The Daily Sicha

1051

יום ד' פ' ויקרא, ו' אדר ב'

Mar 9, 2022

11:41

התוכן אין זה פלא שלא מובן בשכל משנת"ל שמסיפור המגילה אודות סעודת אחשורוש באופן ד"לעשות כרצון איש ואיש" ישנה הוראה כיצד הורים צריכים לחנך את הילדים בשנת ה'תשמ"ב בברוקלין הבירה! – כי כך רואים בקריאת המגילה בכלל: קריאת המגילה, לאחרי הקדמת ברכה לפני', אינה מתחילה אודות "תקפו של נס" אלא עם "אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" ו"עשה משתה לכל שריו ועבדיו" ושאר הפרטים וכו', כי גם תכלית פרטים אלו (כמו מה שה' הגלה את יכני' מלך יהודה עם חכמי הסנהדרין שביניהם מרדכי וכו') היתה כדי שבמשך כמה שנים לאח"ז יהי' כללות הענין דימי הפורים – אע"פ שלנו לא מובן קשר הענינים. והרי רוב הענינים בעולם אינם מובנים בשכל הפשוט! ואין פלא כלל שנברא אינו מבין בענינים שנבראו ע"י הקב"ה!ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ב לע”נ מרת איטו שבא בת ר' שמעון ע"ה ליום היארצייט שלה ז' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2022

1052

יום ג' פ' ויקרא, ה' אדר ב'

Mar 8, 2022

11:40

התוכן הטענה כיצד יפעלו אצל אוה"ע כאשר יראו ש"דתיהם שונות מכל עם" – היתה טענת המן! הנהגתם של בנ"י, "עם מרדכי", היא שגם "בשער המלך" רואים ש"לא יכרע ולא ישתחווה"! וזה פעל שאחשורוש העביר את הטבעת מהמן למרדכי! וזוהי הוראה נצחית: כאשר ילד יהודי דר בשכונה שבה דרים אינם-יהודים, יתכן שהוריו "ירחמו" עליו ויאמרו לו שלא כדאי להתנהג בגלוי באופן ד"דתיהם שונות מכל עם"... וע"ז באה ההוראה, שאדרבה – הדרך היחידה לשלימות הילד ולשמירת כבודו בעיני חבריו האינם-יהודים היא – להראות להם שאינו מרמה אותם אלא הוא מתנהג כיהודי, כמו אמירת "ברכה" קודם האכילה וכו'. הנהגה זו אינה קשורה עם "פנטיים" אלא זוהי מציאותו של יהודי. וכאשר מחנכים את הילד כך, יתנהג כך "גם כי יזקין" בהיותו "בשער המלך".משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2022

1053

יום ב' פ' ויקרא, ד' אדר ב'

Mar 7, 2022

12:07

התוכן ההוראה מהענין ד"לעשות כרצון איש ואיש", שאחשורוש דאג לספק מזון כשר עבור היהודים שהוזמנו ל"משתה": גם כשיהודים הם במצב ש"מפוזר ומפורד בין העמים", אין ליהודי להסתיר יהדותו בהיותו ב"שושן הבירה" ו"בשער המלך", אלא להבליטו! הטענה שלא צריכים להתגרות באומות היא טעות חמורה: הגוי יודע ש"דתיהם שונות מכל עם", ואם היהודי מנסה להסתיר זאת מסתכל עליו הגוי בתור "רמאי"... ואדרבה – הנהגה באופן שמפגין יהדותו בגלוי מנחילה כבוד ויקר ליהודי גם בעיני אוה"ע! אע"פ שאופן הנהגה הנ"ל צ"ל בכל מקום שיהודי נמצא, אבל יהודי שיש לו שליחות מסויימת לעסוק בהנהגת השכונה העיר או המדינה, "בשער המלך" – נוגע עוד יותר שיתנהג כדבעי ולא להתיר לעצמו "קולות" ובכך להיות מכשול לרבים ח"ו. עליו לדעת גודל האחריות שעליו!משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2022

1054

יום א' פ' ויקרא, ג' אדר ב'

Mar 6, 2022

11:49

התוכן תשובת אדה"ז על שאלת הצ"צ עמ"ש [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא" עם א' זעירא היתה: אדה"ר שידע מעלת עצמו שהוא יציר כפיו של הקב"ה וכו', החשיב את עצמו ונכשל בחטא עץ הדעת, לכן נכתב אצלו א' רבתי, אבל משה רבינו, אף שידע מעלת עצמו לא החשיב א"ע, אדרבה, זה פעל עליו ביטול ועניוות "עניו מכל האדם וגו'", ולכן כתוב אצלו א' זעירא. אדה"ז מקדים את מה שכתוב אצל אדה"ר כי בזה ישנה הוראה עד כמה יש להזהר מהכרת ערך עצמו, שהרי אפי' אדה"ר שהי' גדול באמת, עד כדי כך שגם לאחרי שנכשל בחטא עה"ד נאמר אצלו אל"ף רבתי! ובכ"ז נכשל עי"ז בחטא עה"ד! ולאידך, החידוש במשה רבינו אינו בזה שלא החשיב את עצמו (והרי ראה באדה"ר מה יצא מזה...) אלא בזה שהחזיק את השני יותר גדול ממנו! ועפ"ז מובן למה כתוב אצלו א' זעירא ולא א' בינוני (כרגיל).ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' צו, י"ג ניסן ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2022

1055

יום ה' פ' פקודי, אדר"ח אדר ב'

Mar 3, 2022

10:24

התוכן איתא בזהר פ' פקודי שכשהארון הגיע לביהמ"ק "פתח ארונא ואמר זאת מנוחתי עדי עד..., רבי ייסא אמר האי קרא כנסת ישראל אמרה לי'..., רב חזקי' אמר קוב"ה אמר לי' על כנסת ישראל וכו'". הנה בכללות עבודת האדם ישנם ג' ענינים: 1) לימוד התורה. 2) קיום המצוות. 3) שכר המצוות, שתכלית השלימות בזה היא "שכר מצוה – מצוה (עצמה)", שנעשה צוותא וחיבור עם ה' – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני". וזהו ג' הדעות בזהר: 1) "פתח ארונא ואמר וכו'" קאי לימוד התורה, דכדי שהלימוד יהי' בשלימות צ"ל מנוחה ושלוה – "זאת מנוחתי וגו'". 2) כשלומדים תורה באופן שזה "מביא לידי מעשה" – קיום המצוות, נמצאים אז בנ"י במצב של שלימות והם אומרים "זאת מנוחתי וגו'". כי לימוד התורה וקיום המצוות בשלימות ה"ז דוקא כשנמצאים בא"י, ובמצב ד"כנסת ישראל" – באחדות וכו'. 3) כשלימוד התורה ובנ"י הם בשלימות, פועלים עי"ז ה"נחת רוח לפני וכו'" ו"קוב"ה אמר זאת מנוחתי וגו'". ועוד הוראה: היסוד וההקדמה לכל הענינים הוא "ירושלים" – יראת שמים!ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויק"פ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2022

1056

יום ד' פ' פקודי, כ"ט אדר א'

Mar 2, 2022

9:57

התוכן באחד באדר, שבועיים לפני חג הפורים, הוא זמן מתאים לעורר על מבצע פורים, והבקשה מכל אחד ואחת שיתעסקו בזה ביתר שאת וביתר עז. וכמה הוראות בנוגע לזה: א) כשהולכים לבקר אסירים בבתי אסורים, הנה מצות "משלוח מנות" יכולים הם לקיים בקלות יותר כי יכולים להחליף המנות שלהם וכו', אבל קשה להם לקיים מצות "מתנות לאביונים" היות שלפי החוק אסור להם להחזיק כסף, ולכן יש להביא מטבעות וקופת צדקה, ולתת להם את המטבעות והם ישימו א"ז בקופת צדקה במקום. ועד"ז יש לעשות כשהולכים לבקר בבתי חולים. ב) לעודד את רוח של האסירים עי"ז שמראים להם שהם מקיימים את המצוות של פורים בדיוק כמו שמרדכי ואסתר קיימו אותם וכו' , ועד"ז לעודד את רוחם של אלו הנמצאים בבתי חולים, ובכך לקיים גם את מצוות אהבת ישראל – הנקודה של מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.משיחת אור לאדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2022

1057

יום ג' פ' פקודי, כ"ח אדר א'

