The Daily Sicha

751

יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול

Aug 23, 2023

9:39

התוכן דיברו עכשיו [מנהלי המחנה] על הענין דאהבת ישראל וסיפרו על האהבת ישראל של רבותינו נשיאנו, וכן א' מהי"ב פסוקים שחזרו עכשיו הוא "ואהבת לרעך כמוך רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה" וכו'. ונשאלת השאלה איך יכול יהודי פשוט, ילדה צעירה, להדמות לגדולי ישראל שהתנהגו כן וללמוד מהם?! והמענה לזה: ע"י האמונה בה' בתורה ובשלוחיו – משה רבינו וה"משה" שבכל דור – מתאחד כל יהודי עם כל עם ישראל שבכל הדורות שהם "מאמינים בני מאמינים", ועי"ז יכולה לפעול הדברים הגדולים ביותר! ובמילא אין פלא שאם רק תחליט להיות "ויגעת", לעשות כל התלוי בה, הנה ודאי ש"ומצאת" – שתמצא את הכח לדעת מה ואיך לעשות ולעשותו בפועל, ולהוות "דוגמא חי'" ומאירה לכל הסביבה. א' השיחות להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה, יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023 Synopsis [The camp directors] just spoke about Ahavas Yisroel, and they talked about the Ahavas Yisroel of our Rebbe’im, and similarly, one of the Twelve Pesukim that were just recited is, “‘To “love your fellow as yourself’ – Rabbi Akiva says that this is a great principle of the Torah.” The question is, how can a simple Jew, a young girl, compare to the greatest among the Jewish people learn from their conduct? The answer is that through emunah in Hashem and in His Torah and His shluchim – Moshe Rabbeinu and the “Moshe” in every generation – she becomes connected to every Jew in every generation, who are “believers, sons of believers,” and therefore she is able to accomplish the greatest things! Therefore, it is no wonder that if only she decides to “toil,” to do everything in her ability, it is certain that she will “find” – she will find the power to know what to do and how to act, and to be a living, happy, and shining example for her entire surroundings.Sicha to campers from Camp Emunah, in the shul, after Mincha, Wednesday, Parashas Teitzei, 6 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2023

752

יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול

Aug 22, 2023

10:02

התוכן לאחרונה דובר שבמסגרת "מבצע מזוזה" יעוררו גם על בדיקת המזוזות ותפילין. וע"ז הקשו כו"כ ממ"ש בגמ' ובהלכה ש"מזוזת היחיד" צריכה בדיקה רק פעמיים בשמיטה! ותפילין לא צריכים בדיקה כלל! - הנה קושייתם היא היפך הפשט: שם מדובר בנוגע בדיקת מזוזות ותפילין שהיו כשרים, אבל בנדו"ד הבדיקה היא בכלל האם המזוזות הם כשירות, האם יש משהו בכלל בתוך ה"נרתיק", האם פרשיות ק"ש מודפסות על נייר, והאם מה שכתוב הוא פרשיות ק"ש או "ברכת כהנים"..., והרי אפי' ספק בזה הוא ספק מה"ת, ועאכו"כ שיודעים בבירור שמוכרים, באה"ק ובחו"ל, מזוזות מזוייפות! ועד"ז בנוגע תפילין. ואפי' בנוגע מזוזות ותפילין כשרים מובא ב"מטה אפרים" שמנהג טוב לבדקן בחודש אלול בכל שנה ושנה! ועוד.משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 Synopsis Lately we’ve discussed that as part of the Mezuzah campaign, an effort should be made to check mezuzos and tefillin. Some people challenged this based on the Gemara and Halacha that a mezuzah belonging to an individual needs to be checked only twice in seven years, and tefillin don’t need to be checked at all! But that question misunderstands that the Gemara talks about checking mezuzos and tefillin that were kosher, but here we’re talking about checking to see whether there was ever a kosher mezuzah to begin with, whether the case has a scroll inside it, and if there’s a scroll whether it’s handwritten or printed on paper, and if it’s handwritten whether it contains the correct passages from the Shema, or, as happened in instance, the passage of Birchas Kohanim… If there’s even a doubt about this, it’s a doubt concerning a Biblical obligation, and all the more so when we know that there are people selling fake mezuzos, in Eretz Yisrael as well as in the diaspora, and the same applies to tefillin. And moreover, even regarding kosher mezuzos and tefillin, the Mateh Efraim cites the custom of checking them every year in the month of Elul etc.Excerpt from sicha of 20 Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2023 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

753

יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול

Aug 21, 2023

11:05

התוכן "שוויון זכיות" אמיתי הוא – כאשר כאו"א מגיע לתכלית השלימות בהתאם לכשרונות ולאפשרויות שניתנו לו ע"י ה'. ולכן האיש צריך לעסוק בתפקידים שניתנו לאנשים, והאשה – בתפקידים שניתנו לנשים. וזהו הדרך לקבל את ברכות ה'. וכאשר האשה מנסה לחקות את האיש, הרי בזה היא מדגישה שמעמדה של האשה פחותה משל האיש, וכאילו אין לה זכויות משלה. גישה זו היא היפך התורה, שזהו א' הטעמים לציווי התורה [בשני פ' כי תצא] "לא יהי' כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה", והיפוך שלימות האשה. וכאשר כ"א מתנהג בהתאם לכחות שניתנו לו, הרי עי"ז נשלל כללות הענין דקנאה וכו', וכ"א שמח בחלקו עי"ז שמרגיש שהאושר הכי גודל הוא לנצל את הכחות ולמלא את ההוראות שניתנו לו ע"י ה' – "עצם הטוב", וכך למלא את תפקידו ושליחותו בעולם. ומצד אהבת ישראל, צריך לפעול שגם כאו"א שבסביבו יגיע לשלימות הנדרשת ממנו. משיחת יום א' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ב, להמסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות ד"מחנה אמונה" ו"פרדס חנה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 Synopsis True “equal rights” is when every person reaches their ultimate fulfillment in accordance with the abilities and talents they were given by Hashem. Therefore, a man must fulfill the role given to men, and a woman must fulfill the role given to women. This is the way to receive Hashem’s brachos. When a woman tries to copy a man, she shows that she considers herself less than men, as though she has less worth of her own. This approach goes against the Torah, which states [in the second aliyah of Parashas Ki Seitzei], “A man's attire shall not be on a woman, nor may a man wear a woman’s,” and it goes against a woman’s ability to find fulfillment. When everyone acts according to the abilities Hashem has given him, that eliminates the basis for jealousy etc., because everyone is happy with his lot, by feeling the ultimate happiness and goodness that comes with being able to utilize the abilities given to him by Hashem – the essence of goodness, and to fulfill his mission and role in the world. And Ahavas Yisroel dictates that one must influence his surroundings, too, to arrive at its fulfillment.Excerpt from sicha of Sunday, Parashas Shelach, 22 Sivan 5742 – to Beis Rivkah graduates and counselors at Camp Emunah and Pardes Chana For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2023 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

754

יום א' פ' כי תצא, ג' אלול

Aug 20, 2023

10:41

התוכן מפתחות ביהמ"ק היו בידי "פרחי כהונה". ועד"ז בנוגע ביהמ"ק הרוחני: "פרחי כהונה" הם בני הישיבות. ונעשים ראויים לזה ע"י שמקבלים ע"ע את מרות הנהלת הישיבה ולשמור את כל סדרי הישיבה. ולידם נותנים "מפתחות" של "ביהמ"ק". תפקיד השוער המחזיק את המפתחות הוא לפתוח הדלת בפני הראויים להכנס ולסגור הדלת בפני אלו שאינם ראויים להכנס, ובעניננו: ההכנה היחידה להיות ראוי להכנס לביהמ"ק היא‏ – ‏להיות טהור. וברוחניות: אמונה טהורה (ללא "דעות הרעות"). ומכיון שה"מפתחות" הם בידים של בני הישיבות, עליהם האחריות לדאוג שדלת ביהמ"ק תהי' פתוחה בפני כאו"א מישראל. אלא שעליהם מוטלת גם האחריות [לא להסתגר בד' אמות של תורה ותפלה של עצמם, אלא] להכין את כאו"א מישראל שיהיו ראויים להכנס, עי"ז שיטהרו אותם מ"דעות הרעות" ולהטבילם ב"מי הדעת הטהור". בנוגע לפועל: על בני הישיבות לנצל את הזמן הנשאר בחודש אלול עד ר"ה להתפזר בכל העיר, בכ"מ שנמצאים יהודים, ולהסביר להם ענינם של "אלול", "סליחות", י"ב ימים שבין ח"י אלול לר"ה שבהם ניתן לתקן את כל העבר במשך השנה.ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 Synopsis The keys to the Beis Hamikdash were given to the pirchei kehuna, and this also applies to the spiritual Beis Hamikdash: the pirchei kehuna are the yeshiva students. When they accept upon themselves the authority of the yeshiva administration and keep all the sedarim, they are given the “keys” to the Beis Hamikdash.” The job of a gatekeeper holding the keys is to open the door for those worthy of entering, and to close it to those unworthy of entering. In this case: the only qualification for entering the Beis Hamikdash is to be pure, which in spiritual terms means having pure faith, and being devoid of any negative ideas. Since the yeshiva students have the keys, they are responsible for making sure the Beis Hamikdash is open for every Jew. But they also have the responsibility (not to remain secluded in the four cubits of Torah and tefilah, but) to make every Jew fit to enter, by purifying them ridding them of negative ideas, and immersing them in the “waters of pure knowledge.” Practically speaking, the yeshiva students must utilize the remaining days of Elul until until Rosh Hashana to spread throughout the city, wherever there are Jew, and explain to them what Elul is, what selichos are, and that in the twelve days between Chai Elul and Rosh Hashana, everything that transpired in the past year can be fixed.2 excerpts from sicha of Chai Elul 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2023 לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף•לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

