The Daily Sicha

901

יום ב' פ' לך לך, ו' מרחשון

Oct 31, 2022

9:35

התוכן הוראה מציווי ה' לאברם בתחילת פ' לך לך "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", עפ"י המבואר בדא"ח ש"ארצך" קאי על בחי' הרצון, "מולדתך"‏ – ‏בחי' המדות, "בית אביך"‏ – ‏בחי' המוחין, והיינו שנדרש מהאדם שכל עניניו, רצון מוחין ומדות, יהיו בבחי' הליכה בלי גבולית למעלה ממדידה והגבלה, וזהו ע"י ש"הולך" ומתנתק מ"ארצך" ו"מולדתך" ו"בית אביך"'', הכחות כפי שהם מצד טבעו, והולך אל "לְךָ"‏ – ‏"לעצמך, לשרשך ומקורך"‏ – ‏עצם נפשו. והיינו שגם אם עד פ' לך לך היו אצלו כל ענינים בשלימות מצד טבע נפשו, הנה בהגיע לפ' לך לך נדרשת ממנו "לשנות טבע מדותיו" של נפש האלקית ולפעול בהם הליכה שלא בערך, וכמו החסד של אברהם אבינו לא הי' מצד "טבעו הטוב" אלא "בשביל שהוא רצון ה'".‏משיחת מוצש"ק פ' לך לך ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2022

902

יום א' פ' לך לך, ה' מרחשון

Oct 30, 2022

8:21

התוכן [לפנ"ז בהתוועדות דובר על אסיפה מסויימת של רבנים שלא נוצלה לחיזוק היהדות אצל הנאספים:] בהמשך להאמור, הנה אפי' אם כן עסקו בזה, אבל חשוב איך זה מתקבל אצל הרואים. [וע"ד הדין ד"מראית עין"]. ובפרט במדינה זו שענין ה"פרסומת" תופסת מקום במיוחד. וע"ד מ"ש עמ"ש [בראשון דפ' לך לך] שאברהם אמר לשרה בהגיעם למצרים "הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את וגו'", והרי "אין מקדשין אשה עד שיראנה" ומאז עברו כו"כ שנים? אלא בהיותו בבחי' "מרכבה" ללמע', הנה זה ש"הסתכל" עלי' אז הי' רק כדי לקיים דין זה ולא עלה בדעתו שום דבר חוץ מזה, אבל כשהגיע למצרים, מקום זנות, פעל עליו - אפי' על צדיק כמוהו - המקום ש"הנה נא ידעתי וגו'" וצריך לחפש עצות וכו'. ועד"ז בעניננו: מדינה זו "לקוי'" בענין הפרסומת, ומכיון שלא התפרסם שעוררו את הנאספים בעניני תומ"צ, לא הי' בזה ה"ממנו יראו וכן יעשו" כמו שצריך.‏משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס•לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2022

903

יום ה' פ' נח, ב' מרחשון

Oct 27, 2022

11:37

התוכן בענין ז' מצוות דבני נח מחדש הרמב"ם שהגוי "יקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה", ולא משום שכך מתקבל על הדעת שבשעה שיהיו גניבות וגזילות וכיו"ב אא"פ שהעולם יתקיים. וזה מה שנתחדש השנה ב"קונגרס", כאשר אינו-יהודי נעמד והכריז (כמו שהתבקש) על קביעות יום בשנה לחשבון הנפש בקשר לקיום ז' מצוות דב"נ – הוסיף מדילי' וקישר זאת עם עשרת הדברות, ציוויי ה'. וזה נדפס כ"חוק" בספר החוקים של המדינה! כאשר שומע דבר כזה מאינו-יהודי ה"ז הוראה אליו, ליהודי, עד שעליו להזדעזע: הוא אכן הולך וטוען "כל מעשיך לשם שמים"... אבל בפועל, תיכף כשנכנס ל"מסחר" הוא שוכח על זה... נכון אמנם שאין אצלו גניבה וגזילה וכו' כי כך לא ישיג אמינות בין חביריו הסוחרים – אבל הזהירות בזה צ"ל מפני שכך ציווה ה'!משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2022

904

יום ד' פ' נח, בדר"ח מרחשון

Oct 26, 2022

10:33

התוכן ישנה דיעה שאם מי מעיין נמשכין לתוך בריכה ונקוין שם ואינם יוצאים ממנה – אין דין מי הבריכה כ"מים חיים". וההוראה לכל בחור ישיבה: גם אם נראה לו שהוא קשור עם "מקור מים חיים", "אין מים אלא תורה", הנה אם ה"מים" נשארים אצלו ואינם מתפשטים לחוץ, ה"ז מוכיח שגם ה"מים" שאצלו אינם "מי מעיין", ואי אפשר לערבבם באפר הפרה שעי"ז נעשית "חירות" מחטא נחש הקדמוני ש"גרם מיתה לכל העולם", שלולי זה אין הגאולה יכולה לבוא!... ולאידך, כאשר ה"מים" נמשכים על ידו גם לאלו הנמצאים חוצה הימנו – אזי גם ה"מים" שנמשכים שם הם "מי מעיין"; הבחינה אם לימוד התורה שלו הוא כדבעי, היא – אם פועל גם על זולתו. ולא רק שלא יחסר לו עי"ז, אלא אדרבה. וכמ"ש בגמ' עה"פ "רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם ה'" – שאם הרב, ה"עשיר", מלמד את ה"עני" תורה, אזי "מאיר עיני שניהם ה'" – בשווה!ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2022

905

יום ג' פ' נח, אדר"ח מרחשון

Oct 25, 2022

8:23

התוכן 1) הוראה מפ' נח: נח הי' "איש צדיק תמים הי' בדורותיו" - הוא הי' היחיד בדורו שעסק במעשים טובים עפ"י רצונו ית' מבלי להתפעל מכך שכל אנשי דורו התנהגו באופן הפכי, ועד"ז ילד יהודי קטן אינו מתפעל מכך שנמצא בעולם שבו ישנם עמים רבים שמתנהגים באופן אחר, זה לא מפריע לו להתנהג עפ"י רצונו ית', ועאכו"כ שהוא לא היחיד בדורו שמתנהג כך - ביחד עמו ישנם עשרות אלפי ילדים השייכים ל"צבאות ה'" שהם חלק מכללות עם ישראל בדורנו שהם חלק מכללות בנ"י שבכל הדורות! 2) הוראה מיום השלישי בשבוע שבו "הוכפל בו כי טוב" - "טוב לשמים וטוב לבריות".משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2022

906

יום ב' פ' נח, כ"ט תשרי

Oct 24, 2022

11:18

התוכן אין ליהודי לחשוב כיצד יכול הוא לפעול על כל העולם כולו – כי הנהגת כל המדינות שבעולם כולו במשך השנה כולה נקבעת בראש השנה, וכפי שאומרים בתפלת "ונתנה תוקף" "ועל המדינות בו יאמר וכו'", כפי אופן ההתלהבות שבה אומרים בנ"י את תפלת "ונתנה תוקף", ולאח"ז – "כתר יתנו לך", "הוא אלקינו . . הוא יושיענו ויגאלנו . . אני ה' אלקיכם"! וזה שבזמן הגלות זקוקים בנ"י לסיוע של אוה"ע ה"ז רק מכיון שכך רוצה הקב"ה ואין ליהודי ליפול ברוחו בגלל זה, ובודאי לא להתבייש בזה שהוא יהודי ולוותר על עניני יהדות ח"ו, אלא אדרבה – להתגאות בזה! ולהראות לעולם כולו ש"ישנו עם אחד" שגם בהיותו בגלות "דתיהם שונות מכל עם", ע"ד הנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחוה"! וזה צריך להתבטא בכל פרט בחיי היום-יום, ולחנך כך את הילדים. ודוקא כך זוכה להערכה אמיתית בעיני אוה"ע, עד שמרגישים מאושרים שיכולים לסייע לבנ"י!משיחת יום ב' פ' נח, בדר"ח מרחשון ה'תשמ"ג, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2022

907

יום א' פ' נח, כ"ח תשרי

Oct 23, 2022

10:39

התוכן 1) נמצאים אנו במוצאי שבת בראשית, שבה מסתיים "חודש תשרי", ומתחילים ימי החול של השנה החדשה שהעבודה בהם היא להמשיך קדושה בעניני החול וכו'. וההחלטות טובות בזה שמקבלים ע"ע בשבת בראשית נוגע לא רק לימי שבוע זה שמתברך משבת בראשית אלא לכל ימי השנה. וזהו שלאחרי חודש תשרי מתחיל הסדר של "ויעקב הלך לדרכו": שגם בהליכה "לדרכו" – דרכו של האדם בעניני רשות, אכילה ושתי' ומסחר וכיו"ב, ניכר שזה "דרכו" המיוחד של יעקב (שסלל את הדרך לכל בנ"י) – של יהודי וכו'. 2) הוראה בענין חינוך ילדים מב' הפירושים שבפרש"י עה"פ [בראשון דפ' נח] "אלה תולדות נח – נח איש צדיק תמים וגו'": 1) "הואיל והזכירו סיפר בשבחו שנאמר זכר צדיק לברכה" – יש לחנך ילדים שברגע שמזכירים שם של צדיק יתחילו לדבר בהתפעלות אודות צדקתו וכו'. ב) "עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" – יש לחנך ילדים שירגישו ש"עיקר תולדותיהם", התקווה והאושר, של הוריהם, הוא "מעשים טובים", כשילדיהם מצטיינים במעשים טובים!ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בראשית ה'תשל"ה – לנשי ובנות ישראל לזכות אייזיק גרשון בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ז תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ•לזכות מושקא בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תשרי – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2022

