The Daily Sicha

Rabbi Tzvi Hirsh Gurary • 1306 episodes

צבי הירש גור-אריה

Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

Name

Release Date

Duration

601

יום ד' פ' שלח, כ' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 26, 2024

12:03

התוכן בפ' שלח מדובר ע"ד מצות חלה. בנבואת יחזקאל, שחושב שם מצוה זו מהמצוות הראשונות שיקיימו מיד בגאולה העתידה, נאמר שקיום מצוה זו מביא "להניח ברכה אל ביתך". ולכאו', הרי זוהי מצוה פשוטה ביותר? גם אחז"ל "כל המקיים מצות חלה כאילו ביטל עבודה זרה וכל המבטל מצות חלה כאלו קיים ע"ז"! (וזה מרומז בסמיכות הפסוק "וכי תשגו ולא תעשו וגו'" (שקאי על ע"ז) למצות חלה). וצ"ל מהו הקשר בין קיום מצות חלה וביטול ע"ז (ולהיפך)? והביאור: כאשר האדם רואה שיום-יום הוא טורח לחרוש ולזרוע ולקצור ולדוש ולטחון וכו' כדי להביא לחם לביתו (אותם מלאכות שגם הגוי עושה), הנה עפ"י שכלו הטבעי יאמר שאת הלחם השיג בזכותו. וזהו תוכן מצות חלה: "ראשית עריסותיכם" נותן לה', ולא בתור "צדקה" אלא בתור "חוב", כי מכיר שהשגת הלחם אינו ב"כוחי ועוצם ידי" אלא ה' "הוא הנותן לך כח לעשות חיל" [המשך יבוא].ג' חלקים משיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון ה'תשל"ו, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנות "אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2024 Synopsis Parashas Shelach discusses the mitzvah of Challah; in Yechezkel, Challah is described as one of the first mitzvos to be fulfilled immediately upon the future Redemption, and as a mitzvah that “brings enduring blessing to your home.” Moreover, our Sages tell us that “Whoever fulfills the mitzvah of Challah is considered as if he nullified idolatry, and whoever neglects the mitzvah of Challah is considered as if he upheld idolatry.” (This idea is also alluded in Chumash by the juxtaposition of the verse “And if you should err and not do…” – which refers to idolatry – with the mitzvah of challah). Seemingly, what is the connection between the mitzvah of challah (which seems like a rather simple mitzvah), and idolatry, the most severe sin? The answer is that when a person sees that he toils every day, plowing, sowing, reaping, and grinding etc. to bring home bread (the very same labors his non-Jewish neighbor performs), it is natural to feel that the bread is the result of his own effort. But this is the meaning of the mitzva of challah: to give “the first portion of your dough” to Hashem – not as tzedakah but a debt one owes to Hashem, in recognition of the fact that the bread comes not by “my strength and the might of my hand” but rather “it is Hashem Who gives you strength to make wealth.” [To be continued.]3 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Shelach, 26 Sivan 5736, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2024 לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטסליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.

602

יום ג' פ' שלח, י"ט סיון, ה'תשפ"ד

Jun 25, 2024

10:01

התוכן א) ביום שלישי דמעשה בראשית הוכפל בו "כי טוב", ופירשו חז"ל "טוב לשמים וטוב לבריות", וההוראה: עבודתו של ישראל הוא לחבר את "שמים" ‏–‏ עניני קדושה ונשמה, עם "בריות" ‏–‏ ענינים גשמיים וגוף, עד שנעשים מציאות אחת. ב) הוראה מדברי יהושע וכלב [בשלישידפ' שלח] "אם חפץ בנו ה' והביא אותנו אל הארץ הזאת.. אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם.. וה' אתנו וגו': כללות הענין דכיבוש הארץ (שלצורך זה נשלחו המרגלים וכו') ברוחניות הוא כללות הענין דירידת הנשמה בגוף כדי לעשות מגשמיות העולם "ארץ כנען" ‏–‏ "ארץ ישראל", דירה לו ית', ובכל דור ישנם ה"יהושע וכלב" שבדור, ובדורנו ‏–‏ נשיא דורנו, שמכריזים שמכיון ש"חפץ בנו ה'" "וה' אתנו" וכו', בודאי יצליחו בשליחות זה! ועוד .ב' חלקים משיחת יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2024 Synopsis (a) On the third day of Creation, “It was good” was repeated twice; our Sages tell us that it was “good for Heaven and good for creatures.” The lesson is as follows: A Jew’s job is to connect “Heaven” – matters of the soul and holiness – to the “creatures,” matters of the body and materiality, and turn them into one entity. (b) A lesson from the words of Yehoshua and Calev [in Shelishi of Parashas Shelach], “If Hashem desires us He will bring us to this land... Do not fear the people of the land for they are our bread... and Hashem is with us…”: “Conquering the land” (the reason for which the spies were sent, etc.) in the spiritual sense is the descent of the soul into the body, to transform the physicality of the world (“Eretz Canaan”) into Eretz “Yisrael” – a dwelling place for Hashem. Every generation has its “Yehoshua and Calev” – in our generation it is the Nasi Hador – who declare that since “Hashem desires us” and “Hashem is with us” etc., we will certainly succeed in this mission.2 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5745 – to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2024

603

יום ב' פ' שלח, י"ח סיון, ה'תשפ"ד

Jun 24, 2024

8:17

התוכן כאשר שיהודי מסתכל מסביבו ורואה "ארץ" ש"אוכלת יושבי'" ויש בה "אנשי מדות" [כמ"ש בשני דפ' שלח] ‏–‏ הוא נמצא ב"ארץ" שבה ה"דולר" וה"תכלית" ד"זה פרי'" זהו העיקר, והיא "אוכלת" את אלו שצריכים לעשות מה"ארץ" שתהי' "ארץ נושבת" וכו', ובמילא טוען הוא איך יכול להתמודד עם כל זה? מוטב לו להסתגר בד' אמות של תורה וכו' ולא להתעסק עם "ארץ" כזו! או שטוען מאיפה יש לו את הכח לא להתפעל מכ"ז, ולהמשיך ללמוד תורה ולקיים מצוות ולחנך את בניו ובנותיו שלא יתחשבו עם "מנהג המדינה" זה? ‏–‏ באה ההוראה מסיפור שילוח המרגלים, שהכוונה היא כן ללכת ל"ארץ כנען" ולעשות ממנה "ארץ ישראל", ו"הקב"ה עוזרו", ויש בו את ה"יהושע וכלב" שע"י רואה ש"טובה הארץ מאד מאד".משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2024 Synopsis When a Jew looks around, he sees a “land” that “consumes its inhabitants” and contains “men of measure” [as it says in Sheini of Parashas Shelach]. Meaning, he finds himself in a “land” where everything is about earning money and “its fruit,” and the land thus “consumes” the person, who is supposed to transform it into an “inhabited land” etc. So he might argue, why should he deal with this; he’d rather seclude himself in the four cubits of Torah study, etc., and not get involved with such a “land”! Or he might argue, where can he find the strength not to be affected by all this, and to continue studying Torah and doing mitvzos, and educating his children not to conform to this “way of the land”? The story of the spies teaches us that in fact, Hashem does want us to go to “Eretz Canaan” and transform it into the “Eretz Yisrael.” And a Jew has the ability to do it because “the Holy One, blessed be He, assists him,” and he has the “Yehoshua and Calev” within himself, which empower him to see that “the land is very, very good.”Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shelach, Mevarchim Tammuz 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2024

604

יום א' פ' שלח, י"ז סיון, ה'תשפ"ד

Jun 23, 2024

9:49

התוכן הוראה מציווי ה' בתחילת פ' שלח "שלח לך אנשים ויתורו וגו'": כדי שהיהודי יוכל למלא תפקידו ולעשות כל מקום בו הוא נמצא – "ארץ ישראל", עי"ז שפועל שהמקום יהי' "ארץ – שרצתה לעשות רצון קונה" – עליו לתור וללמוד בתורה, כי התורה מורה כיצד להתנהג בחיי היום-יומיים ע"פ רצונו ית'; מעלת נשי ישראל שעמדו ברצון תקיף להכנס לארץ גם כאשר שמעו (מפי המרגלים) שהדבר כרוך בקשיים גדולים; ע"י מעשינו ועבודתינו באופן של שלימות – שלימות התורה, שלימות העם ושלימות הארץ, וזה בא ע"י שחינוך הילדים הוא בשלימות, זוכים בקרוב ממש לכניסה לארץ בגאולה העתידה.משיחת יום א' דפ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ב, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2024 Synopsis (a) A lesson from Hashem’s command at the beginning of Parashah Shelach, “Send out for yourself men who will scout the Land...”: In order for a Jew to turn his environment into “Eretz Yisrael” (by making it a place that “desires to fulfill the will of its Maker”) – he must “scout” and explore Torah, because Torah teaches how to live daily life according to Hashem’s will. (2) We know that the women remained steadfast in their desire to enter the land, even when the spies warned that it was fraught with great difficulties; by performing our divine service completely – completeness of the Torah, completeness of the people, and completeness of the land – which comes through educating our children in a complete manner – we will merit very soon to enter the land with the true and complete Redemption.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5742, to the graduating students of Bais Rivkah, and the counselors of Camp Emunah and Pardes Chanah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2024 לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים

605

יום ועש"ק פ' בהעלותך, ט"ו סיון, ה'תשפ"ד– יום התחלת המאסר של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –

Jun 21, 2024

8:09

התוכן 1) בעמדנו ב(סיום )ט"ו סיון, "קיימא סיהרא – של "ירחא תליתאי" – באשלמותא", ה"ז זמן המתאים לערוך חשבון וסך-הכל בנוגע להשלימות בכל עניני החודש, שענינו העיקרי הוא ענין התורה – עיקר כל העיקרים – שניתנה בזמן מ"ת, שאז נתבטלה ה"גזירה" בין ה"עליונים" ל"תחתונים" ומאז התורה "לא בשמים היא" אלא דוקא בעוה"ז התחתון. 2) בהתחלת פ' בהעלותך מדובר אודות המנורה, וידוע ש"מנורה" רומזת על כנסת ישראל, "מנורת זהב כולה", אשר שבעת נרותי' – ז' הסוגים בנש"י – הם באופן ד"מקשה אחת", מציאות אחת – אחדות ישראל. וזה קשור ובא בהמשך לאחדותם של ישראל בשעת מ"ת, החל מר"ח סיון, שכולם התאחדו באופן של "כאיש אחד בלב אחד" בשמיעת עשרת הדברות, ש"על כל דבור ודבור פרחה נשמתן והחזירה להם הקב"ה בטל תחי'". ויה"ר שבקרוב ממש יהי' ה"טל תחי'" ו"והיו עינך רואות את מוריך" בגלוי בגאולה האמיתית והשלימה.ב' חלקים משיחת יום א' פ' בהעלותך, ט"ו סיון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2024 Synopsis (1) As we stand (at the conclusion) of the 15th of Sivan, “the fullness of the moon” of the third month – it is a fitting time to make an accounting with regards to the completeness of all aspects of the month, the main aspect being Torah, which we received at Sinai, when the decree of separation between the higher and lower realms was abolished, and after which the Torah is “not in heaven” but specifically in this lowest world. (2) The beginning of Parashas Behaalosecha discusses the menorah, which represents the entire Jewish people (“a menorah of all gold”) whose seven branches (the seven categories of Jews) are “one hammered piece of pure gold” – one entity. This is relates to and follows the unity of the Jewish people at the time of the giving of the Torah, starting from Rosh Chodesh Sivan, when they were united “like one man with one heart” in hearing the Aseres Hadibros, and where “at each utterance their souls flew away and the Holy One, blessed be He, returned it to them with the dew of resurrection.” May it be His will that very soon the “dew of resurrection” be revealed, and “your eyes shall see your Teacher” openly, with the true and complete Redemption.Two excerpts from sichah of Sunday, Parashas Behaalosecha, 15 Sivan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2024 לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏

606

יום ה' פ' בהעלותך, י"ד סיון, ה'תשפ"ד

Jun 20, 2024

10:13

התוכן 1) מבואר במאמרים בענין "והאיש משה עניו מאד מכל האדם שעל פני האדמה [כמ"ש בשביעי דפ' בהעלותך] שהוא הי' עניו (ובאמת) במיוחד מפני דרא דעקבתא דמשיחא כי העריך שלימוד התורה וכו' שלו ביחס למעמדו ומצבו אינו בערך ללימוד התורה וכו' בדרא דעקבתא דמשיחא במעמד ומצב העולם שיהי' אז וכו'. ולכן גם אין לזלזל אפי' בפעולה טובה קטנה שעושים בדורנו כי אין לדעת חשבונות של הקב"ה. וזהו גם ההסבר לכך שאע"פ ש"אכשור דרא בתמי'" ומ"מ הוטלה דוקא על דורנו התפקיד להביא בפועל את משיח צדקנו ו"המלאכה נק' ע"ש גומרה" ובמילא צ"ל בשמחה! 2) על משה רבינו אמר הקב"ה [בשביעי דפ' בהעלותך] "בכל ביתי נאמן הוא", כי הוא הי' עבד נאמן ובטל בתכלית לה' בלי שום מציאות לעצמו ולכן "סמך" עליו הקב"ה שבדרך ממילא יכוון לרצונו, ואת הביטול הזה מוריש משה רבינו לכאו"א שיעשה את כל דבר הקשור עם רצונו ית' בקבלת עול עד שזהו הטבע שלו ועושה א"ז בדרך ממילא!1) משיחת כ' מנחם-אב ה'תשל"ז 2) משיחת פורים ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2024 Synopsis (1) On the verse, “And the man Moshe was very humble, more so than any person on the face of the earth” [in shevi’i of Behaalosecha], it is explained in maamarim that Moshe felt humble particularly compared to the generation of the footsteps of Moshiach, because he felt that for someone of his stature, and in his position, to study Torah etc., can’t compare to someone studying Torah etc. despite living in the conditions that will prevail in the time leading up to Moshiach etc. Therefore, one should not underestimate any deed done in our times, no matter how small it may seem, because we cannot know Hashem’s calculations. This also explains why, although “this generation – is it worthy?” – the task of finally bringing Moshiach was specifically given to our generation, and “the work is called by the name of the one who completes it.” (2) Hashem says regarding Moshe Rabbeinu, “In all My house, he is faithful;” Moshe was a faithful servant who was totally nullified to Hashem, without any separate identity of his own, and therefore Hashem trusted that Moshe’s will would align automatically with Hashem’s will. Moshe instills this degree of self-nullification to every Jew – the ability to do everything related to Hashem’s will with kabbolas ol, to the point that it becomes one’s nature and he does it automatically.Excerpts from (1) sichah of 20 Menachem-Av 5737; (2) Purim 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2024 לזכות ר' מאיר שמחה בן הינדא ומרת דבורה בת רבקה שיחיוליום הנישואין שלהם י"ד סיוןנדבת ר' ברוך ומרת טובה שיחיו חזנוב

