereishis, “This is the book of the generations of man”: every Jew has a “book,” the Sefer Torah, which tell him how to act like “toldos Adam” (the “descendants of Adam” from the expression edameh l'elyon – “I will emulate the Most High”) – and then from the end of the aliyah, which discusses the birth of Mesushelach, who lived longer than Adam Harishon – Hashem gives every Jew the ability to reach the level of great tzaddikim, and gives them long life and good years, like Mesushelach and even more, because the Jew has the advantage of Matan Torah. Two excerpts from sicha of 26 Tishrei, 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2023 לזכות אייזיק גרשון בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ז תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

התוכן שאלה פשוטה עמ"ש בשלישי דפ' בראשית (בהמשך למ"ש לפנ"ז ‏–‏ "וייצר ה"א מן האדמה את כל חית השדה . . ויבא אל האדם . . וכל אשר יקרא לו האדם נפש חי' הוא שמו"): "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה" ‏–‏ מדוע לא נזכרו דגים?! ואין לתרץ עפ"י דברי רש"י בפירוש "וייצר" שזה "לשון רדוי וכבוש . .שכבשן תחת ידו של אדם" ובנוגע לדגים לא שייך לכאו' כל המושג של ממשלה והנהגה עמהם כמו שאר בעלי-חיים, כי מפורש בקרא "וירדו בדגת הים" ‏–‏ לשון רדוי! וי"ל בפשטות כי מובן (אפי' ל"בן חמש למקרא") שכל התועלת ב"שם" הוא שכשיקראו לא' בשמו יפנה לקורא וכו' ובמילא בנוגע לדגים ‏–‏ אין תועלת בשם כי גם אם יקראו בשמו לא ישמעו מאומה כי הם מכוסים במים! אלא עדיין צ"ע עפ"י המבואר בדא"ח שענינו של "שם" הוא שעל ידו נמשכת החיות וכו', והרי עפי"ז גם דגים זקוקים לשם?! ומענין לענין: למה לא מצינו "פני דג" במרכבה העליונה שראה יחזקא-ל, כמו ה"פני אדם" "פני ארי'" "פני שור" פני נשר" (שדרכם עוברת ההשפעה לאדם, חיות, בהמות ועופות וכו')? "ותן לחכם ויחכם עוד".משיחת יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2023 Synopsis A simple question on the verse in the third aliya of Parashas Bereishis (following the verse, “And Hashem formed from the earth every beast of the filed…and He brought it to man… and whatever the man called each living thing, that was its name”): The Torah states, “And man named all the cattle and the fowl of the heavens and all the beasts of the field” – why doesn’t it mention fish?! We can’t say that Rashi already addresses this when he writes that vayitzer mean “domination and conquest …that He subjugated them under man’s dominion,” and that regarding fish there’s no “dominion” (because they’re in the sea, unlike land-animals and birds that man can utilize etc.) because the verse explicitly states, “and rule over the fish of the sea” – an expression of dominion! We can explain that the answer to this question is so obvious (even for a five-year-old child beginning to study Chumash) that Rashi need not address it: The point of calling a name is for a person to hear it, so you can get his attention etc.; therefore, fish have no use for a name – even if you call it’s name, it won’t hear it, because its covered in water! But explanation is still required based on the idea in Chassidus that a thing’s Hebrew name brings it into existence etc. – that being the case, fish, too, seemingly need a name?! And similarly: In the Supernal Chariot in Yechezkel, there is the “face of a man” the “face of a lion” the “face of an ox” and the “face of an eagle” (through which people and beasts and domesticated animals and birds receive their life-force etc.) – why is there no “face of a fish”? And “Give a wise man, and he will become yet wiser.”Excerpt from sicha of Tuesday, Parashas Noach, first day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2023

התוכן מה שנאמר בגמ' "יעקב לא מת .. מה זרעו מה בחיים אף הוא בחיים" הוא כפי שהוא נשמה בגוף (שבנוגע לזה שייך קושיית הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטיא וכו'"). וכידוע תורת הבעש"ט עה"פ עזוב תעזוב עמו" שעבודת ה' צ"ל עם הגוף, ובירור עניני הגוף וכו'. (וזהו גם תוכן הפתגם של י' שבט ב"היום-יום" ["וואָס דאָס איז דאָך אויך געווען למראה עיני בעל ההילולא און ער האָט מאשר געווען דער תורת כל יום ביומו"] – "בעסער עסן צוליב דאַוונען", וכמו שמסיים "און מען דאַרף עס טאָן בשמחה"). ולכאו' איך כ"ז מתאים עם מ"ש בנוגע לגוף "עפר אתה ואל עפר תשוב", והרי "שינוי החוזר לברייתו לאו שמי' שינוי", ונמצא שכל השינויים שפועלים בגוף ע"י עבודה וכו' אינם שינויים אמיתים ונצחיים?! ויובן זה עפ"י מ"ש שעל ה"עצם לוז" אינו חל מ"ש "ואל עפר תשוב", אלא נשאר קיים. וזה ממשיך "קביעות" בכל הגוף ועניניו, וממילא גם השינויים שנפעלים בזה ע"י עבודה וכו' הם שינויים קיימים ונצחיים.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2023 Synopsis The Gemara’s statement that “Yaakov did not die…just as his offspring are alive, he too, is alive,” applies to the soul in the body (that’s why the Gemara asks, “was it for naught that the embalmers embalmed etc.”). And we know the teaching of the Baal Shem Tov on the verse, “you shall surely help along with him,” that Divine service must be done with the body, elevating it etc. (And this is also the idea of the Hayom Yom for Yud Shevat, that “it’s better to eat in order to daven,” and it concludes, “and this must be done with joy.”). Seemingly, how does all this accord with the idea that “you are dust and to dust you will return” – we know that “a change that reverts to its original state isn’t called a change,” thus it emerges that all the “changes” one effects in the body through his Divine service etc. aren’t lasting changes?! We can understand this based on the idea that there is one bone, the luz, that doesn’t “return to dust,” but remains intact. This causes the entire body and everything pertaining to it to be permanent and to endure, and therefore, the changes one effects through his Divine service etc. last forever.Two excerpts from sicha of 10 Shevat 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2023

התוכן מכיון שמפני סיבה מדברים במוצאי שמח"ת, ניתן לנצל הדרכים שעל ידם יכולים גם אלו שבמקומות רחוקים לשמוע אותם דברי תורה, שעי"ז נפעל קשר ואחדות בין כולם ע"י "תורת אחת". ומכיון שבתורה מלובש נותן התורה, הרי האחדות נפעלת ע"י ענין שלמעלה מגדר התחלקות לגמרי. ובפרט שזה בא בהמשך לשמע"צ ושמח"ת שקרבנו "פר אחד". וענין זה צריכים להמשיך גם לאח"ז, באסרו חג וב"כל דרכיך" של כל השנה. ויהי רצון שכאו"א יתברך בשנה טובה ומבורכת, בבני חיי ומזוני ובכולם – רוויחי כפשוטו, בגו"ר, ויתקדמו בעבודה של "ויעקב הלך לדרכו", בשמחה – שפורצת כל הגדרים, גדרי הגלות הפנימי וגם של הגלות כפשוטו, וזוכים בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה. כאן המקום לעורר אודות שיעורי חת"ת, "קרן השנה", וע"ד כל ה"מבצעים" ובמיוחד מבצע "אהבת ישראל", וכ"ז יביא את ה"מבצע הגדול" – "ואתם תלוקטו לאחד אחד בית ישראל" ע"י הקב"ה בעצמו ומוביל אותו לא"י וכו'.ב' חלקים משיחת מוצאי שמחת תורה – בחדרו הק' – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2023 Synopsis Since we’re talking on Motza’ei Simchas Torah, we can use means that make it possible for people faraway to hear the same words of Torah, which causes unity among them, through the “One Torah.” Since the Torah enclothes the Giver of the Torah, this unity comes from a level that totally transcends division. And especially coming after Shemini Atzeres and Simchas Torah, whose korban is “one bull, one ram.” And this must be expressed afterwards, too, on Isru Chag, and the entire year “in all your ways.” May it be Hashem’s will that everyone be blessed with a good and blessed year, with children, life, and sustenance in abundance, physically and spiritually, and continue with the service of “Yaakov going on his way,” with joy – which breaks all barriers, the barriers of one’s personal exile and the barriers of exile in the literal sense, and that we merit very soon the true and complete Redemption. This is the place to encourage Chitas, Keren Hashana, and the mivtzaim, especially Mivtza Ahavas Yisrael, and all of this should lead to the ultimate “Mivtza” – that “you shall be gathered one by one” by Hashem Himself, who will bring every Jew to Eretz Yisrael etc. 2 excerpts from sicha of Motza’ei Simchas Torah, 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2023

התוכן ענינו המיוחד של הושענא רבה הוא חיבוט ערבה. ובענין זה מצינו דבר נפלא, שהחכמים עשו שהושענא רבה לא יחול לעולם ביום השבת כדי שלעולם לא ידחה המנהג דחיבוט ערבה מפני השבת, וענין זה עשו דוקא במנהג של חיבוט ערבה ולא במצוות ד' מינים שהוא מן התורה! וההוראה מזה – גודל העילוי שבמנהג ישראל! כמו המנהג של שמחת בית השואבה בזה"ז וכו'; מנהג זה הוא דוקא ע"י ערבה – מצד א' ה"ז סוג הכי פשוט מכל הד' מינים, ומצד שני דוקא בו מודגש (בנגלה) ענין האחדות – "גדלים באחווינא", ובזה מודגש ענין העלי' שנפעל דוקא ע"י ירידה וכו'. וזה מודגש גם בה"יהי רצון" שאומרים לאחרי החיבוט ערבה ע"ד הענין ד"המתקת הגבורות".ב' חלקים משיחת הושענא רבה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2023 Synopsis The unique theme of Hoshana Rabbah is striking the aravos. And here we find something remarkable: the Sages established the calendar in such a way that Hoshana Rabbah never falls out on Shabbos, so that we never miss the custom of striking the aravos, even though they didn’t do so for the mitzvah of the four species, which is a Biblical obligation! The lesson is the greatness of a Jewish custom, like the custom of Simchas Beis Hasho’eiva these days etc. This custom involves specifically the aravah – which on the one hand is the simplest of all the four species, and on the other hand, it emphasizes (according to Nigleh) the theme of unity – they “grow in fraternity (achvana)” and this emphasizes the great ascent that is brought about by the descent etc. And this is also emphasized in the Yehi Ratzon after we say striking the aravos, where we talk about “sweeting the severities.”Two excerpts from sicha of Leil Hoshana Rabbah 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2023

התוכן הקשר בין מצוות החג ל""צבאות ה'". סוכה: נהוג בצבא להקים אוהלים וכו' בשביל החיילים שבשדה הקרב. כך גם הושיב ה' את בנ"י – צבאות ה' – "בסוכות" בצאתם ממצרים, ולזכור זאת – נצטוינו "בסוכות תשבו", ועושים זאת מתוך שמחה וחיות וכו'. נטילת לולב: נהוג בעולם שצבא המנצח במלחמה יוצא ומפגין את כחו ברחובות עיר ע"י שמראה לעין כל את סוגי הנשק שבידו. כך גם בנוגע לבנ"י כתוב במדרש, שאחרי עבודת התשובה של עשי"ת ויוהכ"פ "ישראל יוצאין . . ולולביהן ואתרוגיהן בידן [ה"כלי נשק" של בנ"י] אנו יודעים דישראל אינון ניצוחייא"! ובאמת – גם היצה"ר עצמו שמח מזה שלא נכנעים אליו, כי שליחותו האמיתית אינה להכשיל ח"ו אלא לנסות. זמן שמחתינו: השמחה בקיום המצוות [שמחה של תורה ושל מצוה – שיש לו משמעת צבאית ונזהר שהשמחה לא תהפך ל"הוללות" ח"ו] מראה עוד יותר עד כמה הוא חכם וחזק ואינו מתפעל מתחבולות היצר עד שמצליח לבטלו לגמרי. משיחת יום ג', ו' דחג הסוכות ה'תשד"מ – להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2023 Synopsis The connection between Sukkos and Tzivos Hashem: 1) Sukkah: Armies set up tents for their soldiers; similarly, when Hashem took the Jewish people (Hashem’s army) out of Egypt, He had them dwell in “booths” – and He commanded us to likewise dwell in the sukkah on Sukkos, and to do so joyously etc. (2) Lulav: When an army is victorious in battle, the soldiers go out to display their weapons etc.; similarly, the Midrash says that after the service of the Ten Days of Teshuvah and Yom Kippur, when “the Jewish people go out…with their lulavs and esrogs in their hands (their ‘weapons’) we know that we have been victorious.” And in truth, even the yetzer hara itself is happy over the fact that a Jew doesn’t listen to it, because its true mission isn’t to cause a Jew to stumble, chas v’shalom, but to test a Jew. (3) The time of our rejoicing: The joy (the joy of Torah and mitzvos – which requires military discipline to ensure it doesn’t turn into frivolity chas v’shalom) further shows how much a Jew is wise and strong, and isn’t affected by the schemes of the yetzer hara, to the point that he completely nullifies it. Excerpt from sichah of Tuesday, 6th day of Sukkos 5744 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2023