908

יום ה' פ' בראשית, כ"ה תשרי

Oct 20, 2022

10:22

התוכן 1) עומדים עתה בימי ההכנה לשבת בראשית וידוע הפתגם "אַזוי ווי מען שטעלט זיך אַוועק שבת בראשית אַזוי גייט דאָס אַ גאַנצן יאָר". אלא שהוראה זו נאמרה בכללות כי הפרטים בזה משתנים לפי נתיבות המקום והזמן, והעיקר שזה יבוא לידי מעשה שהוא העיקר, ובפרט בענין שנוגע לכל השנה כולה. ואף שכל שנה הוא לכאו' רק "חזרה" על כל הענינים ו"שינויים" שהיו בשנה שלפנ"ז, אבל באמת הם באופן ד"חדשים" לגבי השנה שלפנ"ז. 2) ענין החידוש מודגש בקריאת התורה שמתחילים מחדש בשבת בראשית, שהרי בנוגע ללימוד התורה ישנו ציווי מיוחד ש"בכל יום יהיו בעיניך (כ)חדשים", ועד"ז נתינת הצדקה צ"ל כל פעם עם חיות מחודשת. 3) כמה שלבים ב"ויעקב הלך לדרכו": מיד לאחרי תק"ש בר"ה, מוצאי יוהכ"פ, סיום חודש תשרי. 4) יה"ר שע"י קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" כפשוטו יפעלו עי"ז שהקב"ה יקיים מצוה זו ויתן לכאו"א מישראל הרחבה בגו"ר עד להרחבה הכי עיקרית ‏–‏ ביאת משיח צדקנו.שיחת אור ליום ה' פ' בראשית, כ"ז תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-10-2022

909

יום ד' פ' בראשית, כ"ד תשרי

Oct 19, 2022

11:12

התוכן על השאלה שהופנתה אל אדה"ז בעת ישיבתו במאסר עמ"ש [בשלישי דפ' בראשית] "ויקרא ה"א אל האדם ויאמר לו איכה" – וכי לא ידע הקב"ה היכן נמצא אדה"ר?! ענה אדה"ז: כאשר אדם הוא בגיל מסויים וכו' שואל אותו הקב"ה "איכה?" – האם הנך יודע תכלית בריאתך בעולם, מה הנך צריך לעשות ומה עשית כבר?! ואמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שמענה זו הציל את אדה"ז מכלות הנפש כתוצאה מהתענוג הגדול שהי' לו מזה שזכה למס"נ על תורת הבעש"ט, דכשהתבונן בהענין של "איכה" זה פעל עליו להשאר למטה ולפעול את הענינים שבשבילם ירדה נשמתו בעולם. וההוראה: אצל כ"א שואלים תמיד "איכה", אלא שאצל א' תובעים להמנע מכלות הנפש ואצל א' תובעים להמנע מלהשקיע א"ע בתאוות ולהתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות. השייכות בין שאלת "איכה" למאסרו של אדה"ז: מאסרו של אדה"ז באה כתוצאה מקטרוג למעלה על גילוי רזין דאורייתא על ידו, והגאולה היתה כתוצאה מזה שמלמעלה נתנו לו רשות להמשיך לגלות רזין דאורייתא עד לשכל אנושי וכו'. אך כיצד אפשר להמשיך ולהוריד רזין דאורייתא בהתיישבות בשכל אנושי?! ה"ז צריך לפעול ההיפך – כלות הנפש?! אלא דשאלת "איכה" היא זו שנותנת כח לחיבור ב' הפכיים אלו – שגם נשמה המלובשת בגוף תוכל להתקשר עם סתים דקוב"ה. וע"ד שהי' אצל אדה"ר, שע"י שאלה זו שבאה מיד לאחר שנפל ממדרגתו וכו', ניתנה לו הכח לחזור בתשובה וכו'. ועד"ז אצל כאו"א בכל הדורות.משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-10-2022

910

יום א', כ"א תשרי, הושענא רבה

Oct 16, 2022

11:31

התוכן ענין השמחה הוא – יציאה מהגבלות, "שמחה פורץ גדר". ומזה מובן שגם הסיבה המביאה לשמחה היא ענין שלמעלה מהגבלות שלו. ו"כמים הפנים לפנים וכו'", ו"ה' צילך" (כפי' הבעש"ט) – שבשעה שהאדם למטה הוא בשמחה, נעשית גם למעלה שמחה ומתבטלים כל ההגבלות. ונשאלת השאלה איך תובעים מהאדם, שהוא שכלי, הנהגה שלמע' מהגבלת השכל?! אלא כמו שתכלית כל דבר הוא שיבוא לשלימות נעלית יותר, עד"ז תכלית האדם הוא שעל ידי השכל גופא יבין ש"שכל" לא מספיק אלא צריך לעשות מתוך קבלת עול, "הקדמת נעשה לנשמע" (וזהו גם מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר שגם את המצוות שהשכל מחייבן (ה"משפטים") יש לקיימן מתוך קבלת עול, כקיומם של ה"חוקים"). וכך גורם נח"ר למעלה וכו'. וזהו הטעם שהשמחה שבהתוועדות חסידית, שפועלת פריצת גדר בכל העולמות, פועלת יותר ממלאך מיכאל (נברא מוגבל)!ג' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-10-2022

911

יום ה', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות

Oct 13, 2022

10:20

התוכן בחה"ס שנה זו, "מקץ שבע שנים", ניתוסף הענין דמצות הקהל, שהמלך קורא פרשיות התורה במעמד כל בנ"י – "הקהל את העם האנשים", וגם "הנשים" שלא מחוייבות בעלי' לרגל, ואפי' "הטף" וקטני-קטנים. והתכלית היא – "למען ישמעו ולמען ילמדו וגו' ליראה וגו'". והקריאה תפעול את ה"ליראה" גם על מי שאינו מבין את מה שקוראים, כמובן מלשון הרמב"ם בענין זה, וכפי שמסיים שם "ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה שהמלך שליח הוא להשמיע דברי הא-ל"! מצות הקהל, למרות שהמצוה היא שתהי' התכללות הציבור דכל בנ"י יחד, מ"מ הציווי ע"ז חל על כל אחד. תוכן הרוחני של מצוה זו קיים גם עכשיו: בזמן מן הזמנים צ"ל ההתעוררות "למען ישמעו .. ליראה וגו'", והחיוב על כל אחד לעשות כל התלוי בו לדאוג שייקהלו "האנשים והנשים והטף" לשמוע דבר האלקים! ומובטח שעושה זאת בתור "שליח .. הא-ל", ויפעול גם על מי שלא מבין וכו'.ב' חלקים משיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית-השואבה ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2022

912

יום ד', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות

Oct 12, 2022

10:40

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר נהג (בגלוי) בחה"ס שלאמירת הלל הי' נוטל בידו את הלולב יחד עם הב' מינים האגודים עמו, ולא את האתרוג, ורק בעת ה"נענועים" הי' נוטל גם את האתרוג ומחברו לג' המינים. [אף שעפ"י הידוע גודל הענין דאחדותם של הד' מינים, שהם כנגד הד' אותיות דשם הוי', עדיף לאחוז את האתרוג (ה' אחרונה) יחד עם שאר הג' מינים (י-ה-ו) כל משך זמן ההלל. טעם הנהגתו י"ל בגלל חשש של שריטה באתרוג, ולכן נמנע מאחיזת האתרוג אלא כפי המוכרח]. ומשהבחינו בזה, התחילו גם חסידים לנהוג כן. אמנם כשהתחיל ה"רעש" בנוגע לשנת הקהל, הנה כדי להדגיש עד כמה נוגע הענין ד"הקהל", שזהו"ע עיקרי, פנימי, נפשי וגופני וכו' - הנה דוקא בגלל הקושי שבדבר, ענין שיש בו חשש שלא יפגע ח"ו בענין ההתקשרות וכו', עושים דבר המעורר תמי' ומשנים המנהג לאחוז כל הד' המינים יחד במשך כל זמן אמירת ההלל, שזה קשור עם ענין ה"הקהל" - אחדותם של הד' סוגים בבנ"י המרומזים בד' המינים וכו'! משיחת אור ליום ה' דחג הסוכות ה'תשמ"ח לזכות ר' שלמה יששכר בן דבורה מרטין שי' כנף ליום הולדת שלו י"ז תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-10-2022

