The Daily Sicha

801

יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר

Mar 19, 2023

10:03

התוכן ידוע שאלת אדה"ז במאמר ד"ה ויספו ענוים בהוי' שמחה וגו' על מ"ש "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" – הרי משה ידע שהוא זה שקיבל התורה מסיני, שהוא ראש הנביאים ושנבואתו היא שלא בערך מדרגת שאר הנביאים וכו', ועוד מעלות וכו', ואיך יכול להיות ש"משה – בחי' אמת – הי' ענו וגו'"?! ומבאר דמצד עניוות חשב משה שבאם היו נותנים את הענינים שניתנו לו מלמעלה ל"אדם אשר על פני האדמה", הי' גם הוא מגיע למעלתו ועוד למעלה מזה. וזו היתה גם מענת אדה"ז לשאלת הצ"צ למה נאמר [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא אל משה" באל"ף זעירא – דאצל אדם הראשון, כיון שידע מעלת עצמו, נאמר "אדם" [בדה"י] באל"ף רבתי, משא"כ משה רבינו, שהגם שידע מעלתו לא החשיב א"ע וכו', נאמר "ויקרא" באל"ף זעירא. ומצד ענין העניוות שבו גופא ה"ה למע' יותר אפי' מדרגת אדם הראשון "יציר כפיו של הקב"ה"! [וי"ל דמעלת "אל"ף זעירא" הוא ע"ד המבואר בכ"מ מעלת בחי' "בת" על בחי' "אחותי" ו"אמי" וכו']. וזהו גם שהתנאי ל"פתח לבי בתורתך" הוא "ונפשי כעפר לכל תהי'". וזהו גם מה שנתינת התורה היתה בהר סיני דוקא "דמכיך מכל טוריא", בחי' עניוות.חלק ממאמר ד"ה ויקרא אל משה, יום ג' פ' ויקרא, ז' אד"ש ה'תשל"ו לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות •לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2023

802

יום ה' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר, אור ליום ועש"ק פ' החודש

Mar 16, 2023

9:02

התוכן מר"ח ניסן הביאו את הקרבנות מתרומה חדשה, וכמ"ש בגמ' עה"פ (בענין קרבן תמיד‏ – ‏כללות הקרבנות) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה‏ – ‏"אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב [בפ' החודש] ראשון הוא לכם לחדשי השנה", וההוראה: מר"ח ניסן צריך האדם לחדש עבודתו לקונו, ויש לו הכחות שיוכל לבצע א"ז מתוך שמחה בלי ענינים המבלבלים, והרי חודש ניסן נק' חודש הגאולה, וזה יביא שר"ח ניסן זה יהי' "ר"ח של גאולה" כפשוטו!משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2023

803

יום ד' פ' ויקהל-פקודי, כ"ב אדר

Mar 15, 2023

11:44

התוכן הוראה משותפת משני השמות של פ' ויקהל-פקודי כפי שנעשו שם אחד – "ויקהל-פקודי" ביחד: "ויקהל" פירושו אסיפה של אנשים רבים ביחד, אבל כאו"א מהם לחשוב שחשיבותו ומעלתו הפרטית הולכת לאיבוד, ולכן בא "ויקהל" ביחד עם "פקודי", שענינו – מנין, שבו מודגש חשיבות כל יחיד בפ"ע, שגם כאשר רבים מתאחדים ביחד, עדיין ישנה חשיבות למאמציו ועבודתו של היחיד. וכמודגש בדברי הרמב"ם שמעשה אחד ויחיד של יהודי אחד ויחיד יכול להכריע ה"כף" של מצב העולם כולו לצד חיובי, עד שגם ענינים בלתי-רצוייים מתהפכים ומסייעים בכיוון החיובי. כמו סוחר אמיתי מצליח שמנצל גם ענינים בלתי-רצויים שעלולים להזיק לנזקיו (כמו תחרות) – לכיוון חיובי להגדיל רווחיו, עד שעי"ז מביא תועלת לכל הסביבה, החל בהפצת התומ"צ לכל מקום בעולם – הן אצל בנ"י והן (הז' מצוות ב"נ) אצל אוה"ע, ע"י שמראים דוגמא חי'. ועיכ"ז זוכים לברכות ה'. משיחת יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר ה'תש"נ, להמשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל", בבית המדרש, אחרי תפלת מנחה לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי•לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2023

804

יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"א אדר

Mar 14, 2023

11:10

התוכן נמצאים אנו בימים שבין פורים לפסח. ההוראה מפורים: שגם ל"המן" ולאוה"ע בכלל ניכר, שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות ומפוזרים בכו"כ מדינות, ובכל מדינה יש את המנהגים שלהם וכו', בכל זאת, אי"ז מחליש כלל ח"ו את האחדות שבין בנ"י אלא הם "עם אחד". וזה ע"י שמתנהגים עפ"י "תורה אחת" שניתנה להם ע"י הוי' אחד. ההוראה מפסח – "זמן חירותנו": גם כאשר בנ"י נמצאים בגלות צריך יהודי להרגיש א"ע במצב של חירות ללא שעבוד ועבדות ח"ו (כמ"ש המהר"ל). כי העובדה שנמצא בגלות אינה מפני שישנו מישהו שיכול להיות בעה"ב על יהודים – דבר כזה לא יתכן כלל, שכן בנ"י הם "בנים אתם לה' אלקיכם", וכידוע תורת הבעש"ט שחביבותו של כל יהודי אצל ה' היא כמשל החביבות של בן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנתם, ויותר מזה באין ערוך. אלא שכדי שזה באופן גלוי ה"ז ע"י ההנהגה באופן של "עם אחד ... ודתיהם שונות מכל עם".ג' חלקים משיחת י"ט אדר ה'תשמ"ה, ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2023

805

יום ב' פ' ויקהל-פקודי, כ' אדר

Mar 13, 2023

11:28

התוכן 1. מדתו של ה' הוא "מדה כנגד (ענין ה)מדה", ולכן קיום מצות "הקהל את העם האנשים וגו'" מביא שה' מקיים זאת, ש"מקהיל" את כל בנ"י בביהמ"ק הבנוי בירושלים הבנוי'. אלא שמדתו של ה' אינה מוגבלת לפי מדת בני אדם, ולכן בהבטחה על ה"הקהל" של ה' נכללו גם אלו הפטורים ממצות הקהל, כמו "חגר", וכמ"ש "הנני מביא אותם מארץ צפון .. בם עִוֵר ופִּסֵח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה". וכאשר מקדימים ומהדרים במצות "הקהל" (כפי ששייך היום – ברוחניות), ה"ז מזרז את ה"הקהל" של ה' בגאולה האמיתית והשלימה. 2. מצות "הקהל" כפשוטו לא נפעל בבת-אחת אלא בשלבים, "הקהל את .. האנשים, והנשים, והטף", ועד"ז עכשיו לא תובעים "להפוך" את הכל בבת-אחת, אלא בשלבים מן הקל אל הכבד. אבל צריכים לדעת שאין להסתפק ב"אנשים", אלא צ"ל גם "נשים", וגם "טף" שאך נולדו. וכמ"ש כמ"פ שחינוך מצליח מתחיל ברגע הלידה (ע"י תליית ה"שיר המעלות" וכיו"ב), ובאמת, חינוך האמיתי מתחיל ט' חדשים לפנ"ז – שהלידה תהי' בקדושה וטהרה. וזהו ה"הקהל" האמיתי של ה"טף".ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2023

806

יום א' פ' ויקהל-פקודי, י"ט אדר

Mar 12, 2023

11:57

התוכן עה"פ [בתחלת פ' ויקהל] "ויקהל משה וגו'" איתא במדרש: "אמר הקב"ה [למשה] עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הל' שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר וכו'". הטעם הפשוט: בשבת פנויים הבעלי-עסק ועליהם לנצל את הזמן ללימוד התורה לדעת את המעשה אשר יעשון. הטעם הפנימי: הדין הוא שדוקא "מלאכת מחשבת אסרה תורה", היינו, שלשבת יש את הכח שע"י מחשבה בלבד, שמעביר מחשבתו מגשמיות וחומריות המלאכה לענין אחר, עד ל"מתעסק בעלמא" – נעשית המלאכה טפילה למחשבה ומותרת בשבת! ובפנימיות הענינים: שבת ענינה בחי' מחשבה, ופועלת שגם דיבורו של ה' שבו בורא עולמות לא יהי' חשיב "מעשה" אלא (טפל ל)מחשבה. ולכן בשבת הנה גם בעל-עסק מרבה בתורה, "מחשבה". וזה פועל שגם בעניני החול של השבוע ניכר שנעשים ע"י שומר שבת – "בכל דרכיך דעהו".ד' חלקים משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות חוה בת קעניא שתחי' וחנה בת עלקא שתחי' ליום ההולדת שלהן י"ט אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יעקב ליב שי' אלטיין ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2023