התוכן 1) הצ"צ סיפר אודות המאמר "ושאבתם מים בששון" שרבינו הזקן אמרו כמ"פ, ש"האָט מען געשעפּט און געשעפּט" ע"ד דברי הגמ' "שמשם שואבין רוח הקודש", וסיים: "ס'איז ביז ביאת המשיח". מזה מוכח שדברים אלו שייכים אלינו. והזמן לזה הוא בשמחת בית השואבה. והכלי לזה הוא לימוד תורה החסידות. 2) ישנו פס"ד בשו"ע שתוכנו, שכאשר יהודי מקבל ע"ע החלטה טובה – אזי מקבל את השכר תיכף ומיד. ובנוגע לעניננו – קבלת ההחלטה טובה בענין הצדקה, פועלת כבר את השכר –קירוב הגאולה, עד כדי כך, שמשיח יכול להגיע מיד עוד לפני הבדלה... ישנם הטוענים שדיבורים אלו הם "ווילדע רייד". ובכן, זה מתאים לכללות ענין הגלות שזהו "אַ ווילדע זאַך", ועוד והוא העיקר – למאי נפק"מ מה שחושבים, וכל הטענות והשאלות – העיקר שתהי' הגאולה של ה"שכינה", של משיח צדקנו, ושל כל בנ"י – תיכף ומיד! 1) משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב 2) משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023 Synopsis 1) Regarding the Alter Rebbe’s maamar Ush’avtem Mayim B’sason, the Tzemach Tzedek (who heard the maamar many times) said “we drew and drew,” (like the Gemara’s statement about Simchas Beis Hasho’eiva that “From there they would derive ruach hakodesh”), and he concluded, “it is until the coming of Moshiach.” This indicates that this applies to us; the time for it is during Simchas Beis Hasho’eiva, and the vessel for it is studying Chassidus. 2) There’s a law in Shulchan Aruch that when a Jew makes a positive resolution – he is given the reward for it immediately. And in our case, resolving to give tzedakah already brings about the reward – the hastening of the Redemption, to the extent that Moshiach can come immediately, even before havdalah…Some people argue that this is “wild talk,” but that is fitting because the whole concept of exile is a “wild thing;” the main thing is, what difference does it make what they think – the main thing is that the Moshiach should come immediately! 1) Excerpt from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen 5712; 2) excerpt from sicha of Chol Hamo’ed Sukkos, night of Hoshana Rabah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2023

התוכן מצינו שכל הד' מינים נקראים על שם הלולב, כמו בנוסח הברכה "על נטילת לולב". ולכאו', כיון שהאתרוג יש בו טעם וריח, תורה ומצוות, למה הוא טפל ל"לולב" שיש בו רק טעם ולא ריח? והביאור: מצוות קשורות עם עניני העולם שבהם נעשית המצוות בפועל, משא"כ תורה, הרי יכולים לישב בהתבודדות וללמוד תורה, ואדרבה – עיקר ענין התורה הוא במצב של התבודדות ולמעלה מעניני העולם. ומזה מובן שמי שבחלקו מונח גם במצוות, אי אפשר שלא ידבק בו משהו מגשמיות העולם, ואינו מגיע למעמד של עילוי וזיכוך כמו מי שכל ענינו הוא תורה. ולכן כאשר באים כל ד' הסוגים של בנ"י להתאחד – נקראת המצוה על שם ה"לולב", היהודי שכל ענינו אינו אלא תורה, והברכה, שענינו לפעול המשכה מלמעלה, נעשית על ידי מי שהוא קרוב יותר למעלה. ובנוגע לפועל: כיון שנמצאים כאן גם אלו שעדיין לא יצאו לעסוק בעולם וכל ענינם הוא תורה – צ"ל קולם נשמע במיוחד... א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה, ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023 Synopsis We find that all four species are called by the name lulav, as we say in the bracha, “[Who commanded us with His mitzvos and commanded us] regarding taking the lulav.” Seemingly, since esrog has taste and smell – Torah and mitzvos – why is it secondary to lulav, which has taste but not smell? The reason is because mitzvos involve worldly matters, whereas Torah study primarily transcends worldly matters. Therefore, when a person spends part of his time in mitzvos, some of the physicality of the world inevitably sticks to him, so he doesn’t have the purity and loftiness of someone who is engaged exclusively in Torah. Therefore, when all four categories of the Jewish people come together – the mitzvah is called “lulav,” the Jew who is engaged only in Torah, and the bracha, which draws down from Above, is brought about by the one who is closer to Heaven. Practically speaking: since there are yeshivah students here who haven’t yet gone out into the world – their voice in particular should be heard…One of the sichos from farbrengen of Simchas Beis Hasho’eiva, 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2023

התוכן מלשון חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" מובן, שכדי לראות איזו שמחה שתהי' ה"ז דוקא ע"י ראיית שמחת ביה"ש. ועפי"ז צ"ל, הרי שמחת ביה"ש התחילה בביהמ"ק בלילה השני' (דאינה דוחה שבת ויו"ט), ואיך נק' כל חג הסוכות, גם לילה ויום הראשון, "זמן שמחתנו"?! ועכצ"ל שהשמחה דשמחת ביה"ש פועלת למפרע. וזהו גם מה שחגה"ס נק' "חג האסיף" (דזה שבגשמיות זהו הזמן של "באספך את תבואתך", ה"ז מפני דזהו הזמן לזה ברוחניות): חגה"ס בא בהמשך לכפרה דיוהכ"פ, שבאה ע"י עבודת התשובה בשלימות שע"י מתהפכים גם הזדונות שבעבר לזכיות, והיינו, שמאסף את כל הענינים שלו, גם הזדונות, לרשות יהודי – זכיות. ולכן גם, דוקא השמחה שבאה בהמשך לזה היא בשלימות עד שהיא פועלת גם על העבר, שגם אותם הענינים שבעבר לא היו משמחים ה"ה מתהפכים לענינים המשמחים בשמחה נגלית כפשוטה.א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023 Synopsis Our Sages tell us that “One who did not see the Simchas Beis Hasho’eiva never saw celebration in his life.” Thus, we can understand that it is only possible to see celebration – whatever celebration it may be – after one has seen Simchas Beis Hasho’eiva. The question is: Simchas Beis Hasho’eiva in the Beis Hamikdash began on the second night (because it doesn’t override Shabbos or Yom Tov); how then can the entire Sukkos, including the first night, be called “the time of our rejoicing?” We must therefore say that the joy of Simchas Beis Hasho’eiva on the second night is great that it has an effect the past, transforming retroactively to true joy. And this also is why Sukkos is also called “the festival of the ingathering:” The reason it is the time for gathering physical produce into the house is because it is a time of spiritual ingathering. Sukkos comes after the complete teshuvah of Yom Kippur, which retroactively transforms even the intentional sins of the past into merits. In this sense, one gathers every aspect of his life, even the intentional sins, into his Jewish domain – merits. And just as complete teshuvah has a retroactive effect, so does the complete joy elicited by such teshuvah retroactively transform the first night of Sukkos into true joy. Sicha from Simchas Beis Hasho’eiva farbrengen, 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2023

התוכן במאמר דחה"ס ה'תש"ז מבאר הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפת תמרים, וענף עץ עבות, וערבי נחל". ומדייק בזה, דבגמ' אמרו עה"פ "ולקחתם" – "שתהי' לקיחה ביד כאו"א", וצ"ל, והלא "ביום הראשון" הוא מדריגה נעלית ביותר, ואיך אפשר אשר כאו"א יוכל להגיע לזה, וכבר ביום הראשון?! ומבאר בזה בהקדם הטעם שלמצוה זו נבחרו דוקא צמחים אלו, משום שכולם מורים על ענין האחדות: אתרוג: 1) ר"ת אל תבואני רגל גאוה", והחידוש בזה הוא שהגם שהוא יודע שיש בו מעלות אמיתיות עפ"י תורה, "יש לו טעם וריח", מ"מ אין לגאוה דריסת מקום אצלו. ומכיון שהוא בטל ה"ה מתאחד עם השני. 2) דר באילנו משנה לשנה – סובל כל ההפכים של ד' תקופות השנה וגדל מהם. דמכיון שהוא בטל ה"ה מאחד גם את כל השינויים שבעולם. לולב: "כפת" – עליו מתאחדים זה עם זה. הדס: תלת בחד קינא. ערבי נחל: נק' אחוינא שגדלים באחוה. ונוסף על האחדות שבכל מין בפ"ע, הנה תוכן המצוה הוא לאחד את כולם. ובזה יובן איך ע"י קיום מצוה זו ממשיך כאו"א מישראל בחי' "הראשון", כי ע"י ביטול ואחדות נעשים כלי לבחי' ראשון וכו'.חלק מהמאמר ד"ה יהי' ה' אלקינו עמנו, אור ליום ה', י"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023 Synopsis The maamar of Chol Hamoed Sukkos 5707 explains the verse “And you shall take for yourselves on the first day, the fruit of the hadar tree, date palm fronds, a branch of a braided tree, and willows of the brook etc.” The Gemara’s states, “‘And you shall take’ – that there should be taking in the hand of each and every person,” but we must understand: “the first day” is a very high level; how can every Jew attain it, and already “on the first day” of Sukkos?! The maamar explains this based on the reason the mitzvah involves these particular four plants – because they all express the theme of unity: Esrog: (1) Esrog is an acronym אַל־תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, “Let the foot of haughtiness not come with me,” that even though one “has taste and smell,” nevertheless he allows no room for haughtiness, nor even the “foot of haughtiness,” and therefore he can unite with others. (2) The esrog stays on its tree from year to year – because it is batel, it tolerates and grows from all the seasons and changes in the world. Lulav: the lulav is “kefus,” its leaves are united with one another. Hadas: Hadassim must have three leaves on one branch. Aravos: Are called achvana, which means brotherhood. And in addition to each specie’s individual expression of unity, the mitzvah is to bind them all together. Thus, we can understand how this mitzvah brings every Jew to the level of “First” – because bitul and unity are the vessel for attaining that level etc.Excerpt from the maamar Yehi Hashem Elokeinu Imanu, Wednesday night, 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2023

התוכן כללות הענין ד"מלכתחילה אריבער" [פתגם בעל ההילולא] שייך במיוחד לשנה זו שתחילתה ביום השבת שתוכנו הוא מנוחה ועונג – העדר ענין המלאכה, עד ש"אין עצב בה", עד ש"לוו עלי ואני פורע", עד ש"אין דאגה בה" מכיון ש"כל מלאכתך עשוי'"! והנה כאשר "ראש השנה" חל ביום השבת, ובו קיים את ענין השבת בכל התוקף עד שלא תקע בו שופר! והתנהג באופן של "שבת'דיק", "מלכתחילה אריבער", ה"ז נמשך כך בכל ימי השנה, ש"אין עצה בה" ואין דאגות וכו' אלא "כל מלאכתך עשוי'". וכאשר שואל הרי צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"? אומרים לו: עליך ללכת "מלכתחילה אריבער", ואז – "ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'"! ואף שפסוק זה נאמר על הזמן דלעת"ל, הרי ידוע המשל מבעל ההילולא שכאשר מקיימים מצוה עתה – ישנו השכר מיד, אלא שהוא מונח בקופסא חתומה, אבל בעל הרצון ומצווה המצוות מוסר אותה, ביחד עם המפתח, בידי מקיים המצווה! ובמילא אין מקום לדאגה! וכמו שיום הא' דר"ה הי' ביום השבת, עד"ז יום הא' דחה"ס (שבו מתגלים כל הענינים שהיו "בכסה" בר"ה), ועד"ז שמיני עצרת. ונקודת הענין בעבודה: כאשר יהודי, אפי' ילד קטן, לומד תורה או מקיים מצוה ה"ה "שבת'דיק" – הוא מופשט מעניני חול ומרגיש הרגשה נעלית ביותר.א' השיחות דהתוועדות יום ד', אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023 Synopsis Going milechatchila ariber applies especially to this year, which began on Shabbos, which is about rest and delight, when we refrain from work, to point that there is “no sadness on it,” and Hashem says, “Borrow on My account, and I will repay it,” and moreover, “there is no worry on it,” because “all your work is done.” When Rosh Hashana falls out on Shabbos, and we kept Shabbos fully, the point that we refrained even from blowing shofar, and we acted Shabbosdik in a manner of milechatchila ariber – that continues the entire year: “there is no sadness on it,” and “all your work is done.” And if one asks that seemingly it is necessary to “sow your field for six years” etc. – we tell him: You must go milechatchila ariber, and then – “strangers shall stand and pasture your sheep etc.”! Though this verse refers to the future era – we know the analogy given by the Rebbe Maharash that when we perform a mitzvah now – we have the reward immediately, just that it is locked in a box, but the One Who commands the mitzvah gives the box, along with the key, to the one who performs the mitzvah. Therefore, there is no room for worry! And just like the first day of Rosh Hashanah fell out on Shabbos, so, too, the first day of Sukkos (when everything that was “hidden” on Rosh Hashanah is revealed), and so, too Shemini Atzeres fall out on Shabbos. In terms of Divine service: when a Jew, even a small child, studies Torah or performs a mitzvah, he is “Shabbosdik” – removed from mundane matters, and feels uplifted.One of the sichos from farbrengen of the night of 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2023

