The Daily Sicha

951

יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת‏ – ‏יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע

Jan 17, 2023

10:32

התוכן פעם, בכ"ד טבת, אמר אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע מאמר עה"פ "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וביאר ש"חברים" קאי על מלאכים, והם זוכים להקשיב לקולם של תפלות ישראל כיון שהם "מגפפים ומנשקין" (מזככים) את התפלות שיוכלו לעלות למעלה. וסיים, שמסיפור (דלקמן) יובן שהמלאכים לא זכו להקשיב לקולו של אדה"ז כי "לא הי' צריך סיוע כלל". והסיפור הוא שפעם חלם אדהאמ"צ שהוא ראה "נהר מים גדולה ומעבר לעבר מונח דף עץ .. ועבר כ"ק הרב המגיד מעבר לעבר על הדף והתנענע" וכשאדה"ז עבר עליו לא התנענע, ואדה"ז פתר לו את החלום שהמגיד "עשה צדיקים" ו"אנכי עשיתי ת"ל הרבה בעלי תשובה ג"כ"! וההוראה: יש להתעסק בעשיית בעלי תשובה, הן תשובה כפשוטה לאלו שצריכים א"ז, והן ענין התשובה ששייכת אפי' בצדיק גמור – בבחי' "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה".ב' חלקים משיחת יום א' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תש"מ לזכות מרת אודלי' בת רחל שתחי' כנף ליום הולדת שלה כ"ד טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2023

952

יום ב' פ' וארא, כ"ג טבת, ערב כ"ד טבת

Jan 16, 2023

8:50

התוכן 1) ענינו הכללי של חודש טבת - היותו ירח שבו "הגוף נהנה מן הגוף" - מודגש במיוחד בקשר לגופם של צדיקים, ומעלת יום כ"ד בחודש עפמ"ש בלקו"ת עה"פ "ושמתי כדכד שמשותיך". 2) גלותנו זו קשה יותר מגלות מצרים, שהרי כבר "כלו כל הקצין", כפי שנשיא דורנו הסביר באריכות והוציא לאור "קול קורא" בענין זה ב"הקריאה והקדושה" [כל ענין שבו היתה קריאה לכל יהודי, עד שעשה אותו ל"קדושה" חי'], ומ"מ עדיין נמצאים בגלות. 3) הדגשת ענין הגאולה בריש פ' שמות ופ' וארא ["ווארום מצד אידן, זיינען אידן מוכן . . מ'זיצט ביי א שולחן ערוך, מ'דארף מער ניט אז דער אויבערשטער זאל עפענען די אויגן, וועט מען זיך גלייך אנהויבען פארנעמן מיט'ן סעודה פון יין המשומר און לויתן און שור הבר"].שיחת אור לכ"ד טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2023

953

יום א' פ' וארא, כ"ב טבת

Jan 15, 2023

10:45

התוכן בפ' וארא מסופר שעוד בהיות בנ"י בארץ מצרים הי' "וארא"‏ – ‏ע"י האותות ומופתים ראו אפי' חרטומי ויושבי מצרים בגלוי בעיני בשר ש"אלקי העברים שלחני אליך". וההוראה: עבודת היהודי ב"מיצרים וגבולים" של גלות וכו' היא להפוך א"ז לקדושה ולגלות שם אלקות, ואין זה קשה כ"כ כי זה כבר הי' לעולמים במצרים‏ – ‏"וארא"‏ – ‏גם בלשון עבר, וזה מעודד ונותן כח לא רק לא להתפעל מהמיצרים וגבולים של גלות אלא להשתמש בהם שע"י יהי' יתרון האור מן החושך. ובמיוחד ה"ז ע"י ההתבוננות ש"אין עוד מלבדו" כפשוטו! והוא הכניס אותו למצב זה, ועבודת ה' בשמחה תפרוץ את מיצרי הגלות!ב' חלקים משיחת מוצש"פ וארא ה'תשל"ט לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-01-2023

954

יום ה' פ' שמות, י"ט טבת

Jan 12, 2023

6:17

התוכן במענה על טענת משה, אשר בנ"י, בהיותם תחת שיעבוד מצרים "לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי" [כמ"ש בחמישי דפ' שמות], נאמר לו שבנ"י "מאמינים בני מאמינים". והנה, אם כאשר מדובר אודות בנ"י לפני מ"ת, ואשר היו במשך ריבוי שנים תחת שיעבוד מצרים, נאמר למשה שדבר ברור שבנ"י יאמינו לו כשיבשר להם אודות גאולתם ממצרים בקרוב, עאכו"כ שכן הוא בדורנו זה, לאחרי מ"ת, ולאחרי התגלות תורת החסידות והפצת המעיינות חוצה במימדים הכי גדולים, וכדברי נשיא דורנו שנשארה לנו רק העבודה ד"צחצוח הכפתורים" וצריכים רק לעמוד "מוכן" "ארויסצוטאַנצן" מתוך הגלות, ומאז שיחה זו כבר עברו ריבוי שנים של עבודה וכו' כולל העבודה דעשיית בעלי-תשובה – קירוב רחוקים (שזהו ענינו של רועה ישראל אמיתי שמשתדל לקרב גם רחוקים, וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו עה"פ [בתחילת רביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה" שרדף אחרי "שה פזורה" וכו').משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ה לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2023

955

יום ד' פ' שמות, י"ח טבת

Jan 11, 2023

9:26

התוכן אמחז"ל עה"פ [ברביעי דפ' שמות] "ומשה הי' רועה", שההוכחה ש"משה" מתאים להיות "רועה ישראל" היתה מאופן הנהגתו ברעיית "צאן יתרו", שהוליך את כ"א מהצאן למקום מרעה המתאים לו. והביאור: כשרואים שלמשה יש "סבלנות" כזאת גם עבור נכסיו הגשמיים של יתרו שעבד את כל ע"ז שבעולם, זוהי ההוכחה שיוכל לסבול "טרחכם ומשאכם" של כל או"א מבנ"י, גם אלו שיעברו על רצונו ית' ר"ל, ולא רק בנוגע לרוחניות שלהם אלא גם בנוגע לגשמיות שלהם! וזה הי' גם הדרך של ה"צדיקים נסתרים" מזמן הבעש"ט, שהסתובבו בין המושבים ועזרו את כאו"א מבנ"י בצרכיהם הגשמיים, וידוע הפתגם שעשיית טובה ליהודי בגשמיות יכול להיות תכלית ירידת נשמתו למטה למשך 70-80 שנה! ויש לעשות זאת מתוך שמחה!משיחת י' שבט ה'תשכ"ד לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2023

956

יום ג' פ' שמות, י"ז טבת

Jan 10, 2023

10:14

התוכן [המשך] וההוראה: ישנם המדמים שלא כדאי להשקיע כחותיהם בתיקון ענינים פרטיים, אלא "לחולל מהפכה" – עליהם לדעת שהתכלית היא עבודה פרטית בענינים פרטים. וזה נוגע במיוחד לרבנים אלו החושבים שתפקידם אך ורק לברר חקירות כלליות המקיפות כל דת משה וישראל, אבל ההתעסקות בדברים "פשוטים" כמו הל' שבת, כשרות, ברכות וכיו"ב – זה שייך לשמש... עליהם לדעת שיש צורך בעבודה בענינים פרטיים – לבאר להעם את הלכות הצריכות בכל יום! וזה יביא תועלת גם ל"מנהיגים רוחניים" אלו שאין יודעים בעצמם דינים "פשוטים" אלו... משא"כ אילו היו יודעים שבשבת הקרובה עליהם לשאת דרשה בענינים אלו... וההוראה לכאו"א: לעסוק בלהט לא רק להציל יהודי שרוצה להמיר דתו ר"ל, אלא גם עם יהודי שאינו יודע אודות דקדוק קל של דברי סופרים! וזו היתה הנהגת רבותינו נשיאנו ועי"ז פועלים ביאת משיח צדקנו.משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום ההולדת שלו י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו•לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2023

957

יום ב' פ' שמות, ט"ז טבת

Jan 9, 2023

9:49

התוכן ב"מטה האלקים" של משה היו חקוקים לא רק שמות ג' האבות אלא גם של הי"ב שבטים (בפרטיות). ולא רק שמות ד' אמהות אלא גם שמות בלהה וזלפה (בפרטיות). ויובן בהקדם הטעם שבקי"ס נבקע הים לי"ב גזרים שונים לי"ב השבטים, כי ענין קי"ס הוא הפעולה בעולמות התחתונים שנפעלת ע"י עבודה פרטית דוקא, ולכן נבקע הים לי"ב גזרים עבור י"ב השבטים כדי שתהי' העבודה דכל שבט כפי אופן עבודתו. ועד"ז בנוגע למטה האלקים. ובאותיות פשוטות: כדי לפעול בירור העולם, לא מספיק להיות "יהודי טוב" עם "כוונות טובות", אלא צ"ל קיום המצוות בפועל ממש. ולא מספיקה העבודה כללית ע"י אלה שתורתם אומנתם או שמתפללים כל היום אלא צ"ל עבודה פרטית דוקא לברר ולתקן את פרטי העולם. ואין לחשוב שזוהי עבודה נמוכה – הרי באותה מטה היו חקוק גם שם העצם. כי העצם "לוקחים" דוקא ע"י עבודה פרטית בפרט הקטן ביותר [המשך יבוא]משיחת יו"ד שבט ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2023

958

יום א' פ' שמות, ט"ו טבת

Jan 8, 2023

9:19

התוכן בזמן הגזירה במצרים ד"כל הבן ילוד היאורה תשליכוהו" [כמ"ש בשני דפ' שמות], היו שיטות בבנ"י שיש להכנע או "פירש מאשתו", ודוקא הנשים הצדקניות שבאותו הדור לא התפעלו מהגזירה והעמידו "זרע ברך ה'" ש"הכירוהו תחלה", ולכן בזכותן נגאלו אבותינו ממצרים! וההוראה: היום, כשיש נסיון העשירות – להשקע ב"יאור" – מקור הפרנסה, אסור "להכנע" ולומר "אמריקה איז אנדערש" ו"אחרי רבים להטות", וגם לא להסתגר בתוך הד' אמות וכו' – אלא תובעים מס"נ מתוך עושר. ועד"ז ישנה הענין ד"היאורה תשליכוהו" בקדושה גופא: ישנם כאלו השולחים הילדים לישיבות במטרה שיהי' להם "תכלית" מהישיבה עצמה – לקבל "סמיכה" ולהתפרנס מזה, או לפחות שיהי' לו כבוד מזה. התכלית צ"ל לימוד התורה לשמה. וזהו תפקידן של נשי ישראל בזמננו להשריש בילדים שתורה היא טובה מצ"ע, וכשלומדים תורה באופן כזה מתקשרים עם הקב"ה!משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-01-2023

959

יום ה' פ' ויחי, י"ב טבת

Jan 5, 2023

12:40

התוכן [המשך] ההוכחה ש"לא מת" כלל, אפי' לא באופן ש"קטלא פלגא", מכיון שהגשמי אינו תופס מקום כלל אפי' לא כדבר טפל, ולכן "הוא בחיים" – הוא מ"זרעו בחיים", שפירושו, שזה ש"זרעו" הם "בחיים" בתומ"צ ה"ז בגלל שהם "זרעו" – הוא החי' אותם (בכח הקב"ה, מכיון שהוא בטל במציאות). והרי רק מי שהגשמי אצלו אינו תופס מקום כלל (אפי' לא בדרך טפל), והגשמי הוא רק "כלי" שע"י מקיימת הנשמה את שליחותה בעוה"ז, יכול להתמסר כל-כולו לזולת באופן של "ואהבת לרעך כמוך" ממש, ובמסירות-נפש, עד שפועל גם על יהודי שמסתובב בין הגויים להיות בחיים! וכמ"ש אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל שנות הנשיאות, ועאכו"כ השנים ב"מדינה ההיא", היו קשורים עם מס"נ בפועל כדי להעמיד דור חי! וא"כ, כאשר רואים בכל קצוי תבל את "זרעו בחיים", ה"ז מוכיח ש"הוא בחיים" ממש – שמה שהתחלף אצלו, ושבו הי' ה"חנטו חנטייא וכו'", הוא רק "לבוש". ועפי"ז, שההוכחה על "הוא החיים" היא מ"זרעו בחיים", מובן גודל האחריות של כאו"א במיוחד להיות "בחיים"! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2023

960

יום ד' פ' ויחי, י"א טבת

Jan 4, 2023

10:54

התוכן על קביעת הגמ' ש"יעקב אבינו לא מת" [כמ"ש רש"י בשישי דפ' ויחי] שואלת הגמ' "וכי בכדי חנטו חנטייא וכו'", והגמ' (לא חוזרת בה מקביעה זו, אלא) מתרצת (עם לימוד מפסוק) ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". ולא כאלו שרוצים לפרש שכאילו "הוא בחיים", אלא "הוא בחיים" בדיוק כמו "זרעו בחיים"! ויובן זה עפמשנ"ת באגה"ק, שעיקר חיי הצדיק, גם בעלמא דין, אינם חיים בשריים אלא חיים רוחניים – אהבה, ויראה ואמונה. ואף שתנאי כל המצוות הוא כאשר הם מתקיימים וניכרים גם בגשמיות (כמו באהבה – שהדבר ניכר באפון פעימת הלב הגשמי), אבל יכול להיות אופן שיעשו רק את מעשה המצווה בלי שום כוונה, או שמקיימה גם עם הכוונה, אבל הצדיק – גם כאשר מקיימן בגשמיות, אינו מרגיש כלל את הגשמי אלא רק את הרוחניות שבדבר. והיינו שהגשמי אצלו הוא רק טפל ולבוש חיצוני. ובמילא צדיק כזה, שחייו העיקריים הם רוחניים והגשמי הוא רק טפל – "לא מת", כי אא"פ לקרוא "מיתה" כאשר רק לבושו החיצוני (הגוף) מתחלף! וה"חנטו חנטייא וכו'" הי' רק עם גשמיות הגוף, דבר טפל [המשך יבוא].משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2023

961

יום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת‏ – ‏יהפך לשמחה

Jan 3, 2023

9:45

התוכן דובר כמה פעמים שב"דברי כבושין" ישנו פירוש נוסף ע"ד מה שכתוב "יכבוש עוונתנו ותשליך במצולות ים כל חטאותם" - דברים המעוררים לתשובה שעי"ז ייכבשו כל העוונות במצולות ים. ובפרט בזמננו, לאחרי הכרזת נשיא דורנו ש"הכל מוכן לסעודה" - סעודת לויתן שור הבר ויין המשומר (שדוקא ביין צריכים שמירה יתירה מענינים בלתי-רצויים); מעלת יום זה - עשרה בטבת, שהוא יום העשירי בחודש העשירי, ובשנה שבה כבר "כלו כל הקצין" וכבר נשלמו כל ההכנות לגאולה, ובמילא באה הגאולה תיכף ומיד ממש וכבר מתחילים בפועל את אכילת הסעודה. ועוד קודם לזה נראה איך ש"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" - שכל יהודי נמצא במעמד ומצב של "ויחי יעקב" עוד ברגעי גלות האחרונים. וביחד עם כל הבתי-כנסיות וכו' ובית-המקדש הפרטי שבביתו הפרטי של כאו"א - הולכים תיכף ומיד באופן של "ויגש" לגאולה העתידה. ועוד.ב' חלקים משיחת "דברי כבושין" יום ג' דפ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2023

962

יום ב' פ' ויחי, ט' טבת

Jan 2, 2023

8:57

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מצינו דבר והיפוכו: תחילה כותב ש"מותר לאכול חולין טמאים ומשקין הטמאים", ובמילא חל ע"ז מאחז"ל "דייך מה שאסרה לך תורה", ולאח"ז מבאר מעלת הפרישות, כולל פרישות מאכילת חולין טמאים, שזו מביאה "לידי טהרת הגוף ממעשים רעים .. לידי קדושת הנפש מדעות הרעות וכו'"! והביאור: אף אם גם בהתחלת העבודה ה"ה בבחי' "חיל", עבודה עפ"י תורה - "דייך במה שאסרה לך תורה", מ"מ צ"ל ההליכה והעלי' "אל חיל" נעלית יותר - הבדלה ופרישות וכו'. ועפי"ז, פתגם החסידים שדעת ה"עולם" היא שמה שמותר – מותר, וגם מה שאסור – יכולים לפעמים למצוא היתר וכיו"ב, ושיטת החסידות היא להיפך, מה שאסור – אסור, וגם מה שמותר – צריכים לחשוב אם אכן צריכים זאת – ה"ז מפורש ברמב"ם – שיש לפרוש גם ממה שהתורה אומרת ע"ז "דייך מה שאסרה לך תורה"!משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2023