807

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר, אור לעש"ק פ' כי תשא, פ' פרה

Mar 9, 2023

8:21

התוכן המוסר-השכל מזה שלאחרי פורים באים לפ' פרה שבה מדובר אודות הטהרה מטומאת-מת, כי מצד גודל ההתפעלות מזה שבימי הפורים הגיע למצב ד"לא ידע", יכול לחשוב לעצמו ש"מי ידמה לו"..., אומרים לו: המעמד ומצב דימי הפורים אינו אלא "הזזה כללית" וכו'. תכלית הכוונה היא שאלקות יהי' בגילוי בכל פרטי המדרגות דסדר ההשתלשלות, ובשביל זה צריך גם את העבודה ד(מצד) אהבה ויראה [ה"גילויים" שבו], ולכן לאחרי ה"הזזה כללית" עליו לחשוב אודות "טהרת המת" - הטהרה מכל הענינים הלא-טובים שחטא ופגם ועבר את הדרך. ופ' פרה היא הקדמה לפ' החודש שענינה גאולה מ(טומאת) מצרים.משיחת פורים תשי"ב לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2023

808

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר‏ – ‏שושן פורים

Mar 8, 2023

10:56

התוכן ענינו של פורים הוא העבודה דמס"נ. "בימים ההם" - במשך כל השנה עמדו כל בנ"י בתנועה של מס"נ. ועד"ז "בזמן הזה" בכחו של כאו"א מישראל בפנימיותו לעמוד בתנועה של מס"נ בפועל גם בזמן שאינו יוהכ"פ בעת נעילה אלא בלכתו ברחוב, בשעת אכילתו ושתייתו - "בכל דרכיך". ו"בזמן הזה" אין צורך ב"הסרת הטבעת" וכו' כדי לעורר את המס"נ, אלא בכח כאו"א שגם בעת שה' נותן לו את כל צרכיו בהרחבה ובאמצע המסחר "זיך אַ כאַפ טאָן" ש"אין עוד מלבדו"! ולהעמיד א"ע בתנועה של מס"נ בפועל! והנתינת כח לזה הוא מימי הפורים. גם מי שנמצא ב"כרכים המוקפים חומה" - הוא (לדעתו) "מציאות", "חכם" וכו' וחושב שהוא כבר "מוגן" מיצה"ר, צריך הוא את "פורים" - מס"נ, כי, גם אצלו יכול לחדור ה"גאוה בלי טעם" של עמלק (מזרעו של המן), והדרך לבטל א"ז הוא רק ע"י ביטול, ולכן בט"ו בחודש, שבו "נתמלא דיסקוס של לבנה", האור אלקי מאיר אצלו בתכלית, עליו לפעול בעצמו הענין ד"עד דלא ידע" - לשכוח לגמרי על מציאותו, ענין הביטול!משיחת פורים ה’תשט”ו לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2023

809

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר‏ – ‏חג הפורים

Mar 7, 2023

12:28

התוכן אף שכל פעולותי' של אסתר היתה עפ"י הוראותיו של מרדכי, וכמ"ש במגילה "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה", מ"מ נק' המגילה רק "מגילת אסתר" בלבד, מכיון שביטול הגזירה במעשה בפועל נעשה על ידי אסתר דוקא. וההוראה בנוגע לתפקידן והאחריות של נשי ובנות ישראל: מצד א' צ"ל כל הנהגותיהן אך ורק בהתאם ל"מאמר מרדכי", אבל בנוגע למעשה בפועל אין להן לסמוך על אף א', כי האחריות מונחת עליהן להביא את כל ההוראות של מרדכי לידי מעשה. ולכל לראש – לדאוג לזה שהילד ילמוד בבית-ספר יהודי, ושהבית יהי' בית יהודי עליו יאמר ה' "ושכנתי בתוכם". ו"בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור [דגלות מצרים] נגאלו ישראל", וכמבואר בכ"מ שעיקר זכותן היתה – קיום ציווי וגזירת הקב"ה "פרו ורבו" בתכלית השלימות ולא התפעלו מגזירות פרעה, וזוהי גם הוראה לנשים שבדורנו (שהוא הגלגלול של הדור שיצא ממצרים).ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2023

810

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר‏ – ‏תענית אסתר

Mar 6, 2023

11:21

התוכן נמצאים אנו בעת רצון: בהמשך לתפלת מנחה של תענית, ותפלת מנחה שקשורה במיוחד עם צדקה - נתינת מחצית השקל [אע"פ שמצות מחצית השקל בזמן ביהמ"ק היא נתינת מחצית השקל א', ובכ"ז מנהג ישראל לתת ג' מחצית השקל, ונותנים א"ז גם עבור בני ביתו]. ב) מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל עניני פורים, ואדרבה, בכמה ענינים הנה עיקר ה"שטורעם" הוא ע"י הקטנים דוקא כמו הכאת המן (משא"כ אצל הגדולים מחיית המן הוא בעיקר במחשבה או בדיבור) והמנהג ללבוש מסכות בפורים, ומכינים אותם לכ"ז עוד בערב פורים ["וואָס "כלו כל הקיצין".. קומט גלייך משיח צדקנו, איז דאָך פאַרשטאַנדיק אַז מ'געפינט זיך אין יו"ט'דיקע קליידער, ווי ס'פּאַסט אויף קבלת פני משיח צדקנו"].משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ט לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2023

811

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר

Mar 5, 2023

10:12

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תשא בענין הכיור "ועשית כיור נחושת .. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם, בבואם אל אוהל מועד וגו'": ה"ידים" ו"רגלים" של אדם הם האמצעים שע"י הוא בא במגע עם עניני העולם שבחוץ, וכהקדמה לעבודה לעשות את העולם דירה לו ית', עליו "לשטוף" את "ידיו ורגליו" ולהוריד מהם את הלכלוך מעניני העולם ע"י "מים" ‏–‏ "מי הדעת הטהור" ‏–‏ תורת החסידות, שיש בה הטבע לשטוף מהאדם את "הנחות העולם" שנדבקים לו ולחזק את נפשו האלקית (כמו טבע המים ששוטפים את הלכלוך שנדבק לאדם). ואת הכיור עשו מנחושת של "מראות הצובאות" שהביאו הנשים, כי דוקא הנשים שנמצאות בבית ואינן מתעסקות כ"כ עם עניני עוה"ז שבחוץ, וכן מצד אמונה הפשוטה שמאירה בהן, הן יודעות להבחין בין מה שחייבים "לשטוף" ובין מה שאפשר לעשות ממנו דירה לו ית'. ועוד.משיחת פורים ה'תש"כ לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2023

812

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר, אור לעש"ק פ' תצוה, פ' זכור

Mar 2, 2023

12:30

התוכן [המשך] 2) ענין עמלק בדקות יותר (אם אינו יכול לפעול על האדם להיות "מכוין למרוד בו"): "אשר קרך" – הוא מקרר את האדם. הוא מסכים אתו שלהיותו "יודע את רבונו" עליו להתנהג כרצונו, אבל מהי ההתלהבות בזה?!... לא מתאים לבעל-שכל "לצאת מהכלים"... (וכמו שתמה הצדוקי, שאין לו רגשי התפעלות מפני דבר ה', על ענין הקדמת נעשה לנשמע בשעת מ"ת וכו'). ובפרט בתור חסיד שלומד חסידות ויודע ש"אין עוד מלבדו" – מה יש להתפעל מזה שה' ברא עולמות אין מספר וכו'?!.., ובכן, צריכים לדעת שענין הקרירות הוא התחלה והשרש לכל הז' מדות רעים וכו'. כי אם חיות האדם אינו בתומ"צ ה"ז יהי' בענינים הפכיים וכו'. וכמ"ש אדה"ז לחסיד: "אין אַ פּוסטקע קלייבט מען זיך". 3) ענין עמלק בדקות עוד יותר (אם אינו מצליח בב' הדרכים הנ"ל): הוא מסכים שכללות הנהגת האדם צ"ל כרצונו ית', אבל שיכבדו גם אותו על זה שעל ידו מתמלא רצונו ית' – עבודה "שלא לשמה". ומכיון ש"מלחמה לה' בעמלק", הרי בטוחים אנו שסוכ"ס ננצח את המלחמה במילואה וכו'.משיחת פורים ה'תשכ"ג לע”נ ר' אהרן ב"ר אברהם ע"ה ליום היארצייט שלו י"א אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2023

