התוכן בנוגע ללוחות שניות אמר ה' אל משה [בחמישי דפ' כי תשא] "פסל לך שני לוחות וגו' – שזה נעשה ע"י משה דוקא (דלא כלוחות הראשונות שהיו "מעשה אלקים"), עבודת המטה. ולכן דוקא הם קיימים בקיום נצחי. וזהו הקשר לימי הפורים שאז הי' הענין של קבלת התורה מצד המטה "קיימו מה שקבלו כבר". העילוי דלוחות שניות נרמז גם בסיום התורה – "אשר עשה משה לעיני בני ישראל", ופרש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם, אשר שברת יישר כחך ששברת". והביאור: דוקא ע"י שבירת הלוחות ניתוסף ריבוי ענינים בתורה ב"לוחות שניות" – "כפלים לתושי', כי ע"י שבירת לבם של בנ"י שע"י שבירת הלוחות, "ונפשי כעפר לכל תהי'", נעשו כלים ראויים ל"כפלים לתושי'" – "פתח לבי בתורתך". וכ"ז בא ע"י פעולת משה – "פסל לך".משיחת פורים ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024 Synopsis Regarding the second Luchos, Hashem told Moshe Rabbeinu [in chamishi of Parashas Ki Sisa] to “Hew for yourself two stone Luchos etc.” – they were fashioned specifically by Moshe, unlike the first Luchos, which were fashioned by Hashem. Therefore, it is specifically the second Luchos that endure forever. This is the connection to the days of Purim, when the Torah was accepted wholeheartedly by the Jewish people of their own accord – “they confirmed what they had already accepted.” The special quality of the second Luchos is also alluded to in the conclusion of the Torah, which states, “which Moshe performed before the eyes of the entire Jewish people.” As Rashi explains, this refers to the fact that “his heart moved him to break the Luchos before their eyes...Well done for breaking them.” It was specifically through breaking the Luchos that there became an abundance of Torah in the second Luchos – a “double portion of wisdom”: breaking the Luchos caused the Jewish people to have a broken heart, “Let my soul be like dust to all,” which made them fit for the “double portion of wisdom” – “Open my heart to Your Torah.” And all this happened through Moshe – “Hew for yourself.”Excerpt from sichah of Purim 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2024

התוכן דובר לאחרונה שהכרח השעה, רגעים האחרונים לפני ביאת המשיח, מחייב שכאו"א מישראל "יחשוב" ו"ידבר" ע"ד ביאת המשיח, ו"המעשה הוא העיקר" – לעשות בפועל בעניני "גאולה". ויש לקשר זה עם סדר הפרשיות בהתחלת פ' כי תשא, פ' מחצית השקל "כי תשא את ראש בנ"י וגו'", פ' כיור וכנו, פ' שמן המשחה וסממני הקטורת: לאחרי שבנ"י מוכנים לגאולה מבטיח ה' "תשא את ראש בנ"י", ש"אָט אָט קומט משיח צדקנו"! שאז תרום קרנם של בנ"י. ובמילא, תיכף לאח"ז, יש "לרחוץ" ה"ידים" [עשה טוב] וה"רגלים" [סור מרע] מה"אבק", כל דבר בלתי-רצוי, שנדבק בהם בדרך הגלות - "צחצוח הכפתורים", ותיכף לאח"ז זה, זוכים לבנין בהמ"ק השלישי ("ומשחת בו את אהל מועד וגו'") ולעבודות בו, שעבודה הכי מקודשת היא עבודת הקטורת.ב' חלקים יום ג' פ' תשא, ט"ז אדר ה'תשמ"ז, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 Synopsis We’ve discussed lately that the final moments before the coming of Moshiach require every Jew to think and speak about Moshiach’s coming, and certainly action, which is is the main thing – to do things related to the Redemption. This is connected to the order in the beginning of Parashas Ki Sisa (the census, followed by the commandment of the Kiyor, followed by the anointing oil and the Ketores): After the Jewish people are ready for the Redemption, Hashem promises to “Take lift the head of the Jewish people” with the coming of Moshiach immediately, when the Jewish people will be exalted. Consequently, immediately afterwards one must “wash” his “hands” (“doing good”) and his “feet” (“running from evil”), to remove any “dust,” anything undesirable that has accumulated throughout the exile ( “polishing of the buttons”); immediately after that, we merit the building of the Third Beis Hamikdash (“and you shall anoint with it the Tent of Meeting etc.”) and the services within it, of which the loftiest service is the offering of the ketores.Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Ki Sisa, 16 Adar 5747, in Yechidus Klalis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-02-2024 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס

התוכן מעלת פורים קטן, שאינו אלא בשנה מעוברת, להיותו בבחינת "אורח נדיר" שיש בו חביבות יתירה, ובמילא יש לייקר כל רגע של היום. ענין פורים קטן מודגש יותר לאחרי פורים קטן תרפ"ז שאז אמר כ"ק מו"ח אדמו"ר את המאמר ד"ה וקבל היהודים וגו' שבו מבאר שחינוך ילדי ישראל מהווה היסוד להמשך הקיום דבנ"י – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז וגו'". והחידוש בזה, דאע"פ ש"עוללים ויונקים" עדיין לא שייכים להבנת התורה (בן חמש), ואפי' לא לדיבור בדברי תורה וכו' (בן שתים), ובכ"ז מדגיש הכתוב שהחינוך ד"עוללים ויונקים" מהווה ה"יסוד" לכללות החינוך בתורה (אין עוז אלא תורה")! והמס"נ עבור חינוך ילדי ישראל היא היא הענין ד"קיימו [בימי הפורים] מה שקבלו כבר", וכך התנהג בעל המאמר בעצמו, בכך שהכריז בגלוי אודות גודל ההכרח בחינוך ילדי ישראל מבלי להתחשב בגודל הסכנה שבדבר וכו'.משיחת יום א' דפ' כי תשא, פורים קטן ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024 Synopsis The special quality of Purim Katan, which occurs only on a leap year, is that it’s like a “rare guest,” which makes it especially dear. Therefore, we must cherish every moment of it. The theme of Purim Katan is especially emphasized after Purim Katan of the year 5687 (1927), when my father-in-law, the Rebbe, delivered the maamar V’kibel Hayehudim, in which he explains that the Jewish education of children forms the basis of the survival of the Jewish people – “From of the mouths of babies and sucklings You have established strength etc.” The novelty here is that even though “babes and sucklings” haven’t yet reached the age of understanding Torah (age five), nor even talking words of Torah (age two), nevertheless the verse emphasizes that educating the “babes and sucklings” constitutes the foundation of all Torah education (“There is no strength but Torah”). Mesiras-nefesh for Jewish education constitutes “Keeping what they have already accepted,” and this was embodied by the Rebbe himself by openly declaring the importance of Jewish education without fear of the danger etc.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Sisa, Purim Katan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2024

התוכן פורים קטן ה'תרפ"ז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר במאָסקווע, שם היתה ההתנגדות להפצת היהדות בין ילדי ישראל גדולה ביותר. בהיותו שם הודיע שבפורים קטן יאמר מאמר חסידות בביהכנ"ס. כאשר הדבר נודע, הגיע שליח מ"חלונות הגבוהים" ו"הזהיר" אותו שיהיו מרגלים בעת אמירת המאמר וימסרו את תוכנו לגורמים המתאימים ועליו לדעת מה יכול להיות התוצאות... בפועל אמר את המאמר, בפני ביהכנ"ס מלא אנשים, מיוסד עה"פ "מפי עוללים ויונקים יסדת עז.. להשבית אויב ומתנקם", ופירש את הפסוק בדברים ברורים – שצריך לדאוג שב"פי עוללים" יהיו דברים כאלו שיבטלו את ה"אויב ומתנקם" וכו'. דברים אלו פעלו התעוררות חזקה בין השומעים שיש לתת לילדים חינוך כשר ולא יתפעלו משום דבר. ומזה הלימוד כמה חשוב הענין דחינוך "עוללים ויונקים", ועי"ז מובטח שכלל ישראל יתקיים. ובאותיות פשוטות: יש לחנך א"ע, את הילדים ואת הנכדים שילכו בדרך התורה ושלא להתפעל מהקשיים וכו'. ולהשפיע על העסקנים ציבוריים שיתנו "דין קדימה" לענין החינוך!משיחת פורים ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 Synopsis On Purim Katan 5687 (1927), my father-in-law, the Rebbe, was in Moscow, the center of opposition to Yiddishkeit and Jewish education. When the Rebbe announced that he would deliver a maamar in the shul, an agent came to warn him that government spies would be present during the maamar, who would report what the Rebbe said to the authorities; therefore, the Rebbe should beware of the potential consequences... Nevertheless, the Rebbe delivered the maamar in front of a packed shul, based on the verse, “Out of the mouths of babes and sucklings You have established strength...to destroy enemy and avenger”; the Rebbe explained in unambiguous terms the need to ensure that the words emerging “from the mouths of babes” should be those that nullify and “destroy enemy and avenger.” The maamar had a tremendous impact, inspiring the listeners to give their children a proper Jewish education without fear of anything. From here we see how important it is to ensure the Jewish education of the “babes and sucklings,” which guarantees the survival of the Jewish people. In simple terms: we must educate ourselves, our children, and our grandchildren to follow the path of Torah and not to be influenced by any hardships, etc., and we should influence those with a say in the matter to see to it that when it comes to spending public money, Jewish education should be the first priority.Excerpt from sichah of Purim 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2024 לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר ראשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

התוכן א) בפ' תצוה לא מוזכר שמו של משה רבינו, אבל עצמיותו של משה הוא בגלוי באופן של "ואתה תצוה" – "מראה באצבעו ואומר זה"! ב) הוראה ממ"ש בסיום חמישי דפ' תצוה "והי' המזבח קודש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש": ענינו של "מזבח" בעבודה הוא לבו של כאו"א משיראל, "איזהו עבודה שבלב זוהי עבודת התפלה" – ענין הקרבנות, ועל היהודי לדעת שכיון שהוא "מזבח" של הקב"ה ה"ה בדרגת "קודש קדשים" – דרגתו של כהן גדול, כי במ"ת נפעל הענין של "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים" – "כהנים גדולים"! ושליחותו של יהודי הוא ש"כל הנוגע במזבח יקדש" – לפעול על כל דבר שרק "נוגע" ביהודי ע"י מחשבה דיבור ומעשה שלו וכיו"ב – שיהי' קדוש! ועוד.ב' חלקים משיחת ז' אדר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024 Synopsis (1) Moshe Rabbeinu’s name is not mentioned anywhere in Parashas Tetzaveh, but his essence is openly present in the opening words V’atah tetzaveh – “And you shall command” – in a manner of “pointing with one’s finger and saying ‘This.’” (2) A lesson from the verse (in chamishi of Parashas Tetzaveh) “And the Mizbeach shall be holy of holies; whatever touches the Mizbeach will be holy”: In Divine service, the Mizbeach is the heart of every Jew – “What is the service of the heart? It is the service of tefillah” – the idea of the korbanos. And a Jew must know that since he is a Mizbeach of Hashem, he is “holy of holies” – like the kohen gadol. A Jew’s mission is that “whatever touches the Mizbeach will be holy”: that whatever a Jew comes in contact with, even by merely “touching” it with thought, speech or action, should become holy.Two excerpts from sichah of 7 Adar 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2024

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "כל חשוד על השבועה אין משביעין אותו... ואפילו רצה התובע לא שומעין לו". טעם הפשוט לזה הוא דמכיון שאינו נאמן על השבועה אין תועלת בשבועה זו. אבל לפי"ז למה לא להשביע אותו על הספק? ובפרט אם התובע רוצה שישבע? וי"ל שעיקר הטעם הוא מפני האיסור ד"לפני עוור לא תתן מכשול" - שלא להכשיל אותו בשבועת שוא. ומזה יש ללמוד הוראה נפלאה: אפי' אם מדובר באיש ירוד ביותר, דאע"פ שיודע שממון חבירו נוגע לו בנפשו וכו', ומ"מ תאותו לממון חבירו גדלה כ"כ שהוא מוכן לישבע ע"ז לשקר, שהוא מהאיסורים הכי חמורים בתורה, ואעפ"כ דואגת התורה גם למצבו הרוחני של יהודי זה להצילו מחשש שבועת שקר! וזהו ענינה של תורה ש"מביאה רפואה לעולם" ועאכו"כ ל"חולי הנפש" מישראל, שבכאו"א מהם חקוקה התורה בעצם מציאותו, ו"ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה". ובפרט פנימיות התורה ש"המאור שבה מחזירו למוטב" - שע"י חוזר האדם למקומו האמיתי שהוא הרצון לקיים רצונו ית'.משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “Whenever it is suspected that a person might take a false oath, no oath is administered to him…Even if the plaintiff desires [that the defendant take this oath], we do not heed his request.” The simple reason is that because we suspect he will take a false oath, there’s no point administering one. But seemingly, since our suspicion is only a doubt, why not have him take the oath nonetheless, especially if the plaintiff wants him to take an oath? We can explain that the main reason is because of the prohibition, “Do not place a stumbling block before the blind” – to avoid causing him to stumble by taking a false oath. From this, we can learn a remarkable lesson: Even when it comes to a very lowly person, who knows how much the plaintiff needs his money, yet is still prepared to swear falsely that he doesn’t owe it – one of the most severe prohibitions in the Torah – still the Torah cares about this Jew’s spiritual state, to the point that it saves him from the risk of a false oath. The Torah “brings healing to the world,” and certainly to those Jews who are spiritually il. The Torah is engraved in every Jew’s very essence, and “Yisrael” is an acronym for “There are six hundred thousand letters in the Torah.” And especially the inner dimension of the Torah, for “the luminary with it returns him to good” – bringing a Jew back to his true place and the desire to fulfill Hashem’s will.Excerpt from sichah of 19 Kislev 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2024

התוכן ענין שנת העיבור – לאחד שנת החמה, המאירה תמיד באופן שווה בלי שינויים, עם שנת הלבנה, שהארתה משתנה מיום ליום. ובעבודה: "חמה" מורה על תוכן הענין ד"לא תוסיפו ולא תגרעו", ו"לבנה" מורה על הענין ד"מעלין בקודש". לדוגמא – לא' יש חוש בזכרון טוב ומנצלו ל"אינו מאבד טפה", ולשני יש חוש בלחדש חידושים "לאפשא לה", וההוראה משנת העיבור היא שכ"א צריך ויכול לשמש את קונו בב' האופנים. ובנוגע למעשה בפועל: שנת העיבור מדגיש שאין לפחד ממה שתובעים ממנו ב' ענינים הפכיים יחד – מצד א' השליחות המוטלת על כ"א הוא לפעול בתוך עניני מדידה והגבלה של העולם ולא לבטלם, כמו לתת צדקה לעני כפי שיכול לקבל ולא "רוב טובה", ועד"ז בלימוד התורה יש להזהר שהלומד לא יחרוג מעבר לגבול המותר לחידושים ולחדש חידושים "שלא נאמרו למשה מסיני"... – "לא תוסיפו ולא תגרעו", וביחד עם זה תובעים ממנו שההפרשה לצדקה או לימוד התורה שלו יהי' באופן של למעלה ממדוה"ג – "בכל מאודך"! וב' הענינים צ"ל במסירות נפש באופן שווה!ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024 Synopsis A leap year merges the year based on the sun (which is the same every year), and the year of the moon (which changes every day). In terms of Divine service, the “sun” represents that which doesn’t change, “You shall not add nor diminish,” while the “moon” represents the idea of “ascending in holiness.” For example, one person may have an exceptional memory he uses to “not lose a drop,” while another may excel at coming up with novel ideas, “increasing in it”; the leap year teaches that everyone can and must serve his Maker in both ways. Practically speaking: the leap year emphasizes that one should not be afraid of the fact that two opposite things are demanded of him at the same time: On the one hand, one must “not add nor diminish,” that is, one must operate within the confines and limits of the world and not nullify them, for example, by giving tzedakah in a way the pauper can accept it, and similarly, in the context of Torah study, making sure not so far in “innovating” novel ideas that he comes up with things that were “not said to Moshe from Sinai.” At the same time, one’s tzedakah and Torah learning must go beyond measure and limitation – it must be “with all your might.” And both forms of service must be performed with the same mesiras-nefesh.3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2024

התוכן מבואר במפרשים הטעם ששמו של משה רבינו לא הוזכר בפ' תצוה, שבכך נתקיים דבריו (אף שהיו על תנאי) "מחני נא מספרך". ובאמת הענין ד"ואתה תצוה" מורה על העצם דמשה שלמעלה מכל ענין השם. נמצא, דקיום דברי משה רבינו אלו הוא באופן הכי טוב. ומכאן ההוראה לכאו"א, שיש בו את ה"משה" שבו, שעליו לגלות בעצמו את ה"אתה" שבו, עצם מציאותו, שהוא חד עם עצמותו ית', ה"אתה" האמיתי וכו'. וזה מהווה הכנה קרובה לקיום מ"ש בהמשך הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך וגו' בהדלקת המנורה בביהמ"ק השלישי, ורואים את משה ואהרן בפשטות בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש.ב' חלקים משיחת יום ב' דפ' תצוה, אור לז' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024 Synopsis The commentators explain that Moshe’s name is not mentioned in Parashas Tetzaveh, in fulfillment of Moshe’s words, “blot me out of Your book.” Really, the words V’atah Tetzaveh (“And you shall command”) signify Moshe’s essence that transcends any name. Thus, Moshe’s words were fulfilled in the best possible manner. The lesson: every Jew has a “Moshe Rabbeinu” within, and one must reveal the level of “you,” one’s very core, which is one with the Divine Essence, the true “You” etc. This leads immediately to the fulfillment of the next part of the verse, “and they shall take to you pure olive oil,” the lighting of the Menorah in the Third Beis Hamikdash, when we will see Moshe and Aharon physically, with the true and complete Redemption, literally right now.Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Tetzaveh, 7 Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-02-2024

התוכן הוראה מיום שבעה באדר (יום ההילולא של משה רבינו): ישנה כמה דרכים שע"י יכול יהודי להתקשר עם התורה, לדוגמא: יהודי שעבודתו בקו ד"זבולון" יכול לעשות "שותפות" עם יהודי שעבודתו בקו ד"ישכר" וכיו"ב, אבל הגם שהוא "משמש את קונו" באופן זה ואין תובעים ממנו יותר, אבל בפועל אין לו את השלימות של ה"ומצאת" בתורה. כדי להשיג את התורה באופן של מציאה, שהיא שלא בערך לעבודתו, אין דרך אחרת מלבד להתייגע בתורה! והנה בשבעה באדר, יום ש"מרעיש" אודות ענינו של משה רבינו שהוא "תורת משה עבדי", לוקחים התעוררות, חיות וכח על כל השנה כולה להוסיף "שטורעם" בתורה, היינו, להתייגע בלימוד התורה, ועי"ז - "יגעתי ומצאתי". ומהדברים ש"התורה נקנית בהם" - "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים", והיינו, שהוא פועל גם על אחרים ללמוד ולהתייגע בתורה באופן של "שטורעם".משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024 Synopsis A lesson from 7 Adar (the yahrzeit of Moshe Rabbeinu): There are various ways a Jew can connect to the Torah. For example, a Jew serving in the role of “Zevulun” can partner with a Jew serving the role of “Yissachar” etc. However, although one properly “serves his Maker” in this fashion and we can’t demand more from him – as a practical matter he will not “find” success in Torah this way. The only way to “find” success (like a “found object,” which is not proportional to the effort invested in finding it) is to toil in Torah. On 7 Adar, when the role of Moshe Rabbeinu is expressed with fervor – and his role was Torah – we are inspired to toil in Torah study, and by toiling – “you will find.” Among the “ways by which the Torah is acquired” are “companionship with one’s contemporaries and debating with one’s students,” meaning, influencing others to likewise study Torah and toil in Torah with fervor.Excerpt from sichah of 7 Adar 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2024

התוכן בגמ' כתובות (י:) מבואר תוכן ענין המזבח [שהציווי על עשייתו הוא בשישי פ' תרומה] עפ"י הר"ת של מזב"ח: מזיח גזירות, מזין, מחבב (את ישראל על אביהם), מכפר עונות. דאף שלכאו' הי' צ"ל הסדר הפוך: קודם "מכפר עוונות", שעי"ז נעשים "חביבים" לפני הקב"ה, ואז ניתן לבקש ממנו מזונות (שצריכים עכשיו), ושיזיח את הגזירות (שיבואו לאח"ז)? הנה זהו החידוש של המזבח שדבר הראשון, עוד לפני שהוא מכפר עוונותיהם, ה"ה מזיח את כל הגזירות שעל בנ"י, ואח"ז "מזין" – הוא נותן (לפי תאוותו ורצונו של האדם, שלע"ע, לפני הכפרה, רוצה) גשמיות, ואח"ז "מחבב" – השפעות רוחניות, ואח"ז "מכפר עונות"!משיחת כ' מנחם-אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 Synopsis The Gemara in Kesubos (10b) explains the function of the Mizbeach [whose construction is commanded in shishi of Parashas Terumah] with an acronym: Maziach (it removes decrees), Mazin (it [provides sustenance), Mechabev (it endears the Jewish people to Hashem), and Mechaper (it atones for sins). Seemingly, the order should have been the opposite: first comes atonement for sins, which endears the Jewish people to Hashem, which enables a person to ask for sustenance (for the present) and removal of decrees (for the future). But the Gemara teaches that first comes the removal of decrees, even before the sins are atoned for. Then comes sustenance, in accordance with man’s physical desires (because before his sins are atoned for, that is what he desires); then comes “endearment” (spiritual blessing), and then atonement of sins!Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2024 *לזכותהחתן אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי'והכלה חיה מושקא תחי'עזאגווילרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ו' אדר ראשון ה'תשפ"דשיבנו בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות

התוכן מבואר במאמר ד"ה באתי לגני [ה'תש"י] הטעם שהמשכן הי' מעצי שטים [כמ"ש ברביעי פ' תרומה], כי שטים הוא מלשון הטי', הטי' מדרך המיצוע, לגרוע – "שטות דלעו"ז", או לטוב – "שטות דקדושה". והעבודה במשכן היתה להפוך השטות דלעו"ז לשטות דקדושה. וזהו גם הטעם שנק' "קרשים" – הפיכת שקר העולם ולקשרו עם אלקות. ובס"ט של ההמשך מבאר שזהו גם מה שהקרשים היו "(עצי שטים) עומדים" – "שהם כמו עמודים שמחברים הגג והרצפה להיות כאחד ממש", ומוסיף שזהו "ע"ד ענין המצוות שנק' בשם עמודים לפי שהם ממשיכים ומחברים אוא"ס בה עם העולמות ממש". והיינו שמדייק שהקרשים הם 1) רק ע"ד מצוות. 2) הקרשים רק "מחברים", אבל המצוות גם "ממשיכים ומחברים וכו'". וי"ל הביאור בזה עפ"י מ"ש לפנ"ז בהמאמר שעבודת הקרשים היא עבודת האדם עם הנפה"א שבו והפיכת השטות דנפה"ב. וביחס להעבודה עם גשמיות העולם ה"ז עבודה רוחניית. אבל כדי להמשיך עצומ"ה, הגבוה גבוה ביותר, ולחבר א"ז עם העולמות, ה"ז דוקא ע"י המצוות שנתלבשו בגשמיות העולם, המטה מטה ביותר. (אלא שזהו ע"י הקדמת עבודת הקרשים, קיום המצוות ברוחניות ע"י האדם, שעי"ז מחבר אוא"ס בעולמות, ואז, ע"י קיומם בגשמיות ממשיך בהם עצומ"ה ומתחבר עצומ"ה בעולמות וכו').ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, י' שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024 Synopsis The maamar Basi L’gani [5710] explains that the Mishkan was made of shitim wood [as it says in revi’i if Parashas Terumah] because shitim means “bending away” from the middle path; either in a negative way – folly (“shtus”) of le’umas zeh, or in a positive way – folly of holiness. The service of the Mishkan was to transform the folly of le’umas zeh to folly of holiness. This is also why the beams are called kerashim – because they transform the sheker (falsehood) of the world, and attach it (mekasher) to G-dliness. In Os 9 of the maamar he explains that this is also why the kerashim were “standing” (omdim) – like “pillars” (amudim) that connect the roof and the floor to be literally one”; he adds that this is “similar to the function of mitzvos, which are called pillars because they draw down and connect the Or Ein Sof literally to the worlds.” Thus, the kerashim are similar to mitzvos in that they connect, but not exactly the same because the mitzvos “draw down” as well as connect etc. We can explain this based on what he writes earlier in the maamar, that the service of the kerashim is man’s service with his Divine soul, with which he transforms the folly of the animal soul; as compared to the service with the physicality of this world, this is considered a spiritual service. But to draw down the Divine Essence and Being, the “highest height”, and connect it to the worlds, one needs the practical mitzvos specifically, which are enclothed in the physicality of the world, “the lowest low.” (But this comes after the service of the kerashim, that is, performing the mitzvos spiritually through man, which connects the Or Ein Sof to the words, and then, by fulfilling them physically, one draws down the Divine Essence and Being and attaches it to the worlds etc.)Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Yud Shevat 5719. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2024

התוכן במשכן היו ב' ענינים כלליים [כמ"ש בפ' תרומה]: א) יריעות וקרשים שהקיפו את כל חלקי המשכן בשווה בלי חילוקים. ב) הכלים השונים שהיו בתוך המשכן שלכל אחד מהם הי' תפקיד מיוחד כמו הארון ללוחות והמנורה להאיר וכו'. ועד"ז הוא גם במשכן הפרטי שבכ"א ("ושכנתי בתוכם . . בתוך כאו"א מישראל"): א) ענין התפלה שאז עומד האדם בביטול כעבדא קמי' מרי', והביטול הוא בכל אבריו בשווה, ועד"ז ענין התורה ‏–‏ "חומה זו תורה" ‏–‏ לא משנה איזה חלק בתורה הוא לומד ה"ז אותה תורה ויש לברך ע"ז ברכת התורה. ב) מעשה המצוות ‏–‏ רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים.משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024 Synopsis In the Mishkan there were two general aspects [as described in Parashas Terumah]: (1) The curtains and beams, which encompassed all parts of the Mishkan equally and without distinction. (2) The various vessels inside the Mishkan, each with its unique function, such as the Aron for the Luchos, the Menorah for illumination, etc. Similarly, this applies to the personal Mishkan within every Jew (“‘I will dwell among them’ – within every single Jew”): (1) Tefillah, where a person stands nullified as a servant before his master, and where this nullification applies equally to all his limbs; similarly, in Torah (“‘Wall’ – this refers to Torah”) no matter what part of Torah one learns, it’s the same mitzvah of Torah study with the same brachah. 2) The practical Mitzvos, divided into 248 positive mitzvos and 365 negative mitzvos to the 248 limbs and 365 sinews.Excerpt from sichah of Yud Shevat 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2024