963

יום א' פ' ויחי, ח' טבת

Jan 1, 2023

12:37

התוכן ענינה של תורה הוא – לא כמו שביקשו המלאכים "תנה הודך על השמים", אלא לפעול ביהודי שנמצא למטה בעוה"ז, שלא זו בלבד שלא יכנע לדרישות העולם, אלא שיפעל שיקויים בו "ושכנתי בתוכם". וא"כ יש לדעת שהשיטה לפי' כדי להיות כלי לקבלת התורה צריך להיבדל מהעולם – היא היפך התורה, וא"כ – היפך האמת, וגם היפך הטוב – כי טוב וקדושה ואמת קשורים זב"ז, וכמ"ש "חסד לאומים – חטאת!". וכמו שראו אצל אותם אוה"ע ששיטתם היתה מיוסדת על ענין ההתבודדות, שיטה שהיתה אמורה להביא אותם משלימות אל שלימות – שלא הי' מושלל אצלם המושג של עבודת פרך ורדיפות כלפי הזולת וכו'. ומענין לענין: כאשר הרבי נ"ע ואחיו הרז"א שיחקו ב"חסיד ורבי" (בקטנותם), והרבי נ"ע (ה"חסיד") ביקש מאחיו הרז"א (ה"רבי") "תיקון", וייעץ לו אחיו להתפלל מתוך סידור – ענה לו הרבי נ"ע – העצה אינה עצה ואינך "רבי"! כי רבי – בשעה שמשיב גם מתאנח. כי רק מתי שצערו של הזולת נוגע לו – אזי העזרה לזולת הינה עזרה וטוב אמיתי ולא "חטאת".משיחת פורים ה'תש"כ לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקע ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב שי' רוס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2023

964

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח

Dec 29, 2022

6:24

התוכן יום זה קשור עם ענין הספרים, ובמילא ה"ז זמן מתאים להזכיר אודות גודל ענין הספרים. שבקניית ספרי קודש, בנגלה או בפנימיות התורה, ישנם ב' דעות, אם מקיימים בזה מ"ע דאורייתא או דרבנן (ש"חביבין (או "חמורין") עלי דברי סופרים'"); נהוג שגם לקטנים יהיו ספרי קודש שלהם; כרגיל, הסיום הוא בחלוקת שטר לצדקה, ועכשיו נוסיף עוד שטר א' כהשתתפות בקניית ספרים חדשים, בנגלה או בחסידות, או בתיקון ספרים ישנים, או לתת ליהודי אחר שהוא יקנה או יתקן ספרים.שיחת ה' טבת ה'תשמ"ט לזכות מרת צלחה חנה בת רבקה גיטל שתחי' עמאר ליום הולדת שלה ו' טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתה שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2022

965

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת

Dec 28, 2022

10:53

התוכן כללות ענין התפילה צריך להיות באופן ד"דע לפני מי אתה עומד" – לחשוב אודות הקב"ה, ועאכו"כ בביהכנ"ס ובשעת תפלה בצבור. ולכן תמוה ה"סדר" שנעשה כאן, שבמשך כל זמן התפילה עומדים ומתבוננים על תנועותיו של "בשר-ודם", ועושים מזה "שפיץ"-חסידות"... ו"עבודת התפילה" וכו'. לא מדברים כאן על הצורך להתפלל מתוך סידור, אלא על דין פשוט בשו"ע: "דע לפני מי אתה עומד"! וכן מפורש בשו"ע שאין לתלות ביהכנ"ס ציורים וכיו"ב שיגרמו להיסח-הדעת וכו'. ["ביזט געקומען דאַוונען שחרית, געקומען דאַוונען מנחה, געקומען דאַוונען מעריב – טראַכט וועגן דאַוונען! וועגן דעם אויבערשטן! ניט ספירות, קיינע ענינים ניט, אָבער אַז ס'איז דאָ "ברוך שאמר – והי' העולם", און דו ביסט "עבדא קמי' מרי'", אָן פירושים, אָן דיוקים, אָן הידורים אָן קיינע זאַכן – אָבער גיב אַ טראַכט וועגן "מרא"!"].משיחת אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2022

966

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת

Dec 27, 2022

10:19

התוכן בשלישי דפ' ויגש נאמר "ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי אם האלקים", שיוסף הכריז שירידתו למצרים היא שליחותו של האלקים, ולא כדי להשאר, ח"ו, במעמד ומצב בלתי-רצוי אלא אדרבה – "וישימני לאב לפרעה .. ולמושל בכל ארץ מצרים וגו'". ואף שהיא ע"י "האלקים" – שמעלים ומסתיר על שם הוי', אבל הכוונה הפנימית היא אותה כוונה שבשליחות ע"י שם הוי'. וההוראה: גם כאשר יהודי יוצא ממעמד ומצב בלתי-רצוי עליו להכריז שזוהי שליחות של האלקים (רק שבאה בלבוש המעלים ומסתיר וכו') בכוונה שעי"ז יהי' "לשכן שמו שם". ו"מאויבי תחכמני" – מזה ש"הלבישו" את כל הענין בטענה שלא מנצלים הכתבים והספרים לפעולות של הפצת היהדות חוצה ובמילא יש שאלה אם זה שייך למקום זה וכו' וכו', מובן שמעתה צ"ל הוספה שלא בערך בהפצת המעיינות חוצה. וזהו הביאור היחידי למצב המבהיל והספיקות וכו' שנמצאו בו לאחרונה. ועוד.ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת ה'תשמ"זהיום בו "דידן נצח" באופן גלוי לעיני כל העמים (בבית המשפט הפדרלי) בנוגע לספרי וכתבי רבותינו נשיאינו שבספריית ליובאַוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2022

967

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת‏ – ‏זאת חנוכה

Dec 26, 2022

9:04

התוכן ההוראה מכללות ימי החנוכה היא – קיום המצוות באופן של "מהדרין מן המהדרין", שבכל יום צריך להוסיף, "מעלין בקודש", באור ד"נר מצוה ותורה אור". ולא די במה שהוסיף ביום השני, אלא עליו להוסיף ולהעלות בקודש בכל יום ויום! ו"אבן הבוחן" האמיתי לבדוק באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו הוא ביום שלאחרי חנוכה, שאז אין ציווי על זה מצד הקב"ה ובכל זאת ה"ה ממשיך ומקיים את ההוראות של חנוכה על דעת עצמו וממשיך להוסיף ולהעלות בקודש מיום ליום, ובאופן דאין ערוך. וזה נעשה אצלו ההנהגה תמידית בכל השנה כולה!ב' חלקים משיחת יום ב' פ' ויגש, ד' טבת - מחרת "זאת חנוכה" - ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2022

968

יום א' פ' ויגש, יום ז' דחנוכה, ר"ח טבת

Dec 25, 2022

11:10

התוכן לאחרונה הועלת הצעה – והלואי שתתקבל – להוסיף בשמחה בימי החנוכה ע"י עריכת התוועדויות של שמחה וכו'. אע"פ שלהלכה נפסקה לא כדעת הרמב"ם שימי החנוכה הם גם "ימי שמחה", כ"א "להלל ולהודות ולא למשתה ולשמחה", וידוע עד כמה נזהרו גדולי ישראל בדורות האחרונים שלא לקבוע מנהגים חדשים גם כאשר אין חשש מצד "לא תוסיפו" וכו' – הרי בנדו"ד אי"ז מנהג חדש כי מקורו בפס"ד הרמב"ם. ונוסף לזה מדגישים שאי"ז בתור קביעות מנהג לדורות אלא הוראת שעה: בזמן האחרון רואים במוחש התגברות מיוחדת בחשכת הגלות, וזה מתבטא גם בגשמיות העולם – שמעולם לא היו בלבולים כאלו בנוגע לבריאות הגוף ל"ע וכו'. ובזמננו אין כח להלחם נגד חשכת הגלות ע"י תעניות וסיגופים, ולכן העצה היא – הוספה והתגברות בעניני טוב וקדושה, ובמיוחד ענין השמחה. וכמ"ש בתניא ח"א גודל מעלת השמחה, ו"שמחה פורצת גדר" וכו'.ג' חלקים משיחת אור לזאת חנוכה ה'תשמ"ו לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2022

969

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏ – ‏ יום ד' דחנוכה

Dec 22, 2022

11:30

התוכן 1) כאשר תבואו הערב הביתה, כדאי שתבקשו מהוריכם להוסיף ולספר לכם "וואָס די ליכט'לאַך דערציילן" – סיפורים מדברי ימי ישראל שתוכנם שאע"פ ש"אתם המעט מכל עמים" בכ"ז "אתה בחרתנו מכל העמים", ושבכל יום ויום צ"ל הוספה ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ועי"ז שכל ילד מתנהג באופן שמוסיף ומאיר את ביתו וכו', זוכים לברכות ה' עד לברכה העיקרית – גאולה האמיתית והשלימה. 2) הכוונה בנתינת דמי חנוכה (בפרט) בנר ה' דחנוכה, היא, לתת לילדים האפשרות להוסיף בצדקה, כי כילדים יהודים הסמוכים על שולחן אביהם בשביל מה צריכים כסף משלהם?... ו"גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה" – בנין ו"חנוכת" ביהמ"ק השלישי. והחינוך שההורים מחנכים את הילדים שהנהגתם תהי' באופן של "ושכנתי בתוכם" וכו', זוהי ההכנה ש"בזמן הזה", בימי חנוכה אלו, תהי' חנוכת ביהמ"ק השלישי. משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ט – לילדי "צבאות ה'" לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2022

