The Daily Sicha

551

יום ב', ערב חג הפסח, ה'תשפ"ד

Apr 22, 2024

11:11

התוכן נמצאים אנו בערב חג הפסח - ה"ראשון לרגלים", ובו מתחילים כבר עניני הפסח - קרבן פסח ומצות "תשביתו שאור"; היום הוא יום הולדת של הרמב"ם [ולהעיר שבדרך כלל לא מפורסם ימי ההולדת של גדולי ישראל] ויש לנצלו לעורר עוה"פ אודות השיעורים בלימוד הרמב"ם; יש להזכיר גם אודות ההוספה בלימוד תורתו של הצ"צ - בעל יום ההילולא די"ג ניסן; כאן המקום לעורר ע"ד ההשתדלות בנתינת צרכי החג, שיהיו "מצה ומרור מונחים לפניך" - לפני כאו"א מישראל; ויה"ר שתיכף ומיד ממש תבוא הגאולה האמיתית והשלימה ובאים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" וכו'. ועוד. ב' חלקים משיחת ערב חג הפסח ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024 Synopsis Today is Erev Pesach, the “first of the festivals”; it is the time of the final preparations for the holiday, including the Korban Pesach and the mitzvah to obliterate chametz. Today is also the Rambam’s birthday (and notably, we don’t know the birthdays of most great Jewish leaders), and therefore it’s an opportunity to once again emphasize the study of the daily Rambam. It is also an opportunity to encourage more study of the teachings of the Tzemach Tzedek, whose yom hilulah is on 13 Nissan, and the efforts toward providing every Jew with all their holiday needs, in such a way that everything is “placed before you.” May it be Hashem’s will that we merit the true and complete Redemption immediately, and go “with heavenly clouds” to our Holy Land, “and eat there from the sacrifices and from the Pesach sacrifices.”2 excerpts from sichah of Erev Pesach 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-04-2024

552

יום א' , י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ה'תשפ"ד

Apr 21, 2024

11:29

התוכן בזמנו של הצ"צ הי' פשוט שבימיו "תושע יהודה וגו'" כיון שהוא נשיא השלישי שענינו ספי' הדעת שכולל הכל וכו'. ב) אין להסתפק רק ב"אחכה לו" לביאת המשיח..., ה"אחכה לו" צריך לבא במעשה בפועל‏ – ‏שכשיתעורר בבוקר ויראה את משיח עומד בחדרו, ימצא משיח אותו באופן המתאים לקבלת פני משיח צדקנו! וכיון ש"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" ו"הקב"ה עוזרו" הרי כאו"א שייך לזה! ג) הצ"צ התעסק במס"נ עם ילדי ישראל שהלכו ל"שקאָלע'ס" (בתי ספר עממים) ועם ה"קאַנטאָניסטין" שניתקו אותם מיהדות בגיל צעיר כו'. וההוראה: להתעסק עם ילדים כאלו ולהכניסם ל"צבאות ה'".‏משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2024 Synopsis (1) In the times of the Tzemach Tzedek, it was considered obvious that “In those days, Yehudah would be saved,” because he was the third nasi, the sefirah of Da’as, which encompasses everything etc. (2) One should not be satisfied with merely “awaiting” Moshiach’s coming; rather, it must actually happen – that when wakes up in the morning he will find Moshiach standing in his room, and he will be in a state fitting for greeting Moshiach Tzidkeinu. And since “He asks only according to their ability,” surely “Hashem helps him,” and this applies to every Jew. (3) The Tzemach Tzedek devoted himself with mesiras-nefesh to the plight of Jewish children who attended the government schools, as well as that of the Cantonists, children who were torn away from Yiddishkeit at a young age, etc. The lesson is that we must likewise get involved with the plight of such children, and bring them in to “Tzivos Hashem.”Excerpt from sichah of 13 Nissan 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-04-2024 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

553

יום ועש"ק פ' מצורע (שבת הגדול), ה'תשפ"ד– יום הבהיר י"א ניסן, יום ההולדת של הרבי –

Apr 19, 2024

11:27

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום, י"א ניסן ה'תשל"א [המשך]. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2024 Synopsis 2 excerpts from Maamar B’yom Ashtei Asar Yom, 11 Nissan 5731 (continued). For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2024

554

יום ה' פ' מצורע, י' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 18, 2024

11:36

התוכן חלק ממאמר ד"ה ביום עשתי עשר יום, י"א ניסן ה'תשל"א. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2024 Synopsis Excerpt from Maamar B’yom Ashtei Asar Yom, 11 Nissan 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2024

555

יום ד' פ' מצורע, ט' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 17, 2024

9:38

התוכן עה"פ [ברביעי דפ' מצורע, בנוגע לנגעי בתים] "וצוה הכהן ופנו את הבית גו' ולא יטמא כל אשר בבית וגו'" מביא רש"י "על מה חסה תורה אם על כלי שטף (כלי מתכות) יטבילום ויטהרו... הא לא חסה תורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה". ומכאן רואים עד כמה יקר ונוגע דבר גשמי, אפי' דבר שערכו פחות ביותר ככלי חרס, של כ"א מישראל, אפי' של יהודי שנמצא במעמד ומצב שיש מקום לחשוד שמגיע לו עונש של טומאה שיש בה חומר מיוחד ש"בדד ישב מחוץ למחנה"!!; ויש לקשר זה עם ביאת משיח צדקנו שנק' "מנוגע, דכתיב והוא מחולל מפשעינו וגו'", והגאולה תהי' באופן ש"כספם וזהבם אתם"!ב' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2024 Synopsis On the verse [in revi’i of Parashas Metzora, regarding tzara’as on houses], “The kohen shall order that they clear out the house…so that everything in the house should not become unclean,” Rashi states: “For what objects did the Torah have consideration? If it was upon [metal] vessels, let him immerse them, and they will become clean…Hence, the Torah has consideration only for earthenware vessels, which cannot be cleansed in a mikvah.” From here we see the preciousness and importance of a Jew’s physical objects, even something of very little value like earthenware vessels, and even when it belongs to a Jew whose level is such that there’s a possibility that he deserves tzara’as, a particularly severe form of impurity requiring one to “live alone; outside the camp.” This can be tied to the coming of Moshiach Tzidkeinu: Moshiach is called “afflicted, as it is written, ‘But he was pained because of our transgressions, etc.’” and additionally, the Redemption will be in a manner of “their silver and their gold with them.”Two excerpts from sichah of 29 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2024 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

556

יום ג' פ' מצורע, ח' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 16, 2024

11:20

התוכן על האדם לנצל את הכחות שניתנו לו לטובת הבריאה כולה וכמ"ש "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". החל מקיום ציווי זה כפשוטו. ובקשר לטענה אודות הוצאות הפרנסה וכו' – אומרת התורה שכל יהודי הוא "עולם מלא" בדוגמת אדם הראשון ש"נברא בערב שבת . . כדי שיכנס לסעודה מיד", שהכל מוכן בשבילו!; ביחד עם לידת הילד נולדה עמו פרנסתו; על ההורים לחנך את הילדים באופן שגם הם "יכבשו" את ארציות העולם ולנצלו לקדושה; כללות ענין החינוך קשור עם יציאת מצרים שענינו הוא לידת עם ישראל שמיד התחיל ענין החינוך כמ"ש "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים וגו'" [וכן בנוגע לילדים כפשוטו – הרי הם "הכירוהו תחילה" וכן קרבן פסח הי' צ"ל באופן ד"שה לבית אבות...", "למשפחותיכם", כולל אפי' הקטנים וכו']. וכמו שאת ענין החינוך מתחיל באמת (לפני ש"הגיע לחינוך" כפשוטו) מרגע הלידה, שכבר אז נחקק בזכרונו כל מה שרואה ושומע (ואפילו לפנ"ז וכו').משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2024 Synopsis A person must utilize the abilities Hashem gives him for the benefit of the entire world, as it says, “Be fruitful and multiply, and fill the earth and conquer it,” beginning with the mitzvah of “be fruitful and multiple” in the literal sense. As to those who are concerned about livelihood and expenses etc. – the Torah says that every Jew is a “full world” like Adam Harishon, who “was created on Erev Shabbos…in order that he enter into a feast immediately,” with everything prepared for him. When a child is born, his sustenance is born with him. Parents must educate their children in such a way that they, too, will “conquer” the materiality of the world and utilize it for holiness. Jewish education is connected to the Exodus from Egypt, which was the birth of the Jewish nation. Just like the “education” of the Jewish people began immediately at “birth” (“When you bring this people out of Egypt, you shall serve G-d etc.”), so, too, a child’s Jewish education begins long before the formal age of chinuch; it begins immediately upon birth (and even before that), because already then, a child absorbs everything they see and hear.Excerpt from sichah of Thursday night, 11 Nissan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2024

557

יום ב' פ' מצורע, ז' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 15, 2024

10:31

התוכן עפ"י המבואר בנבואת יחזקאל שיציאת מצרים נמשלה ללידת עם ישראל – מובן שאז מודגש כללות ענין החינוך [יש את ענין החינוך גם לפני הזמן המסויים עבור חינוך לקיום המצוות בפועל – להעמיד את הבית באופן כזה שמרגע שנולד יהי' הילד באויר של תומ"צ], וכמודגש בליל הסדר – הציווי של "והגדת לבנך", ו"כנגד ארבעה בנים דברה תורה", וגם זה דורש "הכנה" בימים שלפני הפסח, כמו כל עניני ה"סדר". בנוגע לגודל החשיבות דענין החינוך וההכרח להעניק לילדים חינוך יהודי כשר – כבר דובר כמ"פ. לדאבוננו ישנם עשרות אלפים מילדי ישראל שמתחנכים בבתי-ספר עממיים, ועד שיצליחו לפעול על הוריהם להעבירם לבתי ספר שמתחנכים עפ"י התורה – יש להשתדל עכ"פ להנהיג בבתי-ספר עממיים שיתחילו את היום עם "רגע של שתיקה", שבו יתבונן הילד בדבר שנוגע אליו – מחשבה אודות בורא עולם ומנהיגו. שזהו "יסוד" לכללות ענין החינוך של הילדים.משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2024 Synopsis Yechezkel describes the Exodus from Egypt as the birth of the Jewish people as a nation, which indicates the centrality to Pesach of Jewish education (which begins even before the child’s formal education, by establishing an atmosphere in the home of Torah and mitzvos etc.). Therefore, the Seder is designed for the children (“And you shall tell your son…”; “The Torah speaks of four sons…”). Just as the physical aspects of the Seder require preparation before Pesach, so, too, the spiritual aspects. We’ve discussed many times the importance and necessity of providing Jewish children with a proper Jewish education; unfortunately there are tens of thousands of Jewish children who are educated in secular schools; until such time as their parents can be persuaded to transfer them to schools offering a Jewish education – effort should at least be made that public schools should begin the day with a moment of silence, during which the child can reflect on the Creator and Ruler of the world – this is the foundation of education, and it will continue to affect the child “even when he grows old.”Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2024

558

יום א' פ' מצורע, ו' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 14, 2024

11:18

התוכן חג הפסח הוא זמן לידת עם ישראל (כמ"ש ביחזקאל). כמו בלידה בגשמיות מתחיל ענין החינוך הרבה לפני לידת הולד ‏–‏ אופיו של הילד תלוי בהנהגת ההורים בזמן שלפני התחלת העיבור, והיום כולם מודים בזה וכו', ועד"ז ברוחניות, שעוד בימים שלפני חה"פ, לידת עם ישראל, יש לשים דגש על ענין החינוך. נוסף לזה שנקודה העיקרית של ה"סדר" היא הענין ד"והגדת לבנך" ‏–‏ ענין החינוך. בפועל רואים "אַ ווילדע זאַך": דוקא בימים שנוגע במיוחד ענין החינוך להכין את הילדים לליל הסדר וכו' ‏–‏ סוגרים את החדרים ות"ת שבוע, והמהדרים ‏–‏ עשרה ימים, לפני פסח, והילדים מסתובבים ברחובות וכו'!! יש להשתדל למצוא מדריכים ומדריכות, של כל השנה או "פנים חדשות", שיאספו את הילדים ולהכין אותם לחג!ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2024 Synopsis Pesach is the time of the birth of the Jewish people (as described in Yechezkel); just as when it comes to the birth of a child, the child’s education begins even before he is born, and before the mother conceives etc., so, too, regarding Pesach: there must be an emphasis on education in the days leading up to Pesach. Indeed, the main focus of the whole Seder is the children, as the Torah says, “And you shall tell your son….” But in practice, we find that specifically in the days before Pesach – when it is so important to prepare the children for the Seder etc. – the schools are closed and the children roam the streets, etc. Instead, efforts should be made to find teachers to gather the children during this time and prepare them for the holiday.Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2024 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

559

יום ועש"ק פ' תזריע, ד' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 12, 2024

9:34

התוכן [המשך] כאשר יהודי עוסק ב"מבצעים" ומדבר עם הזולת בדברים היוצאים מן הלב שנכנסים אל הלב ופועלים פעולתם, בהכרח שיפעלו פעולה מסויימת גם על (זה שהתברר כ) הגוי. ובפשטות: כאשר הגוי רואה שאדם שהי' יכול לעסוק בעניניו האישיים לוקח מזמנו ומתהלך ברחוב כדי לעשות טובה לאדם זר ללא שום תמורה – הרי זה יפעל אצלו שגם הוא ישתדל בעשיית טובה לזולת. וברור הדבר שכן יהי' בפועל – עפ"י הפי' במארז"ל "מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" – שה' עוזר שמחשבה טובה של יהודי תבוא לידי מעשה. ועוד: מכיון ש"אין הקב"ה מקפח שכר כל ברי'", ושכרו האמיתי של יהודי זה שרצה להשפיע על האדם שיניח תפילין הוא – "שכר מצוה מצוה", הרי בודאי יסייע ה' שהגוי יתעניין אף הוא בטובת הזולת, ועד שבמשך הזמן זה יפעל על הגוי גם את תוכן מצות תפילין גופא – "שעבוד המוח והלב" שיסייע לו בקיום הז' מצוות דבני-נח.משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2024 Synopsis [Continuation.] When a Jew goes on Mivtzoim and speaks from the heart, in which case his words enter the heart and have their effect, it is inevitable that he will also have an effect on someone who turned out to be a non-Jew: when the non-Jew sees that a person gives up of his time and goes in the street to help a stranger, without expecting anything in return – he will likewise be inspired to do good for others. This is clear from the teaching of our Sages, “The Holy One, blessed be He, attaches a good though to an action” – that is, the Jew’s positive thought will lead to action. Moreover: since “The Holy One, blessed be He, does not withhold the reward of any creature” – and, “The reward for a mitzvah is the mitzvah itself” – Hashem will certainly cause the non-Jew to likewise take an interest in the welfare of others, and with time, he will come to be influenced in the same vein as the mitzvah of tefillin itself – “the subjugation of the mind and the heart” to Hashem, which will help him fulfill his seven Noachide laws.Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2024

560

יום ה' פ' תזריע, ג' ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 11, 2024

5:58

התוכן מענה לאלו ש"נטפלים" עם כל מיני שאלות בנוגע לענין ה"מבצעים". השאלה מהי התועלת ב"מבצע תפילין" כאשר פועלים על יהודי להניח תפילין באופן חד-פעמי, ומי יודע כיצד יתנהג מחר?! – היא שאלת "עם הארץ", שהרי ע"י הנחת תפילין אפי' באופן חד-פעמי יוצא הוא מהכלל ד"קרקפתא דלא מנח תפילין" (נוסף לזה שפעולת כל מצוה היא נצחית וכו')! עוד טוענים: כאשר ניגשים לאדם ושואלים אותו אם הוא יהודי ומתברר שהוא גוי – הרי מלבד שאין תועלת בדבר, ישנו גם ענין של בזיון וכו'?! הנה: אפי' אם האמת הי' כדבריהם – פשיטא שאין לדחות הצלת כו"כ מבנ"י מפני חשש זו. אבל באמת: א) בנוגע לענין הבזיון – הלואי הי' ה"טוען" מדבר אודות ה"מבצעים" באותו יחס של כבוד והערצה שמתייחס אליהם אותו גוי! ב) בנוגע לענין של "דברים בטלים": נוסף לזה שה"טוען" הנ"ל מדבר "דברים בטלים" ממש בעוד שבנדו"ד ה"ז מתוך כוונה רצוי', הרי באמת פעולה זו לא תלך לבטלה כי תהי' לה השפעה על הגוי. [המשך יבוא]משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2024 Synopsis A response to those who come with all kinds of questions regarding the Mivtzaim – the question of what benefit there is in Mivtza Tefillin when one gets a Jew to put on Tefillin one time, and who knows what he will be doing tomorrow – only an am ha’aretz could ask such a question, because we know that by putting on tefillin even once, a Jew is removed from the category of “a skull that has never donned tefillin” and earns a portion in the World to Come (in addition to the fact that every mitzvah connects one to Hashem and has an eternal effect etc.) They also argue: When one asks someone if he’s Jewish and it turns out that’s he’s not Jewish – in that case, not only is there no benefit, but one also embarrass himself etc.? Even if this was true – it is obvious that saving many Jewish lives should not be pushed aside because of this concern. But really: (a) as to the embarrassment argument – if only the people making this argument had the degree of respect and admiration for Mivtzaim that this non-Jew has for the one asking him if he’s Jewish; (b) as to the argument of “idle words” – in addition to the fact that the one making this argument is actually speaking idle words, while the one asking someone if he’s Jewish is doing “idle words” with a good intention, the truth is that asking someone if he’s Jewish will not be in vain because it will have a positive influence on the non-Jew. [To be continued.]Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2024

561

יום ד' פ' תזריע, ב' ניסן, ה'תשפ"ד– יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע והתחלת נשיאות כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע –

Apr 10, 2024

10:03

התוכן ב' ניסן הוא יום ההסתלקות דכ"ק אדמו"ר מהורש"ב והתחלת הנשיאות דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ביחס של הנשיא והמלך לעם ‏–‏ ב' קצוות: תנועה של רוממות והבדלה מהעם ‏–‏ "שתהא אימתו עליך", ולאידך ‏–‏ תכלית הקירוב לעם, כי המלך הוא "לב כל קהל ישראל", ואין לך קירוב גדול יותר מקירוב הלב לאיברי הגוף, שבו תלוי' החיות של כל איברי הגוף, ע"י הדם, ש"הוא הנפש", המתפשט מהלב בתנועה של רצוא ושוב לכל איברי הגוף (משא"כ המוח "שולט" על איברי הגוף ואין לו תנועה המורה על חיות). ויתירה מזו: מציאותו של המלך תלוי בעם ‏–‏ "אין מלך בלא עם", וכמודגש בהכתרת המלך שהיא ע"י הכרזת העם "יחי המלך"! וזהו גם תוכן ה"שטורעם" לאחרונה שמוכרחים להכריז ולתבוע "עד מתי"! ‏–‏ הרי כבר הגיע הזמן לביאת משיח צדקנו! ובפרט בחודש ניסן וכו'; השייכות לנשיא דיום זה "נתנא-ל בן צוער".ג' חלקים משיחת יום א' פ' צו, ב' ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2024 Synopsis The 2nd of Nissan marks the yom histalkus of the Rebbe Rashab, and the beginning of the nesi’us of the my father-in-law, the Rebbe, the nasi of our generation. Regarding a nasi and king of the people, we find two opposites: on the one hand, the king is exalted above and aloof from the people – “the fear of him should be upon you,” and on the other hand – he has the ultimate closeness to the people, for the king is “the heart of all the congregation of the Jewish people,” upon which the body’s life depends, through the blood, which “is the soul,” spreading forth to all the limbs (unlike the brain, which rules over the body’s limbs and lacks movement, which is the sign of life). Moreover: the king’s existence depends on the people – “There is no king without a people,” as emphasized at the king’s coronation when the people proclaim, “Long live the king!” This is also the basis for the emphasis lately on the need to proclaim and demand, “Ad mosai” – it is already time for the coming of Moshiach Tzidkeinu! Especially in the month of Nissan etc.Three excerpts from sichah of Sunday, Parashas Tzav, 2 Nissan 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2024

562

יום ג' פ' תזריע, ר"ח ניסן, ה'תשפ"ד

Apr 9, 2024

13:22

התוכן [המשך] ולכן [מכיון שהרגש החירות תלוי באדם ולא במצב שנמצא בו, כנ"ל], מצינו אנשים שנמצאו במצב מאויים הרגישו א"ע במצב של "חירות", ולהיפך – מי שלכאו' לא היו עליו שום הגבלות ובכ"ז חי כעבד שאין כמוהו. ולדוגמא: לאחרונה התפרסם שמת גביר גדול א' בשם "יוז", שלו הי' 2 ביליון דולר, הי' לו עסק עם ממשלות שפחדו ממנו וכו', ובכל זאת, בחייו הפרטיים הי' מוגבל ביותר – הוא חי בפחד תמידי שמא יחטפו אותו או יסממו את האוכל שלו וכו' וכו'! כלומר, ה-2 בליון דולר שלו לא נתנו לו חירות אלא עבדות שאין כמוה! ולבסוף – הכסף נשאר מונח בלי לנצל אותו! וההוראה לכאו"א בקשר ל"זמן חירותנו": נוסף על ההוראה שאם יש לו כסף, אפי' "רק" מליון דולר, אין להשאיר אותו בבנק וכו' אלא לנצלו לדבר טוב לעשות את העולם דירה לו ית' – הנה, אפי' כאשר נודע ליהודי שמחר צריך להתקיים באו"ם לחשוב "על ה' ועל משיחו" וכיו"ב – אין להתפעל מזה כלל מכיון שנמצא בחודש הגאולה, ובו תלוי הדבר להרגיש חירות אמיתית! ומתי שיהודי מחליט כך, שגם כאשר נמצא בגלות ה"ה מכין א"ע ואחרים ל"חג הפסח כשר ושמח", "זמן חירותנו" – אז יראה בעצמו שהנסיונות מתמעטים, ומשתחרר לגמרי (ברוחניות) מהגלות, עד לחירות מהגלות כפשוטו של כלל ישראל.ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2024 Synopsis [Continued.] Therefore, (since a sense of freedom depends on the person, not the circumstances in which he finds himself, as mentioned), we find that there were people in terrible situations who felt free, and conversely, people who apparently had no limits to what they could do, but still lived a life of unparalleled slavery. For example: it was recently in the news that a wealthy man by the name Hughes died. He had two billion dollars and tremendous influence; even governments had to reckon with his opinions etc., but in his personal life he was extremely confined, living in constant fear of being kidnapped or poisoned etc. etc. Meaning, his two billion dollars gave him not freedom but slavery. And ultimately, his money sat without being used. The lesson for every individual, for the time of our freedom (in addition to the lesson that if one has money it shouldn’t sit in the bank, but should be used for good things and making the world a dwelling for Hashem): even when a Jew knows that the United Nations is convening tomorrow, “nations gather and kingdoms think vain things” etc. “against Hashem and against His anointed ones” etc. – one should not be fazed at all. It is the month of redemption, and one’s sense of true freedom depends on himself. When a Jew decides that even in exile, he will make sure to prepare himself and others for a “happy and kosher Pesach holiday,” the “time of our freedom” – then he will see in his own life that the challenges will diminish, and he will be totally freed from exile (spiritually), and ultimately he will see the freedom of the entire Jewish people from the exile in the literal sense.Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2024

563

יום ב' פ' תזריע, כ"ט אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 8, 2024

11:28

התוכן כאשר שמעו בנ"י בר"ח ניסן את "בשורת הגאולה" ממשה רבינו, היו כ"כ בטוחים בקיום הדבר, ולכן כבר אז, כאשר עוד היו במצרים תחת ממשלת פרעה וכו', הי' זה עבורם כאילו קויים הדבר בפועל! עד שכבר בר"ח ניסן נק' החודש‏ – ‏חודש הגאולה! ועד"ז בנוגע הגאולה האמיתית והשלימה. ולכן, אפי' יהודי שיודע שנמצאים בגלות חושך כפול ומכופל ניתן לתבוע ממנו שירגיש שמחה אמיתית מזה שנמצא ב"חודש הגאולה", כי עיקר ענין גלות וגאולה תלוי ברגש האדם ויכול להרגיש בחירות גם בגלות. יהודי שיודע ש"פרעה" אינו אלא "גרזן ביד החוצב בו"‏ – ‏ה' הכניס אותו לגלות כדי לנסותו וכו', ובידו להגאל מיד ע"י "בקולו תשמעו" ו"מיד הן נגאלין"‏ – ‏הנה עבורו אי"ז גלות אמיתי! ועוד: כיון ש"הנשמה מעולם לא הלכה לגלות", הרי אם הנשמה אצלו היא העיקר ה"ה מלכתחילה במצב של חירות!ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2024 Synopsis On Rosh Chodesh Nissan, when the Jewish people heard the “tidings of the redemption,” they were so certain it would be fulfilled that already then, while still in Egypt, it was as though it was fulfilled in practice. To the extent that already on Rosh Chodesh Nissan the month was called the “month of redemption.” The same applies to the true and complete Redemption: even when a Jew knows that we are in an exile of double and redoubled darkness, he can be expected to feel true joy from the fact that it’s the month of redemption – because the state of exile or redemption depends primarily on a person’s mindset, and one can feel freedom even in exile. When a Jew knows that Pharaoh is merely “the axe in the hand of the woodchopper” – and that Hashem put him into exile in order to test him etc., and that it is within his power, by “listening to My voice,” to be immediately redeemed” – for him, it is not a true exile. Moreover: since “the soul never went into exile,” if one makes his soul primary and his body secondary – he is in a state of freedom in the first place.Two excerpts from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2024

564

יום א' פ' תזריע, כ"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 7, 2024

7:54

התוכן ידוע המנהג לתלות בבית היולדת פתקאות עם שמות ופסוקים, "שיר המעלות" וכיו"ב, כסגולה לשמירה וכו' ליולדת ולולד, הן בנוגע ללידה עצמה והן בנוגע לימים שלאחרי הלידה לאיוש"ט. בימינו אלו יולדות הנשים בבית הרפואה ולא שמים לב להקפיד ע"ז כ"א לאחרי שחוזרים מבית הרפואה, ולכן מצוה לעורר בכ"מ שגם כאשר היולדת והולד נמצאים בבית הרפואה יש להשתדל לתלות בחדר היולדת ו(ליד) הולד "שיר המעלות" וכיו"ב. בודאי שבהשתדלות קלה יקבלו רשיון ע"ז מהנהלת בית הרפואה, כי גם עפ"י חכמת הרפואה קשורה הצלחת הטיפול הרפואי במצב הנפשי של החולה, וכשיסבירו שפתקאות אלו התלויות בחדר היולדת מרגיעות אותה – בודאי יסכימו בשמחה; ע"ד הזהירות שהבעל לא יהי' בחדר הלידה וכו' בעת הלידה. משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2024 Synopsis It is customary to hang Shir Hamaalos’s and the like as a segulah for the protection of the mother and newborn, during birth and afterwards. Nowadays, for whatever reason, when women give birth in the hospital, many aren’t careful to do so in the hospital, and do so only when they come home; it is therefore a mitzvah to raise awareness about the importance of doing so in the hospital itself. And certainly, with even the slightest effort, this can be implemented with the permission of the hospital. Because even medically speaking, successful treatment is linked to the emotional state of the patient; therefore, when it is explained to the doctors that these slips of paper hanging in the delivery room serve to make the mother calm, they will gladly agree to it. Relatedly, it is important to take care that the husband not be in the delivery room during birth etc.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2024

565

יום ועש"ק פ' שמיני (פ' החודש), כ"ו אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 5, 2024

