התוכן מההוראות מכללות ימי החנוכה שבכל יום מוסיפים להדליק עוד נר, דהיינו, שיש להעלות בקודש, ובכ"י צ"ל הוספה שבאין ערוך ובלי גבול ממש ביחס לעבודתו ביום האתמול (כידוע שגם בבלי-גבול יש דרגות וכו'), ושיש להאיר את ה"חוץ" ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ה"אבן הבוחן" האמיתי באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו והם התעצמו עמו‏ – ‏הוא ביום שלאחרי חנוכה, כאשר אין ציווי הקב"ה לקיים הוראות אלו, ואעפ"כ ממשיך האדם על דעת עצמו ומקיים את ההוראות של ימי החנוכה במעשה בפועל. ועוד ענין בזה עפ"י המבואר בכ"מ בטעם השמחה הגדולה דהקפות בשמח"ת בגלל היותה מנהג ישראל ולא דאורייתא, ועד"ז מובן גודל המעלה בקיום הוראות אלו דוקא לאחרי ימי החנוכה וכו'.‏משיחת ד' טבת ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2023 Synopsis One of the general lessons from Chanukah is to add another candle every day, meaning, to advance in holiness – that every day one must add incomparable more, in an unlimited fashion, compared to the previous day’s work (because there are different levels within “unlimited” as well). The true test as to whether one has internalized this lesson is that after Chanukah, when there’s no command to do so, one nevertheless continues the approach of continuously adding from day to day on his own, and in a way that is expressed practically. This is similar to the explanation of the greatness of hakafos – precisely because it’s a custom and not an obligation: similarly, we can understand the great quality of continuing to follow the approach of Chanukah specifically after Chanukah is over.Excerpt from sichah of 4 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2023

התוכן כל דבר טוב התלוי בזמן, כמו שבת ויו"ט, הנה כשעובר הזמן וצריכים לחכות עד שהזמן יגיע עוה"פ, מתעוררים בגעגועים לדבר. ותכלית הגעגועים היא לעורר אותו לעשות בפועל מעין אותם ענינים שאליהם הוא מתגעגע. הדבר בולט במוצאי ש"ק שאוכלים סעודת מלוה מלכה, "אסרו חג" לאחרי יו"ט, סעודת פורים שנמשכת דוקא לתוך הלילה של מוצאי פורים. ועפי"ז תמוה בנוגע לחנוכה, שלא מצינו ענין של "אסרו חג" או "סעודה" שנמשכת לתוך מוצאי חנוכה וכו', איך ירווה את געגועיו לחנוכה כשהוא עובר?! וי"ל בפשטות – ע"י לימוד התורה בעניני חנוכה! ע"ד הענין ד"ונשלמה פרים שפתינו", שע"י העסק בתורה בענין הקרבנות, אפי' ישראל (ולא כהן) בחו"ל בזה"ז, ה"ז כאילו מקריב אותם! כי התורה היא למעלה מזמן ומקום.משיחת "זאת חנוכה" ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2023 Synopsis After a day like Shabbos or Yom Tov ends, we long for it until it comes around again; this longing is supposed to inspire a person to do things that reflect the special day for which he longs. As we find regarding Melaveh Malkah on Motza’ei Shabbos, Isru Chag after Yom Tov, and the Purim se’udah which continues after nightfall when Purim is already over. However, Chanukah has no Isru Chag or se’udah continuing after Chanukah ends; how then does one quench his longing for Chanukah? The answer is by studying Torah topics related to Chanukah! Like we say regarding korbanos, “we will render for bulls the offering of our lips” – by studying the halachos of the korbanos, one is considered to have brought a korban – even if he’s not a kohen, even if he’s outside of Eretz Yisrael, and even if it’s after the Beis Hamkdash is destroyed – because Torah transcends time and space.Excerpt from sichah of Zos Chanukah 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2023

התוכן 1. מסירת "זדים ביד עוסקי תורתך" הוא נס כמו "רבים ביד מעטים", מכיון ש"עוסקי תורתך" אינם "חיילים" שיודעים לירות וכו' כמו ה"זדים". 2. ישנם הטוענים: מה זה משנה האם השמן טהור או טמא – ה"ז אותו אור?! הנה כל הנס-חנוכה הוא הענין של שמן טהור עי"ז שזה חתום (לא עפ"י "דמוקרטי'", אלא) בחותמו של כה"ג! ורק כך גם המנורה, ביהמ"ק ועם ישראל – טהורים! ורק נרות כאלו "אינן בטלים לעולם"! 3. חנוכה הוא הנצחון על היוונים שהדגישו את הגוף, יופיו והישגיו. א' הדברים שעשו למטרה זו הי', שבזמנים קבועים היו מדליקים לפיד אש ב"מקום א'" ומביאים אותו למקום אחר וכו'. והנה הנהיגו מנהג זה באה"ק בחנוכה! הדליקו לפיד אש במודיעין, שם התחילה מלחמת מתתיהו ובניו נגד היוונים, ורצו עם זה לירושלים עיה"ק! תמורת זה שחנוכה מלמד לא להתפעל מה"משתשקע החמה", אלא להוסיף ב"נר מצוה ותורה אור"!ג' חלקים מהתוועדות י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2023 Synopsis 1. The deliverance of “wanton sinners into the hands of those who toil in Your Torah” is a miracle just like the deliverance of “the many into the hands of the few” – because unlike “wanton sinners,” “those who toil in your Torah” aren’t solders with knowledge of weaponry etc. 2. Some argue: what difference does it make if the oil is pure or impure, when the light is the same?! The whole miracle of Chanukah was that the pure oil was sealed (not by democratic vote etc.) but with the seal of the Kohen Gadol – only in this way can the Menorah, the Beis Hamikdash, and entire Jewish people be pure, and these are the kind of candles that “never cease”! 3. Chanukah celebrates the victory of the Greeks, who emphasized the body over the soul. One of their customs was to light a torch at a certain place, and run it from there to another place etc.; now, this custom has been copied in Eretz Yisrael on Chanukah! They lit a torch in Modi’in, where the whole war of Matisyahu and his sons began against the Greeks, and they ran with it to Yerushalayim the Holy City! This is the exact opposite of the theme of Chanukah, which is to not to be affected by the darkness of the world but rather to increase light – the candle of a mitzvah and light of Torah – and specifically “after sunset”!3 excerpts from farbrengen of Yud Tes Kislev 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2023 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

התוכן לא רק המדות שבלב אלא גם ענינים שבשכל צ"ל קשור עם מקור האמת והטוב, שזהו הקב"ה. כי כשמקורו של השכל אינו בקדושה – אין לסמוך ע"ז שהשכל כשלעצמו ינהיג אותו באופן המתאים, אלא התוצאות יכולים להיות להיות בלתי רצויים, וכדמצינו בנוגע לחכמת יון, שאף שהיא בסמיכות להיכל הקדושה, מ"מ נקראים היוונים "טמאים" "רשעים" ו"זדים", וידוע שהם היו מושחתים במדותיהם, עד שהתנהגו היפך שכל האנושי! והביאור בזה, מכיון שכל דבר שהאדם משכיל בשכלו, אף שהוא עפ"י כללי ההגיון וההשכלה וכו' אבל הוא מיוסד על "הנחות" ו"הקדמות" (מושכל ראשון) שנקבעים ע"י האדם עצמו, ולכן בהכרח שהיסוד ומקור שלהם יהי' בתורת אמת. וזהו ענינו של היו"ט חנוכה – ההצלה מחכמת יוון, שהסכנה בזה היא לא רק שלא יהיו בשלימות הראוי' אלא זוהי דרך שמביאה למעמד ומצב של "טמאים" וכו', כנ"ל. וזהו משארז"ל "אורה זו תורה": תורה אין ענינה שכל וחכמה, אלא מלשון הוראה לאדם שדרכו בחיים יהי' של חיים אמיתיים. משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2023 Synopsis Not only the emotions in the heart, but also intellect, must be connected to the source of truth and goodness, which is Hashem. Because when the source of intellect is not in holiness, one cannot rely that the intellect itself will be an appropriate guide, as we see in the case of Greek wisdom: although it was considered close to the realm of holiness, the Greeks are nonetheless referred to as “impure,” “wicked,” and “wanton sinners,” and as we know, they were particularly corrupt and inhumane ways. The reason is because even if something accords with the principles of logic and reason etc., those principles established by man himself. Therefore, the intellect must be based in the Torah of Truth. And this is the theme of Chanukah – the Jewish people were saved from Greek wisdom, which posed the danger of becoming “impure” etc. And this is also the meaning of our Sages’ statement, “‘Light’ refers to Torah”: Torah is not just intellect and wisdom, rather, it is a hora’ah (instruction) to guide a person to true life.Excerpt from sichah of Purim 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2023

התוכן בקשר לנס השמן בחנוכה, ידועה השאלה למה הוצרכו לנס כדי להדליק המנורה בשמן טהור, הרי הדלקת המנורה היא עבודת ציבור ו"טומאה דחוי' היא בציבור"? [מה שתירצו שלא היו יכולים להדליק בשמן טמא כי אז היתה המנורה נטמאת, ומכיון שזו היתה אז מנורה חדשה, הרי בהדלקת הנרות הי' גם הענין דחינוך המנורה, וזה לא מצינו שיוכל להיות בטומאה – אינו מספיק, שהרי בלאה"כ הוצרכו לעשות את המנורה מעץ שלא תקבל טומאה וכו'] אלא אע"פ שעפ"י דין היו יכולים לחנך המקדש והמנורה כו' בטומאה, עשה ה' נס שיוכלו לעשות זאת בטהרה, כדי להראות חיבתן של ישראל שעושים מצוה יסודית כזו – בטהרה. וההוראה: בזמן הגלות מתבטאת חיבתן של ישראל בזה שמוסרים נפשם אפי' על דקדוק והידור שאפשר למצוא לו "היתר" עפ"י שו"ע, כדי שלא ליפרד ח"ו מההתקשרות עם ה'. וכשמתנהגים באופן כזה, הנה גם כאשר זה מעטים וחלשים נגד רבים גיבורים – מצליחים!משיחת ליל נר ג' דחנוכה, ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2023 Synopsis Regarding the miracle of the oil on Chanukah, the question is asked: why did they need a miracle to light the Menorah with pure oil, if the Menorah is a community service, and “impurity is overridden for the public”? (The answer is given that since it was a new Menorah, it’s initiation as a service vessel would be by lighting it; since we don’t find that impurity is overridden in the case of service vessel not yet initiated, the Menorah would have become impure once the impure oil was poured into it. But this answer isn’t sufficient, because in any event they made the Menorah of wood in order that it wouldn’t be susceptible to impurity etc.) The answer is that even though they legally could have dedicated the Beis Hamikdash and the Menorah etc. in a state of impurity, nevertheless, Hashem performed a miracle to enable them to do it purity, to show His love for the Jewish people etc. The lesson is: during the exile, the love of the Jewish people is expressed by having mesiras-nefesh even for a minor detail of Yiddishkeit; even when it’s possible to find a permissible way to do something in “impurity”, we decline to do so, in order to not be disconnected from Hashem chas v’shalom. And when we conduct ourselves this way, even if we are the few and weak against the many and the mighty – we succeed.Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2023 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן מבואר בדא"ח טעם החילוק בין נרות המקדש שהדליקו אותם ביום, ונרות חנוכה שזמן הדלקתן הוא "משתשקע החמה", כי החידוש דנרות חנוכה הוא שבכחן להאיר את החושך ולהפכו לאור, "וה' יגיה חשכי", עוד בזמן הגלות. וזוהי ההכנה לקיום היעוד ד"לילה כיום יאיר" בביאת משיח צדקנו. וזהו הקשר עם פ' השבוע – "ויהי מקץ שנתיים ימים", עפ"י פי' האריז"ל בזה שזה קאי על "ותעמוד לגורלך קץ הימין" – ביאת המשיח. וכיון שאנו נמצאים ברגעים האחרונים של הגלות הרי תיכף ומיד בא "קץ הימין".משיחת מוצש"ק פ' וישב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2023 Synopsis Chassidus explains the difference between the Menorah in the Beis Hamikdash, which was lit during the day, and the Chanukah candles which are lit specifically “after sunset” – because the unique quality of the Chanukah candles is that they have the ability to light up the darkness and transform it to light – “Hashem lights my darkness” – even when it’s still exile. And this is the preparation for the fulfillment of the promise that “night will light up like day,” with the coming of Moshiach Tzidkeinu. And this is the connection to the parashah of the week – Vayehi mikeitz shnasayim yamim, based on the AriZal’s explanation that this refers to the keitz hayamin (“the end of days”) – “arise to your lot at the end of days” – the coming of Moshiach. And since we are in the final moments of exile, we will immediately have the end of days.Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayeshev 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2023

התוכן חנוכה וי"ט כסלו קשורים עם גילוי והפצת פנימיות התורה: חנוכה ענינו "נס השמן", ו"שמן" רומז על פנימיות התורה ("לחם" ו"מים" (המוכרחים לקיום האדם) רומז על נגלה דתורה, "יין", ש"נכנס יין יצא סוד", רומז על פנימיות התורה, ובזה גופא "שמן" (ש"צף על גבי יין") רומז על "רזין דרזין"). אבל, לאחרי כל העילויים של ה"שמן" עצמו, כולל השמן שהי' "חתום בחותמו של כהן גדול", הנה התכלית היא "להדליק" את השמן ולהאיר על ידו את בית המקדש, ועי"ז – את כל העולם. שבזה מתבטא נס השמן דחנוכה – שלא זו בלבד שמצאו את פך השמן אלא ש"הדליקו ממנו שמונה ימים". וזהו גם שנר חנוכה "מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ". וזהו "יתרון האור" שנעשה "מן החושך" דוקא בגאולת אדה"ז ממאסרו – הענין דהפצת המעיינות של "רזין דרזין" חוצה, ובאופן ד"יתפרנסון מיני'", שחודר בפנימיותו של האדם ומתענג בזה (כמו אכילת לחם ועניני תענוג).ב' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2023 Synopsis Chanukah and Yud Tes Kislev are associated with spreading the inner dimension of Torah: the miracle of Chanukah occurred with oil, which symbolizes the inner dimension of Torah. (“Bread” and “water,” which are essential for human sustenance, symbolize the revealed dimension of Torah. “Wine” represents the secrets of Torah (when wine enters, a secret emerges”), and “oil,” which “floats on top of wine” represents the “secrets of the secrets.”) However, notwithstanding all the qualities of “oil” itself, including the oil that was “sealed with the seal of the Kohen Gadol” – the ultimate goal is to “kindle” the oil and use it to illuminate the Beis Hamikdash, and thereby, the entire world. And this is the miracle of the oil on Chanukah – not just that they found the jar of oil, but that “they kindled from it for eight days;” this is also why the Chanukah candles are placed “at the entrance of one’s home from the outside.” Similarly, this is the “superiority of the light” that emerged “from the darkness” when the Alter Rebbe was released from prison – the dissemination of the secrets of the secrets to the outside, and in a manner of being “sustained from it,” meaning that it permeates a person’s inner core and causes him enjoyment (like bread etc.).Two excerpts from sichah of Thursday night, 19 Kislev 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2023

