The Daily Sicha

851

יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון

Jun 12, 2023

11:53

התוכן [המשך] הילדים שנמצאים בבית ספר תחת השפעה בלתי רצוי', עד שאוסרים להזכיר שם את בורא העולם ומנהיגו, "עין רואה ואוזן שמעת" – הם "מאחורי מסך הברזל" במובן הרוחני – ברשותו של היצה"ר, והפעולה להוציאם משם ולהעבירם לבי"ס שנותנים שם חינוך יהודי – כמוה כהפעולה להצלת היהודים הנמצאים "מאחורי מסך הברזל" ועוזרת לזה. לפעול על הורים לשנות את מקום הלימודים של ילדיהם (לבי"ס שבו מקבלים חינוך יהודי) תיכף ומיד, אפי' באמצע שנת הלימודים – לא קשה, כאשר יסבירו להם ששהותו של ילדיהם בבית ספר כזה הוא "סם" היפך החיים, ובודאי לא ידחו זאת אפי' לרגע א'! ויה"ר שהדיבור בכל הנ"ל – בנוגע להצלת היהודים "מאחורי מסך הברזל" במובן הגשמי ובמובן הרוחני – יבוא למעשה בפועל בכאו"א, הן בתור יחיד ועאכו"כ בעלי השפעה על ציבור, על עיר ועל "מדינה" וכו'. והובטחנו "יגעת ומצאת".ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2023

852

יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון

Jun 11, 2023

11:50

התוכן מסופר במדרש שהמשכת ברכת ה' בנוגע לכללות הנס דפורים נפעל ע"י "קול גדיא" – קול התורה והתפלה של ילדי ישראל הקטנים. ועפי"ז מובן שההשתדלות בענין האמור – למען היהודים ש"מאחורי מסך הברזל" – צ"ל קשורה עם ההשתדלות בנוגע לחינוך בני ובנות ישראל. כי לאחרי כל ה"נחמות" שישנם מוסדות רבים המתנהלים ברוח היהדות, עדיין ישנו מספר גדול ביותר של ילדי ישראל שהם בבחינת "שה אובד" ב"מדבר העמים", ולמרות שנמצאים במדינת ארה"ב שבה יש רשות לכאו"א להתנהג כפי רצונו, "לעשות כרצון איש ואיש" – ישנם הורים רבים ששוכחים על ההכרח שצ"ל "ואל היהודים ככתבם וכלשונם" ושולחים ילדיהם לבתי-ספר ששם מקבלים חינוך של היפך היהדות ואפי' היפך הצדק והיושר! על כל א' לעשות כל התלוי בו לפעול על הורים אלו לתת לילדיהם חינוך יהודי אמיתי. והיום, כאשר כולם כבר מכירים שה"דולר" אינו מטרה בחיים אלא "אמצעי" להשיג על ידו דבר נעלה יותר, זה קל יותר [המשך יבוא]משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-06-2023

853

יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ט סיון

Jun 8, 2023

7:58

התוכן 1. כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר פירסם את ה"קול קורא" "...לאלתר לגאולה" שאלו אותו מדוע א"כ הוא משתדל כ"כ בעניני תומ"צ ובפרט בניית בנינים וכו'? והשיב, שעל זה ישנה הוראה בתורה מזה שהעמידו את המשכן אפילו במקום שהתעכבו יום אחד בלבד! וכן גם כאשר הדבר ברור משיח בא תיכף – אי"ז צריך להחליש את העבודה בעניני תומ"צ ואפי' בניית בנינים וכו'. דבר א' לא שייך לדבר השני – יש להמשיך בעבודה היום-יומית לפי סדר הקבוע בגלות יחד עם הבטחון שמיד נצא מהגלות. 2. המענה לטענת החסידים שתובעים מהם להפיץ את המעיינות חוצה ובכל מקום לילך כ"שפיץ חב"ד" – הרי "מי יקום יעקב כי קטן הוא"?!...: עפ"י סיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר הידיעה אודות שחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר הגיעה ליאַס – הנה למרות שהי' שם רק מנין מצומצם של חסידים מ"מ "האָט מען זיך – כל בני העיר – געקולעט אין די גאַסן". וסיים, שענין זה הוא ברכתו של אדה"ז שחסידים במקומותיהם יהיו להם עוזרים.ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' וישב, כ' כסלו ה'תשי"ז לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלומרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטסליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2023

854

יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ח סיון

Jun 7, 2023

7:38

התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא הציווי "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". ובטעם המצוה כותב החינוך, שכשהאדם נח ביום השבת ואינו הולך בדרך אלא לשם טיול ותענוג, כמו שה' נח ביום השביעי, ה"ז יזכיר אותו שה' ברא את העולם. כמו שבנוגע לשבת יש לזכור עליו ולהתכונן אליו במשך ימי החול שלפניו, עד"ז בנוגע ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", השלימות דמנוחה ותענוג, שיש לזכור ע"ז ולהתכונן לזה גם בימי החולין דזמן הגלות. ובפרט עי"ז שמנצלים את ההתלהבות והעונג שכ"א "שאב" בחה"ש – בלימוד התורה ובקיום המצוות בכל יום, ומתוך שמחה וטוב לבב. וכנוסח הברכה לחה"ש: "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות". משיחת יום א' פ' שלח, י' סיון ה'תשד"מ, ב"יחידות כללית" להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2023

855

יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון

Jun 6, 2023

8:54

התוכן [המשך] כנ"ל, שענין הגלות יכולה להתבטאות גם בנסיון של עושר, שעי"ז "מרבה דאגה" – יותר מדאגה של עני! ובקשר לזה ישנו סיפור על ב' אחים עניים בעיירה ה"ישן", וא' מהם היגר לארה"ב והתעשר, והזמין את אחיו העני שיבוא אליו לראות את עשרו. כשהגיעו כמה מבנות האח העני לפרקן ולא הי' לו במה לחתנן, החליט שכדאי ליענות עכשיו להזמנה וליסע ל"גלות אַמעריקע". אלא שלא ביקש עזרתו מיד ברדתו מהאני'.. אלא נתן לו קודם להוביל אותו לאן שרצה. אחיו הוביל אותו לגג ביתו, בית גדול בבנין רב קומות, כדי להראות לו משם את הגדלות של ניו-יאָרק מכל ד' הרוחות... מרוב ההתפעלות לא הבחין שאחיו העני אינו לידו אלא נעמד בפינה להתפלל מנחה! כששאלו מה זה?! ענהו: כ"ז לא "לוקח" אותי, איך ניתן לסבול את כל הטרדות מבית גדול כ"כ וכו' ?! היינו שטבע "מרבה נכסים" הוא להביא ל"מרבה דאגה". ויהודי צריך להראות כחו שאינו מתפעל מכ"ז, ואדרבה – ע"י שיהודי מקיים תומ"צ עם ה"נשמה", ניתן לו הכח שלמעלה מהטבע שלא יהי' לו "מרבה דאגה", ויוכל לקיים ולהפיץ תומ"צ מתוך שמחה וטוב לבב!משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-06-2023

856

יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון

Jun 5, 2023

11:32

התוכן תורה היא ענין כללי שהיא פועלת חיים חדשים – שהחיים יהיו "חיי אדם" ע"ש "אדמה לעליון"! אלא שהיא פועלת גם בענינים פרטיים (הלכות החג בחג וכו'). ועד"ז בנוגע לפנימיות התורה: עיקר ענינה הוא "נשמתא דאורייתא" – אופן חדש בלימוד התורה וקיום המצוות, ע"י שהיא מגלה את הנשמה בכל ענין בתורה. היינו שהיא הנשמה של חיים יהודיים עצמם. אלא שהיא גם רפואה למצבים פרטיים שבהם נחוץ במיוחד פעולתה. כמו לאחרי הגזירות ת"ח ות"ט הי' המצב-רוח דבנ"י ירוד ביותר, והתגלות פנימיות התורה אז עודדה אותם והפיחה בהם חיים. ועד"ז כשהאדם טרוד בפרנסתו, הן מצד נסיון דעוני והן מצד הנסיון דעושר, כמאמר המשנה [אבות פ"ב – שאומרים בשבת זו] "מרבה נכסים – מרבה דאגה", הנה ה"נשמה" שבתומ"צ נותנת כח שיוכלו להתנתק מכל הטרדות וכך לקיים המצוות כדרוש (כמו מצות תפילין שאסור להסיח דעת בהם) [המשך יבוא].משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-06-2023

857

יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון- יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע -

Jun 4, 2023

10:02

התוכן ידועה תורת הבעש"ט עה"פ "עת צרה היא ליעקב וממנה יושע", שמהצרה עצמה נעשה ה"יושע" - צרה אותיות רצה וצהר, הענין דאתהפכא חשוכא לנהורא ויתרון האור הבא מן החשך. ועד"ז בנדו"ד, ט"ו סיון, שהוא יום התחלת המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר, דאע"פ שבשעת מעשה הי' זה ענין של העלם והסתר, אבל מזה עצמו באה הגאולה די"ב-י"ג תמוז וכו'. וע"ד כללות ירידת הנשמה למטה בגוף שהיא ירידה גדולה אבל דוקא עי"ז מתעלית הנשמה לדרגא נעלית עוד יותר. וזוהי א' הסיבות להתוועדות זו - לקבוע שזהו יום שתוכנו הוא "אתהפכא חשכא לנהורא", ושיום זה, כמו חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, יעורר אצל כאו"א תוספת כח ביתר שאת בהתעסקות בכל הענינים של בעל המאסר והגאולה.ב' חלקים משיחת ט"ו סיון ה'תשל"ד לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-06-2023

858

יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון‏

Jun 1, 2023

11:30

התוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות. לכל לראש "תשלומין" מלשון תשלום, למלא את החסרון של אותם הענינים שלא עשה בחגה"ש, "די מחסורו אשר יחסר לו" – שזה מורה על אהבה יתירה של הקב"ה שאע"פ שרצונו הוא שעבודה זו תעשה בזמן מסויים, נותן הוא הזדמנות להשלים מה שלא נעשה מפני אונס או שוגג וכו'. וגם מלשון שלימות, בדוגמת העילוי דעשירות לגבי מילוי החסרון – שכתוצאה מאהבה יתירה זו בא גם הענין שדוקא בימי התשלומין יכולים לבוא לתכלית השלימות דעניני היו"ט יותר מאשר ביו"ט עצמו. ובזה גופא ניתנו שבעת ימי התשלומין. דבנוגע להקרבת הקרבנות בפועל – לא שייך שיביא קרבן נוסף לאחרי שכבר הקריב קרבן ביום הראשון, אבל בנוגע לעבודה רוחנית – יכולים וצריכים להוסיף מיום ליום, "מעלין בקודש". ומזה מובן עילוי המיוחד ביום האחרון דימי התשלומין שהוא בבחי' "מאסף לכל המחנות"!ה' חלקים משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2023

859

יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון

May 31, 2023

11:03

התוכן התורה היא בעה"ב על מציאות העולם וביכולתה לשנות את הטבע. וכמודגש גם במארז"ל "בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מלאכתן נעשית ע"י אחרים". דאע"פ שמצד טבע הבריאה צריך האדם לעסוק בחרישה וזריעה וכו', וזוהי "מלאכתו" – הנה "תורתו אומנתו" פועל שמלאכתו נעשית ע"י אחרים! וזהו מ"ש "נתת ליראיך נס להתנוסס", מלשון נס – שע"י התורה נעשים עניניו באופן נסי. וישנה דרגא נעלית יותר – שאינו זקוק אפי' שמלאכתו תעשה ע"י אחרים. וכמ"ש במדרש שבראות רשב"י (ש"תורתו אומנתו") שתלמידיו מודאגים מעניני פרנסה "הוציאן לבקעה . . ואמר בקעה בקעה מלאי דנרי זהב, התחילה מושכת דנרי זהב וכו'", ובזה הראה להם שכאשר עוסקים בתורה כדבעי אין צורך כלל למלאכה, רק לומר "בקעה בקעה מלאי דנרי זהב"! וההוראה: אין מקום לדאגת הפרנסה שהיא מעצת היצר, כי "נתת ליראיך נס להתנוסס". ואפי' מי שלא הגיע לדרגת רשב"י וצריך להתעסק ב"מלאכה" – קובע עתים לתורה, קביעות בנפש, וימשיך ברכת ה' שבזמן מועט ירויח הרבה.משיחת אור לי"ב סיון ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2023

860

יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון

May 30, 2023

10:40

התוכן ביאור החידוש בלימוד המשנה ד"משה קבל תורה מסיני וכו'" (אבות פ"א מ"א) מחדש לאחרי מ"ת לגבי כפי שנלמדה לפני מ"ת: דהנה תכלית השלימות בלימוד התורה הוא "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא", להביא למעשה בפועל. וכפי שהי' במ"ת שניתנו פס"ד ברורים להלכה – עשרת הדברות כפשוטן. וזהו מה שהדברים הראשונים שנאמרו בהמשך ל"משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע וכו'" הם "הוו מתונים בדין", המעשה של "העמידו תלמידים הרבה", ו"עשו סייג לתורה". אלא שבזה גופא, הנה לפני מ"ת, לפני שמכירים את היוקר של התורה – לא קשה כ"כ לפעול בעצמו לכופף א"ע ולהתעסק ב"המעשה הוא העיקר". אבל לאחרי מ"ת, כאשר נתבטלה הגזירה ד"התחתונים לא יעלו למעלה וכו'", ולומד תורה באופן שנעשה חד עם המושכל וכו' – צריך השתדלות מיוחדת לפעול בעצמו שאעפ"כ יעזוב את ההשכלה ולבוא לידי מעשה בפועל. ועד"ז מי שאין תורתו אומנתו או שמתעסק בשקו"ט של שכל פשוט, קל לו יותר לפעול בעצמו להתנתק מההשכלה ולהתעסק בענינים מעשיים, ממי ש"תורתו אומנתו" או שהשקו"ט הוא בשכל נעלה. וזוהי ההוראה, שגם לאחרי מ"ת, וככל שמיתוסף ידיעה והבנה בתורה, צריך לזכור, שאעפ"כ התכלית היא "הלכתא", ו"לא המדרש עיקר אלא המעשה"! ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' נשא, י"ב סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2023

861

יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון

May 29, 2023

11:31

התוכן הרמב"ם, בשיעור היומי, פותח את ספר זמנים דוקא בפסוק "נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה", וצ"ל השייכות זל"ז, ואדרבה, תוכנו של הפסוק "נחלתי עדותיך לעולם", שבו מודגש ענין התמידיות, הוא סתירה לספר זמנים ‏–‏ בו מדובר אודות מצוות שחיובן אינן תמידי כמו שבת ויו"ט?! והביאור: דוקא כשבאים לספר זמנים שבו מדובר אודות מצוות שאינן תמידיות, ואפשר לחשוב שעובדה זו היא בסתירה לנצחיות התורה, ועכ"פ שלימודו בהלכות לא יהי' באותו חיות כמו הלימוד בשאר הלכות שחיובן תמידי, יש צורך להבהיר שגם מצוות בדוגמת "עדותיך" (כמו שבת) הם "נחלתי.. לעולם"! והטעם ‏–‏ "כי ששון לבי המה": כאשר מצוות אלו הם "ששון לבי" ה"ה למע' מהזמן וחי אתם כל הזמן וכו'. ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשד"מ לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2023

862

יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון

May 28, 2023

12:48

התוכן החידוש שנפעל במ"ת בששה בסיון על לימוד התורה של האבות ומשה רבינו ובנ"י במצרים וכו' הוא בפשטות: לפני מ"ת למדו תורה מפי של "ראשי ישיבות"... אבל במ"ת הי' "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר" ‏–‏ לימוד התורה מפי של הקב"ה בעצמו! ומובן גודל החידוש שבדבר. והנפק"מ בנוגע למעשה בפועל: כאשר יהודי יודע וחש שהקב"ה בכבודו ובעצמו עומד לידו ("והנה ה' נצב עליו") ומצווה עליו לקבל עליו מלכותו וגזירותיו הרי פשוט שעבודתו היא באופן אחר לגמרי. ולדוגמא: אינו דומה יהודי שנותן צדקה בגלל מדותיו הטובות או שכך צווהו רבו וכיו"ב, לקיום מצות צדקה בראותו שממה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו עומד ואומר לפניו: לך תקיים מצות צדקה!משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשד"מ לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2023

863

יום ד', ד' סיון, אור לערב חג השבועות

May 24, 2023

12:20

התוכן [המשך] א) ענין א' שגורם לשנאת חינם הוא שנדמה לו שהשני אינו מכיר בגדלותו [ובמילא מדת הענוה מבטלת שנאת חנם]. והנה בזה שרב יוסף אמר "לא תתני ענוה דאיכא אנא" אפשר לפרש בב' אופנים: 1) איתא בסוף מס' הוריות שר"י הי' "סיני" ["שהיו משניות וברייתות סדורות לו כנתינתן מהר סיני". רש"י], אבל בהיותו עניו בתכלית לא הכיר כלל במעלותיו, ולכן כשראה שאעפ"כ מינו אותו ל"ראש" הסביר זאת במדת הענווה של האחרים שמינו אותו, ובגלל הענווה שלהם "לא תתני ענווה". 2) באמת מוכרח לומר שרב יוסף כן הכיר במעלתו, דאל"כ איך הי' מותר לענות לשואליו והרי "תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי...", וזה מה שמכריח רש"י לפרש כאן [על "דאיכא אנא"] "שאני ענותן" (ולא אלו שמינו אותו). ולכאו' אמירה זו כלשעצמה היא הרי היפך הענווה? אלא הפירוש של עניו אינו שלא יודע את מעלותיו, אלא שיודע מעלותיו ורק סובר שאילו הי' לשני מעלותיו הי' השני פועל עוד יותר. ב) ענין ב' שגורם לשנאת חנם הוא – העדר יראת חטא. רק יראת חטא גודר את לבו של האדם שלא להרגיש שנאה כלפי הזולת. ולכן, ככל שחשכת הגלות גדול, מוכרחים להיות ב' המעלות ד"ענווה" ו"יראת חטא" כדי לבטל שנאת חנם, סיבת הגלות. כנ"ל.משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ה לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות•לזכות אסתר בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ה' סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2023