Mar 1, 2022

11:03

התוכן 1) בהתחלת המגילה מסופר שאחשורוש הי' מלך על "מאה ועשרים ושבע מדינה", ועד"ז ישנם היום כ-127 נציגי מדינות באו"ם המנגדים בגלוי לעם ישראל. וכמו שהנהגת מרדכי בזמנו באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" הביאה שמבלי-הבט ע"ז ש"עם מרדכי" "מפוזר ומפורד בין העמים" של 127 מדינות ומ"מ נהי' ה"ונהפוך הוא" ו"ליהודים היתה אורה וגו'" כפשוטו, עד"ז צ"ל בזמננו! 2) בסיום שלישי דפ' פקודי מסופר ש"ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד וגו'". ובהמשך לזה נאמר שהעמידו את המשכן וכו'. ועד"ז בנוגע לגאולה העתידה שבסיום מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות וכו' הנה "מיד הן נגאלין". בפסוק זה יש ב' מדרשים: 1) ש"ותכל" הוא כמו מ"ש בסיום מעשה בראשית "ויכולו השמים והארץ וגו'". 2) זה למעלה מהענין ד"ויכולו וגו'", כי שם הי' זה "מעשה הקב"ה" וכאן ניתוסף גם מעשה בני אדם. והביאור: בתחלת העבודה, האדם הוא רק "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ואח"ז הולך בזה "מחיל אל חיל" עד שהיהודי ע"י עבודתו "מוסיף כח בפמליא של מעלה" כביכול!ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2022

1058

יום ב' פ' פקודי, כ"ז אדר א'

Feb 28, 2022

15:16

התוכן לאחרונה נוצר מצב של העדר השמחה אצל כו"כ מבנ"י – עייפים מגלות ומלחכות למשיח! והטענה צודקת – עד מתי?! ענין הגלות אכן נמשלה לאבא שמתחבא מבנו כדי שתשוקת הבן אליו תתגבר ויחפש אותו ועי"ז מתענג האבא ביותר, אבל קורה מצב שה"בן" מתייאש ומפסיק לחפש את ה"אבא".. מפסיק לחשוב על ה'... ואז מתחילה גלות אמיתית! ובאמת הטענה היא על ה' – עד מתי?! מה יכול הבן לעשות כשתוקעים אותו בחושך כפול ומכופל?!.. איך אפשר לתבוע ממנו שיחפש ויחפש?!... הרי "כלו כל הקצין!" ואין לך יהודי שלא הרהר בתשובה וכו'..., איזה טענה יכול להיות ל"בשר-ודם" כאשר הדבר בלתי-אפשרי?!... כיון שנוצר מצב של העדר השמחה יש להוסיף בדברים המשמחים ועשיית התוועדויות, וכתורת הבעש"ט בטעם שתיית משקה בעת התוועדות (עפ"י המשל וכו') שזהו כדי להפסיק את הנפה"ב שלא יבלבל אותו בעבודתו וכו' [וכאן המקום לעורר עוה"פ על הזהירות בנוגע שתיית משקה וכו'] – בחסידות חב"ד לא מובא ביאור זה כי חסידות חב"ד תובעת ענין נעלה יותר, שזה לא כדי לבלבל את נפה"ב אלא חלק משמחת נפה"א (ע"ד "אין שמחה אלא ביין").משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2022

1059

יום א' פ' פקודי, כ"ו אדר א', ערב כ"ז אדר א'

Feb 27, 2022

12:55

התוכן אע"פ שאסור לעני להרהר אחר מדותיו של הקב"ה – בידעו שע"י ענין העניות מתמלא ענין בכוונת הבריאה, וכמ"ש במדרש עה"פ "חסד ואמת מן ינצרוהו", שהקב"ה בורא עניים ועשירים כדי שיהי' הענין של צדקה וחסד בעולם, ועי"ז יהי' ענין ה"צדקה" למעלה (השפעת ז"א למלכות) וכו' – אעפ"כ, הנה אם הוא שמח בחלקו ולא מרגיש כלל שחסר לו בפרנסה (וע"ד המסופר על ר' זושא אַניפּאָלער, שהי' עני, שהרב המגיד שלח אליו א' שהתלונן על מצב הפרנסה כדי שילמוד ממנו וכו', ור' זושא הגיב שהוא לא מבין מדוע הוא נשלח אליו, והרי לא חסר לו כלום?!...) – אשרי חלקו, אבל אם הוא מרגיש שזה חסר לו ו"תאב" לזה – יש לו מ"ע מן התורה להתפלל להקב"ה על ע"ז! [הגם שזה גופא שמרגיש כך ולכן זועק להקב"ה על מזונות, ה"ה "דמיא לכלבי דזעקין הב הב". משא"כ מי שמתפלל על פרנסה לשם שמים – כדי שיכול להשיא בתו לת"ח וכיו"ב].ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2022

1060

יום ה' פ' ויקהל, כ"ג אדר א', ערב יום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים

Feb 24, 2022

12:24

התוכן א) רואים בפועל שהותחל כבר קיום ההבטחה ד"קבוץ גלויות" ("ויקהל") מכל ארבע כנפות הארץ אל ארצנו הקדושה!, ועכשיו ה"ז באופן של "בחסד וברחמים" וכו'. ב) ענין "ויקהל" בעבודת האדם הוא שהוא מקהיל יחד עשר כחות נפשו שיהיו באופן של "קודש" ("שקל הקודש"). ג) בפ' שקלים (שקוראים בשבת הבעל"ט) מודגשת הענין ד"אהבת ישראל" בכך שכל אחד נותן רק "מחצית השקל", ובכדי להיות דבר שלם עליו לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" ולהתאחד עם יהודי נוסף! ד) לחנך ילדי ישראל שגם הם יתנו מחצית השקל בערב פורים מכספם שלהם. ה) "ועוד והוא העיקר, אַז דאָס איז אַ עת המסוגל ביותר וביותר, אַז ס'זאָל זיין דער גאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש" ואז יקויים ה"ויקהל" בפשטות – "קהל גדול ישובו הנה"! ועוד.שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אד"ש, כ"ד אדר ראשון ה'תשנ"ב – שיחה האחרונה (לעת עתה) בימי החול לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2022

1061

יום ד' פ' ויקהל, כ"ב אדר א'

Feb 23, 2022

7:55

התוכן הכיור וכנו שהי' במשכן רחצו בו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני שנגשו לעשות את העבודה במשכן, והוא נעשה מ"מראות הצובאות" [כמ"ש בשביעי דפ' ויקהל], וזהו הכלי היחיד במשכן שעשו אותו רק מנדבת הנשים. וההוראה: כ"א חייב לעשות את ביתו - מקדש לה', ולפני שהאדם נכנס לביתו עליו לשטוף מעצמו ה"אבק" ו"בוץ" שנדבק עליו בחוץ. וכמו שע"י מראה יכול אדם להסתכל על עצמו וגם על מה שמאחוריו, עד"ז צריך האדם להסתכל על עצמו מה עליו לתקן בעבודתו, וגם ללמוד מנסיון העבר אם עליו לתקן משהו. וענין של ה"כיור וכנו" ברוחניות הוא בעיקר תפקידם של נשי ישראל - "עקרת הבית"!משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ג לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2022

1062

יום ג' פ' ויקהל, כ"א אדר א'

Feb 22, 2022

10:15

התוכן האמור לעיל [שיש לדאוג לתלמידים גם בנוגע לשעות שנמצאים מחוץ לכתלי בית הספר] קשור עם מה שדובר לאחרונה בקשר לארגון ילדי ישראל "צבאות השם" – תואר שקיבלו בנ"י בשעת יצי"מ, והוא אצל כאו"א משעה שנולד, ובמיוחד בנוגע לילדי ישראל קודם בר ובת מצוה שאצלם צ"ל ענין החינוך ביתר שאת. והרי על "איש צבא" ניכר שהוא "איש צבא" כל היום, גם כשאינו במחנה הצבא. ועאכו"כ בנוגע ל"צבאות ה'", שיש להדריכם שהיותם "צבאות ה'" יתבטא בכל היום ובכל פרטיהם. וזה קשור עם ההצעה לכתוב ס"ת מיוחד עבור ילדי ישראל, שעתה כותבים כבר הס"ת השני', ויה"ר שימשיכו בכל הפעולות הנ"ל עד שפועלים הענין ד"מפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם" כבר בימי הגלות האחרונים, ובקרוב ממש זוכים לקבל פני משיח צדקנו.א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2022

1063

יום ב' פ' ויקהל, כ' אדר א'

Feb 21, 2022

10:06

התוכן התלמיד או התלמידה נמצאים בבית-הספר רק חלק מהיום. ולכן, גם אם החינוך בבי"ס הוא באופן המתאים, שמעניקים גם חינוך למדות ודעות ישרות – יתכן שבמשך הזמן שהם נמצאים מחוץ לכתלי הבי"ס יקבלו השפעה ברוח הפכית ממה שקיבלו בבי"ס. ולכן על הנהלת כל בי"ס, "בית החינוך", מוטלת החוב והזכות לדאוג שהתלמידים לא יקבלו השפעה שלילית מסביבתם בהיותם מחוץ לכתלי בי"ס, ולמנוע באופן ד"פדה בשלום נפשי וגו'" שהתלמיד או התלמידה לא יגיעו למצב של "מלחמה" בין מה שמחנכים אותו/ה בבי"ס להשפעות בבית או ברחוב. וכמו שהגמ' מספרת על רב שמואל בר שילת [ר"ת שויתי הוי' לנגדי תמיד] שאמר לרב ש"דעתאי עלייהו", שחשב על תלמידיו ודאג שיתנהגו גם כאשר אינם במחיצתו באותו אופן שמתנהגים כשהם במחיצתו.ב' חלקים משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2022