607

יום ד' פ' בהעלותך, י"ג סיון, ה'תשפ"ד

Jun 19, 2024

9:28

התוכן כשנשאל נשיא דורנו איך מתאים שמצד א' מודיע ש"לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה"‏ – ‏שהגאולה באה מיד, ומצד שני ה"ה מתכנן לבנות בנינים עבור ישיבות וחדרים וכו'?! ענה: "כבר הי' לעולמים"! בעת מסעות בנ"י במדבר העמידו את המשכן גם באותן חניות שהיו שם רק לילה או יום אחד! [ראה מ"ש ברביעי דפ' בהעלותך], ומזה ההוראה שכ"ז שיהודי נמצא בגלות, אפי' לעוד רגע אחד, עליו לעסוק בכל ה"שטורעם" וכו'. ואדרבה: זה גופא תזרז את הגאולה שתבוא מוקדם יותר ואפי' ברגע! ועל השאלה לאחרי כ"כ שנים בגלות מה משנה עוד רגע אחד?... הנה בהתחשב עם העובדה שכ"ז שבנ"י הם בגלות, הנה ה"שכינה" ועמו רבבות המלאכים, וכל נשמות בנ"י של כל הדורות‏ – ‏נמצאים גם בגלות, מובן שאפי' רגע אחד שהגאולה תבוא מוקדם יותר הוא זמן ארוך ביותר בכמות ובאיכות! ובאמת‏ – ‏ילדים לא ישאלו שאלה זו, הבעי' היא עם המבוגרים ה"בעלי שכל"...‏משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2024 Synopsis The nasi of generation was asked how he was publicizing the idea of “L’Alter L’Teshuva, L’alter L’Geulah” on the one hand – i.e., that Moshiach is coming now – but on the other hand he was making plans for buildings and yeshivas etc. that would take years to complete? He explained that this has already been done long ago: When the Jewish people were in the desert, they set up the Mishkan every time they came to a new place, even if they were staying there for just one night or one day! [See revi’i of Behaalosecha]. The lesson is that as long as a Jew is in exile, even for just one more moment, he must work with the fullest energy to bring Moshiach, and this will cause Moshiach to come a moment sooner. And to the question, after so many years in exile, what difference does one more moment make?...When you consider the fact that as long as the Jewish people are in exile, the Shechinah, along with tens of thousands of angels, and all the souls of the Jewish people throughout all generations, all remain in exile, too, it is clear that even one moment is a very long time both in quantity and quality! This is a question that children wouldn’t ask; the problem is the adults and “intellectuals”....Excerpt from sichah of Tu B’Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2024

608

יום ג' פ' בהעלותך, י"ב סיון – סיום ימי התשלומין של חג השבועות, ה'תשפ"ד

Jun 18, 2024

10:42

התוכן זמן מ"ת קשור עם ענין האחדות דבנ"י כמ"ש במדרש ש"אילו היו ישראל חסרים אפי' א' לא היתה שכינה נגלית עליהן וכו'", וכן בימי ההכנה למ"ת הי' "ויחן שם ישראל" – לשון יחיד כו'. וזהו א' הטעמים לעריכת התוועדות – אסיפת כו"כ מבנ"י יחדיו – בסיום ימי התשלומין דזמן מ"ת; הפירוש ב"תשלומין" הוא לא רק מלשון "השלמת החסרון" אלא גם מלשון "שלימות", וענין זה ב"תשלומין" שייך: א) לכל אחד, כי גם מי שלא החסיר מאומה בזמן מ"ת ביכולתו להוסיף בזה שלימות נעלית יותר. ב) "כל שבעה" בפועל, כי בכל יום אפשר להוסיף עוד בענין ה"שלימות", ולפי"ז ב"י"ב סיון" – סיום ימי התשלומין, הוא הזמן המתאים להשלמת הענינים דמ"ת בשלימות הכי נעלית!משיחת אור ליום ה' דפ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2024 Synopsis Shavuos is associated with Jewish unity, as the Midrash states, “If the Jewish people lacked even one person, the Divine Presence would not have been revealed to them…”; similarly, in the days leading up to Shavuos, “Yisrael camped there” in the singular – “as one man with one heart.” This is one of the reasons for a farbrengen – gathering Jews together – on the last day of the Tashlumin for Shavuos. Tashlumin doesn’t only mean “filling in” what was lacking, but also “perfection.” This aspect of Tashlumin applies (a) to every Jew, because even if someone’s service on Shavuos wasn’t lacking, he can always achieve a higher level of perfection; and (b) for “all seven days” from the beginning of Shavuos until the 12th of Sivan, because one can become more perfect every day. Therefore, the 12th of Sivan, the final day of Tashlumin, is the appropriate time to complete all aspects of Shavuos with the utmost perfection!Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Naso, 12 Sivan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2024 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

609

יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון, ה'תשפ"ד

Jun 17, 2024

11:40

התוכן כ"ק אד"ש שר בעצמו את הניגון "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי" [בשיעור תהילים היומי], ואח"כ: "עי טי דורין מאַרקאָ שטאָ טי יעדיש נאַ יאַרמאַרקאָ, ניע קאָפּלאַיעש ניע פּראָדאַיעש טאָלקאַ ראָביש סוואַרקאָ"... ואח"כ ביאר את תוכן הניגון: העולם הוא כמו "יריד", שהנשמה יורדת לעולם לצורך עלי' – כדי "להרויח" התאחדות עם הקב"ה בעצמו ע"י קיום תומ"צ ש"שכר מצוה – מצוה" (צוותא וחיבור עם הקב"ה). וכדי שהשגת הריוח לא תהי' "נהמא דכסופא" והאדם יתענג בעבודתו, ע"ז ישנו היצה"ר שמסית ומפתה את האדם, והאדם צריך להתייגע לבחור "בחיים". אלא שבאמת, רצון היצה"ר עצמו הוא שלא ישמעו אליו. וזוהי הטענה אליו: לאחרי שהוא כבר גרם שהאדם יגיע לדרגת "צמאה לך נפשי", ה"ה כבר עשה את שלו, ואז פעולתו אינה אלא "ראָביש סוואַרקא", ומדוע מוסיף להתערב?... (וטעם הדבר – לפי שהאדם מגרה את היצה"ר), הרי עכשיו צ"ל כבר ה"אתהפכא חשוכה לנהורא", "בשני יצריך". ואז זוכים ל"כן בחודש חזיתיך" וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024 Synopsis The Rebbe sings the niggun Tzamah lecha nafshi kamah lecha besari (“My soul thirsts for You, my flesh yearns for You” – from today’s Tehilim). Ei! Tee durin marku, shto tee yedish na yarmarku, nye kupilayesh, nye prodayesh, tolko robish svarku (“O, you foolish Mark, why travel to the market. You don’t buy, you don’t sell, you only cause strife”), and then explains the niggun’s meaning: The world is like a “marketplace,” to which the soul descends in order to “profit” by uniting with Hashem Himself through the Toah and mitzvos. In order for the person’s service not to be “bread of shame,” Hashem creates the yetzer hara to entice and tempt the person, so that the person must struggle to “choose life.” But even the yetzer hara wants the person not to obey it. And this is the argument against it: once it has brought the person to a state where “My soul thirsts for You,” it has already done its job, and anything it does further is merely “causing trouble”; why does it continue to interfere? (The reason is because the person himself provokes the yetzer hara, Rachmana litzlan, to go beyond what it would do on its own). Now ought to be the time when “darkness is transformed to light,” when one loves Hashem “with both of your inclinations,” at which time one merits that “So may I see You in holiness” etc.Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-06-2024

610

יום א' פ' בהעלותך, י' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 16, 2024

6:16

התוכן בעמדנו בפ' בהעלותך, הנה כאן המקום להזכיר ולעודד אודות פירוש הפנימי של "בהעלותך את הנרות" – להדליק את "נר הוי' נשמת אדם" של כ"א, מבלי הבט לאיזה מהז' הסוגים של בנ"י הוא משתייך, "עד שתהא שלהבת עולה מאילי'", ובאופן של "אל מול פני המנורה שבעת הנרות" – לקשר את כ"א עם פנימיותו. זה קשור במיוחד עם מבצע נש"ק, כמ"ש במדרש "אם שמרתם נרות של שבת אני מראה לכם נרות של ציון" – "בהעלותך את הנרות" בפשטות, אבל באופן כללי ה"ז קשור עם הפצת היהדות בכלל, מתחיל עם המבצעים הכלליים: מבצע אהבת כל ישראל (שכ"א מהם הוא בדוגמת "כהן גדול"), וכאמור – מבלי הבט לאיזה מהז' סוגים הוא משתייך, ומזה באים לשאר המבצעים: חינוך (ובענין שהזמ"ג – לרשום ילדים במחנות-קיץ וכו'), תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, "בית מלא ספרים", נש"ק, כשרות, טהרת המשפחה. וכ"ז – באופן של "מלכתחילה אַריבער".א' השיחות דהתוועדות משיחת מוצש"ק פ' נשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2024 Synopsis The week of Parashah Behaalosecha is an appropriate time to call attention to and to emphasize and encourage with regards to the inner meaning of “When you kindle the lamps” – to kindle the “lamp of Hashem, the soul of man,” the soul of every Jew, regardless of which of the seven kinds of Jews he belongs to – to kindle it “until the flame rises by itself,” and in such a way that “the seven lamps shall shine toward the face of the menorah,” connecting a Jew to his inner core. This has a particular connection the Shabbos candles campaign, as the Midrash says, “If you keep the Shabbos, candles, I will show you the candles of Tzion” – the “kindling of the lamps” literally, with the coming of Moshiach. In a broader sense, the parashah relates to spreading Yiddishkeit in general, starting with the general Mitzvah Campaigns: the campaign to love every Jew (each of whom is like a “Kohen Gadol”), regardless of which of the seven types of Jews he belongs to – and from this comes the other campaigns: Jewish education (which is especially timely because people are now registering their children for summer and camp and school etc.), Torah study, tefillin, mezuzah, tzedakah, “a house full of sefarim,” Shabbos candles, kosher, and family purity – and all of this in a manner of m’lchatchilah ariber.Sichah from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Naso 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2024 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

611

יום ועש"ק פ' נשא, ח' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 14, 2024

8:30

התוכן "נשא את ראש", הנאמר בתחילת פ' נשא, מורה בפשטות על "הגבהת הראש" [ואף שזה נאמר לחלק משבט לוי, אעפ"כ ה"ז שייך לכאו"א מישראל, כפס"ד הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד" אלא כל יהודי ש"נדבה רוחו", נתנו לו את כל האפשרויות להגיע לכך, ועד לדרגת "קודש קדשים" וכו']‏ – ‏ועי"ז הגבהת כל האדם. כי על האדם להתנהג באופן כזה שכל עניניו מונהגים עפ"י שכל (שבראש) התורה, כך, שיהא ניכר, שהתורה היא "תורתנו"‏ – ‏בכל זמן, בימי החול ועאכו"כ בימי שבת ויו"ט, ובכל מקום ה"ה מתנהג לפי הוראות התורה.משיחת יום ב' פ' נשא, ט' סיון ה'תשמ"ט ב"יחידות" להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2024 Synopsis At the beginning of the parashah, the literal meaning of the words “Naso es rosh,” is to “lift up the heads,” through which the entire person is elevated. (Though the verse refers to a portion of the tribe of Levi, nevertheless, it applies to every Jew, as the Rambam rules, “not only the tribe of Levi” but every Jew whose “spirit inspires him” is given the full potential to attain even the level of the Kohen Gadol and the Holy of Holies etc.). For a person must conduct himself in such a way that everything he does is guided by the intellect (in the head) of the Torah, so that it is evident that the Torah is “our Torah” – by acting according to the directives of the Torah at all times, on weekdays and certainly on Shabbos and Yom Tov, and everywhere.Excerpt from sichah of Monday, Parashas Naso, 9 Sivan 5749 – Yechidus for visiting guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2024 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

612

יום ג' פ' נשא, ה' סיון – ערב חג השבועות, ה'תשפ"ד

Jun 11, 2024

12:21

התוכן 1) בחמישי בסיון אמרו ישראל "נעשה ונשמע" ובאופן שהקדימו נעשה לנשמע – אע"פ שזהו היפך הסדר ד"עם חכם ונבון", כי הביטול ד"נעשה" הוא מצד פנימיות הנפש, ואח"כ זה נמשך גם בכחות הנפש – בהבנה והשגה וכו', "נשמע". בנוגע לפועל: מכיון ש"הימים האלה נזכרים ונעשים", צ"ל בחמישי בסיון קבלה מחדש לקיים את כל פרטי המצוות באופן ד"הקדמת נעשה לנשמע". זוהי ההכנה לקבלת התורה בחה"ש, וזה נמשך באופן קיום המצוות במשך השנה כולה. 2) אמחז"ל "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו .. מלאכי השרת וקשרו לכאו"א מישראל ב' כתרים וכו'". וההוראה: לכל יהודי יש את הכח שכל הענינים שמקבל ע"ע בחה"ש יהיו באופן של "הקדמת נעשה לנשמע", ועי"ז מתגלה ה"כתר" שבכל א', עד שכ"א נעשה בבחי' "מלכים הם", ומתנהג בפועל באופן ש"אמר מלכא – עקר טורא", כולל היצה"ר ש"נדמה להם כהר" וכו'. החלטה זו בה' בסיון היא הכנה מתאימה לקבלת התורה וכו'. ד' חלקים מהתוועדות אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2024 Synopsis (1) On the fifth of Sivan, the Jewish people said, “We will do and we will hear,” putting “we will do” before “we will hear.” Though they are a “wise and understanding people” this self-abnegation to first “do” comes from the inner core of the soul; only afterwards is it expressed in the soul’s faculties, “we will hear.” In practical terms: Since “these days are remembered and observed,” on the fifth of Sivan one must accept upon himself anew to fulfill all the mitzvos in every detail, and in such a way that “we will do” comes before “we will hear”; this is the way to prepare for receiving the Torah on Shavuos, and for it to continue this way in in one’s performance of the mitzvos throughout the entire year. (2) Our sages said, “When the Jewish people put ‘we will do’ before ‘we will hear’…the ministering angels came and tied two crowns upon every Jew….” The lesson is that every Jew has the power to cause everything he accepts upon himself on Shavuos to be done in such a way that “we will do” comes before “we will hear,” and thereby to reveal the “crown” within himself, to the point that every Jew becomes a “king” (“They are kings”) – “At the kings word, a mountain is uprooted,” including the evil inclination that “appears to them like a mountain” etc. Making this resolution on the fifth of Sivan is an appropriate way to prepare for receiving the Torah etc.Four excerpts from farbrengen of the night of Erev Shavuos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2024 לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותלזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