התוכן [התוועדות זו התקיימה בעיצומה של מלחמת יום-הכיפורים] א. במשך הקיץ האחרון דובר ע"ד מ"ש במאמר [ד"ה וקבל היהודים] דשנת תרפ"ז בענין "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם", והי' זה בבחינת "ניבא ולא ידע מה ניבא", ועכשיו מתברר שאכן צריכים את ה"להשבית אויב ומתנקם", שזה יכול להתקיים עי"ז שהאויב נעשה מסייע וכו'. ענין הבירורים נפעל במיוחד ע"י ענין הצדקה, ובאופן של "פיזור" – כמ"ש ב"סידור" שבערב סוכות מפזרין צדקה לעניים וכו'; הביאור הפשוט לזה שהענין התעורר מחדש הוא מפני שהיו כאלו שמצד "יצרם אנסם" ביקשו להחזיר את שטחי א"י שה' העניק לבנ"י באופן נסי וכו'. ולכן, כאשר עשיריות מישראל מתאספים יחד בד' אמות של נשיא הדור ויכריזו בקול רם שאנשים אלו לא דיברו בשם אף א' מישראל (ובאמת – גם לא בשם-עצמם) כי "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" – הנה "כן יקום" ויתבטלו ה"שיריים" מטענתם וכו'. וכאשר הקהל יענה "אמן" ה"ז יפעל בהם ובעולם לעד לעולמי עולמים! [הקהל ענה בקול רם: אמן!] ב. לנצל את השעות עד כניסת החג להוספה בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ושנזכה שיהי' "ופרוס עלי' סוכת שלומך", "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", ולהמשיך שמחה גדולה ורבה בכל השנה כולה.ב' שיחות דהתוועדות י"ג תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 Synopsis [This farbrengen took place at the height of the Yom Kippur War.] (1) During the summer we discussed what it says in the maamar [V’kibel Hayehudim] of 5627 on the verse, “Out of the mouth of babes and sucklings You have established strength…in order to put an end to enemy and avenger.” This was like “prophesying without knowing what he was prophesying” – it has now become clear that indeed a situation has arisen where it is necessary to “put an end to enemy and avenger,” which is possible in a manner where the enemy becomes a helper to the Jewish people etc. The service of birurim is achieved through tzedakah in particular, and when it is dispensed freely – as it says in Siddur im Dach, to freely dispense tzedakah to the poor on Erev Sukkos. The simple reason we’ve brought the issue to the fore lately is because there are those who, because “their inclination forced them” want to give back territory in Eretz Yisrael that Hashem miraculously gave the Jewish people etc. Therefore, when a crowd of multiple minyanim of Jews gather, and within the four cubits of the leader of the generation, and loudly declare that those people do not speak in the name of a single Jew (nor, in fact, do they speak in their own name), because “When He wished, He gave it to them,” and then, “when He wished, He took it away from them and gave it to us” – this will cause it to indeed be that way, and those arguments will be nullified etc. And when the crowd says “Amen,” that has an effect on them and on the world forever and ever. [The crowd loudly responds “Amen!”.] (2) We should utilize the hours remaining until Sukkos to increase in Torah and tzedakah, as it says, “Tzion shall be redeemed through justice and her penitent through tzedakah;” may we merit that Hashem will “spread over us the shelter (sukkah) of Your peace,” and “And I will grant peace in the Land, and you will lie down with no one to frighten [you],” and to continue the great joy throughout the entire year.2 sichos from farbrengen of 13 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2023 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנערלזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ענינו המיוחד של יוהכ"פ הוא ענין התשובה. והנה כתיב "וחטאתי נגדי תמיד", וצ"ל: הרי לאחר שעשה תשובה ונתכפר לו, ונק' "ידיד" של הקב"ה, למה עליו לזכור "תמיד" שחטא פעם?! אלא דכמו שחיות האדם הוא ענין תמידי ולא שייך בזה הפסק, עד"ז עניני תומ"צ, חיים האמיתי של יהודי, צ"ל באופן תמידי. ובפרט ענין התשובה שמושרשת במדריגה שלמע' משינויים ("אני ה' לא שניתי"), הרי כשזה נמשך למטה ה"ז באופן של תמידיות, שגם לאחרי הכפרה ה"ה בתנועה של תשובה. וזהו גם תוכן הציווי "כל ימיו בתשובה": דלכאו' למה צ"ל "בתשובה" ביום שבטוח שלא חטא?! אלא שכל זה הוא בנוגע לתשובה תתאה הקשורה עם זמן ומקום, ואם כבר הי' הענין דוידוי דברים והבאת קרבן ונתכפר לו וכו', אין מקום לזה עוה"פ למחרתו, אבל בנוגע לתשובה עילאה להיות רצוי לפני הקב"ה כקודם החטא ועוד יותר וכו' – ה"ז צ"ל באופן של "כל ימיו בתושבה" – באופן תמידי! וזהו גם הענין ד"עתיד לאתבא צדיקיא בתיובתא". ועד"ז בנוגע התשובה של יוהכ"פ: דאע"פ שענין הוידויים בדיבור ה"ז ביוהכ"פ דוקא, אבל באמת – אדרבה, דוקא התשובה של יוהכ"פ, "לפני ה' תטהרו", יש להמשיך על כל השנה!ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2023 Synopsis Yom Kippur is the day of teshuvah. It is written, “my sin is always before me”; the question is, once was has done teshuvah and has attained atonement, he is called a “friend” of Hashem; why then must he “always” remember that he once sinned?! The answer is that just as life must be constant, and it cannot be interrupted, so, too, Torah and mitzvos – the true life of a Jew – must be constant without interruption. And this is especially true of the teshuvah rooted in a level that transcends change (“I, Hashem, have not changed”): when it comes down in this world it is constant, so that even after atonement, one still is in a state of teshuvah. And this is the meaning of “spending all his days in teshuvah”: Seemingly, what need is there for teshuvah on a day that one is certain he didn’t sin?! The answer is that while that may be the case regarding lower-level teshuvah, which involves time and space, and where it is the case that once one has verbally confessed and brought a sacrifice etc. and attained atonement etc., so there is no reason to do that again the next day – however, when it comes to higher-level teshuvah, to become desirable before Hashem like before the sin, and even more so etc. – that requires spending “all his days in teshuvah” – “always.” And this is also the idea that in the future Hashem will bring tzaddikim to do teshuvah. Similarly regarding the teshuvah of Yom Kippur: even though the verbal confessions etc. take place specifically on Yom Kippur, the truth is, to the contrary, it is specifically the teshuvah of Yom Kippur, “you shall be purified before Hashem,” that must continue the whole year!2 excerpts from sicha of Simchas Beis Hasho’eiva 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2023

התוכן עמ"ש במשנה "יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה" מפרש בגמ' הטעם מצד גזירה דרבה ("והיינו טעמא דלולב והיינו טעמא דמגילה"). ומקשים ע"ז רבותינו נשיאינו "מה ראו רז"ל לעקור מ"ע דשופר ולולב וכו' משום גזירה דרבה וכו'.., ובפרט שהיא מצוה רמה ונשאה מאד". ומזה מכריחים שביו"ט שר"ה שחל בשבת לא צריכים את תקיעת שופר, כי הענינים שנפעלים ע"י תקיעת שופר בכלל, נפעלים ביום השבת מצד עצם קדושת השבת וכו'. אבל אם כך קשה למה צריכים הטעם דגזירה דרבה – גם בלי זה אין מה לתקוע בשבת?! (ועד"ז בנוגע ללולב ומגילה) וי"ל שהענין ד"גזירה דרבה" בא להסביר למה (אע"פ שהענינים נפעלים בשבת מצ"ע) אין תוקעין בשופר בר"ה שחל בשבת כ"זכר למקדש" כמו שמצינו בכ"מ.משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023 Synopsis On the Mishna, “When the Yom Tov of Rosh Hashanah occurs on Shabbos, they would blow [the shofar] in the Beis Hamikdash, but not in the rest of the country,” the Gemara explains that this is due to Rabba’s decree (“and this is the reason for lulav, and this is the reason for megillah”). Our Rebbe’im ask in Chassidus, why did our Sages uproot a Biblical command of blowing shofar, and lulav etc., because of Rabba’s decree, considering that its such a lofty mitzvah etc.? And thus, they prove that when Rosh Hashanah falls out on Shabbos there’s no need to blow shofar, because the essential holiness of Shabbos itself accomplishes whatever blowing shofar accomplishes etc. But then the question is, if so, why do we need Rabba’s decree – even without it, there is no reason to blow shofar on Shabbos?! (And the same can be asked regarding lulav and megillah). We can explain that the purpose of the rationale of “Rabba’s decree” is because sometimes we find that we do certain things not because they are inherently obligatory, but in order to “commemorate the Beis Hamikdash,” and seemingly, it would make sense here, too, to blow the shofar on Shabbos in order to commemorate the Beis Hamikdash (where they blew shofar even on Shabbos), and here, the reason we don’t do so is because of Rabba’s decree. Excerpt from sicha of the night of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2023

התוכן [המשך] וההוראה: ישנם הטועים לומר ששויון הנשים לגברים בעבודה וכד' היא טובתן. מספרת התורה שההיפך הוא הנכון: ה' העניק לנשים דבר שהוא נעלה יותר מהעלי' לרגל "לראות את פני הוי' אלקיך" – להיות "עקרת הבית". האשה היא זו שנשארת בבית ודואגת שיהי' מיוסד על יסודי התומ"צ, ובפרט – בנוגע לחינוך הילדים. וכמדובר כמ"פ שהיסוד של עם ישראל הוא "למשפחותיהם" – שתא המשפחה בנוי כפי רצונו ית' – שהבעל עושה תפקידו והאשה תפקידה, ותפקיד האשה אינו פחות חשוב – ואולי אפי' חשוב יותר – מתפקיד הבעל! ורואים ר"ל את הקרע בין בני-הבית שנגרם כתוצאה מטעות הנ"ל. כואב לראות אנשים שכל ענינם הוא לנתק הנשים מתפקידן העיקרי ולמנותן כ"גבאי" בביהכנ"ס, לצרפן למנין וכו' – זה לא רק היפך ההלכה, אלא גם פוגע בקיום עם ישראל! והעיקר הוא הצד הטוב – נשי ובנות ישראל צריכות לדעת שעיקר שליחותן ושלימותן האמיתית היא להיות "עקרת הבית", ועי"ז באים אח"כ עם הילדים לשילה ואומרים "אל הנער הזה התפללתי"!משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2023 Synopsis [Continued.] The lesson is: some people mistakenly think that women having equal employment to men is good for them. The Torah tells us that the opposite is true: Hashem gave women something even greater that making the festival pilgrimage “to appear before Hashem your G-d” – and that is to be the “mainstay of the home.” It is the woman who remains at home and ensures that the home rests on the foundation of Torah and mitzvos, and especially, the one who sees to it that the children are educated properly. And as discussed many times, the foundation of the Jewish people is “to their families” – that the family should be built according to Hashem’s will – that the husband should fulfill his role and the wife should fulfill her role. And the woman’s role is no less important – and perhaps more important – than that of the husband. And we see Rachmana litzlan the rift within the family that has resulted from the abovementioned mistake. It is painful to see women whose sole aim is to tear away women from their primary role so they can be appoint as a “gabbai” or be counted in a minyan etc. – this not only goes against halacha, but also affects the existence of the Jewish people! And the main thing is, on the positive side – Jewish women and girls must know that their primary mission and true fulfillment is to be the mainstay of the home, and as a result, they are then able to bring their children to Shiloh and say “for this youth I prayed”.Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2023