1064

יום א' פ' ויקהל, י"ט אדר א'

Feb 20, 2022

9:07

התוכן מובא באדר"נ עמ"ש בתחילת פ' ויקהל "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" ומסר להם הענין דנדבות ועשיית המשכן - שלקחו נדבות מכל בני ישראל, אנשים נשים וגם טף! שגם קטני-קטנים הי' להם חלק במשכן שהוא נצחי ושיתגלה לנו במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו! וההוראה: יש להכין גם הקטני-קטנים לביאת המשיח ולראות בית המקדש השלישי - "יעדערער וויל דאָך אַז ער מיט זיינע קינדער און פיצלאַך קינדער, והעתידים להיוולד, זאָלן קומען און זען משיח צדקנו, און זען דעם בית המקדש במקומו מיט אַלע ענינים וואָס דעמולט וועט זיין, דאַרף ער זיי גרייטן אַז זיי זאָלן מתאים זיין"!משיחת מוצש"פ כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2022

1065

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר א'

Feb 17, 2022

10:32

התוכן סיום חמשה חומשי תורה הוא בענין שבירת הלוחות [שבשלישי דפ' עקב] ע"י משה, וכפרש"י עה"פ "לעיני כל ישראל" שהסכים הקב"ה לדעתו ואמר לו "יישר כחך ששברת". וצ"ל: אמנם מבואר שע"י שבירת הלוחות התכוון משה להקל עונשם וכו', אבל האם בזה צריכה התורה להסתיים וא"ז מזכירים כשחוגגים בשמח"ת את סיום התורה?! והביאור: דוקא ע"י הענין דשבירת הלוחות נפעל ענין נפלא ביותר שלא הי' בלוחות הראשונות שגם "שברי לוחות מונחין בארון" שבקודש הקדשים! ובעבודה: יהודי שיש לו מניעות ועיכובים ללימוד תורה ולקיום המצוות צריך לדעת, שיכול להיות שה' רוצה את ה"שברת" ויש לו מזה נחת רוח יותר מהענין ד"לוחות הראשונות"!, ועצם ה"קרעכץ" וה"שברת" על שאין לו היכולת ללמוד תורה ולקיים מצוות כדבעי, זה עצמו פועל שיהי' "כפליים לתושי'" כמעלת לוחות האחרונות על הראשונות! ובזה מסתיימת התורה!משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ה לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2022

1066

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר א'‏ – ‏שושן פורים קטן

Feb 16, 2022

11:03

התוכן 1) בפורים דמוקפות חומה מצינו חידוש גדול: נק' "שושן פורים" ע"ש עיר הבירה של לעו"ז – אחשורוש מלך פרס! – תכלית השלימות בעבודת הבירורים. דבעבודת הבירורים ישנם כמה דרגות: הפיכת עניני חול לקדושה, הפיכת ענינים של היפך הקדושה לקדושה, ובזה גופא – לפעמים הבירור צ"ל בכמה שלבים ולפעמים מהפכים מיד ענין הפכי לקדושה, באופן ד"דילוג". ועד"ז בעניננו: פורים עצמו מורה על שלימות עבודת הבירורים – הבירור של "ארור המן", עד ש"ארור המן" הוא נעלה יותר מ"ברוך מרדכי" מכיון ש"ירידה צורך עלי'". וכאשר מיתוסף בזה הענין ד"שושן פורים" ה"ז חידוש בתוך חידוש השלימות דעבודת הבירורים. 2) מעלת ענין החינוך כמודגש בפסוק "חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – שמשבחים ה"זקן" בזה שאינו סר מהחינוך שחינכוהו בהיותו קטן! כי החינוך שמקבלים בתור קטן הוא יסוד כל הענינים! ועוד.שיחת יום ג' דפ' כי תשא, אור לשושן פורים קטן ה'תשנ"ב לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2022

1067

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר א'‏ – פורים קטן

Feb 15, 2022

10:29

התוכן 1) ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שאמרו פורים קטן [ה'תרפ"ז] ובו מבאר זה שדוקא בימי הפורים קיבלו בנ"י ע"ע את התורה בתוקף וכו'. ומקשר זה עם מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז .. להשבית אויב ומתנקם", שכאשר "עוללים ויונקים" מייסדים את חייהם על ה"עוז" של התורה, ה"ז מבטל לגמרי את האויב (הגלוי) והמתנקם (אויב הנסתר). ואף שלמלחמה צריכים כח פיזי, שאינו כ"כ אצל עוללים ויונקים, אבל הרי נאמר "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'", שכאשר הולכים "ברוחי" של הקב"ה, בלימוד התורה ובקיום המצוות, ה"ז חוסך את הצורך להשתמש ב"כח" הפיזי. 2) פורים קטן נק' כך מכיון שהוא הכנה לפורים גדול. וזוהי "פקודת היום": להתכונן לפורים גדול ע"י לימוד ההלכות הדרושות ושיוכלו לקיים את מצוות היום. ולהשפיע כך גם על אחרים. ועי"ז מובטחים שכבר מפורים קטן יהי' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".משיחת יום ד', פורים קטן ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2022

1068

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר א'

Feb 14, 2022

10:59

התוכן [המשך] וזהו גם ההסבר מדוע מעבר לים, כאשר מצב הפרנסה הי' בדחקות גדולה ביותר, ואעפ"כ היו לומדים תורה ומקיימים מצוות בשמחה ובטוב לבב ובמנוחת הנפש, והיום, כאשר נמצאים במדינות הרווחה שלא בערך, "מרבה נכסים", טוענים שאינם יכולים להתרכז כדבעי בלימוד דף גמ' או מאמר חסידות וכיו"ב?! כי אז, הרגיש היהודי שאכן, "מפני חטאינו", ההשפעה עוברת דרך שר או מדינה פלונית ולכן צריך להתעסק עמהם וכו', אבל זהו רק בחיצוניות ולא שהוא משועבד להם באמת, ו"יש [רק] בעה"ב [א'] לבירה זו", ובנוגע לעניני יהדות הרגיש היהודי שהוא הבעה"ב, ובשעה שלמד תורה וקיים מצוות לא הי' העולם תופס מקום כלל, ולכן הי' זה במנוחת הנפש. משא"כ היום חסר הרגש זה. והאמת הוא שצריך לדעת ש"אַמעריקע איז נישט אַנדערש"! התמונה של הסבא שתולה על הקיר צריך להזכירו שיהודי הזה, אע"פ שלא הי' לו כסף וזהב ברווח כפשוטו, מ"מ זה שבנוגע לעניני יהדות הרגיש שהוא הבעה"ב – הביא לו סוכ"ס תועלת ומנוחה בכל עניניו!משיחת מוצש"ק פ' וישלח , אור לכ' כסלו ה'תשל"ז לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2022

1069

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר א'

Feb 13, 2022

9:29

התוכן א' מעניני השבת הוא "וקראת לשבת ענג", להמשיך עונג בכל עניניו (ואפי' בשינתו). לפעמים טוען היצר הרי היהודי נמצא בעוה"ז הגשמי והחומרי, וכיצד תובעים ממנו להתעסק בתורה עבודה וגמ"ח, ובאופן של "עסק" – שאין בעולמו אלא זה?! והמענה: זה שעניני העולם יכולים לבלבל אותו בעבודתו, הוא, כאשר עבודתו הוא (בדרך הכרח, ואפי' אם זה ברצון, אבל זה) בלי ענג, משא"כ כשמתענג בזה. כי התענוג מושל ושולט על כל הכחות ומטה אותם בהתאם להתענוג, עד שאפי' דברים שבדרך כלל מצערים אות האדם ומבלבלים אותו, הרי הם מתבטלים בכח הענג. [וכפס"ד בהל' שבת, שמי שמצטער באכילה – הרי הוא מקיים מצוות ענג שבת עי"ז שאינו אוכל! ואע"פ שבד"כ רעבון מבלבל את שכל אדם, הרי כח הענג מטה את רצונו ושכלו וכו'].משיחת מוצש"ק פ' וישלח , אור לכ' כסלו ה'תשל"ז לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2022

1070

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר א'