813

יום ד' פ' תצוה, פ' זכור, ח' אדר

Mar 1, 2023

10:41

התוכן הלימוד מהענין דמלחמת עמלק לכאו"א מישראל בכל מקום ובכל זמן, וכפי שאדה"ז מבאר בהמאמר [ד"ה ראשית גוים תקס"ב] כיצד יכול להיות הענין דמלחמת עמלק אצל כל אחד בעבודתו. ומבהיר בזה נקודה כללית, שלא כדעת הטועים שצריכים להזהר רק ממדות רעות כפשוטם, אלא ישנה מלחמה שהיא קשה הרבה יותר, שזוהי מלחמת עמלק שהיא "מדור דור". והגישה של עמלק היא לבוא לכ"א לפי ענינו: 1) הוא יכול לבוא גם ליהודי שהוא "יודע את רבונו", בעל-שכל שלמד ענינים בגדלות הבורא והשגח"פ וכו', ומוצא את הדרך שאעפ"כ יהי' "מכוון למרוד בו"! ואף שלכאו' הם ב' הפכים, אבל מצד ענין השכל כשלעצמו יכול להיות כן. כי שכל הוא דבר קר, ולו נוגע רק להבין את הדבר כמו שהוא ולא את התוצאות שצ"ל מזה בהנהגת האדם. ולכן זה שבשכלו "יודע את רבונו" אינו מחייב את התוצאות, ויכול להיות גם "מכוון למרוד בו"! [המשך יבוא]משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2023

814

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר

Feb 28, 2023

11:42

התוכן ע"ז שהמן "הפיל פור הוא הגורל" כדי לדעת "באיזה חודש יצליח", מסופר במס' מגילה: "תנא כיון שנפל פור בחודש האדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים בגמ': "ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד", ו"כדאי הלידה שתכפר על המיתה" (רש"י). והביאור: לידת משה בז' באדר המכפרת על הענין הבלתי-רצוי הקשור עם פטירתו של משה (גזירת המן) – היא באופן דתכלית השלימות. לא רק שמתבטלת חומרת הגזירה, לא רק שהגזירה מתבטלת מכל וכל, אלא יתירה מזו – "נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", באופן של "יתרון האור מן החושך", "עד דלא ידע". ואפי' לדעת המן (ששמח מזה שבז' אדר מת משה, אף שהגזירה שלו נקבעה לי"ג בחודש) פועל ז' אדר על כל החודש. וההוראה לכאו"א: כאשר ישנם ענינים בלתי-רצויים, לא מספיק לבטלם מכל וכל, אלא להפכם עד שע"י יתוסף עילוי שבאין-ערוך לגמרי.משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2023

815

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר

Feb 27, 2023

8:57

התוכן עה"פ בפרשתנו [בשלישי דפ' תצוה] ומלאת את ידם מפרש"י: "כל מילוי ידים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה, ובלשון לע"ז, כשממנין אדם על פקודת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גוואצ"טו, ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ווירי"סטיר, והוא מילוי ידים". וההוראה הנפלאה: רש"י לומד פירוש בפסוק "ומלאת את ידם" מאופן ההנהגה של שליט בצרפת בזמן רש"י! וזהו ענין עיקרי בחינוך – לחנך את הילד (ה"בן חמש למקרא", אִתו לומד רש"י) שמכל דבר שרואה או שומע, אפי' מה שקורה עם גוי, יש ללמוד מזה הוראה בעבודת ה'!ב' חלקים משיחת מוצש"פ תצוה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2023

816

יום א' פ' תצוה, ה' אדר

Feb 26, 2023

12:20

התוכן הוראה מהנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחווה" להמן: מרדכי לא ניסה להתווכח עם המן ואחשורוש איך גזרו עליו ועל עמו גזירה כזו והרי הוא הציל את אחשורוש מבגתן ותרש... הוא לא הלך לשאול "רב" אם עליו למס"נ בענין זה, הוא לא נכנס לשום חשבונות - דבר הראשון שעשה בפשטות ברגע שהוא שמע שראשו של יהודי צריך להשתחוות למה שלא שייך לה' הוא "לא יכרע ולא ישתחווה"!, עד"ז כשיהודי מתחיל עם חשבונות ומורה היתר לעצמו שכעת אין צורך להדר בקיום המצוות בגלל ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן" ונמצאים ב"אמריקה" ש"איז אנדערש", ובזמן הגלות וכו', וזה מביא אותו להקל בענינים יותר חמורים - "היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה" - עבודה שהיא זרה ליהודי וכו' - אין להכנס מלכחילה לחשבונות כאלו אלא הדרך להפטר מכ"ז הוא להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה" באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה", וזהו הדרך ל"ונהפוך הוא" - שמנצח את הנפה"ב!משיחת יום ג' דפ' כי תשא, פורים תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2023

817

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר

Feb 23, 2023

11:03

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה מקריאת המגילה באופן שאי"ז "למפרע" אלא זהו דבר המתרחש בכל יום, וגם בימי שלום ושלוה (כאשר אין צורך ב"שקו ותעניתו"): כאשר אדם מתעסק בפרנסתו בכדי להרויח עבור ההוצאה, לכל לראש עליו להבטיח שהקב"ה – "הזן את העולם כולו בטובו" – ירצה ליתן לו מזונות. וכיצד – עי"ז שירוץ לחנות חצי שעה קודם כי עליו להתחרות עם אלו שאינם מקדימים להתפלל בביהכנ"ס? לדחות את התפלה בכלל ליום השבת בלבד...? עריכת פרסומת גדולה? – לא! אלא ע"י שיתקשר בהקב"ה ע"י שיתנהג עפ"י הוראת הקב"ה – להשכים לבהיכנ"ס להתפלל בציבור ואמירת קאַפיטל תהלים אח"ז, ואח"כ ללמוד שיעור תורה, ואז, לאחרי שיש לו ה"צ'ק" של הקב"ה, "הולך לבנק לפדותו" – מקיים ציווי התורה "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" לעשות פעולה בדרך הטבע. הנהגה זו היא הדרך לקבל לא רק עוה"ב אלא גם עוה"ז!משיחת פורים ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2023

818

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר

Feb 22, 2023

10:52

התוכן לאחרי שהמן הרכיב את מרדכי ברחוב העיר וקרא לפניו "ככה יעשה לאיש וגו'" "שב [מרדכי] לשקו ולתעניתו". ומזה מובן שמרדכי עדיין חשש מגזירת המן (שהרי עפ"י דין אסור לצער את הגוף). ולכאו', בראותו שהמלך מצוה לא' השרים שירכיבהו בעצמו ברחוב העיר ויכריז ש"המלך חפץ ביקרו", הי' עליו להבין שכבר ניצח את המן?! והביאור: אצל יהודי פשוט שלא יתכן שמישהו יוכל לפגוע ביהודי, בנו של ה', אם לא שכך גזר הקב"ה בגלל ענין של חטא ויש צורך "לרחוץ צואת בנות ציון". ומכיון שכן, זה לא משנה אם אצל אחשרורש והמן רואים שינוי, כי לא הם גזרו את הגזירה אלא הקב"ה. ומה שפועל על ה' ה"ז הענין ד"שקו ותעניתו" ו"צומו עלי שלושת ימים" וכו'. וההוראה: כאשר רוצים לפעול משהו אצל הגוי, הנה לכל לראש יש להבטיח שה' יבטל את הגזירה, וזהו ע"י ביטול ה"חטאינו", ורק אח"כ יש לעשות גם "כלי" בדרך הטבע [המשך יבוא]משיחת פורים ה'תשכ"ו לע"נ ר' ארי׳ ליב אברהם יעקב בן יוסף ע"ה שיינער ליום היארצייט שלו א' אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2023

819

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר

Feb 21, 2023

10:35

התוכן הטעם שכבר "משנכנס אדר מרבים השמחה", הוא עפמ"ש במגילה "החודש אשר נהפך לששון וגו'". ואפי' בשנה הראשונה שבה אירע הנס נהפך כל החודש (מתחילתו) לשמחה. ויובן זה עפמ"ש בגמ' עה"פ "הפיל פור הוא הגורל, תנא כיון שנפל פור בחודש אדר שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים הגמ' שלא הי' יודע שמשה רבינו גם נולד אז, והיינו דנס פורים וה"ונהפוך הוא" הי' בזכות לידת משה בחודש זה. נמצא, שביום הפורים נתגלה למפרע שכל החודש הוא באמת חודש ש"נהפך לששון וגו'". והמעלה דפורים על כללות הענין דתשובה שגם מהפך את העבר הוא, שבתשובה יודע את זה בשכלו... אבל בפורים ה"ז בגילוי, כבר מר"ח אדר ה"ה מרבה בשמחה בפועל!משיחת אדר"ח אדר ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2023

820

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Feb 20, 2023

9:58

התוכן עפ"י הידוע גודל הדיוק בספר יד החזקה להרמב"ם שכתבו בעצמו בלה"ק (משא"כ שאר ספריו כתב בערבית ותורגמו ע"י אחרים), י"ל שבלשונו בריש הל' בית הבחירה "מ"ע לעשות בית לה' מוכן להקריב בו הקרבנות", ולא "שיהי' בית להקריב הקרבנות" (כמ"ש הרגצו'בי שמצות בנין המקדש היא לא לבנות את הבית אלא שיהא בית בנוי), מחדש, שכל הענינים הדרושים לעשיית הבית מוכן בפועל להקריב בו הקרבנות, הכלים וכיו"ב, נכללים במצוה זו, ואם חסר אפי' א' מהם אין המצוה בשלימות. וי"ל שכ"ה גם אם אין במקדש כהן להקריב הקרבנות וכיו"ב, אף שמלשון "בית.. מוכן" מובן שלא נוגע מצב מקריבי הקרבן.משיחת מוצש"פ ראה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2023

821

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Feb 19, 2023

9:34

התוכן בתחילת פ' תרומה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"‏ – ‏והכוונה בזה למקדש שבכאו"א. וזה מובן גם ממה שבציווי על נדבת המשכן מתחיל הכתוב עם "זהב וכסף ונחושת", אף שלכאו' הי' צריך להתחיל עם נדבות הפשוטות יותר השייכות לכאו"א, כי עיקר הכוונה כאן היא לענין ה"זהב" כפי שצ"ל בעבודתו של כאו"א בעשיית המשכן שבו; בשבועות שלאחר "שובבי"ם ת"ת" מודגש ענין הגאולה במיוחד, החל מפ' "ויקהל"‏ – ‏כיון שאז יהי' ה"ויקהל" דבנ"י בתכלית השלימות; לכל יהודי יש את הכח להביא את הגאולה תיכף ומיד!; קבלת החלטות טובות בנוגע לקיום ציווי זה של עשיית המשכן בתוך כאו"א, שזה שייך גם בזמן הגלות, בלי להתחשב עם הקשיים של הגלות, וזה נעשה הקדמה קרובה לגאולה האמיתית והשלימה. ועוד.משיחת אדר"ח אד"ר ה'תשנ"ב לזכות חי' מרים בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-02-2023

822

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט, אור לעש"ק פ' משפטים, פ' שקלים

Feb 16, 2023

10:53

התוכן ב' "הוראות נפלאות" מפ' שקלים: 1) כמה ניתן לפעול ע"י סכום כסף מאוד קטן - ע"י נתינת מחצית השקל, פחות מדמי קרבן א', קיבלו חלק בכל קרבנות הציבור של כל ימות השנה, כולל קרבן יוהכ"פ, ו"כופר נפשותיכם"! וביחד עם זה, אומרים לו: 2) 'במחצית השקל שלך לבד אא"פ להקריב אפי' קרבן א' - עליך להצטרף ליהודי שני', ורק ע"י ש"מוסרו יפה יפה" לצבור ואין שום פירוד ביניהם, ניתן להקריב עי"ז קרבן שלם, ובאופן ש"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" - אפי' "עשיר" צריך את השני, ובלעדו, הנתינה שלו היא רק "מחצית", וכן הדל, ע"י הצטרפותו לשני נעשה מה"מחצית" שלו שקל שלם! - אהבת ישראל. והדגשה מיוחדת לב' הוראות אלו כשקוראים בתורה פרשת שקלים.ג' חלקים משיחת מוצש"פ משפטים, פ' שקלים ה'תשל"ט לזכות יוסף הכהן בן שרה דבורה שי' ראדאל ליום ההולדת שלו כ"ו שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2023

823

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Feb 15, 2023

8:43

התוכן 1) בהל' ת"ת מונה אדה"ז כו"כ ענינים בתורה שנשי ישראל חייבות ללמוד כדי לדעת את ההלכות הצריכות להן. והלואי היו כל האנשים בקיאים בהם! ישנם כאלו שכל עסקם הוא בפלפול ושקו"ט וכו' ולא ב"אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" עד שאינם יודעים להשיב שאלה פשוטה בנוגע למעשה בפועל! ומובן גודל ההכרח שבלימוד הלכות אלו כדי לדעת כיצד להתנהג. והרי יש מצבים שלא שייך להתקשר ליהודי שיודע ולשאול... העצה היחידה היא – ללמוד הלכות אלו! 2) המציאות בדורנו היא, שאפי' אלו הלומדים תורה בהתמדה ובשקידה, קשה להשפיע עליהם שילמדו שו"ע או"ח! עד שלא יודעים לענות על השאלה מאיזה צד יש לבצוע את הלחם (כשאלה שנשאל מנשה המלך, כמסופר בגמ'). יש "להרעיש עולמות" כדי שינהיגו בישיבות את לימוד שו"ע חלק או"ח, לפחות שלא בזמן סדר הישיבה. והרי "אורח חיים" פירושו כמשמעו: זהו אורח חיים שמורה את דרך החיים היום-יומיים! (דבזה משתנה משאר חלקי שו"ע).1) משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג 2) משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2023

824

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Feb 14, 2023

11:24

התוכן הדין בנוגע לפקדון הוא [כמ"ש בשני דפ' משפטים] שאם לא שלח בו יד פטור בכמה אופנים (אונס וכיו"ב), אבל אם שלח בו יד (בפועל, או לדעה א' - אפי' רק חשב) מתחייב מעתה לכל מה שיקרה לפקדון! ובעבודה: התורה, כ"ז שהיא עדיין "תורת ה'" ולא "ובתורתו יהגה" של האדם, היא פקדון אצל האדם. ובאותו זמן ישנם תנאים מסויימים שאינו מחוייב בלימוד התורה עפ"י דין כמו בזמן שצריך לפרנסתו ו"אונס רחמנא פטרי'" וכו'. אבל מרגע ש"שולח בו יד", כמו שלומד תורה לצורך עצמו, להתכבד בה, אין לו שום "תירוצים", ועליו "לשמור" את ה"פקדון" גם מענינים של "אונס"!. ושליחות-יד האמיתית בתורה היא הלימוד בלי יראת שמים, כי התורה היא "לבושו" של ה', וכמו שלבוש נרקב כשלא לובשים אותו הרבה זמן, עד"ז כשלומדים תורה, ה"לבוש", בלי להרגיש המלובש בו - הקב"ה..., (וכמ"ש בגמ' שלימוד התורה בלי יראת שמים הוא כמו כור חטין שנרקב אם לא מעורב בו "קב חומטין") [ויראת שמים בלימוד התורה באה ע"י לימוד החסידות].משיחת התוועדות שמחת בית השואבה תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2023

825

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט – יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Feb 13, 2023

11:03

התוכן 1) כללות ענין ה"יאָרצייט", יום השנה, הוא חידוש נפלא. שאע"פ שהנשמה נפרדה מהגוף ונמצאת בעולם שלמעלה מן הזמן בכלל, ואעפ"כ אומרים שבהגיע יום מסויים בשנה ה"ה מתעלית באין-ערוך וכו' (נוסף על העליות שבכל יום)! וזהו מפני שבהיותה בגוף היא היתה קשורה בזמן. ובאמת זהו החידוש כללי בענין תומ"צ שאע"פ שזהו "נעלמה מעין כל חי" ומ"מ ניתנה דוקא בזמן ומקום הארץ. 2) ההשתפות בהתוועדות הקשורה להילולא של צדיק, גורמת נחת-רוח, ובמילא גם עלי', לנשמתו. 3) מענה לשואלים מה ביכולתם לעשות עבור קרובים שהלכו לעולמם: יש להסביר בעת ה"הספד" או הקמת המציבה או יארצייט וכיו"ב, שהקשר ביניהם לבין הנפטר הוא חזק, וכל דבר טוב שהם עושים עבור הנשמה – מוסיף בה וכו', ואדרבה – על הקרובים מוטל חוב כפול, ולעשות גם את כל המעשים-טובים שנשמה זו היתה עושה בעלמא דין ועכשיו היא לא יכולה לעשות בעצמה. ובכך יגרמו בודאי נחת-רוח ועלי' לנשמה. משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2023

826

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט

Feb 12, 2023

11:27

התוכן הוראה ממ"ש בסיום פ' יתרו "בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" עפמ"ש בגמ' מכאן ש"אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו" ‏–‏ אפי' ילד יהודי אחד שלומד תורה וכו', בא אליו הקב"ה בכבודו ובעצמו ומברך אותו שיצליח במלחמתו עם ה"יצר", ובמילא בודאי יצליח ובכך לקרב ביאת המשיח! ב) הוראה ממ"ש בתחילת פ' משפטים "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" ופרש"י "כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם", ש"המשפטים" צ"ל מוכנים וברורים כמו האוכל שעל השולחן!: הנהגתו של ילד יהודי צ"ל באופן כזה שיכירו באופן ברור שזה ילד יהודי ע"י שהילד מראה את הציצית שלו, והילדה ‏–‏ את לבושי' הצנועים, או שמכריזים בע"פ באופן ברור "בראשית ברא וגו'" וכיו"ב.ג' חלקים משיחת יום א' דפ' משפטים, כ' שבט, ה'תשמ"א, ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-02-2023

827

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט

Feb 9, 2023

10:25

התוכן אמחז"ל בנוגע למעיין השילוח: "שילוח הי' מקלח מים כאיסור, צוה המלך והרחיבוהו כדי שיתרבו מימיו, ונתמעטו, וחזרו ומיעטוהו [והעמידוהו כפי שנברא ע"י הקב"ה] והי' מקלח מים". ובעבודה: יהודי העוסק בתורה, שאז עפ"י תורה ניתנת לו שליטה על הכל, עלול לחשוב שיכול להשתמש בשכלו כאדם העושה בתוך שלו ו"הרחיבוהו", ולא צריך להצטמצם בדרכים שנקבעו ע"י נותן התורה... הנה כאשר ניגש אל התורה, מקור המעיין, "מיט זיינע לאַפּטשעס", עם הענינים שלו – אזי אדרבה, המים מתמעטים. ולאידך, כאשר זוכר שהתורה ניתנה "למשה מסיני" להיותו "מכיך מכל טוריא" וניגש אל התורה בתנועה דביטול ומוודא שהמקור הוא בלי שינוי – יש לו את ה"סייעתא דשמיא" להשיג "שמעתתא אליבא דהלכתא" וכו', וה"כמות" לא נוגע כלל ואפי' "כל שהוא" מטהר; תכלית התורה שהיא תלמד את האדם עד שהוא והתורה נעשים דבר אחד כל היום.משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2023

828

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט

Feb 8, 2023

12:23

התוכן [המשך] (העולים מרוסי' ניגנו את הניגון "עך טי זימליאַק וכו'") יש לקשר את הניגון עם האמור לעיל: הענין של "סלוזשבאַ", עבודה, הוא בכל העמים, אבל אצלם ה"ז בהכרח ו"בהפקירא ניחא לי'". אבל ה"סלוזשבא" של "יעוורייסקאַיאַ", בנ"י, הוא להיפך – מתוך תענוג ורצון אמיתי. ולכן דבר הראשון הרי הוא מקיים את ציווי האדון, ובשלימות – שמונח בזה בכל מציאותו, ורק אח"כ מנסה (ויצליח!) להבין בשכלו את טעם הציווי. וכאמור לעיל, שבמשך האלפי שנה מאז מ"ת כבר הוכח שרק התורה היא "חיינו ואורך ימינו" ואין צורך בעוד מחקרים. אין הכוונה בזה להטיף מוסר אלא להיות לפחות בבחי' "קול קורא במדבר"... וכמדובר כמ"פ ש""סלוזשבא יעוורייסקאַיאַ", העבודה שלנו, היא לעשות רצונו ית' כפשוטו, כולל מצות "ואהבת לרעך כמוך" ו"הוכח תוכיח את עמיתך", ואפי' בבחי' "קול קורא במדבר" – "אפי' מאה פעמים"! ההצלחה בזה שייך לה'!ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2023

829

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט

Feb 7, 2023

9:45

התוכן היום ברור מהי "יהדות". כי כאשר שואלים איך, למרות כל הגזירות ורדיפות ר"ל, מחזיק עם ישראל מעמד במשך יותר מג' אלפים שנה (כאשר מהאומות שרדפום לא נשאר מהם שריד ופליט) – ה"ז חייב להיות דבר שהי' קיים במשך כל השנים הללו. אא"פ לומר שזהו ה"שפה" שכבר בזמן ביהמ"ק לא דיברו כל בנ"י באותה שפה, ולא ה"תרבות" שהשתנתה במשך השנים מן הקצה אל הקצה וכיו"ב. הדבר היחיד שלא השתנה במשך כל השנים הוא התורה! אותם עשרת הדברות, כמו "אנכי ה' אלקיך וגו'" ו"לא יהי' לך וגו'", הכוללים כל התרי"ג מצוות, שניתנו במעמד הר סיני לא השתנו עד היום הזה! התפילין של היום הם אותם תפילין כבזמן משה רבינו, מאז שומרים את "יום השביעי" כשבת וכו' (אלא שישנם כמה מצוות שאא"פ לקיימם היום מצד תנאי המצוה כפי שניתנה מלכתחילה). וא"כ היום לא צריכים אמונה כדי לדעת ששלימות עם ישראל תלוי' בקיום התרי"ג מצות.משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2023

830

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות

Feb 6, 2023

7:48

התוכן עפמ"ש "כי האדם עץ השדה" מובן ש"ראש השנה לאילן" שייך לכאו"א מישראל. והביאור: מהותו של אילן הוא היותו בתנועה של צמיחה וגידול. ותכליתו ותפקידו הוא לעשות פירות שגרעיניהם עושים עוד פירות, עד עולם. ובנמשל: כל יהודי הוא "נצר מטעי" שהולך וגדל בכל עניני יהדות, ונותן פירות – מצוות ומעשים טובים, ועד שפירותיו עושים פירות – שמשפיע על כל הנמצאים בסביבתו שגם הם יתנהגו באופן המתאים. נוסף לזה: ידוע מנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות שבהם נשתבחה ארץ ישראל, שעי"ז מתחזק הקשר עם ארץ הקודש, שזה מזכיר ומעורר את כאו"א מישראל להוסיף בכל עניני תומ"צ, שזה ממהר גאולה האמיתית והשלימה, שאז יבאו כל בנ"י לא"י – שלימות הארץ, יחד עם שלימות העם ושלימות התורה וכו'.א' השיחות יום א' פ' משפטים, כ"א שבט ה'תשמ"ב ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2023

831

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט

Feb 5, 2023

8:37

התוכן 1) עה"פ [בשביעי דפ' בשלח] "מלחמה לה' בעמלק מדור דור" מפרש בתרגום יונתן "מדרא דעלמא דין ומדרא דמשיחא ומדרא דעלמא דאתי". היינו שמלחמת עמלק תתחדש בדור דעקבתא דמשיחא. ובמילא צ"ל הענין שמשה מצווה את יהושע "בחר לנו אנשים וגו'" – "אנשי משה" וכו': היום ניתן לכ"א הכח, ע"י בחי' "משה" שבכ"א, לבחור – למעלה מהבנה והשגה – "גיבורים" ו"יראי חטא" שיבטלו את הענינים ש"מכחישין פמליא של מעלה" וכו'. אבל אח"ז יש להמשיך זאת גם בהבנה והשגה – "יהושע" (המקבל), עד ל"רגל" – קבלת-עול. וכ"ז בכחם של דרא דמשה ויהושע כפשוטו וכו'. 2) שם הפ' הוא "יתרו" אע"פ שנקודתה היא – מתן-תורה, כי (כמ"ש בזהר) שנתינת התורה למטה היתה יכולה להיות דוקא לאחרי שיתרו שמע ובא ואמר ש"גדול ה' מכל האלקים", כי "יתרון האור מתוך החושך" דוקא (וע"ד כללות ירידת הנשמה למטה שהיא "צורך עלי'"). ויה"ר שכ"א יעסוק בענינים אלו, ובהצלחה רבה, והרי הענין דמ"ת הוא בכל יום ויום וכו'. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' יתרו, כ' שבט ה'תש"ל לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-02-2023

832

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט

Feb 2, 2023

11:43

התוכן מבואר במכילתא הטעם ששירת הים [ברביעי דפ' בשלח] נק' "השירה הזאת", לשון נקיבה, ושיר דלעת"ל נק' "שיר חדש", לשון זכר, הוא, כי גאולת מצרים יש אחרי' שעבוד, בדוגמת אשה שמתעברת ויולדת וחוזרת ומתעברת וכו', אבל הגאולה דלעת"ל אין אחרי' שעבוד. הגלות נמשל לעיבור שאז "ראש" הולד הוא "בין ברכיו", ועד"ז בזמן הגלות לא ניכרת מעלת השכל שבראש שעי"ז נמנעים מ"חטאינו", והגאולה דלעת"ל, כשנגמר זמן העיבור, נמשל ל"לידה". והטעם שהגאולה דעת"ל "אין אחרי' שעבוד" הוא מפני שזו גאולה של בעלי-תשובה, "משיח אתא לאתבא צדיקיא בתיובתא" (משא"כ גאולת מצרים היתה גאולה של צדיקים ולכן שייך לאח"ז ענין של חטא וכו'). וההוראה: הידיעה עצמה בזמן הגלות שע"י כל מעשה דבור או מחשבה טובה מתקרבים ל"שיר חדש" דלעת"ל נותנת כח להתגבר על החושך וכו'.א' השיחות מוצש"ק י' שבט ה'תשל"א לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2023

833

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט –יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של הרבי

Feb 1, 2023

13:27

התוכן חלק מד"ה באתי לגני אחותי כלה, יו"ד שבט התשמ"ג. המאמר מיוסד על פרק י"ג של המשך באתי לגני התש"י. לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2023

834

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏ – ‏אור ליו"ד שבט

Jan 31, 2023

11:49

התוכן הוראה מהתחלת המאמר "באתי לגני" - "באתי לגני אחותי כלה ואיתא במד"ר (במקומו) לגן אין כתיב כאן אלא לגני לגנוני, למקום שהי' עיקרי בתחלה, דעיקר שכינה בתחתונים היתה": בזה מתורצת "קושיא הידועה" - הרי ההעלם וההסתר שבעולם הוא גדול כ"כ, עוה"ז הוא "עולם הקליפות" ובפרט בזמן הגלות שלא רואים אלקות בגלוי, ואיך תובעים מכ"א לבטל את ההעלם ולעשות את העולם דירה לו ית', ה"ז עבודה קשה ביותר?! והתירוץ: ההיפך הוא הנכון - ענין ההעלם של העולם אינו הכרחי מצד הבריאה, אדרבה - מצד הבריאה "עיקר שכינה בתחתונים היתה" בעוה"ז הגשמי, והעולם הוא תכלית הטוב מצד עצמו, וענין ההעלם שבעולם בא רק מצד ענינים צדדיים (החטאים וכו'), וג"ז אינו אלא "שינוי החוזר לברייתו" שלא נחשב לשינוי אמיתי, ובמילא מובן איך העבודה לגלות את האמת של העולם היא בכחו של כ"א.ב' חלקים משיחת יום ד' דפ' בשלח, י' שבט תשכ"ט לזכות בנימין בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו ט' שבט - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2023

835

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט

Jan 30, 2023

11:26

התוכן בפ' בשלח מסופר על שתי מלחמות: במלחמת בנ"י עם פרעה מלך מצרים (בקי"ס) צדקה שיטת "נחשון בן עמינדב" שיש לקפוץ בים ולא להלחם בו בדרך הטבע, אבל במלחמה עם עמלק הי' צ"ל "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" כפשוטו. והנפק"מ: פרעה עמד אז מאחורי בנ"י, אבל עמלק נעמד בין בנ"י להר סיני, וקירר את התלהבותם בדרכם לקבלת התורה 'למה לצאת ממקום ישוב ל"מדבר" לקבל את התורה?!...', ובמלחמה זו, שהיא נגד יהדות ואלקות, יש לנצל את כל הדרכים האפשריים, כולל את ה"ידים" שהם מצ"ע חלקו של עשו, כדי לנצחו. ואע"פ שבדרך הטבע לא הי' שייך לנצחו, אבל בידעם שהם "אנשי משה" והולכים בכחו, לא נבהלו והלכו ללחום במס"נ. וההוראה: על כל א' להלחם בעצמו בכח תפילתו של משה, נגד כל ענין שרוצה לקרר יהודי שני מהתלהבות מאלקות או מתורה ולא להסתגר בד' אמותיו ו"לסמוך על ה'"...משיחת י' שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2023

836

יום א' פ' בשלח, ז' שבט

Jan 29, 2023

9:35

התוכן 1. בסיום ראשון דפ' בשלח נאמר "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" ות"א "בריש גלי". איתא בספרים ש"ברי"ש" ר"ת רבי שמעון בר יוחאי. והיינו, שהענין ד"יד רמה" שהי' אז יתגלה ("גלי") עי"ז שבזמן הגלות עוסקים בפנימיות התורה, ענינו של רשב"י, ונמשך בגלוי יותר ע"י תורת חסידות חב"ד. וע"י לימוד זה יפעלו הענין ד"ובנ"י יוצאים ביד רמה" כפשוטו בגאולה השלימה. וכמו"כ צ"ל עכשיו, לאחרי "חצות היום" של אלף השישי, את ה"טועמי'" של שידוד מערכות הטבע שיהי' לעת"ל בנוגע לבני חיי ומזוני רויחא. ויעזור ה' שיזכו כולם לזחו"ק. 2. ישנם השואלים למה אינם רואים מופתים? והתירוץ – כאשר מישהו מתעקש ורוצה להיות מונח דוקא בדרכי הטבע – לא מחוייבים לבטל את בחירתו ולהראות לו שבטבע יש לו מופתים... אבל מי שרוצה והאמין בזה – ראה זאת! ואפי' מי שמתעקש שלא להאמין בזה – לפעמים, כיון שרחמנות עליו, לא מתחשבים עם צמצום ה"כלים" שלו, ועוד עושים עבורו "כלים" נוספים...ב' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-01-2023

837

יום ה' פ' בא, ד' שבט

Jan 26, 2023

9:40

התוכן בסיפור של יציאת מצרים [שבפ' בא] מצינו שהתורה מדגישה את רגע המדוייק, הן בנוגע ביטול הגלות ‏–‏ "ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו'", והן ביציאה ממצרים ‏–‏ "ויהי בעצם היום הזה יצאו וגו'". וההוראה: יש לייקר כל רגע! גם כשחושב שרגע זו הוא זמן הכי חשוך וקשה ואי"ז הזמן להתעסק עם החושך לבטל המיצרים וגבולים של גלות, באה ההוראה ששבירת חושך הגלות והלילה במצרים היתה דוקא בזמן הכי חשוך, וכיון שהודיעו לו ע"ז סימן שיש לו את הכחות. ועד"ז לאידך ‏–‏ כשהוא שלם בתומ"צ ("בחצי היום"), וחושב בשביל מה עליו להתייגע, ומספיק שיחזור על מה שלמד בבוקר או לעשות את המצוה שעשה אתמול ובאותה התלהבות וכו' ‏–‏ באה ההוראה שגם "בחצי היום" צריך לצאת ממצרים!ב' חלקים משיחת י"א ניסן, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2023

838

יום ד' פ' בא, ג' שבט

Jan 25, 2023

11:16

התוכן יציאת מצרים היתה באופן ד"חפזון" – "כי ברח העם", דלהיות דזו היתה רק התחלת העבודה, "אתכפיא", כשהרע עדיין בתקפו, צ"ל הבריחה מהרע מה שיותר מהר. וזה גרם גם לסייעתא דשמיא באופן של "חפזון דשכינה" – "דילג על הקץ". וכן הי' "חפזון" בניצוצי קדושה שבמצרים. וההכנה ליציאה באופן דחפזון היא הזהירות בג' הענינים ד"מתניכם חגורים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם". 1) "מתניכם חגורים": זהו ע"ד הענין ד"חגרה בעוז מתני'". ד"מתנים" קאי על בחי' האמונה, וכדי שזו לא תהי' בבחי' מקיף בלבד, צ"ל הענין ד"חגרה בעוז" דקאי על תושבע"פ שבו הוא גילוי רצון העליון (שבמצוות) במילואו. ומצד התנועה של אמונה, שלמע' מטעם ודעת, ישנו ענין הזריזות דחפזון. 2) "ונעליכם בידכם": הענין ד"נעל" (שנעשה ע"י עיבוד עורות) הוא העבודה דעיבוד נפה"ב, ובאופן שהוא (והגוף וחלקו בעולם) יהי' "ונעליכם ברגלכם" – ישמש כ"נעל" ו"מגין" לנפש האלקית שיוכל להתעסק עם ענינים ארציים ובהעבודה דחפזון. 3) "ומקלכם בידכם": שלימות נעלית יותר היא שהוא מתגבר על הלעו"ז גם באותם ענינים שאא"פ בדרך של הבנה והשגה אלא ב"מקל"! חלק ממאמר ד"ה וככה, י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2023

839

יום ג' פ' בא, ב' שבט

Jan 24, 2023

11:12

התוכן נאמר [בסיום שיעור חומש דיום שני פ' בא] "ולכל בנ"י הי' אור במושבותם", שגם במצרים, ובבית מצרי, ובמצב ד"וימש חושך" – הי' אור לבנ"י! וההוראה – כמו שהובטחנו "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות": כאשר מסתכלים מה קורה בעולם רואים מצב של "וימש חושך" – לא קרו אף פעם דברים אכזריים והיפך האנושיות כאלו שרואים לאחרונה... וכולם מסביב שותקים וממשיכים להתעניין רק בלהרויח עוד כסף... – בא הנביא ומודיע מראש שקרוב לביאת משיח צדקנו יהי' מצב של "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים", אבל "עליך יזרח ה'"! עוד בזמן הגלות. ע"י "ובחוקותי תלכו" – "שתהיו עמלים בתורה", "ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם", עי"ז עומדים בנ"י עוד קודם ביאת המשיח באופן של "קומה זקופה" – ואולך אתכם קוממיות", "עליך יזרח ה'". וע"י "חוט המשולש" של "שלימות הארץ" ו"שלימות התורה" ו"שלימות העם" – פועלים את הגאולה הנצחית ובנין בהמ"ק הג' והנצחי.משיחת מוצאי ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2023

840

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט

Jan 23, 2023

11:01

התוכן "בעשתי עשר חודש באחד לחודש . . הואיל משה – ה"רעיא מהימנא" הראשון – באר את התורה הזאת" (וכפרש"י שתרגמה לשבעים לשון). ומזה ההוראה בנוגע ל"אתפשטותא דמשה" שבכל א' ובפרט בנשיא הדור עד לנשיא דורנו. ושייך במיוחד לזה שבעשירי בשבט, שנכלל ב"ראש" החודש שמתברך משבת זו, הוא יום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר. שבת מבה"ח שבט הוא תמיד בין כ"ד טבת, יום ההילולא דאדה"ז – נשיא חב"ד הראשון, שהודיע שחסידות חב"ד צ"ל נחלת כל העם עד ש"מלאה הארץ דעה את ה'" – ויום ההילולא דכ"ק מו"ח אדמו"ר שאצלו ראו בגלוי הענין ד"באר את התורה הזאת" – שתרגם תורת אדה"ז ללשונות שונות כדי שתגיע גם לאלו "אשר בשם ישראל [רק] יכונה". וההוראה: להוסיף ב"באר את התורה הזאת" לכ"א – בלשון וסגנון שלו, כולל שהלימוד "מביא לידי מעשה", וזוהי ההכנה ל"עמדו הכן כולכם" לקבל כל ההשפעות מנשיא דורנו ובפרט ביום ההילולא שלו.ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ וארא, מבה"ח שבט – בחדרו – ה'תשל"ח לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2023

841

יום א' פ' בא, כ"ט טבת

Jan 22, 2023

7:52

התוכן כאשר הקליפה היא בתקפה, יש צורך בכח מיוחד מה' כדי לנצחה. וזהו גם הטעם שכאשר קליפת מצרים היתה בתקפה שלכן התיירא משה רבינו לילך אל פרעה, הוצרך לציווי מיוחד "בא אל פרעה". והנה, אע"פ שכאשר המנגד הוא יהודי – קשה ביותר לבטלו, אבל אם מדובר בהתנגדות ל"אתפשטותא דמשה" – אין מניעה וגם אז יכול להיות "הדוך רשעים תחתם". [והענין ד"ענוש לצדיק לא טוב" לא מדובר כאשר הצדיק נמצא בעולם האמת וכו']. וזה יפעל שמכאן ולהבא לא יהיו מניעות ועיכובים, ורצונם של רבותינו נשיאנו יתקיים ויושלם במילואו בנצחון גלוי גדול וגמור, ע"י השלוחים של הרבי, ה"אנשי משה". ויה"ר שזה יהי' ללא עגמ"נ. ואפי' אם השלוחים שצריכים לבצע זאת הם חלשים מצ"ע – יתוסף להם כל מה שצריכים שיושלם הענין כדבעי.משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-01-2023

842

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט

Jan 19, 2023

10:09

התוכן הטעם (בפנימיות הענינים) שהענין ד"והפליתי ביום ההוא את גשן אשר עמי עמד עלי' לבלתי היות שם ערב" [כמ"ש בחמישי דפ' וארא] נאמר דוקא במכת ערוב (אף שלדעת הפוסקים, גם ג' מכות הראשונות לא היו בבנ"י - "והפליתי"), כי דוקא מתי שרואים שיש ענין ה"ערוב" בין החיות, שאוה"ע (שאינם בעלי בחירה) מתערבים בינם לבין עצמם, ישנו צורך מיוחד להזהיר את בני ישראל שלא ילמדו מהם ולבטל את המחיצה שבין בנ"י לאוה"ע ולהתערב עמהם; ע"ד הצורך להלחם נגד הגזירה של "מיהו יהודי" שמעמיד בסכנה 14 מליון יהודים! ו"תבוא עליהם ברכה" על כל אלו שעסקו בזה ובודאי ימשיכו בזה ביתר שאת!משיחת כ"ד טבת ה'תשל"ב לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2023

843

יום ד' פ' וארא, כ"ה טבת

Jan 18, 2023

11:04

התוכן עמ"ש בזהר פ' וארא "כל מאן דאתגזר ירית ארעא כו' וכל מאן דאתגזר אקרי צדיק דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ", מבאר אאמו"ר בהערותיו הקשר בין ענין המילה לירושת הארץ דוקא, כי "ירושה אין לה הפסק, כי הרי זהו ע"י מילה, ומילה מאחר שנימול אין לה הפסק .. לכן כמו"כ מה שנוטל הארץ הוא בירושה שאין לה הפסק". וכאן רואים ענין נפלא: דלכאו' איך שייך לומר "ועמך כולם צדיקים" שלכן יורשים כולם את הארץ, והרי ישנם כו"כ שהם בדרגת "בינוני", וידוע פתגם החסידים "הלואי בינוני"?! אלא דמכיון ד"כל מאן דאתגזר נק' צדיק", ובענין קיום מצות מילה כפשוטה נזהרים בזה כל ישראל, ורואים א"ז בפועל אצל אלו שיוצאים מאחורי מסך הברזל שלא יכלו למול א"ע שם, ועאכו"כ הדור "אשר לא ידע את יוסף" ולא הי' להם, ולא להוריהם, הזדמנות ללמוד אפי' הא"ב של יהדות וכו'‏ – ‏מלים א"ע בהזדמנות הראשונה ובשמחה! ובמילא "ועמך כולם צדיקים" ולכן "לעולם יירשו [כולם] ארץ"!‏ב' חלקים משיחות מוצש"פ וארא ה'תשל"ט לזכות הת' דובער שי' יוניק ליום ההולדת שלו כ"ה טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק•לזכות רבקה שתחי' טייטעלבוים לרגל הכנסה לגיל המצוות כ"ה טבת ה'תשפ"גנדבת הורי' ר' זאב הכהן ואשתו מרת פריידא ‏הינדא שיחיו טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2023

844

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Jan 17, 2023

10:32

התוכן פעם, בכ"ד טבת, אמר אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע מאמר עה"פ "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וביאר ש"חברים" קאי על מלאכים, והם זוכים להקשיב לקולם של תפלות ישראל כיון שהם "מגפפים ומנשקין" (מזככים) את התפלות שיוכלו לעלות למעלה. וסיים, שמסיפור (דלקמן) יובן שהמלאכים לא זכו להקשיב לקולו של אדה"ז כי "לא הי' צריך סיוע כלל". והסיפור הוא שפעם חלם אדהאמ"צ שהוא ראה "נהר מים גדולה ומעבר לעבר מונח דף עץ .. ועבר כ"ק הרב המגיד מעבר לעבר על הדף והתנענע" וכשאדה"ז עבר עליו לא התנענע, ואדה"ז פתר לו את החלום שהמגיד "עשה צדיקים" ו"אנכי עשיתי ת"ל הרבה בעלי תשובה ג"כ"! וההוראה: יש להתעסק בעשיית בעלי תשובה, הן תשובה כפשוטה לאלו שצריכים א"ז, והן ענין התשובה ששייכת אפי' בצדיק גמור – בבחי' "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה".ב' חלקים משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תש"מ לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2023

845

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת

Jan 16, 2023

8:50

התוכן 1) ענינו הכללי של חודש טבת - היותו ירח שבו "הגוף נהנה מן הגוף" - מודגש במיוחד בקשר לגופם של צדיקים, ומעלת יום כ"ד בחודש עפמ"ש בלקו"ת עה"פ "ושמתי כדכד שמשותיך". 2) גלותנו זו קשה יותר מגלות מצרים, שהרי כבר "כלו כל הקצין", כפי שנשיא דורנו הסביר באריכות והוציא לאור "קול קורא" בענין זה ב"הקריאה והקדושה" [כל ענין שבו היתה קריאה לכל יהודי, עד שעשה אותו ל"קדושה" חי'], ומ"מ עדיין נמצאים בגלות. 3) הדגשת ענין הגאולה בריש פ' שמות ופ' וארא ["ווארום מצד אידן, זיינען אידן מוכן . . מ'זיצט ביי א שולחן ערוך, מ'דארף מער ניט אז דער אויבערשטער זאל עפענען די אויגן, וועט מען זיך גלייך אנהויבען פארנעמן מיט'ן סעודה פון יין המשומר און לויתן און שור הבר"].שיחת אור לכ"ד טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2023

846

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת

Jan 15, 2023

10:45

התוכן בפ' וארא מסופר שעוד בהיות בנ"י בארץ מצרים הי' "וארא"‏ – ‏ע"י האותות ומופתים ראו אפי' חרטומי ויושבי מצרים בגלוי בעיני בשר ש"אלקי העברים שלחני אליך". וההוראה: עבודת היהודי ב"מיצרים וגבולים" של גלות וכו' היא להפוך א"ז לקדושה ולגלות שם אלקות, ואין זה קשה כ"כ כי זה כבר הי' לעולמים במצרים‏ – ‏"וארא"‏ – ‏גם בלשון עבר, וזה מעודד ונותן כח לא רק לא להתפעל מהמיצרים וגבולים של גלות אלא להשתמש בהם שע"י יהי' יתרון האור מן החושך. ובמיוחד ה"ז ע"י ההתבוננות ש"אין עוד מלבדו" כפשוטו! והוא הכניס אותו למצב זה, ועבודת ה' בשמחה תפרוץ את מיצרי הגלות!ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא ה'תשל"ט לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2023

847

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת

Jan 12, 2023

6:17

התוכן במענה על טענת משה, אשר בנ"י, בהיותם תחת שיעבוד מצרים "לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" [כמ"ש בחמישי דפ' שמות], נאמר לו שבנ"י "מאמינים בני מאמינים". והנה, אם כאשר מדובר אודות בנ"י לפני מ"ת, ואשר היו במשך ריבוי שנים תחת שיעבוד מצרים, נאמר למשה שדבר ברור שבנ"י יאמינו לו כשיבשר להם אודות גאולתם ממצרים בקרוב, עאכו"כ שכן הוא בדורנו זה, לאחרי מ"ת, ולאחרי התגלות תורת החסידות והפצת המעיינות חוצה במימדים הכי גדולים, וכדברי נשיא דורנו שנשארה לנו רק העבודה ד"צחצוח הכפתורים" וצריכים רק לעמוד "מוכן" "ארויסצוטאַנצן" מתוך הגלות, ומאז שיחה זו כבר עברו ריבוי שנים של עבודה וכו' כולל העבודה דעשיית בעלי-תשובה – קירוב רחוקים (שזהו ענינו של רועה ישראל אמיתי שמשתדל לקרב גם רחוקים, וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו עה"פ [בתחילת רביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה" שרדף אחרי "שה פזורה" וכו').משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ה לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2023

848

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת

Jan 11, 2023

9:26

התוכן אמחז"ל עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה", שההוכחה ש"משה" מתאים להיות "רועה ישראל" היתה מאופן הנהגתו ברעיית "צאן יתרו", שהוליך את כ"א מהצאן למקום מרעה המתאים לו. והביאור: כשרואים שלמשה יש "סבלנות" כזאת גם עבור נכסיו הגשמיים של יתרו שעבד את כל ע"ז שבעולם, זוהי ההוכחה שיוכל לסבול "טרחכם ומשאכם" של כל או"א מבנ"י, גם אלו שיעברו על רצונו ית' ר"ל, ולא רק בנוגע לרוחניות שלהם אלא גם בנוגע לגשמיות שלהם! וזה הי' גם הדרך של ה"צדיקים נסתרים" מזמן הבעש"ט, שהסתובבו בין המושבים ועזרו את כאו"א מבנ"י בצרכיהם הגשמיים, וידוע הפתגם שעשיית טובה ליהודי בגשמיות יכול להיות תכלית ירידת נשמתו למטה למשך 70-80 שנה! ויש לעשות זאת מתוך שמחה!משיחת י' שבט ה'תשכ"ד לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2023

849

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת

Jan 10, 2023

10:14

התוכן [המשך] וההוראה: ישנם המדמים שלא כדאי להשקיע כחותיהם בתיקון ענינים פרטיים, אלא "לחולל מהפכה" – עליהם לדעת שהתכלית היא עבודה פרטית בענינים פרטים. וזה נוגע במיוחד לרבנים אלו החושבים שתפקידם אך ורק לברר חקירות כלליות המקיפות כל דת משה וישראל, אבל ההתעסקות בדברים "פשוטים" כמו הל' שבת, כשרות, ברכות וכיו"ב – זה שייך לשמש... עליהם לדעת שיש צורך בעבודה בענינים פרטיים – לבאר להעם את הלכות הצריכות בכל יום! וזה יביא תועלת גם ל"מנהיגים רוחניים" אלו שאין יודעים בעצמם דינים "פשוטים" אלו... משא"כ אילו היו יודעים שבשבת הקרובה עליהם לשאת דרשה בענינים אלו... וההוראה לכאו"א: לעסוק בלהט לא רק להציל יהודי שרוצה להמיר דתו ר"ל, אלא גם עם יהודי שאינו יודע אודות דקדוק קל של דברי סופרים! וזו היתה הנהגת רבותינו נשיאנו ועי"ז פועלים ביאת משיח צדקנו.משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום ההולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו•לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2023

850

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת

Jan 9, 2023

9:49

התוכן ב"מטה האלקים" של משה היו חקוקים לא רק שמות ג' האבות אלא גם של הי"ב שבטים (בפרטיות). ולא רק שמות ד' אמהות אלא גם שמות בלהה וזלפה (בפרטיות). ויובן בהקדם הטעם שבקי"ס נבקע הים לי"ב גזרים שונים לי"ב השבטים, כי ענין קי"ס הוא הפעולה בעולמות התחתונים שנפעלת ע"י עבודה פרטית דוקא, ולכן נבקע הים לי"ב גזרים עבור י"ב השבטים כדי שתהי' העבודה דכל שבט כפי אופן עבודתו. ועד"ז בנוגע למטה האלקים. ובאותיות פשוטות: כדי לפעול בירור העולם, לא מספיק להיות "יהודי טוב" עם "כוונות טובות", אלא צ"ל קיום המצוות בפועל ממש. ולא מספיקה העבודה כללית ע"י אלה שתורתם אומנתם או שמתפללים כל היום אלא צ"ל עבודה פרטית דוקא לברר ולתקן את פרטי העולם. ואין לחשוב שזוהי עבודה נמוכה – הרי באותה מטה היו חקוק גם שם העצם. כי העצם "לוקחים" דוקא ע"י עבודה פרטית בפרט הקטן ביותר [המשך יבוא]משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2023