913

יום א', י"ד תשרי – ערב חג הסוכות

Oct 9, 2022

10:54

התוכן בנוגע למצות "הקהל" לא מצינו שיעשו שום דבר בתור "זכר" למקדש! ידוע שבדורות שלפנ"ז היו סברות ושקו"ט בזה וכו' אבל בפועל לא נתקבל שום זכר. אבל בנוגע לפועל יש לנהוג לפי התוצאות: רואים במוחש אשר הדבור אודות "הקהל" בביהמ"ק, ובדברים היוצאים מן הלב, ובמעמד רבים, עושה רושם ופועל התעוררות בנוגע לתוכן מצות הקהל - "ליראה את ה' וגו'". ולכן, בנוגע לפועל, יש לנצל את ימים הסמוכים לחה"ס, וחה"ס עצמו (שאז הי' מעמד ה"הקהל" בביהמ"ק), לפעול בעניני "הקהל" - להקים "רעש גדול" ולפנות אל כל בנ"י בדברים היוצאים מן הלב: הקשיבו יהודים: ניתנו לכם יומין זכאין שבהם צ"ל "הקהל את העם" ולהביא להוספה ביראת ה' ובאופן שזה יפעל "תמיד כל הימים"! ויש להדגיש לכ"א אשר גם לאחרי חורבן ביהמ"ק ישנו המקדש רוחני בתוך כ"א וכו'. והמעשה הוא העיקר: אשר כאו"א ינצל כדבעי את הענין המיוחד דשנה זו, ולדבר אל כל בנ"י בכל הזדמנות, בדברים היוצאים מן הלב, אודות "הקהל".ב' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2022

914

יום ה' פ' האזינו, י"א תשרי

Oct 6, 2022

9:27

התוכן הנהגת אדמו"ר הצ"צ היתה בתכלית הפשטות אבל הנהגת בנו אדמו"ר מהר"ש היתה בתכלית ההרחבה והעשירות. וכמסופר שכאשר חסיד הביא לצ"צ כלי בית שנעשו בתכלית היופי וכו', נענה ואמר: אני אינני צריך זאת, תן אותם לבני (אדמו"ר מהר"ש). הרי, ש"הרחבת הדעת" של הצ"צ לא היתה קשורה עם "כלים נאים", משא"כ של אדמו"ר מהר"ש. וההוראה: כאשר החינוך בימי הצעירות הוא באופן שכלי הבית הם בתכלית הפשטות, מגיעים למעמד ומצב שיכולים לנצל "כלים נאים" להרחבת הדעת דקדושה דוקא; בודאי יתן הקב"ה לכאו"א בני חיי ומזוני בתכלית הרחבה, ואז יחליט כל יהודי לעצמו האם להשתמש בו בעצמו או לתת זאת ליהודי אחר וכו'. א' העצות לניצול ברכותיו של ה' כדבעי ה"ז ע"י קיום מצות צדקה, שעי"ז יוסיף ה' – נוסף למה ש"מגיע" לכל יהודי – גם באופן של "צדקה" שצ"ל לפי ערך ה"נותן" – לפי ערך עשירות ה' ש"לי הכסף ולי הזהב"!משיחת י"ג תשרי ה'תשמ"ג לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער•לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרי – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2022

915

יום ג' פ' האזינו, ט' תשרי – ערב יום הכפורים

Oct 4, 2022

11:21

התוכן גודל השמחה ביוהכ"פ מצד: 1) הענין ד"סלחתי כדבריך" ונתינת לוחות האחרונות דוקא – באופן ד"כפלים לתושי'" ושלא בערך לגבי לוחות הראשונות. 2) דרגת התשובה דיוהכ"פ היא (דרגא הכי נעלית ב)תשובה עילאה. שהרי יוהכ"פ הוא "אחת בשנה", גילוי בחי' "אחת" שבנפש, בחי' יחידה שבנפש, והעבודה דתשו"ע היא מתוך שמחה. והשמחה פורצת כל הגדרים ומגלה וממשיך גם בחי' עונג הבלתי מורגש (הדרגא דיוהכ"פ) בכל סדר ההשתלשלות ועד לעוה"ז התחתון, ואדרבה – דוקא עוה"ז התחתון נעשית ה"דירה" לו ית' שבה מתגלה בכל עצמותו ממש. 3) בחי' יחידה שבנפש קשורה עם בחי' יחידה הכללית – משיח צדקנו, וא"כ זה קשור גם עם הגאולה האמיתית והשלימה שאז יהי' תכלית השמחה. וכ"ז נפעל כבר בערב יוהכ"פ ע"י עבודת האדם – עפ"י מאחז"ל "כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי". ומכל זה מובן שערב יוהכ"פ הוא זמן מסוגל ביותר לענין הברכה, ששלימות הברכה היא – ברכת כהנים, שבאמת זהו בכח כאו"א מישראל לברך להיותם "ממלכת כהנים" וכו'.חלק מהברכה ערב יוהכ"פ, בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה, ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-10-2022

916

יום ב' פ' האזינו, ח' תשרי

Oct 3, 2022

10:54

התוכן חנוכת ביהמ"ק הא' התחילה בח' תשרי ובאותה שנה "אכלו ושתו ביוהכ"פ"! שבהמשך לזה יצאה בת קול "ואמרה כולכם מזומנים לעוה"ב". דמזה משמע שהאכילה ושתי' ביוהכ"פ באותה שנה פעלה יותר מהתענית של הכה"ג בבהמ"ק בשנים שלאח"ז! וההוראה: כאן רואים כמה גדול כחו של יהודי, שיכול לפעול ע"י ענין תחתון ביותר כמו אכילה ושתי' – אם רק מקשרו עם "חנוכת ביהמ"ק" – יותר מתענית כה"ג בביהמ"ק! וזה נותן כח ועידוד שלא להבהל מחושך הגדול של הגלות עד שישנם שקוראים לזה "אור" – "אתחלתא דגאולה"! היפך פס"ד ברור ברמב"ם שרק לאחרי ש"ילחם מלחמת ה' וינצח .. ויבנה בהמ"ק במקומו" ואח"כ "יקבץ נדחי ישראל" ורק אז ידעו שזה "משיח ודאי" והתחילה הגאולה וכו'. וכן לא להבהל מהעסק עם ענינים גשמיים שצריכים בזה זהירות מיוחדת וכו'. וזהו הקשר לשבת שובה, שענינה תשובה עילאה, שע"י ניתן להפוך דבר גשמי וחומרי לדבר שהוא בתכלית הבירור והזיכוך. ג' חלקים משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-10-2022

917

יום א' פ' האזינו, ז' תשרי

Oct 2, 2022

8:47

התוכן יש לעורר את כאו"א בענין שהזמן גרמא: להתחיל לעסוק מיד במרץ הכי גדול ולפעול בעניני "הקהל". לכל לראש - בנוגע לעצמו - שכל התכונות שבו, חלק ה"אנשים", "נשים" ו"טף" שבו, יהיו כולם חדורים ב"ליראה את ה' וגו'". ולאח"ז יצליח יותר כשישתדל לפעול בזה גם עם הזולת. יש לפנות אל כל בני ובנות ישראל בכל מקום שהם, ולומר להם, שאע"פ שנמצאים בזמן שאין ביהמ"ק קיים, בכל זאת, בעמדנו בשנת "הקהל" יש להשתדל אשר בכ"מ יתאספו אנשים נשים וטף (באופן המותר) ולעוררם אודות מצות "הקהל" וכו'. הכינוסים של "הקהל" צ"ל במיוחד ביומי דפגרא: בעשי"ת, בימים שבין יוהכ"פ וסוכות, ועאכו"כ בחג הסוכות ושמע"צ ושמח"ת. משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2022