755

יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול

Aug 17, 2023

10:19

התוכן מנהג ישראל ש"כשכותב אדם לחבירו אגרת כו' מן ר"ח אלול כו' רומז לו כו' שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים". ואע"פ שהכתיבה וחתימה נעשית רק בראש השנה, אבל: א) טבע בני אדם שכאשר מקדימים את הברכה וכבר משך זמן לפני ר"ה יש לו ההבטחה שהשנה החדשה תהי' שנה טובה וכו', הרי, הרוגע הנפשי שנעשה עי"ז פועל ומשפיע לטובה בכמה ענינים של מעשה בפועל. ב) ובפרט שחודש אלול עצמו הוא גם חודש ההכנה לשנה החדשה וכו'. ואם בכל החודש יש צורך להדגיש ברכה והבטחה זו, עאכו"כ בימי ראש החודש וכו'. ובכן "אני המתחיל" לברך את כאו"א מישראל בברכת שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה וכו', והזכרת ברכה אחת לכל אות מאותיות הא"ב וכו'.א' השיחות אור לאדר"ח אלול ה'תשמ"ו לזכות מרת אסתר בת סוליכה שתחי' מלכא ליום ההולדת שלה אדר"ח אלול. לשנת ברכה והצלחה, ואורך ימים ושנים טובותנדבת בנה ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2023

756

יום ד' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ערב אדר"ח אלול

Aug 16, 2023

11:27

התוכן א' מהוראות הבעש"ט [ששמו "ישראל" מדגיש הקשר שלו עם כל ישראל] היא, שמכל דבר יש ללמוד הוראה בעבודת ה'. ההוראה: א) מחודש אלול שבו תוקעים בשופר, שענינו 1) להעיר את האדם ולעוררו להתנהג כראוי (כפי שנהוג ב"צבא" שמעירים את החיילים ע"י תרועה בחצוצרות). 2) לעורר על ההכנה לקראת הכתרת הקב"ה כמלך בר"ה (כפי שנהוג בעת הכתרת המלך שמריעים בחצוצרות). ב) מפ' שופטים שמתחילה ב"שופטים ושוטרים תתן לך וגו'", שכל יהודי צריך להעמיד "שופטים" שתפקידם להורות את הדרך המתאימה עפ"י תורה, ו"שוטרים" שתפקידם לדאוג שהדברים יבוצעו בפועל. ג) ממ"ש בשיעור חומש היומי "תמים תהי' עם ה' אלקיך", שכל היום – לא רק בעת התורה והתפילה אלא גם בזמני האכילה ושתי' ומשחק וכד', וכל אברי הגוף – חדור "עם ה' אלקיך". וההחלטה על כ"ז ב"ראש חודש" פועלת על כל החודש.א' השיחות דיום ד' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"ג, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים - "צבאות השם" - שיחיו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2023

757

יום ג' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב

Aug 15, 2023

9:31

התוכן הוראה ממ"ש בשלישי דפ' שופטים ע"ד שבט לוי "לא יהי' לכהנים הלוים . . חלק ונחלה . . ה' הוא נחלתו" - הם מקבלים כל צרכיהם מן המוכן ע"י הקב"ה: ענין זה מתבטא במיוחד אצל ילדי ישראל שאינם צריכים לטרוח בשביל צרכיהם אלא מקבלים את הכל מה' מן המוכן באמצעות הוריהם. וחידוש נפלא בהמשך לזה בהתחלת רביעי דפ' שופטים: בדרך כלל התחלקו הכהנים לכ"ד משמרות וכו' אבל "כי יבוא הלוי מאחד שעריך וגו'" וברצונו להביא "קרבן" - להתקרב לה', נותן לו ה' את האפשרות לעשות את זה גם אם אין זה ה"משמר" שלו וכו'; הקשר עם חודש אלול ר"ת "אני לדודי ודודי לי" - ההתחלה עם ההתנדבות של האדם להתקרב להקב"ה, ע"ד ענינו של הלוי ש"נדבה רוחו אתו.. לעמוד לפני ה' ולשרתו וכו'".משיחת ג' אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2023

758

יום ב' פ' שופטים, כ"ז מנחם-אב

Aug 14, 2023

10:02

התוכן צ"ל השתדלות מיוחדת בנוגע לחינוך ילדי ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, הרי עדיין ישנו מספר גדול של ילדי ישראל שהם בבחי' "שה אובד". ולמרות שנמצאים במדינה כארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש", אעפ"כ ישנם הורים רבים ששוכחים לגמרי על המושג ד"ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים את ילדיהם לבתי-ספר כאלו ששם מקבלים הם חינוך שזהו היפך שכל הישר, ועאכו"כ – היפך היהדות! ובאמת, רובם ככולם של הורים אלו נתחנכו בעצמם בבתי-ספר כאלו בגלל טעות הוריהם, ובמילא ה"ה בבחי' "תינוקות שנשבו". ולכן דרושה השתדלות מיוחדת להסביר להורים אלו את הנחיצות של חינוך יהודי הראוי לשמו. ובימינו אלו, שרובם ככולם כבר באו לידי החלטה שה"דולר" בפ"ע אינה תכלית בחיים, בנקל יותר להשפיע עליהם ובדברים היוצאים מן הלב וכו'.משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2023

759

יום א' פ' שופטים, כ"ו מנחם-אב

Aug 13, 2023

8:53

התוכן א) כינוס ילדים לתורה, תפלה וצדקה מביא ברכות ה' לעולם כולו, ובמיוחד כשזה מתקיים בזמן שבתי הספר סגורים ה"ז מוסיף עוד יותר בזכותם ופעולתו בעולם כולו. ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": על כאו"א להעמיד "שופט ושוטר" לשמור על ה"שערים" של המחשבה, דיבור ומעשה שלו, וכן של העינים ואזנים ופה וכו', שרק דברים טובים יעברו דרכם וישתמשו בהם, ועי"ז נזכה לקיום מצוה זו בפשטות תיכף ומיד ממש!א' השיחות יום ג' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשל"ז לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2023

760

יום ה' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, אור לעש"ק מבה"ח אלול

Aug 10, 2023

9:42

התוכן תפקידו המיוחד של חודש אלול הוא ההכנה לשנה החדשה הבעל"ט. ומכיון שראש השנה קשור עם יום בריאת העולם, ו"על שלשה דברים העולם עומד על התורה.. עבודה.. גמ"ח", מובן שבחודש אלול צ"ל העבודה בג' קווין אלו. כמובא בספרים שב"אלו"ל" ישנו כמה ר"ת, הכוללים פסוקים שתוכנם ג' הקווין של תורה, עבודה וגמ"ח. וכדי שהעולם תהי' "על מלואו" כמו קודם מיעוט הירח ה"ז ע"י ענין התשובה. ולכן גם את זה נכלל בא' מר"ת של אלול. ונוסף ע"ז ישנו העולם כפי שיהי' לעת"ל, "אלה תולדות פרץ - תולדות מלא", עוד יותר "מלא" מלפני מיעוט הירח, לכן נכלל בר"ת של "אלול" גם ענין הגאולה. וכן תהי' לנו, שע"י העבודה בענינים אלו - תורה, עבודה, גמ"ח ותשובה - נזכה לראות את ה"עולם על מלואו" - בביאת מלכא משיחא.א' השיחות דהתוועדות מוצש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.•לזכות ר' ישעי' וזוגתו מרת הינדא שי' ראטנברג לכבוד יום הנישואין שלהם כ"ה מנחם-אב - לברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2023

761

יום ד' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב

Aug 9, 2023

8:23

התוכן זה שכל ימי השבוע מתברכין מיום השבת שאז "כל מלאכתך עשוי'" פועל שגם המלאכה שהוא עושה במשך השבוע תהי' מתוך בטחון בה' כאילו "כל מלאכתך עשוי'". וכידוע הסיפור עם הבעש"ט שדפק על חלונו של א' ואמר שהוא צריך פרנסה והלך, והסביר את הנהגתו עפמ"ש [בסיום שישי דפ' ראה] "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", שאע"פ ש"אין סומכין על הנס" ויש לעשות לבוש עפ"י טבע לפרנסה‏ – ‏"בכל אשר תעשה", אבל לזה מספיק שיעשה איזה עשי' קטנה, "דפיקה בחלון", ולאח"ז יש לסמוך על ברכת ה', וכמו א' שלבושו ארוך מידי אפשר להכשל בו..., ועד"ז אין להרבות ב"לבושים" עפ"י טבע כי זה יכול לקלקל... אלא יש להחליט שמספיק עבורו "דפיקה בחלון" ושאר היום יקדיש לתומ"צ, וכך הוא כלי ראוי לברכת ה'‏.משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ ה'תשל"ט לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות•לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2023

