The Daily Sicha

1001

יום ד' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ב' סיון

Jun 1, 2022

9:20

התוכן התואר שהכתיר הקב"ה את כל אחד מבנ"י בשעת מ"ת [ביום ב' סיון] הוא "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". ומובן שתואר זה מדוייק, זאת אומרת: כמו "כהן" כפשוטו ה"ה כהן תמיד בכל עת ובכל רגע, עד"ז יהודי הוא "כהן" לא רק בשעה שהוא עובד את ה' בתורה ותפלה וכו', אלא הוא "כהן", שענינו לשרת את ה', כל היום, גם באכילתו ושינתו וכד'. כי באמת גם אכילתו ושינתו של יהודי הוא בבחינת עבודת ה', והיינו, כשמרגיש שאכילתו אינו אלא כדי שעי"ז ימשיך לחיות ויוכל לקיים תומ"צ, וכן בנוגע לשינתו – כשמחליט לפני השינה ששינתו אינה רק כדי שלא יהי' עייף, אלא שעי"ז ישמור על בריאות גופו שהקב"ה נתן לו כ"פקדון" ובכך יוכל לעבוד את ה' ע"י גוף בריא – הנה אז גם אכילתו ושינתו הוא בבחי' עבודת ה'. ואף שאי"ז עבודה קלה להיות תמיד בבחי' כהן, אבל לפי קושי העבודה – כך היא מעלתה!משיחת כ"ג אייר ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-06-2022

1002

יום ג' פ' במדבר [באה"ק: נשא], ר"ח סיון

May 31, 2022

10:04

התוכן יחודו של ר"ח סיון מפורש בקרא: "בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה – דקאי על ר"ח סיון – באו מדבר סיני וגו'. ב"לצאת בנ"י מארץ מצרים" – ב' קצוות: שהיו במצרים ויצאו משם, שעי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר כיתרון האור מן החושך. "ביום הזה": שענין האור וגילוי, "יום", נראה בעיני בשר עד ש"מראה באצבעו ואומר זה". "ויסעו מרפידים": נסעו ממצב ש"רפו ידיהם מדברי תורה". "ויבואו מדבר סיני": שנק' כך ע"ש שעי"ז "ירדה שנאה וכו'", שלכן נק' תורה "תושי'" ע"ש "שמתשת כח הס"א", "ויחן שם ישראל": כאיש אחד בלב אחד. "נגד ההר": עבודת ה' באופן של הגבהה והתנשאות דקדושה. "והימים האלו נזכרים ונעשים" – זכרון אמיתי שיבוא לידי מעשה בפועל וכו'. ועוד.משיחת יום א', ר"ח סיון ה'תשמ"ט לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-05-2022

1003

יום ב' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ט אייר

May 30, 2022

9:26

התוכן במס' סוטה דף מד. [שיעור היומי במס' סוטה] מבוארים בפרטיות הדינים שמי ש"בנה בית חדש גו'", "נטע כרם גו'", או "ארש אשה גו'" אין יוצאים למלחמה. שבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. אבל זה עצמו אינו חידוש בדף זה, כי בעוד מקומות בש"ס כתוב עניני אהבת ישראל (אף שבדף זה מבואר הדבר בפרטיות, ובנוגע ג' הענינים הכוללים כל צרכי האדם וכו'). הדבר הנפלא ביותר שבדף זה דוקא בענין אהבת ישראל של הקב"ה הוא, דהנה אהבת הקב"ה לישראל עד ש"בחר בנו מכל העמים" הוא בזה ש"נתן לנו את תורתו", ואיתא בגמ' שם: "ת"ר אשר בנה אשר נטע אשר ארש [בסדר זה] לימדה תורה דרך ארץ שיבנה בית ויטע כרם ואח"כ ישא אשה". שאע"פ שענינה של התורה היא – תורה, חכמתו ית', ומצדה אין נפק"מ באיזה סדר יעשה זה, מ"מ מצד אהבת הקב"ה לישראל הכניס בתורה, עד ש"לימדה תורה דרך ארץ" – האופן שבו על האדם להתנהג בעניני מנהגו של עולם!משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-05-2022

1004

יום א' פ' במדבר [באה"ק: נשא], כ"ח אייר

May 29, 2022

8:55

התוכן ידועה התקנה ללמוד במ"ט ימי הספירה מסכת סוטה, דף ליום, עד לסיומו בערב חה"ש. ידוע מ"ש בזהר דכמו שבאשה יש הענין ד"וספרה לה שבעת ימים" כדי שתהא טהורה לבעלה, כמו"כ הו"ע ספיה"ע, "שבעה שבועות תספר לך", כהכנה לכללות הענין דיחוד ונישואין דישראל עם הקב"ה במ"ת. וע"ד הענין (שכתוב בחמישי דפ' נשא) שב"יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה". ענין ה"גלות" (כפי שמתוארת בסיום המס') הוא מה שאז חסר היחוד שבין ה"בעל" וה"אשה", בדוגמת ענין הסוטה. אלא שגם אז יש את אהבת ה' לישראל שלכן יש את ה"וקנא" וכו'. ועפ"י הפס"ד בסיום המס' "אנו אין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים" – אומרים אל ה': "וויפל איז אַ שיעור צו מאַטערען זיך אין גלות"! ומאחר שמדובר אודות "אבינו שבשמים" – הנה אפי' אם ישנו איזה חסרון בעבודה ימלא זאת "אבינו שבשמים" בעצמו! משיחת אור ליום ה' פ' נשא, ערב חה"ש ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-05-2022

1005

יום ה' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ה אייר, ערב יום ועש"ק, מבה"ח סיון

May 26, 2022

10:11

התוכן בזה גופא מתווספת הוראה נפלאה בנוגע לכח העצום של נשי ישראל (ומובן שעליהן לנצלו). ימי הספירה קשורים עם רבי עקיבא, ובקשר שלו עם תלמידים – וכמו שאחז"ל שביום ל"ג בעומר התחיל להעמיד תלמידים גדולים כאלו שבנו את העולם מחדש, שהי' עד אז "עולם שמם", לעשותו דירה לו ית'. ומזה מובן גם גדלותו של ר"ע עצמו שהעמיד תלמידים כאלו. בנוסף למ"ש בספרים שר"ע בזמנו הי' כמו משה רבינו בזמנו (שלכן היו שניהם רועה צאן), ובקבלה איתא ש"עקיבא" אותיות "יעקב" כי הוא הי' בדורו כמו יעקב בדורו שהעמיד את י"ב השבטים וכו'. הנה איתא בגמ' שר"ע אמר לתלמידיו "שלי ושלכם שלה הוא" – שלאשתו יש חלק עקרי בכל זה! וההוראה: הנהגת הבעל – "שלי" – וחינוך הילדים והתלמידים, "שלכם" – תלוי בהנהגתה, החום, יראת-שמים והיהדות של האמא (והאחיות, שמתכוננות להיות אמא) – "שלה"!משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2022

1006

יום ד' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ד אייר

May 25, 2022

8:29

התוכן [המשך] הדגש על חינוך ילדים בחגה"ש: לפני נתינת התורה, "חמדה גנוזה", לבנ"י ביקש ה' מהם "ערבות" שייקרו את התורה, והוא קיבל רק את הערבות של "בנינו עורבים אותנו", שיחנכו את הילדים לייקר את התורה. וענין זה מתחדש בכל שנה בחגה"ש. נקודה זו, הדגש על חינוך ילדים, מקשרת את חגה"פ עם חגה"ש, ובימי הספירה אלו מחנך כל יהודי א"ע "להתקרב" יותר ל"הר סיני" ע"י מחשבה דבור או מעשה טוב. בענין החינוך מודגש חלקן של נשי ישראל, ה"עקרת הבית", שהן מצליחות בזה יותר, ובפרט של ילדים קטנים. ובזה מובן חלקן המיוחד במה שדובר כמ"פ ששנה זו תהי' "שנת החינוך" – להתאמץ במיוחד, בחיות ובחוזק שכל ילד יהודי יקבל חינוך תורני – לא רק ללמוד תורה אלא להתנהג בהתאם כל היום "בשבתך בביתך גו' ובקומך" [המשך יבוא].משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה לע”נ ר' יוסף בן חכם ושו"ב ר' שלמה אזגוי (ממרוקו) ע"הליום היארצייט שלו כ"ה אייר. ת.נ.צ.ב.ה.ולזכור אשת חבר מרת פרחה בת חנה תחי' לאורך ימים ושנים טובותנדבת נכדם אליהו שלמה צדק יעקב רפאל שי' עזאגווי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2022

1007

יום ג' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ג אייר

May 24, 2022

8:10

התוכן תקופת ספיה"ע מקשרת חגה"פ עם חגה"ש, זמן מ"ת. ומזה מובן שיש צד השווה בין ב' החגים ובהמ"ט ימים של ספיה"ע מתחזקים בנקודה כללית זו. א' הדברים שמודגשים הן בחה"פ והן בחה"ש הוא הדגש על חינוך הילדים. חגה"פ: בליל הסדר עושים פעולות מיוחדות "שלא יישנו התינוקות", ומדגישים "כנגד ארבעה בנים דברה תורה": על ההורים להתמסר הן עם ה"בן חכם" שכבר יודע הרבה ולא צריך השתדלות מיוחדת – כדי לעודדו להוסיף עוד, והן עם ה"שאינו יודע לשאול" ולא להתייאש ממנו ח"ו. וזה בא לאחרי אמירת ההקדמה הכללית "כנגד ארבעה בנים דברי תורה" כדי להדגיש, שהחילוק ביניהם הוא רק בסגנון הדיבור ולא בנוגע ל"ישיבה ליד השולחן" – כמות החום, הלבביות וההשתדלות בחינוכם [המשך יבוא].משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשל"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2022

1008

יום ב' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"ב אייר

May 23, 2022

10:49

התוכן בסיום ספר היד כותב הרמב"ם "ובאותו הזמן .. לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ומביא ראי' לזה "שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה'". ומוסיף עוד ענין שזה יהי' "כמים לים מכסים", בדוגמת הים שלא רואים כלל את הברואים שבו אלא את המים, כך לא יראו את "הארץ" אלא את ה"דעה את ה'". הקשר להתחלת הרמב"ם, שהרי "מתכיפין התחלה להשלמה": "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא (בדוגמת שם הוי' מלשון מהוה) וכו'. וכיון שעכשיו לומדים התחלה זו לאחרי לימוד ההלכה האחרונה הנ"ל, צ"ל הוספה וחידוש באופן ידיעת ה' שבהתחלת הרמב"ם לגבי אופן הידיעה שבסיום הרמב"ם. והביאור: "ומלאה הארץ .. כמים לים מכסים" פירושו שישנה המציאות ד"ארץ" אלא שלא רואים אותה מכיון שהיא חדורה ב"דעה את ה'". ואח"כ באים לדרגא נעלית יותר שגם כאשר רואים את הנברא, רואים בו בגלוי ש"הוא ממציא – לשון הווה, תמיד – כל נמצא" מאין ליש – כח הפועל בנפעל. משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2022

1009

יום א' פ' בחוקותי [באה"ק: במדבר], כ"א אייר

May 22, 2022

10:03

התוכן בעת "תהלוכת" הילדים בל"ג בעומר הבחנתי שהרבה ילדים לבשו "כתר" על ראשם, וזה נתן להם את ההרגשה שהם ה"מלך" של הקבוצה וכו', וגרם להם לצעוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" וכו'. עפ"י תורת הבעש"ט שמכל פרט שרואים צריך ללמוד הוראה בעבודת ה' – תפסתי מיד ההוראה (גם) מפרט שבפרט זה: אצל הילדים ראו בגלוי איך ש"כל ישראל מלכים הם"! שאע"פ שהוא ילד יהודי קטן בעיר או רחוב שרובם גוים, אעפ"כ בבוא יום שקשור עם רשב"י והוא רוצה לשמוח בשמחתו, בחר בו המדריך להיות "מלך" כדי שהוא יצעק בקול חזק יותר הפסוקים ומאמרי חז"ל וכו'. וזה צריך לעורר במכ"ש וק"ו את כאו"א מהמבוגרים (שכבר ראה בחייו השג"פ ונסים גלויים, ובפרט בעלי-עסקים וכו', ויודע אודות היוקר של תומ"צ וכו'), שעליו לדעת שהוא מלך על כל העולם כולו! ועליו לנצל ענין זה בפועל בחייו היום-יומיים (אבל באופן שרשב"י רוצה וכו'). ו"יגעת – ומצאת"!משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2022

1010

יום ה' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום התחלת מחזור המ"ב של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)

May 19, 2022

10:38

התוכן 1. ידוע שבעבר היתה מתקיימת ההתוועדות-חסידים ביום ל"ג בעומר בין מנחה למעריב ונמשכה לתוך הלילה וכו'; חידושו של ההילולא דרשב"י על שאר הצדיקים הוא שענין ה"הילולא" שלו הוא גם למטה, עד שבהנהגת בנ"י למטה ה"ז "יום שמחתו". וזהו מפני שחידושו של רשב"י הוא לגלות את פנימיות ו"רזין דרזין" דתורה. 2. וזהו גם הטעם שהענין ד"יכולני לפטור את העולם מן הדין" מצינו דוקא אצל רשב"י: יש מבארים שזהו בזכות צער המערה שלו. אבל הרי היו עוד צדיקים בעלי-יסורים, ועד לאלעזר בנו שהי' עמו במערה וכו'. וזה מובן עפ"י המבואר לעיל (בהמאמר [ד"ה לה"ע הילולא דרשב"י תקס"ד], וכנראה, שרוב המאמרים דל"ג בעומר מיוסדים על מאמר זה שמבאר את כל הנקודות דל"ג בעומר), שדוקא אצל רשב"י מצינו שפעל ע"י עבודתו שכל הענינים יומשכו למטה, כמו ה"הילולא" שלו, ולכן דוקא זכויותיו של רשב"י מגינים גם למטה. ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – ה'תש"ל לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2022

1011

יום ד' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ז אייר, ערב ח"י אייר – ל"ג בעומר, יום סיום מחזור המ"א של לימוד הרמב"ם (ג"פ ליום)

May 18, 2022

11:15

התוכן 1. פעם שלח רשב"י את בנו ר"א לתלמידיו להתברך מהם, כשחזר ואמר לאביו שאמרו לו דברים שמשמעותם היפך הברכה, פירש לו רשב"י איך שבאמת "כולהו ברכתא נינהו". והביאור: הברכה היא באופן זה כאשר היא ברכה נעלית ביותר ויש חשש מעין הרע, ולכן מסתירים זאת בלשון שאינו מובן למקבל הברכה. ורק מצד מעלת רשב"י, שענינו – פנימיות התורה, אין מקום לחשוש מענין בלתי-רצוי, וביכלתו לגלות שזהו"ע של ברכה. היום הוא יום מסוגל להתנהג בסדר של רשב"י, ולכן: אפי' אם פעם היתה למישהו איזה חשש וכו' – ממשיכים לו פירוש הדברים באופן דתכלית הטוב! 2. אצל אדמו"ר האמצעי, שבזמנו הי' מצב בנ"י קשה ודחוק ביותר, הי' ל"ג בעומר מהימים טובים המצויינים, והיו רואים בו ריבוי מופתים בענינים גשמיים ובפרט בנוגע לילדים. ובנוגע אלינו: העצה "להחזיק מעמד" בזמננו, "סיום הלילה" של הגלות שהחושך גובר, היא – "שמחה פורצת גדר"! ובפרט ב"יום שמחתו" של רשב"י, שאמר "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין", ו"כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק" של הגלות. ולכן כדאי שינגנו עתה עוה"פ את הניגון של אדמה"א – "ניע זשוריצי כלאָפצי" – בשמחה גדולה! ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2022

1012

יום ג' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ז אייר

May 17, 2022

9:06

התוכן ביום זה סיימו רבים מישראל את מחזור הראשון דלימוד "משנה תורה" להרמב"ם. אין צורך בהסברות והמלצות ע"ד גדלותו של הרמב"ם, מספיק שיודעים אודות נוסח המצבה שע"ג קבר הרמב"ם "ממשה עד משה לא קם כמשה"! תואר שלא מצינו אצל אף א' מכל גדולי ישראל שהיו בין משה רבינו להרמב"ם, ושאושר ע"י כל גדולי ישראל האמיתיים מכל החוגים בכל הדורות שביקרו את המקום וראו את נוסח המצבה ומדשתקי ש"מ דאודו לי' וכו'. ולכן בבוא היום שרבים מישראל עומדים לסיים את ספר הרמב"ם ה"ז סיבה הכי גדולה להתאסף יחדיו לערוך "סיום" על הרמב"ם ובאופן ד"מתכיפין ההתחלה להשלמה". ויה"ר שכ"ז ימהר את קיום היעוד המובא בסיום ספר הרמב"ם "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2022