Feb 10, 2022

8:44

התוכן לגמרי לא מובן המאורע של קידוש השם שאירע כאן!, והרי גודל הענין דקידוש ה' מובן ממה שמסופר בנוגע על הבית יוסף שבגלל מאורע מסויים ניטלה ממנו ה"זכות" של קידוש ה' אף שלאח"ז כתב את השולחן ערוך וכו', ועאכו"כ כשמדובר בנוגע אם צעירה שהשאירה ילדים קטנים שעוד יתגעגעו לאמם וכו', ואמא שצריכה להשאיר את חינוך ילדי' בידי אחרים ה"ז מסנ"פ שלמע' ממסנ"פ!!, ונשאלת השאלה האמורה ביתר שאת!!, והרי בשביל הנחת רוח להקב"ה ממסנ"פ מספיק המסנ"פ של יהודי הנמצא בגלות שנמשך כבר למעלה מ-1900 שנה – ועדיין לא בא!!; אין להאריך בדברים אלו כמ"ש "על כן יהיו דבריך מועטים" כי "ברוב דברים וגו'", ועוד.שיחת ט' אדר ראשון ה'תשנ"ב [בקשר לסיום השבעה לפטירת האשה מרת לאפיין הי"ד שנהרגה על קידוש ה' בשכונת "קראון הייטס"] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2022

1071

יום ד' פ' תצוה, ח' אדר א'

Feb 9, 2022

8:49

התוכן ידוע פירוש הפנימי במארז"ל ש"אשה כשירה עושה רצון בעלה", שכאשר היא שומעת מפי "מרדכי" שבדור שהדין הוא באופן שונה מהנהגת בעלה – הרי היא פועלת ועושה את רצון בעלה שיהי' באופן המתאים. ולדוגמא: כאשר הבעל מוטרד ומבולבל ביותר מדאגות הפרנסה "פן יחסר לחמו" – למרות שהוא בעצמו אומר ב"ברכת המזון" שהקב"ה "זן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים", והרי א"כ מובן גם בשכל של נפש הבהמית שאין מקום לדאגות, ומי שכן מכניס את עצמו במצב של דאגות וטרדות וכו' ה"ז סימן שחסר אצלו לא רק בבריאות הנשמה אלא גם בבריאות נפש הבהמית (כבהמה הקופצת לתוך האש)... – הנה אז תפקידה של האשה לפעול עליו – בדרכי נועם מתוך "שלום בית", שאז "שכינה שרוי' ביניהם" – שמכאן ולהבא ירצה (גם בגלוי) להתנהג עפ"י הוראת היצ"ט (שזהו באמת רצונו האמיתי של כל יהודי).משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2022

1072

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר א'

Feb 8, 2022

8:44

התוכן בכל שנה בז' אדר, יום הולדת משה רבינו, מיתוסף לגבי השנים שלפנ"ז. ובמיוחד בחודש אדר ש"בריא מזלי'" דכאו"א מישראל, ועאכו"כ דנשיא הדור שכל עניני הדור מושפעים על ידו, ובמיוחד בשנת העיבור שישנם ב' חדשי אדר. ובשנה כזו, שיש ששים יום בחודש אדר, התשוקה והציפי' לחודש ניסן, ש"בניסן עתידין להגאל", היא יותר משנה פשוטה; מעלת יום השביעי בחודש כמאחז"ל "כל השביעין חביבין", ושייך במיוחד למשרע"ה שעליו נאמר "שהוא השביעי וכל השביעין חביבין", וההוראה – עבודת בנ"י צ"ל בשלימות; בכדי שהגאולה תבוא מוקדם יותר נוגע במיוחד הענין ד"בריא מזלי'"; גאולה אמיתית והשלימה שייכת במיוחד למרע"ה שביקש "שלח נא ביד תשלח" ובקשתו מתקיימת בפועל כי "גואל ראשון הוא גואל אחרון" .שיחת ז' אדר ראשון ה'תשנ"ב לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2022

1073

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר א', שנת השמיטה

Feb 7, 2022

8:48

התוכן חידוש נפלא בשנת השמיטה שאין בשבת: 1) שהאדם החי' והבהמה משתווין! שאם כלה לחי' מן השדה אז צריך לבער מן הבית וכו'. אשר בשבת צריך להיות הבדל בין האדם והבהמה וכו'. 2) "אפקעתא דמלכא" – הקרקע נעשה הפקר (מצ"ע, "כי לי כל הארץ"). אשר בשבת לא רק שאין חיוב להפקיר נכסיו, אלא זה אסור כי "התורה חסה על ממונם של ישראל". ובעבודת האדם: 1) בנוגע לעצמו: פועל בעצמו להיות ביטול בתכלית עד שהוא שווה לבהמה וחי' (וזה מתבטא אפי' באכילה, שזהו חלק של נפה"ב שבו "דומה לבהמה"). 2) בנוגע לנכסיו, שעיקרו – קרקע שיש לו בארץ הקודש [שארץ ישראל שייך לעולם ועד לכל אחד מישראל ויש לכ"א שטח של אמה על אמה בא"י, שלכן יכול כ"א לעשות פרוזבול (שלזה צריכים קרקע)]: שפועל הענין ד"אפקעתא דמלכא" אפי' בנכסיו!משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ב, ערב ר"ה ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2022

1074

יום א' פ' תצוה, ה' אדר א'

Feb 6, 2022

10:56

התוכן "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן . . למאור להעלות נר תמיד, באהל מועד. . יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר וגו'". וצ"ל: א) כיון שאהרן ערך את הנרות למה "ויקחו אליך [למשה] וגו'"? ב) למה נאמר כאן "ואתה תצוה וגו'"? ג) למה בפסוק הא' נאמר "תמיד" ובפסוק הב' - "מערב עד בוקר"? והביאור: בפסוק הא' "ואתה תצוה וגו'" מדובר בפעולת משה בנש"י - "שושבינא דמלכא" - הוא ממשיך את הקב"ה ("חתן") למטה לנשמות ישראל, ענין התורה ("מאור") שענינה המשכה מלמעלה למטה, שבזה אין שינויים - "תמיד", ובפסוק הב' מדובר בפעולת אהרן בנשמות ישראל - "שושבינא דמטרוניתא" - הוא מעלה את נשמות ישראל ("כלה") להקב"ה, "בהעלותך את הנרות" - נר ה' נשמת אדם", עבודת התפלה שענינה העלאה מלמטה למעלה, שבזה ישנם חילוקי דרגות וכו' - "מערב עד בוקר". [ועוד].חלק ממאמר ד"ה ואתה תצוה, ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2022

1075

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר א'

Feb 3, 2022

9:29

התוכן א) פ' תרומה מדגישה שלכל יהודי צ"ל עשירות בפשטות! כמו שרואים שבענין נדבת המשכן מתחיל הפסוק עם "זהב וכסף ונחושת וגו'". והוראה נצחית מזה שיהודי צריך להשתדל לעשות כל התלוי בו שתהי' לו עשירות בפשטות! כדי שיוכל לתת יותר צדקה שלא בערך ולהדר בקיום המצוות. ב) הדגשת ענין הגאולה (שה"זמן גרמא") בפ' תרומה ובפ' משפטים. ג) חודש אדר "בריא מזלי'", ופירושו בפשטות, שהמזל של כאו"א מישראל יהי' בריא וחזק, ובמילא מובן שהוא צ"ל "סמוך על שולחן אביו", ו"תיכף ומיד ממש, בלי שום הפסק בנתיים, נאָר תיכף ומיד, הנה זה בא, מראה באצבעו, ס'קומט משיח צדקנו...". [ועוד].שיחת יום ה' פ' תרומה, ב' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2022

1076

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר א'

Feb 2, 2022

12:03

התוכן דוד המלך הודיע: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולכן "אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק", כי תנאי בבניית ביהמ"ק הוא "והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך", והרי ה"להשבית אויב ומתנקם" נפעל "מפי עוללים ויונקים". וזהו תפקידם הראשי של מחנכים בישראל. ובזמן הזה צריך כל א' להיות מחנך, וממאחז"ל "איזהו חכם הלומד מכל האדם" מוכח שכל א' יכול להיות מלמד ומחנך, ובפרט שאנו כ"ננס העומד ע"ג הענק" – רבותינו נשיאנו מסרו לנו כללים הדרכות הוראות ונתינת-כח לפעול בענין החינוך. ומובן גודל ה"רעש" שה"עוללים ויונקים" יעשו כאשר יסבירו להם את גודל הזכות והאחריות שרק הם יכולים להוציא את השכינה, עם ישראל והוריהם מהגלות! עד שנזכה ל"ירחיב ה"א את גבולך", ובלי מלחמות [ילד לא שייך למלחמות... ענינו הוא לעשות ברכה!]. ו"הם הכירוהו תחלה" – עם ילדים אלו שנולדו בעקבתא דעקבתא דמשיחא יקימו את ה"קהל גדול" שיצא לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש!ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2022

1077

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר א'

Feb 1, 2022

11:35

התוכן סיום מס' מדות: "לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה .. יושבת ודנה את הכהונה .. ויו"ט היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן, וכך היו אומרים: ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן, וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד ולשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים". נת' לעיל דזה שנוסח הברכה הוא "בבית קדשי הקדשים", אף שעיקר עבודת הכהנים היתה "בקודש", ה"ז מתאים לשיטת הרמב"ן דעיקר ענין המקדש, ובמילא גם העבודה בו בכל מקום שהוא, הוא ה"ושכנתי בתוכם" שהי' "בבית קדשי הקדשים". ואדרבה: לא מתאים לברך ברכה מיוחדת על עבודת הכהנים ב"קודש", דבר המוכרח לקיום הציווי להקריב קרבנות והקטורת וכו', אלא על החידוש הנפלא שעבודת הכהנים בכ"מ שהוא (אף שהיא בקודש, ה"ה) פועלת השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים". ומצד סיבה זו לא נאמרה ברכה זו ביוהכ"פ כשהעבודה היתה בקדה"ק – כי אז ה"ז דבר הכרחי לקיום הציווי בהקבת הקטורת, כ"א בימות החול (כשהסנהדרין ישבו בלשכת הגזית) כשהעבודה היא "בקודש". וההוראה: גם עכשיו בזמן הגלות, הנה ע"י התפלה (ש"במקום קרבנות תקנום") או מחשבה דבור ומעשה א', (אפי') בברוקלין או במלבורן – פועלים השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים" ועושים דירה לו ית'!ג' חלקים משיחות יו"ד שבט וט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2022

1078

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Jan 31, 2022

9:37

התוכן הרמב"ם ס"ל דהציווי על עשיית כלי המקדש נכלל במצוות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כי "כולם מחלקי המקדש", אבל הרמב"ן ס"ל שאינם חלק מ(מצות בנין )הבית, וזה שאינם נמנים כמצוה בפ"ע כי השולחן והמנורה הם רק "הכשר העבודה" של הלחם והדלקת הנרות וכו'. וי"ל דזה תלוי בשיטתם מהו העיקר במצות בנין המקדש: הרמב"ם ס"ל שהעיקר הוא "לעשות בית מוכן להיות מקריבים בו קרבנות", ולכן לדעתו כלי המקדש הם "מחלקי המקדש", כי רק בכך נעשה המקדש מוכן להקריב בו קרבנות וכו', אבל הרמב"ן ס"ל שהעיקר הוא שיהי' "בית מקודש לשמו" "מקום השראת השכינה", ועפ"ז הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" קאי על בניית הבית, ולא נכלל בזה הציווי על הכלים שעיקרם הוא לענין הקרבנות והעבודה שבמשכן, ולכן, הוצרך לבאר הטעם שלא נמנו כמצוה בפ"ע כי הם רק "הכשר העבודה" וכו'. ועשיית הארון והכפורת, שהוא "עיקר החפץ" במקדש (שענינו‏ – ‏מקום השראת השכינה, ומהארון והכפורת דיבר ה'), הוא מונה כמצוה בפ"ע [וזה שהארון אינו חלק במצות בנין המקדש (לדעתו), כי הבית הוא "מקודש" גם בלי הארון]. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2022

1079

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Jan 30, 2022

11:01

התוכן הארון הי' העיקר במשכן (ולכן מעשה המשכן מתחיל בעשיית הארון [וכמ"ש בפ' תרומה]). אף שהארון הוא נצחי אבל רק במשכן ובבית השלישי הוא בגלוי כל הזמן (בסוף זמן בית ראשון גנזו יאשיהו, ובבית שני זה חסר). גם ב"משכן" של כ"א ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוך כאו"א מישראל") שיש בזה כו"כ דרגות ומדורים, הנה ה"ארון" הוא בחי' פנימיות דפנימיות שבלב, שהוא נצחי בכ"א, ואפי' "בשעת החטא היתה באמנה אתו", אלא שלפעמים (בדרגת "דור דעה" או לעת"ל כאשר יהי' "ומל ה"א את לבבך וכו'") זה בגלוי ולפעמים זה במצב של "גניזה". גילוי בחי' זו הוא ב"מדבר" ("מקדש המדבר"): בחי' "מדבר" שבנשמה היא בחי' מס"נ ו"בכל מאדך" שלמעלה מבחי' הציור וה"סדר" של "אדם" – שמתחיל עם "מחשבה", אות הא', אח"כ דבור ואח"כ מעשה. "מדבר" מתחיל עם "מעשה", כי גילוי בחי' מס"נ וה"ארון" הוא במעשה דוקא. משיחת אור ליום ג', ער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2022

1080

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט

Jan 27, 2022

11:20

התוכן "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" חייב מיתה, כי כל מציאות העם תלוי' במלך. והקשר בין העם למלך הוא דוקא ע"י שהעם מקיים את גזירותיו, והיסוד לזה הוא קבלת-עול‏ – ‏"קבלו מלכותי ואח"כ אגזור עליכם גזירות", הקדמת נעשה לנשמע, כמו שהי' בשעת מ"ת [כמ"ש בשביעי דפ' משפטים]. הסדר שקודם רוצה האדם להבין למה עליו להתנהג כמו שכתוב בשו"ע, נשמע, ורק אח"ז יעשה כן בפועל, נעשה‏ – ‏זו הנהגה של "צדוקי" ("ההוא צדוקי.. א"ל (לרבא) עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו וכו'"): בעצם הוא רוצה למלאות תאוותו וכו', ומצדיק א"ע בזה, שהוא, כ"בעל-שכל", רוצה קודם להבין את ציווי ה' ואח"ז יעשה זאת...! הנהגתו של יהודי היא שמיד כאשר מתחייב במצוה עושה זאת בפועל ממש, "נעשה", ואח"ז יבוא גם ל"ונשמע". כדי לזכות להבנת התורה מוכרחים להתחיל עם עשיית המצוות! (כפתגם בעל הגאולה).‏משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2022

1081

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Jan 26, 2022

8:59

התוכן הדין ד"אזלינן בתר רובא" יש לפרש בב' אופנים: 1) התורה קובעת שדבר ברור הוא שגם נדון זה הוא כמו הרוב. 2) התורה פוסקת שבענין של ספק יש לילך אחר הרוב, אבל אעפ"כ מידי ספק לא יצא. והנה ישנם ענינים שבהם לא מספיק רוב אלא צ"ל "כולו" דוקא. ולדוגמא בהכלל ש"אחרי רבים להטות" [כמ"ש ברביעי דפ' משפטים] גופא, שרק כאשר כל הע"א חברי הסנהדרין ישנם במציאותם במקומם דוקא ויש את עצם ענין הסנהדרין, אז הולכים אחרי דעת הרוב. וההוראה: אע"פ שהכלל ד"אחרי רבים להטות" מתקבלת עפ"י שכל, צריך לדעת שלא בכל פעם יכולים לקבל כלל זה. כמו כאשר בא היצה"ר ליהודי שומר תומ"צ ואומר לו שעפ"י תורה צריך לילך אחר הרוב..., הנה לכל לראש צריך לידע שכיון שטענה זו בא מהיצה"ר ה"ז היפך דעת תורה, וזה שיש לו רוב – הנה כאשר מדובר אודות עצם מציאות הענין אם צריך לשמוע להקב"ה, אין מקום לחשבון מהי דעת הרוב ומהי דעת המיעוט!משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2022

1082

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Jan 25, 2022

9:38

התוכן אע"פ שמפורש בגמ' עמ"ש [בשלישי דפ' משפטים] "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" שמיתורא דקרא דרשינן ש"גמ"ח (הוא) בין לעניים בין לעשירים", מ"מ כותב הרמב"ם ש"מ"ע להלוות לעני שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני..", כי הרמב"ם לשיטתו שדבר שאינו מפורש בקרא אינו בכלל "מ"ע מה"ת" אלא מד"ס, ובקרא מפורש "את העני". והנפק"מ לפי הרמב"ם, שאם באים עני ועשיר ומבקשים הלואה – העני קודם כי לו מ"ע מה"ת להלוות משא"כ לעשיר; המעלה במצות גמ"ח שבו מפורש בתורה שעי"ז מתאחדים עם הקב"ה – כמ"ש עה"פ "אם כסף תלוה את עמי, אמר הקב"ה אם כסף תלוה – אתה עִמִי"!; הוראה לפועל: יש להלוות גם לעשיר כי באותה שעה שהוא זקוק להלואה נחשב לעני, ואצל יהודי גם עניני הרחבה, באם נתרגל לזה, אינם "מותרות" כ"א "צרכיו" ממש, וגם אדם שרוצה הלואה כזו – יש ליתן לו!ב' חלקים משיחת י' כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2022

1083

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט – יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Jan 24, 2022

10:40

התוכן ביאור משנה הראשונה של ב' פרקי משניות שלומדים ביום היארצייט: "שלשה תריסין הן, תריס הכפוף (שמטרתו להגן במלחמה מכל הצדדים) טמא מדרס, ושמשחקין בו בקונפון (שמשתמשים בו בשעת משחק של קרב בשדה, ואין דרך לישב או לשכב עליו) טמא מת, ודיצת הערבין (שהערבין היו עושים אותו לדיצה ולמשחקים שלהם ואינו כלי לתשמיש כלל) טהורה מכלום. ככל שהדבר נוגע יותר לחיי האדם יש יותר אחיזה לטומאה וללעו"ז. ובעבודה: בעבודת הנשמה לעשות לו ית' דירה בתחתונים - כמה אופנים: א) כדבר הנוגע לחייו, ולכן הוא "איגאנצן פארקאכט" בזה בכל האופנים (ישיבה, שכיבה), וזה נותן מקום לאחיזה גדולה ללעו"ז - "טמא מדרס". ב) מלחמה זו לא נוגע לו כ"כ, ומרגיש שהוא בעצם למעלה מעוה"ז, ועבודתו הוא כדי למלאות התענוג שלמעלה בזה ("נורא עלילה על בני אדם") - "משחקין בו בקונפון", ולכן זה רק טמא מת (שה' הכניס בטבע העולם). ג) לא מרגיש כלל את עבודתו רק את התענוג שלמעלה בזה, בדוגמת ה"קניגי'" ש"עתיד הקב"ה לעשות לצדיקים". ו"טהורה מכלום", למע' מכל ענין המיתה וטומאה, כפי שיהי' בגלוי לעת"ל.ב' חלקים משיחת כ"ד תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2022

1084

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט

Jan 23, 2022

11:36

התוכן הוראה ממ"ש הצ"צ לכלתו [הרבנית רבקה נ"ע] "גלייכער עסן צוליב'ן דאוונען, ווי דאוונען צוליב'ן עסן": חיי האדם נחלקים בכלל לשתים: החלק שנותן להקב"ה - תורה, תפילה וקיום המצוות - "דאוונען", והחלק שמשתמש בו לצרכיו שלו - "עסן". ובזה יכול להיות כמה סוגים בבנ"י: 1) אלו שה"דאוונען" וה"עסן" הם "ב' עולמות" - בשעת ה"אכילה" לא ניכר כלל שזה יהודי ש"התפלל", ועד"ז להיפך וכו'. אבל "ברשיעי לא עסקינן". 2) אלו שה"דאוונען" הוא "צוליב'ן עסן" - מכיון שרוצים שה' יתן את כל צרכיהם "אין ברירה" אלא לקיים תומ"צ מכיון שרק "אם בחוקותי תלכו .. ונתתי גשמיכם בעתם וגו'". 3) תכלית העבודה: לא רק שה"תפילה" צ"ל כי כך צוה ה' ולא "ע"מ לקבל פרס" - "צוליב'ן עסן", אלא עוד יותר: ה"עסן" צ"ל "צוליב'ן דאוונען" - כל כוונתו ב"אכילתו" ובמסחר וכו' היא כדי שעי"ז יוכל ללמוד ולהתפלל במנוחה וכו' - "בכל דרכיך דעהו". משיחת י' שבט ה’תשי"ט לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2022

1085

יום ה' פ' יתרו, י"ח שבט

Jan 20, 2022

11:17

התוכן ישנה תורת אדה"ז עה"פ [בסיום פ' יתרו] "לא תעשון אתי . . מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך", דזה שזוהי מצווה הראשונה לאחר מ"ת הוא מפני ש"העדר" בא קודם המציאות (ע"ד רקבון הגרעין בא לפני הצמיחה), ולכן מתחילים עם שלילה ‏–‏ "לא תעשון אתי", ואח"ז בא החיוב ‏–‏ "מזבח אדמה תעשה לי", ז.א. מזבח של "ביטול" (כמו אדמה שהכל דשין עלי'), ועל מזבח הזה צ"ל ה"זביחה" של כל ה"עליות" וה"שלימויות". והביאור: היסוד הוא ביטול לגמרי ‏–‏ "לא תעשון אתי", להכיר שאין שום מציאות מלבדו ואפי' לא מציאות שטפילה לו "אתי", ואח"ז בא הצמיחה של "מזבח אדמה", אבל כיון שזהו כבר "ציור" של ביטול ("מזבח אדמה" באורך ורוחב מסויים וכו'), ועד שיכול להרגיש א"ע כמציאות בגלל ה"עליות" וה"שלימויות" שלו שמצד הקדושה, ולכן צ"ל ה"וזבחת עליו וגו'" ‏–‏ שהביטול יחדור גם את ה"ציור" שלו, וזהו תכלית העבודה.משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-01-2022

1086

יום ד' פ' יתרו, י"ז שבט

Jan 19, 2022

8:15

התוכן בעבודת האדם צריכה להיות העבודה בעשי' בפועל ממש! [וכנ"ל, שאע"פ שימי הפורים פועלים על כל השנה ש"ליהודים היתה אורה", המקור דתורה אור, מ"מ מסיים הפסוק "ויקר" אלו תפילין, שתכלית הכוונה היא שזה יומשך בדיו גשמי על קלף גשמי של בהמה, וברוחניות, שעבוד הלב והמוח (גם) של נפה"ב]. ובפשטות: הבחינה אם הנהגתו היא כדבעי היא – הבפועל ממש! בגמר וסיום יום הא' בשבוע שואלים אותו האם ביכלתו לרשום על הנייר מה פעל בפועל ממש במשך יום זה? ועד"ז בכל יום ויום! ישנם המתרצים את העדר העשי' באמרם שיוצאים ידי חובתם בזה שאינם עושים דבר בלתי-רצוי... והמענה לזה: אילו לא הי' נברא כל סדר ההשתלשלות הנה גם אז לא הי' ענין של רע! תכלית בריאת כל סדהשת"ל וירידת הנשמה בגוף היא (בעיקר) בשביל ענינים של עשי' בפועל! ישנם המתרצים את העדר העשי' באמרם שחוששים שהן עלולים להכשל בפעולה בלתי-רצוי' וכו' – עליהם לדעת שזוהי עצת היצר שרוצה למנוע אותם מעשי' והתעסקות בעניני תומ"צ! (כמענה אדמו"ר האמצעי לא' שהתאונן שיש לו שביעות-רצון ורגש של ישות בחזרת חסידות – "אַ ציבעלע זאָל פון דיר ווערן, אָבער חסידות זאָלסטו חזר'ן"!).משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-01-2022

1087

יום ג' פ' יתרו, ט"ז שבט

Jan 18, 2022

11:18

התוכן ביאור מדוע נאמר "אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" ולא "אשר בראתי שמים וארץ": כי זה מורה על חיבור הפכים – "אנכי ה' אלקיך" ו"ארץ מצרים" (בהיותה במעמד ומצב שצ"ל "הוצאתיך מארץ מצרים") – מקולקלת שבאומות. ונפעל ביניהם ענין ה"שלום" – שהם לא "נלחמים" זב"ז עד שרק א' מביניהם מנצח, אלא שהענין ד"אנכי ה' אלקיך" חודרת בארמ"צ גופא ונעשה ענין שלישי ונעלה יותר – "שלום" גם מלשון "שלימות". וזהו הקשר עם הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'". וזוהי כללות הכוונה בירידת הנשמה למטה מ"איגרא רמה לבירא עמיקתא", "ארץ מצרים" – כי עי"ז דוקא מתגלה הענין ד"אנכי ה' אלקיך" בתכלית השלימות. וזהו גם מה שלא הי' "בת קול" בקול דעשה"ד, שזה מורה שהקול חדר ונקלט בגשמיות העולם.משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-01-2022

1088

יום ב' פ' יתרו, חמשה עשר בשבט‏ – ‏ראש השנה לאילנות

Jan 17, 2022

0

התוכן יתכן שיהודי יתענג בלימוד החסידות עד כדי כך שישכח אודות המעשה בפועל – להשפיע על יהודי נוסף ללמוד חסידות! ועל זה באה ההוראה מט"ו בשבט, שתוכנו שעבודת ה' תהי' מתוך תענוג – שאעפ"כ צ"ל אכילת פירות במעשה בפועל! וכמו שאדמור המהר"ש נענה כאשר הצ"צ אמר בקשר להדפסת ה"לקוטי תורה" שזהו ענין ה"קץ": אנו צריכים משיח למטה בפשטות! הצ"צ רצה לשמוע זאת מבנו ותלמידו, ועל ידו יומשך הענין לחסידים, ועל ידם לכל ישראל – שכולם רוצים "משיח נאַו"! ודוקא ע"י "קול גדיא" מתבטלים הגזירות, כולל שהגזירה דמדידות והגבלות דזמן ומקום מתבטלת ב"רגע כמימרא". וכסיפור במדרש אודות א' שרצה להעלות אבן לירושלים וזימן לו ה' מלאכים "ונתן ידו עמהם, ונמצאו עומדים בירושלים"! וההוראה: כל יהודי מקבל את ברכת ה' באופן של תענוג בגשמיות, וכהבטחה "ואח"כ יצאו ברכוש גדול" כדי שיוכלו לעשות מזה ""מקדש ושכנתי בתוכם".משיחת ליל חמשה עשר בשבט ה'תשמ"ב לזכות מרת שרה ברכה בת חנה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-01-2022

1089

יום א' פ' יתרו, י"ד שבט

Jan 16, 2022

0

התוכן 1) בהתחלת פ' יתרו מסופר שיתרו שמע אודות הנסים ונפלאות שעשה הקב"ה ביצי"מ וכו' וזה גרם שיבוא וכו', ובהמשך הפרשה מסופר אודות כללות הענין דמ"ת, שעל מנת זה הוציא הקב"ה את בנ"י ממצרים. מידי שנה בשנה בש"פ יתרו חוזר ונשנה כללות הענין דמ"ת, כאשר כולם מתאספים כדי לשמוע את קריאת "עשרת הדברות" ומקבלים את התורה באופן מחודש. ויש להתכונן לזה במשך שבוע זה. ועוד ענין: הקריאה בפ' יתרו אודות הנסים ונפלאות שהיו ביצ"מ באופן גלוי, עד שגם יתרו שמע זאת, מזכיר ליהודי שגם כאשר נמצאים בגלות נמצא הקב"ה ביחד עם כאו"א מישראל, "הנה ה' נצב עליו", וממתין עד שיסיימו את העבודה, ושוב יוצאים מהגלות ע"י נסים ונפלאות גלויים. וממהרים זאת ע"י קיום הוראות האמורות. 2) בעת שמיעת עשה"ד בזמן מ"ת, עמדו אז כל בנ"י לפני הקב"ה כמו חיילים שעומדים ב"מצעד" לפני הרמטכ"ל. וזה חוזר ונשנה בכל שנה בש"פ יתרו. וההכנה לזה – ע"י הוספה בתומ"צ. ב' חלקים מהשיחות דיום ב' פ' יתרו, י"ז שבט ה'תשמ"ג לילדי "צבאות ה'" לע”נ מרת שמחה בת ר' אלי'הו ע"ה ליום היארצייט שלה י"ד שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-01-2022

1090

יום ה' פ' בשלח, י"א שבט

Jan 13, 2022

0

התוכן את הענין של "הוא בחיים" פועלים מחדש עי"ז ש"זרעו – בניך אלו התלמידים – בחיים" – הם עושים פעולות של "חיים", שזהו כללות הענין של "אתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ובעיקר אותם הענינים שבהם "חי" בעל ההילולא – עשרת המבצעים; זה שעושים עכשיו "התוועדות" אע"פ שבזמן זה היו יכולים לשבת וללמוד תורתו של בעל ההילולא וכו', ותמוה במיוחד איך נותנים לתלמידי הישיבה להשתתף בה וכו' – הוא, כי כך ראו אצל בעל ההילולא וכו'. אלא שצ"ל "בכן" ותוצאות טובות מההתוועדות: להוסיף ב"הליכה בדרכיו אשר הורנו" כנ"ל, מתחיל עם שיעור קבוע בלימוד תורתו, עפ"י הפתגם של אדמו"ר הרש"ב לפני הסתלקותו "איך גיי אין הימל די כתבים לאָז איך אייך" – שע"י ה"כתבים" נמשך הוא למטה גם כפי שהוא נמצא "אין הימל" (ע"ד מ"ש בפ"ט של ההמשך "באתי לגני" בענין ה"עמודים" שמחברים את הגג והרצפה).משיחת מוצאי ש"פ בשלח, י"ג שבט ה'תשל"ט לזכות הרה"ת ר' יהושע בן עטא דבורה שי' ליום ההולדת שלו י"ב שבט לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-01-2022

1091

יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע, ויום התחלת נשיאותו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

Jan 12, 2022

0

התוכן ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי לכלה, שנאמר בהתוועדות של יו"ד שבט ה'תשמ"ב. המאמר מיוסד (בעיקרו) על פרק י"ב של המשך באתי לגני ה'תש"י. לזכות ר' יוסף יצחק בן רייצל לאה שי' ווענגער ליום ההולדת שלו יו"ד שבטלשנת ברכה הצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-01-2022

1092

יום ג' פ' בשלח, ט' שבט‏ – ‏אור ליו"ד שבט

Jan 11, 2022

0

התוכן זה שמקשרים הענין דהפצת היהדות עם יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר דוקא – אף שכ"א הצטווה "ואהבת לרעך כמוך" שזה כולל במכ"ש העזר להגיע "לחיי העוה"ב" – כי נדרש להתעסק בזה באופן דמס"נ, ולזה צריכים ה"דוגמא חי'" שהוא הי' בזה המהווה הנתינת-כח והבטחון שיכולים להצליח בזה למרות הקשיים. ואע"פ שהוא הי' נשיא בישראל ושחונך מנעוריו לחיים של מס"נ, ואיך ניתן לדרוש זאת מכל יהודי בכל מקום ובכל זמן? כי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נדרש מס"נ לעמוד מול ממלכה אדירה, וגם להעמיד חייהם של אחרים בסכנת-נפשות ממש, אבל כעת לא נדרש מס"נ כזאת אלא רק לעמוד מול טענותיו של היצה"ר... וכאשר רואים ה"מעשה רב" של יהודי שהתנהג כך בעצמו והעמיד תלמידים ושלוחים שמתנהגים כך – ה"ז ה"דוגמא חי'" הטובה ביותר שמעורר ומעודד כ"א לא להתרשם מהקשיים ולסמוך על הפס"ד בזה של נשיא בישראל!ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשל"ו לזכות שמעון בן ציון שיחי' אייזנבךלרגל הכנסו לגיל המצוות ט' שבט ה'תשפ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-01-2022

1093

יום ב' פ' בשלח, ח' שבט

Jan 10, 2022

0

התוכן [המשך] ההוראה לכ"א מענין הד' כתות: א' טוען "ניפול לים", מכיון שלא יכול לחמם את כל העולם, ה"ה מסתגר מהעולם בכלל ומפיל א"ע ל"ים" התומ"צ וכו', ודואג רק לעצמו. א' "חזר למצרים", הוא אכן מקיים תומ"צ אבל בלי חיות ומרץ. א' מנצל מרצו לבנות בעצמו אסטרגי' של מלחמה עם פרעה במקום ה"ויסעו". וא' רצונו לרומם את העולם למעלה מעשרה טפחים (ולא להמשיך אלקות בעולם). והנה מהבחינות אם ענין מסויים הוא כפי אמיתית רצון העליון הוא כששומע אודות אופן העבודה שלא עלה בדעתו, ואדרבה, זהו היפך טבעו ורצונו (וזה גם הסימן שהאדם יוכל לדעת במה צ"ל עיקר עבודתו – הדבר שרואה שקשה לו לפעול בעצמו). ובנדו"ד – זהו "ויסעו" – להתקדם לקי"ס, לגלות בעולם עצמו את ה"ים", הכח אלקי שנסתר בו, "הפך ים ליבשה"! ודוקא ע"י קי"ס, שלא נכשלים אפי' בטעות של ד' הכתות דקדושה, ועושים את העבודה שלא עלה בדעת – "ויסעו", מתקדמים עוד יותר למ"ת וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-01-2022

1094

יום א' פ' בשלח, ז' שבט

Jan 9, 2022

0

התוכן איתא במדרש: "ארבע כתות נעשו ישראל על הים": אחת אומרת נפול לים, ולהם אמר משה "התיצבו וראו וגו'". אחת אומרת נחזור למצרים, ולהם אמר "כי אשר ראיתם וגו'". אחת אומרת "נעשה מלחמה כנגדן", ולהם אמר "ה' ילחם לכם". ואחת אומרת "נצווח כנגדן", ולהם אמר "ואתם תחרישון". ביאור סברות ד' הכתות בעבודה: 1. לא רוצה כלל להתעסק עם העולם שמלא רשעים אלא טוען "ניפול לים" של תומ"צ ושהקב"ה "יתעסק" עם העולם... 2. "לשוב למצרים": הוא אכן מתעסק עם העולם, אבל הוא בתנועה של יאוש שבין כך לא יפעול כלום, ועושה זאת רק מתוך קבלת-עול ובאופן של "עבודת פרך" ללא חיות ושמחה. 3. "נעשה מלחמה כנגדן", ואף שזה דבר נכון אבל אסור לסמוך בזה על שכלו, אלא יש לברר תחילה אם זה רצונו ית'. 4. "נצווח כנגדן" – להתפלל לה' ולסמוך עליו שיעשה הטוב בעיניו! הנה אף שענין הבטחון בה', שיהי' טוב בטוב הנראה והנגלה, הוא מעיקרי יסודי האמונה, אבל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" – בזה אין "לסמוך" על ה' [אלא לקיים בפועל רצונו ית'. ונוסף לזה], אם הי' לו יר"ש לא הי' מביע דעה בכלל אלא הי' מברר אצל משה מה לעשות! ואמיתת היראת-שמים, זה הי' חסר בכל הד' כתות. ההוראה הכללית: מה שצ"ל הוא – לעשות בעצמו לכל הפחות "ויסעו"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-01-2022

1095

יום ה' פ' בא, ד' שבט

Jan 6, 2022

0

התוכן במצות תפילין ישנם כל ג' הענינים שנאמר בגמ' בקשר למ"ש "אדם לעמל יולד" ("עמל מלאכה" – מעשה, "עמל שיחה" – דיבור, "עמל תורה" (שיש להבינה) – מחשבה): הנחת תפילין – מעשה, הברכה – דיבור, הכוונה דשעבוד המוח והלב – מחשבה. אבל באמת במעשה של הנחת תפלין כשלעצמו אין כ"כ הענין ד"עמל מלאכה" – הפיכת עניני העולם לקדושה. וכאן מצינו חידוש גדול בשו"ע אדה"ז שכותב (ומוסיף עמ"ש בשו"ע המחבר) "יכוון בהנחת תפילין שצוונו הקב"ה לכתוב ד' פרשיות אלו .. וצונו להניחן וכו'", היינו שנוסף על מעשה הנחת תפילין של כל אחד הרי גם כתיבת הד' פרשיות (ע"י הסופר), שעי"ז נהפך הקלף גשמי לתשמיש מצוה וכו' – ה"ז (חיוב) שלו! והנה בכל ג' ענינים הנ"ל "עמל". והרי מה שהוא בעצמו מניח תפילין, או אם קל לו להשפיע על אחרים להניח תפילין אי"ז "עמל"! אבל אם קשה לו להשפיע על אחרים ומ"מ משפיע, ועל הרבה אנשים להניח תפילין – הרי עי"ז יש לו בבת-אחת כל ג' הענינים ד"עמל מלאכה", "עמל שיחה", ו"עמל תורה"! משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-01-2022

1096

יום ד' פ' בא, ג' שבט

Jan 5, 2022

0

התוכן נת"ל ענין הפנימי של "ואח"כ יצאו ברכוש גדול", שמטרת גלות מצרים היתה כדי שיוציאו משם את כל הניצוצי קדושה שבעניני מצרים. ועאכו"כ שכ"ה בנוגע לבנ"י עצמם – שכל ה"שש מאות אלף רגלי" יצאו ממצרים. וזהו השבח שבנ"י יצאו ממצרים "על צבאותם" – ה"צבאות ה'" שהעמידו במצרים עצמו באופן ד"וירבו ויעצמו במאד מאד"! וכ"ז הי' בעיקר בזכות הנשים שגידלו את הילדים במצרים עד ש"הם [הילדים] הכירוהו תחילה" והם פתחו את השירה באמרם "זה א-לי ואנוהו". ועד"ז תהי' בגאולה האמיתית והשלימה שאף יהודי לא תישאר בגלות, עד ש"אין בן דוד בא עד שתכלו כל הנשמות שבגוף". ועפי"ז מובן חומר הענין ד"תכנון משפחה", שהרי בלידת ילדים תלוי' גאולתן של כל ישראל! ושליחות זו תלוי' בעיקר בנשי ישראל, ולהן ניתנו כל הדרוש לגדל הילדים לתורה ולחופה ולמעשים טובים", עד שבגאולה האמיתית והשלימה, הנה דוקא ילדים אלו "וואָס מ'האָט מגדל געווען, און מגדל געווען לתורה ולחופה ולמעשים טובים, מתוך מיצר הגלות – וועלן זיי זיין די מתחילים אין "זה א-לי ואנוהו אלקי אבי וארוממנהו"!א' השיחות דהתוועדות מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-01-2022

1097

יום ג' פ' בא, ב' שבט

Jan 4, 2022

0

התוכן מצד א' מודגש בקרבן פסח [כמ"ש ברביעי דפ בא] ענין הציבור: כל הציבור צריך להיות נוכח בהקרבת הקרבן "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, וכאו"א מהציבור צריך לאכול (לפחות זית) מהקרבן. אבל מצד שני ה"ה קרבן יחיד, שלכן "אינו נאכל אלא למנויו" – לאותם יחידים שהתחלקו משאר הציבור ונתמנו על שה זה דוקא. וביותר מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח בפסח מצרים (אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד), שאפי' ה"מזבח" של הקרבן, "המשקוף ושתי המזוזות", הי' של הבית פרטי של כל חבורה וחבורה. ועוד ענין שבו מודגש ענין ה"יחיד" שבקרבן פסח (בכל הדורות) אפי' לגבי שאר קרבנות יחיד הוא בשחיטת הקרבן: בשאר הקרבנות אין את ההדגשה שמביא הקרבן הוא, או שלוחו, צריך לשחוט את הקרבן, משא"כ בקרבן פסח נאמר "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל" "מכאן ששלוחו של אדם כמותו" – ההדגשה שהוא, או שלוחו, צריך לשחוט הקרבן. והנפק"מ: אם אינו רוצה שההוא ישחט עבורו או שהוא מודר הנאה ממנו – בשאר הקרבנות יכול ההוא לשחוט הקרבן משא"כ בקרבן פסח.משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-01-2022

1098

יום ב' פ' בא, ר"ח שבט

Jan 3, 2022

0

התוכן הוראה משני דפ' בא: התחלת השיעור‏ – ‏"ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים ויעל וגו'"‏ – ‏גם בזמנו של פרעה שהי' "מושל בכפה" ומשה עדיין נמצא בארמ"צ מספיקה נטיית יד של משה לפעול על כל ארץ מצרים! סיום השיעור‏ – ‏"ולכל בני ישראל הי' אור במושבותם"‏ – ‏גם כאשר בנ"י נמצאים בארמ"צ ה"ה במעמד ומצב של אור! שיעור תהלים היומי: התחלת התהלים ב"אשרי האיש וגו'" קשורה עם ר"ח שבט עפ"י מאחז"ל "במה חתם משה (את ספר דברים)‏ – ‏'אשריך ישראל', ואף דוד.. ממקום שפסק משה משם התחיל‏ – ‏'אשרי האיש וגו''", והרי ב"עשתי עשר באחד לחודש דבר משה אל כל בני ישראל"‏ – ‏התחיל ללמוד עם בנ"י את ספר דברים! שיעור תניא היומי (חצי השני של פי"ח): מבאר את ענין החכמה שבכ"א שמצד זה ישנו ענין האמונה ומס"נ אצל כאו"א ואפי' בקל שבקלים וכו', שבזה מודגשת אחדותם של בנ"י.משיחת יום ב' דפ' בא, ר"ח שבט ה'תשמ"ב לע”נ ר' יואל זוסמאן ב"ר יצחק מנחם הכהן ענגעל ליום היארצייט שלו ר"ח שבט. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2022

1099

יום א' פ' בא, כ"ט טבת, ערב ר"ח שבט

Jan 2, 2022

0

התוכן בראש חודש שבט, שכולל כל ימי החודש ובמיוחד ימיו העיקריים, כלול יום "עשירי בשבט", והזמן מתאים לעורר אודות הפעולה ביתר שאת בכל עניני תומ"צ, ובענין [שהתחיל בר"ח שבט] "הואיל משה באר את התורה" "בשבעים לשון", להביא את כ"א לתומ"צ "לפי דרכו", ע"י ההתעסקות במבצעים הכלליים, וכמו שראינו התעסקותו של נשיא דורנו לפעול על אלו שלא הי' להם שייכות לקיום תומ"צ שיתחילו לקיים מצוה אחת ועי"ז "מצוה גוררת מצוה" וכו', ולהתחיל בכ"ז עוד הלילה!משיחת אור ליום ה' דפ' וארא, ר"ח שבט ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2022

1100

יום ה' פ' וארא, כ"ו טבת, אור לעש"ק מבה"ח שבט

Dec 30, 2021

0

התוכן כשדבר כואב באמת, צועקים באמת! מסופר כאשר המשלחת שהלכה כדי לפעול לביטול גזירה נגד היהודים חזרה ודווחה ל"חפץ חיים" שלא הצליחה – אמר להם: האם מישהו ממכם התעלף?! ובנדו"ד: נעמד לו יהודי ומדבר אודות אלפיים שנות גלות נוספים – האם מי מהשומעים התעלף?!; החידוש של אדה"ז [בעל יום ההילולא דכ"ד טבת] הי' בנוגע לעשיית בעלי-תשובה [דלא כמו יהודי פלוני שגירש אשה בעלת תשובה מחדרו! סיפור זה לא התפרסם בעיתונות, אבל "כלפי שמיא גליא"! כוונת הדברים היא לעורר שצ"ל אהבת ישראל, וכהוראת יום השלישי בשבוע "שהוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות"]; התחלת פ' וארא (לאחרי הסיום בפ' שמות ב"ביד חזקה יגרשם מארצו") היא מה שאמר ה' למשה: "וארא [בגלוי] אל אברהם . . לכן אמור לבנ"י אני הוי'", "הי' הוה ויהי' כאחד", ובמילא יכול כל יהודי לפעול מיד את ה"והוצאתי אתכם וגו'".ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' וארא, כ"ד טבת ה'תשמ"ב לזכות יוסף הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ח טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי' ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-12-2021