Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה

2846 episodes

Name

Release Date

Duration

2301

יום ג' פ' תולדות, כ"ז מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 18, 2025

10:02

התוכן כ"ז מרחשון, שחל השנה ביום השבת, הוא יום השמיני להולדת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע. ידוע שהברית שלו נדחה ליום ב' דחנוכה. ויש לברר בנדון כזה מתי צ"ל ההנהגה ד"הימים האלה נזכרים ונעשים" בקשר לענין הברית בשנים שלאח"ז – האם ביום השמיני ליום ההולדת, ובנדו"ד בכ"ז מרחשון, כיון שבשנים שלאח"ז אין את הטעמים לדחי' (כמו שרואים שבזמננו חוגגים זמן מתן תורה ביום החמישים לספיה"ע אף שבפעם הראשונה זה הי' ביום החמישים ואחת מכיון שמשה הוסיף יום א' מדעתו), או ביום שהיתה הברית בפועל, ובנדו"ד ביום ב' דחנוכה (כמו הדין ש"נסרים רחבים ד'" פסולים לסכך הסוכה אפילו אם מניחן בצד שאינם רחבים כ"כ ואין את טעם הפסול)? בפועל: יותר "נעים" לומר כסברא הא' ולחגוג יום הברית היום, כ"ז מרחשון, ולא לדחותו ליום ב' דחנוכה..., ובפרט בנדו"ד, שלפי המסופר לא אמרו אז תחנון בכ"ז מרחשון, כי עד סוף היום ציפו שהברית תתקיים בזמן, וגם היתה אז סעודה ואמירת דא"ח. ולכן בפשטות יש ענין מיוחד גם בשנים שלאח"ז ביום כ"ז מרחשון. משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 Synopsis 27 Marcheshvan, which falls on Shabbos this year, is the eighth day from the birth of the Rebbe Rashab. Because the bris was postponed to the second day of Chanukah, the question arises: when should “these days be remembered and observed” in subsequent years? Should it be on 27 Marcheshvan, because the reasons for the postponement no longer apply (just as nowadays we celebrate Matan Torah on the fiftieth day of the Omer, even though the first time it occurred on the fifty-first day, as a result of Moshe adding a day on his own initiative), or should it be on the second day of Chanukah, when the bris actually took place (similar to the halacha that boards four handbreadths wide are invalid for use as schach, even if laid on their narrow side, in which case the reason for invalidating them no longer applies)? As a practical matter, it is more geshmak to follow the first opinion and to celebrate today, rather than postponing it to the second day of Chanukah – and especially in this case, considering that Tachanun was not recited on the eight day (because they anticipated that the bris would take place on time), and there was a seudah and a maamar etc. Therefore, it is clear that there is a special significance to 27 Marcheshvan even in subsequent years. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Chayei Sarah, 28 Marcheshvan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

2302

יום ד' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 19, 2025

9:36

התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר: פעם בעת התוועדות אביו כ"ק אדמור (מוהרש"ב) נ"ע, נכחו חסידים בעלי צורה, ועל השולחן היתה מונחת "גריקענע קאַשע" (דייסת כוסמת), וא' המסובים אכל בינתיים ה"קאַשע" מתוך תענוג. ואמר לו כ"ק אדנ"ע: שכחתם שהנכם אוכלים "קאַשע"?!... וההסברה בזה: באותה התוועדות דובר בעניני אלקות עד שחסיד זה נתעורר מזה ברגש של תענוג מוחשי, ובהיותו במצב של "התפשטות התענוג", נמשך מזה התענוג באכילת ה"קאַשע". וההוראה: גם כאשר נמצאים בשלימות העבודה, כמו אותם חסידים שישבו בהתוועדות חסידים עם נשיא בישראל, צ"ל ענין של שמירה שהתענוג לא יתפשט ויומשך בתענוג גשמי, כמו תענוג באכילת "גריקענע קאַשע" כפשוטו, עאכו"כ שצריכה להיות שמירה וזהירות יתירה כאשר עניני המעלה הנ"ל חסרים, ואילו הענינים הקשורים עם עוה"ז הם בתקפם. ולאחרי שכ"ק אדנ"ע עצר את החסיד הנ"ל, ונמסר הדבר לדורותיו, יכול כאו"א להזכיר זאת לעצמו. א' השיחות דהתוועדות י"ט כסלו ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe related that once, during a 19 Kislev farbrengen with his father, when there was grikene kashe (buckwheat porridge) on the table (as customary on 19 Kislev), one of the chassidim – who was a person of stature – began eating the kashe with noticeable enjoyment. The Rebbe [Rashab] Nishmaso Eden said to him, “You’ve forgotten that you’re eating kashe...” The explanation is as follows: At that farbrengen the Rebbe had been discussing lofty matters of G‑dliness and kelos hanefesh, to the extent that this chassid was aroused to tangible feelings of delight. And in the midst of this expression of spiritual pleasure, the spiritual pleasure expanded and became clothed in the physical pleasure of eating the kashe. The lesson is that even when one has attained proper avodah (like the chassidim sitting at that farbrengen with a Nasi of the Jewish people), he must ensure that the spiritual pleasure does not descend into ordinary physical pleasure. And this is even more true when the spiritual state is not as lofty as it was back then, and worldly matters are in full force. Since the Rebbe Nishmaso Eden stopped that chassid in the story, and the story was passed down to his descendants, everyone can use it as a reminder for himself as well. Sichah from farbrengen of 19 Kislev 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2025 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' בחורבערג ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2303

יום ה' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ו

Nov 20, 2025

11:29

התוכן ג' האבות אברהם יצחק ויעקב חיו ביחד ט"ו שנה. ועד"ז באבות החסידות – הבעש"ט, המגיד ואדמו"ר הזקן. מספר ט"ו הוא כנגד האותיות י"ה דשם הוי' שמורים על חכמה ובינה, שזהו החידוש דחסידות חב"ד – שהעבודה שבלב, החידוש דתורת החסידות בכלל, תהי' קשורה עם חב"ד. בנוגע לעת"ל כתיב "ביום ההוא יהי' וגו'" – ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה, ועפ"י מאחז"ל "שלשה הטעימן הקב"ה בעוה"ז מעין עוה"ב . . אברהם דכתיב בי' בכל יצחק דכתיב בי' מכל יעקב דכתיב בי' כל" – מובן מה שהי' אצלם המספר ט"ו (והפלא הוא שכאו"א מזכיר בבהמ"ז "כמו שברך את אבותנו אברהם יצחק ויעקב בכל מכל כל, כן יברך אותנו כו'"!) ועד"ז י"ל בנוגע לג' אבות החסידות בנוגע לגילוי פנימיות התורה; לא רק עבודת אברהם היתה קשורה עם צדקה אלא גם יצחק ועאכו"כ יעקב, קו האמצעי, שכל עניניו הם באופן ד"נחלה בלי מצרים". ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025 Synopsis The lives of Avrohom, Yitzchok, and Yaakov in this world overlapped for a period of fifteen years, and the same is true of the Avos of Chassidus – the Baal Shem Tov, the Maggid, and the Alter Rebbe. The number fifteen corresponds to letters Yud-Keiof the Name Havayah, which represent Chochmah and Binah (which is the unique contribution of Chassidus Chabad: linking the service of the heart (which is the contribution of Chassidus in general) to the intellect). Concerning the future era it says, “on that day will be (יהיה)” – Yud-Kei twice – indicating that at that time the letters Vov-Kei will be like the letters Yud-Kei. And based on the Gemara’s statement, “Three were given in this world a taste of the World to Come…Avrohom, of whom it is written bakol (“with everything”); Yitzchok, of whom it is written mikol (“from everything”); and Yaakov, of whom it is written kol (“everything”),” we can understand why they overlapped for fifteen years. (The amazing thing is that everyone says in Birkas Hamazon, “As He blessed our forefathers Avrohom, Yitzchok, and Yaakov bakol, mikol, kol – so may He bless us….”) Similarly, it could be said about the three Avos of Chassidus and the revelation of the inner dimension of Torah. Not only did Avrohom’s service involve tzedakah, but also that of Yitzchok, and all the more so Yaakov – the middle path, who merited “a boundless portion.” 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2025

2304

יום ועש"ק פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 21, 2025

9:41

התוכן מעלת חודש כסלו שהוא חודש השלישי דחדשי החורף, שאז מודגשת מעלת עבודת האדם מצ"ע, עפ"י המבואר בכ"מ דהעבודה של חדשי הקיץ היא באופן של "אתערותא דלעילא", ואילו העבודה דחדשי החורף, ימות הגשמים שבאים ע"י הקדמת ה"ואד יעלה מן הארץ", היא באופן של "אתערותא דלתתא". בקביעות ר"ח כסלו בש.ז. מודגש הענין של "מלכתחילה אריבער": א) "תהא שנת נסים". ב) ר"ה חל להיות בשבת. ג) ר"ח ביום השלישי "שהוכפל בו כי טוב" ד) פ' "תולדות יצחק" שלידתו היתה בנס ויש בה את הברכה של "ויתן לך האלקים וגו'" – "ויתן ויחזור ויתן". ומצד כל מעלות אלו הנה העבודה עכשיו, להביא את הגאולה, נעשית באופן נעלה ביותר ובמילא באה הגאולה מיד ממש! ואת הגאולה צריכים בפועל ממש ואי אפשר להחליף אותה אפי' בענין הכי נעלה כמו הפצת המעיינות חוצה שע"י אדה"ז וכו'. משיחת אור ליום ג' דפ' תולדות, אדר"ח כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 Synopsis The unique quality of the month of Kislev is that it is the third of the winter months, during which the emphasis is on man’s own service (winter is the season of rain, which comes after and as a result of the “mist rising up from the earth,” meaning, a Jew’s tefillah – an awakening from below), in contrast to the summer months (where the emphasis is on the awakening from above). The timing of Rosh Chodesh Kislev this year in particular emphasizes the approach of m’lechatchilah ariber: (1) The acronym for this year (תש"נ – 5750) is תהא שנת נסים – “May it be a year of miracles.” (2) Rosh Hashanah occurred on Shabbos. (3) Rosh Chodesh Kislev falls on Tuesday, when “‘It was good’ was said twice.” (4) The weekly parashah is “These are the descendants of Yitzchok…” whose birth was miraculous, and moreover, this parashah contains the blessing “And may Hashem give you…” – “May He give and give again.” Because of all these special qualities, the task at hand now – bringing Moshiach – can be carried out in the loftiest manner, and therefore the Redemption will come immediately. And the Redemption must take place in the literal sense:it cannotbe substituted even by something as lofty as the spreading of the wellsprings outward by the Alter Rebbe etc. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Toldos, 1st day of Rosh Chodesh Kislev 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2025 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות

2305

יום א' פ' ויצא, ג' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 23, 2025

11:03

התוכן ביאור בפנימיות הענינים במ"ש [בראשון דפ' ויצא] "והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו". דלכאו' הי' צ"ל "יורדים" ואח"ז "עולים"? [על שאלת המלמד של ה"רוזשינער" ממנו למה לא חשב בעצמו לשאול שאלה זו ענהו "אויף א חלום איז קיין קושיא ניט..."], כי כאשר מלאך יורד למטה ליהודי ה"ז עלי' בשביל המלאך, כי מלאך הוא מוגבל, אבל נשמה למטה קשורה עם עצומ"ה הבלתי מוגבל! וזהו אפי' אם היהודי הוא במצב של "שינה", (כמו שהי' אצל יעקב, מצד היות נשמתו כלולה מנשמות כל ישראל וכו'), כי גם הוא יכול ברגע לצאת מהגבלותיו. וזוהי גם התשובה לאלו הטוענים מנין יש להם את הכחות להפיץ המעיינות חוצה וכו', כי לכל אחד יש בלי גבול כחות להלחם עם ה"חוצה", "שרו של עשו", ואין ממה להתפעל! א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 Synopsis The verse states (in rishon of Parashas Vayeitzei), “…Angels of G-d were ascending and descending it.” Seemingly, as Rashi asks, it should have said “descending” and then “ascending”? (When the Ruzhiner was a child studying Chumash, he was known to always come up with Rashi’s question on the verse. But he didn’t ask this question on this verse. When his teacherasked why, the Ruzhiner replied, “On a dream, there are no questions….”) The explanation according to the inner dimension of Torah is that when an angel comes down to a Jew, it is in fact an ascent for the angel, because an angel is limited, whereas a soul in this world is connected to the Hashem’s Essence and Being, which is infinite. And this is true even if the Jew is“sleeping” (as was Yaakov, whose soul encompassed the souls of all Jews etc.), because even then, in a single moment, a Jew can break free from his limitations. This is also the response to those who ask how we have the power to spread the wellsprings outward etc.: Every Jew has unlimited strength to combat the “outside” and to combat “Esav’s guardian angel,” and there is nothing to be intimidated by. Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2025 לע"נ הרה"ח הרה"ת ר' מרדכי דוב ב"ר צבי הירש ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלו ג' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

2306

יום ב' פ' ויצא, ד' כסלו, ה'תשפ"ו

Nov 24, 2025

9:48

התוכן 1) בהתוועדות חסידית שנערכה באה"ק התבטא א' המסובים אודות פלוני בן פלוני, שכעת, בהיותו ב"עולם האמת" ורואה את מעלת לימוד החסידות, מקנא הוא בהתלמיד הכי קטן של תומכי תמימים. ובאמת – זוהי גמ' מפורשת: "עתיד הקב"ה לעשות שבע חופות לכל צדיק וצדיק .. כל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו", דכיון שבעוה"ז לא למד ענינים אלו ה"ז "חופת חבירו" ואינו יכול להכנס לשם, ואעפ"כ מכיון שעכשיו רואה את יוקר הדבר, ה"ה נדחק להכנס ו"נכוה". 2) עפ"י הביאורים בדא"ח בנוגע למש"נ "יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך, וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר ניתן כתר מלכות בראשו" דקאי על עצמו"ה ית', מובן, שכאו"א מישראל יכול להגיע לזה ע"י לימוד חסידות חב"ד, ובאופן ש"תלמוד מביא לידי מעשה". אלא שצריך שיהי' לו הרצון לכך. וכידוע הפתגם "מאָזשעש, דאַ ניע חאָטשעש" (אתה יכול, אלא שאינך רוצה!). ב' חלקים מהתוועדות פורים ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025 Synopsis (1) At a farbrengen in Eretz Yisroel, one of the speakers said of a certain individual that now, since he is in the World of Truth and sees the greatness of studying Chassidus, he is envious of even the youngest student in Tomchei Temimim. And the truth is, this is a clear teaching of the Gemara. The Gemara says: “In the future, the Holy One, blessed be He, will make seven canopies for each and every tzaddik…and each and every one will be burned from the canopy of his fellow.” Meaning: since in this world he chose not to study these parts of Torah, they are “his fellow’s canopy,” and he cannot enter. But now that he sees its preciousness, he pushes to enter and gets “burned.” (2) Chassidus explains that the verse, “Let them bring the royal garment that the king has worn, and the horse upon which the king has ridden, and upon whose head the royal crown has been placed” refers to the Divine Essence and Being.Thus it is understood that every Jew can attain this level by learning Chassidus Chabad, and in such a way that the “study leads to action.” One must only have the will to do so, like the well-known saying, “Mozhesh, da nye chotshesh” – “You can, but you don’t want to!” 2 excerpts from farbrengen of Purim 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2025

2307

יום ה' פ' האזינו, ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, ה'תשפ"ז

Sep 17, 2026

11:06

התוכן התוועדות זו קשורה עם ה"יאָרצייט" [של הרבנית הצדקנית חנה ע"ה], ומקרא מלא דיבר הכתוב "והחי יתן אל לבו" – שגם בנוגע לענין כזה, ענין של פירוד הנשמה מהגוף, ולפני כו"כ שנים, צ"ל מזה פעולה בנוגע ל"החי", "היום לעשותם". ובנדו"ד – הרי ההתבוננות וה"יפשפש במעשיו" צ"ל בעיקר בענינים המיוחדים לנשים, שכללותם – ג' הענינים המרומזים בר"ת "חנה" (או "החן") ומוזכרים במשנה במס' שבת (פ"ב מ"ו): נדה, חלה (וכשרות האכו"ש בכלל) והדלקת הנר (של שבת ויו"ט). ואע"פ שכל ג' ענינים אלו נוגעים ושייכים גם לאנשים, כמובן, אבל האחריות ע"ז היא בידי הנשים במיוחד. ומזה מובן שהתוועדות זו צריכה לפעול תוספת כח בג' ה"מבצעים" כשרות האכו"ש, טהרת המשפחה ונש"ק. ובודאי שכל הדיבורים בעבר בחשיבות ענינים אלו יספיקו שכאו"א יוסיף כהנה וכהנה – בעיקר במעשה – בפעולות בענינים אלו שר"ת "חנה". ד' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2026 Synopsis This farbrengen is in connection with the yahrzeit (of Rebbetzin Chana ע"ה), and as the verse states, “The living shall take it to heart,” meaning that even an event like this marking the separation of the soul from the body, which took place years ago, must have an effect upon “the living,” and a practical effect – “Today, to do them.” In this case, the reflection and the examining of one’s deeds should focus primarily on mitzvos associated with women in particular namely, the three mitzvos whose intials form the acronym “Chana” (or “Hachein”) and mentioned in the Mishnah in Masechta Shabbos (2:6), Niddah, Challah (and kosher food and drink in general), and Hadlokas Haner (lighting Shabbos and Yom Tov candles). Although all three are relevant and pertain to men as well, the responsibility for them lies particularly upon women. It is therefore understood that this farbrengen should lead to added force in the three Mivtzoim of Kosher food and drink, Taharas Hamishpachah, and Shabbos and Yom Tov candles. Certainly, everything that has been said in the past regarding the importance of these Mivtzoim will suffice to inspire everyone to increase their efforts many times over – especially in actual deed – in these matters. 4 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2026

2308

יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ו

Aug 31, 2026

11:50

התוכן הענין שח"י אלול הוא יום ההולדת של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן – נתפרסם ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור, שענינו – להשפיע על בני דורו ובאופן של ("נשיא" מלשון) "התנשאות" – לאחרי שהאדם עובד עבודתו ככל יכלתו, הרי נשיא הדור, שהוא ה"משה" שבדור ה"עומד בין ה' וביניכם", מגביה ומרומם אותו בדרך "אתערותא דלעילא" שעי"ז ניתוסף בעבודתו כהנה וכהנה; גם לאחרי ה"עלי'" והשלימות בדורו של הבעש"ט ובדורות שלאח"ז – נפעל בזה "לאחרי זה" (בזמן) "התנשאות" עוד יותר. זה שנשיא הדור צוה לפרסם ענינו של ח"י אלול מוכיח – ש"מעיינות" הבעש"ט ואדה"ז שייכות כעת לכל הדור, ובאופן ש"יפוצו", ה"מעיינות" עצמן, "חוצה"; הובטחנו שסוף כל סוף "בל ידח ממנו נדח", אבל בנ"י, "עם חכם ונבון", בודאי לא יחכו עד אז לקיים הנדרש מהם, אלא בידעם שזהו ענין טוב ומטרת בריאתם – יקיימו זאת בשמחה ובטוב לבב, ובמיוחד בחודש אלול ש"המלך בשדה" ומקבל את כולם ב"פנים שוחקות" וכו'. ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026 Synopsis The role of a Nasi is to uplift his generation (“השתנשאות”) meaning, after the people of the generation have accomplished what they can on their own, the Nasi uplifts to an even higher level. Therefore, because the Nasi of our generation publicized the fact that Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe (who were both Nesi’im) it is clear that their teachings are relevant for the entire generation, in such a way that the wellsprings themselves spread outward. While it is true that ultimately “None will remain banished from Him,” nevertheless, since the Jewish people are “a wise and understanding people,” they surely will not wait until that time to do what is required of them. Rather, because they know it is something positive and that this is the purpose of their creation, they will do it with joy and gladness of heart – especially inthe month of Elul, when the King is in the field and when He receives them all with a pleasant countenance etc. 2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-08-2026 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ ר' ישראל קלמן ב"ר צבי ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

2309

יום ג' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ו

Sep 1, 2026

11:23

התוכן בפסוק "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך" [רביעי פ' נצבים] יש שייכות גלוי' לחודש אלול – ד"את לבבך ואת לבב" ר"ת אלול. בר"ת זה לא נכללו התיבות שבתחלת הפסוק "ומל ה"א", כי תוכן העבודה דחודש אלול מתבטא בד' תיבות אלו דוקא. והביאור: העבודה דתומ"צ, ובפרט עפ"י הדגשת תורת החסידות, הוא להביא האדם לידי ביטול. וזהו גם החידוש דחודש אלול, דגם כאשר עוסקים בענינים של "שדה" מרגישים מציאותו של המלך ומתבטלים בפניו. ולכן התחלת הר"ת של "אלול" הוא דוקא ב"את לבבך ואל לבב" כי "את" מורה על נקודת הביטול, וכמחז"ל "את – הטפל לבשרו". ולא משנה כ"כ כיצד בא למצב הביטול ("ומל ה"א") אלא הפועל ממש שעומד בביטול. אלא שאח"כ צריך להמשיך ביטול זה בכל כחות הנפש, וזה נפעל באמצעות הלב – "לבב". ואח"כ מוסיף האדם ופועל המשכת הביטול גם בכל עניני העולם שמסביבו – "ואת לבבך". ו"ח"י אלול" מוסיף חיות, שהו"ע עיקרי, בעבודה זו. משיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026 Synopsis In the verse “Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring” (in revi’i of parashas Nitzavim), the initial letters of the words “your heart and the heart of” (את לבבך ואת לבב) spell the word Elul. The acronym begins with the word es(rather than the first part of the verse, “Hashem your G-d will circumcise”) because es connotes bittul, which is the goal of the service of Elul – to attain a bittul to Hashemeven when one is occupied with matters of the “field.” What matters here is not so much how one arrives at this state of bittul (“And Hashem will circumcise”), but the fact that one stands in a state of bittul. The bittul must then be circulated to all the faculties of the soul (which is done through “your heart,” which circulates the blood to the entire body), and then into the heart of everything in a person’s environment (“and the heart of”). And Chai Elul infuses this service with vitality. Excerpt from sichah of Monday, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2026 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים הכהן בן הרה"ח ר' חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו י"ט אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד

2310

יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ו

Sep 2, 2026

10:04

התוכן זה שגם אצל בני-נח שייך להיות הבנה בתורה (בנוגע לז' מצוות וכו') [אע"פ דגם זה שבנ"י יכולים להבין את התורה, חכמתו של הקב"ה, הוא רק בגלל ש"נתן לנו את תורתו"], הוא, כי ה' רוצה שיהי' "ובחרת בחיים" [כמ"ש בסיום פ' נצבים], שהאדם יבחור בבחירתו החפשית ללמוד תורה, ואם השגת התורה היתה קיימת בגלוי רק אצל בנ"י היתה מתבטלת כל ענין הבחירה. וההוראה: מכאן רואים עד כמה נוגע להקב"ה ענין הבחירה אצל בנ"י, עד שבגלל זה "הוריד" את התורה, "חמדה גנוזה" "שעשועים לפניו", כ"כ שגם לאינו-יהודי ועושה היפך רצונו תהי' הבנה בתורה! ובמילא כאשר בוחרים לעשות ענין בלתי-רצוי או אפי' ענין רשות, יש לדעת שעי"ז לוקחים ענין הכי יקר ונעלה של הקב"ה, שנתנו לבנ"י כ"חלק אלוקה ממעל ממש", ומכניסים א"ז ל"בית הכסא" ר"ל או לסתם עניני רשות שאין להם שום תפיסת מקום! והתירוץ (הפיתוי של היצה"ר) שזה רק פעולה חד פעמית וכו' אין בזה כדי להצדיק את העוולה הגדולה שעושה לעצמו! ב' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026 Synopsis The reason that even Bnei Noach can attain an understanding of the Torah is because Hashem wants the Jewish people to choose Torah study of their own free choice (as the verse states at the end of Parashas Nitzavim), “You must choose life”); if only the Jewish people were able to understand Torah, free choice would be undermined. Here we see how important free choice is to Hashem: in order to preserve it, He lowered the Torah – His hidden treasure and delight – so that it can be understood even by a non-Jew, and even by someone who acts contrary to His will. Conversely, when a person chooses to do something undesirable, chas v’shalom (or even something merely permissible), he should realize that, as the Alter Rebbe writes in Tanya, it is akin to taking Hashem’s most precious and exalted possession and bringing it into a bathroom Rachmana litzlan (or at least into mundane matters that have no real value). And the excuse of the yetzer hara that it is only a one-time action does nothing to justify the tremendous wrong that a person is doing to himself. 2 excerpts from sichah of 12 Tammuz 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2026 לזכות ר' אלעזר מאיר הלוי בן זהבה ומרת רחל בינה בת חי'ה מלכה שיחיו פיש לכבוד יובל חתונתם השלושים כ' אלול ה'תשפ"ו לברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות נדבת ר' שמחה שי' פיש

2311

יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ו

Sep 3, 2026

12:00

התוכן הכוונה בהאמור לעיל אודות ההוספה בלימוד התורה היא גם להאורחים. עליהם לארגן מיד שיעורי תורה לפחות פעמיים ביום – בלימוד הלכה למעשה ובלימוד לשם לימוד התורה, תפלה בציבור ונתינת הצדקה וכו'. ואשרי חלקם של כל המשתתפים, ובכך גם יפעלו על התושבים שגם הם יוסיפו בלימוד התורה (ובמכ"ש וק"ו). כל השנה זמנו הוא, ועאכו"כ בחודש אלול ובי"ב ימים האחרונים של החודש; כאן המקום להביע יישר-כח על גודל הנחת-רוח מהמארגנים אש"ל עבור האורחים בדרכי נועם שלום וכבוד, ובודאי יעזרו להם. ולהדגיש: המנהג שנתפשט הוא שגם לנשי ובנות חב"ד ישנן שיעורי תורה, ומהן יראו וכן יעשו כל אשה ובת בישראל שיהי' להן שיעור קבוע בתורה כל יום, ורואים במוחש כמה שזה מוסיף ביראת-שמים. ותבוא ברכה על כל אלו שינהיגו אצל נשי ובנות ישראל שלא יעבור יום בלי שיעור בתורה. ולכן יש לארגן שיעורי תורה גם עבור האורחות. ב' חלקים מהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026 Synopsis Our earlier discussion about increasing in Torah study also applies to the Tishrei guests: Torah classes should be arranged at least twice a day for the study of practical halachah and for Torah study for its own sake, which will also inspire the locals to increase their own Torah study (because they will see that if people who are away from the comfort of home can devote time to learning, they can surely do so as well), and fortunate is the lot of all who participate. The time for Torah study is the entire year, especially during the month of Elul, and especially during the last twelve days of the month (each of which corresponds to one month of the outgoing year). This is the place to express appreciation for those organizing hospitality for the guests and for doing it pleasantly, peacefully, and with dignity, and surely others will assist them. Torah study is also for women and girls – and may blessing come upon all who see to it that not a day passes without regular Torah classes for them as well. 2 excerpts from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2026

2312

יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ו

Sep 4, 2026

11:18

התוכן "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם, ראשיכם שבטיכם .. שואב ממיך וגו'" [כמ"ש בתחילת פ' נצבים]. ומבאר בזה אדה"ז בלקו"ת ש"היום" קאי על ראש השנה, שאז הוא הזמן שבנ"י מתאחדים לאחדים כאחד להכתיר הקב"ה למלך, "תמליכוני עליכם .. במה בשופר". ואז נעשה, כבהמשך הכתוב "לעברך בברית ה"א וגו'" – דענין הכריתת ברית הוא כמו שני אוהבים שכורתים ברית ביניהם ש"שניהם עוברים בתוך גוף אחד להיות לאחדים". אבל ההתחלה בזה היא – ע"י הכתרת המלך של בנ"י. והטעם שדוקא בנ"י יכולים לעורר מחדש את הרצון של הקב"ה להיות מלך הוא כמו שממשיך הכתוב "למען הקים אותם היום לו לעם" – הם (גם מלשון) עִמו ואצלו. והעמידה לפני הקב"ה הוא באופן של "נצבים" – בתוקף. כמו שמבאר הצ"צ ד"נצב" הוא לשון ראש ושר וקצין. שכאו"א מישראל הוא "שר", ונק' ישראל ע"ש "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל", דהירידה לעוה"ז היא צורך העלי' שע"י ה"ותוכל" על הטבע (שבגימ' אלקים). ועי"ז ממשיכם גם למעלה הענין ד"הנה הוי' נצב עליו" – על כאו"א מישראל. וזה נעשה ע"י ש"כולכם" – מ"ראשיכם שבטיכם" עד ל"חוטב עציך ושואב מימיך", עומדים כאחד מבלי אשר ימצא ראש וסוף. וזהו מ"ש ויהי בישורון מלך, מלשון שיר ועיגול, שדוקא עי"ז ממשיכים ה"תמליכוני עליכם", שזה פועל הכתיבה וחתימה טובה בגו"ר וכו'. חלק ממאמר ד"ה אתם נצבים, מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Nitzavim), “You are standing today, all of you, before Hashem your G-d, the heads of your tribes…your water-drawer….” The Alter Rebbe explains in Likkutei Torah that the word “today” refers to Rosh Hashanah, when the Jewish people unite to crown Hashem as. Then, as the verse continues, they “enter a covenant with Hashem your G-d…,” whereby they become one with Hashem, but it begins with Hashem being crowned as King by the Jewish people. The reason it is specifically the Jewish people that can awaken Hashem’s desire to be King is because, as the verse continues, they are “His people” (amo), meaning they are “with Him” (imo) and close to Him. When they stand before Hashem, it is in the manner of Nitzavim – meaning they stand firmly. As the Tzemach Tzedek explains, “nitzav” connotes a leader, prince, or officer: every Jew is a prince (sar), and the Jewish are called Yisroel “because you have striven (sarisa) with an angel of G-d and with men, and you have prevailed.” The purpose of their descent into this physical world is for the sake of the subsequent ascent after they “have prevailed” over nature (whose numerical value is the same as the Name Elokim). In this way the Jewish people also cause that “Behold, Hashem stands (nitzvav) over him” – over every Jew. This is accomplished when “all of you,” from “the heads of your tribes” down to “your woodcutters and your water-drawers” stand together as one, without any distinction between beginning or end. This is also the meaning of the verse “He was a King in ‘Yeshurun,’” which connotes a song (shir) and a circle – because it specifically in this way that they crown Hashem as King, and as a result they are inscribed and sealed for good, physically and spiritually etc. Excerpt from Maamar Atem Nitzavim, Motzaei Shabbos Parashas Nitzavim 5738. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-09-2026 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק

2313

יום א', כ"ד אלול, ה'תשפ"ו

Sep 6, 2026

11:53

התוכן יש לספק צרכי החגים דחודש תשרי לכל הנצרכים, החל מר"ה ע"פ מ"ש בקשר לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר אין לו". וכדי שזה לא יהי' באופן ד"דקדירא דבי שותפי", ה"ז לכל לראש שייך לרבני המקום ומנהיגי הקהל. ולהתחיל בזה מיד, כך שכבר בערב ר"ה יהיו לכולם את מה שצריך, ועאכו"כ ב"זמן שמחתנו"; התחלת אמירת הסליחות היא "לך הוי' הצדקה", ובתור הכנה לזה יש להתעסק בענין הצדקה, ואז יקויים מ"ש "טרם יקראו ואני אענה", והולכים לאמירת הסליחות בשמחה, וכידוע הסיפור שפעם בליובאוויטש התוועדו חסידים במוצאי שבת סליחות והלכו לסליחות באופן "אַז מ'האָט זיך געשאָקלט" (וע"ד מ"ש בגמ' שההכנה ללימוד התורה באופן ד"שפתותיו נוטפות מר" היא הענין ד"מילתא דבדיחותא"), ועד"ז כללות הכנה לימים הנוראים היא מתוך שמחה גדולה, עאכו"כ לשמח אחרים ע"י סיפוק צרכי החג. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026 Synopsis Those in need should be provided with all their Tishrei needs beginning with Rosh Hashanah, as the verse says in connection with Rosh Hashanah, “…eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to those who have nothing prepared.” To avoid the problem of a “pot belonging to partners” (where responsibility is neglected because each relies on the other), the responsibility lies first and foremost upon the local Rabbonim and community leaders; efforts should begin immediately so that by Erev Rosh Hashanah everyone will have all they need, and all the more so for the Time of Our Rejoicing. The opening words of Selichos are, “Yours, Hashem, is the tzedakah.” Similarly, the way to prepare for Selichos is through tzedakah, and then the verse will be fulfilled, “Before they call out, I will answer,” so that one can proceed to Selichos with joy, like the well-known story of Chassidim in Lubavitch who came to Selichos “swaying” after farbrenging for hours. (It is similar to the teaching in the Gemara that the proper way to prepare for Torah study in such a way that one’s “lips drip with bitterness” is to begin by saying something humorous.) Similarly, the overall preparation for the Days of Awe should be carried out with great joy, all the more so by bringing joy to others by providing for their Yom Tov needs. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2026 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ * לזכות חנה אסתר בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2314

יום ב', כ"ה אלול, ה'תשפ"ו

Sep 7, 2026

10:04

התוכן בפסוק [בשני דפ' האזינו] "כי חלק הוי' עמו יעקב חבל נחלתו" ישנם ב' ענינים: א) יעקב חבל נחלתו. וכמ"ש בד"ה באתי לגני ה'תש"י שנשמת האדם הוא החבל המקשר את האדם הנמצא למטה עם שרשו ומקורו למעלה, והיא "שזורה" מתרי"ג נימין, תרי"ג כחות (כנגד רמ"ח איברים ושס"ה גידים שבגוף) שבהם תלויים התרי"ג מצוות. אבל על ההתקשרות של ה"נימין" (וגם על כללות ההתקשרות שע"י החבל) יכולה הרוח שטות להעלים. ב) למעלה מזה – "חלק הוי' עמו", חלק מן העצם, שע"י תופסים בהעצם כולו. והוא אצל כאו"א מישראל, שהרי "עַמו" כולל גם הפירוש מלשון "גחלים עוממות", כמו "אין מלך לא עם", שהם דברים זרים ונפרדים וכו'. ובעבודה: הרוח שטות יכולה לכסות רק על ענינים שבאדם השייכים לסדר ההשתלשלות – עבודה שע"פ טעם ודעת וכו', משא"כ על ענין שלמעלה מסדר השתלשלות – עבודה מצד יחידה (כשבא לידי נסיון אמונה). חלק ממאמר ד"ה באתי לגני אחותי כלה, יו"ד שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2026 Synopsis In the verse (in sheini of parashas Haazinu), “Because Hashem’s portion is His people; Yaakov, the rope of His inheritance,” there are two levels: (a) “Yaakov is the rope of His inheritance” refers to the rope connecting a Jew to his root and source Above, which is woven from 613 strands, meaning the 613 faculties of the soul (corresponding to the 248 limbs and 365 sinews of the body) upon which the fulfillment of the 613 mitzvos depend. The spirit of folly is able to obscure this connection, both the individual strands and the overall connection. (b) On a higher level, “Hashem’s portion is His people,” meaning they are a part of His Essence (through which one grasps the Essence in its entirety). This connection exists within every Jew, as expressed in the term “His people” (amo), which connotes “dimmed coals” (gechalim omemos), and in the expression “There is no king without a people,” where the people consists of individuals separate and distinct from the king. In terms of Divine service: the spirit of folly can obscure only the parts of a person that belong to seder hishtalshelus (service based on reason and understanding etc.), but not that which transcends seder hishtalshelus – the service stemming from the Yechidah (as expressed when a Jew faces a test of faith). Excerpt from Maamar Basi L’Gani, 10 Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-09-2026

2315

יום ג', כ"ו אלול, ה'תשפ"ו

Sep 8, 2026

10:49

התוכן א) ברכת ה' ד"ברכנו אבינו" הוא כש"כולנו כאחד", ובודאי לא ידקדק ה' עד כמה הוא ה"כולנו כאחד" כי בפנימיות הלב רוצה בזה כל אחד!; סיום ימי סליחות צ"ל בשמחה גדולה שפורצת כל הגדרים ופועלת הרחבה כפשוטה בכל הענינים ונצחון גמור על היצה"ר וכו'. ב) ביום ג' דסליחות היו הרביים אומרים מאמרים ביחידות, החל מאדה"ז שחזר מאמר "רק לבנו המיוחד" ועד"ז שאר הרביים וכו', וכל אחד צווה שהענין יישאר בסוד, וכן אמר אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע לבנו כ"ק מו"ח אדמו"ר שהענין יישאר בסוד "עד הזמן שיצווה לגלות", וברשימה בשנת תש"ה בהיותו בארה"ב גילה ענין זה! וא"כ מובן יוקר הענין וכו', והטעם שענין זה מסופר שם בפרטיות עם שמות כל הנשיאים י"ל כי לפני ראש השנה רצוי להזכיר בפירוש שמות כל הנשיאים וכו'. ג) יש להיכנס לתוך שנה החדשה מתוך ריקוד ושמחה אמיתית ופנימית! (והתחיל לנגן "כי בשמחה תצאו וגו'"). ג' חלקים מהתוועדות ליל ג' דסליחות, כ"ו אלול ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2026 Synopsis (1) “Bless us our Father” occurs when we are “all as one,” and Hashem is surely not exacting with the extent to which we are all as one, because deep down, every Jew wants to unite with the entire Jewish people. The Days of Selichos must be concluded with great joy, which breaks through all barriers, and brings abundance in all matters and total victory over the yetzer-hara etc. (2) On the third day of Selichos, the Rebbeim would deliver a maamar in private to their eventual successor, and they instructed them to keep it a secret, until the Rebbe Rashab told his son, the Rebbe, my father-in-law, to keep it a secret until such time as he instructed him to reveal it. The Rebbe ultimately revealed it in a Reshimah in the year 5705, meaning his father instructed him to reveal it when the Rebbe was already in the United States; we can therefore understand the preciousness of the matter etc. When recounting this in the Reshimah, the Rebbe, my father-in-law lists all the Rebbeim by name. It can be explained that the purpose was to explicitly invoke the merit of them all in the days before Rosh Hashanah. (3) We should enter the new year with dancing and true, inner joy. (The Rebbe concludes with the niggun Ki Vesimcha Setze’u). 3 excerpts from farbrengen of the 3rd day of Selichos, 26 Elul 5729 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2026

2316

יום ד', כ"ז אלול, ה'תשפ"ו

Sep 9, 2026

9:36

התוכן יש דיעה בגמ' שמ"ש "שבתון זכרון תרועה" הכוונה שבר"ה שחל להיות בשבת לא יהי' "תרועה ממש, אלא מקראות של תרועה יאמרו". היינו שישנו אז חיוב מן התורה לומר פסוקי שופרות. ואע"פ שלפי המסקנא פסוק זה הוא רק אסמכתא, אבל "אלו ואלו דברי אלקים חיים". לפי דיעה זו נמצא שבר"ה שחל להיות בשבת יש בנוסח התפלה, שבו אומרים פסוקי שופרות, חיוב מן התורה! (ועד"ז בנוגע לנוסח הוידוי ביוהכ"פ וכו'). ובענין זה רואים גודל מעלת התורה, שאפי' ענין השבת שיכול לפעול את הפעולה דתק"ש (שלכן לא נצרך כ"כ הענין דתק"ש ביו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, כמבואר בדא"ח), אינו יכול לפעול את הפעולה דאמירת פסוקי שופרות שבתורה, וזה צ"ל גם בשבת. וזוהי השייכות המיוחדת להתוועדות זו, הקשורה עם תלמידי הישיבות וכו'. ויה"ר שלימוד התורה תהי' מפני שזהו תורתו של הקב"ה, ובאופן שהלימוד מביא לידי מעשה וכו'. א' השיחות דהתוועדות שמחת בית השואבה ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2026 Synopsis There is an opinion in the Gemara that the law that the shofar is not sounded when Rosh Hashanah falls on Shabbos is derived from the verse, “…a day of rest, a remembrance of the shofar blast,” meaning that we do not “actually sound the shofar, but recite verses about shofar blasts.” Based on this opinion, when Rosh Hashanah falls on Shabbos, the Nusach of davening on Rosh Hashanah carries a Biblical obligation. (Although the Gemara ultimately concludes that the verse serves only as an asmachta, nevertheless, “These and those are the words of the living G-d.”) Here we see the greatness of Torah (which has particular relevance at this farbrengen, which is designated for the yeshivah students): although the sanctity of Shabbos is so great that it accomplishes what ordinarily is accomplished by sounding the shofar (which is why sounding the shofar is not required when Rosh Hashanah falls on Shabbos, as explained in Chassidus), nevertheless Shabbos cannot accomplish the effect produced by reciting the verses of Shofaros (and therefore the obligation remains even on Shabbos). May it be Hashem’s will that the students study Torah for the reason that it is Hashem’s Torah, and in such a way that “study leads to action” etc. Sichah of Simchas Beis Hashoevah farbrengen 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2026 לע"נ הרב ישראל יואל ב"ר פינחס הכהן ע"ה סוסובר ליום היארצייט שלו כ"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו ר' נחום הכהן שי' סוסובר

2317

יום ה', כ"ח אלול, אור לכ"ט אלול‏ – ‏ערב ש"ק וראש השנה, ה'תשפ"ו

Sep 10, 2026

8:56

התוכן 1) לילה זו נק' "זכור ברית" מצד הפזמון "זכור ברית אברהם וכו'" שי"א בסליחות דער"ה. ואע"פ שלפי מנהגנו אין אומרים זה, אבל "שמא מילתא היא": קשר של "ברית" הוא למע' מטו"ד ולא משתנה, וכך צ"ל הקשר עם ה'. ויה"ר שה"זכור ברית אברהם וכו'" כשלעצמו ימשיך ענין זה בפועל כבר ביום א' דר"ה (שבש.ז. חל בשבת והענינים נפעלים מצד עצם קדושת השבת), שמיד אחרי הזמן דתק"ש (אם זה הי' ביום חול) כבר תתקיים הענין ד"מתעשרת בסופה" וכו'. וזה נמשך בכוח"ט לשנה טובה ומתוקה בבני חיי ומזוני רוויחי. 2) סיום חמישי דפ' האזינו הוא "וכפר אדמתו עמו", ופרש"י – פשש"מ – "וכפר לשון ריצוי ופיוס... כשעמו מתנחמים ארצו מתנחמת וכה"א רצית ה' ארצך, במה רצית ארצך, שבת שבית יעקב". דהקב"ה מביא הגאולה באופן של ריצוי ופיוס. דמכיון ש"אנו עמך ואתה אלקינו וכו'" מגיע לבנ"י כל ענינים הטובים באופן של ריצוי ופיוס, כפשוטו! ויה"ר שהיציאה מש.ז. תהי' בשמחה עד ל"שמחת עולם על ראשם" וכו' בעגלא דידן! (והתחיל לנגן:) "כי בשמחה תצאו וגו'". 1) משיחת יום ה', אור לכ"ט אלול ה'תשכ"ב 2) משיחת אור לכ"ט אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2026 Synopsis (1) The night before Rosh Hashanah is called Zechor Bris (“Remember the Covenant”), after the pizmon beginning “Remember the covenant of Avraham...” recited in some communities in Erev Rosh Hashanah Selichos. Although it is not our custom to recite it, nevertheless, a “name has significance”: The bond formed by a covenant transcends intellect and is not subject to change – a quality that must be reflected in our own connection with Hashem as well. May it be Hashem’s will that the very “Remembrance ofthe covenant of Avraham” bring this quality to practical expression, already on the first day of Rosh Hashanah (which this year falls on Shabbos, when the spiritual effect usually caused by shofar is accomplished by the sanctity of Shabbos itself) so that immediately after the time when the shofar would have been sounded, we merit the promise that “it becomes rich at its end,” in the form of a good and sweet year with children, life, and sustenance in abundance. (2) Chamishi of parashas Haazinu concludes with the words “וכפר אדמתו עמו”, which means “…He will appease His land and His people” (according to Rashi, who provides the plain meaning of the verse). As Rashi writes: “וכפר – Denotes reconciliation and appeasement…When His people are comforted, His land is also comforted. Similarly, it says: ‘G-d, You have appeased Your land’; and how have You appeased Your land? ‘You have brought back the exiles of Jacob.’” Since the Jewish people are Hashem’s people, they deserve all good things in a manner of reconciliation and appeasement;and may it be His will that we depart from the outgoing year with joy, including “everlasting joy upon their heads” with the coming of Moshiach speedily in our days. (The Rebbe concludes with the niggun Ki Vesimcha Setze’u...”) Excerpts from sichos of 29 Elul 5722 and 29 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2026 לזכות דבורה לאה בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח אלול לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לעילוי נשמת הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט שלוחו של הרבי למדינת הולנד ליום היאָרצייט שלו כ"ח אלול. ת.נ.צ.ב.ה.

2318

יום ו', כ"ט אלול ה'תשפ"ו, ערב ש"ק ראש השנה ה'תשפ"ז

Sep 11, 2026

12:01

התוכן התרת נדרים, וברכת כ"ק אד"ש אחרי התרת נדרים ואחרי קבלת הפ"נ כללי, כ"ט אלול ה'תשמ"ט, ערב ש"ק ר"ה ה'תש"נ. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 Synopsis Hataras Nedarim and the Rebbe’s brachah after receiving the Pan Klali, 29 Elul 5749, Erev Rosh Hashanah 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2026 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

2319

יום ב' פ' האזינו, ג' תשרי, צום גדלי' – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ז

Sep 14, 2026

11:09

התוכן י"א שהמאורע ד"צום גדלי'" אירע בר"ה עצמו (אלא שדחו את הצום ליום חול שלאח"ז). ולכאו' הענין ד"צום גדלי'" הוא להיפך מר"ה שהוא זמן שמחה, ובאופן ד"אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו . . כי חדות ה' היא מעזכם", ומזה מובן במכ"ש בנוגע לרוחניות הענינים, ובפרט ביום שה' מקבל בשלימות את ה"תמליכוני עליכם"?! ומכיון שכל דבר הוא הוראה בעבודת ה', ובפרט ענין כזה, צ"ל קשר בין הענינים, ואדרבה – מכיון שנצטוינו "להעלות בקודש" צ"ל שיש עילוי ב"צום גדלי'" על חודש אלול, ימי הסליחות, ערב ר"ה ואפי' על ר"ה עצמו! והביאור: בר"ה קיבלו בנ"י ברצון על עצמם את מלכותו ית'. אבל ב"צום גדלי'", בגלל המאורע החמורה שאירע עם גדלי' (שהי' חמור יותר מהחורבן עצמו), ניתן ליהודי הכח לתקן ו"להעלות", ע"י ענין התשובה, גם את כל הדורות שקדמו לו! ובאופן שגם ענינים הבלתי רצויים נעשים "זכויות" ממש! ב' חלקים משיחת צום גדלי' (נדחה) – יהפך לשמחה – ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2026 Synopsis There is an opinion that the event commemorated by Tzom Gedaliah took place on Rosh Hashanah itself (and the fast was postponed to the following weekday). Seemingly, the theme of Tzom Gedaliah is the very opposite of Rosh Hashanah, which is a time of joy, as the verse states regarding Rosh Hashanah, “…eat fat foods and drink sweet drinks, and send portions to those who have nothing prepared...for the joy of Hashem is your strength,” not to mention the spiritual dimension of this celebration, particularly on a day when Hashem fully accepts the Jewish people’s coronation of Him as their King. But since there is a lesson for Divine service to be learned from everything, there must be a connection between these two themes – in fact, since we are commanded to “ascend in holiness,” it follows that Tzom Gedaliah must represent an ascent beyond the month of Elul, the days of Selichos, Erev Rosh Hashanah, and even Rosh Hashanah itself. The explanation is as follows: On Rosh Hashanah, the Jewish people willingly accepted upon themselves Hashem’s sovereignty. On Tzom Gedaliah, however, because of the tremendous tragedy involving Gedaliah (which was even more severe than the destruction of the Beis Hamikdash) a Jew is granted the power, through the service of teshuvah, to perfect and elevate all the generations that preceded him, and in such a way that even the undesirable matters are transformed into actual merits. 2 excerpts from sichah of Tzom Gedaliah 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-09-2026 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.

2320

יום ג' פ' האזינו, ד' תשרי, ה'תשפ"ז

Sep 15, 2026

8:17

התוכן כאן המקום להודות לאלו שהביעו את איחוליהם לקראת השנה החדשה, היות ואין ביכולת להודות לכאו"א בפרטיות, וכבר נאמר "ואברכה מברכיך" – בברכתו של הקב"ה ש"תוספתו מרובה על העיקר". הודעה נוספת עבור הרבים: ישנם כאלו שמתפלאים ע"ז שאינם מקבלים מענה על השאלות ששואלים – כבר אמרתי כמ"פ שמפני רוב הטרדות בימים אלו אין הזמן גרמא לענות לכאו"א בפרטיות. והעצה לדעת כיצד להתנהג – להתקשר עם ה"חלק אלקה ממעל ממש" שבלבו פנימה, ע"י תומ"צ, וה' יאיר את מוחו ולבו. ובפרט בנוגע לענינים שכבר הבעתי את דעתי בעבר. לדוגמא: תלמידים ששואלים היכן להמשיך לימודיהם – שייך להנהלת המוסד שבו לומדים. אלו ששואלים אודות הנסיעה מאה"ק לכאן – אם יש ספק, להשאר באה"ק. ואם רוצים להתנהג באופן מסויים – לשאול רב מורה הוראה בפועל. ובודאי שאין להכנס ל"חובות" עבור הנסיעה. משיחת וא"ו תשרי, ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2026 Synopsis This is the appropriate place to thank those who have expressed their good wishes for the new year; since it is not possible to thank everyone individually, and it has already been said, “I will bless those who bless you” – with the blessing of the Holy One, blessed be He, whose “bonus is greater than the principal.” Additionally: There are those who wonder why they do not receive answers to their questions. As I have already said in the past, because of the many preoccupations during this time of year, time does not permit answering everyone individually; to know how to conduct oneself, one should connect with the “actual part of G-d from above” within their heart, through Torah and mitzvos, and Hashem will illuminate the mind and heart. Especially when it comes to matters where I have already expressed my opinion in the past. For example: Students ask where they should continue their studies – this is a question for the administration of the institution in which they are studying. Those who ask about traveling here from Eretz Yisrael – if there is a doubt, they should remain in Eretz Yisrael; if one wishes to proceed in a certain way, he should ask a practicing rav; and certainly one should not go into debt for the trip. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2026

2321

יום ד' פ' האזינו, ה' תשרי, ה'תשפ"ז

Sep 16, 2026

11:53

התוכן 1) בנוגע לעשרת-ימי-תשובה כותב הרמב"ם (הל' תשובה) "נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצוות מראש השנה ועד יום הכפורים" יתר מכל השנה", ומפרט את ענין הצדקה במיוחד אף שזה נכלל ב"מצוות" וכו'. ואף שפלא הדבר שענין זה לא מובא בטור ובשו"ע (שלכן לא מביאו אדה"ז בשולחנו) אע"פ שהם מביאים כו"כ הנהגות הקשורות לעשרת-ימי-תשובה ובכלל מביאים הם לשונות של הרמב"ם וכו', אבל בנוגע לפועל, מכיון שהרמב"ם כותבו בפירוש, ברור הדבר שזוהי הוראה‏ – ‏"נהגו כל בית ישראל"! 2) יש להסביר לכאו"א מישראל ענינם של עשרת-ימי-תשובה, כלשון רבותינו נשיאינו שזהו זמן "קירוב המאור (הקב"ה) אל הניצוץ (הנשמה)", ו"התגלות המאור אל הניצוץ"‏ – ‏בימים אלו אין צורך להתייגע כדי "למצוא" את ה' וכו' אלא ה' נמצא קרוב ממש ועל-יד כאו"א מישראל! ועליו רק לעשות את ה"כלי" כדי שענין זה יפעל פעולתו‏. ‏ב' חלקים מהתוועדות ו' תשרי ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2026 Synopsis (1) Regarding the Ten Days of Teshuvah, the Rambam writes (in Hilchos Teshuvah): “The entire House of Israel is accustomed to increase in tzedakah and good deeds and to engage in mitzvos from Rosh Hashanah until Yom Kippur more than throughout the entire year” – he specifies tzedakah in particular, even though it is already included in “mitzvos” etc. Although it is surprising that this does not appear in the Tur and Shulchan Aruch (and therefore the Alter Rebbe does not cite it in his Shulchan Aruch either), despite the fact that they do cite a number of practices associated with the Ten Days of Teshuvah, and they do generally cite from the Rambam etc. – nevertheless, in practice, since the Rambam writes this explicitly, it is clear that this constitutes a directive – it is a “custom of the entire House of Israel.” (2) The significance of the Ten Days of Teshuvah should be explained to every Jew; in the words of our Rebbeim, it is a time of “the luminary (Hashem) drawing close to the spark (the soul),” and “the revelation of the luminary to the spark”– during these days there is no need to toil to “find” Hashem, etc.; rather, Hashem is close to and right beside every Jew. One need only make the proper vessel so that the closeness should have its effect. 2 excerpts from farbrengen of 6 Tishrei 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2026

2322

יום א' פ' נצבים-וילך, י"ז אלול, ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ואדה"ז נ"ע, ה'תשפ"ו

Aug 30, 2026

10:28

התוכן ימים אלו הם זמן מסוגל לעריכת התוועדויות להיותם באמצע ימי השבע-ברכות של חתונת כ"ק מו"ח אדמו"ר [בי"ג אלול], שבא בהמשך ליום חתונת אביו [בי"א אלול]. ח"י אלול הוא יום הולדת של הבעש"ט ואדה"ז. ההוראה מפ' נצבים-וילך (לאנשים נשים וגם לטף): "נצבים" מורה על עמידה בתוקף. ובעבודה: עבודה בענין א', להתחזק בענין זה עצמו בתוקף גדול. ו"וילך" מורה על תנועת ההליכה מדרגא לדרגא. ובעבודה: שבכל ענין מחפש הדרך להגיע לעוד ענין. וישנו אופן שלישי: עפ"י סדר הרגיל צ"ל תחילה העבודה ד"נצבים" ואח"כ יכול ללכת ולעלות מחיל אל חיל, הנה בקביעות ש.ז. שבו קוראים "נצבים-וילך" יחד, ישנה הנתינת-כח שהעבודה תהי' באופן ד"נצבים-וילך" גם יחד. ועבודה זו גופא היא בעילוי אחר עילוי – "וילך". ועוד. משיחת יום א' דפ' נצבים-וילך, אור לח"י אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026 Synopsis This is an appropriate time for holding farbrengens, in connection with Chai Elul, the birthday of the Baal Shem Tov and of the Alter Rebbe, and in connection with the Sheva Brachos of my father-in-law (whose wedding took place on 13 Elul) and the Sheva Brachos of his father (whose wedding took place on 11 Elul). The lesson from the combined parashyios of Nitzavim-Vayelech is as follows: Nitzavim means “standing firm,” meaning the service of strengthening oneself in a particular area, while Veyelech means movement, meaning the service of constantly advancing to new areas. Ordinarily, one must first serve in the manner of Nitzavim, and only then can he proceed to Vayelech. But when Nitzavim and Vayelech are read together, we are empowered to do both together, and in such a way that this form of service itself is done in a manner of continuous ascent. Excerpt from sichah of Sunday night, parashas Nitzavim-Vayelech, 18 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2026 לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו

2323

יום ועש"ק פ' האזינו, ז' תשרי, ה'תשפ"ז

Sep 18, 2026

12:01

התוכן התחלת שישי דפ' האזינו הוא "כי אשא אל שמים ידי [בשבועה. רש"י] ואמרתי חי אנכי לעולם, אם שנתי ברק חרבי וגו'", ובסיום השיעור "וכפר אדמתו עמו". וצ"ל מהו הצורך ב"שבועה", ועוד מוסיף "ואמרתי חי אנכי לעולם", ה"ז תביעה צודקת?! והביאור: הדיוק בזה הוא שהענין ד"חי אנכי" יומשך "לעולם" – א) בעוה"ז למטה מעשרה טפחים. שהשכינה תרד ותראה בצרתם של ישראל, "גלו לאדום – שכינה עמהם". וע"ז צ"ל "שבועה". ב) "לעולם" מלשון זמן. והיינו, כי מצד גודל החביבות בעבודת בנ"י בזמן הגלות, שלא מתביישים מן המלעיגים וכו', יכולה היתה הגלות להמשך עוד ועוד (כידוע ביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר במ"ש בנוגע גלות מצרים "ברוך המקום ברוך הוא.. שחישב את הקץ לעשות" – שמודים לה' על שגאל את בנ"י ברגע שהגיע הקץ ולא התחשב בגודל התענוג שלו בעבודת בנ"י בזמן הגלות וכו', ועאכו"כ שיכול להיות כן בדורנו שהקשיים גדלו וכו'). וע"ז צ"ל השבועה, שלא ניתנה להפרה, שענין הגלות יהי' מוגבל בזמן והגאולה לא תתעכב ח"ו. וכ"ז יהי' באופן של "וכפר אדמתו עמו" – לא לשון כפרה, כי לאחרי יסורי הגלות לא צריכים בנ"י כפרה כפשוטה, אלא "לשון ריצוי ופיוס" (כפרש"י)! ג' חלקים משיחת ו' תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2026 Synopsis Shishi of parashas Haazinu begins, “For I raise My hand to heaven [to swear, as Rashi explains] and say: As I live forever (l’olam), I will sharpen the blade of My sword…,” and it concludes, “And appease (v’chiper) His land and His people.” Seemingly, why is an oath necessary, when it concerns a justified demand? The answer is that the emphasis here is that the fact that “I live” should extend “l’olam,” meaning: (a) It should extend “into the world,” such that the Shechinah should descend and see the distress of the Jewish people (“When they were exiled to Edom, the Shechinah went with them”), and this requires an oath. (b) L’olam also denotes time, meaning: because the service of the Jewish people in exile (when they are not ashamed before the scoffers etc.) is so great, the exile could have continued on and on, and therefore an oath is required so that the Redemption will not be delayed chas v’shalom. (As the Rebbe, my father-in-law, explained the words in the Haggadah, “Blessed is the Omnipresent, blessed is He…Who calculated the end in order to do…” – we thank Hashem for redeeming the Jewish people at the very moment the appointed end arrived, despite the tremendous pleasure He derived from their service in exile.) And all this will happen in such a way that “He will appease His land and His people” – not kaparah in the sense of atonement (because after the suffering of exile the Jewish people do not require atonement in the literal sense), but rather, as Rashi explains, “an expression of appeasement and conciliation.” 3 excerpts from sichah of 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2026

2324

יום א', ט' תשרי, ערב יום הכיפורים, ה'תשפ"ז

Sep 20, 2026

6:36

התוכן ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א, ערב יום הכיפורים, ה'תש"מ: 1) בבית הכנסת אחר תפילת מנחה. 2) להתלמידים שיחיו, לפני "כל נדרי". ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2026 Synopsis The Rebbe’s Brachos on Erev Yom Kipppur 5740: (a) in the main shul after Mincha and (b) to the yeshiva students before Kol Nidrei For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2026 לזכות מרת טובה מיכל רות בת ר' דוב שתחי' ליום ההולדת שלה ערב יום הכיפורים לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2325

יום ג', י"א תשרי, ה'תשפ"ז – מחרת יוהכ"פ "בשם השם"

Sep 22, 2026

9:06

התוכן תכלית השלימות והכוונה באמירת "שמע ישראל גו' אחד" עם כוונת מס"נ בפועל בסיום עבודת יוהכ"פ, בחי' יחידה שבנפש, היא – (לא יציאת הנפש מן הגוף, אלא) שהמס"נ תתבטא ותתגלה בכל פרטי העבודה דתומ"צ (וזהו שממשיכים לומר לאח"ז ג"פ "ברוך שם וגו'", וז"פ "ה' הוא האלקים"), ועד גם בעניניו הגשמיים, וכמו שאומרים לו מיד במוצאי יוהכ"פ "לך אכול בשמחה לחמיך"! אמנם האכילה הוא ע"י שיניים גשמיים וכו', אבל מי הוא האוכל – יחידה שבנפש! ועד ש(אצלו עכ"פ) ניכר בגלוי שכל פרטי עניניו חדורים עם יחידה שבנפש. וכהסיפור על החסידים ברוסיא שהלכו פעם ברחוב לאחרי התוועדות חסידית שבה דיברו בענין הביטול, ושוטר א' צעק לעברם 'מי הוא ההולך?' ענה א' החסידים: 'ביטול הולך!' וההוראה: גילוי היחידה היא כאשר זה ניכר לא רק באמירת "מודים" אלא כאשר בכל עניניו, גם האכילה ושתי', ניכר ש"יחידה" עושה זאת! ב' חלקים משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2026 Synopsis The ultimate perfection and purpose in saying Shema Yisrael at the conclusion of Yom Kippur with the intention of actual mesirus nefesh (corresponding to the Yechidah of the soul) is not that the soul should leave the body, but that themesirus nefesh should be expressed and revealed in every aspect of one’s service of Torah and mitzvos (this is why we then say Baruch Shem three times and Hashem Hu HaElokim seven times), down to one’s material affairs, as he is told immediately after Yom Kippur, “Go, eat your bread with joy.” While it is true that one eats with his physical teeth etc., nevertheless who is the one eating – the Yechidah. To the point that (for him, at least) it is openly evident that every detail of his life is permeated with the Yechidah. This is illustrated by the story of Chassidim in Russia who were walking down the street after a Chassidic farbrengen at which they had discussed bittul. A policeman called out to them, “Who goes there?” and one of the Chassidim replied, “Bittul goes!” The lesson is that the Yechidah is revealed when it evident in everything one does, not only when he says Modim etc., but even when he eats and drinks etc., that the Yechidah is doing it. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Noach, 30 Tishrei 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2026 לזכות סימא בת חנה ליבא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תשרי – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתה שי'

2326

יום ד', י"ב תשרי, ה'תשפ"ז

Sep 23, 2026

11:09

התוכן פעם אמר אדמו"ר מהר"ש: "הבעש"ט והה"מ הם כתר דאצילות, רבנו הזקן – ספי' החכמה, אדמו"ר האמצעי – ספי' הבינה, והאבא (הצ"צ) – דעת". והמשיך: "כתר הוא ממוצע, ויש בו בחי' תחתונה שבעליון ובחי' עליונה שבתחתון, ובבחי' עליונה שבתחתון יש בו יסוד ושרש החכמה, ולכן רבנו הזקן (חכמה) ישב במזריטש (כי המגיד הוא בחי' התחתונה שבכתר)". וסיים: "איצט דאַרף מען צופאָרן צום טאַטן [אל האהל הק' של הצ"צ] הערן וואָס ס'טוט זיך". והביאור: כתר, ובפרט בחי' העליונה שבו, הוא בחי' הסובב שלמע' מעולמות ומקיף את כל העולמות בשווה, וידוע ש"דעת מחליף את הכתר". וידוע שהנהגת אדמו"ר מהר"ש בכל הקשור לעסקנות ציבורית וההנהגה עם אוה"ע בעוה"ז היתה באופן של "ואתהלכה ברחבה". וזהו מה שאמר, ש"איצט" – לאחר שביאר שענין הבעש"ט הוא בחי' הכתר שהתבטא ב"בעש"ט'קע הנהגות", והצ"צ הוא בחי' הדעת שמחליף את הכתר – "דאַרף מען [אדמו"ר מהר"ש] צופאָרן צום טאַטן (הצ"צ) הערן וואָס ס'טוט זיך" – בעניני עסקנות ציבורית והנהגת המדינה בעוה"ז הגשמי! (אלא שבאמצע ביאר למה אדה"ז הי' צ"ל אצל המגיד כו'). וההוראה: ישנם הטוענים מהו הקשר בין לימוד החסידות וענינים הגשמיים ומסחר וכו'?!... הרי כדי להיות משאו ומתנו באמונה יש לדעת דרכי המסחר כפשוטו?! הנה יש לדעת שאי"ז ב' עולמות – "ער פאָרט צום טאַטן – איז אָט דאָרט וועט ער זען וואָס טוט זיך אין גשמיות"!!! ג' חלקים משיחת אור ליום ה', י"ג תשרי ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2026 Synopsis The Rebbe Maharash once said: “The Baal Shem Tov and the Maggid represent Kesser of Atzilus; the Alter Rebbe – the sefirah of Chochmah; the Mitteler Rebbe – the sefirah of Binah; and Father (the Tzemach Tzedek) – Daas.” He continued: “Kesser is an intermediary, and it contains the lower level of the higher realm and the higher level of the lower realm. Within the higher level of the lower realm lies the foundation and root of Chochmah, and therefore the Alter Rebbe (Chochmah) stayed in Mezritch (because the Maggid represents the lower level of Kesser).” And he concluded: “Now one must travel to Father (to the Ohel of the Tzemach Tzedek) to hear what is going on.” The explanation is as follows: Kesser, particularly its higher level, is the level of Sovev, which transcends the worlds and encompasses all the worlds equally. And we know that “Daas takes the place of Kesser.” It is well known that the Rebbe Maharash’s approached everything involving communal affairs, dealings with the government and physical matters etc. in an expansive manner. This, then, is the meaning of his statement that “now” (after explaining that the Baal Shem Tov represents Kesser, which found expression in “Baal Shemske conduct,” and that the Tzemach Tzedek represents Daas, which takes the place of Kesser), “I (the Rebbe Maharash) must travel to Father (the Tzemach Tzedek) to hear what is going on” regarding communal affairs and government matters in this physical world. (Just that in the middle he explained why the Alter Rebbe had to be with the Maggid etc.) The lesson is as follows: There are those who ask what connection there is between studying ChassCommission, badge, and firearm suspensionMedical-hardship reassignmentMedical-hardship reassignmentClaim 4 — Medical-hardship reassignmentClaim 4 — Medical-hardship reassignmentidus and material matters and business, etc.; after all, in order for one’s business dealings to be conducted faithfully, one must know the ways of business in the plain sense? But one must know that these are not two separate worlds. Rather, when one “travels to Father,” it is there that he will see what is happening regarding material matters. 3 excerpts from sichah of Wednesday night, 13 Tishrei 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2026 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער

2327

יום ה', י"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ז

Sep 24, 2026

13:03

התוכן א) הקשר בין "מלכתחילה אריבער" למ"ש בחמישי דפ' וזאת הברכה: "דן גור ארי' יזנק מן ההבשן" - דן, ה"ירוד שבשבטים", מקבל ענין שהוא "אריבער" למעלה מכל השבטים כולל "גור ארי' יהודה" - "גור ארי'" באופן של זינוק וקפיצה וכו'. וכן בסיום השיעור: "ובגאותו שחקים" - מקור ברכת כאו"א מישראל (כפי' רוב המפרשים) הוא ב"שחקים", ובזה גופא באופן של "ובגאותו"! וברכות אלו נמשכות למטה מטה בפועל באופן של "וזאת הברכה" - מראה באצבעו הגשמי ואומר "זאת"! ב) לדאוג לכך שכאו"א מישראל יוכל לקיים את המצוה ד"ושמחת בחגך" עם משפחתו וכו', ולא לחכות בזה עד שיבואו אליו לבקש אלא עליו ללכת ולחפש את כל הזקוקים לעזרה, ואלו אשר "תואנה הם מבקשים" ומקשים מדוע יש להתכונן שבמשך הגלות יהי' היהודי שמח בחלקו, הרי עד חה"ס יבוא כבר משיח צדקנו?! והמענה לזה - אדרבה - אם כך יש לנצל את הרגעים האחרונים של הגלות ולקיים מצות צדקה כי לעת"ל לא יהי' אפשרות לזה שהרי אז "המעדנים יהיו מצויים כעפר"... וכו'; ע"ד מבצע לולב ומיניו עבור אלו שזקוקים לסיוע בזה וכו'. א' השיחות דהתוועדות אור ליום ה' פ' ברכה, י"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2026 Synopsis (a) The connection between m’lechatchilah ariber and the first verse in chamishi of parashas Vezos HaBracha, “Dan is a lion cub, leaping from the Bashan”: Dan, the “lowliest of the tribes,” receives a quality that surpasses (“ariber”) all the tribes (including Yehudah, who is also “a lion cub”) in that Dan is a lion cub in a manner of leaping and jumping etc. Similarly, the final verse states, “…With His majesty, the heavens”: the source of blessing for every Jew (according to the interpretation of most commentators) is “the heavens,” and in a manner of “With His majesty.” And these blessings are expressed in the actual physical reality, down to the very lowest level, in such a way that “Vezos HaBracha” (“This is the blessing”) – one can point to it with his finger and say “This.” (b) One must see to it that every Jew has the ability to fulfill the mitzvah to “Rejoice on your festival” together with his family, etc. One should not wait for others to come and ask for help; rather, one must go out andfind those in need of help. As for those who “seek a pretext” and ask why preparations should be made to provide for a Jew in exile when Moshiach Tzidkeinu will surely have arrived by Sukkos – the answer is, on the contrary: If so, one must utilize the final moments of exile to fulfill the mitzvah of tzedakah, because in the Future Era, when “delicacies will be widely available like dust”, it will no longer be possible to do so. Similarly, through Mivtza Lulav, the Four Species should be made available to all who need assistance in obtaining them etc. Sichah from farbrengen of Wednesday night, parashas Bracha, 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2026 לזכות שטערנא שרה בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג תשרי לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות יוכבד בת בתשבע שתחי' ליום ההולדת שלה י"ג מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2328

יום ועש"ק, י"ד תשרי – ערב חג הסוכות, ה'תשפ"ז

Sep 25, 2026

8:40

התוכן ידוע מה שאמרז"ל שמצוות לקיחת הד' מינים מורה על האחדות בין הד' סוגים בבני-ישראל – את הסוג שיש בהם תורה ("טעם") ומצוות ("ריח") ואת השאר הסוגים וכו'. ולכאו', מהו הצורך בלקיחת הד' מינים הגשמיים, הרי יכלו לפעול את האחדות ע"י העיקר – שיקחו א' מכל הד' סוגים דבנ"י ו"לנענעם" ביחד?! והביאור: הכוונה היא אכן לאחד את בנ"י – אבל זה צריך לבוא עד לעוה"ז הגשמי, נשמות בגופים. ועד"ז לא מספיק להסתגר בביהכנ"ס ובית המדרש, מקום שאין שם ענין מלבד יהדות, אלא מוטלת על כל א' השליחות "לעשות לו ית' דירה בתחתונים". ועד"ז בנוגע לענין ה"מבצעים" המדובר לאחרונה – שענינם פעולות בגשמיות העולם: מבצע צדקה (שכוללת כל המצוות) – נתינה להעני ממון גשמי (שהרויח בעסקו בעניני רשות); מבצע נש"ק – הדלקת נר גשמי שמאיר את הבית בגשמיות וכו'. משיחת י"ג תשרי ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2026 Synopsis Our Sages taught that the mitzvah of taking the Four Species represents unity among the four types of Jews (with Torah representing “taste” and mitzvos representing “fragrance” etc.). Seemingly, why is it necessary to take the physical Four Species, instead of exhibiting actual unity between the four types of Jews themselves? The answer is that while the purpose of the mitzvah is to unite Jews, it must be expressed physically,within the world, by souls in bodies. Similarly, it is not enough to seclude oneself in a shul or beis midrash where there is nothing but Yiddishkeit; rather, every Jew is charged with the mission of making a dwelling place for Hashem in the lower realms. The same applies to the Mivtzoim we have been discussing recently: the purpose is to inspire physical action within this world, such as Mivtza Tzedakah (taking physical money earned by involvement in permissible mundane affairs and giving it to the poor) and lighting Shabbos candles (lighting a candle that physically illuminates the home etc). Excerpt from sichah of 13 Tishrei 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2026

2329

יום ב', י"ז תשרי – יום ג' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

Sep 28, 2026

12:00

התוכן מענה לשואלים מהו המקור למ"ש אדה"ז בסידור שמצוה מן המובחר ליטול הד' מינים בסוכה? ועוד, מזה שהשל"ה כותב על דבר זה "מצא כתוב בכתבי האריז"ל" "מוכיח" שאכן אין הכרח לזה עפ"י נגלה!: ובהקדמה, דלכאו' הקושיא על אדה"ז היתה צ"ל – להיפך: מדוע כותב ע"ז רק שזהו "מצוה מן המובחר", הרי הדין הוא דבסוכה צ"ל "תשבו כעין תדורו" עד שאפי' עניני הרשות צ"ל בסוכה, עאכו"כ שמצות ד' מינים צ"ל בסוכה מן הדין?! והביאור: כוונת אדה"ז היא שנוסף על החיוב לנטילת ד' מינים בסוכה מצד מצות סוכה, הנה גם כדי לקיים מצות ד' מינים מן המובחר ה"ז צ"ל בסוכה (וענין זה מקורו בכתבי האריז"ל). וההוראה: כדי שלימוד התורה (שזהו ענין ה"לולב") תהי' בשלימות, "מן המובחר", ה"ז צ"ל דוקא "בסוכה" – שכל מציאותו מוקפת ברצונו של הקב"ה, שהידיעה שלומד חכמתו ורצונו של הקב"ה מקפת אותו מראשו ועד רגלו! ואי"ז רק שעי"ז מיתוסף אצלו בידיעת הבורא [מצות סוכה], אלא עי"ז מיתוסף גם בלימוד התורה – "מצות לולב". ג' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2026 Synopsis Some have asked about the source for the Alter Rebbe’s statement in the Siddur that the preferred manner of performing the mitzvah of Daled Minim is to do it in the sukkah (especially because the Shelah writes, “I found it written in the Writings of the Arizal,” which seemingly indicates that there is indeed no basis for it according to Nigleh). By way of introduction, the better question is seemingly the opposite: Why does the Alter Rebbe say that taking the Daled Minim in the sukkah is merely the “preferred manner”? After all, the halachah is that one must “Reside” in the sukkah the way he lives in his home, and therfore even mundane activities should be performed in the sukkah. Certainly, then, the mitzvah of Daled Minim should be performed in the sukkah as a matter of halachic obligation? But the Alter Rebbe means that in addition to the obligation to take the Daled Minim in the sukkah as part of mitzvah of sukkah, it is also preferrable to do it in the sukkah as part of the mitzvah of Daled Minim itself. (It is this concept whose source is in the Writings of the Arizal.) The lesson is that in order for Torah study (lulav) to be done fully (“in the preferred manner”), it must done specifically be “in the sukkah” – when one’s entire being is encompassed by Hashem’s will, such that the awareness that one is studying Hashem’s wisdom and will encompasses him from head to foot. And this doesn’t just enhance one’s knowledge of his Creator (the mitzvah of sukkah); it also enhances his Torah study itself – (the mitzvah of lulav). 3 excerpts from sichah of Simchas Bais Hashoevah 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-09-2026

2330

יום ג', י"ח תשרי – יום ד' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

Sep 29, 2026

11:45

התוכן 1. מהחילוקים הבולטים בין משה רבינו ואדמו"ר האמצעי, ה"אושפיזין" דיום זה, הוא: משה רבינו אכן קיבל את כל התורה כולה, גם פנימיות התורה, ואדרבה – בשעת מעמד הר סיני היו עניני פנימיות התורה בגלוי יותר מאשר עניני נגלה דתורה, אמנם בנוגע ללימוד התורה דכל ישראל במשך הדורות – עיקר ענינו הוא "רבינו" בנגלה דתורה. אבל אדמו"ר האמצעי הי' חידושו "רחובות הנהר" בפנימיות התורה, עד שגם בדורנו זה כאשר הגילוי וההפצה של פנימיות התורה מוכרח ביותר – בולט החידוש בדרושיו עד ד"לאו כל מוחא סביל דא". 2. לחגוג שמחת בית השואבה דוקא ברשות הרבים – שכל בריאתו הוא כדי שבנ"י יעשו ממנו "רשות היחיד" ליחידו של עולם עי"ז ששמחים בו ומנגנים ניגונים לכבודו ית', עד שפועלים גם אצל אינם-יהודים שם שידעו שהקב"ה הוא "הממליך מלכים ולו המלוכה" וכו', ועל כאו״א לנצל את הכחות שנותנים לו לכך, ולהמשיך השמחה על כל השנה. ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ז, לאחרי תפילת ערבית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2026 Synopsis (1) One of the striking differences between Moshe Rabbeinu and the Mitteler Rebbe (today’s Ushpizin) is as follows: While Moshe Rabbeinu received the entire Torah, including Pnimiyus HaTorah (and in fact, at Matan Torah Pnimiyus HaTorah was revealed even more openly than Nigleh), nevertheless, with regard to the Torah studied by the Jewish people throughout the generations, Moshe’s primary role as “Rabbeinu” is in Nigleh. Whereas the Mitteler Rebbe introduced the rechovos hanahar (“wide flow of a river”) in Pnimiyus HaTorah, to the point that even in our generation, when the revelation and dissemination of Pnimiyus HaTorah is especially crucial, the distinctive depth of his maamarim stands out, to the extent that “not every mind can bear it.” (2) The celebration of Simchas Beis Hashoeivah should take place specifically in the public domain, which was created for the Jewish people to transform it into a private domain belonging to the One and Only Master of the world, by rejoicing and singing niggunim in the public domain in Hashem’s honor, to the point that even the non-Jews come to recognize that Hashem “appoints kings, and His is the sovereignty” etc. Every individual must utilize the abilities given to him for this purpose, and extend the joy throughout the entire year. 2 excerpts from sichah of the fourth night of Sukkos 5747 – after Maariv For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2026

2331

יום ד', י"ט תשרי – יום ה' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

Sep 30, 2026

10:52

התוכן מהפסוק "ושאבתם מים בששון" למדים רק ששאיבת המים צ"ל בשמחה אבל מהו הטעם לגודל השמחה שבזה, עד ש"מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו?! וי"ל שכדי להוציא מלבן של צדוקים שאינם מודים בניסוך המים כל עיקר, תיקנו חכמים (אפי') בנוגע לשאיבת במים – שאינה אלא הכנה לניסוך המים – שתהי' בשמחה גדולה באופן יוצא מן הכלל (ע"ד הפירסום והפומבי בנוגע לקצירת העומר). וזהו גם הטעם שבנוגע לשמבה"ש דוקא הכינו מקום מיוחד שגם הנשים יוכלו לבוא ולראות וכו'. ועפ"י חסידות: "יין", שיש לו טעם, מורה על עבודת ה' ע"פ טעם ודעת, ו"מים", שאין להם טעם, מורה על עבודה שנעשית מצד קבלת עול. ובפרטיות: יהודי צריך לעבוד את ה' עם שכלו, אבל התחלת העבודה צ"ל בדרך קב"ע. ההכנה והיסוד של מ"ת היתה הקדמת נעשה לנשמע, היפך השכל, ורק לאח"ז בא ה"נשמע", ועד"ז הוא התחלת היום והתפלה. ועד"ז "ראש השנה" ענינה קבלת עול מלכותו ית', ורק לאח"ז באה העבודה במשך השנה גם עפ"י שכל וכו' [המשך יבוא]. משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2026 Synopsis The verse “You shall draw water with joy” teaches us that the water must be drawn with joy, but what is the reason for the extraordinary degree of joy, to the point that “Whoever did not see the rejoicing of the Beis Hashoevah never saw rejoicing in his life”? It can be explained that in order to exclude the view of the Tzedukim (who did not agree to the water libation), the Sages instituted that even the drawing of the water, which is only a preparation for the water libation, should be accompanied by exceptional joy. (Similar to the great publicity and public display associated with harvesting the Omer.) This is also why specifically for Simchas Beis Hashoevah a special arrangement was made so that women, too, could come and watch. In terms of Chassidus: Wine (which has taste) represents the service of Hashem based on reason and understanding, while water (which has no taste) represents the service based on kabbalas ol. More specifically: A Jew must serve Hashem with his intellect, but the beginning of his service must be in a manner of kabbalas ol. The preparation and foundation for Matan Torah was when the Jewish people said “We will do” before “We will listen,” contrary to logic, and the same applies to the beginning of every day. Similarly, Rosh Hashanah (the “head of the year”) is characterized by acceptance of the yoke of Heaven, and only afterward comes the service throughout the year based on reason etc. (To be continued.) Sichah from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2026

2332

יום ה', יום ו' דחג הסוכות, ה'תשפ"ז

Oct 1, 2026

11:20

התוכן [המשך] כל עניני ר"ה (שענינה קבלת עול כנ"ל) מתגלים בחג הסוכות, ולכן ניתוסף בחה"ס גם הענין דניסוך המים, שמורה העבודה מצד קב"ע, כנ"ל. וכנ"ל שהעבודה במשך כל היום צ"ל עפ"י טעם ודעת (וכמודגש אצל לומדי תורה שמהם דורשים להשקיע את שכלם ולהתייגע להבין בשכלם עניני התורה), אבל היסוד של העבודה צ"ל קבלת עול. וזהו מה שניסוך היין הי' הן בבוקר והן בערב, אבל ניסוך המים הי' רק בבוקר. וזהו שהצדוקים, שהנהגתם היא עפ"י שכל, אינם מודים בניסוך המים, כי עפ"י שכל אין מקום לעבודה מצד קבלת עול. וזהו גם תוכן השמחה בשאיבת המים היא שמחה שאין לה הגבלה, כיון שבאה מצד הביטול וההתקשרות לה' שלמעלה מטו"ד. וזהו מה שהשמחה היתה בשעת שאיבת המים, שהיא (רק) ההכנה לניסוך המים – כיון שרגש השמחה בענין הקבלת-עול נוגע בעיקר כשיהודי מתכונן לקבל ע"ע לקיים כל ציוויי ה' מתוך קבלת עול. משיחת התוועדות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2026 Synopsis (Continued:) All the spiritual effects of Rosh Hashanah (whose central theme is kabbalas ol) are revealed on Sukkos. This is why Sukkos featured the water libation, which expresses the service of kabbalas ol. While one’s divine service throughout the day must be based on reason and understanding (as emphasized particularly among Torah-learners, who must toil to understand Torah intellectually), nevertheless, the foundation of one’s service must be kabbalas ol; this is why the wine libation took place both in the morning and in the evening, whereas the water libation took place only in the morning (at the start and foundation of the day). This is also why the Tzedukim, who insisted on following reason alone, did not accept the water libation – because based on reason, there is no place for such a service based on kabbalas ol. This is also the meaning of the joy associated with drawing the water: the joy is unlimited because it results from the bittul and attachment to Hashem that are beyond reason and understanding. Therefore, the joy took place specifically during the drawing of the water, which is the preparation for water libation –because the feeling of joy in kabbalas ol is primarily relevant when a Jew prepares himself to accept upon himself the fulfillment of all Hashem’s commands with kabbalas ol. Excerpt from farbrengen of Simchas Beis Hashoevah 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2026 לזכות הת' שמואל שי' מוצקין לרגל היכנסו לגיל המצות י"ט-כ' תשרי ה'תשפ"ז יהי רצון שיגדל להיות חסיד ירא-שמים ולמדן * לזכות מרת קרן דפנה בת שושנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ' תשרי – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2333

יום ועש"'ק, הושענא רבה, ה'תשפ"ז

Oct 2, 2026

12:05

התוכן בההתוועדות דשמחת-תורה דובר, שבעמדנו במעמד ומצב שרוקדים עם התורה, שזהו"ע היציאה ממדידות והגבולות – שיחליטו לתת צדקה בלי חשבונות (גם של) קדושה, ובודאי יקויים בפשטות מ"ש "ארבע הידות יהי' לכם והחמישית לפרעה" וכו'. זה לא הי' ענין של מגבית של "כסף" ח"ו, זה הי' ענין של "תן לי הנפש" – הכוונה היתה לראות האם "רקד" ויצא ממדידות והגבלות שלו (יחד) עם כספו... ובמילא מובן שזה שייך רק לאלו שהחליטו בזה באותה רגעים – סיום וחותם ההתוועדות של שמח"ת, יחד עם ההתעוררות המיוחדת של הניגון שהיתה אז וכו'. וגם מובן שענין זה לא שייך ל"מוסדות" וכו'. ולכן כל אלו שהחליטו בזה לאחר אותם רגעים (שאז כבר מתחילים המדידות והגבלות של תורה במצות צדקה וכו') – לא ישלחו את הכסף (לקופה זו), ואלו שכבר שלחו – שיקחו את הכסף בחזרה. כסף זה רק יבלבל... ולהדגיש: אין בזה ענין של "קפידא" ח"ו, אלא שכואב הלב לראות שיום כמו שמח"ת, ורגעים אלו שרואים יהודי רוקד עם התורה – לא פעל עליהם יותר מזה... משיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2026 Synopsis At the Simchas Torah farbrengen it was discussed that when we stand in a state of dancing with the Torah, which expresses going beyond measureme and limitations, one should resolve to give tzedakah without calculations (not even calculations of holiness), and that it is certain that the verse, “Four-fifths will be yours, and the fifth will be for Pharaoh” etc. will be fulfilled in the literal sense. This was not, chas v’shalom, an appeal for money; it was a matter of “Give me the soul” – the point being to see whether a person had danced and gone beyond his own measurements and limitations, together with his money. Therfore, it is understood that it applied only to those who made their resolution during those moments, at the conclusion and culmination of the Simchas Torah farbrengen, with the special inspiration of the niggun sung at that time etc. Similarly, it is understood that this did not apply to institutions etc. Therefore, those who made their resolution after those moments had passed (when the Torah’s rules and limitations regarding the mitzvah of tzedakah are in effect) – should not send money now, and those who have already sent it should take it back; the money will only cause confusion. It is not a matter of being angry, chas v’shalom, but it pains the heart to see that a day like Simchas Torah, and moments like these when one sees a Jew dancing with the Torah did not have a greater effect on them. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos parashas Bereishis 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2026 לע"נ ארי'ה לייב בן אבא הלוי ע"ה ליום היארצייט שלו שמיני עצרת. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות חי' מושקא בת דבורה לאה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א תשרי - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2334

יום ב' פ' בראשית, כ"ד תשרי, ה'תשפ"ז

Oct 5, 2026

10:38

התוכן בקשר לנסיעת בנ"י מביהמ"ק לביתם לאחרי שמע"צ מצינו אזהרה מיוחדת "כבנים הנפרדים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרידתכם". ולכאו' הי' צ"ל "קשה עלי פרידתנו" ולא "פרידתכם"? והביאור: מדובר כאן בנוגע ה"פרידה" שבין יהודי א' לשני: דמכיון שעכשו, לאחרי שמע"צ, נוסעים בנ"י כ"א למקום אחר, ובמשך תקופה ארוכה של ששה חדשים (עד לחה"פ שאז יעלו לרגל עוה"פ), ותקופת חורף (שממעטים לצאת החוצה ולפגוש אנשים), ולכן יש צורך להזהיר שהדבר לא יגרום ל"פרידתכם". אבל בנוגע ל"פרידה" בין הקב"ה לבנ"י אין צריכים שום אזהרה ח"ו - ברור שהקב"ה נמצא עם כאו"א מישראל בכל זמן (ולא רק שבת ויו"ט) ובכל מקום! ואף ש"מלא כל הארץ כבודו" ה"ה "מניח" ו"עוזב" כביכול את כל הדברים ונכנס לביתו הפרטי של כ"א "ומביט עליו ובוחן כליות ולב וכו'"! משיחת כ"ה תשרי – ביחידות כללית להאורחים שיחיו, ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2026 Synopsis The departure of the Jewish people from the Beis Hamikdash after Shemini Atzeres is compared to “children who part from their father, and he says to them, ‘Your separation is difficult for me.’” Seemingly, it should have said, “Our separation is difficult for me,” rather than “your separation”? The explanation is that the “separation” mentioned here refers to separation between one Jew and another: Because after Shemini Atzeres, the Jewish people are going home to different places where they will remain for six months (in contrast to their departure after Pesach and Shavuos, when there is not so much time until the next Yom Tov), and it will be winter (when people go outside and meet others less frequently), the Torah therefore needs to caution that this departure should not result in “your separation.” But there is no need to caution regarding a separation between Hashem and the Jewish people chas v’shalom, because it is certain that Hashem is with every Jew at all times and in every place. And although “The whole earth is full of His glory,” He nevertheless sets aside everything else, as it were, and enters the home of every Jew, “and watches him and examines his insides and heart etc.” Excerpt from sichah of 25 Tishrei 5747 – in Yechidus Klalis for Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-10-2026

2335

יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי, ה'תשפ"ז

Oct 6, 2026

10:51

התוכן הוראה מפ' בראשית לתלמידי הישיבות (שביחד עם רגש השביעות רצון כתוצאה מההצלחה בלימוד התורה, צ"ל ה"לבו דואג בקרבו" על כך שהזמן שעבר לא נוצל כראוי, ובכל אופן בודאי שביכלתו להוסיף עוד יותר): התחלתה היא בפסוק "בראשית ברא אלקים את השמים ("לרבות תולדותיהם") ואת הארץ ("לרבות תולדותי'")". ואיתא בזהר אשר כשם שהקב"ה בורא את העולם ע"י התורה כן הלומד תורה מקיים את (חלקו ב)העולם. וי"ל שהפעולה בעולם נפעלת במיוחד ע"י לימוד נגלה דתורה (שעיקר ענינו – בירור עניני "ארץ" בעוה"ז הגשמי) ותורת החסידות (שעיקר ענינה הוא בלימוד עניני "שמים" וכו') גם יחד. כיון ש"חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם" – הרי הכוונה היא אליו, שעליו למסור עצמו לגמרי, להשקיע עצמו ולהיות חדור בענין התורה. ויה"ר שמכאן ולהבא ילמד כל א' תורה באופן חדש לגמרי, ו"יגעת ומצאת", מתוך בריאות הנכונה ובלי בלבולים. ב' חלקים משיחת יום ג' פ' בראשית, כ"ה תשרי ה'תשמ"ז, ב"יחידות כללית" לתלמידי הישיבות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2026 Synopsis A lesson from parashas Bereishis for yeshivah students (who, alongside the feeling of satisfaction from their success in Torah study, must also be “anxious in their heart” over the time that has not been utilized properly; and in any event, one can certainly add even more): The parashah begins with the verse, “In the beginning of G-d’s creation of the heavens (‘to include their offspring’) “and the earth” (“to include its offspring”). The Zohar states that just as the Holy One, blessed be He, creates the world through the Torah, so too, one who studies Torah sustains (his portion of) the world. It may be said that this effect upon the world is brought about particularly through the study of Nigleh (where the primary focus is on refining the “earth”) and Chassidus (where the primary focus is on the study of the “heavens,” etc.) together. Since “A person is obligated to say: The world was created for my sake,” one must fully devote himself, invest himself, and be permeated with Torah study. May it be Hashem’s will that from now on, everyone will study Torah in an entirely new manner, and that “You will labor and find success,” amidst proper health and without disturbances. 2 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Bereishis, 25 Tishrei 5747 – in Yechidus Klalis for Tishrei guests For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2026

2336

יום ה' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ו

Aug 13, 2026

10:09

התוכן העבודה דחודש אלול (גם) כוללת בתוכה את כל השנה הבעל"ט, כולל ימים הנוראים וימים טובים וכו'! וכמבואר בלקו"ת בד"ה אני לדודי ודודי לי, שאז נמשכות מלמעלה האהבה ויראה לכל השנה! וזהו החידוש בהמשכת הי"ג מדות הרחמים בחודש אלול על המשכת י"ג מדות הרחמים במשך כל השנה – שבחודש אלול ה"ז (גם) בנוגע לחיי הנשמה. ולכאו' אלו ענינים הכי נעליים, ואיך אפשר לכאו"א להגיע לזה, ובפרט שה"ה ימות החול?! הנה זהו מה שמבאר שם, שזהו מפני שדוקא "בימות החול" אלו בא המלך בעצמו לכאו"א, גם לנמצאים "בשדה", "וכל הרוצה" יכול לגשת אליו וכו'. ומוסיף שם עוד יותר: שגם מהנמצאים "במדבר" לגריעותא, מתחננת ומצווה ומבטיחה תורה "ובקשתם משם את ה"א – ומצאת"! – עשיית התשובה. ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026 Synopsis The service of the month of Elul encompasses the entire coming year, including the High Holy Days and Yomim Tovim etc. As explained in Likkutei Torah in the maamar Ani LeDodi VeDodi Li, during the month of Elul we draw down love and awe of Hashem for the entire year. This is the unique quality of the revelation of the Thirteen Attributes of Mercy during Elul as compared with their revelation during the rest of the year: in Elul, the revelation relates not only to one’s physical life but also to the life of the soul. Seemingly, being that these are such lofty spiritual levels, how is it possible for every Jew to attain them, especially being that the days of Elul are ordinary weekdays? But the maamar explains that it is specifically during these ordinary weekdays that the King Himself comes to every Jew, even to those who are “in the field,” and whoever desires may approach Him. Moreover, the Torah pleads with, commands, and promises every Jew, even those in the lowly spiritual state of a “desert,” that “From there you will seek Hashem, your G-d, and you will find Him…” – referring to the service of teshuvah. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Re’eh, Mevorchim Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2026

2337

יום ג' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 28, 2026

11:39

התוכן [בסיום תענית: "לא היו ימים טובים לישראל כט"ו באב וכיוהכ"פ שבהן . . בנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות, בחור שא נא עניך וראה מה אתה בורר לך, אל תתן עיניך ביופי תן עיניך במשפחה, שקר החן והבל היופי אשה יראת ה' היא תתהלל וכו'". ובגמ' בבלי: "ת"ר ד' משפחות היו בא"י, יפיפיות שבהן אומרות תנו עיניכם ביופי שאין אשה אלא ליופי, מיוחסות שבהן אומרות תנו עיניכם במשפחה . . עשירות שבהן אומרות תנו עיניכם בבעלי ממון . . מכוערות שבהן אומרות קחו מקחם לשם שמים". אבל בירושלמי הובאו רק ב' משפחות – "כעורות" ו"נאות", והג' המשפחות יפיפיות, מיוחסות ועשירות – נכללים בסוג הכללי של "נאות" שאומרות "תן עיניך במשפחה"]. בת ישראל שנמצאת בעונת השידוכין אין לה עשירות מצ"ע, כי "כל כבודה בת מלך פנימה" ולא היתה כזאת בישראל שבנות ישראל יוצאות לפני החתונה לעבוד ולהרויח כסף! כ"א מצד שמשפחתה עשירה; הקדמה הכללית בדבריהם של כל הבנות לבחורים היא – "בחור שא נא עיניך וראה": להביט למעלה, ואז לא יחשוב על ענינים חיצוניים כ"א על העיקר, ועי"ז יזכה לשידוך המתאים. ועפי"ז מובן איך מתאים כל הנ"ל גם ליוהכ"פ! ושגם בדבריהם של ה"מכוערות" יש ענין חיובי וכו'. ב' חלקים משיחת אור ליום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026 Synopsis The final Mishna in Taanis states: “There were no days as joyous for the Jewish people as the fifteenth of Av and as Yom Kippur, as on them…the daughters of Jerusalem would go out and dance in the vineyards. And what would they say? Young man, please lift up your eyes and see what you choose for yourself. Do not set your eyes on beauty; set your eyes on family. ‘Grace is deceitful and beauty is vain, but a woman who fears Hashem, she shall be praised’….” On this Mishna the Gemara Bavli (Ein Yaakov) states: “The Sages taught: There were four groups in the Land of Israel. The beautiful among them would say, ‘Set your eyes on beauty, for a wife is only for beauty.’ Those of distinguished lineage among them would say, ‘Set your eyes on family’…The wealthy among them would say, ‘Set your eyes on those who possess wealth’…The ugly among them would say, ‘Take your acquisition for the sake of Heaven.’” (The Gemara Yerushalmi mentions only two groups: the beautiful (which includes the beautiful, those of distinguished lineage, and the wealthy), and the ugly.) Regarding “the wealthy”: A young woman at the age of shidduchim had no wealth of her own.Since “All the honor of the king’s daughter is within,” Jewish girls did not go out to earn money before marriage; rather they were “wealthy” because their family was wealthy. The general introduction given by all of the groups was: “Young man, please lift up your eyes and see,” meaning, look upward and focus not on what is superficial but on what is fundamental, and then you will merit the match suited for you. Based on this we can also understand how this was appropriate for the day of Yom Kippur. We can also understand why there was a group who considered themselves “ugly”: In their humility, they felt they had nothing of their own. Rather, they attributed everything they had to Hashem. 2 excerpts from sichah of Sunday night, parashas Ekev, 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-07-2026

2338

יום ד' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ו

Jul 29, 2026

11:33

התוכן אודות חמשה עשר באב איתא במשנה "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'". ונקודת הביאור בזה: ט"ו באב הוא יום שבו "קיימא סיהרא באשלומתא", שזה מורה על שלימות בנ"י הדומין ומונין ללבנה. והעילוי בט"ו באב על ט"ו בניסן ותשרי: חודש ניסן קשור עם עבודת הצדיקים וחודש תשרי קשור עם עבודת התשובה, ולכן ט"ו תשרי יש בו עילוי על ט"ו ניסן, כי ענין התשובה באה לאחרי הירידה וכו'. ומזה מובן שט"ו באב שבא לאחרי ירידה הכי גדולה, חורבן ביהמ"ק וקודש הקדשים, הנה העלי' שלאח"ז היא גדולה ביותר. בקשר לט"ו באב איתא בגמ' ש"מכאן ואילך דמוסיף יוסיף" ופרש"י "מט"ו באב דמוסיף לילות על ימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו", ובמילא יש לקבל החלטות טובות להוסיף בלימוד התורה (בלילות) ועריכת התוועדויות בקשר לט"ו באב ובשבת שלאח"ז. ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 Synopsis The Mishnah states: “There were no festivals for the Jewish people like the Fifteenth of Av...” The reason is because the Fifteenth of Av is the day on which “The moon is in its full state,” an expression of the completeness of the Jewish people, who are likened to the moon and whose calendar is based on the moon etc. The advantage of the 15th of Av over the 15th of Nissan and Tishrei is as follows: Nissan is associated with the service of tzaddikim, while Tishrei is associated with the service of teshuvah. Therefore, the 15th of Tishrei possesses an advantage over the 15th of Nissan, because teshuvah possesses the advantage of an ascent that follows a descent. Similarly, it is understood that the 15th of Av, which follows the greatest descent of all – the destruction of the Beis Hamikdash and the Holy of Holies – is the greatest ascent. In connection with the 15th of Av, the Gemara states: “From this point onward, one who adds will add,” meaning that from the 15th of Av onward, one who increases his nighttime Torah study addslife to his life (Rashi). Accordingly, one should resolve to increase in Torah study (at night) and to arrange farbrengens in connection with the 15th of Av and the Shabbos that follows it. 2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Ekev, 15 Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-07-2026 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר * לעילוי נשמת הרבנית גיטל לאה בת הרב ישראל ע"ה סלונים ליום היארצייט שלה חמשה עשר באב ת.נ.צ.ב.ה.

2339

יום ה' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 30, 2026

10:50

התוכן החילוק בין הפסוק "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" כפי שנאמר בפ' ראשונה של ק"ש [שבשישי דפ' ואתחנן] לכפי שנאמר בפ' שני' של ק"ש [שבשישי דפ' עקב] הוא: פסוק זה בפ' הראשונה בא בהמשך ל"ודברת בם" – שהוא ילמד תורה כך, אבל בפ' שני' זה בא בהמשך ל"ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם בשבתך וגו'" – שגם הילדים ידברו בתורה באופן זה!, והיינו שגם א' שפעל על עצמו ללמוד תורה באופן כזה והוא דוגמא חי' וכו', עליו להתעסק במיוחד לפעול כך גם על הילדים – "משהתינוק מתחיל לדבר" – שגם כשחוזרים הביתה מבי"ס – "בשבתך בביתך" – ידברו "בם ולא בדברים בטלים". וזה, הזהירות מדברים בטלים, נוגע גם לבנות – אם רוצים שהבת תישאר יהודי' כשרה שיובילו לחופה כדת משה וישראל! ועוד: אפי' א' שעוד צריך לפעול ע"ע לא להיות "וסרתם ועבדתם וגו'", תובעים ממנו – באותה פרשה – שיתעסק בבת-אחת גם עם "בניכם" כנ"ל! משיחת כ' מנחם אב ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 Synopsis The words “…when you sit in your house and when you walk on the road, when you lie down and when you rise,” appear in in both the first paragraph of Shema (taken from shishi of parashas Va’eschanan) and the second paragraph (taken from shishi of parashas Ekev). The difference is that the first paragraph says “You shall speak of them when you sit in your house…”, meaning that aperson himself must “speak of them,” while the second paragraph says, “You shall teach them to your children to speak of them when you sit in your house…” meaning you must teachthe children to “speak of them.” In other words, even if someone has already trained himself to study Torah, and he serves as a living example for his children, nevertheless he must devote special effort to bringing his children to do the same: “From when the child begins to speak,” he should be taught “to speak of them and not of idle matters,” not only in school, but also “when you sit in your house….” This caution against idle talk applies to girls as well, if one wants his daughter to remain a faithful daughter of the Jewish people etc. And even someone who is on such a level that he still needs to be cautioned to “Take care lest…you turn astray and serve alien gods” is told, in that very same paragraph, to occupy himself with educating his children in this fashion. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו * לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2340

יום ועש"ק פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 31, 2026

11:34

התוכן איתא במדרש: רבי הי' שולח ר' אמי ור' אסי שיצאו ויבדקו ערים בישראל. כאשר היו נכנסים לעיר, היו מבקשים לקרוא ל"נטורי קרתא" (שומרי העיר), והיו מביאים את אנשי החיל וכו'. אמרו להם ר' אמי ור אסי "אלו הם שומרי העיר? אלא הם מחריבי העיר!" שומרי העיר הם ה"סופרים ומשנים שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה וכו'"! וההוראה, וגם בנוגע ל"עיר קטנה זה הגוף": אע"פ שעפ"י תורה "אין סומכים על הנס" וצ"ל שומרי העיר כפשוטו וצ"ל שמירת בריאות הגוף כפשוטו באכילה ושתי' וכו' – בדרכי הטבע, אבל, מודיעים ר' אמי ור' אסי בשליחות רבי יהודה הנשיא, אם התשובה הראשונה על השאלה מי הם שומרי העיר היא – חוקי הטבע (ורק לאח"ז באים עניני תומ"צ), הנה גישה זאת מחריבה את העיר ואת ה"עיר קטנה זה הגוף"! היום ו"שמירת העיר" צ"ל מיוסד ומונהג לפי ה"נטורי קרתא" של משנה וגמ' ושו"ע, ורק אז לא יהיו הענינים שעושים בדרכי הטבע – מחריבים, אלא בונים ושומרים! משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026 Synopsis The Midrash relates that Rabbi Yehudah HaNasi would send Rabbi Ami and Rabbi Asi to inspect Jewish towns. When they came to a town, they would ask to be introduced to the guardians of the city, and the townspeople would call for the soldiers and others responsible for maintaining order and security. Rabbi Ami and Rabbi Asi would say to them, “These are the guardians of the city? On the contrary – they are the destroyers of the city!” The guardians of the city are the “scholars and students who study, review, and preserve the Torah day and night…” Although the Torah teaches that “We do not rely on a miracle,” and therefore a city must have guards etc., nevertheless, Rabbi Ami and Rabbi Asi, as the emissaries of Rabbi Yehudah HaNasi, teach that if the first answer to the question, “Who are the guardians of the city?” is the watchmen who operate under the laws of nature etc.,this approach destroys thecity. Rather, the protection of the city must be based upon and guided by the true guardians – the teachings of the Mishnah, Gemara, and Shulchan Aruch. Only then will the natural measures build and protect rather than destroy. The same applies to the “small city” (the physical body): Although one must safeguard one’s physical health by eating, drinking, and the other natural measures prescribed by the Torah, nevertheless, a person’s day must be founded upon and guidedby Torah. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-07-2026

2341

יום א' פ' ראה, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 2, 2026

9:34

התוכן כיצד יתכן שלאחרי גודל העילוי של ט"ו באב שבו "קיימא סיהרא באשלמותא" – יתחיל מצב דחסרון הלבנה, הלוך וחסור?! אלא שבאמת זהו"ע דהלוך ומוסיף בענין הביטול, עד לתכלית הביטול ברגע שלפני המולד ("ונפקדת"), כהכנה למולד וחידוש הלבנה ("כי יפקד מושבך"); יש נוהגין לברך איש את חבירו בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה החל מט"ו באב ואילך. הרי שמלבד אזהרה הברורה ד"ואברכך מברכיך" בכלל – ישנה הדגשה יתירה בזה בימים אלו בסמיכות לחודש אלול. ומה שבחודש אלול יש צורך לדבר עם יהודים דברי התעוררות לתשובה – הרי זה יכול וצריך להיות בדרך התורה ש"דרכיך דרכי נועם וגו'" – לדבר ענינים של טוב וברכה וכו', שעי"ז פועלים יותר; כ' באב הוא א' הימים שהביאו "קרבן העצים", שנדבו עצים לביהמ"ק והיו מניחים ב"לשכת העצים" שממנו היו לוקחים העצים למי שלא הי' לו משלו, דבזה מודגש הענין דאהבת ישראל. משיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 Synopsis Seemingly, after the tremendous ascent of the 15th of Av (when “The moon is in its full state”), it is impossible for the moon to wane again. But the waning in fact represents an increase in bittul, culminating in the ultimate bittul just before the new moon (“venifkadta”), which is followed by the moon’s rebirth and renewal (“ki yipaked moshavecha”). There is a custom to begin wishing one another to be inscribed and sealed for a good and sweet year beginning on the 15th of Av. Meaning, aside from the fact that “I will bless those who bless you” in general, there is a special emphasis in this regard during this time of year. When speaking to other Jews during the month of Elul about teshuvah, it must be done in way of Torah, “whose ways are pleasant ways” – one must speak of positive things and of blessing etc., and one accomplishes more this way. 20 Av is one of the days on which the Wood Offering was brought in the Beis Hamikdash. The wood was placed in the Wood Chamber to be used by those who did not have wood of their own – an expression of Ahavas Yisroel. Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2026 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

2342

יום ב' פ' ראה, כ' מנחם-אב, ה'תשפ"ויום ההילולא של הרה"ג והרה"ח כו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק נ"ע

Aug 3, 2026

10:57

התוכן רואים דברים מבהילים שקורים דוקא לאחרונה, כמו ההנהגה פראית בין אדם לחבירו אצל בני-נח, ולפעמים - גם אצל יהודים - היפך שכל האנושי, ועאכו"כ היפך השכל דנפה"א. ונשאלת השאלה: למה עשה הוי' ככה?! אלא זהו עוד סימן שכבר הגיע הזמן דביאת המשיח, כמ"ש בדניאל שבבוא הקץ, באחרית הימים, "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו הרשעים ולא יבינו.. והמשכילים יבינו" - יהי' "עולם ברור" ויתברר לכל מי הם ה"רשעים" ומי - ה"משכילים". וזהו גם טובת ה"רשעים", כי כל זמן שיש להם ספק אולי לא עשו דבר בלתי-רצוי לא יעשו תשובה, נמצא שזהו הדרך היחידה לפעול עליהם שיעשו תשובה. ועוד: ישנם יהודים שאין להם "ספק" בזה, ואדרבה - ממשיכים בדרכם מתוך עקשנות, ועוד מוסיפים להסית עוד יהודים שממנו יראו וכן יעשו, אבל הרי "לא ידח ממנו נדח", והעצה היחידה שגם א' כזה, וההולכים בדרכיו, יעשה תשובה, הוא - "יתבררו ויתלבנו", כאשר מתברר האמת וכולם רואים מי הוא, ואז יתחוור גם לו מצבו האמיתי וישוב בתשובה. משיחת יום ב' דפ' ראה, כ' מנחם-אב ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 Synopsis Lately we have witnessed shocking things in the world, in the barbaric ways people treat one another (including at times among Jews) etc. This is yet another sign that the time for the coming of Moshiach has already arrived, as the verse states in Daniel regarding the end of days, “Many will be clarified, whitened, and purified, and the wicked will pervert, and all the wicked will not understand, but the wise will understand”: At that time all will see who is wicked and who is “wise,” and this clarity will benefit the wicked, because as long as they have doubts as to whether they have in fact done something wrong, they will not do teshuvah. (Moreover, some Jews have no “doubts” at all– to the contrary, they stubbornly persist in their behavior and encourage other Jews to follow suit.) But because “None will remain banished from Him,” the truth of their behavior will be made clear to all, and when everyone sees who they really are (“They will be clarified and whitened…”), they, too, will see their true state, and this will inspire them to do teshuvah. Excerpt from sichah of Monday, parashas Re’eh, 20 Menachem-Av 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-08-2026 לזכות מנחם מענדל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו כ"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2343

יום ג' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 4, 2026

9:19

התוכן 1) בשלישי פ' ראה נאמר שהקב"ה מבקש ונותן כח להיות "אחרי ה"א תלכו וגו' ובו תדבקון" – ללכת בדרכיו שהורה בתורה, ולהשפיע כך גם על הזולת – "ואהבת לרעך כמוך", (וכפרש"י על "ובו תדבקון"), ועי"ז הנה לא רק שמתקרבים להקב"ה אלא שנדבקים בו! ועי"ז נמשכים עוד יותר ברכות לו ולכל המשפחה. 2) ההוראה מיום השלישי ש"הוכפל בו כי טוב" – "טוב לשמים וטוב לבריות", שיהודי צריך להתעסק בכל עניני טוב – תומ"צ – "טוב לשמים", ועזר וסיוע ליהודים הנמצאים סביבו, "טוב לבריות". בשלישי דפ' ראה מדובר אודות האזהרה לבנ"י לא להתנהג כמו העמים שימצאו בא"י כאשר יבוא לרשת אותה. וההוראה: אסור ללמוד ממעשיהם של האומות אע"פ שהם רבים ובנ"י הם "המעט מכל העמים"! הקב"ה הביאו בין שאר האומות כדי שיגלה את תוקף האמונה פשוטה אשר "אתה בחרתנו מכל העמים". ועי"ז זוכים לברכות ה' וכן ליחס של כבוד ולהערצה מכל האומות כפי שזוכים במדינה זו. 1) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם אב ה'תשד"מ, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו. 2) משיחת יום ג' פ' ראה, כ"ו מנחם-אב ה'תשמ"ה, לחברי הכולל "תפארת זקנים, לוי יצחק" ו"חכמות נשים" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 Synopsis (1) Shelishi of parashas Re’eh states, “You must follow Hashem your G-d…and cleave to Him”: By following Hashem’s ways as set forth in His Torah, and inspiring other Jews to do the same (out of Ahavas Yisroel, which mirrors Hashem’s ways, as Rashi explains), one not only becomes close to Hashem, but attached to Hashem – which brings additional blessing upon a person and his entire family. (2) A general lesson from the third day of the week, when “It was good” was said twice, is the principle of “good for Heaven and good for mankind”: a Jew must occupy himself with Torah and mitzvos (“good for Heaven”), and also help other Jews around him (“good for mankind”). And a lesson from shelishi of parashas Re’eh in particular, which warns the Jewish people not to imitate the nations surrounding them: Although the Jewish people are “the fewest of all the nations,” they must not learn from the ways of the nations. Hashem placed the Jewish people among the other nations in order for them to reveal the power of their simple faith that “You have chosen us from among all the nations,” and in this way they merit Hashem’s blessings, as well as the respect of the nations, as Hashem has blessed us in this country. Excerpts from sichos of (1) Tuesday, 23 Menachem-Av 5744, and (2) Tuesday, 26 Menachem-Av 5745, to Kollel Tiferes Zekeinim Levi Yitzchok For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2026 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט * לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי

2344

יום ד' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 5, 2026

9:25

התוכן כנס זה מתקיים לאחרי תקופת שהותכם ב"מחנה קיץ", שהתכלית שבזה בפשטות היא מנוחת וחיזוק הגוף, אבל הכוונה הפנימית שבזה היא שהשלימות בבריאות הגוף תוסיף שלימות בבריאות הנשמה. ומכיון שכן, הרי בשובכם מתקופת המנוחה ב"מחנות קיץ" עליכם להוסיף ביתר שאת וביתר עז בלימוד התורה וקיום המצוות וכו'. ההוראה משיעור חומש דיום הרביעי (שבו "נתלו המאורות") דפ' ראה: התוכן ד"ראה" הוא שכאו"א מישראל רואה שכל מה שיש להם וכל מה שיש בעולם אינו אלא מפני ש"אנכי נותן לפניכם"! – "שהכל נהי' בדברו"! וענין זה מודגש בשיעור חומש דיום הרביעי שמתחיל עם "בנים אתם לה' אלקיכם" – שכאו"א מישראל מתנהג באופן המתאים ל"בן מלך", שאוכל רק מאכלים כשרים (כהמשך השיעור) וכיו"ב. ועי"ז זוכים למ"ש בסיום הסדרה ש"יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר" בביהמ"ק השלישי שיבנה במהרה בימינו וכו'. משיחת יום ד' דפ' ראה, כ"ב מנחם-אב ה'תשמ"ו, להילדים והילדות דמחנה קיץ "גן ישראל" "ואמונה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2026 Synopsis This gathering is taking place after you have spent time in summer camp, whose simple purpose is for the body to relax and gain additional strength, but whose inner purpose is for the body’s health to impact the soul’s health. Accordingly, after camp, you should increase in Torah and mitzvos etc. The lesson from revi’i of parashas Re’eh is as follows: The theme of Re’eh (“See”) is that every Jew sees that everything he possesses, and everything in the world, exists only because Hashem “places it before you.” This is emphasized in today’s Chumash, which begins with the verse, “You are children of Hashem your G-d”: Every Jew must conduct himself as befitting a child of the King – eating only kosher food (as today’s Chumash goes on to describe) etc. In this way we merit the fulfillment of the verse at the end of the parashah, “All your males must appear before Hashem your G-d in the place that He will choose” – in the third Beis Hamikdash, which will be built speedily in our days. Excerpt from sichah of Wednesday, parashas Re’eh, 22 Menachem-Av 5746, to the campers of Camp Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2026 לזכות החתן אוריאל מאיר בן דבורה בריינדל והכלה מרת טובה רבקה בת גילה עלקה שיחיו רבנו לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת כ"א מנחם-אב ה'תשפ"ו נדבת אחיו שי'

2345

יום ה' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 6, 2026

6:52

התוכן חמישי דפ' ראה מתחיל עם "עשר תעשר וגו'", דקאי על כללות ענין המעשרות, שזהו כללות ענין הצדקה. כללות ענין הצדקה פועל אחוה ושלום בין אדם לחבירו, שעי"ז נפעל ענין האחוה ושלום בכללות עם ישראל, וכאשר עם ישראל נמצא במצב של אחוה ושלום, הנה אפי' אם מעמדם ומצבם הם שלא כדבעי, מ"מ הולכים למלחמה ונוצחין – הן בנוגע למלחמה עם היצה"ר והן בנוגע למלחמה כפשוטה, ובאופן ששוללים מלכתחילה את האפשרות לענין של מלחמה וכו'. "עת רצון" זה קשור גם עם ההכנה לחודש אלול, שאז, כמ"ש אדה"ז בלקו"ת פ' ראה, נמצא "המלך" לידו, אפי' אם הוא במצב של "שדה" (ברוחניות), שזה פועל שינוי עיקרי בכללות ההנהגה וכו'. משיחת יום ה' פ' ראה, ז"ך מנחם-אב ה'תשמ"א ‏–‏ "תענית שעות", בבית הכנסת לאחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Re’eh begins with the verse, “You must tithe...,” an expression of tzedakah, which brings peace and unity between one person and another and among the Jewish people as a whole. When the Jewish people are united, even if their spiritual state is not as it should be, they are victorious in battle, both in physical battle and in the battle against the yetzer hara, and moreover, their victory is such that the whole possibility of war is precluded from the outset. This Time of Favor is also associated with the preparation for the month of Elul, when “The King is in the field,” meaning Hashem is close to a Jew even if he is in the spiritual state of a “field,” and Hashem’s closeness causes a fundamental change in one’s overall conduct (as the Alter Rebbe writes in Likkutei Torah on parashas Re’eh). Excerpt from sichah of Thursday, parashas Re’eh, 27 Menachem-Av 5741 (designated a partial fast day) – after Mincha For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2026 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.

2346

יום ועש"ק פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 7, 2026

9:15

התוכן כשנכנסים לעש"ק מבה"ח אלול יש לעורר אודות התחלת העבודה דחודש אלול – "אני לדודי ודודי לי", שזהו ענין כללי הנוגע לכל פרטי עבודת האדם. ומכיון שכדי שיהי' "ודודי לי" ה"ז תלוי ב"אני לדודי" כדבעי, יש לנצל כדרוש את ימי ההכנה לש"ק; הקשר דפ' ראה לגאולה כי אז תהי' לימוד התורה באופן של ראי', "והיו עיניך רואות את מוריך"; הסיום בשליחות מצוה לצדקה, שקשורה ביציאה מן הגלות – "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". ויה"ר שיקויים מיד מ"ש "ראה אנכי נותן לפניכם וגו'". שיחת כ"ג אור לכ"ד מנחם-אב, אור לעש"ק פ' ראה, מבה"ח אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 Synopsis Erev ShabbosMevorchimElul is a time to think about the month of Elul and the service of Ani l’dodi v’dodi li,which is a general principle that encompasses every aspect of a person’s Divine service. Since “my Beloved is mine” depends upon the first part of the verse, “I am my Beloved’s,” the days leading up to this Shabbos should be utilized properly. The connection between parashas Re’eh (“See…”) and the Redemption is that when Moshiach comes, we will study Torah in a manner seeing, as it is written: “…and your eyes will see your Teacher.” We will conclude by appointing everyone as a shliach for tzedakah, which hastens the Redemption, as the verse states, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with tzedakah.” May it be Hashem’s will that we immediately merit the fulfillment of the verse, “See, I am setting before you today....” Sichah of Thursday night, 24 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2026 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מרת שושנה בת גיטל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2347

יום א' פ' שופטים, כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 9, 2026

11:32

התוכן ישנם כאלו המנצלים חודש אלול להטיף מוסר לבנ"י ש"כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבת עינו של הקב"ה"! ועאכו"כ בחודש אלול ש"המלך בשדה" דרושה זהירות לא לדבר דברים קשים על בנ"י ח"ו אלא ללמד זכות עליהם, שעי"ז ילמדו זכות עליו.. והרי הוא זקוק לרחמי הקב"ה שלא יביט על הנהגתו במשך השנה באופן של "רודף שלמונים" ורדיפת כבוד וכו' – ואעפ"כ לא מצא זמן אחר לדבר דברים קשים על בנ"י אלא בחודש אלול דוקא, ומנצל לזה את הזמן שהתאספו יחד לשמוע דבר ה'! ומה שטוען שיכול להיות שהקב"ה הטיל עליו את התפקיד לומר מוסר... הנה הבחינה בדבר מובנת עפ"י הסיפור שמביא הצ"צ בד"מ אודות ר' מענדל בארער שלא הי' אומר מוסר אא"כ היו נותנים לו נדבה, מכיון שבעצם אין מקום לומר מוסר לבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אלא דמכיון שמצוה עליו לפרנס ב"ב, וה' הזמין לו בהשג"פ פרנסתו ע"י אמירת מוסר, אזי אין לו ברירה ומוכרח לומר מוסר. אבל להמתין ולצפות מתי יבוא כבר חודש אלול ויוכל להטיף מוסר לבנ"י – מצב כזה לא הי' לעולמים!! משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 Synopsis There are those who take advantage of the month of Elul to rebuke other Jews etc., but who are they to do so when the Jewish people are considered “the apple of the eye of the Holy One, blessed be He”?! One must be careful not to speak harshly about Jews chas v’shalom, especially in the month of Elul, when one should judge Jews favorably so that he himself will be judged favorably, especially one who needsHashem to overlook his conduct of chasing after honor and “pursuing bribes” throughout the year etc. Yet they specifically choose the month of Elul to speak harshly of Jews, taking advantage of an occasion when people gather to be inspired etc. And if one argues that Hashem has assigned him this task of delivering rebuke – he should learn from a story the Tzemach Tzedek writes in Derech Mitzvosecha: Reb Mendel Barer was gifted with oratory skills, and when he traveled to Jewish communities, he would be asked to deliver mussar. But he would agree only on condition that he was paid for it. He explained: Really, there is no basis for rebuking Jews, who are the only child of Hashem. Nevertheless, since he has an obligationto support his family, and Hashem arranged by Hashgacha Pratis that his livelihood should come through delivering musar, he has no choice but to do so. But to wait and look forward to the month of Elul so that one can rebuke other Jews is unheard of. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Re’eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2026 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן

2348

יום ב' פ' שופטים, כ"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 10, 2026

11:34

התוכן הוראה הנלמדת מפ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך וגו'": "שופטים" קאי על שכל התורה שבכאו"א שע"י שופט האדם א"ע וקובע כיצד עליו להתנהג, ו"שוטרים" הם איברי האדם המבצעים בפועל ממש את מה שנקבע עפ"י המשפט. הוראה מיום כ"ז בחודש: כאשר היצר בא ומפחיד את האדם, שבהיותו בעולם גדול שבו ישנם הרבה שאינם שייכים לעם-ישראל וכו', וא"כ הוא במצב של "צרה" – באה ההוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי "שיר המעלות אל ה' בצרתה לי ויענני" – גם במצב של "צרה" אסור ליהודי ליפול ברוחו, כי ה' נמצא אתו, ובודאי "קראתי ויענני" – ה' ממלא את בקשותיו. והוודאות בזה הוא עד כדי כך שזה נאמר באופן ד"שיר המעלות", ומזה מובן גם שכשנמצאים בחשכת הגלות, צרה הכי גדולה, הנה ע"י "קראתי" – ששרים אודות "משיח נאו", הנה "ויענני" – תיכף ומיד בא משיח צדקנו. משיחת יום ב' דפ' שופטים, כ"ז מנחם-אב ה'תשמ"ב, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 Synopsis Parashas Shoftim begins, “You must appoint judges and officers for yourselves…”: “Judges” refers to the Torah-reasoning with which a Jew judges himself and determines how to conduct himself. “Officers” refers to the limbs that carry out the “judgment” in practice. The lesson from the 27th day of the month: The yetzer-hara may try to frighten a Jew by telling him that he is outnumbered by those who don’t follow the Torah or don’t belong to the Jewish people etc. But today’s Tehillim begins: “A Song of ascents. I have called out to Hashem in my distress, and He answered me.” Meaning, even when a Jew is in a state of distress, he must not be discouraged because Hashem is with him, and it is absolutely certain that if one calls, He answers. And this is so certain that it is expressed in a “song” and “ascent” – joyously and rising higher and higher. Similarly, even in the darkness of exile (the greatest possible distress), when we call out by singing Moshiach Now, “He answers us” with the coming of Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of Monday, parashas Shoftim, 27 Menachem-Av – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-08-2026 לזכות יוסף יצחק בן רחל לאה שי' שפירא ליום ההולדת שלו כ"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות

2349

יום ג' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 11, 2026

9:55

התוכן רצונו של הקב"ה הוא שהעולם כולו יהי' דירה לו ית'. הפירוש האמיתי של "דירה" הוא ע"ד ובדוגמת דירת האדם – ששם נמצא ומתגלה בכל עצמותו, עד שגם כאשר נמצא במקום אחר ה"ה חושב אודות דירתו, שלכן, גם אז נמצא הוא – בפנימיות ובאמיתיות – בדירתו. וזהו תפקידו של יהודי – לעשות מכל ענין שבעוה"ז דירה לו ית'. והקב"ה נותן את הכחות שבכל מקום ובכל זמן – בין בסתם יום חול ובין ביום כמו יוהכ"פ – יוכל כל אחד, בתור חלק מכלל ישראל, לפעול את הענין ד"ושכנתי בתוכם" ע"ד ובדוגמת התגלות השכינה בקודש-הקדשים ביוהכ"פ ע"י עבודת הקטורת של הכה"ג! (אע"פ שאי-אפשר לדמות העבודה ברשות הרבים להעבודה של כה"ג ביוהכ"פ או יהודי בביהכנ"ס). ב' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו – ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026 Synopsis Hashem desires that the entire world become a home for Him. A true home is where a person’s essence is expressed; even when he is somewhere else, he is thinking about home, and therefore deep down that is where he really is. And this is a Jew’s mission – to turn every aspect of this world into a true home for Hashem. He empowers us to do so in every place and time; whether on an ordinary weekday or on a day like Yom Kippur, every Jew can bring to fruition the verse, “I will dwell among them” – in a way that resembles the revelation of the Divine Presence in the Holy of Holies on Yom Kippur through the service of the Ketores offered by the Kohen Gadol. 2 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – in Yechidus Klalis for out-of-town visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2026

2350

יום ד' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Aug 12, 2026

7:45

התוכן הוראה ממ"ש ברביעי דפ' שופטים "וכי יבוא הלוי מאחד שעריך.. בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר ה' ושרת בשם ה' אלקיו ככל אחיו הלוים וגו'". זאת אומרת, שכאשר כהן בא אל ביהמ"ק מתי שרוצה יכול להקריב קרבנותיו גם אם זה לא המשמר שלו. ויתירה מזו, בבואו לביהמ"ק (ברגל) יכול גם להשתתף בעבודה דשאר הקרבנות שבאים באותו זמן (עיין בפרש"י עה"פ)! וההוראה בנוגע למשכן הרוחני שבכל אחד ואחת: כאשר "נדבה רוחו אותו" לעסוק בעבודה מסויימת, אף אם זו היתה צריכה להעשות ע"י אחר, ניתנה לו הזכות לעבוד עבודה זו. משיחת יום ד', בדר"ח אלול ה'תשמ"ז, לילדי מחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 Synopsis Revi’i of parashas Shoftim begins, “If a Levite comes from one of your cities…he may come whenever his soul desires to the place Hashem will choose, and serve in the name of Hashem his G-d like all his Levite brothers…” This teaches that when a kohen comes to the Beis Hamikdash, whenever he wishes, he is permitted to offer his own korbanos even if it is not the time of his designated priestly watch. Moreover, when he comes to the Beis Hamikdash (on a festival) he is allowed to join in the service of the other korbanos during that time (see Rashi). The lesson for the spiritual Sanctuary within every Jew is that when one’s spirit inspires him to undertake a particular form of Divine service – even if that task would ordinarily have been performed by someone else – he is granted the privilege of doing it himself. Excerpt from sichah of Wednesday, second day of Rosh Chodesh Elul 5747 – to summer campers For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2026 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן

2351

יום ב' פ' עקב, י"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 27, 2026

8:26

התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' עקב "והי' עקב תשמעון . . ושמר ה' אלקיך וגו'": הברכה ד"ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך וגו'" באה בגלל העבודה ד"עקב תשמעון" – קבלת-עול. דאע"פ שצ"ל "תמים תהי' עם הוי' אלקיך", שיש לעבוד את ה' עם כל האיברים כולל השכל שבמוח והרגש שבלב, אבל השכל והרגש מצ"ע הם מוגבלים, ובכדי שעבודת ה' תהי' בלתי-מוגבלת ה"ז דוקא כשהאדם חדור עם קבלת-עול שעי"ז הוא דבוק בה' שהוא א"ס. ועבודה זו נוגע בעיקר ב"עקבתא דמשיחא", דבכדי להתגבר על העקביים דגלות ה"ז ע"י העבודה דבחי' עקב בקדושה. ועוד. א' השיחות דהתוועדות כ' מנ"א ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026 Synopsis The beginning of parashas Ekev states: “If you will heed (Ekev tishme’un)…Hashem your G-d will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers.” The blessing that “He will keep for you…” comes as a result of the service of eikev tishme‘un – kabbalas ol – which is represented by the heel (“akev”). Because although one must “Be wholehearted with Hashem your G-d,” meaning one must serve Hashem with all one’s faculties, including the intellect in the head and the emotions in the heart, nevertheless intellect and emotion are inherently limited. Divine service can only be unlimited when one is permeated with kabbolas ol, through which he becomes attached to Hashem, Who is Infinite. This form of service is especially important in the era of the Footsteps of Moshiach” (ikvesa d’Meshicha), because in order to overcome the exile, which is called “heels,” one must serve Hashem with the “heel” of holiness. Sichah of 20 Menachem-Av 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-07-2026

2352

יום ועש"ק פ' שופטים, בדר"ח אלול, ה'תשפ"ו

Aug 14, 2026

10:07

התוכן ההוראה מהענין דראש חודש שאז הוא מולד הלבנה, היינו, שהלבנה מתחדשת ומתחילה להאיר, ומלילה לילה מתחזק אור הלבנה, אע"פ שהלבנה היא "המאור הקטן": לכל יהודי שנמשל ללבנה, ועליהם נאמר "מי יקום יעקב כי קטן הוא", ובפרט ילדי ישראל – קטנים כפשוטם, ונמצאים בלילי הגלות – נותן ה' כחות שיוכלו להאיר את העולם כולו, ולהוסיף בזה מיום ליום, ע"י "נר מצוה ותורה אור", כולל זה שמעמיד "שופטים ושוטרים" ב"שערים" שלו להשגיח שלא יכנסו דרכם ענינים בלתי רוציים – שעי"ז משפיע שגם ילד בקצה השני של העולם יתנהג כך. ובמיוחד בחודש אלול שהנהגת ה' אז היא ע"ד מלך הנמצא בשדה – שאפי' כשנמצאים ב"שדה", בזמן הגלות, שאז "ציון שדה תחרש" – יוצא ה' לשם ונמצא שם עם כאו"א באופן ד"באור פני מלך חיים". וע"י קיום הוראות הנ"ל נזכה במהרה לקיום היעוד "שהם עתידין להתחדש כמותה, "נאו"! משיחת יום ג' פ' שופטים, בדר"ח אלול ה'תשמ"א, לילדים (ד"קרית גן ישראל") ולילדות (דמחנה "אמונה"), "צבאום השם", שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026 Synopsis On Rosh Chodesh the moon reappears and begins shine, growing stronger from night to night. Similarly, although the verse states, “How will Yaakov (the Jewish people, who are compared to the moon) arise, for he is small,” (especially young children, who are small in the literal sense), and although they are in exile (“night”), nevertheless Hashem grants them the strength to illuminate the entire world and to increase in light from day to day. They do this through the “lamp of a mitzvah and light of Torah is light,” including by “appointing judges and officers” at one’s own “gates” to ensure that no undesirable influences enter through them. In this way they inspire other children – even at the other end of the world – to conduct themselves this way, too. Especially during the month of Elul, when “the King is in the field”: Even when the Jewish people are in the “field” of exile because “Tzion is plowed like a field,” Hashem is with them, and “In the light of the King’s countenance there is life.” By carrying out these directives, we merit the fulfillment of the promise that the Jewish people “are destined to be renewed like the moon” – and it will happen now. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Shoftim, 2nd day of Rosh Chodesh Elul 5741 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2026

2353

יום א' פ' כי תצא, ג' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 16, 2026

8:18

התוכן חודש אלול יש בו מעלה מיוחדת שגם כאשר מתעסקים בעניני חול, "שדה", נמצאים ביחד עם ממה"מ הקב"ה. כידוע ביאור אדה"ז "ע"פ משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה .. וכך הענין עד"מ בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו ית' בשדה". וכמו שמסיים בהמשך המשל ש"בלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו כו'", עד לארמון המלך. וענין זה מודגש אצל "צבאות ה'", שהרי אצל "איש צבא" ניכר במשך כל השנה את שייכותו למלך, ועד"ז אצל "צבאות ה'" שניכר בהם כל השנה, גם בעניני אכילה ושתי' ושינה, שהם שייכים להקב"ה, שהם מברכים על האוכל וכיו"ב. אלא שבמשך כל השנה, הנה אפי' אצלם יש חילוק בין עת לימוד התורה וקיום המצוה ובין עת האכילה ושתי' עצמם, משא"כ בחודש אלול כאשר המלך נמצא אתם גם בעניני "שדה". תקיעת שופר בחודש אלול מזכירה אודות הכתרת המלך מחדש בר"ה. ב' חלקים משיחת יום ד' פ' שופטים, ד' אלול ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות דמחנות קיץ יומיים – "צבאות השם" – שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the significance of the month of Elul with the parable of a king in the field: “Before he enters the city the townspeople go out to greet him and welcome him in the field…Similarly, by way of analogy, during the month of Elul they go out to receive the light of Hashem’s face,” and “when he goes to the city, they follow after him” until they reach the palace. This idea is emphasized particularly among members of Tzivos Hashem: although, as soldiers in Hashem’s Army, their connection to Hashem is apparent all year long, even in their eating, drinking and sleeping etc. (because they recite a bracha over their food etc.), there is nevertheless a difference between the time spent engaging in Torah and mitzvos, and the time spent eating and drinking. But in the month of Elul, the King is with them even when they are “in the field” (i.e. engaged in mundane matters). The sounding of the shofar during the month of Elul reminds us of the renewed coronation of the King on Rosh Hashanah. 2 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Shoftim, 4 Elul 5745 – to day camp children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2026 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

2354

יום ב' פ' כי תצא, ד' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 17, 2026

11:26

התוכן בסיום מס' חולין: "לא יטול אדם אם על בנים אפילו לטהר את המצורע. ומה אם מצוה קלה שהיא כאיסר אמרה תורה [בשני דפ' כי תצא] למען ייטב לך והארכת ימים קל וחומר על מצות חמורות שבתורה". הקשר בין ב' בבות אלו במשנה יובן בהקדם הטעם שאין לוקחין את האם אפי' לטהר בה את המצורע, ואפי' לא ל"ציפור החי", והיינו – לכמה רגעים, ואח"כ ישלחוה! והביאור: מצות שילוח הקן קשורה עם רחמים ומובן עפ"י שכל. ועד"ז מצות טהרת המצורע שעי"ז מרבים שלום בעולם, (וכדי "לעשות שלום בין איש לאשתו אמרה תורה שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים"). וכשב' מצוות אלו באות יחד, הנה מצד השכל של היצר יש להקדים טהרת המצורע – רחמנות על אדם, לשילוח הקן – רחמנות על בעל-חי, ולכן צוותה תורה, אדרבה, "לא ליטול אם על בנים אפי' לטהר את המצורע" "כדי לכוף את יצרו". ובהמשך להמובן מזה ש(גם) מצות שילוח הקן היא מצוה שהרגש והשכל מסייעים בזה – "מצוה קלה", אומרת המשנה, ש"אם מצוה קלה אמרה תורה למען ייטב.. ק"ו וכו'". ג' חלקים מהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 Synopsis The final Mishna in Chullin states: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora. And if regarding an easy mitzvah that costs an issar, the Torah says [in sheini of parashas Ki Seitzei]: ‘That it may be well with you and that you may prolong your days,’ how much more so regarding the more demanding mitzvos of the Torah.” Seemingly, it would make sense to allow taking the mother for use as the living bird in the purification process, because that would last only a few moments, after which it would be sent away? The explanation is as follows: Because both mitzvos express compassion (sending away the mother bird and restoring the metzora to his home), when they coincide, human reasoning (which is influenced by the evil-inclination) would dictate giving precedence to showing compassion for a human being (purifying the metzora) over showing compassion for an animal (sending away the mother bird). Therefore, “in order to subdue one’s inclination,” the Torah commands the opposite: “A person may not take the mother bird with the offspring even in order to purify a metzora.” And this explains the connection between the two clauses in the Mishna: Since the first part of the Mishna emphasizes how easy the mitzvah of sending away the mother bird is (because both the mind and heart support it), the Mishnah continues: “And if regarding an easy mitzvah…the Torah says: ‘That it may be well with you and you may prolong your days,’ how much more so regarding the more severe mitzvos of the Torah.” 3 excerpts from farbrengen of 20 Menachem-Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-08-2026 לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2355

יום ג' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 18, 2026

11:15

התוכן שיעור היומי ברמב"ם ב"ספר המצוות" הוא מצות שעטנז ומצות פאה. א' הטעמים לאיסור שעטנז הוא: צמר הוא מבעל חי ופשתים הוא מצומח ואין לערבם. ובעבודת האדם: ישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים בבחי' "צומח" (התחלת העבודה), וישנו אופן עבודה לאלו שנמצאים כבר בדרגא נעלית יותר ‏–‏ "חי" או "מדבר", ואין לערב בין ב' אופני עבודה אלו אלא כ"א צריך למלא את עבודתו בהתאם לדרגתו. ועד"ז בעבודת כ"א בעצמו: ישנם ענינים שאותם צריכים לקרב ולעשותם – "מצוות עשה", וישנם ענינים שמהם צריכים להתרחק ולא לעשותם – "מצוות לא-תעשה", ואין לערב ביניהם; איסור שעטנז נוהג גם בנקבות (ולא כאלו הטועים בזה), ואפי' בנוגע לקטנים, הרי משמע ממסקנת ה"מנחת חינוך" בביאור מצוה זו שהאיסור להלביש קטנים בשעטנז אינו רק מצד כללות ענין החינוך אלא גם מעיקר הדין-תורה של שעטנז! משיחת יום ג' פ' תצא, אדר"ח אלול ה'תשד"מ להילדים והילדות דמחנות קיץ שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 Synopsis Today’sSefer HaMitzvos teaches us the mitzvos of shaatnez and peah. One of the reasons for the prohibition of shaatnez is that wool comes from a living animal, while linen comes from a plant, and they should not be mixed. In terms of a person’s Divine service: There is one mode of service for those on the level of plant life (the beginning of one’s spiritual service), and another for those who have already reached the level of animal life or human life. The prohibition of shaatnez teaches that they should not be mixed; rather, each person must fulfill his service in accordance with his own level. The same applies within a person’s own service: There are some things one must actively perform and draw himself to (the positive mitzvos) and some things from which one must refrain and distance himself (the negative mitzvos), and the two should not be mixed. Despite a common misconception, the prohibition of shaatnez applies even to women, and, based on the Minchas Chinuch, even the prohibition against dressing a child in shaatnez clothing is not merely a part of the general obligation of chinuch, but part of the Biblical law of shaatnez itself. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Ki Seitzei, 1st day of Rosh Chodesh Elul 5744 – to the campers of Gan Yisroel and Camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2026 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2356

יום ד' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 19, 2026

10:12

התוכן הוראה מיוחדת מיום מזה: 1) יום בחודש אלול: ידוע מ"ש אדה"ז בנוגע לחודש אלול שאז נמצא "המלך בשדה". כדי שגם "בשדה", בימי החול וכאשר האדם עסוק בעניני חול, לא ישכח שהוא בכל זאת קשור עם "המלך", ממה"מ הקב"ה – הנה "המלך" עצמו "יוצא" מארמונו ועיר בירתו ובא אליו ל"שדה", ועוד מראה לו "סבר פנים יפות" ו"פנים שוחקות", ועוד מצפה שיגש אליו לבקש וכו'. שכ"ז נותן לו כח לעבוד את העבודה דחודש אלול. 2) בשיעור חומש דיום ד' דפ' כי תצא נאמר "מוצא שפתיך תשמור": כאשר יהודי "שומר" את "מוצא שפתיך" שאומר מיד בתחלת היום "מודה אני לפניך וכו'" – ה"ז משפיע על ההנהגה של כל היום. א' השיחות יום ד' פ' תצא, ו' אלול ה'תשל"ט, להתלמידות דמחנה קיץ "אמונה" שתחיינה, בבית הכנסת, אחרי תפילת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026 Synopsis (1) The Alter Rebbe writes that in the month of Elul, “the King is in the field,” meaning that even on a weekday like today, when a person is in the “field” (occupied with mundane matters), he should not forget that he is connected with the King, who leaves His palace and capital and comes to him in the field. Moreover, Hashem shows him “a pleasant countenance” and “a smiling face,” and waits for a Jew to approach Him with his requests etc. – all of which gives him the strength to carry out the service of the month of Elul. (2) The daily Chumash for Wednesday of Parashas Ki Seitzei states, “That which issues from your lips you must keep and fulfill”: When a Jew keeps “that which proceeds from his lips” during Modeh Ani at the beginning of the day, it has an effect on his behavior the entire day. Sichah of Wednesday, parashas Ki Seitzei, 6 Elul 5739 – to the campers of camp Emunah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2026

2357

יום ה' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 20, 2026

9:15

התוכן הענין המיוחד דחודש אלול מבאר אדה"ז עפ"י משל למלך שיצא מהיכל מלכותו לשדה, ומקבל את כולם שם בסבר פנים יפות וכו', וזוהי הזדמנות לבקש ממנו מה שרוצים וכו'. ומדגיש, שאח"כ חוזרים כולם איתו לעיר, אבל כאשר מגיעים להיכל המלך, הנה הכניסה אליו שם תלוי' בהכנות גדולות וכו'. ומזה מובן בנמשל: חודש אלול הוא ההזדמנות היחידה בכל השנה שהקב"ה נותן, שגם מי שמרגיש שעד לרגע שלפנ"ז הי' עדיין במצב של "שדה", ועדיין לא חדור במחשבה שנמצאים בחודש אלול! – הנה בלי שום הכנות יכול הוא "מיט איין קער" לעמוד פנים מול פניו המאירות והשוחקות של הקב"ה, ולהעביר לו הבקשה לשנה טובה, והוא מקבל זאת וכו'! מכיון שאתן עוסקות ב"עסקים" של הקב"ה – להפיץ יהדות ולתמוך במוסדות חינוך וכו', יהי רצון שתתברכו בשנה טובה ומתוקה וכו', בתוך כלל ישראל, ובפרט אלו הנמצאים באה"ק, ובקרוב ממש נזכה לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ' אלול ה'תשכ"ט, להעסקניות ("ליידיס אָקזילערי") דהמוסדות "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 Synopsis The Alter Rebbe illustrates the unique quality of the month of Elul with the parable of a king who leaves his royal palace and goes out to the field, where he receives everyone with a pleasant countenance and where everyone can ask him for whatever they desire. He emphasizes that afterward, the people follow the king back to the city, but once the king reaches the palace, only select individuals can obtain an audience with him, and only after extensive preparation etc. Similarly, Elul is the one opportunity in the year when every Jew – even if one feels that until a moment ago he was still in the “field” and has not yet internalized the fact that it is the month of Elul – can stand face to face with Hashem and ask Him for a good year, and Hashem receives them with a pleasant countenance and smiling face and accepts their requests. Since you are involved in Hashem’s work of spreading Yiddishkeit and supporting educational institutions, etc. – may it be Hashem’s will that you be blessed with a good and sweet year, among the entire Jewish people, especially those who are in Eretz HaKodesh, and may we very soon merit the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 20 Elul 5729 – to the Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2026 לזכות ר' אברהם יוסף וזוגתו מרת חוה שושנה שיחיו בויארסקי לכבוד יום הנישואין שלהם ז' אלול לברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגשמיות וברוחניות

2358

יום ועש"ק פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 21, 2026

11:09

התוכן בסיום פ' בשלח נאמר "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". א' הביאורים מדוע אין חיוב דמחיית עמלק בזמן הזה הוא, דחיוב זה הוא רק כאשר כללות האומה דעמלק היא בשלימותה, ועכ"פ במציאותה, ולכן לאחרי ש"עלה סנחריב ובלבל את כל האומות" אין חיוב למחות עמלק אפי' כשיודעים דאיש פרטי זה הוא מעמלק. ועפי"ז יש לבאר כיצד אמר ר' יהושע לגר העמוני "מותר אתה לבוא בקהל" מכיון ד"כבר עלה סנחריב בלבל את כל האומות וכו'", אף שיתכן שבנוגע לאיש פרטי זה ידעו בבירור שהוא מזרע עמון וכו' – דכל זמן שבטלה כללות האומה ממציאותה לא חלים הדינים וההגבלות שישנם על אומה זו. והענין בעבודת האדם: ענינו של עמלק הוא קרירות לעניני תומ"צ – "אשר קרך בדרך", וזהו השרש ומקור לכל דבר בלתי-רצוי. ולכן יש צורך למחות את ענין הקרירות. אמנם זהו דוקא כאשר האומה היא בקיומה, היינו, כאשר האדם הוא קר וקפוא לגמרי, שאז צריך (קודם) להרחיק א"ע לגמרי לצד השני שלא יהי' בו קרירות כלל, אבל אם הקרירות אצלו הוא רק בענין אחד בלבד, אזי אין צריך למחות את הקרירות כ"א לשנותה ולהשתמש בה בנוגע לעניני עוה"ז – שהיחס אליהם תהי' באופן של קרירות. ב' חלקים משיחת יו"ד שבט ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2026 Synopsis One explanation of why the obligation to wipe out Amalek does not apply in the present era is because the obligation applies only when Amalek exists as a nation. Therefore, the obligation no longer applies after Sancheriv mixed up all the nations (even if it is known that a particular individual is of Amalekite descent). Based on this we can understand how Rabbi Yehoshua told the Ammonite convert that he was permitted to marry into the Jewish people, even though that particular individual might have known with certainty that he descended from Ammon – because once Amon as a whole ceased to exist as a nation, the restrictions applicable to that nation no longer take effect. The lesson in a person’s Divine service is as follows: The defining characteristic of Amalek is coldness toward Torah and mitzvos, as the verse states, “…asher karcha baderech…” which also means “…who cooled you off on the way…”. This coldness of Amalek is the root and source of everything undesirable, and it must be wiped out. However, this applies only when Amalek “exists as a nation,” meaning when a person is totally spiritually frozen; in such a case he must conduct himself totally on the opposite extreme, leaving no coldness remaining at all. But if a person is cold in one particular area, and warm in other areas, he does not need to eradicate the quality of coldness entirely; rather, he must redirected the coldness to its proper place – coldness toward worldly matters etc. 2 excerpts from sichah of 10 Shevat 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2026 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים * לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק

2359

יום א' פ' כי תבוא, י' אלול, ה'תשפ"ו

Aug 23, 2026

11:07

התוכן א) התחלת פ' כי תצא היא "כי תצא למלחמה על אויבך וגו'" ופרש"י ש"במלחמת רשות הכתוב מדבר", ועפ"ז יומתק הלשון "כי תצא למחמה וגו'" מכיון שיש ספק בדבר, ואדרבה - יהודי מצ"ע, כבנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אין לו שייכות כלל למלחמה! ולכן נאמר הלשון "כי תצא למלחמה", כי בשביל ענין המלחמה צריך יהודי לצאת ממעמדו ומצבו! אלא שמזמן לזמן רוצה ה' שתהי' היציאה למלחמה אלא שגם אז ה"ה "על אויבך". ב) שמו השני של נשיא דורנו הוא "יצחק" ע"ש הצחוק והשמחה, ואע"פ שאמחז"ל "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעוה"ז שנאמר אז (לעת"ל) ימלא שחוק פינו", הרי נשיא דורנו הוא "אז" (דור השמיני), והי' המשיח של דורנו שנתגלה בכל התוקף! וזהו מה שתבע ענין השמחה מחסידים כו'. ועוד. ג' חלקים משיחת י' אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026 Synopsis (a) Rashi explains that the verse, “If you go out to war against your enemies…” refers to an optional war. This is why it says “If you go out to war” – there is a doubt whether the war will happen because on the contrary, as an only child to Hashem, a Jew by nature has no connection to war whatsoever. This is also why it says “…go out to war,” because for a Jew to wage war requires him to leave his natural state. While from time to time Hashem desires that they do go out to war, when they do then it is “above your enemy.” (b) The second name of the Nasi of our generation is Yitzchok, which connotes laughter and joy. Although our Sages taught, “It is forbidden for a person to fill his mouth with laughter in this world, as the verse states, “Then (אז) [in the future era] our mouths will be filled with laughter,’” nevertheless, the Nasi of our generation represents “Then,” because his is the eighth generation (א+ז=8), and he was the Moshiach of our generation, and therefore he demanded joy from the Chassidim etc. 3 excerpts from sichah of 10 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2026

2360

יום ב' פ' כי תבוא, י"א אלול, ה'תשפ"ו

Aug 24, 2026

11:19

התוכן הציווי ד"והלכת בדרכיו" [כמ"ש בפ' כי תבוא], "להדמות לו ית' כפי היכולת . . מה הקב"ה נק' חנון אף אתה הי' חנון .. רחום .. חסיד וכו'", מונה הרמב"ם במנין תרי"ג המצוות אף שלכאו' ה"ז "ציווי כולל" (שאינו נמנה במנין המצוות), כי בציווי זה יש חידוש: קיום המצוות מצ"ע יכול להיות באופן של "מצות אנשים מלומדה" ואז זה לא פועל עליו שום דבר והוא נשאר במעמדו ומצבו הקודם, וע"ז בא ציווי זה שקיום תומ"צ צ"ל באופן של "והלכת בדרכיו" ‏–‏ "הליכה", לצאת ממצבו הקודם. וזהו ע"י שמקיים המצוות בגלל שהם ציווי הקב"ה ‏–‏ "דרכיו", וכך מתקשר ה"אתה" עם "הקב"ה". והביאור: "הליכה" אמיתית היא כשעולה לדרגא שאין לה שום שייכות לדרגתו הקודמת, הליכה בלתי-גבולית, והדרך היחידה שאצל הנברא, בעל-גבול, יהי' "והלכת", הוא ע"י שמתקשר (ע"י הרבי, ה"ממוצע המחבר") עם עצומ"ה ית', נמנע הנמנעות ‏–‏ "דרכיו". ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' בשלח, שבת שירה, י"א שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026 Synopsis The Rambam includes among his count of 613 mitzvos the command, “You must walk in His ways” – “To emulate Him as much as possible…Just as the Holy One, blessed be He is gracious, so too you should be gracious…” Seemingly, this is in the category of general mitzvos, which the Rambam does not include in his count? The answer is that this mitzvah contains a unique element:One may keep the mitzvos by rote, in which case a mitzvah has no effect on the person, and he remains in his previous state. But the mitzvah to “walk in His ways” teaches us that one must truly advance, meaningbeyond all connection to one’s previous state, which happens when one keeps the mitzvos because they are Hashem’s command. Because the only way a created, finite being can advance to a level infinitely higher than his previous level is by connecting (through the Rebbe, the intermediary who connects) to Hashem’s infinite Essence (“His ways”). 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Beshalach (Shabbos Shira), 11 Shevat 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-08-2026

2361

יום ג' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ו

Aug 25, 2026

7:38

התוכן כל הענינים כפי שהם בתורה, שקדמה לעולם, הם תכלית הטוב, כל עניני התורה הם חכמתו של הקב"ה ללא כל נפק"מ בתוכן הענין, ובלשון הרמב"ם בפירוש המשניות "ואין הפרש בין ובני חם כוש ומצרים.. ותמנע היתה פלגש, ובין אנכי ה' אלקיך ושמע ישראל, כי הכל מפי הגבורה והכל תורת ה' תמימה טהורה וקדושה אמת". וע"ד מה שאמר אדמו"ר האמצעי בנוגע קריאת התוכחה שבפ' כי תבוא ע"י אדה"ז ש"כשאבא קורא הערט זיך ניט קיין קללות!", כי קריאת אדה"ז היתה כפי שהענינים הם בתורה שקדמה לעולם, ואע"פ שקריאתו היתה למטה בעוה"ז, אבל בשעת מעשה הי' בעולם האצילות! וע"ד משה רבינו שגם בשעה שדיבר עם פרעה היתה "שכינה מדברת מתוך גרונו", ו"הי' מאיר בו אצילות בבחי' גילוי"! ‏משיחת אדר"ח מר-חשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 Synopsis Everything in the Torah is the ultimate goodness and part of Hashem’s wisdom, as the Rambam states in his Commentary to the Mishnah: “There is no difference between ‘The sons of Cham were Cush and Mitzrayim...’ or ‘Timna was a concubine,’ and ‘I am Hashem your G-d’ or ‘Listen, Yisroel,’ because it is all from mouth of the Almighty, and it is all Hashem’s perfect, pure, holy, and true Torah.”Based on this we can understand the Mitteler Rebbe’s remark regarding the tochecha in parashas Ki Savo, “When Father reads it, you don’t hear curses”: The Alter Rebbe’s reading reflected the reality in Torah as it preceded creation, and although he was reading it below in this world, at that same time he was in the World of Atzilus. This can be compared to Moshe Rabbeinu talking to Pharaoh in Egypt: Even when Moshe was talking to Pharoah, who embodied the lowest level of kelipah, the light of Atzilus shone within Moshe in a revealed manner, and “The Shechinah spoke from within his throat.” Excerpt from sichah of 1st day of Rosh Chodesh MarCheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2026 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ר' אהרן בן גיטל לאה שי' ליום ההולדת שלו הרוחני י"ב אלול

2362

יום ד' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ו

Aug 26, 2026

11:13

התוכן ענינו המיוחד של ט"ו אלול (הקרוב אלינו) הוא יום התייסדות ישיבת תו"ת. ובש.ז. [תשמ"ב] ניתוסף שזה פ"ה שנה מאז – ה' פעמים טו"ב. והיינו שאז מתגלה למעלה, ונמשך למטה, שלימות ענין הטוב. אלא שצריכים לעשות הכלי לזה ע"י מעשינו ועבודתינו, ולכל לראש – בעיקר ענינה של הישיבה – לימוד התורה, נגלה התורה ביחד עם פנימיות התורה. וזהו החידוש ביסוד ישיבה זו שבה ילמדו במקום אחד נגלה דתורה ביחד עם פנימיות התורה באופן ד"תורה אחת". ובפשטות: גם בעת לימוד נגלה דתורה ניכר עליו שיש אצלו הענין ד"דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם". וזהו הקשר ליום ט"ו בחודש – "קיימא סיהרא באשלמותא": תכלית השלימות דחיבור נגלה ופנימיות התורה (מעשה ותלמוד, גוף ונשמה – בתורה גופא) תהי' לעת"ל כאשר המעמד ומצב דבנ"י יהי' בתכלית השלימות – "קיימא סיהרא באשלמותא". משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 Synopsis 15 Elul this year (5742 – 1982) marks the 85th anniversary of the founding of Yeshivas Tomchei Temimim. 85is five times טו"ב (17), meaning the ultimate good is revealed Above and drawn down below. We only need to create the proper vessel for it, first and foremost by studying Torah in the unique manner introduced by Yeshivas Tomchei Temimim, where Nigleh and Chassidus are studied in the same Yeshiva and as one Torah. Meaning, even when one studies Nigleh, it should be evident that one “Knows the G-d of his father and serves Him with a whole heart.” This is also the connection to the 15th day of the month, when “the moon is in its complete state”: The ultimate union between Nigleh and Chassidus (respectively the body and soul of Torah) will be realized in the Future Redemption, when the Jewish people itself will attain a state of ultimate perfection. Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2026 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏ * לזכות ר' שמחה ברוך הלוי וזוגתו מרת חנה צירל שיחיו פרענקל לכבוד יום הנישואין שלהם י"א אלול – לברכה והצלחה בכל הענינים בגשמיות וברוחניות

2363

יום ה' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ו

Aug 27, 2026

10:43

התוכן בחמישי דפ' כי תבוא נאמר "ובאו עליך כל הברכות האלו והשיגוך", שגם כאשר ישנו "שוטה" הבורח מן הברכות מבטיחים לו שהברכות ישיגוהו! וההוראה: דובר כמ"פ אודות הצורך להתנהג עם כאו"א מישראל באופן של "ימין מקרבת", ועאכו"כ בחודש אלול, חודש הרחמים. ישנם כאלו שמצד הטבע של נפה"ב או מפני שגדל ונתחנך ללא הרכות והחום של "אם" וכיו"ב, צועק ורוגז על יהודים! וגם בחודש אלול, כשהמלך נמצא בשדה "ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם" – אינו יכול לפעול בעצמו לברך יהודים! (במקום להדר בקיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" מהדר בקיום מצות "הוכח תוכיח"...) – הוא בורח מהברכות... וע"ז מבטיחה התורה שהברכות ישיגו אותו ויפעלו עליו שסוכ"ס יתחיל לברך את בנ"י בקול רם ובאהבה! ועד כסיום השיעור "ברוך אתה בבואך ו.. בצאתך" – כל היום, מהתחלתו עד סופו, ה"ה עסוק ב"ברוך"! ג' חלקים משיחת יום ד' דפ' כי תבוא, י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026 Synopsis Chamishi of parashas Ki Savo states: “All these blessings will come upon you and overtake you…”: Even if someone is foolish enough try to run away from the blessings, he is assured that the blessings will overtake him! The lesson is as follows: As discussed many times, it is imperative to relate to other Jews with the “right hand that draws near,” and certainly during the month of Elul, the month of mercy. But there are those who (because of the nature of their animal soul, or because they were raised without the tenderness and warmth of a mother etc.) run away from blessings – they shout atother Jews and get angry with them, to the extent that even in the month of Elul (when the King is in the field and He “receives them all with a pleasant countenance and shows a smiling face to them all”) they are still unable to bring themselves to bless Jews. (Instead of excelling in the mitzvah to “Love your fellow like yourself,” they excel in the mitzvah, “You must surely rebuke…”) But the Torah promises such a person that the blessings will pursue him and overtake him, and have such an effect upon him that he will ultimately begin to bless Jews loudly and out of love. And as the verse states, “You will be blessed when you come and blessed when you leave”meaning, the entire day, from the beginning (“when you come”) to the end (“when you leave”), he is occupied with blessings. 3 excerpts from sichah of Wednesday, parashas Ki Savo 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2026

2364

יום ועש"ק פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ו

Aug 28, 2026

9:52

התוכן איתא בגמ' [סוטה כב:, ע"ז יט:] שאין האדם נעשה ראוי להוראה עד ארבעים שנה. ופרש"י [ע"ז שם] "עד ארבעין שנין – משנולד". ויסודו של רש"י הוא ממשנה דמס' אבות "בן ארבעים לבינה", שאז מגיע האדם לשלימות ההבנה בתורה. אבל בתוס' [סוטה שם] כ' "פי', משנה שהתחיל ללמוד עד ארבעים שנה ולא משנה שנולד, כדאמרינן בפ"ק דמס' ע"ז ולא נתן ה' לכם לב לדעת עד היום הזה ש"מ לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד ארבעין שנין, וזה הי' ממתן תורה עד מ' שנה שאז התחילו ללמוד" (תירוץ המהרש"א שגם מאחז"ל "עד ארבעין שנין וכו'" וכוונת משה רבינו הוא משנה שנולד דוחק גדול וכו'). וי"ל שב' מאחז"ל הנ"ל, "בן מ' לבינה", ו"לא קאי איניש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין" של לימוד בפועל, אינם סותרים זא"ז, כי המשנה "בן מ' לבינה" מדברת בזמן שנקודת כח השכל מגיע לשלימותו. ומזה מובן שגם הזמן לשלימות ההבנה של "נקודה" של שכל שקיבל מרבו ה"ז מ' שנה, שע"ז מדבר מאחז"ל "עד מ' שנין וכו'", וכמו שהי' בנוגע להבנת "דבר ה'" שקיבלו במ"ת. (ורש"י ותוס' חולקים אם כדי להיות ראוי להוראה צריך גם שלימות ההבנה בפועל בתורה שקיבל מרבו וכו'). ומכ"ז מובן, שכל פעם שנתחדש מציאות חדשה, כמו ענין הנישואין, מתחיל מספר של מ' שנה וכו'. משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 Synopsis The Gemara states (Sotah 22b and Avodah Zarah 19b) that a person does not become fit to render halachic rulings until the age of forty. Rashi explains (in Avodah Zarah) that this means forty years from birth, based on the Mishnah in Pirkei Avos: “Forty is the age for understanding” because that is when a person’s understanding in Torah becomes fully developed. But Tosafos (in Sotah) explains that the Gemara means forty years from when he began learning, not from when he was born, based on the Gemara’s statement in Avodah Zarah that “A person does not fully understand his teacher’s opinion until after forty years” (meaning forty years of study, like the forty years from the Giving of the Torah until Moshe said, “Hashem has not given you a heart to know until this day…”). It can be explained that these two teachings (upon which Rashi and Tosafos base themselves) do not contradict one another: The Mishna’s statement, “Forty is the age for understanding” refers to the time when the core of a person’s intellectual capacity becomes fully developed, and likewise, it takes forty years to fully understand the core intellectual concept he received from his teacher. But Rashi and Tosafos disagree as to whether, in order to be fit to render halachic rulings, one must also attain complete practical understanding of the teaching he received from his teacher. Based on all this it follows that whenever one enters a stage wherein he becomes a new entity (such as marriage etc.), a new count of forty years begins etc. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5729 (marking the Rebbe’s and Rebbetzin’s 40th wedding anniversary) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2026 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'‏ * לזכות מרת דבורה לאה בת אסתר שתחי' ליום ההולדת שלה ט"ו אלול - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות

2365

יום ועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ה תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 10, 2026

11:25

התוכן בהקדמה לספר החינוך מביא הפסוק [בשישי דבפ' מסעי] "שש ערי מקלט תהיינה לכם" כסימן לה"שש מצות תמידיות". וצ"ל למה בחר לזה פסוק המדבר אודות התיקון על "מכה נפש בשגגה" (ולא פסוק כמו "ששה משמותם על האבן וגו'" המדבר אודות אבני האפוד שהם "לזכרון.. לפני ה'" וכו')?! אלא שהיא הנותנת: ענין המיתה הוא ענין תמידי שבא לעולם "בעטיו של נחש" ויהי' עד הזמן ד"ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ". ועד"ז ברוחניות: בעשיית חטא, שעי"ז נעשה חסרון ב"הדבקים בה'", נחסר בחיותו של עושה החטא – "מכה נפש", אלא שזה "בשגגה" – בגלל שהיצה"ר מפתה אותו כאילו אינו נעשה נפרד עי"ז מאלקות. ואח"כ "עולה היצה"ר ומסתין" וטוען שהוא "גואל הדם" וכו'. ומכיון שענין זה הוא ענין כללי בעבודת ה' שיהי' עד הזמן ד"מצוות בטלות לעת"ל", ולכן התיקון הזה הם ה"ששה מצוות תמידות" שעי"ז ניצולים מעונש של גואל הדם וכו'. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשח"י ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 Synopsis The introduction to the Sefer HaChinuch states that a mnemonic for the six perpetual mitzvos is the verse (in shishi of parashas Masei) “…they shall be six cities of refuge for you.” The reason the Chinuch choose a verse about the remedy for an unintentional killer rather than a verse discussing something more positive and holy (such as the verse, “…six of their names on one stone,” referring to the stones of the Ephod, which serve as “a remembrance before Hashem) is as follows: Death is a constant phenomenon that was introduced to the world “through the counsel of the serpent,” and will remain until Hashem removes the spirit of impurity from the earth. Similarly, in a spiritual sense, when a person commits a sin, his spiritual life force is diminished – it is a form of “killing.” However, it is an unintentional killing, because the person is tricked by the yetzer-hara who deceives him into thinking that the sin won’t separate him from G-dliness. Then, after the sin “The yetzer-hara rises up and accuses,” claiming to be the “blood avenger” and so on. Since this is a general and ongoing issue in Divine service, and one that will continue until the time when “the mitzvos will cease in the future era,” the appropriate remedy is the six perpetual mitzvos, which protect a person from the punishment of the blood avenger etc. 2 excerpts from sichah of Purim 5718 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-07-2026 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

2366

יום ד' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ט' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 24, 2026

10:14

התוכן [המשך] יהודי אינו יכול לשנות אופני השמירה שלו! כמו הדג בטבעו אינו יכול לחיות מחוץ למים, כך חיים יהודים, שהם "המעט מכל העמים", תלויים עפ"י טבע בזה שמגבירים את האיכות על הכמות ואינם יכולים לחיות ללא תומ"צ ש"היא חיינו ואורך ימינו"! [הדיוק ב"אורך ימינו" הוא שכל יום כשלעצמו הוא "ארוך": כשהכ"ד שעות עוברים רק באכילה ושתי' וכיו"ב ללא תוכן אמיתי – אין זה "יום" של אדם כלל. כשמתנהג עפ"י התורה במשך היום – זה "יום" סתם. וכשלומד תורה בשעה אחת בחיות והתלהבות כזו שלאחר זה לוקח כ"ד שעות – זה יום "ארוך"]. מי שטוען שאנו חיים עפ"י דמוקרטי' ואסור להכריח וכו' – הרי זה בדוגמת העושה חור בספינה בלב ים סוער בחדרו בטענה שזהו "דמוקרטי'"... לא רק שאסור לך להתנהג כך אלא עליך "לכוף כל ישראל" בדרכי נועם ובדרכי שלום להשאיר את ה"ספינה" בשלימות ויגיע בשלום למחוז חפצו. וכמ"ש "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי שלום בארץ וגו'", עד לקיום היעוד "ואולך אתכם קוממיות" לקבל פני משיח צדקנו. משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 Synopsis (Continued.) Just as a fish cannot live outside water, so too the Jewish people, by its very nature, cannot survive without prioritizing quantity over quality and without keeping Torah and mitzvos, which are “our life and the length of our days.” (As the Alter Rebbe explains, “length of our days means an individual day itself becomes “long”: A day spent only on physical activities such as eating and drinking is not a considered a “day” for a human being at all. When one conducts himself according to Torah throughout the day, that is an ordinary day. And when one learns Torah for one hour with such vitality and enthusiasm that would take someone else twenty-four hours to achieve the same thing – that is a “long day.”) And if one argues: we live in a democracy where coercion is forbidden etc. –the answer is that we are all like people on one ship. One cannot say that since he paid for his cabin he is free to drill a hole in it cabin because he paid for his ticket so he can do whatever he wants. Not only must he not drill a hole in the ship; rather, he must also “compel all the Jewish people,” in pleasant ways and peaceful ways, to keep the ship intact by keeping Torah and mitzvos, as the verse states, “If you walk in My statutes…I will grant peace in the land, etc.,” and “I will lead you upright” to greet Moshiach Tzidkeinu. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-06-2026 לע"נ מרת אסתר גיטל בת ר' יצחק הלוי ע"ה ענגעל ליום היארצייט שלה ט' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אהרן שלמה הכהן שי' ענגעל

2367

יום ה' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 25, 2026

11:43

התוכן הפירוש הפשוט במ"ש ברביעי דפ' בלק "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" הוא האבות ואמהות, אבל מזה שכל אחד נק' "בן אברהם יצחק ויעקב", וכל אחת נק' "בת שרה רבקה רחל ולאה", מוכח שבכאו"א נמצאים ה"אבות ואמהות"! ואדרבא - זהו העצם והפנימיות שלהם, וחכם, שלא מסתכל על חיצוניות הדברים, רואה זאת. והרי יהודי הוא למעלה מזמן ומקום, שלכן תובעים ממנו לא להתפעל מזמן ומקום - "עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב" - עד שהגוים מברכים אותו, כמ"ש בפ' בלק. וההוראה: יש לדעת שגם יהודי בזמננו, ה'תשל"ב, קשור, עד שזהו החוזק שלו, עם ה"אבות ואמהות"! ומזה, שיהודי הוא בעצם למעלה מן הטבע, מובן גם שזוהי שטות שאין כמוה שבשר-ודם יחליט שכחות אלו שלמע' מן הטבע ילכו לגוי! ב' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026 Synopsis According to its simple meaning, the verse (in revi’i of parashas Balak), “From the mountain peaks I see him, and from the hills I behold him,” refers to the Avos and Imahos. But the Avos and Imahos exist within every Jew, each of whom is called a son of Avraham, Yitzchok, and Yaakov or a daughter of Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah (as is evident to any wise person who looks beyond the surface of things). And since a Jew is above time and place, therefore he is expected to not be affected by time and place, and to be “a people that dwells alone and is not reckoned among the nations,” to the extent that even the nations of the world bless him, as it says in parashas Balak. The lesson is as follows: One must know that even a Jew in our times, in the year 5732, is connected to the Avos and Imahos to the point that they are his strength and power. And since a Jew is inherently above nature, it is also obvious that it is utter foolishness for human beings to try and decide that these powers, which are above nature, should be granted to a gentile. 2 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-06-2026

2368

יום ועש"ק פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], י"א תמוז, ה'תשפ"וערב י"ב תמוז – יום ההולדת וחג הגאולה של כ"ק אדמו"ר מהריי"ץ נ"ע

Jun 26, 2026

11:25

התוכן כשרואים בעיני בשר תוצאה מאיזה מאורע שקרה בעבר ה"ז מקל להזכר על המאורע באופן ש"יהיו בעיניך חדשים". וזהו מה שעיקר הזמן לזכירת יצי"מ הוא בליל פסח "בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך", ו"הא לחמא עניא די אכלא אבהתנא בארעא דמצרים". ובנוגע לחג הגאולה י"ב-י"ג תמוז: רואים בעיני בשר דורות של יהודים שומרי תומ"צ שאינם אלא פירות של מס"נ בעל הגאולה לפני 49 שנה במדינה ההיא, שנעמד מול ממשלה אדירה והקים חדרים, ישיבות ומקוואות וכו'. זה נותן כח וחיות להזכר על הגאולה שלו לא כדבר שקרה בעבר אלא כדבר שקורה עכשיו. זה גם נותן כח וחיות לכל א' בחייו הפרטיים, להתגבר על הקשיים בנוגע למעשה דבור ומחשבה, שכמו שה' הי' עם "אבותינו" יהי' גם "עמנו . . אל יעזבנו ואל יטשנו", כי עושה כל התלוי בו "ללכת בדרכיו אשר הורנו". וכך "חיים" היום את הגאולה שלו, ומזה לוקחים חיות על כל השנה. ג' חלקים משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 Synopsis It is easier to remember an event from the past in a way that is “new in your eyes” when you see a physical outcome of the event, which is why the primary time for remembering the Exodus from Egypt is on the night of Pesach, “when matzah and maror are placed before you,” and when we say “This is the bread of affliction that our forefathers ate in the land of Egypt.” The same is true of the liberation of 12 and 13 Tammuz: We now physically see generations of Jews who keep Torah and mitzvos, who are the fruits of the baal hageulah’s mesiras nefesh in that country 49 years ago, when he stood up against a powerful government and established chadorim, yeshivos, and mikvaos, etc. This gives us the ability and the energy to remember the liberation not as something that happened in the past, but as something taking place in the present. This also gives every individual the ability and energy to overcome the difficulties in deed, speech, and thought in their own life. Just as Hashem was with “our forefathers,” so He will be “with us... may He not forsake us nor abandon us,” when we do everything in our power “to walk in his ways that he showed us,” and in this way we experience his liberation today, drawing energy for the entire year. 3 excerpts from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-06-2026 לזכות דבורה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2369

יום א' פ' פינחס, חג הגאולה י"ג תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 28, 2026

10:27

התוכן אודות י"ג תמוז ישנם כבר בדפוס "דברי הרב", וכבר דובר ע"ז ריבוי פעמים "ותן לחכם ויחכם עוד" ובאופן שזה יביא לידי מעשה בהתאם להוראות בעל הגאולה. וכחסיד שהוא "נר להאיר", הנה ההוספה בעבודתו תביא בודאי שיתוסף גם בעבודתו של אלו בסביבתו. כדאי ונכון להוסיף ולהמשיך בהתוועדויות דימי הגאולה במשך ג' ימים אלו, י"ג, י"ד וט"ו תמוז – "חוט המשולש", שהם ג' ימי חול ויכולים להוסיף גם בענינים שאא"פ לעשותם בשבת. ומה טוב – שבכל א' מג' הימים יקבל כאו"א ע"ע ג' ענינים, ג' פעמים ג', ש"חוט המשולש לא במהרה ינתק"; סיום בשליחות מצוה לצדקה, ושייך לגאולה די"ב-תמוז כמו שהגאולה די"ט כסלו קשורה במיוחד לענין הצדקה וכו'; הקשר למ"ש בהתחלת הפרשה שלפינחס ניתנה ענין הכהונה לו ולזרעו אחריו, וזה שייך לכאו"א מישראל כמ"ש ברמב"ם "לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש כו' ה"ז נתקדש קודש קדשים". ועוד. משיחת יום א' דפ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 Synopsis Much has already been said and published about 13 Tammuz, and “Give to a wise person and he will become wiser still” – in a way that leads to actual practice in accordance with the directives of the baal hageulah. And since a chossid is “a lamp to illuminate,” any increase in one’s own service will certainly lead to an increase in the service of those around him as well. It is worthwhile and proper to continue and expand the farbrengens of the days of liberation through 13, 14, and 15 Tammuz (which are weekdays, on which means not allowed on Shabbos may be used, forming a “threefold cord.” And even better would be for every individual to accept upon himself threethingsfor each of the three days (three times three) because “A threefold cord is not quickly severed.” We conclude with appointing everyone as a shliach for tzedakah, which is associated with the redemption of 12 Tammuz, just as the redemption of 19 Kislev has a particular connection to tzedakah. This also relates to the beginning of parashah, where Pinchas was granted the Kehuna for himself and for his descendants after him; this is something attainable for every Jew, as the Rambam writes: “Not the tribe of Levi alone, but every person…is sanctified as holy of holies.” Excerpt from sichah of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-06-2026 לזכות חנה מושקא בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב תמוזלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

2370

יום ב' פ' פינחס, י"ד תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 29, 2026

10:54

התוכן עמ"ש [בשני דפ' פינחס] "משפחת החנכי" פרש"י "לפי שהיו האומות מבזין אותם ואומרים מה אלו מתייחסין על שבטיהם סבורין הן שלא שלטו המצריים באמותיהן .. לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה לומר מעיד אני עליהם שהם בני אבותיהם וכו'". שהקב"ה בעצמו העיד (ע"י הוספת ב' אותיות הראשונות של שמו) שכל ה-210 שנה שבנ"י היו בגלות קשה של מצרים בתור עבדים והיו שם המיעוט, ומ"מ שמרו על צניעות ו"לא שינו את לבושם" ולא הסתכלו על האופי של המצריים שמסביב וכו' אלא התנהגו כמו שלימדו אותן שרה רבקה רחל ולאה!, וההוראה לנשי ישראל, ובמיוחד בהתחלת ימי הקיץ: על כל אחת החיוב באופן שווה (כמו חומש הפקודים – כ"א נמנה בשווה) לא לשנות כלל את הלבושים ואת ההנהגה בכלל, אע"פ שנמצאים בגלות וכו', כדי שגם לפני כניסתנו לא"י בגאולה האמיתית והשלימה בדורנו זה יוכל הקב"ה להחתים שמו על ההנהגה הרצוי' של נשי ישראל! משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר ה'תשכ"ח ל"נשי חב"ד" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 Synopsis On the verse (in sheini of parashas Pinchas), “…The descendants of Reuven…the family of Chanoch (משפחת החנכי)...,” Rashi explains: “Since the nations were denigrating them and saying: Why are these people tracing their lineage to their tribes? Do they think that the Egyptians did not have control over their mothers…Therefore the Holy One, blessed be He, affixed His name to them – a hei on one side and a yud on the other to say – to say: I attest to the fact that they are the sons of their fathers….” That is, Hashem Himself attests (using the first two letters of His Name) that throughout all 210 years of exile in Egypt, where they were the minority and where they were slaves, they nevertheless preserved their modesty; instead of changing their clothing and trying to imitate the Egyptians around them, they conducted themselves as Sarah, Rivkah, Rochel, and Leah had taught them. The lesson for Jewish women, especially at the beginning of the summer, is that there is an equal obligation upon every woman (just as when the Jewish people were counted, each person counted as one) not to alter their mode of dress or their conduct at all, despite being in exile etc., and this way, even before the Redemption, Hashem will attest by His Name to the proper conduct of Jewish women. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 28 Iyar 5728, to N’shei U’bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-06-2026 לזכות מרדכי בן חי'ה ריסא שי' ונגר ליום ההולדת שלו י"ד תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות. נדבת אביו ר' שמואל שי' ונגר

2371

יום ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 30, 2026

11:19

התוכן בשלישי דפ' פינחס מסופר שבנות צלפחד תבעו ממשה "תנה לנו אחוזה וגו'", ואז, בזכותן, נאמרה פרשת נחלות "איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו וגו'". ובעבודה: איתא בגמ' ש"האיש דרכו לכבוש והאשה אין דרכה לכבוש" – כדי למלא תפקידו "לכבוש" את חלקו בעולם שיתנהג כרצון ה', צריך הוא תוקף הדעת של "בן". אבל גם מי שלא גידל דור של "בנים" רק "בנות", אינו פטור מ"כיבוש הארץ" אלא "והעברתם את נחלתו לבתו" – זה סימן שהעבודה שהיתה צ"ל ע"י הבנים יכולה להעשות ע"י הבנות. ומי זוכה לבנות כאלו – צלפחד שמסר נפשו להיות "מקושש עצים בשבת" "כדי שיהרג ויראו אחרים" שעי"ז יתברר הדין של מחלל שבת (אע"פ אשר, כמבואר באחרונים, באמת לא חילל את השבת עי"ז, אבל כלפי העדים והקהל הי' זה חילול שבת וכו') – מס"נ עבור יהודי מחלל שבת! ולכן לא הפסיד חלקו בארץ וזכה שע"י בנותיו ניתוספה פרשת ירושת הארץ בתורה. וזוהי ההוראה לנשי ישראל שידעו את היכולת הגדולה, האחריות והזכות שיש להן לפעול בחיזוק היהדות! משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 Synopsis Shelishi of parashas Pinchas describes how Tzelofchad’s daughters demanded of Moshe, “Give us an estate along with our father’s brothers,” and it was in their merit that the section dealing with inheritances was added to the Torah: “If a man dies and has no son, you must transfer his inheritance to his daughter….” In terms of spiritual service: The Gemara says that “A man’s way is to conquer, while a woman’s way is not to conquer.” To fulfill one’s task of “conquering” his portion of the world so that it will be conducted according to Hashem’s will, a person needs the strength of mind of a “son.” But even one who did not raise a generation of “sons” but only “daughters” is not exempt from the task of “conquering the Land.” Rather, “you must transfer his inheritance to his daughter,” which indicates that the work that was to be carried out by sons can be accomplished by daughters. And who merits such daughters? Tzelofchad – who sacrificed himself by becoming “the one who gathered wood on Shabbos” “so that he would be put to death and others would see,” thereby clarifying the law of one who desecrates Shabbos – an act of mesiras-nefesh for the sake of a Jew who desecrates Shabbos! (Although, as the Acharonim explain, he did not actually desecrate Shabbos, nevertheless, in the eyes of the witnesses and the community it appeared to be a desecration of Shabbos etc.) Therefore, he did not lose his portion in the Land, and he merited that because of his daughters the section dealing with inheritance of the Land was added to the Torah. The lesson for Jewish women in our generation is that they must recognize the great ability, responsibility, and privilege they have been given, to strengthen and spread Yiddishkeit. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5715 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-06-2026 לע”נ הרב אורי עזרא ב"ר יוסף יהודה ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ישעי' ‏מנחם מענדל שי' ליפש

2372

יום ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 1, 2026

7:19

התוכן נמצאים אנו בערב "ג' השבועות", וההכנה הראוי' לתקופה זו היא בדוגמת הנהגת הקב"ה ש"מקדים רפואה למכה"‏ – ‏להתעסק ב"רפואה" של תקופה זו עוד לפני שמתחילה, וכיון ש"רפואתו" של הקב"ה היא באופן ש"כל המחלה . . לא אשים עליך" מלכתחילה, הרי גם כאו"א מבנ"י שהוא שלוחו של הקב"ה יכול לפעול שה"רפואה" של תקופה זו תהי' באופן שתמנע אותה מלכתחילה! וה"רפואה" היא ע"י "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה"‏ – ‏להוסיף‏ – ‏ומה טוב ברבים‏ – ‏בלימוד התורה ובנתינת הצדקה, וכיון ש"על שלשה דברים העולם עומד וכו'"‏ – ‏גם בתפלה, ולעשות כ"ז בשמחה! משיחת ט"ז תמוז ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026 Synopsis The proper way to prepare for the Three Weeks can be inferred from the conduct of Hashem, who “brings the cure before the affliction” and who says, “All the illness.. I will not place upon you” from the outset: Because every Jew is an agent of Hashem (and therefore is like Hashem Himself), they, too, can bring about the healing for this time of year in a way that prevents the illness from happening in the first place. And the way to bring healing is set forth in the verse, “Tzion will be redeemed with justice, and her captives with righteousness” – by increasing (particularly in public and with the participation of many) in Torah study and in giving tzedakah. And since “The world stands upon three things,” we should increase in tefillah as well, and all of this should be done with joy. Excerpt from sichah of 16 Tammuz 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-07-2026

2373

יום ה' פ' פינחס, שבעה עשר בתמוז‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Jul 2, 2026

11:06

התוכן בהתחלת הסליחות דשבעה עשר בתמוז אומרים "חרבו שלף האויב .. להיות עוללים ויונקים מוכנים לטבח" (ר"ל). והענין ברוחניות: שבמקום לחנך עוללים ויונקים עם תורה שהיא "חיינו ואורך ימינו", ועם מצוות עליהם נאמר "וחי בהם" – מחנכים אותם לבטלם מלימוד התורה וכו'! ומזה ההוראה שעל כאו"א לעשות כל התלוי בו בכל התוקף שיהי' "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" שעי"ז יפעלו "להשבית אויב ומתנקם", ועוד ברגעי גלות האחרונים יהי' "ולכל בני ישראל הי' אור במושבתם", ויקויים היעוד ד"והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך". והמעשה הוא העיקר: על כאו"א להשקיע א"ע בזה ולפעול ביתר שאת ויתר עז, לקשר כל "עולל", מיד ברגע שנולד, עם תורת חיים, ולנצל את ימי הקיץ לענין זה. שזוהי ה"נקודה" של "מבצע חינוך" עליו דובר בתוועדויות האחרונות, ומזה באים לשאר ה"מבצעים" וכו'. משיחת יום ג' פ' פנחס, שבעה עשר בתמוז – יהפך לשמחה – ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026 Synopsis At the beginning of Selichos for 17 Tammuz we say: “The enemy unsheathed his sword against us to exterminate us, infants and suckling babies to be prepared for slaughter” (Rachmana litzlan). In the spiritual sense, this means depriving Jewish children of an education in Torah (which is “our life and the length of our days”) and mitzvos (of which it says, “and live by them”). The lesson is that everyone must do everything in his power, and with the fullest force, to “Establish strength out of the mouths of infants and nursing babies,” and thereby “put an end to enemy and avenger.” And already in these final moments of exile, “There will be light for all the Jewish people in their dwelling places,” and the promise will be fulfilled: “Kings will be your nursing fathers and their princesses your nursing mothers.” And “Action is the main thing”: Everyone must devote themselves this task of bringing every Jewish child to the Torah of Life from the moment he is born, and thesummer days should be utilized for this purpose. This is the central point of Mivtza Chinuch that was discussed at recent farbrengens, and this leads to all the other mivtzoim etc. Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-07-2026

2374

יום ועש"ק פ' פינחס, י"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 3, 2026

10:18

התוכן אבות פ"ו מ"ח: "הנוי והכח והעושר וכו' נאה לצדיקים ונאה לעולם . . אלו שבע מדות . . כולם נתקיימו ברבי ובניו". וצ"ל: 1) הרי "מאי דהוה הוה"! 2) איך יכול כל א' ללמוד מזה ש"נתקיימו ברבי ובניו" ש"מי ידמה לו"?! אלא זהו הדיוק שנק' כאן לא "רבי יהודה הנשיא" או "רבינו הקדוש" אלא "רבי ובניו", שמזה מובן שכל א' שהולך באורחותיו אשר הורנו והוא "רבי" שלו, הרי הוא מ"בניו" ("בניך אלו התלמידים") ויכול להתקיים בו שבע מדות אלו! וההוראה לכל א' מזה ש"כולם נתקיימו ברבי ובניו": בנוגע להפצת התורה והיהדות צריך כל א' הראוי להוראה – ובפרט עפ"י הוראת נשיא דורנו להפיץ התורה והיהדות גם לאלו שלא מבינים לה"ק ואידיש, ואפי' לקטנים שבקטנים – להיות "רבי" ולעסוק בהפצת היהדות! ואז מובטח שכל השבע מדות אלו ש"נאה לצדיקים ונאה לעולם" יתקיימו בו כ"רבי" (מי שבדרגא זו) או כ"בניו" (מי שבדרגא זו). ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ נצבים ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 Synopsis The Mishna states in Pirkei Avos states (6:8): “Beauty, strength, wealth, honor, wisdom, sageness, old age and children are becoming to the righteous and becoming to the world…These seven qualities enumerated by the Sages for the righteous were all fulfilled in Rebbi and his sons.” But seemingly, (1) “What happened, happened”; how is it relevant that these qualities were fulfilled in Rebbi and his sons? Moreover, (2) What is the lesson for an ordinary person from the fact that “they were fulfilled in Rebbi and his sons,” when an ordinary person cannot compare to Rebbi and his sons? The explanation lies in the Mishna’s choice of title here – “in Rebbi and his sons” (rather than “in Rabbi Yehudah HaNasi and his sons” or “in Rabbeinu HaKadosh and his sons”) – which teaches us that anyone whose “Rebbi” is a Rabbeinu Hakadosh (by virtue of following in his ways) is included among “his sons” (“‘Your sons’ – this refers to students”), and therefore these seven qualities can be fulfilled in him as well. Additionally: anyone who is fit to teach others must be a “Rebbi” and involve himself in spreading Torah and Yiddishkeit (especially in light of the directive of the Nasi of our generation to spread Torah and Yiddishkeit even to those who do not understand Hebrew or Yiddish etc.). Then one is assured that all seven qualities, which are “becoming for the righteous and becoming for the world,” will be fulfilled in him, whether as a “Rebbi” or as “his sons,” depending on one’s level. 2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Nitzavim 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-07-2026 לזכות צבי אבא בן חנה שי' לרמן ליום הולדת שלו י"ט תמוז – לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות נדבת משפחתו שי'

2375

יום א' פ' מטות-מסעי, כ' תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 5, 2026

11:12

התוכן ברוב הארצות ימים אלו הם ימי "חופש" לילדים מלימודים שאינם "לימודי קודש". [איני רוצה לקרוא לזה "לימודי חול", כי באמת היו צריכים להשתדל שלימודים אלו יהיו "על טהרת הקודש" (לצורך ידיעת חשבונות בתורה וכו'). כי לולא זאת, הרי החכמות חיצוניות "מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלקית וכו'" (כלשון אדה"ז בתניא) – שענין הטומאה הוא דבר החמור ביותר, וזה נוגע אפי' לקטני-קטנים וכו'. ולאידך – מכיון שישנה כללות הענין דחכמות חיצוניות, מובן שאפשר לנצלם לעניני קדושה או לפרנסת בני-ביתו וכו'. ומובן, מכיון שהוא עצמו משוחד בדבר, שצריך למצוא מישהו אחר שיפסוק לו אם בשבילו לימוד זה הוא דבר המטמא את הנפש או דבר המותר לפרנסתו כו']. יש להשתדל שהתלמידים ינצלו את זמנם הפנוי ולמלא זה בלימודי קודש ועניני תומ"צ. זהו דבר הכרחי, חיוני ורציני ביותר. וכדאי להשתדל שישלחו את הילדים למנות-קיץ המתנהלים לפי רוח היהדות, שהילדים נמצאים באוירת המחנה במשך תקופה ממושכת וברציפות. ומובן גודל התועלת שבדבר. משיחת י"ג תמוז ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 Synopsis In most countries, this is the time of the year when children are given vacation from the study of non-holy subjects. (I do not want to call them “secular studies” because the truth is that such subjects should be put to use for holy purposes, such as understanding Torah-related measurements and calculations etc. Otherwise, as the Alter Rebbe says in Tanya, studying such subjects “clothes and defiles the Chochmah, Binah, and Daas of one’s Divine soul...” something very severe, as seen from the fact that impurityaffects even a newborn child etc. On the other hand, since such studies exist, it is clear that they can be utilized for holiness or for earning a livelihood etc. But since a person is biased when it comes to his livelihood, one must find someone else to rule for him whether the study is something that defiles the soul or something permissible etc.) It is a necessary, vital, and a very serious matter to ensure that this free time during the summer is filled with holy studies and with Torah and mitzvos. Moreover, it is worthwhile to endeavor that children be sent to summer camps conducted in the spirit of Yiddishkeit, where the children remain in the camp atmosphere for an extended and uninterrupted period of time, the tremendous benefit of which is self-understood. Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-07-2026 לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף

2376

יום ב' פ' מטות-מסעי, כ"א תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 6, 2026

8:30

התוכן ביאור חידושה של חסידות אודות חשיבות עבודת ה' עם הגוף ולא ע"י תעניות וסיגופים, ולכאו' ה"ז הלכה מפורשת בשו"ע (ח"ו הל' נזקי גוף ונפש) ש"אין לאדם רשות על גופו כלל.. לצערו בשום צער אפי' במניעת איזה מאכל או משתה"?! והביאור: בשו"ע ממשיך שם "אא"כ עושה בדרך תשובה שצער זה טובה היא לו" [וצ"ל שה"טובה" היא גם לגופו]. ומוסיף: "ולכן מותר להתענות לתשובה אפי' מי שאינו יכול להתענות, ומי שיכול להתענות מותר אפי' שלא בדרך תשובה אלא כדי למרק נפשו לה' [גמר כפרה וכו'']". וחידשה חסידות שגם ענין זה, תשובה ומירוק הנפש, ניתן לפעול, ועוד יותר טוב, ע"י העבודה עם הגוף. וזהו הענין דמחנה-קיץ, שמטרת - בריאות הגוף. אבל הגישה לבריאות הגוף צ"ל שעי"ז יוכלו לעבוד את השי"ת. א' השיחות ט"ז תמוז, ה'תשט"ז – במחנה "גן ישראל", עלענוויל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 Synopsis Seemingly, there is an explicit halachah in Shulchan Aruch that “A person has no authority over his body whatsoever…to afflict it with any pain, even by withholding some food or drink.” What then is the novelty of Chassidus regarding the importance of serving Hashem with the body rather than with fasts and self-mortification? The explanation is as follow: The abovementioned halachah in Shulchan Aruch continues, “…unless one does so in the manner of teshuvah, where this affliction is beneficial for him” (and we must say that this benefit is also for his body), and it adds: “Therefore, it is permitted to fast in the context of teshuvah even for one who is unable to fast. And one who is able to fast is permitted even not in the context of teshuvah, but in order to cleanse his soul for Hashem…” (i.e. completing the atonement etc.). Chassidus adds that even this (teshuvah and cleansing of the soul) can be better accomplished by working with the body. And this is the point of summer camp: although it is designed to promote the health of the body, physical health must be viewed as a means to serve Hashem. Sichah of 16 Tammuz 5716 – in Camp Gan Yisroel, Ellenville, NY For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2377

יום ג' פ' מטות-מסעי, כ"ב תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 7, 2026

10:16

התוכן הוראה נפלאה בקשר לעבודת התשובה ממ"ש בשיעור רמב"ם היומי "כל כהן שיש בו מום, בין מום קבוע בין מום עובר, לא יכנס למקדש.. ואם עבר ונכנס לוקה וכו'": קיימת אפשרות שאדם ינצל את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי, כמו "האומר אחטא ואשוב", שאע"פ ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" "הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא", אבל "אם דחק ונתחזק.. ועשה תשובה מקבלין תשובתו", ובידעו זאת גופא - יתכן שירצה לנצל עוה"פ את ענין התשובה לענין בלתי-רצוי - "אחטא ואשוב". וע"ז באה ההוראה שגם אם ה"מום" של היהודי הוא רק "מום עובר" - בטוח שיעשה תשובה לאח"ז, "אחטא ואשוב", עליו לדעת שברגע זה אינו יכול להכנס למקדש ו"להקריב קרבן" - להיות בקירוב אל ה'! ומה שיוכל ברגע שלאח"ז להכנס למקדש וכו' אי"ז מקטין את החסרון וההפסד שברגע זה הוא לא יכול. ומובן א"כ שגם המצב ד"מום עובר" מושלל לגמרי וכו'. ב' חלקים משיחת י"ז בתמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 Synopsis We learn in today’s Rambam that any Kohen who has a blemish may not enter the Sanctuary, “whether it is a permanent blemish or a temporary blemish.” This teaches us a wondrous lesson about teshuvah: A person might say, “I will sin and then return.’” And although “he is not granted the opportunity to do teshuvah” (because it is the teshuvahthat causes him to sin) nevertheless, because “If he pushed forcefully and overpowered his inclination and did teshuvah,his teshuvah is accepted,” a person might still commit a sin in reliance on his subsequent teshuvah. But this halachah teaches us that even a “temporary blemish” prevents him from entering the Sanctuary: Despite the fact that one intends to teshuvah later, and it is certain that he will do teshuvah, he must know that nevertheless, at this moment he cannot enter the Sanctuary and bring himself closer to Hashem. The fact that a moment later he will be able to enter the Sanctuary does not diminish the blemish and loss at this moment in the fact that he cannot. Therefore, even a temporary blemish must be totally avoided. 2 excerpts from sichah of 17 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-07-2026 לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

2378

יום ד' פ' מטות-מסעי, כ"ג תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 8, 2026

11:19

התוכן לנצחון המלחמה חיוני לומדי תורה בדיוק כמו לוחמים בפועל! וכמו בצבא עצמו: ישנו "מפקד" היושב במקום מוגן רחוק מן החזית ומתכנן את המלחמה, וישנם החיילים היוצאים לחזית ומעמידים א"ע בסכנה ולוחמים בפועל. ומובן שאם יטענו למפקד "האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה" [כמ"ש בשישי דפ' מטות], וכתוצאה מזה יעזוב את עבודתו ויצא לחזית, הנה אדרבא - יביא היפך הנצחון! ועד"ז במובן הרחב יותר: כדי שהצבא והחיילים יצליחו במשימתם, צ"ל אלו העוסקים בתורה ומכינים את ה"תוכניות הרוחניים". גם הכלי-נשק הכי טובים לא יועילו לחייל אם הוא לא חי, וזה נעשה ע"י התורה - "הם חיינו" - שלומדים לזכותו, וזהו המזון רוחני של החייל. וכמו שחייל הבורח מחזית נק' "עריק" עד"ז אלו שעוזבים את הישיבה כדי ללחום ה"ז ללא תועלת, ואדרבא. ועד"ז הצלחת "זבולון" בעסקיו הוא בזכות לימוד התורה של "ישכר". משיחת ו' תשרי ה'תשכ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026 Synopsis Torah scholars are just as essential for military victory as the soldiers on the front. We see this within the army itself, where there are soldiers on the front lines, and commanders who sit in a protected place far from the front lines and plan the war. Obviously, if the solders were to argue to a commander, “Will your brothers go to war while you sit here” (as it says in shishi of parashas Mattos), and in response the commander were to leave his planning and go out to the front, that would result in the opposite of victory. And the same applies in a broader sense: for the army and its soldiers to succeed in their mission, there must also be those engaged in Torah studyand making the spiritual “plans.” Even the most advanced weapons will not help a soldier if he is not alive, and the soldier’s life depends on the Torah studied on his behalf (“for they are our life and the length of our days”); this is the soldier’s spiritual nourishment. And just as a soldier who flees from the battlefield is called a deserter, so too, one who leaves his post at the yeshivah to go and fight is not only not helping the cause, but on the contrary. Likewise, the success of Zevulun in his business affairs comes in the merit of the Torah study of Yissachar. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5728 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-07-2026

2379

יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 9, 2026

10:03

התוכן בהמשך למ"ש בפ' מסעי [בשני דפ' מסעי] ע"ד מיתת אהרן נאמר "וישמע הכנעני מלך ערד וגו'", ופרש"י: "למדך שמיתת אהרן היא השמועה שנסתלקו ענני הכבוד וכסבור שנתנה רשות להלחם בישראל". הטעם שרש"י לא מפרש מתי חזרו ענני הכבוד, וכמו בנוגע לבארה של מרים מובא בתורה שלאחרי מיתתה "לא הי' מים לעדה" וחזרו ע"י הכאת משה על הסלע וכו', כי אדרבה‏ – ‏מזה שהפסוק לא רומז בשום מקום שענני הכבוד חזרו לאחרי מיתת אהרן, ורש"י לא מביא מ"ש גמרא ש"כולם חזרו בזכות משה", מוכח שלפי פשש"מ אכן לא חזרו! והטעם‏ שלא חזרו הוא ‏כי לא הי' עוד צורך בהם!‏ – ‏לא להגן עליהם 1) מפני חום השמש מכיון שמיתת אהרן היתה בשנת הארבעים בר"ח אב, בסמיכות לזמן ש"תשש כחה של חמה"! 2) מפני אוה"ע מכיון שגם בלי העננים ייראו אוה"ע מפניהם. 3) מדברים המזיקים מכיון שכבר יצאו מן המדבר ועמדו ב"עבר הירדן מזרחה". 4) ובכלל, העננים "דאגו" גם לדברים שבעתיד "הענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים"‏. ‏ג' חלקים משיחת מוצש"פ מטו"מ ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026 Synopsis On the verse, “And the Canaanite king of Arad heard…,” Rashi explains: “This teaches you that what he heard about was the death of Aharon, for the Clouds of Glory departed, and he thought that permission had been granted to wage war against the Jewish people.” The reason Rashi doesn’t address the question of when the Clouds of Glory returned (unlike Miriam’s well, which returned after Moshe struck the rock etc.) is because here it is understood from the plain meaning of the verses that that the Clouds did not return. The reason they did not return is that they were no longer needed: (1) The people did not need protection from the sun’s heat, because Aharon’s passing occurred on Rosh Chodesh Av, when “the sun’s strength weakens.” (2) They did not need protection from the other nations because by now, after the defeat of the king of Arad and Sichon and Og etc., the nations feared the Jewish people even without the Clouds. (3) They did not need protection from the dangerous desert creatures because they had already left the desert, and were now on the eastern side of the Jordan river. (4) In general, the clouds also provided for their future needs (for example, by leveling the mountains ahead of them). 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-07-2026

2380

יום ג' פ' חוקת-בלק [באה"ק: בלק], ח' תמוז, ה'תשפ"ו

Jun 23, 2026

8:42

התוכן [המשך] זה שראה המאורע המזעזע בודאי אינו "לבטלה" אלא הוא יכול וצריך ללמוד מזה הוראה עיקרית, ובכו"כ פרטים: כאשר טוען בשביל מה מתערבים לו בחייו הפרטיים שעליו להניח תפילין ולאכול כשר וכיו"ב – הוא יבחר בעצמו איך להתנהג! הנה רואים שכאשר דרשו משאר מדינות העולם להגביר את אמצעי הבטחון וכו' – לא טענו שאין להתערב בעניניהם הפרטיים אלא הבינו וקיבלו את הדרישה! ועד"ז אומרים ליהודי: בתור חלק מה"גוי קדוש" ו"כל ישראל ערבים זה בזה", הרי החסרון ב"אמצעי הבטחון" – הנחת תפילין, שמירת שבת וכיו"ב – בחייך האישיים נוגע לעניני הבטחון של כל היהודים בכל מקום ובאיזה מצב שהם נמצאים! ואם טוען הרי עד עתה התנהג כך והעולם "לא נחרב"... – הרי בפועל קרה מאורע כזה כתוצאה מחסרון בעניני בטחון, וכאשר רואים זאת, יש לעשות הכל כדי להבטיח שזה לא יחזור על עצמו (היל"ת) [המשך יבוא] משיחת י"ג תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 Synopsis (Continued.) The fact that one witnessed this shocking incident was surely not for nothing; rather, one can and must learn from it a fundamental lesson. When someone argues: why are you interfering in my personal life and telling me to put on tefillin, to eat kosher, and the like; let me choose for himself how to conduct my life – here we see that when other countries were called upon to increase their security, they complied, without complaining about interference in their internal affairs. Similarly, a Jew should be told: you are part of the Holy Nation, and “all the Jewish people are responsible for one another.” Therefore, your “security measures” – putting on tefillin, keeping Shabbos etc. – affect not only your own life, but the lives of all Jews in the world. And if he argues: look, I didn’t keep these things until and the world survived – here we see that a lack of security actually resulted in this incident, and therefore everything possible must be done to ensure it doesn’t happen again chas v’shalom. (To be continued.) Excerpt from sichah of 13 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-06-2026 לזכות ר' לוי יצחק בן חי' שרה שי' טענענבוים ליום ההולדת שלו ח' תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2381

יום א' פ' דברים, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 12, 2026

9:45

התוכן נשיא דורנו התעסק בענינים של פועל ממש‏ – ‏לכל לראש לעשות טובה, בגשמיות או ברוחניות, לכאו"א מישראל מבלי-הבט על מעמדו ומצבו בתומ"צ, בלי לתבוע ממנו תחילה לחזור בתשובה וכו'. פעם שאלוהו מדוע מקרב גם אותם יהודים עליהם נאמר בשו"ע ש"מורידין ולא מעלין"? וענה: דין זה כתוב בשו"ע בסוף ח"ד‏ – ‏כשילמדו ויקיימו את כל מ"ש ב-1,700 סימני שו"ע שלפנ"ז ניתן יהי' להסתפק אולי דרישתם זו אכן באה מצד הקדושה... ובפנימיות הענינים: בעשיית טובה ליהודי מקיימים מצות אהבת ישראל בלי שום ספק, משא"כ התנהגות כלפיו במדת הדין ישנו ספק אולי זו באה מאיזה פני'. וההוראה: לכל לראש יש לעשות טובה בפועל לכאו"א בלי לבדוק מעמדו ומצבו הרוחני, ורק לאח"ז לדבר אתו דברי תוכחות ומוסר וכו', ורק כך יתקבלו דברי-המוסר ויפעלו פעולתן. כמשארז"ל שדברי התוכחה של משה רבינו לבנ"י "אלה הדברים אשר דבר משה וגו'" (כמ"ש בראשון דפ' דברים] באו "אחרי הכותו את סיחון וגו'"‏ – ‏אחרי עשיית טובה וחסד לבנ"י. משיחת י' שבט ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 Synopsis The Nasi of our generation focused on matters of practical action – first and foremost, to do a favor for every Jew, materially or spiritually, regardless of their standing and spiritual condition in Torah and mitzvos, and without first demanding that they do teshuvah etc. He was once asked why he focused on drawing in even Jews whom the Shulchan Aruch states should be “lowered and not raised.” His response was that this halachah appears at the end of Choshen Mishpat, which is the last ofthe four sections of the Shulchan Aruch. When a person has learned and fulfilled everything it says in the previous 1,700 simanim of the Shulchan Aruch, only then one can even begin to think about administering rebuke and punishment, and even then he must question whether the desire to do so really comes from holiness…. On a deeper level: when one does a favor for a fellow Jew, he is certainly fulfilling the mitzvah of Ahavas Yisroel. By contrast, when he relates to another Jew harshly and with judgment, there is room for doubt; perhaps he is motivated by some personal desire or interest. The lesson is that, first and foremost, one must do an actual favor for every Jew, without examining their spiritual standing and condition. Only afterward can one speak words of rebuke and moral instruction, and only in this manner will those words be accepted and accomplish their purpose. As our Sages taught regarding Moshe’s words of rebuke to the Jewish people, “These are the words that Moshe spoke...” (as it says at the beginning of parashas Devarim): Moshe’s rebuke came only “after he had smitten Sichon...” – after first doing kindness and a favor for the Jewish people. Excerpt from sichah of 10 Shevat 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-07-2026 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

2382

יום ב' פ' דברים, כ"ח תמוז, ה'תשפ"ו

Jul 13, 2026

11:16

התוכן יש לנצל ימים אלו, עוד לפני ה"משנכנס אב" בפועל, להסביר לבנ"י שה"גלינו מארצנו" לא הי' כי הגוים היו יותר בכמות ולכן הי' להם שליטה על בנ"י – אלא "מפני חטאינו". ולכן אין ליהודי לפחד מזה שהוא מוקף מ"שבעים זאבים", עליו רק להזהיר שלא יהי' ה"מפני חטאינו", ולחיות באופן של "עם לבדד ישכון", כאילו אין עולם מסביבו, ולכן אינו מתפעל ש"בגוים לא יתחשב" – שהגוים לא מתחשבים בו. כאשר דברים אלו יצאו מן הלב, יכנסו אל הלב ויפעלו פעולתם – לחזק את הבטחון בה' ולהוסיף בלימוד התורה וקיום המצוות. ואי"ז "הסברה" רק לשם הרגעה... אלא זהו המצב האמיתי שבנ"י הם למעלה מחוקי הטבע, "עם לבדד ישכון". וכאשר בנ"י עומדים על היסודות של עם ישראל – "מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו", האבות והאמהות – ילכו לבטח דרכם וכו'. כמו"כ יש לנצל ימים אלו להוסיף בצדקה, שכ"א יתן פרוטה או כמה פרוטות לצדקה כל בוקר, ובע"ש – לתת כפליים, גם בשביל יום השבת. א' השיחות דהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' מטו"מ, ערב ר"ח מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 Synopsis These days should be utilized, even before Av begins, to explain to Jews that the fact that “We were exiled from our land” was not because the nations were greater in number and therefore had dominion over the Jewish people, but “because of our sins.” Therefore, a Jew should not be intimidated by the fact that he is surrounded by “seventy wolves”; his only concern should be to ensure that there is no “our sins,” and to live as “a people that will dwell alone,” as though there were no world around him, and therefore being undisturbed by the fact that “he is not reckoned among the nations” i.e. that the nations do not take him into account. When these words come from the heart, they will enter the heart and accomplish their purpose – strengthening trust in Hashem and increasing Torah and mitzvos. And this is not just some explanation designed to calm people down; this is the reality: The Jewish people stand above the laws of nature, because they are “a people that will dwell alone.” And when the Jewish people stands firmly upon its foundation – “From their beginning I see them as mountain peaks, and I behold them as hills,” referring to the Avos and Imahos – they will proceed securely on their path etc. Likewise, these days should be utilized to increase in tzedakah, with every individual giving a coin or a few coins to tzedakah every morning, and giving double on Friday to account for Shabbos as well. Sichah of Thursday night, parashas Matos-Masei, Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-07-2026 לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2383

יום ג' פ' דברים, כ"ט תמוז, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 14, 2026

9:04

התוכן 1) בנוגע לכמה ענינים נחשב ר"ח ליום-טוב, ובמיוחד ר"ח של "חודש החמישי" שבו "צום החמישי" עפמ"ש "צום החמישי .. יהי' .. לששון ולשמחה ולמועדים טובים". וכיון שהירידה ד"צום החמישי" היא ירידה הכי גדולה מבין כל הד' צומות שנזכרו בפסוק זה, מובן שגם העלי' שעי"ז היא עלי' הכי גדולה‏ – ‏העלי' דבנין בהמ"ק השלישי. וכדי למהר א"ז יש להוסיף ב"מעשינו ועבודתינו" ובפרט בענינים הקשורים לט' הימים. 2) ר"ח מנ"א הוא יום ההסתלקות של אהרן הכהן שהאריך ימים יותר מ-120 שנה, ועפמ"ש "הוי מתלמידיו של אהרן"‏ – ‏יומשך לכאו"א אריכות ימים ושנים טובות כפשוטו, נשמות בגופים וכו', ויה"ר שע"י ההחלטות בענינים אלו תבוא הגאולה תיכף ומיד ממש! ועוד‏. ‏ב' חלקים משיחת אור ליום ד' דפ' דברים, ר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 Synopsis (1) In a number of ways, Rosh Chodesh is considered like a Yom Tov, especially Rosh Chodesh of the fifth month, which contains the “Fast of the Fifth Month,” which will be transformed “into joy and gladness and happy festivals.” Since the descent associated with the Fast of the Fifth Month is the greatest descent among the four fasts mentioned in the verse, it is understood that the ascent resulting from it is likewise the greatest ascent – namely, the building of the third Beis Hamikdash. In order to hasten it, one should increase in “our deeds and our service,” especially in matters pertaining to the Nine Days. (2) Rosh Chodesh Menachem-Av is the day of yom hilula of Aharon HaKohen, who lived more than 120 years. Since the Mishna says, “Be among the disciples of Aharon,” this should bring long life and good years for every Jew in the literal sense, as souls in bodies etc. May it be Hashem’s will that the positive resolutions taken in these matters bring the Redemption immediately, literally right now! 2 excerpts from sichah of Tuesday night, parashas Devarim, Rosh Chodesh Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-07-2026 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק

2384

יום ד' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 15, 2026

7:44

התוכן שיעור היומי בספר המצוות להרמב"ם הוא – "שצוונו להביא כל הקרבנות המוטלין עליו ברגל הראשון שיפגע בנו משלשה הרגלים וכו'". הלימוד מזה בעבודת האדם, שהרי גם כאשר נמצאים בגלות ישנו "בית המקדש" באופן ד"מקדש מעט" בביתו של כאו"א מישראל, עליו אומר הקב"ה "ושכנתי בתוכם", וזה צ"ל ניכר בכל פרט ופרט של הבית – ובמיוחד בהבנים ובהבנות: התוכן ד"עלי' לרגל" הוא – "יראה כל זכורך אל פני האדון ה'" – ההתקשרות עם הקב"ה. ודוגמתו בחיי היום-יום הוא באמירת "מודה אני לפניך מלך חי וקיים" בהתחלת היום. וזוהי ההוראה משיעור היומי – שיש להביא את כל הנדרים ונדבות וכו' מיד ברגל הראשון: לא לחכות למלא את כל ההתחייבויות בעניני יהדות שמקבל ע"ע עד שמגיע יום מיוחד, אלא לעשות זאת תיכף ומיד בהזדמנות הראשונה ש"עולה לרגל", שזה אפי' ביום חול רגיל, בהתחלת היום באמירת מודה אני, כנ"ל. משיחת יום ה' פ' נצבים, כ"ו אלול ה'תשמ"ה, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026 Synopsis Today’s Sefer Hamitzvos states that one is obligated to bring all his pledged offerings on the first festival following the undertaking of the pledge. The purpose of the festival pilgrimage is that “All your males shall appear before the Master, Hashem” – to connect with Hashem. Similarly, every Jew makes a minor “festival pilgrimage” every day when he connects to Hashem by saying Modeh Ani in the morning. And this is the lesson from this mitzvah: one must not wait to fulfill his commitments in matters of Yiddishkeit until some later time or special date; rather, one should do fulfill them immediately upon the very first “festival pilgrimage” – the Modeh Ani recited every day. Excerpt from sichah of Thursday, parashas Nitzavim, 26 Elul 5745 – to N’shei u’Bnos Chabad. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2026

2385

יום ה' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 16, 2026

7:09

התוכן בחמישי דפ' דברים מדובר אודות מ"ש הקב"ה לבני ישראל (ע"י משה רבינו) שהוא לא יתן להם את ארצות שעיר עמון ומואב, ובמילא שלא יגעו בזה וכו', משא"כ את ארץ סיחון ועוג וכו'. ומזה התשובה לטענתם של ה"רגשו גויים" אשר בני ישראל גזלו מהם את ארץ ישראל והיא לא שייכת לבנ"י: עליהם לדעת שבזמן שהוריהם וזקניהם היו פראים ואוכלי בשר-אדם ללא הנהגה בצדק ויושר, הנה כבר אז לימדו את בני ישראל להתנהג עפ"י צדק ויושר ומה שלא שייך להם אלא לאוה"ע‏ – ‏לא לוקחים! ובמילא מובן שארץ ישראל שייכת לבנ"י עפ"י צדק ויושר ואלו שרוצים לקחת מהם חלק מ"שלימות הארץ" ה"ז גזל וכו'. משיחות ד' מנחם-אב ה'תש"מ לילדי ישראל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026 Synopsis Chamishi of parashas Devarim states that Hashem told the Jewish people that He was not giving them the lands of Seir, Ammon, and Moav, and therefore they were not to interfere with them, in contrast to the lands of Sichon and Og, which were given to them. This serves as a response to the nations who claim that Eretz Yisroel does not belong to the Jewish people and that they stole it: The should know that at a time when their ancestors were still living as uncivilized cannibals, the Jewish people were already being taught to conduct themselves according to a system of justice and righteousness. Whatever did not belong to them, they did not take, and they took only what they were rightfully given by Hashem. Therefore, those who seek to take away any part of the Land from the Jewish people are engaging in theft and the opposite of righteousness etc. Excerpt from sichah of 4 Menachem-Av 5740 – to For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2026

2386

יום ועש"ק פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 17, 2026

10:16

התוכן א) הוראה לילדי ישראל ממ"ש בזהר בתחילת פ' דברים שפעם הלכו ר' יהודה ועוד כמה חכמים בדרך ופגעו בילד א', והילד למד אתם תורה ורזי תורה, ואמר ר"י "זכאה דרא" שבו לומדים גם ילדי ישראל תורה ורזי תורה וכו'. וע"י לימוד פנימיות התורה ש"לית תמן מחלוקת" מתחזקת האהבת ישראל, ועי"ז מתבטלת סיבת הגלות וכו'. ב) לימוד מהנהגות האריז"ל 1) זכה לרוח הקודש מפני ששמח מאד בעשיית המצוות. 2) הכניס בנוסח התפלה לומר קודם התפלה "הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך". 3) הי' מכניס ידו לכיס ומוציא משם כסף ע"מ לשלם עבור מצוה או לתת צדקה בלי לספור כמה כסף הי' שם. ג) הצעה ובקשה מילדי ישראל: שמיום זה עד ט"ו באב יוסיפו כל יום בתורה, מזמור תהלים ובצדקה. משיחות יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב ה'תש"מ להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026 Synopsis (1) A lesson for children from the Zohar at the beginning of parashas Devarim: The Zohar states that Rabbi Yehudah and other Sages were once traveling when they encountered a certain child who taught them Torah, including secrets of the Torah. Rabbi Yehudah said: “Meritorious is the generation” in which even children study Torah and the secrets of the Torah etc. Studying the inner dimension of Torah, “where there is no dispute,” strengthens Ahavas Yisroel, thereby eliminating the cause of the exile. (2) A lesson from the Arizal: (a) The Arizal said that the reason he merited Ruach HaKodesh was because he took exceptional joy in doing mitzvos. (b) He introduced the practice of saying “I hereby accept upon myself the positive commandment to ‘Love your fellow like yourself’” before davening. (c) When he gave tzedakah and the like, he would put his hand into his pocket and take out money without counting how much it was. (3) A proposal and request to Jewish children: From now until Tu B’Av, children should add each day in Torah, Tehillim, and tzedakah. Excerpts from sichos of Thursday, parashas Devarim, 4 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2026

2387

יום א' פ' ואתחנן, ה' מנחם-אב‏ – ‏יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ו

Jul 19, 2026

10:32

התוכן ביאור מאחז"ל "צדיקים במיתתן קרויין חיים ורשעים בחייהם קרוין מתים": החיים של צדיקים, ו"עמך כולם צדיקים", הם מצד דביקותם בהקב"ה, וכמ"ש [בראשון דפ' ואתחנן] "אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים כולכם היום", ומכיון שהקב"ה הוא נצחי למע' משינויים, לכן אין הפסק אמיתי בענין החיים ח"ו. אלא שמצד סיבה צדדית בבחי' "ארי' הוא דרביע עלי'" יכול להיות הפסק זמני בזה, "עוונתיכם מבדילים ביניכם ובין ה' אלקיכם", אבל זהו שינוי החוזר לברייתו ואינו שינוי בעצם. משא"כ רשעים, אינם-יהודים, ניתנו להם חיים לכתחילה רק למשך זמן קבוע, ומצד זה, לא רק שלאח"ז מתבטלים החיים לגמרי אלא גם החיים עצמם אינם אמיתיים (ע"ד נהרות המכזבין וכו'). ואע"פ שעל שניהם, יהודים ואינם-יהודים, חלה הגזירה ד"אל עפר תשוב", הנה כ"ז הוא מצד הצורך בענין הבחירה, ובמילא זהו רק בנוגע לירידה בעוה"ז הגשמי ששם ישנה העבודה דקיום המצוות וכו', אבל בג"ע ששם לא שייך ענין הבחירה, מתגלה האמת ש"קרויין חיים" לעולם מצד דביקותם בהקב"ה. ב' חלקים משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 Synopsis Our Sages taught that “The righteous, in their death are called alive, while the wicked, in their lifetime are called dead.” The reason is as follows: The life of the righteous (“And your people are all righteous”) stems from their attachment to Hashem, as the verse states (at the beginning of parashas Va’eschanan), “You who cleave to Hashem your G-d are all alive today.” Since Hashem is eternal and beyond change, there can be no true interruption to this life, chas v’shalom; it is only an external factor (the “lion crouching upon it”) that causes a temporary interruption, as the verse states, “Your sins were separating between you and between Hashem your G-d.” But this is a reversible change, not a change in essence. By contrast, because non-Jews were given life only for a limited period of time, not only do their lives ultimately come to an end, but even the life itself is not true life (like a “deceiving river” that is not a true river because it stops flowing even once in seven years). Although the decree that “to dust you will return” applies to both Jews and non-Jews alike, that is only because of the need for free choice; therefore, it applies only to the soul’s descent into this physical world. But in Gan Eden, the truth is revealed: that they are alive forever because of their attachment to Hashem. 2 excerpts from sichah of 20 Menachem-Av 5721. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-07-2026 לזכות הת' אליעזר שי' סקורדער לרגל היכנסו לגיל המצוות ה' מנחם-אב ה'תשפ"ו נדבת זקניו הרב יעקב יהודה ליב ומרת חוה שיחיו אלטיין

2388

יום ב' פ' ואתחנן, ו' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 20, 2026

9:44

התוכן גם גאולה של דבר וענין פרטי – הרי "כיון דשם גאולה עלה" יש לה שייכות עם כללות ענין הגאולה. תוכן ופירוש השם "גאולה" הוא – לגאול את הדבר ממקום הגלות ולהשיבו אל מקומו האמיתי. השם של היפך הגאולה הוא "גולה", וע"י הוספת אות אל"ף שרומז ל"אלופו של עולם", דהיינו המשכת הגילוי ד"אלופו של עולם" באמצע מקום וזמן הגלות ובכל פעולה ופעולה שבחיי יום-יום – עושים מ"גולה" – "גאולה". תחלה "גאולה" במובן הפרטי בנוגע לאדם פרטי זה, וכאשר מצטרפים כו"כ גאולות פרטיות פועלים עי"ז את הגאולה הכללית דכלל ישראל. ומכאן למדים אשר כל פעולה של יהודי בעניני תורה ויהדות במעשה דבור ומחשבה, לעשות מ"גולה" "גאולה" – חשובה לזירוז הגאולה האמיתית והשלימה. ובפרט עפ"י פס"ד הרמב"ם ש"לעולם" יראה עצמו וכל העולם כולו שקול, וע"י "מצוה אחת" בלבד "הכריע . . כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה". משיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 Synopsis Even a personal redemption has a connection to the true and completeRedemption, “because it bears the name geulah.” The name for the opposite of redemption is golah (exile); by revealing the letter alef (which alludes to the Master of the Universe – Alufo shel Olam) within every deed in exile, one transforms golah into geulah. First one experiences his own personal redemption, and then, when many individual redemptions are combined, the Redemption of the entire Jewish people occurs. From this we learn that everything a Jew does in thought, speech, and action, to transform the golah into geulah plays an important role in hastening the true and complete Redemption. This is especially so in light of the Rambam’s ruling that a person should always view himself and the entire world as equally balanced, and with just one mitzvah, he “tips the balance...of the entire world to the side of merit and brings salvation and deliverance to himself and to them.” Excerpt from sichah of Thursday, parashas Vayeshev, 19 Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2026 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז

2389

יום ג' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 21, 2026

11:02

התוכן איתא בגמ' "בשבעה (באב) נכנסו נכרים להיכל", ומובן שהכוונה אינה לצער ח"ו אלא לעורר ע"ד ההשתדלות למהר את הגאולה ובנין ביהמ"ק, וכמ"ש במדרש ש"עלה ארי' כו' והחריב.. על-מנת שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל" ‏–‏ זה שרואים שלא רק ש"עדיין לא בא!" אלא עוד ניתוסף יום כזה שמיוחד בענין בלתי-רצוי, ה"ז ע"מ ליתן לבנ"י תוספת-כח לתביעה הנפשית שתבוא כבר בפועל הגאולה! הקשר בין שבעה במנחם-אב לגאולה; ובפרט שמקשרים א"ז עם ענין הצדקה, ואע"פ שמצינו שלילה בכלל אינו זמן לנתינת הצדקה אבל בשעה שהעני עצמו נמצא במקום ופושט יד לצדקה פשוט שצריכים לתת לו מיד, "ובפרט אַז דער פשיטת יד און דער תביעה פון דעם "עני".. איז דאָך שוין אַ מעשה.. פון ניינצן הונדערט יאָר, איז דאָך פאַרשטאַנדיק בפשטות.. אַז תיכף ומיד ממש דאַרף זיין .. די נתינה פון גאולה האמיתית והשלימה!". משיחת אור ליום ג' פ' ואתחנן, ליל ז' מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 Synopsis The Gemara says: “On the seventh (of Av) gentiles entered the Heichal.” Obviously, the point is not to cause pain, chas v’shalom, but to awaken us in our efforts to hasten the Redemption and the building of the Beis Hamikdash. As the Midrash states, “A lion arose…and destroyed… in order that a lion should come… and build Ariel.” Thus, when one sees that not only has Moshiach still not come, but that there has been another of exile, it is in order to give the Jewish people additional strength in their heartfelt demand that the Redemption come immediately and literally. The connection between 7 Menachem-Av and the Redemption is especially emphasized when it is tied to giving tzedakah. Although we find that nighttime is not generally the time designated for giving tzedakah, nevertheless, when the poor person himself is standing before you and he stretches out his hand, it is obvious that one must give him immediately – and especially since the outstretched hand and the plea of this “poor person” has already been ongoing for nineteen hundred years. It is obvious that the true and complete Redemption must come literally right now without any delay whatsoever! Excerpt from sichah of Monday night, parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2026 לזכות שיינא בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה ז' מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2390

יום ד' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ערב תשעה באב‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Jul 22, 2026

5:41

התוכן בכל ענין בתורה יש את פירושו הפשוט ופירוש עמוק יותר. ולדוגמא בב' הדברות הראשונות של עשה"ד [כמ"ש בשישי דפ' יתרו, וברביעי דפ' ואתחנן]: "אנכי ה' אלקיך וגו'"‏ – ‏לא רק להאמין במציאות ה' ושהוציא בנ"י ממצרים וכו' כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר: להאמין ש"אנכי ה' אלקיך"‏ – ‏כחך וחיותך‏ – ‏ה' הוא הנותן לאדם את הכחות, השכל והרגש וכל האפשרויות, להצליח בעניניו ע"י יגיעה וכו'. "לא יהי' לך אלקים אחרים וגו'"‏ – ‏לא רק לא לעשות "אלקי כסף ואלקי זהב" כפירוש הפשוט, אלא גם בפירוש עמוק יותר‏ – ‏לא לעשות "עבודה זרה" מכסף זהב וכבוד, ואפי' לא מכחותיו, כי הכל אינו אלא כ"גרזן ביד החוצב"! ‏משיחת י"ג סיון ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026 Synopsis Everything in Torah has a simple meaning and a deeper meaning. For example, the first two of the Aseres Hadibros (in revi’i of parashas Va’eschanan): (1) “I am Hashem your G-d…” doesn’t only mean that one must believe in the existence of Hashem and that He took the Jewish people out of Egypt, etc. but also that one must believe that “I am Hashem your G-d” – “your strength and your life-force” – meaning that, while a person is obligated to put in his own effort, it is Hashem who gives him all his faculties, intellect, emotions, and the ability to succeed. (2) “You shall have no other gods….” Doesn’t only mean that one mut not make “gods of silver and gods of gold” etc. in the physical sense, but also that one must not to make an “idol” out of money, gold, or honor, and not even out of one’s own abilities – because all of these are nothing more than “an axe in the hand of the woodcutter.” Excerpt from sichah of 13 Sivan 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2026

2391

יום ה' פ' ואתחנן, תשעה-באב‏ – ‏יהפך לשמחה, ה'תשפ"ו

Jul 23, 2026

12:02

התוכן ההסברה היחידה לזה שלא נוצלו כראוי ברכות ה' ונשיא דורנו לאנ"ש שבכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד, היא, בגלל החסרון באהבת ישראל. "ואהבת לרעך כמוך" פירושו בפשטות: כמו ש"על כל פשעים", של עצמו, "תכסה אהבה", עאכו"כ שכן צ"ל ביחס לזולת. לא משנה מה הן "ההסברות" שבגללן חסר באהבת ישראל - יש לדעת שבזה "נוגעים" בנשיא דורנו שרואה את האמת ורוצה אך ורק בטובתם האמיתית של כאו"א. בנוגע לפועל: יש לציית למרא דאתרא אפי' אם לא מסכימים אתו! ומה שעבר - עבר, ומכאן ולהבא ישכון השלום בתוכם. אם בכלל צ"ל "האמת והשלום אהבו", עאכו"כ שכן צ"ל במקומות שיש להם ברכה מיוחדת מנשיא דורנו, אלא שהוא מתחנן: "עמדו הכן כולכם" לקבל את הברכות בטוב הנראה והנגלה, והכלי לזה היא "אהבת חנם"! ובאמת האהבה ביניהם אינה "חנם" ח"ו אלא מוצדקת במאה אחוזים! ואין הדבר תלוי אלא ברצון, ולהתכונן לקבלת פני משיח צדקנו שמחכה שיסיימו את ההכנות, שכוללת, לכל לראש, אהבה אמיתית בין איש לרעהו! ג' חלקים משיחת כ"ו תשרי ה'תשד"מ, בעת ה"יחידות" לאנ"ש שי' מכפר חב"ד ונחלת הר חב"ד שבאה"ק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026 Synopsis The only explanation for why Hashem’s blessings and the blessings of the Nasi of our generation have not been properly utilized by Anash in Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad is the lack of Ahavas Yisroel. “You shall love your fellow like yourself” is meant literally: just as “Love covers all transgressions” regarding one’s own faults, that must certainly be the case when it comes to another person. No matter what the “explanations” may be for the lack of Ahavas Yisroel, one must know that the lack of Ahavas Yisroel affects the Nasi of our generation, who sees the truth and desires only the genuine good of every individual. What this means practically is that one must listen to the mara d’asra, even if one does not agree with him, and from now onward, peace should dwell among them. If in general we are obligated to “love truth and peace,” then all the more so in places that have received a special blessing from the Nasi of our generation. But he is pleading: “Stand ready, all of you,” to receive the blessings in a visible, revealed manner, the vessel for which is ahavas chinam. And the truth is that love for another Jew is not “chinam” at all, chas v’shalom, but one hundred percent justified. The matter depends only on one’s will and on preparing to welcome Moshiach Tzidkeinu, who is waiting for the Jewish people to complete the preparations for the Redemption, which include, first and foremost, genuine love between Jews. 3 excerpts from sichah of 26 Tishrei 5744, in Yechidus for residents of Kfar Chabad and Nachalas Har Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2026

2392

יום ועש"ק פ' ואתחנן, י' מנחםאב, ה'תשפ"ו

Jul 24, 2026

11:44

התוכן הענין ד"פדה בשלום נפשי וגו'" נפעל ע"י ה"ואני אבטח בך" (תהלים נה). ההוראה הברורה לזמנים אלו: ישנם בעלי מרה-שחורה" שעושים חשבון עפ"י הטבע שהנה מה שהסתמכו על פלוני וכו' התברר ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. יש לדעת שאם יש את ה"ואני אבטח בך", אזי בודאי שיהי' "פדי'" ובאופן ד"שלום". עד ש"ברבים היו עמדי" – שגם "אנשי אבשלום התפללו לנצחונו של דוד". ובעבודת האדם: "דוד" קאי על יצה"ט, ו"אנשי אבשלום" קאי על (אלו שיש להם עסק עם) היצה"ר. הנה ע"י ה"ואני אבטח בך" פועלים תחילה "בפנים" שעניני היצה"ר מתהפכים לטוב, ואח"כ גם "בחוץ" ממנו ומעם ישראל – שמתפטרים מכל הדאגות, בלבולים, טרדות ואיומים של השבעים אומות וכל אביזרייהו, והכל מתהפך באופן של "פדי' בשלום", עד שזה בא באופן של שמחה גלוי' שרואים בעיני בשר (וכהדין בשמחת יו"ט שצ"ל דוקא באופן שגם הגוף הגשמי והחומרי ישמח). משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 Synopsis Kapitel 55 of Tehillim states: “He redeemed my soul with peace from the battle that came upon me, because of the many who were with me…but I will trust in You” – it is when one places his trust in Hashem that his soul is redeemed in peace. The clear lesson for the present era is as follows: there are pessimists who make calculations based on the natural order and conclude that relying on this person or that person has failed and shown that “the kindness of the nations is sin” etc. But one must know that when “I trust in You,” then there will certainly be redemption, and it will be “with peace,” to the extent that “the many were with me” – even “Avshalom’s men davened for Dovid’s victory.” In a person’s Divine service: “Dovid” refers to the yetzer tov, while “Avshalom’s men” refers to the yetzer hara (and those struggling with it). When one trusts in Hashem, he first undergoes an inner transformation, so that the yetzer-hara etc. is transformed to good. Then, this also affects what is outside oneself and the Jewish people – thereby freeing them from all worries, distractions, and threats from the seventy nations and everything associated with them, so that everything is “redeemed with peace” to the point of visible, tangible joy.(Like the law regarding the joy of a festival, which must be experienced even by the physical body). Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-07-2026 לזכות מנחם מענדל בן דבורה לאה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ישראל בן נחמה דינה שי' ליום ההולדת שלו י"א מנחם-אב - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2393

יום א' פ' עקב, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ו

Jul 26, 2026

9:49

התוכן נת' בהתוועדות קודמת בשיטת רש"י בפשש"מ, שענני הכבוד שהיו בזכות אהרן לא חזרו אחר הסתלקותו, כי יכלו להסתדר בלעדיהם. (משא"כ העננים שהיו הכרחיים להריגת נחשים ועקרבים וכיו"ב). ושאלו ע"ז הרי (גם) ענני הכבוד היו הכרחיים, וכמ"ש [בראשון דפ' עקב] "שמלתך לא בלתה וגו'" ופרש"י: "שמלתך לא בלתה, ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים הי' גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו"?! הנה "גיהוץ השמלות" ע"י העננים לא הי' הכרחי אלא ענין של כבוד: 1) כמו שהאשה יכלה לתפור כפתור שנפל, יכלה לגהץ את השמלות! 2) הרי יצאו ממצרים עם כמות עצומה של "שמלות", ויכלו להחליף את השמלות שבלאו. 3) יכלו לקנות בגדים כשעברו במסעם במקומות ישוב. ובנוגע להענין ש"גדל לבושן עמהם", הרי לא העננים פעלו זה אלא "כלבוש הזה של חומט שגדל עמו" מצ"ע! ב' חלקים משיחת ליל חמשה עשר באב ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 Synopsis It was discussed during the previous farbrengen that according to Rashi, according to the plain meaning of Chumash, the Clouds of Glory (which came in Aharon’s merit and which served to honor the Jewish people) did not return after Aharon’s passing because they were not essential. (Unlike the clouds that killed the snakes and scorpions etc., which were essential.) The question was asked: Seemingly, the Clouds of Glory also served an essential purpose, as the verse states (at the beginning of parashas Ekev), “Your garment did not wear out…,” on which Rashi explains: “The Clouds of Glory would rub their clothes and press them as is done with laundered clothes,and even their young, as they grew, their clothes grew with them like a turtle’s ‘clothing’ [i.e. its shell] which grows with it.” The obvious answer is that wearing pressed garments was not essential, but merely a matter of honor, for the following reasons: (1) After the clouds departed, the women had the option of pressing the garments themselves if they wished. (2) We know that the Jewish people took an enormous quantity of clothing with them when the left Egypt. Therefore, if any clothing became worn out after the departure of the Clouds of Glory, they could be replaced by those additional clothes taken from Egypt. (3) The Jewish people had the option of buying new clothing from the inhabited areas they passed by on their journey. As for the issue of the clothing growing with the children, Rashi states clearly that it was like the growth of a turtle’s shell, which happens on its own – it had nothing to do with clouds. 2 excerpts from sichah of Tuesday night, 15 Menachem-Av 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-07-2026 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ‏ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו * לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים

2394

יום א' פ' שלח [באה"ק: קרח], כ"ב סיון, ה'תשפ"ו

Jun 7, 2026

7:23

התוכן 1) כאשר יהודי רואה שמשיח לא בא, הנה אף שבנוגע לעבר מבין שבודאי יש טעם לזה, אבל בנוגע לעתיד צריך לצעוק ולתבוע "עד מתי?!" רוצים לצעוק "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" בתור "גאולי ה' אשר גאלם מיד צר" לשון עבר, כפי שאומרים במזמור ק"ז שבתהלים, מזמור השייך לשנת הק"ז. ומכיון שנשיא דורנו מתחיל כעת לומר מזמור זה, עליו לעורר רחמים למעלה או על ב"ד של מטה שצ"ל "אשר גאלם" לשון עבר! ביאת המשיח בעגלא דידן! 2) לאחרי מזמור ק"ז שבתהלים, שענינו "יודו לה' חסדו וגו'" על ארבעה שיצאו מצרה לרווחה, וכמ"ש שההודאה צ"ל בפני "עשרה מישראל ותרי מינייהו רבנן", בא מזמור ק"ח שבו מדובר שהישועה של הקב"ה לבנ"י – "למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני" – נראית בגלוי גם בעיני בשר של אומות העולם – "אודך בעמים ה' ואזמרך בלאומים"! 1) משיחת ט"ו תמוז ה'תשמ"ו 2) משיחת י"ב תמוז ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 Synopsis (1) When a Jew sees that Moshiach still has not come, although regarding the past he understands that it is for a purpose etc., nevertheless regarding the future he must cry out and demand, “Until when?!” When we cry out, “Give thanks to Hashem for He is good; His kindness is everlasting,” we want to do it “those redeemed by Hashem, whom He redeemed from the hand of an oppressor” (redeemed in the past tense), as it says in Kapitel 107 of Tehillim.Since the Nasi Hador is now beginning to recite this kapitel, he must arouse mercy in heaven, and moreover, mercy down here, so that we will become those “whom He redeemed” in the past tense, with the coming of Moshiach speedily in our time. (2) After Kapitel 107 (which states, “They shall give thanks to Hashem for His kindness…,” regarding the “Four who are obligated to give thanks,” who must do so in the presence of “ten Jews, two of whom must be rabbis”), comes Kapitel 108, in which Hashem’s salvation (“Save with Your right hand and answer me”) is openly visible even to the nations of the world (“I will give thanks to You, Hashem, among the peoples; I will sing Your praise among the nations”). Excerpts from sichos of (1) 15 Tammuz 5746, and (2) 12 Tammuz 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-06-2026 לזכות ר' דוד שמעון ישראל בן שלומית שי' ליום ההולדת שלו כ"ב סיון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2395

יום ה', ערב חג השבועות, ה'תשפ"ו

May 21, 2026

13:20

התוכן "בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע באו ששים רבוא מלאכי השרת לכאו"א מישראל וקשרו להן ב' כתרים א' כנגד נעשה וא' כנגד נשמע". וצ"ל: 1) מתחילת המאמר משמע שמעלתם היתה בזה שהקדימו נעשה לנשמע, ומהסיום משמע שקשרו להם ב' הכתרים כנגד נעשה ונשמע עצמם? 2) מדוע באמת לא קשרו להם כתר שלישי כנגד הקדמת נעשה לנשמע? והביאור: ההקדמה למ"ת היא ענין הקב"ע והביטול, שזהו הענין דהקדמת נעשה לנשמע. ונוסף לזה הנה גם ענינם של "נעשה" ו"נשמע" כשלעצמם הוא קב"ע. וכמו בהענין דהקדמת פ' הראשונה של ק"ש לשני' אמרז"ל "כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ עול מצוות", דיש בזה ג' ענינים: 1) קב"ע מלכות שמים, 2) קב"ע מצוות, 3) והקדמת קבלת עומ"ש לעומ"צ. "נשמע", הבנה והשגה, הוא ע"ד הענין דקבעומ"צ, שהוא הביטול לרצונות הפרטים שבכל מצוה. "נעשה" הוא ע"ד הענין דקבעומ"ש, הביטול לרצון הכללי, ה"צונו", שבכל המצוות בשווה. אלא שמכיון שגם ביטול זה הוא בקשר לציווי המלך, מובן שבביטול זה ישנו איזה ציור לפי הרצון שבטל אליו – חוקים עדות או משפטים. והקדמת נעשה לנשמע הוא הביטול עצום לבעל הרצון, שבביטול זה אין שום התחלקות וציור וכו'. והנה "משכרה נדע מהותה", ולכן, ה"שכר" על ה"ביטול" שבאמירת "נעשה" ו"נשמע" הוא ענין ה"כתר", ענין של מקיף. אבל גם ה"מקיף" שב"כתר" יש לו שייכות ו"מתאים" להראש, ולכן לא שייך לקשר ביטול העצום לבעל הרצון שבהקדמת נעשה לנשמע, שלמעלה מכל הגבלות, לענין של "כתר". ב' חלקים ממאמר ד"ה בשעה שהקדימו, אור ליום ועש"ק פ' במדבר, ד' סיון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 Synopsis “When the Jewish people placed ‘We will do’ before ‘We will hear,’ 600,000 ministering angels came to each and every Jew and tied two crowns to them, one corresponding to ‘We will do’ and one corresponding to ‘We will hear.’” However: (1) The beginning of this statement indicates that the greatness lay in placing “We will do” before “We will hear,” whereas the end indicates that the two crowns corresponded to “We will do” and “We will hear” themselves. (2) Why indeed were they not given a third crown, corresponding independently to the fact that they placed “We will do” before “We will hear”? The explanation is as follows: The preparation for Matan Torah is kabbalas ol and bitul, which is the meaning of placing “We will do” before “We will hear.” In addition, “We will do” and “We will hear” are themselves expressions of kabbalas ol. Our Sages taught that the reason the first paragraph of Kerias Shema comes before the second is “so that one should first accept upon himself the yoke of the Kingdom of Heaven, and afterward the yoke of the mitzvos.” Here there are three elements: (a) acceptance of the yoke of the Kingdom of Heaven; (b) acceptance of the yoke of mitzvos; and (c) placing acceptance of the yoke of Heaven before acceptance of the yoke of mitzvos. “We will hear,” which means understanding and comprehension, corresponds to acceptance of the yoke of mitzvos, which involves bitul to the specific aspects of the Divine Will contained within each individual mitzvah. “We will do” corresponds to acceptance of the yoke of Heaven, which involves bitul to the general Divine will (the fact that “He commanded us” etc.), which is equal in all mitzvos. But since even this bitul is associated with the King’s command, this bitul still maintains some form and definition shaped by the will to which one is batel (whether Eidos, Chukim, or Mishpatim). But placing “We will do” before “We will hear” is the tremendous bitul to the One Who desires, and in this bitul there is division or form at all. And “from its reward we know its essence”; therefore, the reward for the bitul of saying “We will do” and “We will hear” is a crown (Kesser) which represents Makif. But even the Makif of Kesser still has a connection to and “fits” the head. Therefore, it is impossible to associate the tremendous bitul to the One Who desires that lies in placing “We will do” before “We will hear” (which transcends all limitations) with a “crown.” 2 excerpts from Maamar Besha’ah Shehikdimu, Thursday night, parashas Bamidbar, 4 Sivan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2026 לזכות חיים עזריאל בן חיה ריסה שי' ונגר ליום הולדת שלו יום א' דחג השבועות - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות אדל בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה יום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

2396

יום א' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ח' סיון, ה'תשפ"ו

May 24, 2026

9:11

התוכן עפ"י המבואר בתקו"ז ובפרדס מובן שסדר הנכון בציור הנקודות הוא שהשורק בא לפני הקבוץ. ולהבא יש לתקן את הדברים (ומה שיש עוד סדר בציור הנקודות – הרי כ"ה בריבוי ענינים בש"ס שיש בהם מחלוקת, שב' הדעות נאמרו למשה מסיני אבל להלכה יש להתנהג כדעה א' בלבד) . נוסף על קיום הוראת רבותינו נשיאינו לדייק בלימוד האותיות בפ"ע, לימוד הנקודות בפ"ע, ולאח"ז לחברם יחד. ולדוגמא בנוגע לאות אל"ף: לכל לראש מלמדים צורת אל"ף ללא ניקוד, וכפי שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שכאשר לומדים עם הילד "קמץ אל"ף אָ", ה"ז קשור עם האל"ף ד"אָנכי ה' אלקיך"! ואמחז"ל ש"אנכי נוטריקון אנא נפשי כתבית יהבית", ו"אנא" קאי על עצמותו ומהותו ית', ועפ"ז מובן שעצם ופשיטות הענין דאל"ף – אלופו של עולם – מתבטא באות אל"ף בלי ניקוד (שמורה על איזה ציור)! ודוקא כך משרישים בלב הילד כבר מקטנותו הענין דאלופו של עולם. משיחת א' דר"ח אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 Synopsis Based on what is explained in Tikkunei Zohar and Pardes, it is understood that in the correct order of the nekudos, shuruk comes before kubutz. Going forward, this should be corrected. (As for the fact that there is another order in nekudos, it is like the many disagreements in Shas, where both opinions were given to Moshe at Sinai, but the practical halacha follows only one.) Additionally, our Rebbeim instructed specifically to teach the letters separately, the nekudos separately, and only then join the two together. For example,, one should first teach the form of the letter Alef without any vowelization. As my father-in-law, the Rebbe, explained, when one teaches a child “kamatz Alef, uh,” it is linked to the Alef of “Anochi Hashem Elokecha,” and our Sages taught that Anochi is an acronym for “Ana Nafshi Kesovis Yehovis” (“I wrote and gave Myself”), where Ana refers to Hashem’s Essence and Being. Accordingly, it is understood that the pure, simple essence of Alef – the Alufo shel Olam – is expressed specifically in the letter Alef without vowelization (whereas a vowel already imparts a particular form). It is precisely in this way that the Alufo shel Olam is implanted in a child’s heart from a very young age. Excerpt from sichah of 30 Menachem-Av 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-05-2026 לזכות הינדא לאה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום א' דחג השבועותלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

2397

יום ב' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], ט' סיון, ה'תשפ"ו

May 25, 2026

11:39

התוכן סיום הש"ס הוא: "אמר ריב'ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא. אמר רשב"ח לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום". מאמר רשב"ח אודות "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" הוא התירוץ כיצד יהי' בכחו של הצדיק לקבל ה"ש"י עולמות"! וזוהי גם המענה ליהודי ששואל מאיפה יקח את הזמן ואת הכח להוסיף בלימוד התורה כאשר גם עד עתה למד בכל רגע פנוי – "ה' עוז לעמו יתן וגו'"! המענה לזה ל"בעל נגלה" הוא – שיוסיף בנתינת הצדקה! עפ"י מ"ש אדה"ז שע"י קיום מצות הצדקה "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה" כפשוטו! ובכן, אמנם צ"ל היגיעה בתורה, אבל ע"י נתינת הצדקה מ"יגיע כפיו" יצליח להשיג ע"י היגיעה בשעה א' מה שע"ד הרגיל זקוק לאלף שעות, ובמילא יישאר לו עוד 999 שעות להוסיף בלימוד התורה! ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי "זאת חנוכה" ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 Synopsis The Shas concludes with the Mishna: “Rabbi Yehoshua ben Levi said: In the future, the Holy One, Blessed be He, will give every tzaddik 310 worlds, as it is stated: ‘To bequeath to those who love Me substance (יש), and I will fil their treasuries.’ Rabbi Shimon ben Chalafta said: The Holy One, blessed be He, found no vessel capable of containing blessing for the Jewish people but peace, as it is stated: ‘Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace.’” Rabbi Shimon ben Chalafta’s teaching on the verse “Hashem will give strength to His people; Hashem will bless His people with peace” is the explanation of how tzaddikim will have the ability to receive the 310 worlds. This is also the answer to a Jew who asks: Where will I find the time and strength to add in Torah study, when I already study during every free moment? The answer – for a person focused on Nigleh – is to add in giving tzedakah. As the Alter Rebbe writes: By giving tzedakah, “his mind and heart become refined a thousandfold” – in the literal sense. Therefore, while it is true that one must toil in Torah, nevertheless, by giving tzedakah from the “labor of his hands,” he will succeed in achieving through one hour of effort what would ordinarily require a thousand hours, leaving him another 999 hours to add in Torah study. 3 excerpts from sichah of Sunday, parashas Vayigash, Motzaei Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2026 לזכות ר' ארי וזוגתו מרת רייזל שיחיו דבורקן ליום הנישואין שלהם ט' סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר

2398

יום ג' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י' סיון, ה'תשפ"ו

May 26, 2026

7:17

התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא הל' נזירות, שענינו הוא כמו ענין ה"נדרים" (שמו של אאמו"ר ז"ל "לוי יצחק" בגימ' "נדר"). בענין הנדרים בא לידי ביטוי כחו של יהודי לקחת דבר חולין ולפעול בו קדושה ע"י דיבורו בלבד. ועד"ז ענין ה"נזירות": כאשר יהודי לוקח ע"ע התחייבות מסויימת לכבודו של הקב"ה, אפי' בדבר קל ופשוט, ולדוגמא שלא יגלח שערותיו במשך ל' יום – ניתוספה אצלו קדושה יתירה ["קדוש יהי'"], וגורם עי"ז נח"ר ותענוג מיוחד להקב"ה. ובמילא זהו גם טובתו של האדם – שהרי זהו זכות הכי גדול לגרום נח"ר להקב"ה, וגם מכיון שבשכר זה נותן לו הקב"ה שפע ברכות. משיחת כ"ג מנחם-אב ה'תשד"מ, לחברי כולל "תפארת זקנים" ו"חכמות נשים" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 Synopsis Today’s Rambam is in the Laws of Nezirus, which is a form of vow (neder – which has the same Gematria as Levi Yitzchok, the name of the Rebbe’s father). A neder demonstrates a Jew’s power to take something ordinary and mundane and sanctify eventhrough his speech alone. Similarly regarding nezirus: When a Jew undertakes a certain commitment in honor of Hashem, even if it something easy and simple (for example refraining from cutting his hair for thirty days like a Nazir), he becomes holier and brings particular satisfaction and pleasure to Hashem. It follows that this also benefits the person himself, because to cause Hashem pleasure is the greatest merit, and because Hasheem rewards him for it. Excerpt from sichah of 23 Menachem-Av 5744, to members Kollel Tiferes Zekeinim and Beis Chochmas Nashim For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-05-2026 לזכות החתן הרה"ת שמחה בנימין הלוי והכלה מרת חיה מושקא שיחיו פיש לרגל נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת ביום ד' סיון ה'תשפ"ו

2399

יום ד' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"א סיון, ה'תשפ"ו

May 27, 2026

8:48

התוכן הוראה ממ"ש בשיעור תהלים היומי, מזמור ששים, "נתת ליראיך נס להתנוסס וגו'" בקשר עם ימי התשלומין דחה"ש: כאשר ה"יצר" בא לבנ"י וטוען כיצד יכולים להיות בטוחים שיוכלו למלאות תפקידם כראוי, ובעניננו - לעסוק בעניני תשלומין דחה"ש, והרי "אתם המעט מכל העמים"?! וע"ז באה ההוראה שהקב"ה נותן ליראיו "דגל" ("נס") שיוכלו להניפו לכל רוח ("להתנוסס") ולהראות לכל העמים שהוא משתייך לדגלו של הקב"ה! ועוד יותר: הקב"ה נותן את הכח לכל יהודי שיוכל להתנהג באופן נסי בלי להתחשב בעניני מדידה והגבלה! וממשיך בכתוב: "למען יחלצון ידידך הושיעה ימינך וענני": מכיון שכאו"א הוא "ידיד"של ה' (ע"י ההנהגה באופן המתאים לכך), מושיט לו הקב"ה ואוחזו בימינו ונותן לו ביד ימין את כל צרכיו - מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה וכו'! א' השיחות יום ב' פ' בהעלותך, י"א סיון ה'תשמ"ג, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 Synopsis A lesson from the verse in today’s Tehillim, “You have given those who fear You a banner (nes) to wave…”: When the yetzer comes and argues, “You are the fewest among the nations,” so how can you be so certain that you can fulfill your mission properly (in this case, regarding the tashlumin following Shavuos) etc., the answer is that Hashem gives those who fear Him a banner, which they can raise in all directions to show the nations that the Jewish people stand under the banner of Hashem. Furthermore: Hashem gives every Jew the power to conduct himself in a miraculous (“nes”) fashion, without taking into account the apparent limitations and constraints of the world around him. And the next verse continues, “So that Your beloved ones will be saved; deliver us with Your right hand and answer me”: Since every Jew is a beloved one of Hashem (by acting appropriately), Hashem extends His hand to every Jew and holds him with His right hand, and with His right hand provides all his needs, from His full, open, holy, and generous hand etc. Sichah of Monday, parashas Behalosecha, 11 Sivan 5743, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-05-2026 לע"נ הרב לוי יצחק ע"ה בן – יבלח"ט – הרב חיים צבי שי' וואלאסאוו

2400

יום ה' פ' נשא [באה"ק: בהעלותך], י"ב סיון‏, ה'תשפ"ו

May 28, 2026

10:07

התוכן י"ב סיון הוא סיום ימי התשלומין דחג השבועות. ענין ה"תשלומין בעבודה: "תשלומין" פירושו הן השלמת החסרון, והן מלשון "שלימות"‏ – ‏אפי' כאשר לא חסר מאומה בעצם העבודה, אעפ"כ, שייך תמיד להוסיף בשלימות העבודה. וההוראה: אע"פ שבודאי היתה אצל כאו"א מישראל העבודה דזמן מ"ת בשלימות, אבל מפני שהוא ממשיך להתעלות בעבודתו מיום ליום דימי התשלומין עד לרגע האחרון של י"ב סיון‏ – ‏עליו להמשיך ולהוסיף שלימות בכל הענינים הקשורים לזמן מ"ת בהתאם למעמדו ומצבו אז. ובמילא יש לנצל כל רגע מיום זה כדי שכל הענינים דזמן מ"ת יהיו בתכלית השלימות!‏ ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' נשא, י"ב סיון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 Synopsis 12 Sivan is the conclusion of the days of Tashlumin for Shavuos. In terms of Divine service: Tashlumin has two meanings: (1) making up for what is lacking, and (2) adding perfection (sheleimus), even when nothing was lacking in one’s service – because there is always room for further perfection. Thus, although every Jew surely performed the service of the Giving of the Torah fully, nevertheless, since one constantly advances in his service from day to day and from moment to moment, always rising higher and higher, one must therefore continue to add more and more perfection up until the final moment of 12 Sivan, relative to his new, higher state. 2 excerpts from sichah of Wednesday night, parashas Naso, 12 Sivan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-05-2026 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל וזוגתו מרת נחמה דינה שיחיו גורארי' ליום הנישואין שלהם י"ב סיוןלברכה והצלחה בכל הענינים ‏בגו"ר