613

יום ב' פ' נשא, ד' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 10, 2024

11:25

התוכן ישנם ב' נקודות בקשר למ"ת: 1) שאז "בחר בנו מכל העמים". 2) ולכן "נתן לנו את תורתו" כדי שנלמד בה בתור "תורתו של הקב"ה". דאף ש"היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים", הנה דוקא מי ש"וה' עמו", שאין בעולמו אלא הוא והקב"ה ו(במילא) אין לו שום פניות בלימוד התורה – "הלכה כמותו". כהכנה למ"ת יש להדגיש ב' נקודות אלו: 1) "בחר בנו מכל העמים". בשעת מ"ת לקח בורא ומנהיג העולם את עם ישראל ועשאו "סגולה מכל עמי הארץ". ומאותו רגע שָׂם גבול והבדלה "בין ישראל לעמים"! ומי שרוצה לעשות שינויים בזה ע"י "חוקים" שונים – ה"ז נגד ענינו של מ"ת ש"מה להלן . . אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע"! 2) רק מי ש"ה' עמו", שנוגע לו רק מ"ש בתורתו של הקב"ה, בלי פניות, יכול לפסוק דינים. ויה"ר אשר כמו שבשעת מ"ת "כפה עליהם הר כגיגית", ה"יערה עלינו רוח ממרום", שהעמיד את בנ"י על טהרתם, הנה כן תהי' לנו אצל כאו"א בעניניו וכו'.ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2024 Synopsis There are two points regarding the Giving of the Torah: (1) When the Torah was given, “He chose us from all the nations”; (2) therefore, “He gave us His Torah” for us to study it as “the Torah of the Holy One, Blessed Be He,” meaning, although “it is your wisdom and understanding in the eyes of the nations,” it is only when someone has no ulterior motives and cares about nothing but Hashem (“Hashem is with him”) that the law can “be according to him.” To prepare for the Giving of the Torah, these two points must be emphasized. (1) “He chose us from all the nations”: At the time of the Giving of the Torah, the Creator and Ruler of the world took the Jewish people and made them “a treasure from all the peoples,” and from that moment He established a boundary and distinction “between the Jewish people and the nations”! Anyone who wishes to change this by trying to implement different “statutes” defies the Giving of the Torah, which must be accepted nowadays “with reverence, fear, quaking, and trembling” just as it was at Sinai. (2) Only someone who “Hashem is with him,” i.e., who is concerned solely with what it says in the Torah of the Holy One, Blessed Be He, without any other considerations or ulterior motives, can issue proper halachic rulings. May it be His will that just as when the Torah was given at Sinai “He overturned the mountain above them like a basin,” “Pouring a spirit for us from on high,” which put the Jewish people in their pure state, so, too, may it be for every Jew in his own life etc.Two excerpts from sichah of the night of Erev Shavuos 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-06-2024 לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

614

יום א' פ' נשא, ג' סיון, ה'תשפ"ד

Jun 9, 2024

12:07

התוכן דוקא כאשר בנ"י אמרו שה"בנים" יהיו ה"ערבים" שיקיימו תומ"צ – קיבל זאת הקב"ה ונתן לנו את התורה. ולכן בעמדנו בזמן ההכנה למ"ת, צריך לדעת ש"בנינו עורבים בעדינו!", וזה זמן מתאים לעורר ע"ד ענין החינוך דבני ובנות ישראל בלימוד התורה ובקיום המצוות: ישנם כאלו שחלק מהחינוך שילדיהם מקבלים במשך השנה הוא לימודי חול, ועליהם לנצל את "מנהג המדינה" שבימי החופש ("ימי החושך"), משחררים את הילדים מלימודי חול, להוספה בלימודי קודש – או לשלוח אותם למחנה קיץ שלומדים הרבה תורה בכמות ובאיכות, או למצוא מלמד טוב מבין אלפי המלמדים שמשוחררים מעבודתם בתקופה זו, ללמד בחדר. והגם שימי החופש רק מתחילים כמה שבועות לאחרי מ"ת, הנה, ככל דבר שדורש הכנה, יש להתכונן לזה מעכשיו.ב' חלקים משיחת אור לערב חה"ש ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2024 Synopsis It was only when the Jewish people said that their children would be their “guarantors” that Hashem agreed to give the Torah. Therefore, as we stand in the days of preparation for Shavuos, we must know that “our children are our guarantors!” This is therefore an appropriate time to discuss the importance of Jewish education in Torah and mitzvos: Some people give their children an education during the year that includes secular subjects. They should take advantage of this country’s practice of summer vacation, when the children are free from their secular studies, to increase in Torah study – either by sending them to a summer camp where Torah is studied in abundance (in quantity and quality), or finding them good teachers (from among the many teachers who likewise have vacation during this time of year) to teach them in a cheder. And although summer vacation doesn’t begin until a few weeks after Shavuos, as with all things that require preparation, efforts should be made in this regard starting now.Two excerpts from sichah of the night of Erev Shavuos 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2024

615

יום ועש"ק פ' במדבר, ר"ח סיון, ה'תשפ"ד

Jun 7, 2024

12:35

התוכן ב"היום יום" של ר"ח סיון מובא הפתגם ש"זרוק חוטרא לאוירא אעיקרי' קאי .. לפעמים העיקרי' מכוסה ונעלם .. וזאת היא עבודת החפץ חיים להסיר את הכיסוים וכו'". והנה אף שפתגם זה נאמר בנוגע לחסידים ותורת החסידות וכו', הרי, בימינו אלה, לאחרי השטורעם" דהפצת המעיינות חוצה במשך ה-45 שנה מאז הדפסת הפתגם ב"היום יום", הן בשנים שבהם הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בחיים חיותו בעלמא דין, והן בשנים לאחרי הסתלקותו שאז ניתוסף בזה ביתר שאת, פעלו שענין זה שייך לכאו"א מישראל: כאו"א מישראל צריך לידע שנשיא דורנו הגביהו מן הארץ, גשמיות העולם, אל האויר – אור י', שנקודת היהדות מאיר אצלו בגילוי, ומכיון שכן, בודאי שמתקיים "אעיקרי' קאי" במשך כל ימי חייו. וזה מהווה הוראה ונתינת-כח בכלל, ובמיוחד בעמדינו לאחרי ר"ח סיון שאז עמדו כל ישראל באופן של "כאיש אחד בלב אחד", שעי"ז נעשים כלי לקבלת התורה – חכמתו ורצונו של הקב"ה, וקרוב לסיום וחותם של העבודה דספיה"ע שעי"ז ממשיכים "שפע רב בכל העולמות" וכו'.. משיחת ב' סיון ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2024 Synopsis The Hayom Yom for Rosh Chodesh Sivan states: “‘Throw a stick into the air and it will land on its root-side’...Sometimes the root is covered and hidden...And this is the work of one who desires life, to remove the coverings….” Though this adage was said with regards to Chassidim and studying Chassidus etc., nowadays, after having been engaged in spreading the wellsprings outward during the forty-five years since this adage was published in Hayom Yom, during the years when the Rebbe, my father-in-law, was still alive physically in this world, as well as the years after his passing (when these activities increased greatly) – it now applies to every Jew: Every Jew must know that the nasi of our generation has elevated him above the materiality of the world to the air above (“avir” – comprised of or and yud), so that the Jewish spark within him shines openly. Therefore, every Jew will certainly “fall back on his root” throughout his entire life. This teaches us and empowers us in general, and especially as we stand after Rosh Chodesh Sivan, when the entire Jewish people stood “as one man with one heart,” thereby becoming vessels to receive the Torah – the wisdom and will of Hashem – as we approach the conclusion of the service of Sefiras Ha’Omer, through which we bring about “abundant bounty to all the worlds” etc.Excerpt from sichah of 2 Sivan 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2024 לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

616

יום ה' פ' במדבר, כ"ט אייר, ה'תשפ"ד

Jun 6, 2024

10:25

התוכן ישנה הלכה פסוקה ברמב"ם [בשיעור רמב"ם היומי] ובשו"ע "המקדש אשה.. על מנת שאני צדיק [גמור], אפילו רשע גמור ה"ז מקודשת מספק שמא הרהר תשובה בלבו". כלומר: יהודי שהי' כל ימיו רשע גמור ולא שמעו ממנו אף מילה של תשובה אף פעם, ואפילו אם בין העבירות שבידו הוא איסור גזל והגזילה עדיין בידו, הנה אם אמר "ע"מ שאני צדיק גמור" עדיין חוששים שמא הרהר תשובה והיא ספק מקודשת! ועד"ז בנוגע לעניננו: אלו המקשים שאם אכן היתה התעוררות תשובה [בהמשך למלחמת ששת הימים] למה לא רואים שבמשך הזמן שינו את חייהם?... הנה פס"ד ברור בשו"ע להיפך – אפי' אם הגזילה עדיין בידו ה"ה "ספק מקודשת"! והדין הוא שאפי' אם לאח"ז ה"ה צועק שהוא מתחרט – ה"ז כבר מאוחר וזה לא מבטל את הספק הרהור תשובה בשעת הקידושין! ובעניננו – יתירה מזו: אם א' ממאות אלפי יהודים אלו שנהי' "צעטרייסעלט" צועק "ע"מ שאני צדיק גמור" ה"ה ודאי מקודשת! כי אין כאן ספק "שמא הרהר תשובה בלבו" אלא היתה התעוררות תשובה ודאית! וה"ז לא תלוי בהנהגתו אח"כ. ובפרט שאצל כו"כ הביאה התעוררות התשובה לענינים של פועל, ובמילא "ילמד הסתום מן המפורש".ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2024 Synopsis There’s a clear halachic ruling in [today’s] Rambam and in the Shulchan Aruch, that “One who betroths a woman…on condition that I am completely righteous, even if he is completely wicked, her status is that of uncertain betrothal; perhaps he had thoughts of teshuvah in his heart.” Meaning: a Jew who was completely wicked all his life, and from whom we never heard any word of teshuvah, and even if his sins include stealing, and he still refuses to return what he sole – if he said “on condition that I am completely righteous,” we take into account that he might have had thoughts of teshuvah, and she is considered betrothed! Similarly: some ask, if it’s true that all these people had an awakening of teshuvah [following the Six-Day War], why don’t we see them changing their lives? But the ruling in the Shulchan Aruch is the opposite: even if one is still holding onto what he stole, nevertheless, “her status is that of uncertain betrothal.” And the law is that even if he later insists that he didn’t do teshuvah, it’s too late; he cannot undo the teshuvah from the time of the betrothal. How much more so in this case: if one of those hundreds of thousands of Jews who experienced this awakening cries out, “on condition that I am completely righteous,” “she is definitely betrothed”! Because here there is no doubt that “he had thoughts of teshuvah in his heart.” He certainly did, and his later conduct doesn’t change that, especially considering that many of them actually did change their ways, and therefore we should “learn that which is not explicit from that which is explicit.”Two excerpts from sichah of 19 Kislev 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2024

617

יום ד' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ד

Jun 5, 2024

10:53

התוכן [המשך] 3) הטענה הגדולה – מהו ה"סדר" שמישהו מתערב בעניניו הפרטיים ואומר לו שיש להניח תפילין ולשמור שבת וכו' – מה זה העסק שלו?! גם טענה זו נתבטלה לאחרונה בעת הגיוס – כ"א ידע בפשיטות שבהנהגתו הפרטית, אם הוא ימלא את הפקודות או אם הוא יהי' "ירא ורך הלבב", תלוי, לא רק גורלו או קבוצתו, אלא גורל כל עם היושב בציון! "דמי כל ישראל תלויים על צווארו"! וכאמור, כ"א ראה איך שכל טענות אלו התבטלו לפני מ"ת השנה, בבחי' "טועמי' חיים זכו". והוראות אלו בתקפם בכל עת: כבר אי אפשר לטעון שהענין דהקדמת נעשה לנשמע וקב"ע וכו' הוא בלתי-אפשרי – הוא ראה על עצמו איך שהוא הלך בקב"ע, בשמחה! וזה מה שגרם לנצחון. וזוהי הקריאה והטענה לכאו"א מישראל: ראית בעצמך שכאשר אתה יודע שזה ענין הנוגע לקדושת א"י או לקדושת החיים ומציאותו של יהודי – הנה אתה בעצמך התנהגת באופן האמור, ובשמחה!משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2024 Synopsis [Continued.] (3) The yetzer hara’s major argument is, what is this business of someone mixing into my personal affairs and telling me I should put on tefillin and keep Shabbat etc. – “Mind your own business!” This argument, too, was put to rest at the time of the military call-up: it was obvious to everyone that the way you conduct yourself, and whether you are “fearful and faint-hearted,” isn’t a personal issue, but rather affects the fate of your entire unit and the fate of the entire people dwelling in Tzion! Everyone saw how all these arguments of the yetzer hara were put to rest, in the days leading up to receiving the Torah, a taste of the future Redemption. The lessons apply for all time. You can no longer argue that that’s impossible to have kabbolas ol and put “We will do” before “We will hear,” because you saw personally that when you saw that the holiness of Eretz Yisrael and the holiness of a Jewish life was at stake – you followed orders happily and without question! This is what led to the victory, and this is the call to every Jew.Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5727. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2024

618

יום ג' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ד

Jun 4, 2024

10:41

התוכן [כוונת כ"ק אד"ש בהשיחה דלקמן היא בקשר להגיוס שקדם למלחמת "ששת הימים", שהחלה והסתיימה בסמיכות בסמיכות לחה"ש באותה שנה] כעת, ב"יום השישי" ערב הגאולה ("יום שכולו שבת"), מתקיים הענין ד"טועמי' חיים זכו שמראים ליהודי שהוא יכול לעמוד במעמד ומצב שיהי' בזמן הגאולה. [אלא שצריכים לדעת שזהו רק "טועמי' וגו'" דערב שבת, ולא שבת עצמו...]. ראו לאחרונה, לפני זמן מ"ת, שע"י "טרייסל" א' נתבטלו כל הטענות של היצה"ר: 1) הטענה – מהו הענין ד"הקדמת נעשה לנשמע"?! והנה ראה כ"א בזמן הגיוס, שמיד שקיבל את צו הגיוס – קם והתייצב בלי לשאול שאלות ובלי להתייעץ קודם עם המשפחה וכו'. ועשה זאת בשמחה! וכך הי' אצל כולם – מ"ראשי שבטיכם" עד "שואב מימיך". ברגע שידע שהכוונה אליו וזה נוגע לו – קיבל זאת ע"ע בלי קושיא מלכתחילה! 2) הטענה – מי אומר שמי שמוסר לך את ההוראות הוא בדרגה נעלית יותר ממך?! הנה גם א"ז ראו בעת הגיוס – מציאות הצבא עומדת על קבלת-עול המפקד! וזה לא משנה אם הוא חכם או עשיר יותר גדול מהמפקד – אם הוא המפקד יש לציית לפקודות!משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2024 Synopsis [In the sichah, the Rebbe references the call-up of the Israeli military in the lead up to the Six-Day War, which took place shortly before Shavuos that year.] We are now on the Eve of the Redemption, which is considered “Erev Shabbos” – when there is a “taste” of the Redemption, and one is shown a glimpse of how he can live the way we will live when Moshiach comes. (But one must know that it’s only Erev Shabbos, not Shabbos itself, and it’s only a taste.) As Recently we saw in the days leading up to the giving of the Torah on Shavuos, how one jostle completely nullified all the arguments of the yetzer hara: (1) The yetzer hara argues, why should you follow orders blindly, saying “We will do” before “We will hear”? But as we saw, those called up to the army reported for duty without asking any questions, without consulting their families etc. – and they did it happily. And this was true of everyone from “your heads of your tribes” to “your water drawers”; the moment they knew that the call-up was directed to them and that it affected them, they heeded the call without any questions whatsoever. (2) The yetzer hara argues: who says you must listen to the person giving you orders; you might be more capable and more experienced than him? But when the troops were called up this wasn’t a factor either; the very basis of an army is following the commander’s orders. And it doesn’t matter if the soldier is smarter or greater than the commander: if he’s the commander, you must obey his orders!Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2024 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