התוכן ערב חנוכה שייך במיוחד לחנוכה: אע"פ שבכל ערב שבת וחג ישנו הדין ד"תוספת שבת" וכיו"ב אבל רק כ"הוספה" לעיקר, משא"כ בחנוכה, הנה זמן הדלקת נר הא' (ועד"ז בכל יום) דחנוכה, לכתחילה הוא "משתשקע החמה"‏ – ‏בערב חנוכה לפני צאת הכוכבים! (וי"ל א' הביאורים בזה, כי נרות המקדש, מקור הענין דנרות חנוכה, מצותן ביום). ועד"ז בנוגע למעשה בפועל: בכדי להדליק נר הא' דחנוכה כמצותו לכתחילה מיד כשתשקע החמה, עליו להכין א"ע לזה כבר בערב חנוכה, וכ"ש כשמדובר בנוגע ההכנות ל"מבצע חנוכה", שזה מכריח עוד יותר לנצל את השעות הנותרות דערב חנוכה כדי שכאו"א יוכל להדליק את נר הא' דחנוכה, שבו כלול כל שמונת ימי החנוכה, וכמצותו לכתחילה מיד "משתשקע החמה".‏משיחת מוצש"פ וישב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2023 Synopsis Erev Chanukah has a unique connection to Chanukah: Though every there is an obligation to “add” to every Shabbos and Yom Tov from the day before it, in that case, the addition is ancillary to the day itself. But on Chanukah, the set time for lighting the first candle is specifically on Erev Chanukah before nightfall! (We can explain that one explanation is because the Menorah in the Beis Hamikdash was lit during the day). Similarly, as a practical matter: in order to light the first candle at its proper time immediately upon sunset, one must prepare the candles on Erev Chanukah; certainly, when it comes to Mivtza Chanukah – it is imperative to utilize the remaining hours of Erev Chanukah to see to it that every Jew has the ability to light the first candle, which encompasses all eight days of Chanukah, and in the optimal manner – immediately after sunset.Excerpt from sichah of Motza’ei Shbbos Parashas Vayeshev, night of Erev Chanukah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2023

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב" פרש"י "ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף". והנה מכיון שהקב"ה הבטיח ליעקב "היטב איטיב עמך" הנה בודאי התמלאה בקשתו בפועל. וכמובן מדברי רש"י עצמו, שהרי "רוגזו של יוסף" הי' י"א שנה לערך אחרי חזרת יעקב לארץ כנען, שבתקופה זו ישב בשלוה. ויתירה מזו: בחמישי דפ' וישב מסופר גם אודות הצלחתו של יוסף במצרים וכו' – התחלת ביטול רוגזו של יוסף, ובפרט עפ"י ביאור הצ"צ עה"פ "ויהי (יוסף) איש מצליח" שענין ההצלחה הוא כאשר השפע נמשך מלמעלה מסדר השתלשלות, בלי לעבור את סדר ההשתלשלות, שאז נמשך השפע למטה תיכף ומיד בלי עיכוב. וזהו"ע ד"יפוצו מעיינותיך חוצה", שהמעיינות עצמם מגיעים באופן ישר להחוצה – "הצלחה" בתורה. וההוראה: עפ"י מאחז"ל ש"כל ישראל נק' ע"ש יוסף" מובן שבכח כ"א להצליח בעבודה ד"יפוצו מעיינותיך חוצה", ובפרט שנשיא דורנו נק' "יוסף", ונמשכות ההצלחה והברכות למטה מטה בפועל, עד לגאולה אמיתית והשלימה.משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2023 Synopsis On the pasuk at the beginning of Parashah Vayeshev, “and Yaakov dwelt” Rashi explains, “When Yaakov sought to dwell in tranquility, the trouble of Yosef sprang upon him”. Being that Hashem promised Yaakov that “I will surely do good with you,” we must say that this wish of Yaakov was fulfilled. We can understand this based on Rashi’s explanation that the “trouble of Yosef” took place eleven years after Yaakov returned to the land of Canaan – during which he “dwelt in tranquility.” Moreover: the fifth aliyah of Vayeshev discusses Yosef’s success in Egypt etc. – which marks the beginning of the nullification of the “trouble of Yosef”. Especially based on the Tzemach Tzedek’s explanation on the verse “and he was a successful man” – that “success” is when Hashem’s brachos comes down from above seder hishtalshelus, without passing through seder hishtalshelus, in which case they come down below directly without delay. And this is also the idea of “spreading the wellsprings to the outside” – that the wellsprings themselves come straight to the outside. The lesson is: Our Sages taught that “All Jews are called by the name Yosef”; thus it is understood that every Jew has the ability to succeed in the service of spreading the wellsprings to the outside, especially being that the name of the leader of our generation is Yosef. And all the success and brachos will come down below practically, to the point of the true and complete Redemption.Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2023 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן [המשך] ולכן כ"ז שיעקב רק שמע שיוסף "מנהל במצרים עסק גדול" עדיין לא הי' בטוח ש"אפשר לסמוך עליו", ודוקא כאשר ירד למצרים וראה ש"יוסף חי" שם כפי ש"יעקב" רוצה, ו"מצרים" לא משפיע עליו על אף היותו שם כו"כ שנים ו"משנה למלך", ויוסף בוכה אז על הביהמ"ק שיחרב לאחרי אלפי שנים – אמר "אמותה הפעם", שסומך על יוסף שיעשה את העבודה בשבילו. ואז מתגלה שמטרת ירידת יוסף למצרים, שלישי דפ' וישב, היא "לפליטה .. למחי' וגו'" – להקים במצרים "בית הוראה" כבא"י. וכ"ה בנוגע לירידת הנשמה בכלל. ומזה חיזוק גדול בענין י"ט כסלו: ש"ירידת" ה"מעיינות" בהבנה והשגה באופן שגם הנפה"ב תוכל להשיגן, אינה אלא כדי שיהי' "להחיות [גם ה]עם רב". וע"י הנתינת-כח של הרביים, עושים, ע"י "גמ"ח", גם בגלות, מקום ל"עוסק בתורה" ו"מתפלל עם הציבור", באופן ש"פדאני לי ולבני", שניכר שם אלקות וחיי יהודיים אמיתיים!משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2023 Synopsis [Continued.] Therefore, as long as Yaakov only heard that Yosef was alive and running Egypt, he didn’t know if he could rely on him; but when he came to Egypt and saw that “Yosef was alive” – that he lived his life the way Yaakov wanted, that Egypt and his position of power had no effect on him, and that he still cried over the destruction of the Beis Hamikdash hundreds of years in the future – he said “I will die this time,” knowing he could rely on Yosef to do his work. And then it became clear that the real purpose of Yosef’s descent to Egypt, as it says in shelishi of Parashas Vayeshev, is “for a deliverance and to preserve life” etc. – to establish a proper place of Torah study in Egypt etc. And the same applies to the soul’s descent into the world in general. Similarly, regarding Yud Tes Kislev: Though the wellsprings “descend” to such a low level that even the body and animal soul can understand and grasp them, the purpose is lehachayos am rav – to give life even to the “am rav”, those on a very low level. With the powers given to us by the Rebbe’im, through our “gemilus chassadim”, even in exile we can establish a place for “toiling in Torah” and for “davening with the congregation”, in such a way that “he had redeemed Me and My children” – that we see G-dliness and true Jewish life!Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Vayeshev 5725. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2023

התוכן הסיוע לענין הגאולה משלישי דפ' וישב, דלכאו' הרי מדובר אודות מכירת יוסף למצרים – היפך ענין הגאולה?! ויובן עפ"י המסופר אודות ההגירה מפולין לאמריקה בשנים שלפני מלחמת עולם הא', כשהתחיל הישוב היהודי באמריקה, שאז הסתכלו ע"ז כאילו נוסעים ממקום של הרחבה בגו"ר ל"פינה נדחת" בגו"ר, ונסעו לשם רק בלית ברירה וכו'. אבל במשך הזמן, ראו איך שיהודים אלו היו בבחי' "לפליטה ... למחי' שלחני לפניכם", ובפרט לאחרי הגזירות והשמדות ר"ל במלחמת עולם הב' כאשר "יעקב ובניו ירדו מצרימה", שמצאו באמריקה בתי כנסיות ומדרשות בשעה שמעבר לים כבר לא היו. אבל היהודים באמריקה יכולים להיות "לפליטה" רק כאשר גם כשנמצאים ב"מצרים" ומנהלים שם ענינים, "משנה למלך", זוכרים את הבתי-כנסת ומדרש שב"בית הישן", ומתגעגעים לזה, ו"יוסף" מתנהג כב"בית אבי", שזה מתבטא גם בזה ששולח את ילדיו לישיבות וכו'.משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2023 Synopsis Seemingly, the Chumash for Tuesday of Parashas Vayeshev, which talks about Yosef being sold to Egypt – reflects the opposite theme of the redemption of Yud Tes Kislev? We can understand this based on the view in years bygone of Jews relocating from Europe to America. In the days before the first world war, America was viewed as a remote corner, physically and spiritually inferior, and people travelled there only because they had no choice etc. But with time, it came to be seen that when those Jews who had come here “were sent to preserve life,” especially in the wake of the destruction of the second world war, when “Yaakov and his sons went down to Egypt” and they found shuls and study halls in America – at a time that wasn’t possible in Europe. But Jews in America can only serve as “a great deliverance” in Egypt when they remember the shuls and study halls of the shtetl of old, and yearn for it, and model their lives after it, like Yosef, who even in Egypt made sure to educate his children in the ways of his father Yaakov etc.Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Vayeshev, Yud Tes Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2023 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

התוכן לאחרי ששוחרר אדה"ז אמר שרצונו ללכת לדירת החסיד ר' מרדכי ליעפלער, אלא שב"טעות" הובילוהו לדירתו של מנגד שציערו במשך כמה שעות, עד שחסידים מצאו אותו ורצו "לשלם" למנגד, אבל אדה"ז לא נתן להם מצד "כבוד האכסניא", וגמר את הכוס תה ויצא [באור לכ' כסלו]. ולכאו' הרי הגאולה היתה באופן נסי ואיך שייכת "טעות" שיכנס לדירת מנגד, ששם, בגלות אצל יהודי, הי' לו יותר צער מבגלות אצל הגויים?! ומוכרח לומר שגם זה הי' שלב בגאולה, ואדרבה‏ – ‏הנקודה של גאולת אדה"ז היא שזו לא היתה באופן שצד א' ניצח, אלא "כי ברבים היו עמדי", וזה התבטא בהתחלת הגאולה שנכנס לדירת המנגד והוא נתן לו כיבוד (כוס תה)! וההוראה: כאו"א מבנ"י צ"ל שותף בעבודה של הפצת המעיינות, והיום לא יכול להיות מנגדים אמיתיים כי כל ההתנגדות היתה בנוי' על החשש שדרך החסידות יביא קולות, ובפועל רואים שזה הביא לחומרות ולא לקולות!‏משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2023 Synopsis When the Alter Rebbe was freed from prison, he wanted to go to the home of the chassid R’ Mordechai Liepler, but was taken to the home of an opponent of Chassidus, who antagonized the Alter Rebbe for a few hours. When the chassidim discovered this, the Alter Rebbe forbade them from causing the man any trouble, and finished the cup of tea the man had prepared for him [on the night of 20 Kislev]. Seemingly, after such a miraculous liberation, how could such a “mistake” have happened, that the Alter Rebbe now suffered even more at the hands of a Jew than he had at the hands of gentiles? We must say that this, too, is part of the liberation: the key point of the liberation was that it wasn’t a victory of one side over the other; rather, “his soul was redeemed in peace” because “the many were with me.” This was expressed at the very beginning of his liberation, when a Jew who opposed Chassidus now acknowledged the liberation and provided refreshments in its honor! The lesson is: every Jew must participate in the work of spreading the wellsprings; today, there can no longer be true opponents, because the opposition was based only on a fear that chassidus would result in leniencies in Torah and mitzvos, but in fact we see that it resulted in keeping Torah and mitzvos more stringently!Excerpt from sichah of Yud Tes Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2023

התוכן אופן סיפור המעשה של המאסר והגאולה ע"י ר' נחום נכדו של אדה"ז הי', שהי' מקדים לספר אודות עשר שנים שהי' אדה"ז אצל המגיד, חמש שנים שהי' ראש החבריא קדישא, ועשרים שנה שעסק בהתפשטות תורת החסידות, ואז הי' המאסר. ולכאו', מדוע לא התחיל כבר מלידת אדה"ז? אלא מכיון שהקטרוג למע' והמאסר לא הי' קשור עם עצם הענין שנשמה כזאת היתה בעולם, אלא כאשר נשמה זו התחילה לגלות תפקידה וענינה בעולם. וזה התחיל בנסיעתו להמגיד. וההוראה: כל זמן שאין לאדם העלם והסתר, מנגדים קשיים וספיקות, ה"ז סימן שעדיין לא התחיל למלא תפקידו בעולם! ומהי התחלת מילוי התפקיד – להיות תלמיד ומקבל במשך עשר שנים! ובמכ"ש וק"ו מאדה"ז: שעלי' שלא בערך שלו ברוחניות באה דוקא ע"י הקדמת הדוחק בגשמיות והספיקות, ועד"ז העלי' של כ"א קשורה ומתחילה דוקא כשעוסק בענינים שבהם צריך יגיעה דוקא.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2023 Synopsis When the Alter Rebbe’s grandson R’ Nachum would tell the story of the imprisonment and release of Yud Tes Kislev, he would begin by describing how the Alter Rebbe spent ten years as a student of the Maggid, followed by five years as the head of the Chevraya Kadisha, followed by twenty years working to spread Chassidus, which was followed by his arrest. Seemingly, why didn’t he begin with the Alter Rebbe’s birth? The answer is because the imprisonment was decreed above not just because there was such a soul in the world, but because that soul started to be revealed in the world, which began when he traveled to the Maggid. The lesson is that as long as a person doesn’t encounter challenges, doubts and opposition, that shows he hasn’t yet begun to fulfill his mission in the world. How does one begin fulfilling his mission? By being a student and mekabel for ten years, as we find by the Alter Rebbe: only after setting out to be a student, and experiencing hardship, did he come to the ultimate spiritual elevation. And this applies all the more so to every individual: one’s ultimate revelation depends on, and begins, specifically when he involves himself in work that requires toil.Two excerpts from sichah of 19 Kislev 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2023 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

התוכן לימוד פנימיות התורה הי' בכל הדורות, ובפרט בדורו של רשב"י שעסק בלימוד התורה באופן של "בי' אחידא בי' להיטא כו'", שזהו הענין דלימוד פנימיות התורה, וגילה זאת לחבריו [וזה פעל על כל אנשי דורו, וכמובן במכ"ש וק"ו מדבריו של רשב"י "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין" – היינו שמסר נפשו עבור אנשי דורו, וכמו משה רבינו באמרו "ואם אין מחני נא מספרך" – שמסר נפשו גם עבור חוטאי העגל!], ומזמן האריז"ל "מותר ומצוה לגלות זאת החכמה" – אבל עדיין זה לא הגיע עד ל"חוצה", אלא ההשפעה שם אז כתוצאה מגילוי האור דפנימיות התורה במקום מסויים. חידושו של אדה"ז הוא – מצד ההכרח שבדבר שנעשה אז, כידוע המשל שלו משחיקת האבן היקרה שבכתר המלך בשביל הצלת בנו ממחלתו – להפיץ ולגלות את ה"מעיינות" עצמן בכל החוגים ובכל המקומות עד ל"חוצה" עצמו. וזה נפעל בהגאולה די"ט כסלו ע"י ממשלת המדינה עצמה, היינו שה"חושך" עצמו הכריז שיש להפיץ פנימיות התורה.משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2023 Synopsis The inner dimension of Torah was studied in every generation, particularly in the generation of Rashbi, who studied Torah in such a way that “I am one with Him, I have passion for Him” etc. – which refers to the of the inner dimension of Torah, which he revealed to his colleagues. And if Rashbi was able to “exempt the entire world from judgment” – by having self-sacrifice for the people of his generation (like Moshe, who advocated even for those who sinned with the golden calf – “erase me from Your book”) – certainly, then, his study of the inner dimension of Torah impacted his entire generation. And since the time of the AriZal, “it is permitted and a mitzvah to reveal this wisdom.” However, in the AriZal’s time it still didn’t reach the “outside;” its effect was from being revealed in a particular place. What the Alter Rebbe added (due to the necessity of the time – like his analogy of grinding the crown jewel in order to heal the prince) was to spread the wellsprings themselves everywhere, even to the “outside.” And in the redemption of Yud Tes Kislev, this was brought about by the government itself: the darkness itself proclaimed that the inner dimension of Torah must be disseminated.Excerpt from sichah of Thursday night, Yud Tes Kislev 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2023 לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

התוכן בסיום רביעי דפ' וישלח נאמר "ויבא יעקב שלם" (לאחרי גמר עבודתו בבית לבן), ופרש"י "שלם בגופו.. שלם בממונו.. שלם בתורתו", ובמדרש מוסיף גם "שלם בבניו", ומכיון ש"מעשה אבות סימן (שגורם שכך יהי') לבנים", מובן שזוהי גם הוראה לכאו"א, שעבודתו צ"ל באופן שיבוא למעמד ומצב של "שלם" בכל ענינים אלו! ב) מבואר בדא"ח שיעקב שלח מלאכים לעשו להודיע לו שכבר השלים את כללות עבודת הבירורים ומצדו ה"ה מוכן לגאולה, ועד"ז כל יהודי שולח להודיע לעשו שמצדו הכל מוכן לגאולה ע"י העבודה בתומ"צ, ואילו זכינו היתה באה הגאולה בזמן יעקב ולפועל התערבו מלאכים... אבל לאחרי שבנ"י עברו את כל ה"חבלי משיח" דעקבתא דמשיחא בודאי שמשיח צדקנו בא בקרוב ממש! ג' חלקים משיחת אור ליו"ד כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2023 Synopsis 1) The end of the fourth aliyah of Parashas Vayishlach states, “And Yaakov came whole to Shechem…” (after concluding his service in Lavan’s house). Rashi explains, “Whole in his body…whole in his money…whole in his Torah,” and the Midrash adds, “whole in his sons.” Being that “the deeds of the fathers are a sign for the sons,” this is a lesson for every Jew: one’s Divine service must be such that he reaches a state of “wholeness” in all these areas! 2) Chassidus explains that Yaakov sent angels to Esav to inform him that he had already completed his service of birurim and was ready for the Redemption; similarly, every Jew sends the message to Esav, that for his part, he’s ready for the Redemption, through his service of Torah and mitzvos. Had we merited it, the Redemption would have come in Yaakov’s time, but in practice, the angels got involved...however, now that the Jewish people have already experienced the birth pangs of Moshiach, certainly Moshiach will come right now!3 excerpts from sichah of Yud Kislev 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2023

התוכן בשיעור רמב"ם היומי נתבארו כו"כ דינים בנוגע לעניני טומאה שגזרו חכמים בזמן בית שני, וביניהם ש"מי שהיו ידיו טהורות ונגע באחד מכתבי הקודש, נעשו ידיו שניות ומטמאין את התרומה כו'", וכן "רצועות התפילין עם התפילין" וכיו"ב. ובענין זה ישנו דבר תמוה לכאו' הדורש ביאור: מצינו שהכהנים הניחו תפילין (של ראש) בשעת העבודה, וכמו"כ מצינו שקראו בספר התורה במקדש! בשלמא בנוגע לנגיעה בתפילין וס"ת בשעה שנמצאים במקדש – הרי כבר כתב הרמב"ם שבמקדש לא גזרו שיטמאו הידים מנגיעה בכתבי-קודש ובתפילין. אבל אעפ"כ, מכיון שבפשטות הניחו תפילין גם מחוץ למקדש (ועד"ז בנוגע לכתבי-קודש), הרי נטמאו ידיהם מהנגיעה מחוץ למקדש! ול"קודש" צריכים הידים טבילה במקוה של מ' סאה, ולא מצינו שכל כהן שנכנס למקדש הי' חייב לטבול את ידיו?! ולפלא שלא אישתמיט שום תנא ואמורא, ראשונים ואחרונים, שידונו בזה בפרטיות!משיחת יו"ד כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2023 Synopsis Today’s Rambam discusses a number of Rabbinic decrees enacted in the times of the second Beis Hamikdash regarding impurity, including that “when one whose hands were pure touched one of the Holy Writings, his hands become shniyos, and impart impurity to terumah etc.” Similarly, “tefillin straps when connected to the tefillin” and the like. The question is: we find that the kohanim wore (head) tefillin during their service every day, and similarly, they read from a Sefer Torah in the Beis Hamikdash! True, with regards to touching tefillin and a Sefer Torah in the Mikdash, the Rambam has already told us that the decree doesn’t apply in the Mikdash. But the question still stands with regards to the fact that, like everyone else, kohanim wore their tefillin (and read from the Sefer Torah) outside the Mikdash, too. Seemingly, then, every kohen would have been obligated to immerse his hands in a kosher mikveh before entering the Mikdash – yet we don’t find such an obligation? And surprisingly, this issue is not discussed in detail in any Mishna or Gemara, nor in the Rishonim or Acharonim!Excerpt from sichah of Yud Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2023 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

התוכן 1. יש להנהיג שבין המתנות שמביאים לחתן לפני בניית "בית חדש" יהי' גם קופת-צדקה (ועד"ז כשעוברים דירה, להכניס לדירה החדשה גם קופת-צדקה), שמזכיר תמיד את ענין הצדקה, ולהעמידו במקום מכובד כא' מתכשיטי הבית שמאיר את הבית כמקום שממנו יוצא צדקה וגמ"ח לנצרכים. 2. להוסיף בצדקה של "הכנסת כלה" כפשוטו, ועאכו"כ לדאוג שהחתונה תהי' "עשירה" ברוחניות – ע"י הזהירות בדיני טהרת המשפחה, שבזה יתעסקו הנשים-צדקניות במרץ הכי גדול. ונוסף לזה – ענין הקשור יותר לגברים ועסקנים: לדאוג שבכל מקום יהיו מקואות-טהרה מהודרות, נקיות בתכלית (וכידוע הסיפור מכ"ק אדנ"ע כשמצא שערות צפות במקוה) ויפה בתכלית וכו' – כך שגם הגוף ונפש-הבהמית ירצו זאת (אף שיש לקיים המצווה בגלל ציווי הקב"ה, אבל לברוח מהרע צריך בכל דרך אפשרי). ב' חלקים מהתוועדות אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2023 Synopsis 1. Among the gifts given to a groom should be a tzedakah-pushka, which constantly reminds us of the mitzvah of tzedakah; it should be placed in a prominent place in the home, to demonstrate that this is a home where tzedakah and kind deeds are provided to those in need. 2. We should increase in tzedakah for assisting brides, and all the more so in assuring the wedding is “wealthy” in the spiritual sense – by keeping the laws of family purity. In addition, we should see to it that every place have a beautiful and clean mikveh (as seen from the story of the Rebbe Nishmaso Eden who found hair floating in the mikveh in Rostov etc.) – so that the body and animal soul will want to fulfill the mitzvah (although the mitzvah must be performed because it’s a commandment of Hashem, nevertheless, when it comes to running away from evil, we must use all available means). Two excerpts from farbrengen of 14 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2023

התוכן באגה"ק ד"ה קטנתי מכל החסדים מבאר אדה"ז שזה גופא שהקב"ה הראה ליעקב "חסדים" ו"אמת" – הקטין אותו, כי "כל הקרוב אל ה' ביתר שאת .. צ"ל יותר שפל רוח". ובסגנון חז"ל: "מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא וכו'", והיינו, שכאשר עומדים לפני המלך, הנה אפי' תנועה קלה נחשב למרידה במלכות רח"ל. דנוסף לזה שכאשר ממה"מ הקב"ה מראה קירוב ל"איש הדיוט ושפל אנשים" ה"ז מעורר אצל המקבל הרגש של שפלות עוד יותר – הנה גם מצד המשפיע זה כך, כי ככל שמיתוסף גילוי אלקות הולכת ופוחתת הנתינת-מקום למציאות וישות. וע"ד הטעם שבשבת מלאכה אסורה, אף שבימות החול ה"ז מצוה, כי בשבת מאיר גילוי אלקות ה"ז מבטל מציאות היש וגם במקבל ניכרת בו השפלות ביותר. וזהו"ע מה דוקא בתפלת שמו"ע מבקשים "סלח לנו .. כי פשענו", כי בשעה שעומד בפני המלך, תופס ומרגיש שצריך לבקש "סלח לנו" גם על מה שלא הי' נחשב כחטא כשהי' בחוץ. וזהו גם מה שלאחרי שהקב"ה קירב את יעקב בהראות לו "חסדים" ו"אמת" הי' "נדמה בעיניו שחטא". וזהו גם שדוקא בברכת "הגומל" על חסדים שהקב"ה מראה, מרגיש האדם שהוא במצב של "חייבים".משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2023 Synopsis In the epistle beginning Katonti Mikol Hachasadim, the Alter Rebbe explains that precisely because Hashem showed Yaakov “kindnesses and truth” Yaakov became small, because “whoever is [brought] exceedingly close to Hashem… ought to be ever humbler”. As our Sages said, “One who gestures before the king etc.”, meaning, when one stands before the King, even a slight movement is considered rebellion against the throne, Rachmana litzlan. When Hashem shows closeness to “a commoner who is despised and lowly among men, a disgraceful creature cast on the dunghill,” the effect is two-fold: (a) from the receiver’s perspective, he feels humbler, and (b) from Heaven’s perspective, the greater Divine revelation diminishes the ability for any independent entity to exist. This is similar to the reason labor is forbidden on Shabbos, though it is a mitzvah during the week – because on Shabbos (a) there’s a greater Divine revelation, which nullifies independent existence, and (b) the world recognizes its own lowliness. This is also why we say “Pardon us…for we have sinned” specifically in Shemoneh Esrei – because it is precisely when one stands before the King that he realizes that what was previously acceptable is considered sin. Similarly, this is why one feels “culpable” when he makes the bracha of Hagomel thanking Hashem for deliverance from danger.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2023

התוכן בראשון דפ' ויצא מדובר על ענין שנוגע לעבודת כאו"א מישראל – "ופרצת ימה וגו'", שהעבודה צ"ל למעלה ממדידה והגבלה. ויה"ר שכ"א יוסיף בפעולות טובות (אודותם מדובר ב"קונטרס" שיחלקו כעת [קונטרס ר"ח כסלו ה'תשמ"ח, ד"ה ושבתי בשלום ה'תשל"ח]) בכל האופנים ד"ימה וקדמה צפונה ונגבה", ובאופן של "ופרצת" – כאו"א בערך הכוחות שלו. ועצם ההחלטה טובה יזרז את הגאולה; כל אלו שעוד לא הכניסו את ה"דו"ח" מפעולות הכי טובות ונעלות שלהם – מתבקשים לעשות זאת; אנו נמצאים כבר "באחרית הימים" וחסר רק את ה"מכה בפטיש" לגאולה האמיתית והשלימה, שאז יקויים מ"ש בסיום השיעור "ושבתי בשלום אל בית אבי, והאבן הזאת וגו' עשר אעשרנו לך" – פעמיים עשר = עשרים שבגימ' "כתר", שמתגלה כתר של מלך המשיח וכו' תיכף ומיד ממש, ובפרט, כאמור, ע"י החלטות טבוות בכל הענינים האמורים וכו'.ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויצא, ר"ח כסלו, ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2023 Synopsis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2023

התוכן חידושו של אדמו"ר האמצעי על הנשיאים שלפניו ושלאחריו בנוגע הפצת המעיינות חוצה בפועל ממש: הוא התעסק בעצמו באופן של מס"נ, וזה הי' "דרכו בקודש", להפיץ מאמרים ודרושים שלו בכתב ובהדפסה באופן שיהי' בהישג-יד של כאו"א גם לחסרי-יכולת וכו', עד שכאו"א יוכל ללמוד בהם וכו' (כמובן מריבוי האג"ק שלו בענין זה וכו'). וזוהי ההוראה שלמדים מחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי, להתמסר ולטרוח בגופו בכל הקשור לעבודה דהפצת המעיינות חוצה, לחפש ולמצוא עצות ודרכים כיצד להביא את המאמר, תורה והוראה, לכל אחד ואחת מישראל!משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2023 Synopsis The unique approach of the Mitteler Rebbe in terms of his method of spreading the wellsprings was that he personally devoted himself to disseminating his maamarim in writing and printing them, in such a way that anyone could buy them and learn them, even those of limited ability etc. (as understood from his many letters about this). And this is the lesson from Yud Kislev: to devote ourselves personally, involving our own bodies, to all aspects of spreading the wellspring to the outside and finding ways to bring a maamar or teaching or directive to every single Jew!Excerpt from sichah of Yud Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2023 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן ט' כסלו הוא יום ההולדת ויום ההסתלקות של אדמו"ר האמצעי, שבו מצינו הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום" בגלוי, ע"ד שמצינו אצל משה רבינו – "היום מלאו ימי ושנותי". והעילוי שבדבר מפורש בתיבת "מלאו" שמורה על שלימות הענין, והיינו, שגם בשנה האחרונה ישנם כל עניני העבודה דכל ימי השנה, שכולל כל שינויי הזמנים, במילואם ובשלימותם, וזה נמשך בגלוי ובפועל. וההוראה לכאו"א מישראל הוא שכל עניני העבודה צ"ל מלאים ושלימים. והנתינת-כח לזה הוא מהענין כפי שהי' אצל משה רבינו ש"כל נפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה". ויה"ר שעד"ז תהי' ה"מלאו ימי ושנותי" בנוגע לכללות "מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות" ובמילא יוכל להיות תיכף ומיד ענין הגאולה. ובפרט שהרי נכנסים לחג הגאולה שלו, שהוא נשיא ישראל – שנזכה תיכף ומיד "להתנשא" ולהתרומם מכל עניני הגלות עוד ברגעי גלות האחרונים, ועוד ועיקר – לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש!שיחת יום ד' דפ' ויצא, אור לט' כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2023 Synopsis 1) The Nasi of the Jewish people empowers his followers, his students and his students’ students, to carry out everything in which he was the “head;” since “the Nasi is everything” – all Jews eventually must follow his ways (even those who temporarily believe they don’t want to). 2) A Jewish leader provides for all the needs of the Jewish people; he provides it according to his understanding of their need (which is better than their own understanding of their need), and he provides it in accordance with each person’s ability. Thus, we can understand that despite his lofty level, the connection to him – in his generation and in subsequent generations – is a connection through which one receives all his needs etc., and through which one also passes on what he receives to others. 3) The greatest pleasure for [my father-in-law the Rebbe] is when he sees that “his seed is alive,” that they live for the same matters that he lived for – ensuring that every Jew, even those who are merely “called by the name Yisrael” (i.e., who believe that “Yisrael” is only a nickname for them) should come to keep Torah and mitzvos, and influence others to follow suit. And then, “he, too, is alive,” in the same place that “his seed is alive” – in this physical world. 4) The answer to those who ask how we can endure the last moments of exile, when the leaders of the Jewish people have left us Rachmana litzlan: As my father-in-law the Rebbe pronounced after his father’s passing, “he will not abandon his flock,” and “just as he was standing and serving” until now, “so, too, here, he is standing and serving” and awakening abundant mercy and giving them blessing and strength etc., just as when he was alive in this world.Excerpts from the year 5739: 1) Motza’ei Shabbos Parashas Haazinu, 13 Tishrei; 2) Motza’ei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev; 3) 13 Tammuz; 4) Motza’ei Shabbos Parashas Matos-Masei, Mevarchim Menachem-Av For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2023

התוכן [המשך] כל הנ"ל מה שנפעל ע"י לימוד החסידות מוכרח לעבודת ה' - כדי שהאדם יזהר מענינים בלתי-רצויים ויהי' "עובד אלקים" כמו שצריך. אבל זוהי עבודה בבחי' "גליא שבאדם" ("אדמה"), והוא נשאר בבחי' "יש מי שאוהב" ולא מתבטל לגמרי. 2) ועוד ענין שנפעל ע"י חסידות, והוא מה שהאדם מתבטל לגמרי ממציאותו, הוא "מכוסה" לגמרי במקור חיותו - אלקות (ע"ד נבראים שבים). וזה בא דוקא ע"י לימוד החסידות (משא"כ בנגלה דתורה שייך שהאדם ישכח ח"ו על נותן התורה), ובשופי, כענין לעצמו - "דע את אלקי אביך". וכיון שעבודה זו לא מוכרחת לעבודה בפועל, ה"ז נמשל ל"מרגליות" שלא מוכרחים. אבל זהו כשהאדם נמצא בד' אמותיו, אבל כשמתכונן להיכנס למלך ה"ה מתקשט בהתאם - גם עם מרגליות! ובנמשל: כעת, כאשר "הנה הוא עומד אחר כתלנו", והנה תהי' ה"נשואין" וה"חופה" של כאו"א מישראל עם ממה"מ הקב"ה ומגיע הזמן של "אויס יש"! צריכים להתכונן בהתאם - מוכרחים גם את ענין ה"מרגליות" - ללמוד חסידות ובשופי כנ"ל!משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2023 Synopsis [Continued.] (1) The abovementioned effects of studying Chassidus are indispensable to Divine service – for a person to do what he must and be “one who serves Hashem” properly. But it all pertains to the revealed aspect of the person (“land”), and ultimately, it doesn’t render him completely nullified; he remains an “entity who loves.” (2) Then there’s another effect of studying Chassidus, that it renders a person completely nullified, he’s completely “covered” by his life-force – G-dliness (like fish are covered by the sea. For this, it’s not enough to study Nigleh (where it’s possible to forget the Giver of the Torah, chas v’shalom), rather, one must study Chassidus in abundance, to “know the G-d of your father.” And since this aspect of studying Chassidus isn’t absolutely indispensable to one’s practical service, it is like “pearls” which are merely an adornment, and which one can do without. However, that applies only when one is in his own four cubits. By contrast, when he’s about to go to the king’s palace, he must prepare himself accordingly, including with pearls! The analogue: we are on the verge of Redemption, “behold he is standing behind our wall,” which will be the “wedding” of every Jew and Hashem, and to prepare accordingly, we must adorn ourselves with “pearls” as well – we must become completely nullified, and for that we must study Chassidus abundantly!Excerpt from sichah of Simchas Beis Hasho’eivah 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2023

התוכן משל של כ"ק מו"ח אדמו"ר על חסידות: מרגליות נמצאות בקרקעית הים. גחלים, שהם מאירים ומחממים, נמצאים בעמקי האדמה. והסדר הוא שצ"ל א' שהוא המנהיג, והוא מראה היכן לחפור ואיך למצוא את הגחלים. והנה על חכמתו של המנהיג יכולים העובדים לסמוך אלא שעליהם למלא את ההוראות בדיוק. אבל על הרוח-חיים שהם צריכים כשהם נמצאים בעמקי האדמה, לא יכולים לסמוך על הרוח-חיים של המנהיג, אלא לכל עובד צ"ל רוח-חיים בעצמו ע"י שמחובר עם האויר שמעל האדמה. ומסיים: שהנמשל מובן לכ"א - חסידות הוא ענין הגחלים שמחממת ומאירה. ביאור האריכות בענין הגחלים דוקא: ב' ענינים נפעלים בעבודת האדם ע"י לימוד החסידות: 1) מה שמוכרח - "גחלים": חסידות מכניסה חיות (חמימות) בעבודה. אבל זה לא מספיק, כי יכול להיות גם חיי בהמה, שעבודת ה' תהי' מוגבלת לפי טבע כחות נפשו, "אשר לא עבדו". וזהו מה שחסידות גם מאירה - ע"י "רואה" האדם שעבודתו צ"ל היפך ולמע' מטבעו, "עובד אלקים", "בכל מאודך". וזה בא ע"י יגיעה - חפירה בעמקי האדמה. וכיון שזוהי "עבודה חדשה" צריכים את רבותינו נשיאינו ("מנהיג") שהם הכינו התוכניות וסדרי העבודה בזה. אבל לא מספיק מסירות הרצון ל"מנהיג" ולסמוך עליו לבד - את ההתחברות לרוח-חיים צ"ל כאו"א בעצמו! ובאותיות פשוטות: על כאו"א בעצמו לקבוע עתים בפועל ממש ללמוד חסידות (ונגלה) בעיון ולהתייגע בזה עד שהוא יבין את מה שלומד (ולא להסתפק בלימוד שטחי, ומה שלמד כל ימיו וכו'), ומכיון שלא שייך "הפסק" בחיים - בכל יום יום!ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2023 Synopsis My father-in-law the Rebbe likened Chassidus to pearls found in the depths of the sea, and coals, which provide warmth and illumination, are found in the depths of the earth. To extract the coals, the workers need an overseer who directs them where to dig etc. They can rely on the overseer’s wisdom if they carry out his instruction exactly, but to remain alive, each worker needs his own personal connection to the air on the surface. And he concluded that Chassidus provides warmth and illumination like coals. The reason he specifically focused on explaining the analogy of coals: studying Chassidus has two effects: 1) like coals, Chassidus provides warmth, which is a sign of life. But that’s not enough, because one may be alive, but his life might be like that of an animal, meaning, he doesn’t go beyond his nature, in which case he is “one who serves Him not.” But Chassidus also provides illumination – enabling a person to see that he must go against and transcend his nature, to “serve G-d” and “with all your might.” And this comes through toil – digging in the depths of the earth. Since this is a new service, we need the Rebbe’im, the “overseers,” who prepare the plans for carrying out this service. But it’s not enough to submit one’s will to the “overseer” and rely only on him – because one needs his own connection to the life source! In simple terms: everyone must personally set fixed times to actually study Chassidus (and Nigleh), and toil in it until he feels he truly understands it etc.; he must not just learn it superficially, nor can he rely on his knowledge acquired throughout his life. And since there cannot be a pause in life, he must do this every day!2 excerpts from sicha of Simchas Beis Hasho’eivah 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2023

התוכן הגמ' מציינת את המעלה הגדולה שבתיבת "ופרצת" – "לא כאברהם כו' ולא כיצחק כו' אלא כיעקב שכתוב בו [בראשון פ' ויצא] ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". והנה תיבת "ופרצת" משמעותה – פריצת בנין. ולכאו', הרי מובן שבנין וגדר זה, שעליו אומרים שצ"ל בו "ופרצת", הוא בנין דקדושה (כי פריצת בנין דלעו"ז ה"ז באמת בנין), ומהי המעלה בפריצת בנין כזה? אלא הכוונה ב"בנין" זה הוא "דרך המיצוע" הוא דרך הישרה עפ"י תורה, ומ"מ צ"ל "ופרצת" – לצאת מכל ההגבלות, גם הגבלות דקדושה. וזוהי הנקודה של המאמר ד"ה באתי לגני ה'תש"י, שכדי לנצח ה"שטות דלעו"ז" וחושך הכפול והמכופל של הגלות, לא מספיק ללכת בדרך המיצוע, בנין דקדושה, אלא העבודה צ"ל דוקא באופן ד"שטות דקדושה". וההוראה: לימוד התורה של תלמידי הישיבה וישובי אוהל בכלל, ונתינת הצדקה וקיום המצוות בכלל של בעלי עסק, צ"ל באופן של "ופרצת" – ללא הגבלות! ועי"ז נזכה בקרוב לביאת המשיח שנק' "פורץ". א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2023 Synopsis The Gemara describes the greatness of the word U’paratzta – “not like Avraham…and not like Yitzchak…but like Yaakov, of whom it is written [in the first aliyah of Parashas Vayetzei] ‘And you shall break out to the west and to the east and to the north and to the south.’” The word U’paratzta connotes “breaking” something down; since the Torah says U’paratzta, it expresses breaking down something that according to Torah is considered a building of holiness (because deep down, something that’s a building of le’umas zeh constitutes destruction, and knocking it down constitutes building). Seemingly, then, what is the benefit of breaking down such a building? The answer is that the “building” here means the “middle path”, which is the proper path according to Torah; nevertheless, in the time of exile we must “break it down” – by going beyond all limitations, including the boundaries within holiness. And this is the basic point of the Maamar Basi L’gani 5710: to be victorious over the shtus of le’umas zeh and the doubled and redoubled darkness of exile – it’s not enough to follow the middle path (a holy “building”). Rather, we must adopt the path of shtus of holiness. The lesson is: Torah study and mitzvos must be in a manner of U’paratzta – without limits! In this way will very soon merit the coming of Moshiach, who is called the “breaker.”Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2023 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! בשם "תולדות" מודגש יותר הענין של מעשה בפועל: "תולדותיהם של צדיקים - "ועמך כולם צדיקים" - מעשים טובים", משא"כ "נח" מורה יותר על ענין של שכר - מנוחת הנפש והגוף וכו'. ב) התחלת הברכות שבירך יצחק את יעקב הוא "ויתן לך האלקים וגו'" [שבשישי דפ' תולדות] וכפרש"י "ויתן ויחזור ויתן", והיינו, שהברכות הן באופן של מלכתחילה אריבער", ועד"ז מתברך כאו"א מישראל!משיחת אור ליום ועש"ק פ' תולדות, ר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2023 Synopsis 1) Parashas Toldos is named for the beginning of the parashah, “And these are the generations of Yitzchak”; seemingly, based on the order of the parashiyos, the previous parashah, which similarly begins, “These are the descendants of Yitzchak” ought to have been called Toldos, while this week’s parashah ought to have been called “Yitzchak”?! The name Toldos puts a greater emphasis on practical deeds because “the descendants of tzaddikim (and ‘Your people are all tzaddikim’) are good deeds”, whereas “Noach” is more connotative of reward, peace of mind and body etc. 2) The beginning of Yitzchak’s bracha to Yaakov is “And may Hashem give you etc.” (in the sixth aliyah of Parashas Toldos), and as Rashi explains, “May He give and repeatedly give,” meaning, the brachos are in a manner of milechatcila ariber, and every Jew is similarly blessed.Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2023

