Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה
2846 episodes
#
Name
Release Date
Duration
2501
יום ד' פ' אמור, ט"ז אייר, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' אמור, ט"ז אייר, ה'תשפ"ה
May 14, 2025
8:30
התוכן עה"פ [ברביעי דפ' אמור] "ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך וגו'" מפרש רש"י "אמר רב אבדימי ברבי יוסף מה ראה הכתוב ליתנן [הענין דמתנות עניים] באמצע הרגלים . . ללמדך שכל הנותן לקט ושכחה ופאה כראוי מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנות בתוכו". הביאור בזה שרש"י בחר גירסה זו שבתורת כהנים (מקור דבריו), ולא גירסה הנפוצה "כאילו ביהמ"ק קיים והוא מקריב קרבנות בתוכו": אף שנתינת הצדקה בכלל נחשבת כמו ש"נותן חיי נפשו לה'" כיון ש"במעות אלו הי' יכול לקנות חיי נפשו" (אדה"ז באגה"ק), אבל בזה גופא ישנה מעלה מיוחדת במעות "שאדם נותן מיגיע כפיו", וזהו המעלה שבנתינת פאה ולקט וכיו"ב שהאדם מתייגע בחרישה וזריעה וכו' עד שהשיגם – "בזיעת אפך תאכל לחם", והוא נותן א"ז לעניים אפי' קודם שהוא בעצמו נהנה מהתבואה. ולכן אף שנתינת הצדקה סתם ה"ז (רק) כהקרבת קרבנות אבל נתינת פאה וכיו"ב ה"ז גם "כאילו בנה בהמ"ק וכו'". ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' אמור ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2025 Synopsis On the verse (in revi’i of parashas Emor) “When you reap the harvest of your land, you must not fully reap the corner of your field during your harvesting…” Rashi states: “Rabbi Avdimi the son of Rabbi Yosef said: Why did Scripture see fit to place this in the middle of the festivals…To teach you that whoever who gives leket, shik’cha and pe’ah properly is considered as if he built the Beis Hamikdash and offered up his sacrifices in it.” Rashi’s wording differs from the common version of the source text in Toras Kohanim, which states, “as if the Beis Hamikdash were standing and he were offering up sacrifices in it.” The reason Rashi uses the less common version is because while a person who gives tzedakah in general is considered as though he is “giving his soul’s life to Hashem,” since “with this money he could have purchased his soul’s life” (as the Alter Rebbe says in Iggeres HaKodesh), nevertheless, there is a unique quality to the tzedakah one gives from money he earned from the toil of his own hands. This is the special quality of pe’ah and leket etc., where a person necessarily has labored for it by plowing and sowing etc. – yet he gives it to the poor even before he has a chance to benefit from the produce himself. Therefore, while ordinary tzedakah is considered (only) like offering up sacrifices, giving pe’ah etc. is also considered “as if he built the Beis Hamikdash.” 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Emor 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-05-2025 לע"נ ר' אליהו ב"ר יוסף מנחם מענדל ע"ה טענענבוים ליום היארצייט שלו ט"ז אייר תנצב"ה נדבת בנו ר' לוי יצחק שי' טענענבוים ומשפחתו שי'
2502
יום ה' פ' אמור, י"ז אייר, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' אמור, י"ז אייר, ה'תשפ"ה
May 15, 2025
10:57
התוכן הוראה מאופן עבודתו של רשב"י – "תורתו אומנתו": כמו שעיקר חיותו של האומן היא ב"אומנות" שלו, ובזה חושב כל היום, גם כשעוסק בדברים אחרים – ועד"ז בנוגע לכאו"א מישראל: ישנם זמנים מסויימים במשך היום שבהם עוסק היהודי בשאר ענינים, כמו אכילה ושינה וכו'. אבל אעפ"כ ה"אומנות" של יהודי ועיקר מציאותו היא – תורה. וזה צ"ל ניכר בכל פעולתיו במשך היום, גם כאשר אינו לומד תורה בפועל. ובאמת, אצל ילדים, שהוריהם דואגים להם לכל צרכיהם, נקל יותר שלימוד התורה שלהם יהי' באופן ד"תורתו אומנתו" ממש, וכאשר הוריהם רואים שהם מונחים בלימוד התורה כ"כ ומקדישים לכך כל רגע פנוי – ה"ז משפיע גם עליהם שהם ישתדלו להקדיש יותר זמן ללימוד התורה. וכך גדלים הילדים בריאים ברוחניות, ובמילא גם בריאים בגשמיות – כי גם האכילה ושתי' שלהם וכו' היא רק כמה שזה יביא תועלת לה"אומנות" – התורה. משיחת ל"ג בעומר – בעת ה"פאראד" – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2025 Synopsis A lesson from Rabbi Shimon ben Yochai for whom “his Torah was his occupation”: Just like the primary vitality of a craftsman lies in his occupation, and that’s what he thinks about all the time, even when he is doing other things – so it is with every Jew: there are certain times during the day when a Jew eats and sleeps etc., but nevertheless, a Jew’s “occupation” and main focus of his being is Torah. This must be evident in everything he does throughout the day, even when he isn’t learning Torah. For children, it is easier for “Torah to be their occupation” literally, because their parents provide them with all they need, so they don’t have to worry about earning a livelihood etc. –and when the parents see that their children are so immersed in Torah learning and devote every free moment to it, the parents are also influenced to strive to devote more time to Torah study. In this way, the children grow up spiritually healthy, and consequently, physically healthy as well – because even when they eat and drink, they do so only to the extent that benefits their “occupation” – which is Torah. Excerpt from Lag B’Omer parade of 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-05-2025 לזכות אריה ליב בן בתשבע שי' ליום ההולדת שלו י"ח אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2503
יום ועש"ק פ' אמור, י"ח אייר, ל"ג בעומר, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' אמור, י"ח אייר, ל"ג בעומר, ה'תשפ"ה
May 16, 2025
9:49
התוכן א' הטעמים לשמחה בל"ג העומר קשור עם רשב"י – יום ההסתלקות שלו, "יום שמחתו", ועד שביקש שכולם ישמחו ביום זה. הטעם לשמחתו ביום זה – מפני שביום זה הרגיש שהגיע לתכלית השלימות באופן התקשרותו ותאחדוותו עם ה', ובלשונו בספר הזהר "בי' אחידא בי' להטא בי' אתדבקת", למרות שגם לפנ"ז היתה עבודתו בשלימות. וההוראה לכל המשתתפים בשמחתו, כולל ובעיקר ילדי ישראל: כבר משעה שהילד יוצא לאויר העולם משתדלים לקשר ולאחד אותו עם ה' ע"י שמסובבים אותו בשמות קדושים וכו', וככל שהולך וגודל בגשמיות, כך הולך וגודל בהתקשרות והתאחדות עם ה' – ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, באמירת "מודה אני" מיד כשניעור משנתו – שמרגיש שהקב"ה החזיר לו את הנשמה, ועי"ז מתקשר עם ה' בכל פעולותיו במשך כל היום כולו. אלא שאין להסתפק בההתקשרות וההתאחדות שהי' ביום שלפנ"ז, אלא תמיד יש להוסיף בזה. משיחת ל"ג בעומר – בעת ה"פאראד" – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2025 Synopsis One of the reasons for the celebration of Lag B’Omer is that it is the day of Rashbi’s passing, “his day of celebration,” to the extent that he requested that everyone rejoice on that day. The reason he celebrated Lag B’Omer is because he felt he had reached the ultimate perfection in his connection and oneness with Hashem on that day, as he says in the Zohar, “one with Him, aflame with Him, attached to Him” – even though his service was already complete before that. The lesson for everyone who participate in his celebration, especially Jewish children, is that from the moment a child enters the world, we strive to connect and unite him with Hashem by surrounding him with names of Hashem etc., and as he grows physically, he also grows in his connection and oneness with Hashem, by learning Torah and performing mitzvos, by saying Modeh Ani the moment he wakes up, expressing the feeling that Hashem has returned his soul to him, and in this way he connects to Hashem in everything he does throughout the entire day. But one must not suffice with the connection and unity that he achieved the day before – rather, one must always increase it. Excerpt from Lag B’Omer parade of 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-05-2025 לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים
2504
יום א' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ה
יום א' פ' בהר-בחוקותי, כ' אייר, ה'תשפ"ה
May 18, 2025
7:56
התוכן בנין בית בישראל צ"ל ע"ד מ"ש בתחלת פ' בהר שכאשר "תבאו אל הארץ" צ"ל מיד "ושבתה הארץ שבת לה'" – המחשבה הראשונה שעליו מעמיד כל הנהגתו ה"ז ליקח דבר ארצי, גשמי וחומרי ולהכין אותו למעמד ומצב של "ושבתה" – שנאבדת הארציות שבדבר, ועי"ז "שבת לה'" – שרואים בו אלקות. זה בא ע"י האתערותא דלתתא ד"שש שנים תזרע שדך וגו'", לאח"ז בא השכר שבערך העבודה, ועד גם השכר וה"אתערותא דלעילא" שלמעלה מזה. ודוגמתו בסדר לימוד התורה – לכל לראש לימוד כפשוטו – חיצוניות התורה, לימוד פנימיות התורה, לימוד התורה כפי שהיא מקושרת בהקב"ה, ועד ללימוד באופן ש"שכינה מדברת מתוך גרונו". ועד"ז הסדר באהבת ישראל – שאוהב את היהודי מצד המעלות הגלויות שבו, מצד פנימיות הנשמה שבו, ועד מצד היותו העצם שלו (שגם ענין זה ישנו בגלוי בכל ישראל, וכמ"ש בתניא שאפי' קל בקלים עומד בכל נסיון שמרגיש שזה מנתקו ח"ו מאלקות). משיחת יום ג' פ' בהו"ב, ל"ג בעומר – בין מנחה למעריב – ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2025 Synopsis A Jewish home must be built in the manner described at the beginning of parashas Behar, “When you enter the land,” it must immediately “rest a Shabbos for Hashem.” Meaning the first thought upon which one bases his entire conduct must be to take something earthly, physical, and material, and prepare it for the state and condition of “resting” – losing its earthliness, so that it becomes a “Shabbos for Hashem,” meaning G-dliness is perceived within it. This is achieved through the awakening from below, “For six years you shall sow your field etc.,” which is followed by the reward corresponding to the effort, and then also the reward and awakening from above that is even higher than that. The same applies to the order of Torah study: first one studies the plain meaning of Torah – the external dimension, followed by the inner dimension of Torah, followed by studying Torah the way it is connected to Hashem, and ultimately studying Torah in such a way that “the Shechinah speaks from inside his throat.” And similarly with Ahavas Yisroel: loving a Jew because of his revealed qualities, then because of the inner dimension of his soul, and ultimately because of his very essence (which is also revealed within every Jew, as it says in Tanya, that even the most unworthy Jew will withstand every test when he senses that sinning would sever him chas v’shalom from G-dliness). Excerpt from sichah of Tuesday, parashas Behar-Bechukosai, Lag B’Omer 5735 – between Mincha and Maariv For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-05-2025
2505
יום ב' פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' בהר-בחוקותי, כ"א אייר, ה'תשפ"ה
May 19, 2025
9:51
התוכן מבואר במפרשים ענינו של ספירת העומר בתקופה שבין יציאת מצרים ומתן תורה, שבתקופה זו התגעגעו בנ"י לקבלת התורה וספרו את הימים שעברו כבר מיציאת מצרים שעדיין לא קיבלו את התורה. ועד"ז בכל שנה ושנה יש להתעורר בתקופה זו עם געגועים לקבלת התורה מחדש. וכמו שמ"ת בפעם הראשונה הי' קשור עם תנאים והכנות מיוחדות, ועד"ז צ"ל בכל שנה ושנה כהכנה לקבלת התורה מחדש. בין התנאים הי' התנאי שהקב"ה רצה "ערבות" שבנ"י יחיו עם התורה במשך כל הדורות, וה"ערבות" היחידה שקיבל היתה "בנינו עורבים אותנו", ובזכות הבטחת חינוך הילדים מקטנותם ללכת בדרך התורה ומצוותי' זוכים בנ"י לקבל את התורה מחדש בכל הדורות. משיחת יום א' פ' במדבר, כ"ז אייר ה'תשל"ז – לנשי ובנות חב"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2025 Synopsis The commentaries explain that the Jewish people counted the days of the Omer between the Exodus from Egypt and the Giving of the Torah because they yearned to receive the Torah; similarly, every year during this time, one should awaken a yearning to receive the Torah anew. Just as there were certain conditions and preparations when the Torah was given the first time, preparations must similarly be made to receive the Torah anew every year – including that “Our children will be our guarantors” that the Jewish people will live with the Torah – which was the only guarantee Hashem accepted. It the merit of our commitment to educate our children from a young age to follow the path of Torah and its mitzvos, we receive the Torah anew in every generation. Excerpt from sichah of Sunday, parashas Bamidbar, 27 Iyar 5737 – to N’shei Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-05-2025
2506
יום ג' פ' בהר-בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' בהר-בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשפ"ה
May 20, 2025
9:41
התוכן בשיעור רמב"ם היומי: "לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה". ועפ"ז נשאלת השאלה: מכיון שמפורש בקרא "וקם העם הזה וזנה וגו' ועזבתים וגו'", נמצא דבעת הנישואין של הקב"ה עם כנס"י בעת מ"ת, הי' בדעתו לגרש, ח"ו, את בנ"י?! אלא בהכרח לומר שמלכתחילה אין כאן ענין של גירושין כלל! וכמ"ש "אי זה ספר כריתות וגו'" (אלא למראית עין). ומכיון שכן מתחזקת השאלה "עד מתי?!", הרי הקב"ה חייב לכנס"י "שארה כסותה ועונתה", ולפי הבנת וטובת האשה...! אין ברירה אלא לעשות את ה"אמת'ן געוואַלד" שרוצים משיח תיכף ומיד ממש! [ניגנו "ווי וואנט משיח נאו" בהתלהבות עצומה במשך שעה ומחצה!.. ואח"כ אמר:] אם יש כאן "ועד המסדר" שיבחרו א' שיכריז "עד כאן הקפה וכו'" כבהקפות... ב' חלקים מהתוועדות ל"ג בעומר ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2025 Synopsis Today’s Rambam states, “A man should not marry a woman if he intends to divorce her.” The question is, we know that the giving of the Torah was the “marriage” of Hashem and the Jewish people, yet the verse says explicitly that “this people will rise up and stray…and I will abandon them…” which seemingly indicates that at the time of the marriage, Hashem intended to divorce the Jewish people, chas v’shalom? Rather, we must say that there was never a divorce (but only the outward appearance of one), asthe verse states, “Where is your mother’s bill of divorce....” For this reason, the cry of “Ad mosai?” becomes even stronger – because Hashem is obligated to provide the Jewish people with “food, clothing, and intimacy,” and these must be given according to the needs and understanding of the wife. There is no choice but to raise a true hue and cry that we want Moshiach literally right now. [After the chassidim sang the niggun “We Want Moshiach Now” for an hour and a half straight, the Rebbe said:] If there’s a Vaad Hamesader here, they should appoint someone to announce, “This concludes the hakafah…” 2 excerpts from farbrengen of Lag B’Omer 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-05-2025
2507
יום ד' פ' בהר-בחוקותי, כ"ג אייר, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' בהר-בחוקותי, כ"ג אייר, ה'תשפ"ה
May 21, 2025
11:24
התוכן הוראה ממ"ש בתחילת פ' בחוקותי "אם בחוקותי תלכו וגו'": המענה לשאלה כיצד תובעים הענין ד"תלכו" – ללכת מחיל אל חיל בתומ"צ, כשנמצאים בזמן הגלות אשר "אותותינו לא ראינו גו'" – הוא ממ"ש "בחוקותי תלכו" – "בחוקותי" הוא מלשון חקיקה: החידוש באותיות החקיקה הוא שהאותיות הם חלק מהדבר בו הם חקוקים, ולא כמו אותיות הכתיבה שהדיו והדף הם ב' דברים, והיינו, כאשר עניני תומ"צ הם חקוקים בהאדם עד שמציאותו ומציאות התורה הם דבר אחד ממש ועבודתו היא מצד עצם נפשו הנה אז לא שייך שהעדר הגילויים שבזמן הגלות יפעל בו הגבלה כל שהיא! ועוד. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בחוקותי, י"ד אייר, פסח שני ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2025 Synopsis The beginning of Bechukosai states, “If you advance in My decrees etc.” A person might ask: how can I be expected to advance in Torah and mitzvos “from strength to strength,” when I’m in exile, and “we have not seen our signs” etc.? The answer lies in the verse’s expression, “If you advance in My decrees” (Bechukosai), from the term engraving (chakikah): The unique quality of engraved letters is that the letters become part of the material in which they are engraved. Similarly, when Torah and mitzvos are engraved in a person to the extent that he and the Torah become literally one and the same, and his service comes from the essence of his soul – then the lack of revelation in exile cannot impose any limitations upon him. 2 excerpts from sichah of Thursday, parashas Bechukosai, Pesach Sheini 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-05-2025
2508
יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ"ד אייר, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' בהר-בחוקותי, כ"ד אייר, ה'תשפ"ה
May 22, 2025
10:05
התוכן בסיום מס' סוטה מדובר אודות ענינים שלכאו' אין ענין הברכה ניכר בהם בגלוי. וזהו ע"ד הענינים דבפ' בחוקותי, שקוראים כהכנה למ"ת, ובפ' כי תבוא "שאף שלפי הנראה דברי התוכחות אלו הם קללות, אבל לפי האמת אינם רק ברכות" כפי שזה כבר נתגלה בפנימיות התורה ובדפוס [לקו"ת פ' בחוקותי]. ועד"ז מסופר "מעשה רב" בנגלה דתורה [מו"ק ט: בקשר לרשב"י ובנו]. וכ"ה בסיום מס' סוטה שלומדים בימי ספה"ע כהכנה למ"ת. וזהו גם מה שהעבודה דימי הספירה קשורה עם קרבן העומר שהוא משעורים, ע"ד קרבן סוטה, שהתכלית בזה היא שיהי' "ונקתה ונזרעה זרע" – שמתברכים בזחו"ק. וכמ"ש ש"אם בחוקותי תלכו גו' – ונתתי גשמיכם בעתם וגו', וכפירוש הבעש"ט ש"גשמיכם" כולל ענינים הגשמיים. א' הענינים המבוארים בסיום מס' סוטה שמובן בפשטות שהכוונה בו הוא לטוב הנראה והנגלה הוא ד"בעקבתא שמשיחא חוצפא יסגי": שלאחר שכבר "כלו כל הקצין" צריך יהודי לתבוע ובכוחו לדרוש ביאת המשיח עד באופן של "חוצפא", כפס"ד ברור בתורה. משיחת אור ליום ה' פ' נשא, ערב חג השבועות ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2025 Synopsis The end of Masechta Sotah (which is studied during Sefiras Ha’Omer as a preparation for the giving of the Torah) discusses events that seem not to be positive ones, similar to the passages in Bechukosai (which we read in preparation for the giving of the Torah) and Ki Savo, where, “although these words of rebuke appear to be curses, in truth they are nothing but blessings,” as has already been revealed and printed in the inner teachings of the Torah [Likkutei Torah on parashas Bechukosai]. There’s also a story in this vein recounted in Nigleh [Moed Katan 9b, regarding Rashbi and his son]. This is also why service the days of Sefirah are associated with the Omer offering, which is brought from barley – like the offering of the Sotah, because the ultimate goal is that “she will be exempted and bear children” – blessed with living, enduring children. As the verse states, “If you follow My statutes…I will give your rains in their time…” and as the Baal Shem Tov explained, “your rains” (gishmeichem) includes physical blessings. One of the events described at the end of Masechta Sotah (which obviously is meant plainly in a positive sense) is that “In the times of the approach of Moshiach, impudence will increase”: after “all the end-times have passed,” a Jew can and must demand the coming of Moshiach, even in a manner of “impudence,” in accordance with the clear halachic ruling of the Torah. Excerpt from sichah of Wednesday night, parashas Nasso, Erev Shavuos 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-05-2025 לזכות מושקא בת חנה חי' שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ד אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2509
יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"ה אייר, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' בהר-בחוקותי, כ"ה אייר, ה'תשפ"ה
May 23, 2025
9:36
התוכן התוועדות זאת קשורה עם שבת מברכים חודש סיון, שקשור עם מתן תורה, ובפרט שבשנה זו ה"ז גם ערב ר"ח סיון, שאז "באו מדבר סיני" (ו"סיני" קשור עם הביטול שצ"ל בלימוד התורה וכו') וחנו נגד ההר באופן שהיו מוכנים לקבל את התורה. וא"כ מובן שהתוצאה העיקרית מהתוועדות זו צ"ל בהוספה בהכנה למתן תורה ולקבלת התורה ע"י חיות חדשה בלימוד התורה. ולימוד התורה כדבעי ה"ז ע"י "דיבוק חברים" ו"פלפול התלמידים" (ואלו הם מתוך הארבעים ושמונה דברים ש"התורה נקנית" בהם - פרקי אבות פרק ו', הפרק שלומדים בשבת זו), והיינו שיש להשתדל ללמוד תורה עם עוד יהודים וכו', ואז, כשלימוד התורה הוא כדבעי, הרי הלימוד מביא לידי מעשה בקיום המצוות ובהידור. משיחת מוצש"ק פ' במדבר, מבה"ח סיון ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2025 Synopsis This farbrengen is in connection with Shabbos Mevorchim of the month of Sivan, which is associated with Matan Torah, especially this year, when it also fell on Erev Rosh Chodesh Sivan, the day on which “they came to the Sinai desert” (“Sinai” connoting the bitul required for Torah study, etc.) and “camped facing the mountain” – they were already in a state in which they were fit to receive the Torah. Accordingly, it is understood that the primary outcome of this farbrengen must be to increase in the preparation for the giving of the Torah and receiving the Torah, through renewed vitality in Torah study. Proper Torah study involves “companionship with one’s colleagues” and “debating with one’s students” (which are among the forty-eight ways through which “the Torah is acquired” listed in the chapter of Pirkei Avos for this Shabbos). Therefore, one should strive to study Torah together with other Jews, and then, when the Torah is studied properly, it leads to action – keeping the mitzvos meticulously. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Mevorchim Chodesh Sivan, parashas Bamidbar, 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-05-2025 לע"נ הרב אייזיק ב"ר מרדכי אלי' ע"ה שוויי ליום היארצייט שלו כ"ו אייר. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות מנוחה רחל בת מושקא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ה אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2510
יום א' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ה
יום א' פ' במדבר, כ"ז אייר, ה'תשפ"ה
May 25, 2025
9:04
התוכן דובר לאחרונה אודות החשיבות של קיום מסגרת ה"משפחה" – הרגש האחדות בין ההורים והילדים. וי"ל שגם החלישות בקיום ה"משפחה", כמו כל הצרות, נובעת מהרדיפה אחרי שיטת ה"גויים" שגשמיות ופרנסה הוא יסוד הכל, ולכן בדורות הקודמים, שהאדם הי' מתפרנס מעבודות בבית והמשפחה היתה עוזרת בפרנסה, ובמילא התקיים קשר המשפחתי, משא"כ בדורות אלה שהוקמו "בתי-חרושת" וכיו"ב. כמו המקומות שלוקחים הילדים מבית הוריהם ומוסרים אותם ל"מקצועיים" במוסדות ציבוריים כדי לחנכם... וראו הצרות שיצא מ"חינוך" כזה, מכיון ששכחו שלאדם יש "נשמה", וצריכים את האהבה והיחס המיוחד שבין ההורים להילדים. ועד"ז בעניננו: יש לדעת שלא משנה מהם תנאי המקום והזמן – התורה, ש"לא תהי' מוחלפת", קובעת שחייב להיות קיום וחיזוק למסגרת ה"משפחה". [וכמ"ש (גם) בפ' במדבר – "למשפחותם לבית אבותם"]. משיחת ט"ו בשבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2025 Synopsis Lately we’ve been discussing the importance of the “family” framework (as it says in parashas Bamidbar, “by their families, by their paternal houses”) – the feeling of connection and unity between parents and children. It could be said that the weakening of the family structure, like all troubles, stems from chasing after the approach of the gentiles, where everything is based on materialism and earning a livelihood. Therefore, in previous generations, when a person worked at home and the family assisted him in earning a livelihood, the family bond was maintained naturally, in contrast to our generation, where people work in factories etc. Some have tried the approach of taking children from their parents and handing them over to be educated by “professionals” in public institutions, but we see the terrible troubles that resulted, because they forgot that a person has a soul, and needs love and attention from their parents, and a connection with them. Similarly: one must know that regardless of the conditions of the place and time – the Torah, which “will not be changed,” establishes that the family unit must be sustained and strengthened. Excerpt from sichah of 15 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-05-2025 לזכות ר' אברהם יהושע העשיל בן חנה רבקה שי' גורארי' ליום ההולדת שלו כ"ז אייר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות ר' שמואל בן רייצל לאה שי' ונגר ליום ההולדת שלו כ"ו אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2511
יום א' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"ה
יום א' פ' ויקרא, ר"ח ניסן, ה'תשפ"ה
Mar 30, 2025
10:19
התוכן א) כמו בזמן גלות מצרים נתבשרו בנ"י על הגאולה בר"ח ניסן, הנה עד"ז בכל ר"ח ניסן מתחדשת הנתינת-כח לכללות ענין הגאולה, וכן תהי' לנו בר"ח ניסן זה בפועל!; בר"ח ניסן היתה חנוכת המשכן ואז התאחדו כל הי"ב נשיאים והביאו ביחד קרבן משותף "שש עגלות צב ושנים עשר בקר", ורק לאח"ז הביא כל נשיא קרבן מיוחד ביומו. וההוראה: בר"ח ניסן ישנה הנתינת-כח לכאו"א להתאחד עם כלל ישראל, וכולם יחד מסייעים ל"הקמת המשכן" וכו'. ב) להוסיף בלימוד הלכות חג הפסח שמרובים ביותר, וכשיודעים מ"ש בכתבי האריז"ל ש"משהו חמץ" בפסח נוגע להנהגה דכל השנה כולה, הרי לא יחסכו שום מאמץ להזהר מזה ע"י ידיעות ההלכות וכו'. ב' חלקים משיחות ר"ח ניסן ה'תשמ"ב ל"צבאות השם" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025 Synopsis (1) Just as the Jewish people were informed of the redemption from the Egyptian exile on Rosh Chodesh Nissan, so too, on every Rosh Chodesh Nissan, there is a renewed empowerment for redemption, and so may it be for us practically on this Rosh Chodesh Nissan.When the Mishkan was inaugurated on Rosh Chodesh Nissan, all twelve Nesi’im united in one offering of “six covered wagons and twelve cattle”; only afterward did each Nasi bring his individual offering on his designated day. The lesson is that on Rosh Chodesh Nissan every Jew is empowered to unite with the entire Jewish people, and together as one to take part in erecting the Mishkan etc. (2)One should increase in studying the Halachos of Pesach.As the Arizal states, even the slightest amount of chametz on Pesach affects one's conduct for the entire year; therefore, one will surely spare no effort to avoid chametz, by studying the relevant halachos etc. 2 excerpts from sichos of Rosh Chodesh Nissan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2025
2512
יום ה' פ' כי תשא, י"ג אדר, תענית אסתר, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' כי תשא, י"ג אדר, תענית אסתר, ה'תשפ"ה
Mar 13, 2025
11:38
התוכן זה שכל העולם "מסתובב" בשביל "קבוצה קטנה" של יהודים מקיימי תומ"צ – יובן בהקדם הביאור בנוגע לב' ענינים תמוהים שמצינו בנוגע לקריאת המגילה: 1) התחלת קריאת המגילה (להלכה) הוא מהתחלתה – "ויהי בימי אחשורוש וכו'", דלכאו' אי"ז נוגע לעיקר הסיפור וכו'? 2) אחז"ל "כל ספרי הנביאים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והלכות"! איזה חידוש יש בה שלכן דוקא היא לא תיבטל בימות המשיח?! והביאור: בקריאת המגילה מהתחלתה מתגלה שזה שהקב"ה הנהיג את העולם כדי שאחשורוש ימלוך על קכ"ז מדינה, ועשיית המשתה וכו' הי' זה רק כדי ששנים לאח"ז יהי' לבנ"י הנס של "ונהפוך הוא"...! וחידוש זה נוגע אפי' לימות המשיח: אע"פ שגם לעת"ל יהי' המציאות של "עמים", וגם המציאות של מין החי, הצומח והדומם – אבל כ"ז יהי' טפל ביחס לעיקר התכלית – מציאות של בנ"י שיעסקו בתורה! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2025 Synopsis The idea that the entire world runs for the sake of a small group of Jews who observe Torah and mitzvos can be understood by first explaining two puzzling aspects of the Megillah reading: (1) The halacha is that the Megillah must be read from the beginning – “It happened in the days of Achashverosh…” – which seemingly is not essential to the core of the story? (2) Our Sages state: “All the books of the Prophets will be nullified in the times of Moshiach, except for Megillas Esther and Halachos,” but what is so unique about the Megillah that it alone will not be nullified when Moshiach comes? The answer is that reading the Megillah from the beginning reveals that Hashem orchestrated the world in such a way that Achashverosh would be king, and rule over 127 provinces, and that he would make a royal feast etc., and all for the sole purpose that, years later, the Jewish people would experience the miracle that “it was reversed.” And this unique quality will be relevant even in the times of Moshiach: Although in the future era other nations willexist, as well as animals, plants, and inanimate objects – all of them will be secondary to the ultimate purpose – the existence of the Jewish people who will be engaged in Torah study. (To be continued.) 2 excerpts from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2025 לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
2513
יום ועש"ק פ' כי תשא, חג הפורים, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' כי תשא, חג הפורים, ה'תשפ"ה
Mar 14, 2025
11:32
התוכן [המשך] וההוראה: כאשר אדם רואה שרוב היום הוא עסוק בשאר צרכיו ורק מיעוטו הולך לעניני תומ"צ, וגם זה רק מגיל בר-מצוה, ושואל מדוע לא נולד מחוייב במצוות, ושיצטרך לעסוק רק בתומ"צ?! אומרים לו: "כל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה", קריאת המגילה לא מתחילה עם "ליהודים היתה אורה – זו תורה", אלא דוקא ב"ויהי בימי אחשורוש .. המולך מהודו ועד כוש", ודוקא זה הביא ל"ונהפוך הוא"! וכך יהי' אפי' בימות המשיח: גם אז יהי' לא רק הקב"ה תורה ובנ"י, אלא גם "זרים", אלא שכל מציאותם תהי' טפילה לבנ"י. והעיקר – בנוגע לעבודתנו בהווה: אין להבהל מזה שכללות עם ישראל הוא מיעוט קטן, כי מה שחשוב זה לא הכמות אלא האיכות – הקשר עם מקור החיים וכו'. ודוקא לאחרונה התגלה דוגמא לזה שגם בכמות קטנה יכולים להיות גנוזים כחות עצומים של איכות וכו'. משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2025 Synopsis (Continued.) The lesson is that when a person sees that most of his day is occupied with his other needs, and only a small portion is dedicated to Torah and mitzvos – and moreover, for a numbers of years he wasn’t even obligated to keep Torah and Mitzvos , he may ask: Why wasn’t I born obligated in mitzvos, and why wasn’t I created in such a way that I only have to engage in Torah and mitzvos? The answer is that, “The entire world was created only to serve as companions for him”; the Megillah reading doesn’t begin with “For the Jews there was light – this refers to Torah,” but with “And it came to pass in the days of Achashverosh… who ruled from Hodu to Kush.” And it was specifically this led to “it was reversed.” And this will apply even in the days of Moshiach: Even then, there will exist “strangers standing and pasturing your sheep” and planting and sowing etc. – but their entire existence will be secondary to the Jewish people. The main lesson is regarding our service in the present era: One should not be alarmed by the fact that the Jewish people are a small minority in the world, because what matters is not quantity, but quality – the connection to the Source of Life etc. And as we see specifically in recent times how even something very small can contain tremendous power etc. Excerpt from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2025 לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה.