1013

יום ב' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], ט"ו אייר

May 16, 2022

7:26

התוכן ירידת המן, "לחם מן השמים", התחילה בט"ו אייר, ג' שבועות לפני מ"ת, ואעפ"כ יש חילוק בענין "לחם מן השמים" שלפני מ"ת ולאחרי מ"ת, כדמשמע מגמ' שמה ש"משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם המן" הי' לאחרי מ"ת. והיינו, שמ"ת פעל עילוי והוספה גם ב"לחם מן השמים", שהמשכתו היא באופן של אתעדל"ע ללא צורך באתעדל"ת (כדמוכח מזה שירד גם לפני מ"ת), שניתוסף בו ענין ה"ברכה" שזהו"ע ההמשכה למטה וענין ה"שמירה" וכו'. ובעבודה: כל הענינים, גם עניני שמים, זמנם הוא לאחר לימוד התורה דוקא (חוץ מתפלה – כיון שעי"ז הלימוד התורה הוא כדבעי). והנה איתא במאמר של אדמו"ר מהר"ש שבזמננו ה"פרנסה" הוא באופן נסי, בדרך "לחם מן השמים", ע"ד המן, אבל אעפ"כ, צ"ל גם בזה הקדמת הענין דלימוד התורה, שיהי' בזה ה"ברכה" והמשכה למטה ושתנוצל רק עבור דברים שמחים וכו'. א' השיחות דהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2022

1014

יום א' פ' בהר [באה"ק: בחוקותי], י"ד אייר – פסח שני

May 15, 2022

11:02

התוכן המענה לאלו הטוענים מדוע מדברים ומכריזים ללא הרף על ביאת המשיח וכו' הרי "יש לסמוך על הקב"ה שיגאל את ישראל מתי שירצה"... – הוא מפסח שני שכל עיקרו לא בא אלא כתוצאה מתביעת בנ"י "למה נגרע?!" ולא "סמכו" על הקב"ה..., וכתוצאה מזה נתחדש בתורה מצוה זו וכו'! ויתירה מזו: אנשי כנסת הגדולה תיקנו שהאדם יבקש בתפלתו על הגאולה כמו "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וכו'", וכמה פעמים ביום. ואף שלא מצינו מצוה ע"ז במנין המצוות אבל ה"ז מצוה מה"ת לבקש צרכיו מהקב"ה, ואם זה כך בנוגע ל"מזוני רוויחי" עאכו"כ שכך צ"ל בנוגע הגאולה.ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ לזכות ר' שמואל בן רבקה שי' ליום ההולדת שלו י"ג איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2022

1015

יום ה' פ' אמור [באה"ק: בהר], י"א אייר

May 12, 2022

10:57

התוכן [המשך] עפמשנ"ת מובן שהמעלה ד"כלי חמדה" היא נעלית יותר מ"בנים למקום". ועפ"ז יובן מדוע אין אדה"ז גורס במשנתנו "שניתן להם כלי חמדה שנברא בו העולם", כי לאחרי שיודעים שבנ"י הם "בנים למקום", האם יש להתפעל ממה שניתן להם דבר שניתן לברוא בו עולמות?! איזה ערך יש לזה?! אלא הפירוש ב"כלי חמדה" הוא – "חמדה" מצד הנותן, "שעשועים לפניו", שע"י הלימוד בו מתעלים בנ"י להיות לא רק "בנים למקום", אלא חד עם קוב"ה שלמע' מבחי' "מקום". והלימוד לכאו"א (שנצטווה ללמוד משנה זו): בכח כאו"א, אפי' ביום חול ובאמצע ה"הו האַ" של עוה"ז החומרי, להיות, ע"י מחשבת התורה, חד עם קוב"ה כמו כה"ג ביוהכ"פ בקדה"ק! ומ"מ כ"ז אינו אלא הכנה להמצב דלעת"ל, ש"מעין זה הי' במ"ת", כאשר "והיו עיניך רואות את מוריך".ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2022

1016

יום ד' פ' אמור [באה"ק: בהר], י' אייר

May 11, 2022

9:05

התוכן ההוראה ב"מילתא דחסידותא" מג' הענינים שבאבות פ"ג משנה י"ד: "חביב אדם שנברא בצלם .. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום .. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה וכו'". בכללות ימי החיים ישנם ג' דרגות אלו: 1) לפני גיל המצוות שאז הוא בגדר של "אינו מצווה ועושה", שאז, אע"פ שהוא בדרגת "אדם שנברא בצלם", אבל אין לו עדיין הכח הבלי-גבולי, ויכול להגיע ע"י עבודתו (רק) עד שרש הנבראים. 2) בעת שלימות כניסת הנשמה לגוף ונעשה "מחוייב במצוות", שעי"ז נעשה ה"צוותא וחיבור" עם הקב"ה, אז מיתוסף המעלה "שנקראו בנים למקום". 3) בזה גופא מיתוסף כאשר מגיע זמן כמו מ"ת שאז "ניתן להם כלי חמדה" מחדש, שעי"ז עבודתו הוא באופן חדש לגמרי ביחס לעבודתו לפנ"ז. כמו"כ ישנם ג' דרגות אלו בכל יום ויום: 1) בתחלת היום לפני אמירת מודה אני ולפני התפלה. 2) שעת התפלה. 3) לימוד התורה שלאחרי התפלה. ובכאו"א מג' מצבים אלו צ"ל עבודתו באופן של "מילתא דחסידותא" לפי מעמדו ומצבו בהווה. משיחת מוצאי ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשל"ט לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2022

1017

יום ג' פ' אמור [באה"ק: בהר], ט' אייר

May 10, 2022

7:29

התוכן סיכום: ההצעה בתור בקשה, ובקשה כפולה ומכופלת, לכל הנשמעים בקולי – כאן ובכל קצוי תבל – לפעול בענין ה"חינוך". ואלו שרוצים לעשות זאת על דעת עצמם – בשמחה, אנו לא רוצים "זכויות יוצרים"... וכמארז"ל בנוגע למצות צדקה שהמאבד סלע ומצאה עני קיים מצוות צדקה (אף שלמאבד הי' כוונה הפכית – למצוא זאת בעצמו), עד"ז בעניננו: זה לא משנה סיבת הפעולות, העיקר – הפעולות בפועל בענין חינוך הכשר עם מספר הגדול ביותר של קטנים/ות, בשנים או בידיעות. זה הדבר הכי נכון, נחוץ ומוכרח בכלל ובפרט בימים אלו עפ"י מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולעשות את ההכנות למחנות-הקיץ בהם נמצאים הילדים כל המעת-לעת, ואפי' "מחנה יומי" – הרי הילד לפחות לא נמצא בבית-ספר בו לומדים לימודי חול, ואם רק רוצים אפשר לפעול שהילדים יהיו חדורים שם כל הזמן עם עניני תומ"צ יראת ואהבת ה'. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2022

1018

יום ב' פ' אמור [באה"ק: בהר], ח' אייר

May 9, 2022

9:02

התוכן [המשך] אלא שצ"ל למטה פעולה שהיא "מעין" הפעולה שמצפים מלמעלה. וזהו מה ש"רועשים" לאחרונה לפעול בענין ה"חינוך" – ב"תקופותנו זו" בפרט – לפני ה"הביאני המלך חדריו" בזמן מ"ת, וב"תקופתנו זו" בכלל – רבת המהומות. ולכן, התקוה החזקה והבקשה הגדולה, בכל לשון של בקשה – שיחזקו ויגדילו, ב"רעש" הכי גדול, כל הענינים הקשורים עם "חינוך". לא רק עם גדולים אלא גם עם קטנים – חינוך כפשוטו, ש"משהתינוק מתחיל לדבר" צריך לומר אתו הפסוק "תורה צוה וגו'". וכדי להצליח בזה צריך להתחיל מיד כשנולד – שתולים לידו "שיר המעלות", מרדימים אותו עם השיר "תורה איז די בעסטע סחורה" וכיו"ב (ושההורים יידעו שזה לא רק כדי להרדים את התינוק... אלא זוהי פעולה של "חינוך" ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה"!). ולסיכום: מבקשים מכאו"א, קטן או גדול, לעשות מה שיכולים "למשוך" אחרים לפעול בענין החינוך – לחנך את עצמם, ולהראות "דוגמא חי'", ולחנך את אחרים. משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2022

1019

יום א' פ' אמור [באה"ק: בהר], ז' אייר

May 8, 2022

12:03

התוכן עה"פ "משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו" אחז"ל ש"משכני" קאי על יצי"מ, שבא מלמעלה, וזה פעל ה"אחריך נרוצה" – שהלכו בעצמם עד שהגיעו ל"הביאני המלך חדריו" בשעת מ"ת. וכמו בענין החינוך, שלפני שהילד נכנס ל"חדר" עושים פעולות שירצה ללכת – נותנים לו מיני מתיקה וכיו"ב, ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה", הנה מזה מובן גם למעלה [אילו זכינו היו רואים את ההנהגה למעלה ולדעת מזה איך צ"ל ההנהגה למטה, וכידוע התגובה של כ"ק אדנ"ע כאשר ראה גודל ההתפעלות של אחיו הרז"א נ"ע כאשר שמע על גילוי נפלא של הרופאים וכו' – שאי"ז חידוש, זה מובא במאמר של כ"ק אדהאמ"צ!] – שלפני מ"ת, כאשר ה' "מחנך" את בניו ה"קטנים" ומכין אותם למ"ת, עליו "לוותר" להם ולהסיר מהם כל הענינים המבלבלים. וככל שיקדים לעשות זאת, כך יקדימו להתחיל ללמוד תורה – באופן של הכנה, עד שיזכו ל"הביאני המלך חדריו" – ללמוד תורה עם ה"מלך" עצמו. [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת יום א' פ' אמור, ב' אייר, ת"ת שבת"ת ה'תשל"ו לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2022

