Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary: Page 12

1101

יום ד' פ' מקץ, ר"ח טבת‏ – ‏ יום ז' דחנוכה, ה'תשפ"ד

Dec 13, 2023

8:14

התוכן 1. מסירת "זדים ביד עוסקי תורתך" הוא נס כמו "רבים ביד מעטים", מכיון ש"עוסקי תורתך" אינם "חיילים" שיודעים לירות וכו' כמו ה"זדים". 2. ישנם הטוענים: מה זה משנה האם השמן טהור או טמא – ה"ז אותו אור?! הנה כל הנס-חנוכה הוא הענין של שמן טהור עי"ז שזה חתום (לא עפ"י "דמוקרטי'", אלא) בחותמו של כה"ג! ורק כך גם המנורה, ביהמ"ק ועם ישראל – טהורים! ורק נרות כאלו "אינן בטלים לעולם"! 3. חנוכה הוא הנצחון על היוונים שהדגישו את הגוף, יופיו והישגיו. א' הדברים שעשו למטרה זו הי', שבזמנים קבועים היו מדליקים לפיד אש ב"מקום א'" ומביאים אותו למקום אחר וכו'. והנה הנהיגו מנהג זה באה"ק בחנוכה! הדליקו לפיד אש במודיעין, שם התחילה מלחמת מתתיהו ובניו נגד היוונים, ורצו עם זה לירושלים עיה"ק! תמורת זה שחנוכה מלמד לא להתפעל מה"משתשקע החמה", אלא להוסיף ב"נר מצוה ותורה אור"! ג' חלקים מהתוועדות י"ט כסלו ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2023 Synopsis 1. The deliverance of “wanton sinners into the hands of those who toil in Your Torah” is a miracle just like the deliverance of “the many into the hands of the few” – because unlike “wanton sinners,” “those who toil in your Torah” aren’t solders with knowledge of weaponry etc. 2. Some argue: what difference does it make if the oil is pure or impure, when the light is the same?! The whole miracle of Chanukah was that the pure oil was sealed (not by democratic vote etc.) but with the seal of the Kohen Gadol – only in this way can the Menorah, the Beis Hamikdash, and entire Jewish people be pure, and these are the kind of candles that “never cease”! 3. Chanukah celebrates the victory of the Greeks, who emphasized the body over the soul. One of their customs was to light a torch at a certain place, and run it from there to another place etc.; now, this custom has been copied in Eretz Yisrael on Chanukah! They lit a torch in Modi’in, where the whole war of Matisyahu and his sons began against the Greeks, and they ran with it to Yerushalayim the Holy City! This is the exact opposite of the theme of Chanukah, which is to not to be affected by the darkness of the world but rather to increase light – the candle of a mitzvah and light of Torah – and specifically “after sunset”! 3 excerpts from farbrengen of Yud Tes Kislev 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-12-2023 לע”נ רחל בת ר' מרדכי הירש ע"ה ליום היארצייט שלה א' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' ארי דבורקן ומשפחתו שיחיו‏

1102

יום ה' פ' מקץ, ב' טבת‏ – ‏זאת חנוכה, ה'תשפ"ד

Dec 14, 2023

10:07

התוכן כל דבר טוב התלוי בזמן, כמו שבת ויו"ט, הנה כשעובר הזמן וצריכים לחכות עד שהזמן יגיע עוה"פ, מתעוררים בגעגועים לדבר. ותכלית הגעגועים היא לעורר אותו לעשות בפועל מעין אותם ענינים שאליהם הוא מתגעגע. הדבר בולט במוצאי ש"ק שאוכלים סעודת מלוה מלכה, "אסרו חג" לאחרי יו"ט, סעודת פורים שנמשכת דוקא לתוך הלילה של מוצאי פורים. ועפי"ז תמוה בנוגע לחנוכה, שלא מצינו ענין של "אסרו חג" או "סעודה" שנמשכת לתוך מוצאי חנוכה וכו', איך ירווה את געגועיו לחנוכה כשהוא עובר?! וי"ל בפשטות – ע"י לימוד התורה בעניני חנוכה! ע"ד הענין ד"ונשלמה פרים שפתינו", שע"י העסק בתורה בענין הקרבנות, אפי' ישראל (ולא כהן) בחו"ל בזה"ז, ה"ז כאילו מקריב אותם! כי התורה היא למעלה מזמן ומקום. משיחת "זאת חנוכה" ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2023 Synopsis After a day like Shabbos or Yom Tov ends, we long for it until it comes around again; this longing is supposed to inspire a person to do things that reflect the special day for which he longs. As we find regarding Melaveh Malkah on Motza’ei Shabbos, Isru Chag after Yom Tov, and the Purim se’udah which continues after nightfall when Purim is already over. However, Chanukah has no Isru Chag or se’udah continuing after Chanukah ends; how then does one quench his longing for Chanukah? The answer is by studying Torah topics related to Chanukah! Like we say regarding korbanos, “we will render for bulls the offering of our lips” – by studying the halachos of the korbanos, one is considered to have brought a korban – even if he’s not a kohen, even if he’s outside of Eretz Yisrael, and even if it’s after the Beis Hamkdash is destroyed – becauseTorah transcends time and space. Excerpt from sichah of Zos Chanukah 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-12-2023

1103

יום ועש"ק פ' מקץ, ג' טבת, ה'תשפ"ד

Dec 15, 2023

10:05

התוכן מההוראות מכללות ימי החנוכה שבכל יום מוסיפים להדליק עוד נר, דהיינו, שיש להעלות בקודש, ובכ"י צ"ל הוספה שבאין ערוך ובלי גבול ממש ביחס לעבודתו ביום האתמול (כידוע שגם בבלי-גבול יש דרגות וכו'), ושיש להאיר את ה"חוץ" ב"נר מצוה ותורה אור" וכו'. ה"אבן הבוחן" האמיתי באם קלט האדם את עניני חנוכה בפנימיותו והם התעצמו עמו‏ – ‏הוא ביום שלאחרי חנוכה, כאשר אין ציווי הקב"ה לקיים הוראות אלו, ואעפ"כ ממשיך האדם על דעת עצמו ומקיים את ההוראות של ימי החנוכה במעשה בפועל. ועוד ענין בזה עפ"י המבואר בכ"מ בטעם השמחה הגדולה דהקפות בשמח"ת בגלל היותה מנהג ישראל ולא דאורייתא, ועד"ז מובן גודל המעלה בקיום הוראות אלו דוקא לאחרי ימי החנוכה וכו'. ‏משיחת ד' טבת ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2023 Synopsis One of the general lessons from Chanukah is to add another candle every day, meaning, to advance in holiness – that every day one must add incomparable more, in an unlimited fashion, compared to the previous day’s work (because there are different levels within “unlimited” as well). The true test as to whether one has internalized this lesson is that after Chanukah, when there’s no command to do so, one nevertheless continues the approach of continuously adding from day to day on his own, and in a way that is expressed practically. This is similar to the explanation of the greatness of hakafos – precisely because it’s a custom and not an obligation: similarly, we can understand the great quality of continuing to follow the approach of Chanukah specifically after Chanukah is over. Excerpt from sichah of 4 Teves 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-12-2023

1104

יום א' פ' ויגש, יום הבהיר ה' טבת – "דידן נצח", ה'תשפ"ד

Dec 17, 2023

11:10

התוכן בא' ממכתביו אודות הטענות נגד החסידים, כותב אדה"ז "נתתי שמחה בלבי מעת שמעתי שהם (המנגדים) מגמגמים בשקרים גדולים וכו'". אף שטענות כאלו אין להם שום יסוד כלל, אבל מכיון ש"אין אדם נחשד בדבר אא"כ וכו'" צ"ל שיש להם איזה יסוד [ולדוגמת הטענה נגד רבינו הזקן שרצונו להיות מלך בישראל (ובמילא ה"ז מרידה במלכות) הי' לה יסוד בפנימיות הענינים, מכיון שעבודתו של אדה"ז היתה באופן של "יחוד נפלא" עם ספי' המלכות וכו']. ובעניננו: כאשר נשמעת טענה שחסידי חב"ד אינם פעילים – הנה לכל לראש צריך כ"א לדעת שלטענה זו אין שחר, והרי עד עתה עסקו בהפצת המעיינות ופעלו עולם ומלואו! אבל ביחד עם זה, עצם טענה כזו יש בה הוראה בעבודתו, והיא – שלמרות כל מה שעשה ופעל, הנה מכיון שהי' יכול לפעול יותר, "כדבעי לי' לא עבד", ה"ז נחשב כמו שלא פעל, ובמילא עליו לפעול כהנה וכהנה. ולכן היתה ההתעוררות לאחרונה להוסיף ביתר שאת וביתר עז בפעולות בכל עניני יהדות הן עם ילדי ישראל והן עם זקני ישראל ומה שביניהם וכו'. משיחת אור לזאת חנוכה ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2023 Synopsis In one of his letters pertaining to the claims made against Chassidim by their opponents, the Alter Rebbe writes, “I gave joy into my heart from the time that I heard that they [the opponents] are sputtering with great lies etc.” Though their claims were completely unfounded, however, since “one is not suspected of something unless he has…” there must be some deeper basis for it (for example, their claim that the Alter Rebbe wanted to be king of the Jewish people was completely untrue, but still was a reflection of the Alter Rebbe’s wondrous union with the sefirah of Malchus etc.). Similarly: when we hear that a claim is made that Chabad Chassidim aren’t active – we must know that this claim has no basis; Chassidim have been spreading the wellsprings and accomplishing entire worlds! But at the same time, the very fact that such a claim is made serves as a directive for one’s service: however much one may have accomplished, it can be considered as though he wasn’t active, because he could have done more – and therefore he must now increase his activities many times over. This is why we have been campaigning lately to increase even more in all activities and all aspects of Yiddishkeit, for children as well as the elderly, and everyone in between etc. Excerpt from sichah of Zos Chanukah 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-12-2023 לע"נ מרת הינדא בת ר' יעקב ע"ה צירקוס ליום היארצייט שלה ה' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.

1105

יום ד' פ' וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 29, 2023

10:46

התוכן בסיום רביעי דפ' וישלח נאמר "ויבא יעקב שלם" (לאחרי גמר עבודתו בבית לבן), ופרש"י "שלם בגופו.. שלם בממונו.. שלם בתורתו", ובמדרש מוסיף גם "שלם בבניו", ומכיון ש"מעשה אבות סימן (שגורם שכך יהי') לבנים", מובן שזוהי גם הוראה לכאו"א, שעבודתו צ"ל באופן שיבוא למעמד ומצב של "שלם" בכל ענינים אלו! ב) מבואר בדא"ח שיעקב שלח מלאכים לעשו להודיע לו שכבר השלים את כללות עבודת הבירורים ומצדו ה"ה מוכן לגאולה, ועד"ז כל יהודי שולח להודיע לעשו שמצדו הכל מוכן לגאולה ע"י העבודה בתומ"צ, ואילו זכינו היתה באה הגאולה בזמן יעקב ולפועל התערבו מלאכים... אבל לאחרי שבנ"י עברו את כל ה"חבלי משיח" דעקבתא דמשיחא בודאי שמשיח צדקנו בא בקרוב ממש! ג' חלקים משיחת אור ליו"ד כסלו ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2023 Synopsis 1) The end of the fourth aliyah of Parashas Vayishlach states, “And Yaakov came whole to Shechem…” (after concluding his service in Lavan’s house). Rashi explains, “Whole in his body…whole in his money…whole in his Torah,” and the Midrash adds, “whole in his sons.” Being that “the deeds of the fathers are a sign for the sons,” this is a lesson for every Jew: one’s Divine service must be such that he reaches a state of “wholeness” in all these areas! 2) Chassidus explains that Yaakov sent angels to Esav to inform him that he had already completed his service of birurim and was ready for the Redemption; similarly, every Jew sends the message to Esav, that for his part, he’s ready for the Redemption, through his service of Torah and mitzvos. Had we merited it, the Redemption would have come in Yaakov’s time, but in practice, the angels got involved...however, now that the Jewish people have already experienced the birth pangs of Moshiach, certainly Moshiach will come right now! 3 excerpts from sichah of Yud Kislev 5744. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-11-2023

1106

יום ג' פ' ויגש, ז' טבת, ה'תשפ"ד

Dec 19, 2023

8:25

התוכן 1) הוראה מיום שלישי בשבוע ש"הוכפל בו כי טוב – טוב לשמים וטוב לבריות". 2) הוראות ממ"ש בשלישי דפ' ויגש: א) שליחות יוסף למצרים הי' "למחי' שלחני אלקים לפניכם": על אלו שקיבלו בזמנם חינוך יהודי "להשביע" היום את ילדי ישראל שעוד לא זכו לכך והם רעבים למזון רוחני. ב) מסיום השיעור "וירא את העגלות אשר שלח יוסף (סימן מסר להם במה הי' עוסק כשפירש ממנו בפרשת עגלה ערופה. רש"י).. ותחי רוח יעקב אביהם": לימוד התורה עכשיו צ"ל בריבוי חיות ותוקף כ"כ שכאשר ישאלו אותו בעבור עשרות שנים מה למד ב"זאת חנוכה" ה’תשמ”ה יזכור א"ז! ועי"ז "ותחי רוח יעקב אביהם" – "אַז יעקב אבינו ווי ער געפינט זיך אין גן עדן דערהערט אַז אַ אידיש קינד אין גלות במצרים און דורך געגאַנגען צענדליגער יאָרן און ער געדיינקט די תורה וואָס ער האָט געלערנט מיט צעדליגער יאָרן פאַר דעם, אָט דאָס מאַכט נאָכמער לעבעדיק יעקב אבינו אין גן עדן, און ער פועל'ט אויס ביי דעם אויבערשטן אַלע ברכות והצלחות אויף די וואָס לערנען תורה אין אַזאַ אופן..."! משיחת יום ג' פ' ויגש, בדר"ח טבת ה'תשמ"ה, להילדים והילדות "צבאות השם" שיחיו, אחרי תפילת מנחה והדלקת נר ח' דחנוכה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2023 Synopsis 1) A lesson from Tuesday when “‘it was good’ was said twice” – “good for Heaven and good for people”. 2) Lessons from shelishi of Parashas Vayigash: a) When Yosef was sent to Egypt, it was “to preserve life that Hashem sent me before you”: those who received a Jewish education in the past must provide “food” today to those Jewish children who still “hunger” for spiritual sustenance. b) When Yaakov “saw the wagons Yosef had sent to carry him, the spirit of their father Yaakov was revived” (the wagons were a sign that Yosef still remembered what he had been learning with his father twenty-two years earlier): You must study Torah with such enthusiasm and force that when you are asked decades in the future what you learned on Zos Chanukah 5745, you will remember it! And in this way, “‘the spirit of their father Yaakov is revived’: Yaakov Avinu, the way he is in Gan Eden, hears that a Jewish child in exile, in Egypt, when decades have passed, and he remembers the Torah he learned decades earlier – this gives life, more life, to Yaakov Avinu in Gan Eden, and this causes Hashem to bestow all the brachos and success to those who study Torah in this fashion…”! Excerpt from sichah of Tuesday, Parashas Vayigash, 1 Teves 5745, night of Zos Chanukah after candle lighting – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-12-2023 לזכות פרץ בן חנה שי' מאצקין ליום הולדת שלו ז' טבת לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

1107

יום ד' פ' ויגש, ח' טבת, ה'תשפ"ד

Dec 20, 2023

8:16

התוכן ביחד עם כל הענינים הקשורים עם הגנתם וכפרתם של ישראל צ"ל גם ענין הבטחון בה', שזהו א' מיסודות האמונה. אלא שבזה גופא ישנם את החילוקים בין "ישראל בטח בה' . . בית אהרן . . יראי ה' וגו'", וכפי מדת הבטחון למטה באה ההמשכה מלמעלה – "מדה כנגד מדה". אלא שבכל אופן, צריך שענין הבטחון יהי' לא רק כפי שהוא מצד הרצון, שאז זה יכול לישאר בבחי' מקיף בלבד, אלא זה צריך לחדור גם את השכל וכל מציאות האדם, וכמודגש בתורת חב"ד. אבל העיקר שצ"ל אצל כל אחד ואחת – לעמוד בתוקף גדול בבטחון שבודאי ישמור ה' על כאו"א בכל מקום ובכל הענינים, ואז מובטחים שכן יהי' למטה מעשרה טפחים, ובטוב הנראה והנגלה, ובקרוב ממש נלך לקבל פני משיח צדקנו. א' השיחות דהתוועדות כ"ף מנחם-אב ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2023 Synopsis Along with everything pertaining to protection and atonement for the Jewish people, a Jew must also have trust in Hashem, which is one of the foundations of the Jewish faith. Though there are categories, “Yisrael, trust in Hashem…House of Aharon…Those who fear Hashem” etc. – all must “trust in Hashem”. And Hashem’s blessings flow based on the degree of a person’s trust – “measure for measure”. But the trust must not remain abstract in one’s will, rather it must permeate one’s intellect and entire being – as the teachings of Chabad emphasize. The main thing is that everyone should have a strong trust that Hashem will surely protect every Jew, in every place and in every respect, and then we will see His protection visibly and physically – and very soon we will greet Moshiach Tzidkeinu. Sichah from farbrengen of Chof Menachem-Av 5734. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-12-2023 לע”נ ר' יצחק ב"ר שמעלקא ע"ה רוס ליום היארצייט שלו ח' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' יעקב לייב שמעלקא שי' רוס

1108

יום ה' פ' ויגש, ערב עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד

Dec 21, 2023

10:43

התוכן ענינם של התעניות הוא ענין התשובה. ולכן הי' המנהג שביום התענית היו נאספים לשמוע "דברי כבושין". יש ללמד זכות ע"ז שלא נשאר מנהג זה אלא במקומות ספורים, שהרי אין "דברי כבושין" גדול מעצם קריאת ההפטורה במנחה של תענית. אעפ"כ, אי"ז מגיע לההתעורות שבאה מ"דברי כבושין" כפשוטו. ולכן יש לעורר על קיום מנהג זה מחר לאחרי תפילת מנחה – או באמירת "דברי כבושין", בקיצור עכ"פ, ועכ"פ במחשבה ו"הקב"ה מצרפה למעשה". ויקויים ההבטחה ש"כל הצומות האלו עתידים ליבטל בימות המשיח, ולא עוד אלא שהם עתידים [להתהפך ו]להיות יו"ט וימי ששון ושמחה". והרמב"ם מביא א"ז בספרו (ספר הלכות): 1) בזה, שהתעניות ניתנו מלכתחילה לזמן מסויים עד שיתבטלו, מובן איך אי"ז סתירה לנצחיות תומ"צ. 2) זה שהתעניות לא רק יתבטלו אלא יתהפכו ליו"ט, מעורר את האדם לעשיית תשובה מאהבה ש"הזדונות נעשו לו כזכיות". משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת – יהפך לשמחה – ה'תשל"ח, בחדרו הק' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2023 Synopsis Being that fast days are days of teshuvah, there was a custom of old to gather on fast days after Mincha to hear “words of reproof.” As for why this isn’t done anymore in most places – we can judge favorably and explain that there are no greater “words of reproof” than the reading of the Haftorah during Mincha of the fast day. Nevertheless, since that still doesn’t compare to the feeling of awakening that comes from hearing “words of reproof” in the plain sense – we should observe this custom after Mincha tomorrow in some sense, whether by speaking “words of reproof”, at least in brief, or by thinking about words or reproof, and “Hashem joins a good thought to an action”. And then we’ll have the fulfillment of the promise that “All these fast days will be nullified in the future in the days of Moshiach, and moreover, they will be transformed to festivals and days of gladness and joy”. And the Rambam includes this in Yad Hachazakah, a sefer of Halachos (a) to emphasize that fast days were instituted at the outset in order to be abolished in the future, so their nullification doesn’t contradict the principle that Torah and mitzvos cannot be nullified, and (b) because the very fact that the fast days will not only be nullified, but transformed to festivals – this brings a person to do teshuvah out of love, which cause his “intentional sins to become like merits for him”. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Vayechi, Asarah B’Teves 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-12-2023

1109

יום ועש"ק פ' ויגש, עשרה בטבת – יהפך לשמחה, ה'תשפ"ד

Dec 22, 2023

10:18

התוכן סיבת הצום בעשרה בטבת היא ש"סמך מלך בבל אל ירושלים", דהיינו שיש להלחם ולבטל אפי' "סמיכות" מלך בבל לירושלים (גם אם החומה עדיין לא נפגמה), ואם לא‏ – ‏זה יכול להביא לתוצאות חמורות ר"ל. וההוראה: "ירושלים" נק' על שם "שלימות היראה"‏ – ‏קדושה, ו"בבל" קאי על עניני עוה"ז שהם באופן של "בלבול" שלא יודעים להבחין בין עניני קדושה ועניני חול וכו', ועל היהודי לדעת ש"ירושלים" ו"בבל" הם שני ענינים נפרדים ואסור לתת להיצה"ר לעשות ביניהם איזה "סמיכות". ובעבודה היום יומית: התחלת היום היא עם אמירת "מודה אני", תפלה ולימוד התורה שלאח"ז‏ – ‏"ירושלים", אבל אח"כ כשצריך להתעסק בעניני העולם לצורך פרנסה וכו'‏ – ‏"בבל", עליו לדעת שבעצם אין לו שייכות לזה, וצריך לעמוד ב"ריחוק מקום" מזה ולהתעסק בזה "בלא לב ולב", ועי"ז ה"ה מעלה את עניני העולם לקדושה. ‏ב' חלקים משיחת יום ג' דפ' ויחי, עשרה בטבת ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2023 Synopsis Asarah B’Teves marks the “the king of Bavel laying siege [‘coming close’] to Yerushalayim”; we must fight to make sure that the king of Bavel can’t even get “close” to Yerushalayim (even before he can reach the wall etc.); otherwise, the results can be severe Rachmana litzlan. The lesson is: Yerushalayim connotes holiness – Yiras Shalem (“complete awe”), while Bavel represents worldly matters, where we can’t see what’s holy and what’s mundane etc. A Jew must know that Yerushalayim and Bavel are separate, and we must not allow any “closeness” between them. In terms of one’s daily service: at the beginning of the day, one says Modeh Ani, davens, and studies Torah – Yerushalayim. But afterwards, when he engages in worldly matters – Bavel – he must know that in essence he has no connection to worldly matters, and he must remain far away from it, without investing his heart in it. In this way, he transforms Bavel into holiness. Two excerpts from sichah of Tuesday, Parashas Vayechi, Asarah B’Teves 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-12-2023 לזכות צמח דוד בן קרן ברכה לבנה שי' ליום הולדת שלו עשרה בטבת - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו ‏גוזלן

1110

יום א' פ' ויחי, י"ב טבת, ה'תשפ"ד

Dec 24, 2023

10:44

התוכן מסופר על הצ"צ שפעם בילדותו נכנס לאדמו"ר הזקן ושאל אותו עמ"ש [בראשון דפ' ויחי] "ויחי יעקב בארץ מצרים"‏ – ‏איך יכול יעקב אבינו "לחיות" בארץ מצרים?! וענה לו אדמו"ר הזקן, שלפני שיעקב הגיע למצרים שלח את יהודה "להורות לפניו גושנה"‏ – ‏להקים בית ללמוד תורה וכו', וע"י הכנה כזו יכול להיות גם שם "ויחי יעקב". וההוראה: כאשר יהודי מתבונן בגודל הירידה של הנשמה למטה בגוף, ושנמצא ב"מיצרים וגבולים" של "ארץ מצרים", גלות, הרי הוא יכול לבוא לידי עצבות ח"ו, הנה עליו לדעת שגם במעמד ומצב הזה יכול הוא להיות בשמחה, "ויחי יעקב", ע"י לימוד התורה בכוונה של "גושנה"‏ – ‏שהוא מתקרב עי"ז להקב"ה. ב' חלקים משיחת אור לכ"ט אלול ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2023 Synopsis It is told that when the Tzemach Tzedek was a child, he asked the Alter Rebbe question on the pasuk “And Yaakov lived in the land of Egypt”: how was Yaakov able to “live” in Egypt? The Alter Rebbe replied that before Yaakov came to Egypt “he sent Yehudah ahead of him to Joseph, to direct him to Goshen” – to establish a house for Torah study etc.; with this preparation Yaakov was able to “live” even in Egypt. The lesson is: when a Jew thinks about how far his soul has descended, into the “constraints and limitations” of “Egypt”, into exile, he may feel sad etc., but he must know that he can be happy even in such circumstances – “and Yaakov lived” – by studying Torah in a manner of “to Goshen” – to become closer to Hashem. Two excerpts from sichah of 29 Elul 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-12-2023