התוכן איתא במדרש "לא נברא זהב אלא בשביל בית המקדש". זאת אומרת, שהעולם כפי שהוא יכול להתקיים ולהתנהל בסדר וביושר בלי זהב (ובאותיות אחרות – בלי "לוקסוס" (מותרות)), וזה שהקב"ה ברא זהב ה"ז בשביל ביהמ"ק. ובפשטות, דכמו שלא מקשטים דיר של בהמות כמו שמקשטים דירת בני-אדם, ועד"ז מובן, שכאשר בונים בית להקב"ה – משכן ומקדש או ביהכנ"ס וביהמ"ד, צריך שיהא ניכר בו את החשיבות שהוא מיחס לאלקות ורוחניות ועד כמה שהם תופסים מקום אצלו, עי"ז שאע"פ שעבור בניית ביתו הפרטי ה"ה מסתפק בכסף ונחושת, הנה לבניית בית להקב"ה ה"ה משתמש בזהב דוקא. וזהו הטעם שהקב"ה נותן פרנסה בהרחבה, כדי שהאדם יבין בשכלו ויבחר בבחירתו החפשית לנצל את האפשרויות ואת הרחבות שניתן לו, לא לעניניו הגשמיים אלא לענינים רוחניים – לנתינת הצדקה או לבניית בביכהנ"ס או ביהמ"ד – בהרחבה. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024 Synopsis The Midrash states, “Gold was created only for the sake of the Beis Hamikdash.” Meaning, the can function without gold (or other luxuries), and the only reason it was created was for the Beis Hamikdash. Just as one doesn’t decorate a barn the way he decorates his own house, it is obvious that when building a house for Hashem – a Mishkan or Mikdash or shul or beis midrash – the building must reflect the special importance it has to us. Therefore, if we suffice with silver and copper for our homes, we must use gold for Hashem’s home. This is why Hashem provides ample sustenance: so that a person can use his intellect and free choice to use the abundance Hashem gives him, not for materialistic things but for spiritual things – to give tzedakah or build shuls and batei midrash generously.Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2024

התוכן פעולת בנין ביהמ"ק הראשון, דירת קבע הראשון להקב"ה בענינים גשמיים, היא פעולה נצחית עד סוף כל הדורות – היא היתה ה"פתיחה" לשאר בתי המקדשות, וממנו נמשך, ע"י ה"חלונות שקופים אטומים", הכח לכל יהודי בכל הדורות שביתו יהי' מקדש לו ית' – "ושכנתי בתוכם – בתוך כאו"א מישראל" [כמ"ש בראשון דפ' תרומה]. ענין זה רואים בגלוי בענין החינוך: כל פעולה ופעולה שעושים בחינוך הילד אי"ז פעולה פרטית שעושים עמו ועכשיו, אלא היא נשארת אצלו כל ימי חייו, והוא יחנך כך את הילדים שלו, והם את הילדים שלהם, עד סוף כל הדורות! וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר שיש להסתכל על כל יהודי כמו שהוא עומד במחשבה הקדומה דא"ק! ובעניננו – במחשבה הקדומה דא"ק נוגע איך ילד יהודי זה אוכל ושותה ומברך ע"ז! וא"כ מי שעוסק בחינוך הילד יש לו חלק בענין שנוגע במחשבה הקדומה דא"ק! ובו תלוי מה יהי' עם נין-נין-נין- נכדו של המחונך או המחונכת! וא"כ במה נחשב הוא היגיעה והמרץ והכחות שצריכים לענין החינוך לעומת גודל הענין שפועלים עי"ז?!משיחת אור לי"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 Synopsis The construction of the first Beis Hamikdash, the first permanent dwelling place for Hashem within the materiality of the world, had an eternal effect for all generations, opening the way for all subsequent Sanctuaries, and through its “narrow and broad windows,” empowering every Jew in every generation to turn his own home into a Sanctuary – “‘And I will dwell among them’ – within every single Jew” [as it says in the first aliyah of Parashas Terumah]. We see this openly in the context of Jewish education: everything one does in educating a Jewish child is not merely a personal event occurring here and now, but one that lasts for the child’s entire life, and affecting how he educates his own children, who will educate their children after them in the proper way until the end of all generations! As my father-in-law the Rebbe said, one must view every Jew the way they exist within the primordial thought of the level of Adam Kadmon! The way a child eats, drinks, and makes a brachah matters on that very lofty level! Therefore, anyone involved in educating that child has a portion in something that affects the level of the primordial thought of Adam Kadmon! If so, even if Jewish education requires tremendous effort and toil – how can that even be a factor, considering the tremendous effect it will have?!Excerpt from sichah of 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-02-2024 לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר משה יוסף ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלו א' אדר ראשון. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן א) בשנה זו שישנם ב' חדשי אדר הכוללים ששים יום (ביחד עם יום אדר"ח אד"ר) מודגשת מעלת האתהפכא – "ביטול בששים", כי ע"י הביטול בששים. לא רק שמתבטלים הענינים הבלתי-רצויים אלא שמתהפכים – כל המאכל מותר לאכילה, ואדרבה, מצד זה יש למאכל עריבות מיוחדת וכו'. ועוד ענין בשנת העיבור שהענין ד"פורים" הוא באופן ד"גדול" ובאופן ד"קטן", ובעבודה: נוסף על העבודה באופן של "גדלות" צ"ל גם העבודה באופן של "קטנות" – "ונפשי כעפר לכל תהי'", ענין הביטול. ב) בציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שבתחילת פ' תרומה נכלל גם הציווי על בנין המקדש בכל הזמנים. ועוד.שיחת בדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024 Synopsis (1) This year, the two months of Adar total sixty days (counting the first day of Rosh Chodesh Adar I), which emphasizes the quality of transformation: the law is that when something is “nullified by sixty parts,” it is not only nullified, but transformed, with the entire dish becoming permissible to eat, with the food gaining a special quality. Similarly, when there are sixty days of Adar, everything undesirable is not only nullified, but transformed. Another aspect of a leap year is that there is Purim “Gadol” (“Major”) and Purim “Katan” (“Minor”). In terms of Divine service: in addition to serving Hashem in a manner of “Gadol,” one must also serve Hashem by being “Katan” – “May my soul be like dust to all” – self-nullification. (2) The commandment, “And they shall make a Sanctuary for Me…” at the beginning of Parashas Terumah also includes the command to build the Beis Hamikdash in all times.Sichah from second day of Rosh Chodesh Adar Rishon 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2024

התוכן ישנם הטוענים [בקשר למבצעים וכו'] "היתכן" שעושים מהתורה ספר רפואה או בטחון?! "היתכן" לומר שמ"ש [בסיום שישי דפ' משפטים] שאם יקיימו תומ"צ אז "והסרתי מחלה מקרבך", שהכוונה כפשוטה! הרי "מה הקשר" בין קיום תומ"צ לרפואה?! או "היתכן" לומר שמ"ש בתורה שהעולם נברא בששה ימים, שהכוונה כפשוטה! הרי "התורה לא מתעסקת בעניני בריאת העולם"! הכוונה לשש תקופות וכיו"ב... יש לדעת האמת ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (חוץ מאותם מקומות שהתורה אומרת שהכוונה לדרוש וכיו"ב). וידוע מ"ש הרמב"ם והרשב"א בנוגע לאלו שאומרים שמ"ש בתורה אינו כפשוטו. וכן מ"ש בזהר בנוגע לאלו שאומרים שיש ענינים בתורה, כמו "אחות לוטן תמנע", שהם "סתם סיפורים" רח"ל. וכן בעניננו: התורה אינה "ספר רפואה", אבל ביחד עם זה, מ"ש בתורה שקיום תומ"צ הוא "רפואה" – "והסירתי מחלה מקרבך" – ה"ה אמת כפשוטו! משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024 Synopsis There are those who argue [regarding Mivtza’im etc.]: How can you turn the Torah into a book of medicine and the like? How can you say that when the Torah says [at the end of shishi of Parashas Mishpatim] that if the Jewish people keep Torah and mitzvos, “I will remove illness from among you,” it means in the literal sense? After all, what connection is there between keeping Torah and mitzvos, and health? Similarly, [they question] how it’s possible to say that the world was literally created in six days, and instead they argue that the Torah means “six eras” etc. One must know that “a verse does not depart from its plain meaning” (except in those places where the Torah says something is meant allegorically etc.). We know the harsh things the Rambam and the Rashba wrote regarding those who argued that the Torah wasn’t meant to be taken literally. Similarly, the Zohar speaks very harshly of those who say that verses in the Torah like, “And Lotan’s sister was Timna” are just “stories” Rachmana litzlan. The same applies here: The Torah is not a book of medicine, but at the same time, when it says that keeping Torah and mitzvos brings healing – “I will remove illness from your midst” – it is true in the literal sense!Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2024

התוכן [המשך] לו יישר חילי הייתי מנהיג בכל מקום ב' ענינים האמורים: שבכל מוסדות חינוך ילמדו עיקרי היהדות עם כל הילדים, מן הקטן ביותר עד הגדול ביותר. וכמו"כ יהי' בהם לימוד הלכה למעשה בהלכות הצריכות בחיי היום-יומיים, כשלאח"כ יבנו אותם להיות לומדי תורה ומחדשי בתורה, וכך יעמידו "פוסקים" בישראל שיודעים לפסוק הלכה בפשטות. ובנוגע לטענה הרי צריכים "גאונים" ו"רכשבה"ג"... – הרי על זה ישנו הפסוק (כמסופר בירושלמי) "וישכח ישראל את עושהו ויבן היכלות" – שיכולים לבנות היכלות ואעפ"כ זה יהי' באופן ד"וישכח ישראל את עושהו"... מהי התועלת ב"גאונים" כאשר בחיי היום-יומיים לא יהי' יהודי פשוט שיכיר בערך התורה והמצוה?! ה"ז "בנין" על יסודות שווא! יש להתחיל את ה"בנין" מלמטה למעלה, מענינים פשוטים – ללמוד ולהחדיר בהם תוכן הי"ג "אני מאמין" וכו', ואז להתקדם וללמוד עמם גמרא עד שיגדלו להיות גאונים וכו'.משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024 Synopsis [Continued.] If I could, I would introduce both of these things: That all educational institutions should teach the foundations of Judaism to all children, from the youngest age to the oldest age. And similarly, that practical halacha for day-to-day life should be studied, so that afterwards the students can be built up to become Torah scholars etc. In in this way the Jewish people will have halachic authorities who know how to rule properly on practical matters. To those who argue the need to raise great Torah geniuses and leaders etc. – the verse states (as it says in the Yerushalmi), “And the Jewish people forgot its Maker and built temples”: it’s possible to build up grand institutions and yet “forget his Maker.” What is the benefit of Torah genius, when there aren’t simple Jews who appreciate plainly the value of Torah and mitzvos? It’s a building set on false foundations. Rather, the building must begin from the bottom up, starting with simple things – teaching children the Thirteen Principles of Faith etc., and then advancing to the study of Gemara, until eventually they will become great scholars etc.Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2024

התוכן [המשך] כוונתי בהאמור היא לעורר את כל אלו שבידם לשנות את המצב. ענין זה, שלכל לראש צריכים ללמד את הילד עיקרי ויסודי היהדות – מופיע בקיצור שו"ע (ובכל ספר שיעיינו בו שמתחיל באות "אל"ף" – שמרמז על הנהגת יהודי באופן שמחבר אותו על ה' וכו'). לפעול ענין זה – הוא לא רק התפקיד של המלמדים בגן-ילדים אלא של כל המלמדים עד גם של כתות הגבוהות בישיבות הגדולות! כבר עבר הזמן שהמלמדים מרמים את עצמם...! ועוד ענין בקשר לזה: גם כאשר סדר הלימוד הוא באופן ד"יגדיל תורה ויאדיר" היו יכולים ללמוד ענינים הקשורים עם הלכה למעשה. אך בפועל נתמעט מאוד לימוד הלכות – לא יודעים אפי' מ"ש בקיצור שו"ע! מדגישים את אופן הלימוד ע"ד הפלפול וכו' וכשבא לידי פס"ד בפועל בהל' שבת, טהרת המשפחה, כשרות וכיו"ב – לא יודעים ונכשלים וכו', והיום דבר כזה שייך אפי' אצל ה"גדולים" בתורה! [המשך יבוא]משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024 Synopsis (Continued.) My point in the abovementioned is to rouse those who have the power to change the situation. The idea that the first priority is to teach children the principles and foundations of Judaism, appears in the Kitzur Shulchan Aruch (and every sefer begins with an Alef – which alludes to a Jew’s behavior in such a way that connects him to Hashem etc.). And this is not only the role of kindergarten teachers, but all teachers, including those of the higher grades in the yeshivos. The time of teachers deluding themselves has passed. Relatedly: even when Torah is studied “to make the Torah great and glorious,” they can choose topics involving practical halacha. But in practice, the study of halacha has been greatly neglected – people don’t even know what it says in the Kitzur Shulchan Aruch. Instead, the emphasis is on pilpul etc., but when it comes to giving a practical ruling in the laws of Shabbos, taharas hamishpachah, kashrus, etc. – they don’t know the law and come to err etc.; today, this happens even with great scholars. [To be continued.]Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2024

התוכן [המשך] בזמננו שרוב בני הנוער עסוקים רוב הזמן בענינים שאינם תומ"צ – הי' צ"ל פשוט אצל אלו שתפקידם לחנך אותם, שכל רגע מאותם שעות הספורות שמוקדשים לחינוך בד' אמות של תורה צ"ל מנוצל עבור בניית יסודי היהדות, ובפועל ממשיכים הם בבניית ענינים של "תפארה" כאשר לתלמידים חסרים היסודות! ההורים נותנים בידיהם את הילד כדי שהם יעשו ממנו "יהודי" מה"יסוד". זהו תפקידם! ואא"פ לפעול זאת אא"כ יתחילו לספר לילדים מהי יהדות ולהבטיח שהם מקיימים מצוות בפועל! הילדים רוצים לעשות מה שצריכים אבל לא יודעים מה. מלמד או ר"י שאינו דואג שהילדים יאמרו מודה אני, יטלו ידים, יאמרו ברכת התורה לפני הלימוד, ויתפללו מנחה ומעריב לאחרי הלימוד – תלוי' האשמה בו! השאלה היא האם בכלל מותר ללמוד תורה עם נער שאינו מקיים מצוות... טענת המלמד שלפי הסדר הי' הנער צריך להגיע אליו לאחרי שלימדו אותו את היסודות – צריך להתדיין עם שאר המלמדים... הנער אינו אשם בכך... טענת הנער כלפיו הוא – שינצל את השעות הספורות איתו לפעול עליו שנשמתו תהי' דבוקה בה'! [המשך יבוא]משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 Synopsis [Continued.] These days, when most of the youth spend most of their time occupied in things other than Torah and mitzvos – it should be obvious to those in charge of educating them, that of those few hours they have for Jewish education within the four cubits of Torah – every moment must be used to build up the foundations of Judaism. But in practice, they continue focusing on lofty concepts, while the students lack the foundations! Parents entrust a child to the teachers to build the child into a Jew from the foundation up; that’s their job. And this is impossible without first teaching children what Judaism is and making sure that they actually perform the practical mitzvos. The children want to do what they must, but they don’t know what it is. A teacher or principal who doesn’t concern himself with making sure the children say Modeh Ani, wash their hands, say the blessings on the Torah before studying, and daven Mincha and Maariv after studying – the guilt lies on him. If the teacher protests that by the rules, the child ought to arrive in his class only after being taught the foundations – that’s a discussion to be had with the other teachers, but it’s not the child’s fault; the child’s complaint to him is that you should use those few hours to see make sure the child’s soul has a connection to Hashem. [To be continued.]Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2024 לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיולזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן הסדר בחינוך הילדים הוא שכל לראש צ"ל היסודות – 1) הקשר עם אלקות ויהדות, 2) המשכת קדושה בחיי היום-יום ע"י קיום המצוות, ורק לאח"ז – 3) "מציאות" של תורה. בדורות הקודמים היו הילדים מקבלים בבית את היסודות, ומה שנשאר עבור ה"חדרים" ו"ישיבות" הי' רק הענין הג' – ידיעת התורה. אבל בימינו אלו מקבלים הישיבות את הילדים בלי יסודות אלו – הרי תפקידה של הישיבה לבנות אותם מן ה"יסוד" עד ה"גג" ואא"פ לבנות "כתלים" ו"קומה ע"ג קומה" וכו' לפני שמעמידים את היסוד. היינו, לכל לראש לעורר בהם את האמונה בה' ונקודת היהדות, ולאח"ז לומר להם ש"יהדות" צריכה להתבטא בקיום מצוות מעשיות בחיי היום-יום. התורה יכולה להיות לדבר המזיק לאדם הלומד אותה ללא יסודות אלו! [המשך יבוא]משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024 Synopsis Jewish education must begin with the foundations: (1) Establishing the connection to G-dliness and Yiddishkeit; (2) drawing holiness into the child’s daily life by performing the mitzvos; (3) becoming a Torah entity. In previous generations, children received the foundations at home; what remained for the cheders and yeshivahs was only to impart the third step – Torah knowledge. But these days, students come into the yeshivah lacking these foundations; therefore, the task of the yeshiva is to build them up from the “foundation” up to the “roof.” Without first building the foundation, it’s impossible to add walls and floors. Therefore, the first thing is to awaken within the students the essential spark of Yiddishkeit within them, and the belief in Hashem – and then to tell them that Yiddishkeit must be expressed through the practical mitzvos in daily life. Otherwise, Torah can become harmful to one who studies it without these foundations. [To be continued.]Excerpt from sichah of Yud Shevat 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-02-2024

התוכן כאשר אדה"ז קרא לאברך שילמד את בנו, אדהאמ"צ, ושאל אותו האברך כיצד ללמד אתו, השיב לו אדה"ז (בניגון הידוע): עם ילד מתחילים ללמוד אל"ף בי"ת. מהו אל"ף? – נקודה למעלה ונקודה למטה, יו"ד מלמעלה שהיא הנשמה, ויו"ד מלמטה שהוא הגוף, וע"י הקו של יראת שמים באמצע – מתחברים ונעשים דבר אחד. ועוד רמז בזה, שהיו"ד מלמעלה קאי על הקב"ה שלמעלה ממדידה והגבלה, וכדי שהיו"ד מלמטה, היהודי, יוכל להתחבר עם הקב"ה, ה"ז ע"י העדר תפיסת מקום (כמו נקודה), וע"י הקו של יראת שמים, ביטול במציאות, ה"ה מתחבר עם הקב"ה ונעשה אות א'. וזהו גם ענין האל"ף דמתן תורה, שהאות הראשונה היא אל"ף, וזה צ"ל היסוד והתחת הלימוד עם ילד יהודי, ועי"ז יהי' לו את הכח שכאשר יגדל ויתעסק עם עניני העולם – שבכ"מ יורגש "אנכי ה' אלקיך".א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024 Synopsis When the Alter Rebbe hired a young scholar to teach his son the Mitteler Rebbe, the young man asked the Alter Rebbe how to teach him. The Alter Rebbe replied (in his famous sing-song voice): We begin by teaching a child the Aleph-Beis; what is an Aleph? A dot above and a dot below, a Yud above, which is the soul, and a Yud below, which is the body – and through the line of fear of Heaven in the middle, they become one. Another allusion here is that the Yud above represents Hashem, Who transcends measure and limitation, and the Yud below represents the Jew. To connect with Hashem, a Jew must make himself humble like a “dot,” taking up no space; through this “line” of fear of Heaven and self-nullification, he connects to Hashem and becomes an Aleph. And this is also the Aleph of the giving of the Torah: the first letter of the Ten Commandments is an Aleph, and it must be the foundation and essence of a child’s education. In this way, when the child grows up and goes out into the world, he will have the ability to cause “I am Hashem your G-d” to be felt all around him.Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2024

התוכן נמצאים אנו 1) בחודש ה"אחד עשר". והלימוד מזה‏ – ‏שאין להסתפק בעבודה שמצד עשר כחות הנפש, כחות הפנימיים ["חי'"], אלא צ"ל העבודה גם עם כחות המקיפים ["מושקא", שם בושם]. 2) ביום ה"ב"ך יברך ישראל" של החודש, שבא לאחרי ההכנה של יום ה"א"ך טוב לישראל", שזהו גם יום ה"אחד עשר" מיום העשירי בשבט; השייכות לפ' יתרו ומשפטים; נכנסים לפ' תרומה שבו נאמר הציווי "ועשו לי מקדש וגו'" שכולל גם הציווי על בניית ב' בתי-המקדש, וגם את ביהמ"ק השלישי שתיבנה תיכף ומיד ממש, ובפרט ע"י קבלת החלטות טובות וכו'.ב' חלקים משיחת כ"ב שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024 Synopsis (1) We are in the “eleventh month,” which teaches us not to suffice with the service of the ten inner faculties of the soul (“Chayah”) but to also utilize the encompassing faculties of the soul (“Mushka,” spice). (2) On the 22nd day of the month, “Through you (becha – 22) shall Yisrael bless” which is also the eleventh day from Yud Shevat; this is connected with Parashah Yisro and Parashah Mishpatim, and we are now entering Parashah Terumah, with the command, “And they shall make a Sanctuary for Me and I will dwell among them,” which includes the command to build the two Batei Mikdash, as well as the third Beis Hamikdash, may it be built literally right now, and especially through the positive resolutions etc.Two excerpts from sichah of 22 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2024

התוכן התורה היא "חמדה גנוזה" של הקב"ה, והוא נתנה לכאו"א מישראל. אבל התנאי וההכנה לקבל את התורה היא אמירת "נעשה ונשמע" – שיקיים ויתנהג בפועל בחיי היום-יומית לפי הוראות התורה. והדרך הנעלה ביותר לבטא את היוקר של התורה הוא לא (כ"כ) ע"י ש"שומר" את התורה שלא יבזו אותה ח"ו, אלא עי"ז שבכל עניניו, גם ענינים הגשמיים שעושה עם הגוף, ניכר שזה נעשה ע"י מי שמקושר עם התורה. וענין זה נוגע ביותר כאשר מדובר אודות נשי ובנות ישראל, שאודותן נצטווה משה רבינו לפני מ"ת "כה תאמר לבית יעקב – אלו הנשים", ורק לאח"ז "ותגיד לבני ישראל – אלו האנשים". כי כדי להבטיח שאצל האנשים יהי' "נעשה ונשמע" ה"ז תלוי ב"נעשה ונשמע" של הנשים. משיחת כ"ח אייר ה'תשל"ח – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024 Synopsis The Torah is Hashem’s “hidden treasure,” and He gives it to every Jew. However, the condition and preparation for receiving the Torah is to declare Na’aseh V’Nishma, “We will do and we will hear” – to keep the Torah practically and live one’s day-to-day life according to the Torah’s instructions. The highest expression of the Torah’s preciousness is not just by honoring a Sefer-Torah and keeping it from being disrespected and the like, but by living in such a way that in everything one does, even physical matters and bodily matters, it is evident that it is being done by someone who is connected to Torah. And this is especially important in the case of Jewish women and girls, as the Torah states – before the Torah was given, Moshe was commanded, “‘Thus shall you say to the house of Yaakov’ – this refers to the women”, and only afterwards, “‘and tell the sons of Yisrael’ – this refers to the men.” Because the Na’aseh V’Nishma of the men depends on the Na’aseh V’Nishma of the women.Excerpt from sichah of 28 Iyar 5738 – to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2024

התוכן קודם מ"ת היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים‏ – ‏"העליונים לא ירדו למטה והתחתונים לא יעלו למעלה", ובשעת מ"ת נתבטלה הגזירה, "ואני המתחיל"‏ – ‏"וירד הוי' על הר סיני" [כמ"ש בשישי דפ' יתרו] – ‏הקב"ה, העליון שאין למעלה ממנו, ירד בעצמו לתחתונים! וזוהי ההוראה לדרך בה "לוקחים" את התורה ומלמדים אותה: דוקא במקום נמוך, ובזמן ומקום הגלות, מתגלה התורה בכל התוקף! ולכן נמשלה התורה ל"מים" ש"יורדים ממקום גבוה למקום נמוך", וזהו גם מ"ש "כל המקיים את התורה מעוני", בלי ישות וגבהות, "סופו לקיימה מעושר"‏ – ‏עשירות בתורה ובשאר ענינים!‏ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 Synopsis Before the giving of the Torah, there was a decree (a divide) between the higher and lower realms: “The higher beings shall not descend below, and the lower beings shall not ascend above.” But when the Torah was given, the decree was annulled, “and I will the One to go first” – “And Hashem descended upon Mount Sinai” [as it says in shishi of Parashas Yisro]. Hashem, the Highest Being, above Whom there is none other, descends Himself to the lowest world! This teaches us how to receive the Torah and how to teach it to others: it is specifically in a low place, and in a time and place of exile, that the Torah is revealed in all its strength! Therefore, the Torah is compared to water, that “descends from a high place to a low place,” and as the Mishna states, “One who keeps the Torah out of poverty,” i.e., without arrogance or ulterior motives, “will ultimately keep it out of wealth” – wealth in Torah as well as everything else.Two excerpts from sichah of 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2024 לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבט – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו

התוכן תמיהה גדולה ביותר בשני דפ' יתרו בענין פרשת "ואתה תחזה" (ש"יתרו" נק' כך ע"ש ש"יתר פ' אחת בתורה – ואתה תחזה"): משה רבינו, רוען של ישראל (שנקבע לכך משעת לידתו, ו)במשך ששים שנה בפועל, חשב שהסדר שבו דן את העם צריך להיות כך, ודוקא יתרו, שזה עתה הגיע ממדין, "תופס" מה שמשה "לא תופס" כביכול, עד שפרשת "ואתה תחזה" נק' על שמו?!, והביאור: משה הסתכל על בנ"י כפי שהם נמצאים ביחד אתו ואז הם באמת שייכים לסדר כזה, אבל יתרו הסתכל על בנ"י גם במצב שמשה הוא ב"עולם" וגדר אחר – "על ההר" או לאחר מותו, וכדי שבנ"י יוכלו "לעמוד" גם במצב כזה, צריך סדר מיוחד שמתאים לזה, וכיון שהכל צריך לעבור דרך משה "הכל ניתן למשה בסיני", צריך להתחיל סדר זה בחייו וע"י משה עצמו.ב' חלקים משיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024 Synopsis In sheini of Parashas Yisro, where Yisro tells Moshe “And you shall choose” judges to serve along with him (and this is the “section he added (Yiter) to the Torah, for which he was called Yisro) – a significant question arises: How is possible that Moshe, having been the shepherd of the Jewish people for sixty years (a role for which he was destined at birth), didn’t realize this on his own, while Yisro, having just arrived from Midian, did realize it, to the extent that the portion is called by Yisro’s name? The answer is that Moshe viewed the Jewish people on their level, in their state of being together with, and uplifted by, Moshe. From that perspective, Moshe was indeed correct. By contrast, Yisro looked at the Jewish people from the perspective of their state when Moshe was on a different plane, whether “on the mountain” or after Moshe’s passing. To ensure that the Jewish people could “come in peace” and survive even when Moshe was no longer with them, a different system had to be put in place. Since everything must go through Moshe – “everything was given to Moshe at Sinai” – that system had to begin through Moshe himself during his lifetime.Two excerpts from sichah of Monday, Parashas Yisro, 15 Shevat 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2024

