The Daily Sicha

951

יום ה' פ' ואתחנן, י"ד מנחם-אב, ערב חמשה עשר באב

Aug 11, 2022

12:12

התוכן הביאור במ"ש בגמ' בקשר לט"ו באב "מכאן ואילך דמוסיף יוסיף כו'" (ופרש"י "מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה (בלילות) יוסיף חיים על חייו") – דלכאו' ממנ"פ: אם יש לו זמן פנוי ללמוד תורה – מחוייב הוא בזה מעיקר הדין (וידוע חומר הענין דביטול תורה אפי' רגע א'), ואם אין לו – כיצד יכול להוסיף וללמוד תורה בזמן זה?! והביאור בזה ע"פ מ"ש אדה"ז בשו"ע בפירוש מאחז"ל "הלל מחייב את העניים ורבי אלעזר בן חיסמא מחייב את העשירים", כי למדו תורה גם בזמן שעפ"י דין, מצד העניות או העשירות, היו מותרים לעסוק במשא ומתן. ועד"ז בנוגע לעניננו – הכוונה היא "לגזול" מזמנים שבהם מותר ע"פ שו"ע לעסוק במשא ומתן כו' כדי להוסיף בלימוד התורה. ויה"ר שלכאו"א מישראל תהי' אריכות ימים ושנים, וכמ"ש אדה"ז בפי' מארז"ל "יום שכולו ארוך", שמצד ענין האיכות "גם בתחלתו הוא ארוך", ועד"ז להוסיף גם באיכות לימוד התורה. ב' חלקים משיחת אור ליום ד', חמשה עשר במנחם-אב ה'תשמ"ב לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באב – לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2022

952

יום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב

Aug 10, 2022

11:20

התוכן הקשר בין יהודי לה' הוא קשר עצמי שלמע' באי"ע מאיזה הסברה שכלית. והרי אפי' הקשר בין אב לבן למטה הוא למע' מהסברה שכלית, אע"פ שהבן הוא מציאות בפ"ע, עאכו"כ שזהו כך בנוגע ל"בנים אתם לה' אלקיכם" עד ש"בני בכורי ישראל", שאינם מציאות בפ"ע, אלא גם כפי שהנשמה "נעשה נברא" ונמצאת בעוה"ז, ה"ה "חלק אלוקה ממעל ממש"! "חלק מן העצם" שעי"ז "אתה תופס בכולו"! – "במילא איז יעדער איד – אָט דער אויבערשטער כביכול"! ומי שנבהל לשמע דברים כאלו – הנה ראי' מנגלה: איתא בירושלמי "מאן פני אדון הוי' – דא ר' אבוה בקיסרין" (שהוא הי' אמורא, ולא כמ"ש בזהר "דא רשב"י")! וגם אמרו "כל המהרהר אחר רבו – איזה רב שיהי' – כמהרהר אחר השכינה"! אבל אעפ"כ, צריך את ה"ממוצע המחבר" של משה רבינו שהוא "אנכי עומד בין ה' וביניכם" [כמ"ש ברביעי דפ' ואתחנן], שע"י מקבלים בנ"י את כל העילוי כאילו שומעים זאת מהקב"ה בעצמו, עד שבנ"י נעשים בגלוי גם למטה חד ממש עם עצמו"ה.ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2022

953

יום ג' פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב

Aug 9, 2022

11:51

התוכן [בקשר למסקנת הגמ' שתכלית בריאת האדם היא בשביל "עמל תורה"] עצם מציאותו של יהודי – מבלי הבט על עסקו, מדרגא העליונה ב"מארי תורה" עד הפשוט שבפשוטים ב"מארי עובדין טבין" – היא ענין התורה. וכמ"ש בגמ' "אע"פ שחטא ישראל הוא", והרי "ישראל" ר"ת "יש ששים רבוא אותיות לתורה" – שלכל יהודי יש אות בתורה שממנו מקבל חיותו. וכמו שהסביר ר"ע את השייכות בין יהודי לתורה שזהו כמשל דגים שבים שכל מציאותם וחיותם הוא המים. (אלא שגם (ובעיקר) בנוגע ל"עמל תורה", שדורשים מיהודי להתייגע בשכלו ולהיות שקוע לגמרי להבין את הסוגיא בשכלו וכו', דרושה זהירות והבהרה שלא יבוא לטעות ולחשוב ש"כחי ועצם ידי עשה לי את כח החיל הזה". טעות כזו בנוגע לענין עדין כ"כ כמו השכל שבראש חמורה יותר מטעות כזו בנוגע לכח המעשה). כל יהודי, ועאכו"כ בנוגע לבני הישיבה וכו', צריך לדעת שכל מציאותו הוא תורה!משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2022

954

יום ב' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב

Aug 8, 2022

10:59

התוכן מסקנת הגמ' היא שמ"ש "אדם לעמל יולד" הכוונה ל"עמל תורה". והדיוק בזה הוא שלימוד התורה צ"ל באופן של יגיעה" – "לא יגעת ומצאת אל תאמין". וצ"ל, והלא רואים במוחש שיכול להיות ידיעה והבנה בתורה ללא יגיעה בתורה (אע"פ שצ"ל יגיעה שעניני העולם לא יבלבלו וכו', אבל זה קשור לענין התפלה ויר"ש)? אלא הדיוק הוא, שכדי להגיע ל"מצאת" בתורה, שענין המציאה הוא שלא לפי ערך הטירחא, ה"ז דוקא ע"י יגיעה. דבאמת זה פלא איך יכול נברא מוגבל, אפי' ע"י יגיעה, להבין ולהשיג התורה שהיא חכמתו ית' הבלתי מוגבל?! דאע"פ שה' הוא כל יכול והוא נתן לנו את התורה, אבל מצד זה התורה נשארת "תורת ה'", אבל כיצד יכול האדם להבין התורה באופן שיתאחד אתה עד "שנקראת על שמו" – "תורתו" של האדם? וע"ז אומרים שזהו אכן ענין של "מציאה" שבאין ערוך לטירחא. וזוכה לזה כאשר הוא מתייגע בתורה ויוצא מהגבלותיו וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2022

955

יום א' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, צום תשעה באב (נדחה) – יהפך לשמחה

Aug 7, 2022

6:01

התוכן "ענין נפלא" שמצינו בשער הכוונות: הטעם שנהגו לומר נחם בט"ב במנחה וגם לקום ולשבת על הספסלים והרי "לעת ערב הציתו אש בהיכל ביום ט"ב, ונשרף בעת המנחה", הוא, כי אז, בשעה שהציתו אש במקדש היתה אצל בנ"י "שמחה גדולה"!! כי רק כשראו ש"כילה חמתו על העצים ועל האבנים" היו בטוחים ש""חצי כלים והם אינם כלים", וש"עם ישראל חי לעד ולעולמי עולמים"!! ולכן גם מקדשים את הלבנה מיד במוצאי ת"ב (נוסף על הטעם ש"בט"ב נולד משיח").משיחת אור לט"ו באב ה'תשד"מ לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2022

956

יום ה' פ' דברים, ז' מנחם-אב

Aug 4, 2022

11:50

התוכן 1) הוראה משאלת משה רבינו להקב"ה בראשון דפ' דברים "איכה אשא לבדי וגו'", ותשובת הקב"ה אליו שיקח "שרי אלפים ושרי מאות וגו'": כאשר ילד קטן שואל "איכה אשא לבדי" – כיצד יוכל הוא למלא בשמחה את שליחות הקב"ה להתנהג ע"פ התורה וכו', עליו לדעת שהקב"ה נותן לו את הכח ועצה כו' שיוכל למלאות א"ז!, ועפמ"ש במדרש (איכ"ר) ש"אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה איכה אשא לבדי, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים איכה ישבה בדד" מובן שהנהגה זו ד"איכה אשא לבדי וגו'" מבטל את ענין הגלות. 2) איתא במדרש שהתשב"ר בירושלים אמרו ש"אם יבואו השונאים עלינו, במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם!" – בכחם של ילדים קטנים (אלו שצריכים "יד" לסמן מקום הלימוד בחומש) ע"י לימוד התורה לנצח את השונאים ולגרשם מירושלים! ועוד.א' השיחות יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו, "צבאות השם" לזכות שיינא בת מושקא תחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2022

957

יום ד' פ' דברים, ו' מנחם-אב

Aug 3, 2022

11:17

התוכן על מ"ש בהתוועדות קודמת ש"ימין מקרבת" צ"ל לפני "שמאל דוחה" הקשו ממ"ש הגמ' בסוטה ש"יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת". הנה עכצ"ל שאין הגמ' מדברת בהסדר שזה צ"ל בזמן, שהרי יש פסוק, פרש"י, גמ' בשבת, ופי' המשניות להרמב"ם – להיפך! בסוגיא דמס' סוטה עצמו מוזכר "יצר תינוק ואשה", והרי הרמב"ם מבאר בפי' המשניות שהסדר בחינוך "תינוק" הוא שלא מתחילים עם "שמאל דוחה", אלא תחלה מבטיחים לו ממתקים וכיו"ב ורק אח"כ הנה "מתוך שלא לשמה בא לשמה". גם בהל' תשובה פוסק הרמב"ם שכ"ה הסדר בכלל, שתחלת הלימוד ועבודת ה' הוא "ימין מקרבת" – בהבטחת יעודים גשמיים וכו', עד שמגיעים לשלימות העבודה "לשמה" (וגם אז – השלימות הוא עבודה מאהבה). הגמ' בשבת: "רבה מקמי דפתח להו לרבנן אמר מילתא דבדיחותא ובדחי רבנן לסוף יתיב באימתא ופתח בשמעתא". הפסוק ופרש"י: זה שמשה חיכה להוכיח את בנ"י על מעשה העגל וכו' עד "אחרי הכותו את סיחון וגו'" (כמ"ש בתחלת פ' דברים), מפרש"י – כי רק אחרי שעשה להם טובה (מיוחדת), "ימין מקרבת", הי' יכול להוכיחם (על מעשה חמור כזה), "שמאל דוחה".משיחת יום ג', כ"ח מנחם-אב, אור לער"ח אלול ה'תשל"ו לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהןליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2022

958

יום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל

Aug 2, 2022

11:27

התוכן 1) הענין ד"בין המצרים" התחיל כאשר "הובקעה העיר" ופרצו פירצה בחומת ירושלים, ואעפ"כ לא התפעלו בנ"י מזה והמשיכו ללחום נגד הגויים וכו', וההוראה: לפני זמן הגלות הי' "חומת ירושלים", החומה שהבדילה בין ישראל לעמים, בשלימות, והגינה עליהם מפני ענינים שאינם קשורים ליהדות ובמילא עמדו אז במעמד של "ירושלים" - "שלימות היראה", משא"כ בזמן הגלות שנעשה פירצה בחומה זו, ולדוגמא - דרים בעיר שרואים בה אלו שנוסעים בשבת, ה"ז יכול לפעול עליו חלישות בקשר שלו עם יהדות, וזוהי ההוראה מ"בין המצרים" שאין להתפעל מנסיון זה ולא רק שאי"ז פועל עליו חלישות אלא הוא עוד מחזק את החומה, והתכלית בראיית הפירצה היא לגלות שאינו מתפעל ממנה! 2) דברי האריז"ל עצמו בהספדו על הסתלקות הרמ"ק, ש"ותלית אותו על העץ", שסיבת הסתלקותו היא רק "מחמת עץ הדעת שגזר מיתה, בשביל כך מת" – הוא גם הספד בנוגע לעצמו. ובפרט מצד השייכות המיוחדת שביניהם, שהענינים שנתבארו בעץ חיים הם הפנימיות דהענינים שנתבארו בספר הפרדס דהרמ"ק. ועוד.1) משיחת יום ב' פ' דברים, ג' מנחם-אב ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות, "צבאות השם" שיחיו 2) שיחת אור ליום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב, ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2022

959

יום ב' פ' דברים, ד' מנחם-אב

Aug 1, 2022

12:20

התוכן בשיעור רמב"ם היומי: "הניח נשים רבות אע"פ שנשאן זו אחר זו ניזונות בשווה שאין דין קדימה במטלטלין", ומזה משמע שכאשר ניזונות מקרקעות, שע"ז חל שעבוד המזונות, יש דין קדימה. והראב"ד כותב "ואפי' ניזונות מן הקרקע, לפי שאין חיוב מזונו אלא לאחר מותו.. לכולן בבת אחת". הרגצ'ובי מבאר פלוגתתם עפ"י ב' האופנים בענין הנישואין: א) החיוב חל ביום הנישואין, והזמן לאח"ז הוא המשך לחיוב זה. ב) כל יום ישנו חיוב חדש וכו'. ויש לקשר זה גם עם מ"ש שחורבן בהמ"ק הוא דבר הנמשך‏ – ‏החורבן נמשך בכל יום! וכמ"ש בירושלמי‏ – ‏"כל דור שאינו נבנה (בהמ"ק) בימיו מעלין עליו כאילו החריבו"! וא"כ מובן עד כמה צ"ל הצעקה "עד מתי?!" היום!! והרי כ"א שהי' רואה עכשיו חורבן ושריפת בהמ"ק הי' "מרעיש עולמות"‏ – ‏"זאָגט תורה.. קער אַ וועלט היינט!". ועד"ז ישנו כל יום "חיוב" חדש על ה' לבנות מחדש את בהמ"ק!‏משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2022

960

יום א' פ' דברים, ג' מנחם-אב

Jul 31, 2022

10:48

התוכן בילקוט שמעוני בתחלת ספר ירמי'הו איתא דזה ש"עלה ארי' (נבוכדנאצר) במזל ארי' (חודש החמישי) והחריב אריאל (ירושלים, ביהמ"ק, מזבח)" ה"ז "על מנת שיבוא ארי' (הקב"ה) במזל ארי' ויבנה אריאל". ועי"ז "והפכתי אבלם לששון". והכלי לזה הוא כמ"ש בסיום ההפטורה דשבת חזון "ציון במשפט (הלכות התורה) תפדה ושבי' בצדקה", ובהקדמת עבודת התפלה. ועוד ענין: איתא במדרש שבירושלים היו ת"פ בתי-כנסיות שבכ"א מהם הי' בית ספר שבו למדו ילדים תורה (וכמ"ש הצ"צ הקשר בין המספר ת"פ לשם הוי', שלימוד התורה של ילדי ירושלים הי' באופן שע"י התקשרו עם שם הוי' שלמע' משם אלקים וכו'). וההוראה בפועל: בכל יום ויום, מתחיל מר"ח מנחם-אב, יוסיפו כאו"א, אנשים נשים וטף, בתפילה, תורה וצדקה. ומה טוב – פעמיים בכ"י, לפני שחרית ולפני מנחה. ולהשתדל לעשות כן גם במחנות קיץ שבהם נמצאים כו"כ ילדי ישראל ביחד וכו'.ב' חלקים משיחת אור לר"ח מנחם-אב ה'תש"מ אחרי תפילת ערבית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2022

961

יום ה' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב

Jul 28, 2022

12:13

התוכן בימי בין במצרים בכלל יש להוסיף בלימוד התורה (ובפרט בעניני בית הבחירה) ובנתינת הצדקה עפמ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", ובזה גופא כשמגיע העת-רצון דערב ר"ח מנחם-אב יש להוסיף בזה אפי' בערך ההוספה דימי בין המצרים בכלל, ועד"ז כשמגיע ראש-חודש יש להוסיף בזה עוד יותר, ועד"ז בשלבים השונים בתשעת הימים עצמם ‏–‏ שבוע שחל בו ת"ב, ערב ת"ב, ובת"ב (בענינים המותרים) וכו'. וזה שייך לכל אחד ואחת ואפי' ל"עוללים ויונקים" שלפני בר-בת מצוה עפמ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עז . . להשבית אויב ומתנקם", וכיון שלימוד התורה צ"ל "בשבתך בביתך . . ובשכבך ובקומך" הנה לצורך זה עליהם לדעת כמה עניני תורה בע"פ (באופן המותר). זירוז זה בא ביחד עם ה"בקשה נפשית" שכ"א יעסוק בזה ובשמחה ובטוב לבב, ולנצל לצורך זה גם ה"טנקים" וכו'.א' השיחות דהתוועדות אור ליום ג' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2022

962

יום ד' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ח תמוז, ערב ער"ח מנחם-אב

Jul 27, 2022

9:41

התוכן בשיעור רמב"ם היומי לומדים אודות נישואי איש ואשה – "קידושין". בשם זה מודגש שהמושג שידוך ונישואין אצל בנ"י הו"ע של קדושה. ועד שבחתונה של כל זוג בישראל מברכים "מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקידושין", שזה מגלה שמציאותו האמיתית של כאו"א מישראל הו"ע של קדושה. בענין זה מצינו בשיעור היומי דבר נפלא בנוגע למעלתה של בת בישראל: "קטן שקידש אין קידושיו קידושין", אמנם בנוגע לקטנה – "האב מקדש את בתו .. כל זמן שהיא קטנה .. מיום שתולד" – ש"מיום שתולד" קיימת אצלה האפשרות להיות "מקודשת"! כולל – לאבינו שבשמים, ובתור "עקרת הבית", ומזה בא הדבר אח"כ בפועל בבנין עדי עד וכו'. ובפרט כאשר מנצלות את הידיעות והכשרונות לחנך את ילדי ישראל, שכאו"א מהם "בנו יחידו של הקב"ה", שעי"ז, "מדה כנגד מדה", זוכות בעצמן להקים בית בישראל וכו'. וכ"ז ממהר את הגאולה האמיתית והשלימה וכו'. משיחת יום ג' פ' שלח, כ"ב סיון ה'תשמ"ה, להתלמידות המסיימות ד"בית רבקה" ולהמדריכות דמחנה "אמונה" תחיינה לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2022

963

יום ג' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ז תמוז

Jul 26, 2022

10:43

התוכן בענין החיים, שהו"ע עיקרי, לא שייך הפסק. ובמילא מובן שבתומ"צ, ש"הם חיינו", לא שייך הפסק! ואע"פ שישנם זמנים ביום שלא מחוייבים בלימוד התורה, הרי ללימוד התורה שבשאר זמני היום יש פעולה נמשכת במשך כל היום. ועפי"ז מובן שכוונת התואר "סיום שנת לימודים" היא סיום "שנת הלימודים" ולא ה"לימודים" עצמם. ואדרבה – יש לנצל זמן זה להוסיף בלימוד התורה למע' מהגבלות של "סדרי הישיבה". וזהו מה שהנהיג בעל הגאולה לשלוח שלוחים ושלוחות בתקופת הקיץ לעיירות שונות להוסיף בהפצת התורה והיהדות גם שם. ועליהם "לכבוש" תחילה את המקום ע"י עניני תורה, "חיזוק התורה", ואח"כ "חיזוק היהדות" בכלל. ועד"ז יש לנצל זמן זה לשלוח הילדים למחנות-קיץ כאלו שנמצאים שם במשך כל 24 שעות היממה תחת השפעת המדריכים וכו', דלא כבמשך השנה שלאחרי הלימודים חוזרים הביתה וכו', עד שישנם בתים שההשפעה שם היא בכיוון הפכי של הישיבה וכו'. תבוא ברכה על האמהות שיצעקו ויתבעו מהנהלות המחנות להשתדל ביותר בחיזוק היהדות ולהוסיף בזמני הלימודים וכו'.משיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשכ"ט לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2022

964

יום ב' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ו תמוז

Jul 25, 2022

8:05

התוכן ביאור בהלכה דהלכות בית הבחירה להרמב"ם [פ"א ה"ה]: "ואלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קודש וקדש הקדשים ויהי' לפני הקודש מקום אחד והוא הנקרא אולם, ושלשתן נקראין היכל, ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכו'". הרמב"ם מחדש כאן ב' דברים: 1) מלשונו כאן משמע שמחיצה זו היא לצורך ההיכל ולא לצורך העזרה. והנפק"מ: מותר להשתמש בכסף שנודב עבור קדושת ההיכל לעשיית מחיצה זו. 2) הוא מונה גם את ה"אולם" כחלק עיקרי במקדש אע"פ שבמשכן לא הי' "אולם", והציווי "ועשו לי מקדש" שנאמר במשכן הוא היסוד לבניית ביהמ"ק! בנוגע לפתחו של אולם שהיתה גבוהה ארבעים אמה ובלי דלתות, מבואר ענינו בעבודה: שע"י ה"פתחי לי כחודה של מחט" של האדם נפתח לו ע"י הקב"ה "כפתחו של אולם" שהיתה בלי דלתות‏ – ‏הכל פתוח לפניו!‏משיחת אור לער"ח אלול ה'תשל"ו לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-07-2022

965

יום א' פ' מטות-מסעי [באה"ק: מסעי], כ"ה תמוז

Jul 24, 2022

11:22

התוכן ביאור במשנה שבמס' מדות (פ"א, מ"ב): "איש הר הבית הי' מחזר על כל משמר.. וכל משמר ש.. ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות הי' לו לשרף את כסותו", והקשו במפרשים ה"ה עובר על האיסור ד"בל תשחית"?! והביאור בזה עפמ"ש אדה"ז בשולחנו בגדר בל תשחית דנכסים (דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית סי"ד): "כשם שצריך להזהר בגופו שלא לאבדו.. כך צריך להזהר במאודו שלא לאבדו", שלבל תשחית דנכסים יש אותו גדר של בל תשחית דגופו. וכמו שבבל תשחית דגופו ישנו הכלל (שם הל' נזקי גוף ונפש ס"ד) שאם זה "בדרך תשובה", לטובת נפשו, מותר, הרי עד"ז הוא בבל תשחית דנכסים. ולכן כיון שכוונת ה"איש הר הבית" בזה היתה כדי שהבן לוי יחזור בתשובה ‏–‏ אין בזה האיסור דבל תשחית. ועוד.משיחת אור לערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2022

966

יום ה' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"ב תמוז, ערב יום ועש"ק מבה"ח מנחם-אב

Jul 21, 2022

9:55

התוכן עומדים אנו בערב שבת ("מעלי שבתא") מברכים מנחם-אב. החידוש המיוחד בשבת מבה"ח מנחם-אב הוא, שהנוסח שבו מברכים את החודש בכל שבת מברכים, "מי שעשה נסים . . לישועה ולנחמה ונאמר אמן", קשור בגלוי לחודש מנחם-אב. ובשנה זו גופא יש בזה חידוש מיוחד, שהרי את הענין של "מי שעשה נסים וכו'" ראו בגלוי במאורעות בזמן האחרון [מבצע "אנטבה"]. ולאחרי שהתקיים ה"מי שעשה נסים" מתחזק הבטחון שיקויים גם המשך הנוסח "הוא יגאל אותנו בקרוב [ואח"כ יקויים ה]ויקבץ נדחנו מארבע כנפות הארץ", ומסיימים "ונאמר אמן"! וכמדובר כמ"פ ההוראה שצריכים לקחת ממאורע זה – האזהרה "לפשפש במעשיו" ולתקן את מה שצריך, בתומ""צ בכלל, ובמיוחד במצות הצדקה ש"שקולה כנגד כל המצוות". וקשור במיוחד עם חודש מנחם-אב – "ציון במשפט [תורה] תפדה ושבי' בצדקה". משיחת אור לועש"ק פ' מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2022

967

יום ד' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ"א תמוז

Jul 20, 2022

10:21

התוכן אדה"ז כותב (באגה"ק סכ"ג): "שמעתי מרבותי כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בדברי תורה תפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא עלייהו עד שהי' מתבטל ממציאותו לגמרי"! ומזה מובן במכ"ש כאשר מדברים בדברי תורה. חג החסידי של החודש הוא חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר. כשנעשה בר-מצוה שאל את אביו למה מקבלים ע"ע מצות אהבת ישראל – לפני התפילה דוקא? וענהו: לפני שמבקשים מ"אבינו שבשמים" את צרכינו יש לעשות לו איזה נח"ר, ונח"ר הכי גדולה לאבא היא האהבה בין בניו. ובזה התחיל את הכנותיו, כגדול, להיות "נשיא בישראל". וההוראה: לפני שאדם מתחיל את עבודתו שבה הוא ה"נשיא", עליו להתאחד באהבה אל הזולת. והקשר לג' השבועות: סיבת החורבן היתה שנאת חנם, וע"י אהבת חנם מבטלים את הסיבה וזוכים ממילא לגאולה האמיתית והשלימה.משיחת כ"א תמוז ה'תשכ"א לאורחים מאנגלי' לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2022

968

יום ג' פ' פינחס [באה"ק: מטות], כ' תמוז

Jul 19, 2022

11:53

התוכן ישנם חלקים בספר היד לררמב"ם שאין לומדים אותם אלא ע"ד הפשט, כמו הל' קידוש החודש. דמכיון שלא למדו חכמת התכונה וכו', אינם יכולים ללמוד אלא את המסקנות והתוצאות הבאות לאחרי כל החשבונות וכו'. גם תוכנם של מפרשי הרמב"ם בזה הוא רק פירוש המלות וה"מונחים" אבל לא מוסיפים בנוגע להבנת דברי הרמב"ם עצמו. ישנם מפרשים שחולקים על הרמב"ם, כמו ר' אברהם זכות, אבל אי"ז "פירוש" לדברי הרמב"ם. ["קולמובוס", שגילה את אמריקה, השתמש בידיעותיו ו"כלי התכונה" של רא"ז. ומענין לענין – הלשון "גילה את אמריקה" מדוייק, שהרי יבשת זו היתה קיימת גם קודם לכן. וצאצאיו של אדם הראשון הגיעו גם לחצי כדור התחתון בזמנים הכי קדומים, וכמ"ש "ומשם נפצו על פני כל הארץ", ועד"ז בנוגע לבעלי-חיים וצמחים וכו'. וזה מסביר גם מה שבדרום אמריקה וכיו"ב מצאו ציורי אותיות שמקורם ביבשות אחרות, עד שמצאו גם אותיות בדוגמת א"ב בלשון הקודש!]משיחת י"ב תמוז ה'תשד"מ לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארףליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2022

969

יום ב' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ט תמוז

Jul 18, 2022

6:26

התוכן לימוד מיוחד שקשור עם ימים אלו ש"יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה" – לימוד בענין בנין ביהמ"ק, בתושב"כ – יחזקאל מ'-מ"ג, במשניות – במס' מדות (בעיקר), וברמב"ם הל' בית הבחירה. וכמ"ש במדרש שכשהקב"ה אמר ליחזקאל "הגד את בית ישראל את הבית .. מוצאיו ומבואיו .. ועשו אותם", שאל את הקב"ה "וכי עכשיו הם בונים?!" (כי זה הי' בתחילת הע' שנה של גלות בבל), והשיב לו הקב"ה שכשיתעסקו בענינים אלו "אני מעלה עליהם כאילו בבנינו הם עסוקים" [וצ"ע במ"ש הרמב"ם בנוגע הטעם שמס' מדות בא בסוף המסכתות כיון שהוא רק סיפור איך נראה ביהמ"ק ולא דינים, ויש ללמוד אותו כדי לדעת איך לבנות ביהמ"ק השלישי – ולכאו' הול"ל ענין נעלה יותר, שע"י הלימוד בזה כאילו עוסקים בבנין ביהמ"ק?! ואכ"מ]. ועאכו"כ ב"עקבתא דמשיחא" וכו', הנה הלימוד בתורת הבית מזרז יותר את בנין ביהמ"ק בפועל.משיחת יום ה' פ' מטו"מ, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2022

970

יום א' פ' פינחס [באה"ק: מטות], י"ח תמוז, צום שבעה עשר בתמוז (נדחה) – יהפך לשמחה

Jul 17, 2022

11:08

התוכן גם התעניות שנקבעו בקשר למאורעות בלתי-רצויים, שלכאו' ה"ז היפך הענין ד"יום זכאי", עושים מהם – ע"י ענין התענית – "יום רצון לה'". וכמובן גם ממ"ש בהפטורת דיום התענית "דרשו ה' בהמצאו . . בהיותו קרוב" – פסוק שנאמר על עשי"ת, שאז ה' הוא "בהמצאו" ו"קרוב" לכאו"א מישראל בתור יחיד. ובפרט שביום התענית גופא נמצאים אנו בזמן המנחה ולאחרי תפלת המנחה; ההוראה מיוחדת בקשר לתענית די"ז בתמוז: א' מהמאורעות שאירעו בו הוא – "הובקעה העיר", בקיעה בחומת ירושלים. ובעבודה: "אני חומה זו תורה", כי נוסף על ענין ה"מזון" שבתורה, היא "חומה" שמקיפה את כאו"א מישראל ומגינה עליו. וכאשר יש איזה "בקיעה" ב"חומה" דקדושה – צריכים להשתדל "לחזק בדקה" ע"י שמוסיפים אבנים ד"חומה זו תורה", הוספה בלימוד התורה.משיחת שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2022

971

יום ה' פ' בלק [באה"ק: פינחס], ט"ו תמוז

Jul 14, 2022

11:20

התוכן ט"ו תמוז הוא: 1) ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של חודש הגאולה, ובמילא הפעולות ביום זה משפיעות על כל ימי החודש. 2) יום ההילולא של האור החיים הקדוש. האור החיים מבאר שהפסוק "זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה כל הלילה עד הבוקר וגו'" - קאי על זמן הגלות: "העולה" קאי על בנ"י. "על מוקדה" - אש של התורה. "על מזבח" - יסורי הגלות. וכ"ז הוא "כל הלילה" של גלות, "עד הבוקר" של הגאולה. והכוונה ב"עד הבוקר" היא: יומו של הקב"ה הוא אלף שנה. ת"ק שנה הראשונים - "לילה", ואח"ז מתחיל ה"בוקר". וישנם ב' "בקר" המסוגלים לגאולה - "בבוקר בבוקר". אילו זכינו היתה באה הגאולה לאחרי הת"ק שנה של האלף החמישי, וכיון שלא זכינו - היא תבוא בשנת ה'ת"ק, "וזהו "עד הבוקר" - הבוקר השני - של אלף השישי. ע"כ. וזה קשור עם התגלות הבעש"ט בשנת ה'תצ"ד, ובשנת ה'ת"ק היתה כבר בשלימות. וההוראה: אין להתפעל מענין ה"מזבח" שבגלות, מכיון שע"י לימוד התורה מהפכים א"ז ו"ימים אלו" "לששון ולשמחה ולמועדים טובים".משיחת יום ג' דפ' פנחס, ט"ו תמוז ה'תשל"ו לע"נ מרת מרים בת ר' שמואל דוד ע"הליום היארצייט שלה ט"ו תמוזת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2022

972

יום ד' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ד תמוז

Jul 13, 2022

8:56

התוכן [המשך] כאשר תובעים מיהודי שכמו שבעל השמחה והגאולה פעל בעצמו את ענין המס"נ בשנת תרפ"ב וכו', כך עליו לפעול זאת (מסירת הרצון) בעצמו בהיותו נשמה בגוף בעוה"ז הגשמי והחומרי ב(סוף) זמן הגלות, וגם לאחרי יום י"ג תמוז, ועוד לעשות זאת בחיות, בשמחה וטוב לבב – שואל הוא מנין לו הכחות לזה? איך אפשר לצפות זאת ממנו, הרי זה באין-ערוך לגמרי?! הנה ההסברה הכללית שבדבר היא עפ"י מ"ש בדא"ח הלשון "פתח ר' שמעון ואמר וכו'", שעיקר הקושי בכל דבר הוא בראשון ש"פותח", "שובר" ו"סולל" את הדרך. ולאחריו – הקושי לאחרים לעשות זאת הוא שלא בערך פחות. (וכמו באברהם אבינו ש"פתח" וסלל את הדרך של מס"נ). ובעניננו: בעל הגאולה "פתח" ו"שבר" את חומת ההתנגדות לענין המס"נ, ואז יכולים כולם לפעול זאת ללא הכחות העצומים שהוא הי' צריך לזה [המשך יבוא]משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2022

973

יום ג' פ' בלק [באה"ק: פינחס], חג הגאולה י"ג תמוז

Jul 12, 2022

12:12

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר, שכשהתחילו הגזירות נגד היהדות ותומ"צ במדינה ההיא בשנת ה'תרפ"ב, נאספו ט' יהודים והוא הי' העשירי ו"כרתו ברית" ביניהם שלא יפחדו מהגזירות ויפיצו יהדות באופן דמוסיף והולך מתוך מסירות נפש. ולכאו' מהי ההוראה מסיפור זה כאשר נמצאים במעמד ומצב שניתן לקיים תומ"צ בקלות, ועאכו"כ שאין צורך במסי"נ בפועל?! והביאור עפ"י ביאור אדה"ז בלשון "מסירות נפש" (ולא "מסירות הגוף" וכיו"ב), שעיקר ענין מס"נ הוא מסירת הרצון לה' - "נפש" פירושו רצון: רצונו הטבעי של אדם הוא לדאוג קודם כל לעצמו, וכש"יש לו פנאי" - לזולת, וזוהי ההוראה: יש למסור את כל רצונות האישיים ולהתמסר לגמרי להפצת היהדות! ולפעול א"ז גם על (לכה"פ) עוד 9 יהודים! וכשיחליט א"ז באופן של "כריתות ברית", יהי' קיום להתעוררות זו גם לאחרי ימי הגאולה. וזהו ה"בכן" שכאו"א צריך לקחת לעצמו מחג הגאולה! משיחת יום א' דפ' פנחס, י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2022

974

יום ב' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Jul 11, 2022

12:01

התוכן גם ממי שלא ראה את בעל הגאולה וגם שומע היום על המאסר והגאולה שלו לראשונה – אפשר לתבוע ממנו שסיפור הזה יפעל עליו שינוי במעשה בפועל. והביאור: הנשמה, שכל א' מבין שהיא העיקר, היא הרי למעלה מזמן ומקום. ולכן ענין הקשור עם הנשמה של השומע ושל בעל הגאולה "מדלג" על הזמן ושטח המקום המפרידים בין השומע לסיפור המאסר והגאולה ומחבר ביניהם. וכמ"ש בעל הגאולה במכתב שהגאולה שלו קשורה עם הענין דתומ"צ, השייך לכאו"א מישראל, גם מי ש"בשם ישראל [רק] יכונה". כי כאו"א "לבבו תמים" עם הקב"ה ותומ"צ גם אם לא רואים זאת בגלוי, ולאחרונה אף מודים בגלוי שרוצים להתחיל חיים חדשים של קיום תומ"צ. ולכן, נשמת כל א' "נדלקת" מיד כאשר שומע את סיפור המאסר והגאולה שבעל הגאולה מסר את נפשו עבר הפצת היהדות, ומחליט לקיים לפחות מצוה א', כשלב הראשון בכיוון הנכון של דרך המלך וכו'.ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-07-2022

975

יום א' פ' בלק [באה"ק: פינחס], י"א תמוז, ערב י"ב תמוז

Jul 10, 2022

12:02

התוכן [כ"ק אד"ש צוה לא' מהאורחים מרוסי' לנגן את הניגון ברוסית "מי וואַדיע ניע אוטאָנים אי וואַדיע מי ניע זגאַרים" (במים לא נטבע ובאש לא נשרף)] דובר לעיל שיש הענין ד"מיצר" כפשוטו, אבל יש ענין ה"מיצר" בעבודת ה' – עבודת ה' במדידה והגבלה. הנה לאחרי העבודה בדורות הראשונים ובעיקר של נשיא דורנו – אין צורך ח"ו בענינים בלתי-רצויים כפשוטם, אלא מספיק ענינים אלו בדקות, בעניני לימוד התורה וכיו"ב, כדי שיהי' (לפחות) ה"אצבע קטנה" בדרא דעקבתא דמשיחא, שאז "אין המצוה נק' [עפ"י תורה] אלא ע"ש גומרה". ולכן, עכשיו אין צורך להזהיר ש"במים לא נטבע ובאש לא נשרף" בפשוטם של דברים ח"ו, אלא במובנם הרוחני: לא "לטבוע" ב"אין מים אלא תורה" ("רצוא"), אלא צ"ל גם מעשה המצוות ("שוב"), ולא "להשרף" במעשה המצוות בלבד, להעלות ולהקדיש את עניני העולם וכו', אלא צ"ל גם לימוד התורה, "מים". ובכללות: לא "לטבוע" בעבודת הגלות ולא "להשרף" בכלות הנפש בציפי' וגעגועים לגאולה – אלא צ"ל ב' הקווין.ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2022

976

יום ה' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ח' תמוז

Jul 7, 2022

8:28

התוכן [המשך] ע"י ההנהגה האמורה משתחרר כאו"א מן המאסר שלו ויכול לילך ולגדול בכל עניני הטוב לפי מצבו, ובנוגע לאוה"ע – להיות מחסידי אוה"ע. על העומדים בראש מערכת החינוך וכיו"ב לדאוג לעיקר תפקידם – שהילדים יגדלו לבני אדם בריאים, ולא יתכן גוף בריא כאשר הנפש אינה בריאה. ולכן יסוד והתחלת החינוך צ"ל ש"יש בעה"ב לבירה זו". החוב והזכות על כל בעל השפעה בנוגע לענין החינוך לדאוג שיתחילו את היום בבי"ס עם ההכרזה שיש "עין רואה ואוזן שומעת" שאותו אא"פ לרמות ואא"פ לברוח ממנו! וזוהי ההוראה הכללית מהסיפור, שאין להמתין עד שהילד יהי' בן-דעת שאז יבחר בעצמו באיזה דרך לילך, אלא תיכף בתחלת החינוך יש לחנכו באופן כזה שלא יגדל בתור עגל שבועט אלא באופן אנושי! וישנה הההבטחה שאם יהי' "וגעת" יהי' "ומצאת"!משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2022

977

יום ד' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ז' תמוז

Jul 6, 2022

8:50

התוכן [המשך] עד"ז כשמדובר ע"ד עיר גדולה וכיו"ב שהתברך בריבוי חכמה (בחכמות חיצוניות) שאפשר לנצל זאת לצד הטוב או לצד השני. ועל כך באה ההוראה מסיפור הנ"ל שלמרות שכולם נמצאים בה"מאסר" דעוה"ז הגשמי ו"יצר לב האדם רע מנעריו" – אין זה מקרה אבוד! אכן נמצא במאסר "עגל" שנאנח ע"ז שאינו יכול לבעוט ולדחוף את הזולת... אבל נמצא שם גם בעל-שכל שמנצל את הזמן לחזור בע"פ ענינים שבורא עולם ציווה אותו ללמוד, גם כאשר אין המורה עומד על גביו..., כי ה' נותן את הכחות לכאו"א שיוכל להתגבר על חושך העולם. ולמרות שזה אכן כרוך עם מס"נ שצריך לוותר על עניני תאוה, הרי כמו שבנוגע לבריאות הגוף סומכים על הרופא שאומר לא לאכול דבר מסויים שיזיק לבריאותו, הרי כן צ"ל גם בנוגע לבריאת הנפש. [ובפועל רואים שבנוגע לבריאות הנפש כאו"א הוא מומחה בזה... ומפקידים ביד כ"א את חינוך הבנים והבנות בלי שיבדקו אם מתאים לזה...] [המשך יבוא]משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לע"נ הרה"ח ר' משה אליהו ב"ר נחמן ע"הליום היארצייט שלו ז' תמוזת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2022

978

יום ג' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ו' תמוז

Jul 5, 2022

11:45

התוכן [המשך] אלו הן תוצאות משינוי הבולט בין אופן החינוך עתה לאופן החינוך בעבר: בעבר היו הרוב מאמינים בבורא עולם ומנהיגו וש"יש בעה"ב לבירה זו", ובפרט במדינה זו שנתייסדה ע"י אנשים שרצו להתנהג עפ"י אמונה זו עד שבשביל זה עזבו את מקומם הקודם וכו', וברוח אמונה זו גדלו ונתחנכו ילדיהם, ולא היו צריכים את הבי"ס כדי להחדיר בילדים אמונה זו. אבל מדור לדור נתמעט הדגש בהחדרת האמונה בבורא העולם, עד שבשנים האחרונות קמו "מהרסייך ומחרבייך" והכריזו שצריכים לעקור את נושא האמונה מבתי-ספר ר"ל! תנועה זו לא חדרה בבתי"ס (בגלל פחד המורים ששיטה זו תתנקם בהם... וכפי שרואים בפועל) עד לשנים האחרונות, ועכשיו רואה איזה חורבן נהי' כתוצאה! והעצה היחידה היא – למנוע התפתחות זו מלכתחילה – לא לחנך את הילד באופן שמקבל ועושה מה שלבו חפץ אלא שיש "עין רואה ואוזן שומעת! [המשך יבוא]משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2022

979

יום ב' פ' חוקת [באה"ק: בלק], ה' תמוז

Jul 4, 2022

12:04

התוכן הוראות מסיפור האמור [מאסר הראשון של אדמו"ר הריי"צ] גם למבוגרים יותר: האדם מורכב מגוף שמצדו נמשך לגשמיות, ומנפש שמצדו נמשך לרוחניות. ומכיון שמציאות הגוף הוא בתוקף יותר הרי שהנפש נמצאת בגוף ב"מאסר", והגוף נמצא בתוך "מאסר" העולם שכשמביטים עליו רואים רק גשמיות וחומריות, ומזמן מזמן נעשה "מאסר" זה חשוך יותר, כמו שרואים במוחש כשיוצאים לרה"ר ורואים מה קורה שם, הן בנוגע למלכיות שמתגרות זב"ז והן בין אדם לחבירו מצד "אוהב כסף לא ישבע כסף", עד שצריך לשכור עוד שוטרים לשמור שהמצב לא ייצא משליטה... מצב החינוך כיום הוא שכאשר ילד לא מכה את המורה מעניקים לו כשכר ה"מכשיר" שבו יכול לראות איך להשיג מה שלבו חפץ... כשההורים טוענים שיש לתת לילד "חפשיות"... מצב מבהיל זה התחיל בשנים האחרונות ומשנה לשנה זה הולך ופוחת [ומסיימיים בטוב] [המשך יבוא]ג' חלקים משיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשמ"א לזכות ר' משה אליהו בן אסתר שיינדל שי' ליום ההולדת שלו ה' תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-07-2022

980

יום א' פ' חוקת [באה"ק: בלק], מחרת ג' תמוז...

Jul 3, 2022

10:38

התוכן 1) "דור השביעי" ["דער רבי, וואָס ער איז דאָך געווען מבית דוד, וואָס ביי אים איז דאָך מקויים געוואָרן אָט די אַלע ענינים פון "חליינו הוא נשא .. והוא מחולל מפשעינו", .. איז במהרה בימינו בעגלא דידן ולמטה מעשרה טפחים זאָלן מיר אַלע זוכה זיין זיך זען מיטן רבי'ן און ער זאָל אונז אַרויסנעמן פון גלות .. און זאָל בריינגען אונז צו דער גאולה שלימה במהרה בימינו".] 2) "תביעה" של הרביים היא נתינת-כח, וגם מחייבת לנצל את הכחות במילואם; אנו מקבלים כל ההשפעות ע"י "ממוצע המחבר" – כ"ק מו"ח אדמו"ר. 3) הנתינת-כח לכאו"א על עבודת הקרבנות, שצ"ל "מכם" ‏–‏ "מכם ובכם הדבר תלוי", היא מ"אתשפטותא דמשה (ש)בכל דרא". 4) נשיא הדור הוא "ממוצע המחבר", וזה מהווה נתינת-כח נוספת לכל המקושרים שרוצים לקבל א"ז וכו', לנצלם עם עצמם ועם הזולת.1) סיום ד"ה באתי לגני, יו"ד שבט ה'תשי"א 2) ב' חלקים מהתוועדות כ"ד טבת ה'תשי"ב 3) סיום ד"ה באתי לגני ה'תשי"ב 4) משיחת י' שבט ה'תשכ"א לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנונדבת ר' אברהם שי' גורארי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2022

981

יום ה' פ' קרח [באה"ק: חוקת], בדר"ח תמוז, ערב יום ועש"ק, ג' תמוז...

Jun 30, 2022

12:04

התוכן 1) שתלמידי הישיבה של הרבי ינגנו ניגון שמח שיהא ניכר ש"זרעו בחיים", וזו תהי' ראי' נוספת ש"הוא בחיים". 2) ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך": ע"י ש"זרעו בחיים", בחיות ובתלהבות, פועלים ש"אף הוא בחיים", ועי"ז מתבטלים גם ההעלמות הסתרים שבאים מ"עמי הארץ" וכו'. 3) כאשר "זרעו בחיים", שהולכים בדרכיו וממלאים הוראותיו, פועלים ש"אף הוא החיים", שענין הנשיאות נמשכת למטה בחיים כפשוטו וכו'. 4) החידוש ב"יעקב לא מת", אף שכל יהודי הוא "נצחי", הוא, ש"הוא בחיים" כאן למטה מעשרה טפחים! 5) את הענין של "הוא בחיים" פועלים עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים". יש להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו", מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, "חייו ואורך ימיו", וכמ"ש אדנ"ע לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך", ועד"ז הוספה שמעשים טובים שהוא "חי" בהם, כמו ענין חינוך ואהבת ישראל, ובכללות אלו הם הענינים שציווה לעשותם. וכ"ז מחשזק את ה"זרעו בחיים" ובמילא גם מחזק את ההוכחה ש"הוא בחיים" וכו'. 6) זה ש"זרעו בחיים" הוא הוכחה הטובה ביותר ש"הוא בחיים", ועד"ז כל הוראותיו וברכותיו וכו'. ורק צריכים לעשות פעולות לפי רוחו כדי להיות כלים לקבל את הברכות. 7) תמיהה הכי גדולה: היתכן שעדיין לא פעלו ביאת משיח צדקנו בפועל?!; צעקת "עד מתי" באמת; "עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש"! 1) משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז 2) משיחת פורים ה'תש"כ 3) משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב 4) משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ח 5) ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט 6) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ה 7) משיחת כ"ז ניסן ה'תנש"א לע”נ הרבנית עטא דבורה בת ר' מרדכי ע"ה מרזוב ליום היארצייט שלה ב' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2022

982

יום ד' פ' קרח [באה"ק: חוקת], אדר"ח תמוז

Jun 29, 2022

10:53

התוכן ידועים דברי אדמו"ר מוהריי"צ בג' תמוז: "לא מרצוננו גלינו מא"י ולא בכחותינו אנו נשוב לא"י . . רק גופותינו נמסרו בגלות . . ואילו נשמותינו לא נמסרו לגלות וכו'". היות שליהודי ניתן הכח שהנשמה תהי' העיקר והגוף טפל אליו, נמצא, שכללות ענין ה"גלות" הוא רק בתורת טפל וכדי לעשות מ"גלות" – "גאולה", ע"י שמכניסים בה ה"אל"ף" – "אלופו של עולם". וסיים: "אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו". "משיחי" קאי גם על "תינוקות של בית רבן". והרי הטענה העיקרית שהיתה נגד כ"ק מו"ח אדמו"ר – התעסקותו בחינוך תשב"ר, ובשביל זה העמיד בסכנה את כללות העבודה דהפצת היהדות; ענין החינוך מתחיל תיכף בלידת התינוק, ובאמת – ט' חדשים לפנ"ז ע"י התהוותו בטהרת המשפחה. ההוכחה שהלימוד מג' תמוז הצליח – ש"זרעו" מתנהגים בטהרה וכו'.ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לע”נ הרה"ג הרה"ח הרה"ת ר' שלום ע"ה בן הרה"ח הרה"ת ר' אלחנן דובער הי"ד מרזוב ליום היארצייט שלו אדר"ח תמוז. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2022

983

יום ג' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ט סיון

Jun 28, 2022

11:25

התוכן ביום ג' תמוז היתה התחלת הגאולה דאדמו"ר מוהריי"צ ממאסר. והרי ירידת הנשמה בגוף ובעולם (מלשון העלם) שלא רואים בו את הענין שה' מהוה ומחי' את העולם בכל רגע – הו"ע של "גלות", ובפרט בזמן הגלות ש"אותותינו לא ראינו". ונמצא שמאסרו הי' "גלות בתוך גלות בתוך גלות". ושבירת הגלות דהמאסר, והתחלת הגאולה שלו – שבאה באופן ד"קימעא קימעא" עד ליציאה מהגלות דמדינה ההיא והעבודה דהפצת המעיינות חוצה שלו באופן דאין ערוך יותר – היתה בג' תמוז. "והימים האלה נזכרים ונעשים", ובכל שנה באופן נעלה יותר – שהרי "מעלין בקודש", ובכל שנה שמתבגרים מיתוסף גם בהבנה והשגה – "פאַרשטייט מען דאָך איצטער די אַלע מאורעות לכל פרטיהם בעסער און טיפער און ברייטער ווי מ'האָט זיי פאַרשטאַנען בפעם הראשונה", וה"נעשים" הוא "אבן הבוחן" שה"זכרון" הוא כדבעי.ב' חלקים משיחת אור לג' תמוז ה'תשמ"ב לזכות האשה מרת אסתר שיינדל בת חוה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2022

984

יום ב' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ח סיון

Jun 27, 2022

8:59

התוכן 1) כדי להגיע ל"פניך הוי'" ה"ז דוקא ע"י פנימיות הנפש, "פני", ולהגיע לזה אין דרך אחרת אלא ע"י "בקשו" ב"מקום שנאבדה", מקום החושך. כהמשל מבן המלך שמגיע לשלימותו דוקא עי"ז שהמלך שולח אותו למקום רחוק ש"אין יודעים גדולת המלך". ובעבודה: התכלית אינה מאמרי השכלה אלא מאמרי עבודה. התכלית אינה הישיבה בישיבת תו"ת אלא מילוי השליחות של הפצת המעיינות חוצה – דוקא עי"ז מתגלה בחי' יחידה שבנפש, משיח הפרטי, ומביא את משיח הכללי. וזהו ענינם של השלוחים, המובחרים שיביאו משיח! בין השלוחים גופא – ה"ז בעיקר אצל אלו הנוסעים למקומות רחוקים, "חוצה" ממש, מקומות ש"אין יודעים גדולת המלך", שדוקא שם מגיעים לתכלית הכוונה. 2) על השלוחים לדעת שבהיותם "שלוחו של אדם כמותו", יש להם את כל הכחות הדרושים למילוי השליחות, ועליהם רק לשים את עצמם בצד ולמלא את השליחות באמונה, ואז הנה רק ע"י "אצבע קטנה" של כל שליח במקומו, ימלאו את השליחות ומשיח יבוא. 1) ב' חלקים מהתוועדות יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשי"ט. 2) א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תש"כ לזירוז ביאת משיח צדקנו נאַוּ!נדבת ברוך בן אביבה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-06-2022

985

יום א' פ' קרח [באה"ק: חוקת], כ"ז סיון

Jun 26, 2022

8:36

התוכן כשמדובר ע"ד מבה"ח תמוז, מתעורר מיד ענין הכללי שאירע בדורנו בחודש זה‏ – ‏חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז, שאז ראו שכל העגמ"נ של המאסר וכו' היתה גזירה מן השמים כדי שעי"ז יתוסף בהפצת היהדות באופן של "יתרון האור מן החושך", כי הרי אותם אנשים שהביאו למאסר הוכרחו לשחררו אע"פ שידעו התוצאות שיהיו עי"ז בחיזוק הפצת היהדות במדינה ההיא שמעכשיו לא יתפעלו מהקשיים והנסיונות וכו'. וההוראה: אם באותו מעמד ומצב של קשיים וכו' תבעו מכאו"א להתעסק בהפצת היהדות, עאכו"כ שיש להתעסק בזה בזמננו שיכולים ללמוד תורה ולקיים מצוות ולהפיץ יהדות בכל קצווי תבל בלי קשיים וכו', ואין הדבר תלוי אלא ברצון! ולעסוק בזה בשמחה שפורצת את כל הגדרים וההרגלים וכו'.‏ב' חלקים משיחת מוצש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2022

986

יום ה' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ד סיון, ערב יום ועש"ק מבה"ח תמוז

Jun 23, 2022

8:29

התוכן [המשך] ויה"ר שלא יפרשו ענין זה – שבכל אסיפה יקיימו מ"ש במשנה שאם "שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה" – כ"הידור" ו"חומרא" של ליובאַוויטש... ה"ז מפורש בפרקי אבות שנדפס גם בסידורים! הקושי היחיד שעליו צריכים להתגבר הוא מה שמפורש בסעיף הא' של חלק הא' בשו"ע (שגם סדר ההלכות נקבע ע"י הפוסקים) – הקושי שעליו צריך להתגבר כדי לקיים כל דין בשו"ע – "אל יבוש מן המלעיגים"! שילעגו על מי שיעורר ע"ז שפתאום, אחרי כ"כ הרבה אסיפות שלא נהגו כך, רוצה לשנות סדרי בראשית עם "הידור חדש"... אבל העיקר הוא המעשה: לקיים את הפס"ד שאם "שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה"! מי שקיים זאת עד עתה – תבוא עליו ברכה, ומי שלא – שיקבל זאת על עצמו. זה גם יסייע שבאסיפה תתקבל ההחלטה הנכונה, וגם – יש סיכוי שכאשר ישאלו אותו בבית מה הי' באסיפה – יחזור על הדבר תורה שנאמר שם...משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2022

987

יום ד' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ג סיון

Jun 22, 2022

12:09

התוכן ישנה משנה מפורשת בפרקי-אבות (שנדפס בסידור השווה לכל נפש) [פרק שלישי משנה ו'‏] ש"שנים שיושבין" צ"ל "עוסקין בתורה"! ועפ"ז נשאלת השאלה: היתכן שבעת ה"אסיפות" שמזמן לזמן בין רבנים, שוחטים מלמדים וכיו"ב לא מקיימים פס"ד זה לפתוח באמירת דבר תורה בפרשת השבוע, קצש"ע, סידור וכיו"ב, או עכ"פ בהמשך האסיפה?! כמו שהסבירו לי הטעם שב"פרטי-כל" של האסיפות (ששולחים לי) לא נכתב ע"ד דבר תורה‏ – ‏כי כותב ה"פרטי-כל" הוא איש אמת...! (ואפי' אם אומרים דבר תורה אבל לא כותבים א"ז ב"פרטי-כל" ה"ז היפך כבוד התורה!) והרי התורה "היא חיינו" ולא "דבר צדדי" שלא רוצים לדבר עליו... וגם הרי בכך יהי' "סייעתא דשמיא" בעת האסיפה! ועוד ועיקר‏ – ‏אין צורך בטעמים אחרים‏ – ‏היתכן שלא מקיימים פס"ד מפורש במשנה?! לא משנה באיזה סוג אסיפה‏ מדובר – ‏עניני רשות, דוברי אנגלית, לשון קודש וכיו"ב‏ – ‏אם ישנם "שנים שיושבין" חייבים להיות "עוסקין בתורה"! [המשך יבוא]‏משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה לזכות רבקה בת חנה שתחי'ליום ההולדת שלה כ"ג סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-06-2022

988

יום ג' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון

Jun 21, 2022

9:52

התוכן [המשך] כאשר ייצא ממכן הקריאה, באופן צנוע ומתאים, שיש לדעת שה' מנהיג את העולם בכל הפרטים, ויש ללכת בדרך של "נר מצוה ותורה אור" ולהשאיר את כל ה"חשבונות" לה' – בסוף יתקבל הדבר גם בשאר החוגים (אף אם בתחילה יהיו להם טענות וכו'). ויה"ר שכ"א ממכן תתבונן בזה, ובודאי תגיעו אתן וכל אשה בישראל לאותה החלטה, ואז תוכלו לדבר גם עם אחרות "בדברים היוצאים מן הלב" ובדאי הדברים "יכנסו אל הלב". וכמו שבגלות מצרים לא התחשבו הנשים עם הטענות שזה לא מסתדר עם גזירות פרעה וכו' אלא העמידו שם את ה"צבאות ה'" שיצאו ממצרים וקיבלו התורה כש"בננו עורבים בעדנו" – כן צ"ל גם עתה ממש לפני הגאולה. אלא שבשביל זה צריכים את ה"דחיפה" שלכן – לצאת בקריאה שכ"עם חכם ונבון" צריך להבין שאין להתחשב עם כל מיני טענות למיניהן שמאחוריהן עומדים אלו שלא רוצים שעם ישראל יגדל בגו"ר (יורשי היטלר ימ"ש וזכרו)! ובדאי יצליחו עי"ז להעמיד "צבאות ה'" עוד בימי גלות האחרונים שילכו לקבל משיח צדקנו בקרוב ממש.משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-06-2022

989

יום ב' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"א סיון

Jun 20, 2022

11:15

התוכן [המשך] צריך לדעת שהדבר שנק' "תכנון המשפחה" אינו אלא דבר המזיק! רואים בפועל שזה מזיק לשלום בית ומביא בעיות לעצבים ורצים לרופאים וכו'. כ"ז בא כתוצאה מזה שמתערבים בתהליך שהקב"ה קבע. מצוה הכי גדולה היא שיהודי ינהל את חייו לפי הוראות התורה, שזהו כלי לברכות ה' במילואן: ב"בני" – שמתברכים בילדים יהודים בריאים ושמחים. ב"חיי" – זה מביא לחיים נורמלים וטובים, ואדרבה – דבר ידוע שאין דבר שמקשה יותר על החיים כמו "תכנון המשפחה". וכאמור, אין להתערב ב"סדרים" של הקב"ה, אלא לסמוך ע"ז שרק הקב"ה, "בורא עולם ומנהיגו" ושמשגיח בהשג"פ על כאו"א, יכול להחליט בכמה ילדים טוב להתברך. וב"מזוני רוויחי" – שהקב"ה מביא פרנסה בהרחבה שתנוצל רק לדברים טובים ולבריאים. ואסור לחשוב "מה יכול כבר להשתנות ע"י מעשה הפרטי שלו?...", כמ"ש הרמב"ם שאפי' מעשה א' יכול להכריע את הכף ולהביא ישועה והצלה לכל העולם כולו, ועאכו"כ מעשה שע"י מעמידים דורות בישראל! ו"הבא לטהר – מסייעין אותו"!משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-06-2022

990

יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ' סיון

Jun 19, 2022

11:41

התוכן ברכה הראשונה שבירך הקב"ה, שזה מורה שהיא העיקרית, היא [כמ"ש בראשון דפ' בראשית] "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה", שכדי להיות "וכבשוה" – "לכבוש" את ענינים בלתי-רצויים של העולם, צ"ל "פרו ורבו ומלאו את הארץ" כפשוטו – להתברך בבנים ובנות שיתחנכו ע"י הוריהם באופן "אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו לעשות צדקה ומשפט". ומזה שהברכה וה"תודה" לאשה [סוטה] שנמצאה טהורה היא – עוד ילדים, מוכח שה"תירוץ" שצריך לחכות עד שההנהגה בבית וה"שלום בית" היא בשלימות – מופרך, אלא כל ילד יהודי שמיתוסף, אפי' במשפחה שההנהגה שם היא בלתי-צנועה, ה"ז ברכה לכל המשפחה ולכלל ישראל! ואי"ז "עול" על ההורים – אלא בן ובת! והקב"ה, שהוא "הזן ומפרנס לכל", לוקח על עצמו האחריות לפרנסת הילד, ועם כל ילד שנולד, בא גם הכסף לפרנס אותו! וה"תירוצים" שקודם צריכים לוודא שה"שלום בית" והפרנסה ושהחינוך שהילד יקבל יהיו כדבעי וכו' – הרי אלו טענות של היצר הרע שהתלבש בסירטוק של משי עם אבנט! משיחת יום א' פ' שלח, טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב יהודה קלמן ב"ר אברהם יהושע ע"ה מארלו מרא דאתרא וחבר בד"ץ דשכונת "כאן צוה ה' את הברכה", קראון הייטסליום היארצייט שלו כ' סיון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת נכדו ר' מנחם מענדל שי' מארלו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-06-2022

991

יום ה' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ז סיון

Jun 16, 2022

10:25

התוכן בסיום הל' ספר תורה (שיעור רמב"ם היומי) כותב הרמב"ם: "וכל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות", ותמוה ביותר, היתכן שלאחרי אריכות הביאור אודות כבודה וגדלותה של תורה יסיים שיש לכבד את התורה כדי שעי"ז יתכבד האדם?! והביאור: זה לא סיבה לכבד את התורה, אלא כיון שבנ"י הם "המעט מכל העמים" ונמצאים בגלות, ויתכן שכשהאדם יקפיד על ענינים הקשורים עם כבוד התורה, עלול הדבר לפגוע בענינים הקשורים עם חיי הגוף, כמו בעסקו בעניני סחורה יגרום לו הגוי קשיים בעניני פרנסה, וע"ז אומר הרמב"ם שכאשר יהודי מכבד את התורה, הנה "גופו מכובד על הבריות" ‏–‏ אפי' כשמדובר אודות "בריות", אנשים הכי פחותים, הנה לא זו בלבד שלא יפריעו ליהודי בעניני הגוף אלא עוד יסייעו ויתנו לו כבוד!משיחת כ"ה אייר ה'תשד"מ – לנשי ובנות חב"ד לזכות מרת פריידא הינדא תחי' טייטעלבוים ליום ההולדת שלה י"ז סיון – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' זאב הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-06-2022

992

יום ד' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ז סיון

Jun 15, 2022

10:39

התוכן ישנה תורת הבעש"ט עה"פ [בשיעור תהלים היומי] "שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט": כשה' עומד "לנגד" האדם, הנה ימינו הוא מול שמאל האדם, ומבקשים את סיוע ה' עם שמאל האדם. "כי מימיני בל אמוט" – עם ה"ימין" דואג האדם בעצמו. והביאור: הנפה"א שורה בחלל הימני שבלב ונפה"ב בחלל השמאלי, והרי הנפה"א שבימין רוצה טוב בטבעו, ואת סיוע ה' צריכים עבור הנפה"ב שבשמאל. והוסיף אדנ"ע ע"ז, שכ"ז הוא בנוגע לצדיקים, אבל סתם בני אדם צריכים את סיוע גם על "ימיני" – נפה"א.. והביאור: מי שאינו מזוכך יכול להיות שהיצה"ר מתלבש בלבושי היצ"ט שמימינו, ומנצל עניני תומ"צ כדי שהאדם יעבור ח"ו על רצון הבורא! לדוגמא: כשמבקשים מא' ליתן צדקה – עונה שעסוק בלימוד התורה ולא שייך לעניני "העולם"... כשאומרים לבעל צדקה שעליו להתפלל בציבור ג"פ ביום ולקבוע עתים בתורה כל יום – עונה שעסוק לעשות כל התלוי בו שיוכל לקיים מצות צדקה ואין לו זמן לענינים אלו... ולכן צריכים את סיוע ה' גם ע"ז ש"מימיני בל אמוט".משיחת י' שבט ה'תשכ"ג לזכות מרים מלכה בת אדל איטה לאה תחי'ליום ההולדת שלה י"ז סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-06-2022

993

יום ג' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], ט"ו סיון – יום התחלת המאסר דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע (שנת תרפ"ז)

Jun 14, 2022

12:28

התוכן ב"רשימת המאסר" מספר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שבישבו בליל המאסר בא' החדרים שהובילו אותו והתחילו לעלות לו מחשבות של היפך רוממות-רוח, הדף אותם מיד, והחליט, שעליו לעמוד בתקיפות וכו'. באותו רגע חשב שההשגחה העליונה הובילה אותו למקום הזה כדי שיאמר שם פסוקי תורה, והמקום הזה חיכה לזה במשך זמן ארוך וכו'. ונזכר אז שפעם בקטנותו בא' הנסיעות עם הוריו, עצרו בדרך ואביו נעמד במקום מסויים בין ב' סלעים להתפלל מנחה, כהדין שאסור להתפלל במקום פרוץ. ואביו הצביע לו על איזה מקום בראש הר מרחוק באמרו, ששם נמצא מערה שבה נכנסו פעם הוא ואחיו להתפלל כדי לא להתפלל במקום פרוץ. וסיים, שבעת בריאת העולם ברא הקב"ה מערה זו כדי שבעבור ה'תרמ"ד שנה יוכל יהודי להתפלל שם, ורק אז נשלמה תכלית בריאת מקום הזה! ועד"ז צריך כ"א לדעת בנוגע לעבודתו, שיכול להיות שהתכלית של דבר גדול ביותר הוא שהוא יעשה פעולה טובה א'! או שכל הטירחא שלו להיות "רב" בביהכנ"ס גדול אז רק כדי שידאג לשלוח איזה ילד ל"חדר"...ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ח לע"נ ר' מאיר ב"ר בנציון הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלו ט"ו סיון. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-06-2022

994

יום ב' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ד סיון, ערב ט"ו סיון

Jun 13, 2022

9:22

התוכן הקשר בין המאסר של כ"ק מו"ח אדמו"ר עם "מבצע תורה": המאסר התחיל בט"ו סיון, ה"קיימא סיהרא באשלמותא" של החודש של מ"ת. והנה בזמן מתן תורה הנה הנגלה דתורה הי' בהעלם (שמעו רק את עשרת הדברות, ואת כל התרי"ג הי' כלול בזה בהעלם), ומה שהי' בגלוי הי' ה"וירד ה' על הר סיני" וכל ישראל ראו את ה"מרכבה העליונה" – פנימיות התורה. והנה את ההגהות על המאמר ד"ה וידבר אלקים וגו' שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ביום א' דחה"ש אותה שנה, ואת המאמר עצמו דיום ב' דחה"ש אותו שנה – כתב במאסר ב"שפּאַליערקע"! הרי שגם בישבו ב"גלות תוך גלות", בעומק הקליפות, התעסק בגלוי ב"מבצע תורה"! דמזה ראי' וזירוז (אם יש מי שצריך א"ז) שצ"ל ההתעסקות ב"מבצע תורה" בכל מצב!משיחת י"ב תמוז ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-06-2022

995

יום א' פ' בהעלותך [באה"ק: שלח], י"ג סיון

Jun 12, 2022

10:37

התוכן גם ביום שלמחרת סיום ימי התשלומין, שייך וצריך להיות "מעלין בקודש". וזה מובן אפי' לפשוט שבפשוטים: בימים שלפנ"ז, להיותם ימי סגולה, הרי, מצד הסיוע דמעלת היום נקל יותר לעסוק בכל עניני מ"ת, כמו שבר"ח סיון שאז הי' הסיוע מהענין ד"ויחן גו' נגד ההר" – הר סיני, ועד"ז בימים שלאח"ז, ובמילא, יתכן שהסיבה שהוא לומד אז תורה בהתמדה ושקידה ה"ז מצד מעלת היום, משא"כ לאחרי שנסתיים הסיוע מצד מעלת היום, ואעפ"כ הולך ומוסיף בלימוד התורה עוד יותר, אזי מתברר מעמדו ומצבו האמיתי, שמעמד ומצב זה הוא מצד עבודתו ויגיעתו בכח עצמו. ואז, כאשר נתברר בהתחלת י"ג סיון שעבודתו הוא בכח עצמו ויש לו כחות נעלים, אין להסתפק שימשיך ויוסיף רק בכמות מסויימת בלימוד התורה, אלא יכולים לדרוש ולתבוע ממנו להמשיך ולהוסיף ולהעלות בקודש כהנה וכהנה. ו"יגעת – ומצאת".ב' חלקים משיחת יום ה' פ' נשא, י"ב אור לי"ג סיון ה'תשמ"ט לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-06-2022

996

יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון

Jun 9, 2022

9:21

התוכן הוראה ממ"ש בקאַפיטל הראשון של שיעור תהלים היומי – "פדה בשלום נפשי וגו'". יהודי אינו צריך להתפעל כלל מעניני העולם, כי מיד שיחליט בנפשו שאינו מוגבל במדידות דעולם, יראה איך שהקב"ה פדאו כבר מכל עניני מדידות והגבלות, ובאופן של "שלום". הוראה משיעור תניא היומי – פרק ג' משעהיוה"א. תוכן השיעור הוא ש"כל נברא ויש הוא באמת נחשב לאין ואפס ממש לגבי כח הפועל .. המהווה אותו תמיד ומוציאו מאין ליש". וממשיך ש"אילו ניתנה רשות לעין לראות ולהשיג את החיות והרוחניות שבכל נברא .. לא הי' גשמיות הנברא וחומרו וממשו נראה כלל לעינינו וכו'". דמלשון זה מובן שבפועל ממש לא נתן הקב"ה רשות לראות זאת. אבל ביחד עם זאת הרי יהודי מבין שגשמיות העולם אין בו ממש. ונמצא שהקב"ה תובע מיהודי ב' קצוות: לראות ולהתעסק עם גשמיות העולם, וביחד עם זה להבין בתכלית ההתאמתות שכל מציאות הגשמיות אינו אלא הדבר הוי'. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נשא, אור לי' סיון ה'תשמ"ה, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו לזכות צבי הירש בן חנה רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ב סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הרוצה בעילום שמו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-06-2022

997

יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון

Jun 8, 2022

10:20

התוכן הוראה לכאו"א ממשנה [אבות א, ט] "שמעון בן שטח אומר הוי מרבה לחקור את העדים וכו'": האדם הוא ה"פוסק אחרון" איך יבחור להתנהג במחשבה דבור ומעשה בפועל. ובשביל זה יש לו כמה סוגי "עדות". יש את מ"ש בגמ' ש"קורות ביתו של אדם מעידים בו" – סוג הספרים/התמונות שנמצאים ליד/על הקיר; אם יש לו מזוזה כשירה ועל כמה דלתות ומתי פעם האחרון שכשרות המזוזה נבדקה... וכיו"ב – כ"ז מעידים מי הוא... ויש את העדים של ראי' ושמיעה (וכמ"ש והוא עד או ראה או ידע וגו'). וכמו שפרש"י שהטעם שהאוזן של ה"נמכר בגנבתו" נרצע וכו' הוא כי "אוזן זאת – של גנב זה! – ששמעה על הר סיני לא תגנוב והלך וגנב תרצע", היינו שה"אוזן" מעיד איך צ"ל ההנהגה. ועד"ז בנוגע לראי'. שהרי במ"ת היו ב' הענינים – "עינינו ראו ולא זר ואזנינו שמעו ולא אחר". והם העדים שצריך להרבות לחקור ואז ידע מה לפסוק בנוגע להנהגה שלו.ג' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשל"ט לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-06-2022

998

יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון

Jun 7, 2022

9:34

התוכן כדי לבטא את ההפלאה של מתן תורה מביא הגמ' את מה ש"אמר רב יוסף אי לאו האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא". וצ"ל: 1) מה נוגע לכאן שבעל המאמר הוא רב יוסף? 2) מהו הדיוק בזה שאמר "כמה יוסף איכא בשוקא" ולא "כמה בני נשא וכו'"?! והביאור: כתיב "אדם לעמל יולד". וזה הי' גם לפני מ"ת שהרי "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה", וזהו גם מ"ש במדרש שאברהם התיישב בארץ כנען מפני שראה שם אנשים עובדים – חורשים וזורעים וכו'. והטעם שהקב"ה ברא את האדם כך, כי עי"ז שהוא מוסיף בעולם ע"י עבודתו נעשה "שותף להקב"ה במעשה בראשית". וזהו ענין ה"יוסף" שהי' לפני מ"ת. אבל ה"הוספה" שהיתה אז היתה רק מה שביכולת הנברא מצ"ע – בענינים של סדר ההשתלשלות, ממכ"ע, וה"יוסף" נמצא עדיין ב"שוקא" ורה"ר ולא בחדרו של הקב"ה. וזהו החידוש דמ"ת: שנעשה הוספה שלא בערך – שגם בהיות הנשמה בגוף ו"למצרים ירדתם", "בשוקא", ה"ה מהפכת את עניני ה"שוקא" ל"רשות היחיד – יחידו של עולם, מממכ"ע לסוכ"ע ולמעלה יותר. וזהו מה ש"אמר רב יוסף", שע"י מ"ת ניתוסף גם ביחס להעבודה של "יוסף.. בשוקא" שלפני מ"ת.ב' חלקים משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשל"ב לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2022

999

יום ו' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ד' סיון

Jun 3, 2022

9:32

התוכן עפ"י מאחז"ל "לכו"ע בשבת ניתנה תורה" מובן ש"תורה" ו"שבת" ענינם אחד. והביאור: כמו בנוגע לתורה, הנה אע"פ שזמן מ"ת הוא "אחת בשנה" ומ"מ ה"תורה היא חיינו" שלא שייך בזה הפסק, ועד"ז הוא בנוגע לשבת, שאע"פ שענינה מודגשת ביום א' בשבוע, ומ"מ צ"ל "זכור את יום השבת לקדשו" כל הזמן. כל רגע של כל יום צ"ל "שבת'דיק". וכמו בנוגע ל"המבדיל בין שבת לחול" עד"ז הוא בנוגע ל"המבדיל בין ישראל לעמים": כל יהודי, שבו ישנו "חלק אלוקה ממעל ממש", הוא בבחי' "שבת". וזהו"ע תמידי – שגם בעניני העולם ה"ה משתמש "לשמש את קונו". ומכיון שביחס לענין "חלק אלוקה ממעל ממש" שבו אין לשאר כל הענינים שום תפיסת מקום – מובן בפשטות שלכל יהודי יש את הכח להתגבר על כל המניעות ועיכובים! והסברא שאינו יכול לעמוד בכ"ז מופרכת לגמרי! זה שרואה דוקא אצלו נסיונות גדולים יותר שאין לאחרים הוא מפני שלו ישנם כחות גדולים להתמודד גם עם נסיונות כאלו. ואין הדבר תלוי אלא ברצונו ו(לפעמים גם) ביגיעה שלו.משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ לזכות הילד אלי' ברוך הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ה' סיון. לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-06-2022

1000

יום ה' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ג' סיון

Jun 2, 2022

11:47

התוכן א) כמו שבשעת מ"ת בפעם הראשונה אמרו בנ"י "בנינו עורבים אותנו" והקב"ה קיבל את זה ונתן לבנ"י את התורה, הנה על ילדי ישראל לדעת שעד"ז הוא בכל שנה ושנה בחג השבועות זמן מתן תורתנו – בזכותם נותן הקב"ה את התורה לבנ"י, ובמילא מובן גודל הזכות והאחריות שיש לכאו"א מהם. והשמחה והתענוג שיש להם מזה שיודעים א"ז, נותנים בהם את הכח לא להתפעל מזה ש"אתם המעט מכל העמים" וכו'. ב) היות שהנכם ה"ערבים", עליכם, "די הויפט מחותנים", להזמין את ההורים ואת ההורים-זקנים שיבואו אתכם בחג השבועות, "אייער יום טוב", לביהכנ"ס לשמוע את קריאת עשרת הדברות (ולהבטיח להם שתתנהגו בשעת מעשה בדרך כבוד וכו'), ובאופן שעשרת הדברות יחקקו בלב ומוח שלכם ושלהם עד שעשרת הדברות ייעשו חלק מהחיים במשך כל השנה כולה.ב' חלקים מהשיחות לילדי ישראל ג' סיון ה'תש"מ לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-06-2022