1111

יום ב' פ' ויחי, י"ג טבת, ה'תשפ"ד

Dec 25, 2023

7:25

התוכן סיום שני דפ' ויחי הוא "וידגו לרוב בקרב הארץ". וההוראה: שגם "בקרב הארץ", ענינים ארציים, הנה העסק בלימוד התורה הוא כמשל דגים שבים שכל חיותם אינה אלא בים – "תורתו אומנתו". וישנה ההבטחה להיות "כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם" (רש"י). סיום שלישי דפ' ויחי הוא "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", ות"א "בצלותי ובבעותי" – ענין התפלה. וביחד עם הענין דגמ"ח – ישנם הג' עמודים שעליהם העולם עומד. בהמשך לזה יש לעורר עוה"פ שכאו"א יקים בביתו "בית חב"ד", ולהשתתף גם בבית חב"ד של השכונה או העיר, ובאופן של "וידגו לרוב", ומתוך שמחה, וכמ"ש במס' סנהדרין פרק "חלק" (ע"ש התחלתו: כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב) עה"פ "וטוב לב משתה תמיד" ש"אלו בעלי משנה" וכו'. ותומ"י, ובפרט ע"י ה"צלותי ובבעותי" של "עד מתי קץ הפלאות"?! זוכים לגאולה. משיחת אור ליום ג' פ' ויחי, י"ב טבת ה'תשמ"ז (סיום "שבעת ימי ההיקף" מיום ה' טבת - "דידן נצח") ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2023 Synopsis The daily Chumash for Monday of Parashas Vayechi concludes with, “and may they multiply abundantly like fish, in the midst of the land.” The lesson is that even in “the midst of the land,” worldly matters, one’s Torah study must be like the fish in the sea, whose whole life-force is in the sea – “Torah is his occupation.” And we are promised to be like “these fish which proliferate and multiply, and are unaffected by the evil eye” (Rashi). Tuesday’s Chumash concludes with “which I took from the hand of the Amorite with my sword and with my bow,” which Onkelos translates as “with my prayer and with my plea” – tefillah. And along with Gemilus Chassadim (kind deeds) – these are the “three pillars upon which the world stands.” In this vein, it is appropriate to again encourage everyone to establish a “Chabad House” in his own home, as well as to participate in his local Chabad House, and in a manner of “multiplying abundantly like fish,” and with joy, as it says in Sanhedrin in Chapter “Chelek” (which is called Chelek because of its beginning: “All of the Jewish people have a portion (chelek) in the World to Come), on the verse, “he who has a cheerful heart always has a feast” – that “these are masters of Mishna” etc. And immediately, especially through “my prayer and my plea” of “How long will it be until the secret end?”, we will merit the Redemption. Excerpt from sichah of Monday night, Parashas Vayechi, 12 Teves 5747 (after seven days of celebrating “Didan notzach”) For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-12-2023

1112

יום ג' פ' ויחי, י"ד טבת, ה'תשפ"ד

Dec 26, 2023

10:21

התוכן א) הוראה ממ"ש בשלישי דפ' ויחי שיוסף רצה שיעקב ישים את ימינו על ראש מנשה "כי זה הבכור", ואעפ"כ השאיר יעקב את ימינו על ראש אפרים כי "אחיו הקטן יגדל ממנו"‏ – ‏עפמ"ש בכלי יקר ש"יוסף חשב שיותר ראוי לתלות ברכת הריבוי בבן הבכור כי אליו פי שנים.. והשיב יעקב כי הקב"ה בוחר בקטנים, וכל אדם שיש בו צד קטנות אז ביותר הקב"ה מגביהו"‏ – ‏מעלת הענוה ושפלות. ועד"ז מסיום השיעור "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" ות"א "בצלותי ובעותי"‏ – ‏עבודת התפלה, והרי "אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש"‏ – ‏"הכנעה". ב) "אשר לקחתי מיד האמורי ("שבע אומות") בחרבי ובקשתי" מורה על כבוש ז' המדות ע"י עבודת התפלה, ובזה ישנה מעלה ב"קשת" (שהורג גם שונא הרחוק)‏ – ‏דוקא ע"י "ובעותי" שמורה על בקשות ותחנונים (יותר מ"צלותי") "אבוד גם הנעלמים והנסתרים שבהקליפה". ועוד. משיחת עשרה בטבת ה'תשמ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2023 Synopsis A) Shelishi of Parashas Vayechi describes how Yosef wanted Yaakov to place his right hand on the head of Menashe, “for this is the firstborn,” but Yaakov left his right hand on the head of Ephraim, because, “his younger brother shall be greater than he.” Klei Yakar explains that “Yosef thought it was more appropriate to bestow the greater blessing on the firstborn son because he receives a double inheritance…and Yaakov replied that Hashem chooses those who are small, and anyone who has a trait of smallness is elevated more by Hashem” – emphasizing the virtue of humility and lowliness. In a similar vein, the end of this portion states, “which I took from the Emori by my sword and by my bow.” Onkelos renders this “bitzlosi uva’usi”– with my prayer and my plea – the service of tefillah, where the law is, “One should not stand to pray except with a solemn mindset” – humility. B) “Which I took from the hand of the Emori (‘the seven nations’) with my sword and with my bow” represents the conquest of the seven emotive attributes through tefillah. Here, there is a special advantage to the “bow” (which can hit even a distant enemy) – it is specifically through “my plea” (which connotes an even greater degree of supplication than “my prayer”) that the hidden elements of kelipah are destroyed. Excerpt from sichah of 10 Teves 5742 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-12-2023

1113

יום ד' פ' ויחי, ט"ו טבת, ה'תשפ"ד

Dec 27, 2023

11:04

התוכן עה"פ ברביעי דפ' ויחי "ואגידה לכם" פרש"י ש"ביקש יעקב לגלות את הקץ וכו'", ולכאו' איזה תועלת הי' יוצא מזה, ואדרבה, אם הי' מגלה להם שעד היום, י' בטבת ה'תשמ"א, לא באה הגאולה, הי' פועל אצלם נמיכות הרוח באופן מבהיל וכו'?! ונקודת הביאור: אם הי' מגלה להם את הקץ ואומר להם שזה תלוי ב"זכו" – היו עושים כל התלוי בהם לזרז את הגאולה וכו'. וההוראה מזה לזמננו ש"כלו כל הקצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" – שכ"א יתעורר בתשובה בפשטות, ולעשות כל התלוי בו להביא את הגאולה! משיחת עשרה בטבת ה'תשמ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2023 Synopsis In Revi’i of Parashas Vayechi, on the words, “And I will tell you (what will happen at the end of days),” Rashi writes, “Yaakov sought to reveal the end-time etc.” Seemingly, what would have been the benefit of that? On the contrary, if he had revealed to them back then, that on this day, the 10th of Teves in the year 5741, Moshiach still wouldn’t be here – that would have been terribly demoralizing etc.?! The explanation is: If he had revealed the end-time to them, and told them that Moshiach’s coming depends on whether “they merited” – they would have done everything in their power to hasten the Redemption etc. The lesson for our time is that “all the end-times have passed, and the matter depends only on teshuvah” – that everyone should do teshuvah, and do everything in their power to bring the Redemption! Excerpt from sichah of 10 Teves 5741 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-12-2023

1114

יום ה' פ' ויחי, ט"ז טבת, ה'תשפ"ד

Dec 28, 2023

11:14

התוכן שיעור היומי ברמב"ם הוא ג"פ הראשונים דהל' גזילה ואבידה. 1) סדר ההלכות ברמב"ם, שהוא "משנה תורה", הוא בהתאם לסדר בתושב"כ – תחילה דיני גניבה שבפ' משפטים (שבאים לפני הל' גזילה ואבידה), ולאח"ז דיני גזילה שבפ' ויקרא (ולאח"ז דיני אבידה שבפ' ויצא), אבל הסדר בשו"ע אדה"ז, שענינו "הלכות הצריכות", הוא הל' גזילה ואח"כ הל' גניבה, מכיון שבפועל ממש קודם התיקון דגזילה (שנעשית בגלוי, ונקל יותר לתקנו) לתיקון דגניבה וכו'. 2) הקשר ד(הל') גזילה עם אבידה בעבודה: "גזילה" קאי על כללות ענין החטאים ש"גוזלים" מרשות דקדושה לרשות דקליפה, שסיבתה היא ענין של "אבידה" – שנפה"א שבו נמצא בבחי' "אבידה". (ובנוגע לכללות העבודה בעולם – כאשר משתמשים בענין בעולם לענין בלתי-רצוי, גוזלים את הניצוץ אלקי שבו וזה עובר לרשות דלעו"ז). וכדי להשיב את הגזילה, עליו לחפש את ה"אבידה" – כללות ענין התשובה. ואז, לא רק שהמצב חוזר כפי שהי' קודם, אלא שנפה"א נעשה המושל והשולט היחידי שבו, מכיון שהצד דלעו"ז מתהפך לטוב. משיחת עשרה בטבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2023 Synopsis Today’s Rambam is the first three chapters of Hilchos Gezelah ve'Aveidah (the Laws of Robbery and Lost Property). 1) The order in the Rambam (“Mishneh Torah”) follows the order in Chumash – first the laws of theft in Parashas Mishpatim, and then the laws of robbery in Parashas Vayikra. However, in the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, which contains “the necessary laws”, the laws of robbery come before the laws of theft, because practically speaking, a robbery (which is done in public) is resolved more quickly than a theft etc. 2) The connection between Gezelah (robbery) and Aveidah (lost property) in Divine service: “Robbery” refers to sin in general, which “rob” from holiness to unholiness. In order to return the item that was robbed, one must search for the “lost object” – the general concept of teshuvah. And then, not only is the situation restored to its original state, but the divine soul becomes the sole ruler of the body, because the other side is transformed into good. Excerpt from sichah of 10 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-12-2023 לזכות ר' יוסף בן מנוחה שי' ליום ההולדת שלו ט"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

1115

יום ועש"ק פ' ויחי, י"ז טבת, ה'תשפ"ד

Dec 29, 2023

11:20

התוכן ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"! ג' חלקים מהתוועדות יו"ד שבט ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2023 Synopsis Regarding Yaakov Avinu our Sages said, “Just as his seed is alive, he, too, is alive.” The expression “his seed” connotes “sowing,” regarding which the Sages taught, “a person sows one kav in order to produce many korin.” Meaning, Yaakov educated his students in such a way that every one of them should produce hundreds and thousands like himself, who follows Yaakov’s ways and is “alive.” Similarly, this was the intent of my father-in-law, the Rebbe’s, dedication to Jewish education – that every student should go out and produce “many korin.” An additional point emphasized by the expression “his seed” – “sowing” produces not only an abundance in quantity, but also in quality – producing fruit of a higher quality. This is the response to those who claim that as the years pass things become weaker: to the contrary, when it comes to “sowing,” the higher the quality of the fruits grown, the longer it takes for them to grow. And since all Jews are integrated with one another, even one who is predisposed to one particular kind of “produce,” such as Chessed or Gevurah and the like – is able to produce fruits of a higher quality. As the Rebbe, my father-in-law demanded from everyone – to incorporate all aspects of Divine service. And when “His seed is alive,” then “he, too, is alive”! Excerpt from sichah of Yud Shevat 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-12-2023 לזכות חיים שאול בן שרה חנה שי' שקדי ליום ההולדת שלו י"ז טבת – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יוסף יצחק עמאר ומשפחתו שיחיו לזכות שיינא רוחמה בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה י"ז טבתלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוףנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי

1116

יום א' פ' שמות, י"ט טבת, ה'תשפ"ד

Dec 31, 2023

10:36

התוכן ואלה שמות בני ישראל וגו'. ומדייק אדה"ז: 1) הרי בפ' ויגש נאמר כבר ענין בואם למצרים? 2) מהו ההקדמה "ואלה שמות בני ישראל"? ועוד. ומבאר: דבירידת מצרים היו ב' ירידות ("ירוד ירדנו"), ובגאולת מצרים היו ב' עליות ("אעלך גם עלה"). והעלי' הב' רומזת על גאולה דלעת"ל. בפ' ויגש מדובר ע"ד הירידה והעלי' הא' (ממצרים), ובפ' שמות מרומז ע"ד הירידה לגלות והעלי' הב' ע"י משיח צדקנו. וכמו שתכלית גלות מצרים היתה כדי לזכות לקבלת התורה, עד"ז כדי לזכות לגילוי פנימיות התורה לעת"ל ה"ז ע"י "בחומר – דא ק"ו, בלבנים – דא ליבון הלכתא" דלימוד התורה בזה"ז. כי התורה שהיא שמותיו של ה' היא הכלי שהנשמה תוכל לקבל הגילויים ("שם") דלמע'. וזהו מ"ש בזהר שכל התומ"צ הוא "לאתקנא רזא דשמי'", להמשיך בחי' השמות בגילוי למטה. והעיקר את בחי' "שמו הגדול שהוא בחי' א"ס", דהכוונה בזה היא על בחי' האור שהוא א"ס [ולא של א"ס]. וכ"ז בא ע"י העבודה בזמן הגלות, הירידה למצרים, שעי"ז מגלים את ה"רזא דשמי'" ("ואלה שמות") שיהי' לעת"ל. חלק מהמאמר ד"ה ואלה שמות מוצש"ק פ' שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, מבה"ח שבט ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2023 Synopsis “And these are the names of the sons of Yisrael etc.” The Alter Rebbe asks a number of questions on the verse, among them: 1) Parashas Vayigash already discusses their descent to Egypt? 2) What is the point of the preface “And these are the names of the sons of Yisrael”? He explains that when the Jewish people went down to Egypt, there were two descents (yarod yaradnu), and when they left Egypt, there were two ascents (a’alcha gam aloh). And the second ascent alludes to the future Redemption. Parashas Vayigash discusses the first descend and ascent (from Egypt), while Parashas Shemos alludes to the second descent into exile and the second ascent, through Moshiach Tzidkeinu. Just like the ultimate purpose of the exile in Egypt was to receive the Torah, so, too, in order to receive the inner dimension of the Torah in the future – there must be “bechomer – this refers to kal v’chomer; uv’leveinim – this refers to libun hilchesa” – Torah study in this era. Because Torah, which is the “names of Hashem,” is the means by which the soul receives the revelations (“names”) from above. And this is the meaning of the Zohar’s statement that all of Torah and mitzvos is “to repair the secret of My name” – to bring down the level of Divine names to be revealed in this lowest world. And the main thing is the level of “His Great Name,” which is the level of Ein Sof, which refers to the level of light which is itself Ein Sof (and not merely the light of Ein Sof). All this happens through our Divine service during the time of exile, the descent to Egypt, through which we reveal the “secret of My name” (“And these are the names”) in the future. Excerpt from Maamar V’eileh Shemos, Motzaei Shabbos Parashas Shemos, 24 Teves 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-12-2023 לזכות מרישה מרים בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום הולדת שלה ח"י טבתלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

1117

יום ב' פ' שמות, כ' טבת – ‏יום ההילולא דהרמב"ם ז"ל, ה'תשפ"ד

Jan 1, 2024

11:18

התוכן הנהגתו של יהודי עפ"י הוראת התורה, אינה ענין של "נוחיות", אלא זהו ענין של "חיות", ובלשון הגמ' "מה דגים שבים כיון שעולין ליבשה מיד מתים, אף בני אדם, כיון שפורשין מדברי תורה ומן המצוות מיד מתים". וזהו טעם פס"ד הרמב"ם ש"כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", כי ע"י הכפי' מתגלה מציאותו האמיתית שרוצה לעשות את המצוות וכו', אלא שמצד חשכת הגלות ואוה"ע שמסביבו ה"ז מכוסה ב"אבק", וזה הביא אותו לרגשי-נחיתות כלפי הגוי ומתבייש ביהדותו, עד שהקנאה לדרך החיים של הגוי "מוציא אותו מן העולם" ורוצה להתנהג כמותו, בה בשעה, שהנהגה זו בשבילו היא היפך כל מציאותו! ובדורנו זה, לאחרי שלש ומחצה אלפי שנה של דברי ימי ישראל, אין צורך ב"אמונה" שקיומו של עם ישראל אינו אלא ע"י ההנהגה בדרכי התומ"צ, אלא הוכח בעליל שרק אלו שהחזיקו ב"חוט הזהב" וניהלו אורח חיים יהודי, העמידו בנים ובני-בנים שנשארו נאמנים לעם ישראל ותורתו, בניגוד לאלו שחיפשו "שיטות" אחרות שלאחרי כמה דורות נטמעו בין העמים ר"ל. ב' חלקים משיחת כ"ף טבת ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2024 Synopsis For a Jew to behave according to the Torah is not a question of what’s convenient; rather, Torah is a Jew’s very life, as the Gemara says, “Just as fish in the sea die as soon as they come out onto dry land, so too, when people depart from the words of the Torah and from the mitzvos, they immediately die.” This is the reason for the Rambam's ruling that “we force him until he says, ‘I want to’” – because when he is forced to do what the Torah requires, it is revealed that his true identity is a Jew who wishes to fulfill Hashem’s will. However, due to the darkness of the exile and being surround by gentiles, a Jew may become covered in “dust,” and being to feel inferior to those around him, and to feel ashamed of his Judaism, to the point that his envy of the gentile way of life “removes him from the world” and he wants to act like them – even though that way of life goes against his very life. These days, after three and a half thousand years of Jewish history, we no longer need not take it on faith that the existence of the Jewish people depends solely on their adherence to the Torah; rather, it has been clearly proven that only those Jews in history who held onto the “golden thread” and followed a Jewish way of life raised children and grandchildren who remain faithful to the Torah and the Jewish people, in contrast to those who looked for other ways of life, who, within a few generations, were absorbed among the nations, Rachmana litzlan. Two excerpts from sichah of 20 Teves 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-01-2024 לזכות ר' נפתלי ב"ר שלמה ע"ה אבן חיים ליום היארצייט שלו כ' טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם שי' אבן חיים

1118

יום ג' פ' שמות, כ"א טבת, ה'תשפ"ד

Jan 2, 2024

9:49

התוכן א) איתא בירושלמי עמ"ש [בשלישי דפ' שמות] "ויואל משה וגו'" שמשה נשבע ליתרו שלא יעזוב את מדין, ולכן כאשר ה' שלחו למצרים הוצרך לחזור לחותנו ולהתיר את השבועה וכו'. וממשיך שם שניתן להתפיס שבועה בשבועתו של משה, ומקשה הרגצו'בי הלא שבועתו של משה הותרה והתבטלה?! ומתרץ דכיון ששבועת משה נכתבה בתורה, ופסוק זה הוא נצחי, ניתן להתפיס בו! ומכאן ההוכחה, ובמכל-שכן, שכל הסיפורים שנכתבו בתורה אודות משה גם של לפני מ"ת, כולל הסיפור אודות מסירות נפשו עבור היהודי שהוכה בידי המצרי, הם הוראות ניצחיות! ב) בקשר ליום ההילולא דאדה"ז כדאי שכ"א יקבל ע"ע ללמוד שו"ע אדה"ז "וואָס איז ליידער, מסיבות שונות ומשונות, פאַרלאָזט געוואָרן". א' השיחות דהתוועדות מוצש"ק פ' שמות ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2024 Synopsis 1) On the verse (in shelishi of Parashas Shemos) “And Moshe consented,” the Midrash states that Moshe swore to Yisro not to leave Midian, and therefore, when Hashem sent him to Egypt, Moshe had to return to his father-in-law to annul the oath, etc. It then goes on to say that one can take a binding oath by association with Moshe’s oath; the Rogatchover asks how that is possible, being that Moshe’s oath was annulled?! He answers that since Moshe’s oat is written in the Torah, in an eternal verse, one can use it to make an oath by association! Certainly, then, this shows that all the stories written in the Torah about Moshe – even those that precede the giving of the Torah, including the story of his self-sacrifice for the Jew he saw being struck by the Egyptian – all serve as an eternal lesson for us! 2) In connection with the yom haheilula of the Alter Rebbe, it is fitting for everyone to undertake to study the Alter Rebbe’s Shulchan Aruch, which unfortunately is something that has been overlooked. Sichah from Farbrengen of Motza’ei Shabbos Parashas Shemos 5740 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-01-2024 לע”נ הבחור אפרים אליעזר ב"ר מנחם ע"ה דבורקן ליום היארצייט שלו כ"א טבת. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אחיו ר' ‏ארי שי' דבורקן

1119

יום ד' פ' שמות, כ"ב טבת, ה'תשפ"ד

Jan 3, 2024

11:16

התוכן מ"ראש" של קהילה, של כמה אנשים או אפי' של משפחתו בלבד, נדרש את האמור – שהכל יהי' מתוך חיות ושמחה ולהשפיע כך גם על הסביבה – לפי ערך כחותיו, שהרי "עשיר שהביא קרבן עני לא יצא" י"ח כלל. ובפרט אם רוצה להתמנות ל"ראש" גדול יותר הנה עליו להראות דוגמא-חי' איך מתנהג עכשיו כ"ראש". וכמסופר במדרש בנוגע למשה רבינו ודוד המלך שנבחרו להיות רועי ישראל בגלל התנהגותם בתפקידם כ"רועה צאן" שנים לפנ"ז. ולדוגמא ראש ישיבה של כתה קטנה יותר שרוצה להיות ר"י בכתה גדולה יותר, צריך להראות שממלא את תפקידו בדרגתו עתה "כדבעי למיעבד" ודואג לטובת התלמידים בכתה זו מתאים למעמדם ומצבם, "עפ"י דרכו", וכו'. ובדאי שנזהר לא לצער יהודי באמירת מוסר וכו' אלא עושה הכל מתוך חיות ושמחה, ובקו הטוב. וממנו – "ראש" על כו"כ, ועוד מתכונן להתעלות בזה גופא – שדורשים יותר, נותנים לו יותר כחות. משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2024 Synopsis A leader of a community, or of a few, or even of his own family – must do everything with vitality and joy and similarly influence his entire surrounding in accordance with his capabilities, because “A wealthy person who brings a poor person’s offering has not fulfilled his obligation” at all. Especially if one wants to be appointed to a higher position of leadership – he must show a living example of how he serves as a “head” currently. As the Midrash says about Moshe Rabbeinu and Dovid Hamelech, who were chosen as shepherds of the Jewish people because of how their conduct in earlier years as shepherds of sheep. For example: a rosh yeshiva of a small class who wants to be appointed to a larger class must demonstrate that he fulfills his current role to the utmost extent, and show that he cares for his students’ well-being and engages with them on their level etc. And he must certainly be careful not to cause anyone pain by giving rebuke etc.; rather, he must do everything with vitality and joy and an approach of positivity. As one advances, more is expected of him – and he is given greater resources for it. Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-01-2024

1120

יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 12, 2023

9:39

התוכן 1) ההשתתפות ב"כינוס השלוחים העולמי" היא זכות עבורי ועבור כל הענינים וכו'. ומכיון שזהו "כינוס עולמי" יש להתפלל לה' שפעולתו תהי' באופן ד"מוסיף והולך ואור" בכל העולם כולו, ועד גם על כל שבעים אוה"ע שיקיימו הז' מצוות דב"נ. 2) יה"ר שמילוי השליחות תהי' בתכלית השלימות, וכיון שהשליחות נמשכת גם לאחרי הגאולה האמיתית והשלימה, וממשיכים לחיות חיים נצחיים נשמה בגוף ללא הפסק, ה"ז מביא לשלימות נעלית יותר גם בעבודה עתה, כי יודע שמעשה זה נוגע לשנים רבות, ויש לנצל את כל הכחות שניתנו לכאו"א מהשלוחים. 3) יה"ר שיקויים בכאו"א הענין ד"ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלקים בציון" ‏–‏ כאשר יהודי מגלה את ה"ציון" שבו, פנימיות הנשמה, באים ל"ציון" כפשוטו. ב' חלקים משיחת יום א' פ' תולדות, כ"ח מרחשון ה'תש"נ בקשר עם כינוס השלוחים העולמי ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2023 Synopsis 1) Participating in the International Kinus Hashluchim is a merit for me and for everything etc. And since it’s an International Kinus, we must daven to Hashem that it’s effect should be with “ever increasing light” in the whole entire world, including by influencing the seventy nations of the world to keep the Sheva Mitzvos B’nai Noach. 2) May it be Hashem’s will that the shlichus be fulfilled completely; since the shlichus continues even after the arrival of the true and complete Redemption, and we will continue to live with eternal life, souls in bodies, without interruption – that brings a greater level of completion to the shlichus now, too, knowing that our actions will have an effect forever. The shluchim must utilize all the abilities Hashem has given them. 3) May it be Hashem’s will that every individual should “go from strength to strength, appearing to G-d in Tzion”: when a Jew reveals the “Tzion” within himself, which is the inner dimension of his soul, we will come to “Tzion” in the literal sense. 2 excerpts from sicha of Sunday, Parashas Toldos, 28 MarCheshvan 5750, in connection with the International Kinus Hashluchim For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=12-11-2023 לזכות חי' מושקא בת חנה יהודית שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ח מרחשון נדבת ר' ראובן שי' בחורבערג

1121

יום ה' פ' לך לך, י"א מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 26, 2023

11:31

התוכן מסופר בפ' לך לך [בראשון דפ' לך לך] איך שאברם עשה חזקה בארץ ישראל עי"ז ש"ויסע אברם הלך ונסוע הנגבה". ולכן אף שבתחלת הסדרה נאמר שהקב"ה אמר לו "לזרעך אתן את הארץ הזאת" ‏–‏ לשון עתיד, הנה ההליכה שלו בא"י פעלה (גם) מ"ש בסיום הסדרה, שהקב"ה אמר לו בברית בית הבתרים כמ"ש בשישי דפ' לך לך] "לזרעך נתתי את הארץ הזאת" ‏–‏ שכבר נתן בפועל ממש. ועד"ז בזמננו, צ"ל "הליכה" בכל ארץ ישראל ‏–‏ ליישב את כל השטחים של ארץ ישראל! וישנה ההבטחה שזה יעבור בשמחה ובטוב לבב ובשלום! כיון שכבר "לזרעך נתתי". ולא נוגע שיהי' ב"קול רם" אלא העיקר שתהי' ההתיישבות בפועל! ג' חלקים משיחת מוצש"ק פ' לך לך ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023 Synopsis [The first aliyah of] Parashas Lech Lecha states that “Avram travelled, continually travelling southward,” thereby taking possession of Eretz Yisrael. Therefore, though in the beginning of the parashah Hashem tells Avram, “I will give this land to your offspring” – at the end of the parashah, Hashem tells him during the Bris Bein Habesarim [in the sixth aliyah], “I have given this Land to your offspring” – He had already given it to him. And so, too, in our times: we must “go” throughout the entire Eretz Yisrael – and settle all the territories! We are promised that this will happen with joy and gladness of heart, and peacefully, because it’s already been “given.” And this doesn’t need to be done loudly; the main thing is to actually do it! 3 excerpts from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Lech Lecha, 5738 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2023

1122

יום ועש"ק לך לך, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 27, 2023

8:20

התוכן עה"פ במגילה "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" מבאר אדמו"ר האמצעי ש"ששון" הוא כשהשמחה היא בהעלם. וזהו הקשר למ"ש בגמ' עה"פ ש"ששון זו מילה", כי השמחה ("קיבלו עליהם בשמחה") בקיום מצות מילה [שבפ' לך לך] היא בהעלם מפני "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך". וזהו המענה לשאלה: למה קיימים בעולם, במצב ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן", ענינים המצערים, עד כדי כך, שאי אפשר להיות אז בשמחה בגילוי רק בהעלם, באופן ד"ששון", ואפי' לזה קשה להגיע?! התשובה לזה היא מצות מילה: מצות מילה קשורה עם "צערא דינוקא" ו"רואה דם בנו שנשפך", ואעפ"כ ה"ה שמח (בהעלם) בשעת מעשה, כי מבין שאין דרך אחרת ודוקא עי"ז נפעל הענין ד"ברית עולם בבשרכם" (כי ה' רצה שענין זה יבוא ע"י תקונו של האדם, נשמה בגוף, דוקא, ולכן לא נולד מהול), ועד"ז צ"ל בנוגע הצער בעניני העולם וכו'. משיחת פורים ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023 Synopsis On the posuk, “The Jews had light and joy, and gladness (sason) and honor,” the Mitteler Rebbe explains that sason means hidden joy. This is the connection between the Gemara’s statement that “sason refers to milah” – because the joy (“they accepted it upon themselves with joy”) of a bris milah (Parashas Lech Lecha) is hidden, since the baby experiences pain and the father sees “his son’s blood being spilled.” Similarly, in the era when “we are still servants to Achashverosh,” there is pain in the world, to the extent that we can only experience hidden joy – sason – and even that is difficult to attain. But just as the mitzvah of milah involves pain, and nevertheless, one has (hidden) joy, because he understands that this is the only way to make an “everlasting covenant in your flesh” (because Hashem wanted us to perfect the world, which is why He doesn’t cause people to be born circumcised) – so, too, regarding the pain in the world etc. Excerpt from sicha of Purim 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2023 לע"נ ר' טובי'ה ב"ר חיים יהושע ע"ה זקלס ליום היארצייט שלו י"ב מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס

1123

יום א' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 29, 2023

6:41

התוכן החילוק בין עבודת הבירורים בכלל ועבודת הנסיונות בפרט: בנוגע לעבודת הבירורים צריכים "לחפש" בירורים כדי לבררם וכו', משא"כ בנוגע לנסיונות הרי מתפללים בכל יום "אל תביאני . . לידי נסיון", וכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול יותר, אבל כאשר עומדים בנסיון – ה"ה מתבטל לגמרי ולא נשאר ממנו שום רושם כלל. ולכן כאשר בא לאדם ענין שמונע ממנו לקיים הלכה ברורה בשו"ע – עליו לדעת שאי"ז מציאות אמיתית אלא נסיון בלבד, ולמרות שכדי לעמוד בנסיון צריך תוקף גדול – הרי ודאי שיש לו את הכח לזה, ואז יראה שמלכתחילה לא היתה זו מציאות אמיתית כלל! משיחת מוצאי ש"פ האזינו, י"ג תשרי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023 Synopsis The distinction between the service of birurim [elevation of the spiritual spark within physical matter] in general, and the service of being tested in particular: one is supposed to strive for birurim etc., but regarding tests we daven every day “do not bring me...to a test.” To withstand the test requires extraordinary strength, but when one does so, the challenge is completely nullified and no impression of it remains at all. Therefore, when a person encounters something that prevents him from fulfilling a clear law in the Shulchan Aruch, he must know that it is not a true reality, but only a test; through it requires great strength to withstand it – he surely has the capability to do so, and then he will see that it never really existed at all! Excerpt from sichah of Motza’ei Shabbos Parashas Haazinu, 13 Tishrei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2023 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

1124

יום ב' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 30, 2023

8:08

התוכן הוראה ממ"ש [בשני דפ' וירא] בנוגע לאברהם אבינו "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט". (שחינך את בניו כך, וכ"ש שכך הי' אצלו). – שהתעסקותו בעניני צדקה וחסד – "לעשות צדקה ומשפט" – לא היתה מצד טבע נפשו אלא בגלל שזהו "דרך הוי'". ועפי"ז יובן מ"ש במדרש שאם האורחים של אברהם לא רצו לברך את ה' על האוכל שקיבלו הי' אברהם מצער אותם וכו' עד שברכו את ה', כי כל מטרתו בעשיית החסד היתה כדי לפרסם עי"ז שלא רק ש"יש בעה"ב לבירה זו" אלא ש"א-ל עולם" (ולא "א-ל העולם") – כל מציאותו של העולם אינו אלא הקב"ה שמהווה אותו וכו', וכשלא הי' יכול לפעול א"ז ע"י עשיית החסד השתמש בגבורה, ועוד. משיחת מוצש"ק פ' מטות-מסעי ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023 Synopsis Regarding Avraham Avinu, [the second aliyah of] Parashas Vayera states, “For I have known him because he commands his sons and his household after him, that they should keep the way of Hashem to perform righteousness and justice…” (and if he educated his children to do so, he certainly did so himself): Avraham’s tzedakah and kindness – “performing righteousness and justice” – weren’t a function of his nature; rather, he did it because that is the “way of Hashem.” And this is why, as the Midrash states, Avraham would use unconventional means, if necessary, to get his guests to thank Hashem for the food he served them, even requiring them to pay for it until they agreed: the point of his acts of kindness was to spread G-dliness in the world, to the extent not only of a “Master in this palace,” but of Keil Olam (not Keil Ha’Olam) – meaning that the whole identity of the world is only that of Hashem Who creates it etc.; first he tried to do this with Chesed, but if that didn’t work, he resorted to Gevurah etc. Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Matos-Masei 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2023

1125

יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 31, 2023

12:26

התוכן פעם בכל חודש הי' הצ"צ בוחן בעצמו את כל ילדי החדר בו למד בנו המהר"ש ולאח"ז נתן להם מתנות. וזוהי הוראה לאלו שמציעים להם ללכת ולהתעסק בלימוד א' ב' עם ילדי ישראל, וטוענים: 'הוא כ"משכיל", "עובד", "מאריך בתפלה", יוותר על כ"ז ויתעסק בזה?!.. זה ניתן להעשות ע"י אחרים!', עליו לדעת שזה "מצוה שבגופו": כדי ש"גופו" לא יהי' מגושם כ"כ עליו לעשות היפך טבעו ולאסוף ילדי ישראל וללמוד אתם א' ב'! כמו הצ"צ שהתעסק בעצמו בקביעות מידי חודש בחודש עם ילדים קטנים! ואפי' אם עד עכשיו היתה עבודתו בבחי' מס"נ ויחו"ע, עליו לדעת שיש עבודה נעלית יותר‏ – ‏לצאת "החוצה" ולהסתובב בין ילדים ולפרסם שה' מנהיג העולם! וכמו שביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהמס"נ של רבי עקיבא, שכל ימיו "חיפש" מס"נ "מתי יבוא לידי ואקיימנו", לא מגיעה למס"נ של אברהם אבינו שהלך בעצמו‏ – ‏בין הגוים‏ – ‏להקריא בשם הוי' א-ל עולם! ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023 Synopsis The Tzemach Tzedek had a set time each month when he would personally test all the children in the cheder where his son, the Rebbe Maharash, learned, and after testing them he would give them prizes. When we talk about going out to gather Jewish children and teach them Alef-Beis, some people claim: I’m a big maskil and oved etc., why should I occupy myself with this, when others can do it? But we must know that this is a “mitzvah applicable to the body”: in order for one’s body to become more refined etc., he must go against his nature, by gathering Jewish children to teach them Alef-Beis – just like the Tzemach Tzedek, who personally took the time every month to engage in the education of young children! And even if until now one was busy with mesiras-nefesh and contemplating the Divine oneness, he must know that there’s an even greater service – to go to the “outside” and gather children and teach them that Hashem runs the world! As my father-in-law the Rebbe explains, the mesiras-nefesh of Rabbi Akiva, who strove for mesiras-nefesh – “when will I have the opportunity to fulfill it” – isn’t as great as the mesiras-nefesh of Avraham Avinu, who personally went out among the gentiles to influence them to call out by the name of Hashem, G-d of the world! Two excerpts from sicha of 19 Kislev 5726 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=31-10-2023

1126

יום ד' פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 1, 2023

10:29

התוכן מהפעולות הראשונות של אברהם אבינו היתה [מ"ש בשישי דפ' וירא]: "ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם" "א"ת ויקרא אלא ויקריא" ‏–‏ שכל הדור יכריז ש"יש בעה"ב לבירה זו" וכו'. ועל יסוד זה נתייסד מדינה זו (ארה"ב) ע"י מייסדי המדינה, שיהי' להם מקום שיוכלו לחנך את הילדים ברוח האמונה בבורא עולם, ולא כמי שנמצא ב"רקיע השביעי" אלא שההנהגה היום-יומית תהי' חדורה באמונה זו, שלפני שעושים או לא עושים משהו ‏–‏ לחשוב מה אומר על זה הקב"ה! והטוענים שאם הממשלה תושיט יד לעזור בענין זה ה"ז היפך ה"קאָנסטיטושאָן" (חוקה של המדינה) וכו' ‏–‏ עליהם לדעת שההיפך הוא הנכון! משיחת י' שבט ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023 Synopsis One of Avraham’s first activities was [as it says in the sixth aliyah of Parashas Vayera]: “and he called there in the name of Hashem, G-d of the world” – “Do not read it as ‘and he called there,’ but ‘and he made others call’” – he caused his entire generation to proclaim that “this palace has a Master” etc. And it was on the foundation that this country [the United States] was established by its founders – to have a place where they could educate their children in the spirit of faith in the Creator of the world. And belief that G-d is present in this world, such that one’s day-to-day conduct is permeated with this faith, and before doing or not doing something – he first thinks about what Hashem says about it. Those who claim that it is “unconstitutional” for the government to assist schools who teach this must know that the opposite is true! Excerpt from sicha of Yud Shevat 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2023

1127

יום ה' פ' וירא, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 2, 2023

10:26

התוכן שמו השני של כ"ק מו"ח אדמו"ר הוא "יצחק" שנק' ע"ש "כל השומע יצחק לי" [כמ"ש בחמישי דפ' וירא], שהיו אלו ש"צחקו" ואמרו שאברהם שהי' בן ק' ושרה שהיתה בת צ' לא יוכלו ללדת, ובפועל נולד יצחק. ועד"ז כשהוא הגיע לארה"ב וייסד את המוסד "של"ה" שבו ילמדו יהדות ילדים שלומדים בבתי ספר עממים, היו אלו ש"צחקו" ואמרו: מה כבר ייצא מזה לאחרי ש"משטר" המדינה הזה נמשך כבר תשעים-מאה שנה וכו', ומה יועיל פעולה חד-פעמית עם ילד יהודי‏ – ‏הרי בין כך הוא "יישחק" אח"כ במנהגי המדינה..., ובפועל רואים שמילדים אלו יצאו אלפים ורבבות שומרי תומ"צ! גם בנוגע ליצחק טען"עוג מלך הבשן", ב"משתה גדול" שעשה אברהם, שהוא יכול "לשְׁחוק" אותו, ולבסוף נפל עוג בידיו! כי אף שיצחק הי' ילד יהודי יחידי נאמר עליו "וארבה את זרעו". וע"י יגיעה ניתן לגלות בכל יהודי את ריבוי הכחות שיש בו ובאופן של "מציאה" וכו'. משיחת י' שבט ה'תשל"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023 Synopsis The second name of my father-in-law, the Rebbe, is Yitzchak, the name Avraham gave his son because “whoever hears will laugh (yitzachak) over me” (as it says in the fifth aliyah of Parashas Vayera). There were those who “laughed,” saying that at the ages of one hundred and ninety, Avraham and Sarah couldn’t possibly have a child, but in the end Yitzchak was born. Similarly, when the Rebe arrived in the United States and established Shaloh, for Jewish public school children to have the opportunity to learn about Yiddishkeit, some people “laughed,” arguing that nothing would come of it because this country already has an established system that’s ninety or a hundred years old etc., and that even if you get a Jewish child involved temporarily, it won’t last, and the eventually the ways of the land will erase it. But ultimately, this program resulted in tens of thousands of observant Jews! Similarly, Og, king of Bashan claimed that he could wipe away Yitzchak with one finger, but in the end Og fell into the hands of Yitzchak’s descendants. Because though Yitzchak was just one Jewish child, regarding him the posuk says, “I will multiply your offspring.” Similarly, with toil, every Jew can “find” within himself unimaginable abilities etc. Excerpt from sicha of Yud Shevat 5731 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=02-11-2023

1128

יום ועש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ד– ערב כ' מרחשון – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע –

Nov 3, 2023

11:44

התוכן לקט סיפורים בקשר לכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע: 1) ההכנסה לבריתו של אאע"ה של כ"ק אדנ"ע היתה אמורה להיות ביום כ"ז מרחשון. כ"ק אדמו"ר הצ"צ, שהי' אמור להיות הסנדק, אמר כל הזמן שהברית לא תהי' בזמן, וכך הי' בפועל, אף שעשו כל ההכנות בכ"ז מרחשון והיתה אמירת דא"ח מיוחדת, שלכן פשוט שבאותו יום לא אמרו תחנון. 2) פעם בצעירותם שיחקו אדנ"ע ואחיו הרז"א "רבי וחסיד". אדנ"ע, שהי' ה"חסיד", ביקש מהרז"א, ה"רבי", "תיקון" על דבר מסויים, וכאשר הרז"א השיבו, נענה אדנ"ע ואמר "אינך רבי"! כי מתי שרבי עונה – הוא נאנח, ואתה לא נאנחת! 3) פעם, בהיותו בן ט' לערך, שאל את אחיו הרז"א מדוע יש "נקודה" ב"מודה אני" אחרי "בחמלה.( רבה אמונתך)", וב"אהבת עולם" אין "נקודה" אחרי תיבת "חמלה (גדולה)"? והשיבו: זוהי פעולת התפילה – שה"נקודה" "תתפשט". 4) בשנת ה'תרמ"ד, כמה שנים אחרי החתונה, דר כ"ק אדנ"ע בדירה בת שני חדרים והסתפק בזה ועבד שם השי"ת בשמחה ובטוב לבב! [במדינה זו.. בכלל "הס מלהזכיר" דירה בת שני חדרים.. ואפי' אם יש – מכניסים את כל החיות וכו' להכניס בה כל עניני מותרות]. [ועוד]. 1) ב' חלקים משיחת מוצש"פ חיי שרה, כ"ז מרחשון ה'תש"מ. 2) פורים ה'תש"כ. 3) יו"ד שבט ה'תשכ"ג. 4) יו"ד שבט ה'תשכ"ב. 5) שמחת ביה"ש ה'תשט"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2023 Synopsis A collection of stories about the Rebbe (Rashab) Nishmaso Eden: 1) The Rebbe Nishmaso Eden’s bris was supposed to take place on the 27th of Cheshvan. The Tzemach Tzedek, who was supposed to be the sandek, kept saying the bris wouldn’t be on time, and indeed it ended up being postponed – though they did all the preparations that day, chassidus was said, and they didn’t say tachanun. 2) When the Rebbe Nishmaso Eden and his brother the Raz”a were young, they once played “Rebbe and chasid.” The Rebbe Nishmaso Eden, as the “chasid,” asked his brother, the “Rebbe” for a tikkun for something; when he replied, the Rebbe Nishmaso Eden told him “You’re not a Rebbe” – because when a Rebbe gives an answer – he sighs – and you didn’t sigh. 3) When the Rebbe Nishmaso Eden was around nine years old , his brother the Raz”a asked him why there’s a period in Modeh Ani after the word b’chemlah. He replied that this is the effect of davening – to extend the “dot” throughout the day. 4) In the year 5644, already a number of years after his wedding, the Rebbe Nishmaso Eden lived in a two-room home; he sufficed with that and served Hashem with joy and gladness of heart. (But in this country, you can’t even mention a two-room home…and even if one has two rooms or more – he invests all his energy etc. in furnishing it with extras). 5) The Rebbe Nishmaso Eden was young when he assumed the leadership; when some of the older chassidim commented about it, he replied that an old soldier always remains a soldier, while a young general can grow and become the head of the entire country. 1) Two excerpts from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah, 27 MarCheshvan 5740 2) Purim 5720 3) Yud Shevat 5723 4) Yud Shevat 5722 5) Simchas Beis Hasho’eiva 5716 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=03-11-2023

1129

יום א' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 5, 2023

10:10

התוכן עה"פ "קרית ארבע היא חברון", שנקודתה היא מערת המכפלה שבה קבורים הד' זוגות, איתא בזהר שזה קאי על גוף האדם שמורכב מד' יסודות, ובאופן שלא רק שאינם מנגדים זל"ז אלא שמתערבים ומתמזגים יחד עד שאא"פ להבחין מה זה עפר, אש רוח או מים – "חברון". התאחדות כזו בין כל הד' מינים דבנ"י זהו"ע אהבת ישראל לאמיתתה. וזהו גם שבמערת המכפלה מתאחדים כל הד' קצוות – אברהם (חסד), יצחק (גבורה), יעקב (רחמים) ואדה"ר (יציר כפיו של ה'); איתא במאמר "להבין ענין הההשתטחות" ש"כל התפילות צריכות לעלות למעלה דרך פתח של ג"ע הארץ וע"כ התפילה שמתפללים אצל מערת המכפלה היא רצויה ומקובלת מאוד לפי שיש קבלה בידינו ששם הי' פתחו של ג"ע ממש", אף שבגמ' ובשו"ע איתא שבתפלה צריך לכוון לירושלים. ולהעיר ממ"ש בדא"ח שרק לאחרי שדוד מלך ז' שנים בחברון הי' יכול למלוך בירושלים. וזהו מה ששלחו שלוחים לערוך הקפות מיוחדות בירושלים ובמערת המכפלה. ג' חלקים מהתוועדות אור ליום ועש"ק פ' נח, ד' מרחשון ה'תשל"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2023 Synopsis On the verse, “Kiryas Arba, which is Chevron,” the Zohar states that Chevron represents the human body, which is comprised of the four elements, and in such a way that the elements not only don’t oppose one another, but rather they are mixed and united (bechibur). This unity between all four categories of the Jewish people is true Ahavas Yisroel, and thus, Chevron is the location of Me’aras Hamachpelah, which encompasses the four extremes of Avraham (Chesed), Yitzchak (Gevurah), Yaakov (Rachamim), and Adam Harishon (who was formed by Hashem’s hands). The maamar Lehavin Inyan Hahishtatchus states that “all tefilos must ascend on high through the entrance of Gan Eden on earth, and therefore, a tefilah recited at Me’aras Hamachpelah is very much desirable and accepted, because we have a tradition that this was the location of the entrance to the actual Gan Eden.” And this is despite the fact that it says in Gemara and Shulchan Aruch to face Yerushalayim during tefilah. Additionally, Chassidus explains that it was only after David served as king in Chevron for seven years that he was able to be king in Yerushalayim. This is why shluchim were sent to arrange special hakafos in Yerushalayim and at Me’aras Hamachpelah. 3 excerpts from farbrengen of Thursday night, Parashas Noach, 4 MarCheshvan 5737 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=05-11-2023

1130

יום ב' פ' חיי שרה, כ"ב מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 6, 2023

7:59

התוכן "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה", ועל האדם לנצל את כל הכחות שה' נותן לו במילואן. ולכן גם כאשר פועל יותר מאשר זולתו – הרי כל זמן שאין זה לפי ערך כחותיו, אין עבודתו בשלימותה. ולדוגמא אדם שהגיע למעמד מיוחד בחברה – בממשל וכיו"ב, אינו יכול להסתפק בכך שעוסק בעניני טוב ככל אדם, כי מה שהוא הגיע למעמד מיוחד זה אינו "כחו ועוצם ידו" אלא "ה' אלקיך גו' הוא הנותן לך כח לעשות חיל" כדי למלא שליחות הקב"ה שגילה ב"תורה אור", החל מקיום ציווי "ואהבת לרעך כמוך" ש"זוהי כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור"! וכמו שהוא בנוגע לממון ונכסים כפשוטם ובנוגע לכחות האדם – כן יש לנצל את הזמן שניתן לאדם במילואו ולהשתדל שאפילו רגע א' לא ילך לבטלה, וכמ"ש בזהר עה"פ [בשני פ' חיי שרה] "ואברהם זקן בא בימים", שכל ימיו היו שלמים וממולאים עם שליחותו בעולם – "לעשות צדקה ומשפט". משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2023 Synopsis Today’s Rambam, the end of the Laws of Inheritance, states that “Although a guardian does not have to make an accounting . . . he must keep a personal account, being extremely precise, so as not to incur the wrath of the Father of these orphans, Him who rides in Aravos, as it is written, ‘Make a path for Him who rides in Aravos ... the Father of orphans.’” We must understand: 1) In the verse, what is the connection between Hashem being “Him who rides in Aravos” and being the “Father of orphans”? 2) In the Rambam, why does he specifically cite this verse, which calls Hashem, “Him who rides in Aravos,” rather than one of the earlier verses that also emphasize Hashem’s care for orphans, but uses the name Havayah and the like? The answer can be found in Chagigah [12b], which states that Aravos is the firmament “that contains righteousness; justice; tzedakah . . . and the dew that the Holy One, Blessed be He, will use to revive the dead.” Therefore, here, in his discussion about the care that must be taken in managing the property of orphans, the Rambam cites the verse “Him who rides in Aravos ... the Father of orphans” because this verse emphasizes His righteousness, justice, and tzedakahetc. Excerpt from sicha of Taanis Esther 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=06-11-2023 לזכות ר' חיים ברוך בן דוואניא שי' ליום ההולדת שלו כ"ב מרחשוןלשנת ברכה והצלחה רבה ומופלגה בכל בגו"ר מתוך בריאות נכונה ומנוחת הנפש והגוף

1131

יום ג' פ' חיי שרה, כ"ג מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 7, 2023

8:53

התוכן ממ"ש רש"יעה"פ [בחמישי דפ' חיי שרה] "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו" "...שכל זמן ששרה קיימת הי' נר דלוק מערב שבת לע"ש . . ומשמתה פסקו ומשבאת רבקה חזרו" מובן שאצל נש"ק של אברהם אבינו לא הי' הענין ד"נר דלוק מע"ש לע"ש", וזה התחיל מחדש רק כאשר רבקה באה! ויובן זה עפ"י מאחז"ל עה"פ "אעשה לו עזר כנגדו" "במה האשה עוזרת לאדם . . אדם מביא חטים חטים כוסס (בתמי')", אלא האשה היא זו שמכינה את החטים להיות ראוי למאכל. היינו שהקב"ה נתן לכ"א עבודה המתאים לו/לה. תפקיד האיש ש"דרכו לכבוש" הוא להביא את החטים מהשדה, ולאשה, ש"כל כבודה בת מלך פנימה", נתן ה' את הכחות הזכות והאחריות להפוך את הבית עצמו להיות דירה לו ית'. ולכן, שפעולת הדלקת הנרות תחדור את גשמיות העולם כ"כ עד שהנרות ידלקו בגשמיות מע"ש לע"ש – שייכת יותר אל הנשים – שרה ואח"כ רבקה וכו'. א' השיחות דהתוועדות כ"ף מרחשון ה'תשל"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2023 Synopsis On the verse [in Chamishi of Parashas Chayei Sarah] “And Yitzchak brought her to the tent of his mother Sarah,” Rashi writes: “As long as Sarah was alive, a candle burned from Erev Shabbos to Erev Shabbos… when she died, they ceased, and when Rivkah arrived, they resumed.” This indicates that although Avraham Avinu surely lit candles after Sarah’s passing, it didn’t have this miraculous effect of lasting from week to week, which returned only when Rivkah arrived. We can understand this based on the Gemara’s explanation of the verse “I shall make him a helpmate opposite him”: “How does a woman help a man…Man brings wheat – does he chew wheat?”Rather, it is the woman who prepares the wheat and turns it into food. Meaning: Hashem gave everyone the role suitable for him or her. For men – “it is the way of a man to subdue” – to bring wheat from the field; for women – “all the honor of the King’s daughter is within” – Hashem gave women the ability and the merit and the responsibility to transform the house itself into a dwelling for Hashem. Therefore, for the candles to be lit in such a way that the light permeates the physicality of the world – to the extent that that they physically remain lit from Erev Shabbos to Erev Shabbos – is something that pertains to women etc. Sicha from farbrengen of 20 Marcheshvan 5735 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=07-11-2023 לע"נ ר' זאב ארי' ב"ר שמעי' ע"ה קרינסקי, ליום היארצייט שלו כ"ג מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת חתנו ובתו ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

1132

יום ד' פ' חיי שרה, כ"ד מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 8, 2023

10:32

התוכן לאחרי חודש תשרי – אותיות "רשית" – בחי' "ראש" ו"ישראל" ("לי ראש") – מתחילה העבודה בחודש חשון של "ויעקב – מלשון עקב – הלך לדרכו". ובהנהגת האדם: בחי' "ראש" ו"ישראל" הו"ע לימוד התורה ובחי' "יעקב" הו"ע מעשה המצות. וזהו כללות החילוק בין חודש תשרי שענינו תורה (וזהו שא' הטעמים לתקיעת שופר בר"ה הוא – קול השופר דמתן תורה) וחודש חשון שענינו מעשה בפועל, גם בנוגע לעניני הרשות – "מר-חשון" מלשון טיפה, שפירושו – טיפת גשמים, שקשור עם חרישה וזריעה וכו', ששייך במיוחד בחודש חשון וכו'. ובזה ישנה הוראה נפלאה משיעור חומש היומי [חמישי פ' חיי שרה] שבו אומר אליעזר עבד אברהם "וה' הצליח דרכי" – כאשר הולך ל"חרן" למלא שליחותו של אברהם או של רבותינו נשיאינו, וזה נעשה "דרכו" – מבטיחה לו התורה שיוכל לומר "והוי' ["הוי'" לא רק משם אלקים, "והוי' – בהסכמת "בית דינו" של מעלה] הצליח דרכי"! ב' חלקים ב' חלקים משיחת אור ליום ה' פ' חיי שרה, ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2023 Synopsis Following the month of Tishrei – whose letters (reishis) connote the rosh (head) and the name Yisrael (li rosh) – begins the service of the month of Cheshvan, “and Yaakov (from the word “heel”) went on his way.” The level of rosh and Yisrael is Torah study, while Yaakov represents the performance of the mitzvos. This is the general distinction between the month of Tishrei, whose theme is Torah (the shofar on Rosh Hashanah is associated with the shofar at the giving of the Torah), and Cheshvan, whose theme is action, as seen in the name “Mar”-Cheshvan, meaning a drop, i.e., a drop of rain, which is associated with plowing and sowing – the work of the month of Cheshvan. And here we find a wondrous lesson from today’s Chumash [chamishi of Parashas Chayei Sarah]: Eliezer, Avraham's servant, says “and Hashem has made my way succeed” – when one goes to “Charan” to fulfill the mission of Avraham, or of our Rebbe’im, and it becomes “his way” – the Torah assures him that he will be able to say, “And Havayah (not just the Name Elokim) has made my way successful!” Two excerpts from sichah of Wednesday night, Parashas Chayei Sarah 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=08-11-2023

1133

יום ה' פ' חיי שרה, כ"ה מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 9, 2023

11:33

התוכן בשיעור רמב"ם היומי מבאר פרטי הדינים ד"צמיד פתיל" בכלי חרס שמציל על מה שבתוכו מקבלת טומאה, חוץ מאוכלים ומשקים שגזרו עליהם וכו', אבל "אדם שהי' נתון בתוך החבית ומוקפת צמיד פתיל – טהור" ולא גזרו ע"ז. ביאור הענין בעבודת ה': ענין ה"חיים, הוא הדביקות בה' ע"י קיום תומ"צ, כמ"ש "ואתם הדבקים בה' .. חיים וגו'". ומזה מובן שע"י החסרון בקיום תומ"צ נעשה חלישות וכו' בענין החיים. והעצה לזה היא – תשובה, שע"י שב האדם ומתדבק בהקב"ה. אבל גם כאשר האדם עצמו הוא במצב של "חיים", אבל ירידתו של יהודי לעוה"ז, ובמיוחד בזמן הגלות וכו', היא בדוגמת כניסה לאוהל המת, וע"ז באה ההוראה, שכדי להנצל מכך הוא עבודת הביטול – "כלי חרס", והפסק מוחלט בינו לבין הטומאה – "צמיד פתיל". וההוראה לפועל: גם כאשר נמצאים בגלות, הנה, לכל לראש, צריך לדעת שרצונו האמיתי של כל יהודי עצמו הוא "לעשות את כל המצוות ולהתרחק מן העבירות", ואם טוען: אבל ה"ה נמצא בעולם שבדוגמת "אוהל המת" – הנה ע"ז יש את העצה הנ"ל. ב' חלקים משיחת אור לכ"ף מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2023 Synopsis The daily Rambam discusses the laws of an earthenware vessel covered with a tzamid pasil, a “tightly fastened cover,” that protects its contents from impurity. Though the Sages decreed that food and drink are not protected, the decree doesn’t apply to a person, and therefore, a person in a barrel with a tightly fastened cover remains pure. In terms of man’s Divine service: a person draws life by connecting to Hashem through His Torah and mitzvos, as it says, “You who cleave to Hashem your G-d are alive, all of you this day.” Thus, when Torah and mitzvos are lacking, one lacks life, too, chas v’shalom. The solution is teshuvah – renewing the bond with Hashem. A Jew is inherently alive, but must descend to this world, which is like “entering a tent covering a corpse”, especially during the exile. But even during the exile, every Jew’s true desire is to connect to Hashem and refrain from sin; the way to protect oneself is to have bittul – to be like an “earthenware vessel”, with a “tightly fastened cover,” a total barrier between himself and the impurity. Two excerpts from sicha of 20 MarCheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=09-11-2023 לע"נ הרה"ח הרה"ת הרב ארי' ליב ב"ר יצחק מיכל ע"ה קרעמער – מנהל ישיבת תות"ל מונטרעאל יותר מיובל שנה ליום היארצייט שלו ‏כ"ז מרחשון. תנצב"ה נדבת משפחתו שיחיו‏

1134

יום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 10, 2023

9:41

התוכן על מ"ש "שני חיי שרה" פרש"י: "כולן שוין לטובה". וצ"ל: הלא מפורש בתורה שהיו לה מצבים שונים במשך חיי', לדוגמא החידוש הגדול כשנק' "שרה" – "שרה על כל" לגבי רוב שנותי' לפנ"ז שנק' "שרי" – "לי ולא לאחרים", ועד שבפסוק זה גופא מחלקת התורה שנותי' לג' מצבים "ק' שנה", "כ' שנה" ו"ז' שנים"? והביאור: "הקב"ה אינו מבקש . . אלא לפי כחו". הוא מבקש שבכל מעמד ומצב יהי' האדם בתכלית השלימות לפי כחותיו ולפי העבודה הנדרשת באותו מעמד ומצב. ולכן, אע"פ שמזמן לזמן האדם עולה בקודש, כמו מתקופת "ז' שנים" לתקופת "כ' שנה", אבל מה שנדרש ממנו הוא להיות בתכלית השלימות לפי מעמדו ומצבו בהווה. וזה עצמו ההכנה להעילוי שאח"כ. ויתירה מזו: בכל תקופה, כמו "ז' שנים" "כ' שנה" וכו', יש את העבודה המיוחדת שצ"ל דוקא באותה תקופה. ולכן דוקא בסיום חיי שרה, כשרואים שעשתה את העבודה של כל תקופה בזמנה בתכלית השלימות, רואים ש"כולן שוין לטובה". משיחת מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו – בחדרו – ה'תשל"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2023 Synopsis On the words “the years of the life of Sarah,” Rashi writes: “All of them equally good.” Seemingly, the Torah indicates that her years were not all equally good, for example, for the majority of her life she was called Sarai – “My princess but not to others” – and only later was she called Sarah – “to everyone”. Moreover, this very verse divides her life into categories of “one hundred years” and “twenty years” and “seven years”? The answer is that “Hashem only requests…according to his ability.” He requests that at every stage in one’s life, he should serve Hashem to the utmost of his ability in accordance with the service needed from him in that stage. Therefore, although a person advances in holiness, such as from “seven years” to “twenty years”, he must achieve perfection in each stage according to his current state at that time. And this itself prepares him to later ascend higher. Moreover: in every stage, such as “seven years” or “twenty years” etc., there is the specific aspect of service needed from him during that period. And therefore, only at the end of Sarah’s life, when we know that she fully performed the service of each stage of her life, do we know that “all of them were equally good.” Excerpt from sicha of Motza’ei Shabbos Parashas Chayei Sarah, Mevarchim Kislev, 5738 – in the Rebbe’s room For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=10-11-2023

1135

יום ד' פ' לך לך, י' מרחשון, ה'תשפ"ד

Oct 25, 2023

10:03

התוכן ביאור במה שנאמר לאאע"ה בברית בין הבתרים [בשישי דפ' לך לך]: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה ואחר כן יצאו ברכוש גדול": כל ענין הגלות (אינו לצער בנ"י ח"ו, אלא) הוא כדי שעי"ז "יצאו ברכוש גדול", שיתוספו עליהם גרים" - לגלות אלקות בכל מקום ומקום ולעשות מהתחתונים דירה לו ית', ולקרב כל יהודי ליהדות גם אם הוא נמצא בפנה נדחת בעולם וכו'. ולכן כשא' טוען הרי נמצאים אנו בחושך כפול ומכופל, ובשביל מה להתעסק לקרב איזה ילד/ה ליהדות או לעורר יהודי שיוסיף בקיום תומ"צ וכו'? - הוא מוותר על ה"רכוש גדול", העיקר שיצאו כבר מה"ועבדום וענו אותם"! עליו לדעת האמת - בלי ה"רכוש גדול" הרי כל ה"ועבדום וענו אותם" הוא ללא תועלת! ועד"ז בנוגע להכוונה בירידת הנשמה למטה בכלל. משיחת י' שבט ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023 Synopsis During the Bris Bein Habesarim [in shishi of Parashas Lech Lecha] Hashem told Avraham Avinu: “and they will enslave them and oppress them for four hundred years, and afterwards they will go out with great possessions”: The whole point of exile (isn’t to cause pain to the Jewish people, chas v’shalom, rather it) is for them to “go out with great possessions” – “so that converts will join them” – to reveal G-dliness everywhere, to turn this lowest world into a dwelling for Hashem, and to draw near every Jew, even in a far flung corner of the world etc. Therefore, when a Jew says, we’re in a dark and bitter exile, why must I focus on influencing another Jew to increase in Torah and mitzvos etc. – one must know the in truth, without the “great possessions,” it’s as though the whole exile is for naught! And the same applies in general to the soul’s descent into this world. Excerpt from sicha of 10 Shevat 5734 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2023

1136

יום ב' פ' תולדות, כ"ט מרחשון, ה'תשפ"ד

Nov 13, 2023

9:17

התוכן דובר לעיל שיש כמה דרגות בברכה ועד לברכה שהיא למעלה ממדידה והגבלה. ולכאו', הרי האדם דלמטה הוא מוגבל וכיצד שייך לומר שישנה ברכה, שענינה המשכת ברכה למטה, באופן שלמעלה ממדוה"ג! אלא שגם בטבע העולם מצינו ענין שלמעלה ממדוה"ג, כמו בענין הצמיחה שנפעל ביום השלישי למעשה בראשית – שבכח גרעין אחד להצמיח "עץ עושה פרי" שבו ריבוי גרעינים שבכחם להצמיח עוד עד אין קץ. ועד"ז בענין פרי' ורבי' של דגים ועופות שנבראו ביום החמישי, ובבריאת האדם ביום השישי ניתוסף עוד בזה – דנוסף על הענין ד"פרו ורבו וגו'" שישנו אצל האדם עצמו, הרי כאשר האדם מנצל את השכל שניתן לו ע"י הקב"ה לתועלת ישוב העולם וכו' – בכחו לפעול הוספה והטבה בטבע הצמיחה גופא בריבוי גדול יותר שלא בערך. וכמ"ש בנוגע ליצחק [בשני פ' תולדות] "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים"! משיחת אור ליום ועש"ק, שבת הגדול, י"א ניסן ה'תשד"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2023 Synopsis Earlier we discussed the various levels of bracha, including a bracha that transcends measure and limitation entirely. Seemingly, being that man is a finite being, how is it possible for a bracha – which is meant to come down below – to transcend measure and limitation? The answer is that even within the realm of nature we do find something infinite, namely, the fact that trees and plants created on the third day of creation can reproduce infinitely, as well as the reproductive property of fish and birds etc. However, when mankind was created on the sixth day of creation, a new quality was introduced to the world: in addition to his own property of procreation, when man utilizes the intellect given to him by Hashem in order to improve the world etc. – he can greatly increase and improve the natural property of growth etc. itself to a completely new level. As it says regarding Yitzchak (in the second aliyah of Parashas Toldos), “and Yitzchak sowed in that land, and he found that year a hundredfold.” Excerpt from sichah of Thursday night, Erev Shabbos Hagadol, 11 Nissan 5744 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=13-11-2023 לזכות שמאי מרדכי בן קרן ברכה לבנה שי' ליום הולדת שלו ר"ח כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות נדבת הוריו ר' יהודה וזוגתו שיחיו ‏גוזלן

1137

יום ג' פ' תולדות, יום הבהיר ר"ח כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 14, 2023

10:36

התוכן 1) מאז זמנו של האריז"ל שאמר ש"בדורות האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה" נעשה חוב על כ"א מישראל לקבוע עתים בכל יום גם ללימוד נסתר דתורה, שנתבארה בתורת החסידות. ומכיון ש"מצוה גוררת מצוה" לא יתכן שעי"ז יגרע ח"ו באיזה מצוה שתהי' או בלימוד נגלה דתורה. לאחרי 200 שנה מאז גילוי והתפשטות תורת החסידות וראו התוצאות מזה יצא הדבר מכלל ספק ונעשה הלכה פסוקה. 2) לאחרי אריכות הדברים שייך שישכחו לדבר על העיקר – שיש ללמוד תורת החסידות בשופי ובהתמדה ושקידה. ולא רק "יושבי אוהל" ותלמידי הישיבה אלא גם בעלי-עסק. יש "לפרגן" להיות בקי בתניא, לקו"ת, תו"א ו"המשכים" וכו'. ולפחות בקיאות בתוכן הענינים. ובאותיות פשוטות: מהלילה או מחר בבוקר יש להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד החסידות! 1) משיחת י"ג תמוז ה'תשט"ו 2) משיחת א' דפ' וישב, י"ט כסלו ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2023 Synopsis 1) Since the time when the AriZal said that “in these generations it is permissible, and a mitzvah, to reveal this wisdom,” it is incumbent of every Jew to set fixed times every day for studying the inner dimension of Torah, which is elucidated in the teachings of Chassidus. Since “one mitzvah leads to another mitzvah,” it’s impossible that this will detract in any way from any other mitzvah or from one’s study of Nigleh. 200 years after the teachings of Chassidus were revealed and disseminated, we can see the results; therefore, the obligation is no longer a matter of doubt, but a definitive halacha. 2) After all the talk, we might forget to talk about the main thing – that everyone must study Chassidus abundantly, persistently, and diligently. And not just those who “dwell in tents” and yeshiva students, but working people, too. They must “allow themselves” to become proficient in Tanya, Likkutei Torah, Torah Or, hemshechim etc. And even if not in the exact words, they should at least be proficient in the ideas they discuss. To put it simply: From tonight or tomorrow morning, we must increase in studying Chassidus, abundantly, persistently, and diligently! 1) Excerpt from sicha of 13 Tammuz 5715; 2) excerpt from sicha of Sunday, Parashas Vayeshev, 19 Kislev 5723 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=14-11-2023 נדבת הרוצה בעילום שמו לחיזוק ההתקשרות לע"נ מרת לאה יהודית בת חיים אשר ע"ה שיינער ליום היארצייט שלה א' כסלו. ת.נ.צ.ב.ה.

1138

יום ד' פ' תולדות, ב' כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 15, 2023

11:40

התוכן עבודת יצחק אבינו ב"חפירת בארות", וג' הבארות עשק שטנה ורחובות [כמ"ש בשלישי דפ' תולדות], היתה לגלות את ה"מים חיים" המכוסים באדמה. והיינו, ההתעסקות לגלות את נקודת היהדות ("מים חיים") גם ביהודי כזה המנגד לאלקות ונקודת היהדות מושקע בחומריות. ואפי' אם לאחר שכבר מצא אצלו איזה חיות והתלהבות טוען הלה ש"לנו המים" ‏–‏ הוא מנצל א"ז לעניני "פלשתים", ועד"ז קורה פעם שני, ולכאו' עפ"י שכל אין מקום להמשיך לעבוד אתו, מ"מ אינו מתייאש וממשיך להתעסק אתו בלי ההגבלות של שכל, כי יצחק, ועד"ז כל יהודי, "נולד מטיפה קדושה" וקשור עם אלקות שלמעלה ממדידות והגבלות! וסוכ"ס מגלה בו את ה"מים חיים" עד ששניהם קוראים אותו "רחובות" וכו'! ג' בארות אלו הם כנגד ג' בתי המקדשות: ב' בתי מקדשות הראשונות לא הי' להם קיום כיון שהעולם לא הי' מזוכך מספיק, ולכן ההכנה לבהמ"ק השלישי הנצחי ‏–‏ "רחובות" ‏–‏ הוא עבודתו של יצחק לזכך גם את המטה ולהעלותו לקדושה. ג' חלקים משיחת י"ב תמוז ה'תשי"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2023 Synopsis Yitzchak’s service was digging wells; he dug three wells, Esek, Sitnah, and Rechovos [as it says in shelishi of Parashas Toldos) in order to reveal the “living waters” covered by the ground. This is the service of toiling to reveal the spark of Yiddishkeit (the “living waters”) in every Jew, even one whose spark of Yiddishkeit is so concealed that he opposes G-dliness. Even if one helped this Jew uncover his vitality and passion, and the person claims, “the water is ours” – he uses it for the “Pelishtim”, and even this happens a second time, and logic seeminglydictates that there’s no reason to continue working with him – nevertheless, one must not give up. Rather, he must continue working with him, without being limited by intellect, because Yitzchak, and likewise every Jew, “is born from a holy drop,” and is connected to Hashem with a bond that transcends measure and limitation! Eventually, he will succeed at revealing the “living waters” within that Jew, and then both of them will call it “Rechovos” etc. The three Batei Hamikdashos correspond to the three wells: the first two didn’t last, because the world wasn’t refined enough to contain it; therefore, the way to prepare for the third and eternal Beis Hamikdash is “Rechovos” – Yitzchak’s service of refining the world itself and elevating it to holiness. 3 excerpts from sicha of 12 Tammuz 5714 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-11-2023

1139

יום ה' פ' תולדות, ג' כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 16, 2023

11:45

התוכן על כאו"א למלא את התפקיד שהוטל עליו – בפועל. לדוגמא, מי שהתמנה ל"משפיע" (בחסידות, יראת שמים וכיו"ב), אין הכוונה בזה רק שבכחו להשפיע, אלא שישפיע בפועל. ולא משנה מה הן ההצטדקויות שלו – המושפעים לא אשמים! ועפ"י הכלל ש"יותר ממה שעגל רוצה לינק, הפרה רוצה להניק", מובן, שהסימן שהוא אכן "משפיע", הוא כשיש לו רצון להשפיע, ובאופן שהוא משפיע בפועל. ועד"ז בנוגע למי שהתמנה למנהל מוסד וכדומה. ובוודאי יצליח כ"א בתפקידו, ובאופן של "מלכתחילה אַריבער" (כהוראת בעל ההילולא של י"ג תשרי); אין הכוונה לכעוס ח"ו על מישהו כו' – אי"ז ענינם של חסידים, ועאכו"כ אלו שמשתדלים להיות חסידים – אלא הכוונה שיתקבלו הדברים. ויה"ר שגם קבלת הדברים עצמם תהי' באופן של "מלכתחילה אַריבער"! ב' חלקים משיחת אור לי"ג תשרי ה'תשמ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2023 Synopsis Every individual must practically fulfill the mission incumbent on him. For example, if someone was appointed as a mashpia, it doesn’t’ just mean he has the ability to be influence his mushpa’im, but aht he should actually have an influence. And whatever excuses he has—those are his personal issues, and they’re not the fault of his mushpa’im! Since “more than the calf wishes to suck, the cow wants to suckle” it is understood that the sign of a true mashpia is that he wants to be mashpia, and that the desire is expressed practically. And the same applies to someone appointed to run an institution and the like. Certainly, everyone will succeed in their mission, and in a manner of milechatchila ariber (in accordance with the instruction of the baal haheilulah of 13 Tishrei); the point isn’t to be angry at anyone etc.—because that’s not what chassidim do, and certainly those striving to be chassidim—rather, the point is that the words should have their desired effect. And may it be Hashem’s will that these words will also be accepted in a manner of milechatchila ariber. Two excerpts from sicha of 13 Tishrei 5747 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-11-2023

1140

יום ועש"ק פ' תולדות, ד' כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 17, 2023

8:34

התוכן א) פרשת תולדות נק' כך ע"ש התחלתה "ואלה תולדות יצחק", ולכאו' עפ"י הסדר, זה הי' צ"ל השם של פ' "נח" שלפנ"ז שמתחילה גם עם "אלה תולדות נח", ושם פ' תולדות שלאח"ז הי' צ"ל "יצחק"?! בשם "תולדות" מודגש יותר הענין של מעשה בפועל: "תולדותיהם של צדיקים - "ועמך כולם צדיקים" - מעשים טובים", משא"כ "נח" מורה יותר על ענין של שכר - מנוחת הנפש והגוף וכו'. ב) התחלת הברכות שבירך יצחק את יעקב הוא "ויתן לך האלקים וגו'" [שבשישי דפ' תולדות] וכפרש"י "ויתן ויחזור ויתן", והיינו, שהברכות הן באופן של מלכתחילה אריבער", ועד"ז מתברך כאו"א מישראל! משיחת אור ליום ועש"ק פ' תולדות, ר"ח כסלו ה'תשנ"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2023 Synopsis 1) Parashas Toldos is named for the beginning of the parashah, “And these are the generations of Yitzchak”; seemingly, based on the order of the parashiyos, the previous parashah, which similarly begins, “These are the descendants of Yitzchak” ought to have been called Toldos, while this week’s parashah ought to have been called “Yitzchak”?! The name Toldos puts a greater emphasis on practical deeds because “the descendants of tzaddikim (and ‘Your people are all tzaddikim’) are good deeds”, whereas “Noach” is more connotative of reward, peace of mind and body etc. 2) The beginning of Yitzchak’s bracha to Yaakov is “And may Hashem give you etc.” (in the sixth aliyah of Parashas Toldos), and as Rashi explains, “May He give and repeatedly give,” meaning, the brachos are in a manner of milechatcila ariber, and every Jew is similarly blessed. Excerpt from sichah of Thursday night, Parashas Toldos, Rosh Chodesh Kislev 5752 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-11-2023

1141

יום א' פ' ויצא, ו' כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 19, 2023

8:15

התוכן הגמ' מציינת את המעלה הגדולה שבתיבת "ופרצת" – "לא כאברהם כו' ולא כיצחק כו' אלא כיעקב שכתוב בו [בראשון פ' ויצא] ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה". והנה תיבת "ופרצת" משמעותה – פריצת בנין. ולכאו', הרי מובן שבנין וגדר זה, שעליו אומרים שצ"ל בו "ופרצת", הוא בנין דקדושה (כי פריצת בנין דלעו"ז ה"ז באמת בנין), ומהי המעלה בפריצת בנין כזה? אלא הכוונה ב"בנין" זה הוא "דרך המיצוע" הוא דרך הישרה עפ"י תורה, ומ"מ צ"ל "ופרצת" – לצאת מכל ההגבלות, גם הגבלות דקדושה. וזוהי הנקודה של המאמר ד"ה באתי לגני ה'תש"י, שכדי לנצח ה"שטות דלעו"ז" וחושך הכפול והמכופל של הגלות, לא מספיק ללכת בדרך המיצוע, בנין דקדושה, אלא העבודה צ"ל דוקא באופן ד"שטות דקדושה". וההוראה: לימוד התורה של תלמידי הישיבה וישובי אוהל בכלל, ונתינת הצדקה וקיום המצוות בכלל של בעלי עסק, צ"ל באופן של "ופרצת" – ללא הגבלות! ועי"ז נזכה בקרוב לביאת המשיח שנק' "פורץ". א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשי"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2023 Synopsis The Gemara describes the greatness of the word U’paratzta– “not like Avraham…and not like Yitzchak…but like Yaakov, of whom it is written [in the first aliyah of Parashas Vayetzei] ‘And you shall break out to the west and to the east and to the north and to the south.’” The word U’paratzta connotes “breaking” something down; since the Torah says U’paratzta, it expresses breaking down something that according to Torah is considered a building of holiness (because deep down, something that’s a building of le’umas zeh constitutes destruction, and knocking it down constitutes building). Seemingly, then, what is the benefit of breaking down such a building? The answer is that the “building” here means the “middle path”, which is the proper path according to Torah; nevertheless, in the time of exile we must “break it down” – by going beyond all limitations, including the boundaries within holiness. And this is the basic point of the Maamar Basi L’gani 5710: to be victorious over the shtus of le’umas zeh and the doubled and redoubled darkness of exile – it’s not enough to follow the middle path (a holy “building”). Rather, we must adopt the path of shtus of holiness. The lesson is: Torah study and mitzvos must be in a manner of U’paratzta– without limits! In this way will very soon merit the coming of Moshiach, who is called the “breaker.” Sichah from farbrengen of Yud Shevat 5719 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=19-11-2023 לזכות דובער בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו ה' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי'

1142

יום ב' פ' ויצא, ז' כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 20, 2023

12:44

התוכן משל של כ"ק מו"ח אדמו"ר על חסידות: מרגליות נמצאות בקרקעית הים. גחלים, שהם מאירים ומחממים, נמצאים בעמקי האדמה. והסדר הוא שצ"ל א' שהוא המנהיג, והוא מראה היכן לחפור ואיך למצוא את הגחלים. והנה על חכמתו של המנהיג יכולים העובדים לסמוך אלא שעליהם למלא את ההוראות בדיוק. אבל על הרוח-חיים שהם צריכים כשהם נמצאים בעמקי האדמה, לא יכולים לסמוך על הרוח-חיים של המנהיג, אלא לכל עובד צ"ל רוח-חיים בעצמו ע"י שמחובר עם האויר שמעל האדמה. ומסיים: שהנמשל מובן לכ"א - חסידות הוא ענין הגחלים שמחממת ומאירה. ביאור האריכות בענין הגחלים דוקא: ב' ענינים נפעלים בעבודת האדם ע"י לימוד החסידות: 1) מה שמוכרח - "גחלים": חסידות מכניסה חיות (חמימות) בעבודה. אבל זה לא מספיק, כי יכול להיות גם חיי בהמה, שעבודת ה' תהי' מוגבלת לפי טבע כחות נפשו, "אשר לא עבדו". וזהו מה שחסידות גם מאירה - ע"י "רואה" האדם שעבודתו צ"ל היפך ולמע' מטבעו, "עובד אלקים", "בכל מאודך". וזה בא ע"י יגיעה - חפירה בעמקי האדמה. וכיון שזוהי "עבודה חדשה" צריכים את רבותינו נשיאינו ("מנהיג") שהם הכינו התוכניות וסדרי העבודה בזה. אבל לא מספיק מסירות הרצון ל"מנהיג" ולסמוך עליו לבד - את ההתחברות לרוח-חיים צ"ל כאו"א בעצמו! ובאותיות פשוטות: על כאו"א בעצמו לקבוע עתים בפועל ממש ללמוד חסידות (ונגלה) בעיון ולהתייגע בזה עד שהוא יבין את מה שלומד (ולא להסתפק בלימוד שטחי, ומה שלמד כל ימיו וכו'), ומכיון שלא שייך "הפסק" בחיים - בכל יום יום! ב' חלקים משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2023 Synopsis My father-in-law the Rebbe likened Chassidus to pearls found in the depths of the sea, and coals, which provide warmth and illumination, are found in the depths of the earth. To extract the coals, the workers need an overseer who directs them where to dig etc. They can rely on the overseer’s wisdom if they carry out his instruction exactly, but to remain alive, each worker needs his own personal connection to the air on the surface. And he concluded that Chassidus provides warmth and illumination like coals. The reason he specifically focused on explaining the analogy of coals: studying Chassidus has two effects: 1) like coals, Chassidus provides warmth, which is a sign of life. But that’s not enough, because one may be alive, but his life might be like that of an animal, meaning, he doesn’t go beyond his nature, in which case he is “one who serves Him not.” But Chassidus also provides illumination – enabling a person to see that he must go against and transcend his nature, to “serve G-d” and “with all your might.” And this comes through toil – digging in the depths of the earth. Since this is a new service, we need the Rebbe’im, the “overseers,” who prepare the plans for carrying out this service. But it’s not enough to submit one’s will to the “overseer” and rely only on him – because one needs his own connection to the life source! In simple terms: everyone must personally set fixed times to actually study Chassidus (and Nigleh), and toil in it until he feels he truly understands it etc.; he must not just learn it superficially, nor can he rely on his knowledge acquired throughout his life. And since there cannot be a pause in life, he must do this every day! 2 excerpts from sicha of Simchas Beis Hasho’eivah 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-11-2023

1143

יום ג' פ' ויצא, ח' כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 21, 2023

12:27

התוכן [המשך] כל הנ"ל מה שנפעל ע"י לימוד החסידות מוכרח לעבודת ה' - כדי שהאדם יזהר מענינים בלתי-רצויים ויהי' "עובד אלקים" כמו שצריך. אבל זוהי עבודה בבחי' "גליא שבאדם" ("אדמה"), והוא נשאר בבחי' "יש מי שאוהב" ולא מתבטל לגמרי. 2) ועוד ענין שנפעל ע"י חסידות, והוא מה שהאדם מתבטל לגמרי ממציאותו, הוא "מכוסה" לגמרי במקור חיותו - אלקות (ע"ד נבראים שבים). וזה בא דוקא ע"י לימוד החסידות (משא"כ בנגלה דתורה שייך שהאדם ישכח ח"ו על נותן התורה), ובשופי, כענין לעצמו - "דע את אלקי אביך". וכיון שעבודה זו לא מוכרחת לעבודה בפועל, ה"ז נמשל ל"מרגליות" שלא מוכרחים. אבל זהו כשהאדם נמצא בד' אמותיו, אבל כשמתכונן להיכנס למלך ה"ה מתקשט בהתאם - גם עם מרגליות! ובנמשל: כעת, כאשר "הנה הוא עומד אחר כתלנו", והנה תהי' ה"נשואין" וה"חופה" של כאו"א מישראל עם ממה"מ הקב"ה ומגיע הזמן של "אויס יש"! צריכים להתכונן בהתאם - מוכרחים גם את ענין ה"מרגליות" - ללמוד חסידות ובשופי כנ"ל! משיחת שמחת בית השואבה ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2023 Synopsis [Continued.] (1) The abovementioned effects of studying Chassidus are indispensable to Divine service – for a person to do what he must and be “one who serves Hashem” properly. But it all pertains to the revealed aspect of the person (“land”), and ultimately, it doesn’t render him completely nullified; he remains an “entity who loves.” (2) Then there’s another effect of studying Chassidus, that it renders a person completely nullified, he’s completely “covered” by his life-force – G-dliness (like fish are covered by the sea. For this, it’s not enough to study Nigleh (where it’s possible to forget the Giver of the Torah, chas v’shalom), rather, one must study Chassidus in abundance, to “know the G-d of your father.” And since this aspect of studying Chassidus isn’t absolutely indispensable to one’s practical service, it is like “pearls” which are merely an adornment, and which one can do without. However, that applies only when one is in his own four cubits. By contrast, when he’s about to go to the king’s palace, he must prepare himself accordingly, including with pearls! The analogue: we are on the verge of Redemption, “behold he is standing behind our wall,” which will be the “wedding” of every Jew and Hashem, and to prepare accordingly, we must adorn ourselves with “pearls” as well – we must become completely nullified, and for that we must study Chassidus abundantly! Excerpt from sichah of Simchas Beis Hasho’eivah 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-11-2023

1144

יום ד' פ' ויצא, ט' כסלו, ה'תשפ"ד– יום ההולדת ויום ההילולא של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע –

Nov 22, 2023

9:12

התוכן ט' כסלו הוא יום ההולדת ויום ההסתלקות של אדמו"ר האמצעי, שבו מצינו הענין ד"הקב"ה ממלא שנותיהן של צדיקים מיום ליום" בגלוי, ע"ד שמצינו אצל משה רבינו – "היום מלאו ימי ושנותי". והעילוי שבדבר מפורש בתיבת "מלאו" שמורה על שלימות הענין, והיינו, שגם בשנה האחרונה ישנם כל עניני העבודה דכל ימי השנה, שכולל כל שינויי הזמנים, במילואם ובשלימותם, וזה נמשך בגלוי ובפועל. וההוראה לכאו"א מישראל הוא שכל עניני העבודה צ"ל מלאים ושלימים. והנתינת-כח לזה הוא מהענין כפי שהי' אצל משה רבינו ש"כל נפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה". ויה"ר שעד"ז תהי' ה"מלאו ימי ושנותי" בנוגע לכללות "מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות" ובמילא יוכל להיות תיכף ומיד ענין הגאולה. ובפרט שהרי נכנסים לחג הגאולה שלו, שהוא נשיא ישראל – שנזכה תיכף ומיד "להתנשא" ולהתרומם מכל עניני הגלות עוד ברגעי גלות האחרונים, ועוד ועיקר – לגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש! שיחת יום ד' דפ' ויצא, אור לט' כסלו ה'תש"נ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2023 Synopsis 1) The Nasi of the Jewish people empowers his followers, his students and his students’ students, to carry out everything in which he was the “head;” since “the Nasi is everything” – all Jews eventually must follow his ways (even those who temporarily believe they don’t want to). 2) A Jewish leader provides for all the needs of the Jewish people; he provides it according to his understanding of their need (which is better than their own understanding of their need), and he provides it in accordance with each person’s ability. Thus, we can understand that despite his lofty level, the connection to him – in his generation and in subsequent generations – is a connection through which one receives all his needs etc., and through which one also passes on what he receives to others. 3) The greatest pleasure for [my father-in-law the Rebbe] is when he sees that “his seed is alive,” that they live for the same matters that he lived for – ensuring that every Jew, even those who are merely “called by the name Yisrael” (i.e., who believe that “Yisrael” is only a nickname for them) should come to keep Torah and mitzvos, and influence others to follow suit. And then, “he, too, is alive,” in the same place that “his seed is alive” – in this physical world. 4) The answer to those who ask how we can endure the last moments of exile, when the leaders of the Jewish people have left us Rachmana litzlan: As my father-in-law the Rebbe pronounced after his father’s passing, “he will not abandon his flock,” and “just as he was standing and serving” until now, “so, too, here, he is standing and serving” and awakening abundant mercy and giving them blessing and strength etc., just as when he was alive in this world. Excerpts from the year 5739: 1) Motza’ei Shabbos Parashas Haazinu, 13 Tishrei; 2) Motza’ei Shabbos Parashas Vayetzei, 9 Kislev; 3) 13 Tammuz; 4) Motza’ei Shabbos Parashas Matos-Masei, Mevarchim Menachem-Av For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-11-2023

1145

יום ה' פ' ויצא, י' כסלו, ה'תשפ"ד– חג הגאולה של כ"ק אדמו"ר האמצעי נ"ע –

Nov 23, 2023

11:30

התוכן חידושו של אדמו"ר האמצעי על הנשיאים שלפניו ושלאחריו בנוגע הפצת המעיינות חוצה בפועל ממש: הוא התעסק בעצמו באופן של מס"נ, וזה הי' "דרכו בקודש", להפיץ מאמרים ודרושים שלו בכתב ובהדפסה באופן שיהי' בהישג-יד של כאו"א גם לחסרי-יכולת וכו', עד שכאו"א יוכל ללמוד בהם וכו' (כמובן מריבוי האג"ק שלו בענין זה וכו'). וזוהי ההוראה שלמדים מחג הגאולה של אדמו"ר האמצעי, להתמסר ולטרוח בגופו בכל הקשור לעבודה דהפצת המעיינות חוצה, לחפש ולמצוא עצות ודרכים כיצד להביא את המאמר, תורה והוראה, לכל אחד ואחת מישראל! משיחת אור לי' כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2023 Synopsis The unique approach of the Mitteler Rebbe in terms of his method of spreading the wellspringswas that he personally devoted himself to disseminating his maamarim in writing and printing them, in such a way that anyone could buy them and learn them, even those of limited ability etc. (as understood from his many letters about this). And this is the lesson from Yud Kislev: to devote ourselves personally, involving our own bodies, to all aspects of spreading the wellspring to the outside and finding ways to bring a maamar or teaching or directive to every single Jew! Excerpt from sichah of Yud Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-11-2023 לזכות שלום הכהן בן פריידא שי' ליום ההולדת שלו י' כסלו - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

1146

יום ועש"ק פ' ויצא, י"א כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 24, 2023

10:22

התוכן בראשון דפ' ויצא מדובר על ענין שנוגע לעבודת כאו"א מישראל – "ופרצת ימה וגו'", שהעבודה צ"ל למעלה ממדידה והגבלה. ויה"ר שכ"א יוסיף בפעולות טובות (אודותם מדובר ב"קונטרס" שיחלקו כעת [קונטרס ר"ח כסלו ה'תשמ"ח, ד"ה ושבתי בשלום ה'תשל"ח]) בכל האופנים ד"ימה וקדמה צפונה ונגבה", ובאופן של "ופרצת" – כאו"א בערך הכוחות שלו. ועצם ההחלטה טובה יזרז את הגאולה; כל אלו שעוד לא הכניסו את ה"דו"ח" מפעולות הכי טובות ונעלות שלהם – מתבקשים לעשות זאת; אנו נמצאים כבר "באחרית הימים" וחסר רק את ה"מכה בפטיש" לגאולה האמיתית והשלימה, שאז יקויים מ"ש בסיום השיעור "ושבתי בשלום אל בית אבי, והאבן הזאת וגו' עשר אעשרנו לך" – פעמיים עשר = עשרים שבגימ' "כתר", שמתגלה כתר של מלך המשיח וכו' תיכף ומיד ממש, ובפרט, כאמור, ע"י החלטות טבוות בכל הענינים האמורים וכו'. ג' חלקים משיחת יום א' פ' ויצא, ר"ח כסלו, ה'תשמ"ח ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2023 Synopsis For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=24-11-2023

1147

יום א' פ' וישלח, י"ג כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 26, 2023

10:47

התוכן באגה"ק ד"ה קטנתי מכל החסדים מבאר אדה"ז שזה גופא שהקב"ה הראה ליעקב "חסדים" ו"אמת" – הקטין אותו, כי "כל הקרוב אל ה' ביתר שאת .. צ"ל יותר שפל רוח". ובסגנון חז"ל: "מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא וכו'", והיינו, שכאשר עומדים לפני המלך, הנה אפי' תנועה קלה נחשב למרידה במלכות רח"ל. דנוסף לזה שכאשר ממה"מ הקב"ה מראה קירוב ל"איש הדיוט ושפל אנשים" ה"ז מעורר אצל המקבל הרגש של שפלות עוד יותר – הנה גם מצד המשפיע זה כך, כי ככל שמיתוסף גילוי אלקות הולכת ופוחתת הנתינת-מקום למציאות וישות. וע"ד הטעם שבשבת מלאכה אסורה, אף שבימות החול ה"ז מצוה, כי בשבת מאיר גילוי אלקות ה"ז מבטל מציאות היש וגם במקבל ניכרת בו השפלות ביותר. וזהו"ע מה דוקא בתפלת שמו"ע מבקשים "סלח לנו .. כי פשענו", כי בשעה שעומד בפני המלך, תופס ומרגיש שצריך לבקש "סלח לנו" גם על מה שלא הי' נחשב כחטא כשהי' בחוץ. וזהו גם מה שלאחרי שהקב"ה קירב את יעקב בהראות לו "חסדים" ו"אמת" הי' "נדמה בעיניו שחטא". וזהו גם שדוקא בברכת "הגומל" על חסדים שהקב"ה מראה, מרגיש האדם שהוא במצב של "חייבים". משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2023 Synopsis In the epistle beginning Katonti Mikol Hachasadim, the Alter Rebbe explains that precisely because Hashem showed Yaakov “kindnesses and truth” Yaakov became small, because “whoever is [brought] exceedingly close to Hashem… ought to be ever humbler”. As our Sages said, “One who gestures before the king etc.”, meaning, when one stands before the King, even a slight movement is considered rebellion against the throne, Rachmana litzlan. When Hashem shows closeness to “a commoner who is despised and lowly among men, a disgraceful creature cast on the dunghill,” the effect is two-fold: (a) from the receiver’s perspective, he feels humbler, and (b) from Heaven’s perspective, the greater Divine revelation diminishes the ability for any independent entity to exist. This is similar to the reason labor is forbidden on Shabbos, though it is a mitzvah during the week – because on Shabbos (a) there’s a greater Divine revelation, which nullifies independent existence, and (b) the world recognizes its own lowliness. This is also why we say “Pardon us…for we have sinned” specifically in Shemoneh Esrei – because it is precisely when one stands before the King that he realizes that what was previously acceptable is considered sin. Similarly, this is why one feels “culpable” when he makes the bracha of Hagomel thanking Hashem for deliverance from danger. Excerpt from sichah of 12 Tammuz 5721 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-11-2023

1148

יום ב' פ' וישלח, יום הבהיר י"ד כסלו, ה'תשפ"ד– יום החתונה של הרבי והרבנית נ"ע –

Nov 27, 2023

11:22

התוכן 1. יש להנהיג שבין המתנות שמביאים לחתן לפני בניית "בית חדש" יהי' גם קופת-צדקה (ועד"ז כשעוברים דירה, להכניס לדירה החדשה גם קופת-צדקה), שמזכיר תמיד את ענין הצדקה, ולהעמידו במקום מכובד כא' מתכשיטי הבית שמאיר את הבית כמקום שממנו יוצא צדקה וגמ"ח לנצרכים. 2. להוסיף בצדקה של "הכנסת כלה" כפשוטו, ועאכו"כ לדאוג שהחתונה תהי' "עשירה" ברוחניות – ע"י הזהירות בדיני טהרת המשפחה, שבזה יתעסקו הנשים-צדקניות במרץ הכי גדול. ונוסף לזה – ענין הקשור יותר לגברים ועסקנים: לדאוג שבכל מקום יהיו מקואות-טהרה מהודרות, נקיות בתכלית (וכידוע הסיפור מכ"ק אדנ"ע כשמצא שערות צפות במקוה) ויפה בתכלית וכו' – כך שגם הגוף ונפש-הבהמית ירצו זאת (אף שיש לקיים המצווה בגלל ציווי הקב"ה, אבל לברוח מהרע צריך בכל דרך אפשרי). ב' חלקים מהתוועדות אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2023 Synopsis 1. Among the gifts given to a groom should be a tzedakah-pushka, which constantly reminds us of the mitzvah of tzedakah; it should be placed in a prominent place in the home, to demonstrate that this is a home where tzedakah and kind deeds are provided to those in need. 2. We should increase in tzedakah for assisting brides, and all the more so in assuring the wedding is “wealthy” in the spiritual sense – by keeping the laws of family purity. In addition, we should see to it that every place have a beautiful and clean mikveh (as seen from the story of the Rebbe Nishmaso Eden who found hair floating in the mikveh in Rostov etc.) – so that the body and animal soul will want to fulfill the mitzvah (although the mitzvah must be performed because it’s a commandment of Hashem, nevertheless, when it comes to running away from evil, we must use all available means). Two excerpts from farbrengen of 14 Kislev 5739 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-11-2023

1149

יום ג' פ' וישלח, ט"ו כסלו, ה'תשפ"ד

Nov 28, 2023

11:34

התוכן בשיעור רמב"ם היומי נתבארו כו"כ דינים בנוגע לעניני טומאה שגזרו חכמים בזמן בית שני, וביניהם ש"מי שהיו ידיו טהורות ונגע באחד מכתבי הקודש, נעשו ידיו שניות ומטמאין את התרומה כו'", וכן "רצועות התפילין עם התפילין" וכיו"ב. ובענין זה ישנו דבר תמוה לכאו' הדורש ביאור: מצינו שהכהנים הניחו תפילין (של ראש) בשעת העבודה, וכמו"כ מצינו שקראו בספר התורה במקדש! בשלמא בנוגע לנגיעה בתפילין וס"ת בשעה שנמצאים במקדש – הרי כבר כתב הרמב"ם שבמקדש לא גזרו שיטמאו הידים מנגיעה בכתבי-קודש ובתפילין. אבל אעפ"כ, מכיון שבפשטות הניחו תפילין גם מחוץ למקדש (ועד"ז בנוגע לכתבי-קודש), הרי נטמאו ידיהם מהנגיעה מחוץ למקדש! ול"קודש" צריכים הידים טבילה במקוה של מ' סאה, ולא מצינו שכל כהן שנכנס למקדש הי' חייב לטבול את ידיו?! ולפלא שלא אישתמיט שום תנא ואמורא, ראשונים ואחרונים, שידונו בזה בפרטיות! משיחת יו"ד כסלו ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2023 Synopsis Today’s Rambam discusses a number of Rabbinic decrees enacted in the times of the second Beis Hamikdash regarding impurity, including that “when one whose hands were pure touched one of the Holy Writings, his hands become shniyos, and impart impurity to terumah etc.” Similarly, “tefillin straps when connected to the tefillin” and the like. The question is: we find that the kohanim wore (head) tefillin during their service every day, and similarly, they read from a Sefer Torah in the Beis Hamikdash! True, with regards to touching tefillin and a Sefer Torah in the Mikdash, the Rambam has already told us that the decree doesn’t apply in the Mikdash. But the question still stands with regards to the fact that, like everyone else, kohanim wore their tefillin (and read from the Sefer Torah) outside the Mikdash, too. Seemingly, then, every kohen would have been obligated to immerse his hands in a kosher mikveh before entering the Mikdash – yet we don’t find such an obligation? And surprisingly, this issue is not discussed in detail in any Mishna or Gemara, nor in the Rishonim or Acharonim! Excerpt from sichah of Yud Kislev 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-11-2023 לזכות מנחם מענדל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט"ו כסלו – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏

1150

יום א' פ' תצוה, ה' אדר

Feb 26, 2023

12:20

התוכן הוראה מהנהגת מרדכי ש"לא יכרע ולא ישתחווה" להמן: מרדכי לא ניסה להתווכח עם המן ואחשורוש איך גזרו עליו ועל עמו גזירה כזו והרי הוא הציל את אחשורוש מבגתן ותרש... הוא לא הלך לשאול "רב" אם עליו למס"נ בענין זה, הוא לא נכנס לשום חשבונות - דבר הראשון שעשה בפשטות ברגע שהוא שמע שראשו של יהודי צריך להשתחוות למה שלא שייך לה' הוא "לא יכרע ולא ישתחווה"!, עד"ז כשיהודי מתחיל עם חשבונות ומורה היתר לעצמו שכעת אין צורך להדר בקיום המצוות בגלל ד"אכתי עבדי דאחשורוש אנן" ונמצאים ב"אמריקה" ש"איז אנדערש", ובזמן הגלות וכו', וזה מביא אותו להקל בענינים יותר חמורים - "היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה" - עבודה שהיא זרה ליהודי וכו' - אין להכנס מלכחילה לחשבונות כאלו אלא הדרך להפטר מכ"ז הוא להיות "יהודי" ש"כופר בעבודה זרה" באופן של "לא יכרע ולא ישתחווה", וזהו הדרך ל"ונהפוך הוא" - שמנצח את הנפה"ב! משיחת יום ג' דפ' כי תשא, פורים תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-02-2023

1151

יום ב' פ' תצוה, ו' אדר

Feb 27, 2023

8:57

התוכן עה"פ בפרשתנו[בשלישי דפ' תצוה] ומלאת את ידם מפרש"י: "כל מילוי ידים לשון חינוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה, ובלשון לע"ז, כשממנין אדם על פקודת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גוואצ"טו, ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ווירי"סטיר, והוא מילוי ידים". וההוראה הנפלאה: רש"י לומד פירוש בפסוק "ומלאת את ידם" מאופן ההנהגה של שליט בצרפת בזמן רש"י! וזהו ענין עיקרי בחינוך – לחנך את הילד (ה"בן חמש למקרא", אִתו לומד רש"י) שמכל דבר שרואה או שומע, אפי' מה שקורה עם גוי, יש ללמוד מזה הוראה בעבודת ה'! ב' חלקים משיחת מוצש"פ תצוה ה'תשל"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-02-2023

1152

יום ג' פ' תצוה, ז' אדר

Feb 28, 2023

11:42

התוכן ע"ז שהמן "הפיל פור הוא הגורל" כדי לדעת "באיזה חודש יצליח", מסופר במס' מגילה: "תנא כיון שנפל פור בחודש האדר, שמח (המן) שמחה גדולה, אמר, נפל לי פור בירח שמת בו משה", ומסיים בגמ': "ולא הי' יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד", ו"כדאי הלידה שתכפר על המיתה" (רש"י). והביאור: לידת משה בז' באדר המכפרת על הענין הבלתי-רצוי הקשור עם פטירתו של משה (גזירת המן) – היא באופן דתכלית השלימות. לא רק שמתבטלת חומרת הגזירה, לא רק שהגזירה מתבטלת מכל וכל, אלא יתירה מזו – "נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב", באופן של "יתרון האור מן החושך", "עד דלא ידע". ואפי' לדעת המן (ששמח מזה שבז' אדר מת משה, אף שהגזירה שלו נקבעה לי"ג בחודש) פועל ז' אדר על כל החודש. וההוראה לכאו"א: כאשר ישנם ענינים בלתי-רצויים, לא מספיק לבטלם מכל וכל, אלא להפכם עד שע"י יתוסף עילוי שבאין-ערוך לגמרי. משיחת אור לז' אדר ה'תשמ"ה לזכות שניאור זלמן הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ז' אדר – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-02-2023

1153

יום ד' פ' תצוה, פ' זכור, ח' אדר

Mar 1, 2023

10:41

התוכן הלימוד מהענין דמלחמת עמלק לכאו"א מישראל בכל מקום ובכל זמן, וכפי שאדה"ז מבאר בהמאמר [ד"ה ראשית גוים תקס"ב] כיצד יכול להיות הענין דמלחמת עמלק אצל כל אחד בעבודתו. ומבהיר בזה נקודה כללית, שלא כדעת הטועים שצריכים להזהר רק ממדות רעות כפשוטם, אלא ישנה מלחמה שהיא קשה הרבה יותר, שזוהי מלחמת עמלק שהיא "מדור דור". והגישה של עמלק היא לבוא לכ"א לפי ענינו: 1) הוא יכול לבוא גם ליהודי שהוא "יודע את רבונו", בעל-שכל שלמד ענינים בגדלות הבורא והשגח"פ וכו', ומוצא את הדרך שאעפ"כ יהי' "מכוון למרוד בו"! ואף שלכאו' הם ב' הפכים, אבל מצד ענין השכל כשלעצמו יכול להיות כן. כי שכל הוא דבר קר, ולו נוגע רק להבין את הדבר כמו שהוא ולא את התוצאות שצ"ל מזה בהנהגת האדם. ולכן זה שבשכלו "יודע את רבונו" אינו מחייב את התוצאות, ויכול להיות גם "מכוון למרוד בו"! [המשך יבוא] משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-03-2023

1154

יום ה' פ' תצוה, ט' אדר, אור לעש"ק פ' תצוה, פ' זכור

Mar 2, 2023

12:30

התוכן [המשך] 2) ענין עמלק בדקות יותר (אם אינו יכול לפעול על האדם להיות "מכוין למרוד בו"): "אשר קרך" – הוא מקרר את האדם. הוא מסכים אתו שלהיותו "יודע את רבונו" עליו להתנהג כרצונו, אבל מהי ההתלהבות בזה?!... לא מתאים לבעל-שכל "לצאת מהכלים"... (וכמו שתמה הצדוקי, שאין לו רגשי התפעלות מפני דבר ה', על ענין הקדמת נעשה לנשמע בשעת מ"ת וכו'). ובפרט בתור חסיד שלומד חסידות ויודע ש"אין עוד מלבדו" – מה יש להתפעל מזה שה' ברא עולמות אין מספר וכו'?!.., ובכן, צריכים לדעת שענין הקרירות הוא התחלה והשרש לכל הז' מדות רעים וכו'. כי אם חיות האדם אינו בתומ"צ ה"ז יהי' בענינים הפכיים וכו'. וכמ"ש אדה"ז לחסיד: "אין אַ פּוסטקע קלייבט מען זיך". 3) ענין עמלק בדקות עוד יותר (אם אינו מצליח בב' הדרכים הנ"ל): הוא מסכים שכללות הנהגת האדם צ"ל כרצונו ית', אבל שיכבדו גם אותו על זה שעל ידו מתמלא רצונו ית' – עבודה "שלא לשמה". ומכיון ש"מלחמה לה' בעמלק", הרי בטוחים אנו שסוכ"ס ננצח את המלחמה במילואה וכו'. משיחת פורים ה'תשכ"ג לע”נ ר' אהרן ב"ר אברהם ע"ה ליום היארצייט שלו י"א אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דניאל שי' מלכא ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-03-2023

1155

יום א' פ' כי תשא, י"ב אדר

Mar 5, 2023

10:12

התוכן הוראה ממ"ש בראשון דפ' כי תשא בענין הכיור "ועשית כיור נחושת .. ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם, בבואם אל אוהל מועד וגו'": ה"ידים" ו"רגלים" של אדם הם האמצעים שע"י הוא בא במגע עם עניני העולם שבחוץ, וכהקדמה לעבודה לעשות את העולם דירה לו ית', עליו "לשטוף" את "ידיו ורגליו" ולהוריד מהם את הלכלוך מעניני העולם ע"י "מים" ‏–‏ "מי הדעת הטהור" ‏–‏ תורת החסידות, שיש בה הטבע לשטוף מהאדם את "הנחות העולם" שנדבקים לו ולחזק את נפשו האלקית (כמו טבע המים ששוטפים את הלכלוך שנדבק לאדם). ואת הכיור עשו מנחושת של "מראות הצובאות" שהביאו הנשים, כי דוקא הנשים שנמצאות בבית ואינן מתעסקות כ"כ עם עניני עוה"ז שבחוץ, וכן מצד אמונה הפשוטה שמאירה בהן, הן יודעות להבחין בין מה שחייבים "לשטוף" ובין מה שאפשר לעשות ממנו דירה לו ית'. ועוד. משיחת פורים ה'תש"כ לזכות אהרן דוד הלוי בן הדרה שי' ליום ההולדת שלו י"ג אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-03-2023

1156

יום ב' פ' כי תשא, י"ג אדר‏ – ‏תענית אסתר

Mar 6, 2023

11:21

התוכן נמצאים אנו בעת רצון: בהמשך לתפלת מנחה של תענית, ותפלת מנחה שקשורה במיוחד עם צדקה - נתינת מחצית השקל [אע"פ שמצות מחצית השקל בזמן ביהמ"ק היא נתינת מחצית השקל א', ובכ"ז מנהג ישראל לתת ג' מחצית השקל, ונותנים א"ז גם עבור בני ביתו]. ב) מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל עניני פורים, ואדרבה, בכמה ענינים הנה עיקר ה"שטורעם" הוא ע"י הקטנים דוקא כמו הכאת המן (משא"כ אצל הגדולים מחיית המן הוא בעיקר במחשבה או בדיבור) והמנהג ללבוש מסכות בפורים, ומכינים אותם לכ"ז עוד בערב פורים ["וואָס "כלו כל הקיצין".. קומט גלייך משיח צדקנו, איז דאָך פאַרשטאַנדיק אַז מ'געפינט זיך אין יו"ט'דיקע קליידער, ווי ס'פּאַסט אויף קבלת פני משיח צדקנו"]. משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ט לזכות הת' חיים שי' יוניק ליום ההולדת שלו יג אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=06-03-2023

1157

יום ג' פ' כי תשא, י"ד אדר‏ – ‏חג הפורים

Mar 7, 2023

12:28

התוכן אף שכל פעולותי' של אסתר היתה עפ"י הוראותיו של מרדכי, וכמ"ש במגילה "ואת מאמר מרדכי אסתר עושה", מ"מ נק' המגילה רק "מגילת אסתר" בלבד, מכיון שביטול הגזירה במעשה בפועל נעשה על ידי אסתר דוקא. וההוראה בנוגע לתפקידן והאחריות של נשי ובנות ישראל: מצד א' צ"ל כל הנהגותיהן אך ורק בהתאם ל"מאמר מרדכי", אבל בנוגע למעשה בפועל אין להן לסמוך על אף א', כי האחריות מונחת עליהן להביא את כל ההוראות של מרדכי לידי מעשה. ולכל לראש – לדאוג לזה שהילד ילמוד בבית-ספר יהודי, ושהבית יהי' בית יהודי עליו יאמר ה' "ושכנתי בתוכם". ו"בשכר נשים צדקניות שבאותו הדור [דגלות מצרים] נגאלו ישראל", וכמבואר בכ"מ שעיקר זכותן היתה – קיום ציווי וגזירת הקב"ה "פרו ורבו" בתכלית השלימות ולא התפעלו מגזירות פרעה, וזוהי גם הוראה לנשים שבדורנו (שהוא הגלגלול של הדור שיצא ממצרים). ב' חלקים משיחת פורים ה'תשמ"ג לע"נ הת' אורי ניסן ע"ה בן - יבלח"ט - הרב מנחם מענדל שי' גורארי', ליום היארצייט שלו י"ד אדר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-03-2023

1158

יום ד' פ' כי תשא, ט"ו אדר‏ – ‏שושן פורים

Mar 8, 2023

10:56

התוכן ענינו של פורים הוא העבודה דמס"נ. "בימים ההם" - במשך כל השנה עמדו כל בנ"י בתנועה של מס"נ. ועד"ז "בזמן הזה" בכחו של כאו"א מישראל בפנימיותו לעמוד בתנועה של מס"נ בפועל גם בזמן שאינו יוהכ"פ בעת נעילה אלא בלכתו ברחוב, בשעת אכילתו ושתייתו - "בכל דרכיך". ו"בזמן הזה" אין צורך ב"הסרת הטבעת" וכו' כדי לעורר את המס"נ, אלא בכח כאו"א שגם בעת שה' נותן לו את כל צרכיו בהרחבה ובאמצע המסחר "זיך אַ כאַפ טאָן" ש"אין עוד מלבדו"! ולהעמיד א"ע בתנועה של מס"נ בפועל! והנתינת כח לזה הוא מימי הפורים. גם מי שנמצא ב"כרכים המוקפים חומה" - הוא (לדעתו) "מציאות", "חכם" וכו' וחושב שהוא כבר "מוגן" מיצה"ר, צריך הוא את "פורים" - מס"נ, כי, גם אצלו יכול לחדור ה"גאוה בלי טעם" של עמלק (מזרעו של המן), והדרך לבטל א"ז הוא רק ע"י ביטול, ולכן בט"ו בחודש, שבו "נתמלא דיסקוס של לבנה", האור אלקי מאיר אצלו בתכלית, עליו לפעול בעצמו הענין ד"עד דלא ידע" - לשכוח לגמרי על מציאותו, ענין הביטול! משיחת פורים ה’תשט”ו לעילוי נשמת ר' אברהם ב"ר חיים יהושע ע"ה ליום היארצייט שלו ט"ו אדר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-03-2023

1159

יום ה' פ' כי תשא, ט"ז אדר, אור לעש"ק פ' כי תשא, פ' פרה

Mar 9, 2023

8:21

התוכן המוסר-השכל מזה שלאחרי פורים באים לפ' פרה שבה מדובר אודות הטהרה מטומאת-מת, כי מצד גודל ההתפעלות מזה שבימי הפורים הגיע למצב ד"לא ידע", יכול לחשוב לעצמו ש"מי ידמה לו"..., אומרים לו: המעמד ומצב דימי הפורים אינו אלא "הזזה כללית" וכו'. תכלית הכוונה היא שאלקות יהי' בגילוי בכל פרטי המדרגות דסדר ההשתלשלות, ובשביל זה צריך גם את העבודה ד(מצד) אהבה ויראה [ה"גילויים" שבו], ולכן לאחרי ה"הזזה כללית" עליו לחשוב אודות "טהרת המת" - הטהרה מכל הענינים הלא-טובים שחטא ופגם ועבר את הדרך. ופ' פרה היא הקדמה לפ' החודש שענינה גאולה מ(טומאת) מצרים. משיחת פורים תשי"ב לזכות מרת שרה מרים בת אסתר תחי' ליום הולדת שלה ט"ז אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-03-2023

1160

יום א' פ' ויקהל-פקודי, י"ט אדר

Mar 12, 2023

11:57

התוכן עה"פ [בתחלת פ' ויקהל] "ויקהל משה וגו'" איתא במדרש: "אמר הקב"ה [למשה] עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הל' שבת כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר וכו'". הטעם הפשוט: בשבת פנויים הבעלי-עסק ועליהם לנצל את הזמן ללימוד התורה לדעת את המעשה אשר יעשון. הטעם הפנימי: הדין הוא שדוקא "מלאכת מחשבת אסרה תורה", היינו, שלשבת יש את הכח שע"י מחשבה בלבד, שמעביר מחשבתו מגשמיות וחומריות המלאכה לענין אחר, עד ל"מתעסק בעלמא" – נעשית המלאכה טפילה למחשבה ומותרת בשבת! ובפנימיות הענינים: שבת ענינה בחי' מחשבה, ופועלת שגם דיבורו של ה' שבו בורא עולמות לא יהי' חשיב "מעשה" אלא (טפלל)מחשבה. ולכן בשבת הנה גם בעל-עסק מרבה בתורה, "מחשבה". וזה פועל שגם בעניני החול של השבוע ניכר שנעשים ע"י שומר שבת – "בכל דרכיך דעהו". ד' חלקים משיחת מוצאי ש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו ה'תש"ל לזכות חוה בת קעניא שתחי' וחנה בת עלקא שתחי' ליום ההולדת שלהן י"ט אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת ר' יעקב ליב שי' אלטיין ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=12-03-2023

1161

יום ב' פ' ויקהל-פקודי, כ' אדר

Mar 13, 2023

11:28

התוכן 1. מדתו של ה' הוא "מדה כנגד (ענין ה)מדה", ולכן קיום מצות "הקהל את העם האנשים וגו'" מביא שה' מקיים זאת, ש"מקהיל" את כל בנ"י בביהמ"ק הבנוי בירושלים הבנוי'. אלא שמדתו של ה' אינה מוגבלת לפי מדת בני אדם, ולכן בהבטחה על ה"הקהל" של ה' נכללו גם אלו הפטורים ממצות הקהל, כמו "חגר", וכמ"ש "הנני מביא אותם מארץ צפון .. בם עִוֵר ופִּסֵח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה". וכאשר מקדימים ומהדרים במצות "הקהל" (כפי ששייך היום – ברוחניות), ה"ז מזרז את ה"הקהל" של ה' בגאולה האמיתית והשלימה. 2. מצות "הקהל" כפשוטו לא נפעל בבת-אחת אלא בשלבים, "הקהל את .. האנשים, והנשים, והטף", ועד"ז עכשיו לא תובעים "להפוך" את הכל בבת-אחת, אלא בשלבים מן הקל אל הכבד. אבל צריכים לדעת שאין להסתפק ב"אנשים", אלא צ"ל גם "נשים", וגם "טף" שאך נולדו. וכמ"ש כמ"פ שחינוך מצליח מתחיל ברגע הלידה (ע"י תליית ה"שיר המעלות" וכיו"ב), ובאמת, חינוך האמיתי מתחיל ט' חדשים לפנ"ז – שהלידה תהי' בקדושה וטהרה. וזהו ה"הקהל" האמיתי של ה"טף". ג' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=13-03-2023

1162

יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"א אדר

Mar 14, 2023

11:10

התוכן נמצאים אנו בימים שבין פורים לפסח. ההוראה מפורים: שגם ל"המן" ולאוה"ע בכלל ניכר, שגם כאשר בנ"י נמצאים בגלות ומפוזרים בכו"כ מדינות, ובכל מדינה יש את המנהגים שלהם וכו', בכל זאת, אי"ז מחליש כלל ח"ו את האחדות שבין בנ"י אלא הם "עם אחד". וזה ע"י שמתנהגים עפ"י "תורה אחת" שניתנה להם ע"י הוי' אחד. ההוראה מפסח – "זמן חירותנו": גם כאשר בנ"י נמצאים בגלות צריך יהודי להרגיש א"ע במצב של חירות ללא שעבוד ועבדות ח"ו (כמ"ש המהר"ל). כי העובדה שנמצא בגלות אינה מפני שישנו מישהו שיכול להיות בעה"ב על יהודים – דבר כזה לא יתכן כלל, שכן בנ"י הם "בנים אתם לה' אלקיכם", וכידוע תורת הבעש"ט שחביבותו של כל יהודי אצל ה' היא כמשל החביבות של בן יחיד שנולד להורים זקנים לעת זקנתם, ויותר מזה באין ערוך. אלא שכדי שזה באופן גלוי ה"ז ע"י ההנהגה באופן של "עם אחד ... ודתיהם שונות מכל עם". ג' חלקים משיחת י"ט אדר ה'תשמ"ה, ביחידות כללית להאורחים שיחיו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=14-03-2023

1163

יום ד' פ' ויקהל-פקודי, כ"ב אדר

Mar 15, 2023

11:44

התוכן הוראה משותפת משני השמות של פ' ויקהל-פקודי כפי שנעשו שם אחד – "ויקהל-פקודי" ביחד: "ויקהל" פירושו אסיפה של אנשים רבים ביחד, אבל כאו"א מהם לחשוב שחשיבותו ומעלתו הפרטית הולכת לאיבוד, ולכן בא "ויקהל" ביחד עם "פקודי", שענינו – מנין, שבו מודגש חשיבות כל יחיד בפ"ע, שגם כאשר רבים מתאחדים ביחד, עדיין ישנה חשיבות למאמציו ועבודתו של היחיד. וכמודגש בדברי הרמב"ם שמעשה אחד ויחיד של יהודי אחד ויחיד יכול להכריע ה"כף" של מצב העולם כולו לצד חיובי, עד שגם ענינים בלתי-רצוייים מתהפכים ומסייעים בכיוון החיובי. כמו סוחר אמיתי מצליח שמנצל גם ענינים בלתי-רצויים שעלולים להזיק לנזקיו (כמו תחרות) – לכיוון חיובי להגדיל רווחיו, עד שעי"ז מביא תועלת לכל הסביבה, החל בהפצת התומ"צ לכל מקום בעולם – הן אצל בנ"י והן (הז' מצוות ב"נ) אצל אוה"ע, ע"י שמראים דוגמא חי'. ועיכ"ז זוכים לברכות ה'. משיחת יום ג' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר ה'תש"נ, להמשתתפים בקרן לטובת "מחנה ישראל", בבית המדרש, אחרי תפלת מנחה לזכות מארייאשא אסתר בת שטערנא שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ב אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואויוש"טנדבת הורי' ר' חיים ברוך ושטערנא שרה שיחיו אלבסקי • לע”נ הרב אליעזר בן הרב מרדכי ע"ה ווענגער ליום היארצייט שלו כ"ב אדר. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-03-2023

1164

יום ה' פ' ויקהל-פקודי, כ"ג אדר, אור ליום ועש"ק פ' החודש

Mar 16, 2023

9:02

התוכן מר"ח ניסן הביאו את הקרבנות מתרומה חדשה, וכמ"ש בגמ' עה"פ (בענין קרבן תמיד‏ – ‏כללות הקרבנות) זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה‏ – ‏"אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה, וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב [בפ' החודש] ראשון הוא לכם לחדשי השנה", וההוראה: מר"ח ניסן צריך האדם לחדש עבודתו לקונו, ויש לו הכחות שיוכל לבצע א"ז מתוך שמחה בלי ענינים המבלבלים, והרי חודש ניסן נק' חודש הגאולה, וזה יביא שר"ח ניסן זה יהי' "ר"ח של גאולה" כפשוטו! משיחת מוצש"פ ויקהל-פקודי ה'תשל"ט לזכות ר' סיני יוסף הלוי בן שרה זיסל שי' וויינבוים ליום ההולדת שלו כ"ד אדרלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-03-2023

1165

יום א' פ' ויקרא, כ"ו אדר

Mar 19, 2023

10:03

התוכן ידוע שאלת אדה"ז במאמר ד"ה ויספו ענוים בהוי' שמחה וגו' על מ"ש "והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" – הרי משה ידע שהוא זה שקיבל התורה מסיני, שהוא ראש הנביאים ושנבואתו היא שלא בערך מדרגת שאר הנביאים וכו', ועוד מעלות וכו', ואיך יכול להיות ש"משה – בחי' אמת – הי' ענו וגו'"?! ומבאר דמצד עניוות חשב משה שבאם היו נותנים את הענינים שניתנו לו מלמעלה ל"אדם אשר על פני האדמה", הי' גם הוא מגיע למעלתו ועוד למעלה מזה. וזו היתה גם מענת אדה"ז לשאלת הצ"צ למה נאמר [בתחילת פ' ויקרא] "ויקרא אל משה" באל"ף זעירא – דאצל אדם הראשון, כיון שידע מעלת עצמו, נאמר "אדם" [בדה"י] באל"ף רבתי, משא"כ משה רבינו, שהגם שידע מעלתו לא החשיב א"ע וכו', נאמר "ויקרא" באל"ף זעירא. ומצד ענין העניוות שבו גופא ה"ה למע' יותר אפי' מדרגת אדם הראשון "יציר כפיו של הקב"ה"! [וי"ל דמעלת "אל"ף זעירא" הוא ע"ד המבואר בכ"מ מעלת בחי' "בת" על בחי' "אחותי" ו"אמי" וכו']. וזהו גם שהתנאי ל"פתח לבי בתורתך" הוא "ונפשי כעפר לכל תהי'". וזהו גם מה שנתינת התורה היתה בהר סיני דוקא "דמכיך מכל טוריא", בחי' עניוות. חלק ממאמר ד"ה ויקרא אל משה, יום ג' פ' ויקרא, ז' אד"ש ה'תשל"ו לזכות חנה ליבא בת חי' שרה שתחי' ליום ההולדת שלה כ"ו אדר –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות • לזכות הת' מנחם מענדל בן שטערנא שרה שי' ליום ההולדת שלו כ"ו אדר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו הרב יוסף יצחק וזוגתו מרת שטערנא שרה שיחיו מינץ ‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-03-2023

1166

יום ב' פ' ויקרא, כ"ז אדר

Mar 20, 2023

9:46

התוכן בשיעור רמב"ם היומי נתבאר ההלכה שבהתחלת מס' בבא מציעא "שנים אוחזין בטלית". ענינה בעבודה: "טלית" קאי על האור מקיף הנמשך ע"י מעשה המצוות, וכאשר שני יהודים מקיימים מצוה ביחד, הנה שניהם אוחזין ב"טלית" וכ"א טוען שהוא גרם את המשכת האור וההמשכה היא שלו וכו'. וצ"ל: א) הרי שלימות העבודה היא "שלא ע"מ לקבל פרס" והיתכן שכ"א יטען בלהט "כולה שלי" עד שמוכן להביא א"ע לידי שבועה?! ב) מכיון שגם לאחרי השבועה לא יזכה אף א' ליותר מחצי', הרי מוטב שיתפשרו ביניהם קודם לכן?! וי"ל: הם לא טוענים לקבל שכר חיצוני כ"א מה שבא מעצמותה של המצוה – צוותא וחיבור עם עצומ"ה, וכיון שענין זה נוגע בנפש לא שייך שכ"א מהם יוותר מרצונו על מחציתו! ועוד. משיחת ז' אדר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-03-2023

1167

יום ג' פ' ויקרא, כ"ח אדר

Mar 21, 2023

10:04

התוכן מעלת יום השלישי "שהוכפל בו כי טוב‏ – ‏טוב לשמים וטוב לבריות"; נמצאים אנו לאחרי תפלת המנחה ברוב עם, ובודאי שה' ממלא הבקשות שבתפלה, החל מבקשה הראשונה "אתה חונן וכו'"‏ – ‏שה' נותן לכ"א חכמה בינה ודעת לידע איך לנצל את כל האפשריות שניתנו לו, ותיכף ומיד מתחילים להתכונן לגאולה‏ – ‏"גואל ישראל", "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", ומסיימים "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים"; התחלת פ' ויקרא "ויקרא אל משה": ה' "קורא" לניצוץ משה שבכ"א ונותן לו את כל הכחות הדרושים להוסיף בתומ"צ; בשלישי דפ' ויקרא מדובר אודות יהודי שמביא קרבן מנחה כמתנה לה', בתור הודאה לה' על כל הטובה שנותן לו. ואין פלא בדבר שהרי ה' מתקשר עם כ"א מישראל ב"ברית אלקיך", שהוא "ברית עולם"! ב' חלקים יום ג' פ' ויקרא, משיחת כ"ו אדר ה'תנש"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-03-2023

1168

יום ד' פ' ויקרא, כ"ט אדר, ערב ר"ח ניסן

Mar 22, 2023

12:31

התוכן כאשר רוצים להודיע רעיון פראי ["ווילדער איינפאַל"], אפשר לעשות זאת מן הקל אל הכבד, או להיפך – להודיע מיד את המסקנא שנשמע "ווילד", ואח"כ להסביר לאט לאט שזה לא כ"כ פלא וכו'. הנה בנדו"ד – צריך לעשות כאופן השני. כאשר ה"שומעים" הם במצב כזה שמתנמנמים ולא מעניין אותם כלל את הביאורים בנגלה או בחסידות, ואפי' לאחרי ש"בלבלו" אותם אודות ענינו של ר"ח ניסן ש"נטר עשר עטרות" – ממשיכים להתעקש לישון או להתנמנם באופן ש"ושכבת וערבה שנתיך" [אלא שכאן מוכרח לישון בישיבה שאינה נוחה כ"כ...], לא משתתפים בניגונים או באמירת לחיים, וממה כן מתלהבים – משוטר גוי לבוש ב"בגדי שרד" שנכנס ומשתתף בהתוועדות...! הנה העצה לזה היא [נוסף על העצה לעשות כמו שעשו אצל כ"ק אדמו"ר מהר"ש שהיו מעירים את המתנמנמים ע"י תחיבת "שמעק טאבאק" מתחת לאף...], לעשות כמ"ש במדרש על רבי עקיבא ש"היה דורש והציבור מתנמנם" ועוררן ע"י שאמר ענין פלאי. [מסתמא כל "מאמר המוסגר" הזה לא יעזור, אבל ה"נחמה" שלי היא שזו היתה המציאות אפי' אצל ר"ע ואדמו"ר מהר"ש...], ולכן, כאמור לעיל, במצה כזה מתחילים מיד עם הענין הפלאי. ב' חלקים משיחת אור ליום ג' פ' ויקרא, ר"ח ניסן ה'תש"מ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-03-2023

1169

יום ה' פ' ויקרא, ר"ח ניסןאור לב' ניסן – יום ההילולא דכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, והתחלת הנשיאות של כ"ק אדמו"ר מהריי"צ נ"ע

Mar 23, 2023

9:43

התוכן הענין ד"אתם הדבקים בה' אלקיכם חיים גו'" [כמ"ש בראשון דפ' עקב] אי"ז כמו דביקות של שני ענינים נפרדים ח"ו אלא ש"כולא חד" עד שנעשים עי"ז "חיים". יהודי שהוא במצב כזה, אינו צריך לציווי אלא כל דבר שהוא רצונו ית' נעשה אצלו כן בדרך ממילא. וע"ד מ"ש כ"ק אדנ"ע שבתור הכנה להבר-מצוה פעל ועבד עם כל איבר של הגוף בנוגע למצוות השייכות אליו, עד שאם דבר "אינו מתקבל אצלו" ה"ז סימן שזהו היפך התורה. וע"ד מ"ש בגמרא ש"אנא מחזק טיבו לראשי דכד הוו מטי מודים הוא כרע מגרמי'", כי איברי הגוף הם בטלים אל החיות שבו, שהוא נפה"א. וזהו מ"ש בתניא ד"כמו שאיברי גוף האדם הם לבוש לנפשו ובטלים לגמרי אלי'.. מיד שעולה ברצונו.. לפשוט ידו או רגלו, הן נשמעות לרצונו.. בלי שום ציווי.. שהיי' כלל", כמו"כ צ"ל שיהיו איברי הגוף הגשמי בטלים לגמרי לרצון העליון עד שמתנהגים מעצמם בהתאם לזה. וכיון שמספרים כ"ז לנו, ה"ז סימן שמעין זה שייך לכאו"א, ובפרט ע"י לימוד תורתם של רבותינו שבהם הכניסו א"ע, כמ"ש כ"ק אדנ"ע ביום הסתלקותו "איך גיי אין הימל, די כתבים לאָז איך אייך", שע"י לימוד כתביו יש לנו אותו כפי שהוא ב"הימל". משיחת יו"ד שבט ה'תשכ"א ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-03-2023

1170

יום א' פ' צו, ד' ניסן

Mar 26, 2023

7:58

התוכן בשיעור רמב"ם היומי, בסיום הל' נחלות, כותב "אע"פ שאין אפוטרופוס צריך לעשות חשבון .. צריך לחשוב בינו לבין עצמו לדקדק ולהזהר הרבה מאביהן של היתומים שהוא רוחב הערבות שנאמר סלו לרוכב בערבות גו' אבי יתומים גו'", וצ"ל: א) בפסוק - מהו הקשר בין "רוכב בערבות" ל"אבי היתומים"? ב) ברמב"ם - למה הביא דוקא פסוק שבו נק' ה' "רוכב בערבות", ולא א' הפסוקים שלפנ"ז המדברים עד"ז ובהם נק' הוי' וכיו"ב? והביאור בזה ע"י הציון למ"ש במס' חגיגה (יב:) ענין הרקיע "ערבות" שבו "צדק ומשפט וצדקה .. וטל שעתיד להחיות בו את המתים", ולכן כאן, שמדובר ע"ד הזהירות שצ"ל לאפוטרופוס וכו', הביא הפסוק "רוכב בערבות .. אבי יתומים", כי זה מדגיש את הענין של "צדק ומשפט וצדקה וכו'". משיחת תענית אסתר ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-03-2023

1171

יום ב' פ' צו, ה' ניסן

Mar 27, 2023

10:08

התוכן כאן המקום לעורר עוה"פ, לאלו שיש עדיין ספיקות בדבר, על מבצע "מצה שמורה". ואף שאין מקום לספק בזה, כי הרי ישנו החיוב ד"ואהבת לרעך כמוך", ופשוט שכ"ז שישנו יהודי אחד בעולם שעדיין אין לו מצה שמורה יש עוד מה לעשות בזה, הנה הדיבור כעת הוא רק לזרז הענין, והרי שם פ' צו הוא "צו" ופירשו חז"ל מלשון "זירוז", ו"אין מזרזין אלא למזורזין"! כי ע"י הזירוז מעוררים את כחות הנעלמים של המזורזין להתעסק בזה בעוד יותר מרץ וכו'. ובכן ת"ח על ההזדמנות לזרז עוה"פ: יש לדאוג שכל יהודי יהי' לו מצה שמורה לפחות ל"כזיתים" של מצות-מצוה דליל הסדרים. משיחת יניסן ה'תשל"ד ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-03-2023

1172

יום ג' פ' צו, ו' ניסן

Mar 28, 2023

11:20

התוכן [בקשר למ"ש בשלישי דפ' צו "אם על תודה קרבנו וגו'" וכפרש"י "ואם על דבר הודאה על נס שנעשה לו כגון יורד הים הולכי מדברות וחבוש בבית האסורים וחולה שנתרפא, שהם צריכים להודות, שכתוב בהן יודו לה' חסדו ונפלאותיו לבני אדם ויבחו זבחי תודה..":] במאמר ד"ה ברוך הגומל תרפ"ז מביא את הסדר בה"ד' חייבים להודות" כמ"ש הטור "ש"ד' חייבים להודות וסימנך "וכל ה'חיים' יודוך סלה"", והר"ת ב"חיי"ם" הוא: חולה, ים, יסורים, מדבר. [בפרישה מעיר שה'ח' צריך לרמוז על "חבוש", כי "בית האסורים" אינה קשורה עם יסורים דוקא, אבל הטור כותב שה'ח' רומז על "חולה"]. וי"ל שבסימן זה מרומזות כו"כ הלכות: 1) לא רק ד' אלו אלא כל אחד שהי' במצב בדוגמת "חיים" אלו ויצא חייב להודות - "וכל החיים". וכן פסק אדה"ז בשו"ע. 2) חייבים להודות רק מתי שיצאו לגמרי מהסכנה - יש את "כל החיים". 3) חייבים להודות רק כשהיו בסכנת חיים - "וכל החיים". ולכן "חבוש" חייב להודות רק כשהי' בסכנת חיים וכו'. וההוראה בנוגע מלחמת היצר ש"צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו": ע"י כל עבירה נעשה האדם נפרד ממקור החיים, "להמיתו", אף שאינו מרגיש זאת. ולכן כל "יודוך" הוא באופן של נצחי - "סלה". משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ז ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-03-2023

1173

יום ד' פ' צו, ז' ניסן

Mar 29, 2023

10:52

התוכן מסופר בהגדה "כנגד ד' בנים דברה תורה חכם רשע תם ושאינו יודע לשאול". מסדר זה רואים ש"עם-הארץ", שאינו יודע כלל שיש על מה לשאול, גרוע יותר אפי' מרשע. כי רשע לא חסר לו "ידע", ובן-רגע יכול לעשות תשובה, והרי "לא ידח ממנו נדח" וסופו לעשות תשובה ומיד נעשה צדיק גמור. אבל "עם הארץ" לא יודע בכלל שעשה עבירה ובמילא לא יודע שצריך לעשות תשובה... וההוראה: בזמננו אין מציאות של רשעים – הסיבה לכך שהילדים שנולדו במשך 50-70 שנים האחרונות לא הולכים בדרך הישר אינה אלא "עם-הארצות"! הם אינם יודעים כלום כי לא סופר להם כלל על יהדות – "תינוקות שנשבו"! ולכן, לכל לראש יש להבעיר את נגע העם-הארצות. וכדי לפעול זאת לא מספיק נתינת הצדקה, אמירת תהלים או בניית בנינים עבור חינוך... הדרך היחידה היא שיכניסו את הילדים בפועל לבית-ספר שלומדים שם יהדות בדרך היהודי [המשך יבוא] ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-03-2023

1174

יום ה' פ' צו, ח' ניסן, אור לעש"ק פ' צו, שבת הגדול

Mar 30, 2023

10:09

התוכן [המשך] עפ"י הנ"ל יש לבאר תורת הצ"צ בענין "יוסף לי ה' בן אחר" – שיש להפוך את ה"אחר" ל"בן", שהכוונה ב"אחר" היא (לא מי שנמצא בתחום דקדושה אלא שבחר להתנהג שם כ"אחר", אלא] למי שלא נמצא בעולם של יהדות כלל אלא בתחום "אחר" לגמרי, עד שאינו יודע אפילו שיש "סדר". ה"אינו יודע לשאול" לפחות נמצא ליד שולחן הסדר, אבל בזמננו יש בן "חמישי" שלא מגיע כלל ל"סדר" כי אינו יודע כלל מה זה ומה זה בית יהודי! ואפילו בעיר גדולה כמו ניו-יאָרק ישנם אלפי ילדי ישראל כאלה! וזהו הנסיון של דורנו – נגע עם-הארצות. וגם את "אחר" הזה יש לעשות "בן". ובנוגע לפועל: על כל א' להשתדל שה"שאינו יודע לשאול" יישב ליד שולחן הסדר וגם ה"שאינו יודע" דבר על יהדות! ואם טוען הרי איננו בנו – הרי "המלמד בן חבירו תורה . . כאילו ילדו", ואם הוא "בן עם הארץ . . אפילו הקב"ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו", כולל גם גזירת הגלות וכו'! ב' חלקים משיחת מוצאי ש"פ צו, אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג לזכות ר' משה הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו ט' ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ‏ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-03-2023

1175

יום א', יום הבהיר י"א ניסן– מאה עשרים ואחת שנה להולדת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו –

Apr 2, 2023

11:15

התוכן כמה ענינים שהזמ"ג: 1) הבעת תודה לאלו ששלחו איחולים לבביים וכו'. ויה"ר שיתברכו בברכתו של הקב"ה, מקור הברכות, ש"תוספתו מרובה על העיקר". 2) להשתדל שמה שיותר יהודים יהי' להם מצה שמורה (לפחות) לזיתים של ליל הסדרים. ויה"ר שנזכה בקרוב ממש ל"ויהי ביום השמיני", לכינור של משיח שהוא משמונה נימין, ו"אותו יום נטר עשר עטרות", בעבודת האדם – שלימות כל העשר כחות, כולל חב"ד שבנפש, ושלימות ירושת הארץ, כל העשר אומות – כולל "קיני קניזי וקדמוני". 3) להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות. והקשר הבולט לחה"פ – בשם "פסח" מלשון "פה סח", שהפה מדבר מה שצריך לדבר – דברי תורה, "ודברת בם, ולא בדברים בטלים". וזה שייך גם לנשי ובנות ישראל: לימוד ההלכות הצריכות, וגם לימוד החסידות שבה נתבארו שש המצוות של "אמונת ה'", "אהבת ה'", יראת ה'" וכו', שגם הן מחוייבות בהן [כמרומז במ"ש "שש ערי מקלט תהיינה לכם"]. ויה"ר שעי"ז נראה בגלוי את ה"ופסח ה'" – רחמיו המרובים של הקב"ה וכו'. ב' חלקים מהתוועדות י"א ניסן (בין מנחה למעריב) ה'תשל"א לע"נ הרב צבי אבא ב"ר חיים דובער ע"ה לרמן ליום היארצייט שלו ט' ניסן ת.נ.צ.ב.ה. נדבת ר' מענדל וזוגתו מרת חנה שיחיו לרמן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-04-2023

1176

יום ב', י"ב ניסן, ערב י"ג ניסן – ‏יום ההילולא של כ"ק אדמו"ר הצ"צ נ"ע

Apr 3, 2023

10:37

התוכן ספרו של בעל ההילולא נק' "צמח צדק" כי "מנחם" בגימ' "צמח" ו"צדק" בגימ' "מענדל". וזה קשור עם זה שהיו בטוחים ש"בימיו תושע יהודה וגו'" בגאולה האמיתית והשלימה – מצד החידוש בתורה שלו שאיחד נגלה דתורה, ה"גוף", ונסתר דתורה, ה"נשמה", ל"תורה אחת". שזהו הענין דהגאולה האמיתית והשלימה – אחדות בין בנ"י שקשורה עם אחדות בין כל חלקי התורה, כולל בין ה"גוף" וה"נשמה" שבה, ועי"ז לאחד את ה"נשמה" של העולם עם העולם עצמו – גילוי "כח הפועל בנפעל". בעמדנו בערב יום ההילולא שלו צ"ל התעוררות מיוחדת בענין זה – להוסיף בלימוד נגלה ונסתר דתורה ובאופן שה"נסתר" יופץ "חוצה" ויתגלה בנגלה דתורה, ועד"ז בעולם – שה"נשמה" יהי' ניכר בגלוי בה"גוף". ובפרט בשעות האחרונות של "ערב שבת" דאלף השישי שצריך "לטעום" "מכל תבשיל ותבשיל" – לטעום מתורות שלו שבהן מאחד נגלה ונסתר דתורה. משיחת אור ליום ה' פ' אחרי, י"ב ניסן ה'תשמ"א לזכות חי' לובא בת ריקל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ב ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת זקני' ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-04-2023

1177

יום ג', י"ג ניסן‏

Apr 4, 2023

9:10

התוכן מאמר ד"ה מצה זו שאנו אוכלים וכו', אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ט. לע”נ מרת איידא מנוחה ע"ה בת - יבלח"ט - ר' פינחס שי' ליום היארצייט שלה ערב חג הפסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת אבי' ר' פינחס שי' ריווען ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-04-2023

1178

יום ד', י"ד ניסן‏ – ‏ערב חג הפסח

Apr 5, 2023

11:04

התוכן הסיום וחותם של "סדר קרבן פסח" הוא "ואם הפסח נמצא טריפה לא עלה לו עד שמביא אחר". ולכאו': 1) מקומו של דין זה הוא בהתחלת הענין, לפני ההקרבה? 2) איך זה מתאים עם הכלל ש"מסיימים בטוב"? ועכצ"ל שבסיום זה יש ענין טוב גם בגלוי. וי"ל שבלשון זה מרומז מעמדו ומצבו של יהודי בסיום ההכנה לחה"פ, כלומר, בסיום כללות מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות כהכנה לגאולה – "הפסח (מלשון דילוג וקפיצה, שמורה על הגאולה) נמצא" (לשון מציאה, הקשור עם משיח, "מצאתי דוד עבדי"). וכאשר אצל האדם מאיר כבר הענין ד"מצאתי דוד עבדי", אז הוא מרגיש שכל עניניו עד עתה לגבי הזמן דגאולה הם בגדר "טריפה" (דקאי על כללות ענין הגלות, "בשר בשדה טריפה"). ומוסיף "לא עלה לו" – מלשון "עלי'", שתופס שכל העליות בזמן הגלות אינם בערך לגבי העלי' האמיתית בזמן הגאולה. "עד שמביא אחר", שמורה על עבודה אחרת לגמרי, סדר העבודה דלעת"ל. (עד ש"אחר" זה הוא למעלה מה"אחר" ששוללים בהגדה "אני הוא ולא אחר", ואפי' למע' כביכול מדרגת "אני" וכו'). משיחת ערב חג הפסח ה'תשמ"ח אחרי תפלת מנחה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=05-04-2023

1179

יום א' פ' שמיני, י"ח ניסן, יום ד' דחג הפסח

Apr 9, 2023

11:14

התוכן סיפור שאירע עם אאמו"ר בקשר לחג הפסח: ההכשר על טחינת הקמח עבור המצות לחה"פ הי' תחת פיקוחו וסמכותו. כאשר קבעה הממשלה שכל בתי מסחר, כולל הטחנות, הנם רכושם של הממשלה, הזהירה אותו הממשלה שאם יפסול חלק מהקמח ולא יתן עליו הכשר, וכתוצאה לא יימכר חלק מהקמח (במחיר קמח כשר לפסח), יתפרש הדבר שהוא מזיק לכלכלת המדינה, ודינו כלוחם נגד הממשלה..., והוא לא התפעל מזה ואמר שאם לא יתנו לו יד חופשית בפיקוח על טחנות הקמח לא יתן הכשר ויפרסם בכ"מ שקמח זה איננו תחת אחריותו! ובראותם ששום דבר לא יעזור להם נתקבלה ההוראה למלא אחר הוראותיו וכו', וההוראה מזה: כאשר יהודי נעמד בתוקף המתאים לקיים רצונו של הקב"ה גם כאשר ה"מלוכה" מצווה עליו לעשות מה שהוא נגד רצונו ית' - סוכ"ס מצליחים, אמנם לא לכל אחד ישנו התוקף לעמוד נגד ממשלה שמשלה על 200 מליון בני-אדם, אבל ממנו נדרש רק להתייצב נגד ה"יצר" שלו... משיחת ח"י ניסן ה'תשמ"ג לע”נ ר' משה ב"ר דוד הכהן ע"ה ליום היארצייט שלו ח"י ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-04-2023

1180

יום ב' פ' שמיני, י"ט ניסן‏ – ‏יום ה' דחג הפסח

Apr 10, 2023

12:03

התוכן הוראה מקרבן פסח (הא') שהקריבו בנ"י במצרים בחול ומקרבן פסח (הב') שהקריבו בנ"י במדבר בשבת: גם מי שהוא בקו של זבולון ורוב היום מתעסק עם עובדין דחול ובמצב של "מצרים"‏ – ‏יכול להיות אצלו ה"ופסח"‏ – ‏לדלג לדרגא נעלית יותר שלא בערך, וגם מי שהוא בקו של ישכר ו"תורתו אומנתו" בדוגמת אוכלי המן במדבר שהי' להם כל צרכיהם, מצב של "שבת"‏ – ‏צריך הוא לדלג לדרגא נעלית שלא בערך, ואדרבה‏ – ‏עליו קשה יותר לפעול שצריך א"ז, כי טוען: מה חסר לו? ה"ה במצב של "גן עדן"!..., ועוד‏. משיחת י"א ניסן ה'תשל"ז לע"נ הת' יוסף יצחק ע"ה בן - יבלחט"א - ר' צבי זאב שי' זקלס ליום היארצייט שלו שביעי של פסח. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת ר' מאיר שי' זקלס ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-04-2023

1181

יום ג' פ' שמיני, כ' ניסן‏ – ‏יום ו' דחג הפסח

Apr 11, 2023

10:29

התוכן ההוראה מימי הפסח שאז הי' "ופסח הוי'" – שצ"ל תמיד "מעלין בקודש" ובאופן של דילוג וקפיצה. וניתנו כחות על זה שחייבים לנצלם; במאמר של אחש"פ הוזכר הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", ושאלו מה הקשר בין זה למ"ש במאמר? ובכן, במאמר דובר ע"ד מ"ש בזהר שמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" קאי על כל הימים שבין יציאת מצרים להגאולה העתידה. שאף שלא רואים אז נפלאות, הנה נפלאות אלו הם [מלובשים בטבע] באופן ש"אין בעל הנס מכיר בנסו" וידועים רק ל"לבדו", "לעושה נפלאות גדולות לבדו". ומעלת נפלאות המלובשים בטבע (בגשמיות) רואים בכללות הענין ד"בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך", שלא מספיק הלימוד ע"ד מצה ומרור ויהי' ע"ד "כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" וכיו"ב – מצד מעלת קיום הדבר בגשמיות (כשיש אפשרות לכך). וזהו גם הקישור עם מ"ש שם ע"ד הכרח ענין הגלות בשביל זיכוך גשמיות העולם וכו'. ב' חלקים מהתוועדות מוצאי ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשל"ח לזכות נחמה בת חי' שרה שתחי' וויינבוים ליום ההולדת שלה שביעי של פסחלשנת ברכה והצלחה‏, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=11-04-2023

1182

יום א' פ' תזריע-מצורע, כ"ה ניסן

Apr 16, 2023

9:35

התוכן התחלת גאולת ויציאת מצרים היתה עם הנס הגדול של "למכה מצרים בבכוריהם", ועד"ז ראינו בנצחון [במלחמת המפרץ] דימים אלו בשנת "אראנו נפלאות": אופן הנצחון והמפלה, שאירע ביום הפורים, היתה דוקא באמצעות "בכורי" אוה"ע אשר נזפו בו והכריחו אותו להתחרט על פעולותיו עד אז, ונמשך הדבר גם בימים שלאח"ז וכו', ובחודש ניסן החליטו ה"בכורים" לתת ל"סאדאם" תנאים קשים איך צריך להתנהג ושחייב לשלם על כל ההיזקים וכו'! ומזה התשובה לשואלים: ‏איפה רואים נסים ונפלאות בשנת "אראנו נפלאות"?!‏ – ‏עכשיו רואים נסים ונפלאות בגלוי ממש! (וכ"א קורא עד"ז בעיתונים וכו'. אלא שיהודי צריך לדעת שיותר כדאי לנצל את זמנו לאמירת עוד מזמור תהלים ולהוספה בתומ"צ‏ – ‏בזה יפעל יותר מקריאה ופלפול במ"ש בעיתונים). ויה"ר שלכ"א יהי' את ה"לב לדעת" ו"עינים לראות" ו"אזנים לשמוע" בכ"ז, ושלא יצטרכו לספר א' לשני על הנסים כיון שכ"א בעצמו יראה ורואה זאת בגלוי, ומכיר ומודה לה' ע"ז, עד שלא מתבייש לצאת בריקוד בגלל הנסים גלויים שה' עושה!‏ ב' חלקים משיחת כ"ה ניסן ה'תנש"א לזכות שמואל הכהן בן רוזה חנה שי' ליום ההולדת שלו כ"ה ניסן – לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת אביו ר' ‏אברהם הכהן שי'‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-04-2023

1183

יום ב' פ' תזריע-מצורע, כ"ו ניסן

Apr 17, 2023

10:07

התוכן ג' הענינים בתקופה זו: א) בהמשך לחג הפסח: לידת עם ישראל היתה ביציאת מצרים שעלי' נאמר "לקחת לו גוי מקרב גוי וגו'", ועד"ז בחג הפסח בכל שנה נעשה לידת עם ישראל מחדש, ובמילא מובן גודל האחריות והזכות לנצל כנס זה באופן המתאים. ב) ספירת העומר: 1) עבודת האדם מלמטלמ"ע - מ"חסד שבחסד" עד "מלכות שבמלכות" 2) הליכה מחיל אל חיל: אינו מסתפק בבירור מדה הפרטית ביום שלפנ"ז אלא מוסיף בעבודתו לברר מדה נוספת. ועוד: בכל יום פועלים גם ענין חדש עם היום שלפנ"ז, ולכן אומרים "היום שני ימים" ולא "יום שני" וכיו"ב. 3) כבר בתחלת העבודה - "ממחרת השבת" - יש את הנתינת כח וההבטחה שהעבודה בבירור כל פרטי המדות תהי' בשלימות - "שבע שבתות תמימות". ג) לימוד פרקי אבות: בו מודגש הענין דאחדות ישראל כיון שהוא לימוד השייך לכאו"א מישראל. ומתחיל בענין כללי "משה קבל תורה מסיני וכו'". משיחת יום א' פ' קדושים, כ"ו ניסן ה'תשמ"ט - ביחידות כללית להאורחים שיחיו לע”נ מרת מרים בת ר' אהרן דוב ע"ה סוויד ליום היארצייט שלה כ"ו ניסן. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתה מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו • לזכות הרב יוסף יצחק בן שרה שי' עמאר ליום הולדת שלו כ"ו ניסן –לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת משפחתו שי' ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-04-2023

1184

יום ג' פ' תזריע-מצורע, כ"ז ניסן, אור לכ"ח ניסן

Apr 18, 2023

11:13

התוכן ישנם כו"כ שהיו יכולים להסתפק רק בכמה שעות/ימים בשבוע לעבוד כדי להתפרנס בהרחבה, ולנצל את הזמן הנשאר לעניני תומ"צ. ובפועל לא מסתפקים בזה, מכיון שכ"א רוצה שיהי' לו את מה שיש לשכנו ויותר מזה, לדוגמא – "כסא ישן" יותר משל חבירו.., ורוצה לאכול דוקא מאכלים יקרים.. וכיו"ב, ו"רדיפה" זו אחרי מותרות אין לו סוף, כל מה שיש לו – לא מספיק, ורוצה עוד ועוד עד ש"יזכה" שישימו אותו על הרשימה של משלמי 98 אחוזים למס הכנסה... ושוקע בזה כ"כ עד שזה לא נותן לו לחשוב לשם מה ירדה נשמתו בעולם?! זה "אוכל" את החינוך של בניו ובנותיו מכיון שאין לו זמן לחשוב ע"ז וכו'. במקום לנצל את ההזדמנות שיש היום שאפשר להתפרנס בכבוד בקצת זמן ולנצל את הזמן הנשאר לענינים רוחניים – לעשות טובה ליהודי שני, ללמוד לעצמו ולחנך את הילדים כדבעי, מנצלים זאת לשקוע עוד יותר בגשמיות! משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-04-2023

1185

יום ד' פ' תזריע-מצורע, כ"ח ניסן

Apr 19, 2023

12:09

התוכן [המשך] ועד"ז בקשר להזדמנות גדולה יותר: בנוגע לתקופתנו, ישנם כו"כ "קיצים", ועאכו"כ לאחרי ה"קרבנות" הרבים שהיו וכו', ולכאו' היתה צ"ל המסקנא המיידית לפעול שיהי' "דור שכולו זכאי" שאז יבוא משיח. לא היתה לעולמים אפשרות כזאת כמו עתה הן מצד ההתעוררות שישנה מלמטה לקיום תומ"צ [כנ"ל], והן מצד שמלמעלה נתנו את הכח לבנ"י להנהיג חיי הפרט והכלל באופן ד"יכוף כל ישראל לילך.." בדרכי תומ"צ. כעת ישנו "קול גדול ולא יסף" שמכריז – "שובו בנים"! ולמרות כ"ז – לא מנצלים כלל את ההזדמנות! והנה עוד הזדמנות: בשנים הכי אחרונות נתגלו כו"כ כתבי-יד דתורת החסידות, וגם נתמעטה שלא בערך ההתנגדות ללימוד החסידות, ולכאו' הי' צ"ל שכ"א "יטביע" את עצמו בלימוד ובהפצת לימוד זה, אך לעת עתה – לא נגע ולא פגע! ועד"ז בנוגע לעוד כמה ענינים שהיתה התקווה שייעשו מאליהם, ובפועל...! התקווה, על יסוד ההבטחה ש"לא ידח ממנו נדח", שעכ"פ מעתה ינצלו את כל האפשרויות, ובכללות הענין ד"קול דודי דופק .. פתחי לי גו' שראש נמלא טל וגו'", שהקב"ה כבר לא יכול לסבול את הגלות ומתחנן "פתחי לי" אפי' "כחודה של מחט", ואז יוכל להכנס פנימה ותבוא הגאולה! משיחת פורים ה'תשכ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=19-04-2023

1186

יום ה' פ' תזריע-מצורע, כ"ט ניסן

Apr 20, 2023

10:22

התוכן הולדת ילדים הוא בכח הא"ס דוקא. וכדי לקבל ברכת ה' להולדת ילדים ושיקבלו מהם נחת רוח אמיתית בגו"ר, יש להסיר את הדברים המעכבים לזה – ענינים של היפך הטהרה. שזהו"ע דמצות "מקוה". ובזה רואים דבר פלא: חיובם של כל המצוות מתחיל מגיל בר/בת מצוה (מלבד מצות תלמוד תורה ומצות מילה וכו'), משא"כ בנוגע למצות מקוה ה"ז צ"ל תשעה חדשים לפני הולדת הולד ועי"ז יהי' הולד בריא בגו"ר, כי כל החיים של הילד תלויים על היסוד של ההריון. וזהו הקשר עם חג הגאולה דכ"ק מו"ח אדמו"ר [י"ב תמוז]: כאשר "נשלח" לעיר קאַסטראַמאַ ייסד שם מיד מקווה כדי שיוולדו ילדי ישראל כשרים. וההוראה: לפעמים "נשלח" יהודי מד' אמותיו וכו' רק כדי להציל עשרות משפחות יהודיות ולהעמידן בקרן אורה וכו'. משיחת י"ב תמוז ה'תשכ"ד לע”נ הרב חיים ב"ר אלי'הו הלוי ע"ה סוויד ליום היארצייט שלו בדר"ח אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בתו מרת רוזה חנה ובעלה ר' אברהם הכהן שיחיו כהן ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-04-2023

1187

יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר – יום ההולדת של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע– יום התחלת לימוד הרמב"ם מחזור המ"ג ג"פ ליום ומחזור הט"ו פ"א ליום –

Apr 23, 2023

10:17

התוכן הזמן מתאים לערוך סיום על ספר משנה תורה להרמב"ם, אשר, רק לפני ימים אחדים סיימו ללמוד אותו בהתאם למסלול שנקבע ונעשה מנהג ישראל‏ – ‏ג"פ ליום. [כ"ק אד"ש אחז בידו הק' ספר הרמב"ם וקרא מתוכו את ההלכה האחרונה]: "ובאותו הזמן לא יהי' שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות [כפשוטו, אבל ברוחניות יתכן ענינים אלו גם לעת"ל] שהטובה תהי' מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד, ולפיכך [מכיון שכל העולם יעסקו בלדעת את ה', מוכרחים לומר שבנ"י, כעם הנבחר, ידעו את ה' באופן נעלה יותר, ולכן] יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". "נשלמו הלכות מלכים והחיבור כולו, ברוך שאמר והי' העולם, בפרטו ובכללו" "תם ונשלם שבל לא-ל בורא עולם". משיחת כ' טבת ה'תשמ"ט לע"נ ר' מנחם מענדל ב"ר ראובן צבי יהודה ע"ה פייגעלשטאק ליום היארצייט שלו א' אייר. ת.נ.צ.ב.ה. ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-04-2023

1188

יום ב' פ' אחרי-קדושים, ג' אייר

Apr 24, 2023

12:04

התוכן כאשר מדובר אודות הענין ד"מלכתחילה אַריבער" – ישנם כאלו שנתפסו לזה והתחילו להתנהג באופן המתאים ל"עולם התוהו"... "אַריבער" שלא במדידה והגבלה כלל... כמו להלוות סכומי כסף גדולים ביותר (הניגוד מאלו שאינם מתנהגים כלל באופן ד"מלכתחילה אַריבער", ונמצאים בתנועה של "כיווץ" וכו'). ולכן, אף שמכיון שכוונתו היתה לטובה בודאי יעזור ה' ויוכל לפרוע כל החובות, אבל מכאן ולהבא צריך לדעת שהענין ד"מלכתחילה אַריבער" צ"ל מתאים ל"עולם התיקון", "לשבת יצרה". והרי "אַריבער" פירושו ע"ד "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות", היינו, שהדילוג הוא בערך ל"הרים" ו"גבעות", וכמבואר בחסידות בענין "סובב כל עלמין", שאע"פ שהוא למעלה מ"עלמין" אבל עדיין יש לו איזה ערך ל"עלמין". ההוראה מאדמו"ר מהר"ש ש"אני אומר" שצ"ל "מלכתחילה אַריבער" היא – מצד א' צריך לקחת "חובות" כדי שהפעולות תהיו באופן של הרחבה, אבל זה צ"ל בערך להנהגת העולם. משיחת אור לי"ג ניסן ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=24-04-2023

1189

יום ג' פ' אחרי-קדושים, ד' אייר

Apr 25, 2023

10:44

התוכן ההוראה ממ"ש במדרש שסיבת מיתת בני אהרן היתה שלא נשאו נשים, היפך הענין ד"לא לתהו בראה (אלא) לשבת יצרה". היינו שיכול להיות צדיק גדול, ש"נכנס לפני ולפנים", ואעפ"כ, כאשר חסר הענין ד"וכפר . . בעד ביתו" – "זו אשתו", חסר אצלו עיקר ענין הכניסה לפני ולפנים, כיון שדוקא על ידה נעשה הכניסה בבחי' "תיקון". וזהו"ע "נכנס בשלום", שבה"רצוא" צ"ל נרגש ה"שוב", שהתכלית היא שיומשך למטה וכו'. ועד"ז צ"ל "יצא בשלום", שגם בהיציאה מבחוץ לכל עניני קדושה ובא בהתיישבות בעולם, "שוב", צ"ל נרגשת חשיבות ה"רצוא" וה"לפני ולפנים" ושתכלית היציאה היא לחבר המעלה והמטה וכו'. וענין זה זה תלוי ב"ביתו זו אשתו", שמעמידה את הבית באופן שפשוט שהבעל צריך להאריך בתפלה ולהרבות בלימוד התורה בשופי. ואזי גם הכניסה לפני ולפנים היא באופן שממנה נמשך בפרנסה כפשוטה. וענין זה, הגאולה הפרטית בבית הפרטי, ממשיך הגאולה הכללית בביאת המשיח כפשוטו. א' השיחות דהתוועדות י"א ניסן ה'תשכ"ב לע”נ ר' בנימין ב"ר ירחמיאל ע"ה גלאסנער, ליום היארצייט שלו ד' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' ירחמיאל דניאל שי' גלאסנער ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-04-2023

1190

יום ד' פ' אחרי-קדושים, ה' אייר

Apr 26, 2023

10:42

התוכן הבעש"ט ואדה"ז גילו שהענין ד"ואהבת לרעך כמוך" [שבשני דפ' קדושים] צ"ל לא רק למי שעומד באותה דרגא בגשמיות או ברוחניות, אלא אפי' ליהודי שרחוק ממנו בגשמיות ואף פעם לא פגש אותו! ואפי' ליהודי שרחוק ממנו ואף פעם לא "פגש אותו" ברוחניות – והיינו עפמ"ש בגמ' שהתפלות של כל יהודי בכל מקום שהוא עוברות דרך מקום המקדש, נמצא שע"י התפלה נפגשים כל המתפללים ברחבי תבל ביחד במקום המקדש, וזהו מה שהבעש"ט אומר – אפי' ליהודי שלא "פגש אתו" במקום המקדש מעולם כי לא התפלל אף פעם צ"ל "ואהבך לרעך כמוך"!, אלא שאת האהבה והקירוב לכאו"א צ"ל בהתאם למקורב, לדוגמא עם יהודי כזה צ"ל ההתחלה בלימוד הא"ב של יהדות ולא דף גמרא... (אבל רק להתחיל כך, ובמשך הזמן להוסיף וכו' כי ביהדות ותורה אין פשרות!), ולסיכום: אין לוותר ח"ו על אף יהודי! משיחת י"ג תמוז ה'תשכ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-04-2023

1191

יום ה' פ' אחרי-קדושים, ו' אייר

Apr 27, 2023

9:11

התוכן הענין דג' שני ערלה ו"שנה הרביעית" ו"שנה החמישית" [כמ"ש ברביעי דפ' קדושים] ברוחניות: כדי שהאדם יוכל ליהנות מעניני העולם לצרכי רשות באופן של "בכל דרכיך דעהו", עליו להכין א"ע עי"ז שב"ג' שני ערלה" אינו נהנה מזה בכלל אפי' לא לעניני קדושה, וב"שנה הרביעית" הוא נהנה מזה רק ל"קודש" (ב"ירושלים"), ואז ב"שנה החמישית" יכול ליהנות מזה לצרכי רשות. ועד"ז בעבודה היום-יומית: היום עם תפלת שמו"ע שאז עומד בביטול ולא שייך אפי' עניני קדושה, ואח"ז "מביהכנ"ס לביהמ"ד" – ההתעסקות בתומ"צ, ורק אז יכול לצאת להתעסק בעניני הרשות וזה לא יזיק לו. ואע"פ שב"ג' שני ערלה" ה"ה מובדל לגמרי מעניני העולם אבל התכלית היא "שנה החמישית" – העבודה עם עניני הרשות – דירה בתחתונים! משיחת י' שבט ה'תשי"ד לזכות הת' נפתלי שי' יוניק ליום ההולדת שלו ו' אייר - לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובותנדבת הוריו ר' דוד וזוגתו מרת חנה שיחיו יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-04-2023

1192

יום א' פ' אמור, ט' אייר

Apr 30, 2023

9:22

התוכן הענין דמלכות הוא ש"לית לה מגרמה כלום" אלא "גדלהו משל אחיו" – המלך מקבל כל עניניו מהעם. ודוקא עי"ז נפעל אצלו הענין דהתנשאות על עם שמתאחד עם ההתנשאות עצמית. וזהו הביאור שאע"פ שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' עשיר קודם הנשיאות, היתה ההנהגה לאח"ז באופן ד"לית לה מגרמה כלום" וקיבל מהעם וכו'. כי דוקא הענין שיכול להתפרש אצל אחרים שצ"ל "מקבל" – פועל הרחבה והתנשאות עצמית. וזהו גם מה שמסופר אודות אדמו"ר מהר"ש שלמרות שבמשך נשיאותו הי' עשיר גדול והי' עוסק בעצמו גם במסחר ובבורסה והי' בעל רכוש גדול בממון ומניות וכו' – אמר, שאותם 50 פרוטות שהמלמד נותן כ"מעמד" יקר וחביב אצלו ביותר! הנהגה זו מצינו בנשיאי ישראל בכל דור, כי הממון שניתן להם הוא ה"כלי" שבאמצעותו מגיעים ה"נותנים" ל"מאן מלכי רבנן", ש"עקר טורא" ומעמידים כל סדר ההשתלשלות להיות כפי שה"צדיק גוזר"! א' השיחות דהתוועדות יו"ד שבט ה'תשט"ז לע”נ הרה"ח הרה"ת ר' דובער ע"ה יוניק ליום היארצייט שלו ט' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנו ר' דוד שי' יוניק ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-04-2023

1193

יום ב' פ' אמור, י' אייר

May 1, 2023

7:02

התוכן הוראה ממ"ש רש"י עה"פ [בתחילת פ' אמור, שהשנה [תשל"ו] חל בו ב' אייר – יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע שלימד שכללות הגישה לעניני העולם צ"ל באופן של "מלכתחילה אריבער", וכן צ"ל גם בעניני תומ"צ, ואז גם ברכות הקב"ה הן באופן של "מלכתחילה אריבער"] "אמור אל הכהנים" – "אמור ואמרת – להזהיר גדולים על הקטנים": ע"י שהגדולים מזהירים (כפשוטו) ומחנכים את הקטנים, בשנים או בידיעות, ומאירים אותם ("להזהיר" מלשון זוהר ואור) שיראו את האמת של יהודי ויהדות ותומ"צ כו' – נעשה "להזהיר גדולים – על [ידי] הקטנים" – נעשה אור אצל הגדולים! א' השיחות דהתוועדות יום א' פ' אמור, ב' אייר ה'תשל"ו לע"נ מרת שרה זיסל ב"ר משה הלוי ע"ה וויינבוים ליום היארצייט שלה י' אייר. ת.נ.צ.ב.ה.‏ ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-05-2023

1194

יום ג' פ' אמור, י"א אייר

May 2, 2023

12:28

התוכן א) הפסוק בסיום רביעי דפ' אמור"ובקוצרכם את קציר ארצכם וגו'", הענין דמתנות עניים, בא דוקא באמצע פרשת המועדות, לאחרי ובהמשך להענין דחג הפסח, ספיה"ע, חג השבועות ‏–‏ לומר לך: גם לאחרי סיום ה"תקופה" של נתינת הצדקה ‏–‏ נתינת מעות חטים לפני פסח, וה"שמחתי ושימחתי" דימים טובים כו', יש להמשיך בנתינת הצדקה! ב) ישנם הטוענים שהסיבה שלא יודעים אודות פעולתם בענין הצדקה היא בגלל הנהגתם באופן של "הצנע לכת", הנה: 1) נתינת הצדקה צ"ל באופן גלוי כדי שלא יחשבו שאינו נותן וילמדו ממנו. 2) יתכן שזהו רק "תירוץ".. ובאמת אינו רוצה לתת צדקה, כי הרי בנוגע ל"עלי'" מקפיד שיתנו לו דוקא "שלישי" וכיו"ב.. ובנוגע לצדקה מתחיל לפתע לדייק בהנהגת "הצנע לכת"... ב' חלקים משיחת אור ליום ד' פ' אמור, י"ד אייר, פסח שני ה'תשמ"ז לזכות שמעון צבי הכהן בן חוה רחל שי' ליום ההולדת שלו י"א איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=02-05-2023

1195

יום ד' פ' אמור, י"ב אייר

May 3, 2023

9:45

התוכן השיעור חומש דיום רביעי פ' אמור הוא פרשת המועדים. הקשר לפסח שני לל"ג בעומר: בפרשת המועדים מובא גם הענין דספירת העומר. וה"מועדים" בימי הספירה הם ב' ימים אלו. ונוסף לזה, הרי מהפסוק בתחלת פרשת המועדים "אלה מועדי ה' . . אשר תקראו אתם וגו'" דרשו חז"ל שכללות הענין דקידוש החודש שבזה תלוי קביעת המועדים – תלוי לגמרי בישראל (בית דין) למטה, דקרי בי' "תקראו אַתֶּם", "אַתֶּם אפי' שוגגין אַתֶּם אפי' מזידין". וזה הקשר לפסח שני שכללות ענינו נפעל ע"י טענתם של בנ"י "למה נגרע". וההוראה: ניתן לאדם הון יקר מכל יקר – שכל הענינים שלמעלה תלויים בו ובעבודתו, אפילו אם "מזידין", ועאכו"כ אם רק "מוטעין", ועאכו"כ כאשר מקיים מ"ש בשו"ע, ויש לנצל כחות אלו בשלימותם! ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג לזכות ר' דוד שי' יוניק ליום ההולדת שלו י"ב איירלשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=03-05-2023

1196

יום ה' פ' אמור, י"ג אייר, אור לפסח שני

May 4, 2023

10:42

התוכן ב"פסח שני" ישנו ענין מיוחד – שסיבתו קשורה עם מעלת עבודת בני ישראל. ובהקדים: כללות הענין דנתינת התורה ומצוותי', גם לאחרי הכנת בנ"י למתן תורה במשך ז' שבועות, הי' באופן של "אתערותא דלעילא", ובלשון המדרש "ואני המתחיל". וזהו גם בנוגע לציווי דקרבן פסח (הראשון), עד שלפני זה – לא הי' הכנה כלל. אבל הציווי דפסח שני לא ניתן (בגלוי) בששה בסיון, אלא "בשנה השנית לצאתם מאמ"צ", כאשר הי' הציווי לעשות את הפסח והיו אנשים ש"היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות את הפסח במועדו", והם ידעו את הטעם מדוע אינם יכולים להקריבו, ואעפ"כ טענו למשה "למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה'" – עי"ז פעלו הם את נתינת הציווי דפסח שני עבור כלל ישראל עד סוף כל הדורות! וההוראה: אין ליהודי להיות "שמח בחלקו" בענינים רוחניים ולהסתפק במעמדו ומצבו בהוה, אלא להשתדל תמיד "להעלות בקודש". ב' חלקים משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=04-05-2023

1197

יום א' פ' בהר-בחוקותי, ט"ז אייר

May 7, 2023

8:41

התוכן בהתחלת פ' בהר נאמר: "כי תבאו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה'". וידועה הקושיא כיצד יתכן לומר שתיכף בכניסה לארץ יהי' הענין ד"ושבתה", והרי לפנ"ז צ"ל "שש שנים תזרע שדך וגו'"?! והביאור: ההתחלה צ"ל מתוך ידיעה והכרה שהעיקר, התכלית והמטרה הוא "ושבתה הארץ שבת לה'", ועי"ז גם העבודה ד"שש שנים תזרע שדך" גופא שבזה מתעסק רוב הזמן [עפ"י תורה, וכמודגש גם בזה שעפ"י תורה יש מקום לשאלה "וכי תאמרו מה נאכל וגו'" ו"אין סומכין על הנס" ו"הרבה עשו כרשב"י – ש"תורתו אומנתו" ולא התעסק בעניני העולם בכלל – ולא עלתה בידם"] – תהי' חדור ברעיון ד"שבת לה'", עד שעפ"י מאחז"ל "כדאי הוא רשב"י לסמוך עליו בשעת הדחק" מובן, שכאשר יהודי "סומך" על רשב"י ונעשה תלמידו, נעשה גם הוא "מלומד [ורגיל] בנסים" (כמסופר במדרש וכו'); "אין מזרזין אלא למזורזין" בקשר לההתעסקות במבצע ל"ג בעומר. משיחת פסח שני ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=07-05-2023

1198

יום ב' פ' בהר-בחוקותי, י"ז אייר, אור לל"ג בעומר

May 8, 2023

10:54

התוכן 1) עיקר ענינו של רשב"י הי' – תורה, "תורתו אומנתו". וזהו הנתינת-כח לכאו"א שהעיקר וה"אומנות" שלו יהי' בתורה. וזה שייך במיוחד לילדי ישראל, שאינם צריכים להתעסק בעניני פרנסה כי הוריהם דואגים לספק להם כל צרכיהם, שיכולים לנצל את כל זמנם הפנוי עבור לימוד התורה, וכאשר יחליטו להתנהג כן – בודאי יצליחו. הוראה זו מודגשת ביותר כאשר נמצאים בסמיכות לימי החופש שאז רושמים את הילדים ל"מחנות-קיץ" – צריכים אתם, הילדים, לבקש מהוריכם שירשמו אתכם למחנות כאלו שבהם מנצלים כל רגע פנוי ללימוד התורה וקיום המצוות. ובהתאם לציווי ד"ואהבת לרעך כמוך" – להשפיע כן על החברים. 2) מרשב"י לומדים גם הוראה בנוגע למצוות: מסופר בגמ' שבצאתו מהמערה לאחרי י"ג שנה השתדל לכל לראש לעשות טובה ליהודי. ומזה למדים שלא מספיק הרגש של אהבת ישראל והדיבור בזה אלא זה צריך לבוא במעשה בפועל. משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=08-05-2023

1199

יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ח"י אייר‏ – ‏ל"ג בעומר

May 9, 2023

12:18

התוכן נוסף על ההוראה מרשב"י בענין "ועשה טוב" ["תורתו אומנתו", ועשיית טובה ליהודי, כנ"ל], ישנה הוראה בענין ד"סור מרע" מענין השני שאירע בל"ג בעומר, שבו פסקו למות תלמידיו של רבי עקיבא לאחרי המגיפה ר"ל שהיתה מפני "שלא נהגו כבוד זה בזה" – עד כמה צריכים להזהר מהנהגה של היפך אהבת ישראל. כאשר האדם עושה טובה לחבירו, יכול לחשוב ששוב אינו צריך להזהר מלפגוע בכבודו וכיו"ב, ולכן צריך הוראה מיוחדת שצריך להזהר מפגיעה בכבוד חבירו, ובפרט כאשר מתבונן שחבירו הוא תלמיד ר"ע (ובמילא חבירו של רשב"י שהי' מתלמידי ר"ע). וע"ז ישנה הוראה נפלאה ממ"ש במדרש עה"פ "אלקים נצב בעדת א-ל" – שה' אמר לאברהם כאשר נגלה אליו וביקש לעמוד: "כשם שאתה יושב ואני עומד, כך עתידין בניך בני ג' . . ובני ארבע שנים לישב בבתי כנסיות ובתי מדרשות ואני נצב עליהם"! שמזה מובן שלכאו"א ישנו הכח הדרוש לא להתפעל מה"יצר", ולהיות "סור מרע ועשה טוב". משיחת ל"ג בעומר - בעת התהלוכה – ה'תשמ"ג לע”נ מרת לאה בת ר' זאב ע"ה ליום היארצייט שלה ל"ג בעומר. ת.נ.צ.ב.ה.נדבת בנה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=09-05-2023

1200

יום ד' פ' בהר-בחוקותי, י"ט אייר

May 10, 2023

9:19

התוכן במדינתנו, הנה בטרם ידע הנער קרוא וכתוב מתחילים מיד לחשוב אודות "תכלית" ולהכין אותו לזה באופן שיהי' מקובל עפ"י חשבון של מוח גשמי וכו'! פשוט שעפ"י תורה אין מקום לזה, שהרי המשנה פוסקת "בן עשרים לרדוף", ולזה מספיק הכנה זמן קצר לפנ"ז, ואילו משהתינוק מתחיל לדבר צריך ללמדו "תורה צוה", ו"בן חמש למקרא, בן עשר למשנה וכו'". ואעפ"כ נהגו במדינה זו שכבר מגיל רך גוזלים כו"כ שעות מלימודי קודש ללימודי חול, אע"פ ש"אין אדם יודע במה משתכר" וספק גדול ביותר אם מה שלומד עכשיו יביא לו איזה תועלת כלל לפרנסתו...! ומובן גודל התועלת אם היו שוברים ענין בלתי-רצוי זה. ובכן: הי' דבר נכון אילו היו יכולים לפעול על בחורים שכבר "עומדים על רגליהם" שיפרישו א"ע מ"הנחת העולם" שצריכים לחשוב אודות "תכלית", וישקיעו א"ע בלימוד התורה ללא חשבונות וללא "תכליתים", וישבו ללמוד תורה כל היום וכל הלילה (חוץ מזמני האכילה ושתי' וכיו"ב). ויבטחו בה' שהוא ה"זן ומפרנס לכל", ואילו הם צריכים רק לעשות כלים מוכנים לברכת ה'. ולבטוח בה' שאמר [בתחלת פ' בחוקותי] "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה", אז "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'". ב' חלקים משיחת י' שבט ה'תשט"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=10-05-2023

Popular Shows by Rabbi Tzvi Hirsh Gurary צבי הירש גור-אריה