2514
יום א' פ' ויקהל, ט"ז אדר, ה'תשפ"ה
יום א' פ' ויקהל, ט"ז אדר, ה'תשפ"ה
Mar 16, 2025
9:07
התוכן ההתעסקות ב"מבצעים" שייכת גם לנשי ובנות ישראל בדרכים המתאימות וכו' (ובפרט מבצע פורים – "מגילת אסתר"). ובזה ישנה "הוראה נפלאה" ממ"ש [בשני דפ' ויקהל] "כל הנשים אשר נשא לבן אותנה בחכמה טוו את העזים", וכמ"ש רש"י עה"פ שהיתה בזה "אומנות יתירה שמעל גבי העזים היו טווים אותם", שבשעה שהנשים ראו שיש בהן חכמה מיוחדת שאין בנשים אחרות (שהביאו את "התכלת וגו'" סתם, כמ"ש בפסוק שלפנ"ז) ניצלו את זה עבור המשכן! ועד"ז אם א' חונן מתולדתו באיזה כשרון או שהקב"ה הצליח אותו בעסקיו וכיו"ב, עליו לנצל את זה עבור קיום תומ"צ – "ושכנתי בתוכם" באופן של "אומנות יתירה". וכיון שהוראה זו לומדים ממ"ש בנוגע לנשים הרי עליהן להראות בזה דוגמא חי' וכו'. משיחת אור לאדר"ח אד"ש ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2025 Synopsis Involvement in Mivtzoim is even for Jewish women and girls (particularly the Purim Campaign – the Megillah is called “Megillas Esther”). And here there’s a wondrous lesson from the verse (in parashas Vayakhel), “All the women whose hearts inspired them with wisdom spun the goat hair.” Rashi explains that this involved “an especially skilled craft, that they spun it directly off the backs of the goats.” When these women saw that they possessed a special skill not possessed by other women (who brought the “techeiles, purple and scarlet wool” etc. in an ordinary fashion, as it says in the previous verse) – they utilized that skill for the Mishkan. Similarly, if someone is naturally gifted with a certain talent, or if Hashem has granted him success in business and the like, he must use it for Torah and mitzvos – for Hashem to “dwell among them” through this “especially skilled craft.” And since this lesson is learned a verse concerning women, it is upon the women to set a living example of this etc. Excerpt from sichah of first night of Rosh Chodesh Adar Sheini 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2025 לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר (א'). ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס * לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים
2515
יום ב' פ' ויקהל, י"ז אדר, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' ויקהל, י"ז אדר, ה'תשפ"ה
Mar 17, 2025
12:06
התוכן בהל' תשובה [פ"ב ה"ב - שיעור היומי] כותב הרמב"ם חידוש גדול: "ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו כו' ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"! ולכאו' למאי נפק"מ בכלל מצבו לעתיד לתשובה שבהווה?! ואדרבה - ישנם כו"כ ראיות שגדר התשובה הוא גם כשלא יודעים בוודאות שלא ישוב לזה החטא לעולם, כמו "משחקים בקוביא" נעשים כשרים לעדות כבר "משישברו פספסיהם" ועל יסוד זה מוציאין ממון מחזקתו!, ונוסף לזה: רואים בפועל שגם כאשר יהודי עושה תשובה ונעשה כשר לעדות קורה לפעמים שלאח"ז נכשל עוה"פ באותו חטא וכו'?! והנה הי' אפשר לפרש הכוונה בזה שהתשובה שלו צ"ל באופן שלפי מעמדוומצבו בהווה מושלל לגמרי האפשריות לחזור על החטא, ואי"ז בסתירה שלמחר יכול להכשל עוה"פ בזה כי "יצרו מתגבר עליו בכל יום" עם נסיונות חדשים וכו', אבל מלשון "ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב כו'" מובן שהכוונה היא שלא ישוב לחטא זה לעולם בפועל ממש! ולכן בהכרח לומר (למרות הדוחק בפשטות לשון הרמב"ם) שישנם כו"כ דרגות בתשובה, וכוונת הרמב"ם כאן היא לתכלית השלימות בתשובה. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2025 Synopsis In Hilchos Teshuvah (2:2 – today’s Rambam) the Rambam writes a major chiddush: “What constitutes teshuvah? That a sinner should abandon his sin…so that He who knows the hidden matters testifies about him that he will never return to this sin ever again.” Seemingly, why is his future state relevant to his teshuvah in the present? On the contrary, there are numerous proofs that teshuvah is valid even when we aren’t certain that the person will never return to his sin; for example, “Those who play with dice” become requalified for testimony “when they break their dice,” at which point we don’t know if they will sin again, and nevertheless money can be extracted from another person on the basis of their testimony. Additionally, we see in practice that even when a Jew does teshuvah and becomes requalified as a witness, it sometimes happens that afterwards he stumbles again in the same sin etc.? We could have explained that the Rambam means that one’s teshuvah must be such that based on his current state, there is no possibility of him ever returning to his sin, in which case there would be no contradiction to the fact that he might stumble again tomorrow, because “his inclination renews itself upon him every day” with new challenges etc. But when he says that Hashem, “He who knows the hidden matters testifiesabout him that he will never return…” that indicates that he will never in fact return to this sin! We must therefore say (although it doesn’t fit perfectly with the plain reading of the Rambam’s words) that there are multiple levels in teshuvah, and here the Rambam is referring to the ultimate perfection of teshuvah. 2 excerpts from sichah of Purim 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-03-2025
2516
יום ג' פ' ויקהל, י"ח אדר, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' ויקהל, י"ח אדר, ה'תשפ"ה
Mar 18, 2025
11:59
התוכן בהמשך למדובר לאחרונה על מ"ש הרמ"א להלכה בסיום השו"ע ש"טוב לב משתה תמיד" – התערב ה"קלוגינקער" וכו', ולכן יש צורך להבהיר עוה"פ אודות האיסור דשתיית משקה לפני גיל ארבעים, והתנאים שבזה וכו'. יש לזכור שהרמ"א כותב הנ"ל לא במקום שמדובר על ענינים תמידיים שבכל יום אלא בסוף הל' פורים. ובפשטות: רוב ציווי השו"ע קשורים עם הגבלה בזמן ומקום. לדוגמא, הציווי "לבסומי" הוא בפורים דוקא. הציווי לאכילת מצה – בליל א' דפסח דוקא ולא לאחרי הפסח (למרות שבאכילת מצה בפסח הוא "אוכל אמונה"!), ואם ירצה לברך על מצה לאחרי הפסח ה"ז בגדר "בוצע ברך וגו'" ר"ל! ובנוגע לעניננו: ההנהגה ד"טוב לב משתה תמיד" כפשוטו – שייכת למעמד ומצב מיוחד של שמחה כמו בפורים, ואילו בשאר הזמנים ה"ז באופן שמובא בפרש"י על פסוק זה "(כל ימי עני רעים) וטוב לב משתה תמיד" "ורבותינו דרשו מה שדרשו בחלק [במס' סנהדרין]" ושם דקאי על "בעלי משנה" או "בעלי תלמוד"! ד' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת – המשך "דידן נצח" ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2025 Synopsis In connection to what has been discussed lately regarding the Rema’s statement at the end of the Shulchan Aruch – that “he who has a cheerful heart always has a feast” – because the “smart aleck” (yetzer hara) has gotten involved etc., it’s necessary to once again bring up the prohibition of drinking mashke before the age of forty, and the conditions placed upon it etc. It’s important to remember that the Rema writes this not in the context of daily practice, but at the end of the laws of Purim. Most of the Shulchan Aruch’s requirements are tied to a specific time and place. For example, the obligation to “become intoxicated” applies specifically on Purim, and the mitzvah of eating matzah applies specifically on the first night of Pesach, not after Pesach (even though eating matzah during Pesach is considered “eating faith”); if one wishes to make a bracha on matzah after Pesach, it would fall under the category of “the robber who blesses…” Rachmana litzlan. In this case: the practice of “he who has a cheerful heart always has a feast” in the literal sense applies specifically to joyous occasions like Purim. But the rest of the time, it’s like Rashi says on this verse “(All the days of a poor man are bad) but he who has a cheerful heart always has a feast” – “Our Rabbis expounded what they expounded in Chelek (in Sanhedrin) – where it says that this refers to “masters of Mishnah” or “masters of Talmud.” 4 excerpts from sichah of 12 Monday night, Parashas Vayechi, 12 Teves 5747 – following the victory of “Didan Notzach” on 5 Teves For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-03-2025
2517
יום ד' פ' ויקהל, י"ט אדר, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' ויקהל, י"ט אדר, ה'תשפ"ה
Mar 19, 2025
10:24
התוכן אף שקיום תורה ומצוות צ"ל מתוך שמחה ומתוך תענוג, "שמחה וטוב לבב", מ"מ עיקר הדרישה היא – שמחה, כי היא צריכה להיות בגלוי דוקא. עיקר היסוד לשמחה אמיתית הוא – שלכל יהודי, יהי' מי שיהי', יש "נפש השנית בישראל (ש)היא חלק אלוקה ממעל ממש" בשלימות. וזהו הקשר בין הפס"ד של הרמ"א בסיום שו"ע או"ח "טוב לב משתה תמיד" למ"ש בהתחלת השו"ע "שויתי ה' לנגדי תמיד", דלכאו' איך תובעים ב' ענינים אלו יחד – הרי ""אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"?! – כי מצד ה"חלק אלוקה ממעל ממש" שיש לו ברור שסוכ"ס "בל ידח ממנו נדח" ויעשה תשובה כדבעי, עד ש"זדונות נעשו לו כזכיות", ויהי' לו "טוב לב משתה תמיד". ענין השמחה נותן כח להתגבר על חושך הגלות שמבחוץ וחושך של גלות הפנימי – שנדמה שישנם ענינים בעולם המונעים קיום תומ"צ, אע"פ שבאמת אי"ז אלא נסיון בלבד. משיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2025 Synopsis Although Torah and mitzvos must be done with joy and pleasure (“joy and gladness of heart”), the primary requirement is joy, which is specifically expressed outwardly. The basis for true joy is the fact that every Jew, whoever he may be, possesses the “second soul in a Jew, which is actually a part of Hashem from above.” This is the connection between the Rema’s ruling at the end of Orach Chaim, “One who has a cheerful heart who always has a feast,” and what it says at the beginning of Shulchan Aruch, “I have placed Hashem before me always.” Seemingly, how can both of these be expected simultaneously, considering that “There is no righteous person on earth who does good and never sins”?! The answer is that because a Jew possesses the “actual part of Hashem from above,” it is certain that ultimately “he that is banished will not be cast from Him,” and he will do teshuvah properly, such that “his willful sins will be transformed into merits for him”; therefore he “has a cheerful heart” and is “always feasting.” Joy provides the strength to overcome the darkness of the exile as well as the darkness of the inner exile, which is the illusion that the world can present an obstacle to Torah and mitzvos, while in truth it is only a test. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Vayishlach, 19 Kislev 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2025
2518
יום ה' פ' ויקהל, כ' אדר, אור לועש"ק פ' פרה, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' ויקהל, כ' אדר, אור לועש"ק פ' פרה, ה'תשפ"ה
Mar 20, 2025
8:47
התוכן הל' תשובה להרמב"ם נחלק לעשר פרקים [שיעורי רמב"ם לימים אלו]. וי"ל שהם כנגד העשר חלוקות שבישראל "ראשיכם שבטיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימך", והעשר כחות שבכ"א מישראל. ביאור הדבר: בסוף הל' תשובה מבאר הרמב"ם שההתקשרות עם הקב"ה צ"ל באופן אמיתי – לא לשם קבלת שכר גשמי בעוה"ז או שכר רוחני בעוה"ב, כ"א באופן ש"עושה האמת מפני שהוא האמת", "מאהבה". וזהו המענה לאלו הטוענים שלימוד פנימיות התורה שייך רק ליחדי סגולה וכיו"ב – הרי פס"ד ברור ברמב"ם בסוף הל' תשובה שגם "עמי הארץ והנשים והקטנים מחנכין אותן לעבוד מיראה עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה", והרי "היאך היא הדרך לאהבתו כו' בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים כו' – ענינים התבארים בפנימיות התורה! ועצם קבלת החלטות טובות, ובפרט בנתינת הצדקה (שכולם מתאחדים בקבלת השליחות לצדקה) תזרז את השכר – הגאולה! משיחת יום ה' פ' צו, ט"ז אדר שני ה'תשמ"ו, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2025 Synopsis The Rambam divides Hilchos Teshuvah into ten chapters, and it could be said that they correspond to the ten categories among the Jewish people, “Your heads of your tribes…your wood cutters to your water drawer,” as well as the ten faculties of a Jew’s soul: At the end of Hilchos Teshuvah, the Rambam explains that one’s connection with Hashem must be genuine – not for the sake of reward but rather “doing the truth because it is the truth,” “out of love.” And this is the response to those who argue that studying the inner dimension of Torah is only for select individuals: the Rambam rules explicitly at the end of Hilchos Teshuvah that even “simple people and women and children are trained to serve Hashem out of fear until their knowledge increases and they serve out of love.” And “What is the way to love Him…when man contemplates great deeds and creations…” – concepts that are explained in the inner dimension of Torah. And the very act of making positive resolutions, especially with regard to giving tzedakah (when everyone unites in a shlichus of giving tzedakah), will hasten the reward, which is the coming of the Redemption. Excerpt from sichah of Thursday, Parashas Tzav, 16 Adar Sheini 5746, in Yechidus Klalis for visitors For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2025
2519
יום ועש"ק פ' ויקהל ופ' פרה, כ"א אדר, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' ויקהל ופ' פרה, כ"א אדר, ה'תשפ"ה
Mar 21, 2025
10:38
התוכן 1) ע"י חינוך כדבעי, מעמידים ילדים שיקבלו את משיח צדקנו ולומר עליהם "ראו גידולים שגידלנו" גם במעמד ומצב של גלות, עד שהם "יכירוהו תחילה" בגאולה האמיתית והשלימה ("כימי צאתך מארמ"צ"); מכיון שהטעם שהקב"ה "פיזרן בין אוה"ע" היא "כדי שיתוספו עליהם גרים" – "בירור הניצוצות", הנה כאשר רואה הקב"ה שבנ"י כבר "גיירו" ועשו מכספם וזהבם וכו' – כסף יהודי, הנה "נגאלין מיד". 2) בקשר לפ' פרה: הדין הוא שאפר הפרה שעשה משה צ"ל "למשמרת", שגם בתשעה פרות שעשו אחרי הפרה הראשונה שעשה משה, כולל פרה העשירית שיעשו בביאת המשיח, צ"ל מעורב מאפר הפרה שעשה משה במדבר. שבענין פרה אדומה, שהוא ענין כללי "זאת חוקת התורה", מחברים את ה"גואל ראשון" עם ה"גואל אחרון", ועי"ז – גם כל בנ"י שבינתיים. ב' חלקים מהתוועדות מוצש"ק פ' כי תשא, פ' פרה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2025 Synopsis (1) Through proper chinuch we will merit to raise children who will greet Moshiach Tzidkeinu, and to say, “See what we have raised” despite being in exile, and to the point that “They will recognize Him first” upon the true and complete Redemption. Because the reason Hashem “scattered [the Jewish people] among the nations” was “so that converts would be added to them” (the service of elevating the divine sparks) – therefore, when Hashem sees that the Jewish people have already “converted” and transformed their money and gold and silver etc. into Jewish wealth, they will “be redeemed immediately.” (2) Regarding Parashas Parah, the law is that the ashes of the Parah prepared by Moshe Rabbeinu must be kept as a keepsake, to be mixed into all the subsequent Paros, including the tenth Parah, which will be prepared with the coming of Moshiach. Thus, Parah Adumah, an encompassing mitzvah – “This is the statute of the Torah” – connects the “first redeemer” to the “final redeemer,” and through this, all of the Jewish people in between. 2 excerpts from farbrengen of Motzaei Shabbos Parashas Ki Sisa, Parashas Parah 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2025 לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדרלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי
2520
יום א' פ' פקודי, כ"ג אדר, ה'תשפ"ה
יום א' פ' פקודי, כ"ג אדר, ה'תשפ"ה
Mar 23, 2025
11:48
התוכן ישנם המקשים: היתכן שלמרות שהחושך נעשה גדול יותר והדור קטן יותר – תובעים מאתנו לפעול דוקא עכשיו ביאת המשיח?! הנה ע"ז נאמר "אל תאמר . . שהימים הראשונים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה". כיון שאותנו העמידו בדור זה, בודאי ניתנו לנו הכחות הדרושים לעבודה בדור זה – כח המס"נ! ובכח זה יכול כל א' לפעול על קהילה שלימה, להפכם ליהודים יראים ושלימים וחסידים. המענה לטענתו שעפ"י שכל לא נראית לו האפשרות לגלות בעצמו כחות אלו שיבואו לידי פועל: הגישה להעבודה צ"ל כבימי פורים באופן ד"לא ידע": שמוחלט אצלו בתוקף שכיון שהוטל עליו תפקיד זה – צריך הוא למלאותו! ואח"כ בודאי ימצא את הדרכים המתאימים – עפ"י טו"ד, "ידע" – לפעול על הקהילה כולה. ועד"ז בנוגע לעבודה עם עצמו וכו'. וכמסופר במגילה, שתגובתו הראשונה של מרדכי כאשר שמע אודות גזירת המן היתה – (לא לחבוש "צילינדער" ולעסוק בשתדלנות, אלא) "וילבש שק ואפר . . ויזעק זעקה גדולה ומרה", בהיותו ענין שנגע לו בנקודת הנפש וכו'. ורק לאח"ז באה המחשבה אודות דרכי הפעולה בדרך הטבע וכו'. ב' חלקים משיחת פורים ה'תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2025 Synopsis Some people ask: How is it that despite the increased darkness of exile and the diminished stature of our generation, we specifically are the ones who are expected to bring Moshiach? But the verse says, “Do not say…‘that the former days were better than these,’ for not out of wisdom have you asked concerning this.” Since we were placed in this generation, it is certain that we’ve been given the necessary strength for this task – the power of mesiras nefesh. And with this strength, every individual has the ability to influence his entire community, and to transform them into G‑d-fearing, wholesome Jews and chassidim. While one might argue that logic dictates that there’s no way for him to bring this power to actuality, the response is that one must adopt the approach of ad d’lo yada(“not knowing”), meaning absolute certainty that since this task has been placed upon him – he can and must fulfill it, even if he doesn’t understand how.And afterward he will certainly find the proper ways – with logic and reason (“knowing”)– to influence his entire community. The same applies to one’s work within himself etc. And as it says in the Megillah, when Mordechai learnedabout Haman’s decree, his first response wasn’t to put on a top hat and go to the royal court etc., but rather, “he put on sackcloth and ashes… and cried with a great and bitter cry” – because it affected him in the core of his soul. Only afterward did he begin thinking about what to do via natural means etc. 2 excerpts from sichah of Purim 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2025 לע"נ מרת חנה פעשא בת ר' מנחם מענדל ע"ה סגל ליום היארצייט שלה כ"ג אדר. ת.נ.צ.ב.ה. * לזכות ריסה בת צביה שתחי' ליום הולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2521
יום ב' פ' פקודי, כ"ד אדר, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' פקודי, כ"ד אדר, ה'תשפ"ה
Mar 24, 2025
11:52
התוכן ידוע מה שגילה נשיא דורנו אודות ההנהגה המיוחדת שצ"ל ב"יום הולדת", כגון התבוננות וחשבון הנפש, עריכת התוועדות וכו'. וצ"ל מהו ה"שטורעם" המיוחד שעושים מ"יום הולדת" – לידת האדם, הרגע בו יצא לאויר העולם?! הרי שלימות איבריו וגידיו ודופק הלב ואכילה ושתי' וכו' היתה לו כבר לפני צאתו לאויר העולם?! ותמיהה זו גדולה יותר כאשר מדובר אודות יהודי, מציאות הרוחני של הולד: הרי בהיות הולד במעי אמו "נר דלוק על ראשו .. מלמדין אותו כל התורה כולה"! ולעומת זאת "כיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסטרו ומשכחו כל התורה כולה", וכעת עליו להתחיל שוב וללמוד הכל מחדש – וא"כ מהי ה"חגיגה" דיום שיצא לאויר העולם?! והביאור: קודם יציאת הולד לאויר העולם, הנה אף שהי' שלם בכל, בגוף ונפש, אבל "עובר – ירך אמו הוא", וברגע יציאתו לאויר העולם נתחדש שנעשה מציאות בפ"ע, וברגע נעלה זה מתחיל עבודתו ולומד התורה בכח עצמו באופן שזה נעשה "קב שלו"! ונקודה זו, העילוי דעבודה בכח עצמו, חוגגים ויש להזכר עלי' ביום הולדת [המשך יבוא]. ד' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2025 Synopsis We know that the Nasi of our generation revealed the special practices observed on a birthday (contemplation, introspection, arranging a farbrengen etc.). But seemingly, why do we make such a big deal about a birthday, if the body is already complete before birth, with limbs and sinews and a heartbeat etc.? And the question is even stronger for a Jew, whose spiritual existence is already complete in the womb, and moreover, “a candle is lit above his head… and he is taught the entire Torah,” whereas “once he enters the world, an angel comes and strikes him, making him forget the entire Torah,” so that now he has to relearn everything? The answer is that although the child is complete before birth, both physically and spiritually, he is still considered part of his mother; it is at the moment of birth that the child becomes an independent entity. And this exalted moment, when one’s divine service through his own effort begins, is what we remember and celebrate on a birthday. (To be continued.) 4 excerpts from sichah of 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-03-2025 לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ הרבנית מרת חוה ע"ה בת הרה"צ הרב אברהם יהושע העשיל זצוק"ל גורארי'ליום היארצייט שלה כ"ד אדר ת.נ.צ.ב.ה.