619

יום ב' פ' במדבר, כ"ו אייר, ה'תשפ"ד

Jun 3, 2024

10:26

התוכן הטעם לפס"ד הגמ' שדוקא מבן עשרים שנה "נושא ונותן בנכסי אביו" מבואר בע"ח כי אז מגיע האדם לשלימות השכל. ועפ"ז מבאר אדה"ז מ"ש [בראשון דפ' במדבר] "שאו את ראש בנ"י לגולגלותם מבן עשרים שנה ומעלה וגו'", דלכאו' ה"גולגולת" הוא רק ענין חיצוני, ולמה מנין הראויים בבנ"י להיות "יוצאי צבא בישראל" היא "לגולגלותם" ולא "לראש" (שכל)?! ומבאר ש"גולגולת" הוא הרצון. ובכדי להיות "יוצאי צבא בישראל", לכבוש את העולם, לא מספיק השכל אלא צריכים מסנ"פ ‏–‏ מסירת הרצון, אלא שמגיעים לזה ע"י ההתבוננות בגדלות ה' בשלימות השכל, "עשרים שנה" וכו', ואז להעלות ("שאו") את השכל שב"ראש" "לגולגלותם" (הרצון) וכו' ועי"ז יש את המסנ"פ הדרושה להיות מ"יוצאי צבא בישראל".משיחת מוצש"ק יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2024 Synopsis The reason the Gemara says that one may conduct business with his father’s property from twenty years old is explained in Etz Chaim: that is the age at which a person’s intellect is fully developed. Based on this, the Alter Rebbe explains the verse [at the beginning of Bamidbar], “Take the count of the Jewish people according to their ‘skulls’ from twenty years old and upwards”: Seemingly, when counting the Jews “fit to go out to the army in Israel,” why does it refer to the skull, which is just an externality, whereas the mind defines the quality of man? He explains that the “skull” represents man’s will; in order to “go out to the army in Israel,” i.e., to conquer the world, intellect alone is not enough. Rather, one must have mesiras-nefesh – surrendering his will. Just that such mesiras-nefesh is achieved through first contemplating Hashem’s greatness with mind in its fullest state – “twenty years old.” Then one can “raise” the intellect of the mind to the level of the “skull” (the will) etc., and this will bring him to the mesiras-nefesh required to “go out to the army in Israel.”Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos, Yud Shevat 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2024 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

620

יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תשפ"ד

Jun 2, 2024

10:16

התוכן א) מנין בנ"י הי' "מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל" [כמ"ש בראשון דפ' במדבר]. והנה עפ"י טבע לא שייך שמבין יותר משש מאות אלף אנשים "מבן עשרים שנה ומעלה" לא יהיו עכ"פ אחדים שלא יהיו בריאים וחזקים כדרוש להיות "יוצא צבא", ובפרט כשנמצאים במדבר וכו', ואעפ"כ רואים דבר נפלא: כל בנ"י שמבן עשרים שנה ומעלה היו "יוצא צבא בישראל"! ומכאן רואים שכאשר הולכים בדרך התורה, בדוגמת בנ"י במדבר שהיו אז בהליכתם ממתן תורה - אין שליטה לגדרי הטבע אפי' בנוגע לבריאות הגוף! ב) הוראה ממ"ש במנין השני של בנ"י (שבפ' פנחס, ע"ש ברש"י כו, ה) שהקב"ה העיד על בנ"י שהם יצאו ממצרים כשהם בקדושתם ולא הושפעו ממצרים, אע"פ שהיו עבדים שם 210 שנה ומצרים היתה ארץ מפותחת בתחום ה"פילוספי'" וכו', והיו בטוחים ש"אנכי ארד עמך מצרימה" ושאם יתנהגו בהתאם להוראות ה' ייצאו ממצרים.משיחת כ"ה אייר ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2024 Synopsis (a) The Jewish people in the desert were counted “from twenty years old and upward, all who are fit to go out to the army in Israel” (as it says at the beginning of Bamidbar). By nature, it is impossible that among more than six hundred thousand men “from twenty years old and upward,” there wouldn’t be at least some who weren’t healthy and strong enough to be “fit to go out to the army,” especially in the desert, etc. Yet here we see a wondrous thing: all the Jewish men from twenty years old and upward were “fit to go out to the army”! This teaches us that when the Jewish people follow the Torah, like our ancestors, who at the time were coming from the giving of the Torah – they are not subject to the rules of nature, not even regarding their bodily health! (b) Regarding the second counting of the Jewish people [in Parashas Pinchas; see Rashi there etc.], it says that Hashem testified about the Jewish people that they left Egypt with the same holiness and purity as when they arrived there; they were not influenced by Egypt despite having been slaves there for 210 years, and despite Egypt being the most advanced land in the world in philosophy etc. They were certain that Hashem was with them, (“I will go down with you to Egypt”), and that by behaving according to Hashem’s instructions, they would leave Egypt.Excerpt from sichah of 25 Iyar 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2024

621

יום ועש"ק פ' בחוקותי, כ"ג אייר, ה'תשפ"ד

May 31, 2024

11:45

התוכן ענינו המיוחד של שבת מבה"ח סיון הוא שזהו ה"ירחא תליתאי" שבו ניתנה ה"אוריין תליתאי לעמא תליתאי וכו', והיינו שחודש זה קשור במיוחד לתורה ו(למצוות שניתנו) לבני ישראל. ומכיון שכללות הענין דמבה"ח של כל חודש ניתנה בתורה הקשורה עם חודש סיון, נמצא דשבת מבה"ח סיון כולל כל ימי שבת מבה"ח של כל השנה. כללות הענין דשבת מבה"ח הוא ענין טוב שנתחדש דוקא בגלות: כי רק לאחרי החורבן, שאז נתבטל הענין דקידוש החודש עפ"י הראי', יודעים מראש מתי יהי' ראש חודש ואפשר להתכונן לזה באופן המתאים, ועוד ועיקר: לברך את החודש בשבת שלפנ"ז וכו'.‏א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2024 Synopsis Shabbos Mevarchim of the month of Sivan is special in that Sivan is the “third month,” during which the “three-fold Torah” was given to the “three-fold nation” etc.; that is, this month has a special connection to the Torah (and mitzvos), which were given to the Jewish people. Since the very idea of blessing every month comes from the Torah, which was given in the month of Sivan, it emerges that the Shabbos Mevarchim before Sivan includes the Shabbos Mevarchim of every month of the year. The whole idea of Shabbos Mevarchim is a positive thing introduced specifically in exile; it was only after the destruction of the Beis Hamikdash, and after the discontinuance of establishing Rosh Chodesh based on the sighting of the moon, that a fixed calendar was established. This made it possible to know in advance when the new month will be, so that we can prepare for the new month properly, and more importantly: we can bless the new month on the Shabbat before it etc.Sichah from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Bechukosai, Mevarchim Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2024

622

יום ה' פ' בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשפ"ד

May 30, 2024

10:43

התוכן [המשך] הענין ד"עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים" הנ"ל נוגע גם לענין ש"רועשים" בימים אלו: גם יהודי ש"נמצא במצרים", "מיצרים וגבולים", ואמר ועשה מה שלא צריך – כמו "אבותינו" שהיו מביניהם שרצו לישאר במצב של הנהגת הטבע של מצרים – הנה באמת אי"ז מציאותו האמיתית אלא "יצרו אנסו", ו"אונס רחמנא פטרי'" (אף שאין מקום לשמוח ע"ז... אלא להצטער שהוא במצב זה), והמציאות היא שגם "במצרים" נעשים ליהודי "עשרה נסים" בכל עניניו (הכלולים בעשר כחותיו)! וזהו מה שראו לאחרונה ה"עוצו עצה ותופר" וכו'. אלא שהנסים מלובשים בטבע, ועפ"י תורה אנו עדיין ב"מצרים" ואי"ז אפי' "אתחלתא דגאולה"; הנסים גלויים יהיו בגאולה עצמה – "עשרה על הים". וזוהי ההוראה לכל הדורות: גם ב"מצרים" ובגלות נעשים נסים בכל הענינים ואין ממה לפחד! אלא שהם נסים מלובשים בטבע, וזוהי הקדמה קרובה ל"עשרה על הים" כאשר "בנהר יעברו ברגל" בביאת המשיח.משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2024 Synopsis [Continued.] The abovementioned “ten miracles performed for our ancestors in Egypt” also relate to the current events being constantly discussed: Even a Jew who is “in Egypt,” within the constraints and boundaries, who said and did something he shouldn’t have – like “our ancestors,” among whom were those who wanted to remain under the natural conduct of Egypt – however, this isn’t his true identity. Rather, “his inclination forced him,” and someone who is forced is “exempt” (though of course he shouldn’t celebrate it…rather, he should be saddened at being in such a situation). And the reality is that even “in Egypt”, “ten miracles” are performed for a Jew in every aspect of his life (included the ten faculties he possesses). This is why, as recently seen, “they schemed a scheme and it was nullified” etc. Just that the miracles are clothed in nature, and according to the Torah we are still “in Egypt,” and this isn’t yet even the “beginning of the Redemption”; the open miracles will happen at the Redemption itself – “ten at the sea.” This is the lesson for all generations: even in “Egypt” and in exile, there are miracles in everything, and there is nothing to fear! Just that the miracles are clothed in nature; this is the preparation for the “ten at the sea” very soon, when “they will cross the river on foot” with the coming of Moshiach.Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Netzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2024

623

יום ד' פ' בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ד

May 29, 2024

8:20

התוכן מ"ש באבות פ"ה "עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים" אי"ז בגדר "מאי דהוה הוה" אלא נוגע בכל יום, ככל דבר משנה שענינה הוא לכל לראש פס"ד בפשטות: אחז"ל "כל המלכיות נקראו ע"ש מצרים ע"ש שהם מצירות לישראל", והרי מצב זה גופא שיש מלכויות אחרות ו"עיר האלקים מושפלת וכו'" ויהודי מתפלל שיהי' "ונבנתה העיר על תלה" – הוא ענין של "מצרים" ו"מצירות לישראל" הגדול ביותר. וע"ז אומרים ליהודי שעליו לעמוד באותו מצב של "אבותינו במצרים" – ש"עשרה נסים נעשו לאבותנו במצרים"! שהרגילות שלהם עוד במצרים הוא נסים – "עשרה נסים"! (אלא שלאחרי היציאה ממצרים נעשו עוד "עשרה נסים על הים"). ועד"ז [ובמכ"ש] ב"מצרים" היום [לאחרי יצי"מ כפשוטו ומ"ת], הנה בכל מצב שיהודי רק פונה בא' מעשר כחותיו המלובשות בג' הלבושים מחשבה דבור ומעשה – הרי הוא רגיל ומלומד ב"עשרה נסים"! [המשך יבוא]משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2024 Synopsis When it says in chapter 5 Pirkei Avos, “Ten miracles were performed for our ancestors in Egypt,” it’s not just something that happened in the past (“what was, was”), rather, it is relevant practically for every day (like every Mishna – a halachic ruling). Our Sages said, “All the kingdoms are called by the name Egypt (Mitzrayim), because they oppress (metzirim) the Jewish people”; the very fact that “the city of G-d is demeaned etc.” and that a Jew prays that “the city be rebuilt on its former site,” is the greatest “Egypt” and “oppression of the Jewish people.” To this a Jew is told that he must be like “our ancestors in Egypt” – where “Ten miracles were performed for our ancestors in Egypt”! The norm for them, even while still in Egypt, was miracles – “ten miracles”! (And then after they left Egypt, there were another “ten at the sea” – miracles above miracles.) Similarly (and all the more so) in “Egypt” today (after the literal Exodus from Egypt and the giving of the Torah): in every situation, wherever a Jew turns and exercises any of his ten faculties, clothed in the three garments of thought, speech, and action – he is accustomed to and used to “ten miracles”! [To be continued.]Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Netzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2024

624

יום ג' פ' בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ד

May 28, 2024

8:46

התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' בחוקותי "ואשבור מוטות עולכם" – ביטול כל עניני עול שיוכלו לעסוק בלימוד התורה באופן "תורתו אומנתו" ע"ד רשב"י. ב) בפנימיות התורה נתבאר התוכן דחלק שלישי דפ' בחוקותי המדבר בענינים בלתי-רצויים ש"לפי האמת אינם רק ברכות", וכמו שמציין הצ"צ בלקו"ת בענין זה שזהו ע"ד סיפור הגמ' במו"ק אודות רשב"י ששלח את ר"א בנו להתברך ואמרו לו לשונות שהיו נראים לכאו' כהיפך הברכה, וחזר ואמר לאביו "לא מיבעיא דברוכי לא בירכן אבל צעורי צערן", ואמר לו רשב"י "הנך כולהו ברכתא נינהו כו'" והסביר לו איך זה וכו', ומזה מובן גם בנדו"ד ש"לפי האמת אינם רק ברכות", ואדרבה, ברכות נעלית ביותר, מבחי' החסדים הנסתרים, שלכן נאמרו בלשון שנראה לכאורה היפך-הברכה. ועוד.משיחת יום ג' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2024 Synopsis (1) Shelishi of Parashas Bechukosai states, “and I broke the pegs of your yoke and led you upright” – meaning the nullification of every kind of yoke, so that one can engage in Torah study to that extent that “Torah is his occupation,” like Rabbi Shimon ben Yochai. (2) The inner dimension of Torah explains how although the parashah seems to say negative things, “in truth, they are only blessings.” As the Tzemach Tzedek notes in Likkutei Torah, this is like the story of the Gemara in Moed Katan: Rabbi Shimon ben Yochai sent his son Rabbi Elazar to receive a blessing from two sages, but what they told him sounded like the opposite blessings. He told his father, “Not only did they not bless me, but they caused me pain,” but father explained that, “These are all blessings,” and explained how they were blessings etc. From this we can understand in our parashah, too, that “in truth they are only blessings,” and to the contrary, they are very lofty blessings, from the hidden levels of kindness, which is why they are expressed in language that appears like the opposite of blessing.Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Bechukosai, Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2024

625

יום ב' פ' בחוקותי, י"ט אייר, ה'תשפ"ד

May 27, 2024

10:34

התוכן הוראה ממ"ש בזהר עה"פ [בשני דפ' בחוקותי] "ונתתי שלום בארץ"‏ – ‏"שלמא דארעא שלמא דביתא שלמא דעלמא": לכל לראש צ"ל "שלמא דארעא"‏ – ‏שלום ב"ארץ חפץ" שבכל יהודי, בין היצ"ט ויצה"ר, "ואהבת.. בכל לבבך"‏ – ‏בשני יצריך. ועי"ז נעשה "שלמא דביתא"‏ – ‏שלום בכל בית יהודי, שמתבטל המצב של אי-שלום בין ההורים לילדים וכו' כי כולם מתנהגים עפ"י הוראות התורה. ועי"ז נעשה הענין ד"שלמא דעלמא"‏ – ‏ע"י כל פעולה טובה של כאו"א בכחו להביא שלום בכל העולם, מתחיל מ"ונתתי שלום בארץ" (הידועה)‏ – ‏ארץ ישראל, שניתנה לכאו"א מישראל כ"נחלת עולם" מ"אלקי עולם"! איזה מקום יש ב"דמוקטרטי'" כש- 12 או 20 אנשים מחליטים, ואח"ז 120 אנשים (ביניהם גם אינם-יהודים) מאשרים, לתת לגוי שטחים מא"י בלי לקבל רשות ע"ז מכאו"א מ-13 מיליון בנ"י בכל מקום שהם?! גזילת רכושם של ישראל היא היפך דמוקטרטי', נגד התורה והקב"ה! הכלי ל"ונתתי שלום בארץ" הוא ההנהגה עפ"י שלימות התורה וכו'‏ג' חלקים משיחת כ"ה אייר ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2024 Synopsis On the verse (in sheini of Parashas Bechukosai), “And I will grant peace in the land,” the Zohar states: “Peace of the land, peace of the home, peace of the world”: First there must be “peace of the land” - peace in the “land of desire” in every Jew, between the evil inclination and the good inclination (“‘And you shall love... with all your heart’ - with both of your inclinations”). And this brings “peace of the home,” peace in every Jewish home; following the Torah eliminates the strife that exists in the world between parents and children etc. And this brings “peace of the world”: every good deed of every Jew has the power to bring peace to the entire world, starting from “And I will grant peace in the Land” – Eretz Yisrael, which was given to every Jew as an eternal inheritance from the Eternal G-d! What place is there in “democracy” for a group of 12 or 20 people to decide, and afterwards for 120 people (including non-Jews) to approve it, to give away part of Eretz Yisrael without the permission of every one of the 13 million Jews everywhere?! Stealing the property of the Jewish people goes against democracy, against the Torah and against Hashem! The vessel for Hashem to “grant peace in the land” is acting according to the complete Torah etc.Three excerpts from sichah of 25 Iyar 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2024

626

יום א' פ' בחוקותי, י"ח אייר – ל"ג בעומר, ה'תשפ"ד

May 26, 2024

8:19

התוכן מסופר במדרש שפעם באו זוג לרשב"י להתגרש (אחר י' שנה ולא ילדה), ואמר "כשם שנתדווגתם זה לזה במאכל ובמשתה כך אין אתם מתפרשים אלא מתוך מאכל ומשתה", הלכו ועשו "סעודה גדולה ושכרתו .. אמר לה (הבעל) בתי ראי כל חפץ טוב שיש לי בבית טלי אותו ולכי לבית אביך", לאחר שנרדם, אמרה לעבדי' ולשפחותי' להוליך אותו לבית אבי', כשנתעורר ושאל אותה מדוע נמצא שם? ענתה "אין חפץ טוב לי בעולם יותר ממך!", הלכו לרשב"י והתפלל עליהם ונפקדו, "ללמדך מה הקב"ה פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות". ויש לקשר זה עם הידוע אודות המופתים של אדמו"ר האמצעי בל"ג בעומר בעיקר בנוגע לפקוד עקרות. (וענינו ברוחניות, לפעול שהאבות והילדים ילכו יחד באותו דרך ה'). והמדרש מסיים בק"ו ש"ישראל המחכים לישועת הקב"ה בכ"י ואומרים אין לנו חפץ טוב בעולם אלא אתה – עאכו"כ" שממלא בקשתם. ויה"ר, שע"י מעשינו ועבודתינו, ובמיוחד הפעולות (ובפרט עם הילדים) בקשר ל"יום שמחתו" של רשב"י, נזכה לראות זאת בעיני בשר ובקרוב ממש!משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2024 Synopsis The Midrash tells the story of a couple who had been married for ten years without having children, they came to Rabbi Shimon ben Yochai to get divorced. Rabbi Shimon ben Yochai told them, “Just as you were married with food and drink, so too, you shall not separate except with food and drink.” They went and made a great feast, at which the husband became intoxicated. “He said to her, ‘My daughter, see any valuable object that I have in the house, take it and go to your father’s house.’” After he fell asleep, she told her servants and maidservants to take him to her father's house. When he awoke and asked why he was there she replied, “There is no object in the world more valuable to me than you!” They went back to Rabbi Shimon ben Yochai who davened for them, and they were blessed with children. The Midrash states that this teaches you that “just as the Holy One, blessed be He, remembers the barren, so too, the righteous remember the barren.” This can be connected to the miracles known to occur by the Mitteler Rebbe on Lag B’Omer, primarily that of people being blessed with children. (In the spiritual sense – getting the parents and children to walk the same path together, the path of Hashem). And the Midrash concludes: “The Jewish people, who await the salvation of the Holy One, blessed be He, every day and say, ‘We have no valuable object in the world but You’ – all the more so” that Hashem fulfills their request. May it be His will that through our deeds and our service, especially the activities associated with “the day of Rabbi Shimon ben Yochai’s joy” (and especially the activities done with children), we will merit to see it very soon with our physical eyes.Excerpt from sichah of Motza’ei Lag B’Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2024 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

627

יום ועש"ק פ' בהר, ט"ז אייר, ה'תשפ"ד

May 24, 2024

6:07

התוכן א) הסדר בפרש"י עה"פ בססיום פ' בהר "לא תעשו לכם אלילם" - "כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו, הואיל ורבי עובד ע"ז אף אני כמותו, הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו, לכך נאמרו מקראות הללו" (- דלא כסדר הכתובים 1) לא תעשו לכם אלילים 2) שבתתי תשמרו 3) מקדשי תיראו (- גדר קדושה, בו מרומז הענין דגילוי עריות וכו')) הוא ע"ד הכלל ש"דיבר הכתוב בהווה" - כשצריכים להזהיר הנמכר לגוי לא ללמוד מהנהגת רבו ה"ז עפ"י הסדר שרגיל יותר שהוא ילמוד ממנו: קודם ענין הקשור עם תאוות וחמדת האדם - ג"ע, ואח"ז הענין דע"ז שאינו "בהווה" כ"כ, ואח"ז הענין ד"שבת" שאינו אלא אחת לשבוע (משא"כ בכתוב עצמו, שהם ג' ציווים שונים, לא שייך לומר "דיבר הכתוב בהווה").משיחת ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2024 Synopsis At the end of Parashas Behar, on the verse, “You shall not make idols for yourselves,” Rashi states: “This is addressed to the one who has been sold to a gentile, that he should not say, “(1) Since my master engages in illicit relations, I will also be like him; (2) since my master serves idols, I will also be like him; (3) since my master desecrates the Shabbos, I will also be like him.” This is why these verses are stated [here].” However, in the Torah itself, the order is different: (1) “You shall not make idols for yourselves”; (2) “You shall keep My Shabbasos”; (3) “You shall fear My sanctuary” (“sanctity” connotes refraining from illicit relations). The reason Rashi changes the order is because “The Torah speaks of what is usual”: when cautioning the Jew who has been sold to a gentile not to learn from his master’s conduct, he does so following the order in which the Jew is most likely to learn from his master: first illicit relations, which involves a strong human desire etc., followed by idolatry, which is less “usual,” and then Shabbos, which comes only once a week. (But in the Torah itself, these are three different commands, so the idea of “speaking of what is usual” doesn’t apply.)Excerpt from sichah of Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2024

628

יום ה' פ' בהר, ט"ו אייר, ה'תשפ"ד

May 23, 2024

9:59

התוכן מנהג ישראל לקשר את היום דל"ג בעומר עם תשב"ר. הקשר עם תחילת פ' בהר "והי' כי תבוא אל הארץ וגו'": אצל תשב"ר, שכל ענינם הוא לימוד התורה, "שבת", מודגש הסדר שלכל לראש "ושבתה הארץ שבת לה'", ולאח"ז בא הזמן ד"שש שנים תזרע שדך וגו'". כאן המקום לעורר ע"ד ההתעסקות עם ילדי ישראל בל"ג בעומר: אלו שכבר עסקו בזה - שיוסיפו, ובמקומות שעדיין לא עסקו בזה (כדרוש) - לכנס ילדי ישראל בסמיכות לל"ג בעומר (באופן המותר) ולדבר אתם בעניני תורה ואודות ל"ג בעומר. ובפרט בש.ז. שאירעו דברים מבהילים נגד רשב"י! וי"ל שכיון שמתקרבים לביאת המשיח שאז לא יהי' קנאה ותחרות וכו', ישנם המשתדלים לחטוף ולנצל את רגעי גלות האחרונים להוסיף בעניני שנאה ומחלוקת. וזה צריך לעורר את ההולכים בדרכו של רשב"י, שלאחרי כל עבודתם עדיין לא הביאו בפועל את משיח צדקנו, ועליהם לזכור שבהם תלוי הדבר להוסיף עוד יותר בהפצת המעיינות חוצה. ובעניננו: שיראו אשר כל ילדי תשב"ר שמחים בשמחתו של רשב"י!משיחת יום ג' דפ' בהו"ב, ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2024 Synopsis The Jewish custom is to involve the schoolchildren on Lag B’Omer. This is connected to the beginning of Parashas Behar, “When you come to the land, etc.”: schoolchildren are fully involved in Torah study – “Shabbos” – which emphasizes that first comes “the land shall rest a Shabbos to Hashem,” and only afterwards comes the “six years you shall sow your field, etc.” This is the place to further mention the importance of gathering the children in the days close to Lag B’Omer (in a permissible manner) to speak to them about Torah and about Lag B’Omer. Especially this year, when some people have done shocking things against Rashbi: it can be said that since we are approaching the coming of Moshiach, when there will be no more jealousy and competition, etc., and yet there are those who endeavor to seize the last moments of exile to increase hatred and division – this should inspire those who follow the way of Rashbi to remember that it depends on them to seize every moment and increase in spreading the wellsprings outward. And in this case – to see to it that all Jewish children rejoice in the joy of Rashbi!Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Behar-Bechukosai, Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2024

629

יום ד' פ' בהר, י"ד אייר – פסח שני, ה'תשפ"ד

May 22, 2024

11:14

התוכן מצות "פסח שני" באה ע"י פעולתן של ישראל שתבעו "למה נגרע". ולכאו' תביעה זו של האנשים (שהיו גדולי ישראל) שלא יכלו להקריב קרבן פסח במועדו ממשה רבינו – תמוהה. דממה נפשך: אם רצונו של ה' שיקיימו את המצוה בודאי יצוה למשה לומר להם זאת, ואם משה לא יאמר להם מאומה – פירוש הדבר שאינם צריכים לקיימה! אלא, אע"פ שבכל ענין של יהדות צ"ל ה"ויאמינו בה' ובמשה עבדו", אבל בעניני יראת שמים שמרגיש שזה נוגע לו וחסר לו – עליו לדרוש זאת ולא "לישען . . על אבינו שבשמים"... וזו הוראה הן ל"פשוט שבפשוטים" שיכול לחשוב "מי אני ומה אני" לבוא בתביעה... – הנה למרות ריחוק הערך בין אנשים אלו לה' – באו אליו בתביעה ודרישה והיא נתקבלה, ועל ידם ניתוסף מצוה לכל בנ"י! והן ל"ראשיכם שבטיכם" שיכול לחשוב "מה חסר לי שאבוא לטעון 'למה נגרע'" – עליו לדעת שהסימן של "תלמידי חכמים" הוא ש"ילכו מחיל אל חיל"!ג' חלקים משיחת יום ד' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2024 Synopsis The mitzvah of Pesach Sheini came about through the initiative of Jews (leaders of the generation) who were unable to bring the Pesach Rishon and demanded, “why should we be excluded.” Seemingly, their demand is puzzling: if Hashem wanted them to perform a Korban Pesach, He would surely have commanded them to do so. And if Hashem didn’t command them to do so, seemingly that shows that it isn’t necessary. The answer is that although one must always “believe in Hashem and in Moshe His servant,” and do what Hashem says, however, when it comes to matters of fear of Heaven, when one feels he is lacking and it really bothers him – here he must demand what he is looking for, and not simply “rely…on our Father in Heaven.” This is a lesson for Jews of every level: the “simplest of the simple” might think, who am I to come and make demands of Hashem – but in the story of Pesach Sheini, Jews did come with a demand, and it was accepted, and through them a new mitzvah came about for all Jews. On the other hand, the “heads of your tribes” might think, what am I lacking that I should come and demand, ‘Why should we be excluded” – but the truth is that the very symbol of being a Torah scholar is the desire to constantly grow and advance from strength to strength.Three excerpts from sichah of Wednesday, Parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2024

630

יום ג' פ' בהר, י"ג אייר, ה'תשפ"ד

May 21, 2024

10:15

התוכן בזמן שביהמ"ק הי' קיים, שאז הקריבו קרבן פסח בגשמיות – ראו בפועל ממש ובגלוי את העילוי דפסח ראשון על פסח שני (שישנם ענינים בקרבן פסח ראשון שאינם בשני), אבל בזמן הגלות הרי גם עיקר קרבן פסח ראשון הוא ברוחניות, ובמילא בפסח שני לא מודגש את מה שהחסיר בפסח ראשון אלא רק העילוי דפסח שני על פסח ראשון. ומזה, שדוקא בזמן הגלות ניכר יותר העילוי דפסח שני לגבי פסח ראשון, ההוראה – שכאשר ה"יצר" רוצה לפעול חלישות ח"ו בעניני התומ"צ בזמן הגלות בטענה שבלאו הכי אא"פ לקיים אותם בשלימות – אומרים לו שישנו הענין ד"יתרון האור מתוך החושך", שדוקא בזמן הגלות יכולים לפעול "יתרון האור". אמנם הגילוי ד"יתרון האור" יהי' לעת"ל, אבל פעולת עצם הדבר נעשית ע"י מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות דוקא. ונוסף לזה – גם גילוי הענינים יכול כל יהודי לפעול בכל עת שירצה, כי ביכולתו להביא את משיח צדקנו.ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2024 Synopsis When the Beis Hamikdash stood and the Korban Pesach was brought physically, the Jewish people saw the advantage of Pesach Rishon over Pesach Sheini (because some aspects of the Pesach Rishon don’t apply to the Pesach Sheini). But in exile, even the Pesach Rishon happens in the spiritual sense. Therefore, Pesach Sheini nowadays doesn’t emphasize what Pesach Sheini lacks compared to Pesach Rishon; rather, the emphasis is only on the advantage of Pesach Sheini over Pesach Rishon. This teaches us that when the evil inclination tries to weaken our Torah and mitzvos in exile by arguing that we can’t fulfill them properly in exile anyway – the response is that “the advantage of light” comes “from the darkness” – it is specifically in exile that we can bring about the “advantage of light.” While it’ true that this “advantage of light” will be revealed only in the future, however, that light is caused by “our actions and our service” now in the time of exile. Moreover, even the revelation of it is possible for a Jew at every moment, because a Jew has the ability to bring Moshiach.Two excerpts from sichah of Pesach Sheini 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2024

631

יום ב' פ' בהר, י"ב אייר, ה'תשפ"ד

May 20, 2024

12:19

התוכן [המשך] ובזה מתורץ מה שעל השאלה "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השישית" לא באה התשובה שהקב"ה הוא "הזן ומפרנס לכל" והוא יאכילם אז ב"לחם מן השמים" כמו במדבר?! כי בכניסתם לארץ, "כי תבאו אל הארץ", התחיל הסדר ש"אין סומכים על הנס" אלא צ"ל עשי' בדרכי הטבע. אלא שהקב"ה מבטיח ש"וצויתי את ברכתי בשנה השישית", שהברכה תהי' בלבושי הטבע עצמם. והכלי לזכות בברכת ה' כבר "בשנה השישית" הוא כאשר החלטתו הראשונה בכניסתו לארץ היא, שזהו ארץ (ועם) ששייך לה' – "ושבתה הארץ שבת לה'"! וכך יש גם לחנך הילדים, שכאשר יגיע התקופה שהם יצטרכו לדאוג לפרנסתם, "כניסתם לארץ", ועפ"י תורה צריך לעשות לזה כלי בדרכי הטבע, הנה החלטתם הראשונה צ"ל ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים". ועי"ז יזכו לברכת ה'. ב' נקודות אלו 1) צ"ל פעולה בדרכי הטבע. 2) אבל זה צ"ל מיוסד ע"ז ש"לה' הארץ ומלואה" – נוגע גם (ובמיוחד) בקשר להמצב לאחרונה בארצנו הק'.משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2024 Synopsis [Continuation.] This also explains why the answer to the question “And if you should say, ‘What will we eat in the seventh year?’” is not that Hashem will provide “bread from heaven” just like in the desert. Because once “you enter the land,” one ma no longer “rely on a miracle”; rather, one must act by natural means. But Hashem promises that, “I will command My blessing in the sixth year,” within the cloak of nature itself, causing the produce to last for as long as needed. The vessel to merit Hashem’s blessing in the “sixth year” comes when one’s first decision upon entering the land is that this is a land (and a people) that belongs to Hashem – “and the land shall rest a Shabbos to Hashem.” Children should be educated in such a way that when the time comes for them to earn a livelihood (“entering the land”), they know that while the Torah requires making a vessel by natural means, the first decision one must take is that “all your deeds shall be for the sake of heaven”; in this way they will merit Hashem’s blessing. These two points – (1) that one must act via natural means, but (2) the action must be founded on the basis that “the earth and its fullness belong to Hashem” – also apply to the recent situation in Eretz Yisrael.Excerpt from sichah of Motza”ei Lag B”Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2024 לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.