9:37

התוכן "החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה". וצ"ל הטעם דבמנין החדשים חודש ניסן הוא ראש חדשים, ובמנין השנים חודש תשרי הוא ראש השנה. וביותר אינו מובן עפ"י מ"ש בת"י שלפני מ"ת הי' חודש תשרי (גם) חודש הראשון, וא"כ, מדוע זה נשתנה לאחר מ"ת? ובפרט שגם הגאולה ממצרים עצמה התחילה "בר"ה (כאשר) בטלה עבודה מאבותינו"? והביאור: ההבדל בין לפני מ"ת ללאחרי מ"ת הוא, דאף שלפני מ"ת הי' נראה ש"יש בעה"ב לבירה זו", אבל כ"ז הי' רק הגילוי דשם אלקים ועבודת הנבראים הגיעה רק עד שרש הנבראים, כי היתה ה"גזירה" ש"עליונים לא ירדו למטה וכו'", אבל במ"ת, כשנתבטלה הגזירה, הי' גילוי דשם הוי'. וזהו הבדל בין חודש תשרי, שאז (רק) "בטלה עבודה מאבותינו", בחי' סור מרע – שלימות העבודה כפי שהיא לאחר הצמצום (עד לשרש הנבראים), אבל הגאולה דחודש ניסן היא חירות לגמרי מכל הצמצומים. ולכן לפני מ"ת הי' חודש תשרי (שבו נברא העולם) "חודש הראשון", ולאחר מ"ת – חודש ניסן.ב' חלקים מד"ה החודש הזה לכם, מוצאי ש"פ ויק"פ, פרשת החודש, מבה"ח ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2024 Synopsis The verse states, “This month shall be to you the head of the months; it shall be to you the first of the months of the year.” Why is Nissan considered first in counting the months, while Tishrei is considered Rosh Hashanah with regard to years? Moreover, Targum Yonasan states that before the Torah was given, Tishrei was also the first month; so why did it change after the Torah was given? Especially considering that the first stage of the Exodus from Egypt itself began on Rosh Hashanah, when “our forefathers’ labor in Egypt ceased”? The explanation is: the difference between before and after the Torah was given is that, although it was evident even before the Torah was given that “This palace has a Master,” the revelation was only from name Elokim, and man’s service could only reach as high as the root of created beings – due to the decree that “The upper beings shall not descend below, etc.” However, when the Torah was given and the decree was nullified, the name Havayah was revealed. This is the difference between the months of Tishrei and Nissan: In Tishrei, “our forefathers’ labor in Egypt ceased” – but that’s only the level of “turning away from evil” – the highest level of service after the tzimtzum (which reaches up to the root of the created beings). But the redemption of the month of Nissan is one of complete freedom from all tzimtzum. Therefore, before the Torah was given, Tishrei (when the world was created) was “the first month,” and after the Torah was given it became the month of Nissan.Two excerpts from Maamar Hachodesh Hazeh Lachem, Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas Hachodesh, Mevarchim Nisan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2024 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

566

יום ה' פ' שמיני, כ"ה אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 4, 2024

8:20

התוכן הרמב"ם כותב "צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה, כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכן כל העולם . . עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות וגרם להן תשועה והצלה". א' יכול לטעון הרי ידע איניש בנפשי' שאינו "חציו זכאי", ואיך יכולה פעולה שלו להכריע את כל העולם? הרי זה יובן עפ"י האמור לעיל שכל רגע כשלעצמו (ולא משנה מה הי' בעבר) או כל דבר שאדם עושה כשלעצמו – ה"ז פרט בכוונה הכללית של כל הבריאה כולה, ובמילא נוגע כל פעולה שלו לכל העולם כולו! ואם טוען הרי נברא בכחות מדודים ואיך יצליח? והמענה ע"ז היא – "יציאת מצרים". אכן הוא נמצא במיצרים וגבולים, וכך רוצה הקב"ה, אבל כשם שאז גם הוציא ה' אלקינו אותנו משם, עד"ז ביציאת האדם ממצרים "בכל יום ויום" (בשעת קריאת-שמע) – שאי"ז עבודתו. האדם רק צריך להחליט שהוא רוצה, ואז יוציא אותו הקב"ה ממצרים.משיחת אור ליום ו' פ' מצורע, י"א ניסן ה'תשל"ג – סיום שנת השבעים לכ"ק אדמו"ר שליט"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2024 Synopsis The Rambam writes, “Every person must see himself all year round as equally balanced between merit and sin; and so, too, the entire world…If he performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings deliverance and salvation to himself and others.” One might argue that he knows that he is not “equally balanced,” and if so, how can his one deed tip the balance and affect the entire world? This can be understood based on the explanation earlier, that every single moment (no matter what one’s past may be) is a detail in the overall purpose of all of creation, and therefore, his every deed affects the entire world. And if he argues that he’s a limited being with limited abilities, and if so, how can he succeed? The answer lies in the Exodus from Egypt (which one relives every day during Kerias Shema): Although one may be in the constraints of Egypt and exile, that is how Hashem wanted it, and the same G-d who put him into this situation will be the One to take him out – “And Hashem our G-d took us out from there...” For his part, a person must only decide that he wants it, and then Hashem will do His part and take him out of Egypt.Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Metzora, 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2024

567

יום ד' פ' שמיני, כ"ד אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 3, 2024

12:00

התוכן איתא בגמ' "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה בכל דרכיך דעהו וגו'", ובשו"ע או"ח ישנו סימן שלם בענין "כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו" – שכן צ"ל באכילה ושתי' ושינה וטיול וכו' [כמ"ש ברמב"ם בשיעור היומי]. וצ"ל מדוע לא מספיק המס"נ בשעת ק"ש ותפילה או לימוד התורה, ומדוע צ"ל "דעהו" בכל פרט ורגע של כל היום כולו של כל ימי חייו?! ויובן זה עפ"י מאחז"ל "לא ברא הקב"ה בעולמו דבר אחד לבטלה". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים שמבין ש"בעל-הבית" טוב הוא לא רק מי שבביתו לא חסר דבר, אלא שגם אין דבר מיותר – לכל דבר יש תכלית. ואם זה כך אצל בשר-ודם עאכו"כ שכ"ה אצל ה'. וא"כ מובן מדוע אסור שאפי' פרט א' בחייו ובזמנו וכו' יהי' "לבטלה" בלי לנצלו עבור התכלית – "לשמש את קונו". ואם ח"ו עובר רגע א' בלי לנצלו – לא רק שהפסיד את הרגע, אלא בזה "הזיק" כללות כוונת הבריאה (ר"ל)!משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2024 Synopsis The Gemara states: “Which is a small passage upon which all fundamentals of Torah are dependent? ‘Know Him in all your ways…’” Shulchan Aruch Orach Chaim contains an entire siman concerning “All your deeds being for the sake of Heaven” and “Knowing Him in all your ways” – in eating, drinking, sleeping, walking, etc. [as discussed in today’s Rambam]. But why it is not enough to have intent to give up one’s soul during Kerias Shema and davening or Torah study; why must one “know Him” in every aspect of life and every moment of the day, all the days of his life? This can be understood based on our Sages’ teaching, “The Holy One, blessed be He, did not create a single thing in His world for naught.” Even the simplest person understands that a good homemaker is one whose home not only has nothing lacking, but also nothing superfluous and unnecessary – everything must have a purpose. And if this applies to flesh and blood, how much more so when it comes to Hashem. Therefore, we can understand why it’s forbidden to allow even one detail or moment in one’s life to be “in vain,” without being utilized for a purpose – “to serve one’s Maker.” And if, chas v’shalom, one passes even a moment without utilizing it – not only has he lost that moment, but he has harmed the purpose of all of creation (Rachmana litzlan).Excerpt from sichah of 11 Nssan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2024 לע”נ ר' שמעון ב"ר יהודה ע"ה גוזלן ליום היארצייט שלו כ"ד אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יהודה שי' גוזלןלזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

568

יום ג' פ' שמיני, כ"ג אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 2, 2024

11:38

התוכן פעם ביקש הבעש"ט מא' החסידים, יהודי פשוט, למסור פריסת-שלום ממנו לתלמידו באיזו עיירה שבדרך חזרתו מביקורו אצלו. כאשר הגיע לשם הפנו אותו בני העיירה למלמד א' בשם ר' בער [זה הי' הרב המגיד] שיושב באיזו חורבה בקצה העיירה ולומד עם ילדים קטנים. לאחרי שמסר לו הפריסת-שלום שאלו, היתכן שאיש קדוש וצדיק כמוהו חי בדחקות ועניות גדולה ביותר, שלא הי' לו אפי' כסא לשבת עליו... השיב לו המגיד, כמו אצלו בעצמו, ש"בבית" יש לו הכל..., אבל כשנמצא "בדרך", ב"אכסניא", לא איכפת לו לישב על חתיכת עץ בידעו ש"בבית" מוכן לו עושר מופלג. וזהו גם המענה להשואלים בנוגע לנשיא הדור ובכלל – היתכן שישנם ענינים המבלבלים לעבודה – עכשיו נמצאת הנשמה "בדרך", ומה שנוגע הוא – מילוי השליחות ד"אנן פעלי דיממא אנן" ולא התנאים והנוחיות; ולעת"ל תתגלה הכוונה הפנימית בכ"ז – "אודך ה' כי אנפת בי".א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2024 Synopsis The Baal Shem Tov once asked one of his chassidim, a simple Jew, to send regards to his disciple (the Maggid of Mezritch) who lived in a town he would be passing through. When he arrived, the townspeople directed him to a teacher named R’ Ber, who was sitting in a small hovel at the edge of the town and teaching Torah to small children. After delivering regards from the Baal Shem Tov, the chassid asked the Maggid how such a holy and righteous man could live in such hardship and poverty, to the point that he didn’t even have a chair to sit on... The Maggid replied, just like you have all your fancy furniture at home, but don’t bring it along with you when you travel, I too, have everything at “home,” but when I “travel” (i.e., in this world), I don’t mind sitting on a tree stump because I know I have everything at home. And this is the answer to those who ask why there are all these distractions from Divine service – the answer is that we are currently “on the road,” and what matters now is not the comfort of the conditions in which we find ourselves, but fulfilling the mission – “we are day workers” – and in the future the inner purpose of it all will be revealed – “I will give thanks to You, Hashem, for You were angry with me…”.Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2024 לע"נ מרת חנה פעשא בת ר' מנחם מענדל ע"ה סגל ליום היארצייט שלה כ"ג אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.

569

יום ב' פ' שמיני, כ"ב אדר שני, ה'תשפ"ד

Apr 1, 2024

11:23

התוכן מסופר בתחילת פ' שמיני אודות יום השמיני למילואים, היום הראשון להקמת המשכן באופן קבוע (לאחרי הקדמת תקופה ממושכת שבה עסקו בנ"י בהקמתו). אבל גם לאחר שכבר קיימו ציווי הקב"ה לעשות את המשכן, וידעו שהקב"ה משרה שכינתו בתוכם, רצה הקב"ה שהשראת שכינתו בתוכם תהי' באופן הנראה והנגלה לעיני בשר – "וירא כבוד ה' אל כל העם גו' וירא כל העם וגו'". וההוראה מכ"ז לזמנינו: רצונו של הקב"ה הוא שגם בהיות בנ"י "במדבר", בזמן ומצב הגלות, יעשו משכן לו ית' מדברים גשמיים, ועי"ז משרה שכינתו בתוכם. ועאכו"כ שכן הוא בנוגע לעסקנים ציבוריים שבכל דור (ע"ד "בצלאל ואהליאב") שמודגש אצלם הענין ד"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". וכאן באה ההוראה, דאין להסתפק שהקב"ה יודע והם בעצמם יודעים מה שפעלו בעשיית מקדש לו ית', אלא זה צ"ל באופן הנראה והנגלה לעין כל. ועוד ועיקר, שה' מוסיף עוד יותר בברכתו להצלחה בעשירות, שמרגישים ורואים בגלוי שיש להם ברכה יתירה מה', שעי"ז יוכלו להוסיף עוד יותר בעניני הצדקה וכו'.משיחת יום ב' פ' שמיני, כ"ף אדר שני ה'תשמ"ט ל להמשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2024 Synopsis Parashas Shemini begins with discussing the eighth day of the milu’im, the first day the Mishkan was erected permanently (after a prolonged period during which the Jewish people worked on its construction). Even after they had fulfilled Hashem’s command to build the Mishkan, and they knew that Hashem’s Shechinah dwells among them, Hashem wanted His presence to be openly revealed to the physical eye – “…and the glory of Hashem appeared to all the people…”. The lesson for our times: Hashem wants that even when the Jewish people are “in the desert,” in exile, they should make a Mishkan for Him from physical things, and through this, He dwells among them. And certainly this applies to those in every generation who work on behalf of the community (like Betzalel and Oholiav). And we also learn from here that one should not suffice with the fact that Hashem knows, and that he himself knows what he has accomplished by making a Sanctuary for Him, rather, it must be openly revealed for all to see. And most importantly, Hashem grants additional success and blessing for physical wealth, in a way that Hashem’s blessing is openly seen and felt, so that they can continue to do even more tzedakah etc.Top of FormExcerpt from sichah of Monday, Parashas Shemini, 20 Adar Sheini 5749, to supporters of Machne Israel For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2024 לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי'לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדרלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

570

יום א' פ' שמיני, כ"א אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 31, 2024

10:27

התוכן בפ' שמיני מדובר אודות החידוש שהי' ביום השמיני למילואים ש"וירא כבוד ה' אל כל העם" – כל בני ישראל, כולל הקטני-קטנים, ראו אלקות בעיני בשר, עי"ז ש"ותרד אש מן השמים". וההוראה: התכלית של הקמת המשכן היתה – "ושכנתי בתוכם – בתוך כאו"א מישראל", שע"י שכ"א משמש את קונו ובביתו רואים יהדות בעיני בשר, הנה עי"ז נעשה ביתו משכן ודירה לו ית' ורואים בו אלקות בעיני בשר! ולא רק יחידי סגולה, אלא, כאמור, כל אחד ואחת מישראל! והיום, לאחרי מ"ת, לא צריכים ההכנה של "שבעת ימים", אלא בכל רגע ורגע ביכולת כ"א להיות במעמד ומצב שבנ"י היו "ביום השמיני", ורואה את "הקב"ה עוזרו" בכל צעד ושעל. ועושים זאת מתוך שמחה – "וירא העם וירונו – ושבחו"!ג' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2024 Synopsis Parashas Shemini discusses the novelty of the eighth day of the milu’im (investiture) – that “The glory of Hashem appeared to the all the people” – the entire Jewish people, including the smallest among them, saw G-dliness with their physical eyes when “fire came down from heaven.” The lesson is: the purpose of building the Mishkan is that “I will dwell among them – within each and every Jew”; by every Jew serving his Creator keeping Yiddishkeit in his home such that Yiddishkeit is visible to the physical eye, his home becomes a Mishkan and dwelling for Hashem, where G-dliness can be seen with the physical eye. And this applies not only to select individuals, but to every single Jew. And today, after the giving of the Torah, there is no need for seven days of preparation; rather, at every moment, every Jew can attain the state the Jewish people were on “on the eighth day,” and see “the Holy One, blessed be He assisting him” at every step. And this is done with joy – “…and the people saw and exulted…” – “they sang praises”!3 excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2024

571

יום ועש"ק פ' צו (פ' פרה), י"ט אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 29, 2024