2522
יום ג' פ' פקודי, כ"ה אדר – יום ההולדת של הרבנית הצדנית מרת חי' מושקא נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' פקודי, כ"ה אדר – יום ההולדת של הרבנית הצדנית מרת חי' מושקא נ"ע, ה'תשפ"ה
Mar 25, 2025
11:37
התוכן [המשך] אף שענין זה, ההתבוננות בגודל העילוי להיות מציאות בפ"ע, מודגש ביום הולדת, אבל יש ללמוד מזה לכל השנה כולה: בכל בוקר, ובכל רגע (כתורת הבעש"ט), נעשה האדם "ברי' חדשה". ולכן, ביחס לחידוש מציאותו ביום זה, אינו יכול להסתפק בכללות עבודתו ופעולתו בעניני תומ"צ בימים שלפנ"ז, כיון שביום זה ניתנו לו כל ענינים אלו מן המוכן, וביחס לחידוש מציאותו ביום זה, אי"ז עבודה בכח עצמו. ומכיון ש"אדם לעמל יולד", עליו להתייגע ולהוסיף בעבודתו ביום זה כדי לעבוד את עבודתו בכח עצמו. והוראה זו נכונה אפי' לבן שבעים וכו' והוא "עשיר" בידיעות התורה וכו' – עליו לדעת שכ"ז אינם פעולות שלו שפעל היום! והיום עליו להיות "מציאות בפ"ע" ומובדל ממציאותו דאתמול, ולא להסתפק בלחזור מה שהוא כבר יודע אלא להתייגע לחדש בתורה היום! כהלימוד מה"שטורעם" דיום הולדת, שיכול להיות "מלמדים אותו כל התורה כולה" ושלם בגופו וכו' – אי"ז מגיע לגודל העילוי כשנעשה ברי' חדשה ומתחיל להתייגע מחדש בכח עצמו! ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2025 Synopsis (Continuation.) Although this focus on the tremendous quality of becoming independent is emphasized on one’s birthday, one must take a lesson from it for the entire year. Just like we learn from a birthday, that although one is taught the entire Torah in the womb and his body is complete etc., it doesn’t even remotely compare to the quality of becoming a new being upon birth and serving Hashem through his own effort, the same applies to every morning and every moment (as the Baal Shem Tov taught), when a person becomes a new creation. Therefore, in his new reality of today, he cannot suffice with the accomplishments in Torah and mitzvos he has accumulated from before, because as far as today’s reality is concerned, whatever he has from before is handed to him, and it’s not service through his own effort. Since “man is born to toil,” he must toil and increase in his service today with his own effort based on who he is now. This lesson applies even if someone is seventy years old, etc. and has acquired a wealth of Torah and mitzvos etc.: Today, he must be an independent entity distinct from who he was yesterday, and therefore he must not suffice with merely reviewing what he already knows, but rather must toil and innovate in Torah today. 2 excerpt from sichah of 18 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-03-2025
2523
יום ד' פ' פקודי, כ"ו אדר, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' פקודי, כ"ו אדר, ה'תשפ"ה
Mar 26, 2025
10:31
התוכן דוקא בזמן האחרון שהולכים ומרעישים אודות הצורך לצעוק "עד מתי" ולדרוש את הגאולה, באים כאלו שצועקים שטוב להם בגלות!... טוב בגשמיות וטוב ברוחניות, ומדוע מרעישים שצריכים לצעוק "עד מתי"?!... וי"ל ההסבר היחידי לזה – שהיא הנותנת: מכיון שבזמן האחרון דוקא נוגע ביותר שיצעקו "עד מתי", ולכן יש ע"ז התנגדות יתירה מצד הלעו"ז (וע"ד המבואר בדא"ח בנוגע הקליפה של ע"ז בזמן מנשה), עד שבאים כאלו ו"שופכים מים קרים" על אלו שצועקים ומבקשים ודורשים שמשיח יבוא כבר – "עד מתי", באמרם הרי אפשר לקיים כעת תומ"צ בהידור ואפשר להתעסק בהפצת המעיינות חוצה וכו', ובשביל מה לעזוב כ"ז ו"להטלטל" על "ענני שמיא", שיחכו עד שיכריחו אותנו לצאת מגלות... – רואים בפועל שעי"ז פועלים הם חלישות לא רק בענין צעקת "עד מתי" ובהאמונה ש"מהרה תצמיח", אלא גם חלישות בעצם האמונה בביאת משיח צדקנו! [המשך יבוא] ג' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 Synopsis Precisely in recent times, when we’re stressing the need to cry out Ad mosai and to demand the Geulah, there are those shouting that since they’re comfortable in exile…well off materially and well off spiritually, why should we cry out Ad mosai? The only possible explanation is that the two go together: Since it is now more crucial than ever to cry out Ad mosai, therefore the opposition to it from kelipah is greater than ever (similar to the explanation in Chassidus regarding the kelipah of idolatry in the time of Menashe). To o the point that they pour cold water on the notion of demanding Moshiach’s coming, by arguing that after all, today in exile one can keep Torah and mitzvos fully and engage in spreading the wellsprings outward etc., so why should we uproot ourselves and go through the bother of traveling on “heaven clouds”; we should wait until we are forced to leave exile…We see in practice that this causes a weakening not only with regards to crying out Ad mosai and a weakening in the belief that Hashem will “Speedily cause the scion of Dovid to sprout forth,” but also a weakening in the very belief in Moshiach’s coming. (To be continued.) 3 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2025 לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2524
יום ה' פ' פקודי, כ"ז אדר, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' פקודי, כ"ז אדר, ה'תשפ"ה
Mar 27, 2025
8:47
התוכן [המשך] וי"ל שגם יהודי שצריך השתדלות מיוחדת להשפיע עליו לחכות ולצפות לביאת המשיח – אי"ז שצריכים לחדש זה אצלו, שה"ז א' מהי"ג "אני מאמין", אלא שהוא צריך עזרה לגלות את מה שבפנימיותו. (ובדוגמא מ"ש בדיוק הלשון "גר שנתגייר", דלכאו' הול"ל "גוי שנתגייר" – שהגיור מוכיח שגם לפנ"ז הי' בו ניצוץ של נשמה קדושה אלא שנתגלה ע"י הגיור וכו'). ואז יראו שגם הוא מסכים לזה, ואדרבה – הוא יוסיף חיות בזה שהשפיע עליו! ואין לחשוש מזה שענין הצעקה בעצם היום "עד מתי" "לא ראו אבותינו" (גם אני לא ראיתי כן...), כי בפועל זה מביא לתוצאות טובות, ובכל אופן – כ"ז כדאי כשמביטים על הילדים הקטנים ורואים כיצד הם צועקים "דאַלאָי גלות" וכיו"ב. ובסיכום: אין להתפעל מאלו שמקררים את ה"שטורעם" אודות ביאת המשיח תיכף ומיד, ולא לעכב בגלות את השכינה ואת כל הדורות שלפנ"ז ושלאח"ז – אפי' לעוד רגע! ב' חלקים משיחת ליל ו' דחג הפסח ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025 Synopsis (Continued.) It can be explained that even a Jew for whom you need to put in special effort to get him to wait and yearn for Moshiach – it’s not that you need to introduce something new to him, because it’s one of the Thirteen Principles of Faith. You simply have to reveal what’s already within him (similar to how we say “a convert who converted” rather than “a gentile who has converted” because the conversion indicates that the convert already had the spark of a holy soul within him from before, and the conversion simply revealed it). Then we’ll see that he not only gets on board, but even adds enthusiasm to the one who influenced him. And there’s no need for concern from the fact that crying out ad mosai isn’t something we observed in previous generations (I also never saw it), because the reality is that it brings positive results, and in any case, it’s all worthwhile when you look at how the young children cry out “Daloi Golus!” (“Down with exile!”) and the like. In sum: one should not be deterred by those who try to pour cold water on the commotion surrounding the need for Moshiach to come immediately, and one should not keep the Shechinah – and all the previous and future generations – in exile even for a moment longer. 2 excerpts from sichah of 6th night of Pesach 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2025
2525
יום ועש"ק פ' פקודי ופ' החודש, כ"ח אדר, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' פקודי ופ' החודש, כ"ח אדר, ה'תשפ"ה
Mar 28, 2025
10:14
התוכן נמצאים אנו ביום הרביעי בשבוע שבין פ' פרה ופ' החודש. פ' פרה: ישנו חיוב מיוחד להניח מאפר הפרה "למשמרת", ובזה גופא – באופן שמשתמשים באפר הפרה שלפנ"ז (שהונח למשמרת) בשביל עשיית הפרה שלאח"ז, וכן הלאה, מהפרה הראשונה שעשה משה רבינו עד לפרה העשירית שיעשה מלך המשיח, שכולל כל המשך הדורות דבנ"י. והיינו, דטהרתו של יהודי אחד קשורה עם כל בנ"י שבכל הדורות, (שבשביל טהרתו צוה הקב"ה להניח "למשמרת" מהאפר דכל הפרות) ועם עושי הפרות ממשה רבינו עד למלך המשיח! שזה מחזק עוד יותר הגעגועים וה"אחכה לו" לביאת המשיח. ומפ' פרה באים לפ' החודש שבה מודגש ענין הגאולה. כמ"ש במדרש עה"פ "החודש הזה לכם" "...כשבחר ביעקב ובניו קבע להם ר"ח של גאולה", ששלימותה היא – גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו. ויה"ר שבר"ח ניסן זה, ועוד לפני זה, יקויים מ"ש בגמ' שב' נוני"ן רומזים ל"נסי-נסים", שה' עושה "נס בתוך נס" לכ"א מישראל וממשיך להם רוב טוב בגו"ר וכו' עד לנס הגאולה האמיתית והשלימה! משיחת יום ג' דפ' שמיני, אור לכ"ב אד"ש ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025 Synopsis Tonight is Wednesday of the week between Parshas Parah and Parshas HaChodesh. The law of the Parah requires that some ashes of every Parah be set aside “for safekeeping,” to be used in each subsequent Parah; thus, when one Jew is purified, he connects to all Jews throughout all generations as well as those who prepare the Parah, from Moshe Rabbeinu until Moshiach.This further strengthens our yearning and waiting for Moshiach. And from Parashas Parah we proceed to Parashas HaChodesh, which emphasizes redemption. As the Midrash says on the verse “This month shall be for you…” – “When He chose Yaakov and his children, He established for them a Rosh Chodesh of redemption,” the pinnacle of which is the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. May it be Hashem’s will that this Rosh Chodesh Nissan, and even before then, we merit the fulfillment of the Gemara’s statement that the two letter nuns in “Nissan” allude to “Nisei Nisim”(“miracles upon miracles”), and that Hashem performs a “miracle within a miracle” for every Jew, bringing them abundant good, both materially and spiritually etc., and the miracle of the true and complete Redemption. Excerpt from sichah of Tuesday night Parashas Shemini, 22 Adar Sheini 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2025
2526
יום ד' פ' כי תשא, י"ב אדר, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' כי תשא, י"ב אדר, ה'תשפ"ה
Mar 12, 2025
7:24
התוכן ברביעי דפ' כי תשאמסופר ע"ד בקשת משה "הראני נא את כבודך" ותשובת ה' "לא תוכל לראות פני.. וראית את אחורי ופני לא יראו". מסתבר לומר שה' מילא במקצת עכ"פ את בקשת משה גם בנוגע ל"פניו", והפירוש בפסוק "וראית את אחורי ופני וגו'" הוא שתיבת "ופני" קאי גם אלפניו – "וראית את אחורי ופני", אלא שראיית ה"פני" תהי' באופן של "לא יראו". והביאור: שלילת דבר אחד מחבירו גופא מוכיחה שישנה שייכות ביניהם שלכן צריך לשלול א"ז מחבירו, וזהו החידוש כאן בתשובת הקב"ה "ופני לא יראו" שנוצרה שייכות (באופן של שלילה) בין הידיעה (הראי') של משה גם עם "פניו" של ה' וכו'. משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2025 Synopsis Revi’i of Parashas Ki Sisa discusses Moshe’s request, “Please let me see Your glory,”and Hashem’s response, “You will not be able to see My face… You will see My back, but My face will not be visible.” It stands to reason that Moshe’s request to see Hashem face was also fulfilled at least partially. That is, the verse can be read as follows: “You will see My back and My face…” (with “You will see” applying to “My face” as well), just that the vision of “My face” will be in a manner of “not visible.”Meaning:the very fact that a certain property is negated from something shows that there is some relation between them; otherwise, there would be no need to negate it. And this is the novelty in Hashem’s response “and My face will not be visible”: that a connection was created (albeit in a manner of negation) between Moshe’s perception (“seeing”) and Hashem’s face. Excerpt from sichah of Taanis Esther 5748. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2025
2527
יום ב' פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –
יום ב' פ' ויקרא, ב' ניסן, ה'תשפ"ה– יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע –
Mar 31, 2025
12:10
התוכן כ"ק מו"ח אדמו"ר נק' "נשיא דורנו". דאע"פ שענינו הוא לכאו' – נשיא חב"ד, הרי ידוע שמצב היהדות במדינתו – ששם הי' רוב מנין ובנין של כלל ישראל – מיד בתחלת נשיאותו הי' תלוי בכמה ענינים שהוא עסק במס"נ בפועל. וזו – מס"נ בפועל – היתה הנקודה של כל שלושים שנות נשיאותו, גם כאשר הי' במדינות כאלו שהי' יכול לפעול הרבה גם בעבודה עפ"י טו"ד וכו'. גם כאשר הגיע לארה"ב, לא התחשב עם מצב בריאותו ששלל עבודה של מס"נ אלא הכריז מיד שהגיע כדי להפיץ יהדות ולשלול את ההנחה ש"אַמעריקע איז אַנדערש" וכו'. וכמו במ"ת הנה "על כל דיבור ודיבור פרחה נשמתן" (ענין המס"נ) – גם על ה"דיבורים" כמו "לא תחמוד" שאין חיוב למס"נ ע"ז, ועד"ז ביחידי סגולה, כמו כ"ק מו"ח אדמו"ר, שמוסרים נפשם בפועל למלאות כוונה העליונה – בכל הענינים, אפי' בענינים ה"קטנים". והוא סלל לנו את הדרך שגם במצב של הרווחה וכו' יעמוד כח המס"נ בגלוי, ואז נפעלים הענינים ביותר חיות ופנימיות וכו'. משיחת מוצאי ש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025 Synopsis My father-in-law the Rebbe is referred to as the Nasi of our generation; although he was seemingly the Nasiof Chabad, we know that from the beginning of his leadership, it was his actual mesiras-nefesh that facilitated Jewish life in the country where the majority of Jews lived. And this approach of actual mesiras nefesh was the defining quality of all thirty years of his leadership, even when he came to countries where much could be accomplished even without such mesiras nefesh. Even when he arrived in the United States, despite his physical health at the time (which naturally precluded working with such mesiras nefesh), he immediately declared that he had come to spread Yiddishkeit, rejecting the notion that “America is different.” Just as at Matan Torah, “Upon every commandment their souls took flight” (i.e. mesiras nefesh) – including the latter ones where mesiras-nefesh isn’t required by law – similarly, there are unique individuals like the Rebbe who devote themselves with actual mesiras nefesh to carrying out the Divine will in all matters, even the seemingly “minor” ones. And he paved the way for us, so that even in times of comfort and prosperity, one can live with manifest mesiras nefesh – and then, everything is done with greater vitality and depth. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Bo, 10 Shevat 5730 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-03-2025
2528
יום ג' פ' ויקרא, ג' ניסן, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' ויקרא, ג' ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 1, 2025
6:53
התוכן יציאת מצרים הוא ענין עיקרי בחודש ניסן, שחודש ניסן הוא "ראשון הוא לכם לחדשי השנה". ולכן צריך להיות זכירת יציאת מצרים בכל יום ויום. והזכירה צ"ל באופן שלא רק ש"הוא עצמו יצא ממצרים", אלא צריך לפעול את זה גם על הילדים. וכמו שרואים שדוקא בנוגע לחג הפסח מצינו את הענין ד"כי ישאלך בנך" ואצל כל הד' סוגי בנים, וכל ההגדה היא תשובה לשאלת הבנים "מה נשתנה" וכו'. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025 Synopsis The Exodus from Egypt is a central theme of the month of Nissan, which is “for you the first of the months of the year.” Therefore, one must remember the Exodus every single day, and in such a way that not only does one “leave Egypt himself,” but also impacts his children. As we find regarding Pesach in particular, where the entire Haggadah is a response to the questions of the children, and we respond to each child according to their level etc. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-04-2025
2529
יום ד' פ' ויקרא, ד' ניסן, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' ויקרא, ד' ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 2, 2025
10:10
התוכן ישנם ב' פירושים במ"ש בהתחלת פ' ויקרא "ויקרא אל משה" סתם בלי לפרש שמו ית' (כמו ה' או אלקים וכו'): א) זה קאי על דרגא שלמטה מכללות ענין השמות. ב) זה קאי על דרגא שלמעלה מכללות ענין השמות. [וע"ד ב' הביאורים – מן הקצה אל הקצה – בטעם שלא נזכר שם ה' בכל המגילה: א) מכיון שהמגילה נעתקה ללשון פרסי, ואם הי' בה שם ה' היו מעתיקים את זה כשם אלקים אחרים (ר"ל). ב) קצה השני – כללות ענין המגילה וכו' נמשך מדרגא שלמעלה מכללות ענין השמות], והיינו שתיבת "ויקרא" מחבר ב' ענינים אלו שמן הקצה אל הקצה!, וההוראה מחיבור ב' ענינים אלו היא: גם כשהאדם עובד את עבודתו במקום הכי תחתון, היפך הקדושה וכו', יש לו את הכח לזה ממקום הכי עליון! ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, ר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025 Synopsis There are two explanations as to why the verse says “Vayikra el Moshe,” without specifying Who called Moshe (such as “Vayikra Hashem el Moshe” or “Vayikra Elokim el Moshe”): (1) The verse refers to a level of G-dliness that is below the concept of names; (2) it refers to a level that transcends the concept of names. (A similar idea is found regarding the two opposite explanations for why Hashem’s name isn’t mentioned in Megillas Esther:(1) Since the Megillah was translated into Persian, if it contained Hashem’s name it might have been translated to the name of another deity, chas v’shalom; (2) the opposite extreme – the Megillah comes from a place that transcends the whole concept of names.) Thus, the word Vayikra connects these two opposite extremes. The lesson is that even if a person finds himself serving Hashem in the lowest possible place, and dealing with the opposite of holiness etc., he is given the strength for it from the highest possible level. 2 excerpts from sichah of Monday night, Parashas Vayikra Rosh Chodesh Nissan 5740. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2025
2530
יום ה' פ' ויקרא, ה' ניסן, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' ויקרא, ה' ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 3, 2025
11:19
התוכן אף שמטרת כל מצוה היא לקרב את העולם לאלקות אבל בעיקר ה"ז במצות "קרבנות" [שבפ' ויקרא] – ששם המצווה הוא מלשון "קירוב". ועפ"י הדין ש"כל הזבחים שנשחטו שלא לשמן כשרים . . חוץ מחטאת", נמצא דענין הקרבן (ותוכנו) הוא בעיקר בקרבן חטאת. ובקרבן חטאת מצינו תנאי שהאדם צ"ל "שב מידיעתו" שפירושו "לב נשבר", והרי כל הענינים הקשורים עם קרבנות (העצים והמזבח והבהמה עצמה וכהן המקריב וכו') צ"ל בשלימות ותמימים, ומובן במכ"ש שהאדם שעבורו מקריבים הקרבן-חטאת צ"ל "שלם", נמצא שהענין ד"שב מידיעתו" – לב נשבר – הוא שלימותו! ועפי"ז יובן פתגם רבותינו נשיאינו "סאיז נאָך ניטאָ קיין גאַנצערע זאַך ווי אַ צובראָכענע האַּרץ!", (וזוהי גם המעלה שבשברי לוחות). משיחת כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025 Synopsis Although the purpose of every mitzvah is to bring the world closer to G-dliness, this is especially true of the mitzvah of korbanos [described in parashas Vayikra], whose very name connotes closeness. Based on the halacha that “All slaughtered offerings that were slaughtered not for their own sake are valid… except for the sin-offering,” it turns out that the theme of closeness is most expressed in the sin-offering. Regarding the sin-offering we find the condition that the person must “return due to his own awareness” – meaning he must have a broken heart because of his sin. Being that all aspects of a korban (the wood, the Mizbeach, the animal itself, the Kohen offering it etc.) must be complete and without blemish, certainly the person for whom the sin-offering is offered must also be whole. Therefore, it follows that his broken heart is in fact what makes him whole. This explains the saying of our Rebbeim, “There is nothing as whole as a broken heart” (and this is also the special quality of the broken Luchos). Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2025
2531
יום ועש"ק פ' ויקרא, ו' ניסן, ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' ויקרא, ו' ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 4, 2025
10:58
התוכן ההוראה ממ"ש בהתחלת פ' הקרבנות [בתחילת פ' ויקרא]: "אדם כי יקריב" - כאשר האדם בא להתקרב לאלקות, הנה "מכם קרבן לה'", קודם כל עליו להקריב את עצמו. והסדר בזה הוא (כמו בעבודת הקרבנות כפשוטו) שקודם צריך לבדוק האם הוא תמים, והבדיקה צ"ל כדבר הנוגע בחיי נפשו ממש ואז יבדוק את כל פרטי מחשבה דבור ומעשה שלו ויתקן את הדברים הדורשים תיקון. ואח"ז יֵרָצה להיות קרבן - שמוציא את הדם שבבהמה, את החיות (הדם) שיש לו בענינים גשמיים (בהמה) ומשתמש בהם לעבודת ה' וכו'. וגם מי שכאשר מתבונן במעמדו ומצבו רואה שאינו תמים - ישנם חטאים שעדיין לא תיקנם "וחטאתי נגדי תמיד", ומקשה א"כ, איזה שייכות יש לו לענין הקרבנות?! ע"ז מוסיף כ"ק מו"ח אדמו"ר בפי' "מכם" ש"מכם ובכם הדבר תלוי!" - כל אחד יכול להתקרב לאלקות! והכח ע"ז בא ע"י "ויקרא אל משה" שבכל דור! ב' חלקים ממאמר ד"ה באתי לגני תשי"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 Synopsis The verse states (at the beginning of parashas Vayikra), Adam ki yakriv (“When a person will bring”) – when a person wishes to come close to G‑dliness, then mikem korban laHashem (“from you an offering to Hashem”) – he must first and foremost offer himself. The order is (just as in the physical korbanos) to begin with examining oneself to see whether he is tamim – whole – and the examination must be conducted as something that affects the very life of one’s soul, because then he will carefully scrutinize every aspect of his thought, speech, and action, and correct whatever needs perfection. Afterwards, he will be acceptable as a korban – that is, removing the “blood” from the animal, meaning his vitality in material matters, and redirecting it to be used for the service of Hashem etc. One may wonder, how he can possibly bring a korban if he sees that he is not whole – meaning he still has sins that require fixing, “my sin is always before me”? To this, my father-in-law the Rebbe added an explanation on the word mikem (“from you”) – that “it depends on and within you”: every single Jew has the ability to come close to Hashem.And the power to do it comes through “Vayikra el Moshe” in every generation. 2 excerpts from maamar Basi L’Gani 5712 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2025 לזכות זעלדא בת חי'ה ריסא שתחי׳ ונגר ליום ההולדת שלה ו' ניסן - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת אבי' ר' שמואל שי' ונגר
2532
יום א' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ה
יום א' פ' צו, ח' ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 6, 2025
6:57
התוכן הוראה משם פ' צו: "אין צו אלא לשון זירוז מיד ולדורות": קיום תומ"צ בזריזות - "מקדימין למצוות", ועד שזה פועל לא רק "מיד" אלא גם "ולדורות" - מיעוט רבים שנים, וביחד עם דורו ישנם ג' דורות, ואז מובטח שזה ימשיך כך לעולם, כמ"ש בגמ' בנוגע לתורה שכש"לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך" - ג' דורות, אז "התורה מחזרת על אכסני'ה שלה". ועד"ז בנוגע תוצאות התורה - מצוות. ובנוגע לפועל: להתעסק ב"מבצע פסח" ובמבצע "והשיב לב אבות על (ידי) בנים" בזריזות! משיחת י"א ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025 Synopsis Rashi says, “‘Tzav’” always denotes urging, immediately and for future generations.” This teaches that Torah and mitzvos should be fulfilled with alacrity – “being early to perform mitzvos,” and to the extent that the alacrity has an effect not only “immediately” but also “for future generations.” “Generations” means at least two, which, together with one’s own generation, forms three generations. And when it lasts for three generations, it is guaranteed to last forever, as the Gemara says regarding Torah: When it “does not depart from your mouth, nor from the mouth of your seed, nor from the mouth of your seed’s seed” – three generations – then “the Torah returns to its lodging.” Similarly, this applies to the results of Torah, which is mitzvos. Practically speaking,this means to be involved in Mivtza Pesach, and the Mivtza of “turning the heart of the fathers back (through) the children” – with alacrity. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-04-2025
2533
יום ב' פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ה
יום ב' פ' צו, ט' ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 7, 2025
9:12
התוכן בענין חביתי כהן גדול [כמ"ש בשני דפ' צו] כותב הרמב"ם שאם "מת כהן גדול בשחרית אחר שהקריב חצי העשרון ולא מינו כהן אחר מביאין היורשין עשרון שלם עבור כפרתו". עפמ"ש הרגוצו'בי שמנחת חביתין שמביאין היורשין אינו הקרבן שלהם אלא של הכה"ג, יובן א) זה שהיורשין יכולים להביא החביתין מיד והרי הם "אוננים" או "אבלים" ו"אבל אינו משלח קרבנותיו". ב) מה שמשמע [מזה שהמשנה משנה מלשון הכתוב "בניו" וכותבת ש"יורשין" מביאין הקרבן] שכל היורשין, גם אלו שמצ"ע אינם ראויים להביא מנחת חביתין, כגון כהן חלל או בן בתו שהוא לוי או ישראל, יכולים להביא כאן את החביתין עבור הכה"ג. ג) מכל זה יובן מקורו של הרמב"ם שכותב שהחביתין שמביאים היורשין הם "עבור כפרתו" של הכה"ג. משיחת מוצש"פ צו ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 Synopsis Regarding the Kohen Gadol’s chavitin (as discussed in sheini of parashas Tzav), the Rambam writes: “If the Kohen Gadol died in the morning after he offered half of an isaron and another Kohen Gadol was not appointed, the heirs should bring an entire isaron for his atonement.” But (1) how can the heirs bring the chavitin that day, if they are mourners, who “may not send their offerings”? (2) The fact that the Mishna departs from the wording of the verse and says “his heirs” rather than “his sons” indicates that it may be brought by any of his “heirs,” including those unfit to bring a chavitin offering, such as a chalal, or a grandson of the Kohen Gadol who’s a Levi or Yisrael. How can they bring the chavitin for the Kohen Gadol? (3) What is the Rambam’s source for the idea that the heirs bring it “for his atonement”? All of this can be explained based on the Rogatchover’s explanation that the minchas chavitin brought by the heirs is not theirs, but rather the Kohen Gadol’s. Excerpt from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-04-2025 לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי'
2534
יום ג' פ' צו, י' ניסן, ה'תשפ"ה
יום ג' פ' צו, י' ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 8, 2025
12:10
התוכן הכרת הטוב הוא ענין עקרי בישראל – תבעו זאת מאדם הראשון וזהו גם תוכן מצות ביכורים. וזהו בנוגע לטובה שהקב"ה משפיע לנברא, ועאכו"כ שצ"ל כן על הטובה שנברא עושה לנברא. ולכן, כאשר יהודים באים לכבד או להביע תודה ברכות ואיחולים וכו' ליחיד, הנה אע"פ שכבר נאמר בתורה "ואברכה מברכיך", ה"ז גם חובתו הנעימה להביע בעצמו את תודתו החמה מקרב ולב עמוק, ושיתברכו בכל המצטרך וכו'. אע"פ שמובן שכוונתם בזה אינם אליו בתור איש פרטי אלא בתור זה שזכה ויכול לסייע לההולכים בדרכי תומ"צ לעודדם שיוסיפו בזה או למסור מ"ש בספרים ומה ששמעו מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שבזה מביעים הם את הברכה להצלחה בכל הפעולות שנקודתם היא הפצת היהדות בכל מקום ולכל א' בלי הבדל בין "חוטב עציך" ו"שואב מימך" ל"ראשיכים שבטיכם" (שגם הם צריכים סיוע להעלות בקודש), ושהברכות יגיעו לכל אלו שעמדו עומדים ויעמדו בקשר עם יחיד זה, שיתוסף ב"לשמש את קוני" להקריא "בשם ה' א-ל עולם" בכל מקום. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025 Synopsis Gratitude is a fundamental thing for Jews, as we see with Adam HaRishonwho was called upon to express gratitude, and as we also see with the mitzvah of bikkurim, whose purpose is to express gratitude. If it is important to express gratitude to Hashem for His kindness, then certainly one must express gratitude for the kindness he receives from another person. Therefore, when Jews come to show honor or express gratitude, blessings, and good wishes etc. to an individual, then, although the Torah alreadysays, “I will bless those who bless you” – it is also his pleasant duty to personally express his heartfelt thanks, and his blessing that they Hashem grant them all that they need, etc. Though it is understood that their intent is not directed at this person as a private individual, but as someone who has merited the ability to assist those who follow the path of Torah and mitzvos, and to encourage them to strengthen their commitment, or to transmit to them what it says in sefarim and what was heard from my father-in-law, the Rebbe, and they are expressing their blessing for success in all matters of spreading Yiddishkeit to every place and every Jew, without distinction between “your woodcutters” and “your water carriers” and “your heads of your tribes” (who also require assistance in order to ascend in holiness). May these brachos extend to everyone who is, was, and will be connected to this individual – so that they increase in “serving their Maker” and “calling out in the name of Hashem, G-d of the world” everywhere. Excerpt from sichah of 11 Nissan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-04-2025
2535
יום ד' פ' צו, יום הבהיר י"א ניסן, ה'תשפ"ה
יום ד' פ' צו, יום הבהיר י"א ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 9, 2025
10:28
התוכן "ביום עשתי עשרה יום [לחודש ניסן] נשיא לבני אשר". וההוראה מזה, גם בקשר לגאולה העתידה וכמ"ש במדרש בנוגע לקרבנו של אשר שנקרא כך "לשם גאולתן של ישראל כמה דתימא ואשרו את כל הגויים וכו'": "אשר" מורה על ענין התענוג, כמו "באשרי כי אשרוני בנות". ונשאלת השאלה, "באותו הזמן", כאשר "כל המעדנים מצויים כעפר", כמ"ש הרמב"ם בסיום ספרו – במה ינוצל כח התענוג של האדם? והמענה לזה היא במ"ש בהמשך – שאז "לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", ובזה יהי' התענוג – "להתענג על הוי'", "עמך לא חפצתי" – כל חפצו הוא "מער ניט אַז דיך אליין". ויש לקשר זה עם מספר י"א, בחי' "אנת הוא חד" שלמעלה מעשר ספירות, וקשור עם עבודת הקטורת (המוזכר בשיעור חומש היומי) די"א סממני הקטורת שא' מהם הוא "חלבנה" כו', ועם עבודת בעלי-תשובה שהצמאון לה' שלהם דוקא הוא ב"דיך אַליין". ויה"ר שנזכה לקיום המצות באופן ד"כמצות רצונך", ולמעלה יותר – שתענוג הבורא נעשה תענוג נברא וכו', ויתקיים בפועל מה שיהודים פוסקים שצ"ל "משיח נאַו"! א' השיחות דהתוועדות אור ליום ג' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 Synopsis “On the eleventh day [of the month of Nissan], the nasi [who brought his offering was] of the tribe of Asher.” The lesson is as follows (and it pertains even to the era of the future Redemption, as the Midrash says regarding the offering of Asher, that he was given his name “for the redemption of the Jewish people,as it says, ‘And then all the nations will praise (v’ishru) you” etc.): The name Asher signifies delight, as in the verse “for women have declared me fortunate (ishruni).” The question is, “In that era,” when “delights will be freely available like dust,” as it says at the end of the Rambam – how will man’s faculty of delight be utilized? The answer lies in the what the Rambam says next, that “The occupation of the entire world will be solely to know Hashem” – this will be the delight, “to delight in Hashem,” as it says, “…and I desired no one with You on earth,” meaning that one’s entire desire will be “nothing but You alone.” This also relates to the number eleven, the level of “You are One” that transcends the ten Sefiros, and which is associated with the service of the ketores (which has eleven ingredients, one of which is chelbenah,as it says in today’s Chumash), and with the service of baalei teshuvah,whose thirst for Hashem is specifically for “You alone.” May it be Hashem’s will that we merit to fulfill the mitzvos “in accordance with the command of Your will,” and even higher than that – that the delight of the Creator becomes the delight of the created being etc., and that we merit the fulfillment of the halachic ruling of the Jewish people that we must have “Moshiach Now.” Sichah from farbrengen of Monday night, parashas Shemini, 11 Nissan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל
2536
יום ה' פ' צו, י"ב ניסן, ה'תשפ"ה
יום ה' פ' צו, י"ב ניסן, ה'תשפ"ה
Apr 10, 2025
10:50
התוכן מפעולותיו של הצ"צ: בימיו נעשה אחדות בין החסידים עם אלו שהיו עד אז מנגדים לחסידות; התעסק תוך מס"נ בענין החינוך, והוא הי' "ראש המדברים" באסיפות שהתקיימו בפטרבורג בענין זה ועמד בתוקף וכו'; התעסק עם חיילים היהודים שהוכרחו להתגייס, עד שהם ביקשו ממנו לבוא ולומר מאמר בפניהם והממשלה הסכימה ואמר בפניהם מאמר ד"ה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ולאח"ז נדפס מאמר זה ולומדים בזה עד היום וכו'. ההוראה: יש לדעת שהיום בטלה ההתנגדות לחסידות ואנשים רוצים לשמוע וכו'. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 Synopsis Among the activities of the Tzemach Tzedek: In his days, Chassidim and those who had previously opposed Chassidus became united. He devoted himself with mesiras-nefesh to Jewish education, and he was the leading force at the rabbinical conferences held in Petersburg on the issue, where he stood firmly etc. He was involved with the Jewish soldiers forced into military service, to the extent that when he was in Petersburg they asked him to come and speak to them; the government agreed, and he delivered the maamar Shema Yisrael Havayah Elokeinu Havayah Echod, which was later printed and continues to be studied to this day etc. The lesson is that one must know that today, opposition to Chassidus has ceased, and people want to hear etc. Excerpt from sichah of 13 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2025 לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
2537
יום ועש"ק פ' צו שבת הגדול, י"ג ניסן ה'תשפ"ה
יום ועש"ק פ' צו שבת הגדול, י"ג ניסן ה'תשפ"ה
Apr 11, 2025
11:08
התוכן העשי' בפועל של ה"משכו וקחו לכם צאן וגו'" היתה "בעשור לחודש" שחל אז בשבת, ובגלל ה"נס גדול" שקרה אז ("למכה מצרים בבכוריהם") נק' "שבת הגדול". כדי שיהודי יוכל לצאת מכל המיצרים וגבולים שלו ("יציאת מצרים") ה"ז ע"י אמיתת ענין הגדלות שבו שאין בה מדידות והגבלות, ולכן התחיל יצי"מ ב"נס גדול", כי ב"נס" ("הרמה") סתם יכול להיות מדידה והגבלה, אבל "פסח" ענינו דילוג למע' ממדידות והגבלות - "נס גדול". וזה בא ע"י ה"נס גדול" ו"דילוג" בעבודת בנ"י: במצב של "ואת ערום וערי'" העמידו א"ע בסכנה במס"נ ולקחו את השה (ע"ז של מצרים) בעשור לחודש עבור הקרבן פסח ובפרסום! ועד"ז צ"ל אצל כ"א את ה"משכו ידיהם" מכל ענין של ע"ז, ועי"ז זוכים לגאולה עוד בתחלת חודש ניסן זה! ג' חלקים משיחת מוצש"פ צו, שבת הגדול, י' ניסן ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025 Synopsis The command to “Draw out and take for yourselves lambs” was fulfilled “on the tenth of the month,” which fell out that year on Shabbos, leading to the “great miracle” (“striking Egypt with their firstborns”) for which this Shabbos is called Shabbos HaGadol (“the Great Shabbos”). A Jew’s ability to leave all of his personal limitations and constraints (leaving Egypt) comes about through his quality of true “greatness,” which knows no boundaries or limitations; this is why the Exodus began with a “great miracle” – because an ordinary miracle can still be subject to limitation and measure, whereas “Pesach” signifies leaping beyond all restrictions – a “great miracle.” And it came about through the “great miracle” and “leap” in the service of the Jewish people: although spiritually they were “naked and bare,” they endangered themselves with mesiras-nefesh, by taking the lamb (the deity of Egypt), on the tenth of the month, to use it for the Korban Pesach, and they did so publicly. Similarly, every Jew must “withdraw” from anything associated with idolatry, and in this way, we will merit the Redemption, already at the beginning of the month of Nissan this very year. 3 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos Parashas Tzav, Shabbos HaGadol, 10 Nissan 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2025
2538
יום ג', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ה
יום ג', י"ז ניסן, יום ג' דחג הפסח, ה'תשפ"ה
Apr 15, 2025
12:34
התוכן הרמב"ם במשנה תורה ואדה"ז בשו"ע כותבים "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא עתה יוצא משעבוד מצרים", וב"נוסח ההגדה" (וכן אדה"ז בתניא) כותבים "לראות כו'". כי החיוב בליל הפסח, שאודותיו מדובר ברמב"ם ובשו"ע, הוא שסיפור יצי"מ צ"ל באופן ד"והגדת לבנך" – לא רק "לראות את עצמו" (כבכל יום) אלא גם "להראות" לאחרים. אבל בשעה שמקיים ה"להראות" ע"י אמירת ההגדה אומר "חייב לראות", כי החיוב שנשאר לאח"ז (בכל יום) הוא רק "לראות". וזה שבשאר הפוסקים כתוב [נוגע לחיוב בליל הפסח] "לראות" הוא – כי לדעתם ה"והגדת לבנך" ("להראות") שבליל הפסח הוא דין בפ"ע ורק "לכתחילה", ואין לכללו בעיקר החיוב המעכב – "לראות" מה ש"עשה ה' לי בצאתי ממצרים". ויה"ר שכל א' יקיים בעצמו בימים שלפני הפסח הענין ד"לראות את עצמו וכו'", והעיקר – שכל אחד מישראל יצא מהגלות [שאפילו "פושעי ישראל" הם "ישראל", משא"כ אפי' "חסידי אוה"ע" הם "אומות העולם", ויש לבטל את הענין ד"עמלק בגימטריא ספק" שבזה וכו']. א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' שמיני, י"א ניסן ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025 Synopsis The Rambam writes in Mishneh Torah, and the Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch, that, “In every generation, a person is obligated to show himself as if he is now leaving the slavery of Egypt.” However, the Rambam’s wording in the text of the Haggadah (and likewise, the Alter Rebbe’s wording in Tanya) is “to see himself….” The reason is because the halachos in Rambam and the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch are discussing the obligation on Pesach night, where one must tell the story of leaving Egypt by “telling your son” – not just “seeing oneself” (which is a mitzvah every day), but also telling someone else, “to show.” But during the Seder itself, when one is actually reciting the Haggadah (in fulfillment of the obligation “to show”), he says, “A person is obligated to see,” because from that point on, the obligation remaining afterward (every day) is only “to see.” The reason that other Poskim write “to see”(even in the context of describing the obligation of Pesach night) is because they hold that the mitzvah to “tell your son” (“showing”) on Pesach night is a separate law in its own right, that should be done lechatchilah, but isn’t strictly necessary for, and shouldn’t be included in, the main obligation, which is “to see” what “Hashem has done for me when I came out of Egypt.” May it be Hashem’s will that in the days leading up to Pesach, everyone merit to “see himself leaving Egypt” etc., and the main thing – that every Jew leave exile. (Every Jew, even the “sinners of the Jewish people, are still “Jewish people,” whereas even the “pious of the nations of the world” are still “nations of the world”; any doubts (“Amalek”) and confusion concerning the distinction between the two (regarding the “Who is a Jew?” issue) should be nullified etc.) Sichah from farbrengen of Sunday, Parashas Shemini, 11 Nissan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-04-2025
2539
יום ד', י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ה
יום ד', י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח, ה'תשפ"ה
Apr 16, 2025
12:06
התוכן איתא במכילתא שבעת יציאת מצרים בט"ו ניסן היתה לידת עם ישראל. ומובן שמרגע הלידה צ"ל מטרת הנולד להגיע לתכלית שלשמה הולידו המוליד. ובעניננו: מכיון שהקב"ה, ה"מוליד" של עם ישראל, הוא "עצם הטוב" ו"טבע הטוב להטיב", מובן שהתכלית של לידת עם ישראל היא שיגיעו למצב של טוב בתכלית השלימות. וא"כ צ"ל: הרי לכאו' תכלית השלימות של טוב היא כאשר מקבלים אותו בלי יגיעה והשתדלות, וא"כ מדוע כבר ביום בריאת האדם (לפני חטא עה"ד) נקבע ש"ויניחהו בג"ע לעבדה ולשמרה"?! ועד"ז בנוגע לכל אדם בפרט נאמר "אדם לעמל יולד"?! ועד"ז בנוגע ללידת כלל ישראל בעת יצי"מ נאמר "בהוציאך את העם ממצרים [לא יבואו מיד למצב של חירות וכו', אלא] תעבדון את האלקים על ההר הזה", כמו עבודת עבד (לא עשי' סתם, וע"ד ענין ה"עמל")?! [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 Synopsis It says in Mechilta that the exodus of the Jewish people from Egypt on the 15th of Nissan marked the birth of the Jewish people. Obviously, from the moment of birth, the goal of the newborn must be to reach the ultimate purpose intended by the one who brought it into being. In this case: Since Hashem, the One who brought the Jewish people into being, is the essence of goodness, and “The nature of the good is to bestow goodness,” it follows that the ultimate purpose of the Jewish people’s birth is to reach a state of ultimate goodness. Seemingly, the ultimate perfection of goodness is when it comes without toil and effort; if so, why was it established, on the day of man’s creation (even before the sin of the Tree of Knowledge), that “He placed him in the Garden of Eden to work it and to guard it”?! And so too on the individual level, “Man is born to toil,” as well as with the Jewish people as a whole, of whom it says, “When you take the people out of Egypt, you will serve G-d on this mountain” – meaning (not just “doing,” but) toiling and serving like a servant?! (To be continued.) 2 excerpts from sichah of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2025 לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'
2540
יום ה', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ה
יום ה', י"ט ניסן, יום ה' דחג הפסח, ה'תשפ"ה
Apr 17, 2025
13:00
התוכן [המשך] "עם חכם ונבון" רוצה גם להבין איך יכול להיות שתכלית השלימות של טוב היא הענין של עבודה ויגיעה?! והביאור: טבע בני אדם שכאשר מקבל ממישהו דבר במתנה בלי השתדלות, אינו נהנה מזה – "נהמא דכיסופא", ועד ש"רוצה אדם בקב שלו מתשעה קבין של חבירו"! ולכן, אם הקב"ה הי' נותן לבנ"י כל טוב אבל בלי השתדלות ויגיעה מצדם, הי' זה בבחי' "נהמא דכיסופא", ולכן דוקא מכיון שהקב"ה רצה שיהי' לבנ"י תכלית השלימות של הטוב, קבע שכדי לקבל אותו צ"ל "אדם לעמל יולד", ו"תעבדון את האלקים וגו'". אלא שתירוץ זה, שכך הוא טבע בני אדם, אינו מתרץ את הקב"ה שברא את חוקי הטבע – והרי הוא הי' יכול, ומצד "עצם הטוב" הי' צריך (לכאו'), לברוא את האדם באופן שיהנה גם מטוב שמקבל בלי יגיעה והשתדלות?! והביאור: אם הקב"ה הי' בורא האדם כך והי' מקבל את הכל בלי יגיעה והשתדלות – הי' האדם רק בבחי' "מקבל" ובדרגת "נברא"; הקב"ה רצה שהאדם יגיע לשלימות נעלית יותר שהיא תכלית השלימות: להיות "שותף להקב"ה במעשה בראשית", ו"שותף" נק' דוקא כאשר הוא מכניס ב"שותפות" את היגיעה וההשתדלות שלו. ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 Synopsis (Continued.) The wise and understanding people also wants to understand how it’s possible that the ultimate goodness lies in effort and toil. The explanation is as follows: It is human nature that when a person receives something as a gift without any effort, he doesn’t truly enjoy it – it is “bread of shame,” to the extent that “A person prefers one measure of his own over nine measures belonging to his friend.” Therefore, if Hashem were to give the Jewish people all the goodness, but without any effort and toil on their part, it would be “bread of shame”; precisely because Hashem wanted to give them the ultimate perfection of goodness, He established that one must work in order to receive it, that “Man is born to toil” and “You shall serve G-d….” However, this explanation – that this is human nature – doesn’t answer the question regarding Hashem Himself, who created the laws of nature. After all, He could have createdman in such a way that he would fully enjoy what he receives without toil and effort, and seemingly, since He is the essence of goodness, He should have created man that way? The answer is that if Hashem had created man that way, man would always remain one who receives, a created being. But Hashem wanted man to attain a higher level of perfection, which is the ultimate perfection: to be a “partner with Hashem in the act of Creation.” One is a partner only when he contributes to the partnership with his own toil and effort. 2 excerpts from farbrengen of 11 Nissan 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2025 לזכות ר' פנחס וזוגתו מרת נחמה דינה ומשפחתם שיחיו גניביש - לברכה והצלחה בכל מכל כל * לע"נ הרבנית מרת רחל דוואשא בת הרה"ג הרה"ח ר' ישראל ע"ה אלטיין ליום היארצייט שלה י"ט ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.
2541
יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול, ה'תשפ"ד
Sep 25, 2024
11:14
התוכן למעלת כנס בנ"י בכלל מיתוסף עומק חום וחיות כאשר זה מתקיים בחודש אלול, שאז נמצא "המלך בשדה" "ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם וכו'", ובמצב כזה קל יותר לפעול שימלא ה' את הבקשות לכל השנה. וככל שמתקרבים לר"ה מרגישים יותר "קרובים" בפנימיות למלך, וזה מעורר עוד יותר את הרצון של המלך למלא הבקשות. ובזה מיתוסף כאשר הכנס הוא של נשי ישראל שהתמסרו לענין החינוך במשך החדשים האחרונים, ובודאי שזה יעורר בהן את הרצון, חום והתלהבות חסידי להמשיך בזה ביתר שאת. ובודאי יתברכו מאת ה' בכל בטוב הנראה והנגלה בגו"ר. ויש לקשר זה עם מ"ש בפרשתנו "אתם נצבים היום כולכם וגו'" – שכאשר כל בנ"י נמצאים במצב של "כולכם" יחד, אז "נצבים" – שלא מתפעלים מהעולם, ואדרבה – שולטים על העולם, ובפרט בקשר לענין החינוך וכו'. משיחת יום ד' פ' נצבים-וילך, כ"ב אלול ה'תשל"ג, להעסקניות דישיבת "תומכי תמימים" ו"בית רבקה" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 Synopsis Any gathering of Jews is a good thing, and such a gathering has even greater depth, warmth, and vitality when it takes place during the month of Elul, when “the king is in the field,” and whoever wishes may approach him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., making it easier to achieve the fulfillment of one’s requests of Hashem for the entire year. The closer we get to Rosh Hashana, the closer we feel to Hashem, which evokes Hashem’s desire to fulfill their requests even more. Especially when it’s a gathering of Jewish women who have devoted themselves in recent months to Jewish education, which will certainly inspire within themselves the desire and Chassidishe warmth and vitality to continue in this vein to an even greater extent; certainly Hashem will bless them all the open and revealed good, physically and spiritually. This also relates to Parashas Nitzavim, “You are all standing this day…” – when the Jewish people are united, “You are all,” then they are “standing” – they stand upright in the face of the world, unfazed by what is happening around them, and to the contrary, they become in charge of the world etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Nitzavim-Vayelech, 22 Elul 5733 – to Ladies Auxiliary of Tomchei Temimim and Bais Rivkah For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-09-2024 לזכות מרת חנה בת שרה תחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' דוד שי' יוניק
2542
יום א' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' כי תצא, ה' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 8, 2024
10:27
התוכן מעלת חודש אלול נתבאר ע"י אדה"ז "עפ"י משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה להקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם, ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו וכו'". משל זה מובן גם לילדים, שכן כשיאמרו לכם שמלך המדינה נמצא בשדה וניתן להגיש אליו בקשות והוא ישמח למלאותם וכו', בודאי שכ"א מכם יעזוב כל עניניו וירוץ למלך! אומרת "תורת אמת" שכ"ה המציאות בהנהגת ה' בחודש אלול! ואע"פ שלא רואים א"ז בעיני בשר, הרי אדרבה – מכיון שהסיבה שלא רואים א"ז היא גדלות המלך, הרי זה, שמ"מ מקבלו בסבר פנים יפות, מעורר אצלו עוד יותר האהבה אליו, ומקבל ע"ע החלטות טובות להתנהג כרצונו וכו'. משיחת בדר"ח אלול ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 Synopsis The special quality of the month of Elul is expressed by the Alter Rebbe with the parable of a king who goes out to the field where anyone can greet him, and he receives them all with a pleasant countenance etc., after which the people follow him to the city etc. This parable can be understood by children: certainly, when they are told that the king of the country is in the field and that they can go to him and ask for whatever they need, and that he will happily fulfill it etc. – they will put everything aside and run to the king. The Torah of Truth tells us that this is what Hashem does in the month of Elul. And although we don’t see it with our physical eyes – that is only because of how lofty the King is – a fact which awakens their love for the King even more, and motivates them to resolve to behave as Hashem wants etc. Excerpt from sichah of second day of Rosh Chodesh Elul 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-09-2024 לזכות מרת שיינא בת חנה שתחי' ליום ההולדת שלה ה' אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2543
יום ב' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' כי תצא, ו' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 9, 2024
8:19
התוכן א) תוכן המזמור לדוד ה' אורי וגו' שאומרים בחודש אלול: ה' מאיר ("אורי") את חיי היום-יום של כל יהודי, ומושיע לו ("ישעי") וכו' עד לסיום המזמור "קוה אל ה'" – הבטחון בה'. ב) הוראה ממ"ש בשני דפ' כי תצא בענין אהבת ישראל: "לא תראה את שור אחיך גו' נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך", ועוד יותר: אפי' "אם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו" מ"מ אסור להתעלם ולהמנע מלעזור לו! ועד"ז ברוחניות הענינים: אי אפשר להתעלם מאף יהודי ש"נאבד" לו משהו בהנהגתו עפ"י תומ"צ, ואפי' מיהודי ש"לא קרוב .. ולא ידעתו", עד ש"מחזירים" לו א"ז וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' תצא, ד' אלול ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024 Synopsis (1) During the month of Elul we recite L’dovid Hashem Ori, which expresses how Hashem illuminates (“ori”) the daily life of every Jew, and how Hashem saves him and helps him (“my salvation”), and then it concludes with the trust in Hashem (“Put your hope in Hashem”). (2) A lesson for Ahavas Yisroel from Sheini of Parashas Ki Seitzei: The verse says, “You shall not see your brother’s ox or sheep straying and ignore them; you shall return them to your brother.” Even if “your brother is not close to you or if you do not know him…” nevertheless it is forbidden to hide and refrain from helping him. Similarly in the spiritual sense: One cannot hide from any Jew who has “lost” something in terms of keeping Torah and mitzvos; even if “he is not close to you…or if you do not know him…” you must “return it” to him etc. 2 excerpts from sichah of Monday, Parashas Ki Seitzei, 4 Elul 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-09-2024
2544
יום ג' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' כי תצא, ז' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 10, 2024
8:42
התוכן ההוראה ממ"ש [בשלישי דפ' כי תצא] "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך וגו'": כשיהודי עובר לעבודה חדשה, "בית חדש", הנה כדי להיות בטוח שיוכל לעמוד מול הנסיונות בעבודה החדשה ושלא "יפול הנופל", עליו להעמיד לעצמו "מעקה" של "עשר טפחים" – להגדיר א"ע באופן חדש בכל עשר כחות נפשו. ועפמ"ש בגמ' עה"פ "ובנית ביתך" 1) זה גמרא 2) מעשים טובים 3) דרוש וקבל שכר, נמצא ד"עשיית מעקה" וזהירות זו צ"ל (לא רק כשהעבודה חדשה היא בעניני חול, אלא) אפי' במי שלומד תורה ע"מ להבין ולהשיג (גמרא), כדי לשמור שהשכל לא יוביל אותו בדרך עקלתון עד ש"יפול הנופל". ואפי' כשעוסק ב"מעשים טובים". ואפי' מי שלומד תורה באופן של "דרוש וקבל שכר" לעת"ל, דרגא הכי נעלית, צריך גם את "עשיית המעקה" והזהירות לשמור על כל עשר כחות נפשו! וזה שמברכים על עשיית מעקה מוכיח שדבר ברור שיש לכ"א הכח לזה כו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024 Synopsis The verse states (in shelishi of Parashas Ki Seitzei), “When you build a new house, you shall make a guardrail for your roof…”: When a Jew moves takes on a new service (“a new house”), he must put up a “guardrail” to protect himself, so that he will be able to withstand the challenges of his new mission (“so that the one who falls will not fall”). And the guardrail must be ten tefachim high – protecting all ten faculties of the soul. The Gemara offers three interpretations of the verse “…you shall build your house”: (1) it refers to studying Gemara; (2) it refers to good deeds; (3) it means “expounding [upon Torah] and receiving reward.” Accordingly, a guardrail is necessary not only when the “new house” is in the mundane realm; rather, even when someone begins to study Gemara (learning to understand and grasp), he must put up a guardrail to ensure that his intellect doesn’t lead him astray, and similarly when it comes to good deeds. Moreover, even someone who learns Torah on the highest level “expounding and receiving reward” in the future (i.e., he isn’t concerned with what he gains from it now) – he, too, needs a guardrail to protect all ten faculties of his soul. And the fact that we are obligated to make a bracha upon putting up the guardrail indicates that one obviously has the power to do it etc. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-09-2024
2545
יום ד' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' כי תצא, ח' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 11, 2024
11:12
התוכן א) ספר יד החזקה להרמב"ם קשור עם הגאולה העתידה שכן סיומו וחותמו הוא בהלכות הקשורות עם מלך המשיח. ב) בשיעור רמב"ם היומי נאמר: "מזבח שנפגם נפסלו כל הקדשים שהיו שם שחוטין במקדש שעדיין לא נזרק דמם שהרי אין שם מזבח לזרוק עליו וכו'" (דכשם שקרבנות, והכהנים המקריבים אותן, צ"ל באופן של תמימות, כמו"כ צריך גם המזבח להיות שלם, וכאשר נפגם המזבח נפסלו הקרבנות), אבל "קדשים חיים שהיו שם.. לא נפסלו.. שאין בעלי חיים נדחין". ההוראה הנפלאה: כאו"א מישראל הוא בבחי' "בעלי חיים" כיון שקשור עם ה' מקור החיים, וזה מתבטא בפועל ע"י קיום התורה "תורת חיים" וקיום המצוות עליהם נאמר "וחי בהם" - וכין שכן הרי בכל מצב, גם כאשר המזבח פגום וכו', "אינו נדחה"! משיחת צום גדלי' ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 Synopsis (1) The connection between the coming of Moshiach and the Rambam’s Yad Hachazakah – which concludes with the halachos pertaining to Moshiach. (2) Today’s Rambam states: “When a mizbeach became damaged, all of the kodashim in the Sanctuary that had been slaughtered, but whose blood had not been cast on the mizbeach, are disqualified, for there is no mizbeach on which to cast the blood” (i.e., just as the korbanos and the kohanim must be without blemish, so must the mizbeach be without blemish). However, “kodashim that were alive…are not disqualified…for living animals are not disqualified.” This teaches us a wondrous lesson: Every Jew is “alive” by virtue of his connection to Hashem, the Source of Life – and this is expressed practically by his keeping the Torah of life and the mitzvos, of which it says, “and live by them.” And because he is alive, in every situation, even if the mizbeach is damaged, “he is not disqualified.” Excerpt from sichah of Tzom Gedalia 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-09-2024 לע”נ ר' נח ב"ר יעקב דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטלבוים לע”נ הרה"ת ר' יוסף צבי ב"ר חיים ע"ה וואלאוויק ליום היארצייט שלו ח' אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת חנה ובעלה ר' דוד שיחיו יוניק
2546
יום ה' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' כי תצא, ט' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 12, 2024
10:37
התוכן בדיני גט [שבחמישי דפ' כי תצא] מצינו ב' קצוות 1) לדעת ב"ש, וי"א שהלכה כב"ש, אפי' "הקדיחה תבשילו" אסור לגרשה (אא"כ מצא בה ערות דבר), ואף לדעת ב"ה שמותר לגרשה אם הקדיחה תבשילו מוסיפים שבפועל "לא ימהר לגרשה" [ומובן ההשתדלות לקיום הנישואין, כדי שהברכה בנישואיהם ("בני עדי עד") לא תהי' לבטלה וכו']. 2) אם גירשה בפועל - "מה שעבד - עבד" ואין עליו שום מצוה להחזיר אותה וכו'. וההוראה: 1) כאשר א' התחיל בהשג"פ שליחות מסויימת בהפצת היהדות, ויש לו קשיים בזה, והעבודה "לא מצא חן בעיניו", ו"הקדיחה תבשילו" - הוא לא מצליח וכו' - "אסור לגרשה" - אסור לעזוב את השליחות! ועכ"פ "לא ימהר לגרשה", כי בכחו, אם ישתדל באמת, להתגבר על הקשיים, ויתברר לו שהם רק נסיונות ובאמת אין בהם ממש. 2) אם בפועל כן הי' "גירושין", הנה "מה שעבד - עבד", הגירושין הם בתוקף, ובמילא חייב ["להנשא שנית":] להמשיך בשליחות חדשה ולנצל בה את כל כחותיו, ועי"ז מתכפר גם על מה שמעל בשליחותו הראשונה. משיחת כ' מנחם- אב ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024 Synopsis In the laws of gittin (based on Chamishi of Parashas Ki Seitzei) we find two opposite extremes: (1) According to Beis Shammai (and some say the halacha here follows Beis Shammai), it is forbidden for a man to divorce his wife unless he “found unseemly conduct in her); even according to Beis Hillel who holds that one may divorce his wife even if “she burned his dish,” still, “he should not rush to divorce her” (effort should be made to keep the marriage intact so that the blessing made at their wedding (“an everlasting edifice”) won’t be in vain etc.). (2) If he did divorce her, “what he did is done,” and he has no mitzvah to remarry her. The lesson is: (1) When by Hashgacha Pratis someone has begun a certain shlichus in spreading Yiddishkeit, and he finds it difficult – “she did not find favor in his eyes”; “she burnt his dish,” i.e. he hasn’t found success – still “it is forbidden to divorce her” – he may not abandon the shlichus. At the very least, “he should not rush to divorce her” because it is within his ability, if he truly tries, to overcome the difficulties, and then he will find that they were only a test without any substance. (2) If it happened that he did “divorce” it, then “what he did is done,” and now, since “It is not good for man to be alone,” he is obligated to find a new shlichus and utilize all his potential – and in this way he will also atone for betraying his first shlichus. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-09-2024
2547
יום ועש"ק כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק כי תצא, י' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 13, 2024
11:12
התוכן נוסף על השייכות בין האיש לאשה שנפעלת ע"י ענין ה"קידושין", הנה "קידושין" הוא ע"ש שעי"ז "אסר לה אכולא עלמא כהקדש", וזה נפעל ע"י "שלשה דרכים – בכסף בשטר וביאה". קנין "כסף" – הו"ע חיצוני שיכולה לקנות בזה חיות נפשה, וכן "שטר" – לא צ"ל אפי' שוה כסף, אלא מספיק שכתוב בו כמה מילים וכו'. אבל "ביאה" ענינה שייכות פנימית. והנה מכיון שהתורה קודם שירדה למטה היתה למעלה, מובן שכל ענינים אלו קיימים גם ברוחניות, והיינו, ב"קידושין ונישואין" שבין ה', ה"בעל", ובנ"י, ה"אשה", ב"יום חתונתו זו מ"ת": יהודי צריך להסתכל "אכולא עלמא" כדבר שאסור לו "כהקדש" (אא"כ מברך ע"ז). ובפרטיות ישנם "ג' דרכים" איך נוצר הקשר בין ה' ובנ"י: רוב המצוות האדם עושה בנכסיו (עניניו החיצוניים) – "כסף". מצוות שהאדם עושה בכוחות הנפש, ובעיקר כח החכמה שבו – לימוד התורה שנק' "שטר". ומצוות שבגופו (שאא"פ לעשותם ע"י שליח) – "ביאה". וכיון שקבלת התורה צ"ל בכל יום "כחדשים", שבכל יום מתחדש הענין ד"האשה נקנית", צריך כאו"א, ובפרט תלמידי הישיבה, להחליט מחדש שה"עלמא" אסור לו כהקדש, והעסק שלו הוא רק בא' מג' דברים הנ"ל. משיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז ה'תשכ"ג, תלמידי ישיבת "נר ישראל" בטאָראָנטאָ, קאַנאַדא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024 Synopsis When a man marries a woman, “he makes her forbidden to the rest of the world like hekdesh,” and this is effected in “three ways – with money, with a document, and with relations.” “Money” is something external, which one can use to purchase his needs; similarly, “a document” merely needs to have some words written on it. But “relations” is an inner connection. Since the Torah comes from above, it is understood that all these concepts exist spiritually as well, namely, in the “kiddushin” between Hashem and the Jewish people “‘On his wedding day’ – this refers to the giving of the Torah”: A Jew must view “the rest of the world”as something forbidden to him “like hekdesh (i.e., he may use it only when it involves a bracha etc.). Specifically, there are “three ways” by which the bond between Hashem and the Jewish people is forged: Most mitzvos are performed with a person’s property (the external aspects of his life) – “money.” Then there are mitzvos performed with the faculties of his soul, primarily his chochmah – Torah study, which is called a “document.” Then there are mitzvos performed with the body (which cannot be done through a shliach), which are akin to “relations.” Since the Torah must be received every day “like new,” meaning that this kiddushin must take place every day – therefore, a person, and especially a yeshiva student, must resolve every day anew that “the world” is forbidden to him like hekdesh, and that his involvement in it will be only through one of these three ways. Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Chukas, 3 Tammuz 5723, to students of the Ner Yisroel yeshiva of Toronto, Canada For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-09-2024
2548
יום א' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' כי תבוא, י"ב אלול, ה'תשפ"ד
Sep 15, 2024
9:12
התוכן יום א' בשבוע קשור עם פ' ביכורים [שבתחילת פ' כי תבוא] שצ"ל "מראשית כל פרי האדמה". והענין: יום א' בשבוע קשור עם התחלת הבריאה, שהעיקר ו"ביכורים" של הבריאה הוא אדם הראשון. ובעבודה: כ"א מישראל צריך לעשות מכל דבר בעולם "ביכורים" לה'. והנה ב"ביכורים" נותנים לה' רק "מראשית ולא כל ראשית", אבל בנתינת הצדקה נותן האדם כל חיי נפשו לה'! אלא שנתינת הצדקה צ"ל בחביבות יתירה כאילו היא המצוה הראשונה שזכה לקיים בחייו! יום זה הוא גם יום "העשירי יהי' קודש" שבחודש אלול, שאלול קשור עם כללות עבודת האדם וכו' ואז נמצא "המלך בשדה". וההוראה: העבודה בחודש אלול בכל הענינים האמורים הוא באופן שמקשר עשר כחות נפשו עם הנקודה הפנימית (הראשון) שבנפש. משיחת יום א' דפ' כי תבוא, י' אלול ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 Synopsis The first day of the week is associated with the mitzvah of Bikkurim [at the beginning of Parashas Ki Savo], which are brought “from the first of all the fruit of the earth”: Sunday marks the beginning of creation, including the “Bikkurim” of creation – Adam Harishon. In terms of Divine service: A Jew must turn everything in the world into “Bikkurim” for Hashem. While it’s true that in the mitzvah of bikkurim one gives “from the first and not all the first,” whereas in the mitzvah of tzedakah one gives his entire soul to Hashem (by giving away money that he earned with his very life, and which he could use to purchase his needs) – even the mitzvah of tzedakah must be done in a manner of Bikkurim – as though it is the first mitzvah one merits to fulfill in their life. Today is also the tenth day – “the tenth shall be holy” – of the month of Elul. The lesson is that the service of the month of Elul must be done in a way that connects the ten faculties of the soul to the inner core (“first”) of the soul. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Ki Savo, 11 Elul 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-09-2024 לזכות פריידא ברכה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2549
יום ב' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' כי תבוא, י"ג אלול, ה'תשפ"ד
Sep 16, 2024
10:18
התוכן א) י"ג אלול הוא יום הנישואין דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, ובכל שנה ניתוסף אצלו עילוי בזה, ו"בתר רישא גופא אזיל". ב) איתא בשו"ע אדה"ז "שחכמים הראשונים תקנו בזמן שבהמ"ק הי' קיים שיתחילו הדרשנים לדרוש ברבים הלכות הרגל שלושים יום לפני הרגל.. ומי"ד באלול ואילך ידרשו בהלכות החג.. כדי להזכיר את העם וכו'". ומוסיף ש"תקנה זו לא נתבטלה מישראל אף לאחר שחרב הבית וכו'". וזה מתאים עם הפתגם ש"לפני נשמות גבוהות כמו רשב"י לא נחרב הבית כלל" מצד היותם קשורים עם עצמו"ה וכו'. ואע"פ שאלו הם דרגות גבוהות אבל זה שייך גם לכאו"א מישראל וכו'. והמעשה הוא העיקר: יש לעורר אודות הלימוד בהלכות החג, וכן להשתדל לספק לכאו"א את צרכי החג, וכמו"כ את צרכי החג דר"ה עפמ"ש בנוגע לר"ה "אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאשר לא נכון לו". ב' חלקים מהתוועדות יום ד' פ' תבוא, י"ג אור לי"ד אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 Synopsis (1) 13 Elul is the wedding anniversary of my father-in-law the Rebbe, the Nasi of our generation, something which gets stronger every year, and “the body follows the head.” (2) The Alter Rebbe writes in his Shulchan Aruch: “In the era of the Beis Hamikdash, the Sages of the early generations ordained that communal lecturers begin publicly expounding the laws of the festivals 30 days before the festival…from the fourteenth of Elul they should expound the laws of Sukkos…to remind the people etc.” And he adds, “This ordinance did not cease from the Jewish people even after the destruction of the Beis Hamikdash etc.” This aligns with the saying that “In the presence of the lofty souls like Rash”bi, the Beis Hamikdash was not destroyed at all” because they were connected to the Divine essence and core etc. Even though these are very lofty levels, this is relevant to every Jew. As a practical matter, a focus should be placed on studying the laws of the holiday, as well as providing everyone with their holiday needs, as well as the holiday needs for Rosh Hashana (as it says regarding Rosh Hashana, “…Go, eat fat foods and drink sweet drinks and send portions to whoever has nothing prepared…” Two excerpts from farbrengen of Wednesday, Parashas Ki Savo, night of 14 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-09-2024 לע"נ ר' מנחם ב"ר ארי' לייב ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו י"ג אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו
2550
יום ג' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' כי תבוא, י"ד אלול, ה'תשפ"ד
Sep 17, 2024
8:52
התוכן המלך הוא החיות של כל המדינה, ולכן שלימות המלוכה הוא כאשר מקבלים את המלכות ברצון, "תמליכוני עליכם", שהזמן לזה הוא ר"ה. ומכיון אשר ח"י אלול הוא הרי ההשלמה של חודש תשרי ור"ה של שנה שעברה וחודש ההכנה לר"ה הבעל"ט, ואנו גם נמצאים בתקופה בלתי רגילה וכו' – יש לעורר ע"ד ההשתדלות להכין את ה"מדינה", כל העולם כולו, שיהי' "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם". וזה מתחיל מילדים הקטנים, "הבל שאין בו חטא", וכמדובר בארוכה גודל ההכרח לעשות מעל הכחות שכל ילד יהודי יקבל בפועל חינוך עפ"י התורה, ויש לנצל את הימים מח"י אלול עד ראש השנה שלא יהי' ילד יהודי א' שלא ידברו עם הוריו וכד' שיקבל חינוך הכשר. ובפשטות: הנקודה, המטרה והתכלית של כל ההתוועדות היא – לזעזע את כל הנמצאים כאן והשומעים את הדברים ללכת לחפש אולי יש עוד ילד/ה שעדיין לא הולך/ת למוסד חינוך עפ"י תורה ולתקן את הדבר. משיחת ח"י אלול ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024 Synopsis Because the king is the life of the entire country, true kingship exists only when “the people willingly accept His kingship over them” – “You shall crown Me over you,” which occurs on Rosh Hashanah. Being that Chai Elul is the time to make up for the month of Tishrei and Rosh Hashanah of the previous year, and Elul in general is the month of preparation for the coming Rosh Hashana, and being that we find ourselves in unusual times etc. – effort must be made to prepare the “country,” i.e., the entire world, to “willingly accept His kingship over them.” And it starts with the young children, “breath that is devoid of sin.” Therefore it is crucial to do everything in our power to ensure that every Jewish child receives a Jewish education according to the Torah, and the remaining days and hours from Chai Elul until Rosh Hashana should be used for this purpose. To put it in simple terms: The whole point, goal, and purpose of this entire farbrengen is to give a shake to everyone listening to go out and find every Jewish child and ensure that not one child remains whose parents aren’t spoken to about providing the child with a Jewish education, and if a child doesn’t yet receive a Jewish education, that should be fixed. Excerpt from sichah of 18 Elul 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-09-2024
2551
יום ד' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' כי תבוא, ט"ו אלול – יום התייסדות ישיבת תומכי תמימים, ה'תשפ"ד
Sep 18, 2024
11:32
התוכן ידוע שיסוד ישיבת תו"ת בא ע"י הצעת כ"ק מו"ח אדמו"ר לאביו לייסד הישיבה, אע"פ שבאותו זמן הי' אביו הנשיא, ונשיא יש רק א', ובפרט נשיא חב"ד. והרי חב"ד קשור בפשטות עם לימוד התורה (התייסדות הישיבה) שצ"ל בו חכמה בינה דעת. יום ההתייסדות של הישיבה, ט"ו אלול, הוא יום השלישי מי"ג אלול – יום הנישואין של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ש"ביום השלישי יקימנו ונחי' לפניו" שזה נפעל ע"י יסוד הישיבה, שתפקידם של התמימים הוא להיות "נרות להאיר" – שגם התלמידים ומושפעים שלהם עצמם יהיו "נרות להאיר", ובנוסח אחר: שכ"א מהם יעשה מד' אמותיו ומביתו הפרטי מעין ישיבת תו"ת; מכיון שכל נשיא הוא ממלא מקומו של הנשיא שלפניו, נמצא שבדורנו ישנם בגלוי כל השמונה דורות של נשיאי חב"ד, ושומעים תורה מכ"א מהם. ע"ד הסיפור הידוע אודות שבעת התורות ששמעו מהבעש"ט בג"ע, וכאשר כ"א מאתנו לומד וחוזר תורה שנאמרה בג"ע, הרי כיון שעי"ז "שפתותיו דובבות...", ובנדו"ד בג"ע – ה"ז בבחי' "עולמך תראה בחייך", בעוה"ז הגשמי. ועוד. ג' חלקים משיחת ט"ו אלול ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 Synopsis We know that Tomchei Temimim was established upon the suggestion of my father-in-law the Rebbe to his father, even though his father was the Nasi at the time, and there is only one Nasi at a time, especially in Chabad, and “Chabad” (embodied in the establishment of the yeshiva) involves Chochmah, Binah and Daas. The yeshiva was founded on 15 Elul, the third day from 13 Elul, the wedding anniversary of my father-in-law, the Rebbe; the verse states “…on the third day He will set us up, and we will live before Him,” and this is achieved by the founding of Tomchei Temimim, whose students’ role is to be “shining lights,” such that those whom they influence also become shining lights themselves. In other words: every one of them should make his four cubits and his personal home resemble Tomchei Temimim. Since every Nasi is the successor of the Nasi before him, it emerges that in our generation we have the revelation of all eight generations of Nesi’im, and we receive Torah teachings from them all, like the well-known story about the seven teachings heard from the Baal Shem Tov in Gan Eden. When every one of us learns and repeats the words of Torah said in Gan Eden, which causes “his lips to move” in Gan Eden – this is akin to “seeing your World in your lifetime” in this physical world. 3 excerpts from sichah of 15 Elul 5751 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-09-2024 לע”נ מרת חי' איידל בת ר' אברהם דוד ע"ה לעבאוויטש ליום היארצייט שלה ט"ו אלול. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת משפחתה שי'
2552
יום ה' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' כי תבוא, ט"ז אלול, ה'תשפ"ד
Sep 19, 2024
9:04