התוכן עה"פ [בראשון דפ' יתרו] "וישמע יתרו וגו'" מביא רש"י מארז"ל "מה שמועה שמע ובא – קי"ס ומלחמת עמלק". מבואר בחסידות ש"עמלק" בגימ' "ספק", והמלחמה נגד זה פועל שגם "כהן מדין" עוזב את כל אשר לו ובא ל"מדבר" וכו'. וההוראה: כאשר ליהודי נופלים ספיקות בעניני תומ"צ ואינו יכול לבטלם, עליו להסיח-דעת מזה ולא להיכנס לשקו"ט וכו', ולהחליט שעליו, שכל ענינו הוא "לשמש את קונו", אין לו זמן לזה! וזהו מ"ש "ויחלוש .. את עמלק וגו'": אפי' אם לא מבטלים את הספיקות, יש להחליש אותם – להתנתק מהם שלא יבלבלו אותו בעבודתו לבוראו. והנצחון הוא ע"י "אנשי משה" – אלו הקשורים לנשיא הדור! ועי"ז נפעל שגם ב"מדין" מכירים הנצחון על "עמלק" והולכים לקבלת התורה ונמשכות הברכות בגו"ר.א' השיחות דהתוועדות י' שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024 Synopsis On the verse [at the beginning of Parashas Yisro] “Yisro heard, etc.,” Rashi cites the teaching of our Sages, “What news did he hear that [made such an impression that] he came? – The splitting of the Sea and the war with Amalek.” Chassidus explains that the Gematria of Amalek is safek (“doubt”); by fighting against doubts, we cause even the “priest of Midian” to leave everything he has and come to the “desert” etc. The lesson is that when a Jew encounters doubts in Torah and Mitzvos, and he finds himself unable to nullify them, he must ignore them and not engage in any debates with them etc.; rather, he must resolve that as one with a Divine mission, “created only to serve my Maker,” has no time for that! As the verse says, “And he weakened Amalek etc.” Even if one can’t nullify the doubts, he must weaken them –disengaging from them so they do not distract him from his service to his Creator. And the victory is achieved by the “Men of Moshe” – those who are connected to the Nasi of the generation! As a result, even those in “Midian” hear about and recognize the victory over “Amalek,” and go to receive the Torah, drawing down abundant physical and spiritual blessings.Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-01-2024

התוכן הצ"צ מבאר הטעם שהפטורת פ' בשלח היא שירת נשים (שירת דבורה), כי דוקא שירת הנשים שבפרשתנו היתה בשמחה גדולה "בתופים ובמחולות". ומסיים ש"הכל הי' מן העפר", הכל תלוי באשה. וההוראה: דוקא באשה תלוי' האוירה בבית ‏–‏ היא המשכנעת את בעלה שהכל בא מאת ה', "וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה", ובמילא אין למה להיות רדוף אחר הפרנסה והשגת עוד דולר... עד כ"כ שזה מפריע ללימוד התורה וכו', ובכלל אין לרדוף אחר גשמיות ו"מותרות", כי "אולת אדם תסלף דרכו" ‏–‏ הנהגה כזאת של האדם גורמת ל"תסלף דרכו" ‏–‏ בסוף הולך הכסף, שעמל כל כך ע"ז, לשלם לרופאים ר"ל וכיו"ב, אלא העיקר צ"ל הרוחניות של הבית, שיהי' "ושכנתי בתוכם", שהבעל ילמד תורה במנוחת הנפש, והאשה תחנך את הילדים בדרך התורה, ובכך להיות ראוי ל"ברכת ה'" והכסף ילך לענינים טובים וכו'. א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 Synopsis The Tzemach Tzedek explains that the reason the Haftarah for Parashas Beshalach is one that describes a song of women (Devorah’s song) is because it was specifically the song of the women in the parashah that was with great joy, “with timbrels and dances.” And he concludes that, “all come from the dust” – everything depends on the woman. The lesson is that the atmosphere in the home depends specifically on the woman; she is the one who convinces her husband that everything comes from Hashem, “And Hashem your G-d will bless you in all that you do,” and that therefore, there is no need to chase after a livelihood or earning another dollar, which ends up detracting from Torah study etc.; in general, one shouldn’t strive for materiality and excesses, because “A man’s folly perverts his way” – such behavior causes a person’s “path to be perverted” – the money he worked so hard for ends up going G-d forbid to pay doctors and the like. Rather, the main thing must be the spirituality of the home, for Hashem to “dwell among them,” for the husband to study Torah with peace of mind, and for the woman to educate the children in the way of the Torah. In this way, the house is fitting for “the blessing of Hashem,” so that the money goes towards good things etc.Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5717 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2024 לע"נ מרת גאלדע רחל בת ר' חייב צבי ע"ה הרשקוביץ ליום היארצייט שלה ט"ז שבט. ת.נ.צ.ב.ה.

התוכן דובר בהתוועדות שלפנ"ז אודות עריכת כינוסים לילדי "צבאות ה'" בט"ו בשבט. ויש להבהיר שצריכים להסביר להם את פרשת היום באופן המתאים להבנתם, עפ"י משלים ודוגמאות וכו'. והרי, גם ביאור זה הוא "תורת אמת" אלא שנתלבש בלבוש מסויים לפי ערכם (וכמבואר בכ"מ בענין "שלשת אלפים משל" דשלמה המלך). ובכן: ט"ו בשבט, ר"ה לאילן, קשור עם ז' המינים שבהם נשתבחה א"י – "חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון . . זית שמן ודבש", שהם כנגד הז' ספירות. ובאותיות השייכות להבנת ילדי ישראל: א"י היא הארץ השייכת לבנ"י, ואפי' ילד קטן מבין שהרגשה נוחה כפי שיש לו בביתו אין לו בשום מקום אחר בעולם! שלכן, במשך כל ימי חייו נמצא כל יהודי במצב של "לישועתך קוינו כל היום" ומקווה שכל בנ"י יחזרו למקומם וביתם האמיתי – א"י. וא"י מספקת לכל יהודי כל צרכיו: "חטה" ו"שעורה" שמהם נעשים לחם (דק או גס), ו"גפן" שפועל ענין השמחה שעל ידו מתגלים כשרונות נעלמים ("יצא סוד") – ענינים המוכרחים לאדם. ו"תאנה" "רמון" "זית שמן" ו"דבש" – ענינים של תענוג.ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024 Synopsis In the previous farbrengen, we spoke about organizing gatherings for Tzivos Hashem on Tu B’Shvat. It’s necessary to explain the meaning of the day in terms suitable for the children, using examples and parables etc. And even when something is explained using parables, it is still part of the Torah of Truth), just that it’s clothed in garments to make it accessible for them (as explained regarding the “three thousand parables” of Shlomo Hamelech): Tu B’Shvat, the New Year for Trees, is associated with the seven species for which Eretz Yisrael is praised – “wheat and barley, grapes and figs and pomegranates…oil producing olives and honey” – which correspond to the seven Sefiros. In terms that children can understand, this means as follows: Eretz Yisrael belongs to the Jewish people, and even a small child understands that the only place he truly feels calm and comfortable is in his own home! Therefore, every Jew constantly hopes and yearns to return to his true home, to Eretz Yisrael. And it is a land that provides a Jew with all his needs, including necessities such as “wheat” and “barley” (used to make fine or coarse bread) and “grapes” (which cause joy and bring out hidden abilities – “when wine enters, a secret emerges”), and pleasures like “figs,” “pomegranates,” “oil producing olives,” and “honey.”Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2024

התוכן הטעם שבהתוועדות הקודמת הוזכר כמ"פ הלשון "ותשר מרים" אף שלשון הפסוק [ברביעי פ' בשלח] הוא "ותען .. מרים", הוא כדי לשלול פירוש המפרשים שמרים לא שרה בעצמה (וכך מתרצים מדוע באמת לא נאמר "ותשר מרים" (כמו "ותשר דבורה")) – עפ"י מ"ש רש"י בפשוטו של מקרא שכשם ש"משה אמר שירה לאנשים" כך "מרים אמרה שירה לנשים". והמענה לשאלה הרי "קול אשה" הוא היפך הצניעות, יובן גם עפמ"ש רש"י עה"פ "זה א-לי ואנוהו" – "בכבודו נגלה עליהם והיו מראין אותו באצבע, ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים". ומובן שבמצב כזה אין מה לדאוג מענין של היפך הצניעות. ההוראה מכללות הענין דשירת מרים בנוגע למעלת הנשים: בכחה של כל אשה להגיע לדרגת מרים בעת השירה! דאע"פ שמשה הי' ה"רועה ישראל" גם של הנשים, ולאחרי מ"ת עובר הכל ע"י משה, מ"מ בנוגע ל"שירה" (וקודם מ"ת), הנה מרים התעוררה מעצמה לומר שירה, והנשים קיבלו זאת ממנה, ולא ע"י משה. ומזה הוראה גם לזמן שלאחרי מ"ת, שיש ענינים שהנשים לא צריכות את בעליהן אלא מתעוררות מעצמן. ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024 Synopsis In the last farbrengen, I used the expression “And Miriam sang,” even though the verse states [in revi’i of Parashas Beshalach], “And Miriam answered.” The reason is to negate the explanation of some commentators, that Miriam didn’t personally sing. (The commentators thus explain why indeed it says, “she answered,” unlike the verse, “And Devorah sang.”) This explanation does not accord with Rashi, who says, in the plain meaning of the verse, that just as “Moshe said the song to the men,” so, too, “Miriam said the song to the women.” As to the question of the immodesty of a woman’s voice – Rashi addresses this in his commentary on the verse, “This is my G-d and I will glorify Him” – “He revealed Himself in His glory to them, and they pointed at Him with their finger. By the sea, a maidservant saw what the prophets did not see.” Obviously, amidst such a Divine revelation, there was no concern arising from immodesty. The lesson is: Every woman has the power to reach the level of Miriam at the time of her song. Although Moshe was the “shepherd of the Jewish people,” including the women, and although after the giving of the Torah, everything comes through Moshe, nevertheless, when it came to “song” (and before the Torah was given), Miriam was inspired on her own to sing, and the women got it from her, not through Moshe. This is also a lesson for after the Torah was given – that in some respects, women are inspired on their own, and not through their husbands.Two excerpts from sichah of 15 Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2024

התוכן [המשך] אופן הנהגת בעל ההילולא היתה כמו אברהם אבינו – שלא הי' להוט אחר מסירת נפש. ענינו הי' "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" ולהפיץ תומ"צ, ובשביל זה לא נרתע משום דבר עד כדי מסירת נפש. ובמילא לא נכנס לחקירות אם צריך ע"פ דין למסור נפשו, כמו שנחשון לא התפעל מהכתות השונות שבבנ"י אלא הוא יודע רק דבר א' – שצריכים לילך ולהתקרב להר סיני. ואם יש ים באמצע – קופץ לים! ובלי לדעת מה יהי' בסוף שבזכות קפיצתו לים נבקע הים וכל המימות שבעולם, שלכן נפל גם פחד בארץ כנען. וזוהי ההוראה לנו: העבודה שלנו היא לקיים "אני נבראתי לשמש את קוני" ו"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" ולהכין אותם לגאולה העתידה, ולא להתפעל מכתות השונות שבבנ"י ושיטותיהם וכו' והעלמות והסתרים. כל א' צריך להחשיב את עצמו כנחשון ו"לקפוץ לים" במס"נ ולילך בעצמו להר סיני ואחריו ילכו שאר בנ"י עד לגאולה האמיתית והשלימה!משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 Synopsis [Continued.] The conduct of the baal hahilula was like that of Avraham Avinu. He wasn’t looking for mesiras-nefesh; his goal was to “call there in the name of Hashem, Keil olam,” and to spread Torah and mitzvos, and in that pursuit he was deterred by nothing, even it required mesiras-nefesh. Therefore, he didn’t get into analyzing whether mesiras-nefesh was required by law or not, just as Nachshon was not deterred by the different factions among the Jewish people; he knew just one thing – that the Jewish people had to advance toward Har Sinai. And if there was a sea in the middle, he jumped into the sea! And without knowing what would happen after jumping into the sea. It was precisely this approach that caused the sea to split, along with all the waters in the world, which caused dread and fear to fall upon the land of Canaan. This is the lesson for us: Our work is that “I was created to serve my Creator;” to “love the creatures and draw them close to Torah,” and to prepare them for the future Redemption, without being deterred by other factions among the Jewish people or what they’re saying, nor by any concealments or challenges. Everyone must consider himself like Nachshon and “jump into the sea” with mesiras-nefesh, and go personally to Har Sinai – then, the rest of the Jewish people will follow to the true and complete Redemption!Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2024 לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן בשיעור חומש דיום שני דפ' בשלח מסופר אודות מעמדם של בנ"י לפני קריעת ים סוף שבאו לזה ע"י קפיצת נחשון לים – שהיו אז ד' כתות בבנ"י ורובם לא חשבו שיש לקפוץ לים, וגם עפ"י שכל דקדושה הי' מקום לדון האם הוא, כבן-נח, מחוייב למס"נ (ובמילא האם מותר לו וכו') – ומ"מ קפץ לים! כי ידע שיש ציווי מה' "בהוציאך העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", ובמילא עליו להמשיך ללכת ולהתקדם לקראת קבלת התורה בהר סיני גם אם יש ים באמצע הדרך! מעמד ומצב זה הוא הוראה לדורות גם לעבודה של בעל ההילולא, שהוא בעצמו עבד עבודתו מתוך מסירת-נפש, וכבר מתחילת נשיאותו, ודרש זאת מאחרים – הגם שבשו"ע לא מצינו שצריך לדרוש מהזולת מס"נ כזו – ה"ז ע"ד שמצוה לציית לנביא שציווה בהוראת שעה לעבור על מצוה בתורה (והרי רואים ששאלו אצל רבותינו נשיאינו אודות ענינים גשמיים, דבר ששייך "לנביאים ממש . . כשמואל הרואה") [המשך יבוא]משיחת י' שבט ה’תשט”ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 Synopsis The daily Chumash for Monday of Parashas Beshalach discusses the state of the Jewish people before Nachshon ben Aminadav jumped into the sea, causing it to split. There were four groups among the Jewish people, most of whom did not advocate for jumping into the sea. Moreover, even based on Torah law, there was room to debate whether Nachshon, as a Ben Noach, was obligated to risk his life (and consequently whether he was allowed to risk his life) in this fashion. Nevertheless, Nachshon jumped into the sea, because he knew that Hashem had commanded, “When you take this people out of Egypt, you shall serve G-d upon this mountain,” and that accordingly, they had to continue advance to receiving the Torah at Mount Sinai, even if there was a sea in the middle of the way! This is a lesson for all generations, and for the work of the baal haheilula, who personally conducted himself with mesiras nefesh, and who from the very beginning of his leadership demanded the same from others – even though we find no law in the Shulchan Aruch that one must demand this sort of mesiras nefesh from others. It can be likened the fact that it’s a mitzvah to listen to a provisional ruling of a prophet to transgress a mitzvah in the Torah. (And we see that the Rebbe’im were asked about material matters, something that is the purview of “actual prophets...like Shmuel the Seer.”) [To be continued].Excerpt from sichah of Yud Shevat 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2024 לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן מעלת יום הי"א בחודש הי"א": יום י"א מורה על בחי' אלקות שלמעלה ממדוה"ג העולם שנברא ב"י' מאמרות", כפי שיורד ונמשכת במדוה"ג העולם (יום מסויים). נוסף על היותו חודש הי"א (שקשור עם מהלך הלבנה, מקבל) ה"ז גם יום הי"א, שקשור עם מהלך החמה, משפיע: יהודי צריך להשפיע בחי' זו בכל העולם, גם בבחי' "קוני" ("נבראתי לשמש את קוני") ‏–‏ הקב"ה כפי שמתגלה בעשר ספי' דאצי', אלא שיש גם בחי' שלמע' מזה ‏–‏ "אחד עשר יום מחורב וגו'"; "ויהי בשלח פרעה את העם": הקב"ה, ד"אתפריעו מיני' כל נהורין", משלח ומסייע כ"א לצאת ממיצריו לארץ טובה ורחבה, כולל שכבר עכשיו נשארת א"י בשלימותה וביחד עם שלימות התורה וישראל יש את ה"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; ועוד.שיחת יום ה' פ' בשלח, י"א שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 Synopsis The special quality of the eleventh day of the eleventh month: The eleventh day signifies a level of G-dliness that transcends the measure and limitation of the world (which was created with ten utterances), but as this level comes down within the measure and limitation of the world (i.e., a specific day). In addition to it being the eleventh month (which is connected to course of the moon, which receives), it is also the eleventh day, which has to do with the sun, which gives: A Jew must be a giver, bringing this level to the entire world, including the level of “my Creator” (“I was created to serve my Creator”) – Hashem as He is revealed in the ten Sefiros of Atzilus, but there is also a higher level – “Eleven days from Chorev etc.” The verse states, “It came to pass, when Pharaoh let the people go;” Pharaoh connotes “the uncovering of all the lights” – Hashem sends out and assists every Jew to leave the confines of Egypt and come to the good and spacious Land. Included in this is that already now, Eretz Yisrael remains whole; together with the whole Torah and the whole Jewish people, this forms the “threefold cord that is not quickly broken.”Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Beshalach, 11 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-01-2024 לזכות ביילא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה י״א שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

התוכן ב' חלקים מד"ה באתי לגני, מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"ד. המאמר מיוסד על פרק י"ד של המשך באתי לגני התש"י. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 Synopsis Two excerpts from Maamar Basi L’Gani, Motza’ei Shabbos Parashas Beshalach, 11 Shevat 5724. The maamar is based on Chapter 14 of Basi L’Gani 5710. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2024 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות*לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

התוכן גם בעודם במצרים עמדו בנ"י במעמד ומצב של חירות ו"ביד רמה", ולכן כאשר משה רבינו דיבר עם פרעה, הנה אף שידע שהוא המלך ועליו לכבדו, עד שזה הביאו להיות "בחרי אף" [כמ"ש ברביעי דפ' בא. עי' בפרש"י], בכל זאת תבע ממנו בתקיפות "ה' אלקי העברים שלחני אליך", "שלח את עמי ויעבדוני" – וזה פעל! וההוראה: גם בזמן שנמצאים בגלות, "כל המלכיות נק' ע"ש מצרים", ו"דינא דמלכותה דינא", הנה בכל הקשור לעניני יהדות, כמו "גבולות ארץ ישראל", יש לומר לגוי מיד בהתחלה בתקיפות של "גאון יעקב": "ה' אלקי העברים שלחני אליך" והתכלית היא ש"יעבדוני". ודוקא שיטה זו מצליחה! [משא"כ השיטה ד"פותחים על שני הסעיפים". וכמו שרואים שטענת אלי' הנביא לא היתה לאלו שעבדו את הבעל אלא "עד מתי אתם פותחים על שני הסעיפים"! (והטעם הפשוט לזה הוא כי אז משתכנעים שלא חוטאים ולא מתחרטים)].משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024 Synopsis Even while still in Egypt, the Jewish people experienced a state of freedom and triumph (“and they went out triumphantly”); therefore, when Moshe Rabbeinu spoke with Pharaoh, though he knew that Pharaoh was the king and that he had to show him respect (to the point that when he left after speaking with Pharaoh, it was “with burning anger,” as it says in revi’i of Parashas Bo; see Rashi) – he still demanded forcefully that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you”, “Send out My people so that they may serve Me” – and it worked! The lesson is: Even when we are still in exile, “all kingdoms are called by the name Egypt,” and “the law of the land is the law” – nevertheless, when it comes to anything related to Yiddishkeit, such as the borders of Eretz Yisrael, when one talks to a non-Jew, he must begin by saying forcefully and with Jewish pride that “Hashem, the G-d of the Hebrews, sent me to you,” and the reason is “that they may serve Me”. It is precisely this approach that succeeds! [As opposed to the approach of “hopping between the two ideas.” As we see, Eliyahu Hanavi didn’t address those who unambiguously served the Baal, rather, he spoke to shoe who hopped back and forth, “Until when are you hopping between two ideas”! (The plain reason is because those who hop between the two ideas convince themselves that they aren’t really sinners, and therefore they don’t feel regret.)Excerpt from sichah of 11 Nissan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2024

התוכן ההוראה ממ"ש [בראשון דפ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם" ופרש"י ש"חפשו ישראל את כליהם וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך וכו'": נס זה, שגם במצב של "וימש חושך" במצרים יהי' אור לבנ"י, עשה ה' כדי שבנ"י יוכלו לראות בביתו ונכסיו של המצריים את הניצוצי קדושה שנמצאים שם, שעי"ז יוכלו לקיים את הציווי "ונצלתם את מצרים" מה"ניצוצי קדושה"! ובהשגחה פרטית נכנס כל א' לאותו בית שנמצאו שם (הכלי כסף וזהב, שבהם) הניצוצי קדושה שעליו לבררם! ועד"ז בזמן זה ש"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כשסומך על הקב"ה, יש לו את ה"אור" גם כשמוכרח ליכנס לבית מצרי ולהתעסק עם כליו כו', שיוכל לנצל א"ז לקיום ציווי ה'.משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024 Synopsis (The second aliyah of Parashas Bo states:) “but for the entire Jewish people there was light in their dwellings.” Rashi explains that “the Jewish people searched and saw their belongings. When they were leaving and asked for them, and [the Egyptians] said, ‘We have nothing,’ [the Jew] would say to him, ‘I saw it in your house…’ The lesson is: Hashem performed this miracle, of providing light for the Jewish people, even in the midst of “tangible darkness” in Egypt, so that the Jewish people would be able to see the sparks of holiness contained in the Egyptians’ houses and property to fulfill the command, “and you shall empty out Egypt” of its sparks of holiness. By Divine providence, every Jew entered the correct house which contained the gold and silver utensils containing the sparks of holiness designated for him to elevate. Similarly, in the present era, “As in the days of your exodus from the land of Egypt, I will show him wonders:” When one relies on Hashem, he has the “light” so that even when he must enter an Egyptian’s house and deal with an Egyptian’s belongings etc., he can utilize it to fulfill a command of Hashem.Excerpt from sichah of Tu B’Shevat Shevat 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2024

התוכן [בקשר לענין יצי"מ שבפ' בא:] עשרת הדברות מתחילות עם "אנכי הוי' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", והרבה מצוות הם "זכר ליציאת מצרים". וזהו מפני ששלימות קיום כל מצוה ומצוה תלוי' ביציאת מצרים: כדי שלימוד התורה וקיום המצוות יהיו כדבעי – בלי פניות, ורק כדי למלאות רצונו ית', ובמילא ילמד גם מה שהוא לא רוצה, ויקיים גם את המצוות שלא נראים לו – ה"ז דוקא ע"י הקדמת היציאה מכל המיצרים וגבולים! וזהו מה שחסידות תובעת, וזהו ה"א"ב" של חסידות, ש"ראשית העבודה ועיקרה ושרשה" (- לא שלימות העבודה) תהי' קבלת-עול והנחת עצמותו – היציאה מכל המיצרים וגבולים. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024 Synopsis [In connection with the Exodus from Egypt in Parashas Bo:] The Aseres Hadibros begin with “I am Hashem your G-d Who took you out of the land of Egypt.” Likewise, many mitzvos serve as “a reminder of the Exodus from Egypt.” It is because the completeness of all mitzvos depends on the Exodus from Egypt: in order for one’s Torah study and performance of mitzvos to be done properly, without ulterior motives, and solely to fulfill Hashem’s will (so that one will learn even what he doesn’t want to, and keep the mitzvos that don’t make sense to him), one must first break free of all constraints and boundaries. This is what Chassidus demands, and this is the Aleph-Beis of Chassidus: kabbolas ol and mesira-nefesh – the exodus from all constraints and boundaries – are the “beginning (not the end) of Divine service, and its foundation and root”Sichah from fabrengen of Yud Tes Kislev 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-01-2024

התוכן 1) הכניסה לשבוע דיום ההילולא היא "פתיחה" של עבודה חדשה הנדרשת בשבוע זה. 2) עבודת בעל ההילולא היתה דוקא מתוך שמחה, למרות היותו בעל יסורים בגשמיות וליסורים אלה היתה השפעה גם על הרוחניות שלו – מניעה בדיבור בעניני חסידות והפצת היהדות וכו', וכטענת הרופא שלו – היתכן שיסוריו מתבטאת דוקא בענין הדיבור ובכך אינו יכול להביא את שליחותו לפועל כפי שהוא הי' רוצה?! שזוהי טענה צודקת עפ"י תורה! 3) הוראות למעשה בפועל – להוסיף בלימוד תורתו, ובאופן שעל ידו תתמלא המניעה שהיתה אצל נשיא דורנו, שהרי לא נתנו לו את ה"אהרן אחיך יהי' נביאך", ולסדר התוועדויות ביום ההילולא, ובעיקר – למרות כל יסורי הגלות צריכה להיות עבודת ה' דוקא מתוך שמחה. ועוד.משיחת ג' שבט ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024 Synopsis 1) Entering into the week of the yom haheilula opens a new level of service that is required during this week. 2) The baal haheilula did his work specifically with joy, despite his physical suffering – which affected him spiritually as well – the inability to say and spread Chassidus etc. Like his doctor said : how can it be that his suffering consisted specifically of something affecting his speech, preventing him from carrying out his mission as he would have wanted? This is a valid argument according to Torah! 3) A practical takeaway: to increase in studying his teachings, in a way that compensates for what he was unable to do (because he had no “Aharon your brother” to serve as his speaker), and to arrange farbrengens for the yom haheilula as well as on the Shabbos before and after it – and the main thing is, despite the suffering of exile – to do it with joy.Excerpt from sichah of 3 Shevat 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2024

התוכן מצינו שבראש השנה לאילנות מדגישים הקשר להאדם, מיוסד עמ"ש "כי האדם – עץ השדה" ש"תלמיד-חכם" נמשל לעץ השדה, ו"מאי פירות – מצוות", ועד"ז בפסוק "הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל וגו'" – שע"י הגלות מתחדש ענין הצמיחה וכו'. ולכאו', אף שמעלת מין הצומח גדולה יותר ממין הדומם, אבל אי"ז מגיע למעלת מין החי ומין המדבר'?! והביאור: ישנה מעלה בצומח שאינו בחי ומדבר, והיא – שהוא חייב להיות מקושר כל הזמן עם מקורו, האדמה, ודוקא עי"ז ה"ה צומח ועושה פירות וכו'. ובעבודה: העבודה בעוה"ז התחתון היא עבודת המדות ("ענין החסידות הוא לשנות טבע מדותיו", וזהו גם עבודת האבות) – בחי' הצומח. ובפשטות – הבטחון והנתינת-כח ליהודי שיצליח בעבודתו הוא כאשר יודע ש"האדם עץ השדה", שהוא מחובר תמיד בשרשיו – מ"ת, עד להאבות, וזהו מה שנותן לו את הכח להיות "יציץ ופרח ישראל וגו'".ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 Synopsis Though the 15th of Shevat is the Rosh Hashanah for trees, our emphasis from the day is on mankind, in accordance with the verse, “For man is a tree of the field” – a Torah scholar is compared to a tree, and “What are fruits – mitzvos.” Similarly, the verse, “Those who come, whom Yaakov caused to take root, Israel flourished and blossomed and they filled the face of the world with fruitage” teaches us the growth that results from exile etc. Seemingly, plant life can’t compare to the quality of animal life and human beings? Nevertheless, we highlight the quality of plant life because plants has an advantage that even animals and humans don’t have: a plant is constantly connected to its source, the ground. That’s the only way it can grow and produce fruits etc. In terms of Divine service: our service in this physical world is that of the emotive attributes (“the goal of Chassidus is to change the nature of one’s emotive attributes,” and this is also the service of the Patriarchs) – the level of plant life. Simply put, the guarantee for success in one’s Divine service is when he knows that “man is a tree of the field,” i.e., constantly connected to his roots – from the giving of the Torah, and all the way back to the Patriarchs. That is what gives a Jew the strength to “flourish and blossom” etc.Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Va’eira, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2024 לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

התוכן בשיעור רמב"ם היומי הל' מכירה פ"א מבאר דרכי הקנין: "במה יקנה המקח, הקרקעות בא' משלשה הדברים, בכסף או בשטר, או בחזקה וכו'". ענין ה"מכירה" בעבודה הוא הוצאת עניני עוה"ז מרשות "חולין" ועשייתם חפצא דמצוה או דקדושה – דירה לו ית'. וזהו ע"י ג' אופני ה"קנין" כסף שטר וחזקה, שהם ג' הקוין דתורה עבודה גמ"ח, קו ימין ושמאל ואמצעי, חסד גבורה ותפארת וכו'. ועד"ז יש דוגמת ג' ענינים אלו בקנין דישראל לה' – ע"ד ג' הדרכים בקידושי אשה, כסף שטר וביאה. (אלא שה"מקח" וקניניו – הוא "חיצוני", ו"קידושין" וקניניו – פנימי. ובעבודה – תחלת העבודה הוא באופן חיצוני, ואח"כ – עבודה פנימית, עד באופן של "והיו לבשר א'"). וממשיך בהרמב"ם "מכר לו בית מכר לו שדה כיון שנעל או גדר או פרץ כל שהוא, והוא שיועיל במעשיו, ה"ז קנה וכו'" – שמעשה הקנין בעניני העולם לה' צ"ל באופן שיש בזה תועלת, וניכר החידוש שנעשה על ידו.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' תצא, ז' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024 Synopsis Today’s Rambam, in the first chapter of Hilchos Mechira, discusses how property is acquired: “How is an acquisition made? Land is acquired in one of three ways: through money, through a document, or through chazakah.” In man’s Divine service, a “sale” is the act of transferring something from the realm of the mundane to the realm of holiness – making it a dwelling for Hashem. This is done through one of the three modes of acquisition – money, a document, and chazakah, correspond to Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim, i.e., right, left and middle, or Chesded, Gevurah and Tiferes etc. These three modes similarly apply to Hashem’s betrothal of the Jewish people, through money, a document, or relations. (However, an acquisition of property is something external, while betrothal is something internal. Similarly, Divine service begins on an external level, and then continues with the inner service, until eventually “they become one flesh”). The Rambam continues that “If one sold a house or a field, when [the buyer] locks it up or encloses a portion of it, or breaks through a portion [of its existing walls] – provided that the act brings him benefit – he has acquired it etc.” Thus, when we “acquire” physical matters for Hashem, it must be done in a manner that brings benefit, and where our improvement to it is visible.2 excerpts from sichah of Thursday, Parashas Teitzei, 7 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2024

התוכן אע"פ שבנוסח התפלה עצמו ישנם שינויי נוסחאות ו"נהרא נהרא ופשטי'", הנה בקשר למצב העולם שהולך ומתדרדר מיום ליום, כפי שרואים לאחרונה ש"מלכיות מתגרות זו בזו", שאז צריכים בנ"י להוסיף בעבודתם, ובמיוחד בתפלה ובקשה להקב"ה הקשורה עם ענינים אלו – בקשתי שכאו"א מישראל, גם מי שלא נהג כך עד עתה, יאמר ב' ענינים אלו הנוגעים לכללות התפלה ויש בהם גם סגולה מיוחדת בנוגע למצב ההוה : 1) בתור הקדמה לתפלה – "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך" (ומקורו – בכתבי האריז"ל ואדמו"ר הזקן מביאו בסידורו), הענין דאהבת ישראל – שלום ואחדות בין בנ"י, וכתוצאה מזה – שלום ואחדות בעולם כולו. 2) לאחרי כל התפלה – הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך" (ומקורו – פס"ד הרמב"ם ועוד, והובא בכמה סידורים), ענין המנוחה בכלל – היפך הענין ד"מלכיות מתגרות זו בזו" וכו'.משיחת אור ליום ועש"ק, י"ט כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 Synopsis Although there are different variations in the nusach of davening, and “each river has its course,” in light of current situation in the world, which has been getting more shocking from day to day, with “nations clashing with one another,” it is fitting to increase in our divine service, especially in regard to davening. Therefore, it is my request that every Jew, even those who haven’t done so until now, should add to their davening – before and after – passages that are especially relevant to the current situation: 1) Before davening: “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself” (the AriZal mentions this practice, and the Alter Rebbe includes it in his siddur), which emphasizes Ahavas Yisroel – peace and unity among the Jewish people, which brings peace to the entire world. 2) After davening: the pasuk “Ach tzadikim yodu lishmecha, yeshvu yesharim es Panecha” (“Indeed, the righteous will give thanks to Your name; the upright will dwell in Your presence”) (this practice is cited in the Rambam and elsewhere, and is brought in a number of siddurim), which emphasizes tranquility in general – the opposite of “kingdoms clashing with one another” etc.Excerpt from sichah of Thursday night, Yud Tes Kislev, 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2024 לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏

התוכן בנוגע למשה ואהרן אמחז"ל "בכל מקום הקדים משה לאהרן, במקום אחד [בשני דפ' וארא] הוא אומר "הוא אהרן ומשה, מלמד ששקולין זה כזה". והענין: עבודתו של משה היתה בדרך מלמעלמ"ט. המשכות הענינים מלמעלה למטה, כמו התורה, ולכן גם ההשפעות הגשמיות שנמשכו על ידו היו באופן של אור. עבודתו של אהרן היתה בתנועה הפכית – מלמטה למעלה, שהעלה את בנ"י למעלה – זיכוך המטה. ועל זה אמרו ש"שקולין זה כזה". ובעבודה: לפעמים יכולים לפעול יותר ע"י השפעת אור ועניני התורה, ולפעמים יכולים לפעול ולהשפיע יותר ע"י הדיבור אודות הצורך לזכך את ענינים הגשמיים. אמנם, גם מעלת אהרן שהוא בשווה למשה – הרי התורה מגלה זאת ("הוא אהרן ומשה"), שזוהי ענינה של משה. וההוראה מזה, שתחילת הגישה בכל הזמנים ומקומות צ"ל ע"י השפעת האור בשופי, ואח"כ דוחה האור את החושך. וזוהי דרך החסידות בענין הפצת המעיינות חוצה.משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024 Synopsis Our Sages said regarding Moshe and Aharon, “Usually Moshe is mentioned before Aharon, but in one place [in the second aliyah of Parashas Va’eira], it says, ‘They are Aharon and Moshe.’ This teaches that they were equal.” Moshe’s mode of service was from above to below, drawing down the light of Torah from above. Therefore, the physical blessing that came through Moshe were also in the form of light. Bit Aharon’s mode of service was from below to above – elevating the Jewish people and thus refining physicality. Regarding this the Sages said that “they were equal.” In terms of Divine service: sometimes it’s possible to accomplish more by spreading forth light and Torah, and sometimes it’s possible to accomplish more by speaking about the need to refine and elevate physicality. But even Aharon’s quality, which is equal to Moshe – is revealed in Torah (i.e., in the words “they are Aharon and Moshe”), which is Moshe’s quality. The lesson is that in all times and all places, the beginning must be to bestow abundant light, and afterwards the light will dispel the darkness. This is the way of Chassidus in spreading the wellsprings to the outside.Excerpt from sichah of Simchas Beis Hasho’eivah 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2024

התוכן בשיעור היומי כותב הרמב"ם: "תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי עשה לו כדי שיחי', וחיי בעלי חכמה ומבקשי'ה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין". וההוראה: כללות ענין הגלות, ש"מפני חטאינו גלינו מארצנו", הוא ע"ד הגלות לעיר מקלט. ויש לדעת ש"וכל בניך לימודי ה'", שכאו"א מישראל (אפי' אם הוא "תלמיד שאינו הגון", אבל) הוא תלמידו של הקב"ה, ולכן כשיהודי נמצא בגלות הנה "מגלין רבו עמו", גם הקב"ה נמצא בגלות! כמארז"ל "בכל מקום שגלו שכינה עמהם". והדיוק בזה "מגלין רבו" הוא, שגם הרב נמצא שם במצב של גלות, "שכינתא בגלותא", וכמ"ש "בכל צרתם לו צר". ומכיון שכן, בודאי שגם בגלות "ה' שומרך וה' צלך". אלא שיש לנצל את הזמן להיות "בעל חכמה" כדבעי, ו"מבקשי'ה" – שנמצא תמיד בתנועה שאינו יכול לנוח ולשקוט עד שיגיע לדרגא נעלית יותר בלימוד התורה, שע"י לימוד התורה מתחזק הקשר עם הקב"ה.ג' חלקים משיחת כ' טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 Synopsis Today’s Rambam states: “A student who was exiled to a city of refuge, his teacher is exiled with him, as the verse states, ‘and he shall live’ – do for him so that he shall live. The life of those who possess wisdom and those who seek, without Torah study, is considered like death.” The lesson is: exile in general (“because of our sins, we were exiled from our land”) is similar to exile in a city of refuge. We must know that “All your children are students of Hashem” – every Jew (even an “unworthy student is) a student of Hashem, and therefore, when a Jew is in exile, “his teacher is exiled with him.” Hashem is with us in exile! As the Sages taught, “Wherever they were exiled, the Divine Presence went with them.” The reason the expression used is “his teacher is exiled with him,” is because the teacher must not only be in the city of refuge but must also be there in a state of exile (“the Divine Presence in exile”), as it is written, “In all their pain, He is pained.” Since that is the case, it is certain that even in exile, “Hashem is your Guardian, Hashem is your shadow.” But we must utilize this time to properly be “those who possess wisdom and those who seek it” – constantly striving without rest to reach higher levels of Torah learning, which strengthens our bond with Hashem.3 excerpts from sichah of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-01-2024 לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

התוכן אדה"ז הוא מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא השייך לכאו"א מישראל. כידוע דברי אדה"ז אשר סוף סוף תהי' תורת החסידות שייכת לכלל ישראל, כפי שאכן רואים בשנים האחרונות. והנה אדה"ז כותב אודות מעלת יום הסתלקות של צדיק שאז מאיר ה"סך הכל" של כללות עבודתו וכו', וזהו כעין "פסק דין" בנוגע לעצמו, ומובן שמיום ההילולא של אדה"ז צ"ל לימוד בעבודת האדם, ובאופן שזה יבוא לידי תוצאות בפועל: ישנם כאלו שנבחרו להיות "שלוחים", ובודאי עושה כ"א מהם כל התלוי בו למלאות שליחותו כדבעי. אמנם לפעמים יכול להיות בלבול בעבודת השליחות עי"ז שה"קלוגינקער" בא ומזמין אותו להתעסק בענינים האחרים כמו ענינים השייכים לא"י וכיו"ב, יכול להיות שהם ענינים טובים, אבל אינם שייכים לשליחותו הפרטית שעליו מינו אותו ומצליח בזה. עליו לדעת שהוא שליח במקום במקום קבוע והוא צ"ל עסוק בענין אחד בלבד – מילוי שליחותו במקומו הוא. כשבאים אליו הצעות כאלו ויענה באופן כזה – קרוב לודאי שיפסיקו לבלבל אותו עם הצעות כאלו.משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe is the founder of Chassidus Chabad and the author of the Tanya, which is for every Jew, as the Alter Rebbe said – that ultimately, Chassidus will be studied by all Jews, as has indeed become the case in recent years. The Alter Rebbe writes that on the yom histalkus of a tzaddik, the totality of all the tzaddik’s deeds in this world shine etc., and this also applies to the Alter Rebbe himself. Therefore, on the Alter Rebbe’s yartzeit, we must take a lesson for Divine service, and one which will lead to practical results: There are those who have been chosen as shluchim, and certainly, each of them is doing everything in their power to fulfill the mission properly. However, sometimes the "klugenker" (“smart-aleck,” i.e., the evil inclination) comes and tries to distract a shliach with other things, such as matters pertaining to Eretz Yisrael etc.; these may be very important issues – but they aren’t the individual shlichus to which this person was appointed and in which he has been successful. The shliach must know that his shlichus is in a particular place, and that is what he must occupy himself with. When he responds this way, it is almost certain that they will stop distracting him with such proposals.Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Va’eira, 24 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2024

התוכן שמו של אדמו"ר הזקן "שניאור" מורה שאדה"ז כלל ביחד את שתי האורות - האור דנגלה דתורה והאור דנסתר דתורה ("שני אור" במלה אחת). וזהו גם מה שהוא תובע מחסידים, שצ"ל הלימוד בנסתר דתורה, אבל לא פחות מזה צ"ל גם הלימוד בנגלה דתורה, וזהו הסימן שהוא נותן לנו כחות לזה, ואי ניצולם של הכחות ה"ז ר"ל כמו "החובל באחרים" ש"חייב", ובפרט שה"אחרים" הוא נשיא בישראל!; הסדר אצל אדה"ז בקירוב יהודים לחסידות הי' באופן כזה, שקודם אמר בפניהם ענין בנגלה דתורה שהתפעלו מזה ובכך שינה את המהות שלהם וקירב אותם לחסידות, וזוהי גם ההוראה אלינו, שהכלי להפצת המעיינות חוצה הוא הידיעה בנגלה דתורה. ואם רוצים להשתמש בביטוי של אדמו"ר מהריי"צ שהרביים עשה אותנו ל"שיסערס" ("יורים"), הרי ה"קויל" ("קליעה") שבו "יורים" הוא "נגלה", שעי"ז מקרבים יהודים לחסידות.ב' חלקים מהתוועדות יום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur (“Shnei Or” combined into one word) indicates that the Alter Rebbe combined both lights – the light of Nigleh and the light of Nistar – as one. This is also what the Alter Rebbe demands from Chassidim: to study Chassidus, but also to study Nigleh in no less measure. Since this is what is demanded of us, that means we are given the abilities necessary to do it, and failure to utilize those abilities constitutes “injury to someone else,” in which case one is “liable” – and especially considering that the “someone else” in this case is the Nasi Hador! When the Alter Rebbe arrived in a city, he would first engage the local Jews in Nigleh, and after he impressed them that way, he would engage them in Chassidus, drawing them near and turning them around completely. This is also a lesson for us: the means for spreading the wellsprings to the outside is a vast knowledge of Nigleh. To use the expression of my father-in-law, the Rebbe: the Rebbe’im turned us into “shooters,” and the “bullet” we shoot is Nigleh – through which we draw Jews near to Chassidus.2 excerpts from farbrengen of Tuesday, Parasha Va’eira, 24 Teves 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2024

התוכן מ"ראש" של קהילה, של כמה אנשים או אפי' של משפחתו בלבד, נדרש את האמור – שהכל יהי' מתוך חיות ושמחה ולהשפיע כך גם על הסביבה – לפי ערך כחותיו, שהרי "עשיר שהביא קרבן עני לא יצא" י"ח כלל. ובפרט אם רוצה להתמנות ל"ראש" גדול יותר הנה עליו להראות דוגמא-חי' איך מתנהג עכשיו כ"ראש". וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו ודוד המלך שנבחרו להיות רועי ישראל בגלל התנהגותם בתפקידם כ"רועה צאן" שנים לפנ"ז. ולדוגמא ראש ישיבה של כתה קטנה יותר שרוצה להיות ר"י בכתה גדולה יותר, צריך להראות שממלא את תפקידו בדרגתו עתה "כדבעי למיעבד" ודואג לטובת התלמידים בכתה זו מתאים למעמדם ומצבם, "עפ"י דרכו", וכו'. ובדאי שנזהר לא לצער יהודי באמירת מוסר וכו' אלא עושה הכל מתוך חיות ושמחה, ובקו הטוב. וממנו – "ראש" על כו"כ, ועוד מתכונן להתעלות בזה גופא – שדורשים יותר, נותנים לו יותר כחות. משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2024 Synopsis A leader of a community, or of a few, or even of his own family – must do everything with vitality and joy and similarly influence his entire surrounding in accordance with his capabilities, because “A wealthy person who brings a poor person’s offering has not fulfilled his obligation” at all. Especially if one wants to be appointed to a higher position of leadership – he must show a living example of how he serves as a “head” currently. As the Midrash says about Moshe Rabbeinu and Dovid Hamelech, who were chosen as shepherds of the Jewish people because of how their conduct in earlier years as shepherds of sheep. For example: a rosh yeshiva of a small class who wants to be appointed to a larger class must demonstrate that he fulfills his current role to the utmost extent, and show that he cares for his students’ well-being and engages with them on their level etc. And he must certainly be careful not to cause anyone pain by giving rebuke etc.; rather, he must do everything with vitality and joy and an approach of positivity. As one advances, more is expected of him – and he is given greater resources for it.Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2024

התוכן א) איתא בירושלמי עמ"ש [בשלישי דפ' שמות] "ויואל משה וגו'" שמשה נשבע ליתרו שלא יעזוב את מדין, ולכן כאשר ה' שלחו למצרים הוצרך לחזור לחותנו ולהתיר את השבועה וכו'. וממשיך שם שניתן להתפיס שבועה בשבועתו של משה, ומקשה הרגצו'בי הלא שבועתו של משה הותרה והתבטלה?! ומתרץ דכיון ששבועת משה נכתבה בתורה, ופסוק זה הוא נצחי, ניתן להתפיס בו! ומכאן ההוכחה, ובמכל-שכן, שכל הסיפורים שנכתבו בתורה אודות משה גם של לפני מ"ת, כולל הסיפור אודות מסירות נפשו עבור היהודי שהוכה בידי המצרי, הם הוראות ניצחיות! ב) בקשר ליום ההילולא דאדה"ז כדאי שכ"א יקבל ע"ע ללמוד שו"ע אדה"ז "וואָס איז ליידער, מסיבות שונות ומשונות, פאַרלאָזט געוואָרן".א' השיחות דהתוועדות מוצש"ק פ' שמות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2024 Synopsis 1) On the verse (in shelishi of Parashas Shemos) “And Moshe consented,” the Midrash states that Moshe swore to Yisro not to leave Midian, and therefore, when Hashem sent him to Egypt, Moshe had to return to his father-in-law to annul the oath, etc. It then goes on to say that one can take a binding oath by association with Moshe’s oath; the Rogatchover asks how that is possible, being that Moshe’s oath was annulled?! He answers that since Moshe’s oat is written in the Torah, in an eternal verse, one can use it to make an oath by association! Certainly, then, this shows that all the stories written in the Torah about Moshe – even those that precede the giving of the Torah, including the story of his self-sacrifice for the Jew he saw being struck by the Egyptian – all serve as an eternal lesson for us! 2) In connection with the yom haheilula of the Alter Rebbe, it is fitting for everyone to undertake to study the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, which unfortunately is something that has been overlooked.Sichah from Farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Shemos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2024 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

התוכן הנהגתו של יהודי עפ"י הוראת התורה, אינה ענין של "נוחיות", אלא זהו ענין של "חיות", ובלשון הגמ' "מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם, כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצוות מיד מתים". וזהו טעם פס"ד הרמב"ם ש"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", כי ע"י הכפי' מתגלה מציאותו האמיתית שרוצה לעשות את המצוות וכו', אלא שמצד חשכת הגלות ואוה"ע שמסביבו ה"ז מכוסה ב"אבק", וזה הביא אותו לרגשי-נחיתות כלפי הגוי ומתבייש ביהדותו, עד שהקנאה לדרך החיים של הגוי "מוציא אותו מן העולם" ורוצה להתנהג כמותו, בה בשעה, שהנהגה זו בשבילו היא היפך כל מציאותו! ובדורנו זה, לאחרי שלש ומחצה אלפי שנה של דברי ימי ישראל, אין צורך ב"אמונה" שקיומו של עם ישראל אינו אלא ע"י ההנהגה בדרכי התומ"צ, אלא הוכח בעליל שרק אלו שהחזיקו ב"חוט הזהב" וניהלו אורח חיים יהודי, העמידו בנים ובני-בנים שנשארו נאמנים לעם ישראל ותורתו, בניגוד לאלו שחיפשו "שיטות" אחרות שלאחרי כמה דורות נטמעו בין העמים ר"ל.ב' חלקים משיחת כ"ף טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2024 Synopsis For a Jew to behave according to the Torah is not a question of what’s convenient; rather, Torah is a Jew’s very life, as the Gemara says, “Just as fish in the sea die as soon as they come out onto dry land, so too, when people depart from the words of the Torah and from the mitzvos, they immediately die.” This is the reason for the Rambam's ruling that “we force him until he says, ‘I want to’” – because when he is forced to do what the Torah requires, it is revealed that his true identity is a Jew who wishes to fulfill Hashem’s will. However, due to the darkness of the exile and being surround by gentiles, a Jew may become covered in “dust,” and being to feel inferior to those around him, and to feel ashamed of his Judaism, to the point that his envy of the gentile way of life “removes him from the world” and he wants to act like them – even though that way of life goes against his very life. These days, after three and a half thousand years of Jewish history, we no longer need not take it on faith that the existence of the Jewish people depends solely on their adherence to the Torah; rather, it has been clearly proven that only those Jews in history who held onto the “golden thread” and followed a Jewish way of life raised children and grandchildren who remain faithful to the Torah and the Jewish people, in contrast to those who looked for other ways of life, who, within a few generations, were absorbed among the nations, Rachmana litzlan.Two excerpts from sichah of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2024 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

התוכן ואלה שמות בני ישראל וגו'. ומדייק אדה"ז: 1) הרי בפ' ויגש נאמר כבר ענין בואם למצרים? 2) מהו ההקדמה "ואלה שמות בני ישראל"? ועוד. ומבאר: דבירידת מצרים היו ב' ירידות ("ירוד ירדנו"), ובגאולת מצרים היו ב' עליות ("אעלך גם עלה"). והעלי' הב' רומזת על גאולה דלעת"ל. בפ' ויגש מדובר ע"ד הירידה והעלי' הא' (ממצרים), ובפ' שמות מרומז ע"ד הירידה לגלות והעלי' הב' ע"י משיח צדקנו. וכמו שתכלית גלות מצרים היתה כדי לזכות לקבלת התורה, עד"ז כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה לעת"ל ה"ז ע"י "בחומר – דא ק"ו, בלבנים – דא ליבון הלכתא" דלימוד התורה בזה"ז. כי התורה שהיא שמותיו של ה' היא הכלי שהנשמה תוכל לקבל הגילויים ("שם") דלמע'. וזהו מ"ש בזהר שכל התומ"צ הוא "לאתקנא רזא דשמי'", להמשיך בחי' השמות בגילוי למטה. והעיקר את בחי' "שמו הגדול שהוא בחי' א"ס", דהכוונה בזה היא על בחי' האור שהוא א"ס [ולא של א"ס]. וכ"ז בא ע"י העבודה בזמן הגלות, הירידה למצרים, שעי"ז מגלים את ה"רזא דשמי'" ("ואלה שמות") שיהי' לעת"ל.חלק מהמאמר ד"ה ואלה שמות מוצש"ק פ' שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, מבה"ח שבט ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2023 Synopsis “And these are the names of the sons of Yisrael etc.” The Alter Rebbe asks a number of questions on the verse, among them: 1) Parashas Vayigash already discusses their descent to Egypt? 2) What is the point of the preface “And these are the names of the sons of Yisrael”? He explains that when the Jewish people went down to Egypt, there were two descents (yarod yaradnu), and when they left Egypt, there were two ascents (a’alcha gam aloh). And the second ascent alludes to the future Redemption. Parashas Vayigash discusses the first descend and ascent (from Egypt), while Parashas Shemos alludes to the second descent into exile and the second ascent, through Moshiach Tzidkeinu. Just like the ultimate purpose of the exile in Egypt was to receive the Torah, so, too, in order to receive the inner dimension of the Torah in the future – there must be “bechomer – this refers to kal v’chomer; uv’leveinim – this refers to libun hilchesa” – Torah study in this era. Because Torah, which is the “names of Hashem,” is the means by which the soul receives the revelations (“names”) from above. And this is the meaning of the Zohar’s statement that all of Torah and mitzvos is “to repair the secret of My name” – to bring down the level of Divine names to be revealed in this lowest world. And the main thing is the level of “His Great Name,” which is the level of Ein Sof, which refers to the level of light which is itself Ein Sof (and not merely the light of Ein Sof). All this happens through our Divine service during the time of exile, the descent to Egypt, through which we reveal the “secret of My name” (“And these are the names”) in the future.Excerpt from Maamar V’eileh Shemos, Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2023 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

התוכן ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"!ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2023 Synopsis Regarding Yaakov Avinu our Sages said, “Just as his seed is alive, he, too, is alive.” The expression “his seed” connotes “sowing,” regarding which the Sages taught, “a person sows one kav in order to produce many korin.” Meaning, Yaakov educated his students in such a way that every one of them should produce hundreds and thousands like himself, who follows Yaakov’s ways and is “alive.” Similarly, this was the intent of my father-in-law, the Rebbe’s, dedication to Jewish education – that every student should go out and produce “many korin.” An additional point emphasized by the expression “his seed” – “sowing” produces not only an abundance in quantity, but also in quality – producing fruit of a higher quality. This is the response to those who claim that as the years pass things become weaker: to the contrary, when it comes to “sowing,” the higher the quality of the fruits grown, the longer it takes for them to grow. And since all Jews are integrated with one another, even one who is predisposed to one particular kind of “produce,” such as Chessed or Gevurah and the like – is able to produce fruits of a higher quality. As the Rebbe, my father-in-law demanded from everyone – to incorporate all aspects of Divine service. And when “His seed is alive,” then “he, too, is alive”!Excerpt from sichah of Yud Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2023 לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום ההולדת שלו י"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיולזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא ג"פ הראשונים דהל' גזילה ואבידה. 1) סדר ההלכות ברמב"ם, שהוא "משנה תורה", הוא בהתאם לסדר בתושב"כ – תחילה דיני גניבה שבפ' משפטים (שבאים לפני הל' גזילה ואבידה), ולאח"ז דיני גזילה שבפ' ויקרא (ולאח"ז דיני אבידה שבפ' ויצא), אבל הסדר בשו"ע אדה"ז, שענינו "הלכות הצריכות", הוא הל' גזילה ואח"כ הל' גניבה, מכיון שבפועל ממש קודם התיקון דגזילה (שנעשית בגלוי, ונקל יותר לתקנו) לתיקון דגניבה וכו'. 2) הקשר ד(הל') גזילה עם אבידה בעבודה: "גזילה" קאי על כללות ענין החטאים ש"גוזלים" מרשות דקדושה לרשות דקליפה, שסיבתה היא ענין של "אבידה" – שנפה"א שבו נמצא בבחי' "אבידה". (ובנוגע לכללות העבודה בעולם – כאשר משתמשים בענין בעולם לענין בלתי-רצוי, גוזלים את הניצוץ אלקי שבו וזה עובר לרשות דלעו"ז). וכדי להשיב את הגזילה, עליו לחפש את ה"אבידה" – כללות ענין התשובה. ואז, לא רק שהמצב חוזר כפי שהי' קודם, אלא שנפה"א נעשה המושל והשולט היחידי שבו, מכיון שהצד דלעו"ז מתהפך לטוב.משיחת עשרה בטבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2023 Synopsis Today’s Rambam is the first three chapters of Hilchos Gezelah ve'Aveidah (the Laws of Robbery and Lost Property). 1) The order in the Rambam (“Mishneh Torah”) follows the order in Chumash – first the laws of theft in Parashas Mishpatim, and then the laws of robbery in Parashas Vayikra. However, in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, which contains “the necessary laws”, the laws of robbery come before the laws of theft, because practically speaking, a robbery (which is done in public) is resolved more quickly than a theft etc. 2) The connection between Gezelah (robbery) and Aveidah (lost property) in Divine service: “Robbery” refers to sin in general, which “rob” from holiness to unholiness. In order to return the item that was robbed, one must search for the “lost object” – the general concept of teshuvah. And then, not only is the situation restored to its original state, but the divine soul becomes the sole ruler of the body, because the other side is transformed into good.Excerpt from sichah of 10 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2023 לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות