The Daily Sicha

1101

יום ה' פ' תזריע, כ"ח אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' תזריע ר"ח ניסן, פ' החודש

Mar 31, 2022

8:46

התוכן א) עומדים אנו בר"ח ניסן, החודש שבו נגאלו בנ"י ממצרים, ומובן שהיום מתחזק החיוב על כ"א "לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים". וזה מזכיר גם שבאותו ר"ח ניסן התחילו ההכנות לקראת יציאת בנ"י ממצרים ע"י שקיבלו ע"ע לקיים מצוות השי"ת עוד בארמ"צ (קרבן פסח), ובזכות זה באה הגאולה בפועל. ב) וכמו שבנ"י התחילו ההכנות לבניית המשכן עוד בהיותם בארמ"צ ע"י שלקחו אתם את הקרשים למשכן ודברים אחרים שהיו צריכים לנדבת המשכן, עד"ז יש להתחיל להתכונן כעת, ובמיוחד בר"ח ניסן, לבנין ביהמ"ק השלישי, ע"י שכ"א, כולל ילדי ישראל, עושה מביתו הפרטי "משכן לה'", וע"י עשיית "קרבן לה'" מענינים שצריכים להשתמש בהם לקדושה וכו'. וע"ז ממהרים הגאולה ע"י משיח צדקנו. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2022

1102

יום ד' פ' תזריע, כ"ז אדר ב'

Mar 30, 2022

11:32

התוכן [המשך] ההוראה: כאשר יהודים מתאספים ו"אוכלין ושותין", אפי' אם המאכלים כשרים וכו', ואפי' אם זה ביחד עם "מרדכי", ואפי' אם זה "ביום השביעי" שאז גם האכילה עצמה היא מצוה – צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות" ("אכילה" לנשמה)! גם כאשר עושים "באַנקעט" לשם גיוס כספים למטרת טובות – אין להסתפק באכילה ושתי' בלבד, ואפי' לא ב"דבר תורה" שמטרתו מצות הצדקה... אלא העיקר צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! אדהאמ"צ איחל לעצמו שכאשר חסידים נפגשים ידברו ביניהם על "יחודא עילאה"... אבל עכשיו מדברים על הוראה ברורה מסיפור פשוט בתורה: שאם "ישראל אוכלין ושותין", אפי' יהודים כאלו ש"נהנו מ[זה שמשתתפים ב]סעודתו של אותו רשע", צ"ל "מתחילין בדברי תורה ותשבחות"! ודוקא הנהגה זו תביא להצלחה גדולה שלא בערך בענינים שבאים לאח"ז, כמו שהיא הביאה אז ל"ליהודים היתה אורה וגו'".משיחת פורים ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2022

1103

יום ג' פ' תזריע, כ"ו אדר ב'

Mar 29, 2022

12:37

התוכן איתא בגמ' עה"פ "ביום השביעי כטוב לב המלך ביין": "... יום השביעי שבת הי', שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות אבל עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'". וצ"ל הקשר בין זה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" לזה שאחשורוש "טוב לב המלך ביין"?! ובפרט שהרי אע"פ דזה "שישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה וכו'" ה"ז בעיקר בשבת, אבל זה ש"עכו"ם שאוכלין ושותין אין מתחילין אלא בדברי תיפלות וכו'" אינו דוקא בשבת?! והביאור: נאמר בגמ' לפנ"ז שאחשורוש התנה "לעשות כרצון איש ואיש" – "כרצון מרדכי והמן". וא"כ דוקא "ביום השביעי" – ש"מצוה לענגו .. ביין ישן" ובמילא גם מרדכי הי' אז מרוצה – הי' "טוב לב המלך ביין", שהביא למפלת ושתי והמלכת אסתר עד להצלת בנ"י וכו'. אלא שמכיון ש"אין קטיגור נעשה סניגור", ולכן נוגע כאן להוסיף שבנ"י לא התנהגו אז כעכו"ם אלא "ישראל אוכלין ושותין מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות וכו'" [המשך יבוא].ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"ל לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2022

1104

יום ב' פ' תזריע, כ"ה אדר ב'

Mar 28, 2022

11:52

התוכן [המשך] וי"ל הטעם לזה גופא שמדייקים של"שושבינין" יהיו דוקא איש (א') ואישה (א'), שזהו כמו שהי' ב"חתונה" הראשונה – "יום חתונתו זה מ"ת", ה"חתונה" בין הקב"ה וכס"י, שהיו אז ב' שושבינין – משה מצד ה"חתן", "שושבינא דמלכא", בחי' מיין דוכרין, ואהרן מצד ה"כלה", "שושבינא דמטרוניתא", בחי' מיין נוקבין. והטעם הפשוט לזה עפ"י המבואר בכללות הצורך בענין השושבינין מכיון שהחתן-כלה "אין להם כח מצ"ע" להתקרב א' לשני מצד הבושה, וצריכים מי שיעודד ויחזק אותם וכו', ועפ"י טבע (נוסף על ענין הצניעות) מצליח יותר איש לעודד את החתן, ואשה – את הכלה. ולכן נוהגים כך גם בנוגע ל"קוואַטער" בברית מילה, מכיון שברית-מילה הוא ע"ד ענין החתונה: עפ"י קבלה – ברי"מ קשורה עם ספי' היסוד שזהו הענין ד"שושבינין". ובאותיות פשוטות: ע"י הברית-מילה נעשה "ברית עולם .. בבשרכם" בין הקב"ה לישראל. וע"ד שהי' בשעת מ"ת, ה"חתונה" הראשונה, חיבור בין עליונים ותחתונים.ג' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לע"נ מרת חי' שרה בת ר' יחזקאל ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ה אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2022

1105

יום א' פ' תזריע, כ"ד אדר ב', ערב כ"ה אדר ב'

Mar 27, 2022

10:10

התוכן בא' הקובצים שי"ל לכבוד ש"ק שקו"ט בטעם המנהג שאשה מעוברת לא תהי' "שושבינין" (לחתן-כלה), ונשארו בצ"ע וכו'. ועפ"י המדובר כמ"פ שכ"א מחוייב להתייגע ולנסות להסביר אפי' אותם ענינים שגדולי ישראל שלפניו נשארו בצ"ע, אע"פ שידע איניש בנפשי' מעמדו ומצבו, י"ל בזה עפ"י מה שמדייקים שלשושבינין יהיו איש ואשה דוקא. ועד"ז בנוגע ל"קוואַטער" [מכניס התינוק] בברית-מילה נוהגים שלא תהי' אשה מעוברת, ומדייקים שיהיו איש ואשה דוקא. וי"ל שב' ענינים אלו קשורים זב"ז: עפ"י מ"ש אדה"ז בסידור בנוגע למנהג כפרות בערב יוהכ"פ שלוקחים "זכר לזכר נקבה ונקבה ולמעוברת שוחט ג' א' בשבילה וזכר ונקבה בשביל ספק הולד" מוכח שהעובר הוא מציאות בפ"ע, ולכן, כיון שמדייקים של"שושבינין" ול"קוואַטער" יהיו דוקא איש א' ואשה א' כנגדו, נוהגים גם שלא תהי' אשה מעוברת כי אז יהיו או ב' אנשים ואשה א', או ב' נשים ואיש א'. משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"א לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2022

1106

יום ה' פ' שמיני, כ"א אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' שמיני, פ' פרה

Mar 24, 2022

11:28

התוכן בהתחלת שיעור היומי כותב הרמב"ם: "הנותן ביצים לבעל התרנגולים להושיב תרנגולין עליהן עד שיצאו האפרוחים ויגדל אותן בעל התרנגולין ויהי' הרווח ביניהם, צריך להעלות שכר עמלו ומזונו וכו'". וי"ל שבהלכה זו משתקפת כללות עבודת האדם לקונו, וכאן רואים איך שדברי הע"ח (נסתר דתורה), שתכלית וסיבת בריאת כל העולמות הוא בכדי שיתגלו שלימות כחותיו ופעולתיו וכו', והיינו, שהדברים שהיו רק "בכח" יצאו לידי גילוי בפועל, משתקפים ובאים לידי ביטוי בהלכה זו (נגלה דתורה): ה"שותפות" שבין הקב"ה לבנ"י הוא באופן שהקב"ה נותן "ביצים" (שבו כלולים האפרוחים "בכח"), ובנ"י, ע"י חום הקדושה שבהם, עושים מהם "אפרוחים"‏ – ‏מוציאים ומגלים את הענינים שהיו בהעלם (אצל הקב"ה ובתוך העולם). וע"ז פוסק הרמב"ם, שנוסף ע"ז שלעת"ל, לאחרי גמר העבודה, "יתחלקו ברווח", הנה כבר בהתחלת העבודה "צריך (הקב"ה) להעלות שכר עמלו ומזונו" לכאו"א מישראל כדי שיוכל לעבוד את ה' מתוך מנוחה שמחה וטוב לבב ללא בלבולים בפשטות!ב' חלקים משיחת ט"ו בשבט ה'תשמ"ה לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2022

1107

יום ד' פ' שמיני, כ' אדר ב'

Mar 23, 2022

11:20

התוכן שאלה בפשש"מ בפ' שמיני: למה התורה מפרטת שמות הבהמות שיש להן רק סימן טהרה א' שאסורות באכילה ולא מסתפקת בזה שאומרת שלבהמה טהורה צ"ל ב' סימני טהרה?! (זה שהתורה מפרטת את שמות שרצי העוף שמותרים באכילה ולא מסתפקת בזה שכותבת את סימני הטהרה שלהם, כי שם באמת לא מספיק הסימני טהרה אלא צריך גם שייקראו בשמות אלו, אבל אין לתרץ כך בנדו"ד) והביאור: בזה מדגישה התורה שאפי' אם ע"י פעולת הרבעת ב' בהמות עם סימן א' זב"ז, ונולדה בהמה עם ב' סימני טהרה, בכל זאת היא אסורה כי "הבא מן הטמא טמא" (בפשש"מ).ב' חלקים משיחת מוצש"פ שמיני ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2022

1108

יום ג' פ' שמיני, י"ט אדר ב'

Mar 22, 2022

10:23

התוכן [המשך] וזהו הנסיון במצב של "אכתי עבדי דאחשורוש אנן" לאחרי הנס פורים ומרדכי הי' "משנה למלך" וכו' – לזכור גם אז ש"ליהודים" יש את ה"לשונם", וש"זכרם לא יסוף מזרעם" – לחנך את הילדים לא להתבייש באופן הלבוש וההנהגה של ה"אַלטער היים". רק דרך זו מביא ל"ברכת ה' היא תעשיר". עד ש"ליהודים היתה .. ויקר" כפשוטו, שעמי הארץ מייקרים זאת, שלמרות כל הגזירות מתנהגים ומחנכים את הילדים באופן של "דתיהם שונות מכל עם". וכפשוטו – שבבוא ימי הפורים יושבים כולם יחד "משפחה ומשפחה" ומספרים את תוכן המגילה עד לסיומו ש"זכרם לא יסוף מזרעם", שהילדים עצמם מחליטים לחנך את זרעם להתנהג באופן שהם "עם מרדכי" ש"לא יכרע ולא ישחווה" ומעדיף להתנהג עפ"י שו"ע, ואם צריך – מסתובב ב"לבוש שק" ולא נכנס ל"שער המלך", עד שהנהגה זו אי"ז אפי' בגדר נסיון כי זהו כל מציאותו, כמו דג במים. ולבסוף, דוקא הנהגה כזו מביא שאת בית המן ניתן לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי, ומרדכי נהי' "משנה למלך".משיחת פורים ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2022

1109

יום ב' פ' שמיני, י"ח אדר ב'

Mar 21, 2022

11:34

התוכן הענין של גלות הוא לגלות שבנ"י יכולים לעמוד בנסיונות של "עבודה קשה . . אשר עבדו בהם בפרך". ןבאמת גם במצב של חירות שנותנים לבנ"י להתנהג באופן של "דתיהם שונות מכל עם" יש את ה"עבודה קשה" לעמוד בנסיונות שלא לחקות את הגויים הרבים שמסביב, ושלא לעסוק בעניני פרנסה כ"מנהג הסוחרים" האינם-יהודים אלא לזכור שלא "כחי ועוצם ידי עשה לי את כל החיל הזה" אלא "ברכת ה' היא תעשיר", ולהתנהג בפועל בהתאם לזה. ו"עבודה קשה" עוד יותר הוא בענין החינוך הבנים והבנות – שההורים דואגים ממה יתפרנסו בעתיד ושהגוים ילעגו עליהם, ולכן נוטים להתפשר ולחנכם באופן שלא יהי' ניכר עליהם שהם יהודים ח"ו. נסיון זה הוא יותר במדינות הרווחה שאין מחיצות והגבלות גשמיים בין יהודים וגויים, ובמילא הסכנה של התבוללות רוחנית, שהיא סכנה גדולה יותר, היא גדולה עוד יותר. [המשך יבוא]ב' חלקים משיחת פורים ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2022

1110

יום א' פ' שמיני, י"ז אדר ב'

Mar 20, 2022

10:45

התוכן על פס"ד הרמב"ם שהבטיחה תורה שבסוף גלותן ישראל עושין תשובה ומיד הן נגאלין - נשאלת השאלה: היתכן?! איך יכול להיות שברגע אחד ישתנה מצב האדם למציאות חדשה מן הקצה אל הקצה, מבעל "לב האבן" בגלות לבעל "לב בשר" בגאולה! ועד"ז בנוגע מצב העולם וכו'?! והתשובה - "כבר הי' לעולמים" עד"ז: א) מ"ש בפ' שמיני: "ביום השמיני" השתנה אהרן ברגע אחד ממצב של לוי שהי' עד אז, למציאות החדשה של כהן גדול! ב) במתן תורה: קודם מתן תורה היתה "גזירה" (נתק) בין העליונים ותחתונים, ובשעת מ"ת נעשה "אנכי הוי' - אלקיך" - "כחך וחיותך" של כל חלקי הגוף (וכ"ש הנשמה)! (ועד"ז בכללות ישראל, הנה אז נעשה "משה מחיצה לעצמו וכו'" - הגדולים בבנ"י נעשו אז מציאות חדשה של גדולים וכו'). ועד"ז בנוגע לגאולתו הפרטית של כאו"א שבשעת התפלה - שברגע אחד יכול להיות "נגאלין מיד" - להשתנות מן הקצה אל הקצה! וכ"ש שעליו ללמד זכות שזה יכול להיות גם באחרים, שאפילו אלו שע"פ תורה אין להם שום מעלה ונק' סתם "בריות", שייך וצריך לקרב גם אותם לקצה ההפכי - "ומקרבן לתורה"!משיחת מוצש"פ פ' שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשל"ח לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2022

1111

יום ה' צו, י"ד אדר ב' – חג הפורים

Mar 17, 2022

11:39

התוכן בנוסח תפלת ר"ה ויוהכ"פ שלנו אומרים "ובכן" ד' פעמים. הרביעי הוא כנגד "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת" (שלכן זה לא נקבע מלכתחילה בנוסח התפלה): בפורים ישנה הנתינת כח להכנס אל המלך גם "אשר לא כדת", שכאשר רואים שאין עצה... "כל עבדי המלך גו' יודעים" שאין להכנס אל החצר הפנימית... לא צריכים להתפעל, אלא צריכים "שפּאַרן זיך אַהינצו"! ומימי הפורים ה"ז נמשך על כל השנה כולה – שכאשר רואים שאין ברירה אחרת, אזי, "ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת".... [וכאן פתח באמירת המאמר ד"ה] וקיבל היהודים את אשר החלו לעשות. ומבאר בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר, שקבלו מה שהחלו בהזמן דמתן תורה. דאף שבמ"ת היו בתכלית העילוי ובזמן גזירת המן היו בתכלית השפלות, ומ"מ מכיון שעמדו אז בתנועה של מס"נ, הנה דוקא אז היתה ה"קבלה". וההוראה: ע"י העמידה במס"נ ו"עד דלא ידע" – "אַרויסגיין פון זיך", הן מצד הנשמה והן מצד הגוף, פועלים התכלית של מ"ת – המשכת עצומ"ה א"ס ב"ה למטה בהתיישבות.שיחה שלפני המאמר והתחלת וסיום המאמר דהתוועדות פורים ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2022

1112

יום ד' פ' צו, י"ג אדר ב'– תענית אסתר, ערב חג הפורים

Mar 16, 2022

9:24

התוכן זירוז בענין "מבצע פורים"‏ – ‏להשתדל שכל אחד ואחת מישראל יקיימו את המצוות דחג הפורים, ולהתעסק בזה "מיט'ן גאַנצן שטורעם"' כמנהג ישראל שבימי הפורים מרעישים ב"רעשנים"...; דוקא כאשר מתנהגים על פי הוראות התורה באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" ה"ז הדרך היחידה לפעול כללות הענין ד"נפל פחד היהודים עליהם", ויתירה מזו‏ – ‏"ונהפוך הוא": "רבים מעמי הארץ מתייהדים" באופן של גיור כהלכה דוקא!‏‏משיחת יום ב' דפ' כי תשא, תענית אסתר ה'תשמ"ב לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2022

1113

יום ג' פ' צו, י"ב אדר ב'

Mar 15, 2022

12:14

התוכן אדה"ז כותב בשו"ע או"ח שטוב לומר פ' הקרבנות בכל יום "לקיים מ"ש ונשלמה פרים שפתינו וכמו שאמרו חכמים ע"פ [בשלישי דפ' צו] זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו' [כאילו הקריב עולה]". הטעם שמביא כאן ב' פסוקים אלו: מזה שהחכמים למדו הענין ד"כל העוסק בתורת עולה וכו'" מהפסוק "זאת התורה לעולה" מוכח שאין הכוונה ב"כל העוסק" כפשוטו, שצ"ל ההתעסקות בפ' הקרבנות וכו', אלא במובן "מתעסק בעלמא", כי הרי גם אמירת פסוקים אלו היא בגדר "זאת התורה" ויש לברך ע"ז ברכות התורה. ועפי"ז מובן למה "טוב [אפי'] לומר פ' הקרבנות כו'" ‏–‏ בלי להבין. ומפסוק "ונשלמה פרים שפתינו" לומדים שלא מספיק מחשבה לבד (אף שזוהי העיקר בתורה ובקרבנות), אלא צ"ל (עכ"פ) "שפתינו" ‏–‏ אמירת הפסוקים. ואינו מביא רק הפסוק "ונשלמה פרים וגו'" כי אז היו חושבים שאמירה לבד ("שפתינו") פועלת רק ענין הכללי דקרבנות, ולכן מביא גם הפסוק "זאת התורה לעולה למנחה וגו'" ‏–‏ שהיא פועלת גם ענין הפרטי של הקרבן.ג' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2022

1114

יום ב' פ' צו, י"א אדר ב'

Mar 14, 2022

11:44

התוכן סיפור המגילה אודות "איש יהודי הי' בשושן הבירה" הוא הוראה גם למי שנמצא במעמד ומצב אחר מזה לגמרי: ידוע מארז"ל "כאו"א חייב לומר בשבילי נברא העולם", ומודגש יותר בדברי אדה"ז בתניא שכדי שעבודתו תהי' באופן ד"סור מרע ועשה טוב" יש להתבונן ש"הנה ה' נצב עליו...", וענין זה אמור בנוגע לכאו"א, כמודגש ב"שער" דספר התניא שהספר "מיוסד ע"פ כי קרוב אליך הדבר מאוד..." דקאי על כאו"א. וא"כ מובן שכל יהודי, שהוא "כולא חד" עם עצמותו ית', הוא בבחי' המלך שב"שושן הבירה" ששם נקבעת ההנהגה בכל "שבע ועשרים ומאה מדינה"! וכפס"ד הרמב"ם ש"צריך כל אדם שיראה עצמו שקול . . וכן כל העולם . . עשה מצוה א' הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה"! וזהו ע"י ההנהגה בפועל כ"איש יהודי" וכ"איש צבא" – בעל מס"נ, שעל ידו נעשה נצחון המלחמה שע"ז מבזבז המלך אוצרותיו וכו'.ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2022

1115

יום א' פ' צו, י' אדר ב'

Mar 13, 2022

7:41

התוכן עה"פ "צו את וגו'" שבתחילת פ' צו, מפרש"י "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות". והנה תוכן הפרשה, שע"ז הי' הציווי "צו את אהרן וגו'", הוא בנוגע לתרומת הדשן וסידור המערכות על המזבח. כלומר, לא אודות הקרבת התמיד עצמה כ"א ע"ד העבודות שלפנ"ז שהם בגדר "הכשר מצוה" והכשר דהכשר וכו'. ואעפ"כ גם זה צ"ל באופן של זריזות. וזוהי גם ההוראה, שענין הזריזות צ"ל לא רק בנוגע לעשיית המצוה עצמה אלא גם בהכנה והכשר מצוה וכו'. ולדוגמא בנוגע למצות צדקה (כמו מעות חטים), שגם ההכנה לזה, החל מהשקו"ט ע"ד קבלת החלטה טובה בזה, צ"ל בזריזות. ועד"ז לפעול בכל הענינים האמורים [בשיחה לפנ"ז] הקשורים עם חיי"ם שנה מנשיאות של כ"ק מו"ח אדמו"ר [ה'תר"פ-ה'תשמ"ח] מתוך זריזות וחיות. וזירוז בלסיים את "צחצוח הכפתורים" יביא בזריזות את הגאולה האמיתית והשלימה באופן ד"לא עכבן (אפי') כהרף עין"!ב' חלקים משיחת יום א' פ' צו, ב' ניסן ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2022

1116

יום ה' פ' ויקרא, ז' אדר ב', ערב יום ועש"ק פ' ויקרא, פ' זכור

Mar 10, 2022

12:52

התוכן מבואר בספרים ש"גורל" עם הכולל בגימט' "עמלק" (ר"מ). ביאור הקשר: כאשר יהודי מסתפק "היש ה' בקרבנו אם אין"‏ – ‏הוא מודה במציאות ה', אלא שחושב שמכיון ש"רם על כל גויים ה'" "לא מתאים" לו לרדת ולהתעסק עתו, ובמילא מסתפק האם ה' נמצא גם "בקרבנו"?... גישה זאת מביאה את "עמלק", בגימט' ספק, להלחם עם ישראל ולהכניס בו קרירות ("אשר קרך בדרך"), שלא יתלהב מעניני אלקות, ומשכנע אותו שיש מקום עפ"י "שכל דקדושה" לספק זה ולקרירות: 'לממה"מ הקב"ה ברוב גדלותו ורוממותו "נוגע" האם הוא מחכה בין אכילת בשר לשתיית חלב שש שעות בדיוק או חמש וחצי?!'.. 'מה יש להתלהב מאלקות ואפי' מעניני נסים, הרי ה' ברא את חוקי הטבע והוא יכול לבטלם!'... והדרך לנצח את עמלק הוא לא ע"י שכל אלא לומר לו: כל מציאותו של יהודי הוא (שנולד כך) עפ"י גורל, למע' מהשכל, והמציאות היא כפי שהתורה אומרת, שאכן מניח ה' את כל העולמות ומסתכל עליו אם הוא בודק כיסיו לפני שיוצא בשבת לרה"ר וכיו"ב, ואכן בזה "מונח" הקב"ה!‏ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2022

1117

יום ד' פ' ויקרא, ו' אדר ב'

Mar 9, 2022

11:41

התוכן אין זה פלא שלא מובן בשכל משנת"ל שמסיפור המגילה אודות סעודת אחשורוש באופן ד"לעשות כרצון איש ואיש" ישנה הוראה כיצד הורים צריכים לחנך את הילדים בשנת ה'תשמ"ב בברוקלין הבירה! – כי כך רואים בקריאת המגילה בכלל: קריאת המגילה, לאחרי הקדמת ברכה לפני', אינה מתחילה אודות "תקפו של נס" אלא עם "אחשורוש המולך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה" ו"עשה משתה לכל שריו ועבדיו" ושאר הפרטים וכו', כי גם תכלית פרטים אלו (כמו מה שה' הגלה את יכני' מלך יהודה עם חכמי הסנהדרין שביניהם מרדכי וכו') היתה כדי שבמשך כמה שנים לאח"ז יהי' כללות הענין דימי הפורים – אע"פ שלנו לא מובן קשר הענינים. והרי רוב הענינים בעולם אינם מובנים בשכל הפשוט! ואין פלא כלל שנברא אינו מבין בענינים שנבראו ע"י הקב"ה!ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ב לע”נ מרת איטו שבא בת ר' שמעון ע"ה ליום היארצייט שלה ז' אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ר' אלי'הו שי' גבאי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2022

1118

יום ג' פ' ויקרא, ה' אדר ב'

Mar 8, 2022

11:40

התוכן הטענה כיצד יפעלו אצל אוה"ע כאשר יראו ש"דתיהם שונות מכל עם" – היתה טענת המן! הנהגתם של בנ"י, "עם מרדכי", היא שגם "בשער המלך" רואים ש"לא יכרע ולא ישתחווה"! וזה פעל שאחשורוש העביר את הטבעת מהמן למרדכי! וזוהי הוראה נצחית: כאשר ילד יהודי דר בשכונה שבה דרים אינם-יהודים, יתכן שהוריו "ירחמו" עליו ויאמרו לו שלא כדאי להתנהג בגלוי באופן ד"דתיהם שונות מכל עם"... וע"ז באה ההוראה, שאדרבה – הדרך היחידה לשלימות הילד ולשמירת כבודו בעיני חבריו האינם-יהודים היא – להראות להם שאינו מרמה אותם אלא הוא מתנהג כיהודי, כמו אמירת "ברכה" קודם האכילה וכו'. הנהגה זו אינה קשורה עם "פנטיים" אלא זוהי מציאותו של יהודי. וכאשר מחנכים את הילד כך, יתנהג כך "גם כי יזקין" בהיותו "בשער המלך".משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2022

1119

יום ב' פ' ויקרא, ד' אדר ב'

Mar 7, 2022

12:07

התוכן ההוראה מהענין ד"לעשות כרצון איש ואיש", שאחשורוש דאג לספק מזון כשר עבור היהודים שהוזמנו ל"משתה": גם כשיהודים הם במצב ש"מפוזר ומפורד בין העמים", אין ליהודי להסתיר יהדותו בהיותו ב"שושן הבירה" ו"בשער המלך", אלא להבליטו! הטענה שלא צריכים להתגרות באומות היא טעות חמורה: הגוי יודע ש"דתיהם שונות מכל עם", ואם היהודי מנסה להסתיר זאת מסתכל עליו הגוי בתור "רמאי"... ואדרבה – הנהגה באופן שמפגין יהדותו בגלוי מנחילה כבוד ויקר ליהודי גם בעיני אוה"ע! אע"פ שאופן הנהגה הנ"ל צ"ל בכל מקום שיהודי נמצא, אבל יהודי שיש לו שליחות מסויימת לעסוק בהנהגת השכונה העיר או המדינה, "בשער המלך" – נוגע עוד יותר שיתנהג כדבעי ולא להתיר לעצמו "קולות" ובכך להיות מכשול לרבים ח"ו. עליו לדעת גודל האחריות שעליו!משיחת פורים ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2022

1120

יום א' פ' ויקרא, ג' אדר ב'

Mar 6, 2022

11:49

התוכן תשובת אדה"ז על שאלת הצ"צ עמ"ש [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא" עם א' זעירא היתה: אדה"ר שידע מעלת עצמו שהוא יציר כפיו של הקב"ה וכו', החשיב את עצמו ונכשל בחטא עץ הדעת, לכן נכתב אצלו א' רבתי, אבל משה רבינו, אף שידע מעלת עצמו לא החשיב א"ע, אדרבה, זה פעל עליו ביטול ועניוות "עניו מכל האדם וגו'", ולכן כתוב אצלו א' זעירא. אדה"ז מקדים את מה שכתוב אצל אדה"ר כי בזה ישנה הוראה עד כמה יש להזהר מהכרת ערך עצמו, שהרי אפי' אדה"ר שהי' גדול באמת, עד כדי כך שגם לאחרי שנכשל בחטא עה"ד נאמר אצלו אל"ף רבתי! ובכ"ז נכשל עי"ז בחטא עה"ד! ולאידך, החידוש במשה רבינו אינו בזה שלא החשיב את עצמו (והרי ראה באדה"ר מה יצא מזה...) אלא בזה שהחזיק את השני יותר גדול ממנו! ועפ"ז מובן למה כתוב אצלו א' זעירא ולא א' בינוני (כרגיל).ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' צו, י"ג ניסן ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2022

1121

יום ה' פ' פקודי, אדר"ח אדר ב'

Mar 3, 2022

10:24

התוכן איתא בזהר פ' פקודי שכשהארון הגיע לביהמ"ק "פתח ארונא ואמר זאת מנוחתי עדי עד..., רבי ייסא אמר האי קרא כנסת ישראל אמרה לי'..., רב חזקי' אמר קוב"ה אמר לי' על כנסת ישראל וכו'". הנה בכללות עבודת האדם ישנם ג' ענינים: 1) לימוד התורה. 2) קיום המצוות. 3) שכר המצוות, שתכלית השלימות בזה היא "שכר מצוה – מצוה (עצמה)", שנעשה צוותא וחיבור עם ה' – "נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני". וזהו ג' הדעות בזהר: 1) "פתח ארונא ואמר וכו'" קאי לימוד התורה, דכדי שהלימוד יהי' בשלימות צ"ל מנוחה ושלוה – "זאת מנוחתי וגו'". 2) כשלומדים תורה באופן שזה "מביא לידי מעשה" – קיום המצוות, נמצאים אז בנ"י במצב של שלימות והם אומרים "זאת מנוחתי וגו'". כי לימוד התורה וקיום המצוות בשלימות ה"ז דוקא כשנמצאים בא"י, ובמצב ד"כנסת ישראל" – באחדות וכו'. 3) כשלימוד התורה ובנ"י הם בשלימות, פועלים עי"ז ה"נחת רוח לפני וכו'" ו"קוב"ה אמר זאת מנוחתי וגו'". ועוד הוראה: היסוד וההקדמה לכל הענינים הוא "ירושלים" – יראת שמים!ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויק"פ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-03-2022

1122

יום ד' פ' פקודי, כ"ט אדר א'

Mar 2, 2022

9:57

התוכן באחד באדר, שבועיים לפני חג הפורים, הוא זמן מתאים לעורר על מבצע פורים, והבקשה מכל אחד ואחת שיתעסקו בזה ביתר שאת וביתר עז. וכמה הוראות בנוגע לזה: א) כשהולכים לבקר אסירים בבתי אסורים, הנה מצות "משלוח מנות" יכולים הם לקיים בקלות יותר כי יכולים להחליף המנות שלהם וכו', אבל קשה להם לקיים מצות "מתנות לאביונים" היות שלפי החוק אסור להם להחזיק כסף, ולכן יש להביא מטבעות וקופת צדקה, ולתת להם את המטבעות והם ישימו א"ז בקופת צדקה במקום. ועד"ז יש לעשות כשהולכים לבקר בבתי חולים. ב) לעודד את רוח של האסירים עי"ז שמראים להם שהם מקיימים את המצוות של פורים בדיוק כמו שמרדכי ואסתר קיימו אותם וכו' , ועד"ז לעודד את רוחם של אלו הנמצאים בבתי חולים, ובכך לקיים גם את מצוות אהבת ישראל – הנקודה של מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים.משיחת אור לאדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2022

1123

יום ג' פ' פקודי, כ"ח אדר א'

Mar 1, 2022

11:03

התוכן 1) בהתחלת המגילה מסופר שאחשורוש הי' מלך על "מאה ועשרים ושבע מדינה", ועד"ז ישנם היום כ-127 נציגי מדינות באו"ם המנגדים בגלוי לעם ישראל. וכמו שהנהגת מרדכי בזמנו באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה" הביאה שמבלי-הבט ע"ז ש"עם מרדכי" "מפוזר ומפורד בין העמים" של 127 מדינות ומ"מ נהי' ה"ונהפוך הוא" ו"ליהודים היתה אורה וגו'" כפשוטו, עד"ז צ"ל בזמננו! 2) בסיום שלישי דפ' פקודי מסופר ש"ותכל כל עבודת משכן אוהל מועד וגו'". ובהמשך לזה נאמר שהעמידו את המשכן וכו'. ועד"ז בנוגע לגאולה העתידה שבסיום מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות וכו' הנה "מיד הן נגאלין". בפסוק זה יש ב' מדרשים: 1) ש"ותכל" הוא כמו מ"ש בסיום מעשה בראשית "ויכולו השמים והארץ וגו'". 2) זה למעלה מהענין ד"ויכולו וגו'", כי שם הי' זה "מעשה הקב"ה" וכאן ניתוסף גם מעשה בני אדם. והביאור: בתחלת העבודה, האדם הוא רק "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ואח"ז הולך בזה "מחיל אל חיל" עד שהיהודי ע"י עבודתו "מוסיף כח בפמליא של מעלה" כביכול!ב' חלקים משיחת אור ליום ג' דפ' פקודי, אדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2022

1124

יום ב' פ' פקודי, כ"ז אדר א'

Feb 28, 2022

15:16

התוכן לאחרונה נוצר מצב של העדר השמחה אצל כו"כ מבנ"י – עייפים מגלות ומלחכות למשיח! והטענה צודקת – עד מתי?! ענין הגלות אכן נמשלה לאבא שמתחבא מבנו כדי שתשוקת הבן אליו תתגבר ויחפש אותו ועי"ז מתענג האבא ביותר, אבל קורה מצב שה"בן" מתייאש ומפסיק לחפש את ה"אבא".. מפסיק לחשוב על ה'... ואז מתחילה גלות אמיתית! ובאמת הטענה היא על ה' – עד מתי?! מה יכול הבן לעשות כשתוקעים אותו בחושך כפול ומכופל?!.. איך אפשר לתבוע ממנו שיחפש ויחפש?!... הרי "כלו כל הקצין!" ואין לך יהודי שלא הרהר בתשובה וכו'..., איזה טענה יכול להיות ל"בשר-ודם" כאשר הדבר בלתי-אפשרי?!... כיון שנוצר מצב של העדר השמחה יש להוסיף בדברים המשמחים ועשיית התוועדויות, וכתורת הבעש"ט בטעם שתיית משקה בעת התוועדות (עפ"י המשל וכו') שזהו כדי להפסיק את הנפה"ב שלא יבלבל אותו בעבודתו וכו' [וכאן המקום לעורר עוה"פ על הזהירות בנוגע שתיית משקה וכו'] – בחסידות חב"ד לא מובא ביאור זה כי חסידות חב"ד תובעת ענין נעלה יותר, שזה לא כדי לבלבל את נפה"ב אלא חלק משמחת נפה"א (ע"ד "אין שמחה אלא ביין").משיחת אור לט"ו בשבט ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2022

1125

יום א' פ' פקודי, כ"ו אדר א', ערב כ"ז אדר א'

Feb 27, 2022

12:55

התוכן אע"פ שאסור לעני להרהר אחר מדותיו של הקב"ה – בידעו שע"י ענין העניות מתמלא ענין בכוונת הבריאה, וכמ"ש במדרש עה"פ "חסד ואמת מן ינצרוהו", שהקב"ה בורא עניים ועשירים כדי שיהי' הענין של צדקה וחסד בעולם, ועי"ז יהי' ענין ה"צדקה" למעלה (השפעת ז"א למלכות) וכו' – אעפ"כ, הנה אם הוא שמח בחלקו ולא מרגיש כלל שחסר לו בפרנסה (וע"ד המסופר על ר' זושא אַניפּאָלער, שהי' עני, שהרב המגיד שלח אליו א' שהתלונן על מצב הפרנסה כדי שילמוד ממנו וכו', ור' זושא הגיב שהוא לא מבין מדוע הוא נשלח אליו, והרי לא חסר לו כלום?!...) – אשרי חלקו, אבל אם הוא מרגיש שזה חסר לו ו"תאב" לזה – יש לו מ"ע מן התורה להתפלל להקב"ה על ע"ז! [הגם שזה גופא שמרגיש כך ולכן זועק להקב"ה על מזונות, ה"ה "דמיא לכלבי דזעקין הב הב". משא"כ מי שמתפלל על פרנסה לשם שמים – כדי שיכול להשיא בתו לת"ח וכיו"ב].ג' חלקים משיחת פורים ה'תשל"א לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2022

1126

יום ה' פ' ויקהל, כ"ג אדר א', ערב יום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים

Feb 24, 2022

12:24

התוכן א) רואים בפועל שהותחל כבר קיום ההבטחה ד"קבוץ גלויות" ("ויקהל") מכל ארבע כנפות הארץ אל ארצנו הקדושה!, ועכשיו ה"ז באופן של "בחסד וברחמים" וכו'. ב) ענין "ויקהל" בעבודת האדם הוא שהוא מקהיל יחד עשר כחות נפשו שיהיו באופן של "קודש" ("שקל הקודש"). ג) בפ' שקלים (שקוראים בשבת הבעל"ט) מודגשת הענין ד"אהבת ישראל" בכך שכל אחד נותן רק "מחצית השקל", ובכדי להיות דבר שלם עליו לקיים מצות "ואהבת לרעך כמוך" ולהתאחד עם יהודי נוסף! ד) לחנך ילדי ישראל שגם הם יתנו מחצית השקל בערב פורים מכספם שלהם. ה) "ועוד והוא העיקר, אַז דאָס איז אַ עת המסוגל ביותר וביותר, אַז ס'זאָל זיין דער גאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש" ואז יקויים ה"ויקהל" בפשטות – "קהל גדול ישובו הנה"! ועוד.שיחת אור ליום ועש"ק פ' ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אד"ש, כ"ד אדר ראשון ה'תשנ"ב – שיחה האחרונה (לעת עתה) בימי החול לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-02-2022

1127

יום ד' פ' ויקהל, כ"ב אדר א'

Feb 23, 2022

7:55

התוכן הכיור וכנו שהי' במשכן רחצו בו הכהנים את ידיהם ורגליהם לפני שנגשו לעשות את העבודה במשכן, והוא נעשה מ"מראות הצובאות" [כמ"ש בשביעי דפ' ויקהל], וזהו הכלי היחיד במשכן שעשו אותו רק מנדבת הנשים. וההוראה: כ"א חייב לעשות את ביתו - מקדש לה', ולפני שהאדם נכנס לביתו עליו לשטוף מעצמו ה"אבק" ו"בוץ" שנדבק עליו בחוץ. וכמו שע"י מראה יכול אדם להסתכל על עצמו וגם על מה שמאחוריו, עד"ז צריך האדם להסתכל על עצמו מה עליו לתקן בעבודתו, וגם ללמוד מנסיון העבר אם עליו לתקן משהו. וענין של ה"כיור וכנו" ברוחניות הוא בעיקר תפקידם של נשי ישראל - "עקרת הבית"!משיחת כ"ה אייר ה'תשכ"ג לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-02-2022

1128

יום ג' פ' ויקהל, כ"א אדר א'

Feb 22, 2022

10:15

התוכן האמור לעיל [שיש לדאוג לתלמידים גם בנוגע לשעות שנמצאים מחוץ לכתלי בית הספר] קשור עם מה שדובר לאחרונה בקשר לארגון ילדי ישראל "צבאות השם" – תואר שקיבלו בנ"י בשעת יצי"מ, והוא אצל כאו"א משעה שנולד, ובמיוחד בנוגע לילדי ישראל קודם בר ובת מצוה שאצלם צ"ל ענין החינוך ביתר שאת. והרי על "איש צבא" ניכר שהוא "איש צבא" כל היום, גם כשאינו במחנה הצבא. ועאכו"כ בנוגע ל"צבאות ה'", שיש להדריכם שהיותם "צבאות ה'" יתבטא בכל היום ובכל פרטיהם. וזה קשור עם ההצעה לכתוב ס"ת מיוחד עבור ילדי ישראל, שעתה כותבים כבר הס"ת השני', ויה"ר שימשיכו בכל הפעולות הנ"ל עד שפועלים הענין ד"מפי עוללים ויונקים יסדת עז להשבית אויב ומתנקם" כבר בימי הגלות האחרונים, ובקרוב ממש זוכים לקבל פני משיח צדקנו.א' השיחות דהתוועדות יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-02-2022

1129

יום ב' פ' ויקהל, כ' אדר א'

Feb 21, 2022

10:06

התוכן התלמיד או התלמידה נמצאים בבית-הספר רק חלק מהיום. ולכן, גם אם החינוך בבי"ס הוא באופן המתאים, שמעניקים גם חינוך למדות ודעות ישרות – יתכן שבמשך הזמן שהם נמצאים מחוץ לכתלי הבי"ס יקבלו השפעה ברוח הפכית ממה שקיבלו בבי"ס. ולכן על הנהלת כל בי"ס, "בית החינוך", מוטלת החוב והזכות לדאוג שהתלמידים לא יקבלו השפעה שלילית מסביבתם בהיותם מחוץ לכתלי בי"ס, ולמנוע באופן ד"פדה בשלום נפשי וגו'" שהתלמיד או התלמידה לא יגיעו למצב של "מלחמה" בין מה שמחנכים אותו/ה בבי"ס להשפעות בבית או ברחוב. וכמו שהגמ' מספרת על רב שמואל בר שילת [ר"ת שויתי הוי' לנגדי תמיד] שאמר לרב ש"דעתאי עלייהו", שחשב על תלמידיו ודאג שיתנהגו גם כאשר אינם במחיצתו באותו אופן שמתנהגים כשהם במחיצתו.ב' חלקים משיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-02-2022

1130

יום א' פ' ויקהל, י"ט אדר א'

Feb 20, 2022

9:07

התוכן מובא באדר"נ עמ"ש בתחילת פ' ויקהל "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל" ומסר להם הענין דנדבות ועשיית המשכן - שלקחו נדבות מכל בני ישראל, אנשים נשים וגם טף! שגם קטני-קטנים הי' להם חלק במשכן שהוא נצחי ושיתגלה לנו במהרה בימינו בביאת משיח צדקנו! וההוראה: יש להכין גם הקטני-קטנים לביאת המשיח ולראות בית המקדש השלישי - "יעדערער וויל דאָך אַז ער מיט זיינע קינדער און פיצלאַך קינדער, והעתידים להיוולד, זאָלן קומען און זען משיח צדקנו, און זען דעם בית המקדש במקומו מיט אַלע ענינים וואָס דעמולט וועט זיין, דאַרף ער זיי גרייטן אַז זיי זאָלן מתאים זיין"!משיחת מוצש"פ כי תשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-02-2022

1131

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר א'

Feb 17, 2022

10:32

התוכן סיום חמשה חומשי תורה הוא בענין שבירת הלוחות [שבשלישי דפ' עקב] ע"י משה, וכפרש"י עה"פ "לעיני כל ישראל" שהסכים הקב"ה לדעתו ואמר לו "יישר כחך ששברת". וצ"ל: אמנם מבואר שע"י שבירת הלוחות התכוון משה להקל עונשם וכו', אבל האם בזה צריכה התורה להסתיים וא"ז מזכירים כשחוגגים בשמח"ת את סיום התורה?! והביאור: דוקא ע"י הענין דשבירת הלוחות נפעל ענין נפלא ביותר שלא הי' בלוחות הראשונות שגם "שברי לוחות מונחין בארון" שבקודש הקדשים! ובעבודה: יהודי שיש לו מניעות ועיכובים ללימוד תורה ולקיום המצוות צריך לדעת, שיכול להיות שה' רוצה את ה"שברת" ויש לו מזה נחת רוח יותר מהענין ד"לוחות הראשונות"!, ועצם ה"קרעכץ" וה"שברת" על שאין לו היכולת ללמוד תורה ולקיים מצוות כדבעי, זה עצמו פועל שיהי' "כפליים לתושי'" כמעלת לוחות האחרונות על הראשונות! ובזה מסתיימת התורה!משיחת כ' מנחם-אב ה'תשכ"ה לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-02-2022

1132

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר א'‏ – ‏שושן פורים קטן

Feb 16, 2022

11:03

התוכן 1) בפורים דמוקפות חומה מצינו חידוש גדול: נק' "שושן פורים" ע"ש עיר הבירה של לעו"ז – אחשורוש מלך פרס! – תכלית השלימות בעבודת הבירורים. דבעבודת הבירורים ישנם כמה דרגות: הפיכת עניני חול לקדושה, הפיכת ענינים של היפך הקדושה לקדושה, ובזה גופא – לפעמים הבירור צ"ל בכמה שלבים ולפעמים מהפכים מיד ענין הפכי לקדושה, באופן ד"דילוג". ועד"ז בעניננו: פורים עצמו מורה על שלימות עבודת הבירורים – הבירור של "ארור המן", עד ש"ארור המן" הוא נעלה יותר מ"ברוך מרדכי" מכיון ש"ירידה צורך עלי'". וכאשר מיתוסף בזה הענין ד"שושן פורים" ה"ז חידוש בתוך חידוש השלימות דעבודת הבירורים. 2) מעלת ענין החינוך כמודגש בפסוק "חנוך לנער עפ"י דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה" – שמשבחים ה"זקן" בזה שאינו סר מהחינוך שחינכוהו בהיותו קטן! כי החינוך שמקבלים בתור קטן הוא יסוד כל הענינים! ועוד.שיחת יום ג' דפ' כי תשא, אור לשושן פורים קטן ה'תשנ"ב לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-02-2022

1133

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר א'‏ – פורים קטן

Feb 15, 2022

10:29

התוכן 1) ידוע מאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר ד"ה וקבל היהודים את אשר החלו לעשות שאמרו פורים קטן [ה'תרפ"ז] ובו מבאר זה שדוקא בימי הפורים קיבלו בנ"י ע"ע את התורה בתוקף וכו'. ומקשר זה עם מ"ש "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז .. להשבית אויב ומתנקם", שכאשר "עוללים ויונקים" מייסדים את חייהם על ה"עוז" של התורה, ה"ז מבטל לגמרי את האויב (הגלוי) והמתנקם (אויב הנסתר). ואף שלמלחמה צריכים כח פיזי, שאינו כ"כ אצל עוללים ויונקים, אבל הרי נאמר "לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה'", שכאשר הולכים "ברוחי" של הקב"ה, בלימוד התורה ובקיום המצוות, ה"ז חוסך את הצורך להשתמש ב"כח" הפיזי. 2) פורים קטן נק' כך מכיון שהוא הכנה לפורים גדול. וזוהי "פקודת היום": להתכונן לפורים גדול ע"י לימוד ההלכות הדרושות ושיוכלו לקיים את מצוות היום. ולהשפיע כך גם על אחרים. ועי"ז מובטחים שכבר מפורים קטן יהי' "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".משיחת יום ד', פורים קטן ה'תשמ"א, להתלמידים ולהתלמידות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-02-2022

1134

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר א'

Feb 14, 2022

10:59

התוכן [המשך] וזהו גם ההסבר מדוע מעבר לים, כאשר מצב הפרנסה הי' בדחקות גדולה ביותר, ואעפ"כ היו לומדים תורה ומקיימים מצוות בשמחה ובטוב לבב ובמנוחת הנפש, והיום, כאשר נמצאים במדינות הרווחה שלא בערך, "מרבה נכסים", טוענים שאינם יכולים להתרכז כדבעי בלימוד דף גמ' או מאמר חסידות וכיו"ב?! כי אז, הרגיש היהודי שאכן, "מפני חטאינו", ההשפעה עוברת דרך שר או מדינה פלונית ולכן צריך להתעסק עמהם וכו', אבל זהו רק בחיצוניות ולא שהוא משועבד להם באמת, ו"יש [רק] בעה"ב [א'] לבירה זו", ובנוגע לעניני יהדות הרגיש היהודי שהוא הבעה"ב, ובשעה שלמד תורה וקיים מצוות לא הי' העולם תופס מקום כלל, ולכן הי' זה במנוחת הנפש. משא"כ היום חסר הרגש זה. והאמת הוא שצריך לדעת ש"אַמעריקע איז נישט אַנדערש"! התמונה של הסבא שתולה על הקיר צריך להזכירו שיהודי הזה, אע"פ שלא הי' לו כסף וזהב ברווח כפשוטו, מ"מ זה שבנוגע לעניני יהדות הרגיש שהוא הבעה"ב – הביא לו סוכ"ס תועלת ומנוחה בכל עניניו!משיחת מוצש"ק פ' וישלח , אור לכ' כסלו ה'תשל"ז לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר (א') - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-02-2022

1135

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר א'

Feb 13, 2022

9:29

התוכן א' מעניני השבת הוא "וקראת לשבת ענג", להמשיך עונג בכל עניניו (ואפי' בשינתו). לפעמים טוען היצר הרי היהודי נמצא בעוה"ז הגשמי והחומרי, וכיצד תובעים ממנו להתעסק בתורה עבודה וגמ"ח, ובאופן של "עסק" – שאין בעולמו אלא זה?! והמענה: זה שעניני העולם יכולים לבלבל אותו בעבודתו, הוא, כאשר עבודתו הוא (בדרך הכרח, ואפי' אם זה ברצון, אבל זה) בלי ענג, משא"כ כשמתענג בזה. כי התענוג מושל ושולט על כל הכחות ומטה אותם בהתאם להתענוג, עד שאפי' דברים שבדרך כלל מצערים אות האדם ומבלבלים אותו, הרי הם מתבטלים בכח הענג. [וכפס"ד בהל' שבת, שמי שמצטער באכילה – הרי הוא מקיים מצוות ענג שבת עי"ז שאינו אוכל! ואע"פ שבד"כ רעבון מבלבל את שכל אדם, הרי כח הענג מטה את רצונו ושכלו וכו'].משיחת מוצש"ק פ' וישלח , אור לכ' כסלו ה'תשל"ז לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-02-2022

1136

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר א'

Feb 10, 2022

8:44

התוכן לגמרי לא מובן המאורע של קידוש השם שאירע כאן!, והרי גודל הענין דקידוש ה' מובן ממה שמסופר בנוגע על הבית יוסף שבגלל מאורע מסויים ניטלה ממנו ה"זכות" של קידוש ה' אף שלאח"ז כתב את השולחן ערוך וכו', ועאכו"כ כשמדובר בנוגע אם צעירה שהשאירה ילדים קטנים שעוד יתגעגעו לאמם וכו', ואמא שצריכה להשאיר את חינוך ילדי' בידי אחרים ה"ז מסנ"פ שלמע' ממסנ"פ!!, ונשאלת השאלה האמורה ביתר שאת!!, והרי בשביל הנחת רוח להקב"ה ממסנ"פ מספיק המסנ"פ של יהודי הנמצא בגלות שנמשך כבר למעלה מ-1900 שנה – ועדיין לא בא!!; אין להאריך בדברים אלו כמ"ש "על כן יהיו דבריך מועטים" כי "ברוב דברים וגו'", ועוד.שיחת ט' אדר ראשון ה'תשנ"ב [בקשר לסיום השבעה לפטירת האשה מרת לאפיין הי"ד שנהרגה על קידוש ה' בשכונת "קראון הייטס"] ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-02-2022

1137

יום ד' פ' תצוה, ח' אדר א'

Feb 9, 2022

8:49

התוכן ידוע פירוש הפנימי במארז"ל ש"אשה כשירה עושה רצון בעלה", שכאשר היא שומעת מפי "מרדכי" שבדור שהדין הוא באופן שונה מהנהגת בעלה – הרי היא פועלת ועושה את רצון בעלה שיהי' באופן המתאים. ולדוגמא: כאשר הבעל מוטרד ומבולבל ביותר מדאגות הפרנסה "פן יחסר לחמו" – למרות שהוא בעצמו אומר ב"ברכת המזון" שהקב"ה "זן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים", והרי א"כ מובן גם בשכל של נפש הבהמית שאין מקום לדאגות, ומי שכן מכניס את עצמו במצב של דאגות וטרדות וכו' ה"ז סימן שחסר אצלו לא רק בבריאות הנשמה אלא גם בבריאות נפש הבהמית (כבהמה הקופצת לתוך האש)... – הנה אז תפקידה של האשה לפעול עליו – בדרכי נועם מתוך "שלום בית", שאז "שכינה שרוי' ביניהם" – שמכאן ולהבא ירצה (גם בגלוי) להתנהג עפ"י הוראת היצ"ט (שזהו באמת רצונו האמיתי של כל יהודי).משיחת פורים ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-02-2022

1138

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר א'

Feb 8, 2022

8:44

התוכן בכל שנה בז' אדר, יום הולדת משה רבינו, מיתוסף לגבי השנים שלפנ"ז. ובמיוחד בחודש אדר ש"בריא מזלי'" דכאו"א מישראל, ועאכו"כ דנשיא הדור שכל עניני הדור מושפעים על ידו, ובמיוחד בשנת העיבור שישנם ב' חדשי אדר. ובשנה כזו, שיש ששים יום בחודש אדר, התשוקה והציפי' לחודש ניסן, ש"בניסן עתידין להגאל", היא יותר משנה פשוטה; מעלת יום השביעי בחודש כמאחז"ל "כל השביעין חביבין", ושייך במיוחד למשרע"ה שעליו נאמר "שהוא השביעי וכל השביעין חביבין", וההוראה – עבודת בנ"י צ"ל בשלימות; בכדי שהגאולה תבוא מוקדם יותר נוגע במיוחד הענין ד"בריא מזלי'"; גאולה אמיתית והשלימה שייכת במיוחד למרע"ה שביקש "שלח נא ביד תשלח" ובקשתו מתקיימת בפועל כי "גואל ראשון הוא גואל אחרון" .שיחת ז' אדר ראשון ה'תשנ"ב לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-02-2022

1139

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר א', שנת השמיטה

Feb 7, 2022

8:48

התוכן חידוש נפלא בשנת השמיטה שאין בשבת: 1) שהאדם החי' והבהמה משתווין! שאם כלה לחי' מן השדה אז צריך לבער מן הבית וכו'. אשר בשבת צריך להיות הבדל בין האדם והבהמה וכו'. 2) "אפקעתא דמלכא" – הקרקע נעשה הפקר (מצ"ע, "כי לי כל הארץ"). אשר בשבת לא רק שאין חיוב להפקיר נכסיו, אלא זה אסור כי "התורה חסה על ממונם של ישראל". ובעבודת האדם: 1) בנוגע לעצמו: פועל בעצמו להיות ביטול בתכלית עד שהוא שווה לבהמה וחי' (וזה מתבטא אפי' באכילה, שזהו חלק של נפה"ב שבו "דומה לבהמה"). 2) בנוגע לנכסיו, שעיקרו – קרקע שיש לו בארץ הקודש [שארץ ישראל שייך לעולם ועד לכל אחד מישראל ויש לכ"א שטח של אמה על אמה בא"י, שלכן יכול כ"א לעשות פרוזבול (שלזה צריכים קרקע)]: שפועל הענין ד"אפקעתא דמלכא" אפי' בנכסיו!משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ב, ערב ר"ה ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-02-2022

1140

יום א' פ' תצוה, ה' אדר א'

Feb 6, 2022

10:56

התוכן "ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן . . למאור להעלות נר תמיד, באהל מועד. . יערוך אותו אהרן ובניו מערב עד בקר וגו'". וצ"ל: א) כיון שאהרן ערך את הנרות למה "ויקחו אליך [למשה] וגו'"? ב) למה נאמר כאן "ואתה תצוה וגו'"? ג) למה בפסוק הא' נאמר "תמיד" ובפסוק הב' - "מערב עד בוקר"? והביאור: בפסוק הא' "ואתה תצוה וגו'" מדובר בפעולת משה בנש"י - "שושבינא דמלכא" - הוא ממשיך את הקב"ה ("חתן") למטה לנשמות ישראל, ענין התורה ("מאור") שענינה המשכה מלמעלה למטה, שבזה אין שינויים - "תמיד", ובפסוק הב' מדובר בפעולת אהרן בנשמות ישראל - "שושבינא דמטרוניתא" - הוא מעלה את נשמות ישראל ("כלה") להקב"ה, "בהעלותך את הנרות" - נר ה' נשמת אדם", עבודת התפלה שענינה העלאה מלמטה למעלה, שבזה ישנם חילוקי דרגות וכו' - "מערב עד בוקר". [ועוד].חלק ממאמר ד"ה ואתה תצוה, ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-02-2022

1141

יום ה' פ' תרומה, ב' אדר א'

Feb 3, 2022

9:29

התוכן א) פ' תרומה מדגישה שלכל יהודי צ"ל עשירות בפשטות! כמו שרואים שבענין נדבת המשכן מתחיל הפסוק עם "זהב וכסף ונחושת וגו'". והוראה נצחית מזה שיהודי צריך להשתדל לעשות כל התלוי בו שתהי' לו עשירות בפשטות! כדי שיוכל לתת יותר צדקה שלא בערך ולהדר בקיום המצוות. ב) הדגשת ענין הגאולה (שה"זמן גרמא") בפ' תרומה ובפ' משפטים. ג) חודש אדר "בריא מזלי'", ופירושו בפשטות, שהמזל של כאו"א מישראל יהי' בריא וחזק, ובמילא מובן שהוא צ"ל "סמוך על שולחן אביו", ו"תיכף ומיד ממש, בלי שום הפסק בנתיים, נאָר תיכף ומיד, הנה זה בא, מראה באצבעו, ס'קומט משיח צדקנו...". [ועוד].שיחת יום ה' פ' תרומה, ב' אדר ראשון ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-02-2022

1142

יום ד' פ' תרומה, בדר"ח אדר א'

Feb 2, 2022

12:03

התוכן דוד המלך הודיע: "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז להשבית אויב ומתנקם". ולכן "אין מבטלין תשב"ר אפי' לבנין ביהמ"ק", כי תנאי בבניית ביהמ"ק הוא "והי' בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך", והרי ה"להשבית אויב ומתנקם" נפעל "מפי עוללים ויונקים". וזהו תפקידם הראשי של מחנכים בישראל. ובזמן הזה צריך כל א' להיות מחנך, וממאחז"ל "איזהו חכם הלומד מכל האדם" מוכח שכל א' יכול להיות מלמד ומחנך, ובפרט שאנו כ"ננס העומד ע"ג הענק" – רבותינו נשיאנו מסרו לנו כללים הדרכות הוראות ונתינת-כח לפעול בענין החינוך. ומובן גודל ה"רעש" שה"עוללים ויונקים" יעשו כאשר יסבירו להם את גודל הזכות והאחריות שרק הם יכולים להוציא את השכינה, עם ישראל והוריהם מהגלות! עד שנזכה ל"ירחיב ה"א את גבולך", ובלי מלחמות [ילד לא שייך למלחמות... ענינו הוא לעשות ברכה!]. ו"הם הכירוהו תחלה" – עם ילדים אלו שנולדו בעקבתא דעקבתא דמשיחא יקימו את ה"קהל גדול" שיצא לקבל פני משיח צדקנו בקרוב ממש!ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-02-2022

1143

יום ג' פ' תרומה, אדר"ח אדר א'

Feb 1, 2022

11:35

התוכן סיום מס' מדות: "לשכת הגזית שם היתה סנהדרי גדולה .. יושבת ודנה את הכהונה .. ויו"ט היו עושים שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן, וכך היו אומרים: ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן, וברוך הוא שבחר באהרן ובבניו לעמוד ולשרת לפני ה' בבית קדשי הקדשים". נת' לעיל דזה שנוסח הברכה הוא "בבית קדשי הקדשים", אף שעיקר עבודת הכהנים היתה "בקודש", ה"ז מתאים לשיטת הרמב"ן דעיקר ענין המקדש, ובמילא גם העבודה בו בכל מקום שהוא, הוא ה"ושכנתי בתוכם" שהי' "בבית קדשי הקדשים". ואדרבה: לא מתאים לברך ברכה מיוחדת על עבודת הכהנים ב"קודש", דבר המוכרח לקיום הציווי להקריב קרבנות והקטורת וכו', אלא על החידוש הנפלא שעבודת הכהנים בכ"מ שהוא (אף שהיא בקודש, ה"ה) פועלת השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים". ומצד סיבה זו לא נאמרה ברכה זו ביוהכ"פ כשהעבודה היתה בקדה"ק – כי אז ה"ז דבר הכרחי לקיום הציווי בהקבת הקטורת, כ"א בימות החול (כשהסנהדרין ישבו בלשכת הגזית) כשהעבודה היא "בקודש". וההוראה: גם עכשיו בזמן הגלות, הנה ע"י התפלה (ש"במקום קרבנות תקנום") או מחשבה דבור ומעשה א', (אפי') בברוקלין או במלבורן – פועלים השראת השכינה "בבית קדשי הקדשים" ועושים דירה לו ית'!ג' חלקים משיחות יו"ד שבט וט"ו בשבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-02-2022

1144

יום ב' פ' תרומה, כ"ט שבט

Jan 31, 2022

9:37

התוכן הרמב"ם ס"ל דהציווי על עשיית כלי המקדש נכלל במצוות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" כי "כולם מחלקי המקדש", אבל הרמב"ן ס"ל שאינם חלק מ(מצות בנין )הבית, וזה שאינם נמנים כמצוה בפ"ע כי השולחן והמנורה הם רק "הכשר העבודה" של הלחם והדלקת הנרות וכו'. וי"ל דזה תלוי בשיטתם מהו העיקר במצות בנין המקדש: הרמב"ם ס"ל שהעיקר הוא "לעשות בית מוכן להיות מקריבים בו קרבנות", ולכן לדעתו כלי המקדש הם "מחלקי המקדש", כי רק בכך נעשה המקדש מוכן להקריב בו קרבנות וכו', אבל הרמב"ן ס"ל שהעיקר הוא שיהי' "בית מקודש לשמו" "מקום השראת השכינה", ועפ"ז הציווי "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" קאי על בניית הבית, ולא נכלל בזה הציווי על הכלים שעיקרם הוא לענין הקרבנות והעבודה שבמשכן, ולכן, הוצרך לבאר הטעם שלא נמנו כמצוה בפ"ע כי הם רק "הכשר העבודה" וכו'. ועשיית הארון והכפורת, שהוא "עיקר החפץ" במקדש (שענינו‏ – ‏מקום השראת השכינה, ומהארון והכפורת דיבר ה'), הוא מונה כמצוה בפ"ע [וזה שהארון אינו חלק במצות בנין המקדש (לדעתו), כי הבית הוא "מקודש" גם בלי הארון]. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-01-2022

1145

יום א' פ' תרומה כ"ח שבט

Jan 30, 2022

11:01

התוכן הארון הי' העיקר במשכן (ולכן מעשה המשכן מתחיל בעשיית הארון [וכמ"ש בפ' תרומה]). אף שהארון הוא נצחי אבל רק במשכן ובבית השלישי הוא בגלוי כל הזמן (בסוף זמן בית ראשון גנזו יאשיהו, ובבית שני זה חסר). גם ב"משכן" של כ"א ("ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" – "בתוך כאו"א מישראל") שיש בזה כו"כ דרגות ומדורים, הנה ה"ארון" הוא בחי' פנימיות דפנימיות שבלב, שהוא נצחי בכ"א, ואפי' "בשעת החטא היתה באמנה אתו", אלא שלפעמים (בדרגת "דור דעה" או לעת"ל כאשר יהי' "ומל ה"א את לבבך וכו'") זה בגלוי ולפעמים זה במצב של "גניזה". גילוי בחי' זו הוא ב"מדבר" ("מקדש המדבר"): בחי' "מדבר" שבנשמה היא בחי' מס"נ ו"בכל מאדך" שלמעלה מבחי' הציור וה"סדר" של "אדם" – שמתחיל עם "מחשבה", אות הא', אח"כ דבור ואח"כ מעשה. "מדבר" מתחיל עם "מעשה", כי גילוי בחי' מס"נ וה"ארון" הוא במעשה דוקא. משיחת אור ליום ג', ער"ח מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-01-2022

1146

יום ה' פ' משפטים, כ"ה שבט

Jan 27, 2022

11:20

התוכן "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" חייב מיתה, כי כל מציאות העם תלוי' במלך. והקשר בין העם למלך הוא דוקא ע"י שהעם מקיים את גזירותיו, והיסוד לזה הוא קבלת-עול‏ – ‏"קבלו מלכותי ואח"כ אגזור עליכם גזירות", הקדמת נעשה לנשמע, כמו שהי' בשעת מ"ת [כמ"ש בשביעי דפ' משפטים]. הסדר שקודם רוצה האדם להבין למה עליו להתנהג כמו שכתוב בשו"ע, נשמע, ורק אח"ז יעשה כן בפועל, נעשה‏ – ‏זו הנהגה של "צדוקי" ("ההוא צדוקי.. א"ל (לרבא) עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו וכו'"): בעצם הוא רוצה למלאות תאוותו וכו', ומצדיק א"ע בזה, שהוא, כ"בעל-שכל", רוצה קודם להבין את ציווי ה' ואח"ז יעשה זאת...! הנהגתו של יהודי היא שמיד כאשר מתחייב במצוה עושה זאת בפועל ממש, "נעשה", ואח"ז יבוא גם ל"ונשמע". כדי לזכות להבנת התורה מוכרחים להתחיל עם עשיית המצוות! (כפתגם בעל הגאולה).‏משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-01-2022

1147

יום ד' פ' משפטים, כ"ד שבט

Jan 26, 2022

8:59

התוכן הדין ד"אזלינן בתר רובא" יש לפרש בב' אופנים: 1) התורה קובעת שדבר ברור הוא שגם נדון זה הוא כמו הרוב. 2) התורה פוסקת שבענין של ספק יש לילך אחר הרוב, אבל אעפ"כ מידי ספק לא יצא. והנה ישנם ענינים שבהם לא מספיק רוב אלא צ"ל "כולו" דוקא. ולדוגמא בהכלל ש"אחרי רבים להטות" [כמ"ש ברביעי דפ' משפטים] גופא, שרק כאשר כל הע"א חברי הסנהדרין ישנם במציאותם במקומם דוקא ויש את עצם ענין הסנהדרין, אז הולכים אחרי דעת הרוב. וההוראה: אע"פ שהכלל ד"אחרי רבים להטות" מתקבלת עפ"י שכל, צריך לדעת שלא בכל פעם יכולים לקבל כלל זה. כמו כאשר בא היצה"ר ליהודי שומר תומ"צ ואומר לו שעפ"י תורה צריך לילך אחר הרוב..., הנה לכל לראש צריך לידע שכיון שטענה זו בא מהיצה"ר ה"ז היפך דעת תורה, וזה שיש לו רוב – הנה כאשר מדובר אודות עצם מציאות הענין אם צריך לשמוע להקב"ה, אין מקום לחשבון מהי דעת הרוב ומהי דעת המיעוט!משיחת שמחת בית השואבה ה'תשי"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-01-2022

1148

יום ג' פ' משפטים, כ"ג שבט

Jan 25, 2022

9:38

התוכן אע"פ שמפורש בגמ' עמ"ש [בשלישי דפ' משפטים] "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך" שמיתורא דקרא דרשינן ש"גמ"ח (הוא) בין לעניים בין לעשירים", מ"מ כותב הרמב"ם ש"מ"ע להלוות לעני שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני..", כי הרמב"ם לשיטתו שדבר שאינו מפורש בקרא אינו בכלל "מ"ע מה"ת" אלא מד"ס, ובקרא מפורש "את העני". והנפק"מ לפי הרמב"ם, שאם באים עני ועשיר ומבקשים הלואה – העני קודם כי לו מ"ע מה"ת להלוות משא"כ לעשיר; המעלה במצות גמ"ח שבו מפורש בתורה שעי"ז מתאחדים עם הקב"ה – כמ"ש עה"פ "אם כסף תלוה את עמי, אמר הקב"ה אם כסף תלוה – אתה עִמִי"!; הוראה לפועל: יש להלוות גם לעשיר כי באותה שעה שהוא זקוק להלואה נחשב לעני, ואצל יהודי גם עניני הרחבה, באם נתרגל לזה, אינם "מותרות" כ"א "צרכיו" ממש, וגם אדם שרוצה הלואה כזו – יש ליתן לו!ב' חלקים משיחת י' כסלו ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-01-2022

1149

יום ב' פ' משפטים, כ"ב שבט – יום היאָרצייט-הילולא של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא נ"ע

Jan 24, 2022

10:40

התוכן ביאור משנה הראשונה של ב' פרקי משניות שלומדים ביום היארצייט: "שלשה תריסין הן, תריס הכפוף (שמטרתו להגן במלחמה מכל הצדדים) טמא מדרס, ושמשחקין בו בקונפון (שמשתמשים בו בשעת משחק של קרב בשדה, ואין דרך לישב או לשכב עליו) טמא מת, ודיצת הערבין (שהערבין היו עושים אותו לדיצה ולמשחקים שלהם ואינו כלי לתשמיש כלל) טהורה מכלום. ככל שהדבר נוגע יותר לחיי האדם יש יותר אחיזה לטומאה וללעו"ז. ובעבודה: בעבודת הנשמה לעשות לו ית' דירה בתחתונים - כמה אופנים: א) כדבר הנוגע לחייו, ולכן הוא "איגאנצן פארקאכט" בזה בכל האופנים (ישיבה, שכיבה), וזה נותן מקום לאחיזה גדולה ללעו"ז - "טמא מדרס". ב) מלחמה זו לא נוגע לו כ"כ, ומרגיש שהוא בעצם למעלה מעוה"ז, ועבודתו הוא כדי למלאות התענוג שלמעלה בזה ("נורא עלילה על בני אדם") - "משחקין בו בקונפון", ולכן זה רק טמא מת (שה' הכניס בטבע העולם). ג) לא מרגיש כלל את עבודתו רק את התענוג שלמעלה בזה, בדוגמת ה"קניגי'" ש"עתיד הקב"ה לעשות לצדיקים". ו"טהורה מכלום", למע' מכל ענין המיתה וטומאה, כפי שיהי' בגלוי לעת"ל.ב' חלקים משיחת כ"ד תשרי ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-01-2022

1150

יום א' פ' משפטים, כ"א שבט

Jan 23, 2022

11:36

התוכן הוראה ממ"ש הצ"צ לכלתו [הרבנית רבקה נ"ע] "גלייכער עסן צוליב'ן דאוונען, ווי דאוונען צוליב'ן עסן": חיי האדם נחלקים בכלל לשתים: החלק שנותן להקב"ה - תורה, תפילה וקיום המצוות - "דאוונען", והחלק שמשתמש בו לצרכיו שלו - "עסן". ובזה יכול להיות כמה סוגים בבנ"י: 1) אלו שה"דאוונען" וה"עסן" הם "ב' עולמות" - בשעת ה"אכילה" לא ניכר כלל שזה יהודי ש"התפלל", ועד"ז להיפך וכו'. אבל "ברשיעי לא עסקינן". 2) אלו שה"דאוונען" הוא "צוליב'ן עסן" - מכיון שרוצים שה' יתן את כל צרכיהם "אין ברירה" אלא לקיים תומ"צ מכיון שרק "אם בחוקותי תלכו .. ונתתי גשמיכם בעתם וגו'". 3) תכלית העבודה: לא רק שה"תפילה" צ"ל כי כך צוה ה' ולא "ע"מ לקבל פרס" - "צוליב'ן עסן", אלא עוד יותר: ה"עסן" צ"ל "צוליב'ן דאוונען" - כל כוונתו ב"אכילתו" ובמסחר וכו' היא כדי שעי"ז יוכל ללמוד ולהתפלל במנוחה וכו' - "בכל דרכיך דעהו". משיחת י' שבט ה’תשי"ט לזכות ר' משה יהודה ליב בן דבורה שי' צייטאג ליום ההולדת שלו כ' שבטלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-01-2022