התוכן בתחלת שיעור שישי דפ' כי תבוא נאמר "יתן ה' את אויבך.. בשבעה דרכים ינוסו לפניך". "אויבך" קאי על היצה"ר. והעבודה ד"ינוסו לפניך", שישנה המציאות דיצה"ר אלא שמציאותו היא באופן ד"ינוסו לפניך", היא העבודה דאתכפיא. ולאח"ז באה העבודה דאתהפכא – שהיצה"ר נהפך לטוב. ועבודה זו שייכת לחודש אלול שע"ז קאי מ"ש "ובכתה את אבי'.. ירח ימים" כו' – בכי' של שמחה מצד היציאה מן השבי וכו' [ע"ד הדמעות של שמחה של רבי עקיבא כו']. וע"י עבודה זו ברוחניות פועלים הענין ד"בשבעה דרכים ינוסו מפניך" כפשוטו! ועד כמ"ש בפסוקים שלאח"ז: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – שמתהפכים לטוב. וזה קשור לענין שהזמ"ג: ישנם כאלו שטוענים שכעת כשיש "שלום" ניתן כבר לישון בשקט וכו' – הנה בימים האחרונים נוסף עוד יותר בהתגרותן של המלכיות אלו באלו, ולכן צריכים היהודים ללכת בתוקף של ה' – "וראו כל עמים הארץ כי שם ה' נקרא עליך" – ועי"ז "ויראו ממך" (ללא צורך להשתמש בנשק שבידם בפועל)! משיחת י"ג אלול ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024 Synopsis It says at the beginning of Shishi of Parashas Ki Savo: “Hashem will cause your enemies...[to] flee from you in seven ways.” In spiritual terms, “your enemies” means the yetzer hara; the task of causing it to “flee from you” (meaning it continues to exist, but it flees) is the service of iskafya. Afterwards comes the service of ishapcha – where the yetzer hara is transformed into good. And this service relates to the month of Elul, which is alluded to in the verse “And she shall weep for her father... for a full month…” – tears of joy upon being released from captivity (similar to Rabbi Akiva’s tears of joy). And this spiritual service causes our enemies to “to flee from you in seven ways” in the literal sense, and to the point, as it says in the subsequent verses, that “all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you, and they will fear you” – fear in the sense of respect, meaning they are transformedinto helpers. Some people think that now that there’s “peace” we can already sleep quietly, etc. but recently we’ve seen how the conflict between nations has increased, and therefore the Jewish people need to go with the strength of Hashem – “And all the peoples of the earth will see that the name of Hashem is called upon you” – and as a result, “they will fear you” (without the need to actually use weapons). Excerpt from sichah of 13 Elul 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-09-2024
2553
יום ועש"ק, י"ז אלול, ה'תשפ"ד– ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע –
יום ועש"ק, י"ז אלול, ה'תשפ"ד– ערב ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט וכ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע –
Sep 20, 2024
6:47
התוכן ענינו של ח"י אלול – יום ההולדת של הבעש"ט ושל אדמו"ר הזקן. וידוע הפירוש במ"ש "והימים האלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה ושנה, כאשר הם "נזכרים", אזי "ונעשים" עוה"פ כל ההמשכות וההשפעות שהיו באותו יום. הטעם שלא מצינו אצל רבותינו נשיאינו שהרעישו בענין זה – ע"ד שמצינו בנוגע לימי חודש אלול בכלל, ש"הם ימות החול ואינם יו"ט", ונתבאר בזה המשל ל"מלך בשדה", שדוקא בהמעמד ומצב כזה אז "רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו וכו'", ועד"ז בנוגע לחודש אלול, שהם ימות החול, שדוקא אז יכולים לפעול יותר מכאשר המלך "נמצא בעיר"; ידוע הפתגם ש"ח"י אלול מכניס חיות בכל העבודות של חודש אלול", הנרמזים בכל הר"ת של "אלול" – ג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח, תשובה וגאולה. ויה"ר שכך יהי' כפשוטו – אור וחיות בכל ענינים הרוחניים והגשמייים בבני חיי ומזוני, ועד לגאולה כפשוטה. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 Synopsis Chai Elul is the birthday of the Baal Shem Tov and the Alter Rebbe. As explained on the verse, “and these days are remembered and observed,” every year when this is “remembered,” the spiritual energy and effects that occurred on that day the first time occur again on that day every year. As for the fact that we don’t find that the Rebbe’im publicly observed Chai Elul as a Yom Tov – this is similar to fact that the days of the month of Elul “are ordinary weekdays and not Yom Tov” (despite being a time when the Thirteen Attributes of Mercy are revealed etc.). As the Alter Rebbe explains, it is like the parable of the “king in the field,” where it is specifically “in the field” that “whoever wishes is permitted to go out and greet him etc.”: although they are ordinary weekdays, it is specifically then that one can accomplish even more than when the king is “in the city.” “Chai Elul brings life into all the services of the month of Elul” – the services which are alluded to in the acronyms of “Elul” – including Torah, Avodah and Gemilus Chassadim, as well as Teshuvah and Geulah. And may it be Hashem’s will that this happen in the literal sense – that it bring light and life into everything, spiritually and physically, including children, life, and sustenance in abundance, and the Redemption in the literal sense. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-09-2024 לע"נ הרה"ח התמים ר' מאיר ב"ר חיים שניאור זלמן ע"ה איטקין ליום היארצייט שלו י"ז אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בני משפחתו שיחיו
2554
יום א' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' נצבים-וילך, י"ט אלול, ה'תשפ"ד
Sep 22, 2024
8:59
התוכן דבר טוב נכון ונחוץ ביותר שלאורחים שהגיעו או יגיעו לכאן – יהיו קביעות עתים לתורה, לכה"פ פעם ביום ופעם בלילה, ומה טוב – בענינים שהזמן גרמא (הן בנגלה והן בחסידות). ושיפעלו כן גם על ה"תושבים" הקבועים (שידעו שגם הם רק "אורחים" בעוה"ז, ועליהם להשתתף בשיעורים...). ואין צורך להאריך בגודל הענין, ומכיון ש"הקב"ה עוזרו" יש לכ"א היכולת לזה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון; בודאי שעניני ה"אש"ל" של האורחים מסודרים, ואשרי חלקם של המתעסקים בזה, והרי "גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה". כדי שלא יהי' ענין של "קדירא דבי שותפי" כדאי שיהי' אחראי א' ע"ז ואליו יצורפו עוזרים; יש לעורר על ההתעסקות בחמשת המבצעים – תורה, תפילין, מזוזה, צדקה ו"בית מלא ספרים"; הנני לבקש מאלו שזכו והם "טאַנקיסטין" ועוסקים במבצעים אלו – שיגשו לגשת דולרים ע"מ לחלק דולר א' לצדקה לכל המסובים. ב' חלקים משיחת ח"י אלול ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 Synopsis It is good, proper and necessary for the Orchim to have fixed times for Torah study, at least once by day and once by night – and especially to learn topics related to this time of year, in both Nigleh and Chassidus. This should also have an affect on the “residents” who live here (so they should know that they are merely “guests” in this world, and they, too, should participate in the learning), and there is no need to elaborate on the importance of the matter. Since “the Holy One, blessed be He, assists him,” everyone certainly has the ability to do so, and it depends only on one’s desire. Great is the merit of those taking care of the “Eshel” needs of the Orchim, for “Welcoming guests is greater than greeting the Shechinah.” And to ensure it doesn’t become “a pot belonging to partners,” there should be one person in charge, with others helping him. Additionally, to encourage the efforts in the five Mivtzaim – Torah, Tefillen, Mezuza, Tzedakah, and Bayis Malei Sefarim – I ask the “Tankistim” to come forward and receive dollars for tzedakah to distribute to everyone present. 2 excerpts from sichah of 18 Elul 5734. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-09-2024 לזכות ר' משה הענאך בן דינה שי' לעווין לרגל יום ההולדת שלו ח"י אלוללשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2555
יום ב' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' נצבים-וילך, כ' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 23, 2024
11:15
התוכן א) תורת הבעש"ט עה"פ [ברביעי דפ' נצבים] "והי' כי יבאו עליך . . הברכה והקללה . . ושבת עד הוי' אלקיך": לכאו' איך ע"י הברכה יתעורר לתשובה?! ויובן עפ"י משל מבן-כפר שלא התנהג כראוי כלפי המלך אבל המלך מצדו השפיע לו הרבה ברכות וכשהבן-כפר ראה שאע"פ שהוא לא התנהג כדבעי ומ"מ התנהג כך המלך כלפיו, זה מה שעורר אותו להתחרט על מעשיו. ועד"ז – ברכותיו של הקב"ה על אף ההנהגה הבלתי-רצוי' מעוררת את האדם לתשובה. וזה מתאים בכלל לדרך הבעש"ט להתנהג עם כאו"א באופן של "ברכה", וכשמתנהג כך עם יהודי אחר גם ה' מתנהג אתו כך. ב) תורת אדה"ז עה"פ (שם) "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך": הענין ד"ומל הוי' וגו'" הוא הסרת ה"עור דק" שנשאר גם לאחרי ה"ומלתם את ערלת לבבכם", וזה יהי' בעיקר לעת"ל אבל באמת יש ענין זה אצל כל אחד בכל יום בשעת התפלה. משיחת ח"י אלול ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024 Synopsis (1) The verse states [at the beginning of sheini of Parashas Nitzavim-Vayelech), “And it will be, when all these things come upon you the blessing and the curse…and you will return to Hashem your G-d…” The Baal Shem Tov taught: seemingly, how does a blessing bring a person to do teshuvah? He explains it with the parable: there was a peasant who acted improperly to the king, and the king responded by bestowing tremendous blessing upon him etc.; when the peasant saw that despite his behavior, the king was treating him this way, he felt true regret for his actions. Similarly, when Hashem bestows blessings upon a Jew despite his behavior – that brings him to do teshuvah. And this aligns with the general approach of the Baal Shem Tov of treating every Jew with “blessings”; when a person treats another Jew this way, Hashem treats him that way, too. (2) The verse states (at the end of sheini): “And Hashem your G-d will circumcise your heart and the heart of your offspring…” (which forms the acronym Elul). The Alter Rebbe explains: “And Hashem…will circumcise” means the removal of the “thin skin” that remains after “you circumcise the foreskin of your heart”; though this will happen primarily when Moshiach comes, it happens for every Jew every day during davening. Excerpt from sichah of 18 Elul 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-09-2024
2556
יום ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' נצבים-וילך, כ"א אלול, ה'תשפ"ד
Sep 24, 2024
12:00
התוכן א) בשישי דפ' נצבים נאמר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא גו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו", ד"המצוה הזאת" קאי על מצות התשובה, וכיון שהיא מצוה נעלית כזו שמתקנת ומשלימה את כל המצוות קיים קס"ד שהיא "רחוקה" וכו' וקמ"ל הכתוב שאדרבה "קרוב אליך הדבר מאד וגו'". ב) הפסוק "כי קרוב וגו'" מובא ב"דף השער" של ספר התניא, וזלה"ק: "מיוסד על פסוק כי קרוב .. לעשותו לבאר היטב איך הוא קרוב מאוד בדרך ארוכה וקצרה בעזהשי"ת", וצ"ל איך יתכן שזה "קרוב מאוד" לכאו"א אם הביאור בזה הוא "בדרך ארוכה"?! ואין לומר דכוונת אדה"ז ב"בדרך ארוכה וקצרה" היא ל"קפיצת הדרך" ובאופן שהולכים רק בחלק מדרך הארוכה – ב"קצרה" – ומדלגים את השאר, כי זהו פירוש עקום וכו'. אלא הכוונה היא לאופן ב"קפיצת הדרך" שהולכים את כל הדרך הארוכה אלא שהדרך מתקפלת יחד כך שבדרך קצר כלול כל השטח וההליכה בו בזמן קצר, ועד"ז בנמשל וכו'. משיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים, ז"ך אלול ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 Synopsis (1) It says in shishi of Parashas Nitzavim “For this mitzvah that I command you this day is not concealed from you, nor is it far away…Rather the thing is very close to you, in your mouth and in your heart, that you may do it. “This mitzvah” refers to the mitzvah of teshuvah; since it is such a lofty mitzvah, capable of correcting and completing all the mitzvos, one might think that it is “concealed” and “far away” etc. Therefore, the verse teaches us that to the contrary, “the thing is very close to you etc.” (2) This verse is cited on the title page of the Tanya, as the Alter Rebbe writes, “to explain clearly how it is very close, in a long and short way…” Seemingly, if it is “very close,” why does it require a “long way”? And it would be distorted logic to say that Alter Rebbe refers to a “shortening of the journey” in the sense of skipping from the beginning to the end etc. Rather, this refers to a “shortening of the journey” in the sense that the entire length of the “long way” if folded up, such that one can travel the entire long way in a short amount of time. Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Nitzavim, 27 Elul 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-09-2024 לע"נ הרה"ח ר' יוסף חיים בן הרה"ח חנוך העניך הכהן ע"ה ראזענפעלד ליום היארצייט שלו כ"א אלול. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מנחם מענדל הכהן שי' ראזענפעלד
2557
יום ועש"ק פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' שופטים, ג' אלול, ה'תשפ"ד
Sep 6, 2024
12:17
התוכן העולם נק' "דירה (לו ית')" ו"גן" ("באתי לגני"). "דירה", כפי שבנו וקישטו אותה כך היא נשארת, משא"כ ב"פרדס" (גן) גודלים אילנות, שעושים פירות, שלזה צריך טירחה יתירה. וזוהי מטרת מצב ה"ירידה" בעולם – שע"י עבודת האדם יתעלה העולם לשלימות נעלית יותר. וההוראה: כשיהודי טוען שמספיק לו שיעור בתורה וקיום המצוות כפי המוכרח – בשביל מה עליו לטרוח יותר?! אומרים לו שהוא נמצא בעולם שהוא "פרדס" – אין להסתפק במעמדו ומצבו הקודם אלא עליו לעלות בקודש. וכן בנוגע לעבודתו עם הזולת: כשטוען שמספיק לו להתעסק עם "תבואה" הגודלת לנ"ב יום – הוא יתעסק עם הזולת במשך נ"ב יום ורוצה לראות כבר אז פירות מעבודתו, ויותר אינו רוצה לטרוח .. אומרים לו: תפקידך בעולם, ב"פרדס", הוא להיות "האדם עץ השדה" [כמ"ש בפ' שופטים] – אילנות שעושים פירות – לעשות מהזולת "פרי", שבו יש גרעינים וכו' שמהם יגדלו עוד אילנות וכו'. ואע"פ שלזה צריך להתייגע יותר ולא רואים הפירות מיד, אבל, לכן, פירות האילן חשובים הרבה יותר מתבואה! ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 Synopsis The world is called a “dwelling” for Hashem, as well as a “garden” (“I have come to My garden”). The difference is that whereas a dwelling remains essentially in the same state as when it was built, an orchard (garden) by definition must grow, and it requires great effort. And this is the purpose of man’s service in the world – to elevate it through his service to a higher state. The lesson is that if a Jew argues, I’ll keep mitzvos and learn Torah as I must, but why should I work harder than that? – the answer is that he’s in an orchard, so he can’t leave things in their original state. Rather, he must elevate the world around him and ascend in holiness. Similarly, when it comes to working with others: One may argue that he wants to work only with “grain,” which grows quickly and requires less effort than fruit-trees, but “Man is a tree of the field” (as it says in Parashas Shoftim) – his job is to make fruit-bearing trees – to turn another person into a tree that bears fruits of its own, and those fruits in turn contain seeds that will grow into even more trees etc. And although it requires more work, and you don’t see the fruits right away, the result is fruits that are much more valuable than grain. Two excerpts from sichah of Yud Shevat 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-09-2024 לזכות חיים לוי יצחק הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ג' אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' אברהם הכהן שי' לזכות גולדא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה ד' אלול - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2558
יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשפ"ד
Sep 26, 2024
12:20
התוכן יש לעורר ע"ד המבצעים הקשורים במיוחד עם חודש אלול. החל מענין התשובה, שגם זה צ"ל בשמחה ובטוב לבב – שהרי אם קיום כל מצוה צ"ל בשמחה (וכפס"ד הרמב"ם סוף הל' לולב) הרי מצות התשובה שמתקנת ומשלימה את כל המצוות עאכו"כ. ומענין התשובה באים לג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח. ויש להשתדל לפעול כ"ז במיוחד על: 1) היהודים שהם בגדר "תינוקות שנשבו". 2) אלו הנמצאים בבתי-כלא – לעוררם ולעודדם שה' נמצא קרוב לכ"א ובפרט בחודש אלול ש"המלך בשדה". 3) אלו שזכו ומגינים על ישראל בגופם וכו' – לעוררם ולעודדם להתקשר עם ה' ע"י קביעות עתים לתורה וקיום המצות, ובפרט מצות תפילין, ועניני חודש אלול בפרט. ומתכוננים ל"לא ינום ולא ישן שומר ישראל", "ושכבתם ואין מחריד", עד ל"ואולך אתכם קוממיות" בגאולה האמיתית והשלימה. [כ"ק אד"ש ניגן בעצמו (פעמיים) את הניגון "צמאה לך נפשי"]. א' השיחות דהתוועדות ח"י אלול ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 Synopsis Special emphasis should be placed on the Mivtzaim associated with the month of Elul, beginning with teshuvah, which must also be done with joy and gladness of heart – because if all mitzvos must be done with joy (as the Rambam rules at the end of the laws of lulav) – how much more so the mitzvah of teshuvah, which repairs and perfects all the mitzvos. And also the Mivtzaim involving the three pillars of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim. In particular, efforts should be made toward (1) those Jews who are like “children taken captive among the nations,” who don’t know about Yiddishkeit; (2) Jews who are in prison – to awaken and encourage them by reminding them that Hashem is close to every Jew, especially during Elul when the King is in the field; (3) those who have the merit to be protecting the Jewish people physically with their bodies etc. – to awaken and encourage them to connect to Hashem by setting fixed times for Torah study and doing mitzvos, especially the mitzvah of tefillin and regarding the theme of Elul. We are preparing for Hashem, “the Guardian of Israel, who neither sleeps nor slumbers,” to bring about the time when “you will lie down with no one to frighten you,” and when “I will lead you upright” – with the true and complete Redemption. [The Rebbe sings the niggun Tzama Lecha Nafshi (twice).] Sichah from farbrengen of 18 Elul 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-09-2024 לזכות ביילא חוה בת רוזה חנה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ג אלול – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אבי' ר' אברהם הכהן שי'
2559
יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ד אלול, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' נצבים-וילך, כ"ד אלול, ה'תשפ"ד
Sep 27, 2024
8:16
התוכן איתא במדרש ש"האור שברא ה' ביום ראשון [בכ"ה אלול] אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואור זה גנז ה' בתורה. ובכן, התייגעו בתורה ותראו ה"אור שנברא ביום הראשון"! פעם, באמצע מאמר, סיפר אדה"ז שפעם נכנס להבעש"ט סוחר שהתלונן שנאבדו לו שוורים, והסתכל הבעש"ט בזהר, ואמר שהשוורים נמצאים בהעיר ברעסלאָו! וביאר, שכשלומדים תורה כדרוש, רואים בה את האור שנברא ביום הראשון ש"מביט בו מסוף העולם ועד סופו". [המאמר עצמו נדפס בלקו"ת בהשמטת הסיפור ע"י הצ"צ (כנראה) שהכין את המאמרים לדפוס, אבל בהמאמר כפי שנדפס במ"א כן נמצא הסיפור]. ולכאו' פלא הדבר שהבעש"ט השתמש ב"אור הגנוז בתורה" לחפש שוורים בברעסלאָו! אלא הרי "לית אתר פנוי מיני'". וא"כ, אי"ז שור או ברעסלאָו – ענינם הוא רק הניצוץ אלקי שבהם, שלגביו אין ערך כלל אם הוא נמצא בשור או בעיר ברעסלאָו! משיחת אור לכ"ה אלול ה'תשל"ד – בקשר למבצע "נש"ק" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024 Synopsis The Zohar states, “With the light Hashem created on the first day (25 Elul), man can look and see from one end of the world to the other.” Being that Hashem hid this light in the Torah – if you toil in Torah you will be able to see with the light that was created on the first day. Once, in the middle of maamar, the Alter Rebbe related the story of a merchant who complained to the Baal Shem Tov that his oxen were missing. The Baal Shem Tov looked inside the Zohar and told him that the oxen were in the town of Breslau, explaining that when one learns Torah properly, he can find the light created on the first day, with which one can see from one end of the world to the other. (The maamar is printed in Likkutei Torah without the story, but elsewhere it is printed with the story). Seemingly, it is unusual that the Baal Shem Tov would utilize the “light hidden in the Torah” to find oxen in Breslau! But being that “There is no place devoid of Him,” it follows that it’s not a matter of an ox or Breslau – the point is the divine spark contained within them, and for that, it’s irrelevant whether it’s found in an ox or in Breslau. Excerpt from sichah of 25 Elul 5734 – regarding the Shabbos Candles Campaign For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-09-2024
2560
יום א' פ' האזינו, כ"ו אלול, ה'תשפ"ד
יום א' פ' האזינו, כ"ו אלול, ה'תשפ"ד
Sep 29, 2024
10:21
התוכן נמצאים אנו אחרי השבת שלפני ר"ה שבו קוראים פ' "אתם נצבים היום כולכם.. טפכם וגו'", ולכן ה"ז זמן המתאים ביותר לערוך כנס של ילדי ישראל. ומטרת הכנס היא – "לעברך בברית ה"א וגו' – לחדש את ה"ברית עולם" שבין כ"א מ"צבאות ה'" עם "מפקד-העליון", למלא כל הוראותיו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ועושים זאת מתוך שמחה גדולה מצד גודל הזכות שנפלה בחלקם לעמוד לפני ה"מפקד-העליון" – "לפני ה' אלקיכם". וזוהי ההכנה המתאימה לקראת ר"ה שאז מכתירים בנ"י את הקב"ה למלך. ויש לנצל ימים אלו להתכונן לזה באופן המתאים ע"י שמוסיפים בלימוד התורה ובקיום המצוות, כולל לתקן ולהשלים (בימי הסליחות) מה שהיו יכולים להוסיף בזה במשך השנה ולא עשו בפועל. ועיכ"ז זוכה כאו"א לכוח"ט, כולל שה"מלך ישראל" נעשה "(מלך ישראל) וגואלו" – שגואל את בנ"י מהגלות בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! משיחת יום ג' פ' האזינו, כ"ו אלול ה'תשמ"ב לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024 Synopsis As we are now in the time after the Shabbos before Rosh Hashana, when we read Parashas Nitzavim, “You are all standing this day before Hashem your G-d…your young children…”, it is appropriate to hold a gathering of Jewish children. The goal of the gathering is “that you may enter the covenant of Hashem your G-d…” – to renew the “eternal covenant” between every member of Tzivos Hashem and the Commander-in-Chief, to fulfill all His instructions regarding Torah and mitzvos. And we do it with great joy arising from the great privilege of standing near the Commander-in-Chief – “before Hashem your G-d.” This is the appropriate way to prepare for Rosh Hashana, when we crown Hashem as King. These days should be utilized to prepare appropriately for Rosh Hashana by increasing in Torah and mitzvos, including by fixing and perfecting (during the Days of Selichos) the areas of Torah and mitzvos that could have been better throughout the year. In this way everyone will merit to be inscribed and sealed for good, and that “the King of the Jewish people” will become “its Redeemer” – He will redeem the Jewish people from exile with the true and complete Redemption through Moshiach Tzidkeinu. Sichah of Tuesday, Parashas Haazinu, 26 Elul 5742 – to members of Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-09-2024
2561
יום ב' פ' האזינו, כ"ז אלול, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' האזינו, כ"ז אלול, ה'תשפ"ד
Sep 30, 2024
10:49
התוכן א) הוראה ממ"ש בתחילת פ' האזינו "האזינו השמים ותשמע הארץ אמרי פי", שבנוגע ל"שמים" נאמר לשון האזנה שנופל על דבר הנמצא בקירוב ובנוגע ל"ארץ" נאמר לשון שמיעה שנופל על דבר הנמצא בריחוק: מציאות של יהודי הוא חלק אלוקה ממעל ממש, ובמילא כל עניני "שמים" קרובים אליו וזוהי מציאותו האמיתית, וענינים גשמיים הם בריחוק ממנו, אלא שצריך להעלות גם אותם שיהי' ניכר בהם גילוי אלקות וכו' ("ותשמע הארץ"). ב) הוראה ממ"ש בתחילת שני דפ' האזינו "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור": יש לחקור מקור מחצבתו של בנ"י שהם בני אברהם יצחק ויעקב ושרה רבקה רחל ולאה, וכשמתבוננים בזה ("בינו") מבינים שאי"ז ענין שהי' לפני כו"כ שנים אלא הם האב ואם ממש של כאו"א מישראל שעוזרים ומסייעים להם כדוגמת אב ואם בפשטות! משיחת יום ב' פ' האזינו, ז"ך אלול ה'תשד"מ לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024 Synopsis (1) The beginning of Parashas Haazinu states: “Listen (haazinu) heavens, and I will speak. And let the earth hear (v’sishma) the words of my mouth”: when addressing the “heavens” it uses the expression haazinu, which connotes listening to something close, and when addressing “the earth” it uses the expression v’sishma, which connotes listening to something from far away. A Jew’s true existence is that of “an actual portion of G-d from above”; therefore all matters of “heaven” are close to him, whereas physicality is far from him, just that he must elevate physicality so that G-dliness is recognizable even within it (“let the earth hear”) etc. (2) The beginning of sheini of Haazinu states: “Remember the days of old; reflect upon the years of [other] generations…”: one should look into the origins of the Jewish people, and then he will find that the Jewish people are the children of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, and Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah. When one thinks about this (“reflect”), he will understand that it’s not something that happened many years ago, rather, they are literally the father and mother of every Jew, helping them and assisting them in their lives like an actualfather and mother. Excerpt from sichah of Monday, Parashas Haazinu, 27 Elul 5744 – to women and girls For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-09-2024
2562
יום ג' פ' האזינו, כ"ח אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' האזינו, כ"ח אלול, ה'תשפ"ד
Oct 1, 2024
10:56
התוכן נתבאר לעיל במאמר תוכן הענין ד"זה היום תחלת מעשיך", שהאדם, שנברא בר"ה, ענינו הוא לפעול ב"מעשיך", כל הבריאה, הענין ד"זה היום" – להאיר אותם ולגלות בהם מציאותם האמיתית שהיא עצומ"ה ית', ו"אין עוד מלבדו"! והיינו, לא שהאדם צריך לחדש ולהוות משהו מחדש, כ"א להאיר את העולם ולגלות מציאותו האמיתית שהיא הדבר הוי' שמחדש אותו בכל רגע מאין ואפס המוחלט! כי יכול להיות שהוא מאמין ומבין שזה כך, אבל לפועל לפעמים שוכח א"ז וענינים גשמיים כן תופסים מקום אצלו וחושב שהם מנגדים לקדושה וכו'. וע"ז באה "תורה אור" ומגלה את האמת: רק עכשיו נתהווה העולם מחדש מאין ואפס ע"י ה'! ובמילא אין לעולם וענינים גשמיים מציאות מצ"ע ואין העולם מנגד לקדושה – אדרבה! וכשדבר זה מאיר אצלו, קל לו להשפיע כך גם על הזולת, ועד שגם "הלכו גוים לאורך"! וההכנה לעבודה זו, שמתחילה בר"ה כנ"ל, היא בחודש אלול, ובמיוחד בערב ר"ה, שכבר אז יש לו את הבטחון המוחלט ש"אין עוד"! ובמילא הולך לבטח דרכו לקבלת מלכות ית' בר"ה והליכה בדרך התומ"צ כל השנה הבעל"ט! משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ, ערב ר"ה ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 Synopsis It was explained earlier in the maamar that “This day is the beginning of Your works,” that the role of man, who was created on Rosh Hashana, is to imbue “Your works,” all of creation, with “this day” – illuminating the world and revealing that it’s true identity is Hashem’s essence, and that “There is none else besides Him.” Meaning, man’s role isn’t to create something new, but to illuminate the world and show that it is created by Hashem anew at every moment from absolute nothingness. Even if one believes and understands that this is so, he may sometimes forget it, in which case he starts thinking that the world stands in the way of holiness etc.; to this comes the Torah of light and reveals the truth: that the world was just now created by Hashem. Therefore, the world has no existence of its own, and it cannot oppose holiness, but to the contrary. And when this knowledge shines for a person, he can easily influence others in this vein, to the point that even the “nations will go by your light.” And we prepare for this service – which is the service of Rosh Hashana – during the month of Elul, and especially on Erev Rosh Hashana, when we are already absolutely certain that “there is none else besides him.” Therefore, one can go securely on his way to accept Hashem’s kingship on Rosh Hashana, and to follow the path of Torah and mitzvos throughout the entire coming year. Excerpt from sichah of 29 Elul 5740, Erev Rosh Hashana 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-10-2024 לעילוי נשמת הרב משה יצחק בן הרב לוי ע"ה פארסט שלוחו של הרבי למדינת הולנד ליום היאָרצייט שלו כ"ח אלול ת.נ.צ.ב.ה.
2563
יום ד' פ' האזינו, כ"ט אלול ה'תשפ"ד, ערב ראש השנה ה'תשפ"ה
יום ד' פ' האזינו, כ"ט אלול ה'תשפ"ד, ערב ראש השנה ה'תשפ"ה
Oct 2, 2024
1:12
התוכן ברכת הרבי אחרי קבלת הפ"נ הכללי, כ"ט אלול ה'תשד"מ, ערב ראש השנה ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 Synopsis The Rebbe’s bracha after receiving the Pan Kloli, 29 Elul 5744, Erev Rosh Hashana 5745. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-10-2024 לזכות סופי זיסל בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה ביום ערב ראש השנה לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2564
יום א', ד' תשרי – "צום גדלי'" (נדחה) – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
יום א', ד' תשרי – "צום גדלי'" (נדחה) – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ה
Oct 6, 2024
11:42
התוכן 1) הוראה המיוחדת מ"צום גדלי'": הירידה דענין הגלות, "פיזרן לבין האומות", "גלו מעל שולחן אביהם", שהסיבה לזה היתה הנהגת בנ"י באופן של פיזור ופירוד, היפך הענין דאהבת ישראל – היא לצורך עלי', הקיבוץ והאחדות דכל בנ"י בגאולה העתידה שיהי' באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני ירידת הגלות [וכפי שמודגש במאחז"ל "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפיזרן לבין האומות", שאע"פ שמובן ופשוט שענין הגלות הוא ירידה, אבל בזה גופא ישנו ענין למעליותא]. ומזה מובן, שככל שהירידה היא גדולה יותר, אזי העלי' שלאח"ז היא בתכלית העילוי. והנה בהריגת גדלי' היתה ירידת הגלות בתכלית, שאפי' אצל שארית הפליטה לאחרי חורבן ביהמ"ק נוצר מצב של היפך ענין האחדות, ומזה מובן שהעלי' שעל ידה היא באופן נעלה ביותר. עפי"ז מובן העילוי המיוחד דצום גדלי' לגבי שאר הצומות כאשר מהפכים אותו לטוב. 2) ידוע הפתגם בנוגע לצום נדחה: "הלואי זאל ער נדחה ווערן באמת", וזה מודגש בקביעות מום גדלי' ש.ז. – דחי' כפולה: מר"ה לג' תשרי (כבכל שנה), ומג' תשרי לד' תשרי. משיחת צום גדלי' (נדחה) – יהפך לשמחה – ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 Synopsis (1) The descent of exile, when “He scattered them among the nations” and “they were exiled from their Father’s table” – was the result of the Jewish people acting in a manner of discord and disconnectedness, the opposite of Ahavas Yisroel. But the purpose of the exile is for the subsequent ascent, the ingathering and unity of the entire Jewish people that will occur with the coming of Moshiach, which will be an even higher level than before the exile (as the Sages taught, it was a “The Holy One, blessed be He, did tzedakah for the Jewish people by scattering them among the nations”). The murder of Gedalia marked the utmost descent of exile, because now, whatever semblance of unity there had been before was destroyed, thus setting the platform for the subsequent ascent. Accordingly, we can understand the special quality Tzom Gedaliah will have over other fast days when they will be transformed to joy etc. (2) Regarding a deferred fast, our Rebbe’im would say, “May it be truly ‘deferred’” i.e., may it be abolished completely. This is especially emphasized in a year like this when 3 Tishrei falls out on Shabbos, so that the fast is deferred twice: from Rosh Hashana to 3 Tishrei (like every year), and then from 3 Tishrei to 4 Tishrei. Excerpt from sichah of Tzom Gedaliah (nidche) 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-10-2024 לע"נ הרה"ח הרה"ת הר"ר שניאור זלמן ב"ר נתן ע"ה גורארי'ליום היארצייט שלו יום א' דראש השנה ת.נ.צ.ב.ה.
2565
יום ב', ה' תשרי, ה'תשפ"ה
יום ב', ה' תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 7, 2024
9:43
התוכן 1) גם עבודת התשובה יכול וצריך להיות מתוך שמחה. ואדרבה – אם בעת קיום כל מצוה צ"ל בשמחה, ועד באופן ד"מפזז ומכרכר" (כפס"ד הרמב"ם בסוף הל' לולב), הרי עאכו"כ בנוגע למצות תשובה שהיא למע' מכל המצוות, שלכן ביכולתה למלא את החסרון של כל המצוות, עד ש"במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד". ועוד, מכיון שעליו לפרוץ את הגדרים וההרגלים השליליים שעד עתה, הרי הוא צריך עוד יותר את ענין השמחה ש"פורץ גדר". 2) כרגיל בהתוועדות כזו שמנדבים ל"קרן חנה" שעוזר לבנות ישראל לקבל חינוך כשר וקדוש עד שבמשך הזמן ה"ה נעשות "עקרת הבית" וכו'. למנדב לקרן זה יש חלק בכל הפירות ופירי-פירות ש"יגדלו" מה"גרעין" של פרוטות אלו שמנדב. ובזכות זה ישפיע לו גם הקב"ה – "מדה כנגד מדה" – את הברכה ו"בסבר פנים יפות" וכו'. ג' חלקים משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024 Synopsis (1) The service of teshuvah, too, can and must be done with joy. To the contrary: if every mitzvah must be done with joy, to the point of “leaping and dancing” like the Rambam’s ruling at the end of the Laws of Lulav – how much more the mitzvah of teshuvah, which is higher than all the mitzvos and therefore has the power to compensate where they are lacking, to the point that “In the place where baalei teshuvah stand, even complete tzaddikim cannot stand.” Moreover: since one must break through his boundaries and negative habits, it is even more important to experience joy, which “breaks through boundaries.” (2) It has been the practice at this farbrengen to contribute to Keren Chana, the fund established to helps Jewish girls receive a kosher and holy Jewish education. With time, when these girls grow up and become the “mainstay of the home” etc., and whoever donates to this fund will have a part in the fruits, and fruits of the fruits, that will grow from the seeds of the coins he donated. And Hashem will respond in kind, “measure for measure,” bestowing His blessings “with a pleasant countenance” etc. Three excerpts from farbrengenof 6 Tishrei 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-10-2024
2566
יום ג', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ג', ו' תשרי – יום ההסתלקות של הרבנית הצדקנית מרת חנה נ"ע, ה'תשפ"ה
Oct 8, 2024
12:34
התוכן הלימוד בתורתו וספריו של אאמו"ר, שנדפסו בשנים האחרונות, הוא בזכות אמי מורתי בעלת ה"יאָרצייט": כאשר אאמו"ר נשלח לעיר גלותו היתה אמי יוצאת לשדה ואוספת עשבים ועשתה מהם כעין דיו שבו הי' אאמו"ר יכול לכתוב את חידושיו בתורה ע"ג גליונות הספרים שהיו ברשותו. ולאחרי הסתלקות אאמו"ר היא שמרה עליהם ולקחה אותם עמה, ולבסוף הוציאה אותם מעבר לגבול המדינה וכו', ומובן גודל הסכנה שבדבר, כי אם היו מוצאים זאת אצלה היו יכולים להושיבה מיד בבית האסורים בלי חקירה ודרישה, ובפרט היותה אשתו של מי שנגזר עליו עונש גלות, ושם משפחתה "שניאורסאהן" וכו'. ולמרות כ"ז – שמרה עליהם מתוך מסירות נפש וסוכ"ס הצליחה. וכתוצאה מהשתדלות זו הגיעו הכתבים לכאן ונדפסו באופן שכאו"א יכול ללמוד בהם. הלימוד מזה לכאו"א השומע סיפור זה: כאשר יהודי צריך, או מבקשים ממנו, לפעול בענין מסויים או שנודע לו בהשג"פ על ענין מסויים שצריך תיקון וכיו"ב, ורואה שע"פ טבע ה"ז בלתי אפשרי – אין להתפעל מזה כלל! כי כאשר יהודי מחליט באמיתית להתנהג עפ"י הוראות התורה מבלי להתפעל משום קשיים – הרי בודאי שסוכ"ס יצליח! משיחת ו' תשרי ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024 Synopsis When my father’s teachings are studied, it is a merit for my mother, whose yahrtzeit is today. When my father was exiled, my mother would go out to the field and gather herbs, which she used to make a sort of ink. This enabled my father to transcribe his Torah insights in the margins of the sefarim he had in his possession. After my father’s passing, my mother kept his manuscripts in her possession, which involved great danger; had they been discovered she could have been jailed etc., especially as the wife of someone sentenced to exile, and with the last name Schneerson etc. Despite all this, she held on to the manuscripts with mesiras-nefesh and eventually managed to smuggle them out of Russia, enabling them to be published for all to learn. The lesson from this story for everyone: when a Jew is in a position where he must do something, or by Hashgacha Pratis he becomes aware of something that must be done, even if he sees that by nature it is impossible to do it – he should not be deterred at all. Because when a Jew decides in earnest to follow the instructions of the Torah without being deterred by any difficulties, in the end he will certainly succeed. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5742. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-10-2024
2567
יום ד', ז' תשרי, ה'תשפ"ה
יום ד', ז' תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 9, 2024
11:31
התוכן ההוראה ממ"ש [ברביעי דפ' וזאת הברכה]"שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך" לבעל-עסק, "זבולון": כאשר משאו ומתנו הוא עפ"י יושר דתורה (ובני-אדם), "ישככר באהליך", אזי "שמח זבולון בצאתך" גם מלשון הבטחה, שמצליח בעסקיו באופן המקסימלי ובלי עגמ"נ. ובפרט כאשר מקדיש בכל יום קצת מזמנו (עכ"פ) ללימוד התורה, ובימי השבת ויו"ט וכיו"ב מוסיף בזה עוד יותר, שזה יוסיף הצלחה בעסקיו. ובמיוחד כאשר מקיים הוראת התורה לתת "מעשר" מרווחיו (ובהוספה) ל"עסקיו" של ה' – תמיכה בבתי-כנסיות ובתי-מדרשות. וה"ז גם תועלת לעסקיו, כי כך יש גם לו מקום שקט להיכנס ללמוד שיעוריו בתורה מתוך מנוחה, וגומרם בפחות זמן ונשאר לו יותר זמן לעסקיו. ואזי מתקיים מ"ש "אם בחוקותו תלכו וגו' ונתתי גשמיכם בעתו וגו'", ומתקיימת הבקשה "אבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה" – שה"פרנסה" הולכת ל"כלכלה" – דברים טובים. משיחת יום ד' פ' ברכה, ז' תשרי ה'תנש"א ל"ידידי ליובאוויטש" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024 Synopsis A lesson for businesspeople (“Zevulun”) from the verse [in revi’i of Parashas Vezos Habracha], “Rejoice Zevulun in your going out and Yissachar in your tents”: When one conducts his business according to Torah, (the “tents of Yissachar”), then “Zevulun will rejoice in your going out,” i.e., the Torah promises that he will see the maximum success in his business, and without aggravation etc. Especially when he devotes some time every day for Torah study, and even more on Shabbos and Yom Tov, which will bring even more success to his business. And especially when he fulfills the Torah’s instruction to give maasar from his profits to support Hashem’s “business,” i.e., to support shuls and study halls. This will also benefit his business, because when he contributes to a study hall etc., he will have a quiet place to study Torah, enabling him to complete his study in less time – and leaving more time for his business. And then the verse will be fulfilled, “If you follow My statutes… I will give your rains in their time” etc., and we will see the fulfilment of our plea, “Our Father, our King, inscribe us in the book of livelihood and sustenance” – the “livelihood” will be used for “sustenance,” meaning for good things. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Vezos Habracha, 7 Tishrei 5751 – to Friends of Lubavitch For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-10-2024
2568
יום ה', ח' תשרי, ה'תשפ"ה
יום ה', ח' תשרי, ה'תשפ"ה
Oct 10, 2024
12:57
התוכן הביאור בסיום מס' יומא: "אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל". בפסוק ד"וזרקתי וגו'" מדובר על הטהרה מעבירות חמורות שצריכים "הזאה" – שתחילה צ"ל הזאה ע"י ה', "וזרקתי עליכם מים טהורים", ולאח"ז באה הטבילה שהיא טהרה מלמטה, "וטהרתם". ולאח"ז מוסיף ומחדש "ואומר מקוה ישראל ה'" – שגם הטהרה מעבירות קלות שא"צ הזאה אלא "מקוה" בלבד, אינו אלא בכחו של ה' – ש"הקב"ה מטהר כו'". וזהו "אשריכם ישראל", ש"אביכם שבשמים" הוא זה שמטהר אותם, גם מעבירות קלות.וזהו ענין הטבילה דעיוהכ"פ, שהטעם (הב') לזה הוא "משום תשובה" – כי ענין התשובה הוא שעל ידה נעשה מציאות חדשה (כטבילת גר), ענין שבאין ערוך (ולכן גם צדיק גמור צריך לטבול עיוה"כ), וזהו רק בכחו של ה' – "הקב"ה מטהר את ישראל". משיחת וא"ו תשרי ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024 Synopsis The last Mishna of Masechta Yoma states: Rabbi Akiva said: Fortunate are you, Yisrael; before Whom are you purified, and Who purifies you? Your Father in Heaven, as it says, “And I will sprinkle purifying water upon you, and you shall purify yourselves.” And it says, “The mikveh of the Jewish people” is Hashem.” Just as a mikveh purifies the impure, so too the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” The verse, “And I will sprinkle…” refers to the purification from severe transgressions that require “sprinkling”: first Hashem “sprinkles purifying water upon you,” and then the person does his, “you shall purify yourselves,” by immersing. And then the Mishna adds an additional element, “And it says, ‘the mikveh of the Jewish people is Hashem’” – meaning that even the purification from minor transgressions (which require no sprinkling, only immersion) also happens only by the power of Hashem, “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” And thus “Fortunate are you, Yisroel” in that “Your Father in Heaven” is the one who purifies you, even from minor transgressions. This is also the (second) reason for immersing on Erev Yom Kippur, “because of teshuvah” – teshuvah causes a person to become a new entity (like the immersion of a convert), incomparable to his previous state (which is why even a complete tzadik must immerse on Erev Yom Kippur), and this is possible only by the power of Hashem – “the Holy One, Blessed be He, purifies the Jewish people.” Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5727 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-10-2024
2569
יום ו', ט' תשרי – ערב ש"ק יום הכיפורים, ה'תשפ"ה
יום ו', ט' תשרי – ערב ש"ק יום הכיפורים, ה'תשפ"ה
Oct 11, 2024
1:29
התוכן ברכות כ"ק אדמו"ר שליט"א 1) לאנ"ש 2) לתמימים שיחיו, ערב שבת קודש וערב יום הכיפורים, ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024 Synopsis The Rebbe’s brachos to Anash and to the yeshiva students on Erev Shabbos, Erev Yom Kippur 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-10-2024
2570
יום א', י"א תשרי – מחרת יום הכיפורים, "בשם השם", ה'תשפ"ה
יום א', י"א תשרי – מחרת יום הכיפורים, "בשם השם", ה'תשפ"ה
Oct 13, 2024
11:11
התוכן א) מעלות היום: הוא בא בהמשך לה"עת רצון" הכללית של חודש אלול והתחלת חודש תשרי, היום מתחילה התקופה בה אין אומרים תחנון, נקרא "בשם השם", ועפ"י מענת כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) נ"ע על שאלת בנו למחרת יוהכ"פ "נו, ומה עתה?" – ש"איצטער דאַרף מען ערשט תשובה טאָן", מובן, שהתשובה של יום זה היא נעלית יותר אפי' מהתשובה של יוהכ"פ, ובמילא מובן שעבודת היום צ"ל מתוך שמחה הכי גדולה. 2) זה שבשו"ע אדה"ז נאמרה פעמיים ההלכה שיש להתחיל בעשיית הסוכה במוצאי יוהכ"פ (בסיום הל' יוהכ"פ ובהתחלת הל' סוכה) הוא כדי להדגיש שעניני "זמן שמחתנו" הם כפולים וכו'. ג) שיעור חומש דיום שלישי דפ' ברכה הוא הברכה ד"וליוסף אמר וגו'" שכתובה בפרשה בפ"ע (לא כברכת שאר כל השבטים), וזוהי ברכה נפלאה שכוללת מלמעלה מעלה "ממגד שמים מטל" עד למטה מטה "ומתהום רובצת תחת" ובפסוק אחד! ב' חלקים משיחת יום ג', מחרת יום הכיפורים ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024 Synopsis (1) Based on the unique qualities of the day (it follows the general auspicious time of the month of Elul, Rosh Hashana, the Ten Days of Teshuvah, and Yom Kippur; from today until after the month of Tishrei, Tachanun is not recited; it is called “Hashem’s name”) and based on the well-known story that my father-in-law, the Rebbe, asked his father on the day after Yom Kippur “Nu, and what now,” and he replied, “Now we must begin to do teshuvah” – it is understood that the teshuvah of this day must be done with the greatest joy. (2) The law that we begin building the Sukkah on Motza’ei Yom Kippur appears twice in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch (once at the end of the Hilchos Yom Kippur and then again at the beginning of Hilchos Sukkah); the reason is to emphasize that the joy of “The time of our rejoicing” is manifold etc. (3) The daily Chumash for Tuesday of Parashah V’Zos HaBracha consists of blessing, “And of Yosef he said…”: this is the only blessing of the shevatim that appears in its own aliyah and isn’t combined with the blessing of any other shevet, and it is an extraordinary blessing, encompassing from “the sweetness of the heaven” down to “the deep that lies below,” and all in one verse. 2 excerpts from sichah of Tuesday, the day after Yom Kippur 5750 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-10-2024
2571
יום ב', י"ב תשרי, אור לי"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה
יום ב', י"ב תשרי, אור לי"ג תשרי – יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשפ"ה
Oct 14, 2024
11:27
התוכן ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שצ"ל "מלכתחילה אריבער". ביום ההילולא שלו ניתנים כחות מיוחדים לעסוק בכל הענינים בהם רוצה שיעסקו – באופן של "מלכתחילה אריבער"! ומה הם ענינים אלו – מובן בפשטות: לימוד נגלה ופנימיות התורה, נתינת הצדקה בגשמיות או ברוחניות וכיו"ב. ואף אם בנוגע לימוד התורה אינו יודע בדיוק איזה מאמר פרטי בדא"ח או ענין בנגלה דתורה רוצה אדמו"ר מהר"ש שילמוד בו, אבל בנוגע למעשה, נתינת הצדקה, אין ספק בדבר – יש לתת צדקה כפשוטו ובפרט צרכי החג לנצרכים. ויה"ר שכ"א ינצל כחות אלו, ולא להיות מונח ב"פערל" שבמרק (סוג קטניות) – ענינים של מה בכך, במקום להיות מונח ב"פערל" ממש (תכשיטי נשים שעל צווארן) – עניני תומ"צ. מענין לענין: הרבנית רבקה ע"ה, בזמן נסיעות בעלה כ"ק אדמו"ר מהר"ש, נהגה למשכן את התכשיטים שלה ולחלק את הכסף לנצרכים, וכאשר בעלה הי' חוזר הי' צריך לפדות אותם. וההוראה לנשי ישראל: אמנם צריך שיהי' להן תכשיטים, אבל כשמזדמן ענין של צדקה, צריכות לחטוף את ההזדמנות ולעשות זאת, ומובטחות, שהקב"ה, בעלה של כנס"י, יפדה את התכשיטים, גם הגשמיים, כפשוטו! ב' חלקים משיחת ליל י"ג תשרי ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 Synopsis The Rebbe Maharash would say that one must go m’lechatchilah ariber, “over the challenge in the first place.” On his yom heilulah we are given special abilities to engage in everything he would want us to be involved in, and in a manner of m’lechatchilah ariber. What would he want us to be involved in? It is obvious: to study Nigleh and Chassidus, and to give tzedakah physically or materially etc. Even if one doesn’t know exactly which maamar or topic in Nigleh the Rebbe Maharash would want him to learn, when it comes to action – giving tzedakah – there is no doubt: one should give tzedakah literally, to provide people with all they need for Yom Tov. May it be Hashem’s will that everyone utilize these abilities, and not get stuck in the “pearl barley” for the “soup,” but rather to be involved with actual pearls – matters of Torah and mitzvos. When the Rebbe Maharash would travel abroad, his Rebbetzin would pawn her jewelry and give the proceeds to tzedakah; when her husband would return he would have to redeem it. The lesson for Jewish women is: while they need to have jewelry, however when an opportunity for tzedakah comes, they must seize the opportunity, and they are promised that Hashem, the “Husband” of the Jewish people, will redeem the jewelry, including physical jewelry in the literal sense. Two excerpts from sichah of 13 Tishrei 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-10-2024 לע”נ מרת רייזל רבקה בת ר' יעקב יוסף ע"ה גלאסנער ליום היארצייט שלה י"ב תשרי. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ירחמיאל שי' גלאסנער * לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה שי' ליום ההולדת שלו י"ב תשרילשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2572
יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 20, 2024
9:56
התוכן 1) הוראה משםפ' עקב – "והי' עקב תשמעון", ופרש"י "אם המצוות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון", שיש לקיים גם מצוות שה"יצר" טוען שהם קטנות וקלות, כמו מצוות שילד קטן עושה, ובשכר זה "ושמר ה"א לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך". 2) כשה"יצר" בא עם טענה אחרת לילד יהודי: 'כיצד הנך ממתין לגאולה האמיתית והשלימה שתבוא תיכף ומיד, בשעה שאני (היצה"ר) מסתובב בחוץ ורואה מה נעשה בעולם, גלות קשה והרבה מכשולים וכו'', הנה התשובה לזה הוא בפסוק מפורש בשלישי דפ' עקב, "והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדול ובזרועך הנטוי'": כשם שיצי"מ היתה "כהרף עין", כמו"כ תהי' גם הגאולה העתידה!, ואין פלא בדבר שהרי "הם עמך ונחלתך!". ב' חלקים מהשיחות יום ג' פ' עקב, ט"ז מנחם-אב ה'תשד"מ, להילדים והילדות – "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 Synopsis (1)Parashas Eikev begins: “And it will be, because (‘Eikev’) you will heed…”; and Rashi explains, “If you will heed the minor mitzvos which one tramples with his heels (‘eikev’): one must keep even the mitzvos that the yetzer argues are minor and unimportant, like the mitzvos performed by a young child, and in reward, “Hashem your G-d, will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers. (2) The yetzer comes to a Jewish child and argues: How can you be waiting for the true and complete Redemption and expecting it to come imminently, when I go around and see what’s happening in the world and the difficult exile with so many challenges etc. But the answer appears in an explicit verse in shelishi of Parashas Eikev, “But they are Your people and Your inheritance, which You brought out with Your great strength and with Your outstretched arm”: just like the Exodus from Egypt took place “in the blink of an eye,” so, too, will the coming Redemption. And it’s no wonder, because “they are Your people and Your inheritance.” Two excerpts from sichos of Tuesday, Parashas Eikev, 16 Menachem-Av 5744, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אב – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת בני משפחתו שיחיו לזכות ר' אברהם דוד הכהן בן לאה שי' טייטלבוים ליום הולדת שלו ט"ז מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2573
יום ועש"ק פ' מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' מסעי, כ"ז תמוז, ה'תשפ"ד
Aug 2, 2024
12:52
התוכן "אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים וגו'". כמו בדור שיצא ממצרים, שהיו מ"ב מסעות מיציאת מצרים עד ירדן יריחו, עד"ז ישנו בחיי כאו"א. ועד"ז בעבודת כאו"א בלימוד התורה וקיום המצוות. וכמו שבענין המסעות בפעם הראשונה שרובם היו במדבר הגדול והנורא, הנה כמו"כ הוא בעבודת כאו"א. ולכן צ"ל "ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם" – שמשה, שענינו הוא תורה, המשכה מלמעלמ"ט, ממשיך (מבחי' חקיקה לבחי' כתיבה) את בחי' "מוצאיהם" – המוצא והמקור דישראל, עצם הנשמה, לנשמות בגופים כפי שנמצאים במדבר העמים, שעי"ז יהי' להם הכח לעבור את המ"ב מסעות במדבר וכו'. אבל התכלית היא שתהי' ההעלאה מלמטלמ"ע. וזהו מה שמסיים "ואלה מסעיהם למוצאיהם", שע"י המסעות נתעלו עד לבחי' "מוצאיהם", ולמעלה יותר מה"מוצאיהם" שלפנ"ז שהרי "ירידה צורך עלי'". והעלי' היא ע"י עבודת התפילה. וזהו "אלה מסעי" לשון רבים, שגם לאחרי שיצאו מהמיצרים וגבולים דמסע הראשון, "ארץ מצרים", צריך להמשיך ולעלות מחיל אל חיל, עד שבאים לעבר הירדן וכו'. ב' חלקים ממאמר ד"ה ואלה מסעי בני ישראל, אור לועש"ק פ' מטות-מסעי, כ"ד תמוז ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2024 Synopsis “These are the journeys of the Jewish people who left the land of Egypt, etc.” Just like in the generation that left Egypt there were forty-two journeys until they came to the Yarden at Yericho, so too in the life of every individual, and so too in every individual’s service of Torah and mitzvos. Just as the majority of the journeys took place in the “great and fearful desert,” so it is with everyone’s Divine service; therefore, it is necessary for “Moshe to write the starting points for their journeys” – Moshe’s essence is Torah (which comes from above to below), and he draws down (from the level of “engraving” to the level of “writing”) “their starting points” – the source and origin of every Jew, i.e., the essence of the soul, and brings it down into souls within bodies, as they stand in the “desert of the nations.” This gives them the strength to pass through the forty-two journeys in the desert, etc. But the ultimate purpose is the subsequent elevation from below to above, as the verse concludes, “and these were their journeys with their starting points”: as a result of the journeys, they are elevated to the level of “their starting points” and even higher than that, because the descent is for the sake of ascent. This ascent is achieved through the service of tefilah. This is why it says “these are the journeys” in the plural, because even after leaving constraints and limitations of the first journey from “the land of Egypt,” it’s necessary to continue to rise from strength to strength until reaching the other side of the Yarden etc. 2 excerpts from Maamar V’Eileh Masei Bnei Yisroel, Thursday night, Parashas Masei, 24 Tammuz 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-08-2024 לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות לזכות מנוחה בת שיינא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח תמוזלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2574
יום א' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' דברים, ערב ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 4, 2024
10:54
התוכן א) טוב ונכון שביום ההילולא דהאריז"ל יעלו על הציון שלו ו"ברוב עם הדרת מלך", וללמוד שם מתורתו כפי שנתבארה בתורת חסידות חב"ד, ולהתפלל שם ולתת שם צדקה, ולעשות כ"ז בציבור. באה"ק – לעשות א"ז על הציון בגשמיות, אבל יש לעשות א"ז גם בכל מקום בה' מנחם-אב. כי כמו שה' הכניס א"ע בתורה ולכן ע"י התורה "אותי אתם לוקחים", עד"ז הוא בצדיקים ש"דומים לבוראם" בנוגע לתורתם. ב) לערוך סיומי מסכתות בכל ימי תשעת הימים, כולל בת"ב. ג) להתחזק במיוחד בימים אלו בהתעסקות בכל המבצעים, כולל מבצע נש"ק, ומובן גודל הענין דהדלקת נש"ק בערב שבת זו – ערב שבת חזון וכו'. ובכללות – הוספה בכל הג' קוין דתורה, עבודה ו(גמ"ח) מצוות, ומתוך שמחה שפורצת כל הגדרים וכו'. משיחת אור לער"ח מנ"א ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2024 Synopsis (1) It is a good and proper thing to visit the resting place of the Arizal on his yahrzeit, 5 Av, and “The splendor of the King is in the multitude of the people,” and also to study his teachings as they are explained in Chabad Chassidus, to daven there and give tzedakah there, and to do it all communally. In the Holy Land it should be done at his physical resting place, but it should also be done everywhere; just as Hashem placed Himself in His Torah, such that by studying Torah, “you take Me,” so it is with tzaddikim who “resemble their Creator” and their teachings. (2) Siyumim should be conducted throughout the Nine Days, including on Tisha B’Av. (3) All the mivtzaim should be strengthened during the Nine Days in particular, especially the Shabbos Candles Campaign; we can understand the great importance of lighting Shabbos candles this week in particular, on ErevShabbosChazon. And in general, everyone should increase in the three aspects of Torah, Avodah, and Gemilus Chassadim (mitzvos) and with joy that breaks all boundaries, etc. Excerpt from sichah of Erev Rosh Chodesh Menachem-Av 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=04-08-2024 לזכות פרימא בת פריידא שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות לזכות מושקא תחי' יוניק ליום ההולדת שלה כ"ט תמוז - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הורי' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק
2575
יום ב' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' דברים, ר"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 5, 2024
11:22
התוכן יש לעורר אודות ענינים של מעשה בפועל שהזמ"ג – הדינים בשו"ע הנוגעים לתשעת הימים, ובפרט הדינים דשבוע שחל בו תשעה באב [ואע"פ שבנוגע לפועל בקביעות ש.ז. (תשמ"ח), שת"ב נדחה ליום א', יש שקו"ט אם כל השבוע שלפנ"ז דינו כשבוע שחל בו ת"ב, אבל בנוגע להוספה בלימוד התורה וצדקה אין מקום לשקו"ט]. ופשוט שבזה נכלל החיוב ללמוד הלכות אלו בשו"ע, ולפלא שכשעושים "שטורעם" בנוגע ההוספה בלימוד התורה בימים אלו, ובפרט עניני בית הבחירה, לא מזכירים אודות לימוד ההלכות דבין המצרים! ועפמ"ש "ציון במשפט (תורה) ושבי' בצדקה" יש לעורר ע"ד ההוספה בלימוד התורה, וכן בנתינת הצדקה ובפרט לפני התפילה. ואם בנוגע לזמנו כותב אדה"ז שעיקר העבודה היא בצדקה ש"אין ישראל נגאלין אלא בצדקה", ועאכו"כ בזמננו זה ש"כלו כל הקצין", ובפרט בימים אלו שבהם מתפללין לה' ביתר שאת לגאולה, ורוצים שהתפלות יתקבלו. כל השומעים את הדברים ישתדלו לא רק לקיימם בעצמם אלא לפרסמם – להביא את "אגרת" נשיא דורנו לכאו"א מבני הדור. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' מטו"מ, אור לר"ח מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2024 Synopsis It is appropriate to raise a timely issue: the halachos in Shulchan Aruch pertaining to the Nine Days, and particularly the laws of the week of Tisha B’Av. (Although Tisha B’Av this year is postponed to Sunday, and there’s a debate as to whether the entire preceding week is considered the week of Tisha B’Av, however, with regards to increasing in Torah study and tzedakah there’s no room for debate). Obviously this includes the obligation to learn these halachos, yet it’s astonishing that when a stir is made about increasing in Torah study during the Three Weeks, particularly Hilchos Beis Habechirah, no mention is made of studying the halachos of the Three Weeks! In accordance with the verse, “Tzion shall be redeemed through justice (Torah) and those who return to her with tzedakah” – there should be an increase in Torah study, as well as tzedakah, and particularly, giving tzedakah before davening. If the Alter Rebbe wrote that in his times the primary service was through tzedakah, because “The Jewish people are redeemed only through tzedakah,” how much more so nowadays when “all the end times have passed.” And especially at this time of year, when we daven to Hashem for the Redemption with even greater intensity. Whoever hears these words should endeavor not only to fulfill them on their own, but also to publicize them – to bring the “letter” of the Rebbe of our generation to each and every member of the generation. Two excerpts from sichah of Thursday night, Parashas Matos-Masei, Rosh Chodesh Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-08-2024
2576
יום ג' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' דברים, ב' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 6, 2024
9:59
התוכן שמו של החודש הוא "מנחם אב", והיינו שבכל החודש, ומתחילתו, ישנו כבר ה"מנחם" של ענינים הבלתי-רצויים של חודש זה. וזה מודגש ביותר בזמננו "אַז ס'קרוב זמן הגאולה, ביז וואַנעט אַז מ'דאַרף דאָס זאָגן בדיבור, וואָס איז . . דאָך מגלה און מכריז און מודיע בכל מקום אַז ס'איז דער צייט וואָס ס'הויבט זיך אָן "מנחם""; מעלת קביעות שנה זו שהיא שנת העיבור, והיינו שניתוסף חודש שלם בעניני תומ"צ, שעי"ז, ביטול הסיבה ד"מפני חטאינו", מתבטל המסובב ד"גלינו מארצנו", ופועלים הענין ד"והפכתי אבלם לששון"; אע"פ שבזמן ד"בין המצרים" צריך למעט בשמחה אבל השמחה שע"י לימוד התורה ("פקודי ה' ישרים משמחי לב") הוא חיוב, ובפרט בזמן זה שיש "להתייגע" במיוחד בענין הגאולה, הרי "ציון במשפט (תורה) תפדה ושבי' בצדקה (שכולל כל המצוות)", ויש לעשותם מתוך שמחה. ב' חלקים משיחת מוצש"פ פנחס ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2024 Synopsis The name of the month is “Menachem-Av,” meaning that the entire month, fromits beginning, already offers the “Menachem” (consolation) for the undesirable aspects of the month. This is especially emphasized in our time, when the Redemption is near, to the point that it must be clearly verbalized, which reveals and proclaims and announces everywhere that the time of “Menachem” is beginning. This year is also a leap year, which brings an additional entire month of Torah and mitzvos, thus nullifying “our sins” and thereby nullifying the result of our sins, namely, the fact that “we were exiled from our land,” and thus turning “their mourning into gladness.” Although joy is supposed to be diminished during the Three Weeks, however the joy derived from Torah study (“The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice”) is a requirement, especially now when it’s necessary to exert special effort for the Redemption, as “Tzion shall be redeemed through justice (Torah) and those who return to it with tzedakah (which encompasses all the mitzvos)” and this should be done with joy. Two excerpts from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Pinchas, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-08-2024
2577
יום ד' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' דברים, ג' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 7, 2024
9:26
התוכן בנוגע לכללות היחס של בנ"י לאינם-יהודים מצינו שמצד א' מזהירה התורה מגזילת הגוי ועד שישנו גם חיוב לסייע להם וכו', אבל ביחד עם זה אומרת התורה שאין לסמוך עליהם שמהם תבוא הישועה, כי "חסד לאומים חטאת", ואינם אלא "משענת קנה רצוץ". ועד"ז מצינו באופן היחס של גדולי ישראל במשך הדורות, שעסקו בהשתדלות לפעול על אינם-יהודים גם ע"י תשלום ממון, למרות ש"חסד לאומים חטאת" וכו'. והביאור: כיון ש"אין סומכין על הנס" יש להשתדל בדרכי הטבע לשכור "שומר" וכו', אבל יש לדעת שמצד הטבע עצמו הנה "חסד לאומים חטאת" ו"משענת קנה רצוץ", ו"אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר", ולכן לכל לראש יש להבטיח ש"ה' ישמר עיר". והבחינה שההשתדלות אצל האינו-יהודי הוא כדבעי היא – כאשר זה מביא לחיזוק בעניני תומ"צ והבטחון בה', ולפני זה מתפלל לה' שיצליח בזה, וכאשר מצליח – מודה לה'... משיחת פורים ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2024 Synopsis Regarding the relationship between the Jewish people and non-Jews, we find on the one hand that the Torah prohibits stealing from a gentile and even requires helping him etc., but on the other hand, the Torah says not to rely upon them for salvation, because “the kindness of the kingdoms is sin” and they are only “the support of a splintered reed.” Similarly, we find that there were Jewish leaders throughout history who made efforts to influence the non-Jews by paying money etc., even though “the kindness of the kingdoms is sin.” The explanation is: since “one does not rely on a miracle,” one must take action via natural means and hire watchmen when necessary etc. But at the same time, one must also know that by nature itself, “the kindness of the kingdoms is sin,” and they are only “the support of a splintered reed” etc., and “if Hashem will not guard a city, its watcher keeps his vigil in vain.” Therefore, it is necessary first and foremost to make sure that “Hashem guards the city.” And the litmus test that the efforts toward the gentile are appropriate is when it leads to strengthening Torah and mitzvos and trust in Hashem, and when one davens to Hashem beforehand for success and thanks Hashem afterwards when he succeeds… Excerpt from sichah of Purim 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-08-2024
2578
יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' דברים, ד' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 8, 2024
9:11
התוכן איתא בגמ' שבת (בסוגיא שבה מבואר הסגולה שבכל יום מימי השבוע בנוגע להנהגת האדם שנולד ביום זה) "האי מאן דבחמשה בשבא יהי גבר גומל חסדים מ"ט משום דאיברו בי' דגים ועופות", וכמ"ש רש"י "אין טורחין לאוכלין אלא ניזונים בחסדו של הקב"ה". והביאור: כל הענינים דשבעת ימי בראשית חוזרים ונשנים בכל שבוע [וכמודגש גם ב"שיר של יום" שאומרים בכל יום מימי השבוע – "השיר שהיו אומרים בבית המקדש" (סוף מס' תמיד) – השייך עם הבריאה ביום זה בששת ימי בראשית (כמ"ש במס' ר"ה)], ומכיון שבבריאתו של הקב"ה ביום חמישי מודגש הענין של "גמילות חסדים" ולכן גם מי שנולד ביום חמישי "יהי' גבר גומל חסדים". וההוראה: ישנם אופנים שונים בהעסק בגמ"ח – לצאת ידי חובתו, "כדבעי למיעבד", "לפנים משורת הדין" וכו' – אבל ישנו אופן שעוסק בזה כדי "לדבקה בו . . במדותיו" – "חסדו של הקב"ה"! ב' חלקים ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2024 Synopsis The Gemara in Shabbos states, “One who was born on the fifth day of the week will be a person who performs acts of kindness. What is the reason? Because on that day the fish and birds were created” Rashi explains, “They do not toil for their sustenance, rather they are sustained by the kindness of the Holy One, blessed be He.” All aspects of the seven days of creation are repeated anew every week (as we see regarding the Shir Shel Yom, where we recite “the song they would sing in the Beis Hamikdash” – which is the song related to the acts of creation of that day); since Hashem’s creation on the fifth day of the week emphasizes “acts of kindness,” therefore anyone born on that day will be “a person who performs acts of kindness.” The lesson is that while acts of kindness can be performed on many levels (“to satisfy one’s obligation,” “as it should be done”; “beyond the letter of the law” etc.) – but they can also be done in such a way as to “cleave to Him” and “His attributes” – in a manner of “the kindness of the Holy One, blessed be He.” Two excerpts from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-08-2024 לע"נ הרה"ח הר"ר יואל ב"ר רפאל נחמן הכהן קאהן ליום היארצייט שלו ו' מנחם אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת הרה"ח ר' יוסף יצחק שי' פריז
2579
יום ועש"ק פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' דברים, ה' מנחם-אב – יום ההילולא של האריז"ל, ה'תשפ"ד
Aug 9, 2024
9:55
התוכן האריז"ל נק' בכ"מ "האריז"ל החי", שמיד לאחרי "זכרונו לברכה", ההסתלקות, מוסיפים "החי", שנפעל אצלו הוספה וחוזק יותר, וכמ"ש אדה"ז שביום ההסתלקות "כל מעשיו ותורתו ועבודתו .. מתגלה ומאיר .. ופועל ישועות בקרב הארץ". ומידי שנה בשנה ביום ההילולא מיתוסף בזה באופן נראה ונגלה, שזה נוגע במיוחד בימים אלו. שמו השני של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא "יצחק", כמו שם של האריז"ל, שקשור (לא עם עבודת האדם, כהשם "יוסף", אלא) עם שכר העבודה ש"שכר מצוה מצוה", שמזה הוא עיקר השחוק. ונק' כך ע"ש "כל השומע יצחק לי" – שגם אצל השומע, ו"כל השומע", נעשה ענין השחוק והשמחה, ועי"ז מזדכך העולם עד שנעשה חדור באור הקדושה גם באופן של ראי', "והיו עיניך רואות את מוריך", וה"תשעת הימים" מתהפכים ל"מועדים טובים", ודוקא בגלוי למטה מעשרה טפחים! (כמו ש"רועשים" בשנים האחרונות). ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' דברים, ה' מנחם-אב ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2024 Synopsis In some places the Arizal is called “Arizal Hachai” (the living Arizal), that is, immediately after saying “Za”l” (“May his memory be for a blessing”), the word “living” is added – adding to and strengthening his vitality, as the Alter Rebbe says, that on the day of a tzaddik’s passing, “All his deeds and teachings and service…are revealed and shine…and work salvations in the midst of the earth.” Every year on his yom hilula it is revealed more and more, and this is relevant especially. The second name of my father-in-law, the Rebbe, was Yitzchok, which was the Arizal’s name; this name is associated (not with man’s service, like the name Yosef, but rather) with the reward for the service, and “the reward for a mitzvah is a mitzvah,” which is the greatest cause for “laughter.” The name was given because “whoever hears will rejoice over me” – even someone who hears, and “whoever hears,” becomes full of joy and laughter, thus purifying the world until it becomes imbued with the light of holiness in a manner of seeing, “And your eyes shall see your Teacher,” and thus the Nine Days will be transformed to festivals, and it will be revealed specifically down here, in the physical sense. Two excerpts from sichah of Monday night, Parashas Devarim, 5 Menachem-Av 5748 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-08-2024
2580
יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 11, 2024
8:34
התוכן א) הוראה ממ"ש הרמב"ם בהל' בית הבחירה בנוגע לבנין ביהמ"ק "שמצוה מן המובחר לחזק את הבנין ולהגביהו כפי כח הציבור וכו'": אם יש לא' כשרונות מיוחדים עליו לנצלם במילואן לעבודת ה' בביהמ"ק הרוחני שלו! ב) בנוגע למ"ש בהתחלת פ' ואתחנן שמשה רבינו אמר להקב"ה "אתה החילות להראות את עבדך את גדלך וגו'" – שרק בזמנו של משה התחיל הקב"ה להראות את גדולתו וכו' – מקשה הזהר הרי היו נסים גם בזמנם של האבות?! ומתרץ: שדוקא בזמן משה היו מצבם של בנ"י באופן של גדלות – ציבור שלם ואחד של מליוני אנשים (אנשים נשים וטף)! וזהו גדלותו האמיתית של הקב"ה. וההוראה: על כ"א לפעול שבנ"י יהיו באחדות ע"י אהבת ישראל ועי"ז נעשה ה"גדלך" האמיתי, וזה צריך להתחיל מילדים! משיחת א' פ' ואתחנן, ז' מנחם-אב ה'תש"מ, להתלמידים ולהתלמידות שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2024 Synopsis (1) The Rambam writes in Hilchos Beis Habechirah: “The most preferable way to fulfill the mitzvah [of building the Beis Hamikdash] is by strengthening the building and raising it according to the community’s ability etc.” The lesson is that if someone has special talents, they must fully utilize it for serving Hashem in their spiritual Beis Hamikdash. (2) At the beginning of Parashas Va’eschanan, Moshe Rabbeinu says to Hashem, “You have begun to show Your servant Your greatness etc.” – indicating that it was only in Moshe’s time that Hashem began to show His greatness etc. The Zohar asks: Weren’t there also miracles in the times of the Patriarchs?! And he answers: it was only in Moshe’s time that the Jewish people attained greatness – because that’s when they became a complete and united community of millions of people (men, women, and children), and that is the true greatness of Hashem. The lesson is that everyone should see to it that the entire Jewish people are united through Ahavas Yisrael, and this is “Your greatness.” And it has to start with the children. Excerpt from sichah of Sunday, Parashas Va’eschanan, 7 Menachem-Av 5740 – to children For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=11-08-2024
2581
יום ב' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ואתחנן, ח' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 12, 2024
12:12
התוכן הסבר פשוט על ה"קושיא" הידועה איך שייך לומר ש"יש דין ויש דיין" לאחרי מה שראו בתקופת מלחמת עולם השני' וכו'?: הרי הקושיא גופא מיוסדת על האמונה שקיימים גוף ונפש. והנה כל אחד מבין שהנשמה היא העיקר, והקשר בין א' לשני כמו לאביו ולאמו הוא לנשמה שלהם ולא לגוף. וכל בר-דעת מבין שהשריפות באושוויץ ר"ל יכלו להזיק רק את הגוף הגשמי ולא את הנשמה הרוחנית. וא"כ, גם לאחרי השריפות שבהן נספו הקדושים ר"ל נשארה הנשמה, שהיא העיקר, קיימת לעד! ולפי"ז, כמו שזו טפשות להוכיח ממה שרואים על השני ברגע א' של חייו, עצבות או שמחה, שכך זה כל ימי חייו, עד"ז בעניננו, הרי הוא ראה את השני עם יסורים אלו רק במשך זמן קצר שלחייו (- חיי נשמתו, העיקר) הנצחיים, וא"כ ה"ז טפשות להחליט עפי"ז שזהו ענין של יסורים! – אולי "רגע באפו" הזה הוא הכנה ל"חיים ברצונו" לאלפי שנה (והשכר על קידוש ה')?! משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2024 Synopsis A simple explanation regarding the well-known question as to how you can say that “There is justice and there is a Judge,” after what we witnessed during the Second World War, etc.: The question itself is based on the belief that there exists a soul and a body. Everyone understands that the soul is primary; similarly, one’s attachment to their father or mother etc. is to the father and mother’s soul, not their body. And every rational person understands that only the physical body, not the spiritual soul, was subject to the burning at Auschwitz etc. Rachmana litzlan, whereas the souls of the kedoshim, which are primary, continue to exist forever. Thus, just as it is foolish to try and prove from seeing a person suffering, or experiencing pleasure, for one moment, that the person’s entire life was that way – so, too here: the person was observed suffering only for a tiny moment of his eternal life (the soul’s life, which is primary), so it would be foolish to decide on that basis that the entire life was one of suffering. Perhaps this instance of “His wrath for a moment” was the preface to “life resulting from His favor” for thousands of years (and the reward for giving up one’s life in sanctification of Hashem’s name). Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-08-2024
2582
יום ג' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ואתחנן, תשעה באב – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד
Aug 13, 2024
7:59
התוכן [המשך] הקושי בענין זה מתעורר דוקא אצל המאמין: מכיון שמאמין בנצחיות הנשמה ושכל יסורי הגוף אינם תופסים מקום כלל בערך כל התענוגים בעולם הנשמות, א"כ נשאלת השאלה איזה ערך יש לכל היעודים גשמיים המובטחים בתורה?! והמענה ע"ז הרי הוא (מ"ש לעיל) שכל פרט בעוה"ז הוא חלק מהכוונה הכללית בבריאת כל העולמות כולם, וכאשר עושה מצוה א' בעוה"ז דוקא הנה "יחוד זה למעלה הוא נצחי" עד אין סוף! אבל לפי"ז נמצא שע"י שגופו של יהודי, שהי' יכול לחיות עוד 30-70 שנה, נרצח באוישוויץ, חסרים למעלה עי"ז "יחודים נצחיים" עד אין סוף?! וע"ז אין את ההסברה שאח"כ יהיו לנשמה חיים נצחיים ותענוגים וכו' – שהרי את הנחת תפילין ושאר המצוות נלקחו ממנו?! אלא שהיהודי המאמין בענין ה"יחוד נצחי" שבמצוות לא שואל שאלות; הוא מאמין ש"יש דין" ו"יש דיין". והנה למרות שאצל רובא-דרובא התחזקה האמונה בה' בתקופת המלחמה, הרי אנו מדגישים בתפלה שיהי' "הטוב לנו" ו"טוב הנראה והנגלה" וכו', וזהו מה שבנ"י תובעים ומגיע להם! משיחת י"א ניסן ה'תשל"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2024 Synopsis [Continued.] The question only arises for someone who does believe. Because he believes in the eternity of the soul and that all the body’s suffering holds no significance compared to all the pleasures in the world of souls, the question arises: what’s the value of all the physical promises described in the Torah?! The answer is that every detail in the world is a part ofHashem’s intention in all of creation, and when one performs a mitzvah specifically in this world,it cause an “eternal union above” that never ends! But if so, it turns out that if a Jew’s body was killed in Auschwitz, depriving him of doing mitzvos for thirty or fifty or seventy years, all those everlasting unions above are lacking?! And here you can’t answer that the soul continues afterwards to live forever and experience tremendous pleasure, because the fact is that he was deprived of those mitzvos?! But a Jew who believes in the eternal unity of the mitzvos doesn’t ask questions; he believes that “there is justice and there is a Judge.” Yet despite the fact that for vast majority of believers, their faith in Hashembecame stronger during the war, we constantly stress in davening that it should be “good for us” and with “visible, revealed good” etc., and this is what the Jewish people demand and deserve! Excerpt from sichah of 11 Nissan 5733 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-08-2024
2583
יום ד' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' ואתחנן, י' מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 14, 2024
9:52
התוכן כללות הענין דעשרת הדברות – שאודותם מסופר בחלק ברביעי דפ' ואתחנן – קשור במיוחד לילדי ישראל. שהרי רק כאשר בנ"י הציעו את ה"ערבות" של "בנינו עורבים אותנו" קיבל זאת הקב"ה ונתן את התורה לכל ישראל. ובפשטות: זה שעכשיו התורה היא אצלנו, ה"ז בזכותם של הילדים הקטנים שהיו בעת מ"ת בפעם הראשונה, שמהם נמסרה הערבות לילדי ישראל מדור לדור עד שבדורנו זה! ובזה מודגש עוד יותר גודל הזכות והואחריות המוטלת על כאו"א מילדי ישראל שבדורנו זה, להתאסף לקבל את התורה מחדש ביתר שאת ותוקף, עד שיזכו לגאולה האמיתית והשלימה שאז ישמעו וילמדו את התורה מהקב"ה בעצמו. וההכנה קרובה לזה היא ע"י שמתאספים יחד כדי להתפלל לה', ללמוד תורתו ולתת צדקה (כפי שנסיים כנס זה). ובקרוב ממש יקויים תפלתו של משה "ואתחנן אל ה' גו'" – שהוא ביחד עם כל ישראל באים לארצנו הקדושה וכו'. א' השיחות דיום ד' פ' ואתחנן, י"ג מנחם-אב, ה'תנש"א – לילדים וילדות שיחיו דמחנות קיץ יומיים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2024 Synopsis The Aseres Hadibros (in revi’i of Va’eschanan) has a special connection to Jewish children, because Hashem only agreed to give the Jewish people the Torah when the Jewish people said “Our children will be our guarantors.” In simple terms this means that the fact that we now have the Torah is in the merit of the young Jewish children. And this further emphasizes the great privilege and responsibility every Jewish child in our generation has, to gather and receive the Torah anew, and with greater vitality and excitement, until we merit the true and complete Redemption, when we will hear Torah from Hashem Himself. The way to prepare for the Redemption is by gathering together to daven to Hashem, to study his Torah and give tzedakah, as we will do at the end of this gathering. And very soon we will experience the fulfillment of Moshe’s tefillah as well, “And I entreated Hashem etc.,” to enter the Land with the entire Jewish people. Sichah of Wednesday, Parashas Va’eschanan, 13 Menachem-Av 5741 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-08-2024 לזכות נחמה פייגל בת רחל שתחי' ליום ההולדת שלה י"א מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2584
יום ה' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' ואתחנן, י"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 15, 2024
11:56
התוכן מבואר בדא"ח שכהקדמה להענינים ד"ושננתם .. וקשרתם" ו"ולמדתם .. וקשרתם" שבב' פרשיות דק"ש, ענין התורה ומצוות, בא הענין ד"ואהבת את ה' אלקיך" – עבודת התפילה, ולפנ"ז – הענין ד"שמע ישראל וגו'", ענין האמונה [וזה קשור עם מה שדובר לאחרונה שלילדים קטנים יהי' סידור משלהם, שזה יביא אותם לענין התורה וצדקה שהיא כללות כל המצוות. שהקשר בין "סידור" לתורה מובן מזה שלימוד התורה (גם של ילד אם כבר שייך לזה) צ"ל רק לאחרי אמירת ברכת התורה שכתוב דוקא בסידור, ועניני התורה באים שם רק לאחרי ברכת התורה]. וזהו סדר עבודת היום וסדר העבודה במשך החיים: אמונה, עבודת התפלה, לימוד התורה וקיום המצוות. וזה גם מה שהתחלת חודש אב, זמן ד"בין המצרים", צ"ל עם ענין האמונה כדי לא להתפעל מחושך הגלות, ועבודת התפלה שעי"ז "קשורים למעלה" ולא נופלים ע"י הגלות, ואח"כ באים לענין התורה וצדקה שעי"ז יוצאים מהגלות – "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה". משיחת אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2024 Synopsis Chassidus explains that the “Veshinantam…Ukeshartam” and Ukeshartem…V’limadetem” in the two paragraphs of Shema, which represent Torah and mitzvos, must be preceded by the Ve’ahavta es Hashem Elokecha, loving Hashem your G-d, which represents the service of tefillah, which in turn must be preceded by the Shema Yisrael – faith. (We’ve been emphasizing lately that every Jewish child should have their own siddur, which will lead them to Torah and tzedakah etc. Seemingly, how does a siddur lead to Torah study? The answer is that Torah study must be preceded by the brachah on Torah, which appears specifically in the siddur etc.) And this is the order of man’s divine service every day, and in life in general: faith, then tefillah, then Torah study and mitzvos. This is also why the beginning of the month of Av requires faith, to not be deterred by the darkness of exile, and tefillah, which binds us above (so that we don’t fall down), and then Torah and tzedakah which will bring us out of exile – “Tzion will be redeemed with justice and those who return to her with tzedakah.” Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Va’eschanan, 15 Av 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-08-2024 לע”נ הרה"ח ר' ראובן ב"ר תנחום וזוגתו מרת רבקה בת ר' יחיאל זלמן ע"ה דונין ליום היארצייט שלהם י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בני משפחתם שיחיו לע”נ מרת לונה בת ר' אברהם הכהן ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלה י"א מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם שי' אבן חיים
2585
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' ואתחנן, י"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 16, 2024
10:40
התוכן מכיון ש"אתם המעט מכל העמים" [שביעי דפ' ואתחנן], ובעם ישראל גופא - אלו שנזהרים בקיום תומ"צ עד לדקדוק קל של ד"ס, הם המיעוט, ובכ"א מישראל גופא - עניניו הרוחניים הם במיעוט לגבי עניניו - נשאלת השאלה: מהי התועלת בכללות ה"מלחמה" על קיום תומ"צ בהידור וכו', והרי סוכ"ס נשארים במיעוט לגבי הרוב?! והתירוץ עפ"י החידוש שנתגלה לאחרונה בחכמות חיצוניות בנוגע לענין ה"אָטאָם", שלא ה"כמות" היא הקובעת, כ"א ניצול כל האיכות שיש אפי' בכמות קטנה ביותר, ע"י חלוקתו לחלקים קטנים ביותר - ענין הביטול. והמוסר השכל: אין להתפעל מהעובדה ש"אתם המעט וגו'", כי כשמגלים את הכחות הנעלמים שב"מעט", כח המס"נ, יש בכח של כמות קטנה ביותר, "אָטאָם" אחד, "להפוך" עיר שלימה ולכבוש עולם שלם. וע"ד ה"אחד הי' אברהם" - בהיותו אחד ויחידי כבש את העולם כולו עי"ז ש"ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם". ב' חלקים משיחת פורים תשי"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2024 Synopsis Being that “You are the least of all the peoples” [as it says in shevi’i of Parashas Va’eschanan], and among Jews themselves – those who are meticulous to keep every minor Rabbinic requirement are the minority, and with every Jew individually, one’s spiritual matters are the minority compared to his physical matters – the question arises: what’s the point of this whole battle for keeping mitzvos etc., if ultimately they will still remain the minority? The answer can be found in recent the recent scientific discovery about the power of the atom: they discovered that what matters is not quantity, but to fully utilize the quality within it, which is done by splitting it – bittul. The lesson is that one must not be deterred by the fact that “you are the least.” Rather, when you reveal and utilize the powers hidden within that small quantity, you can overturn an entire city and conquer the entire world. As we see with “Avraham, who was one” – though he was just one person, he conquered the entire world and “called there in the name of Hashem, G-d of the world” – “he caused others to call.” 2 excerpts from sichah of Purim 5711 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-08-2024 לע"נ מרת צבי' אדל בת ר' צבי ע"ה ליום היארצייט שלה י"ב מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
2586
יום א' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' עקב, י"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 18, 2024
10:02
התוכן מענינים החיוביים של ט"ו באב הוא מ"ש בגמ' שאז מתחילה ההוספה בלימוד התורה – "מאן דמוסיף יוסיף", מכיון שביום זה "תשש כחו של חמה" ו"הלילות מתארכין", ו"לא איברי ליליא אלא לגירסא". ועפ"ז מובן מה שמשמע מגמ' ש"תשש כחה של חמה" הוא סיבה ליו"ט מצ"ע, כי ע"י לימוד התורה, "הקול קול יעקב", מחלישין כחו של אוה"ע שמונין לחמה. והמעשה הוא העיקר: כוונת התוועדות זו היא שעי"ז יתוסף, בכמות ובאיכות, בלימוד נגלה ופנימיות התורה, ולהוסיף בזה מלילה ללילה ומיום ליום. ואז ישנה ההבטחה ד"מאן דמוסיף יוסיף" וכו'. ונוסף לזה, מכיון שמתכוננים לגאולה האמיתית והשלימה, שאף יהודי לא יישאר בגלות, יש לכוון לזכות גם אחרים בלימוד התורה שלו (ומותר לעשות א"ז לפני הלימוד וכו'). משיחת יום ד' דפ' עקב, ט"ו באב ה'תשל"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2024 Synopsis Regarding the fifteenth of Av, the Gemara says, “Whoever adds [in Torah study] will add [to his life]; from this day on, “The strength of the sun weakens” and “the nights get longer,” and “night was created only for study.” From this it’s understood that the weakening of the sun is itself a cause for a Yom Tov, because through Torah study, “the voice is the voice of Yaakov,” we weaken the strength of the nations of the world, who count by the sun. And action is the main thing: the point of this farbrengen is that it lead to an increase, in quantity and quality, in the study of Nigleh and Chassidus, and an increase from night to night and from day to day. And then we are promised that “Whoever adds [in Torah study] will add [to his life]” etc. Additionally, since we are preparing for the true and complete Redemption, when no Jew will remain in exile, one should have in mind to give others the merit of his Torah study. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 15 Av 5736 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-08-2024
2587
יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב, ה'תשפ"ד
Aug 19, 2024
9:43
התוכן ענינו המיוחד של ט"ו באב מפורש בסיום מס' תענית "לא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ, שבהן בנות ישראל יוצאות וכו'". ובכל שנה חוזרים ונפעלים כל הענינים הקשורים עם ט"ו באב. ויתירה מזו: ע"פ ציווי התורה "מעלין בקודש" – מובן שמידי שנה נוסף עילוי בזה. וענין זה מודגש גם גם ע"פ המשך דברי הגמ' שאר ד' או ה' הטעמים על היו"ט דט"ו באב הקשורים עם מאורעות שאירעו החל מהתקופה שבה היו בנ"י במדבר – "כלו מתי מדבר", ועד התקופה שלאחרי חורבן בית שני – "יום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה". ולכאו', מכיון שבהיות בנ"י במדבר הי' כבר ט"ו באב יום של שמחה, למה זקוקים לטעמים נוספים?! ועד ל-ה' או ו' טעמים! והביאור – בפשטות: כאשר ישנו מאורע נוסף של שמחה – אזי השמחה היא גדולה יותר. ונמצא, שמהזמן שט"ו באב נקבע ליו"ט בהיות בנ"י במדבר – הנה מזמן לזמן ניתוספה שמחה בט"ו באב – "מעלין בקודש"! משיחת אור לט"ו באב ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 Synopsis The significance of the 15th of Av is explained at the end of Masechta Taanis, “There were no festivals for the Jewish people like the fifteenth of Av and Yom Kippur, on which the daughters of the Jewish people would go out etc.” Every year, the theme of the 15th of Av recurs, and moreover, in accordance with the requirement to “ascend in holiness” – it becomes greater every year. We see this in the fact that the Gemara gives five reasons for the celebration of the 15th of Av, including events spanning the time from when the Jewish people were in the desert (“the deaths in the desert ceased”) until after the destruction of the second Beis Hamikdash (“the slain of Beitar were brought to burial”). Seemingly, if the 15th of Av was already a Yom Tov in the time of the desert, why do we need additional reasons? The answer is simple: when you have more causes for celebration, the celebration is greater. Thus, from the first time the 15th of Av was established as Yom Tov in the desert, the celebration continues to increase, “ascending in holiness.” Excerpt from sichah of 15 Av 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-08-2024 לזכות ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים ליובל החתונה שלהם ביום חמשה עשר באבלברכה והצלחה בכל הענינים בגו"ר
2588
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' מטות-מסעי, כ"ו תמוז, ה'תשפ"ד
Aug 1, 2024
11:01
התוכן [המשך] יש צורך להבהיר פרט חשוב: מכיון שישנם חילוקי דעות בעניני אמונה ודת – יש להבטיח שהחדרת האמונה בבורא העולם ומנהיגו תהי' ללא כל קשר עם דת כלשהי. והעצה לזה היא – להנהיג בבתי-ספר "רגע של שתיקה" שיהי' מיוחד למחשבה והתבוננות אודות בורא העולם ומנהיגו, ללא ענין של תפילה בדיבור וכו' שיכול לעורר חילוקי דעות מצד המנהל או התלמידים וכו'. ומה לחשוב באותו "רגע של שתיקה" אודות בורא העולם ומנהיגו – יאמרו זאת ההורים לילדיהם; יש להחדיר זאת גם בבתי-ספר הגבוהים, באוניברסיטאות וכיו"ב. וגודל ההכרח שבדבר מודגש ביותר בזמן האחרון – כפי שרואים בפועל את המצב השורר שם כיום...; לדאבוננו, ישנם גם בתי-ספר דתיים שבהם הדגש הוא להעניק לתלמידים ידיעות בעניני תומ"צ ללא תשומת-לב מיוחדת לענינים הקשורים עם אמונה אהבה ויראת ה', ויש להנהיג שיתחילו את היום בענין של תפלה והתבוננות בגדולת ה'; אשרי חלקם וגדול זכותם של כל אלו שיתעסקו בענין זה, ובפרט אלו שהם בעלי-השפעה בשטח מסויים וכו'. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2024 Synopsis [Continued.] There’s a caveat: being that there are differences of opinion regarding faith and religion, instilling the belief in the Creator and Ruler of the world must be done in a way that isn’t associated with any specific religion. This can be done by instituting a moment of silence in schools, dedicated to thought and reflection about the Creator and Ruler of the world, but without a verbal prayer or anything that could cause disagreements among the administration or students – and the parents will tell the children what to think about during the moment of silence. It should be instituted in the universities etc. as well, especially considering the current situation in the universities. Unfortunately, even in some religious schools, the focus is on providing students with knowledge of Torah and mitzvos, but without attention to faith, love, and fear of Hashem. It’s important that the day begin with davening and contemplation of Hashem’s greatness. Fortunate is the lot and great is the merit of those working toward this end, and those who have any influence in this regard should utilize it to the fullest etc. Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Balak, 12 Tammuz 5743 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-08-2024 לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים
2589
יום ד' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' עקב, י"ז מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 21, 2024
12:38
התוכן עה"פ ברביעי דפ' עקב"ובנ"י נסעו מבארות בני יעקן מוסרה" פרש"י "מה ענין זה לכאן .. אלא אף זו מן התוכחה ועוד עשיתם זאת כשמת אהרן בהר ההר .. ונסתלקו ענני הכבוד יראתם לכם ממלחמת ערד ונתתם ראש לחזור למצרים וחזרתם לאחוריכם ח' מסעות .. שם נלחמו לכם בני לוי .. עד שהחזירו אתכם בדרך חזרתכם וכו'". ועה"פ בהמשך השיעור "בעת ההיא הבדיל ה' את שבט לוי" פרש"י "בעת ההיא – בשנה הא' לצאתכם ממצרים וטעיתם בעגל ובני לוי לא טעו .. וסמך מקרא זה לחזרת בני יעקן [אף שאכ"מ] לומר שאף בזה לא טעו בני לוי אלא עמדו באמונתם". וההוראה: בזמן שמתקרבים לגאולה ורוצים לדעת מי ימשיך עד הסוף ומי יהי' "יורד" ר"ל, הנה אלו שסוברים שיש להדמות לאומות העולם ולעשות "עגל הזהב" כמותם – "ככל הגויים בית ישראל" – נעשה מהם סוכ"ס "יורדים" מארץ ישראל ר"ל, ולא רק בגשמיות, אלא גם ברוחניות – בלי תפילין, כשרות ושבת כו', ודוקא "שבט לוי" שלא טעו בעגל מבטיחים שא"י יהי' "אַ אידישע לאנד"! [המשך יבוא] משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 Synopsis On the verse (in revi’i of Parashas Ekev), “And the Jewish people journeyed from the wells Bnei Yaakan to Moserah,” Rashi states: “What is the relevance of this here…this is also part of the reproof…When Aaron died on Hor Hahar…and the clouds of the glory departed, you were afraid of the war with the king of Arad. So you appointed a leader to return to Egypt, and you went back eight stations…There, the sons of Levi battled with you…until they forced you to return…” Then, on the verse, “At that time Hashem set apart the tribe of Levi,” Rash writes: “‘At that time’ – During the first year of your departure from Egypt, when you erred with the calf, and the sons of Levi did not err…This verse is juxtaposed to the retreat to Bnei Yaakan, to tell you that here, too, the sons of Levi did not err, but rather remained steadfast in their faith.” The lesson is: as we get closer to the Redemption, if we want to know who will continue on this path and who will become “yordim” (“descenders”) chas v’shalom, we see that those who think it’s necessary to follow the gentiles chas v’shalom and make a golden calf like them – eventually they “descend” from Eretz Yisrael, and not just physically but spiritually – ceasing to put on tefillin, ceasing to keep kosher and Shabbos etc. It is specifically “the tribe of Levi,” who didn’t err with the calf, who guarantees that Eretz Yisrael is a “Jewish land.” [To be continued.] Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-08-2024 לזכות מנחם מענדל בן חנה יהודית שי' בחורבערג ליום ההולדת שלו ט"ז מנחם-אב לשנת ברכה והצלחה ואריכות ימים ושנים טובות לזכות החתן הת' ישראל ארי' לייב שי' קיובמאן והכלה מרת חי'ה מושקא שתחי' ווילענקין לרגל בואם בקשרי השידוכין בשעה טובה ומוצלחת ולזכות הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש
2590
יום ה' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' עקב, י"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 22, 2024
11:58
התוכן [המשך] אם רוצים שא"י תהי' מיושבת ביהודים – יש לכל לראש לשרוף את "עגל" הגוים ולידע שלא ככל הגוים בית ישראל ו"הן עם לבדד ישכון ובגוים לא יתחשב"! ולא שייך לעשות "פשרה" עם השו"ע ולהכניס דברים זרים של ה"עגל" בלי להוציא את הקב"ה... זה או העגל או הקב"ה! בסוף, אלו שהחשיבו את ה"עגל" חזרו לאחוריהם מההליכה לא"י! וההוראה מזה ששבט לוי נלחמו עמהם והחזירום – שאין להתייאש מיהודי: בנוגע לשמירת המצוות אין להתחשב עם כללי ה"דמוקרטי'" שאין להכריח אדם בניגוד לרצונו... הגאולה באה ע"י משיח ש"יכוף כל ישראל לילך בה"! זו הדרך לקבל את א"י! להגן על א"י בגשמיות לא מתחשבים ברצונו אלא מכריחים אותו, וכ"ש שכך צ"ל כדי להגן על הנשמה של א"י! א"י יכולה להתקיים רק ע"י שמירת המצוות! כאשר הורים מכים ילדיהם מושיבים אותם במעצר, אבל כאשר הם רוצים להכות את הנשמה של הילד פתאום אומרים שאין להתערב... בזה לא שייך "אחרי רבים להטות", כמו ששבט לוי הי' רק שבט א', והשבט הקטן ביותר. והצליחו – כי הנהגתם היתה מצד הנשמה! משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024 Synopsis [Continued.] If you want Eretz Yisrael to be inhabited by Jews – the first thing is to burn the “calf” of the gentiles and know that “the house of Israel is not like all the nations”; rather “it is a nation that will dwell alone, and will not be reckoned among the nations.” A Jew can’t have both; one either chooses the calf or chooses Hashem, and ultimately, those who followed the calf ended up turning around from Eretz Yisrael. And the Bnei Levi, who chased after them and fought them and brough them back, teach us that we must never give up on a Jew: when it comes to keeping mitzvos, there’s no place for “democracy” or the idea that you can’t force someone to do something against their will. To the contrary, the Redemption will come when Moshiach “compels the entire Jewish people to follow it”; this is the way to conquer Eretz Yisrael. When it comes to protecting Eretz Yisrael physically, a person isn’t asked whether he wants to join the army or not, but he is forced – and all the more so when it comes to protecting the soul of Eretz Yisrael. Similarly, when parents hit a child, they put the parents in jail, whereas if they want to “hit” the child’s soul, suddenly they say you can’t mix in to the parents’ decisions, but the reality is that protecting the child’s soul is even more important. And the Bnei Levi were one tribe, the smallest of the tribes, yet they succeeded, because their actions came from the soul. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 4724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-08-2024
2591
יום ועש"ק פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד– ערב כ' מנחם-אב – שמונים שנה להסתלקות-הילולא של כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל נ"ע, אביו של הרבי –
יום ועש"ק פ' עקב, י"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד– ערב כ' מנחם-אב – שמונים שנה להסתלקות-הילולא של כ"ק הרה"ג והרה"ח וכו' המקובל מוהר"ר לוי יצחק ז"ל נ"ע, אביו של הרבי –
Aug 23, 2024
12:07
התוכן התוועדות זו קשורה עם ההילולא של א' שמסר נפשו עבור הפצת התורה ומצוותי' בתנאים קשים ביותר, עד שסיבת פטירתו בטרם עת עפ"י טבע היתה יסורי המאסר והגלות. ומזה מובן שהלימוד שצ"ל מהתוועדות זו הוא לא להתחשב בשום מניעות ועיכובים על הפצת התורה והיהדות (ועד"ז שבע מצוות ב"נ), וסוכ"ס יראו שמנצחים אותם, וכמו שראו את הנצחון של בעל ההילולא אז, ומשנה לשנה מיתוסף בזה. דהנה נצחיות הנפש (שהעדר בריאת הגוף או מיתה לא יכולה לפגוע בזה) הוא דבר המתקבל גם בשכל הפשוט של אוה"ע, אבל החידוש בתורה הוא – שע"י ירידת הנשמה בגוף, הנה אח"כ עולה הנפש, ובפרט ביום היארצייט שהעלי' היא שלא בערך, שלכן נוהגים אז להוסיף ענינים מיוחדים לטובת ועילוי הנשמה. ובנדו"ד – להוסיף, ובאין ערוך, באותם ענינים שעליהם הוא מסר את נפשו, ולהתבונן בזה – מתוך שמחה – באופן ד"והחי יתן אל לבו" וכו'. משיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 Synopsis This farbrengen is in connection with the passing of someone who gave up his life for spreading Torah and mitzvos under the most difficult circumstances. Indeed, the natural reason for the fact that he passed away before his time is because of the suffering of his imprisonment and exile. Therefore, the practical takeaway from the farbrengen must be to pay no heed to the challenges that may arise in spreading Torah and Judaism (as well as the Sheva Mitzvos Bnei Noach) but to carry on, and when one does so, he will eventually prevail – just as the baal haheilula prevailed back then. And his victory increases from year to year, because the Torah teaches that not only is the soul eternal (which even the gentiles accept), but moreover, after having come down into this world, it continues to be elevated from year to year. This is especially so on a yartzeit, when the soul rises incomparably higher (which is the reason for the special yartzeit minhagim performed in the soul’s merit). In our case, this means to increase, and in an incomparable fashion, in the activities to which the baal haheilula devoted himself, and “the living shall take it to heart” in a joyful manner. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Ekev, 20 Menachem-Av 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-08-2024 לע”נ מרת טאבא נעכא בת ר' וואלף הלוי ע"ה רוס ליום היארצייט שלה י"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס
2592
יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 25, 2024
10:46
התוכן בהתוועדות דש"ק דובר אודות כנס השלוחים באה"ק, והוזכר דרגות שונות בשליחות: 1) מעשה השליח הוא דהמשלח. 2) כללות כח המעשה דהשליח הוא דהמשלח. 3) כל מציאות השליח היא מציאות המשלח. ועפ"י המבואר בדא"ח ישנה דרגה רביעית: הרצון והתענוג של המשלח הוא שתהי' מציאות ופעולת דהשליח, המעלה ד"קב שלו". והנה, אע"פ שהתואר "שליח" נאמר רק ביחס לחלק מהקהל, אבל באמת כאו"א מאתנו וכולם יחד הם "שלוחים" (ועבדים) של נשיא דורנו, שהוא השליח של נשיא העולם! אלא שישנם כאלו שזכו וקלטו זאת מיד וישנם כאלו שאצלם הדבר לוקח זמן, עד שישנם כאלו שהם ע"ד "ציפורניים", אבל גם הם מהווים חלק מהגוף, ויה"ר שיקלטו מהי מציאותם האמיתית ויתחילו מיד למלא תפקידם באופן המתאים. כמו שע"י הצפורן בודקים את סכין השחיטה שאין בו פגימה ויוכלו לשחוט בו, שעי"ז נעשה עלי' בבהמה ונעשה ראוי' לאכילת אדם, ועד"ז ענינו בעבודה – לבחון בעצמו אם יש בו "הרגש" להרגיש שמצב מסויים הוא ירידה עבורו ("פגימה"). ב' חלקים משיחת יום א' פ' ראה, כ"א מנחם-אב ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 Synopsis At the farbrengen on Shabbos we discussed the Shluchim convention held in Eretz Yisrael, and we mentioned the three levels in shlichus: (1) The shliach’s action is that of the meshaleiach; (2) the shliach’s faculty of action is that of the meshaleiach, and (3) the shliach’s entire identity is that of the meshaleiach. And based on Chassidus, there’s a fourth level: where meshaleiach desires that the shliach have is own identity and actions, “his own measure.” Although the title “shliach” was used with regards to only some of the people in attendance, the truth is that we are all shluchim of the Nasi of our generation, who is a shliach of the Nasi of the universe – just that some merited to recognize it immediately, while for some people it takes time. Then there are some people who are like “fingernails,” but even they are part of the body, and may it be His will that they quickly come to realize their true identity and immediately begin to fulfill their roles properly. In halacha, a fingernail is used to check a shechitah knife and make sure it is free of blemishes; only then can the knife be used to shecht the animal for human consumption, thereby elevating the animal. Similarly, a person must determine if they have the sensitivity to feel whether something is a ”blemish” and a descent for him. Two excerpts from sichah of Sunday, Parashas Re’eh, 21 Menachem-Av 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-08-2024 לזכות ר' שניאור זלמן בן חוה לאה וזוגתו מרת שיינא בת חנה שיחיו ליום הנישואין שלהם ביום כ"א מנחם-אבלברכה והצלחה בכל הענינים לאויוש"ט לזכות שטערנא שרה בת חי'ה רחל שתחי' ליום ההולדת שלה כ"א מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת בעלה ר' חיים ברוך שי' אלבסקי
2593
יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' ראה, כ"ב מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 26, 2024
11:32
התוכן בנוגע למ"ש בשני דפ' ראה "כי ירחיב ה"א את גבולך.. ואמרת אוכלה בשר כי תאוה נפשך לאכול בשר וגו'", מביא רש"י את השיטה בזה שבמדבר נאסר להם בשר תאוה ודוקא משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה (ע"י שחיטה בכ"מ). והענין בעבודה: במדבר היו בנ"י במצב שקיבלו את כל צרכיהם (מן, בארה של מרים וכו'), והתעסקו בלימוד התורה ובתפלה ("ויהי בנסוע הארון וגו'"), לעומת זאת כשנכנסו לארץ התחיל הסדר דכיבוש הארץ והתעסקות עם ענינים גשמיים, חורש וזורע וכו' - "הנהג בהם מנהג דרך ארץ". ובזה נותן רש"י את הסדר בעבודה: כשעדיין נמצאים (לפני או) באמצע עבודת התפלה ולימוד התורה,"מדבר", אז אסור להיות (ראי', ובמילא ה)תאוה בענינים גשמיים, דוקא לאח"ז "כשנכנסים לארץ" ומתחילים להתעסק בכיבוש השבע (אומות -) מדות רעות והפיכת גשמיות לקדושה, ו"המתאבק עם מנוול מתנוול", שייך שתדבק בו תאוה לענינים גשמיים. אבל גם אז צריך להזהר "לא תאכל את הדם" - לא להכניס בזה הדם והחיות שלו. משיחת כ' מנ"א ה'תשכ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024 Synopsis On the verse in today’s Chumash, “When Hashem your G-d will expand your borders…and you will say, ‘I will eat meat,’ because your soul desires to eat meat etc.,” Rashi cites the opinion in the Gemara that non-sacrificial meat was forbidden in the desert, and it was only permitted to them after they entered the Land. In terms of Divine service: The Jewish people in the desert received their physical needs without toil, and instead spent their time in Torah and tefillah. But when they entered the Land they had to conquer it, and involve themselves plowing and sowing etc. And here Rashi provides a path for Divine service: at the beginning of the day when one is still in the “desert,” involved in davening and learning, he must not “see” – and therefore will not come to “desire” – physical matters. Only after he “enters the Land” and begins conquering the “seven nations” – transforming physicality and the seven evil traits to holiness – does he engage in physicality. And when he does so, “Anyone who wrestles with a filthy person becomes filthy,” meaning that some worldly desire for physical matters might stick to him. But even then, the Torah cautions that “you shall not eat the blood,” one’s shouldn’t invest his passion and life-force into it. Except from sichah of 20 Menachem-Av 5722 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-08-2024
2594
יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' ראה, כ"ג מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 27, 2024
9:40
התוכן ישנם "ליצני הדור" המלעיגים ממצות מזוזה ועל מה שמפרסמים שעי"ז שומר ה' על הבית ומה שבתוכו וכו'. יש לזכור מ"ש בהתחלת שו"ע "אל יבוש מן המלעיגים"! מפורש בשו"ע "מ"ע לכתוב פ' שמע והיה אם שמוע ולקבעם על מזוזת הפתח וצריך ליזהר בה מאד וכל הזהיר בה יאריכו ימיו וימי בניו וכו'". ואיתא בגמ' סנהדרין "רבי אליעזר אומר כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת אינה נעשית עיר הנדחת"! זה שיהודי הזה שכח כ"ז – מובן, כי (לפחות) מזוזה א' שלו פסולה! ויש לבדוק גם התפילין שלו, ובמילא חסר אצלו ב"שיעבוד הלב והמוח", אבל על אלו שאליהם בא בטענות - קשה: מדוע "מתבלבלים"?! הרי מפורש בשו"ע "אל יבוש מן המלעיגים", ועוד: מדוע שכחו הם מה שמפורש בגמ' ובשו"ע הנ"ל בגודל ענינה של מזוזה?! משיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 Synopsis There are “mockers of the generation” who mock the mitzvah of mezuzah and the idea that through mezuzah, Hashem guards the home and everything inside it etc. But it says clearly in Shulchan Aruch: “It is a mitzvah to write the passages of Shema and Vehaya im Shamoa and affix them to the doorpost of the entrance. One must be very careful with this, and anyone who is careful, his days and the days of his children will be prolonged….” Moreover, the Gemara says in Sanhedrin: “Rabbi Elazar says: any city that has even one mezuzah does not become an ir hanidachas!” The fact that this Jew forgot all this is understandable, because he has (at least one) invalid mezuzah in his home! And his tefillin should be checked, too, because the problem results from a failure to “subjugate the heart and the mind.” But the real question is to those who are flustered by his statements and wonder what to respond; why are they so flustered? It says clearly in Shulchan Aruch: “Do not be ashamed before the scoffers.” Moreover, why don’t they remember these explicit statements in the Gemara and Shulchan Aruch about the greatness of mezuzah? Excerpt from sichah of 13 Tishrei, night of Erev Sukkos 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-08-2024 לע”נ הרה"ח התמים ר' אליעזר דניאל ב"ר שמואל יעקב ע"ה מייערס ליום היארצייט שלו כ"ג מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.
2595
יום ד' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ד' פ' ראה, כ"ד מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 28, 2024
10:38
התוכן 1) למרות שדובר כמ"פ שאין שום ענין להסתכל ללא הרף על איש פלוני וכו', ועאכו"כ בעת התפילה שעפ"י שו"ע צ"ל ההתבוננות ב"דע לפני מי אתה עומד" וכו' – לא הועילו הדברים, ואדרבה. ולכן: מכאן ולהבא או שזקני החסידם וכיו"ב ידאגו לתיקון הדבר, ואם לא, לא תהי' לי ברירה אלא לעשות זאת בעצמי וכו'... 2) מבואר בכ"מ אודות הפעולה שנפעלת באדם ע"י הראי' והסתכלות, הן לטוב והן למוטב, וזה חשוב במיוחד בנוגע לילדי ישראל בגיל החינוך. ולכן יש להשתדל שהצעצועים שנותנים לתינוק בדמות בעלי-חיים, ועד"ז בציורים שמראים לילדים כדי להקל עליהם הלימודים ובחוברות שלהם וכו' – יהיו הבעלי-חיים – טהורים. וזה נוגע ביותר כאשר מתכוננים לקיום היעוד דלעת"ל "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", שיש להשתדל שכבר עכשיו תהי' ההנהגה מעין זה ולפעול בכ"מ האפשרי שישתמשו רק בציורים טהורים, ועוד יותר – קדושים. ב' חלקים משיחת יום ה' פ' חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 Synopsis (1) Though it’s been mentioned many times that one shouldn’t stare incessantly at a certain person, especially during davening when one must contemplate Hashem’s greatness and “Know before Whom you stand” etc. – it hasn’t helped, and quite the opposite. Therefore: from now on, either the elder Chassidim and the like will take care of the matter, or else I will have no choice but to do it myself… (2) It’s discussed in several places that a person is affected by what they see, and this is especially important when it comes to children. Therefore, effort should be made that when toys and children’s educational books and the like use pictures of animals, they should be kosher animals. Especially nowadays, when we are preparing for the coming of Moshiach, when “I will remove the spirit of impurity from the earth”: to prepare for that time of purity, it is important wherever possible to use only pure images, and moreover, holy ones. Two excerpts from sichah of Thursday, Parashas Chayei Sarah, 20 Marchesvan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-08-2024 לזכות חי' שרה בת נינה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה כ"ד מנחם-אבלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות
2596
יום ה' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ה' פ' ראה, כ"ה מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 29, 2024
8:38
התוכן שיעור היומי בספר המצוות (וברמב"ם) עוסק בדיני קרבנות, ושם נאמר שקרבנות חייבים להיות "תמימים" (לא בעלי-מומין) ו"מובחרים". וההוראה: 1) גם כאשר עוסקים בענינים קדושים יש להקפיד שלא יהי' מעורב בזה שמץ של דבר איסור ח"ו (לדוגמא: גם כשמברכים על דבר מאכל יש לברר לפנ"ז את כשרותו). 2) כל דבר מצוה שהאדם עושה צריך לעשותו מן המובחר והחשוב שבנכסיו (לדוגמא: נתינת הצדקה צ"ל מן המובחר והמשובח) ומן המובחר והחשוב שבכוחותיו (לדוגמא: לעסוק בעניני יהדות מיד בתחלת היום כאשר כוחותיו הם במצב "מובחר"). וכ"ז יזרז בנין ביהמ"ק והקרבת הקרבנות. משיחת יום ב', ה' תשרי ה'תשמ"ה, להתלמידים ולהתלמידות "צבאות השם" שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 Synopsis Today’s Sefer Hamitzvos (and Rambam) discusses how korbanos must be “whole” (unblemished) and “the choicest” (from the best one has). The lesson is: (1) Even when doing something holy, one must make sure nothing unholy gets mixed into it (e.g., when making a bracha before eating, one must also first make sure he isn’t eating anything not kosher); (2) a mitzvah must be done with “the choicest” – the best of what one has (for example, giving the best of his food to the poor) and the best of his ability (for example, devoting the morning, when one’s strength is renewed and fresh, to Hashem). This will hasten the coming of Moshiach when we will bring the korbanos in the Beis Hamikash. Excerpt from sichah of Monday, 5 Tishrei 5745, to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-08-2024 לע”נ ר' משה ב"ר ניסן ע"ה ליום היארצייט שלו כ"ה מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ניסן שי' פרידמן
2597
יום ועש"ק פ' ראה (מבה"ח אלול), כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ועש"ק פ' ראה (מבה"ח אלול), כ"ו מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Aug 30, 2024
11:52
התוכן בתניא באגה"ק סי' ז' מדובר ע"ד הענין ד"מצוה דהוי זהיר בי' טפי". דאע"פ שכל יהודי מחוייב לקיים את כל מצוות התורה, וכמ"ש "אנכי ה' אלקיך וגו'", שהקב"ה פנה כביכול לכאו"א בפ"ע ואומר לו "אנכי ה' אלקיך וגו'", ועד"ז כל המצוות, מ"מ, יש לכאו"א מצוה מיוחדת שבה "זהיר טפי". ובלשונו של אדה"ז: "ואף שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגול לקיים כל תרי"ג מצוות מ"מ לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות וזריזות יתירה ביתר שאת ויתר עז כפולה ומכופלת למעלה מעלה מזהירות שאר המצוות". לדוגמא: החיוב לדאוג שגם הזולת יעסוק בתומ"צ הוא על כאו"א, אבל בנוגע להמרא דאתרא ה"ז "מצוה דהוי זהיר בי' טפי". בהגהות אאמו"ר על גליון ספר התניא שלו, מבאר ג' הלשונות "להעדפה וזהירות וזריזות" עפ"י קבלה. ובאותיות פשוטות: העדפה: שהאדם מתמסר בעשיית המצוה בלב ונפש, תנועת האהבה והחסד – קו הימין. זהירות: זהירות בקיום מל"ת, תנועת הגבורה והדין – קו השמאל. זריזות: ההחלטה שיש לקיים מ"ע או להזהר במל"ת באה מיד כמו שהיא לידי פועל – קו האמצעי, שלא משתנה בין קצה העליון לקצה התחתון. משיחת כ"ף מנחם אב ה'תשכ"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024 Synopsis Siman 7 of Iggeres Hakodesh discusses the idea of “the mitzvah in which one is especially vigilant.” Meaning, although Every Jew is obligated to keep all the mitzvos, nevertheless, everyone has a special mitzvah in which he is especially vigilant. As the Alter Rebbe writes, “And although every Jewish soul needs to be reincarnated in order to fulfill all 613 mitzvos, nevertheless this [heightened attention focused on a particular mitzvah] is necessary only for the sake of an additional increase, vigilance and zeal, with greater magnitude and greater vigor, doubled and redoubled above and beyond his vigilance in other mitzvos.” For example, while everyone is obligated to see to it that others engage in Torah and mitzvos, for a Rav, it’s a “mitzvah in which he must be especially vigilant.” In my father’s notes on the margins of his Tanya, he explains these three expressions, “increase, vigilance and zeal” according to Kabalah. In simple terms: “Increase” means one devotes himself to doingthe mitzvah with his heart and soul; this comes from the attribute of love and kindness, the “right line.” “Vigilance” means fulfilling the negative mitzvos by refraining from what is forbidden; this comes from the attribute of severity and judgment, the “left line”. And “zeal” means that as soon as one decides to do a mitzvah, he incorporates it immediately into practice; this comes from the attribute of the “middleline,” which runs directly and unchanged from top to bottom. Excerpt from sichah of 20 Menachem-Av 5724 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-08-2024
2598
יום א' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום א' פ' שופטים, כ"ח מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Sep 1, 2024
10:21
התוכן הוראה ממ"ש בהתחלת פ' שופטים "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך": ענינו של השופט הוא לתת הוראות כיצד לנהוג והשופטים ממנים שוטרים להשגיח ע"ז. וכ"ה בנוגע לכל בית יהודי פרטי, שכל ראש משפחה הוא בדוגמת ה"שופט וה"שוטר" ביחס להנהגת בני-ביתו. ועד"ז בנוגע לכל ילד יהודי, שהוא צ"ל ה"שופט" וה"שוטר" בנוגע להנהגתו הפרטית ובנוגע לחדרו הפרטי שבו נמצאים הספרים שלו וקופת צדקה, שהכל יהי' מונח בסדר הראוי, כמו שצ"ל בימי החול וכמו שצ"ל ביום השבת. וצריכים להעמיד "שופטים" ו"שוטרים" "בכל שעריך" – העינים, אזנים, הפה וכיו"ב – שדרכם יכנסו ויצאו רק ענינים הקשורים עם תומ"צ. וכ"ז מחזק את הקשר לאבינו שבשמים. וכך נעשה חדרו הפרטי של כל ילד יהודי "מקדש מעט", שהקב"ה יהי' בו ה"שכן", ועוד יותר – הבעה"ב, ומובן ש"שכן" ו"בעה"ב" כזה מביא אתו מתנות טובות לאלו הנמצאים בחדר... [ועוד]. ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' שופטים, כ"ח מנחם-אב ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024 Synopsis Parashas Shoftim begins: “You shall set up judges and officers for yourself in all your gates…”: the role of a judge is to show the people how to behave, and the judges appoint officers to keep order in the city etc. The same applies to every Jewish house, where the head of the family is like a “judge” and “officer” with regards to his family’s conduct. Similarly, every Jewish child must be a “judge” and “officer” over his own behavior and over his own room, making sure everything in his room, his sefarim and his tzedakah box etc., are arranged in an orderly fashion (for example, the tzedakah box should be high up on Shabbos so he doesn’t touch it). And these “judges” and “officers” must be set up in “all your gates” – the “gates” being the eyes, ears, and mouth – making sure that only matters of Torah and mitzvos enter and exit through them. All this strengthens their connection to our Father in heaven, and in this fashion, every Jewish child’s room becomes a “Minor Mikdash,” and Hashem becomes his “Neighbor,” and moreover Hashem becomes the “Owner,” and obviously a “Neighbor” and “Owner” like that brings good gifts…. 2 excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Shoftim, 28 Menachem-Av 5749. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-09-2024
2599
יום ב' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד
יום ב' פ' שופטים, כ"ט מנחם-אב, ה'תשפ"ד
Sep 2, 2024
7:06
התוכן הביאור במנהג ש"תורה היא" שביום א' דר"ח אלול "תוקעין להתלמד" משא"כ החיוב לתקוע מתחיל ביום ב' דר"ח: עיקר ענין התשובה (התוכן דתקיעת שופר) הוא בחודש אלול, חודש התשובה, שמתחיל ביום בדר"ח – א' אלול, ולאידך: כללות ענין התשובה הוא על "מפני חטאינו גלינו מארצנו" שבחודש אב שלפנ"ז, וכן יש בחודש אב את הענין ד"והפכתי אבלם לששון" – העבודה עם הלעו"ז וכו', ולכן ההכנה לתשובה שבחודש אלול היא, ה"תוקעין להתלמד" והתשובה על ה"מפני חטאינו" והעבודה עם הלעו"ז, כמו שזה ביום השלושים של חודש אב שהוא יום א' דר"ח אלול. משיחת אור לא' דר"ח אלול ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 Synopsis The custom is that on the first day of Rosh Chodesh Elul, “one blows for practice,” whereas the obligation to blow shofar begins on the second day of Rosh Chodesh. The reason is: the main time for teshuvah is during the month of Elul, which begins on the second day of Rosh Chodesh. On the other hand, the reason we need teshuvah in the first place is the fact that “Because of our sins, we were exiled from out land,” which is connected to the month of Av. At the same time, in the month of Av we find an aspect of “transforming their mourning into gladness,” which is the service of transforming unholiness. Therefore, the way to prepare for the teshuvah of the month of Elul is the “blowing for practice,” the teshuvah and transforming unholiness, in the manner of the thirtieth day of the month of Av, which is the first day of Rosh Chodesh Elul. Excerpt from sichah of the first night of Rosh Chodesh Elul 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-09-2024 לע”נ מרת יהודית בת ר' נתן ע"ה פרידמאן, ליום היארצייט שלה כ"ט מנחם-אב. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' ניסן שי' פרידמאן
2600
יום ג' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ד
יום ג' פ' שופטים, אדר"ח אלול, ה'תשפ"ד
Sep 3, 2024
9:01
התוכן מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת התפילה צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפלות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפלות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפלות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.] משיחת יום ד' פ' נח, ל' תשרי, אדר"ח מרחשון ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024 Synopsis It’s explained at length in Kuntres HaTefillah and elsewhere that davening must be prefaced by contemplation etc., and in essence, it’s an explicit halacha in Shulchan Aruch: “Before tefillah one should think about the exaltedness of Hashem and the lowliness of man.” Yet despite all this, people don’t give it proper attention. This contemplation must be done in such a way that it leaves a noticeable impression upon one’s davening, so that he feels like “a servant before his master. Ostensibly, the same obligation applies to all three tefillos; although you can argue that it leaves an impression for the whole day, and therefore it isn’t necessary for Mincha and Maariv – the truth is you can’t say that in this case, because the contemplation before davening isn’t just a preparation for davening, but an inherent component of davening itself. At any rate, for Shacharis, contemplation is certainly necessary. And to offer a defense for those who don’t do it, it can be said that when someone davens with a Minyan, his obligation is satisfied if someone else in the Minyan did the contemplation beforehand etc. Excerpt from sichah of Wednesday, Parashas Noach, 30 Tishrei, 1st day of Rosh Chodesh Marcheshvan 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-09-2024