1020

יום ה' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ד' אייר

May 5, 2022

11:25

התוכן על מאמר המשנה "כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב שנאמר ועמך כולם צדיקים וכו'", שכאו"א נק' "צדיק" בזכות עצמו (שמצד זה יש לו "חלק" מסויים לעוה"ב שנותנים לו לפי אופן עבודתו), מקשה בזהר "וכי כולהו ישראל צדיקי אינון?", ומפרש ד"כל מאן דאתגזר אקרי צדיק", ובמק"א בזהר כ' "כל מאן דנטרי ברית .. אקרי צדיק". היינו, שלא מספיק הברית מילה כשלעצמה אלא גם לאח"ז צ"ל שמירת הברית. אאמו"ר ז"ל כ' בהגהותיו על הזהר שיש כמה דרגות ב"צדיק" הקשור עם "ברית" – דרגא ו"שליש" התחתון שייך לכל ישראל מצד עצם הברית מילה, ודרגא ו"שליש" עליון יותר שבאים לזה ע"י שמירת הברית וכו'. מזה שכולן הן דרגות ו"שלישים" של אותו "צדיק", משמע, שעצם ההכנסה לברית היא הקדמה וההכנה להגיע גם לדרגא עליונה יותר. ועפי"ז יובן שכאן אומרים ש"ועמך כולם צדיקים" בענין ה"ברית", והרי ידוע שסיבת אריכות הגלות הוא בגלל חסרון בשמירת הברית (וזהו טעם לגודל ההבהלה בענין זה שמצינו בזהר ובספרי קבלה, מוסר וחסידות וכו') – כיון שע"י ה"בריתי בבשרכם ברית עולם" נעשים בנ"י מציאות אחת עם הקב"ה, ומצד זה, הנה ל"כל ישראל", באיזה מעמד ומצב שיהי', יש את הכח ד"הקב"ה עוזרו" להגיע גם לדרגות העליונות יותר שבבחי' "צדיק".ג' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2022

1021

יום ד' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ג' אייר

May 4, 2022

12:29

התוכן 1. הצעה ובקשה כפולה להנהלת המוסדות של בתי-ספר או מחנות קיץ וכיו"ב: לקבל לפחות "מעשר" ממספר התלמידים ללא תשלום. וכך יתקבלו גם ילדים כאלו שהוריהם לא היו מכניסים אותם למוסדות אלו בגלל הבושה מלהיעזר באחרים וכו'. (אבל אין הכוונה בזה לשחרר את ההורים מה"חוב קדוש" שלהם לחנך את הילדים באופן הטוב ביותר, ובפרט עפמ"ש בגמ' "כל מזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה ועד יוהכ"פ חוץ מהוצאת .. בניו לתלמוד תורה שאם פחת פוחתין לו ואם הוסיף מוסיפין לו). 2. לפטר מלמדים רק בגלל דוחק בכסף – מופרך לגמרי! הנהלות המוסדות צריכים לדעת שמטרת המוסד הוא חינוך ילדיו של ה' ע"י שלוחיו – המלמדים! וכל ענין ה"מנהל" הוא לדאוג לפרנסת המלמד כדי שיוכל ללמד בראש שקט וכו'. לא קשה לגייס כספים בניו-יארק... צריך רק ללכת ולדבר בדברים היוצאים מן הלב וכו'. אבל גם אז – לא להשתמש בכסף שנאסף לענינים חיצוניים ואת המלמדים לפטר, אשר כתוצאה מזה נפגע החינוך של התלמידים להיות יראי-שמים – תכלית המוסד!ב' חלקים מהתוועדות ב' אייר ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2022

1022

יום ג' פ' קדושים [באה"ק: אמור], ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע

May 3, 2022

11:12

התוכן יום זה הוא "תפארת שבתפארת" [כמו שאומרים בספיה"ע דב' אייר], וענין זה נתגלה יותר ע"י יום הולדת של נשיא בישראל ביום זה. ומכיון שאדה"ז כותב בסידורו השווה לכל נפש ש"יכוון לספירה של אותו לילה וכו'", ובנדו"ד "תפארת שבתפארת", מובן דזה שייך לכאו"א! ועוד ענין מיוחד בספיה"ע "וואָס הלואי וואָלט מען זיך אין דערויף מתבונן געווען בשעת התפלה וספיה"ע": אע"פ שספיה"ע בזמה"ז הוא מדרבנן אעפ"כ אומרים בהמשך לכוונת כאו"א הנ"ל בתקון מדה פרטית שלו, כדבר הפשוט ש"ועי"ז יושפע שפע רב בכל העולמות וכו'"!; ע"ד הדגשת בעל יום ההולדת בענין "לכתחילה אריבער" וכו'.משיחת מוצש"ק פ' תזו"מ, ב' אייר ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2022

1023

יום ב' פ' קדושים [באה"ק: אמור], בדר"ח אייר

May 2, 2022

10:23

התוכן מעלת ר"ח אייר: א) מפורש בקרא בהתחלת ספר במדבר שמנין בני ישראל הי' "באחד לחודש השני", וסיבת המנין היא מעלת בנ"י, כמ"ש ברש"י "מתוך חיבתן לפניו מונה אותם", וכמ"ש רש"י במ"א "להודיע חיבתן שנמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר וכו'", והרי ישראל נמשלו לכוכבים מצד מעלתן וכו'. ואע"פ שכל ענין המנין הוא לכאו' רק גילוי הדבר, כי הדבר הנמנה קיים במציאותו עוד לפני המנין, ועד"ז בנוגע מנין בנ"י - הרי המנין אינו עושה את ענין החיבה אלא באה כתוצאה מחיבתן? אבל מזה שמצינו ריבוי פסוקים בענין מנין בנ"י, ועד שחומש במדבר נק' "חומש הפקודים", מובן, שזה גופא, שע"י המנין מתגלה חיבת בנ"י, הוא ענין נעלה ביותר! ב) בר"ח אייר הותחל בנין בית המקדש הראשון!ב' חלקים משיחת מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2022

1024

יום א' פ' קדושים [באה"ק: אמור], אדר"ח אייר

May 1, 2022

12:37

התוכן בגמ' ברכות איתא שמ"ש "הרחב פיך ואמלאהו" (תהלים פא) "בדברי תורה כתיב", אבל בקשת צרכיו לא צ"ל באופן "הרחב". אבל בירושלמי איתא "אם סדרת תפלה, לא תהא מיצר תפלה אלא הרחב פיך ואמלאהו" (הרחב פיך לשאול כל צרכך בביאור יפה). וי"ל שבבבלי מדובר אודות רוב בני אדם שאין להם פנאי בימי החול "לסדר תפלתם", ולכן הענין ד"הרחב פיך" אצלם הוא "בדברי תורה". ואדרבה – "בעלי עסק" צריכים השתדלות יתירה להוסיף בלימוד התורה באופן ד"הרחב". אבל מי ש"מסדר תפלתו" ומתכונן לתפלה בהתבוננות יתירה "בשפלות האדם וגדלות הא-ל" – יכול לבקש צרכיו באופן ד"הרחב", ודוקא בזה יצליח יותר בעסקיו. ואפי' אם ישנם הרוצים להתעקש ולומר שיש מחלוקת בין בבלי וירושלמי (ולא איכפת להם שיש מחלוקת בתורה!) ולבבלי יכול ה"הרחב פיך" להיות רק בדברי תורה – הרי מפורש בפסוק שלאח"ז "ויאכילהו מחלב חטה וגו'" – שזוכים לברכות ה' בענינים הגשמיים באופן של הרחבה, ועוד באופן נעלה יותר.ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות ר' אברהם ישעיה ב"ר עובדיה ע"הליום היארצייט שלו ל' ניסןתנצב"הנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2022

1025

יום ה' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], זך ניסן, ערב כ"ח ניסן