864

יום ג', ג' סיון

May 23, 2023

9:53

התוכן ידועה ההוראה ללמוד מס' סוטה בימי הספירה דף ליום, ויש לנצל עכשיו את ההזדמנות לערוך סיום על המס'. בסיום המס' מדובר אודות ענינים הבלתי-רצויים שיהיו ב"עקבתא דמשיחא". בין הדברים שחסרו מדור לדור מצד ירידת הדורות שנמנו במשנה האחרונה – הם "ענוה" ו"יראת חטא". וע"ז איתא בגמ' בסיום המס': "אמר לי' רב יוסף לתנא לא תתני ענוה דאיכא אנא. אמר לי' רב נחמן לתנא לא תתני יראת חטא דאיכא אנא". והביאור: זה שהמשנה מספרת לנו כ"ז אינו כדי שנתייאש מהגאולה ח"ו, אלא להיפך: להודיע שידוע מלכתחילה שכך יקרה לפני הגאולה ובמילא זה יעודד להמשיך בקיום תומ"צ ולחכות לביאת המשיח אע"פ שיתמהמה וכו'. ומובן, שהמעלות שיכולות להתבטל הן רק אלו שהגאולה יכולה לבוא בלעדיהן. וזהו מה שמתחדש בדור האמוראים על דור התנאים, ש"ענוה" ו"יראת חטא" לא יכולים להתבטל כי הגאולה לא יכולה לבוא בלעדיהן, כי רק הן מבטלות "שנאת חנם" – סיבת הגלות הנוכחית. [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ה לע”נ ר' יוסף ב"ר דוד ע"ה שושן ליום היארצייט שלו ג' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת נכדו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2023

865

יום ב', ב' סיון

May 22, 2023

10:49

התוכן איתא בשו"ע אדה"ז ש"מיד אחר ר"ח התחיל משה להתעסק עמהם בענין קבלת התורה.. ובג' בשבת [ביום ב' סיון] אמר להם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' וכו'". וההוראה: ניצוץ משה שבכ"א מתחיל להכין אותו לקבלת התורה מיד אחר ר"ח סיון, עד שנעשה אצלו הענין ד"ממלכת כהנים": "ממלכת" – שהעולם אינו תופס מקום אצלו עד ש"אמר מלכא עקר טורא" - לא רק שהיצה"ר ("טורא") אינו מבלבלו אלא עוקרו ממקומו ומנצלו לקדושה וכו'. "כהנים" – לכהן אין שייכות לעניני העולם ועליו אומר ה' "אני חלקך ונחלתך", ועד כדרגת כהן גדול (בעה"ט עה"פ) שאסור לצאת מירושלים - שלימות היראה. אח"ז באה מצות הגבלה: לאחרי שהאדם הגיע לדרגת "ממלכת כהנים" יש צורך להגבילו שמ"מ לא יתפס על ענין שאין לו שייכות לזה.. ועוד. בנוגע לפועל: להוסיף בלימוד התורה ונתינת הצדקה בכמות ובאיכות עד י"ב סיון.ב' חלקים משיחת ב' סיון ה'תשל"ט לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2023

866

יום א', ר"ח סיון

May 21, 2023

11:04

התוכן 1) "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני". ומביא אדה"ז במאמרו ד"ה זה בתו"א מ"ש בגמ' ד"ביום הזה" קאי על ר"ח סיון. ומבאר הטעם שנק' כאן בשם "ביום הזה" ולא "ראש חודש", כי "יום הזה" קאי על הגילוי דמ"ת, ובר"ח סיון, ביום השלישי דשבוע השביעי דספיה"ע, היו כבר מוכנים לקבל הגילוי דמ"ת. וע"י הגילוי ד"ביום הזה" נפעל הענין ד"לצאת בנ"י מארץ מצרים" בשלימות. כי התורה נק' "עוז ותושי'", שהיא הנותנת עוז לנפה"א, והיא מתשת כחו של נפה"ב, ולכן ע"י דוקא יכול להיות היציאה מכל המיצרים וגבולים. וכח זה יש גם בלימוד התורה עכשיו. וזהו מ"ש "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר", כי במ"ת ניתן הכח לכאו"א מישראל בכל זמן, שבעת הלימוד התורה שלו יאמר את דבר ה' ממש כמו שנאמר למשה בשעת מ"ת! ולכן אמחז"ל ש"מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיעה אף כאן וכו'". 2) כדאי שילמדו דרוש זה שבתו"א, ולהתחיל בזה עוד בר"ח סיון עצמו. ובודאי יפרסמו זאת ע"מ שיעשו כן בכל מקום.1) ממאמר 2) מהשיחה - יום ג' פ' במדבר, אור לר"ח סיון ה'תשמ"ח לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2023

867

יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, אור לעש"ק מבה"ח סיון

May 18, 2023

9:11

התוכן נמצאים אנו למחרת שבת מברכים חודש סיון – חודש מתן תורה, שביחד עם נתינת התורה נוצר גם עם ישראל בתור "גוי אחד [ומיוחד] בארץ". וזה גם בזמן שבנ"י "מפוזר ומפורד בין העמים" – עי"ז שגם אז "דתיהם שונות מכל עם", שזהו הערבון שלא ילכו לאיבוד ח"ו בגו"ר. ומכיון שזה ש"דתיהם שונות מכל העם" ניתן להם ע"י ה', מקור הטוב והחסד, מוכרח לומר שהמטרה אינה להקשות עליהם ח"ו, אלא אדרבה – לרוממם ולהביאם לתכלית שלימותם. ולא רק שזה לא יגרום שאוה"ע ישנאו אותם, אדרבה – דוקא עי"ז יכבדום! והנהגה זו אינה מיועדת רק ליחידי סגולה מבין בנ"י, אלא כהוראה ממנין בנ"י שבפ' במדבר, שלא הי' בזה חילוקים בבנ"י, אלא כל "יוצאי צבא בישראל" נמנו באופן שווה – לא פחות ולא יותר מאחד. ומזה גם הלימוד איך צ"ל ההנהגה כלפי הזולת – יש להתנהג כלפי כל אחד מ"יוצאי צבא בישראל" בכבוד הגדול ביותר, באופן שווה.משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"ל, בהכינוס הט"ו של אגודת נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2023

868

יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר

May 17, 2023

11:01

התוכן א) מסופר בחמישי דפ' במדבר שלמרות שכל בנ"י נמנו מבן עשרים שנה ומעלה, הנה שבט לוי, "לגיונו של מלך", נמנו מבן חודש ומעלה. ואע"פ שאינם ראויים לעבודה עד שיהיו בן עשרים, ומ"מ "משיצא מכלל נפלים" ה"ה נמנה ליקרא "שומר משמרת הקודש"! וההוראה: ע"פ מ"ש הרמב"ם ש"לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש אשר נדבה רוחו אותו.. לעמוד לפני ה' לשרתו.. ה"ז נתקדש קודש קדשים", מובן שילדי ישראל – שענינם הוא לימוד התורה שלכן הם הם ה"עורבים אותנו" – "נדבה רוחם" – הנה כבר "מבן חודש ומעלה" ה"ה נמנים בתור "שומרי משמת הקודש"! ב) כדאי שהאורחים שהגיעו לכאן להיות ביחד בזמן מתן תורתנו יאמרו "לחיים" וניגון שמח, ולעורר את הבעלי-בתים המקומיים מ"תרדמתם העמוקה"... ולספר להם שהנה הנה משיח בא וצריכים ללכת להקביל פניו, ובמילא צ"ל מוכנים עם הלבושים המתאימים כדי לא להתבייש כשירוצו כנגדו רק עם ה"גלאסטוק" (עניבה) בלי לבושים עיקריים...ב' חלקים מהתוועדות אור ליום ה' פ' נשא, ערב חג השבועות ה'תשל"ט לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2023

869

יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר

May 16, 2023

11:04

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' במדבר אודות מנין בני ישראל ע"י משה ואהרן ונשיאי העדה, שזה מורה על גודל מעלתן וחשיבותן של בני ישראל, שגם בנוגע מנינם, דבר הכי פשוט שיכול לעשותו כל מי שרק יודע לספור..., וכמו שרואים בכל מדינה ומדינה כשמזמן לזמן סופרים אזרחי המדינה ה"ז נעשה ע"י אנשים פשוטים וכו', הנה כיון שמדובר אודות בני ישראל, עם הנבחר, הרי משה רבינו בעצמו מצטווה להניח את כל עניניו ולעבור מאהל לאהל ולציין את מספר הנפשות שהגיעו לגיל עשרים שנה! וכיון שקשה לאדם אחד לעשותו, צוה הקב"ה שגם אהרן (השני במעלה) ונשיאי העדה יעזרו לו וכו'!משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשמ"ה – לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2023

870

יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר

May 15, 2023

11:00

התוכן מסופר בפ' במדבר אודות מנין בנ"י "למשפחותם לבית אבותם". ובזה רואים איך שעם ישראל מיוסד על חיי המשפחה. גם במתן-תורה מרומז ענין זה: ארז"ל עה"פ "כה תאמר לבית יעקב" – "אלו הנשים", שנשי ישראל נק' "בית יעקב", כיון שעליהן, בהיותן ה"עקרת הבית", עומדת כל המשפחה (הבית). ועד"ז מצינו בבריאת אדם הראשון שנק' "אדם" דוקא כאשר "זכר ונקבה ברא אותם", אבל לעצמו ה"ה רק "פלג גופא". ועד"ז מצינו ביהודי הראשון – אברהם אבינו: כאשר התורה מתארת את פעולות אברהם ושרה בקירוב אוה"ע לה', הנה אף ש"אברהם מגייר את האנשים ושרה .. הנשים", נאמר "ואת הנפש אשר עשו בחרן", שאברהם ושרה פעלו ביחד ענין אחד שלם. וההוראה: אע"פ ש"משפחה" בנוי' מב' בני אדם שונים, ולכן יש לכ"א את השליחות שלו/ה, האנשים בישיבה או ההתעסקות בפרנסה והנשים בבית, אבל לא שכ"א עושה את העבודה כמציאות בפ"ע, אלא א' משלים לשני, וע"י שניהם יחד נבנית מציאות חדשה – משפחה, ודוקא אז נק' "אדם" ע"ש אדמה לעליון.משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשל"א בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2023

871

יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר

May 14, 2023

11:48

התוכן התחלת פ' במדבר היא: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד וגו'". תוכן ג' ענינים אלו 1) במדבר 2) סיני 3) אוהל-מועד הוא: "במדבר" מורה על מדבר שממה, "סיני" מורה על ענין התורה, "אוהל מועד" מורה על המקום שקבע הקב"ה להתגלות וכו'. וענינם בחייו של כל יהודי, ובסדר זה: בשעה שנולד ואין לו דעת וכחות מיוחדים ה"ה בבחי' "מדבר", ואח"ז ה"ה גדל מיום ליום עד לגיל שנתיים ש"מתחיל לדבר" ו"אביו מלמדו תורה צוה לנו משה מורשה וגו'" – "סיני". ואע"פ שהוא לא שייך עדיין להבין תורה אבל אלו הם התיבות הראשונות שמוציא מפיו, ומסבירים לו שיש לו את כל התורה בירושה, כולל גם הברכות שבפ' "אם בחוקותי תלכו וגו'". עד הברכה העיקרית "והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלקים וגו'", שהקב"ה משרה שכינתו בביתו של כאו"א וכו' – "אוהל-מועד".ב' חלקים משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ף אייר ה'תשמ"א, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2023

872

יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר

May 11, 2023

7:20

התוכן 1) בהערות לקוטי לוי"צ על הזהר בריש פ' בחוקותי, מבאר הטעם שהזוהר כופל את הענין ד"בחוקותי תלכו וגו'" ב' פעמים, כי בפעם הב' בא להורות שגם מי שעבר על "בחוקותי תלכו", לא מספיק תשובה לבד, אלא גם הוא צ"ל "בחוקותי תלכו" - עמלים בתורה וכו'. ועפי"ז מתורצת השאלה: סיום הענין ד"בחוקותי תלכו" הוא שעי"ז באים ליעוד דלעת"ל "ואולך אתכם קוממיות", והרי "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה"?! אבל לפי הנ"ל מובן ש"בחוקותי תלכו" קשור גם עם תשובה. 2) [בקשר לענין הערכין שבפ' בחוקותי:] כשר' הלל פאריטשער בא בפעם הראשונה לכ"ק אדה"ז, הכין קושיא במס' ערכין לשאול את אדה"ז, כשאדה"ז נכנס לחדר בו התחבא ר' הלל וכו', שמע ר' הלל פתאום את אדה"ז אומר: "אַז אַ יונגערמאַן האָט אַ שאלה במס' ערכין, דאַרף ער פריער זיך מעריך זיין". ואדה"ז הלך לו. [וזה מה שפעל על ר' הלל ונהי' מהמשכילים ועובדים הכי גדולים]. זה לא סתם "משחק מלים" אלא הוראה, וידוע שכך התנהג ר' הלל בפועל שהי' מעריך א"ע כל הזמן וכו'. 1) ב' חלקים משיחת מוצש"ק בחוקותי ה'תשל"ח 2) משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א לע"נ מרת סימא חסיא ע"ה בת ר' יצחק הי"ד איטקין ליום היארצייט שלה כ"א אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2023

873

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר

May 10, 2023

9:19

התוכן במדינתנו, הנה בטרם ידע הנער קרוא וכתוב מתחילים מיד לחשוב אודות "תכלית" ולהכין אותו לזה באופן שיהי' מקובל עפ"י חשבון של מוח גשמי וכו'! פשוט שעפ"י תורה אין מקום לזה, שהרי המשנה פוסקת "בן עשרים לרדוף", ולזה מספיק הכנה זמן קצר לפנ"ז, ואילו משהתינוק מתחיל לדבר צריך ללמדו "תורה צוה", ו"בן חמש למקרא, בן עשר למשנה וכו'". ואעפ"כ נהגו במדינה זו שכבר מגיל רך גוזלים כו"כ שעות מלימודי קודש ללימודי חול, אע"פ ש"אין אדם יודע במה משתכר" וספק גדול ביותר אם מה שלומד עכשיו יביא לו איזה תועלת כלל לפרנסתו...! ומובן גודל התועלת אם היו שוברים ענין בלתי-רצוי זה. ובכן: הי' דבר נכון אילו היו יכולים לפעול על בחורים שכבר "עומדים על רגליהם" שיפרישו א"ע מ"הנחת העולם" שצריכים לחשוב אודות "תכלית", וישקיעו א"ע בלימוד התורה ללא חשבונות וללא "תכליתים", וישבו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה (חוץ מזמני האכילה ושתי' וכיו"ב). ויבטחו בה' שהוא ה"זן ומפרנס לכל", ואילו הם צריכים רק לעשות כלים מוכנים לברכת ה'. ולבטוח בה' שאמר [בתחלת פ' בחוקותי] "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה", אז "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'".ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2023

874

יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר‏ – ‏ל"ג בעומר

May 9, 2023

12:18

התוכן נוסף על ההוראה מרשב"י בענין "ועשה טוב" ["תורתו אומנתו", ועשיית טובה ליהודי, כנ"ל], ישנה הוראה בענין ד"סור מרע" מענין השני שאירע בל"ג בעומר, שבו פסקו למות תלמידיו של רבי עקיבא לאחרי המגיפה ר"ל שהיתה מפני "שלא נהגו כבוד זה בזה" – עד כמה צריכים להזהר מהנהגה של היפך אהבת ישראל. כאשר האדם עושה טובה לחבירו, יכול לחשוב ששוב אינו צריך להזהר מלפגוע בכבודו וכיו"ב, ולכן צריך הוראה מיוחדת שצריך להזהר מפגיעה בכבוד חבירו, ובפרט כאשר מתבונן שחבירו הוא תלמיד ר"ע (ובמילא חבירו של רשב"י שהי' מתלמידי ר"ע). וע"ז ישנה הוראה נפלאה ממ"ש במדרש עה"פ "אלקים נצב בעדת א-ל" – שה' אמר לאברהם כאשר נגלה אליו וביקש לעמוד: "כשם שאתה יושב ואני עומד, כך עתידין בניך בני ג' . . ובני ארבע שנים לישב בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואני נצב עליהם"! שמזה מובן שלכאו"א ישנו הכח הדרוש לא להתפעל מה"יצר", ולהיות "סור מרע ועשה טוב".משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2023

875

יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, אור לל"ג בעומר

May 8, 2023

10:54

התוכן 1) עיקר ענינו של רשב"י הי' – תורה, "תורתו אומנתו". וזהו הנתינת-כח לכאו"א שהעיקר וה"אומנות" שלו יהי' בתורה. וזה שייך במיוחד לילדי ישראל, שאינם צריכים להתעסק בעניני פרנסה כי הוריהם דואגים לספק להם כל צרכיהם, שיכולים לנצל את כל זמנם הפנוי עבור לימוד התורה, וכאשר יחליטו להתנהג כן – בודאי יצליחו. הוראה זו מודגשת ביותר כאשר נמצאים בסמיכות לימי החופש שאז רושמים את הילדים ל"מחנות-קיץ" – צריכים אתם, הילדים, לבקש מהוריכם שירשמו אתכם למחנות כאלו שבהם מנצלים כל רגע פנוי ללימוד התורה וקיום המצוות. ובהתאם לציווי ד"ואהבת לרעך כמוך" – להשפיע כן על החברים. 2) מרשב"י לומדים גם הוראה בנוגע למצוות: מסופר בגמ' שבצאתו מהמערה לאחרי י"ג שנה השתדל לכל לראש לעשות טובה ליהודי. ומזה למדים שלא מספיק הרגש של אהבת ישראל והדיבור בזה אלא זה צריך לבוא במעשה בפועל.משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2023

876

יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר

May 7, 2023

8:41

התוכן בהתחלת פ' בהר נאמר: "כי תבאו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'". וידועה הקושיא כיצד יתכן לומר שתיכף בכניסה לארץ יהי' הענין ד"ושבתה", והרי לפנ"ז צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"?! והביאור: ההתחלה צ"ל מתוך ידיעה והכרה שהעיקר, התכלית והמטרה הוא "ושבתה הארץ שבת לה'", ועי"ז גם העבודה ד"שש שנים תזרע שדך" גופא שבזה מתעסק רוב הזמן [עפ"י תורה, וכמודגש גם בזה שעפ"י תורה יש מקום לשאלה "וכי תאמרו מה נאכל וגו'" ו"אין סומכין על הנס" ו"הרבה עשו כרשב"י – ש"תורתו אומנתו" ולא התעסק בעניני העולם בכלל – ולא עלתה בידם"] – תהי' חדור ברעיון ד"שבת לה'", עד שעפ"י מאחז"ל "כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק" מובן, שכאשר יהודי "סומך" על רשב"י ונעשה תלמידו, נעשה גם הוא "מלומד [ורגיל] בנסים" (כמסופר במדרש וכו'); "אין מזרזין אלא למזורזין" בקשר לההתעסקות במבצע ל"ג בעומר.משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2023

877

יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, אור לפסח שני

May 4, 2023

10:42

התוכן ב"פסח שני" ישנו ענין מיוחד – שסיבתו קשורה עם מעלת עבודת בני ישראל. ובהקדים: כללות הענין דנתינת התורה ומצוותי', גם לאחרי הכנת בנ"י למתן תורה במשך ז' שבועות, הי' באופן של "אתערותא דלעילא", ובלשון המדרש "ואני המתחיל". וזהו גם בנוגע לציווי דקרבן פסח (הראשון), עד שלפני זה – לא הי' הכנה כלל. אבל הציווי דפסח שני לא ניתן (בגלוי) בששה בסיון, אלא "בשנה השנית לצאתם מאמ"צ", כאשר הי' הציווי לעשות את הפסח והיו אנשים ש"היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות את הפסח במועדו", והם ידעו את הטעם מדוע אינם יכולים להקריבו, ואעפ"כ טענו למשה "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" – עי"ז פעלו הם את נתינת הציווי דפסח שני עבור כלל ישראל עד סוף כל הדורות! וההוראה: אין ליהודי להיות "שמח בחלקו" בענינים רוחניים ולהסתפק במעמדו ומצבו בהוה, אלא להשתדל תמיד "להעלות בקודש". ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2023

878

יום ד' פ' אמור, י"ב אייר

May 3, 2023

9:45

התוכן השיעור חומש דיום רביעי פ' אמור הוא פרשת המועדים. הקשר לפסח שני לל"ג בעומר: בפרשת המועדים מובא גם הענין דספירת העומר. וה"מועדים" בימי הספירה הם ב' ימים אלו. ונוסף לזה, הרי מהפסוק בתחלת פרשת המועדים "אלה מועדי ה' . . אשר תקראו אתם וגו'" דרשו חז"ל שכללות הענין דקידוש החודש שבזה תלוי קביעת המועדים – תלוי לגמרי בישראל (בית דין) למטה, דקרי בי' "תקראו אַתֶּם", "אַתֶּם אפי' שוגגין אַתֶּם אפי' מזידין". וזה הקשר לפסח שני שכללות ענינו נפעל ע"י טענתם של בנ"י "למה נגרע". וההוראה: ניתן לאדם הון יקר מכל יקר – שכל הענינים שלמעלה תלויים בו ובעבודתו, אפילו אם "מזידין", ועאכו"כ אם רק "מוטעין", ועאכו"כ כאשר מקיים מ"ש בשו"ע, ויש לנצל כחות אלו בשלימותם!ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2023

879

יום ג' פ' אמור, י"א אייר

May 2, 2023

12:28

התוכן א) הפסוק בסיום רביעי דפ' אמור "ובקוצרכם את קציר ארצכם וגו'", הענין דמתנות עניים, בא דוקא באמצע פרשת המועדות, לאחרי ובהמשך להענין דחג הפסח, ספיה"ע, חג השבועות ‏–‏ לומר לך: גם לאחרי סיום ה"תקופה" של נתינת הצדקה ‏–‏ נתינת מעות חטים לפני פסח, וה"שמחתי ושימחתי" דימים טובים כו', יש להמשיך בנתינת הצדקה! ב) ישנם הטוענים שהסיבה שלא יודעים אודות פעולתם בענין הצדקה היא בגלל הנהגתם באופן של "הצנע לכת", הנה: 1) נתינת הצדקה צ"ל באופן גלוי כדי שלא יחשבו שאינו נותן וילמדו ממנו. 2) יתכן שזהו רק "תירוץ".. ובאמת אינו רוצה לתת צדקה, כי הרי בנוגע ל"עלי'" מקפיד שיתנו לו דוקא "שלישי" וכיו"ב.. ובנוגע לצדקה מתחיל לפתע לדייק בהנהגת "הצנע לכת"...ב' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני ה'תשמ"ז לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2023

880

יום ב' פ' אמור, י' אייר

May 1, 2023

7:02

התוכן הוראה ממ"ש רש"י עה"פ [בתחילת פ' אמור, שהשנה [תשל"ו] חל בו ב' אייר – יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שלימד שכללות הגישה לעניני העולם צ"ל באופן של "מלכתחילה אריבער", וכן צ"ל גם בעניני תומ"צ, ואז גם ברכות הקב"ה הן באופן של "מלכתחילה אריבער"] "אמור אל הכהנים" – "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים": ע"י שהגדולים מזהירים (כפשוטו) ומחנכים את הקטנים, בשנים או בידיעות, ומאירים אותם ("להזהיר" מלשון זוהר ואור) שיראו את האמת של יהודי ויהדות ותומ"צ כו' – נעשה "להזהיר גדולים – על [ידי] הקטנים" – נעשה אור אצל הגדולים!א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' אמור, ב' אייר ה'תשל"ו לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2023

881

יום א' פ' אמור, ט' אייר

Apr 30, 2023

9:22

התוכן הענין דמלכות הוא ש"לית לה מגרמה כלום" אלא "גדלהו משל אחיו" – המלך מקבל כל עניניו מהעם. ודוקא עי"ז נפעל אצלו הענין דהתנשאות על עם שמתאחד עם ההתנשאות עצמית. וזהו הביאור שאע"פ שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' עשיר קודם הנשיאות, היתה ההנהגה לאח"ז באופן ד"לית לה מגרמה כלום" וקיבל מהעם וכו'. כי דוקא הענין שיכול להתפרש אצל אחרים שצ"ל "מקבל" – פועל הרחבה והתנשאות עצמית. וזהו גם מה שמסופר אודות אדמו"ר מהר"ש שלמרות שבמשך נשיאותו הי' עשיר גדול והי' עוסק בעצמו גם במסחר ובבורסה והי' בעל רכוש גדול בממון ומניות וכו' – אמר, שאותם 50 פרוטות שהמלמד נותן כ"מעמד" יקר וחביב אצלו ביותר! הנהגה זו מצינו בנשיאי ישראל בכל דור, כי הממון שניתן להם הוא ה"כלי" שבאמצעותו מגיעים ה"נותנים" ל"מאן מלכי רבנן", ש"עקר טורא" ומעמידים כל סדר ההשתלשלות להיות כפי שה"צדיק גוזר"!א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2023

882

יום ה' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר

Apr 27, 2023

9:11

התוכן הענין דג' שני ערלה ו"שנה הרביעית" ו"שנה החמישית" [כמ"ש ברביעי דפ' קדושים] ברוחניות: כדי שהאדם יוכל ליהנות מעניני העולם לצרכי רשות באופן של "בכל דרכיך דעהו", עליו להכין א"ע עי"ז שב"ג' שני ערלה" אינו נהנה מזה בכלל אפי' לא לעניני קדושה, וב"שנה הרביעית" הוא נהנה מזה רק ל"קודש" (ב"ירושלים"), ואז ב"שנה החמישית" יכול ליהנות מזה לצרכי רשות. ועד"ז בעבודה היום-יומית: היום עם תפלת שמו"ע שאז עומד בביטול ולא שייך אפי' עניני קדושה, ואח"ז "מביהכנ"ס לביהמ"ד" – ההתעסקות בתומ"צ, ורק אז יכול לצאת להתעסק בעניני הרשות וזה לא יזיק לו. ואע"פ שב"ג' שני ערלה" ה"ה מובדל לגמרי מעניני העולם אבל התכלית היא "שנה החמישית" – העבודה עם עניני הרשות – דירה בתחתונים!משיחת י' שבט ה'תשי"ד לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2023

883

יום ד' פ' אחרי-קדושים, ה' אייר

Apr 26, 2023

10:42

התוכן הבעש"ט ואדה"ז גילו שהענין ד"ואהבת לרעך כמוך" [שבשני דפ' קדושים] צ"ל לא רק למי שעומד באותה דרגא בגשמיות או ברוחניות, אלא אפי' ליהודי שרחוק ממנו בגשמיות ואף פעם לא פגש אותו! ואפי' ליהודי שרחוק ממנו ואף פעם לא "פגש אותו" ברוחניות – והיינו עפמ"ש בגמ' שהתפלות של כל יהודי בכל מקום שהוא עוברות דרך מקום המקדש, נמצא שע"י התפלה נפגשים כל המתפללים ברחבי תבל ביחד במקום המקדש, וזהו מה שהבעש"ט אומר – אפי' ליהודי שלא "פגש אתו" במקום המקדש מעולם כי לא התפלל אף פעם צ"ל "ואהבך לרעך כמוך"!, אלא שאת האהבה והקירוב לכאו"א צ"ל בהתאם למקורב, לדוגמא עם יהודי כזה צ"ל ההתחלה בלימוד הא"ב של יהדות ולא דף גמרא... (אבל רק להתחיל כך, ובמשך הזמן להוסיף וכו' כי ביהדות ותורה אין פשרות!), ולסיכום: אין לוותר ח"ו על אף יהודי!משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2023

884

יום ג' פ' אחרי-קדושים, ד' אייר

Apr 25, 2023

10:44

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש שסיבת מיתת בני אהרן היתה שלא נשאו נשים, היפך הענין ד"לא לתהו בראה (אלא) לשבת יצרה". היינו שיכול להיות צדיק גדול, ש"נכנס לפני ולפנים", ואעפ"כ, כאשר חסר הענין ד"וכפר . . בעד ביתו" – "זו אשתו", חסר אצלו עיקר ענין הכניסה לפני ולפנים, כיון שדוקא על ידה נעשה הכניסה בבחי' "תיקון". וזהו"ע "נכנס בשלום", שבה"רצוא" צ"ל נרגש ה"שוב", שהתכלית היא שיומשך למטה וכו'. ועד"ז צ"ל "יצא בשלום", שגם בהיציאה מבחוץ לכל עניני קדושה ובא בהתיישבות בעולם, "שוב", צ"ל נרגשת חשיבות ה"רצוא" וה"לפני ולפנים" ושתכלית היציאה היא לחבר המעלה והמטה וכו'. וענין זה זה תלוי ב"ביתו זו אשתו", שמעמידה את הבית באופן שפשוט שהבעל צריך להאריך בתפלה ולהרבות בלימוד התורה בשופי. ואזי גם הכניסה לפני ולפנים היא באופן שממנה נמשך בפרנסה כפשוטה. וענין זה, הגאולה הפרטית בבית הפרטי, ממשיך הגאולה הכללית בביאת המשיח כפשוטו.א' השיחות דהתוועדות י"א ניסן ה'תשכ"ב לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2023

885

יום ב' פ' אחרי-קדושים, ג' אייר

Apr 24, 2023

12:04

התוכן כאשר מדובר אודות הענין ד"מלכתחילה אַריבער" – ישנם כאלו שנתפסו לזה והתחילו להתנהג באופן המתאים ל"עולם התוהו"... "אַריבער" שלא במדידה והגבלה כלל... כמו להלוות סכומי כסף גדולים ביותר (הניגוד מאלו שאינם מתנהגים כלל באופן ד"מלכתחילה אַריבער", ונמצאים בתנועה של "כיווץ" וכו'). ולכן, אף שמכיון שכוונתו היתה לטובה בודאי יעזור ה' ויוכל לפרוע כל החובות, אבל מכאן ולהבא צריך לדעת שהענין ד"מלכתחילה אַריבער" צ"ל מתאים ל"עולם התיקון", "לשבת יצרה". והרי "אַריבער" פירושו ע"ד "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", היינו, שהדילוג הוא בערך ל"הרים" ו"גבעות", וכמבואר בחסידות בענין "סובב כל עלמין", שאע"פ שהוא למעלה מ"עלמין" אבל עדיין יש לו איזה ערך ל"עלמין". ההוראה מאדמו"ר מהר"ש ש"אני אומר" שצ"ל "מלכתחילה אַריבער" היא – מצד א' צריך לקחת "חובות" כדי שהפעולות תהיו באופן של הרחבה, אבל זה צ"ל בערך להנהגת העולם.משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2023

886

יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג ג"פ ליום ומחזור הט"ו פ"א ליום –

Apr 23, 2023

10:17

התוכן הזמן מתאים לערוך סיום על ספר משנה תורה להרמב"ם, אשר, רק לפני ימים אחדים סיימו ללמוד אותו בהתאם למסלול שנקבע ונעשה מנהג ישראל‏ – ‏ג"פ ליום. [כ"ק אד"ש אחז בידו הק' ספר הרמב"ם וקרא מתוכו את ההלכה האחרונה]: "ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות [כפשוטו, אבל ברוחניות יתכן ענינים אלו גם לעת"ל] שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך [מכיון שכל העולם יעסקו בלדעת את ה', מוכרחים לומר שבנ"י, כעם הנבחר, ידעו את ה' באופן נעלה יותר, ולכן] יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". "נשלמו הלכות מלכים והחיבור כולו, ברוך שאמר והי' העולם, בפרטו ובכללו" "תם ונשלם שבל לא-ל בורא עולם".משיחת כ' טבת ה'תשמ"ט לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו א' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2023

887

יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן

Apr 20, 2023

10:22

התוכן הולדת ילדים הוא בכח הא"ס דוקא. וכדי לקבל ברכת ה' להולדת ילדים ושיקבלו מהם נחת רוח אמיתית בגו"ר, יש להסיר את הדברים המעכבים לזה – ענינים של היפך הטהרה. שזהו"ע דמצות "מקוה". ובזה רואים דבר פלא: חיובם של כל המצוות מתחיל מגיל בר/בת מצוה (מלבד מצות תלמוד תורה ומצות מילה וכו'), משא"כ בנוגע למצות מקוה ה"ז צ"ל תשעה חדשים לפני הולדת הולד ועי"ז יהי' הולד בריא בגו"ר, כי כל החיים של הילד תלויים על היסוד של ההריון. וזהו הקשר עם חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר [י"ב תמוז]: כאשר "נשלח" לעיר קאַסטראַמאַ ייסד שם מיד מקווה כדי שיוולדו ילדי ישראל כשרים. וההוראה: לפעמים "נשלח" יהודי מד' אמותיו וכו' רק כדי להציל עשרות משפחות יהודיות ולהעמידן בקרן אורה וכו'.משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ד לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2023

888

יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן

Apr 19, 2023

12:09

התוכן [המשך] ועד"ז בקשר להזדמנות גדולה יותר: בנוגע לתקופתנו, ישנם כו"כ "קיצים", ועאכו"כ לאחרי ה"קרבנות" הרבים שהיו וכו', ולכאו' היתה צ"ל המסקנא המיידית לפעול שיהי' "דור שכולו זכאי" שאז יבוא משיח. לא היתה לעולמים אפשרות כזאת כמו עתה הן מצד ההתעוררות שישנה מלמטה לקיום תומ"צ [כנ"ל], והן מצד שמלמעלה נתנו את הכח לבנ"י להנהיג חיי הפרט והכלל באופן ד"יכוף כל ישראל לילך.." בדרכי תומ"צ. כעת ישנו "קול גדול ולא יסף" שמכריז – "שובו בנים"! ולמרות כ"ז – לא מנצלים כלל את ההזדמנות! והנה עוד הזדמנות: בשנים הכי אחרונות נתגלו כו"כ כתבי-יד דתורת החסידות, וגם נתמעטה שלא בערך ההתנגדות ללימוד החסידות, ולכאו' הי' צ"ל שכ"א "יטביע" את עצמו בלימוד ובהפצת לימוד זה, אך לעת עתה – לא נגע ולא פגע! ועד"ז בנוגע לעוד כמה ענינים שהיתה התקווה שייעשו מאליהם, ובפועל...! התקווה, על יסוד ההבטחה ש"לא ידח ממנו נדח", שעכ"פ מעתה ינצלו את כל האפשרויות, ובכללות הענין ד"קול דודי דופק .. פתחי לי גו' שראש נמלא טל וגו'", שהקב"ה כבר לא יכול לסבול את הגלות ומתחנן "פתחי לי" אפי' "כחודה של מחט", ואז יוכל להכנס פנימה ותבוא הגאולה!משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2023

889

יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן

Apr 18, 2023

11:13

התוכן ישנם כו"כ שהיו יכולים להסתפק רק בכמה שעות/ימים בשבוע לעבוד כדי להתפרנס בהרחבה, ולנצל את הזמן הנשאר לעניני תומ"צ. ובפועל לא מסתפקים בזה, מכיון שכ"א רוצה שיהי' לו את מה שיש לשכנו ויותר מזה, לדוגמא – "כסא ישן" יותר משל חבירו.., ורוצה לאכול דוקא מאכלים יקרים.. וכיו"ב, ו"רדיפה" זו אחרי מותרות אין לו סוף, כל מה שיש לו – לא מספיק, ורוצה עוד ועוד עד ש"יזכה" שישימו אותו על הרשימה של משלמי 98 אחוזים למס הכנסה... ושוקע בזה כ"כ עד שזה לא נותן לו לחשוב לשם מה ירדה נשמתו בעולם?! זה "אוכל" את החינוך של בניו ובנותיו מכיון שאין לו זמן לחשוב ע"ז וכו'. במקום לנצל את ההזדמנות שיש היום שאפשר להתפרנס בכבוד בקצת זמן ולנצל את הזמן הנשאר לענינים רוחניים – לעשות טובה ליהודי שני, ללמוד לעצמו ולחנך את הילדים כדבעי, מנצלים זאת לשקוע עוד יותר בגשמיות!משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2023

890

יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן

Apr 17, 2023

10:07

התוכן ג' הענינים בתקופה זו: א) בהמשך לחג הפסח: לידת עם ישראל היתה ביציאת מצרים שעלי' נאמר "לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'", ועד"ז בחג הפסח בכל שנה נעשה לידת עם ישראל מחדש, ובמילא מובן גודל האחריות והזכות לנצל כנס זה באופן המתאים. ב) ספירת העומר: 1) עבודת האדם מלמטלמ"ע - מ"חסד שבחסד" עד "מלכות שבמלכות" 2) הליכה מחיל אל חיל: אינו מסתפק בבירור מדה הפרטית ביום שלפנ"ז אלא מוסיף בעבודתו לברר מדה נוספת. ועוד: בכל יום פועלים גם ענין חדש עם היום שלפנ"ז, ולכן אומרים "היום שני ימים" ולא "יום שני" וכיו"ב. 3) כבר בתחלת העבודה - "ממחרת השבת" - יש את הנתינת כח וההבטחה שהעבודה בבירור כל פרטי המדות תהי' בשלימות - "שבע שבתות תמימות". ג) לימוד פרקי אבות: בו מודגש הענין דאחדות ישראל כיון שהוא לימוד השייך לכאו"א מישראל. ומתחיל בענין כללי "משה קבל תורה מסיני וכו'".משיחת יום א' פ' קדושים, כ"ו ניסן ה'תשמ"ט - ביחידות כללית להאורחים שיחיו לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו•לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2023

891

יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן

Apr 16, 2023

9:35

התוכן התחלת גאולת ויציאת מצרים היתה עם הנס הגדול של "למכה מצרים בבכוריהם", ועד"ז ראינו בנצחון [במלחמת המפרץ] דימים אלו בשנת "אראנו נפלאות": אופן הנצחון והמפלה, שאירע ביום הפורים, היתה דוקא באמצעות "בכורי" אוה"ע אשר נזפו בו והכריחו אותו להתחרט על פעולותיו עד אז, ונמשך הדבר גם בימים שלאח"ז וכו', ובחודש ניסן החליטו ה"בכורים" לתת ל"סאדאם" תנאים קשים איך צריך להתנהג ושחייב לשלם על כל ההיזקים וכו'! ומזה התשובה לשואלים: ‏איפה רואים נסים ונפלאות בשנת "אראנו נפלאות"?!‏ – ‏עכשיו רואים נסים ונפלאות בגלוי ממש! (וכ"א קורא עד"ז בעיתונים וכו'. אלא שיהודי צריך לדעת שיותר כדאי לנצל את זמנו לאמירת עוד מזמור תהלים ולהוספה בתומ"צ‏ – ‏בזה יפעל יותר מקריאה ופלפול במ"ש בעיתונים). ויה"ר שלכ"א יהי' את ה"לב לדעת" ו"עינים לראות" ו"אזנים לשמוע" בכ"ז, ושלא יצטרכו לספר א' לשני על הנסים כיון שכ"א בעצמו יראה ורואה זאת בגלוי, ומכיר ומודה לה' ע"ז, עד שלא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים גלויים שה' עושה!‏ב' חלקים משיחת כ"ה ניסן ה'תנש"א לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2023

892

יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן‏ – ‏יום ו' דחג הפסח

Apr 11, 2023

10:29

התוכן ההוראה מימי הפסח שאז הי' "ופסח הוי'" – שצ"ל תמיד "מעלין בקודש" ובאופן של דילוג וקפיצה. וניתנו כחות על זה שחייבים לנצלם; במאמר של אחש"פ הוזכר הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", ושאלו מה הקשר בין זה למ"ש במאמר? ובכן, במאמר דובר ע"ד מ"ש בזהר שמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" קאי על כל הימים שבין יציאת מצרים להגאולה העתידה. שאף שלא רואים אז נפלאות, הנה נפלאות אלו הם [מלובשים בטבע] באופן ש"אין בעל הנס מכיר בנסו" וידועים רק ל"לבדו", "לעושה נפלאות גדולות לבדו". ומעלת נפלאות המלובשים בטבע (בגשמיות) רואים בכללות הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", שלא מספיק הלימוד ע"ד מצה ומרור ויהי' ע"ד "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" וכיו"ב – מצד מעלת קיום הדבר בגשמיות (כשיש אפשרות לכך). וזהו גם הקישור עם מ"ש שם ע"ד הכרח ענין הגלות בשביל זיכוך גשמיות העולם וכו'.ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשל"ח לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2023

893

יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן‏ – ‏יום ה' דחג הפסח

Apr 10, 2023

12:03

התוכן הוראה מקרבן פסח (הא') שהקריבו בנ"י במצרים בחול ומקרבן פסח (הב') שהקריבו בנ"י במדבר בשבת: גם מי שהוא בקו של זבולון ורוב היום מתעסק עם עובדין דחול ובמצב של "מצרים"‏ – ‏יכול להיות אצלו ה"ופסח"‏ – ‏לדלג לדרגא נעלית יותר שלא בערך, וגם מי שהוא בקו של ישכר ו"תורתו אומנתו" בדוגמת אוכלי המן במדבר שהי' להם כל צרכיהם, מצב של "שבת"‏ – ‏צריך הוא לדלג לדרגא נעלית שלא בערך, ואדרבה‏ – ‏עליו קשה יותר לפעול שצריך א"ז, כי טוען: מה חסר לו? ה"ה במצב של "גן עדן"!..., ועוד‏.משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2023

894

יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח

Apr 9, 2023

11:14

התוכן סיפור שאירע עם אאמו"ר בקשר לחג הפסח: ההכשר על טחינת הקמח עבור המצות לחה"פ הי' תחת פיקוחו וסמכותו. כאשר קבעה הממשלה שכל בתי מסחר, כולל הטחנות, הנם רכושם של הממשלה, הזהירה אותו הממשלה שאם יפסול חלק מהקמח ולא יתן עליו הכשר, וכתוצאה לא יימכר חלק מהקמח (במחיר קמח כשר לפסח), יתפרש הדבר שהוא מזיק לכלכלת המדינה, ודינו כלוחם נגד הממשלה..., והוא לא התפעל מזה ואמר שאם לא יתנו לו יד חופשית בפיקוח על טחנות הקמח לא יתן הכשר ויפרסם בכ"מ שקמח זה איננו תחת אחריותו! ובראותם ששום דבר לא יעזור להם נתקבלה ההוראה למלא אחר הוראותיו וכו', וההוראה מזה: כאשר יהודי נעמד בתוקף המתאים לקיים רצונו של הקב"ה גם כאשר ה"מלוכה" מצווה עליו לעשות מה שהוא נגד רצונו ית' - סוכ"ס מצליחים, אמנם לא לכל אחד ישנו התוקף לעמוד נגד ממשלה שמשלה על 200 מליון בני-אדם, אבל ממנו נדרש רק להתייצב נגד ה"יצר" שלו...משיחת ח"י ניסן ה'תשמ"ג לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2023

895

יום ד', י"ד ניסן‏ – ‏ערב חג הפסח

Apr 5, 2023

11:04

התוכן הסיום וחותם של "סדר קרבן פסח" הוא "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר". ולכאו': 1) מקומו של דין זה הוא בהתחלת הענין, לפני ההקרבה? 2) איך זה מתאים עם הכלל ש"מסיימים בטוב"? ועכצ"ל שבסיום זה יש ענין טוב גם בגלוי. וי"ל שבלשון זה מרומז מעמדו ומצבו של יהודי בסיום ההכנה לחה"פ, כלומר, בסיום כללות מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות כהכנה לגאולה – "הפסח (מלשון דילוג וקפיצה, שמורה על הגאולה) נמצא" (לשון מציאה, הקשור עם משיח, "מצאתי דוד עבדי"). וכאשר אצל האדם מאיר כבר הענין ד"מצאתי דוד עבדי", אז הוא מרגיש שכל עניניו עד עתה לגבי הזמן דגאולה הם בגדר "טריפה" (דקאי על כללות ענין הגלות, "בשר בשדה טריפה"). ומוסיף "לא עלה לו" – מלשון "עלי'", שתופס שכל העליות בזמן הגלות אינם בערך לגבי העלי' האמיתית בזמן הגאולה. "עד שמביא אחר", שמורה על עבודה אחרת לגמרי, סדר העבודה דלעת"ל. (עד ש"אחר" זה הוא למעלה מה"אחר" ששוללים בהגדה "אני הוא ולא אחר", ואפי' למע' כביכול מדרגת "אני" וכו').משיחת ערב חג הפסח ה'תשמ"ח אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2023

896

יום ג', י"ג ניסן‏

Apr 4, 2023

9:10

התוכן מאמר ד"ה מצה זו שאנו אוכלים וכו', אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ט. לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2023

897

יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – ‏יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע

Apr 3, 2023

10:37

התוכן ספרו של בעל ההילולא נק' "צמח צדק" כי "מנחם" בגימ' "צמח" ו"צדק" בגימ' "מענדל". וזה קשור עם זה שהיו בטוחים ש"בימיו תושע יהודה וגו'" בגאולה האמיתית והשלימה – מצד החידוש בתורה שלו שאיחד נגלה דתורה, ה"גוף", ונסתר דתורה, ה"נשמה", ל"תורה אחת". שזהו הענין דהגאולה האמיתית והשלימה – אחדות בין בנ"י שקשורה עם אחדות בין כל חלקי התורה, כולל בין ה"גוף" וה"נשמה" שבה, ועי"ז לאחד את ה"נשמה" של העולם עם העולם עצמו – גילוי "כח הפועל בנפעל". בעמדנו בערב יום ההילולא שלו צ"ל התעוררות מיוחדת בענין זה – להוסיף בלימוד נגלה ונסתר דתורה ובאופן שה"נסתר" יופץ "חוצה" ויתגלה בנגלה דתורה, ועד"ז בעולם – שה"נשמה" יהי' ניכר בגלוי בה"גוף". ובפרט בשעות האחרונות של "ערב שבת" דאלף השישי שצריך "לטעום" "מכל תבשיל ותבשיל" – לטעום מתורות שלו שבהן מאחד נגלה ונסתר דתורה.משיחת אור ליום ה' פ' אחרי, י"ב ניסן ה'תשמ"א לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2023

898

יום א', יום הבהיר י"א ניסן– מאה עשרים ואחת שנה להולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו –

Apr 2, 2023

11:15

התוכן כמה ענינים שהזמ"ג: 1) הבעת תודה לאלו ששלחו איחולים לבביים וכו'. ויה"ר שיתברכו בברכתו של הקב"ה, מקור הברכות, ש"תוספתו מרובה על העיקר". 2) להשתדל שמה שיותר יהודים יהי' להם מצה שמורה (לפחות) לזיתים של ליל הסדרים. ויה"ר שנזכה בקרוב ממש ל"ויהי ביום השמיני", לכינור של משיח שהוא משמונה נימין, ו"אותו יום נטר עשר עטרות", בעבודת האדם – שלימות כל העשר כחות, כולל חב"ד שבנפש, ושלימות ירושת הארץ, כל העשר אומות – כולל "קיני קניזי וקדמוני". 3) להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות. והקשר הבולט לחה"פ – בשם "פסח" מלשון "פה סח", שהפה מדבר מה שצריך לדבר – דברי תורה, "ודברת בם, ולא בדברים בטלים". וזה שייך גם לנשי ובנות ישראל: לימוד ההלכות הצריכות, וגם לימוד החסידות שבה נתבארו שש המצוות של "אמונת ה'", "אהבת ה'", יראת ה'" וכו', שגם הן מחוייבות בהן [כמרומז במ"ש "שש ערי מקלט תהיינה לכם"]. ויה"ר שעי"ז נראה בגלוי את ה"ופסח ה'" – רחמיו המרובים של הקב"ה וכו'.ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן (בין מנחה למעריב) ה'תשל"א לע"נ הרב צבי אבא ב"ר חיים דובער ע"ה לרמןליום היארצייט שלו ט' ניסןת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מענדל וזוגתו מרת חנה שיחיו לרמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2023

899

יום ה' פ' צו, ח' ניסן, אור לעש"ק פ' צו, שבת הגדול

Mar 30, 2023

10:09

התוכן [המשך] עפ"י הנ"ל יש לבאר תורת הצ"צ בענין "יוסף לי ה' בן אחר" – שיש להפוך את ה"אחר" ל"בן", שהכוונה ב"אחר" היא (לא מי שנמצא בתחום דקדושה אלא שבחר להתנהג שם כ"אחר", אלא] למי שלא נמצא בעולם של יהדות כלל אלא בתחום "אחר" לגמרי, עד שאינו יודע אפילו שיש "סדר". ה"אינו יודע לשאול" לפחות נמצא ליד שולחן הסדר, אבל בזמננו יש בן "חמישי" שלא מגיע כלל ל"סדר" כי אינו יודע כלל מה זה ומה זה בית יהודי! ואפילו בעיר גדולה כמו ניו-יאָרק ישנם אלפי ילדי ישראל כאלה! וזהו הנסיון של דורנו – נגע עם-הארצות. וגם את "אחר" הזה יש לעשות "בן". ובנוגע לפועל: על כל א' להשתדל שה"שאינו יודע לשאול" יישב ליד שולחן הסדר וגם ה"שאינו יודע" דבר על יהדות! ואם טוען הרי איננו בנו – הרי "המלמד בן חבירו תורה . . כאילו ילדו", ואם הוא "בן עם הארץ . . אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו", כולל גם גזירת הגלות וכו'!ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2023

900

יום ד' פ' צו, ז' ניסן

Mar 29, 2023

10:52

התוכן מסופר בהגדה "כנגד ד' בנים דברה תורה חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול". מסדר זה רואים ש"עם-הארץ", שאינו יודע כלל שיש על מה לשאול, גרוע יותר אפי' מרשע. כי רשע לא חסר לו "ידע", ובן-רגע יכול לעשות תשובה, והרי "לא ידח ממנו נדח" וסופו לעשות תשובה ומיד נעשה צדיק גמור. אבל "עם הארץ" לא יודע בכלל שעשה עבירה ובמילא לא יודע שצריך לעשות תשובה... וההוראה: בזמננו אין מציאות של רשעים – הסיבה לכך שהילדים שנולדו במשך 50-70 שנים האחרונות לא הולכים בדרך הישר אינה אלא "עם-הארצות"! הם אינם יודעים כלום כי לא סופר להם כלל על יהדות – "תינוקות שנשבו"! ולכן, לכל לראש יש להבעיר את נגע העם-הארצות. וכדי לפעול זאת לא מספיק נתינת הצדקה, אמירת תהלים או בניית בנינים עבור חינוך... הדרך היחידה היא שיכניסו את הילדים בפועל לבית-ספר שלומדים שם יהדות בדרך היהודי [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2023