התוכן הטעם על ההפטורה ב[יום א' ד]ר"ה הוא כי בר"ה נפקדה חנה. אבל מובן שיש בזה גם הוראה עיקרית לזמננו, ולכל השנה. בהפטורה מסופר אודות גודל ההפלאה באופן העלי' לרגל לשילה של בעלה אלקנה ובני-בתו, אבל כאשר נולד שמואל סירבה חנה להצטרף לאלקנה בעלה בעלייתו לרגל כדי לישאר בבית עם שמואל "עד יגמל הנער" ורק אז תבוא אִתּוֹ לשילה. מובן שחנה, שהיתה בעצמה נביאה, הבינה את גודל הענין של עלי' לרגל ש"כשם שבא לראות כך בא ליראות" וכו' בכלל ושל בעלה בפרט, ולאידך – היתה יכולה לקחת את שמואל אִתָּה ולדאוג שיהיו לה משרתים ומניקות שהנסיעה לא תזיק לילד וכו', או להשאיר את שמואל בבית עם "בייבי-סיטער"... מספרת ההפטורה: לא! חנה ויתרה על העלי' לשילה שנתיים כדי לישאר בעצמה בבית עם בנה ולגדל אותו בצורה הטובה ביותר! ואלקנה הסכים לדעתה וזה נכתב בתורה! ועי"ז דוקא זכתה להביא את שמואל לשילה אחרי השנתיים ולומר "אל הנער הזה התפללתי"! [המשך יבוא]משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2023 Synopsis The reason we read the Haftorah on the first day of Rosh Hashana is because Chana was remembered on Rosh Hashana. Obviously, there’s a fundamental lesson for our times, and for the entire year. The Haftorah relates how Elkana would come to Shiloh with his whole family and with great fanfare, but when Shmuel was born, Chana refused to join Elkana on the trip, so that she could remain home with Shmuel “until the child is weaned.” Obviously, Chana, who was a neviah, appreciated the greatness of going to Shiloh when “to see and be seen” etc., and moreover, Elkana could have hired servants to take care of the child on the journey etc., or Chana could have left Shmuel with a “babysitter”… But the Haftorah says no! Chana gave up going to Shiloh for two years to take care of her son personally, and to be able to do so in the best manner! And Elkana agreed with her approach, and it is part of Torah. And in this way she merited to bring Shmuel to Shiloh after two years and say, “For this child did I pray.” [To be continued.]Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2023

התוכן אע"פ שענין התשובה קשור עם תנועה של מרירות עצומה ע"ז שירד ממדרגתו וכו', אבל ביחד עם זה ה"ז קשור גם עם תנועה של שמחה גדולה ביותר, כי הרי אם קיום כל מצוה צ"ל מתוך שמחה עצומה שבאה מההתבוננות בגודל הענין שבקיום רצונו של הקב"ה ושעי"ז ניתן לו הזדמנות להתקשר עם הקב"ה וכו', הרי עאכו"כ מצות התשובה שכל ענינה היא לתקן את החסרונות שבשאר כל המצוות וכו', וא"כ השמחה שבמצות התשובה היא שמחה שכנגד השמחה שבכל המצוות! ויתירה מזו: כיון ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אפי' צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד", שבמצות התשובה ישנו ענין שהוא לא בערך לשאר המצוות, הרי השמחה שבזה צ"ל גדולה יותר שלא בערך מהשמחה שבשאר כל המצוות. וענין זה של "בעלי תשובה" הוא העילוי שנפעל בנשמה ע"י ירידתה למטה להתלבש בגוף דוקא, ביחס למעמדה ומצבה למעלה קודם הירידה (דרגת צדיקים).משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2023 Synopsis Though teshuvah involves tremendous bitterness over having stumbled from one’s level etc., at the same time it also involves the greatest joy. Because if every mitzvah must be done with great joy – by contemplating how it is an opportunity to fulfill Hashem’s will etc. – how much more so the mitzvah of teshuvah, which fills in what is lacking from all the mitzvos etc., and therefore, the joy of teshuvah corresponds to the joy of all the mitzvos! Moreover: “In the place where baalei teshuvah stand – even perfect tzaddikim cannot stand there,” meaning, teshuvah is incomparable to the rest of the mitzvos, and therefore, the joy it evokes must be incomparably greater than the joy of all the other mitzvos. And this aspect of “baalei teshuvah” is the advantage the soul receives by its descent into the body, over its state before its descent (the level of tzaddikim).Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2023

התוכן דובר לעיל אודות גודל מעלת הצבור בעשי"ת. ולכאו' מהי מעלת הצבור בנוגע מצות התשובה (עיקר ענין עשי"ת) – הרי עבודת התשובה היא מצוה שבין אדם למקום, ועבור עבודת התשובה צריך האדם לעשות "חשבון צדק" אמיתי, וכדי שזה יהי' באופן המתאים צריך הוא להתבונן בגדלות ה' מצווה המצוות וכו', שלזה דרוש להיות ביחידות ללא ענינים המבלבלים וכו'?! וי"ל, ובהקדם: רואים בפועל "מעשה רב" שכאשר מגיע הזמן ש"חייבים לעשות תשובה" (יוהכ"פ) מתאספים כל בנ"י בביהכנ"ס (גם אלו שלא באים כל השנה), בצבור, דוקא. והביאור: מכיון שה"אדם קרוב אצל עצמו", לכן, כדי להבטיח שה"חשבון" שהוא עושה יהי' "חשבון צדק", צריך שעבודת התשובה תהי' ביחד עם הזולת שיעורר אותו על הדברים שה"אהבת עצמו" מכסה עליהם. ולזה זקוקים גם למעלת הצבור, שכוללת כל העשרה סוגים שבבנ"י, ובמילא יוכל כל אחד מהם לעורר אותו על הענינים שיש לו בו חוש וכשרון מיוחד. נפילת רוח בעת עבודת התשובה אי"ז אלא מתחבולות היצר לבלבלו מעבודת התשובה, ויש להזהר מזה. וידוע הפתגם "כשם שצריכים לידע את החסרונות כמו"כ צריכים לידע מעלת עצמו" – המעלות של יהודי הם של "עצמו", אבל החסרונות אינם של "עצמו" אלא נדבקו בו מבחוץ, ורק שעליו לתקנם וכו'.משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2023 Synopsis We spoke earlier about the greatness of being with the congregation during the Ten Days of Teshuvah. But seemingly, teshuvah is a mitzvah between man and Hashem, that requires an “honest accounting,” which seemingly is best done by being alone and contemplating Hashem’s greatness etc.; what then is the advantage of doing it together with the congregation? To explain: we see that the reality is that when Yom Kippur, the time for teshuvah arrives, Jews rush to shul (even those who don’t come the rest of the year) specifically to be with the congregation. The reason is that since “a person is his own relative,” and there’s no guarantee he’ll be to objectively make an “honest accounting,” he has to go about his teshuvah in the presence of someone else, who can point out those areas where his “self-love” prevents him from seeing that fixing is needed. And this specifically requires the congregation, which includes all ten categories of Jews, so that everyone can show the person those areas in which they are passionate about etc., in which he needs fixing. Feeling down when doing teshuvah is a trick of the evil inclination, designed to distract prevent a person from doing teshuvah; we must be careful not to fall for it. And we know the adage of our Rebbe’im, “Just like one must be aware of his faults – so must he be aware of his own quality” – a Jew’s qualities are “his own,” but his faults are not “his own;” rather, they come from outside him, and get stuck to him due to his engagement in the physicality of the world etc.Excerpt from sicha of 6 Tishrei 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2023

התוכן 1) בפרשת האזינו מודגש הענין דאחדות ישראל. ובהקדים: אחדות ישראל פירושה, שכל בנ"י, מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימיך", נצבים באופן של "כולכם", "לאחדים כאחד", "מבלי אשר ימצא האדם ראש וסוף". והנה פרשת האזינו היא הפרשה היחידה בתורה שנאמרה כולה במעמד כל בנ"י! כמ"ש בפשוטו של מקרא. וזוהי ההוראה מפרשת האזינו, שבכל יום וכל רגע השייך לפרשת האזינו צריכים "לחיות" עם תוכן ענין האחדות. ועוד יותר: ישנה ההבטחה בתורה בנוגע ל"שירה הזאת" של פרשת האזינו "שאין תורה משתכחת מזרעם"! 2) בפ' האזינו מודגשת מעלתו של יהודי, שכאשר מדבר וחוזר על דבריו של משה רבינו, ש"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא", אזי נשמעים אליו השמים והארץ וכל צבאיהם! ואי"ז תלוי בבחירתם, שהרי אינם בעלי בחירה, אלא מוכרחים הם להשמע אליו! וזה קשור עם הנהגתו של הצ"צ (בעל יום ההולדת דער"ה) שבראש השנה הי' מנהיג "סדרים" ("פאַריאַדקעס") בפטרבורג – עיר הבירה של המלוכה שהיתה מושלת בכיפה בזמן ההוא!משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ג, ערב ר"ה ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2023 Synopsis (1) Parashas Haazinu emphasizes Jewish unity. To preface: Jewish unity means the entire Jewish people, “from the heads of your tribes” to “your woodcutters and your water drawers,” stand “all of you” together as one, “without man finding beginning and end.” And Parashas Haazinu is the only parashah in the Torah that was said entirely before an assembly of the whole Jewish people, as the plain meaning of the verse indicates. And this is the lesson from Parashas Haazinu, that every day and every moment of the week of Parashas Haazinu one must “live” with this theme of unity. Moreover: the Torah promises that this song of Parashas Haazinu “will not be forgotten from the mouth of their offspring.” (2) Parashas Haazinu emphasizes that when a Jew speaks and repeats the words of Moshe Rabbeinu, the heavens and the earth and all their hosts listen to him! And they have no choice in the matter because they have no free will. And this is connected to the Tzemach Tzedek (whose birthday is Erev Rosh Hashanah), who would “make arrangements” regarding the Russian government in the capital on Rosh Hashanah.Excerpt from sicha of then night of 29 Elul 5743, Erev Rosh Hashana 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2023 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנהלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן [המשך] החילוק הכללי בין ג' תקופות הנ"ל בנשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר: תקופה הא' היתה תקופה של מסירות נפש בפועל על כל דבר שהי' ידוע שעושים זאת כי זהו רצונו ית', והמס"נ הקשה ביותר – להורות ליהודי שני למסור את נפשו... גם לאחר שזה שנשלח לפניו נתפס והוגלה... בתקופה הב' הי' הקושי המיוחד כתוצאה מ"ויקנאו בו אחיו" (ואכמל"ב), ולמרות זאת המשיך בהפצת היהדות בידעו שזהו השליחות של "ואביו שמר את הדבר". התקופה הג' בארה"ב, "חצי כדור התחתון", שמיד בבואו הכריז ש"אַמריקע איז נישט אַנדערש" מה"בית הישן" ב"חצי כדור העליון", שבזה הי' קושי המיוחד לשנות את ההנהגה והרגילות של ארה"ב במשך עשרות שנים עד אז. הצד השווה בכל הג' תקופות הי' – מס"נ! והרי בכלל, גם כאשר א' מוסר נפשו בענין א', אי"ז מחייב כלל שימסור נפשו גם בענין ב', אבל במי שמס"נ הוא עצם מציאותו – ה"ה מוסר נפש בכל מעמד ומצב. לאחרי שהוא "סלל את הדרך", יכול כ"א ללכת לבטח בדרך זו.משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2024 Synopsis [Continuation.] The general difference between the three aforementioned periods in the leadership of my father-in-law, the Rebbe is as follows: The first period was a time of actual mesiras nefesh, and moreover, a far more difficult mesiras nefesh – that of instructing another Jew to give up his life…and even when the person before him had been caught and exiled. In the second period, the unique challenge was that “his brothers envied him” (and now is not the time to elaborate), yet still he continued to spread Judaism in the knowledge that this was his mission, “and his father awaited the matter.” In the third period, he came to the United States, in the “bottom hemisphere;” immediately upon his arrival he declared that “America is no different” from the “old home” in the “top hemisphere.” This involved the particular challenge of changing customs and habits acquired over many decades in the United States. The common denominator between all three periods was his mesiras nefesh! Generally, even if someone has mesiras nefesh in one context, it doesn’t mean he’ll succeed at having mesiras nefesh in another. However, when a person’s whole identity is mesiras nefesh – he has mesiras nefesh of every kind and in every circumstance. And once he paved the way, everyone can follow this path and walk securely on his way.Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, Yud Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2024 לע"נ מרת רבקה רחל בת ר' חיים דוב ע"ה שנור ליום היארצייט שלה ח' שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן ביום ההילולא עולה "כל עמלו אשר עמל משך כל ימיו חייו" ופועל פעולתו וכו', אבל מובן שבנוגע לתלמידיו נוגע בעיקר התקופה בחייו שבה הי' הנשיא. משך שנות נשיאות כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' ל' שנה (תר"פ-תש"י), המתחלקים לג' תקופות של י' שנה, וכל א', מבלי הבט באיזה מג' "מצבים" אלו הוא נמצא, יכול ללמוד הוראה ב"הליכה באורחותיו": תקופה הא' בשנות תר"פ-תר"צ היתה עבודתו "שם" קשורה בהפצת היהדות מתוך סכנת נפשות. שגם לאחרי היציאה מ"שם" [תחלת תפר"ח] עדיין "לא יצא" משם לגמרי עד לקביעות מקומו החדש בשנת תר"צ (בתקופה זו ביקר באה"ק ובארה"ב (בעיקר) ע"מ "לתור את הארץ" ולהחליט איפה לקבוע מקומו החדש). תקופה הב' בשנות תר"צ-ת"ש הי' עיקר קביעות מקומו במדינת פולין (היותו בריגע הי' רק באופן ארעי ובשביל להתכונן לקבוע את מקומו בפולין). תקופה הג' בשנות ת"ש-תש"י בארה"ב [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2024 Synopsis On a yom haheilula, “all his labor” that a tzaddik “toiled during his entire lifetime” ascends and has its effect etc. Obviously, however, to the tzaddik’s students, the main thing is the years during which he was the nasi. My father-in-law, the Rebbe, was nasi for three decades – 5680-5710 (1920-1950), which represent three periods. Everyone, no matter what “period” he is in, can derive a lesson for “walking in his ways”: In the first period – from 5680-5690 (1920-1930) – he worked in “that country,” which involved risking his life; even after he left from “there” (in 1927), he hadn’t fully “left” until he established a new fixed place in 5690 (1930). (And before that, he visited the Holy Land and the United States, (primarily) to “scout the land” and decide where to establish his new place). In the second period 5690-5700 (1930-1940) – he lived primarily in Poland (his stay in Riga was viewed as temporary, to prepare for his move to Poland). The third period – 5700-5710 (1940-1950) was in the United States. [To be continued.]Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, Yud Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2024