970

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏ – ‏ יום ג' דחנוכה

Dec 21, 2022

11:27

התוכן איתא בסיום מס' סוכה שמשמרת בילגה נקנסה ש"לעולם חולקת בדרום וטבעתה קבועה וחלונה סתומה". והטעם (א'): "מעשה במרים בת בילגה שהמירה דתה והלכה ונשאת לסרדיוט א' ממלכי יוונים, כשנכנסו יוונים להיכל (בימי מתתיהו בן יוחנן. רש"י) היתה מבעטת בסנדלה על גבי המזבח ואמרה: לוקוס לוקוס (זאב) עד מתי אתה מכלה ממונן של ישרל ואי אתה עומד עליהם בשעת הדחק?! וכששמעו חכמים בדבר קבעו את טבעתה וסתמו את חלונה". ובגלל מעשה זה של הבת, קנסו את אבי' ואת כל משמרתה! ומכאן רואים עד כמה חשוב חינוך הבנות: בגלל חסרון בחינוכה של בת א' ויחידה ביראת שמים, שגם היא תעמוד בנסיון גדול כזה שרואה נצחון היוונים והם שולטים בכל א"י עד שהם נכנסו להיכל! והיא רואה שהמזבח אין "עומד עליהם בשעת הדחק"! – נשאר ה"רושם" עלי', על הורי', על משמרתה, ולכל הדורות עד ביאת משיח! וההוראה: רואים כמה כחות יש להשקיע בחינוך אפי' של בן או בת א' בישראל, וזה נוגע לא רק לפרט, אלא לכל המשפחה לכל הדורות!ב' חלקים דהתוועדות ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2022

971

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏ – ‏ יום ב' דחנוכה

Dec 20, 2022

10:56

התוכן האבות היו רועה צאן, כי רועה צאן נמצא בשדה בהתבודדות ומנותק מהרעש של העיר וכו', והוראה מעבודה זו היא שכ"א צריך להקציב לעצמו זמן שבו יהי' בהתבודדות שיוכל לעבוד את ה' בלי בלבולים וכו', אבל חידושו של יוסף הי' שגם בהיותו במצרים ובאופן ש"בלעדו לא ירים איש - שבכל העולם כולו - את ידו ואת רגלו", הנה בשעת מעשה הי' דבוק עם ה' כמו האבות ש"הן הן המרכבה"! וההוראה מהנהגה זו: לכל יהודי יש את הנתינת-כח מיוסף, ויש לנצל נתינת-כח זו, שגם כשצ"ל "מעורב עם הבריות" ו"משאו ומתנו באמונה", הנה בשעת מעשה יעבוד את ה' (כתורת הבעש"ט)! ואע"פ שזהו ענין נפלא, ואצל האבות הי' הסדר של התבודדות דוקא, הנה לאחרי שיוסף "פתח את הדרך" תובעים א"ז מכאו"א!ב' חלקים משיחת ליל ו' דחה"ס ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2022

972

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏ – ‏יום א' דחנוכה

Dec 19, 2022

10:49

התוכן הוראה מימי חנוכה: בתקופה שלפני נס חנוכה היו "מתיוונים" בין בנ"י, שהתחילו בזה בטענה שבזמן כזה שהיונים שולטים בכל וכו', מספיק שהענין של "ונפלינו אני ועמך מכל העם וגו'" יהי' בתוך ביהמ"ק וביהכנ"ס, אבל בחוץ צריך להתנהג כמו "יונים" ולא להרגיזם בהכרזת "אתה בחרתנו מכל העמים". ומזה נשתלשל אח"כ שהתביישו ביהדותם כ"כ עד ש"משכו ערלתם" (כי הרי היונים הסתובבו ערומים ובמילא הרי גם היהודי צריך להסתובב כך...), ועד שעלה בדעתם שאם ייראו כמו היונים ולא ירגיזו אותם ויאכלו מאכליהם ויתחתנו אתם – ישאירו היונים את ביהמ"ק שלם!, ואף אם יצטרכו להקריב שם "דבר אחר" ר"ל אבל הרי יתנו להקריב שם גם התמיד... – "פּאַקעדש דיל" ("עסקת חבילה")..., וכנגדם עמדו מתתיהו ובניו ואמרו "זאת לא!", אף שידעו שהם "מעטים". – כי ענינם אינו לנצח אלא לקיים רצונו ית'!ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2022

973

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏ – ‏ערב חנוכה

Dec 18, 2022

10:45

התוכן ענין עיקרי במצות נר חנוכה הוא "פרסומי ניסא" – "נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ", וכך להאיר גם את ה"חוץ", עד שגם אוה"ע שבסביבתו רואים את האור דנר חנוכה. לאחרונה ניתוסף בזה ע"י קביעת המנהג לערוך הדלקת נר (ראשון ד)חנוכה במעמד של "פרסומי ניסא" בקנה מידה עולמי, ע"י השימוש בלויין ("סאַטעלייט"), שמנצלים אותו לכבודו של הקב"ה, שע"י רואים בעיני בשר את פעולת ההדלקה בכל רחבי העולם באותו רגע ממש! ועוד: ראינו זה עתה איך שבכחו של כל יהודי אחד ויחיד, אפי' ילד קטן, לעשות פעולה שתאיר בכל העולם!; נר חנוכה מזכיר את הנסים שה' עושה לבנ"י כאשר היו אלו שרצו למנוע מבנ"י לקיים תומ"צ; לאחרי שמדליקים נר א' ביום הא' דחנוכה, הנה מיום ליום מוסיף כ"א והולך "מחיל אל חיל" ומדליק עוד נר, במשך שבעה ימים רצופים הכוללים כל ימי השבוע, שעי"ז נעשה כן במשך כל השבועות במשך כל השנה.ב' חלקים משיחת יום א', כ"ד כסלו ה'תשנ"ב, לאחרי תפילת מנחה והדלקת נר א' דחנוכה במעמד "פרסומי ניסא" העולמי, ל"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2022

974

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו

Dec 15, 2022

8:24

התוכן איתא במדרש עה"פ בתחילת חמישי דפ' וישב "ויוסף הורד מצרימה" - "כבשון המד"א וירד מים עד ים"!: למרות שבפשטות היתה זו ירידה עצומה, ירידה ממצב של "בן זקונים" של יעקב, בחור האבות, ושדוקא לו הביא "כתונת פסים" שמורה על מעלותיו האמיתיים - הרוחניים, למצב של מצרים ערות הארץ, אעפ"כ מפרש במדרש שהכוונה בירידה זו היתה ל"כבשון" - הוא כבש את מצרים ו[מכיון שפרעה הי' "מולך בכפה" - גם] את כל העולם "מים אל ים"! ומזה הלימוד לכללות ענין הגלות (שנקראת ע"ש גלות מצרים), שאע"פ שזוהי ירידה כפשוטו, גלות בתוך גלות הכללית של הנשמה בירידתה למטה, אומרת התורה, שדוקא עי"ז נעשה "כבשון"! ועד"ז מאסרו אדה"ז הביא להפצת המעיינות חוצה ביתר שאת וכו'.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2022

975

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו

Dec 14, 2022

12:47

התוכן אדה"ז מקשר את הגאולה בי"ט כסלו עם הפסוק "פדה בשלום נפשי וגו'". והלימוד: ישנם כאלו שעושים "חלוקה" – חלק מהיום עובדים את ה' וחלק מהיום עוסקים ב"הנהג בהן מנהג דרך ארץ", היינו שהיצה"ר טוען שבעניני מסחר וכיו"ב גופא לא צ"ל ניכר ה"ונפלינו" בין בנ"י לאוה"ע. היסוד לטענה זו הוא הפירוד והעדר ה"שלום" בין נפה"א והנפה"ב, ובמילא "חולקים" ביניהם את הזמן ביום, וכל א' מהם שולט כמה שעות... וע"ז אומרים: לא שייך מצב של "חלוקת היום"! אם נותנים ל"רשותו" של היצה"ר אפי' מקצת היום – יביא הדבר סוכ"ס שהיצה"ר ישלוט עליו לגמרי, עד ש"אומר לו לך עבוד ע"ז"! הדרך היחיד לה"פדי'" לחירות הוא – לעשות "שלום" ביניהם, והאפשרות היחידה לזה היא – שהיצה"ר יציית לנפה"א. וזהי הכוונה בירידת הנשמה למטה היא – לעשות "שלום" עם היצה"ר, וכמ"ש "ואהבת את ה' בכל לבבך – בשני יצריך".ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2022

976

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Dec 13, 2022

13:05

התוכן נשאלת השאלה: איך אפשר לתבוע מכל יהודי, מבלי הבט על מעמדו ומצבו, שבכל עת, גם כעוסק בעניני חול, יתנהג באופן שיהי' ניכר עליו ש"ורוממתנו מכל הלשונות"?! והמענה לזה היא שהקב"ה נותן לכאו"א הכוחות לזה ע"י התורה. שהרי בכל א' יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" ולגבי הקב"ה אין שום דבר יכול לעמוד נגדו. וע"י התורה מתגלה הנשמה שבכל א' באופן שהיא חודרת כל כחות נפשו באופן שהיא תנהיג את החיים. ובזה הוראה מיוחדת מי"ט כסלו שחידש, שבהוראת הקב"ה מפיצים ו"שופכים" חוצה גם את "פנימיות התורה", ה"אבן היקר שבכתר המלך" שבו תלוי היופי של הכתר, כדי שאולי "טיפה" מזה יכנס ל"בן המלך" החולה וייצא מכלל סכנה, ואח"כ כבר ימשיך להתחזק וכו'. ועד"ז יכול וצריך כאו"א ללמוד מהקב"ה ולהתייגע בכל כחותיו להתעסק בלימוד התורה וקיום המצוות באופן שלפחות "טיפה" יפעל עליו, ואז כבר ייצא מכלל סכנה, וימשיך ללכת מחיל אל חיל וכו'.משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2022

977

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, אור לי"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות

Dec 12, 2022

11:28

התוכן ידוע פי' הבעש"ט על המשנה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", שמי שקורא את המגילה כסיפור שאירע "למפרע" – לא יצא. אלא יש לדעת שהכוונה בזה היא אליו בזמן הזה. ועד"ז בנוגע לזכרון ענין יציאת אדה"ז לחירות – יש לדעת שהכוונה היא לכל א' בכל מקום ובכל זמן – הוא יוצא כעת משעבוד לגאולה. וככל ענין של פדי' – לקשר זאת עם תורה וצדקה, ולפעול זאת גם על אחרים, ובאופן ד"יכוף כל ישראל ללכת בה". [ומי שאינו מקיים החיוב ד"הוכח תוכיח את עמיתך" ה"ז סימן שחסר לו ב"ואהבת לרעך כמוך" שכתוב בהמשך לזה. דכמו שכופה את בנו ללכת בדרך הישר, כך יש להשתדל ביותר לדאוג לכל "קטן" בידיעת היוקר של תומ"צ וכו' – שיטעם ויראה את היוקר של תומ"צ וכו']. ועוד יותר – שמירת תקנות אלו של אדה"ז בקשר לי"ט כסלו (לימוד הש"ס ונתינת הצדקה וכו') צ"ל באופן ד"מעלין בקודש" (כהלימוד מנרות חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין" וכו'), עוד יותר מי"ט כסלו הראשון!משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2022

978

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו

Dec 11, 2022

8:00

התוכן הביאור מדוע אין להתפעל מ"ישובי עשו" ו"האלופים הכתובים למעלה" [בסוף פ' וישלח] – פרש"י בתחלת פ' וישב ב"מה כתיב למטה אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש", ובמילא אין להתפעל מהם, ואדרבה – "וישב יעקב – ביקש יעקב לישב בשלוה", ובפרט ע"י העבודה ד"יוסף לי ה' בן אחר" וכו'. אבל זה שהתורה מאריך ב"ישובי עשו" מתורץ עפ"י דיוק לשון רש"י "בית עשו לקש" (שזה מציאות) ולא "לאפר" (שאינו מציאות בכלל), כי אדרבה – מציאותו של "בית עשו" לא תתבטל לגמרי לעת"ל אלא תהי' כמו "קש" שיש בה תועלת מרובה (וכמסופר בתורה שמלאכת הבני' במצרים היתה קשורה עם לבנים העשויות מקש), וכמ"ש "ועמדו זרים ורעו צאנם", עד ש"אז אהפוך אל עמים גו' לעבדו שכם אחד", ויראו בגלוי ש"והיתה לה' המלוכה" גם כל העמים.משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג לע”נ ר' דוד יונה ב"ר יצחק פינחס ע"ה ריווען ליום היארצייט שלו י"ז כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' פינחס שי' ריווען•לזכות התאומים צמח, משה וחי' מושקא שיחיו ליום ההולדת שלהם י"ז כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הוריהם הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2022

979

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו

Dec 8, 2022

10:18

התוכן הטעם לההתוועדות ביום מסויים זה (דאף שענין ההתוועדות הוא דבר טוב לעצמו, אבל צ"ל טעם למה זה בא בפועל דוקא ביום מסויים) – עפ"י הכלל "אזלת לקרתא הלך בנימוסי'", ומנהג בני ישראל בכמה מדינות, שביום החתונה, ובפרט כשזה קשור עם מספר שנים מיוחד [חמישים שנה], מתאספים בני המשפחה וידידים וכו' לשמוח ביחד. ובנוגע לבני ישראל הרי יש לזכור שההתאספות צ"ל באופן של "כל מעשיך לשם שמים" – שמנהג זה צריך להביא להוספה בלימוד התורה ובקיום המצוות במעשה שהוא העיקר.משיחת י"ד כסלו ה'תשל"ט לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2022

980

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו

Dec 7, 2022

11:12

התוכן לבד זאת שלימוד תורת החסידות מביא שקיום המצוות יהי' מתוך חיות ורגש ולא בדרך "מצות אנשים מלומדה" בלבד, ובמילא מקיים את המצוות בהידור – הנה בזה תלוי גם כללות קיום מצות מעשיות בפועל. כי אם החיות והרגש הוא בענינים אחרים, ה"ז יכול להשפיע שגם המעשה יהי' באותם ענינים. וב"חיות" של מצוות גופא שע"י תורת החסידות – ב' ענינים, וכמו שאדמו"ר הרש"ב כותב באג"ק אודות י"ט כסלו שאז "אור וחיות נפשנו ניתן לנו": 1) "אור" הוא פשוט מצ"ע ללא התחלקות, וזהו בחי' "אור הנפש" – חיות כללי שאינו מתחלק ואצל כולם בשווה. ובמצוות – חיות כללי בקיום המצוות בכלל. 2) "חיות" קאי על החיות פנימי של הנפש המתלבש בגוף ומתחלק לפי אופן אברי הגוף. ובמצוות – החיות פרטית בהמצוה פרטית. וככל שה"אור" "חיות" הוא יותר בקיום המצות ובעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" – מתמעט ממילא החיות בענינים אחרים.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2022

981

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו

Dec 6, 2022

9:23

התוכן לתרץ השאלה במ"ש בשלישי דפ' וישלח "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל גו'" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל וגו'", מציין הצ"צ "ועיין באו"ת מהמגיד נ"ע פ' וישלח", [וכיון שכך אין להתעצל אלא לקיים את דברי הרב ולעיין שם בפועל, לא כדעת הטועים שכשמציינים במאמר "ועיין" אין הכוונה אליו בפועל כי אינו "מעיין"... או שסומך על בעל המאמר ומאמין לו...]. והביאור שם הוא: מתחילה כשהי' הנצחון רק על שרו של עשו, עולם המלאכים, הי' הנצחון בהעלם, ולכן כתיב פניא-ל ביו"ד - נקודה, אבל אח"כ כש"ויזרח לו השמש" וגבר גם על עשו עצמו, נמשך הנצחון גם למטה ובהתגלות, ולכן כתי' פנוא-ל בוא"ו - שמורה על המשכה. ואח"ז מביא ביאורו של אדה"ז עד"ז: "פניאל" קאי על ההמשכה בחכמה ובינה, עולם השכל, ו"פנואל" קאי על ההמשכה במדות שבלב ומלכות - עולם המעשה וכו'.משיחת אור ליום ג', אור לי' כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-12-2022

982

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו

Dec 5, 2022

11:25

התוכן התחלת אגה"ק סי' ב' [שכתב אדה"ז "בבואו מפטרבורג"] הוא "קטנתי מכל החסדים ומכל וגו' [כמ"ש בראשון דפ' וישלח]. פי' שבכל חסד וחסד שהקב"ה עושה לאדם צ"ל שפל רוח מאד". הטעם שאינו מצטט בפירוש גם את המשך הפסוק "(ומכל )האמת", אבל לאידך, מצטט את התחלת הענין "ומכל" – יובן עפ"י פרש"י ש"חסדים" קאי על החסדים שלא הי' לו ע"ז הבטחה, ו"האמת" קאי על החסדים שהי' לו ע"ז הבטחה. והנה ליעקב היתה הבטחה מפורשת אבל לא לאדה"ז, ולכן לא מתאים כאן לצטט בפירוש "האמת". ולאידך, ישנה "הבטחה כללית" לכאו"א ש"בחקותי תלכו גו'" ממשיך את כל הברכות. אלא שבנוגע לאיש פרטי יכול להיות שבעבודתו מעורבת פני' אישית וכו', אבל בנוגע לאדה"ז, נשמה כללית שמסר נפשו עבור הפצת המעיינות חוצה, לא שייך בזה שום פני' אישית, וא"כ יש לו גם החסדים שמצד ההבטחה – "האמת". אלא שמכיון שאי"ז הבטחה מפורשת בנוגע אליו במיוחד, לכן אינו מצטטו בגלוי. וההוראה: כדי שיהי' לכאו"א התוקף לנצח את מלחמת היצר צריך הוא לדעת גם מעלותיו – שהוא שלוחו של ממה"מ הקב"ה! וא"כ הוא גם מובטח שיהי' לו חסדים.ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2022

983

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע

Dec 4, 2022

10:34

התוכן המאסר של כ"ק אדמו"ר האמצעי הי' לאחרי תקופה של הפצת המעיינות חוצה ב"שטורעם" הכי גדול. וזה מורה ש"חושך" המאסר הי' כזה גדול, ש"לא התפעל" אפי' מאור גדול כזה. וא"כ, ה"אור" שבא ע"י הנצחון על "חושך" זה, הגאולה מהמאסר, גדול ביותר, כ"יתרון האור הבא מן החושך" כזה. וההוראה: כאשר האדם מתבונן במעמדו ומצבו ורואה שאע"פ שלמד מאמרי רבותינו נשיאינו וכו', ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום בנוגע למעשה בפועל! אם כאשר הי' בין כותלי הישיבה, תקופה שלא הי' לו שום דאגות, ולמד בהתמדה ובשקידה, ועכ"ז זה לא פעל עליו כלום כאשר יצא ל"אויר העולם", יכול לבוא לידי יאוש ולומר לעצמו מדוע ואיך יתנתק עכשיו מכל עניניו ולהתיישב וללמוד מאמר באופן שזה יפעל עליו בנוגע למעשה בפועל?! וע"ז באה ההוראה ממאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי, שגם אם לאחרי תקופה של הפצת המעיינות ב"שטורעם" נהי' אעפ"כ מאסר, הנה זה גופא צריך להביא להתעסקות עוד יותר בהפצת המעיינות באופן שזה יבוא לידי הבנה והשגה עד למעשה בפועל. ובפשטות: על כאו"א להוסיף שיעורים בלימוד חסידות, וביום עשירי בכסלו ישנה נתינת-כח מיוחדת לזה.ב' חלקים משיחת אור ליום ג', יו"ד כסלו ה'תשמ"א לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2022

984

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו

Dec 1, 2022

10:13

התוכן הטענה החדשה נגד לימוד החסידות, שמפורש בגמ' "אם דומה הרב למלאך צבאות יבקשו תורה מפיו", וא"כ, צריך להמתין עד שירד "מלאך ה' צבאות" ואז יתיישב ללמוד עמו פנימיות התורה – היא "תחבולה" של היצה"ר שמתעטף באצטלא של קדושה, "אַ זיידענע זשופיצע". דמכיון שמדובר על העלם והסתר על לימוד פנימיות התורה, צריך שזה יבוא ע"י יהודי, ובמילא מצא היצה"ר יהודים "שוטים" ש"אימצו" טענה זו שצריך להמתין לרב שדומה למלאך ה' צבאות, שלפי הבנתם המגושמת – זה מישהו ש"עף" עם שני כנפיים ומטפח בכנפיו וצועק "קדוש קדוש"... (וכהסיפור אודות הצ"צ ור' יעקב ישראל מטשערקאס שפגשו פעם מישהו שחשב שהוא ראוי ל"גילוי אלי'" וה"לקח" שלימדו אותו...). בכל אופן – מכיון שמדובר אודות "שוטים" מוטב שלא להתעסק עמהם כלל, אלא להראות התכלית של "העלם" זה – להוסיף אומץ בלימוד החסידות. משיחת יו"ד שבט ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2022

985

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו

Nov 30, 2022

7:00

התוכן התחלת שיעור היומי ברמב"ם: "עצמות הדג ועורו, העושה מהם כלים אינם מקבלים טומאה.. וכן ירוקה שעל פני המים וכיו"ב, שכל מה שבים טהור". הלימוד מזה (עפמ"ש הרמב"ם "אע"פ שכל חוקי התורה גזירות הם.. ראוי להתבונן בהם וכו' רוב דיני התורה אינן אלא.. לתקן הדעות וכו'"): יחודם של דגים מתבטא בכך שנמצאים תמיד במקום חיותם - מי הים, ואינן יכולים לפרוש מהם אפי' לרגע מכיון שמרגישים שזהו כל חיותם. ועד"ז ברוחניות: כשהנברא מרגיש שכל חיותו אינה אלא אלקות, הנה טבעו הוא שאינו יכול לפרוד מאלקות ע"י עשיית איזה ענין היפך רצון ה' ח"ו! ולכן "כל מה שבים טהור"!משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2022

986

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו

Nov 29, 2022

11:37

התוכן 1) הקשיבו יהודים: צריכים ללמוד חסידות! לכל לראש – משום שתורת החסידות היא חלק בתורה, וכל א' חייב ללמוד במשך ימי חייו כל חלקי התורה. וברור שסוכ"ס ירגישו בזה טוב טעם. לימוד החסידות צ"ל באופן של הוספה וריבוי ולא להסתפק במה שלמדו אתמול. ולפחות פעמיים בכל יום. ולא רק שלא יחסר עי"ז בלימוד נגלה דתורה אלא אדרבה – עי"ז יהי' לו תוספת חיות בלימוד נגלה דתורה. וזהו דרך נוספת להקל את קושי הגלות וכו'. 2) ידוע הסיפור מכ"ק מו"ח אדמו"ר שכבר בשנת תקנ"ב התחיל ה"קטרוג" על ענין הפצת המעיינות חוצה ע"י אדה"ז, ואז ביקשה בתו [הרבנית דבורה לאה ע"ה] "להחליף אותו", וכך הי' וכו'. ומוסיף שם, שבינתיים, בין השנים תקנ"ב-תקנ"ט (שנת המאסר והגאולה בפועל), נדפס ספר התניא ואלפי יהודים למדו חסידות, ולכן הי' המאסר והגאולה באופן של "תיקון" וכו'. ומזה רואים חלקן החשוב של נשי בנות ישראל בזה. ונוסף לזה, ידוע שהקטרוג והמאסר הי' קשור עם ענין המלכות וכו', ובמילא ענין הגאולה הוא – הרמת קרן ענין המלכות, וכפי שזה משתלשל למטה ה"ז הענין של נשי ובנות ישראל. ההוראה: נשי ישראל יכולות לעשות ועושות גדולות ונצורות כדי שההנהגה בבית תהי' חסידית ושהבעלים והילדים ילמדו תורת החסידות.1) א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ד 2) משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2022

987

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו

Nov 28, 2022

11:14

התוכן [המשך] ומזה מובן בנוגע לעבודת הנשמה למטה גופא – שצ"ל "ויצא": אף שמוכרח להיות הענין דלימוד התורה בכל רגע פנוי, אבל "כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו" וצ"ל גם הענין דצדקה וגמ"ח – "לצאת" מהד' אמות דתורה ותפלה לקרב יהודים התועים המחפשים מי שיצילם ויכניסם לקרן אורה. ההתמסרות לקרב יהודי היום הו"ע של פיקוח נפש ממש – בכך מצילים אותו או עכ"פ בניו ובני-בניו שישארו יהודים! אכן זה צ"ל לאחרי ההכנה של לימוד התורה בהתמדה ובשקידה במשך י"ד שנה, כמו יעקב שלמד לפנ"ז י"ד שנה בבית שם ועבר, אבל לתכלית השלימות של "ויפרוץ האיש מאד מאד" הגיע יעקב דוקא ע"י עבודתו בחרן! וכמ"ש בשו"ע "מ"ע של תורה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים אע"פ שאינן יוצאי יריכו"! וכמו שיעקב הלך לחרן עפ"י ציווי ובכחם של אביו ואמו, עד"ז אין ליהודי להתיירא מעבודה זו ב"חרן" – כי "בכ"מ שגלו שכינה עמהם" ועאכו"כ כשמתעסק בהפצת היהדות.משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2022

988

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו

Nov 27, 2022

10:53

התוכן הוראה כללית משם הפרשה "ויצא": תכלית השליחות של יהודי היא לא להסתגר בד' אמות דקדושה אלא להיות "ויצא". והראי' – מירידת הנשמה למטה בכלל: ה' עצמו "הוציא" את הנשמה מ"באר שבע" – "חצובה מתחת כסא הכבוד", והורידה למטה ל"בירא עמיקתא" – "חרנה – חרון אף של עולם", עי"ז ש"ויפח ["מתוכיותו ומפנימיותו"] באפיו נשמת חיים". דאף שגם ביצירת האדם נאמר "ויאמר ה' נעשה אדם וגו'" (לא באופן ד"נפיחה"), הנה: 1) זהו רק בחיצוניות. 2) ועוד ועיקר – את הכח המיוחד של "ויפח" צריך בשביל קישור וחיבור הנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" עם גוף האדם. והכוונה בזה היא כדי להתנהג ב"חרן" באופן של "גוי קדוש" – "קדש עצמך במותר לך" ולהזהר גם מעניני "מותרות" (וכמ"ש בגמ' ש"עם הארץ אסור לאכול בשר", שמי שאינו ת"ח אלא "עם הארץ" בדרגותיו השונות, יכולים עניני מותרות כ"בשר" לגשם אותו). [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת יו"ד כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2022

989

יום ה' פ' תולדות, יום הבהיר אדר"ח כסלו

Nov 24, 2022

11:44

התוכן החידוש של תורת החסידות הוא שפנימיות התורה תומשך בהבנה והשגה, שזה יביא תוספת אור וחיות במעשה. כיון שביאת המשיח תלוי' בהפצת מעיינות של הבעש"ט חוצה, ולעת עתה משיח עדיין לא בא – זוהי ההוכחה שעל כל אחד להפיץ מעיינות הבעש"ט ושל הנשיאים שלאחריו "חוצה"! ומכיון שאין הקב"ה מבקש "אלא לפי כחן" – הרי בודאי שכל אחד, למרות שיודע מעמדו ומצבו..., יכול לעשות זאת וגם הראו לו כיצד לעשות זאת! ואף אם רואים שפועלים רק "קטנות" – הרי זה ע"ד מ"ש בגמ' עה"פ "אל תטמאו בכל אלה" שהכוונה אפי' "באחת מכל אלה", שגם מי שאינו עושה "כל אלה" אלא רק "אחת מכל אלה" – פעל וסיים חלקו בהפצת המעיינות חוצה וקירב את הגאולה!; כל אחד שייך לפעול בזה כמו שפעל הבעש"ט בזמנו! ובפרט לאחרי "פתיחת הצינור" ע"י רבותינו נשיאינו, וההתקשרות איתם בקשר אמיץ נותנת לכל א' את הכח לזה.משיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות•לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2022

990

יום ד' פ' תולדות, כ"ט מרחשון

Nov 23, 2022

9:36

התוכן 1. כמו שבקי"ס הנה "(משה אמר שירה לאנשים ו)מרים אמרה שירה לנשים", עד"ז צ"ל בנוגע להפעולות בענין "הקהל את העם האנשים והנשים .. לעשות את כל דברי התורה הזאת", שהנשים צריכות לפעול בזה עם הנשים. ועד"ז הפעולות על "הטף – ליתן שכר למביאיהם", שזה נעשה באופן הטוב ביותר ע"י האם (ובפרט שלידת הולד וההכנות לזה, תלוי באשה). ומכ"ז מובן חלקן החשוב, העיקרי והאחראי של הנשים בענין "הקהל". וזהו חידוש, כי בכלל נשים אינן מחוייבות במ"ע שהזמ"ג. 2. ועוד חידוש ב"הקהל" – שגם על "הטף" שאך נולדו ישנו חיוב בזה. כמובן ממ"ש בגמ' עה"פ "הקהל את העם האנשים והנשים והטף" – "אם אנשים באים ללמוד נשים באות לשמוע טף למה באין כדי ליתן שכר למביאיהן" – מובן – שבעצם ה"באים" הנה גם הטף מחוייבים בזה כמו האנשים והנשים! (ולא רק מצד חינוך שהחיוב הוא על האב). ומזה מובן גם בנוגע ל"טף" ברוחניות: שגם הםא מתעוררים לקיים מצות הקהל אע"פ שעושים זאת עדיין רק "ליתן שכר למביאיהם".א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2022

991

יום ג' פ' תולדות, כ"ח מרחשון

Nov 22, 2022

9:01

התוכן ההוראה ממ"ש: א) בשני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים": שבכל מקום ובכל זמן שיהודי "זורע" ופועל‏ – ‏דבר ברור הוא שהקב"ה מברכו, ולא עוד, אלא שהברכה היא באופן שמוצא "מאה שערים"‏ – ‏כפירוש רש"י "שאמדוה כמה ראוי' לעשות ועשתה על אחת שאמדוה מאה", היינו, שההצלחה היא מאה פעמים ממה שמשערים תחילה! ב) בשישי דפ' תולדות "ויתן לך האלקים וגו'" וכמ"ש ברש"י "ויתן ויחזור ויתן"‏ – ‏שהברכה הראשונה שנותנים ליהודי הוא עם ברכה שני'‏ – ‏כפליים לתושי'!! ועד שברכה זו היא ענין כללי שעם אמירתה (במוצש"ק) מתחילים כל השבוע!ג' חלקים משיחת כ"ז מרחשון ה'תשמ"ט לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי'ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשוןנדבת ר' ראובן שי' בחורבערג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2022

992

יום ב' פ' תולדות, כ"ז מרחשון

Nov 21, 2022

11:20

התוכן בשיעור רמב"ם היומי, מבאר הרמב"ם שחייבי אשמות תלויין שעבר עליהם יוהכ"פ פטורין מלהביא קרבן, אבל המבעט ביוהכ"פ אין יוהכ"פ מכפר. והטעם בפשטות הוא שזהו ע"ד "אין קטיגור נעשה סניגור". וי"ל הטעם מדוע שעיר המשתלח מכפר על ה"קלות" גם למי שלא עשה תשובה, והרי מצד הסברא ש"אין קטיגור נעשה סניגור" אין חילוק בין "קלות" ו"חמורות"?! – כי דוקא הפגם שע"י עבירות "חמורות" הוא גם ב"ידיעה", ולכן צ"ל "שב מידיעתו", אבל הפגם שע"י "קלות" הוא במעשה האדם בלבד ולא "בידיעה". וכיון שא"צ "סניגור" בענין זה, אין חסרון שהוא "קטיגור". [וזהו הטעם מדוע עבודת התמיד ביוהכ"פ היו בבגדי זהב אע"פ ש"עבודות המיוחדות ליום זה" אסורות בבגדי זהב מטעם ש"אין קטיגור נעשה סניגור"]. וההוראה: כאשר אדם עורך חשבון-נפש ממצבו וכו' – אין מקום ליאוש! כי כל הענינים הבלי-רצויים אינם מפני חסרון בידיעתו וברצונו ח"ו אלא ענינים חיצוניים – "אתה חפץ ואנו חפצים ומי מעכב שעור שבעיסה". והבטיחה תורה ש"בל ידח ממנו נדח"!משיחת מוצש"ק חוהמ"ס, ליל הושענא רבה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2022

993

יום א' פ' תולדות, כ"ו מרחשון [כינוס השלוחים העולמי]

Nov 20, 2022

11:02

התוכן אע"פ שאפי' מעט אור דוחה הרבה חושך, הרי מובן שכאשר האור הוא בריבוי ביכלתו לדחות יותר חושך. ובהתאם לכך, בנוגע המאורע בכפר חב"ד ל"ע [באור לבדר"ח אייר בבית הספר החקלאי, שחמשה מתלמידי המוסד ומדריכם הי"ד נרצחו בידי מסתננים מצריים] היתה הסברא הנכונה שאלו ואלו צריכים לנסוע לשם בעצמם, וככל שירבו הנוסעים ה"ז טוב יותר, אבל לא כל אחד יכול לנסוע. והרי "שלוחו של אדם כמותו", וכאשר אלו הנוסעים נתמנו בתור שלוחים – ה"ז נחשב כאילו נסעו כל אלו שמינו אותם. ואיך שתהי' המסקנא בענין השליחות ו"שלוחו של אדם כמותו" עפ"י נגלה – הרי ברוחניות הענינים יכול להיות ענין השליחות במדריגה הכי נעלית – שהנוסע הוא המשלח בעצמו! ואע"פ שזו אחריות גדולה – הרי עוד לפני שמטילים את השליחות נותנים את הכחות לביצוע, ומה שנדרש הוא רק לנסוע על דעת המשלחים. ובנועג לשליחות זו יש לדעת שזה גם פרט דהפצת המעיינות, ועל השלוחים לנצל את הזמן גם בשביל הפצת המעיינות (עי"ז שיוכיחו שיודעים ללמוד נגלה).ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2022

994

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון

Nov 17, 2022

12:27

התוכן אחז"ל "מנא הא מילתא דאמרי אינשי כד הוינן זוטרי – לגברי (כשהיינו קטנים היינו חשובים כגברי), השתא דקשישנא – לדרדקי" (עכשיו שהזקננו הננו שפלים כתינוקות) . . מעיקרא כתיב וה' הולך לפניהם . . ולבסוף כתיב הנה אנכי שולח מלאך וגו'". וההוראה: איתא בגמ' ש"כל אדם שיש בו גסות הרוח אומר הקב"ה אין אני והוא יכולים לדור", וענין ה"שפלות" הוא יותר ב"זוטרי". כי ל"קשישנא", "זקן" בתורה ובחכמה, קשה יותר לפעול בעצמו תנועה של ביטול במציאות (וכמו שרואים בתפילה שכדי להגיע לביטול דשמונה-עשרה "כעבדא קמי מרי'" צ"ל אריכות ההתבוננות דעניני התפילה לפני-זה וכו', אבל ל"זוטרי", מצד הרגש השפלות שבו, זה נקל יותר). וא"כ דוקא ב"זוטרי" ישנו גילוי השכינה, "וה' הולך לפניהם". ולכן מי שמרגיש עצמו כ"זוטרי", וכן בנוגע לצעירים הנוכחים כאן – שלפחות ינצלו זאת לעניני קדושה, ואז "נער ישראל – ואוהבהו".ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשט"ו לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים•לזכות יוסף בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו כ"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה ואויש"טנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2022

995

יום ד' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון

Nov 16, 2022

9:48

התוכן מענת אדמו"ר מהריי"צ לא' מזקני החסידים שהתלונן על שמקבל פחות מכתבים מאשר פלוני הצעיר יותר – שעתה נוגע המעשה בפועל, ובמילא, דין קדימה להמכתבים הקשורים עם מעשה בפועל – שמהם יצמח "חדר" עבור ילדים, תוספת בשמירת שבת וכיו"ב. מעמד ומצב זה הולך ונמשך מאז עד עתה – שבעיקר נוגע המעשה בפועל. ולצורך זה צריכים לרתום את ה"צעירים", הנוער, שלהם ישנם יותר כחות שלא השתמשו בהם ופחות ספיקות ו"לכלוך" מעניני העולם – שידעו שהם שלוחי הקב"ה לפעול בסביבתם. ובאמת, בכל א', מבלי הבט על מספר שנותיו, יש חלק מסויים שבו נחשב הוא ל"צעיר" (שלא הניח שיכנסו בו ענינים של ספיקות ודברים בטלים וכו'), וביכלתו לעורר כח ה"נעורים" שבו ולפעול למלא את השליחות להפוך את החושך לאור והמר למתוק; תוכן השליחות – לכבוש את ה"נוער" ע"י ה"נוער", עד שהם עצמם יסייעו בזה.משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2022

996

יום ג' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון

Nov 15, 2022

10:23

התוכן מזה ש"פרשה של שיחת אליעזר" הוכפלה בפ' חיי שרה כו"כ פעמים לומדים חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי אבות וכו' מתורתן של בנים". ביאור המעלה ב"שיחתן" של עבדי אבות על "תורתן" של בנים: "שיחה", ענין של דברי חול, קאי על ה"עשרה מאמרות שבהם נברא העולם"‏ – ‏"מילין דהדיוטא". והיינו, ש"שיחתן", כחיותו של כל הנבראים, קשור עם "זמן ומקום", ולא שייך שום "זמן", שהוא הנברא הראשון, בלי "שיחתן". משא"כ "תורתן" היא למעלה מזמן ומקום (ולכן שייך יום שחסר בו ענין התורה ע"י בחירת האדם). וזוהי המעלה ב"שיחתן" על "תורתן" שע"י "שיחתן" דוקא נמשכים הענינים בתוך זמן ומקום. ובזה גופא הדיוק הוא "שיחתן של עבדי אבות", אף שיש גם "שיחתן של בנים", כי עיקר ענינם של "בנים" היא תורה (וזה משפיע גם על "שיחתן"). ועיקר העבודה בעולם בעניני חול היא "שיחתן‏ – ‏ולא "תורתן"‏ – ‏של עבדי אבות".ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי שרה ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2022

997

יום ב' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע

Nov 14, 2022

10:57

התוכן אם "ת"ח אין להם מנוחה.. ילכו מחיל אל חיל" בכל יום, עאכו"כ ביום ההולדת ש"מזלו גובר". ולכן, אם בכלל תובעים מכאו"א את הענין ד"ילכו מחיל אל חיל" אפי' כשנמצאים במצב של ריבוי בלבולים דהעלם והסתר וכו' (וכמ"ש בכמה אגרות שרבינו הזקן דורש שלמרות צוק העתים וכו' צריכים להשתדל שזה לא יגרום לחלישות בעבודה של "ילכו מחיל אל חיל"), הנה ביום ההולדת של נשיא בישראל התביעה לזה היא חזקה ביותר: ביום זה עומדים כל צנורות ההשפעה מן המוכן באופן דהתגברות! מה שנדרש הוא רק את ה"אצבע קטנה" שלו, וא"כ כיצד יתכן שלא לנצל כחות מיוחדים אלו כדי להוסיף בתו"מ באופן ד"ילכו מחיל אל חיל"?! ובנוגע לפועל: להוסיף בלימוד נגלה ופנימיות התורה (כ"תורה אחת" - חידושו של אדמו"ר הרש"ב ביסוד ישיבת תו"ת), בעבודת התפילה "שהיא הכרח גמור", ובנתינת הצדקה.ב' חלקים משיחת כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2022

998

יום א' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון

Nov 13, 2022

8:27

התוכן מכיון ש"קרית ארבע" (ע"ש הד' זוגות הקבורין במערת המכפלה) צ"ל באופן של "חברון" והתאחדות [כמ"ש בהתוועדות], ה"ז מבטל מלכתחילה את ההצעה התמוה ["ווילדע סברא"] על "חלוקת" מערת המכפלה וכו'. ומכיון שלא זכינו לקחת את ביטול סברא זו מהתורה עצמה הנה לאחרונה נעמד ישמעלי ו"רועש" היתכן שרוצים לחלק את המערה, הרי היא שייכת לפלוני בן פלוני כבר יותר מאלף שנה! ועפ"י הכלל הידוע שלגוי אין בחירה, הרי מה שהגוי אומר הוא הוראה מלמעלה, ובעניננו – הוראה גלוי': הגוי עצמו מודה שבמשך אלפיים שנה היתה המערה שייכת רק לבנ"י (כי הרי כל המציאות שלו התחילה רק לפני כ-1,500 שנה), וא"כ איך פתאום זה נהי' שלו?! הרי גם עפ"י צדק ויושר צ"ל לבנ"י בלבד השליטה על כל המערה לעולם. ובודאי שסברת ה"חלוקה" מופרכת לגמרי עפ"י תורה שעיר האבות וכל א"י בשלימותה שייכת לבנ"י באופן של "ברית עולם".ג' חלקים מהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' נח, ד' מרחשון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2022

999

יום ה' פ' וירא, ט"ז מרחשון

Nov 10, 2022

11:21

התוכן "אחד הי' אברהם" - לא התפעל מזה שהוא הי' יהודי היחיד בכל העולם והלך ופירסם בכ"מ ש"יש בעה"ב לבירה זו" - "ויקרא שם בשם הוי' א-ל עולם [כמ"ש בשישי דפ' וירא] [ועוד: כמבואר בדא"ח זה שלא נאמר "א-ל העולם" (שזה מורה שיש לעולם ענין לעצמו אלא שה' מושל עליו) אלא "א-ל עולם" - אברהם אבינו גילה שאין למציאות העולם ענין לעצמו, אלא כל ענינו הוא למלאות רצונו ית' להיות לו דירה בתחתונים]! ובאמת הי' העולם צריך להרגיש מצ"ע שכל מציאותו הוא מה"דבר הוי'", אלא מצד חשכת העולם אינו מרגיש א"ז, ועבודתו של יהודי היא לגלות זאת בלי פחד! וכמו שבזמנו של אברהם הובטח לו ש"ואברכה מברכיך" - שיברכו אותו, כי הענינים שהוא מלמד אותם יתקבלו אצלם, ועד"ז בכל הזמנים וכו'.משיחת י"א ניסן ה'תשל"ו לזכות ארי' לייב בן אודלי' שי' כנף ליום ההולדת שלו י"ז מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' שלמה שי' כנף ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2022

1000

יום ד' פ' וירא, ט"ו מרחשון

Nov 9, 2022

7:41

התוכן ענין המסירות נפש אינו "לקפוץ מהגג" דוקא, אלא גם אם עשה דבר מסויים, שרק הוא בעצמו יודע עד כמה זה הי' קשה לו, כי יהודי שיודע שהוא למעלה הימנו אמר שעליו לעשותו! וע"ד המבואר בחסידות החילוק בין המס"נ של רבי עקיבא – ש"חיפש" לקיים הענין דמס"נ באמרו "מתי יבוא לידי ואקיימנו", למס"נ של אברהם אבינו – שלא "חיפש" מס"נ, אלא הלך לקיים רצון הבורא "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם", אלא שאם בשביל עבודה זו הי' צורך במס"נ – גם זה לא הרתיע אותו. וזוהי תנועת המס"נ שעורר פורים אצל בנ"י בימים ההם, שבמשך כל השנה ידעו שעליהם להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה", וכל דבר שמעכב זה – אינו תופס מקום כלל. וממס"נ כזה לא שייך שיהי' מזה הרגש הישות – שהרי אין הוא מציאות לעצמו כלל, אלא כל ענינו הוא רצון ותענוג האדון! ובכחו של כל א' לעבוד את ה' בתנועה זו של מס"נ, גם ביום ועניני חול!משיחת פורים ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2022