632

יום א' פ' בהר, י"א אייר, ה'תשפ"ד

May 19, 2024

11:24

התוכן ידוע השאלה על מ"ש בתחלת פ' בהר "כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך וגו'" – הרי ה"שש שנים תזרע שדך וגו'" באים לפני ה"שנה השביעית", "ושבתה הארץ שבת לה'"?! אלא שכאן באה ההוראה בקשר לענין החינוך, שזהו הרי פקוח נפש ממש להשתדל שכל ילד יהודי יקבל חינוך עפ"י תורה: ישנם הורים השואלים/הטוענים "וכי תאמרו מה נאכל"?! – במה יתפרנס הילד כאשר הוא יגדל?! והרי רואים שגם התורה [בפ' בהר] מתייחסת לשאלה זאת! והתשובה היא: נכון, עפ"י תורה יש מקום לשאלה זו, כי צ"ל עשי' בדרך הטבע – "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ומ"מ יש לדעת, שאי"ז אלא "כלי", והאמת היא ש"וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", "ברכת ה' היא תעשיר", "וצויתי את ברכתי בשנה הששית" – הברכה וההשפעה וההצלחה באים מאת הקב"ה. ובמילא עיקר חינוך וחיות הילדים צ"ל בהליכה בדרכי ה' בתומ"צ כדי לזכות לברכת ה' ולא להיות מונחים יותר מדי ב"כלי"... משיחת מוצאי ל"ג בעומר ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 Synopsis The beginning of Parashas Behar states: “…When you come to the land…the land shall rest a Shabbos to Hashem. Six years you may sow your field….” The question is asked: why does the verse place “the land shall rest a Shabbos to Hashem” first, if the seventh year only comes after the “Six years you may sow etc.”? This teaches us a fundamental lesson regarding proper Jewish education (which is truly a matter of saving lives): Some parents say, “What will we eat’”?! – how will the child make a living when he grows up; they argue that even the Torah addresses this question (in Parashas Behar). The answer is that while this is indeed a valid question according to the Torah, because “One may not rely on a miracle,” and must earn a living via natural means (“And Hashem your G-d will bless you in all that you do”), nevertheless, one must know that the natural means is only a “vessel,” but it is the “blessing of Hashem that makes rich” – “I will command My blessing for you in the sixth year….” Therefore, the main focus of the child’s education and energy must be on following Hashem’s ways and keeping His Torah and mitzvos. In this way he will merit Hashem’s blessing; the focus must not be on the vessel.Excerpt from sichah of Lag B’Omer 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2024 לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

633

יום ועש"ק פ' אמור, ט' אייר, ה'תשפ"ד

May 17, 2024

9:27

התוכן בסיום מסכת מגילה, לאחרי שמביאה הגמ' את דברי המשנה "וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהיו קורין אותן כל אחד ואחד בזמנו", מסיימת הגמ': "ת"ר משה תיקן לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (שנוסף שבכל יו"ט צריכים לקרוא פסוקים בתושב"כ מעניני המועד, צריכים גם לדרוש בהלכות המועד בתושבע"פ). זה שלא נזכר כאן ר"ה ויוהכ"פ (שנימנו בפרשה שבסיומה הפסוק "וידבר משה וגו'") יובן עפ"י המובן משו"ע אדה"ז שהענין ד"שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח ל' יום וכו'" הוא כדי ללמוד את דיני החג, הן של ההכנות להחג והן של החג עצמו, משא"כ הענין ד"שואלין ודורשין . . הלכות פסח בפסח וכו'" הוא "בענינו של יום נס הנעשה בו ביום". אלא שמכיון שאוספים כבר את הציבור בשביל זה, מנצלים את ההזדמנות גם כדי לדרוש ולחזור עוה"פ על דיני החג. אבל בר"ה ויוהכ"פ אין ענין של נס שבשבילו יש לאסוף את הציבור (ואת דיני החג כבר למדו לפנ"ז). ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2024 Synopsis The Mishna states, “‘And Moshe told the Jewish people the appointed festivals of Hashem’ – the mitzvah is that they should read each one in its time.” On this the Gemara says: “Our Sages taught, Moshe enacted for the Jewish people that they should inquire and expound upon the laws of Pesach on Pesach, the laws of Shavuos on Shavuos, and the laws of Sukkos on Sukkos” (that is, in addition to the requirement to read from the Torah on each Yom Tov the verses in the Written Torah about that day, they must also expound upon the laws in the Oral Torah). The reason it doesn’t mention Rosh Hashana and Yom Kippur here (although they, too, are mentioned in the passage upon which the law is based, “And Moshe told…”) can be understood from the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, where he writes the requirement of “inquiring and expounding upon the laws of Pesach before Pesach for thirty days” etc. is in order to learn the laws of the holiday (including the preparations for the holiday as well as the laws of the holiday itself), in contrast to the requirement of “inquiring and expounding on Pesach” itself., which is about “the theme of the day—the miracle that happened on that day.” Just that since the community is already being gathered to expound upon the miracles (on Yom Tov itself), the opportunity is used to once again review the laws. But on Rosh Hashana and Yom Kippur there is no requirement to gather the community because there is no miracle of the day upon which to expound (and there is no need to gather the community to discuss the laws, which they have already learned during the previous thirty days).Two excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2024 לע"נ מרת מלכה רייזל בת הרה"ח ר' מרדכי דובער ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלה ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלדלע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק

634

יום ה' פ' אמור, ח' אייר, ה'תשפ"ד

May 16, 2024

11:55

התוכן לאחרונה קמים יהודים שאת כספי הציבור שהיו יכולים להשקיע בחינוך יהודי של אלפי ילדי ישראל – פיקוח נפש רוחני (ואולי גם גשמי) – מבזבזים בלרחק יהודים מדרך התורה וההלכה... מקימים וועדות שידונו בעניני תורה והלכה כשמבטיחים מראש שמסקנת הרוב [דוקא. לא כולם, כדי להראות כאילו השקו"ט היתה כנה...] תהי' באופן מסויים! עושים שינויים בסידור; כדי "לקרב" בנ"י ליהדות מעודדים אותם לנסוע בשבת לביהכנ"ס... אף שבכך עוברים גם על מלאכות מן התורה! ובשביל מה – לשמוע את הדרשה של ה"ראביי" בעניני פוליטיקה וכד'!; פעם ראיתי נאום של א' שדרש בר"ה שהי' בו הכל חוץ מעניני יר"ש... כשהתעניין מה דעתי על הנאום, אמרתי לו הרי אפילו לשיטתו – מדוע הסתמך בדרשתו על ספרי הגויים כאשר אותו ענין כתוב בתורה שבכתב! ומה יענה לשאלת נכדו – אם "במקרה" יקבל חינוך יהודי – איך שכח פסוק בתנ"ך?!...משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2024 Synopsis It has happened recently that public funds that could have been invested in the Jewish education of thousands of Jewish children – a matter of life and death (spiritually, and perhaps also physically) – has been wasted on distancing Jews from the path of Torah and Halacha…. They establish committees to discuss matters of Torah and Halacha, while ensuring in advance what the decision will be (they do it via majority vote, to make it seem like it was properly deliberated etc.), and the decision is to make changes to the siddur, that in order to bring Jews “closer” to Yiddishkeit they should be encouraged to drive to shul on Shabbos, which involves biblical prohibitions. And for what – to hear the “rabbi” talk about politics and the like. I saw the text of one rabbi’s Rosh Hashana sermon; it discussed everything but matters of fear of heaven…when he asked me what I thought about the sermon I told him, even according to your own opinion – why did you base the sermon on non-Jewish books, when it says the same idea in the Written Torah? And what will he answer when his grandson asks – if his grandson ends up receiving a Jewish education – how he forgot a verse from the Tanakh?!Excerpt from sichah of Motz’aei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2024

635

יום ד' פ' אמור, ז' אייר, ה'תשפ"ד

May 15, 2024

12:22

התוכן הענין ד"מגלה פנים בתורה שלא כהלכה" [אבות פרק ג'] בא מזה שהאדם הוא "משוחד" ו"אוהב את עצמו" עד שהוא מתבייש להודות בטעותו, עד שמצדיק א"ע ע"י ש"מגלה פנים וכו'". והנה כשהאדם לומד תורה באופן של "אחוריים", בלי חשק, אינו שייך בכלל לפסוק הלכה ובמילא גם לא ל"מגלה.. שלא כהלכה", וע"ד פתגם אדמו"ר מהריי"צ שכדי להיות "אפיקורס" צריך לדעת משהו שיוכל להכחישו... לא שייך לשבת "קנאַקן סעמיטשקעס" ולהיות "אפיקורס" – הוא עם הארץ ולא אפיקורס!... כדי להיות "מגלה .. שלא כהלכה" צריך ללמוד תורה בהתמדה ולהתעמק בזה עד שזה ניכר ב"פנים" וכו'. ואדם זה שהוא "משוחד" ה"ה מתייגע בתורה כדי לפסוק להיפך משו"ע!! וכדי שזה לא ייראה כאילו הוא סומך ע"ע, הוא מקים "וועדה" עם אנשים בעלי-תואר ברפואה ובהיסטורי' וכיו"ב, בעלי-הצלחה במשחקי "פוט-באָל" – שיודעים "להכניס" את הכדור גם ברגל השמאלי... – שאין ל"תוארים" אלו שום קשר ל"הלכה", ומשלמים להם אלפי דולרים מכספי הציבור, ולוחץ עליהם שיפסקו ש"שתים ועוד שתים שווה חמש" – לומר על ענין שמבטל דין בשו"ע שזהו יהדות!!!משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2024 Synopsis “Interpreting the Torah not in accordance with the halacha” [Pirkei Avos ch. 3] results from a person being so “bribed” by his self-love that he is too ashamed to admit when he errs, and instead justifies himself by interpreting the Torah as though his actions were correct. When a person studies Torah as an afterthought, without passion, he cannot issue a halachic ruling at all, therefore, he also can’t “interpret the Torah not in accordance with the halachah.” As the Rebbe, my father-in-law, would say, in order to be an apikores, one must really know what it is he is denying…once can’t just be knaken semitchkes (“cracking sunflower seeds”) and be an apikores – that would be an am ha’aretz, not an apikores. To “interpret the Torah contrary to the halacha, one must learn diligently and acquire deep knowledge until he discerns its “face” etc. And this person who is motivated by personal considerations, toils in Torah, in order to issue rulings that defy the Shulchan Aruch! And to create the appearance that he isn’t just relying on his own authority, he establishes a “committee” with academics in medicine and history etc., people who are successful at “football” – who know how to get the ball into the goal with the left foot – they have “degrees” with no connection to halacha, and are paid thousands of dollars of public funds, and pressured to decide that “two plus two is five” – to say that something that goes against halacha is Judaism, G-d forbid.Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini, Mevarchim Iyar 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2024

636

יום ג' פ' אמור, ו' אייר, ה'תשפ"ד

May 14, 2024

11:32

התוכן א' הדברים שבזכותם יצאו בנ"י ממצרים הי' מה "שלא שינו את לבושם". א' מיסודי הצניעות (בעיקר בנשים ובנות) – מה שבולט לעין, שהוא הלבוש. וזוהי ההוראה, שאפי' ב"מצרים" צ"ל "לא שינו את לבושם", אפי' אם זה קשה. ודוקא הנהגה זו גורמת לנשיאות-חן ולהערכה בעיני אוה"ע. ועוד פרט: בין מליוני בנ"י שהיו במדבר, אומרת התורה שרק "אחת היתה" שקלקלה – "שלומית בת דברי". וזו היתה תוצאה מזה ש"דברנית היתה", חסרון בצניעות הדיבור. היינו שצ"ל ענין הצניעות לא רק באופן הלבוש אלא גם באופן הדיבור בבית וברחוב. ובזכות ההנהגה באופן של צניעות יוציא ה' את בנ"י גם מגלות זו; כל יהודי צריך להתאחד עם כ"א מבנ"י ובפרט עם אלו הנמצאים בא"י – הנה יה"ר שיקויים בהם מ"ש "ושכבתם ואין מחריד", שגם בשעת ה"שכיבה" אין אפי' מי שיפחידם, כי "ה' שומרך". שגם לזה צריך את ענין הצניעות, וכמ"ש "כי ה"א מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך .. ולא יראה בך ערות דבר וגו'".משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"ל, בהכינוס הט"ו של אגודת נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2024 Synopsis One of the things in whose merit the Jewish people left Egypt was that “they did not change their clothing.” Even in “Egypt,” one must “not change their clothing,” even if it is difficult, and this will cause the Jewish people to find favor in the eyes of the nations around them. The Torah also tells us that from the millions of Jews in the desert, only one fell into sin, Shlomis bas Divri, and it was the result of her being “very talkative,” meaning a lack of tznius in her speech. That is, tznius applies not only to one’s manner of dress, but also to one’s manner of speech. In the merit of tznius, Hashem will likewise take us out of this exile. Every Jew must unite with all Jews, especially those in Eretz Yisrael; may Hashem fulfill for them the verse “…you will lie down and no one will frighten” you, meaning, not only will no one harm them, rather, there won’t even be anyone to frighten them, because “Hashem is your Guardian.” This also requires tznius, as it says, “For Hashem your G-d walks in the midst of your camp to save you and to deliver your enemies before you,” because “He sees no unseemly matter in you etc.”Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Bamidbar, 25 Iyar 5730, at the fifteenth annual N’shei Chabad Convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2024 לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

637

יום ב' פ' אמור, ה' אייר, ה'תשפ"ד

May 13, 2024

12:29

התוכן [המשך] ג' שלבים הנ"ל [שמחה, גאולה, מצוה] ישנם גם בענין הפצת המעיינות חוצה – "חוצה" כפשוטה, שזהו"ע שהזמ"ג, אבל גם בה"חוצה" של עצמו, שהרי כחות נפשו הם כבר בבחי' "חוצה" לגבי עצם הנפש: מכיון שה"כח" כפי שנמשך מהנפש הוא בבחי' "חוצה" ביחס לכפי שהי' כלול בעצם הנפש, הנה כדי שהוא יפעול כדבעי יש לכל לראש לשמחו ו"לומר לו" שדוקא עי"ז נפעל הענין ד"יחוד קוב"ה ושכינתי'" (בעולם העשי', אבל עי"ז עד) "הוא ושמו אחד"! ועי"ז הוא "נגאל" מ"נפילת-רוחו" ("נפל מדרגי'"), ואז הוא עושה את הפעולה עצמה – "מצוה". ועד"ז בהפעולה על הזולת: לכל לראש יש לעודדו ולשמחו שידע שיש בו "חלק אלוקה ממעל ממש" וכו', ועי"ז מתבטלים המדידות וההגבלות ו(גם) המחיצות בין א' לשני ["גאולה"], שהרי מצד הנשמה "כולן מתאימות ואב א' לכולנה"! ועד שבאים לעיקר – ה"נעשה" – "מצוה", שעי"ז נעשה ה"צוותא וחיבור".ד' חלקים משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2024 Synopsis [Continued.] These three stages mentioned earlier (joy, redemption, and mitzvah) also apply to spreading the wellsprings outward – “outward” in the literal sense (which is the call of the hour), as well as “outward” within oneself. Compared to the soul’s essence, the soul’s faculties are considered “outside.” Therefore, in order for a soul-faculty to operate properly, one must first bring it joy, by “telling it” that it is the means by which the “union of the Holy One blessed be He, and His Shechina” will come about etc. This joy “redeems” the soul-faculty from the sense that it has fallen from its higher level, after which comes the action itself – “mitzvah.” The same applies to spreading the wellsprings to others: first, one must give the other Jew the encouragement and joy that comes with the knowledge that he is an “actual portion of Hashem from above” etc. This then nullifies all boundaries and limitations (“redemption”), including the barriers between one Jew and another, because in truth, “they are all equal and they all have one father.” Then comes the main thing – action which brings about the bond and connection (“mitzvah”) to Hashem.Four excerpts from sichah of Monday, Parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2024

638

יום א' פ' אמור, ד' אייר, ה'תשפ"ד

May 12, 2024

11:32

התוכן הנקודה של חודש אדר היא – שמחה. חודש ניסן – גאולה. חודש אייר (שבכ"י ישנה המצוה דספיה"ע) – מצוה, צוותא וחיבור עם ה'. ביאור הסדר של ג' הענינים אלו מלמטה למעלה: אף שגדול מעלה השמחה עד ש"שמחה פורץ גדר", אבל הרי ידוע ששמחה אמיתית היא דוקא כשלפנ"ז הי' מעמד ומצב בלתי-רצוי ונפעל הענין ד"ונהפוך הוא", שזה עצמו מוכיח שאי"ז עדיין ענין ה"גאולה". ע"ד השמחה דחודש אדר שעדיין לא היתה גאולה בשלימותה אלא "אכתי עבדי אחשורוש אנן". אח"ז באה ענין הגאולה, שאמיתית ענין הגאולה היא גאולה בשלימותה, ע"ד הענין ד"יציאת מצרים" ש"אילו זכו" היתה זו הגאולה האמיתית והשלימה. וזה מודגש באי אמירת תחנון במשך כל החודש, ע"ד הענין ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" לעת"ל וכו'. אח"ז באה הענין ד"מצוה" – צוותא וחיבור עם ה', הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" בקדושה עצמה. ע"ד העבודה דלעת"ל לאחרי קיום היעוד ד"ואת רוח הטומאה וגו'". וכמו הציווי ד"קדושים תהיו" אע"פ שכבר במ"ת היו בנ"י "גוי קדוש".ג' חלקים משיחת יום ב' פ' אמור, אדר"ח אייר ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2024 Synopsis The themes of the months of Adar, Nissan, and Iyar respectively are joy, redemption, and the connection and bond forged through a mitzvah (as demonstrated by the fact that Sefiras Ha’Omer applies every single day of the month of Iyar, something we don’t find in any other mitzvah). Despite the tremendous quality of joy (“breaking through barriers”), true joy can only be experienced when one was first in an undesirable situation, and then “it was reversed.” This proves that there isn’t yet a state of true redemption, like the month of Adar, whose redemption is not complete because “We are still servants to Achashverosh.” Afterwards comes the month of redemption; true redemption is when the redemption is complete, like the Exodus from Egypt which, “had they merited,” would have been the true and complete Redemption. This is expressed in the fact that Tachanun is not recited throughout the entire month of Nissan, a semblance of the future era, when “I will remove the spirit of impurity from the earth.” Then comes the connection and bond with Hashem that results from a mitzvah; within this connection, one constantly advances from level to level within holiness itself. This is similar to the Divine service in the future era, when “I will remove the spirit of impurity etc.,” and to the command, “You shall be holy,” that is, constantly becoming holier, even though the Jewish people already became “a holy nation” when the Torah was given.Three excerpts from sichah of Monday, Parashas Emor, first day of Rosh Chodesh Iyar 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2024 לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער

639

יום ועש"ק פ' קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, התשפ"ד

May 10, 2024

11:59

התוכן לקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע: 1) מה שהצ"צ אמר אודותיו "וואָס איז דער פלא אַז "תפארת שבתפארת" האָט אַזאַ ענין". 2) בתחלת נשיאות הצ"צ התקשו החסידים להבין סגנון המאמרים. פעם שאלו את אדמו"ר מהר"ש, הוא הי' אז כבן 6-7, ובאמצע משחק, על מקור ופירוש של מדרש מסויים שהובא במאמר, וענה מיד! 3) היתה אצלו הרחבה גדולה בגשמיות, הכל הי' עשוי מזהב וכו'. אאזמו"ר לאחרי החתונה שלו הי' מה"יושבים" אצל אדמו"ר מהר"ש במשך כמה חדשים [לא כמו הסדר כאן שהזוג הצעיר נוסע ל"ירח-דבש" מיד לאחרי החתונה למרות כל המכשולים וכו'. והלואי היו מבטלים מנהג רע זה], כשחזר משם, שאלוהו א' מהו הענין בהנהגה זו, הרי ניתן לתת את הכסף לצדקה? וענהו: "פעטאַח פעטאַח, צוליב וועמען דען איז באַשאַפן די גאָלד"?!". עוד סיפור בקשר ל"רחבות" שלו: הי' לו סדר שכל בוקר הי' נוסע בעגלה רתומה ל-4-6 סוסים ליער למשך זמן. היו יכולים לחשוב שהוא הולך ל"טיול", עד אשר, לאחר לחץ של החסידים וכיו"ב, תיאר הבעל-עגלה הגוי את ה"הנהגה המוזרה" שהוא רואה: כאשר מגיעים ליער, מתיישב הרבי מתחת עץ ומתחיל לבכות, בעוד כל יתושי הסביבה רוחשים עליו וכו'...! לא "טיול" אלא סיגופים! ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2024 Synopsis A collection of stories about the Rebbe Maharash: (1) When the Rebbe Maharash’s teacher told his father, the Tzemach Tzedek, how well he was doing, his father replied, “Why are you surprised that Tiferes Sheb’Tiferes does well?” (2) The Chassidim once asked the Rebbe Maharash, who was six or seven years old at the time and in middle of playing, to provide the source for a certain Midrash the Tzemach Tzedek had cited in a maamar, and he answered them immediately. (3) The Rebbe Maharash lived an exceptionally wealthy lifestyle, with everything made of gold etc. After my grandfather’s wedding, he spent time as one of the “sitters” at the court of the Rebbe Maharash (unlike nowadays when young couples run off after the wedding to a “honeymoon,” subjecting themselves to numerous stumbling blocks etc.; would that this bad practice be abolished). When he returned from Lubavitch, someone asked him why the Rebbe Maharash lives so lavishly, when he could give the money to tzedakah etc.? He replied, “Fool, fool, for whom was the gold created?” Another story about the Rebbe Maharash’s lavish lifestyle: every morning his coachmen would drive him into the forest with a carriage harnessed to four or six horses etc. One day, the Chassidim got the coachman to divulge the “strange conduct” he observed on these daily trips: the Rebbe would sit under a tree and cry, with all the ants crawling on him etc. People might have thought it was a trip for leisure, but to the contrary, the Rebbe was afflicting himself.Stories of the Rebbe Maharash: (1) Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos, Parashas Tazria-Metzora, 5739; (2) excerpt from sichah of 13 Nissan 5726; (3) excerpt from sichah of Purim 5728. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2024

640

יום ה' פ' קדושים, בדר"ח אייר, ה'תשפ"ד

May 9, 2024

9:59

התוכן כל יום ויום של חודש אייר קשור עם מצוה מיוחדת (נוסף על המצוות השייכות לכל ימי השנה)‏ – ‏מצות ספירת העומר. ומוסיפים בקיום מצוה זו מיום ליום‏ – ‏"מעלין בקודש". וההוראה: כאו"א צריך להשתדל להוסיף בקיום המצוות באופן ד"מעלין בקודש", כמו לנצל גם את זמנו הפנוי (מבי"ס) ללימוד התורה וכיו"ב. וזה נוגע במיוחד ל"צבאות ה'" שרוצים למצוא חן בעיני ה"מפקד העליון"‏ – ‏הקב"ה וכו'. ומדת הקב"ה היא "מדה כנגד מדה"‏ – ‏עי"ז יוסיף הקב"ה בברכותיו לכלל ישראל וכו'.משיחת ו' אייר ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2024 Synopsis Every day of the month of Iyar has a special mitzvah – Sefiras HaOmer – which involves a daily increase, “ascending in holiness.” The lesson is: every Jew must strive to increase in mitzvos, “ascending in holiness,” for example, a child devoting his free time to Torah study etc. This applies particularly to members of Tzivos Hashem, who wish to cause pleasure to Hashem, the “Commander-in-Chief.” And because Hashem’s attribute is “measure for measure,” Hashem will respond in kind, by giving increased blessing to the Jewish people etc.Excerpt from sichah of 6 Iyar 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2024 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן

641

יום ד' פ' קדושים, אדר"ח אייר, ה'תשפ"ד

May 8, 2024

10:31

התוכן למרות החילוקים בין בנ"י, הנה מצד עצם הנשמה של כאו"א שהיא העיקר, שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" ו"אב אחד לכולנה" – הרי כולם במעמד ומצב של אחדות. אבל האחדות שמצד עצם הנשמה צ"ל ניכרת גם בפרטי הכחות שבנשמה, ועד בנשמה כפי שמלובשת בגוף הגשמי. וזהו כללות הציווי ד"אהבת לרעך כמוך" – שהנהגת בנ"י במחשבה דבור ומעשה בפועל ממש צ"ל באופן דאהבת ישראל, ועד שהאהבה אל הזולת היא "כמוך", מאחר ששניהם מציאות אחת. וכמבואר בירושלמי שכל בנ"י הם בדוגמת איברים שונים מגוף אחד, שהחילוקים בין יד ימין ויד שמאל (לדוגמא) אינם תופסים מקום לגבי היותם חלק מגוף אחד. וכמודגש בזה ש"הדם שהוא הנפש" הולך בכל האיברים כולם. והציווי דאהבת ישראל הוא הוראה ב"תורת אמת" ו"תורת חיים" – הוראה בחיים, עד ש"זהו כל התורה כולה, ואידך פירושא הוא, [ואומרים לו:] זיל גמור"!ב' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2024 Synopsis Despite the differences between Jews, they are all one – by virtue of the essence of their soul, which is “literally a part of G-d from above” and which for a Jew is primary. But this soul-unity must also be expressed openly in the soul’s specific faculties, as well as in the physical body. This is the meaning of the commandment to “love your fellow like yourself”: a Jew’s conduct in thought, speech, and action must embody Ahavas Yisroel, and to the degree that one loves his fellow Jew “like yourself,” because they are really all one being. As explained in Yerushalmi, all Jews are like limbs of a single body; the distinctions between one limb and another have no bearing on the fact that they are all part of the same body. This is emphasized by the fact that the blood, which “is the soul,” circulates throughout all the limbs. The mitzvah of Ahavas Yisroel is an instruction of the Torah of truth and the Torah of life – a guide for life, to the extent that Ahavas Yisroel is “the entire Torah,” and “the rest is its interpretation.” [And then a Jew is told:] “Go study.”Top of FormTwo excerpts from sichah of 6 Tishrei 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2024

642

יום ג' פ' קדושים, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ד

May 7, 2024

9:05

התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם הוא (הל' שבת רפט"ו): "עומד אדם ברשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד כולה, ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר, ובלבד שלא יוציא חוץ לארבע אמות". וי"ל דבהלכה זו נתבאר התוכן דכללות עבודת האדם לקונו ע"י קיום תומ"צ "בלשון ברורה ודרך קצרה". "עומד אדם ברה"ר ומטלטל ברה"י כולה: "אדם", ע"ש אדמה לעליון, קאי על נשמה בגוף שנמצא "ברה"ר" – עלמא דפרודא, עוה"ז. ועבודתו שם הוא לטלטל ולפעול (ע"י עבודתו) ברשות היחיד – יחידו של עולם – כולה. כתורת המגיד – "דע מה למעלה ממך" – שכל מה שלמעלה ה"ז תלוי בך "ממך". וממשיך: "ועומד ברה"י ומטלטל ברה"ר, ובלבד שלא יוציא חוץ לד' אמות": כבר בתחלת עבודתו בעוה"ז, שהוא ירידה גדולה ביותר, ישנו כבר ה"שכר", שגם בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז – ה"ה "עומד ברשות היחיד" ובכוחו לפעול ברה"ר וכו'. אלא שמכיון שעדיין לא הגיע הזמן ד"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שלימות הבירור, יש לו עדיין ההגבלה שלא יוציא חוץ לד' אמות, מחוץ לגבול הקדושה וכו'.משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2024 Synopsis Today’s Rambam begins (Hilchos Shabbos, ch. 15): “A person may stand in a public domain and move [objects] throughout an entire private domain, and stand in a private domain and move [objects] within a public domain, provided that he does not carry beyond four cubits.” It can be said that this law expresses the basic idea of a Jew’s Divine service: “A person may stand in a public domain and move [objects] throughout an entire private domain”: A “person” (Adam – “similar to the Most High”) refers to the soul within the body, which is in a “public domain” – this physical world, the “world of separation.” His role there is (through his divine service) to “move” and bring about advancement in the “private domain” – of the Unique One of the World – entirely. As the Maggid taught, “Know what is above you” – everything above depends on and comes “from you.” Then the Rambam continues: [A person may] “stand in a private domain and move [objects] within a public domain, provided that he does not carry beyond four cubits”: at the very beginning of one’s divine service in this world – which is a tremendous descent for the soul – he has the “reward,” meaning, even as a soul in a body in this world – he “stands in the private domain” and has the ability to influence the public domain etc. Just that since Moshiach hasn’t yet come, and the world hasn’t yet been completely refined, there is still the condition that he must not “carry beyond four cubits,” that is, beyond the boundary of holiness etc.Excerpt from sichah of 7 Adar 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2024

643

יום ב' פ' קדושים, כ"ח ניסן, ה'תשפ"ד

May 6, 2024

11:54

התוכן א) יום זכאי לענין הגאולה מצד כללות השנה, החודש, היום בחודש, וימי הספירה (שנת "נפלאות אראנו", חודש ניסן, כ"ז בחודש -זך, ג' פעמים ג' פעמים ג' – "חזקה" דחודש ניסן באופן דשילוש משולש, מזה באים לכ"ח – כח, ערב ר"ח, ר"ח, ב' אייר וכו', ימי הספירה – בין חג הפסח – זמן חירותינו למתן תורה – "תורה חדשה וגו'") ועוד. ב) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! ["במילא איז די איינציקע זאַך וואָס איך קאָן נאָך טאָן: איך גיב דאָס איבער יעדערן פון אייך, און טוט אַלץ וואָס איר קענט, און זעט אַראָפּבריינגען משיח תיכף ומיד ממש, אין ענינים טאַקע פון אורות דתוהו אָבער אין כלים דתיקון. . איך האָב אָגעטאָן אַלץ וואָס איך קען און מכאן ולהבא טוט אַלץ וואָס איר קענט און ויהי רצון. . אַז מ'זאָל אויספירן און ס'זאָל זיין תיכף ומיד ממש, און מתוך שמחה וטוב לבב!"].שיחת זך ניסן, אור ליום ועש"ק, כח ניסן ה'תנש"א ("השיחה הידועה") ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2024 Synopsis (1) Today is an auspicious day for redemption, by virtue of the year, the month, the day of the month, and the day of the Omer (the year of “I will show him wonders,” the month of Nissan, the 27th (“pure”) of the month (three times three time three), followed by the 28th (“strength”), followed by Erev Rosh Chodesh, the two days of Rosh Chodesh, the 2nd of Iyar etc.). (2) The greatest question arises: how can it be that Moshiach still hasn’t come?! “What more I can do I don’t know…the only thing I can still do: I give it over to every one of you, and do everything you can to see to it to bring Moshiach literally right now… and may it be His will…that it happen literally right now, and with joy and gladness of heart!”Sichah of Thursday night, 28 Nissan 5751 (the famous sichah). For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2024

644

יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן, ה'תשפ"ד

May 5, 2024

10:08

התוכן הוראה מהתחלת פ' קדושים "קדושים תהיו כי קדוש אני": "קדושים תהיו" – לשון רבים – קאי על קדושת הנשמה וקדושת הגוף, וקדושתם של ישראל נפעלת מצד קדושתו של הקב"ה – "כי קדוש אני", לכן כשם שקדושתו של הקב"ה אינה משתנית מצד שינויי מקומות וזמנים, כן הוא גם בקדושתם של ישראל שלא שייך בה גרעון או חלישות, ויתירה מזו: מכיון שקדושתו של הקב"ה היא אין סופית ה"ז מתבטא גם בקדושתו של ישראל בזה ש(לא רק שאין בה גרעון ח"ו אלא) "מעלין בקודש" – מוסיפים בה תמיד בעילוי אחר עילוי עד אין סוף בבחי' "ילכו מחיל אל חיל וגו'".משיחת כ"ו ניסן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2024 Synopsis The verse states, “…Kedoshim tihyu ki Kadosh Ani…” (“You shall be holy, for I am holy”). The word Kedoshim (in the plural) refers to the holiness of the soul and the holiness of the soul, and the Jew’s holiness results from Hashem’s holiness – “for I am holy.” Therefore, just as Hashem’s holiness is unchanging and unaffected by time and place etc., so, too, the holiness of the Jewish people cannot be diminished or weakened. Moreover, since Hashem’s holiness is infinite, that quality is also expressed in the holiness of the Jewish people: not only is not diminished, rather, they “ascend in holiness,” constantly increasing without limit, “from strength to strength.”Excerpt from sichah of 26 Nissan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2024 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי'לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו

645

יום ועש"ק פ' אחרי-מות, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ד

May 3, 2024

12:57

התוכן בסיום מס' יומא מביאה המשנה הפסוק "מקוה ישראל ה'" ואומרת ע"ז "מה מקוה מטהר את ישראל אף הקב"ה מטהר את ישראל". וצ"ע הראי' ממקוה שהקב"ה מטהר את ישראל?! אלא אם יאמר א' שאינו מאמין שהקב"ה בעצמו מתעסק לטהר את הטמאים שעשו נגד רצונו ית', "רחץ הוי' את צואת בנות ציון" – הלא מתאים יותר שהוא ישלח לצורך זה מלאך, נביא, רב, שמש..., בשביל מה עליו בעצמו להתעסק בזה"?! ע"ז באה הראי' ממקוה: זה שמקוה מטהרת את הטמאים, וכמה טמאים שלא יטבלו בה הרי היא נשארת בטהרתה, ה"ז דוקא בגלל שהיא מציאות (היחידה שהקב"ה נתן בעולם) שאין לה שום שייכות לטומאה כלל, ואינה בגדר לקבל טומאה (וברוחניות ה"ז התורה ש"אינה מקבלת טומאה"). ועד"ז, דוקא הקב"ה בעצמו שהוא היחיד השלם בתכלית השלימות, ואינו בגדר לקבל טומאה ח"ו, יכול להתעסק עם הטמאים ולטהרם!משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 Synopsis At the end of Masechta Yoma, the Mishnah cites the verse “The mikveh of the Jewish people is Hashem,” and says, “Just as a mikveh purifies the impure, so does the Holy One, Blessed be He, purify the Jewish people.” A person might say, he doesn’t believe that Hashem Himself deals with purifying the impure – i.e. someone who has transgressed His will. Seemingly it would be more fitting for Hashem to send a messenger, an angel, an navi, a rabbi to do it, rather than do it Himself?! But a mikveh proves Hashem does so Himself: the mikveh purifies the impure, and no matter how many impure people immerse in it, it remains pure, precisely because it is the one thing in the world that is entirely unsusceptible to impurity at all, and cannot become impure. (In spiritual terms: the Torah cannot become impure). Similarly, it is precisely Hashem Himself, the one perfect being, Who cannot become impure – Who can deal with purifying the impure.Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2024 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

646

יום ה' פ' אחרי-מות, כ"ד ניסן, ה'תשפ"ד

May 2, 2024

10:26

התוכן "חכמה" (ללא קשר להנהגה בפועל) יש גם בגוים אבל לא ענין ה"תורה" (הוראה שמיישמים אותה בפועל). כי כדי לפעול עם האדם לוותר על כבודו, על הקנאה והתאוה וכדומה – אין הדבר אפשרי אא"כ זה מיוסד על קיום רצונו של בורא העולם ומנהיגו. ובדורנו זה, כאשר דוקא אצל אותו עם שהתפאר בענינים של חכמה ומדע חקירה ומוסר וכו' הי' היפך הענין דצדק ויושר באופן הכי מבהיל – הוכח זאת. וזהו גם מה שמסכת אבות, שבו מדובר בעניני מוסר ומדות טובות, מתחיל "משה קיבל תורה מסיני", שכן זוהי הערובה היחידה להנהגה עפ"י צדק ויושר בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת – "והעמידו תלמידים הרבה" (כהמשך המשנה). וכמדובר כמ"פ ש"הרבה" פירושו שלא שייך ריבוי גדול יותר! היינו שלא נשאר אפילו יהודי אחד שאינו בכלל זה. ועד"ז צ"ל ההשפעה על אוה"ע. וכאשר ה"דברים יוצאים מן הלב – נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם", ורואה "פרי טוב בעמלו".ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024 Synopsis “Wisdom” (unmoored from practical deed) can be found even among the nations, but “Torah” comes only from Sinai. Because to get a person to forego his own honor, jealousy, and desires etc. – is impossible unless built on the foundation of fulfilling the will of the Creator and Ruler of the world. This is especially proven in our generation, the nation which boasted of being the most advanced in wisdom, science, philosophy and morality etc. – stooped to the most horrifying evil. This is also why Pirkei Avos, which is about ethics and positive traits, begins with “Moshe received the Torah from Sinai.” Because that is the only guarantee for just and upright conduct with regards to oneself and others. The Mishna continues, “Raise many students.” “Many” means that not even one Jew remains unreached; similarly, we must influence the nations of the world as well. And “Words spoken from the heart enter the heart and have their effect,” allowing one to see “good fruits from his labor.”Two excerpts from sichah of 12 Tammuz 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2024

647

יום ד' פ' אחרי-מות, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ד

May 1, 2024

10:50

התוכן הענין של ספירת העומר [כמ"ש ברביעי דפ' אמור] הוא שסופרים ימים. ולכאו' מהו התועלת בזה?! אלא, מכיון שתכלית ימים אלו הוא - תוכנם, להזכר על ה"עומר", ואם אינו סופר היום "לעומר" - הפסיד היום! ומזה לימוד נפלא על הצורך לייקר הזמן - כי לכל רגע שניתן לאדם יש תכלית מסויימת - למלא את שליחותו של הקב"ה המוטלת עליו לקיים ברגע זה, ודוקא עי"ז נעשה רגע זה למציאות בעלת תוכן אמיתי, ואם עובר רגע ללא תוכן המתאים, הרי לא זו בלבד שחסר אצלו המעשה שהי' יכול לעשות ברגע זה, אלא גם כללות המציאות דרגע זה! וע"ד שהי' אצל אאע"ה שהי' "בא בימים" - ימיו היו שלמים, "מלאים" בתוכן אמיתי, וענין זה בא בירושה לכאו"א מישראל, ויש לו הכחות שכל רגע ורגע מהיום יהי' ממולא בתוכן אמיתי!ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024 Synopsis Seemingly, what is the point of counting days during Sefiras HaOmer [as described in the fourth Aliyah of Emor]? The point of the Omer is to remember the Omer offering (“to the Omer”), and if one fails to count a day, he loses that day. This teaches us a wondrous lesson about the importance of valuing time: every moment a person is given is for a specific purpose – to give the moment true meaning by using it to fulfill his Divine mission for that moment. If a moment passes without being properly filled with meaning, he not only loses the deed he could have done at that moment, rather, he also loses the very moment itself. It says that Avraham Avinu was “coming in days,” meaning, his days were complete, filled with true meaning. This ability is given to every Jew as an inheritance, to fill every moment of the day with true meaning.Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2024

648

יום א' פ' אחרי-מות, כ' ניסן – ערב ימים האחרונים דחה"פ, ה'תשפ"ד

Apr 28, 2024

9:34

התוכן מעלת הימים האחרונים דחג הפסח מצד הענין ד"הכל הולך אחר החיתום", וכן עפ"י הידוע שההדגשה בימים האחרונים דחה"פ היא על הגאולה העתידה, וכמו שמודגש בהפטרות של ימים אלו וכן בקריאת התורה דשביעי של פסח ‏–‏ השירה ד"אז ישיר וגו'", ובמילא יש להוסיף בפעולות טובות בימים האחרונים דחה"פ ביתר שאת עוד יותר מבימים הראשונים, ובמיוחד פעולות הקשורות עם ילדי ישראל, כי הרי הענין ד"הם הכירוהו תחלה" הי' בשביעי של פסח! וענין זה ד"הם הכירוהו תחילה" הוא בכל ילדי ישראל בכל מקום ובכל זמן והם פועלים גם על הוריהם ‏–‏ "והשיב לב אבות (להקב"ה) על (ידי) בנים".משיחת יום ד' דחוה"מ פסח, ערב ימים האחרונים דחג הפסח ה'תש"מ, אחרי תפילת שחרית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024 Synopsis The emphasis during the second days of Pesach is on the coming Redemption, as seen in the Haftoros of the second days as well as in the Torah reading of the seventh day of Pesach – the song of Az yashir etc. Therefore, one should increase in positive deeds during the last days of Pesach, even more so than during the first days, especially activities involving Jewish children, because [at Kerias Yam Suf, which took place] on the seventh day of Pesach, “They recognized Him first.” The idea that “They recognized Him first” applies to all Jewish children in every time and place, and they also influence their parents – “He will turn the hearts of the fathers to [Hashem, through] the children.”Excerpt from sichah of the 4th day of Chol Hamoed Pesach 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2024 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובותלע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

649

יום ו' עש"ק, י"ח ניסן – יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ד

Apr 26, 2024

8:23

התוכן חג הפסח נק' בתורה "חג המצות". החילוק בין חמץ למצה הוא, שבצק של "חמץ" הולך ותופח ומגביה א"ע, ואילו בצק של "מצה" שומרים עליו שלא יתפח. ובעבודה: "חמץ" מורה על רגש של גאוה והתנשאות, ו"מצה" - על רגש של ביטול וענווה. וההוראה: הנהגתו של יהודי צ"ל באופן של "מצה" - לא בתנועה של גאוה אלא של ביטול. ובנוגע לכאו"א מ"צבאות ה'" שזכו להיות בצבא שהרמטכ"ל שלו הוא ממה"מ הקב"ה, זקוקים הם לאזהרה מיוחדת שידיעת דבר זה לא תביא אותם לידי גאווה ח"ו כ"א לתוקף במילוי הוראותיו של ה'.משיחת יום ועש"ק, ג' דחול המועד פסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024 Synopsis Pesach is called Chag Hamatzos; the difference between chametz and matzah is that chametz rises, whereas matzah is guarded so that it doesn’t rise. In terms of divine service: chametz represents haughtiness and arrogance, and matzah represents humility and bittul. A Jew must behave like “matzah” – with bittul and humility. Every member of Tzivos Hashem, who has merited to be in the army whose Commander-in-Chief is Hashem, must make sure that despite having this great privilege and quality, he doesn’t let it lead to arrogance, chas v’shalom, but rather that it gives him strength for fulfilling Hashem’s instructions.Excerpt from sichah of Friday, 3rd day of Chol Hamo’ed Pesach, 18 Nissan 5743, to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2024 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏לזכות שמעון נצח בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו י"ט ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן

650

יום ה' , י"ז ניסן – יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ד

Apr 25, 2024

11:28

התוכן כיון ש"תורת אמת" דורשת "בכל יום יום חייב אדם לראות עצמו כאלו הוא יצא ממצרים" מובן שישנו הענין ד"יציאת מצרים" בכל אחד בכל יום! והביאור: הרי ענינו של יציאת מצרים הוא הנסים גלויים שהיו אז, הנה כאשר כל אחד יתבונן בעצמו יראה שקורים אצלו נסים בכל יום ויום! לפעמים נסים גלויים, לפעמים הוא רואה השגחה פרטית גלוי' ולפעמים הנסים מלובשים בטבע, עד שאפי' הפרנסה של יהודי תלוי' באמת בנסים (רק הם מלובשים בטבע), כמסופר על ר' המנונא שגם כשהי' לו האוכל על השולחן הי' מתפלל לה' למזונות! וזהו גם הענין דברכת האוכל שעי"ז נעשה האוכל ברשותו של המברך ואז מותר לו ליהנות מזה, והרי אין נס גדול מזה שע"י בקשתו מממה"מ הקב"ה ה"ה מקבל מיד לחם ברשותו!משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024 Synopsis Since the Torah of Truth demands that “Every single day a person is obligated to view himself as though he went out from Egypt,” it is understood that the Exodus occurs every single day. Being that the Exodus involved open miracles, this means that a person experiences miracles every day, and when he contemplates this, he will see it. Sometimes open miracles, sometimes open displays of Hashgacha Pratis, and sometimes miracles clothed in the ways of nature; indeed, a Jew’s livelihood is entirely miraculous (just that it is clothed in nature). In this vein, the Gemara tells the story of Rav Hamnuna, who would daven to Hashem for food even when he already had food on his table. This is also the significance of the brachos made before eating food – the brachah places the food in the person’s domain, giving him permission to enjoy it. And there is no greater miracle than this: that by asking the King of Kings, the Holy One, blessed be He for food, one is immediately given food that belongs to him.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2024