התוכן כיון ש"ראש השנה" הוא ה"ראש" של כל השנה והנהגת האדם במשך כל השנה תלוי' בהנהגתו בראש השנה, לכן יש לנצל כראוי ב' הימים דר"ה, ועד"ז יש לנצל כראוי כל שעה מימי ההכנה לראש השנה;ראש השנה הבעל"ט חל ביום השבת. וההוראה: ביום השבת, שמתחיל עם מצוות הדלקת נרות ע"י נשי ובנות ישראל, נראה גם בגלוי ובחיצוניות שהאדם אינו מתעסק עם עניני העולם ועניני חולין וכו' ויש לו יותר זמן להסתכל בספר וכו', ועד"ז צ"ל העבודה המיוחדת במשך כל השנה שה"ראש" שלה חל ביום השבת כו'.ב' חלקים משיחת כ"ו אלול ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2023 Synopsis Since Rosh Hashanah is the “head” of the entire year, and a person’s conduct all year depends on his conduct during Rosh Hashanah, it is important to properly utilize the two days of Rosh Hashanah, and likewise, to properly utilize every hour of the days leading up to Rosh Hashanah. This year, Rosh Hashanah falls out on Shabbos. The lesson: Shabbos begins with Jewish women lighting Shabbos candles, when it is openly visible that a person isn’t involved in mundane matters, and has more time for learning etc.; similarly, when the “head” of the year falls out on Shabbos, that must affect the “body” – the entire year must be Shabbosdik etc.Two excerpts from sicha of 26 Elul 5732 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2023

התוכן 1) הוראה חשובה משם פ' האזינו, שפירושו לשמוע ולהקשיב: לא להסתמך על השכל, אלא לפני כל פעולה יש לבדוק מה נאמר ע"ז בתורה, בשו"ע, ו"להקשיב" לתורה, או, אם אינו מבינָהּ בעצמו, להקשיב לרב שיסביר לו מה כתוב בתורה ע"ז! ונוסף לזה, צ"ל כבהמשך הכתובים "שאל אביך ויגדך זקנך ויאמרו לך" ולהקשיב ולקיים את הוראתם, מכיון שהם כבר חיו במשך כו"כ שנים ונשארו שלימים ביהדותם למרות הנסיונות הקשים וכו'. 2) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' האזינו "ירכיבהו על במתי ארץ": הקב"ה קבע שמילוי שליחותם של בנ"י הוא ב"ארץ" דוקא‏ – ‏לעשות לו ית' דירה בתחתונים, אבל ביחד עם זה העמידם "על במתי ארץ"‏ – ‏מקום גבוה שמשם רואים את כל הסביבה ובנקל יותר לתת הוראות משם לכל סביבה וכו', ובאופן של "ירכיבהו על וגו'"‏ – ‏ע"ד רוכב במרכבה שהוא המנהיג ושולט על המרכבה, וישיבתו באופן כזה נותנת לו כבוד וחשיבות ובמילא מתקיימות הוראותיו מיד.משיחת יום ג', כ"ו אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2023 Synopsis (1) An important lesson from the name of Parashas Haazinu, which means “listen:” one should not rely on her own intellect, rather, before doing anything, she should check to see what the Shulchan Aruch says, about it, and then “listen” to the Torah, or, if she needs help understanding it, she should ask a Rav, and listen to him. In addition, the verse sates, “Ask your father and he will tell you, your elders and they will inform you” – one should listen to what they say because they have life experience, and have maintained their Yiddishkeit despite the challenges etc. (2) A lesson from the verse in the third aliya of Parashas Haazinu, “He made them ride upon the high places of the earth”: Hashem put the Jewish people specifically “in the earth” – to make a dwelling for Him in this world, but at the same time, He put them “upon the high places of the earth” – a high place from which one can see the entire surrounding, making it easier to give instructions for the entire surrounding etc., and in such a way that “they will ride etc.” – like one riding a wagon, who controls and drives it, and by sitting in this fashion he gains respect and importance, so that his instructions are immediately carried out.Excerpt from sicha of Tuesday, 26 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2023

התוכן אע"פ שהענין ד"אתם נצבים . . כולכם לפני ה' וגו'" הוא תמיד, שהרי כל יהודי נמצא תחת השגחתו התמידית של הקב"ה ו"הוא והשגחתו אחד", אעפ"כ ישנם זמנים שזהו בגלוי יותר (וזהו מ"ש "אתם נצבים היום וגו'"), וזה מתבטא בזה שהענין ד"עצם הטוב" שלו ית' בא בגלוי יותר בטוב הנראה והנגלה בעיני בשר. כמו בחודש אלול, ובפרט – מיום ח"י אלול, ועוד יותר – בימי הסליחות, שתחלת הסליחות הוא באמירת "לך ה' הצדקה", שב"צדקה" נכלל אפי' "סוס לרכוב עליו" למי שהי' רגיל בזה, והרי לכל יהודי, בתור בן אברהם יצחק ויעקב ובת שרה רבקה רחל ולאה, מגיע הרחבה ועשירות בגו"ר כפשוטו, וזהו ה"צדקה" שהקב"ה נותן לכל יהודי כבר בימים האחרונים של השנה, וזוהי הכנה לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה כבר בראש השנה הבעל"ט. משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשל"ח – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2023 Synopsis Even though the verse, “You are all standing this day before Hashem, your G-d” applies always, because every Jew is under Hashem’s eternal Divine providence, and “He and His providence are one,” nevertheless, there are times when it is more revealed (thus the verse says, “You are all standing this day etc.”), and when it is revealed, since Hashem is the “essence of goodness” it is expressed in open, revealed good. Namely, the month of Elul, and particularly, from the day of Chai Elul and on, and even more so during the days of Selichos, which we begin with “to You, Hashem, is the tzedakah” – tzedakah includes even a “horse to ride upon” for someone used to that, and every Jew, as a son of Avraham, Yitzchak and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rachel and Leah, deserves abundance and wealth, spiritually and physically, in the simple sense, and this is the “tzedakah” that Hashem gives every Jew, already in the final days of the year, and this prepares them to be inscribed and sealed for the good, for a good and sweet year, already on Rosh Hashana.Excerpt from sicha of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5738 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2023 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

התוכן בפ' וילך מדובר אודות מצות "הקהל": שבזמן שביהמ"ק הי' קיים היו מתאספים בנ"י, אנשים נשים וטף, פעם בשבע שנים בביהמ"ק לשמוע את המלך קורא כמה פרשיות בתורה "למען ישמעו ולמען ילמדו.. כל הימים וגו'" - וזה השפיע על כל החיים בנוגע למעשה בפועל! ויתירה מזו: במצות הקהל נטלו חלק גם "טף" - גם עליהם השפיע מעמד "הקהל"! וההוראה לזמננו, כי הרי ביהמ"ק הרוחני, הנשמה, קיים גם היום בכאו"א: קריאת פרשיות אלו בפ' וילך צריכה להשפיע על כל החיים לקיים בפועל כל ההוראות של מצות הקהל, וגם על הילדים שבבית - שזה תלוי בעיקר על האם וכו'. וזוהי ההוראה מקריאת פ' זו לפני ר"ה: כי כדי לקבל ברכות ה' לכוח"ט, יש להכין את ה(בני-)בית ואת הילדים שיהיו כלים מתאימים לזה.משיחת יום א' פ' וילך, כ"ח אלול ה'תשל"ז, לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2023 Synopsis Parashas Vayelech talks about the mitzvah of Hakhel: When the Beis Hamikdash stood, the entire Jewish people, men, women and children, would gather once in seven years in the Beis Hamikdash to hear the king read certain passages from the Torah, “in order that they learn and fear…all the days etc.” – and this gathering had an effect on the rest of their lives, influencing their practical behavior. Moreover: the mitzvah was to even bring along very young children – Hakhel had an effect on them, too, even if they didn’t understand intellectually what was being read. The lesson for our times is that every Jew has a spiritual Beis Hamikdash in his soul; when we read about Hakhel in Parashas Vayelech, it must influence our entire lives to practically fulfill the lessons derived from Hakhel, and it must also influence the children in the house – and this depends primarily on the mother etc. And this is the lesson from the fact that we read this parashah before Rosh Hashana: to receive Hashem’s blessing to be inscribed and sealed for good, one should prepare his household, and the children in the household, to be a fitting receptacle for it.Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Vayelech, 28 Elul 5737, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2023 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק•לזכות יעל שמחה בת מרים אסתר שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקנה ר' דניאל שי' מלכא