Apr 28, 2022

9:45

התוכן ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו. וכיון שכן, צריכים להתכונן לכך באופן המתאים. ובהקדם סדר ההכנה ב"פאַראַד" (מצעד, מסדר) צבאי, שלכל לראש מקבצים המפקדים את כל החיילים הבריאים לדרגותיהם, וכולם עומדים מוכנים במדים מצוחצחים וכו', ואז מגיע ראש הצבא כשלאחריו מצטרפים החיילים הפצועים שמהם לא דורשים את כל הדקדוקים וכו', אבל גם הם עומדים באותה תנועה דקבלת-עול שדורש ראש הצבא מאנשי חייל הבריאים. ועד"ז בנמשל: כיון שהרבי אמר שהולכים אנו לקראת משיח צדקנו, עלינו כולנו להתכונן למעמד שבו יבוא המלך הגדול ויסקור את כל צבאות ה'! ובכן: אף שבנוגע ל"בריאים" בקיום כל הרמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת ידקדקו בכל הפרטים וכו' ובנוגע ה"פצועים" בא' מ"איברים", המצוות, יתחשבו במצבם ולא ידקדקו בהם כ"כ, אבל לקראת ה"פאַראַד" צריכים כולם להתייצב, וכולם צריכים עמוד בתנועה של קב"ע ומס"נ. אבל גם עם ריבוי שמחה (כמו חיילים הצועדים ב"פאַראַד").משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-04-2022

1026

יום ד' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ו ניסן

Apr 27, 2022

10:03

התוכן 1. כשמגיע (אפי') יום הולדתו הראשון של ילד, על ההורים להוסיף בצדקה וללמוד ענין בתורה לזכותו, והעיקר – להתבונן בגודל הזכות שה' סומך עליהם והפקיד בידם נשמה בגוף וכו', וזה יעורר אותם להשתדל עוד יותר לגדל אותו כיהודי. והרי נפש התינוק מושפע מכל המתרחש מסביבו, ובודאי מהנהגת הוריו. וכמו שאמרה קמחית שזכתה ששבעה בני' היו כהנים גדולים כי "מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי"! שמזה הוראה כמה זה נוגע! 2. איתא ב"מאור עינים" שבכל יהודי יש ניצוץ של משיח. ועפי"ז יש לתווך מה שברמב"ם איתא ש"דרך כוכב מיעקב" קאי על מלך המשיח, ובירושלמי מצינו שקאי על כאו"א מישראל. כאשר יהודי מכריז "ווי וואָנט משיח נאַו"! מגלה עי"ז ניצוץ משיח שבו, ועי"ז מתאספים כל ה"ניצוצות" ונוצרת "אבוקה גדולה" המאירה את חשכת הגלות, ולאורה נלך בקרוב לארצנו הק'.ב' חלקים משיחת אור לח"י אלול ה'תשמ"ב * לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2022

1027

יום ג' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ה ניסן

Apr 26, 2022

10:11

התוכן אפילו כאשר מדובר אודות הגילויים הנעלים ביותר דלעתיד לבוא – אעפ"כ צ"ל מעין "כלי" לענין זה, כשם שהי' בזמן מ"ת שהי' מעין הגילוי דלע"ל – ענין הביטול. והנה, הגילוי דמ"ת פעל בכל העולם עד ש"שור לא געה וצפור לא צפצף כו'", והרי לא שייך לומר בנוגע לבעלי-חיים אפי' ענין של מעין "כלי"?! ועד"ז בנוגע לגילוי דלע"ל שנאמר בו "וגר זאב עם כבש וגו'" וכיו"ב – והרי זה שהגילוי דלעת"ל יפעל שינוי הטבע אצל בעלי-חיים הוא דבר רחוק שלא בערך יותר מאשר לומר "על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג" (שהרי בכל אופן כח החכמה וכח המישוש שייכים לאותו גוף)?! וצ"ל שמאחר שכל עניני העולם, שנבראו "בשביל ישראל", שייכים לבנ"י, הנה כאשר בנ"י נעשים "כלי" לגילויים אלו, פועל הדבר על כל העולם כולו, "נכסים" שלהם! משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2022

1028

יום ב' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ד ניסן

Apr 25, 2022

10:29

התוכן מובא בגמ' (סנהדרין צא, א) סיפור שאירע בכ"ד ניסן, ותוכנו - שהגויים באו בטענה על כך שבנ"י מחזיקים בארץ ישראל, וע"ז השיב להם "הדיוט" מישראל שכן הוא עפ"י התורה (וכמבואר בגמ'), ולא הי' להם מה להשיב לו ע"ז ו"מיד ברחו והניחו שדותיהן וכו'". וזהו גם תוכן פרש"י הראשון עה"פ "בראשית ברא וגו'": "שאם יאמרו אוה"ע לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים הם אומרים כל הארץ של הקב"ה היא.. ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו". וההוראה: היצה"ר בא ליהודי וטוען - 'בשלמא בשעת התורה ותפלה וכיו"ב עליך להיות קשור להקב"ה וכו' אבל כאשר הנך עוסק בעניני אכילה ושתי' וכיו"ב, ענינים השייכים לעולם, עליך להתנהג כ"אומות העולם"', ועל כך באה ההוראה מסיפור זה: יהודי זוכר שכל העולם נברא ע"י הקב"ה ו""ברצונו" נתן לנו את השליחות להיות בעה"ב על העולם וכו'. וכשם שבכ"ד ניסן באותו שנה לא התפעלו מטענת הגוים עד שבבסוף "ברחו וכו'", כך גם לא רק שה"גוי'שקייט" לא שולטת על יהודי ח"ו אלא שהיא בורחת ממנו וכו'; מעלת חודש ניסן - ב' נונ'ין - ש"נסי-נסים נעשו לו".משיחת כ"ד ניסן ה'תשמ"ז לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2022

1029

יום א' פ' אחרי [באה"ק: קדושים], כ"ג ניסן

Apr 24, 2022

11:14

התוכן העבודה דיציאת מצרים בכל יום, לצאת מהמיצרים וגבולים, צ"ל מתוך שמחה וטוב לבב! וכמו שבנ"י יצאו ממצרים "ביד רמה", ועד"ז בקשר לשלימות דיצי"מ – קריעת ים סוף, נאמר "אז ישיר משה וגו'" – בשירה ובזמרה! וכמ"ש מו"ח אדמו"ר במעלת השירה על הדיבור, שבאותיות הדיבור מתבטאת הארה מוגבלת בלבד של הנשמה (שכל וכיו"ב), משא"כ את עיקר וכללות הנשמה שאינה מוגבלת אא"פ להתבטא כ"א בשירה. וא"כ, כאשר האדם שר ה"ז סימן שהוא במצב מרומם כזה שלמע' מהגבלותיו. והנה, כאשר הוא שר בפועל, הרי השירה עצמה פועלת עליו להתעלות עוד יותר מהגבלותיו. ובזה גופא ישנן דרגות: יש ניגון עם מילים, אבל יש מצב, שהאדם הוא במצב מרומם כ"כ שאינו יכול להתצמצם אפי' בשירה (אבל) עם מילים, אלא הוא שר בלי מילים. (וגם בזה – כאשר הוא שר בפועל, ה"ז מרומם אותו עוד יותר וכו'). ועוד ענין: כשהשמחה שלו מתבטאת (לא בריקודים, אלא) בשירה ה"ז פועל גם על השומעים שהם יתעלו מהגבלותיהם. וזהו מה שהענין דיצי"מ בכל יום צ"ל מתוך שמחה ובשירה, עד לשירה בלי מילים, עד ל"שירו לה' שיר חדש" דלעת"ל וכו'.ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ג לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2022

1030

יום ד', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח

Apr 20, 2022

9:20

התוכן הוראה המיוחדת מעניני יום זה דחג הפסח. קריאת התורה של היום: התחלתה היא "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", ותוכנו, "אם כסף" – אם יש בידך איזה רכוש או ידיעה בתורה, אל תחזיק את זה לעצמך, אלא "תלוה את עמי" – עליך "להלוותו" לכל מי שהוא בכלל "עמי" – עם ישראל. ועי"ז "אַת עִמִי" – הוא מתאחד עם הקב"ה (כדאיתא במדרש)! ומובן עד כמה דבר זה עצמו גורם לקיים מצוה זו בשמחה הכי גדולה. שיעור תהלים היומי: התחלתו היא במזמור שמתחיל עם "תפלה למשה" וסיום המזמור הוא "ויהי נועם ה"א עלינו .. ומעשה ידינו כוננהו" – משה רבינו, מוציאם של ישראל ממצרים, מזכיר לכאו"א מישראל אשר "מעשה ידינו כוננהו" – כל דבר שיהודי עושה בידיו, אינו "סתם" מעשה, אלא הקב"ה מבסס וקובע כל דבר שיהודי עושה! וכיון שזוהי תפלתו של משה, הרי הקב"ה מקיים תפלה זו. הוראות אלו אינם רק ליום זה אלא גם לכל השנה כולה.משיחת יום ב' דפ' אחרי, ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם" לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2022

1031

יום ג', י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח

Apr 19, 2022

11:29

התוכן חג הפסח שבו נמצאים עתה נק' "זמן חירותנו" - חירות של כאו"א מישראל, וכמו שאומרים בהגדה "בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים", ו"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים, הרי אנו ובננו ובני בננו משועבדים היינו לפרעה במצרים" וכו'! וזה מתבטא גם במצות אכילת מצה גם בזמננו "על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ וכו'"; המצה היא "מיכלא דמהימנותא": כל יהודי מאמין שה' עשה ועושה נסים לבנ"י; החירות של חה"פ צ"ל הכנה לתוספת לחירות בלימוד התורה; כל הוראות חה"פ צ"ל בבחי' פעולה נמשכת על כל השנה - שבכל יהודי חקוק שה' שחרר אותו מהיות עבד במצרים ועשה אותו עבד של ממה"מ הקב"ה! ועוד.ב' חלקים משיחת ח"י ניסן ה'תנש"א ל"צבאות ה'" לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2022

1032

יום ב', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח

Apr 18, 2022

10:33

התוכן כל המושג ד"יציאת מצרים", שצ"ל כל יום, שייך רק כאשר לפנ"ז נמצא ב"מצרים", ולכאו', הרי בבוקר קרא "קריאת שמע" שענינה "יציאת מצרים"?! והביאור: כאשר יהודי מחליט שאינו מתייאש ח"ו מיהודי הנמצא ב"מצרים" אלא הוא מוכן לרדת אליו ולעשות כל התלוי בו כדי להוציאו משם – הרי "במקום שמחשבתו של אדם שם הוא נמצא"! אלא שכדי להגיע למצב זה צריך התבוננות אמיתית. וכידוע המשל שהמגיד נתן לחבירו כתשובה לשאלתו מדוע הוא מאריך כ"כ בתפלה, והרי גם הוא מתפלל עם "כוונות" וזה לא לוקח כ"כ זמן?... – מהחבר עצמו שהי' נוסע מזמן לזמן ל"לייפציג" לקנות סחורה וכו' – ומדוע שלא יסתפק "לכוון" שנוסע לשם וקונה את הסחורה ובכך לחסוך זמן רב?... אלא שכדי להשיג את הסחורה צריכים לנסוע "בקרב הארץ" בפועל!ב' חלקים משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2022

1033

יום ו', ערב חג הפסח

Apr 15, 2022

11:51

התוכן ביאור ב' סוגי המצות – ה"לחמא עניא" שאכלו במצרים (לפני חצות) שהיו צריכים שימור, והמצות שלאחרי חצות ביציאת מצרים שלא היו צריכים שימור – בעבודת האדם: "לחמא עניא" הוא העבודה דאתכפיא, שהעוסק בעבודה זו הוא מי שעדיין יש לו יצה"ר, הבינוני או בעל תשובה ש"סורו רע" וצריך תמיד לעמוד על המשמר. וכפשטות אופן אפיית מצות שצריך להתייגע שלא תבוא לידי חימוץ וניפוח. משא"כ מי שהוא צדיק גמור שכבר הפך את היצה"ר לטוב, בחי' אתהפכא, שאינו צריך שמירה. ובנוגע לאהבת ה: העבודה דאתהפכא הוא בחי' "בכל לבבך – בשני יצריך", אבל במדידה והגבלה, ודוקא מצד העבודה של אתכפיא ובעל-תשובה – באה האהבה ד"בכל מאדך" שלמעלה ממדידה והגבלה! שה"לחמא עניא" שאכלו במצרים מביא את היציאה ממצרים וכו' (ועוד). ב' חלקים ממאמר (כעין שיחה) ד"ה הא לחמא עניא, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2022

1034

יום ה', י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע:

Apr 14, 2022

9:41

התוכן [המשך] אף שאסור ליהודי לרוץ מעצמו ל"קרב הארץ", והרי מתפללים כל יום "אל תביאנו לידי נסיון" – אבל נשיא דורנו תובע שבימינו אלו ישנה שליחות מיוחדת לעסוק בהפצת היהדות "בקרב הארץ"! אפי' עם א' ש"בשם ישראל (רק) יכונה" – שהוא במצב ירוד יותר אפי' ממי שעליו נאמר "אע"פ שחטא ישראל הוא". ובודאי ידע נשיא דורנו את כל ה"חשבונות" ש"קרב הארץ" הוא מקום סכנה, וש"חייך קודמין" וכו' – ואעפ"כ צוה לעשות זאת! ויש למלא שליחות זו! וזהו הכלי לקבל ה"ישועות" שכ"א יודע שהוא צריך, ומתוך שמחה – כמו שאנשי צבא יוצאים למלחמה ב"מאַרש של נצחון", שזה עצמו מפיל "אימתה ופחד", עד ש"בגדול זרועך ידמו כאבן" – שבעזר ה' [ולא ב"כחי ועוצם ידי" (אפי' במלחמת היצר, אף ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים")] יצליחו!משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2022

1035

יום ד', ערב י"ג ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע

Apr 13, 2022

9:05

התוכן התוועדות זו נערכת ביום ההילולא של הצ"צ, שבו "כל עמל האדם שעמלה נפשו בחייו . . מאיר בבחי' גילוי מלמעלה למטה . . ופועל ישועות בקרב הארץ": הגילוי ד"ישועות" נמשך ו"פועל" עד "בקרב הארץ" (תוקף הכי גדול של מצרים, "ערות הארץ") – למטה מטה ביותר. אע"פ שענין זה נפעל בי"ג ניסן בכל שנה מצ"ע – אעפ"כ צריכים לעשות "כלי" כדי לקבל הגילוי. והוא – שגם כאשר נמצאים "בקרב הארץ", שלכאו' צ"ל התנועה לעמוד "מחוץ" ו"מעליו" – אומר הבעש"ט שצ"ל "עזוב תעזוב עמו" ולהיות "פועל ישועות בקרב הארץ". וכמו שראינו בגלוי אצל הצ"צ שעסק בביטול הגזירות על בנ"י ע"י שהוא עצמו נסע לפטרבורג, "קרב הארץ" (דלא כאדה"ז ואדהאמ"צ שעסקו בזה ע"י שלוחים, ואף שאדה"ז הי' בפטרבורג – לא הלך לשם מעצמו) [המשך יבוא]משיחת ליל י"ג ניסן ה'תשמ"ב לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2022

1036

יום ג', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Apr 12, 2022

10:54

התוכן גם בזמן שרואים בעיני בשר ש"החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" תובעים מכאו"א להיות בשמחה אמיתית! וכשמסתכלים במזמור קכ"א שבתהלים רואים שאי"ז סתירה כלל! - מכיון ש"מאין יבוא עזרי" - כל יהודי מקבל עזר מבחי' "אין" ("אין - מזל לישראל")! ועוד: "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ" - העזר נמשך למטה בטוב הנראה והנגלה! ועוד: העזר נמשך גם בעוה"ז התחתון שיש קס"ד ששייך "שינה" ח"ו למעלה, ועאכו"כ אם יש אצל בנ"י ה"ישן מן המצוות", בכל זאת יש לנו את ההבטחה הגמורה ש"לא ינום ולא ישן שומר ישראל" (מכיון שהעזר לישראל נמשך מבחי' "אין" ששם ישנו רק בחי' "עינא פקיחא" ולא שייך כלל ענין השינה, ו"לית שמאלא בהאי עתיקא" וכו')! ובמילא ניתן להיות בשמחה אמיתית גם בזמן הגלות! ואדרבה, השמחה תפרוץ את גדרי הגלות (ולפלא שלא ניסו דרך זה ע"ע).ג' חלקים משיחת אור לכ' מרחשון ה'תשמ"א לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א נשיא דורנולים הבהיר י"א ניסן ה'תשפ"ב, יום הולדת מאה ועשרים שנהנדבת ר' ראובן הלל שי' בחורבערג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2022

1037

יום ב', י' ניסן, ערב יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת המאה ועשרים של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Apr 11, 2022

11:18

התוכן [המשך] ועוד: כאשר האדם מתקשר לה', שעי"ז ה"ה מתאחד עם ה"כלל" כולו שנברא ומתהווה תמיד על ידו ודורש מהם "לעבדו שכם אחד" – רואה הוא שהולך וגדל דור חדש וצעיר, בעל כחות רעננים ומחודשים, וכל זה – באותו "גוף" שהוא חלק ממנו. ועפ"י חשבון זה – הרי משנה לשנה הולך וגדל גם כחו עד ל"גבורות", יחד עם המעשים טובים שמוסיף תמיד שהם נצחיים (דלא כמעשים בלתי-רצויים שיתבטלו בסוף ע"י תשובה שבודאי יעשה כ"א). ומכ"ז מובן שאין מקום ח"ו ליציאה ל"גימלאות" והפסקת העשי'. וכאשר מחליט להתנהג כך, ומקיים זאת בפועל – מובטח לו שיצליח, וה' ישחרר אותו מכל הדאגות, ודאגתו היחידה היא – כיצד למלא את שליחותו באופן הנעלה ביותר, ובכך יכריע את העולם כולו לכף זכות. ואשרי חלקו וזכותו של כאו"א שיפעל בכיוון האמור.משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2022

1038

יום א', ט' ניסן

Apr 10, 2022

11:17

התוכן המטרה שה' נותן לאדם אריכות ימים היא – שיוסיף בעבודתו בענינים הקשורים לנשמתו. כתוצאה מה"שאלה" כיצד אפשר לומר זאת כאשר במשך השנים שהאדם מתבגר נחלשים כחות הגוף – יש שאף נוהגים בפועל שכאשר מגיעים כבר קרוב לגיל 50 פורשים ל"גימלאות"... וע"ז אומרים "אדם לעמל יולד" – ה' ברא את האדם למטרה מסויימת – לגלות אלקות בעולם, ואם הוא נתן לו שנה נוספת לאחרי שהגיע לגיל 50 וכיו"ב – הרי זו הוכחה שיש לו עדיין שליחות מסויימת לפעול בעולם. ואדרבה – אם התבגר ביחס לגוף בודאי שעליו להתבגר ולהוסיף עוד יותר בנוגע לנשמתו. והרי בנוגע לענינים רוחניים אסור להיות "שמח בחלקו". ואף שמרגיש שכחותיו נחלשים – הרי "כשקשורים למעלה אין נופלים למטה". אלא שצ"ל "עמל" מצדו, ואז יראה ש"הקב"ה עוזרו" [המשך יבוא]משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ב לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2022

1039

יום ה' פ' מצורע, ו' ניסן, ערב יום ועש"ק פ' צו, שבת הגדול

Apr 7, 2022

12:09

התוכן חה"פ קשור עם ענין החינוך: כל ההגדה מיוסדת על "הבן שואל", וזה צריך ויכול להיות אצל כל הד' סוגי בנים‏ – ‏"כנגד ארבעה בנים דברה תורה", אין להתייאש ח"ו אפי' מה"שאינו יודע לשאול" אלא צ"ל "את פתח לו" וכו'. ומזה שהסדר בהגדה הוא שהענין של ה"אינו יודע לשאול" מזכירים רק לאחרי "הבן שואל מה נשתנה" ואמירת עבדים היינו, מוכח, שבכלל כל ילד יהודי שייך לשאול "מה נשתנה"! (והענין של ה"אינו יודע לשאול" הוא רק בנוגע לפרטים). ובנוגע לילדים כאלו שלא נמצאים בכלל בשולחן הסדר, ואין להם אבא ששייך לענין של "את פתח לו"?.. ע"ז יש הענין של "שבת הגדול" (והימים) שלפני הפסח‏ – ‏לדאוג לזה שלא יהי' אף ילד יהודי א' שלא יוכל לשאול "מה נשתנה"!‏ב' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2022

1040

יום ד' פ' מצורע, ה' ניסן

Apr 6, 2022

7:10

התוכן זה שאומרים שהנחת תפילין מביאה ש"עמי הארץ ..יראו ממך", או שקביעת מזוזה מוסיפה בטחון לכאו"א מישראל – אינה ירידה בקדושת תומ"צ, אלא רצונו ית'. כי כל יהודי יקר בעיני ה'. וכמ"ש בגמ' ש"אמרה תורה שמו של ה' שנכתב בקדושה ימחה על המים" כדי להביא שלום ביו איש ואשתו. וידוע המשל שהקב"ה מסר את "האבן היקרה שבכתר המלך" כדי שישחקו אותה, על הספק – אולי זה יציל את "בנו יחידו החולה". ואפי' רכוש יהודי יקר בעיני ה' – "התורה חסה על ממונם של ישראל", וכמ"ש בנוגע לנגעי בתים [ברביעי דפ' מצורע] ש"וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע וגו'", וכפרש"י "שאם לא יפנהו ויבא הכהן ויראה הנגע נזקק להסגר וכל מה שבתוכו יטמא. ועל מה חסה תורה .. על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה" – אע"פ שמדובר (רק) אודות כלי חרס של יהודי במצב ירוד כזה שרק עונש נסי (נגעים) יכול להשפיע עליו!משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2022

1041

יום ג' פ' מצורע, ד' ניסן

Apr 5, 2022

11:40

התוכן מבין כל החגים, יש לחג הפסח נשיאת-חן מיוחד אצל כל ילדי ישראל בכל מצב שהם [וי"ל הטעם מדוע דוקא לחה"פ יש השפעה חזקה ביותר על כל בנ"י, גם על מי שהוא בדרגא תחתונה ביותר, ה"ז מפני שזהו כל ענינו חה"פ – "לקחת לו גוי מקרב גוי", שהקב"ה הוציא את בנ"י ממצב של "מקרב גוי" וקירבם אליו]. ויש לנצל א"ז לפעול עליהם, בדרך המתאים, שיקחו חלק פעיל בההכנות ל"חג הפסח כשר ושמח", והם ישפיעו על הגדולים – "והשיב לב אבות – על (ידי) בנים". כאשר הבן או הנכד יבוא הביתה ויספר בהתפעלות ששמע היום שהסיפור הנפלא אודות משה רבינו ("מאָסעס") שהי' שליח הקב"ה להוציא בנ"י ממצרים וכו' – שייך לו אישית, והוא יהי' זה שיוביל את ה"סדר" בליל חה"פ, ובמילא הוא רוצה להתכונן לזה – כ"ז יגרום למהפיכה לטובה בעשרות אלפי בתים יהודים! ויש להתחיל עם הפעולות כבר מילדי הגן. ויש "לקפוץ" מיד לתוך הפעולות בזה, ולפרסם הדברים בכל העיתונים וכו'. "אין נקי" מפעולות אלו! וזהו ה"רעיון הפראי" – לפעול על הילדים, והם ישפיעו על הגדולים!משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2022

1042

יום ב' פ' מצורע, ג' ניסן

Apr 4, 2022

10:51

התוכן להתחיל מעכשיו ענין חדש: לשתף גם את הקטנים במבצעים בכלל, והזמ"ג – מבצע פסח: לגשת לילדים ולהציע להם, בדברים היוצאים מן הלב ובאופן המתאים לכל אחד ואחת מהילדים לפי גילם וכו', לעזור להורים בהכנות לחג הפסח, ושהם יהיו מהמתעסקים הראשיים בזה, ולעשות תחרות בין הילדים בזה ולחלק פרסים לאחרי החג למי שיביא פתק מהורים שעזרו בהכנות לפסח וכו', ועל המחנכים ומחנכות להכניס את עצמם בזה להשפיע על הילדים וכו', ולהתחיל בזה עוד היום – שבועיים לפני החג.משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2022

1043

יום א' פ' מצורע, ב' ניסן – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק מוהריי"צ נ"ע

Apr 3, 2022

10:45

התוכן אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' הענין של "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל". הוא התחיל מתוך מס"נ כפשוטה את הדרך בהפצת התורה והיהדות, ועי"ז נעשה לנו קל יותר להמשיך בזה ומתוך הרחבה, ועוד יש לנו "מתן שכרה בצדה" – כבר על פעולה קטנה בהפצת התורה והיהדות נק' בתואר "רב" ו"חכם"... אלא מכיון שהיצה"ר משכנע את האדם שאפשר להקרא "רב" ו"חכם" ע"י ענינים של היפך התורה, ולכן צריך גם היום תנועה קטנה של מס"נ, "מסירות הרצון" – בהתחלה בלבד: לרצות לגשת אל ענין של הפצת היהדות ולהסתפק בתואר "רב" ו"חכם" שע"י זה... ואז יקבל גם את השכר ש"מתוך שלא לשמה בא לשמה", כיון שה"תוך" של ה"שלא לשמה" של יהודי הוא "לשמה", לקיים רצונו ית'. ולכן "לעולם יעסוק בתורה אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה". וזהו "כי נתן מלחמו לדל" – הוא התייגע להכין את ה"לחם" ולתת לנו לחם מוכן, אבל לאכול צריכים לבד... – ללכת בדרכיו במעשה בפועל.משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2022

1044

יום ה' פ' תזריע, כ"ח אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' תזריע ר"ח ניסן, פ' החודש

Mar 31, 2022

8:46

התוכן א) עומדים אנו בר"ח ניסן, החודש שבו נגאלו בנ"י ממצרים, ומובן שהיום מתחזק החיוב על כ"א "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים". וזה מזכיר גם שבאותו ר"ח ניסן התחילו ההכנות לקראת יציאת בנ"י ממצרים ע"י שקיבלו ע"ע לקיים מצוות השי"ת עוד בארמ"צ (קרבן פסח), ובזכות זה באה הגאולה בפועל. ב) וכמו שבנ"י התחילו ההכנות לבניית המשכן עוד בהיותם בארמ"צ ע"י שלקחו אתם את הקרשים למשכן ודברים אחרים שהיו צריכים לנדבת המשכן, עד"ז יש להתחיל להתכונן כעת, ובמיוחד בר"ח ניסן, לבנין ביהמ"ק השלישי, ע"י שכ"א, כולל ילדי ישראל, עושה מביתו הפרטי "משכן לה'", וע"י עשיית "קרבן לה'" מענינים שצריכים להשתמש בהם לקדושה וכו'. וע"ז ממהרים הגאולה ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2022

1045

יום ד' פ' תזריע, כ"ז אדר ב'

Mar 30, 2022

11:32

התוכן [המשך] ההוראה: כאשר יהודים מתאספים ו"אוכלין ושותין", אפי' אם המאכלים כשרים וכו', ואפי' אם זה ביחד עם "מרדכי", ואפי' אם זה "ביום השביעי" שאז גם האכילה עצמה היא מצוה – צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות" ("אכילה" לנשמה)! גם כאשר עושים "באַנקעט" לשם גיוס כספים למטרת טובות – אין להסתפק באכילה ושתי' בלבד, ואפי' לא ב"דבר תורה" שמטרתו מצות הצדקה... אלא העיקר צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! אדהאמ"צ איחל לעצמו שכאשר חסידים נפגשים ידברו ביניהם על "יחודא עילאה"... אבל עכשיו מדברים על הוראה ברורה מסיפור פשוט בתורה: שאם "ישראל אוכלין ושותין", אפי' יהודים כאלו ש"נהנו מ[זה שמשתתפים ב]סעודתו של אותו רשע", צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! ודוקא הנהגה זו תביא להצלחה גדולה שלא בערך בענינים שבאים לאח"ז, כמו שהיא הביאה אז ל"ליהודים היתה אורה וגו'".משיחת פורים ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2022

1046

יום ג' פ' תזריע, כ"ו אדר ב'

Mar 29, 2022

12:37

התוכן איתא בגמ' עה"פ "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין": "... יום השביעי שבת הי', שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות אבל עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'". וצ"ל הקשר בין זה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" לזה שאחשורוש "טוב לב המלך ביין"?! ובפרט שהרי אע"פ דזה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" ה"ז בעיקר בשבת, אבל זה ש"עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'" אינו דוקא בשבת?! והביאור: נאמר בגמ' לפנ"ז שאחשורוש התנה "לעשות כרצון איש ואיש" – "כרצון מרדכי והמן". וא"כ דוקא "ביום השביעי" – ש"מצוה לענגו .. ביין ישן" ובמילא גם מרדכי הי' אז מרוצה – הי' "טוב לב המלך ביין", שהביא למפלת ושתי והמלכת אסתר עד להצלת בנ"י וכו'. אלא שמכיון ש"אין קטיגור נעשה סניגור", ולכן נוגע כאן להוסיף שבנ"י לא התנהגו אז כעכו"ם אלא "ישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות וכו'" [המשך יבוא].ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2022

1047

יום ב' פ' תזריע, כ"ה אדר ב'

Mar 28, 2022

11:52

התוכן [המשך] וי"ל הטעם לזה גופא שמדייקים של"שושבינין" יהיו דוקא איש (א') ואישה (א'), שזהו כמו שהי' ב"חתונה" הראשונה – "יום חתונתו זה מ"ת", ה"חתונה" בין הקב"ה וכס"י, שהיו אז ב' שושבינין – משה מצד ה"חתן", "שושבינא דמלכא", בחי' מיין דוכרין, ואהרן מצד ה"כלה", "שושבינא דמטרוניתא", בחי' מיין נוקבין. והטעם הפשוט לזה עפ"י המבואר בכללות הצורך בענין השושבינין מכיון שהחתן-כלה "אין להם כח מצ"ע" להתקרב א' לשני מצד הבושה, וצריכים מי שיעודד ויחזק אותם וכו', ועפ"י טבע (נוסף על ענין הצניעות) מצליח יותר איש לעודד את החתן, ואשה – את הכלה. ולכן נוהגים כך גם בנוגע ל"קוואַטער" בברית מילה, מכיון שברית-מילה הוא ע"ד ענין החתונה: עפ"י קבלה – ברי"מ קשורה עם ספי' היסוד שזהו הענין ד"שושבינין". ובאותיות פשוטות: ע"י הברית-מילה נעשה "ברית עולם .. בבשרכם" בין הקב"ה לישראל. וע"ד שהי' בשעת מ"ת, ה"חתונה" הראשונה, חיבור בין עליונים ותחתונים.ג' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לע"נ מרת חי' שרה בת ר' יחזקאל ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ה אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2022

1048

יום א' פ' תזריע, כ"ד אדר ב', ערב כ"ה אדר ב'

Mar 27, 2022

10:10

התוכן בא' הקובצים שי"ל לכבוד ש"ק שקו"ט בטעם המנהג שאשה מעוברת לא תהי' "שושבינין" (לחתן-כלה), ונשארו בצ"ע וכו'. ועפ"י המדובר כמ"פ שכ"א מחוייב להתייגע ולנסות להסביר אפי' אותם ענינים שגדולי ישראל שלפניו נשארו בצ"ע, אע"פ שידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו, י"ל בזה עפ"י מה שמדייקים שלשושבינין יהיו איש ואשה דוקא. ועד"ז בנוגע ל"קוואַטער" [מכניס התינוק] בברית-מילה נוהגים שלא תהי' אשה מעוברת, ומדייקים שיהיו איש ואשה דוקא. וי"ל שב' ענינים אלו קשורים זב"ז: עפ"י מ"ש אדה"ז בסידור בנוגע למנהג כפרות בערב יוהכ"פ שלוקחים "זכר לזכר נקבה ונקבה ולמעוברת שוחט ג' א' בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד" מוכח שהעובר הוא מציאות בפ"ע, ולכן, כיון שמדייקים של"שושבינין" ול"קוואַטער" יהיו דוקא איש א' ואשה א' כנגדו, נוהגים גם שלא תהי' אשה מעוברת כי אז יהיו או ב' אנשים ואשה א', או ב' נשים ואיש א'. משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2022

1049

יום ה' פ' שמיני, כ"א אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' שמיני, פ' פרה

Mar 24, 2022

11:28

התוכן בהתחלת שיעור היומי כותב הרמב"ם: "הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב תרנגולין עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולין ויהי' הרווח ביניהם, צריך להעלות שכר עמלו ומזונו וכו'". וי"ל שבהלכה זו משתקפת כללות עבודת האדם לקונו, וכאן רואים איך שדברי הע"ח (נסתר דתורה), שתכלית וסיבת בריאת כל העולמות הוא בכדי שיתגלו שלימות כחותיו ופעולתיו וכו', והיינו, שהדברים שהיו רק "בכח" יצאו לידי גילוי בפועל, משתקפים ובאים לידי ביטוי בהלכה זו (נגלה דתורה): ה"שותפות" שבין הקב"ה לבנ"י הוא באופן שהקב"ה נותן "ביצים" (שבו כלולים האפרוחים "בכח"), ובנ"י, ע"י חום הקדושה שבהם, עושים מהם "אפרוחים"‏ – ‏מוציאים ומגלים את הענינים שהיו בהעלם (אצל הקב"ה ובתוך העולם). וע"ז פוסק הרמב"ם, שנוסף ע"ז שלעת"ל, לאחרי גמר העבודה, "יתחלקו ברווח", הנה כבר בהתחלת העבודה "צריך (הקב"ה) להעלות שכר עמלו ומזונו" לכאו"א מישראל כדי שיוכל לעבוד את ה' מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב ללא בלבולים בפשטות!ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"ה לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2022

1050

יום ד' פ' שמיני, כ' אדר ב'

Mar 23, 2022

11:20

התוכן שאלה בפשש"מ בפ' שמיני: למה התורה מפרטת שמות הבהמות שיש להן רק סימן טהרה א' שאסורות באכילה ולא מסתפקת בזה שאומרת שלבהמה טהורה צ"ל ב' סימני טהרה?! (זה שהתורה מפרטת את שמות שרצי העוף שמותרים באכילה ולא מסתפקת בזה שכותבת את סימני הטהרה שלהם, כי שם באמת לא מספיק הסימני טהרה אלא צריך גם שייקראו בשמות אלו, אבל אין לתרץ כך בנדו"ד) והביאור: בזה מדגישה התורה שאפי' אם ע"י פעולת הרבעת ב' בהמות עם סימן א' זב"ז, ונולדה בהמה עם ב' סימני טהרה, בכל זאת היא אסורה כי "הבא מן הטמא טמא" (בפשש"מ).ב' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2022