762

יום ג' פ' ראה, כ"א מנחם-אב

Aug 8, 2023

12:56

התוכן הטעם לפסק הרמב"ם שבעיר הנדחת [שבשלישי דפ' ראה] מועלת תשובה אף שלא מצינו בשום מקום שתשובה מועלת לאחרי התראה ומעשה (כמ"ש הראב"ד), מבאר הרגוצו'בי שתשובה פועלת רק שלא יהי' להם דין של עיר הנדחת, בסייף וממונם אבד, אלא כיחידים, בסקילה וממונם פלט. וצ"ל: א) התשובה גורמת לו עונש חמור יותר – סקילה?! ב) עדיין צ"ע איך יכולה התשובה לבטל את העונש של עיר הנדחת? והביאור: גדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה מציאות אחת, וענין זה שייך בעצם רק בקדושה ובבני ישראל מצד נשמתם שמקושרת עם ה' אחד והם עושים את נשמתם עיקר. אלא שמצד ענין ה"בחירה" יש מציאות כזו גם בצד ההפכי – עבודה זרה, אבל גם שם ה"ז רק בגלל שמדובר בבנ"י. וכיון שעיקר הדין דעיר הנדחת הוא מצד הנשמה, מצד המחשבה – פנימיות (ולא המעשה של ע"ז), ולכן תשובה (שאינה מבטלת מעשה, אבל) מבטלת (הפגם שבפנימיות –) הדין של עיר הנדחת, ובדרך ממילא יש לו דין חדש של יחיד.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט•לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל תחי' ליום הולדת שלה כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2023

763

יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב

Aug 6, 2023

7:25

התוכן ההוראה ממ"ש בשני דפ' ראה "והי' המקום אשר יבחר ה' אלקיכם בו לשכן שמו שם, שמה תביאו . . עולתיכם וזבחיכם וגו'": הפסוק קאי על ביהמ"ק שם מביאים את הקרבנות (וזהו הראי' למ"ש הרמב"ם שהתכלית של ביהמ"ק הוא שיהי' מקום "מוכן להקריב בו קרבנות"), וכיון ש"יעדערער וויל דאָך אַז בקרוב ממש זאָל מען קומען 'אל המקום אשר יבחר ה' . . לשכן שמו שם'" ולהקריב שם את הקרבנות, הרי ההכנה לזה היא ע"י שכל אחד עושה מהמקום בו הוא נמצא, "מה' מצעדי גבר כוננו" ‏–‏ משכן לו ית', ומביא שם "עולותיכם" ‏–‏ ענין התפלה (כנגד התמיד ‏–‏ קרבן עולה, כולו לה'), ו"זבחיכם" ‏–‏ העבודה ד"כל מעשיך לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וזהו א' הטעמים לענין הגלות ש"אחד מכם גולה לברביא ואחד מכם גולה לסמטריא", כדי לברר את המקום בו נמצאים ולהעלות משם את הנצוצות קדושה וכו'.ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2023

764

יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב

Aug 3, 2023

11:35

התוכן איתא בירושלמי, ומובא בפרש"י ברביעי דפ' עקב, "למה סמך הכתוב מיתת אהרן (בשנת הארבעים) לשבירת הלוחות (בשנה הראשונה) ללמדך שקשה מיתת צדיקים לפני ה' כשבירת הלוחות". ביאור הקשר בין מיתת צדיקים לשבירת הלוחות עפ"י מ"ש במדרש עה"פ [על הלוחות הראשונות] "חרות על הלוחות" – "חירות ממלאך המוות", נמצא דשבירת הלוחות היתה הנתינת מקום למיתת צדיקים. ובעבודה: לוחות הראשונות עצמם היו "מעשה אלוקים", ו"חירות ממלאך המוות" – דביקות תמידית בה' גם מצד הגוף וחלקו בעולם, ובמילא "אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל", שלא הי' שייך ענין ה"שכחה" וחלישות (כמו שלא שייך שאדם ישכח ע"ע) ו"יצה"ר הוא מלאך המוות" ו"מלאך המוות" כפשוטו. משא"כ בלוחות שניות, אף שהי' כתוב עליהם כל מה שהי' כתוב בלוחות הראשונות, אבל היו מעשה ידי משה, ובמילא היתה נתינת מקום לשכחה וכו'. ועפי"ז מובן מדוע "קשה" כ"כ הענין דשבירת הלוחות הראשונות אף לאחר שניתנו לוחות שניות, ועד"ז "קשה מיתת צדיקים" כ"כ אע"פ שנשארו כתבים ותלמידים וכו', כיון שיש נתינת מקום לשכחה וחלישות בנוגע לפעולה בעולם. משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ח לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2023

765

יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב

Aug 2, 2023

11:26

התוכן 1) איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף", שמט"ו באב ואילך, שהלילות מתארכין והימים מתקצרין, הנה מי ש"מוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו". ובזה ישנה הוראה נפלאה עד כמה יקר כאו"א מישראל: תורת אמת אומרת לכאו"א שעליו להתבונן דמהלך השמש הגדול מסביב לכדור הארץ הגדול, דזה גורם שהלילות מתארכין מט"ו באב ואילך, ה"ז כדי שהוא יוסיף בתורה! 2) דובר בהתוועדות קודמת באופן ד"רעש גדול" שבתי-כנסת ובתי-מדרשות צ"ל פתוחות (גם) בלילות כדי שיוכלו ליכנס וללמוד תורה, ובפועל "אין קול ואין עונה"... כי נשארו סגורות! ולכן, כאשר באים מט"ו באב, דמכאן ואילך "דמוסיף", בלימוד התורה בלילות, "יוסיף" ("חיים על חייו"), ה"ז הזמן לחדש את ה"רעש" עד"ז עוה"פ וכו'. 1) משיחת לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו, יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב ה'תשל"ט. 2) משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ט לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2023

766

יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב

Aug 1, 2023

11:31

התוכן מלשון המשנה "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך וכו'" – מוכח שגם ביוהכ"פ הי' זה הסדר! והביאור בזה מונח בלשון המשנה "בחור שא נא עיניך וכו'", מלשון נשיאות והרמה: הבנות ישראל ש"יוצאות וחולות בכרמים וכו'" עמדו אז בדרגא נעלית יותר מה"בחור", עד שאמרו ופעלו שה"בחור" ירים את עיניו ולבחור וכו'. והלימוד: גם א' מ"בני ישראל" שהוא בחי' "בחור" מלשון "בחור מעם", ומובן שלא רק שאינו מביט בענינים אסורים או מאוסים אלא גם בעניני רשות שבעולם, "ממון" או "יופי" וכו', בוחר הוא המובחר – "קחו מקחכם לשם שמים" – וע"י בירור הניצוצי קדושה וכו' נפעל כללות ענין ה"שידוכין" ו"נישואין" בין הקב"ה וישראל וכו' – הנה בט"ו באב וביוהכ"פ פועלות ה"בנות ישראל" דוקא בה"בחור" שיהי' "שא נא עיניך" – שהעבודה ד"קחו מקחכם לשם שמים" שלו יהי' באופן נעלה עוד יותר!ב' חלקים מהתוועדות אור לט"ו באב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2023

767

יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב

Jul 31, 2023

10:12

התוכן 1. כ"ק מו"ח אדמו"ר ביאר את הפסוק "אל יעזבנו ואל יטשנו" – שהבקשה היא שלא יהיו עניני טעות בעבודת הבירורים. כסיפור הידוע אודות הגביר ובעל-עגלה, שהגביר קיים מצות "עזוב תעזוב עמו", והבעל-עגלה – מצות "הכנסת אורחים"... ולאחרי 120 שנה פסקו בב"ד של מעלה שנשמותיהם הן "נשמות תועות" ועליהן לירד למטה שנית והבעל-עגלה יתקן מצות "עזוב תעזוב", והגביר – מצות "הכנסת אורחים"... אם ישנם כאלו שכחם בכיס אבל ניגנו יותר, ואלו שכחם בפה והרשו לעצמם להלוות כסף לתת יותר צדקה – שישלימו זאת עכשיו ולא לדחות זאת עד לאחרי 120 שנה... 2. עפ"י רוב אלו שנוסעים ל"קאָנטרי" אינם צריכים, ואלו שצריכים – אינם יכולים (כסיפור על "נשמות התועות")... בכל אופן אלו שצריכים לנסוע ואפי' אלו שנוסעים כי כך רוצים – שיהי' להם קיץ בריא ושמח וינצלו את שהותם שם להפיץ יהדות. וכאשר הנסיעה היא מתוך החלטה זו – הנה מה שלא יהי' אח"כ בפועל, הרי הוא מילא את השליחות!ב' חלקים מהתוועדות י"ג תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2023

768

יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב

Jul 30, 2023

7:54

התוכן ביאור הפנימי במ"ש [בראשון דפ' עקב] והי' עקב תשמעון וגו': ע"י העבודה ד"תשמעון" - מחשבה, "ושמרתם" - דבור, "ועשיתם" - מעשה, שמחדו"מ שלו הם כרצונו ית', נעשה "ושמר ה"א לך את הברית - מעשה - ואת החסד - מחשבה - ואת השבועה - דבור - אשר נשבע לאבותיך". ולפנ"ז נאמר "והי' עקב תשמעון" - תומ"צ ניתנו למטה דוקא, ולשם ממשיכים "את הברית וגו'". וזה קשור עם מ"ש רש"י עה"פ: "אם המצוות שהאדם דש בעקביו - תשמעון": כשה"תשמעון וגו'" הוא כי כך צוה ה' - ה"ז חודר עד לבחי' עקב. וההוראה: ישנם החושבים שלא מתאים להם להתעסק עם "דברים קטנים", "עקב", כמו להשפיע על ילד שיאמר מודה אני או ברכה או שילבש ט"ק, וע"ז באה ההוראה, שכל חשבונות כאלו אולי מתאימים לשכל של נפה"ב, אבל כדי שיהי' "תשמעון גו' ושמר ה"א לך וגו'", ה"ז יכול להיות אפי' בדברים "קטנים" כאלו וכו'. א' השיחות יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב ה'תשכ"ד לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו•לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2023

769

יום ה' פ' ואתחנן, תשעה-באב‏ – ‏יהפך לשמחה

Jul 27, 2023

9:03

התוכן 1) ענין תענית תשעה באב הוא להיזכר על סיבת החורבן ש"ומפני חטאנו גלינו מארצנו", ע"מ שזה יבוא לידי מעשה ‏–‏ לבטל (סיבת) הגלות ולהביא את הגאולה. וזה קשור במיוחד לילדי ישראל, מכיון שא' הסיבות לחורבן היתה זה שביטלו תורה של ילדי ישראל, ה"ז מדגיש חשיבות ענין לימוד התורה של ילדי ישראל. 2) בנוגע לחורבן בהמ"ק כותב הרגצובי שאי"ז מאורע שאירע לפני 1900 שנה אלא החורבן נמשך בכל יום ויום!! וכן מפורש בירושלמי – "כל דור שאינו נבנה (בהמ"ק) בימיו מעלין עליו כאילו החריבו", וא"כ מובן עד כמה צ"ל הצעקה "עד מתי?!" היום!!..., והרי אפי' יהודי שלבו כ"לב האבן" ועומד ורואה איך שבהמ"ק נחרב ונשרף עכשיו הי' הרי "מרעיש עולמות" – "זאָגט תורה . . קער אַ וועלט היינט!!!".1) משיחת יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב ה'תשל"ח– לילדי מחנות קיץ יומיים שיחיו 2) ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2023

770

יום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ערב תשעה באב‏ – ‏יהפך לשמחה

Jul 26, 2023

10:04

התוכן א) ההכנה לט' באב, יום הולדת משיח צדקנו, היא בערב ט' באב; ברביעי דפ' ואתחנן מדובר ע"ד עשה"ד שהתחלתם "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארץ מצרים וגו'" א) יצי"מ היא השרש לכל הגאולות. ב) עי"ז נעשו בנ"י עבדי הקב"ה והרי "הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו", ובמילא כאשר בנ"י מכריזים בתוקף שאינם רוצים עוד גלות‏ – ‏מוכרח ה' (כביכול) להוציאם מהגלות; ויה"ר שיקויים בפשטות ה"ואתחנן" של כ"א שתבוא הגאולה "זאָל זיין נאָך תיכף ומיד.. דער מנחם בפשטות וואָס דאָס איז דאָך שמו של משיח, אַז "מראה באצבעו ואומר זה" הנה משיח צדקנו בן דוד בא און גייט אריין אַהערצו אין בית מדרש וביהכנ"ס, ותיכף ומיד עם ענני שמיא בנערינו ובזקנינו בבנינו ובנותינו מיט נשיא דורנו, וואָס האָט זיך אויכעט משיח צדקנו, משיח בן דוד, בראשנו, גייט יעדערער פון אונז מיט עם צוזאַמען אין אַ אופן של ריקוד הכי גדול..."ב' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2023

771

יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב

Jul 25, 2023

6:50

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות יהודי פשוט מחסידי אדה"ז, שהי' מאריך מאוד בתפלתו גם בימי החול ובכל ג' התפלות של היום. על שאלת החסידים איזה שייכות יש לו לאריכות התפלה?... ענה שפעם שמע "וואָרט" מאדה"ז: "זכור ושמור בדיבור אחד [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן ובפרש"י] – יש לזכור ולשמור בכל דיבור, בכל דבר, את ה"אחד" שבו. ועם "וואָרט" זה התפלל חסיד זה במשך ארבעים שנה בכל יום יום! וזוהי ההוראה לאלו האומרים שהם לא שייכים לעניני עבודה וכיו"ב שתובעים הרביים וכו' – כל אחד, אפי' אם הוא איש פשוט שאינו יודע אפי' פירוש המלות, שייך לעבודה פרטית זו – לזכור ולשמור בכל דבר את ה"אחד" – הדבר הוי' שבכל דבר ודבר.משיחת פורים ה'תשח"י לע”נ ר' משה ב"ר אברהם ע"ה מלכא ליום היארצייט שלו ז' מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2023

772

יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב

Jul 24, 2023

10:35

התוכן 1) "ואתחנן" הוא א' מעשר לשונות של תפלה, והוא גם מלשון "מתנת חנם"‏ – ‏התורה שניתנה במתנה; הענין ד"ואתחנן" בפשטות הוא תפלת משה רבינו "אעברה נא ואראה את הארץ וגו', ואע"פ שבפועל לא נכנס לארץ אבל "ראייתו" פעל פעולתו וכו'. ולעולם קוראים פ' זו בשבת (נחמו) שלאחרי ת"ב, והיינו, שת"ב הוא יום בפ' ואתחנן! ויה"ר שיקויים בקשת משה (- נוסף כפי פירוש החסידי שרצה לפעול שעבודת ה' תהי' בבחי' ראי', גם) כפשוטו! 2) בנוגע לשלימות הארץ: במקום להתעסק ב"פוליטיקה" יש להתעסק בענינים של פועל‏ – ‏ליישב בפועל ממש את כל השטחים כדי שלא ייכנס צר ח"ו אפי' "על עסקי תבן וקש", ובפרט שזה מיוסד על דיבור ה' "לזרעך נתתי את הארץ הזאת"! ו"אל יבוש מן המלעיגים"!‏‏א' השיחות דהתוועדות אור לט"ו באב ה'תשל"ח לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2023

773

יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב‏ – ‏יום ההילולא של האריז"ל

Jul 23, 2023

10:15

התוכן שמו של האריז"ל קשור עם הגאולה: "יצחק" - לעת"ל יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו". "בן שלמה" - בזמן שלמה הי' שלימות השלום מעין השלום דלעת"ל, ועד"ז בנין ביהמ"ק בפועל הי' ע"י שלמה דוקא, ואילו זכו הי' בנין שלמה - בנין נצחי. עפי"ז מובן שביום ההילולא של האריז"ל, שבו "מתגלה ומאיר למטה כל מעשיו תורתו .. ופועל ישועות בקרב הארץ", ה"ז זמן מסוגל ביותר ל"ישועה" העיקרית דגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט שהרי "כלו כל הקצין". וההוספה במעשינו ועבודתנו, כולל - עריכת "סיומים" בתשעת הימים, ונתינת הצדקה ש"מקרבת את הגאולה", תזרז עוד יותר הגאולה תיכף ומיד ממש.משיחת יום א' דפ' ואתחנן, ה' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2023

774

יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב

Jul 20, 2023

11:28

התוכן "אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" [תחילת פ' דברים] ואמרז"ל שהן דברי תוכחות שהזכירן ברמז. וצ"ל למה הוכיחם ברמז, והרי תכלית התוכחה היא כדי לפעול על השומעים?! ועוד: הרי בפ' עקב הוכיחם בגלוי ובפרטיות?! ויש לקשר זה עם מ"ש בסיום ההפטורה דשבת זו "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", כי שני הענינים בפסוק זה "משפט" (תורה) ו"צדקה" (מצוות) הם בדוגמת ב' אופנים אלו בתוכחה, בנסתר ובגלוי: המצוות כפי שהם בתורה הם ברמז ובהעלם, ועיקר הגילוי הוא כמו שהן נמשכות במעשה המצוות בפועל. והביאור: כל א' מבנ"י הוא עבד של ה', ויש ב' סוגי עבד: "עבד נאמן", תכלית העילוי בעבד, ועבד פשוט. ובדוגמת שתי הבחי' בפסוק "ציון במשפט וגו'": "ציון" קאי על פנימיות הנשמה שלא שייכת בה שבי' ח"ו אלא שיכול להיות שאינה בגילוי, והתגלותה היא ע"י תורה שאינה מקבלת טומאה וכו'. ו"שבי'" קאי על כחות הגלויים שבהם שייכת שבי' ח"ו, ופדייתן היא ע"י עשי' דוקא ‏–‏ מעשה המצות. וזהו מה שבתוכחה של משה היתה ב' סוגים הנ"ל: בבחי' עבד נאמן, ועד"ז בבחי' ציון שבכאו"א, שבהם שייך ענין בלתי רצוי רק בדרך רמז ‏–‏ התוכחה הוא בדרך רמז, ובבחי' עבד פשוט, ועד"ז בכחות הגלויים שבכאו"א, שבהם שייכת ענין השבי' ח"ו ‏–‏ התוכחה הוא בגלוי.מאמר ד"ה אלה הדברים וגו', אור ליום ג' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2023

775

יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב

Jul 19, 2023

10:39

התוכן זה שדוקא חודש זה נק' "אב" אף שאירעו בו ענינים שהם לכאורה היפך אהבת ה"אב" לבנו – כי אדרבה, דוקא בזה מתבטא גודל אהבת האב לבנו, שלכן דוקא הוא עוסק ב"רחץ הוי' את צואת בנות ציון". ואף שהבן בוכה בשעת מעשה, וזה כואב גם לאב – "או לו לאב שהגלה את בניו", בכל זאת אינו מונע א"ע מה"רחץ הוי' וגו'", כי נוגע לו עניני הבן ויודע שזהו לטובת הבן כדי שעבודתו תהי' בשלימות ולא באופן של "נהמא דכיסופא"; עפ"י המשל דכ"ק מו"ח אדמו"ר ש"יעדער איד ביים אויבערשטן איז בדוגמא צו אַן איידעם וואָס זיצט אויף קעסט ביי אַ רייכן שווער" מובן, שאפי' "אַ ריר מיט'ן אצבע קטנה" של יהודי ב"בירא עמיקתא", הוא "עבודת פרך", ומצד זה בלבד כבר נשלל לגמרי הענין ד"נהמא דכיסופא"! ועוד.ב' חלקים משיחת מוצש"פ עקב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2023

776

יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב

Jul 18, 2023

9:02

התוכן בהוספה על מה שדובר לפנ"ז בדברי תורה הקשורים עם הגאולה יחזרו כעת על עוד ענין בתורה הקשור עם הגאולה ובנין ביהמ"ק - הלכה בהל' בית הבחירה להרמב"ם: בית המקדש נק' "בית הבחירה" כמ"ש והי' המקום אשר יבחר ה' וגו' (וכיו"ב), ומזה משמע שלפני בחירת ה' לא הי' ברור איפה יהי' מקום המקדש וזה הי' יכול להיות במקום אחר. ולפי"ז לא מובן מה שהרמב"ם כותב שנח ואברהם וכו' בנו מזבחות באותו מקום שנבנה המזבח במקדש?! והביאור: נח ואברהם וכו' היו נביאים, ובנו שם את המזבחות כתוצאה מבחירת הקב"ה במקום. וההוראה: הקב"ה נותן לכאו"א את הבחירה לעשות מכל פעולותיו ו"חלקו בעולם" "בית הבחירה" לה' ע"י לימוד התורה וקיום המצוות.משיחת יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק•לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2023

777

יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז

Jul 17, 2023

11:10

התוכן בהמשך להמדובר לאחרונה ["אַז מ'טומלט און מ'לאָזט נישט שלאָפן און מ'פאַרלאַנגט און מ'בעט, און נאָכאַמאָל וכמ"פ"] שבערב ר"ח מנחם-אב יוסיפו ב"משפט" (תורה) ו"צדקה" עוד יותר אפי' לגבי ההוספה בימי בין המצרים בכלל לגבי כל השנה, הנה בהגיע יום זה בפועל יש להשתדל שכבר בהתחלתו תהי' הוספה בענינים אלו בפועל (כי אע"פ שההחלטה בדבר היתה כבר ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה" וכו', אבל בזה גופא אומרים "מצרפה למעשה" ולא "במקום" מעשה, כי צ"ל המעשה בפועל). ובנוגע ללימוד התורה דובר שהלימוד תהי' בעניני ביהמ"ק, בתושב"כ – ביחזקא-ל, בתושבע"פ – במיוחד במס' מדות, ועד"ז יש ללמוד ענינים אלו גם הלכה למעשה – בהל' בית הבחירה להרמב"ם. וכמ"ש ה' ליחזקאל שע"י הלימוד בתורת הבית (אפי' של בית שני וכו') ה"ז כאילו עוסקים ב"בנין הבית" – ביהמ"ק השלישי!משיחת אור לער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2023

778

יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז

Jul 16, 2023

8:49

התוכן הענין דמחנות-קיץ "גן ישראל" הוא – ששם לומדים הילדים תורה ללא בלבולים שמצד הוריהם. וכאשר "בחוקתי תלכו", "שתהיו עמלים בתורה", אזי גם "ונתתי גשמיכם בעתם" – חוזרים הם הביתה גם בריאים יותר בגשמיות. היום נפתח "גן ישראל" הראשון באירופא ע"י הרב גרשון מעדל גרליק וזוגתו הרבנית. ומזה רואים עד כמה יכולים לפעול אפי' "אחד מכם גולה לברברי'" – נערה שנולדה באמריקה ונער שנולד ברוסיא שהפגישם ה' בארה"ב, ושלחו אותם ל"איטליא של יון" ושם פעלו כל הענינים מה שלא פעלו כל החסידים שבאירופא... והלואי שזה יפעל על אחרים. ובכל אופן, אנחנו בשם נשיא ישראל, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נדגול! ונלך בדרך שהורנו. וכמשל הידוע שכדי שבן המלך יצליח אין לו להימצא יחד עם הוריו אלא עליו לנסוע למדינה שאלי' שולחים אותו. עתה יבקשו מכולם לומר "לחיים" עבור "גני ישראל" בכל מקום שהם – שיהיו בהצלחה.כמה חלקים מהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2023

779

יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, אור לעש"ק מבה"ח מנחם-אב

Jul 13, 2023

11:32

התוכן שבת מבה"ח מנחם-אב קשורה עם פ' מסעי בה מוזכר הענין דהסתלקות אהרן "בחודש החמישי באחד לחודש". והקשר בין הסתלקות אהרן לחודש החמישי: במספר ה' מרומז החיבור וההמשכה מלמעלה מסדר ההשתלשלות (שקשור במספר ד') למטה, וזהו גם הענין של כהן (גדול), וזהו גם הענין דיום ההסתלקות - שביום זה נעשה המשכת אלקות בעולם. וענין זה, החיבור בין העליון ביותר לתחתון ביותר, רואים גם בימי חודש זה - גודל העילוי דט"ו באב הוא כיון שבא בהמשך לגודל הירידה דתשעה באב וכו'. וההוראה: אין ליפול ביאוש ח"ו מזה שכבר עברו כו"כ שנים ועדיין לא נושענו והגיע עוה"פ "חודש החמישי" - כי כבר בראש החודש עמד בגלוי עבודתו של אהרן הכהן ופעל פעולתו וכו'. [ועוד].ב' חלקים משיחת מוצש"פ מטו"מ, מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ט לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2023

780

יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז

Jul 12, 2023

10:28

התוכן ברביעי דפ' מטות-מסעי מרומז ענין הכניסה לארץ ישראל כפי שתהי' בגאולה האמיתית והשלימה: בסיום פ' מטות ‏–‏ בקשת בני גד ובני ראובן לקבל נחלתם מעבר לירדן למעליותא, כי רצו שמיד בכניסה לארץ יזכו להתחלת נחלת ארץ של עשר עממין, עי"ז שיקבלו כבר אז את ארץ סיחון ועוג שבה הי' גם מארץ עמון ומואב (שהיא מארץ קיני קניזי וקדמוני). בהתחלת פ' מסעי ‏–‏ "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים" לשון רבים, כיון שהתכלית של מסע הא' "אשר יצאו מארץ מצרים" היא היציאה מכל המיצרים וגבולים, כל המ"ב מסעות, עד לחנייתם בירדן ירחו, המרמזת על הגאולה ע"י משיח "דמורח ודאין". וההוראה: להיות מוכנים להכנס לא"י בפועל ע"י סיום הגלות, החל מגאולה פרטית דכאו"א ע"י הוספה בתומ"צ.שיחת יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2023

781

יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז

Jul 11, 2023

10:29

התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים הל' גירושין הקשור עם כללות זמן הגלות, שהיחס בין הקב"ה וכנסת ישראל, שה"קידושין" ביניהם הי' בזמן מתן תורה, הוא בדוגמת ענין ה"גירושין". אבל באמת גם ענין ה"גירושין" שבזמן הגלות אינו לאמיתתו ח"ו. ומרומז במ"ש הרמב"ם ע"ד "שליח שהביא גט וכו'" - הבעל (הקב"ה) בעצמו אינו נותן הגט!, ועד שטוען "לא גרשתי' מעולם", ובלשון הנביא "אי זה ספר כריתות אשר שלחתי?!"! ועוד: בהלכה שלאח"ז נאמר "המביא גט.. וחלה או נאנס משלחו ביד אחר, וכן השני.. ואפי' מאה": ה"בעל" עושה פעולות שונות לעכב נתינת הגט בפועל (בתקוה שבנתיים יעשו תשובה) ע"י שמביא ל"שלוחים" חולי או אונס וכו'! ומסיים שם: "והאחרון שמגיע הגט לידו נותן לה ותתגרש בו אע"פ שמת (השליח) הראשון". והיינו, שהשליח הראשון מסר לשליח השני, וכן הלאה, את כל עניניו, גם את כח המשלח שבו, ולכן אפי' מת שליח הראשון יכול למסור הגט. וההוראה: יהודי צריך לדעת שאע"פ שהוא אינו מקבל הראשון של התורה מהקב"ה בעצמו (כמשה רבינו) אלא ע"י ריבוי שלוחים וכו', מ"מ אין השליח האחרון בא בכחו של השליח הראשון אלא בכחו של המשלח, הקב"ה בעצמו, ובמילא מקבל הוא את התורה מהקב"ה עצמו! ולכן "שטר הקידושין" שבידו הוא בתוקף (ומבטל את "ספר כריתות").משיחת י"ז בתמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2023

782

יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"א תמוז

Jul 10, 2023

10:23

התוכן מכיון שנמצאים כבר בתקופת "בין המצרים" ומשיח צדקנו עדיין לא בא, מתחזק יותר הצורך, ויש לעשות "שטורעם" בזה, לקבוע שיעורים בלימוד ענינים הקשורים לבנין ביהמ"ק כדי לזרז את "בנין הבית" בפועל, וכדאי ללמוד הלכות בית הבחירה להרמב"ם וכו'. "ואני המתחיל": ביאור השם "הלכות בית הבחירה", ולא "הלכות בית המקדש" כלשון הפסוק וכו', כי בזה מדגיש הרמב"ם שקדושת המקדש היא נצחית, דקדושה שבאה כתוצאה מציווי, הנה כשעוברים ר"ל על הציווי בטלה הקדושה, אבל קדושת המקדש, כיון שבאה מצד ענין הבחירה, שבאמת אינה אלא בעצמותו ית', אין שייך בזה שום שינוי וגרעון, ובמילא ענין החורבן ו"מפני חטאינו גלינו מארצנו" אינו פועל שינוי וגרעון בקדושת המקדש וכו'.משיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ו לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2023

783

יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז

Jul 9, 2023

8:35

התוכן בקשר לענין הנדרים [שבתחילת פ' מטות] כותב הרמב"ם בסיום הל' נדרים ש"כל הנודר נדר כאילו בנה במה, ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו כדי שלא יהא מכשול לפניו וכו'". 1) הטעם שדוקא "הנודר" הוא "כאילו בנה במה" ולא גם "הנשבע", הוא, דבלשון "בנה במה" (ולא "בונה במה") מודגש שענין הבלתי-רצוי בזה הוא שנהי' דבר בלתי-רצוי ‏–‏ "במה", וזה שייך רק בענין הנדרים שהאיסור חל על החפצא משא"כ בשבועה לא נאסר הדבר אלא האיסור חל על הגברא. 2) הטעם שהרמב"ם לא מביא את המשך מאמר הגמ' "וכל המקיימו כאילו הקריב עליו קרבן" הוא, דענין זה לא שייך לומר להלכה על "כל הנודר וכו'", שכולל גם הנודר נדרי הקדש, כי הרי בנדרי הקדש כותב הרמב"ם בהמשך הדברים שאם עבר ונדר "מצוה לקיימן ולא ישאל עליהן וכו'", ולא שייך לומר זה אם קיום הנדר הוא "כאילו הקריב עליו [על הבמה] קרבן"! וכו'.משיחת כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2023

784

יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז‏ – ‏יהפך לשמחה

Jul 6, 2023

11:39

התוכן [בקשר למאורע של גזיזת הזקן ר"ל של הרה"ח ר' פינחס שיחי' [ע"ה] קאָרף ע"י אנשי בליעל]. ממ"ש בגמ' בנוגע לחורבן בית ראשון "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שלא הוכיחו זה את זה..." אלא סמכו על הקב"ה שהוא יעשה מה שצריך... למרות שהי' מדובר על גדולי ישראל ובזמן שהי' גילוי אלקות וכו' – רואים, שמי שבידו למחות ולהוכיח ואינו עושה זאת – אי"ז ענינו הפרטי אלא זה נוגע לכלל ישראל! ובנוגע לבית שני איתא בגמ' שנחרב "מפני שהיתה בו שנאת חנם". ישנם כאלו שמפיצים שנאת חנם, ועוד מלבישים זאת באיצטלא של "קנאות" – וע"ז ישנה ההוראה מפ' פינחס [והקשר לעניננו גלוי] שרק כאשר התוצאה היא שה' "נותן לו את בריתי שלום" יודעים שזה "בקנאו את קנאתי", והוא ["פינחס זה אלי'"]] מצפה בכליון עיניים לבשר על ביאת המשיח; יה"ר שכבר עכשיו יהי' "מעין" השלום שבין כל ישראל לאוה"ע (עד שאוה"ע מסייעים לבנ"י) שיהי' אז.ה' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ג, בבית הכנסת, לאחרי תפילת המנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2023

785

יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז

Jul 5, 2023

9:53

התוכן זה שמשה לא רצה להורות בעצמו בבקשת בנות צלפחד "תנה לנו אחוזה וגו'" אלא הקריב משפטן לפני ה' [כמ"ש בשלישי דפ' פינחס] מבואר במפרשים "כיון שגילו בנות צלפחד בטענתן שלא הי' אביהן מעדת שונאיו של משה (עדת קרח) הי' בזה קירוב הדעת למשה, ואילו הי' דן את דינן הי' כאילו נוטל שוחד דברים..". וההוראה: מי לנו גדול ממשה שקיבל תורה מסיני וכו', פוסק שאין להרהר אחריו, ובודאי הי' עליו החיוב והזכות להשיב על שאלתן, ולאידך, ה"שוחד" ששייך כאן הוא אפסי: אפי' בשעת מעשה לא הי' משה זקוק לקירוב דעת של בשר-ודם כי סמך על ה' - "בוקר ויודע ה' וגו'", עאכו"כ ל"ט שנה לאח"ז, ואעפ"כ לא רצה לדון בגלל זה - כ"ש אנשים שאינם כמשה וה"שוחד" הוא דבר שבהווה, שאין לסמוך ע"ע אלא - "עשה לך רב"!משיחת אור לי"ז תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2023

786

יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז

Jul 4, 2023

12:23

התוכן בשלישי דפ' פינחס נאמר "אך בגורל יחלק את הארץ". ענין ה"גורל" הוא למע' מטעם ודעת, וכמ"ש "בחיק יוטל גורל ומה' כל משפטו". ובעבודה: כללות העבודה ד"כיבוש הארץ" ו"חלוקת הארץ" צ"ל בהקדמת העבודה דמס"נ למע' מטו"ד. והיות שהציווי "לאלה תחלק הארץ" "בגורל" קאי על כאו"א מישראל, הרי בודאי שכל יהודי יגיע לעבודה דחלוקת הארץ עם בחי' ה"גורל" שבנפשו. ואשרי חלקו וגדול זכותו (והאחריות) של מי שמגלה את בחי' ה"גורל" בנפשו של הזולת. ולאחרי הקדמת העבודה דמס"נ, "גורל", צ"ל גם "לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו" – העבודה עם הכחות פנימים, עפ"י טעם ודעת. דישנם ענינים, כמו לימוד התורה, שצ"ל "לרב", ויש ענינים, כמו צרכי הגוף, העסק בעניני פרנסה וכמה מהרווח לוקח לעצמו (והשאר נותן לצדקה), שצ"ל "למעט".ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ב לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2023

787

יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז

Jul 3, 2023

11:13

התוכן [המשך] עפ"י הכלל ש"אין בפרט אלא מה שבכלל" מובן, שכאשר האדם עובד עבודתו ב"עולם קטן" שלו לשחרר היצ"ט מ"מסך הברזל" שמעמיד בפניו היצה"ר, ולמרות שנמצא בסביבה שמתנהגת כמו ב"ג'ונגל", מנצל הוא את הכחות שבטח יש לו לא להתפעל מפיתויי היצה"ר, כולל הטיעון שאח"כ יעשה תשובה... (ובאמת, ברוב הפעמים גם תשובה לא יכולה לתקן הנזק והעגמ"נ וכו'), והוא "סר מרע" לגמרי, עד שאת התוקף גופא שהי' לו עד עתה מתאות הממון והכבוד וכו' מנצלו לטוב – פועל ענין זה ב"עולם גדול" [שחרורם של בנ"י הנמצאים במדינה ההיא, "מאחורי מסך הברזל"], כפס"ד הרמב"ם שיתכן שפעולה א' תביא "תשועה והצלה" לכל העולם! וכמו שראו התוצאה של פעולת בעל הגאולה במסירת נפש בהיותו יחידי נגד מלוכה אדירה, ובזמננו צריכים רק מסירת הרצון להתנהג באופן של טוב וחסד ולא להתפעל מהיצה"ר – בנוגע לעצמו ובנוגע לזולת.משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2023

788

יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז

Jul 2, 2023

11:53

התוכן ענין השחרור "מאחורי מסך הברזל" [המדובר לעיל] יש דוגמתו בכ"א בעבודה הפרטית: הסביבה של האדם משפיעה על הנהגתו האישית. וכאשר הסביבה – הן המשטר של מדינות העולם והן בחיים הפרטיים – מתנהגת כמו ב"ג'ונגל"... היפך הענין דצדק ויושר, בא אליו היצה"ר וטוען מדוע שילך נגד הזרם; כדאי שגם הוא יתנהג כן... ואם אינו מצליח בטענה זו, הרי בתור "אומן במלאכתו" מנסה בדרך הפכית – שכדאי לו להתנהג כן לפי שעה בלבד כדי שיהי' לו מעמד בחברה ועי"ז יוכל להפיץ צדק ויושר בכל מקום... (ואף שזה "מצוה הבאה בעבירה" – הרי אח"כ יעשה תשובה...). הנה אף שגם מצד התגברות הזו של היצה"ר על היצ"ט אינו יכול לבטל ח"ו את מציאות היצ"ט, אבל נוצרת "מחיצה של ברזל" המונעת בעד היצ"ט להנהיג את האדם. ועבודת האדם, "אדם לעמל יולד", היא – לשחרר את היצ"ט ולהוציאו "מאחורי מסך הברזל", ולהראות "דוגמא חי'" שעומד בתוקף נגד הזרם [המשך יבוא]ד' חלקים משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2023

789

יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז

Jun 29, 2023

11:54

התוכן שלילת קביעת יו"ט חדשים – "קמייתא בטול (ש"בטלה מגילת תענית") אחרנייתא מוסיפין (בתמי')" – אינו שייך לקביעת יו"ט על נס שאירע בזמן הגלות ובחו"ל שאינו קשור עם ביהמ"ק וירושלים בבנינה. והביאור: נס שנעשה בזמה"ג ובחו"ל, מורה על גודל מעלת האור שבזה, שביכולתו לחדור ולהאיר גם במקום החושך. ואור זה מתגלה ע"י ביטול העלם והסתר שבחשכת הגלות. וזהו מה שדוקא בזמה"ג ניתוסף עוד יו"ט. ועד"ז בנוגע היו"ט די"ב-י"ג תמוז: בעת ההיא הי' העלם והסתר גדול ביותר, אמנם מצד התגלות העצם של הרבי, ביטול ותוקף עצמי, נתבטל ההעלם וההסתר עד שגם הג.פ.או. עצמם הודו שצריכים לשחררו! וזהו מה שהרבי סיפר שבשבתו במאסר נכנסו פעם לחדרו בשבת לצלם אותו ומצאו אותו מתפלל כשטליתו מכסה את פניו, והלכו. כשחזרו עוה"פ, ראה אותם הרבי ועשה איזה תנועה בידו, נבהלו, והלכו! (כשחזרו אמר שבשבת אסור להצטלם). דמצד העצמיות של הרבי נפעל שגם מציאות כזו שהניצוץ האלקי שבה נסתר ונעלם לגמרי, שכאשר היא רואה עצומ"ה כפי שיושב מעוטף בטלית על הראש – מתבטלת! וכח זה נותן הרבי לכאו"א מאתנו, ואין להתפעל ממניעות ועיכובים, כ"א רק לא ישימו-לב לזה ויעשו "תנועת ביטול עם היד", מתוך ביטול ותוקף עצמי – יתבטלו כל ההעלמות והסתרים למעלה מן הטבע!משיחת י"ב תמוז ה'תשי"א לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום הולדת שלה י"א תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות•לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה תחי' ליום הולדת שלה י"ב תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2023

790

יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז

Jun 28, 2023

12:05

התוכן 1. ישנה מעלה ב"מגבעות אשורנו אלו האמהות", ספי' הבינה, הבנה והשגה שעל ידה הוא הנהגת המדות וכו', על "מראש צורים אראנו אלו האבות", ספי' החכ', מס"נ וכו'. ועד"ז בכל בית ישראל – בנוגע לאיש ואשה כפשוטם: לפעמים הפירוש במאחז"ל "איזוהי אשה כשירה העושה רצון בעלה" הוא, שהאשה צריכה ליצור רצון אצל בעלה בנוגע להנהגה בבית וחינוך הילדים, כי בהיותה בבית וקרובה יותר לילדים, הרי החלטות אלו הן בידה, משא"כ הבעל – או שהוא עסוק בתורה ותפלה או שח"ו להיפך (שגם אז יכולה לגלות רצון הפנימי של בעלה וכו'). אבל עפ"י רוב הפירוש במאחז"ל הוא כפשוטו, שרצון הבעל בזה מתעורר בעצמו, והאשה עושה רצונו. 2. מבלי הבט על זה ש"נשים רחמניות בשלו ילדיהם" וטוענות שיש לשחרר הילדים בתקופה זו גם מלימודי קודש, כי "התעייפו" במשך הח' חדשים... הנה אדרבה – יש לנצל זמן זה שגם הגויים משחררים מהחיוב דלימודי חול ולהוסיף על שעות לימודי קודש!ב' שיחות דהתוועדות י"ג תמוז, ה'תשכ"ב לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2023

791

יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז

Jun 27, 2023

11:45

התוכן מכללות השקו"ט של בלק ובלעם בפ' בלק, שקודם אמר ה' לבלעם "לא תלך עמהם" ואח"ז הסכים שילך וכו' – לומדים בגמ' ב' דברים שסותרים א' לשני: א) "בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו" – ברצון שלמעלה. ב) "חוצפא כלפי שמיא מהני" – לא ברצון שלמעלה. ומובן שבפועל שייך להיות רק א' מהם, ובעבודה: כשיש יהודי שלא רק שרוב עניניו הולכים לעניני גשמיים בפועל אלא רוצה כך, וצד השמאל טוען שא"כ יש "להוליך" אותו בדרך זה ולנתק אותו מצד הקדושה בכלל ח"ו – הנה העצה היא להתעורר נגד זה בתוקף של חוצפא ומסירות נפש. ולאידך: יהודי שנמצא במצב ירוד ביותר עד ש"נדון למות" רוחני ר"ל, ו"המלך" שפוגש אותו רוצה להשאיר אותו בחיים, אבל צד השמאל טוען כנגד בחוצפא שעפ"י דין ה"ה "נדון למות" – עונים ש"בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו", ובמצב זה, כל יהודי רוצה בפנימיות נפשו ללכת בדרך הקדושה.משיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2023

792

יום ב' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ז' תמוז

Jun 26, 2023

10:27

התוכן לומר "לחיים" עבור כל יהודי רוסיא שה' יוציאם אל המרחב וכו'. מבין הראשונים שיצאו משם ישנם שנמצאים בכפר חב"ד, ועוסקים בביסוסו ולעשותו "מרכז" שממנו יתפשטו מעיינות החסידות בכל א"י ומשם גם לחו"ל – שיהי' להם ברכה והצלחה במילוי השליחות שנתן להם כ"ק מו"ח אדמו"ר, וסוכ"ס יפעל שיעשו זאת מתוך הרחבה בגשמיות כפשוטו ובריאות הנכונה, ובנים ובני בנים עוסקים בתומ"צ. ואשרי חלקם של כל אלו שיסעו מחו"ל להתיישב שם למלא השליחות שכ"ק מו"ח אדמו"ר נתן נותן ויתן בעתיד, ובטח יהי' להם בריאות הצלחה וכל המצטרך בפרנסה גשמית כפשוטה. וכל הקשיים שהיו עד עתה אינו אלא נסיון בלבד כדי להגבי' אותם ברוחניות ובגשמיות; המדובר אינו שייך כלל אודות א"י בכללותה ומצות ישוב א"י וכו', אלא נסיעה להתיישב בכפ"ח כדי למלא שליחות חסידית של רבותינו נשיאנו הקשורה עם הפצת המעיינות חוצה. ואלו שרוצים להצטרף עכשיו – יכולים, ותבוא עליהם ברכה.כמה חלקים מהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2023

793

יום א' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ו' תמוז

Jun 25, 2023

12:19

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם ב' סיפורים, ומצירוף שניהם – יכולים אנו להסיק מסקנא בנוגע אלינו. סיפור א': פעם, בזמן שאדה"ז הי' עושה נפשות להרב המגיד, נכנס לבית המדרש בשקלאָוו, ושאלו אותו כו"כ קושיות, וניגן אדה"ז ניגון, ואז הרגיש כ"א שנפתחו אצלו שערי חכמה שבנפש ונתיישבו אצלו כל הקושיות. סיפור ב': פעם נשאל הצ"צ איך מעמיד את חייו בסכנה כאשר בו תלויים רבים מבנ"י? והשיב: הבנים. ואיבעית אימא – שהאחדות של החסידים תנהיג אותם לקראת משיח. והענין: בכחו של ניגון, שנוגע לפנימיות הלב, לפתוח ולפשט העקמומיות שבלב ולבטל כל קושי שמפריע לעבודת ה'. ובנוגע אלינו: אף שאין כאן ניגון שניגן אדה"ז, אבל יש כאן ניגון שניגנו מתוך אחדות של חסידים. הדברים אמורים בקשר לענין קשה – הסברא לשלוח עוד "מנין" לארץ ישראל למשך כמה שנים. המרכז שלהם יהי' כפר חב"ד ומשם יסייעו בהפצת המעיינות בכל הארץ.ג' חלקים משיחת פורים ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2023

794

יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ג' תמוז...

Jun 22, 2023

12:04

התוכן 1) מהנשיא בישראל בא הנתינת-כח לכל ההולכים בדרכיו, תלמידיו ותלמידי-תלמידיו, באותם ענינים שהוא הי' בבחי' "ראש". ובתור נשיא ישראל ש"הנשיא הוא הכל" – צריכים כל ישראל להתנהג בדרכיו (גם אלו שלע"ע לא רוצים). 2) רועה ישראל דואג לכל צרכיהם כפי שהוא מרגיש מה הם, ונותן להם אותם לפי כחן. ומזה מובן שלמרות גודל מעלתו, הנה השייכות של כ"א – בדורו ובדורות שלאח"ז – אליו היא שייכות כזו שעל ידה מקבל את כל צרכיו ועניניו וכו', ומה שהוא מקבל – משפיע בעצמו לאחרים. 3) נחת-רוח הגדול ביותר לבעל המאסר והגאולה הוא כאשר רואה ש"זרעו" חיים עם אותם ענינים שבהם הוא חי והיו חשובים לו עד שמסר נפשו עליהם – שכל בנ"י, גם מי שב"שם ישראל יכונה" – ששם "ישראל" בשבילו הוא רק כינוי – יקיימו תומ"צ, ובאופן שישפיעו כך גם על עוד יהודים. ועי"ז "אף הוא בחיים" גם באותו מקום ש"זרעו בחיים" – בעוה"ז הגשמי. 4) המענה לשואלים איך יחזיקו מעמד ברגעים אחרונים של הגלות כאשר גדולי ישראל עזבו אותנו לאנחות ר"ל: כמו שפסק כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאביו נ"ע לאחרי הסתלקותו ש"לא יעזוב צאן מרעיתו", ו"מה עד כאן . . אף להלן עומד ומשמש" ומעורר רחמים רבים וממשיך כל ההמשכות ונותן כח וכו' כמו שהי' בחיים חייתו בעלמא דין.משיחות שנת ה'תשל"ט: 1) מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי. 2) מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו. 3) י"ג תמוז. 3) מוצאי ש"פ מטו"מ, מבה"ח מנ"א. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2023

795

יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], ב' תמוז, אור לג' תמוז...

Jun 21, 2023

11:54

התוכן 1) בעניני השליחות של הרבי ישנם כאלו שההוראה הגלוי' אליהם היתה לעסוק במסחר כדי לתת יותר צדקה, לעסוק בעבודת החינוך, חיזוק התורה או הפצת היהדות. אבל צריך לדעת שכ"ז הוא ה"קליפה החיצונית", והכוונה הפנימית שבכל עניני השליחות היא – הפצת תורת החסידות. אלא שישנם כאלו שה"קליפה החיצונית" היא עניני רשות וישנם כאלו שזכו שגם "קליפה החיצונית" היא בקדושה. וכמו שידוע שטהור לקודש, שהיא למעלה מג' הדרגות חולין, מעשר ותרומה, אינו טהור לחטאת, ועד"ז בנפש יש ה' דרגות – נפש רוח נשמה חי' יחידה, אבל כל אלו הנם רק "שמות" וחיצוניות לעצם הנשמה. ישנם כאלו שעבודתם קשורה עם "נפש" "רוח" וכו', אבל גם אלו ששייכים ל"יחידה" צריכים לידע שזהו רק "שם" לבחי' יחיד – עצם הנשמה. וזה נמסר לנו בהפצת המעיינות חוצה! 2) נשיאי חב"ד תבעו שכ"א יעבוד עבודתו בעצמו ולא לסמוך על הרביים. אינני מסלק א"ע ח"ו מלסייע, אבל את השליחות שהרבי הטיל על כאו"א צריך כ"א לקיים בעצמו בפועל ממש. ואם לא תהי' העבודה לבד, מה יועיל זה שנותנים "כתבים", מנגנים ניגונים ואומרים לחיים... צריכים לבד להפוך את השטות שלעו"ז לקדושה!ב' חלקים מהתוועדות י' שבט ה'תשי"א לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2023

796

יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז

Jun 20, 2023

11:02

התוכן בשיעור רמב"ם היומי [וגם בראשון דפ' כי תשא] לומדים אודות מצות מחצית השקל: א) הוראה נפלאה מאופן נתינתו ש"אינו נותנו בפעמים רבות, היום מעט ולמחר מעט, אלא נותנו כולו כאחת" - התקשרותו של יהודי ליהדות אינה יכולה להיות באופן חלקי כ"א מוסר ונותן את כל מציאותו בבת אחת ליהדות ועי"ז ל"ה' אחד" ב) ע"י נתינת מחצית השקל נעשו ג' ענינים - 1) מה שמפורש בקרא: מנין בנ"י, שכ"א מהם הי' בשלימות לאחרי ה"לכפר על נפשותיכם". 2) מהם נעשו האדנים למשכן, היסוד של המשכן. 3) מהם באו קרבנות ציבור - תכלית ומטרת המשכן. ג) ביאור ג' פירושים בכתוב "זה יתנו גו' לכפר על נפשותיכם" (שמבארים כיצד שייך שה"מחצית השקל" שיהודי נותן יוכל להיות "כופר נפשו"?!): 1) פרש"י - "הראה לו כמין מטבע של אש וכו'". 2) פירוש המדרש - "נטל הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת לכסא הכבוד וכו'". 3) פירוש הפדר"א - ""ה' אצבעות של ימינו של הקב"ה.. אצבע הרביעית.. בה הראה ה' למשה מה יתנו וכו'".משיחת כ"ו ניסן ה'תשמ"ו לזכות ר' יקותיאל יהודה בן מרים שי' ליום ההולדת שלו א' תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת חתנו ר' יוסף יצחק שי' גלוכובסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2023

797

יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז

Jun 19, 2023

9:49

התוכן המענה לשאלה על כללות ענין ההתוועדות, שמתאספים רבים מבנ"י יחד לשמוע דבריו של "יחיד" – הובהר כבר ע"י רבותינו נשיאנו (שענינם הוא לדאוג לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של בנ"י): מסופר על אדה"ז בשנים הראשונות לנשיאותו, שכאשר ראה פעם מבעד החלון שמתאסף אליו עם רב – סגר את החלון ורצה להתחבא וכו', אבל כאשר הרבנית אמרה לו: הם באים לשמוע ממך מה ששמעת מרבך – נענה ואמר: אם כך – אומר להם עוד ועוד וכו'. תוכן ענין זה כותב אדה"ז גם ב"דף השער" של התניא שזהו "ספר לקוטי אמרים . . מלוקט מפי ספרים ומפי סופרים". ועד"ז בעניננו: ישנם ענינים שצריכים לשמוע "מפי סופרים" וללמוד "מפי ספרים" ולא כל א' יכול להיות בטל ממלאכתו להתעסק בליקוט ענינים אלו בעצמו, ולכן ממנה הציבור את ה"יחיד" שיהי' "בטל ממלאכתו" (אפי' של לימוד התורה שלו) להתעסק בזה ולמסור את הדברים בתוספת הסברה וכו'...משיחת פורים ה'תשמ"ג לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוזת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2023

798

יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון

Jun 18, 2023

11:47

התוכן על מה שדובר בהתוועדות דיו"ד שבט בענין "ג' מפתחות (ש)לא נמסרו לשליח (א' ביחד) של חי' ושל גשמים ושל תחיית המתים" כי "יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב", ולכן לאליהו הנביא נמסר רק המפתח של גשמים וכו', ושאעפ"כ מצינו אצל צדיקים שנמסר להם יותר ממפתח אחד, שכן באותו זמן של "יחידות" פעלו בכל ג' הענינים – שאלו, היתכן לומר על צדיק שהוא למעלה מאלי' הנביא?! הנה המענה לשאלה זו היא שיתכן שהצדיק גופא משתמש בשירותיו של אליהו הנביא... אבל המענה על השאלה העיקרית (שלא שאלו), הרי זה היפך המפורש בגמ' שלא יתכן שיהיו "שתים ביד תלמיד וא' ביד הרב" – היא: דברי הגמ' אמורים בנוגע למסירת המפתחות ביד תלמיד בתור שליח, שאינו מציאות המשלח עצמו, אבל כאשר נכנסים ל"יחידות" אצל צדיקים גדולים שמציאותם הוא כמו "עבד" שכל מציאותו אינו אלא מציאות האדון, יחידה שבנפש ש"חבוקה ודבוקה בך" – נותנים בידו כל הג' מפתחות בבת אחת, כי זה באופן שכל הג' מפתחות נמצאים בידו של הקב"ה, ה"רב" עצמו. ובנוגע לאליהו הנביא – רק אז כשביקש את המפתח בשביל היפך הטובה אא"פ לומר שידו הוא "יד האדון", ובתור תלמיד אינו יכול להחזיק יותר ממפתח א' כי "יאמרו וכו'" כנ"ל.משיחת חג הגאולה י"ב תמוז, ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-06-2023

799

יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ו סיון, אור לעש"ק מבה"ח תמוז

Jun 15, 2023

9:39

התוכן ביאור בלשון המשנה [אבות ריש פרק שלישי – הפרק שלומדים בשבת זו] "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", דלכאו' הי' צ"ל הסדר – "חשבון" ואח"כ (לפי החשבון נקבע ה)"דין", עפ"י תורת הבעש"ט שדינו של הקב"ה הוא דין צדק, עד שאינו שופט את האדם עד שהאדם פוסק תחילה את ה"דין" (בנוגע להזולת), ורק אח"כ עורכים אתו "חשבון" על מעשיו וכו'. אם בכל האימרות של הבעש"ט ישנה הוראה, הרי עאכו"כ תורה שנאמרה בפירוש דבר משנה ש"טעה בדבר משנה (אינו נחשב לטעות, ולכן) חוזר". בתורה זו מתבטא עיקר ענינו של הבעש"ט, שמציאותו של כל יהודי, יהי' מי שיהי', היא עצמותו של הקב"ה, ולכן אין שום כח שיכול לשפוט יהודי כל זמן שהוא בעצמו אינו פוסק את הדין! וזוהי גם תוכן ההוראה "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון", כי כאשר מפרסמים שלכל יהודי יש "חלק אלוקה ממעל ממש" עלול יהודי לחשוב שיכול להתנהג כפי העולה על רוחו, ובסופו של דבר יאמר שאינו מסכים על העונש..., ולכן מבהירים לו שכבר ימצאו את הדרך שהוא בעצמו יפסוק את הדין!ב' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2023

800

יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ה סיון

Jun 14, 2023

9:47

התוכן ב' הוראות משיעור רמב"ם היומי א) ממ"ש בסוף הל' יו"ט ש"לעולם אל ישנה אדם (ממנהג המקום) מפני המחלוקת", וגם כאשר צריך לנהוג כאנשי מקומו (המקום שממנו בא) "לא יתראה.. בפני אנשי המקום שהוא בו מפני המחלוקת", שבזה מודגש עד כמה יש להתרחק מענין של מחלוקת, עד שאפי' כשמדובר ע"ד קיום מצוה שיש לעשותו ב"גאון", יש לעשותו בצינעה אם זה יכול להביא לידי מחלוקת!. ב) ממ"ש בריש הל' חומ"צ אודות חומר האיסור דחמץ בפסח שהוא בבל יראה ובל ימצא (מפני שהאדם רגיל בו כל השנה): מצד זה שהיהודי עומד בתוקף ובגאון בעניני תומ"צ ואינו מתפעל מכל העולם בידעו ש"אתה בחרתנו מכל העמים" וכו' ומתרגל להרגשת עליונות ורוממות, עלול שזה יביא אותו לידי גאוה, ולכן יש צורך מיוחד להזהיר אותו מכל ענין של רוממות והתנשאות בלתי רצוי' ("חמץ") ש"בל יראה ובל ימצא".ב' חלקים משיחת יום ד' פ' קרח, כ"ף סיון ה'תשד"מ, לתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2023