11:32

התוכן בנוגע לפרה אדומה כותב הרמב"ם בספהמ"צ שהמצוה היא "לעשות פרה אדומה כדי שיהי' אפרה מזומן למי שיצטרך אליו לטהרת טומאת מת", שתכלית המצוה זו היא לא (רק) להשתמש באפר הפרה בשעת הצורך, אלא (גם) שיהי' אפרה מזומן ומוכן לכתחילה עבור כל מי שאולי יצטרך לזה, ואפי' עבור שאין לו חיוב להטהר מטומאת מת, והטהרה תלוי' רק ברצונו! ולומד א"ז ממ"ש "והיתה לעדת בני ישראל למשמרת". ענין זה מודגש גם בלשון הרס"ג בנוגע למצוה זו "ופרה למשמרת בתדר". ואע"פ שיש כאלו שמפרשים שכוונתו בזה (וכוונת פסוק הנ"ל) היא רק לאותו חלק אפר הפרה ש"נותנו בחיל", וזהו עיקר המצוה, כי דוקא מחלק זה הזו על הכה"ג לפני יוהכ"פ שחייב להטהר, אבל צע"ג פירוש זה ברס"ג וכו'. ומסתבר שכוונתו בזה היא כמ"ש הרמב"ם שעיקר המצוה היא שתמיד יהי' מוכן אפר הפרה למי שיצטרך. והטעם שדוקא במצוה זו מצינו שצ"ל מזומן כל הזמן וכו', כי ענין פרה אדומה (בפנימיות) הוא תשובה שצ"ל בכל יום!ג' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני, פ' פרה, ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2024 Synopsis The Rambam writes in Sefer Hamitzvos that the mitzvah of parah adumah is “to perform the parah adumah so that its ashes be ready for one who needs it for purification from the impurity of a corpse” – that is, the point of the mitzvah is not (only) to use the ashes when needed, but (also) to have it ready and prepared for anyone who might need it – even for someone who has no obligation to become pure but chooses to do so. The Rambam derives this from the verse, “And it shall be for safekeeping for the congregation of the Jewish people.” This idea is also found in the Sefer Hamitzvos of R’ Saadia Gaon, who writes “and the parah for constant safekeeping.” Though some explain that R’ Saadia Gaon (and the verse “for safekeeping”) refer to the portion of the ashes that was “placed in the chayl,” and they further posit that this portion of the ashes is the main aspect of the mitzvah, because it is from this portion that was sprinkled on the kohen gadol before Yom Kippur – when there was an active obligation to become pure – however, this explanation is problematic etc. It stands to reason that R’ Saadia Gaon agrees with the Rambam that the main aspect of the mitzvah is to always have the ashes ready for anyone who needs it. The reason it must always be ready is because the deeper purpose of the parah adumah is teshuvah, which must be done every day.Three excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shemini, Parashas Parah 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2024

572

יום ה' פ' צו, י"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 28, 2024

11:09

התוכן בפ' שמיני מסופר אודות שבעת ימי המילואים שאז חינך משה את אהרן ובניו לעבודה במשכן ע"י שהלביש להם את הבגדי-כהונה ומשחם וכו'. וזהו הקשר לימי הפורים ולמגילה: מסופר במדרש שאחשורוש לבש בסעודה בגדי-כהונה! וביחד עם זה מבאר הצ"צ שגם "אחשורוש" שלמע', מי ש"אחרית וראשית שלו", לובש בגדי-כהונה! וע"ד ב' הקצוות בפירוש "בלילה ההוא" שבמגילה: 1) הסתר – "הוא" – בתוך הסתר – "לילה". 2) זה קאי על בחי' שלמע' ונסתר אפי' מבחי' "ישת חושך סתרו"! ועד"ז "סעודתו של אותו רשע" קשורה עם "סעודתו" של מי ש"אחרית וראשית שלו"! כי ע"י העבודה ד"זדונות נעשו לו כזכיות" באים לדרגא נעלית יותר מע"י זכיות עצמן. וזהו מ"ש עה"פ "אנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא" – לשון עתיד, דדוקא ע"י העבודה בזמן של "הסתר אסתיר" כפשוטו באים להגילוי דלעת"ל. וזהו גם תוכן הענין ד"ונהפוך הוא וגו'". וההוראה: גם מי שנמצא במצב של "בלילה ההוא" לגריעותא יכול להפכו, ואדרבה, עי"ז יכול להגיע ל"בלילה ההוא" למעליותא!ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2024 Synopsis Parashas Tzav discusses the seven days of investiture, during which Moshe installed Aharon and his sons into the service of the Mishkan by dressing them in the priestly garments and anointing them, etc. The connection to Purim: the Midrash states that at his feast, Achashverosh wore the priestly garments. As the Tzemech Tzedek brings down, Achashverosh below reflects “Achashverosh” above – the “One to Whom end and beginning belong” (acharis v’reishis shelo); thus, Hashem, too wore the priestly garments! This reflects the two opposite interpretations of the words in the Megillah, “On that night…”: (1) “That night” represents a double concealment; it is not only “night,” but “that night”; (2) “That night” represents a level so lofty and hidden, that it transcends even the level of “He made darkness His hiding place”! And likewise, “the feast of that wicked one” is connected to “the feast” of the one “to Whom end and beginning belong.” Because through the service of transforming “willful transgressions into merits,” one reaches a higher level than through merits themselves. Similarly, the verse states, “I will surely hide My face on that day” – in the future tense: it is specifically our Divine service in the time of exile (when “I will surely hide”) that brings about the future Redemption. And this is also the idea of “And it was reversed etc.” The lesson is: Even someone who finds himself in a state of “that night” in a negative sense, can “reverse it”; indeed, this is precisely the way he will come to the level of “that night” in the positive sense.Two excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2024

573

יום ד' פ' צו, י"ז אדר שני, ה'תשפ"ד– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ד (ג"פ ליום) –

Mar 27, 2024

8:09

התוכן כדי להבין את דברי הרמב"ם אין צורך להמתין עד "בן חמש עשרה לגמרא". כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו שמטרתו "שיהיו כל הדינין גלויין לקטן ולגדול". גם לקטן כפשוטו יכולים להסביר דברי הרמב"ם. ולדוגמא – הלכה הראשונה: ילד קטן מבין בפשטות ש"יסוד היסודות ועמוד החכמות" הוא "לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל הנמצאים". והרי על סמך אמונה זו הוא אומר "מודה אני", מברך על האכילה ושתי' וכו'. ואי"ז רק באופן של אמונה כ"א גם באופן המובן בשכלו – "לידע שיש וכו'": ילד קטן מבין שהוריו דואגים לו לכל צרכיו שלכן צריך לכבדם וכו', וכאשר הוריו אומרים לו ש"אבינו שבשמים" נותן להם הכח והאפשרות לזה – מבין בפשטות שצריך לומר "מודה אני" ולברך על האוכל וכיו"ב, ובתמימות – בלי ה"חקירות" של הגדולים... ועד"ז מבין ילד יהודי בפשטות מ"ש הרמב"ם בסיום ספרו ש"באותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד .. שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". ועד"ז בנוגע לשאר הענינים שנתבארו ברמב"ם. משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2024 Synopsis To understand the Rambam, one need not be the age of “fifteen for Gemara”; as the Rambam himself writes in his introduction, his goal is “that all the laws be revealed to young and old alike.” For example, the very first halachah in Rambam: a small child understands plainly that “The foundation of all foundations and the pillar of wisdom” is “to know that there is a Primary Being, and He brings all existence into being.” And it’s not just something the child has by faith, but also intellectually – just as he understands that his parents take care of all his needs and that he must therefore honor them, etc., when his parents tell him that “our Father in Heaven” gives them the ability to provide for him – it is obvious to the child that he must say Modeh Ani and make brachos over his food etc. to thank Him, and he does it wholesomely, without any room for debate etc. Similarly, a Jewish child understands plainly what the Rambam says at the end of his sefer, that, “At that time... the occupation of the whole world will be only to know Hashem…as it written, ‘The earth will be filled with the knowledge of Hashem as the waters cover the sea.’” And the same applies to the rest of the Rambam as well.Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2024

574

יום ג' פ' צו, ט"ז אדר שני, ה'תשפ"ד– יום סיום לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג (ג"פ ליום) –

Mar 26, 2024

9:43

התוכן בהתחלת ספרו פוסק הרמב"ם להלכה ש"יסוד היסודת ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון וכו'", ולא (רק) "להאמין" – שענין זה צריך לחדור בהבנה והשגה של שכל הגשמי הקשור עם הגוף ונפש הבהמית. ובריש הפרק שלאח"ז כותב "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם . . לידע השם הגדול וכו'". שזהו כללות הענין ד"דע את אלקי אביך" ע"י לימוד פנימיות התורה באופן דהבנה והשגה. שזהו מעין המצב בביאת המשיח, וכמ"ש הרמב"ם בסיום ספרו שאז לא זו בלבד שבני האדם ("אתם קרויין אדם") "ישיגו דעת בוראם" באופן ד"כמים כים מכסים", אלא שגם "מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" – שאפי' ענינים ארציים יהיו חדורים בגילוי אלקות, וכמ"ש "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וגו'" (וכמארז"ל ש"לעתיד לבוא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום!"), ועי"ז דוקא נעשה "יתרון האור מן החושך".ב' חלקים משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2024 Synopsis At the beginning of his sefer, the Rambam establishes as a matter of law that “The foundation of all foundations and the pillar of wisdom is to know that there is a Primary Being etc.” – the obligation is not merely to “to believe” but “to know,” because this reality must permeate his physical understanding and comprehension in a way that relates to his body and animal soul. At the beginning of the next chapter he writes, “And what is the way to love Him and fear Him, when a person contemplates...to know the great Name etc.” This is the general idea of “Knowing the G-d of your father,” by studying the inner dimension of Torah in a manner of understanding and comprehension. This resembles the state of Moshiach, when, as the Rambam states at the end of his sefer, not only will people (“You are called Man”) “comprehend the knowledge of their Creator” “as the waters cover the sea,” but also “The earth will be filled with knowledge of G-d as waters cover the sea” – even materiality will be permeated with the revelation of G-dliness, as it is written, “The glory of Hashem will be revealed and all flesh will see etc.” (As our Sages taught, “In the future era, if a person goes to pick a fig on Shabbos, it will cry out and say, ‘It is Shabbos today!’”) It is specifically in this way that we reach “the advantage of light from the darkness.”Two excerpts from sichah of Thursday night, 19 Kislev 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2024 לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

575

יום ב' פ' צו, ט"ו אדר שני – שושן פורים, ה'תשפ"ד

Mar 25, 2024

11:36

התוכן אחז"ל "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם". מובן, שאין הכוונה שענין זה יביא את האדם לידי גאוה, אלא לעורר אותו על גודל האחריות המוטלת עליו, בידעו שכל העולם כולו תלוי בהנהגתו! ובקשר לזה ישנו לימוד מהנהגת מרדכי המסופר במגילה "ומרדכי יושב בשער המלך" לכל אחד של "עם מרדכי" (ואפי' המן יודע שכל יהודי שייך ל"עם מרדכי"): (נוסף לזה שכל אחד יושב בשער "מלכו של עולם" ועליו לעשות את העולם דירה לו ית', ועד"ז בנוגע ל"מלכות" של ד' אמותיו בפרט, הנה) כאשר יהודי שנמצא בגלות מוצא את עצמו "יושב בשער המלך" (חלק בממשלת המדינה וכדומה) – ה"ז בהשגחה פרטית, והתכלית האמיתית בזה היא – שיפעול שם לטובת המדינה כולה. זה שמרדכי אמר לאסתר "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות", שזה בספק – ה"ז בנוגע לזולת, אבל בנוגע לעצמו יודע בוודאות שעליו לנצל מעמדו לטובת כל בני המדינה. וזה זכותו!ב' חלקים משיחת פורים ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2024 Synopsis Our Sages taught, “Every individual is obligated to say, ‘The world was created for me.’” Obviously, this isn’t something that’s supposed to make a person arrogant, but rather to awaken in a person the magnitude of the responsibility placed upon him, knowing that the entire world depends on his behavior. Relatedly, the Megillah relates how “Mordechai was sitting at the king’s gate”; this is a lesson for every Jew, all of whom are member of “Mordechai’s people”: when a Jew in exile finds himself “sitting at the king’s gate” (with influence on the government etc. – in addition to the fact that every Jew “sits at the gate” of the King of the universe, with the mission of making the world, and his own four cubits, a dwelling for Hashem) – it is by divine providence, and the true purpose is for him to benefit the entire country. When Mordechai said to Esther, “And who knows whether it was for a time like this that you attained royalty?,” his doubt concerned only her, but regarding himself, he knew with certainty that he had the obligation and merit to use his position for the benefit of the entire country.Two excerpts from sichah of Purim 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2024

576

יום א' פ' צו, י"ד אדר שני – חג הפורים, ה'תשפ"ד

Mar 24, 2024

11:24

התוכן אודות ימי ועניני הפורים נאמר "נזכרים ונעשים". זכירה באופן של חקיקה בנפש ש"אין בטלים לעולם", ושזה נמשך במעשה בפועל. ובפרט שנמצאים עדיין במוצאי יום י"ד בחודש ש"בקדשים הלילה הולך אחר היום". ובנדו"ד ה"ז ליל פורים דמוקפות חומה, והרי בנוגע לעבודה הרוחנית צ"ל בכ"מ ב' אופני העבודה ד"פרזות" וד"מוקפות חומה" והמעלות שבכ"א. בדוגמת ענין ד"עד דלא ידע" שישנם המקיימים א"ז ע"י שינה.. וישנם שמקיימים א"ז כפשוטו, ואשרי חלקם. ויה"ר שמגאולת פורים נבוא תומ"י לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד [מעלת קביעות ש.ז. – שנת העיבור וימי הפורים בימי ג' וד' של השבוע].משיחת יום ג' דפ' צו, פורים ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2024 Synopsis The Megillah states that “these days of Purim” are “remembered and performed,” that is, remembered and engraved in the soul in such a way that it “will never be abrogated,” and that is expressed in actual deed. Especially since it is still the night after Purim, and in matters of kodashim, “the night follows the day.” And in this case, it is the night of Purim itself for walled cities. In Divine service there is the service of “walled cities” and “unwalled cities,” each with its own advantage. For example, in the obligation of “becoming intoxicated to the point of not knowing” on Purim, there are those who fulfill it by sleeping…and those who fulfill it literally—and fortunate is their lot. May it be Hashem’s will that we go directly from the redemption of Purim to the true and complete Redemption.Excerpt from sichah of Purim 5749 – after Maariv For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2024 לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