התוכן בנוגע ל"גרים" והבלבול שנוצר לאחרונה וכו' – יש להכריז בגלוי שאין לפגוע בהם ח"ו, ואדרבה – הם חביבים במיוחד לפני הקב"ה (כמ"ש הרמב"ם)! אין מקום בתורה לחלק בין מי שנולד יהודי לבין גר! – כמ"ש [ברביעי דפ' וילך] "הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך" – גם ה"גר אשר בשעריך" נוגע לכללות מעמד הקהל! ועוד: הרמב"ם פוסק שגם גר שאינו מבין לה"ק חייב להשתתף ב"הקהל". וי"ל שמקורו הוא מפסוק זה שנאמר "וגרך אשר (לא "במחניך" שנמצא כבר ב"מחנה" וכו', אלא) בשעריך" – שגם גר שרק עכשיו נתגייר ונמצא עדיין ליד ה"שער" ואינו יודע כלום חייב לבוא ולשמוע את קריאת התורה מפי המלך, ורק כאשר גם הוא משתתף יתקיים ה"ישמעו וילמדו ויראו" אצל כל האנשים והנשים והטף באופן שזה יביא אותם "לעשות את כל דברי התורה הזאת"! ולהעיר שמשה אמר מצות הקהל, שבו מודגשת מעלת הגרים, ביום האחרון שלו שבו הגיע לתכלית השלימות! ולכן מצוה לפרסם שאסור לפגוע ח"ו בכבודם של הגרים (איסור שקשור עם ל"ו אזהרות)!ב' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2023 Synopsis Regarding converts and the big confusion that arose lately etc. – it should be declared openly that no one should mistreat converts chas v’shalom – to the contrary – they are especially dear to Hashem (as the Rambam writes). There is no basis in the Torah to distinguish between someone born Jewish and a convert – as it says (in the fourth aliyah of Vayelech), “Assemble the people: the men, the women, and the children, and your convert that is in your cities – “your convert that is in your cities” also affects the entire event of Hakhel. Moreover, the Rambam rules that even a convert who doesn’t understand Hebrew is obligated to participate in Hakhel. And we can say that his source for that is from this verse that sates, “and your convert that is in your gates” (as opposed to “and your convert that is in your camp,” i.e., who is already in the “camp” etc., rather, “that is in your gates” – even a convert who just converted and is still at the “gates,” who doesn’t yet know anything, must come and hear he king read the Torah, and only with his participation can the gathering of everyone, the men the women and the children, really be “in order that they hear and in order that they learn and fear” in such a way that brings them “to do all the words of this Torah.” Moshe gave over the mitzvah of Hakhel, which emphasizes the unique quality of converts, on the last day of his life, the apex of his perfection. Therefore, it is a mitzvah to publicize that it is forbidden to disrespect converts (a prohibition involving 36 warnings).2 excerpts from sicha of 6 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2023

התוכן הוראה ממ"ש [ברביעי דפ' נצבים] "ושב ה' אלקיך את שבותך וגו'", ".. הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם": כאשר יהודי שואל כיצד יכול להתכונן לקראת הגאולה ולעבוד עבודתו כדבעי ולא להתפעל מחושך העולם?! עליו לדעת שכל זמן שהוא נמצא בגלות נמצא ה' ביחד עמו! וא"כ, איזה תפיסת מקום יש לחושך העולם?! בודאי יצליח למלא שליחותו של ה' ובשמחה! אם בשעת עריכת ה"חשבון נפש" בחודש אלול רואה שישנם ענינים שהי' יכול לעשות באופן נעלה יותר ושואל איך יוכל לתקן א"ז ‏–‏ ע"ז נאמר בהמשך הפרשה "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" ר"ת אלול ‏–‏ בחודש אלול נותן ה' סיוע מיוחד לעבודת התשובה! ובפרט שהרי המלך בשדה וכו'.משיחת יום ד' פ' נצבים, כ"ד אלול ה'תשמ"א לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2023 Synopsis The verse states [in the fourth aliya of Parashas Nitzvim), “Then Hashem your G-d will return with your captivity etc.”: When a Jew wonders how he can be expected to prepare for the Redemption and perform his Divine service without being deterred by the darkness of exile, he must know that as long as he is in exile, Hashem is together with him! Thus, the darkness of the world is of no consequence; he will certainly succeed in fulfilling Hashem’s shlichus, and doing it with joy! If, during one’s stocktaking in the month of Elul he sees that some things could have been done better, and he wonders how to fix it – to this, a subsequent verse states, “Hashem will circumcise your heart and the heart of your offspring,” an acronym for Elul: in the month of Elul Hashem provides special assistance for the service of teshuvah! Especially when the king is in the field etc.Excerpt from sicha of Wednesday, Parashas Nitzavim, 24 Elul 5741 to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2023

התוכן פתגם החסידים שח"י אלול מכניס חיות בעבודת חודש אלול. וזה קשור עם יום הולדתם של הבעש"ט ואדה"ז שכבר משעת לידתם היו "מזומנים" להיות נשיאי ישראל. ומובן שחודש אלול, חודש החשבון דשנה שעברה והכנה לשנה הבאה, הוא ענין של חיות מצ"ע, אלא שלגבי העילוי בחיות שנכנס בו ע"י ח"י אלול ה"ה בבחי' העדר החיות. וזה הי' גם ענינו של רבי ישראל בעש"ט, לעורר את ה"ישראל" גם באלו שהיו בהתעלפות והעצה היחידה היתה "ללחוש באזנם" את שמם "ישראל", ועד"ז פעולת הבעש"ט בכ"א היתה שמצבו הקודם לגבי מצבו לאחרי לחישת שמו של הבעש"ט תהי' בדוגמת "התעלפות גמורה" וכו'. בנוגע לפועל: להתחזק בעבודת ה' בחיות, בחודש אלול ובמיוחד מיום ח"י אלול, כ"כ, עד שעבודתו ע"ע תהי' בבחי' "העדר החיות"! ו"אני לדודי" יעורר את ה"ודודי לי" ש"ה' עוזרו" ומתברך בכוח"ט בגו"ר גם יחד.ג' חלקים משיחת יום ה' דפ' כי תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2023 Synopsis The Chassidic adage that Chai Elul brings life into the month of Elul is connected to the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe, who already at birth were “ready” to be leaders of the Jewish people. Of course, Elul, the month of stocktaking for the past year and preparation for the coming year, already has life, but compared to the increased vitality that Chai Elul brings, its prior state is considered to be “lacking life.” This was also the role R’ Yisrael Baal Shem Tov: to awaken the “Yisrael” in every Jew, even those in such a deep faint that the only solution is to “whisper their name into their ear”: the effect of “whispering the Baal Shem Tov’s name” is that one’s prior state is considered “fainting” compared to his state after the name was whispered into his ear. Practically: in the month of Elul, and especially from the day of Chai Elul, we must strengthen our Divine service with vitality, to the extent that our prior Divine is considered “lacking life.” And through the service of “I am my beloved’s,” we awaken the level of “My beloved is mine” – Hashem will help every Jew and bless him with a good and sweet year, spiritually and physically.3 excerpts from sicha of Thursday, Parashas Ki Savo, Chai Elul 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2023 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן עיקר כוונת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן ביסוד תורת החסידות היתה שזה יגיע לכאו"א מישראל, אפי' לפשוט שבפשוטים. וזהו גם מה שאף שקודם התגלות דרך החסידות היתה דרכם של גדולי ישראל בהנהגת בנ"י באופן שהם היו יושבים במקומם ויהודים היו באים אליהם לשאול בעניני התורה, ובמילא היתה ההשפעה רק לאלה שהרגישו שחסר להם ובאו ודרשו שימלאו את חסרונם, הנה בהתגלות תורה חסידות ע"י הבעש"ט ואדמו"ר הזקן נעשה חידוש כללי בזה – שלא המתינו עד שיבואו אליהם אלא נדדו ממקומם להביא את אור התורה לכל מקומות מושבות בנ"י. ועוד ענין: התחלת פעולת הבעש"ט היתה בנוגע לילדים קטנים, וכידוע שקודם התגלותו הי' הבעש"ט משמש בתור "בּאַהעלפער" למלמד תינוקות ב"חדר"! ועפ"ז מובן גם הטעם לריבוי הכחות שכ"ק מו"ח אדמו"ר השקיע במיוחד בנוגע לתשב"ר. ובעמדנו ביום ח"י אלול, יום ההולדת של הבעש"ט, צרכים לידע שהבעש"ט נתן כחות לכאו"א מאתנו להיות בעצמו "בּאַהעלפער" ואח"ז גם לחזר אחר אנשים פשוטים הנמצאים בסביתו ולהאיר את נפשם האלקית וכו'. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2023 Synopsis The goal of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe in establishing Chassidus was for it to reach all Jews, even the simplest among them. Therefore, while Jewish leaders before Chassidus would remain in their place and wait for people to come and ask for guidance, meaning they were only able to influence those who recognized they were lacking and sought to fill that lack, the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe took a profoundly different approach: instead of waiting for people to come to them, they travelled around to bring the light of the Torah to anywhere Jews lived. Another thing: the Baal Shem Tov started out as an assistant to a cheder teacher. Thus, we can understand why my father-in-law the Rebbe invested so much effort in teaching young school children. And on the day of Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov, we must know that the Baal Shem Tov gave everyone the ability to first be a helper himself, and then go about his surrounding and ignite the Divine soul within those around him etc.2 excerpts from sicha of Chai Elul 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2023

התוכן ט"ו אלול הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. וש.ז. [תשמ"ט] הוא שנת היובל להעתקת הישיבה ל"חצי כדור התחתון", בשנת ה'ת"ש. לציין תאריך זה ע"י חגיגה מיוחדת, החל מיום ט"ו אלול עצמו, ובימים שלאח"ז, עד ח"י אלול, שבו היתה התחלת הלימודים בישיבה, ובפרט לאחרי ריבוי השיחות אודות ענינו של ח"י אלול - לכל לראש כאן בברוקלין, ועד"ז בכ"מ שיש שם ישיבת תו"ת וכיו"ב. להדפיס מחדש ענין בחסידות כמו השיחה "כל היוצא למלחמת בית דוד" שבה התבאר תפקידם של תלמידי התמימים וכו'. ושיתעסקו בכ"ז ב"שטורעם" עד שיפעלו (לאחרי השלושים יום מט"ו באב) ש"לא היו ימים טובים כט"ו באלול שנת ה’תשמ”ט בברוקלין!". על כ"א שלמד בתו"ת או שולח לשם את ילדיו, לגשת להנהלת הישיבה במקומו ולהציע את עזרתו. להשתדל לייסד סניפים חדשים של תו"ת (ברשות ההנהלה המרכזית בברוקלין). ועוד.משיחת אור לט"ו אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2023 Synopsis 15 Elul marks the founding of Yeshivas Tomchei Temimim; this year (5749) marks fifty years since the yeshiva relocated to the Southern Hemisphere, in the year 5700. The occasion should be marked with a special celebration, from 15 Elul itself, and continuing until Chai Elul, (the date the studies in the yeshiva commenced), especially in light of them any sichos of my father-in-law the Rebbe about Chai Elul. This should be done first and foremost here in Brooklyn, and then everywhere that there is a Tomchei Temimim etc. Chassidic publications such as “Kol Hayotzei L’milchemes Beis Dovid” (which describes the role of the yeshiva students etc.) should be reprinted for the occasion. And all this should be done with great fanfare, to the point that (after the thirty days since 15 Av) “There were no festivals for the Jewish people like the 15th of Av, 5749, in Brooklyn, New York!” Everyone who ever learned in Tomchei Temimim, or sends his children to learn there, should approach the yeshiva directors and offer to help; efforts should be made to establish new branches of Tomchei Temimim (with the permission of the central administration in Brooklyn) etc.Excerpt from sicha of 15 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2023 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏

התוכן י"ג אלול הוא יום החתונה דכ"ק מו"ח אדמו"ר (ובש.ז. ה"ז חל ביום הרביעי ש"בתולה נשאת ביום הרביעי", ר"ת "לבנה", שקאי על ישראל ש"דומין ללבנה" ו"מונין ללבנה"), וכיון שזוהי חתונה של נשיא דורנו ו"הנשיא הוא הכל" ה"ז שייך לכאו"א בדורנו; ובזה מיתוסף עי"ז שבלילה זה מתקיימת חתונה בפועל, והרי נוסח השבע-ברכות הוא שווה בכל חתונה, וברכה האחרונה היא "מהרה ישמע בערי יהודה וכו'"‏ – ‏גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ואז יהי' שלימות הנישואין של ה' וישראל; הקשר עם התחלת פ' כי תבוא "כי תבוא אל הארץ גו' ולקחת מראשית כל פרי האדמה וגו'", ואחז"ל "מראשית ולא כל ראשית", שמחלק המובחר עושה ביכורים, ובמה שנשאר משתמש לעניניו הגשמיים באופן של "בכל דרכיך דעהו". [ועוד].ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' כי תבוא, י"ג אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2023 Synopsis 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe (which falls out this year on Wednesday, and the Mishna states, “Besulah nisas l’yom harevi’i” (“A besulah is married on Wednesday”), which is an acronym for levanah (moon), which corresponds to the Jewish people who “resemble the moon” and “count by the moon”); since it's a wedding of the leader of our generation, and “the nasi is everything,” this is relevant to everyone in our generation. And this is furthered by the fact that there is actually a wedding tonight, and the text of the Sheva Brachos is the same at every wedding; the final bracha is “let there speedily be heard in the cities of Yehuda etc.” – the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, at which time will be the “wedding” of Hashem and the Jewish people. The connection to the beginning of Parashas Ki Savo, “…when you come into the land…you shall take of the finest of all the fruit of the ground etc.” – the Sages taught, “from the first, and not all of the first,” that one takes the best part for bikurim, use the reset for his physical needs in a manner of “knowing Him in all your ways.”Two excerpts from sicha of Tuesday night, Parashas Ki Savo, 13 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2023 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

התוכן א) הוראה מכמ"ש בתחילת פ' כי תבוא "והי' כי תבוא אל הארץ וגו'": יהודי צריך לעשות מכל מקום בו הוא נמצא - "ארץ ישראל" (ששם גילוי אלקות) וכו'. ב) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' כי תבוא "את ה' האמרת היום.. וה' האמירך.." שזה "לשון הפרשה והבדלה" "הבדלתיו לך מאלקי הנכר להיות לך לאלקים והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה", וגם "לשון תפארת", שהקב"ה מתפאר בבנ"י ובנ"י מתפארים בהקב"ה (וכ"ז צ"ל באופן של "טוב לשמים וטוב לבריות" (ענינו של יום שלישי בשבוע), שפועל כך גם על הזולת). וזה קשור גם עם ר"ה, שעליו קאי תיבת "היום" שבפסוק (לקו"ת), שאז מקבלים מלכותו ית', וההכנה לזה הוא בחודש אלול, שאז נותן ה' כוחות מיוחדים לעבודה זו, ויש לנצלם!א' השיחות ל"צבאות ה'" יום ג' דפ' כי תבוא, י"ב אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2023 Synopsis (1) A lesson from the beginning of Parashas Ki Savo, “And it will be, when you come into the land etc.”: A Jew must turn wherever he is into Eretz Yisroel, a place where G-dliness is visible etc. (2) A lesson from the pasuk in shelishi of Parashas Ki Savo, “You have selected Hashem this day…And Hashem has selected you…:” Hashem takes pride in the Jewish people and the Jewish people take pride in Hashem (and all this must be done in a way that is “good for Heaven and good for people” (the idea of Tuesday), meaning, one must influence himself and also influence others). And this is also connected to Rosh Hashanah, as the verse says, “this day” (as explained in Likkutei Torah), when we accept Hashem’s sovereignty, and we prepare for this in the month of Elul, when Hashem gives special abilities for this service, and we should utilize them!Sicha to Tzivos Hashem, Tuesday, Parashas Ki Savo, 12 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2023 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן יחודו של חודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל "למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלים פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", והיינו, אע"פ שכל השנה "הנה ה' נצב עליו . . ומביט עליו וכו'" שמזה מובן עד כמה חשוב אצל הקב"ה כל מעשה דיבור ומחשבה של כאו"א מישראל, אבל בחודש אלול מודגש שגם מצב כזה שהאדם נמצא "בשדה", הוא עוסק בענינים שאינם עצמם עבודת ה' (אף שמותרים עפ"י שו"ע), חשוב אצל הקב"ה והוא נמצא שם ביחד אתו ומקדיש לו את כל תשומת-הלב. וכשהוא מרגיל א"ע להרגיש כך בחודש אלול ה"ז פועל גם על כללות ההנהגה במשך השנה הבאה.א' השיחות ל"צבאות ה'" כ"א אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2023 Synopsis The uniqueness of Elul is illustrated by the Alter Rebbe’s analogy of a king who greets the city people in the field, and “receives them all with a pleasant countenance and shows them all a smiling countenance,” meaning, even though “Hashem stands over” a person all year “to determine if he is serving Him properly,” which shows how much Hashem values every thought, speech, and action of every Jew, however in Elul, it is emphasized that this applies even when a person is “in the field,” engaged in matters that are not directly part of Divine service (even though they are permissible, and ultimately facilitate his Divine service). Even one’s work “in the field” is important to Hashem, and He is with him in the field, giving him His full attention. And when a person accustoms himself to feel this throughout the entire month of Elul, that has an effect on his behavior in the coming year as well.Sicha to Tzivos Hashem, Tuesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 21 Elul 5743. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2023 לזכות מרת חנינה בת שמחה שתחי' מלכא ליום ההולדת שלה י"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דניאל שי' מלכא

התוכן תורת הבעש"ט עה"פ בראשון דפ' כי תבוא "והי' כי תבוא אל הארץ אשר אני נותן לך וגו'": כשנותנים מלמעלה בחי' רצון ומרוצה לעשות רצון קונו ("ארץ"), צ"ל מצד האדם "וישבת בה"‏ – ‏שענין זה יבוא בבחי' התיישבות בכלים, וזהו "ושמת בטנא"‏ – ‏המשכת האורות בכלים. "והלכת אל המקום גו' לשכן שמו שם": כשיהודי בא למקום מסויים ה"ז כדי לפרסם שם אלקות. וביאור הקשר בין תורה זו למ"ש אדה"ז עה"פ ש"ארץ" קאי על: א) תושבע"פ: בתושבע"פ, ובפרט בחלק ההלכה, קיימת רצון ה' בגלוי‏ – ‏בה מתבאר כיצד לקיים רצונו ית' במעשה בפועל, וע"י קיום המצוות בפועל נפעל הענין ד"ושמת בטנא", התיישבות אורות בכלים. ב) ראש השנה (זמן): ענינו של ר"ה הוא "תמליכוני עליכם", שבנ"י מקבלים ע"ע הרצון ומרוצה של ממה"מ הקב"ה, וע"י נעשה המשכת המלוכה למטה על כל העולם‏ – ‏התיישבות אורות בכלים, דירה בתחתונים "לשכן שמו שם".משיחת ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2023 Synopsis The beginning of Parashas Ki Savo states, “And it will be, when you come into the land which Hashem, your God, gives you…to inherit it etc.;” the Midrash states that eretz (“land”) is related to the words ratzon (desire) and merutzah (running). The Baal Shem Tov explains that when a person is given the ratzon and merutzah to do Hashem’s will (the “land”), he must “settle in it,” making sure to “place it into the basket” – lights contained in vessels. “And you shall go to the place which Hashem your G-d will choose to have His Name dwell there:” When a Jew comes to a particular place, it is in order to spread G-dliness there. And this is connected to the Alter Rebbe’s explanation that “eretz” refers to: (a) The Oral Torah, specifically halacha, where Hashem’s desire is manifest by showing us how to actually perform the mitzvos, thus “puing it into the basket,” lights contained in vessel. (b) Rosh Hashanah (in the realm of Shanah): Rosh Hashanah is when the Jewish people “crown Me as King over you,” accepting the ratzon and merutzeh of Hashem upon themselves, and this brings His kingship down below into the world – i.e., lights contained in vessels, a dwelling in this lowest world – “to have His Name dwell there.”Excerpt from sicha of Chai Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2023 לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

התוכן לפני מ"ת היו צריכים לנצח את עמלק. ענין עמלק הוא "אשר קרך בדרך" [כמ"ש בסוף פ' כי תצא]. ובזה ב' פירושים: מלשון "קרירות", לקרר את התפעלות בנ"י‏ – ‏כבן בנו של עשו בן יצחק וכו' בא עם "טענה צודקת": 'הרי לך, כ"בעל שכל", "לא מתאים" להקדים נעשה לנשמע... הרי התורה "היא חכמתכם וגו'", וגם עפ"י השכל תהי' המסקנא שצ"ל נעשה!', 'תלמד תורה, אבל לא כ"יעקב איש תם" בלי שאלות, אלא כ"עשו יודע ציד" שכל דבר אצלו הוא עם חשבון וכו''. יש לדעת ש"קרירות" זו תביא בסוף את "אשר קרך בדרך" בפירוש השני: מלשון "קרי"‏ – ‏החיות שצ"ל בקדושה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", לעשות לו ית' דירה בתחתונים ‏ – ‏הולכת לבטלה‏ – ‏כחות הקליפה מלבישים אותה ועי"ז מתרבה כחות הקליפה באופן נורא!‏משיחת פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2023 Synopsis Before Matan-Torah, the Jewish people had to win over Amalek. The function of Amalek is “asher karcha baderech” [as it says at the end of Parashas Ki Seitzei], which has two interpretations: “Kerirus,” to cool down a Jew’s excitement for Torah – like a grandson of Esav, son of Yitzchok etc., who makes a seemingly “valid” argument: You’re an intellectual person, it doesn’t befit you to put “we will do” before “we will hear,” because the Torah is “your wisdom” etc., and moreover, once you understand, you’ll eventually come “to do” in any event! So learn Torah, but don’t be like “Yaakov, an innocent man” who asks no questions; rather, be like “Esav, who understood hunting,” who did everything with calculation etc. We must know that this coldness ultimately results in the other kind of asher karcha baderech – related to the word “keri” – that the vitality that is supposed to be used for holiness, to “Be fruitful and multiply and fill the earth and subdue it,” and make the world into a dwelling for Hashem – goes to waste – and the forces of kelipah enclothe it, causing kelipah to be magnified in a terrible fashion.Excerpt from sicha of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2023 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים

התוכן דיברו עכשיו [מנהלי המחנה] על הענין דאהבת ישראל וסיפרו על האהבת ישראל של רבותינו נשיאנו, וכן א' מהי"ב פסוקים שחזרו עכשיו הוא "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" וכו'. ונשאלת השאלה איך יכול יהודי פשוט, ילדה צעירה, להדמות לגדולי ישראל שהתנהגו כן וללמוד מהם?! והמענה לזה: ע"י האמונה בה' בתורה ובשלוחיו – משה רבינו וה"משה" שבכל דור – מתאחד כל יהודי עם כל עם ישראל שבכל הדורות שהם "מאמינים בני מאמינים", ועי"ז יכולה לפעול הדברים הגדולים ביותר! ובמילא אין פלא שאם רק תחליט להיות "ויגעת", לעשות כל התלוי בה, הנה ודאי ש"ומצאת" – שתמצא את הכח לדעת מה ואיך לעשות ולעשותו בפועל, ולהוות "דוגמא חי'" ומאירה לכל הסביבה. א' השיחות להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה, יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023 Synopsis [The camp directors] just spoke about Ahavas Yisroel, and they talked about the Ahavas Yisroel of our Rebbe’im, and similarly, one of the Twelve Pesukim that were just recited is, “‘To “love your fellow as yourself’ – Rabbi Akiva says that this is a great principle of the Torah.” The question is, how can a simple Jew, a young girl, compare to the greatest among the Jewish people learn from their conduct? The answer is that through emunah in Hashem and in His Torah and His shluchim – Moshe Rabbeinu and the “Moshe” in every generation – she becomes connected to every Jew in every generation, who are “believers, sons of believers,” and therefore she is able to accomplish the greatest things! Therefore, it is no wonder that if only she decides to “toil,” to do everything in her ability, it is certain that she will “find” – she will find the power to know what to do and how to act, and to be a living, happy, and shining example for her entire surroundings.Sicha to campers from Camp Emunah, in the shul, after Mincha, Wednesday, Parashas Teitzei, 6 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023

התוכן לאחרונה דובר שבמסגרת "מבצע מזוזה" יעוררו גם על בדיקת המזוזות ותפילין. וע"ז הקשו כו"כ ממ"ש בגמ' ובהלכה ש"מזוזת היחיד" צריכה בדיקה רק פעמיים בשמיטה! ותפילין לא צריכים בדיקה כלל! - הנה קושייתם היא היפך הפשט: שם מדובר בנוגע בדיקת מזוזות ותפילין שהיו כשרים, אבל בנדו"ד הבדיקה היא בכלל האם המזוזות הם כשירות, האם יש משהו בכלל בתוך ה"נרתיק", האם פרשיות ק"ש מודפסות על נייר, והאם מה שכתוב הוא פרשיות ק"ש או "ברכת כהנים"..., והרי אפי' ספק בזה הוא ספק מה"ת, ועאכו"כ שיודעים בבירור שמוכרים, באה"ק ובחו"ל, מזוזות מזוייפות! ועד"ז בנוגע תפילין. ואפי' בנוגע מזוזות ותפילין כשרים מובא ב"מטה אפרים" שמנהג טוב לבדקן בחודש אלול בכל שנה ושנה! ועוד.משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 Synopsis Lately we’ve discussed that as part of the Mezuzah campaign, an effort should be made to check mezuzos and tefillin. Some people challenged this based on the Gemara and Halacha that a mezuzah belonging to an individual needs to be checked only twice in seven years, and tefillin don’t need to be checked at all! But that question misunderstands that the Gemara talks about checking mezuzos and tefillin that were kosher, but here we’re talking about checking to see whether there was ever a kosher mezuzah to begin with, whether the case has a scroll inside it, and if there’s a scroll whether it’s handwritten or printed on paper, and if it’s handwritten whether it contains the correct passages from the Shema, or, as happened in instance, the passage of Birchas Kohanim… If there’s even a doubt about this, it’s a doubt concerning a Biblical obligation, and all the more so when we know that there are people selling fake mezuzos, in Eretz Yisrael as well as in the diaspora, and the same applies to tefillin. And moreover, even regarding kosher mezuzos and tefillin, the Mateh Efraim cites the custom of checking them every year in the month of Elul etc.Excerpt from sicha of 20 Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן "שוויון זכיות" אמיתי הוא – כאשר כאו"א מגיע לתכלית השלימות בהתאם לכשרונות ולאפשרויות שניתנו לו ע"י ה'. ולכן האיש צריך לעסוק בתפקידים שניתנו לאנשים, והאשה – בתפקידים שניתנו לנשים. וזהו הדרך לקבל את ברכות ה'. וכאשר האשה מנסה לחקות את האיש, הרי בזה היא מדגישה שמעמדה של האשה פחותה משל האיש, וכאילו אין לה זכויות משלה. גישה זו היא היפך התורה, שזהו א' הטעמים לציווי התורה [בשני פ' כי תצא] "לא יהי' כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה", והיפוך שלימות האשה. וכאשר כ"א מתנהג בהתאם לכחות שניתנו לו, הרי עי"ז נשלל כללות הענין דקנאה וכו', וכ"א שמח בחלקו עי"ז שמרגיש שהאושר הכי גודל הוא לנצל את הכחות ולמלא את ההוראות שניתנו לו ע"י ה' – "עצם הטוב", וכך למלא את תפקידו ושליחותו בעולם. ומצד אהבת ישראל, צריך לפעול שגם כאו"א שבסביבו יגיע לשלימות הנדרשת ממנו. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ב, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 Synopsis True “equal rights” is when every person reaches their ultimate fulfillment in accordance with the abilities and talents they were given by Hashem. Therefore, a man must fulfill the role given to men, and a woman must fulfill the role given to women. This is the way to receive Hashem’s brachos. When a woman tries to copy a man, she shows that she considers herself less than men, as though she has less worth of her own. This approach goes against the Torah, which states [in the second aliyah of Parashas Ki Seitzei], “A man's attire shall not be on a woman, nor may a man wear a woman’s,” and it goes against a woman’s ability to find fulfillment. When everyone acts according to the abilities Hashem has given him, that eliminates the basis for jealousy etc., because everyone is happy with his lot, by feeling the ultimate happiness and goodness that comes with being able to utilize the abilities given to him by Hashem – the essence of goodness, and to fulfill his mission and role in the world. And Ahavas Yisroel dictates that one must influence his surroundings, too, to arrive at its fulfillment.Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5742 – to Beis Rivkah graduates and counselors at Camp Emunah and Pardes Chana For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן מפתחות ביהמ"ק היו בידי "פרחי כהונה". ועד"ז בנוגע ביהמ"ק הרוחני: "פרחי כהונה" הם בני הישיבות. ונעשים ראויים לזה ע"י שמקבלים ע"ע את מרות הנהלת הישיבה ולשמור את כל סדרי הישיבה. ולידם נותנים "מפתחות" של "ביהמ"ק". תפקיד השוער המחזיק את המפתחות הוא לפתוח הדלת בפני הראויים להכנס ולסגור הדלת בפני אלו שאינם ראויים להכנס, ובעניננו: ההכנה היחידה להיות ראוי להכנס לביהמ"ק היא‏ – ‏להיות טהור. וברוחניות: אמונה טהורה (ללא "דעות הרעות"). ומכיון שה"מפתחות" הם בידים של בני הישיבות, עליהם האחריות לדאוג שדלת ביהמ"ק תהי' פתוחה בפני כאו"א מישראל. אלא שעליהם מוטלת גם האחריות [לא להסתגר בד' אמות של תורה ותפלה של עצמם, אלא] להכין את כאו"א מישראל שיהיו ראויים להכנס, עי"ז שיטהרו אותם מ"דעות הרעות" ולהטבילם ב"מי הדעת הטהור". בנוגע לפועל: על בני הישיבות לנצל את הזמן הנשאר בחודש אלול עד ר"ה להתפזר בכל העיר, בכ"מ שנמצאים יהודים, ולהסביר להם ענינם של "אלול", "סליחות", י"ב ימים שבין ח"י אלול לר"ה שבהם ניתן לתקן את כל העבר במשך השנה.ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 Synopsis The keys to the Beis Hamikdash were given to the pirchei kehuna, and this also applies to the spiritual Beis Hamikdash: the pirchei kehuna are the yeshiva students. When they accept upon themselves the authority of the yeshiva administration and keep all the sedarim, they are given the “keys” to the Beis Hamikdash.” The job of a gatekeeper holding the keys is to open the door for those worthy of entering, and to close it to those unworthy of entering. In this case: the only qualification for entering the Beis Hamikdash is to be pure, which in spiritual terms means having pure faith, and being devoid of any negative ideas. Since the yeshiva students have the keys, they are responsible for making sure the Beis Hamikdash is open for every Jew. But they also have the responsibility (not to remain secluded in the four cubits of Torah and tefilah, but) to make every Jew fit to enter, by purifying them ridding them of negative ideas, and immersing them in the “waters of pure knowledge.” Practically speaking, the yeshiva students must utilize the remaining days of Elul until until Rosh Hashana to spread throughout the city, wherever there are Jew, and explain to them what Elul is, what selichos are, and that in the twelve days between Chai Elul and Rosh Hashana, everything that transpired in the past year can be fixed.2 excerpts from sicha of Chai Elul 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף•לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

התוכן מנהג ישראל ש"כשכותב אדם לחבירו אגרת כו' מן ר"ח אלול כו' רומז לו כו' שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים". ואע"פ שהכתיבה וחתימה נעשית רק בראש השנה, אבל: א) טבע בני אדם שכאשר מקדימים את הברכה וכבר משך זמן לפני ר"ה יש לו ההבטחה שהשנה החדשה תהי' שנה טובה וכו', הרי, הרוגע הנפשי שנעשה עי"ז פועל ומשפיע לטובה בכמה ענינים של מעשה בפועל. ב) ובפרט שחודש אלול עצמו הוא גם חודש ההכנה לשנה החדשה וכו'. ואם בכל החודש יש צורך להדגיש ברכה והבטחה זו, עאכו"כ בימי ראש החודש וכו'. ובכן "אני המתחיל" לברך את כאו"א מישראל בברכת שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה וכו', והזכרת ברכה אחת לכל אות מאותיות הא"ב וכו'.א' השיחות אור לאדר"ח אלול ה'תשמ"ו לזכות מרת אסתר בת סוליכה שתחי' מלכא ליום ההולדת שלה אדר"ח אלול. לשנת ברכה והצלחה, ואורך ימים ושנים טובותנדבת בנה ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2023

התוכן א' מהוראות הבעש"ט [ששמו "ישראל" מדגיש הקשר שלו עם כל ישראל] היא, שמכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת ה'. ההוראה: א) מחודש אלול שבו תוקעים בשופר, שענינו 1) להעיר את האדם ולעוררו להתנהג כראוי (כפי שנהוג ב"צבא" שמעירים את החיילים ע"י תרועה בחצוצרות). 2) לעורר על ההכנה לקראת הכתרת הקב"ה כמלך בר"ה (כפי שנהוג בעת הכתרת המלך שמריעים בחצוצרות). ב) מפ' שופטים שמתחילה ב"שופטים ושוטרים תתן לך וגו'", שכל יהודי צריך להעמיד "שופטים" שתפקידם להורות את הדרך המתאימה עפ"י תורה, ו"שוטרים" שתפקידם לדאוג שהדברים יבוצעו בפועל. ג) ממ"ש בשיעור חומש היומי "תמים תהי' עם ה' אלקיך", שכל היום – לא רק בעת התורה והתפילה אלא גם בזמני האכילה ושתי' ומשחק וכד', וכל אברי הגוף – חדור "עם ה' אלקיך". וההחלטה על כ"ז ב"ראש חודש" פועלת על כל החודש.א' השיחות דיום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים - "צבאות השם" - שיחיו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2023

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' שופטים ע"ד שבט לוי "לא יהי' לכהנים הלוים . . חלק ונחלה . . ה' הוא נחלתו" - הם מקבלים כל צרכיהם מן המוכן ע"י הקב"ה: ענין זה מתבטא במיוחד אצל ילדי ישראל שאינם צריכים לטרוח בשביל צרכיהם אלא מקבלים את הכל מה' מן המוכן באמצעות הוריהם. וחידוש נפלא בהמשך לזה בהתחלת רביעי דפ' שופטים: בדרך כלל התחלקו הכהנים לכ"ד משמרות וכו' אבל "כי יבוא הלוי מאחד שעריך וגו'" וברצונו להביא "קרבן" - להתקרב לה', נותן לו ה' את האפשרות לעשות את זה גם אם אין זה ה"משמר" שלו וכו'; הקשר עם חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי" - ההתחלה עם ההתנדבות של האדם להתקרב להקב"ה, ע"ד ענינו של הלוי ש"נדבה רוחו אתו.. לעמוד לפני ה' ולשרתו וכו'".משיחת ג' אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2023

התוכן צ"ל השתדלות מיוחדת בנוגע לחינוך ילדי ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, הרי עדיין ישנו מספר גדול של ילדי ישראל שהם בבחי' "שה אובד". ולמרות שנמצאים במדינה כארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש", אעפ"כ ישנם הורים רבים ששוכחים לגמרי על המושג ד"ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים את ילדיהם לבתי-ספר כאלו ששם מקבלים הם חינוך שזהו היפך שכל הישר, ועאכו"כ – היפך היהדות! ובאמת, רובם ככולם של הורים אלו נתחנכו בעצמם בבתי-ספר כאלו בגלל טעות הוריהם, ובמילא ה"ה בבחי' "תינוקות שנשבו". ולכן דרושה השתדלות מיוחדת להסביר להורים אלו את הנחיצות של חינוך יהודי הראוי לשמו. ובימינו אלו, שרובם ככולם כבר באו לידי החלטה שה"דולר" בפ"ע אינה תכלית בחיים, בנקל יותר להשפיע עליהם ובדברים היוצאים מן הלב וכו'.משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2023

התוכן א) כינוס ילדים לתורה, תפלה וצדקה מביא ברכות ה' לעולם כולו, ובמיוחד כשזה מתקיים בזמן שבתי הספר סגורים ה"ז מוסיף עוד יותר בזכותם ופעולתו בעולם כולו. ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": על כאו"א להעמיד "שופט ושוטר" לשמור על ה"שערים" של המחשבה, דיבור ומעשה שלו, וכן של העינים ואזנים ופה וכו', שרק דברים טובים יעברו דרכם וישתמשו בהם, ועי"ז נזכה לקיום מצוה זו בפשטות תיכף ומיד ממש!א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשל"ז לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2023

התוכן תפקידו המיוחד של חודש אלול הוא ההכנה לשנה החדשה הבעל"ט. ומכיון שראש השנה קשור עם יום בריאת העולם, ו"על שלשה דברים העולם עומד על התורה.. עבודה.. גמ"ח", מובן שבחודש אלול צ"ל העבודה בג' קווין אלו. כמובא בספרים שב"אלו"ל" ישנו כמה ר"ת, הכוללים פסוקים שתוכנם ג' הקווין של תורה, עבודה וגמ"ח. וכדי שהעולם תהי' "על מלואו" כמו קודם מיעוט הירח ה"ז ע"י ענין התשובה. ולכן גם את זה נכלל בא' מר"ת של אלול. ונוסף ע"ז ישנו העולם כפי שיהי' לעת"ל, "אלה תולדות פרץ - תולדות מלא", עוד יותר "מלא" מלפני מיעוט הירח, לכן נכלל בר"ת של "אלול" גם ענין הגאולה. וכן תהי' לנו, שע"י העבודה בענינים אלו - תורה, עבודה, גמ"ח ותשובה - נזכה לראות את ה"עולם על מלואו" - בביאת מלכא משיחא.א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.•לזכות ר' ישעי' וזוגתו מרת הינדא שי' ראטנברג לכבוד יום הנישואין שלהם כ"ה מנחם-אב - לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2023