918

יום ה' פ' וילך, ד' תשרי

Sep 29, 2022

9:24

התוכן ידוע מ"ש הבעש"ט עה"פ "ויהי לפנינה ילדים ולחנה אין ילדים", ש"פנינה" קאי על סט"א ו"חנה" על השכינה וכו', ו"מתרעם הכתוב על העדר הצדיקים כו' וילדים דסט"א רבים". בפועל נאמר ש"עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אומללה" (דפי' "אומללה" הוא שגם ילדים של "פנינה" התנתקו מעניני העולם וכו'). ומכיון שאומרים זאת בהפטורה דר"ה ובברכה וכו', מוכח שר"ה פועלת זאת. ובפרט ע"י הכתרת המלך בר"ה בתק"ש, שאז "באור פני מלך חיים", שנמשך בני חיי ומזוני רוויחי באופן ד"ענני במרחב". וכמ"ש באגה"ק של אדה"ז שבכל ר"ה נמשך אור חדש שלא הי' לעולמים. לפני ר"ה הגיע לכאן "ביכל" של מאמרי אדה"ז ששם נעתק אגה"ק הזה עם הוספה – שנזכה לראות אור חדש זה בגלוי. ויה"ר שכן תהי' לנו, שכל ה"ילדים" וה"נוער" (ועאכו"כ ה"זקנים"), ומכל ה"שבעה" סוגים בבנ"י, נעשים בגלוי הילדים של חנה (ר"ת חנה נדה הדלקת הנר – ג' המצוות המיוחדות לנשים וכו').א' השיחות דהתוועדות וא"ו תשרי ה'תשל"ג לזכות לוי יצחק בן פייגא שי' ליום ההולדת שלו ד' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2022

919

יום ד' פ' וילך, ג' תשרי – צום גדלי', יהפך לשמחה

Sep 28, 2022

10:51

התוכן תשובה פירושה לא מלשון חרטה – שמעתה הוא מתחיל דרך חדשה, אלא אדרבה – השבה למציאותו האמיתית, כי רצונו האמיתי של כאו"א מישראל הוא לעשות רצונו ית'. ועד"ז בענין ה"תשובה" כביכול אצל הקב"ה עפמ"ש בגמ' ש"שלשה הקב"ה מתחרט עליהם בכ"י . . יצה"ר וכו'", שהקב"ה עושה "תשובה" כביכול ע"ז ומבטל את היצה"ר, והרי גם הכוונה הפנימית בבריאת היצה"ר היתה כדי שינצחוהו (כהמשל בזה וכו'); כשיהודי בא אל הקב"ה בתור "בן" בטענה היתכן שקשה לו כ"כ ומתחנן שיקל עליו וכו', הנה הקב"ה כ"אב" אין לו ברירה כביכול וסו"ס הוא מקל עליו את עבודת התשובה ומעש"ט, ועוד.א' השיחות דהתוועדות ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2022

920

יום א' פ' וילך, כ"ט אלול ה'תשפ"ב, ערב ראש השנה ה'תשפ"ג

Sep 25, 2022

1:38

התוכן ברכת כ"ק אד"ש אחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ראש-השנה ה'תשמ"א לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2022

921

יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול

Sep 22, 2022

11:35

התוכן נקודת הביאור בלקו"ת בזה שלעולם קורין פ' נצבים לפני ר"ה היא כי בפ' נצבים מודגש תוקף המציאות של ישראל מצד התקשרותם עם ה'‏ – ‏"נצבים גו' לפני ה' אלקיכם גו' לעברך בברית וגו'", ומצד זה בכחם לעורר ולפעול בר"ה מלכותו ית' על כל העולם שעי"ז נפעל חידוש בבריאה כולה. והקשר בין הכתרת המלך ופסוק זה: "נצבים"‏ – ‏"נצב מלך", "כולכם"‏ – ‏התעוררות הרצון למלוכה תלוי' בביטול של כאו"א מישראל, למרות החילוקי דרגות של "ראשיכם שבטיכם וגו'". וזוהי גם השייכות ד"אתם נצבים וגו'" לזה ש"זוכין בדין", דכיון שכל המציאות של עוה"ז הגשמי נעשה ע"י פעולתם של ישראל ש"נצבים היום" להכתיר את המלך הרי בודאי שזוכים לשנה טובה ומתוקה בכל המצטרך גם בענינים הגשמיים. [ועוד].משיחת יום ה' דפ' נצו"י, כ"א אלול ה'תשמ"ט לזכות דבורה לאה בת מושקא תחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2022

922

יום ד' פ' נצבים, כ"ה אלול

Sep 21, 2022

13:47

התוכן הוראה ממ"ש בשישי דפ' נצבים "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" בפשטות: אין צורך ביגיעה לעבוד את ה' כראוי, אלא "קרוב אליך הדבר מאוד" לעבוד את ה' במעשה דבור ומחשבה! והוראה הנלמדת מיום שלישי שהוכפל בו כי טוב "טוב לשמים וטוב לבריות" הוא, שגם ההנהגה בין אדם לחבירו צ"ל עפ"י הוראות התורה "ואהבת לרעך כמוך"! כאן המקום להזכיר פעם נוספת עד כמה צריכים להזהר מענין של "שקר" עד קצה האחרון! כאשר יהודי רוצה להוציא דבר שקר מפיו, אף אם יש לו "סיבה" טובה לזה - הוא נכשל ועשה דבר בלתי-רצוי ומפחד מפני ה"שוטר", המלמד או הר"י, שרוצה להענישו - עליו לזכור ש"ה' נצב עליו" בכל עת ובכל זמן, ואמירת הדבר-שקר הוא בפניו של ממה"מ הקב"ה! ואת הקב"ה לא ניתן לרמות בשום אופן... הנהגה זאת מורה על היותו מוג-לב שאין לו את התוקף להודות על האמת, על העדר האמונה, ועל גודל הטפשות שלו! ובכלל הנהגה זו - להתחצף ולהעיז פנים כנגד ממה"מ הקב"ה ש"נצב עליו וכו'" (ע"י אמירת שקר) - אינה מתאימה ל"בן-אדם", אלא ל"בהמה" ממש - הנפה"ב שולטת עליו! הנהגתו של יהודי בכל עניניו, ואפי' של בן-אדם בכלל, הרי כולה מיוסדת על ה"אמת". וע"ז באה ההוראה הנ"ל: הנהגה זו, להתנהג אך ורק עפ"י האמת, "קרוב אליך הדבר מאוד"!משיחת ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול ה'תשמ"ג, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-09-2022

923

יום ג' פ' נצבים, כ"ד אלול

Sep 20, 2022

9:05

התוכן כינוס בנ"י הוא ענין טוב בכלל, ובפרט כשזה מתקיים בחודש אלול שהם ימי רצון, כהסבר רבינו הזקן עפ"י המשל דמלך בשדה וכו'. ככל שמתקרבים לר"ה גוברת השמחה והבטחון שהקב"ה ימלא בקשות בנ"י. שנה זו היא ערב שנת הקהל, ומכיון שגם עכשיו שביהמ"ק לא קיים בגשמיות הרי הוא קיים ברוחניות בכ"א, מובן שבשנת הקהל ישנו ציווי מיוחד מהקב"ה להקהיל אנשים נשים ואפי' טף, להעמיק ולהפנים עוד יותר את התקשרותם לה' ולתומ"צ וכו'. ובפרט כשמדובר אודות נשי ישראל שיש להן את הזכות לתמוך במוסדות חינוך וכו'.שיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשכ"ו, לנשי ובנות חב"ד ("ליידיס אוקזילערי" דישיבת תות"ל ו"בית רבקה") תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2022

924

יום ב' פ' נצבים, כ"ג אלול, ערב ג' דסליחות

Sep 19, 2022

7:48

התוכן נשיא דורנו גילה ופירסם את החשיבות המיוחדת דיום ג' דסליחות, ועד שכמה מאמרי חסידות השייכים לר"ה התחילו ברבים (בשנה מסויימת) ביום ג' דסליחות. ואף שלא נאמר טעם גלוי לזה, י"ל טעם בולט לזה מצד חשיבות המספר "שלש": "מתן תורה" קשור למספר שלש "אוריאן תליתאי לעמא תליתאי וכו'", וכן בקשר ליום ג' דסליחות: יום שלישי הוכפל בו כי טוב, כללות ענין הסליחות קשור עם ארבעים יום השלישיים שעלה משה להר סיני שבסיומם אמר לו הקב"ה "סלחתי כדבריך" ועוד. הסיום בחלוקת ג' שטרות לצדקה.ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' נצבים, ג' דסליחות ה'תשמ"ח לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2022

925

יום א' פ' נצבים, כ"ב אלול

Sep 18, 2022

10:54

התוכן ימי הסליחות הם ימים שה' קבע שאז יסלח לבנ"י. ואיתא במדרש שבשעה שמשה רבינו שאל איך שייך שתהי' כפרה לבנ"י לאחרי החורבן כשלא יוכלו להביא קרבנות, התעטף ה' בטלית ותפילין ואמר את סדר הסליחות (י"ג מדות הרחמים), וכך הראה למשה איך צריך לומר סדר סליחות, שעי"ז יסלח לבנ"י. והטעם שה' לא הסתפק בזה שיאמר לבנ"י שכשיאמרו סדר סליחות יסלח להם, אלא הראה למשה דוגמא חי' כביכול מעצמו איך צריך לומר סדר סליחות, הוא, כיון שנמצאים בגלות קשה ביותר רוצה ה' להראות ש"עמו אנכי בצרה"‏ – ‏עם כאו"א מבלי הבט על מעמדו ומצבו, ואפי' עם זה שעליו לעשות תשובה. ["בשעה שיהודי אומר סדר סליחות, הנה אז חוזר הקב"ה ואומר סדר סליחות ומקיים הבטחתו, ומוחל וסולח על כל הענינים הבלית-רצויים"].ב' חלקים משיחת כ"ז אלול ה'תש"מ לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2022

926

יום ה' פ' כי תבוא, י"ט אלול

Sep 15, 2022

11:19

התוכן בח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט, מייסד חסידות הכללית, ואדה"ז, מייסד חסידות חב"ד – מתחילים ימי החשבון הפרטים לכל חודש של השנה שעברה. ועפי"ז מובן שכללות ענין החשבון צ"ל חדור בענין החסידות. תוכן ענין החסידות הוא – הנהגה לפנים משורת הדין, כיון ששייך לעם שה' בחר בו והודיע שכאו"א מהם הוא "ממלכת כהנים וגוי קדוש": "כהנים" – שבהנהגתו היום-יומית ניכר בו שהוא משרת את ה', ובתקיפות של "מלך". ומכיון שה' משגיח בפרטיות על כ"א, בודאי ניתן הכח הדרוש להתנהג באופן האמור. ומכיון שהיהודי צ"ל דוגמא גם לכל הסביבה – לא די בהנהגה באופן דצדקות סתם המחוייב עפ"י דין, אלא צ"ל הנהגה באופן דחסידות – "לפנים משורת הדין". וברוח זה צ"ל החשבון בחודש אלול – האם במשך השנה שעברה התנהג כך, ולקבל ע"ע להתנהג כך בשנה הבאה. ואז יפסוק ה' הדין בר"ה גם באופן ד"לפנים משורת הדין" וכו'.ב' חלקים משיחת יום ג' פ' האזינו כ"ו אלול ה'תשמ"ו – לנשי ובנות ישראל תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2022

927

יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Sep 14, 2022

11:49

התוכן ח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט – מייסד תורת החסידות הכללית, ורבינו הזקן – מייסד תורת חסידות חב"ד. כמו שהקב"ה הכניס את עצמו בתורה, הנה עד"ז צדיקים, ש"דומים לבוראם", הכניסו את עצמם בתורתם, ולכן ע"י לימוד החסידות "לוקחים" את הבעש"ט ורבינו הזקן. ולהוסיף, שרבינו הזקן הכניס בתורתו גם את תורת הבעש"ט, מתחיל משער היחוה"א (שהיתה סברא שזה יהי' חלק הראשון שבתניא) שמיד בתחילתו מביא את תורת הבעש"ט – תורה שהיא היסוד של כל הבריאה ושכל העבודה כולה! ולסיכום: בח"י אלול, שמכניס חיות בכל עניני אלול, יש להתעורר באופן שזה יבוא לידי מעשה בפועל להוסיף התמדה ושקידה בלימוד נגלה ופנימיות התורה, ובהקדמת עבודת התפלה, ונתינת הצדקה לפנ"ז. ועאכו"כ בנוגע לאלו שזכו והצליחו וכבר לומדים תורת החסידות – שמהם תובעים להראות "דוגמא חי'" שמוסיפים בזה כהנה וכהנה.ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ז לזכות ר' שלום דובער וזוגתו מרת מושקא שיחיו שיינגרטן ליום החתונה שלהם ח"י אלוללברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2022

928

יום ג' פ' כי תבוא, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Sep 13, 2022

12:13

התוכן ידוע שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר (שנדפסה) שבח"י אלול היו מאחלים "גוט יום-טוב". ומזה מוכח שהמציאות היא שזהו יו"ט עבור כאו"א מישראל. ענינו של יו"ט הוא – שמחה גלוי' הקשורה דוקא עם "בשר ויין", "אין שמחה אלא בבשר", ו"אין שמחה אלא ביין" –שמחה שאכן קשורה עם מצוה (שלמי שמחה וכו'), אבל היא פועלת גם על הגוף וענינים גשמיים. וזה מובן גם בנוגע היו"ט דח"י אלול, שאע"פ שהחיות שלוקחים מיום זה ב"אלול" הוא בענינים הרוחניים וכו' – הרי שיש לצרף לזה גם את הגוף; יש להוסיף בלימוד התורה ובנתינת הצדקה (שמביא הצלחה (וגם) בלימוד התורה). ומכיון שח"י אלול הוא (גם) יום הולדת של אדה"ז שעורר אודות גודל מעלת הצדקה, ובפרט הקשורה עם ארץ ישראל – יתרמו את הכסף שינדבו היום לעניני אה"ק. יהודי א' התחיל ונתן ח"י אלף דולר! (ובודאי לא יישאר ה' בע"ח וישלם לו כמ"פ ככה), וממנו יראו וכן יעשו.ג' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"א לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות*לע"נ הרה''ח ר' מאיר בהרה"ח ר' חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2022

929

יום ב' פ' כי תבוא, ט"ז אלול

Sep 12, 2022

9:55

התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' כי תבוא "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את כל החוקים האלה וגו'" וכפרש"י "בכל יום יהיו בעיניך חדשים כאילו בו ביום נצטוית", שהיום ממש מבקש ה' מכל אחד לשמור את התורה וכו'. והמשך השיעור: "את ה' האמרת היום להיות לו לאלקים גו' וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה וגו'", שהיום ממש בוחר כל יהודי את ה' לאלקים מחדש, והיום ממש בוחר ה' את עם ישראל "לעם סגולה לתהלה לשם ולתפארת וגו'". וזה מודגש בחודש אלול שאז "המלך בשדה" ולא קשה לפגוש בו ולהמליכו מחדש; ידיעת ענין זה, שהיום ממש בוחר ה' בכל יהודי "לעם סגולה", אינו כדי לפעול בו ענין הגאוה ח"ו אלא שידע שהוא שלוחו של ה' להאיר את העולם ב"נר מצוה ותורה אור".ב' חלקים משיחת יום ג' פ' תבוא, י"ד אלול ה'תש"מ לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2022

930

יום א' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים

Sep 11, 2022

12:34

התוכן בקשר ל(מילוי שמונים שנה מאז) התייסדות ישיבת תו"ת צ"ל התעוררות כללית בין כל תלמידי תו"ת שבעבר הווה ועתיד; ללמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ולשמור את כל סדרי הישיבה בנוגע לתורה תפלה ועבודה; לבקש רשות מהנהלת הישיבה לעסוק ב"מבצעים"; לציית להנהלת הישיבה באופן של קבלת-עול", ולדעת שמה שההנהלה אומרת "איז דאָס ניט וואָס די הנהלה זאָגט, נאָר דאָס זאָגט דער מייסד און מנהל פועל פון דער ישיבה וואָס דאָס איז דער רבי דער שווער. . און אָט דער וואָס פאָלגט ניט ‏–‏ פאָלגט ער ניט דער מייסד הישיבה!", ובשעתא חדא ניתן לשנות את ההנהגה שהיתה באופן של "בדעת ידבר" ‏–‏ שדיבר עם המנהל או הר"י לפי הנחת שכלו (של התלמיד) – להנהגה באופן של ביטול וקב"ע וכו'; אין להנהלת הישיבה הבחירה להמנע מלומר את דעתם מכיון שהתלמידים אמרו להם כך וכך וכו', כי לשם כך התמנו! ועוד.ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ז לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏•לזכות ר' משה זלמן בן העניא שי' ליום ההולדת שלו ט"ו אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2022

931

יום ה' פ' כי תצא, י"ב אלול, ערב י"ג אלול

Sep 8, 2022

10:44

התוכן איתא בכתובות "ת"ר כיצד מרקדין כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה אמרו להן ב"ש לב"ה הרי שהיתה חיגרת או סומא אומרי' לה כלה נאה וחסודה והתורה אמרה מדבר שקר תרחק אמרו להם ב"ה לב"ש לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו הוי אומר ישבחנו בעיניו". ביאור המחלוקת: לב"ש העיקר הוא מבט הראשון בכללות הדבר. ולב"ה – יש להתבונן בפרטי הדבר, ואז מבינים, שאכן יש לה מום, ומום גלוי, אבל הוא הרי לקח אותה מכל מקום, וא"כ מוכח שמצאה חן בעיניו והיא "כלה נאה וחסודה", וכך יש לשבחה בעיניו. וההוראה: כאשר בא מישהו, למטה או למעלה, וטוען שיש ליהודי (הכלה) "מום", ו"מום גלוי", "כלה כמו שהיא" – אומר ב"ה זה לא נכון! "אל תבט אל מראהו", שהרי הקב"ה (הבעל) "לקח מקח" זה ("לך לאומן שעשאני"), וא"כ מוכח שהיא "כלה נאה וחסודה" וכך יש לשבח כל יהודי! ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2022

932

יום ד' פ' כי תצא, י"א אלול

Sep 7, 2022

11:24

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' כי תצא "כי תצא למלחמה וגו'": תפקיד "צבאות ה'" הוא להלחם נגד "אויביך"‏ – ‏היצה"ר, והדרך לזה הוא שמיד "כי תצא למלחמה" ה"ה עומד מ"על אויביך", הוא מחליט לא לשמוע כלל ליצה"ר, ואז "ה' עוזרו", ולא רק שהוא מנצחו אלא "ונתנו ה"א בידך"‏ – ‏היצה"ר נתון לגמרי בשליטתו, והוא מנצלו לדברים טובים. ובזה מיתוסף מ"ש ברביעי דפ' כי תצא "כי תצא מחנה על אויביך": הוא יוצא למלחמה באופן ד"מחנה"‏ – ‏עם חביריו, ואז בא הנצחון במהירות יותר. ו"ה"א מתהלך בקרב מחניך"‏ – ‏ה' "מתהלך" בינינו ממש ומסייע לכ"א בכל עניניו!; מהמשך השיעור "מוצא שפתיך תשמור": כל "מוצא שפתיך" שלו הוא בדברי תורה. נוסף על קיום הענין כפשוטו ונזהר לנצל את הדיבור שלו רק לדברים טובים וכו'. משיחת י' אלול ה'תשמ"ח לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2022

933

יום ג' פ' כי תצא, י' אלול

Sep 6, 2022

10:23

התוכן [המשך] העצה לפעול על הזולת היא לעשות כמו ר' זושא כשרצה לפעול על יהודי לתקן את דרכיו, שהי' נעמד סמוך אליו ואומר "זושא עשה כך וכך" ובוכה וכו', וכאשר ההוא שמע זאת הי' מתעורר בתשובה (וכמ"ש בספרי מוסר שמה שאדם רואה חסרון אצל חבירו ה"ז בדוגמת המסתכל במראה... זה סימן שהחסרון נמצא אצלו). ואם אינו רוצה להתוודות ברבים על חסרונותיו, שלא ידבר ברבים על חסרונות אחרים!; נוסף על ההוראה הכללית ש"דברי חכמים בנחת נשמעים" – הרי לשם מה לדבר בכלל, ובפרט בחודש אלול, על "היפך הזכות" של בנ"י?! "הוי דן את כל אדם [בתור יחיד, וכ"ש הציבור] לכף זכות"; הרי אפשר להשפיע על הזולת עוד יותר ע"י הדיבור בצד הטוב, בעניני שכר [ואם אינו יכול להתאפק וחייב להזכיר גם "היפך הברכה" – שיזכירו בקיצור, לאחרי הקדמת "ימין מקרבת"], ועל מעלת כל יהודי שביכולתו להכריע את "כל העולם לכף זכות" ולהביא תשועה והצלה! משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2022

934

יום ב' פ' כי תצא, ט' אלול

Sep 5, 2022

10:34

התוכן ישנם רבנים כאלו המדמים לעצמם שהדרשות דחודש אלול ו"ימים נוראים" חייבות להתבטא באופן של כעס ורוגז ולקנטר את הזולת! הנה "דברי חכמים בנחת נשמעין", ויתירה מזו: ידע איניש בנפשי' באיזה מעמד ומצב נמצא הוא בעצמו, ואעפ"כ מעיז הוא לעמוד ברבים ולקנטר יהודים בתוארים מבהילים ר"ל! אין לנו אוהב ישראל גדול יותר מישעי' הנביא ואעפ"כ, כפי שמסופר בתנ"ך, נענש כשהתבטא אודות בנ"י בחשאי בפני ה' באופן בלתי-רצוי! ובפרט בחודש אלול שהוא חודש הרחמים שבו צריכים לבקש ולפעול כוח"ט עבור כ"א מישראל, ו"המלך" נמצא בשדה ומקבל את כ"א בסבר פנים יפות וכו' - ולאחכ"ז נעמד הוא בפני המלך ומקנטר יהודי זה שהמלך מראה לו פנים שוחקות! קיום מצות "הוכח תוכיח את עמיתך" צ"ל עפ"י רצונו ית': לכל לראש להוכיחו כמ"פ ביחיד, וגם כאשר חייב להוכיחו ברבים, אין לעשות זאת באופן של רוגז שכתוצאה מזה יבעט וילך לו! [המשך יבוא]משיחת אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-09-2022

935

יום א' פ' כי תצא, ח' אלול

Sep 4, 2022

8:40

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תצא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'": מציאותו של יהודי, כבן "הסמוך לשולחן אביו" שבשמים, היא "על אויבך"‏ – ‏למעלה מ"אויבך" ואין לו שום שייכות לזה. וכן בנוגע לענין הגאולה נתבטלו מזמן כל המנגדים שהרי "כלו כל הקצין" וכו'. ומ"ש "כי תצא למלחמה"‏ – ‏הפירוש בזה הוא מלחמתה של תורה [וי"ל ש"מלחמה" הוא גם מלשון "מִלַחְמָה", כידוע שהתורה נק' לחם], ולכן מספיק מה שלמדו "הלכות מלכים ומלך המשיח" בשיעורי רמב"ם בשנים שלפנ"ז, וזה עצמו פועל כבר כל פרטי ענינים אלו. ויה"ר שתיכף ומיד ממש יקויים ה"כי תצא" מהגלות, והולכים לארצנו הק' כו'. ועוד.ב' חלקים משיחת יום א' דפ' כי תצא, ג' אלול ה'תשמ"ט לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2022

936

יום ה' פ' שופטים, ה' אלול

Sep 1, 2022

10:17

התוכן כוונתם של הבעש"ט ואדה"ז ביסוד תורת החסידות היתה עבור כל בני ישראל, והם פתחו לזה דרך סלולה ורחבה שכאו"א, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, יוכל לעלות על הדרך ולהגיע ל"מאור" שבתורה ‏–‏ פנימיות התורה, וכ"א יכול למצוא בו מה שמתאים אליו וכו'. ויש להביא דוגמא לזה מהענין ד"עיר מקלט", שהתורה ציותה להכין דרך סלולה ורחבה של ל"ב אמות, גם בשביל אלו הנמצאים במצב ירוד ביותר ‏–‏ רוצח נפש במזיד ("בתחלה אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט וכו'"), שיוכלו לנוס דרכו לעיר מקלט וכו' (וכמ"ש בגמ' עה"פ [חמישי דפ' שופטים] "תכין לך הדרך"). וברוחניות הענינים: מובא בספרים שחודש אלול הוא ה"עיר מקלט" של כל השנה. ויש לדעת שגם מי שחטא ופגם ועבר את הדרך, בשוגג או במזיד, הכינה לו התורה דרך סלולה ורחבה כדי שיוכל להנצל מ"גואל הדם" ולעשות תשובה וכו' וגם מסייעת לו לעלות על דרך החיים ("אשר ינוס שם וחי" [שם], דרך התומ"צ.משיחת ח"י אלול ה'תשי"א לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2022

937

יום ד' פ' שופטים, ד' אלול

Aug 31, 2022

10:36

התוכן [המשך] תכלית יציאת וירידת הנשמה מן ה"עיר" ל"שדה" ועניני חול – היא לצורך עלי'. ושם ממתין לו "המלך", ומיד כשרואהו "מראה לו פנים שוחקות וכו'" ורואה איך שהוא ממלא שם תפקידו לעשות את ה"שדה" דירה לו ית' בתחתונים, וכל "בני המלך" (ש"כל ישראל בני מלכים הם") ואפי' "המלך" עצמו "זקוקים" לעבודה זו! כמבואר בדרושי חסידות עה"פ "מלך לשדה נעבד"; זה שכל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר" משתקף בפס"ד הרמב"ם שכל יהודי, מצד פנימיות רצונו, "רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות". ואדרבה: פס"ד זה מובן שזה קאי אפילו על יהודי שנמצא ב"מדבר", ומובן שהעלי' שע"י ירידה הו היא עוד יותר – העילוי דעבודת התשובה. וההוראה – ב' הפכים: 1) כל יהודי הוא "בן עיר" של המלך! 2) אבל מצופה ממנו שלאחרי התפלה ולימוד התורה – לצאת ל"שדה" לעשותו דירה לו ית'.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2022

938

יום ג' פ' שופטים, ג' אלול

Aug 30, 2022

12:27

התוכן בדיוק לשונו של אדה"ז במשל שנותן בנוגע לחודש אלול מצינו פלא גדול: ש"המלך", ממה"מ הקב"ה, נמצא ב"שדה", ושם ממתין הוא ל"אנשי העיר" שיצאו מן העיר כדי לקבל פניו בשדה וכו'?! הביאור בזה באופן המובן אפילו לאיש פשוט: מאחר שהנשמה, שהיא העיקר, קשורה עם עצמותו ית' – "החזרת בי נשמתי", והיא "טהורה" גם כאשר "אתה נתת בי אתה בראתה.. יצרתה.. נפחתה בי.. משמרה בקרבי" [והרי איש פשוט אינו יודע מכל התוארים של ה', וכידוע מ"ש בתשובת הריב"ש "אני מתפלל לדעת זה התינוק" שאינו יודע אודות עניני הספירות, וכוונתו היא לעצומ"ה] – הרי כל יהודי הוא בבחי' "אנשי העיר", "עיר אלקינו". אומרים לו: עליו לצאת ל"שדה" ולעסוק בבירור עניני ה"שדה" ולעשות "דירה לו ית' בתחתונים", ודוקא עי"ז מקבל "פני המלך" [המשך יבוא]ג' חלקים משיחת יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול ה'תשמ"ב לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2022

939

יום ב' פ' שופטים, ב' אלול

Aug 29, 2022

11:10

התוכן מובא ברמב"ם בנוגע האיסור על המלך להרבות לו נשים [כמ"ש בשני דפ' שופטים] ש"על הסרת לבו הקפידה תורה שנאמר ולא יסור לבבו" כיון "שלבו הוא לב כלל ישראל"‏. ביאור הקשר בין "מלך" ל"לב": כל ענינו של ה"לב" הוא להחיות את הגוף, ולכן 1) הוא תמיד במצב של תנועה והעדר המנוחה, "דפיקו דליבא", רצוא ושוב‏ – ‏להחיות את הגוף. 2) הוא אבר חלש ביותר, שזה מורה שאין לו ענין לעצמו, [משא"כ ה"מוח" יש לו גם ענין לעצמו, והוא מובדל מהגוף, ולכן: 1) אין בו שום תנועה 2) אינו חלש]. וזהו גם ענינו של "מלך"‏ – ‏כל ענינו של מלך הוא לשרת את העם, ולכן 1) הוא במצב של תנועה והעדר המנוחה‏ – ‏"אשר יוציאם ואשר יביאם", "לעשות משפט ומלחמות". 2) יש בו ענין החלישות‏ – ‏הוא מקבל את כל עניניו מאחרים‏ – ‏העם, "ולוקח מן העם גבורים.. חיל למרכבתו.. בעלי אומניות.. מעשר מן הזרעים כו'".משיחת ו' תשרי ה'תשל"ז לזכות ר' צבי הירש בן חנה רבקה וזוגתו מרת חנה חי' בת אסתר שיחיו ליום החתונה שלהם ב' אלוללברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר, ורוב נחת מכל יו"חנדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2022

940

יום א' פ' שופטים, בדר"ח אלול

Aug 28, 2022

11:30

התוכן "בחודש הששי ביום אחד לחודש" נאמרה נבואה לחגי הנביא שהקב"ה שואל אותו בתמי' גדולה: היתכן שישנם יהודים שאומרים "לא עת בא עת בית ה' להבנות", שעדיין לא הגיע העת לבניית בית המקדש (השני)?! ולא מסתפק עם התמי' אלא מצווה "עלו ההר והבאתם עץ ובנו בית"! וממשיך ומודיע "אני אתכם נאום ה'"! נבואה זו נכתבה כ"נבואה שהוצרכה לדורות", וכפי שרואים היום שאע"פ ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", והכוונה היא ליום זה בפשטות! ומ"מ ישנם כו"כ מבנ"י שאומרים ש"לא עת בא עת בית ה' להבנות"! וההוראה: אע"פ שאסור לבנות את הבית כפשוטו מכיון שמשיח עדיין לא בא, אבל יש לעשות את ההכנות - לא להתפעל מחושך העולם ולא להתבייש - "לעלות אל ההר", להתעלות ולצאת מגלות הפנימי, ולבנות את ביהמ"ק הפנימי שבכ"א ע"י עשיית ענינים במעשה בפועל, וכ"ז יזרז את בנין ביהמ"ק הכללי.ג' חלקים משיחת בדר"ח אלול ה'תש"מ לזכות נעמי בת אודלי' שתחי' כנף ליום ההולדת שלה ב' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות.נדבת אבי' ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2022

941

יום ה' פ' ראה, כ"ח מנחם-אב, ערב יום ועש"ק פ' ראה, אדר"ח אלול

Aug 25, 2022

9:12

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מדובר אודות מעשר שני. שמעשר שני ניתן לאכילת בעלים אבל צריכים לאכול את זה בירושלים. ובענין זה רואים הדגשה מיוחדת בנוגע לבושי הטבע שעל ידם עושים את המצוה, וכמ"ש "כי ירבה לך הדרך כי לא תוכל שאתו וגו'", שאם ישנו קושי עפ"י טבע להביא את המעשר עצמו לירושלים, הרי התורה מתחשבת בזה, ונותנת אפשרות לפדות את המעשר ולהעלות את הכסף לירושלים וכו'. אבל מצד שני ישנו הדין, כמ"ש ברמב"ם, ש"פירות הנלקחות מכסף מעשר שני אינו בדין ריחוק מקום .. אלא יעלו הן עצמן ויאכלו בירושלים", והטעם לזה הוא, כי אף שמצוה צריך להעשות עפ"י דרך הטבע, הרי לאחרי שכבר עשה דבר מסויים בדרך הטבע, אסור לו להוסיף ולהוריד את הדבר בעוד שלב עמוק יותר בלבושי הטבע. ומכיון שאסור לו – סימן שניתנו לו הכחות להתגבר על הקשיים וכו' (שיוכל לבוא לירושלים וליהנות מהפירות). משיחת אור לט"ו תמוז ה'תשמ"ו לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2022

942

יום ד' פ' ראה, כ"ז מנחם-אב

Aug 24, 2022

11:43

התוכן הביאור בפשוטו של מקרא למה לא מוזכר בפסוק [ברביעי דפ' ראה, שם מדובר ע"ד סימני טהרה בבהמות חיות ודגים] גם סימני טהרה של עופות (והרי מפורש במס' חולין שישנם ד' סימני טהרה בעופות!): אין תועלת בידיעת סימני טהרה של עופות בנוגע לאכילתם‏ – ‏העופות האסורות באכילה אי"ז בגלל שאין להם סימני טהרה. כל העופות האסורות המנויות בפרשה יש להם סימן טהרה א' (ובנוגע לעופות‏ – ‏מפורש בגמ' שזה מספיק), ומ"מ אסורות בגזירת הכתוב. וגם כדי לדעת אלו עופות מותרות באכילה לא צריכים סימני טהרה, וכמ"ש רש"י שהפסוק פירט את כל העופות האסורות וכל שאר העופות מותרות! (סימני טהרה שבהם נוגע כדי להתירם למזבח, ובזה לא מדובר בפ' ראה).‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ ראה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2022

943

יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב

Aug 23, 2022

7:45

התוכן ענין עבודת הבירורים הוא להעלות את הנצוצי קדושה שבמתברר, אבל ענין עבודת הנסיונות הוא שהאדם יעמוד בנסיון ולא יעשה דבר האסור, כי להיותו דבר אסור אא"פ, לכאו', להעלות הנצוצי קדושה שבו. ולפי"ז לא מובן מ"ש בכ"מ (מיוסד עה"פ [בשלישי דפ' ראה] כי מנסה ה"א אתכם לדעת וגו'") שעבודת הנסיונות היא נעלית יותר מעבודת הבירורים, והרי מבואר בדא"ח שהעלי' הכי גדולה נעשית ע"י העבודה עם המטה מטה ביותר, שענין זה ישנו דוקא בעבודת הבירורים?! ולכן צ"ל שכשהאדם עומד בנסיון מתעלים גם הנצוצי קדושה שבתוך דבר האסור – "זדונות נעשו לו כזכיות"! בדוגמת הפיכת החושך לאור שיהי' לעת"ל. וההוראה: אין להתייאש כשבאים לאדם נסיונות, כי דוקא ע"י העמידה בנסיון ניתן לו הכח להעלות, עוד בזמן הגלות, את הנצוצי קדושה שבאיסור והפיכת החושך לאור, ועי"ז ממשיכים אור גדול ביותר!משיחת פורים ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2022

944

יום ב' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב

Aug 22, 2022

10:26

התוכן א) ההוראה מפ' ראה: שכל הענינים שילד יהודי לומד בתורה נעשים אצלו בתכלית ההתאמתות כמו דבר שרואה בעיניו! ועד"ז בשייכות לכל פעולותיו – שבכל דבר ודבר רואה אלקות. 2) בשני דפ' ראה מדובר אודות הקרבת הקרבנות בביהמ"ק (בהמשך למ"ש בתחלת הפרשה אודות כניסת בנ"י לא"י). וזה קשור עם האמונה השלימה שבכ"א שהנה באה הגאולה האמיתית והשלימה וכאו"א מאתנו רואה שנמצאים בארצנו הק' ואת ביהמ"ק, "ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותנו.. כמצות רצונך". ומכיון ש"אחכה לו בכל יום שיבוא", שמצפים ומחכים לביאת המשיח ובנין ביהמ"ק תיכף ומיד ממש – מספיקים להקריב היום את קרבן התמיד של בין הערביים! וע"י שכאו"א נותן "מתנה" להקב"ה, ועובד עבודתו "בכל לבבך בכל נפשך", ובעיקר "בכל מאדך" – בכל ממונך", שמפריש ממונו לצדקה – בדוגמת ענין הקרבן, מזרזים עוד יותר את הגאולה.משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם אב ה'תש"נ, להילדים והילדות שיחיו דמחנות קייץ יומיים לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2022

945

יום א' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב

Aug 21, 2022

11:04

התוכן בהתקרב התחלת זמן הלימודים על כאו"א להשתדל ביתר שאת בענינים הקשורים בזה. וכדי שכ"א לא יסמוך על השני..., הנה האחריות בזה היא על המרא דאתרא - עליו לזרז ולדבר עם מי שצריך בנוגע לזה. גם "שבעה טובי העיר" (כמ"ש בשו"ע) צריכים לעשות חלקם בזה. וגם המשפיעים שבכל עיר צריכים לעזור בזה [כמ"ש לפני כמה שנים שימנו "משפיעים" בכ"מ. אף שלעת עתה עדיין לא רואים את מה שפעלו... והיות שמתקרבים לחודש אלול הנה התקווה חזקה שלפחות עכשיו יתחילו לפעול וכו']. על כאו"א לכתוב אלי שהתחיל להתעסק בזה בפועל, ואלו שמהם לא יתקבל מכתב כזה, ה"ז יהי' סימן שאין להם מה להודיע! ובנוגע לפועל: על כאו"א "להרעיש" את המרא דאתרא, שבעה טובי העיר, המשפיע וכיו"ב שינצלו את הימים עד התחלת שנת הלימודים כדרוש, והנה הנה בא משיח "און וועט אַ פרעג טאָן: וואו זיינען "גידולים שגדלתם"?!".ב' חלקים משיחת מוצש"פ עקב, מבה"ח אלול ה'תשל"ח לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2022

946

יום ה' פ' עקב, כ"א מנחם-אב

Aug 18, 2022

8:32

התוכן בחמישי דפ' עקב נאמר "כי ה' אלקיכם גו' לא ישא פנים (אם תפרקו עולו. רש"י) ולא יקח שוחד", ולכאו' הרי פסוק מפורש במשלי "שוחד מחיק רשע יקח"?! והביאור: בפ' עקב הכוונה ב"שוחד" היא לשוחד הקשור עם תומ"צ, והיינו, שהקב"ה אינו לוקח "שוחד" דקיום מצוה תמורת עבירה, משא"כ במשלי הכוונה היא, כמפורש במדרש תהלים, ל"שוחד" של תשובה, ואת זה "לוקח" הקב"ה. והטעם, כי מדובר על דרגת תשובה כזו שעושה את האדם למציאות חדשה לגמרי, ובמילא זה שהאדם אינו מקבל עונש על חטאיו אי"ז בגלל שנתן "שוחד" אלא בגלל שאין כבר את מי לענוש! וכו'.משיחת אור ליום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ב לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2022

947

יום ד' פ' עקב, כ' מנחם-אב

Aug 17, 2022

8:20

התוכן בעשרים באב מתחילים ה"ארבעים יום קודם שנולד הולד" בראש השנה, שאז הוא יום הולדתו של אדם הראשון ושל כאו"א. ובמילא יש לעורר על ההכנות הדרושות לר"ה כדי לזכות לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה, וההכנה לזה מתחילה בכללות בחודש אלול – חודש החשבון וחודש ההכנה, שהנתינת-כח לזה היא בשבת מברכים החודש אלול. ומכיון ש"מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת", ובפרט בג' הימים שלפני השבת (בו אנו עומדים כעת) – יש לנצל את הימים שלפני שבת מבה"ח אלול להתכונן לזה ע"י ההוספה בלימוד התורה וקיום מצותי' ונתינת הצדקה וכו'. "ולא לדרשה אלא למעשה!" – לנצל ימים אלו שעד השבת, ויום השבת מבה"ח אלול עצמו, ומתוך שמחה וטוב לבב.א' השיחות דהתוועדות יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"א לזכות מאיר בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ב מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2022

948

יום ג' פ' עקב, י"ט מנחם-אב, אור לכ' מנחם-אב – יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע

Aug 16, 2022

11:34

התוכן בעל ההילולא [דכ"ף מנחם-אב] הי' יכול לשבת ולהתעסק בעניני תומ"צ לעצמו, ולפסוק שאלות רק עבור בני קהילתו שבאו אליו וכו', ובפועל הי' עוזר גם ליהודים של ערים אחרות, ולא חיכה עד שהם יבואו אליו אלא הוא הי' הולך אליהם לעודדם ולחזקם ביהדות וכו'. ועבור זה העמיד א"ע בסכנת נפשות בגשמיות, בידעו שעפ"י טבע זה יביא למאסרו, וכפי שאכן קרה בפועל. ובכך גם מסר את נפשו ברוחניות, כי במאסר לא הי' לו את האפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות כמו שצריך, ואף ש"אונס רחמנא פטרי'" אבל "כמאן דעביד לא אמרינן". וההוראה מזה בכלל: יש להתעסק בהפצת היהדות גם אם נדמה שזה על חשבון השלימות בתומ"צ. והוראה זו נוגע במיוחד בשנים האחרונות, שאלפי יהודים יצאו "משם" שלא יודעים כלום בעניני יהדות וצריכים עידוד וחיזוק וכו', שאין לחכות עד שהם יבואו אלא יש ללכת אליהם ולהראות להם את דרך היהדות וכו'.משיחת כ' מנ"א ה'תשל"ה לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2022

949

יום ב' פ' עקב, י"ח מנחם-אב

Aug 15, 2022

9:49

התוכן בשני דפ' עקב מדובר אודות שלילת הקס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". מכיון ש"תורת אמת" צריכה לשלול קס"ד זו בהכרח לומר שלולי זאת יש מקום בשכל לומר כן, גם בשכלם של "מאמינים בני מאמינים". והביאור: אע"פ שכל מציאות הבן נמשך ממוח האב מ"מ יכול להיות "יפה כח הבן מכח האב", מכיון שישנם כחות נעלמים של האב שנתגלו דוקא אצל הבן. אבל באמת זה גופא ש"יפה כח הבן" ה"ז "מכח האב" – מפנימיות ועצמות האב. וזהו מ"ש בגמ' שהקב"ה אמר "נצחוני בני נצחוני": יכול להיות שדוקא אצל בנ"י, בניו של הקב"ה, נתגלה איזה ענין לפני שנתגלה אצל בחי' "הקב"ה" – ה"אב" וכו'. ובעניננו: כאשר יהודי מרגיש שהוא בנו של ה', וכחו הוא כחו של הקב"ה, יכול להתקבל אצלו קס"ד ש"כחי ועוצם ידי עשה לי וגו'", וע"ז בא הציווי – וזכרת כי ה"א הוא הנותן לך כח לעשות חיל", שזה גופא הוא "מכח האב". משיחת יום ב' פ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ג לע"נ הרה"ת ר' יחיאל דוב ב"ר אברהם מנחם ע"ה נעלקעןליום היארצייט שלו כ' מנחם-אבת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2022

950

יום א' פ' עקב, י"ז מנחם-אב

Aug 14, 2022

10:49

התוכן א' השבחים של ארץ ישראל הוא שהיא "ארץ אשר אבני' ברזל" [כמ"ש בראשון דפ' עקב], ואי' בגמ' "אל תקרי אבני' אלא בוני'" ‏–‏ שתלמיד חכם ("בוני'") צ"ל "קשה כברזל". וההוראה: לפי' הפשוט מעלת ענין ה"ברזל" הוא עפ"י הידוע שאילו זכו בנ"י היו נכנסים לא"י מיד באופן נסי וכו', אבל ענין חטא המרגלים גרם שהכניסה לארץ ישראל תהי' עפ"י דרך הטבע, שלכן הצטרכו "כלי זיין" וכו' ‏–‏ "ברזל". וכן הוא בנוגע שלימות הארץ עתה לפני ביאת משיח צדקנו, שכדי לבנות ("אבני' -בוני'") את ארץ ישראל ה"ז דוקא ע"י ענין ה"ברזל" ‏–‏ כלי זיין, שעי"ז תהי' ה"תפול עליהם אימתה ופחד". אבל צריכים לדעת שזהו רק אם זה מיוסד על פירוש הפנימי של פסוק זה ‏–‏ בונים עפ"י התורה ולימוד התורה באופן של "ברזל" ‏–‏ עמלים בתורה" וכו'.משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשל"ז לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2022