577

יום ועש"ק פ' ויקרא (פ' זכור), י"ב אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 22, 2024

10:41

התוכן בהתוועדות דפורים תרצ"ו – שאז היתה הקביעות תענית אסתר מוקדם, ופורים ביום א' – סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר מה שקרה בפורים תרע"ט (אותה קביעות), שבעת הליכתם ביום חמישי אחר התענית הזכיר לאביו כ"ק אדנ"ע ע"ד המאמרים שאמר אדה"ז בפורים תקמ"ז (אותה קביעות), ונענה אביו ואמר: א"כ, צריכים לומר "נייע חסידות" (לא המאמר שהתכוון לומר), והוסיף לאמר: אויף שבת... וועלן זיין שיינע אורחים..., ואכן ביום השבת ובפורים אמר מאמרים שבהם נתבארו אותם ענינים שנתבארו במאמרים הנ"ל דשנת תקמ"ז. וסיים כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעתה ישנם בלבולים ויה"ר שהשי"ת יסיר צדקת טענה זו. והנה, כיון שדברי צדיקים קיימים לעד, והטענות שישנם ענינים המבלבלים – לא חסרים גם עכשיו, וא"כ, בודאי שבקשתו של צדיק שהשי"ת יסיר צדקת הטענות ע"ד הענינים המבלבלים... בתקפה גם עתה. ומעצות לזה – ענין השמחה.א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2024 Synopsis In the year 5696 (1936), Purim fell out on Sunday, with Taanis Esther on the Previous Sunday; at the farbrengen that year, my father-in-law, the Rebbe, related that in the year 5679 (1919) he was travelling with his father the Rebbe Nishmaso Eden on Taanis Esther (which was on a Thursday that year, too), and he reminded his father, about the maamarim the Alter Rebbe had delivered on Purim of 5547 (1787 – when Purim was also on a Sunday). His father replied: If so, we need to say “new Chassidus” (and not the maamar he had been planning to say). He added: On Shabbat... there will be nice guests. Indeed, that Shabbos, and on Purim the next day, the Rebbe Nishmaso Eden delivered maamarim on the same topics as those of the Alter Rebbe’s maamarim in 5547 (1787). My father-in-law, the Rebbe concluded that nowadays, one can validly complain about all the confusion that there is, and may Hashem remove the validity of this complaint. Being that “The words of tzaddikim endure forever,” and there is no lack of grounds to complain about things that cause confusion today, either – therefore, certainly the plea of a tzaddik that Hashem remove the validity of such complaints…remains in force now, too. And joy has the power to remove all confusion.Sichah from farbrengen of Purim 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2024

578

יום ה' פ' ויקרא, י"א אדר שני – תענית אסתר מוקדם, ה'תשפ"ד

Mar 21, 2024

10:44

התוכן 1) בקביעות שנה זו חל הצום ד"תענית אסתר" בי"א אדר. תאריך זה מיוחד עפ"י דברי המשנה "מגילה נקראת בי"א בי"ב .. בט"ו" – תאריך הראשון דקריאת המגילה עפ"י תקנת בני הכפרים. שבזה שדואגים גם ליהודי הגר ב"כפר נדח" מודגש כללות הענין דאהבת ישראל, שזהו תוכן הענין דחג הפורים בכלל – "משלוח מנות" ו"מתנות לאביונים". 2) בקביעות כזו, שישנם ג' ימים מ"תענית אסתר" עד פורים, ישנו יותר זמן להדר בההכנות דימי הפורים. ו"המעשה הוא העיקר", ו"אין מזרזין אלא למזורזין", בנוגע למבצע פורים בכל מדינה ומדינה, ולשמח את אלו הצריכים את זה במיוחד כמו אלו הנמצאים בבת ירפואה, מושבי זקנים ובתי יתומים וכו'.משיחת יום ה' פ' תצוה, תענית אסתר מוקדם ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2024 Synopsis (1) Taanis Esther this year falls out on the 11th of Adar, a date distinguished as the first day eligible for the reading of the Megillah – as the Sages enacted in order to cater to the needs of the villagers. Our concern that the villagers in remote places have the ability to hear the Megillah reading further emphasizes how central Ahavas Yisroel is to Purim, as also emphasized in the mitzvos of Mishloach Manos and Matanos L’evyonim. (2) On a year like this, when there are three days from Taanis Esther to Purim, there is more time to prepare b’hidur for the days of Purim. “Action is the main thing,” and “One urges only those who are vigilant” – with regards to Mivtza Purim in every country, and bringing joy to those in particular need of it, such as those in hospitals, nursing homes, orphanages, etc.Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Tetzaveh, Taanis Esther (Mukdam) 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2024

579

יום ד' פ' ויקרא, י' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 20, 2024

9:11

התוכן [המשך] ההוראה מזה: ג' מצבים אלו ישנם גם בנוגע לעצת "יצר הרע הזה": תחלה הוא מנסה להפחיד את הילד שלעבוד את ה' זה עבודה קשה מידי. וכשרואה שזה לא מצליח – ממשיך לייעץ לו (ואומר לו) לומר להוריו וכד' שהוא עייף מידי להתפלל ולומר ברכות וכו', ""עוצו עצה . . דברו דבר'", אבל אין לו מה להתפעל מזה כי "עוצו עצה ותופר . . כי עמנו א-ל"! וכאשר היצר רואה שזה לא מצליח – אומר לו שההנהגה ע"פ תורה תדרוש ממנו לפרוש ולמלט את עצמו מהחברה שמסביבו וכו', שלא יוכל לשחק איתם ב"כדור" בשבת וכד' – הנה "עד זקנה . . אמלט", שהקב"ה עוזר לו בזה במשך כל ימי חייו. הידיעה שיש את הכח לבטל את עצת היצר ולנצחו לגמרי – מהווה נתינת-כח לעסוק בעניני תומ"צ בפועל, ומתוך שמחה, ועי"ז ממשיכים "אורה ושמחה" בכל דור ובכל מקום עד ל"שמחת עולם" בגאולה האמיתית והשלימה.משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2024 Synopsis [Continuation.] The lesson is: as with “this evil Haman,” these three stages occur with the counsel of “this evil inclination” as well: First the yetzer hara tries to scare a child, telling him that serving Hashem is too difficult. When it sees that this doesn’t work – it “Contrives a scheme” and “speaks words,” telling him to tell his parents, etc. that he’s too tired to daven and say brachos etc. – but the child need not be deterred because “it will be foiled…for G-d is with us.” And when the yetzer hara sees that this doesn’t work either – it tells him how adhering to Torah requires him to remove himself and “be delivered” from certain thing; he won’t be able to play ball like his non-Jewish neighbors on Shabbos etc. – but “To old age I am [with you]…and I will deliver you” – Hashem helps him succeed in this throughout his entire life. The knowledge that one has the power to nullify the counsel of the yetzer hara and be completely victorious over it – empowers one’s practical service of Torah and mitzvos, and with joy, which brings “light and joy” in every generation and every place, up to the “eternal joy” of the true and complete Redemption.Top of FormExcerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2024

580

יום ג' פ' ויקרא, ט' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 19, 2024

10:30

התוכן לילדי ישראל היתה השפעה רבה ומכרעת בביטול גזירת המן. וכמסופר במדרש שלאחרי שנחתמו האגרות של גזירת המן פגש מרדכי ג' תינוקות ושאל אותם "פסוק לי פסוקיך" (היינו מהו הפסוק שאתה חי עמו). נענה א' ואמר: "אל תירא מפחד פתאום וגו'". וכדי להראות שזוהי הנהגה של כל ילד יהודי – נענה השני ואמר: "עוצו עצה ותופר וגו'". וכדי להראות שענין זה הוא באופן של "חזקה" – נענה השלישי ואמר: "ועד זקנה אני הוא וגו'". הסדר בג' הפסוקים הוא בהתאם לסדר המאורעות: תחלה הי' זה רק ב"מחשבת המן", וע"ז בא הפסוק "אל תירא וגו'" – שלילת הפחד מדבר העלול לבוא (ומ"שואת רשעים" – שרוצים להחשיך ולהחליש את חיי היום-יום של בנ"י המוארים באור התורה). כאשר מחשבת המן מתגלה בדיבור ומתייעץ עם שרים ומציע אותה לאחשורוש – בא הפסוק "עוצו עצה ותופר וכו'". כאשר הדברים נתקבלו אצל אחשורוש ונגזרה הגזירה בפועל – בא הפסוק "ועד זקנה . . ואמלט" – המילוט וההצלה מגזירה זו [המשך יבוא].משיחת יום ד' פ' צו, י' אדר שני, ערב תענית אסתר (מוקדם), ה'תשד"מ, לילדי "צבאות השם" שיחיו, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024 Synopsis The Jewish children played a very determinative role in annulling Haman’s decree. As the Midrash states, when Haman’s decree was sealed, Mordechai encountered three Jewish children and asked them, “Tell me your verse” (that is, the verse that you live by). One replied with the verse “Do not fear sudden terror etc.”; to show that this wasn’t an isolated incident but the conduct of every Jewish child – he asked a second child, who replied with the verse, “Contrive a scheme, but it will be foiled etc.”; then, to show that this has a chazakah – he asked a third child, who replied with the verse, “To your old age I am [with you]…I will deliver you.” The order of the three verses corresponds to the sequence of events: First, [the decree] was only in thought, “Haman’s scheme,” to which comes the verse “Do not fear, etc.” – negating the fear of something that might come (and “the darkness of the wicked” – who wish to darken and weaken the lives of the Jewish people which are illuminated by the light of Torah). Later, Haman’s thought was expressed in speech, when he consulted with other ministers and presented the plan to Achashverosh – to which comes the verse “Contrive a scheme, but it will be foiled, speak a word but it will not materialize etc.” Later, Achashverosh accepted the plan and the decree was enacted – to which comes the verse, “To your old age [I am with you]…I will deliver you” – from the decree. [To be continued].Excerpt from sichah of Wednesday, Parshas Tzav, 10 Adar Sheini, Erev Taanis Esther 5744 to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2024

581

יום ב' פ' ויקרא, ח' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 18, 2024

10:55

התוכן ט' אדר הוא היום שבו הועבר המרכז של חסידות חב"ד מחצי כדור העליון לחצי כדור התחתון, בבוא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו לארצות הברית באופן של קביעות [ובש.ז. (תש"נ) מלאו יובל שנים מאז]. ומעלת הדבר: ידוע הפתגם שבחצי כדור העליון לא הי' מתן תורה בגלוי. ובזה יובן גודל החידוש שדוקא בחצי כדור התחתון נעשה המרכז של חסידות חב"ד – גילוי והפצת פנימיות התורה. והרי עיקר הגילוי במ"ת הי' פנימיות התורה (כמודגש בפסוק "אנכי הוי' אלקים וגו'"). ובכל שנה בט' אדר חוזר ונשנה באופן של "חדשים" החידוש דהמשכת וגילוי פנימיות התורה (בעיקר דמ"ת) בחצי כדור התחתון. יש לערוך התוועדויות ביום זה, ובימים הסמוכים, ובפרט ביום השבת ובימי הפורים, בכל מקום ומקום, ולכל לראש בעיר הבירה של נשיא דורנו, ברוקלין, ש"קדושה לא זזה ממקומה" וכו'. ועוד.ב' חלקים משיחת אור לט' אדר ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024 Synopsis The 9th of Adar (fifty years ago) is the day my father-in-law, the Rebbe, arrived in America, relocating the center of Chabad Chassidus to the lower hemisphere. We know that the giving of the Torah was not originally revealed in the lower hemisphere; thus we can understand the significance of the center of Chassidus Chabad being established here specifically – revealing and spreading the inner dimension of Torah. And the main revelation of the giving of the Torah was the inner dimension of Torah (as emphasized in the verse “I am Hashem your G-d etc.”). Every year on the 9th of Adar, this is repeated and renewed – a renewed revelation of the inner dimension of Torah in the lower hemisphere. Farbrengens should be held to mark the occasion, especially on Shabbos and during the days of Purim, and it should be done everywhere, first and foremost in the capital city of the Nasi Hador, in Brooklyn – “Holiness does not move from its place” etc.Two excerpts from sichah of 9 Adar 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2024

582

יום א' פ' ויקרא, ז' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 17, 2024

11:21

התוכן עפ"י מ"ש בנוגע לתוצאות נס פורים "ליהודים היתה אורה וגו'" ואחז"ל "אורה זו תורה" מובן שזה צ"ל הנקודה הפנימית של מבצע פורים – זה לא משנה על איזה פרט בנוגע לפורים ידברו ויעוררו – זה צריך לעורר אצל המושפעים והמודרכים ש"אורה זו תורה", יוקר התורה. אין דבר יקר יותר מ"חיים" והרי התורה "היא חיינו"! ו"המעשה הוא העיקר" – ללמוד התורה, ובאופן של "חיות" ו"אורה", ו"כל המרבה ה"ז משובח". וזוהי נקודה העיקרית והפנימית של התוועדות זו – לעורר מבעוד מועד על ה"שטורעם" המיוחד שצ"ל במבצע פורים בנוגע ללימוד התורה ולחינוך עפ"י תורה, כדי שיתכוננו לזה. ובעצם, הדבר מפורש בגמ' עה"פ "קיימו וקבלו היהודים וגו'", שבימי הפורים "קיימו מה שקיבלו כבר" בשעת מ"ת, וגם "על זרעם", במשך כל הדורות כולם. וכאשר פועלים על הזולת, הנה ה' מאיר לו פניו בכל הענינים, ובמיוחד – להצלחה מופלגה בלימוד התורה שלו.ב' חלקים משיחת יום ג', ז' אדר שני ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 Synopsis On the verse, “The Jews had light and joy and gladness and honor,” the Gemara says, “light means Torah;” that is, the result of Purim was that it led to more Torah study, and this must also be inner purpose of Mivtza Purim: no matter what aspect of Purim is being emphasized and discussed, it must inspire people to understand that “light means Torah” – the preciousness of Torah. Nothing is more precious to a person than his life, and the Torah “is our life!” And “action is the main thing” – to study Torah, with enthusiasm and light, and “whoever increases in this, is praiseworthy.” This is the inner purpose of this farbrengen: to emphasize in advance that Mivtza Purim must be done with a focus toward increasing in Torah study and education according to Torah. And in truth, this is mentioned explicitly in the Gemara on the verse “The Jews upheld and accepted etc.,” during the days of Purim “what they had already accepted” when the Torah was given, and they accepted it “upon their offspring” as well, for all generations. And when we one influences others in this regard, Hashem shines His countenance toward him in everything, and especially, granting him tremendous success in his Torah study.Two excerpts from sichah of Tuesday, 7 Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2024 לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

583

יום ועש"ק פ' פקודי, ה' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 15, 2024

9:23

התוכן במדינה זו, שענין ה"פרסומת" תופס מקום עיקרי, קשה לפעול שעכ"פ בנוגע לענינים של פועל יעסוק בזה בכל כחו אפי' אם לא יתנו לו "יישר כח" וכו'. ועד"ז בנוגע העבודה דהמשכת "עיקר שכינה בתחתונים", שעיקר הפעולה בזה בזמן הגלות היא בארצות הברית, מוטלת עלינו האחריות לזה, ובודאי שלא צ"ל נפק"מ אם הדבר יתפרסם או לא – העיקר לפעול א"ז במקומו וזמנו עתה! וכמו שלומדים מעשיית המשכן שלא נימנו שמותיהם של עושי המלאכה (באופן כללי)! ובאמת נבנה המשכן והוקם אך ורק בכחו של משה רבינו [כמ"ש ברביעי דפ' פקודי]! ועד"ז בדורנו צריך לדעת שהקמת המשכן בכ"מ הוא בכחו וע"י הרבי! ומכיון שענין המשכן הוא השראת השכינה, הנה גם לאחר הקמתו בפועל, מיום ליום הולכת ומתרבה הקדושה שבו [וזהו הביאור במענת כ"ק אדנ"ע על השאלה מהו החילוק בין לימוד מאמר בפעם ה-60 לפעם ה-59 (כהוראת אביו ללמוד כל מאמר 60 פעם) – שזהו גדול יותר מהחילוק שבין פעם ה-60 לפעם הא'!], ועד"ז בנוגע למשכן שבכ"א: גם לאחר הקמתו צ"ל "מעלין בקודש" בכל יום. ומכיון שהוא מקושר למנהיג הדור שהוא "בלי גבול", הרי גם עבודתו צ"ל ללא הגבלות!משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024 Synopsis In this country, “advertising” stands at the forefront of everything, and it is difficult to get people to fully invest themselves into something without giving them publicity for it etc. etc. Today, when the work of bringing “the essence of the Shechinah to the lower realms” takes place primarily in the United States, it must be done whether it gets publicized or not – the main thing is to actually make it happen here and now. We learn this from the construction of the Mishkan, where the people who constructed it are generally not mentioned by name. And the truth is that the Mishkan was built and erected only by the power of Moshe Rabbeinu (as it says in Revi’i of Parashas Pekudei). Similarly, in our generation, one must know that the building of the Mishkan in every place is by the power of and through the Rebbe! Since the function of the Mishkan is the indwelling of the Shechinah, therefore, even after it has been built, its holiness constantly increases every day (like the explanation of the Rebbe Maharash’s instruction to the Rebbe Nishmaso Eden’ to review every maamar 60 times – that the difference between the 60th time and the 59th time is even greater than the difference between the 60th time and the first time). The same applies to the Mishkan within every Jew: even after it has been built, one must “ascend in holiness” every day. And since one is connected to the leader of the generation, who is without limit, his Divine service must also be without limit.Excerpt from sichah of Yud Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2024

584

יום ה' פ' פקודי, ד' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 14, 2024

10:59

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מבאר חומר הענין דעדות שקר: א) "מאיימין עליהם בפני הכל, ומודיעין אותם כח עדות שקר, ובושת המעיד בה בעולם הזה ובעולם הבא", דלא מצינו זה בשאר איסורי התורה ואפי' באיסורי סקילה ב) "אמר לו בו ועמוד עם העד ולא תעיד כדי שיראה הלוה ויפחד ויעלה על דעתו שאתם שני עדים ויודה מעצמו הרי זה אסור . . ועל זה וכיוצא בזה נאמר מדבר שקר תרחק" - שהענין דעדות שקר הוא חמור כ"כ שאפי' להראות את עצמו כאילו הוא מעיד ועי"ז יכול להיות שהלוה יודה ויעשה תשובה - אסור!, והביאור: מכיון שכל ענינו של יהודי הוא להיות "אתם עדי" - עדות על הקב"ה "שם שמים מתאהב על ידך", וכשמעיד עדות שקר ח"ו ה"ז חילול השם והיפך ענינו, וחילול ה' הוא ענין חמור ביותר וכו'.ג' חלקים משיחת פורים קטן תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024 Synopsis Today’s Rambam discusses the severity of giving false testimony: (1) “They are warned in the presence of all the onlookers, and made aware of the severity of giving false testimony and the shame suffered by those who give such testimony in this world and in the world to come.” This is something we don’t find in other Torah prohibitions, not even severe prohibitions punishable by stoning. (2) “If one says to another: ‘Come and stand together with the [one] witness [I already have]. You do not have to testify, but the borrower will become frightened and panic, thinking that you are two witnesses and he will admit the debt on his own volition’…With regard to this and similar matter it says: ‘Keep distant from a false word.’” False testimony is so severe even for one to even give the appearance that he is going to testify –and in a way that will bring the borrower to confess and do teshuvah – is forbidden. The reason is because the whole purpose of a Jew’s creation is to be “My witnesses” – to serve as testimony to Hashem and for “the name of Heaven to be beloved through you.” Thus, when one gives false testimony chas v’shalom, he defies the whole purpose of his creation, and desecrates Hashem’s Name – something exceedingly severe etc.Three excerpts from sichah of Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2024

585

יום ד' פ' פקודי, ג' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 13, 2024

12:33

התוכן [המשך] כוונת הדיבורים אינה שהמלמד צ"ל יר"ש – מאי קמ"ל?!, אלא שהתלמיד צריך להרגיש שה"קמץ א' אָ" שלומד, זהו אותו "קמץ א' אָ" של "אנכי ה"א וגו'! ובמילא, יודע המלמד, שב"אל"ף" זה נכלל, ונוטע בילד, כל התורה כולה! ואם המלמד טוען שבזמנו לא ראה שישימו בישיבה את הדגש על יר"ש – הרי בזמנו היו בבחי' "בריאים", משא"כ בזמננו ר"ל, הנה כל ר"י או ר"מ וכיו"ב ה"ה בבחי' "רופא נשמות עמו ישראל"! ואסור לתת לילד בגיל 15-18 שנה לתעות לבד בחושך של זמננו! וראשית הכל יש להעמידו בקרן אורה שידע שהוא בנו של הקב"ה שמסתכל על הנהגתו! ולכן לומד אתו גם תורה. ולימוד התורה הוא כדי שיהי' "כופר בעבודה זרה" (ועש"ז נק' "יהודים", כמ"ש במגילה). וענין זה צריך המדריך להחדיר לילד כבר בגיל קטן כאשר רק הולך ל"גן" ומשחק ולומד א"ב – שיסוד הכל הוא "אנכי ה' אלקיך"! ועאכו"כ כאשר הילד מתבגר ונהי' בר/בת מצוה וכו'. וזהו הלימוד מימי הפורים – מרדכי, ראש הסנהדרין, התעסק בעצמו בזה! וזה ביטל ומבטל את כל הגזירות.משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 Synopsis The point is not that the teacher must be a Yerei Shamayim – that much is obvious. Rather, the point is that the student must get the sense that the kamatz-alef-uh he learns is the kamatz-alef-uh of Anochi Hashem Elokecha, which includes the entire Torah, and thus the teacher instills the entire Torah in the child. And if the teacher argues that back in his day, there was no such emphasis in yeshiva on instilling Yiras Shamayim – back then, people were “healthy,” but these days, Rachmana litzlan, every teacher and educator is considered a “healer of the souls of the Jewish people”! One cannot leave a child to wander alone in the darkness! The first thing is to put him in a place of light, to know that he is a child of Hashem, Who watches over him and examines his conduct. This is the purpose of teaching him Torah; the Torah study is necessary to ensure he will “repudiate idolatry” (which is quality for which we are called “Yehudim,” as the Gemara says in Megillah). And the educator must instill this in the child already at a young age, when the child goes to play in kindergarten and learns the Alef-Beis – that the foundation of everything is Anochi Hashem Elokecha. And all the more so when the child becomes Bar/Bas Mitzvah etc. This is the lesson from the days of Purim – that Mordechai, the head of the Sanhedrin, personally involved himself in this – and this is what nullified and will nullify all decrees.Excerpt from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2024 לזכות שלום אברהם בן קרן ברכה לבנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אדר שני - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ‏הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו גוזלן

586

יום ג' פ' פקודי, ב' אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 12, 2024

12:09

התוכן הוראה עיקרית ממ"ש במדרש שהתינוקות, אִתָּם למד מרדכי, אמרו לו "אתך אנו" לחיים ולהיפך: העולם חושב שמטרת בית-ספר היא ללמד חכמות – חכמות סתם בבית-ספר סתם, וחכמת התורה בבית ספר דתי, אבל לא לשפר את ההנהגה ומדות, והילד יכול לצאת מבית-ספר באותן מדות בהן הוא נולד ונכנס לבית-ספר – "פרא אדם יולד"! (ואע"פ שבנוגע לתורה ישנה ההבטחה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" – אבל זה יכול לקחת משך זמן). וזוהי טעות! אדרבה – מטרת בי"ס היא לחנך למדות טובות, אהבת ויראת ה'‏ – ‏לצעוק "אתך אנו" לחיים ולהיפך! ו"אם אין יראה – אין חכמה"! וא"ז צריך המנהל לדעת: לא משנה איזה מקצוע מלמדים‏ – ‏המטרה וההדגשה בכל צ"ל יראת ה' והנהגה ע"פ תורה! וזוהי הצרה הגדולה ב"קאַלעדש"‏ – ‏שם תובעים רק ידיעת החומר הנלמד ולא הנהגה טובה! והיום, יש להדגיש זאת גם בנוגע לישיבות: בתקופתנו, כאשר ההנהגה בבית אינה כדרוש והילד לא מקבל שם יראת-שמים, אין ברירה אלא לשוח את הילד לישיבה וכיו"ב שמיוסדת על יראת שמים!ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024 Synopsis The Midrash states that when Mordechai gathered children to teach them Torah, they said “We are with you,” whether for life or the opposite. The fundamental lesson is: The world thinks that the purpose of a school is to impart knowledge, whether ordinary knowledge in a non-Jewish school, or Torah knowledge in a religious school, without focusing on improving character and conduct. Thus, it is possible for a child to finish his schooling just as much like a “wild donkey” as when he was born! (And although regarding Torah study there is the promise that “the luminary within it will bring him back to good” – but we don’t know how long that will take.) But really the purpose of a school is to inculcate the students with positive traits, with love and fear of Hashem – so that they cry out, “We are with you,” whether for life or the opposite. And “If there is no fear, there is no wisdom.” This is what the school principal must know: No matter what subject is being taught – the goal and emphasis of it all must be fear of Hashem and conduct according to the Torah! And this is the great trouble with college: they demand only knowledge of the material, and don’t care about positive behavior. And these days, this must be emphasized regarding yeshivas as well: These days, when the conduct a child sees at home isn’t as it should be, and the child isn’t receiving fear of Hashem at home, there is no choice but to send the child to a cheder, Talmud Torah, or yeshiva that is founded on fear of heaven!Two excerpts from sichah of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2024

587

יום ב' פ' פקודי, בדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 11, 2024

10:41

התוכן כאן המקום להזכיר עוה"פ אודות ה"פדיונות" שכו"כ שלחו לנשיא דורנו בבקשות ברכות וכו', שישנה הבטחה ש"טרם יקראו ואני אענה", ובודאי נתקבלו וימלא את הבקשות וכו'. ובנוגע לשאלות בענינים שונים, ישנה הוראה ברורה עפ"י תורה: בנוגע לשאלות בעניני עבודת ה' – "עשה לך רב". בנוגע לשאלות בעניני פרנסה – "תשועה ברוב יועץ". בעניני רפואה – לעשות כהוראת הרופא "ורפא ירפא.. שניתנה רשות (ונתינת-כח) לרופא לרפאות", והקב"ה יעזרו שיתרפא לגמרי, ועוד יותר – שמלכתחילה "לא אשים עליך". וכל אחד מתברך בזה שהקב"ה מכוון אותו באופן שה"רוב יועץ" יכוונו אותו בעצה נכונה, ושיהי' לו את הרפואה הנכונה, ועד"ז בנוגע לשידוכים – שיהי' בנין עדי עד על יסודי התומ"צ, ועד"ז הצלחה מופלגה בנוגע לשאר הצרכים בגו"ר – כמתאים לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה! ויה"ר שעוד ברגעי גלות האחרונים יתברך כאו"א בכל המצטרך.ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 Synopsis This is the place to once again mention the pidyonos everyone sent to the nasi of our generation with requests for brachos etc.; we are promised that “Before they call out, I will answer,” and certainly their requests have been received and will be fulfilled etc. For the questions asked about various matters, there is a clear instruction of the Torah: in questions of Divine service, one should “make for yourself a master.” Regarding questions about sustenance – “with many counselors there is salvation.” In matters of health – one should follow the instructions of a doctor – “‘And he shall surely heal’: from here we derive that permission is granted to a doctor to heal”; Hashem should provide complete healing, and moreover, there should be no need for it because “I will not place upon them” illness in the first place. And everyone is blessed by Hashem to be directed in such a way that the “many counselors” will provide proper guidance, and to have proper healing, and so, too, regarding shidduchim – to establish an everlasting edifice based on the foundations of the Torah and mitzvos, and so, too, tremendous success in all physical and spiritual needs – as befitting an only child of Hashem! And may it be Hashem’s will that already in these final moments of exile, everyone be blessed with all they need.Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Pekudei, 30 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2024 לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר שני. ת.נ.צ.ב.ה.

588

יום א' פ' פקודי, אדר"ח אדר שני, ה'תשפ"ד

Mar 10, 2024

5:11

התוכן בשני דפ' פקודי מדובר אודות עשיית האפוד והחושן "ויעש את האפוד וגו'" "ויעש את החושן וגו'", ואודות הציווי של "ולא יזח החושן מעל האפוד". וההוראה: האפוד "חוגר אותו מאחוריו כנגד לבו.. ומגיע עד עקביו" ואילו החושן "תלוי.. על לבו מלפניו" (רש"י), ועל זה נאמר "ולא יזח החושן מעל האפוד" שגם ענינים הכי תחתונים והחיצוניים שבאדם ("אחוריו.. עד עקביו") צריך לחברם עם הענינים הכי נעלים ופנימיים שבו ("לבו מלפניו") ובאופן של "ולא יזח"!משיחת אור לכ"א אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024 Synopsis Sheini of Parashas Pekudei discusses the making of the Ephod and the Choshen, and states, “the Choshen shall not move off the Ephod.” The lesson is: the Ephod “girded him from behind, opposite his heart…and reached his feet,” whereas the Choshen was “suspended...in front of him over his heart” (Rashi); and the verse states, “the Choshen shall not move off the Ephod” – that even the lowliest and most external aspects of a person (from behind…reaching his feet”) must be attached to his loftiest and innermost aspects (“in front of him…his heart”), and in such a way that they “do not move off.”Excerpt from sichah of 21 Adar 5758 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2024

589

יום ועש"ק ה' פ' ויקהל (פ' שקלים), כ"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 8, 2024

11:08

התוכן במצוות "מחצית השקל" מצינו ב' הפכיים: מצד א'‏ – ‏"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט"‏ – ‏כולם נתנו בשווה "מחצית השקל", ומצד שני‏ – ‏מדגישים בזה גופא שישנו עשיר וישנו דל‏ – ‏חילוקים בבנ"י! והביאור: "מחצית השקל" הוא ענין המס"נ, וכאו"א מישראל, אפי' קל שבקלים, מוכן למסור נפשו בפועל, ולכן במעשה של נתינת "מחצית השקל" היו כולם שווים, אבל ה"מס"נ" צ"ל גם עם פנימיות הנפש, שתחדור גם את עשר כחות הנפש. ובזה ישנו חילוק: זה נותן את העשר כחות של "עשיר" וזה של "דל". ההוראה בפועל: כל יהודי הוא עבד ה' ומוסר את עצמו ורצונו להקב"ה וכו'. וענין זה, שהוא הפנימיות והעיקר, שווה בכולם. אלא שיש להשתדל שזה יחדור גם את כל עשר כחות הנפש, כ"א לפי מדרגתו.משיחת מוצש"פ שקלים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024 Synopsis In the mitzvah of the half-shekel, we find two opposites: On one hand – “The rich shall give no more, and the poor shall give no less” – everyone gave the same half-shekel. But on the other hand, the verse specifically emphasizes that there’s a rich person and there’s a poor person – distinctions among the Jewish people. The explanation is: the half-shekel reflects mesiras-nefesh; even the most unworthy Jew is prepared to literally sacrifice their life, and therefore when it comes to the act of giving the half-shekel, they were all equal. But mesiras-nefesh also requires the involvement of the inner dimension of the soul; it must permeate all ten faculties of the soul. And here there is a distinction: one gives the ten faculties of the “rich,” and another gives the ten faculties of the “poor.” The practical lesson is that every Jew is a servant of Hashem, surrendering himself and his will to Hashem etc. And this aspect, which is the main thing, applies equally to all. But one must also strive for this to permeate the ten faculties of the soul, each according to his level.Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Shekalim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2024

590

יום ה' פ' ויקהל, ז"ך אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 7, 2024

11:24

התוכן ישנם הטוענים שרוצים שיהי' "איש תחת גפנו וגו'", ומהו הצורך בכל ההעלמות והסתרים, ובמילא כל דבר טוב בא ע"י נסיונות וכו'?! והמענה לזה – מענה שיגרום להם תענוג בעבודת ה' במעמד ומצב כזה: כיון ש"גלו לאדום שכינה עמהם", ו"נעוץ תחלתן בסופן" דוקא, וא"כ אי אפשר להשיג עצמות ומהות כי אם ב"אדום", ובתוך ההעלמות וההסתרים, ודוקא ע"י קיום מצוות מעשיות ללא הבנה והשגה וללא געשמאַק. ולכן זיכו את פלוני בן פלוני בעבודה שנראה לו שמרחיקתו מכל הענינים וכו', ודוקא באופן שאינו יודע ומרגיש העילוי שבה – כי דוקא עי"ז יבוא לעילוי הגדול ביותר – התקשרות עם עצמו"ה א"ס ב"ה.ב' חלקים משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024 Synopsis Some people argue that life should be in a manner of “each man under his vine, etc.,” without the hiddenness and concealment that cause everything to have trials and tribulations etc. To this comes the answer – an answer that brings pleasure to their Divine service – is as follows: Because “When they were exiled to Edom, the Divine Presence went with them,” and “their beginning is embedded in their end” specifically, therefore, the only way to reach the Divine Essence and Being is in “Edom,” within the concealment and hiddenness, and specifically through the fulfillment of practical mitzvos without understanding and comprehension, and without enjoyment. Therefore, a person is given the privilege of a Divine service in which it seems like he is being distanced from it all, and specifically where he doesn’t see its quality – because it is specifically in this way that he reaches an even greater level – connection to the Divine Essence and Being.Two excerpts from sichah of Purim 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2024

591

יום ד' פ' ויקהל, כ"ו אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 6, 2024

15:10

התוכן איתא בגמ' "מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כלי' .. מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע וכו'", שנהנו מזה גופא שזהו "סעודתו של אותו רשע". וההוראה: גם אם כאשר בפני האדם נעמד נסיון קשה ביותר שאינו יכול לעמוד בפניו, כמו ההכרח להשתתף ב"סעודה של אותו רשע" (או כל צרכים הגשמיים שנכללים ב"אכילה"), אבל מדוע הוא נהנה מזה שזהו סעודתו של "אותו רשע"??!! ועד"ז בנוגע לענין החינוך: גם אם מוכרחים עפ"י חוקי המדינה שהילדים ילמדו גם לימודי חול, אבל מדוע הנך נהנה מזה?! תכנס לחדר ותבכה! מדוע הנך נהנה מזה ש"אותו רשע" משבח את ילדך ומזמין אותו ל"סעודה"... ועד שנעשה מנהג במדינה זו, שכאשר הילד מצטיין בלימודי קודש אין עושים מזה שום "ענין", ואילו כאשר הילד מצטיין בלימודי חול – עושים "רעש" גדול, מפרסמים בעיתונים, מחלקים פרסים, משיבים את הילד בראש השולחן וכו'!!! יש לדעת: גישה כזאת, המבטאת את כל כללות היחס לנפה"א לעומת הנפה"ב, מהרסת את יסודי החינוך הכשר!! ועפי"ז יובן מדוע גם ה"טף" נכללו בעונש כלי' ר"ל, כי במקום לקבל החינוך שחכמתו של הקב"ה הוא דבר הכי נעלה הי' ה"ונהפוך הוא"...ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 Synopsis The Gemara asks, “Why were the enemies of Jewish people [i.e., the Jewish people] in that generation deserving of annihilation…because they had enjoyment from that wicked one’s feast etc.” The lesson is that even if a person faces a very difficult test that he can’t withstand, such as the need to partake in “that wicked one’s feast” (and all physical needs are called “eating”), still, why did they have enjoyment from being at the feast of “that wicked one”?! Similarly, in the context of Jewish education: even if the law requires schools to teach secular studies, why do people have enjoyment from it?! If that’s what you have to do, at least go into your room afterwards and cry about it! Why do you enjoy the fact that “that wicked one” heaps praise upon your child and invites him to “the feast”...to the point that it’s become the custom in this country that when a child excels in holy subjects, nobody makes a big deal about it, but when the child excels in secular subjects, they publish it in the newspapers and give awards etc.! It must be known that this approach demonstrates the overall difference between the attitude towards the divine soul and the animal soul, and this approach destroys the foundations of proper Jewish education! Accordingly, we can understand why “little children” were included in the punishment of annihilation Rachmana litzlan – because instead of being taught that Torah is Hashem’s wisdom and the loftiest wisdom, “it was reversed…”Two excerpts from sichah of Purim 5722. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2024 לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר ראשון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ

592

יום ג' פ' ויקהל, כ"ה אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 5, 2024

10:17

התוכן הוראה פשוטה מעצם הענין ד"יום הולדת" - יום שבו נולד האדם, עפמ"ש "אדם לעמל יולד": כאשר האדם טוען כיצד תובעים ממנו לוותר על טובתו האישית "ארויסגיין פון זיך", ולשנות הנהגה מסויימת שהורגל בה כו"כ שנים?! באה ההוראה מענין "יום הולדת": בכל בוקר, ועל פי תורת הבעש"ט - בכל רגע ורגע, נעשה האדם "ברי' חדשה" ונולד מחדש, וא"כ מובן שאין מה להתחשב עם מעמדו ומצבו הקודמת וכו' כי כל עניניו מתחילים מחדש. ומובן שביום הולדת עצמו מודגש הדבר ביתר שאת וביתר עז.משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024 Synopsis A simple lesson from a birthday – the day a person is born – based on the verse: “Man is born to toil”: When a person argues, how can he be expected to forego his personal benefit, and change a certain behavior he has been accustomed to for so many years – the answer comes from the idea of a “birthday”: Every morning, and according to the teaching of the Baal Shem Tov, every moment, a person is born anew and becomes a new creature; thus every day is a “birthday.” Therefore, it is clear that it doesn’t matter what his previous state was etc., because everything begins anew. And obviously this is particularly emphasized on the actual day of one’s birthday.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2024

593

יום ב' פ' ויקהל, כ"ד אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 4, 2024

12:19

התוכן עפמ"ש רש"י בתחילת פ' פקודי שמשה הסכים לבצלאל לעשות המשכן ואח"כ כלי המשכן כ"מנהגו של עולם" "לעשות תחלה בית ואח"כ משים כלים בתוכו"‏ – ‏נשאלת שאלה במ"ש בשני דפ' ויקהל-פקודי שתחלה עשו את היריעות ואח"כ קרשי המשכן, והרי "מנהגו של עולם" שתחלה עושים את הקירות ואח"כ מעמידים ע"ז הגג?! ויובן זה ע"פ מ"ש רש"י עה"פ בפ' ויקהל "טוו את העזים" ". . שמעל גבי העזים טוו אותן" כדי שיהיו עם יותר "חיות" וטריות, וא"כ היו צריכים להחזיק את העזים עד שעת טוויית היריעות, ולכן עשו תחלה את יריעות העזים כדי לשחרר את העזים ולא לצער אותן בזה שיחזיקו אותן עד לאחרי שיעשו את הקרשים (וזהו גם הביאור למה עשו את היריעות שש משזר לפנ"ז). וההוראה: יש להזהר בענין צער בעלי-חיים, וכ"ש צער של בן-אדם, וכ"ש שיש לעזור ליהודי שנמצא במצב ד"ערום מן המצוות"‏ – ‏מיד, ולא להתנהג כ"מנהגו של עולם" שרק לאחרי התפלה, לימוד, ארוחת בוקר ומנוחה... מקיים את ה"וכסיתו"...ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024 Synopsis At the beginning of Parashas Pekudei, Rashi states that Moshe agreed with Bezalel to make the Mishkan first and then the vessels of the Mishkan, in accordance with the “way of the world to “first make a house and then put furnishings into it.” Based on this, a question arises on the verse’s statement [in sheini of Vayakhel-Pekudei] that they first made the curtains for the Mishkan and then the beams; seemingly, “the way of the world” is to first make the walls and then put up the roof?! We can understand this based on Rashi’s comment on the verse in Parashas Vayakhel, “They spun the goat hair”: Rashi explains that they spun the hair while it was still on the goats, so that it would be fresher etc. Therefore, they had to keep watch over the goats until it came time to spin the curtains, and for this reason they made the goat hair curtains first: so that the goats could be released earlier, rather than cause them to suffer by holding them until after the beams were made. (This also explains why they made curtains of twisted linen beforehand.) The lesson is that one should be careful to avoid causing suffering to animals, and all the more so to a human being, and all the more so a Jew. When one encounters a Jew who is “naked of mitzvos” – he must cover him immediately, without taking into account the “way of the world” according to which one might do it only after davening, learning, eating breakfast and resting etc.Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-03-2024

594

יום א' פ' ויקהל, כ"ג אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 3, 2024

9:29

התוכן פירוש הפשוט בשם פ' ויקהל הוא הקהלת בני ישראל, שזהו ענין נעלה ביותר כשלעצמו, ובפרט הענין ד"ויקהל" שבתחילת פ' ויקהל שהביא לנדבת ועשיית המשכן ע"ש "ושכנתי בתוכם". וההוראה מזה עפ"י מ"ש במדרש עה"פ, שבזה ישנה הוראה לכל הזמנים שיהי' הענין ד"מקהיל קהילות", ובפרט ביום השבת (כבפ' ויקהל), ובמיוחד כשה"ויקהל" בא בהמשך לזמן שבו קראו בתורה ענין זה. ואם יהודי רק בוחר לנצל את ה"ויקהל" כראוי הרי הדבר מביא ל"נדבת המשכן", וכשמצרף עוד יהודים – נפעל הענין של "בניית המשכן" בפועל והשראת השכינה בו וכו'.ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024 Synopsis The simple meaning of the name Vayakhel is a “gathering” of the Jewish people, which in and of itself is a most lofty thing; especially the gathering at the beginning of Parashas Vayakhel, which led to the donations for and building of the Mishkan, which causes Hashem to “dwell among them.” The lesson, based on the Midrash, is that this is an instruction for all time, to “assemble gatherings,” especially on Shabbos, (as in Parashas Vayakhel), and especially when the gathering follows the reading of this portion in the Torah. And as long as a Jew chooses to utilize the “Vayakhel” properly, it will lead to “donating toward the Mishkan,” and when he joins with other Jews – we will have the “building of the Mishkan” practically, with the dwelling of Divine Presence within it etc.Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2024

595

יום ועש"ק פ' כי-תשא, כ"א אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Mar 1, 2024

12:01

התוכן בזהר פ' כי תשא מובא שכאשר התנאים וכו' שמעו איזה דבר פלא, עשו "קשר" כדי שלא לשכחו. הטעם ש"קשר" מועיל לא לשכוח יובן עפ"י המבואר ששרש ענין השכחה הוא מקליפת נוגה וכו', ולכן כדי לבטלה צריך כח "כפול ומכופל" כענין ה"קשר" (כמבואר באגה"ק). ומזה נשתלשל שגם בגשמיות עושים "קשר" כדי לבטל ענין השכחה. והטעם ש"קשר" מועיל גם לזכרון של גוי, ע"ד שמצינו שגם "שר המשקים" הי' "קושר קשרים" כדי שלא ישכח את יוסף, הוא, כי אם הענין של "קושר קשרים" הי' מועיל רק לבנ"י ולא לאוה"ע והיו רואים בגלוי את ה"אתה בחרתנו", הי' מתמעט עי"ז ה"בחירה" של בנ"י בעניני יהדות (וזהו גם הטעם שהגוף של בנ"י "נדמה" לזה של אוה"ע); ענין הזכרון ושלילת השכחה נוגע במיוחד ביהדות: כי כאשר האדם זוכר שכל רגע ורגע ה"ה מתהווה מחדש מאין ואפס המוחלט ע"י עצמו"ה ית' - לא שייך שיעשה נגד רצונו ית'! ובביאת משיח צדקנו בקרוב ממש יראו זאת בגלוי, ללא צורך ב"זכרון", ש"פי ה' דיבר" ומהוה לעיניו ממש את כל המציאות כולה! ג' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' כי תשא, פ' פרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024 Synopsis The Zohar on Parashas Ki Sisa states that when the Tanna’im, etc., heard something wondrous, they would tie knots in order not to forget it. The reason a knot prevents forgetting is because forgetting comes from kelipas nogah etc., and therefore, a “doubled and redoubled” force is needed to nullify, similar to a knot (as explained in Iggeres HaKodesh). This then is expressed physically, in that a knot helps to prevent forgetting. And the reason that a knot helps even a non-Jew remember (as we find regarding Pharaoh’s chief cupbearer, who “tied knots” so as not to forget about Yosef), is because if tying knots was effective only for the Jewish people and not for the nations of the world, that would diminish the free choice of the Jewish people with regards to Yiddishkeit (which is also the reason why the Jewish body resembles that of nations of the world). Remembering, and not forgetting, are particularly important for Yiddishkeit: when a person remembers that he is newly created every moment from absolute nothingness by Hashem Himself – it’s impossible for him to transgress Hashem’s will. And with the imminent coming of Moshiach very soon, we will see openly, without needing to “remember” it, that “mouth of Hashem spoke” and literally brings all existence into creation.Three excerpts from farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Ki Sisa, Parashas Parah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2024

596

יום ה' פ' כי-תשא, כ' אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 29, 2024

8:40

התוכן 1) עה"פ "ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה" כתוב במדרש "מנין היה משה יודע אימתי יום ואימתי לילה .. כשהי' רואה למלאכים מקלסין אותו בקדוש היה יודע שהוא יום ובשעה שהי' רואה אותן מקלסין בברוך היה יודע שהוא לילה". והנה מובן שבאותו זמן שמשה הי' על ההר ולמד תורה מפי ה' בעצמו הי' למעלה מן הזמן לגמרי, כמו ה"מלמד" שלו. ונשאלת השאלה – בשביל מה הי' צריך לדעת אם זה יום או לילה?! והביאור: תכלית הכוונה בהבריאה היא להפוך את הגשמיות לרוחניות. וזהו שאומר ה' למשה, שגם כאשר הגיע לדרגא שלמעלה מן הזמן, עליו להיות קשור עם זמן, ועי"ז, הנה גם כאשר ירד מן ההר ימשיך גם את יוקר תורה זו למטה בבנ"י. 2) גם עבור עושי העגל מסר משה את נפשו שה' ימחל להם באמרו "ואם אין – מחני נא מספרך וגו'". אע"פ שכאן לא שייך להאשים אותו במעשיהם בתור ה"ראש" של בנ"י (וכידוע מ"ש עה"פ "ואשמם בראשיכם"), כי הי' אז על ההר וכו'! משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024 Synopsis (1) On the verse “He was there with Hashem for forty days and forty nights; he ate no bread and drank no water,” the Midrash states: “From where did Moshe know when it was day and when it was night… When he saw the angels praising Him with ‘Kadosh,’ he knew it was day, and when he saw them praising with ‘Baruch,’ he knew it was night.” Obviously, when Moshe was on the mountain learning Torah directly from Hashem, he was totally above time, just like his “Teacher”; if so, why did he need to know whether it was day or night at all?! It is because the ultimate purpose of creation is to transform physicality into spirituality. Thus, Hashem told Moshe that even when he reaches a level that transcends time, he must still maintain a connection to time, so that when he descends from the mountain, he can bring the preciousness of this level to Torah down to the Jewish people. (2) Moshe had mesiras-nefesh even for those who made the golden calf, asking Hashem to forgive them, “and if not – please blot me out of Your book etc.” And this is despite the fact that Moshe could not in any way be blamed for their actions as the “head” of the Jewish people (as known from the verse "and I will place them on your heads”) because he was on the mountain when it happened.Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-02-2024

597

יום ד' פ' כי-תשא, י"ט אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 28, 2024

9:56

התוכן 1) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ולכאו' מהי ההוראה מלימוד דיני ירושה כעת, כאשר משיח בא "נאו", שאז יחיו כולם חיים נצחיים?! אלא המדובר הוא על ירושה רוחנית שיורשים מהאבות והאמהות של כלל ישראל – אברהם יצחק ויעקב, שרה רבקה רחל ולאה! כל ילד/ה יהודי/ה צריכים לדעת שניתנה להם "ירושה" ו"נחלה" הכי יקרה – "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב", ובמילא עליהם לשמור ולהשתמש ב"ירושה" זו באופן המתאים. 2) השיעור ברמב"ם בימים אלו הוא ב"הלכות נחלות". ביאור הענין ד"נחלה" בעבודת האדם: בכ"א מישראל ישנם ג' הענינים ד"אשרנו מה טוב חלקנו .. גורלנו .. ירושתנו". "ירושה" קאי על האהבה ויראה שיש לכאו"א בירושה מהאבות. אמנם, מכיון ש"ירושה" הוא דבר הבא ממילא, ה"ז באופן ד"נהמא דכיסופא", ולכן צ"ל גם ענין העבודה בכח עצמו: "חלק" – העבודה בכחות פנימיים, ו"גורל" – העבדוה בכחות המקיפים. והיינו, שה"ירושה" שכאו"א מישראל "יורש הכל", תחדור בכל מציאותו. 1) משיחת יום ד' פ' תשא, י"ב אדר ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024 Synopsis (1) In today’s Rambam we learn about the laws of inheritance; seemingly, what lesson can we derive from the laws of inheritance nowadays, if Moshiach is coming now, and we will all live forever? But the point is the spiritual inheritance passed down from the Patriarchs and Matriarchs, Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. Every Jewish boy and girl should know that they have been given the most precious “inheritance” and “heritage”: “The Torah that Moshe commanded us is the inheritance of the congregation of Yaakov,” and it must be cherished and used properly. (2) The idea of an “inheritance” in Divine service: Every Jew has three aspects: “We are fortunate, how goodly is our portion…our lot…our inheritance.” “Inheritance” refers to the love and fear every Jew inherits from the Patriarchs. However, since an inheritance comes automatically and without effort on the part of the heir, it is like “bread of shame”; therefore, one’s personal effort is also required, namely, “our portion” (the service with the inner faculties) and “our lot” (the service with the encompassing faculties). That is, the “inheritance” every Jew has, should permeate their entire being (“inheriting everything”).(1) Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ki Sisa, 12 Adar 5745, to members of Tzivos Hashem. (2) Excerpt from sichah of Taanis Esther 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2024

598

יום ג' פ' כי-תשא, י"ח אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 27, 2024

8:23

התוכן עיקר נקודת המאמר ד"ה וקבל היהודים פורים קטן ה'תרפ"ז הוא ענין החינוך – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז", ו"אין עוז אלא תורה". התואר "עוז" מורה על התוקף. שלא רק ש"אל יבוש מפני המלעיגים", כמ"ש בתחלת שו"ע, אלא זה גופא הוא בתקיפות, כאילו ה"מלעיג" אינו מציאות כלל ב"עולם" שלו, ואז ילך לבטח דרכו מתוך שמחה ובטוב לבב. וזה בא ע"י ההתבוננות קלה במ"ש בשיעור חומש היומי "ונפלינו אני ועמך מכל העם [האדם] אשר על פני האדמה" – שההבדלה הוא באופן של "פלא", עד שאין שייך "בחירה" ביניהם כי אין ביניהם צד השווה כלל. וכן ע"י ההתבוננות ש"כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב וכו'". וכן ע"י ההתבוננות שהוא בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה ששלח אותו למטה לעשות לו ית' דירה בתחתונים, עי"ז שמתנהג עפ"י שו"ע ו"לפנים משורת הדין" עפ"י הדרכת תורת החסידות ורבותינו נשיאינו. כמבואר במאמר הנ"ל.משיחת יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024 Synopsis The main point of the maamar V’kibel Hayehudim of Purim Katan 5687 (1927) is about Jewish education, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength,” and “There is no strength but Torah.” The term “strength” indicates standing strong – not only to “not be ashamed before the scoffers,” as it says at the very beginning of the Shulchan Aruch – but to do so by standing strong, putting oneself in a such a place where the “scoffers” are not part of his world at all, so that he can go securely on his way with joy and gladness of heart. One can do this simply by contemplating the verse in today’s Chumash, “Then I and Your people will be distinguished from every nation [person] on the face of the earth” – where the “distinction” is in an exceptional manner, such that no “choosing” is possible between Jew and non-Jew because there is no commonality between them at all. Similarly, one attains this strength by contemplating how “every Jew has a portion in the World to Come” etc., and how every Jew is an only child of the King, King of Kings, the Holy One, Blessed be He, Who sent him to make a dwelling for Him in the lower realms – by conducting himself according to the Shulchan Aruch, and going “beyond the letter of the law,” with the guidance of the teachings Chassidus and our Rebbe’im – as explained in the aforementioned maamar.Excerpt from sichah of Tuesday, Purim Katan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2024

599

יום ב' פ' כי-תשא, י"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 26, 2024

10:26

התוכן בנוגע ללוחות שניות אמר ה' אל משה [בחמישי דפ' כי תשא] "פסל לך שני לוחות וגו' – שזה נעשה ע"י משה דוקא (דלא כלוחות הראשונות שהיו "מעשה אלקים"), עבודת המטה. ולכן דוקא הם קיימים בקיום נצחי. וזהו הקשר לימי הפורים שאז הי' הענין של קבלת התורה מצד המטה "קיימו מה שקבלו כבר". העילוי דלוחות שניות נרמז גם בסיום התורה – "אשר עשה משה לעיני בני ישראל", ופרש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, אשר שברת יישר כחך ששברת". והביאור: דוקא ע"י שבירת הלוחות ניתוסף ריבוי ענינים בתורה ב"לוחות שניות" – "כפלים לתושי', כי ע"י שבירת לבם של בנ"י שע"י שבירת הלוחות, "ונפשי כעפר לכל תהי'", נעשו כלים ראויים ל"כפלים לתושי'" – "פתח לבי בתורתך". וכ"ז בא ע"י פעולת משה – "פסל לך".משיחת פורים ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024 Synopsis Regarding the second Luchos, Hashem told Moshe Rabbeinu [in chamishi of Parashas Ki Sisa] to “Hew for yourself two stone Luchos etc.” – they were fashioned specifically by Moshe, unlike the first Luchos, which were fashioned by Hashem. Therefore, it is specifically the second Luchos that endure forever. This is the connection to the days of Purim, when the Torah was accepted wholeheartedly by the Jewish people of their own accord – “they confirmed what they had already accepted.” The special quality of the second Luchos is also alluded to in the conclusion of the Torah, which states, “which Moshe performed before the eyes of the entire Jewish people.” As Rashi explains, this refers to the fact that “his heart moved him to break the Luchos before their eyes...Well done for breaking them.” It was specifically through breaking the Luchos that there became an abundance of Torah in the second Luchos – a “double portion of wisdom”: breaking the Luchos caused the Jewish people to have a broken heart, “Let my soul be like dust to all,” which made them fit for the “double portion of wisdom” – “Open my heart to Your Torah.” And all this happened through Moshe – “Hew for yourself.”Excerpt from sichah of Purim 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024

600

יום א' פ' כי-תשא, ט"ז אדר ראשון, ה'תשפ"ד

Feb 25, 2024

10:11

התוכן דובר לאחרונה שהכרח השעה, רגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, מחייב שכאו"א מישראל "יחשוב" ו"ידבר" ע"ד ביאת המשיח, ו"המעשה הוא העיקר" – לעשות בפועל בעניני "גאולה". ויש לקשר זה עם סדר הפרשיות בהתחלת פ' כי תשא, פ' מחצית השקל "כי תשא את ראש בנ"י וגו'", פ' כיור וכנו, פ' שמן המשחה וסממני הקטורת: לאחרי שבנ"י מוכנים לגאולה מבטיח ה' "תשא את ראש בנ"י", ש"אָט אָט קומט משיח צדקנו"! שאז תרום קרנם של בנ"י. ובמילא, תיכף לאח"ז, יש "לרחוץ" ה"ידים" [עשה טוב] וה"רגלים" [סור מרע] מה"אבק", כל דבר בלתי-רצוי, שנדבק בהם בדרך הגלות - "צחצוח הכפתורים", ותיכף לאח"ז זה, זוכים לבנין בהמ"ק השלישי ("ומשחת בו את אהל מועד וגו'") ולעבודות בו, שעבודה הכי מקודשת היא עבודת הקטורת.ב' חלקים יום ג' פ' תשא, ט"ז אדר ה'תשמ"ז, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 Synopsis We’ve discussed lately that the final moments before the coming of Moshiach require every Jew to think and speak about Moshiach’s coming, and certainly action, which is is the main thing – to do things related to the Redemption. This is connected to the order in the beginning of Parashas Ki Sisa (the census, followed by the commandment of the Kiyor, followed by the anointing oil and the Ketores): After the Jewish people are ready for the Redemption, Hashem promises to “Take lift the head of the Jewish people” with the coming of Moshiach immediately, when the Jewish people will be exalted. Consequently, immediately afterwards one must “wash” his “hands” (“doing good”) and his “feet” (“running from evil”), to remove any “dust,” anything undesirable that has accumulated throughout the exile ( “polishing of the buttons”); immediately after that, we merit the building of the Third Beis Hamikdash (“and you shall anoint with it the Tent of Meeting etc.”) and the services within it, of which the loftiest service is the offering of the ketores.Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Ki Sisa, 16 Adar 5747, in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס