Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

2846 episodes

Name

Release Date

Duration

2201

יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, ערב פסח שני, ה'תשפ"ו

Apr 30, 2026

10:52

התוכן ביאור תביעת "האנשים אשר היו טמאים לנפש אדם" ממשה רבינו – "אנחנו טמאים לנפש אדם, למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בנ"י" (וכתוצאה מזה – ניתנה פסח שני): קרבן פסח, אף שמצד אחד הוצרך כאו"א להקריבו, אבל כולם היו צריכים להקריבו ביחד באותו זמן ומקום (קרבן ציבור), ומכיון שהקב"ה הטביע בעולם שחייב להיות שמבין מליוני בנ"י באותו יום יהיו אלו שיסתלקו מן העולם ויהיו אנשים שיהיו מוכרחים להטמא להם – איך יכול הוא לתבוע מהם להקריב קרבן בשעה שאסור להם, ויחסר להם קיום מצוה זו?! וטענתם התקבלה. וההוראה: אפי' אם נדמה ליהודי שקיימת סתירה בין מה שה' תובע לקיים מצוות ולהתמסר לחינוך הילדים וכו' להמציאות עפ"י טבע שהרבה שעות ביום חייב ללכת לענינים אחרים וכו' – הנה אם יהודי רוצה באמת לקיים את המצוות "בתוך בנ"י" וכו', נותן לו ה' את האפשריות. משיחת יום א' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשכ"ה, להמשתתפות בהכינוס של אגודת נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2026 Synopsis To explain the argument of the men who were impure and said “Why should we be excluded from offering up Hashem’s sacrifice in its appointment time among the Jewish people”: The korban Pesach is unique in that, on the one hand it was brought by every individual, but on the other hand, all the people brought it together at the same time and in the same place, like a communal offering. Being that Hashem made the world in such a way that, among the millions of Jews, there would inevitably be some deaths, and therefore there would inevitably be at least some individuals who would be required to be impure that day as a result of tending to the dead – how can Hashem require the Korban to be brought at a time when it is forbidden for those individuals, such that they would be lacking this mitzvah? And their claim was accepted, resulting in the mitzvah of Pesach Sheini. The lesson is as follows: Even if it appears that there is a contradiction between what Hashem demands (to keep the mitzvos, to dedicate oneself to children’s education etc.) and the nature of the world (where one must spend many hours each day on other things etc.), nevertheless, if a Jew really desires to keep the mitzvos “among the Jewish people” – Hashem grants him the ability to do so. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5725 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2202

יום ועש"ק פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני, ה'תשפ"ו

May 1, 2026

11:43

התוכן תוכנו של "פסח שני" ברוחניות שייך לכאו"א: אפי' מי שה"ביהמ"ק" וה"ושכנתי בתוכם" קיים אצלו וכל הענינים של "פסח ראשון" היו אצלו בתכלית השלימות‏ – ‏חל עליו הציווי להעלות בקודש ולהגיע ל"ביהמ"ק" נעלית יותר שלגבי דרגת הקדושה הזאת הוא בגדר "טמא", וע"ד הדין "טבל לחולין הוחזק לחולין ואסור במעשר.. טבל לתרומה.. אסור לקודש.. לקודש, אסור לחטאת". וזוהי ההוראה מ"פסח שני": אין להסתפק במעמדו ומצבו אפי' אם עבודתו היא בתכלית השלימות ("קודש") ובאופן של "דילוג" (פסח) למעלה ממדידות והגבלות, אלא אפשר וצריך להתעלות ולהגיע ל"דילוג" שני ועוד‏. ‏משיחת מוצש"פ אמור, אור לפסח שני ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2026 Synopsis Even one whose personal Beis Hamikdash is intact, and in whom Hashem dwells etc., must nevertheless ascend in holiness and reach a higher level of “Beis Hamikdash,” such that relative to this new, higher level of holiness, he is considered “impure” (similar to the law: “If one immersed for Chulin, he is presumed [pure] for Chulin and prohibited from Maasar…If he immersed for Terumah…he is forbidden from Kodesh…”). And this is the lesson from Pesach Sheini: Even if one has attained the ultimate perfection in his service (“Kodesh”), and in a manner of “Pesach” (“leaping” beyond all measure and limitation), nevertheless it is possible and necessary to rise even higher, and to attain a higher level of “Pesach” and beyond. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Emor, night of Pesach Sheini 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2203

יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר, ה'תשפ"ו

May 3, 2026

9:06

התוכן הוראה יסודית בהתחלת פ' בהר: ידועה השאלה כיון שהסדר הוא "שש שנים תזרע שדך גו' (ואח"כ) ובשנה השביעית שבת לה'" – למה נאמר "כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'", שמשמעו שמיד כשנכנסים לארץ צ"ל שביתת הארץ?! אלא מזה למדים שהמטרה והתכלית דהכניסה לארץ היא בשביל ה"שנה השביעית שבת שבתון", "שתהי' כל השנה הבטלה מעבודת האדמה מוכנה לעבודתו ית'". ועד"ז צ"ל בכל בית פרטי בישראל, שהוא בדוגמת "ארץ ישראל", "מקדש מעט": מיד כשנכנסים לבית יהודי, ובפרט כשמתחילים לבנות בית בישראל בעת הנישואין, צ"ל נרגש שהמטרה והתכלית היא אופן ההנהגה דיום השבת – יום מנוחה מכל הבלבולים ודאגות הפרנסה. כלומר, שכללות ההנהגה במשך כל ימי השבוע מיוסד על האמונה ובטחון שה' נותן לו כל צרכיו בגו"ר באופן ד"בשר שמן ויין ישן", ובמילא התעסקותו בעניני פרנסה היא ללא בלבולים ודאגות. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תש"נ, בהכנס דנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2026 Synopsis On the verse (at the beginning of parashas Behar), “When you enter the land…the land must rest a Shabbos for Hashem. You may sow your field for six years…and in the seventh year the land must be given a complete rest…” the question is asked: why does the verse imply that Shemitah must be observed immediately upon entering the land (“When you enter the land”), if the seventh year doesn’t come until after the first six? From this we learn that the ultimate purpose of entering the land is for the “seventh year…a Shabbos for Hashem” – the year when the people are free from working the land and therefore fully available to serve Hashem. The same applies to every Jewish home: Immediately upon entering a Jewish home, and especially when a couple marries and starts a Jewish home, it must be with the sense that the ultimate purpose of everything done in the home is the state of Shabbos, the day of rest from the distractions and worries about earning a livelihood etc. Meaning, their entire conduct throughout the week must be founded upon true trust in Hashem, who provides everyone’s needs generously (“fatty meat and aged wine” as appropriate for Shabbos), and therefore they have no worries. Excerpt from sicha of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5750 – to the N’shei U’bnos Chabad convention For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2026 לע"נ ר' אליהו ב"ר יוסף מנחם מענדל ע"ה טענענבוים ליום היארצייט שלו ט"ז אייר. תנצב"ה. נדבת בנו ר' לוי יצחק שי' טענענבוים ומשפחתו שי'

2204

יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 16, 2026

9:18

התוכן כללות הענין דספיה"ע, דענינו בפשטות הוא הכנה למתן תורה, הוא בדוגמת ענין החינוך – שמחנכים את הילד ומכינים אותו לזמן שיהי' מחוייב במצוות. וי"ל שהנתינת-כח ע"ז הי' בר"ח ניסן, יום השמיני למילואים, שבו נשלם חינוך אהרן ובניו לעבודת המשכן. וזה בא בהמשך להמדובר כמ"פ במשך חודש ניסן אודות גודל והכרח ענין החינוך. וזהו תוכן הענין דכל המבצעים – מבצע תורה, תפילין, מזוזה, צדקה, בית מלא ספרים, נש"ק, כשרות וטהרת-המשפחה – להסביר ולחנך עוד יהודים לקיים המצוות. וכן לחנך א"ע בענינים אלו, כי גם מי שהוא במעמד ומצב נעלה ביותר צריך לחנך א"ע להעלות בקודש. והיינו, שבכל אחד יש את ענין ה"מחנך" ואת ענין "המחונך". והמעשה הוא העיקר: להשתדל שכל יהודי שהוא קטן בשנים או בידיעות שיקבל חינוך יהודי מתאים, ובענין שהזמ"ג, ימי הקיץ – לרשום ילדי ישראל במחנה-קיץ מתאים, וגם להוסיף בחינוכם של אלו שהם כבר "מחונכים", כנ"ל. משיחת יום ה' דפ' קדושים, אור לאדר"ח אייר ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2026 Synopsis The general concept of Sefiras HaOmer, which serves as a preparation for Matan Torah,relates to education,whereby a child is educatedand prepared for the time when he will become obligated to keep the mitzvos. It can be said that the empowerment for this was given on Rosh Chodesh Nissan, the eighth day of the Miluim, when the trainingof Aharon and his sons for the service of the Mishkan was completed. This follows what we discussed numerous times during the month of Nissan about the tremendous importance and necessity of Jewish education,which is also the underlying point of all the Mivtzoim – to educate more Jews to keep mitzvos. Similarly, one must educate oneself in these matters, because one can always learn more and ascend higher in holiness; within every person there is both the educator and the one being educated. And “Action is the main thing”: we must strive to ensure that every young Jew – whether young in years or “young” in knowledge – receive a proper Jewish education. And what is especially timely as summer approaches is to ensure that every Jewish child be enrolled in a proper Jewish summer camp etc. Excerpt from sichah of the first night of Rosh Chodesh Iyar 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2026 לע"נ הרב שלמה ב"ר אלטער בצלאל ע"ה קופצ'יק ליום היארצייט שלו כ"ט ניסן ת.נ.צ.ב.ה.

2205

יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר‏ – ‏ל"ג בעומר, ה'תשפ"ו

May 5, 2026

8:38

התוכן ימי הספירה בכלל ול"ג בעומר בפרט קשורים ברבי עקיבא ותלמידיו. הוראה מרבי עקיבא: בראשית דרכו, כאשר הי' מסופק אם יכול להצליח בלימוד התורה וגם היו לו קשיים בחיים שהי' עני גדול וכו', ראה טיפין טיפין של מים נופלות על אבן בהתמדה וחוקקין בו, ולמד ק"ו לעצמו שאם הוא יחליט ללמוד תורה בכל רצונו ויתמיד בזה – בודאי יצליח למרות כל הקשיים, וכן עשה, ונעשה גדול בתורה וגם התברך בעשירות. כך כל תלמיד העומד בראשית דרכו בלימוד התורה וחושש האם יצליח וכו' – עליו לדעת, שאם יחליט בתוקף ללמוד תורה, ברור שיצליח בזה ובעניניו האחרים. הוראה מתלמידי ר"ע, שרק אלו שהיו לאחרי ל"ג בעומר הצליחו וזכורים לעד: כאשר עמלים בתורה ברוח אהבת ישראל – מצליחים; שהשי"ת יצליח אתכם שיהי' לכם רצון העז ללמוד תורה כדבעי כרצון מייסד הישיבה שנתן כחות לזה, ויוכלו להתפאר בכם ולומר "ראו גידולים שגדלנו" – אלו ה"פירות" של הישיבה! שיחת יום א' פ' בהו"ב, ל"ג בעומר ה'תשי"ג בעת ה"פאראד", לכינוס התלמידים הצעירים של ישיבת תו"ת דניו-יארק ותלמידי אחי-תמימים, ליובאוויטש, מערי השדה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2026 Synopsis The days of Sefirah in general, and Lag B’Omer in particular, are associated with Rabbi Akiva and his students. A lesson from Rabbi Akiva: At the beginning of his journey (when he was unsure whether he could succeed in Torah study, and he was also extremely poor etc.) he saw drops of water falling on a rock, and he said to himself: If drops of water can break through a rock by constantly falling on it day after day, week after week, and month and month, then certainly I can succeed in Torah study if I learn with determination and perseverance. Thus he became great in Torah, and eventually he was blessed with physical wealth, too. So too, every student at the beginning of his path in Torah study, who wonders whether he will succeed, must know that if he firmly resolves to learn Torah, he will surely succeed in learning, and in life in general. A lesson from Rabbi Akiva’s students: Only those who came after Lag B’Omer succeeded and are remembered forever. For one’s toil in Torah to succeed, one must study with a spirit of Ahavas Yisroel. May Hashem grant you success, with a strong desire to learn Torah properly, in accordance with the will of my father-in-law, the founder of the yeshiva, who blessed every one of his students to succeed in his path, so that we will be able to take pride in you and say, “See the seedlings we have grown” – this is the fruit of the yeshiva. Sichah to the younger grades of Tomchei Temimim and Achei Temimim during the Lag B’Omer rally of 5713. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-05-2026 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים * לזכות אריה ליב בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ביום ל"ג בעומר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2206

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר, ה'תשפ"ו

May 6, 2026

10:40

התוכן בשיעור רמב"ם היומי – כותב הרמב"ם: "איזהו כהן מיוחס (שיכול לאכול אפי' תרומה של תורה וכיו"ב) – כל שהעידו לו שני עדים שהוא כהן בן פלוני הכהן בן פלוני הכהן, עד איש שאינו צריך בדיקה, הווא הכהן ששימש על גבי המזבח .. אין בודקין מן המזבח ולמעלה". ומזה לימוד נפלא אודות מעלתם של ישראל: המושג ד"כהן ששימש על גבי המזבח" שייך גם לאחרי החורבן, שהרי "תפלות כנגד תמידין תקנום", וע"י כאו"א מישראל (לא רק כהן), שהרי כאו"א מישראל אם חסר לו משהו יש לו ציווי להתפלל להקב"ה. ואפי' נשים מתפללות בשם ומלכות עפ"י ציווי התורה. וזהו מ"ש הרמב"ם: כאו"א מישראל, יהי' מי שיהי', מכיון ששייך למצות התפלה, ה"ה בבחי' "כהן ששימש ע"ג המזבח" ומשמש לפני ממה"מ הקב"ה, ובמילא "אין צריך בדיקה"! וענין זה מודגש ביותר בזמן הגלות, ובפרט בעקבתא דמשיחא, שאז ה"אמונה פשוטה" אצל כאו"א מישראל היא בתוקף גדול. משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026 Synopsis Todays’ Rambam states: “Who is a Kohen whose lineage is established? Anyone concerning whom two witnesses testify that he is a Kohen, the son of so-and-so the Kohen, the son of so-and-so extending back until a Kohen who served on the Mizbeach…We do not investigate [a Kohen’s lineage] beyond the Mizbeach.” The concept of a “Kohen who served upon the Mizbeach” applies even after the destruction of the Beis Hamikdash, because “Tefillos were instituted in place of the daily offerings,” and every Jew is fit and commanded to daven to Hashem, even non-Kohanim, and even women. This is the meaning of the Rambam’s statement: By virtue of tefillah, every Jew, whoever he may be, now has the status of a “Kohen who served upon the Mizbeach,” and therefore, “requires no investigation.” This idea is particularly emphasized in the time of exile, and particularly in the time of Ikvesa d’Meshicha, when the simple faith of every Jew is at its greatest force. Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2207

יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ו

May 7, 2026

9:40

התוכן מביאור ה"חינוך" בענין ה"חרמים" [בשישי-שביעי דפ' בחוקותי] יוצא דבר נפלא בנוגע מעלתן של בנ"י: אצל יהודי, כמי ששייך כולו לה' מקור הברכות, לא שייך ענין של "חרם"‏ – ‏היפך-הברכה. ואפי' כשהוא בוחר ואומר לשון של "חרם"‏ – ‏מחרים שדהו, מתמלא רצונו רק בזה שרצה להפרד משדהו, אבל למי נותנים שדהו‏ – ‏לה', לבדק הבית וכיו"ב! והיינו, שלא רק שהיהודי קשור עם מקור הברכות, אלא גם בממונו של יהודי לא שייך היפך-הברכה מכיון שזה "נכסיו של ה'"! ובמילא מובן עד כמה צ"ל הזהירות ביחס לנכסיו הגשמיים של יהודי שלא להזיקם וכו', ועאכו"כ שצ"ל כן בנוגע לילדים שה' נתן להורים כ"פקדון", שצ"ל זהירות מיוחדת בחינוכם, שלא יגעו ושלא יכנס בהם או בלשונם ענין של היפך-הברכה ח"ו, ולגדלם לתורה ולחופה ולמעשים טובים! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2026 Synopsis Regarding the laws of charamim (in shishi and shevi’i of parashas Bechukosai), the Chinuch explains that the reason for the mitzvah is because in truth, a Jew and his property belong entirely to Hashem. Therefore, a Jew’s property can never really become cherem (which connotes the opposite of blessing). If a Jew does declare his field cherem, it is effective only in the sense that he relinquishes ownership of the field, but to whom is the field given – to Hashem, for the upkeep of the Beis Hamikdash and the like. Meaning, not only is a Jew connected to the source of blessings, but even a Jew’s possessions cannot enter the realm of the opposite of blessing, because they are Hashem’s property. Accordingly, we can understand how careful one must be not to damage or waste a Jew’s physical possessions etc. And how much more so when it comes to children, whom Hashem entrusts to parents as a “deposit”: special care must be taken in their upbringing to ensure that they do not come into contact with anything that is the opposite of blessing G-d forbid (even verbally), and to raise them to Torah, marriage, and good deeds. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2208

יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ו

May 8, 2026

9:58

התוכן לא שייך להשיג שלום אמיתי בא"י, "ונתתי שלום בארץ" [כמ"ש בשני דבפ' בחוקותי], ע"י ענינים של היפך התורה! ח"ו "לדון" האם לקיים פס"ד ברור בשו"ע או"ח הל' שבת סי' שכט: "עכו"ם שצרו על עיירות ישראל . . בעיר הסמוכה לספר אפילו לא באו אלא על עסקי תבן וקש מחללין עליהם את השבת" להגן על בנ"י! ובענין זה לא משנה אם זה א"י או חו"ל."התורה לא תהי' מוחלפת" ואף א' לא יכול לשנות פס"ד בשו"ע! וכאשר "בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם" ויקיימו פס"ד זה – זוהי הדרך היחידה והבטוחה ש"ונתתי שלום בארץ" – בא"י (לגבולותי', שלימות הארץ, ביחד עם שלימות התורה ושלימות העם) ובכל מקום שיהודי נמצא, "ואולך אתכם קוממיות" – שלא נבהלים מגויים ומגוי'שקייט. וכאשר יהודי נעמד בתוקף להגן על יהודים ויהדות, יתקיים בו שגם בזמן הגלות כאשר "החושך יכסה ארץ" עדיין, הנה "עליך יזרח ה'"! משיחה לילדי מחנות קיץ "גן ישראל" ו"אמונה" שיחיו – בבית הכנסת, אחרי תפלת מנחה – יום ג' פ' תבוא, י"ד אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026 Synopsis It is impossible to achieve true peace in Eretz Yisroel (as the verse states in sheini of parashas Bechukosai, “I will grant peace in the land”) with any approach that runs contrary to the Torah. Chas v’shalom to “deliberate” whether to fulfill a clear ruling in the Laws of Shabbos (Orach Chaim 329) which states: “If gentiles besiege Jewish cities…in a city near the border, even if they have come only for matters of straw and stubble, Shabbos is desecrated against them” to defend the Jewish people. In this regard, it makes no difference whether it is Eretz Yisroel or the diaspora. And “The Torah will never be changed” – no one can change a ruling in the Shulchan Aruch. The only path, and the guaranteed path, to achieve true peace in Eretz Yisroel (according to its borders – completeness of the land, together with completeness of the Torah and completeness of the people), and true peace wherever a Jew is found, is to “walk in My statutes and keep My commandments and perform them,” including this halacha in the Laws of Shabbos. “And I will lead you upright” – we must not be intimidated by goyim or by goyishkeit, and when a Jew stands firmly to defend Jews and Yiddishkeit, then, even when “darkness covers the earth,” even when we are still in exile, “Hashem will shine upon you.” Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Savo, 14 Elul 5740 – to the campers of Camp Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2209

יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר, ה'תשפ"ו

May 10, 2026

10:50

התוכן הוראה משם פ' במדבר "במדבר סיני": גלות נק' ל"מדבר" (שאינו מקום ישוב אדם), כי מושבו הקבוע שיהודי חי וצריך לחיות בו הוא ארץ ישראל, ובזמן שביהמ"ק קיים, ולא בגלות ובחו"ל! אלא שתפקיד בנ"י, וניתנו להם הכחות ע"ז, הוא, לעשות ממקומם במדבר הגלות – "ארץ ישראל" ומשכן לו ית' עליו אומר ה' "ושכנתי בתוכם" – "סיני". ועד"ז הנה ביחס להנשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל ממש" (א"י), הנה הגוף הוא "מדבר". וכוונת ירידת נשמתו לגוף היא, שהנשמה תהפוף את מדבר הגוף – ל"סיני", שקשור עם התורה שניתנה בסיני לכאו"א בתור ירושה וכו'. ואסור לחשוב מה יכול כבר מעשה טוב א' שלו לפעול בעולם של בליוני בני-אדם?! כי ביכולת כאו"א, איש או אשה, ע"י מעשה א', דיבור א' או אפי' מחשבה א' שלו – להכריע את הכף ולהביא לכל העולם ישועה והצלה! ומזה מובן עד כמה יש לייקר כל רגע שיכול לנצלו למעשה, דיבור או מחשבה א'! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ג אייר ה'תשמ"ב, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026 Synopsis A lesson from the name of parashas “Bamidbar Sinai”: Exile is called a “desert,” i.e., a place unfit for human settlement, because the true, permanent place for a Jew to live is in Eretz Yisroel with the Beis Hamikdash standing, not in exile in the diaspora. But the task of the Jewish people is to transform their place in the desert of exile into “Eretz Yisroel” and into a dwelling place for Hashem such that “I will dwell among them” (“Sinai”). Similarly, the body is called a “desert” in relation to the soul, which is “an actual part of G-d from above” (Eretz Yisroel). The purpose of the soul’s descent into the body is to transform the desert of the body into “Sinai,” which is connected to the Torah that was given at Sinai to every Jew as an inheritance etc. And one must not think: In a world of billions of people, what can I possibly accomplish with just one deed etc. – because every Jew,man or woman, has the ability, with one deed, word, or even thought, to tip the scale and bring salvation and deliverance to the entire world. From this we understand how much we must cherish every moment, which can be used for one positive deed, word, or thought. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 23 Iyar 5742 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2210

יום ב' פ' במדבר, כ"ד אייר, ה'תשפ"ו

May 11, 2026

10:21

התוכן א' הענינים שבהם תלוי קיום עם ישראל הוא קיום המשפחה! וחשיבות הענין רואים ממנין בנ"י "למשפחותם לבית אבותם" [כמ"ש בשני דפ' במדבר]. וחבל שמזניחים לגמרי ענין זה! ואפי' במשפחות שומרי תומ"צ רואים ר"ל מה קורה כאשר האב, האם, הבן והבת חיים בד' "עולמות" אחרים ולא מתנהגים כמשפחה אחת‏ – ‏ע"י ששמים דגש על "כבד את אביך ואת אמך" ו"ושננתם לבניך" שעי"ז נעשים ההורים והילדים חשובים א' בעיני השני וכו'. וכ"ש במשפחות שבניהם "איבדו דרכם" ומסתובבים כ"נבוכים.. בארץ" וכו', שכ"ז הוא בגלל שההורים עסוקים לעצמם בענינם והשאירו את הילדים "שיטפסו על הקיר" לבד בחושך הגלות! א' העצות לקיום המשפחה: לפחות בשבת קודש, ובמיוחד בסעודת שבת, יתאספו כל בני המשפחה יחד וידברו בענין השבת וכו'. ו"משפחה בריאה" ביום השבת יעזור שיהי' כך במשך ימי השבוע שלאח"ז‏. ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026 Synopsis One of the things that the existence of the Jewish people depends upon is the preservation of the Jewish family, the importance of which is seen in the way the Jewish people were counted: “according to their families, according to their fathers’ houses” (as it says in sheini of parashas Bamidbar). But unfortunately, the emphasis on the family unit has been completely neglected, even in families that keep Torah and mitzvos. We see what happens, Rachmana litzlan, when the father, mother, son, and daughter live in four separate worlds instead of operating as a single family unit, by placing an emphasis on the children honoring their parents and theparents “teaching them to your children,” which causes the parents and children become important in each another’s eyes etc. All the more so in families where the children have lost their way from Yiddishkeit and wander about “confused in the land,” which results from parents being preoccupied with their own concerns and leaving the children to find their way alone in the darkness of exile. One practical suggestion for preserving the family unit is that at least on Shabbos, and especially during the Shabbos meal, the entire family should sit together and talk about Shabbos etc. And when a family is healthy on Shabbos, that causes it to be healthy during the week as well. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-05-2026 לזכות מושקא בת חנה חי' שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2211

יום ג' פ' במדבר, כ"ה אייר, ה'תשפ"ו

May 12, 2026

10:57

התוכן בשלישי דפ' במדבר מסופר אודות סידור מחנה ישראל במדבר: "איש על דגלו גו' יחנו בני ישראל ... סביב לאוהל מועד", כלומר, אוהל מועד באמצע וד' הדגלים מקיפים וסובבים אותו, שזה מורה על הזכות שהקב"ה נתן לבנ"י "לשמור ולהגן" (כביכול) על "אוהל-מועד" ועל הארון והלוחות שבו. וההוראה: יהודי צריך לשמור ולהגן על התורה והמשכן שבלבו פנימה. וכמו שסידור בנ"י כך הי' הן בעת חנייתם והן בעת מסעם, עד"ז תפקידם של בנ"י בשמירת התורה הוא בכל זמן ובכל מקום – הן במצב של מנוחה והן במצב של העדר המנוחה, ואפי' כשנמצאים ב"מדבר העמים" – בזמן ומצב הגלות. משיחת יום ג' פ' במדבר, ר"ח סיון ה'תשמ"ה – ל"צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026 Synopsis Shelishi of parashas Bamidbar describes how the Jewish people’s camp was positioned in the desert: “Each man by his banner…the Jewish people must encamp… around the Ohel Moed.” That is, the Ohel Moed stood in the center, surrounded by the four banners, which signifies the merit Hashem granted the Jewish people of guarding and protecting (as it were)the Ohel Moed and the Aron and Luchos within it. The lesson is that a Jew must guard and protect the Torah and the Mishkan within his own heart. And just as this is how the Jewish people were positioned both when they encamped and when they traveled, so too the role of the Jewish people in safeguarding the Torah applies at all times and in all places – when they are in a state of tranquility and even when they are in the “desert of the nations” in the time of exile. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Bamidbar, Rosh Chodesh Sivan 5745 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-05-2026 לזכות מנוחה רחל בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ה אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2212

יום ד' פ' במדבר, כ"ו אייר, ה'תשפ"ו

May 13, 2026

11:34

התוכן פ' במדבר קוראים תמיד לפני מ"ת. וההוראה: שלב הראשון בענין החינוך, הן של עצמו והן של קטן כפשוטו, הוא לדעת שלפני ובלי תורה, הנה כל הענינים, אפי' הכשרים והמותרים, הם בבחי' "מדבר" – מקום שמם ובלתי רצוי! דלא כאלו הטוענים שישנם ג' ענינים בעולם: עניני מצוה, ענינים האסורים, ועניני הרשות שבהם יכול כ"א להתענג מהם כרצונו... וטוענים האם אין "מצוה גדולה" לגרום תענוג לבריאה של הקב"ה, ועאכו"כ ליהודי?!... והרי כאשר גורם תענוג והרחבה בגשמיות לזולת ה"ה מקיים בזה מצות "ואהבת לרעך כמוך", ובמילא צ"ל שגם "כמוך" יתענג בכל תענוגים אלו...! אומרים לו – זה לא כך! גם עניני הרשות ניתנו לו רק כדי שהוא יבחר להשתמש בהם באופן ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכאשר עניני העולם הם בלי תורה, ה"ז "מדבר", מקום "אשר אין שם מים", ש"אין מים אלא תורה", ובמילא נעשה מקום של "נחש שרף ועקרב", ההיפך לגמרי של "עיר" ו"שדה". ודוקא ע"י התורה נעשה "נשא" של כל עניני העולם. ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נשא ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026 Synopsis Parashas Bamidbar is always read before Matan Torah. The lesson is as follows: The first stage in chinuch (chinuch of a child as well as chinuch of oneself) is to know that before and without Torah, everything (even things that are kosher and permitted) are in the category of “midbar” – a desolate, undesirable desert. It is not like some claim, that there are three categories in the world: things that are a mitzvah, things that are forbidden, and optional things, from which a person may derive pleasure as he wishes (they argue: is it not a great mitzvah to bring pleasure to a creation of Hashem, and certainly to a fellow Jew? And since by giving another person physical enjoyment, one fulfills the mitzvah of “loving your fellow like yourself,” it would follow that one should also enjoy these pleasures himself). Rather, even optional things were given only so that one choose to use them in such a way that “All your deeds are for the sake of Heaven” and in order to “Know Him in all your ways.” When worldly matters exist without Torah, they are a desert, a place “where there is no water” – “Water refers only to Torah” – and automatically it becomes a place of “snakes, vipers, and scorpions,” the complete opposite of a “city” and a “field.” It is specifically through Torah that everything in the world is elevated (“Naso”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Naso 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-05-2026 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ * לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2213

יום ה' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ו

May 14, 2026

9:56

התוכן שבט לוי לא נמנה ביחד עם שאר השבטים להיותו "לגיונו של מלך" ו"שומרי משמרת הקודש", כמ"ש בפ' במדבר. אלא דצ"ל למה נמנו "מבן חודש ומעלה"! ולכאו' אדרבה ‏–‏ אם כל בנ"י נמנו "מבן עשרים שנה" כי רק אז מתאימים להיות "יוצאי צבא בישראל", הרי עאכו"כ שכן הי' צ"ל בנוגע לעבודה ד"שומרי משמרת הקודש" (וכמו שרואים שאת העבודה בפועל התחילו בני לוי מבן שלושים שנה), ואעפ"כ נמנו מיד כשנולדו (כשיצאו מכלל נפלים)?! וההוראה: אע"פ שעבור העבודה לצאת לחוץ, ולהפוך את העולם למשכן לו ית', צריכים הכנה של "עשרים שנה" וכו', אבל את העבודה "לשמור" על המשכן והנשמה שבו, עבודת ה"לוי" ברוחניות שבכ"א, היא בכחו של כאו"א מישראל משעה שנולד והקב"ה "סומך" עליו! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשל"ג בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026 Synopsis Parashas Bamidbar states that unlike the rest of the Jewish people, who were counted from age twenty, the tribe of Levi,as the “King’s legion” and “keepers of the charge of the Sanctuary,” was counted from one month old (i.e. from birth, once the child is no longer in the category of possibly being unviable). And this is despite the fact that seemingly the opposite should be true: The reason the other tribes were counted from age twenty is because they had to wait until they were fit to serve in the army of the Jewish people etc.; surely then, those responsible for the awesome task of keeping the charge of the Sanctuary – which only began from age thirty – should have had to wait at least as long before being counted). The lesson is that although the service of going out and conquering the world (“going out to the army”) and transforming it into a dwelling place for Hashem requires much preparation (“twenty years”), nevertheless, the service of guarding the Mishkan and the soul within it (the spiritual service of the Levi within every individual) is present within a Jew from the moment he is born, and already then Hashem relies on him for that task. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5733 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2026 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2214

יום ועש"ק פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשפ"ו

May 15, 2026

12:30

התוכן השבעה שבועות שבין חגה"פ לחגה"ש הם ימי ההכנה להיות ראויים לקבלת התורה במ"ת, עד שהתורה תהי' המורה-דרך בחיי היום-יומית. מכיון שהתורה היא מורה-דרך בכל פרטי חיי היום-יומית, שנחלקים בכלל לב' חלקים – ענינים שחוזרים ע"ע ורגילים להם וענינים מיוחדים, וכמו באופן הנהגת ה' עם כל יהודי ועם כלל ישראל ישנה הנהגה טבעית והנהגה ניסית – לכן גם בתורה ישנן מצוות שמזכירות על הנהגה טבעית של ה' וישנן מצוות שמזכירות על ההנהגה ניסית של ה'. במצות שבת ישנם ב' הענינים: 1) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' יתרו הוא "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וינח ביום השביעי". שזה מחזק את האמונה שהעולם והענינים שבו שנראים טבעיים אינם דבר בפ"ע ח"ו אלא הקב"ה בראו. 2) הטעם לענין השבת שנאמר בעשה"ד בפ' ואתחנן הוא "וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך ה"א משם ביד חזקה וגו'" ומאז ה"ה עבדים לה'. שהיהודי יזכור, שלא רק אז, אלא גם היום משחרר אותו ה' מלהיות עבד לחוקי הטבע הנוגדים לתומ"צ, אלא הוא עבד ה'! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ה אייר ה'תשכ"ו, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026 Synopsis The seven weeks between Pesach and Shavuos are days of preparation for receiving the Torah, such that the Torah becomes one’s guide for daily life. Because the Torah is a guide for all aspects of daily life, which are generally divided into two categories – routine occurrences, and unique occurrences (and similarly, in the way Hashem conducts Himself with every Jew and with the Jewish people as a whole, there is a natural mode of conduct and a miraculous mode of conduct) – therefore, in the Torah there are also mitzvos that recall Hashem’s natural conduct, and mitzvos that recall His miraculous conduct. Both aspects are present in the mitzvah of Shabbos: (1) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Yisro is “for in six days Hashem made the heavens and the earth, and He rested on the seventh day.” This strengthens one’s belief that the world and all its seemingly natural happenings are not independent entities, chas v’shalom, but were created by Hashem. (2) The reason for the mitzvah of Shabbos stated in the Aseres Hadibros in parashas Va’eschanan is that “You must remember that you were a slave in the land of Egypt, and Hashem your G-d took you out from there with a strong hand…,” and since then, we are servants of Hashem. A Jew must remember that not only then, but also today, Hashem frees him from being enslaved to the laws of nature when they conflict with Torah and mitzvos; one is not a servant to them, but a servant to Hashem. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 25 Iyar 5726 – to N’shei u’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2026 לזכות רחל בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אייר - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2215

יום א', ר"ח סיון, ה'תשפ"ו

May 17, 2026

11:20

התוכן השנה מתקיים הכנס בר"ח סיון, שנק' בתורה "חודש השלישי". וכמו שמודגש בגמ' [שבת פח] בקשר למ"ת: "דיהב אוריאן תליתאי [תנ"ך] לעם תליתאי [כהנים לויים וישראלים] על ידי תליתאי [משה] . . בירחא תליתאי". היינו שענין נתינת התורה קשורה עם מספר שלישי דוקא. והלימוד וההוראה: במצב של "אחד" אין מקום למחלוקת. במצב של "שנים" ישנה אפשרות לפירוד ומחלוקת. התפקיד של ה"שלישי" הוא לפעול שה"שנים" לא רק שלא תהי' מחלוקת ביניהם אלא יתאחדו למציאות אחת – "שלישי". אלא שלכאורה מצב של "אחד", שאין מקום לכתחילה להיפך האחדות, עדיף על "שלישי"? אלא זוהי כל כוונת ירידת הנשמה "מאיגרא רמה", מעולם האחדות, ל"בירא עמיקתא", מקום של "שנים" וריבוי, עם השליחות שהיהודי – בכח התורה – יפעול שם וביניהם אחדות – מצב "שלישי" [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026 Synopsis This year’s convention is taking place on Rosh Chodesh Sivan, which the Torah calls “the third month.” Regarding the Giving of the Torah, the Gemara [Shabbos 88] emphasizes that “He gave the threefold Torah [the Tanach] to the threefold people [Kohanim, Levi’im, and Yisraelim] through the third one [Moshe]…in the third month.” The lesson from the focus on the number three is as follows: When there is only one entity, there is no room for disagreement, which becomes possible when there are two. The role of the third entity is to not only remove any conflict from the two, but to turn them into a single being. Although it might seem that number one (where there is no possibility of dispute in the first place) is preferable to the number three, this is the whole purpose of the soul’s descent “from a high rooftop” (from a world of oneness) toa “deep pit” (a world of multiplicity): for the Jew, through the power of the Torah, to bring true unity (“the third”) to the world. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-05-2026 לזכות אסתר בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה ר"ח סיוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות נתן בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו ר"ח סיון - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2216

יום ב', ב' סיון, ה'תשפ"ו

May 18, 2026

11:43

התוכן [המשך] כאשר כמה מבנ"י מתאספים יחד, יכול היצה"ר לשכנע את היהודי שיש כאן "שנים" – הוא וצרכיו האישייים ושאר הנאספים. ואף שכולם מתדברים ביניהם ואין כאן מחלוקת אבל זה לא מציאות א', שלום אמיתי. יש לדעת שלבנ"י ניתנו כחות עצומים לא רק לשלילת מחלוקת בין א' לשני, ולא רק לשלילת ענין של "פירוד" – מצב של "שלי שלי ושלך שלך" שע"ז אומר ה' [במשנה במסקנא] שזהו היפך רצונו ית' ["זו מדת סדום"], ואפי' אם עוזרים א' לשני הרי אי"ז החידוש של עם ישראל – אלא שכל בנ"י יהיו מציאות א'. ועד"ז בנוגע למשה רבינו, ה"שלישי" אחרי אהרן ומרים, שאע"פ שלכ"א מהם היתה שליחות מיוחדת – ענני הכבוד בזכות אהרן, המים בזכות מרים והמן בזכות משה – פעל משה, ה"שלישי", אחדות ביניהם. ועד"ז בנוגע לכ"א, שלמרות שלכ"א מס' רבוא בנ"י ישנה שליחות מיוחדת בעולם – שבו "רבו מעשיך" – נותנת התורה – שניתנה "בחודש השלישי" – הכח לעשות מכולם מציאות א'. משיחת יום א' פ' נשא, ר"ח סיון ה'תשל"ט – בעת הקאָנווענשאָן של נשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026 Synopsis [Continued.] When many Jews gather together, the yetzer hara may try to convince a Jew that there are two entities here – himself and his personal needs, and the others. And although they all get along and there is no argument between them, they are not one being. But one must know that the Jewish people are given the tremendous power not only to avoid strife between them; not only to avoid separation between them (“What is mine is mine and what is yours is yours,” which Hashem calls “the trait of Sodom”); and not only to help one another – but to become one being. Similarly, although Aharon, Miriam, and Moshe each had a unique mission (the Clouds of Glory in Aharon’s merit, the water in Miriam’s merit, and the man in Moshe’s merit) – Moshe, who was the third, brought about true unity among them. Similarly regarding every individual: although each of the six hundred thousand Jewish souls has its unique mission in the world, the Torah, which was given “in the third month,” grants them the power to all become one being. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Naso, Rosh Chodesh Sivan 5739 – to N’shei U’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2026 לזכות הת' שלום שי' ליפסקער לרגל היכנסו לגיל המצוות ב' סיון ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

2217

יום ג', ג' סיון, ה'תשפ"ו

May 19, 2026

8:17

התוכן ענין מיוחד הקשור לחה"ש השייך לילדות – הדלקת נרות יו"ט. זו מצוה גדולה לדאוג לזה שגם בנות ישראל הקטנות ביותר תדליקו נרות שבת ויו"ט (ושתדליקו לפני האמא וכו') [וכמנהג ישראל, שגם נרות יו"ט (הראשון) מדליקים בערב יו"ט]. ובחה"ש ה"ז בא יחד עם ברכת "שהחיינו", ומסבירים לילדה פירושה הפשוט, שבכך היא מודה להקב"ה שהיא הגיעה לזמן זה שהיא יכולה לקיים מצוה כזאת שהיא מאירה את הסביבה לא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות, עד שגם אינו-יהודי רואה זאת וכו', וה"ברכה" שלה מהדהדת בכל הבית, וכל בני הבית עונים אחרי' "אמן", עד שגם הקב"ה בעצמו עונה "אמן", כמו לאחרי אמירת ברכה של כל יהודי (שהרי "מגיד דבריו ליעקב וגו'") [המשך יבוא]. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026 Synopsis A special Shavuos-related mitzvah pertaining to Jewish girls is lighting Yom-Tov candles. It is a great mitzvah to ensure that even very young girls should light Shabbos and Yom-Tov candles. (They should light before their mother, etc. Additionally, it is the Jewish custom that for the first night of Yom-Tov, the candles are lit before Yom-Tov.) On Shavuos, the lighting is accompanied by the bracha Shehechiyanu, and the simple meaning of it should be explained to the girl: thanking Hashem for having reached this time when she is able to fulfill such a mitzvah by which she illuminates her surroundings, not only spiritually but also physically, to the extent that even a non-Jew sees etc. And her bracha echoes throughout the entire house, with the whole family responding Amen after her, and Hashem Himself responds Amen as well, as He does every time a Jew makes a bracha (because Hashem keeps His own commandments, as the verse states, “He relates His word to Yaakov” etc.) (To be continued.) Excerpt from sichah of the night of Erev Shavuos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2218

יום ה' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 26, 2026

8:09

התוכן ברביעי דפ' צו מדובר אודות הכנת אהרן ובניו להקרבת הקרבנות, והשיעור דיום חמישי מתחיל ב"ויגש את פר החטאת וגו'" – הקרבת הקרבנות בפועל, שזוהי התכלית דבית המקדש והמשכן. ובלשון הרמב"ם בספר יד החזקה "בית מוכן להקריב בו קרבנות". ובעבודת ה': במשכן ובמקדש עצמם לא ניכר הפעולה היום-יומית על העולם, משא"כ ע"י ענין הקרבנות, כמו קרבן התמיד שבכ"י, שלוקחים דברים כמו בהמה ומלח שע"ע היו בחלק ה"רשות" של העולם, ועושים מהם קרבן, ש"רזא דקורבנא עולה עד רזא דא"ס"! וההוראה גם בזמן הגלות: אין להסתפק בכך שביתו הוא כבר "משכן לו ית'", אלא כל יום חדש שמגיע, הוא מתחיל אותו בהקרבת "תמיד של שחר" – הוא לוקח עוד ענין מעוה"ז הגשמי ועושה מזה קרבן לה'! וזהו המענה להטוענים מדוע תובעים ממנו ענין המבצעים? הלא יש לו כבר "משכן" ש"מוכן להקריב בו קרבנות"? – לא מספיק שיש לו "בית מוכן", כי "המעשה הוא העיקר" – צא ומצוא "מן הבהמה מן הבקר וגו'" לעשות מהם קרבן לה'! ב' חלקים משיחת פורים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2026 Synopsis Revi’i of Parashas Tzav discusses how Moshe prepared Aharon and his sons for offering the korbanos, while Chamishi begins with the verse, “He brought the sin-offering bull...” – the actual bringing of the korbanos, which is the ultimate purpose of the Beis Hamikdash and the Mishkan, as the Rambam writes in Sefer Yad HaChazakah, “A House… prepared for sacrifices to be offered within it.” In terms of man’s divine service: In the Mishkan and Mikdash themselves, you don’t see the day-to-day effect upon the world, in contrast to the korbanos, where every single day, physical things like animals and salt, which previously belonged to the realm of the mundane, are transformed into korbanos, where “the secret of the korban ascends to the secret of the Ein Sof.” This also serves as a lesson for the time of exile: it is not enough that one’s home is already a Mishkan for Hashem. Rather, one must begin every new day by offering a “morning tamid” – taking yet another aspect of this physical world and turning it into a korban for Hashem. This is also the response to those who argue, why am I being asked to get involved in Mivtzoim and the like; after all, haven’t I already built a “house…prepared for korbanos to offered within it”? The answer is that it is not enough to have a “house prepared,” because “action is the main thing” – one must go out and find the “animals, cattle and flocks” etc. and turn them into a korban for Hashem. 2 excerpts from sichah of Purim 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2026 לע"נ ר' צבי אבא ב"ר חיים דובער ע"ה לרמן ליום היארצייט שלו ט' ניסן. תנצב"ה. נדבת נכדו ר' מענדל שי' לרמן

2219

יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"א אדר, ה'תשפ"ו

Mar 10, 2026

8:32

התוכן ההוראה מהענין שבולט כ"כ בכללות פרשיות ויקהל-פקודי היא פשוטה ביותר. תוכן פ' ויקהל-פקודי הוא: 1) הקהלת משה את בנ"י ומסרם את ציווי הקב"ה – שבפ' תרומה-תצוה – על נדבת עשיית והקמת המשכן וכליו והקרבת קרבנות וכו'. 2) "פקודי המשכן" – החשבון והסך-הכל של כל נדבות המשכן בפועל. 3) עשיית המשכן וכליו, הקמתו והקרבת הקרבנות בפועל. וכאן נשאלת שאלה כללית: לאחרי שבציווי הקב"ה למשה בפ' תרומה-תצוה כבר נכתבו כל הפרטים ופרטי-פרטים, מדוע במסירת משה את הדברים לבנ"י בפ' ויקהל חוזרת התורה עוה"פ על כל הפרטים, וחוזרת על כל הפרטים עוה"פ בפ' פקודי בחשבון נדבות המשכן בפועל, ועוה"פ בעשיית המשכן וכליו הקמתו וכו' בפועל – ולא נאמר בקיצור שמשה מסר לבנ"י ושבנ"י עשו ככל אשר צוה ה' את משה וכיו"ב?! מכיון שהשאלה היא בולטת, צריכה גם ההוראה להיות פשוטה וגלוי' [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2026 Synopsis After the Torah already stated the many detailsof Hashem’s command regarding the donations and the construction of the Mishkan in Terumah and Tetzaveh, why does the Torah repeat them again inVayakhel, when Moshe conveys the command to the Jewish people, and again in Pekudei regarding the accounting of the donations etc., and again when describing the actual construction of the Mishkan? Why does it not simply state briefly that Moshe conveyed Hashem’s command to the Jewish people, and they carried it out fully? Since the question is so obvious, the lesson must also be one that is simple and openly visible. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-03-2026 לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתו שי'

2220

יום ד' פ' ויקהל-פקודי, כ"ב אדר, ה'תשפ"ו

Mar 11, 2026

8:38

התוכן [המשך] ההוראה הנצחית [למרות שהמשכן ובתי המקדש לא קיימים] מזה שהתורה חוזרת עוה"פ ג' פעמים על כל הפרטים שבמשכן וכו' מובנת מפשטות הדברים שמדובר כאן בענין הכי עיקרי ‏–‏ עשיית המשכן שבו יהי' "ושכנתי בתוכם" ‏–‏ השראת השכינה בכאו"א מישראל! שלכן "הכניס" הקב"ה א"ע בזה בכל הפרטים בציוויו למשה וכו' עד אשר הראה למשה "בהר" את הכל וכתב בתורה את כל הפרטים. וכל ה"שטורעם" הזה חוזר ע"ע עוה"פ במסירת הדברים לבנ"י. ולא מסתפקים גם בזה וזה ש"כל ישראל בחזקת כשרות" ובפרט לאחרי ה"סלחתי כדבריך" – אלא כל ה"שטורעם" הזה חוזר ע"ע עוה"פ בפירוט חשבון נדבות המשכן בפועל. וזה חוזר ע"ע עוה"פ ב"חשבון הנפש" איך הי' הביצוע בפועל! [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2026 Synopsis [Continued.] The eternal lesson (that applies even though the Mishkan and Beis Hamikdash aren’t currently standing) from the fact that the Torah repeats all the details of the Mishkan three times can be understood from the fact that the Mishkan is of utmost importance – it is the place where “I will dwell among them” and through which the Shechinah rests within every Jew. This is why Hashem invested Himself so much in all the details when He spoke to Moshe, to the extent that he showed Moshe everything when he was on the mountain, and recorded all the details in the Torah. And all the details, with all the fanfare, are repeated again when the command is conveyed to the Jewish people, and even that is not enough: although the Jewish people could presumably be relied upon to carry out the command (because “all Jews are presumed upright,” especially after they were forgiven for the sin of the golden calf), all the details are repeated again when the Torah makes an accounting of the donations actually given to the Mishkan and again when the Torah describes the command being carried out in practice. (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-03-2026 לזכות ריסה בת צביה שתחי' ליום הולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדרלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

2221

יום ה' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר, ה'תשפ"ו

Mar 12, 2026

10:16

התוכן [המשך] וההוראה הפשוטה, הכללית וההכרחית: תורת אמת היא ה"הוראה בחיים" המאירה ליהודי את הדרך בחיים, עד שיש בלימוד התורה את התכונה ש"מביא לידי מעשה" [דלא כחכמות אחרות וכו'], עד ש"המאור שבה מחזירו למוטב". ולכן ההתחלה היא בלימוד התורה ודבר ה' כפי שצוה ה' את משה וכו' – בעצמו. שזהו"ע של פ' תרומה-תצוה. אח"כ בא השלב של "ויקהל" – שבאותה התלהבות גדולה ומס"נ שבה למד בעצמו – "מפי הגבורה" או מפי "משה" (החכם שבדורו) – ה"ה "מקהיל" אחרים ומוסר להם את הוראות ה' ע"ד בניית המשכן "הפרטי" או "הכללי" וכו'. והתלהבות ו"שטורעם" הזו שלו נמשכת גם אח"כ בשלב המעשה ועוסק בפועל בבניית חלקו במשכן הכללי וכו'. וגם כאשר מגיע הזמן לערוך "חשבון נפש" על כ"ז – אינו מסתפק בעשיית סה"כ כללי ומהר, אלא עורך אותו עם כל הפרטים וכו' (ע"ד פירוט החשבון בפ' פקודי) [המשך יבוא] משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2026 Synopsis (Continued.) The simple, wide-ranging, and crucial lesson is as follows: The Torah of Truth is the guide for life that illuminates a Jew’s path in this world, to the extent that Torah study contains the the quality of “leading to action” (unlike secular studies etc.) so that ultimately, “the luminary within it brings him back to good.” Therefore, one begins with studying Torah and the word of Hashem the way Hashem commanded it to Moshe (in Terumah and Tetzaveh). Then comes “Vayakhel”: with the same degree of enthusiasm and self-sacrifice that one heard it himself “from the mouth of the Almi-ghty” or from the mouth of Moshe (the Sage of his generation), he now assembles others and transmits Hashem’s instructionsregarding the Mishkan to them. This enthusiasm also continues in the stage of action, where one actually builds his part of the Mishkan etc. And even afterwards, when the time comes to make an accounting of all this, one doesn’t suffice with making a general, quick accounting, rather, he does it in full detail (like the detailed tally in Pekudei). (To be continued.) Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2026 לע"נ מרת חנה פעשא בת ר' מנחם מענדל ע"ה סגל ליום היארצייט שלה כ"ג אדר. ת.נ.צ.ב.ה.

2222

יום ועש"ק פ' ויקהל-פקודי, כ"ד אדר, ה'תשפ"ו

Mar 13, 2026

6:20

התוכן [המשך] וזוהי ההוראה הכללית והעיקרית לכאו"א: בכל יום צ"ל לימוד התורה באופן "כאשר צוה ה' את משה" – באותה "אימה יראה רתת וזיע" כמי ששומע זאת בעצמו מפי הקב"ה! וזה שהאוזן הגשמי לא שומע זאת – לא משנה את המציאות! [וכסיום המשל הידוע ממרכבה שבה יושבים יהודים הנוסעים לאיזה מקום למלאות שם שליחות ה' ומתפלפלים בתורה – שזה שהסוס חושב על התבן שיקבל בהגיע לשם, לא משנה את האמיתיות של התורה בה עוסקים...]. ובמילא כאשר "תופס" שזוהי המציאות הרי ברור שהלימוד צ"ל "באימה ויראה ברתת ובזיע". וכך צ"ל גם אח"כ כאשר "מקהיל קהילות" ומוסר את דבר ה' להם, ועד"ז בעריכת החשבון צדק וכו'. וכך מקיימים כוונתו ית' כדבעי. ומכיון ש"איני מבקש . . אלא לפי כחן" – בודאי יש לכל אחד הכח לכל זה. משיחת מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, מבה"ח ניסן, פ' החודש ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2026 Synopsis (Continued.) And this is the general, wide-ranging, and fundamental lesson for everyone: Every day one must study Torah “as Hashem commanded Moshe” – with the same “reverence, fear, quaking and trembling” as someone who hears it directly from the mouth of Hashem. And the fact that the physical ear doesn’t hear it doesn’t change the reality (like the well-known parable of Jews sitting in a wagon discussing Torah as they travel on their way to fulfill a Divine mission. The fact that the horse is thinking about the straw it will receive when they get there doesn’t change the reality and truth of the Torah they are learning). Therefore, when one realizes that this is the reality, it is obvious that his learning will be “with reverence, fear, quaking and trembling.” And so it must be when he later “assembles communities” and conveys to them the word of Hashem, and so too when he makes an honest accounting etc. In this way Hashem’s intent is fulfilled properly. And since Hashem “requests only according to their ability,” it is certain that everyone has the ability to do it. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayakhel-Pekudei, Parashas HaChodesh 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2026 לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏ * לע"נ הרבנית מרת חוה ע"ה בת הרה"צ הרב אברהם יהושע העשיל זצוק"ל גורארי'ליום היארצייט שלה כ"ד אדר ת.נ.צ.ב.ה.

2223

יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר, ה'תשפ"ו

Mar 15, 2026

9:58

התוכן "אדם כי יקריב מכם קרבן להוי' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן וגו' [ריש פ' ויקרא]. בכל אדם יש בחי' זרע אדם וזרע בהמה, שהוא נפה"א ונפה"ב, ופי' אדם כי יקריב וגו' הוא, שבחי' "אדם", נפה"א, מקריב ומעלה את בחי' ה"בהמה", נפה"ב. ועוד זאת, שקרבן זה פועל עילוי גם בבחי' אדם עצמו. ויש לקשר זה עם מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום נפשי מקרב לי וגו', דתוכן מלחמה זו היא מלחמת נפה"א עם נפה"ב, שנפה"א "תקרב" את נפה"ב. וגם האדם עצמו מתעלה עי"ז – "פדה בשלום נפשי". ובאופן של "שלום" דקאי על לימוד (פנימיות) התורה. "מן הבקר" – בחי' שמאל וגבורה, העבודה ד"לעולם ירגיז אדם וכו'". "מן הצאן" – התעוררות רחמים רבים לפני ה' על נפשו וכו' ע"י ההתבוננות במעמדו ומצבו הפרטי. "מן העוף", ששרש העופות הוא מ"פני נשר" שהוא רחמני, מדת הרחמים שאינה מתעוררת ע"י התבוננות (כב"צאן") אלא מצד העצם שבו. חלק ממאמר אור ליו"ד כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), “When a person brings from you a korban to Hashem…from animals, from cattle or from the flock …”: The “person” inside a Jew (the G-dly soul) brings and elevates the “animal” (the animal soul), and this elevates not only the animal, but also the person (the G‑dly soul) itself. This relates to maamarim of our Rebbeim on the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me…”: The “battle” is the struggle between the G-dly soul and the animal soul, where the G-dly soul brings the animal soul as an offering. As a result, the “soul is “redeemed in peace,” meaning the G-dly soul itself is elevated, and in a manner of peace, which refers to the study of (the inner dimension of) Torah. “From cattle” represents the attribute of gevurah, the service “inciting the good inclination against the evil inclination.” “From the flock” represents awakening abundant compassion before Hashem upon one’s soul, by contemplating one’s state and condition. “From birds” (which are derived from “the face of the eagle,” which is compassionate) represents the compassion that is not awakened through contemplation, but which stems from one’s very essence. Excerpt from maamar (k’ein sicha) of 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2026 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

2224

יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר, ה'תשפ"ו

Mar 16, 2026

9:54

התוכן הוראה ממ"ש בגמ' "כל מקום שגלו שכינה עמהן": מי שטוען שהוא "מוותר" על העבודה לזרז הגאולה רגע א' קודם... - אחרי יותר מ-1900 שנה בגלות שיתנו לו "לנוח" וליהנות עוד קצת מהרחבות בארה"ב ולהרוויח עוד כמה דולרים..., וכששואלים אותו: 'לשם מה הנך צריך כ"כ כסף?', 'הרי אינך יכול לאכול או להתלבש בלבושים יותר משיעור מסויים!'... 'ולצדקה בין כך אתה לא נותן יותר'...?! הוא טוען שרוצה ליהנות מהתואר "גביר"... ומכיון שבימות המשיח לא יהי' חשיבות לכסף שיתנו לו ליהנות עוד קצת מכספו בגלות... - עליו לדעת שכ"ז שהוא נמצא בגלות ועוסק בדברים של מה-בכך נמצא שם גם ה'! ואם יש בו קצת אנושיות, ירחם על ה' ויוותר על שינתו העריבה ויעשה כל התלוי בו לזירוז הגאולה אפי' רגע א' קודם! ב' חלקים משיחת ל"ג בעומר ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 Synopsis The Gemara says, “Every place they were exiled, the Shechinah was with them.” The lesson is as follows: A person may argue that after more than 1900 years in exile, he is willing to forego the task of bringing the Redemption a moment sooner, so that he can rest a bit more and enjoy the comforts of America and earn a few more dollars. (Even though there’s only so much money he needs, because there’s only so much he can eat and only so much he’s going to give to tzedakah, and even though the money isn’t going to have any value after Moshiach comes, this is what he wants – to be called a gvir.) But he must know that so long as he remains in exile, Hashem is in exile as well. And if he possesses even a bit of mentchlichkeit, he will have compassion on Hashem, forgo his sleep, and do everything in his power to make the Redemption come even a moment sooner. 2 excerpt from sichah of Lag B’Omer 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2225

יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר, ה'תשפ"ו

Mar 17, 2026

10:10

התוכן עבודת התפלה, התחלת וסיום עבודת היום, היא במקום הקרבנות – "תפלות כנגד תמידין תקנום", תמיד של שחר ושל בין הערביים וכו'. וכאן רואים דבר פלא: בעבודת הקרבנות הי' חלק מסויים שנעשה ע"י הכהנים, חלק שנעשה ע"י הלויים וחלק שנעשה ע"י ישראל ("כהנים בעבודתם לויים בדוכנם וישראל במעמדם"), משא"כ בתפלה לא תקנו כנה"ג שהכהנים יאמרו תפלה מיוחדת שתהי' כנגד העבודה שנעשה ע"י, ועד"ז לויים וישראל, אלא תיקנו נוסח שווה לכל בנ"י! והיינו "קלקלתנו זוהי תקנתנו": ה"קלקלה" שאין ביהמ"ק קיים הביאה שכאו"א, ולא רק כהן, יוכל לפעול בעצמו ע"י תפלתו את עבודת הקרבנות! (כי מה שפועלים היום ע"י עבודת התפלה היא רק עבודת הקרבנות ברוחניות, וזה יכול להיות ע"י כ"א). משיחת כ' מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 Synopsis Although tefillah was instituted in the place of the tamid offerings, wefind that unlike the korbanos, where there is a part performed by the Kohanim, a part performed by the Levi’im, and a part performed the Yisraelim, in tefillah the Anshei Knesses Hagedolah instituted one uniform text for all Jews. Thus: “Their problem is their solution:” Because the Beis Hamikdash is no longer standing, every Jew,not just a Kohen, can now accomplish through his own tefillah what used to be achieved through the korbanos (because today we accomplish only the spiritual equivalent of the korbanos, which can be done by anyone). Excerpt from sichah of 20 Marcheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2226

יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 18, 2026

10:40

התוכן מענינים המיוחדים של ר"ח ניסן: 1) מה שמפורש בקרא בפ' פקודי "בחודש הראשון בשנה השנית באחד לחודש הוקם המשכן", והרי "מעשה ידי משה נצחיים", ועד"ז המשכן נגנז ויתגלה לעת"ל בשלימותו. 2) "הנשיא המקריב" ביום זה הי' נחשון בן עמינדב שע"י הי' הענין דקי"ס, שחייבים לזכור כל יום כמו יציאת מצרים. 3) ראש חודש (בכלל, ור"ח) ניסן ש"ראשון הוא לכל חדשי השנה". 4) בכלל: "אותו היום נטל עשר (ענין השלימות, ובאופן של) עטרות". 5) ראש השנה למלכי ישראל. ומכ"ז מובן ה"שטורעם" של יום זכאי זה במיוחד, ויש לנצל כל זה במעשה בפועל ש"הוא העיקר". משיחת אור לר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 Synopsis Some of the unique aspects of Rosh Chodesh Nissan include: (1) As the verse states in Parashas Pekudei: “In the first month of the second year, on the first of the month, the Mishkan was erected.” And since “Moshe’s handiwork is eternal,” the Mishkan was hidden away, and it will be revealed in the future in its entirety. (2) The Nasi who brought the offering on this day was Nachshon ben Aminadav, who caused the Splitting of the Sea of Reeds, which we are obligated to remember every day, just like the Exodus from Egypt. (3) It is the head of the month of Nissan, which is “the first of the months of the year.” (4) In general, “That day took ten crowns,” which represents completeness. (5) It isthe Rosh Hashanah for Jewish kings. From all this we can understand the greatness of this uniquely meritorious day – and it should be utilized in actual deed, “Action is the main thing.” Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2227

יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"וערב יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ויום התחלת הנשיאות דכ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Mar 19, 2026

8:48

התוכן בהשתדלות כ"ק מו"ח אדמו"ר שיהי' "זרעו בחיים" מצינו ב' קצוות מן הקצה אל הקצה: הוא תבע בתוקף (מאלו השייכים) דרגות נעלות ביותר בעבודת ה', ובאותו זמן פעל עם אלו שלא היו שייכים לשום דבר רק להזכירם על היותם יהודים; ולכן ראו "במדינה ההיא" שפעל בבת-אחת, ובאותה התלהבות ומסירות נפש, שיהודי בפינה נדחת ידע קריאת א"ב ובפינה אחרת ילמדו חסידות במשך כל הלילה דליל שישי! ועד"ז כאשר הגיע לארצות-הברית היתה העבודה בב' הקצוות: באתו זמן שייסד ישיבה שבה ילמדו חסידות וכו' דאג שילמדו א"ב עם אותם ילדים מבתי-ספר עממיים שאינם מקבלים שום חינוך דתי וכו'! והיא הנותנת: מכיון שהעבודה והרגש הזולת שיהי' "זרעו בחיים" הי' חדור עם עצם הנפש, שמסר חייו על זה, לא יכול להיות בזה שום חשבון דשכל, ולכן זה לא הי' משנה מה היו צריכים לפעול על הזולת, דבר נעלה ביותר או פשוט ביותר – ברגע שמדובר אודות יהודי, נמשך "העצם אל העצם" והתמסר לזה במס"נ ו"מצוה – בגדול" [המשך יבוא]. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 Synopsis In the efforts of my father-in-law, the Rebbe, to ensure that his “offspring is alive,” we find two opposite extremes: On the one hand, he firmly demanded from those connected to him the highest levels of Divine service, and at the same time, he worked with those who had to even be reminded that they are Jews. This is why we saw in Russia that he worked on sending a melamed to one faraway place to teach Alef-Beis at the same time and with the same enthusiasm and mesiras nefesh as his work to ensure that Chassidim in a different community would study Chassidus the entire Thursday night. Similarly, when he arrived in the United States, the work was in both extremes: He founded a yeshivah where Chassidus would be studied in depth etc., and at the same time, he worked to ensure that public school children who had received no Jewish education at all would be taught Alef-Beis. And they both go together: Since his work and concern for others was imbued with the essence of his soul and he gave his life for it, there was no room for making logical calculations. Therefore, it didn’t matter what needed to be done for another Jew; as long as it involved another Jew, the “essence was drawn to the essence” and he devoted himself to it with mesiras nefesh (and when it comes to saving a life, it is a mitzvah for it to be done by a leader of the Jewish people). (To be continued.) Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2228

יום ועש"ק פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ויום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ויום התחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Mar 20, 2026

10:56

התוכן [המשך] וזהו הטעם מדוע החל אז כ"ק מו"ח אדמו"ר לכתוב ולפרסם זכרונותיו בשפות שונות. דלכאו', בכדי לקרב יהודי ליהדות מדוע שולחים אליו "זכרונות" במקום לשלוח אליו מאמר חסידות קל בשפה המובנת לו וכו'?! אלא מכיון שראו שישנם יהודים שלא יכניסו לבתיהם ענין שאין להם משיכה לנפש-הבהמית, ולכן, מכיון שהרי התוכן צ"ל של תומ"צ, שינו עכ"פ את הצורה החיצונית של הדברים – לצורה של סיפורים וזכרונות, ולבסוף – ימשכו גם לתוכן הדברים. דעפ"י שכל דקדושה אין מקום לכתיבת זכרונות על חשבון כתיבת מאמרי חסידות וכו', אלא כאשר מדובר אודות הצלת יהודי רגע לפני הטביעה בנהר ר"ל – אין מקום לחשבונות, ואם אא"פ להציל אותו בדרך אחרת "מושכים" אותו ע"י סיפור [אבל] עם תוכן כזה שיעמיד אותו בסוף בקרן אורה. וכך מעמידים "זרעו בחיים" אפי' בארמ"צ, ועי"ז "הוא בחיים". אלא שעפ"י דין, אין אדם מקיים מצות פרי' ורבי' אא"כ לילדים עצמם יש ילדים, ולכן לא מספיק ש"זרעו" בחיים, אלא ה"זרעו" עצמם צריכים לדאוג להחיות אחרים. משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026 Synopsis (Continued.) And this is the reason why my father-in-law, the Rebbe, began writing and publishing his memoirs at the time, and in different languages. Seemingly, if the goal is draw a Jew closer to Yiddishkeit, why would he send a book of memoirs rather than a maamar Chassidus that he can understand etc.? The answer is that there were Jews who were so focused on the wants of the animal soul that they wouldn’t even allow a maamar into their home; therefore, he put material whose content is Torah and mitzvos in the external form of stories and memoirs, so that they would read it and ultimately be drawn to the inner content as well. This explains how he could devote his time to writing memoirs at the expense of composing maamarim (which seemingly is totally illogical): when it comes to saving a Jew from drowning in the sea of ignorance Rachmana litzlan, there is no room for logical calculations – if one cannot be pulled out of the water with a maamar etc., then he must be pulled out with a story whose content will eventually place him in a place of light. In this way it is possible to raise “offspring who are alive” even in Egypt, and thereby “he, too is alive.” But according to halacha, a person does not fulfill the mitzvah of pru u’rvu unless one’s children have children of their own. Therefore, it is not enough that “his offspring is alive”; rather, those offspring must themselves make sure to give life to others. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2026 לזכות חוה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה ג' ניסן - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2229

יום א' פ' צו, ד' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 22, 2026

9:57

התוכן א) "אין צו אלא לשון זירוז, מיד ולדורות". ההוראה מזה – בשתים: 1) העבודה בכל עניני תומ"צ צ"ל בזריזות, וכמ"ש אדה"ז (באגה"ק) גודל מעלת הזריזות וכו' 2) הפעולה של עבודתו בכל עניני תומ"צ צ"ל לא רק על כל בנ"י שבדורו אלא גם "ולדורות"!. ב) בטעם מצות חביתי כה"ג [שבהתחלת שני דפ' צו], מבאר בספר החינוך שמצד יחודו של הכה"ג וכו' ראוי שיהי' לו קרבן מיוחד תמיד בכל יום כמו תמידי הצבור וכו', ובעבודה: כה"ג הוא בחי' היחידה של כלל ישראל, ועד"ז ישנה בחי' היחידה בנשמת כ"א שפועלת בו תמיד במשך כל היום, אבל זוהי בבחי' מקיף, וכדי שתפעל פעולתה גם באופן פנימי ה"ז ע"י שממשיכים אותה בפרטים וכו' – "זאת תורת החטאת" זאת תורת האשם" שבהמשך השיעור חומש. משיחת יום ב' דפ' צו, תענית אסתר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2026 Synopsis (a) On the opening verse of parashas Tzav, Rashi writes: “Tzav always connotes urging, immediately and for future generations.” The lesson is twofold: (1) All aspects of Torah and mitzvos must be done with alacrity, in line with the Alter Rebbe’s discussion in Iggeres HaKodesh about the tremendous quality of alacrity etc. (2) One’s service must affect not only all the Jewish people of his generation, but also future generations.(b) Sefer HaChinuch explains that the reason for the Chavitei Kohen Gadol (discussed in sheini of parashas Tzav) is because due to the unique status of the Kohen Gadol, it is fitting that he offer a special korban every day, similar to the Tamid offered every day on behalf of the public. In terms of divine service: The Kohen Gadol represents the level of Yechidah of the entire Jewish people. Similarly, there is the Yechidah within every Jew, which constantly affects a Jew throughout the entire day. But the Yechidah exists in a manner of makif, and for it to be internalized, it must expressed in the details etc., as the parashah goes on to describe: “This is the law of the Chatas”; “This is the law of the Asham” etc. Excerpt from sichah of Monday, parashas Tzav, Taanis Esther 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2230

יום ב' פ' צו, ה' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 23, 2026

11:37

התוכן כמו שצריכים לדבר להורים על כמה הם מקבלים מהילדים, "והשיב לב אבות על – ידי – בנים", כמו"כ צריכים לדבר לילדים עצמם על גודל אחריותם על הנהגת ההורים ושל כל המשפחה (ועד שבהם תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה!)! ובכן, פונים בזה להילדים: גם כשילדים מברכים עוד יהודי מתקיים בהם "ואברכה מברכיך" – שה' מברך אותם להיות מקור של נחת להורים ע"י הנהגה ראוי' ומילוי שליחותם בעולם, שהוא: הנוער הם העתיד של המשפחה ושל העם! ביחד עם קיום מצוות כיבוד אב ואם, עליהם לדעת שיש עוד תרי"ב מצוות שיהודי צריך לקיים, ורק כך יהיו ילדים טובים ויתנו להורים כבוד ונחת אמיתי. והזמן להתחיל זאת, שיבטיח ש"גם כי יזקין לא יסור ממנה", הוא, כמ"ש בתורה, "משהתינוק מתחיל לדבר" צריך לומר לו "תורה צוה לנו משה וגו'" (ורק לאחרונה "גילוי" בני-אדם ההשפעה העמוקה שיש למה שתינוק (דוקא) רואה או שומע על כל ימי חייו). והנהגתם הראוי' תביא חיות ואור לכל הבית! זוהי זכותם אחריותם ושליחותם! [המשך יבוא] משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2026 Synopsis Just as parents must be spoken to about how much they receive from their children (“He will return the heart of the fathers through the children”), so must the children be spoken to about the great responsibility they bear for the conduct of their parents and of the entire family (to the point that the true and complete Redemption depends on them). Therefore, we turn to the children: The verse “I will bless those who bless you” applies even when children bless another Jew – Hashem blesses them to be a source of nachas to their parents by behaving properly and fulfilling their mission in the world, which is to be the future of the family and of the Jewish nation. Along with the mitzvah of honoring one’s father and mother, children must know that there are another 612 mitzvos, and only by keeping them will they fulfill their mission and give their parents true honor and true nachas. This must begin from a very young age, as the Torah teaches, “From when a child begins to speak,” one must say to him, “The Torah that Moshe commanded us…”; this ensures that “even when he grows old he will not depart from it” (scientists have only recently begun to discover the profound impact on a child’s entire life from what they see or hear as an infant). The children’s proper behavior brings vitality and light to the entire home; this is their privilege, their responsibility, and their mission. (To be continued.) Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2231

יום ג' פ' צו, ו' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 24, 2026

9:35

התוכן [המשך] קל יותר לילדים למלא את שליחותם הנ"ל להשפיע על הוריהם משההורים ימלאו את שליחותם... כי כדי שההורים יפעלו על הילדים צריכים לפעמים לומר מילה או לעשות תנועה קפדנית, אבל כדי שהילדים יפעלו על הוריהם לא צריכים לזה אף פעם, מצד האהבה הגדולה של ההורים לילדים. אם הילדים רק ידברו להורים בדברים לבביים היוצאים מן הלב ומתוך כבוד, ויסבירו להם שרוצים שהבית יתנהל כבית יהודי בכל המובנים, כולל להתכונן לימי הפסח באופן שחג הפסח יהי' כשר ושמח – ברור שהדברים יכנסו ללב הוריהם ויפעלו פעולתם וימלאו את בקשת הילדים בשמחה! ובכן, הילדים שכבר עשו זאת – שימשיכו, ואלו שעדיין לא – שיתחילו: על כל בן או בת לגשת להורים ולדבר אתם על יהדות בכלל ועל ההכנות לפסח בפרט, ולהבטיח ולהראות דוגמא חי' שהם מתכוונים לזה באמת עי"ז שלוקחים חלק בזה בעצמם, ובודאי יפעלו פעולתם! משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2026 Synopsis (Continued.) It is easier for children to fulfill this abovementioned mission of influencing their parents than it is for parents to fulfill their mission toward their children. Because for parents to influence their children, they sometimes need to use a sharp word or gesture etc., but that is never necessary when it comes to children influencing parents, due to the parents’ great love for their children. If children simply speak to their parents with respect and with words that come from the heart, explaining that they want the home to be conducted as a Jewish home in every respect, including preparing for Pesach in such a way that it will be a kosher and happy Pesach – it is certain that the parents will gladly fulfill their children’s request. Children who have already done so should continue, and those who have not yet done so should begin: every boy and girl should approach their parents and speak to them about Yiddishkeit in general, and about preparing for Pesach in particular, and they should promise, and demonstrate that they truly mean it, by personally taking part in the preparations – and then their words will surely have their desired effect. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2026 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר

2232

יום ד' פ' צו, ז' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 25, 2026

9:30

התוכן 1) ההוראה מיום הרביעי בשבוע – שבו נבראו "שני המאורות ". אור הלבנה, "המאור הקטן", משתנה מיום ליום, ואפי' כשהיא במילואה אין האור מאיר בתוקף, שהרי עדיין נמצאים בחשכת הלילה – בדוגמת זמן הגלות כאשר שורר חושך בעולם מכיון שישנו יצה"ר שרוצה להחשיך שלא יראו את הוראות התורה וכו' (אלא שבזה ישנם שינויים בין ימי החול וימי שבת ויו"ט), משא"כ אור החמה, "המאור הגדול", אין בה שינויים, ותמיד היא מאירה בתוקף גדול – מצב שבו מאיר אור התורה בתכלית הגילוי ובאופן תמידי, זמן הגאולה. וההוראה: גם בזמן הגלות, כאשר מאיר רק "מאור הקטן", צריך יהודי לעשות כל התלוי בו לבטל את חשכת הגלות ע"י ההוספה ב"תורה אור". 2) ההוראה מרביעי דפ' צו שבו מסופר אודות התחלת ימי המילואים כאשר הכל הי' מוכן כבר להקמת המשכן והקרבת הקרבנות וכו': יש לדעת שאנו נמצאים כבר בסוף ליל הגלות והכל מוכן להקמת ביהמ"ק השלישי! ולא נותר כ"א "קלייניקייטן" בלבד שכ"א צריך להשלים! משיחת יום ד' פ' צו, יו"ד אדר שני ה'תשד"מ, להילדים והילדות "צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2026 Synopsis (1) The lesson from the fourth day of the week, on which the “two luminaries” were created, is as follows: The light of the moon, “the lesser luminary,” changes from day to day, and even when it is full, it remains nighttime, because its light does not shine with full strength. Thus, the moon represents the time of exile, when darkness prevails in the world due to the yetzer hara darkening the instruction of the Torah etc. (though there are differences between weekdays and Shabbos and Yom Tov etc.) In contrast, the light of the sun, “the greater luminary,” never changes; it always shines with great intensity, representing the time of Redemption, when the light of Torah shines fully and constantly. But even during the exile, when only the lesser luminary shines, a Jew must do everything within his power to dispel the darkness by increasing in the Torah of light. (2) The lesson from revi’i of parashas Tzav, which discusses the beginning of the miluim, at which time the entire Mishkan was prepared and ready etc., is as follows: We must know that we have already reached the end of the night of exile, and everything is prepared for the building of the third Beis HaMikdash. Nothing remains except the small finishing touches that everyone must complete. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Tzav, 10 Adar Sheini 5744, to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2233

יום ב' פ' ויקהל-פקודי, כ' אדר, ה'תשפ"ו

Mar 9, 2026

12:37

התוכן לקט שיחות בענין ההגבלות הידועות בשתיית משקה. 1) זאת חנוכה ה'תשל"ט. 2) ליל ט"ו בשבט ה'תשל"ט. 3) אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב. 4) י"ב תמוז ה'תשמ"ז. 5) ט"ו תמוז ה'תשמ"ז. 6) י"א ניסן ה'תשמ"ח. 7) ט"ו מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2026 Synopsis A compilation of sichos regarding the restrictions on drinking mashke. Zos Chanukah 5739; (2) 15 Shevat 5739; (3) 13 Nissan 5742; (4) 12 Tammuz 5747; (5) 15 Tammuz 5747; (6) 11 Nissan 5748; (7) 15 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2026

2234

יום ועש"ק פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ו

Mar 27, 2026

11:17

התוכן בהערות אאמו"ר על הזהר פ' צו מביא מ"ש בגמ' [זבחים יט.]: א"ר אשי אמר לי הונא בר נתן זימנא חדא הוה קאימנא קמי' דאיזגדר מלכא (מלך פרס הי'), והוה מדלי לי המיינאי ותיתי ניהלי' (אבנטו הי' גבוה חגור מלמעלה מכנגד אצילי ידיו, והפשיטו למטה כדי לנאותו) ואמר לי "ממלכת כהנים וגוי קדוש" כתיב בכו (וצריכים אתם לנהוג עצמכם בתפארת כהנים דכתיב בהו לא יחגרו ביזע), כי אתא קמי' דאמימר א"ל אקיים בך "והיו מלכים אומניך". וההוראה (דאף שמדובר אודות סיפור עם מלך פרס וכו', אבל זה משתלשל מלמעלה): "זיעה" מורה על ענין הגבורות, וזהו הענין ד"לא יחגרו ביזע", שהעבודה צ"ל מתוך חסד ורחמים למע' ממדידות וההגבלות דגבורות. ועוד ענין: מטרת החגורה היא להפריד בין "פלגך דלעילא" שבו האיברים הדקים יותר ל"פלגך דלתתא" שבו איברי העיכול וכו'. וזהו "לא יחגרו ביזע" – להוריד החגורה כדי למעט בכל מה דאפשר את ה"פלגך דלתתא". (ולכן בני ישמעאל לובשים ה"חגורה" על ראשם, וזה משתלשל ממצנפת כה"ג וכו'). וההוראה: אע"פ שצ"ל גם הענינים ד"פלגך דלתתא", אבל יש לדעת שהם "תתא" וצ"ל תחת ממשלת ה"לעילא", "כל מעשיך לשם שמים". משיחת מוצאי ש"ק פ' צו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2026 Synopsis In my father’s notes to the Zohar on Parashas Tzav, he cites the story from the Gemara in Zevachim (19a): “Rav Ashi said: Huna bar Noson told me: Once, I was standing before King Izgadar (of Persia), and my belt (hemyani) was too high, and he lowered it and said to me: It is written about you, ‘A kingdom of priests and a holy nation’ (i.e., you must be glorified like a Kohen, of whom it says, “They shall not gird themselves in a place of sweat.”). When I came before Ameimar, he said to me: With regard to you, [the verse] ‘And kings will be your foster fathers’ was fulfilled.” The lesson is as follows: Sweat represents gevuros; thus the verse states, “They shall not gird themselves in a place of sweat,” because the service must be carried out with kindness and mercy,beyond the measure and limitation stemming from gevurah. Another point: The purpose of a belt is to separate between the upper half of the body, where the more refined organs are located, and the lower half, where the digestive organs etc. are located. This is also the meaning of “They shall not gird themselves in a place of sweat” (e.g., near the elbows), rather, one should lower the belt in order to minimize the space of the lower half as much as possible. (This is why the Bnei Yishmael wear a belt on the head, and it stems from the Mitznefes of the Kohen Gadol etc.) The lesson is that although matters relating to the “bottom half” are necessary in a person’s life, he should know that they are the “bottom,” and they must remain under the control of the upper half – “All your deeds should be for the sake of heaven.” Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2026 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

2235

יום א', יום הבהיר י"א ניסן – יום הולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, ה'תשפ"ו

Mar 29, 2026

12:36

התוכן התוועדות זו אינה קשורה עם איש פרטי אלא עם ה"קבוצה" כולה – תנועת חסידות חב"ד. ולא נוגע (כ"כ) ענינם של האנשים העומדים בראש התנועה כ"א ענינה של התנועה. אלא שכדי ליישם את כל הענינים דתורת החסידות בפועל ממש, ובפרטיות יותר, כדי שתומשך ברכה והצלחה בכל עניני עבודתם של ישראל שכללותם – לעשות לו ית' דירה בתחתונים, ובמיוחד ע"י העבודה דהפצת המעיינות חוצה – צ"ל העבודה באופן של "כולנו כאחד", וכדי לפעול את זה צ"ל אחד שתפקידו הוא להשתדל לפעול את ענין האחדות וכו'. ועפי"ז מובן שה"עילה" להתוועדות הקשורה עם יום הולדת של איש פרטי ה"ז סיבה חיצוניות" לבד, רק כדי לגרום לכך שיתאספו כו"כ יהודים (שלא היו מתאספים בל"ז) כדי להתחזק בהפצת המעיינות חוצה. ולאידך, אם לא היו מנצלים עילה זו מפני "ענוה", הי' זה בא על חשבון שיחסר בעניני העבודה דהפצת המעיינות חוצה. ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2026 Synopsis This farbrengen is not about a private individual, but about the movement of Chabad Chassidus. What is relevant is not so much the people who have stood at the head of the movement, but the movement itself. Just that, in order to implement the teachings of Chabad Chassidus in practice, and more specifically, to bring blessing and success to all aspects of the Jewish peoples’ service, which is to make a dwelling place for Hashem in the lower realms, especially by spreading the wellsprings of Chassidus outward – the work must be carried out in an orderly fashion, and by “all of us as one.” And for this, there must be an individual whose role is to strive to bring unity to the Jewish people etc. Therefore, it is understood that this excuse – that the farbrengen is linked to the birthday of a private individual – is only an external factor, and only in order to bring as many Jews as possible to gather and to strengthen themselves in spreading the wellsprings outward. On the other hand, had this opportunity not been utilized because of humility, it would have come at the expense of less being done to spread the wellsprings outward. 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2026 לזכות מנחם מענדל הלוי בן מרישה מרים שי' פייזקוב ליום ההולדת שלו י"א ניסן ולזכות לוי הלוי בן מרישה מרים שי' פייזקוב ליום ההולדת שלו י"ח ניסן לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2236

יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – ‏יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע, ה'תשפ"ו

Mar 30, 2026

11:27

התוכן זה עתה הגיעה אלי בשורה משמחת שלפני מספר שעות דברו (בטלפון) עם אנ"ש שבבריה"מ (רוסיא), ומצאו אותם עומדים בסיום התוועדות. על השאלה "מה פתאום התוועדות" היתה התשובה בפשטות – ה"ז יום ההילולא של הצ"צ! אם הדברים כך מעבר למסך הברזל – מובן כיצד צ"ל כאן! לכן מן הראוי שימשיכו עכשיו בהתוועדות זו וכו'. א' החידושים של הצ"צ הוא שאצלו ישנו ריבוי מופלג של חידושי תורה, הן בנגלה והן בחסידות (שלא מצינו ריבוי מופלג כזה אצל כל שאר רבותינו נשיאינו). ומכך עלינו ללמוד בנוגע למעשה בפועל ביום ההילולא שלו וכו'. ובהמשך להאמור: היות שבהשג"פ הגיעה אלי הבשו"ט אודות ההתוועדות הנ"ל ברוסיא, ואם יהודים במצב שהם נמצאים נתעוררו מעצמם שבי"ג בניסן יש להתוועד, עאכו"כ כאשר מדובר ביהודים במדינות שלא קיימות הגבלות וכו'. ויה"ר שההכנות לזה תהיו באופן המתאים ובזריזות, ומבלי לגרוע מקיום בדיקת חמץ כהלכה ינצלו הזמן בנוגע להתוועדות האמורה. משיחת יום ב', אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2026 Synopsis I just received the happy news that a few hours ago there was a telephone conversation with Anash in Russia, who were about to conclude a farbrengen. Asked what prompted them to hold a farbrengen, they replied that it was obvious: it is the yom hahilula of the Tzemach Tzedek. If it is so obvious to Jews there, behind the Iron Curtain, that one must farbreng on 13 Nissan – how much more so must Jews continue the farbrengen in places where there are no such restrictions etc. One of the unique qualities of the Tzemach Tzedek is the extraordinary abundance of his Torah insights on all areas of Torah, from which everyone must take a lesson and publish their own Torah insights. And may it be Hashem’s will that the continued farbrengen, and the preparations for all the activities discussed during the farbrengen, be done properly and with alacrity, and without detracting from doing bedikas chometz properly in accordance with halacha. Excerpt from sichah of Monday night, 13 Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2026 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

2237

יום ג', י"ג ניסן‏, ה'תשפ"ו

Mar 31, 2026

9:59

התוכן א) יחידי סגולה, כמו רבותינו נשיאינו, פועלים ע"י אמירת "טאטע איך וועל בא דיר פרעגן פיר קושיות" שגם אביו הנמצא בעולם האמת נוכח בשולחן הסדר ופונה אליו כך! אבל אמירת נוסח זה שייכת לכאו"א. ב) בזה שמכריזים בתחלת הסדר "כל דכפין ייתי ויכול וכו'" מודגש ביותר ענין הצדקה: אדם זר נכנס לבית לאחרי ששמע הכרזה זו מבעד החלון ומשתתף בסעודת החג ויש לו הכל מן המוכן! וזאת לאחרי שבעלת הבית עמלה כ"כ שיוכלו לחגוג את חג הפסח "כשר ושמח", וכ"ז נעשה מתוך שמחה וכו'‏. ‏ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2026 Synopsis (a) To actually bring one’s father to one’s Seder from the World of Truth by saying “Father, I will ask you the Four Questions” is only possible for unique individuals, like our Rebbeim. But saying the words is for everyone. (b) The proclamation at the beginning of the Seder, “Whoever is hungry, let him come and eat…” uniquely emphasizes the greatest form of tzedakah: Upon hearing this proclamation through the window, a stranger enters the home and is given everything for the Seder without having to put in any effort of his own. And this is after the woman of the house has worked so hard to prepare for a Pesach, and the poor person is welcomed happily etc. 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2238

יום ד', י"ד ניסן‏, ‏ערב חג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 1, 2026

11:01

התוכן בכל (א' ובפרט) יהודי יש ב' ענינים: זה שהוא יחיד וזה שהוא חלק מהכלל והציבור. ולכן גם בקרבן פסח שהי' הכנה ליציאת מצרים שאז הי' לידת עם ישראל יש בו ב' הנקודות: שהוא קרבן יחיד שנעשה ע"י רוב הציבור. וההוראה: ישנם משטרים שמתנהגים באופן של"יחיד" אין שום חשיבות והוא רק חלק מה"ציבור" ונבלע בו. שיטת התורה היא שהיחיד הוא מציאות בפ"ע ו"עולם מלא", שתמיד מתחשבים בזה ועד שלפעמים זה מכריע את ענין ה"ציבור". וזוהי גם מעלת מדינה זו שאלי' הגרו יהודים "מעבר מסך הברזל" וביניהם כ"ק מו"ח אדמו"ר שהכריז מיד בבואו שבא כדי להראות ש"אמריקה אינה שונה" וגם כאן אפשר להתנהג עפ"י תומ"צ – שכ"ז הוא הודות לזה שה"ציבור" וה"משטר" של מדינה זו התמסרו להצלת היחיד. ומביעים בזה את הכרת הטוב למשטר המדינה והעומד בראשם שעושים כמיטב יכלתם לשמור על זכויות היחיד, גם בנוגע ליהדות. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2026 Synopsis In every person, especially a Jew, there are two aspects: the individual identity, and the fact that one is a part of the collective whole. Therefore, these two aspects are also found in the Korban Pesach, which was the preparation for the Exodus from Egypt, at which time the Jewish people were born: On the one hand, it is an individual offering, but on the other hand, it was brought by the majority of the community. The lesson is as follows: There are governments where the individual has no importance at all, and is totally absorbed within the collective. But the Torah approach is that the individual is an independent entity and a “complete world,” which is always taken into consideration, and which sometimes outweighs the interest of the collective. This is also the virtue of the United States, a country to which many Jews escaped from behind the Iron Curtain, including my father-in-law, the Rebbe, who, immediately upon arrival, announced that he had come to demonstrate that “America is no different,” and that even here it is possible to conduct oneself in accordance with Torah and mitzvos – all of which was made possible because the community and the government of this country devoted themselves to saving an individual. For this we express gratitude to the government and to those who stand at its helm, who do their utmost to safeguard the rights of the individual, including the ability to keep Yiddishkeit freely. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2239

יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 5, 2026

9:01

התוכן איתא במכילתא: "יום ה' נסעו ממצרים ובאו עד רעמסס .. ובא' בשבת שהוא רביעי לנסיעתם .. אמרו להם האקטורין הגיע פרותמיזא שלכם לחזור למצרים שנאמר דרך שלשת ימים, אמרו להם, כשיצאנו ברשות פרעה יצאנו?! .. אמרו להם האקטורין, רוצים ולא רוצים סופכם לקיים דברי מלכות, עמדו עליהם ישראל הכו מהם הרגו מהם .. אמרו להם משה (לישראל) חזרו לאחוריכם שלא יאמר פרעה שאתם בורחים...". וההוראה: כשהיצה"ר מנסה להלעיט את הילד עם עניני "טפשות", יש להראות לו שלא מתפעלים ממנו כלל! משיחת יום ג', ד' דחג הפסח, ח"י ניסן ה'תשמ"ה, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2026 Synopsis Mechilta states: “On the fifth day they journeyed from Egypt and came as far as Raamses…and on the first day of the week, which was the fourth day of their journey…the emissaries [sent by Pharaoh] said to them: Your time has arrived to return to Egypt, as it says, ‘We will travel for three days…’ They said to them: When we left, did we leave with Pharaoh’s permission?…The emissaries said to them: Whether you wish to or not, in the end you will fulfill the word of the king. The Jewish people rose up against them; they struck some, they killed some…Moshe said to [the Jewish people]: Turn back, so that Pharaoh will not say that you are fleeing…”The lesson isthat when the yetzer-hara tries to push foolishness on a Jewish child, the child must show that he is not affected by it at all. Excerpt from sichah of the 4th day of Pesach, 18 Nissan 5745 – to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2026 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏

2240

יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן‏, ‏יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 6, 2026

10:52

התוכן בכינוס זה שמתקיים בימי הפסח אין צורך להסביר תוכנו של היום: 1) מצד המתכנסים, שהרי ילדי ישראל תופסים מקום עיקרי בכל עניני הפסח, שכן התחלת ה"סדר" היא בענין ד"הבן שואל", וכל המשך ההגדה הוא תשובה לשאלותיהם של הילדים. וההוראה – שהילדים צריכים להתבונן בנעשה מסביבם, ואם עדיין לא למדו – עליהם לשאול מיד, ובודאי יקבלו הסבר מההורים והמחנכים וכו'. 2) מצד התוכן דחג הפסח, שהרי נצטווינו שבכל יום יהי' "זכר ליציאת מצרים", ובעת הכנס הקשור ביצי"מ ה"ז בתוקף עוד יותר; התפקיד הכללי של ילדי ישראל לבטל את היצה"ר ולחזק את היצ"ט – מודגש ביותר בחג הפסח: ביעור ושריפת חמץ מורה על ביטול היצ"ר, "סור מרע", ואכילת מצה ("מיכלא דמהימנותא), מורה על חיזוק היצ"ט, "עשה טוב". וזוהי "פקודת היום" שלוקחים מחג הפסח על כל השנה כולה – "זכר ליציאת מצרים". משיחת יום ב', ג' דחוה"מ פסח, י"ט ניסן ה'תשמ"ו, להילדים והילדות – "צבאות השם" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2026 Synopsis At this gathering, which is taking place during Pesach, there is no need to explain the significance of the day, both because of the those assembled and because of the nature of Pesach: (1) Jewish children occupy a primary place in all matters of Pesach; indeed, the whole Seder begins with the child asking questions, and the rest of it is devoted to answering the children’s questions. The lesson is that children must reflect upon what is taking place around them, and if there is something they have not yet learned, they must immediately ask about it,and they will surely receive an explanation from their parents and educators etc. (2) We are commanded to remember the Exodus from Egypt every day, which is emphasized in particular at a gathering connected Pesach. The task of Jewish children is to nullify the yetzer hara and to strengthen the yetzer tov,which is also emphasized particularly on Pesach, where the removal and burning of chametz represents nullifying the yetzer hara (“Turn away from evil)” and eating matzah (“the bread of faith”) represents strengthening the yetzer tov (“Do good”). And this is the “order of the day” taken from Pesach for the entire year – “in a remembrance of the Exodus from Egypt.” Excerpt from sichah of Monday, 3rd day of Chol Hamoed Pesach, 19 Nissan 5746 – to the children of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2026 לע"נ הרבנית מרת רחל דוואשא בת הרה"ג הרה"ח ר' ישראל ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלה י"ט ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.

2241

יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן‏, ‏יום ו' דחג הפסח, ה'תשפ"ו

Apr 7, 2026

8:27

התוכן החיוב להזכיר יציאת מצרים פעמיים בכל יום מדגיש עד כמה זה "יסוד ועמוד" באמונתנו שצריך לחדור את כל פעולות במשך היום. כי קיום תומ"צ, ש"היא חיינו ואורך ימינו", קשור עם יציאת מצרים. וכמ"ש בתניא שע"י העסק בתומ"צ כדבעי נעשה "צווותא וחיבור" עם הקב"ה שזהו יציאה מכל המיצרים וגבולים, וזה דורש גם הכנה מצדו – לצאת ממיצרים וגבולים שלו. ואף ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" – הנה א) הרי יש לו את "הקב"ה עוזרו" (כמו שיציאת מצרים כפשוטו היתה ע"י הקב"ה), ובהיותו הבורא של כל המציאות של "מצרים" ו"גלות", וה"גוזר" שיהיו במצרים וכו' – פשוט שה"בית אסורים" אינו פועל בו שום גרעון ח"ו. ב) גם ביהודי עצמו שצריך לצאת ממצרים יש את נקודת היהדות ועצם הנשמה שמלכתחילה לא הלך בגלות, וזה פועל על כחותיו הגלויים ועד למחשבה דיבור ומעשה לעמוד במצב של "בן חורין" אמיתי. משיחת מוצאי ש"פ צו, שבת הגדול, אור לי"א ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2026 Synopsis The obligation to recall the Exodus from Egypt twice every day emphasizes how much the Exodus is a “foundation and pillar” of our faith, which must permeate all of one’s deeds the day. Because keeping all of Torah and mitzvos –“our life and the length of our days” – is tied to the Exodus, as explained in Tanya: when one properly engages in Torah and mitzvos, he forges a connection and bond (tzavsa v’chibur) with Hashem, which constitutes an exodus from all constraints and limitations. This also requires preparation on one’s own part, to leave his own constraints and limitations. And although “A prisoner cannot free himself from prison” nevertheless: (a) “The Holy One, blessed be He, helps him” (just as Hashem redeemed the Jewish people from Egypt). Obviously, since it is Hashem who created the whole existence of Egypt and exile, He is not subject to their restrictions chas v’shalom. (b) Even within the Jew himself, there is the pintele Yid and the essence of his soul, which never went into exile to begin with. This spark empowers his revealed faculties, down to his thought, speech, and action, so that he can be a truly free person. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Hagado, 11 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2026 לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

2242

יום ועש"ק פ' שמיני, כ"ג ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 10, 2026

9:24

התוכן אם בכל יום, הן ביום (כשאצלו "אור") והן בלילה (כש"חושך" אצלו), צ"ל "יציאת מצרים" – היציאה ממיצרים וגבולים, ובאופן של "דילוג" – מהו החידוש בזה כשמגיע שבת הגדול וחג הפסח? אלא שבמשך חגה"פ הנה בכל רגע ורגע חדור הכל ובגלוי עם יצי"מ, הן בענין החיובי שבזה והן בשלילת ההיפך מזה – "בל יראה ובל ימצא". ועד"ז בשבת הגדול נוהגים בגלוי בכמה ענינים שקשורים עם יצי"מ, ועד שנק' "שבת הגדול" ע"ש ה"נס גדול" וכו'. אלא שעפי"ז מה מוסיף בזה – מקור ויסוד הענין בחגה"פ – הענין דיצי"מ בכל יום במשך השנה? אלא שהענין דיצי"מ בחגה"פ הוא שלא בערך יותר כאשר זה בא לאחרי ההכנה לזה בזכירת יצי"מ במשך השנה. וכמו שרואים בפועל שכאשר העבודה של יצי"מ אצלו הוא בתמידיות ובחיות בכל יום במשך כל השנה, הנה כאשר מגיע שבת הגדול קל לו יותר לעמוד בהתעוררות גדולה, ועאכו"כ בחגה"פ. ד' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, שבת הגדול, אור לי"א ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026 Synopsis If one is obligated to remember the Exodus from Egypt (leaving one’s constraints and limitations) every day, both by day (when it is light for a person) and by night (when it is dark) – what is added on Shabbos Hagadol and Pesach? The answer is that on Pesach, every single moment is permeated openly with the Exodus, both in terms of proactively leaving Egypt, and in terms of avoiding chametz. Similarly, on Shabbos Hagadol there are a number of customs that are openly linked to the Exodus from Egypt, to the extent that it is called “Shabbos Hagadol” on account of the “great miracle” that occurred etc. But if so, the question can be asked in the reverse: what is added by remembering the Exodus every day? The answer is that the Exodus from Egypt on Pesach is incomparably greater when it comes after preparing for it by remembering the Exodus from Egypt during the year. And as is seen in practice: when one experiences the Exodus every day, constantly and with vitality, then when Shabbos Hagadol arrives, it is easier for him to be awakened, and all the more so on Pesach. 4 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Hagadol, 11 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2243

יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 12, 2026

8:21

התוכן קרבנו של מצורע הוא "קרבן עולה ויורד" [כמ"ש בראשון דפ' מצורע] שבזה מודגש הענין ד"איני מבקש כו' אלא לפי כחן" שלכן תובעים מכאו"א כפי הישג ידו בלבד. ואעפ"כ ישנו דין ש"עני שאמר קרבנו של מצורע זה עלי והי' המצורע עשיר ה"ז מביא על ידו קרבנות עשיר וכו'"! ולכאו' איך תובעים ממנו להביא קרבנות עשיר שלא כפי הישג ידו?! אלא מזה גופא שישנו פס"ד והלכה שחייב להביא קרבן עשיר מוכרח לומר שהקב"ה יתן לו את האפשרות להביא מממונו קרבנות עשיר. והוראה נפלאה מזה: כאשר יהודי מחליט במס"נ לעשות ליהודי שני דבר טוב כזה שהוא למעלה מכחותיו ה"ז דבר ברור שהקב"ה יתן לו את האפשרות לקיים החלטתו! וכפי שראו הנהגה כזו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ולדוגמא הסיפור על היהודי שלקח ע"ע הדפסת ספרי הצ"צ שזה הי' למע' מכחותיו ובירכו הרבי ונעשה עשיר וקיים הבטחתו! ועוד. משיחת אור ליום ועש"ק פ' בראשית, כ"ו תשרי ה'תשמ"ו ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026 Synopsis The metzora’s offering is a sliding-scale offering (as it says at the beginning of parashas Metzora), which is offered only according to his means, emphasizing that “I request only … according to their ability.” Nevertheless, there is law stating that, “If a poor person said, ‘The offering of this metzora is upon me,’ and the metzora was wealthy, [the poor person] must bring a wealthy person’s offering on his behalf...” Seemingly, how can the poor person be required to bring the offering of a wealthy person, which is beyond his means? From the very fact that there is a halacha obligating him to do so, we must say that Hashem will grant him the ability to bring a wealthy person’s offering,and from his own funds. And this is the wondrous lesson: When a Jew resolves with mesiras-nefesh to do a favor for another Jew, even when it is beyond his natural capacity, it is clear that Hashem will grant him the ability to fulfill his resolution. As we saw with my father-in-law, the Rebbe, including the well-known story of the Jew who undertook to fund the printing of the Tzemach Tzedek’s seforim: at the time of his commitment, it was beyond his capacity, but with the Rebbe’s bracha he became wealthy and fulfilled his pledge. Excerpt from sichah of Thursday night, 26 Tishrei 5746 –Yechidus Klalis for Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-04-2026 לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏

2244

יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 13, 2026

10:09

התוכן ידוע המנהג שפירסם נשיא דורנו והולך ומתפרסם "ללמוד ב[כל יום ממ"ט] ימי הספירה [א' ממ"ט דפים של] מסכת סוטה .. דף ליום דף ליום". ע"י שהוא מקיים זאת בעצמו, ובפרט כאשר גם מצרף אחרים, ואפי' אם רק מחליט כן – הנה "הכריע עצמו את כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה גדולה". ענין ספיה"ע הוא ע"ד העבודה דבירור ענין הסוטה ונפה"ב. שעבודה זו שבספיה"ע היתה גם בפעם הראשונה בעת יצי"מ, שהתחילו מיד לאחרי יצי"מ במצב של "כי ברח העם", ועבדו עבודתם בזה עד שביום המ"ט אמרו והקדימו נעשה ונשמע. ע"י העבודה דספיה"ע נפעל ענין ה"תמימות" אצל כאו"א מישראל, וזה פועל המשכת "יום החמישים", דשני ענינים בזה: א) זה שקשור עם עבודתם של ישראל דספיה"ע. ב) זה שנמשך מלמעלמ"ט ביום מ"ת. ועד"ז בכל יום ויום של ימי הספירה ישנם ב' ענינים: א) כל יום מברכים בפ"ע על ספה"ע. ב) חלק מכללות מימי הספירה וגם – מ(ב' הענינים שב)יום החמישים. ומכ"ז מובן גם המעלה של זמן זה, לאחרי סיום העבודה דספירת כל המ"ט יום וכו'. משיחת אור לערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026 Synopsis As known, the Nasi of our generation publicized the custom of studying one daf of Masechta Sotah every day during Sefiras HaOmer. When one does so himself, and especially when includes others in doing so, and even when one merely resolves to do so, he “tips the balance for himself and the entire world to the side of merit and causes great salvation for himself and for them.” Sefiras HaOmer is compared to the service of purifying the Sotah and the animal soul; Sefiras HaOmer took place the first time when the Jewish people left Egypt, when their state was such that “the people fled,” and they worked on this service until the forty-ninth day, when they said “We will do” before “We will hear.” The service of Sefiras HaOmer brings “completeness”to every Jew, and draws down the level of the fiftieth day, in which there are two aspects: (a) The aspect linked to the Jewish people’s service of Sefiras HaOmer; and (b) the aspect that comes down from above during Mattan Torah. Similarly, these two aspects apply to every day of Sefira: (a) One makes an independent bracha on each day’s counting, and (b) each day is part of the totality of the entire count and of (the two aspects within) the fiftieth day. From all this we can understand the special quality of the current day, after we have completed the service of counting all forty-nine days etc. Excerpt from sichah of Wednesday night, Erev Shavuos 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-04-2026 לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו * לזכות מנוחה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו ניסן - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2245

יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 14, 2026

10:33

התוכן הגמרא (בזמנה) קבעה ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". במשך הדורות אמנם למדו ענין זה, אבל רק מזמן לזמן. במשך הדורות, גם בזמן אדה"ז וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכו', גם נתפרסמו "קיצין" וכו'. עד שבא כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו והכריז ב"שטורעם" – "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", ואז גם פרסם "קץ" (וזה נדפס) וכו'. ולאחרי שגם מאז כבר עברו עשרות שנים, מתחזקת השאלה "עד מתי"?! הביאור היחיד שמצאתי (לאחרי היגיעה) הוא – ‏מעתה הענין עבר מ"הנשיא הוא הכל" אל "הכל". מעתה מוטלת האחריות לזירוז הגאולה על כאו"א מישראל! אנשים נשים וטף. וזה יכול להיות אפי' ע"י מעשה דיבור או אפי' מחשבה א', כפס"ד הרמב"ם ש"עשה מצוה א' הרי הכריע א"ע ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". עתה כבר אא"פ להסתפק בלימוד הלכה זו אלא יש לקיימה בפועל! [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026 Synopsis The Gemara says that (already back then,) “All the kitzin [designated end-times by which the Redemption must come] have passed, and the matter depends only upon teshuvah.” Throughout the generations, various kitzin were publicized, including in the time of the Alter Rebbe and of the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden etc., until my father-in-law, the Rebbe, the Nasi of our generation, came and proclaimed with a shturem: “Immediate teshuvah – immediately Redemption,” at which time he also publicized a ketz (and had it printed) etc. Being that decades have already passed since then, the question has only grown stronger: Ad mosai?!The only explanation I have found (and after much toil) is that from now on, the responsibility has passed from “the Nasi who is everything” to “everyone.” The responsibility for hastening the Redemption now rests upon every Jew,man, woman, and child. And it can be caused by even a single deed, word, or even thought, as the Rambam states as a matter of halacha: “If one performs one mitzvah, he tips his balance and that of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and others.” It is no longer possible to suffice with merely studying this halacha; rather, it must be fulfilled in practice. (To be continued.) Excerpt from sichah of Purim 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-04-2026 לזכות מרת נחמה דינה בת מינדל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ז ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בעלה ר' אברהם שי' גורארי'

2246

יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן, ה'תשפ"ו

Apr 15, 2026

10:18

התוכן [המשך] אין מקום לשאלה על הטלת השליחות לזרז את הגאולה על כאו"א מישראל – ממ"ש בגמ' שכתוצאה מזה שהושע בן אלה ביטל כל ההגבלות שהעמידו מלכי ישראל לעלות לרגל והכריז "כל הרוצה לעלות יעלה", נענש הוא וכל עשרת השבטים, מכיון שהחובה הוטלה עליהם "הואיל שאין מוחה בידם והן לא עלו" – כי לא מדובר כאן על "הטלת הקולר" שאם לא יעשו זאת אזי... אלא זירוז בלבד, ומודיעים רק את הכתוב בספרים שאין הדבר תלוי אלא בדבר א', תנועה א', וברור הדבר שישנם אלו שיכולים לעשות זאת! ומסוגיית הגמ' בסיום מס' סוטה רואים שהכוונה במ"ש "כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" היא לרגעים אלו, ואין מקום לדחות את הקץ יותר. ומכיון שלא יודעים מה בדיוק מעכב את הגאולה – יש לעשות כל ענין ששייך לזרז הגאולה. וזהו גם ההסבר על ריבוי הדיבור לאחרונה אודות הגאולה – כדי לעורר את כאו"א על זה. [ועוד]. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026 Synopsis (Continued.) With respect to placing the responsibility for hastening the Redemption upon every Jew, there is no difficulty from the story of Hoshea ben Elah. The Gemara states that although Hoshea ben Elah removed the restrictions that previously prevented the ten tribes from making the trip to Yerushalayim, he was punished, “inasmuch as there was no one preventing them, and [still] they did not go up,” that is, he “removed the chain of culpability” from himself and placed it upon the people. But here, we are not talking about “placing a chain of culpability,” but simply urging andbringing attention to the concept that the coming of the Redemption depends only upon one deed, word, or thought; this isa concept that appears in seforim anditis clear that there are people who are able to do it. From the Gemara’s discussion at the conclusion of Masechta Sotah, it is clear that when it says that “All the kitzin have passed, and the matter depends only upon teshuvah,” it is referring to these moments, and we cannot postpone the ketz any longer. And since we do not know exactly what is holding back the Redemption, we must do everything that is described as a cause for Redemption, which is also why we have been discussing the Redemption so much lately – to awaken everyone in this regard. 2 excerpts from sichah of Purim 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2247

יום ועש"ק פ' וישב, כ"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 12, 2025

11:02

התוכן עה"פ בתחילת פ' וישב "וישב יעקב גו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'" מביא רש"י שכאשר "יעקב ראה כל האלופים [של עשו] הכתובים למעלה תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן?! מה כתיב למטה – אלה תולדות יעקב יוסף, וכתיב והי' בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש – ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף הכל". וההוראה: כאשר רואים את חושך הגלות הכפול והמכופל נשאלת השאלה איך אפשר להתמודד עם זה? הנה יש לדעת שבכאו"א יש את הענין של "יוסף" שבכוחו שורף את חומת הגלות וכו'. ועד"ז בעבודתו של כאו"א בעצמו, שאינו מתפעל מ"גויים" ו"גויאישקייט", מפני שהוא יודע את האמת ש"בית יעקב לאש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש"! ועי"ז מתמלאה בקשתו של יעקב ש"ביקש .. לישב בשלוה" (כמ"ש רש"י עה"פ וישב יעקב), בגאולה האמיתית והשלימה כאשר "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו והיתה לה' המלוכה". משיחת י"ט כסלו ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 Synopsis On the verse at the beginning of parashas Vayeishev, “And Yaakov settled…These are the descendants of Yaakov: Yosef…”, Rashi states that when “Yaakov saw all the chieftains [of Esav] written above, he wondered and said, ‘Who can conquer them all?’ What is written afterwards? ‘These are the descendants of Yaakov: Yosef…’, and it says, ‘The house of Yaakov will be a fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav will be straw’ – a spark will come forth from Yosef that will destroy and consume them all.” The lesson is that when one sees the doubled and redoubled darkness of exile, and he wonders, how can we confront it, the answer is: One must know that within every Jew there is “Yosef,” with the power to burn down the wall of exile etc. Similarly in one’s personal divine service, he is not intimidated by the goyim or by goyishkeit, because he knows the truth – that “The house of Yaakov is fire, the house of Yosef a flame, and the house of Esav is straw.” In this way, Yaakov’s request to “dwell in tranquility” is fulfilled (as Rashi says on the verse), with the true and complete Redemption, when “Deliverers will ascend Mount Tzion to judge the mount of Esav, and the kingship will be Hashem’s.” Excerpt from sichah of 19 Kislev 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-12-2025 לזכות שטערנא שרה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2248

יום ד' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 26, 2025

10:09

התוכן קריאת השם "יוסף" [ע"י רחל] היתה ע"ש הבקשה "יוסף ה' לי בן אחר" [כמ"ש ברביעי דפ' ויצא]. ומבאר הצ"צ, שהכוונה היא לבן כזה שיעשה את מי שהוא בבחי' "אחר" – בחי' "בן". וזה הי' גם עבודתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ששמו "יוסף", כל ימי חייו, בין בשנים כשהיו תחת גזירות איומות וכו', ועד"ז בשנים שלאח"ז כשהגיע למדינות הרווחה, הנה מיד כשהגיע לאמריקה התחיל לבטל ההנחה שהי' שם ש"אַמעריקע איז אַנדערש" ושב"אַמעריקע" העיקר הוא הגשמיות וכו', ענין של "אחר". וכ"ז מתוך מס"נ. והוא סלל את הדרך שעל כל אחד מאתנו ללכת בה – לעשות מ"אחר" – "בן". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025 Synopsis Yosef was given his name because Rochel said, “May Hashem add another son for me” (as it says in revi’i of Parashas Vayeitzei). The Tzemach Tzedek explains that she meant a son who would turn those who are in the state of “other” into “sons.” This was also the work of my father-in-law, the Rebbe (whose name was “Yosef”) throughout his entire life, which he did with mesiras-nefesh, whether it was during the years of terrible decrees etc. or in later years when he came to free countries. Immediately upon arriving in America, he set out to abolish the mindset there that “America is different” and that in America materialism is paramount etc., which was a mentality of “other.” And he paved the way for every one of us to likewise turn those who are “other” into “sons.” 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Beshalach, 10 Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2025

2249

יום ה' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 27, 2025

9:41

התוכן הוראה ממ"ש [בחמישי דפ' ויצא] "ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים": ישנם הטוענים שהצורך להוסיף בלימוד התורה והידור בקיום המצוות וכו' הוא רק ליושבי אהל וכיו"ב אבל אלו העוסקים במשא ומתן ברשות השו"ע ועוסקים ב"צאן רבות עבדים ושפחות גו'" ב"פדן ארם" ‏–‏ להם מותר להתנהג כ"במקומנו" ולהתעסק ב"משא ומתן" ‏–‏ "באמונה"... כמו שה"משא ומתן" דורשת ‏–‏ לוותר "קצת" על האיסור דהשגת גבול... ושאר מיני "היתרים" (כמו שמצינו שישנם ענינים שלא' ה"ז איסור גמור ולשני ה"ז מותר לכתחילה כמו "תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו וכו'" משא"כ עם הארץ) ‏–‏ הנה עליהם לדעת שתכלית שליחותם להתעסק בענינים אלו היא כדי שיהי' "ויפרץ האיש מאד מאד", לעבוד את ה' בשלימות לא רק בהיותם יושב אוהל, אלא גם בעמדם בשוק עם "חמורים וגמלים". ב' חלקים משיחת אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025 Synopsis Chamishi of Parashas Vayeitzei states, “The man became exceedingly prosperous; he owned many flocks, maidservants and servants, and camels and donkeys”: Some people think that only “those who dwell in the tents,” meaning those who are fully immersed in Torah and holy matters, are required to increase in Torah study and hidur in mitzvos, etc., while businesspeople, who are involved with “flocks, servants and maidservants” in “Paddan Aram” etc., are permitted to “do what is done in our place” such as compromising “a little” when it comes to encroaching on another’s livelihood and other so-called “leniencies.” (As we find, sometimes something is totally prohibited for one person, while it is totally permissible for another, such as a “stain on a garment” which for a Torah scholar is a chilul Hashem, but not for an unlearned person.) But they must know that the ultimate purpose of their mission in being business is so that “the man become exceedingly prosperous” – to serve Hashem completely, not only while in the tent of Torah and davening, but even while standing in the marketplace among “camels and donkeys.” 2 excerpts from sichah of 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2025

2250

יום ועש"ק פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 28, 2025

10:43

התוכן בקביעות ש.ז. (כבפעם הראשונה) חל ט' כסלו [יום הולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע] בש"פ ויצא שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מא"י לחו"ל (ע"ד יום ההולדת – ירידת הנשמה למטה), וחג הגאולה [שלו ב]י' כסלו ביום א' פ' וישלח שבו מדובר ע"ד הליכת יעקב מחו"ל לא"י (ושהשלים את עבודתו וכו' – ע"ד יום ההסתלקות שאז נשלמת עבודת הנשמה). וההוראה: התעסקות בהפצת המעיינות חוצה כפי שתבע אדמו"ר האמצעי צ"ל בכל זמן – בין במצב של "ויצא" – הוא עומד לצאת למקום "חרון אף של עולם", וטוען שקודם כל עליו לדאוג להכין א"ע ואינו יכול להתעסק עכשיו עם הזולת..., ובין במצב של "וישלח" – רק עכשיו גמר "עשרים שנה" בבית לבן, וסוף סוף "האט ער דערלעבט" שיכול לחזור לביהכנ"ס וביהמ"ד, וטוען שרוצה קצת זמן "לנוח" וליהנות מ"שכר מצוה מצוה"... ב' חלקים משיחת מוצש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025 Synopsis This year (like the first year), 9 Kislev (the birthday and yahrtzeit of the Mitteler Rebbe) falls on Shabbos Parashas Vayeitzei, which discusses Yaakov’s journey from Eretz Yisroel to the diaspora (corresponding to the birthday, when the soul descends to the body), and 10 Kislev (his day of liberation) falls on Sunday of Parashas Vayishlach, which discusses Yaakov’s journey from the diaspora to Eretz Yisroel (corresponding to the yahrtzeit, when the soul’s mission is completed). The lesson is thatone must be involved in spreading the wellsprings of Chassidus outward, as the Mitteler Rebbe demanded, at all times – whether in a state of “Vayeitzei” (when one is about to enter “Charan,” the “anger of the world,” and he might think that he must first take care of himself before dealing with others), or in a state of “Vayishlach” (when one has just completed “twenty years in the house of Lavan” and he might think now is the time to return to the shul and beis midrash torest and enjoy the “reward of the mitzvah”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2025

2251

יום א' פ' וישלח, י' כסלו‏ – ‏חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 30, 2025

10:39

התוכן ענינו המיוחד של אדמו"ר האמצעי הי' – לימוד החסידות בהרחבה, הן אמירת החסידות שלו היתה בשופי ובלי הגבלות, והן המאמרים שהודפסו בחייו על ידו (ודבר שבדפוס הוא לדורות) הם שלא בערך יותר (בכמות) ביחס למה שנדפס בימי אדה"ז שלפניו והצ"צ שלאחריו, (וכידוע שבספירות הנה אדה"ז הוא בחכמה (נקודה) ואדמו"ר האמצעי בבינה – "רחובות הנהר" וכו'). וההוראה מזה מובנת בפשטות: ללמוד חסידות באופן של הרחבה (ועד"ז בנוגע לנגלה דתורה). וכן להפיץ המעיינות חוצה באופן של הרחבה, ולכ"א יש את הכח, שליחות, זכות ותפקיד הזה. ואין להסתפק בשמיעת וחזרת הדברים אלא להביא את הדברים למעשה בפועל שהוא העיקר! משיחת יום ה' דפ' ויצא, אור לי' כסלו ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 Synopsis The unique characteristic of the Mitteler Rebbe was the study of Chassidus with great abundance. This is seen in his delivery of Chassidus in great abundance and without limitation, and in the large number of maamarim he printed during his lifetime, incomparably more than the number printed in the time of the Alter Rebbe before him and the Tzemach Tzedek after him. (And as known, the Alter Rebbe corresponds to Chochmah, which is a seminal point, while the Mitteler Rebbe corresponds to Binah, “the expanses of the river” etc.) The lesson from this is simple: to study Chassidus (and so too, Nigleh) in an expansive manner, and to spread the wellsprings of Chassidus outward in an expansive manner. Everyone has the ability, the mission, the merit, and the job of doing so, and one should not suffice with merely hearing and reviewing the words; rather, one must incorporate them in practical action, which is the main thing. Excerpt from sichah of Thursday night, parashas Vayetzei, 10 Kislev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-11-2025 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2252

יום ב' פ' וישלח, י"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 1, 2025

11:29

התוכן כתיב "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל" [כמ"ש בחמישי דפ' בלק], ומבואר ע"ז בלקו"ת, שב"ישראל" אין אפי' "עמל", אבל ב"יעקב", אע"פ שאין "און" אבל יש "עמל". והביאור בעבודת האדם: בכדי למלאות את שליחותו בעוה"ז על האדם להלחם "עם אלקים ואנשים", עם העלמות והסתרים דעוה"ז – "אלקים", ועם אנשים המלעיגים ומנגדים לעבודתו. וזהו מדרגת "יעקב". ואף שגם מי שהוא במדרגא זו, דרגא הכי תחתונה, "יעקב" מלשון "עקב", ושייך רק לקב"ע, מבטיח לו הקב"ה ש"לא הביט און ביעקב", שבכוחו לנצח את המלחמה ולהיות נקי מ"און", אבל הדבר כרוך ב"עמל" ויגיעה לעמוד נגד ההעלמות והסתרים וכו'. אבל מדרגת "ישראל", שנק' כך ע"ש "כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל" [כמ"ש בשני דפ' וישלח], שכבר ניצח את ההעלמות והסתרים ושולט עליהם, עד שהם מסייעים לעבודתו, אינו צריך כבר ל"עמל" ויגיעה ללחום נגד היצה"ר ועם ההעלמות והסתרים, ועבודתו היא עליות בקדושה גופא, חיים של עונג וכו'. משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025 Synopsis On the verse, “He has not beheld evil in Yaakov, and has seen no perversity (lit “toil”) in Yisroel….” Likutei Torah explains that in “Yaakov,” there is no “evil” but there is “toil,” whereas in “Yisroel” there is not even toil. In terms of a person’s divine service: to fulfill one’s mission in this world, one must battle “with Elokim and with men,” meaning with the concealment and obscuration of this world (“Elokim”), and with people who mock and oppose him. This is the level of “Yaakov” (from the word akev, “heel”), which represents Divine service that lacks intellect and emotion and is based only on kabbolas ol. Hashem promises that “He has not beheld evil in Yaakov” – even a person on the level of “Yaakov” has the power to win the battle and remain free from evil, but it requires “toil” and effort to withstand the struggles etc. In contrast, the level of “Yisroel” (the name given because “you have striven with Elokim and with men and have prevailed,” as it says in sheini of parashas Vayishlach), refers to someone who has already triumphed over the forces that conceal and obscure, to the point that he now rules over them and they in fact assist him in his service. Such a person no longer requires toil to battle the yetzer hara or the concealment; his service is to ascend from level to level within holiness itself, a life of delight etc. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-12-2025

2253

יום ג' פ' וישלח, י"ב כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 2, 2025

11:04

התוכן ביאור הצ"צ למה נאמר בשלישי דפ' וישלח תחילה "ויקרא יעקב שם המקום פניא-ל" ואח"ז "ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנוא-ל" (כקושיית המפרשים): "פניא-ל" בכלל הוא ע"ד מ"ש "לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש", שעבודת ה' צ"ל חדורה גם בפנימיות הלב‏ – ‏"בקשו פני", וכדי לבא לזה ה"ז ע"י "את פניך הוי' אבקש"‏ – ‏אינו מסתפק בחיצוניות דאלקות, ההתבוננות בגדלות ה' שבבריאת העולמות וכו', אלא מבקש את הפנימיות דאלקות, וזהו ראיית אלקים "פנים אל פנים"‏ – ‏פנימיות דאלקות ופנימיות הלב. וכדי שההתקשרות תהי' עם הפנימיות דלמע' ה"ז ע"י הביטול‏ – ‏נקודה, "יו"ד" ("פניא-ל"), אבל התכלית היא שזה יומשך גם בשש המדות (ו', "פנוא-ל") וכו'. ‏משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 Synopsis The commentators note that the verse states (in shelishi of parashas Vayishlach) that, “Yaakov named the place Peniel,” and then says that “The sun rose for him as he passed Penuel.” The Tzemach Tzedek explains that “Peniel” relates to the verse, “For You my heart says, ‘Seek My presence.’ Your presence, Hashem, I will seek”: A Jew’s Divine service must permeate the inside of the heart, (“seek My presence”), which is accomplished when one does not suffice with finding the exterior of G-dliness, by contemplating Hashem’s greatness as manifest in creation etc., but seeks the inner core of G‑dliness (“Your presence, Hashem, I will seek”). In this way, one sees Hashem “face to face” – the inner core of G‑dliness meeting the inside of the heart. The way to connect to the inner core of G-dliness is bitul, represented by the letter yud in Peniel (פניא-ל), but the ultimate purpose is to incorporate it into the six emotional attributes, represented by the letter vov in Penuel (פנוא-ל) etc. Excerpt from sichah of Monday night, 10 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-12-2025 לזכות שיינא מירל בת נחמה דינה תחי' ליום ההולדת שלה י"ב כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2254

יום ד' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 3, 2025

11:02

התוכן לקט שיחות בענין שיעורי חת"ת: 1) א' התקנות של כ"ק מו"ח אדמו"ר שרצה שתתפשט בכל מקום ה"ז הר"ת ד"חת"ת": שבמשך המעת-לעת 1. ילמדו חלק בפרשת השבוע עם פרש"י כפי שנחלק לימי השבוע, 2. לומר שיעור תהלים כפי שנחלק לימי החודש, 3. ללמוד שיעור תניא כפי שהוא חילק לימי השנה, ואמר, שזה קשור עם מ"ש [בחמישי דפ' וישלח] "ויסעו, ויהי חתת אלקים על הערים אשר סביבותיהם וגו'", שעד"ז עוזר ומסייע הענין ד"חת"ת" בכל יהודי. 2) זה שמזכירים ע"ד התקנה דשיעורי חת"ת בתשכ"ה בטח יעזור שגם אלו שכבר לומדים שיעורים אלו – ילמדו אותם כדבר חדש ובחיות נוספת. 3) בנוגע לשיעורי חת"ת הזכיר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מ"ש הצ"צ לאדמו"ר מהר"ש: "ויסעו, ויהי חתת אלקים וגו'", שהי' זה סיוע עבורו בכו"כ ענינים. 4) בשיעורי חת"ת היומיים יש הוראה השייכת במיוחד לעבודה המיוחדת של אותו יום; מ"ש הצ"צ בקשר לפסוק "ויסעו, ויהי תתת אלקים וגו''. 5). התעוררות ע"ד התקנה דשיעורי חומש תהלים תניא שכ"ק מו"ח אדמו"ר פרסם הכריז והדגיש כמ"פ; ע"י אמירת חת"ת נפעל הענין ד"חתת" כפשוטו על כל אלו שמסביב, ואצל בנ"י ניתוסף בענין ד"ויסעו", עד הכניסה לארצנו הק' בביאת משיח צדקנו. 1) משיחת י"ב תמוז, ה'תשט"ז. 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ה. 3) משיחת פורים ה'תשכ"ו. 4) משיחת ר"ח שבט ה'תשמ"ב. 5) משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025 Synopsis A compilation of sichos on the topic of Chitas:(1) One of the takanos that my father-in-law, the Rebbe, strove to publicize everywhere was the study of Chitas every day – the weekly parashah with Rashi as divided according to the days of the week, the daily Tehillim as divided according to the days of the month, and the daily Tanya as the Rebbe divided according to the days of the year. (2) Although Chitas is not a new thing, by mentioning the takanah again, even those who already keep it will now do so with renewed vitality, and they will learn it as something new. (3) Every day’s Chitas contains a lesson relevant specifically to the service of that day. (4) The verse states, “They traveled; the dread (‘chitas’) of G-d was upon the cities…” – as the Rebbe emphasized, the study of Chitas helps and supports a Jew in many ways. (5) Through the study of Chitas we will travel to our Holy Land with the coming of Moshiach Tzidkeinu. Excerpts from sichos of (1) 12 Tammuz 5716; (2) 12 Tammuz 5725; (3) Purim 5726; (4) Rosh Chodesh Shevat 5742; (5) 13 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-12-2025

2255

יום ה' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ויום הנישואין של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו והרבנית הצדקנית נ"ע

Dec 4, 2025

10:12

התוכן [במענה על הברכות וכו' בשם אנ"ש:] יה"ר שתקויים הבטחת ה' ש"כל המברך מתברך" בברכתו של ה' ש"תוספתו מרובה על העיקר"; מסופר בתחלת פ' וישלח ש"וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו וגו'", לפי שיעקב הי' כבר לאחרי הבירור ומוכן למצב של גאולה, אלא שאז נתעכב הדבר לפי שעשו (והעולם) לא הי' מוכן עדיין, משא"כ בזמננו, שכבר נגמרה העבודה של "צחצוח הכפתורים" וכו', ודאי שגם העולם מוכן לכך, וכאו"א שולח ל"בירורים" שלו והולכים כולם יחד לארצנו הק'. ובפרט בעמדנו בסמיכות לט"ו בחודש, "קיימא סיהרא – של חודש כסלו (שסיומו בימי החנוכה) – באשלמותא". ובמיוחד ע"י ההוספה בלימוד פנימיות התורה הקשורה עם חודש כסלו וכו'. הוספה: סידור קידושין ואמירת "שבע ברכות" ע"י כ"ק אד"ש. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025 Synopsis (1) In response to the blessing delivered on behalf of Anash to the Rebbe on the occasion of the Rebbe’s sixtieth wedding anniversary: May it be Hashem’s will that Hashem fulfill the promise, “Whoever blesses will be blessed,” with the blessing of Hashem, where “the bonus exceeds the principal.” Parashas Vayishlach begins, “Yaakov sent angels to his brother Esav….” For his part, Yaakov had already completed his birur, and he was ready for the Redemption, but it was delayed because Esav (and the world) was not yet ready for it. But today, when we have already “polished the buttons,” the world is surely ready for the Redemption, with everyone sending and summoning his own birurim and proceeding together to our Holy Land. Especially as we stand in proximity to the 15th of the month, when the moon of the month of Kislev (which concludes during the days of Chanukah) is “in its complete state,” and particularly by increasing in the study of Chassidus relating to the month of Kislev etc. (2) Recording of the Rebbe being mesader kiddushin and reciting the Sheva Brachos. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Vayishlach, 14 Kislev 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-12-2025

2256

יום ועש"ק פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 5, 2025

8:36

התוכן עמ"ש יעקב לעשו [כמ"ש בראשון דפ' וישלח] "עם לבן גרתי", מפרש"י "גרתי בגמטריא תרי"ג, כלומר, עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי וכו'". גם בהיות יעקב "גר" ב"גלות" ומוקף באנשי המקום שכולם היו נגדו, ולכאו' במצב כזה הי' צריך "להתפשר" ו"למכור" מצוה אחת כדי להרויח מצווה שני' – ומ"מ שמר את כל התרי"ג מצוות! ודוקא עי"ז התקיים בבית לבן. וההוראה: גם כאשר נמצאים בגלות, אין אף א' בעה"ב על התורה שיוכל "לסחור" אתה "ולמכור" מצווה א' כדי להרויח שלא יעברו עבירה וכו'! (זה ש"פיקוח נפש דוחה שבת" או "עשה דוחה לא-תעשה" וכיו"ב ה"ז גופא דין בתורה!). כדי להיות בטוח שייצאו מ"בית לבן" שלם בכל הענינים, בנפש וברכוש (שאפי' על ה"ממון" אין לוותר, כי זה "ממונם של ישראל", ובמילא יש בו את קדושת "גוי קדוש"), באופן של "מאד מאד", ה"ז דוקא כאשר גם ב"בית לבן" מקיימים את כל התרי"ג מצוות! משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Vayishlach), “I have been residing with Lavan…,” Rashi explains: “‘I have been residing (גרתי)’ has the same numerical value as 613 (תרי"ג), meaning: “I lived with the wicked Lavan but I kept the 613 mitzvos….” Even when Yaakov lived as a “ger” (stranger) in exile, surrounded by people who stood with Lavan against him, he did not compromise and try “selling out” one mitzvah in order to keep another, rather, he kept all 613 mitzvos, and therefore he was able to survive in Lavan’s house. The lesson is that even when one finds himself in exile, nobody has the right to “make deals” or to “sell” one mitzvah in exchange for not committing a transgression etc. (When the Torah says that saving a life overrides Shabbos or that a positive mitzvah overrides a negative mitzvah etc., it’s not some kind of a “deal”; rather, this is the ruling of Torah itself.) To ensure that one will emerge from Lavan’s house intact and with even his possessions intact (because a Jew has no right to forego his money, since it is the “money of the Jewish people,” the “holy nation,” and must be used for holiness), one must keep all 613 mitzvos even in the house of Lavan. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-12-2025 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

2257

יום א' פ' וישב, י"ז כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 7, 2025

7:08

התוכן עה"פ [מובא בפרש"י בראשון דפ' וישב] "והי' בית יעקב לאש.. ובית עשו לקש". שואל ע"ז הרב המגיד למה "לקש"? הרי ב"קש" יש איזה תועלת - אפשר לשרוף אותו ולזבל בו את השדות ועי"ז גדלים פירות יותר טובים וכו', והרי השמחה תהי' יותר גדולה כש"בית עשו" כלל לא יהי'?! ותירץ, כי באמת, מכל דבר, גם מגוי שלוחם נגד יהדות, אפשר להוציא ממנו איזה "פרי" ולימוד בעבודת ה'. ולדוגמא: ישנו סיפור מהבעש"ט שפעם ביקש איזה בעל-עגלה גוי מתלמידו של הבעש"ט שיעזור לו להוציא את עגלה שלו מהבוץ שנפלה בו, והשיב לו ש"אין לו כח", אמר לו הגוי "מאָדזשיש דאַ ניע חאָטשיש" [אתה יכול רק אינך רוצה!]. ואמר הבעש"ט: ההוראה מדברי הגוי אלו שלכל יהודי יש את הכחות הדרושים לעבודת ה' אלא שלא רוצים... משיחת ט"ו תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 Synopsis On the verse (cited in Rashi on rishon of parashas Vayeishev), “The House of Yaakov will be a fire… and the House of Eisav will be straw,” the Maggid of Mezritch asks: Straw at least has some benefit; for example, it can be burned and used to fertilize fields, resulting in better produce etc. Seemingly then, instead of saying that the house of Esav will be like straw, it should have said that it will cease to exist entirely? And the Maggid explained that the truth is that one can derive a lesson for Divine service (“fruit”) from everything, even from a non-Jew, and even from a non-Jew who fights against Yiddishkeit. For example, the following story of the Baal Shem Tov:Anon-Jewish wagon driver once asked the students of the Baal Shem Tov to help him pull his wagon out of the mud. When the students replied that they weren’t able to help him, the non-Jew replied, “Mozhesh da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” The Baal Shem Tov explained that the lesson from the words of this non-Jew is that every Jew has the necessary strength to serve Hashem; the issue is only that sometimes he doesn’t want to.... Excerpt from sichah of 15 Tammuz 5720 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-12-2025 לזכות צביה בת חיה ריסה שתחי' ונגר ליום ההולדת שלה י"ז כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2258

יום ב' פ' וישב, י"ח כסלו, ערב י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 8, 2025

10:08

התוכן בספר התניא – שבהקדמתו כותב אדה"ז שזה "מיוסד על פסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", שכל הענינים דספר זה שייכים לכאו"א באופן ד"קרוב גו' מאד" – מבואר שכוונה העליונה בבריאת היצה"ר ונפה"ב היא – "לטובת האדם שיתגבר עלי' וינצחנה". אלא היות שגם היצה"ר משתדל למלא את שליחותו "באמונה" – להפריע ליהודי בעבודת ה', הרי העבודה בהתחלה היא בדרך מלחמה ואתכפיא לא להתפעל ממנו ושלא יפעול עליו אפי' איזו חלישות בעבודתו לקיים רצון העליון, ו"הקב"ה עוזרו". ואח"כ בא לשלימות העבודה – שמהפך את הנפה"ב לקדושה ולאהבת ה', "בלבבך" – "בשני יצריך", "בכל מאודך", ועוד מסתייע בהחום וההתלהבות של היצה"ר להצליח עוד יותר בעבודתו. וזהו"ע "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" (פסוק הקשור עם הגאולה של אדה"ז), וכמאחז"ל "שגם אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד", ואז הפדי' "מקרב לי" היא "בשלום". ב' חלקים משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in Tanya (a sefer whose teachings are relevant and “very close” to everyone) that the purpose of the yetzer hara and the animal soul is “for the person’s benefit, that he should overcome it and prevail over it.” But since the yetzer hara strives to fulfill its mission “faithfully,” at first one must fight the yetzer so that it doesn’t cause even the slightest weakening in one’s divine service, and when a person does this, “the Holy One, blessed be He, assists him.” Then one reaches the ultimate service, when he transforms the animal soul itself into holiness, serving Hashem “with both your inclinations,” “with all your might,” and utilizing the yetzer’s own passion and excitement to further his divine service. This is the meaning of the verse, “He redeemed my soul in peace from the battle against me, because the many were with me,” as our Sages taught, “Even Avshalom’s men prayed for Dovid’s victory.” And then the redemption “from the battle against me” is “in peace.” 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-12-2025 לזכות מרת רייזל בת חי' איידל שתחי' ליום הולדת שלה ח"י כסלולשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ‏

2259

יום ג' פ' וישב, חג הגאולה י"ט כסלו‏ – ‏ראש השנה לחסידות, ה'תשפ"ו

Dec 9, 2025

11:48

התוכן החידוש של אדה"ז מרומז בשמו "שניאור" – "שני אור", שעל ידו נעשה ההתאחדות (שם אחד) בין ב' הענינים ב"תורה אור" – תורת הנגלה ופנימיות התורה, ועיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה" התחיל לאחר הגאולה די"ט כסלו. בבוא י"ט כסלו בכל שנה חוזרים ונשנים כל הענינים שהיו בי"ט כסלו בפעם הראשונה, ומשנה לשנה ניתוסף בזה "אור חדש" – כמ"ש אדה"ז באגה"ק בנוגע ל"ראש השנה" שמידי שנה מיתוסף "אור חדש" שלא בערך אפילו לגבי "ראש השנה" בפעם הראשונה! דמזה מובן גם בנוגע לי"ט כסלו אשר הוא "ראש השנה" לתורת החסידות והנהגה בדרכי'. וכ"הנשיא (ש)הוא הכל" – נמשכים כל עניני אדה"ז ל"הכל", והם "כלים" לזה, אלא שכל א' צריך לעשות את ההכנה לפי כחו, ובאופן ד"עמדו הכן כולכם"; ע"י הענין ד"יפוצו מעיונותיך חוצה" – שזה גם מאחד את כל בנ"י, ובמיוחד בי"ט כסלו שהוא "יום זכאי", "יום סגולה", "חג החגים", חקוק כ"מועד קבוע" לכל הדורות! – "קאתי מר דא מלכא משיחא" בזריזות! משיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 Synopsis The Alter Rebbe’s name, Shneur, means “Two lights” (“Shnei or”). This encapsulates the Alter Rebbe’s contribution to the world – he combined the two dimensions of the “Torah of light” (the revealed dimension and the inner dimension) into one (just like the words “Two lights” form one name). The “spreading of the wellsprings outward” began primarily after the liberation on 19 Kislev, the Rosh Hashanah of Chassidus; every year when this day arrives, everything that occurred the first year recurs and is renewed, and every year a new light is added that is incomparably greater than that of the year before, as the Alter Rebbe writes in Iggeres HaKodesh about Rosh Hashanah. And just as “the Nasi is everything,” all of the Alter Rebbe’s work and teachings extend into “everything,” but every individual must make the proper preparation according to his ability, in the manner of “Standing ready, all of you.” By spreading the wellsprings outward (which also unites the entire Jewish people), especially on 19 Kislev, which is a “meritorious day,” a “treasured day,” the “festival of festivals,” and which is fixed as a “permanent festival” for all generations – “the Master will come – King Moshiach” speedily. Excerpt from sichah of Monday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-12-2025 לזכות תניא מאירה בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה י"ט כסלו ולזכות אריאלה ראזא בת מרישה מרים שתחי' פייזקוב ליום ההולדת שלה כ' כסלו לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2260

יום ד' פ' וישב, חג הגאולה כ' כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 10, 2025

10:58

התוכן הקשר בין חג הגאולה י"ט כסלו ליום ג' שהוכפל בו כי טוב - "טוב לשמים וטוב לבריות": מסופר שלאחרי שיצא אדה"ז ממאסרו הובל ב"טעות" לדירתו של מתנגד, וישב שם שלש שעות עד שגילו החסידים אותו. לפני שיצא [בליל כ' כסלו], אמר אדה"ז שמשום כבוד האכסניא ישתה את הכוס תה שהכינו לו. והנה פשוט שאצל נשיא בישראל לא שייך "טעות" ובפרט לפי הידוע שכל המאסר הי' בהסכמתו, וא"כ לא מובן מה הכוונה בזה שלאחרי הגאולה ישב אדה"ז בביתו של מתנגד שלוש שעות ולהצטער שם כ"כ וכו'?! והביאור: בזה התבטא ה"טוב לבריות" של אדה"ז: שגם "ברי'" כזה, שגם לאחרי שראה את גאולת אדה"ז ציער אותו כל כך, כיבד אותו אדה"ז בשתיית כוס תה! ומזה הוראה נפלאה עד כמה חשוב ה"טוב לבריות"! ועוד. ג' חלקים משיחת יום ג', י"ט כסלו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025 Synopsis The connection between 19 Kislev, the holiday of liberation, and Tuesday, when “‘it was good’ was said twice – good toward Heaven and good toward people (lit. ‘creations’)”: After the Alter Rebbe was released from prison, instead of being brought to the home where he was staying, he was brought to the home of a misnaged, who took the opportunity to harass the Alter Rebbe and cause him tremendous distress. The Alter Rebbe remained there for three hours before the Chassidim found him; before leaving the misnaged’s home (on the night of 20 Kislev), the Alter Rebbe said that he would drink the cup of tea that had been prepared for him out of respect for his host. Obviously, for a Nasi of the Jewish people, there is no such thing as a “mistake,” especially being that the entire imprisonment took place only with his consent, as we know. If so, what was the purpose of the Alter Rebbe sitting and suffering for three hours in the house of the misnaged? The answer is that this expressed the extent to which the Alter Rebbe was “good toward people”: even though this was a “creation,” who, despite seeing the Alter Rebbe’s liberation, still took the opportunity to cause the Alter Rebbe so much distress, nevertheless the Alter Rebbe honored him by drinking a cup of tea in his home. And this serves as a wondrous lesson about the importance of being “good toward creations” etc. 3 excerpts from sichah of Tuesday, 19 Kislev 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-12-2025

2261

יום ה' פ' וישב, כ"א כסלו, ה'תשפ"ו

Dec 11, 2025

9:57

התוכן עה"פ [בחמישי דפ' וישב] "ויהי יוסף יפת תואר" פרש"י: "כיון שראה עצמו מושל התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו, אמר הקב"ה אביך מתאבל ואתה מסלסל בשערך, אני מגרה בך את הדוב, מיד ותשא אשת אדוניו וגו'". ההכרח לפרש את הפי' ב"יפה תואר" כך הוא דלפי' הפשוט אינו מובן מ"ש כאן "ויהי יוסף יפה תואר" - מה זה נוגע לכאן, הרי יוסף הי' "יפת תואר" גם לפני ירידתו למצרים?!, ולכן פרש"י שבא בהמשך למסופר בפרשה לפנ"ז, שיוסף עשה פעולות כאלה להיות "יפה תואר" וכו'. וההוראה: אף שיעקב הי' במדינה אחרת ובכלל לא ראה את הנהגת יוסף, בכל זאת הי' יוסף צריך להצטער בצערו של יעקב. כי אהבת ישראל אמיתית היא שצערו של השני, לא משנה איפה הוא נמצא, הוא צער שלו! משיחת מוצש"פ וישב ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 Synopsis On the verse (in chamishi of parashas Vayeishev), “Yosef had handsome features and a beautiful complexion,” Rashi states: “Once he saw himself in control, he began to eat and drink and groom his hair. The Holy One, blessed be He, said, ‘Your father is mourning, and you are grooming hair – I will incite the bear against you.’ Immediately: ‘His master’s wife cast her eyes upon him….’” The reason Rashi has to explain it this way is because seemingly, it is unclear how it is relevant here that “Yosef had handsome features”; after all, Yosef “had handsome features” even before he went to Egypt? Therefore, Rashi explains that this comes as a continuation of what it says earlier in the parashah, that Yosef put effort into doing things that made him have a handsome appearance etc. The lesson is that although Yaakov was in another country and didn’t see how Yosef was conducting himself at all, nevertheless, Yosef should have felt Yaakov’s suffering and refrained from such things. Because true Ahavas Yisroel means that the pain of another Jew, no matter where he is, is your pain. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayeshev 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-12-2025 לזכות יהודית ברכה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א כסלולשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

2262

יום ג' פ' ויצא, ה' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 25, 2025

11:46

התוכן ב"דף השער" של ספר התניא כותב אדה"ז "לבאר היטב איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה וקצרה". וי"ל דבזה מתבטא חידושו של שיטת חסידות חב"ד על שיטת חסידות פולין: שיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי' – אל תקרי יחְי' אלא יחַי'", שהעסק והלימוד בפנימיות התורה נעשה ע"י הצדיק, והוא "מחי'" בזה את המקושרים אליו. דרך זו היא "קצרה וארוכה". היא "קצרה" בשטח המקום, כי היא פוטרת אותו מהיגיעה וההשתדלות ביותר הדרושה כדי להבין פנימיות התורה, אבל ב"כניסה לעיר" היא "ארוכה", מכיון שההתקשרות עם הצדיק היא רק בנוגע לנפה"א אבל הנפה"ב והגוף לא התברר עי"ז. אבל שיטת חב"ד, אכן ב"שטח" היא "ארוכה" – צריך להתייגע בעצמו ללמוד ולהבין פנימיות התורה, ובאופן שזה יחדור כל כחות הגלויים עד שגם השכל האנושי יבין אותה, ושהלימוד יביא לידי מעשה, אבל לכן דרך זו היא "קצרה" ביחס למילוי שליחותו. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 Synopsis The Alter Rebbe writes in the title page of the Tanya that the purpose of the sefer is “to explain clearly how it is very near…in a long and short way.” It can be explained that this expresses the unique quality of the approach of Chassidus Chabad over that of Polisher Chassidus: The approach of Polisher Chassidus is based on the verse “A tzaddik lives by his faith” – “Do not read it as ‘lives’ but as ‘gives life,’” meaning that the tzaddik, through his Torah and divine service, “gives life” to those who are connected to him. This path is “short and long”: It is “short” in terms of the effort of the chassid, who is exempted from the tremendous toil and effort required to understand the teachings of the inner dimension of Torah. But when it comes to actually “entering the city,” it is “long,” because the connection to the tzaddik is only through the G-dly soul, while the animal soul and the body are nottransformed by it. In contrast, the Chabad approach is “long” in terms of the effort of the chassid, who must personally toil to study and understand the teachings, and in such a way that the teachings penetrates all of the revealed faculties including the human intellect and practical action, but precisely because of this, this path is “short” in terms of fulfilling one’s mission. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-11-2025 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

2263

יום א' פ' מקץ, כ"ד כסלו‏, ‏ערב חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 14, 2025

12:03

התוכן אף שהמסקנא היא שחנוכה הוא רק "להלל ולהודאה" ולא "לשמחה", אבל מכיון שלדעת הרמב"ם צ"ל גם בחנוכה ענין של שמחה, הרי ראוי ונכון לנהוג כן עכ"פ פעם א' במשך ימי החנוכה – לא בתור חיוב אלא בתור מנהג, ובפרט שלא ראו כן אצל רבותינו נשיאינו (והרי שמחה אמיתית היא רק כשמצרפים גם אחרים, ואם עשו זאת הי' זה מתפרסם). מכיון שלאחרונה ניתוסף בענין החושך – אע"פ שצריך לדעת גם "מעלות עצמו", שכבר פעלו גדולות ונצורות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה, והגיעו גם למקומות כאלו שלא שערו כלל, והולך ומתפשט וכו', אבל עדיין לא הגיעו לכל יהודי ולכל מקום, ואלו הם ה"פכים קטנים" שמעכב עדיין ה"קץ שם לחושך" – צ"ל הענין ד"וה' יגי' חשכי". ולכן, כדי לפרוץ גם נקודות החושך האחרונות, ה"ז דבר נכון ונדרש להוסיף בענין השמחה, שזהו חידוש גם לגבי השמחה של הקפות בשמע"צ ושמח"ת, ובמילא שמחה גדולה יותר, עד שע"י שמחה זו נרקוד לקראת משיח צדקנו, ובקרוב ממש! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 Synopsis Although the halachic conclusion is that Chanukah is a time of “praise and thanksgiving” and not “rejoicing,” nevertheless, since according to the Rambam it is also a time of joy, it is fitting and appropriate to conduct a joyous celebration at least once during Chanukah, not as an obligation, but as a custom. Though it is true that one must recognize his own virtues, and it is true that great and wondrous things have already been achieved in spreading Yiddishkeit and the wellsprings of Chassidus outward, reaching places never imagined etc. – still, not every Jew and every place has yet been reached; there remain the “small jugs” that delay the “end to darkness.” Since lately there has been an increase in darkness, and we need “Hashem to illuminate the darkness,” therefore, to break through even the final spots of darkness, it is proper and necessary to increase in joy. Since this celebration is a novelty even compared to the joy of the hakafos on Shemini Atzeres and Simchas Torah, it is therefore an even greater joy, and with it we will dance to greet Moshiach Tzidkeinu, may it happen very soon. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Mikeitz, Shabbos Chanukah, first day of Rosh Chodesh Teves 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2025 לזכות הרב יעקב בן הינדא שי' צירקוס ליום ההולדת שלו כ"ג כסלולשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

2264

יום ב' פ' מקץ, כ"ה כסלו‏, יום א' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 15, 2025

11:26

התוכן הנהגת רבותינו נשיאינו היתה להדליק נרות חנוכה על פתח א' החדרים של הבית ולא ליד החלון הפתוח לרשות הרבים, וצ"ב עפ"י נגלה, כי מגמ' משמע שכשאין אפשרות להדליק את הנרות חנוכה "על פתח ביתו מבחוץ" יש להדליקן ליד חלון הבית הפונה לרה"ר? והרי הם נהגו כך גם בזמן שלא הי' סכנה וגם במציאות שבודאי יעברו ברה"ר עשרה מישראל ויהי' "פרסומא ניסא" וכו' (ואין לתרץ כי כך ראו אצל רבם וה"ז בבחי' "הואיל ונפק מפומא דרב כהנא", כי זה רק מעבירה את השאלה על רבם), והביאור י"ל: א) החיוב להדליק הנרות ליד החלון הוא רק אם החלון הוא למטה מעשרים אמה, כמפורש בגמ'. ב) לרוב ה"חנוכיות" בזמננו יש דופן מאחורי הנרות, ואם יעמיד את החנוכי' באופן שהנרות ייראו מבחוץ הנה אז: 1. ההדלקה עצמה תהי' קשה לו 2. יחסר הענין של "פרסומי ניסא" לבני-הבית עצמם כי הדופן יסתיר להם את הנרות, (וכיון ש"הדלקה עושה מצוה" לא כדאי להדליק קודם את הנרות כשהם לבפנים ואח"ז לסובב את הנרות לבחוץ וכו'). וכ"ז הוא לשקו"ט בלבד, אבל בנוגע לפועל ‏–‏ מכיון שזה הי' ה"מעשה רב" של רבותינו נשיאינו הרי כך צ"ל הנהגת כאו"א מאתנו. משיחת נר ה' דחנוכה ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025 Synopsis Explanation is required according to Nigleh as to why the Rebbeim would light Chanukah specifically in a doorway between two rooms inside the house, whereas it is understood from the Gemara that one should light Chanukah candles “at the entrance to one’s house on the outside,” and if one cannot, he should light at a window facing the public domain. And the Rebbeim did this even in times when there was no danger from people outside seeing the candles, and even where it was certain that ten Jews would be passing by in the public domain (thus fulfilling the requirement of pirsumei nisa) etc. (And we cannot simply answer that they did so because that is what they observed by their Rebbe – “since it came from the mouth of Rav Kahana…” – because then the question just becomes why their Rebbe did so.) This can be explained as follows: (1) The obligation to light the candles by the window applies only if the window is lower than twenty amos, as the Gemara says. (2) Most Chanukah menorahs these days have a back panel behind the candles. Therefore, if the menorah is placed facing the public domain, then (a) one would have to reach over the panel to light, which is difficult, and (b) the candles won’t be seen by the people inside the house because they will be blocked by the back panel. (Turning the menorah around after lighting it is not an option because “the lighting is the mitzvah,” so the candles shouldn’t be moved after lighting.) All of this is in the realm of discussion and debate, but practically speaking, since in practice the Rebbeim lit at the doorway inside the house, this is what every one of us should do. Excerpt from sichah of the 5th night of Chanukah, 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2025

2265

יום ג' פ' מקץ, כ"ו כסלו‏, יום ב' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 16, 2025

11:20

התוכן יום ג' בשבוע הוא גם היום שהשנה חל בו חג הגאולה י"ט כסלו (כבפעם הא' בשנת תקנ"ט), שקשור עם הענין דהפצת המעיינות חוצה, וכן נגלה דתורה – שכ"גוף" לנשמה, פנימיות התורה, ה"ה נמשכת אחרי', וכן קיום המצוות בכלל, ובזה גופא באופן ד"מהדרין מן המהדרין" – כההוראה מימי החנוכה ש"מנהג פשוט" שכל א' מקיים מצוות נר חנוכה באופן ד"מהדרין מן המהדרין". ולהעיר שלאחרי שיצא ממאסר חזר אדה"ז לוויטעבסק ביום ב' דחנוכה, שאז ניכר לראשונה הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בפועל. וההוראה: להחליט לקיים הענין ד"מהדרין מן המהדרין" בכל עניני תומ"צ, החל מה"מבצעים" הכלליים, שכ"ז מביא ומזרז שה' עושה בעצמו את ה"מבצע" הכי גדול, עקרי ופנימי – גאולה האמיתית והשלימה; בלי נדר אחלק "על פתח ביתו" של הביהכ"נ וביהמ"ד, הד' אמות של נשיא דורנו, דולר א' לכל א' בתור דמי חנוכה לעשות בו כטוב בעיניו, ובהוספה מדילי'. שיחת יום ג', ב' דחנוכה, אחרי תפילת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025 Synopsis Tuesday is also the day of the week upon which 19 Kislev fell this year (as it did the first year 5559) – a day associated with spreading the wellsprings of Chassidus outward, as well as spreading the study of Nigleh (because Nigleh is the “body” of Torah, which goes wherever the “soul” goes) and spreading mitzvah observance in general, and in a manner of mehadrin min hamehadrin, which on Chanukah is the “universally accepted custom.” We know that after the Alter Rebbe’s liberation, he arrived in Vitebsk on Tuesday, the second day of Chanukah. Notably, the second day of Chanukah is the first opportunity to observe the mitzvah of lighting Chanukah candles in the manner of mehadrin min hamehadrin in practice. The lesson is that everyone should firmly resolve to act in the manner of mehadrin min hamehadrin in all matters of Torah and mitzvos, beginning with the Mivtzoim, which will hasten the time when Hashem Himself will carry out the greatest “Mivtza” – the true and complete Redemption. Bli neder, I will be giving out dollars to everyone as Chanukah gelt, and surely everyone will add more of their own. Sichah of Tuesday, second day of Chanukah, 5738 – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-12-2025

2266

יום ד' פ' מקץ, כ"ז כסלו‏, יום ג' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 17, 2025

11:25

התוכן א' הלימודים מנרות חנוכה הוא, שאע"פ שבהדלקת נר א' בלילה הראשון קיים המצוה בשלימות, הרי בבוא הלילה השני מוסיף ומדליק ב' נרות, ועד"ז בלילות שלאח"ז. ומזה הלימוד גם בנוגע לכל עניני תומ"צ, "נר מצוה ותורה אור", שמיום ליום יש לגדול ולהוסיף בזה. ועוד לימוד ממצות נר חנוכה, שגם לאחר קיומה בלילה הראשון דחנוכה, חוזרים ומקיימים אותה גם בלילה השני, ובלילה השלישי (באופן של "חזקה") וכו'. ועד"ז בכל מצוה, שגם לאחרי קיומה בפעם הראשונה חוזרים ומקיימים אותה בכל הזדמנות – "מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה", ובפרט מצות הצדקה שיכולים וצריכים לקיימה ריבוי פעמים ביום. ויש לקשר זה עם מנהג ישראל ליתן "דמי חנוכה", שכשיהודי מקבל כסף ה"ה לכל לראש נותן ממנו לצדקה אע"פ שהי' יכול לקנות בזה "חיי נפשו", וכך גם מחנכים את הילדים. ויה"ר שתומ"י יוכלו לנצל את ה"דמי חנוכה" לנדבת ביהמ"ק השלישי. משיחת נר ג' דחנוכה ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025 Synopsis On Chanukah, although one already fulfilled the mitzvah of lighting Chanukah candles fully on the first night, nevertheless, when thesecond night arrives one adds and lights two candles, and continues adding every subsequent night. This serves as a lesson for all matters of Torah and mitzvos – “a lamp is a mitzvah and the Torah is light” – that one must constantly grow and add from day to day. Additionally, just as we light the Chanukah candles repeatedly, forming a chazakah, so too with every mitzvah: after fulfilling a mitzvah the first time, we do it again and again at every opportunity, and, “A mitzvah that comes to your hand, do not delay it.” This applies especially to the mitzvah of tzedakah, which can and should be fulfilled many times a day. This also relates to the Jewish custom of giving Chanukah gelt: when a Jew receives money, he first and foremost gives a portion of it to tzedakah (even though it is money he could have used to purchase “the life of his soul”), and this is how children should be educated. May it be Hashem’s will that they will immediately be able to use their Chanukah gelt for donations toward the third Beis Hamikdash. Excerpt from sichah of the third night of Chanukah, 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2025

2267

יום ה' פ' מקץ, כ"ח כסלו‏, ‏יום ד' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 18, 2025

11:16

התוכן החידוש של כנס זה – שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות. המעלה בכנס כזה – הזדמנות לילדים לקיים מצות "מפני שיבה תקום", והזדמנות לזקנים להוסיף בחינוכם של הילדים מנסיונם שניתוסף במשך השנים, דלא כמו שהטיפשים אומרים שבגלל שהאדם מזדקן עליו להיות פחות פעיל – ההיפך הוא הנכון, וכמ"ש "ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה", וכההוראה מהדלקת נר חנוכה שבכל יום מוסיפים נר, וגם ענין זה מראים הם "דוגמא חי'" לילדים. השייכות דצירוף זקנים וילדים לחנוכה: טיהור בית-במקדש נעשה בהשגחת זקני וגדולי ישראל והכהנים, ונלחמו במסירות לבטל רצון היוונים "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ולהבטיח להמשיך לחנך את הילדים ללמוד "תורתך" ולקיים "חוקי רצונך"; הדגשת שייכות זו בענין החינוך (חנוכה מלשון חינוך) – "חנוך לנער גו' גם כי יזקין גו'", וגם החינוך הוא ע"י הזקנים. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' מקץ, כ"ח כסלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ולחברי הכולל "תפארת זקנים לוי יצחק" ו"חכמות נשים", ולילדים ולילדות, "צבאות השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 Synopsis The novelty of this gathering is that the elderly are assembled together with the children. This provides an opportunity for the children to fulfill the mitzvah of “rising before an elderly person…,” and for the elderly to contribute to the children’s education based on the experience they have gained over the years. While some foolish people say that a person should become less active as they age, the opposite is true, as it is written, “Days speak, and many years impart wisdom,” and as we learn from lighting the Chanukah candles, where we add another candle every day (and regarding this, too, the elderly serve as a living example for the children). The relation between the joining of the elderly and the children, and the Yom Tov of Chanukah: (1) The purification of the Beis Hamikdash took place under the guidance of the elders and leaders of the Jewish people along with the kohanim, and they fought with mesiras-nefesh to annul the attempt of the Yevanim “to make them forget Your Torah and remove them from the decrees of Your will,” and they ensured that the Jewish education of children would continue.(2)The name “Chanukah” is related to the word “chinuch” (education). With respect to education, (a) the elderly teach the young, and (b) education starts when one is young, but continues his entire life, as the verse says, “Educate the child… even when he grows old…”. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, 5th night of Chanukah, to members of Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok and Chochmas Nashim, and to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-12-2025 לזכות יהודית בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2268

יום ועש"ק פ' מקץ, כ"ט כסלו, ‏יום ה' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 19, 2025

10:07

התוכן מעלת נר ה' דחנוכה (אף שיש אומרים שזה קשור עם גאולת אדה"ז ממאסרו השני בשנת תקס"א, אבל עפ"י הכלל ש"מגלגלין זכות ליום זכאי" מוכרח לומר שישנה מעלה ביום זה מצ"ע): ענינם של נרות חנוכה הוא להאיר על ידם את חושך העולם (כנ"ל), ומובן שעיקר החידוש בזה הוא בימי החול של חנוכה ולא ביום השבת (וכמ"ש במדרש הטעם למה לא נאמר בשבת "ויהי ערב ויהי בוקר" כי בשבת "אין חושך"!). וזוהי מעלתו של נר ה' דחנוכה, כי זהו יום היחיד בחנוכה שאי אפשר לחול בשבת! ואין בו ענין של "שבת" אפי' "בכח" (משא"כ שאר ימי החנוכה שיכולים לחול בשבת יש להם ענין שבת "בכח" עכ"פ). משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025 Synopsis To explain the special quality of the fifth day of Chanukah and why among the days of Chanukah it is one of particular celebration (some explain that it is the day of the Alter Rebbe’s release from his second imprisonment in the year 5561 (1800), but based on the principle that “Merit is brought abouton a meritorious day,” we must say that the day itself possesses a special quality): The purpose of the Chanukah candles is to illuminate the darkness of the world, and the main novelty here lies in the weekdays of Chanukah, not on Shabbos Chanukah (when there is no darkness, as the Midrash says: regarding Shabbos the verse doesn’t say “there was nightfall and there was morning,” because on Shabbos “there is no darkness”). And this is the unique quality of the fifth day of Chanukah: it is the only day of Chanukah that can never fall on Shabbos. It contains no aspect of Shabbos, even potentially (unlike the other days of Chanukah, which can fall on Shabbos and therefore have at least a potential connection to Shabbos). Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2025

2269

יום א' פ' ויגש, ר"ח טבת, יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 21, 2025

9:57

התוכן א' הלימודים מחנוכה: למרות שילדי ישראל הם "מעטים" ו"חלשים" ביחס לילדי אוה"ע – ה"ז רק מצד הגוף, אבל לכל א' מהם יש נשמה שהיא "חלק אלוקה ממעל", שעל ידה הנה "מסרת גבורים ביד חלשים וכו'" – שלא רק שאין לאוה"ע השפעה על הנהגת הילד היהודי אלא אדרבה – הם לומדים ממנו איך להתנהג בצדק ויושר. וכמו שמתתיהו ובניו לא נבהלו מה"גבורים" וה"רבים" שרצו "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" ויצאו ללחום נגדם, וכתבו על דגליהם "מכב"י – "מי כמכה בא-לים ה'", ובכח זה נצחום והיתה "תשועה גדולה". עתה אין נסיונות קשים כאלו אלא הנסיון לעמוד במס"נ נגד היצר שמנסה "להשכיחם תורתך" ולנצל את הזמן למשחקים וכיו"ב, ו"להעבירם מחוקי רצונך" כמו לא להקפיד כ"כ על כשרות. וה' מראה "נסיך" "נפלאותיך" ו"ישועתיך" ומנצחים את היצר. א' השיחות, בדר"ח טבת, ז' דחנוכה, אחרי תפלת מנחה, ה'תשל"ח – בבית הכנסת – לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 Synopsis One of the lessons from Chanukah is that although Jewish children may be “few” and “weak” compared to the gentile children of the world, that applies only to the body. But because every Jewish child possesses a soul that is “a portion of Hashem from above,” Hashem “delivers the mighty into the hands of the weak…” meaning, not only do the nations of the world have no influence over a Jewish child’s behavior, but on the contrary, they learn from the Jewish child how to behave with justice and integrity. Mattisyahu and his sons were not deterred by the “mighty” and the “many” who sought “to make them forget Your Torah and transgress the decrees of Your will,” and they went out to fight against them, holding banners inscribed with the word “Maccabi” (an acronym for “Who is like You among the mighty ones, Hashem”), and with that strength they were victorious and saw “great salvation.” Today, we no longer face such harsh tests. Instead, the challenge is to stand with mesiras nefesh against the yetzer hara who tries “to make them forget Your Torah” by getting them to waste time on games etc., and “to make them transgress the decrees of Your will” by not being so careful about kashrus etc. But they are shown “Your miracles,” “Your wonders,” and “Your salvations,” and they successfully defeat the yetzer hara. Sichah of 1 Teves, 7th day of Chanukah 5738, after Mincha – Chanukah children’s rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2025 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

2270

יום ב' פ' ויגש, ב' טבת, ‏זאת חנוכה, ה'תשפ"ו

Dec 22, 2025

9:57

התוכן ההוראה המיוחדת מיום הח' דחנוכה – עפמ"ש בגמ' שמדליקין נרות חנוכה "כנגד ימים היוצאין", נמצא שביום הח' מדליקין גם כנגד הז' ימי חנוכה שעברו: לא רק שבכחו להאיר את היום, אלא אם רוצה באמת יכול הוא להוסיף אור גם בכל הז' ימים – שכל יום בשבוע יש את עבודתו המיוחדת – שכבר עברו. ולא רק אם החסיר משהו בז' הימים שלפנ"ז יכול הוא להשלימו ע"י תשובה, אלא אפי' בימים או ענינים שכן עשה באופן הטוב ביותר – יכול הוא להוסיף אור. והנר והיום הח' דחנוכה מלמד שלא להבהל מזה שהיום הוא רק יום א' ואיך יוכל להאיר את ז' הימים שלפנ"ז? כי אע"פ שהוא מתחיל בנר א' כנגד יום הח', אבל אח"כ הרי ממשיך להדליק עוד ז' נרות ו(עי"ז) הימים שעברו, ועל ידם מאירים את כל הבית והסביבה, עד שמאירים את חשכת הגלות כהכנה ל"אור עולם" בגאולה השלימה. א' השיחות לתלמידי כתות הראשונות דהישיבות ולתלמידי של"ה שיחיו, בביהכנ"ס אחרי תפלת מנחה והדלקת נ"ח – יום א', בדר"ח טבת, אור לח' דחנוכה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025 Synopsis The Gemara says that the Chanukah candles are lit “corresponding to the outgoing days.” It follows that on the eighth day the candles are lit not only for the day itself, but also for previous seven days.The lesson is that if one truly desires, he has the power to illuminate not only the present day, but also all the days of the past. And this doesn’t just mean one can compensate now for what was lacking in the past by doing teshuvah; rather, even if one did everything properly in the days of the past, now he can illuminate them even more. In this way, one illuminates his entire home and all his surroundings, until even the darkness of exile is illuminated, as a preparation for the everlasting light of the complete Redemption. Sichah of 1 Teves 5739, after Menorah lighting – to the children’s Chanukah rally For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2025

2271

יום ג' פ' ויגש, ג' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 23, 2025

8:30

התוכן אנו נמצאים כעת בזמן שבו מתכוננים לקריאת שמע שעל המטה שבו יערכו חשבון-צדק בנוגע לפעולות שנעשו בזאת-חנוכה ושל כל ימי החנוכה (שנכללים בזאת-חנוכה). ואשר לכן, יש לנצל את השעות הספורות שנשארו עד אמירת קריאת שמע שעל המטה להשלים בפועל כל ענינים אלו ולהעלות בקודש ככל האפשרי, ועכ"פ לקבל על עצמם החלטות טובות להשלים את כל הענינים שהיו צריכים לעשות במשך ימי החנוכה, ו"מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה". ולעשות את זה מתוך שמחה ש"פורצת גדר" ועל ידי זה יוכלו גם בשעות ספורות אלו להוסיף שלימות בריבוי השעות (בערך לזה) של כל ימי החנוכה! משיחת מוצאי זאת חנוכה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 Synopsis In a few hours, in the bedtime Kerias Shema,an honest accounting willbe made of what one has done on Zos Chanukah and on all the days of Chanukah (which are included within Zos Chanukah). These hours should be used to complete and perfect all matters of Chanukah and to ascend in holiness as much as possible; at the very least, one should resolve to complete everything that should have been done during Chanukah, and “The Holy One, blessed be He, links a good thought action.” And this should be done with joy, which breaks barriers; in this way, even in these few short hours remaining, one can complete and perfect the many hours of the entire Chanukah. Excerpt from sichah of Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-12-2025 לזכות חי'ה מושקא שתחי' אלטיין לרגל היכנסה לגיל המצוות ג' טבת ה'תשפ"ו נדבת זקני'ה הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

2272

יום ד' פ' ויגש, ד' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 24, 2025

10:54

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת רביעי דפ' ויגש, שיעקב, לאחרי שראה את "העגלות אשר שלח יוסף" ‏–‏ את הסימן "במה היו עוסק כשפירש ממנו – בפרשת עגלה ערופה", אמר "עוד יוסף בני חי": שגם בגלות נמצא כל יהודי במצב של "יוסף בני חי" בתורת חיים ומצוותי' עליהם נאמר "וחי בהם", וכפירוש המגיד בזה שע"י שיהודי מקיים מצוה ה"ה מחי' את המצוה! ובפשטות: אפי' תפילין כשירות שיש בהם שם הוי' כו"כ פעמים, והם בקדושתן גם כשמונחות על השולחן וכו', אי"ז מגיע לקדושת וחיות התפילין כאשר יהודי מקיים בהם בפועל מצות תפילין! וזוהי גם ההוראה ממ"ש בסיום השיעור ש"ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו" התאפשר רק לאחר שיוכבד נולדה "בין החומות": אפי' תינוקת קטנה של בנ"י משלימה את המספר "שבעים נפש" כדי שבנ"י יוכלו להיכנס למצרים, כי ברגע שנולדה יורשת את כל התומ"צ, כולל את הכח להיות "יוסף בני חי" גם במצרים, וכבר בכניסה למצרים דאג הקב"ה שתוולד יוכבד שממנה יצאה בתי כהונה לוי ומלכות ("ויתן להם בתים") בזכות זה ש"ותחיין את הילדים" גם במצרים וכו'. משיחת יום ד' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025 Synopsis The beginning of revi’i of parashas Vayigash states that when Yaakov saw the wagons Yosef had sent (an allusion to the eglah arufah, the subject Yaakov and Yosef had last studied together before Yosef's disappearance), he said, “My son Yosef is still alive.” Even in exile, it is true of every Jew that “Yosef my son is alive,” with the Torah of life and its mitzvos, of which it says, “and you shall live by them”; as the Maggid explains, when a Jew does a mitzvah, he makes the mitzvah come alive. For example, even kosher tefillin, which contain Hashem’s Name many times and which are holy even when they are lying on the table etc., do not possess the holinessand vitality that tefillin attain when a Jew actually puts them on and does the mitzvah of tefillin with them. This is also the lesson from the conclusion of this aliyah: Yaakov and all his offspring were only able to come to Egypt after Yocheved was born “between the walls.” Meaning, a baby Jewish girl,simply by being born, completes the count of “seventy souls,” making it possible for the Jewish people to enter Egypt, because the moment sheis born, she inherits the entire Torah and its mitzvos, including this power that “Yosef my son is alive” even in Egypt. Already at the moment the Jewish people entered Egypt, Hashem ensured the birth of Yocheved, from whom emerged the houses of the Kohanim, Levi’im, and the kings (“He made houses for them”), in the merit of having “kept the boys alive” in Egypt etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2025

2273

יום ה' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת‏ – ‏דידן נצח, ה'תשפ"ו

Dec 25, 2025

9:31

התוכן א) הכוונה בהכרזת "דידן נצח" היא הנצחון ד"דידן" – כ"ק מו"ח אדמו"ר! ב) מקור בתורה להכרזת "דידן נצח": איתא במדרש (ויק"ר) "מעשה בקרתני באבא יוסי איש ציתור שהי' יושב ושונה על פתח מעין, אתגלי עלוי ההוא רוחא דהוה שרי תמן א"ל . . תהון ידעין דהא רוח ביש בעי למישרא הכא . . אזיל ואסהיד בבני מתא ואמור להון . . יפקון הכא למחר . . ואמרו דידן נצח דידן נצח ולא עלון מן תמן עד זמן דחמון כמין חרדא דדמא על אפי מיא". וההוראה: כאשר היצ"ט אומר שצריך לקיים את דברי נשיא דורנו והיצה"ר מתחיל לבלבל וכו' הנה ע"י ההתאספות של כמה מבנ"י שצועקים "דידן נצח" כדבעי, כרצון נשיא דורנו, מנצחים את הרע וכו'. וזהו, גירוש הרע, הבחינה שאכן "דידן נצח"! משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת, תהא זו שנת משיח, סיום "שבעת ימי המילואים" ל"דידן נצח" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 Synopsis (a) The expression “didan notzach” (“victory is ours”) refers to the victory of the Rebbe, my father-in-law. (b) The source in Torah for proclaiming didan notzach is a story of the Midrash in Vayikra Rabbah: An Amora was approached by a good spirit that guarded the local river. The good spirit told the Amora that there was an evil spirit who intended to wrest control of the river and make trouble for the Jews who came to use it. The good spirit instructed the sage to gather the townspeople at the river, and that when the good spirit alerts them that the good spirit is approaching, they should cry out, “Didan notzach.” When the people did so, a drop of blood appeared on the face of the water, showing their victory over the evil spirit. The lesson is that when the yetzer tov says to listen to the Nasi of our generation, and the yetzer hara begins to argue and confuse and distract, etc., the yetzer hara is driven away when Jews gather and cry out, “Didan notzach” properly, the way the Nasi of our generation wishes. And this is the proof that indeed “We have been victorious” – when the yetzer hara is driven away. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Vayechi, 12 Teves, 5747 – one week after the victory of Didan Notzach, 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

2274

יום ועש"ק פ' ויגש, ו' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 26, 2025

10:11

התוכן בשישי דפ' ויגש נאמר שהקב"ה הבטיח ליעקב "אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם", ובודאי שהקב"ה מקיים הבטחתו זו גם כשעדיין נמצאים בגלות מצרים, ובקרוב ממש נזכה לקיום היעוד "קהל גדול שובו הנה" – לארצנו הק'. ויש לזרז את כ"ז ע"י נתינת הצדקה של כאו"א. ובנוגע לפועל: להזדרז למסור כסף לצדקה בצירוף פתק עם השם ושם האם ע"מ להזכירם עה"צ, וכ"א יכול לכתוב בו כל מה שרוצה (בלי להתבייש אם מישהו יקרא א"ז), שה"ז באופן שכותב להקב"ה ע"י נשיא דורנו, ועד"ז יעשו בכל מקום שנמצא שם "בית החיים" שנטמן שם גדול בישראל, כידוע שכל "בתי החיים" קשורים זב"ז, ולהוסיף בעשיית "בית חיים" לנשמות בגופים – בתי תורה, בתי תפלה ובתי גמ"ח. ועוד. שיחת יום ד' דפ' ויגש, ו' טבת ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 Synopsis Shishi of parashas Vayigash states that Hashem promised Yaakov, “…Do not be afraid to go down to Egypt, for I will make you into a great nation there.” Hashem surely fulfills this promise even while we are still in exile in Egypt, and very soon, “A great assembly they will return here,” to our Holy Land, which will be hastened by every individual giving tzedakah. Practically speaking, whoever hasn’t yet done so should promptly submit their tzedakah along with a note containing their name and mother’s name, to be placed at the Ohel. Since I won’t be reading the notes, one can write whatever they wish without being embarrassed; it is like writing to Hashem through the Nasi of our generation. The same should be done anywhere where there is a cemetery (“beis hachayim”) in which there is a tzaddik buried, because all the cemeteries are interconnected etc. And we should increase in creating “batei hachayim” (“houses of life”) for the living, for souls in bodies – houses of Torah, tefillah, and gemilus chassadim etc. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Vayigash, 6 Teves 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2025 לזכות ר' ארי'ה בן לאה אורית שי' ליום ההולדת שלו ז' טבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותולע"נ ר' יעקב ב"ר שמואל ע"ה ליום היארצייט שלו ז' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

2275

יום א' פ' ויחי, ח' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 28, 2025

11:32

התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' ויחי "ויחי יעקב בארץ מצרים וגו'" עפ"י ביאור אדה"ז בזה שע"י ש"את יהודה שלח לפניו להורות לפניו גשנה" – "לתקן לו בית תלמוד", לימוד התורה, יכול להיות "ויחי" גם בארץ מצרים! אבל גם אז – ח"ו לחשוב שגלות הוא מקום המתאים ליהודי, אלא כל זמן שהוא נמצא בגלות ה"ה מכריז, צועק ומבקש מהקב"ה "ונשאתני ממצרים"! וכאשר מרגישים שגלות אינו מקומם האמיתי – מובן שכאשר הקב"ה נותן שטחים של א"י מחזיקים בהם בשתי ידים ואינם מוותרים מאומה! וכן בנוגע שטחים של חו"ל הנוגעים לבטחונם של בנ"י שבא"י שאין לוותר ח"ו עליהם. וכאשר יפסיקו לפחד מהגוי ומ"גוישקייט", ויתנהגו עפ"י רצונו של הקב"ה, נעשים הם ה"בעלי-בתים" על המציאות כולה! ב' חלקים משיחת יום א' פ' ויחי, י' טבת ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 Synopsis As the Alter Rebbe explains, the reason Yaakov was able to “live in the land of Egypt” is because he had already “‘sent Yehudah ahead to Goshen’ – to establish a house of Torah study.” But even then, chas v’shalom for a Jew to think that exile is fitting place for him; rather, as long as a Jew is in exile, he cries out and pleads with Hashem to “Carry me out of Egypt!” And when Jews feel that exile is not their true place, then obviously, when Hashem grants them additional territory in Eretz Yisroel, they hold on to it with both hands and do not relinquish even an inch. Similarly, they must not chas v’shalom relinquish any territory that affects the security of the Jewish people, even if it is not part of Eretz Yisroel itself. When Jews stop being afraid of goyim and goyishkeit, and conduct themselves according to Hashem’s will, then they are given control over all of reality. 2 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayechi, 10 Teves 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2025 לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

2276

יום ב' פ' ויחי, ט' טבת, ה'תשפ"ו

Dec 29, 2025

10:54

התוכן חומר הענין של הצום דעשרה בטבת (שלכן צמים בו גם אם זה הי' חל בשבת) הוא כי המאורע שאירע בעשרה בטבת – "סמך מלך בבל אל ירושלים" – היתה הפתיחה למאורעות דשאר הצומות – התחלת כללות החורבן. וזה שהחורבן לא הי' בבת אחת, כי מלמעלה נתנו לבנ"י משך זמן לנצלו לעשיית התשובה ובכך לבטל את החורבן בפועל. וההוראה: לנצל את הזמן שנשאר עד התחלת הצום לעשיית התשובה, ויש בזה את הכח להבאת הגאולה האמיתית והשלימה בפשטות וממילא תתבטל התענית. ויה"ר שהשליחות מצוה לצדקה תפעל שתיכף ומיד יתעורר בכ"א את ה"הרהור תשובה" בתוקף המתאים. שיחת יום ב', ט' טבת ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025 Synopsis The fast of Asarah B’Teves is more severe than the other fast days instituted by the Sages in that, if it were to fall on Shabbos (although according to the fixed calendar it cannot), we would fast even on Shabbos. The reason this fast day is particularly severe is because “On this very day the king of Bavel laid siege to Yerushalayim” – this marked the beginning and opening of the subsequent events that led to the other fast days. The reason the destruction did not happen all at once was to give the Jewish people time to do teshuvah, and thereby prevent the destruction from taking place. The lesson is that one should utilize the remaining time before the fast begins to do teshuvah, which has the power to bring about the true and complete Redemption literally, thus nullifying the fast. May it be Hashem’s will that the act of appointing everyone here as a shliach for the mitzvah of tzedakah should awaken within them a proper “thought of teshuvah” etc. Excerpt from sichah of Monday, 9 Teves, 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2025

2277

יום ועש"ק פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 7, 2025

12:19

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות המאורע שאירע בי"ב תמוז ה'תרנ"ה ב"אוהל" בליובאוויטש, כשהלך לשם עם אביו, כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: כשהגיעו לשם, פתח אביו את ארון הקודש וחזר על חצי הא' של אגה"ק "חגרה בעוז מתני'". לאח"ז אמר לו שבפני אבותיו הק' ה"ה "כורת ברית" אתו ומוסר לידיו את ההנהלה של עסקנות ציבורית בגו"ר, ומביא אותו ל"עקידה", והרי בענין ה"עקידה" צ"ל עוקד ונעקד כדי שיהי' כפי הרצוי. התחלת העבודה צ"ל ב"מתנים" (קבלת עול). וצריך ל"חגרם" ב"עוז" – מסירות נפש! ומהו מס"נ – "אַזוי און נישט אַנדערש!". וזהו ענין ה"עקידה" [וסיים האגה"ק]. זה שכ"ק מו"ח סיפר לנו אודות פרטי המאורע של ההכנה דכניסה שלו לעסקנות ציבורית, הוא כדי להורות שכדי שהעבודה דהפצת היהדות והמעיינות שלנו, שנמסרה לנו ע"י רבותינו נשיאנו, תהי' כפי הרצוי וכפי הרצון, ה"ז דוקא ע"י ההכנה דמס"נ ש"אַזוי און נישט אַנדערש"! וכמו המס"נ של אאע"ה שלא הי' באופן ש"חיפש" מס"נ אלא ידע שעליו לפרסם אלקות בעולם באופן של אַזוי און נישט אַנדערש" ובמילא לא משנה אם בדרך יש נסיון של אור כשדים וכיו"ב. משיחת י"ב תמוז ה'תש"כ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that on Yud Beis Tammuz 5655 (1895), his father took him to the Ohel in Lubavitch. When they arrived, his father opened the aron kodesh and read the first half of the Iggeres HaKodesh beginning, “She girds her loins with might.” Afterwards, the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden told my father-in-law that in the presence of his holy forebears, he was entering into a covenant with him and entrusting him with the leadership of communal matters both physical and spiritual; he explained that was hereby bringing him to an “Akeidah,” and that in an Akeidah, there must be both one who binds and one who is bound, in order for the sacrifice to be as it should be. The work must begin with the “loins” (kabbolas ol), which must be “girded” with “might” (mesiras-nefesh). And what is mesiras-nefesh? The conviction that it must be this way and no other; this was the Akeidah. (He then finished reading the Iggeres HaKodesh.) The fact that my father-in-law the Rebbe told us the details of this event that marked the preparation for his entry into work on behalf of the public is to teach us that for us to properly carry out the mission entrusted to us by the Rebbeim – our work of spreading Yiddishkeit and spreading the wellsprings of Chassidus – it must be done specifically through the preparation of mesiras-nefesh and the conviction that it must be this way and no other. It must be like the mesiras-nefesh of Avraham Avinu: Avraham didn’t seek out mesiras-nefesh; rather, he was focused on his mission of publicizing G-dliness in the world. And since he had the conviction that it must be done this way and no other, therefore, he was undeterred even when he encountered trials like the furnace in Ur Kasdim etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5720. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2025

2278

יום ד' פ' נח, אדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 22, 2025

11:01

התוכן בנקודה העיקרית של חיוב לימוד התורה משתווים כל ישראל משא"כ באופן קיום המצוות (אין חילוק בין לימוד הדין ד"שויתי ה' לנגדי תמיד" שבתחלת שו"ע ודיני נזקי הגוף שבסוף שו"ע – ה"ז באותו כח השכל וכח הדיבור, משא"כ בקיום מצוות אלו יש חילוק מן הקצה אל הקצה). ולכן הענין דאחדות ישראל נפעל ע"י התורה. ולכן גם המעבר בין העבודה דחודש תשרי ל"ויעקב הלך לדרכו" הוא ע"י הממוצע וההכנה של שמחת תורה דוקא (ולא שמחה של מצוה שבחגה"ס), שזה פועל הענין דאחדות ישראל גם במצב של "פרידתכם". וזהו מה שעוררו ע"ד ההוספה בקביעות עתים לתורה – ללמוד ע"מ לקבל סמיכה לרבנות, "יורה יורה" ו/או "ידין ידין". ושהנהלות הישיבות והכוללים יקבעו זה כחלק מסדרי הלימוד. וגם יו"ל קובצי חידושי תורה פעמיים השנה – לקראת חה"פ ור"ה. וגם בעלי עסק יוסיפו בקביעות עתים לתורה, גם בלימוד שו"ע, ובקיום המצוות. משיחת יום א' פ' נח, אדר"ח מרחשון ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 Synopsis Unlike with mitzvos, all Jews are equal in the core obligation to study Torah. (Whether one learns the law, “I have placed Hashem before me always” at the beginning of Shulchan Aruch or the laws of bodily damages at the end of Shulchan Aruch, he uses the same faculty of intellect and the same faculty of speech. But when it comes to keeping these mitzvos, they are extremely different). Thus, Torah expresses Jewish unity, and this is why the link and preparation between the month of Tishrei and the month when “Yaakov goes on his way” is (not the “joy of a mitzvah” of Sukkos, but ) Simchas Torah – because Torah causes the people to be united even in their “parting.” This is why there was a call to increase in fixed times for Torah study, with the goal of receiving semicha, and a call for the administrations of the yeshivos and kollelim to make this part of the study curriculum. They should also publish collections of novel Torah insights twice a year, before Pesach and before Rosh Hashanah. Businesspeople, too, should increase in their fixed times for Torah study, including study of Shulchan Aruch, as well as in their mitzvah observance. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Noach, 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-10-2025 לזכות יהושע אברהם בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו ל' תשרי - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2279

יום ה' פ' נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 23, 2025

10:56

התוכן הרמב"ם פוסק "צוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח". ומזה מובן, דבזה שבנ"י נצטוו לפעול על אוה"ע שיקיימו ז' מצוות דב"נ, תלוי השלימות דבנ"י. [ובזה רואים שחידוש הבעש"ט בענין דהשגחה פרטית, שזו אינה רק על בנ"י, אלא על כל דבר, אינה "תורה חדשה" ח"ו אלא רמב"ם מפורש! – הענין דהשג"פ על אוה"ע]. ועד"ז רואים השינוי שנעשה לאחרונה בהענין ד"יפוצו מעיינותך חוצה", שזה מגיע גם לאוה"ע. וכמו שראו הנהגות רבותינו נשיאינו שלקחו מזמנם לפעול גם על אוה"ע שיטיבו דרכם. ובדורנו מובן גם עפ"י שכל עד כמה נחוצה ההשפעה על אוה"ע שיקיימו הז' מצות דב"נ, מפני שכך צוה משה מפי הגבורה, ובזה תלוי כל חיותם (שגוי שאינו מקיים א' מהז' מצוות ה"ה חייב מיתה)! ומי שנמצא בהשג"פ במשרה כזו שפוגש אוה"ע, הרי בודאי שיכול להשפיע עליהם. וזהו פרט בקיום תומ"צ שלו כיהודי! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 Synopsis The Rambam writes: “Moshe Rabbeinu was commanded by the Almighty to compel all the inhabitants of the world to accept the commandments given to Noach’s descendants.” Thus it is understood that the completeness of the Jewish people themselves depends upon influencing the nations of the world to observe the Sheva Mitzvos Bnai Noach. (Here we see that the Baal Shem Tov’s teaching that Hashgacha Pratis applies not only to Jews but to everything in the world,was not a new idea, chas v’shalom, but an explicit teaching of the Rambam.) We see that recently, the “spreading of the wellsprings outward” has begun to reach even non-Jews, and we also find that our Rebbeim took the time to influence even non-Jews to improve their ways. These days, we can also understand logically how necessary it is to influence the nations of the world to keep the Sheva Mitzvos, because this is what “Moshe was commanded by the Almighty,” and their very existence depends on it (for a gentile who transgresses even one of the Sheva Mitzvos is liable to receive the death penalty). When, by Hashgacha Pratis, someone finds himself in a position where he interacts with non-Jews, he surely has the ability to influence them – and this is part of his own fulfillment of Torah and mitzvos as a Jew. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2025 לזכות יעקב מנחם בן שושנה שי' וחי' שרה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלהם בדר"ח מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2280

יום ועש"ק פ' נח, ב' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 24, 2025

10:36

התוכן אע"פ שהענין ד"ויעקב הלך לדרכו" מתחיל ממוצאי שמח"ת, ואח"כ במוצש"פ בראשית – שאז מתחיל בפשטות ההליכה ב"דרכו" של יעקב, בעניני חול – ישנה מעלה בענין ד"ויעקב הלך לדרכו" במוצש"פ נח. כי במוצאי ש"פ בראשית היתה רק ההחלטה על ענין זה, "בכח", אבל במוצאי ש"פ נח ישנו ענין זה כבר "בפועל" במשך שבוע שלם. ואע"פ ש"כל ישראל בחזקת כשרות", ולאחרי ההחלטה תקיפה במוצש"פ בראשית ישנה חזקה ואין ספק כלל שכך יהי' בפועל, אעפ"כ ישנה מעלה כאשר הדבר אכן בא לפועל. וכמו שמצינו בענינים הכלליים: 1) ירידת הנשמה בגוף: שהמשל בזה הוא ממלך ששלח בנו למדינה רחוקה לגלות ולהוציא את כחותיו מן הכוח אל הפועל, דאע"פ שה"מלך" יודע עתידות ש"בל ידח ממנו נדח", מ"מ, כדי שלבנו יהי' טוב בשלימות, עליו לרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי שמעלותיו יצאו אל הפועל. 2) בריאת העולמות: מהטעמים ע"ז הוא כדי שיכירו בכוחותיו וגדלותו ית' וכו', שלא מספיק את הוודאות גמורה שכך יהי' בפועל, אלא צריך שהדבר יבוא בפועל. משיחת מוצש"ק פ' נח ה'תשל"ח בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 Synopsis Although “Yaakov going on his way” begins on Motzaei Simchas Torah, and then on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis, when the “way” of Yaakov (mundane matters) begins – nevertheless there is a unique quality when “Yaakov goes on his way” on Motzaei Shabbos Parashas Noach. This is because whereas on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there was only a resolution, by Motzaei Shabbos Parashas Noach, it has been kept in practice for an entire week. While it is true that “All Jews are presumed to be upright,” and after the firm resolution on Motzaei Shabbos Parashas Bereishis there is a presumption (and in fact there is no doubt at all) that they will carry out the resolution, nevertheless, there is a superior quality when it is actually carried out. We similarly find this in a global sense: (1) Theanalogy given for the soul’s descent into the body is a king who sends his son to a distant land in order to bring out and actualize the prince’s capabilities. That is, although the King knows that the prince’s talents are there, and He knows that they will be actualized (because “none who is banished will remain banished”), nevertheless, for his son to be truly attain perfection, he must bring these qualities from their potential state to actuality by undergoing the descent “from a high rooftop to a deep pit.” (2) One of the reasons given for the creation of the worlds is so that Hashem’s powers and greatness will be recognized, etc. – it is not enough that there is absolute certainty that this will happen; rather it must actually be done in practice. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Noach 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-10-2025 לזכות שמואל יעקב הלוי בן חי' שרה שי' ליום ההולדת שלו ג' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2281

יום א' פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 26, 2025

10:44

התוכן פעם, כאשר אדה"ז ואדה"א גרו באותו בנין, נפל תינוק של אדה"א מהעריסה באמצע השינה והתחיל לבכות, ומרוב השיקוע בלימוד לא שמע אדה"א את הבכי, ואדה"ז, שגר בקומה השני', שמע את הבכי, והפסיק מלימודו, וירד למטה והרגיע את התינוק. והסביר לאדה"א, שאף אם שקועים בתורה ותפלה וכו', יש לשמוע בכי של ילד, להפסיק, ולהרגיעו. וההוראה: לאחרונה קיימת התעוררות בין הנוער ש"בוכים" ומחפשים יהדות, ויש לדעת, שאף אם עסוקים בענינים נעלים ביותר, יש דין קדימה לעזור לישיבות כאלו שמחנכים את הילדים ליהדות אמיתית עפ"י תורת אמת, שיוכלו לקלוט מה שיותר תלמידים ש"בוכים", וכ"ש אלו שלא יודעים אפי' שעליהם "לבכות", לחנכם באופן הנכון עד "שיפסיקו לבכות". וזוהי תפקידה של ישיבת תו"ת ליובאוויטש. ועד"ז במובן הרחב יותר: לאחרונה ההנהגה בין אומות העולם בכלל היא כ"תינוק שנפל מהעריסה", "ירד מהפסים" של צדק ויושר, וכ"א יכול וצריך לעשות חלקו לשפר את המצב ע"י הוספה בצדק ויושר ובמיוחד בחיזוק החינוך וכו'. משיחת יום ה' פ' נח, ד' מרחשון ה'תשכ"ג, לעסקני ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 Synopsis Once, when the Alter Rebbe and the Mitteler Rebbe were living in the same house, a child of the Mitteler Rebbe fell out of the cradle in the middle of the night and began to cry. The Mitteler Rebbe was so deeply engrossed in his learning that he did not hear the child crying, but the Alter Rebbe, who lived upstairs, heard the crying and came downstairs to return the child to their cradle and calm them down. The Alter Rebbe told the Mitteler Rebbe that even if one is deeply immersed in Torah and davening, etc., he must always hear the cry of a Jewish child and stop what he is doing to calm the child down. Recently there has been an awakening among the Jewish youth, who are “crying” and searching for Yiddishkeit. The lesson from this story is that even if one is busy with very important and lofty things, priority must be given to assisting yeshivos that educate children with authentic Yiddishkeit according to the Torah of Truth – to enable these institutions to accept as many “crying” children as possible. Moreover, there are children who don’t even know that they should be crying because they don’t know what they are lacking – and priority must be given to providing them with a proper Torah education. This is the mission of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch. The same applies in a broader sense: lately, the state of the world is such that nations and people are like a child who has “fallen from their cradle” – having gone off the track of righteousness and justness. Every person can and must do their part to improve the situation by adding in righteousness and justness, and especially by strengthening education etc. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Noach, 4 Marcheshvan 5723 – to supporters of Yeshivas Tomchei Temimim Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2025 לע"נ מרת הינדא בת ר' ירוחם פישל ע"ה ליום היארצייט שלה ד' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' מאיר שי' זקלס * לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

2282

יום ב' פ' לך לך, ה' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 27, 2025

12:43

התוכן סיום שלישי דפ' לך לך הוא: "ויאהל אברם ויבוא וישב באלוני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח לה'". והנה בניית מזבח זה בחברון (שה' מזבח השלישי שבנה) היתה מפני היותו "מקום שהמליכו בו דוד ושם כרתו ברית" (מדרש הגדול), שמלכות בית דוד היא מלכות נצחית באופן של כריתת ברית ע"י התאחדות כל בנ"י בחברון להמליכו עליהם עד עולם – עד הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו שיהי' מ"בית דוד", וכמו שאומרים בקידוש לבנה "דוד מלך ישראל חי וקיים". ונמצא דאברהם קישר את בניית מזבח [שבזה בא לידי ביטוי כללות עבודת אברהם אבינו, שהרי כללות ענין העבודה היא עבודת הקרבנות על מזבח] השלישי [סיום וחותם עבודתו] עם משיח צדקנו! וזוהי ההוראה הנפלאה: כל עניני העבודה בזמן הגלות צריכים להיות קשורים וחדורים עם תוכן הענין דמלכות בית דוד, דוד מלכא משיחא! ב' חלקים משיחת אור לז' מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 Synopsis Shelishi of Lech Lecha concludes with the verse, “Avram set up tents, and came and settled in Elonei Mamre which is in Chevron, and he built a mizbeach to Hashem there.” The Midrash says that he built this mizbeach (the third mizbeach he built) because Chevron is “the place where they crowned Dovid as king, and they established a covenant there” (Midrash HaGadol). Dovid’s kingship is eternal, with the force of a covenant made the entire Jewish people united in Chevron until the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu, who will be from the House of Dovid. And as we say in Kiddush Levanah, “Dovid, king of the Jewish people, lives and endures.” Thus, Avraham linked the building of his third mizbeach (which represents the culmination of Avraham’s entire divine service) to Moshiach Tzidkeinu. The wondrous lesson is that all aspects of our divine service during the exile must be bound up with and permeated by the theme of the House of Dovid – Dovid, King Moshiach. 2 excerpts from sichah of Monday night, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2025 לזכות ר' ארי בן מרים שי' דבורקן ליום ההולדת שלו ה' מרחשוןלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' אהרן ב"ר יוסף ומרת רחל בת ר' דוד ע"ה ליום היארצייט שלהם ה' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

2283

יום ג' פ' לך לך, ו' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 28, 2025

9:02

התוכן ארץ ישראל צריכה גשמים מיד אחר חג הסוכות, ומ"מ מתחילים לשאול גשמים שם רק מז' מרחשון, ט"ו יום אחר החג, "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת, שהוא מקום ישוב היותר רחוק מירושלים, ולא יעצרנו הגשם" [אדה"ז בשו"ע]. ובזה מודגשת הענין דאחדות ישראל: שאלת גשמים מיד אחרי החג היא צורך חיוני ביותר לקיומו של האדם, ולאידך, טובתו של "אחרון שבישראל" שלא ירדו גשמים עד שיגיע לביתו "שלא יעצרנו הגשם" אינו אלא ענין של נוחיות בלבד, ואעפ"כ מתאחדים כל בנ"י בא"י ומאחרים את שאלת הגשמים ט"ו יום כדי שה"אחרון שבישראל" יוכל להגיע לביתו בנוחיות! אע"פ שמצות עשה מן התורה לבקש צרכיו מה', וכמו"כ "אין לאדם רשות על גופו כלל . . לצערו בשום צער", כי "אין נפשו של אדם קנינו אלא קנין הקב"ה"! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 Synopsis Although Eretz Yisroel needs rain immediately after Sukkos, the inhabitants of the land do not begin asking for rain until 7 Marcheshvan – fifteen days after Sukkos ends, “so that the last of the Jews who made their way up [to Yerushalayim] for the pilgrimage could return to their homes on the Euphrates River – the most distant settlement from Yerushalayim – without being impeded by rain” (Alter Rebbe’s Shulchan Aruch). This emphasizes Jewish unity, because although asking rain is a vital necessity, whereas the concern of “the last of the Jews” being impeded by rain is merely a matter of convenience, nevertheless, all the Jews in Eretz Yisroel unite in delaying their request for rain by fifteen days, so that the last of the Jews could reach his home with ease. And this is despite the fact that it is a positive mitzvah of the Torah to request one’s needs from Hashem, and moreover, “A person has no authority over his body at all…to cause it any pain,” because “a person’s soul is not his own possession but the possession of the Holy One, blessed be He.” (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

2284

יום ד' פ' לך לך, ז' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 29, 2025

9:13

התוכן [המשך] מכיון שבקשת צרכיו מה' הוא מ"ע מן התורה, ואסור לאדם לצער את גופו – כיצד מותרים אלו שגרים בסמיכות לירושלים לדחות את שאלת הגשמים שצריכים מיד אחרי החג (בודאות) – בגלל הדאגה לטובת ה"אחרון בישראל" (מצד הספק)?! והביאור: כאשר יהודי חדור ברגש של אהבת ישראל כדרוש – הרי בידעו שקיימת אפשרות ש"אחרון שבישראל" יצטער על הגשם – לא יתכן שירגיש צורך בירידת גשמים להשקות את שדותיו, ולא יתכן שיהנה מזה! ובמילא אינו חייב לבקש על זה ואינו מצטער ע"ז שאינו יכול לשאול גשמים, ואדרבה – אילו היו יורדים גשמים לפני ז' חשון הי' מצטער בגלל צערו של ה"אחרון בישראל"! רגש זה של אהבת ישראל שייך לכאו"א מישראל, שלכן הדין שאין שואלים גשמים בא"י לפני ז' חשון הוא פס"ד ברור בשו"ע; כאשר יתכן ש"אחרון בישראל" יצטער על כך שיעצרנו הגשם – ברור הדבר שאצל כאו"א מישראל יתבטל כל הרצון והצורך בירידת גשמים לפני ז' חשון! משיחת אור ליום ג' פ' לך לך, ז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 Synopsis (Continued.) Since requesting one’s needs from Hashem is a positive mitzvah of the Torah, and a person is forbidden to afflict his body, how is it permitted for those living near Yerushalayim to postpone their request for rain (which they definitely need), out of concern that rain might hinder the journey of the last Jew returning home (which is only a possibility)? The answer is that when a Jew is imbued with true Ahavas Yisroel, the knowledge that there is even a possibility that the last Jew returning home might suffer discomfort from the rain makes it impossible for him to feel a need for rain to water his fields. Therefore, he is not obligated to ask for rain, and he feels no distress from not asking for it. On the contrary, if rain were to fall before 7 Cheshvan, he would be distressed from the distress of the last Jew returning home. And because this feeling of Ahavas Yisroel is possible for every Jew, it was established as law that one does not request rain in Eretz Yisroel before 7 Cheshvan. Excerpt from sichah Monday night, parashas Lech Lecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

2285

יום ה' פ' לך לך, ח' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 30, 2025

10:38

התוכן החינוך שהורים נותנים לילד (או המחנך) מבוסס על שני הפכיים: מצד אחד קובעים בנפשו עקרונות ויסודות שמהם אין לזוז בכל מקום ובכל זמן – בנוגע לבני אדם בכלל אלה הם עקרונות הצדק והיושר וכו', ובנוגע לישראל בפרט – האמונה האיתנה בה' אחד ובתורתו, ש"זאת התורה לא תהי' מוחלפת" וכו'. ומצד שני מדגישים לו שאין לעמוד במקום אחד אלא שחייבים לשגשג ולגדול, וזה גופא – שצריך להשתנות תמיד ולעלות בקודש – הוא יסוד תמידי. גם, יש להרגיל את הילד שהוא עומד על יסוד חזק – הוא בן אברהם יצחק ויעקב והיא בת שרה רבקה רחל ולאה – אותם אבות ואמהות של כל ישראל! כדי לנטוע רגש זה בילדים חייבים המחנכים להיות "דוגמא חי'" ולהתנהג בעצמם בהתאם לכך, ולזכור שהילד שם לב להכל, ושהוא לא מבין שיש הבדל בין "קלה" לחמורה" (אע"פ שנקראים כך עפ"י תורה)... ג' חלקים משיחת יום ג' פ' ברכה, וא"ו תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 Synopsis A child’s education is based on two opposites: On the one hand, the child is instilled with steadfast principles and foundations from which he must never depart, such as (for humanity in general) the principles of justice and uprightness and (for Jews in particular) the steadfast faith in Hashem and His Torah, and the fact that “this Torah will not be changed” etc. On the other hand, the child is instilled with the obligation to constantly grow and ascend in holiness, which is itself a constant foundation. The child must also be trained to recognize that he stands upon a strong foundation, as a son of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov, and daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah – the Avos and Imahos of all Jews in all generations. To instill this feeling in children, educators must be a living example and personally conduct themselves accordingly; they must remember that a child notices everything, and does not recognize the difference between something “minor” and something “severe” (even where the Torah recognizes them as such). 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Vezos Habrachah, 6 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

2286

יום ועש"ק פ' לך לך, ט' מרחשון, ה'תשפ"ו

Oct 31, 2025

11:49

התוכן עמ"ש בזהר פ' תזריע שר' אלעזר ור' אבא הלכו בדרך ופתח ר' אלעזר ודרש עה"פ [בראשון דפ' לך לך] "אמרי נא אחותי את" וכו', מסביר אאמו"ר הטעם שדרש על פסוק זה דוקא, כי ר' אלעזר ור' אבא הם בדוגמת אברהם ושרה (חכמה ובינה), ולכן בהליכתם בדרך דרש עלפסוק זה המדבר בהליכת אברהם ושרה בדרך. ויש לבאר גם שייכות הענינים בתוכן, ובהקדמה: אע"פ שהליכת אברהם ושרה בדרך היתה כפשוטו (כידוע הסיפור בימי הרשב"א בקשר לזה), יש לדעת שכ"ז הוא "גופי תורה", ויש גם "נשמתא דאורייתא", פנימיות הדברים: מטרת ופנימיות הכוונה בהליכת אברהם ושרה (חכמה ובינה) בדרך היתה כדי לברר הניצוצי קדושה שבכסף וזהב וכו' של מצרים ולהעלותם לארץ ישראל, לקדושה, "למען ייטב לי בעבורך". ועד"ז היתה הכוונה בהליכת ר"א ור"א בדרך (אע"פ שר' אלעזר הי' "תורתו אומנתו" וכן ר' אבא שהתחבר אליו, ואיך הפסיקו ויצאו לדרך? אלא) שהיו מוכרחים לצאת מביהמ"ד כדי לברר הניצוצי קדושה שבדרך. ‏ב' חלקים מהתוועדות מוצש"פ תזו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 Synopsis The Zohar states on parashas Tazria that Rabbi Elazar and Rabbi Abba were once traveling, when Rabbi Elazar expounded on the verse (at the beginning of parashas Lech Lecha), “Please say that you are my sister…”. My father explains that the reason Rabbi Elazar expounded specifically on this verse is because Rabbi Elazar and Rabbi Abba correspond to Avraham and Sarah (Chochmah and Binah). Therefore, when they were traveling, he expounded upon this verse, which talks about Avraham and Sarah traveling. We can explain that there is also a thematic connection between the journey of Avraham and Saraha and the journey of Rabbi Elazar and Rabbi Abba, by way of introduction: We know that while Avraham and Sarah’s journey took place physically (the body of Torah), there is also a deeper meaning (the soul of Torah): the inner purpose of Avraham and Sarah’s journey was to refine the sparks of holiness contained in the silver and gold of Egypt and to elevate them to holiness (“Eretz Yisroel), as alluded to in the verse, “…so that it may go well with me because of you.” Similarly, this was the intent Rabbi Elazar and Rabbi Abba’s journey:Although “Torah was their sole occupation” (and therefore they would not ordinarily interrupt their learning for travel), they were compelled to leave the beis midrash in order to refine the sparks of holiness along the way. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos parashas Tazria-Metzora 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

2287

יום א' פ' וירא, י"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 2, 2025

10:13

התוכן 1) מסופר בתורה אודות המסירת נפש שהי' לרחל שיהי' לה בן. וכמדובר כמ"פ שאין מקום לשקו"ט אם קיימו כבר מצות פרי' ורבי' אז מהו ההכרח לעוד ילד וכו' – מצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" עד ש"ומלאו את הארץ וכבשוה"! ופסק-דין בהלכה הוא שכל ילד הוא 'עולם מלא"! ואפי' אם יש טעם אמיתי למה לדחות א"ז – יש לסמוך בזה על הקב"ה שהוא "עצם הטוב", ומשגיח בהשגחה פרטית על כל אחד ואחת שכ"א מהם הוא "עולם מלא" (במכ"ש וק"ו מהשגח"פ אפי' על עלה שנפלה מאילן וכו'), ואין להתערב בזה ח"ו (אא"כ ישנו פס"ד ברור בתורה). 2) על רחל נאמר שבשעת הגאולה היא תתבשר עלי' – "מנעי קולך מבכי .. ושבו בנים לגבולם", כשכר ע"ז שבדרכם לגלות עברו בנ"י את קברה והיא נתנה להם את הכח לעבור את הגלות ולהישאר בריאים ושלימים ברוחניות, והיא זו שממשיכה ומבקשת מהקב"ה על הגאולה שלימה במהרה בימינו ממש. ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 Synopsis (1) The Torah describes the mesiras-nefesh Rochel had in order to have a son; as discussed many times, even if one has already fulfilled the mitzvah of peru u’revu, there is no room for debate as to whether they should have more children: the first mitzvah in the Torah is to “Be fruitful and multiply,” and to the point of “filling the earth and subduing it.” And it is a ruling in halacha that every child is a complete world.Even where there is a legitimate reason to delay it, one must rely on Hashem, Who is the essence of good and Who oversees every person, each of whom is a “complete world,” with Hashgacha Pratis (as is obvious from the fact that Hashem oversees even the way a leaf rolls over in the street etc.), and one must not interfere chas v’shalom (unless there is a clear halachic ruling permitting it). (2) It says that Rochel will be informed of the Redemption (“Restrain your voice from weeping … and your children will return to their borders”) as a reward for giving the Jewish people the strength, on their way into exile, to endure and to remain spiritually healthy and whole; she is the one who continues to plead with Hashem for the complete Redemption to come speedily in our days, literally. 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei, 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2025 לזכות ר' לוי הלוי בן לאה שי' לרפואה שלימה נדבת משפחתו שי'

2288

יום ב' פ' וירא, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 3, 2025

11:10

התוכן ישנם המקשים: איך יכולים מיעוט קטן של אנשים להפיץ מעיינות לכל ישראל, ועד"ז להשפיע על מליוני איש בכל העולם (וביניהם גם אלו ש"דרכם להזיק") "לעשות צדקה ומשפט"?! והמענה: הרי הוא מאמין, שהקב"ה, בורא העולם ומנהיגו שמשגיח על כאו"א בהשג"פ, צווהו לעשות כך, וא"כ בודאי שיש לו את הכחות להצליח בזה. אבל גם עפ"י שכל אפשר להבין שאפשר להצליח בזה, ובהקדם ביאור ב' הלשונות במ"ש אדה"ז בקשר לגאולה שלו בי"ט כסלו (שנאסר בגלל חשד מרידה במלכות ולא הי' מקום בטבע שינצח אותם, ובפועל הסכימו לשחררו "בשלום") – שזה הי' באופן ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ וכו'". "הגדיל" פירושו שאע"פ שזהו דבר גדול אבל זה מובן ע"פ שכל. משא"כ "הפליא" פירושו שזהו דבר פלאי שלא מובן, ומ"מ חייבים לקבלו. וכמסופר שעל רוב השאלות ששאלו את אדה"ז בעת מאסרו ענה בהבנה והסברה – "הגדיל". אבל על שאלה א' לא ענה אלא פרץ בצחוק. היינו שביטל את השאלה כאילו לא הי' מקום לזה מלכתחילה, ללא הבנה והסברה – "הפליא" [המשך יבוא]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 Synopsis Some people ask: How can a small minority of people spread the wellsprings to all Jews,and influence millions of people throughout the world (including those whose “way is to cause harm”) to “do righteousness and justice”?! The answer is, if one believes that Hashem, the Creator and Ruler of the world, Who watches over every individual with Hashgacha Pratis, commanded him to do so, then he certainly has the capability to succeed. This can also be understood according to reason, based on the two expressions the Alter Rebbe uses regarding his liberation on 19 Kislev: “Hashem has done great thing and wondrous things in the land etc.” –“great things”means something that is extraordinary, but can be understood logically. “Wondrous things”meanssomething miraculous that cannot be understood logically, yet one sees that this is the reality. In this vein, when the Alter Rebbe was interrogated during his imprisonment, he responded with logical explanations (“great things”), but there was one question that he did not answer at all, and instead he started laughing, meaning, he resolved the question in such a way that the question had no place to begin with, without logical explanation (“wondrous things”). (To be continued.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2025 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

2289

יום ג' פ' וירא, י"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 4, 2025

12:08

התוכן [המשך] ועד"ז בנוגע המענה לשאלה הנ"ל, איך מובן ששייך להשפיע על כל העולם "לעשות צדקה ומשפט", שיש בזה ב' גישות – "הגדיל" ו"הפליא". "הגדיל" – מסבירים להם עפ"י שכל: מגלים לכל אלו שעדיין אינם מתנהגים באופן של "צדקה ומשפט" – שרצונם האמיתי הוא שיהי' "צדקה ומשפט" בעולם, דבלי זה יכול הדבר להזיק להם. אבל כדי שה"צדקה ומשפט" יהי' מיוסד על "ושמרו דרך ה'", מכיון שזהו רצונו ית' וצריך לציית לו (ולא מפני שזהו תועלת אישית), ע"ז צ"ל ה"הפליא": כ"א צריך להכיר בנפלאות והשג"פ שרואה בחייו האישיים, ובכללות העולם (כמו זה שמליוני אנשים השתחררו פתאום מעבודת פרך ללא שום מלחמה מצדם אלא מבחוץ וכו'), וחייב להודות שזהו בכח הקב"ה, שהוא הבעה"ב לא רק של איש פרטי אלא של כללות העולם. ובמילא צריכים לציית לו. [ובי"ט כסלו בכל שנה, מתחדש ענין זה ש"הגדיל והפליא ה' לעשות בארץ"]. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025 Synopsis (Continued.) Similarly, regarding the question of how it makes sense logically that one can influence the entire world “to do righteousness and justice,” there are two approaches, “great things” and “wondrous things.” “Great things” means to explain rationally to those who do not yet conduct themselves with righteousness and justice that deep down they desire righteousness and justice in the world, because otherwise, they are liable to get harmed themselves. But for the righteousness and justice to be founded upon “keeping the way of Hashem,” meaning (not for personal benefit but) because this is Hashem’s will, which must be obeyed – this requires “wondrous things”: every person must recognize the wonders and the Hashgacha Pratis he experiences in his own life and in the world at large (such as the miracle of millions of people suddenly being freed from slavery without any effort on their own part, entirely due to forces outside them etc.). One must acknowledge that these wonders are performed by Hashem, who is Master not only of the individual but of the entire world, and therefore one must obey Him. (And the idea that “Hashem has done great and wondrous things in the land” is renewed every year on 19 Kislev.) Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-11-2025

2290

יום ד' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 5, 2025

10:35

התוכן עבודת אברהם אבינו היתה מתוך אהבה, והראי' ע"ז מביאה הגמ' ממ"ש "זרע אברהם אוהבי". וביאר אדמו"ר האמצעי בצעירותו הטעם שהלימוד הוא דוקא ממ"ש ביחס ל"זרע אברהם" ולא מאברהם עצמו, כי מכיון שהקב"ה בעצמו דיבר עם אברהם וכו' אין פלא שהיתה אצלו ענין האהבה, אבל כשגם "זרע אברהם" הם "אוהבי" זוהי הראי' שענין האהבה אצל אברהם הי' מצד תכונת נפשו מצ"ע. ואע"פ שמבין ה"זרע אברהם" היו דורות שההנהגה בהם היתה בא' משאר המדות כמו "פחד יצחק", אבל גם אצלם זה בא מצד מדת החסד וכו'. וכמו שאצל אברהם, הנה גם היראה שלו ("עתה ידעתי כי ירא אלקים עתה") היתה מצד האהבה, ועד"ז הוא גם אצל ה"זרע" שלו, שגם אם לפעמים צ"ל ההנהגה הגלוי' עם השני לא בקו החסד אבל זה צ"ל מצד האהבה אליו, וכל זמןשהוא לא בטוח שזהו מצד האהבה אלא מצד איזה פני' ‏–‏ ימנע מזה! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 Synopsis Avraham Avinu’s service of Hashem embodied the trait of love, as the Gemara derives from the verse, “the descendants of Avraham who loved Me.” When the Mitteler Rebbe was a child, he explained why the proof comes specifically from a verse about “the descendants of Avraham” and not from Avraham himself: the fact that Avraham Avinu served Hashem with love does not prove that Avraham’s very nature was love, because anyone spoken to directly by Hashem would serve Hashem with love. But the fact that even “the descendants of Avraham” are called those “who love Me” proves that Avraham’s love was rooted in the very nature of his soul. While it is true that “the descendants of Avraham” included generations whose conduct embodied attributes other than love, such “the Fear of Yitzchok,” nevertheless, even then, the fear etc. stemmed from the attribute of kindness. Just as even Avraham’s fear (“Now I know that you are G-d-fearing”) was rooted in love, the same must be true of his descendants: even if at times one must treat another person with what seems to be the opposite of kindness, it must be rooted in his love for that person. As long as one is not certain that this action stems from love and not some other motive, he should refrain from it. 3 excerpts from farbrengen of 10 Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2025 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2291

יום ה' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 6, 2025

11:15

התוכן במזמור ע"ח שבתהילים מצינו דבר פלא לכאו': התחלת המזמור (שמורה על תכליתו) הוא "האזינה עמי תורתי", וכמ"ש בהמשך המזמור גודל ההכרח בלימוד התורה ובקיום המצוות "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" וכו', אבל בהמשך המזמור מקשר כ"ז בסיפור באריכות ובפרטיות אודות "נפלאותיו אשר עשה" בארץ מצרים, והמכות וכו'! עד שכו"כ ענינים שאומרים בהגדה בליל הסדר לומדים מפסוקים אלו שבמזמור זה. ובזה מודגש אפי' בתושב"כ גודל הענין דסיפור נפלאות יצ"מ, ע"י אמירת מזמור תהלים זה, עד שזהו "יסוד ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו", שבזה קשור כל ענין שבתורה – "ויקם עדות ביעקב וגו'", ועד שבזה תלוי' הגאולה האמיתית והשלימה! כמ"ש בהמשך המזמור. ומזה עידוד לקיום הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לאמירת תהילים בכלל, וגודל הענין דאמירת תהלים ע"י היהודים הפשוטים, ה"תהילים אידן", או ע"י כו"כ מנשי ישראל המצטיינות באמירת תהילים (ודוד המלך ביקש ופעל שאמירת תהילים תפעל אותו דבר מה שנפעל ע"י לימוד נגעים ואהלות). ב' חלקים משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025 Synopsis We find a seemingly wondrous thing in chapter 78 of Tehillim: The beginning of the chapter (which indicates its underlying theme and purpose) states, “Listen, my people, to my Torah,” and in that vein it goes on to discuss the importance of studying Torah and keeping mitzvos, “He established a testimony in Yaakov and He set down a Torah in Yisroel” etc. But then it ties this to a detailed account of “His wonders which He performed” in the land of Egypt, such that many passages in the Haggadah are derived from the verses in this chapter of Tehillim. Thus, even in the Written Torah we find an emphasis on the importance of telling the story of the wonders of the Exodus from Egypt, which is “a foundation and strong pillar in our Torah and of our faith,” which even the Redemption depends on, as it says later in the chapter. This also encourages us to fulfill the directive of my father-in-law, the Rebbe, about saying of Tehillim in general, and the significance of the Tehillim recited by the “Tehillim Yidden” and by Jewish women etc. (and Dovid HaMelech requested and brought about that saying Tehillim should have the same effect as studying even the deepest parts of Torah). 2 excerpts from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2025

2292

יום ג' פ' נח, כ"ט תשרי, ה'תשפ"ו

Oct 21, 2025

10:00

התוכן [המשך] וההוראה: אין להבהל מהמעבר מחודש תשרי שהוא "מרובה במועדות" לחודש חשון שבו מתחיל ה"מבול" ד"מים רבים" המבלבלים וכו' [ע"ד ב' הפירושים במ"ש "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – "מים" דקדושה או ההיפך)! כמו שאע"פ שבתחלת הבריאה "עולם על מילואו נברא" ואעפ"כ תכלית הכוונה היא לפעול בעולם זה גופא שלימות נעלית עוד יותר, ועד"ז כשעוברים לימי החול דחודש חשון, ונוסעים מביהכנ"ס וביהמ"ד של נשיא דורנו כ"א למקומו – צריך לדעת ש"קדושה לא זזה ממקומה"! נוסעים עם הכחות שקיבלו במשך חודש תשרי ש"מושבע" בכל ברכות ה', "באור פני מלך חיים", בבני חיי ומזוני רוויחא – להשלים שליחותו של ה', "מה' מצעדי גבר כוננו", לעשות לו ית' דירה בתחתונים. ויה"ר שכאו"א יקיים את כל ההחלטות שקיבל ע"ע במשך חודש תשרי, ובלשון הידוע "פאַנאַנדערפּאַקן די פעקלעך", וכל המרבה, המקדים והזריז – ה"ז משובח! משיחת יום ג' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025 Synopsis (Continued.)The lesson is that one should not be alarmed by the transition from the month of Tishrei, which is “filled with many festivals” to the month of Cheshvan, during which begins the “Flood of many waters” (in accordance with the two explanations of the verse “Many waters cannot extinguish the love” – referring to the waters of holiness or the opposite). Just as “The world was created in its complete state,” and yet the ultimate purpose is to bring the world to an even higher level of completeness, so too, when one transitions to the month of Cheshvan and heads home from the shul and beis midrash of the Rebbe, the Nasi of our generation, one must remember that “holiness does not move from its place.” One travels with the strength he received during the month of Tishrei, which is saturated with all the blessings of Hashem, “in the light of the King’s face there is life,” in children, life, and abundant sustenance, to fulfill Hashem’s mission of making a dwelling place for Hashem wherever he goes. And may it be Hashem’s will that everyone will “unpack the bundles” and fulfill all the resolutions they made during the month of Tishrei, and whoever does so in abundance, quickly, and with enthusiasm – he is praiseworthy. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-10-2025

2293

יום א' פ' חיי שרה, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 9, 2025

12:02

התוכן מובא במדרש שמערת המכפלה הוא א' מג' מקומות "שאין אומות העולם יכולים להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם, ואלו הן: מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף מערת המכפלה דכתיב [בראשון דפ' חיי שרה] וישמע אברהם אל עפרון וישקול אברהם לעפרון גו'...", ועכ"ז רואים היום דבר פלא שההתנגדות הכי קשה של אוה"ע היא דוקא בנוגע לג' מקומות אלו, וזה בא מרגש הנחיתות כלפי אוה"ע והרצון להדמות אליהם וכו', וזוהי גם הסיבה לזה שישנם כאלו הרוצים לחנך את הילדים גם עם לימודי חול ולא חינוך על טהרת הקודש, כסיפור עם א' שנכנס אלי וביקש ממני לשכנע את בנו ללמוד גם לימודי חול בהסבירו "ער דאַרף דאָך זיין אַ 'מענטש'"... ועוד סיפור בקשר לזה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025 Synopsis The Midrash says that Me’aras HaMachpeilah is one of three places where “the nations of the world cannot antagonize the Jewish people by saying, ‘You stole them’ and they are: Me’aras HaMachpeilah, the Beis Hamikdash, and Yosef’s burial place. Me’aras HaMachpeilah as it is written [in rishon of parashas Chayei Sarah], ‘Avraham listened to Ephron, and Avraham weighed out for Ephron…’” Nevertheless, today we see a strange thing: the strongest opposition from the gentiles is to Jews coming specifically to these three places. This stems from a sense of inferiority toward the nations and a desire to be like them etc.; this is also why there are those who wish for their children to study secular subjects, like a father who came to me and asked me to convince his son to study secular subjects, explaining that “He needs to be a mentch”…. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2025

2294

יום ב' פ' חיי שרה, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 10, 2025

10:31

התוכן כמה הוראות ממ"ש בשני דפ' חיי שרה: 1) "ויקם שדה עפרון" וכמ"ש בפרש"י "תקומה היתה לו שיצא מיד הדיוט ליד מלך": כאשר יהודי לוקח דבר גשמי לרשותו ועושה ממנו תשמישי קדושה וכיו"ב פועל בו "תקומה", שיוצא מגדר "מילי דהדיוטא" ונעשה דבר של קדושה השייך לרשותו של ה', מלך העולם. 2) "ואברהם זקן בא בימים" וכמ"ש בזהר שכל ימיו היו מלאים בעניני תומ"צ: שלא יישאר אפי' רגע א' מהיום שאינו מנוצל לעניני תומ"צ. 3) "ואברהם זקן": וההוראה ע"פ מ"ש "זקן ‏–‏ זה שקנה חכמה", שדבר חכמה שלומד צ"ל קנינו ‏–‏ "דם ובשר כבשרו". 4) שליחות אליעזר בקשר לשידוכי יצחק ורבקה, שבזה מתבטא ענין הכללי שבכל המצוות ‏–‏ יחוד מ"ה וב"ן, נשמה וגוף, כוונת ומעשה המצוות. משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025 Synopsis Some lessons from sheini of Chayei Sarah: (1) On the verse, “Ephron’s field was confirmed,” Rashi states, “It had a rise, because it passed from the hands of an ordinary person to the hands of a king”: When a Jew takes a physical object into his possession and uses it for holy purposes, such as items used for a mitzvah, this causes it to “rise,” meaning to leave the category of the mundane and to become something holy under the domain of Hashem, the King of the universe. (2) On the verse, “Avraham was old, advanced in days,” the Zohar states that all his days were filled with Torah and mitzvos. The lesson is that not a single moment of the day should be left unused for Torah and mitzvos. (3) “Avraham was old”: The Sages teach that “An ‘elder’ is one who has acquired wisdom”; the wisdom one learns must become his own acquisition, “blood and flesh like his flesh.” (4) Eliezer’s mission of making the shidduch between Yitzchok and Rivkah represents the general theme underlying all mitzvos: the union of Ma”h and Ba”n, of soul and body,of the intent of the mitzvah and the act of the mitzvah. Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2025

2295

יום ג' פ' חיי שרה, כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, ה'תשפ"ו

Nov 11, 2025

11:42

התוכן ידוע פתגם של בעל יום ההולדת לפני הסתלקותו: "איך גיי אין הימל און די כתבים לאָז איך אייך". שהכוונה בזה היא – שע"י הלימוד בכתבי החסידות שלו, שבהם הכניס את עצמותו, יש לנו אותו עצמו כפי שנמצא במצב של עלי' השמימה; גם החידוש שנפעל ביום ההולדת שלו בכל שנה שייך ונפעל גם אצל כל ההולכים באורחותיו כו', ובפרט הלומדים כתביו באופן של "יתפרנסון", בהבנה והשגה דוקא, שעי"ז נעשה "יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו"; את הכחות לכל זה "השאיר לנו" – לרשותנו, ורק צריכים לגלותו; ע"י הפצת המעיינות חוצה "קאתי מר דא מלכא משיחא", כפתגם ה"בעל שם טוב". כמו שע"י קריאה ב"שם", שהוא לכאו' ענין חיצוני, נפנה האדם לקוראו בכל עצמותו (וזה גם מעורר בו כחותיו הנעלמים וכו'), ומזה מובן שגם כאשר התפיסא בתורתו של בעל יום ההולדת אינה אלא במקצת, כמו קריאה ב"שמות" – תופסים את העצם כולו, ולכן יכול כאו"א לבוא למצב של "יחוד נפלא" עם הענינים הכי עמוקים של בעל יום ההולדת! ג' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 Synopsis Before his histalkus, the Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said, “I am going to Heaven, and I leave the writings to you,” meaning: by studying his writings of Chassidus, in which he invested his very essence, we have the Rebbe himself, as he exists in the state of ascent to Heaven. The renewal of his life’s work that occurs every year on his birthday year is relevant and has an effect on everyone who follows his ways, particularly those who study his writings in such a way that they are “sustained by them” meaning with understanding and comprehension, which forms a “wondrous union that is unmatched by any other union.” He “left us” the abilities for all this and put them at our disposal; we need only to reveal it. The Baal Shem Tov said that “the master, king Moshiach, will come” as a result of spreading his wellsprings; just as a name is seemingly an external aspect of a person, but calling someone by their name arouses their entire essence, so too it understood that even if one only has a partial connection to the teachings of the Rebbe Nishmaso Eden (like “reading names”), he grasps the entire essence. Therefore, everyone can achieve a “wondrous union” with his deepest teachings. 3 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-11-2025 לזכות ר' שלום דובער בן רבקה צירה שי' ליום ההולדת שלו כ' מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2296

יום ד' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 12, 2025

10:34

התוכן בחסידות מבואר (בביאור מאחז"ל "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים", שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה [בשלישי ורביעי דפ' חיי-שרה], והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה") שהענין דשידוך יצחק ורבקה הוא הענין ד"יחוד מ"ה וב"ן" ("מיין עילאין" ו"מיין תתאין"), וזהו כללות הענין דעבודת האדם: "מ"ה" קאי על התורה – בחי' "שמים", ו"מן השמים השמיעך את קולו" – המשכה מלמעלמ"ט, ו"ב"ן" קאי על המצוות שנתלבשו בדברים גשמיים וע"י קיום המצווה מעלים את הדבר גשמי – העלאה מלמטלמ"ע, וצ"ל חיבור תורה ומצוות וכו'; הנשמה – בחי' "מ"ה", והגוף – בחי' "ב"ן", וירידת הנשמה למטה (שדוקא עי"ז אפ"ל קיום תומ"צ) הוא ענין יחוד מ"ה וב"ן וכו', ועוד. משיחת אור ליום ג' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 Synopsis The Sages tells us that “The talks of the servants of the forefathers’ households is more pleasing than the Torah of their descendants, for the passage concerning Eliezer [in shelishi and rev’i of parashas Chayei Sarah] is repeated in the Torah, while many principles of the Torah are only given by allusion.” Chassidus explains that the shidduch of Yitzchok and Rivkah reflects the union of Ma”h and Ba”n (the “higher waters” and the “lower waters”), which represents man’s service in general: Ma”h represents Torah (“From the heavens, He let you hear His voice,” from Above to below), while Ba”n represents mitzvos (which are clothed in physical objects that are elevated by being used for a mitzvah). And there must be a union of Torah and mitzvos etc. The descent of the soul (Ma”h) into the body (Ba”n) represents the union of Ma”h and Ba”n etc. Excerpt from sichah of Monday night, parashas Chayei Sarah, 20 MarCheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2025 לזכות מרת מנוחה רחל בת פרומה רבקה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מרחשוןולזכות ילדי'ה שמואל, מנחם מענדל ושלום דובער שיחיו מאיעסקי להצלחה וברכה בגו"ר בכל מכל כל

2297

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 13, 2025

11:09

התוכן בקשר למה שעורר לאחרונה שכל בת שהגיעה לחינוך תדליק נש"ק: 1) אף שאדה"ז פוסק בנוגע לנש"ק "פשוט דבני ביתו א"צ נר לכל אחד ואחד", ידוע שבבית אדה"ז עצמו הדליקו משהגיעו לחינוך! ויש לנהוג בפועל לפי ה"מעשה רב". 2) טענו שהפעילות בזה יכולות לגרום שנשים תדליקו נש"ק לאחרי השקיעה – הנה ב' סיפורים במעשה בפועל: 1. התקבל מכתב מאשה שכותבת שהיא היתה מדליקה נש"ק בכל ע"ש של השנה באותה שעה – 6:00 בערב, וכתוצאה מה"שטורעם" במבצע נש"ק, ומה שציינו במפורש שאסור להדליק נש"ק אחרי השקיעה, החליטה שמכאן ולהבא תדליק לפני השקיעה! 2. לאשה מסויימת נודעה שבתה היתה עושה "עבודת בית" בחדרה אחרי הדלקת נש"ק, והחליטה שגם הבת תדליק נרות, והברכה ".. נר של שבת קודש" גרמה שתבין שזו לא הנהגה ראוי'. 3) טענו ש"אין לשנות מנהג אבותינו" – הנה: א) הרי "אבותינו" לא היו קוראים עתונים כל בוקר... ו"מנהג" זה כן השתנה אף שזה ביטול תורה... ב) "מנהג אבותינו" שלא היו שולחים הבנות לבתי-ספר מצד "כל כבודה בת מלך פנימה", וכעת שולחים כולם אותן לבת"ס. והטעם פשוט – כיון שראו שהיום זוהי הדרך היחידה להציל אותן וכו'. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 Synopsis Regarding the recent campaign encouraging every girl upon reaching the age of chinuch to begin lighting Shabbos candles: (1) Althoughthe Alter Rebbe rules that “it is obvious that members of a household do not each need their own candle,” it is well known that in the Alter Rebbe’s own home, the girls did begin lighting from the age of chinuch. (2) Some have argued that this campaign might cause women to light Shabbos candles after sunset. But here are two real-life stories that demonstrate the practical results of the campaign: (a) A woman wrote that she used to light Shabbos candles every Friday at 6:00 PM, no matter the time of year. As a result of the awareness generated by the Shabbos candles campaign, and the clear message that it is forbidden to light candles after sunset, she decided to start lighting before sunset. (b) Another woman, whose daughter attended public school, discovered that after candle lighting on Friday, the girl would go to her room and do her homework. She decided to have her daughter start lighting candles too, and she explained to her daughter the meaning of the bracha “…lehadlik ner shel Shabbos kodesh,” which helped the girl understand that such behavior is not appropriate for Shabbos. (3) Some argue that we should not “depart from the custom of our forefathers.” But: (a) Our “forefathers” also didn’t read newspapers every morning… yet that “custom” has certainly changed, even though it comes at the cost of bitul Torah…; (b) The “custom of our forefathers” used to be to not send girls to school, based on the verse, “All the glory of the princess is within.” Yet today, everyone sends their daughters to school, and the reason is obvious – because it became clear that today, this is the only way to protect them etc. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2025 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

2298

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 14, 2025

10:20

התוכן בקשר לענין ה"מבצעים" ישנם הטוענים איך מעמידים את התורה על 5-6 מצוות בלבד? הנה: א) ע"ד מ"ש בגמ' מכות "תרי"ג מצוות נאמרו לו למשה . . בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר וצדיק באמונתו יחי'", שהפירוש הוא שמצות אמונה היא יסוד שתביא לקיום כל המצוות, ועד"ז בנוגע ל"מבצעים". ב) המענה כלפי טוען הטענה – 'אני מדבר על מצוות אלו, דבר אתה על שאר המצוות'! במקום למנוע מבנות ישראל להדליק נש"ק ולהאיר בכך את הבית! טוענים שאם הבת תדליק נש"ק בעצמה זה יפגע בכבוד-אם שלה – הרי בלאו הכי אינה מכבדת אותה! ולהיפך – כשתתחיל להדליק נש"ק תתחיל גם לציית להאם! [ועל הטענה איך אפשר להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם נש"ק – הרי כבר נהגו הנשים להדליק נש"ק בחדר שכבר דולק שם החשמל. והעיקר – זה הי' המנהג בכו"כ קהילות וחוגים שגם הבנות לפני בת-מצווה הדליקו נש"ק בברכה. וכנראה שזה הפסיק בזמן המלחמות והמחסור בנרות]. יש לנצל את הענין ד"בת קמה באמה כלה בחמותה" בתקופה זו לצד הקדושה – להשפיע עליהן להדליק נש"ק. והרי רואים שזה מוסיף בעונג וקדושת שבת אצל כל המשפחה. משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 Synopsis Regarding the mivtzoim, there are those who argue: how can you reduce the Torah to just five or six mitzvos? But (1) Just as when the Gemara says in Makkos that “613 mitzvos were given to Moshe…Chavakuk came and established them upon one, as it says: ‘The righteous person will live by his faith,’” it simply means that the mitzvah of faith is a foundation that leads to the fulfillment of all the mitzvos, the same is true of the mivtzoim. (2) The response to the one making this argument is, I am talking about these mitzvos; if you want to talk about the rest of the mitzvos, that’s fine too. But you should not be preventing Jewish girls from lighting Shabbos candles and bringing more light into their homes. They argue that if a girl lights Shabbos candles herself, it will detract from her mother’s honor, but the truth is girls aren’t honoring their mothers anyway. On the contrary: when a girl begins lighting Shabbos candles, she will begin listening to her mother more. (As for the argument: how can one light Shabbos candles in a room where candles are already lit – the fact is that women have already become accustomed to lighting Shabbos candles when the electric lights are already on. And more importantly, historically it was in fact the custom in many communities for girls to light Shabbos candles before the age of Bas Mitzvah, and specifically with a bracha. It seems that the custom ceased during wartime when there was a shortage of candles.) In this era, one must make use of the phenomenon of “a daughter rising up against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law” for holiness – by influencing them to light Shabbos candles. And we see clearly that it adds to the delight and sanctity of Shabbos for the entire family. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2025 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

2299

יום א' פ' תולדות, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 16, 2025

11:25

התוכן במענה על שאלת רבים איך אלו שיכלו לשבת וללמוד תורה באופן של "יגדיל תורה ויאדיר" – נוסעים למקומות רחוקים לעסוק ב"ופרצת"?!: מסופר בכתובות (קג:) אודות ר' חייא שהי' בעצמו צד צביים ופושט עורם וכותב על הקלף את הה' חומשי תורה ומלמדם לה' ילדים, ואת הו' סדרי משנה ומלמדם לו' ילדים, וכ"א מהם הי' מלמד להאחרים את מה שהוא למד וכו'. ר' חייא בעצמו עשה כל זה ולא סמך על אחרים (אף שהשאלה "תורתו מתי נעשית" היתה ידועה גם לו...)! ובכך פעל "שלא תשתכח תורה מישראל" מלכתחילה, שלכן "כמה גדולים מעשה חייא" מר' חנינא שאמר שאם ח"ו נשתכחה תורה מישראל הי' מחזירה ע"י הפלפול וכו'. ובמכ"ש בזמננו, שאנו צריכים לפעול באחרים שבכלל ירצו לשמוע ענין בתורה..., שההנהגה האמורה היא "מצוה שהזמן גרמא" שאא"פ לעשותה ע"י אחרים שדוחה תלמוד תורה. ויש לעשותה מתוך חיות והתלהבות ורגש, ובכך יצליחו עוד יותר לקרב את הנוער (במיוחד) לתומ"צ וכו'. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 Synopsis Some have asked, how is it that people capable of sitting and learning Torah are traveling to distant places to engage in spreading the wellsprings outward? The answer can be understood based on the Gemara (Kesubos 103b) describing how Rabbi Chiya would personally trap deer, skin them, and write the Five Books of the Torah on their parchment, and then teach each Chumash to one child in such a way that each child would then teach the other four children the Chumash he had learned. And he did the same with the Six Orders of the Mishna. Rabbi Chiya did all this himself, without relying on others (even though the question “When will his Torah learning be done” surely could be asked of him, too). They said, “How great are the deeds of Chiya” – greater than the approach of Rabbi Chanina, who said that if chas v’shalom the Torah were forgotten from the Jewish people, then he would restore it through pilpul etc. – because in this way Rabbi Chiya ensured that the Torah would not be forgotten from the Jewish people in the first place. This applies even more so these days, when we it is necessary to influence people to even want to hear words of Torah; today this is a “time-sensitive mitzvah” that “cannot be done by others” and therefore overrides the obligation of Torah study. It must be done with vitality, passion, and feeling, and in this way, one will be even more successful in drawing close (especially) the youth to Torah and mitzvos etc. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach, 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2025 לע"נ מרת שרה שפרה ע"ה - בת יבלחט"א ר' בנימין זאב הלוי שי' - צירקוס ליום היארצייט שלה כ"ה מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.

2300

יום ב' פ' תולדות, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 17, 2025

7:32

התוכן א) נאמר בסיום שני דפ' תולדות "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'", ולכאו' ה"ויברכהו ה'" היא הסיבה לזה ש"וימצא בשנה ההיא מאה שערים" ולמה זה נאמר לאח"ז? אלא שכשיהודי מקיים ציווי ה' "שש שנים תזרע שדך" אף שה"ארץ קשה" וה"שנה קשה" (רש"י) מגיע לו שימצא "מאה שערים"! ואח"ז בא ה"ויברכהו ה'" – תוספת ברכה שבאין ערוך לעבודתו! ב) מציאותו של יהודי קשורה עם הנהגה שלמע' מן הטבע, כמו שרואים ביצחק: 1) לידתו היתה בדרך נס. 2) זה שנימול בן שמונת ימים, אף הסכנה הגדולה שבדבר, הי' ענין של נס. 3) הי' "עולה תמימה" ש"כולה לה'" – עבודה באופן שלמע' ממציאות העולם! ב' חלקים מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א יום ב' דפ' תולדות, כ"ד מר-חשון ה'תשמ"ה בעת ביקור בני האדמו"ר מלעלוב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025 Synopsis (1) Sheini of parashas Toldos concludes, “Yitzchak sowed in that land and he found in that year one hundredfold, and Hashem blessed him.” Seemingly, “and Hashem blessed him” is the reason “he found in that year one hundredfold”; why then does it come after the words “and he found…” rather than before? The answer is that when a Jew fulfills Hashem’s command that “Six years you shall sow your field,” despite seeing that “the land is difficult and the year is difficult” (as Rashi explains), he already deserves to find “one hundredfold,” and then “Hashem blesses him” – an additional blessing that is of a totally different order than the degree of effort he invested. (2) A Jew’s very existence is supernatural, as we see regarding Yitzchak: (a) His was born through a miracle; (b) he was circumcised at eight days old, despite the great danger involved, which was itself a miracle; (c) he was a “perfect olah,” “entirely for Hashem,” which represents a form of divine service that transcends the reality of the world. 2 excerpts from 24 Marcheshvan 5745 (in conversation with the sons of the Lelover Rebbe) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2025