התוכן על כאו"א למלא את התפקיד שהוטל עליו – בפועל. לדוגמא, מי שהתמנה ל"משפיע" (בחסידות, יראת שמים וכיו"ב), אין הכוונה בזה רק שבכחו להשפיע, אלא שישפיע בפועל. ולא משנה מה הן ההצטדקויות שלו – המושפעים לא אשמים! ועפ"י הכלל ש"יותר ממה שעגל רוצה לינק, הפרה רוצה להניק", מובן, שהסימן שהוא אכן "משפיע", הוא כשיש לו רצון להשפיע, ובאופן שהוא משפיע בפועל. ועד"ז בנוגע למי שהתמנה למנהל מוסד וכדומה. ובוודאי יצליח כ"א בתפקידו, ובאופן של "מלכתחילה אַריבער" (כהוראת בעל ההילולא של י"ג תשרי); אין הכוונה לכעוס ח"ו על מישהו כו' – אי"ז ענינם של חסידים, ועאכו"כ אלו שמשתדלים להיות חסידים – אלא הכוונה שיתקבלו הדברים. ויה"ר שגם קבלת הדברים עצמם תהי' באופן של "מלכתחילה אַריבער"!ב' חלקים משיחת אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2023 Synopsis Every individual must practically fulfill the mission incumbent on him. For example, if someone was appointed as a mashpia, it doesn’t’ just mean he has the ability to be influence his mushpa’im, but aht he should actually have an influence. And whatever excuses he has—those are his personal issues, and they’re not the fault of his mushpa’im! Since “more than the calf wishes to suck, the cow wants to suckle” it is understood that the sign of a true mashpia is that he wants to be mashpia, and that the desire is expressed practically. And the same applies to someone appointed to run an institution and the like. Certainly, everyone will succeed in their mission, and in a manner of milechatchila ariber (in accordance with the instruction of the baal haheilulah of 13 Tishrei); the point isn’t to be angry at anyone etc.—because that’s not what chassidim do, and certainly those striving to be chassidim—rather, the point is that the words should have their desired effect. And may it be Hashem’s will that these words will also be accepted in a manner of milechatchila ariber.Two excerpts from sicha of 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2023

התוכן עבודת יצחק אבינו ב"חפירת בארות", וג' הבארות עשק שטנה ורחובות [כמ"ש בשלישי דפ' תולדות], היתה לגלות את ה"מים חיים" המכוסים באדמה. והיינו, ההתעסקות לגלות את נקודת היהדות ("מים חיים") גם ביהודי כזה המנגד לאלקות ונקודת היהדות מושקע בחומריות. ואפי' אם לאחר שכבר מצא אצלו איזה חיות והתלהבות טוען הלה ש"לנו המים" ‏–‏ הוא מנצל א"ז לעניני "פלשתים", ועד"ז קורה פעם שני, ולכאו' עפ"י שכל אין מקום להמשיך לעבוד אתו, מ"מ אינו מתייאש וממשיך להתעסק אתו בלי ההגבלות של שכל, כי יצחק, ועד"ז כל יהודי, "נולד מטיפה קדושה" וקשור עם אלקות שלמעלה ממדידות והגבלות! וסוכ"ס מגלה בו את ה"מים חיים" עד ששניהם קוראים אותו "רחובות" וכו'! ג' בארות אלו הם כנגד ג' בתי המקדשות: ב' בתי מקדשות הראשונות לא הי' להם קיום כיון שהעולם לא הי' מזוכך מספיק, ולכן ההכנה לבהמ"ק השלישי הנצחי ‏–‏ "רחובות" ‏–‏ הוא עבודתו של יצחק לזכך גם את המטה ולהעלותו לקדושה.ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2023 Synopsis Yitzchak’s service was digging wells; he dug three wells, Esek, Sitnah, and Rechovos [as it says in shelishi of Parashas Toldos) in order to reveal the “living waters” covered by the ground. This is the service of toiling to reveal the spark of Yiddishkeit (the “living waters”) in every Jew, even one whose spark of Yiddishkeit is so concealed that he opposes G-dliness. Even if one helped this Jew uncover his vitality and passion, and the person claims, “the water is ours” – he uses it for the “Pelishtim”, and even this happens a second time, and logic seemingly dictates that there’s no reason to continue working with him – nevertheless, one must not give up. Rather, he must continue working with him, without being limited by intellect, because Yitzchak, and likewise every Jew, “is born from a holy drop,” and is connected to Hashem with a bond that transcends measure and limitation! Eventually, he will succeed at revealing the “living waters” within that Jew, and then both of them will call it “Rechovos” etc. The three Batei Hamikdashos correspond to the three wells: the first two didn’t last, because the world wasn’t refined enough to contain it; therefore, the way to prepare for the third and eternal Beis Hamikdash is “Rechovos” – Yitzchak’s service of refining the world itself and elevating it to holiness.3 excerpts from sicha of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2023

התוכן 1) מאז זמנו של האריז"ל שאמר ש"בדורות האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה" נעשה חוב על כ"א מישראל לקבוע עתים בכל יום גם ללימוד נסתר דתורה, שנתבארה בתורת החסידות. ומכיון ש"מצוה גוררת מצוה" לא יתכן שעי"ז יגרע ח"ו באיזה מצוה שתהי' או בלימוד נגלה דתורה. לאחרי 200 שנה מאז גילוי והתפשטות תורת החסידות וראו התוצאות מזה יצא הדבר מכלל ספק ונעשה הלכה פסוקה. 2) לאחרי אריכות הדברים שייך שישכחו לדבר על העיקר – שיש ללמוד תורת החסידות בשופי ובהתמדה ושקידה. ולא רק "יושבי אוהל" ותלמידי הישיבה אלא גם בעלי-עסק. יש "לפרגן" להיות בקי בתניא, לקו"ת, תו"א ו"המשכים" וכו'. ולפחות בקיאות בתוכן הענינים. ובאותיות פשוטות: מהלילה או מחר בבוקר יש להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד החסידות!1) משיחת י"ג תמוז ה'תשט"ו 2) משיחת א' דפ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2023 Synopsis 1) Since the time when the AriZal said that “in these generations it is permissible, and a mitzvah, to reveal this wisdom,” it is incumbent of every Jew to set fixed times every day for studying the inner dimension of Torah, which is elucidated in the teachings of Chassidus. Since “one mitzvah leads to another mitzvah,” it’s impossible that this will detract in any way from any other mitzvah or from one’s study of Nigleh. 200 years after the teachings of Chassidus were revealed and disseminated, we can see the results; therefore, the obligation is no longer a matter of doubt, but a definitive halacha. 2) After all the talk, we might forget to talk about the main thing – that everyone must study Chassidus abundantly, persistently, and diligently. And not just those who “dwell in tents” and yeshiva students, but working people, too. They must “allow themselves” to become proficient in Tanya, Likkutei Torah, Torah Or, hemshechim etc. And even if not in the exact words, they should at least be proficient in the ideas they discuss. To put it simply: From tonight or tomorrow morning, we must increase in studying Chassidus, abundantly, persistently, and diligently!1) Excerpt from sicha of 13 Tammuz 5715; 2) excerpt from sicha of Sunday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2023 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרותלע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן דובר לעיל שיש כמה דרגות בברכה ועד לברכה שהיא למעלה ממדידה והגבלה. ולכאו', הרי האדם דלמטה הוא מוגבל וכיצד שייך לומר שישנה ברכה, שענינה המשכת ברכה למטה, באופן שלמעלה ממדוה"ג! אלא שגם בטבע העולם מצינו ענין שלמעלה ממדוה"ג, כמו בענין הצמיחה שנפעל ביום השלישי למעשה בראשית – שבכח גרעין אחד להצמיח "עץ עושה פרי" שבו ריבוי גרעינים שבכחם להצמיח עוד עד אין קץ. ועד"ז בענין פרי' ורבי' של דגים ועופות שנבראו ביום החמישי, ובבריאת האדם ביום השישי ניתוסף עוד בזה – דנוסף על הענין ד"פרו ורבו וגו'" שישנו אצל האדם עצמו, הרי כאשר האדם מנצל את השכל שניתן לו ע"י הקב"ה לתועלת ישוב העולם וכו' – בכחו לפעול הוספה והטבה בטבע הצמיחה גופא בריבוי גדול יותר שלא בערך. וכמ"ש בנוגע ליצחק [בשני פ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים"!משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2023 Synopsis Earlier we discussed the various levels of bracha, including a bracha that transcends measure and limitation entirely. Seemingly, being that man is a finite being, how is it possible for a bracha – which is meant to come down below – to transcend measure and limitation? The answer is that even within the realm of nature we do find something infinite, namely, the fact that trees and plants created on the third day of creation can reproduce infinitely, as well as the reproductive property of fish and birds etc. However, when mankind was created on the sixth day of creation, a new quality was introduced to the world: in addition to his own property of procreation, when man utilizes the intellect given to him by Hashem in order to improve the world etc. – he can greatly increase and improve the natural property of growth etc. itself to a completely new level. As it says regarding Yitzchak (in the second aliyah of Parashas Toldos), “and Yitzchak sowed in that land, and he found that year a hundredfold.”Excerpt from sichah of Thursday night, Erev Shabbos Hagadol, 11 Nissan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2023 לזכות שמאי מרדכי בן קרן ברכה לבנה שי' ליום הולדת שלו ר"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו ‏גוזלן

התוכן 1) ההשתתפות ב"כינוס השלוחים העולמי" היא זכות עבורי ועבור כל הענינים וכו'. ומכיון שזהו "כינוס עולמי" יש להתפלל לה' שפעולתו תהי' באופן ד"מוסיף והולך ואור" בכל העולם כולו, ועד גם על כל שבעים אוה"ע שיקיימו הז' מצוות דב"נ. 2) יה"ר שמילוי השליחות תהי' בתכלית השלימות, וכיון שהשליחות נמשכת גם לאחרי הגאולה האמיתית והשלימה, וממשיכים לחיות חיים נצחיים נשמה בגוף ללא הפסק, ה"ז מביא לשלימות נעלית יותר גם בעבודה עתה, כי יודע שמעשה זה נוגע לשנים רבות, ויש לנצל את כל הכחות שניתנו לכאו"א מהשלוחים. 3) יה"ר שיקויים בכאו"א הענין ד"ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון" ‏–‏ כאשר יהודי מגלה את ה"ציון" שבו, פנימיות הנשמה, באים ל"ציון" כפשוטו.ב' חלקים משיחת יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון ה'תש"נ בקשר עם כינוס השלוחים העולמי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2023 Synopsis 1) Participating in the International Kinus Hashluchim is a merit for me and for everything etc. And since it’s an International Kinus, we must daven to Hashem that it’s effect should be with “ever increasing light” in the whole entire world, including by influencing the seventy nations of the world to keep the Sheva Mitzvos B’nai Noach. 2) May it be Hashem’s will that the shlichus be fulfilled completely; since the shlichus continues even after the arrival of the true and complete Redemption, and we will continue to live with eternal life, souls in bodies, without interruption – that brings a greater level of completion to the shlichus now, too, knowing that our actions will have an effect forever. The shluchim must utilize all the abilities Hashem has given them. 3) May it be Hashem’s will that every individual should “go from strength to strength, appearing to G-d in Tzion”: when a Jew reveals the “Tzion” within himself, which is the inner dimension of his soul, we will come to “Tzion” in the literal sense.2 excerpts from sicha of Sunday, Parashas Toldos, 28 MarCheshvan 5750, in connection with the International Kinus Hashluchim For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2023 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי'ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשוןנדבת ר' ראובן שי' בחורבערג

התוכן על מ"ש "שני חיי שרה" פרש"י: "כולן שוין לטובה". וצ"ל: הלא מפורש בתורה שהיו לה מצבים שונים במשך חיי', לדוגמא החידוש הגדול כשנק' "שרה" – "שרה על כל" לגבי רוב שנותי' לפנ"ז שנק' "שרי" – "לי ולא לאחרים", ועד שבפסוק זה גופא מחלקת התורה שנותי' לג' מצבים "ק' שנה", "כ' שנה" ו"ז' שנים"? והביאור: "הקב"ה אינו מבקש . . אלא לפי כחו". הוא מבקש שבכל מעמד ומצב יהי' האדם בתכלית השלימות לפי כחותיו ולפי העבודה הנדרשת באותו מעמד ומצב. ולכן, אע"פ שמזמן לזמן האדם עולה בקודש, כמו מתקופת "ז' שנים" לתקופת "כ' שנה", אבל מה שנדרש ממנו הוא להיות בתכלית השלימות לפי מעמדו ומצבו בהווה. וזה עצמו ההכנה להעילוי שאח"כ. ויתירה מזו: בכל תקופה, כמו "ז' שנים" "כ' שנה" וכו', יש את העבודה המיוחדת שצ"ל דוקא באותה תקופה. ולכן דוקא בסיום חיי שרה, כשרואים שעשתה את העבודה של כל תקופה בזמנה בתכלית השלימות, רואים ש"כולן שוין לטובה". משיחת מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2023 Synopsis On the words “the years of the life of Sarah,” Rashi writes: “All of them equally good.” Seemingly, the Torah indicates that her years were not all equally good, for example, for the majority of her life she was called Sarai – “My princess but not to others” – and only later was she called Sarah – “to everyone”. Moreover, this very verse divides her life into categories of “one hundred years” and “twenty years” and “seven years”? The answer is that “Hashem only requests…according to his ability.” He requests that at every stage in one’s life, he should serve Hashem to the utmost of his ability in accordance with the service needed from him in that stage. Therefore, although a person advances in holiness, such as from “seven years” to “twenty years”, he must achieve perfection in each stage according to his current state at that time. And this itself prepares him to later ascend higher. Moreover: in every stage, such as “seven years” or “twenty years” etc., there is the specific aspect of service needed from him during that period. And therefore, only at the end of Sarah’s life, when we know that she fully performed the service of each stage of her life, do we know that “all of them were equally good.”Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Mevarchim Kislev, 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2023

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מבאר פרטי הדינים ד"צמיד פתיל" בכלי חרס שמציל על מה שבתוכו מקבלת טומאה, חוץ מאוכלים ומשקים שגזרו עליהם וכו', אבל "אדם שהי' נתון בתוך החבית ומוקפת צמיד פתיל – טהור" ולא גזרו ע"ז. ביאור הענין בעבודת ה': ענין ה"חיים, הוא הדביקות בה' ע"י קיום תומ"צ, כמ"ש "ואתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ומזה מובן שע"י החסרון בקיום תומ"צ נעשה חלישות וכו' בענין החיים. והעצה לזה היא – תשובה, שע"י שב האדם ומתדבק בהקב"ה. אבל גם כאשר האדם עצמו הוא במצב של "חיים", אבל ירידתו של יהודי לעוה"ז, ובמיוחד בזמן הגלות וכו', היא בדוגמת כניסה לאוהל המת, וע"ז באה ההוראה, שכדי להנצל מכך הוא עבודת הביטול – "כלי חרס", והפסק מוחלט בינו לבין הטומאה – "צמיד פתיל". וההוראה לפועל: גם כאשר נמצאים בגלות, הנה, לכל לראש, צריך לדעת שרצונו האמיתי של כל יהודי עצמו הוא "לעשות את כל המצוות ולהתרחק מן העבירות", ואם טוען: אבל ה"ה נמצא בעולם שבדוגמת "אוהל המת" – הנה ע"ז יש את העצה הנ"ל. ב' חלקים משיחת אור לכ"ף מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2023 Synopsis The daily Rambam discusses the laws of an earthenware vessel covered with a tzamid pasil, a “tightly fastened cover,” that protects its contents from impurity. Though the Sages decreed that food and drink are not protected, the decree doesn’t apply to a person, and therefore, a person in a barrel with a tightly fastened cover remains pure. In terms of man’s Divine service: a person draws life by connecting to Hashem through His Torah and mitzvos, as it says, “You who cleave to Hashem your G-d are alive, all of you this day.” Thus, when Torah and mitzvos are lacking, one lacks life, too, chas v’shalom. The solution is teshuvah – renewing the bond with Hashem. A Jew is inherently alive, but must descend to this world, which is like “entering a tent covering a corpse”, especially during the exile. But even during the exile, every Jew’s true desire is to connect to Hashem and refrain from sin; the way to protect oneself is to have bittul – to be like an “earthenware vessel”, with a “tightly fastened cover,” a total barrier between himself and the impurity.Two excerpts from sicha of 20 MarCheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2023 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנהליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"הנדבת משפחתו שיחיו‏

התוכן לאחרי חודש תשרי – אותיות "רשית" – בחי' "ראש" ו"ישראל" ("לי ראש") – מתחילה העבודה בחודש חשון של "ויעקב – מלשון עקב – הלך לדרכו". ובהנהגת האדם: בחי' "ראש" ו"ישראל" הו"ע לימוד התורה ובחי' "יעקב" הו"ע מעשה המצות. וזהו כללות החילוק בין חודש תשרי שענינו תורה (וזהו שא' הטעמים לתקיעת שופר בר"ה הוא – קול השופר דמתן תורה) וחודש חשון שענינו מעשה בפועל, גם בנוגע לעניני הרשות – "מר-חשון" מלשון טיפה, שפירושו – טיפת גשמים, שקשור עם חרישה וזריעה וכו', ששייך במיוחד בחודש חשון וכו'. ובזה ישנה הוראה נפלאה משיעור חומש היומי [חמישי פ' חיי שרה] שבו אומר אליעזר עבד אברהם "וה' הצליח דרכי" – כאשר הולך ל"חרן" למלא שליחותו של אברהם או של רבותינו נשיאינו, וזה נעשה "דרכו" – מבטיחה לו התורה שיוכל לומר "והוי' ["הוי'" לא רק משם אלקים, "והוי' – בהסכמת "בית דינו" של מעלה] הצליח דרכי"!ב' חלקים ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2023 Synopsis Following the month of Tishrei – whose letters (reishis) connote the rosh (head) and the name Yisrael (li rosh) – begins the service of the month of Cheshvan, “and Yaakov (from the word “heel”) went on his way.” The level of rosh and Yisrael is Torah study, while Yaakov represents the performance of the mitzvos. This is the general distinction between the month of Tishrei, whose theme is Torah (the shofar on Rosh Hashanah is associated with the shofar at the giving of the Torah), and Cheshvan, whose theme is action, as seen in the name “Mar”-Cheshvan, meaning a drop, i.e., a drop of rain, which is associated with plowing and sowing – the work of the month of Cheshvan. And here we find a wondrous lesson from today’s Chumash [chamishi of Parashas Chayei Sarah]: Eliezer, Avraham's servant, says “and Hashem has made my way succeed” – when one goes to “Charan” to fulfill the mission of Avraham, or of our Rebbe’im, and it becomes “his way” – the Torah assures him that he will be able to say, “And Havayah (not just the Name Elokim) has made my way successful!”Two excerpts from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2023

התוכן ממ"ש רש"י עה"פ [בחמישי דפ' חיי שרה] "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו" "...שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לע"ש . . ומשמתה פסקו ומשבאת רבקה חזרו" מובן שאצל נש"ק של אברהם אבינו לא הי' הענין ד"נר דלוק מע"ש לע"ש", וזה התחיל מחדש רק כאשר רבקה באה! ויובן זה עפ"י מאחז"ל עה"פ "אעשה לו עזר כנגדו" "במה האשה עוזרת לאדם . . אדם מביא חטים חטים כוסס (בתמי')", אלא האשה היא זו שמכינה את החטים להיות ראוי למאכל. היינו שהקב"ה נתן לכ"א עבודה המתאים לו/לה. תפקיד האיש ש"דרכו לכבוש" הוא להביא את החטים מהשדה, ולאשה, ש"כל כבודה בת מלך פנימה", נתן ה' את הכחות הזכות והאחריות להפוך את הבית עצמו להיות דירה לו ית'. ולכן, שפעולת הדלקת הנרות תחדור את גשמיות העולם כ"כ עד שהנרות ידלקו בגשמיות מע"ש לע"ש – שייכת יותר אל הנשים – שרה ואח"כ רבקה וכו'. א' השיחות דהתוועדות כ"ף מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2023 Synopsis On the verse [in Chamishi of Parashas Chayei Sarah] “And Yitzchak brought her to the tent of his mother Sarah,” Rashi writes: “As long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos… when she died, they ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This indicates that although Avraham Avinu surely lit candles after Sarah’s passing, it didn’t have this miraculous effect of lasting from week to week, which returned only when Rivkah arrived. We can understand this based on the Gemara’s explanation of the verse “I shall make him a helpmate opposite him”: “How does a woman help a man…Man brings wheat – does he chew wheat?” Rather, it is the woman who prepares the wheat and turns it into food. Meaning: Hashem gave everyone the role suitable for him or her. For men – “it is the way of a man to subdue” – to bring wheat from the field; for women – “all the honor of the King’s daughter is within” – Hashem gave women the ability and the merit and the responsibility to transform the house itself into a dwelling for Hashem. Therefore, for the candles to be lit in such a way that the light permeates the physicality of the world – to the extent that that they physically remain lit from Erev Shabbos to Erev Shabbos – is something that pertains to women etc.Sicha from farbrengen of 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2023 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

התוכן "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה", ועל האדם לנצל את כל הכחות שה' נותן לו במילואן. ולכן גם כאשר פועל יותר מאשר זולתו – הרי כל זמן שאין זה לפי ערך כחותיו, אין עבודתו בשלימותה. ולדוגמא אדם שהגיע למעמד מיוחד בחברה – בממשל וכיו"ב, אינו יכול להסתפק בכך שעוסק בעניני טוב ככל אדם, כי מה שהוא הגיע למעמד מיוחד זה אינו "כחו ועוצם ידו" אלא "ה' אלקיך גו' הוא הנותן לך כח לעשות חיל" כדי למלא שליחות הקב"ה שגילה ב"תורה אור", החל מקיום ציווי "ואהבת לרעך כמוך" ש"זוהי כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור"! וכמו שהוא בנוגע לממון ונכסים כפשוטם ובנוגע לכחות האדם – כן יש לנצל את הזמן שניתן לאדם במילואו ולהשתדל שאפילו רגע א' לא ילך לבטלה, וכמ"ש בזהר עה"פ [בשני פ' חיי שרה] "ואברהם זקן בא בימים", שכל ימיו היו שלמים וממולאים עם שליחותו בעולם – "לעשות צדקה ומשפט".משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2023 Synopsis Today’s Rambam, the end of the Laws of Inheritance, states that “Although a guardian does not have to make an accounting . . . he must keep a personal account, being extremely precise, so as not to incur the wrath of the Father of these orphans, Him who rides in Aravos, as it is written, ‘Make a path for Him who rides in Aravos ... the Father of orphans.’” We must understand: 1) In the verse, what is the connection between Hashem being “Him who rides in Aravos” and being the “Father of orphans”? 2) In the Rambam, why does he specifically cite this verse, which calls Hashem, “Him who rides in Aravos,” rather than one of the earlier verses that also emphasize Hashem’s care for orphans, but uses the name Havayah and the like? The answer can be found in Chagigah [12b], which states that Aravos is the firmament “that contains righteousness; justice; tzedakah . . . and the dew that the Holy One, Blessed be He, will use to revive the dead.” Therefore, here, in his discussion about the care that must be taken in managing the property of orphans, the Rambam cites the verse “Him who rides in Aravos ... the Father of orphans” because this verse emphasizes His righteousness, justice, and tzedakah etc.Excerpt from sicha of Taanis Esther 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2023 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

התוכן עה"פ "קרית ארבע היא חברון", שנקודתה היא מערת המכפלה שבה קבורים הד' זוגות, איתא בזהר שזה קאי על גוף האדם שמורכב מד' יסודות, ובאופן שלא רק שאינם מנגדים זל"ז אלא שמתערבים ומתמזגים יחד עד שאא"פ להבחין מה זה עפר, אש רוח או מים – "חברון". התאחדות כזו בין כל הד' מינים דבנ"י זהו"ע אהבת ישראל לאמיתתה. וזהו גם שבמערת המכפלה מתאחדים כל הד' קצוות – אברהם (חסד), יצחק (גבורה), יעקב (רחמים) ואדה"ר (יציר כפיו של ה'); איתא במאמר "להבין ענין הההשתטחות" ש"כל התפילות צריכות לעלות למעלה דרך פתח של ג"ע הארץ וע"כ התפילה שמתפללים אצל מערת המכפלה היא רצויה ומקובלת מאוד לפי שיש קבלה בידינו ששם הי' פתחו של ג"ע ממש", אף שבגמ' ובשו"ע איתא שבתפלה צריך לכוון לירושלים. ולהעיר ממ"ש בדא"ח שרק לאחרי שדוד מלך ז' שנים בחברון הי' יכול למלוך בירושלים. וזהו מה ששלחו שלוחים לערוך הקפות מיוחדות בירושלים ובמערת המכפלה.ג' חלקים מהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' נח, ד' מרחשון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2023 Synopsis On the verse, “Kiryas Arba, which is Chevron,” the Zohar states that Chevron represents the human body, which is comprised of the four elements, and in such a way that the elements not only don’t oppose one another, but rather they are mixed and united (bechibur). This unity between all four categories of the Jewish people is true Ahavas Yisroel, and thus, Chevron is the location of Me’aras Hamachpelah, which encompasses the four extremes of Avraham (Chesed), Yitzchak (Gevurah), Yaakov (Rachamim), and Adam Harishon (who was formed by Hashem’s hands). The maamar Lehavin Inyan Hahishtatchus states that “all tefilos must ascend on high through the entrance of Gan Eden on earth, and therefore, a tefilah recited at Me’aras Hamachpelah is very much desirable and accepted, because we have a tradition that this was the location of the entrance to the actual Gan Eden.” And this is despite the fact that it says in Gemara and Shulchan Aruch to face Yerushalayim during tefilah. Additionally, Chassidus explains that it was only after David served as king in Chevron for seven years that he was able to be king in Yerushalayim. This is why shluchim were sent to arrange special hakafos in Yerushalayim and at Me’aras Hamachpelah.3 excerpts from farbrengen of Thursday night, Parashas Noach, 4 MarCheshvan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2023

התוכן לקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: 1) ההכנסה לבריתו של אאע"ה של כ"ק אדנ"ע היתה אמורה להיות ביום כ"ז מרחשון. כ"ק אדמו"ר הצ"צ, שהי' אמור להיות הסנדק, אמר כל הזמן שהברית לא תהי' בזמן, וכך הי' בפועל, אף שעשו כל ההכנות בכ"ז מרחשון והיתה אמירת דא"ח מיוחדת, שלכן פשוט שבאותו יום לא אמרו תחנון. 2) פעם בצעירותם שיחקו אדנ"ע ואחיו הרז"א "רבי וחסיד". אדנ"ע, שהי' ה"חסיד", ביקש מהרז"א, ה"רבי", "תיקון" על דבר מסויים, וכאשר הרז"א השיבו, נענה אדנ"ע ואמר "אינך רבי"! כי מתי שרבי עונה – הוא נאנח, ואתה לא נאנחת! 3) פעם, בהיותו בן ט' לערך, שאל את אחיו הרז"א מדוע יש "נקודה" ב"מודה אני" אחרי "בחמלה.( רבה אמונתך)", וב"אהבת עולם" אין "נקודה" אחרי תיבת "חמלה (גדולה)"? והשיבו: זוהי פעולת התפילה – שה"נקודה" "תתפשט". 4) בשנת ה'תרמ"ד, כמה שנים אחרי החתונה, דר כ"ק אדנ"ע בדירה בת שני חדרים והסתפק בזה ועבד שם השי"ת בשמחה ובטוב לבב! [במדינה זו.. בכלל "הס מלהזכיר" דירה בת שני חדרים.. ואפי' אם יש – מכניסים את כל החיות וכו' להכניס בה כל עניני מותרות]. [ועוד].1) ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ. 2) פורים ה'תש"כ. 3) יו"ד שבט ה'תשכ"ג. 4) יו"ד שבט ה'תשכ"ב. 5) שמחת ביה"ש ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2023 Synopsis A collection of stories about the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden: 1) The Rebbe Nishmaso Eden’s bris was supposed to take place on the 27th of Cheshvan. The Tzemach Tzedek, who was supposed to be the sandek, kept saying the bris wouldn’t be on time, and indeed it ended up being postponed – though they did all the preparations that day, chassidus was said, and they didn’t say tachanun. 2) When the Rebbe Nishmaso Eden and his brother the Raz”a were young, they once played “Rebbe and chasid.” The Rebbe Nishmaso Eden, as the “chasid,” asked his brother, the “Rebbe” for a tikkun for something; when he replied, the Rebbe Nishmaso Eden told him “You’re not a Rebbe” – because when a Rebbe gives an answer – he sighs – and you didn’t sigh. 3) When the Rebbe Nishmaso Eden was around nine years old , his brother the Raz”a asked him why there’s a period in Modeh Ani after the word b’chemlah. He replied that this is the effect of davening – to extend the “dot” throughout the day. 4) In the year 5644, already a number of years after his wedding, the Rebbe Nishmaso Eden lived in a two-room home; he sufficed with that and served Hashem with joy and gladness of heart. (But in this country, you can’t even mention a two-room home…and even if one has two rooms or more – he invests all his energy etc. in furnishing it with extras). 5) The Rebbe Nishmaso Eden was young when he assumed the leadership; when some of the older chassidim commented about it, he replied that an old soldier always remains a soldier, while a young general can grow and become the head of the entire country.1) Two excerpts from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 MarCheshvan 5740 2) Purim 5720 3) Yud Shevat 5723 4) Yud Shevat 5722 5) Simchas Beis Hasho’eiva 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2023

התוכן שמו השני של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא "יצחק" שנק' ע"ש "כל השומע יצחק לי" [כמ"ש בחמישי דפ' וירא], שהיו אלו ש"צחקו" ואמרו שאברהם שהי' בן ק' ושרה שהיתה בת צ' לא יוכלו ללדת, ובפועל נולד יצחק. ועד"ז כשהוא הגיע לארה"ב וייסד את המוסד "של"ה" שבו ילמדו יהדות ילדים שלומדים בבתי ספר עממים, היו אלו ש"צחקו" ואמרו: מה כבר ייצא מזה לאחרי ש"משטר" המדינה הזה נמשך כבר תשעים-מאה שנה וכו', ומה יועיל פעולה חד-פעמית עם ילד יהודי‏ – ‏הרי בין כך הוא "יישחק" אח"כ במנהגי המדינה..., ובפועל רואים שמילדים אלו יצאו אלפים ורבבות שומרי תומ"צ! גם בנוגע ליצחק טען "עוג מלך הבשן", ב"משתה גדול" שעשה אברהם, שהוא יכול "לשְׁחוק" אותו, ולבסוף נפל עוג בידיו! כי אף שיצחק הי' ילד יהודי יחידי נאמר עליו "וארבה את זרעו". וע"י יגיעה ניתן לגלות בכל יהודי את ריבוי הכחות שיש בו ובאופן של "מציאה" וכו'. משיחת י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023 Synopsis The second name of my father-in-law, the Rebbe, is Yitzchak, the name Avraham gave his son because “whoever hears will laugh (yitzachak) over me” (as it says in the fifth aliyah of Parashas Vayera). There were those who “laughed,” saying that at the ages of one hundred and ninety, Avraham and Sarah couldn’t possibly have a child, but in the end Yitzchak was born. Similarly, when the Rebe arrived in the United States and established Shaloh, for Jewish public school children to have the opportunity to learn about Yiddishkeit, some people “laughed,” arguing that nothing would come of it because this country already has an established system that’s ninety or a hundred years old etc., and that even if you get a Jewish child involved temporarily, it won’t last, and the eventually the ways of the land will erase it. But ultimately, this program resulted in tens of thousands of observant Jews! Similarly, Og, king of Bashan claimed that he could wipe away Yitzchak with one finger, but in the end Og fell into the hands of Yitzchak’s descendants. Because though Yitzchak was just one Jewish child, regarding him the posuk says, “I will multiply your offspring.” Similarly, with toil, every Jew can “find” within himself unimaginable abilities etc.Excerpt from sicha of Yud Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023

התוכן מהפעולות הראשונות של אברהם אבינו היתה [מ"ש בשישי דפ' וירא]: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" "א"ת ויקרא אלא ויקריא" ‏–‏ שכל הדור יכריז ש"יש בעה"ב לבירה זו" וכו'. ועל יסוד זה נתייסד מדינה זו (ארה"ב) ע"י מייסדי המדינה, שיהי' להם מקום שיוכלו לחנך את הילדים ברוח האמונה בבורא עולם, ולא כמי שנמצא ב"רקיע השביעי" אלא שההנהגה היום-יומית תהי' חדורה באמונה זו, שלפני שעושים או לא עושים משהו ‏–‏ לחשוב מה אומר על זה הקב"ה! והטוענים שאם הממשלה תושיט יד לעזור בענין זה ה"ז היפך ה"קאָנסטיטושאָן" (חוקה של המדינה) וכו' ‏–‏ עליהם לדעת שההיפך הוא הנכון! משיחת י' שבט ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023 Synopsis One of Avraham’s first activities was [as it says in the sixth aliyah of Parashas Vayera]: “and he called there in the name of Hashem, G-d of the world” – “Do not read it as ‘and he called there,’ but ‘and he made others call’” – he caused his entire generation to proclaim that “this palace has a Master” etc. And it was on the foundation that this country [the United States] was established by its founders – to have a place where they could educate their children in the spirit of faith in the Creator of the world. And belief that G-d is present in this world, such that one’s day-to-day conduct is permeated with this faith, and before doing or not doing something – he first thinks about what Hashem says about it. Those who claim that it is “unconstitutional” for the government to assist schools who teach this must know that the opposite is true!Excerpt from sicha of Yud Shevat 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023

התוכן פעם בכל חודש הי' הצ"צ בוחן בעצמו את כל ילדי החדר בו למד בנו המהר"ש ולאח"ז נתן להם מתנות. וזוהי הוראה לאלו שמציעים להם ללכת ולהתעסק בלימוד א' ב' עם ילדי ישראל, וטוענים: 'הוא כ"משכיל", "עובד", "מאריך בתפלה", יוותר על כ"ז ויתעסק בזה?!.. זה ניתן להעשות ע"י אחרים!', עליו לדעת שזה "מצוה שבגופו": כדי ש"גופו" לא יהי' מגושם כ"כ עליו לעשות היפך טבעו ולאסוף ילדי ישראל וללמוד אתם א' ב'! כמו הצ"צ שהתעסק בעצמו בקביעות מידי חודש בחודש עם ילדים קטנים! ואפי' אם עד עכשיו היתה עבודתו בבחי' מס"נ ויחו"ע, עליו לדעת שיש עבודה נעלית יותר‏ – ‏לצאת "החוצה" ולהסתובב בין ילדים ולפרסם שה' מנהיג העולם! וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהמס"נ של רבי עקיבא, שכל ימיו "חיפש" מס"נ "מתי יבוא לידי ואקיימנו", לא מגיעה למס"נ של אברהם אבינו שהלך בעצמו‏ – ‏בין הגוים‏ – ‏להקריא בשם הוי' א-ל עולם! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023 Synopsis The Tzemach Tzedek had a set time each month when he would personally test all the children in the cheder where his son, the Rebbe Maharash, learned, and after testing them he would give them prizes. When we talk about going out to gather Jewish children and teach them Alef-Beis, some people claim: I’m a big maskil and oved etc., why should I occupy myself with this, when others can do it? But we must know that this is a “mitzvah applicable to the body”: in order for one’s body to become more refined etc., he must go against his nature, by gathering Jewish children to teach them Alef-Beis – just like the Tzemach Tzedek, who personally took the time every month to engage in the education of young children! And even if until now one was busy with mesiras-nefesh and contemplating the Divine oneness, he must know that there’s an even greater service – to go to the “outside” and gather children and teach them that Hashem runs the world! As my father-in-law the Rebbe explains, the mesiras-nefesh of Rabbi Akiva, who strove for mesiras-nefesh – “when will I have the opportunity to fulfill it” – isn’t as great as the mesiras-nefesh of Avraham Avinu, who personally went out among the gentiles to influence them to call out by the name of Hashem, G-d of the world!Two excerpts from sicha of 19 Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023

התוכן הוראה ממ"ש [בשני דפ' וירא] בנוגע לאברהם אבינו "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט". (שחינך את בניו כך, וכ"ש שכך הי' אצלו). – שהתעסקותו בעניני צדקה וחסד – "לעשות צדקה ומשפט" – לא היתה מצד טבע נפשו אלא בגלל שזהו "דרך הוי'". ועפי"ז יובן מ"ש במדרש שאם האורחים של אברהם לא רצו לברך את ה' על האוכל שקיבלו הי' אברהם מצער אותם וכו' עד שברכו את ה', כי כל מטרתו בעשיית החסד היתה כדי לפרסם עי"ז שלא רק ש"יש בעה"ב לבירה זו" אלא ש"א-ל עולם" (ולא "א-ל העולם") – כל מציאותו של העולם אינו אלא הקב"ה שמהווה אותו וכו', וכשלא הי' יכול לפעול א"ז ע"י עשיית החסד השתמש בגבורה, ועוד.משיחת מוצש"ק פ' מטות-מסעי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023 Synopsis Regarding Avraham Avinu, [the second aliyah of] Parashas Vayera states, “For I have known him because he commands his sons and his household after him, that they should keep the way of Hashem to perform righteousness and justice…” (and if he educated his children to do so, he certainly did so himself): Avraham’s tzedakah and kindness – “performing righteousness and justice” – weren’t a function of his nature; rather, he did it because that is the “way of Hashem.” And this is why, as the Midrash states, Avraham would use unconventional means, if necessary, to get his guests to thank Hashem for the food he served them, even requiring them to pay for it until they agreed: the point of his acts of kindness was to spread G-dliness in the world, to the extent not only of a “Master in this palace,” but of Keil Olam (not Keil Ha’Olam) – meaning that the whole identity of the world is only that of Hashem Who creates it etc.; first he tried to do this with Chesed, but if that didn’t work, he resorted to Gevurah etc.Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023

התוכן החילוק בין עבודת הבירורים בכלל ועבודת הנסיונות בפרט: בנוגע לעבודת הבירורים צריכים "לחפש" בירורים כדי לבררם וכו', משא"כ בנוגע לנסיונות הרי מתפללים בכל יום "אל תביאני . . לידי נסיון", וכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול יותר, אבל כאשר עומדים בנסיון – ה"ה מתבטל לגמרי ולא נשאר ממנו שום רושם כלל. ולכן כאשר בא לאדם ענין שמונע ממנו לקיים הלכה ברורה בשו"ע – עליו לדעת שאי"ז מציאות אמיתית אלא נסיון בלבד, ולמרות שכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול – הרי ודאי שיש לו את הכח לזה, ואז יראה שמלכתחילה לא היתה זו מציאות אמיתית כלל!משיחת מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023 Synopsis The distinction between the service of birurim [elevation of the spiritual spark within physical matter] in general, and the service of being tested in particular: one is supposed to strive for birurim etc., but regarding tests we daven every day “do not bring me...to a test.” To withstand the test requires extraordinary strength, but when one does so, the challenge is completely nullified and no impression of it remains at all. Therefore, when a person encounters something that prevents him from fulfilling a clear law in the Shulchan Aruch, he must know that it is not a true reality, but only a test; through it requires great strength to withstand it – he surely has the capability to do so, and then he will see that it never really existed at all!Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Haazinu, 13 Tishrei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן עה"פ במגילה "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" מבאר אדמו"ר האמצעי ש"ששון" הוא כשהשמחה היא בהעלם. וזהו הקשר למ"ש בגמ' עה"פ ש"ששון זו מילה", כי השמחה ("קיבלו עליהם בשמחה") בקיום מצות מילה [שבפ' לך לך] היא בהעלם מפני "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך". וזהו המענה לשאלה: למה קיימים בעולם, במצב ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ענינים המצערים, עד כדי כך, שאי אפשר להיות אז בשמחה בגילוי רק בהעלם, באופן ד"ששון", ואפי' לזה קשה להגיע?! התשובה לזה היא מצות מילה: מצות מילה קשורה עם "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך", ואעפ"כ ה"ה שמח (בהעלם) בשעת מעשה, כי מבין שאין דרך אחרת ודוקא עי"ז נפעל הענין ד"ברית עולם בבשרכם" (כי ה' רצה שענין זה יבוא ע"י תקונו של האדם, נשמה בגוף, דוקא, ולכן לא נולד מהול), ועד"ז צ"ל בנוגע הצער בעניני העולם וכו'.משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023 Synopsis On the posuk, “The Jews had light and joy, and gladness (sason) and honor,” the Mitteler Rebbe explains that sason means hidden joy. This is the connection between the Gemara’s statement that “sason refers to milah” – because the joy (“they accepted it upon themselves with joy”) of a bris milah (Parashas Lech Lecha) is hidden, since the baby experiences pain and the father sees “his son’s blood being spilled.” Similarly, in the era when “we are still servants to Achashverosh,” there is pain in the world, to the extent that we can only experience hidden joy – sason – and even that is difficult to attain. But just as the mitzvah of milah involves pain, and nevertheless, one has (hidden) joy, because he understands that this is the only way to make an “everlasting covenant in your flesh” (because Hashem wanted us to perfect the world, which is why He doesn’t cause people to be born circumcised) – so, too, regarding the pain in the world etc.Excerpt from sicha of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

התוכן מסופר בפ' לך לך [בראשון דפ' לך לך] איך שאברם עשה חזקה בארץ ישראל עי"ז ש"ויסע אברם הלך ונסוע הנגבה". ולכן אף שבתחלת הסדרה נאמר שהקב"ה אמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" ‏–‏ לשון עתיד, הנה ההליכה שלו בא"י פעלה (גם) מ"ש בסיום הסדרה, שהקב"ה אמר לו בברית בית הבתרים כמ"ש בשישי דפ' לך לך] "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" ‏–‏ שכבר נתן בפועל ממש. ועד"ז בזמננו, צ"ל "הליכה" בכל ארץ ישראל ‏–‏ ליישב את כל השטחים של ארץ ישראל! וישנה ההבטחה שזה יעבור בשמחה ובטוב לבב ובשלום! כיון שכבר "לזרעך נתתי". ולא נוגע שיהי' ב"קול רם" אלא העיקר שתהי' ההתיישבות בפועל! ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' לך לך ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023 Synopsis [The first aliyah of] Parashas Lech Lecha states that “Avram travelled, continually travelling southward,” thereby taking possession of Eretz Yisrael. Therefore, though in the beginning of the parashah Hashem tells Avram, “I will give this land to your offspring” – at the end of the parashah, Hashem tells him during the Bris Bein Habesarim [in the sixth aliyah], “I have given this Land to your offspring” – He had already given it to him. And so, too, in our times: we must “go” throughout the entire Eretz Yisrael – and settle all the territories! We are promised that this will happen with joy and gladness of heart, and peacefully, because it’s already been “given.” And this doesn’t need to be done loudly; the main thing is to actually do it!3 excerpts from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Lech Lecha, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023

התוכן ביאור במה שנאמר לאאע"ה בברית בין הבתרים [בשישי דפ' לך לך]: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ואחר כן יצאו ברכוש גדול": כל ענין הגלות (אינו לצער בנ"י ח"ו, אלא) הוא כדי שעי"ז "יצאו ברכוש גדול", שיתוספו עליהם גרים" - לגלות אלקות בכל מקום ומקום ולעשות מהתחתונים דירה לו ית', ולקרב כל יהודי ליהדות גם אם הוא נמצא בפנה נדחת בעולם וכו'. ולכן כשא' טוען הרי נמצאים אנו בחושך כפול ומכופל, ובשביל מה להתעסק לקרב איזה ילד/ה ליהדות או לעורר יהודי שיוסיף בקיום תומ"צ וכו'? - הוא מוותר על ה"רכוש גדול", העיקר שיצאו כבר מה"ועבדום וענו אותם"! עליו לדעת האמת - בלי ה"רכוש גדול" הרי כל ה"ועבדום וענו אותם" הוא ללא תועלת! ועד"ז בנוגע להכוונה בירידת הנשמה למטה בכלל.משיחת י' שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023 Synopsis During the Bris Bein Habesarim [in shishi of Parashas Lech Lecha] Hashem told Avraham Avinu: “and they will enslave them and oppress them for four hundred years, and afterwards they will go out with great possessions”: The whole point of exile (isn’t to cause pain to the Jewish people, chas v’shalom, rather it) is for them to “go out with great possessions” – “so that converts will join them” – to reveal G-dliness everywhere, to turn this lowest world into a dwelling for Hashem, and to draw near every Jew, even in a far flung corner of the world etc. Therefore, when a Jew says, we’re in a dark and bitter exile, why must I focus on influencing another Jew to increase in Torah and mitzvos etc. – one must know the in truth, without the “great possessions,” it’s as though the whole exile is for naught! And the same applies in general to the soul’s descent into this world.Excerpt from sicha of 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023

התוכן ידוע מאמר הגמ' "גדולה לגימה שמקרבת", כפי שלמדים מהעדר הלגימה "שהרחיקה שתי משפחות מישראל (עמון ומואב), שנאמר על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" (ולכן לא יבואו בקהל). והנה ה"פירוד" בין עמון ומואב התחיל עוד בזמנו של אברהם אבינו, כמ"ש בפ' לך לך [בשלישי דפ' לך לך] ע"ד הפירוד שבין אברהם ללוט "ויסע לוט גו' ויפרדו איש מעל אחיו", שמזה נעשה אח"כ הפירוד שבין בנ"י לעמון ומואב (בניו של לוט). ועוד זאת, מזה שדוקא "אחרי הפרד לוט מעמו" התגלה השכינה לאברהם בהיותו נשמה בגוף, מובן, שמדובר ב"פירוד" כזה שיש לו תפיסת מקום גם בדרגא כזו שממנה באה הקישור דמעלה ומטה (שהוא נעלה יותר מ"מעלה" ו"מטה" כשלעצמם). הנה גם בנוגע לפירוד שכזה אמחז"ל ש"גדולה לגימה שמקרבת"! וזהו הדיוק "גדולה לגימה שמקרבת", כי הכח לפעול קירוב גם בנפרדים שהפירוד שלהם נוגע בדרגא נעלית שכזו – נמשך מלמע' מסדר השתלשלות – "גדולה". ואם אפי' כוחה של לגימה של אינו יהודי (שבעצם הם נפרדים) הוא גדול כ"כ, עאכו"כ לגימה של בנ"י, שבעצמיותם מקורבים הם, שגדול כוחה של לגימה לפעול שיומשך ויתגלה ענין זה. וכ"ז נפעל ע"י "לגימה" כפשוטה.משיחת אור לה' מרחשון ה'תשכ"א – התוועדות "צאתכם לשלום" לאורחים שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023 Synopsis The Gemara states, “offering food is great, because it brings near…”, as we see from the fact that Amon and Moav’s failure to provide food for the Jewish people resulted in them being distanced from the Jewish people. This divide already began in the time of Avraham Avinu, as it says in [shelishi of] Parashas Lech Lecha, “Lot traveled…and they parted from one another,” which eventually resulted in the divide between the Jewish people and Lot’s descendants Amon and Moav. The fact that it was specifically “after Lot parted from him” that the Divine Presence was revealed to Avraham (a soul in a body), indicates that this is the sort of divide that has a valid place, and that it even has an effect on heaven and earth being connected (a level even higher than heaven and earth themselves). And even regarding this kind separation our Sages said that “offering food is a great thing”! It is called “great” because this ability to bridge even a divide at such a lofty level comes from a place that transcends seder hishtalshelus. And if “food” offered by a non-Jew (who are inherently separate) can have such a great effect, we can understand that “food” shared among Jews, who are inherently connected certainly has a lofty effect, causing those lofty levels to be revealed. And all this happens through “food” in the simple sense.Excerpt from sicha of 5 Cheshvan 5721 – at the farbrengen bidding farewell to Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2023

התוכן בשיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם לומדים אודות דיני בכור, שיש בו קדושה, ושאסור לאכול בכור (בהמה) חוץ מירושלים. וההוראה: כל דבר שהוא ראשון צריך יהודי להקדיש לה'. לדוגמא, יהודי צריך להתחיל את היום בענין של קדושה, ולכן מיד כשניעור משנתו אומר מודה אני לפניך וכו'. ונוסף לזה, צריך לפעול שגם המקום שבו מקדיש את ה"בכור" לה' יהי' מקום של קדושה – "ירושלים", ובדוגמא הנ"ל – לעשות גם החדר שבו אומר "מודה אני" מקום קדוש. בשיעור היומי בספר הי"ד להרמב"ם, כותב: "כל הבכורות אדם רואה (אם יכולים לאכלן במומן) חוץ מבכור עצמו". וההוראה: אין לאדם לסמוך על עצמו בענינים השייכים ונוגעים אליו, כי יתכן שהוא "משוחד" ואינו רואה הדבר כפי שהוא לאמיתתו.משיחת יום ה', ח"י תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשמ"ו להילדים והילדות ד"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023 Synopsis Today’s portion of Sefer Hamitzvos discusses how a firstborn is holy, and that a firstborn animal may not be eaten outside of Yerushalayim. The lesson is: Anything that comes first must be sanctified to Hashem. For example, a Jew must begin the day with something holy; therefore, the first thing he thinks and says upon waking up is Modeh Ani etc. Moreover, the place in which one sanctifies the “firstborn” must be turned into a holy place – “Yerushalayim” – for example, the room in which he says Modeh Ani should become a holy place. Today’s Rambam states that “A person can inspect all firstborn animals [for blemishes] except his own firstborn animal.” The lesson is: When it comes to something that personally affects someone, he cannot not rely on himself to objective, but must rather ask someone qualified.Excerpt from sicha of Thursday, 18 Tishrei, second day of Chol Hamoed Sukkos 5746 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2023

התוכן עילוי נפלא בז' מר-חשון עפ"י מ"ש הש"ך "לעולם אין פוסקין תענית בה"ב קודם ז' מרחשון". והביאור: ענין תענית בה"ב הוא להשלים את הענינים שהיו חסרים במועדי חודש תשרי וכו', ועפ"י המבואר בדא"ח הטעם שאומרים תחנון דוקא לאחרי תפילת העמידה כי דוקא כשהאדם מתעלה לדרגא נעלית יותר ה"ה בא לידי הכרה במצבו האמיתי ושעדיין חסר בעבודתו וכו', ועוד יותר: יכול להיות יהודי שמעמדו ומצבו האמיתי הוא בתכלית השלימות ואעפ"כ בעלותו לדרגא נעלית יותר שוב אינו במעמד ומצב של שלימות [וזהו גם הביאור במשארז"ל "כל ימיו בתשובה"]. ועפי"ז יובן גודל ההפלאה דז' מר-חשון, שדוקא אז מגיע האדם לשלימות הכי נעלית ונדרשת ממנו ענין של תשובה וכפרה!משיחת כ' מר-חשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2023 Synopsis The Shach states that “a Beha”b fast is never set before the 7th of Cheshvan.” This alludes to the remarkable quality of the 7th of Cheshvan: The purpose of Beha”b is to fill in anything lacking from the month of Tishrei etc.; we can understand this based on the explanation in Chassidus that the reason we say tachanun after Shemoneh Esrei is because it is only upon reaching the pinnacle of davening that he can recognize his true spiritual state and that he is lacking. (Moreover, it’s possible that one’s true current state isn’t lacking, but from the perspective of the higher level he reaches, he is lacking – which explains the dictum that one should live “all his days in teshuvah”). Similarly, we can understand the greatness of the 7th of Cheshvan: this is when we reach such a high level that teshuvah and atonement become necessary.Excerpt from sicha of 20 MarCheshvan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2023 לזכות שמואל דוב בן חי' מושקא שי' ליום ההולדת שלו ו' מרחשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ההורים שיחיו

התוכן הרמב"ם כותב (בהל' ע"ז) "בן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו". ובגמ' [נדרים] איתא שזה הי' כשהי' "בן ג' שנים", ובמדרש איתא "בן מ"ח שנה". והנה אף שישנה גירסא א' במדרש כמ"ש הרמב"ם, אבל צ"ל מדוע בחר הרמב"ם דוקא גירסא זו? וגם צ"ל מה שהצ"צ באוה"ת, כשמתווך בין מ"ש בגמ' להמדרש, ש"בן ג' שנים" הי' התחלת העיון, ובהיותו "בן מ"ח שנה" הגיע לשלימות ההכרה (ומקשר זאת עם הענין ד"התורה נקנית במ"ח" מעלות) – אינו מביא כלל את שיטת הרמב"ם של "בן מ' שנה"?! וי"ל: גם הרמב"ם מבאר שמ"ש בגמ' "בן ג' שנים" הי' ההתחלה, אלא שבחר בגירסא ש"בן ארבעים שנה" הגיע לשלימות ההכרה, כי בזה מובן מדוע דוקא אז הגיע לזה – כמפורש במשנה "בן ארבעים לבינה"! אלא שאברהם המשיך לעלות בעבודתו, וכשהגיע לבן מ"ח הגיע בזה לשלימות נעלית יותר. ומה שהצ"צ בחר דוקא בגירסא ש"בן מ"ח שנה", כי כדי להגיע לאותן מעלות נעלות ביותר אודותן מדבר הצ"צ לא מספיק השלימות של "בן מ' שנה" אלא צ"ל גם הענין ד"בן מ"ח שנה". משיחת מוצש"ק פ' נח, אור לז' מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2023 Synopsis The Rambam writes (in Hilchos Avodah Zarah) that “Avraham was forty years old when he recognized his Creator.” However, the Gemara in Nedarim states that Avraham was three years old, while the Midrash states that he was forty-eight years old. Though there is a version of the Midrash stating like the Rambam that he was forty, why did the Rambam specifically choose that version? Moreover: in Or HaTorah, the Tzemach Tzedek discusses and resolves the apparent contradiction between the Gemara and the Midrash, but he doesn’t mention the Rambam’s opinion (age forty)?! We can explain that Rambam learns that the Gemara is talking about the beginning of Avraham’s journey, so it says he was three years old. But the Rambam is talking about when Avraham reached complete recognition – and the reason he chooses the version stating that Avraham was forty as opposed to forty-eight is because that accords with the Mishna’s statement that “forty is the age for understanding.” However, even after age forty, Avraham continued advancing in his Divine service, reaching an even higher level when he was forty-eight etc. And the reason the Tzemach Tzedek specifically chooses the version that he was forty-eight years old is because in order to reach those levels that the Tzemach Tzedek is talking about there, the level of recognition at age forty isn’t enough, rather, Avraham was forty-eight years old.Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Noach, 7 Cheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2023 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בקשר למ"ש בפ' נח בענין דור הפלגה ש"ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים .. ותהי להם הלבינה לאבן", מפרש"י [הטעם שלא לקחו את האבנים עצמם, כי] "אין אבנים בבבל, שהיא בקעה". והענין בעבודת האדם: "אבן" הוא בריאה בידי שמים משא"כ "לבינה" היא מעשה ידי אדם. וזהו החילוק בין א"י לבבל: א"י היא ארץ קדושה מצד עצמה, ולכן יש בה אבנים – "אבני ברזל", משא"כ בבל שהוא חוץ לארץ, ה"ז בקעה, מקום פרוץ, שכאשר מסתכל בעיני בשר אינו רואה "גדר" של תומ"צ, הנה כדי שגם בבבל תהי' ההנהגה עפ"י רצונו ית', יש צורך בעבודה ויגיעה, וכאשר "יגעת" – אז "ומצאת", "ותהי להם הלבינה – לאבן". והסדר בזה הוא: לוקחים חימר, עפר מן האדמה, לשים אותו וכו' ואח"כ שורפים אותו בכבשן האש, עד שנעשה מציאות חדשה. ודוגמתו בענין החינוך: "עיר פרא אדם יולד", ולכן יש צורך בחינוך כדבעי, "קנעטן אים" (לישה), ושינוי הצורה, וצירוף בכבשן האש – "רשפי' רשפי אש שלהבת י-ה", עד שיגדל להיות יהודי חזק ויוכלו לבנות בו "בנין עדי עד" עד אין סוף! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2023 Synopsis On the verse in Parashas Noach, “And they said to one another, ‘Come, let us make bricks and fire them thoroughly’; so the bricks were to them for stones…”, Rashi explains that the reason they didn’t use stones is because “there are no stones in Bavel, which is a valley.” In terms of Divine service: a “stone” is created by Heaven, whereas “bricks” are manmade. And this is the difference between Eretz Yisrael and Bavel: Eretz Yisrael is inherently holy, and therefore it contains stones – “stones of iron.” By contrast, Bavel, in the diaspora, is a “valley,” an “open place”; when we you look at it with physical eyes, you don’t see the “fence” of Torah and mitzvos. In order for the conduct in Bavel to accord with Hashem’s will, work and toil are necessary, and when “you will labor,” then “you will find success” – “the bricks will be to them for stones.” And this is done by taking clay, dust from the ground, forming it, and burning it in a furnace, until it becomes a new entity. And the same applies to Jewish education: “A wild donkey a man will be born”; therefore, a child must be educated properly: first he must be “kneaded,” and formed, and then heated with a fiery furnace – “its coals are coals of fire – a flame of Hashem,” until he grows up to be a strong Jew, a “brick” that can be used to build an “everlasting edifice”.2 excerpts from sicha of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2023 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס